Professional Documents
Culture Documents
Hebrewbooks Org 6876 PDF
Hebrewbooks Org 6876 PDF
נדפס
י?;׳ א
אזמיר פה
בכללפ׳ק בימים וה׳ כרן אח אברהם מחוקה שנח ואכרתה זקן בא
) יד (
This Sefer has been made available by:
n g S G jy ICORNER
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL !718)972-0777
FAX. (718) 972-0178
4409 Avenue
(718) 436-1165
בימ״ס ביגלאייזן
4409 le*’’ Avenue
(718) 436-1165
פתיחת הכפר
ס׳ זכרון רפני׳ו
>דן כפי הוכרונות .מאפף לכל המקניח .וכרי חכמים כררנונית ללקט איר\ח אמווח עהוויח
1כרי 1דכיים י .אכפתי כאומיי׳ם .מימיקרישץ דכיי קהל׳ת .חי ש מגילת .שידי שירים
דאתו ממו׳לאי .מקמאי וכתיאי .דר,יא שמיכה אב־י העיירי כס׳ כל החיים וגניי חיים נתונים
גתונים .וחושכתים על כתיהס ע׳ם א־כ המונים המונים • איש על דגלי כחיחיתכשעיים המצי ינים
שערי ציון הצכי לר ציונים ואומן כתלתא •דחוכו רצוףקצת שקו׳טופשקים וכתצים ואחה חירושים
סכל כחדא מחתא .ויש כהם דכיים פשוטים וידועים לכל דלא היה נייך הנחו כ לאומרו והם
כחוד הכאים דהוא לוכיון כין עיני על מה שכתכתי כמקומית אחרים לעת מצא ו.ינו להיאית
לאסיים .ואחרי כן סנה נא היאלתי .להכיא כיאור על אותיות רע׳ק וע ,מייש תנחימא כי כ1ה
חפצתי .ועל תנא רכ׳א רכה וזוטא הנמתאכתיוחשם כסוף על מגילת תענית והנם דרנו הסוכרים
דכטלס מגילת תענית כפהק מיו הקייס כסי' יזיזעיג
מגמלי הראשונים דסכרי מינן דלא כטלה ועיין להגאון מהיא ה ו ל כפירושו כפרקי א וכס,רמ..ו
להיכ ראשית ככורים כחשיכה שהאריך כוס יעיין כפנים מער׳ מים אוח י״ז דכא לציון
כוה ואיתא כסה׳ח דמצוה דאיןסולכין אתריה לקיימה׳ תרדוף לעשיחס דהוא כמי מת מ-יס כ ש
כת׳ח כנגד כלם ומה גם כמסכחא חרא אפי׳ שהיא זוטא וידעי רננן מעשה רב שהוכא כמדרש
חנתימא כאיזה יפיסים על אוחו למין דחשקה נפשו כמסכת חגיגה כיע ש ועין רואה רלא עמיו
עליה לעשית אר׳ש שיטה כשאי מהכחיח ולא קכעיה כמחכית התלמוד ככלל המסכתית קטנית
שהדפיסו כקיכן דסנהררין כי המחכיים להדפיס התלמוד ככלי יויס יורה דהיו מנח השוכרים כנז.
וכלא׳ה הקייא כס יכיט רדיכא ריונא ממסנחא זי הוכאו כמשניות שיהא סייי יכנרייחות כחליוור
ככלי ותלמוד ירושלמי וכמדרשים ואינא למילף מינה טיכא לפי ניסחחם ולפי משמעית לשונם
ומשים יגדיל חייה ויאדיר אותה נפשי ויעכור אכרהם כה לעשית קצת רשימיח מן הכא נירי והכ.
כסיעתא דשמיא • ואכיהם יגל דהירעתי לכל עיני עלי דידעתי כיני ידעתי רהב ל הניא גם
הוא ומת אתן וס לעני רכנן הנוראי פרורין שאין כהן כזית וכאמת אמרו אחד ה מיץ ראחד
הממעיט וכלכד שיכוין דעתו לשמים וזה קרנן עני לא מדלות סחודים וכני יונה י1א מד,י רטח
עשייית האפס סולת ולפי מס שסכיאו סרכ עמודיה שכעס והרב לכ אריה דהכותכ מי חייה הו ל
מתריכ קינן דמיונו עילה יפרי רעד פה השיגה ידי ושכלי וקמיה שמיא גליא דלכי לשמים ץגית
כתורת ה׳ כן יזכט ה׳ ללמוד תורה לשמה כקדושה ונטהרה כלתי שים פניה אמן והם אמת
ודכדיסם אמת שאמיו דא׳ מג' דכרים שאדם ניכר הוא ככיסו ואני מפרש דאינו ההכר על מידתו
ומהותו אלא ניכר אם דל ואם עשיר ראם כשמוציא כיסי לתת לאיזה דכי רואין נו דיניי כסףודיץ
זסב יורע לעיני הכל דהוא אמיד בנכסים ואם כיסי הוא מפייטית של כסף ונחשת אז מ י ץ לכל
דרל היא ואין ידו משגת שישאר ככיהי אפי' דינר א׳ כן כחכמת התורה כי אין עניות אלא מן
סתורה ואין עשייית אלא מן התויס כררשית ז״ל וככן כסכיאו מיני קטניות זעיר שם זעיר שם ץ
לפית זס כור׳ר כי הוא מן כת העניים .ומי שחננו ס' כדעת יכחין כהגיע לפרק סיה קיץ
כםפי• :ש״ז ויואה כגורל חכמתם ותוקף פלפולם וחריפותם והפלאת כקיאוחם יכוש ויכלם להקץ
עצמו כשם למדן וחוכ׳ר חכ׳ר דמה לתכן אל סכר ואם מכעלי התלמוד אמרו אנן ץצכעתא
לקירא להכרה אגן מה נענה אכתרייהו• האל כרחמיו יזכנו • להכיר מיעוט ערכנו • לא תתני
עטס נ׳א על דכר אמת .
ft״I”/
ואף את בייתי יצחק ואף את
אברהם אזכור ךראן
קראתי כשם קינטריה קטן הליה
וזכרתי אח כןייתי יעקכ
כריתי אכרסם איטי יהאיז איטר רשמו נאה לו דמדונר כו אתיא זכידס זנידה ואגב חדא חיתי
להחח מיהי השכל ישיהיה ליכרון כין עינינו לפי מה שפי' הרדכ״ז כפסיק 1ס וסכיאו היב פני דוד
וגס אני כעוניי כהס׳ק אכיהם אנכי שם אית י'כ ושם כד׳ה כ׳ קי' י כ דגם זו מן התוכחות
נמס היו סאכית ימה סן הכנים כיע׳ש • ואלהינו מיחם יזכנו לאחוז מ מץס אכץינו הקדושים
ליראה אח ס' סנככד והנורא כלב שלם ולא נכשל לעולם ועד כשום מכשול ועזן ולקיץ ככל דוכן
דעהי לעשיק רצון אבינו שבשמים אנק׳ו • ויהיו דכדי אלה אשד התחננתי ממני !
אפ׳י זוטרי
ס׳ט
' כסיר י !
י 1: :
ספר
אברהם אזמר
3 C191;■if
מערכת
ישמחה לאיש אזמירידרוש י״א יח׳ל הע״ר• שמקל ע"כ דכ'מ א־ על סיוט אינו א אב
ט א ב י ר ה מקיי לא שכיח ,פ״ק דשכועית מחול עיין מרב ק כהשמטוק דק t
רי״א ע״ב ועיין כסי' לשבועות בן הוא כרב שמע׳ב רעל מיונו־ אינו מחול וכן
לדז״ל ועיין ק״ה דקה״י ע״ד רהכיא רהתירו לשותף באכיו ישע ראפי' להסוכרים דפטור מבכור או״א
האכל לפתיח סחטח אפי' שהודיע לו בכתב דחלינן מווהר על בזיונו עיין כהה״ק שמ״א ,הי' י׳ג :
רשמא נאבד הכתב ולא טרע לו יע״ש ויש הפרש
כין אכירה לאבירה .ובדיני אכירה שא נא עיניך כ א ב .לבן אי חהני סמיכה להיוח שו״ב
וראה כה' שאלות אכיה וכס' שער אשר כסיף ח״ב ולנקר הכשי ולמול אה הנן וכיונא
וכה' יפה ענף וכדין אכירה רחטת פתיחה לגוים במילי דצרין שיהיה מוסמך עיין יר אהרן מה׳ב
עיין להרב פורת ייסף סי' כ׳ה • ולענין גבאי ה׳ר בק°ס ד׳ט ע״ר ועיין רו׳ח יו׳ר סי'א׳ אות
צדקה שנאבדו לו מעית ש״ז עיין שיכת ציון סי' ב׳ רזכי עשה לספרי רבי רב שדברו כיה ועור לו
צ׳ט ועיין שפת הים סי' מ״ז ועיין מס סיים ס'מ שם כח׳ב סי׳ א' אוה ח' ועיין כה' נחמר למראה
הי' ש״א היכא רהלוה למי שאינו בטיס ונאבדו ח*ר רקר׳ם ע׳ב .
דרך ארוכה כזה ועיין מע' ש' ר״ה שומר • אבא איקא ככ״ב פ'הספינה טכא ראבא
מרכרא באכוה ישמואל עם שמואל
ילד אבל• אבי הן' בעל הכרית אפי׳ כשכת ועיין בגטין רכ׳ט ע'כ הא ראכא קטנוהא היא .
לא יעלה לס״ת ואין צ״צ כחול
ונוהג כל דיני אכלות ביום המילה ,הגאין סרמ״ז שם סכם הדורש אגרות ומינוהו ד אבא
חק״ל ח״ג לי׳ר סי' ק׳ן ועיין כס' לדור אמת לראש הדרשנים שידרוש סר״ר ס׳
רשכ יא׳ת עדיף • האזינו ר״ש רע״ב ועיין כס׳ וער לחכמים ח״א
י א א ב ל ל ח יו״א לרעת הימב״ם כשיטת מע' זו אות ג׳ל היכא רשם אכיו אכא לסזכרק
הגאונים הוא מדאורייתא אך שמו •
רש״י כשי' ר׳ת רהוא דרבנן משכיל לדור ס' שסיני Hא ב ו ת אין קורין אכות אלא לג׳ עיין בזה
ר׳האל תפרעו • וכתכפוהו אבליו עיין מהרמ״מ כס' דבש לפי מע' זו אות ז׳
סי' ט׳ו וקט׳ו ומיגון לשמחה ד׳י ע׳ג ור' י ובס׳ דקדוקי חברים רנ׳א ע'כ■
ן אבי אביו אי יקרא אביו• עמ׳ש הרב אבי
י ב א ב ל קטן לאבל גדול אינו רומה עיין אבא אביר יעקב ז״ל בהפר׳א דמאר'ה
זרע אברהם ריש פי' שמ׳ב• טב רב חמ׳א חק׳ל תפוחין קרישין כח׳ב מח'מ
י ג אגינ ל ת עיין ישמח לב מקישטא ס״א סי' ז״ן רג׳ם ע׳ב ורמ׳ר ע'ג ועיין מנחת זברון
סי' יו״ר ראינו נוהג אניטת כשיורי מנחה מע' מ' ועיין זית רענן רי׳ב ע״א
בלילי יו׳ט לא בראשון ולא בב׳ ועיין משנת ר׳א רכבי בנים סדי הם בבנים ונכללים בכלל בנים •
חיו׳ר סי' ל ’א ; ועיין אמי ייסף רק׳ר קע׳ר לענין ן׳ ן' כנו אי
י ף א ל מ אי יכול למול עיין רש״ל כתשו' הי' נכלל ער דור רביעי כבני כניו ועיין סינא ותסרא
ע' חתם סופר סלק הששי הי׳ ט״ל ס״א רצ׳ר ע׳־ר .
ועיין יר אכישלום רנ״א כאבי הן' למול והוא אונן ^»^ tביי במה שנקרא סבי וכר׳ת שמו עיין
ועיין מנחם אבלים מעי יי אית ז׳ו . מת׳ל ר״י ע׳ג וכסי׳ס כיכר לאדן
טל בי מ ל ר בשכת לאכל עיין מהרמ״מ סי' ועל שהיה עני ולבהיף העשיר עיין אהלי יצחק
ס׳כ וביקור אכל לאכל אתר י רג׳ם ע׳א .
ע׳ש סי' ח׳ן . Hא ב ד ה ב׳ וג׳ שהטילו לכיס א׳ ונאבד
מהכיס עיין תה׳ר סי' שר״י
בטייס 1 א
אזכור מ ע׳ ( 4ף אברהם
כ? ה כ ל א ת ליכא כמאכי עצמי ’לדעת . על מה דשואלי׳ם הלכו מאי טז ככורים
פני מכין ת'כ ררע״ג ע״ר שנא ככורים דלא עשו תקנה
ולמטרה ומת כנירוייו ש 0דרל׳כ ע״ר • בקלטות של והכ וכאכצות עשו תקנה עיין למוה׳ר
כ ח ה כ ר א ח גדיל הולך לקטן וקטן הולך תהצה צרור ח״כ כרדוש צהלכשת ערומיה מ״ש
לגריל יחש׳ פ*ג דמ׳קהי׳ו׳ כום ויש מקים לישכ כין מצוה דלא ממנעי צרכר
והכיאה כחיה״מ עיין מהרמ״מ הי׳ ל״ו • הרשית ראיכא חששא ועוד אתית יהיה נשאי שם
כ ט ה ס פ ל כענין ג׳ לככי וו' לההפר ולי כניהמ״ק ועיין כה' עקיי הרנג כהל' פורים כסיף
לתהפירת עיין מעכר יכק א*ח הי' צ ’ו אית כ׳ן•
כשפת אמת מ"כ פי״ט יעיין כהה״ק כין א״א אכצ צא יכנה כמשכנתא אס לא יביא יז VJ2
ע״פ צי לי עליך אחי יהונתן כענין י׳ת גול משום י כעל הקרקע כציי שם מפני מראית
קומן עפר גוול ועור כקונט׳ וימהר אכרהם מע' העין ת׳ת ארם מע' א' אות כ׳ .
, מ' אית שנ׳ו . אכלים כיחיד עיין וצ"א אכיגדור יח ברכת
ל ו י ר ף ונ׳א אין אומיים כתפלית שמתפללי' דפ׳א ע*כ וכשהאכל כשלחן אחי
כמקום הנפטר אפי' ראין לו מי וא'נן ניאין אין יאיה מהתחנונים וההלל רהשעויה
שיחאכל עליו כי היא כעכור נפש המת כמ״ש היא מהאכל ובעמרו כא ועיין וייהף אברהם ה׳
הפיקקיס ו׳ל ועיין כק' חיים כיד הי' קניה אות רכרים .
כ׳ת וכך הוא המנהג כאיצית הקיושית והיה הלכנה כליל ו' לאכלור ,על המך יט כרכת
ורגיל שם רלא ימצא לו מתאכלים עליו• מקלח לילה כלילה עיין כתשו׳
ל א ל ה ל א ציין רוקא כתהיון הלכנת ולא הררכ׳ו וול״א ח“ג יעהיר ועיין ק״ה דקע׳א ע׳ג
במילואה ואס תטעה כלשין שני ומוה׳ר פני מכין י׳ל עכר על פיו כליל ו' לאבלות
כה' מגיר משרים למין הקרוש ר'מ ע׳א רנונתו רמש לנישואין שהיה דורש צמחורת לעת עיכ משום
האי לחוד ופשוט• א! ראה ויהפרה ועיין כה' ת׳ת ארס היי כ׳ה
ר ב ז י ה ר א עיין כה' עתית החיים הי' ל״ד לליל שכת רהיא ו' לאכלית רל׳א מקצת לילה כלילת
אית כ' דיכוין כפהיק ינחן ה׳ לענין ת׳ה אפי׳ ט"מ ועיין למהימ׳מ הי׳ צ'
תמיר דיש כו ט׳י תיטת ועיין ק“ה רף ג״ן ע״ב למקצת לילה וכהי׳ צ׳א למקצת יום ועיין לקמן
ולמוה״ר מת״ל ולהרב חק' ר״ח ולהרב מעבר יכק ד״ה מקצת ציצה .
כשפתי רננות פמ׳ג• . לילן האכל ככי׳׳כ מהרמ״מ הי׳ ל בהכ’נ
ג ל חו פ ל! ראירעו אכל כתוך התופה רגומר נ״ט ומל״ח הי׳ יו״ד וכענין כ'
החופה ואח׳ב ינהיג אכלות רוקא שערים לאכל שם הי' ה׳ ,
ככונס את הכתילה אך כונה את הכעולה יגמיי הכית לאכל להצטרף דלא מיצנר אך גדול
אכלותו ויפהיק החופת ול״א אביגדור ד"פ ע״ג כנ"1כ עיין מלאכת שלמה קמחי י
ועיין מהרמ׳מ תי' מי׳ח . קי׳ י׳ב דפהק רמצערף אף כט'כ,
ל ל לי ב ל ט הקכר דניטל הנקכר בער״ש להתיר לאכל כשיש לו שחין עיין בך גילוח
הוא מחמש שעות ואילך מבע״י הה״ח הי' שע׳ד ועיין כתשו'
עיין כשפתי דננית פמ'כ ועיין כת' ר׳ח וכסה״ה הרשכ׳א ח׳ה וכהגהות רחמים לחיים הי' ער״א
הי' ל״ב ראף כח׳ל וכלתי שעם קמעה יש לו תקון לענין העומר ולכית השוה׳ע .
להנצל מחה׳ק וסעודה ר' ככל מוצאי שכת היא כ ג גי לו ח כשחל ז' שלו ערב הרגל י עיין
אחת מהנה כאומים ו'צ עיין ימצא ח״ם הי' ח״ן • מהימ׳מ היי י״ד ועיין חיים כיר
ל ה ט ל ט א ת מת עיק כקונט׳ אחרון מה' קי' קכ׳ו .וגילוח כחה״מ לשפם לפיו וצפרנים
מחנה לויה וכהו׳ה מיגון ושערות כאשה עיין מהרמ׳מ הי' פ׳א וכ'כ וכ׳ג
לשמחה בטומאת כהנים קונטריה גדול מהי״כ ומיג״ל רי״א ע׳ד t
שפתי דנמת רעריין לא נדפת ולענין כהן לטמא לפי מ ’ש כק׳ נשיכ׳ח ח״א הי' כל גילוח
ליט עיק כמהרמ״מ הי׳ קי׳ד • ק׳ו דככ׳ט שחל כער׳ש אין
ל ן ין״ 3ן לענין אבלות.ואכילת קרשים ומת לההתפר הנה לס״ש דהיכא רמק כאוה״מ הוכית
כיו׳ט א' מהרמ״מ פי' ג' ועליו רמונם מיים שמחת תייה ועיין משנת ד׳א יו״ר
ה׳ מיגון לשמחה ר״א ע׳יא וב' • הי' ג׳ל רכ״ו ע׳ג הלא כיון שעבר עליו ש״ע
ל ז י שי ב ה ע׳ג קרקע עיין מסרמ׳מ הי׳ רהוא דגל כפ׳ע היה מקום להקל ראם חל כ״ט
ר׳ן ורוקא כעירני יהביכוקיה כער׳ש רמונה מיום המיתה הל׳ ולא מיוים ש׳ת
נזהרין ביה אפי' בימי סקור . דיתתפר כשאר קרובים ועיין כה' חיים כיד היף
ל ח כי ב ל ס צאכל עיין מהרמ״מ מהי' טו קי' צ׳׳ה ורוק .
עי הי' ך' יהי' כ״ג ומיגון לשמחה עיין להרכ הגיר מרדכי הי' ט5 כה גילוח
ד׳י ע״ג . ויכוח עם רב אתי על דכרי
ט ל כ ת ב ששלחו על א' שמח אי מחאכלין סוס״ר כנה׳ג רכשמועה יחוקה יפגע כו היגל
י וקייעין על אגרח פהק הרב נל אפי' על או׳א מהתפי תוך ל' ועיין ח«ם כיר
הכסף ח'כ הי' ח' ילאו כי המכא רכעינן מפיהם הי׳ קכ׳י •
ולח מפי כתכס ואנו נוהגים לסמוך על אריריהו האכדלאכל ולחוה״מ עייןמהרמ'מ כו לבר
ועל נתינתי וחתימתו כשנכרת ויריעה . הי׳ ק' ומיג׳ל hע״א וב'
לכוש
5ז
אזכור ^ 4ף מ ע׳ אברהם
ה' מס' נח וכשכת כראשית היא הניקור והשורה ״ Dל בוי ע שק לאנל כיגל^^עיין הק' כית
כק׳ק לשכת ' 1ונרור • מועד רי״א ע"נ• .
J1פני ם חישית לאבל לענין תסלין עיין מ א לוי ה למת כשעובר לפני כיקו נמכוי
למוה״ר חו׳ח ח״א רקל״ג• שלו ולא יתפיק לצאת וללוות כה יעשס
הז צ פ רני ם אכל תיך ל' על או״א כערב לילך כביתו ר' אמות ולו' לך כשלום ולנד שטטה
פסח יש להקל לקין צפיניו י חלון נוקו לשוק יעשה כך יה שמעתי משמיה
של ידיו משום חשש טינופת חמן כיון ראיכא קולא דמוס״ר כתי כנתיות ו"ל רהיה נוהג כך .
בקלינת צפינים ככ״ט שח״ל כער׳ש עיין כספר 3 Dמ צ ו ת מתו מונ1ל לפניו לאכול מצה
נשכ׳ח ח״א סי׳ ס'כ ועיין כס׳ הגיר מירכי סי׳ ופיעור מק״ש ומלולכ ושופי •
טי'כ רר>תיר נטילת צפרניס חיך ל׳ ופגע כי סיגל עיין מסרמ״מ סי' ס'נ •
לאו׳א ראינו כמו חהפוית יע״ש וא"כ אינו כפסת מ ל ך רמת לו מת מפורש כגמ' כסנה'
לכר וכיריו לכד• ’ ר׳ך ע״א כיצר יתנהג כאכילותו
נו ק רי ע ה ליולרח וחילה אחר ו׳ לאו׳א וכמרים איכס ככהיק איכס ישנה כרר הכיאכמלו
צריכה אפי אחר ל' פני מכין י ב׳ו רמת לו מת סגנון אחר ועיין ליבינו מהי׳מ
ח׳ב רמ׳ו וכס' מיגון לשמחה כ״י מ״ש עליו הרב אלשיך ו״ל לס׳ רכיי ניחומים ד״א כיאוי נפלא על
שפתי רננות ו׳ל • מאמר וה •
זז ק רי ע ה על שמיעה יחוקהעיין מהרמ ’מ מ ד מ ל ס ל ראף כיה׳ו נהיג עפ״י כיחרין
סי ל כ ומיג ל שם . אין מתאכלין עליו מהרש״א פ׳
ךןן ק טן רכעינן שיהיה לו ל׳ יום כרי להתאבל הגוול ומאכיל •
עליו צייך שיהיו הל׳ יום שלמים י מ ל א כ ה לעני מדוקדק עושה אחי כ׳
מעת לעת צל הכסף ח"כ הי׳ יי ועיין חיים וחסר ימים לאביליחי מלתכה כצ:עא
מיספייא סי׳ ל״ר • נרני ועיין יפ'מ פ״ג ומ׳׳ק סי' ה' • ומלאכית
רגק* רמכטל י' עיין מהרמ״מ סי׳ כ״ה לחבל אייה ה 1אסורות ואיוה הן מוחיית אסף חיש
‘ וסי' כ״ו • טהור הרב נח״ל ח"כ ריכ״ט ע׳א וכי וג' ור׳ •
Dר חי צ ה אונן כלילה לרחין מענין רוד
המלך ור׳יג ולמנהג רהיו רוחנין 13מ ל א כ ה לפתיח החנית כעלי בנותיו
לאכל אחי הילכת המיטה ושוב נאסי עיין צמ״ר רהן יוישות פסק כס׳ משנת
ח״כ רף יק״ח סע"כ ועיין כסס״ק אניהם אנכי ר׳א יו׳ר סי' כ׳ח אחר ג' ימים .
כשמואל ב׳ מ”ש כס׳ר • וכיחיצה במי חמין עיין t 3מ א כ ד עגמו לרעת היכא רהתורה ועשה
מהרמ״מ סי' ח׳ן . תשובה שער אשר ח״א סי׳ יטו
0א ר חי צ ה למת כשושנים והרס • עיין ופתה׳ד ח׳ג רקל׳ר וכהשמטות שם ועיין כקונט'
מעכ״י כשפת אמת מ'כ פל"כ ויען אכרהה סעיף כ׳ט■
ושפתי ינטת כפי״א : מ ח מ ק צ ת היום ככולו לז׳ ימי המשתה
3Dר חי צ ה לאכל כ1מן מגסה וללכיש חליפי׳ ולפגע כי אכל כיום ' 1למשתה ״
בגרים עיין 1ל'א ח״ג וכן שם אי מינה מאותו יום עיין כית דור,סי׳ קע׳ו וחו׳ח
לשבוע שחיל ט״כ בתוכה יעיין ק׳ס רקכ״ו ע'כ ח׳א רק'מ ע׳א ועיין לעיל ר׳ה כרכת הלבנה .
0נ י ^ מו ע ה קרובה מהרמ׳מ סי׳ כ'ט מ ט נ פ ל יספק כן ' 1לא׳ עיין ^סי׳ מהר״מ
ומיג״ל שם ועל שמועה קרוכה סי׳ פ״ר וצ׳ה וצ'ו •
כיגל שם סי׳ ג׳ל ומיג׳ל שם ועל או׳יא סי' ל׳ו ? סי רו ה הראש לאבל עמ״ש כחי' מסרמ״מ
ושמועה רחוקה על.או״א סי׳ ן׳ . סי' ק׳ס . י
ס ד י 8לו ם עיין מהרמ׳מ סי' נ׳ו ולט׳ב נ א ע ר ו ת שמת עיין בחי' מהר׳מ סי' קיג
■ סי׳ ס״א •
ס ה י ט ה חיינו לכרך האכל עיין כס׳ כמר 73ע צ מ ו ת המוליך אותם לקוכים ממקום
יו׳ט ר׳י • למקום כיצר יתנהג עיין בחי׳ י
{!^ 1Dעה אחת ראכלית אס הוא כרוקא• מהי׳מ סי' ק׳חועיין לסגאון חסם סופר יו׳ר
עיין לסרב טה שלים סי' שפ״ע סי׳ שנ׳ג ושנ׳ה אי פט עצמית מבעלה הראשון אי
ועיין כס' חיים כיד וכס' ויאמר יצחק ח׳א רקצ״ו חייכת האשס להתאבל עליהן ווה חששו לענין ויסרא
ע״ר ועיין מהרש׳א ושכית יאירה ס׳ בשלח פ״א אי יכולה לילך ולהשתטח ולענין קכורתה מכעלס
ח׳ן ע׳א ילאו דוקא שעס אלא שליש או רכיע • הא׳ אצלו או לב' עיין כה׳ חיים כיד ורוח חיים
7Dיס 3ת אי האכל ממתין ער הלילה כליל גן פ ס ח שייך מ״ש ארוניט כס' גנוי חיים
שכת לומר קכלת שכת כמקום מע׳ הה׳ וחיים כיר סי׳ קב ה אית '
שאין שם צכור עיין שיכת ציון סי׳ ס׳ : ח' רשבת יום אחיון ח׳ ש'פ איני עילה מן המנין
HDת” ה אסיר האכל אפי'ט'מ ואפי׳ שהיה ובן כחג סשטעות שייך 1ה אך כסוכות אינו חל
כתוך המועד משום רעתיר לנהוג ש׳ת כשכת כ׳א כער׳ש ונמצא רשכת כראשית הוא
אכלות אחר המועד ת׳ת ארם כוכמנות מע׳ א׳ יום כ׳ לאכלית ועילה מן המנין ויקום מאכלו יום
אוק
אז כו ר ^trl<V אבר ה ם ,י
צמ״ד ח׳ב כעניינים נפרדים אות ג״ם ואמר שמו^ ״&ות ט׳ ועיי; מהימ״מ פי׳ ק׳ו יפ״ו ופ״ח ופ״כ5
בדרשותיו דנ״ו ע״ב :
על הבית לא יצדק שם אסל לכדו פב אהל 0ט ת ל מ ו ד תירה דאסיר צאכל .עיי;
סיבא דיש לו תקרה כנין של מהרמ״ע סי׳ ל׳ו וצט׳כ
אבנים יפ'מ פ׳ק דמגילה סי׳ כ״א . ץמיג״ל ד׳ט ע״ג וכמ״ש דמכטלי; ת׳ת להוצאת
ורוק ל׳ש אהל עיין פני יאושע פג <ההלי המת שם סי׳ מ׳ו ומ״ו ועיי; כס' טס שלום סי׳
גגיין דקט׳ו ע'כ ומאמר מריבי שפ׳ר דהתיר ללמוד כספיי מוסר ,
. קריספין דט״•1 א ב ר מ; סהי אי חשיכ כייס עיין כני;
אי הנעשה ביד הארס הוא דנק׳ אהל דף ציון סי׳ י'ת •
אהל עיין ילקוט ייש רמי תשס״ב ע א א ג ב אורחים מלתא אנכ אויסיס גם
ושם על השקיפים ועקיקים יסלעים רמאליסם אחל כל' השסקים עיין מאמי מדרכי *
ויצפי ממשכן . קייספין דסק׳ם ע׳ר\
א ו סקיל יסקל או כמקים אשי וכעינן פה p Vא ג ל ה ככל מיןים כא׳ ולא כה׳ הגרם
היוייהו ד׳י ה׳ד כש״י רס״ט סיף מלס״ק ס' כסעליתך דף קס׳א
ע׳ד • ע׳י :
משמע ל' בנוני התחלת הפעולה פו אובד iVא ג ד ו ת חלוקות נצטויט מכתבי רכיט
ולא השלים אסלי יאורה דקי״י האר'> !זיעא לטיוח וליש :וצא
ע׳ד . לו׳ שהן אגדות חלוקות סיכ סי״י ס' פנחס רף
לפניך היינו אפיש לפניו ספרי פז אובין קמ'כ סע״ר :
ס׳ ראה פסקא ס׳ ופי׳ י״א שם ע ד { י ^ ג ר ח לא יפחת אנית הכתוכס על
מבלבל ס׳ רבי כנטין דף כ״כ פח אוידא סם יילתו אפי'אינה חתומה *
ע״א ורשכ״ג סבר האי לחודיה עיין כלי יקי כשמו !:כ׳ סי׳ י׳א משם מסרי׳א
והאי לחודיה ופליגי בטבל ומעשר • וכלא׳ס אפשר שהיה כחותמו או כלי שלא יבין
ול׳א נאכלת ר ל לבל ניכנס פט אוכלה אוריה הכתב ההוא ויה היה חרם יגמ׳ס ינהחרש
ואינו ממש לסתי אנילה . אחי ומ׳ר ועיין לארון עוייט ני׳ו חכ׳ן כס׳ חקקי
התיס׳מ ס׳ שמיני פרשה יוד פי׳ ר׳ . לכ ח״א יו׳י סי׳ מ״ט כארוכה כיס כפיתח אגרת
הכרו לקרות כס דעוכי על חרם רגמ״ס ככל אופן
אדעתא למיסק לא׳י עיין לב ץ אומדנא שיהיה :
מבי; רקמ׳ט וקנ״א ועיי; כני T\\fא ד ב| לאו דוקא חוס׳ ע' 1דכ״ט ע״א
יצחק כתשי׳ סי׳ י׳א שעות דרבנן סי׳ ט״ 1מחיה ד׳ה המסתפר . *
אברהם ק״ק דף ק׳ט ע׳א יפה ענף ד״ב כלילת ׳ Wא ד ם חשוכ שאני עיין כס׳ מערכי לב
שאול הוג״א כ׳ שער אשר ח״ב ובן הרמה דף חיא יס״ו ע'נ חילוקי דינים
עק״ד וימ׳ב ואילך.ואומדנא כסקרש עיין הררב״ו גוה ויוסף אומז סי׳ ג׳ל ועיין כס׳ שמע אכיחס
והישב״א ח׳ב חי׳ "1ן וסרן ב״י יו׳ר חי' רנ״ח סי׳ י׳ד :
הרדב 5סחרשיה סי׳ קס׳ו ומהרשד״ם א״ח חי' ל״ה Wא ד 0דנקיא אם יש לו קרקע עיין כיה
וח״כ סי' קס'כ וקס׳ת וקע׳א וק״ף רא״ם ח׳א למוס״י הגדול שישי הים ח״ב דף
סי׳ ג״ן מהרש״ך ח״ב סי׳ ב״ח וצ״ח ומטה יוסף •
צ״ה ע׳ד •
ח׳א חי״ד סי' י״ב מי״ה חק״ל ח״ג ליו״ד סימן ע ח א ד □ עשוי שלא להשביע את עצמו
ק"מ וח"מ ח'כ חי' ל״ה מהרימ׳ט ח״ג חי׳ ע׳ט עיין מע׳ל ח״ב דרוש פ׳ו;וקרית
צרור הכסף יו׳ד סי׳ י" 1מגן שאול חי׳ ג' תורת ,ר׳ דצ׳ה ע׳ד ואכיהם אנכי בד׳ה כ׳ סי׳ ה׳ :
חסד סי׳ ט׳ל שמחת יו׳ט ררג״ל ע״ד דביי ריבות
סי׳ ע'כ חיים וחסד מוספייא סי' ג׳ והי׳ מ׳ עקרי א ד מ ה כולל כל מיני אדמה שכבל
סרט יו״ר סל׳ צרקס מסריב׳ל ס׳ג סי' קנ׳ב מ״ץ מקום ולבן מברבין בפס׳א
ח'כ הי' ס" 1אם הכנים ס'כ ס׳ תצא דרוש ב׳ ולא פרי הארק ועוד שיש נ׳ פירוק במנין אדמ׳ס
לח״ר סי׳ כ״ג וב׳ר ור״ג בני שמואל היון סי׳ ל׳ס שערי כיכס א׳ח סי׳ ג׳ר ועוד אמרו דכקללת
קריית חנה ק״ק שב יעקב הי׳נ׳א כיח דוד יו׳ד ע׳יחטא אדס״י נקיאת בשם אדמה ארורה האדמה
סי׳ קב׳א מרדני בפיק כט העיר וכפ״ק דב׳ב וע׳י הברכה על פרוקיס תצא מכלל איויה וקבויו
מכתב שלמס סי׳ צ'כ וק׳ו מלך שלם דקנ״כ^ע״ר אדמה כיאיתא במפדשים ז״ל .
דכר שמואל סי' ס״ו יאש משביר ח'כ סי' ה״ל ידי & א ה ו ב ו ונעשה שונאו לענין שכן כשביתת
דוד הלוי פורת יוסף סי׳ א' וב׳ וסי׳ ב׳ו בארוכה בית ולענין מתנה עיין נאות
שעות דדכק סי׳ א׳ ! יעקב כרמש לחג השבועית דס׳א ע״ב וכס׳ שפת
אמת לסיב ורע אמת וכסה׳ק אכרסם אנכי ס׳
קונם כש׳ב עיין הרא״ש כלל יב צא אומן בראשית ובנ״א שם מ׳ש כס״ד :
י בנוחן טבלה לאומן לצייר דהרכס פ א א ה ב ת הקכ׳ה עם ישראל היא אסכה
להשיב עליו הרה שני אליהו ררוש נ׳ לבלה ר׳י ע׳ג שאינה תלויה כיבד ראם לרקת
וכבר עמד סיב בני יעקב על תשו׳היא״ש הלזו מס התן לו וכן צייבין אנו ג"כ לאהוב את ה׳א
ועיין להיב מר דורי ארה משפט דציין להרב בני ככל נפשיך וכבל מאדן אהבה שאינה תלויה כרכר
יעקב
אעור מע׳ אנרחם
מ ה אלחל ואת כט משום גלגול או״כ ככהמו' יעקה לכר וכענין זה יאומן קונס בשגח נל' עיין
מהרמ׳ר ה׳ד כצמ״ד ח׳א ס' י עור וכ׳י וד׳מ כאה״ע הי׳ כ׳ח ועיין מחיה אכרהם
ויקרא דר׳ו ע׳ג ועיין בס׳ ררכי הים ככ׳ דרושי ■דה׳ט ע*א ועמ׳ש כה׳ שמנה לחמו ונח°ל ח*ר
הספד בפסוקי הצכי ישראל ועיין כמדרש איכה • פייט דכ״ק דכ״ג אחי וראש הי׳ י'כ פתה׳ד ת׳ג
דש׳ט ושכ׳ה ו עור דקצ״ו - . ,
מל או תי ל ת נקנות ככתיכס ומסירה כלילת צ ב א ו מ ר מוחי אי שוגג הוא עיין מטה
שאול סוגייא ה׳ מאסף לכל י אסין ח׳א דל׳ב ע'כ ועיין כיה
המחנות : מוער רי״גי ע'כ ודכ׳ג אמי שמואל דקכ׳ו ע׳ג
למשמית המקדש ג׳ א׳ לנהנים tpאזהרה כלילת שאול סלוי והגאון מנח ז משה נחום ני״ו
עצמן כ׳ לכ״ד של כהנים ג' י יו׳ר סי׳ כ׳א ועיין פי׳ת סי׳ קי׳ט ייס׳א ע׳ג
לב ’ד הגמל הסנהדרין ורע אכרהם פסקא קט׳ז לת׳ח ראומר מותי לתכיעס שהיה כו ולא מנאו
איסור לא הוי מזיר יע׳ש•
ח ק א ל ר ח הוא סתושכ והקדמון כעיר כי צ ג א ו ג א ה כמקח וממכר עיין שפתי רננות
הוא מגולה לכל ונודע הוא י דע׳ג ועיין משית ר׳א מע׳
ומשפחתו לכלם כי וריחה הוא ענין גילוי כמו זו כמה סעיפים .
והצרעת זיתה כמצחו וכן כאזרח;רענן שהוא נראה צ ר אלנ ס ומפתה עיין למוס׳ר הגדול שישי
ומגולס והגר מכיסה יר׳ק כשישיו ה״ד סתוה׳מ הים ח״כ •
ס׳ אחרי ע"פ האורח והגר : צ ה א ו נ ס א דוויי לא מהני לו׳ דגמי ומקנס
מאכ הוא ייחי חכיכ מאח מאם קט אח היכא דהאונס הוא מצר איסייא
וכ׳ש אח מאו׳א הרא 0סי ראה דוכיע עלים עיין שא׳י דפ״ו ע׳ ר כפסיק לא אוכל
ה״ד הורע אכרהם פ׳ו ושר״ר דרכ׳ד ע״ד כתכ לעכור את פי ה׳ ועיין מחיה אכ״הם דק׳ט ע׳א
לאידך גיסא . ייפה ענף •
סגרול אי ככידו גס לאחר מיחה ’pאחיך ען או מי כיתא אחוקתיה רלא נפחת מכגייס
עי»ן נח׳ל דקי׳ל ע'כ וכאחין ׳ י ואוקי מלתא אחוקחיה נדרים דנ*ו
הגדול אם גחל סאחים או גדול ממט עיין אות ע"כ חילין ד׳י ע*כ חיית כסנים ס׳ טהיה פ’ו
לטוכה אות ט׳ . פסקא ו׳ ולסיכ פני יאושע שם כחיי ;
רכים אחר רוכ סראיית או רוב קיא אחרי ן 1ן או קי איעא כחיקת מאיים קמא עיין
כני אדם וסיכא דמחדדי טפי אחי וראש סי׳ גי׳ו וחקז׳ל ח'כ
עיין אגדת אליהו ח'כ פ״ה דשכת ד״ו ע׳ב J סי׳ י׳ו וסי׳ ה׳ן וחיים ושלום ח׳א הי' כ׳ט ול׳ ועיין
כסנהדרין 'היכי אולינן דהא D’pאח”ר ישמח לכ ח״מ סי׳ כ׳ה אית ט׳ו יאוח ט״י יגניי
קכיעי עיין שאלת יענך ח׳א סי׳ חיים אות כ׳ד שמו משס דף קפ״ט אויח משפט
וק׳ן וכיו א'א ס׳ נשא ועקכ עטה להרכ ח׳ק כקי׳ל אית ס׳א ואילן אמר שמואל ח'מ סי' חי:
ועיין מז׳ס חק״ל יו׳ד ח׳א סי׳ פ׳ט וק״ג ופני
■ דוד ופני יוסף ס׳ שופטים : . צ ח א ו ר י ם וחוחים אם היה צריך יאושע
סמוך או מופלג שייך לו׳ בומנים קיג אחרי לחלוקת סארן מלכד הגורל עיין
אך כאנשי נראה דלא שייך לו׳ משמרות כהונה דט׳ו ע׳א י
אחרי כ״א סמוך ראל׳ח מה הקשו כמאמרם ע׳ע צ מ אןך?^ ה כל הפרשה עיין גטין רט׳ל
אחרי ה״א חלכווכי אפשר לאדם לילך אחר השכינה ע'כ וכ'כ דקי׳ג ע"כ כפי׳
והלא אש אוכלה הוא וט׳ דאי אחרי מופלג ליכא ישכ׳ם :
חמיה • ואחרי יעפלג היכא דסטעם מחלקו רש׳י אלף טספת ככמה דכיים עיין סר׳ר מ און/
כיאושע סי' י׳ ושם כתבי רעל כאש יש וקף ״ דע׳ס רע׳ד S י
ועיין ק״א והתוה׳ח ס׳ טהרה פ'כ פסקא ג׳ ד א א ל ת כ׳ כמקום למד כמת כנפש אח
ומלס׳ק סו׳ס וירא , השעיר כמדכר וירקה כפניו מיס י
כן הפרש בין האומר אחר כן קיר אחר בששון ויוציאך כפניי יאתס כאלהיך תשיכ שא׳י דף
לאומר לאחר כן עיין התוה׳מ י קי׳י ע׳א י
ס' טהרה פ׳ה פסקא י׳ג • D pא ו ח ה׳ מורה קמי ולא פסיק אך אות
שקיכל עליו אם הוא על קטו >4חריות ל' הוא דפסיק ואיט תדיר כגון י
הכל עיין אות לטוכהאות שמן למאור לחתא איט תדיר שמן המאור לעילא
יב ־ ובאחריות במוכר קרקע או מטלטלים עיין חדיר והוא כענין השמש וסייח ווס׳ק ס' תיומה
מסר׳מאלשקאר סי׳ ל'כ ומסרש׳ך ח׳א סי׳ כ׳ח ופנ״י דקמ׳ז ע׳ב ;
בהפטרת כהר .וכאחריית ט׳ס ועיין כלילת שאול ק ג א 1ת ק׳ שילטת בגסינם ואות ש׳ שונטת
סוגייא ו׳ , כלוז מעכר יבק כשפתי רנטת ’
כ1׳ רואי פני המלך אם קטז פל׳טנ
היו כלם מאוה׳ע או היו ^ ’ ד ק א 1ר ת ו דרי׳ש דריש דקאי על האים
מישראל ג'כ כתוכם עיין להרכ כית היין דרוש ג׳ עצמו ג' המה רש׳י ה׳ אמר י
לזכור רנ’א סע׳ג מה שהק׳ על הגאון הרמז כס׳ ע'פ והשיאו אותו ויש׳י ס׳ נשא ,
מערכי לב מקרא דהרגם נ׳ן יע ’ש והכט נא דשם
כרע״ג
אזכור טע אברהם
מעיבין שמחה כשמחה ע' יפ׳תיה׳ אין קכז כרכייו• ■כיע׳ג הניא מהתוש' כך ויש להתכונן
כקורי פנ כ הי כ ועיין כה יקר
הערך וכלילת שאול הוגייא ב״א חינא וחהיא ח״א רכר יוחאי היינו כית שנונהוקיז אטיטריה
רל׳ר ע׳א וח׳ב רב׳ג ע׳א • כית מרישו כיוה׳ק P׳
pכ ח אין מוהירין מן הרין הנה כלאו שאין חיי שית רקל׳כ ע׳א.
כו מלקית ואין בי מעשה וכיוצא * p pא י אפש• לצמנם בירי ארם עיין ירי
מזהירי; מן הרי; הר״ר ררה״א ע״ר ואהל״י נאנ׳אר משה על המדרש ה' ויקרא פ׳ו . י
רק׳א ע׳א ועיין מקנה אברהם אוח ג׳ל ומגן מי ט אי׳ן שבמקראות עיין הילרוה ארם ח׳ב
גבירים שי׳ רח׳ן ע׳ר ערות ביהיהף האמון רצ׳ט ר׳י ע׳א • י
ע'כ ימגרטח נחן רף פר״ח ע׳ר פני מכין ח׳ב ד ך איוב גלגיל תיח נשא רינה אותיוה נירה
צרע׳ב• רכא על אשחי נירה יבא עלים
pכ ט א ץ עינשין מן היי! עיין ספרי ר״ה שבם בנירתה ולבך נלקה בצרעח צמ*ר ה'כ באיוב
נשא וכהי הפרי חיים שם ובריח רק ל ע ג •
יעקב רריש י׳ר ועיין בה׳ נר מציה ח'כ ראסף איש ק כ א < ן י ן אדם אישי רכי שאים שלו •
טהור החילוקים רמצא ירו באין מיהירין ואין עונשי, עיין להיב בלילח שאול היגייא
מן הרין, י ה' ומנחה טהורה רכ׳ו ע״א יב' בגרי שש הי'ר׳
אין הימבין על הנה נלמד מהמלחמות
לצאת כסיה וחרכ הפיי שיפטים ^
קי אדם משים עצמו רשע .עיין קכב אין
פי^ קצ״א ועיי^ שם להרכ ורע אברהס ילהיב מערבי לב ין״א רן« כ״ב ע׳־א
סר׳ר ררנ״א ע״ב יעיין חיה' יו׳ט יחיה' חושים חינא וחהדא ין'ב מד׳א עד רף רה ודקה״ו עיר
פ״א ררמאי מ״א רנלמד מג׳ מקימיח חינא יחשדא בגרי שיש הי' י׳א קריה ר׳ רקי״ט ע'כ אשי וראש
ח׳ג ררנ״י ע׳ב. היי ט‘ 1ובריש הי׳ יו ‘ר פתח“ י ח־ג רף קנ״ה
pר א אין הקכ״ה מכיא תקלה במידי ראניל׳ ורט? ור'י וש״ט ,
והי בצריק שאינו גמור הכל בצרי׳ א ץ ארם לוקה*ומשלם רקי״ל בריבה
גמור לא במידי ראבילה לבר אלא בבל מילי ז-ע מיניה עיין תנחומא1ה׳ קיח רהיו י
אברהם פי' יק*כ ואהל״י רג׳ל ע׳ב ומטעם המלך בהן שרפה ובליעה רהי״ל חנק נמי ועיין שא״י
ח׳ר הי' תק׳ל מהרב בני חיי רהחסירים הראשיני׳ רי׳ג ע״ב ורט״ו ע׳ג ורי״ל ע׳ג ורמ״ה וק״ב ע׳א
אף בשאר מילי. וק״גע׳ר והיבא רבייהת״ח מענישין אוהו שחים וראיה
א ץ הקש למחצה עיין הר׳ר רק׳ט
י היע׳ר ורקי׳ר היע׳כ ועיין ש׳י
קיב ממרים הרב מלה׳ק ה' כהעליחך רף קה'ר■ ע״א
ועיין פני מבין ח׳א רקכ״ח עיא וחינא וחקרא
רפ״ו ע׳א וב' יחינא וחסיא ח״ג ר׳ה ע״א . ע׳ג ר׳ן וח׳ג ע׳ג ח׳ב דף קנ׳ח
א ץ ריבוי אחר ריבוי אלא למעט היכא מדג _ והד״י ה' תצא רפיר ע׳ר ובאהלי׳ן יף ה״ן ע׳ג
דאיבא למדרש ררשינן ה׳ כריחית י רליבא גבי טי וכ׳ב הצמ״ר רף עק׳ב ע״א ועיין
ויפה קיל יי׳ל היע׳א ובהד״ר רפ״ג ע׳ב נחי שו ’ל פ׳ה רחולין מ׳ג רגם בב' חטאות מוחלקים
היבא רהיטי בל' חמיה ריק אך במשה לא שייך ולא היו ברבר א׳ ובכת אחת אפ׳ה אמריי קי׳ל
לומר כ; ועיין כה' בכי לארן באד־״ן פ״ט ובספיו ברר׳מ•
כה׳ר שם וכה' מנחה טהורה רי״ג ע׳ב י ובאין ק כ ד אין אישות לגוי עיין למיה׳ר פני מבין
מיעוט אחר מיעוט אלא ליכיח עיין פני מבין ח ’כ ח׳ב דיק׳ב ע ’ב ואילך החילוקי
ררל׳ו ע׳ב ולהמפישים פיו רפאה מ״ו . רירם שיש בוה ועיין להרב ורע אברהם י״ה תצא
פהקא יר׳א ראע״ג דאין אישית איכא עשם ודבק
pר ד א ץ ,מעכירין על המצית בעניןוקמח באשתו ואיהורא אינא ^יין צמ״ד ח״ב ה' תצא
יעלית בוקן ממרא רהיו עוברים רפ״ג ע'ד רהוא בב׳ן וכישראל .
ג' כתי^רינים הד׳ר ררח״ל ע'כ יג' יליתא וה ^ ץ ב׳ר יבול לבטל דברי בר׳ח היבא
בכיהכ׳נ היכא דקנע כיישא ,עיין כה' שמו משה רהוא להוציא החומרות לעשות * .
הי׳ ו׳רב׳חועיין כה׳ עושה שלום וכלילת שאול הו׳ ט׳ב בשאר תעניות או לעוקרו מט' ליו"ר או
ך' ופחה׳ר ח׳ג רצ׳ב ורקט׳ן . לרחיתו משבת למיצאי שנת ליבא בהא א') ב׳ד
pל ה א י ן מקרא יוצא מידי פשוטו.עיין כה' יבול לבטל רכרי בר׳ח יפ'מ פיי רתעניות הי'ל'
’ תולדות ארם לי׳ו ו׳ל רף כיו כלילת שאול היגייא י׳ר ומערבי לב ח׳א רף ק׳ס
ע׳א י ע׳ב ופחה׳ר ח׳ג רקי״ט •
pי ד אין ^נרין מקודם »ת"ת עיין חינא pכ ה אין רורשיך תחילות עיין ש״י רקט׳ו
^ י ^וחהיא ח׳א רפ׳ט ע׳א וכה' פני ע ’ג ועיין מכילתא ה' משפטים
מכין ח׳ב ^רלק״ט ע׳א ואילך ויקמ׳ג ע׳ג והגיד היפ׳ך ע'פ לא תכשל גרי .
מירכי אה^ע הי' א׳וכחכ כה' יפ'מ פ׳א יתעניוק pכ ו אין הולבין כממון אחר הרוב עיי; חינא
הי' י״א ופ״א רמיק הי' ה' ופ׳ג שם דיהו כשאין וחהיא ח׳א רקה׳ה ורר״ר ואילך
ההביא מוכיחת כגין אכלוח ' 1ימים אך במלחא וח״ב ר׳ב וקמ״ס ור׳ר וקריח ר' דכ׳ה ע״ר ונס"ל
רמקתבר להצטער עם הצבור שלא לשמש מיטתו ת׳ד ר׳ט ע׳ר וחתם הופר סה׳ש הי׳ י׳ו כלילת
כשנת דעכון למרי; ועיין נח״ל שם . . שאול קוגייא ט?.
קלו
אזכור מ ע׳ ג( ף אנרהם
אין מפסיקין כקללית ואי יש חילוק ׳סמח מוקרם ומאוחר כפויה אפי׳ ןי^ין ^ ין
כין תורת כהנים למשנה תורה י י כחד עניינא היכא ראיכא למדרש י
עיין כס׳ קיכן מנחה סי׳ סג׳ר• וגם היכא דהוא לישה קראי לא לרינא יפ״מ פ״ו
אין מגרלין כהמה רקה כא״י אם ממט רשקליס סי' יו׳ר וגס קורס חומש ספקויים ולהלאן
' אינה לגדל ולרות או שמוכטח י מכראשיח ער סופו 1רע אכיהס ס' כסעלוחן
לו שלא יפסירו מותר מהיש״א יהרי״ף פ״ג רתענית פשקא ס'ר ואסל׳י שם כחר עניינא .ולענין רי;א
גכי ר“ת כ׳ר ועיין כרית שלום ס׳ כא ואכיהם ואין מו”מ כנכיאיס יש״י נחמיה סי׳ א' וכחד
את ירו ח׳א ריוש י׳ב לשה״ג . קרא יש׳י ס׳ שמוח כפסוק וישכ ויקח משה ^ .
ר,ן אין מכטלין איסור לכחחי׳ מפני מראית וכחד עניינא עיין מטעם המלך ח״ר סי' הקנ״ט
העין עיין מתני׳ פ'כ רכלאים מ ’א ע׳ר מסיש׳א וחינא וחסרא ח׳א רף קל״ר ע״ר .
ולהמפרשים שם ועיין כס׳ נריכ לכ ח׳א סי' י“ג
כגדי שש סי׳ צ׳ט אמר שמואל יו׳ר סי׳ א' כלילת דן ך ק א י ן ס־־ר למשנה עיין להיכ אהל״י
שאול סוגייא י׳ח ופתה״ר ח״ג רקע״ה ע״ר ורי׳ו י נאג׳אר ר"פ ע"כ ועיין כספר י
ויד׳ח • כפיה חמדים רכ׳ג יע״א ■
ק ג א אין פייין את השכויין יותי על כרי אין ער נעשה ויין עיין ^' ר ס'
דמיהן שמע אברהם סי׳ י״כ ומה י ’ מהעי רקס׳ח סע׳ג ושש׳ט ע״א י
שציינתי כסה׳ק אכרהם את עיניו כחי' לגטין ועי■ וחינא וחסרא ח'כ רס׳ט ואילו ;
כס׳ ירי ריר הצוי קאראקו סי׳ נ״ו • Qpאין רנין אפשר משאי אפשר נפקא מכני
אין שכית כמקדש עיין כס' נר מצוה מגב י אהין ט°א רהוציאוס לחיז ספרא י
ח״ב ראסף איש טהור החילוקי ס׳ שמיני פיא פסקא ל׳ו ועמ״ש הרכ סד״ר דף
דינים שנאמרו כיה וכלילת שאיל סוגייא כ״ג חינא וז״ל ע'כ כמקלוקה ההנאיס כיה ועיר לו ור״ל
וחשיא ח״א רצ״ר ע״א וג' ופהה״ר ח״ג רק״ו ע״ד יקי׳ל הכי נרע׳ק ועיין התוס׳מ ס' משפטים
ויגיל ור״ף ויפ״א . איח קנ״ה ועיין ח'כ ה' שמיני פ ’י פשקא ה' וסי
מושיכין מלך כסנהדרין עיין שמע מגג איז חוריע סיף פ״א וק״א שם ובגין ציון סי' קס״ר :
י יעקב רא״ך ומערכי לכ ח״א דרוש
ס׳ז רקנ״כ ע״כ וח״ב רקס״ג סע״ר ואמה יוסף pמ א אין חולקין ככור לחלמיר כמקום סיכ
רק״ה ע״ח! שמע יעקכ ר״ס ויחי ועי צור י
למדין הלכה ממריש ומתיספתית מגד איז יעקב ופני יוסף ס׳ וירא יעיין מה שהקשה כס'
וממשנה עיין חיו״ט פ״ר רכיכות עכורת ישיאל רכ״ו סוף ע'כ והחיי מאליו יוכן J
מ״ר ופ״ג רפאה מ׳ץ ומפרשיו שם ועיין כס׳ כית
היי; דרוש כ׳ ליכור ועיין מנחה טהורה רס״ו ע'כ p 3 pאין קטיטר נעשה סניגור עיין כס'
וג' וגנוי חיים אות ג״ן ועיין נודע כיאורה ח"כ רקרוקי חכייס רפ״ס ע׳ג וכס' ' י
סי׳ קס״א . נח׳ל ח׳ר רק׳א ע׳ר וכס' ויקרא אכרהם ס׳ אחרי
שלית לרכר עכירה עיין סר׳ר ריי״רמגה אי| כארוכה ועיין ירע אכרסם ס' חקת ססקא קכ׳ג
ע'כ וג' וקרית ר׳ רק׳ט ע”ר ועיון יעקכ כיכמות ופתח עינים שם לר״ו . .
וייק״ח ע״א דרכי שלום ס' כלק וחינא וחסרא ח"כ
רקס״ס ע״ר פתס״ר ח׳ג דקע׳ט ע״ג אמר,שמואל j p pאין עושין מצות חכילות חכילות עיין
סי׳ כ׳ה■ . י חק׳ל מה'כ סי׳ י׳ר וכסו׳סקרניס ^
אין נסנין ממעשה נסים עיין אהלי יצחק מגו הנ"מ כלילת שאול סיגייא כ'כ חינא וחסרא ח׳א
רג׳ם ע׳ג ועור שם ע״ר מתת אלהי' י ^ רק׳י ע׳ר :
ר׳ק ע"כ ודקדוקי חכיים רע"כ ע׳ג ויע׳ג עיא Q p pאין צרין לומר יתפרש לשון קושייא
ויע׳ה ע׳ג ור' ורע׳ח ע״ג וצמ״ר ח״כ כיהושע י שהוא הפך כן הכיא כס׳ ורע י
כיריחו תלקא ומני .אהכת עולם רק״ח ע'א של׳ה אכרהם על הספרי פסקא פ"נ וסר׳ר שם ,
ס' לך לך ירי משה במדרש חוית נח״ל ח׳ג פ״ת n p pאי גו צייך ל' יה יתפרש כתלמוד ירוש'
רקוטס רע״ה ע״ר וכספרו נאה דורש דרוש ב' אינו ראוי לעשית כן יפ"מ פיח י
להלכשה חינא וחסיא ח׳ג רקמ׳א ע׳ג ואיש מכין דיומא סי׳ ■' 1
כדרוש לתשוכס אכיהס אנכי כמלכים כ׳. Q Wאין ארם עושה כעילתו כ׳ו .עיין
ז קן אין אונאה כחליפין עיין ירי דור הלוי י כס' שישי הים ח״כ וכס' כן י
י סי' ע׳ח על רכיי הרמכ׳ן שמו סרמס רפ׳ח ע׳ג וחינא וחסרא ח׳א ר׳ן ע׳א וע'
משה רקצ״ה : כס׳ סיכת ציון סי' ע״א וע ’ נ לענין אשה אינה
H Jpאין לא ראינו ראיה הנס לגכי מנהג חצה ככעילק 1נות ועיין שמו משה רס׳ר וכחוקת
אמח' דהוי ראיס מור״ס כהגה' זו דאין ארס עככ׳ו עיין מהריט׳ץ סי׳ מ״ה רנסתפק
כח'מ סי׳ ו״ל ומ׳ש הרכ ש'ך שם ורישין סמיכין גכועל כיוה״כ ונירה וכס׳ שפות יעקכ ככ"כ רף
ג׳ם השיכ עליו .
ג מ ט אין למדין מן הכללות אפי׳ כמקום ק מן אין מפקיקין כתוך רכרי תויה לרכר
שנאמר כהן חון עיין כיה כקרבן י רכרי נכואה מדרש שו׳׳ס מומור י
אסין ס' אמר ע"פ תקת עולם ומאמר המלך רף ז׳־
קנ״א
אזכור מערבת אברהם
בענק תופת ממון כאיסור הנאה עיין טדע כיאודה . קנ׳א ע׳א ואינא וססדא ח׳א דף קכ׳ל ע׳ג
ת׳א סי' צ*נ ועיין שמע אכיסם סי׳ ת׳ן .
ר ע א א י סו ר אי לא שיית ליה למכור פסולי מ ס אין סאשה מחעכרה מביאה ראשונה •
המוקרשין כאטליו וכלינורה י עיין שיכה צ»ון הי׳ ע״ג ונס׳ל ח ’נ י
איט פודה כיותר עיין רש׳י בתולין דף קל״ג ע'כ ככתובות דצ׳א ע׳א .
ד׳ס כאותן ועיי; כקונט׳ שמע אכיהם סי' ע׳ . מ ס א א י ן איסור הע׳א עיין שאלוה אכיה
’ נופך כלל ה' ונודע ביאורה ה׳א
א י ר ״ ו ל׳ סימן א “נ לשון הטמנה סי' י׳ג ושיכת ציון סי' נ״ו וו׳ן ושא׳י דף קל׳א
והכנס ורע אכרסם פסקא י •ץקב׳ל כלילת שאול הלוי סוו׳ן בטהרות פ׳א מ ’נ
קמ׳ו וכסדיר רקנ׳א רע׳א ל' פניעה דפנע ט דקנ׳ד ע׳א סק נתן דקנ׳ג ע״ב וקס׳א ע״ב אהלי
הרנל וכאהלי יאויה שם רנ׳א רע׳ר ל' שינוי לא :יצתק דק׳א שירש ישי דט״ו ע׳ר פני אריה סי' ן'
כחק כל היום אלא מאורע והור׳ע רה׳ן ע׳ר ל' פני מכין ס׳ג דפ׳ס ידצ׳נ ע'כ ,
סימן שיסיימוהו• & 3 Dאין מתסילין ככ״ד עיין ווס׳ון כס'
? ע ג א י פ ו ך אנא היינו ריש הכרח לומר י עקה רער׳ב ע'כ ועיין כס' פני *
לספן אכל כשאומי ומס ראית ׳ '* מכין ת׳ב ולפי סיוה״ת הליה יוטעה אמאי ססמירי
הוא דאין הפרש כין יו לזו להכריע ק־כן אהק כדווג שיהיה כליל שכת ולא בסול יען שכת אין
ס' ויקרא פ'כ סי' ט '.יאיתא כחולין דמ״ט ע'כ לו זוג ויורה רהאי יומא דקא גייס כסיוס היה
כהיפוך אנא ראמיו רשאני הנא רכיון רקתני מס והיו לכשר אחר רלא הוו ווני אלא כנוף חרא
רוקא ופי׳ רש׳י שדורש המקרא והוצרך לרקדק ועיין פלנא דנופא משא״ב כשאר לילות דכאו שנים נס
כס' יכין שמועה כלל שע״ט רמשמע קצת רנראה ■הוא עלול למויקין רקפרינן איוני ועיין כסה׳ק
רסותר רכריו סוניא וו דחולין ויש ליישב רכשאומר אכרהם את ידו ח*כ בדרוש ו' לנישואין .
איטן קמייתא לפעמים לא פיין אכל ככתיייתא
כשלא פייך הוא המיס אמאי לא קאמר איפ ך מ ס ג א ץ דוחין נפש מפני נפש היה טענת
קמייתא וצריך חיפוש אם צא יש דכר סותר ליה . י איוב על היסויין עיין צע ר ח כ י
pל'א ע'כ וכס׳ ררש אכיסס על הצדית דנוטל
ס ע ף איי ע כמספר הרכה כולם חשוכים >לכפיה על הרור דאיכא טענה וו ראין דותין נפש
תורת חיים כע׳ו רקכ״נ ע׳ר י מפני נפש וע׳ש מה שתירז י
ד׳ה כשלת. מ ס ף אין מיתה כלא חטא למ״ד דכשאת
H V pא כ י ל ה נסה כנשכע ובאכילת קרשים י עושין רש'מ אינן ככחי' כניס
עיין שנטה דרכנן דס׳ר ע״נ * ^אין יוכל הקכ׳ס לסתיות המתים על ירו דככלל
ועיין שיכת ציון סי' ט׳ו ושמע אברסס סי׳ ן' החפץ ג׳ מפתתות הוא מפתח של תחיה ועל וה כפר עשו
חיים סי' צ׳ט. >תסס'מ אן לא ידע דאינו לנמרי הריר כידו המפתח
W pא כ י ל ה אין ראוי ליקח מלפני האוכל ולפעמים מוסרה ע׳י שליח באקראי לשעה המצטרכת
והשותה דכר הנם כי אינו עיין צמ׳ד ת׳ב כאיוב דף קל׳א סע׳א .וכלא׳ם
צריך לסעודה והוא כתוך ד׳ אמות דליכא חשש אפ״ה מיתתי כפרתו ונסלח לו לכל עון ולכל תטאת אפי'
ראוי להוהר סכי איתא כנמ׳ כפרק כל הכשר ושם על תילול ס' וסיור לאתנו להיות ככתינת כגיס
אמרו ראין לחתוך ולאכול מאנורת ירק מכלי שיתירנו להקכ׳ה•י
דקשה לכשפים ודמחוי נרעכתטתא .עיר איתא fTDpאי סי בן יאודה הוא איסי ן' נורייא
סתם דאין לאטל דבר ירק שנפל על סשלתן משים הוא איתי כן נור אריס הוא *
ריח הפס ומיאוס■ איסי ן׳ עקציא ,ש׳י דקכ׳כ ע'נ • י
פיס הוא שינטר נ׳ בצים tVpאכילה W pא י ס ו ר תתאס נכר או עלאה נכר •
וכין אכילס לאכילה הייט עיין כאר יעקב א׳תסי׳שי׳ת ’
מתחילת אכילס יאשינס עד סיף אכילס שניה ס' די'נ ע׳א ועיין מס׳ מכשירין פ׳א ג
תולדות אדם לי׳י ח׳א דיו׳ד ע'כ וח״ב ר'כ סוע״א תס? א י סו ר כמקום דליכא מיתה או מלקות
ובאכילת פיס לענין כרכה עמ׳ש רב יצחק נר׳ו או כרק אי איכא איסורא • י
כספיו הנחמי טת סיץ דס׳ו ע ’א . עיין למוה׳ר ען סחייס ס' תצא ע׳ד סכנס׳נ כל׳
בהקדש דמעלרמצטיף אכילתו pVpאכילה סרא׳ש ועיין פני יוסף שם אות ד'.
ואטלת חכייו ונם כפחות pס ה א י ס ו ר ץ שכתורהכשם ראמרי׳ לעטר
מטית ונם כשהוא שלא כדרך אכילתו בכך עיין עליו כב' לאוין ואיט לוקס י *
צמ׳ד ת׳א ס׳ ויקרא ד' דרכים כפי' רש■י וע׳ש כ׳א אחת כן לעכור עליו בב׳ איסורין ואיט למלקות
לענין הנאה של כילוי ומויק מקטת כהונה ולענין תיר״נ ס' שמיני דס׳ו ע׳ד ־
שתיה ככלל אכילס פלפול נאה כמיעוט שיתה. K O pא י סו ר רב שהורה לאיסור וציה
לסנה אחר שימצא סתר או *
טנא ושתה מיא תוס׳ זוה׳ק סעט אכל כשימצא התר א׳ץ לסמלך כו דשליחותו קעכיד •
ח׳כ ררע ו ע א ועיין לאדון י חילין דח׳י ע״א י
ע״יט ני׳ו תכ׳ן כס' כף החיים סי' כ״ר אות מ'1 . ]? pא י ס ו ר ץ שאין להם ביטול עיין שרשי
וע״ן ק“ס דקע׳ת סע׳א שהכיא מספר׳ח דמציט הים ת'כ .איקוד הנאה י י
הדחה
ה אזכור מערכת אלף אברהם
שמואל כמאמר אם מוכטת לי שהיא נושא את הלחס כיין ושכר ברגים מלוחים רוקא שלא נודע
כפיו ועיין כק' עיני הערה ת״כ להיב המגית ומן מליחחן יע׳ש■
נר״ו כזה. א כ י ל ה לא יאכל הייני לעשות אח
שפיר נאה עיין גטין דמ״א ע״א אמי קצב המאכיל כאוכל ועיר ללמד על י
וכנירה ויש להתכונן רקי״ל ראסיר י דמיו סאהורין כהנאה הנחומא ם׳ כא ועיין להרכ
לשכת יופי כאשה כפני אחרים וחפשר דהיינו נעימה זרע אמת כררשיתיו כת׳ שפת אמת ס׳ כראשית
כמעשיה ויה כיוין שלמה שקר החן יהכל היופי כפסוקי עץ הרעת •
אשה יראת ה'היא תתהלל ר״ל היא תתהלל כלי יופי . מ פ א א כ י ל ה הבהמה קורמת לארם ואי
רלא ידעי המשנה תקשי קצג אמוראי טעימה אסירה עיין כגדי י
ליה אכל רלא ירע מפי נשא י שש סי' קס׳ז ושם לענין שתיה ועיין כס' רו״ח
רע׳י הכהן תהיה לא הקשי ליה מוהרש׳א פ'ק א״ת סי׳ וק״ן וכסה׳ק וימהר אכיהס מעי ש' אות
דמגילה רט׳ו ע״א נכי אומר דכר כשם אומרו זר׳ת •
רמכיא גאולה לעולם ועיין חוסי חולין רט׳י ר״ה 3S0א כ י ל ה ייליתא היא לאכול כפני
תלוש ולכסוף תכרו ועור שם כחוק' חולין רקנ״ז רכו אכילת קרשים רנקיא י
ע״ב ר״ס ומר קכר ועיין כס׳ חק״ל ח'מ ח"כ סי׳ עשיית ציכיו ולכך נענש עוזא ק'מ סי' קכ״ז :
צ׳א .
א מ י ר ה לגוי כשאר איסורים עיין לצר אהרן ולאלעור אל אמירה מיוהדת ;! j g
להר׳ חתםסופרחה״שסי׳כ״ר י תכונית רהיא יתכונן ולכניו כל׳ י
וסי׳ כ״ה ועיין כס׳ אהלי יסקב סי׳ ן׳ לכן חי״ל דתם טפלים לו תהיה המניה ק׳א התוה׳מ סרי
האומר לכן א״י שיעשה לי מלאכה כצגעא כיו״ט שמיני פ׳א פשקא ט׳ל.
כ' ש״ג ועיין גלילת שאול סיגיא ג״ם . פ מ ד א 7תעייס משמע מן החללאל הער^ס
לגמה עיין שעות דרכנן אמירתו ל ציו תהיה המרירה קר״ר רף רנ״ר י
רע״ז ע״ג וקריק ר' רצ״ר י רע״ר ■
ע'א וכק׳ כרך אח אכרהם ועיין לב מנין דק״כ ק פ ה ף׳ אלעזי כ״ע רודף תמיר אתי הפשט
יע״א ושהיורשים חייכים לקיים נדר אביהם ועיין וכמ׳ש וים שכמו ע"כ שלא כטוכתו י
חיים כיר סי׳ ס״ח כאריכה וכלילת שאיל סיגיא לפי' תו״ל יפה קול ר״ק רע״א
נ"ח• קפל { Vתקרי עיין אהלי ינתק כסיף חגיגה
ר"פ לאו לאפלוגי אתא עיין רש״י לצו אמר וכסנהררין רי'כ ע״ג וכס' רנא י
פרק יש נוחלין והין עשיר פ״א י פשיא פי' א׳ת ערייס׳ יומא וכא׳ת לא שערוםאלא
רעילה מ׳א ועיין כתי׳׳ס סל״ח ועיין להרב כית לא שעום הסר״ר רש״כ סע׳א כתב לא ראיתי אל״ת
היין כריש דרוש א' לס״ת• גוה* .
עיין מחזה אכ-הס ק״ק אמתלא ל צז ^ מ ג ה כענין נישואי אלמנה .עיין ק פז
דק״ט ע״א : י מעכר יכק כשפת אמת מאמר
ל׳ אנינות כמו ואני הדיינים p yj ב' פ״ט ועיין כסי מדרש אליהו רי״ג ע"כ וכוע׳ל ת״א
ולכן צ״ל אנחנו הגם דיש הפיש י מע' כ' אית י"כ יעיין סה״ת סי' קפ״ז דממנו
מלרע למלעיל מהיות טוב למוצאה כהנהגות ר' סמך והוא חידוש אפ״ג ראינו נישא אשת הגרצת
האר׳י ה״ר כק״ס דט״ל רע״כ : ועיין כס' מת״ל רקמ״ג ע׳ב ועיין כשכתי בעל
לגט ואכילת מצה ולולב לצט אגלוהו ש״ט די״ג ע״ג יעיין כס' יעיית דכש ח"כ יס״א
וסיכה וכיוצא עיין שיי י סע״ר ובק׳ חיים ישלים ח׳א סי' ג' כארוכה כזה
רע״ב ע״כ אי חשיב מצוה • יכסה״ק אכיהם אנכי כשמואל כ' מ״ש כזה ועיין
כריתות ושוגגומוטעה כחייבי ר אנוס קינא יתקרא ח״ג ר׳ז ע״ר וכהת׳ק ויען אכדהם
וכמיחית כ ר עיין אהל י נאג אר _אה"ע ס״כ כס׳ר •
■ רע״א ע״ג וד' . י אינו ענין תנהו ענין צייך שיהיה פמה
רחמנא פטריס עיין כלילת שאול רא אנלס שייך כגון מומר רנכלס ליד י
הליי סיגייא ר' מאסף לכל המחנות רנכלה ואתר מיד ליד דהיינו מיר רנכלה ליד רעלמא
כמו אכשלמה אדון שלמה לב אנללומוס שהוא טומאת אוכלין חולין פרק א' העור והרוטב
כן ארון קולמוס סופר י ריק׳ח ע׳א ומיהיי כתי כנסיית ס‘ אמר ע"פ
המלך לכתיב מקפד הכתים והשרות והאנשים לתת בעמיו כתב ראם אינו ענין היינו כיתויא רקדא
מס למלך .פחת עינים כב'כ לדס״ז ע׳ב • לא היכא רמשמע להפך .
מ פ ט א ם כהמה אינו בהמה כדוקא אלא
לא שקיל וטרי הש״ס מחד גל אסמכתא כיוצא כה התיה׳מ ס׳ כחקתי ע"פ *
מסכריא מהפסוק■ עיין אם כהמה•
אהלי יצחק כסנהדרין לרי״ם ועיר שם לאסמכתא עיין מנחה טהורה רק׳ג ע״ג קץ את״ל
ראינו מרדכנן ועיין ש״י רקכ׳ז ע׳ד אם הוא מראו' ושיכת ציון סי' מ' וחק״ל ח'מ
נמי או מדרבנן . ח"כ סי' צ׳א וחקק׳ל ח'מ קי' ט' יסי׳ ג״כו■
כל׳ אם עיין צמ׳ר ח;א לל אסמכתא מ צ א א ם יתפרש לשון אפילי היי״ף כמאמי
ס' שמות רף קל'כ ע'כ אם יהיו תטאיכם כשנים ודכר
וכענין מ ג
.אזנוד מערכת אלף אנרחם
איצך ממעט חייל רש׳י כשולי! דף קל*ו ע״ה • וכענין אשמכתא לא קניא עיין גש׳ כיה היין דרוש
א' לש׳ה וכלילה שאול שיגייא ל' ויפה ענף כריש
מקפד הערים שככשו כפרטן היו ל׳ה nא׳י הה' פתה׳ד פי׳ג דפ׳ג וק׳ד ועיין שכע כנימן שי'
וככלל! היו כ״ט והששה הנושרים כ׳ב ול״ג וצ״ו וצ׳ת וקי״א ודכ״ס שמו משה דע׳ז
לדרשה צמ״ד ש״כ דקי׳ו ע״א .
ימים יוכה המענג אש השכש ירח אריכות אנן נמי שנינן היא כמו קושייא רה אף
כדאשמר כשיהיוש של יו א מאי קמ״ל אהלי יצחק ככתוכות דף
משג השביעות יהכיאושיו כקה״ק אכרהם אנכי ע׳ג ע׳ג •
כישעיה קי' ש׳ן ונשמט משם יזה מפורק כנוקש .נוטריקון אפיק יהין שד׳ר רו אפיקוחס
מישף טועמיה שיים יכו וכפייט ייס השכש חין פהקא י'כ וזרע אכרהם י
כמהו ומאהכה חיים יאריכון וגס טועמיה שיים שם .ואפיקוריש שכא לשאול איקור והקר אי מוריו
ינו • וגם על לא ששיך כאיהרוק של יום כ' עוד לו או לא הנה משוגייא רשנהדרין דף צ״ש ע'כ
לו כיוס כ' שמנה שכעים וא׳ לאידך גיקא ויה אינו מכואר דיכא הייה טרפה לכי כנימן אקייא .
הישר למה שמנה כמשני' דכייש pמספר לו כי
כמישה יש הפרש כין כרישיש לשאר מישיש וכרכיש שכיש אי שייכ שכורו ח אפטרופוס
כשיכ וחי אחיך עמך . האפטרופיה לפ-וע עיין
אי שמ <יןי עיין כק׳ השייריס ג׳ פי' ליט ראש משכיר ש״כ הי' מ״ה וכאפטרופיה שמינהו
ועיין כק׳ מש״ל דקמ׳י אכי הישימיס יהכ׳ד עיין שיכש ניון הי' צ׳ט ;
רע״א •
כמו אם ירע אכרהס וקד״ר ואהל' רך אשר לפשוק צדקה על חישומי׳ רח אפטרופוס
יאודה ר״ס ראה . עיין קריש ד' דקי״א ע״ג
אי^יף ריכויא הוא ילקיט ויש רמי רכא ושם ע״ד ליכיש לישומים ורף קכ׳ג ע״ג כמוכר
שש׳ס ואישא כחולין רנ״ר ע'ח לשיעצש הישומים ועיין כק׳ משנש ד׳א ש"כ מע'
אשר ללוים מיעוטא הוא לכסנים רקיח ישירה היא וו ■ .
יע׳ש מינה יאשר לאו ריכויא היא !1א דהכא שאני עייןכששו׳מוי׳סשהכיא רט אפטרופוס
דשנה עליו הכהוכ, ראיה מדין מקר שורו
ל כ ב א' 2ת איש דכעלה נגמר דינו להריגה לשמשה וכנראה דאין הנדון דומה לראיה דהשם
או אששו כיין פנויה וצנן נששלק לגמיי אכל הכא שם אפטרופוק עדיין
אביגיל גילשס אש שוקה לפני דור שרה יצחק כמגי' עליו ועוד דאימא רדומה האפטיופוק למ״ש דש״ל
לדי׳ד ועמ׳ש מוה׳ר פני מכין ש'כ דדכ״ה ע״א ע*ד הדא׳ש ועיין להרכ ש׳ך רק׳י ע״ז ודוק .
וכ'•
ל כ ג אי פ ת איש דוינקת ונשכדר דככר מת כנשמה פי׳ עיין להשוקפוש רי >4ראה
הכעל עיין מוצל מאש ופרי ומהיש״א פ'כ דחגיגה•
האין וכר״י אה׳ע קי׳ י׳א ועיין כמשני' דנייד איירופה עיין כק' כוקשנאי ריא ארצלת
פ״ד מ׳ג כמפרשים שם• ריש עמוד כ״כ וכש׳ש יסונשן
ל כ ד א ש ת אליהו ואשק ריכ׳ל עיי! למיה״ר ק' נש ד״ש ע״כ וככורי יעקכ קי' שרנ״א וכק'
מש״ל רקי׳ד ע׳א ועיי! פלפלת שע׳ל להרכ הא״שנר״ו אך כק׳כדכ^ נקט האינדופא
כל שהוא קי׳ י ׳א .
ל כ ה א ש ה מה שקנשה אשה קנשהבעלה אי ששיכ עכר הייד! הוא משלוקש רכי א״י
ולפ׳ו שקור יכר היכי משכחש וכירדן עצמו צמי פליגי אי ששיכ
בן קו"מ שגנכ מאו״א ויש כוס כ' שי' א' שהכין א׳י קד׳ר דקק׳ג ע״ג ונטד לו מה כדקמ׳א ע׳ג
כעלה מטובו לוכוק לס כ' דנקנו לאשס ע״מ שאין ולעני! קיסון ועוג נמי וכק' כיכ׳י א׳׳ש קי' שפ׳ט
לכעלס רשוה כה הקד״ר דר״קיע׳כ וויע אכיהס ומדכ׳ק מע' ש' איש כ'פ .ואי צידון הוא א׳י
פי' יר׳א ולמ׳ד קנין פירוש לאו כקנין הגוף דמי עיין הרימ׳ט ,ח"א קי' פ״ד וש׳ב קי' כ׳ן וקדיש
משכשש לס דגנב ומכר מקרנה של אשה וצא ר' דקי׳ט ע׳ג *
מפירושיה מנכסי מלוג שלה .י מוחיקש מאכוקינו עיין אהלי יצשק רי|^ ן«יי}'ז
שנשטשיש עיין נשכייח ת׳ב קי׳ לכו אשה פע״ו דש׳ו ע׳א וכק' כרך יצשק
ג' ועיין יאשיש ככורים ש'כ קי' וראש דוד ק' וישכ וש' קרש
ט' וראש משכיר ס׳ב קי' ק׳ט וק׳ כגדי יו״ט קי׳ מלקו של יוקף לעש׳ל עיין שומ׳א ליד א*י
ט' ויו^ ויען אכרהם סעיף ט׳ז, כישיקל הי׳ מ׳ו וקד׳ר ק' פנקק
ל כ ז א ש ה שרוצה להיות לה מדור בפני דלק׳ט ע׳ד ואהלי יאודה שם דף מ״ס ע׳א .
עצמה עם בעלה ולא להיוש
דוד סלוי קי' קט׳ו וכק' שיים עם שמושה עיין כשלוקקה עיין צמ״ד ש'כ דקט״ו טוף ןסיןייי
ישצום ח ־ב קי' כ׳א וקי' כ"כ . ע'כ ואילן כיצד היה ואסף כל
הדעוק ועוד לו שם דקי׳י ע״ג .
שבר לאחד מישש הבעל עיין רכח אשת לא משמע מיעוטא כולי רט» אלצב□
שאלת יענן ח״ב הי' קל״ה תאי שוקא ממעט ש׳ל אכל
ומאמר
אזכור f]k מ ע׳ אברהם
עורלה שנתערב כאחר אי לוקת שתיהן אי יוצא ומאמר המלך ריש הה׳ ומעשה אפרמה יו״ד הי׳
י*ח עיין כאר שכע ומו׳ה חק״ל ועיין כה' כית י׳ו•
משיחכה ועיין כה' כנויי יעקב לענין תערוכת ר כ ט א ש ה רשהתה יו׳ד שנים ולא ילרה
ננוול וע' כס' הנורא אכיר יעקב להרכ של אנדריאנו כא׳י דיוכל לישח אשה אחרת
ר ח ל א ת ר ל ג י ס כחשש מורכבין .עיין אינו פויע לה כתוכתה כי אם מה שהנגיהח לא
חתם קופי• סי׳ קפ׳ג והי' ההוהפת שעות דיכנן הי׳ ה׳ ועיין כה' שמו■אביהם
ר׳ו והניד מירכי מסי׳ ה׳ עד סי׳ י״ד ולכ חיים ערן כנים אות "1ן .
מ"כ מקי׳ קכ׳א ואילך מועד לכל ח' סי׳ כ״ג אות ר ל אי צ ה כל אתתא כת כעלה עיין להיב
ס׳ין ונ׳־ו;, כית היין נר'ו דרוש א' ליכוד
דלט אתלוג שתלאן כסכך אי מותר ליקת המקומית שיכרו כוה.
ולברך עיין שינת ציון סי׳ ט! שמת נעלה ונעשה לו נה רעמד רלא אשד,
הרא ב׳יך המפיש הוא כעל ההשגות חי מהו הדין כאשתו עיין'כור י
אחויי תרעא דלק׳ח ע׳ג דנר להיב תישע יאווה הוף מע' מ׳ ועיין נהי"ה
ועיין שיבת ציון סי׳ ק״ה כמ*ש דהדאכ״ד תיי צדקה לחיים נכי שלום ן׳ תקוה ותיים טוסס מן׳
כ׳ו .
הרא״ש יש לסמוך על פסקיו יותי אסל ל ל ב או /הפהיק כדי להכדיל כין ממון גביה
מתשובותיו עיין כוה נקיית לממון הריוט יהו להכרת רשכ׳י .
ר׳ רקכ׳ו דע׳יא : אך רכנן ה׳ל דלא צריך ב״ק יה׳ה ועיין להרכ פתת
עינים שם על דכרי הרב שער אפיים .
מעיכת בית דכור ומכטל דנוי עיין כהי״ה אף/י ףך' J
סל״ח וכה' קיית ד' דצ”ה ע׳ד
א בא וה ולימד על יה ס׳ ר׳ יאודה כמנחו׳ וכלילת שאול היניא ל״א .
דו׳ך ע׳ב ועיין משנה למלך רפ׳ב ר ל ד א ר ־זי עשה ודחי ל״ח טעמים כיה
מהל׳ כיאח המקדש בחרי גיפי וכחד מפא . כה אצית אליהו ח כ פ ח דיומא
ב בא ללמד ונמצא למד חייט גם למ״ר וכחרי לאוי וכל״ת ועשה לא דחי וכעירנא דקא
רצמדין זה מיה חיס' סנהדרין דע״ג מעקי כיצי הוא עיין להרכ כית היין ־ריש ה'
ע״א רי׳ס הרי כח ללמד ועיין נס׳!רע יצחק פיה״מ לשס״ג י ואתי עשה ורחי ל׳ת כרכי רתלוי כמציאית
פ״ח יסנהדיין מ׳י ד'ס ע״ד מה שהק' כוה ועלה עיין שמחת יו׳ט קי׳ מ'כ למורי ה' היי קפ׳יג
מן הישוב דרך חריף דכיי פי חכם חן ועיין להלכוש וכתפיו שנות יאודה די״כ ע״כ ־
סי' תכ׳ו ולהסמ׳ע שם סק׳ר . ר ל ה אן /י עשת ודמי ל׳ת לענין מילה
JIבית יש כמשמעות כית חצר נמי עיין חיצא כצרעת אי איכא חיי עשה ול״ח
וחסדא ח'כ דק"מ ע״ג . כצרעת עיין להדב לחם יאודה כפ״א דמילה ה״ט
ל בבקר פכקי יתפלש בב׳ אופנים אחד וכנראה דלא דק^ כדכדי התנא כה' מש״ל פ״י
ככל כקר וכקר כ׳ משיאיר היום מה' טומאת ציעח כמיש כיה ודוק יעיין חינא
עד הצן החמה הוא כקר ראשון וא־ת בקרא הכי יחהדא ח'כ די׳ה ור״ו ופתה׳ד ח״ג ד'כ וכמפחחית
והכי עיין לב חיים ח'כ סי' פ׳ ועיין פתה״ד ח״ג שם דשכ׳ז ע׳ד•
דל׳ה ע'כ ודל׳ו ע״א . עשה ודחי ל׳ת עיין למרן מלכא רלו אתי
לו בבת ראש עיין יומא דס׳ו גכי שעיר מוה׳ר 1ה הי׳ם גדול כהפרו
המשתלח כסברת ד״ש דמטמא כגדי׳ הנורא שרשי הים כשורש 1ה דהקשה נכי מילה
אחר שדחפו לשעיר ו1רקו ועיין כס׳ קרנן אהרן כאומל דהעמידו דכריהם כמקום כיה צמה שהתירו
ס׳ אחרי ע'פ והמשלח• אמירה לנוי לחלוב הנהמה משום צער כע׳ח דאו׳
VIבבת אחת אינו נקרא כסעודה אחת ע׳ש שהאריך .וכהודמטתיה דמי יתכן לו׳ דמילה
קה״ח סי' תתפ״ח יע׳ש ויש ראיה שאני דהכרת הוא עד יום מיתי וולת דעוכר על
לוה מן הסעודה גופה דאמרו כגמ׳ השותה כוסו עשה^ דוכיום הם׳ ימול הא מיהא עיקר המצוה
פכת אחת וכו': ראית בה כרת אינה בטלה לגמרי כאשר לא כן
tבגלים שנישל נהם קדדה לרבו לא ימווג כצעי כע״ח דתמצוה מכטל לגמרי כעת שתכל
כוק לרכו אי איתיה וה גני הרמת הצער• ועל מה שהכיא שם לתק כין מילה דכשעה
הישן והטכת הציות עיין שישי הים ח״כ כהלכות שעובר על השבות לא מקיים המצית כיע׳ש יש
עכודת יוה״ך על דכיי הדמכ״ן , לדון לפ׳י דאמידה לנוי איט מתחייב אם לא עשה
ח בלד ל׳ גלמוד התוה״מ ס' תוריע ע״פ הגוי המעשה ונפקא מיניה ויהיה מיח ראיה להרב
בדד ישכ ועיק כס' שורש ישע מע׳ יד מלאני לענין לפני עור ל״ת מכשול ראם לא
וו . עכר על האישור לא יהיה חייב אל׳ע לת'מ או
Dבלירה כתכ כה׳ג כל היכא דכעי כריקה שמא יש לחלק ביניהם : .
כגון נפולה ושכורה ודריסה א ת ר י ג תיומה לישראל בדועכר■עיי; ר לז
.מר,בשרי כבדיקה הני מילי כדורות קמאי יהוו כק׳ ראשית ככורים הי׳ ג׳
־.קיאי למבדק אכל אנן לא בקיאינן ולא סמכינן ושינת ציון תי' ט׳ו .ובאתרוג מוקצה וטכ 'הדוהה
אנפשין וכתב עליו דש״י כקולין דב׳ן ע׳א ולי טמאה עיין שיפת ציון קי׳ ט׳ו וי׳ו •וכחתרוגשל
נראה
אזכור מערכת בית אברהט
כ ר ב י ט ו ל ביוב כישיאל לינא עיין מעדני■ נראה דאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואוק ומוקד
לב ח׳ב דרוש ע״ג . להמוך עליו רכקיב אל השופט אשי יהיה כימים
שד עיין חיים שאל ח׳א הי׳ג״ן את ■ ..יבי■" ההם אכל הוא יזהר יפה להכיא לפניו כל הטכהים
וחוקי חיים אשכנזי על אה״ע והכתיאיס כרכר ני היכי דנמטייה שיכא מכשורא
אי נאקיח על כעלה ועיין גנזי חיים י וכיאה שלא עכ׳ל הזהכ:
כדרכה עיין פני מכין ח'כ ריר״ח ואילו , קקני לה לא פריו אלא יהקס יוד כהדיא
חכרייקא נתיית נהנים כמהני'
כ 1בי ו ״ 1למלמד כפני החלמירים רכחיכ קרי וימני כהר מהכקא או נקיי מסכקוק רש״י
אזהרה כהה׳ח קי׳ חחקע׳ב עיין כחולין ד׳ק ע׳א וע׳ש נקיה׳ !
כמפחחוח היכ ש־1ח יעכז ח״כ J ככלל ח־ה וחיה .ככלל כהמה יא כהמה
כ ז כ י ל ה כל היאוי לכילה איחא ככמה איקא כלישנא דקרא מש׳ק הי'
דכרים א׳לענין מנחם הילה כלולה ק־כ ’
כשמן כ' ניקוי הרם נ' קריאח חליצה ר' קייאה י ב ב ן אם הוא כהוט או על שפחו ע״ן
ככורים ה' הפרק נירים כחיש י ו' לעניו טכילת ההוה״מ ה' חיייע פ״ז פהקא . ' 1
כיה הההיים ז' לענק קמיכה טמא רמשלח ץרכניהיו שלא מרעה שוהפו ואומר לו טול יג בונה
ח' גכי נאטעה יר הערים קוק׳ חולין רפ"ג קיף עו״א עיין ירי רור הי' פ׳ר י
ע"כ ועיין מאיר עיני חכמים על דכיי ההוה' • אם הוא להכעיה או מחמה צער יד בועט
עייןרש״י כחונין ד'ד ע'כ ולמין
;ין זה לזה קייט מן הצדדים ולא מהחי׳כח כ כ"מ כפ׳ר מהל׳ שחיטה הי״ג גני מומר לעורלוח
י לקוף עיין כיב"י א׳ח הי'ג'כעני;
ניחן מיטקו כין צפון לריום ועיין קמ״ה דף ה״ו ופגם עמ׳ש מהיה״ג שישי הים טו בושת
ע״ר וכה׳ שכיעקב קי' ג׳הכייח רהוא מאחיייו אך ח'כ ועיין כה' חינה וההיא ח'כ
ראשו ורגליו שלא יתן האחור לגכי מזיח או מערב רר״ח ע"כ וג' וכריש ח״ג .
