‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫בפני ‪ :‬כבוד השופט‪ ,‬סגן הנשיאה יעקב שינמן – אב"ד‬

‫כבוד השופטת חנה קיציס‬
‫כבוד השופטת יסכה רוטנברג‬

‫גאמידה בע"מ‬ ‫המערערת‬

‫נגד‬

‫מדינת ישראל ‪ -‬רשות המיסים ‪ -‬אגף המכס ומע"מ‬ ‫המשיבה‬

‫פסק‪-‬דין‬

‫ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט השלום בפתח תקוה (כב' השופטת עדנה יוסף –‬
‫קוזין) מיום ‪ 11.13.32‬בת"א ‪"( 11123-10-31‬פסק הדין")‪ .‬בפסק הדין נדחתה תובענה כספית‬
‫והצהרתית שהגישה המערערת ("גאמידה") נגד המערער שכנגד ("המכס") בטענה כי היא זכאית‬
‫לקבלת פטור מתשלום מכס על טובין שייבאה מארה"ב מכוח הסכם לכינון אזור סחר חופשי בין‬
‫ישראל לארצות הברית‪ .‬נקבע שעל גאמידה לשלם את המכס המוטל על המוצרים שייבאה‪ ,‬אולם‬
‫יש לבטל את קנס הפיגורים שהוטל‪.‬‬

‫גאמידה מערערת על חיובה בתשלום המכס‪ ,‬המכס מערער על ביטול קנס הפיגורים‪.‬‬

‫מהות המחלוקת בין הצדדים‬

‫ביום ‪ 11.11.22‬נחתם בין ישראל לארה"ב הסכם לכינון אזור סחר חופשי בין שתי המדינות‬ ‫‪.3‬‬
‫("הסכם הסחר"‪ ,‬עותק ההסכם בשפה העברית צורף כנספח ‪ 3‬לסיכומי גאמידה בבית‬
‫משפט השלום‪ ,‬מוצג ‪ 2‬בתיק מוצגי גאמידה)‪ .‬סעיף ‪ 3‬להסכם קובע את ביטול תשלומי‬
‫המכס ושאר ההסדרים המגבילים לעניין סחר בין שתי המדינות "לגבי מוצרים שמקורם‬
‫בהן"‪ .‬נספח ‪ 1‬להסכם‪ ,‬שכותרתו "כללי מקור" קובע על אלו מצרכים יחול ההסכם‪ ,‬ובו‬
‫שורה ארוכה של הוראות ותנאים (סעיפים ‪ 2 – 3‬לנספח ‪ .)1‬סעיף ‪ 2‬לנספח זה קובע שכל‬
‫המצרכים שיוכנסו לפי הסכם זה‪ ,‬יתועדו בתעודה חתומה בידי היצואן המאשרת את‬
‫התקיימותן של כל דרישות ההסכם לעניין כללי המקור ("תעודות המקור")‪.‬‬

‫המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת תקינות תעודות המקור שגאמידה הגישה לבית‬ ‫‪.1‬‬
‫המכס במועד שחרור הטובין או בדיעבד‪ ,‬וכפועל יוצא‪ ,‬זכאותה לפטור מתשלום מכס על‬
‫המוצרים שייבאה‪.‬‬

‫‪ 1‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫רקע עובדתי‬
‫גאמידה עוסקת ביבוא‪ ,‬שיווק והפצה של ציוד רפואי וציוד לתעשייה כולל מוצרים מתכלים‬ ‫‪.1‬‬
‫לחדרים נקיים‪ ,‬ובמסגרת עסקיה היא ייבאה מוצרים שיוצרו על ידי חברה אמריקאית בשם‬
‫‪ ITW Texwipe‬שהיא גם היצואן של אותם מוצרים ("היצואן")‪.‬‬

‫ענייננו במוצרים שיוצרו על ידי היצואן ויובאו על ידי גאמידה בשנים ‪ ,1112 – 1110‬סה"כ‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ 33‬משלוחים ("המוצרים")‪ .‬בעת יבוא המוצרים וכמתחייב מהסכם הסחר‪ ,‬גאמידה הגישה‬
‫לבית המכס רשימוני יבוא להם צורפו תעודות מקור המעידות על מקור המוצרים בארה"ב‪,‬‬
‫וזאת לשם קבלת פטור מתשלום המכס בהתאם להסכם הסחר‪.‬‬

‫כעקרון המכס מקבל את הצהרות היבואן כנכונות‪ ,‬לא בודק כל הצהרה בפני עצמה‬ ‫‪.2‬‬
‫ולמעשה כ – ‪ 21%‬מהסחורה אינה נבדקת‪ ,‬כאשר הליכי אימות ביחס לתעודות המקור‬
‫מבוצעים רק בחלק קטן מהמקרים‪ .‬בענייננו‪ ,‬לבקשת בית המכס נתב"ג‪ ,‬הועברו תעודות‬
‫המקור לביצוע הליכי אימות (סעיף ‪ 6‬לתצהיר המכס‪ ,‬מוצג ‪ 31‬למוצגי המכס)‪.‬‬

‫בשנים ‪ 1131 - 1133‬פנה המכס ליצואן לשם אימות תעודות המקור שהוגשו לו על ידי‬
‫גאמידה בשנים ‪ . 1112 – 1110‬היצואן לא השיב לפנייה ורשויות המכס החליטו לבטל את‬
‫העדפת המכס ולהוציא לגאמידה הודעת גירעון לתשלום סכום של ‪( ₪ 3,316,123‬הודעה‬
‫מיום ‪ ,32.12.31‬נספח ‪ 31‬לתצהיר גאמידה‪ ,‬מוצג ‪ 1‬לתיק מוצגי גאמידה)‪.‬‬

