Professional Documents
Culture Documents
יעל עשור - חמישה כללי אצבע לחבר/ת ועדת סל מתחיל/ה
יעל עשור - חמישה כללי אצבע לחבר/ת ועדת סל מתחיל/ה
״
במחקר הדוקטורט שלי אני מבקשת לבחון בישראל .בתוך הקצב המהיר והתשישות של ימי אני ,כחברת ועדה ,בוודאי בשנה
אילו משמעויות מעשיות מקבל אם כן האידיאל הדיונים ,האתגר הכפול העומד בפני חברי ועדה הראשונה ,אבל גם בשנים
המוסרי של "אובייקטיביות" בתהליכי עבודת ועדת חדשים ,גם השתתפות בדיוני הוועדה וגם הניסיון שלאחר מכן ,למדתי איך עובדת
הסל .כיצד ,למשל ,תפישה של "אובייקטיביות" להבין איך בכלל היא עובדת ,הופך לקשה במיוחד. הוועדה תוך כדי תנועה".
בתור הימנעות מרגש משפיעה על ההערכות במאמר זה אציע מספר כללי אצבע שעשויים לסייע חברת הוועדה לעדכון סל
הטכנולוגיות המוגשות לוועדה וכיצד תפישה זו בהתמודדות עם אתגר זה. השירותים (להלן "ועדת סל התרופות") לשעבר
משפיעה על התנהלות הדיונים עצמם? בין השנים 2018-2015ערכתי מחקר איכותני המצוטטת כאן התייחסה לתקופת כהונתה בוועדה
בניסיונותיי לברר שאלה זו ,ערכתי מחקר העוסק בוועדת סל התרופות הישראלי במסגרת כחוויה של למידה "תוך כדי תנועה" ,ניסיון
אתנוגרפי אשר כלל 89ראיונות עם אנשים לימודי דוקטורט באנתרופולוגיה רפואית ,תחום מתמשך להבין כיצד הוועדה פועלת וכיצד לתרום
המעורבים בעבודת ועדת הסל ,החל מחברי הוועדה מחקר הבוחן היבטים חברתיים ותרבותיים של לדיונים ולהשמיע את קולה בזמן שההחלטות כבר
ועד ללוביסטים ,עיתונאים ונציגי חברות התרופות. עולם הרפואה .במחקרי ,אני בוחנת כיצד האידיאל מתקבלות .חברת הוועדה הזו העלתה סוגיה שחזרה
ראיונות אלה ,במיוחד 30הראיונות שערכתי עם המוסרי של "התנהלות אובייקטיבית" מתורגם פעמים רבות בראיונות שערכתי עם חברי וחברות
חברי ועדה בעבר ובהווה ,בשילוב עם מתודולוגיות הלכה למעשה בתהליכי העבודה של ועדת סל ועדת סל התרופות לצורך מחקר אקדמי.
המחקר האחרות שבהן השתמשתי ,תצפית התרופות ,ובתוך כך משפיע על מדיניות הבריאות ועדת סל התרופות היא ועדה ציבורית הכוללת
משתתפת וניתוח טקסטים כתובים ,אפשרו לי בישראל .על פי ניתוח שערכתי של סיקור ועדת נציגי קופות חולים ,נציגי משרדי האוצר והבריאות
מבט רוחבי על פעילות הוועדה והסוגיות המרכזיות הסל בתקשורת וההתייחסויות אליה בעולם המשפט (המשרדים האמונים על פעילות הוועדה) ,נציגי
המעסיקות את חבריה .היכרות מקדימה של חברי ובפוליטיקה ,עולה כי ה"אובייקטיביות" של הוועדה רופאים ונציגי ציבור .נציגי הרופאים והציבור
הוועדה הנכנסים עם הסוגיות האלו עשויה לתרום הוא גורם מרכזי העומד בבסיס האמון היחסי לו ויושב ראש הוועדה ,המהווים 11מתוך כ־ 20חברי
במעט לצורך ללמוד לתפקד בוועדה זו "תוך כדי היא זוכה מטעם מערכות אלו (ראו Porter 1996 הוועדה ,מכהנים בה בהתנדבות ,במינוי שנתי חד
תנועה" ,כפי שתיארה חברת הוועדה המצוטטת על הקשר בין אובייקטיביות ואמון ציבורי בהקשר פעמי של שרי האוצר והבריאות ,אשר לרוב מוארך
מעלה. האמריקאי) ,תפישה אשר לה היו שותפים גם אנשים ()1
בשנה או שנתיים נוספות.
