‫הכנסת‬

‫מרכז המחקר והמידע‬

‫המחלקה לפיקוח תקציבי‬

‫יקוח תקציבי‬

‫תיאור וניתוח של ענפי ההלבשה והטקסטיל‬

‫בעשורים האחרונים‬

‫תיאור וניתוח של ענפי ההלבשה והטקסטיל‬

‫בעשורים האחרונים‬

‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬

‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪91950‬‬
‫‪02 -‬‬ ‫‪6408240/1‬‬ ‫טל'‪:‬‬
‫כתיבה‪ :‬מאיר אזנקוט‪ ,‬כלכלן‬
‫‪02 -‬‬ ‫‪6496103‬‬ ‫פקס‪:‬‬
‫ט' בחשוון תשע"ט‬ ‫אישור‪ :‬עמי צדיק‪ ,‬מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫‪ 18‬באוקטובר ‪2018‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬מערכת דברי הכנסת‬

‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬

 ‫תוכן העניינים‬
‫‪1‬‬ ‫תמצית‬
‫‪2‬‬ ‫שיעורי המכס על יבוא מוצרי טקסטיל והלבשה בעשורים האחרונים‬ ‫‪.1‬‬

‫‪2‬‬ ‫רקע‪ :‬סיווג ענפי הטקסטיל וההלבשה‬ ‫‪1.1‬‬

‫‪2‬‬ ‫סקירת שיעורי המכס בישראל לאורך העשורים האחרונים‬ ‫‪1.2‬‬
‫‪4‬‬ ‫סקירת שיעורי המכס בכמה מדינות בעולם‬ ‫‪1.3‬‬
‫‪6‬‬ ‫התפתחות ענפי הטקסטיל וההלבשה‬ ‫‪.2‬‬

‫‪6‬‬ ‫ייצור בענפי הטקסטיל וההלבשה‬ ‫‪2.1‬‬

‫‪6‬‬ ‫תעסוקה‬ ‫‪2.2‬‬
‫‪8‬‬ ‫סחר חוץ‬ ‫‪2.3‬‬
‫‪10‬‬ ‫פריון בישראל ובמדינות מפותחות‬ ‫‪2.4‬‬
‫‪11‬‬ ‫מחירים‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪12‬‬ ‫התפתחות המסחר המקוון‬ ‫‪2.6‬‬
‫‪14‬‬ ‫השינוי במדדים של מחירי מוצרי הטקסטיל וההלבשה בישראל ובאירופה‬ ‫‪.3‬‬
‫‪15‬‬ ‫ניתוח דוחות כספיים של חברות ציבוריות‬ ‫‪.4‬‬

‫‪15‬‬ ‫עיקרי הנתונים הכספיים‬ ‫‪4.1‬‬

‫‪17‬‬ ‫ניתוח הדוחות הכספיים‬ ‫‪4.2‬‬
‫‪18‬‬ ‫דרכי התמודדות של המשק עם הפחתת שיעורי המכס‬ ‫‪.5‬‬

‫‪18‬‬ ‫דרכי התמודדות של התעשייה המקומית‬ ‫‪5.1‬‬

‫‪18‬‬ ‫כלי מדיניות אפשריים של המדינה‬ ‫‪5.2‬‬
‫‪21‬‬ ‫עמדות הצדדים‬ ‫‪.6‬‬

‫‪21‬‬ ‫תגובת אגף התקציבים במשרד האוצר‬ ‫‪6.1‬‬

‫‪22‬‬ ‫התאחדות התעשיינים בישראל‬ ‫‪6.2‬‬
‫‪22‬‬ ‫איגוד לשכות המסחר‬ ‫‪6.3‬‬
 ‫תמצית‬
‫מסמך זה הוכן לבקשת חה"כ עודד פורר‪ ,‬ומובאים בו תיאור וניתוח של השינויים בענפי ההלבשה והטקסטיל‬
‫בעשורים האחרונים‪ .‬המסמך כולל סקירה של השינויים בשיעורי המכס על מוצרי הלבשה וטקסטיל מיובאים‪,‬‬
‫בישראל ובמדינות מפותחות; נתונים על הפעילות הכלכלית בענף לרבות נתונים על תפוקה‪ ,‬הון גולמי‪ ,‬השקעות‪,‬‬
‫סחר חוץ‪ ,‬עובדים‪ ,‬עלות לשעת עבודה ופריון; תיאור דרכי התמודדות של מדינות הדומות לישראל (שבהן משק קטן‬
‫ופתוח ומטבע עצמאי) עם יבוא מוצרי צריכה ממדינות שבהן עלויות ייצור נמוכות‪ ,‬כגון סין‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסמך‬
‫מתוארת התפתחות המסחר המקוון בענפי האופנה והטקסטיל‪ ,‬ומובא ניתוח דוחות פיננסיים של חברות ציבוריות‬
‫נבחרות בענף‪.‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ 90-‬החלה להיות נהוגה מדיניות של הפחתת שיעורי המכס בענפי הטקסטיל וההלבשה וכן בענפים‬
‫אחרים כגון ענף הריהוט וענף כלי הבית‪ .‬במקביל חלו שינוים רבים בענפים שנפתחו ליבוא‪ ,‬בין היתר ירידת מחירים‬
‫של מוצרי צריכה וירידה במספר העובדים לצד עלייה בפריון‪ .‬בלוח להלן מוצגים נתונים עיקריים על ענפי הטקסטיל‬
‫וההלבשה בשנים ‪ 1995‬ו‪.2017-‬‬
‫מספר העובדים‬
‫מדד הייצור לשעת‬ ‫מדד העלות לשעת‬ ‫שיעור המכס הנפוץ‬
‫בענפי‬
‫עבודה בענפי הטקסטיל‬ ‫עבודה בענפי‬ ‫בענפי הטקסטיל‬ ‫שנה‬
‫הטקסטיל‬
‫וההלבשה‬ ‫הטקסטיל וההלבשה‬ ‫וההלבשה‬
‫וההלבשה‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪45,100‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪1995‬‬
‫‪241‬‬ ‫‪357‬‬ ‫‪9,000‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪2017‬‬
‫על פי הנתונים בלוח‪ ,‬בין שנת ‪ 1995‬לשנת ‪ 2017‬פחת שיעור המכס הנפוץ בענף הטקסטיל וההלבשה במידה רבה‪,‬‬
‫מספר העובדים פחת גם הוא במידה רבה‪ ,‬ואילו מדד העלות לשעת עבודה ומדד הייצור לשעת עבודה עלו במידה‬
‫רבה‪ .‬יש לציין כי גורמים רבים משפיעים על הפעילות בענף‪ ,‬לרבות פריון העבודה‪ ,‬שיעורי המכס והסביבה העסקית‪.‬‬
‫בלוח שלהלן מוצגים שיעורי השינוי בפדיון ובפדיון לעובד בענף התעשייה (כולו) ובענפי הטקסטיל וההלבשה משנת‬
‫‪ 2000‬עד שנת ‪.2017‬‬
‫הפדיון למועסק‬ ‫הפדיון‬
‫שנה‬
‫הלבשה‬ ‫טקסטיל‬ ‫תעשייה‬ ‫הלבשה‬ ‫טקסטיל‬ ‫תעשייה‬
‫‪64%‬‬ ‫‪149%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪-35%‬‬ ‫‪-50%‬‬ ‫‪+30%‬‬ ‫השינוי ‪2017–2000‬‬
‫אפשר לראות שהפדיון למועסק בתעשייה עלה‪ .‬בענפי הטקסטיל וההלבשה הפדיון ירד אולם הפדיון למועסק עלה‪.‬‬
‫בלוח שלהלן מוצגים שיעורי השינוי במדד המחירים לצרכן ובמחירי ההלבשה לצרכן בשנים ‪ ,2017–2000‬בישראל‬
‫ובאירופה‪.‬‬
‫ישראל‬ ‫‪ 28‬מדינות אירופה‬ ‫קבוצת המחירים‬
‫‪+31.5%‬‬ ‫‪+39.4%‬‬ ‫מדד מחירים לצרכן – כללי‬
‫‪-28.8%‬‬ ‫‪-1.2%‬‬ ‫מדד מחירי ההלבשה לצרכן‬

‫כפי שמצוין‪ ,‬באירופה מדד המחירים בענף ההלבשה ירד בכ‪ ,1.2%-‬ובישראל מדד זה ירד בכ‪ 28.8%-‬באותן שנים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬השוואה בין ענף התעשייה בישראל לבין ענף התעשייה במדינות מפותחות אחרות מלמדת כי הפריון לעובד‬
‫ולשעת עבודה בישראל נמוך יחסית‪ ,‬וכי משקל התעשייה בתוצר בישראל נמוך במקצת מממוצע ‪ 28‬מדינות אירופה‪.‬‬
‫דרכי ההתמודדות של חברות תעשייתיות במשק הן מגוונות‪ ,‬ובהן העברת הייצור למדינות שבהן עלויות הייצור‬
‫נמוכות יחסית‪ ,‬השקעות הוניות שמטרתן להגדיל את הפריון וייצור מוצרים ייחודיים אשר אינם מיוצרים בייצור‬
‫המוני‪ .‬דרכי ההתמודדות של המדינה לנוכח התגברות הגלובליזציה בדור האחרון הן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עידוד שיפורים‬
‫טכנולוגיים והתייעלות‪ ,‬שיפור ההון האנושי‪ ,‬עידוד ופיתוח של תעשייה וייצור מתקדם על ידי הממשלה‪.‬‬
‫תמצית‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫‪ .1‬שיעורי המכס על יבוא מוצרי טקסטיל והלבשה בעשורים האחרונים‬
‫רקע‪ :‬סיווג ענפי הטקסטיל וההלבשה‬ ‫‪1.1‬‬

‫ענפי הטקסטיל וההלבשה נחלקים לכמה תחומים על פי סוגי המוצרים‪ .‬בענף הטקסטיל נכללים תחומים אלה‪:‬‬
‫טווייה‪ ,‬סלילה ושזירה של חוטים‪ ,‬אריגת בדים‪ ,‬מגבות ושטיחים‪ ,‬גימור טקסטיל‪ ,‬כלי מיטה‪ ,‬בדים ומוצרי הלבשה‬
‫סרוגים‪ .‬חלק ממוצרי ענף הטקסטיל מיועדים לעיבוד נוסף‪ ,‬בעיקר לענף ההלבשה (כגון חוטים)‪ ,‬ואחרים מיועדים‬
‫לצרכנים הסופיים (כגון שטיחים)‪ .‬בענף ההלבשה נכללים תחומים אלה‪ :‬הלבשה עליונה ומתפרות בגדים‪ ,‬בגדי ים‬
‫והלבשה תחתונה‪ .‬כל מוצרי הענף מיועדים לצרכן הסופי‪.‬‬
‫סקירת שיעורי המכס בישראל לאורך העשורים האחרונים‬ ‫‪1.2‬‬

‫בלוח ‪ 1‬להלן מוצגים שיעורי המכס על מוצרים עיקריים בשנת ‪.1993‬‬

‫(‪1)1993‬‬ ‫לוח ‪ :1‬שיעורי המכס בישראל על יבוא בענפי הטקסטיל וההלבשה‬
‫שיעור המכס‬ ‫שם פריט‬ ‫קוד פריט‬
‫פטור‬ ‫משי‬ ‫‪50‬‬
‫פטור‬ ‫צמר – חומר גלם – שיער או סיבים של בעלי חיים‬ ‫‪51.01-51.05‬‬
‫‪32%‬‬ ‫צמר – חומרי גלם – חוטים‬ ‫‪51.06-51.10‬‬
‫‪15%‬‬ ‫צמר – בד ארוג‬ ‫‪51.11-51.13‬‬
‫‪32%‬‬ ‫כותנה – חוט תפירה שאינו למכירה קמעונאית‬ ‫‪52.04‬‬
‫‪10%‬‬ ‫כותנה – חוט תפירה למכירה קמעונאית‬ ‫‪52.04‬‬
‫‪24.5%‬‬ ‫כותנה – חוט לא לתפירה (שמכיל יותר מ‪ 85%-‬כותנה)‬ ‫‪52.05‬‬
‫‪10%‬‬ ‫כותנה – חוט לא לתפירה (שמכיל פחות מ‪ 85%-‬כותנה)‬ ‫‪52.06‬‬
‫פטור‬ ‫כותנה – בדים ארוגים מאושרים לייצור‬ ‫‪52.08‬‬
‫‪18%/25.5%‬‬ ‫כותנה – בדים ארוגים לא מאושרים לייצור‬ ‫‪52.09-52.12‬‬
‫‪18%/25.5%‬‬ ‫כותנה – בדים בגוונים שונים ומודפסים‬ ‫‪52.09-52.12‬‬
‫פטור‬ ‫פשתן‪ ,‬קנבוס‪ ,‬שיפה ועוד‬ ‫‪53‬‬
‫‪18%/15%/10%‬‬ ‫בדי ספוג למגבות‬ ‫‪58.02‬‬
‫‪36%/33%‬‬ ‫בדי ספוג למגבות אשר יש לחתוך ולתפור את קצותיהם‬ ‫‪58.02‬‬
‫פריטי לבוש – מעילים‪ ,‬חליפות‪ ,‬חולצות‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חצאיות‪ ,‬חלוקים‪ ,‬בגדי‬
‫‪33%‬‬ ‫‪61‬‬
‫ים‪ ,‬בגדי תינוקות‪ ,‬הלבשה תחתונה‪ ,‬חליפות סקי‪ ,‬עניבות‪ ,‬חזיות ועוד‬
‫‪12%‬‬ ‫כפפות‬ ‫‪61‬‬
‫‪8%/6%‬‬ ‫גרביים לצרכים רפואיים‬ ‫‪61‬‬
‫‪14%‬‬ ‫אביזרי הלבשה – צעיפים‪ ,‬רעלות‪ ,‬מטפחות‬ ‫‪61.17‬‬
‫פריטי לבוש – מעילים‪ ,‬חליפות‪ ,‬חולצות‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חצאיות‪ ,‬כפפות‪,‬‬
‫‪33%‬‬ ‫חלוקים‪ ,‬בגד ים‪ ,‬הלבשה תחתונה‪ ,‬חליפות סקי‪ ,‬עניבות‪ ,‬בגדי תינוקות‬ ‫‪62‬‬
‫מכותנה ועוד‬
‫‪15%‬‬ ‫בגדי תינוקות שאינם מכותנה‬ ‫‪62.09‬‬
‫‪18%‬‬ ‫מחוכים‬ ‫‪62.12‬‬
‫‪12%‬‬ ‫ממחטות‪ ,‬כפפות מגומי‬ ‫‪62.13‬‬
‫‪33%‬‬ ‫שמיכות‪ ,‬מצעי מיטה‪ ,‬לבני שולחן‪ ,‬לבני רחצה ומטבח‪ ,‬וילונות‬ ‫‪63.01-63.05‬‬
‫‪15%‬‬ ‫בדים לאוהלים‪ ,‬למפרשי סירות ולגלשנים‬ ‫‪63.06‬‬
‫פטור‬ ‫בדים למפרשי סירות ולגלשנים אשר משמשים לתחרות בין‪-‬לאומית‬ ‫‪63.06‬‬
‫על פי הנתונים בלוח‪ ,‬בשנת ‪ 1993‬חל על מרבית פריטי הלבוש (קוד פריטי המכס ‪ )62–61‬מכס בשיעור של ‪.33%‬‬