הוא פחוח שליש כמ״ש ככ״כ פ' טז בזול
בין אכילה לאכילה כין י״ק ליוה׳ך היינו כט מ׳ש ועיין להרכ צמ׳ר ח׳א היר
י מחחילק וער הוף עיין קולדוה ארם • וישכ רף ק״ח רע"כ כמכייח ייהף כעשרים כהף
ח״א ר׳י ע"כ וח״כ ד'כ הע׳א : רהא קי״ל עכר כל׳ יע׳ש •
בין השמשוק עיין חק״ל האומים קי' כ"כ ל יז ב ז יון דרך מליצה עיין קריח ר' דף קט׳ז
י וכקונט' דכי שמשי ועיין ר״ה מילה ע׳ר ומי החקר ח'כ כישעיה ו אשכחן י
כי מו ל איט לדרוש הנמצא אם לא אלא לא כחולין די״ט ע"כ רקייה עליה דר' אלעור נכרי
להכיר כמהוקו הקוק״מ הדר י נכרי וכינחו היה דנל היום יצאה אחה לו' נכרי
,קזייע : נכרי יחליח טעמיו כגמר נכרי השחיטה אוהחחיל
ב י ל ל׳ הכראה לאכל עיין הולרוק ארם לב נכרי ע׳ש כפי' יש״י .
ח"כ די״ט ע"כ ; ’ Hכזיון מי שבייה לחכויח כני ארם והיה
כ י ר א ה שם חכם .קוכה דל״ד ע"כ ; גל י כיניהם צדיק עיין הה״ח קי' חפ'כ
רלרש׳י כק' הפיר׳ה p'pוכקדושין רע׳ח ע'פ
ביי^לל כשר כחלב כחמי טכריה עיין לד וכל הטף כנשים החיו לכם ופנחה ככלל ועיין רוח
היומח כהף הי' ט״ז*. חיים יויר קי' רש״ם ועיין כק' אכני שוהם רפ׳ח
כייעלל קרי ליק קרא כד״ה כ' סי׳ ל״ה לה ע״ג וכקה״ק אכרהס אח ידו ח״א דרוש י"כ להלכשה
לצלי :
לל כיי|2ללי גוים מוהר אם צלאק הכיצה לה״ח כדכרים כלכד לא משום רלא יט כזילן
כחמה וכהוך החול אינם קולרה י קר קכינא קמים חכם לח'מ פ״א
האור אף ע״ג רלענין שכק אקוי ושם היקר על מהל' שחיטה הכ׳ו וכיוש לה׳ח הו״ל כזיון עיין
בישול הקאפיי וע'|חיים שנים קי' ר'וישמח לב הי' כקריה ר' הי׳ ל'כ דצ״ג ע׳א .
ו' והכיליכיק מגוים איחיה כהקנקא ליהנם עוד לא שיין אלא כרכר שנהכטל לגמרי ל ביטול
הפעם כקטר עיין קמ״ס : חיה' פ״ק רמגילה יעייז קוק' . *
ל ז ב י ת אביו כולל גם אכי אכיו וכולל כל חולין יפ״ד ע״כ ד׳ה כזוגיהא 5
משפחה אביו זרע אכרהם פסקא רעהו אצל כל אדם עיין כלילה כא כטלה
קט׳ז : שאולהיגייא ל״כ ומחזה אכיהם
ה ל כ י ה כ” נ שיש כהן גוים עיין נדיב לה ק״ק דק׳ט ע'כ•
ח״א סי׳ ג׳ וצפחיה כרכש כרכי חשוב או רכר שכמנין . כל בטלו
, סי' מ״ט וקי' ן' על נדון אחר : עיין כגדי שש יו׳ד הי' ק״י . י
׳ ט ל בי ד כ ״ ג שיהיה נכוה מכיהו עיין בקשו׳ וכיטול כרכר שיש לו מקידין עיין שם הי' ק״א
.ן מכחם לדוד סי' ג' ובספר וכא׳ס הי' ש״ך ’
; יעייז סה״ה מערכי ;כ ח א ריוש ס' רי'כ מקצהו כטלה כולו עיין מחזה כג כטלה
סי׳ ההי״כ וחתי״ג והתי״ר : אכיהם ק״ק דק״ט ע"כ I
כיהב נ
ז אזכור מע׳ בי ת אברהם
אלו דכיים שאים אוכל פירותיהם' כעוה׳ז ואט ליכא יתשס כמ^pם ונפקא סיכה מ
אומרים אוקי כתחילת הזמירות ככל יום הכנסת ראין לסמויק ככ׳ מקומית סה״ח ^
אויחים והכאת שלים ות״ת כנגד כלם מחזיקי קו׳ pי׳ppי'א יעיין P׳ סיים^ :
ומחזיקי עניים קי׳ל לקרא נמי כיח אטח ושומייס מ א בי ה ב׳ ג אשייו לי הכא מיו׳ד יאשיניס
לכקר דעי׳ז עליה השלם כל מאי דתני כמתני' אך אם יודע דמטריריס איתי ■
ובפיט עתה דנתיכו סכתי כנסיית ממס שהיה אפי' כרכיי סייס טוב לו שיאסר מלכא קה״ס קי׳
ואת לפנים דיש מקומית לקיא להן שמות הללואלא סשפ׳ג : ״
דלכל זמן יעק לכל חפן . דקרו ליס קינאגיגס .עיין רז ר ד י ה ב׳ ו
ttכ י ה כ' נ הדלקת ניית אינו חיוכא רק קולדוס אדם דג׳ן ע'כ ועיין נפ״ס
מנהגא ואינו רומה לכנין כיח י ג ם כי ה ב ״ג אם רוצם לעשוק צרכיו כיצד
הכנסת רהיא חיוכ מ״ז ח״א סי' ג״ל • יעשה עיין כק' אוק לטיכס אוק '
חן כי ה כ״ג שלא ישב בפתח לפי' רש׳י שלא . ס' •
יהיה כמשא דממהי לצאת מ ל כ י ה כ׳ ג ונרות סניכה היכא ריש שני
ולהחיס׳ שלא^יתחיל התפלה תכף עיין צמ״ר ח'כ פססיס עיין כס׳ כיס אברהם
דקכ׳ו ע״ד ועיין כס׳ כף התיים סי׳ י״א אות ין אשכנזי כסשי׳ סי׳ ט׳ו וכק׳ קול^ שמי’ 1ס׳ מקז
למיכיצי חייה• יכק' ס כסס מאין לסרב מהינ׳א ז׳ל יכקס״ק
IDכ ה מ ׳ ד ככית כ׳ לא עלו עמהס מככל שמ״א מ'ש כס״ד כסי׳ ס׳א רף קמ׳ו ע׳ג •
י כלי המקוש שהובאו כבכל י
משוס אזהרק ככלה יוכאו ישמה יהיו פני יאישע מ ה כי ח הכנקס לעשוק כו קפנדייא אס
ככתיכית כמאמי עובר כעשה יעייש ומן הכתובים היה לה שכיל וכן כשנכנס לסתפלל
בעזרא ונחמיה מייה וכא להפך מיה ושמא כינתו רמי קר עיין יאשין לציון דו״ל ע״א וכיזצר כיס
רלא לקחו כל הכלים וכאו כמספר מה שלקחו הכנסת רמוקר עיין סתק אלהיס דק״ס ע״א•
יהשאר השאירו שם שלא לעטי העשת לגמרי אם
לא תשאר כלום יהיגד לי דהרב כמסי״י י א ו ד ה כי ח הכנסת שמכייהי ו׳ ט״ה להשתמש בו
דש״ן עמד על זה ככתבי הקדש שלו . כו עיין ווייס יהקר סוקאפיא סי'
ה׳ ועיין מז״ה תק״ל ה׳ג ליו׳ד סי' ק״ס .
Dכ ה מ ׳ ד אי מיתי להכנס כזה׳י להי הכית מ! כ י ח הכנסת לשטית כגרים על גגו עיין
י עיין כס׳ כנין ציון קי' כ׳ ועיין מז׳ה חק״ל מה'כ סי' ס' ועיין
כק' פיי האדמה ׳ כס' נח״ל ח'כ דרי׳ג ע'כ ועיין קיית ד' דקט״ו
N Dכ ה מ׳ ק כמצית נתינת סטכעות כארון ע״ג ויית חיים סי' קנ׳ג.
עיין שישי הים ח״ב ושם מ ח כ * ת הכנסת לנשים אי מותי לעשיתו
כעטן אין אומדים שירה אלא על היין וכאיסור מקצת כית המדרש עיין חס׳ל
עכורה יושב או טמא וענין טימאה כמקדש ע׳ש תאומים סי' ו״ך•
מ ט ב י ת הכנסת אי מיקר ל^תן בו נייח
ס ב ב ה מ ׳ ד דקרושקו קדושת עולם רכו סשעוס שלקחו מעט׳ס עיין ננס״ג
’ הפירושים עיין זרע אכיהם וע' חקדלאכרהס תאומים סי' ט'
פסקא קכ״ס דת׳׳ן ע'כ • ץ אי מיתר להשתין אחי כותל כית הכנסת
0ג כ ה מ ׳ ד היה שמידת הכהנים מבפנים עיין עיוך לנר דח׳י .
׳ והלוים מכחון א'נ הכסנים נ א ה ר ד בכית הכנסת כאילו ירק ככת
למעלה וסלוים למטה וכג׳ מקומות סכהנים ^כא' י עיט יש כיס סוד כרכר עיין
הלויס !רע אברהם פי' קט׳ו וסד״ד דק״ח ע״ד « משפט צדק על סתסלים ח'כ אית פ״ט•
כ ן כ י ה כ׳ ג לנטוע אילן על גכי ספתח .
ס ד ב ה מ ׳ ד מצויין מקומו לפי׳ המפישים עיין כנין ציון סי' ט' : י
’ כיחזקאל סי' מ' ואילך . Mל טי שו ת הסיכל אחורי כיסכ״ג עיין אות
ב ה מ ׳ ד דלעת׳ל יבנה אפילו כשנת לטוכס אות ו׳ו י
י וי״ט דנעשה מאליו צמ׳ד ח׳־א ד ן ד מ ע כ כ ככיסכ״נ כדי שיעשו ש’1תו •
ס׳ ויקהל דד׳׳כ ע׳א ואל יקשס בעיניך דהרי גם עייז סס״ח סי' ק׳ו וק ת י
כראשון נתיב יהכית כהכנותו אכן שלמה מסע הן כי ה כ׳ ג פרנסי וגזכיי סק׳ק שנתחייכו
נכנס כט כניתי שררשי דמשמיא סייעו דהתי' פשוט ליתיד לתת לו עליית ס׳ת או
דיר אדם היה כו מעשה כ׳ו עדיף ימעשה שמים מצוס אי הפטיס או מי שכין כומנים טערים
ג'כ לכן היה אסיר כשנת יי״ט וקוא מניין למס ושוכ מנע יגלו שלא לכא לכהכ״נ הלום להתפלל
שסכיא אדוניט ורב נר”ו כס' ברכת מל׳ס ח״ב כל שכתית השנה אם הם פטיריס ממה שנתחייכו
כתדש אדר כענין כהמ״ק ימיתת הצדיקים : לו עיין להגאון סרמ׳ו כחק׳ל מה״כ סי' וי׳ו ■
כ ה מ ׳ ד כעטן יו׳ר שלחנות ויו׳ד מטרו' 1D
’ ויו׳ד כיורות ויו׳ד שלחנית נו כי ה כ״ג לפי מה שקיאו ]הקדמינים שמות
משלמה ואחד ממשה עיין צמ״ד ח״א ס' פקודי בתי כנסיוק כעיר עוו לנו מקא
דדיו ע׳׳א■ ?נחקיס המהוללה מכל טו :יכ׳ן נוטים למאי דתנינן
כתמ״ק . 4 ד
אזכור מע ביה אברהם
קרא וילדו לו האהוכה והשנואה ניאה רלאו ביצירא ' :: aהמ׳יי[ אקוד להנניס ג*ל הגי בעזרין
חליא מלתא כ״א בלידה ש״ח שת״ח פרק ט״ו ׳ י דסו״ל מכיא חולין לעורס זלא
משוס דכר טמא סד׳ר דקי׳ז ע״ג•
שטלד ליל י׳ד ניהן לעגין העניתככור HDב י ן ן מושה עיר חומה אוק שי׳ןדמוש:
עיין אמי ייהף דף קי״ט ע״א בפתח ולא בקמן צמ״ד ח״א P׳ בסי
ועיין סיים לראש • דרל׳א הוע׳ג ורע״ד•
יש כהה '1דבריה כאשר מנאה פו ככורים לעשית נמקום שהיה כית 0ט בהמ׳ד
הרמכ ם ועיין צמ״ד ח"כ ד ין הנהא עיין להרב בן הרמה
ע׳ב : נר׳ו מה שהביא כסוף רב-יו דמותר יכה׳ כני; ציין
ע״י שליח לא מהני אם צא פ? בכורים הי' ה׳ג עמד לעשית דמקים שהתפללו הגייה לאליל
דאדעקא רהכי עקין מהאילנית שיהיה בית המדרש ועיין כ:ןינ' אכיסם את ירו
ואין שליח עושה שליח עיין כיה נהי צמ׳ד ח"כ ח׳ב בריוש לכלה.
ה' חכח ד'[ ע״ג : Vב י ת שנשרף או משכיר מלמד לבני ומת
חשחית בפרחים רעוקיין להייח הף פח כל עיין ידי ווד הלוי הי' פ׳א ועיין *
ע״ג דעושין פרי איני בודאי דמעיחר להגאין הרמ״ו כחק׳ל ח״מ ח״ב היי ה״י .
שיפול יעיין עיני כ׳ח בכיצה לרכ״ג רמוכח רהי׳ל N Vב י ת הקביית כפ'ג רכיכות קראי חצר
כמו אוכל נפש ושרי אלא דלתח על ראש הכתמית מית וכפיהקים תיי בית עלמין
ראסור להריח ולברך שב וא׳ח עייף . ודאמרי אינשי בית החייס ע׳ד הגי נתיר משיה
חשחיח רהוהר משיה כבוד מלך פט כל ליעג לרש ולפי האמת אפילו כמיתתן קריים ח"ס
לאחר מיקה ההר,ר יוקר כשיפי ■ ועמך כילה צדיקיה ושמכית היןכיות הילכין בדרך
עיין שא׳י דמ״ר ע״כ יכסה׳ק שמע אכיהס סי' נביחה לחיי עולה ח ים נצחייה ,
•חייל• ^ ב ב י ת דינא אטמחי ב׳ר לא מטיחינן
חלין לשכיר סמיך ללא חקצל איתי־ה צ כן* עיין למחבריה בח'מ הי' ב׳ח • ^
רהשכיר לא יקללט אלא יחבענו לב'ר 3Vכ * ד בקר כ׳ר צא דייקי עיין של״ח ^הי'
עיין חומ״א ' pקדושיה■ ט' כ אייכה יכאי המיה הי' צ״ג •
צ א כן* הלין למק עיין גו״ר יו״ר בלל ג' ע ל ב י ת רעך לענין לא תחמיר כמו תלוש
הי' ה' עין זוכר מע' צ' אית ו׳ כמטלטלין ש״י ר"פ ע״ב .
פני מבין ח׳ב דצ׳ה כן ווסאי רק״י ע״ג ועיין מע״ל Wכ כ ו ר י כ ש איני לכל כהן שירצה כ״א
ח׳ב דרוש דק״ל . דיקא לאנשי משמד עיין ורע
מה הוא עיק ורע אברהם צב בלורית אכרהם ה' נשא פהקא ה' .
ס' ואהחנן פהקא ל' ד׳י ע״ב מפנויות שנתעכיו מן הנכריה אי wככור
יג' ועיין לסרב מצחה טהורה דה״ו ע״ד . חייכיה כפדיון עיין בנין ציו; הי
תאחר עיין שישי סיס ח׳ב • צג כל ק״ו •
tVכ כ ו ר מכן יבמה היה ה׳ד דלא יקרא
וומא עשיר היה פרק הרואה והוציט צל כן בני עיין קר׳ר רנט״ר ע׳א•
י לכך שלא יאמח דמה שלא נשא אשה XWב כ ו ר ימעשד כאיטליי יכליטרה עיין
היה משום דדעקו לקיים יבנה בית ויטע כים שרשי היה ח״ב •
ואח׳ך ישא אשם ולא היה ידו משגת עיין בה' לעטן פי שנים עיין ראש משכיר ^1ט בכור
תוכחת חיים ס׳ בראשי' דכמס גדולים כשנים מאנשי ח׳א הי' ב׳ם וכה' נת״ל ח׳ד
המעלה צתאחדו צישא אשה מטעה וס ולהורות בכזב פ׳ה .
וסיס כאמת משום דנפשו חשקה בתורה הודיעו בעל מום אי אהוד מן הקורה . ככור 9
לט דסיס פתיר >מין וסיס יטלת בידו לנטוע עיין ראשית בבורים הי' ד׳והי׳יו״ר
כימיה ולמיס בתים ואח׳ך לישא אשס אלא דנפשו ועוד שם בהי' ו' לבטי בע'מ תיד ש:תו .
חשקה בחייס.
ישראל אי נבלליס סגרים עיין להיב צה כ^י בע'מ אכילתו צריך לב' ימים 9א .ככור
אהלי יאודה נאג׳אר י׳ק הע״ג . ולילה אחת * לוית חן ואוי יקיות
אי יכול לחלוק על אביו והצמיד על צו כן ה' ן' לוי יע׳ש ועיין תפיי p' 1ורוק•
יכו בדבר סודה עיין לסיב מי שמואל כער׳פ עייןבגיי שש קי׳צנ׳ת 9ב ככורה
ו׳ל בספי׳א דמאריס טב בהא שלמה ררוש י׳ד וחיים לראש .
להספד ועק בס' כל הסייס וכסד׳ר ה׳ ראה דף שוטה הוא יה פי' רש׳י ה' מקן ככור 9ג
ח״ד ע׳ד כקב דב׳ק בט של ר’א הקפד ולא יחלוק בראובן ופי' הרב ככור אהרן
על אביו אם לא שיש תנא אחי כיתיה . אלחדיף נר׳ו תיבת יה והוא דבגמ' בטי שנון פי'
כשהאב כוהב נכסיו לכט הנה הבן צ? p רש״י שטן וחריף ופי' היב מהדיש אלגאוי כאות
חייב צהעלוק רויון לאביו חנחומא יה כמקים הכן יע״ש וצ׳ל יהא והא איכא לפי
ס' שלח לך דדצ׳א ע״ב מהדפוס הנמצא אתי . מוח האב בין לח ויבש ולו׳א הוא יה ית׳ד•
כן ט׳ לראשונה וכן ז' שנולח רף בכלרה
צח כנת אחת מי הבטר ומדנקט
אזכור מע׳ בית א נ ר ר! b
בני יונה והיבא דאינו מזביר תור אומר צפורים צ ח כנל בל דהוא אפי' קטן או בנו משמע
מיה״ר ולע״א דפ״ה ע׳א• גדול במוחו עיי! קדושי! רי״ט ע׳א
דלא אפשיטא ברובתה ואפשיטא מיד כעיא ע ט דן ממזר אי חייב ללמח תויה עיין
בדיפתא אסריתי עיי! תיש' ’ לב מבין דיז׳ד ע׳ד י
שנחררין דפ׳ה ר״ה ואמר׳ש יהי׳ן שם ועיין ל! בן אחותו עיין חנהדדין במאי דא״ל ד׳ח
לה־אנ׳ח רקב׳ט וש״ח רכ״ר ויהי הגו בהשמטית ’ לדב ועיין בלי יקד בשופטים וברבח י
דה״ר ע״ג . מל״ח ח׳א בדדוש א' לשבח בלה .
בעי הש״ה והראה שם בנת' מטו כעיא מא בן גילו חיינו שנולד בשעתו שהולידו במזל
לעיל מיה דהאמוראים עירו י אחד דש׳י בב'מ דז״ך ע׳ב לעניו י *
עוברא היינו לאחר דבעיא ופשטא מוהרש׳א פ״ק שומא באבד פ' לעדית חשה להתייס•
דקירישין I 2Sבן ח׳י לחופת אם היא י׳ז ויום א'או
מאיתי בע'פ שקרם וגבה מטז בע״ח י ח״י ויום א' עיין נגדי שש חי' א'
קורם מוקרם בשטר ואומר מקים י j nבן שידה עיין יפ'מ פ״ב דחגיגה שי'
הנחתי לך׳לגביח עיין משנה ר״א די טולידו שי' י יו׳ד ופי״א דשנהדדין שי' יו׳ד ובבוד ׳
ל׳ר היבא ראשתרוף ועיין מט״ש שי׳,ק'ר יבחיפש חבמים שם .
לבע״א הי׳ ק״ה ופורע חובי שיח שי' קנ׳ח מר בנלח אב לבל החטאית עיין מה שפי'
ושליח ששינה םי' קפ״ב וגימא בניקין שי' שע״ח החיש׳ והרב קרבן אהק ש' ’
ושפ׳ו ועיין קייח ר' רקי׳יא עיב יעיקישמהמשה ויקרא פרשה ז' פשקה י׳יא על פשוק הנאמר ננשיא
רקמ״ט היכא רכע׳ח מאיחי חפש . כמקום אשי ישחט העילה רננה אב צאו ריקא
קיז בז^לי חיים אי אמרינן בהו גיפים היא אלא מיחזינן ראותו לא בא למעט לא
מיחלקיס לחייב על כל אחר ממעטינן מידי והיינו בנין אב רקאמר ע״ב .
ואחד עיי! שעיא ררכנן רע׳ב ע״א .
אי על פניו או לפניו עיין H’pב3גיו אומנית שנתקשרו ישוב רוצין להתיר דה
שר״ר רי״ן שע״ר . י הקשר עיין ירי ריד הלוי שי' ע״ב *
ושלא בפניו יש להוביח בשלא מיט ב3גיו ושי' פ״ט וחיים שניט שיי ז׳חל׳ח חי' ט״ו .
כפניו נכלל כשאינו מכירו מי
היא אפי' שעומד כפניו .מסיגייא רפיק הנשיפיס דן בגי נח רנצטוו על ' 1מצות א' ע״ז ב'
בר צח שנתערב עם אחדים ועיי! באה״ט ח״מ שי' ג״ע ג' ש׳ר ר' על ברבת ה' ה' י
ב״ח םק״ג משם ב״ג וש״י םי׳ קמ״ח , על הגזל ו' על אבר סן החי ח' ר׳א אומר אף
מנין שנולר בי׳ח אדר פשוט ונעשה מך בף על הכלאים ט' רשב׳א אומר אף על הנשפים
בי מציה במעוברת מתי יהיה *' יו׳ר רבכ׳א אימי על השיריס י׳א ר״א לא ימצא
עיין בנין ציון הי' קנ״א , בן מעביר בנו או בקו באש ב׳ר ח' נח פל׳ר .
רחים על אבא פ״ק דביבית מכא ברא ובני נא קורם מת׳ת עיין לסרב בית היי! נר׳ו
נם אבשלום עם ריר וזה ביש' דיוש ד' לשכה״ג .
דהא עשו חיה חפצו להרוג אח או״א באומרם זל הן ב״ן יש הפיש בין קבל מעצמו ז' מצות
בשביל שנאת יעקב ז להיבא רקיבל בפני ב׳ד עיין אה לי'! *
3 2 Pכ ר ב י גריל בדורו ל' חכמה וחריפות דזן ע״א ונכ״ן במה שעיפי דינים כש׳פני מבין
רש׳י בקירושין וזרע אברהם ח׳ב רקט׳ו ע״ד ואילו •
על הפרי ה' ראה פי' קב״ב . הה ב״ן רנהרג בהוראת עצמו עיין פני מבין
ברוריה דכתיהו רר'מ קיאתי לההוא צדוקי מבג ח׳ב רקב׳ג ע״ג , *
שטיא שפיל להיפיה דקרא כראיתא * מט ב׳ן מי איבא מירי דלב׳ן אשיר ולישראל
כפ״ק דברמת ע״פ רני עקרה זבן כב'כ ., י שרי היינו באזהרה לא לענין עונש *
רבכל העונשין ב׳ן חייב מיתה וישראל פטור הרא״ם
לא בטיל אי בכן אדם חשיב מכד כליה ביאר רבדיו בשי למורי ס' שי' קנ׳ו וש׳י דף צ׳ד
ולא בטיל במובריה עין מז״ה ע"כ והתוה׳יי אית צ׳ס .
מע׳ לב ח׳א די׳ב ע״יד . ברית מס אחם בני ברית אי עבדים בגי מי
בפני עצמה אינו ממש אלא מכה כליה בבלל עיין ג»י חיים ועיי! אהל׳י *
דהוא הפק היה' פיק הערל י נאג׳אר ח' מטית רנ׳ו ע ’א ,
ומיהרש׳א פה׳א פרק במה מרליקין . כך.א .בגין אבני גיית ניהגין הבנאים שהם
אי נברא בריבוע בששת ימ״ב מכי כריה גייס לשחוט תרעילת בתחילת ' י
עיי! תילרית ארם לר ז ז׳ל הבנין וקיברין בקרקע שנוני! עליו ופקפקו רהיא
רל ’ב ע״א ועיין להלאן מע׳ מ' . משום ררבי האמורי מרכתב בשה״ח ועיין ק׳ש
הניגא שם אמורא בקידושין ד״ט כר ק בז דק׳ה ע ’כ ועיין בה' חיים ביד הי' ל׳ב •
ע״ב . מיב בגין דהלוש איט נקרא בגין .עיין
עיין משנת תבמים אות מכח ברדלס אהלי״ן דפ״ז ע׳ג. ’ ^
תנו . יונה אם הוא צפור שנאמר בהורה קיג כני
וכנראה דהיבא רמזניר קוד אומר י
קנט
או מ ר מערבת בית אנררזם
ל מ א ב ל כ ת המצית דא>ו מבינים כלשון >{כט ב ף מצין להולן 3א'י עיין תיקפו של
אשי קדשנו כמצותיו וציונו * יוהף הי' י׳א ולמתנה ומשכנתא י
על מציה אתת כתב הרב ש׳ך עה״ת משום דכמטה דליכא ב'מ עיין אמר יוסף דק״י וקי׳א וכהפר
אחת כלול כל התיי׳ג וס׳ר הרב דרוש שמואל ׳ ס' שמו מ(ה!ואמי שמואל הי׳ ט׳ו .
צי ואפשי רוה רמז קיא כל המצוה אשר אנכי מ ל ב ף קפיא היה כרתן נמל כדאיתא
מצוך היום רכמצוה אחת היא הכל ולפ״ז כמצית כנדרים ועיין וסו׳א ה״א כשמחת י
צינית וצדקה וכיוצא רשקיצית ככל המצית אית חתנים •
בהו חיתי לטיכיתא כלולה ושקולה ואת״ש מש׳ה מ ל א ב ר י ר ה עיין פ׳ו ודמאי מ 5ואילו
נמען תיניו ועשיתם את כל מציתי את ליכית כסרע״מ וחיה' ׳ו׳ט ומחיה י
כלולה ונס כל שקולה דמשתעי כמצות ציצית • אכיהם p'pדף ק׳ט ע׳א ועיין שרשי הים ח"כ
נמה סעיפים ועיין כסש׳ה אכרהם אנכי ועמ״ש
ה מ ב ב ל כ ה אחרונה על הקאפ׳י רכים היב פני •יסף ה' קיח אות ו' לענין הקדש שאין
ההררים אל רבד ה׳ קיימו * עניים ידועים כמתחייב; כקנין ונש׳ח ושאי וזילוקים
וקבלי שלא לשתית אס לא יכינו על המים תתיצה כדיני כרייה ועיין קיית ד' ר״ן ע׳ד על מוהיימ׳ט
ושיחין מיס ומכוונים על הקאפ׳י ועי'ז מנרכין הי׳ כ'כ ועור שם רתע׳ג• ופרידה כדאור״תא עיין
כסיף .וכרכה על הקאפיי כשנעורים כל הלילה חי אסלי׳ן רפ׳ו ע׳ג ישמו משח רקכ׳ט.
ככל פעם צריך לכרן עיין נוס שלום סי' ח' וחקי מ ל ב ב ר י ח דהיא שבועה יש״י פסחים ■
חיים סי' א' . דח׳ל ועיין מת׳ל דקמ׳ג •
ה מג ב ל כ ה לענין כישיל הפרי או שרוי ע׳ר ועיין חיים כיד סי' ר׳ן .
כמים אי המים מצטיפים או ׳ לן לג כ ל ב ה לענין הפסק כין כרכה לעש״ת
אם נתפח עיין מים החיים סי׳ א׳ ועיין פ״ב המציה עיין מ׳ש הרב מר ’
דעוקצין מ״תוטהיות פ״ג מ־ר ועיין אגירה כחהצך ואהלות סי' א' .
מ ל ד ב ל כ ה על החומץ עיין להיב כיח
מ ל ם ב ל כ ת המזון כענין היתת הכוס אי היין נר׳ו כדרוש ה' ליכיר י
צריך אחר אמיית מי 5אחרוני' י ה ל ה כ ר כ ו ת השחר אם רעתו שלא ישן
או אין קפידה אם הרחת הכוס קורם שאלת.מים וחור וישן על מטתו צריך י
אחדונים עיין מים החיים סי׳ ר' . שיחזור ויכרן ענ׳י ועיץ כס׳ איח אמת ’.סיד .
H D Pכ ל כ ה׳ ם אי יכול להפסיק אחר וכרכת התורה לשנת עיאי עיין כה׳ באר המים
הטוב והמטיב ואם היא י סי' א' וסי' כ׳ .
ככוק פשיטא דאין להפסיק עיין מים החיים סי׳ כ ל כ ת הטוב והמטיב עיין סה׳ח ה לו
ו' • סי' תתמ׳א דאם אין המגיד *
ד ו ם ב ל ב ה על קונ׳ה יימיש ושהחיינו . נאמן או איש מפי איש או כהש־ת נולה ער
עיין לב^חיים ח׳ב סי' ז׳ל י דאקא לידיה לא יברך ואליעוי דכיך לנבואה ראכרהם■
ועיין להרע׳ם וחוס' יו׳ט פ׳א דדמאי מ״א • סמן ושם כסי' תתמ״נ כתב לענין ביכה 1ו על
כן כר וכן כתי .
ID Dכ ל כ ת הטמל פי' הרב חן טוב ס׳ ב ר כ ת שהחיינו שלא כרך כחג השבועית לול!
אמר רר״א עיא וכד' צריכין י וכן כת' עצית אם יש לו י
להורות הנה ליפ׳ו ים לירוש' מדכר״רהיה ראוי לכרך תשצומין כל ז' עיין ראשית בנויים ח״ב סי׳ ד'
כ' ורסגין כרנה אחת לשתיהן■ וברכת שהחייט על כמה פירות כברכה אחת וככ'
H D pכ ל כ ת אירוסין עיין כרך יצחק דף מינים העץ והאדמה עיין שמו משה דכ״ם .
ט ו ע נ ור היכא דהוא י
ע׳י שליח , חלול כ ל ב ה עי מחנית כהונה ומטת הצדק'
ה מ ט כ ל כ ת סעץ והאדמה כאחד • עיון למה אין מכרכין עיין כיה י
אות אמת סי' ב׳ . י פס׳ רוב דנן אית מ׳ד יעיין ש״י ס׳ לו לו יס׳
ד ז ב ל כ ה דיוצא כה י״ח אם יענה כ״ה תזריע רכ׳ג ע׳א וב' ועיין פי׳׳ח כענין נתינה
וכ׳ש עייןלכחייסח׳כסי׳ ק׳ח י' כע׳ב .
וק”ט ועיין לסרב כית אהרן ז׳ל מע' כ' אית כ' ל לן ט כ ל ב ה היה מכרך אפשר לפרש כלי
ומע' ש' אות י״כ: שם ומלכות כרית עולם סי' י
N J Pכ ל כ ו ת אמרו האי מאן רבעי למסוי קנ׳ס .
חסירא יקיים מיצי דכרכות י D 5ב ל ב ו ת ק' לא יושלם בג'דעל׳המחיה
וכדי לכא לידי מיה זו צייך להקדים תחילה דעיניו ועל הנפן ועל פרי י
תחונה משיים כס׳ כרכת אכרהם וס' אוי חרש העץ דאין ככל אחת הוכית שם ומלכית רוב דנן
דהוא חיכוי נפלא על כל הכיכות וכס' ת׳ת ארם ׳׳ ; מ׳ח ועיין כס' כד קרש פ׳ו רכיכות על
לסרב כמהר״א בכר דוד ו׳ל דאחף איש^טהור מילי ביינה שאין כה שו'מ ועיין מוהיש׳א פיק הרואה
דכרטת וכס' כיך את אכרהם להרב מהר׳א פ׳ריקו ד״ה כרוך ה' אשר הציל ועיין כס' שמו אכיהם
ז״ל וכס׳ פני יצחק לגדול הדור האחרון מהיי׳ץ כערך כיכות .
אכועלפייא ט׳ו כראש ספרו •
ק:כ
׳ S אזכור מערכת ציו? אצר ה ש
לחייי ולכרך עיין להרכ צרור המ״י לי ני״ו כל ה נ ב כ ר כ ה ריס מניו הכהן ע 5מצות עכודס
נריכ לכ ח״א סי' ט' . ועל אכילת קדשים וכן הכ׳ג י
סלכנה וצריך לנער כגדיו אחר JDpברכת היה מכרך כיוס״ב על עכוית היום לניין צכה׳ג
נימיה משום להכייח החיטנים י ולרש׳י כשמואל א׳ ע'פ כי הוא יכיך את הוכח
כי מן רין אפשיל עמ׳ש רש״י כנחמיה סי׳ י' ועמ״ש הרכ תנא כס׳ מש״ל הל' מעה׳ק כביכה
ע'פ חלני נערתי יען דגמרנו אומד כשם שאנו ' על אכילת קדשים .
מרקדים כננדיך חעא״ו . אם אין לו פת לחם אין מגג ברכה׳מ
I D pב ר כ ת יאפ׳טיליקי כירא מ'מ עיין קפידא אם יסיס פת שלם י
פהסיד ח״כ דף ג׳ן ע'כ . מוה״י ישיש יעקב בהנסדיין סי' צק״ט דק׳י ע״א
ולעוגה כמי תפוחים עיין חסד לאכרהם האומים וכן הוא כשל׳ס הקחש .
פי' ט׳ו אם היא נקרא פת הנא ככיסגין לכיך המוון דצייך לפי הויה׳ק מגד ברכת
כירא מ'מ .ועל הקאפ׳י רק אכק עיין דכרי שיותר כשלחן פת אם אונל ’
מרוני נאלאנטי סי' ה' * כ״ת יכביצה אפי׳ס צריך שיחן רעתו להשאיר מן
שהנל וכניי על השותה מי קסה כרכת הפת על השלסן ולאדכיו חכמים כמי שאין נידו
מעייניה ליפואס עיין כנין י משנת לחם לפי הטף דאינןמשירין מאימה כיון דאין
ציון סי' יויד * , כיכילתו יכיין כמס שאו' מס שהותרנו יהיה לבינה
הטוב וכמטיכ על היין אי ק0ו כרכרת ונשלמה פיים שפתינו מס שהיה ראוי להותיר נאל■
כעי שיעיר עיין חסד לאכיהם י שלחנו מלאירשן והיכא דיורע' כודאי שהילך לאיכיר
האומים סי' •יו . יוקר ניוכ שלא יניח חתיכת לחם לכרכה״מ והיא
אתנא דנעה׳כ רסמנינן אס קסז ברכה פשוט .
איחיה להא כלא קביעות לפי הויה״ק מכואר דראוי קנה ברכה׳מ
סעודה רלא ערבו שלחן• עיין אות לטיבה אות ך' לחח מס של כרכס׳מ למחיש
חידושי חורה וכ׳ש אם הוא כסויות התורה ועיין
הגומל היושב כלאיאדיטו . קקח ברכת להיכ פתה׳ד נריו כח'כ יכ״ס ע״ג וד' :
עיי; הנא ושייי סי' ו״ך אות
ג׳ ועיין כוכיי • כטס כתלתא עיין יוה״ק ס׳ Upכרכה”מ
כקורמוס עיין מעיין הי׳שצ״ד קסט כרכה פנחס רימ״ס ע"כ ועיין י
כא״ח סי' קפ'כ אי כיחיר טעינה כיס ועיי; כסידור
שמיעה לא הוי הפסק .עיין V Pכרכה רכני אשכנו לליל פסח יכס' שם שמואל רגיל ע״ר
ל ת א ד ה סי׳ו׳ • י^־ ועיין יימסר אכיסם ד”ס כוס •
N U pכ י כ ת עצי כשמיה עיין יפר צדיק עד שיתעכל המיון עיין לינז כרלה׳ט
אשי כס' אביהם יגל . י תנא ישייר סי׳ כיה ■
שהחייט על לה חיש עיין ק^כ כרכת עיין להרנ הגדול מופת קגח ברפה׳מ
כס׳ הנייא חק׳ל הפוחין י כרורו מוהרי׳ד ויל כס' י
קרישין מה'כ סי' ו'ועיין כספר חיים ועיין למו׳ה הנחמר למיד ח״א ס' כחקקי ררל׳כ ע׳א תפס
הנחל ראש יוסף כסל׳ סיכה סי' תימיא על כתיבת כניסח כרנס׳מ הטהחא ראשונה שסשמיטוה יהוא
היה ועל טלת ותפילין ולהרב פתה״ד ני׳י כח'כ הינינו ולא ממעשינו המפרנסינו ולא מצדקותיט
שם סי' רכ״ה וע״ע כאות פקיד . כנראה רנגר וקניו כדור שלפניו סירגלו כפיהם
כרוך שחלק מכבודו לביו על ק^ג כרכה ניסחא יו ובך למריסו אכיתיו ילא ולס לשטחה
מושל כבל ארן מצריה עיון לקיים מנהג אכיתינו כידינו דמרגלא כפומיס .
הרדכיו החדשות סי' רציא וש״י דף לק׳ט עיר
* * הלולב יתקט עליו ולא על מגט ברכת
המוציא לחם מן האדן עיין ברכת האתרוג או על ד' מינים י
׳ קרכן מנחה הי׳ שפ “כ מה י כאחת עיין למוס׳ר מדרש האתמרי רט׳ו ע'כ וכס'
שפי' • כיכת מליח ח'כ כדרוש לתשרי :
כהנים למנהג כי׳ט לכד אי קעה ברכת אס לא כרך על סמליה כשעתו Dpכרכה
חס'מ ככלל עיין ראשית אם יכרך אח'כ עיין מכתב _
ככורים סי' ד' . שלמה ס' ח״ל ומ״א ועיין כאר המים סי' ר'
שמכרנין להמתנדב מי שכרך IJ^pברכה ככיכה העוכר לעשייתן :
קורה שיתן סנדכ' יהיכ טעמ׳ דמכרך על סיעה עין כרמת NDpכרכה
היכ כמר אהרן אלסאחף ני״ו משוס המקכל דשונא דמית ע'כ רנפקיל לר'מ מקי'■־'
מתנות יחיה והויל כשכח ווסו מטכע כרכה ונדכה אשי נתן לךה'א יעיד שה כנרכית -,ניריס'מקיא
והסי אחייתס חיים ווה עטן יעקב כעכור תכרכט אחריט כי1קים אהלל דכר כה' אהל■^ דכי ח?י
ווה דמו וכרמת ליאש צדיק דהוא יעקב אכינו ומשפט אשירה •ורש׳י כמלכים א' סי' ח' מוחידי
דקיכל הכיכוק וקיר נר׳ו את שמך .
אם שח סמכרך אם חייכ קסב כרכה
קע1 השומע יכיוין לצאת ככיכתי
5 ה
אזכור מערכת בית »ברהם
מפל ב ל כ ת ההורס דפוטי ממצה באמיית tVDכ ר כ ת סתגים ובינת בריח מי1ס•לפניו
אהבה עילם עיין מיס חק״ל ׳־ ׳ “ K׳־ למי קייס לילן חיכא דאין
מה׳ב סי׳ יו׳ד . 1הוח לילן לחיוייהו עיין והוכיח אביהם בפרק של
פ ק ח כ ל כ ת קדושין וז׳ בי^ה מרביי מילה מה שכתבתי ועיי! pa׳ לדוד אמת חי׳ ג׳
החקונים חקון יו ר רב ו ע א י אות י״ד יראה נא כתקונים תקו! ע' דקל׳א ע׳ב
מבואר דצייך שיעמדו כל העם בעה כרכח אירוסי! דיש להוכיח דיש לילו לכרית מילה דהוא יותי מצוה
ו1׳ כרכות ועמ׳ש חנזמי׳יר נר״ו בס' רו׳ח אס׳ע מלילך לו׳ ביכות והא אתייא בפיגוא והאתית
סי' ס'כ אוח א׳• בכללא דאמי לכל הליכה דמצוה ומדקאמר הלינה
ק פ ט ב ל כ ה רציין מעומר לא ישע; על לברית מילה ולא למול ניאה ילא על המוהל קאי
מקלו או על כחף תכרו תירח י כ׳א לכל אדם דהולן שה ועיי! .באדיא דנשא לעני!
-חיים כסנסירין • תמשה עיייתא ראשה ועיי! ק״ח רע׳ג ע׳ר ורע ו
ק ץ כ ל כ ת כיין שפטיני עיי! כיו את מ׳׳ג וטעם היותר עיתי נ־אה שהוא רבכיית מילה
אכיהס p׳ לן לך וכס' רו׳ת יי מתנפ-י! עונותיו משא״כ כחת! יהוא להחתן לט־
הי' רנ״ה איה כ׳ ועמ״ש הרב כית היין נד"י ררוש רמחכפיק עיניתיו ;
לזכור • ה ע ח כ ר כ ה ” מ עיי! חיים לראש רצ׳ל ועם
ק צ א כ ל כ ת שהחיינו ראינן אומרין על .שאכלנו ושחיני שלא להזכיר י
אמייח הלל ראיני חדש שלם * פ' ואע׳פ ובק״ה רט׳ל ע׳א השמיט המעריף כ-וכו
ונפיייח רלעח׳ל לחרשיו יככר צייו לכיר לעח״ל מהאי טעמא אלא דכעל הגהים יש טף ונשים
עיין להרב פני ייהף ה׳ וזאת הביכה איח 1׳ רר״י אפ׳ל רביו! דאומיים איחו כתוך חפליח שח׳ע ינא
ע״ר ומצר אחר כיון דאומייס איתי כייליג יאינו מ! הכלל ולא יקיא ממטבע הביכה ישם בק׳ה
ההלל שלם לא נראה לבין שהחיינו באמירת בדיליג בניסח■ כיכה׳מ נקט שסחנחס מעוטה וחרפתם
וכבא מיער סוכיה ושביעית ופסח כילזים ראש ניס מדוכה ונתן טעם יע׳ש והיכ פח לחה והיכ וזאת
היי ככי קימר ב־״ח שלפני המועד צימר רוכו ליאורה ושאר מחכרי' עמדו על נוהחא ואתלתשמיטת
ראינו חודש שלם ויה שיין לימי חנונה גמי ועור וב! אנו נוהגי! שלא לאומיו.
יאמר רהטעם שנחנו כפורים עיקר אמירת התלל tJWpכ ל כ ת אכילה ושתיה קוימח לכיכח
דהללו עברי ה׳ ילא עברי אחשורוש הנה נגליחינו ה־יח קמ׳ה ר"מ ע׳ר ואי!
מסחיי' ההלל על הנהיה שעביו כמועדים הלל' רהוא גס הותר למה שאגו מקדימי! כשכת לימי כינת
על 1מן שעכי ואספי מעשה י׳ה ולכן נשאי גם היית קודם הקידוש רהומ! נימא להויית על נשמה
כר׳ח לו' הנוהח של ההלל אך לו׳ כיין שהחיינו יתירה הכאה תהו העיקר לשכת ;
וקיימנו לימן היה שאנו נגלית לא מן השם ונפקא נט׳י והמוציא וכרנהמ״ו אינ! קפ כלכת
מינה ראפי' אקדמי יהחרש שלם אין לו׳ שהחיינו יאומיים עלהכוייוו ועל הרוהקאה י
וכיוצא ראי! בהם לא קבלי! וצא גכינה ועיי! רכר
ס צ ב כ ר כ ה דלא חקני על החשו'יחוכחה משה .והירא אח דכי ה' יחן רעתו כיה וכפרט
עיין אות לטוכה איח נ׳׳ר • י אם אוכל יותר עד שיעור דמחיייב כברהמ׳ו .
ועל מתטת בסונה שם אוח ט״ל ועיין לסרב כית וע׳ כהה׳ק ויע! אברהם•
לובור על ביכה שלא הוינרה היין ני׳ו דרוש ה פ א כ ר כ ח שהחיינו ,על המצות• עיי!
כתלמוד וכמררשים ■והוזפיה בגאונים ושם עמר נח״ל ח'כ פ״א דקונה רף י
על נחיכח ה׳ת וצדקה ומחצ״ה ופי׳י וכיוצא בהן קת׳׳ג ע׳א וכ׳• .
ועיי! אית קה׳י ועיין בהה״ק אכיסס אנכי כמשלי ה פ כ כ ר כ ה להנהררי!כד׳ מיתית ולנהרג
כפהוק ולמוכיחים יכעס ועור לסרב נאית יעקב עיין פני מכי! ח׳ב וף ע׳ג י
על מס שלא תקנו כרכה על יכייח עמלק ולה־כ ע׳ג ורקעיג ע״ב •
כיה סי*! שה ייש ייוש ■ה׳יככי עמר טעמ׳ו בת׳ ה פ ג כ ל כ ת הבדלה קורם בי,נת הפיית
מטעם ס^לך סי׳ הקע׳ג . ־העומר עיקשלמי צבור יבק׳ת
ק צ ג ב ר כ ת ההמס עיי! ראשיה בכוריםסיח״א דיק״ח ע״ב .
רע׳ב ע׳ג ור' ועמ׳ש נהירו . . ה פ ד כ ל כ ת המוציא אם נההפק לא יכין
רעייפי! סיב פתס׳ד ח^ג כקונט׳ אחרון באורך עיי! כגדי שש הי׳ קה׳י • י
וברוחב כיה בתוספת מיופה על מה שהיבא בס' כתיכ כה׳ מגיד משיים קפה כרכה׳ס
עהית התיים סי׳ כ׳ה ובספרו יו׳ס סי׳ רכ׳ט '• למר! סקחש ה׳ בסר ר׳ן י
ועיי! בס׳ שירי רוד ק״ק • ע׳א דהיהירו.שילעוד פרק-א׳ מהמשניות בי! מים
אסיונים לכיכה״מ יע׳ ש והוא הפן הכת׳ף של ר׳
ק צ ר ב ר כ ת האילנית בשבת עיי! מל״ת האר׳י ■וההי׳ של הפסוקים כשם ■אהה׳ר והו לא
בחדש ניסן ועל שנית ערלה י ונקיט מיסא פלגא ללמוד פ׳א■ סמשניוה קורס
עיין מי החסר ח"כ כמלכים א' כרמי קפ׳א , מים אחיונים ואם טהג לאכול שיורי המוציא לכסוף
אין מוקרם ומאוחר גוה ועיי! כה׳ כף החיים
ק צ ה כ ר כ ת חתנים כאלמון ואלמנה בסעודה קפל ב ל כ ה להוציא צחכירו עיי! הרשד״ם
שעשו בלילה אין לכרך כיין רעכר י הי׳ א׳ וכרב'' ממהר"י ויין י
יומו .סרדב״י סחדשית סי' תקע״ו וסתם לן תנא ונגדי שש סי׳ רח׳ן•
דנניאה
יוד אזכור מע׳ בית אברדם
מונחת כקין יוית ועש יאכלם והתנא אמר אס אין דבגיאה דאפי' כיכת אשי גיא יאומיים לכחור
אני לי מי לי וקיים מ״ש שלמה כקהלת כל אשר וכתולס כי ליכא פנים הישוה אין לבין והא ודאי
תמצא יריך לעשית ככחך עשה ועור אחרת ראם אם התהילו לאכול מבעיב ונמשכה סעודתן כלילה
היה נשרף תויחו היה מתגאה אחי השרפה עושר הו״ל כמו על הנסים דשיים ואומי כל הו‘ כרכות
דאומי רהי״ל חיכוייס נאים ונשרפו לו ולפי האמת ועיין עוד להררכ׳ו כישנות סי' חכ״ד ורוק .
לא הי׳ל ומשקר כתורתו והוא עון פלילי .
ר צ ו ב ר כ ת הטוכ והמטיכ על היין כשיש
רמכרכין תחילה לכעה׳כ ושוכ לא ׳כרכה לפניו כ׳ מינים מכרך על *
מביכין לח' על הפרי .עיין יין אחלכויא פה׳ג ועל היותי השיכ הטוכ והמטיב
חית ארם סי' נ' והצי יכוח היותי פשוט הוא עיין של”ס הקיוש ועיין נסי להיכ משתא דיכיתא
דאין רעתו לאכול אלא ישוב מפצירין בו שיאכל סי' קעיה יכס' ויאמר יצחק הי' א' ואף כלתי
ומשים אין מסיבי! הוא אוכל• סעודה דמסוכין לשתיה לכר מכיכין שתים יע׳ש
על היורה כויא עני כשמים . רב כרכה ועיין להרכ ויקרא יאושע הל' כיטת וע״ש כס'
עיין שדה האין ח'נ סי' י פ ה; ' 1על סעיפי דינים בכיכה יו שלהמוכוהמטיכ
ונתפשט המנהג כגכולינו דאין מכינין עליו שום
כיכה על ׳הספק ואין מריחין אלא עם רכר אחר י ק צז כ ר כ י ו ׳ מ שתוי ושינוי עיין להיכ
ועל 1ה יאמר מאן ראיהו רכ איהי זעיר כמה גדלו ייקיא יאישע סי' קפ׳ה י
מעלותיו של הרורה ולא חפן ככינה ■ די׳ג ע׳ג והיא חידוש דס לתא כדנא כנר אהמר
הפלפלין כחייח מברך כורא מיני גר כמדרשי של רשכ׳י כיוס׳ק ס' חיומה רקנ״כ ע'כ
בשמים עיין ידי דור די כוטין יו״ר פחת ר' תיקיה וני' ע׳ש ו ה כעצמו כטוכ טעם .
סי' ח״ק הנכ׳י סיף אוק ו' וכערי אורותילי דאינן
נמצאין הרסיס לליצ מוצאי שכח להכילה מכינים ל צ ח כ ר כ ה כתיך ׳כרי דכור שהתחיל לכרך
פלפלין לברך ומייני! כך . יכייין לפטור פיייח אחיות > י
על הו-ידים יסיקאר רוואד׳ו לל כלכות ' א׳ מהני ליה עיין להיכ מיפת ריריני כספרי החשיכ
כויא פ־י האדמה .ופרחי שער אשר ח׳א סי' וי׳ו■
לימוניס ונאראננ׳אס שהכל .וכן על הגרעינים ק צ ט נ ר כ ה דיש כלשון על ויש כלשון למר
המחוקים שהכל .וכן על הפיפיטאס קאיפוס הפרש שביניהם עיין לשל׳ה *
ומילון ורלעח שהכל ולימון מחוק בורא פ־י הען הקיוש מה שעמד כיח כשער האותיות רס״א ע׳א
ועל ק^יפי לימונים ונאראננ׳אס ופירטוקאל בורח ועיין לסרכ ויקרא יאושע רכ״א ע"כ וכס‘ חור צי
פיה״א ועל נאראנג׳אס קטנות ספק אם יטך סי' י"כ ולהרב מימי חיים נר׳ו כחא׳ח מה שנשא
כויא פרה״א .ועל פיונאס חמוצות במתוק כורא אייהושמחה ונתן ע״ר הרכ כיח היין נר״ו וכס'
פרי הען ועל כוסי במחוק כויא פרי הען • לא נודע למי רט״י ע'כ הכיא מה ריהכי חלחא
קאפ׳י קלוי נורא פרי האדמה אלחאשו כורא מיצי טעמי על זה א' לאותה שעה על וכשיש שהית
מזוטת כל זה העליז כק' ת׳ת ארם סי' ל' ; ל' כ‘ ע׳י שליח על ע״י עצמו ל' '3מרכייהם
על דאורייתא ל' ולהני חצתא אית כהו תכרא ע״ש ,
המזון ככוק של ברנה לפי הל כלכת
הווה״ק כהקדמה ר׳א ע״כ על ר ב ר כ ת שהחיינו על הדפסת ספרו ומי
חמש אצכעין ולא יתיר לפי סיד! של דברים כיע״ש שעלה לגדולה עיי jמחכ׳ר
הא שמיע לי רלארם שיש לו אלטי פארמאק אין סי' יכ׳נ וכספרו כיכר לארן סי' כ' דקנ^כ סוע׳א
לחח לו כיס של כרכה זולת ראם לא ימצא אחר וכרם שלמה שם וכס' עקרת החיים סי' כ׳ג
דיוכל להשמיט מן הטס האצכע יתירה אם אפשר רילכש כגר חדשויכוין גם על יה ולעשות כסעורה
לו. עיין חקק״ל ת׳א סי' נ׳ו ולהיכית שמו כספי
כהנים עתה קאיר וזרח ס' כה לי כלכת ראיתי כני עליה והנם מועטים רלא היכירו מי
תברכו להרב עמיחנו כתורה רכי בעל הס' ונעלם דבר ועיין כיה כסה״ח סי' שס״ז
חיי״א ז׳ל מאסף לכל המחנות בריני נשיאות כפים יכס ׳ ים יששכר וכשם הגחלים ת׳א וכתב הסר׳ר
לא הניח פינה וזוית ועכ׳ז לא יבצר רקרא פ' ראה ריכ׳ה סיע׳ג דחי' קידושין לא נודע למי
שמיטיס כמה מילי וכמעט שעברתי ראיתי שלא ^ הוא מהרא״ה רכך דרנו שלא לסיכיר שמו כמו
הביא מענין עקירת רגליו של הכהן ממקימו ^ כס' החינוך יע״ש ואין ספק ראמוציא לאור תורתו
מה שהובא כס' לחיים לעלות לרוכן מכל נסייר יקרא מיכה את היכים רכסיכתו יגריל תור'
כירוש' כמס' סוטה מכמה רכט וגם כענין הכהן ויאריר יען יכנן תקיפי דעריפי מיניה יתגכיו אם
ראינו טשא את כפיו רעוכר בג' עשה ריש כזה וה פחות שכערכין עצם ככחו וככיר מצאה ירו
שקו׳ט כאשר נטיתי ידי כסה׳ק שמע אברהם סי' להוציא לחור כ״ש מי שחננו ה' דרואה כעצמו
נ׳ם ועור כענין הפסוקים שהובאו כמר״ר ס' נשא יחויחו קכ ונקי וחורח אמח היחה בפיהי ׳״חיק
ושיש הפיש כין גבולין למקדש ועור מה שהוכא ,י ה ׳ג״י ויתאמן נם הוא להדפיס והי״ל סגלג
כקוג' ויען,אכרתם סעיף ליב בענין כהן כי דל הוא יכאי והיחה הדוחה כיח ואם ת^י יפי ,י ,דליקה ,
ומהדר ]אפחחיח רלא ישא את כפיו לכדו כרונן וישיף תורתי הנה למפרע יגע צדיק -נהלה או
ע״ש עור אחרת מ״ש כס' חקוה״מ ק' שמיני פר‘ אחרי מיתי מי ותוש לסיי ספרו ולהדפיסו ותורה
א׳ .
אזכור טע ביה אברהם
משנח חכמים אוח קה״א כעני! שלא לאכול כשי א׳ פ׳יז׳ דכ״ב שייך ל׳ וישא אהרן ל׳ נשיאית
אחי גכינה. כפים ולא ל׳ פיישת כנים ועיין שם כקונ' ויקרא
ר ב י בי ש ר ארם עיין כגדי שש הי׳ ע׳ט אכרסם .
ועמ״ש נעניויף כוה הוכאי רכיי ר 1כ ר כ ר • ציזכרו ההפרש לנין העיה׳ז
כאי”ה עיני כל חי ע׳ש כארוכה ממם שחנני ה׳• לעוה׳נ היא נין רג למעט
דהיעו אם ראכהו על עכורה ה' יברך אוהו ירכה
ר י ג כי שר הוא ל׳ זכי עיי! כיח רוי פ׳ה דאגהין ואם ראגהו על עיס׳ו יאמר לו ימעט ה׳
דנכייוח מ׳ריע״ש וכלישנארקיא דאגחין עיין ש׳ח של ח״ח פ״י ויהי כש' איחית
כשי חי יכל׳ חכמים שלא יאסי כשי ים לפהח צדיקים שהכיאו כשל׳ה הקדיש כשעי האיחיוח הוף
וכמשנם הנשי טמא איח ג' .
ר י ר ב ת שכח לאים ראומי על כתו שהיא mב ר כ ה שיהיו נכשיך קייכים לעיי לפי
גדולה הגם דה־א קטנה הימנה פי' יש׳י שלא יהיה לי טייח
קי־ישין רה״ר ע"כ •' להכניה פיייתיו יעלה מן הישו׳כ למה שהקשה
ט ו ר ב ת ו ל ה מוכח ען רטחן המיב־ן תו׳ מוה״י החשיד הפיר״ה ני׳ו כמ׳ש שש ככ"מ רק*
שטי רונין חתרוחא דלא י דנתן עלם יכ ליכין אחיי לא חיכין ארעא רהמינא
עכי כה איש ואיש לא ירעם ע״ן נח״ל ח"ג פ׳ק למחא רלמה לא נתן לי עלה הגונה ושלמה רחוכין
רכחוכיח רנ״א ע'כ ! איעא רשמיכא למתא כשייה ייחקא רהא אחיו
ר ט ז ב ת קול כחכ היכ ח׳ח יכינחן כהפטיח הים עשיר יהי׳ל משיחים לשכניה פירותיו ויותי
ח' יאחחנן רהיה כת קול כמח׳ח &ים חשש עיה׳י היכא רשמיכאלמחא ותשש ייפול
והק' עליו היכ החייי׳ף ז״ל בחפיו הנחמי פ;י השורה והגרי כזמן יוח יגשמים ועי! ליי ראשה
ייחף כהפטיח שיפטים דיה הפך המדיש וש־כ כ' וכנוקי שכנים איהא להאי יינא שמא יפיל על הייק
רלעח״ל אין קפירא שיהיה כח קול כקילה' רצינא ראיה אלא רנייו להכין אמאי לא פי' יש״י כראמיי'
חשש כ׳ רשייית וע׳ש מה שפי׳ כיה ועמ׳ש מיה״ר כמ׳ק רמוצא איההייא ככל עה שיואה שיהי ואמאו
מח״ל רלק״ט■ ע״א וכ'1 נייר מום וכחי דיך משים טייחא להכנה פיריהיו
רעל טעם של יש׳י היית לו משיהים ונושאי ארם
מערבת גימד לטעון אין חשש על הטייח אך לטעם רמיצא
איהחירא לא יועיל הין כייס עכיה כיכר רנייך
מעיר א גאבידה על ההוחרים הכאים רכעיניו יראם וכלככו יכין ושב ויפא לו •
אחית ומכיאים עסהם החוייח ר ט כ ' כ לכהן עיל שמחו אחיו מחמת מילה
עיין רניי מייכי נאלאנטי הי׳ י״ט יחיוסח כהף עיין כגדי שש שי׳ קכ׳ח ועיין
הי' ח׳ל ומי ואחלית הי׳ ט' חיים וחשד מוקאפיא להדנ מעם לועו 'pכמרכי רכ*ו ע'כ ולהיכ כיח
הי׳ ל׳א ול'כ . , עוכר ראשף איש טהיר ככל משפטי כיכה וו .
חוכ מיתומים קטנים ע"פ פנקס ב גבית ולהגכהח הירים עיין למיה׳י מח״ל רע׳ח ע״ג י
תיכע ונתנע והיה המוך לסיחחו ולענין שאינו נשוי אי יכיר יחייי הניא מיה״ר
רכשיון נכחה וכאותו חרש נפטר נר׳ ריקכל חומיות מת׳ל רע׳ח ע׳א מחלוקת כוה ועיין ויען אכיהם
החייה איך לא נתן לו כלום וינכה רכי הלמד העיף מ׳י .ואי ליי ח״ח יוצק מים ע׳י כהן ע׳ה
מחשו׳ היכ משנת י׳א רי טולירו ו״ל הי' ח׳י רמ״ז עיין פר׳ח י ולכהן האומר יישמיך עיין שה״ח
ע״א ד״ה אמנם עד היף החשוכה• הי' מ' וציינו מיה״י כנה׳ג הי׳ קכ״ח יעיין להיכ
פתח׳ר נר״ו ח׳א ולהיכ רכיי מנחם ני׳ו שם שם
ע ״ ע הגנימת הנעשות פה העירה שהולכי׳ ג ולה׳ י׳ יוהי כתענית כנעילה הוא רתקן מוה׳י
הכאקאליה היו •למקום היויוקיה כחי כהינם כק׳ק נים שלום יכ״ן להתפלל מנחת
לעשות גכינה וככל שנה ושנח אנחנו סוהייים תענית כסו בשעת הנעילה ייוה״כ ועיין להימכ׳ם
איחס לעשית ככשיית הן כהגעלח סכלים ומשום כהל' תפלה .ולענין שלא יעקרו יגליהם כעכירה
חלכ שחלכי נוי ואין ישי 1יואהו וגם ככלי החלכ עכ'פ לא יצאו מכיה׳כ עיין יוכ רגן אוח כ׳ן .
שמקכלים כתינס סחלב שלא יהיה כחוכס מצחצוחי ולענין רחש״ן נותן לאחי כי"כ עיין כף החיים
חלב הנשאי מהגוי וככל רבי שלא יהיה נעל׳ מן העין ועיין ס״ח ה׳ נשא רע״א ע'כ ורוק ולחיכ פתח״ר
ומקבלים עליהם סומרות מילות הכרית שלא ישט ת׳ג ריצ׳ט ע'נ .ולענין יאין אשתו טהוי׳ם עיין
רני לעשות הפך הדח ח״ו והנה כעתח נאחד כאח״ט הי׳ קמ״ו וכדי; רווק הופרים יכנוהח כיכנו
מסם שככי גמר עשייתו ובא לעיי וסיאירי שעשה נכיכה האמוים חם'א כקסן חכי׳ת כפתח ולא
הגכינה עמו הוא גם pבא ממי ואני חקיתי כחירק וצריך להיים ושמו את שסי הה״ח תי׳ חת׳ם
ורישתי אח היאודי הי׳ו הנז' העושה הגבינות ע"כ
דכי ודכי ובפ־ט על סחלב אם היו מאין אותה רי כ ש ף הטדר מן הכשי אי דגים ככלל עיין
ויען ויאמי כעי' אח הלחים אני ירא כעניןהחלכ הר׳י רפ"כ ע"כ.
רבי רלא אפפי ליאיח כל החלב וטעמו של רכר ר י א כ*שר כחלנ היה מנהג עוע׳ו לאכול
שהיויוקיה אינם כמקים אחר הששה מסם הם נשי כחלנ כגדי היך ולכך כא
כמקום אחר ואנחנו רואים אותם אכל איבע או סאיהרה כקויה התוה״מ ה׳ משפטים אות ר׳ל ועיין
חמשה מהם הם כשיפולי ההי מצד אחי ונוכה ההך
מפסיז
יא אזכור מע׳ גימל אברהם
ח )^לי עכי׳ם כל החומל שלא להורגי נשכיל מפשו pוהוא רסוגן שהמקים אשי אנחט יישכים
שאוהבי הו׳ל כאילו כנה כמה לע״ו יש מהס נמו רכיע שעה ויש מהם כמי יו׳ר או
כן כקכ מוה״ר עיני הערה ח׳כ רקנ׳ר ע׳ר ונר׳ שמונה דקים וכשמעי אח הדני היה חיה אפי
וסטעם הוא ובנגר משיו׳ל כל השופך רמן ש״ר כאילו כו ער מאור וגס עצ כעצ הנכינה ייי״ העי צמה
כנה מוכח והקריב עליו קינן וילפי לה מאברהם לא לקח שני שומרים שאו יהיה הרכר כנקל צראוח
וריר ושמואל א'כ העושה צהפך הי״ל כמה לע׳ו כל החלב ואחר כל■1ה שלחי להעישה הגבינה הנו
שעושה כסה שרוצס בקיימו של איסיי• אם יש רכר טמא כין היוריקיס הללו והשיב לי
שעשס משחה והימינו לישיאל עיין ניה ^ אפי׳ אם המצא ימצא מאיה להם אפי' כנגיעה
שלים סי׳ י׳ג ועיין כחשו׳ חסר לאברהם שנגעו כאיוה רכר וכ״ש כרכי אכילה אי לואת
אלקלעי כארוכה ונסי לוח ארו• כאנו לחשו' מוהר׳ש רויאן י'צ כס' חיט המשולש
מכחשת של גוי,עיין רוב רגן אות ילר פי' ל'כ שמחיר חלב גוי מטעם שחמויחא ופיפיא
ג״ם ־ החלב מאים אצלן והכיאס הרב וכור לאברהם M
י א |^וי אי יכיל להכנה לעירת ישראל .עיין ח״א כיו׳ר אוח ח' ועור הן כה שש1חי להעושה
מהיש׳א כח׳א פ' תפלת סשחר ר״ה גכינה הני׳ אייה חלב היס מדוכה וא׳ל שהחליבה
היס עומר כח״ל ועיין כסה׳ק כרן את אכרהם שיאו איחס סיה מרינס כפלים מהחלכ שלא ראו
כפסיקי תפלת שלמס יגס אל הנכ-ו יכו׳ . איחה והחליכה שלא ראי איחס נחעיכח כחלה
י ב ן;לי הבא על כת ישראל רלרעח רע׳ק שיאו איחה וכיון שהיה רוכ כחלב נשר כפלים
הילר ממיי חקיו על 1ה איך יצא א״כ נאמר נמ׳ש היכ וכור צאכרהם שם כיוב
יע׳ק מיעל מכיאחהיסרא עיין זית רענן וצמ׳ר החלב שה>ו ככשריח ששרי כריעכר אף לרירן יגס
וחימ׳א מומור צ׳יח ע"פ אור ויוע לצריק ועיין מצר אחר ממ׳ש שם שנמקימיח שאין חולכין יוכ
כס'פני יוסף ריר׳ח ע׳ר ועיין חינא וחקרא ח״א המיס יק כהמיח טהיייח מיחר ומפיק שם שאף
רט״ל ע"כ וג׳ . שאין כ״ו מספיק רלא 'קי*ל הכי מ*מ כמקים
^ללי אמם מיינב רלא יש כעולם גוון פפייא נראה שיש לסמוך להתיר כהצטרפיח כל
כ״א שחיר ולכן חיי״ן ה״ר הסר׳ר האמיר ואין גמלים מציייח וחמויתא יסיסייא מאיפי
רקנ׳ה ע״א יחלק עליו ראש תוכיח ; רשיי לרעת הרב מיהר׳ש ריראן י׳ל יע״ש יה״ה
י ד גלפ א על משנה וכריית׳ עיין אתל יצחק כנ״ר רסיי הפסר מרינה יחמייתא יסיסיא מאיסי
רצ״ח ע׳א ועיין מירא דניא וגם מכלכה מאיסי ואפי' אם גמלים שניחי לקו
כסיכה לרל״ב רי״ך ע׳א ’ החלב מאים להו ועור מטעמא אחיינא כמ׳ש
ט ו גיד ^יל ומיספיז ורירשין • כנורות דף היב וכור לאכרהם ו׳ל שם ראינן מתעיכין רכר
מ״ר ע'כ ר׳ח כ״א כמריח אשך טמא מטעם שמא לא יכיאו קינים וררנם כשלא
להחליף ח׳ כא׳ יעיין כסף נכתר אשכנוו ס׳ אמר יניאו קוני׳לגכן אותה יט׳יעשוכו שכתכתי לא להלכי
ים' ייאת הכינה • ואי כאמצע חיבה כסיכות ולא למעשם ת׳ו אלא רכר המלן יראי אני מצפה
קרנית לטיטפיח עיין תיס׳ סנחיח יהיב סד״ר כפי ויורה יורה ירין ירין מהרס יסיש תשיכתו הימס
ואתחנן רקפ׳ה ע׳ר ועיין כס' מטעם המלך ח״ר ויכא שכמ׳ה כרוב עיו יש' אני מה
שי' תקצ׳ו ועיין כס' פתח האהל וכס׳ כית היין
כדרוש ו׳ לשה׳ג וכסה״ק אברהם אח ירו כדרוש אברהם ביטון
לחשו' :
ט ז גזי ם יצ׳ע עיין קרית ר׳ רף קכ״ו ע׳ר ס״ט
שמע אברהם סי׳ כ א כרך א״א
רג׳ו ע׳ג חקק׳ל ח"מ סי׳ י׳ו גנוי חיים מע׳ ע' ו א ח ר ער עתה לסשיכו וכנראה ראין כמח׳ק
אות ח׳ • ס' חקקי לב ס׳א יסרואס שם מסי׳ כ״ה
יל ג לל ש'פ כב' שיחפים שגנבו אי חייכין ואילן צריכם רבס כרי לסחיר אלא יכנ׳ר רכיון
כהשכס עיין למוס׳י לב מבין פ״א רהוא ממון ישיאל ויש הפסי מרינה וכא כחערוכת
מס' גילה ה״י דאין חייבין אן היכסול שעה רף יש מקים להקל ויפס רן ייפה הורס להתיר ושרי
נ׳ו ע׳ר ירו׳ן העלה דחייכק להשיב ועוון פני להו למוכן ולסאכיל לאחיים ושלים :
ייסף כהפטית ס' דברים אית ג' יהיה מקום לצדד
ולומר דיהיה הפרש כין היותם שיתפים יחד לסיכא ועליות רלא נחקרשו עיק יער׳ר ח׳א ף
רחלקו השותפות ונתפייס החבילה ורוק .והנס רכ׳ד, י
כגול נפחית מש"פ אי נאסר לכ׳ן ולישראל מיתר ה ג ד ו ל כקומס ורב כקומה ירם כקומה
כמחלוקת היא שנוי כין ככ׳ן וכין ’כישראל .עיין עיין אסלי"! סי׳ה וכרים.
להרכ פייש יוי ס' נח ר״ר ע׳י וי״ה ע״א והרב ויו ג ד ו ל ה מקצית ימים עיין צמ׳ר ח׳א
מה׳ר כס׳ כרכ׳י ח"מ שי׳ י׳ אייתי ניריה כסה ס׳ שמית וקנ׳ס ע׳ג וו׳ וכה׳
חלוקי כגיל פחית מש'פ יאינס יוצאה כדיינים החפן חיים שי' ס׳ו וכספיו חטפה חיים ס' לו
וכאייס אופן הוא יניקקין כ״ר ועיין למיה״ר פני לו .
מכין ח״כ רקי׳א ע״א ואילן ראס׳ף המוכי׳ר נפחית ^ ףי מקולס למנח רע׳ק כרעיו וכני מעיו |
מש'פ לגיל ולכמה מילי ונטר לו רק'מ ע׳ג ופתח חוצה לי עיין וס ינחמנו ווי״ו ע׳ג
הדביר ח׳ג דעק׳ב ע׳ג יתמצא למני׳ד כסי לב ור' ישכית יאיוס ו׳ט ע׳ג.
מכין 6 ו
אזמר מערכת גימד אברהם
ע״ב ועיין ילקוט רמו תכיר במאמרם •לעולם !I מבין רנלי •שאינו ש'פ נספכ •ננ '1ועיין אמר
תהי קלה ג״ש בעיניו • יופף ייק״ח ע׳א לקדושין .
ל |^'יע אי צרין לפי׳ המילה חוור לו' מה ’ ח ג ז ל הגוי א׳ יש כיה תקנה השוק עיין
האמור להלאן אך כשהוא ללמר הענין אות לשובה אוק מ׳ר ה׳ג .ובגיל
לא יוכיר התיבה ניא אימי מה להלאן לכר עיין הגוי עמ׳ש היב,בית היין נר׳ו ררוש ה' להלבשה
קרכן אסין ה' שמיני פישה א' פהקא י׳א • והרב נח״ל ח׳ב רק׳ג ע״ר ופתה׳ר ח׳ג רף ע׳ר
ועיין הלנית יו׳ט ר׳ל רע״ב ומחנה יאורה הי׳
ד <ה ג ’ ש שילמר מאמי ה׳ ממאמר משה רל׳א העיף >'ר ;;
איט ג׳ש אלא ילמי התים חן הא רשינא גזל נעולה התירוש הוא יט מד
המפורש עיין שיי ר״ע עיב • אע ג רב ע ריליה היא והבל שלו
ד 3ג ’ ש •נאמי הנלמד ונאמי המלמר מה וגס אפי' ברבר שאיט תוכה ב׳א .נרבה וגש לאתר
המלמר תף הנלמי עיין רציף אסכה יאיש רקני וגה במיטי המירות רמחלי הבעלים
הי' שיו ומשנתח נמי רבמקום רקאי רקכע הדרשה וניחא לסו ראינןרוצין להמתין אפיס לאיי־צהלה'
נ־ןים תחילה הו יהיה נלמד אי יהיה מצמר : רסא אינן מחבונין ליבית בו ואיך יקדישו רבר
שאינו שלהם !1א יעשו בהם צרכי י-בים ומעותיים
ג ל ג׳י ע מדברי■קכלה לר׳ת לא ילפינן אלא שהבעלים נהנים מהם עיין צמיר ח׳א ה' ויקרא
תיש או גילוי מלתא יאי 1יה דנר רר׳ו ע״ג וד' ורר׳י ע״א :
חרש עיין תיה׳ סילין רקצ׳י ע״א ר׳ה אתייא גייה Dמ ל ליהנית מהמיכה וגבאים ורועין דאין
גייה ועיין למהרש״א כחיה שם ובס' עושה שלום מקבלין ממני עיין שיבה ציון הי'
• יק׳ב ועיין רו׳יל! '! pשש״גו
ל י ג׳ ש אין אדם דן גיש מעצמו לענין כ א ג ז ל ליבא בכבשים וצאן של עיי • עיין
רינא אך לרישה רן מענליו ליישכ יפ"מ פ״ק־ רמגילה סי' ייט .
המקרא עיין אגרת אליהי ח׳ב רף פ״י ע״ר . שבא על ב' בני אדם והאתר אומר בך גגב
ני משלו לא גנב מאומת עיין 6ף י
ל ה ג“ ש ■ריהרית פ׳י דאהפה לי ע׳ אינה כסף סי' ניו .
ג״ש :גמורה רומיא יאין פגיעהאלא שנהפהה ונתפשרו הכולל אי תייג כג גנבה
תפלת .היא׳ש כס' שמחה לצריק לרל״ב ונתב נס׳ הקינה מהגנב עיין תרומת בסף
זרע יצחק כחולק •לרפ׳א ע׳ב רככמה חכתי אומר סי' מ׳ט.
ג״ש דאינה גיש גמירה • היבא רבעלו לענין קיושק ולולב עיין כל מל
ל ו ג׳יןן נמס דכתיכא כסרייא רמיא ולא שיין בגרי שש סי' ב״ג איה ניט•
למפין מה להלאן .תיה׳ הנהררין כ ה ג ז ל אפילו ע'מ לשלם עיין מראיה ס׳א
רעיה ע׳ב דיה מנין • יבקינ' כיך אה אכיסס ס' בראשי'
ל? ג׳ ש הוא מופצה מב' ציריה וכשמופנה ואברהם אה ירי היא ברתש ג' לתשו׳-ועיין הנהומ'
מצר אחר שריק הד אתכייה ונעשה ס' נה ימיהישיא בה״א פ*ה רקרישין וע»ן בירוש'
מב' צררים • עיין תר׳י יי״ז סע״ג ; פיק רימאי ובמדרש י׳יה עקב בשבאי להפקיד
ל ח ־ג ט רמטילק חים שלא לערער אם היא אצל י' פ הביאי בס' שהי ירית יעיין הה׳ס הי'
חכם ואינו לקנטר מיתי קריה ר׳ הקפיה רגנבה אפילו לשמור ננסיו אסיר אם לא
רקחיא רע׳א ונטפל לקרש רקע׳ג ע״ר ורעק״ר משוס כיבוי אייא שיבא לירי ענעה ובקושי סהירו ,
ע״א וחיים וחתר מיתאפיא רצ׳ר היבא רהפיסיל
ברור זע' גנזי חיים □ 1ג ז ל ה בני עלי אי חשיבא טית צכור עיי^
טל■ ג ט במקום שאיק יודעים לבתיב הגט בס'ערוך לנר רצ׳ר•
אם יכתכו ממקים אחי עיין מאמר 13ג ז ל ה דעה יגולה להתקיים בג׳ אופניה
המרדני ליב אינרירני רפיב. מדרבי א' בקרבן בהמה תחתיו ב' ואתן
מ ג ט עיי שלית שלא יהיו האיש יהאשס בעיד אדם תסתיך ג' רהצריקיה מספבים מפיר למדיי
עיין מאמר מרדני אינרייני רפ'ב רהתיר מאן רטלר במאדים טבחא או מוהלא וכענין ראו
בשטר ההרשאה ועיין כס' קיית ר' שם ובקונט' בי רעה נגד פניבם ינהפך לים פסס ורס מילה
ויען אביהס העיף י׳ז וגס עיי כי רואי עיש כקוני צמיר ח׳א ה' \יקרא ירב׳י■ ע״א ,
הנז׳ ובת' מנסת משה נסיה הי׳ י׳א . לענין הלאוין להרמב׳ם לאו קליה כח נ'?!ן
מ א ג ט שמית הגטין מאשכטים עיין בת‘ __ שלא יאכל עיל תרומה נפקא מינת
ברכת משה ובתי מנחת משה נחום דכיון ראק ג״ש למחצה אם יש לו ערלים בכיתי
להגאין בדורינו כריו יבאר סמים תי' פיה בקצת אפי' שהיא מהיל ראוי לעבכי רימיא רפהס •
נשים ;
DOג ט בשליח קבלה עיין מאמר חררבי D 3צ׳ ש הטעם דאין ארם רן גיש מעצמו
אערירני רציג ע׳ב ועיין ויען אברהם משום רנפקא מוהאינת למציתיו .
סעיף ך׳ מיה׳ר חיים לעילה ת״ב הי' ציה ועיין עיין שנית יאויה רמיח ע״ב יאפשר רמטעם יה
שמו משה רנ׳ו בעושה תמייהו שיבת ציון סי'פיו גיש _עריף מהקש עיי! היא׳ם ה' אמי ע"פ בי
בנעל עתים חולה• ינאל קיש ועיין מאמר מירכי בגטין לוף מ״א
מג
יב או בו ר מערבת למל 1ם
אברר
ג ט ג׳ מ ר א אויהא דגמרא לתפוס כלים מכלי׳ « npכסיכחו אעיקיא jfpמספר
שונים כמו השאלני קידומך השלני החינוך סי' חקע׳ט ועיין כ״ג p"p
וט׳ הייטב׳א פ׳ב דיומא . וכיה אהרן קריספי; ולחם שלמה מ״ה קנייצים
! Dמ ר דין אינו נקרא איש פלוני אהה חייב לזמן עיין פיית ייהן •P׳ י' ה*נא «ך
אי חייב ליהן אלא צריו שיאמר צא רהוא כערמה'ושם לענין פחת נגכיה
דז! לו דאו נקיא גמר דין עיין להש׳ך כה'מ הי׳ הכתובה .
י״כ וסי' כ’כ ובס׳ כני שמואל למיהרש׳ה שם מ ה ג ט לחולי הנפיה עיין רכרי מרדכי
ובאורים והומיה מה שעמד על זה: גאלאנטי סי׳ ט״ו וםו'כ ושנט בנימן
^ א Q Jאת הרי ריבויי כה :היב יכין שמועה סי׳ ש׳ וצל הכסף ח״א סי׳ יו׳ד וי׳א ובעתים
דה׳א רמתי לא היה מרבינן אלא חלים עיין מנחת משה נחום סי׳ ח' ועיין רוח
בני בניהם בדרמי ומתיי ייכויי מרבינן אביחיהם חיים סי׳ קנ׳ר אות ט׳ מה שכא לניו׳ן ;
וכ׳ש בני בנים וכתב הי־כ אהלי׳ן ם׳ ראה דע״א ה יבא רתפסו כל הנדונייא עיין שיבה טו
ע״א רבני בניהם מק׳י רבניהם אחו ומאת כניחיהם כיון סי׳ פ׳ח■
מרבינן אמותיהן יע״ש . מז ג ט שהשמיט לוי עיין אור^^לי סי׳ קכ״ט
HJ| 3 0שמל וטבל בלא ב״ד עיין מערכי וחיים ושלום ח׳ב סי' ס״ר דף קטיו
לב ח׳ב דקצ׳ה ע'ג ולגר קטן עיין ועיין כיח אהין מע' ג' אוא ג׳ם ורו״ח אה׳ע
תינא וחםדא ח״א רקס׳ח וח׳ב רי׳ב , סי׳ קכ”ל כשינה שמו כעוימה אחי הגט:.
0ג ג ר מחויא בנכסי הגר עיין ביה בספר
קייח ד׳ דקי״א ע׳ב יג׳ . מ ח ג ט וער קרוצ באים צכהן אי מותר
0ר ג ר חישב אם הוא שקיצל עליו שלא להחוירה עיין ננרית כיהוסף סאמין
לעבוד ע״ז או שאינו אובל נבלות . בסיח״ס I
עיין פ'מ ח״ב רקמ״ה ע״ג ועיין באר שבע דף מ; £ג ט לשם הילל עיין שאלה יעבן ח״א סי׳
ד׳ן ע״ד וקיבן אליצור דק׳ס ע״ר יש׳י דע״ס םיף יק״ח ועיין חיים תחילה פ“כ וחיים
ע׳א אהלי יצחק דר"ן ע״ר וע׳גנזיחיים■ ושלים ח״ב סי׳ ס״ר .דנןי׳ר ע״ר .
P l Oג ר תישב דאין מושיבין איתי בירוש׳
ולא בפני עצמו ולא כספר עיין
סר״ר דער׳׳ה *
ג ט בריר ומידקארו עיין תרומת כסף סי׳
כ׳ט . ז
ג א ג ט אי כרוך נ׳ר ס״ג מה׳ח עיין פני
10ג ר י ט דאין להם חלק בארן הנה צנפיה » p5ח"כ דדל׳ו ע'כ .
ולקבויה1הס בשבט שנמצא עיין ב ן ג ט דנצלו ט פסקות אכית עיין תרומת
ספרי פסקא ע״ה : כתף פי' צ'א
tOג רי 0 0ד ר להתגייר איש אי י(שה לא spsy n jול אלם עיין מאמ״ר אינדירני
> 1ד ע' ג • ‘־ ‘ I־
א לענין טבילת איחא כפ׳ הסולן דמ״ו ע"כ ר ז ל ר ס א כשכותב יש״י הכי גיסינן ולא
אחד גר וט׳ ובמקום שנידה טובלת אמללאיין גיסא לא גרסינן לרמוז י
שם גר ועבר טובלין וכל דבר שתוצצין בטכילה ראע׳גלתקשיכגי׳וז יוקהזשצח דשפיר הביגרסינן
חוצן בגר ; הרא ספדי דצ״ר יד׳ל ננ״א •
כ יהטכיצת אחר שתקבל עציה עול תורה ומצית הן גילל ח זקנו דצעשסכסיפו מצורע ואמרהי
במו טבילח העבד שהיא אחר דכן משפטו ככתוב בסי״פ מצורע י
השחרור במ״ש היב מחזה אכיהם ז׳ל סי' ז' יע״ש ומשפטי ה׳ אמת כאשי עשה כן יעשה לו ובגילוח
וקט עיין לקרוצןי חגייש יג'פ ע׳א בבונה הרכ
ג והטכילה צייבה בב׳ד של שלשה ',מין הק' ב׳ל i'lי
בש׳ע יו׳ד תי׳ רס׳ת ה״ד דמשפט הטתכ נסכיכהס׳־עמ״שטס נו גליונלת
כתיב כיה וביום וט׳ ואם לא סיס כפני שלשה כס׳ וע׳ל ת'א מע׳ז׳ אות
שסן ביד אפיי כפני שנים אינו גר כמ'ש סרמב׳ם ט׳ •
פי׳ג מה׳ א׳צ ס׳ו יע׳ש ועיין צעט׳ר מוה״ר כסכ ה1כ צצפי יונס דכחיכס זז גימטריןי־־ן
וה הי׳ם גדול ו״ל כס' דרכי הים דרוש י׳ד לשכת דשייך חסי או מלא כגון יוד או י
תשובה בארוכה . וי׳ו אין קפידא אם יתסיט או ימלאט לכוין המספר
ד יהטכילה היא שהחוטא שירה עליו דיוקן וה׳ד כס׳ דבש לפי ועמ׳ש אאי יפ׳ה הרב יצחק
חיצוני ובו׳ ולבן כשוט לדת יהודית נר׳ו כספרו תחשוב נפש היפה כסשמטות יעק׳ד
צריך לפשוט מעליו רוח הטומאה ולעיוכ ע׳א אות ג׳ .
איחי עויכח עולמית ולכך צריך שיכנס במקיה מן הראוי שלא לכתוב בזה ריש fHגמרא
להפשיט מעליה הטומאה ילהכנס אל הקדושה אם חיכה גמ׳ כ»ו שטהגין צפי מ׳ש
לא טבלה לא עשם רבר וגם שיקבל עליה שלא מוה׳ר מח״ל רףצ׳ו יע׳ר ולא יהיה ור כעיניו
לשיב עוד ועיין למינא 1יבנא הרב מרן אכא דביאה יכיאח מצאה הקפידה בפרק כל כהני •
זלח״ה כס' תשו׳ מחיים אית ב״א ד׳ח טכילה , ומה שנקרא גמרא עיין כ'מ דג״ל ע’א ופי׳ רש׳י
שם: .
וצריכה
אזנוד מחורבת נימר אברהם
מניסן עי שקאמר לי מה שמן ומה שם עירקי ה וציינה שלשה טכילוק א' מפצי טומאק
ומס שם מדרשן שחחה למד ט קורה כחכ ונחן העבירוה אשי היהה לה כע׳ו וג׳ע
בידה עמדה וחלקה כל נכסיה שליש למלכות יכ-ימח כ' לטהר עצמה מטומאה המאכלוה
ושליש לעניים ישליש נחנה כידה תון מאותן מצעית מאשי חטאה מטומאה אטידוק שנטמאה
וכאק לכיח מדרשו של ר' חייא אסיה לו ר' צוה להתקדש עצמה כקרושח של .אוכלים • ג'
עלי ויעשוני גיורק אמד לה בחי שמא עינין נתת אוסח ישיאליח הקדושים וכקדושח התויה והמנות
כאחר מן סחלמירים היציאה כתב מידה ונחנה וילפינן לה ממ״ש עט׳י מו״ד מין אנא ו׳ל שם
לי ופי' יש׳ו ז׳ל וי׳ל היציאה כתב מידה יספיס באוק מ'כ ר״ה מומי שהצייך למומי ג' טניציה
לו כל המאורע שלשם שמים היא מחגיירה לפי ממט נ׳ל להצריכס לגיה ג"כ ג' טכי' כרם לאיש
ששמעה נס גיול של חומי מצוח ציצית שטפחו לו שנא להחגייר צייך י' טפילות ג׳ כנו״ל וא׳
ר' ציציית על פניו וט' יע׳ש אסרה לה לכי וכי להעכיר הויהסא וטומאח קיי עיין נע׳ה מע'
כמקחך אותן מצעיח שהצעח לו כאיסור הטע טית אוח ג' :
לו כהתי יה מחן שכרו בעיה״ו ולעיה״כ חיני ו פיכח טכילח היא כשעולה מהטכילה כדאיחא
יודע כמה עכ׳ל יע׳ש ועיין כתיס' ריכמית דנ״ב כטיי יייי הי' יה׳ת העיף וי׳ו וכד
ע׳ב ר׳ה לא בימי חד שכחט ו'1צ וההיא רפ״ב הליק מפיך כא׳י אמ״ה אקכיו על הטבילה וח׳ח
ישבח רל׳א ההוא ראקא לקסיס רהלל ואמר גיירני עומרים על טכילחה ומודיעין איחה או ג'כ קצת
ע'מ לעשית כהן גחל כטיח היה יסיפו צעשיח מציית קלות וחמויוח .
לשם שמים וכן ההיא רחנלח רמ״ר ראחא לתלמיד ז ולאשם נשים מושיבות איחה על צואיה פסים
רר׳ח ע'מ שאנשא לאיחי חלמיר וכו' יע׳ש ’וה׳ר יח׳ת עומרין מנתון וסורעין אותה
היכ ש׳ך ו"ל ביו*ר סי' יה׳ח ס׳ק כ״ג וכהו' ואת״ן טוכלח כפניהם גי פעמים כסש׳ל וכשחעלה
כחב ומכאן יש ללמוד רהכל לפי יאיח עיני הכ״ד מסטכילה מן המים מחיירין פניהם הח״חויוצאין
וכונקו ע'מ שעשה הלל שגייר גר וט' יע׳ש שלא יראו איחה כשתעלה מן המים הימכ״ם ו״ל
ע״מ להיוק כ״ג וי״ח שאסיה לגייז שבא ע"מ פי׳ר מה' א'כ היו .
ליקח אח הקלמיר ואסיה לה לכי וכי במקחך ח שלא יהיה גרה זאח מ ' 1עממים רכתיב כהם
ויותר מיה כחכ הטור ו״ל כיו׳ר היי יס״ח סעיף לא חחחתן כס ועיין להיכ לחם משנה כפי׳ד
ג׳ אחר גי שגהגייר לשם אשה ואחת אשס שנחגיירה מה' א׳כ הי׳ד.
לשם איש ושנחגייי לשם שלחן מלכים וכו׳ כולם ט כשיפא הגר להתגייר פורקים אתייו• שמא
גרים וכו׳ יע״ש עם שחי נשים יקטת וכסיות כגלל ממו; שיטיל או בשביל שירה
וקודם הטכילס צ׳ל לס מס ראיח שכאח להחגייי אי שיוכה לה ואם איש הוא טרקין אח־יו שמא
אחה יורעח שישיאל כימן היה דחופים וסחופים עיניו נחן כאשה יהוריח ואם אשה היא פורקין
ומטורפים ויסירין כאין עליהם וכיוצא וגס צ״ל אפייה שמא עיניה נקנה ככחורי ישראל ואם לא
חרע עונשן של מצוח שקודם שכאת למרה יאת נמצאח להם עילה מודעים להם כיכר עול החייה
אכלת חלכ אי עתה ענוש כית חללת שכח אי וטורח שיש כעשייחה על עמי הארטח וכו׳ כמ׳ש
אחה חייכת סקילה ועתה אכלת ואחה חענש הרמכ״ס פי׳ג מהל' א'כ הי׳ר ומין כש״ע יו׳ד הי׳
סקילה אכלת חלב יחייז כפסח תענש ככית וכן יה׳חהעיף י'כ .
