Professional Documents
Culture Documents
דוח מכון מחקר של הכנסת
דוח מכון מחקר של הכנסת
דוח מכון מחקר של הכנסת
יקוח תקציבי
כפי שמצוין ,באירופה מדד המחירים בענף ההלבשה ירד בכ ,1.2%-ובישראל מדד זה ירד בכ 28.8%-באותן שנים.
כמו כן ,השוואה בין ענף התעשייה בישראל לבין ענף התעשייה במדינות מפותחות אחרות מלמדת כי הפריון לעובד
ולשעת עבודה בישראל נמוך יחסית ,וכי משקל התעשייה בתוצר בישראל נמוך במקצת מממוצע 28מדינות אירופה.
דרכי ההתמודדות של חברות תעשייתיות במשק הן מגוונות ,ובהן העברת הייצור למדינות שבהן עלויות הייצור
נמוכות יחסית ,השקעות הוניות שמטרתן להגדיל את הפריון וייצור מוצרים ייחודיים אשר אינם מיוצרים בייצור
המוני .דרכי ההתמודדות של המדינה לנוכח התגברות הגלובליזציה בדור האחרון הן ,בין היתר ,עידוד שיפורים
טכנולוגיים והתייעלות ,שיפור ההון האנושי ,עידוד ופיתוח של תעשייה וייצור מתקדם על ידי הממשלה.
תמצית
הכנסת
עמוד 1מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
.1שיעורי המכס על יבוא מוצרי טקסטיל והלבשה בעשורים האחרונים
רקע :סיווג ענפי הטקסטיל וההלבשה 1.1
ענפי הטקסטיל וההלבשה נחלקים לכמה תחומים על פי סוגי המוצרים .בענף הטקסטיל נכללים תחומים אלה:
טווייה ,סלילה ושזירה של חוטים ,אריגת בדים ,מגבות ושטיחים ,גימור טקסטיל ,כלי מיטה ,בדים ומוצרי הלבשה
סרוגים .חלק ממוצרי ענף הטקסטיל מיועדים לעיבוד נוסף ,בעיקר לענף ההלבשה (כגון חוטים) ,ואחרים מיועדים
לצרכנים הסופיים (כגון שטיחים) .בענף ההלבשה נכללים תחומים אלה :הלבשה עליונה ומתפרות בגדים ,בגדי ים
והלבשה תחתונה .כל מוצרי הענף מיועדים לצרכן הסופי.
סקירת שיעורי המכס בישראל לאורך העשורים האחרונים 1.2
1רשות המיסים ,חוברת ,937צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין ,התשנ"ד– ,1993כניסה 18 :ביוני .2018
הכנסת
עמוד 2מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
בלוח 2שלהלן מוצגים שיעורי המכס על יבוא בתחום הטקסטיל וההלבשה כפי שפורסמו בשנת .2017
(2)2017 לוח :2שיעורי המכס בישראל על יבוא בענפי הטקסטיל וההלבשה
שיעור המכס שם פריט קוד פריט
פטור משי 50
פטור צמר – חומר גלם (חוטים) 51.01-51.10
6% צמר – בד ארוג 51.11-51.13
6% כותנה – חוט תפירה 52.04
פטור כותנה – חוט לא לתפירה 52.05-52.07
פטור כותנה – בדים ארוגים ,מאושרים לייצור
6% כותנה – בדים ארוגים ,לא מאושרים לייצור 52.08-52.10
6% כותנה – בדים בגוונים שונים ומודפסים
12% כותנה – בדים ארוגים בגוונים שונים שמשקלם מעל 200גרם למ"ר
52.11
10.8% כותנה – בדים ארוגים מודפסים שמשקלם מעל 200גרם למ"ר
פטור פשתן ,קנבוס ,שיפה ועוד 53
פטור נימים סינטטיים ומלאכותיים 54
6% בדי ספוג למגבות 58.02
פריטי לבוש – מעילים ,חליפות ,חולצות ,מכנסיים ,חצאיות ,כפפות,
6% חלוקים ,בגדי ים ,בגדי תינוקות ,הלבשה תחתונה ,סוודרים ,חליפות 61-62
סקי ועוד
6% שמיכות ,מצעי מיטה ,לבני שולחן ,לבני רחצה ומטבח ,וילונות 63
6% בדים לאוהלים ,מפרשים לסירות וגלשנים 63.06
כפי שמצוין בלוח ,על חלק מהפריטים המיועדים לייצור חל פטור ממכס .לאחר שהופחת שיעור המכס על רוב
הפריטים המיובאים המיועדים למכירה כגון פריטי לבוש ,בשנת 2017הוא עמד על .6%יש לציין שעל המחיר כולל
המכס חל מע"מ בשיעור של ,17%נכון לשנת .2018אולם ,על מוצרי צריכה המיובאים ביבוא אישי אשר ערכם
נמוך מ 75-דולר ,חל פטור ממכס ,מס קנייה ומע"מ .על מוצרי צריכה אשר ערכם בין 75ל 500-דולר חל פטור
ממכס אך לא ממס קנייה ומע"מ ,ועל מוצרים שערכם גבוה מ 500-דולר לא חל פטור ממיסים 3.בלוח 3להלן מוצג
שיעור המכס העיקרי על מרבית פריטי הלבוש בקוד מכס 62–61בשנים נבחרות בין 1993ל.2017-
הלבוש4 לוח :3שיעורי המכס בישראל על יבוא רוב פריטי
שיעור מכס שנה
33% 1993
24% 1996
21% 1997
18% 1998
15% 1999
12% 2004
6% 2013
0% 2018
2רשות המיסים ,חוברת ,1806צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין ,התשע"ז– ,2017כניסה 10 :ביוני .2018
3רשות המיסים ,מידע לתושב ישראלי המבקש לייבא טובין ביבוא אישי ,כניסה 7 :באוגוסט .2018
4רשות המיסים ,חוברות ,1077,1121,1173,1217,1367,1706,1843צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין ,כניסה 18 :ביוני ;2018
רשות המיסים ,הודעה לעיתונות ,מכס אחיד בשיעור 6%על מוצרי הטקסטיל 30 ,באפריל .2013
הכנסת
עמוד 3מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
מהנתונים בלוח עולה כי שיעור המכס פחת במידה רבה – מ 33%-בשנת 1993ל 6%-בשנת ,2013וכפי שמצוין בלוח
,2בשנת 2017היה שיעור המכס על פריטי לבוש .6%בשנים 2018–2017ניתנו פטורים על מוצרי טקסטיל והלבשה
נוספים בהוראות שעה ,כלהלן:
בחודש מאי 2017פורסמה הוראת שעה שלפיה עד לסוף 2018יינתן פטור ממכס גם למוצרי הנעלה אשר שיעור
המכס עליהם היה 5.12%
בחודש ינואר 2018פורסמה הוראת שעה שלפיה עד לסוף 2018יינתנו פטורים ממכס על מרבית מוצרי
הטקסטיל ,בהם בדים ,חוטים וכדומה ,וכמו כן יינתן פטור על כיפות לצורכי דת וכיסויי ראש מפרווה6.
בחודש ספטמבר 2018פרסם משרד הכלכלה והתעשייה תוכנית בת כמה צעדים שמטרתה לסייע לחברות בענף
להתמודד עם רמת התחרות הגבוהה ולפרוץ לשווקים חדשים (ראו הרחבה בסעיף 5.2להלן) ,לרבות הצעה להעלאה
סלקטיבית של שיעור המכס ל 12%-על מוצרים המיובאים לארץ ואשר קיים לגביהם ייצור מקומי משמעותי7.
במדינות מפותחות נהוג להטיל מכסים כדי להגן על ענפי הייצור המקומיים .בלוחות להלן מוצגים שיעורי מכס
בשלוש מדינות מפותחות בעלות מטבע עצמאי .בלוח 4מוצגים שיעורי המכס על יבוא לבריטניה שלא ממדינות
אירופה.
(8)2018 לוח :4שיעור מכס על היבוא לבריטניה שלא ממדינות אירופה
שיעור המכס שם פריט קוד פריט
12.0% מעילים ,חליפות ,מכנסיים ,חולצות ,שמלות ,בגדי סקי
8.9% כפפות מכותנה או מבד סינטטי פריטי לבוש סרוגים – 61
8.0% בגדי ים שעשויים מ 5%-גומי לפחות
12.0% מעילים ,חליפות ,מכנסיים ,חולצות ,שמלות ,בגדי סקי
10.5% כפפות וגרביים לתינוקות
6.5% חזיות ,מחוכים ודומיהם ,חגורות
10.0% ממחטות פריטי לבוש לא סרוגים – 62
8.0% צעיפים ,רעלות
6.3% עניבות
7.6% כפפות
מנתוני הלוח אפשר ללמוד ששיעורי המכס בבריטניה מגוונים ,וכי על כמה מפריטי הלבוש מוטל מכס בשיעור .12%
כמה משיעורי המכס הנהוגים בבריטניה גבוהים מאלו הנהוגים כיום בישראל.
5רשות המיסים ,חוברת ,1818צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' ,)6התשע"ז– , 2017כניסה 11 :ביוני
.2018
6רשות המיסים ,חוברת ,1843צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' ,)9התשע"ח– ,2018כניסה 11 :ביוני
.2018
7משרד הכלכלה ,תוכנית לחיזוק תעשיית הביגוד והאופנה המקומית 20 ,בספטמבר .2018
8אתר המכס של בריטניה ,תעריפי מסחר ,קודי פריטים ושיעורי מכס ,כניסה 12 :ביוני .2018
הכנסת
עמוד 4מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
בלוח 5שלהלן מוצגים שיעורי המכס על היבוא לאוסטרליה.