‫‪ 1‬רשות המיסים‪ ,‬חוברת ‪ ,937‬צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין‪ ,‬התשנ"ד–‪ ,1993‬כניסה‪ 18 :‬ביוני ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫בלוח ‪ 2‬שלהלן מוצגים שיעורי המכס על יבוא בתחום הטקסטיל וההלבשה כפי שפורסמו בשנת ‪.2017‬‬
‫(‪2)2017‬‬ ‫לוח ‪ :2‬שיעורי המכס בישראל על יבוא בענפי הטקסטיל וההלבשה‬
‫שיעור המכס‬ ‫שם פריט‬ ‫קוד פריט‬
‫פטור‬ ‫משי‬ ‫‪50‬‬
‫פטור‬ ‫צמר – חומר גלם (חוטים)‬ ‫‪51.01-51.10‬‬
‫‪6%‬‬ ‫צמר – בד ארוג‬ ‫‪51.11-51.13‬‬
‫‪6%‬‬ ‫כותנה – חוט תפירה‬ ‫‪52.04‬‬
‫פטור‬ ‫כותנה – חוט לא לתפירה‬ ‫‪52.05-52.07‬‬
‫פטור‬ ‫כותנה – בדים ארוגים‪ ,‬מאושרים לייצור‬
‫‪6%‬‬ ‫כותנה – בדים ארוגים‪ ,‬לא מאושרים לייצור‬ ‫‪52.08-52.10‬‬
‫‪6%‬‬ ‫כותנה – בדים בגוונים שונים ומודפסים‬
‫‪12%‬‬ ‫כותנה – בדים ארוגים בגוונים שונים שמשקלם מעל ‪ 200‬גרם למ"ר‬
‫‪52.11‬‬
‫‪10.8%‬‬ ‫כותנה – בדים ארוגים מודפסים שמשקלם מעל ‪ 200‬גרם למ"ר‬
‫פטור‬ ‫פשתן‪ ,‬קנבוס‪ ,‬שיפה ועוד‬ ‫‪53‬‬
‫פטור‬ ‫נימים סינטטיים ומלאכותיים‬ ‫‪54‬‬
‫‪6%‬‬ ‫בדי ספוג למגבות‬ ‫‪58.02‬‬
‫פריטי לבוש – מעילים‪ ,‬חליפות‪ ,‬חולצות‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חצאיות‪ ,‬כפפות‪,‬‬
‫‪6%‬‬ ‫חלוקים‪ ,‬בגדי ים‪ ,‬בגדי תינוקות‪ ,‬הלבשה תחתונה‪ ,‬סוודרים‪ ,‬חליפות‬ ‫‪61-62‬‬
‫סקי ועוד‬
‫‪6%‬‬ ‫שמיכות‪ ,‬מצעי מיטה‪ ,‬לבני שולחן‪ ,‬לבני רחצה ומטבח‪ ,‬וילונות‬ ‫‪63‬‬
‫‪6%‬‬ ‫בדים לאוהלים‪ ,‬מפרשים לסירות וגלשנים‬ ‫‪63.06‬‬
‫כפי שמצוין בלוח‪ ,‬על חלק מהפריטים המיועדים לייצור חל פטור ממכס‪ .‬לאחר שהופחת שיעור המכס על רוב‬
‫הפריטים המיובאים המיועדים למכירה כגון פריטי לבוש‪ ,‬בשנת ‪ 2017‬הוא עמד על ‪ .6%‬יש לציין שעל המחיר כולל‬
‫המכס חל מע"מ בשיעור של ‪ ,17%‬נכון לשנת ‪ .2018‬אולם‪ ,‬על מוצרי צריכה המיובאים ביבוא אישי אשר ערכם‬
‫נמוך מ‪ 75-‬דולר‪ ,‬חל פטור ממכס‪ ,‬מס קנייה ומע"מ‪ .‬על מוצרי צריכה אשר ערכם בין ‪ 75‬ל‪ 500-‬דולר חל פטור‬
‫ממכס אך לא ממס קנייה ומע"מ‪ ,‬ועל מוצרים שערכם גבוה מ‪ 500-‬דולר לא חל פטור ממיסים‪ 3.‬בלוח ‪ 3‬להלן מוצג‬
‫שיעור המכס העיקרי על מרבית פריטי הלבוש בקוד מכס ‪ 62–61‬בשנים נבחרות בין ‪ 1993‬ל‪.2017-‬‬
‫הלבוש‪4‬‬ ‫לוח ‪ :3‬שיעורי המכס בישראל על יבוא רוב פריטי‬
‫שיעור מכס‬ ‫שנה‬
‫‪33%‬‬ ‫‪1993‬‬
‫‪24%‬‬ ‫‪1996‬‬
‫‪21%‬‬ ‫‪1997‬‬
‫‪18%‬‬ ‫‪1998‬‬
‫‪15%‬‬ ‫‪1999‬‬
‫‪12%‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪6%‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪0%‬‬ ‫‪2018‬‬

‫‪ 2‬רשות המיסים‪ ,‬חוברת ‪ ,1806‬צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין‪ ,‬התשע"ז–‪ ,2017‬כניסה‪ 10 :‬ביוני ‪.2018‬‬
‫‪ 3‬רשות המיסים‪ ,‬מידע לתושב ישראלי המבקש לייבא טובין ביבוא אישי‪ ,‬כניסה‪ 7 :‬באוגוסט ‪.2018‬‬
‫‪ 4‬רשות המיסים‪ ,‬חוברות ‪ ,1077,1121,1173,1217,1367,1706,1843‬צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬ביוני ‪;2018‬‬
‫רשות המיסים‪ ,‬הודעה לעיתונות‪ ,‬מכס אחיד בשיעור ‪ 6%‬על מוצרי הטקסטיל‪ 30 ,‬באפריל ‪.2013‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫מהנתונים בלוח עולה כי שיעור המכס פחת במידה רבה – מ‪ 33%-‬בשנת ‪ 1993‬ל‪ 6%-‬בשנת ‪ ,2013‬וכפי שמצוין בלוח‬
‫‪ ,2‬בשנת ‪ 2017‬היה שיעור המכס על פריטי לבוש ‪ .6%‬בשנים ‪ 2018–2017‬ניתנו פטורים על מוצרי טקסטיל והלבשה‬
‫נוספים בהוראות שעה‪ ,‬כלהלן‪:‬‬

‫‪ ‬בחודש מאי ‪ 2017‬פורסמה הוראת שעה שלפיה עד לסוף ‪ 2018‬יינתן פטור ממכס גם למוצרי הנעלה אשר שיעור‬
‫המכס עליהם היה ‪5.12%‬‬

‫‪ ‬בחודש ינואר ‪ 2018‬פורסמה הוראת שעה שלפיה עד לסוף ‪ 2018‬יינתנו פטורים ממכס על מרבית מוצרי‬
‫הטקסטיל‪ ,‬בהם בדים‪ ,‬חוטים וכדומה‪ ,‬וכמו כן יינתן פטור על כיפות לצורכי דת וכיסויי ראש מפרווה‪6.‬‬

‫בחודש ספטמבר ‪ 2018‬פרסם משרד הכלכלה והתעשייה תוכנית בת כמה צעדים שמטרתה לסייע לחברות בענף‬
‫להתמודד עם רמת התחרות הגבוהה ולפרוץ לשווקים חדשים (ראו הרחבה בסעיף ‪ 5.2‬להלן)‪ ,‬לרבות הצעה להעלאה‬
‫סלקטיבית של שיעור המכס ל‪ 12%-‬על מוצרים המיובאים לארץ ואשר קיים לגביהם ייצור מקומי משמעותי‪7.‬‬

‫‪ 1.3‬סקירת שיעורי המכס בכמה מדינות בעולם‬

‫במדינות מפותחות נהוג להטיל מכסים כדי להגן על ענפי הייצור המקומיים‪ .‬בלוחות להלן מוצגים שיעורי מכס‬
‫בשלוש מדינות מפותחות בעלות מטבע עצמאי‪ .‬בלוח ‪ 4‬מוצגים שיעורי המכס על יבוא לבריטניה שלא ממדינות‬
‫אירופה‪.‬‬
‫(‪8)2018‬‬ ‫לוח ‪ :4‬שיעור מכס על היבוא לבריטניה שלא ממדינות אירופה‬
‫שיעור המכס‬ ‫שם פריט‬ ‫קוד פריט‬
‫‪12.0%‬‬ ‫מעילים‪ ,‬חליפות‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חולצות‪ ,‬שמלות‪ ,‬בגדי סקי‬
‫‪8.9%‬‬ ‫כפפות מכותנה או מבד סינטטי‬ ‫פריטי לבוש סרוגים – ‪61‬‬
‫‪8.0%‬‬ ‫בגדי ים שעשויים מ‪ 5%-‬גומי לפחות‬
‫‪12.0%‬‬ ‫מעילים‪ ,‬חליפות‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חולצות‪ ,‬שמלות‪ ,‬בגדי סקי‬
‫‪10.5%‬‬ ‫כפפות וגרביים לתינוקות‬
‫‪6.5%‬‬ ‫חזיות‪ ,‬מחוכים ודומיהם‪ ,‬חגורות‬
‫‪10.0%‬‬ ‫ממחטות‬ ‫פריטי לבוש לא סרוגים – ‪62‬‬
‫‪8.0%‬‬ ‫צעיפים‪ ,‬רעלות‬
‫‪6.3%‬‬ ‫עניבות‬
‫‪7.6%‬‬ ‫כפפות‬

‫מנתוני הלוח אפשר ללמוד ששיעורי המכס בבריטניה מגוונים‪ ,‬וכי על כמה מפריטי הלבוש מוטל מכס בשיעור ‪.12%‬‬
‫כמה משיעורי המכס הנהוגים בבריטניה גבוהים מאלו הנהוגים כיום בישראל‪.‬‬

‫‪ 5‬רשות המיסים‪ ,‬חוברת ‪ ,1818‬צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' ‪ ,)6‬התשע"ז–‪ , 2017‬כניסה‪ 11 :‬ביוני‬
‫‪.2018‬‬
‫‪ 6‬רשות המיסים‪ ,‬חוברת ‪ ,1843‬צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' ‪ ,)9‬התשע"ח–‪ ,2018‬כניסה‪ 11 :‬ביוני‬
‫‪.2018‬‬
‫‪ 7‬משרד הכלכלה‪ ,‬תוכנית לחיזוק תעשיית הביגוד והאופנה המקומית‪ 20 ,‬בספטמבר ‪.2018‬‬
‫‪ 8‬אתר המכס של בריטניה‪ ,‬תעריפי מסחר‪ ,‬קודי פריטים ושיעורי מכס‪ ,‬כניסה‪ 12 :‬ביוני ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫בלוח ‪ 5‬שלהלן מוצגים שיעורי המכס על היבוא לאוסטרליה‪.‬‬
‫(‪9)2018‬‬ ‫לוח ‪ :5‬שיעורי מכס על היבוא לאוסטרליה‬

‫שיעור המכס‬ ‫שם פריט‬ ‫קוד פריט‬

‫מעילים‪ ,‬חליפות‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חולצות‪ ,‬שמלות‪ ,‬בגדי סקי‪ ,‬בגדי‬
‫‪5%‬‬
‫ים‪ ,‬כובעים‪ ,‬גרביים‬ ‫פריטי לבוש סרוגים –‪61‬‬
‫פטור‬ ‫כפפות‪ ,‬צעיפים‪ ,‬רעלות‬
‫מעילים‪ ,‬חליפות‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חולצות‪ ,‬שמלות‪ ,‬בגדי סקי‪ ,‬בגדי‬
‫‪5%‬‬
‫פריטי לבוש לא סרוגים – ים‪ ,‬כובעים‪ ,‬גרביים‪ ,‬חזיות‪ ,‬מחוכים ודומיהם‬
‫‪62‬‬
‫פטור‬ ‫כפפות‪ ,‬צעיפים‪ ,‬רעלות‬

‫כפי שמצוין בלוח‪ ,‬על כמה סוגי ביגוד והלבשה חל באוסטרליה מכס בשיעור אחיד של ‪ ,5%‬ועל פריטים מסוימים‬
‫(כגון כפפות‪ ,‬צעיפים ורעלות) חל פטור ממכס‪ .‬שיעורי מכס אלו הם נמוכים יחסית ועשויים להעיד על משק פתוח‬
‫ליבוא יחסית‪.‬‬
‫בלוח ‪ 6‬שלהלן מוצגים שיעורי המכס על יבוא לקנדה‪.‬‬
‫(‪10)2018‬‬ ‫לוח ‪ :6‬שיעורי מכס על היבוא לקנדה‬

‫שיעור המכס‬ ‫שם פריט‬ ‫קוד פריט‬

‫מעילים‪ ,‬חליפות‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬סרבלים‪ ,‬חולצות‪ ,‬הלבשה‬
‫‪18%‬‬
‫תחתונה‪ ,‬חליפות סקי‪ ,‬בגדי ים‪ ,‬כפפות‪ ,‬צעיפים‬
‫פטור‬ ‫בגדים לתינוקות (קוד ‪)61.11‬‬
‫‪10%‬‬ ‫חליפות צלילה‬ ‫פריטי לבוש סרוגים – ‪61‬‬
‫‪12%‬‬ ‫חגורות‬
‫פטור‬ ‫חליפות הגנה‬
‫פטור‬ ‫טליתות ‪/‬ורעלות לתפילות‬
‫מעילים‪ ,‬מעילי סקי‪ ,‬סרבלים‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬שמלות‪ ,‬חולצות‪,‬‬
‫‪17%/18%‬‬ ‫בגדי ים‪ ,‬חליפות סקי‪ ,‬חזיות‪ ,‬מחוכים‬
‫פטור‬ ‫בגדים לתינוקות‬
‫פטור‬ ‫פריטי לבוש לא סרוגים ‪ 62-‬חליפות הגנה‬
‫פטור‬ ‫טליתות ‪ /‬רעלה לתפילות‬
‫‪7.5%/6%‬‬ ‫בגד לצורכי דת – ייצוגי‬
‫‪9%‬‬ ‫ממחטות‬

‫מנתוני הלוח עולה כי על חלק מהפריטים המיובאים לקנדה חל מכס בשיעור גבוה יחסית – ‪ ,17%/18%‬ועל פריטים‬
‫מיוחדים חל פטור ממכס או מכס בשיעור מיוחד‪ .‬כך למשל‪ ,‬בגדים לתינוקות וחליפות הגנה פטורים ממכס‪.‬‬