איסיי לשכב בימי הנידה וכיוצא סחומי מי שעובד .יוד העשירי יהיה קרש היה חחילה רמירעין איחה
על הסציח וגם חדע מתן שכין של מצית ער עיקרי הרח שהוא יחוד השם ואיסור
שיקבל עליה מרעית נפשה עול חורה ומטת עט׳ם ומאריכין ברכי ה!ה שהיא עיקר
היהדיח והרת והגרוח להאמינם ככירור ולהודיעם
ובודאי הגמור דביאסהאשה שבאה להתגיירה יטק כמ׳ש הרמכ׳ם י ’ל פי׳ד מה' א'כ ה׳כ והיכ מגור
וחסד היא לנו ולכי׳א כמ׳ש היכ הק' משנס שם יע׳ש ואיתא פמנחית רמ׳ר ע׳א כההוא
בס' י׳ח שעי העטה פ״ר וי׳ל ר׳ אומר גר שבא ששמעשיש וונס ככיכי הים שנוטלח ר׳ מאוח והוכים
להתגייר כאילו עשה חסי עם כ׳י שכן שאול אומר בשניה שיגר לס ד' מאוח וקכע לס j r iכשהגיע
לכני יחיו ואתם עשיח עם כל בנ׳י וכו׳ וס׳ד זמט פא וישב על הפחח נכנסה שפחתה ואמרה
עט״ר הגאון סרב מ׳א •לא׳ה בס׳ החשוב נפש אותו ארם ששיגי ליך ר׳ סאות זסופים אמרה
חיים מע׳ג אוח נ׳ו ונטר הביא שם באיח ין במר׳ת יכנס והציע לו י' מטוח שש של כסף ואחת של
ס' לך לן חכיב הגר לפני הקב׳ה מן איתן אוכליסי' זהב וכין כל אחח ואתת סולם של כסף ואחת
שעמדו על הי סיט למס שכל איתן אוכלוסים אלילי ע׳ג עליונה ויפבה וסב עלתה של
שראו הקולית והלפידים וכיקים והרים רועשים כשהיא עיוסס ואף הוא עלה לישב ערום כעדה
וקול שיפמת לא קיבלו עליהם עול מלטת שמים באו ד' ציציוח וטפחו לו על פניו נשמט וישב לו
ווה לא ראה אחד מכלם ובא ומשלים עצמו לסקב׳יה ט ’ נ אסרה לו גפה של פרס שאיני מניחחך עד
וקיבל עליו עול מ׳ש יש חביב מוה וכו׳ ועוד שתאמר לי מה מום ראיח בי אסרה לה העבודה
הביא שם באות ח׳ן חטטן הגרים ששקלן הקב״ה שלא ראיתי אשה יפה כמיתן אלא מציה אחח צ^ט
בקרישת שכח שהוסיי הכתיב על השכת בכ״ת ה׳א וציצית שמה וכחיב בס אני ה׳א שני פעמים
מקימוח ואף על הגי מיוסר ככח מקימות וט׳ אני הוא שעקיר ליפיע ואני היא שעחיד לשלם
יעש״ב . שכר עכשיו צרמו עלי כד׳ עדים אמרה לו איני
קק
יג אזכור מע׳ גימל אכדהם
Dל ב ל ה תויה ב׳ לשומת וכיתה שחיטה חךן ^רליצ^יי לק׳ כיה שמאו יוגה יגיישה ובהן
קמיצה הרמה עמוקה שעלה היכירמי עיין פני דור ה׳ אמור
מופת אות יי; שכי עיי; ספיי ס׳ נשא פ״א פהקא אמר יוקף רק״ה ע״ג יפני מכין ח׳א רש׳ו ע׳ב■
כ׳ג וכהנה וכהנה ארן ארמה פתח שער וכאלה j׳ כהי רינים לוקן ממרא כיוכ היכ עיון
רבים : יעקכ כסנהריין לרפ׳א ר׳ז ע׳א כי
ל כ ר י ט שככתכאי אתה רשאי לאומרם יו ר ככל דבר צריך איסרס וההיאה ג׳ פעמים וכן אין
כע'פ עיין דקדוקי הכרים נעשה מוער ער שהעירו כו ג"פ וכן להזמין לדין
רצ"כ ע׳ג ועיין להררב״ז הישנות סי' תכ׳ה רתשמע מימינו כ׳ וה׳ וב׳ וכן מכויזין על אכרה ג'פ וכ׳ש
מרכויו ראם חברו לקח הק׳ בידו וקורא וה אתריו כדיני נפשיה ולא רמי לשאר ר׳ן משום ריש להלית
ראי; חשש ורשאי לעשות כן ועיין כס׳קרכןמנחה שעיעה כרעהו לפי הכית לימודו לכן צייכין לילך
ע'פ מפיו אלי יקיא ועיין 1וה'ק ס׳ ויקהל רר׳ב לג׳ כהי דינים עכ׳ר והא רכהב בהימנה כוהו׳ב
ע׳א ורר׳ו ע׳א ודוק יעיין פתה׳ר ח׳ג רקנ׳ב כי היה בימיהם ריושכים כהי דינים ככו״ס כלכר
ואילן ודרצ׳א ושכ׳ר ! אכן עהה נגכולינו רהוא כל ימי השכוע מונין ג׳
י א ל ב ל ה תוית כלשון כני ארם ככל רוכתא ימים זאה׳ו ועיין כה׳ רוח היים היי י׳י אוה ב'
רקאמר מאן ראמר הוא וכי והוא חידוש שלא הביאו מהמדרש ה' ויאה הכיכה
ישמעאל ומ׳ר רלא רכרה הוא רע׳ק ויאכ׳ע ס׳ל בענין מש׳ר רכיון רכא שלוחו של מקום הוא שטן
כרי״ש אם לא היכא ראיכא למדרש __כייטת• רי׳א פעם ג׳ לא רחפו ככ׳ פעמים ראשונים וקבל עליו
יחוס׳ שם ועיין נח״ל על המדיש פע׳ה ע'פ וישלח אח הדין כיע״ש .
זעקר מלאכים לפניו וככוד חכמים פ׳ה רכב׳ב
קי׳ א׳ ויפ׳ת כ׳ר פש״ר ע”פ ראו ראינו כי היה
ה' עמן וכש׳ר פ׳ה סי' " 1ן ע'פ והצל לא הצלח
מ^גיכת דלת
ועור בפח״י ופ׳ן על פסיק כי השכע השכיע ום' א ד א ו ר י י ת א אם קיע הכגר ולא נשאר
משפטים פל׳א סי׳ וי׳ו ע"פ חיו צא יחיה וס׳ שמיני כו כרי קורי שלא חלקו טהור
' פי״ג סי׳ א׳ ע"פ ריש דיש משה וס׳ כמרכר פ"כ אך דרבנן ציין לשני חלקים fנרי לקיים מצוח
ר׳ה כרכה לאב ביכה לכן וחינא וחסרא ח'א רע״ו כינוס כמקום קרוש לא משגיחנן רמרדכנן טמא
ע'כ וח׳ג רקל׳ט וקמ״א ועיין ילקוטי ס׳ כראשית זשמכינן אראויייתא רטטו יכחים רצ׳ר ע'כ ודצ״ה
ע'פ נעשה ארם וביית אכיהם שם רי״א יע׳ג . ע״א•
ושם סי׳ 1׳ ככ׳א ונטר שם רכ״ר רע׳ב ורמ 1שצ׳א pך ^ י ובי לא מציני כמו רבי וי׳ש רכי
וומ 1תקפ״א ונוה״ק ריל׳ר סיע׳כ אהלי יצחק אליהו רהיס נשיא וכולם כאים אליו
כערכין רקט׳ז עייר 1י ע אברהם פי׳ יק"כ שכית ק-׳ר רצ׳ס ע׳ג ועיין אהלי׳ן דג־ל ע׳א מ׳ש על
יאודה דעו ע״א ורע׳ח ע״א ויע״ר ודצ׳ט ע׳^א רכויו .
וכי ירקט'! ע׳ג והתוה״מ ס׳ משפטים אות כ׳ן ג ל ב ד אחר אומר כמנילחא אף שאינו רישה
יהיו יס״ט וק׳ס ווה ינחמנו רנ׳ט ע'כ וג׳ וידי שניה אלא ררריש עור כאוחו פסיק
משה ס׳ שמית סו׳ פ"כ ומלה״ק ס׳ וירא ר׳ן ננ'כ כסיף הפהוק דרשה אחיח שכיח יאירה רח׳י ע״ג
ע'פ שוב אשוב אלין. וע׳ש סיף פי״ג■
י ב ל ב ר י תויה מר׳ק לא ילפינן וכי לדבר ל ל כ ר הוא כענין ריש לו קמן ככחוכ אן
עיי; וה ינחמנו ר"כ ע״ר ור׳ר אמוי ואמית הוא דאין לו שורש
ע׳ג ור׳ו סע'כ ורע׳ג: ודרישה כמקרא כ״א הלכה למשה מסיני התוה׳׳מ
יג ל ’ ת מר׳ק לא ילפינן אן לגילוי מלתא כק׳ אמור ועיין סר׳ר רקמ׳ג ע׳ר הפיש אחר
ילפינןיפ״מ פ׳ס דסוטה הי׳ וי׳ו ור״ק רריכוי הוא דאין ציין לפרש מה ריכי אך אמירה
הם רכיי הנביאים עיין עיני כ׳ח רמ״ט ע׳א ופתח פרטית צוין שיפיש מה אמי ועיין כה׳ לקט שמיאל
עינים כתענית לרט׳ו חונא יתקרא ח׳א דפ׳ה ע'כ רל׳ח ע׳ג רקכצם כעמיר כל ההפישיית בין דיכוי
ובמת׳כ ס׳ נשא,פ'ט הביא רר ’ק הם נכיאים לאמירה .
וכתובים• ה ל 3ר שאינו מתטין רלדעת ריוה׳ג אסור
י ל ל ב ל י ם ככתכן רריש יבי יאורה נמי לגבי ירמיה הלכתא ימותר עיין
בנכיאים כמלכים א' סי' ח׳ בת' אהלי׳ן רל׳ס ע'ג וסר׳ר שם I
קרש המלך את חון ההצי את רצפת העודה ע״ש ן ץ ל כ ר שיש לו מתירין אפילו בן|ף ל'ב הוא
כרש״ו : ריכנן עיין מנחת משה נר׳ו סי׳
טל ל ב ל ר קשה שלא יכתוב על המחברים י׳ר ויו׳ד סי׳ ב' וג' וניכה משה סי׳ כ׳ם נודע
עיין פח׳ע סוף חגיגה ומחח אלהי׳ כיאויה ח'כ סי׳ ג׳ן וכיח היין דרוש ג׳ לוכור•
במ׳ק רקנ׳ג ע׳א ועיין סה׳ח סי׳ תקנ׳ט ומשנת
חכמים אוח פ׳ס ופ״ו ופ׳ו ופ׳ח ותולדות ארם לר״ז Tל כ ר גדול קרו ליה מה שנאסר גם לב׳ן
רנ׳ב ע׳ב וע״ל ח׳א מע׳ ר׳ אות יו׳ר ומע׳ ה׳ אמ״ה עיו; יעקב בגטי; דע״ו ע׳ב.
אוח גי. 0ל ב ר שלב׳ל כמכירת הככורה עייז מערכי
TDל ל ט בני מעים של דגים עיין פה״ת לב ח'כ ררכ׳ו עיי •ע־יו כיח היין
קי׳ קח׳ל וכדגים טמאים ושרצים דע׳א ע׳א ועור שם כריו' ג' להלכשה גענין הקדש
הסימנים בדשלב׳ל .
7 ז
«{ כו ר טערבת דלת אברה«3
דיין השימע לאחר קידסשיכא כע׳ר דד דיין הסימנים כסגפיר וקשקשה עיין pר5ן מנסה סי׳
חכרו מקכל עליו ע׳ו להאמין כס קעו׳כ ועיין עמן צני רס׳נן וכדנים סמאים ינירן
מד׳ת רקי״ר ע"כ משם הווה׳ק ועיין כקינ׳ שמע וראש ושרדה אי p׳ צדנים עיין כס׳ פרי הען .
אכרהם סי' ס׳ו.
ל ה ד י ן דאין רטן כשבת כענין מעשה צלפחד לאו כני מצאכה נינהי .עיין דניט
י עיין דכש לפי מ ע׳ ן' אית כ׳ה אהלי יצחק כע׳י לרף ט״ל ע׳א
וכאין דנין כער׳ש יעיב יו״ט ואין ינין כצילה עיין דס׳ה ע׳א :
אמי ייסף רק״ו ע״ר ודק״ו ע׳א . סיר האותיות עיין צמ׳ד ח״כ יה ד^ליש
ל ו ד ל ה גדול מארוכס רר׳ ארוכות יש כרלת ריש הס׳ ודרוש שמואל 'pכמדבר
עיין יש׳י פרק חלק דהכי אמרי' י ט ד ן ף המלך ע״ה ממט עד עתה היא
פיק יוס״כ . דור פ׳ס מיחוסו עי פייה תכא
לז ד י ן כע׳ר שהולך כעש״ג ואינו שומע אחד אל אחר מונה איתם כס׳ ישיר משה ק׳ק
לכ׳ר עיין פירס ייהף הי׳ א' וחקק״ל דנקראים משפחת דיין ושם מביא כל התכסיסים
ח ’מ הי׳ א' יח?א ושייר ה ' צ'כ . שיש למשפחה זו והיכ המחכי יה הס' ישיר משה
ל ח די י ז איהב ושינא וקיבל עליו קרוב או הוא הרכ משה ככמהר׳י אכיהס דיין ני ’ו שהוא
פסול עיין מי יאהליח סי' ר' וסי' דור פ׳ס לדוד המע״ה י
ה׳ ועיין פני מכין חיא דק׳ב ואילך ונחיל ח״ג עיין כה'ג ככיטת דוגיז׳ השקיה ד דלגטא
דח׳ח ע״ג . כפי' יש׳י יתיס׳ שם . I
ט ל דיין לפתיח לכע׳ד פיטעין עיין שבועית דודן ומסיפו היינו אחי אב ואחי אם אל
רמ״ט ע׳א לענין גלגול שבועה : י כמפויש כעמוס סי' ו' ונפי' י
Dדי ין אי יכיל להייח היפר נולליח העיר רד׳ק שם ועיין כס' ישרי לכ •
ולקכל מחנית עיין שבט בנימן הי׳ וקיפן ההפיש שכיניהם עיין כך דורג
ח׳ר ומי יאהלית ח”מ.הי' ח׳ ומ:נה ר״א די כקוני שמע אכרהם סי מ א י
טילירי הי' קי״ר ועיין משיח אית י' שלא יאכל ועיין מעש״ר פי׳ג מהל' טו'מ ה״ה ■ .
אצל אחיים ולא יקח מהם ממון כלל יעיין בס׳
ייח שיה ובסי'ס פני מכין ח׳א • כ ג ד י ל כ ו ן היא אומי ריו׳ח על ר'כ רעלה
איש מאיש ואין רנין איש מהאיש מא דגין ' מככל גיטין דפ״ד ע'כ ופי׳
עיין פ׳ח דיומא נכי יריית המן ' רש׳י שם .
דיש לו יו׳ר עשין ויו׳ד לאיין מונס מב דיין מינה ואוקי כאתיין הוא אלי כא דכ׳ע כד דון
איתן הרכ הקרוש יאשיה חכמה י כמו מציגו יק ו אך כהקש פליני
כפיק הדיינים דרע׳ו ע׳ב ועיין יו׳ח סי' ח׳ אית עיין אהלי׳ן דמ׳ה ע״ג ועיין ילקוע רמו תתקל׳ג
ג' . לרון מינה ומינה ׳
□ג ד י י ן איתרה לדיין שלא יורה מתיך הש׳ע הרים היינו כמו עוקר הרים כה לורד
י לכר אלא יעיין כשירש הרין כים דקל הרים לגייעוקא עיין קרכן י
התלמיד .מסרש״א בח׳א פ׳ג רסיטה סי' קל״א אסרן פי״ג פסקא כ' :
ועיי; חולדיח אדם לר״ו ו׳ל ושאלת יעכז ח״א סי' כ ן לו די עין תחילות עיין ילקוט ימו שמ*ה
קל׳ר• ' וכס' כסף נכחד אשכנזי•
שסכין שיש כלכ הכע דדאית ליה מל די-ין חמירית עיין מהיש׳א ותורת מ דורש
י טינא לדיין עציו רהטיכ שיהשלק סייס ואהלי יצחק כחולין דקל ד
מאותו פדין -ולא ידוננו עיין רו׳ח ח’מ סי׳ ו׳ אוה ויורשי ישומו,ס היי» תישוס ככתב רדוישין הפסוק
פ' י^יין למוה׳י מת׳ל רקי״ר ע׳א . ונניין עיני כ׳ס■ י׳ן ע׳ג יזיע אפיהם .פהקא ק׳ס
שיטל לילך היא בעצמי לעש״ג כרי ליי^ו מה וענד פקפרי ס' עקה פסקא »'מ ופי' הו׳א שם
להקים יגל התירה עיין כאויך כה׳
חיים ביי p׳ צ׳ג והלא תראה כשכהי כעל ש׳ט ההסיש כין רחיפה לככישה . כה דחיפה
רכים מעשה יב דיאחר מכני העיר היה חילק עליו עיין פ״ק רז׳ן ע״א וכחיה׳
והלך לשר העיר תיכ כענמו כעכיי 1ה ועיין שם .
להיס״ש קיק ^«כל כמאמר דאיקרית להכרךולא הא׳ אי זוכה הפא אתריו עיק כ& דיהוי
עניך . אינו פו ומסצ׳ה••
מן ל ין נוליח והכלות כוה״ו עיין מר ואהלית לין לכא מן היין עיין כטמן ואכ P׳ ל
ח ’מ סי׳ א' ועיין סקיס הסייס סי׳ י תי'כ גש׳ה רכ׳ר ע׳ג ועיין ילקוט
ק׳ • וכדיני נפשית כיס׳י עיין ס' הה pרים סי׳ ימו תשכ׳ר יתתקצ׳ג .
תי׳א• לין לעבי להיוה כיבו עיין מי הסקי ל{<?
מן ליין שלא הייה יפס אף כרכי שלא הכשיל ה'כ יאית הכייה הי׳ צ׳ו 5
ליכים ראוי למלקית • חנתימא ס׳ ^פרי הדיינים הם כדיינים עיין רב דיינים
חקה דיכ״ם ע״א• מד׳ת רפ'כ ע׳א •
מ ה ליין אזהרה שלא יפרוק עול הצכור מעליו ל י ל מ א אתי למיכל מיניה עיין הק׳ל לג
אחר שנתיצה להכנס נלמד ממ״ש מ"כ סי׳ כ״ן •
כתנתימא
יד אז מ ר מערכת דדה אברהם
שטעה כין ישראל לסכיו יש לו עונש ביזנהימא ם' חקת ררמ״י ע׳א ועיין כאי המים 0א דיין
י אך כין כ׳ כותים דסוציא מיה ונתן סי' יק׳ח כדיינים שנסחלקו אחי שידעו סיכן היין
לוה אין לו עונש עיין יש׳י במלכים א' סי׳ ג' ע״פ ניטה ועיין חיים כיר סי׳ א' •
לשפוט את עמך הכבר היה . J J J Jדייל אף שניאס לו היתר שיחללו אס
שחתם ביוכין ססיוחא אם יכול DOדיין השכת משים סכנה ופקוח נפש לא
י להיוח ריין כאוקו רכד עיין אלף יאמינו כפירושאאלא כימו כן מוכח מרכרי החנחוע'
כסף סי׳ י׳ו , ס׳ מסעי כר׳א כן פיטא :
צריך שיהיה לפניו מיניי לכחיב אייה 0ג דיין שאכיו ע”ה וענין מהי ’מ עיין נח״ק ל דייל
משפט כא לפניו וכיצד פסק הדין ס' ויגש וכס' יעיות דבש ח׳ב דיוש
עיין יש׳י במלכים א׳ ^סי' ג׳ וכ׳ סי' י׳ח : י׳א :
ל׳ עצה עיין ספיי פסקא וק״ן • דן נא
אי נאמן כמה שהתודה הישע כפניו 0ר דיין
י ושוב מכחיש עיין שיבת ציון סי׳ רמלכוחא דינא עיין שער אשר כ| דינ<?
כ״ג .ודיין רנאמן ליה יכיחי עיין קיית ר׳ דקי״ג ח״ב .
ע ’ב : לא משכחת צו'מ דמויה עיין עכוית גן דיין
דהוא על ימין שהוא שמאל ודוח סד־ו דיין ישיאל רכ׳ד ע'כ ועיין אכק דרכים י
ס׳ חלמיהו שצא יטעה חקי היכ ר״ו ע׳א וכס׳ סחפק חיים סי׳ ג׳ וכספרו חלקם
הגדול צמ׳ר ח ’כ ס' יאה יע׳ט ע״ד יהיי מס׳ כחיים ריוש ד׳ ,
הידיות לפנינו יורה הפך מיה אלא כשאינן מתיישכין סומא כאחד מעיניו עיין נח״ל דף דן דיין
לרון אמת או שאין הדוד יפה ית״ד ולפי דינו את״ש קמ״ו ע״ג ; י
קרא דישעיה סי׳ כ׳ח ילייח משפט ליושב על כענין מורה הלכה גסבנכואהראמיו הן דיין
המשפט ולגבורה רציוש :יוקא יוח ה׳ חלמרהו : * גכי חולדה הנכיאס רהיחה קרוכס
ליימיה קשה על יאישע כענין אלדד ומירר לפי
שתו״ יין כיי ליין ילהויוח בדיני 0ו דיין מ״ש כס' עכורת ישיאל דכ״ד ע*כ יהיו אחיו של
ממונית עיין יוה״ק ח׳ב רקכ״ב משה ועיין כס' יאש דוד .
עיא ופני מכין ח׳ב דר ’א ע"כ ומעשה אברהם סי׳ yדיין כקטון כגדול חשמעון יש כזה ג"כ
י״ז ושלחן המלך רמ״א ע״ג . ^ והלכת כדרכיו רכך נוהג הקכ״ה כין
דאין רנין כ׳ כיום אחר חקא כדינים {0דין ישראל לאוס״ע כמ׳ש מוה׳ר מג ’ ן ס' דכרים .
’ שנים וככ׳ חטאוח וככ״ר אחד אך ’
בעונש אחי וכחטא אחר רנין כ׳ כיום אחד נעגין אין ער כעשה ריק עיין פני לן דיין
וכב״ד אחד ועיין כס׳ כית היין רמש י׳ להלבשה מפין ח׳א רקמ'כ ע״ד :
סימנה לרין ממקים למקום כתכ אלי חן דין
שיהיה לו כתיב לפניו שם אהי״ה סח דיין י סרב מוהרי״ן ן׳ נאחמיאס נר׳י ראם
ואות וי׳ו כן הביא בס׳ נשש היפה אינו רואה הריין כתי׳ או פנקס או איזה ראיס
לרב אחי ני׳ו דצ׳י ע״א אות ס״ג . שיש קכיעס הנס על הסתם אינו יכול לנופו שיכא
מיסי יין לשמים בין איכא ריינא סט דיז לדין תויה ית׳ר ויש לרון כיס דלו יהי כדכריו הרי
כארעא כין ליכא ריינא כאיעא היכא דסתוכע אומיי דמשלם לו הוצאת הלינה
נענש לפי מ״ש הרב צמ״ר ח׳ב רק״ז ע״א ויה וחידה ואפילו שנר בטלה נולי האי איך לא יכוף
נראה הפך הראשונים שהביא כס' החס[ חיים סי׳ איתו לפא לדין סיפא רלא יש חשש סכנת דרכים .
ז״ן ועיין קמ״ס רקמ״ג רע׳ב . ועיין למין ומייי׳ם כש׳ע י׳ר ופכנה״ג שם רמהפאר
yדיין מיסר לדיין שילמור דינים הצריכים רפגון דא דפ׳ר הגמל יקיא העיר הגדולה סמישלח
ייתי להדיין ובאייה ספרים וראוי על הקטנות והסוס רדפי הקשה באים לעיר הגדול׳
לדיין הנכנס שיעתיק לפניו מ׳ש בס' משפט צדק הנה בכל אופן טפין אוחו שיכא לעיי סגרולס לדין
מימור צ״ו אות צ״ב . מהעיר קטנה ועיק כס׳ היקית החיים מסי׳ א׳
תמוה לרבים אפי׳ לחומרא ראוי עא דין ואילן ודוק :
לתת מלקית להמירה כאשר היה מ׳ש סיב חומ׳א בשופטים סי׳ ט׳ נט דיין
עוכדא למאן דהירה בדגים שחוטה בראתיא ע׳ע ויאמרו כל העצים מוסי השכל
כירושלמי ועיין ילקוט ב־אשית סי׳ י׳א ונח׳ל שס על ריין שקבלו הצנוי יהיה מי שיהיה יע׳ש כן
וכס׳ צמ״ד ח׳ב דב׳ט ע״ג . מציט להיב יעיית רכש ח׳א דצ׳ג ע׳ב רהא אשכחן
עינוי הדין רמאריכין הדין אחר עב דין רסשיס שכינחי כסנה ולפעמים בהרי כשמים ע״ש
שהוברר להם משהין איתי ־ קלקול רבדיו כי נעמו שלא לכיית בדיין שנתמנה וצייך
הדין שאינן מתינין כרין לעיין כל צרכן .עייית הרין לשמוע לו• ובדייני וחכמי ימן יה עיין מחיה
דכמויד הופכין את דינו עיין רש״י פרק ב׳ דשכת אביהם ק׳ק רק׳י ע'כ .
Dד י ן תחילה ואח׳ב הטעם כקיכנות ובנגעים
מגורש ומגורשת בחצר אחר עיין עג לירה י וכיוצא החוה״מ פ׳ב דפרשת נגעים
ידי דור הליי סי׳ ק״א יעיין ברך פ׳ ה׳י• ,
א׳א ס׳ שמיני י
אזמר מערכת דרת אכרהם
אחת כ׳ דרשיח גשניל רשמיו חיכה יי לתיבה » ד ד י ע כ ד אקחיצותבדאויייתאוג6פרכרי
סאח־ה ומרקמיכית נפקא קכלה ראסמכיה אקרא כין ^ ^
נהגו קדמיניט רכשיש אשכיה פט דר'פה לכקחילס לריעבר • עיין בייק^עילס סי׳ תתכ׳א
כעולם רומיי' כפשי׳ או כמאמר ועיין מחיה אניהס רק׳ו ע׳א .
חימ״א ס' יתרו ועיין כפתיהת קונ׳ אכרהס אנכי . ע ה די ^^בד כיישא לא שייכא כקרא עיין
ק׳א ס' טסדה פ׳ג פשקא י' ^ *
רהפיט תחילה והכלל כסיף דרשה T וכריעכר הרי עיין מנחה משה נחים נר״ו כי״ד
כמי לא יתינכ איש לא תחסום י הי' י״ג .
שי״ עיין אהלי׳ן דש׳ה ע'ר . ד ס נכלה אי הייב כרת עיין כנין ציון W
כאלה ואלה דהיל׳ל אנה ואמי כאלה צא רריש קי׳ ד׳ן • ורם שליל כמה יגדל עיין ^
דישינן שתישן ק׳׳א ש' שמיני פ"כ שה הי׳ כ׳ן והי׳ נ׳ן .ודס לחה לחולה ככל ייס
פי׳ יו״ר . לרפואה לשתיה עיין שם הי׳ מ׳ט יהי' ן׳ ונ׳א •
צ 2ד ר י פ ה דיך הש׳ה להניא הפשו׳ הרהיט
ככ' ייש־ת אע״ג ינפיק מק-אי ד 0בהיליס לנילדה כיום הששי .עיין
אתייני תיש' מנהית ימ״ר ע'כ ר״ה מנחתש . עקרי הרט יו׳ר שי׳ כ״א אוח יו׳ר ^
TWד מ א י ריניו תמלא כה׳ פאת השלח!
דהיבאו דכיי כה׳ נפש כ״ה צג דרשה וכש׳ אחי ייאש ריוש ג׳ *
להכייע רייתי טיכ לערב ולא ע ט ד מ׳ז{ ק קייין איתי הישמעאלישנן ערן
כתלית היום הנה לפי מיש כביצה ריר ריבי לא של מטה שיכיכ י׳ פתחיה . ^
ילה לדייוש כמנחת רשכיחא שכ״ית א'כ ני' להכריע ח ד פ ו ס ע״י נוי עיין שכיה יעק :ח״א שי׳
דייתר טוב כחלית היום רעייין לא נאי לי־י שכ־ית ט׳ו ה״ר כברכ׳י שי׳ של*ר ועיין ׳
כי חיוכ עושין השעירה ג־ילה כש:א אש־ ח:ית כה׳ כני חיי .
וכן נעשה מנהג כעיינו לדיוש קידם ח:ית משלת ttSד ק ד ו ק י תירה היינו ריכויי אחים וגמין
תר״ל ואילן, י ומעוטי אכין ורקין ונפקא מהי׳
על המת יועיל לו לכפר על ציה לרשה כל • ודקדוקי שיפלים הוא ככלל מקרא מגילה
הגול מטעם המלך ה״ר תי‘ והוא מכף הדמיון ככל הדכרים עיין מהרש׳א כח׳א
תקל׳ג ועיין למוה׳ר מת״ל ענף התפר רקכ״ו רי׳כי ע'כ•
ע'כ על דכרי תורה על חמת ריועיל לי היכה • פ ב ך ף כחצר חכרו של'מ עיין כגדי שש
ייייר סי' י׳ק ישיט המשולש כדרשותיו
ד ש < ^ ע^ין בה׳ קרכן מנחה סו׳ סי׳ צו ד ר ו ר אחר לא יבשר אכיב עיין יפ׳ת פג
^ ר׳א מהש׳הק לרש"י ס׳ כראשית ככ׳ר פל׳ט ועיין פחד יצחק
מרכיי ר״י כר"פ כיצר מכרכין ועפיי יכרי הראש מע׳ ר׳ רהכיא ממיהרשי׳ם הי׳ ש׳ו ררוי אתר
שם שחילק כין ל׳ חייה יתיישב ישויי מיש מני"ר לא יעשה קין ועיין כל' רש׳י כקידושין רה׳ר ע'כ
בחלק״ט ח"כ סי׳ כ״ד ומה שהשיב עליו כס׳ ר״ה כל שימנו קכוע .
נא׳י במענה לשין במערכת ואת . פ ד ד ר ך אהמכתא אינו דאורייתא ריו
ררש הוא ראורייתא אסלי יאורה י
מערכת הא נאג׳אר רע״ה ע״ר .
פ ה ד ר כ י ם כל היכא ראיכא פלוגתא
א ה׳ דסיין יה׳ דסאזן היינו המיומנת עיין רהיינו חלוק כררכיו כדרך יו
הפרי ה׳ יאה פסקא קכ'כ : הוא דומה לכאן וכדרך וו איט רומה חני דרכים
3ך ־ן' כמקום ח׳ המטנא חמנונא • קידושין וכל היכא רליבא פלוגתא תני רבדים קידושין ד“ג
דכ׳ה יע״א כסיס' שם יעיין כה׳ חיית ע׳א ופי׳ רש׳י ,
סייס . פ 1ד רי פי נ הו לחני קראי כשיני פי' כה׳
Jד,ן א משמעי לימת עיין הריר רף דק׳ל מעשה רוקם כקידושין• ר׳ן
ע״ג וכס' 1י ע אכיהם על הספרי דוה אמר רש ייסף לר׳ן יהיא כיתיה יע׳ש ולפי׳ו
ה׳ שופטים פקקא ריט כחכ היא משמע כמו וה אין ציין להניח רש׳ל יעיין כה׳ יקר העין דקכ׳ה
והיא מיעיטא או ריכיייא עיין חיה׳ וכחים רפ׳ג ע'כ .
ע׳א . פ? ד ר ש ו ת מיני האופנים של הדרשיח
שקא הא הלעא הא האתא .עיין ל׳ הא ד והמאמיים פיק חיי מ׳ש כש'
המד׳ר ש׳ חשא פמ׳ר סי׳ נ׳ ועיק וער לחכמים מע' יו איה טי'כ .
יפ״ח שם •
בייעכד משמע עיין היית חיים ה האומר פ ח ד ר י פ ו ת לפעמים דישינן כ' ררשיה
ככ'מ לדקי׳א ע״א • מחר קיא דאמרינן שקולים הם
ה ב ח נ ה ג' חרשים היא דיבנן חישפתאו יי־יאו שניהם .או רקי׳ל כהאי דינא ישמכיכן ליה
יעיין חיכא וחתרא ס׳א דניה ״ ז'א מיין תי׳ר למיהרמ׳ק ה' ויקרא רע"כ ע״כ
ועיי; אהלי׳ן דצ׳ח ע'כ יעיין משנת י׳א מע׳ זו . .״ן כס' כיח היי! ידוש ר' להלכשה וכקרכן
איח א‘ אי מנוי כעי הנחנה נ״ח • &הין ס' ויקרא פ׳ג פי׳ י׳ג נקכ דררש מתיכה
הכרלס
׳ טו אזכור מע׳ הא ^ 4כר ה כ מ
יו׳ר ואורת רבים סי' ט״ו ומט׳ש שס הגב׳י אוק ז הבדלה על הניס נמיצאיP5Eחי׳מראו'
משפט הגס״ט אות ב'; עיין ז א P 5שא פי >;! J
א ד ה ז כ ר ת ס׳ בל׳ אשכני עיין בנין « ן הטעם למה כשאי ימית הש3ס ח הגללה
סי' ס״ח ועמודי חרייס נ״י י • אינן עישין הגעלה כין בשד
ללשון לעו• לחלב ובסהה עישין משוס ראם יעשה יבפיק כלי
ב ך ה ז כ ר ת ש״ש לבטלה רלבך לא יאמר אחר ואתי למטעי עיי; כס׳ ק׳ה דג!'כ ע יא יעוד
לח' קיכן ולסברא וו קפדי י דבפסח הוא בשביל חמן ראיני לפניו ובייל מיניה
שלא לומר בעולת להורה ב׳א השם עמכם או אינן :ובמו שפי' בפסוק ונכרתה מיום סא׳ ער יום הז' .
מהחילין ב׳א ביכו את ה׳ רלפי״ו אמאי תקנו•
להתחיל בהפטרה וס׳ נתן חכמה לשלמה והפטית דינא או קם רינא עיין מחוה אכיהס ט הדף
ה' עווי ומעייי ושמא רביון רחקרמנו כרכות טוב רק׳י ע׳ב.
אי; קפירא או שאני היכא רקורא פתי' ועיין תנא ושייר ואשתיי אשתיי עיין סה׳ח סי' יוד הואיל
תי' ו״ך אות א׳ רנשקויא בתלמוד יאמר ה׳ בפירוש . יס״ח לענין שבת עס החולה
רלא יביא מיס ב׳א בצמצום לחוצה רוקא ולא ידלה
כ ג הז מ ג ה מלחא אכן שיחרוה על המת דלי מלא מיס ועיין בס' חיים ליאש בשאיפת מיס
ובסנתוחה יצאת קציה מה רינה למנה בשבח בסעודת ג' בעור בין סשמשוח יע׳ש
עיין קמ׳ר ח׳ב סי׳ ו״ך ימאמי המלך כהל׳ אבל ועמ״ש מוה׳י פני מכין ת׳ב רקל׳ב ע*א ובס'
יפני מכין ח״ב לימ" 1ומ״ח ועיין כה' שינה הלבות יערית רבש ח׳ב רפ״י ע׳ר :
ועושה שצום בחי׳ למגילה ,והומנה מלתיז בעינן אח ה' באיתייחיו עיין פני מבין יא הוגה
בפיו לעני; כיסיי הדס בעפי חיתית דש״י ובעל ח״ב רקמ׳ט ע׳א ואילו •
העיטור אכן החיס' יהישב׳א כחי׳ והרא״ש חולקין בשטר עיין באי המיס סי' צ״א יב הוראה
יעיין יש״ש לחולין לרל״א רע״א וודע יצחק ררנ״א ובאמ׳ח ח׳ב סי' אי.
רע׳א . יג ה ל ד א ר ה בע״ר בקי ערים רמי עיין אחי
כ ר ה ט ב ת הניות גם כיוס יש סמך מהמקר' וראש סי' ט״י יחינא וחסרא ח״ב
ד״ה ב׳ סי' ייג ע״ש בחומ״א ״ רי״ר וי״ו וי״ט .
כ ה הי ח נראה בל׳ העוסקים אם היא הפק במאי רנהיב תהיס לו משמע חכף יד ה ויה
או להלנה עיין בית הרואה ה״ד ומיד ראחיי יחפיש אחרי מופלג
סק״ס רקי״ג ע״ג■ לוא תהית לו מיד עיין החיה׳מ ס' כהר פסקא
כ ו ח י כ א ראיבא לבמרי מגירינן עיין מחוה צ״ה ••
אברהם ק׳ק רק״י ע״ב■ סופו על תחילתו עיין להר5 טו הוכיח
כ ז היו ם יש לומר אף במעשה דאחי ג׳ ימים מחוה אביהם רק״י ע'כ •
בל עוד שעיהק באוחי מעשה TDה ל ר א ה כשעה תרחק רסומך חב׳ר על
עיין יפ"מ פ'כ רחעניח הי׳ י״א• חיחיר הקא כקחב׳ד אין רעהו
כ ח ך י א בחוב כחודה י״א פעמים והסיר מסכמת לאחר מן הצדדים אך אס רעתי מהכמה
פי' הסד׳ר ריש״ב רע״ג ’ בס' הרכים או אפילו כשעת הרסק לא יוכל לסמוך
כ ט הי כי מאחרינן לא יאמי כל׳ הוס על על רעת חיחיר ביין דלא ה׳ל בייתיה בפות תמרים
.רבר שאפשר לעשותו ונאמר דעריף לרל׳ד ע״ב והוראה מפני תקון העילס אפילו הפך
דיעשנו על אופן אחר ר1הו שאלת טעס על עשייתו דעתו להקל הייט ברבר מצוה אך שיהיה הרוחה
והיה ראוי שיאמר אמאי עביר חני רהיני עביר לרבי הרשות אין להירית הפך דעי[ו הוכח רל׳ר
הבי שיין על רכי' שאי אפשר לעשותו ק״א תי' צ׳ו ע׳ב וחוס' שם •
פיק ב׳ פי' ה' וב״ב בת׳ שיח ינתק ריימח על ט ל ב ה ל ר א ה בפני מאיי הגולה להתיר
ד״ך ע"כ ברברי החיה' ד״ה היכי מקרמינן : כפניו מה שהוא סכר לאהוד
עיין סילין דנ״ט ע״ב בפי׳ רש׳י *
ל ה ב ח נ ה 'הוא לבחון כאבן אס היא והה מכללי ל’א היכא דההחר שינה חי הלתר
טוב אך צייוף הוא להתיך באש עליו הבחוב דחו״ל בענין ב׳ בתי'
ולהסיר הסיגים רבינו מוסרמ״א ו"ל כס' רוממות הבאים באחר ואין מלמרין ושיחר חבנין אב ק״א
אל מומור טו״ב. ס' אסרי פרשם ג' פי' א' ע'פ ושחט אח שעיר
ה ע ן מצינו יוס אחר קבוע בשנה בך לא החטאת אשר לעס ;
לחרש דבשנח אחת אין נופלין ע"פ לטונה דהייט סליחה ויחמטה יט הזכרה
ואסיי להתענות ובשנה אחרה היא נבל שאר ימית ריוצא מפי הקב׳ה בי ה׳ רבר
השנה הוי אומי בשי״ח טבח ב׳ ימים דא 1יום אפילו שהוא בל' לא או כל' המיהא עושה רושם
אחיון של חטבת ב' טבח וכשחל יוס אחר ר׳ח אן לט כה כיון דמיביר הטובה ההיא הרב ביית אכרהם
יום ג' הוא יום אחרון של תנובה . בהושע רמי תקט״י כפסוק לא אוסיף ארחם וע׳ש
מצינו מוסף של תפלה ראומרים לב פי' יש׳י ומה שפי' הרי״ף:
י כצבור ולא ביתיר אינו אלא ברכת ראיה חיבא רשיעיר קומת ארס בעמדו ך הזק
עננו רחוחמין בה תעונה לעמו ישראל כעת צרה בהוךמושבורקוריןתופ'חאו באנקח׳ל ^
בדאיתא במגילת רכ׳ב בפי׳ רש״י דמיסף של תענית עיין ח'מ הי' קנ״ד העיף י״ט וסעיף כ״א ומים
חיינו ■ 8 ה
אז כו ר טערכ ת הא « ^בר ה ם
דהלנה ביבי מספרו ולא מריב'ק דקרום טובא , שייט ברכת עננו יע׳ש וכש' כרם שלמה p’p
ועיין חינא וחסדא ת״א רס״ו ע״א , קמצא במה וכמס שיכן מצינו בשוס׳ש כששוטשיו
מל ה ל כ ת א כמר בר רב אשי כבל רובתא הקצרות .
לבר מהיפוך שטעה וחוור ל ג הי ל ל כלתי יו׳ר או ביויד עיין מנ״ע אופן
יסי' בלו הפ׳ך לב׳ן טהור סיא • עיין תוס׳ חולין ע׳ד ה״ד מוה׳ר מת״ל דקב׳ד ע״ד
דע״ו ע׳ב ר׳ס מר רלא בפי׳ רש״י והיא מנתב ועיין חיים תחילת אופן פ׳ב ופ׳ג ואכרהם את ירו
אודיתא : ת׳׳א דרוש י׳ לשס״ג ועיין לעיל ר׳ה גט וכהילל
?0ה ל כ ה סתם במתני׳ ומחלו׳ בברייתא ושמאי ההפרש מהם לכ״ש וב׳ה ביאר לט הרסכ׳ם
הלנה בסתם סיבא רשנו וחכמים ,גהקרמתו לפיה׳מ וס׳ד מוה׳ר מת׳ל רנ׳ר ע׳ג .
אומרים הלבה בסנמים • עיי! סדיר רקט״ן ע״ג
ועיין לב מבין רט״ו ע״ב וחינא וחסדא ח״א ר״ס ל ר ד־וי ס ח הדעת בעשיית פיה אדומה
ע״ב וח׳ב רקמ'ו וק׳ן וח׳ג רף ס״א ע׳ב • בשעת עשיית מלאכה וברליכא
שומר שם עיין שד׳ר רקכ׳ט ע'כ ווה ובר לרכר
0ח ה ל כ ה אי הלבה וקשייא עיי! לב מבי! לענין היסח הדעת מהתפלין היכא ראינו בעורו
רקט׳ו ע׳ב• מתפלל .
C Dה ל כ ה tתקניטני בל׳ יחיד אני שונה ל ה ה כ א ה סתם אם הוא מיתה הרגל
אותה .חולי! רקנ׳ג ע״ב ואתצי עיין שמחת סרגל רש״ה ע'כ
ילתק שס^יעיר שם בתולין ררק״ל ע׳־א ועור שם בפסוק והבתי בל בבור ושא׳י ח׳א סי' מ״א ומשה
רע ו ע א ותיס' שם ר ’ס tתקניטני • ידבר סי׳ ט' יס׳א ע״א ומש׳ל פייר מהל׳ אנל
| ה ל כ ה איתא התם רמ״ח ע״א א׳ל איכפל הכ״א ופני יוסף בהפטית תצא .
ואתאי בל הני פרסי למיעקרא ה כ א ה באו׳א נוגע לטף הוא בחנק לל
להא דרב ושמואל . או קללה דנוגע לנפש הוא
ה ל כ ה בשמואל בריני ולא כאיסורי יסי׳ בסקילה וששייך בלפי מעלה מגרף אך הכאה לא
אריון מלן אל אסר • חולין ״ ^ שייך שבות יאורה רע״ח ע׳ר .
רע ו ע ב בפי׳ רש׳י ובשבת רג־ן ברש״י ותוס׳ ד ז ה כ ל א שבועה קרושין רע״א ע״א ’
יעיי! אין יאודה שם • והיבא רריו״ח אויל בשי׳
שמיאל הרי רב וייו ח סלבתא ברי'*ח ואי איבא אמורא ל ח ח ל כ ה למשה מסיני היס נ׳ עיבה ב׳
אליבא ררב או הלבתא ברש עיין תיס׳ בחולין רף לדעת התיס' בסברת ^ש כסיבה ^
לב ע א ד ה ושמואל .והיכא רלא פליג שמואל רל״ר ע׳ב ד*ה ענף ובק״א שם בתב תחילה בן
הלבתא ביב עיין לב מבין דקל״ז ע״ג• ושוב חור בו והק' עליו היב שמית בארן ראיך
ה ^ כ ה ברי״מ בגזרותיו עיין עה״ש סי׳ בן מתיבת חור .ורחה יה של הק״א ופי' רהוא
ען והפת״ע שם השיב על הכפו“ת דאין בינתו על
חיל׳א ועיין חינא וחסדא
. .ח״ג דק״ט ע״ג . רי״ש אלא על ר״ט .
ה ל כ ה קי׳ל בבל רוכתא הלבתאביבינא ג| ל ט ה ל מ' מ נקרא ר״ס לדעת הרמב׳ם
לקולא • עיין תוס׳ חולין רמ׳ו עיין פת׳ע באסלית פ׳ו מ׳ג
ע׳ב• . ונויר שמשון שם ומעש'ר הל' טו'מ פ׳ב הי״ור;
ד ן ה ל כ ה איבא רסלקא כתיקו עיי! שיבת
ציון סי׳ ק״ב . מ הלמי״ס מנטת סתומים יפלו לנדבה
הן ה ל כ ר ת א אי שייך פלונתא עיי! יגל עיין צאן קרשים בריש פ״ג
יעקב במ׳ק לר״ר ע״א . דמעילה פרק ולד חטאת וקס' ורע אברהם
ה ל כ ה דאינו בר׳א רשמותי הוא עיין בקונט' סיני בקדש ובנראה ראשתמיט מיניה הא
ערוך לני דס׳ג . ובן אשתמיט מ׳ש הרמב׳ם פ׳י דתמירין הי׳א
לן ה ל כ ה ברי יוקי נגד ר׳ יאורה עיין פיק רנקט הלבה ממשה רבינו .
מוער ר׳ה ע׳ג וחינא וחסדא ח״ג מ א ה ל מי ט היא דאיט רמוו בקרא עיין
.ר׳^מ עיד . . כפית תמרים לרל׳ר ע׳א על
הן ה ל כ ה אע״ג דאין הלבה בתלמיד במקום דברי התיס' .
הרב היבא רובה ■החלמיר להיות ^ מ כ ד ח ל כ ת ן %ן גמירי לס עיין סמנ׳־מ
ר מ רשכיחי רבנן גביה רמחררן שמעתתיה נקטיה וחיס' יו׳ט פ׳ג דתמירה ^
בהתלמיר ומניחין רכיי סיב הכי איתא בנרה רף מ׳ג יתור׳ג ס' צו ע"פ קדש קדשים הוא :
י״ד ע׳ב ועיין רש״י בוכחים במשבי גברא לגברי מ ג ה ל כ ה ברבא ער אביי חיק מיע׳ל קג׳ם
ועיין פני מבין ח׳ב רקנ״ר ע״ג : עיין בשיבת ציון סי׳ ו' וב״א
יעיק תינא וחסיא ח׳א רקב׳ג ע׳ב .
ה ל כ ה בריב׳ל לגבי ריו׳ח תוס׳ מגילה ה ל כ ה בי׳א עיין ילק׳ר ס׳’ פנחס מד
רו׳ך ע״א ר׳ה טותיה ועיין ' רקנ״א ע׳ב .
מתת אלהים שם ויש לרין ביה רשניא רא יען מ ה ה ל כ ה ברבי מחברו אם היא ראב״י
בנינות ררש רב חסדא אוהב ה' ש׳ן בייכ׳ל והיינו עיין אהלי יצחק רכ׳ג ע״ג ועיין ,
ברב אהא ורב היה מן הראוי שיסייע מההיא דרה עשכי׳ל ס' יתרו ע'פ וגם הבהניס הנגשים דהביא
חסרא
טז אז כו ר הא אבר ה ם
IVה ס כ מ ה שעשו שח׳ח לא יהיה מורשה משיא אלא ואפשר דלא שמיע^ליה האיתי פרק
כטלה ומבוטלת עיק פורת ^ ועיין כש׳ שמע יעקב רצ׳ח ע״ג וראשיו לציון ירל
יושף שי׳ ל׳ ועיין כאר המים תי׳ ע׳ה בהשכמה , רע׳א ;
שנתבטלה מאיזה שיכה : Dה ל כ ד ,אי אמרה למימרא דר"מ כל' יחיד
ל ה ה ס כ מ ה קהל שתקט שלא יתעשקו לאו כר שמכא א׳ל אפילו לא
כמין שחורה אחת ויש להם ^ קאמר אלא כל׳ כן שרל דהיינו שיטה יהא טעמא
מהתורה הזאת קודם התקנה עיין שיבת ציון שי׳ קאמר חולין דדק״ל ע״א .
ן׳ וזח דומה לענין אכיי.כשר נחירה ודין אלמנה ס א ה ל ל ה כרע׳ק משכרו ולא מחבריו ע^ין
לכח׳ג קידם שנתמנה ורחל ליעקב קורם כנישה לארץ זרע אכרהם ש' ראה פי' צ׳ר
דהצ׳ע על הט׳ז א׳ח שי׳ חצ׳ח שש׳ה רכשב ואף
ה ס כ מ ת הקב׳ה שמשכים אי חשיכא W ממכריו ועיין כגדי שש רש'י חצ׳ח ועיין חינא יחשל׳
כיוצא מפי הגבורה עיין צמ׳ר ח"כ רקי׳ו ע׳ר.
ח״ב ש׳ חכא רצ״ב ע״ג . ס ב ה ל כ ה כראכי רמשנמו>ן אף ככרייש׳
Wה ס כ מ ה נוטריקון ה׳ש גי׳ ארנ׳י מכ^ה שר״י ררל״ו ע”כ•
למי שעובר .ר׳ חאר״י הי^ר 0ג ה ל כ ת א למשישא עיין פני מכין ח'כ
מחזור קטן רכ׳ו ע׳א ם׳ ויאמר יצחק ח׳א רק׳י רע׳ט ע׳ג ואילך.
ע׳א• ס ר ה ל כ ה כ'מ ישנה ישב׳ג אש הוא נמי
HVה ס פ ד רנוהנין להתקבץ קכיכות המת כבריית׳ עיין פני יוסף ש' כחקשי•
אנשים ונשים יחד לבכית ולעשות P Dה ל ב ה ככ׳ה הטעס עיין מיאיש העין
יללה עיין אבק ררכים שיי י׳ג ובהשפרא אי יקרא . ד״ט ע״א•
דשיי עיין כחי׳ העין יעקב יבמות שי׳ ט״ל . קן ה ל ל עיין כפ׳ ארעא וישראל ^ודבריו
חמיהים לפי מ׳ש כש' כרנ ’י שי׳
D Vהןן כ ר ה לשיפי ומלמד ונוטע כים מינ״ג ועיין נח׳ל ח״ג והלל ליחיד עיין שה׳י ס׳א .
ושופט ומקיז רם כמיתרין
ועומרי; ואי חייבים לשלם ההפקר עיין להרב מעש׳ סן ה ל כ ה רנדיך משש אומרה ולא להחליף
אברהם ח'מ קי׳ י״א ועיין להרב פני יוקף כהפטר׳ ועובר על לא תשיג גכול רעך
כחקתי וכתב כש' העיקרים מאמר ד׳ פכ׳ו דקופר משוס דלפי שורש נשמתו אומר טמא או טהור זכאי
שכתב שער מזויף צריך להעכירו מאומנותו ואם או חייב ואין להחליף עיין שר״ר J0שופטיה פשקא
כחטא אחי מלקין אותו ואין מעבירין איתו ע"כ פק'ח דמט״ר ע״א מישור ר׳ האר״י זיע׳א •
ועיין לאכונא מרנא ני׳ו כתשו' כזה .
Sה עו ס ה כמצוה פטור מן המציה לא נאתר ס ח ה לי כ ה לא הוי הפשק עיין חושפת
' כמצוה עוכרת לכך אס נראה יו׳ט פ״ה רכרכות מ׳א מר'
הקשח יוצא מנית הכנקח כדי לכרך אע׳ג רקאי יונה ! .
שין כחזרח העמידה וכן לענית קדיש כעזרה DDה ל י כ ה יתפיש אפי׳ כיר מרקאמר
להצטרף עמהם למנין קה׳ח שי׳ תח״ו ועיין כק׳ משככ והולך ולא אמי הולך
ק׳ק לענין ברכת חלבנה כתוך קייאת המגילה ועיין ומשכב משמע דהליכס קאי לשיכוב וכן הוא ל׳
מחזה אברהם ק׳ק דקי״א ע״א• רז״ל ככל מקום כמו אוכל והולך עד שתח^ וכאלה
פ א ה ש ל ה הראשונה עיין ק״א ק׳ כחקתי רכית עיין פר׳ח פ׳ד מהל' עכודת יוהיב ה׳ב ד׳ה
ע'פ ואם כל בהמה טמאה ולענין הקפה !
אשר לא יקריבו. ע ה ל צ ו ת שכיתכין כאגרות וקודה הדרשות
פ ב ה ל ד פ ה ע״י הדחק עיין שרה הארץ וכהקרמות התפייס אזהרה ^
ק' חיי שרה דרוש כ' וכית שמענו שלא יתארו כתוארים המיוחרים להקכ׳ה
היין דרוש ה' לשש׳ג : עיין שה״ס תי' תחקל׳ו וכרית עוצם שם ולהרב
פ ג ה פ ה שאקר היא הפה שהתיר עיין פ״ו שאלת יעכן ח׳א ראריה שאג על זח ועקרי הרט
ררמאי מי׳א כרע״מ וחיש׳ יו"ט יו׳ר שי׳ כ׳ו אות ל׳ לארמית יושר פי'כ ורב אחי
שם ואחי וראש שי׳ ט׳ז וחינא וחשיא ח׳ב דב'כ נר׳ו כש׳ נפש היפה מע׳ זו אות ז׳ :
ע׳ד כמה חילוקים •
פ ד ה פ ס ד ממכה והפקד מועט השיעור ה מו צ י א שיירי המוציא עיין שה״ח שי׳ עא
עיין יד דור די כוטוןשי ק ו רף תתפ׳ס . ״
ק'מ רע״ב . ה נ ד ס א והערוגה עיין כש׳ רגל ישרה
פ ה ה פ ס ה אפי׳ כלה״ק הוא כשאר לשונית דנ׳א ורכ׳ן ; ^
* עיין שרע׳מ קוף פ״ב וכרבית עג ה כ ת כ ל ו ח בצואה וכעיוה ע״י עשישי׳
יעיין חמ״י כקריאת שמו׳ת . ומראה עיין כהה ק שמע ^
פו ה 3ק ר אין ראוי להקדיש כ׳א משלו שזכה אנרהם שי׳ מ׳ו ועיין כש׳ משבצות יהכ עפרם
עיין היי׳ף כאגדתיה פ״ג דניצה הי׳ ק׳א והרואה יראה שרכריו תמוהים ואין טרן
פ? ה פ ק ד לישראל ולא לגוי אי הוי הפקד לגא׳ר ועיין להצאן מע׳ ר' ד׳ח ראית פני זקן .
עיין שיכת ציון שי׳ ק׳ט * .
פת
אבר ה ם
אעור מ ערב ת הא■
פ ח ה פ ט ר ה לינא לרעה הרמנ״ם כמנחה
ק ה קד ש כשכת עיין לריר אמת הי׳ ייאוק
כ״א כייס״כ והש׳ע נמשך
ט׳ יפתה״ר ח׳ג רקפ׳ג ע״ר • י
אהייו עיין ב׳ר ה׳א כהל' ט׳ב להי׳ הקנ׳ט .
קא ה קד ש עיין להימב׳ם היף הל׳ המורה
ולהרכ חימ״א הי׳ה כחקחי ,
פ ט ה פ ק ר אי רשאי להפקיר נכהיו שלא
קב ה קד ש לשנית ההקרש כין חכמים
לפייע לכע׳ח ואח׳כ ליכית מ1
יריעים יליכית לכל החכמים
ההפקר עיי! כיה היי! כרייש כ׳ להלכשה כאיוכה
יגם לית! חמעית ככילל עיי! ראש משניר ח'כ הי׳
יכיכיה מהחפקד עיין שעד אשר ח"כ •
כ׳ן ־ יהקיש ישיכה ממקים למקים עיין פורק
ייסף הי׳ ה״י יעיין כתשי' הרכ בצצ' 1-היי ט׳י יפני נכינים Jfה פ ק ר כ׳ר הפקר עיין טעמים
ייהף ה׳ קיח אית ו׳ יכה' לכ מכין יחהר לאכרהם ^ ^ י כה' אגרת אליהי ח'כ פ־א רשקליס
רע א ע ג והיים שם כע׳ר עור למרט רמי שאינו
תאימים כיי׳ר כיו לעני! ממקים למקים וממפנס
שומע לכ׳ר מלכר ריכילין להפקיר נכהיו נם להכרילו
לחכרקה ילרכר הישית יכפאי! הליקחים ידועים
יע׳ש • מערת ישיאל שלא להתעהק כי לא כאכלו ולא
כגילי יהיי היא כניי עכ״ל יעיק כה׳ עכיית משא
Jpה קד ש אי שייך קנין משיכה עיין כנין
וכה׳ משא חיים יעיין חינא יחהרא ח׳א רף ט'ו
ציי! הי׳ קע״ו•
ורט׳י יח־כ רקנ׳א ע׳א יח׳ג רינ׳י ע׳ר• יהפקר
קד הקדיש כמעיח שליהים מיייפים שעשו
כיר אם הוא מן התירה עיין כיה היין רייש ג'
כתכים יקכצי וכיין אמייחו
לגכיה עיין כאי המים הי' מ״ב , ושם צימר רג״! סע׳א יעיין קרית ר׳ רק׳י ע׳א
רק ה ע א כהפקר כיני לכין עצמי יהפקי נקיא
קה ה קד ש אי כעיג! כתיכה ימהייה יכרין
אף שלגכי ריריה איט הפק׳* עיין כרכ׳י יו׳ר סי׳
שטר העומר לגכית ■עיין לגאון
ירוש^כה' חקי חיים כארוכה כח'מ הי׳כ״דוכתומ של׳א • והפקר כשכת עיין אמר שמיאל היי ה׳ .
» י שליח עיי! כהי״הצרק ומשפט רקכ״ג .
ה פ ר ה התיר הפרש כין וו לוו עיין
ק 1ה קד ש כהפקר שלא ינה ליניח כו אי
מת״ל ררק׳ל היע׳א .
חל ההקרש עיי! כנין ציו! סי׳ ,
? , 32ה ק כ ל ח פני רכו כרגל עיין ורע
קה׳ה יקה*ו .
אכרהם ח'כ כהיה׳ה כרמש
Ipה קד ש אין חצר להקרש יאם עצא
א' רק׳ו ע'כ ,
כחצר כית הכנהת ויכה לעצמו
עיי! כגרי שש היי קנ׳ר . לידו אינה כין ?1ה ק ר ה לפני ההפיש ?2
קח הק ש קרא כמה מניני היא הראשון להקיה לפניי פי' התיה״מ ה'
משפטים פישה ר׳ אית נ'ו ראינה היא היבה
כקרא יהיה הנלמר מהכא אחריו
הרכר יהקרה היא היכר עצמי יעיר יתכן ראינה
שהיא המלמד ק א ס' שמיני ע'פ ממעלה גיס ,
היא שעשאי שלא מרעחו ורציני כהיהח הרעח
הקש אע”ג רלחימדא מקשינן ולא קט
יהקיה רכיקש מעצמי יהקרה לפניי מה שכקש
לקילא אי ההקש T’Cלהיפא או כענין מטעמים של יעקב רמה שהיה מכקש
מקשינן לקילא רככל ריכתא סיפא מפרש לרישא
מצא יכענין אליעור
לעני! נשים כאכילח מצה מל׳ת חמן ולעני! היליק!
של כסירים רלא מקשינן לצדיקים גמורים רהוא ? 2ה ה ק רי } { מ׳ש תייה יאם כהמה הטמאח
ייתר מחיכן בהמ ק ^א לסיפא לחרכן כהמ׳ק יפרה כערכך כהיף העניו הלא
כצצ וה צמעצס כפהילי המוקרשים משים ללמרנו
עיין שארית יעקב רי״ר ע״א יהתירת חיים כחולין
ררך^ ארן ואורח מיהר ראם יש לי להקריש רכר
ליקכ ו ע כ יצא לסלק דיה היא כשהחומיא
אפי' הקרש רמים לא יקריש רכר שהיא טמא רלא
ממקומי מיכרס רילפי ליה אך היכא יהחומרא
יחיל קחשה על הטמא אלא יכחר מן הטהיר וכשאין
יהקולא הוא ממקים ,אחר אי לא ילפינן לא
לי רכר טיכ יטהיר א" יקה מן הטמא סשמל
לקילא ילא לחומרא וק׳ר ועי׳ש כתוש' ,
לריר הי׳ס כחקתי .
' pהק ש רכר הלמד בהקש חוור ומלמד כבנין
צ ה ה ק ו ^ { כההיא ריןיהרימ׳ט רמיל' לא
אה סיכא רהיא להוכיח אמרינן
רמלמר והייט רוקא היכא רההקש והכני! אה שויו ממהין לשליח עיין קיית ר' ^
כהיכחה ק׳א ס׳ אסרי פ׳הי פי׳ ג׳ לרעת מוהיש^ רקי א ע ר יעיי 1ש״׳א הי׳ יי׳ו ואכיהם א׳י ח׳־כ
ושאר נרילים אבל מר ניהי לא הירה להם כוה אלא צ ו ה ק ד ש קי קע לאחי מיתי אי לאחר ל'
אפילי להיכיס אמרינן ראק מלמרי! ולא איפשיטא עיין כני! ציין.הי׳ ק׳ה. J
יע ש יעיין עיר לק׳א שם מהתיס' בשכונטק ר׳ת ה ק ד ש מרכה אט קרישה לאחריו ולא צ(
ע א ר ה סיאיל ראננ׳ג דלא איפשיטא הכעייא . יתמירה במעשר מלפניו ,
עיין ת נ ה ייקיא ע'פ ואם ובח השלמים אם
כמנחית אי סוור ומלמר מהקש לבנין אה ומכ״א
מן הכקר ־
להקש היכא רהיא גיליי מלסא מלמד .
צ ח ה ק ד ש כרמינים שטיען שלא היה הקרש
K ’ Pה ק ש לא מקרי היכא רהמך קרא והוציא ■
ושרף כדי לומי אין למדין הקש _ , החלטי עיי! קרישת יי׳ט הי'
נ' ,
מהקש ק א ע פ יהיציא את כל הפד ככה! משית
יעיי! עיר כה׳ ק׳א כפי׳ אשם תלוי פרשה י־כ יו׳ר הלוי ריר ידי עיין צ ^ tה ק ר ש כוה׳י
הי' כ׳ה ■
פי׳ א'•
קיס
טוב אזכור מערכת הא אברהם
שמע אכיהם סי' ע'. מי ב ף5,ןין £אין הקש למיוצס ק׳א פרק י׳פ
ל כ ז ה ת ל ר ה חסס ע־מ שיי עיין נחיל חיב פסקא א‘ וכס׳ יוק נתן ככיייוות י I
פיק י'כ דשנת ויקיר ס' צו י דקס׳ד ע״ב .
סופ׳ת ויפ׳ת שם וחינא וחסרא ח׳א דח״ן ע״ד . דתוור ומלמד היינו ללמד צאתייו היג
לא לאותו דכר דממנו למר rי*
ל כ ה ה ת ל ר ה כישהו ואתה מגלהו עיין רהיא היה המלמד ועכשיו יתיס תלמידו דמצינו
חנחומא ס' כן לוי דרל ב י דיעקכ יכו של ראוכן וראוכן רכו של חנוך ולא
ע׳א ובסו׳ס סל׳ח ועיין נסי נחלת יעקב ואבני ראוכן רכו של יעקב דרכו יהיה תלמידו^ זס לא
שוהם כמאמר ־שלף כאילנות דבי נאה ומתקכל יע^ש מצינו סד׳ר p׳ מטות רקס*כ ע'כ .
ועדו כחי׳ רבינו תאייי ייעיא שנדפסו ועיין למוה׳ר ד י ר ה מי ^ אע׳ג דהפסיק כיניהם אם היא
מתיל דמ׳א סיע׳ר• כאיתו פסיק עצמו מקשינן י ׳
ל ל ט ה ת ר שכה; להיכן הלך עיין נדרים ואם הפסיק כפשוק אחר לא מקשינן שנות יאודה
דנ׳ט ע׳א וכי . י . רק׳כ ע׳א .
ל ל ה ת ר ת נדרים השואל להתיר נדרו יהיה מ טו ה קי ש ב ה מקיוכ והאונה מקיוה אן
מעומד עיין חושפחא דסנהריין • שמיעס מרחוק■ רוממות • •
והיפ׳ת ס' תשא פ׳ ג׳ם סי׳ ה׳ ר״ת עומר ושואל אל מומוך טו'כ.
נדרו יעים ולא על ההתרה עצמה רמתירין רוו ס טז ה ר ה ו ר כדאורייתא מתני ולא כדרכנן
אינה צריכה למימי אלא ככוא ופיתח פיו שרוצת פ'נ רכרכית מ׳ד: י
להתיר נדרו ציין שיכטא כשפתיו מעומר כמאי הי? ה ר ה ו ר אי איסר ס׳ על חכרו אי שיי
ררוצה הקרה והיא פשיט ! לעיין כו כהיהור עיין שאיי. I
מי ח ה ר ה ו ר י ענייה רוטת נירון על הראית
מ ע ר כ ת ליל רהיא כינעשה ורע אכיהם י
פי׳ קל׳ט .
א ןין לחלק כלא חשחחוה להם עיק שיי דף הי ט הי 2ח ר רעשה עשה או לאו עיין שנות
עיר ע׳ד ועיין כגדי שש •ויד סימן יאודה רקכ׳ו ע׳ג וד׳ באיוכ׳. י
רכ׳ח וורע אכרהם ס' ואתחנן פסקא ל׳ דיי ע׳ג ל ד ה׳ ש ת חוי ה שכחו׳ פישוט ידים ורגלים
כהשחתת וקן וכוהשחיתם ועשיתם פסל וכק״ע הרמכ׳ם פ׳ו רעיו ה״ו *
במכילתא ס׳ כא פיה וש״י שש ושנט ננימן סי׳ ועיין לסרב סם חיי כליקיטיו;
דלית ושמו משה רקנ;'כ : ל ב א הי 2כ כ ה עיין ק׳ס ר־ף ע׳א ;כ
3ן ץ מודה על שככר היה כמו ועכר עליו וחיים שאל ח א סי ע א י
רוח קנאה כררדשו כסיטה ונן כיומא אוח וי׳ו דר׳ האי יי היס מלעיג על תהשככית וכן
ע'פ והמשלח את השעיר ועיש נפירש׳י ושנות הוא כסי או׳ין ועיין אסלי׳ן סו׳ס שופטים דצ׳ז
י אורה ר׳י רע״ג כפסוק וה' הכה נל בכור וה' רע׳ג ויש נוהגין לתת ש׳ל מערב שכת ולומר אחר
פקר את שרה ועכר עליו וכוי כני׳ ! ההשככה נשכת שהתנרכ לשון עכר וצא לשון סוס
Jליו הוא חיכור ככל מקום ובלי וי״ו היא ועתיר שמתנדב לצאת מחששא •
פירור אלא רמשכחת לה רהוי׳ו מושך ל כ ל ה ש ח ת ה רעכר יוצא לחיות ער
להפרד כשהיא על השכועס כמו שנועה לא לך שיכוין דין השחתס עיין י
וצ׳ל וליל הייכ עכא״ו כמחלוקת ר"מ ור׳ יאודה קדושין דכ׳ר ע'כ והוא רומה לרין טחן אכן מהמונח
עיין קרכן אהרן כאויך על יה סייס ויקרא ועיין דאם דיך השחתה הוא דחייכ אלא ראינו רומה רהחם
כק' שער יוסף כחשו׳ סי׳ יו״ר ועיי; ככיק דה׳ה ע׳ס צחקן הוא רמכוין וכעכר הוא שלא כמחכוין
ע'פ ואס תמישסיו יוסף עליו ■ ונ'מ ראם כאיכ ליס כאיכה ורכו יורע להסירה
ך ןין ר׳ש ככל רוכתא רריש וי׳ו והא ראמר ^ רומס למוכס כשרכו מכוין עמכן .
רלא רריש Aרוקא הכא לא דריש ל כ ג ה ר ש כ ׳ א סומעט כעיניו רעת היא״ת
ולאו ככל רוכתא הוה׳ היד כילקיט ראוכני סרר ולא סיס מרקרק להקשותו *
כהר ועיין תיס׳ מיק ר״ו לר' יאירה אי רריש וי׳ו כרקדוק גרול וכל מס שסיס נראה כעיטו לכאורה
וכיכמות רע"כ ע״ב איהא אפי' מאן רלא דריש קושיא היה מניחה ולא סיס טחן לכו הטהור ליישב
■י׳ו הנה וי׳ו ה׳ רריש ועיין שבוה יאודה דף קניו ולתכי לא רק הרשכ׳א סיטב נרכריו פרי תואר
ע'כ : י קי׳ ך׳ סק*כ .
ןן ןין ונתתי גשמכם ולהבדיל פי׳ כדיי ראים ל כ ד ה ש ב ת אברה לנכי וקן וח ת עיין
ה׳ שמיני עפ׳ו I אמר יוקף רקיט ע'כ ושאלות י
ן ן ץ מוסיף לכט ותלמידו עיין תורת כהנים אכיה כלל ה׳ וכרכ׳י סי׳ קכ׳ח•
ס׳ סוייע ע״פ ואם בעיניו • ונענין ^ ל כ ה ה ת ר א ת ספק אי שמח התראה עיין
ויו כללא ופרטא עיין שישי הים ח״ב• שאלות אכיה כלל ח׳ וחתם י
fן ץ הוא כמו עם קיא על פסוק מסולתה קופי חה׳ש סי' ס"כ וחינא וחסדא ח׳א רטיו וטיו
ומשמנה : ור"כ ופחה׳ר ח״א ררכ׳י ורס׳ו .
ח ןין ויאמר ויקרא וידבר היא על העתיד ל כ ל ה ת י ח סופן משום תחילתן עיין שער
ויש וי׳ו רהוא על העכר • מהרי״א קמצן ת׳א ר׳ן ע'כ וג׳ ונקונ׳ י
ע'פ • ■' & ט
אזכור טע רו אכרהם
כס׳ כית עיכד וסגיי מייני סי' א' יתינא יתסדא ע’פ וסאלסים גיסה אס אגרסם ועיין ■קרכן אסרן
כסיה׳ק . ס' ס1ייע ע'פ וככק כגדיי ועסי יהכיא דהא דהויו
ד זה אם היא נכות אי מטכי לפי הכתיס מספט לעסיד הוא כסהוייו לא אצטייך צמקימה
כישנניס הנהאלהיני יה יכדניאל ^ א׳ג מדלא קאמי צ׳ עסיד :
סי׳ יי׳י יכל׳ חכמים האיון היה היא ככיד יעיין ט ףן מיסיף על ענין יאשין לא אשכסן היכא
למיה׳ר עיני העיה ח'כ כיניאל דף קכי׳ו ע׳א . דלא מוכיסי קיאי ,הי׳ן כגדיים יסז
יע״ש להיג כיך משה ן׳ אריס•
יאצ׳ל וו כייחק גדיל אן לא וו אף זו ה זו יוד וחי אחיך עמך חייו קיימי! עיין פי׳ס
ככל ייכקא שיה יצחק יף מ׳ה כמ’ס די״ג ע א ולהיב כיס היין
ע׳א יכני שמיאלעייאי יס״ג ע׳ג . דייש כ' להלכשס יכסה׳ק אכיהם אח עי?יו ככ'מ
ל דלוג עינהן של ת׳ח ליל שכה אם היא חכם ליס״ב ע׳א יכגין ציין סי׳ קע׳ה ישמו משה דקנ׳ו
פשטני יסלים אם הי׳ל אינה ואם
מהנהג עפ׳י סייה׳ק יהאי׳י לא יש;ים פהת יא ואי סימא דאימר נזיהקהוא כמי יאכע׳א
עיניה ככ״ק ליפ׳כ . כגליין הייהיק ס׳ יאיא דכ״ה ע׳א
ז זכילת איהא כמי׳י סי כהי פל׳י הי׳ ע׳ י ב ו ט הרו ילא שמכי אח חציי • מכילהא
לשעכי מי שעיסה מציה הנכיא . ה' משפטים פ׳ה•
כיהכס עכשיי מי טהכה אליסי ימלר המשיק יהקכ״ה יג ו כן היא אימי י אימי סש׳ס על פי׳ סל׳
היחס דכהיכ ייכהכ כסי וכיין לפניי ע׳ש להיפ״ת כגמ' דנדיים י׳י יע׳ש כחיה׳ דלא
יהק׳ דכנכיאים לא יש ?'א מעט מיעי יאירז אשכחן כה״ג כעלמא .
דכיכי שהיא ללמד לייייה היא רכיחכין יע״ש יל וכן ע״! סיס׳ יימא יין ע׳א ד׳ה היז
יל' הלא היא כהיכה על ה' הישי יעל P׳ דברי מכפנים דוכן משמע לגמרי כלישנא
הימים יייה יקשקיטי כמה יכיים מהנכיאיס ילא יקיא יעיין כס׳ פיי העץ דקס*י ע׳ד .
ניאו יעייןהקינים הקיןנ׳ה ינ״י דסמצאנים כיתכין טו ו אני שאמי אחי חכרו אי אכולי מלהא
<?יית ישי!ן . אי אפלגא עמ׳ש היב כיק היין
ח זכי ה שלא כמנה עיין שנטה דיכנז דפ"ו נר׳י דיוש כ' להלכשה .
> א. וה’ה דהיא מיד איני ככל מקים עיין
ט זכה דהיינו גטה עיין שיה.יצחק דף ד׳ן סי׳י פ' דאה דקצ׳ח ע׳ג•
י ק׳א . * tוככר היה י׳ג זה הלשין היא סהיו אלו
ילד ז כין לאדם שלא כפניי עיין כס' כיח התנאים קידם חכיי הש׳ס יהמרישי׳
י היי! ידוש א* לשכה הגייל ישמו ייע אכיסם ס׳ עקה פסקא מ׳ג , :
קשה יק'פ ועיי! חינא והקיא ח’כ ח׳ג ע״א • יח לעוד שאלי נשאימד כקל התלמיד סחם•
עיין יש׳י יחיס' פיק סשיחע .
יא זכיה קסקקן^עיין קייה י׳ סי׳ט? רף יט ועוד אמר׳א דקהני מקני' היא דכחא
קנ׳א ע״ד .ווכייה הקטן על ידי יסקייאאלים טיכא אע׳ג דאפסיקיהי
א^ים יעל ילי עצמו עיין קינא יהקיא ח׳א דף למלחים כדכיי יכנן יפגןיריכין דכ׳ג אמיי היכא
קמ׳ק וקנ׳י וקע׳ג יקבט בנימן קי' פ׳ח יכה' שהוא כאיתי דכי עצנץ סד׳ן כגדיים יס׳ד ע"כ
,ומה קמת כאריכה ייכיה משלח! אחיים עיין שי״ח
יאקיק !לנוייס ואקיקם את ית ת'כ ; ך לליא עיד אלא הפיייש היא חימיא על
י כ ? כור ח ק^קא יקיעא קייכי דטיי המידק ראשיגה היי׳ף פ׳ק דקדישין
^ ; א?ש 1שמ?קת יק'כ ק׳א, ומהיש׳א פ׳ק ד?'ק ומיה*י כ׳י כס' ילק׳א ד״י
* iעי ר ה עמלק .ק?ל עצה יוסחייק לקרא ' יי'
קס׳ק עיין 3ס׳ מיני היגמא ״ מלוני כיןוצק דע׳ת י ע' כ אל ללטעמיד
יל ת ע ג ועיי! מיא׳ק ח׳א כרמש לומר דס^נה‘לקטינו סדי איכא
Tז כ ף לתימ אקח על אמס עיין שאלת ממש כמי שאמיתי ילנאי אקה מקקה לי לפי פי'
יעיז ק’א סי' קס׳ני יעיין כספר י יש׳י שם.
»עס ^ועו יהק׳.מרק סי׳ יו׳ד אית נ׳ה :
טל ז מן כ'? ל' P Vעיין פות נס׳נח׳לח׳ד טערכת ח
ד'מ ע׳ד :
טז זמן קמתתייה אחר ספקה אי אחי הסטת א ז ב חי ס אי ככלל עופוס קיי! קדישק
כמק יעמר עיין חיימ הה״י מ׳ג יו׳גו ימ״א ע׳ד ימעי״ל חייל
יכ«ח סיים שם יעיין,ל^ו׳י שפח הים יי׳י סי׳ ד׳ה ק׳ג . ^
י׳ט אי ככל,שכיע ,עתחיל מאיהם קכיע : כ ל׳ אידית לכיאי קידם כייאח הקילם איי
יז זמלרה שהחוירן .הומייהאל אפם הייגי חייה יגהינם ינן״ע וכסא הגמד יכית
ליהס והימיי! יקנכיא מוכיחם המקיש יתשיכס ימשית • ייס׳ק ק' צו דל׳ד ע'כ
תעשו כן מטח יהם משיפים כ?י קיימט ולא היו
וכרים מעולם יית יעין כיסיקאל יס׳ח ע'כ • כיכית כייס איייק של החיפס עיי! כרכ״ו 1נ
א״ח סי׳ פק׳ח י׳ח יגדולה מוי יעיין
ומת
׳חי אזכור זין מ ע׳ אגרחס
ג ל ל ל להשמ׳ק ש' יתיו הוא ככלל הלאוין חי ז גוו | שטעה להכחיש הער שוינחה עיין
שחידש .ואי הנשים מוזהרות עיין שיכה ציון '>pמ׳ז,
כם׳ קרכן אשה יכה' כגדי שש אה״ע שי׳ א׳ . * f j l j j j jכיאת טי כבהמה עיין סומ׳א ש'
וירא איה ט׳ו ע׳ע הניי נס צריה .
לר זרעו עי נמה נקיא עיין הרמכ״ם פ״ו n j Vלגרשה מבעלה דאשירה לכעל כאייה T
מהל' ע׳י ה׳ר ומעש׳ר שם ונח״ל אופן הוא דנאשרה נטיתי ירי־ הו׳ר י
ס׳א דהיו םע'א וכהה׳ק שמ״א דקל׳ג ע״כ יעיין כש' לחיים כייוש' כשוטה ועיין עור כוה כה' ירי
אהלי יאירה ה' לך לך וכם' חיים ומלן שם .וזרע דוד שי׳ ק*ו ומים החיים שי׳ ס׳ וחיים ושלום ח'כ
כל' בני אדם עיין פירת יוקף כלקוטיו אית כ״ו . שי' ע׳ג ושם עמדו על ערית יחיד ועדות אשה
ושבועה ונטען שלא ידור עמה ועיין אחי וראש
לה זולל* מתחלף כן׳ ל׳ צולל ראונל כשר תי׳ ד׳ לענין רוב כעילות אחי הכעל .
צלי עיין מי׳ת ילק׳ח ע׳ד ולפ״ו כ א ז 1נ ה דאשורה לבועל ,כ׳ ג״ב עיין ויען
אם אכל צלי קדרה אינו נעשה ן' שי'מ . אכרהס אה*ע שעיף נ' ועיין אורי׳
לו זהים כמיוריס כיית שאמרו עיין פני גדולים לימוד ק׳ל כנרי שש שי׳ ׳“א אוח א׳.
מבין ח״א דע׳ג ע'ר אס היא על
הען או על העלה או על הפיי כעצמו יתחילתי כ ב זיג תדן תחאיו דאשירה לכעל אי כלתי
מר וסיפי ממתקים יע׳ש .ויקים שמן שהם השחורי' גט אם יוכל' שתהיה מגגד עיין כורת
עליתם ראוי לביך מעין י' יבהס יפיל השבחת ונשנו יושף אלפ׳אנדדי כליקועיו מע' 1ו אות י׳ט•
סימן נח׳ש מעשה זית ותקקון רהיא למין נקוב כ ג זלגה כ־ין קדשה וקיניי ושתירה והשקאת
כש׳ ריך ישית אך היית להגיון כביתי כייריי שוטה כגיוית ומעוכר' ואשה שנשאת
העידו עליו דאיני בא לידי שבחה ואינו ראוי לכרך כאישיר והבא על איושתו וכשאינה ראויה להוליד'
עליי מעין ז' ועיין להרב מו׳ק וכפי הנראה הוא להשקאת שוטה עיין שרשי הים ח׳ב ,ועוד שם
דחכי ותני איקא דאיכא כ' מיניה ויש מהם דמשחני כבעילה שלא כדרכה והכועל כותית ואשת כהן
הטין יהיא מין אחד ואין אתני יורע לברר• שזיכתה עיין ראשית ככורים שי' י' .
ןן_5ך ,ואמר לה איש שהוא אליהו ונשלח
מערבת חית לה מה׳ש להוליד המשיח י(י אשורה
לבעלה עיין כנין טון שי׳ קנ׳ד וקנ׳הז
א חבורה של מציה נטן,משתה לכרית מילה כ ה ן מן ממרא רממיתין אותו כרגל עיין
אי^בת כהו לכהן עייןרשכ׳ספשחים ^ ■ שופנף׳.ועיין י' כנין אריאל ומלהייק p
דקי׳ג יכן כת ת״ח לת״ח כמבואר שם• יערית רכש ח'א דנ׳ג ע׳א דעי' דלח שמעו למרדט
3ח ב י ב ו ת .איתא בפשתיס יק״ו ע״ב זמני] יחכריו השנהדרין ונתחייכי כליה יע׳ש ולא ידעתי
דחכיגאליהריפתאזמניןרתניב‘ כח׳ל אין■ יקכן זה .י
ליה תמרא עיין פי' רש״י וזד נישה זה כלפי היויר כ 1ז סן נשנהדרין ,ןמי ,שאין לו כנים עיין
קד,ושיק שהיו ברב ייפיש רש׳י על רעבון וצמאון "י כשמת חיים וכייר אק אכרהם מול
שהוא דבר גשמי כדי לעשוק,ינר מציה שהוא רוחני שיף רדוש כ׳ ולהרכ פני יישן< כהפערש כחקתי
יהיה מקים לפרש היכא דהפק נקי מניפה כי"ג במאמר מה אעשה לזקן■יה .
נפת^ או כיין חשיע ומברך הטיב והמטיב אצא עיין שטת יעקכ ש׳כ שי׳ צ'ו ב ז?5י 1ו ן ן
דרש׳י טעמו ונימוקו עמו ירייק ל' הש״ש רחביכא ה׳ד עכר״י שי'ד׳ אי ח«כ כככוד *
ליה ליה ד״קא לא מצר דהפת והיין חשוב וחביב זקנתו■
נזצר עצמן אלא מצר הנהגה דתוא רעב או צמא *J Wהעיר בנננלה עריפס ועוזי המקלט כח
וגסכי יקפיש מתני' דאמת סכיכין ישראל שנקראו וכן,שו'מ אם שוא למצוס או לעיכיכ' י
כנים למקום דהיינו והייתם לי שטלה מכל העמים - עיין אסלי׳ן רצ״ן רע׳ב וג׳ .
אוצי תביב דסקב׳ה נסי כט דאין חכיכיס וטובים כ ט p tאשמאי עיין פי׳ למוה׳ר פט מכין
ככל תאימות כמי ישראל וכי קימא רמצאו חן י• ה׳ב דר׳ו ע׳ב ועיין כק' החרדים
בעיניו ולא דישייאל מצד עצמן חכיבין ויהיה חן ג׳ עי׳ וכת' מת׳ל דקמ׳ו ע׳א .
של ישראל כמי ג' חיטת אפילו שאינן טובות וצי׳׳א p fאפו' ן' פ׳ שנה כל שעומר על רגלו ^
הלא קראת שניתן להם כלי חמדה והמית טיבה ״ אתת יחולן או נועל מנעלו נקיא ילד
שייך לסמודיס ובעני ן שאמרו יבא טוב ויקבל מטיב ויוצא בכס שזרע ואין צרין נש^א כעל קרי להטיל
יכן כמ׳ש קכא ט Jכה וקהיה לטוב ומות מיבת מים קוים עכילס ■מקואית פ׳ח מ׳ד .
דמצד עצמן חניכין opמנל האימית בחשיבותן ל א ז הן שקנם קבמס עיק מעקה• רוקם רף
ויקר עינן, ״ ע*ש ע ב ואפי קלמירו זקן חייב
ג ח י ב ו ב מציס איתא כמם' פ־ה פ״ג מ״ו רט לעמוד קעניז עיין זןא*י ק׳ קדושיה דף מ׳ג
.זקני ישראל היו עקרימין ברגליהם ע׳ג ולב מנין דת״י ע-א .
לתר המשהה לעשית פיה ארומק ולא היו רוכבין ל ב ז קן :ואיט לעי ככידו ע״ן כשפי עדות
אלא כיסיהם ,ועיין יהי״א ת׳א כפרק של ל׳ג י כיהישף האמין יף מ׳ז ע׳ד ופני
לעומר . מגין >א דנ׳ן ע*ג■
ד חניכה
אזכור טעינת חית אברהם
ראש משביר סי' ן׳ ועיין להתשנ׳ן שהציאי כס ד ח נ י נ ה מציה כשעתת עיין תורת כהנים
:.ינת מל׳ח ח׳ב כחרש אליל •י ■ ק׳ ויקרא ריש פי׳ע וכקונ׳ ויקרא
ט ן ן קן :ריבן רנתרצי להתפשר אי הייה אברהם שם וכסס׳ק אברהם את ירו תיא דרוש יו׳ר
טפין את המיעוט אי אולינן כתר לשכת תשובה וח״ב ררוש י׳ג^לתטבת כית הבנהת
מנהג ססיחרים עיין באר סמים סי' צ׳ח י ובספרי !וטא ויען אברהם א׳ח תעיף וייו ופתה׳ר
TDח ל ב שפ־ע וטוען המלוח רלא קיבל על ח'ג רה׳ב ע*ר .
חוכ <ס כ׳א על חוב אחר עיין j nאי אמיינן בחי עצית עיין לחיב כית ה
אלף כסף סי׳ י׳ט• מוער רף י׳א ע׳ר ■ועיין נח׳ל ח׳ב
ט ל ב חל ב כענין טורף מיר סלקיחית עיין צערובין פ׳ג רע׳א ע׳ד ועיין בנין ציו; הי׳ מ׳ב
ראשמשכייסי' ט' ותרומת כסף
סי׳ ל״ו • j nהשבועית במנהג לאטל חלב כתב בס' ו
חי חי כ אי טכס מספייי שיש לליס עיין ארצית החיים אשבניי ק״ק רס׳י רחלב
לב מכין רקפ׳י ע״ג ! מרבה ורע יאחי מת ’ת שיט לבם לאהליבם ולע ר
י ט חל ב כשאיט רוצה לפתע אי חיכשין איתי היא טע׳ס לפגם ראי ליאת היה ראיי לאכיל החלב
בכית חאסייים עיין תקקי צב ח'מ אחר מת״ת לא ביימו של מה׳ת יאי עשיט הכנה
סי׳ ה' יאית לטיבה אית יי • ג' ימים קירם מת“ת איף תכף כתחילת חיים איכלין
ך חלב אי יכול לעכב מנדיניית כתי ע^י; מאכלי חלכ היה ראיי להמתין ער הלילה מינאי
לב מכין רף קס ג ע ב יעיין רי ח שטעית יתו רהיה ראוי לתקן לאכול רגים קטנים
סי׳ צ׳י יעיין כס׳ אבק ררבים סי׳1׳ כחופש המליה יכצים רהיא ייתי מהחלב יכיינא כמי שהיחירו לערב
מתכשיטי אשת הליה וע׳ש כריח חיים . ייה״ב ולמה החלב לכר :
א ך ח ל ב שמעבירו לאחר שהוא חייכ לי ■ Jin tהשביעית רחל יים ב׳ בשבתאי אשיי
עיין אלף כסף סי' י' . * חג אסיר כמלאכה ילהתעטת • עיין
כ ד ח י ב מאוחר שגכח עין ראש משכיר ראטת כטרים ח״ב סי' ו' .
סי' יו׳ר יסי׳ ס׳א . י ה ךן ר *5שיין כ' פי' יכי תחרל לנמר רסוא
כ ג ח ל ב שנכה ע׳י שליח ונאבדו כררך עיין כל עיקר יחרל לעשית הפסח רפסק
שם סי׳ ניט יסי' צ'כ שנה וחרל להיית לשרה כן שייך הב' פי׳ .מלה׳ק
כ ד יצלב כירירת המטכעית אי כשעת ס׳ וירא ולא הכיא מחרלתי להיית לאיש ועיין שיש
סהליאח אי כשעת הפרעי; עיין ^ ישע מע׳ וו :
שעית ררכנן סי׳ י״ב יעיר לו שם סי׳ ג' יחקית ט חדי•{ כוה״ו עיין כס׳ בכורי יעקב יו׳ר
החיים סי' י׳ב י סי' רצ׳ג ר'; ע׳א ולהגאון כרורינו
כ ח חל ה׳ ט מציה על שופטי א׳־ז להכ*יי כס׳ פאת השלח! :
ככ׳ב שלא יכקעי עצים להסקה י ו ר ח ר ש י השנה הסימנים של גשמים ושובע
לתטר כעלי החנייית בתיך חס"מ כי אם מקורם וכיוצא עיין ק ס ־צ? ע ר ^:
סמיער כמטאר כסי' חקד׳ם . י א ח ר ש קר,ם רהוא מתחילת 'החרש יו׳א
כל חלה״ם אי איסיר מלאנס הוא מראוריי' עיין כית רור ושלחן גטה א׳ח
עיין סר׳ר רקנ״ג סע'כ ורע״ג סי׳ תקמ*ט :
ופתח עינים כסנסררין לרצ׳ט ע*א יאהל״י נאג׳אר י ב ח ר ש י השנה מארה׳ר עי יצ'מ היה
רג׳ל ע׳ג ועור שם לענין השמחה כחה׳מ אם מתחיל מתשרי ומיל מ ואילך
הוא מררכנן . הוא מטסן ל׳א מארה׳ר ער יצ'מ למניז^החמה
כל ח ל ה׳ ט סיכא רמת בחה׳מ לענין קריעה ומיצ׳מ ואילך למנין הלבנה .א'נ מארה׳ר היה
על אי׳א כתב מיר׳ם כא׳ח סי' למנין הלכנס וכן אוס׳ע ומיצ׳מ ואילך הנס האומות
תקמ׳י ויש חילקין יכתכ הט״י שם סק״ר רסיא לכר למנין החמה וישר!! ללבנה עיין וה ינחמט
רננת ססמ׳ק ראין קייעה על המת כחה׳מ כלל ד'ג ע'א •
ישנהגו כני אשכט רעל או׳א לכר קורעין יעיי׳ן י ג חלב שהתנה רלא יפרע ער שיהיה לו ז'
כיי׳ר סי' ש'מ ייס רעת ראכי״ה ראי; קריעה על אלפים ומת סליה גובס ממס שנמצא
המת אפי׳ לאי׳א יעיין לסרכ כ׳ח שם יס׳י ש'מ עיין יר ימין סי׳ כ' • ובחוב מיתומים עיין כני
ורן אנכי ראפי׳ רנוסגין בעירט לקרוע על אי״א ציין חנן סי' יו״ר וכס' משנת ר׳א רי טולירו כח'מ
היכא רהכן איט כר מנק רלפי מ׳ש אטנא מרנא כמס סימנים כארוכה כיס ■ וכחוכ יתומים קטנים
ויע׳א כס' סקק׳ל יו״ר סי׳ כ׳ן ראיט קורע אלא רטתפי פרע עפ׳י סאפטרופיס עיין תרומת כסף
משום עגמת נפש כיע׳ש א*כ כטן רא יש לחוש סי' מ׳ר ובאי סמים סי׳ צ׳ט ועיין מי ואהלות
על האומרים רלא יקרע בחס'מ אף על או׳א סי׳ יו״ר כחוכ יתומים קטנים עפ׳י פנקס ועיין
וכשגם כעני! הביכה בקריעה כחה״מ כמחלוקת אית לטיבה אית י׳ר ועיין לב מכין רקכ׳א ועיין
הוא שטי עיין להרב שיורי טהיס אשי כסי׳ס עיר שם רף י׳ה ע׳ב אי האפטריטס טכה
טהית המים מע׳ א׳ אית ע׳א וכיון דיש ספק אם מהנמצא כתיב בפנקס ומים החיים סי׳ כ׳ג :
יברך או לא מס לני להכנס בספקא ובצירוף מ׳ש
סיב מטה יאירה סי׳ ש'מ כסעיף ל׳א רהנ״ע מי שיש לי מאמר המלך שלא יפרע חלב יר
מהמשנה דמשמע ראפי׳ על או׳א אין קורעין לשום כע׳ת ער שיפרע למלן עיי;
בהה״מ
ים אזכור מ ע׳ הי ת אברהם
מ ח ו מ ר א חיי אומיי יסקיי אהדדיס או גאס׳מ ונפק׳מ דככן ב1הןשאינו בי מנין לא יהיה
ארי קילי יסחיי אהדייה עיין ציין בל כנדיו כ׳א הכאינת לבד ויואי טוב שלא
כס' ישמח לכ סי'ג' וד' ועיין כסס׳ח סי' אאפ״ח יביויאפי' שישאי לאאר המועד •
כסא יסארי אהרדיה דליכא משום והכסיל בחשך כ ח ח ה ’ ם היבן מצינו מלאכה רהיאיס
הולך • כשבא ואאירא בחה״מ אם לא
חו פ ה דשוכיין בלי כעח השעורה . כקבלנוא בנין או מלאכה ע״י נוי חין לאחים דביון
עיין אוא לטובה אוא ל׳ י דלא עבר כה איש הישיאלי שיי ליה מאריה ואילו
ובעירנו אומיר כנמר הקיושין בכיס של קידוש ויש כסה ’מ אפילו חון לאחום אאיי אף שיהיה בקבלנו'
מקומוא בו‘ כיבוא ויהבו קרי טעמי וכר לארבן יארי יש האר לישראל לילן חון לאחיס כחה״מ
ומשים עיס״ר . ומעואי דה׳ן ישיאל רואהו.