‫בעקבות ההודעה ופגישות שהתקיימו בין נציגי גאמידה לנציגי המכס‪ ,‬היצואן יצר קשר‬
‫לראשונה עם שלטונות המכס והמציא מסמכים שונים המעידים על מקור המוצרים וכן‬
‫תעודות מקור רטרואקטיביות המעידות כי המוצרים שיובאו עמדו בדרישות כללי המקור‬
‫(למעט ‪ 2‬חשבוניות בהן נכללו מוצרים שלא עמדו בכללי המקור)‪ .‬בהמשך נשאל היצואן אם‬
‫תעודות המקור הראשונות הוצאו על ידי צד שלישי‪ ,‬ובתשובה הודיע היצואן כי תעודות‬
‫המקור שהומצאו במועד שחרור המוצרים מהמכס לא נחתמו על ידו אלא על ידי צד ג'‬
‫שחתם על התעודות ללא ידיעתו‪ ,‬ללא הרשאתו וללא הסכמתו‪ ,‬וכי חלק מהמוצרים‬
‫הכלולים בתעודות המקוריות אינם זכאים להעדפת מכס מאחר והם אינם עומדים בכללי‬
‫המקור (מכתב מיום ‪ 30.12.31‬נספח ‪ 3‬לתצהיר נציג המכס מוצג ‪ 31‬לתיק מוצגי המכס)‪.‬‬

‫מהודעת היצואן עלה שתעודות המקור לא נחתמו על ידי היצואן אלא על ידי חברה בשם‬
‫‪ Alison Transport‬היא חברת השילוח שביצעה בפועל את שילוח המוצרים מארה"ב‬
‫לישראל ("המשלח") וזאת ללא ידיעת היצואן וללא אישורו‪.‬‬

‫‪ 2‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫לאור מכתב היצואן שלח המכס לגאמידה ביום ‪ ,33.31.31‬הודעת גירעון מתוקנת לתשלום‬ ‫‪.6‬‬
‫סכום של ‪ ₪ 3,321,616‬כולל קרן המכס‪ ,‬מע"מ‪ ,‬ריבית‪ ,‬הצמדה וקנס פיגורים‪ ,‬היא ההודעה‬
‫נושא הדיון (נספח ‪ 31‬לתצהיר גאמידה‪ ,‬מוצג ‪ 1‬לתיק מוצגי גאמידה)‪ .‬לאחר קבלת הודעת‬
‫הגירעון הנוספת פנתה גאמידה ליצואן‪ ,‬ובמכתב נוסף מיום ‪ 11.13.31‬הודיע היצואן‬
‫לשלטונות המכס כי החליט לתת למשלח הרשאה בדיעבד לחתום בשמו על תעודות המקור‬
‫(נספח ‪ 1‬לתצהיר המכס‪ ,‬מוצג ‪ 31‬לתיק מוצגי המכס)‪.‬‬

‫בעקבות קבלת המכתב הנוסף מטעם היצואן‪ ,‬פנתה גאמידה למכס בערעור בו טענה כי לאור‬ ‫‪.0‬‬
‫הו דעת היצואן לפיה הוא מאשר בדיעבד את חתימת המשלח בשמו על תעודות המקור‪,‬‬
‫ובהתחשב בכך שמהותית המוצרים עומדים בכללי המקור‪ ,‬תוקן הפגם שנפל בתעודות‬
‫המקור ויש לבטל את הודעת הגירעון‪ .‬המכס דחה את ערעור גאמידה‪ ,‬ומכאן התביעה‬
‫שהוגשה לבית משפט קמא‪.‬‬

‫תמצית פסק הדין של בית משפט קמא‬

‫בהתאם להסכם הסחר‪ ,‬טובין המיובאים לישראל מארצות הברית זכאים להעדפת מכס‬ ‫‪.2‬‬
‫אם הם עומדים בכל התנאים שנקבעו בהסכם הסחר‪ ,‬בין היתר התנאי הקובע כי לטובין‬
‫הונפקה תעודת מקור לפי דרישות ההסכם וכי התעודה הוגשה לרשויות המכס בהתאם‬
‫לדרישות הפנימיות של מדינת ישראל‪ .‬לפי צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין‬
‫תשע"ב – ‪"( 1131‬צו המכס") המועד בו יש להגיש את תעודת המקור‪ ,‬הוא לא יאוחר משעת‬
‫התרת רשימון היבוא‪ ,‬היינו טרם שחרור הטובין מהמכס‪.‬‬

‫תעודות המקור הן מסמך מהותי בעל מעמד קונסטיטוטיבי ושלטונות המכס מסתמכים על‬ ‫‪.2‬‬
‫התעודות לשם מתן העדפת מכס ליבואן‪ .‬לאור זאת יש להקפיד על תקינות התעודות‪,‬‬
‫לרבות מועד הגשתן לרשויות‪ ,‬שהוא כאמור טרם שחרור הטובין מהמכס‪.‬‬

‫בענייננו נפלו בתעודות המקור שגאמידה הגישה מספר פגמים מהותיים‪ ,‬הן נחתמו על ידי‬ ‫‪.31‬‬
‫המשלח ללא ידיעת היצואן וללא הסכמתו‪ ,‬לא פורטו בהן הטובין אליהן הן מתייחסות‪,‬‬
‫חלק מהתעודות התייחסו לטובין שאינם זכאים להעדפת מקור‪ ,‬נמצאו ליקויים בחתימות‬
‫על התעודות כאשר המשלח חתם במקום שגוי בטופס‪ ,‬וגם נוספו לתעודות חתימות‬
‫ואישורים לא נחוצים‪ .‬כמוכן תעודות המקור נחתמו על ידי המשלח על יסוד חשבוניות‬
‫מסחריות אשר לא הוצגו כראייה במסגרת ההליך‪ ,‬וכתחליף הוצגו חשבוניות רגילות בהן‬
‫אין פירוט הטובין הרלוונטיים‪ .‬המשמעות היא שלא הוכחו הנתונים על יסודם הונפקו‬

‫‪ 3‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫תעודות המקור‪ ,‬ולכך חשיבות גם מהטעם שחלק מתעודות המקור כללו מוצרים שאינם‬
‫עומדים בכללי המקור‪ ,‬היינו התבקשה העדפת מכס ביחס לטובין שאינם זכאים לפטור‪.‬‬