‫‪ 9‬אתר המכס של אוסטרליה‪ ,‬תעריפי מסחר‪ ,‬קודי פריטים ושיעורי מכס‪ ,‬כניסה‪ 17 :‬ביוני ‪.2018‬‬
‫‪ 10‬אתר המכס של קנדה‪ ,‬תעריפי מסחר‪ ,‬קודי פריטים ושיעורי מכס‪ ,‬כניסה‪ 17 :‬ביוני ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫‪ .2‬התפתחות ענפי הטקסטיל וההלבשה‬
‫בעשורים האחרונים חלו שינויים רבים במדדים כלכליים בענפי הטקסטיל וההלבשה – בייצור‪ ,‬בתעסוקה וכדומה‪,‬‬
‫כפי שיפורט להלן‪ .‬שינויים אלו חלו במקביל להפחתת שיעורי המכס על מוצרי טקסטיל והלבשה מתחילת שנות ה‪-‬‬
‫‪ ,90‬כפי שתואר בסעיף ‪ 1‬לעיל‪ .‬יש לציין כי גורמים רבים משפיעים על התפתחות הענף‪ ,‬לרבות השינוי בשער החליפין‬
‫והסביבה הכלכלית‪.‬‬

‫ייצור בענפי הטקסטיל וההלבשה‬ ‫‪2.1‬‬

‫בשנים האחרונות קיימת מגמת צמצום בייצור התעשייתי בענפי הטקסטיל וההלבשה‪ .‬בתרשים ‪ 1‬להלן מוצגים‬
‫מדדים שונים הקשורים לענפי הטקסטיל וההלבשה משנת ‪ 1990‬ועד לשנת ‪.2017‬‬
‫‪11)1990‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬מדדים בענפי ההלבשה והטקסטיל בשנים ‪( 2017–1990‬מדד בסיס – שנת‬

‫‪660‬‬ ‫‪662.0‬‬
‫‪600‬‬
‫‪540‬‬
‫‪480‬‬ ‫‪438.3‬‬
‫‪420‬‬
‫‪360‬‬ ‫‪331.0‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪280.5 279.7‬‬
‫‪259.6‬‬
‫‪240‬‬ ‫‪222.4‬‬
‫‪180‬‬ ‫‪131.63‬‬
‫‪120‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪69.3‬‬ ‫‪62.7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫מדד ייצור‬ ‫מדד שכירים‬ ‫מדד העלות לשעת עבודה‬
‫מדד השקעות טקסטיל‬ ‫מדד השקעות הלבשה‬ ‫מדד הון גולמי טקסטיל‬
‫מדד הון גולמי הלבשה‬

‫מהנתונים בתרשים עולה כי משנת ‪ 1990‬חלה עלייה חדה בעלות לשעת עבודה בענפי הטקסטיל וההלבשה‪ ,‬בין היתר‬
‫בגלל העלייה בשכר המינימום והירידה במספרם של העובדים – בעיקר של העובדים בשכר נמוך יחסית‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫חלו ירידה חדה במספר העובדים בענפים הללו (ראו סעיף ‪ 2.2‬להלן) וירידה במדדי הייצור ובמדדי ההון הגולמי של‬
‫ענפי ההלבשה והטקסטיל‪ .‬על פי נתוני בנק ישראל‪ ,‬מדד הייצור לשעת עבודה בענפי הטקסטיל וההלבשה עלה‬
‫בשנים ‪ 2017–1990‬בכ‪.190%-‬‬
‫תעסוקה‬ ‫‪2.2‬‬

‫‪ 11‬בנק ישראל‪ ,‬דוח שנת ‪ ,2017‬נספח נתונים‪ ,‬פרק ב‪ ,‬לוח ב'‪-‬נ'‪ ,19-‬לוח ב'‪-‬נ'‪ ,21-‬לוח ב'‪-‬נ'‪ ,)1(22-‬לוח ב'‪-‬נ'‪ ,)1(23-‬לוח ב'‪-‬נ'‪ ,25-‬כניסה‪25 :‬‬
‫ביוני ‪ ,2018‬לוח ב'‪-‬נ'‪ ,24-‬כניסה‪ 8 :‬באוגוסט ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫במקביל לירידה הכללית בהיקף הייצור בענפי ההלבשה והטקסטיל הייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מגמה של צמצום מספר‬
‫המועסקים בענפים אלו‪ .‬בתרשים ‪ 2‬להלן מוצג מספר המשרות בענפי ההלבשה והטקסטיל בשנים ‪.2017–1990‬‬
‫(באלפים)‪12‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬מספר המשרות בענפי ההלבשה והטקסטיל בשנים ‪2017–1990‬‬
‫‪49.0‬‬
‫‪50‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪45‬‬
‫‪40‬‬
‫‪36.0‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪31.2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪26.0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪19.0‬‬ ‫‪19.0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪13.0‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪12.1‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪10.4‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪9.0‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪6.6‬‬
‫‪6.3‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪6.2‬‬
‫‪5.5‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪4.75.7‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪4.0‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪4.35.4‬‬ ‫‪4.05.0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1990‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬
‫ייצור טקסטיל‬ ‫ייצור מוצרי הלבשה‬ ‫ייצור טקסטיל והלבשה‬

‫מהנתונים בתרשים עולה כי מספר המשרות בענף ההלבשה והטקסטיל ירד מאז שנת ‪ .1990‬כמו כן‪ ,‬הנתון המצרפי‬
‫של עובדים בענפי הטקסטיל והלבשה ירד מכ‪ 49,000-‬בשנת ‪ 1990‬עד לכ‪ 9,000-‬בשנת ‪ ,2017‬ירידה בשיעור מצטבר‬
‫של כ‪.82%-‬‬
‫בתרשים ‪ 3‬להלן מוצגים שיעורי האבטלה ושיעורי ההשתתפות בשוק העבודה במשק בשני העשורים האחרונים‪.‬‬
‫האבטלה‪13‬‬ ‫תרשים ‪ :3‬שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה ושיעורי‬

‫‪ 12‬הלמ"ס‪ ,‬שנתון סטטיסטי ‪ ,2017‬לוח ‪ ;20.3‬שנתון ‪ ,2003‬לוח ‪ ;20.3‬שנתון ‪ ,1997‬לוח ‪ ;14.3‬שנתון ‪ ,1991‬לוח ‪ ,14.3‬ע"מ ‪ ,412‬כניסה‪18 :‬‬
‫ביוני ‪.2018‬‬
‫‪ 13‬הלמ"ס‪ ,‬אינדיקטורים לחודש פברואר ‪ ,2018‬לוח ‪ ,11‬כניסה‪ 18 :‬ביוני ‪ . 2018‬עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני הלמ"ס‪,‬‬
‫נתונים משורשרים מהשנים ‪ .2013–2000‬בינואר ‪ 2012‬עודכנה המתודולוגיה של סקר כוח אדם‪ .‬השינויים המרכזיים שנעשו בשיטה‬
‫הישנה‪ :‬מעבר מכוח עבודה אזרחי לכוח עבודה הכולל גם את הצבא לצורך השוואה טובה יותר עם העולם; הגדלת הפריסה הגיאוגרפית‬
‫ודגימת מספר רב יותר של יישובים מהפריפריה; סקר פנים מול פנים במקום סקר טלפוני‪ ,‬אשר עשוי להשפיע על התשובה של הנסקרים‪.‬‬
‫עם המעבר לשיטה החדשה חלו שינויים במדדי התעסוקה‪ ,‬ולכן נוצר "שבר בסדרה"‪ .‬תיקון המדדים לפני שנת ‪ 2012‬נעשה באמצעות‬
‫שימוש במכפילים שפרסמה הלמ"ס לכל אחד מן המשתנים בסקר כוח אדם (שיעור אבטלה‪ ,‬מועסקים‪ ,‬שיעור השתתפות וכדומה)‪.‬‬
‫לפירוט המכפילים למשתנים ראו‪ :‬הלמ"ס‪ ,‬נתונים מסקר כוח אדם‪ ,‬פברואר ‪ ,2012‬לוח ב‪ :‬מקדמי שרשור לפי סדרות‪ 29 ,‬במרס ‪.2012‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫כפי שמוצג בתרשים‪ ,‬שיעור ההשתתפות בשוק העבודה (בקרב בני ‪ 15‬ומעלה) עלה מ‪ 59.4%-‬בשנת ‪ 2000‬ל‪64.0%-‬‬
‫בשנת ‪ ,2017‬ושיעור האבטלה ירד מ‪ 10.1%-‬בשנת ‪ 2000‬ל‪ 4.2%-‬בשנת ‪ .2017‬נתונים אלו מעידים על שיפור ניכר‬
‫בשוק העבודה מאז שנת ‪ .2003‬לצד זאת‪ ,‬בתקופה זו חל צמצום ניכר במספר המועסקים בענפי הטקסטיל‬
‫וההלבשה‪ ,‬כפי שמתואר בתרשים ‪ 2‬לעיל‪.‬‬
‫סחר חוץ‬ ‫‪2.3‬‬

‫נתוני סחר חוץ בענפי הטקסטיל וההלבשה מעידים על צמצום ביצוא של מוצרי טקסטיל והלבשה וצמצום ביבוא‬
‫חומרי גלם לטקסטיל‪ ,‬במקביל לעלייה בהיקף היבוא של מוצרי הלבשה‪ .‬בתרשים ‪ 4‬להלן מוצגים נתוני יצוא בענף‬
‫הטקסטיל וההלבשה‪ ,‬במיליוני דולרים‪ ,‬בשנים ‪.2017–2005‬‬
‫דולרים)‪14‬‬ ‫תרשים ‪ :4‬יצוא ענף הטקסטיל וההלבשה בשנים ‪( 2017–2005‬במיליוני‬

‫‪1,100‬‬
‫‪1,000‬‬ ‫‪1,042‬‬ ‫‪855‬‬
‫‪900‬‬ ‫‪772‬‬ ‫‪762‬‬ ‫‪779‬‬
‫‪800‬‬ ‫‪741‬‬ ‫‪697‬‬ ‫‪730‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬ ‫‪563‬‬ ‫‪682‬‬ ‫‪619‬‬ ‫‪630‬‬ ‫‪646‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪584‬‬ ‫‪552‬‬ ‫‪591‬‬
‫‪479‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪173‬‬
‫‪200‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪133‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2005‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬
‫יצוא טקסטיל‬ ‫יצוא מוצרי הלבשה‬ ‫יצוא הלבשה וטקסטיל‬

‫מהנתונים בתרשים עולה כי משנת ‪ 2005‬ועד לשנת ‪ 2010‬חלה ירידה חדה ביצוא מוצרי הלבשה ומשנת ‪ 2010‬חלה‬
‫ירידה מתונה יותר שנמשכה עד לשנת ‪ .2017‬בתחום של יצוא מוצרי טקסטיל שררה יציבות יחסית בשנים ‪ 2005‬עד‬
‫‪.2017‬‬

‫‪ 14‬הלמ"ס‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ,2018‬לוח ‪ ,16.13‬כניסה‪ 4 :‬באוקטובר ‪ ;2018‬שנתון ‪ ,2017‬לוח ‪ ;16.13‬שנתון ‪ ,2015‬לוח ‪ ,16.13‬כניסה‪:‬‬
‫‪ 5‬ביוני ‪ .2018‬לפני שנת ‪ 2005‬הסיווג בקטגורית היצוא באתר הלמ"ס היה שונה ולכן ‪ 2005‬נבחרה לשנה הראשונה בתרשים‪.‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫בתרשים ‪ 5‬להלן מוצגים נתוני היבוא של בדים וחוטים ושל מוצרי הלבשה והנעלה בשנים ‪ ,2017–1999‬במיליוני‬
‫דולרים‪.‬‬
‫דולרים)‪15‬‬ ‫תרשים ‪ :5‬יבוא בענף הטקסטיל וההלבשה בשנים ‪( 2017–1999‬במיליוני‬
‫‪2,300‬‬
‫‪2,220‬‬
‫‪2,079‬‬ ‫‪1,989‬‬ ‫‪2,088‬‬
‫‪1,800‬‬ ‫‪1,675‬‬ ‫‪1,899‬‬
‫‪1,408‬‬ ‫‪1,759‬‬
‫‪1,267‬‬
‫‪1,300‬‬

‫‪800‬‬ ‫‪694‬‬ ‫‪691‬‬ ‫‪709‬‬ ‫‪663‬‬ ‫‪651‬‬ ‫‪666‬‬

‫‪587‬‬ ‫‪615‬‬ ‫‪587‬‬ ‫‪606‬‬
‫‪492‬‬
‫‪300‬‬
‫‪1999‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2017‬‬
‫הלבשה והנעלה‬ ‫בדים וחוטים‬
‫על פי התרשים‪ ,‬היקף יבוא החוטים והבדים היה יציב בשני העשורים האחרונים‪ .‬היקף יבוא מוצרי ההלבשה‬
‫וההנעלה גדל מאוד‪ ,‬מכ‪ 492-‬מיליון דולר בשנת ‪ 1999‬עד לכ‪ 2,220-‬מיליון דולר בשנת ‪ – 2017‬עלייה של כ‪.325%-‬‬
‫בלוח ‪ 7‬להלן מוצגים נתוני סך הפדיון והפדיון למועסק בענף התעשייה ובענפי הטקסטיל וההלבשה במיליוני ש"ח‪,‬‬
‫במחירי ‪.2000‬‬
‫‪16)2000‬‬ ‫לוח ‪ :7‬הפדיון למועסק בענף התעשייה ובענפי הטקסטיל וההלבשה (במיליוני ש"ח‪ ,‬מחירי‬
‫פדיון למועסק‬ ‫סך הפדיון‬
‫שנה‬
‫הלבשה‬ ‫טקסטיל‬ ‫תעשייה‬ ‫הלבשה‬ ‫טקסטיל‬ ‫תעשייה‬
‫‪296‬‬ ‫‪325‬‬ ‫‪633‬‬ ‫‪3,843‬‬ ‫‪7,074‬‬ ‫‪226,541‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪285‬‬ ‫‪711‬‬ ‫‪746‬‬ ‫‪1,575‬‬ ‫‪4,711‬‬ ‫‪265,860‬‬ ‫‪2010‬‬
‫‪486‬‬ ‫‪809‬‬ ‫‪786‬‬ ‫‪2,479‬‬ ‫‪3,503‬‬ ‫‪294,260‬‬ ‫‪2017‬‬
‫‪64%‬‬ ‫‪149%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪-35%‬‬ ‫‪-50%‬‬ ‫‪+30%‬‬ ‫השינוי ‪2017–2000‬‬
‫‪70%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪+57%‬‬ ‫‪-26%‬‬ ‫‪+11%‬‬ ‫השינוי ‪2017–2010‬‬

‫על פי נתוני הלוח‪ ,‬הפדיון בכלל התעשייה בשנת ‪ 2017‬היה כ‪ 294.3-‬מיליארד ש"ח במחירי שנת ‪ – 2000‬גידול בשיעור‬
‫ריאלי מצטבר של ‪ 30%‬לעומת שנת ‪ .2000‬הפדיון בענף הטקסטיל בשנת ‪ 2017‬היה כ‪ 3.5-‬מיליארד ש"ח במחירי‬
‫שנת ‪ – 2000‬ירידה בשיעור ריאלי מצטבר של ‪ 50%‬לעומת שנת ‪ .2000‬הפדיון בענף ההלבשה בשנת ‪ 2017‬היה כ‪-‬‬
‫‪ 2.48‬מיליארד ש"ח במחירי שנת ‪ – 2000‬ירידה בשיעור ריאלי מצטבר של ‪ 35%‬לעומת שנת ‪ .2000‬הפדיון למועסק‬
‫בענף התעשייה עלה משנת ‪ 2000‬לשנת ‪ 2017‬בשיעור ריאלי מצטבר של כ‪ ;24%-‬הפדיון למועסק בענף הטקסטיל‬
‫עלה בכ‪ ,149%-‬והפדיון למועסק בענף ההלבשה עלה בכ‪ .64%-‬עוד אפשר לראות שבשנים ‪ 2017– 2010‬התחולל בענף‬
‫ההלבשה שינוי חיובי אשר הגדיל את הפדיון ואת הפדיון למועסק במידה ניכרת‪.‬‬
‫בתרשים ‪ 6‬שלהלן מוצג משקל ענף התעשייה בתוצר המקומי הגולמי בישראל ובמדינות מפותחות אחרות‪.‬‬