מ ד חלפ ה כחיי היית t pל' עיין סה״ח כ ם ח ה״ מ לנגן כבלי שיר עיין שער אפיים
סי' אקל׳ס ושם סי׳ אקל״ו לבלי ושנוא יעקב וען החיים ה׳ד
שיר • כמחויק ביבה קי' מאיק׳ן ולענין שתחא כיא השואב'
Q Jח ן ץ למחנה הוא חון לירוש' דייוש' מחנה כבהמ׳ק אם היה דוחה שבא ע׳ש.
ישראל והוא כהר המשחה דנקרא * ל חה"מ אי שיי להכין קבר ואכייבין עיין
מעשה פרה ורע אכיהם הר הזאים שם' היה מוהימ׳מ היי א' וכ' ובא' מינון
פסקא קכ׳ג ועיין סר״ר דקכ׳ו ע״ג . לשמחה שם :
מ ד ח ר ) ן ר ] י ו במצוק שבגופי וכבל משפטיו לעייה איבא בדבר שהוא קרב לא חולי?
אלו מניח שעל גופו ושחין י בגין הנשה וחנופה וכיוצא לא
לגיש • ספרי ס' בסעלוחך פסזא ס׳ה . כשחיטה לבד אלא בבל הקרב אבל כדבר שאינו
מ ה חל מו ת השמים וחקוא האורה לרבי קיב לא והיאיה דכהן נכנס כבנדי חול ונם אין
יאודה עיין למוה׳ר מא׳ל רף ’ ישיאל נכנס למקדש רהוא חולין וגם הבהנים איך
קב ט ע ד . אינלים עם סקרבן חולין וארוסוק קוס' חולין דק״ד
מל חלף אי היה גריל מניב עיין כס׳ מערכי עיב ד״ה אי אגיואי וע׳ש בס׳ מאיר עיני חכמים
לב א״ב ררי״ט ע״ג. ובאיס׳ אמורה רכ״ג ע׳א כאבו חולין לעויה כלאי
f|3חןן נקרא הש'ן יהשמש עיין נח׳ל ח׳ב עבודה מואר סארי אדם נכנס וט' ועיין להאנא
פ״ד דסיכה הייכי י כמ״ל פיו״ד דמה*ק הי׳א!
מ ח D p tHג׳ שנים לפי מקני׳ דפ׳׳ג דכ׳ב ל ב חו לין לעור' ליבא באטאס העוף דלמיכח
עד שילד צחספנייא ,לא עמדו י הוא דם ואינו מקריב אימורים
על יה גדולי הדור אי כוה״ו דאיכא ספיטק של אש ולא כשר קיא ס' צו פ׳ט פי' ד' ועיין לסרב כיא
וטיליגראפ׳ו וכיוצא דהרציס יצאו בסיה לריכא היין נר׳ו דג״ן ע״א דהא דלא יכיא חולין לעירה
דעלמא אי יועיל יה לעשוק מחוקר ומן כחוקית הוא מדרכנן .־
דצייכי ג' שנים ודיש דוגמא לוס לענין עגונא לג חולין בטהרה עיין עמך לנר ד׳ט ולשל׳ה
דאאאא עיין בא' חיים ושלים ח״ב מסי׳ א׳ ואילך ’ סקחש כשער האואיוא מע' ט'
ובדיני אכלוא וכיוצא דארוכוא נעשו קצרוא■ ומי ופאה׳ד ח׳ג דיק׳ח ע׳ד•
בהחכם ויודע אם יאהוו כוס חקנקא חדאא . ל ל ח ו ל ה שמצטער הרכה ושואל שיאפללו
עליו שימוח עיין חקקיל יויד
מ ם r n p t nשל אחד דאינו מועיל לחברו ועמודי איים כמאמר אסאר וקינא וחסדא א׳ג
כיאור דברי הרמכ׳׳ן והר״ן ’ ’ דרמ׳ו ע׳ג ופאה׳ד ס׳ג דדק׳ל ע׳ג .
עיין כנין ציון סי׳ נ״ט . ל ה חולאים על 0יוכ סם כאים מרימי
ן n p t nעיין אקפו של יוסף סי׳ ו״ך וכ״ן שאייא יין ושכר וכל דכי
וג׳ן וקב׳ו וקכ׳ח וכשמוא סי' קל״ו י י המשאכי דטננק ומיה שחודס די׳ל סוכא כה׳ דנא
וקל״ו • פשיא דצ׳ג ע'כ•
נ א n p t nעיין מים החיים סי׳ ך׳ וחקקי לו חומר כמין חומי מסו פי' עיין שטח
לב ח״מ מסי׳ נ׳ה עד סי׳ ס' יאודה דס׳ט ע'כ.
ואלף כסף מקי׳ ל׳ עד ל״ס שער אשר ח'כ ומחוה ל ז ח ו מ ר א וקולא עיין לסרב שאריא יעקכ
אכרסם רקי״א ע'כ • דצ׳ז דע׳א דהניח כצ׳ע לסאוס' :
n p t n pעיין יבמוא דף ס׳ד ע״ב במאי וכסוימנוקיה דער יאכן לומד דכזקן ממרא כיון
אחיו מחמא מילה■ דלרב כארי דאיפסיקא הלכחא לקולא הוי לענין קדושין ריעואא
ולרשכ׳ג כאלאא וסרשכ׳א ח״ס סי' רע״ו רכן לבל אכל כשאר מילי דאולקין כל אאר לפי סכיאו מס
העונשים ומהיימ״ט יו-״ד סי' ט״ו לטבח שיטמ״י סשש יש;
ופני יוסף כספטרא ס׳ וישב .ובהא דכאלאא דטיא ל ח חו מ רי מקום שיצא משם ושהלך לשם
חוקה אי כארי עיין נח'! ח׳׳ד ד׳ט ע׳א וד׳ח ובנדי עיין שעוא דיכנן דע׳א סע'כ
שש אה׳ע סי' א' וסרב עיון יעקב כחולין לדצ׳ד מל חומרא כל מקום דהאמירס עליו סאו'
כ׳דאפי׳למ׳דכאוי הנס לניחוש ולסי׳ בעינן חלחא כרכר אאר האמיר עליו ככל
ועיין חינא וחסדא ח״א ד׳ס וח״ב רף פק״ח ע׳ג מילי עיין בס' חא !|יקו כריש אי' קדושין י
וח׳ג ד׳ו ופאה׳ד דקמ״ג ע'כ ׳ 10 יור
חוקה
♦אזכור מעדנת חית «ברהם
חיייטינן לגומלין עיין»ס(ה אנרהם ק ? 1D ראפפר להתכרר לא המנינן אחוקה חז ק ה גן
רקי״א ״״י
ע"כ ועיין תהצה לדור ,״.״« ' J,ן , jj״ p,^p ,ך׳
כדרוש יו׳ד לשכת כלה וכקונ' וישנס אניהם ח״א כמצוה עיין כיבה משה '' Pא' חז ק ה דן
הי׳ פ׳ג.
חיי שינן שמא לא ימהרם יפה יפה עיין סז הן חז ק ה מי שהחזיק להדליק כשבת ה' כי
קה׳י אלגאזי פייר ר׳ז ונח״ל חשא ואחר החזיק להדליק כיום
דקמ׳ז ע״ג ודיש אנרהס ח׳א ה' ויקרא . ח״א ט׳ו לחרש אדי וחל כשנח מי קורם היום או השכה
עיין ארמה קדש ח'כ הי' ג׳ .
סח חיוב שנתחייכ כמס וכאיא^' ושיב נכגה Uח? מ ת ממונא אלימא מחזקה גכיא עיין
כשירות דפטיו אותו אי מה שהיה אחי ויאש הי' ג' .וכענין אוקי
חייב מקורם אי פטור עיין שעות ריכנן הי' י׳א• מלהא אחוקהיה ואוקי גכיא אחזקהיה עיין ש־שי
. הים ח'כ•
סט היוב כה' רביים דהאכ עושה לכנו אם נז חזקה אין ארם טייח כהעודה ומפהירה
ההוצאה מהאב או מהכן עיין לכ א׳נ משום שאייה ישיאל לא יעשו
מכין ר״ז ע׳ג ויאה חיים ח׳א ס' חיי שרה ועיין עולה ולא ירכיו כיב קמשין רמ״ה ע'כ,
כנין ציון הי' קכ׳ה כהני חמשה• נח חזהה כהיהיר פהח הליעז עיין קריה י'
Vח*רו ה עיין כיית עולם הי' תתקה׳ח כמה רלק׳ט ע׳ר ויקרא יאושע רח׳ן
שקיא כ׳ק לר׳ח• חק״ל ח'מ ח׳א הי' צ״ג וצ׳ד :
רב חיננא כי שילת היפי היה כ'מ רט״ו נ ט יחי פיעה שעשה עצמו אלוה נמו חי
ע׳א וכפי' יש״י: העולמים ה' ש׳ח שה״ח ועיין לנרמנ״ם
ע ב ח כ מי ם עשו חיזוק ליכייהס יותי משל כח' פרקים .
תויה אי הגזיה לרב־ ייכנן חי ב ל ר ע׳י קיהם לטומאה חולין פ״ט D
לא פליג או שנא מרבי דאורייתא עיין אליה דנה מ׳ד ולפה ככיכה המוציא עיין
על ש״ע וכיכ״י ושיורי ביכה הי' רל״כ אות י"כ פתח הדכיר ח׳ג הי׳ ער׳י אוה ה' ועיין כיה יעקב
ועיין כה' קיית ד' דקל׳ה ע״ג וחו״ח ת׳ב ר״א וכנין ציון הי' מ' ומל׳ח הי' כ׳ג אות ה' לענין
ע׳א• אתרוג ולמצת מצוה וכיוצא ועיין חתם היפי הי'
ח כ ם שאהי אין חכירו ישאי להתיר עיין מ׳ה לענין לחם לשכת לעשיתו שלם .
כזה להיב שיכה ציו; הי' נ׳ה ומים 0א חי ה ככלל כחמה עיין ש׳י ר״ע f>y
החיים יו׳ד סי' ט' וכשיויי מנחם כהו׳ה מנית ועיין לרכ אחאי זר׳ח יצחק נר״ו
זכיון ועיין למיהיש״א כפ׳ר רשכת ר׳ם נכי סויה כהפיו הנחמד נפש היפה מעי ג' אות ר' לענין
זקן וכתיה' שם לגיול ממט כחכמה וכמניןלחכם גלגול אם כא כחיה יע׳ש ונפקא מינה להקדים
שהתיר ראי אתהיישאי לאהוד אם לארהוא כתיתי כשי כהמה לכשי חיה אם אינה כאה כגלגיל ומעשה
גיול ממנו כחכמה וכמנין . דיכינו האי״י ככא כגלגול כלכ למאי רתנן כפ׳ס
ח כ ם גדול אתם שקיימת ר״ח עיין ק״א דכלאים למ׳ד כלכ מין חיה רנחלקו ת׳ק ור'מ .
ה' תזייע ע'פ שחין וניפא נפיק רונתן כ׳ע הכייחן כר'מ ועיין מש׳ח אות ת'כ
וי׳ו פי' ז' ופיק ט׳ו פי' ט' כ' פי' כיה . הוא ראיה דכא כגלגול כלב אלא רלשון חכמים
npח כ ם היינו מכיר הרני ויורע הערות קשויה עמו ככלכ יש מקום לומי ראותי ענין יצא
מתטת כהונה ה' אמוי פ׳ל. מן הכלל ואינו לשאר נטנות וזה מה שימז רור
ח כ ם נקיט ליה שוקא עיין כזה כה' כאי הע״ה הצילה מחיכ נפשי סיד כלכ יחידתי רח״ו
סמים הי׳ מ״א• לא יאמי ריאיע לי כענק כת שכע קשורה עמו
tpח כ מ ת תשניית הוא חש' ה״ה• הניהה ועיין כתקונים ר,ר,ון ע' ע׳ם זה ורוק ועיין לקמן
הוא מידות סלח .חרוטים טיות מע' ק' ר׳ה קרכן .
המשכן .משקולת רומאנס תחמלות עיין להימכ׳ם ס ב חי ה הלמנדרא כתכ הרכ כאד טוכ כחי'
פיק ה' מח פיקים .ועיין קיית ר׳ רקט׳ו ע״ר כקוף חגיגה דזו אינה טמאה והק'
בחכמת סתשכויא וחכמת חשבונות וציורים שכתלמיד עליו אחד מחכמי הישיכה היכ ועצים כמוה׳ר
עיין כה' עו»ק חלבה ק׳ק וכה׳ נצח ישראל כהופו נסי ם יצחק אלגיאנאטי ני׳ו רמטאד כהיגיא
וכה' ישיעס כישראל על הלכות קיחש החדש וחכמו' רחולין רהיא טמאה והצ׳ע•
ט״ו רמנם כה' מרכ׳ק תמצא נמי להיכ יעית 0ג ח י ד ו ש הוא שחידשה תורה ואין ל»^
דבש ח׳ב נדיוש לחרש אב שנת תקל״ט .ובחכמת ממט כשההתי חירוש אין ללמוד ־
הפיליסופיא עיין מעכי יצק כשפתי ינמת פל׳ג אישור וכן כשהאיהוי חידוש אין ללמוד .ממנו קולא
וכפחיחת תיכחת חיים ח׳א ונפש חיים מע' פ׳ לענין כשר כחלכ ועיי הנדחת עיין אהלי יאודה
אות יו*ר , ה' ראה דמ׳ד ע״א.
HPח ל ב רמיתי באכילה מן התויה עיין סד חייבין עליו משמע מראויייתא תיש'
תנא ושייר הי׳ ל׳ו : חולין רקכ״א ע׳א ר״ה פיה
ע ט ח ל כ נכרית עיין בגרי שש הי' פ״א יד״ה שכנהו•
והי׳'שמ׳ג . סח חינוך ציצית כשכוע שח׳ל ט”כ עיין
פ חלת שאלת יעכן ח׳א הי' פ׳א ועיין
כהה׳ת•
אזכור מ^^רבת חית אברו^ם
סחם סיפי אה״ע ח'כ סי' צ״כ : 3ח ל ר ת ח״ל לכהן »" iיאשית ככורים
צה חמיו דחייכ כככודו כאכיו נלמד מג׳ ח'כ םי' וי׳ו
מקומית מישיאל עם הקכ׳ס פא חליפין יאוגאה עיין מי ואהלוח סי'
וממשה עם יתמ ומדוד עם שאול מתיל דקצ״ו י כ׳א וכ׳־כ .
ע׳ג ועיין כן לאכיהם וכיך את אביהם : פב חליפיז ומכר דכד אחד הוא לפי פי'
יפ״י כהיף פיק המכיא כדי יין
צו חמין להחם כשי ונכינה כתמי אחד עיין כ'כ מי״ה אכיר יעקכ ז״ל כנימוקיו כ׳י .
שאלת יעכן ח׳א סי' ק"נ ועיין פג חלום אפי' חלם טי וכאייס אופן היא
כקונ' ויען אביהם כיו״ר . יאמרו ד׳ח ל״מ יל'מ עיין שם
צז ח^ץ כישית הנוי כעינן שלא יקבל עליו הגמלים ח׳א מע' א' אוח י׳ג ועיין כיוה״ק■ ח'
אחייית עיין שנות יאודה כהשמטו׳ מקן דקצ׳ד סע'כ וכס‘ החפן חיים הי' פ״ח וכפ'
ילק״ח ע׳ב. ציקה חיים דיוש כ׳ח ושמו משה ד״כ .
צח למץ לחקיי' היכ ש׳ק מאי שנא דכצולכ פ ד ח לי צ ה כחכ כעל ה'נ וה׳ד כילק״י
היכא דהיא שאול לא קיינן ביה ס' חצא דקע׳ג ע׳ג וו׳ל
לכם משלכם ואילו נחמן של גוי שקבן! ישיאל עליו אמי הקכ׳ה למשה אמוי ליכם שלא יצה ליכם
אחייוק קיינן כיה לא יהיה לך והרב כית יאודה זעזע כטפך מאנס לקיים המצית לפיכן תחלון
עייאש השיב צו ונא הרכ שכיח יאודה כהשמטות מנעליך כאכל ומנודה שדיכם לסייח יחפים וכטיפה
ילק״ח ע׳ג ויחאו ומני״י כחלקי׳ת תשית למו ועוד סייחה שכניפך יכיל לקיים ייע לאחיך וכן וייקה
לי כהשמטה דקמ״ה ע׳ב : כפניו טיפה סייחה יהיייניה עונים ׳חלון הנעל
צט חמץ ידוע ילא מהני ניטול עיי; כגיי ג"פ כאכל כמנודה כמויי כמצית ע'כ ועיין כס'
שש סי' תל״י יבהשמטות שם. ען החיים למוהיח״י כסיד חליצת המנעל דכי נפלא .
pלמץ אי ישאי לשיוף החמץ כבקי■ כיום פ ה ח לי צ ה לענין הקשיים סניתנין כעיינו
י״י עיין כס' חיים שמס סי' ב' אומיר מכפנים הנה כס'
יהעלה יישאי יעי׳ש ! חיים שאל ח"כ סי' נ׳ל העיד על מיה״י כתי
קא חמץ ניסח השטר של מכיית החמן כהינה יכחימיי מהנין לעשית הקשיים מנחין
תמצא כס' שו׳ת יאשית ככורים ■ יעיין כס' ייח חיים אה ’ ע סי' קס״ט אות ה'
סי' ה' ושם לשטי הישאה וכס' שיכת ציון סי' י״א וכס' חיים לעולם ח״כ כס' מימי חיים ועיין ,כס'
ונס' חתם סיסי סי' קי׳ג ניסח שטי למכוד חמן ח יש שנים סי׳ ך' :
ונם לשבת לנוי. פו חליצה כין מציה לכתחילה לכדעכד
קב חמורים נעשו שיים עתה צייךליכוכ עיין שיכת ציין סי' נ׳ח . .
על סיסיס • יש כזה מליצה . פז חלוצה למי עם החליז עיין תוח׳ס
נאה כס' ש ’ח שת״ח פ'כ ועוד שם כקוצ' שיח ח'כ דקמ׳א וקמ*כ ומשנת י׳א
שפחי ; מע' זי ועיין ויען אכיהם כסין אסיע ולסיכ מימי
ipחנוכת הכית דצייך סעויה יוה״ק ס׳ חיים ני'י ילסרס גאון יייש' יש׳א כדכס ני׳ו
ויקיא ד׳ג ע״ב ועיין חקק׳ל פח חולץ אין לו שום יתיון כייושס עיין
ח'א יו׳׳ד סי' נ״ו : י ויאמי יצחק סי* קי׳ט .
דק חנוכה כן הסשך ע׳ש אביו ויוצה פם חליצה אם כופין ליכמס שתכא אצל
להדליק לעצמו עיין חיים וחסד היכם עיין צח׳ל ח״ג דל׳א ע"נ
סי׳ י״ג J ופני מכין דלקי^ס ע״א .
ק ח ח נו כ ה כל ח' ימי חנוכה כיומא אריכת׳ ץ חליצה עיין מוסי׳מ מנן סי' כ׳ט
דמיא ולכך מי שצשכע לפרוע ופיח מ א סי' כ ס לדיין אם י
כחמכה היא עד יום ח׳ »שא'נ כב' ימים של ר ’ח נפסל כמה שיש לו יוסי כטסו או ססיות ועיין
ט׳י ס*מ סי' ע*נ וס״ד כלק״ה יק׳ס דנ״ו ע"נ להיסכ״ם פ׳ח מסל׳ ציאת סמקדש סי׳א מי
שפיקח יוצאת מטדלו ועי׳ש למדן כ'מ ועיין חים
קו ח גו כ ה אם אינו משקמש לאודה מותר ושלים ח'כ סי׳ ן׳ מה שסונא שם משם שהדש׳א
לישכ לאייה ואינו צייו להדליק בס׳א :
ני אחי ס׳ פני אייה סי׳ מ״ו ! צא חליצה דהככור או גדול האסים דקודם
קז חנוכת המזבח כימי חשמיצאי ככ׳ה ע׳ כנין ציו| סי׳ קנ״ב .
גכסליו כיחנן כפ ’נ דמנילה מ ׳ו ^ צב חליצה דכופין ליבם או יחן לס מזונות
יע׳ש כתיס' ישיב שי״ל שם כתב דעל האבנים עיין כס׳ ידי דוד סי' א׳
שהיי תקני תכף יהק' עליו היב יעצום כנן של כהל' יכום .
קדושים כמתי״י דוד חכים ני׳י ייה הפך מאי צג חליצה יהיה סומא היכם כשמת אחיו
מ׳ו כי נבוז כצי חשמונאי יייייית דתצן ואח'כ נחיפה עיין כס' אמי
את אכני המיכח ששיקצים מלכי יין ע׳ב והצ׳ע ייסף דק׳ת ע׳א .
וקישייתו נופלת נם כן על סיכין תלתא התיספת צל חליצה כדיין רעינו אחת איני יואס
יו״ט והקול הרמז יעל הכ״ר כאשי ידאה המעיין כל כך יכן כאזן ,עיין ישיי
דמה תי' מצא התיס' יו“ט דהוא משנת כמידיס צכ ס'מ מע' ד' אות ס׳ דמ׳לך ע׳ד וכשד ועיין
והקול
אזכור מערבת חית אגר ה ם
מומחה לד'מ עיין ערוך לנר רף י חי ד כה £3יבם שלא נודע סיבן הוא בעולם אם סיבמ'
I יז״י מוהרס לשוק עיין יד אבשלום דב׳ן
מ י ח ח ה ל כשב׳ב^ע״ן קיית ד׳ סי׳לא ע'כ ועיין הקפו ש*׳ סי׳ מ' ועסה בזמנינו במו
דק ס ע א ו:מ א סי יח שעשו סעיף סהירא ^לעגוכא ראההא מכה סב׳אפור
ב ן יין מטשל בשר לקידוש ע״ן תהיי סי' ל׳ וססי׳ל בן יאמר על זה נמי .
י דלא במזיק פח׳ע ככ'כ לדפיז ע[א יוד יד סהם הוא שמאל ספרי ואהחנן פי'
כח יין החם יינם אם הוא מה״ח עיין פח׳ע ל׳ו וז׳א דט׳׳ו ע׳ג .
בסנהררין לרק׳ו ע׳א ונמנע גיי . יא ידו רשוהי ספרי פי׳ יק׳ן יסד״ר דקס׳ד
יו׳ד מאחדות בס׳ p׳ pארם סי׳ ל' ושם סי׳ ל׳ב ע׳א ומכילהא משפטים פ׳ס ושי׳
על ססומן • יצ׳ט ע׳ב וד' כל׳ צוואה דאמי סכל ביד אמו אם
ב ם יין בזה׳ז אם שהה רכיעיח ראל יורה ׳ הוא מתנה יע״ש .
עיין מר ואהלות סי' כ׳ • י מוכיסוה הויין ידים עיין למדן יב ידים
ל יין מזוג על חד חיי מיא כשר לכיכה מלבא זה הים הגחל בשישי הים
והידוש ולא לנסכים •סדיר רף קמ׳ו י
. ח׳א :
ע׳ד ; מעוטף צכגד עיין סה׳ס קי׳ חתי״ז יג יד
ל<*{ יין נסך בנעלם מן סעק וחשש מנע ועיין בקינ׳ ויקרא אבדהה {
י טי עיק אחי וראש סי׳ ה׳ .וכיין יך■ כעל השטר על הקחהונס עיין לסרב יד
שסט׳ טלטל החבית ממקום למקום אם לא כיוין בית היין נד׳ו דרוש א' לשכה הגדול
לשכשך ההירו • מסרשד׳ם יויד סי׳ נ׳ו וכיח חד פועל ניד בעס״ב עיק אחי וראש סי' ©ו יד
יו׳ד סי׳ ע׳ב .וביק בחערוכח דניטק עיין באר י׳ג :
המים סי׳ ל׳ב ועיין יבא הלו׳ סי' נ׳ בעטן החותם של איה קונס לו שלא מדעתו עוין ידו טז
והיכא דאיכא שומר הולך ובא ! שיורי מכסת מע׳ זו :
דד י ל ט דשכח לומר זמן כעצית |עיין באד ט ו ב י ד ? י ה מורס כולו עיין קרבן אהרן
סמים סי׳ כ׳כ• ע״ס סולת יהיה *
ל 3י ל ט א' לשחוט לשכה עיי עירוב ׳ באר ו bיעטר עיק מו׳ה החסיד כס' יהדג חי
סמים סי׳ ביד . חיה לוד חילוקי דינים כשאר מצית
ל ל י ל ט סמך שמבקרים איש את רעהו ואיש רקמ׳ח וקמ׳ט וקפ׳ב ורט? וחיים טיכים דף כ׳ה
אה קמט ־ממ׳ש בסה׳ח סי׳ שניט ע"כ ולמוה׳ד פני מכין ח״ב כקונטייסו^ הגדול
והמפרש שם וע׳ כס' פלא יוען מע׳ זו : ביה ועיין כס׳ מעם לועז ס׳ שמוח ד׳ו ע׳ג
ל ה י* 1ט ראוי לחזסיד לכני ביחו ליקת ני וחינא וססדא ח׳ב רקס׳ר• והיכא דנוחנין לו ׳סורין
שעוה רק מעיו״ט ולחתוך פתיתים עיין צמיר ס׳א ק׳ כי תשא דקצ׳ס ע״ד ושם בס׳
בדי
אזכור מערבת יוד אברהם
ן יו ה׳ ף סמך לנשיקת יר ממ׳׳ש בפרקי ו כלי להדליה יא 0טוכל ספהילס ממpום שהודלז
הובא בילק׳ר דקנ״ב ע״ב. י לא טוב עשם ונחפי וגורם ביבוי•
נ א י ו ה׳ ך מנעלים של צמר מחופים בעי ל ו י ו׳ ט אפיס בחנור של גיי עיין רוה דגן
יכול לעלות לרונן ולס״ת מלאכת י אום ג׳ם.
שלמה סי׳ י׳ ל | י ל ט שהביא טי דגים ומסיח לפי חומו
נ ב יו ח׳ ך בעוברם שהריתה עיין כסא אליהו שהם מאחמול אי מוקיין לשבח שבא
ועיין מנתב שלמה סי' זן ובמפתחו׳ * אחר יו׳ט עיין חיים וחסר סי׳ י״א .
שם. ל ח י ר ט איספריטו ואידאיי פ׳יתילי מותר
נ ג יו ה״ך אי הפייסות היו כיוה׳ך עיין חס״ל מבמה רבנים ביס חמי ח״ב סי'
תאומים סי׳ ס': ל׳א ועל הנארגילי עיין חינא וחסדא ח'א וישרי
ד ? יו ה״ך אי מכפי בל שעתא ושעתא י לב הא לן והא לסו•
רוקא משחשכה פלוגחא ראמוי, ’ ' ל ט י ר ט לענין נדרים ונדבות וראית מומי
בירוש׳ ועיין יד יאורק ואלפי יאודה בשנועוק רי כבור ואיסור צירה ואיסור מוקצה
ובכריקו ד״ח ו־ח״י כאביר יעקב שם ועיין צגריטכ וטי שסביא תשיית לישיאל ושיפת קישים וניבוי
בשביעית שם ושם מבואי לענין שעיר המשתצ והואיל ואקלע אויחים על בל אלם עמד מוה׳ר
ועיין פני משה בפיק חלק ועיין בס' מיאה הנר. זה סי׳ם גדול י׳ל בס' הנורא שישי הים ח׳א,
ח״ב בדרוש להספד במאמר בשעיר המשקלס ורו
ולענין הטמנת החמין מעיוה׳ך דיש איסיין עי מ י ר ט ב׳ ש׳ג עיין שער אשר סי' ח׳ וסובב
ש׳י דקל׳ה סיע׳א• הולך לקונט' קדושת יום טוב שהדפיס
ג ה י' נ מכילן ריחמי ראומרים בר״ה ויוה", סיב מי שארינו נמוה׳׳ר משה חון ו׳ל בן הרב
הו׳ל נמו שמע שמע בנין ציון ip מר דודי רבי אליעיי הגרול ו״ל על קגר 1ה ועיין
לסגאון חתם סופד מסי׳ קמ”ד עד קמ״ט לקבורה
נו יו ס ף רלא שלטא בויעיה עינא נישא יש ולחולי ולמקום ולהוליך בלים ;
הפרש בין אחגליא צאקנסיא צמ״ר מ א יו ם יאי צייט שחל יום ב' טבת ביום
ח״ב רקי״ו ע׳ב ועיין בקונט׳ אברהם את עיניו אחרון של חנוכה ולשנה אחרת חל
בכיטת לר׳ך ע׳א . יום ג' טבת יום אתיון של חנונה ניצר יעשה על
א יו ס ף ן׳ שמעין עיין בית היין בררוש ב׳ וה נשאל סרב ש־ס הארן ח׳ג סי' ו׳ל יפסק דליויל
לונור ועיין בקונ׳ אברהם את ירו ’ י כתר יום של חנו^ז ולא בתר החדש יע׳ש ועיין
ח״א כרחש ג׳ לונור . ■ במע׳ ח' ד״ה חדש.
חן יוסי בן ייסי נ״ג שסידר עבירת ׳וה״ך מ ב י א ר צייט אי יום הקבורה או יום המית׳
היה קורם אבותיו ורבותיו של רבי עיין חס׳ל סי׳ ל׳ו דיום המיתה
שסידר המשניית הרב מוה״ר חיר׳א כיש מאין ס׳ עיקר כשהוא בין השמשות ועיין צפיחית בדבש סי׳
אחרי דס״ו ע׳א■ מ׳ ומעשה אברהם סי׳ נ׳ו וחיים ביד סי׳ יק״ח
נ ט יו צ אי יינו עד במה נקיא עיין להרמב״ם ועיין מ׳ו כפיי מגדים סי' חקס״ח.
פ׳ה מהל׳ ע״ו דין ד׳ ובמעש״ר מ ג DVהיבא דררשינן ביום ולא בלילה הוא
שם. לומר ראינו רוקא כאותו יום ואם
Dיו צ א י׳ח ואינו יוצא י״ח אם הוא למצוה הוא על ומן מוגבל רוקא אותו היום או גם הלילה
או לגמרי בלל יש כיה תיי לישני ככלל התוה״מ ס׳ צו ע"פ והנוקר כיוס הג׳ באש
דהר׳ן דישבם בס׳ בית השיאכה לענין סיכה יע״ש ישיף .
ומה שעלה כרעתי ליישב כנראה רלא ניח״ל להי״ב מ ד יו ם אס הוא מע׳ס או מהנה׳ח עיין
השואבס לאומרו והוא דיש הפרש הניכר רמצטער לב חיים ח׳א מסי׳ א׳ ואילך ועיין
בריח דע סטור מן הסוכה ואינו רומס ליאשו ורובו צמ׳ד ח׳א דאר׳ך ע׳א . .
דיהיב דעתיה ודוק . מ ה יו ם באחדים ועשרות לענק ספירת העומר
י מ י ט אי לילית בנלל עיין למוה׳ר עיי] יוסף עליכם וקמ׳ס דיק׳ח
מת״ל יקי״א סע׳ב ונו״ר ח׳א . היע׳א .
בלל נ׳ח סי׳ א׳ וכסס״ק שמע אברהם סי׳ ט״ן מוי 0 Vאחד אם היא מעת לעת עיין כס׳
ונגדי שש בי"ד סי׳ רי׳ט אית כ׳ ושבית יאודה דף מאמי מדיני דקס׳ט ע׳ ס
עו ע׳ד ! מ 1יו ם ג׳ לבריאה עיין דקדוקי חברים ד׳ץ
DDי מ י ם ושנים מעת לעת עיין ערוך לנר ע׳ג■
דג') ודס׳נ ייא*י יעיין ספרי מ ח יו ם הידוע שייך על הקף הלבנה שהוא
פסקא קנ׳ו וו׳א שם תינא דבתיב מיום אל יום לחדש לא על דבר מחורש דאיט
אם הוא מעת לעת או ער שתחשך או משבוע ליץ להזכיר יום כ׳א המספר קינן אהרן ר״ס שמיני.
ואת מיום ות לשבוע אחרת יע״ש■
0נ י מ י ט נגד אי׳ו ומשה ואהרן ורוד תיס׳ יו ה״ך שלא כזמנו דמבפר אך אינו חייב מט
היוה׳ק בח״ב דרע״ו ע׳א■ מיתה על המלאכה עיין פני
0ד ים הנרול רמברבין עליו אם היא ים יוסף ק' אתרי אות ה',
אוקיינוס או הסמוך לא״י פרק עיין
בית
כג אזכור מע׳ יוד אברחנם
ע ט י ר לי פ ל ס לא נתתלקה לשכטים • עיין כית היין ייוש ד׳ לשפ ג•
פתח עינים בזבחים לרד״ן ^ כשיחתהתלמיד »>וך• ושמאל יתפיש
ע׳ב ,וירושלם באמצע הישוב עיין קד׳ר דקע״ה י ירושלמי על וויזות ואיחור ושר\ה ’
ע״ד ופרדס דור ה' לך לך __ : דמיומי היא זריז ושמאל באיחור מראה הפנים פ״כ
gו ף ר לחציל כשותפין עיין מע׳ל ח״ב^
דר׳ה הלנה ה׳ עור פירוש אחר מצינו רימין_ הוא,
רכ׳יב ע״ב ועיין החפןחייש סי׳ י״ב;.
ההתי ושמאל הוא האישור אהלי׳ן רפיח ע י .
j j gף׳ ירוחם עיין כס׳ מגיר משרים סיד
ויקהל ר׳י ע׳ד מה שאמר המגיד בכל ר י ב׳ ר ,הגם דרכינו קעור מוכתר
למר; הקדוש על שכיון יפה כהבנתו • מקום מאס בתרי ניחא לים ריאמרו
ישיב אחר דע׳ פנים לתורה כ״ה כעלי הנלליס;
במה שהחזיקו מאביהם עיין פב יררצה
מר ואהלות קי׳ ל״ר ועור שס
tnי ד י ד כשאומר הנמ' היינו דאין לו הכ־ע
קי׳ ט׳ו וט׳ז אי זוכה בן הבן שאביו נהג שררה יותר בצד אחר אבל כשאומר או ^
או הבן ג״ב• איע אלא היינו דיש הביע יותי בצי הב׳ קרכן
י רוי 2ד״"} לחתנו מצר בתו עיין מערכי אהרן ס׳ ט פי״ב פי' י' .
לב ח׳א רצ׳־ז ע״א •
עיין שינת ציון H Dי ל פ י ק שעה מדורות
בגבאי צדקה עיין חיים ותהי פד ירדפה
סי׳ מ״א ! י סי הי ה הייט בגוי ובלובן וכאורס בקומם
9ה ירליפה בבני השוחטים עיין ת׳ת ארס ברבור בנעימות עיין נת״ל ת'כ
יו׳ר סי׳ א׳ ושמו מפה דף _ דה"כ ע׳ר• י
יתפלש לתרבות רע או לעבודת המלף יי
כספיים דחר מנייתו ת׳ת עיין פל ירליפח יפ"מ פ׳ב רחגיגה סי׳ ט״ו . *
לב מבין רקפ״ז ע׳א • י נ א י צי א ה וביאם איים מקדים קיא עיין
פ? ירליפ ה מי שרצה להקנות לבטתיו ושוב רא׳ם ס׳ חבא ומוהרש״א כב'מ
רצה ליתן לבטח אחרות • עיין
פיק המקכל ועיין כקונ׳ אברהם אנכי ס׳ תבא
כנין ציון סי׳ קס״א : אות י״ב מה שציינתי שם .
כאעבויי אחסנתא עיין אהלי פח ירליפה איד ף ד י יצחק נפחא דהים אומניתו בך ור׳
יצחק רצ״ד ע'כ • י יוחנן נקרא בר נפחא ויש אומרים *
דאכיהם היה ת״ח בכור נוטל פט ירליפה על שם יופיו רש׳־ו כעיק סלק וברית אביסם גדליא
פ׳ש עיין ל 5מכין ררי׳ר ע״ב p׳ לן לן רמו ע׳ג ועין למוקרש״א פ׳ז רב מ ,
ץ ירליפ ה כאב ובאתי ואחיוק ואתית אביו
ואחי אביו עיין סד׳ר וף ק'מ י
עיון לני עיון י צי ר ה בריאה ^_ההפיש עג
ע׳ג ור׳ :
בשררה ורבנות עיין חתם סופר צא ירליפה י »ד ר ב י נ י האר׳י הקדוש ן'ל וזיע׳א ניציז
כא ח סי׳ י כ ועיין דניישלמת רשב׳י ע ’ה שכך גילם בעת *
הלוו כסוף הריעב׳א דשכת ושם היכא דנתקשרו פטירתו מוהרמ׳ק זיע׳א ולבך התפלל מוהרס״ג
שלא לקכלו . הקרוש ןיע׳א על קבר רשכ״ו ועל רביט האר__י
בענין שרדה ורבנות רידוע מ״ש צב ירליפח בנקו׳ בשבתי האר׳י רי׳ר הע׳ד ושם כקוב דמוהרה ו
כהיספקא פרק כ׳ דשקלים גיצק רע׳ק ובק׳ קורא הדומת דמ׳א ע״א הביא
וכת׳ב ס׳ אמר ובספרי ס׳ שופטים ובחיטך שם דב! ל*ת שנס סיתם מטחתו של ר' האר״י כשנת
יפסקו הרמכ׳ם פ׳א מס׳ מלבים וקופ׳ד מה' בא סי׳ והוא סכס את סאר׳י ביום סשל׳ג כיום ס׳
בלי המקדש ומור׳ם במפה כיו׳ד סי׳ סי׳ רמ״ה לח׳ אב יע׳ש ועיין כס' שס׳ג ס׳א דסכיא כן ל ז
וכ׳ב הרשב׳א ח׳א סי׳ ש׳ וסריב׳ש סי׳ ער׳׳א , שנה,
ותשכ׳ק ס׳ד סי׳ז לבל סמנוייןישנן כירושה ועיין fiwי ר ב ע ם סתם צריך לחקור אם הוא ן
נמי כס׳ דבר שמואל סי' מ״ז ולהגאון מרן זקני נבט או ן׳ יואש כאשר הם * ^
כס׳ חק׳ל ת׳ג ליו׳ר סי׳ ק׳ ובקב שם שהיא מפורשים כמלבים כ׳ כי שטהם סיו רשעים ברורם
ירושה מדאורייתא וכ״כ הרב שמחת יו׳ט סי׳ וי׳ו אלא דהעמנין הוכית קוביית מי משניהם• ^
לענין רשכועה לא חלה בנגד הירושה דהוא עו n W Tנקראו הסומים והבצלים ואפ׳ה
מדאורייתא וכן הביא בס׳ מים חים דת״ן ע״ר תייבים כפאה משום דמכניסן י ^
ובק׳ דין אמת ביו׳ד סי׳ א׳ ועיין נמי בס׳ זרע לקיום • תוק׳ יו״ט פ׳ק רביצה מ׳ד^^ .
אברהם ח'מ סי׳ ב׳א ובק׳ צפיחית^ כדבש סי' ה' על י ר ל ש ל מי וכבלי עיין מת׳ל רנ׳ר ע׳ד
ובס׳ מנחת זברון רמ׳ט ע״א וב' . ועיין כסי לחיים בירושלים *
עיני למר|,חק׳כס׳|אכקת רוכל סי׳ ר׳א לתכט כסו׳ס בכללי הירוש'•
דקב׳ט ע׳־א וז׳ל ועור דכיון שהחייקו
ע ח י תי ט ל ם גבול קצה עור ציון התחלת
החכמים בשורת הדיינות אפי׳ החזיקו מעצמן ינו ירוש׳ עיין כק' גט פשוט וף . ^
כה ואין שום אדם רשאי לעכב על ירם ובמ׳ש I'aהזכיר דבריו הרב כרכ״י יו׳ר סי׳ רצ׳ד •
הריב׳ש אפי׳ לא היה מוהר'ד.ייתנן בא כטענת
אכיו n . יב
*אזפור מערבת יוד «לבר ה ם
וארם צוכא וטוקאט יאמציה ואנגירא יצייסא &צע ועור לניון שהים וקנו רא וגדול ור״ן א1
וקישטא וגאלישל וכמה מקומיה אחרים הקנהגו כנו יורש גרולשו וכמ״ש הייכ׳ש אפי׳ לא סחויק
כמנהג יה ופשיטא שכן ראוי לעשית כן ואף ע׳ג אלא שעשש שקילת מינויי ואיך יעלס על הרעת
רמסרשר׳ם בי׳ר סי׳ פ׳ה כהכ עלהשי׳הרשכ׳א לעככו מלייש נחלת אכוחיו כ״ש לגוור עליו צא
סלך אחר כ״ר יפה סנה כנ׳׳ר יורה מהרשד״ם ולמר מחכמי המשנה רמיט אש ראכ׳ע אעפ׳י
רכהשוכקו מי שהיה ריצה להיוה חכם ליו היה יהיי שהיו גדולים כשכמה וכשנים עכ׳ל ועיין עוד שש
לכך ועוד רלא מפני מסישר״ם נניח כל סכמת כסי׳ ק׳ק וכמ׳ש כוס כס' הקטן שמע אכרהם
הפוסקים כשכיל הכיח יחיד ראח״ר להטיה ואין סי' כ״ר וצ׳ה כעור משרי .
לומי קי׳ל כמהרשד׳ם■ ונטר ראפי' יש עם מסישד״ם ו ה י ל ך לפניך פסק דין שעשה סרכ מוהי׳ש
פיסקים אתרים אפ׳ס אין לוי קי׳ל שהיא מלתא ן' עורא ו׳ל סוקן כע:ור ככור *
ראיסירא רניגעיש ככטך רכיט ומכטלים רצונו צט של מר־ רכו' מעירנו אומיר יע״א על מעשה
מפ;י רכינה כי פ:יטא שהוא איסור גמור לחלוק רכ רסמליכו למוס׳ר ני ישיאל ו׳ל.כמקום מירכיו
על רכס ועיין למהי׳י אררכי שכהכ כדכייה האלו מוה׳ר כנה׳ג ו׳ל והיו מעככין שלא היו רוצין
וכו׳ ולענין רינא יורש מקום אכיו רכיני 1ל לרעש■ למטחי כפט מי שגיול ממנו וו׳ל אל נחמות
כל הפיהקיש ואחה כני עליה חוקו ואמט יעשו ינחמט מעצכונינו וראכון נפש־ט כי מאנה הנחם
רצון הרב רכיט י׳ל כי הוא רטן שמים וראו כי אל הלקח ארון האלקים קרוש יאמי לו המאור
היא '1ל כהה ונראין רכריהם של סאומריש שהכן הגדול מקור מים חייש יעוכ אישנו לאנחות ונשאר
יורש מקום אכיו ואל החמצי אה המצוה כי עדיין הריר ישים כצאן אשר אין להם יועה כי ניחם ה׳
היא שיך שנתו של רכינו כי הוא לא מת והוא חי עמי ויייח לו השמש הכן יקיר כן איש חיכט
החש כנפי השכינה ושט ככור לאלהים ולדככש גי ותלמידו שלם כלימורו ממלא מקומו כן ל׳׳כ שנה
ייהי כטרו שכנו ירידו ימצא מתימי יאשם שמשו יורה יורה ירין ירין מיה כן מוה יוה ומנהג
כו והוא ישמח ככה עכ״ל . אצישינו כידינו אף שיש גדול ממט יכל הכא
דיגה מהשו׳ סמכי׳ט שהכיא כטעש הכי הונח להשיג אש גכולו לא טוב עושה כעמו וכו' ויאמרו
הוכיח ראינו מן הצורן כנ ר לכקש יחרית שמיר יגדל ם' החפן שלום עכרו רכינו חיים ו״ל
על מיטי שעשו הממונים וספרנשם אס היא כיין אשי• נתן לו כן יושכ על כסאו ועל ידו לא
או לא דהרי אם כאט כתייח ירושה מה חינכת חסיט רבד מה ורעו כחיים אף היא כחיים וכן
לן כמיטי לפי ההשכמות ני כלא״ס כלהי מיניי יככר אכ כרא ציעה ראטה יה ינחמנו ריששרל
היי משמיא מוקמים לי׳ ואין אנו צריכים צחקנית להיציאלאור שידקו תעלומיש חכמה כדי שיהיו
הקהל רההורס יכהה לו אף גם יאה רמכח דאין שפתישיו .רוכנות ויקרא כהס שמו וכי׳ צחצ
להם טענה לומר ראיכא רעריף מיטה רקודם לו הרמכ׳ם כפ׳ה מה' מלכים צא המלכיש כלכר אלא
יהא נמי ליתא ולסכי הוא ראהינן עלה ומה כל השייות והמיטים שכישיאל ירושה לכנו וצכ׳צ
שנשקמש מהמנהג רכך נוהגין בעיייט אימיר יע״א וט' יא'כ כן רכיני ציייך שירש' מקום רכיט אכיו
רהכן יורש אח אכיו כרכטה ושריה הנס מלכד ו״ל אפי' שיש כעיר גמלים ממט ואף שכעת איט
שני המאומה הללו כט של מוה״ר ע׳י ז׳ל וכנ ו ממלא מקיה רציט כחכמה כי נער ישראל צדקו
של מוא״ר מרן החכי״פ י״ל אוהיפה לך עוד הג’׳ רכרי הרמכ׳ם דמלמרין איתי ומ׳ג שרכיט היכ
ל׳ו צא מוס׳ר כנימן יויר ה׳ כמקום מר חכו אכיו אסף יקק הכל לסניח לפניו דרך ישר לפני
מוס״ר לב שלמה י׳ל ואת רנע מוה״ר יד שלמה איש ני כטחט כה' אלא יצא משחש ירו רכר כלתי
אחרי מיש אפיו מוה״ר כתי כנסיוק י״ל וכשהלך משיקן כק לרון ר'מ צי( או׳ס כי הכל הוא' לפניו
pMftמר׳י כעל חק׳ל חשט הממונים של אישו צנתינאו מסיני ולניין צמכיי׳ה כטעם כ' ראפי'
ימן־ רסכן חגרול היכ ציור המר׳ל אליהו רכס כעל שהקהל לא חיו המניס אלתו ,נלליה׳ם ולא היו
סי׳ ארח משפט ?ל ישאל ומשא וגילה רעתו רצא טתכק עליו האפמה ספאוצה להכללה היו אייאון
ציש׳ל לאי׳ל פתח לועי וצשנכל׳ע מיה׳ר מראה לקצלו חצר סדין וכן עוהי׳י אדיצו היי קל׳ו צתצ
עיניה י׳ל חים מכייע מוה׳ר כחא שלמה י״ל נתין סהשוצס חרא שארין כן שצן החצה קורא
לקרס לו לכט וכלא׳ה היה רן צשלים נאיהו ימן לכל ארה אע׳ה חיש אאר ללוב מאט כ׳ה » ’ד
ארכ נא״ל רל ומוא׳ר עט מכין מופלג כחכמה דצן סחצה צצון והכם וטיא פעיני אלקיס וארה
כרולו ילא הוא אפשי להניחו ולמטה להמכייע והטן ואאד לורש מקום אכיו יפ'צ פאי' ס׳ה ופ״צ
לכרו וסיס סיפ פני מצין וניס דרכיה של הרב ילוסרש'(• ה״ג הי' מ״י וכל הפוצא צס לנלשית
נח׳ל י׳ל וציען שאלנו מוס׳ד ע'» י׳ל ומוס׳ר נצי' יה עושה שלא צדי( וע׳ג צעירט ואת אומיר
אא״ל י״ל איצש אלינה® דכחרו כל הקהל כס-כ דנעשס ענהג ו 0כשצצל׳ע מוה׳ר עוריס יאואע if
צרור סמר׳ל סעלך ויד נר*ו רהוא הפסק של ה־כ רכשוך ימי אכלו מיט את כט פכ' קחילוא מחג'
נדיב לכ ס׳א רעשא על יה כסי׳ ק׳י ואתי עלה שסי׳ל אעפ׳י רככול הרב מוהר׳יי איסקאפי■! פס
מכה ירושה נמי כר מאלו לא אירע כן ממלא מקים סעייס צג' קסילוא אארוא וא ’פ אפי' לרכיי
אכיהיו כשנים סללו העירנו אימיר יע״א כדי לו׳ הכלכו שהציא האפס יורה כנ׳ר דחייבין למנות
רעהס נהכטל אוהו מנסג כר מן רין דכי שם הרה אכן כמקום אניו מאשר רצן* היא המנהג ולא נעיר
צסמר׳ל המלך רור כספרו החשוכ הנ״ל רר׳ך ע'א סואא אומיר כלכר נעשא מנהג זסאלא ככל מסנית
ויל ואם לחשך ארם לו׳ רהייט רוקא כמקום שנהגו וערי טורקיאה נסט צך וכל המצה לרעא^האמת
למנית כשררה סרכנות לכן היה הנפטר כגון יכא ויראה לו אק כמצויה יכל סכיכיתיה ודמשק
כעיר
פד אזכור ט^^רכת יוד אברר1ם
הצר השוס שנהן רנקיטינן ביתייהו רהם ארוני׳ בעיר אינדייני וביוצא אבל .כמחיס דלא נהגו בן
האדן .א׳ מיס׳ר כנס״ג בספרו הכהי׳ר דהסכים אין לעשות מעשה בוס רסא ודאי כורבא היא
בזה רכתב דנראין דבריהם ושכך הוא המנהג ■ דמה שלא נהגו ל'מ מנהג לבטל דן תייה במ׳ש
ב׳ בנו של מוה׳ר ע׳י ו״ל .ג׳ מוה״ר נר ישראל כ׳> ביו׳ד סי׳ א׳ ובו׳ מ"מ בעיר אזמיד חין אנו
ו״ל .ד׳ מיס׳י בנימן הלוי ו״ל בנו של מוה״ר צייכיס ליה דהרי הער העיד בנו כתשו׳ בי בא
לב שלמה ז׳ל .ה׳ ה־ב מהי׳ש ן׳ עויא ול בס׳ כס׳ בתי בנסיות ובו' הרי דנך נהגו בעיר ה!את
ב״ב■ ו׳ מוס׳ר יר שלמה ז״ל .ז׳ מרן מלכא יה ירישה כשירת הרכגית והשתא החבה עיניו יחוו
ס*ם גמל כס׳ שפת הים סי׳ ר׳ וס׳ר בס׳ מ^ס דאעי׳ לסינן את סמטי ולמנית ^את ^_בן היורש
החיים רס״ד רע״ב • ח׳ הגאי! מר״י בס׳ סק״ל הירס והתיר הגאון ערן אנא וצוק ל ק ו סרביים
א״ח סי׳ י״ט דרוקא אם רוב הצבור אינן רוני; ככגון דא דבאיס למטת את יורש מקום אבותיו
ביויש ולא יש מנהג נדסה הכן יע״ש והבא ריב עמסה ואינן מסלקי! איתם מי הוא אשי לבבו פינה
הנביר מצי! ויש מנהג והוי תרתי צעיבותא לקיים לעכב ולמנוע שלא לירש מקים אביו ית ד רפת ח
מילי דאנית הגאון מרן וקני ז׳ל מלבד מ״ש בח״ג ינ׳י ולא היה צריך לכל זה מאחר דנתבאר יכעי-נו
ליו"ד סי׳ ק' כיע״ש • ט' מוס״ר ת״ק יב הריא אומיל יע׳׳א בל ומן דכאן נמנא וכאן היה ממלא
ו׳ל בס׳ עיני רוד בס׳ מלבים דע״ג ע״ד ורע׳ר מקום אבותיו אין דוחין אותו מירושתו ועיר ואת
ע״א דכחב להלכה ולמעשה על בן מלמד דהביא דכתכ סרב דבר שמואל סי׳ רמ׳א רס״ט ע״ב
בל האמור בענין וסיים אף אנן נמי נימא^ דרין דכמנסג שלא נתברר למדי; ממקומות^_אחייסיע''_ש
המיבין תורה ורי! המצמד שיין הם יא׳׳ב כנ׳ר יפה והיי יש במס מקומות דנהגו כך במ ש בס׳ ב כ
זכה ה;׳ של הנפטי מבת ירושת אביו והוא קם ועיין בס׳ נשמת כל חי ח״א דק׳ג ע׳׳ב ואף גם
תחתיו האמנם נלע״ר רעי׳כ ל״א בכל מילי רמינוי יאת ראיתי להיב מקור ברוך סיף סי׳ י״ב דטו׳ב
ושירה יבנו קודם אלא כני! ש״ן וכן נמי במיבין ע׳ב דבתב דהגס רלא ירענו המנהג ביו! רסראשו׳
תויס אכל במלמד ונו׳ ואם יש מנהג בעיר רבנו נהגו כך נהגינן הבי יע״ש והבא סיאשונים בעיינו
קורם לכל אדם יעשו במנהגם עב״ל ושי׳י והן נהגו בך היושבים ראשונה במדינותינו כאמור
כעי! בנו אשר היה ראוי ליוישו תתת דור אביו ועדיפא מינה כתב הגי"ר כלל ג׳ סי' ח' וו״ל אלא
חל׳ש בתייו תיך צ׳ יום לפטירתו ,יו״ר מוה״ר הריאה אני דגם סרשי׳ס ל״א לענין מעשה ונו׳
בעל פ°מ כספיו מבין דבר הי״ל פסק איון על קטן ורך כשנים עכ ז קרס ובן הוגד לי רעשה
ירושת סרב יהינתן גאלאנטי ז'ל בדמשק ׳ י״א מי מעשה הר׳ש אלקבן ו״ל דאחי שהסכימו כל בני
דיינא בעירנו הרב נס׳ל ז׳ל ח״ב דקי״ד ע׳א וב' קהילו להושיבו ביאש להרב מוהר״מ אלשיך והתחילו
סתויק במעוז פסק שהובא בס׳ ב'פ כנז״ל דכט לסתום בשטר מנ^ ער שגדל בט של היב מיהר׳א
יויש מקום אביו ועוד לו שס רצ״ב ע׳א רהירושה שלם שהיה הוא תכם הקהל יסמתיט לבנו ותמליכוהו
מדאורייתא יע׳ש .י׳ב גדול הרוי החסרון דיינא במקיס אביו אעפ׳י שהי״ל למהרמ״א ה' שנס
בארעא הרב ראשון לציון זה דווי בס׳ נדיב לב עכ׳ל והקורא כל זה אין יכנסו באוניו דברי הבאי
כמו שהבאתי דבריי הנעימים למעלה ראש ׳ י” ג דאיבא דעדיפא מינאי וירושה מרבטת נתבטל
סרב סלו׳י מרבני עירנו בס׳ צפיהת בדבש סי' ה׳ מאזמיר ושאני איני דאוי וסכל מסמת קנאה דאין
די׳ב ע׳ב • י״ד אתרון אסי־ון סבי״ף הגאו; מדן שיעור לקנאה .
אבא זצוק׳ל וזיע׳א הב״מ מ״ש בס׳ משא סיים ! מ פ ל הרשום בכתב אתה תסיה מה שיש
ונתשי׳ לס'מ דפירש שיסותיו על הרין ועל האמת לתמוה על סרב ברבית מיס בס'מ רף
דבעירנו אזמיר יע׳א ליבא מנהג כמו איכדירנ^י ןק'ן ע׳ב ודקנ׳ת ונק׳ט דבל דבדו אינןאלא דכוי
יע״א דממנין אותי אעפ׳י שאינו ראוי ומשמרין תימא ונעלם מיניה דמר בל הראשוטם וסאהרוני׳
מקומו אם הוא קטן כ׳א דוקא סיבא רסוא רס י סוברט ובפרט על היסוד שהניס במעשה רב של
והגון דהגיע להודאה ויש לו מ׳ שנה אז ממנין הגו׳ד והוא רעוע ואין לו שורש וגס סנטנה דפתי
אותו אעפ׳י שיש יוקר גרולים ממנו וזקנים משער לט בשאר מסברים אין לו יסוד כלל ועל סכל דבא
ואפ׳ה איט קודם למי שזכה מקודםאלא סב׳ יכנס לניין תורה שיש לה ביק אב מ׳ש בס׳ מזבס ארמה
כמקום הא׳ ובן היורש יכנס במקום סב׳ דמעלין והיי סרב מר אביו כתב שם בדל׳ו ע״ד וז׳ל אבל
משדרה קטנה לגרולה וזהו הישר בעיני אלסיס וארם במקום שיש מנהג וכ״ש אם ח״ו יהיה מסלוקת
ומס שמיט למוה׳ר נר ישראל ז׳ל ב! ל׳ב שנס גדול ובו׳ וכשנפטר מר אביו לא שאל כט ועתה
משום דצירפו עעו ב׳ דיינים כמ׳ש בס׳ ב״ב וכשגם שמת דיין אסר יצא לטעון אפי׳ שהיה מן הראוי
היה לפניו כלסלקיכנס״ג ב״י בשלסן הערוך לפניו הרי כבר מסל וצו׳זת׳דסרי דסרב ז״ל תלה בממוני
ואותו נדון שאני וענ׳ז ערערו עליו דהיה פחית הקהל סממנים מרביז תורה ובמנהג ושלא יצא
ממ׳ שנה זת׳ר בקצירת סאומ׳ר בל זה מרבני עירנו מסלוקת כשאין ממנין את בטראם יוצא מסלוקת
אפי׳ כי אין המנהג מקדימין לבט יגם שישאל תכף
ע תל} ניזיל לרבני קישטא ותראו בס׳ מים התיי׳ אסרי מות אביו או דינא קא כעי והיא הפך הרב
רס״א ע״ד ויס׳ב ע׳א ששה רבני קישטה ^ ברכות סמים מר כריה וצ״ע .
ובס׳ פיית ייסף יס׳ח ע׳א וב׳ מ׳ש בזה ואיך א י ב ן השתא צא ותשוב האיתנים מוקדי הארץ
עתה מקושטא יבקשו לסקור זה ויוקר יפלא בעיני סכמי ורכני עירנו אומיר יע״א דקיימו
דיקי׳ר כשומעו דאומייס לו מאין באת בי תשתרר וקיבלו תורה זו דאיבא ירושה ברבנות מהן מצד
עליט גם השתיד אינו אלא מקמק ירושה ואין קדין מהן מצד קמנקג מהן וענדו עובדא כנפשייהו
תהרוק
אזכור מערבת יוד אנררום
לקיימה ואי שנועה לא חלה משום לתא דמצוה חהדוס Y'ppחשלס חרונן דמחיי ככפוי טוכס
דאורייתא כמ׳ש הרכ שמשת יו׳ט והיכרתי דכ-יו למקום עציט לעשוה איהו גופיה כדין ירושה הפך
עור פעמים דון מינה רצא יוכלו לומר קי׳ל אלו ההורה והמליה והמנהג.
הנגדיים ככיטול מציה והוא כדור .כעלת חמש » ן ד מלהא כפומאי אשיגה נא עמך מ״ש הרכ
מ׳ש הרכ אשכול הטפי דורי לי המלך רור נר׳ו מוהי׳י ן' ההון ו'ל כתשו' כי כאה כה'
שם כס' נריכ לכ דר'ך ע״ג רהכא אינו כחווקה »ים החיים ד׳ע ע׳ג וד׳ וו׳ל וככן כנ׳ד גם שנניח
אמלוך עליכש כ“א אנן כדיק כאמור למעלה ואין כמונח רכת׳ר ני׳ו קאי כתחילה המינוי וכעי ליניה
צורך לקי׳ל .ששה משמותם מ׳ש היכ פיית יישף ככח ירושה כהסכמת רוכ הפיהקיס המסייעים אותו
דש׳ו ע״ר רליכא כזה שייכית ^ל כטו׳ט ואם יצטיו ■והחכם האחי שיהיה גמל ממני היכה מצה להכנה
לקמן מוס אכיאט אליך. כפי דכיי מוהרשר׳ם ורעימיה וראי ני יה החכם
ע ו ף יאיתי להיכ מיהי׳ש ן׳ חסון י׳ל שם דכחה לא ימצא ידיו ורגליו ככה'מ רכל שאין אחר מהם
ויל ומלתא אגכ אורחיו יאיתי להיב מוהיי׳ח ■מיחוק אולינן אחרי רכים כידוע וזהו רין תויה ולא
כשק׳ל ח״ג חיו׳ר סיס׳י דאסר רהכיא למיהישר״ם שכקינן לים למגיל דודאי חשכינן לגול גמור ואם
ודעימיה יה׳ל ראי ,דין ייושה ונו' הביא ראיה המצא תמצא גכיא דחשיכ למעבד כרין ואיני חושש
מהמי׳ת לפי שהיה משה סבור שבניו יייש־ן מקומו להאי מלתא מלכד דקיינן לים שלו אי אהה רואם
וניטלין שייתי א׳ל סקכ׳ס לא כמה שאתה סביר אכל אתם רואם של אחיים כמ׳ש ה־כ החכי׳כ
אתה יודע שה־כה שיחך יאושע וכו' ואיך עלה כתשו' כקריסת החתימה עוד כה רכיון דאין כו
כרעת משה כ| ייי 7הקב״ה לא השיב לו שאינן ימשה וראי דלאו דיינא היא רהיי כל חיליס מרכרי
יאויין אלא וראי רגם אם יהיו ראוין הנה כחכמה מיהרשר׳ם ורעימיס רקאמר הלן אחר כ״ר יפה
הוא קורם ולע׳ר אחהמ״י מגורל רכניתו ראיה ומה כח כ׳ד יפה הלא לפי רוכ הפיסקים העימרים
יו אין אני מ כיי אררכא יש להניא יאיה מכאן ■כימין צרקת כת'ר ני׳ו הב׳ר יפם היה נכנס כגדר
לכל הפיס' החילקים על מוהישר׳ם ודעימיה והוא מסיג גכול רעהו ואין הפה יכולה לדכי רלימרי
רלמה לי דסיבה שרתך וסיכה כיבוד נוני■ תאנה המסכימים קי׳ל כמיהרשר״ם ודעימיס ראינהו ע״כ
וט' לא הי״ל לומר אלא אין כניך יורשי! מקומך לא נחלקו אלא כשהחכם גדול מיכן היכה וכיון
והרכ כיי ח׳א סי' ל׳א לא נתן קדימה למומי• דזכינו לדין דאינן יכילין להביא אחר הדד רינא
משום נוצר תאנה כמקום הכן והביא ראיה מיה דכייפינן להו דהו׳ל מגרר מלתא ואולינן אח׳ר
דמי׳ת רכני משה לא היו ראוין אכל אם היו דהיינו דוב דעוה או לפחית רוב פורעי המס וכופין
ראוי! סוס נדחה יאושע ית״ר . אה המסרכין ע'כ נועם אעמו ומי ניהו הלך כדרך
ו א נ א בייא קלס אמינא רכינתי של הגאון דוייפית כרי שלא יאמרו הנגדיים קי׳ל כמוהדשד׳ם
מ׳י י״ל להכיא יאיה ממאמר התנחומא ודעימיה ולא היה צריך ליה דככר הכאתי מהיכ
היא רלמה לו לסקכ׳ס להאריך כיכרים אין מי כ'כ דקרי ליה מלתא דאיסויא כענין הירושה דאין
יאמי לי מס תעשה יאמר לו כקיטי דיאושע לומד קי׳ל יאה שנית דלא על יו כלכד עמד עלינו
יכנס ולא כניו איט אלא ללמדט דאם יש יותר כעני! הירושה שלא יאמרו קי״ל אלא ככל הפרטיס
חכם מהכן היותר גדול הוא קוים ולא נחית לס' שנשאט ונתננו יש לדון שלא יוכלו לומד קי״ל והקי׳ל
סיכ כ׳ד ו׳ל דלא היו ראוים כניו ש"מ וכשאני שייך לנו ילא להם ויצא האחר דקי״ל רכים מוחיקי׳
לעצמי אמיתי כחפוי דמה שהוצרך הקכ׳ה להאריך נגד הנהו דהם מיעוטא דהכילל וההכנסה ומהוצא'
גטעמו הוא רמרעיס ין לפני ישראל מ' שנה בידם יכל הנהגית העיי ע'פ יקים רכר ויה מכואר
ועשה כל צרכיסס ואינו כמו דיינים אחיים דהיו כס' חקק׳ל ח'כ סי׳ וי׳ו רכ׳ח ע׳ד וכס' נדיכ לב
ומן מועט וא'כ אפי' אם כגיי לא היו יאיים >ז'א רד'ך ע׳א .משנה תו' רמכואר מרכיי מוס"ר
כ'כ הנס משים עגמת נפש של עשה דטיח כולי כעי סיי חיו׳ר סי' רי׳ח דסחכם סמחייק בשררת
האי שנים רטת היה ראוי שבניו יהיו יורשי! מקימו הרכטה הוא המוחזק ואומר קי׳ל והכא להשיג אה
ליס סוציך סקב׳ה לו' לו דתלמירו טרח הרכס ככולו נקרא מוציא וכן הסכים שם כס' מים החיים
כ"כ שנים ומאי חיית רטייחא שלך דאתה הולך י״ס קוע׳ד ועור שם רס׳ג ע׳א וכ׳ ודס׳ט ע׳ד
לעס׳ב נגד הנשאר כחיים כעלמא דין דשיח קמך וד׳ע ע׳א ועמ׳ש כס' דיה חיים ח ’מ סי' כ׳ס
ולכטדך אני משימו תחתך ועיין כילקוט משלי סי' ככללי הקי׳ל וכס' נריכ לכ דר׳ך ע'כ ־ וסכאתי
כ׳א וכסס׳ק כרך את אפיהם דקצ׳ד ע״א וני אה הג' מש כס' סקק״ל ח"מ סי' וי׳ו דל׳ח ע׳א
ודוק . רכמקוס פסידא לעניים ל׳א קי׳ל סכא נמי הגם
צ ג ירלישח כקרקעות לעשיח טאקריי כפני דיש עשירים אתט עכ'פ הרוכ מנק סם משלנו וכל
העש׳ג דמוכרח שחלט הכנית מגמתם של המנגדים לשלוט על העניים ולהככיד
על כיחן שלא כטוכחן צריך לפייסן כרמים אך עליהם ככידיל וכגאכילאס ולנקום נקמתם וכל כי
כחויח ירושה לא אפי' מרינא דמלכוחא עיין קיית האי אינן יטלין הנגדיים העשירים לכק לומר קי׳ל
ר' דקל׳א ע׳ג : וינצחו סרוכ כדין לפני כל יודעי דת ודין כאדכע
צ ד ירלישה מומר יויש את אביו לגבי כני מצינן דכמקום ראיכא כיטול מציה אין לומר קי׳ל
המומר .עיין שם דקכ״ו ע'ג כמ״ש כס' חקק'ל ח"כ דקס׳ז ע׳ד והכא איכא
מציה דכה כמיטי ומגדר מלתא כדאמין לעילא
לכיר מכט לעברו מעשה רב צה ירלישה שלא *או לת׳ר מסיכחם וגם מתורת ירושה דמקיימי'
קעדיא ! ' ייסף שהיבא כסה ת 3.כל ■משימית מקרב ישד 6והיא מציה דימייא עלייהו
הי׳
כה אזכור טע׳ יוד אברהם
H D Wשיושבת בכית כעל אמת ומתה ל' סי׳ רל״א ורל׳ה וס״ד כק׳ס דקס״ד ע׳ג להוניח
מי יורשה עיין שעוק ררכנן סי' ' רינטער ויתענה כיום פקודת השנת של אכיו יע״ש
ט׳ .־ ולפי רכריו יש להקל כאם ראינו נגרר אביו אלא
ראמו כחוקת וראי יותר וכככוד ומורא השוה אותם
כף מערכ ת ־ התורה ’
יין{ כח כיר חכמים לעקור רכי מה״ת
א כ ף נפסיק כרי רשעתי דישו כאות כף כשכ וא׳ת לרויות וכקו׳ע לשעה אך
מ׳ חסי אחר וכן כפסיק ני אתה לגבי קדושין אפקיעינהו רכנן לקדושין אפי' כקו׳ע
תשלם לאיש כמעשהו ררשי וצא כל מעשהו משמע הר''! כנדרים ר׳ק ע'כ:
רהכף למעט והקשה הרב צמ״ר ח"כ ס' תצא רף ען יי^ שכח עצים כפת עיין שישי הים ח׳ה
פ״ט ע׳א מררשת הירושלמי בפסיק כמעשה לבנת וכה' פרי העק :
הספיר רהוא הבל ריורה רהכף לרבות ולא למעט שיש כה אכילה ושתיה עיין צח ישיכה
ע׳׳ש שהניחה בחימא .ויתכן ליישב ע״ר ש :מיו הפיי ם' עקכ פסקא מ ג וכתרכ א
ה' רגכי ריבוייא והוא רהתם כיחש' הוא ׳ רשייו צ ט יי ^י כ ת א׳י עיין מעם לוע! ם' ואתחנן
חיספת על הסל והמגרפה רראת עד היכן הגיע רע׳ג ע׳ג ונשכ׳ח ח׳א כמה
צרתם משא״ב וכרי רשעתי רקפיד במספר לא יתכן הי' וראה חיים ת'כ ה' דברים ואיצית החיים ,
לומר ייתר וכן ולך ה' חסי לא יתכן ריפדע ייתר
היכן החסר והיא כיור : על התיכה שיש כת תלמור ופיה' ק ייכיכה
ב כ ף הרמיון עיין מדכ״ק מע' וו אית יייע עיין הררכ״ו הישנות הי' תקט׳ו *
מה שהק' על הרב קהלת יעקב נמה שר׳י כל ענייניו רהשמיטו כרפוה קא ייע״ו
שהציע להרדנ׳י כיע״ש ונדרשיתי עמדתי כיה כס״ר החלמור כהנהררין העתיקם כה׳ ׳
ועיין פני מנין ח״ב דקי״ט ע״ר. פני מנין ח׳ב ררכ׳ח ע״ג ור' .
ג כ א ר א היכא רא׳ל אכיו הטמא דהוא קב ישנה מחלקת כאהלות פט"! מ'כ רר'מ
כהן ראם איני אביו הרי נלאיה הכר שכה ורי״ש קבר שאין
אינו כהן עיין לב אתרן וירי משה ס' נשא פיי : אדם ויכרה .
J pיין{ן ככית יחידי אפי׳ כיום דלא טוכ הוא
ד כ א ו ׳ א מעוכרא רר' כנאה דפיק חזקת י היינו ראין לבית ריויין מן הצררים *
רהורה יילי הנוטו כקכרא ועל והוא לכרו רי • משכנית והב עמרם הי' ן' רח״ן
יה נתפיסם מי היה כני ניע״ש לפי הנראה הוא ע׳ד ול' הויה׳ק ה' תוייע דמ'ה ע׳א יורה כן •
דוה למר משלמה המע״ה גירו את הילד אך כענין
מחתית אשכחן ריש הפיש נין אב לכן להינא רהכן ו?•{ אומדים רשכ׳ג או ר׳ נתן עיין פתח דp
לאב וא'כ נרון ר' כנאה צא ירמה לההיא דשלמה עינים בכ״ב לדצ״ג ע׳ב • *
אן כר רייקינן שפיר ?מחתרת שאני יייצא להריגה ק ה י שי 3הייט הדכר עצמו .ישלם היינו
ובהריגה הוארכסלקית תשיח למי כין אב לכן וכין השיווי תמורתו .התיה׳מ הרד
כן לאב רכיון רנהיג מה נשאר לו עה אניו כרי משפטים אות קכ״א . :
לחיק על חיי אכיו וחייך קורמין אפי' לגבי אביו קל י ש ר ^י חנוק שנמצא מושלן כעיר מחצה
אך ר' כנאה על עהקי ממון היה והארס יאבד על מחצה ראולינן לחומרא איך ’
ממונו כשניל אביו ודוק : יתנהג בלימוד התודה ושמירת שכת עיין כנין ציון
כ א ו ׳ א בענין לקרא לאביו כשמו עיין H הי׳ קכ׳ו •• ,
מיש הגאון בחיינו מנתה משה גחלים ממלה׳ש שהם מעולם הכי tp
נתום נר׳ו כהי' כ"כ : עולם הבריאה ואילו מלה׳ש י
ו כ א ו ׳ א בקדושין ר״ל ע'כ רהשיה הכתיב מעולם הג׳ מעילם היצירה ולכך מלה׳ש מוכיר׳!
כאו״א לבכור המקים והתיהפות את ה׳ אתר ג' תיבות קק׳ק ם׳ צכאית אכן ישר!
שם ריח ככר את אביך מהירוש' רהעריף סקכ״ה אחר ב' תיבות ברוך אתם ה' וכיוצא • מהר״מ
בכאו׳א ייתר מכבודו מרכתיב ככר את ה' מהינך שיף כתית׳ה בפי' למגילת אסתר >
ממה שחיננך אם יש לך אך כאו״א אפי׳ אין לו חלו י ש ר{ \ יש לו שם הייה ב׳ה ושם אלהים
חייב לתווי על הפתחים יע׳ש ומהרש״א כח״הכתכ על יאשו ואילו באוה״ע שם י
עיר התיס' אלו וו״ל ואילולא רכרי התיש' היה נר' ל1הים לבד .עיין צמ׳ד ח׳א ס' יתיו רקס׳ו ע׳ג
לפיש דהעריפו משמע רלא כקש אלא אם נתן לך ועיי! ירש אברהם ת׳ב וצור יעקב :
תן לו משלו אכל כאויא אף אס אין לך תן להם ק ט י תלמים סתם אי ב^ל גחלים ונין
ויחוור על הפתסים ע"כ והיואה יראה ראין הפיס פנויים לנשיאים עיין כספר
מל' התיס' לל' מהרש״א וכן ראיתי שנתקשה הרב שפת הים סי' ל״ד וכרכרי הכנה״ג בית עיין שיורי
מגרנית נתן שכסי׳ס חין רר׳ז ע'כ וכיאר כינת מנחה כסייס מנ׳ו מע' וו וכס' מראה הגריל
מהיש׳א רלא סיה צריך לררשת ממה שחוננך ח״א כרריש ' 1להלבשה .ורש״י בע׳ו רי׳ג ע"כ
רמהוניך פשטיה דקרא משמע וה ושוב הביא מהיב כתב ריחיס נקרא כלי רעת הגם שאינו יחים ועיר
מיא רלמה החיה' לא כחיי כוה וישב רמהינך לרש׳י כחולין רקי׳א קע׳ב רכחב יתמאת היינו בלי
משמע דדיקא כיש לו הין רב אגל ממחוננך מש׳ רעת י
שיש n יג
אזמר מעיכת כף אברהם
י ט כ ה ן שמצה ליקס גרישה נטענה שאיט שיש לו מעצו ולגכי אי׳א אפי' אין'לי כלים ות׳ר
כהן עיין קיית ד' דקי׳ג רע*כ • ולא הכנתי דכייסס יהא סתיס‘ לא פירשו נ׳א
ך כ ה ן ר״ט כהן היה ונשסיס אוכל תיומה סכיאו צ' היייש' וסירוש' אומר ממה שסגנן ואיט
ככקר סיס אומר סקיכתי תמיד סל תלוי כתיס' וס נרי שיאמר מסרש׳א אילולי דכיי
שחר וכן כין הערכים ראכילת קדשים הו׳ל עטרה התות' .ולער׳ן צפרש^טנת מסרש׳א עפ״י מס
יהיה מחאסר לכא לכיס המדרש ער שהיה אוכל שצייט לסלאן רל'כ ע׳א ר׳ס אורו ריש תוכיים
קדשים יהיה אומר שהיה עשוק כעטרה ירע אכיסם ככור משל אכ לאפוקי יה כהץכ׳ס סוא מסס
פי׳ קט׳ו. שסננך כררייוןי תיס׳ תן לו משלי ואילו כאו׳א משל
א ל כ ה ני ם אמיכלים וגוכיים אי מהלוים כן ויה הוא סעריפית רסיא ממס שחננך לנכי
היו עיין שד׳ר דק׳ו ע״י• הקכ׳ה וכיור •
כ ב כ ׳ ג סלה וככורים ההכאה והקריאה היא כ מ ד אחי אמו ר' יונס ות' ססיירים ס׳ר ז
צפני כ׳ג דוקא וססיליק היה לכל , ככי י יי י סי' י מ וכשיורי כיכס
הכסנים ייש סמך ליס מסכתיכ הגרתי היום לס׳א ו״שייי,שייים :
ומשמע יאין ליחה ה' על כהן סייוט וכן משמע כ מ ד חמיו בתסיי וסתט ציכא ענין כא ח
מפי׳ רש׳י דאין לך אלא כהן שבימיו שלא תאמר כמסתית נמו כאכ עם כט •
את! לחסיד שככסינס ק־כן מנסה סי' ד׳ן והוא טיית כסף כסוס׳ת ועיין לסיכ עיוגת סכישם
חידוש כעיני רטים יאות דכמה קדשי הייתי היכר וארוחת תסיר דסל׳ו ע׳א וכ' וחוט המשולש רכ׳ט
דסוא לכהנים שכאיתי משמר להראש שלהם וכעת ע׳א וכין את אכיהם •
השמיענו דהוא לכ׳ג ויש הכלי! לדכריו מתה שפי׳ כ מ ד סא רלא חשיכ לסו מפני נטרו D
כמאמר שם המפורש ייצא מפי כ׳ג יהיה מאליו של שמעון ן' שטח תיס' פ׳ר
וא'כ לו נאה לומר לפניו הגיתי היום לה׳א לפני רסנהרדק ונואת כתכו כתות׳ כפ׳ק רג'כ כרכא
הכ׳ג ריש נו רכיהא ייוצא שם המשרש מפיו מאליו דאסר היה עמו ומפני נטרו לא חשיכ ליס :
משא'כ כשאר כסנים יליהנסי כמעלה 1ו•
כ מ ד כמצוה כגון נטלתו לתת לחכיו יו ד
עיין אות לטונה אות ר' ורכייו
ייה ’ק ס' ויצא ^ ' 3 ^3
ועיין כש׳ הקטן שמע אכיהם הי׳ תמוהים לפי כל מס שסכיא כס׳ לכ סיים ח״א סי׳
א׳ ונטר שם כענין ראיה הטעים יעיין להיה צ׳א .ווכויני רירי׳ן הרכ ועטם ט׳י כמהר׳ס
מיאיח העין כמגילה ליכ׳א לענין וקרשתו גבי ייסן< סכסן ארייאש י׳ל סראס צט תשו' מסיימ׳ט
כ׳ג שהביא מס שסק׳ סיכ כט י‘ ישעיה ז׳ל רסותר לסכרת הגאון מי׳ו !ל ;
יעיין נס' סר המר . כ מ ד סטיות לענין מת מציה ככ׳ג יא
כ ד כ ה ן שנשא וינה עמר כש׳ ראשית ונייר וסיצך לפססו ולעניו כלאים
כטייס סי׳ ז׳ על כניס ועל י כשוק ולענין השנת אכרה עיין שא׳י רף■ צ״י ע׳ג
הקידושין יעיין שיכה לילן סי' וי׳ו בכהן דיש לו גני אסין •
אשם נכרית והיליר בטם אי מניסין איתי לישא כ מ ד סכרי יסא סכיכ עליו ככטד רכו יב
אס כפיו . ארר׳ן פכ׳יי
כ ה כ ח ן כסיותי כעתיק ואגרה יע׳א שנת י ג כ ב ד ש הרי סוא נמכישל עיין כגדי שש
י ה׳י דיו הליכי לטקרישטא יע׳א כיו״ר סי' ז׳ וסי׳ ק׳ס ופרי צהק
הצלתי ילא עלה כהן לחכן עם הייה קהל יכ סי' י׳ט ויכין ומעי ס׳א סי' קמ'כ ,
ייתר מק׳ז יסידים ותמהתי על המראה ואמרתי כ ד יסכית עיין לסמפרשים כסיף דמאי יד
כי שמא קכלו ^יהם כמנסג שיש כיוסיכ לבר
או טו׳ט נמי ואמי לי הסכם ששה שם דקכלה תנא שאומד כגמ' איט דפליגי כהאי טו
בידם יכסן הנכנס שם לא ישם כאותו מקים עלים ן|א רסוא היכירה קוסמות
וש׳ל כישזכר כציואיתריס׳ס רלאידור כהן כאחת סנהדרין ד׳ן ע'כ ר׳ס כשהוא אומר •
מעיי אשכט ושם סעיי שסיכיר ריה׳ס איט על כ הן משוס איט לוכש כגדי כ׳ג כמ׳ש טז
זה המקים כי רב סמיסק ביניסם וסנהתיות לה״א י סדמכ׳ם פ׳ד מסל' כלי המקדש
ואין אתט יורע , ועמ׳ש ססד׳ר דקס׳אי
Dכ ה ג י ס יייכס לסם מלית אין ללמוד כ ה גי אי שלוסי דרסמנא או שליסי דיון ט1כ
מכסניס לישיאל מציה כשהוא עיין ערוכין דל'כ ויכחים רי׳ט
כטף המליס אלא סיטי סמליה ייסא תיס׳כקדושינ כרש׳י ועיין כיס לסדכ pדוpי סכרים רפ׳ז ע׳ר
רל׳י יעיין לסיב מגי׳ ס׳ ד״ס ע׳א רסק׳ על זה ומי הססד ס'כ ס׳ אנטי דס׳ט ע'כ וכית היין
מהגמ׳ יעיין לסרב כית מועד דג׳ל ע'כ שסטא ' דרוש ג' לס׳ת .
pמסריטכא . חי כ ה ט ם ולוים דאין לסם סלק כארץ ואילו
כ ז כ הגי ם דאשתרי כלאים לגכיש לני לדעת כש׳ל מחלוקת סרמכ״ם וסראכ׳ר
לסי מ׳ש הימכ׳ם דמנה כמטה כפ׳ג מסל' שמיטה ועיין סד׳ר דקי׳ו ע'כ ולענין
ל׳ת מ'כ ישא משם הכימיים אדדכס היה ראוי לעת׳ל אם יש להם סלק כארץ עיין ספרי סיף פי׳
לאסיר רוקא צכהנים ולא לישראל יהי דאוסית לא יק״ס יסד׳ר דקי׳ט ע׳ג ודי ועור כספרי ס' שופטי׳
תלבש שעטנו איט הטעם כשכיל שלא ליצן כסוקית פי' קס׳ג יסד׳ר דדכ׳ם סיע׳ג ודע׳ד•
סטים
כו {לזכור מערכת כף ?לכרוזם
לא נצטוו בני נח אלא על בדך pft.אנדהם מב כישוף הניים לפי מה שהנא תי בסה׳ן
ק' הצא דרוש וי׳ו ודוק
אדמת הקדש אבל בח׳ל לא נצטוו
ולכן מסי אנדהם שמות הטומאה לבני הפלגשים בכהונה בוה״ז עיין בה' HD
וישלחםאל ארן אתית עוו ן יעקב ד'ן ע׳ד : בנין לון סי' ז' ובס' סי
מ ג כ ך ובך ל' שנועה אהלי״ן ס׳ ר׳כיים המד הל' כבויים .
דנ״ט ע׳א ול' כנה לעני! עיבונא כ ט כ הו נ ה ומלבית כאחד עיין מה״ל
.או מציה עיין שה ית יאודה ס' יחדו דה״ג ע׳ב . בבני חשמונאי ויערות דבש
ח׳ב ר׳ף ע״ב יצמ׳י ס' שופטים ר״ף סוע״ג ולא
כל דשא לרעת ר' יאודה החם בל מד תקשי מסמר' תנסומא ק' שמיני דאמדו ו_עלי הכהן
ספרא ולכך מאי רכחיה בס' אמר במס שמחם שמח סיס מלך וכ"נ ואב ב״ד דההיא
ואיש בי יכה בל נפש האחיון חייב סנהדרין רע׳ס קודם שנבחר ווע דור דהרי נם משה שמש נב"נ
וכן ס״ל נבי כל הבכור בבנויוח ד״ג ובן לענין ויהי בישורון מלן למאן תדיש על משה
לבונה במנחות דו״א ע*ב החוס׳מ שם כסי אמר
ועיין בס' פני מכין ח׳ב רי׳ד ע׳א במאמר אין
תפלתו נמאסת ועיין להיב תויח חיים שם בסנהררין
חינוך שלו בעשידיח האיפה עיין
חק׳ל מס׳ב סי' ב'נ .
ד כ׳ג
בלא יעיד כל חמתי ובאל יבא ככל עת אל הקדש שנתערב ולדם בולד שפחתה כהגה לא
וכן בל' חכמים ע'מ שאני חנם לענין קידושין עיין שיבת ציון הי' ק ’ה •
אפי' כל רהוא יע׳ש יעיין קויח נהנים ס'שמיני שהרג אח הנפש לא ישא אח כפיו רב כדיז
פיו׳ד פ' יו״ר רכל שהיא יתפרש נמי אפי' יוחד י עיין ברך יצחק ס' פנחס ועיין
מן השיעור ועיין בסה״ק ייקיא אכרסם ס' צו פני מכין ח׳א דקנ׳א ע״ד ושם על ש״ן משומר
פישה כ׳ פ' ייא בל' כל שהיח אם הוא פחות שחיר בו .
מביית או לפי הענין יאיכא בזית יע׳ש ; בוה׳ו דליכא ע״ה סברא1ו לא גד כהגת
מלתא דאי׳דל׳ת עיין יקי הערך מה בך נהירא ליה למוה ר חינא וחסדא
ר׳ק רע״ב ישס יוסף דקפ״ו ע״ר ני״ו בח׳ב והרב פחח״ד ני׳ו עשה תקון בעשית
ובניי שש יו׳י סי' קע׳ו אוח נ' וקריח ד׳ רק׳א שטר שוקפות ילא תאונה עליהם שום דע •
ע׳ר וש׳י רקכ׳ב ע״א ונח׳ל ס׳ב פיק י״ג דשבת
וסתוה״מ ס' משפטים אית מ' לענין שפחה כנעני' ל ל ב י בל מקום שאתה מוצא שא על תנאי
וילקנט דמו תתקל׳ו ועיין למי״ה חק׳ל אה״ע סי' תנחומא ס׳ דאה ע׳ס בי יקרא קן
ס"נ וחינא וחסדא פ״ב דכ׳ס ורנק׳ט והגאון מנחת ציפור ובן כ׳ תשא בי תכנה ני יבדית .
משה נחום נר׳ו סי׳ ס׳ו יפתה״ר ח׳א דל״י ודפ״ו ב ע צ א בו אם הוא על הרין או על לה
וק׳ב אמר שמואל סי' ב׳ד ורקכ״ו ע׳ד• הנדון או על המעשה עיין ק׳א
רפדיש מרובא פייש עיין כגדי שש מו כל ס׳ ויקרא פ'נ פסקא ה' ע׳ע בן בקי ושעד יוסף
יו י ש׳ ק י נדיב לב ח״א בסיה׳ס רנ׳א ע׳ב וג' .
אחי וראש סי' יו׳ר חינא וחסדא ח׳א ד׳ר . ללי כז ס מ ין אי הוו מין חטים או שעורים
ספטוי מן הרב־ ועושהי נקרא הדיוט מז כל י או מין אחי עיין קר׳ר דקמ׳ו
עיין אהלי׳ן רק*א דהביא רזהו בינו מ׳א{
למקום לא בכין ארם לחכייו א'נ בדבר ממון יע״ש ל ז כיי לי ל אפיו של אכיי .ופחים רף יק׳ת
ועיין פתס׳ר ח*א ראסף איש טהוי כמה חילוקי ע׳ב ועיין פת׳ע שם ונסו״ה
דינים בזה ביס׳א וק׳ס ועיין בקונ' אברסם את שבת של מי .
ירו ח׳ב בדרוש להספד ועיין ז כיי לאכיהס ח״א ל ח כ י ב ו י כמקצת לא שמא כיבוי אם לא
מע׳ ס' ר״ס בתב מור׳ם כמה חילוקים הביא וחינא דהוי קרא פעם ב' לו׳ לא תכבס•
וחקדא דקכ׳ג ע״ר. סר׳ר דפ׳ט ע'נ ועיין ילקוט י »ז תשע״ג בימי
מ ח כן• קבוע כמתצס עמ״ר עיין מוהיימ׳ט במקצת לא שמא ביפוי כנחלת מובה.
ח'פ אה׳ע סי׳ ת״י ובס' נבול יאודה ט ל כ י ס ר הרס בשהט בשבת בשונג או מומי
יס״ח ושרש הים ת׳ב מוצל מאש בא׳י סי'ן׳ ופחה־ר פפעם א׳ ואפי מובן לביסמ כי
ת'נ ר׳ע ואילך שנא ותסרא ת׳א רקצ״ט שם מששאל עחן מאתמול אם יכהה עיק כנס׳נ ס׳ר בקמ׳ס
פקויה אמי שמואל דקנ׳ג• יפ׳ו קוע׳נ.
0ט כל• הראוי לבילס אין בילה מעכבת עיין Dכו פ ין אותו ער שיאמי יוצס אני עיין
ששת ישרה בסשמטית דק"מ יע׳ג לתיב קיפן אסין ת' ויקיא פרשה
מה שספליא לתמוה על היפ שמע שלמה ו׳ל ועיין נ' ד׳ן ע׳א ,ופטפין לשציא באין לו לתת לס מוינו׳
עור להש׳י ת' יתיו רת׳ו סיע׳ב וג׳ לענין אצמת עיק באס״ע תי׳ ע׳ ופת׳ נאמן שמואל וחתם היפר
שחלצה רהיא כלתי קייאס ושנא ותתרא ח'נ יה' כ ובית מאיד י ובהומא עיין שם פנאמןשמואל ובנסמית
ע'כ. עיין סיים ושלום ת*כ• ובמפין במ״ע סיבא דמחן
{ ב ל רתקון רבנן כעין דאורייתא תקין פסחי' שכדס בצידה בנק כיבוד או׳א וביוצא עיין ש׳י
רקי״ו ע׳ב ועיין שיבת ציון ש׳ ת׳ת י רע׳ב ע׳ב ועיין מחוה אבדסם רקי׳ב ע׳א .
רנרי אמת כקינ' דפ׳ט ע׳ר. מ א כ י צ ר יתני תנא פדאש אמי ׳י עיין
נא לסרב דקדוקי תכריס דמ׳ו ע״א
אזכור מערכת כף אבר ה ם
שם רע״ה ע'כ וג' כתב ככל הצורך כוס . מקום שאהס מוצא הי גכוה וגכעס נא כי
כדד
׳ י כמילואו גי׳ רמ׳ו גליין הווה׳ק סו ־ .נשאה כייוע שיש סם ע 1עיין צמוה ר
מק׳ל דק*ל ע׳ר וכש' אות הכרית צמוה״ר החשיד
ח"כ רכ׳ח ע׳א ;
ופרט פיט ואחריו כלל כלל הנל כיד סז הפיד׳ש ו'צ ;
עיין לב מכין ררכ״ג ע״ג . שאינו כואח׳ו אינו ככת אתת קדושין נכ כר
ופרט היכא רכחכ כללא ררשינן כדד סח רנ׳א•
עיין מנחה טהויה רח״ל ע״ג ; J J 3ל שייך אפיצו לנכי חד וכא צאפוקי עוד
אשור לגדלכלכייולח אחד לשמירה כרב סט אחר כרמוכח כפרק שכועת העדות
ושיהיה קשור וכ׳ש ראשור לשחק ועיין למוהיש׳א שם נכי צוט:
ולעשיח געגועים עם הכלכה רמכיאו לירי ויחס יחי כנטול רמי עיין חומ״א בקהלת נל כד
שאלת יעק ח׳א שי׳ י׳ו ובימינו עשינו עונשים קי׳ ' 1ופחה״ר ח׳א רצ׳ח וקכ״ט וח״ג
קשים לכור ח׳ רהיס כא על כלבתא ואשתי נתגישה דק'ל.
ממנו כי מאיש עליה . לא יוצדק פחית מג' עיין מאמ׳ר נה כל
בן יפונה אס היה כן חציון עיין כדב דקש׳ח ע׳ג והחיה״מ ם׳ שמיני ע״פ
יפ״מ פ׳ק כקרושין שי׳ ר'• כל מפישח פישה פי׳ ש״ח ומוהיאנ׳ח ש' ח׳ש
כ לי ם כני! ישחירס ככלים עיי; מכחכ וכיד אח אכרחם ררל׳ט חינא וחקדא ח״א דקצ׳ו
שלמה שי׳ כ״ד ופחה״ר ח׳יגש•' וח׳ג רפ ’ ר;
שי״ר ושט״ו י אינו מפשיר עיין כגדי שש שי׳ נו כד הזן
הטים כסכין של גוי שחהך הוחים עב כדי ע'כ:
התיר ייש׳ש • תרומת כשף שי' ב ל היוצא צמצחמח כ׳ר גט כריחית כיחכ
טו"כ ועיין כאר המים שי' כ׳ג בכלים הכלועים לאשחו צמח כימי שאיל לא היה כן
משפת אישיר • עיין מעי׳ן שי׳ אלף חצ׳ח וכקונ׳ כיך את אכרהם
טמאים אסיר להשהיח ככיתי שמא כדים עג נ ח כ ל דאיהו ל"מ עכיר צ°מ מש״ש עיין
ישתמש כהם עיין מהיש״א כמש' חק׳ל א׳ח שי׳ מ׳ ועוד לו כאה״ע
נגעים ; סי׳ כ׳ר ושי' מ׳ו ועיין שפחי ינטח רכ׳ה וכש׳
ע ד כ' ? | עיין דינא דחיי לאוין רף קנ״ג דרש אכרהם וכיח היין כדרוש ג' לה׳ח .