(9)2018 לוח :5שיעורי מכס על היבוא לאוסטרליה
כפי שמצוין בלוח ,על כמה סוגי ביגוד והלבשה חל באוסטרליה מכס בשיעור אחיד של ,5%ועל פריטים מסוימים
(כגון כפפות ,צעיפים ורעלות) חל פטור ממכס .שיעורי מכס אלו הם נמוכים יחסית ועשויים להעיד על משק פתוח
ליבוא יחסית.
בלוח 6שלהלן מוצגים שיעורי המכס על יבוא לקנדה.
(10)2018 לוח :6שיעורי מכס על היבוא לקנדה
מנתוני הלוח עולה כי על חלק מהפריטים המיובאים לקנדה חל מכס בשיעור גבוה יחסית – ,17%/18%ועל פריטים
מיוחדים חל פטור ממכס או מכס בשיעור מיוחד .כך למשל ,בגדים לתינוקות וחליפות הגנה פטורים ממכס.
9אתר המכס של אוסטרליה ,תעריפי מסחר ,קודי פריטים ושיעורי מכס ,כניסה 17 :ביוני .2018
10אתר המכס של קנדה ,תעריפי מסחר ,קודי פריטים ושיעורי מכס ,כניסה 17 :ביוני .2018
הכנסת
עמוד 5מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
.2התפתחות ענפי הטקסטיל וההלבשה
בעשורים האחרונים חלו שינויים רבים במדדים כלכליים בענפי הטקסטיל וההלבשה – בייצור ,בתעסוקה וכדומה,
כפי שיפורט להלן .שינויים אלו חלו במקביל להפחתת שיעורי המכס על מוצרי טקסטיל והלבשה מתחילת שנות ה-
,90כפי שתואר בסעיף 1לעיל .יש לציין כי גורמים רבים משפיעים על התפתחות הענף ,לרבות השינוי בשער החליפין
והסביבה הכלכלית.
בשנים האחרונות קיימת מגמת צמצום בייצור התעשייתי בענפי הטקסטיל וההלבשה .בתרשים 1להלן מוצגים
מדדים שונים הקשורים לענפי הטקסטיל וההלבשה משנת 1990ועד לשנת .2017
11)1990 תרשים :1מדדים בענפי ההלבשה והטקסטיל בשנים ( 2017–1990מדד בסיס – שנת
660 662.0
600
540
480 438.3
420
360 331.0
300 280.5 279.7
259.6
240 222.4
180 131.63
120
60 69.3 62.7
0
1990
1991
1992
1993
1994
1995
1996
1997
1998
1999
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
מדד ייצור מדד שכירים מדד העלות לשעת עבודה
מדד השקעות טקסטיל מדד השקעות הלבשה מדד הון גולמי טקסטיל
מדד הון גולמי הלבשה
מהנתונים בתרשים עולה כי משנת 1990חלה עלייה חדה בעלות לשעת עבודה בענפי הטקסטיל וההלבשה ,בין היתר
בגלל העלייה בשכר המינימום והירידה במספרם של העובדים – בעיקר של העובדים בשכר נמוך יחסית .כמו כן,
חלו ירידה חדה במספר העובדים בענפים הללו (ראו סעיף 2.2להלן) וירידה במדדי הייצור ובמדדי ההון הגולמי של
ענפי ההלבשה והטקסטיל .על פי נתוני בנק ישראל ,מדד הייצור לשעת עבודה בענפי הטקסטיל וההלבשה עלה
בשנים 2017–1990בכ.190%-
תעסוקה 2.2
11בנק ישראל ,דוח שנת ,2017נספח נתונים ,פרק ב ,לוח ב'-נ' ,19-לוח ב'-נ' ,21-לוח ב'-נ' ,)1(22-לוח ב'-נ' ,)1(23-לוח ב'-נ' ,25-כניסה25 :
ביוני ,2018לוח ב'-נ' ,24-כניסה 8 :באוגוסט .2018
הכנסת
עמוד 6מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
במקביל לירידה הכללית בהיקף הייצור בענפי ההלבשה והטקסטיל הייתה ,כאמור ,מגמה של צמצום מספר
המועסקים בענפים אלו .בתרשים 2להלן מוצג מספר המשרות בענפי ההלבשה והטקסטיל בשנים .2017–1990
(באלפים)12 תרשים :2מספר המשרות בענפי ההלבשה והטקסטיל בשנים 2017–1990
49.0
50
45.0
45
40
36.0
35 31.2
30
26.0
25
19.0 19.0
20
15 13.0 12.2 12.1 11.1 11.2 10.4 10.1 9.6 9.6 9.0
10 6.6
6.3 6.4 6.2
5.5 4.8 4.8 4.75.7 3.8 4.0
5.7
4.35.4 4.05.0
5
0
1990 1995 2001 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017
ייצור טקסטיל ייצור מוצרי הלבשה ייצור טקסטיל והלבשה
מהנתונים בתרשים עולה כי מספר המשרות בענף ההלבשה והטקסטיל ירד מאז שנת .1990כמו כן ,הנתון המצרפי
של עובדים בענפי הטקסטיל והלבשה ירד מכ 49,000-בשנת 1990עד לכ 9,000-בשנת ,2017ירידה בשיעור מצטבר
של כ.82%-
בתרשים 3להלן מוצגים שיעורי האבטלה ושיעורי ההשתתפות בשוק העבודה במשק בשני העשורים האחרונים.
האבטלה13 תרשים :3שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה ושיעורי
12הלמ"ס ,שנתון סטטיסטי ,2017לוח ;20.3שנתון ,2003לוח ;20.3שנתון ,1997לוח ;14.3שנתון ,1991לוח ,14.3ע"מ ,412כניסה18 :
ביוני .2018
13הלמ"ס ,אינדיקטורים לחודש פברואר ,2018לוח ,11כניסה 18 :ביוני . 2018עיבודי מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתוני הלמ"ס,
נתונים משורשרים מהשנים .2013–2000בינואר 2012עודכנה המתודולוגיה של סקר כוח אדם .השינויים המרכזיים שנעשו בשיטה
הישנה :מעבר מכוח עבודה אזרחי לכוח עבודה הכולל גם את הצבא לצורך השוואה טובה יותר עם העולם; הגדלת הפריסה הגיאוגרפית
ודגימת מספר רב יותר של יישובים מהפריפריה; סקר פנים מול פנים במקום סקר טלפוני ,אשר עשוי להשפיע על התשובה של הנסקרים.
עם המעבר לשיטה החדשה חלו שינויים במדדי התעסוקה ,ולכן נוצר "שבר בסדרה" .תיקון המדדים לפני שנת 2012נעשה באמצעות
שימוש במכפילים שפרסמה הלמ"ס לכל אחד מן המשתנים בסקר כוח אדם (שיעור אבטלה ,מועסקים ,שיעור השתתפות וכדומה).
לפירוט המכפילים למשתנים ראו :הלמ"ס ,נתונים מסקר כוח אדם ,פברואר ,2012לוח ב :מקדמי שרשור לפי סדרות 29 ,במרס .2012
הכנסת
עמוד 7מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
כפי שמוצג בתרשים ,שיעור ההשתתפות בשוק העבודה (בקרב בני 15ומעלה) עלה מ 59.4%-בשנת 2000ל64.0%-
בשנת ,2017ושיעור האבטלה ירד מ 10.1%-בשנת 2000ל 4.2%-בשנת .2017נתונים אלו מעידים על שיפור ניכר
בשוק העבודה מאז שנת .2003לצד זאת ,בתקופה זו חל צמצום ניכר במספר המועסקים בענפי הטקסטיל
וההלבשה ,כפי שמתואר בתרשים 2לעיל.
סחר חוץ 2.3
נתוני סחר חוץ בענפי הטקסטיל וההלבשה מעידים על צמצום ביצוא של מוצרי טקסטיל והלבשה וצמצום ביבוא
חומרי גלם לטקסטיל ,במקביל לעלייה בהיקף היבוא של מוצרי הלבשה .בתרשים 4להלן מוצגים נתוני יצוא בענף
הטקסטיל וההלבשה ,במיליוני דולרים ,בשנים .2017–2005
דולרים)14 תרשים :4יצוא ענף הטקסטיל וההלבשה בשנים ( 2017–2005במיליוני
1,100
1,000 1,042 855
900 772 762 779
800 741 697 730
700
600 563 682 619 630 646
500 584 552 591
479
400
300 173
200 157 145 153 132 139 133
100
0
2005 2010 2012 2013 2014 2015 2016 2017
יצוא טקסטיל יצוא מוצרי הלבשה יצוא הלבשה וטקסטיל
מהנתונים בתרשים עולה כי משנת 2005ועד לשנת 2010חלה ירידה חדה ביצוא מוצרי הלבשה ומשנת 2010חלה
ירידה מתונה יותר שנמשכה עד לשנת .2017בתחום של יצוא מוצרי טקסטיל שררה יציבות יחסית בשנים 2005עד
.2017
14הלמ"ס ,שנתון סטטיסטי לישראל ,2018לוח ,16.13כניסה 4 :באוקטובר ;2018שנתון ,2017לוח ;16.13שנתון ,2015לוח ,16.13כניסה:
5ביוני .2018לפני שנת 2005הסיווג בקטגורית היצוא באתר הלמ"ס היה שונה ולכן 2005נבחרה לשנה הראשונה בתרשים.