במאמר זה אמנה את הסוגיות המרכזיות האלו המעורבים בעבודת הוועדה עצמה. חברת הוועדה המצוטטת לעיל היתה אחת
ואציע מספר צעדים פשוטים ,מעין כללי אצבע, זאת ועוד ,בראיונות שערכתי עם חברי ועדה מאותן נציגות ציבור .כמו רוב נציגי הציבור,
שעשויים לסייע בהתמודדות עימן .המאמר הזה ואנשי משרד הבריאות המעורבים בעבודתה ,עלה אשר מחזיקים בעמדות בכירות בעולם האקדמי,
מבוסס ,אם כן ,על המידע שאספתי במהלך מחקרי כי הם אכן רואים ב"אובייקטיביות" אידיאל מוסרי התורני ,או המגזר השלישי ,גם היא נדרשה לפנות
אך אינו עוסק בטיפוח האובייקטיביות של הוועדה, מרכזי המנחה אותם בהתנהלותם בוועדה .כך ,על זמן בסדר יום עמוס ממילא לצורך השתתפותה,
אלא רק מצביע על נקודות שכדאי שכל חבר אף התפישה הציבורית הרווחת של אובייקטיביות בהתנדבות מלאה ,בדיוני הוועדה .המפגש הראשון
שלישית ,ובהמשך לסוגיה הקודמת ,היבט וכן מבחינת אתיקה מקצועית והחוק הישראלי. לשעבר ,הוא הבחין בקרב חבריו לוועדה באותה
אחר הדורש בירור אישי וקהילתי הוא מה מוגדר זאת ,במידה שתיעדוף שכזה מהווה אפליה בפועל התקופה ב"פחד ממוות" ,נטייה לתעדף טיפולים
כ"איכות חיים" נאותה .איכות חיים הוא מושג של קבוצות אוכלוסיה מסוימות ו/או מושתת המוגדרים כ"מונעים מוות" (או "מצילי חיים") ,על
הנוגע בחווייתו הסובייקטיבית של אדם לגבי חייו על תפישות עולם גזעניות או סטריאוטיפיות. אף שמעולם לא הובהרה בוועדה השאלה האם מוות
וכרוך בתפישות המשתנות מתרבות לתרבות בנוגע ההצעה כאן לערוך בירור עצמי באשר לקיומם של הוא בהכרח האיום המרכזי אותו יש למנוע .פחד
למרכיבים ההופכים חיים מסוימים לכאלה שראוי קריטריונים חברתיים לתיעדוף טכנולוגיות היא ממוות הוא עמדה סבירה שלה שורשים עמוקים
לחיותם (ראו למשל .)Matthews 1996כך ,גם מדדי אינה ,כמובן ,הצעה לנקוט ביודעין בקריטריונים המניעים הרבה ממעשיהם של בני אדם .עם זאת,
איכות חיים המופיעים במחקרים קליניים מציגים מפלים לתיעדוף .ההפך הוא הנכון .אם נסמוך היה רצוי לקיים דיון פתוח בוועדה ,או לכל הפחות
תפישה מסוימת של "איכות חיים" בהתאם למה ידינו על התרשמותם של חברי הוועדה ,לפיהם בירור אישי ,כל חבר ועדה לעצמו ,בשאלה האם
שהחוקרים תפשו כרלוונטי למצב הרפואי הנדון, שימוש בקריטריונים כאלה קיים בכל מקרה ,עשוי אכן קיומה של סכנת מוות אם לא יינתן הטיפול
אך לרוב הם אינם מציגים הגדרה כוללת ורחבה של להיות מועיל יותר להציף את הסוגיה מעל לפני הנדון צריך להוות שיקול מפתח במימון תרופה,
"איכות חיים" שעשויה להיות רלוונטית ומותאמת השטח ,לברר את הרציונל לעמדות אלו ולאוששו כזה הדוחק בהכרח שיקולים אחרים כמו חשיבותה
יותר לתרבות הישראלית .על כן ,ישנה חשיבות או להפריכו. של רפואה מניעתית או הקלה על סבל.