ע ג וכשפרו חמרא יתיי רף קי כ רכר שכמנין צריך מנין אחר להתירו נט כל
ע׳ר . עיין פני מכין ח״כ מרקמ״א ע״א
כענין יצא מן הכלל על יריתו עה כלד ואילך .
ועל עשאל אי ככלל עכרו וכת האמור כפרשת מלך ווה״ק ש׳ כלק Dכל
פרעה ככלל נשיו אלא ללמד רקשה מכלן רש״י יאושע רקצ'כ ע'כ והרשכ׳א ח״ה
שי' כ' ודוגמא ליה הוא מ׳ש חעכרה לחלק יצאת סי' קצ״ט וראה חיים ח׳א ש׳ וארא כרך אח
וכ"כ עור רש׳י כמלכים א׳ שי׳ י׳א . אכרסם ש' חולדות .
על כ ד א י ם כרכיכח כקרון עלי פרדה עי•, כ ל ל ופרט עיין ילקוט רמו תע'כ 0א
הגיר מרדכי שי׳ י׳ג ולהרה׳ג וחתקל׳ו וחקש׳א וחש׳י וחשמ׳ס
ראשון לציון צרור המר׳ל בש' נדיג לכ תי' ס׳ג וקשנ׳ה ו חקצ״ו וריש תחצ׳ט וחחק׳א וחחק״ל .
וכס' חיים ומלך כהל׳ כלאים פ״ט ה״ר ופתה׳ר
ח״ג דשכ׳ה • 0כ כללי
ופרטי הכי קי׳ל ולא ריכויי ומעוטי
חומר ר« ספי' כוה וקכצם כס׳ כמין עיין מ׳ה חק׳ל ח׳א ליו״ד שי'
י שטח יאודה ש׳ משפטים פ'כ רף , מ׳א פר׳ח יו׳י שי׳ פ׳ר שק׳ו וחוו׳׳ן פי׳ר רנגעים
פ׳ט ע׳ב • מ׳ב פני מכין ח׳א רל׳א ע״ר ועדיך לנר רמ״א
כ ס ל ת גדול ג׳ אמות כסית קטנה כ׳ עח ע׳ג .
אמות וההפרש כין מוכר לקונה ופרט המרוחקים עיין יכין שמועה סג כדד
ישכע המוכר .שרה יצחק בכ'מ ר׳ק ע״ב • סי׳ קל ו ולהי־כ ראשית כטרי כ׳י
לרי׳ט ע׳א ועיין שכית יאודה ש׳ כא פי׳ט רכיה
חטאה איוסו מקומן שריכרו חכמים עט כסלי ע׳ג ודנין כחד עניינא אך כתרי ענייני אין רנין
שלא לפרשם אח החוטאים . ילקוט רמ 1קש׳ך וקר׳ד ס' קרח דקט׳ו ע'כ
א' ע'פ במקום אשי תשחט העולה תשחט החטאת : ואהל׳י שס דח״ל ע׳ר :
שלא לבייש את החוטאים .כ׳ כירוש׳ פרק הערל j ופרט וכלל מורס רחחוט המשולש סל כלל
יייי׳ך ס׳ נשא פ״ט ראחח לס' או לע׳שנס מביא ; ל'כ ינתק והייט כלל כומן
הקב׳ס דבר לכלות סממורים שלא לפרסם את ; שהכהמ׳ק קיים סמחנית כהונה לאהק ולורעו .
I החוטאים .ג' בשוטה דל׳ב אריו׳ק משום רשב״י ופרט כחורכט וכלל אחר שיכנס כע׳ה כאר כשרה
I מפני מה תקנו חפלה כלחש שלא לכייש אח עוכרי ס' קרח רקמ׳ו ע׳ג וככלל ופרט וכלל עיין חילוקים
עכירה וילפי לה מקמייחא • ר' רש״י ס׳ כראשית I כוס כקר׳ר רקכ׳ר ע'כ ועוד שם pכ'ר שוע״ר
ע"פ ייחפיו עלי תאנה מפני מה צא פירשם החי׳ ■ . ככלל הצריך לפרט .
האילן שאכל ארה׳ר שלא להורות 1ה הוא האילן י ; בעשה ופרט כל׳ת עיין ורע סה כדד
ה' מ׳ש כפשיקחא ס׳ קדושים ואקמר כגמ׳ והכיאו אכרהס ס׳ ראה פי' צ׳ו ואסל׳י
i רש״י
בז אןכוד מ ענ ף אברהם
פ ה כ ר ת הוא מיתה ומיתה הוא נית ילקוט רש׳י גחומש ע'פ ואה הכהמס ההייגי שלא יאמרו
סוף רמז תשס׳א ועיין ז׳ר דג״ן זוהי ש;סקל ע׳ על ידה • ו׳ מ׳ש בסוטה דף מ״ד
ע׳ד . ע׳א והא נמי הביאו דש׳י ס׳ שופטים ע״פ ומי
כ ש ר ! ־ } שינקה מן הטרפה עיין בגדי פט האיש הירא ורן הלבב זה המתיירא מעבירות שבידו
שש סי׳ כ״א * לפיבך תלתה לו לחזור על בית בים ואשס צנהית
צ כי״£הןא אומר רוצה לומר כן תאמר והוא על החוזרים על עבירות שבידם .ז׳ רש״יס' בצק
קשובה לשיאל וכזה מצינו טוכא ע'פ ואותה החייתי שלא יאמרו שלא יובל להש^ב
פמכילחא וכש׳ס .זה ינחמנו ד׳ג ע״א• לבהמה שחס המקום על כבוד הבריות .ח' מ׳ש
צ א כ ת י כ ה ומסירה בשט׳ח עיין שעות בירוש׳ פיק האשם כתיא ע׳ע ולא עצר כח ירבעם
דרבנן סי׳ י׳ד וחקי חיים עוד בימי אביה ויגפהו ם׳ וימות אר׳ש ראינואלא
ציינקיו ד׳ס הקדש • וכת׳י של גוי אי נקנה ככתיבה אביה ואייו׳ח על שאמר ועמכם עגלי זהב .ט'
ומסייה עיין מז׳ה חק׳ל ח'מ ח׳א סי׳ ל׳ז ואחי בכרק חלק והוא.נמי מימרת דיו׳ח רנענש ירבעם
וראש סי׳ י׳ג ושבט כנימן סי׳ ג׳ם וג׳ן . על שהוכיח את שלמם ברבים לביישו כפייש״י שם
הגם דזכה למלכות על חתיכתה עצמה .יו״ד
כ ת ו ב ת כנין דכרין אי נהיגי ^ כזה׳ז צב כעדויות פ׳ז מ׳ז ונטר אתית היתה וקרכוה כזרוע
עיק לב מבין רף קמ ו ע כ
ופי' מרמכ״ם ההכונן היאן בויחים מחכמים מלה׳י
וחיים ושלום ח״ב סי׳ כ״ט • ראותה שהיחס פסילה לא פייקמוה אלא אמרו ועוד
כ ת ו ב ה כווצי השנון דכיתגין ליורשיה צג אחרח וכ׳ב הרע׳ב שס יעייז מהיש׳ל סי׳ י*כ
ממשפחת בית אביה אין לבית וכתיס׳ יו׳ט שם ועיין מ׳א פ׳ו ד׳ח ע׳א דאסור
זטת כזה עיין נח׳ל ח״ג פ ’ק רסוטה^דף אמה לגלית פיסול משפחה • י׳א כשבח יצ׳ו סתורה
ע׳א ועיין כשה׳ק ויען אברהם סעיף י״ב . מ׳ע כיסהו גבי צלפחד .י׳ב הרב גורע ביאורה ח א
א׳ח סי' ל׳ס שלא רצה לגלית לבעל האשם ואשתו
צ ד כ ת ו ב ה למחזיר גרושקו דיבקוב בכתוב׳ זינתה משום כבוד משפחה דסיא מיוחסת •
ראשונה שהחזייה עיין ח׳ת הוא לאו מרכרי קבלה לפי דכיי פ כעש
אדם מע׳ זו אות ד׳ ועיין שבט בנימן חי' ק"מ ס׳ סחרידים וסכיאו כס' קיית ד' ׳
ועוד לו שם סי׳ רצ״ט וכהשמטות שם . ועיין נפש כ׳ח מע׳ זו וכס' עמורי חיים וכשל׳ס
צ ה מו ח ל ת כתוכחה לבעלה עיין חייםשאל סקיוש .
ח׳א סי׳ ע׳ר ומים החיים ן׳ לשון אמן אמן על ברכס אחת ושא
אחלייא ונדיב לב ח׳ב סי׳ י׳ח ולהכריח מיוישיה דאין משתקק אוחו טעמים ,
עיין קריח ד׳ דקכ״ח ע״ר• נטנים במע׳ן סי׳ אלף חפ׳ו • וכאמייח אנו לי׳ס
צו כ ת ו ב ה שלא נתן חמיו כל הסן עיין ולי׳ס עיטנו יש ספיש דסם על תיי מילי ועיין
כאד סמים עיי ע׳א וכס' חיים בגדי שש סי׳ ס׳א.
ושלום ח׳ב סי׳ כ׳ח ועיין שלחן המלן רכ׳ב ע׳ב
בהשכון על מיזה פ׳ראנקה שלא נגמר .
על סמס בקדיש ואמירת סכ'מ פב mnj
עד יכ׳ס באו׳א הוא תהי שמע
fjfכ ץ ן דקי׳ל מס שקנס עכר קנ׳ר השבוי אחת כאשר הביא פס׳ נח׳ל ח׳ב פ״ג דיומא דקל׳ב
בין הטיס אין לו כרי להשתעבד י ע׳ג*
בו לכתונת אשתו .מסרש׳א פרק הנזיקין ועיין ולימוד על החילה או לעילוי פג כפרה
להרי׳ף פאגרתיה שם ’ נשמת דציין לומר פן אמי נמ׳ש
צ ח זי > סו ד לעמוד כלא בתוכה אן אם תפסה כזוה׳ק בדוד pאמתן ועיין מד׳ת דיר׳א ע׳א
מטלטלין או קנה ממט כקנין וכשאיט יודע שם אם סאשס יזכיר שהיא אס פלוני
קודר מהני ואפי׳ כלא עדים דלא איברו סהרי אלא ויועיל להזכיר זטת אמו על בנס גס זה לעומת
לשקרי .היי׳ף פרק הנזיקין ועיין להלאן שם נע׳ זה וחטאת אמו אל תמת .
סנוקין כפט ובתו של ר׳י כ״א דלא חששו לכתובה
כנראה דסוא מס׳ע ועיין למסרש׳א שם כח׳א
דדן דסוא דחוק מן העיר מיל פד כפף
דכחיב אורח ברגליו עיין ילקוט
ועיין לסרב בית היין נר׳ו כדרוש ה׳ לזכור דס׳ח ^ וברית אברסס דמ׳ה ע׳ב^.
ע׳ב וג׳ בעטן א׳י שהיא הכתובה והשטר היא פ ה כ פ ו היינו הימטת מנחות ד׳ט ע״ב•
סתייס דאסוד לעמוד פלא כתובה I
צ ט מ ו ר ד ת ונטכרק על דק לא יש תקנת
רגמ׳ה עיין מים החיים סי׳
שפכה מוקד בגיורת סה׳ס סי׳ פ 1כרות
תקייח ועיין בק׳ אגרת בקורת ,
ו׳ וחיים ושלום ח׳א סי׳ א׳ ועיין יפה ענף • ובענק כחת שפכה עיין חיים ושלום ח'פ ומנחת
משה נחום נד׳ו אה״ע הי׳ א' ונח״ל ח׳ג פפ׳ת
Pב ח צי חשבון שטוען הבעל דנפלה בירושה דיכמוח :
מחמיו והבעל יורש את אשתו עיין ” ^ הנה וסאכדחי חמורה מפרח דאבדה פז כרת
יד ימין סי' כיב י היא פושעי ישראל הנידונים נגיהנס
לוא ט ^ נ ת פעלת מום • עיין ידי דוד סי׳ אכל ברח אחר שקבל עונשו זוכה לגן ערן רטט
ה׳ וטענח מאיה עליה שם סי׳ * ' בחיי סי׳ס חיי שרה ועיין סד׳ר דס׳ז ע״ג וכסה'ק
ט׳ז • ולאשס שזינקה כאונק עיין נק״ל ח׳ג פפתו׳ ויקרא אביהם,
דק״ג'
*1 יד
א^כור מערבה בף אברהם
Jלי׳ יוה האומר למבירו המתן לי ל׳ יום רק׳ב ע'כ וס״ם ושצוס ח״ב P׳׳ פ״י .
אם בא יום ל׳ עצמו הוא הון :זמנו ה ב «3י• שמשכן בגדי אשתי וסאשס רוצה
כמטאר כרש״י פ׳ג רמ״ק ועיין כהונייא רנויר . * לקיותס בטענה דהיה שצא מדעתה י
עיין בגדי שש הי' צ״ג ועוד שה הי׳ ז׳ אות י׳•
ד לי' השמוש אורחיה דקרא להחסר כגון ורב
יעלור צעיר .כן יבכר אב .כאשר בא ___I קג מו ס ח _
יעקב מציים כי היכאו כית יוהף וכן ובני רשף יגביהו הדימ ט ת א הי ית ח וקרית י
עוף וכאלה רכיס לאלפים ורכסת אכל חקרו! סמי לא ד׳ דק׳י ע׳א ועיין כה׳א .
מליט אלא מעט סשמרו לכם מלית כהר .וני חחרל דאירכיהה או אכלו ממנה ד ה כ תו ב ה
לנדור אכל הצריכה להוראת המקום לא מליט חסיונה עכברים דצייך לכתוב אהיה י
יפ"מ פ׳ה ריומא סי' א' . במסת הכתוב סטד לאברהם אה״ע דיפ׳ב ע״ב
ה לי׳ המשמש מויס על הקירוכ אך אל ממוה׳ר כמהימ׳מ ז׳ל כת׳י והוא להיב יד אהין
מורה על הנגיעה והדימק נחמד סי' ה׳ו הגה׳ט אוח מ׳ו והובא נם' בים חמד
למיאה על סכ׳ר פס׳ה ע'פ יילד תינה . להדב ידידט מהיא׳א ני״ו כקינט' ען סופי דף
ו ל א תנסי אח ח׳א כשהוא כענין אליהו ס׳א ע׳ג ממוס׳ר מהדח׳מ הני' ועיין נמי בס'
לסייית לאחרים וכענין נסיין העקירה נתלת ז׳ ח׳א הי' י״ג אית י״ג •
מיתר צמ׳ד יו'א ס' כי תשא דר׳א ע׳ג .
\ ל א תינס בגר כמס לאוין ונאינאת ממון מ ה כ תו ב י ם הכאים כאחד אם הוא מלתא
ובאונאת דביים עיין אהלי׳ן רף ק״ז דמסתכד ילפינן מנייהו עיין *
ע׳ב . שכוח יאודה דיק׳ת ע״א •
ח ל א תגטב סאמור כיו׳ד סדכרית איהיה קו כ ת ו ב משמע מחדש .כתב משמע
לטנב נפשית אכל לא תגנוכו סאמור מעיקרא דש י כמגילה דט ו ע ב '
נס' קרישים סוא ממון ומשם נפק׳ל ע״מ לימקט בפסוק וימצא .כתוב .
ע"מ לסחזיי וטעית נפל ביפים בכלי וברכיי Tpכ ת י ב בחייה כיום ההוא אצמיח קרן
היימ״ט בזה תולדות אדם לר׳ז רק״ב ע”א ר״ל בתר דההוא קרא דכיום י
והרי׳ף כאגדתים פ׳ק רקרישין סי׳ ג' כתב רלאו ההוא • מהדש׳א פיק תלק סי׳ שפ׳ה .
כטנב נפשית לכד איייי אלא גם כממין , p Hכ ת ו כ י ם מרכיים כסיפור מאמרים
ט ל א ייכל כעלה הראשון אם קדשה הב' ברבי רניחא ליה לכתוכ י
ולא בא עליה ומת אפי״ה אסורה לאומרו דאיל׳ס לא היה מביאו הכתוב ולכך על
ליאשין אבל^אם לא היה גט כשי מהיאשון ולמפרע שם הכתוב נקיא עיין מלה׳ק ס' רבדים בפסוק
קידש הב׳ בטנטת מיתית לו מיהרש״א פ׳ק ערים גרולית •
דקירישק . ק ט כ ת ו ב ת קעקע כמה שיעורו .עיין
י ו ל ל א תבא אל ביתי בליה אבל לא בערב מע׳ל ח״א רמ׳ח ע׳ג . י
סטעס דהלוס הוא מדיחק מה שליה קי כ ת י ב ה לענין הפיית העימי עיין הגיד
אכל הערב מתון הטבע אמר לביית עיב שכיחת מרדכי סי' ט׳ו וכסה״ק אכיסם *
לקט מעי מ' ועיק לסיב זרע כין ח׳א . את ידו ח׳א בדרוש לשבת כלה ועיין עיק יעקב
דפ׳ח ע״ב דזכי עשה למ״ש בשבות יעקב רכסיבה
י א ל א תתנם מתנת הנם סיכא דאינו ממין לאו בדבור ממש ועיין אדמת קרש ח׳ב בי״ד הי'
לטיכת סנבהי מיתי מחצ״ה סי׳ ז׳ ח׳ כמקלל אביו ע׳י כקב•
דל׳ב ע׳ג יעיק •עיין מל״! לעיי! ייייז בעי״פ קי א כ תו ב י ם אפי' מל מקרא חד אומר
והוא בהפיצם ועיין תק יעקב שם ועיין פתה״ר הברייתא-ב'כתובים • ת> *
תילג דטו׳ג. ס׳ בסר ע'פ דקפית לן ז׳ שכקית שגים
י ב ל א תחנם ל׳ת להם תן אסל לישא ק״ו
על ישיאל,כשטל שבים מיתי לב אהרן כ ת י ב ת ‘מגילה עיקק׳ע סי׳ עק״אי קי ב
ביאושע הי' י׳ד ג ט סכנענים שאמיי לאביהם ועק׳ס וקע׳ו• ’ י
נשיא אלסיס אתם סתיגט• ולא תתן ץהם פטה
בקרקע עיין מערכי לב ת״א י׳ח ע ’ ד. ד מד ט ע׳
י ג ליא תאכל כל תיעבה עיין מ׳ו כפ'מ סי׳
תה׳ת לענק אמירם לטי לקין עצם מפסיק הענק גגון ןלברמן ליתיך ל׳א א ד
קטן ככנפים מסנטף ,ש4א יפרח ונטר לי כאש'א יייחן ללמד דלבל אמד זמן בפט
הי' חמ״ג ועיק לב תיים ס׳ב סי׳ ר״א! עצמם .התיה׳מ ס׳ משפטים אות יג׳י .
י ד ל א ההחהן בם תיהירה תייס בז׳ מקומות
וביאר עליה הכהן במת״ל רקנ״ה 3לי' מורה על שלמעלה אם היה אומר
ע׳ר היכן הם וצהן בהם הי'• לנטלה ולכן כתיב עולה בלי ל' להורות
טל ל א חהחהן בם אפילו כשאי אימית לא דבין חונה בק נדכה ולא קאי אדלעיל שהוא
' 1דוקא ויה טס טעית שלמה ית נרבה בלבד קרבן אהרן ס' ויקרא ריש פרשה ג' .
ינחמנו פי׳יג די׳א ע׳ד יעיין צמ׳ר ת׳ב ס' יאקחנן
מדנ׳ו
כדו *אזכור מעלמד א כ ר רו ם
ל ל ״ ת דסשמי פן אף ע׳ג רשמיני הס תיי מדנ״ו ואילך כלא תתיוהן בם גגייתן אף כגירותם
לאוי אלא דהמלקית אחד • עיין שד״ד וענין שלמה יע׳ש ועיין ידי משה p׳ נשאפיו״ר׳
דג״ר ע״א ועיין אהל״י רע'כ ע׳א ע״ר חראי׳ם
- דלאו דסשמר לא לקי וע׳ש כסד״ר דף יר״א • j׳{} ן י א תזרע .כימך כלאים לא קאי לכלאים
וגס קאי לחורע ק״א 'pקדושי' וכה׳ג
^יא ל א ו אין לחלק כין איסור לאו לאישור כית פי' הק״א שם לעיל מזה :
כיון רתיוייהו מן התורה .הרדכ׳ז ט ל ב ל א תסמוד עיין עיית כיהי® שאמון
ח׳ג שי׳ ל׳ד . רשו׳כ ע״א ומעיכי לכ ה כ נפשי'
ל ב קיאו הניתק לעשה אי אמרינן כל^או עפרון•
שקרמו עשה עיין שר׳ר רף רס״ה ךןז ל א תעשין כן כמו כל מוס לא יהיה מ
ע׳ר על רכרי היכ מג״ש וכהיכא דאיכא ת'י לאוי• ולכך אשור להגיש ש' אצל מאכלים
דלוקה כלאו הניתק לעשה עיק כחי׳ לחולין לר״כ• רלכן גזרו כו טומאה פי״ש שי' תתק׳י ;
ך א תלק נכלשו יש היי טעמי ונ״מ רלשר
דץ* ן י א ו שככללית לא נאמר היכא רהאיסורין טעמא גס כגייס שילת מיה־ש׳א
מפורשים כפסוק אחר כפני עצמן פרק נגמי סדין ועיין כסי׳ס גיע' לכ ת"כ ררוש
סד׳־ר דר׳ס שע׳א■ ולאו שככללות לקי כפשטיס קל׳ד כארוכה כיס I
רקדא שמת יאודה ד׳ק ע״כ ועיין חיס״ס רף ל׳ה ל א תאשיס שוי כרישי כדש תלומש ך
. ע״ד . ,עיין כנין ציון ס•'קע׳ט : י
ל ד ל א ו שיש כו לאוין סיכה אי כל אחר א ד ל א תישף על הרכר עיין יערות רכש
כא כמשפי עיין שו׳ת ראשית ת׳כ דפ׳ג ע׳ר ועיין ?ס׳ כריו י
ככיריס שי' ו' רח״י ע״א . מכניס יכקינ׳ אכיהס את ירו ח׳א כרייש ט' לשה׳ג
ד י י ה ל א תעשה יש שינוי כין כשאומי מנין ואברהס אנכי כדניאל סי' ט' וכלילת שאיל סי׳ ל*ו^.
שאין עישין כך שנ הוא אשמכחא כ ב ל א תירוש שו״ט עיין תולדות ארס לי״ז
לכשאזמר מנין לעושה כך שעוכר כל׳ח שנאמר ת'כ דכ*ג ע'כ ועיין חימ׳א
אז שוא מדאורייתא • הרא׳ס ש׳ שופטיס ע״פ לא וכרית עולס
תטע לך אשירה כל ע; אצל מיכח וירע אכרהם J 3ל א תחיה כל נשמש מז‘ ע מ מין כעינן
שס פסקא הק״ס וסר״ר דרל*ו ע"כ• חיתי שישית מו' עממיו ושהם
ל ו ל א תעשה הוא ככלל את אשר ככר עשיי כארץ כנען לאפיקי שאר אומות כאין כנען ימז'
עיין שכית יאורס רף קמ״א ע״א י עממין כח״ל ליכא אוסרת דלא תחים .כל נשמה
ל ן ל א י י רש׳י פרק מקזס שנהגו פי׳ רכאמת צמ״ד ש' כסר ררל'א:ע'ר ושר לו גש' ואתתנן :
כןוכשכת דס״ר .
ןי ח ל א וו אף זו ככ׳ חיכית עיין מראית כ ד ל א יסיר לכגו על שלמה דאמי אני
העין רש״ח ע"כ וכיקי הערך אינה ולא אקוי עיין להיכ הגדול
דקט׳ו ע״א רנו ליעקכ כתמויה .דקכי׳ו ע״כ ימת דוד >ב ש' ואתחנן דרין וכא ,לו דדךארוכה
ויגל יעקכ כריש שוטה וכרך משה ן' ארית כוס :
כנדרים דל׳א ע'כ ונח׳ל ח׳ד דצ'^ ע״א ועיין כ ח ל א ן שניתן לתשלומק ולאו הניתק
כה' הפלאס כפתיחה זעירא ד׳א שוע״ר ולחרכנים לעשה מכפרין עם התשוכה ואיט
פי שנים כאהיע סי' ל״ס כפ״א ע״א וכ' ועיין צריך ליוס׳ב דלא כסרכ כני יאודה דסצריולמה׳כ
חינא וחסרא ח׳א ר׳ז ודע״ו וקפ״כ לעני Jדאין ררך נמי אסלי יאודה נאגיאר ש׳ תצא רקי׳ר ע׳א .
תנא למינקט תרתי ושר לו כח"כ מר״א ואילך :
כ ן ל א ו י ן יכריתית שלקו נפערו מכרת אף
טל *-ד א זו אף זו דיך הכתוכ לרכר ואין ’ כלתי תשיגס רלא כסרכ סד׳י
ררך כיו ואצ׳ל זו סתות״מ ס| דפי״ח אהלי׳ן דקי׳ר ע׳ב ,
משפטים אות מ׳נ! ויעיין יפ׳ת ס' צו פרשה י' 3ן ל < ן ן אי ציל לתת את כל הין כיתו
שי' ח' כלא זו אף זו כקרא וחוח׳ס ח'כ דמ״ד־ שלא לעכור על לאו עיין מוצל
וח׳־ג דל׳ד ע׳ר . מאש ופר מכין ח׳כ רקפ״א ע״ר אות ל׳ר ושמע
מ ל א ו מכלל לאו אתה שומע הין עיין ס'מ אכרסם שי' וי׳ו ולחיים גירוש' .פ׳ו רכלאים ס׳ס
סי׳ ז׳ך סעיף כ' אל יהי כרוך ועיין
להרג שסי׳ש אלגאזי ולשס״ר מוהרח׳א כפסוק כ ח ל א ו שאין ט מעשם ש״ל למדרש
לא טוכ היות האדם לכדו וכגדי שש אס׳ע שיי א' תנחומא דלוקין עליו ולכך שנשין
כ״ר של מטס אפי' כרכר שלא מיחו יסיא כשכ
מ א ל א כשהמשיג על שואלים עליו או יה וא׳ת עיון יעקכ כשנסררין רפ׳ס ע׳ר לדל׳ר
או יה ואמר לא אמאן קאו עיין ועיין שאלות אכיה שי׳ ז׳ כמכין לאו שאין כו מעשה
ט׳ך דיכ׳ו על תשו' מוסר״א ששון ועושה שלום
כמגילה ר"כ ע'כ וכשה״ק אכרהם את ידו ח'כ אתי עשה ודחי ל׳ת כעידנא דלא כט לא
> דרוש א' לתשוכה : מיעקר עיין כזה כס' כנין ציון סי' ט׳ל
וכענין לא אתי סר עשה ועקי תרי לאוי עיין
כס לה שיכת ציון פ' ק׳’
אזכור מערבת לצ 5ד אנררום
פי׳ לקיוח כמו טמיה עם כמו לאו ג 3לגמור 0 3ן * א סוף דכי הוא סייט
הנץ החמס עיין להרא״ש כפ p יוהא כיית אכרסם ס' כראשית
היה קויא וסכיאו הטור כט כא׳ח ועיין ק״ס nי ע׳א :
דקי׳ג ע׳א . כשמים היא ואק נכיא רשאי לחדש ,
ל ף הסדי נקיא כן דסידי הכייתיח של דכי מעתה סא לפיש דכרים סתומים
ששה סירים כיס ר׳ היא וי' הושעיא דשאי וכ׳ש כשגטצא ימו מסחורה יפ'מ פ״ק דמגי'
יש׳י כחוטח רג׳ן ועיין זס ינסמט יס״ג רע״ד סי׳ א' ועיין יכמוח פיק החולץ מפליקח י׳י וי׳ל
ושטח יאודה רקצ׳כ ע׳ד גי׳ אחיח הסייר . -וכתמורה כימי אכלו של משה והימכ׳ם פ*כ מה׳
טומ׳ץ כיכס כ׳ן וכסהיא דקכיי טיס כאליהו
להילן לדין■ כמס שינטיו ותלמיד נד לויה וכההיא דאפילו אמיס יאושע כ׳ן אך להודיע רכר
לרכ עיין לוח איו פיק ט'1 ■נעלם כמציאיח כטן יהא מונח עי שיכא אליהו אם
כא׳ו וינירס לחיים ח׳א על דקס׳ג ע״כ ועיין יכא אליסו עכר למי אשם כי חסרי ׳ח או להח 1יי
להרכ כיח היין ני׳ו ריוש ה‘ לשה׳ג דקי׳כ ע'כ כפלפיל או יכי ששכחו והיא נזכי .כל זס כראש
דוד ס' נצכים וכספיו פח׳ע כזכחים ליס'כ ע׳א
הייט ינטנשים כירי סמים ולא נה דוקיז ■ועור לו כס' ככר לאין יק׳ט ע"כ כחכ^ כמאמר
י י מלקוח ככ׳ד של מטה יפ״חס׳ ה' אשי גילה סירו כזה יהנס מאלי המצות נפקא
משפטים פל׳א סי׳ וייו . דאין נכיא רשאי לחדש ומענין מרדכי ואסתר עד
ליש רכיי שלום ס׳ וילך לכ סיים נו לועג שמצאו ראיס מן סחויה .והיכא דהכח קול מסכים
ח׳אסי׳ל׳כ. לאח׳י יכ׳ה אהני אך לי׳ יאושע לא אהני חוס׳
גן ליי ולא ליורשי עיין קייח ר׳ דקט׳ו ע׳ד יכשת די׳ד וכן על כהן שיאמר אליהו כי היא
ו pכ'ז ע׳ג כהן ועל הי גטה שלא יש כו ע׳ו וכענין חלוצה
חן לי משמע שהם שלי ק׳א ס' כחקחי ע'פ למעוכיח וכנישואי דוי למיכל עיין למוס׳י כסא
ואם לא תשמעו לי . י שלמה כייוש כ׳ ליטר ועיין לסגאון היימ׳ו
ליכא שאלת שלום מפני השרים נט לילה כחק׳ל יו׳י ח׳א סי׳ ק״י דקפ׳כ ע'כ וכאס׳ע סי׳
ויש לדון דכליל פסס רהוא ליל כ׳ט דקמ׳כ ע׳ג וכספיו מע׳ל^ח׳כ ריוש ע׳ד ועיין
שמורים והקלו לאין צורך לק׳ש טלה ושאר פסוקי׳ שס׳ג ח'א מע׳ יויד אות ח*י ולסיכ כיח היין נר׳ו
א״כ ודאי דליכא סששא לשאלת שלום אלא רמסתמא דל׳ד ע׳א וכי .
זה דאמרו כאישון לילס כאפלה דינא לחיץ ידכי ראינו איט יאיה עיין מח1ס
ואילו כליל פסח רחוק מוס ולא משכחת דילו ארם אכיהם ק׳ק ייקיכ ע׳א .
כחשכה כשווקים וכיחוטח כ’א על אייה מקיה ; ילמד אדם יוק סיפיים .עיק ןיא
סס׳ח סי׳ רי׳ג וכחט' לחם רכ
מפלג המנחה חשיכ שכיח יאודה ס לילה וכס׳ כן ידיד וכס׳ אכן פינת כאס׳ע שם ועיין
ד Iע'כ . כס׳ עיד כנימן ע׳ק דסיטה וס׳י כס' מיכ׳ק
סא לבה
כה׳א ולכס לישועתה לט דנל היסוע׳ ■מע׳ ג׳ אוח כ'כ ועיק כקינ' ויען אכיהם סעיף
שלן־ מייש שמואל סיס י ד׳ . י׳ט .
כילקוט ימו החק׳ס ע'פ כשער 3Dלימלר לאחרים או לאמי משמו עיין לאמר
לא יפתח פיהו כתחילה מגילה שיח שפחי כסי ס ש ח שח ח
ושוכ חנ״ן ושוב גע׳ ואח"! סצטת ואח׳ך הגדות. יחידי נקיא כשאיט רואה אחנ־ לבד
ע"כ . פנים כפנים מת׳ל
כמקומית שנאמי חיכח לכם מונה 0ג לכם לספון־ חלוקו עיין רוב דגן אוח מח לבוי^
המי׳י ס׳ כא ועיין כס׳ מע׳ץ כ׳ן סעיף כ׳ו ,
סי' אלף ד׳ן. אי ככלל מנעל עיק אהלי יצסק ׳מט לבד®
ככקר וכערכ ככל יים סידר כס׳ 0ר לימוד דמ"כ ע’כ ועיין שכט כנימן
מעכד יכק כמנחת אהדן פרק וחו׳ס ח׳א ופט מכק ח'כ דר׳א ע״ד •
י'ו אשרי שיאחו ט . צוס לנו הרכ מרן 1קני כמסי׳ר tלבלש
מלמר למדין כקרסי' היינו מחטאת סה למר יעקכ מוייט פאלאג׳י ז׳ל כ' דכרים י
הכסמס לחטאת הנטף אכל מחטאת א׳ שום מלטש מאחי לא תלכש מחשש חולי
כהמה לכהמה איט למד מלמד ק*א ס׳ ויקרא כסחי ואפי' חיש שמא לא סיס סיום ססוא טוכ
ע'פ יעשה עולה כמשענן ועיין עיד כק״א פרשה לקטח או לחפור ורע מזליס ומדמכר אותו פנים
י'כ פי׳ י'א • הנראים לכן ועוד שלא לאכד כיכח שהחייט ואח
איחא כחנחומא ס ׳ נשא ע״פ ויהיסו לימור כ' מנעל צי לא חלכש דמכיא לידי פודאגרי כ״א
כיום כליח משה שאמרו מה לי שיהא מרווח ע'כ זיע-א .
ללמד מס' תהלים נלמוד מסקיש יכרנן : דהיו חיייח ממה׳מ ומש׳מ גא לוחות
ליטת שלוסם רל״א להם דמשמע סז למו היו ג'כ חירות מכל מרעיו
להם עצמן כטד חכמים פ׳גרנררי' טשין מעניוחא וטפישוחא וצעיא ודוחקא וכפנא
פי' י'כ. תיקוניה חיקק נ׳ו ע'פ ארץ אשי לא כמסכנוח
סא . תאכל כה לחם ל׳ח נל כס יע׳ש .
כמ אזבן־ר מעיכת למר אבררום
ולעני! היאה ועוד לענין שפתיו של ארם . HDל מ ע ל ה נק׳ איסור שמוי למטה נק׳
פ נ ל ש י ן הקרש היבא רבתיב עניה ואמירה איסור קל .א נ למעלה ״־ ״
' בה ובבה ־ ספיי ס׳ נשא פי׳ ט״ל . קקודמיס קאטש למטה ההולדות • סנהדרין דע״ה
פ ה ל י ש ו ן דמשתמע לבמה אנפי במזמור ע״כ וכ ה׳ג למטס הוא לקמן פרשה ו׳פסקא א'
' פ״ט תשבחם ל' השפלה בפי' ופ״ח פסקא ש' .
יש״י שם ול׳ שבח ותהלה ול׳ היוחס בלשון חכמים עד משי עיין מנחש וכרון ׳ ל?|ו ר ם סט
במו השביחו הננסים :
פ ל ל ש י נ י ת בי .אם .אשר .במקור עם ♦ן רייןן ל ם בהם שעכודו אם הוא ישיש .
שמושי סב׳ הפעל הבנוני עם עיין שכוש יאודה רפ׳ה ע' כ . * ^
ה' הידיעה כיאים הגאון סתוה׳מ ר״ס תזריע »♦« לי פ גי ה' אם הוא מורח או מעיב עיין
פי׳ ב׳ ׳. ורע אביהם ס' נשא פהקא י״ו ^
וכלקוטי יפ׳ת ס׳ נשא פ׳י ע מי כהא רלפני ם׳
מ ? גי כ ת מ ם אס הוא במורח דוקא או גם צפונה לפני ה׳ וע׳
לסדמב״ם בהל׳ מעש־ ב׳ פי׳א ה׳ד בלפני ה׳
א מ ' שבראש תיבה משמשת נטילה במו למש אם הוא כדוקא ימהר׳י קורקיס שם ומרבה מ
מרעהו חסר .ויקח מידם • אברו גויס ח״ג ומעש׳ר שם ועמ׳ש הרב והב שבא .
מארצי• יפ*מ פ׳ז רב׳ק סי׳ ב׳: ע ב ל ק י ח ך ,בחוזקם ולקיחה ברצין עיין
ב Q׳ הסמוך לתיבה יורה על עניו קל P׳ להשיה » ס צי פי 1פסקא ’ ׳*■
נפיד מן יורה על הפלגת העניו בגון ! '1
מן המקום ומבאר שבע נחת־ למיאה עלהמריש > jrל ש תי ה ולבשיב עיין מנחה טהורה
פישה ס׳א ! ד > ה ע׳ א וב׳ ועיין חיר׳ק י ׳-
ג ט ס נ ו יקימט .׳גירנו • בין,רגש לרפא הוא ט! ס׳ שמיני ע*פ בבואכם אל אהל מועד ראמיינן
יחיד לרבים עיי! צמ׳׳ד סי׳ שלחדי״ג לשחוק ולכחוב אפי׳ על אוח אחש ועוד לו בס׳
ע״ד ורי״ר ע״א י צו ע' פ כל טהור .
ל מ ו ה ר ״ מ ב׳ב עיין בס׳ מגיד משרים ע ל ל ש ת רכים נקיט בל׳ נקבה ול׳ יחוד
למין הקרוש ס' ויקהל מה שד בר עליו נקיט בל׳ זבר לפעמים שוס׳ י ^
ה ט ׳ מאחיו היל״ל באחיו דסוא יישר מעליו יו׳ט י פ׳ ג רפאה .
אלא נקט מ׳ לימוו שחים מ' יותי « ד .ל ש י ן הרע קשס מג׳ בדרו״ל והרב
ומ׳ הסיבה .התוה׳מ ס׳ אמר . הגדול צמ*ד ח׳ב ס׳ שבא ד׳ן ^ י
ו מ א כ ל שנתבשל ונאפה כתנור של גוים הוע׳א ורע׳ב טיח ובשב ללמדנו דעון המרגלים
שהיה בו סתם מכשולי גויס עיי! קשה מעון העגל עי׳ש .
באר המים סי' ל' ועיין כסהי׳ק ויען אברהם בי״ר Wל י ט ו מ ת הטים עיין קריש ד׳ דקי׳ד
סעזף ס׳ . ע ד דפיו ידבר על האיסקולאס ׳־
tמ<«יןן תנא כשאומר הש״ס כשלא ידע מי ועוד לו שם בשי׳ש בסיס׳ס .ועיין בסה׳ק אברהם
הוא .שרה יצחץ כחולי! רכ״ש י אח ידו ח׳ב בדרוש לחנוכש ב'כ וב׳מ •
מהשוה׳ : לי שי} ביציו כמו בינו וכן ישמח ישראל יץ>
Hמ א ן דהיא היינו אחר מן התלמידים שלא י בעושיו רש׳י יאושע סי׳ ב׳ . ^
וביו שמו • חולין ר"! ע״א • י ל שי ? סירסי הוא ארם צוכא חכיסי על
ט מ א ן דכיש ליה בהאי מתא רמזל המק^ם ^ השה לשון ט ס שחוט מכילתא ^
י גורם עיי! הרשכיא ח״א סי׳ י” ע פ״ד ויה ינחמט שם על פ׳ג והייט דאר ק קרו
וצמ״ד ס׳ משפטים דעק״ב ע״ג • לה סוריה .
י ל ל מ ן ^ ן י קרא לא שייך כשמביא דברי קבלה ל ט ל ש ן » הרי אמור יש לפעמים דהטנה
ומוסר של דבריהם אלא יאמר י שלא היה ק ואינו רוצה לומד ^
היכא רמיוא ■ .פיס״א ח׳ב דקי״ב ע״א : שהיה יה כן הוא מורגל האי לישנא במכילשא יה
י א מ<י>ןי אפסרתיך עיין זל׳א אביגדור רף ינחמט ד״י סוע׳א ודח׳י סיע״ד .
ק״א ע״א ועיין מז״ה חק״ל 9ל י ש ו >«*1ן קמא ול*ב כמאן פסקינן עיין
אה׳ע סי׳ מ״ב וכח״מ ח׳א סי' ב׳ : פני מבין ח״א דקמ׳ו ע׳ ב !
י כ ט א י הוס עלה על דברי האמוראים עיין פ א ל י ש ג א יחירה לטפויי אחא אפי' העך
' אהלי יצחק ר'מ ע׳ א . המשמעוח כגון הגיע להוראה
י ג מ ב ל י ח איי עיי! פני יאישע רף מ׳י דמשמע גמיר וסביר ואדיטש סל' באאפי׳דגמיי
ע״ג שמ°י ישא״י בכמה פרשיות ולא סביר קרבן אסרן ' pויקרא ע"פ בעשותה
צור יעקב ס׳ תרומה כיך את אברהם רף קצ׳ע דחטאש יחיד ועיין חק נחן ושעד;י Jסף שם בהורייש
ע״א• ועיין חינא וחסר א ח׳ג דפ״ג ע' כ :
י ל מ ב ל ה את המועדות חה'מ בכלל עיי פ ב ל ש י נ ו של ארם אשל■ הוא בשוך פיו
בית מועד ד'א ע׳ב ודרכי חיים אי חשיב דבר שבגלוי או וכר
בפיה״מ והמביה את המועדות ■ שבסתר עיין קייישין דנ*ס ע׳ א לענין עבד אי
נוצא לחייש ולענין טומאק שרץ ולעניו טכילס
מברך '
15 טו
אזכור מ^^רכת מם < 1ב ר ה ם
ראינה רכתי איתא שם המפויש סוק חקוק עליו מבלר את ה׳ היא יייזר חמוי מעע״1
היה נקלף ורכנן אמרי מלאך היה יורד ומקלפו ממש רסא כופר כעיקר אכל י
ועיון כקונ׳ כיך אח אכיהם כסיה״ס כדרוש למילה עע* 1סוא עכ'פ כשיתוף כמכואר כפ׳ק רכריתית
ודוק ועיין להרב נודע כיאורס ח'כ סי' קפ״א אי וע׳ש כרש״י וכמסרש׳א .
יטל להעכיר זהכ על שמוח הקרש שנכחכו ועיין ■TDט ב ט ל כיסו ש׳ת עיין שעות דרככן סי׳
חתם סיפר חה׳ש סי׳ ח׳ כשם קדוש שנרכק כמקום י׳ג לכ מכין דף אר׳ז תוח״ס
כזיון אי ע״י חיניק ונכיי מותר למוחקו ועיין ז״א ח״ב דפ*ס ע׳ד וסקק׳ל ס'מ סי' כ׳ו וסי' מ׳ד
כלא חעשון כן לה׳א כ״א אל המקום •
תענית כזה׳ו עיין שו׳ת ראשית יז מגילת
בל מ ל ד ע א סיכא ראינו יטל למסור מודעא ככורים שהארין כזה•
עיין ש״י דק'מ ע״ר וחקק״ל יח מגילרת שה׳ש גנר חסי משלי רחמים
ח'מ סי׳ טו'כ • קהלת דין ולכך לא היזכר
כח מ ל ר ע א קורם הפיטור עיין שיכח ציון כ ’א אלסים לכר רנשיו הטי את לככו והיה כזקנוהו
סי׳ קי׳א . ולהאומרים דשה׳ש לעת וקנהו לא יש שם הי כלל
כט מ ל פנ ה סיכא ררייש ולגיפיה רקרא לא מפני פחר אשמדאי דנשיי הטו אה ל:כו הררכ״ז
איצטרין מקרי מיפנה קרבן הסרשיה סי' תשכ׳ן ועיין כס׳ חנופה חיים על ומן
אהרן ע״פ ניכ או ילפח : הגי ס' מחי סידרן .
ל מ ל ר ף לענין מיוטת עיין ירי דור סי׳ ט״ז , כמקים חיקה עיין כיה כס' קרית יט טיגו
ד׳ רקכ ד ע א ועור שם דף ק ח
ל א מודד הנאה עיין למוה״ר כסא שלמה ע׳ג ורק״ט כענין מינו וע׳ כיח הלוי ק״ק ושארי׳ יוסף
כדרוש >ר צהלכשה י ך מגפה איח כה ידכק אן להנדכק ממי
לב מולדות כלליו ומוצאיו קנצם בספר שנרכק כמגפה אינו ממית הנם *
קמ”ס רר״ז ע״א ואילך . יניגף • צמיד ח'כ רצ׳ג ע׳ג וכימינו ראיט כל
ג ל מוכה שחין ומצורע צא שכיחא והש כתי איפכא ה' שימר ישראל •
מנטטא רמעוטא עיין שם רף אך מדרש רכה חיכרו ר' הושעיה רכה
קע״טע׳ר • או רכה כר נחמני■ י א ס' '
לד מוחל צ׳ מתחיל א'נ מוזג .פז דרמאו עקכ פסקא מ׳ג ועמ״ש כס' זכירה לחיים ח*כ
מ׳ד . כריש סס׳ •
לה מודה הלכה כפני רכו רכחכ הצמ״ר ב ך מ ד ר י ע עיין לרש׳י כקידושין רף מ״ט
ס׳ שמיני רכ ר ע״כ דאין זה סע׳א מס שפי' ועיין כפחיסתי י
נענש ע׳י כיין רכלאיה היה גיור עליו מיחה אלא לסס׳ק ויקיא אכרהם :
רמחחכףע'כ ויש לרון כיס ממחני' רהמאמקעה בג מדרש ומכילתא מסיימים הפי שדרשו
יציאת הנפש הי׳י ש׳ר רחיישינן לחיי שעה ושמא כרי להתחיל לדרוש הפסיק שלאחריו
כיון דעיקר הנטנש היה כעכור זה אין זה נענש שכיה יאודה דקמ״א ע'כ .
על ידו • כד מהימן ליס ככי תרי עיין סל׳ת סי׳
לו מודה הלכה כפ׳ר עיין אגרת אליהו ח״א
פ״ו רשכיעיח ונח׳ל ח*א שם בה מומיא הכיא היערות רכש ח'כ דכ׳א
ומוה׳י מלאכת שלמה ר״א ע״א וכי וני . סע׳ר דארם אחד דנחכא לקס
לז מו די ס אע׳ג ראיט הלכה חוה׳ יי"ט ממצרים אלף פגרים והניחם כספינה וכאמצע הים
רפ נ רפאה • הפט הריחית שנכג^ כנופם את הספינה וירדו
לח מולד כמלכות עיין חומ״א כשמואל כ׳ למצולות והוא ניצול כדיך נס פספינס קטנה שהיתה
סי׳ י׳א ועיין כסה׳ק אכרהם סמוכה ע'כ,
אק ירו ס׳א כדרוש לכלה . ״ כל סל ה ק אזכרות עיין פני מכין ח'כ רקמ׳ט
טל מומר לי״ן ולחלל שכתוח הוא מדרכנן י ע׳א כאיזה שם והנטפל לשם!
דמדאייייתא צריך לכל התורה וכרי להגיהו עיין כגדי ישע ריש חס' שיכת ציון
טלה כה שלא לאטל משתיטתי • פתחעינים פ״ק סי' ג׳ם ומ״ר• ומוחק ך׳של אלהיך שהיה כטעות
רחולין לד׳ס ועו׳ש לדיו ע׳א * ונטפל לשם עיין פני אייה סי' מ׳ד ומ׳ו• ומוחק
מ מוטב שיהיו שיגגין ליכא לנכי ריין היושה כשירים סנתוכים כטתל ירוצה למטר ויש כקוט
על כקא קסוראה ראפי׳ שיורע שמית הקדש יציין יי׳י סי' רע׳ו סעיף ט' שרה
שלא יקכלי על ספק המיעוט שיקכלו חיוכא רמיא הארק ס׳ג סי' ט״ז מנאכ שלמה ח'כ סי' ס'כ יס׳ג
עליה להוכיח • מערכי לכ ח'כ רמש צ״א דח״ר טדע כיאודה ס'כ א׳ח סי׳ טו'כ ויו״ד סי' ,קפ״א
ע'כ יעיין סיה׳ס ח׳א רק׳ר ע'כ ואהל״י אמאדו כרכ׳י סי' ט׳ז לעני! טלת נזיר שמשון פי'כ רשכת
כהל׳ שכיחת עשור : מ׳ט ככותכ ע״ג כתכ ורכיי ייסף סי׳ ל ’א כדין
מא מימר לחללשכת אס הוא כעכור׳ קרקע מזוזה דינא דחיי סיכת ציין סי' נ׳ם ומ׳ר כנרי
עיין קריא ד׳ רק״ל ע"כ יג' ישננ ריש הס' חק׳ל מה'כ סי׳ יו׳ר חיים שנים סי׳
רלא ראה מ״ש כס׳ זטח משה כולה על דכדי כה׳ג ח׳ דוכר משיים שרשי הים ח״א כאד ועקכ יו״ד
»ע״ש • קי׳ דע״ו דפ׳ט ע״ד קרית ד' רקל״ה רע״כ וכפתיס'
מנ
אזכור Db VQ אברהם
N Dמ הי ל ה שלא היציא כשפתיי עיין קרית ] lU lf Oשצא תכעה ה1מנה עיין כאי מב
ר' רק׳ח סיע׳ג. סמים סי' ע”ח•
0כ מ הוי ליה רכ כיריה היכא ראיתא הכי האסהשתיכעהאח הקטן מאחיו מג מזונות
רהיי כס למה מייה כאצכע איני הגרוציס ותפס מטלטלים עיין
אלא רסיס קורא ק׳ש או סיכה אתית יעל יה נחלקו מלאכת שלמה קמחי סי' ו׳ •
היכ יר מלאכי עם היכ שי״ל וכספרו הר׳ר רקכ׳ס מף מזון
אלמנה למיין הכנים עיין ראש משכיר
ע'כ תקן רכריו. ■ ח'כ סי׳ ג׳ן •
0ג מ ה צי ת השקל עיין מי׳ה חק׳ל ממ״כ שנתחייכ ליישכ כא״י וכיח מה מזונות
סי• כ״ר יכספיו מע׳ל ח״א סמתחייכ עיין קרישת יו״ט
רע׳ח כמה שתמס על הייטש׳א כיומא ראם רצה דס״ט ע'כ .
להוסיף מיסיף יע״ש ולי יויל כרישתש היכא כילקוט האשה מהיאיי עיין לכ מכין ש מזונות
ס' כי תשא יהיה לגני סעשיי ראש יצה להיסיף דרי׳ז ע״א .
מוסיף ולנכי עני הוא רלא יפחית ורוק י ועיין הכת יאיגלאי סלתא דהלכה מ? מזונות
שרשי הים ח״א• לשית עיין להיכ תעלימית לכ )
מ ח צ׳ ה אם הוא כן י”ג או כבהמ׳־ק נר׳י סי' י׳י •
מכן ך׳ עיין צמ׳ר רקצ׳א לאשתי אס הם מה׳ת עיין מה מזונות
הוע״כ וע״ג . כיה כס' שכית יאירה היר
מ ה צ׳ ה התחילו משנכנסו לאין רהיה משפטים ס׳ג רצ'כ ע”ג יהתיס׳מ ק' משפטים
תיומת הלשנה סי׳י רקנ״ר אית מ׳ט *
סל מ ח צ״ ה צייך ליחני ככת אחק לא מעט ,רכי אחי או ע״י אחר • מט מזכיר ע׳י
מעט כימן כהמ״ק אך עתה כרכית פ׳א יפ׳ר ומיכירין היינו
אין קפירא נמ״ד דקצ״א רע׳ר : תיכעין לנכית .שכיעית דמ׳ח ע״א • '
0ז מ ה צ ה למחצה אם היא כיוכ או לא , לכ"כ ולכ “מ עיין צמ׳ר ח'כ רקכ׳ו ז מזוזה
עיין חולין יכ״ט ע״א וכפ״ב ע״כ יעיין קיית ר' סי' קכ׳ט רף
רמכשירין יהרכ הין עשיר פ״ע רנלאיס סיף מ״א קנ'כ ע״ר •
יעיין כגיי שש סי׳ יח״ן . כפתחי שעיי המרינית עיין חימ׳א נא מזוזה
ס ה מ הו ס ר לא יקרא כ״א מי שנצגיוה ס' יאחחנן ע״פ וכשעריך ועיין
עליו ולא מי שלא נצטיה כי למי״ה חק״ל ח״ג לי׳ר סי׳ קכ״ט ויוח חיים סימן
לא יעככ החסרון כיין שאיני חסיון הוס׳ קדושין פר׳ו אית ר׳ על פתחי החציות .
רל׳י וק'א ס׳ ני פ°כ פי' ר' ; ע׳י שליח אי יכרך השליח עיין נב מזוזה
ס ט מ ה ז י ר גרושתו אינו כסוג שלא ישא מכתכ שלמה סי׳ ע״ה־ ■
אשה אה*ת עליה תקפו של יוסף לישיאל איך יהיה עיין אחי וראש נג מזל
הי' ע״ו■ , ררוש י׳ג וכין יחיד לרכים עיין
אמנה עיין נח״ל ח“ ג רקל׳ג ^ מ ה ל סרי כיה היין דרוש ר' להלכשס •
ע"כ יעיין כס' לכ אייה ומים רכי קרי כשותפין עיין קריה ר׳ נד מזלא
קרישים רח״ל . רצ'כ ע'כ וסיכא דסם משם א׳
מ ה ש ב ת פיגול כעינן שיוציא כשפתיו לא יהיה מיל טיכ כאשר הכאתי כסה׳ק יימסר
כענין החישכ לשלוח יד . אכרסם .
כפקרון עיין מלאכת הקרש ס׳ צי ע"פ ואם אטל נקרא הרשע כחטאוקיו ומס שקרמו נה מזיק
סי׳ י׳ג . יאכל ועייןכס' הקטן שמע אכיהם עוד רשעים הו׳ל לכויה כור י
דהאתרון הייב .לקט ייסף.ה'ד כמת׳ל דצ׳ט ע׳ד
ז^ב מ ה ב ר ספר אצל ספי אחי מגחלי
המעלה אמיו לו ריך שתית Wמ חי ל ה כטעוק כשהיי לטעון כריא עיין
כי היא קייכ אל האמת ש״ח שת׳ח פ״ר וכיוצא קיית ד׳ דק״ז ע׳ד:
כיס הכיא שם ראמרי למחכי אחר שהעתיק מק' כצ׳ לי יהי כדכריו אי הוא ל' נז מהילה
מטעם המלך כי רכרי טעם הם ילמחכר אחר המועיל עיין משפטי שמואל הי'
אמרו לו חורה עטרה ליישנה כחס על הנייר ק׳ו דנ׳א ע״כ מהמרדכי פי׳כ ועיין ט׳ד כלל ג'
רנעשה הנייר מכליי סחכית וכך היא מה שכתב סי׳ מ׳ו ועיין כני אהרן .
כספלי . שלא -כפניו עיין רוכ רגן אות נה מהילה
ז) נ מ ה ש ב ו ת יעית מימית לכא מי כ׳ם סעיף כ׳:
שכטל ממלאכה כראיתא ככעק עיין כנה׳ג >'מ סי' טז מהילה
ככקיכית רכופה לעשוק כצמר ייה אמיתי ררך ש־ל״ר הגכ”י אית י"כ ישמע י
רמי כמקני' רכלים פכ”י.מ'ה כל מקים שאין חסיון אכרהם סי' ס׳ח יקס״ג ע'כ ינח״ל ח״ג פ״א רנדרי'
מלאכה כלימי ראיני צריך מלאכה רלא נחשי רקכ״ט ע״ג יר',
מלאכה כי' לעסית יהוא כטל אי מחשבה Dמ הי ל ה ניסח מחילה על קכי וגם
מטומאתן רחישה מחשכית יעית יכא לירי כיימאה כשהיא ע׳י שליח סירי רש״ל
יכל מקים שיש חקרון מלאכה כלומר רחקרה יעיין קמ״ק רקמ׳ג ע׳א :
מלאכה
אזבור מערבת מם אברהם
מ י ת ת שיבקש האדם להיגיל בהם • פד •מלאנה צעשות דצרין עוד מצאבהאו אין מחשבי׳
מטופאפן אין לו פנאי צחשיג וצסעמא דהא
אוהב שלום ורודף שלום I כענ'דת'ה,טריד אלא סעוצכ׳ה העצכון גויס דעצ׳ב
ביישן גדול מהיה הבושה על פניו • מודיע 1רע כדהכיא כק' מו׳ב !
גומל חקדים בגופו ובממונו לתת לכל שואל חפצו מ ט ב ^ ן חשיב וצא כבייצ אם הוא על
מדאורייחא עיין לסיב כית
דבריו כקיצור ומיאה בשיחה כטלה ובאריכות לשון היין נר׳ו דרוש ג' ציבור .
ושלא לרבר עם שום ארם שאינו שייך לו וצא יונא ע ה מ ט ב ש ת דהויצו מחמח המלך עיין
ממני תועלת : באר המים ה' צ’ ה ועיין ^
השנמם בבקר בבקי בקין ובחורף . בה׳ יבין שמיעה צהרשכ׳ן במטבע משעתההלואה
וחינוח י לשעה הפרעון ועיין חחם הופר הי' נ׳ח יה״כ
זכרוטח לפרך לנל רבר דשימיח שלא לשכת צעשיתם וחוקות החיים הי' י״ב וח׳י .
לחת לבל שואל דבר מעמך . מ ט ב ; ? מיוייף שנתן לשומר ונאבד ביצי ■עי
חשקו בקורה קמר ושלא לשחוק שים שחיק • ׳ משלם כמו שהיה כזויפו או ^
טהיה יהיר במקוה ומבקש להיית טהור וכהפק •אוחו מטבע הוא מבקש עיין הגיד מרדכי
או שעת הדחק יעשם טבילת ירים • בליקוטיו .
ישירין בביתו להיות הבלן ולקבלן בשמחה . ע י מ ט ר דכתב כה׳ איצות החיים על תוניה
ייאח ה׳ בהחר יוקר מבגלוי • מאמתי מחחילין לשאול עי״ש עיין
כבור לנל ארם קטון וגרול ושלא לצערו ; צהרא״ה פ״ק דקענית הי' ר׳ ועמ׳ש היב שרה
לא חמרן בממון ומואם בבצע : האיז ח״ג •
לב טיב ולחשוב תמיד רמה שעושה לאחר יעשו לו TUVמ ט ל ט ל י } אי נקנה בחל־פין עמ'ש
י בזה היב מוהיש׳א ו׳ל
מעכיר ע ’מ ומשים עצמו כמי שאינו ומוסל על כת׳ יקר קערן בפ׳ש רק״ך ע״ב ולמטבע עיין
עלכוט : שמו משה רק"מ .
מרכין חויה בתלמידים : מ י ד ה שהיחה חהיה והוציא ממנה אי עט
נדיב לב . חוזר עיין ירי דור הי' קמ״ה .
הבלטת גרול ולו׳ בעת שבאים להכעיתו הבלנית Sט י ר ו ת שהתורה נדרשת אחת מהנה יבא
הכלטת פעמים רסח וזה יועיל דנח רוגזיה ו;א הכתוב הג' ויכריע היינו רמישב
. יכעוה י הב׳ כתובים ההיתרים יפ'מ פ׳א רהוטה הי' ט'
עטם גדולה כאמת מלכ ומנפש כי האדם צל
■ עוכר י . מ י ח ת שהתורה נררשח וכל רבי שהיה פא
פנים שוחקות ובכרחמת חון מיום ט'כ • בכלל ואתה יכול להחזירו ובו'
צדקה להיות לו פמטות מזומנות . עיין הד׳ר רצ’ ה ע׳ א וב' ואהל״י דל׳ב ע׳ ד .
קדימה למי שגדול ממט :
רן ווייז ככל העניינים שלא להיות עצל לתורה פ ב מ י ח ת שהתירה נדרשת ויצא לירון
וליבר מטה• בדבר חיש איט קרוי דבר חיש
שלחן ללמוד מק׳ ש״ן ופרק א' ממשניות על הקדר אלא בשהותי כללי אך חיהפת לא מיקרי רבר חיש
ככל לילה : קוק' זבחים ד׳ן ועיין להרב חק נתן דכ׳ד ע״ד .
תעניות כשוככ׳ים ופ״ד והפהקה גדולה לימן יכולתו
וכיו׳ד ימ׳ת ומשמיית לפחות בימי החורף פ ג מ י ד ל ת טוכית שהירר מהר׳מ ן׳ זרג^ זל
ותקון נית ליל הששי ולפחות בעומר ואלול בכמה כניהח זה •
לילות• אין יפואה מהחנינה •
תורה בלימור גירקא להשלים הזוה׳ק ככל שנה אין מטמין במטמון החכמה .
ואצ׳צ שארלמודים כל א׳ בזמט כאשר הובא במע׳ אין ממון כממון הרעת •
ז׳ : אין רע כרוע הטפשית *
פ ה מ י ל ו ת דהם כפילות כמו פחלקל הקלקל אין יחה כיחה הנאמן •
: קשקשת ומשיטת לפי הענין . אין מטחה בעזבין החאוה .
; וכן וכחש הכחשה וכחיש עיין זרע יצחק ררנ׳ה אין מעשה מעוצה ממחשבה זבה י
: קע׳א ויד דור די סטין קי׳ פ׳ג הנכ׳י • אין צדקה גדולה כאהבת היהודי; ■
I פ 1מיי במיט בדרבנן עיין מים החיים דה״ן אין חולי במו הדאגה .
ע׳ג • י אין עבודה זכה אלא מאהבה .
I פז מ ו ה ל אם יכול ליחן לכנו לאחר כיון אין פרישות טוב מההיפיק .
I שיודע עיין כאד המים הי׳ ג׳ם אין שמייה חיקה ייתר מהשתיקה .
I 9ח מ ו ה ל שלא מל עדיין עיין חיים וחשד אין עניית גדול מהחמרה .
i קי■ כ'כ ובק' מכשירי מילה שלא אין חיים ערבים מהשמח בחלקו •
יתחיל כשנת • אין היושר ב׳א מהבושת ע׳ ב בציה לדרך וביוקף
לחק ה' וישלת יוה׳ש :
פט
לא אtנור מע מס אברהם
מ ד מי רגלים אי אסירין עיין כגדי שש סי׳ מ ז ל ה רמרליקץ נדות טעם נכון כצמ׳ר
פ׳א ! I p׳ אמר די׳ל י ע׳ א ועיין כקו׳ 3״
H pמ י ^ ט היכא רכעי למעוטי חרא מתרת והו׳א ח׳א .
צריך שיאמר הא תעכיר והא ׳ י ^ ן ן י ל ן ן ראינו נר׳ כעטיה עיין כני; ציוותי׳
לא תעכיר וכנין תקקעו ולא קריעו זרע אכרהם
^ ס׳ כהעלוחך פי' ע״ג: wד י י ל ה שלא כומנס' כיוס ה׳ עיין ול״א
רשכיח כטן רמאי חיישינן פ׳ק מיעוטא Ip אכיגרור ^ר'פ סע׳א וחומ׳א
ררמאי מ׳א, ׳ י ישעיה סי׳ נ׳ו :
tpמי עי ט אי ררשינן מיניה וכיה או ממעט מילה כמלר מהול ולהטיף ממט ר'כ
רכר שכחיץ ע״ן תיס׳ חולין רכ׳ר י עיין מלאכת שלמה הי׳ ת'א •
ע׳א ר׳ה יאת אשר ללוים ! מילה י׳ג דקים קורם אקשאם הוא י^ם
R pמ ב ף ראינה איתי הסרסור עיין חיים גמור אן כיון שנתקיכ מי״ב *י*
שנים סי׳ כ״ג . י יקים סלון וחהור הוא הפק כס״ש וצריך להניחו
שדהו מפני יעחה עיין אחי וראש DPמוכר למוצאי שכת וכן ער ט״ו רקים אחר אקשאם היא
סי׳ א׳ רל“ר ע׳כ• י למוצאי p3cע״ן p׳ pארס שי׳ י׳א ועיין לכ חיים
לימן ל׳ יום כשטר ונקרע השטר \Pמכירה ״' כ סי׳ רק׳ל רנ׳ו ע כ .
או נאכר כתוך הימן וכן כמוכר , י ■ מים רכים ער מילה וקכורה מילה קיימם
לל׳ יום וכיום ל׳ חיחה הסחירה כרה׳ר עוץ מר סי׳ ע׳ וכריי הי' שמ״א : *
ואסלות סי' כ״י. צ ה מ י ל ה כהן שהיא מיהל • סישדי׳ם זיר
הטכיח חנהיגית כישראל עיי; הר מיא מכר , . תי׳ ד׳
סמר ואשרית תפסנה : ע ו מילה פסיקים לאימים כשעת המילה ,
כתים רחחמה אשתי לעשות מיכ מכירת עיין ק״ס רקל׳ו ע׳ א ועור שם ^
נח״ר לכעלה אם אחריות י
י ל ק ^ ע ״ ג מה שיאמי כשעת המילה וכענין
רעלמא עליה נמי אם טרפו הקרקע עיין ירי רוד נהינק היין כפי הנימול ועיין .כה' מעשה אכיהם
סי' ג׳ס: סי׳ מ״ט יעיין כס׳ כיית ינחק ק׳ק ^ובס׳ מכשירי
כחירח השטי לכר כלחי קנין היג מכירה י מילה וכס‘ עאייז
עיין פורת יוסף סי׳ וי׳ו , י ע ? מ י ר הוא כו כיום • סרע”ם ע׳ט רטהיית
מי ר מ כ י ר ת צמידים כרי לחתיך על האש מ'ר שכן מצא כחיס׳ וה׳ר נמי
עיין מכתכ שלמה סי׳ ע״י: *
הרכ מקור ישראל כירלה סי׳ ע'כ ועושה שלום
iD pמ כ י ר ה שלא העכירו כפנקס המוטיכ׳ילי במגילה ר׳־כ יע״ש ואני מצאתי להרייא כווהק ה'
עיין מכתכ שלמה סי׳ י׳ט ואילך. י
תרומה רקמ״ח ע׳ א גכי שמואל רמיר הוא כיום
הכתים שחור ממקחו עיין מכירת ?D p ^ ההיא •
פויה יוסף סי' ׳"ר וט׳ ו וט׳ו * ע ףן ע י ל י לא ממסין לשליח עיין נו כ ח*כ
ועיין חוקות החיים קי' מ״ח ומ׳ט . סי׳ קמ״ח וכס׳ שנו אליהו כררוש
ע׳׳י אחר עיין מערכי לש ח׳א הי? מכירה לכלה ושיכק ציו; סי׳ צ׳ר וצ׳ה .
רט׳ז ע״ג . י מ י ס אחרונים רמתחילק מן הקטן י צט
מ כ ר כיח לגוי כשאין קינה ישי׳ אינו חייב מי ה עיין דמשק אליעור נ מ ה חילוקים
לקכל כל אונסא ראתי מחמתיה י
, כזה
עיין חיים שנים סי' כ'כ ! Dמ י פירות אי יש ליין צמוקים רין מ פ .
D ’pמ כ תי ב ת ש׳ג עיין אוח לכיוכס אות עיין שא׳י ח׳א סי׳ ע׳ ג ! ^ ^ •
ג״ם■ י ד א מ י נ י 0כס׳ זוכח תורה רף ל׳א ע׳א
מר מכשידן לעח״לליכא כמציס המיטלת סידר כוידוי לא הרגנו המיניים י
י עליו לעשיח וכמצוס ריוכל י'
והאפיקורוסים והטפרים כתורה וכנכואה וכרף ג׳ל
לקיימה ע׳י שליח איכא חשש רמכשיל jכענין ככורים ע׳א כתיכ הפרט עם המינים וקרבט אל פתח
מיככח המשנה אלפנררי רק׳ט ע׳א וב' ושש ביתם ע' כ רנראה ראפי' שיחה קלס אסור לרכי
הכיא רמכשילן לעח״ל ככיטול המצוס עצמה ל׳א עמסם ועיין כס׳ חיים כיד קי׳ ל׳ס ורו״ח יו״ר
כ׳א כמכשירי מציה לעני^ק׳פ וככטרים ונחת ^ סי׳ קנ״ה !
חנוכה וערוח החרש ועמ״ש מוה״ר כת׳ תס׳ל מ ב D’Dשכשטנת המת כר׳ מיתית ב׳ר אין
ח'כ רקי׳ח ע'ר . לאסיר מלאכת שלמה סי' ו׳ יסי' י
מ כ א מ כ ה אח חכירו עיין פני מבין ח״ה 1׳ ושם פסק רמים כנפל שמת צריך לשפין וסרכ
רקל״ג ע״ר וררק״ל ע״א כמה ׳
ירי ריר סי׳ ק׳י וק׳ה פסק רתיטק השוככת עם
סעיפי רינים ; אמו והמיתה אותי אמו כחיקה אין לשפוך^ המים
חככ מליצה ולכקר רינה השיב חכירו ולערב והגאון כרוריט מנחת משה נחום ט׳ו סי׳ כ^ח
חרנן יכא הג׳ וארנן לכקי י פסק רמת נוי כשטנה ראין צריך צשפיך המים יע ש
תסדך שלא יהיה חסדו כציז השר' רכאישין לילה •תן לי והוא הפך זל׳א וחיים כיר סי׳ ק'כ רחששי ^ .
מטבע מזוייף או חסר . מ י ס הלשון עצמו רכים עיין הלק׳ט ח'כ
קכג סי׳ כ׳ר : *
16 טז
«זכור מערכת מם «ברהם
pכל מלוח כי קא יויף .איניש מיף ,בצינעא א׳ אמי אשרי תמימי דרך מבג מליצה
בב׳ב רמ ’ב ע'א ועיין להרה׳ת י השיב חברו אשרי יושבי ביתך י
בס' קה׳י אלגאוי מע׳ יו׳ר • בא הג' ותבריע אשרי תבחר ותקרב ישטן חצרין
^ pמלוה לטרוף מהלקיחית עיין אלף כסף
סי׳ ב״ח • י רה אחר סיס קודא למי הכד מליצה
קלל מ ל ל ה ע׳פ מוקרמת ,למלוה בשטר הישיבה ערב רב רסס במו ערה שבת י
עיין שם סי׳ ב״ג : י וערב יו׳ע רסמוכין וקריבים להיות רבש׳ח שת׳ח
קלה מלוה ע'פ אי יבול .לטעון אח ח-יב ' פ' יו׳ר .
לי ממקום אחל במיגו יפרעתי י הניציל בשביל צדיק בא HSPמלאך
■ עיין מים החיים סי' וך : המצאן ברמיח איתי צדק י י
קיל מל ב ד עילת הבקי אם הוא שיקיים ווה רמז ומלאן פנ׳יו הישיעם צמ׳ר ח ’ב רח׳ן
או אח׳ב עיין סד׳ר רקמ״ט י ע׳ר.
ע׳ג : מ כו מ ל א ך אין הקב׳ה מטייח למלאן
קזל מלוח בשר עם עיף שנשבי אגף שלו לסייג לישע •1א ממקומו י
סמיך לגיף ינתכשל בקריה עם סויג ונהרג בא אליו הפך מלכי ב׳ו מדרש חנחימא
הכבר ואין ס׳ בקדרה נגר שניהם ע״ן חיים יחסר ס' הלק .
סי׳ מי׳ב• מ ל א כ י ט רהיו משביעים והקה״ה מ כז
חלק מליחה חיאשים והרגלים יסבשי מחליפן עיין חקונים תיקין י
כאחר עיין אלף כסף סי׳ י' ח׳ו ימי איבה ע"פ! הל יעיה בגרי בה. ,
לקט מליחה בשי עם בשי ששחה ג״י . H D pמ ל מ ת בית ריר איחא בסנהררין
עיין באר המים חי׳ כ״ו • • ר׳ן למ״ר רמיחס מ״ט איעגש י
קם מלח ״יתי ליייס עליו יליכא משים אבני אי׳ן כ׳י ששהה מלכית ב׳ר ששי שנים ומחצה
בייוי איבלין כימוכח ממתג יחי• ע׳ב ולפ׳ו יבא על נבין קיא ברהתיב בשמואל ב׳
רערובין פי מ׳י אלא ריש לדחוח רלצייך מקיש סי' ב' הבמית נבל ימית אבני רהבינס רנבל אמי
שאני והנם יאפשר ביבר אחר הרי המצח מונן מי רור רלא החשיבו רהיה משוח ביון שעריין שאיל
הוא שם ואיבא למתלי רנפל מהקרבן ■ קיים ולא יצא טבעו בעילם וס הים הכית נבל
קמא מלח אי חשיב גריל׳ קיקע עיין ת׳ת ואבנר לא בא לגרי וה ב׳א עב׳ה היחס יוח אחית
ארם סי׳ י׳ב ועיין אהלי׳ן רמ״ט י אקו לעכבו מלמלון על בל ישיאל ב' שנים ומחצה
ע ’ב ראינו הולדה רמים מה שהוא לאכילה כ״א וסבל במשקל ואינן בהריגה אחש עם נבל ולוה
למלאכה ־ מתמיה הבמית נבל רבפי לגמיי במלכית ב״ר ימות
קמב מליחה בלתי שייית והדחה מים אבנר על השהיה שעשה רמויה רנהקיין בהקירא
עיין מנחת משה נחום י אחת ולפי האמת גבה טויא בינייהו■
הי׳ י״ר ועיין ישמח לב סי׳ ג' ועיין יר רור סי׳ O P pמ ל מ ר רניתנין לו שכרו ושלא ילמר
פ׳ח הנה״ט איה ו' בלא הורס ושוב סור והרית מצי טעין אי לא עבד חלשי '
ומלח יש לסתיי מס׳ס ועיין הגב״י סם ובאי היטב רשיבח • ווה״ק ל לך לך ובגליון למטה וכן לש׳ז
: tc
D Mמליחה ע*י יי אי בשי עיין למין ק ל מ^יך עיין למו״ה ב ל מנציבי לב ח״א
ב״ת ולהלח״מ בפ׳ג מה׳ י בררושי שבה וכור רצ״ה ו^״ו לענין י
איסורי מיהח הי״א ועמ״ש הרב נח׳ל נר “י ת׳ב אשתו ובניו אם יטל למחול וכתב רבצנעא יטל
רמ׳א ע׳ג ועיין לסיב ^א בס׳ מש׳ל בפ׳ב מה׳ למחול ולא עצט אביו מימיי סיס בצנעא יע׳ש
כלי המקיש רעמי על ס׳ האומריס ראם חסר וסל כ ל מיני מחיקה מויעש לו דבב ופרשים ון'
מלח חייכ מיתה יע*ש • ־ איש רסיס בפומבי וסצ׳ע ,ולע׳ר י׳ל דמי גילה
קמל מליחה פעם כ׳ עם בשי שלא נמלח יי וס רלא היה בישית אביו ררן ברעתו בי הוא
עיין באר המים סי׳ ב׳ב י אח הגמל והמלוכה תהיה לשלמה וכרי לפייסו נתן
וס^ ציו , לו ממשלה באחד השיים ומי יימר ,רמרוע כבה
קמה מליחה בביצה יבה צייכה שאיי ח׳א עשית קאי ליס ולא לשאר דברים ואימא דיס היה
סי* ק כ• בעצתי וברשותו יל' מימיו יורה רכלל רבדים אחרים
קמו מליחה צשי שנשתהה ג׳י בלתי מליחה לא שייך לומר מימיו ועמ׳ש סרב עין ימין ד*ר
וכשלו סבשי עיין באי המים ע׳ג •
סי׳ כ׳ג ולענק סכלים ־ קלי א מ לי ך לעי מ״ש חי׳ל דסאוכל בפני
מלחמה בענין וקיאת אליה לשלום ק® י אחרים הו׳ל בבהמה והוא גנאי י
בחלקייה תשית צמו בין י אין לא הוהירו רסמלן יאבל בסחבא ועין לא ראתה
מלחמת מציס ל־שיח ובין אי הקיוכים לא יעברו כמו תהשית וערום וכיוצא ושמא כיון רמאיין
ע' וסרהוקים יתט מהים עיין אהלי״ן רפ׳ר ע״ג על שלחנו לא יבצירמוברחים למצא אוחיעלפ׳ן
יר'•. וסכנה וביוצא ויש בני ארם רסתעטג הוא לאטל
קמח מלחמה מצוה בו׳ שכבט רהיתי אף עם אחרים ;
קטלי רהזירי היינו בשעת י
שצל
לב אזכור מע׳ מט אברהם
ועיין פני מכין ח״א דקנ״ד וח״כ ד״ה ע״ד ודוי״י שלל דוקא א״נ לנכי גויס הוקי אכל באיתוויס
ע׳א ודדל׳ו ע'כ ועיין חו׳ח ח'כ ד׳ו ע'א וכח״ג הנוהגים להם לא משכיל לדוד p׳ שלס ע'פ ככל
שם רימ״ו למלך שהוא חכם. מושנוהיכם .
J D Pמללה ,לא יחן מעיח מאחרים ללוה ממט מלמד הלמידים יהיו כ״ה ועם רכס
׳ ‘ שלו כיי להחויק מעיחיו הראשוני׳ משלים שם הוי׳ה כ”ה ומאדה״ר ׳ ”
או מעית של ארם אחי הס ’ח הי' תתיס״ד. ער משה שניהנה קורה כ״ה דורוף ולכו^לא ה;ף
מלמד יוחד מנ׳ה וכנגדן כ׳ו כל״ח מוה׳ר מה״ל
מ ס ד מ ל pו ת כנהנה מאיסייי הנאה עיין ענף אדס׳ד דט׳ן קוע״ד ווס דמותי ד'ה כ׳ולכם
מכתה שלמה סי׳ פ׳ה . י י ס׳יום ראה למדתי אתכם . ^
r n pמ ל pו ת חייכי כייחית שלקו כאיוה Wמלמד דהחלמיד הלו ולק^השכר מוקדם
אופן עיין סד ר פד׳ תצא י אי מוציאי! מידו עיין ראש משהיד ״
דפי׳ד ע"כ וג׳. ^ ח"כ סי' מ׳ט.
1DPמל ^ ת ט״ל הטעס עיין סמוכים,לעד מ^א קראו אחרין מלא עיין חומ׳א
דקכ׳ח ע״א וכספיו מנחת י ‘I ביימיה סי׳ י׳כ . י
אליהו דג״ן ע׳א וכס׳ החפן חיים •p׳ מ׳ד ועיין אלמנה וגיושס מן האיושין אי רנ2
ש״י דק'מ ע׳ד ואיתא בילקוט כראשית,דמו י״א שיי להדיוט עיין חות לטונה אות ’
וכי כר נש דאמר מילי דאורייתא לקי יע׳ש . י׳א ועיין כס׳ פרשת דרכים.
tO Pמליך דהוא ע"פ או״ת מדכתיב אשר וי*ון< מדך מיתי להשתחוות ולנשק כפיהסייא
יכחד ה׳א כו וח־יו כוה למה * י לאכיו או לחמיו כענין מש״ר ליתרו י '''-
איצטייך למוח ל׳ת לחת עליך איש נכרי הרי יחנן ושלמה שמלן כחיי אכיו מת׳ל דקצ״ו ע׳ג ויהושפט
דאו׳ח יכחיו נכרי יחי׳ דהוא טעמא דקרא דמה מ׳י היינו סך דהיה קס מכסאי כשהיה רואה ת״ח
שציין או׳ת הוא כדי שלא חשים נכרי ועוד תי׳ ומחכקו ומנשקו כראיחא כנתונות דק״ג ע"פ ואח
לומן דליכא או׳ח ולעד׳ן יהכן דקאי לשום תשים יראי ה׳ יככר ימסחמא לא פחיח ינכנסים ויוצאים
דהיא לשאר משימות ולא למלך דוקא ועוד אפשר כהיסח הדעס כאותן השעות;
לומר דכא לימוו דלא יהיו גירמין העינית לתת לגד מליך ונכיא מה שעכי כין ישעיה עם
עליך איש נכרי להשחעכד לכושן רשעחים וכיוצא חוקיה תכענה שפתי איך לא למד •
כהם כמו שהיו ולא חוכל קאי להאייב שלך דלא ישעיה מאליהו ככחיכ כמלכים א׳ סי׳ ח״י פסיק
יהיה לו ינילח הפך הפשט . מ׳ו לפי פי׳ רש׳י והמצודוח די״ל רחוקיהו היה
R D pממונים ט׳־ה נחשכים ככ׳ד הגדול קוא מוכרח אן התאב לא הי״ל שום דכד כדי לילן
כאד המים סי׳ צו . י־ . והוא כרור•
מאשת אחיו אלמנה דשמא מסט מ ^ר מנה מדך אי יכול למח;ל למי שתייה מ;תה
נתעכיה מאחי עיי! שינת י עיין מע ל ח א דקה א ע ג• י י
ציון סי' t'pועיין עיני כ°ח כככודיח : מגו מלד לא די כאמו מישראל אלא צריך
Vpמ מ ז ד מכן יבמה עיין כאר המיס סי' או׳א מישראל יפ'מ פ׳ז דסיטה י י
ז״ן .וממו־ רח־שת דיכנן עיין *I סי׳ י׳ג יפ׳ד רקדושין סי׳ •'1
אחי וראש סי׳ יו״ר . כצנוי • עיין אמי יוסף דק׳ה tjpמ ל ך
K V pממזד נקיא בן שינוי עיי! קמ״ס י ע ד ונשכ ת ח א סי י א ; י
דס׳יה ע״א ■ י מנח מלך דאין כמדו מסול היכא דהוא
עמב ממזד שכתכ חפלין אי כשיים עוין לאחי מיתה עיין כסס׳ק שמע * י
שיורי ניכה א״ח סי׳ ט״ל . *' אכיהם סי׳ ל׳ ועיין להרה פני דוד ס׳ וילך ^ .
2vpממזר דמוחי כשפחה כחנאי שיפרש מנט מל*ך משום יקרא דמצוה מתיל מוהרש׳א
שאינו כא עליה כחויח נישואין ^ * פ׳ק רקדושין וטעמו ונימוקו עמו י
וקכלת דת יהודית .עצמות יוסף דס״ח . דהתה שם דסטעם דאכ׳מ משום רמשמיא מוקמי
ליה ואין כידו למחול כהוד המקום וכ'כ כפ׳ה
ע לול מ מ ז ד ודאי עיין השכ׳זסי׳ ת״ווצמ״ד דכתומת.
ח'כ .דיק׳ח ע״כ ועיני כ׳ח ^י DPמלתא רעכידא לגלרי עיין שיכת ציון
כככויות והוכא כס׳ צל הכסף ח'כ וישמח לב ירוש׳ ׳ קי׳ ס׳ל וכלילת שאול סוגיא י
להיכ ן' איש חי ושמחה לאיש להדכ הגדול יש״א מ' 1ומסזה אכיהס דיק׳ה ע״א :
ברכה נר״ו . מסא מלתא דאתייא כמה הצד אי טיח
PVpממבד ל׳ ממכר סוכל אף כדרך ונה 3לה קרא עיין שנות י
מחנה דנמסי מיד ליד . ״ י יאודה דקכ׳א ע׳א ודקל״א מ״כ ועוד שס יקט׳ו
התוה״מ ע'פ את ממכר אחיו ; ע׳ג למלתא ןאקייא כמה מליט דל׳א טרח ו,כחכ
ממכד עיין כ״ש סי׳ ג״ן יסי׳ פ״ו . לה קרא. •
DDpמלתא דאחייא מק׳ו טיח ונחי
\vpממכר איתא ככ'מ רשטרות אין להם קרא מכל מקום היכא ראיכח י
אונאה משום דאין גופן מנור למדרש דרשינן ולא אמרינ! הכי חולי; דיק ה ע f
ואין גופן קנוי ואינן ככלל וכי תמניו ממכר יעיין אהלי׳ן דע׳א ע׳ג להיכא דאינא לקדוצי נמי
לעמיתך
אזכור מערכה מם אברהם
קצ מנר,ת נערה רנשאת עפ׳י המלכות ז לעמיסן או קגס * וע׳ו הקשה סרב כמהי׳ר p״ e
עיין כנין ניון תי' ל״ג . משס מוייט סכסן נר׳ו רנערנין ע*פ ממכר בית
קצא מנקרת שאינם אנט עיין משנת ר׳א דרשו ראי לא סיס כתיב כיס שומע אני אפילו
ת'כ מע' הס׳ • * שנ«1ס ככלל יע״ש וסרי סיכי סיס ס׳ר רשטריס
הצב מנקת חכמ משום איסור יחוד והיכא יסיו ככלל ממכר א׳ר והצ׳ע• ויסש לכי רנר רנייר
רעכר ט׳ו חרש עיין מנחת * רמוציא סמלן רעוכר כ1סכ וככסף יסיס נמס
משה נחים נר׳ו סי' כ' וג' . ככלל ממכר ראיט כנט שטייס רכעלמא .ואמר
מו י ן סמטת חירש נסו סיכ קרית ר' קצנ אלי סי־כ p'pכמסי׳ר י א ל ר ה רש׳ן רכמעשר
^ רקמ׳כ ע׳א , ' יועיל אם לוקס רכסיכ וצרס הכסף כירך
תכירא תכר עיין קרית ר׳ רקל׳ו קצר מנא מניירות סמלן רנופו ממון רעוכר לסוחר מקרי
ע׳ר ולהי־כ שא׳י וכס' שפתי רסשלחני לוקחו כער מטכע :
רנטת כדרוש להספד • p jjQעצה להיות חס על ממוט שלא קעח
מ סיי ע יקיא רסיתי למגרו או מפסידו
וסו׳ל מסייע • צמ״ר ס׳ נשא
קצה י יקרים פחית מכ' שנים עיין
קול סרמו פ׳ו רערכין מ׳א :
ר’ג ע׳ג :
עשיית חסי א' כמו ן' יום ת' הצו מספר
מ מו נ א מאיסירא לא ילפינן הייט
לזכית ולהיות כרשיחו אכל ’
קעט
יכנו כל סנפש הכאה ע . י לומר ראיט ווכס כממון וקל ילפינן מאיסורא רהוא
עמ״ש הרכ צמ׳ר ס' אמר ררכ׳ט יע׳ג . סמור .התוה׳מ ס׳ משפטים אות ח׳ל ועיין חינא
ל׳ גוזמא .יפ"מ פ״ג רע'1 לןצז מ0פר ‘P יחסדא ח*ג רכיה ע׳א ופתח הוכיר ח׳ג ר״ט .
ר׳ה י׳ג נהיי•
האומר לחכרוכמספ -מנה קצה מספר ס' ון' מתחלפים וו כיו• תנחומא ס'
ק®
או מאתים צריך שיקח המרוב‘ כמרכר רכ"כ ע״א כמפרש שם :
וההוכחה מפסיק יהושע סי' '1כאלפים איש אי כג' סהרלקה אף ככהן סריוט קפא מנורה
אלפים ולקח יהישע ג' אלפים י ורוחהאת הטומאה עיין כ״ח א״ס
כן ע׳ כן פ' כן ק״ך הוא קצט מספר סי' תרע׳א■
ומעלה חתםסיפרחז״ש סי' י שנשתמש ככית תפלתם עיין קפב מנורה
כ׳ט . ■ סס׳ס סי' תשע״ג ועיין
מועט כרישא עיין תיי׳ט כערכין ר מספר כנס״ג :
פרק ת׳ מ׳ג !
כמאי רשאלו השתא חמש שרי רא מספר
כמקדש י׳ר טעמים מונה קפג מנורה
ואייל סצמ׳ר ס' תצוה רקפ׳ו
ר' מי כעייא עיין תיס' שכת ע׳ר ושם ע׳ג וד* י״ג ראיות על כי לא לאורה הוא
ר׳ס ע״כ ד״ה השתא יתיס' כתוכית ר׳ס ע״א ר׳ס צרין .
ר' יאישע יעיין להיכ כסא שלמה ורקאככתי׳רף סכהמס מסיכת מן ררשינן שתי מפד מז
ע׳ר ע׳א ורע׳ח ע׳ג ור״ס ע׳א ועמ*ש היכ נחל י ררשות עיין עין יוכר מע' וו וכס' י
קרומים ס' תשא אית ך' ע'פ וימהר משה וידידינו שיורי ברכס סי׳ קמ׳ו אהלי יצחק כחי' לחולין
יכ ייסף ז׳ל כס׳ קול יינה רי׳ט והרב כמהר׳ר מנחה טהורה לר״ה משק כיתי מע' וו •
אלעזר שמואל ז' סינייור נר׳ו פי' כזה מאמרם זל ראסור למנית את ישראל משום קפה pjo
לא ימושו מפיך ומפיו ומפי ז? אמר ה' אני ערב עיס׳ר היכא רהקכ״ה הוא י י
דסייט רהוא ערב רלא יהיו ג' לכראלא מעו״ע1ת ’ר . המונה אררכא שורס כרכה .צמ׳ר ס׳א ס' שמית
כשחוור לאימיו היא ללמד שהיו רב מספר רקכ׳ס רע׳ג .
כעצה אחת ’ אהלי׳ן ס' מטות
רס׳ן ע׳ג !
טוכ שנהג שלא יניס מלעשותו קפו מנהג
מראית העין כערכין לר׳ל .
קרוב לאלפים היינו שעבר מאלף רג מספר כמידי ראיסורא ומנהג כטעות קפז מנהג
.ית׳ק ט׳ יותר רנכנס כגכול עיין אחי וראש סי' ' 1וכענין
סת׳ק .קרבן אהרן כס׳ ויקרא פי׳ב פסקא ט׳ מנהג מכסל הלכה ועיין סל״ח סי' א' וכי .ומנהג
ועצמית יוסף רי"כ כתב רנתתייה קיוכ לג׳ אלפים לרסית איסיר עיין מים החיים סי' י'כ .
רי ככ' אלפים ית׳ק יע׳ש .
מטכע פונריון כ׳איסיין והאיסר דר מספר ק פ ה מ נ ה ג עדיף מחזקה עיין קרית ר'
ח' פרוטות וכל פרוטה חצי רקכ׳כ ע׳א• ומנהג רעה רקשה י
גרעין שעורה שספונריון ח׳י גיעיני שעורה עיין לכטלו עיין מש׳ס אות ר ’ה ומנהגים קכצם כס'
חזו׳ן פיו רכלים מי'כ ■ כרם שלמה ק׳ק כא׳ס סי' רמ׳א ומסוס אכרהם
כנ'מ וכעלה ת״ח עיי; קרית ר' רה מס ריק׳כ עיא ואלף כסף סי' ה'•
רקכ״ט ע׳א . ר ב י מנחם כר סמאי לא נסתכל קפט
שהיא על הסוחרים של חנויות רוקא ר 1מס כצורת מטכע לעולם ולכן כיום
והוא סיחר מאוצרית עיין מר ואהטת מותו נסמחו טרית הצלמים והמטכנטת כצורתן
סי׳ י'כ . נחלקו יש׳י '1ל פיג רמ׳ק יעיין שאיי ס“א סי׳
ק׳ע כמטכע פרטף ארם •
»ס רו
ני אזכור מ?;׳ טם אברהם
רלית הלכתא כר״א א׳ל לכי תיתי ועיין בס׳ סל״ח ףן Q jjפי׳ עיין לחרב אסלי יצחק כיק״ב
סי׳ ט׳ רס'כ ע׳ג . ע'א י וכדיני מסים עיין שיבח ציון י
מעלברת מביאה יאשונס שיבת ציון רכה ip׳ ק׳־ז וק״ון ואלף כסף סי׳ ט׳ל ומ׳ ומים החיים
קי' ע"כ ומעוכר' מתאומי׳ סי׳ כ׳ר כ׳ה נ׳ו :
מהיכנת היא ב״ק דמ׳ט והיית רענן ושבות יאור' ר ח מ ס לגבי הכחורים עיין מר ואהלות סי׳
. רק״ג ע"כ : ו׳ ועיין לב מכין דקכ״א לפרע
ר כל מ ע ל ב ר ת הכירו בפנויה שנשאה אי חומת העיר וחוזר ורוצה המעות יע״ש :
צריך גט אי הפישה ע^ין ר ט מ ס בריוח הקרש ליורשים עיין כורת
להיב מר שאיינו ני״ו בס' הבהיר הע״ל רל׳ה יוסף סי׳ ג״ל ובינ׳א רמלכא על
בל'כ ירב־. הס׳ת אי מוטל עה׳ן עיין באר סמים סי׳ ק׳ח
רב? מעליל בקרשעיין מי״ה חק״ל מ'כ הי׳ י״ט וכסס׳ק ויען אברהם ת"מ סעיף ו׳ ומשא ח״ס
חקק״ל ח*א סי׳ ה״י וכה׳ מערבי וחקות החיים וכורת יוסף סי׳ ר' ושמו משה רקל כ
לב ח"כ דרוש קל״ג אהי וראש כררשוהיו וצתרה
שאריה יעקב• רי מ ס על מי שיצא מהעיר ומי שיש לו
צעציעים היינו מעשה תינוקו׳ רכח מעשה מאמר המלך ועל סי שלוה ברכית י
רשכי׳ם כב״כ פרק המוכי ■ עיין ראש משכיר סי' נ׳ס ואילך ועיין מים החיים
פייוה , סי׳ כ'ר במי שיש לו חוכוק . ׳
כהעיובה הקדש עיין לסרג לכט מעילה ר י א מ ס רטוען הן׳ ריש לו כתובת אמו בחון
כיה היין נר״ו בררו' ג' ליכיר. נכסיו וינכו לו עיין באר המים סי'
כנסיית חולין רנ״א ע״א וכי׳ רל מפטיר ק׳ת ועור שם כמס לסגי נהור :
רש״י מכניס ומוציא הלמיריס ר ב י מ ס לפי המנהג עיין פורח יוסף סי׳
ומאספם ומעמידן לילך מכיה המדרש . ה' .