הכנסת
עמוד 8מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
בתרשים 5להלן מוצגים נתוני היבוא של בדים וחוטים ושל מוצרי הלבשה והנעלה בשנים ,2017–1999במיליוני
דולרים.
דולרים)15 תרשים :5יבוא בענף הטקסטיל וההלבשה בשנים ( 2017–1999במיליוני
2,300
2,220
2,079 1,989 2,088
1,800 1,675 1,899
1,408 1,759
1,267
1,300
על פי נתוני הלוח ,הפדיון בכלל התעשייה בשנת 2017היה כ 294.3-מיליארד ש"ח במחירי שנת – 2000גידול בשיעור
ריאלי מצטבר של 30%לעומת שנת .2000הפדיון בענף הטקסטיל בשנת 2017היה כ 3.5-מיליארד ש"ח במחירי
שנת – 2000ירידה בשיעור ריאלי מצטבר של 50%לעומת שנת .2000הפדיון בענף ההלבשה בשנת 2017היה כ-
2.48מיליארד ש"ח במחירי שנת – 2000ירידה בשיעור ריאלי מצטבר של 35%לעומת שנת .2000הפדיון למועסק
בענף התעשייה עלה משנת 2000לשנת 2017בשיעור ריאלי מצטבר של כ ;24%-הפדיון למועסק בענף הטקסטיל
עלה בכ ,149%-והפדיון למועסק בענף ההלבשה עלה בכ .64%-עוד אפשר לראות שבשנים 2017– 2010התחולל בענף
ההלבשה שינוי חיובי אשר הגדיל את הפדיון ואת הפדיון למועסק במידה ניכרת.
בתרשים 6שלהלן מוצג משקל ענף התעשייה בתוצר המקומי הגולמי בישראל ובמדינות מפותחות אחרות.
15הלמ"ס ,שנתון סטטיסטי לישראל ,2017לוח ,16.10כניסה 5 :ביוני ;2018שנתון ,2000לוח ,8.10כניסה 27 :ביוני .2018
16הלמ"ס ,שנתון ,2002לוח :20.3פדיון לפי ענף כלכלי; שנתון ,2004לוח ;13.10שנתון ,2012לוח ;20.3שנתון ,2013לוח ;13.16שנתון
,2018לוח ,20.3לוח :17.11שערי חליפין ,לוח :13.16רמת מחירים; ירחון לסטטיסטיקה של סחר חוץ לחודשים ינואר – 2018לוח ז-
,2ינואר – 2012לוח ז ,2-ינואר – 2007לוח ז ,2-כניסה 18 :באוקטובר .2018
הכנסת
עמוד 9מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
אחרות17 תרשים :6משקל ענף התעשייה בתוצר המקומי הגולמי בישראל ובמדינות
35%
32.2%
30% 27.8% 28.8%
26.8%
25%
20.0% 20.6%
20%
15% 13.9%
14.5%
12.1% 11.7%
10% 11.6%
8.6%
5% 7.2%
2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016
ישראל ארצות הברית 28מדינות אירופה גרמניה יוון קוריאה סין
כפי שמצוין בתרשים ,בשנת 2016משקל ענף התעשייה בתוצר המקומי הגולמי בישראל היה כ .11.7%-בסין,
בקוריאה ובגרמניה היחס עמד על 26.8% ,28.8%ו .20.6%-ביוון משקל ענף התעשייה בתמ"ג היה נמוך מהתמ"ג
בישראל ועמד על .8.6%
2.4פריון בישראל ובמדינות מפותחות
בתרשימים 7ו 8-שלהלן מוצגים התוצר לשעת עבודה והתוצר לעובד בישראל ובמדינות מפותחות אחרות בשנת
.2016
תרשים :8תוצר לעובד בשנה (באלפי דולרים)19 תרשים :7תוצר לשעת עבודה (בדולרים)18
מהנתונים עולה שבשנת 2016התוצר לשעת עבודה בישראל היה 42.9דולר ,לעומת 49.3דולר במדינות ה.OECD-
כמו כן ,בישראל התוצר לעובד היה 81,100דולר ,לעומת ממוצע של 87,100דולר במדינות ה.OECD-
17OECD ,Gross Domestic Product (GDP) – OECD.stat, access: July 19th 2018.
18הנתונים מאתר של ה ,Gross Domestic Product – OECD.stat ,OECD-עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,כניסה 30 :ביולי
.2018
19שם.
הכנסת
עמוד 10מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
2.5מחירים
אפשר לבחון את מחירי ההלבשה והטקסטיל בישראל ובמדינות אחרות לאורך השנים בשתי דרכים:
בחינת השינוי במדד מחירי ההלבשה וההנעלה לצרכן בישראל בשנה מסוימת לעומת השינוי הממוצע במדינות
המפותחות ,בהתבסס על מחקר שוויון כוח קנייה של ה OECD-המתפרסם אחת לשלוש שנים .על פי ממצאי
מחקר ה ,OECD-בשנת ( 2014המחקר האחרון שפורסם) מדד מחירי ההלבשה וההנעלה לצרכן בישראל עמד על
( 104בהשוואה לממוצע 100במדינות ה ,)OECD-לעומת 109בשנת ,2011קרי חלה ירידה ברמת המחירים
בישראל בשנים אלו לעומת הממוצע במדינות ה20.OECD-
בחינת השינוי במדד מחירי ההלבשה ,שהוא אחד הסעיפים המרכיבים את מדד המחירים לצרכן ,ובחינת השינוי
במדד מחירי ייצור הטקסטיל ובמדד מחירי ייצור מוצרי ההלבשה ,שהם סעיפים במדד המחירים הסיטונאיים
של תפוקת התעשייה לשוק המקומי (מדד מחירים ליצרן).
יש לציין כי ההשפעה של הפחתת שיעורי המכס על המחירים לצרכנים תלויה ,בין היתר ,ברמת התחרותיות בענפים
אלו ,אשר עשויה להביא לתמסורת מהירה (תהליך מהיר) של שינוי מחירים בעולם והפחתת שיעורי המכס על
המחירים בישראל .בלוח 8להלן מוצג השינוי במדד המחירים לצרכן ובמדד מחירי מוצרי ההלבשה בשנים 2000
ועד לחודש מאי .2018
21)2000 לוח :8שינוי במדדי המחירים לצרכן בין שנת 2000לשנת ( 2017שנת בסיס –
שינוי ממוצע 2017 ממוצע 2000
נתון
ב%- משקל מדד משקל מדד
+31.5% 100% 131.5 100% 100 מדד המחירים צרכן – כללי
-28.8% 2.5% 71.2 3.68% 100 מדד מחירי ההלבשה לצרכן
כפי שמצוין בלוח ,משנת 2000ועד 2017עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור מצטבר של ,31.5%ואילו במדד מחירי
מוצרי ההלבשה חלה ירידה בשיעור מצטבר של .28.8%משקל מוצרי ההלבשה במדד המחירים לצרכן ירד מ3.68%-
בשנת 2000ל 2.5%-בשנת .2017
בלוח 9להלן מוצג השינוי במדד מחירי היצרן של ענף תעשיית ההלבשה לשוק המקומי לעומת השינוי במדד
המחירים לצרכן של ענף ההלבשה משנת 2000לשנת .2017
ההלבשה22 לוח :9השינוי במדד מחירי התפוקה ביחס לשינוי במדד המחירים לצרכן בענף
שינוי 2017 2000 מדד
-28.8% 71.2 100 מדד מחירים לצרכן – ענף ההלבשה
+12.5% 112.5 100 מדד מחירי תפוקה סיטונאיים – ענף ההלבשה
20
OECD, 2011 PPP Benchmark results, 2014 PPP Benchmark results, accessed: October 18th 2018.
21הלמ"ס ,מדדי מחירים :מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל ,משקלות :ירחון לסטטיסטיקה של המחירים ,לוח ,1.7כניסה6 :
ביוני .2018יש לציין כי במדד מחירי ההלבשה לצרכן נכללים גם בדים וחומרי עזר לתפירה ,תפירה וחייטות וניקוי בגדים וכביסה מחוץ
לבית ,ולא נכללים כלי מיטה ומגבות.
22הלמ"ס ,מחירי תפוקה :לוח :4.2מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים; מדדי מחירים לצרכן :מאגר
המחירים ומדדי המחירים של ישראל ,כניסה 7 :ביוני .2018החפיפה בין תתי-הענפים אינה מלאה לחלוטין.
הכנסת
עמוד 11מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
על פי הנתונים ,מדד מחירי ענף ההלבשה ירד בתקופה זו בשיעור של כ ,28.8%-ואילו מדד המחירים הסיטונאיים
של תעשיית ההלבשה המקומית עלה בשיעור של כ ,12.5%-כלומר מחירי המוצרים ירדו על אף העלייה במחירי
התפוקה של ענף ההלבשה לשוק המקומי.
שיעורי ההוצאה על הלבשה והנעלה מסך ההוצאה של משק בית לפי חמישוני הכנסה מוצג בלוח 10להלן.