‫‪ 15‬הלמ"ס‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ,2017‬לוח ‪ ,16.10‬כניסה‪ 5 :‬ביוני ‪ ;2018‬שנתון ‪ ,2000‬לוח ‪ ,8.10‬כניסה‪ 27 :‬ביוני ‪.2018‬‬
‫‪ 16‬הלמ"ס‪ ,‬שנתון ‪ ,2002‬לוח ‪ :20.3‬פדיון לפי ענף כלכלי; שנתון ‪ ,2004‬לוח ‪ ;13.10‬שנתון ‪ ,2012‬לוח ‪ ;20.3‬שנתון ‪ ,2013‬לוח ‪ ;13.16‬שנתון‬
‫‪ ,2018‬לוח ‪ ,20.3‬לוח ‪ :17.11‬שערי חליפין‪ ,‬לוח ‪ :13.16‬רמת מחירים; ירחון לסטטיסטיקה של סחר חוץ לחודשים ינואר ‪ – 2018‬לוח ז‪-‬‬
‫‪ ,2‬ינואר ‪ – 2012‬לוח ז‪ ,2-‬ינואר ‪ – 2007‬לוח ז‪ ,2-‬כניסה‪ 18 :‬באוקטובר ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫אחרות‪17‬‬ ‫תרשים ‪ :6‬משקל ענף התעשייה בתוצר המקומי הגולמי בישראל ובמדינות‬

‫‪35%‬‬
‫‪32.2%‬‬
‫‪30%‬‬ ‫‪27.8%‬‬ ‫‪28.8%‬‬
‫‪26.8%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20.0%‬‬ ‫‪20.6%‬‬
‫‪20%‬‬

‫‪15%‬‬ ‫‪13.9%‬‬
‫‪14.5%‬‬
‫‪12.1%‬‬ ‫‪11.7%‬‬
‫‪10%‬‬ ‫‪11.6%‬‬
‫‪8.6%‬‬
‫‪5%‬‬ ‫‪7.2%‬‬
‫‪2004 2005‬‬ ‫‪2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2014 2015‬‬ ‫‪2016‬‬
‫ישראל‬ ‫ארצות הברית‬ ‫‪ 28‬מדינות אירופה‬ ‫גרמניה‬ ‫יוון‬ ‫קוריאה‬ ‫סין‬

‫כפי שמצוין בתרשים‪ ,‬בשנת ‪ 2016‬משקל ענף התעשייה בתוצר המקומי הגולמי בישראל היה כ‪ .11.7%-‬בסין‪,‬‬
‫בקוריאה ובגרמניה היחס עמד על ‪ 26.8% ,28.8%‬ו‪ .20.6%-‬ביוון משקל ענף התעשייה בתמ"ג היה נמוך מהתמ"ג‬
‫בישראל ועמד על ‪.8.6%‬‬
‫‪ 2.4‬פריון בישראל ובמדינות מפותחות‬
‫בתרשימים ‪ 7‬ו‪ 8-‬שלהלן מוצגים התוצר לשעת עבודה והתוצר לעובד בישראל ובמדינות מפותחות אחרות בשנת‬
‫‪.2016‬‬
‫תרשים ‪ :8‬תוצר לעובד בשנה (באלפי דולרים)‪19‬‬ ‫תרשים ‪ :7‬תוצר לשעת עבודה (בדולרים)‪18‬‬

‫‪220 214.4‬‬ ‫‪150 141.1‬‬

‫‪200‬‬ ‫‪130‬‬
‫‪180‬‬
‫‪160‬‬ ‫‪110‬‬
‫‪140‬‬ ‫‪90‬‬
‫‪117.0‬‬
‫‪120‬‬ ‫‪68.7 65.7‬‬
‫‪93.6‬‬ ‫‪70‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪87.1 84.5 83.6 81.1‬‬ ‫‪50.6 49.3 49.0‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪68.5‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪42.9‬‬
‫‪33.1‬‬
‫‪60‬‬
‫‪30‬‬

‫מהנתונים עולה שבשנת ‪ 2016‬התוצר לשעת עבודה בישראל היה ‪ 42.9‬דולר‪ ,‬לעומת ‪ 49.3‬דולר במדינות ה‪.OECD-‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בישראל התוצר לעובד היה ‪ 81,100‬דולר‪ ,‬לעומת ממוצע של ‪ 87,100‬דולר במדינות ה‪.OECD-‬‬

‫‪17‬‬‫‪OECD ,Gross Domestic Product (GDP) – OECD.stat, access: July 19th 2018.‬‬
‫‪ 18‬הנתונים מאתר של ה‪ ,Gross Domestic Product – OECD.stat ,OECD-‬עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬כניסה‪ 30 :‬ביולי‬
‫‪.2018‬‬
‫‪ 19‬שם‪.‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫‪ 2.5‬מחירים‬
‫אפשר לבחון את מחירי ההלבשה והטקסטיל בישראל ובמדינות אחרות לאורך השנים בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪ ‬בחינת השינוי במדד מחירי ההלבשה וההנעלה לצרכן בישראל בשנה מסוימת לעומת השינוי הממוצע במדינות‬
‫המפותחות‪ ,‬בהתבסס על מחקר שוויון כוח קנייה של ה‪ OECD-‬המתפרסם אחת לשלוש שנים‪ .‬על פי ממצאי‬
‫מחקר ה‪ ,OECD-‬בשנת ‪( 2014‬המחקר האחרון שפורסם) מדד מחירי ההלבשה וההנעלה לצרכן בישראל עמד על‬
‫‪( 104‬בהשוואה לממוצע ‪ 100‬במדינות ה‪ ,)OECD-‬לעומת ‪ 109‬בשנת ‪ ,2011‬קרי חלה ירידה ברמת המחירים‬
‫בישראל בשנים אלו לעומת הממוצע במדינות ה‪20.OECD-‬‬

‫‪ ‬בחינת השינוי במדד מחירי ההלבשה‪ ,‬שהוא אחד הסעיפים המרכיבים את מדד המחירים לצרכן‪ ,‬ובחינת השינוי‬
‫במדד מחירי ייצור הטקסטיל ובמדד מחירי ייצור מוצרי ההלבשה‪ ,‬שהם סעיפים במדד המחירים הסיטונאיים‬
‫של תפוקת התעשייה לשוק המקומי (מדד מחירים ליצרן)‪.‬‬
‫יש לציין כי ההשפעה של הפחתת שיעורי המכס על המחירים לצרכנים תלויה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ברמת התחרותיות בענפים‬
‫אלו‪ ,‬אשר עשויה להביא לתמסורת מהירה (תהליך מהיר) של שינוי מחירים בעולם והפחתת שיעורי המכס על‬
‫המחירים בישראל‪ .‬בלוח ‪ 8‬להלן מוצג השינוי במדד המחירים לצרכן ובמדד מחירי מוצרי ההלבשה בשנים ‪2000‬‬
‫ועד לחודש מאי ‪.2018‬‬
‫‪21)2000‬‬ ‫לוח ‪ :8‬שינוי במדדי המחירים לצרכן בין שנת ‪ 2000‬לשנת ‪( 2017‬שנת בסיס –‬
‫שינוי‬ ‫ממוצע ‪2017‬‬ ‫ממוצע ‪2000‬‬
‫נתון‬
‫ב‪%-‬‬ ‫משקל‬ ‫מדד‬ ‫משקל‬ ‫מדד‬
‫‪+31.5%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪131.5‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מדד המחירים צרכן – כללי‬
‫‪-28.8%‬‬ ‫‪2.5%‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪3.68%‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מדד מחירי ההלבשה לצרכן‬

‫כפי שמצוין בלוח‪ ,‬משנת ‪ 2000‬ועד ‪ 2017‬עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור מצטבר של ‪ ,31.5%‬ואילו במדד מחירי‬
‫מוצרי ההלבשה חלה ירידה בשיעור מצטבר של ‪ .28.8%‬משקל מוצרי ההלבשה במדד המחירים לצרכן ירד מ‪3.68%-‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬ל‪ 2.5%-‬בשנת ‪.2017‬‬
‫בלוח ‪ 9‬להלן מוצג השינוי במדד מחירי היצרן של ענף תעשיית ההלבשה לשוק המקומי לעומת השינוי במדד‬
‫המחירים לצרכן של ענף ההלבשה משנת ‪ 2000‬לשנת ‪.2017‬‬
‫ההלבשה‪22‬‬ ‫לוח ‪ :9‬השינוי במדד מחירי התפוקה ביחס לשינוי במדד המחירים לצרכן בענף‬
‫שינוי‬ ‫‪2017‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫מדד‬
‫‪-28.8%‬‬ ‫‪71.2‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מדד מחירים לצרכן – ענף ההלבשה‬
‫‪+12.5%‬‬ ‫‪112.5‬‬ ‫‪100‬‬ ‫מדד מחירי תפוקה סיטונאיים – ענף ההלבשה‬

‫‪20‬‬
‫‪OECD, 2011 PPP Benchmark results, 2014 PPP Benchmark results, accessed: October 18th 2018.‬‬
‫‪ 21‬הלמ"ס‪ ,‬מדדי מחירים‪ :‬מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל‪ ,‬משקלות‪ :‬ירחון לסטטיסטיקה של המחירים‪ ,‬לוח ‪ ,1.7‬כניסה‪6 :‬‬
‫ביוני ‪ .2018‬יש לציין כי במדד מחירי ההלבשה לצרכן נכללים גם בדים וחומרי עזר לתפירה‪ ,‬תפירה וחייטות וניקוי בגדים וכביסה מחוץ‬
‫לבית‪ ,‬ולא נכללים כלי מיטה ומגבות‪.‬‬
‫‪ 22‬הלמ"ס‪ ,‬מחירי תפוקה‪ :‬לוח ‪ :4.2‬מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים; מדדי מחירים לצרכן‪ :‬מאגר‬
‫המחירים ומדדי המחירים של ישראל‪ ,‬כניסה‪ 7 :‬ביוני ‪ .2018‬החפיפה בין תתי‪-‬הענפים אינה מלאה לחלוטין‪.‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫על פי הנתונים‪ ,‬מדד מחירי ענף ההלבשה ירד בתקופה זו בשיעור של כ‪ ,28.8%-‬ואילו מדד המחירים הסיטונאיים‬
‫של תעשיית ההלבשה המקומית עלה בשיעור של כ‪ ,12.5%-‬כלומר מחירי המוצרים ירדו על אף העלייה במחירי‬
‫התפוקה של ענף ההלבשה לשוק המקומי‪.‬‬
‫שיעורי ההוצאה על הלבשה והנעלה מסך ההוצאה של משק בית לפי חמישוני הכנסה מוצג בלוח ‪ 10‬להלן‪.‬‬
‫בש"ח)‪23‬‬ ‫לוח ‪ :10‬משקל ההוצאה על הלבשה והנעלה מסך ההוצאה של משק בית לפי חמישוני הכנסה (‪,2016‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ממוצע‬ ‫חמישון‬

‫‪644‬‬ ‫‪552‬‬ ‫‪499‬‬ ‫‪503‬‬ ‫‪392‬‬ ‫‪518‬‬ ‫הלבשה והנעלה‬
‫‪22,820‬‬ ‫‪18,235‬‬ ‫‪15,148‬‬ ‫‪12,766‬‬ ‫‪10,058‬‬ ‫‪15,805‬‬ ‫סך ההוצאה‬
‫‪2.8%‬‬ ‫‪3.0%‬‬ ‫‪3.3%‬‬ ‫‪3.9%‬‬ ‫‪3.9%‬‬ ‫‪3.3%‬‬ ‫משקל‬

‫כפי שמצוין בלוח‪ ,‬ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית על הלבשה והנעלה בשנת ‪ 2016‬הייתה ‪ 518‬ש"ח‪,‬‬
‫שהם כ‪ 3.3%-‬מסך ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית באותה שנה‪ .‬משקל ההוצאה בשני חמישוני ההכנסה‬
‫התחתונים היה ‪ – 3.9%‬שיעור גבוה לעומת משקל ההוצאה בחמישון העליון (‪.)2.8%‬‬
‫המקוון‪24‬‬ ‫‪ 2.6‬התפתחות המסחר‬
‫שוק המסחר המקוון צמח במידה רבה בשנים האחרונות‪ ,‬בישראל ובעולם‪ .‬שוק המסחר המקוון בישראל בשנת‬
‫‪ 2016‬הוערך בכ‪ 7-‬מיליארד ש"ח‪ ,‬שהם כ‪ 6%-‬מסך השוק בישראל‪ .‬את המסחר המקוון נהוג לחלק ליבוא אישי‬
‫מחו"ל ולרכישות דרך אתרי אינטרנט מקומיים‪ .‬על פי דוח ועדת היגוי של משרד הכלכלה‪ ,‬סך היבוא האישי בשנת‬
‫‪ 2016‬הוערך בכ‪ 3-‬מיליארד ש"ח‪ 25.‬שוק המסחר הבין‪-‬לאומי בשנת ‪ 2016‬הוערך בכ‪ 1.9-‬טריליון דולר‪ ,‬שהם כ‪-‬‬
‫‪ 9%‬מהשוק הבין‪-‬לאומי‪ .‬השוק המקוון צפוי לגדול מאוד בשנים הקרובות‪ .‬יש הבדלים מהותיים בין מסחר מקוון‬
‫באינטרנט לבין המסחר המסורתי (שמתקיים בחנויות ובסניפים פיזיים)‪ ,‬ורובם קשורים לסוגי ההוצאות השונים‬
‫בכל אחד משני סוגי המסחר‪:‬‬
‫דמי השכירות המשולמים עבור מקומות המסחר (החנויות) גבוהים יותר במסחר המסורתי‪ ,‬שכן מקומות‬ ‫‪‬‬
‫המסחר נמצאים באזורים מבוקשים יותר‪.‬‬
‫תמהיל העובדים במסחר המסורתי שונה בסוגו מתמהיל העובדים במערכת המסחר המקוון‪ ,‬שחלקם בעלי‬ ‫‪‬‬
‫מומחיות בתחומים כגון מחשוב‪ ,‬איסוף וניתוח של מידע ונתונים על לקוחות פוטנציאליים ועל הרגלי רכישה‬
‫של לקוחות ותחום קידום המכירות באתרי אינטרנט‪ .‬תמהיל זה יוצר שוני בהוצאות השכר לעובדים‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬עלויות הפרסום והשיווק במסחר המסורתי נמוכות מאלו שבמסחר המקוון‪ ,‬ולא בהכרח לכל הקמעונאים‬ ‫‪‬‬
‫יהיו הוצאות פרסום ושיווק‪ .‬במסחר המקוון פרסום ושיווק הם תחומים מרכזיים וחיוניים למשיכת לקוחות‬
‫פוטנציאליים‪ ,‬וההוצאות בהם הכרחיות‪.‬‬
‫עלויות ההפצה‪ ,‬המשלוחים והלוגיסטיקה במסחר המסורתי נמוכות מאלו שבמסחר המקוון‪ .‬במסחר המקוון‬ ‫‪‬‬
‫היקף המשלוחים גדול יותר מזה שבמסחר המסורתי‪ ,‬שבו הלקוחות מגיעים לחנות הפיזית‪ ,‬ושבו לא בהכרח‬
‫יהיו עלויות כאלו‪.‬‬