גבוהה לבירור אישי וקהילתי לגבי תפישתו של כל כך ,למשל ,כאשר אחת מחברות הוועדה עימה מה ניתן לעשות? ניתוח הפרוטוקולים בוועדה,
חבר ועדת סל לגבי "איכות חיים" נאותה .למשל, שוחחתי ניסתה לבדוק עם חבריה לוועדה את החלטותיה והראיונות השונים שערכתי מראה כי יש
האם איכות חיים כוללת רק מדדים תפקודיים, המניעים שלהם לתיעדוף טכנולוגיות לילדים, מספר נושאי ליבה ערכיים החוזרים תדיר בדיוניה
גם מדדים נפשיים ,או אולי גם יכולת מימוש היא גילתה כי מניע מרכזי לכך היה אמונתם כי של הוועדה .סביב סוגיות אלו ,כדאי לכל חבר ועדת
של זכויות מסוימת ,כמו הזכות להפסיק הריון או באופן כללי ,תהליך השיקום לו יזדקקו אנשים הסל – גם אלה שרק נכנסים לתפקיד וגם כאלה
הזכות לקיום יחסי מין? בגיל השלישי אחרי קבלת טיפול יהיה בהכרח המשרתים בה זה זמן ,לערוך בירור עצמי באשר
רביעית ,כדאי לברר עמדות בנוגע לאחריות פחות מוצלח ומבטיח מזה של ילדים .עם זאת ,כפי להשקפת עולמם בנושא לקראת כינוסה של ועדת
הוועדה להקצות מימון לתחום בריאות הציבור שידוע כיום מן המחקר ,במקרים רבים אמונה זו הסל הקרובה .ככל שחברי הוועדה תופשים את
ולרפואה אבחנתית .סל שירותי הבריאות אינו שגויה וגם אנשים בגיל השלישי מסוגלים להשתקם עצמם כמייצגים קהילה כלשהי ,ייתכן שיש מקום
מורכב רק מטכנולוגיות "מאריכות חיים" או היטב לאחר קבלת טיפול רפואי. שיערכו את הבירור הזה ביחד עם קהילתם או תוך
כאלו המבטיחות "איכות חיים" נאותה ,אלא גם שנית ,כפי שאכן העלה אותו חבר ועדה בשיחה התחשבות בדיונים שהתקיימו בה בנושאים אלה.
מטכנולוגיות שתפקידן מניעתי או אבחנתי ,כגון עימי לגבי ה"פחד ממוות" שהבחין בו ,יש מקום נושאי הליבה הערכיים שזיהיתי במחקרי
סדנאות מניעה לגמילה מעישון או סקר CTלסרטן. לברר את השקפתם של חברי הוועדה (והקהילה נוגעים לארבע סוגיות עיקריות .ראשית ,האם
בשנים האחרונות גוברים הקולות המתריעים שאותה הם מייצגים) בנוגע למוות .האם מוות הוא יש לתעדף טכנולוגיות המועמדות להיכלל בסל על
על הטיה הקיימת בוועדת סל התרופות כנגד בהכרח האיום המרכזי ממנו יש להימנע ,ואם לא, פי קריטריונים דמוגרפיים וחברתיים .בראיונותיי
טכנולוגיות כאלו (ראו למשל דוידוביץ' .)2016 האם ישנו איום אחר שכזה? בהקשר לכך ,ראוי עם חברי ועדת הסל ,חלקם המכריע הודו כי עבורם
אכן ,עבור חלק מחברי הוועדה אותם ראיינתי, במיוחד לתת את הדעת על מה נחשב עבור כל באופן אישי ,וכפי שהתרשמו גם עבור הוועדה
סוגיית אחריות הוועדה למימונן היתה שנויה חבר ועדה והקהילה אותה הוא מייצג כהארכת חיים בכללותה ,ניכר כי תיעדוף על פי קריטריונים
במחלוקת .לדידם של אלה ,אף שרשמית תחומים המשולה למניעת מוות .האם ,למשל ,הארכת חיים שכאלה כן קיים במידה מסוימת ,גם אם אינו מדובר.