בש"ח)23 לוח :10משקל ההוצאה על הלבשה והנעלה מסך ההוצאה של משק בית לפי חמישוני הכנסה (,2016
כפי שמצוין בלוח ,ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית על הלבשה והנעלה בשנת 2016הייתה 518ש"ח,
שהם כ 3.3%-מסך ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית באותה שנה .משקל ההוצאה בשני חמישוני ההכנסה
התחתונים היה – 3.9%שיעור גבוה לעומת משקל ההוצאה בחמישון העליון (.)2.8%
המקוון24 2.6התפתחות המסחר
שוק המסחר המקוון צמח במידה רבה בשנים האחרונות ,בישראל ובעולם .שוק המסחר המקוון בישראל בשנת
2016הוערך בכ 7-מיליארד ש"ח ,שהם כ 6%-מסך השוק בישראל .את המסחר המקוון נהוג לחלק ליבוא אישי
מחו"ל ולרכישות דרך אתרי אינטרנט מקומיים .על פי דוח ועדת היגוי של משרד הכלכלה ,סך היבוא האישי בשנת
2016הוערך בכ 3-מיליארד ש"ח 25.שוק המסחר הבין-לאומי בשנת 2016הוערך בכ 1.9-טריליון דולר ,שהם כ-
9%מהשוק הבין-לאומי .השוק המקוון צפוי לגדול מאוד בשנים הקרובות .יש הבדלים מהותיים בין מסחר מקוון
באינטרנט לבין המסחר המסורתי (שמתקיים בחנויות ובסניפים פיזיים) ,ורובם קשורים לסוגי ההוצאות השונים
בכל אחד משני סוגי המסחר:
דמי השכירות המשולמים עבור מקומות המסחר (החנויות) גבוהים יותר במסחר המסורתי ,שכן מקומות
המסחר נמצאים באזורים מבוקשים יותר.
תמהיל העובדים במסחר המסורתי שונה בסוגו מתמהיל העובדים במערכת המסחר המקוון ,שחלקם בעלי
מומחיות בתחומים כגון מחשוב ,איסוף וניתוח של מידע ונתונים על לקוחות פוטנציאליים ועל הרגלי רכישה
של לקוחות ותחום קידום המכירות באתרי אינטרנט .תמהיל זה יוצר שוני בהוצאות השכר לעובדים.
לרוב ,עלויות הפרסום והשיווק במסחר המסורתי נמוכות מאלו שבמסחר המקוון ,ולא בהכרח לכל הקמעונאים
יהיו הוצאות פרסום ושיווק .במסחר המקוון פרסום ושיווק הם תחומים מרכזיים וחיוניים למשיכת לקוחות
פוטנציאליים ,וההוצאות בהם הכרחיות.
עלויות ההפצה ,המשלוחים והלוגיסטיקה במסחר המסורתי נמוכות מאלו שבמסחר המקוון .במסחר המקוון
היקף המשלוחים גדול יותר מזה שבמסחר המסורתי ,שבו הלקוחות מגיעים לחנות הפיזית ,ושבו לא בהכרח
יהיו עלויות כאלו.
23הלמ"ס ,סקר הוצאות משקי בית ,2016לוח א' ולוח ג' :הוצאות חודשיות לתצרוכת של משקי בית ,כניסה 4 :אוקטובר .2018
24טאסק ,חברת ייעוץ אסטרטגי ,האם ניתן להרוויח מפעילות E-commerceבישראל ,חלק א' – אוקטובר ,2017חלק ב' – מרס ,2018
כניסה 13 :ביוני .2018
25משרד הכלכלה ,ועדת ההיגוי להמלצות על הסרת חסמים ליבוא אישי ,דצמבר .2017
הכנסת
עמוד 12מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
במסחר המסורתי ייתכן שמגוון הפריטים המוצעים ללקוחות יהיה מצומצם יותר שכן לא לכל הפריטים יש
ביקוש מספיק המצדיק את קיומם בחנות הפיזית .לעומת זאת ,במסחר המקוון אפשר לנהל מגוון רחב יותר
וכך להגדיל את ההיצע של סוגי הפריטים ולהגיע ללקוחות רבים יותר.
החברות הישראליות הקמעונאיות מתקשות להתמודד בתחרות בענף המסחר המקוון ,ובעיקר מול תחום היבוא
האישי .הסיבה העיקרית לקושי זה היא שהשוק הישראלי קטן מאוד לעומת השוק שבו פועלות חברות קמעונאיות
בין-לאומיות ,והתוצאה היא שקשה לחברות הישראליות להגיע להיקף פעילות רווחית ,ונוסף על כך ,עליהן לפעול
ביעילות על מנת שיוכלו להתמודד עם העלויות הלוגיסטיות הגבוהות הכרוכות באספקת מוצרים שנרכשים בהזמנה
דרך האינטרנט ,בדרך כלל בסכומים נמוכים יחסית .אחת הדרכים של שחקניות ישראליות היא ניצול מיקומן
בישראל כדי לספק את המוצרים בזמן קצר יחסית לעומת ענקיות המסחר המקוון בעולם .יש לציין כי ענקיות
האינטרנט הקימו מרכזים לוגיסטיים במדינות מפותחות אחרות ,במטרה לאפשר להן לספק את המוצרים בזמן
קצר יחסית 26.באופן דומה ,גם בישראל מוקמים מרכזים לוגיסטיים27.
נוסף על התחרות של משווקי מוצרי ביגוד והלבשה מול המסחר המקוון ,בשנים האחרונות מחירי הטיסות לחו"ל
ירדו במידה ניכרת 28,ובעקבות זאת חל גידול במספר הנסיעות לחו"ל ובהיקף הרכישות של מגוון מוצרים בחו"ל
באופן ישיר ,בכלל זה ביגוד והלבשה.
סיכום
בסעיפים הקודמים סקרנו את הירידה בשיעורי המכס על מוצרי הלבשה וטקסטיל ואת השינויים שחלו בענפים
אלו במהלך השנים .הפחתת שיעורי המכס נעשתה ,כאמור ,במקביל לירידת מחירים ,לירידה בנפחי הייצור בישראל
ולגידול בפריון בענפים שנפתחו לתחרות מיבוא.
לפי התיאוריה הכלכלית סחר חוץ חופשי מחסמים מכסיים ומחסמים לא מכסיים (כמו תקנות מקומיות המקשות
על היבוא) תורם לכלכלה ,שכן הוא מנתב את המשק לעסוק בענפים שבהם קיימים יתרונות יחסיים ,ועל כן מוביל
להקצאת מקורות יעילה ,התורמת לרווחה חברתית גדולה יותר מאשר במצב של חסמי סחר .למעשה ,מכסים
גבוהים גורמים לרמת מחירים גבוהה יותר מרמת המחירים במצב של שיווי משקל תחרותי .הפחתת שיעורי המכס
עשויה להביא לידי ירידת המחירים היחסיים של אותם מוצרים לעומת מוצרים אחרים .כתוצאה מכך ,ייתכן
שהצרכנים יגדילו את הצריכה של אותם מוצרים ושל מוצרים אחרים ,כמו שירותים מקומיים עתירי כוח אדם,
ולכן ייתכן שבסופו של דבר רמת התעסוקה דווקא תעלה ושיעור האבטלה ירד .מנגד ,ייתכן שעובדי תעשייה וייצור
יעברו לעבוד בענפי שירותים בשכר נמוך יותר או לא ימצאו עבודה ,ולכן הפער החברתי במדינה יגדל .יחד עם זאת,
יש לציין כי בעשור האחרון הצטמצם הפער החברתי בישראל ,הן בהכנסה הכלכלית (לפני תשלומי העברה ומיסים)
והן בהכנסה הפנויה 29,וכמו כן ,שיעור האבטלה נמצא כיום בשפל היסטורי (ראו תרשים 3לעיל).
במחקר של מכון טאוב בנושא פריון 30נמצא כי הפריון הכולל בישראל נמוך לעומת הפריון ב 12-מדינות מפותחות
( ,)OECD12אולם בענפי הטקסטיל ,מוצרי ההלבשה ותעשיות הנעליים והעור חל שיפור משנת 1995ועד לשנת 2008
והיחס בין הפריון לשעת עבודה בישראל לבין ה OECD12-עלה ,כלומר השיפור בענפים אלו בישראל היה גדול
מהשיפור במדינות ה .OECD12-יש לציין שהתעשיות שלעיל קטנות משאר הענפים והשינוי שחל בהן משפיע במידה
26טאסק ,חברת ייעוץ אסטרטגי ,התגברות על האתגרים הלוגיסטיים בשוק ה -E-commerceבישראל ,נובמבר .2014
27חברת מ.ע.ד.ר .נמרוד ,זכינו במכרז להקמת מרכז אמזון בחיפה ,ינואר .2018
28החלטה 59של הממשלה ה ,33-אישור הסכם התעופה האירופי -ים תיכוני בין ממשלת מדינת ישראל לבין האיחוד האירופי והמדינות
החברות בו ("שמיים פתוחים") 21 ,באפריל .2013
29המוסד לביטוח לאומי ,דוח העוני ,2016דצמבר .2017
30מכון טאוב ,הגורמים להתרחבות פערי הפריון בין ישראל ל .OECD-המדינות במחקר שנכללו ב OECD12-הן אוסטריה ,דנמרק ,הולנד,
הונגריה ,יוון ,נורבגיה ,סלובקיה ,ספרד ,קנדה ,פינלנד ,צ'כיה ושבדיה ,כניסה 5 :באוגוסט .2018
הכנסת
עמוד 13מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
מזערית על הפריון הכולל .המסקנה העיקרית מהמחקר היא שהגורם המשמעותי ביותר המשפיע על יכולתן של
תעשיות לצמצם פערי פריון הוא מידת החשיפה של הענף ליבוא מתחרה.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט בשנת 2018על העלאת שיעורי המכס על מגוון של סחורות כדי להגן על התעשייה
המקומית מפני "מסחר לא הוגן" ,בעיקר מפני יבוא מסחרי מסין 31.הפריטים המיובאים שהוטל עליהם מכס נוסף
היו ,בין היתר ,מוצרי מזון ,טקסטיל ובדים ,מוצרי חשמל ועוד .בנק ישראל צופה שבעקבות שינויים אלו תהיה
פגיעה מסוימת בצמיחה הכלכלית העולמית ,ובעיקר בצמיחתן של מדינות קטנות הפתוחות לסחר חוץ ,כמו ישראל.