כענין מסירה מפתה ממכיר ללא מפתח רי ג מ ס ללועזים ובראטליס עיין תרומת
לשוכר ומוכר לקונה ןילענין כסףסי׳ט״ל מ׳ .
בינטר חמן וכיוצא עיין פני יאושע ככ״ק לרב'ן * 1ר מ ס שמנבירין סעשייום על הכינוניס
מגן גבוריס סס״י ע״ה ומחנה יאודה רקפ״ו ע / ועל העניים עיין כסת״ת וכס׳ כר
ועיין פ׳ו רטהייה מ׳א ועיין נח׳ל ח״ד פ״ג רב'כ הקמח וכיוס״ק ס' כהעלוחן דקכ״ג ע׳א ועיין משא
רמ״ט ע'כ כקנין כמהייה המפתח ועוון ויאמר חיים:
יצחק ח'מ סי׳ ק*'! רהפיסה לא מקיי מהירת טל ר מ ס כ ת א עיין רש׳י שופטים מה שפי'
המפתח .
ללב מ)£י השמועה למרי אס היא אסמכתא ר ט ז מי שהולן לעיר אחרת להסההר והניה
או מראורייתח נן"ש צמות״ר את אשתו עיין תיומת כהף סימן
ל'מ : מ׳א .
ללג מצי^ןת האשה לנעלה כמו מעשה ר יז מ ^ מ ד נ' עיין להיב בית היין נר׳ו
ידיה עיין כזה להרכ כית רנ׳א ע׳ב.
היין נר״ו ררוש ה׳ לשה׳יג ; רי ח מ עי ס ר כהמה ראינו נוהג כיתום עיין
בפולס רנתערב כאחרית קורס רלל מצה שכוח יאור' ס׳ כאפ׳ט וכהשמט'
הפסח למאן ראיה ליה חויר שניות שם ומעשר כהמה כזה׳׳ו עיין ראשית בכורי׳
וניעור ימשוך ידו .חיים שנים סי' י״ג , ס'כ סי׳ כ'
מצטמק ורע לו עיין קשכ״ז ח'כ ללה רי ט מ עי ש ר ירק לכר סוא מררכנן ויש חולקין
סי' ק׳ל טיר ח'ת סימן י יסכל אסמכתא יייק מתו׳מ
שי״ח : . סרב זרע אברהם ס׳ נשא פי' הי;
ללל מצבות שגנכו גויס והשליכים לארן ר ל 1ZVDכספים אם הוא כתורת צרקס
■ אי מיהריה להניח על מת או מרין מעשר עני עיין כרית י
אסר עיין מלאכת שלמה קמחי סי' טי וקמ״ר ח״כ עולם סי׳ קר״ם.
כתשו׳ ופירה יוסף סי' וך : ר כ א מ עי & ר כהמס בזס׳ו ותמורת ככור
כטעות אי מיהי להסירה לזל מצבה עיין ראשית ככורים ח כ סי
ולהחזירה למקומה עיין חיים ב׳.
רחהד קי' ל״ו ואי מיהר להניח מאב לבן עיין שיכת ר כ ב "\Z'VDא׳ וב׳ עיין שי׳ת ראשית בכורי׳
ציון הי׳ ח׳ן ומלאכת שלמה קמחי סי' ט' ועיין סי' ז׳ ומע׳ב נוהג כא׳ וכב'
כס' שינה סלטת כארוכה■ וכר' ובה׳ ומ׳ע אינו ניהג אלא כג' וטי׳ו מתני׳
מ׳ע שהז׳ג דהנשים פטירית יש הפיש רחל כאמת ועיק זרע אכרסם פי' ע'כ .
כין דאורייתא לרבנן ראף הן היו
באיהי הנה ע"| לחרב כית היין נר״ו רריש ו׳ ר כ ג מ ע ו ת רעית היינו רפרע זוזא זוזא
לשה״ג • רשב ם פרק עי פ רקי ג .
רלט מ׳ע שהזג נשים פטורות עיין רכ״ל ר כ ד מ ע ? 8ה איתא כשבועות רמ׳ת ע"כ
מע׳ !׳ אית ך׳ יעיין אבני שיהה אייתיניס אגיתא ממערכא
ומ״ת 17 טו ב
אזכור מעיכת מם אבדהם
לרמ׳ר לסיכה וציצית וכיוצא . ימ׳ת ע׳ב או מברכות הנשים במ״ע שהז״ג .
ר ג ה מצו ה• הכאה כעבירה לענין ברנה
וזימון עיק היע׳מ יתיס׳ יו'ט דם מצלה דרדיף אתייה צעשיתה ונאנס
ולההונים עליהם כפ'ן רכיכות מ׳א• ולא משאה לנכי איור דכא צירו
ר גו מ צו ד ,ע'י שליה וע׳י גוי עיין כגרי בלתי רדיפה ועשאס חראו ר1ס משוכת וותר אך
שש סי' כ'ס ועיין כס' לב ה״ם סיכא דרריף ועשאס ריש כידו כ' רדיפה ושעשאה
ה״א סי' צ'א ע'י שליה וכגר׳ שש סי' ל'ו ושמע אם הוא גדול מאותה שהגיע לידו כלא רדיפה יש
אכרסם סי' ה'ן כמצות ע׳י גוי . פנים לכאן ולכאן ע״ן לב אסרן בשופטים סי׳ רו׳
מ ז מ צו ת צייכית טנה עיין שרשי הים ה׳א פסיק ל'ג :
ומכתב שלמה סי' ס״ל ואילך א מ ר מ צל ה לקיים רכר׳ המת עיין קרית
ונשכ״ח ס׳א קי׳ ר' וההפן סיים הי' ס״ו ; ר' יקל׳א סע״ב ועיין היים
מ ה מ צ ר נ י ת עיין בני יצהק הנן סי׳ ח' כיד וכת' הספק ה״ם סי׳ ט' •
ועיין אלף כסף סי׳ מ א דר* מ מ׳ ע שעבר אהד הטא ר' יש לו דין
וכ״ם יג״ם ויען אביהם ח'מ סעיף ׳•א ואי מ^ן לאו ודון כייהות ומיתות ב׳ר
נק׳ מוחזק או הלוקח מיסע׳שיכס׳ קריתר׳רק׳ל ודק יהודק אם לא עשה תשוכס .צמ*ד ס׳ ויקרא
יע״א . רה׳ר ע׳ד .
מ ט מ צ י ל מיר ג״ם עיין פירת יוסף סי' רמג מצות רטהגין כיום רמצותן כל סיום
׳'ג. והנהוגית כלילה רמצותן כל
ר ס מ צ א פרט למצוי אינא כנמה חכה׳ נ׳ הלילה עיין מגילה ר׳ן ע״ב רמונס ואויל מי ומי
ימצא ונמצא ע״ן אהלי״ן רצ׳׳א למיית יום ומי ומי למידת לילה ומאי רתנא ושייר
_ ע'ר וזרע אברהם ריש פי׳ ר״ה. מסם מהיום מהם מהלילה קא השיב להו סיב
ר ס א מ ציין ברנדי סיר׳ם צאו מר ניהו אלא מתת אלהים כהי׳ למגילה שם .
י יאחייו צ׳ו קם ו:נס אצלו ניו׳ן רמד מצית אי בטלות לעח׳ל עיין סת
ולפעמים לא צרק בציונים כמי שהביא כסי לב מועד רב ם ע ג ול ה הא
חיים ח׳א רקל׳ו ע׳ג ונשכ׳ח ח׳א דס״ר ע'כ והוא סי׳ ל״ב וראה היים ס׳ עקב .
חיריש על הרב קינן מנחה סי׳ עק'ר רכהכ יתימ׳ רמה מצלת לא ל״ן עיין פרי הען רקי׳־כ
על בעל ההגה רהייס מקום כסי׳ן יהוא כסיי׳ף ע׳ב ונס' הר המר וכס פני
וסרא״ש ע'כ רכל רז לא אניס ליה ואיו לא יסיב אריס סי' ס׳ס ועיין כסי׳ס דנא פשרא לסרב המגיה
רעתיס בי מאיש אחר לוקחה יאה והמצא תמצא ואמר יוסף רקי״ד ע ’כ ופתס׳ד רס' 1ע׳ר,
רלא צדק כציונים ועיין היליות ארם לר׳ז רמ׳א רמו מצות בטוב לשמים ולכריות יש פירות
ע'א . כעוס׳ז אן כטוב לשמים לבר
ר ס ב מ מו ת מהמעק ע״י סילונות של מתכת אין פירות כראיתא כקרושין זולת ראם סניה מצוה
מקכלק טומאה וצריך של עץ י שיש לה פיחת כרי לעשות מצוס שאין לס פירות
ראשית ככוחם נשי׳ת ח”כ כסוה״ס ועיין נס׳ השיב משלימין לו צמ׳ר ס' תצא רפ׳ו ע״ד•
ר׳ אליעזר וריח השדה וע׳ להרב תאיר נרי , רמז מצות רעוכר לעשייתן עיין נה׳ל ה׳ד
ר ס ג מ ה ר א בלילה ע״ן פתח עינים וכקונ׳ ^ דט' 1ע׳א :
שומר הפתח רצ׳ו ע״ג וכספח י רמה מצוה הפוסק במצוה פטור מס'מ
ביכ׳י סוס׳י א' ובספרו יוסף אומן לעגין ליל סששי עיין לעיל מע' ה׳ ועיין אסלי״ן
וכספיו מח'כ סי׳ קנ׳ו וסי' רפ׳ס ונפתי' הכתוב דצ׳ג ע'ג ונשכ׳ח ס׳א סי' ר׳ וההק סיים סי׳ ג׳ם
לסיים . וחי׳ח ת׳א דקי'! ואילו•
ר ס ל מ מ ר א ו ת שאין לסם הכרע כ*ר פר׳ דמם מצוה למצאין עשה פרעה כשלת
ע׳ ור׳ בסיי ס' לך לך י תשלה וכן שילם לו הקכ׳ה
בפסוק אשי משמאל לרמשק וכן מציון מכלל יופי לעשות מצום להצאק מר ’ר ס' כשלה פ׳ן ,
ומע׳ל ס'כ כפסיק ולישרי לב שמחה יהרי׳ף שם ר ז 0צ ו ת בל' בצי ארם כל מ«ת משמע
ועיין אסל׳י ס' ראה למאי רמט ס' ובכלל הלא ציצית כילה תורה משמע וכן שלא י
אם תטיב שאת ועיין יפ*מ פ׳ב חנ׳ז סי' ז׳ לעמד ע׳ו עיין תוס' שכועית רכ׳ט•
במקראית שאין לסם סכיע בארוכה וכס' ככור ל נ א מ צו ת התלויות כאק הר סמר כדרוש
חכמים שם . להספד,
ר ס ת א י ן ירך המקרא לומר רררך העולם ת ב מצות שנאמרו צדיכור אתד אי משום
לגטב או להשבע לשקי נרי לו' דסתיי אהדדי או רשייכו ע11ן
ראיט ור תו׳ר למוהרא׳ג ו*ל ד׳יס ע׳ד . שבות יאודה דע׳ז ע׳א ועיין צמ'ר ס' ׳תיו.
רסל מ מ ר א ומסורק רלא מכחש׳ אהדדי
עיין אסלי יצחק רל׳ר ע״ד ועיין י מ ג מצוה המתאיל במצוה אומרים לו גמור
בריח אכרהם רמז ק״י ר׳ע רע'א כפסוק ורג עיין מלה*ק ס׳ עקב דקצ׳ו
יעמר צעיר. ע׳ד.
ר סז מ מ ר א נדרש לעניו ולאסריו עיין קיכן מ ד מ צו ה קלה עיין מגיד למרן ס' אמור
אסרן ק׳ ויקרא פ״ט כנשיא י יטו׳ב ע״א ועיין פת׳ע כמנתו'
ע'פ
דר אזכור מערכתמ& אנדהם
רסי׳ לן ועיין למוס׳ר פני מבין ח׳א ר״ז ע״ה
ע׳־פ ולקח אצבעו ועיין טלין ריק ח ע כןלסכיק
ועיין כס׳ פיית יוסף רכ״ה ע'ג וכרי ליישי כעד
רב מקיא נריש לפניו ולא לפני פניו ולייו ח מקי
מסישד׳ם נכיא בראשונה מ״ש הגאון מר׳ז כס׳
נריש לפניו ולפני פניו והוא רישחם כפסוק וכי
חקיל יו׳ר ח׳א סי׳ פ׳ז ררחה דכיי מהישר׳ם רסי׳
יוהן מים על זרע ועיין להיכ כיה היין ני׳ו כריו
ליז רסוא הפך הראשונים רס׳ל ררוב מנין עיקר
א' לשה׳ג וכררוש ב' לשכה !ניד:
דרוב מנין כתיב לסרייא וכסנהררין כןראזלי׳אחר
רוכ מנין אף שהמיעוט רוכ חכמה יע׳ש ,זאת
רהיו ראוי; להשוף והן רסח מקראות
הם גופי הורה הוכאו * י ^
שנית מ׳ש מני׳ר כס׳ חקרי לכ ח׳א כח'מ סי׳
כחולין ר׳ס ע"כ•
קט׳ו לחלק רלא מיעט מסרשר׳ם ן1א ללח העם
וכורים ער דקרו לסו רשעים אכל כי איכא כהו
ער שיראה לחגר אפילו עכר ייחיא מד״ט
חלש כל שלא נחן המעוח אפי' י
רוכ פורע מס למס נחשכ העושר ^רוכא דאורייחא
שנהן שט׳ח יכול לחזור ואי חעס מהני ירי רור
עכ׳ר • שלישי כקרש ריאיחי למוה׳ר כנס׳ג א׳ח . הי׳ קמ׳ז .
סי׳ ג׳ן לחלק רמסרשר׳ם איירי כשאינו ראוי מי
ע ר מ מ ח שנתן רמים ולא משל ויוצה לחזור
שרוצים סרוכ מנין לסייח מרכין חורה אכל כשהוא חייכ ליקח כשיעור הרמים שנהן י ^
ראוי נם מסישר׳ם יורה וכן רעח הרכ כרם שלמה אלף כסף סי׳ ר׳ן.
סי׳ כ'כ וסר״מ חלק א׳ח קי׳ ר׳ ועיין כס׳ פורח ר ע א מ ק ח קנס אח החמור עיין כני יצחק
יוסף רס׳ו ע'כ וכ׳ש סיכא ראיכא רוב כנין ורוב
■ חנן קונ׳ כאיוח חמי, * *
מנין דהיינו רוכ פורעי המס לא משגחינן כעשירים
ע ר ב מ ק ח שנעשה כשטר מלוה וכמו כהכניס׳
המועטים וכרכחכ מסרימ״ט ח״א סי׳ ס׳ט ונכנה״ג לו ככחוכס ע-ין שעוח ררכנן ׳ ^
ח'מ סי׳ קס׳ג וע׳ש כס׳ מטיש מכמה פיסקים סי׳ ז׳.
וכל כס׳ג היא אליכא רכ״ע ולא רכו עליה .ואת
רכע מ״ש סרב ציור סמד׳ל ר׳ל המלך ריר נ;"'
וממכי לגוי כהיוח נמצא ישי» ממת
עיין לסרכ כן יריר פי*כ^ מהל׳ ^ ^
כס' סכהיר נריכ לב ח׳א סי׳ ק י רף יר ח ע א זכיס רין ז׳ רע״ג ע׳ ר ואילך ועיין חק׳ל ח׳ס ח״א
ו?ל אפי׳ מסישר׳ם רס״ל רחעיקר הם כעלי כסין סי׳ לק׳ט ומע״ל ח״א רפ״א ע ר וכיח אהרן מע׳
אפי׳ סם מיעוט יורה כנ׳ר דאילינן בת׳ר נפשית
מ׳ אוח י׳ט ונח׳ל ח׳־ר רל'כ ע'כ ולב מכין רקנ כ
רע'כ לא קאמר מהרשר׳ם סכי כ׳א דוקא כשפורעין
ע״ג ועיין כספיי הקטן ייקרא אכרסם ס' כסר
שכר המרכין תירה מן המס לפי שוה ר ^המכואר פיסה נ׳ פי׳ א׳ רקמ״ט ע״כ והיב אולם השעי
כפיסקיס כמ׳ש כס׳ כ׳ר של שלמה סי׳ כ״כ מש״ה ני׳ו רי׳ר ע״כ נעלם ממנו כל הני ספיי רכ׳ר .
הכי לס מר רסעשירים שפורעין ייתר סדכר תלוי
כיעתם ולהם שומעים אף שהם המיעוט אך n t nמי■,ץ לשון זמן מוגכל מחחילס כן
בעירט רכל היצאיח העיי מוטל לפי נפשית ^ כיאי סיפ”ח פפ'ט והמלס^ק *
מהכנסת הבשר והגבינה רספ׳ לקי פורעיו העניים
ס׳ לך לך ריס מקן ועיין ספיי ס׳ ראה פי' קי׳א
יהכנוניים וב' לק' העשירים ומס העריכה הוא וזר״א שם וסר׳ר .
לסכשריות נמצא רשכר היכניס אינו יונא מהעשירים דייז ף מי«,ןת לא יקרא מקום לרכר קורם
אלא סיוכ נקראים סכעלי כשין וסם רו'כ ורו׳מ שיכא הרבר כיון רמלה מקום * ^
ויה מרוקרק מרכרי מהרשר׳׳ם יחלה מ ש בחולין מסמצטרף ואין מקום ער שיהיה מחקוסס קרכן
היא אכיל ואנא משינא יכו׳ ומי שיש לו מוח
אסרן ס׳ חזריע פרשה ר׳ פי׳ א׳ ע׳פ וסיס כמקום
כקרקח ומויס על האמת יורה רהם רכרים אמתיים
^ השחין .
וכן מחכאר מת׳מסר׳י אריכי סי׳ ס׳ח וכי כעני I
מרכין תירס וכ׳ח כנ׳ר מיעוט הנפשית חשיב רוב
מ ק ב ל נטירותא כסחם כהו׳ס כית רעו
מוער וכס' אם הכנים■ י ^
לפי שסם מגדולי פורעי המס ואילי' כחי רוב
ר עז מ!5ע רם נקרא גיע כמשנה רכלים פר'
ממון זה ליחא רסלכס פסיקה כפ'כ רכ׳ק דאין י'כ מ׳ר רגורע הרם . י ׳
סולכין אחר רוב ממון אלא כרכר ממון רוקא אכל
ר ע ח מיגוי מרכיצי סחורה אציעה לפנקי
בזה אין שום עסק ממון כי המיכין חורה איט מחלוקת שהיא לשיש רמרןכ׳י ׳
טטל פרס מסם הרי מכואר רזיל כאר טעמא ראינם קי' רל׳א סכיא ממסר׳ם כסגמ׳יי רכחר מכ ממיז
פורעין יסכא מס כח בעשירים הללו יואר מהעניים אזלינן וכן מסרלנ׳ח סי׳ ט׳ל .אכן סרא׳ם ח׳א
וסו׳ל רו׳מ ורו׳ב וכ׳ש למה שהכריח הגאון מין סי׳ ג׳ן ומהר׳י אררכי קי׳ רנ׳ר ונ)סראנ ח ח א
אכא דרו׳מ עיקר מר׳ת וכ'כ כחקרי לב ח"כ כחיע סי׳ צ׳ח ומסרימ׳ט ס״א סי' ס׳א סכירא לסו רכחד
סי׳ כ׳ר עכ׳ל וחכיכים עלי רכרי רור׳ים י ואני
רוכ דעות אזלינן אף עפ׳י שסם עניים ^ושכנגרם
מוסיף על רכייו והיא רעיקר ססכנק׳ לשכי סריינים
המיעוט סם עשירים ויש סחי׳ כרעה הרא׳ש כמ ש
ומשיחי הכולל וכל מילי רצרקות הוא מדמן ש ע
הסמ״ע סי' קס׳ג רסם נחשכים מחצק על מחצה
רטתנים על גכי הראשים ואיט על חתיכת כשר ויחפשרו ביניהם וכ'כ כס׳ צמח נרק סי׳ א׳ וכ'
ראוכלים סעשיר/ים וכל ססוצאיח יקרא עיר שטלה וכרעת מסרשר׳ם אשכחן לכאורה ררכריו סוחרים
ראשים מה תאמר ראם כשר נמכר מי יחן ראשי
וס אח זה והוא רכא׳ח סי' ל׳ז הטלה רלא הגי
זה אינו רהרי עכ'פ העשירים מרויחים והיו מרוב מנין מרצח חעם ואילו כיו׳ר סי׳ קכ*ל
גיתניש גרוש אחר מנאבילס ועתה סילקו מעל הרחיכ הרכור רסעיקר הוא רוכ כני העיר וסר^כ
האוקס קכשר ישמו כדאשי׳ם כל חהכנקה ולא יכחישו אשכנזי כתשו' תי׳ ל׳ה קאי כשיטת מתרשר׳ם
ראינם
אזכור מ>1ךכת מם אכרהם
היכ דכי משה ח׳א סי' ס׳ וכס׳ מים החיים דח׳ן דאינם'פורעין ואדרבא מרויאים ויכא הטוב יכא
ע ’ב ואכונא מינא ויע׳א הכ'מ בסי יאה חיים מ'מ ועוד 1אה דזה המיעוט מהעשירים ידם
ח״ב די"כ הביא יאיה מדברי רניט שמחה הללו הקיפה ולוקחים הבשר שמן דשוה הערך יוהר ואילו
ואיכעה רכטם אשי הובאו כס' מים החיים וכל שאר מעשירים והבינויים ואין צ׳ל מהעניים לוקחים
שהסכימו כתחילה אינם יכולים למחות יע׳ש , הכשר כחוש ונמצא דלא סני דאין להם עול היצאות
העיר אלא אף וו מן מחוכחיח דידה על העליונה
כ ר מן דין מסתכל היית למין החבי״ב ככנה׳ג לאכול בשי משופרי שיפיי בלי ע דן יוקר אפילו
א״ח סי' ג״ן דב׳ דכשם שיחיד מוחה פיוטם קטנה ונם במנה המלך ואימלאק טפי
כתיטת כך מוחה כמיטי ״יניז תירה רשד״ם מהם כפלי כפלים וא ’ נ הדח נחוגה דהרוב כופין
חא״ח סי‘ צ׳ו אמר המאסף היכי תמוה שיהיה למיעוט כמ״ש סרב פ"מ ח׳ב סי' ק׳י והרב דברי
יחיד מיחס כמינוי מרכין תויה וכן המנהג שאינן אמת סי' י׳א ד"מ ע׳א והגאון מר'ו כס' הק״ל
משגיחי! כמיעוט המוחין שוב נדפס תשו' הר״ש ח׳ב ח"מ הי' כ׳ד ומט׳ש סי' יל״א הגה״ט אוה
הליי חיי״י סי' ח' דהאריך לומר רהמיעוט יכולון ך' ועיין כנין ניון סי' קס׳ג ביב שמצים לקבל
למחוח ויראה לי דלא פליגי דצא דכי מוסישד״ם כייוש' ליחיד והמיעוט מוהין דאין סולכין כממון
אלא כשהיחיד מונע למטת אח יה אבל היא מסכים אח׳ה ועו׳ש סי' קעו דאין הולכין בממון אח״ה וע׳
שיהיה אחר אבל אם מיחה שאינו רונה כלל כס' טל אוייח די"ר עיא מ״ש על דברי מוהישר׳ם
פשיטא דאי! במחאתו כלום ואפי' המיעיט כופין חמש ידית דק אח הרין היב מים החיים כסי' ח'
ליוב עכ״ל ועיי! כס׳ כי״ש סי' כ׳ב וכס' פיית דס״ה ע״ד דאם המיעוט עשה שלא כהוגן ומסיבה
■ ייסף דס"! ע״ב ועיין עוד כסי מים החיים נר"ו יאח נפל הפירוד ניניהם או כיפין הריב את המיעוט
דח״ן ע"כ מ׳ש תראנו משם ומי שיינה להתעקש וכי יהחמן לבב אנוש לומר כנדון הרב מר דורי
לו' דליכא הכא רו׳ב או רו'מ או דכעינן ח־חי דכעינן דוכא דאיחיין חמן כאשי עמד כיה כס'
וליכא הנה ג' ס' נפתחים לפניך נייב לב ומים מים החיים שם דה״ן ע׳יב וג'' וד' הנה סכא לא
החיים ופירת יושף דהקורא כהן מ׳ש מתירהן של אצטדיך למ׳ש שם דהרי כאן נמצאו וכאן היו
ראשונים מה שדברו מההילחן וע׳ס אין צו פה החב עם המיעוט כמקום אח־ על שולשם ועל
להשיב כלל כל קכל דנא הנס שפחי לא אנצא רבעים לילית דנחועדו כמקים אחד וא"כ פלטי
דאל השיבני ממ״ש היכ פני משה ח״א ט' ד' ,ליה גם מדחיס וו • שש סנה היכא רכבי קבלהו
כנדין שלו שהיו דוה העיר מסכימים כהסכמה א׳ 'עליהם ונהג שדיה היי ככה״ג בתכי היא״ם ח״א
דהא כיון דחב הה״ח ממאניסכס סכמה איןלמסכימי' סי' ג׳ן־ והיב כ״דא״ח סי' ל״אדאפי׳יוכאלאובל
דין רוב דלא שכקינן סיכ הה׳ח ואילינן כהי דוכא כמינייהו כ׳ש מיעושא וכמ״ש כס' מים החיים
רעלמא דרוכא דמינכר בעינן שיהיה החב השוה דח״ן ע״ד .
בהסנמה וכמנין אבל אם הרוב הוא רוב בנין אלה חמיסא לי מלתא על הרב מ׳ר ובכל
ולאידך גיסא יש רוב הבמה רוב הבמה מקרי רוב דוד מלבא ני ו אמאי לא הביא דאינא
וצא רוב כנין ע״ש שהאריך ומוה׳ר כעי חיי ח"מ מעיכה מול מעיכה כיס כאשר הכאתי אני כעניי
סי' ע״ח הביא דברי היב פני משה אלו וכתב למעלה מיה ותלה על חשוכת מהרשד״ם לבר
וי׳ל הדור אקס דאו אם כניו! היכ ז״ל שהיו והיי אשכחן שלימים וכן רכים אלה נכח אלה וגם
רכני העיר ומנהיגיה מסכימים שלא לעשוח הסכמה מה שסכיא מסרא׳ש ע״ש גדול אדונט אכינו הוקן
מקרי יוב הכמה ולא רוב כנין כ׳ש כנדון שאין כס' חקרי לב היי כדעת הרא׳ש לא נתכרר מאי
גם אהד מהח״ח שיהכים כוח להיות הסכמה1אה דעתיס בפשיטות יחלוקין כרעתו ונתנו עליי חילוקי
קיחס כעיר אשר לא נעשהה נואח מימי קדם דינין וא'כ מס שהביא ממהי׳י אדרכי דאין הולכין
שאין כססכמהם ממש עכ״ל ועיין השכ״ז היא : אחד דוב ממון אלא בממון כלבד סרי כיה עמד
סי' קט"! וקס״א כוס וסבא לא יש מזה סהייס ^ הר' לחם דב וס׳ד בבנס׳ג דחילק כן לדעת סיא׳ם
דהרי היותי חכמים קיימי אטדה ויש כסן רוב וככר תמס עליו סיב מים החיים כקונ' מי מריבה
בנין ירוב״מ ועיין למי׳ס סק׳ל ח״ג ליו׳ר סי' סי' א' די׳ן ע׳ד דמסיכן משמע כן מהיא׳ם ושם
קי"ט דקל״ו ע״א רעשה .אח׳ר כחכמי סעידה סיב מים החיים אסף איש טהור כל האמור בענין
ועור שם כסק׳ל אס׳ע סי׳ ה' . והעלה להלכה וי״ל ומעתה נכא לנ׳ד דבקושטא
דמלתא מחאת המועטים הללו לא השיבי דו'מ
ו ד ע דלפי השו' מהד׳מ ב"כ הארוכית הי' דימלבד סיוב דעות יאייתיס קמן איכא נמי כת
ההקס׳ח ועוד שם כסיה ס דיו ד ע ב אמית דסמס דו׳ב הרוצים כו והמוחין מינטטא
מהבאי ייחידים שאינן מבוריק מהקהל לא אדונים דממון ומיעוטא דגופים ע'כ וע׳ש עוד כיס׳ג
בדבר וס למנית מרכין הייה ולעטש ולדון כלל ע׳א וכ' ודס׳ט ע׳ג וכס' פודת ייחף סי׳ ב'
וה״ד כס' משא הייה וכספרו דאה חיים ח״ב דף ואני מוסיף ע׳ד דהמחאה מגן שויא מאחר דנתכאר
י״ב רע׳א יכ״ב הרב פני משה ח״א סי' ד' רי״א דהיוכ כופה את המיעוט אפי' יהיו מוחין אין
ע״ב דטוכי העיר דנתמט מעצמן שלא מרצון כל במחאתם כלום כד מן דין דג' דכינו שמחה ה״ד
אנשי העיר אין מינויין כלים ועיין נמי בש' להם מהייק׳ו שויש מ׳ר דכל שהסכים תחילה כאותו
דר ,סי' ב' והרב משפט* שמואל סי' כ׳ו : מינוי אינו יטל למחות אח'כ ואם ימחה אין משגיחין
;כמתאתו וכ׳ב מהד׳ם מפאחוה סי' ס׳ד ועמ׳ש
ו1ס
לד• אזכור מע מט אברהם
מידינו יקיא ט האצול עלוו מן הרוח אשר כשמואל הה נמצא דאכותי גנוו למי מקדושים ז'ל
הרמתי ובל הצמאים לראית את ישועת ה׳ בחשבם
בי פקד ה׳ את עמו סלבו בולם במרוצה ולכו •3איביה מקדם בהייה צל על יאש־נו קרב
ולא יגעו לקים גזרת מלך וגם מי שלא היה מאמין הגדול מיייני ירביני מי קשישא ייסף היא
לרביים אלו הלכו גם כן מוראהם מהמון העם השליט על קאי[ יציק׳ל היא היה המיציא יהמביא
שלא יקימו עליהם לימר אתם מורדים ברכיי ניהג בצאן ייקף עם מיעיתי ויהי לעת יקנהי
מא׳י וענו אמן בעל כרחם וסלט בלם לנשק ידי ולא יבול ייסף להתאפק עוד לנאת ולביא ונזלה
היב המוסמך ני״ו ומהייס ההיא והלאה היה הפרשיית ירברי ריבית בין יחידי הקהליח לאמי
היב מסי״ר אהרן ני״י נידף ונעלם יישב בתיך מי יעלה לנו בתחלה לדין את דיננו ולריב את
ביתו בקרן יויה בי ירא לצאת סחיצה אפי׳ ללכת דיבט ולהויוח לט את הדרן אשי נלן יה אימר
צייה הכנסת להתפלל בעשרה כי היו רורסין איתי כבה יזה אומי בבה ובל אחד מהם אומי עצתי
מפני שלא היה מאמין ומחיפין ומגיפין איהו תקים ואש המחליקה כיער בחטי עד שניעדו
והיא היה שומע היפקו ואינו משיב ובעוטחיט ניסרו יחדיו בל יחידי הקבלית מקבון ועד גדיל
שרט האי׳ש היחס תהי יבהי ועדיין עיל גלית על בל העם מקצה ובעצת הישיה בלם ועל ראשיהם
צואינו,נרדפנו ולא סינח לנו יבמקו׳ גילה היתס רעדה היב הגדיל זצ׳ל ונחה שקטה הסבמחם שהסכימו
ועם יה קמו במס יחידי סמלה אשר נגע אלהים במיה נחש יבבל אליה הבייח הכתיביה בס׳ חיית
בלבם להחייר עטיה ליושנה להקים דגל התירה משה רבינו ע״ה ובבל חיקף הסכמית לקיים את
ולחיור לאיחנם הראשון מיהר׳יר אהרן בש־ריתו את בל הנרשם והסכימו להקים ילקבל עליהם בשם
כל אחד בשלו כאש* חיים היב מיהי׳ר דיינים את שני צנתייה הזהב והם הרב המובהק
ביאשינה על פי ההסכמה הנעשית בנית דיני של מוהר״ר חיים ני״י שהיא חישב העיר על איסיר
רטנו הגדול מי קשישא זצ״ל ושאר יחידי העיר והחד מטיפייח יטיב גטין יחליצס יאת היב
אומרים שאינם חפצים במוהד׳נ אה־ן ני״ו ושככר המובהק במהר*ר ביין ני°ו בל דיני ממונית
הם פטורים מחימר הססנמס שככר נלקחה מיד אשר בין איש יהין רעהי והסכימו שאין מלכיה
סיפר העיי ונתקיעה לשנים קיעים ועתה אין טגעח ובי' יאין שים אחד מהם יטל לחקור ילרריש
עליהם שים חיוב ולא עין אשי חטא והיחידיס ולגלות יעתי בענין המיטל עג תכירו אלא בל
הרוצים למוהר׳ר אהרן נד״ו ובו׳ אומרים כי חומר אחד יעמיר בשלי וגם הסכימו שאש לא ינא הרב
ההסכמה במקומו עימד בכחו אי בחו עתה אף מוהר״ר ברון ני״ו שחייבים ממוני הימן עם י׳ב
שנקרעה מפני שקייעהה היחה בטעית שלקחוה טובי העיר להתקבן במעמר אחד ועל פי רובם
מיד סופר העיר בחיקה ומה גם שבימיתה בצלמת לשלוה להביא יב אחר שיכא לשנן כבוד בארצט
היא חתומה טד מיהי׳ר אהרן נר׳ו ועתה סשיאל וכן היה שלא בא סיב נטסר׳ר ברון נר״ו וצתקבצו
שואל לדעת אם יבולים איתם היחידים אשר אינם ממונים וי״ב טובי העיר ושלחו בעד רב אחר וגס
חפצים במוהר׳ר אהרן יט׳ לפרוק עולו מעל הוא לא בא כי לא רצא להניח מקים מושבי וכן
ציארם בטענתםאלו ונם שכיועניס שהם הרוב ורוצים עשו ד' פעמים שהיו שולהין בעד רב אחדשיבא
לבטל ההסכמה או אם חייבים לקימה באשר לשנק בבור בארצנו ולא רצה ובבל יה סומן
בראשונה מאתי שיש הרבה יחידים שייצים בקיומה יצחק דאלביה בדדו את החכם השלם במוסר׳ר
וגם צרין לדעת אם היב מוהר׳׳ר חיים ני״ו יבול גר׳ו לדון דיני ממוטה בתנאי שכשיבא הרב אשי
לקבל שירות יה עליו ולהשיג גכול רעהו בתוך שלחו בעדו שאין לסחבם השלם הני׳ שום טענה
העשר שנים שנתחייט למהר״ר אהרן וכו' מאחר •הלינה באשר בקוב ותקום בסער הסכמית העיר
שהוא גם כן בתב לו בא ובא ב-נה ולא יאחר •בבל יה סימן לא נמצא איש אשר יפצה את פיו
מסר'ר חיים ישמע לקול וגם צ״ל שאם הרב לומר שיקבלו את סרב מוהר׳ר חיים נר׳ו בין
עליו שירות יה אם יצול מלחשים ויקבל לדין איסור והחי בין לדיט ממוטת אלא שהיו
לטף למי שירצה בקיום ההסכמה ביתדיון בפניו אומדים בי טובים השנים מן האחי יה׳ ברחמיו
וגם צ״ל שאם היב מהר״ר אהין נר״ו בראותו שאש אנס לסם איש כלבבם רב מובהק גדול הרור
המחלוקת הולן ובועי בתטר מוראחו שלא ורבו מוסר׳ר אסרן לפפא נר׳ו שהלכו ד׳ מיוחהם
קטטות ומריטת בעיר ירצה לסלק עצמו בתנאי שבעיר עם כתב חתימה מגבירי וממוני וי׳ב טובי
שיפרעו לו בבל שנס ושנה בל מה שהתנו עמו העיד וטופס סהסבמה סני׳ ובהה מסרב מוסר״ר
אם יבול לעשות בן מאחי שיש הרבה יחידים חיים נר׳ו מחלים פרו בא יבא ברנה ולא יאתר
חפצים בו ואומרים כך היא חובתינו ובך יפה לנו ונתרצה וסודה לבוא •קם היא והשילוחים ובא
לקים הסכמתיט ואין לנו לנטות ממנה ימין והעיד אזמיר צהלה ושמחה בביאתו והבינו לו
ושמאול ועל בל פנים הוא מוכיח לתיית דיין על דירה לפי בטרו ואחר בן באו בל אנשי ביתו טף
ממונות שעל פי ההסכמה יו באה פה דיני ונשים ונהג דבטתו ודן את ישראל מיום י״ח אייר
העירה ואין לנו להניחנו בצאן אשר אין להם רועה מש׳ התכ"ה,עד ייס ששה לחרש טבת משנת ההכ״ו
ולסלק עצמו בתוך ימנו : וביום ההוא פתע פתאום ברויא קרא בחיל גיית
מלן הוא שכל החפן בשלומו ורוצח בבכורו ילן
רתיצזוכה ידעתי בינ׳״י ידעתי בי מה אני לק״ק פורטוגאל יעיא וינשק ידי הרב מוהר״ר חיים
ומה חיי ארם להבל דמה חילעח ני׳ו כי מיום ההוא והלאה הוא יהיה המוציא
באדמה כלי מלא בלימה אכן רומה חייש און •המטא על בל ענייני העיר וכשם הרב המוסמך
ומרחה
18 חי
יאזבור מערבת מם אבדהם
אמי להון רכי אמי והקמות את המשנן במשפטו ' ” י ” ״ י^יל ״ ”יז ילא'א א^יי אליז לי אץ יעלה
וכי יש משפט לעצים ולאכניס אלא קרש שזכה לינתן כהיך סקמאים ולהכניס ראשו כין הרים הגמלים
כצפין ינתן כצפון כדרום ינחן כדרום י יתו אמרי' פן ירוצו אה גלגולקו ומה גם איש כי עדרוה
כולטייא יסגנייא והוון כולטייא תדתי וכו' ה1מן כלהי נאמן הכוני גם סככוני לא נהנוני השב
אזלי! ושאלי! כשלמא דנשיא ככל יום וכאין קדמאי רוחי ואין לי פנאי לחפש כאמחחוה שיחוה הפוסקים
והיי הגנייא אילין ונפקין נתריסין אזלין סגנייא ו'ל ולהעהיק דכריהס הנחמדים מזהב רב ומפז
זכון כאויייתא ואחו למיעל קרמאי דכולטייא ולנהוב כל הנמצא כהוכ אכל כראיהי העושק
אשחאל ליכנן על ר' ורישא ככי מרישא אפילו אשר נעשה להרס מהר״נ אהרן נר׳ו עד עהה ואין
ממזר ח״ח קודם לכ׳ג עם האין שמעינן מהא דורש ואין מכקש ונח״ש כקורה כיח הכד כיוך על
שמי שהחזיק אפי' מעצמו כאיזו שירה או דין צוארינו ומכריז ואומר אוי להם לכרייה מעלכונה
קרמא אין טטלי! אותה ממט לחחה לאשר גחל של קורה ואמרהי אל לכי זה עה לעשיה ולקדש
מחנו מניין שכנר זנה כהאלא א"כ היא עם הארץ ש׳ש כפרהסיא כי אל אלהים יודע כי לא כמרד
יהאחי היא ח׳״ח אכל כל שמחזיק כה היא ת״ח אי! וכמעל כעד שום ריוח ממון או שררה עשיהי
מסלקין איתי אעפ״י שהבא לניטלה גחל ממט אלא נהם לככי וכנקיון נסי מלכ ומנפש שהאמנהי
עכ״ל : כאמונה שלימה כי כא הקן ופקד ה' אה עסו ואם
ו ע ד פי דכרים אלי פסק הרב כעל המפה ז׳ל זח לא שמחי לנגד עיני חומר ההסכמה אכל
כיו ר סי׳ רס ד וי ל מי שהחזיק ' עתה שהאמת הורה דרכו חזרתי כי והנני מכקש
לרכ כעיר כאיזו שירה אין להוריח מגדולחי אעפ״י מחילה וסליחה וכפיה על כל עוטתי שחטאתי
שכא לשם אחר גחל ממנו ענ'צ וקרוה ליה ושעויתי ופשעתי וכפרט על מס שעכיתי על
פסק הרב הגדול המבי׳ט נחלק ג' סי' ר' דף ההסכמה וחטאתי והחטאתי רכים שהיו סייס
מיהי׳ים הליו ז״ל קפ״ו הא קמן יאפי׳ למשמעתי ושומעים לעצת׳ יעתח אש המחלוקת
ושיפט לכל ארן צרפח וכל שהיה יכ גדיל הולך וכוער כתטרו של עכנאי ומן דינאי וקטן
מנהגי ציפת כולם הם כמנהג אשכנז מייש־ים כמוני הכא לככות אין אומרים לו אל תככס ואומר
מפי יכ גחל ומעלתו של היכ מיהי״ם גי־עת כי מי היא יה ואיזה הוא אשר ימלאנו לכו לפגוע
עליו דהיה יכ הארצות ההם כמו שהעידו כככוד הרכ מהר״ר אהרן ני׳ו אפיי כחוט השערה
גדול מיפלג כחכמה מופלג כזקנה עם כל זה כי על הראשוטת אט מצטערים והם כאים להוסיף
כתכ הייכ״ש ז״ל שאין שימעין לגזיתו מאחי על חטאתינו פשע ועושים התורה פ!סתי וכופים
שהי' יוחנן ככר החזיק כשירה ההיא קודם והיא עליה פסכתי ואוסרים על האיסור שהוא מותר
ת׳ח אף שהכא למטלה הוא גדול ממט אין טטלין כטעטת רעועות אשר אין להם שחי ופשיטא
השריה ממי שככר החזיק כה לתתה אפי■ ליה שהסנמוחינו כמקומה עומדת ככתה אי כחה עתה
גדול ממנו וכמו שב' כעל המפה ז׳ל כסי' הנז״ל כיתר שאת ויתר^עי וחיכה עלינו לקכל מיית הרכ
מהר׳ר אהרן נר״ו ולומר יורה יויה ידין ידין ומאן
1א ם כן כנדון דידן שהרכ מוהר׳ר אהרן נר'ו דלכיש מיא )ילכש מרא דמעלין כקיש ולא מורירין
החזיק כשדיה יאת ולא נטלה מיד בום תנן ואפי׳ אם לא היה הדין כך מסכיא היה צריו
רב שהיה מחזיק כה מקודם אצא שעמד כשלו לחלוק לו ככור גחל ולהשיכי על כני ולאיחנו הא'
כמו שהיה שולח לו שלוחי החנם השלם נר״ו אילי יתעשת האלהים לנו ונחיה ולא נמיח על אשר
עפ״י כל טוכי ופינסי העיר כמו שכתוב בס' נגעט ופגעט כככודו והיינו מחזיקין ידי המחיפים
ההסכמוח פשיטא דאין נוטלין אוחה ממט ליחנה וחמנדפין איתו כ׳ש וק׳ו שהדין הוא כך אי כעית
לאחר אפי' שהיה גחל ממנו ומה גם כגזרה סאת אימא קיא ואי כעית אימא גמיא ואי כעית אימא
אשי לא היה לה טעם וייח כמו שסיפה הוכיח סכרא ;
על תחילתה יהיה כעצת אחיתופל שהיה לו קיחכ ו פו ק חיי מ׳ש הריכ׳ש ול סי׳ רע״א על מה
דעת ננמו והלך כאישון לילה ואפלה והוא כחשכו ^שגזר סיכ מהי׳מ הלוי ז׳ל שהיכ מהר׳ר
כי הוא מא׳י ויכול לעשית כל מה שלכו חפן ישעיה י ל תהיה ממשלתו ע ’כ ארן ציפת וקודם
עשה מה שעשה והשמים עדי יססרי בי אין ידי גזיה זו זכה היכ מסר׳ר יוחנן ז׳ל שקכלוסו עליהם
כמעל אלא אחר זמן נקגלס סודם עיי הולך רכיל לשר ושופט רכ וריין וכו׳ ועל זח נשאל מהרוכ׳ש
מגלה סיי כי נניצו עצם יתיפר דכיו דכי ולא אם יש לחוש לגייה יו שהיה מאדם גחל רכ של כל
יקים כי עמנו אל ובעזרת "אל קטא ונוקם יראה אין אשכנז וסשיכ דאין לחוש לגורה כזאת והאריך
המקככ כי לא נעשתה עצתו וילך לביתו ויחנק סיבה לקיים הרכטת כיר מסי׳י יוחנן !ל ובחון
ועל אפי יעל חמתו היכ כמסר׳ר אהין נר׳ו דבייו כתב ויל שנית שאף אם לא היה מהר׳ר
ינהג שירותו מאחי שהחזיק כה אפי' שהחזקה יזחנן ז׳ל מידושת אכיו וחיה ראוי כמהר״ר ישעיא
שהחזיק סיס מעצמו כלי שום השכמה וקכלס להיות קודכו להתדיין מ*מ כיון שככר חיה כשררה
שקכלוסו עציהם ב״ש וק׳ו כהיית כירו הסכמה ההיא מוס׳י יוחנן שקכלס מעצמו והחזיק כה
כיאת כאשי כתוכ כשאלה כי לית דין ולית ריין יכה כס מרגיסיכן כירושלמי רסורייתדכי הושע יה
שיאמר שיטלי השריה ממני ייתנו לה לאחר ורכי כי פזי הוו עלין ושאלין כשלמיס דנשיא כל
כי על זה ילכשו שמים קריית ושק ישימי כסיתם •ימא והוו אילין יבי הושעיה עלין קרמאי ונפקין
לאמר מה ראו על נכה ימס הגיע אלהים לעשית ;:דמאי אילי אימן רכר פזי ואתחחנן כנשיאיתא
בדכי הרע היה לאיש צדיק וישר ונאמן שכל ימיו אתיין נעיין למיעל קדמאי אתון ושאליו לר׳ אמי
עתק
לי אזכור מ ע׳ מ ם אנרהם
כמו שכתב כעל המפה י״ל ועוד יש ללמוד דאין עסק כהורה יומס ולילה ולא פשיק גישא מפומיה
להעביד שוס רב מגדולתו אס לא שציער לגריל
החכמים נמו ר״ג לר' יאושע אכל אם ליער לאחר ןן\ א ולמד ממה שכתב הייכ״ש ז״ל כהשיבהו
מן העם אין להורידו וכי״ש שאם מה שציער לאחר הנ ' 1יי״ל שלישיה שככר נחמנה מוה״י יוחנן
העם היה כעמר שיקכל עליו את הרין כמנהג כמינוי וה כהסכמה כל קהליה^ניפח וקכלוהי עליהס
החכמים המקנאים ק:אק ה' לא מפני שעשה ומעהה אין מורידי! אוהו רמעלי; כקדש ואי! מורירין
כרין מה שמוטל עליו יעכייוהו ואף אס הכעל כיאמיינן כפרק תפלח השחר כעיכיא די"ג עס
דין יכיא פסק מיכנים אחרים שאין׳ הדין כך אין ר' יהושע כשרצה למניח את ר׳ אלעור ן' עוייה
לייין אלא מה שעיניו יואיח ימה גם כנ״ר שקיבלוהו ונמלך כאשתו ואמיה ליה קא מעכיין לך אמר
לעבוי עפ״י גזרתו לפי יאות עיניו ואף כמקים לה נמייו רמעלין כקרש ולא מוריי־ן ור.הש נמי
שלא קבלוהו כתנאי זה לא מפני שטעה כרין לא העכירו את רכן גמלי! 1אע׳ס שניעי לי' יהושע
מעבירין אוקי אלא אם טעה כרכר משנה כיינו כי.-.ר ש־ת שהיה גדול החכמיס ער ששיערו
ואס טעה כשיקול הרעת כרינו אכל להעבירו כיאיתא החס אמריה ער נמה ננעריה ונייל כיחש
מפני שחייב את הזכאי או זנאי את החייב לא השנה וכו' ככנויות כמעשה רר׳ צדוק צערי' הכא
שמענו ולא יאיני כשום ס' שיחייב להוציאו משירתו נמי צעייה תא ונעכריה משירותו ואח״כ נשנתשייס
וכ׳ש שלא נמצא כו שוס ארס שעשה שלא כרין ולא ר' יהושע התוייוהו רמאן רלכיש מרא ילנש מרא
היה שיס דין מר׳ן׳ועשה רמן של ישי צחוק שעל זה ומיה כן מיה יוה מ'מ איון שר אלעזר ן׳ עוריה
היה יאוי להורידו כרי שלא יעשה כך' פעם אחית נתמנה כהסנמח' לא הור ירוהו לגמרי רמעלין כקיש
רק כל דיננו עתה כרכר ממין ואס טעה יכול לחיור ולא מורידי! ניאיחא החם:
או שישלם משלו כאשר הוא הרין ככל קפיסקים ז״ל נמו כפי כחרא רמנחוה כעוכיא יחניו ושמעו
י ק כני שמעון הצרי' אמיו' שאין מורירין מגדולתן
ועוד למדנו ראף אם ציעי לגדול החכמים מי שנתמנה כה כראמרינן החס ושנו חנמיס כיכר
אין להעכירו כפעם ה־אשינת שציערו רק אמיו יה שלא ירי לה כך היורד לה על אחת כמה
שיצעינו ג׳ פעמים כעוכרא רר׳ג לי' יאושע ולא וכמה ופרש״י י״ל על אחת כמה וכמה שאין מורירין
העבירו לר״ג עד שציערו ג' פעמים כמו שכחכנו אוקו שלא יקלקל עצמו•
למעלה . 1צ א ולמר מיכיט הקרום רמשום כרורו דרכה,
ו עלד יש ללמוד ראף אם ניעי לגדול החכמים נ' כי כר חנה שייר יאשון לככל וצחן לו דשו'
פעמים והעבירוהו אם הלך ופייסי כמו אף להתיר בכורות לא יצה לתת רשות לרב להתיר
שעשה ר״ג^להחוידו לגדולתו נמו שעשו לד׳יג ואף ככורית אלא אמר יויה יויה יוין יוין בכורות אל
אס ככר מינו אחר כמקומו עם כ״ז צריך להחזירו יתיר אע'נ רתכיס טוכא וכקי כמומו טוכא אלא
אלא שגס לאוקו רב שמינו במקומי אין סורידין כרי לחלוק ככור לרכה ככ׳ח שירד ראשון שיהיה
אוקו לגמרי אלא מניח׳! לו קלת שררה מאחר יתיר מיב כמעלה זו של התר בכורות כראיתא
שכחסכמתם זכה לעלית אין מירידי! איתו לגמרי כסנהדרין עכ״ל•
כמו שעשו לר' אלעיי ן׳ עז־יה . הרכיים האלה פסק הרב כעל המפה וע״פ
לא״כ כנ׳רשהיכ מהר״ר את־ן נר״ו כההכמתם כי ר סי' רמ ה וו ל כל שקכלי הקהל
נתמנה ונהג שרדוחי וביוך ה' לא עשת יכול להוציאו עליהם אין לשוס גריל כעולם
שים רבר שלא כהוגן כשהוא צויכא מרכנן שכת' מגדולתו עכ׳ל וא'כ כנ׳ר נ"כ שקכלוהו הקהל
ה״ה המבי״ט כח״ג סי׳ צ״א רקל״כ ופסק הרב עליהם עפ״י הסכמה וההסכמה היא כירי ועס
שהיו יכולים להעכירו ע״ש ולא ציער אפי' לשוס ■ זה הוציאוהו מעירו ששלחו ר' שלוחים כעדו וככר
ת׳ח קטן ממנו כי הוא אוהב את התורה ולומריה כא ונהג שררוקו כל כך זמן היאך יכולים לומר
ומכבדן פשיטא שצריך להחזירו לששרוקו כבראשונה שככר העכירו מי שטעה כחשבונו ועם זה יהיו
לרון ולהורות כפי ההסכמה וכל הקודם להחזיר פטורים מחומי ההסכמה בסקרה שהתיר להם רא
עטיה ליושנה ומחזיקה כראש מהר׳ר אהרן הרו עקא ואין היעת סיכלתו ונטר יש כזה לאלה מלון
זה משוכח ועם זה נמצא שהוא מנכר את מהר״ר אלא שצריך לגלות טפח ולכהית טפחיים לבכור
אהרן נר״ו ואת מתי״ר חייס ני״ו כלס כאחר הרכים אכל כל אשי את האלסים הוא ירא אף כי
אכל הרוצה שמסר״ר חיים נר״ו יהיה ככל מכל כל סקול יסקל או ירה יירה רוח ממרום עליו יערה
הרי נוגע ופוגע כככור מהר׳י אהרן נר״ו רח׳ל ומרוה גם היא יורה ועליו יאמרו המשלים אשרו
מהאי רעתא כי לא מן ה' להוריד רב א׳ מגדולתו מי שכא לכאן ותלמודו כירו ככל נפשו ומאורו
מאחר שככר זכה כה וכפרט כתוך זמנו מה שאין למלאוק את ירו כקסת הסופר לכתיב אמרי שפר
עושים כן לאחר מן הממינים שאין מוציאי! אותם ועצתם לספר יחגור חיכי על ייך ויסיר מלבו
משירותס קורס תשלום זמנו ולרב רוצים לעשית המולך כי כל סכא לטהר מסייעי! איתי וכל מי
כך פשיטא שעל כיוצא כזה נאמר רכם רקרו ולא !שיש כידו למחית הוא ימחה וזאת משלי ,
זו הדרך רדנה של תורה אלא אפי' אחי חשלום ו א ו מ ר כי לע׳ר שהיכה הלכחא רכיכחא יש
זמנו צריך לנהוג כו כבור כי הוא מופלג כחכמה ללמוד מוכרי הריכ׳ש ז׳ל ריב מוכהק
מופלג כזקנה וכלהו איתנהו כיה לטיכוחא ׳ הוא ורכריו מיוסרים על ארצי פו וצדיכין תלמור
דיות נשתפכו וכמה קולמוסים נשתברו I חרא ראי; לשים גרול כעולם לחשתיר על חכירו
למצא פקס נרי לקבל רב לזמן קצוב שככר קכליהו עליהם הקהל ולהורידו מגדולתו
והוליכו
אןכור מערכת מם אברהם
רלא מכע דמא הן על מה שנגע ופגע בככור הרה ■והוצרכו להלית הדכד שאם הוא מנהג העיר שיכולים
מהר'ר אהין נר״ו הן על אשי היס־ף על חטאתו לעשיתו כמו שכתיב כספר סכלכו כשם ר ’י כר
פשע וכא לררותינו כקון כיתט וקהלנו כי,דינו תרוז יעקב אלפסי ו״ל י?ל תשיכת ש^ה מס שכתיב כדי;
ענ״מ וחע׳ד ול*מ , • ככל סחו; שאין מסלקי; איתי מאומנותו אלא אם כ;
ועיין כס' רו״ח כהל' דיינים כמה שחקרו מ׳ש נמצא כי פיסיל וסכאח על זה דאייח יפה כחכת
כדיין שטעה מטכה שיצאת טרפה מחס׳י שמעבירין ריפה רקרקח ועלז שנינו מערכין ככיח ישן מפני
אוקו ע״ש• דרכי שלום ואוקימנא כנמ' מפני חשרא ועכשיו
נסט כל קהלוח הקרש למנית אנשים על כל ציכי
מ ר ו ב ע כאוכלי; ואין מרוכע ככריוח רעט צטר לימן ונהגיע ימנם יצאו אלו ויכנסי אחדים
ירושלמי פ ר רנרריס וע ש חסחיסנז וק סתין וכן לקופה של צקה והמאור
להיב פני משה כפי' ועמ׳ש סר־טכיא כס' אשי וכן על המס ושאר רכרים הנייכים לנכיר כין שנוטלי'
ה' כנדרים רכ׳׳ר; שכר עליהם כין שאץ ניטלין ואפי' לא קכעי להם
ר ה מ ר א ה ההפרש לעין הוא רמראה הוא זמן סתמן כפירושן אהר שנהגו ככך והמנהג
על התכנית ועין הוא על הגוון ' כהלכה סיא שכל סרברים חלו איחם כמנסג ואם
כין שחזר ללכן החוה׳ס ס' תזריע ע'פ והנה הנגע מפני סחשר כיין שנסג לכא חליפית נסתלק החשד
עמר בעיניו וזה ההפרש הוא כין יפה מראס שכשרים שכרוריח נישאים כמשא כרכים וכצרכי
ליפה עינים וזה שכחו של מר יפ"מ וטי׳ר : סצכור יאס״כ מהחלקין וכאים אחרים תחתיהם
ר פ א מ ר א ה סימטח עיין פחה״ר ח״כ א"כ רין ממון תשר אין כסן עכ״ל .
סי' קצ׳ס וסי׳ וכ׳ר ועיין ■ ■ *W lהרכרים האלי כתב הרכ כעל המפה ו״ל
כסה׳ק שמע אביהם סי' מ״ו לכמה מילי ע״ש . י׳ר סי' רמ׳ה ויל וכמקום שיש מנהג
לקכל רב לימן קצוב או שמנהג לכחוי כמי שירצו
ר פ ב H H Dהוא כית משסה יש״י כעחיש הרשית כירם עכ״ל סא קמן רמכח המנהג הוא
סי׳ ו' מל' הספרי וישב יש-אל שיכולים לקכל רב לימן קצוב וכחשלום הימן יכולים
כשיטים וסעורס כית אבל וע״ן כרך אח רכרהם למניח אתי־ תחתיו אכל אם לא יש מנהג טון
ס׳ תצא. שנחמנס שוב אינם יכולים להעכירו וכעיר סיאח
ר פ ג מ ר א י ת סעין אפ לו כחריי סרייס לא שמעט ולא ראינו שנתמנה שום רב יכחיו הימן
עיין אהלי יצחק כע ז לדי כ שסעכירוסו שלא מרצונו .וא'כ אף אס לא הים
ע׳א• לימן קטב אין יטלין להוציאו סתמן כפירושן
ר פ ד מי ט ק ה מספירות סיוצא מאיליו רזב רסרי לא הים כיס כעיר .
סוא החשוב יוחי מעל ירי י >ו א ט תאמר שמנהג סעיר יץא כן לקכל רב
כתישה הנם רהוא חשוב ולענין תחמה היוצא מן לימן קצוב וכן סיו סקכלין אותם לימן
היחים ומן תענכים עיין כיח סיין כדרוש כ׳ לשה״ג . •קצוב רמס שלא נשמע ער עתה שסעכירי שום רה
■מגדולתו הים כעטר סכל הערס היי חפצים ט
ר פ ה מיפכל לא היה עורס נשים אלא החצר יוהיו קוצפים לו ככל פעם ימן מחרש לא מפני יה
י אהל מיער יפני ס' קה׳ק הורע כתו של הרב מסר׳ר אסרן נר׳ו שיוכלו
ופני הקרש עירה ישיאל כ'כ כו׳ר יהכ׳א כתב ■לסעכירו תון ימנו יליתן פתחון פס לעם האיז
לפני ס׳ עזרת ישראל ופני הקיש עירח נשים עיין שיאמרו לא לחנם סעכיריהו מגדולתו חין תשלום
זרע אביהם ס' נשא פי׳ מ׳ר וכאהלי׳ן שם ש' זמט ונמצאת מכשילין אח הרכים שיפקירו כנגט
נשא עייח נשים סוא עמחנח לויה . .לומר שאיט ראוי לסיית ריין ואם חשדוהו שסיה
ר פ ו מ ש כ ן שעשה סשס אי סוקם כיייש' מטס אח הרין וכאלם רטח רעית וא'כ דין ממון
י קורם שנכנס הכהמ ק עיין קדית ■נזשיי יש כאן ויין חסרק כמר ג'כ יש כאן ■ואין
ר׳ חק"כ ע׳ר . לסעכירו חין זמט ואפי' אם יתסייט לפרוע לו
ל פ ז מי עי אין סייט מעתיקים :יפ׳ס פ ”ז ככל שנה כל מה שהקט עמו תון זמנו ער תשלום
יסוטס סי' טי: רמט מס יועילו כחקנחם שהיא קלקלתו שכל מי
ל פ ח מ ש כ לן קונס כע׳ס עיין אתי ייאש שירצס לחשור pלו מקום לחושדו מאחר שרוצים
י רחש ״א וכטטן מלוה על לסלקו חין ימט וראיס ליה כי כקון קהל וערס
המשכון שס סי' ז'כ . איש נכל פער פיו לבלי חק כיום שכח קיש כסדד
ר פ ט מי ע כ נ ת א ריוצס לטייף כע׳ח אחו ומשמע ורומס ומשא אוי לאזנים שכן שמעו ואמרתי
י עיין כס' כאד המים קי' לו למס אחה מרכר נגר ח׳ס לא רי לן מס שרכרק
צ׳ז: כשוקים וכרסוטת קריה והיא השיב כעווח מצת
ר*} מ ש כ נ ת א לשנים עיין פורח יוסף סי׳ כן היא האמת שדכרחי כחיז ועתה אני דוצס לרכר
ל״כ ועיין לסרב מים קדושי׳ • ן כאן כפלים אמיתי לו הזסר ככטר סתכמים שלולי
סי׳ ח׳ כמחנס שנתן לשנע . פני הזקן אכין סייט עושים סדין אכל מס אעשה
ל צ א מ ש כ נ ת א שנכתכה על שם אחי בי פני אכין אני טשא השיב הוא מה מא סדין
ומת ואח׳ו היצרכו להוצא' אמיתי לו כל המכזס אס ח׳ח תייכ נחו לכן הזהר
כדי לקחת איתה חייב הליס לפחע הסיצאס פיית ושמור לשונך מיע שהוא כחב רשעו השיב ואמי
יוסף סי׳ צ״אי לי אררכא.ופש'טא 0סיס,יאוי לנייסו ולהטתו כקלוא
יק
??י א?בור מע׳ מם אברהם
על הימכ׳ם ועיין מגיר משרים ס' ויקהל של גיי אי מותי להשתמש כו ר ? 5ב
כסכ מוה׳י מס״ל רקל׳אי שיי הרמכ׳ם י עיין ט' 1יו'ר שי׳ ק״ן ועיון
ע״ר מעשה נורא על זמן כאה׳ט כהל׳ פשח כמנהג רש״ל .
פטירסו מהמטרה וסכיאוסיו כקונע' והו״א . ל צג מ* 2ט ה אני כן חילוקי רינים כש׳ פני
מכין ח״א רק”ח ואילך ונח׳ל
מהו סייישי עיין להרב מלה״ק שט משומד ס׳ר רכ’ג ע׳ר ורע יצחק דרי’ט ע׳א יחי הכו
ס' כא רעית רע״ר . ר'כ ע'ג,
ססם אינו נקיאאלא מהזתים משקר־! n V X ’Dאם כחכן רכי או אש׳ך עיין לצר
יענכים עיין כאס׳ט הי׳ כ׳ס שי׳ר רר׳ש ע״ר .
ומסן בשכיעשהי׳לט׳כ והתירו ר צ ה מ ש לו ת גדולות מרע׳ק ור' הישעיא
משוס כיכר המס עיין קמ׳ס וב״ק וע׳ו אמר״א רכטלו
דקכ*ו ועיין סוס׳ פ׳ק רסולין ר׳ו ע'כ■ הטיחנית מ' אינה דק* 1ע׳ר.
י ש ב p 2 .'Qומקרש אי גמירי מאהררי • לצו מ שחמיע כשמות הקרש עיין כשפי
עיין סיס' חילין רכיר ע'א ר״ס משכצו׳1הכ לסוהר׳ן עמים
יכיל■ ומשנן דאקרי מקרש ומקדש ראקרי משנן ;ר״ו הנדפס עתה מ׳ש כמעתחוח ע׳ש וש-י לית
עיין מלס׳ק ר׳ס ויקהל שהאריך סס וקר״ר רר׳כ מאריה כוס שנתב וסהיט ינפר כעדו■
ע׳ג '
רחוק ממחנה ישראל אלפים אמה שיג משכן מ ש פ טי התנאים ששה המס עיין לצז
' כמו רכתיב כארון צהננברת מאמר מרדכי כגטין לרע׳ה
הירין סתיס׳מ ס' משפטים פ״ה אות י ן . ע'כ.
לח ץ מ שי ל כ ת חיש אי חישח עיין נודע
כמקום שנאמר משפט הוא שיד מישפט כיאורה ח״א שי׳ כ׳ן וג׳ן י
ראינו חיור .גמ' פ׳ח דיומא ועיין כס׳ יד ימין .
ע'פ ושאל לו כמשפט האירים . ל צ ט מ ש ה כשם שמנינו פלוגתא כשנותיו אס
ר׳א קי׳נ עיין פלפלת כל שטל משגת היה יטל להחיות יותר או היו
שהיא סי׳ א' ואי ככיייתא נמי קצוכים כן מצינו כשימוש הכהונה גדולה .עיין
עיין תזין פ״ר רעעיה מי״א וי"מ אות תט״ו יתטז צמ״ר ס׳ שמיני רטו״ר ע׳ר וזה יהיה כה"מ ואתה
והיכא שכנגדי מארי דתלמירא עיין נמיסר״ר פ' הקרכ אליךרהיעלו למשה ינפיק מינה על שמתיו
יאה ררכ׳ח ואהל״י רע ’ נ רע״א ורצ״ו ע״א יכספיו יומיא רכהונס והשיב לו הקכ׳ה סתורה שלי ונתתיס
ש׳י רק׳ג ע׳ג ורקכ׳ה ע׳ר ישמו משה רקכ׳ט : לן וע״י התורה אתת חי וקיים כרפי׳ מוס׳ר כ׳ר
רמשס לא מת יתמיד מזכירין י{ורת משה ורד כב'
מתושלח היה שינס חת׳ק סדרי שטז משנה עולמים .
משנה ־ סיי חרורית ר״ח סע ”ר ש משד־י ,איך כתב כשכת ס׳ת עיין חתם
אין דיך המשנה לימד יחדיו שי? משנה סופר סס׳ש סי' נ׳ט ־
ולכך היה ה״ר יאי אי קחני רכרים שעשס מרעתו כתוכחות שא משה
הרא׳ש כפי׳ לנדרים רס׳ו ע׳א■ ונם ואשלח מלאכים עיין לסרב
הקדמוני היינו התורה שהיא שיח משד מעשה אכיסם ני׳ו סי' צ׳א רכ״ט ע׳ב ,
מסקכ״ה רהוא קדמוני של עילם
עיין זה ינחמנו רנ״א ע׳ג . בכעס כג׳ מקומות ונתעלמה שב משדץ
כקיכיא כשהוא כתיגה רהרב שיט משחק ממנו סלכס עיין ספיי ס' מטית
' כרכ׳י למר זנית יש ראי^קצת פהקא זק׳ן וסר׳ר רקש׳כ ע׳ג
מלי סה׳ס הי' תתקמיא וגם מהי' סתקמ״ט יש להכנס לאק ל׳ס טענות ותקכ׳ה ש טש׳ל 1
ראיס כרודה ועיין כרית עולם הי' תרמ׳ר והמליצה השיכ לו עיין צמ׳ר ח"כ■
שכה' ח׳י איתא כאורה ושמחת ק׳ק לפורים . תודה כמס יכרים נשנו כמשנה דש משנה
חורס ולא רישינן כסו מירי
ל' נקנה גדול לשון ונר משחד־ן שך מסרש׳א פ׳ק רכ'כ:
עיין מסרש׳א כח׳א ר׳א הוא שלא יאה אותו כלל שה משלס
ולהרי״ף שם : נ׳א שמע משמו ,חולין רקי׳ג
וסיתה לס שינים הוחטת ע״י כלי שכא מחה ע’כ !
של והכ אס השינים והכלי פוסק כהשפיי אפי' רלא ש הלמב״ם 1
אסורין כהנאס עיין כנין ציון סי' קי׳ר. הווכר כתלמיד אם לא היכא
ידעי עיין מעכר יכק כשפת ש כ מחי 3 דהוא ספך התלמוד .זרע אכיסם פשקא קט׳ז
אמת מ'כ פכ׳ה ועמ״ש סיב ועיין להרכ כית היין נר׳ו כדרוש ה׳ לשה׳ג !
יי דור פכרכית•
הצדיק אינו מת ער שרואה לארס׳ר שכג מת הנס סראכ'ר כתיך הקילוס שז הדמכ^יט
ומוכיח ומוכיסו ס?סומ' ס' סוקס , להרמכ׳ם איכא גמי השגה
יסד״ר יר׳ס ע׳ב ועיין מסדיק׳ו מס שיכר נשכתו
שכד 19 ׳יט
אזבוד מעיכת מם אביהם
שלח מתנות כהונה לכהנת רכעלה ישר1 ראהיר כהנאה לעני! נפלים עיין *» 5£י ר מ ת
כגון פריון יגיי ופ״ח עיין שאלת יעכז ח׳א הי׳ מ׳א רע׳א ^
סר׳ר דקי״ז ע״ד ועיין כגוי שש פי ש' iיעיין כס׳ ע׳א ועיין כהו׳ה לחיים כייוש' כיייש שהובא שם
נוה צדק פיחקא מהרב הסיחך והו^ כ;!( נר״ו ועיין מאנן יד עניי.
חולין רקל׳ג ע׳ב וספי' 0׳ ק-ח ולהרמב׳ם הל' ^?{ 3ה מ ת עצם מהמת בשיק לעשית שליחותו
כנוריס ואהצי יניזק כדקל׳ג ומרככת המשנה ח'ג של מקום עיין תנחו' ר׳ה חוקת•
פ״א מהלי ככורים ה״ג ואי'מוהר לית! לשמשו כהן מ ת ג ר י כמלחמה רא׳ן קכורה שאלת
עיין אברהם יגל בחולין לוקצ״ב ומנחת כנווים שם. יעכן ח*א הי' מ״א ך'ע
הוע'כ_וכ1ה יוטעם ש&ת רכור,ינו למה זכו המצריים
* D3Uמ ת נ ה לאהובו ונעשה שונאו עיין מע׳ לקכויה דכיון דהיו מעורכי מלחמה לא היו ראוים
לב ח״ב דיר׳א ע׳ב ועיין כקונ׳ לקבורה כיון רהמיתם גרסו לעצמן על ירי שכאו
אנרהם אנכי , להלחם עד שמצינו להן זכית דיזכו לקבורה :
י>ןי־־ן מ ת נ ה אי(־ כה אחייות אך אם הוא
כשמחה מקכל אחריות סר״ר מתה יולדת והשופעת רם לתכריכים
דק״י רע״ר;
שכז
היא לפי המנהג ירי רוד הי'
ש מ א מ תנ ל ת עניים היכא דהוא ספק •י ק״ר וק״ה.
חזלינן לחומיא או לקו א ׳םכח מיתה כירי שמים היינו שגיזרין כאיזה
עיין כרב״י יו׳ר סי׳ חר׳ן ואהלי ילחק כחולין ד־ק יל מיתה יהיה רקרוקי חברים
באורך כוה; רח׳י ע׳ב .
ש ס ב מ ת נ ה שנתן למי שהיה עמו דין •םכט מי שנתחייב מיתה אי אשתו מותרת עיין
ודברים עיין מר ואהלות חי' דב׳ל מע׳ ר' אות י׳ט • ,
ל״ב■ מי תו ל ־! כ״ר אי חנק ככלל עיין שכות של
גשש מתנת שנ"מ רעמר והנריא יחיד יאורה ק׳ משפטים פי׳ ר'
כו עיין חיימח כסף סי' מ״ו בארוכה .
ועוין כי,וני אברהם את ירו כדרוש לשה ג . מיתה לא שכיח עיין מלה׳ק קו׳ה שלא
מהעי ועיין מקום שמואל
דשם מתנה בלשון תט אינו כלום אלף כסף כחי׳ וחינא וחשיא ח׳א דכ׳ר ע'כ•
סי׳ ז׳ן ועיין תיומת כסף שלב מת נפל אי מותי להשהוקו עיין כנין
סי׳ מ׳ד כמתנת שכ"מ כלשין יחנו ושכח לומר כפעם ציון הי׳ ק׳ז וק״ח.
כ׳ כבראשונה. מ תי ם כית החיים חדש שעשו אי ש לג
ש מ ה מ ת נ ה שנתן האב לכנו ואח׳ך אשתו מוקר להניח לאבות היאשונים
היכעה כתיבה אי יכולה להפיל עיין כנין ציון הי׳ קט׳ו ועיין חתם היפר חה׳ש
שטר המהנה עיין לב מנין רקמ״ג ע״א : קי׳ ל״ז ועיק בקע' ויען אברהם יו״ד העיף כ׳ח .
ש מ ו מ ת נ ה ע'מ שבהיב כתי׳ עיין הרע״ם א!ןלד מת להסתכל כפנום כעד החלון אין
היף פ״ו רפאה ועיין כה׳ קרית פקפוק מלאכת שלמה סי' ו׳ג
ד׳ ריק״ב ע״ג • . י ועיין מעבר ייכק ,
מתנתא טמירקא עיין קרית ד׳ שמז ימלה מיתות כ״ד כתצ רש׳־ו כחולין דלק׳ט
.דק״י ע״ר וכה׳ נוה צרק ־ : ע׳כ ד׳׳ה וכעית הרע רמצוה
כדרוש לנשואין יחו׳׳ח ח״ב רמ׳ט• על כל הפוגע בחייבי מיתה להביאם לכ׳ד כדי
לבער רשעים מישראל ואפילו קודם ,שנגמר דונם
ש מ ח מ ת תי ה כן שמואל עיי; פתח עינים ואפילו עוף דשילות ע'ש ועיין אסלי יצחק דבאדם
במנחות לד ק ע׳א מס הוא דכקיב ובערת הרע וסריטכ׳א כחי' כתב וכ״ש
שתשיב על הדב מקום שמואל ז״ל. בעושת ומיתות ב׳ד לסרננב״ם ד׳ מצית זלסרמכ׳ן
מצום א' ועיין שכית יאודה רקל׳ה ע׳ב וכס׳ ש׳ח
מערבת נון שת׳א פ׳י ,כתב דהר 6ע לא יוכל לעכור על מאבד
ע״ל דהרי איכא מצום ובערת הרע מקרכן יע׳ש.
א נאמר כאן ונאמר להלן שייך נמי אע״ג
דאין למדין זה מיס אלא דכמו זה שלו מיתה קלס פתיחת סגירים ורבים כחדו
הוא זה קיבן אסרן,כה' שמיני . עלים התוס׳מ ס' משפטים
כ נבואה עזרא נביא אך נחמיה לה היה ס׳ד אות ס׳ן וכחרב מעבדי דוד סע׳ה דלא היה
נביא מראית העין דמ׳ה רע׳ד: מרגיש הנהרג ודאי דהיה יוקר קלה מזה•
ג נביאים לא נפקא משם הוראה פ״ד רסגי'
מ ד כרע מ שם ולא תקשי דהרי מתנות כהונה כחזה ושוק לכהן שלז
המצא תמצא כמה מציה ואזהרות כהפרי הנביאים כבמה גדולה אכל ככמה
רהכונס היא על הנביאים דמהנכאים צפי הריר קטנה לבעלים יהש' פ׳ק דמגילה סי' ך׳ .
ההוא דאין לצמוד מהם הוראה דכי שאינו משרת
כתורת
לת אז נו ר מעיכת נון אברחם
ך נדוגיא כסה אתה נוק; לכאן בן ונן נקוות משה ועיין כריה שלום ה׳ שמיני והאמת
עיין להיי״ף באגדחי' פ׳ ק רקדו' לקאי לענין לא בשמים היא ראם יתוש הנבי׳
ול׳ח ח״ב סי' קס׳ו וחי׳ח רפ״ו ע״ב : דבר הוראה אין לקבל ממט זיילת להייאת שעת
א ד נ י ר ה בין פנויה לנשואה עיין כסי׳ס בניד י”’' באליהו בהר סכי״ל עיין לעי־
חופה אשי בסו”ס ש״ח שח״ת. * בשמים ה,א ועיין יערות רבש ה״א רק ב ורה ג ־
כ ב נ י ד ה נתכנס בנית הכנסת עיין סלה'_ק
ס' יחיו רפ״ו ע״ד ועיין חקק״ל אמלו עליו מלן הגון היה ואילו^במקומו
א׳ת סי' ג' לכלח שלא להכניסה לבית הכנסת . ד Pאחריס קורין אותו ישע ^נ״ל רהגין
היינו באותו רבר מוסרש א בח א סיפ ב רתעני ־
כג נ י ד ה ביול רת דאחי מ׳ הפילה עיין כנין
ציון סי׳ ע״ב. ה וו >ן צרעת •הלאו והשמי כנגע צרעת הוא
כ ר נ ח ר ד ת י אי הלכחא נו־ייהו אפילו ׳ אפילו בשל אהרי׳ היב תנא כס' מש״ל
רפליגי עיי; לב מכין ר׳ן * מס>ל ' טומ״ן יעיש ואנכי ה־ואה ומלשון
ו רפיו ר
ע״א ־• הסינון סיס תקפ״ד אין נראה בן מפשע דבריי •
כ ה ג ה י נמי כשאומר הש׳ס הוא כמו לישנא
דאק׳ל מאיר עיני חכמים בחולין ויו ו ו B’yבהן הסימא שלא ייאה את הנגעי׳
לדב׳ח ע׳א ע״ר החיס' ר׳ה רבי היא . עיין ביה כסי אית לכיובה אות
נ ה ר פית לפי החיגום ס' חיי שרה יס' כ1 ^ ל׳ה ול״ו ול׳י •
ויצא היא רנהר פיח היא סמוך ו ו ו ז י ס ששה משמותם .א' עור בשר■ ב'
לארם נהיים מיי נחור ולפי המריש איכה היא שהין וסבוה .ג׳ נגעי יאש ויקן• ^
אצל רומי ואילי היא מיסיף והולך בנהי שאינו קיהת וגבית • ה׳ נגעי בגרים .ו׳ נגעי בחים .
פיסק והוון מן הקצה אל הקצה ולפי ס׳ חיבת ה־מב־ם כפה־מ פ״א רנגעים מ״ת .
ייוש' הוא רחיי נהי פיח היי ויאיהינהרב ביית ו ד ף שהותר מקצתו אי בחרמי ציבור נאמר
שלום ס' מסעי רהק' סיגייאית רסחיי אהרדיה אי pעיין קיית ר׳ וק״ב ע״א וב' .
נהר פיח הולך מא׳י לבבל או מבבל לא״י יתצ׳ע ו ד ף אם תלר יני ליתן סך לצרקה וילרה
גדול כיה : וכר ומת חון ל׳ אי חייב ליתן עיין
בערות עיין קיית ר׳ רצ׳ב ע״א □ז חס״ל חאזמים סי' ע״ה .
ורק״מ ע״ג ועמ׳ש מו״ה ענורת יוד ג ד ף על דעת חבירו והוא ובר מציה
משא ופחה״ר ח׳ג ר״א ע״א וב'■ י עיין מר ואסלות סי' וי׳ו .
יא נ ר ד קונס לבית זה^ שאיני נכנס ונפל
ברבי אכיא אלין מה שב׳ הגאון כה הניח עיין חומ׳א ישעיה סי' ב׳ם
מיןיקני ו״ל כס' חק״ל ליו׳ר ריש ונ׳ו וירמיה הי׳ ל׳א ויחוקאל סי׳ מ״ד וכסוף צפניה
סי' מ׳׳ט דפ״א ע״ר וו׳ל ומס שאיני אימי שהיס וביבריה סי׳ כ'.
הכולל ני״ו יהיה ,דיין ברין יה אס מיעיי מינוי יב נדד לעשוק ביום פלוני וריצה להקדימו
מפני שנוגע בדבי;שבחינייי נמנה היא ג׳׳ב ליב אי יוצא י׳ח נדרו עיין מכתב שלמה
ראשון והיסיפו לו על שכרו מנת אסת אפים וניגע סי' מ׳ ע •
ברבר פסול לרון עכ״ל ופס־ מין כס׳׳ע סי׳ י' יג נדד אין מתירין עד שיחול עיין שעות
ס' <'ב רכל שיש לדיין בו נר הנאה אינו יכול דרבנן דב״ן ודנ׳ו פלשל עצום ה׳ן
לדון עליו ובסי' ל' 1סעיף י׳ ט וך' הפליג ברבר אדו׳ן אליו .
ראם ימצא נד הנאה אפי׳ בדין י שקה לא יהיה יד נדר המדיר את חבירו מנכסיו אי יבול
דיין בדבר ועיי] להר' ביה יאירה ח”א הו"מ סי' ליהנית מהמעשר ב׳ שלו עיין שעות
'"ג בטענת ה׳ רמביאר שם יסיליק לא מהני אחר דרבנן ר׳ס ע׳ ד;
שדנו וגילו רעתם ועיין גן המלך אוח ק׳ה וכס' טו נ ד ר ונזירות שמשון דאין לו התרה עיק
קול אליהו ס׳א סי׳יל׳ס והרב ארמח קדש ה״א בטן ציון סי' פ׳א •
בהו״מ סי' ס׳ח נשא ונח^ היכא רההנאה היא טז נ ד ר האומר אשנה פרק יה עיין להרב
ספק אקי אי מיפסל עב"פ דההנאה היכא רהוא ש׳ב סי׳ רי׳ג מה שהביא מהגה'
ודאי אעג׳ב דלא אתא עדיין מקיי הנאה ומי בי שהק' להעיר מסיי ג׳ר לסי' וי״ג ועיין למדן
פסליה ועיין מסריט׳ן סי׳ רי״ה ובכנה׳ג סי׳ ז' ב״י שם בסי' ג׳ר :
הגב׳י אית כ'נ ובס׳ בעי חיי ה"כ סי' ע׳ת נ ד ר י ם סתמן להחמיר ופירושן להקל עיין
רע׳ג ע׳ א וכס' הלק יעקב רי״י ע׳ ג וצא ולמד להרה בית היין נר׳ו דרוש ב'
ממ״ש הרב נחפה ככסף ח״ב בה'מ סי׳ ה׳ בנדון להלבשה .
שלו יהמהכימים מקרו ווגעיש בדבר בשביל שלא חי מ ד ר מידע ינחק עיין נגדי שש יו״דסי׳
יצטרכו ליתן מכיסם בקיבת עניים ע ’י שעשו כ״ו אות וי׳ו .
הגאבילה יאפי' שיהיו ממונים לבל ענייני העיר ■יט נ ד ו נ י א היינו שלוחים בכתובים מלבים
ריש כה כירם לטפס ואפי' שנעשה ביבני העיר א' סי' ע' והמנו״ר פי' מקנוס
וטו׳ה אין בידם לתקן ואין להלק בין רב למעט לסקגי.
לתיעלת סנוגע לסם ולאו בל במינייהו 1ת"ד
אזכור מערכת נון אכרחם
איכאטעמאדנסיפא ליה מלחא להווי ססניחו וכמו ציןיצוי ועיין הררב' 1הישנות סי׳ י׳א ימהריכ״ל
שזה מתכאר מתשיניז מו״דחד׳ב וכ׳ש דחוחז למידת ת׳ג Spצ'! ועיין למיה׳ר ע' מ וצמר כייה אחי
הקינטיי והניצוח ותר • וראש סי' ג׳ ,
ל א ו ס י פ ה לך כהגה יכהנה מאי דאיתא כיוה׳ק ו ר1ויי 6י ת י עור להגאון מרן זקני כה' חק׳ל
ה' נצק רי׳ה ע' כ ע' פ אבינו ח״מ ח'כ סי׳ כ׳ד רל׳א ע' כ רה׳
מת כמרכר וז״ל וכני׳ רחב כ מיכי כמ^צולא לגכי וו׳ל גם מצר אחר איני מאה נח כרוב זה רככר
משה חשיט !רמשה אנט־ר דרכו וכג'כ קריכו סכאתי מ״ש סריכ׳ש יה־יכ״ל רממונים הם כדיינים
צקמיה דמשה ותלעזר וכל הנשיאים וכל ראשי והטגע כרכר פסול להעיר כ׳ש לדון וכיון רטענח
אכהן ולא מלילו עם משה אלא לקמיהו כיין דחמא רוכ הממונים להשאר במיטיים הם מגעים כרכר
משה כך מיר אחפיש מן רנא ויקרב משה את נגר המיעוט שאומיים למניח מינוי מחדש ראינם
משפטן לפני ס' לא אחחזי לי דינא רא ריינין מגעי ם כרכר לאלו שומעים ראומרים כהלכה
אחדים אדחא דא לא נטלי אינון דייני אקיון עזי עכ״ל .
פ;ים לית כהי מעניתניחא דמשה ע' כ והרב הק' ל א גי מוסיף רמאחר דגילו דעתם נודע כיהירה
כס' איר החיים ס' פנחש ע' פ וחעמידנה לפני וכישיאל פלוגחא של מיהרלנ׳ח ומוהר״י
משת הכיא לשין היוה׳ק הליה יסלין טיב כעד כי רכ כפסק הסמיכה כחכמים שגילו רעתם
נניח צל פחד דלא חשדיהי למשה אצא ללמד דרך ונחכו פסק רין רליעח מוסרלנ׳ח אפי' אם יחזרו
החיים ועיין מש'כ אכינא מר;א כס' דוח חיים יישאו ויתט כולם אינם יכילים לדון מחרש ולדעת
ח'מ סי' ז' כיה ישם הניא מזוה״ק ס' וירא דאם מהר׳י כי רכ מהני והגאון כס' אודים וחומים
חושדין איחי באיזה רון שפקק שלא כדין צר׳ך כהי' טו'כ כתכ ואם שמע טענת כע׳ד אחד יכחכ
לגלית להם שלא יהיה לתם פתחון פת כיע׳ש עליו פסק דעת רוה המחכרים דפסיל לרין כאיחו
ועיין להרכ שמו משה נר״ו דקס״ג : דין רנוגע כרכר לסתור רכרי ענמו וצ״ל דהיינו
אפי' רנתרצה חכירו לרון לפניו היי כפיסול גמור
כ ט נ ן מ י שכנים עיין כטור וש״ע ח״מ שי' וצי־יך קנין דאל״כ אפי' כשמיעה לכר יכול הכעל
קניה סעיף ל׳י סדכריהם מתנאי רין לומר איני דן לפניך כמ׳ש מהדי׳ל יההמ״ע
רלא נאמר האי דינא רעשן אין לי חיקה רווינו והוא מסשך סעיף קטן ט' ועיין כספרי הקטן שמע
אלא כככשונות של נחחומים ושל יוצרים אי מטעם אכרהם הי' ס׳ז ד' קכ״ו ע׳ ג דתמהתי על רכריו
דעשט מדוכה או מטעם רעשני סייר כמתכאר דאינו גן כמו שאמי מר ריס הוא רעת רוכ
מרבדי מדן ככ״י אכל כחמיים וביירות שלנירהיחיד סמחכדים אלא היוכ מתירין כמהר׳י כי רכ כיע׳ש
אופה כו פת ומנשל חכשילו ראינו לא מדוכת נקוט מיסא דכהצמרם יחר עכר ועתיד כגון דא
.ולא תדיר אית גהו חזקה וכל ריאה ישתק רמחל אפי' מהד׳י כי רכ יורה רפהילים לרון וכס־ט
רה״ה כנ׳ד שככר נעשה מזה יותר מכי שנים ולא •ריש להצטרף כזה מ׳ש חור׳ם כהגה והלטש והוא
מחח ולא ערער כלל רייאי אית ליה חיקה .כר ממיהרי׳ל דכשיורע רהיא ריין כרכר חמיר טפי
מן וי; רנוון דירן הגם אם מטי ליה ניי ח מצויה »ע'ש והכא כיון שאין דיינים אחיים ,כעיר ועליהם
לא מטי כ״א לאייר הטירארו שהוא עשוי אחירז סודזכיסלא אפשר סיגלו רעתם מוקרם וכ׳ש לכתוב
כל הכית כלה ולא מטי לתוך הכית כלל וגם ^ על הספר וכ. »:
אולוק העשן הנז' אינו אלא כתכלית יסיף הטירארו >חזה הוית למרנא כה' כעי חיי ח' מ ח״א
והמתכאר מדברי הפיתקים הוא ראפי' כעשן סי' ח׳י רי׳ג ע ג רב' וז ל ולענין אם
תדיר כגון ככשינוח של נחתימים כל שאיט מגיע •יכול לשמוע טעמתיהם ולחזור ולדונו זה תלוי
לתוך הכית ומזיק לאינשי א ע׳ג ומטי לכיתיה כמחלוקת מהר'י כ׳ר והרלנ״ח ולרעת הרלנ״ח
ומשחיר לאשיחיס סויא ליה חזקה וכ״ש כנדון דידן •הסכימו המשפטי שמואל וסמ״ן ומהד״א ששון
דקימינן כחטרים שלני שאיני תדיר גם לא מטי ׳ומורי סרב מהרימ׳ט כ' דאף מהר'י כ״ר מורה
ליה לתיך הכית כלל ואיט משחיר כיתליו ראולוק להילנ׳ח כזה ועוד אני אומר ררוקא כדיינים רכים
העשן אינו אלא לצד הטירארו שהוא אחורי כל ■דהמיעוט יאמר מילתא רמסתכר ויחזרו מהכרחם
הכית וכתכליתי כנז' ויראי רלא מצי עתס לייתית ; אכל כק יתידי לא שייך לומר הכי אכל ראיתי
-למוסראד״כ דאף הרלנ״ח החולק יודה ריכול וכו'
זו אף זו ים להיכית מוכרי הטסקים הנז' ועדיין אפש׳ל דדוקא כנדון שלו שלא שמע שום
רככגון נדון יידן דלא הוי הריר ושהוא טענה משני כע׳ד אכל כניד דשמע טענית האחד
רחוק מן הכית הרכה כנו' דאינו מניע לכיתיה לכר אפי דאיט ימל לסזור ולרונו ועור שראיתי
ולא משחיר טחליו כלל דאפי' לכתסילס כתשילת למוסרשר׳ם שכ' דסכם רעיין כרין אחד וכ' עליו
עשייתו מזה ייתר מב' שנים לא סוס מצי לעכה מסק ראינו יטל להיות ריין אפי' כשותפות עם
וכשכרת הרתה׳ר שהניא סכ״י רע"כ לא קאמרי אחר כי הוא נוגע כדכר וכן כ׳ כק' כאי שכע
הר מ יה ורעימיה לכתחי' מיסת מצי לעכב אלא וכנרון שלנו שדן את הדין ונתן ’נזרה שוב אינו
כעשן תייר רמטי לכיתיה ומשחיר לאשתיה וחשיה •׳טל לדונו כשהוא לדון לאותם כע׳ד עצמם מפהיל
מיסת היזק ממין צא בן כנ׳ד דלאי עשן תיור ועיר אני אומר דע׳ב לא מכשר מהריכ׳ל אלא
הוי רלא מטי לניתיה כלל כ'א שהוא כסיף רוקא כאותו נדון שלא היה מקופל לשתי הטתית
הטירארו כנז' נם הס יודו רלא מצי לעכב אפי' אכל כנ׳ר רמקוכללכ' הכיתות וכן חילק מוהרשר׳ם
ממחיצה ועיין צמור׳ם כמפה ישם כסי' הנז' יפסק ■מלתא רפשיטא הוא ראיט יטל לרון זה בלל דהשקא
גהרתס״ד ׳
טלז אזכור מהגנון אברוזם
די'כ\ גךןל• אישן עיין כק׳ ערוך לנר p
כסוהס׳ר ,, p c ,א ה לו עיר,ר וש מ שפיר איבא
למימי ראפי׳ לרעש מרן וגדולי אחיורם שהשכימו
ל ח ג ח ל ה היא מאכלכן יוישה היא ממקום
אחי עיין ילק׳ר ה' ייאשהכרכה טשיס כקכיש הימ׳ה ומצי לננכב שחי יהא ח;נו
אלא כשמניע לביחיה ומשחיי לאשיחיה אמנם
ימיה׳־ר אגדה אליהו פ״י דשקלים שי׳ ו׳ כטעם
דאינו אלא בסיף אויר הטייאדי כ״׳ אשש; רש צ
שמישחין למלך על הנחל ילא לכי־ג ומלכיש היא
דאפי׳ לכשחילס לא מצי לע:כ אליכח דב ע יהא
נחלה מישך אך כ״ג הוא ירושה אם הוא יאיי
איט אלא לווושא דמילשא ונדון רידן נכר המייק
ונחלה הייני תאכ לכן יירישה אפי׳ מנחי[ יעיין
להיב נח׳ל ח׳ד ריש פ׳ח שם ; משחילה מזה יושר מב' שנים ויאה ושחק ולב ע
לא מצי לעככ עכשיו אפי' אם מגיע לניש^ה
ט ל גי רוי יחיס^אי חעיכר היא מאליו כנידוי
יחים או צריך להטיל עליי עיין יהוה מ,יה לאינשי נמ . ,ועיין למי; החני כ ז ל
כשי׳ הנ״ג הגה׳ט איש כ״א שהשכים להלנה דכ,
פאח ים כקינגי' אחיין יע״ה ע"כ יחק״ל מה״ב
כיו׳ר שי׳ ש׳ס יקי-יה ר׳ וק"כ ע׳א ;_ דאינא פלוגחא כין השי שקים מי היא המוחזק
קמ,יק או חגי,ק דאולינן נקר רגב כפיסקים יעיין
j jגי ךןי אין כ׳ו הקטן ישאי לנריח לב״י
הגדול יוקר ממנו • ערייית פ״ה שם רמלכר דאיכא גדילי אחיונים דם ל דככל
גיינא המזיק הוא המוחזק עוד זאח יהינא
מ״י :
מ א גי רוי סשי־ח לנידוי ער שיקבל עלע יהמזיק עושה כחין שלו דוכ גדולי אחוינים ש צ
כענין שהוינר כשבחי י׳ האר״י נהרשה׳ד דפ׳ל דהמייק היא המוחזק .יכפיט
ויעא במיון החינגוליס ועיין כהו״ש חנן אלהים כהיזק שאינו מכייי והייק קטן דהמזיק היא
המוחזק אלינא ויי נ גחלי אחיינים כמחכאר
יריח חיים שי׳ של״ד :
מדכייהם שהניא מרן החכי״כ שם ועיין למון
מ ב גי רוי ולא אקא לפרקיה ריב חשדא ■
קידושין דכ״ה רע״א יעיין נרריס החכי״כ שם כהגכ׳י איח ו׳ יע ש יא ב כנדין
דידן והמזיק עישה כחיך שלי יגם היא היזק קטן
דפ״א ע׳א יהיכא וגחן אמשלא לא יש קפירא ,
כחנייים שלנו דאין משים מיינ ה יגם ואינם
שייר נ׳ א ^פעם או פעמים בשכוע יגם דאין
גי ח <ין ליה לאיניש למענו מציה ג ט
כממיניה עיין אהלי יצחק כחולין היזקי מנורר להייש נכנש לחוך ניחו ולהשחיר
רצ׳ו ע'כ וכגרי שש כהשמטיח :
אפי׳ כיחליו והעשן איני אלא על אייר הטיראדו
ונשופו אחורי נל הכיח כלה ואדרנא הרני מכייר
מ ד ג י ר ו ר ע׳י גיי אסיר אף והישיאל עישהו
הגה׳ ושמא לא יעיין היטכ * י*’!®®? דאינו עישה שים ניק לניתי
יכן עי נ עי קטיןאשיר יאפי׳ גדיל אס איני ירא היא המוחזק ומצי למימר ' P
כמפה יועימיחי דש״ל ואפי' משחילה לא מצי
אש ה' היכ כיש הילל יו״ד הי׳ ש׳ו :
מעככ יזה כריו זה למוני כטישא שיא עם החה ש
מ ט נ ט » ן על האשה א׳ פרי לה .עיין
יח׳־פ חיים ישלים ח־־א סי׳ והכולל עצו״ר כנן של קרישים נמש״י ד ו ך אמאדו
אמשזל נ ר׳ו כן מג מ ל היכ נעל ס׳אמרי
שי' ט׳י ישי' פ׳ט וידי ויד שי׳ ק'ו■
י ז ד י שכנים כמים שכגג עיק כש' שיים ד
Tנ ט׳י נכנה לכיש הכסא ילא עשה ציכיו
שנים שי׳ כ׳א • וכחלין לחודכש י ^
עיין שה״ח סי׳ ששכ״ג ויעיין לב י
עיין פייש יושף שי׳ יו׳ד
חיים ח״א שי׳ ע׳כוויח חיים סש׳י ח׳ :
*pfjממון עיין אלף כשף שי׳ ש'כ .