‫משמעות הנפקת תעודות מקור לטובין שאינם עומדים בכללי המקור‪ ,‬אינה רק בחשש למתן‬ ‫‪.33‬‬
‫הטבת מכס לטובין הספציפיים שאינם זכאים להטבה‪ .‬תעודות המקור השגויות עלולות‬
‫ללמד על כשל גורף ועל כך שהמשלח חתם על התעודות מבלי לוודא שהנתונים הכלולים‬
‫בהן עונים לכללי המקור שנקבעו בהסכם‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ובהיעדר עדות המשלח שיבהיר את‬
‫הדברים‪ ,‬התעודות שהוגשו מלמדות על כשל מהותי ועל שיטות עבודה פסולות של המשלח‬
‫בהנפקת תעודות מקור באופן הפוגם באמינותן‪.‬‬

‫בנסיבות אלו‪ ,‬לא היה מקום לקבל את תעודות המקור שהגישה גאמידה במועד שחרור‬ ‫‪.31‬‬
‫הטובין מהמכס‪ ,‬לא היה גם מקום לקבל את התעודות המתוקנות שהיצואן הנפיק כעבור‬
‫שנים במהלך הליך אימות תעודות המקור‪ ,‬וגם לא היה מקום להכשיר את התעודות עקב‬
‫החלטת היצואן להסמיך את המשלח בדיעבד לחתום בשמו על התעודות‪ .‬מדובר באיחור‬
‫משמעותי מאוד של מספר שנים ובפגמים מהותיים‪ ,‬ונסיבות המקרה אינן מצדיקות מתן‬
‫תוקף להרשאה בדיעבד‪.‬‬

‫אין מקום לביטול הודעת החיוב מכוח סעיף ‪ 1‬לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או‬ ‫‪31.‬‬
‫בחסר) תשכ"ח – ‪"( 3262‬חוק מסים עקיפים")‪ ,‬באשר לא נתקיימו כל התנאים הקבועים‬
‫בסעיף ‪ 1‬לחוק לשם קבלת פטור מתשלום המס החסר‪.‬‬

‫נסיבות המקרה מצדיקות את ביטול קנס הפיגורים‪ ,‬וזאת נוכח חלוף הזמן וקיומה של‬ ‫‪.31‬‬
‫מחלוקת כנה ואמתית לעניין תשלום המכס‪.‬‬

‫מסקנת בית משפט קמא היתה כי יש לדחות את התביעה למעט ביטול קנס הפיגורים‪,‬‬ ‫‪.32‬‬
‫וגאמידה חויבה בתשלום הוצאות משפט בסכום של ‪.₪ 12,111‬‬

‫תמצית טענות גאמידה‬

‫השאלה שבמחלוקת היא שאלה משפטית‪ :‬האם יש לראות באישור בדיעבד שאישר היצואן‬ ‫‪.36‬‬
‫למשלח לחתום בשמו על תעודות המקור‪ ,‬כאישור מלכתחילה‪ .‬בהתאם לסעיף ‪(6‬א) לחוק‬
‫השליחות תשכ"ה – ‪"( 3262‬חוק השליחות") אישור בדיעבד ‪ -‬כהרשאה מלכתחילה‪ ,‬על כן‬
‫משאישר היצואן למשלח לחתום בשמו על תעודות המקור‪ ,‬אפילו היה זה אישור בדיעבד‪,‬‬
‫יש לראות בתעודות המקור שהוגשו בזמנו‪ ,‬כתעודות שנחתמו כדין‪ ,‬ובזמן אמת‪.‬‬

‫‪ 4‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫הטובין נושא תעודות המקור יוצרו בארה"ב‪ ,‬ובהתאם לתנאי הסכם הסחר הם זכאים‬ ‫‪.30‬‬
‫להטבה ולפטור ממכס‪ .‬אמנם כ‪ 31% -‬מהטובין לא היו זכאים לפטור מאחר והם לא עמדו‬
‫בכללי המקור‪ ,‬אולם גאמידה אינה עומדת על טענותיה ביחס לטובין אלו‪ .‬מכאן שכל‬
‫התעודות שנדונו בבית משפט קמא התייחסו לטובין הזכאים לקבלת פטור מתשלום מכס‪,‬‬
‫ומשרופא הפגם שהיה קיים בחתימה על תעודות המקור‪ ,‬לא היה מקום לחייב את גאמידה‬
‫בתשלום מכס על טובין הפטורים מתשלום לפי הסכם הסחר‪.‬‬

‫היצואן ערך בדיקות וקיים התייעצויות טרם החליט ליפות בדיעבד את כוחו של המשלח‬ ‫‪.32‬‬
‫לחתום בשמו על התעודות‪ ,‬אישור זה ניתן לאחר שהיו בפני היצואן מלוא המסמכים‬
‫והאינפורמציה הנחוצים והוא שוכנע כי הטובין עונים על כללי המקור‪ .‬לאור זאת לא היה‬
‫מקום לקבוע כי אישור החתימה ניתן ללא הסתמכות נאותה על מסמכים‪ .‬ובכל מקרה‪ ,‬חוק‬
‫השליחות אינו מתנה את תוקף האישור בדיעבד בידיעת העובדות‪ ,‬והוא גם אינו מוגבל‬
‫בזמן‪ ,‬על כן יש לתת תוקף מלא לאשור היצואן את חתימת המשלח‪.‬‬

‫הסכם הסחר נועד לקדם סחר הדדי בין ישראל לארה"ב ביחס למוצרי מקור‪ ,‬ומוצרי מקור‬ ‫‪.32‬‬
‫הם אותם מוצרים העונים לתנאים מהותיים שנקבעו בהסכם‪ .‬אין בהסכם כל דרישה לגבי‬
‫זהות הגורם שיחתום על תעודות המקור‪ ,‬מטרת תעודות המקור להוכיח עמידת הטובין‬
‫בדרישות המהותיות של ההסכם‪ ,‬ומשהובהר כי הטובין הם מוצרי מקור‪ ,‬ומשאושררה‬
‫החתימה על תעודות המקור‪ ,‬נתקיימו התנאים המזכים בפטור‪.‬‬