‫‪ 23‬הלמ"ס‪ ,‬סקר הוצאות משקי בית ‪ ,2016‬לוח א' ולוח ג'‪ :‬הוצאות חודשיות לתצרוכת של משקי בית‪ ,‬כניסה‪ 4 :‬אוקטובר ‪.2018‬‬
‫‪ 24‬טאסק‪ ,‬חברת ייעוץ אסטרטגי‪ ,‬האם ניתן להרוויח מפעילות ‪ E-commerce‬בישראל‪ ,‬חלק א' – אוקטובר ‪ ,2017‬חלק ב' – מרס ‪,2018‬‬
‫כניסה‪ 13 :‬ביוני ‪.2018‬‬
‫‪ 25‬משרד הכלכלה‪ ,‬ועדת ההיגוי להמלצות על הסרת חסמים ליבוא אישי‪ ,‬דצמבר ‪.2017‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫במסחר המסורתי ייתכן שמגוון הפריטים המוצעים ללקוחות יהיה מצומצם יותר שכן לא לכל הפריטים יש‬ ‫‪‬‬
‫ביקוש מספיק המצדיק את קיומם בחנות הפיזית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במסחר המקוון אפשר לנהל מגוון רחב יותר‬
‫וכך להגדיל את ההיצע של סוגי הפריטים ולהגיע ללקוחות רבים יותר‪.‬‬
‫החברות הישראליות הקמעונאיות מתקשות להתמודד בתחרות בענף המסחר המקוון‪ ,‬ובעיקר מול תחום היבוא‬
‫האישי‪ .‬הסיבה העיקרית לקושי זה היא שהשוק הישראלי קטן מאוד לעומת השוק שבו פועלות חברות קמעונאיות‬
‫בין‪-‬לאומיות‪ ,‬והתוצאה היא שקשה לחברות הישראליות להגיע להיקף פעילות רווחית‪ ,‬ונוסף על כך‪ ,‬עליהן לפעול‬
‫ביעילות על מנת שיוכלו להתמודד עם העלויות הלוגיסטיות הגבוהות הכרוכות באספקת מוצרים שנרכשים בהזמנה‬
‫דרך האינטרנט‪ ,‬בדרך כלל בסכומים נמוכים יחסית‪ .‬אחת הדרכים של שחקניות ישראליות היא ניצול מיקומן‬
‫בישראל כדי לספק את המוצרים בזמן קצר יחסית לעומת ענקיות המסחר המקוון בעולם‪ .‬יש לציין כי ענקיות‬
‫האינטרנט הקימו מרכזים לוגיסטיים במדינות מפותחות אחרות‪ ,‬במטרה לאפשר להן לספק את המוצרים בזמן‬
‫קצר יחסית‪ 26.‬באופן דומה‪ ,‬גם בישראל מוקמים מרכזים לוגיסטיים‪27.‬‬

‫נוסף על התחרות של משווקי מוצרי ביגוד והלבשה מול המסחר המקוון‪ ,‬בשנים האחרונות מחירי הטיסות לחו"ל‬
‫ירדו במידה ניכרת‪ 28,‬ובעקבות זאת חל גידול במספר הנסיעות לחו"ל ובהיקף הרכישות של מגוון מוצרים בחו"ל‬
‫באופן ישיר‪ ,‬בכלל זה ביגוד והלבשה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫בסעיפים הקודמים סקרנו את הירידה בשיעורי המכס על מוצרי הלבשה וטקסטיל ואת השינויים שחלו בענפים‬
‫אלו במהלך השנים‪ .‬הפחתת שיעורי המכס נעשתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬במקביל לירידת מחירים‪ ,‬לירידה בנפחי הייצור בישראל‬
‫ולגידול בפריון בענפים שנפתחו לתחרות מיבוא‪.‬‬
‫לפי התיאוריה הכלכלית סחר חוץ חופשי מחסמים מכסיים ומחסמים לא מכסיים (כמו תקנות מקומיות המקשות‬
‫על היבוא) תורם לכלכלה‪ ,‬שכן הוא מנתב את המשק לעסוק בענפים שבהם קיימים יתרונות יחסיים‪ ,‬ועל כן מוביל‬
‫להקצאת מקורות יעילה‪ ,‬התורמת לרווחה חברתית גדולה יותר מאשר במצב של חסמי סחר‪ .‬למעשה‪ ,‬מכסים‬
‫גבוהים גורמים לרמת מחירים גבוהה יותר מרמת המחירים במצב של שיווי משקל תחרותי‪ .‬הפחתת שיעורי המכס‬
‫עשויה להביא לידי ירידת המחירים היחסיים של אותם מוצרים לעומת מוצרים אחרים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ייתכן‬
‫שהצרכנים יגדילו את הצריכה של אותם מוצרים ושל מוצרים אחרים‪ ,‬כמו שירותים מקומיים עתירי כוח אדם‪,‬‬
‫ולכן ייתכן שבסופו של דבר רמת התעסוקה דווקא תעלה ושיעור האבטלה ירד‪ .‬מנגד‪ ,‬ייתכן שעובדי תעשייה וייצור‬
‫יעברו לעבוד בענפי שירותים בשכר נמוך יותר או לא ימצאו עבודה‪ ,‬ולכן הפער החברתי במדינה יגדל‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫יש לציין כי בעשור האחרון הצטמצם הפער החברתי בישראל‪ ,‬הן בהכנסה הכלכלית (לפני תשלומי העברה ומיסים)‬
‫והן בהכנסה הפנויה‪ 29,‬וכמו כן‪ ,‬שיעור האבטלה נמצא כיום בשפל היסטורי (ראו תרשים ‪ 3‬לעיל)‪.‬‬
‫במחקר של מכון טאוב בנושא פריון‪ 30‬נמצא כי הפריון הכולל בישראל נמוך לעומת הפריון ב‪ 12-‬מדינות מפותחות‬
‫(‪ ,)OECD12‬אולם בענפי הטקסטיל‪ ,‬מוצרי ההלבשה ותעשיות הנעליים והעור חל שיפור משנת ‪ 1995‬ועד לשנת ‪2008‬‬
‫והיחס בין הפריון לשעת עבודה בישראל לבין ה‪ OECD12-‬עלה‪ ,‬כלומר השיפור בענפים אלו בישראל היה גדול‬
‫מהשיפור במדינות ה‪ .OECD12-‬יש לציין שהתעשיות שלעיל קטנות משאר הענפים והשינוי שחל בהן משפיע במידה‬

‫‪ 26‬טאסק‪ ,‬חברת ייעוץ אסטרטגי‪ ,‬התגברות על האתגרים הלוגיסטיים בשוק ה ‪-E-commerce‬בישראל‪ ,‬נובמבר ‪.2014‬‬
‫‪ 27‬חברת מ‪.‬ע‪.‬ד‪.‬ר‪ .‬נמרוד‪ ,‬זכינו במכרז להקמת מרכז אמזון בחיפה‪ ,‬ינואר ‪.2018‬‬
‫‪ 28‬החלטה ‪ 59‬של הממשלה ה‪ ,33-‬אישור הסכם התעופה האירופי‪ -‬ים תיכוני בין ממשלת מדינת ישראל לבין האיחוד האירופי והמדינות‬
‫החברות בו ("שמיים פתוחים")‪ 21 ,‬באפריל ‪.2013‬‬
‫‪ 29‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬דוח העוני ‪ ,2016‬דצמבר ‪.2017‬‬
‫‪ 30‬מכון טאוב‪ ,‬הגורמים להתרחבות פערי הפריון בין ישראל ל‪ .OECD-‬המדינות במחקר שנכללו ב‪ OECD12-‬הן אוסטריה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד‪,‬‬
‫הונגריה‪ ,‬יוון‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬סלובקיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬קנדה‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צ'כיה ושבדיה‪ ,‬כניסה‪ 5 :‬באוגוסט ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫מזערית על הפריון הכולל‪ .‬המסקנה העיקרית מהמחקר היא שהגורם המשמעותי ביותר המשפיע על יכולתן של‬
‫תעשיות לצמצם פערי פריון הוא מידת החשיפה של הענף ליבוא מתחרה‪.‬‬
‫נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט בשנת ‪ 2018‬על העלאת שיעורי המכס על מגוון של סחורות כדי להגן על התעשייה‬
‫המקומית מפני "מסחר לא הוגן"‪ ,‬בעיקר מפני יבוא מסחרי מסין‪ 31.‬הפריטים המיובאים שהוטל עליהם מכס נוסף‬
‫היו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מוצרי מזון‪ ,‬טקסטיל ובדים‪ ,‬מוצרי חשמל ועוד‪ .‬בנק ישראל צופה שבעקבות שינויים אלו תהיה‬
‫פגיעה מסוימת בצמיחה הכלכלית העולמית‪ ,‬ובעיקר בצמיחתן של מדינות קטנות הפתוחות לסחר חוץ‪ ,‬כמו ישראל‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬בנק ישראל צופה כי היבוא לישראל ימשיך להתרחב בשיעור מהיר יותר מהגידול בתוצר‪ ,‬בעיקר בגלל‬
‫שיעור האבטלה הנמוך‪ ,‬הגידול המהיר יחסית בשכר והקטנת חסמי יבוא ומכסים‪32.‬‬

‫‪ .3‬השינוי במדדים של מחירי מוצרי הטקסטיל וההלבשה בישראל ובאירופה‬

‫מהנתונים שהוצגו בסעיף ‪ 2‬לעיל עולה כי בשנים האחרונות התכווצו ענפי הטקסטיל וההלבשה בישראל ומספר‬
‫המועסקים בהם ירד במידה ניכרת‪ .‬מנגד‪ ,‬התפוקה לעובד בענף עלתה עלייה חדה‪ .‬ענף התעשייה כולו צמח במהירות‬
‫בעשורים האחרונים‪ ,‬בעיקר בעקבות שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬ובתוך כך גדלה התפוקה לעובד‪ .‬יש לציין כי רבים‬
‫מהמפעלים בענף התעשייה המסורתית שוכנים באזורי הפריפריה‪ ,‬שבהם השכר נמוך יחסית ושיעור האבטלה גבוה‬
‫יחסית למרכז הארץ‪ .‬בלוח ‪ 11‬להלן מוצגים השינויים במדד המחירים לצרכן ובמדד מחירי ההלבשה בישראל‬
‫ובאירופה בשנים ‪ 2000‬עד ‪.2017‬‬
‫‪332017‬‬ ‫לוח ‪ :11‬השינוי במדדי המחירים לצרכן (ממוצעים) בישראל ובאירופה בשנים ‪ 2000‬עד‬
‫ישראל‬ ‫‪ 28‬מדינות אירופה‬
‫קבוצת המחירים‬
‫שיעור שינוי‬ ‫משקל (‪)2017‬‬ ‫שיעור שינוי‬ ‫משקל (‪)2017‬‬
‫‪31.5%‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪39.4%‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫מדד מחירים לצרכן – כללי‬
‫‪-28.8%‬‬ ‫‪25.08‬‬ ‫‪-1.2%‬‬ ‫‪48.72‬‬ ‫מדד מחירי ההלבשה לצרכן‬

‫מהנתונים בלוח עולה כי משנת ‪ 2000‬ועד לסוף ‪ 2017‬עלה מדד המחירים לצרכן הכללי בישראל ובאירופה ב‪31.5%-‬‬
‫ו‪ 39.4%-‬בהתאמה‪ .‬מדד מחירי ההלבשה בישראל ירד בשיעור של כ‪ ,28.8%-‬לעומת ירידה בשיעור של ‪ 1.2%‬בממוצע‬
‫מדינות האיחוד האירופי‪ .‬בשנת ‪ 2017‬משקל ההלבשה בסך הצריכה של משקי בית בישראל היה ‪ ,2.51%‬לעומת‬
‫‪ 4.87%‬במדינות האיחוד האירופי‪ .‬נתונים אלו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עשויים לתמוך במסקנות הוועדה לשינוי כלכלי‪-‬חברתי‬
‫שהתכנסה בשלהי שנת ‪ 34,2011‬וקבעה כי הפחתת שיעורי המכס על מוצרים מביאה להפחתה במחיר לצרכנים‪.‬‬
‫כדי לבחון עלייה או ירידה של רמת מחירים אפשר גם להשוות בין קבוצות שונות של מוצרים‪ .‬בלוח ‪ 12‬שלהלן‬
‫מוצגים נתונים על שינוי במחירי מוצרים בקבוצות מוצרים סחירים בישראל לעומת הממוצע באירופה‪ ,‬בשנים ‪2000‬‬
‫עד ‪.2017‬‬

‫‪ 31‬משרד המסחר האמריקאי‪ ,‬רשימות פריטי מכס שעליהם יוטל מכס נוסף על יבוא מסין‪ ,‬כניסה‪ 15 :‬ביולי ‪.2018‬‬
‫‪ 32‬בנק ישראל‪ ,‬התחזית המקרו‪-‬כלכלית של חטיבת המחקר‪ ,‬יולי ‪ ,2018‬דוח היציבות הפיננסית‪ ,‬יוני ‪ ,2018‬כניסה‪ 6 :‬באוגוסט ‪.2018‬‬
‫‪ 33‬ישראל‪ :‬הלמ"ס‪ ,‬מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל; אירופה‪,Harmonized Indices of Consumer Prices ,Eurostat :‬‬
‫כניסה‪ 27 :‬ביוני ‪.2018‬‬
‫‪ 34‬משרד ראש הממשלה‪ ,‬דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (בראשות מנואל טרכטנברג)‪ ,‬ספטמבר ‪.2011‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫‪35)2017‬‬ ‫לוח ‪ :12‬שינוי במדדי המחירים לצרכן לפי קבוצות‪ ,‬בישראל ובאירופה (ממוצע ‪ 2000‬עד‬
‫ישראל‬ ‫מדינות האיחוד האירופי‬ ‫קבוצת המוצרים‬
‫‪+31.5%‬‬ ‫‪+39.4%‬‬ ‫מדד מחירים לצרכן – כללי‬
‫‪-32.2%‬‬ ‫‪+2.0%‬‬ ‫הלבשה והנעלה‬
‫‪-21.1%‬‬ ‫‪+9.6%‬‬ ‫ריהוט ומוצרי חשמל לבית‬
‫‪+49.8%‬‬ ‫‪+45.6%‬‬ ‫מזון ומשקאות‬