מצד שני ,בנק ישראל צופה כי היבוא לישראל ימשיך להתרחב בשיעור מהיר יותר מהגידול בתוצר ,בעיקר בגלל
שיעור האבטלה הנמוך ,הגידול המהיר יחסית בשכר והקטנת חסמי יבוא ומכסים32.
מהנתונים בלוח עולה כי משנת 2000ועד לסוף 2017עלה מדד המחירים לצרכן הכללי בישראל ובאירופה ב31.5%-
ו 39.4%-בהתאמה .מדד מחירי ההלבשה בישראל ירד בשיעור של כ ,28.8%-לעומת ירידה בשיעור של 1.2%בממוצע
מדינות האיחוד האירופי .בשנת 2017משקל ההלבשה בסך הצריכה של משקי בית בישראל היה ,2.51%לעומת
4.87%במדינות האיחוד האירופי .נתונים אלו ,בין היתר ,עשויים לתמוך במסקנות הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי
שהתכנסה בשלהי שנת 34,2011וקבעה כי הפחתת שיעורי המכס על מוצרים מביאה להפחתה במחיר לצרכנים.
כדי לבחון עלייה או ירידה של רמת מחירים אפשר גם להשוות בין קבוצות שונות של מוצרים .בלוח 12שלהלן
מוצגים נתונים על שינוי במחירי מוצרים בקבוצות מוצרים סחירים בישראל לעומת הממוצע באירופה ,בשנים 2000
עד .2017
31משרד המסחר האמריקאי ,רשימות פריטי מכס שעליהם יוטל מכס נוסף על יבוא מסין ,כניסה 15 :ביולי .2018
32בנק ישראל ,התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר ,יולי ,2018דוח היציבות הפיננסית ,יוני ,2018כניסה 6 :באוגוסט .2018
33ישראל :הלמ"ס ,מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל; אירופה,Harmonized Indices of Consumer Prices ,Eurostat :
כניסה 27 :ביוני .2018
34משרד ראש הממשלה ,דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (בראשות מנואל טרכטנברג) ,ספטמבר .2011
הכנסת
עמוד 14מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
35)2017 לוח :12שינוי במדדי המחירים לצרכן לפי קבוצות ,בישראל ובאירופה (ממוצע 2000עד
ישראל מדינות האיחוד האירופי קבוצת המוצרים
+31.5% +39.4% מדד מחירים לצרכן – כללי
-32.2% +2.0% הלבשה והנעלה
-21.1% +9.6% ריהוט ומוצרי חשמל לבית
+49.8% +45.6% מזון ומשקאות
מהנתונים בלוח עולה כי בישראל המחירים בשתיים משלוש קבוצות המוצרים ירדו בממוצע משנת 2000ועד 2017
ואילו באירופה חלה עלייה ,כמפורט להלן:
ירידת מחירים בשיעור של 32.2%בישראל ,לעומת עלייה של 2%במדינות אירופה .רמת הלבשה והנעלה:
תחרותיות גבוהה ,הפחתת שיעורי המכס והחשיפה ליבוא הביאו לירידת מחירים מתמשכת.
ריהוט ומוצרי חשמל :ירידת מחירים בשיעור של 21.1%בישראל ,לעומת עלייה של 9.6%במדינות אירופה .כמו
בענפי ההלבשה וההנעלה ,רמת תחרותיות גבוהה והפחתת המכסים הובילו לירידת מחירים
מתמשכת.
עליית מחירים בשיעור של 49.8%בישראל ,לעומת עלייה של 45.6%במדינות אירופה .רמת מזון ומשקאות:
תחרותיות נמוכה יחסית ומכסים גבוהים יחסית הובילו לעליית מחירים גדולה יותר
בישראל .יש לצין כי בשנים האחרונות חל שינוי במצב ,ומדד המחירים בישראל עולה בקצב
איטי יותר לעומת לאירופה.
.4ניתוח דוחות כספיים של חברות ציבוריות
4.1עיקרי הנתונים הכספיים
מנתוני דוחות כספיים של חברות ציבוריות אפשר ללמוד על אודות הענף שבו הן פועלות ,על התמודדותן בעיתות
משבר ועל דרכים לצמיחה ולהגדלת הרווחיות .בלוחות 15–13להלן מוצגים עיקרי נתוני הדוחות הכספיים של
שלוש חברות ציבוריות :קבוצת גולף ,קבוצת קסטרו וקבוצת פוקס .כמו כן ,בלוח 16מוצגים נתונים של חברה
ציבורית יצרנית" ,תפרון" ,אשר הייתה בעבר בסכנת סגירה .בקבוצת גולף יש שני מגזרי פעילות :אחד הוא אופנת
הלבשה והשני – אופנת הבית .בלוח 13להלן מוצגים נתונים עיקריים מדוחות כספיים עבור מגזר אופנת ההלבשה.
ש"ח)36 לוח :13נתונים כספיים של מגזר אופנת ההלבשה של קבוצת גולף לשנים ( 2017–2015במיליוני
2017 2016 2015 סעיף
397.5 393.6 405.3 הכנסות
()158.0 ()171.9 ()171.1 עלות המכר
239.5 221.7 234.2 רווח גולמי
()253.8 297.6 ()259.3 הוצאות תפעוליות
()14.3 ()75.9 ()25.1 הפסד תפעולי
35ישראל :הלמ"ס ,מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל ,קטגוריות ומשקלות המוצרים עובדו במרכז המחקר והמידע של הכנסת;
אירופה ,Harmonized Indices of Consumer Prices ,Eurostat :כניסה 26 :ביוני .2018
36הבורסה לניירות ערך בתל אביב ,מערכת מאיה ,דוח תקופתי ושנתי לשנת ,2017קבוצת גולף א.ק .בע"מ ,כניסה 10 :במאי .2018
הכנסת
עמוד 15מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
כפי שמוצג בתרשים ,חלה ירידה במכירות מכ 405.3-מיליון ש"ח בשנת 2015לכ 393.6-מיליון ש"ח בשנת ,2016
ועלייה לכ 397.5-מיליון ש"ח בשנת .2017לפי הדוח הכספי ,הסיבה לעליית המכירות בשנת 2017היא רכישת חברת
עדיקה ,המתמחה במסחר מקוון של בגדי נשים .נוסף על כך ,חלה ירידה בעלות המכר מכ 171.9-מיליון ש"ח בשנת
2016לכ 158-מיליון ש"ח בשנת ,2017בעיקר עקב עלייה בשער הדולר ובשער היורו ועקב שיפור יחסי הסחר של
הקבוצה .עוד מוסבר כי בשנת 2016החלה הקבוצה לסגור חנויות לא רווחיות ,כגון מרבית החנויות של המותג "בלו
בירד" ,ומהלך זה הגדיל את הרווחיות .יש לציין כי קיים הפסד תפעולי למגזר האופנה ,אולם הוא פחת מכ75.9-
מיליון ש"ח בשנת 2016לכ 14.3-מיליוני ש"ח בשנת ,2017ושינוי זה עשוי להעיד על שיפור בתהליך ההתמודדות
של הקבוצה בתחרות בשוק .עוד נציין שבמגזר אופנת הבית ,שבו נכללות חנויות כלי הבית ,היו בשנת 2017רווחים
תפעוליים של כ 28-מיליון ש"ח ,העשויים להעיד על דרך הקבוצה להתמודד עם הפסדים במגזר אחד והיא הגדלת
רווחיה במגזר אחר (סך הרווח תפעולי של כל קבוצת גולף בשנת 2017עמד על 14.1מיליוני ש"ח).
בקבוצת פוקס יש שני מגזרי פעילות עיקריים :אחד הוא אופנה ואופנת הבית והשני – מוצרי אווירה וטיפוח .בלוח
14להלן מוצגים נתונים עיקריים מדוחות כספיים על מגזר האופנה ואופנת הבית.
לוח :14נתונים כספיים של המגזר "אופנה ואופנת הבית" של קבוצת פוקס לשנים ( 2017–2015במיליוני
ש"ח)37
מנתוני הלוח עולה כי חלה עלייה בהכנסות וברווחים משנת 2015עד .2017ההכנסות בשנת 2015היו 1,462.2מיליון
ש"ח ,לעומת 1,751.0מיליון ש"ח בשנת – 2017עלייה של כ .19.7%-הרווח התפעולי בשנת 2015היה כ 51.9-מיליון
ש"ח ,לעומת 100.1מיליון ש"ח בשנת – 2017עלייה של כ .93%-יש לציין כי במגזר זה נכללות גם חנויות כלי הבית
,Fox Homeאך בדוחות הכספיים אין הפרדה ,ועל כן ייתכן שנתוני התחום "אופנה" ללא "אופנת בית" היו שונים.
בקבוצת קסטרו אין חלוקה למגזרים ,וכל הפעילות העסקית שייכת לתחום האופנה .בלוח 15שלהלן מוצגים עיקרי
הנתונים הכספיים של קבוצת קסטרו.