‫הפגמים השונים שמצא בית משפט קמא בתעודות המקור הם פגמים טכניים הניתנים‬ ‫‪.11‬‬
‫לתיקון‪ ,‬והם אינם מצדיקים פסילת תעודת המקור‪ .‬כך לגבי הפגם שבמיקום מוטעה של‬
‫החתימה בתעודת המקור‪ ,‬לגבי הפגם של היעדר פירוט הטובין ואי צירוף חשבוניות‬
‫מסחריות‪ ,‬לגבי הפגם של הכללת מוצרים שאינם מוצרי מקור‪ ,‬ויתר הפגמים‪.‬‬

‫לחילופין‪ ,‬התקיימו כל התנאים הקבועים בסעיף ‪ 1‬לחוק מסים עקיפים‪ ,‬ואין לחייב את‬ ‫‪.13‬‬
‫גאמידה בתשלום הודעת הגירעון‪.‬‬

‫יש לדחות את הערעור שכנגד‪ ,‬ובדין קבע בית משפט קמא כי הנסיבות אינן מצדיקות הטלת‬ ‫‪.11‬‬
‫קנס פיגורים‪.‬‬

‫‪ 5‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫תמצית טענות המכס‬

‫תעודות המקור הן מסמכים קונסטיטוטיביים ובהיעדרן לא ניתן לקבל העדפת מכס‪ .‬סעיף‬ ‫‪.11‬‬
‫‪(31‬ב)(‪ ) 1‬לצו המכס מחייב את היבואן להציג את תעודת המקור טרם שחרור הטובין‬
‫מהמכס‪ .‬לאור זאת‪ ,‬ובהתאם לפסיקה‪ ,‬יבואן שלא הציג תעודות מקור תקפות טרם שחרור‬
‫הטובין מהמכס‪ ,‬אינו זכאי להעדפת מכס‪.‬‬

‫תעודת מקור שנחתמה בשם היצואן‪ ,‬ללא ידיעתו וללא הסכמתו‪ ,‬אינה קבילה‪ ,‬ויבואן‬ ‫‪.11‬‬
‫המגיש תעודה שכזו מגיש תעודה לא קבילה שאינה יכולה לזכות בהעדפת מכס‪ .‬מבחינה זו‪,‬‬
‫המועד הקובע הוא מועד שחרור הטובין מהמכס‪.‬‬

‫קיימת חשיבות רבה להקפדה יתרה על תקינות תעודות המקור‪ ,‬באשר כ ‪ 21% -‬מהסחורה‬ ‫‪.12‬‬
‫אינה עוברת בדיקת מכס‪ ,‬והמוצרים מקבלים פטור מתשלום מכס בהסתמך על תעודות‬
‫המקור‪ .‬מכאן החובה לאזן בין מתן אמון כמעט מוחלט בתעודות מקור המוגשות על ידי‬
‫יבואנים‪ ,‬ובין גביית מס אמת ומניעת הצהרות לא מבוססות של יבואנים במטרה לקבל‬
‫העדפת מכס שלא כדין‪ .‬משהוכח שבזמן אמת לא היתה למשלח הרשאה לחתום על‬
‫התעודות‪ ,‬ומשלא הוכח שבזמן אמת היו בידי המשלח מסמכים ומידע מהיצואן לשם‬
‫ביסוס האמור בתעודות‪ ,‬בדין נפסלו התעודות‪.‬‬

‫אין בשינוי עמדת היצואן והחלטתו להסמיך בדיעבד את המשלח לחתום בשמו על‬ ‫‪.16‬‬
‫התעודות‪ ,‬כדי לרפא את הפגם שנפל בתעודות‪ ,‬בחתימה עליהן ללא הרשאה וללא מידע‬
‫ונתונים מספקים‪ .‬בתעודות נפלו עוד פגמים רבים שהצדיקו גם הם את פסילתן‪.‬‬

‫בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע שאין לעקוף את הוראות הסכם הסחר‪ ,‬ואין להתיר תיקון‬ ‫‪.10‬‬
‫בדיעבד של פגמים בתעודות המקור‪ .‬אין בסעיף ‪ 6‬לחוק השליחות כדי לשנות קביעות אלו‪,‬‬
‫בעיקר עת לא הוכח שבמועד חתימת התעודות על ידי המשלח היו בידיו מסמכים ונתונים‬
‫המבססים את האמור בתעודות‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬גאמידה לא הוכיחה תחולת חוק השליחות‬
‫בעניינו‪.‬‬

‫גאמידה אינה עומדת בתנאי סעיף ‪ 1‬לחוק מסים עקיפים מאחר והתנהלותה לעניין‬ ‫‪.12‬‬
‫התעודות היתה לכל הפחות רשלנית‪ .‬מאותם טעמים מן הדין היה לחייבה בתשלום קנס‬
‫פיגורים‪ ,‬ושגה בתי משפט קמא עת החליט לבטלו‪.‬‬

‫‪ 6‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫דיון והכרעה‬
‫פסק דינו של בית משפט קמא מפורט ומנומק היטב ומסקנותיו מקובלות עלינו‪.‬‬ ‫‪.12‬‬

‫נקודת המוצא היא כי יבואן המייבא מוצרים לישראל חב בתשלום מכס בגינם‪ ,‬על כן מקום‬ ‫‪.11‬‬
‫בו יבואן מבקש פטור מלא או חלקי מתשלום מכס‪ ,‬עליו הנטל לבסס את הפטור הנטען‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬גאמידה טוענת לפטור מתשלום מכס מכוח הסכם הסחר בין ארצות הברית‬
‫לישראל‪ ,‬על כן עליה להוכיח כי התקיימו כל התנאים שנקבעו בהסכם הסחר לשם מתן‬
‫הפטור‪ .‬בכלל זה על גאמידה להוכיח כי מילאה אחר התנאי המחייב המצאת תעודת מקור‪,‬‬
‫וכי תעודות המקור שהוצגו תואמות לדרישות הסכם הסחר הן מבחינת אופן עריכתן‪ ,‬הן‬
‫מבחינת מועד הגשתן לרשויות המכס‪.‬‬