אלה נכללים תחת תחומי אחריותה של הוועדה, בימים בודדים צריכה להיחשב למניעת מוות ,ואם הקריטריון שנזכר על ידי רוב מרואייניי כבולט
היה ראוי שיישארו מחוץ לה .כך ,גם כאשר הוגשו לא ,מהו הגבול ממנו הארכת חיים נחשבת כך? והמרכזי ביותר היה גילם של המטופלים; נטייה
טכנולוגיות שכאלו ,חברי ועדה אלה סיפרו כי אמנם ,בשנים מסוימות ,ועדת הסל דנה בשאלה זו להעדיף טכנולוגיות המיועדות לילדים ופעוטות
לרוב התקשו להעדיפן על פני טכנולוגיות שבכוחן וניסתה לסמן לעצמה גבולות מוגדרים של הארכת על פני כאלו המיועדות לאוכלוסיות אחרות ,ובפרט
להשפיע בטווח הזמן המיידי על חייהם של חולים. חיים הנחשבת על ידי חבריה למניעת מוות ,אך אוכלוסיות בגיל השלישי.
יהיה טוב אילו חברי הוועדה ייתנו דעתם לעמדתם בירור זה אינו פרוצדורה קבועה בוועדה ,ובכל חשוב לציין כי מתן עדיפות למימון טכנולוגיה
הכללית בנושא זה ולעמדת הקהילה שאותה הם מקרה ייתכן שיש מקום לבירור עמדתו האישית של על פי קריטריונים דמוגרפיים מעין זה עלול
מייצגים .כך יוכלו חברי הוועדה לנסח לעצמם כל חבר ועדה בנושא זה טרם הדיון הכללי בוועדה. להיות בעייתי מבחינת המוסר האישי והקהילתי
עמדה שמביאה בחשבון את מכלול השיקולים בעד
ונגד מימון טכנולוגיות מניעתיות ואבחנתיות בסל
התרופות ,ולא רק ביחס לטכנולוגיה ספציפית קיימת א-סימטריה חריפה בין הזיכרון הארגוני
הנדונה באותה עת ומאפייניה הייחודיים .זאת המועט ,אם בכלל ,בו מחזיקים חברי הוועדה במינוי
ועוד ,במידה שאכן ישנם חברי ועדה הסבורים מתחלף ,לבין הזיכרון הארגוני העשיר בו מחזיקים
כי טכנולוגיות בתחום בריאות הציבור ורפואה
אבחנתית לא צריכות להיות תחת אחריותה של
חברי הוועדה במינוי קבוע .זיכרון ארגוני שכזה מהווה יתרון
ועדת הסל ,נראה כי לכל הצדדים יהיה עדיף כי מובנה משמעותי לטובת אלה האחרונים
מעבר לכך שהדבר עשוי לשרת אתכם ,הוא יכול העובדה כי יחד עם אותם חברי ועדה מתחלפים חשוב בניסיון להכניס לסל התרופות טכנולוגיות
לעזור ביצירת אותו זיכרון ארגוני שישרת גם יושבים כשמונה חברי ועדה ,ארבעה נציגי משרדי אשר עלולות להיות לחלק מחברי הוועדה תפישות
את הבאים אחריכם. הבריאות והאוצר וארבעה נציגי קופות החולים, סטריאוטיפיות לגביהן .במובן זה ,ידיעות אלו
הנמצאים שם מתוקף תפקידם ,ועל כן כהונתם יכולות לשמש ככלי חשוב למניעת הטיות
.4צרו לעצמכם מראש שיטות בוועדה עשויה להיות מממושכת ,גם אם לא בהכרח בעייתיות בהחלטות הוועדה .עם זאת ,ניתן לחשוב
לקריאת ההערכה הטכנולוגית רציפה .כך ,מתקבלת תמונה של א־סימטריה חריפה על אפשרות למגר הטיות שכאלו שאינה דורשת
לאורך החודשים הקודמים לדיוני ועדת הסל ,צוות בין הזיכרון הארגוני המועט ,אם בכלל ,בו מחזיקים ויתור על הערנות המתבקשת בקריאת ידיעות
האגף להערכת טכנולוגיות במשרד הבריאות עמל חברי הוועדה במינוי מתחלף ,לבין הזיכרון הארגוני העוסקות בעקיפין בטכנולוגיות.