ש"ח)38 לוח :15נתונים כספיים של חברת קסטרו לשנים ( 2017–2015במיליוני
2017 2016 2015 סעיף
1,008.6 1,006.2 917.4 הכנסות
))402.8 ))405.9 ))376.6 עלות המכר
605.8 600.0 540.8 רווח גולמי
))538.7 )(536.3 ))488.6 הוצאות תפעוליות
67.1 64.0 52.2 רווח תפעולי
37הבורסה לניירות ערך בתל אביב ,מערכת מאיה ,דוח תקופתי ושנתי לשנת ,2017פוקס-ויזל בע"מ ,כניסה 10 :במאי .2018
38הבורסה לניירות ערך בתל אביב ,מערכת מאיה ,דוח תקופתי ושנתי לשנת ,2017קסטרו מודל בע"מ ,כניסה 10 :במאי .2018
הכנסת
עמוד 16מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
מנתוני הלוח עולה כי ההכנסות והרווחים עלו עם השנים .ההכנסות בשנת 2015היו כ 917.4-מיליון ש"ח ,לעומת
כ 1,008.6-מיליון ש"ח בשנת – 2017עלייה של כ .10%-הרווח התפעולי עלה גם הוא מרווח של כ 52.2-מיליוני ש"ח
בשנת 2015לרווח של כ 67.1-מילוני ש"ח ,עלייה של כ .28%-ב 19-באוגוסט 2018הושלמה עסקת המיזוג עם
קבוצת הודיס ,העוסקת בתחום ההלבשה ,במטרה לשפר את כושר התחרות של החברה .בדיווחי החברה לרשות
ניירות ערך נאמר כי החברה צופה שהשלמת העסקה תהיה ,בין היתר ,מנוע צמיחה משמעותי לפעילותה39.
קבוצת תפרון ,שבה נכללות חברת תפרון וחברות בנות שלה ,עוסקות בפיתוח ,עיצוב ,ייצור ,שיווק ומכירה של
מוצרי הלבשה בשני תחומי פעילות :ייצור במפעלי החברה עבור לקוחות אחרים בעלי מותגים בין-לאומיים ,כגון
;Under Armourמכירה של מוצרים פחות מורכבים מתחום "המותגים" (התחום הראשון) ללקוחות בשוק קמעונאי,
כגון .Wal-Martבלוח 16להלן מוצגים הנתונים הכספיים העיקריים של הקבוצה לשנים .2017–2015
דולר)40 לוח :16נתונים כספיים של קבוצת תפרון לשנים ( 2017–2015במיליוני
2017 2016 2015 סעיף
121.5 116.4 93.1 הכנסות
()99.1 )(92.5 )(74.6 עלות המכר
22.4 23.9 18.5 רווח גולמי
))22.7 ))21.6 ))20.2 הוצאות תפעוליות
)(0.3 2.3 )(1.7 רווח תפעולי
מנתוני הלוח עולה כי חלה עלייה בהכנסות הקבוצה מכ 93.1-מיליון דולר בשנת 2015לכ 121.5-מיליון דולר בשנת
,2017עלייה של כ .30%-בדוח הכספי מוסבר כי העלייה נבעה מגידול במכירות ללקוח קמעונאי מהותי .ההוצאות
התפעוליות עלו מכ 20.2-מיליון דולר בשנת 2015לכ 22.7-מיליון דולר בשנת ,2017עלייה של כ ,12.4%-וההסברים
המובאים לעלייה הם ייסוף השקל מול הדולר ,עלייה בשכר הדירה של משרדי התצוגה ועלייה בהוצאות השכר .יש
לציין כי בשנת 2016הקבוצה עברה להסתייע בקבלני משנה בתחום הצביעה בירדן ,במטרה להפחית עלויות .על פי
דוחות החברה ,במסגרת פעילותה החברה משקיעה רבות בפיתוח טכנולוגיה חדשנית שנקראת "אל-תפר" –
טכנולוגיה ייחודית של שימוש במכונות סריגה ממוחשבות ,וטכנולוגיה מתקדמת זו מעניקה לחברה יתרון יחסי על
פני מתחריה.
ניתוח הדוחות הכספיים 4.2
בעיתות משבר חברות מנסות להתייעל ולעשות שינויים כדי לשרוד .כפי שתואר לעיל ,שינויים אלו יכולים להיות
סגירת חנויות לא רווחיות (כפי שתואר לעיל בנוגע לקבוצת גולף); העתקת מפעל למדינה אשר בה עלויות העבודה
נמוכות יותר (כפי שתואר בנוגע לקבוצת תפרון); רכישה של חברה אחרת בעלת רווחיות גבוה (לדוגמה ,רכישת
חברת עדיקה ,המתמחה במסחר מקוון ,על ידי קבוצת גולף ,כפי שהוזכר לעיל) .עוד אפשר לראות שקבוצת גולף
וקבוצת פוקס פנו לשוק חדש (מגזר פעילות שונה) של מוצרי כלים וטקסטיל לבית כדי להגדיל את רווחיותן .יש
לציין שייסוף שער השקל משפיע על היצואנים ועל היבואנים באופן שונה – חברת תפרון (יצואנית) נפגעה בעקבות
ייסוף השקל ,ואילו עלות המכירות של קבוצת גולף (יבואנית) ירדה בעקבות ייסוף השקל.
39הבורסה לניירות ערך בתל אביב ,מערכת מאיה ,דווח על השלמת עסקת רכישת והחלפת מניות עם קבוצת הודיס ,כניסה 13 :בספטמבר
.2018
40הבורסה לניירות ערך בתל אביב ,מערכת מאיה ,דוח תקופתי ושנתי לשנת ,2017תפרון בע"מ ,כניסה 11 :ביוני .2018
הכנסת
עמוד 17מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
דרכי התמודדות של המשק עם הפחתת שיעורי המכס .5
5.1דרכי התמודדות של התעשייה המקומית
השינויים שהוצגו בסעיפים הקודמים התרחשו במקביל להפחתה ניכרת בשיעורי המכסים מאז שנות ה 90-ובמקביל
להתחזקות ניכרת של השקל ,אשר הפחיתה את כושר התחרות של התעשייה הישראלית .בד בבד ,ענפים בעלי ערך
מוסף מקומי גבוה ,כגון ההייטק ,התרחבו במידה ניכרת ,בעוד ענפים בעלי ערך מוסף נמוך התכווצו או אימצו
טכנולוגיות חדשניות .להלן כמה דרכים שבהן התעשייה בישראל ובמדינות מפותחות אחרות התמודדה בעשורים
האחרונים עם התגברות התחרות בשוקי היעד (בין היתר בגין הפחתת מכסים) ועם התחזקות השקל41:
אימוץ טכנולוגיות ייצור יעילות יותר .השקעות בטכנולוגיות ייצור חדשניות (כגון רובוטיקה ובינה מלאכותית,
ראו סעיף 5.2להלן) והגדלת מלאי ההון עשויות להגדיל את הפריון ואת כושר התחרות של מפעלים בשוק
המקומי ובשווקי ייצור.
הפחתת הוצאות והתכווצות .ירידה בכושר התחרות בשל הפחתת מכסים והתחזקות השקל עשויה להוביל
להפחתת הוצאות מקומיות ,ובכלל זה פיטורי עובדים ,בעיקר בתעשיות המסורתיות (ובהן הלבשה וטקסטיל).
במקביל ,חלק מהמפעלים מסיטים ייצור מישראל למדינות שבהן עלות העבודה נמוכה יותר .תופעה זו מתרחשת
הן בתעשיות מסורתיות כמו תעשיית הטקסטיל ,והן בתעשיות עתירות ידע ,כאשר הן מפנות עבודות תוכנה
למיקור חוץ במדינות שבהן עלות העבודה נמוכה יותר.
הסטת סחר למדינות שבהן המטבע חזק יחסית ולשווקים חדשים .בעשורים האחרונים חל גידול חד ביצוא
לשווקים חדשים (אסיה ודרום אמריקה) .עם זאת ,הסטת סחר היא תהליך מורכב וארוך ,המביא לעיתים
להפסד נתחי שוק ,קשרי לקוחות ומערכות הפצה אשר נבנו בעמל רב ולאורך שנים.
העמקת התמחות בנישות שוק .מפעלים קטנים ובינוניים רבים בישראל ,למשל בתעשיית הטקסטיל ,בתעשיית
המתכת ובתעשיית הפלסטיקה והגומי ,מתמקדים בנישות שוק שבהן התחרות מועטה יחסית .מפעלים אלו
עוסקים בדרך כלל בייצור של מוצרים בסדרות קטנות ,שאינם דורשים כוח אדם רב אך דורשים רמה סבירה
של איכות .ואולם ,ההתמקדות בנישות שוק קטנות עשויה להקשות על יכולת הצמיחה של המפעלים הללו.
צמיחה על בסיס חדשנות .התמקדות במחקר ובפיתוח של מוצרים חדשניים .אסטרטגיה זו מגינה מפני
התגברות התחרות (בגין הפחתת שיעורי מכסים) ומפני התחזקות השקל ,באמצעות היתרונות היחסיים אשר
החדשנות יוצרת .לעיתים חברות אלו ממציאות שווקים חדשים יש מאין על ידי פיתוח מוצרים ושירותים
חדשניים ומתן מענה לצורכי לקוחות שלא נענו עד כה.
5.2כלי מדיניות אפשריים של המדינה
השתלבות המשק הישראלי בתהליכי הגלובליזציה בדור האחרון מציבה לפני הענפים הסחירים בישראל הזדמנויות
ואיומים .ההזדמנויות העיקריות הן צמיחה בשווקים גלובליים מתוך ניצול יתרונות יחסיים והשגת תפוקה גבוהה
לעובד .האיום העיקרי הוא התגברות התחרות מול יצרנים זרים ,שלעיתים עלויות העבודה שלהם נמוכות ביותר.