‫החובה להמציא תעודת מקור קבועה בסעיף ‪ 2‬לנספח ‪ 1‬להסכם הסחר‪ ,‬הקובע כך‪:‬‬ ‫‪.13‬‬
‫"כל המצרכים שיוכנסו לפי הסכם זה יתועדו בתעודה‪ ,‬שדוגמא הימנה נתונה‬
‫במוסף לנספח זה‪ ,‬חתומה בידי היצואן‪ ,‬אשר תושלם בהתאם לכללים המפורשים‬
‫בתעודה‪ .‬התעודה תכלול מידע מספיק כדי לזהות את המצרכים המתוארים‬
‫בתעודה כמצרכים שייוצאו והצהרה באשר להאחוז הערך שהוסף בתוך צד‪ ,‬וכי‬
‫המצרכים ממלאים אחר הדרישות לענין ארץ המקור המפורטות בהסכם זה‪.‬‬
‫התעודה תוגש לרשויות המכס של הצד המייבא בהתאם לתקנותיו הפנימיות‪."....‬‬

‫בישראל קובע צו המכס כי בכל הקשור להסכם הסחר עם ארה"ב יש להגיש את תעודת‬
‫המקור לא יאוחר משעת התרת רשימון היבוא‪ ,‬היינו שחרור המוצרים מהמכס (סעיפים‬
‫‪(31‬ב)(‪ )1‬ו ‪ 36 -‬לצו המכס)‪.‬‬

‫סעיף ‪ 2‬לנספח ג' להסכם ממשיך וקובע שעל היצואן או על מי שחותם על תעודת המקור‬
‫להיות נכון להגיש הצהרה המפרטת את כל הפרטים השייכים לעניין בנוגע להפקתם או‬
‫לייצורם של המצרכים ששימשו להכנת הטובין אליהם מתייחסת תעודת המקור‪ ,‬וכן פירוט‬
‫של המידע והפרטים עליהם יש להצהיר בתעודה‪ ,‬ומדובר בפרטים רבים‪ ,‬כגון‪ :‬תיאור‬
‫המצרך וכמותו‪ ,‬מספר האריזות וסימוניהן‪ ,‬מספרי חשבוניות ושטרי מטען‪ ,‬הפעולות‬
‫שבוצעו בהפקת המצרך‪ ,‬עלויות העיבוד‪ ,‬תיאור החומרים ששימשו בהפקת המצרך‪ ,‬תיאור‬
‫מקורם ועלותם של חומרי חוץ ששימשו במצרך‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬

‫עולה מהאמור כי בהתאם להסכם הסחר‪ ,‬על מי שחותם על תעודת המקור להיות משוכנע‬ ‫‪.11‬‬
‫ומסוגל להצהיר כי ברשותו מידע מלא ומפורט לגבי המצרכים הכלולים בתעודה עליה‬

‫‪ 7‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫חתם‪ ,‬ולפרט את המקור למידע זה‪ .‬ועל היבואן‪ ,‬מגיש התעודה‪ ,‬להוכיח את התקיימות‬
‫התנאי האמור‪.‬‬

‫גאמידה הגישה את תעודות המקור במועד שנקבע בצו המכס‪ ,‬היינו טרם שחרור הטובין‪.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫אלא שהתברר שהתעודות לא נחתמו על ידי היצואן אלא על ידי המשלח‪ ,‬שבזמן אמת לא‬
‫הוסמך על ידי היצואן לחתום בשמו‪ .‬המשמעות היא שהתעודות שהוגשו בזמן אמת‪ ,‬לא‬
‫היו תקינות‪.‬‬

‫טוענת גאמידה‪ ,‬וזו טענתה העיקרית‪ ,‬כי אף שבזמן אמת המשלח לא היה רשאי לחתום על‬
‫תעודות המקור‪ ,‬בדיעבד החליט היצואן להסמיכו לחתום בשמו על התעודות‪ ,‬ובכך רופא‬
‫הפגם שנפל בתעודות‪ ,‬מאחר ולפי חוק השליחות‪ ,‬אישור בדיעבד כמוהו כאישור‬
‫מלכתחילה‪.‬‬

‫אין בידינו לקבל טענה זו‪ ,‬שמשמעה הלכה למעשה מתן היתר ליבואן לתקן ולהכשיר‬ ‫‪.11‬‬
‫תעודות מקור פגומות‪ ,‬וזאת בניגוד להוראות צו המכס הקובעות כי המועד להגשת תעודות‬
‫המקור הוא לא יאוחר ממועד שחרור הטובין‪.‬‬

‫כך בכלל וכך בפרט בענייננו כאשר היצואן בהודעתו הראשונה‪ ,‬הודיע באופן קטגורי שהוא‬
‫לא חתם על התעודות וצד ג' עשה כן ללא ידיעתו‪ ,‬ללא הרשאתו וללא הסכמתו‪ ,‬וכי חלק‬
‫מהמוצרים הכלולים בתעודות אינם זכאים להעדפת מכס מאחר והם אינם עומדים בכללי‬
‫המקור‪.‬‬

‫סעיף ‪(6‬א) לחוק השליחות קובע אמנם את כוחו של השולח לאשרר בדיעבד את פעולות‬
‫השלוח (כפוף לכך שצד ג' שרכש קודם לכן זכות בתום לב ובתמורה לא ייפגע)‪ ,‬אולם אין בו‬
‫כדי לשנות מהוראות צו המכס‪ .‬חוק השליחות עניינו ביחסים שבין השולח‪ ,‬השלוח וצד ג'‪,‬‬
‫אין בו כדי לאיין את דרישות הסכם הסחר ואת הוראת צו המכס הקובעים את המועד בו‬
‫יש להגיש את תעודות המקור‪ .‬הגשת תעודת מקור לא קבילה‪ ,‬ותיקונה בדיעבד על ידי‬
‫הסמכה בדיעבד של חותם התעודה‪ ,‬אינה יכולה להיחשב כהגשת תעודת מקור קבילה‬
‫במועד הקובע (היינו‪ ,‬טרם שחרור הטובין מהמכס)‪.‬‬