‫מהנתונים בלוח עולה כי בישראל המחירים בשתיים משלוש קבוצות המוצרים ירדו בממוצע משנת ‪ 2000‬ועד ‪2017‬‬
‫ואילו באירופה חלה עלייה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫ירידת מחירים בשיעור של ‪ 32.2%‬בישראל‪ ,‬לעומת עלייה של ‪ 2%‬במדינות אירופה‪ .‬רמת‬ ‫הלבשה והנעלה‪:‬‬
‫תחרותיות גבוהה‪ ,‬הפחתת שיעורי המכס והחשיפה ליבוא הביאו לירידת מחירים מתמשכת‪.‬‬
‫ריהוט ומוצרי חשמל‪ :‬ירידת מחירים בשיעור של ‪ 21.1%‬בישראל‪ ,‬לעומת עלייה של ‪ 9.6%‬במדינות אירופה‪ .‬כמו‬
‫בענפי ההלבשה וההנעלה‪ ,‬רמת תחרותיות גבוהה והפחתת המכסים הובילו לירידת מחירים‬
‫מתמשכת‪.‬‬
‫עליית מחירים בשיעור של ‪ 49.8%‬בישראל‪ ,‬לעומת עלייה של ‪ 45.6%‬במדינות אירופה‪ .‬רמת‬ ‫מזון ומשקאות‪:‬‬
‫תחרותיות נמוכה יחסית ומכסים גבוהים יחסית הובילו לעליית מחירים גדולה יותר‬
‫בישראל‪ .‬יש לצין כי בשנים האחרונות חל שינוי במצב‪ ,‬ומדד המחירים בישראל עולה בקצב‬
‫איטי יותר לעומת לאירופה‪.‬‬
‫‪ .4‬ניתוח דוחות כספיים של חברות ציבוריות‬
‫‪ 4.1‬עיקרי הנתונים הכספיים‬

‫מנתוני דוחות כספיים של חברות ציבוריות אפשר ללמוד על אודות הענף שבו הן פועלות‪ ,‬על התמודדותן בעיתות‬
‫משבר ועל דרכים לצמיחה ולהגדלת הרווחיות‪ .‬בלוחות ‪ 15–13‬להלן מוצגים עיקרי נתוני הדוחות הכספיים של‬
‫שלוש חברות ציבוריות‪ :‬קבוצת גולף‪ ,‬קבוצת קסטרו וקבוצת פוקס‪ .‬כמו כן‪ ,‬בלוח ‪ 16‬מוצגים נתונים של חברה‬
‫ציבורית יצרנית‪" ,‬תפרון"‪ ,‬אשר הייתה בעבר בסכנת סגירה‪ .‬בקבוצת גולף יש שני מגזרי פעילות‪ :‬אחד הוא אופנת‬
‫הלבשה והשני – אופנת הבית‪ .‬בלוח ‪ 13‬להלן מוצגים נתונים עיקריים מדוחות כספיים עבור מגזר אופנת ההלבשה‪.‬‬
‫ש"ח)‪36‬‬ ‫לוח ‪ :13‬נתונים כספיים של מגזר אופנת ההלבשה של קבוצת גולף לשנים ‪( 2017–2015‬במיליוני‬
‫‪2017‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫סעיף‬
‫‪397.5‬‬ ‫‪393.6‬‬ ‫‪405.3‬‬ ‫הכנסות‬
‫(‪)158.0‬‬ ‫(‪)171.9‬‬ ‫(‪)171.1‬‬ ‫עלות המכר‬
‫‪239.5‬‬ ‫‪221.7‬‬ ‫‪234.2‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫(‪)253.8‬‬ ‫‪297.6‬‬ ‫(‪)259.3‬‬ ‫הוצאות תפעוליות‬
‫(‪)14.3‬‬ ‫(‪)75.9‬‬ ‫(‪)25.1‬‬ ‫הפסד תפעולי‬

‫‪ 35‬ישראל‪ :‬הלמ"ס‪ ,‬מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל‪ ,‬קטגוריות ומשקלות המוצרים עובדו במרכז המחקר והמידע של הכנסת;‬
‫אירופה‪ ,Harmonized Indices of Consumer Prices ,Eurostat :‬כניסה‪ 26 :‬ביוני ‪.2018‬‬
‫‪ 36‬הבורסה לניירות ערך בתל אביב‪ ,‬מערכת מאיה‪ ,‬דוח תקופתי ושנתי לשנת ‪ ,2017‬קבוצת גולף א‪.‬ק‪ .‬בע"מ‪ ,‬כניסה‪ 10 :‬במאי ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫כפי שמוצג בתרשים‪ ,‬חלה ירידה במכירות מכ‪ 405.3-‬מיליון ש"ח בשנת ‪ 2015‬לכ‪ 393.6-‬מיליון ש"ח בשנת ‪,2016‬‬
‫ועלייה לכ‪ 397.5-‬מיליון ש"ח בשנת ‪ .2017‬לפי הדוח הכספי‪ ,‬הסיבה לעליית המכירות בשנת ‪ 2017‬היא רכישת חברת‬
‫עדיקה‪ ,‬המתמחה במסחר מקוון של בגדי נשים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חלה ירידה בעלות המכר מכ‪ 171.9-‬מיליון ש"ח בשנת‬
‫‪ 2016‬לכ‪ 158-‬מיליון ש"ח בשנת ‪ ,2017‬בעיקר עקב עלייה בשער הדולר ובשער היורו ועקב שיפור יחסי הסחר של‬
‫הקבוצה‪ .‬עוד מוסבר כי בשנת ‪ 2016‬החלה הקבוצה לסגור חנויות לא רווחיות‪ ,‬כגון מרבית החנויות של המותג "בלו‬
‫בירד"‪ ,‬ומהלך זה הגדיל את הרווחיות‪ .‬יש לציין כי קיים הפסד תפעולי למגזר האופנה‪ ,‬אולם הוא פחת מכ‪75.9-‬‬
‫מיליון ש"ח בשנת ‪ 2016‬לכ‪ 14.3-‬מיליוני ש"ח בשנת ‪ ,2017‬ושינוי זה עשוי להעיד על שיפור בתהליך ההתמודדות‬
‫של הקבוצה בתחרות בשוק‪ .‬עוד נציין שבמגזר אופנת הבית‪ ,‬שבו נכללות חנויות כלי הבית‪ ,‬היו בשנת ‪ 2017‬רווחים‬
‫תפעוליים של כ‪ 28-‬מיליון ש"ח‪ ,‬העשויים להעיד על דרך הקבוצה להתמודד עם הפסדים במגזר אחד והיא הגדלת‬
‫רווחיה במגזר אחר (סך הרווח תפעולי של כל קבוצת גולף בשנת ‪ 2017‬עמד על ‪ 14.1‬מיליוני ש"ח)‪.‬‬

‫בקבוצת פוקס יש שני מגזרי פעילות עיקריים‪ :‬אחד הוא אופנה ואופנת הבית והשני – מוצרי אווירה וטיפוח‪ .‬בלוח‬
‫‪ 14‬להלן מוצגים נתונים עיקריים מדוחות כספיים על מגזר האופנה ואופנת הבית‪.‬‬
‫לוח ‪ :14‬נתונים כספיים של המגזר "אופנה ואופנת הבית" של קבוצת פוקס לשנים ‪( 2017–2015‬במיליוני‬
‫ש"ח)‪37‬‬

‫‪2017‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫סעיף‬

‫‪1,751.0‬‬ ‫‪1,658.6‬‬ ‫‪1,462.2‬‬ ‫הכנסות‬
‫)‪(725.2‬‬ ‫)‪(691.6‬‬ ‫)‪(620.6‬‬ ‫עלות המכר‬
‫‪1,024.8‬‬ ‫‪967‬‬ ‫‪841.6‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫)‪(925.6‬‬ ‫)‪(889.8‬‬ ‫)‪(789.8‬‬ ‫הוצאות תפעוליות‬
‫‪100.1‬‬ ‫‪77.2‬‬ ‫‪51.9‬‬ ‫רווח תפעולי‬

‫מנתוני הלוח עולה כי חלה עלייה בהכנסות וברווחים משנת ‪ 2015‬עד ‪ .2017‬ההכנסות בשנת ‪ 2015‬היו ‪ 1,462.2‬מיליון‬
‫ש"ח‪ ,‬לעומת ‪ 1,751.0‬מיליון ש"ח בשנת ‪ – 2017‬עלייה של כ‪ .19.7%-‬הרווח התפעולי בשנת ‪ 2015‬היה כ‪ 51.9-‬מיליון‬
‫ש"ח‪ ,‬לעומת ‪ 100.1‬מיליון ש"ח בשנת ‪ – 2017‬עלייה של כ‪ .93%-‬יש לציין כי במגזר זה נכללות גם חנויות כלי הבית‬
‫‪ ,Fox Home‬אך בדוחות הכספיים אין הפרדה‪ ,‬ועל כן ייתכן שנתוני התחום "אופנה" ללא "אופנת בית" היו שונים‪.‬‬
‫בקבוצת קסטרו אין חלוקה למגזרים‪ ,‬וכל הפעילות העסקית שייכת לתחום האופנה‪ .‬בלוח ‪ 15‬שלהלן מוצגים עיקרי‬
‫הנתונים הכספיים של קבוצת קסטרו‪.‬‬
‫ש"ח)‪38‬‬ ‫לוח ‪ :15‬נתונים כספיים של חברת קסטרו לשנים ‪( 2017–2015‬במיליוני‬
‫‪2017‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫סעיף‬
‫‪1,008.6‬‬ ‫‪1,006.2‬‬ ‫‪917.4‬‬ ‫הכנסות‬
‫)‪)402.8‬‬ ‫)‪)405.9‬‬ ‫)‪)376.6‬‬ ‫עלות המכר‬
‫‪605.8‬‬ ‫‪600.0‬‬ ‫‪540.8‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫)‪)538.7‬‬ ‫)‪(536.3‬‬ ‫)‪)488.6‬‬ ‫הוצאות תפעוליות‬
‫‪67.1‬‬ ‫‪64.0‬‬ ‫‪52.2‬‬ ‫רווח תפעולי‬

‫‪ 37‬הבורסה לניירות ערך בתל אביב‪ ,‬מערכת מאיה‪ ,‬דוח תקופתי ושנתי לשנת ‪ ,2017‬פוקס‪-‬ויזל בע"מ‪ ,‬כניסה‪ 10 :‬במאי ‪.2018‬‬
‫‪ 38‬הבורסה לניירות ערך בתל אביב‪ ,‬מערכת מאיה‪ ,‬דוח תקופתי ושנתי לשנת ‪ ,2017‬קסטרו מודל בע"מ‪ ,‬כניסה‪ 10 :‬במאי ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫מנתוני הלוח עולה כי ההכנסות והרווחים עלו עם השנים‪ .‬ההכנסות בשנת ‪ 2015‬היו כ‪ 917.4-‬מיליון ש"ח‪ ,‬לעומת‬
‫כ‪ 1,008.6-‬מיליון ש"ח בשנת ‪ – 2017‬עלייה של כ‪ .10%-‬הרווח התפעולי עלה גם הוא מרווח של כ‪ 52.2-‬מיליוני ש"ח‬
‫בשנת ‪ 2015‬לרווח של כ‪ 67.1-‬מילוני ש"ח‪ ,‬עלייה של כ‪ .28%-‬ב‪ 19-‬באוגוסט ‪ 2018‬הושלמה עסקת המיזוג עם‬
‫קבוצת הודיס‪ ,‬העוסקת בתחום ההלבשה‪ ,‬במטרה לשפר את כושר התחרות של החברה‪ .‬בדיווחי החברה לרשות‬
‫ניירות ערך נאמר כי החברה צופה שהשלמת העסקה תהיה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מנוע צמיחה משמעותי לפעילותה‪39.‬‬

‫קבוצת תפרון‪ ,‬שבה נכללות חברת תפרון וחברות בנות שלה‪ ,‬עוסקות בפיתוח‪ ,‬עיצוב‪ ,‬ייצור‪ ,‬שיווק ומכירה של‬
‫מוצרי הלבשה בשני תחומי פעילות‪ :‬ייצור במפעלי החברה עבור לקוחות אחרים בעלי מותגים בין‪-‬לאומיים‪ ,‬כגון‬
‫‪ ;Under Armour‬מכירה של מוצרים פחות מורכבים מתחום "המותגים" (התחום הראשון) ללקוחות בשוק קמעונאי‪,‬‬
‫כגון ‪ .Wal-Mart‬בלוח ‪ 16‬להלן מוצגים הנתונים הכספיים העיקריים של הקבוצה לשנים ‪.2017–2015‬‬
‫דולר)‪40‬‬ ‫לוח ‪ :16‬נתונים כספיים של קבוצת תפרון לשנים ‪( 2017–2015‬במיליוני‬
‫‪2017‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫סעיף‬
‫‪121.5‬‬ ‫‪116.4‬‬ ‫‪93.1‬‬ ‫הכנסות‬
‫(‪)99.1‬‬ ‫)‪(92.5‬‬ ‫)‪(74.6‬‬ ‫עלות המכר‬
‫‪22.4‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪18.5‬‬ ‫רווח גולמי‬
‫)‪)22.7‬‬ ‫)‪)21.6‬‬ ‫)‪)20.2‬‬ ‫הוצאות תפעוליות‬
‫)‪(0.3‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫)‪(1.7‬‬ ‫רווח תפעולי‬

‫מנתוני הלוח עולה כי חלה עלייה בהכנסות הקבוצה מכ‪ 93.1-‬מיליון דולר בשנת ‪ 2015‬לכ‪ 121.5-‬מיליון דולר בשנת‬
‫‪ ,2017‬עלייה של כ‪ .30%-‬בדוח הכספי מוסבר כי העלייה נבעה מגידול במכירות ללקוח קמעונאי מהותי‪ .‬ההוצאות‬
‫התפעוליות עלו מכ‪ 20.2-‬מיליון דולר בשנת ‪ 2015‬לכ‪ 22.7-‬מיליון דולר בשנת ‪ ,2017‬עלייה של כ‪ ,12.4%-‬וההסברים‬
‫המובאים לעלייה הם ייסוף השקל מול הדולר‪ ,‬עלייה בשכר הדירה של משרדי התצוגה ועלייה בהוצאות השכר‪ .‬יש‬
‫לציין כי בשנת ‪ 2016‬הקבוצה עברה להסתייע בקבלני משנה בתחום הצביעה בירדן‪ ,‬במטרה להפחית עלויות‪ .‬על פי‬
‫דוחות החברה‪ ,‬במסגרת פעילותה החברה משקיעה רבות בפיתוח טכנולוגיה חדשנית שנקראת "אל‪-‬תפר" –‬
‫טכנולוגיה ייחודית של שימוש במכונות סריגה ממוחשבות‪ ,‬וטכנולוגיה מתקדמת זו מעניקה לחברה יתרון יחסי על‬
‫פני מתחריה‪.‬‬
‫ניתוח הדוחות הכספיים‬ ‫‪4.2‬‬