ג א גט״י על טיבולי במשקה ילצלי יאויפי
ומלש עיין להיב ייקרא יאושע
■»Sלקיפה השדר כיצד הוא עיין למיה׳ר
הלי נט׳י שי׳ ב׳ וטז■
מח״ל דקל׳ג ע׳ג : י*
ג ב ג ט״י מן השידה שפוי ס׳ קרח פסקא
קט׳י יכשכ הרכ זרע אברהם שם אי* י לי רו ר ת על שנאי עיין למוש״י הגדיל
שישי הים ש'כ ילשרכ מכשש .
דהוא אשמכשא ועיין להלאן שם ס׳ טפטים פסקא
,שלמם שי' נ׳א •
פק׳ח מ׳ש חרב כט וכסד׳ר רק״י ע׳א כשב כן
^ ■1ין י ף על כיכר לאושיו כשנאש וכא אחר
דנט׳י לחולין מן השייה היא אשמכחא ־ יה עונשים
של מי שלא נט׳י עיין להיב ביש היין נר׳ו וריש
וגנכ הכיכר וכיני וכיני עשה הקרש ^
אי חייכ להמזיר עיין מי יאהלוק שי׳ ד' .
ה׳ לשה׳ג ■
ג ג גי שו אין נשא אשה כעיר אחרה אי כיפה די ה גזי ר שאב סמייר אין כ« כנזיר עיין
י אישה להיליכה לעירו עיין כרך מדע כיאודש ש'כ יו׳י ש׳ Pן
יעיין אכישם את ידו ק*א כדרוש ס׳ לקשוכש !
יצחק ש' חיי שרה דט? ע׳ר :
ג ד ני שו איי כאיסיר לא יוכל כעלה הדאשין
וו י ד כמש שנששפק הגאון מזה כחק׳ל ר*.ו
' היא אפי׳ נשקרשה לב׳ יגרשה
ש'כ ליו׳ד שי' ל׳ד כאומר אחר
אפי׳ה אשיר ושייט דהויא ל׳ קרישין והיא כאת ע
הקטן ואני אי משפיה עיין להרכ היכל מלו דף
, סי' יו׳ד .
כ׳ו ע׳א מ׳ש על וכריו ועיין לכיכ משנה לייש
לה גי שו <יןיז מחזיר גרישחי וצריכה 1
י נקיים עיין לשרב מקור ישראל בשיש״ש ולהו־כ קמ׳ש דיק׳ש ע״ל^ ולהיכ שעות
כירלה דיכנן קי' י׳ת ד׳ן ע׳ג .
20 ד
מעיכת גון «ברהם
אי קדכו כמרבד עיין יערות סרלה סי׳ נ׳רן ולסרב שאיינו אליהו ע פגי ״ו ב ל ע נספש
רכש חיב רפ׳ט ע'צ . סמןמד קשלומיס לב סי' כיס וכ׳ט ^ .
מהראיה הסיגיא ומה ססרון יש
משום רלא אסיק .ארעתיה כל
גו ייייןו אין נעקי אי צריכה להשהות יויד דא נ?;לם
י שטס עיין בנין ציון סי׳ קמ׳ו• ״
התלמוד לאו גברא רכה טא סר׳ר דקי*א רע׳ר• t jגיי^לאי! אי סושש כשבא יום צ' נתין ימי
' המשתה עיין סתם סוער סי׳
nwj 3Vעי כמה שנים עיין ניה צדק רל״ר שמיס ועיין גשכיס ס*א סי׳ ע׳א לייאר צייט• ^
ע׳א ינס' שמו אפיהס כארוכה• גיי{{ואין במתה אס הכלה כמוצאי יוס׳ו
עג נערה המאויסה בעיי רנסקלין הקישיא ונמסה לסיפה ערב היגל י
מנואית איך נייונין כשדה ונעיר לעמן ברבת הסוכה ואסיה לסיות כסעויס ומאמתי
בלתי עדים והתיאה יחסר המציאית•ויגדל התימא סתסיל הסופה עיין מלאכת שלמה קמסי סי׳ ס׳
לפי מיש היתכיס פ״א מהל' איסורי ביאס ה׳ב
והיג יאתיל דימו כיעור מקיים ועשי התיאה גמ גייעואין משש רם סימיד היכא רנתסיטו
ובאו עיים איך בשיה מפיס אנו סיים רנעקה ני שיעור ג׳ שעית ושוב חייו
מי שמע בשיה ולאוקימיה קיא כששמעו צעקה וכאין לו נטית אנשיה עיין חיים שנים הי׳ היו
כיענים כמדכר רענר כה איש ואס לא היה מי ומשנת ר׳א יו״ד סי׳ ו׳ וכ״א •
ששמע היתכן דמיעיל רמשכיעין איהה כטיענת Dגייצןלאין כי ליבא מופלג בוקנס מופלג
דצעקס וציין לסהיישכ כרכר כער הוא המציהות: י בסכמת קורם ולכן ויקס אביס .
ונסור לסם נשים סקרים לאכיהם אע׳ג דאביסם
IVגע׳עה אמיינן בסר כבא לא בהרי כפי זוטא מנתור .עיון יעקב בסנהדרין דפ׳ט ע'כ•
עיין ביה תר בטטל יום :פ׳א
מיי ועיק טיס ח׳ב ינ׳ו אי אפילי כל׳ אכל ס א גמ^ןאין במילוי הלבנה עיין בנין ציון
ונטר שה רקי׳ט דאין מהיצין כך אלת כשאי; מינא י ט׳ קמ׳א ופס אומיר יע׳א
תידון אהי ואי בפיסקים נאמי כן עיין מקהיר קפדי כיום סקיחשין ובכסוי ובתולה בלבד לא
ח״ג דיו ודמ׳ג ובל׳ אכל שם. באלמון ואלמנה או גיושה ועיין מוח׳ס ת׳א ד׳א
אי טלל נם נפלים במסליקת טא עק ודיס ומעשה אברהם סי׳ ה׳ •
שנוי עיק שטת יאודה יק׳ג ^ 3Dמןןןאין גוי ועבד סבא על בת ישיאל
ע׳ר וסתוס׳ע שה אית פיו סוה׳ס ת׳א ריק וארוסה שנתעביס ובהןשנשא
ודק׳א א* טלל נפש פהמס . ספק חלוצה עיין למוה׳ר סניול שישי הים ס׳ב .
עו נ פיל ת אפיה בתפילה יהטג׳טטתא׳ ^«ן{ןאין על דם סימוד היפא דלא ידעה
צמייתה השנינה ב׳ לסיאותצעד י על מסהיא הסילוק בין תאיה
יהבנעס נ' להיאית אטיית טטו וביטול טנשיטו לסימוד עיין לסנאון מנסח משה נטם ט׳ו ט׳
onהעעס לטין ינליו בתפילה לבי שהניעה י׳ב .
רגליה סיאעיקר סתטעס לבן מראה כיה ביטול ס ד נייעו<«ןין בבטי שנשא בעולה לעטן
סתטעס י' בסיי '0קיס וסיד פטיה ילקיי י ו׳ ימי הסופה וליקס סיס
מע' ט׳י איס 1׳ וכניאה רעל טנה וו אמי ולקרות ואברהם וקן ולתינם עיין ראש משביר
סקב׳ה למשא טניס דגליו וו בס דמשה לא נאמר ה׳ב סי' נ׳ם ועיין ספי היי 6וסיים ושלום סי'
ט מיתה כיא כי נפלתי מפטייתו של משה נמו ע׳ר לענק,בעולה באיטי טיינא כאיעא מי ניט
עטן נפילה אפיס ביטול סרגטתיו . הרב פתס׳ר ט׳ו מנע מסם אפייון וטלת .
סדן ^ 3ףי אדעתא רסששיס קא עביר עיין
ש גהודות מעויא הטפי מוסת׳א הי׳ מסוס אברהם דיק׳ב ע׳ב •
היי טס ע פ הבלנשיס . י מלוג עע׳ס סרב בית טין צר׳ו ID
עז־ו נקודות אין 1יך לסקטה לההנא בדיוה ג' להלבשה• ,
מהנקודיהאלא אדרבה חישין י tb 0 5לו ד*א הייט א׳ל וטא ל׳ נאום^.
ססטיה שסיש ישי בטרוין לימ׳ד . ספרי ת* בהעלותך פסקא ת*ס
נקי יהיה לטתו אי בוס׳ו איהא להא וכמתטת בהונה '0נשא נס לי הייט אמר לי יע׳ש
* ואי טסלת ישאי ואי לסחורה וטא לישנא קלילה מקיא נאוה הנכר ובובטס
מיקר עיק סס'מ וסיטך והריב׳ו ואהלי׳ן ס' תצא יע״ס ע״ב נימא י*ש יי׳ג טמו ר״ש עיש בפי'
דקי״א ע׳ר יסנס לפי טיס׳ק ס' הצא דרע״ת יש׳י ובטס׳ מנטס דק׳ט ועיין לסרג בית עובי
ע*ב טא י׳ב חיש ועיק לסיב טפה סתר מוטי׳ן ויל כטסת אל תעש עמט בלה בתי׳ וטד נמת
בה' הנהמד אסלי יאודה תסתפק על סיס העינוי מה שהטא יע׳ש*
ועיק לסיב אבק דיניה סי' ט' בטלן לשציסות fiOגס ביעטד קב״ס טסא בכלא עטי
אי שת ליס יע׳ס . ווס*ק ויקרא יכ׳א ע׳א•
פ נ קגור שנעט נשים לילטטו עיין מטש׳א fcDגי סא ררבים מברכינן בתאה המקו' שנעש'
היפ׳ר רהעטה , י הנס או למי שרואה הגס עיק ום
פא נר אין טפק לנעל לתה נר המיר עצומט ריס ע׳ב• ולעגין ורנט אי יברך עיק בגת
לאשתו טח״ס ה׳ב דלי! עיג ; שש סי׳ יר׳ת .
פ5
ם אזכור מהגגון אנרוום
נכלה כידי שמים דוה רפואה אי היתר עיין אדמת חטנס אי שמ משמאה שנאסר
קדש ה*א יו׳ר חי׳ ו׳ ופתס״ד ח'נ הי׳ ש׳א רף מכציעת כשר עיין חש׳ל שאומים
פב נרות
קק׳ד ע׳ר דהתיח לעשיתה . שי׳ וי^ו :
ג ס ו ט ת כאתרוג שנתט לכע׳ח אי יוצא י״ת שטכס עיין מעם לוע 1ש׳ וינש
עיין חח׳ל תאומים חי׳ ח׳ר . ומ׳ד ע׳א ראסן< איש טסור
פג נרות
ד סו כ ת מי שאינו יכול לסוהר שלא לטעום כמה שעיפי דיגיס
חין לחוכה לפחות ינסיג עצמו שלא
יכאכפיוכ׳א קאפ׳יומים שסוא כמו אחר אפיקומון
של חלכ אי מוחי לחח לאחר
לסרליק העיפא עיין מחזיק כרכה
פד נר
וקידם חפלס וכגרי יה יקכל עליו וסקוכע מקומו « ׳ חקי״א ושמ׳א רכ׳ן ע׳ג לערן ייס טוב יע׳ש
כחיכס לעיקר יכול להתנהג שלא לטעום דכר חון ועיין כשמח כ׳ם ס׳א כיי׳ד חי׳ ג ל ככשר ייו
לשוגה ועיין כש׳ הסית ימים ’
^ ריש מחסירים-ויש מקילין.
ה ס ו כ ת השותפין יסוכה שאולה עיין כיח נ ר א ח ונדחה אי חהר ינראס עיין מיא׳ה
סשואכה וכיח היין דף ל׳ר ע׳ג י ח׳א ואיח הכיית וכיח היין כררו׳ פה
ור׳• כ׳ לוטר;
ו סו כ ת דאין לי כ׳א פח של טיס עיין כנין ן ך ־ן אמאן קאי עיין להיכ כיח היין ררוש
ציון חי' ל׳י■ כ' ליטר ועיק גניי .חיים אוח ל'כ•
פו
Tסו כ ה ניי תוכה יותר טוכ שלא לתלות כדי לאלמין דאין לימי וכן למר וכ^
שלא יעקרו התנוקית כשכת • תפי י חזכס לשמע עיין חו׳ח ח'כ
פז
החפידים שי' שג׳ר• דקכ״ה .
ת סו מ א כל דיני שימא כס׳ עישח שלום 3ח ניצ{ים ראינן סוזהרוח למהר עצמן כרגל
כחי' למגילה יכת' סיים לראש עיין רוח יעקה בחו׳ח לכ שסח * *
בדיני אגיה מה שבא לציו׳ן ובפיטור מן החפלין ובחס׳ק כרן אח אכרהם .
עיין כרם חמר תי׳ נ׳ן • n »w jכענין אין מקכלין מהנשים עיק
ס סו ה ר נק' המסייר כעיירות תני נקרא איח לטוכס אוח כ׳ה ואהלי יצחק
במקומו •עירוכין פ״ה ע'פ ולא
כדישיחיו ,
מעכר לים ופי' יש׳י שם ונראה רהשינוי כין לה׳ק ״ז נ ש י א אם היא סמלן עיין שכיח יאורס
לחרטה הוא יה ־ דקכ*א ע׳א■ ^
י ו ל סל ט ה למה שחוכאו רכרי כת׳ חיים ומלך אוא יי מי א שחטא אי חויר לשירה שהיה כה
כהל' תוטה פ״ר ה׳ב לענין אי עיין למיה׳ר כסא שלמה דייש
כתן אחד משקה כ' הוטית ע׳ש עתה ראיתי כש' ט׳ו לסהפר ועיין לסרב צור יעקכ נר׳ו ש׳ חצוה
מוכח בפרס בתי לחולין לדי׳א שהניא מחנמי
וכמ׳ש אני כעניי כריוש לשכת מיול WDתרח •0
אשכט דנכנקו כחקירה יו רהיכי ;«כח דאולינן
בתר רוכא דלמא השקה לה תיטה וע״ש מה שתי' עקרכ לתינוק כן ששה ^שנים
ובמ״ש הרב החרי׳ף י״ל בהפיו היקר פט יוהף השה מכל ארס תו'ח.ח*כ ר ן
גיפיכת עב
ת' וירא אית י׳ג • ע׳ג.
י א ס חלל ה כהקפה עיין חתם תופי תי׳ נ ת פ ס כעי מכירו והציל עצמו כממון עג
״'ז■ . סכי« עיין ראש משכיר ת׳כ תי*
י ב סי כ ה צריך שתהיה לה יתת עם המסוככ
ההיבס ראם המתכב רעה לא יתכן . *’יי י•
שלא יצא רעה ואם המתככ לטוכה לא יהפך לרעה
ל׳ עכר ונתנה סיי׳ו עושסו לשק
להכא יש׳י כשמואל > סי׳ כ׳ס•
עד נחנה
לב אהין כשופטים שי' ח׳ כפשיק נ׳ל .
JPסי ר ל ב גדול כרכר שריה עיין כנרי שש
כשתיקה ואפ׳ך ססקכל אומר
לשם מתנם והמתן אומר לשם
עח נתינה
היי קע׳ה:
פקמן עיין קיית ד׳ היי נ׳י P ' Pי»*י י״ ”י
Tסי פי ה יקרא פי׳ יש׳י פרין האומנין ופי׳ כה' הקטן אכרהס את ילו ח א כדרוש מ לכלה•
כו מוהרש׳א וסרי׳ף כאגיחייהו
ועוד לו לשרי׳ף שה כפ׳ק דב״כ דאחמר שס נמי ע י נ תי נ ה כע'כ אי שמס נחינס עיין פר״ח
, ״ קיפיה יקיא• כסו׳ת ועיין מאמר מרדכי סי'
טל ט מ ן כאכ היכ ^לרוק אדם ח״ב ד׳צו לגטק ונניק מעא ומהלא ח׳א רנ׳ס ורב ו ־
ע*כ כפקיק לעפעפי תנ׳ו מ׳ה ' נ ת תי כל' 1ס אי אמיל וכן להייכ אני לו
רסוא לאפיקי מי שטועה לכתוב כת׳ת ולקרות תנת עיין מ9תכ שלמה הי' ג'.
לנו מים ומס קנצון ״טועס הוא דצ׳ל קט לנו מים
מה תנצון כלתי וי׳ו גם באומרם קשים מיוכותיו
כקי׳ה דכינצת אפיך קאכל לתם וכלוח אפיך רקי״ק מזןךכת סמך
^ ^ שניהם מלאים• מימי ר׳ל התלמידים היו רוציו
ט? סי מני שעדות עיין עריו לצר דק׳טור׳ע. לומר כן • מת'כ ח׳ נשא פיו
א סכ חן
טוב
מומחית ולא מכעיח לחת לאכול
לשוטה מתרנגולת שמתח ונעשית
סגולה ב
אזכור מ ערכ ת 5מ ך אברהם
רנזהי כרמאי והיא מציה בלתי יושש ועיין עתס י שם מ ו ר ס י ד ו ר כע׳ח ככגדי שכת עיין
ח׳ג דע״ג ע : / יוסף דקפ׳א ע'א ואילך• ^ ״י ״
נ ל ס׳ ת עיין סס ’ח סי' דנ׳ר ולסמפרש שם מי שכוסכ כסיף סתימת שמו כיו׳ד חי
שלא יאמר ברכת התורה בלחש
כאמצע צא טוב עושה חה שם קרוש מש'
וגייל את הרבים ועיין בספר חיים : אומר לס' מססי ומצודתי אלסי אכטס כמו שסידר
י ד ס״ת הקריאה בשנת ויו״ט אם הוא
סרמנ׳ז!
מחקנת משה עיי! מלה ק סיד
י ט H J3 Dק כיע סיזקא נקרא עלילת המושל
, פנחס : רמזומגת תמיר רש׳י כפ׳ק
ל ה ס” ת דפוק כנמצא בשנת אי שרי לגרור
דיומא ועיין קמ”ס דאסף וקיכץ כל עניני סכנה.
כצפוי! עיין לסגאון מנחת משה
נחום נר׳ו סי׳ א' ב׳ ג' :
ד ס*ד הגע' אומר בל' קא ס״ד והוא לקושטא
ל ו ס׳ ת כשירטוט לפי המס׳ סופרים רכלי דמלתא פשיטותא בראיתא כיומא גבי י
שירטיט פסיל ור׳ח מחייב בשיטה
בעית חפינהשלא לשמה וכתב מין רכעיא ראפשיט'
ראשונה והשאר מטה מן המיכחר .יפ״ק רמ׳ר
היא וכמבואר בגמ׳ מרפריך כעיא אחריה לגני
ע״ג ועמ״ש מר שארינו .היכ הא'ח נפשינו .נר ו
^ מחתת כגחלים יע׳ש :
כס' הנהיר קעלימוח לב כשנ׳י אליה׳ו לתנין
א ד n iD Dהוא ל׳ יים מגן אכרסם סי'
ל? ס °ת ש״ן שטעה יהירה לעולה שלא כמקומו
וברך אם איני צריך לגלגל וליכא שהיה תת׳ל ש׳ק יי׳י • י י
ב ד ס מ ו ד לאיש;הוא ינ׳ח קורס לאיש דהיינו
אין צריך לחזור ולכיך • עיי; אות לטונה אית כ׳א כין י'ב שנה ויום אחר קרנן י
גבי נשא יע״ש ועיין ספר חיים סי׳ ר׳ אות ט*1 אהרן ס' כחקחי ע'פ איש ני יפליא .
ב ג ס מ ד והפסיק הוא להויוח שלא ינהוג
ל ח ס׳ ת שנתחייב הסופר שיכתיב לראובן י כלל ראש יוסף כתשו׳ כחי׳ לפיק
כמי הס״ח שכתב ללוי כרמותו
ראשית הגז ושילוח הקן רל׳ב ע״ב .
כצלמו וחסר מלהיות ווי העמודים אי רומה לרין
כ ד ס מי כו ת הפישיות כששואלין למס נסמכ
מור״ס סי׳ >ש"כ רחסי הקישוט והציור בבני] עיין הוא אפי׳ רסוא כסדרן דכאו
משאת משה ח־־מ ח״ג סי׳ כ ’ס ופני יוסף סדר כך על הסדר• נח״ל ח״ג ר״ר ע״ג .
כהעלוחך אוה ס׳ ועיין לסלאן ר״ה תפלין ;
כ ה ס מי כ ה אי בעי באשם עיין כס׳ ערוך
ט ל ס׳ ת בעליית חתנים מי קודם עיין סנא לנר דצ״ג■
ושייר סי׳ כ״ח וספר חיים סי׳ ז' כ ו ס מו כין אע״ג דר׳ יאודה לא רריש סמוכין
אוס ב׳ • גם במשגה חורה וי׳ו מוסיף י
ט ס׳ ת לישב ע׳׳ג הסיכה שיש כה ס׳ס עיין על ענין ראשון תיה׳ קדושין וילק״ר ס׳ צו ועיין
מ״ק רכ ’ה ומנחות רל״כ ועיין
יפ'מ כפ״ר רקרושין סי' 1׳ דמאן רלא רריש הנה
ויקרא יאושע סי׳ א׳ ר״ו ע׳ד וכספי שמו אכרהם במשנה תורה רריש :
מ׳ש בס׳ר ;
Dס ג ד ה גדול מהלוית המת • כנסת יחזקם
מ א ס׳ ת של קלף דצ״יך לנקותו במוך לח
סי' ל׳ס : *
קצת מס יעשו באזכרוח משום
ב ח ס נ ה ד ד י ן איחא ביוס׳ק ס׳ ויקרא דף
חשש מחיקה וקבלחי דעושין הסופרים לנקות י כ׳בע׳ב סנהדרין כ-ש נשיאים
האזכרות בספיג רק רליכא חשש מחיקה יוח ררך ימשמע רנשיאים גדולים מסנהדרין ’וממאמרי שלא
ישטן מו׳ר • מיחו בשרים יורה דסנהררין יותר גדולים וי״ל סל<
מ כ ס׳ ת שנמצא סטעוס אחר ביכה ראשונה ^ במילי רמתא הא במילי דשמיא •
קודם שיתחיל לקרות צריך לקרות
כ ט ס נ ה ד ר י ן מסו פירושו עיין למוס״ר
כ‘ פסוקים בס׳ המוטעה שלא להפסיק^ ויחוור * חוט של חסד רף ע׳ג ע׳א
ויקראם בשי הכשר ,ויקרא יאושע דט׳ו , ועיין מי הסקר ח׳ב רמו חכ״ס :
ל ס נ ה ד ר י ן רהיו יושבים כלשכת המית
ס׳ ת ככלל נפקי מיין ט׳ב ס׳ב ח׳מ י סיס כצפון ולא בררום .זרע
סי׳ ג״ם ולסרב שני אליהו ז׳ל אברהם פסקא קט׳ז דסחידוש' דסתצס להחכים
בדרוש לבלה ע'פ בו לדבר יחכל לו משם הרב מ׳א ידיים וסיס ראוי כמו חכמי הנגב אלא דבריעיותר
ופני יישף ס' דאה איה ס׳^וכשס׳ק כרך^א׳אש׳ ססס־א ימלכוחא דארעא בעין מלטתא ת־קיעא
מהעי ואברהם את ידו ח ב ברייש piת . דהב׳ר למעלה מצר צפון לעטש לעוכר על דת
מ ד ם' ת מישי השכל צסקורא בה׳ת עיין וכמפורש בזוס׳ק :
מדכ׳יק מעי א' אות מ׳ג .
ל א ס נ ה ר י כ דבלכל אח העולם עיין טדע
מ ה ס׳ ת להיליך לבית סקכרוה בעת ציה ביאורה ח׳ב סי׳ מ׳ב ומז׳ס
עיין בזיה׳ק ולסרב נו׳־כ ה׳־כ ״ כס׳ מע׳ל ח׳א בדרושי שבת זכור ולסרב חושע
א׳ח סי' ק׳טובס׳רטאס וחיים פ ‘ט לבית המקשה יאודה בדרוש לזטי :
ל כ ס ע ו ד ת בחור לבתולה סוחר לאטל דמאי
םא,ק p ,׳ pערום אם נטל ידיו מי
רע"מ וחוס׳ יו׳ט פ׳ר רדמאי
מקורס עיין קרית ד׳ מק׳ב ע׳ד
»'ב ולכן נקיא תעודת מלוה כת׳ח לכת ת׳ס
מו
מא אזכול ממיכתסטך
וה כתיבה מקרי ואם כחכ שלא מן הנתב אקור mח׳ ן] אם הוא ככלל סכייס עיו; נורע
לקחת כי שלא כשעת הדחק יע׳ש : כיאידס ח'כ ח'מ הי׳ מ״ג .
f j 'p p pבמניוס רשכח דקרא פקוק ד׳ ולא «*ךן / !' pמקצהו על הגויל וקצהו על הקצף
קרא פקיק א׳ עיין שיכה ציין עיין הגיד מרדכי הי' *1כ .
קי׳ ח' * מ f j'D £2אי שיי ליהן לעש״ג לשכועס עיין
0ג f|'Dמורה צדק כקהל ערקו דניהג לי׳ חה׳ל האומים הי' י׳ג ^ .
השירה כס׳ח כס׳ כשלח וכי' ש׳ע Tס׳ ת »נהכ שם כטעית כמקים הייה כ׳ס
רעולה לק׳ח ומיוא היקנה איט יכול לאומרה כולה שם אלהיס עיק שיכה ציון הי׳ מ׳ג '
אך לקימנא טכא רהכי נהגי מיכיצי החידה אם מצה ומ׳ד.
לקייח קצתה נראה לע״ד דיחחיל אי יקיים כפקיק ' ttj 0ח גנוכ עיין חק׳ל האומים קי יא
מי כמיך כאלים ה׳ רהיא ריש פיקא לפי מ׳ש
החיס' פ׳ד דד׳ס ימהרש׳א כח׳א פ״ה דקיטה ע״ש Dס׳ ת פקול שנהע*כ באחרים^ עיין כה׳
כני; ציון קי׳ י׳ג וי׳ד , I
pף f j 'pרפקק כחיכחיח יש קפידא לא f j ’p ♦jאו חפלין כהיוק כ'פ עיין כאד המים
כפישח העגל • ח׳ח אדם מע׳ ק׳ קי׳ ו׳ * י
איח ד׳ • Hס׳ ח וכן סו׳כ שיש שיטי כק ומן הקצמוד לימן
f l'D HDכחגוכה יר׳ח דקראו ד׳ כשל ר׳ח היה כחקר ומלא ככ׳ד כמי ואם *
יקיאי הה' כחנינה כמ׳ש חשיכיצי . ע , 1ואח כל אשי וט׳ • ער דרוש אחיו אוחי •
הלקט הכיאו מרן כ׳י עיין ק׳ק רף קע׳ו ע״א אם לקחחי מאומה וכאלה רכים עיין מלס׳ק ה'
ועור שש כקמ׳ק הל׳ י׳ה יהיא ראיה למה שכתכתי זיקרא דקי׳ח ע'כ יה׳ דכריס רפק׳ח ע ’ג אקף
כמ׳א על פישת יטר אס שכחו : איש טהור כל המקומית יאני כעוניי בקס׳ק ויקרא
קטן למפטיר כק׳ כ׳ עיין רכרי סל אכיהס ק׳ ויקרא שלחתי אח ירי ביה ,
מררט גאלאנטי קי׳ ר׳ ועיי; קפד ה f j'D fאי עילה אכל כהן עיין התש קופד
חיים ; קי׳ שנ'כ • י
f j'D ?Dלעלייח קטן יש מנהגים ככ״כ • f l 'pאס המשלים איט מקיים בכי טוכ
עיין קפי חייה ועיין קריח ר׳ דף ועלה האכ או רבו ג׳ והבן או
קי׳ג ע״ג ועיין כאי המיס קי׳ ט׳י ועוד שם סי׳ התלמיד משלים אין כאן חשש ויליתא עיין הידכי
יו״ד וקי׳ ו״א לקגין ן׳ י׳ג להיות ש׳ן לקיא כקו׳ קי׳ ד ’ש ה׳ד המחכ׳ד קי׳ רפ*כ •
יאינו עולה למנין ג' ועיין ישמח לכ סי׳ י’א לקטן ן» ס״ן /דמנחה דשנה דהוא קורס העמידה
כחה׳מ של פסח כק׳א ולא ככ' יעיין יכיר דכי עיין קפד פייס תי׳ דכים ועיין כק׳ י
איח כ׳ ועיין שיבח ציון לקטן ן׳ י״ג להייח ש'ן דקדוקי סכרים דמ׳ו ע׳ד .
חל ס׳ ת המסנך ק׳ת דנטלה לראש כמקים
f | 'p f!pכדכיק ע״י החג וציני עיין באר כהן יש צד לומר יאיט צריו הכהן י
המיס קי' י׳ר רסכשיר שלא כהרצנ״ח לצאת לחוק כיון דמפיקמא מלקא רטדע דהוא כעל
ור^כ רכר משה דרצו לפסיל יע״ש• המטה שעלה ומה גם שבא לבין שהחייט ^כעח
QOס׳ן /להתחיל המפטיר ההפטר'כשיתחילו ההיא על בגד חדש כיט שטהנין ומברך בקו׳י ויש
לה־ק המטפחת אני' כלתי הגכהח ראיה לוס ממ׳ש קרב שעד אריה ה״ד הכר'' קי׳
הס׳ח מהתיכס וללובשו עיין מיס הקייס קי׳ י"כ קל׳ס קי׳ר ועיין למוה׳ד עיני מד מע׳ וו אוח
י׳ר ולמו׳ס חק׳ל מס׳ב קי׳ ו על בץח שהחייט
Vס׳ ח דעעה כש־ליס יר׳ח יקיא כס׳ ג׳ בק׳ח חדש וגטין דו׳ס סי׳ ע׳ד ופחס׳ר ח׳ג רף
ר׳ח יקיא ההפטרה של ר״ח דסיא ־ ה׳ו ע׳ב^אות ר׳ ולעיל סע׳ כ׳ .ולהוציא הכהן
מאי רקליק מיניה ,אלף כשף קי׳ ג׳ ינק׳ שיכת לחון לסיבות בנדבה עיין שיבת ציק הי׳ ו׳ •
ציון קי׳ י׳ט עמד לסיכא דהחחיל כשקלים קודם
ר׳ח אי צייך להפסיק יעיין כני יצחק חנן סי' ט׳ נ ט ס׳ ת שנמצא חקר בפסוק בשיטת השבתי
עיין ב^ ציון סי׳ צ׳ח :
f j ’p {!mמה שכחכחי כקוג׳ ייען אכדהם n ’D 0למכור באופן ססיחד ובריפ׳ס דסייט גורל
ראפי' כפישח ואכרהס יקן יטה ^ עיין נח׳ל ח׳ג פ׳א דנידים דלק׳ח ע׳ג
אונו ולא יקרא כפני עצמו כיע׳ש נחבוננקי דלפי וריח חיים סי׳ ע׳ר איה ס׳ .
מ׳ש הרמב׳ס בפי״כ מהל' תפילה דמי שעוקק 0א D 'Dיאסור לכתיב שלא מן הכתב לא
כתורה ותורתו אומנותו מותר לו לעקיק כתורה משום ריכרים שככחכ אי אחה
בשעה שהש'צ קורא כתורה כיע׳ש א'כ נמצא דשאי לאומרם כע'פ אלא שמא יטעס ונ'מ
דכחלקיח תשיח לסו כין ח׳ח לע׳ס כמו ענין דחפילין ומיויית מיחד שלא מן הכחב רווטרן
דכיח ושכי פקינטח וכיוצא דיש הפיש כין ח׳ח מלייט וסכל כקיאין לכך לא גורו כתפילין ומיווית
לע׳ס עיין קד׳ר , כסו בס׳ח דאפי׳ סכקי לא יכחיכ ירושלמי פ״ד
ע ב ס׳ ח כיו׳א ש'פ השלים כעולה הששי רמגילס וע׳ש כיפ׳מ דכתב דאפי' כתב מן הכחכ
רכחוב כק׳ חיים דיעלס המשלים שאיט אשורית ולא כחב הפקוקים על קדר שורה
בס׳ כ׳ והיא יפטיר ולא יאמר קדיש אחי הששי אלא תיכס תחת חיכה יכול להעתיק ממנו ולעניו
כיע׳ש 21 כא
אזןיי; מעדנת הטך אבדדום
הוא מן התירה עיין קרית ר׳ רקט'ו ע׳א ושישי t"xvסנם אנכי הצעי׳י עשיתי מעשם שאירע
הים ח׳א וח״כ ישינח ציין סי׳ מ׳ח וחי׳ח ח*כ ;ימי סאת כשנת תימ׳ס שיקרא נ״פ מקודם עד
דע׳ט ע^*כ ופתה״ד ח ג רניט ע״א ועיין למוה׳ד היום אתם יוצאים כחדש האכיכ רהוא מעניינא
גסי איש מכי! כדייש כ‘ לשכת הלכשה• דיומא ונ'פ ממס שקרא כשכיל שסיה יוצא מחציקת
העימר דמנס שכיס שלם וטעה פז ספירת גק׳ח אם לא הייט עושים כך דמי שקנה ההפטרס
בימים עיין מכתב שלמה סי׳ כיור,ר אינו מגיסו לעלות אחר סמשלים רהיה לו
ע״י; ־ יא׳ר צאי״ט והגיכרים הימינו לאי לגדולי הקהל
מציה אי ליל השמירה עיין כאר פח סעורת שיעלה משלים וכרי שלא יפיס קטטה רררכיס ר׳ן
יעקב סי׳ תקנ׳א רל׳ס ע׳ג ^ וכל נתיבותיה שלום עשיט אופן יה .
ועיין חקק׳ל ח׳א סי׳ נ׳ו :
ער הלילה לחתן לכרך שהשמחה פט סעורה עולין הרכה כקריאה אחת עיין »ו
כמעוט וי׳ כיכות עיי; תינא ^ נאי המים סי׳ י׳ב ועיין ת׳ סיים *
וחסדא ח״א דלק׳ט עיר• כש׳ת '
פריון אי חייה למשכן כמו לכרית Vסעורת ♦»ך ח ^ ף רכיי יכרון השכח תשכיח אותו
מילה ע' צעט׳ר א'מ נר'ו כחשו׳ ^ י כיתי שאת אשרי שיאחז לקרות ׳■
יו׳ד דאינו כי חיוכא רהעיקר היא רמי הפדיון כו .היכ מש׳ח אות ר״ן דהלכיש כדיני שחיטה
וסעודה לא מעככא כשאין ידו משגת נעיין צהיב וכדיקהייאס ומום־ וחכמה ודעת יע׳ש והיינו
קמ׳ס דנ״כ ע׳א ועיין עוד לו כמח חיים סי׳ ש״ס כמלאכה שעשה היב טיר כרקת י״ל •
או׳ יו׳ר ועמ׳ש מוהרש׳א כח׳א ככ׳ק פר׳ מרוכה. ע ה 0פ ר שלקח כשאלה ונתקלקל אי חייב
לשלם עיין תולדות ארם רס׳ו ^
סיום מסכתא היכא דלא ל״י צא ס?1ורת ע׳א דין את הרין דשטור מלשלם יע׳ש ועיין כת׳
עחהם עיין חקק״ל ח ’א סי׳ ^ הדשכ׳א ס׳ה תי׳קת-ו וצהדב יוסף למר ובמפתחות
נ ’ו ועיין קמ׳ס רקכ׳ו ננ'כ לשכיע שחל ט״כ יע״ש שם■
ויה נמי לתענית כטר כערי׳ס . ס 2ר המצות ,לסרמכ״ם כשישים עיין W
מסתם יינם עיין נס׳ל ח״ד צב סרסרות ראשית בכורים ת•׳ ז׳ . ^
פדק ה׳ דע׳י ובחירה בדבר mקןשף עיר התמוכה לגויה תפרי ת' ראה
האסורים לגבית כחוגו עיין כגדי ישע דכ״ט ע"כ פתקא צ׳ג ושם הרב ירע אכיהם *
והסד׳ר ררי׳ד ע״ג•
נאמן כרכר כין מוכר לקינה צג סרסור ^ 1ח ס פ רי חיכרו רג ירע אברהם כהקדמת
על כל אשר יאמר עיין מערכי וכסדר עקבפסקא מ׳ג ^
לב ח׳׳א רח׳י ע'ד . ע ט ס תו ’ מ מעיר שליה או נבלה ולחפור
שגמר סמקח ושוב חידו כהם צד סרסור בגיר סנשה או כחוטי פשתן ^
עיין ת ”ח אדם אוא ג׳ ועיין כמקום שאיט מצוי גיר עיין ראשית ככורים יו״ר
למי״ה חק׳ל ח'מ ח׳א^_סי׳ קל״ו . סי׳ ר׳ וסי' יו׳ר .
ואילוטק עיין מ׳ש הרכ יסת משה צה סריס ס׳ סהדפיסו כת פור׳ עיין שער אשר S
כולה ,כארוכה . ח׳א סי׳ ט״ו ושמן המשחה סי׳ ו׳
משה בעקום אחד וכמקום אחר צו סו/ם ועיני דוד ד״א • .
פייש ים רחוק לו' באחד אלא פ א D H S Dעל נטילת דפים מס׳ ממה
למשתהקה ובא אחר כמו .תך ופירש דכריו יפה, שנדפסו וכורכין ככריכת הס'.
■ תצוה׳פל״ת סי '.פ. ',קואי p אדיה שאג ע׳י מסרשר׳ם וכפו׳ת דף ל״ה ע-א
ומשנת חכמים וחיון עובדיה ־
. v V0ן פ ב ס פ רי ם סדר קנית ספרים עייןיאורחית
יושר פי'כ ס׳ד כק׳ס דס׳א ע״כ :
» 3ף שנשא את אדונקו יוצא לחרות כמו פ נ ס׳ ס ליכא כמ'ע ואפי׳ כדדכנן .ת׳ת
כשקארוןילוקח את שפתחו דיוצאת ^ ארם אות ס׳ .
לחילות עמ׳ש כזסייעוסךש׳א בח׳יא ה״ק רכ'כ : פ ד ס׳ ס או חוקה היכא ראפשר לכרל נניק
שיכת ציון סי׳ ל'כ ועור שם בס׳ס
עכייכסן אי נרצע עיין צמ״ד ח׳א כ עבד כסי׳ מ׳ו ועיין כית יצחק סמסכר על הספקות
דמ'ח ע׳ד וט׳ן י ת׳ משפטיה ׳ ועיק ערוך לנר רנ׳ט והגיד מרדכי כנמה תשו'
וסר המר הל' כטרים ■. וקונס' אחרון ועיין שרשי הים ח׳א וראשון לציון
מה שקנה עק״ר למס שידה לו מקודם ג עכר כסוה׳ס .
ומה שנהט לו אחרים ולמה שכא * פ ה ס פ ק א אצטריך קדא למעוטי קפקא
לו ייושהעיין צהי׳ כיה היין נד׳ו כךרוש ה׳ כתמיה עיין כוס כס׳ שעל סמים
לסצכשס . כחולין רכ"כ ע׳ר •
אי יוצא כשמיטה אניס דלא עבד ל עבד פ ו ס פ מ א ראורייחא לחומרא עיין כגדי שש
שש וכענין שש שנים יעכוד עיין ^ יו׳ר סי׳ >י וע״ש לכ*ן ועיין י
קיכן מנחה סי׳ ש*ע . שס׳י ח״כ ישמו משה ד׳ך וט׳ל • וספקות אם
ס עכל
אזכוד \V מ ע׳ אכרדם
ביטול ולבך אבר חאכחן את כל המקומות חוקוני I Iע ב ד אי! העבר נעשה שליח ואינא
ווה ינחמני רכ״ט ע׳א ונראה רהיינו משוסי' לעולם בהם חעכירו עיין מע' לב ^
רמחשבס .רעה בע׳ו מציפה למעשה ח'כ דרוש קב״ה :
ל ע כ ו ל ת המאהיניס ואמונחם חיאה מ״ש 1ע כ ל אפי' ככסף כעי גע שחרור מכהב
ביה בס׳ קרית ר׳ כסיה״ס סי׳ י שלמה סי׳ ח׳ן וה׳י וס״ח . ^
י׳ר רקצ׳ג ע׳א ושם בסי׳ י׳ב ס׳ר על האישקולאה ן » 3ף רנקנס בהגבהה עיין בסף נפחי
ועיין כס׳ תעלומיח לב ואברהם אח ירו ח״ב אשכנוי ס׳ יחרו וביח סיין ררוש א׳ ׳
בדרוש חניכה ! לס׳ת ואביהם אח ירו בררוש לבלם .
א ל ע ב י ל ה בעל עבירות יקיא בעכיריח ליס לאיש מלוה אי יבול להשחעבר כשאיני ח
שבין ארם למקום שיורי ברנה ^ ׳ הגון עיין מע׳ לב רס־ר ע׳ב • ^
יו׳ר סי׳ ר״מ : Dע כ ד בנעגי אי מטמא באסל עיין כנין
ע כ י ל ה המחויק בירי נישא עין בל , , ציון סי׳ קט׳־י. ^
מיאראנ״ח ח׳א סיף סי' I
י ו ד ע ב ד י שהיה בני עיין קרית ר רק י
ר' ועיין בס׳ חיים ביר סי' צ׳ג . ^ ע׳ג ועיין שמע אברהם סי' ל' ‘
ע ב ל ה יש שנכנס לחיכה במי ויעבור כג י א ע כ ל ר השנה ריקא בא׳י יבריעבר כגליל
אביס בארץ נהלח יעקב ס׳ ^ כן פסק סימכ׳ם יעיין ורע אברהם ^
בחקחי ע"פ וחיב לא תעבור בארצכם . ס' ראה פי׳ ס״ב :
כ ל ?! גו נ א ראחחא במים שאין לסם סיף עיין ♦ד עברים היקשו לקרקעית אי עבר עברי בכלל
מנתח משה נחום נר׳ו אה׳ע * ואי טפי קניי עיין שרשי הים ח׳ב
הי׳ ד׳ ואילך בני יצחק סי' וי׳ו מר ואהלות סי׳^ו׳ רי״ט ויקר הערך רס׳ר וכיח היין ר'מ ע׳ג ואילו
יס׳׳ ט׳ ועיין מכתב שלמה משי׳ ד' ער הי׳ טו”כ
ומסי׳ ן׳ עד ק״ב ובס׳ ידי רוד הלו^קאראשי ובנין ע ב ו ד ת יוס״ך עיין חמ׳י מקור ברוך י^
ציון סי׳ קכ׳א ופיית יוסף סי׳ ר' וכ״ח וכ׳ט ודברי אייחיח חיים שפעח ^_רניב־ם ׳
מררבי גאלאנטו סי' ז׳ ובאי־ המים משי׳ ח ן ער עמודי שמים עבורה ימ׳ד באי סמים סי׳’ 1ך וחיים
סי' ע' ויד ימין מסי׳ 1׳ ער סי׳ יו׳ר . מרבד ועכורח ישיאל ועבירת מקרש ועבירה חמה
כ ה ^ ו ג א אי מותר לפתיח קבר לראות >כ׳ ידוח ויאק ליאורה ובפי לחיים ועכר^_ אביהם
סימנים עיין שיבח ציין סי' ס׳ר ויכין שמיעה ואבוריהם וסיב עוסיי׳ב ו׳ל וובחי
יס׳ה יס״ו ולענין טי מסל׳ת עיין שאלת יעכץ שלמים ליבינו מוהרמ׳ק ז׳ל ושלמי חנינה יסירור
ת׳א סי׳ ל׳ב יחקק׳ל ח׳א אה׳ע סי׳ י״ן . רומאטא אות אמת ריב רגן הליי•
דהוא נשמגרשה רש׳י בגטין רנ״ו בן י ד ע כ ’ ם לחור ועננים לסיר כמטאד בפרק
ע״ב והקשו עליו הייטב״א וה-׳ן
סייאס . ׳
שם רעינין הוא בלא גרושיןומנח יה פירשו במגורשת יהיג וי 1יעבור היא מלחא פסיקחא
ואינה מגורשת רלא כרש׳י והרב קיקיון ריונה חי׳ אבל ג׳ע אם מבוין לסנאחי יעבור
רניון רמתיך בעס הוא מגרשה בדעקס שיהוירנה ואל יהיג ובן כש׳ר כשב וא׳ת כמ״ש סי״ן ועיין
וממתנת ילא חנשא יע׳ש והוא מלחא רמסחבר יפ׳ת ס' אמר סי'פ ג׳ל. .
רהכחיב כרית מבריי ואת הלהן תעגנה ער אשי y״ fשלא כררבה היינל בין מבוכרין,
יגרלו והיינו א ע׳ג רסיו יכולות ורשאית להנשא למבווין עיין שכיח יאירה רע״ר ^
לאחר כאיתי פיק אם היו רוציח וכמי ^ שעשתה ע׳ג יר׳.
עיפה לבהיף ועיין עור שם רף ג״ל ע׳א משום «׳ ן אם אין ררך לעכור לגבוה וגס לע״ו y
תקנת ענוטת ; י בכך ועבר פטור אבל אם דרכו כך ^
לעדית ע ל 1ת פחית מבן י״ח רכשר ב? לגטה אפי׳ שלע׳ן אין ררן בכן חייב ולע״ז
ולא לרון • עיון לנד דס׳ז• ^ כררכס אפי ׳ שאין דרך לגבוה חייב מכילתא P
ע ל ו ת בענין תחילתו יתיפי בנשיות כח משפטים פטו׳ב וז׳י ושבית יאודה שם .ובענין
'עיין ח׳מ סי' ל׳ו סו״ג ועיין תקרובת ע״ו עיין שס׳י ,ח׳א ולגוית ארם בולט.
קי׳ ג׳ל סט׳ו וסי' ל׳ר סכ׳ט וש׳ך שם וכאה״ט בבלי וציית אאידריני ומטבננית עיין באד המים
סי׳ ל׳ו סק׳ב ורוק. י סי׳ ל׳ר ול*ס .
כ ט ע ר ו ל ת עיין ח׳מ סי׳ ל׳ר לעניו תשובה י ת »"ן יצרא רע׳ 1נעקר בימי מררבי ואסתי•
לפסולי עדית בסמ״ע ס״ק ל׳ו ^ מדרש חזית ועיין לסרב יושב אהלים
ועיין בהגה' מור״ם סעיף י׳ח ועור כסמ׳ע ס׳ק בררושילפורים ובית היין «'ו ברריש א׳ לזכור
ר׳ן יש׳ך ס׳ק כ׳א על ל׳ הגס׳ מור״ם^ סכ״ב יע׳ש ווה יהיה הטעם רביטת אברהם היתה
וממ׳ש לקמן סב׳ר יש לקיים דברי הסמ׳ע אלא הצלחם כאומרם ו'ל יען הוא איבר את הצלמים
רנד רייקינן שפיר יש צד לרחוח ורוק ומהי נפשו על ק״ס בעבור זאת והיה ראש
ל ע ל ו ת מפיהם ומפי כחכם ע' מכתב שלמה אמנה בענין זה•
סי׳ ס׳ב ובערות קטן עיין מים ^ כשעה שאמרו אלה אלקיו ישראל ירן
קרישים סי׳ ב' • נתאוו לכל ע״ו שבארץ כנען ונעשו
רהאין נקנה להם ואין להן ע״ו של ישראל
לא
א»ור ׳מערצת עין אצר ה ם
דאין לי שהית לשגית העיית ילתשיב אם »♦ ^*1ןץת עצ גפיטת טים «נתכ דש׳י
אי לגייע: ואיט יידע שס סאיש עיין באר *
מג עדים שלא ירעו זה מזה עיין כאר המי© סמים סי׳ ל׳ •
_ סי׳ פ׳ט : ל ב עךורת על עצמו כשכ׳מ שהתידס
מד עדים זיסמין לא כגט התראה עיין סייר דשסיטתי פסילס עיין שינת
דדי׳ר עיר. צית סי כ“ג ינ*מ לענין זמת לאסיר אשת איש
מה עדות גרים יערים משוחררים כשיים עלי כעלם א» מאמין לס כעלס אלא ראם סיא
כחמייה בעיר הטסת כ׳שכקלה שושט לכדו באותה סעיר על הכלים צריכה רכס
עיין סר׳ר רטי׳י סע׳א וכי. לפיהלן עפ׳י .
מו עדות תיי יתרי יער א׳ כהכחשה עיק נ ל עדוח דתליי כשמיעה לכר ילא שייך
אחי וראש סי׳ ג׳ יעיין כגרי ראיס כצל אי כשי ססיעא אי *
שש יי׳רסי׳ קכ׳י• כעיק שיהיה כי כל התישים יממ׳ש רהטמק ערים
מז עדי הזמה אין רנין בזס׳ו רהיא קנהא אתירי הגדי אין ראיס רהא מיהא היא גכרא רשעיר
זולת צריך לכיר כין כ׳ כתי עיייית הוי ועיין כאי הגילה סי׳ ל׳ס יעיין כס׳ אהי יראש
הללי לעטן רפסיצין לעיית אם הם ערי כ1מס ׳ רס׳ן ע׳ג •
כמ׳ש כח'מ סי׳ ח׳ל יעיין חקית הסיים סי׳ ז׳ ל ד עלות עדים הסיכה שפתמו אין קפירא
כפסק הסמיכה • יימציןלחתיס אפי׳ קמכ ככתיכה *
מת ע די כיעור צריקים היי לאיסיה כערי מפגי סככיר יכן העיד היכ השק שלמה כסי׳ מ׳י
כיעור מהרש׳א פ׳ סנייקין יעיין רכך היה טסג היכ מר אביי .
להיי׳ף כאגדתיס ומראי רזה כשאין לס כנים הא ל ה עדים שיאי את התיש יהוימים קטנים
לא׳ה איכא חשש משים לעז על כניה כמכיאר כני י׳ג ייי׳א ראם אמת שיאי ^
בפיהקים . טיכ אן אם צא ראי סם חסר יי׳א יאינן כשיין
מ ט עדי ם אם ימלין לקכל ער א' על כ׳ חחימית לסעד ייש צר אחר צימר רכשיים עיק כוס בקיג׳
אי כ׳ ערים על חחימה אחה עיין * ככיר מיפה אשי כסי׳ס ש׳ס חת״ח אית י*ר שסכיא
מכתב שלמה סי׳ ט׳ ייי׳ר יייא ימ׳ט . שם יאייס על זה נספק אם היא כן י’ג ייו׳א
עדות ככ׳ר כיין שהגיד 0יכ איט חוזר ן יע׳ש :
ומגיר עיין פני מכין ח'כ רכ׳ר לו עדים שהיו מכירים שם האיש כמי גט
ע׳ר• יחליצס עיק כאר סמים סי׳ [׳־ ^
נ א ע ח ח אק מציאה בכל מקים אלא כערים עלו ת מס שאמרי העיד י׳ח יכייצא לז
מכילתא ה׳ מספטיס ימה שפי׳ כל העיר סצכתא היא .עיין ז'א ״
כשכות יאירה רצ׳ס ע׳ג ־ ס׳ ראה פסקא ס'כ :
נב עךות סכא על העייס דפסיל לעדית לךן "Wשנטלשכר על עגונא אי מסני עריתו
עיין כאי הלגיס הי' י׳ן . עיין שיכת ציין סי׳ פ׳א :
נג עדה דאין פחית מיי׳ר יקסל נמי עיין ;^ל »ף יער בכלל ייש ער ילא ער ככלל אן
שבית יאייס כסשמטית רף קז׳ל * היכא ינתיכ כ׳ סגכיצין מן עי היא
ע׳ג יעיר לו כרקר*ס ע'כ i עד ככלל יאשין יאחרין • סתוס׳מ ס׳ תוריע פי׳
נד עו ב ר כל׳ה אן לא לקי עיק הר׳ר רף פ׳א יעיין סיח׳ס ס׳א pי’*ט ע׳א יח’ג דקי׳ר
ירל ע׳א . ^ ע׳א יער בכלל מפירש כקיא כד״ס כ׳ סס׳י ט׳ו
נה עו ב ר יין אמי כמחלוקת היא שנוי עיין יכסי׳ ט׳ו • יכל׳ בני ארם היא ער יצא ער ככלל
להיכ כית היין רריש ס' לזכיי יה׳ח כמ׳ש בח'מ סס׳י ג׳ם יאיתא כחולין דד׳ן סע׳ב
ע׳ר יעיק תי׳ח ח׳א רקע׳א ע׳ג יר׳ יפתה׳י ס׳ג דסא ראמריצן ער וער ככלל יער יצא ער בכלל
ריע׳ו ע'ר יעיין כס' חלק שמעין עין ליי סי׳ הייט לחימרא ולא לקולא יכראירייתא אכל בררכגן
ג' יכסה׳ק אכיהם אנכי ס׳ כא אית טי'כ , לקילא יכקיישין יס׳׳ר ע׳ב ער הפסת עד שיהא
פסח עד פני פקס יכנדדים ר׳ס ייס׳ג ירש׳י
Wעו ר כי סריינים סייט שלא יעשס כמנטנס כשיפטים סי׳ ג׳ כפסיקי ער התמהמה ער שהעלן
למטת קייבי אי אהיני אזוי אליסו כמסיבו ער שתחפן הייט עמי יכק׳א ס׳ כחקתי
סי׳ כ'■ ע ’פ יאם עד אלה לא תשמנט לי כתב דל׳^ער לא
עוני{{ שמעט איסיס מטן דכתכ סתיניך ft שיין כ׳א להרחקת הומן אי המקים .
דהטנס סיא כאיסיה סנק שלא ' מ עדות אסר שנחים ימים כיכר איסור עיק
ייכל לימי נישא לי כעונש ואעכיר על מ׳ש כחי׳ נח׳־ל ח׳ג רצ׳ג ע*ד•
לזה גא האיהיס שלא יוכל לומר כן• מיה׳י כ’ר מא קד אסר כמקים יאתסזק איסירא עיין
כה' עיט סעדה ח׳א רק'מ ע׳ג יעיין כסה״ק לסרב מיפת חרט נס שעד א^ ח׳א
אכרהם את ירי ח׳א מ*ש כזה יכה׳ פי אחד יליח סי׳ ן׳ יחי׳ח ח׳א דקי׳כ וקי׳ג ;
ארי כא׳ז יריק • 0כ ^]דוח אע׳ג ראק אב מעיר על כט מכל
ח| עו מ ר לשריף כשייף רמי עיין מתזה מקים תין כדי רמר מעיר יוסו
אביהם דקי ג ע ח . והייתי ער ממהר ,דייש שמיאל ס׳ צי יזה סכיאי
מהש׳ס ולא ציין את מקינט ונראה דהייט טעמא
עיכיה
מג אז כו ר מעדנת עין אכרד.ם
עג עוה׳ב סנטית לויתן ויין המשומר טן עוכרדי שהייחס עיין כסא אליהו כהל'
,היא הכנס לעוס׳כ ככה יוס’ נ ומכסכ שלמה סי׳ ^ t'l
האכילה והשהיה ההיא רכנטס׳כ אין כו^ אכילה ^;ולה לכאן וצנאן עיין מהיש״א פ'כ
ושהיה עשרה מאמיוח וה׳ד סיב צמ׳ר חיא הצחה היי ל׳ה וצענין העניה
ס
ריל׳י ע׳א והוא כענין אליהו וילך ככח האכילה ככורוס עיין כאה׳ט יק׳ס רק׳י הע״א ורנ׳ן ע׳ד
ההיא ורמו לכו אכילה עיכ יוה׳כ רהוא סימן לעמ העניה וכרך א א ס' יאה ואכיהס אה ירו
לעחיר וכזה יפויש כה'כ כמזמור כ׳ג חערוך צפני ה*א ררוש ג׳ לשה״ג ועיק נה׳ל ח׳ג רקל״ו ע'כ
שלחן נגי טררי על ריך הנס עכרי ירוט יכו׳
כישי רויה ועי ’ו ושכחי ככיח ס׳ לאורך ימים
לעיה׳כ :
כמזווה כ' עשה וכניציח ה' .
כינה ציין סי׳ ז'ישע'א סי' ג׳ם
סן> 8זןוכד
ע ד עוני ^ כמ׳ש וירא יעקב שמא יגרום
החטא יש לשאול למס חלה
כלא העשה לאו ייקא עיין לסרכ
ן' יוחאי רקמ׳ח ע׳א .
סב ^כר
כגרמא רנפיל דהיל׳ל שמא יחטא דהיראס הפיל
על כי שמא יכא לירי חטא וממילא נשמע רהחטא
רהוי׳ו עישהו עהיר הוא ליייש
שהיה! יאס שמעה לעכי השמע
סג עבר
מכטל ססכטחס ואפש׳ל יכייט לסייוח עטחנוחי לעהיי סר׳ר ס' ראה רט׳ר ע״ג .
של יעקב שאמר קטונחי אין קטונחי אלא מעט הרכה כפויחיס יסר שייך לשון סד עופות
והוא רקי׳ל יעליל לחטא כי אין צדק כארץ אשי הפעיל דוצא דהיינו מפייהים ^
יעשה טיב ולא יחטא וקיים וחטאחיןלננרי חמיד ראני רמס״עיה זו אה 1ו לפיוס • הוס׳ יו׳ט פ׳ שילוס
עלול לחטוא ופחד סחששא היא על הנרמא של הקן מיג .
יהא חטאחי גוימחרסחטא יכריע לכטל סהכטחס ס ה ע ו ס ף ימנם כליל יו״ר ט׳ ימים שהם
יסחטא כריא לו ואילי כיטול הסכטחה הוא שמא שכוע א׳ וג׳ ימים עיין מכהכ ^
ריסא החטא כיי לכטל סהכטחה . שלמה סי׳ ע ’ס ועיין כסס׳ק ויען אכיהס סעיף
ע ה »י גןי נפש ריוס׳כ אין רחיצה ככלל ל׳ס •
מראויייחא אכל כנדרים ושכועוח * קןן » ו ן פי׳ עונש כמו כי לא שלם עון האמורי
רחיצה ככלל עינוי נפש ילקיט ס׳ מטיח ימו * י ער סנה וסיינו לכל עון ספי׳ שופטי'
חשפ׳ס . פי׳ פק ’ה ופי׳^א״א שם•
» mי גןי נפש נקיא מ׳ שאינו מטמא למחיס לענוש לחוטא כיום שנעשה נס ס? עלגיש
נדרים רפ׳ג יע'כ וכנגדו נחן ה׳ ניאה דאין לעשיה דן לשום ארם *
לכהנים ייאכלו וישכנט מאכילח קרשים ולא וו וראיס משמואל א׳ סי׳ י׳כ והס סל׳ סווס״ק לעניו
כלכר וס סעיטי נחן להם אלא כמעט שטח ככה׳מק חעניה חלום ואק מעטשק כשנה ועיין נשכ׳ה
הא נמי קרו ליס עיטי עיין כס׳ צפחיח כדכש ס׳א סי׳ צ׳א לעמן מלקוח כעי׳ש וערה יו׳ט
סי׳ כ׳ר וכס׳ לב חיים ח'כ סי׳ ק׳ף לענין חקין ופודם :
כיח כליל שכח יע״ש . כה׳ל עיק לסרב כאי יעקכ סח ערלה
עי ר הניחח חקיריה י׳ מינה אוחן הרב עז סי׳ יצ׳ר ר'[ ע׳ג ולסרב שיכה
זיע אכרסם ס׳ יאה פי׳ צ׳ג ציון סי׳ מ׳ט וערלה כח ’ל סכרכס של ספדון כלי
יסר׳ר ררט׳ו ע׳א ועמ׳ש הרב כיח היין נר׳׳ו 00ומלכוח עיין כפוסקים ועיין פס׳ ארהוה יושי
ייוש א׳ לשה׳ג . מטס קי׳ט כפי׳ג רלא ביאר וכחכ החם .
ע ח ע י ב ו ר השנה ליכא כשני רעכון וצא
כשנח השמיטה וילח אס לטיך טיגרקי רעדלס ע״ן לסיב יעכז סטערלה
גדול סחיס׳מ ס׳ משפטים איח יכ׳ג *, ז׳ל ולהיב ן' יוהאי ס' פקוד *
ע ט ע ב ל כ א שנס עציו סכחיכ לעכב יימ׳ר ע׳ב .ועל הפלפלים רחייכים ולענין כרכה
כקדשים הוא כפרטי וסעיפי ועל סורייים עיין קייח ר׳ דק׳ח ע'כ .
לא כן כעיקי סמטה אשר טס ה׳ ככל מצוה הוא ע ו ד ולא יסיס נטי רריש כספדפסקא ע
לעכב סי׳ר רקנ'כ סיע׳א , קט״ו כמס קראי רנחיכ נטר רסייושו *
על• משמש כס' לשיטת א׳ כמו עם g רככר סיס ונפסק•
כ׳ אצל ג׳ סיכה ר'אחי ה׳ כמקום ספרש מנטר לשטה רנטד איט עא עוד
ל׳ י׳ עד סחוס׳ע ס׳ קרישים ע'פ לא חאכלו מטון ליאשק אכל כשאומר שטת * *
על סים ועיין כח'כ ס׳ אמר ע'פ וסניף על הוא דמס לו .סהוה׳מ ס׳ הודע פי׳ '0כ רף
לחם סכטדם ועיין מה סציינחי שם כחירושי . קכ׳ס ע״כ ע'פ והסגיר סכסן ו׳י שניה •
0א »;•♦ כקדש׳ כר׳ס היכא ראחנהו רנאכרו ר׳ מריטה א׳ חלק לעוה׳כ עב עוה׳ב
ולא מחו אע׳ג ראמי עלי איט כ׳ כן סנטה׳כ ג' זוכה לנטס׳ב ^
חייב כאהיייחן ליעת ישכ׳ל אך לרעח ריו׳ח ר׳ ווכס לחיי סנטס׳כ וסן וו למ bה מזו רכיט
חייב וכעיכין אליכא יכ׳ע אע’ג רל׳א עלי ח״כ האר'* וה׳ר סרב צמ׳ר ס״א ס׳פקוי׳ רר׳סע׳כ
כאחיייחו חולין רקל׳ט ע׳א ועיין כס' אכיהם ועיין כסו׳ס סקטן אכיהס אנכי כהשמטוח על
יגל שם לענין האומר עלי אי מפטר ןהכיאו הסלים סי׳ ט*ו .
לעורה או צריך שיקריבט ע׳ג המוכח .
׳ פה 22 בד
אזמל \V מע אברהם
דרישת השלום וימחול על ככודו לעיין אחרי פי' מוכנים ומ1ומנים ספרי פב עלולים
על מה שאני «חכ לו שאם יעלי סיף פי' קכ׳ו , ,
דכיי ליצון לעלותם על מוכח הדפיס נחיו ספריו י פ ג ! 4ע ר הפסיק הענין ילקוט ■שמואל כ' רמז
הקדושים כדי שיהיו שפתיחי רוככוח כקכד לאחר קמ״א .
אייכית ימים ושנים ולא נעלם מה שאמרו כל נסמוך עיין שישי הים ס'כ . פר על
האימד דכי וכוי והוא כמ׳ש כסי׳ מ'כ שהקשה
למ׳ש מין כש׳ע ח"מ סי' כ׳ח שאס היו הדיינים כמו עם רכאיב וניסף גם הוא על פה על
נסמכים על העמיר מותר לכתחילה רסמיכה שונאנו וכן וסחזק מצרים על העם -
חשיכ כישיכס עי׳ש שהוא היפך ממ׳ש החיספות ידי משה על המדרש אוק נ' ■וההוס׳מ ס'טהרה
סכחים רי׳ט ע"כ כר׳ה וליחכ מיחכ וליקרש יס״ל פרק כ' פי׳ יו׳ר הכיאי רעל יורה על הצירוף ואיס
רסמינה לאו כישיבה ועי״ש מה שחי' ולע׳ר אחר ל' יורה רהיוא לכל אחי ואחד ,
המ׳ר לא וכיח׳ להבין דכ׳ק רנוכ״ל רלעולסיהחוס' הנוי עמ׳ש היכ כני יצחק חנן פו ^*ילת
ס“ל רסמיכה הוי כישיכה כסי סרן ומ׳ש יהיי כסשי' סי' ג' ועיין מחוה
כעמידה הוא לדעת המקשן שהק׳ כש״ס לרבנן אכרסם רקי׳ג ע״א ועיין חיים שנים אי' כ״ס
כר ’י רמניח שתי ידיו זו על גב וו דלא ס׳ל וכ׳ו וכענין עלילה ומקירוה ’
וכו' ואוקימנא כשחכידו מסייעו ואקשי מאי,כינייהו ?3עלמיה אי הוי כמו חון' רהוא שיור
ומשני עמידה מן הצד איכא כינייהו היא מכת או צא פלונסא כחוצין רדק-ל
שנרנשו התוה׳ ו׳ל רמאי מק׳ לרכנן וליחב ונו' סוע״א ועי׳ש נס' זיע יצחק שי' לישכ רכרי
ור׳ל ישיבה מאחר דקי׳ל אין ישיכה כעייה אלא הימכ״ם דססר ייריה אריריה וע׳ר הסר׳ח ועיין
למכ׳ד כלבד כס'ש רש׳י ז׳ל כסנהדרין רק״ת לסרכ מרככס המשנה ח׳א כסל' מעשר .
ע'כ כמי שהכיא כת״י כתד׳ה דהיא .הלכהא לרז מ י קן צפור יניעו רחמיך עיין נזה׳ק פח על
וס״ל דאפי' דהוי ררך עכורה אפ׳ה ס״ל ריסיר פ' מ ס סי ג' לחיים כירוש׳ ככסונות
וחולקים עמ׳ש כיומא רכ׳ה ע׳א ד׳׳ה אין יש בה ונס׳ עיני כ׳ח .
וכו' וכמ׳ש שם הש׳ס סכחים קרא רלעעור יצש־ת מנח לפמיר עיין קייס ד' דקנ׳כ פט על
לומד דשידות הוא מעומד דקמיכה היי בישיבה ע כ ודקל נ ע נ ועיין שמע אכדהם
כדי לגלות לנו הלכה למ'מ דאין ישיבה כעזרה סי' ס׳ח וכרך את אכיהם ס' יישלח .
וט' דסמיכה דחשיב כישיבה ומוכרחים אני לימי עיין כספיי ס' שופטים פי' .קס״ס ץ עם
כן כטנת התיס' ז״ל דאל'כ קשה להחו׳ שרכייהם העם למעוטי כהנים וכ ש למעוטי
|bהיפך דידיה אדידיה עמ״ש■ לעיל כי׳ה עמידה נוי וכן הוא כחולין דקל״כ ועיין כיומא ע״פ וכפר
מן הצד רס׳ל דסמיכס אוי כישיבה אל״ו כס״ש כעדו וכעד העם ועיין חיה' שכועות די״ג ע׳א
אני הצעיד 'ויואר תימה צכת׳ר■ האי רינא דמין דלא איקרו לוים ככלל עם ועיין זרע יצסק שם !
היא חשו' הדיכ׳ש ■כסי' דס׳ה והריכ״ש שם הכיא
ראיה מסי'סנז׳ל לדין זה וכאשי ציינו ההמ׳ע משמע מקוכצים יחר אך ישראל משמע ע0 צא
כח"מ כא׳י י׳ז סלק ו' ועיין'כסי' אודים גדילים למקומותם כמושכותם סר׳ד דרי״נ
כדדשיתע יד'מ סע״ד יע׳ש וכת׳י הכיא אוחי לשון יזיע^נד
הנו׳ל וא׳ב מאי קא מקשה מלשון החיס' למדן יש חפיש כין ויעמוד ויאמר צב עמידה
מאחד רהתיס' קאי כקו' זו יקאי הריכ׳ש ומרן דהוא לעיכיכא׳לועמד ואמי דהוא
אזיל לשיטתיה כא׳ת סי׳ קמ״א ס״א ראסר ש׳ץ סיפוד דכיים ואינו לעככ העמידה ומאי דכתיב
לסננ׳וך ולישען נלל■הכותל ׳ כאעת קריאא ,התורה ועמדו כ' האנשים החם לאי פידש הרכי כצח כמו
וכו׳ יננ׳ש־ועיש'לבאר היטצ ארא כשם המג״א ז״ל כחליצה ועמד ואמר חיס' והדא׳ש וזרע 'אכרהם
וה'י 'jבשא'ין ',אכייו‘ מ Vיע^'■ הוא■-לול ליפול ס״ל V . פי' ד״ן ; ׳
לדכנן׳דאסייזנם מה'ש^ייק כח׳ר עפ׳י תי' 'כטפל לך עיין כית היק דדוש ך' עסך צ^1
סאגרע לקי' מור״ם כסוף אי׳ י׳ז ,כה׳ם לע׳ר ליטי דס׳ו ע׳א דלא דאה מ״ש
לא יידעתי מאי קא»ר דמחי' .הש׳ס שכח' מוכח הדכ נא׳י כס' מ״ל מע׳יזו' משם אר׳ן דוזילייו
אזלינן לקולא ואזלי’.לסומרא שאם עכד עטדח קידוש * ■■ ‘ . J -, .ז . ■ .
בתמיכה פקולס לא' רכנן מקרא רלעמוד ולשדת צ ד ע 0כיח און הייט אצל ,דש׳י יאושע סי'
וראיה לדכיי דמין שם כסי' ילז ס״ג ס׳ל רלא ■ ׳■ 'י' • י ז''. ׳
כאכית הריצ׳ש ז׳ל■ כילם כבר’ינםגו יכו' ע״ןשם׳ צ ה ע מו ני ולא עמונית עיין עיוך לני דס׳ח
וחיי אכיהנז'קיכ׳ו כדדשותיז וכדך
ךר~ן ראיסי לעט׳ר היב מ׳א ז׳ל כחשי' ספר את אכדהם ס' נשא•
נשמת כל חי חלא כחיו׳ד סי' נ׳י שכתב■ צ 1ע מ י ד ה שיש כה סמיכה עיין ש׳ע ח'מ
כשם החשב״ן ראסוי לת׳״ח ■לשאול מאחרים שיחט סי' טו׳ל סעיף א' וסי' כ׳ח
לו ההפ-יר׳ ־:־ ‘ש היי הריאה יראה שם כח״א העיף כ״ו ועיין למוס׳ר ישיש יעקכ פ׳ר דשכועי'
■ n׳׳ קמ׳ז וקמ׳ח שכתב כפירוש סיס״י קד;'■■ דקי׳ט ע'כ ועיין למז׳ה חק׳ל ח'מ ח״א ועיין
דיטל לשאול רח חממון וכדוד והביא ראיה מההיא נסה׳ק שמע אכרהם סי' מ'כ•
רר׳א שק־צ ; rלעצמי דוקא כההוא ש־א דדינרי
ששלסו לכני הישי' כמ׳ש בתולין דקר׳ל ע״ב עי"ש אניא עתה פיתקא ששל הו אלי על רכדתי שם וז׳׳ל•
כרש׳י
מד אזכור מ ע עין אברהט
הני״ל ' 6מוכרחים אנו לומריכמש״ל ועיין למיה־יז׳ן. כרש״י וכפי דבייי שכקכ כרעק החשכ״ן יה׳י קד״ם
הני׳ל כק' יר ימין שם שהכיא שט ס״ל למופי'-.ו כפיו ומורה צהרמכ״ם רלפ״ח אהיר לשאול
כס׳ .הרב מרע כיאויה הני׳ל יוכמו כ! כתה כס’ י׳ל רהרי שם כהי׳ קמ״י כהכ כפירוש רמוקר
מיי יחמיא אשי נס׳ ראה חיים ח'כ שנ"מ ברף לשאול האי׳ח כפיו ממון וככור ורוזה ה:רת הרמב״ם
י' ע"א ס' נוב״י הני״צ והביא שכן ס׳ל למיהרר״ך וכמו שכהכ כשי׳ קמ״ר וקמ״ח ה!ו״ל ונ;זנא
הני״ל ומוסרי״ק ו"ל והביא ראיה ייסו׳ רר״ה ררכייו םהיי אהררי כפי היב מר אכיו ייל
הניי׳ל עי״ש ולע;"ר יש לרחית כמש׳יל יאת ועו״ק רליהא רכריו אהר המה״ר ויקירא והיא הפ״ר
להיב נו■ '':כח'כ שש כזח׳ע סי׳ ק״ך שכז: ההשכ׳ך הנז״ל ואריך ישוכ ועיין להיכ מיכה אדמה
כשש אח־ יש שי*.ף אש הכעל ח׳ח אם .אינם רוצים 'כח׳מ סי׳ כיי רל״ו ע'כ שסכיא רכיי סחשכ׳ז אלו
לגלוס טעמם ואומיים שה־ין הוא מוחלט שא״ן עיש׳כ עו׳ר לסרכ מ׳א ו׳ל כספר יר ימין כאו׳ח
לכתוב כ׳א אליה חש־ ו' ואף ששכעל היא סיח סי' ג' רי׳ג ע׳ר ואילך שסכיא ראיס להרכ נריע
וכי יכול הוא לרון נגר היב המשדר והב״ד אם >ז ע׳א שגיר ר׳׳ן ור״י שיכא
כיאורה מסו׳ דר״ס רכ’
אינם רוצים לגליס טעמם ואומרים שהדין מיחלט כמקלו וכ מעותיו כייהי׳ך שסל להייס כששכרנו
כטסם שא׳ן כ׳א גט אהד יפשיטא שצייך הכעל וכשראה אותו עמר מכס זו רכן גמליאל ונשקו
אף אם היא גדול כהייה לכלום פיו ולכטל רעתי על ראשו ואמר ליס רכי ותלמידי דכי כחכמת
ולשמוע לדכיי הכ׳ר ויאו אחי שנתן הגט הראשון שלמדתני תירס כרכים יתלמירי שקיכלת אח רכיי
אף אם אומרים לי שמצאו טעות כגט הראשון ול־וך שאני גווי גורה ואתת מקיימה כתלמיד וכוי היי*
ליתן גט שני וא׳ת שגם את יה יתוודע לת׳ח שגם היה ר׳י גרול כתורה שלמרי תו׳ כיכים עכ׳ו
שהב״ר מטעין איתי יה הוא רלא שכיח וכל מס כהיות כי ר׳ג היה הנשיא ותכ״ר שכימיו תכל
ראפשי לתקן אין למציע כשכיל רכי ילא שכיח את רכריו וכיטל רעתי נגר רעת ר׳ג ואפילו
עש׳כ .ולענ׳ר לא ידעתי מאי קאמר וכי היתר שהיה כמילתא רחיסירא וחילול ייח״ך רחמיר טוכא
להכ״ר להטות את הדין להטעות אח הכעל ולומר עיש״ר לענ׳ר יש לרחית יאיה יו רחתם שאני מה
שכך הוא הרין הרי מקרא מלא דכי הכתוב לא שכיטל רעתי ר״י נגר ר״ג משום שירע ר“ ' שכורה
תטה משפט וכ׳ש לדבר שקד לומר לי שכך הוא כיין ר׳ג אף שטעה כעיכור החרש ר׳ג וכ״ד אפ׳ה
הרין מחמת שמצאו טעית כגט יאררכא מנינו מה שעשת ר״ג הוא עשוי משום רמסי הקכ׳ה
כפוסקים ו׳ל ראף לישע תינ; יכולים כ״ר להטות מיכור החורש כיר כ׳ר מרכתיכ אלת מועדי ה׳
אס הרין או להפך אא היין כמ׳ס הרב ; או״ח מקראי קרש אשי תקיאו אותם כמוע־ם וררשינן
משפט כה מ הנט׳ו אוס כ' עי׳סוכן ראיסי כס׳ אחם אפי׳ מיידן ואפי‘ שוגגין או .מיטעין כין
פני מכין דק"מ וקמ״א עי״ש יחת ועו״ק עליו כימנן וכין שלא כומנן וכמו שניאה מהו' יה שהלך
ראיך כתב שאינם מחיילים הכ״ר לגליס טעמם ר״י אצל ר׳ע קורם שסלך אצל י״ג ומצאו ■מצר
אף שהבעל היא ת״ח לכלום פיו ולבטל ׳יפתו ואמר לו דרשה סליו רע״ק ותו׳מ נטל,ר״י מעותיו
ולשמוע לדכיי הכ״ר שהיא הפך היב הגאון כ׳ח י ומקלו והלך אצל ר׳ג ונחה רעתו ראל׳כ לא היה
כה*מ סי׳ י׳ר שכתב היכא דאיכא חשרא שטטה הולך משים שאיט ׳מסויכ לשמוע להכ׳ד לעכור
הרין כנגדו יראי מכ״ר הגריל ניתנין לו כיי ע׳ר תורה אפי׳ כשב ואלי י|עשה וכ׳ש כקו׳ע
להיאות לפני החכמים כרי שיהא :נקי מה' ועיש׳ ואררכא ח׳ו היה עתיר ליתן רין ■אם •היה יורע
ווש לרכר סיף עי׳ש הרי היכא ראיכא השרה ר״י שר׳ג היה טועה כדן לא היה מקכל גירתוכרי
מחויכים כ׳ר'לגלית טעמהאפי׳ שהכע״ר הוא ע״ה לכטל רין תורס כקו׳ע כד לחלל יוה ך שת׳־ל
-וכ׳ש כשהיא ת׳ח והררכ״ו ו׳ל כח״ג רפוס פיוצרא כחשכינו כדי לעשית ע'פ הוראתו אחר שלא נשא
סי' תקע׳ח רשם נראה רהב׳ר מהוייכיס לגלית ונתן עמסם מלכד ראיט חייכ לעשית כמיתם אלא
עעמם לבעל הרין שהוא ת״ח והביא רכריו אלו אררכה אם סיח עישח ע׳ע הוראתו ח׳ו היה
הרב מ׳א כמוסר׳ת פאלאגיי ו״ל כתשו׳י ספר עתיר ליחן את הדן וכמ״ש סכנה׳ג כת"מ מ׳ק
סמיכה לחיים כאס׳ע סי׳ ט׳ רת׳ן ע"כ עיש'כ סי׳ ר׳ל הגהט׳ו כאית י'א' ותביא רכריו אלו
שמדבריו אלו נקסי כל סראיוס אשי כסב כש׳ חיי היכ מי׳א י׳ל כס' סמיכה לתיים כאה״ע סי' ט'
וחמרא וק׳ל י .גם ראיתי ן לסיב מ״א ו׳ל דע׳ג ע׳א עי׳ע שסכיא כשם הכנס״ג סנז׳ל אפי'
בספר יאח חיים ת׳כשנ״מכס׳ כמרכר רט׳לע״ר שהוא ע׳ה וברור לו שהחכם סויח שלא כרין אפי׳ה
שכקסה להחק׳ל ו׳ל רכח׳ג יו׳ר סי' ק' רק״ג ע׳ר איני יצול לעשית כ^ברה ואם עשה ־כרכריי עתיר
שהקסם צהייכ׳ש יה״ל ראם אחר ס״ח וכה בגדלה ליתן אח הרין וכתב שם רמס שרישו רו׳ל ע"פ
אפי׳ מעצמו אין מורירין איתי שהיא הפר חשיבת לא תסיר וכו׳ אפי' שאומרין על ימין שהוא שמאל
הימפ״ם יסי׳ קנ׳ה עי״ש ואילו כח׳כ יי״ר כשיורי ועל שמאל שחיא ימין שמחויב לעשיח ,כרכריהם
א׳ח סות׳י ו׳ ד׳ה ע׳ג לא ניגש לחיכנים היב אפי׳ כ׳ר שכימן היה קאי גבי יקן ממרא שנשאו
משפטי שמיאל יסר׳ מגן גצויי׳ יס׳ל הפך הריבש-רלפי ונתנו' כהלכת עמו ולא מצא מי שיסכים עמו
שוכח ע׳ה אין מורידם איתי מגדלתו שהיא ספר ע״י נאמר קרא רמתויב לעשית כרכריהס אכל
חשוכת הימכ׳ם סנו״ל וכמי שניגש לחייכ׳ש כתשו היכא שלא נשאו ונתנו עמו ויאה ת'ח שטעו
הני׳ל שהוא הפך תשו׳ הר״מ הני״ל עיש׳ב ולענ׳ר ב׳ר כרין אדרכא רליכא תיובא לעשות כרכריסם
לא ידעתי מאי קק׳ל להא־׳ל אתי שתשיביח ה־"גי אלא איכא איסויא כסו שכתב .היב שם עיש״ב
סני׳ל לא כאו לירו כ״א שהתחיל להרפיש חק ‘■; מוכרחים אני לימר ככינת הסו׳ רר׳ה הני״ל אחרי
ת״ג• נדפקו כאותו ומן תשו' הר'מ הני״ל נאשר, אל'מ קשה להכנה׳ג הנרל שהוא הפך קו' רר׳ה
יראה
אזבור מערכת עין אברהם
עגו ה שילמרו שיפסי השירה כשנותכים יראה שם כסק׳ל ח׳ג שכשכ כפירוש שנרפpי
קישיוש יהשניש על המשכיים קר משרש תשו׳ סרב w ‘3אלו יסראיס כת'כ צא
רהביטו יראו מ׳ש הרב הגדול ורע אכיהם על סוביר ששו׳ סימ״א כשום מקום כשק״ל ש״כ
סספיי ש׳יא פי׳ קכ׳ו דנ׳ט ע׳ר ונפי׳ קכ׳ט ר׳ס סנו׳ל אלא אי קשייא סא קשייא רכשק״ל ש'ג לא סכיא
ע׳ר ועיר שם רנ׳ו ע'כ ורס׳א ע״כ ועיר ששוב ששו׳ הרכ משפטישמואל וסיב מגן נמרים ו׳ל כדי
ישיאה בש'כ ה׳ יאה פי׳ ית'כ על הקנא הרב לסקשוש מששו׳ סר'מ סנו׳ל שהיא ספן רכריהם
מש׳ל ופי׳ קי׳ט על סוסרימ׳ט וסי״ף קל״א והקור' ונ״י ודוק וס מס שעלשה כמנורשי סנס כי כן
נס׳ פיי מנדים כשא״ח ושמ׳ו יסתכל היטב ער אני משלס פ׳ק שאם יעלו רכרים אלו לפר כת׳ר
היכן עטשטקו כיסישאש רל׳ו ינל על לשיט במס׳ק שיעלה אושם על מיכש סישש י
ורש׳ן כענוס ושעלוש למן רנה אמי יולרשם ו;יעא•
פי סמרכי אנכי איש צעיר
מה ע צו ת עיין נסי׳ס מנחש ייסף כקוני
ויעשו■ ינשק מס שהק׳ על סדנא י
מין הסכי׳ב ככנס׳ג יעיק סרכ׳ק מעי׳ וו איש סי׳ו כן לסצדיק אברהם אליהו
ש׳י ודיק :
עצ ה ציק נ׳ מייס כינוניש עיין יעקב 'P׳ י ע לן ב ן׳ נין ’יל
כגטין די׳ן סיע׳א• ׳ קי
עקר ה ניצר היא עיין סד׳י די׳ן רננ׳א . סנולד כעיס׳ק ייוש׳ תוכ׳כ
קז
קח ערוכי שנשיצין אם מת מן השורה עיין צז ע מי תך כשכ סיאכ׳ע קו׳ש אמי לאפוקי
יה ינחמנו רנ׳ל סיע׳ג ועיין גר וסקשס עציו סיב ועצים * *
סו׳ש ש׳א רק׳ב ע׳ר ’ הנסנס מיגיעו כמסי׳ר אכרסם שונשול ני׳ו דסיכן
קט ערכה של יני ונקכס לפי סיעיט השנים מצא רכי זס ויוקר קשה על סיכ מקור סיים
* * ולפי ריכוי השניס עיין להיב שהניא נמי ואל אשש עמישן ול׳ש איש אש עמישי
הגדול מוסרי׳ד ויע׳א כספיו סחשונ נמ׳ר ח׳א לאפוקי נר והרי נר יקרא כני צדק משקעי דהרי
ס׳ כשוקשי דיל׳ד ע'כ ואי מי גערו ומקדיש א׳ הוא כישי!| ורוקא מקיכ אסין הוא רממעט ני
מאכריו עיק שישי הים ח'כ• ונפק־מ רכקרא דני ישן איש מום כעמיתו כחלקו׳ש
לוי ע ר ב משתיל מאמצע שכע או מסיף שש תשיק למו מישראל לני והא ליקא זש׳ר .אלא רצרין
ערק■ לנר רפ׳ס ועיין כף הקיים י לרעש למס הוצרן קרא לומר הנר ועיין שוס׳ כ'מ
לענק ומן מנסה גדולה ; דקי׳א ע'כ ר׳ס מגרך :
מיא ע ר כו ת אין גימן סן העיכ תחילה אם איט עמן שנסו ענין עיק צה
ילקוט רמו יס׳ו מעיני לב י ^ י בתולין דיק׳ש ע׳א כ'פ שנסו ענק
ח*כ דינ׳ל ע׳א פני מנין ס'כ דקכ׳ט ע׳ר אניהם כזאש׳ו כרי שיהא שיק שפיר ל*ן נופל על הלשון
אש ידו ש'כ כדרוש לסשפר .
היב ערב ע'פ נשבו ילא לקש סטשן סכשב צ ם עניה וענית הוא כקול ים עיין מס
ע״ן שיוסש כסף שי׳ נ״ם . * כס׳ שרה יצשק כנטי; ר׳ו ע׳א
ערב שאמר סייד כמו שסישי עיין טור ^ י המספן כחידה עיין ידי רור הלוי סי׳
ח'מ מ׳ קל׳א ששו׳וכעל סשיומו' י נ׳ש ושקק׳ל ש'מ סי׳ ', 1ואמר יוסף ק
שעי ל׳ס ועיין לסינ פני ייסף ס׳ ויצא איש ט״ו. דקטיו ע'נ שמו משה רקי׳ר וק׳ן ומים קדושים
כתשושיו .ונגני המהפן כנן עיין מערכי לב ש׳א
סיד ע לו ב הלכס כרניי המקל כערוב אם רט׳ל ע'כ וס'כ רקס׳ש יע׳א ועולי לו שם דרוש
הוא ככעיא רלא אפשיטא רלא קל'כ למציאה והפקר ומס היין ריוש כ׳ לומר
יש שניא לסקל או להשסיר או אף כמשלוקש הפיס׳ ועיין מלאכתשלמה סי׳ ו׳ לשכמי הישיבה דנקכטלו
דשוכיים הכי וסכי עיין גנו׳ל ס׳כ ע׳א רערוכין למק הישינה ושוב שדשו אוקה ונכנסו אקרים
יס׳ר ע׳א. שששיהם ויוצים לשוור יננ׳ש .