‫זאת ועוד‪ .‬הדרישה להגשת תעודת מקור טרם מועד שחרור הטובין מהמכס‪ ,‬באה על רקע‬ ‫‪.12‬‬
‫מטרת התעודה‪ ,‬והיא לשמש ראייה לכך שהטובין עומדים בכללי המקור שנקבעו בהסכם‬
‫הסחר‪ .‬חשיבות ראייה זו מכרעת מאחר ובפועל אין בידי שלטונות המכס הכלים לבחון את‬

‫‪ 8‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫כל הסחורה המיובאת לישראל‪ ,‬ומרביתה משוחררת מהמכס בלא כל בדיקה‪ ,‬תוך‬
‫הסתמכות על אמינות תעודת המקור הנלוות לה (ראו תצהירו של נציג המכס‪ ,‬מוצג ‪31‬‬
‫לתיק מוצגי המכס)‪ .‬לאור זאת יש להקפיד הקפדה יתרה על תקפות תעודות המקור ועל‬
‫אמינותן במועד הצגתן‪ ,‬ולוודא כי הן נחתמות על יסוד נתוני אמת‪ .‬לאור זאת נקבע בפסיקה‬
‫כי תעודת המקור היא בעלת מעמד קונסטיטוטיבי‪ ,‬וללא הצגתה לא ניתן לזכות בפטור‬
‫מתשלום מכס (ע"א ‪ 26112-16-31‬קומסקו בע"מ נ‪ .‬מדינת ישראל – רשות המיסים; פסק‬
‫הדין אושר ברע"א ‪ ;1321932‬וכן ת‪.‬א‪( .‬חי') ‪ 261911‬קליאופטרה נ‪ .‬מדינת ישראל)‪.‬‬

‫מתן אפשרות לתיקון רטרואקטיבי של תעודת מקור‪ ,‬פוגע באמינות התעודה וביכולת של‬
‫שלטונות המכס להסתמך על התעודות כמבטיחות את עמידת הסחורה בכללי המקור‬
‫שנקבעו בהסכם הסחר‪.‬‬

‫ועוד‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬על חותם התעודה להצהיר כי בידו מידע מלא ונתונים נרחבים לגבי‬ ‫‪.16‬‬
‫מהות הטובין אליהם מתייחסת התעודה‪ ,‬וכן לפרט את המסמכים ואת מקורות המידע‪.‬‬
‫החלטת היצואן לאשר בדיעבד למשלח לחתום בשמו על תעודות המקור‪ ,‬מתייחסת רק‬
‫לעצם החתימה‪ ,‬אין בה כדי ללמד כי בזמן אמת‪ ,‬במועד בו המשלח חתם על התעודות‪ ,‬היו‬
‫בידיו כל המידע והנתונים הנדרשים על פי הסכם הסחר‪ ,‬וכי הבדיקה שערך הביאה אותו‬
‫למסקנה כי הטובין עומדים בכללי המקור‪.‬‬

‫בית משפט קמא קבע‪ ,‬כקביעה עובדתית‪ ,‬כי גאמידה לא הוכיחה שבידי המשלח עמדו‬
‫נתונים שיבססו את האמור בתעודות המקור‪ ,‬בין היתר מאחר ולא הוצגו החשבוניות‬
‫המסחריות שעמדו – לפי הטענה – בפני היבואן טרם חתם על תעודות המקור‪ .‬מדובר‬
‫בקביעה עובדתית הנסמכת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על כך שהמשלח לא העיד‪ ,‬קביעה שערכאת הערעור‬
‫לא תתערב בה‪.‬‬

‫החשש כי תעודות המקור נחתמו מבלי שהיו בידי המשלח הנתונים המבססים הצהרתו‪,‬‬ ‫‪.10‬‬
‫אינו חשש בעלמא‪ ,‬שכן התברר כי בחלק מתעודות המקור נכללו טובין שאינם זכאים לפטור‬
‫ממכס מאחר והם אינם נחשבים מוצרי מקור לפי התנאים שנקבעו בהסכם הסחר‪ .‬אין‬
‫מדובר במוצר בודד‪ ,‬אלא כ ‪ 31% -‬מהטובין (וזאת בהנחה שנקבל את גרסת המערערת‬
‫עצמה) לא היו זכאים לקבלת פטור מתשלום מכס‪ .‬מכאן שלא רק שלא הוכח על יסוד מה‬
‫חתם המשלח על תעודות המקור‪ ,‬אלא שעולה כי בשעת המשלוח מי שביצע אותו לא בדק‬
‫כראוי ולא ווידא את נכונות המידע עליו הצהיר בתעודות‪.‬‬

‫‪ 9‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫למעלה מן הצורך אנו מוצאים להעיר ולהאיר‪ ,‬כי גם גאמידה אינה חולקת ואף מודה (תוך‬ ‫‪.12‬‬
‫ניסיון למזער) כי כ‪ 12% -‬מתעודות המקור שהוצגו על ידה לא מילאו אחר כל התנאים‬
‫למתן הפטור‪ ,‬מאחר ש‪ 1-‬חשבוניות שנכללו ב‪ 1-‬מתוך ‪ 31‬תעודות המקור נשוא הערעור‪ ,‬לא‬
‫היו צריכות להיכלל בהן (ראה סעיף ‪ 13‬לעיקרי הטיעון של גאמידה או דברי ב"כ גאמידה‬
‫בעמ' ‪ 3‬שורה ‪ 36‬לפרוטוקול הדיון לפנינו)‪ ,‬ואלמלא בדיקות המכס והליך האימות למול‬
‫היצואן היתה גאמידה נהנית מפטור שלא היתה זכאית לו‪.‬‬