‫בעיתות משבר חברות מנסות להתייעל ולעשות שינויים כדי לשרוד‪ .‬כפי שתואר לעיל‪ ,‬שינויים אלו יכולים להיות‬
‫סגירת חנויות לא רווחיות (כפי שתואר לעיל בנוגע לקבוצת גולף); העתקת מפעל למדינה אשר בה עלויות העבודה‬
‫נמוכות יותר (כפי שתואר בנוגע לקבוצת תפרון); רכישה של חברה אחרת בעלת רווחיות גבוה (לדוגמה‪ ,‬רכישת‬
‫חברת עדיקה‪ ,‬המתמחה במסחר מקוון‪ ,‬על ידי קבוצת גולף‪ ,‬כפי שהוזכר לעיל)‪ .‬עוד אפשר לראות שקבוצת גולף‬
‫וקבוצת פוקס פנו לשוק חדש (מגזר פעילות שונה) של מוצרי כלים וטקסטיל לבית כדי להגדיל את רווחיותן‪ .‬יש‬
‫לציין שייסוף שער השקל משפיע על היצואנים ועל היבואנים באופן שונה – חברת תפרון (יצואנית) נפגעה בעקבות‬
‫ייסוף השקל‪ ,‬ואילו עלות המכירות של קבוצת גולף (יבואנית) ירדה בעקבות ייסוף השקל‪.‬‬

‫‪ 39‬הבורסה לניירות ערך בתל אביב‪ ,‬מערכת מאיה‪ ,‬דווח על השלמת עסקת רכישת והחלפת מניות עם קבוצת הודיס‪ ,‬כניסה‪ 13 :‬בספטמבר‬
‫‪.2018‬‬
‫‪ 40‬הבורסה לניירות ערך בתל אביב‪ ,‬מערכת מאיה‪ ,‬דוח תקופתי ושנתי לשנת ‪ ,2017‬תפרון בע"מ‪ ,‬כניסה‪ 11 :‬ביוני ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫דרכי התמודדות של המשק עם הפחתת שיעורי המכס‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ 5.1‬דרכי התמודדות של התעשייה המקומית‬

‫השינויים שהוצגו בסעיפים הקודמים התרחשו במקביל להפחתה ניכרת בשיעורי המכסים מאז שנות ה‪ 90-‬ובמקביל‬
‫להתחזקות ניכרת של השקל‪ ,‬אשר הפחיתה את כושר התחרות של התעשייה הישראלית‪ .‬בד בבד‪ ,‬ענפים בעלי ערך‬
‫מוסף מקומי גבוה‪ ,‬כגון ההייטק‪ ,‬התרחבו במידה ניכרת‪ ,‬בעוד ענפים בעלי ערך מוסף נמוך התכווצו או אימצו‬
‫טכנולוגיות חדשניות‪ .‬להלן כמה דרכים שבהן התעשייה בישראל ובמדינות מפותחות אחרות התמודדה בעשורים‬
‫האחרונים עם התגברות התחרות בשוקי היעד (בין היתר בגין הפחתת מכסים) ועם התחזקות השקל‪41:‬‬

‫‪ ‬אימוץ טכנולוגיות ייצור יעילות יותר‪ .‬השקעות בטכנולוגיות ייצור חדשניות (כגון רובוטיקה ובינה מלאכותית‪,‬‬
‫ראו סעיף ‪ 5.2‬להלן) והגדלת מלאי ההון עשויות להגדיל את הפריון ואת כושר התחרות של מפעלים בשוק‬
‫המקומי ובשווקי ייצור‪.‬‬
‫‪ ‬הפחתת הוצאות והתכווצות‪ .‬ירידה בכושר התחרות בשל הפחתת מכסים והתחזקות השקל עשויה להוביל‬
‫להפחתת הוצאות מקומיות‪ ,‬ובכלל זה פיטורי עובדים‪ ,‬בעיקר בתעשיות המסורתיות (ובהן הלבשה וטקסטיל)‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬חלק מהמפעלים מסיטים ייצור מישראל למדינות שבהן עלות העבודה נמוכה יותר‪ .‬תופעה זו מתרחשת‬
‫הן בתעשיות מסורתיות כמו תעשיית הטקסטיל‪ ,‬והן בתעשיות עתירות ידע‪ ,‬כאשר הן מפנות עבודות תוכנה‬
‫למיקור חוץ במדינות שבהן עלות העבודה נמוכה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬הסטת סחר למדינות שבהן המטבע חזק יחסית ולשווקים חדשים‪ .‬בעשורים האחרונים חל גידול חד ביצוא‬
‫לשווקים חדשים (אסיה ודרום אמריקה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסטת סחר היא תהליך מורכב וארוך‪ ,‬המביא לעיתים‬
‫להפסד נתחי שוק‪ ,‬קשרי לקוחות ומערכות הפצה אשר נבנו בעמל רב ולאורך שנים‪.‬‬
‫‪ ‬העמקת התמחות בנישות שוק‪ .‬מפעלים קטנים ובינוניים רבים בישראל‪ ,‬למשל בתעשיית הטקסטיל‪ ,‬בתעשיית‬
‫המתכת ובתעשיית הפלסטיקה והגומי‪ ,‬מתמקדים בנישות שוק שבהן התחרות מועטה יחסית‪ .‬מפעלים אלו‬
‫עוסקים בדרך כלל בייצור של מוצרים בסדרות קטנות‪ ,‬שאינם דורשים כוח אדם רב אך דורשים רמה סבירה‬
‫של איכות‪ .‬ואולם‪ ,‬ההתמקדות בנישות שוק קטנות עשויה להקשות על יכולת הצמיחה של המפעלים הללו‪.‬‬
‫‪ ‬צמיחה על בסיס חדשנות‪ .‬התמקדות במחקר ובפיתוח של מוצרים חדשניים‪ .‬אסטרטגיה זו מגינה מפני‬
‫התגברות התחרות (בגין הפחתת שיעורי מכסים) ומפני התחזקות השקל‪ ,‬באמצעות היתרונות היחסיים אשר‬
‫החדשנות יוצרת‪ .‬לעיתים חברות אלו ממציאות שווקים חדשים יש מאין על ידי פיתוח מוצרים ושירותים‬
‫חדשניים ומתן מענה לצורכי לקוחות שלא נענו עד כה‪.‬‬
‫‪ 5.2‬כלי מדיניות אפשריים של המדינה‬

‫השתלבות המשק הישראלי בתהליכי הגלובליזציה בדור האחרון מציבה לפני הענפים הסחירים בישראל הזדמנויות‬
‫ואיומים‪ .‬ההזדמנויות העיקריות הן צמיחה בשווקים גלובליים מתוך ניצול יתרונות יחסיים והשגת תפוקה גבוהה‬
‫לעובד‪ .‬האיום העיקרי הוא התגברות התחרות מול יצרנים זרים‪ ,‬שלעיתים עלויות העבודה שלהם נמוכות ביותר‪.‬‬
‫התגברות התחרות עשויה להוביל להתכווצות הענף ולפיטורי עובדים‪.‬‬
‫כאשר בוחנים כלי מדיניות אפשריים יש לבדוק בעיקר כלים שיביאו לחיזוק כושר התחרות של כלכלת ישראל‬
‫ולהגדלת הפריון של העובדים בישראל‪ ,‬מתוך הכרה שתהליך התחזקות השקל הוא מגמה ארוכת טווח הנובעת‬
‫מתהליך ההתחזקות של כלכלת ישראל והשתלבותה בכלכלה העולמית והגלובלית‪ .‬שימוש בכלים כאלה עשוי לא‬

‫להרחבה ראו‪ :‬רון תקוה ועמי צדיק‪ ,‬ההשלכות של מגמת התחזקות השקל על המשק הישראלי ‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪,‬‬ ‫‪41‬‬
‫פברואר ‪.2008‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
 ‫רק לקזז את ההשפעות של התגברות התחרות באמצעות הגדלת כושר התחרות‪ ,‬אלא גם לפעול להקטנת הפער‬
‫החברתי בישראל ופערי השכר הגבוהים יחסית בישראל‪ ,‬להקטנת הריכוזיות במגזר העסקי ולהפחתת מחירי מוצרי‬
‫הצריכה‪ .‬כלים אלו עשויים לכלול כמה צעדים‪:‬‬
‫הגדלה נרחבת של ההשקעות הממשלתיות בעידוד תעסוקה ובהון אנושי‪ .‬ישראל יכולה ללמוד מניסיונן של‬ ‫‪‬‬
‫מדינות מפותחות קטנות המתמודדות עם מגמות של גלובליזציה והתחזקות המטבע המקומי‪ .‬לצד יישום‬
‫רפורמות מבניות להגברת התחרותיות‪ ,‬אחת הדרכים שנוקטות מדינות מפותחות קטנות היא מעורבות‬
‫ממשלתית רבה בשוק העבודה במטרה לשפר את ההון האנושי‪ ,‬להגדיל את הפריון ולפצות במידה מסוימת על‬
‫הירידה בכושר התחרות בסחר חוץ בגין התחזקות המטבע המקומי‪ .‬בישראל הוצאה זו כוללת סעיפי תקציב‬
‫בעיקר במשרד הכלכלה והמסחר ובמשרד לקליטת העלייה‪ :‬הכשרה מקצועית‪ ,‬הטבות לעידוד השקעות‬
‫בתעסוקה‪ ,‬שילוב נכים ומוגבלים בשוק העבודה‪ ,‬שירות התעסוקה‪ ,‬סיוע בתעסוקת עולים ותוכנית קליטת‬
‫מדענים עולים (קמ"ע)‪.‬‬
‫הגדלת ההשקעות בתשתיות ציבוריות‪ ,‬בעיקר בתחבורה‪ ,‬אשר תוביל להגדלת פריון העבודה ולהעלאת התשואה‬ ‫‪‬‬
‫של המפעלים על השקעות פרטיות בהון;‬
‫יישום רפורמות מבניות שיביאו להפחתת עלויות‪ ,‬להגדלת ההיצע ולהגדלת התחרותיות של התעשייה‬ ‫‪‬‬
‫הישראלית (כמו רפורמות בנמלי הים והאוויר ובענפי התקשורת והחשמל);‬
‫הגדלת התקציבים המיועדים לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בשיווק בין‪-‬לאומי‪ ,‬במחקר ופיתוח‪ ,‬בחונכות‬ ‫‪‬‬
‫עסקית וניהולית‪ ,‬בעיצוב תעשייתי‪ ,‬במדיניות סביבתית‪ ,‬בייעוץ בתחום הגנות מט"ח ובביטוח סיכוני סחר חוץ;‬
‫עידוד פיתוח תחום הרובוטיקה בענפי התעשייה בישראל‪ 42,‬שימוש ברובוטים לצורך ביצוע פעולות ייצור‬ ‫‪‬‬
‫מורכבות‪ ,‬קשות‪ ,‬מסוכנות ושגרתיות צפוי להגדיל את הפריון לעובד בתעשייה המסורתית ולשפר את איכות‬
‫התוצרים‪.‬‬
‫בתרשים ‪ 9‬שלהלן מוצג מספר הרובוטים לייצור לכל ‪ 10,000‬עובדים בתעשייה בשנת ‪ 2016‬בישראל ובמדינות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫בתעשייה‪43‬‬ ‫תרשים ‪ :9‬מספר הרובוטים לייצור ל כל ‪ 10,000‬עובדים‬
‫‪700 631‬‬
‫‪600‬‬
‫‪488‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪309 303‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪223‬‬
‫‪189 185 160‬‬ ‫ממוצע עולמי‪74 :‬‬
‫‪200‬‬ ‫‪145 132 128‬‬
‫‪83 71 68‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪45 31 23 17‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ 42‬ארז כהן וצבי שילר‪ ,‬תעשיית הרובוטיקה הישראלית ככלי לצמיחה כלכלית בתקופה הפוסט‪-‬משברית‪ ,‬מדינה וחברה ‪ ,)2(7‬עמ' ‪–231‬‬
‫‪.258‬‬
‫‪ 43‬הפדרציה הבינלאומית לרובוטיקה‪ ,‬מספר רובוטים לכל ‪ 10,000‬עובדים בענף התעשייה‪ ,‬כניסה‪ 18 :‬ביולי ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫על פי התרשים שלעיל‪ ,‬קוריאה מובילה עם יחס של ‪ 631‬רובוטים לכל ‪ 10,000‬עובדים בתעשייה‪ ,‬ומייד אחריה‬
‫סינגפור‪ ,‬עם יחס של ‪ 488‬רובוטים לכל ‪ 10,000‬עובדים‪ .‬בישראל יש ‪ 31‬רובוטים לכל ‪ 10,000‬עובדים‪ .‬בהודו‬
‫וברוסיה‪ ,‬המדינות האחרונות בתרשים‪ ,‬יש שלושה רובוטים בלבד לכל ‪ 10,000‬עובדים‪ .‬הממוצע העולמי הוא‬
‫יחס של ‪ 74‬רובוטים לכל ‪ 10,000‬עובדים – גבוה הרבה יותר מהשיעור בישראל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות החלה מהפכה תעשייתית חדשה אשר כוללת שימוש בבינה מלאכותית כלומר במערכת‬ ‫‪‬‬
‫המסוגלת לפתור בצורה רציונלית (אנושית) בעיות מורכבות כדי להשיג את מטרותיה בנסיבות שונות שבהן היא‬
‫נתקלת בעולם האמיתי‪ 44.‬שימוש במערכות חכמות אלו עשוי להגביר את היעילות ואת רמת התפוקה של תחומי‬
‫משק רבים ובהם החברות התעשייתיות והיצרניות‪ 45.‬השימוש בבינה מלאכותית ובמערכות ממוחשבות חכמות‬
‫עשוי להעלות את התפוקה לעובד‪ ,‬וכך תוכל ישראל להתמודד ביתר הצלחה בתחרות מול מדינות שבהן התפוקה‬
‫לעובד גדולה יותר‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 2007‬הגישה הוועדה לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית בראשות ישראל‬ ‫‪‬‬
‫מקוב את המלצותיה לשר התמ"ת‪ 46‬דאז‪ .‬אחת הסוגיות שנבחנו הייתה העצמת התעשייה המסורתית‪ .‬הוועדה‬
‫הצביעה על התפתחות כלכלה דו‪-‬קוטבית בתעשייה בישראל‪ ,‬כלומר‪ ,‬מחד גיסא – תעשייה עתירת ידע‪,‬‬
‫המתאפיינת בתוצר גבוה לעובד ובהיקף השקעה גבוה במו"פ; מאידך גיסא – תעשייה מסורתית‪ ,‬שבה תוצר‬
‫נמוך לעובד והשקעה נמוכה במו"פ‪ .‬לפי הוועדה‪ ,‬בתחרות הגלובלית יש לפתח יתרונות תחרותיים באמצעות‬
‫שכלול תהליכי הייצור ואיכות התוצר‪ ,‬ויתרונות אלה יפצו על קיומו של כוח עבודה בעלות נמוכה יותר במדינות‬
‫אחרות‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬יש צורך בהטמעת מאפייני הייטק בתעשייה המסורתית‪ ,‬הן בתהליכי הייצור והן‬
‫ביישום טכנולוגיות חדשניות (ראו פעילות הממשלה בנושא ייצור מתקדם להלן)‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נקטה הממשלה מגוון פעולות להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית לצד הקלה ביוקר‬
‫המחיה במגוון של ענפים‪ .‬אלו כמה מהן‪:‬‬
‫גיבוש תוכנית לסיוע לענפי ההלבשה והטקסטיל‪ .‬בחודש ספטמבר ‪ 2018‬פרסם משרד הכלכלה והתעשייה‬ ‫‪‬‬
‫תוכנית בתחום‪ ,‬לרבות הקצבה של כ‪ 10-‬מיליון ש"ח לצורך שדרוג ציוד‪ ,‬כ‪ 9-‬מיליון ש"ח לקידום פעילות היצוא‬
‫באמצעות פורטל אינטרנטי וכ‪ 3-‬מיליון ש"ח לקידום תחום המסחר המקוון במגזר עסקים קטנים ובינוניים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המשרד החליט להמליץ על העלאת שיעור המכס (ראו הרחבה בסעיף ‪ 1.2‬לעיל)‪47.‬‬