התגברות התחרות עשויה להוביל להתכווצות הענף ולפיטורי עובדים.
כאשר בוחנים כלי מדיניות אפשריים יש לבדוק בעיקר כלים שיביאו לחיזוק כושר התחרות של כלכלת ישראל
ולהגדלת הפריון של העובדים בישראל ,מתוך הכרה שתהליך התחזקות השקל הוא מגמה ארוכת טווח הנובעת
מתהליך ההתחזקות של כלכלת ישראל והשתלבותה בכלכלה העולמית והגלובלית .שימוש בכלים כאלה עשוי לא
להרחבה ראו :רון תקוה ועמי צדיק ,ההשלכות של מגמת התחזקות השקל על המשק הישראלי ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 41
פברואר .2008
הכנסת
עמוד 18מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
רק לקזז את ההשפעות של התגברות התחרות באמצעות הגדלת כושר התחרות ,אלא גם לפעול להקטנת הפער
החברתי בישראל ופערי השכר הגבוהים יחסית בישראל ,להקטנת הריכוזיות במגזר העסקי ולהפחתת מחירי מוצרי
הצריכה .כלים אלו עשויים לכלול כמה צעדים:
הגדלה נרחבת של ההשקעות הממשלתיות בעידוד תעסוקה ובהון אנושי .ישראל יכולה ללמוד מניסיונן של
מדינות מפותחות קטנות המתמודדות עם מגמות של גלובליזציה והתחזקות המטבע המקומי .לצד יישום
רפורמות מבניות להגברת התחרותיות ,אחת הדרכים שנוקטות מדינות מפותחות קטנות היא מעורבות
ממשלתית רבה בשוק העבודה במטרה לשפר את ההון האנושי ,להגדיל את הפריון ולפצות במידה מסוימת על
הירידה בכושר התחרות בסחר חוץ בגין התחזקות המטבע המקומי .בישראל הוצאה זו כוללת סעיפי תקציב
בעיקר במשרד הכלכלה והמסחר ובמשרד לקליטת העלייה :הכשרה מקצועית ,הטבות לעידוד השקעות
בתעסוקה ,שילוב נכים ומוגבלים בשוק העבודה ,שירות התעסוקה ,סיוע בתעסוקת עולים ותוכנית קליטת
מדענים עולים (קמ"ע).
הגדלת ההשקעות בתשתיות ציבוריות ,בעיקר בתחבורה ,אשר תוביל להגדלת פריון העבודה ולהעלאת התשואה
של המפעלים על השקעות פרטיות בהון;
יישום רפורמות מבניות שיביאו להפחתת עלויות ,להגדלת ההיצע ולהגדלת התחרותיות של התעשייה
הישראלית (כמו רפורמות בנמלי הים והאוויר ובענפי התקשורת והחשמל);
הגדלת התקציבים המיועדים לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בשיווק בין-לאומי ,במחקר ופיתוח ,בחונכות
עסקית וניהולית ,בעיצוב תעשייתי ,במדיניות סביבתית ,בייעוץ בתחום הגנות מט"ח ובביטוח סיכוני סחר חוץ;
עידוד פיתוח תחום הרובוטיקה בענפי התעשייה בישראל 42,שימוש ברובוטים לצורך ביצוע פעולות ייצור
מורכבות ,קשות ,מסוכנות ושגרתיות צפוי להגדיל את הפריון לעובד בתעשייה המסורתית ולשפר את איכות
התוצרים.
בתרשים 9שלהלן מוצג מספר הרובוטים לייצור לכל 10,000עובדים בתעשייה בשנת 2016בישראל ובמדינות
אחרות.
בתעשייה43 תרשים :9מספר הרובוטים לייצור ל כל 10,000עובדים
700 631
600
488
500
400
309 303
300 223
189 185 160 ממוצע עולמי74 :
200 145 132 128
83 71 68
100 45 31 23 17
10 3 3
0
42ארז כהן וצבי שילר ,תעשיית הרובוטיקה הישראלית ככלי לצמיחה כלכלית בתקופה הפוסט-משברית ,מדינה וחברה ,)2(7עמ' –231
.258
43הפדרציה הבינלאומית לרובוטיקה ,מספר רובוטים לכל 10,000עובדים בענף התעשייה ,כניסה 18 :ביולי .2018
הכנסת
עמוד 19מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
על פי התרשים שלעיל ,קוריאה מובילה עם יחס של 631רובוטים לכל 10,000עובדים בתעשייה ,ומייד אחריה
סינגפור ,עם יחס של 488רובוטים לכל 10,000עובדים .בישראל יש 31רובוטים לכל 10,000עובדים .בהודו
וברוסיה ,המדינות האחרונות בתרשים ,יש שלושה רובוטים בלבד לכל 10,000עובדים .הממוצע העולמי הוא
יחס של 74רובוטים לכל 10,000עובדים – גבוה הרבה יותר מהשיעור בישראל.
בשנים האחרונות החלה מהפכה תעשייתית חדשה אשר כוללת שימוש בבינה מלאכותית כלומר במערכת
המסוגלת לפתור בצורה רציונלית (אנושית) בעיות מורכבות כדי להשיג את מטרותיה בנסיבות שונות שבהן היא
נתקלת בעולם האמיתי 44.שימוש במערכות חכמות אלו עשוי להגביר את היעילות ואת רמת התפוקה של תחומי
משק רבים ובהם החברות התעשייתיות והיצרניות 45.השימוש בבינה מלאכותית ובמערכות ממוחשבות חכמות
עשוי להעלות את התפוקה לעובד ,וכך תוכל ישראל להתמודד ביתר הצלחה בתחרות מול מדינות שבהן התפוקה
לעובד גדולה יותר.
באוקטובר 2007הגישה הוועדה לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית בראשות ישראל
מקוב את המלצותיה לשר התמ"ת 46דאז .אחת הסוגיות שנבחנו הייתה העצמת התעשייה המסורתית .הוועדה
הצביעה על התפתחות כלכלה דו-קוטבית בתעשייה בישראל ,כלומר ,מחד גיסא – תעשייה עתירת ידע,
המתאפיינת בתוצר גבוה לעובד ובהיקף השקעה גבוה במו"פ; מאידך גיסא – תעשייה מסורתית ,שבה תוצר
נמוך לעובד והשקעה נמוכה במו"פ .לפי הוועדה ,בתחרות הגלובלית יש לפתח יתרונות תחרותיים באמצעות
שכלול תהליכי הייצור ואיכות התוצר ,ויתרונות אלה יפצו על קיומו של כוח עבודה בעלות נמוכה יותר במדינות
אחרות .במלים אחרות ,יש צורך בהטמעת מאפייני הייטק בתעשייה המסורתית ,הן בתהליכי הייצור והן
ביישום טכנולוגיות חדשניות (ראו פעילות הממשלה בנושא ייצור מתקדם להלן).
בשנים האחרונות נקטה הממשלה מגוון פעולות להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית לצד הקלה ביוקר
המחיה במגוון של ענפים .אלו כמה מהן:
גיבוש תוכנית לסיוע לענפי ההלבשה והטקסטיל .בחודש ספטמבר 2018פרסם משרד הכלכלה והתעשייה
תוכנית בתחום ,לרבות הקצבה של כ 10-מיליון ש"ח לצורך שדרוג ציוד ,כ 9-מיליון ש"ח לקידום פעילות היצוא
באמצעות פורטל אינטרנטי וכ 3-מיליון ש"ח לקידום תחום המסחר המקוון במגזר עסקים קטנים ובינוניים.
כמו כן ,המשרד החליט להמליץ על העלאת שיעור המכס (ראו הרחבה בסעיף 1.2לעיל)47.
הגברת העידוד של היבוא המקביל כדי למנוע פעולות אנטי-תחרותיות של יבואנים רשמיים אשר עניינם הוא
פגיעה בתחרות בשוק מיבוא מקביל48.
המשך פיתוח כלכלי ,שיפור ועידוד התעשייה של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה כפי שנקבע בהחלטת
ממשלה 49שעיקריה היו מתן מענקי השקעות לתעשייה ,קידום התעשייה המסורתית ,הגדלת הפריון ,עידוד
והטמעה של הייצור המתקדם 50והחדשנות התעשייתית ,משיכת יזמים והשקעות למחוז הצפון ,טיפול מהיר
בחסמי כניסה ליזמים זרים ועוד.
44Executive Office of the President National Science and Technology Council Committee on Technology, Preparing for
the Future of Artificial Intelligence, October 2016, accessed: July 30th 2018.
45משרד הכלכלה והתעשייה ,המהפכה התעשייתית הרביעית כבר כאן 28 ,בנובמבר ,2017כניסה 30 :ביולי .2018
46משרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה ,הוועדה לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית ,דוח הוועדה ,אוקטובר .2007
47משרד הכלכלה ,תוכנית לחיזוק תעשיית הביגוד והאופנה המקומית 20 ,בספטמבר .2018
48משרד הכלכלה ,הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא ,דוח הוועדה 11 ,בנובמבר ,2014כניסה 18 :ביוני .2018
49החלטה 2262של הממשלה ה ,34-פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה 8 ,בינואר ;2017החלטה 3392של הממשלה
ה ,34-חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית 11 ,בינואר .2018
50משרד הכלכלה ,תו כנית אסטרטגית לאומית לייצור מתקדם בתעשייה ,כניסה 21 :ביוני ;2018משרד הכלכלה ,הוראת מנכ"ל - 4.54
מסלול להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם 19 ,באוגוסט .2018
הכנסת
עמוד 20מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
המשק הישראלי מתאפיין ברמת ריכוזיות גבוהה ,שהיא אחד הגורמים המרכזיים לכך שרמת המחירים של
מרבית מוצרי הצריכה גבוהה מממוצע ה .OECD-משום כך ,הממשלה פעלה להגברת התחרותיות בשווקים,
בעיקר בשווקים שבהם התחרות המסחרית נמוכה ,באמצעות יבוא אישי ,המתאפיין ברמת מחירים נמוכה
ובמגוון רב של מוצרים51.