‫יש לזכור שהגילוי בעניין זה‪ ,‬מקורו בתהליך הבדיקה שביצע המכס ביוזמתו‪ ,‬ולא ביוזמת‬
‫גאמידה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הגילוי בדבר חשבוניות אלו נבע מהודעת והודאת היצואן‪ ,‬ולאור זאת‬
‫ברור שאם היצואן הוא זה שהיה חותם במועד היבוא על תעודת המקור‪ ,‬אותן חשבוניות‬
‫לא היו נכללות בתעודות המקור‪ ,‬ובלאו הכי גאמידה לא היתה מקבלת בגינן פטור מוטעה‬
‫ושגוי‪.‬‬

‫גם בכך די כדי לדחות את הערעור שכן חלק מהמסמכים שנכללו בתעודת המקור התגלו‬
‫כמוטעים‪ ,‬ואם לא היתה "מתגלית" הטעות גאמידה היתה נהנית מקבלת פטור לו לא היתה‬
‫זכאית‪ ,‬וקופת המדינה היתה חסרה סכום זה‪.‬‬

‫סיכומם של דברים‪ .‬צו המכס קובע שעל יבואן המבקש ליהנות מפטור מתשלום מכס לפי‬ ‫‪.12‬‬
‫הסכם הסחר להציג תעודת מקור טרם מועד שחרור הטובין מהמכס‪ .‬משמעות הדרישה‬
‫היא הצגת תעודת מקור תקפה ואמינה במועד הצגתה‪ .‬ככלל אין לאפשר תיקון התעודה‬
‫בדיעבד‪ ,‬ודאי לא בנסיבות דנן‪ ,‬כאשר חלפו מספר שנים ממועד היבוא (שנים ‪)1112 – 1110‬‬
‫ועד מועד ההסמכה בדיעבד (חודש ינואר ‪ ,)1131‬כאשר תיקון התעודות לא התבקש על ידי‬
‫היצואן או היבואן מיוזמתם אלא הוא בא רק כתוצאה מהממצאים שעלו במסגרת הליך‬
‫אימות תעודות המקור‪ ,‬וכאשר בתחילה היצואן הודיע שהמשלח חתם על התעודות שלא‬
‫בידיעתו וללא רשותו‪ ,‬ורק לאחר פניות היבואן אליו הוא שינה עמדתו ואישר בדיעבד את‬
‫חתימת המשלח‪ ,‬ללא מתן כל הסבר לשינוי העמדה‪.‬‬

‫יש לדחות את הטענה כי ניתן לאפשר את תיקון התעודה מכוח חוק השליחות‪ ,‬ואין בהוראת‬
‫סעיף ‪ 6‬לחוק השליחות המאפשרת לשולח לאשרר בדיעבד את פעולת השלוח כדי לגבור על‬
‫דרישות הסכם הסחר וצו המכס‪ ,‬להצגת תעודת מקור תקפה טרם מועד שחרור הסחורה‬
‫מהמכס‪.‬‬

‫‪ 11‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר)‪ ,‬תשכ"ח‪1591-‬‬

‫טוענת גאמידה‪ ,‬לחילופין‪ ,‬כי יש לפטור אותה מתשלום הגירעון מכוח סעיף ‪ 1‬לחוק המסים‬ ‫‪.11‬‬
‫העקיפים‪ .‬בית משפט קמא דחה טענה זו ואנו מאמצים נימוקיו‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק מסים עקיפים קובע את החובה של נישום לשלם מס ששולם בחסר‪ ,‬בתנאים‬
‫הקבועים בחוק‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחוק קובע כי בנסיבות מסוימות‪ ,‬לא יהא הנישום חייב בתשלום‬
‫המס‪ ,‬וזאת אם התקיימו שלושה תנאים מצטברים הקבועים בחוק‪ .‬וזו לשון הסעיף‪:‬‬
‫"על אף האמור בסעיף ‪ ,2‬לא יהא הנישום חייב בתשלום חסר אם הוכח להנחת‬
‫דעתו של המנהל כי נתקיימו כל אלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום או מחמת שלא מסר‬
‫ידיעה שהיה חייב למסרה;‬
‫(‪ )2‬הנישום לא ידע‪ ,‬ובנסיבות הענין לא היה צריך לדעת‪ ,‬על קיומו של החסר;‬
‫(‪ )0‬הנישום מכר את הטובין בתום לב‪ ,‬לפני דרישת תשלום החסר במחיר שלא‬
‫נכלל בו אותו חסר"‪.‬‬

‫כדי שנישום יהא פטור מתשלום החסר‪ ,‬עליו להוכיח כי התקיימו שלושה התנאים‬
‫האמורים שהם תנאים מצטברים‪ .‬די בכך שאחד מהתנאים לא התקיים כדי שהחריג‬
‫לתשלום לא יחול (ע"א ‪ 1231912‬טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל‪( ,‬להלן‪" :‬עניין‬
‫טמפו")‪.‬‬

‫גאמידה טענה כי היא נהגה בתום לב ובהתאם לנהוג באותן שנים‪ ,‬לא היתה לה כל כוונה‬ ‫‪.13‬‬
‫לעקוף את דרישות הסכם הסחר והיא לא ידעה שהמשלח אינו מוסמך לחתום על תעודות‬
‫המקור‪ .‬אנו מוכנים להניח כי כך הדבר‪ ,‬אך אין בכך כדי לסייע מאחר ולפי סעיף ‪ 1‬לחוק‬
‫מסים עקיפים אין די בכך שהנישום סבר‪ ,‬באופן סובייקטיבי‪ ,‬כי הוא נוהג כדין‪ ,‬החוק קובע‬
‫אמות מידה אובייקטיביות להתנהלות הנישום‪.‬‬

‫בע"א ‪ 1022926‬סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ נפסק כך‪" :‬המבחן‬
‫שראוי לאמצו לעניין ניכוי מס תשומות על ידי הנישום הוא המבחן ה'אובייקטיבי'‪ ,‬שלפיו‬
‫די בעצם העובדה כי החשבונית אינה כדין לשלילת זכאותו האמורה של הנישום‪ ...‬יש‬
‫לדחות את הגישה הדוגלת באימוצו של מבחן 'סובייקטיבי'‪ ,‬שלפיו‪ ,‬על מנת שזכאות‬
‫הנישום לנכות מס תשומות תישלל נדרש להוכיח כי הנישום היה ער לפסול שנמצא‬
‫בחשבונית"‪ .‬דברים אלו שנאמרו לעניין ניכוי מס תשומות יפים גם לעניין טענה לזכאות‬
‫לפטור מתשלום חסר‪.‬‬