על הכנת מסמך הערכה טכנולוגית ,המרכז מידע העשיר בו מחזיקים חברי הוועדה במינוי קבוע. דרך מרכזית לכך היא לא להסתפק רק בגילוי
רפואי ומדעי על כל אחת מן הטכנולוגיות הנדונות זיכרון ארגוני שכזה מהווה יתרון מובנה משמעותי ערנות לאופן שבו ידיעה תקשורתית עשויה להוות
בוועדה .מסמך זה מהווה מקור המידע העיקרי על לטובת אלה האחרונים ,שעשוי להיתרגם ליכולת דרך עקיפה להשפעה על הוועדה אלא לערוך
פיו מקבלים חברי הוועדה את החלטותיהם .על גבוהה יותר לקחת חלק בדיונים ולהשפיע על בירור אישי ,ואולי קבוצתי ,מדוע גוף כזה או אחר
כן ,יש חשיבות עליונה לקריאת מסמכים אלה ההחלטות .כך ,על אף שנציגי הממשל וקופות טרח לנקוט בשיטה זו? במידה שתשובה אפשרית
באופן ביקורתי ,תוך שימת לב לסוגיות הדורשות החולים אינם מהווים רוב בוועדה ,יתרון ההיכרות לכך היא חשש כי החלטות הוועדה יוטו על ידי
בירור נוסף או דיון במסגרת הוועדה ,כמו למשל עם הזיכרון הארגוני של הוועדה מעלה את משקלם תפישות סטריאוטיפיות או גזעניות ,הרי שיש מקום
תיאור תופעות הלוואי או קבוצות החולים שעליהם הסגולי למול חברי הוועדה האחרים ,כך שכוחם להעלות את החשש הזה מול כלל חברי הוועדה
נבדקה הטכנולוגיה. בפועל עשוי לעלות על זה של עמיתיהם. ולפעול למיגורו באמצעים שונים העומדים לרשות
על אף שמדובר בהיבט מרכזי של עבודת מה ניתן לעשות? דרך טובה להתמודד עם הוועדה ,כגון העברת בקשה להקדשת זמן בתוך
הוועדה ,קריאת המסמכים עשויה להיות מאתגרת היעדר הזיכרון הארגוני של חברי ועדת הסל סדר היום של הוועדה לצורך ליבון הסוגיה .לבסוף,
במיוחד בשל גודלם ובשל הזמן המועט העומד המתחלפים היא לייצר לעצמם זיכרון שכזה כדאי לזכור כי קיימת האפשרות שידיעות עקיפות
לרשות חברי הוועדה לקוראם בין פגישה לפגישה דרך פנייה לחברי ועדה מן העבר ,אשר יוכלו שכאלו יכולות גם לפעול דרך חיזוק סטריאוטיפים
על חשבון שעות עבודתם הפרטית וללא תגמול לשתף בחוויותיהם ,בדרכים שסיגלו לעצמם כדי קיימים .גם במקרה שכזה ,ההליך המוצע של גילוי
כלכלי .עבור נציגי הציבור ,משימה זו עשויה להתמודד עם עבודת הוועדה ,וגם בהתרשמויותיהם ערנות ובירור עצמי וקבוצתי יכול לסייע.