.6עמדות הצדדים
האוצר52 6.1תגובת אגף התקציבים במשרד
לדברי אגף התקציבים ,הממשלה פועלת הן לשם הפחתת יוקר המחיה והן לשם הגברת התחרות של המגזר העסקי
והעלאת פריון העבודה .לעניין פעולות לשם הפחתת יוקר המחיה – בשנים האחרונות פעלה הממשלה במגוון
אפיקים להפחתת יוקר המחיה ובהם עידוד התחרות והסרת חסמים מכסים ולא מכסיים ליבוא מסחרי ,בד בבד
עם עידוד יבוא מקביל להגברת התחרות התוך-מותגית .כמו כן ,הממשלה נקטה צעדים שמטרתם הסרת חסמים
ליבוא אישי ,שהוא ערוץ להגברת התחרותיות ולהפחתת המחירים 53,בפרט בשווקים הנשלטים על ידי מעט יבואנים
רשמיים או בלעדיים .צעד נוסף שנקטה הממשלה הוא הפחתת מכסים בשורה של מוצרים ובהם מוצרי חשמל,
תאורה ,ביגוד ,הנעלה וטקסטיל לשימוש התעשייה המקומית .לצד זאת ,הממשלה עושה צעדים רבים לצורך הגברת
כושר התחרותיות של המגזר העסקי והפחתת עלויות עודפות ,הן עבור סקטור היבואנים המסחריים והן עבור
התעשייה המקומית .בסקטור היבוא המסחרי נעשו שורה של רפורמות ,לרבות רפורמת הקורנפלקס (מזון רגיל),
רפורמת ה( WIFI-מוצרי תקשורת) והרפורמה במכון התקנים .רפורמות אלה התאימו את המשטר הרגולטורי לנהוג
בחו"ל וקיצרו במידה רבה את משך הזמן עד לקבלת אישור רגולטורי (הצהרה ובדיקת מעבדה במקום אישור טרום
יבוא) .כמו כן נעשו צעדים נוספים כגון ביטול החובה לסמן פריטי לבוש מיובאים .ביטול זה מקל מאוד על היבואנים
– הם לא יידרשו לסמן את פריטי הלבוש בשלב היבוא אלא לסמן את המוצר במדבקה או בסימון על הבגד טרם
השיווק 54.צעדים אלו נועדו להגביר את התחרות בענפים האלה ולהפחית עלויות ,וכתוצאה מכך – גם להפחית את
יוקר המחיה.
בסקטור התעשייה המקומית אפשר להצביע על כמה צעדים משמעותיים ,לצד כלי הסיוע שמשרד הכלכלה
והתעשייה ורשות החדשנות מפעילים דרך קבע .כך ,במהלך שנת 2017פעלה הוועדה הציבורית להגברת כושר
התחרות של התעשייה הישראלית בראשות מנכ"ל משרד האוצר ,והתמקדה בשלושה נושאים :מו"פ וחדשנות
טכנולוגית ,כוח אדם מיומן והפחתת הנטל הרגולטורי .לשם יישום המלצותיה הוקצו כ 1.15-מיליארד ש"ח ,לשנים
55:2020–2018בתחום מו"פ וחדשנות טכנולוגית ( 675מיליון ש"ח) הוחלט בין היתר להרחיב את מסלולי הסיוע
ברשות לחדשנות המיועדים ליצירת מחקר ופיתוח בתעשייה היצרנית ,לפתח רשת מכוני מחקר יישומיים ,כמו
בגרמניה וארה"ב ,להרחיב את מסלולי הסיוע לביצוע השקעות הוניות בתעשייה המסורתית הלא-מייצאת לשם
הגדלת פריון העבודה וכן ליצור מסלולי סיוע להעלאת הפריון לתעשייה היצרנית הקטנה והבינונית; בתחום כוח
אדם מיומן ( 365מיליון ש"ח) הוחלט על פתרון מקיף בד בבד עם פתרונות קצרי טווח ,כמו הרחבת ההכשרות
המקצועיות בשילוב מעסיקים ,ופתרונות ארוכי טווח כמו הרפורמה לשיפור רמת המקצועיות במכללות
הטכנולוגיות; בתחום הפחתת הנטל הרגולטורי ( 111.7מיליון ש"ח) הוחלט על הפעלת מרכז סביבה בת קיימא
שישמש מרכז ידע לתעשייה המקומית לעניין רגולציה סביבתית בדגש על הכוונה להשקעות תומכות פריון והרחבת
כלי הסיוע שמטרתם חיזוק כושר התחרות בשווקים מחוץ לישראל .נוסף על כך ,הממשלה הקצתה תקציבים
51משרד הכלכלה ,ועדת ההיגוי להמלצות על הסרת חסמים ליבוא אישי ,דוח ועדת העבודה והמלצותיה ,דצמבר .2017
52משרד האוצר ,אגף התקציבים ,דוא"ל 1 ,באוגוסט .2018
53החלטה 3423של הממשלה ה ,34-הסרת חסמים ביבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחיה 11 ,בינואר .2018
54הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ,דוח מסכם להפחתת נטל רגולטורי – שנת ,2018מאי ,2018עמ' .11סך החיסכון המשקי הצפוי
מהמהלך הוא כ 18-מיליון ש"ח.
55החלטה 3392של הממשלה ה ,34-חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית 11 ,בינואר .2018
הכנסת
עמוד 21מתוך 22 מרכז המחקר והמידע
למשיכת מפעלי תעשייה לפריפריה ,בדגש על הפריפריה הרחוקה ,בשתי תוכניות בולטות :התוכנית לפיתוח הנגב
המזרחי ותוכנית צפון .במסגרת מסלול ייעודי לנגב המזרחי 56הוקצו מענקים בהיקף של 75מיליון ש"ח לשנים
2018–2017עבור משיכת מפעלים לרשויות המקומיות ערד ,דימונה וירוחם .צפוי שצעד זה יגדיל את היקף
התעסוקה באזור במאות עובדים .במסגרת תוכנית הצפון נקבע ,בין היתר ,מענק צפון מתוקף החוק לעידוד השקעות
הון 57,ובמסגרתו יינתן מענק מוגדל עבור מפעלים הממוקמים במחוז הצפון ,באזורי תעשייה וברשויות מקומיות,
באשכולות 4–1במדד הפריפריאלי של הלמ"ס ,בגובה של עד 30%מגובה ההשקעה – לעומת 20%בפריפריה
הקרובה (קרי ,עד 10%נוספים ,כמו התנאים שלהם זכאים מפעלים בנגב).
בישראל58 6.2התאחדות התעשיינים
איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה מתנגד להפחתות המכסים שחלו בשנים האחרונות .לדברי האיגוד ,ההפחתות
של המכסים בשנות ה 90-עד לשיעור מכס של 12%תרמו להורדת המחירים הגבוהים שהיו בעבר ,והמחירים אכן
התקרבו למחירי השוק האירופי .אולם הפחתות המכסים בשנים האחרונות ,קרי מ 12%-ועד ל 0%-בשנה האחרונה,
לא סייעו להורדת המחירים לצרכנים אלא תרמו להגדלת הרווחים של היבואנים .עוד נאמר שהחברות מסיטות את
הייצור מסין למדינות זולות יותר כגון סרי לנקה ובנגלדש כדי להפחית עוד את העלויות .אף על פי כן ,לדברי האיגוד,
מחירי הטקסטיל וההלבשה בישראל גבוהים ,ולראיה – הישראלים ממשיכים לקנות ולייבא כמויות אדירות של
מוצרי טקסטיל מחו"ל.
המסחר59 6.3איגוד לשכות
איגוד לשכות המסחר תומך בהפחתת מכסים על יבוא מוצרי טקסטיל והלבשה ,ולטענתו ,הפחתת מכסים תוביל
להגברת התחרות ולהורדת מחירים לצרכן .נוסף על כך ,חברות האופנה והטקסטיל יוצרות מקומות עבודה רבים
ברחבי הארץ ולכן יש להמשיך במדיניות הפחתת המכסים ,המועילה הן לצרכנים והן ליצירת מקומות עבודה
חדשים בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי.
56החלטה 2601של הממשלה ה ,34-תכנית לסיוע במשיכת השקעות לרשויות המקומיות דימונה ,ערד וירוחם 9 ,באפריל .2017
57החלטה 2262של הממשלה ה ,34-פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה 8 ,בינואר .2017
58התאחדות התעשיינים בישראל ,התייחסות לטיוטת המסמך ,דוא"ל 14 ,באוגוסט .2018
59ישראלה מני ,סמנכ"לית איגוד לשכות המסחר ,התייחסות לטיוטת המסמך ,שיחת טלפון 15 ,באוגוסט .2018
הכנסת
עמוד 22מתוך 22 מרכז המחקר והמידע