‫הגברת העידוד של היבוא המקביל כדי למנוע פעולות אנטי‪-‬תחרותיות של יבואנים רשמיים אשר עניינם הוא‬ ‫‪‬‬
‫פגיעה בתחרות בשוק מיבוא מקביל‪48.‬‬

‫המשך פיתוח כלכלי‪ ,‬שיפור ועידוד התעשייה של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה כפי שנקבע בהחלטת‬ ‫‪‬‬
‫ממשלה‪ 49‬שעיקריה היו מתן מענקי השקעות לתעשייה‪ ,‬קידום התעשייה המסורתית‪ ,‬הגדלת הפריון‪ ,‬עידוד‬
‫והטמעה של הייצור המתקדם‪ 50‬והחדשנות התעשייתית‪ ,‬משיכת יזמים והשקעות למחוז הצפון‪ ,‬טיפול מהיר‬
‫בחסמי כניסה ליזמים זרים ועוד‪.‬‬

‫‪44‬‬‫‪Executive Office of the President National Science and Technology Council Committee on Technology, Preparing for‬‬
‫‪the Future of Artificial Intelligence, October 2016, accessed: July 30th 2018.‬‬
‫‪ 45‬משרד הכלכלה והתעשייה‪ ,‬המהפכה התעשייתית הרביעית כבר כאן‪ 28 ,‬בנובמבר ‪ ,2017‬כניסה‪ 30 :‬ביולי ‪.2018‬‬
‫‪ 46‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪ ,‬הוועדה לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית‪ ,‬דוח הוועדה‪ ,‬אוקטובר ‪.2007‬‬
‫‪ 47‬משרד הכלכלה‪ ,‬תוכנית לחיזוק תעשיית הביגוד והאופנה המקומית‪ 20 ,‬בספטמבר ‪.2018‬‬
‫‪ 48‬משרד הכלכלה‪ ,‬הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא‪ ,‬דוח הוועדה‪ 11 ,‬בנובמבר ‪ ,2014‬כניסה‪ 18 :‬ביוני ‪.2018‬‬
‫‪ 49‬החלטה ‪ 2262‬של הממשלה ה‪ ,34-‬פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה‪ 8 ,‬בינואר ‪ ;2017‬החלטה ‪ 3392‬של הממשלה‬
‫ה‪ ,34-‬חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית‪ 11 ,‬בינואר ‪.2018‬‬
‫‪ 50‬משרד הכלכלה‪ ,‬תו כנית אסטרטגית לאומית לייצור מתקדם בתעשייה‪ ,‬כניסה‪ 21 :‬ביוני ‪ ;2018‬משרד הכלכלה‪ ,‬הוראת מנכ"ל ‪- 4.54‬‬
‫מסלול להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם‪ 19 ,‬באוגוסט ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫המשק הישראלי מתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה‪ ,‬שהיא אחד הגורמים המרכזיים לכך שרמת המחירים של‬ ‫‪‬‬
‫מרבית מוצרי הצריכה גבוהה מממוצע ה‪ .OECD-‬משום כך‪ ,‬הממשלה פעלה להגברת התחרותיות בשווקים‪,‬‬
‫בעיקר בשווקים שבהם התחרות המסחרית נמוכה‪ ,‬באמצעות יבוא אישי‪ ,‬המתאפיין ברמת מחירים נמוכה‬
‫ובמגוון רב של מוצרים‪51.‬‬

‫‪ .6‬עמדות הצדדים‬
‫האוצר‪52‬‬ ‫‪ 6.1‬תגובת אגף התקציבים במשרד‬

‫לדברי אגף התקציבים‪ ,‬הממשלה פועלת הן לשם הפחתת יוקר המחיה והן לשם הגברת התחרות של המגזר העסקי‬
‫והעלאת פריון העבודה‪ .‬לעניין פעולות לשם הפחתת יוקר המחיה – בשנים האחרונות פעלה הממשלה במגוון‬
‫אפיקים להפחתת יוקר המחיה ובהם עידוד התחרות והסרת חסמים מכסים ולא מכסיים ליבוא מסחרי‪ ,‬בד בבד‬
‫עם עידוד יבוא מקביל להגברת התחרות התוך‪-‬מותגית‪ .‬כמו כן‪ ,‬הממשלה נקטה צעדים שמטרתם הסרת חסמים‬
‫ליבוא אישי‪ ,‬שהוא ערוץ להגברת התחרותיות ולהפחתת המחירים‪ 53,‬בפרט בשווקים הנשלטים על ידי מעט יבואנים‬
‫רשמיים או בלעדיים‪ .‬צעד נוסף שנקטה הממשלה הוא הפחתת מכסים בשורה של מוצרים ובהם מוצרי חשמל‪,‬‬
‫תאורה‪ ,‬ביגוד‪ ,‬הנעלה וטקסטיל לשימוש התעשייה המקומית‪ .‬לצד זאת‪ ,‬הממשלה עושה צעדים רבים לצורך הגברת‬
‫כושר התחרותיות של המגזר העסקי והפחתת עלויות עודפות‪ ,‬הן עבור סקטור היבואנים המסחריים והן עבור‬
‫התעשייה המקומית‪ .‬בסקטור היבוא המסחרי נעשו שורה של רפורמות‪ ,‬לרבות רפורמת הקורנפלקס (מזון רגיל)‪,‬‬
‫רפורמת ה‪( WIFI-‬מוצרי תקשורת) והרפורמה במכון התקנים‪ .‬רפורמות אלה התאימו את המשטר הרגולטורי לנהוג‬
‫בחו"ל וקיצרו במידה רבה את משך הזמן עד לקבלת אישור רגולטורי (הצהרה ובדיקת מעבדה במקום אישור טרום‬
‫יבוא)‪ .‬כמו כן נעשו צעדים נוספים כגון ביטול החובה לסמן פריטי לבוש מיובאים‪ .‬ביטול זה מקל מאוד על היבואנים‬
‫– הם לא יידרשו לסמן את פריטי הלבוש בשלב היבוא אלא לסמן את המוצר במדבקה או בסימון על הבגד טרם‬
‫השיווק‪ 54.‬צעדים אלו נועדו להגביר את התחרות בענפים האלה ולהפחית עלויות‪ ,‬וכתוצאה מכך – גם להפחית את‬
‫יוקר המחיה‪.‬‬
‫בסקטור התעשייה המקומית אפשר להצביע על כמה צעדים משמעותיים‪ ,‬לצד כלי הסיוע שמשרד הכלכלה‬
‫והתעשייה ורשות החדשנות מפעילים דרך קבע‪ .‬כך‪ ,‬במהלך שנת ‪ 2017‬פעלה הוועדה הציבורית להגברת כושר‬
‫התחרות של התעשייה הישראלית בראשות מנכ"ל משרד האוצר‪ ,‬והתמקדה בשלושה נושאים‪ :‬מו"פ וחדשנות‬
‫טכנולוגית‪ ,‬כוח אדם מיומן והפחתת הנטל הרגולטורי‪ .‬לשם יישום המלצותיה הוקצו כ‪ 1.15-‬מיליארד ש"ח‪ ,‬לשנים‬
‫‪ 55:2020–2018‬בתחום מו"פ וחדשנות טכנולוגית (‪ 675‬מיליון ש"ח) הוחלט בין היתר להרחיב את מסלולי הסיוע‬
‫ברשות לחדשנות המיועדים ליצירת מחקר ופיתוח בתעשייה היצרנית‪ ,‬לפתח רשת מכוני מחקר יישומיים‪ ,‬כמו‬
‫בגרמניה וארה"ב‪ ,‬להרחיב את מסלולי הסיוע לביצוע השקעות הוניות בתעשייה המסורתית הלא‪-‬מייצאת לשם‬
‫הגדלת פריון העבודה וכן ליצור מסלולי סיוע להעלאת הפריון לתעשייה היצרנית הקטנה והבינונית; בתחום כוח‬
‫אדם מיומן (‪ 365‬מיליון ש"ח) הוחלט על פתרון מקיף בד בבד עם פתרונות קצרי טווח‪ ,‬כמו הרחבת ההכשרות‬
‫המקצועיות בשילוב מעסיקים‪ ,‬ופתרונות ארוכי טווח כמו הרפורמה לשיפור רמת המקצועיות במכללות‬
‫הטכנולוגיות; בתחום הפחתת הנטל הרגולטורי (‪ 111.7‬מיליון ש"ח) הוחלט על הפעלת מרכז סביבה בת קיימא‬
‫שישמש מרכז ידע לתעשייה המקומית לעניין רגולציה סביבתית בדגש על הכוונה להשקעות תומכות פריון והרחבת‬
‫כלי הסיוע שמטרתם חיזוק כושר התחרות בשווקים מחוץ לישראל‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הממשלה הקצתה תקציבים‬

‫‪ 51‬משרד הכלכלה‪ ,‬ועדת ההיגוי להמלצות על הסרת חסמים ליבוא אישי‪ ,‬דוח ועדת העבודה והמלצותיה‪ ,‬דצמבר ‪.2017‬‬
‫‪ 52‬משרד האוצר‪ ,‬אגף התקציבים‪ ,‬דוא"ל‪ 1 ,‬באוגוסט ‪.2018‬‬
‫‪ 53‬החלטה ‪ 3423‬של הממשלה ה‪ ,34-‬הסרת חסמים ביבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחיה‪ 11 ,‬בינואר ‪.2018‬‬
‫‪ 54‬הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן‪ ,‬דוח מסכם להפחתת נטל רגולטורי – שנת ‪ ,2018‬מאי ‪ ,2018‬עמ' ‪ .11‬סך החיסכון המשקי הצפוי‬
‫מהמהלך הוא כ‪ 18-‬מיליון ש"ח‪.‬‬
‫‪ 55‬החלטה ‪ 3392‬של הממשלה ה‪ ,34-‬חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית‪ 11 ,‬בינואר ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬
‫למשיכת מפעלי תעשייה לפריפריה‪ ,‬בדגש על הפריפריה הרחוקה‪ ,‬בשתי תוכניות בולטות‪ :‬התוכנית לפיתוח הנגב‬
‫המזרחי ותוכנית צפון‪ .‬במסגרת מסלול ייעודי לנגב המזרחי‪ 56‬הוקצו מענקים בהיקף של ‪ 75‬מיליון ש"ח לשנים‬
‫‪ 2018–2017‬עבור משיכת מפעלים לרשויות המקומיות ערד‪ ,‬דימונה וירוחם‪ .‬צפוי שצעד זה יגדיל את היקף‬
‫התעסוקה באזור במאות עובדים‪ .‬במסגרת תוכנית הצפון נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מענק צפון מתוקף החוק לעידוד השקעות‬
‫הון‪ 57,‬ובמסגרתו יינתן מענק מוגדל עבור מפעלים הממוקמים במחוז הצפון‪ ,‬באזורי תעשייה וברשויות מקומיות‪,‬‬
‫באשכולות ‪ 4–1‬במדד הפריפריאלי של הלמ"ס‪ ,‬בגובה של עד ‪ 30%‬מגובה ההשקעה – לעומת ‪ 20%‬בפריפריה‬
‫הקרובה (קרי‪ ,‬עד ‪ 10%‬נוספים‪ ,‬כמו התנאים שלהם זכאים מפעלים בנגב)‪.‬‬
‫בישראל‪58‬‬ ‫‪ 6.2‬התאחדות התעשיינים‬

‫איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה מתנגד להפחתות המכסים שחלו בשנים האחרונות‪ .‬לדברי האיגוד‪ ,‬ההפחתות‬
‫של המכסים בשנות ה‪ 90-‬עד לשיעור מכס של ‪ 12%‬תרמו להורדת המחירים הגבוהים שהיו בעבר‪ ,‬והמחירים אכן‬
‫התקרבו למחירי השוק האירופי‪ .‬אולם הפחתות המכסים בשנים האחרונות‪ ,‬קרי מ‪ 12%-‬ועד ל‪ 0%-‬בשנה האחרונה‪,‬‬
‫לא סייעו להורדת המחירים לצרכנים אלא תרמו להגדלת הרווחים של היבואנים‪ .‬עוד נאמר שהחברות מסיטות את‬
‫הייצור מסין למדינות זולות יותר כגון סרי לנקה ובנגלדש כדי להפחית עוד את העלויות‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לדברי האיגוד‪,‬‬
‫מחירי הטקסטיל וההלבשה בישראל גבוהים‪ ,‬ולראיה – הישראלים ממשיכים לקנות ולייבא כמויות אדירות של‬
‫מוצרי טקסטיל מחו"ל‪.‬‬
‫המסחר‪59‬‬ ‫‪ 6.3‬איגוד לשכות‬

‫איגוד לשכות המסחר תומך בהפחתת מכסים על יבוא מוצרי טקסטיל והלבשה‪ ,‬ולטענתו‪ ,‬הפחתת מכסים תוביל‬
‫להגברת התחרות ולהורדת מחירים לצרכן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬חברות האופנה והטקסטיל יוצרות מקומות עבודה רבים‬
‫ברחבי הארץ ולכן יש להמשיך במדיניות הפחתת המכסים‪ ,‬המועילה הן לצרכנים והן ליצירת מקומות עבודה‬
‫חדשים בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי‪.‬‬

‫‪ 56‬החלטה ‪ 2601‬של הממשלה ה‪ ,34-‬תכנית לסיוע במשיכת השקעות לרשויות המקומיות דימונה‪ ,‬ערד וירוחם‪ 9 ,‬באפריל ‪.2017‬‬
‫‪ 57‬החלטה ‪ 2262‬של הממשלה ה‪ ,34-‬פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה‪ 8 ,‬בינואר ‪.2017‬‬
‫‪ 58‬התאחדות התעשיינים בישראל‪ ,‬התייחסות לטיוטת המסמך‪ ,‬דוא"ל‪ 14 ,‬באוגוסט ‪.2018‬‬
‫‪ 59‬ישראלה מני‪ ,‬סמנכ"לית איגוד לשכות המסחר‪ ,‬התייחסות לטיוטת המסמך‪ ,‬שיחת טלפון‪ 15 ,‬באוגוסט ‪.2018‬‬

‫הכנסת‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪22‬‬ ‫מרכז המחקר והמידע‬