להיות מאתגרת אף יותר ,שכן המסמכים כתובים לגבי הדינמיקות החברתיות והבינאישיות בקרב
בשפה רפואית-מדעית שעשויה להיות לא נהירה חברי הוועדה ,ככל שהדבר רלוונטי לדיונים .3צרו לעצמכם זיכרון ארגוני
למי שאינו מן התחום .בשנים האחרונות ,אורכם הנוכחיים .חוויית הכהונה בוועדה וההתרשמות אותה "שנת למידה" ראשונה אליה התייחסה
הכולל של מסמכי הטכנולוגיות שחברי הוועדה לגביה היא אמנם עניין סובייקטיבי ,אך היא עדיין חברת הוועדה בציטוט הפתיחה משקפת לא רק
נדרשו לקרוא עמד על כחמשת אלפים עמודים, מאפשרת היכרות עם לפחות חלק מן הזיכרון את הקושי בהבנת הפרוצדורות של ועדת הסל,
כאשר אורכו של כל מסמך נע בין כמה עמודים הארגוני של ועדת הסל .בנוסף ,כדאי לפנות לצוות אלא גם את הקושי בהיעדר היכרות עם הזיכרון
בודדים לעשרות עמודים ,בהתאם למידע הקיים האגף להערכת טכנולוגיות ולהיעזר בו על מנת הארגוני של המקום :מה היו נקודות המחלוקת
על הטכנולוגיה .לאור הגידול בהגשת טכנולוגיות ללמוד מה היו מוקדי ההתלבטות המרכזיים בעבר המרכזיות בשנים קודמות ,אילו חברי ועדה
לדיוני הוועדה ,היקף מסמכים אלה צפוי לגדול לגבי טכנולוגיות שאמורות להידון מחדש בשנה נחשבים לדומיננטיים יותר ואילו פחות ,מהי
בשנים הבאות ועימו צפוי לגדול הקושי בקריאת הנוכחית. היסטוריית היחסים בין הוועדה לגופי התקשורת
מסמכים אלה. ומילה אחרונה לחברי ועדה מכהנים :אם המסקרים אותה ,והסוגיות המרכזיות שהיוו מקור
מה ניתן לעשות? למעשה ,לסוגיה זו כבר קיים ביכולתכם להקדיש רגע נוסף בסיום הדיון השנתי להתלבטות לגבי טכנולוגיות שמועמדות בשנה
פתרון מערכתי מסוים ,בדמות הדרכה לחברי ועדה של ועדת הסל ,כדאי לתעד (בכתב או בהקלטה הנוכחית ואשר היו מועמדות גם בשנים עברו אך
חדשים על קריאת מסמכי ההערכה הטכנולוגית קולית) את התובנות המרכזיות שלכם מהתנהלות לא נבחרו למימון.
בעת המפגש הראשון של ועדת הסל בכל שנה. הוועדה ומהתנהלותכם שלכם .פגשתי חברי ועדה היעדר זיכרון ארגוני שכזה הוא בעייתי בכל
עם זאת ,כפי שהעידו בפניי חלק מחברי הוועדה, רבים אשר חלקו עימי את צערם על כך שבתוך מצב שבו נדרשת מעורבות פעילה של חברי ועדה
היות שמדובר במפגש שרובו פרוצדורלי ,חלק עומס החיים והעיסוקים ,לא זכרו בהמשך הדרך ללא שזכו לחפיפה כלשהי על המערכת אותה הם
מן החברים החדשים (והוותיקים) נוטים להיעדר תובנות שניסחו לעצמם לאחר שנת כהונה בוועדה. אמורים לשרת ,אך היא מורכבת במיוחד לנוכח
ממפגש זה .אם אתה חבר ועדה חדש ,מומלץ אפוא
שלא לוותר על מפגש האוריינטציה הזה ,בו ניתן בשנים האחרונות ,אורכם הכולל של מסמכי
ללמוד מצוות האגף להערכת טכנולוגיות על הטכנולוגיות שחברי הוועדה נדרשו לקרוא עמד
מבנה מסמך ההערכה ולשאול שאלות שיקלו על על כחמשת אלפים עמודים ,כאשר אורכו של כל
הקריאה בו ,כמו למשל האם יש חשיבות לסדר
הצגת הנתונים בחלקים השונים .במידה שלא
מסמך נע בין כמה עמודים בודדים לעשרות עמודים,
ניתן להגיע לאותו מפגש אוריינטציה ,אפשר גם בהתאם למידע הקיים על הטכנולוגיה