‫‪ 11‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫ובעניין טמפו הנ"ל נפסק כך‪" :‬המונח 'ידיעה בלתי נכונה' לא הוגדר בפסיקה באופן‬
‫ממצה‪ .‬במספר פסקי דין שיצאו מלפני בית משפט זה‪ ,‬נקבע כי יש לפרש את התיבה‬
‫האמורה פירוש אובייקטיבי – לשון אחר‪ :‬אם נמצא בסופו של יום שהידיעה שמסר‬
‫הנישום אינה נכונה לא יחול התנאי‪ ,‬והנישום לא יוכל להיכנס בגדר החריג‪ ,‬אפילו נהג‬
‫בתום‪-‬לב" (פסקה ‪ 32‬לפסק הדין)‪.‬‬

‫לאור האמור‪ ,‬כדי לזכות בפטור מתשלום המס החסר‪ ,‬על גאמידה להוכיח‪ ,‬באמת מידה‬
‫אובייקטיבית‪ ,‬כי לא ידעה כי היא מוסרת לרשויות ידיעה בלתי נכונה (תעודת מקור לא‬
‫קבילה)‪ ,‬וכי בנסיבות העניין לא היה עליה לדעת על קיומו של החסר (תנאים ‪ 1 – 3‬לסעיף‬
‫‪ 1‬לחוק מסים עקיפים)‪ .‬באמת מידה זו גאמידה לא עמדה‪ ,‬ודי בכך כדי לדחות את טענתה‬
‫לפטור מתשלום המכס החסר‪.‬‬

‫נוסיף כי בית משפט קמא קבע כי גאמידה התרשלה בטיפולה בתעודות המקור שהגישה‪,‬‬ ‫‪.11‬‬
‫עת הסתמכה באופן מוחלט על המשלח‪ ,‬מבלי לבדוק ומבלי לוודא כי התעודות שהיא‬
‫מגישה לשלטונות המכס לשם קבלת הפטור תקפות ואמינות‪.‬‬

‫התוצאה היא שדין ערעור גאמידה להידחות‪.‬‬ ‫‪.11‬‬

‫ערעור שכנגד‬
‫המכס מעלה במסגרת הערעור שכנגד טענה אחת ויחידה ולפיה שגה בית משפט קמא‬ ‫‪.11‬‬
‫כשקבע כי יש לבטל את הקנס הפיגורים שהוטל‪ .‬שקלנו בטענות הצדדים ובאנו למסקנה כי‬
‫גם דין הערעור שכנגד להידחות‪.‬‬

‫בענייננו חברו יחד מספר נסיבות המצדיקות את ביטול הקנס (סעיף ‪ 1‬לחוק המסים (קנס‬ ‫‪.12‬‬
‫פיגורים) תשמ"א – ‪ .)3221‬ראשית‪ ,‬מרבית הטובין הכלולים בתעודות המקור זכאים‬
‫לקבלת פטור מתשלום מכס לפי הסכם הסחר והפגם שנפל הוא בתעודות המקור לא בטובין‬
‫עצמם; שנית‪ ,‬הפגם שנפל בתעודות המקור הוא בגין התנהלות המשלח לא בגין התנהלות‬
‫ישירה של גאמידה‪ ,‬ואין טענה כי גאמידה נהגה בזדון או בחוסר תום לב אף אם לא ווידאה‬
‫כנדרש את תקפות תעודות המקור (פסקה ‪ 21‬לפסק הדין); שלישית‪ ,‬המכס נקט בהליך‬
‫אימות תעודות המקור מספר שנים לאחר מועד היבוא‪ ,‬לאחר שהסחורה נמכרה ומבלי‬
‫שגאמידה השפיעה על מועד נקיטת הליכי האימות; רביעית‪ ,‬נציג המכס כותב בתצהירו כי‬
‫"ככל שהיצואן היה מציין מלכתחילה כי למשלח היה את ההרשאה וכי הוא מסר לו אילו‬
‫טובין עומדים בכלל מקור וניתן להנפיק בגינם תעודת מקור‪ ,‬סביר שהמכס לא היה פוסל‬

‫‪ 12‬מתוך ‪31‬‬
 ‫בית המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד‬

‫ע"א ‪ 11151-30-15‬גאמידה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל‪-‬רשות המיסים‪-‬אגף המכס‬

‫ומע"מ ואח'‬

‫את תעודות המקור ביחס לטובין שאכן עומדים בכללי מקור" (סעיף ‪ .)21‬לא מן הנמנע כי‬
‫אם הייתה גאמידה יודעת על פנייה זו בזמן אמת‪ ,‬היא הייתה דואגת כי היצואן היה מוסר‬
‫את הפרטים הנדרשים‪.‬‬

‫במכלול נסיבות אלו‪ ,‬אין מקום לחייב בתשלום קנס פיגורים מעבר לתשלומי הריבית‬
‫וההצמדה שהתווספו לקרן‪.‬‬

‫תוצאה‬
‫התוצאה היא ששני הערעורים נדחים‪.‬‬ ‫‪.16‬‬
‫בשקלול ההוצאות של שני הערעורים‪ ,‬גאמידה תישא בהוצאות המכס בסכום של ‪11,111‬‬
‫‪ .₪‬הסכום יועבר למכס ע"י המזכירות מתוך סכום העירבון‪.‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬יב' חשוון תש"פ‪ 13 ,‬נובמבר ‪ ,2315‬בהעדר הצדדים‪.‬‬

‫יסכה רוטנברג‪ ,‬שופטת‬ ‫חנה קיציס‪ ,‬שופטת‬ ‫יעקב שינמן‪ ,‬שופט‪ ,‬סגן הנשיאה‪,‬‬
‫אב"ד‬

‫‪ 13‬מתוך ‪31‬‬