הטו עריכה רלא שמן מי שאיט פורע עיון
קייס ר׳ רק׳א ע'נ• י ה א עלי קיונ מאכ קורם לקרוג מאם לישן
קטז עשה מאי אילמיס סאי עשה מהאי לו •ירי יוד סי' ס׳ס ־ ״
עשש פיק שסיר נשחט רמ'כ . י 3pעניי קיומן קודמין ליכא לנכי יתומה
Tpעשה דקירם הדביר אי שמיר או קל להנשא • עיק יעקב רל’כ ע׳ד ”
שליי כסהיא דאמיו ילסוד שייה ומסרש״א פ’נ דתענית נתב ענייך קורמק כשלא
יאח׳ן ישא אשס רחילקי האל! יהא לסו רסאלסו יש לו עור לשש אכל אם יש לו אי יקום ויקומה
הייט רעשה רקורם סרכיי קיל שלכן אסיר כשיש קורמין לנישואי נקו כיון ריש ליה ילוש .
אף נמצה רנתיב כנל מושבישיכס והא לן לככל קג ע!:וה מאן יאיסו רב איסו ועיר וסאן
רסיכריס רעשה יקירם סרכי' שמיי ולכן ישים דאיסו ועיי איהי ינ ווה ק ס׳ ”
כציארו ויעסוק כתייס וק ככיי או*ת עם ש׳ר היי שיה כתוספשא דקכ׳כ ע"כ ־
הנה לנפל ש׳ר קודם ולכן פטרו לאנרסם מנכור
או׳א
מה אזכור מ ע׳ ע י ן אברהם
רמוקא ממכח ככויוח דע'כ ציוה ה׳ הפדיון על 6י'א לסד׳ פרדס דור ס׳ לן לן ועמ׳ש היה נפסלי
ככויי ישראל לפיוחס ממיח לחיים ואס אל סידו שכע רצון ס' ויצא .
סידוש הוא כמו שסכיא מני'י כס' יכ״ל מע׳ זו
אות י׳ח דפט״י נימט' רפ׳ח ע*ס דהם יפ׳ח דינים
כסה סרדכ׳ו החדשוס סי׳ אי״ש
ולא סשכחס עשס ככוצהו ומשי׳ס
קיח
ואי אפשר לפחיחח סקכי כלא דם ולכן רפ״ח אין עשס כאיוד מסס אפילי כסנך דשייך ומיס
ניציצין נפלו וסס דינים זכרים מם׳ עיכי הכנוייס הטעם לא סיכיר עשה נלל ע'כ .
יע׳׳ש ולכן כדין היא דפורסי ממוח לחיים ויגלה מ*ט . nZ'Vשככללוס אם יש כי כת לרתוח
לן טעמיס דכעמר זה כח ככירה לא שייכא כפדיון ל׳ח ואי מכין חוחו ער שסצא * י
דהם דינים זכרים : נפשו עיין להיס פי'מ מ׳ש כיס.
פטר חמור עיין שי'ת ראשית ככורים נ פדיון מ ד א 1ש י רו ת ר׳ אמי סיח עשיר כיאיחא ככ'מ
סי׳ י׳ : מוסיש׳א פ*ק רכ׳כ■ ר׳ש ׳ י'
ככהן קטן עיין אכק דרכים סי׳ ד פדיון כ'פ חכס ועשיר וכהנים רכים אינליס על שילחט
ל׳ד : רש׳י קיף חיטס וע׳ש למוהיש׳א רמנין לו .י'
ע׳י כהן שליח מסאב אי מסני . ה פדיון אפסו סיס עשיי כדמיכס פ״י רסיטס וכעניחטחי
עיין פני אייה סי׳ מ״ד ועיין להיב ע׳ש' למיסיש׳א .מי עיקבא עשיר ניול כחיכוח
מעשס אבדסס סי' נ״א ולאלופינו כתירס הרב פיק מציאח סאשס וי׳ אנא וי׳ מנינא היו עשירי׳
מימר חיים נריו סי׳ כ׳ר היכא רהאש עם בנס סככור שס שם.
כעיר וסאכ סלך לקריית חיצית כיצד יעשי כפדיון : n i T Wנמצא כיה הינא כראיחא מכא
כחעניח ומוסיש״א פ׳ק י
פו לי ש ה דכא עד משכר עיין פיית יוסף ו דכיכוח ופ׳ק יכ'כ וכן כן יומא כראיחא כפירן
סי׳ י׳ט : סיואס כפי׳ יש׳י שס י׳ה למיימינים ימוס׳ר מח׳ל
דיכיל ל.חזור כחצי סיום ל׳א נרי איא ז פוער דמ׳ח ע'כ הניא יי' אלעז־ היה קמצן ולא נדיכ
חלקיה יהיה עני כיוחר .מהלש״א ולכך היה עני .וי׳ אכסו סיס עשיר רהיס נריכ•
פ׳ג רמכית ועיין שמו משה דקי׳א : והצל סוקן היה עני ככחיוחי וכיקנחו נעשד עיין
לחזן יסיפר אס חזר כאחר מהנס ח פועל סו מ ס נ רקל ג ע כ :
גס סכעס׳כיכוללהתחרט על האחרת ק כ ב ^׳ ש ר נכסי אי מקרקעי רוקא או
כמכר שנתנטל מקצתו נחכטל כילו הגאון הימ׳ז כמכ ממטלטלי נמי עיק פחת עיני׳ י
כסק׳ו
כסק׳ל מס"כ ח'מ סי׳ ח״ל ועיין לקמן ד׳ה פקע ככחוכוח ליס׳ט ע׳א ועיין קייח ד' דצ׳ב ע׳ב
זכוחיה : וג׳.
עין אכיח על כניס יש כו שלשה ט פוקד מ ב ג ע ש ו ר נכסי ופרנסח סכח אי מרין
תנאים א׳ שהיה בע׳ז כ׳ כמזיד ייושם סיא אי לוקחח נס ' י
נ׳ אוחז מעשה אביתיו הלחה איש בחטאו י צמ׳ד ממטלטלים ואם .סיא ככעלח חוב אצל סאחים אינו
ס׳ יתרו דקס׳ה ע׳ג ועוד לו שם יף ק׳ע רע׳ג אלא מקיקעי ויש יאיס מישיכח סאכל דסבן יושב
וסיסיף שם דיסורין איכא מיחה לינא כ׳א כקטן ביאש ולא סכח רעיס מוכח ראינס יורשח סרי׳ף
ושוב סכיא דנס כגדול אינא : בכחובוק סו'פ מציאח סאשס ועיין לסיב נחמר
על שמע יש ביה פי׳ היכה עיין פורס יו ד למראס נד׳ו מ׳ש סוכאו רבדיו פספי׳א דמאריס
מחת אלהיס כחי׳ למגילה דנ׳א טב גבול יאודס בדרן אחכס וחו׳ס ח׳א דע׳ה
, ע״א : ע׳ג.
פ ו ר י ט דמוא כריך ואין לו מנילה אי יא
יקיא את ההלל עיין שיכין ציון מערבת פא
סי׳ ב*ב ועיין כסה׳ק ויען אכיהס סעיף מ׳ט :
אית בס 1׳ מיטם עיין ערון לנר פ«4יהה א
פ ו ר י ט כקריאת המגילה רחלי ביאושע י3 דסז •
ב׳ן כתב כס׳ איציח החיים ק׳ק הבן סבביד בחב פס׳ מדפ׳ק אות ב פדית
י׳ל תלתא טעמי א׳ ריאושע עשה מלחמה עם יו׳ד וי׳ל מסייח בידינו מפי וקנים
כני סיפס וסיס ממות לחיים כ' דהוא הנחיל את שקבלו מסקתצונים בי איש אשי יקיים מציח פריון
סאיז נ׳ ויתלוש יאישע את עמלק ע'כ וסני חלתא בט סכמי ביין ויחן ס׳ס לכסן בשמחס יהיו לו
קדמוהו שרים ראשונים כמלאכים ואין כל חדש• לגמרי שלא יסייי סכק שוס דבר כשום אופן יסיס
נטוס שסילד יחיס וינ^ מפגעי חולי הילדים ויגדל
יחיר הקורא אח המגילה בכיתי פוד’ ט וסיס לאיש עכ׳ל והיא חירוש רכל רז לא אניס
לא יכיר לפניה ולאחריה■ אות ליס ולפניו ננלו.פ”ח איך חלס עפ׳י המסוית מפי
לטובס אות ל׳ב ועיין כס׳ עס״ד סי׳ ל״ו אות ו ׳ זקנים מסקדמונים ולא הכיא ל׳ סח׳׳ח כפי׳ של׳ד
ואות כ׳ג ואות מ״א ודוק : במעשם רסיס החולס צימק חפייני תפרוני'ואמר
כמשליח מנוח למודר הנאה יד פודיכש הסכם1ס ככיי ושמא לא נעשה לו פדיון כריט
ואין ככפר כ׳א שניהם לכד , ויעשו לו פדיון כה׳ס לכסן ינחיפא ייחי עור כ׳ה
עיין הניד מרדכי סי׳ י״ז ; שנים ע'כ וסכיאוחיו בקונט׳ וסו׳׳א כפ׳שלמילס
יע׳ש • וסטעם פשוטדאעיקרא קאי לפרוקו מקטיא
טו *3 בג
« כו ר א כ ר דו ם
יכל אחד תידומי כידי יתכקע סא*ז לקולם כעת פו לי ס משלוח מנית עיין תנא וש״י
מ'מ וכמעט ייכ אנט שקהל אינם יכילים לשמוע שי' כ״ו וכחב מהיש׳א בפ׳ק
מ'מ ברכעי יגם חגריליס רגליהם לייע יריט לחט' דמגילם שי' כ׳י ומשליח מנוח גריליח ייצא כהן
ככל כהס יככי היה מעשה כשנה שעכיס שגא צס כן למשנית לאבייניס כחדא מחחא יע’ש :
שי אחי מגדולי המלכיח כליל -טייח לכהכ״ג
יהיה כיאיחי המנהג הסכיעי היש שמה מאר TDפ ו ל י ס כענין מחטת לאפיינים תקשה
ודכי שיה עם אייה יטרים חשיני עייט יכה אמי הפי׳ח שי' חיצ׳ר אימא כ׳
להם מש המעשה היה אשי אחם פיטם כישו מחטת לאכיח שחים ששן י' יימיא יכיזן על כ'
יהכלמי מעשית ואח לפט אלסינש נצית אשר חשעיייס טילית ועיש מש שחי' יכחי' יש להחכינן
חקייאי שיני עליי סכים יחיה מייאגם יחחכם כעת ממ׳ש רש״׳ ש' תיימש כפשית כ' כייכיש יחכ על
ענירחכס לכא לפני תאלקיס גטטכי עציס יכיאת כ' קצ׳ס כייכ אחד מקצס שלא תאמי יט׳ יכן
רכי אחם קשיש ער כי כהחה כלימה פניהם יצא אמי אלי שרכ ענטחט כחיים כמיחי׳ר חיים
מצאי מענה כפיהם ינט' היה מעשה כש' יכיר מאיי מזיחי ני׳י יעיין לשרכ נטשה שלים
כגיי אחר מכיכר שעט שיה הכסכ׳נ כעה קייאת ית׳ו עיג יעיין לחיכ שמחת יאירה נאג׳אי כפי'
המפטיר יכשימעי קיל ההכאיח פכסל משמיע כי הננאמי עתיר הקכ׳ש להנחיל לכל צריק וצריק ועיין
לא ירע מסי יינס אחיי כייאה יפחר עי שהגירו כש' יאשיח כטייס ק׳ק כפי' מאמי 1ה וריש .
לי האמה ואי פצה פיחי לחיף מעיטח אצסים
חיים תצלנה אונים משמיע יעל כל אלה יעחי ט ו כ פו לי ס כשלא יצה חכייו לקכלם אי יוצא
מהמה רחש לכי לנטל המנהג חים מכל וכל שלא ׳״ח וגס אי מכיאם הוא כעצמו
לסכיח נשים עת יימ! יחיחי יחפשחי כסר״י אם דכעינן ומשליח מנוח עיק כני! ציון שי' יויר :
יש מקום ושורש למנסג וס ועל מס אריע היטכעו
ייאיחי שמקורו חיצכ מיכיי מק סק' ככ׳י א״ס פו לי ם משליח מניח כחיו׳מ לכחן חי
סי' חי״ן שכ' וי׳ל נחיכ כא׳ס כשמיכיי הקורא יללי׳ אי ייצא י׳ח עיין חש׳ל
שם המן וכניו מנקשין התיניקית כאכגים או חאימים שי' ש׳ט .
כצויווח ען שכירם וכחוכ כסס שם המן וכניו י ט פו לי ם צרכי פייים תירם אי מגילה קייס
וע׳י סטקיש סם נמחקים ולמנהג חיה יש טדש עיין חיים יחשי שי׳ י׳ר•
נסגרה יאמיינן ני מחם אמחה אי׳ע אפי' מעל ל ש ל י ם מקיא מגילה רקורס לכל המצית
תעצים ומעל האכנים לכן אין להלעיג על ססצהגו׳ ימת מציה ע״ן חיים וחשר שי' י
כי לא לחנם נקבעו והסנסג חוח טסגיס כציפת ט״י כיה.
וכפייכינציא יניחנים טעם ע׳ש זפ׳ר ירקב עב׳ל א ל פו לי ם מקרא מנילה לעכייס עיין ע*1ה
ואף שכא׳ח לא כתב pשאין להלעיג על סמנסט* חק׳ל מה'כ שי' י׳ג .
וט' אפשי שהיכ׳י סישיף כן מייליה או כן היה 3ל ש ל י ם כמקטח עניים הונא רהיא שפק
כחוב כשי א׳ח שלו שו׳ישה׳כסי״מיתימ׳א כש׳ע אי אזלינן לחימיא אי לקילא ׳
שם קוים סטאו רכיי הרכ׳י י״ל סללו כחב וו*צ עיין כרנ״י כיי״ד שיי סר׳ן יאהלי יצחק כחילין
עוד כחנושנהגי ההימקוח לטי ציית המן על עצים רדק׳ל כאייו טש .
ואכניס או לכטכ שם המן עליסן ולהכותן וע״1 J Dש ל י ם אח יה שלח אליסיכשקיכהת כנן
ברי שימחה שמו ע״ר מחם תמחה• אי׳ע ושיר של קדושיה מאייש ראחרא אי
ירקב ומום נשחיבכ המצהג שמכים המן כשקויים יוריש יע׳אני׳י יאיר וכירח יכון עולסאכי״ר וז׳ל•
המגילס כב׳ס )אביריסם( עב׳ל וטנחי רל
באומרו ומום נשתיככ תעמג שננכיס המן וט׳ ל א י ת י ונחון אל לכי על המנהג שנשחרכב
פשיטה שהוא כאופן הני' למחוק שפו א> צורתו כעירט יאח ר?ש^ ו טי כננת תייאת
פס׳ש האטייססיו״ל . תמפטיי ייש' כי תצא יכפה תייאת המשלים
היב המאהף ו׳ל־שם כנג׳ב כחב וו'ל יחעעטיי עשיתי י טי נם ליכית כשי כשלת מנת
■ נ'כ חםחין■ מריה ימקינטת פ!1י טהנין קוייא המשלים וסמעטיי עשיקי ויכא עמלת ואף
:קילו כשמזכיר המן יכניו? מיי שישסצט החינוקית נם ואת כיום פורים כעת תי״את ש^ו כל העם
יינקט על הקיקע טגן חכייוחס -.שכתיג תם תיושכים .כבהנ'נ גתלים וקטטם יתים ונככדים
המן וננ״י הטקיש נמחק שמר יזהו םנוגתנ:פמכוא עמם גידיהם וינליסם כ ש ^י פיהכ״נ ככשלה
יכי' ב'» לפטני בשם־ איח «״כ .״צמאא יעיקי גבולם יהקיל גשמנג עי מהון לכיהכ״ג עי כי כל
המנהג סקרים לא סיס אלא כמחיקת שם ה«ן אשי יעטר כיחוכ הוא נבהל לקיל הכאתם ועי׳ו
א 1טרחי וא״ב גמנהג זה להכות עלי יםעצז0 מכלכלים את הקריאה לכלתי שנטע כלימורע קריאת
וספסלי כסנ׳נ בטמיסס וכינליסם ינכלן תמחק שיים יכיטח התירס וקיישים וכפיט כש' יטי
שים טיס או שם סמן מאין הרגלים לפ»ת יצר שכמם מהפית' כתט שסקליאם סיאת סיא מן
מטעי כוס כשם מנהג ישראל ולדידי 'אינו אלא החויס מגישים סעיקי טפל וסטפל עיקר ואין
גסנם רטיה' אטח נייקין גיימקעי-״ו זת יצא נ״ל כטייס כעת קייאח סמגילש ,כיום וכלילס
יאשונה שמניים ככמר השכינם םגצכת כעדתאל שאו מיכיס לסטח כלי שינטי ומיס שטם יטת
מקרש מעט רביין רהעיקי ששי ממס שגכט זה סמנסג פם עיינו להכיא לכיהכ׳נ כפויים
ראטנים מעינית עצים יתייית והקטניס כאיס לכיהכ׳נ
מ1 אזכור fDפא אברהם
וי ^ו ב 5א לידי בשאלה ס' הנחמד יפה ללב ח׳ה ראשונים א'כ כל מעשינו ההו בלי שור 6ויפיר
למ'ב ררטנא רב אח׳א משכח׳א עמיחנו ולא נשאר כידיד אלא שחוק וק׳ר לפני אלהינו
ני׳ו י׳ יצחק בקירס רבין חקידא היב המו' ראינו אלא מנהג כנועיה וואח רעה חולה שנם
י בגדת וראיתי לו בפי' זיה שהאריך סיחיב הגדולים והיקנים מדנים להניח והמנהג הקדום
מנהג זה ונתב רכש' חרל״ס בה עשי מעשה לא הושר אלא להיניקיח דלאו כני דעה גינהו
גאומיר יע׳א עיי יאם בישיאל בהסכמת ממוני 1אח שניח דיש לחוש משים איכה עם הנינייס .
ורכני העירה יע״א לבסלו מכל ובל • יסעלוזנה וכרירן הום עוכרא יה שנחים ימים שתלינו פני
נלייחי .וא'נ נם אנחנו למס נגיע להיות עדיי; הויספי׳ש איפ׳ינדי לכשל מנהגם שהיו נוהגים
נביים יננלמים בעיני האימות באנשי חסו ונחלל לעשוח נורח יאורי כיום אירה ולעשיח בו משפשי
שמי יח' בעיניסם כמנסג שאין כו שוס שויש יישיר נקמות ע'מ שחלו לנכיאם הנם שכאיח; הימים
אלא דיה עימד לנגרני מ ’ש היב כ׳׳ר ז״ל בספי היו דורשים בביח חפלפשינגייובלנסאינהושינאה
מריש אליהו דח׳ן סע׳ר וז״ל גם יוכן עם זין עם היאודים וירדפו אהייהם להנוהם ולקללם
מנהגם ש׳י כפמיכיריס המן בק״יאח הניגילס וע׳י 1ה לא היו יכילים׳ היאודים ללנח כאיחן
מכים ברגל לאין והוא לרנויי שמנה ומשפיל הימים כרחוכותיהם וכשיוקים מאימה הע־לים
בעקטחיו להמן שהוא מהקלי׳ עבה שבעקנים וע״י המהקלים אותם באכנים ועל הכל נקשנו מאתו
בן מגיע חולשה והשיה נחלהקלי׳ ינמצא שמנהנם והוא אור כנכי חלניו לכשל המנהגים האלו
ש׳י יש להם שירש .וע׳ב כ' הרב בעל סמפה ?ל מקרב עמו כאמור להם אם אביתם חשאו ואינם
שאין להלעיג על שום מנהג של פיייס יען ני צנל מה לנו עם כניהם ומאז והלאה לכל כנ׳י לא
מנהג יש צו שירש וענף עב׳ל . יחרץ בלב לשונו אך נם הוא נתרעם עליד כימים
א ל ל ס גם ליס יש ליין ולי׳ דס״ר ביירות ההם על המנהג הזה של פורים ובה אמר לנו
ראשונים ראנשיר רדי ובל טנסם לשם שלכם רעה משלני בי הלא אנחנו יש לנו נר לנקום
מטה וביראת ס' על פניהם לא בן עחס ואחסור נקם מכם יען אבוחיבם היגו אח נביאנו ונפקוי
דיי ותשיאו הענין לר״א להנהיג שחוק והיתול הבית עון אטח על בנים מה אחם עשיתם באויביכם
ס׳ • הא וראי אמעא ולא מהחפינא ראם היס ריאה המן ובניו באות נפשכם והוא לא אשא עמכם
סיב י׳ל מנהג חיינו וה ימב חיפחד סיא היה אלא כמחשבה לכר שזמם לעשות ולא עשס וא׳יב
נאוי בגבייה לבטלו משים כל הני תורכי דנפקי על מה חט עור תוסיפו הרם .ומה כל החרדה
מיניה במ״ש בעניוחין • וע״י נאמר אין לנו עהק הזאת לבם .וכהנס דבר יכייס תרברים המנאיצים
בנסהיוק ומקנלין שבי על ביטיט שהבל לפי.הזמן לכוח שומעיהם ולא מנאד ידינו ורגליט יי השיב
והמקיס • אנלע׳ר בחכתי להלנה ולא למעשה לו ובדי כזיון• על ג׳ 6שעי יעו׳ו סנט ללעג
ער שיהנים עמי אייני א 2ר ה ש גי״ו יען רכים וקלה ובשישים בעיני העמים וטשנו וגם נכלמט
לאסיר לבטל מאנשי עידנו מתיהריס משמיע מה שמדברים ייס ייס עם גדילי אלמתט
סמצאג הוא כי סיגלא בפימייהו לו' מנהג ישיאל והמהים הם רמה נקמה היא זאת ומאי איכפת
אורה• היא .אל מטו ני וקנה אמך יאל סטיש חיית להו להמן ובניו אם יבי על העטם וננל האבנים
אמן • הנת־ לסם לישיאל וניונא .יתוששני בי ולעיור ימים ולילית ,ולא זו אף זו יאט נטשים השטות
חאייה יינציו אבחיאי ט מה בהי לבטל מנהג הזם כביה אלהיט ובשעת עצורי1ט סעו מנהגם
אטאיט אשר קטנם עבה ממתצי .ילו חכמי ישניצז שהם עומרים יבית חפלחם כאימת וביראה ובכבוד
ואא כי סצא ישצא בין חיות הקודמיס לרירינו יה וקולם לא ישמע כמי שנטמר לפט שמלו ‘ סיש
בי סן בעון -סה׳י אין נסתי רבי ההעמיה בי ס׳ס ושפלות האוסס גחל מזה .ואח יג ע שפם
סיאורים במצמם מגלים להצז נל מסתרי עבודתיגו עוברים כבל חשחיח בשב׳י אשי סם שובר׳ים
בכל מכל גל■ אס שלא היה מק־ם צי מי יואיניו הקטנים עם הגחלים בספסלי הק׳ק • ובפרט
ומי אדיעט י ועאך כי כיה״ו רצין ארינינו המלך בשבתית ה^ רסוא איסור מיהיף • ואת סמשיתו
יי״ה היא שיאיו כל האומיח סייח באחוה וט' דחוטאים ומסטיאים למטע שמיעת מקרא מגילה
כמ׳ש בס' יפה ללב שאל• וע׳ב לפי הימן המחודש וכיוצא!
ולפי המקים סאיזב מוטל על המיית לגרר ולתקן ן 3כ ר מציט לגדולי סראשונים רל שלא היו
שלא יאבוה כביח ית' וישי' עמי בין העמים חלילה תיששי; לזה כמ׳ש סבאס״ם ו׳לרמהרי״ל
ובבאא״צז סקט״ו כת׳ בשם הרמ״א כתשו׳ ראם לא היה סושש להטת סמן והיינו אף דמנסג סקחם
נשחצא הענין מאשי היא בימן הראשונים רשאים במחיקת שמו או צירהי וב ’ש וק׳ו למנהג עירנו
לשדסיהמנאג לפי הזמן .וע׳ב אם ייטבו דברי ואה דאק באן שוס מחיקת ואוסזין מעשת אבוקיסם
כעיני אלוצי אחצ׳י יכונו פישלת דיכיו" הטוא בבל בינליהם חראי אין בזה אפי׳ היו מציה ונהפוך
חיקף■ לי לשמי לסנאן רחישבן ראוי לעשייתי לנטל הוא רסוא זילוהא רבה לגבי קב׳ס ושבינחיס .
סמנהג תות מבל ובל ואו ישמח לכי נם אני והפעם ועט׳ר גחל אדוניט הגאון ר׳ איהו זלה״הוזיעא׳
אורה אח ' 0שאובה צהי'ס חיפה וקלון מאומתנו בס ‘ס רו׳ס ה׳א בסי׳ זה בחב ו!ל אם לא ישתיק
סעבריא • ובגין רא ציינת יכה • ל׳ו אני מצפת כשעה שמכין המן הפסיד השומע שאין■ לו מגילה
שיאזיני בחשו' שלימה ובס או^ע בי הוא מלו חפן ואם ישתיק הוא הפסק ראפיר לכתחילה להפסיק
בחיי׳ם ,וארלני טיב וקלית ע'פ טר״ח ושנמ״ה•. יוקר מכרי נשימת וט' ע׳ש באופן דסוא רחוק
לשבר וקחב להפהי •
תג
אזבלר מערבת פא אברהט
ג ל פ יו ט מי כמוך עיין להיכ שם הגדולים הכ״ד סמדצר לככיד ס ׳ ועמו ישי! 1י המייול נרנקו
ח"כ מע׳ יוי אות י״א מ״ש . יתשוכתי ככח סאל • העכר ישראל .
ל ד פ ל גי נן רמייה ^עיין מחיה אכיסה רף
' קי׳ג ע׳״א יכס' כית ישחק הל' רחמים חיים
נוייות •
פי ר סי ם כפני ע׳ה עיין כגדי שש יוד לה ’ C:ntr י או ד ה
ס•' ק״ס :
ל ו פ י ר כ1י«' 6קילא יחומיא פיכינן .כ3 ס׳ ט '
יסיא לא פיכינן עיין כוה
כסד״י רקכ״ה סע׳א • מכר נעיתי ירי להשיה כיתיס רמי ייסכ׳ם אברהס
כנפל ופנאי או מכרו לאחר או לא זל פ׳ח כי כל דכריו אמה וצר ק • ונכי פה עמנו קל
כנאו כמקימי אי היסיף תיקע על כיווא נפיק כשנת וכור ע׳י מירי שנה כשנה ועיין
היאשין עיין שיויי ניכה סי' רט 5ועיין כש' הד >ס׳ מצ׳ח סי׳ ל ’א איה צ׳א וכסה׳ק אכיהס אנכי
כמר ועיין שא׳י ר״ן ע'כ לענין נפל אירא ליה כמגילת אסתר מה שהכאתי ממוה׳ר חוט של ההר
ועיין מע׳ל ח"כ ררוש איך ועיין החפ! חיים סי׳ ז'ל יע׳ש ־
ע״ח ועיין כיכת מל׳חח׳א כיייש כ׳ לשכת חשו׳
יע״ן בסה׳ק אכיהס אח ירו ח׳א כייוש ח' לשה'נ כ ד פ ט ר חמור שפיאו כשה מחיהי ומן
ח׳ ימים עיין שו׳ת ראשי' ככורים
ל ח פ״ ח לענין ו'כ עיין תוח׳ס ח״א רק׳י סי' וייו■
ואילך • כ ה פ ט ף רתם רמכר הראש הולד קורם לירה
ט ל פ ס ח רכליל א' אס־ו ח׳ה עיין חיים לנכרי וילדה וכר עיין כנין ציון
ליאש סנה היכ מלה״ק יה׳ן ע'כ סי' ק׳ח .
■יצס להנייח מסיגייא יפסחים רק׳ט ע״ב רליכא כ ו פ ט ו ר ואינו סייכ אי משסע הפרש כיניהם
איסורא יע׳ש ויש לרחות ראייתו עריפא מינה לריגי ארם הא לריני שמים ע' אור
הייט רקושייא מעי' ליתא יכן ריר החיה' לחין יקיות ינ׳ן ויר״ן ע'כ•
כ ? פ ט ו ר ל' פיטוי פירושו עיין למוס׳ר
גריני מכייה החמן כמה העיפו ־ Dפסה מת׳ל רקכ׳ז ע׳ר.
ריטם וכנוסח השטר מנירה כס׳ ב ח פ ט ו ר כדיני ארם וחייכ כר׳ש אסן<
מנחח משה נחום ני׳י כקונט' חוקה הפסח ובעדן איש טהור סיכ נחמר למראה
שילקה כגאס כפססיע׳ש ומיסה שטר מכירה >ו ’ר פיק וייו רכ׳ק רח׳י ע׳ר ואילן■ .
איתיס נמי כס׳ ראשית ככורים ונסעיפי הניס של כ ט פ ר גי ש מה ששאל ממני ח׳י מרכר
מכיית חמק : דנשא פלנש שלא כרצון חכמים
ס א פ ס ח סקי היכ תנא ושייר סי׳ ל׳׳ר ועתה תצס לתווי כהשיפס ולפרוש מן סאשה אי
אות ג' למס אין אני אומרים לרינה גט אמיתי לו דאי נתן לס קדושין צריכה
ימן שמחהנו כאחרונים של פסת ולעי׳ן ליישכ ע'פ .גט כמ׳ש סיב מעש׳י כפ׳א מסל' אישית והיפ
מ׳ש סיכ כאי יצחק כמאמר מעשה יה טכיעים >ח'ל ו׳ל ח'נ רק׳א ע׳א וכי וח׳ר דס׳ו ע*כ אלא
ביס ואהה אומהם שיייה ע״ש ייוק ועיין לסיג דאם סקדושק שקידש אינן כתמו׳ל ררוקא כשלא
אהלי יאירה אננאה י׳ל ס׳ כשלס י׳ל ע׳א דחקר היו קדושין כלל סרכי פשוט דאינה צריכה גט אן
רלמה תקט ומן חייתט ולא ומן גאולתנו ע׳ש כשהיו קחשין ולא היו עחם ינתפיהם סקחשק
מס שתי' יכה' סיים לראש , שקידשו ויואין סקיישק כירה סדכד ספק אצלי אי
3 Dפ ס ח תענית כעי׳פ אפילו שאינו נטר ■ סשכקי לסרפ כמיסית׳ד שכתי ספי לריכס גט p
נאיט איסטניס עיין שיטלי הלקט מידקאיו טאיאגאט טי׳ו מו*ז כאמנא דמצדים
אשר כט׳ס ילקוט יאיבני ק'נ מעי יו׳ר ר״ה ימים יע׳־א .
טיכיס יעיין כס' תיים ליאש כרין תענית כער*ס , •ל פ*פ(««( להדליק מני שלסלפ עיין שה׳ג ח'כ
»ע׳ ד' אית ו*ן ונניין כף סתיים
פ ס ח נסמק רעקכל הנפקד אחריות עיק הי׳ כ׳ד אית ט״ל ועי׳ל •
נהכ לס ת׳א הי' ט'. א«ר דחכ יתיטין נמשנין ל4ייה פיסקיא
מ ד פ ס ח צייייס כקמס עיין כספר הניד לקשוד .פינדא אווד סלול י
מירכי סי' ט׳ו רהסיר מכת ספק סנוקטן כו מעות .סכק אוכף ספרי פסקא וק׳ן
ספקא. נפי' ז׳א וכלשוניט נקיא קיימ׳יי והחנק הימיר
מ ה פ ס ח לא יש נימק סיטי עיין כית לטעון ופאלאמה לרכוכ י
יאייס ויי אסין מס'כ ; אין לסיסר על הימכ׳ן ורלכ׳נ לב פיר ושם
מו פ ס ח אשה יייש שהמירה יתס וכא כעלה וסיאכ׳ע רמפישים כמס
לשלם לס כתינתה כער'פ מיכר פסוקים ספן יו׳ל רלפשטי יקיא מפרשים וסם
סמק יראתה ולא קכלה עיין יי אסרן מה״כ משם מודים כרכיי יו׳ל .מלס׳ק רי'כ ע׳ג יסיכ הקרוש
סיב שכית יעקכ; אור הסיים כתכ הכי לסעיר על עצמו ככמה קראי
מי
מ? אובור מערכתפא אברהם
בטייס ח׳ב ר׳ס ע'כ. ! rtrtft mענין הטמנת החמין מי שניסג
מי• 9ם ח כ׳ רהחסז עמו בכית היינו כאכיל׳ משעת קנייה עה מי שנוהג סשעח “
נמי כס׳ש רש׳י ס' בהעלותך* ®י
צישס עיין ש3חן גטה סי׳ תמ׳ח חק׳ט יקמ׳ה
ולנשים רשות כפסח ב׳ ואין לאכול פסח כ׳ על רק׳ט ע׳א ועיין מל ח .
סשוכע ומה שהק׳ הרב פני יוסף רקנ ג רע כ על חדן על דיבוק הנוניטאס כעיסת קמח nnה
סיב כרן משה רבקב רפסח כ׳ מצה ליכא חיונא ע״ן ט׳ד ובס׳ בית היואה
כיע׳־ש אפשר לימד דאין טנתו על המצה רננה מ ט 9םדן פת שעיפשה ויכתס מצה עליו
ס*פ אלא כפני עצמה כמו כפסח א׳ ראפי כלתי עיין נדיב לב ת׳א סי׳ ט׳י . :
ק'פ כערב חאכלו חצית ורוק• ח כפ׳ינג׳אן רנותניס סיקאר לקאפ׳י ♦ הח
n n 9ם ח ב׳ עמ׳ש הרב מעם לועז סדר .אס יתן קאפ׳י למי שנוסד כלתי י
כהעלותן רף מ׳ו ע׳א ועמ׳ש
סיקאר עיין קיית ד' כסו׳ת קי' א' ומלאבת שלמה
סרב צמ׳ר ח״כ p׳ נו׳ ואלכעוניי כדרוש לשה׳ג סי׳ ה׳<
שנת תרח׳ם ■
t f J 0 3ח אישטריפיי רעשוי להניחה תחת
מי •jE f iיי! אם הוא כשטר עיין אלף כסף סקדרה לשפית התבשיל אס קנאה *י
סי׳ כ״א ; ^ י רוקא לסחס המצה כפסת אי ציין טבילה עיין
חז החולד קדר הדיבור להקיש המוקשאל אשר יו״ד קי' ק״ב וקמ׳ס דק• א ע א ;
יוקש אליו • ק׳א ס׳ טהרה פ׳א ® 3ם ח חזיןה לא עיבד ניסן בניסן אלא
פסקא ד' ־ רהסיאן לפסת ב׳ כנין ניון סי׳
ר.ח 0ר ה איומה אי איכא מאן רסכי רננסת קפ׳ב .
פסולה • עיין רא׳ס ס׳ ויקרא ״ n D 3ציין לנקות שיניו קודם ומן איסימ
ע׳ם תמים יקריבנו וחוי׳ג ה׳ חקתע׳ם תמימה ונם להיציא כשוקים כמקום שמיביי׳
חמז שלוחי כ׳ד להוסיד דהגיע עת להפסיק מאכילת
0ט פ ל ה לענין איתי וא״ב רובו היא לאכיל׳ חסן.
ולא לחרישה אכל שיר יוכ^לחרישה
1ד n 0 3מ'פ ע'מ דממהיים להחמיז עיין
הישכ א כחי כרכתיה ורכ חכואוא ככח שור להגאון ביכת משה נ»ס נד׳ו סי׳
לחולין לרפ׳א מהסיגייא רכ'כ רצ״ב ע״א לעני! >נ‘ .
מקח טעות• n n gאלמאסטינה בתוך העיסה התיר
פ ר ש ו ת החויה יחטט^חן יתיסנס עיין הדדב־ו הישנות סי׳ חקפ׳ה•
קמ*ס רנ״ח ע׳י ! ^ 11פ ס ח תיובא ימיא על כעס׳ב נל אחי
אדא פ ר נ ס ה המפינס אח חכיו עיין שעות כביתו לסיסיי סיבה לכני ביתי על
ריכנן הי׳ ט' ויו׳ר וניי יעקב ׳‘' * ^ סיורי מצה רלא יבשל אח׳ן השיורים מאכילת כשי
ה׳ יואת הכרכס וקרבן אליטר רקמ׳ז ע*כ ונאה עם מטעמי גבינה ולא שיורי .מצס סגטנס למי
דורש בדרוש לומר ונן הרמה יקפ׳ט ויאמר יצחק שסקל לאמל נכינס בפסח לאוכלם עם מטעמי
קי׳ קמ׳א ולכמכיןרק־׳ב ע׳רשחחה לאשלמהי׳מ כשר ואיהיס וו היא כפתיתי הלחם ככל השנה ז1א
שונשול ו'ל דרוש כ״ג■ ז־איט כמו פסת דעובר זמן ושוכח ואינו מתעעש
ע ב פ ר ל קראוהו פסול על שה כלאיס א׳יג וישאי .והוס ורגיל למי שאיט אוכל גבינה כפסח
על שה שמכתו קשה ואסיר ׳י־
עושה כימואילוס ומאנויאס וריכ׳אנאדאס דיפארידס
להשחיתו כטתו• מהרש׳א פ׳ מקוס שנהנו ועיין אחי הפסת ואיכא למיחס דסשיוריס סם משלתן של
הייה ומלן כסל׳ כלאיס יעיין קיית ד׳ הי׳ ן׳ רף כשר ואפילו מיגים לא טוכ נטפים וציון שיהיו
קנ״ר ע׳ב . עיניו פקוחות על וה דאין למו מכשול
• ל ל אס סיא קו״ע או שב יא׳ת עיין פ ס ח גאיג׳אנטס לחולה ע׳ נדיב לב ס׳א
פני מבין ח'כ רקמ׳א ואילן ראיינה * קי׳ י׳ר ותקק׳ל ת׳א סי' י׳ג וסשמטו' *
ל׳י עלתה • בח'כ.
ע ל פ סי ק טעמא כטייסו בל׳ האריא ראיט • Mlס ח מצה עשייה בארופי עיין קיית י׳
* מוכן פתר לגו היב קריה ר' פי׳ ׳
דקי׳דע׳ג. י
צ׳ו רזק-ן ע׳ר .
נ ט • ס ח סטים שנפלו למי פייות והה בהם
> n tס קו ק א רלא פסקיה משה בויסי עיב מים עיק שיכת צק סי' י'כ•
” rויהי כקד יוה׳ש דקירוש עיין Vי
• Dס ח ללוש כמי פירות רותחין עיין באר
חתה סופר א׳ת הי׳ יו׳ר יעיין פתה׳ר ח׳א הי׳ המים סי׳ ח׳י ושמסת יאודה סי׳ א׳ ׳
מלאכי נ״א ועיין כהס'ק אכרהס אנכי כסיף 0א 3ס ח בהפקר וביטול בהיותו ברשית
וכאמיית י״ג מכילן ררחמי . הנוי ובשבח ונובר בפסח ומכרו
שאין שניהן ביוריס של מי למי
-לטי בתון הפסת עיין סס׳ל תאומים מסי׳ ג׳ל
קאי עיי מריש שמואל פרשה ^ ׳־ ^ r
ואילן.
ה׳י : Mפ 0ח ב׳ אי סייב לומי פסח מצה ומרור
פ סו מי ם הרב מעשה ס׳ סכין ברכיי W
עיין כנין .ציון סי׳ ל׳ .
היאב׳ע ייצה לי׳ כפסיק י ^ ס ג 3ס ח ב׳ אם יבא המשיח סמיו לפסח
יסכנעט או כארז וינקוב משה כהר ס׳ יראה ערפו ב׳ עיין יוקף אומן קי׳ וי׳ו וראשק
ערש ׳
24 כד
אומר מעדנת פא אנרהם
פ ט פ ר ה ארומה בזמן האמוראים בומ עיש ברזל דלא כתבם משפ והמלה״ק די׳ב ע׳ב
התלמוד היה לסם אפי פרה כ׳ב סיס אפו ביתי שאת על מעשיה הושיב דחלילה
היב כית דוד פ״ז דפרס מ׳ו ד״ה טראת שעה לומר על סראכ׳ע כן יע׳ש ומענין ח׳ פסוקים
ועיין כס' שה׳ג■ אחיונים הוא ראיס .
ץ פ ר ה ארומה ' 1פיות מעזדא ואילן עיין fWפ סו ה במו שמכיאין ראיה »פ׳ מביאין
כיית אכיסם דתי״ו רע״ב דהיו ’ ראיס ממטכע שטבעו תכמים ^
בננופיא אך אחריני נעשו טוכא שלא ככנופיא• בתפלה .־מת״כ פ׳ל .
ע ט פ סי ע ה גסס אסיר כמקדש וכמי כן
צ א פ רי עיו ח מטגיות ירוננית וסיב כ'ד בר״ינים ’ תנחומא ס' משפטים ^
של שלמה תקן שיקיאו מחוברות וכמו כן בשבת כראיחא כגמ' ווה יהיה ססמיטח
שלח לן וקיח כשביל רטס יוצא מחלוקת על העליה את שפתיתי תשמורו ע׳ד ואביו שמר את הדכד ל'
מהכסן וכמס נפיש חיליס לעשות חרשה כאין ממתנס דלא הלט מסרס אלא מתון מתון רכמו
וכקייאת שמי׳ח לא ידענא כיצד היה עושה. זה ואת מקרשי תיראו שלא לילן כפסיעה גסס מחמת
מורא ממי שצוס על קדושת המקדש .
צ ב פ ר ה כ ו ל הנוסח לכתוב מסודר כריש לערות כערות שעכי עלהשכועה ft
ס' ראשית ככורים ח'כ • וסיא מתין דכוייה עיין חיים והסי י
צ ג פ ר ד היכא ריש לי כנים מבנותיו והיכא סי' כ׳ט ול' :
רמתי עיין כני חיי אה׳׳ע סי' א' פ א פסול* לאו דוקא פ־סל כדיעכד אלא
משם מרנא הכנה״ג שסכיא ממהיימיט ולהרב אסיר לכתחילה .חיס' פ׳יכ רחולין
לחם רב סי' י׳ו ילסד״ר פ' פנחס דק״מ ע״א וב' ד'1ך ע׳א כסוד׳ה השוחט ועיין כחי' לחולין לדף
וכממור ואמכטי עיין כגדי שש סי‘ י׳א וכס׳לית כ״ט ע״כ מ'ש כס״ד • .
ארו כסא״ו י פ ב פ ר ד ה שטוען דהיה כדי להרויח חלק
צ ד פ ר ו ט ה ררכ יוסף עיין להיב נית היין י י כחלק עיין רכיי מירכי גאלאנטי
נר״ו כייוש א' לסיח - סי' ס' ועיין אלף כסף סי' ס' כפקרון סוג אחי :
צ ה פ ר ח יש ב' פי' .עיין כיית אכרהם ס'
טסרה ע'פ ואם ישוב והרמכ״ן פ ג פ ק ד ה להשיא יתומה אי חייכ ליתן מה
והתוס״מ שם ס' טהיה■ ' * שהרויח עיין מו״ס מערכי לכ
צו W Sסרב שושנים לדוד פ׳ד דחולין מ״ג ס'כ דינ׳ו ע'כ•
רצה לכקש הפרש כין לשון פשט ן ן ך VpQוכותיה משעה אחת שהיה רכזה
להושיט יע׳ש ומריש הוה אמינא לשום קפישכין נתפידה החכילה ונפסק הקנין '
פשט דסוא מקבל כנגרו כמו פשט כעס״כ את וראיה מסוימון ומסטומאס לענין מיכיץ תורה
ידו פשט העני את ידו אך הושיט הוא כמי השליך לג' או וה או !ה צמח צרק סי' ט׳ו דיכי שלום
מרחוק דאין כנגדו להושוט ידו לקכל מיד ליד ס' ויקרא בפסוקי חוכב ושמעי יפני יוסף ס' חיי
והיינו לגכי מעיה של סכסמס רהאשה היולדת שדה כפסוקי אילי ל׳ת סאשס:
מקיכה עצמה ומסייעת למילדת אך כמקומה כמו פ ה פ ר כ א כל דהוא כמת הצד פרכינן חולין
שהיא דל׳פישטה כאגית כמגילה יסיהמורהכן וגם דיק״ח ע׳א כפי' רש׳י וע׳ש
ויושט המלך את שיביט היהכ וחגע כראש השיכיט למוסרש׳א בח״ה 'עיק סי׳י פי' ק״ו דפיכא כל
ולא מידו לידס וקיוב לוס אפשר לו' דההפרש סוא דסוא לא פיכינן כק״ו אכל במס מצינו פרכינן כל
דפשט דקי־כ וה אל וס סמוכים אן ויושג' הוא רהוא והשיב עליו באסלי׳ן שם דל״א ע׳ב .
לעומר מרחוק א"נ הפרש אחר דפשט סייט כלתי
ספסק מהעושט לסמקכל אך הושטה הוא דאויד פ ! פ ר ע ה כתב מוסרש׳א פ׳ק יע׳ז סי׳
מפסיק ביניהם !ואינן בב׳א ודוק : י תקל׳ו דפורע פרוטס פרוטה אין
צ? פי עי ע ה דטכח סמנקי הוא כפשיעה הערעון ניכר כלל וכאילו לא סוס נפרע בלל ע׳ב
דשומרים ול' תודה לחוד דפשע לפי דעתו כסלקו׳ת תשית כין ווטר ׳ מן הזוטר
הוא כמו מויד והותר דפשע הוא יותר מעון ול' לוווא וווא יעיין שארית יעקב דע׳ס ע׳ג וד׳ן ע׳א
חכמים :לחור דסוא כעין שוגג י מע'מ פיק גיד בפרעון וווא וווא ועמ׳ש סרב פרי ע׳ח אביגדור
הנשה אות ס׳ט ועיברא דסהוא סמיא כע״ת היינו וסרב אבק דדכים בדרשותיו ועמ׳ש מוה׳ר יד שלמה
הך כשונה . די׳א.
צ ח פי פי ע ה כבעלים עיין כית היין נר׳ו פ ז פ ר נ ס ה טלל כסית ומלכיש ומוומת אסלי
ר׳ן ע'כ ונסי קיל שנטאל ובס' יצחק בכתובו' לדק׳ח ע״א והו׳ס
שא״י י ח׳ג דל ’ י וק*ל יק*ן■
צ ט פ ר] הבאה ככסנין לענין פאסטיל וקיואדס פ ה פ ר ה סשיחט יצול להיות שויף ויכול
עיין מכתב שלמה סי' כ׳ו וכאד להיית אוסף את אפר הפיה אע'פ
המים ט' ט' לאליטדיאה ימאקאריניס היכא דקכע שככר נטמא ואיט צריך שיתחיל אחר מחדש כהיותו
סעודתו ועיין כסה״ק ויען אכרהם סעיף י׳ר • טהור ומוכח דפרס טחס את הטומאה סד׳ר פ'
בהעלותך רס׳ב ע'כ•
m אזכור ט ^ג׳ פ א «ברחט
ח צלמה במעות עניים ליתנם ניכית עיין אם הוא שיוג או מזיר ,ע״ן פ ת או ם יה
קרית ר׳ דק״ח ע׳ר . * מר׳ר ס׳ גשא פ׳י. r
Dצוו>1ןת ריה׳ת כבנין של אבני גזית פיהם הייגו מי1יהם מכצי טנסם פתחן
עיין חיים ומלך הל׳ דעות וכה׳י
והו׳א בפרק חטבת הטח ופני ייהף ה׳ ויחי אות
ושבצם • ק׳א הי׳ שמיני פ׳א קא
־ פהקא ו' ז
יו׳ר ;
יוד צוואת דיה׳ח בבת אחיו הנם מלכי
דינה לעשו רנענש יעקב דלא מערכת nv
נתנה לו מ 0נו ג׳ב־בעתנאל ן׳ קני בשופטיס^הי׳ א׳ עטן רע׳ק עם י׳נו ראיהא ערמה M
וכל טואיתיו העתיזם בה׳ קמ׳ה דקע׳ט ■ במר׳ר ה' כהי פיי׳ר הי' ט׳י ^
רשינה מרעהו כיע*ש הר ו דומה למ ש כהגה
יא צולאח שאינה עשוית כהיגן בכתיבת המרדבי במי שנדר להה בגרים לעגיים והגכאי
השטר עיין חר ואהלות הי' ב״ת מביס וסלק המעות ועיין להגאין מר׳ו כה׳ הק׳ל
והיכא יעד האחד של הצואה קייב ע״ש סי׳ ל״א ס'נ ליו׳ר הי׳ ק׳ה וק׳ו וקיו בארובה בדינים ן1ו
ולהיב הו׳י הי׳ דל׳ב רמי ששולסין לו יין לד׳ בו^ת
אין צו אלא ל׳ זירוז ומיד ולדירות
ולקידוש היוס אינו רשאי לשגיהי וה׳ר הבאירע
ובמקום שיש ת״ב והיא אוהיה הפרי שיה-י הע׳ב חכר עשה למה שהביא בהי׳ רב׳ם
ר׳ה נשא ועיין ק״א ו׳ ס צו ; , , pהק׳א מהסה׳ח הי׳ תהש׳ו במי ששלחו __לו
מאכל שיאכל בשנה ראקור לאוכלו בסול יע^ש
יג צורות בכית חכנהת מנכטס וכיוצא וטאה היאה בה׳ מעבר יבק בשפה^ רנטה פנ׳ב
בדלתיה ההיכל ־ הרב דברי יוסף *י
ועיין כה׳ נשמת כ״ח ח׳א הי׳ ב׳ן ורוק .
הי׳ ה׳ אהר ומב״ש בימוניס ומעשה אברהם הי׳
ל״ה .וציריה הדס להדפיס הפרצוף עיין שאלת ד ^דדה נרד לקח מסנה לעני והעשיר
p ,״ ח״א .p׳ ק' ע יעיין בה׳ כרך אה אברהם עיין פני אייה הי׳ מ׳׳א והגאון ״
ה׳ ואחהנן וכה' ח׳ת אדם היי ל ו .וצורה בולטת הי מ׳ו בסק־׳ל ח׳ב ליו׳ד הי׳ ק׳ד ובה׳ חנושה
על קבר עיין החס היפי הה”ש הי׳ ר' ישם הי' ו חיים ר'שב ואברהם אס ורו ס׳א כדרוש ר' להלבשה
על צורת משה ואהין טלטת ועיין רו׳ה יו״ר הי׳
קמ״א אוה ב׳ ואזת ד׳ י Jע ל ק ח עיין הלק׳ט ח*כ הי' נ׳ ה לבורקין
לבהות אס הוא כשהוא לקרה * * *
י ד צירוף { יו״ר עס מי שהוא שאינו יכיל בלילה •
לעניה אמן עיין רוב יג! אית י
ד* עד מה אם עני סלח שליחו לשאול צדקה
נ׳א • וצירוף למנין יו׳׳ד מפישעי ישראל • עיין מעשיר אם לא נתן עכר על לא
מהרש׳א בח׳א נפ״ק יב-יהיה .יציייף למני( יו״ר תאמז אס לבבך ועל לא תקפי[ אהלי יאודה נאג׳אר
עם העימריס בעובי הפתח עיין מז׳ה מע׳לה״א רקי׳ג ע׳ ג והרב קול אליהו ת״ב הי׳ י ט כתב
ד״ן ע׳ב ובמ׳ש הרב כיח עובי ע׳ר שנהפיו בן דגם כגבאי ני ק ה עובר רלא רמי יה לכל
הנורא חק׳לטן מן האגף מחיץ למבפגיס יע'י 3:עור תלין והרב דרכי איש ימש /פי׳ בליקיטיו ביה
בחק״ל מה׳ב הי׳ י״ח ביושב כמפתן הפתח או צה’ כ מאחיו האביון רהוא לישנא יתירא רלטפוי
בעזרה •
אתא הבא !1יך מאחיך האביון רהואאגבאישלצרקס
ט ן ע « ר האום שעבר עליו אייה מכאוב או יע״ש ;
הולי כשרואה כסכירו איתי רבר *
ה צ ר מ ה בשנתן זהוב במקום פיוטח להגבאי
עצמו שעכי עליו ירגיש בצעדי ויהי מאחרים ויה והגנאי נתנה בער פיוטה במו י
ענין משח שנלקה בצ-עה והרגיש כציעה מרים שלקתה אי חוזר לבעלים או זבה ההקדש עיין
ויצעק משה אל ס' וז״ל יה׳־ר מוה״ר דנא פשיא מלאכת שלמה הי־ ה׳ ועיין מעי'[ וצל׳ח בזה .
דצ״ג ע״ב ווה מפורש בהירה ה׳ משפטים ונר לא
תלחן ואתם ידעתם את נפש הגי כי גרים הייתם 1צ ל מ ה כאושא הסקיט ראל יבזבז ייחי
באר׳׳מ ואין אנו צייכים להביא היכ -מניעת מחומש כ 0כ 0יכ יערת רכש ח׳ב י
מרים אלא רעכ״ז יש הפרש כין צרח רכים לצרת רה׳ת ע״ג רהטעם דבאושא התקיט יען דבאושא
יחיד : היי תכף אחר החרבן בג׳ שעית אחייטת מליתן
אינו רימה צערו של קטן לאבלו של טן. מזוטק ולבן בזמן שבהמ״ק קיים היה הצדקה בלתי
גייל .ילקיט הישע ומזהקל״א ^ שיעור כיון דכב יטל הוא המחלק המזונית והיה
בשופע ות״ד והוא דבי פשיט ראינו דומה האב
טוב צעב׳ח דאורייתא עיי^ שלחן ^המלו הטתן מידו לכט רגשנוסן לכנו ע׳י שליח .
רט׳ל ע״ג וחי׳חת ה׳׳ח רף *
קר'ם לגט מלך וכיו את אכוהם ס׳ תצא . tצ ל מ ה אי המחלקים נק׳ גבאי צרקה אי
הגובים המעית ואי ציין ג׳ א ו ה׳
תי אנשים דהיינו לגכוק ב׳ ולחלק בג׳ אחרים ע ס ש
היכ בית היין נר׳י כדרוש א' .להלבשה *
אזכול צלי טע אברד1ם
צוואות ללבנים בגי ה׳ צבאות יגן ♦rtvצ ע כ׳ ח לגיוס מום בpפ pככור עיין
בנין ציון סי׳ ק׳ח . י*
עריהם אמן י ״יט צ ע כ׳ ח סקשס אלי אסד מכני ישיבסצו
רב ועצום נמסד׳ד מיצה
א היהרו ללמוד בפעם בפעם ס׳ צוואה מהיים
יעקב יביט ן' גבאי הי׳ו ב' תשו' של
ובס׳ תוכחת חיים ס׳ במדבר ברי שיהא סו׳י קי׳ יו׳ר וסי׳ פק׳יו יסתרי אהרריה
לוביון בין עיניכם לקיימן תק נתן ולא יעבור . כענין צעב*ת אי איתיה בארם • ואני השבתי לו
דיש ספיש גרול בין סניוטת והוא רסן אמת
ב אני מיסיר הרבה על הכעס ותהיו הבלנין יבאים יסוא בר יעת ויבול לסמל ליתא ליין
ביתי שאת ריה עיקר קיום הנפש והגיף צעב׳ת אכן היכא יטאכהןשלא לסטמא ייסטל צער
לדבר עם בל ארם בפה רן ובמיתוק לשון ולא לקית בלילה להיית בטן בשביל שלא להבנה הא.
בורין בצל ולא להקפצג על שום בריס ותהיו מן וראי חושש שמא יפול למשכב ויחלה מלבר הבאג•
סנעצביס וט׳ ולבלום פיכם שלא לפיית פיצה פה שהובל שם ובצער של חשש חולי שימות הא וראי.
כי זה בית חייבם ולא להקפיד על הונאת הנית נ׳ש כאדם רמיגיש בעצמו על בי הוא בר רעת
ושאר מילי רכיקא שלא לעשות מריבה בלל כי ידח״ו יכנה בהבנה ויעב כעיני משה מה שאמרתי
שלום בבית הוא יהיר הבית יתקבלו הבל בהפ״י לו .ועיין בה' נטל יאודה בלקושיו רב״ה ובסו׳ה
כי סבל גווי מאתי יתבין ואם תזכו ליד׳ש פנימי שבת של מי ביעקב לחק ובה׳ רובד משרים כדרוש.
בלבב שלם חזבו לחיי אריכי ומזוני יויחי אמן וכל אחרון לנישואין והרב בית היין נר׳ו בריוש ה׳
למעיטי כשחיה ובשחוק כקוביא שפיי רמי וברבי לשה״ג רקי׳א ע׳׳ב ועיין צמ׳רp .׳ ויקרא רי׳ו
נפשי אתכם וקראו הצלחה במעשה יריבם ויהיה ־הע׳ג ראעיקיא לבבמה נלמדת מארם ומשה׳ק
שליה בבתיכם . הרב מטעם המלןח*ד הי׳ חקנ׳ה על החוי קדמוהו
| jללמוד בבל יום חק לישראל ובשבת החהלים שרים מהרבנים שוברט וגם לא ראה התשו' אחית.
ושמו׳ת בבל יעפוי בער״ש יוקר טיב
.ועיין בס׳ נוה צרק
ואם לאו בשבת וכ׳רותקונים להשלימן באלול יתשיי • ל צ צ ר א רטפא אי עדיף ליה מבויונא
ככל שנס ושנה ולא תאמרו בבל לילה ברהנז״י עיין הפרי ה׳ טפטים פהקא ^ יי
מבלי לקרא פרק א׳ ממשניית על ססרי החל > אר״ן וער׳ר ריה׳א ע׳ר
וגמור .ובליל מוצאי שבת לא יעביר מכלי לקרא
י א ל צל ה איתא בחו׳ל בל ציה שאינם של
אחר ההבדלה ב׳ רפים מה׳ שבט מוקד החל וגמור יטר חי הננולמים כ״א מאו׳ה
על הסדר ואין צ׳ל שס״ש ופיקי שבת ובן בלילי אינה ציה ובן בל צרה שאינה כישראל לבר ועיין'
ר״ה מס׳ ר׳ס וסזוס׳ק ליום ולילה ובפ׳ר תהלים :למוה׳ר עיני הערה דקנ׳ו ע׳ג וד׳
וכשרים ס׳ אירס ושמחה ק׳ק ומה׳ מגילה •
וביו׳ר ימ׳ת האו־רא רכס וזוטא וביוה׳ב מס׳ יומא ב ל צע ה ה מהם לארי .סגוע לשור• עיוג
ובפ״ר תהלים וחמר אלהים ושכיות התמרה בזמנן י לאיל• וצהל להיה• וצפציף לנטפוין י
ולישר ז׳ בארד ילימיי י*ח אב יעי' עץ היי <
ותיז לכלה סכל בל׳ עברית רש״י בחולין רף ג׳ז
ואגרת ער'פ והתפלות של מו׳ב בספירת העומר .סע׳א .
בבל שבוע ובהקפות ש״ת ביום ובלילה ■ כ ג ציצי ת מהפר ט׳ל בתחילה 1׳ ואח״ב.
ך בל מ׳ש כסיף עחית החיים ורשאה וחיים ת׳ גי׳ שם י׳ה ואח׳ב י׳א צירוף
פרק ז׳ צא חגרעו ממנו ־ •סוי׳ס ב'ס ואחייב י'ג גי׳ אחר הוא ה׳ אח ר
ה המון לאיתס שעה ילמדו מאמרי הזוהייק זטא לפי ה׳ סכוטת ולפי סש׳ע סי׳ י׳א הוא
שהובאו בס׳ קול החיים ויותר המון דבר׳ קשיים מוסיף ב' בכל אחר דהיינו בתחילה,
יאמי־ו אתה אמד מעמידת של מנחת שב׳ ומומו' לשר׳ ׳ ב׳ ט׳ ג׳ יא ר׳ י׳ג דהוא במניןס׳ אח׳ר ועםה‘ היי.1
וגם ביציאה מהבית מזמוי לתורה עור הפעם מ׳ .ומוסד׳ש מוצבי סיס מסגבתחילה יו׳ד אח׳ב
בקול רם בבטפיא בל העומרים שס ויקראו פיוט ה׳ כמנין י׳ס ואחייב י׳א ואח׳ב י׳ג ועיין מנ׳א.
לךאלי תטקתי סשך לגסיהס בנעימה ובשפה ברורה יבאס׳ט שם בסי׳ י׳א ס׳ק כ׳ר ועיין ווהר חרש,
בקול רם • דע׳ב ע״ג ודוק וגמטריא רציצית ד»א תרי״ג
ן יפתש ס׳ מת׳ל ענף וירף ויאמרו וגס סמורעא עיין לסרב אמר שנטאל דקכ׳ס ע׳ד ן
ויהיו שכנים ב' ניייות לסנית מימין ומשמאל ט ל ציצי ת בבגד המת והוא במתים חפשי
באותיות מרובע אלו הששת דהיינו מימין נייר עיין מוסרימ׳ט סי׳ ס׳ ומימן
שכתוב בו שם מלכי שמעיה אל ומשמאל דיי ^שכשב לשמתס ר'ד ע׳ב n־ Vnע׳ד ולב ת״ם ס׳א הי׳
ט שם מתרסניה צפנפיה כמבואר טוה׳ק ס׳ .ל'כ
פקודי ררנ׳ו ע׳א ווה סמיך לדכרובה של נפש : ג לו ציציל ת קודם לתפלין באין ימ משגת
אית לטובה אות י׳ט ויקרא
ן יקחי ס׳ חיים למפא פיית אית יו׳ר ואות י ’ג .יאושע ד׳ג ע'ב
ולהזבייני לוי שמית השרי ם' שמשי שרה בן צ רי ל אס הוא לכתחילה עיין ת׳ת ארם.
ושמות המהבחית כמי׳ש מתיל ר׳ל עייר ומה׳ מעבר י מע' « אות כ' וקיית ד׳ דקכ׳ג
יבק בשפתי רנטת פ׳ה דקט׳ו ע׳א . .ע'א
קודם
מט «זכור מערכת עד «ברהם
M pאיסורא אם הוא רוקא כאותו הכית כ קוים סתימת הגולל יתנו צדקת ^מד׳ רוחות
או גס כאותה העיר עיין מהיימ״ט * ע״י ד' אנשים מצר מירח ח׳ל פרומות
אה׳ע הי׳ י׳ת וקיית ר׳ דקכ׳א ע״ג ור׳■ מצפון מ׳ח פרוטות מרמס מ׳ו פ־וטית ממעיב
ג ק כ ט צ ר הכק של כית חונייו שנאספו אליי ל׳ה פרוטות ויאמרו כפירוש לכפית אכרהס P
כמצרים הימכ׳ם כפיה״מ רפ׳יד ’ אסתרולה :
ריומא : J3כיציאה מן הכיח יתנו לג׳ ת׳ח נציכין לא׳
ד קכל ת דכיי חכיות עיין רמאי פ' כ מ״ג כמנין נפש ולכי כמכין רוח ולג׳^^כמטן
כהיע מ ותיס' יו ט וככו־ית י כשמס מפרוטות ויאמיו לתיקון נר״ן וחרו׳ש הי״י
ד׳ל ע' כ ועיין כח'מ סי׳ ל״ה • יסנת כפי הג״א וחר׳ן הי׳ו ונכדי הו*ו לא ילוו ולא יויזו ממקומן■
פרק גיר הנשם צריך מלקות לט:ת שיצאת ט־פה
מח״י והכיוה ואח״ב ד״ת ולא נהגו כגכולינו זה ין׳ך כל ל׳ יוס ילכו כ׳ ה״ח ללמוד על הקכי
כ”א סימכי מתא או המרכין קורה מביאו לפניו ppמשכתית רילמרו ככית דהיינו יו״א
ומקורה כסדי תחנינים ואומר לו הזהר והשמי האררא 1וטא חצי ופצי ויום הכ׳ התהלים חצי וחני
מהיום הזה והלאה שלא יארע דכי תקלה על ירן וכן על 1ס סדין ער התשלום הל׳ ויפ-עו שנים
ישיכ קכלתי עלי ועל ראשי להיות ניסר הרכה ותי
לא וע ין כק׳ רו׳ח ליו״ר סי׳ של׳ד : י א כייס ל׳ יחנו כמנין גפ׳ן צרקס פיוטות
ה קכורה איך לא הקייו כיוט׳א משום וכיים יאר צאיט ככל םנס כן •
דגרול ככור ה צריות שדל ח שכחי י י ב כלילות הז׳ ילמדו כקול ים מעם ככל לילה
עיין מלה׳ק ס׳ כא דע״ח ע״א חי׳ על זה וכסי״ס ומ׳ט כל׳ לעז מס׳ ררן ארן זוטא '
כי״ש ק״ק חקר אפי' לשכת אמאי לא אתי עשה ימס' חיכוט סקכי ומס׳ גסינס הוכא כסיף ספר
דקכור קקכרנו ודחי ל״ת מלאכה וקי׳ רכקיכ אצל ר״ח וכלס ישמעו ויראו וילמדו כני הי׳ו לפחות
הרוגי כ״ר ואינו ככור למילף מיניה ואי יתעסקו שנה ראשונה אחי תפלת שחרית פעם אחת כשכוע
כו עממין אינו ככור למת : מס' עתית תשייס סי׳ י”א וס׳ נ״ו .
1קכורה מ״ע כקרקע ולא כתוך התכיה Itשיכריזו כשנת ז׳ ראם אני חייכ חוככודאי
או ארגז .סד'ר ררת״א ע' כ : י שיכא וישלמו לו ואם ספק שימחול
tקכורה דאין קוכרין צדיק אצל רשע ואפי׳ לי כפיריש וכן לגכי דירי שימחלו לי על הצער
צ׳ג אצל צדיק סקס וחסיד אצל י שנתתי לסם ואני מחלחי לכלס לכל מי שהכעיס
צדיק עיין כזה כאורן כס׳ שרה הארן ח׳א סדר והקניט איתי ולספק ממון מחלתי להם .
חיי שרה ועיין כסה*ק אכרהס את ירו ח'כ דרוש י ד ה»י גוזר כגייה דאורייתא רלא ישכחו אותי
ו׳ לשמועוק ד׳ס ע'כ וכשם שאין קוכרין כך אין כ״א כמה שוכיתי כשייית וכגרולית
חוכשין כמאסר אחר רשע חמור עם רשע קל■ לא כהפלגת חכמה ולא כהפלגת יראת חטא ולא
נחלק יעקכ סו״ס אמר : כשם צחקית וחסידית לא יעלס על דל שפתותיהם
ח קכורה כסיד עיין כגדי ישע ד״ך ע׳יא כלל זולת כמדות הכתומת לעיל מע׳ מ׳ קצת מהם
וכס שו ג כצואותיו : אס ירצו לומר .גס לא תוסיפו ולא תגרעו מהתואר
Dלוכורה לאשה עם כעלה הא' עיין מעכר של הק׳ק אפילו אות אחת כ׳א דוקא מה שהיו
יכק כשפת אמת מאמר כ׳ פ״ז י אומרים כק׳ק כן כהשככה וכהלצה וכמצכה ויזכירו
ועיין רו׳ח כיו׳ד שם : כעל ספר שמו אכרהס.
י ו ל ק כ ו ר ה אכ שמכר כגדי כנו לקכור מ י ו ס שעמדתי על דעתי מה שכא מידי לסתגכר
אותו ואין לאשת המת לגכות על יצרי היע וקמיס שמיא גליא אק
כתוכתה חייכ האכ לשלם דאין סאשה חייכק כקכור׳ עוניי ואת יגיע נפי ואת כל התלאה כדי לעכור
כעלה .הרדכ׳ז ס׳ד סרכ מט״ש סי' ק׳ז הגה'ט את ה׳ ושלא לכא לידי חטא עד יכולתי אלהים
אות י׳ט ועיין כתשו' מנחת משה שכסו׳ס הארוך אתה ידעת .וימצאו לי מליצי יושד על כי כונתי
, מפ׳ו ’ . ומגמתי שיהיה הקכ׳ה מרוצה ממני ולא להכעיסו
אא רבד לפתוח כדי ליטול דכר עיין סה׳ח וכוחן לכות וכליות אלהיס צדיק דכל ימי שכתי
סי׳ תש׳ל ועיין נשכ׳ח ח׳א וקומי חיו עיני ולכי לעשות דצון אכיט שכשמים .
סיו׳ד סי' ע׳ ועיין ד״ה עגונה : וככן הנני חוור כתשוכה שלמה על כל חטאותי
י ב ק ב ר ריוח כין קכר לקכר עיין חק״ל ועונותי ופשעי ותהא מיתקי לאחר אריטת ימים
מה'כ יו׳ד סי' י'כ ועיין עה׳ד יוד * ושנים כפיה על הכל וצא יזכרו ולא יפקדו שום
סי׳ ל״ה i • עון ואשמח ורשע ועם נכרא יהלל יה אמן .ועוד
^ ק ב ו ר ה כשמפנין מת מקכר לקכי צריו כתכתי צוואית כפיטות לצורך אותה שעה כמוסים
שיהיה .שם ת׳ח הראוי להוראה ’ עמדי חתומים כאוצדותי :
להורות לסם את הדרך ילכו כה ואת המעשה אשר
יעשון כין כעקייס כין כהנחה עוד זאת שיהיו
העומדים שם כמורא ופחד ולא לנהוג קלות ראש
מערכת קוף
וא׳ן לומר שלא לשחוק ולא לאכול ולא לשתות כלל א ק א קי חוורי לגכי ר״פור׳ה כריח דר׳י
אפי׳ טוטו! כ״א כאוננין וכאכלים ויאמרו אוי לט י שהיו זקנים גטין דע׳ג עיא ורוקא
שכך עלה כימינו ראו מה הוא אקריקו של כ״ו• זקנים שכמותם רלא כל הזקנים שוין לסמוך על
אף זקטתם . 25 כת
אזכור מער׳ קוף אברהם
דרהנן צא על משנה וגת'והלכה זך קדיש אן< גס יאלז שיהט עיניהם בעינים פקישית שלא
כ״א על אגדה ולכך קקט לומד ■ י יחעיט עצמוח משני מחים כ׳א כל אחד כפ׳ע
ר׳ח כ׳ע דהיא אגדה ען החיים ו'ל כסקדמתי נהפהק היאוי ועוד ואח דאם הוא מח יריע שלא
לס׳ ורעים ואני מוסיף דמי שאיט יודע הקריש יגצו לקיוניהם דאו צריכין לנהוג בו אבלוח כ'כ
אפי׳ על אגדה העדר טוכ מלתומרו דשגיאות מי ואם נמצא שם קיוב חייב באכלוח וכקייעה .כר
יכין יכדכי שאפשר כשפ וא ’ק עדיף . מן דין לשאול מהם מחילה דהכל נשכיל ככודם
הייט כקופס דמיו קדוש הוא כח קדש להטחם כמקום המשקמר וכמו כן יעשו לימוד
דהוא קרוש ואין דמיו קופסין י איש את קדוט ויתט שמן למאור לעילוי נשמתם
קדושין רנ׳ו לענין שעד נייד וכלאי הכרם ועיין שש נטד צדיכין להוסי דיקחו עפי• מחוף הקכד הישן
כת׳ עצמית יוסף ולפי הווה׳ק ם' אסור דצ׳א ע׳א וישליט על הקכד חדש והמצכח אכן שסיה לי
הוא נמי דקדש הוא יוקר מקדוש ועיין כקוג' וימהר מקכי הישן ישימו אוחס על הקכי חדש כי כל
אכרהם אות ל׳ ; אי וכה כשלו יה׳ד שלא יכואו לידי מדה ואת
דר׳ה אי י׳ל אלת מועדי ה׳ כט קידוש וידאו עיטט המקים לסחיוק אמן :
עיין אות לטונה חות כ״ט• מדוי ש יו׳ר מן הכיור ביוה״ב עיין קרית יר
ל קדליש ה יאשינה אליהו ת׳ל דלא קרשס ד' סי' ן' דקנ׳ב ע*ב . י
לעה׳ל ולכך סקריכ ככמה כשעת . מ ד ו ש ח וברט כעינן מבא דמנכר שלא טו
איסיד דסא וה טרם להחרכ יהי"ל דנהרכ עיון ברט עדיין יפ׳ת ס׳ כי תשא י
יעקכ כמנחית דק׳יר ע׳א . סמ׳ד סי' וי׳ווע' עס׳ד
אי מוציאי! מקדושה לק ושה קדושה לא ט ז ה ד ו ש יו׳ט דרבנן ואשמכקא ממקראי
עיין חיים והסי מיסאפיא ” קדש הרב המגיד פכ׳ע דשכק י
סי׳ ד׳ כאיות אופן , ושטת יאודה דע׳ו ע׳ג ודקמ׳א ע"כ וו'י דמ׳ה
ק ד ו ש י ן דלקה משלהן כעת׳י? .עיין לכ ע״א כתכ צ׳ע על הס׳ס מהמכילתא והשאלקוק
מהרימ׳ט הי ת ן יכין וניעו י דהוא מדאורייתא•
ס׳כ הי׳ א׳ הגיד מרדני הי׳ ג' נשנ׳ח ח״א סי' ט ו ב ה ד ם יש שטא ל' החלטי יקדם לכל
נ׳א קיית ד' דקי׳ד ע׳א מלאכת שלמה חכים ויש קדם יהוא לאטקי דלא נתאחר י
וכתפיו על הכתא ייוש אי לתלכשת הק׳ל ה'מ ויש מתאחי אסיייו התוה׳מ ‘pשמיני פ׳א פי' ל׳א ׳
ח׳א תי' קמ?אכיהםאת ייית׳כ כדיוש ה׳צהלכשה
קדוי שין כל׳ לעו עיק להיכ נח״ל ני׳ו גל חי ה ר י מ ה דמעכה תמיד צייו דהכתוב
י ת״גע׳ק דקדושק דקפ״ס ע׳א י יציין כנט כמשיך ב׳ב או כסשוו
נכיה יד אי אתקש הייה ליציאה לד קדושין כנס או או או אסר או כאשי הקוה׳מ ה׳ צו פט*1
י היי לענין גט כא תאיהרה דיתיר י פי' ד'•
סטכעוה עיין כס' כהי בהונה ס'כ וכענין נשיאיה אס הוא כאים כאחד או סים יט קדימה
בפים ה1הירו כלתי בית יד ועיין מעם לועו לענין יכא עיין אוק לטונה אית מ . י
ההפלה ועיין יי אליסו ושישי הים ת״א דף קכ׳ט ק י ר ו ש שכת ויו״ט שלא חקם כשל יו׳ט ך
בדין חציצה ועיין הישכ׳א ת״ה קי׳ ^ב לענין ציץ לחוור ולקדש אית אמת ’ *
חפלק . קי' ג' ונטי שם לענין תשלומין של קידוש כיו׳ט
כעל כיסי או בעל נרחה והיכא לה קדושין אי איתים נתשלומין ליומו .
יאמרו כסיף רוצה אט עיין * י שאומרים כולם כקול רם דתדי קיחש אך
להיב בית היין ני׳ו רמש ג' לשה׳ג ועיין להרב קלי לא משתמעי עיין אית אמת ׳ י
המגיה כתי מאע׳ד קייהפין ו'ל בענין נתינה הי׳ ד׳:
בע ’ נ אי שמא נתינה ומק ; כיתומה קטנם יאק' סרה אמי כב הדוימי
בסשש קלא דהכליטח עיין קרית לו קדושין יוסן* עיין להיב נס׳ל ס׳ג דק׳יה
י ד׳דקנ׳ב ע״ב: י ע׳ג ועיין ספדי חיים P׳ תצא פי' יל׳ה ולא ראו
ז ל קדוי שין לכלה נדה דטגע בה עיין הגיר לסיב בנק אריאל שסכיא וה כריו נטן כענין
י מירכי הי' י׳ על דניי הרב י רבקה יע׳ש .
בית יאודה סי' ג׳ל יביס עמיו על סנדקיס ומים לעטנא דאתתא ובא בעלה הא׳ JIDקדושין
אסדוניס ; ............... י יטי«־ת לתווי לא׳ ולנסונס V
דהקכ׳ס קידש את ישר! 1במה לח קדושין אהין סי' »ו'כ יס׳ה ע״ר הגס׳ט אות תיכ׳ו :
י קידש ואי הגט גט ואי יכיל
להסוירס על כמה פיטיס מוס המצא כקוג׳ בכיר יתום על מה נתייסר ואם יאמרו כד קדיש
סופה שבתי׳ס ש׳ת שק׳ח כדיך ארוכה ; יחד עיין ננק ציון סי׳ קכ׳ב . *
יי׳י של יב מונה ואייל כת' טל קדויםות ק ד י ש על או״א עד י׳א חדש אשל מפרי כה
פחה עינים כמנהויז לדקיו י סי׳ ה״ן: י
יס׳ד ע׳א וכי. כ 1ק ד י ש אומרים למי שנתעלם אפילו כעל
מ ק ל ל ש ה שבסן להיכן הלכה לא שייך אשם עיין יד אהרן סי' טו׳ב הגכ״י י
לסקשוה כקדושה דמים ראם י אות ק׳ב והד ’ 1יומה למלך לא׳י דאומרים עליו
נתייאש המכר הי׳ל קפקר ,הר״ן כחולין דלק׳ת קדיש.
וה׳ר
\ א tמ י מע׳ קון« א ברדס
הי*ר רקע׳א ע'כ ועיין כס׳ מעכר ינק כערך וס׳ר י!רכ שדס יצחק שם כשיטיוו ^ r
ענן הקטרק כארוכה . m mקוריי כ׳ס וחומרי כ׳ש עיין חולין רב ן
? מי מ ת חלית מצינו איהיה רכין כקין ילהיב אסלי יצחק שם 5א' ה •
וכין כחייף יקים משעה יו״י אוקן אמרי' הכי :
:קשי מירח לילה כיום ויהי עי ער הכקר ולפי \^ד ד ו ל א לבכי ריני נפשיח סוא מס שהיר.ין
מיזמי הייה״ק רהמעלה ייקר הואכעירנא רמשחעשע אוחי תכף • היי׳ף כאגרתיה *
עם צריקיא בג׳ע מי פמחאחי כחויף יאכר עונה ביכמוס ועיין למדן כ'» 5הל׳ ^_ישידי סתורס גבי
היכח ועיין כף ססיים סי׳ ג׳ וחוכ״ק ס׳ כא • _ רין יחריסו כשכ׳ב :
i nחונ ט רי ם שורש עולס « איחא כויהק
ד־־ןל לוימךן והימר צת׳ח באישון לילה ואכלק ס׳כשלח ינ׳וע׳כרסואכמי
פטוי .מלאכת שלמה סי׳ ג׳ י י ראש גייסיח העשיי הפנקס לנחוב « ראשי פרקים
אלא רכטניעוח עינא רקלא הכי יכייני ומי פטיו
הו״ל כפעמונים של ח׳ק מנשמע קילס חייב לעמוד עיין מן ל באשה עייה אס הוא כק ש
י פלפלת כל שהוא הי‘ ר' I
yרי׳ לי לגכי חיו רוכי עיין קרית י' סי׳ מ ה הו ט פין א רנהוריחא ווס׳ק ס׳ ויחי
ע׳א רקנ׳ו ע״א • • י כחיה׳ ר׳א ע׳כ וקי׳ שם נלי I "יי
לל קי ’^• כמקום מנהג עיין ירי רוד •p׳ קכ1 גדול וממכס מרס קלאה אור ^ :
ולגכי מצין ולוקח עיין קריח ר׳ דף י י מו n l ’JD pבכלל פירוק • סכוקיח פ ו
קי׳ר ע' ? ועיין לה׳ה שער אשי ח'כ ברגל סקי״ל מ'כ : י
מל מונ ס לכיח יה שאיני ?כנס אי ככלל
ףןן ק׳ן אכי מן המח מאבי מן החי וכן נאסיו לו הפייוח היוצאות משם • י
פסח קטן מפהח גרול וכן וכין לגדול י י עיין מי החסר ח"כ ס' חקח והיכא רנפל הכיא
• מק׳ו לקטן■ מגילח חענית עיין חומ׳א כישעיה ככ׳ מקומוק וכירמיה סי
טן ק׳ן ראיח ליס פירכא הינא ראימר מה ל׳־א ויחיקאל סי׳ מ׳ר יסיף צפציס ויפריח סי׳ כ׳
לס׳ הייני רהפירנאיאחיו ח דינא י וסיכא רמכרס וקנה אחרק עיי Jלמו pר מלאכת
והוא כמו מעיקרא ררינא פירנא והינא ראומי שלמה חכים רנ׳ר ע״ג י
ע' קוכיס קוא אסוף יינא .הייטכ״א כחולין דף מ ח מ טי ג א חריך שקי קוא ר' וירא ונכלע
תי׳ד ע׳א : כחלמוד ככלי אוח סע' והיא ^י
pק׳ך ג' ק׳ו כוס אח׳ו כנגעוס פי'כ מ׳ו ר׳ ועירא עיין עוסרש״א פ׳ו רפ'מ ואין יה כר ז
עעעון בזוי לחכיכ מממון לנפשות י לכר רלישנא קלילא מרלנין היו ככמה שמוק כן .
כניו ובנותיו ומישע לצדיק אלא ראי כ?יו וכנוחיו
השיבי כממוט ליכא ק׳ו וצ׳ל רחחון הניב עליו מ ט מטל אוכל נבלוק רמצווין להפרישו עיין
הייט כניו ובנותיו והא מיהא אי?א הריגס . כיס כס' בנדי שש סי* שמ׳ג ומו ה
״ חק׳ל א׳ח מסי׳ ס׳א ער ^ס*ט•
י יי
ק׳ן או סוקר ולומר ככנין אב עיין זי ע ל מטל 1כית הקטן עיין שס׳י ח א1רדק צ(הק צ
אכיהס פסקא קכ׳ו י א־־ח סי׳ ח׳ וח*מ ח׳ב סי׳ צ׳ו;בן
p pמ ץ ל״א ריו היכא ראיכא למפיך פסחים י׳ג לנדרים ושביעה עיין ערון לנר ר״ס יש א
רח׳י וכחב כס׳ מיאה האופנים י ובמופלא הסמון לאיש שם• ו?ל דיני קטן אסף
רזה שיטת ר׳ט וליק הלכחא טחיק יאפי׳ דאיכא וקיבץ סרב עושה שלום כחי׳ למגילה ולענין שערית
למפרן אמיינן ריי : וסימנים וכמספר השנים עיין זטת משה כולה.
ipמ׳ן מאי ראמרינן ריר לכא מן הרין היינו ולעני! נישואין עיין שמחת יו^ט סי׳ ט׳ וכגרי שש
כעינש ארם צא כעונש שמים וענין י קי׳ א׳ ומו׳ה חק׳ל מס׳ב היי ן׳ ויען אביסם
ירוק ירק שאט רלא רצה הקכ׳ה להענישה יוקר ^ סעיף כ*ו;
מו׳'אהלי׳ן דג׳ן ע׳ר. הט♦ שהטא עיין קס׳ח סי׳ תרצ׳ב ואגרת
ק ך מ׳ן שאתה רן תהילתי להחמיר וסופו י י כראשיח פ*ה ולמוס׳ר כסא שלמה
להקל ליעת חכמים איט ק׳ו ולדעת י כרחש יויר לסלכשס ר׳־ן ע׳ג וצמוה׳ר אוח לישועה
ר״י רן בק״י • חיית כהנים ה׳ הודיע פ׳ה פהקא דיוש א׳ לתשוכה ובה׳ נסם סיים מע׳ ז;ובס8יו
ה׳ וכפסחים רכ׳ו ע׳־כ סיכה רל׳ה ע'כ יכיריש׳ ממורי סיים עמור תורה וול״ח ^ח'ב רוי ו ע נ
פ״כ רפההים ה׳א • ^ ופתס׳ר ח׳ג ררע׳ה.
H Pק׳ן תרו רקתיי עיין חיים לראש פסקא בל ר טן דאין נזקקין לנכסיו;אי אח כ יישי
יו׳ר בענין אי פשח כעי סיכה ואי י י אוחו גדולים אי כע׳ס גיכס מסם י
שיכה כעי מצה יכהשמטוח opועיין רש׳י כחולין עיין זל׳א אניגרור כנקוכות רק׳י ע׳א ועור שם
יקי׳ר ע׳א ר׳ס אי סכי אטתי הגרילה נמי ק׳ו ר׳ק ע'ר :
מכניו ועיין חוק' יומא רל'כ רע״ר ר׳ה תנא רכי 1ל מ ט ר ד ת רמעשיר כך העולה רכחיב ישימו
רי״ש : קטייס באפך וכליל אלא דחרשים י י
מ׳ן פירנא מינה וכס מנטל אכל פירכת צקטרת רלא שכיסא ביחיד אן נטלה משכחח לכל
תיכית איט מכעל לגמיי תיה׳ שנת ^ אלא רלעשירות וראי כעינן תרתי עולה וקטיס
,יקל״כ י
אזכור מע קוף אברהם
p jp j^ejכמסירת סמפחח עיין להיכ נח׳יל רקל׳ג ע ’א ,יק׳א י״ס חוריע כתה הפייכא ד fית
* י ז׳ל ח״רפ׳גדכ׳כרמ׳ט ע'כ ועיין בס קושיא רקוהרו לגמרו אינו אומר ק׳ו כייז שאינה
לעיל ר״ס יזמן . • כהוכס כהו׳ כמ׳ש כמ*ש הרא״ם פר׳ וירא מוהרש״א
דאין ציין כצכור עיין להרב ח׳ת פב פ׳ר רסנהררין ועיין למוה׳ר נשמת חיים .
אדם מע' זו אוח כ' : י י
פג דיין כר׳ אמות עיין קיית ר' סי' ס*כ ראית ליס פירכא אומר הש ’ס מה קן ק׳ן
רקנ׳כ ע״כ • י ואם השכח אחר שמכיא מקרא עיין
פד קנמון אם הוא קנילה עיין אסל׳י רף לרש׳י כפ ’ק רמנחוח כר׳ס מס שפירש מס ואם
ע׳ט ע׳א : י י השכק ועיין ק׳א ה׳ ויקרא פ'כ פי' יו ׳ר שלא הבין
פה pjpמס שנתחייב אם לא יפרע כיום פן וכן סרא׳ם ו׳ל שם ר״ס מן סבקר לסוציא אח
הנועד סך מס ופיע המקלח אי חייב י סנורפה•
ליחן כל הקנס או לפי שיעיר שלא פרע עיין ט! סח מ׳ן כמקום רכחיב חוקה או כנס היה
ח'מ סי' ע׳ג וכיו׳ר קי׳ רח׳ל ומשאת משהח׳מ ראוי שלא לומר ק׳ו .קדושין רי׳ר י
סי' י׳ט ומר כריה כק' קול אליהו ח׳א יו׳ר סי' »׳א ועיק ילקונו רמי חשק״א ראמרינן ק׳ו אף
כ״ו ופני יוסף כהפטיח ס' ני חכא . רכחיב חוקה כמו יוס׳ב ופיה .
פו pjpכמפוחס לפי ראות עיני הריין .
איחית יושר פי'ג מצוס ר׳ך וקנס י ־ ^ 0ד׳ ן לחומרא מקשינן ולא לקולא • חים'
שרוכי סכח עיין חיים ושלום ח"כ וכית היין דרוש א' כחמורה ועיין כס׳ משק כיחי ועיין *
לשה׳ג • ק ’א p׳ ויקיא פ'כ פסקא נו' וכררכי הק׳ו ^עיין
מנס אינו לעולם אלא אם ח1ר צא יש פז ' paמהררי נמרים ק׳ק ועיין ילק׳ר רפ׳א ע״א •
קנס קרייר ריק׳ח סע״ר :
פח קנס כענין מורס כקנס עיין שיכח ציון כמס ראחמר רמי ולא כמאן רכחיכה Wד׳ ל
. סי׳ ק״ט• י רמי עיין כק' מראיח העין כפרק * ^
פט קסכר עיין י"מ ומשק כיחי והרב מהיין ^ו טרפות ומ׳ש אני כ עוניי כסס׳ק אכרהם אח
ישראל ני ו הכיא ראיס מסיגייא י עיניו כחולין לריס כס׳ר .
רגטין :
צ קפוח עיין גטין רנ׳ט ע'כ^_ופי' רש׳י עא מלות יחמורית עיין יכח השלמים סי'
מקצר רגליו ועיין רש״י ככריחית י י'כ כפרשח רלי רלוח • י ^
ר׳ה ל' סילוק ועיין כסי הערוך ר’ה קשח ; מללת לריין כיה״ו עיין מוייס חק׳ל
ח׳־מ ח'א סי׳ קנ׳א יר׳־ל ע׳א ^ י
עא pרא אורחיה למנקט תחילה הפועל ופני מכין ח'כ ררי״ו ע׳ר •
ואח״ן סרכר אשר יפיל כו הציווי ק ל ל ת חכם שמואל לקרנא על שדרש ^
הרא״ס ס' מטית יסשיג עליו סרכ אסלי׳ן רס׳ן על המידוח והא והא גרמא ליה *
ע״ר ממ״ש הרא״ם עצמי סי׳ס תצא כפסוק ל׳ת לקנרת רשכ׳ם ועיין להקר״ר ררב'[ ע׳א •
שור כרישי והיינו הגורס קורם טשא אי להפך ועיין
עור להרב אסל׳י ס' שופטים רצ׳ג ע׳ג ובספרו ש• קללות כמס סם מקפרם וקללות של
שכוק יאודה רקי׳ט סוע׳ג: משה רהן טוכות מכרנוק *
עב pרא ררך הכתוב להיות פורט את המועט עיין צמ״ר ח'כ ס' חכא .
משום רילמר ארם לחלמירו ררף י , ק 0יצה ככלי רהשמיט סרמכ״ם עיין
קצים וכגון כסמית והיית הטהורות רהן מועטות שיכח ציון סי' ל׳ס . : י
פרט סנחוכ וכעופית הטמאית מועטות פרט }♦Mפירות כקנין סגוף רמי ואי יש כרידה W
הכתוב .זרע אכיהם ס׳ ראס פסקא ך' • עיין יקי העין רצ׳י ע׳ר וסחוה״מ ,
צג קרא אסמכתא כעלמא לפייס לעכורס ' pמשפטים אות קי ’ג רלמ״ר לאו נקס״ר כרין
ולחלוק ,מח'כ ולטכילח ירים י נזיקין לאשם מנכסי מלוג ועיין לסרכ כית היין
וכלים ולערית אשס כאחר וכיוצא .ז׳א פסקא נר’ו ררוש ג' לסלכשס:
קט׳ז • מ ה יותר משיוייו כרי לעשית חפיסה X0
צד ק ר ^ אין כיריט לחקור שהיה ראוי קטי לו ירי רור סי' ע׳א ושמו משה *
סכתוכ שיאמר לשון אחר או י רקצ׳ט.
שינוי המקום אלא מה שיש כירינו לרריוש הוא לשון |Wקניי ראולינן כתר הגוים רחשיכ קנין
יתיר .רכיי רור ס׳ אמר רז׳ן ע׳ר ר׳ה לפי יעיין י י עיי; כיה כס' מסצ׳ה סי' אמ׳ת . '
ק׳א שם : , p jpכדי שחסא קנויה לו ע'מ להחזיר
צח קר<^ רמייתר ראתא לרריש רלהיותי י י לא כעינן שיהיו ל' יום רש׳י כחולין
חומיא אתא כגין יין ושכר רלח׳ק י י רלק׳ח ע׳־א :
השכר אחא רחייב מיתה כמשתכי ולר' יאורה היין קגין כמירי רמצוה מס שהוא מירי Q
מיוחד אקא רחייב מיתה כיין רוקא .התיה׳מ ס׳ רליתטת כהונה וכיוצא איט מועיל
שמיני פ״א פקקא א׳ וציין שם למ׳ש כזה כס' אחרי חולין רלק״ח ע"כ•
צו ,
נא אזכור מערכת קוף אברהם
ק ר בן חטאת קוימח לעולה עיון ריוי די ר w 3ן ף א כרבאיב אי בעינן עיין שיכחציוןס*'
' דנן אית ב׳ן פב׳ה ולב חיים י י צ״רו ופפיי פייס פסקא פ״ט וקי״ט י
ח׳א מפי' מ׳ ואילן וראה חיים ח'ב ס׳ ויקרא ; וק״ע :
קטל ק ר בן צכוררבאבטומא׳דנאבל לטסווי מ ר א נדרש לפניו ולפני פניו וי׳א לא צ?
עיין בפה״ק אברהם אח עיניי י י > לפני פניו וי׳א נדרש לפני פניי *
g 'p ?!;ipכעידו אוכל הק״פרלועס בשיניו ולא לפניו מכח הכרח מפפפיס^^ .היב פד׳ר פ'
אין הפק רלא יוכל לעשיח גמיעה * ראה דרב׳ט ע״א !■
מיין רמערב טעם אחר ונעשה כבוש בפיו הס צ ח מ ר א ב' טעמים ממקרא ^א' חשיב כ'
בנים אט בוס נ'מ לאפקומין רהוקן לא יובל לשרות עוון קריח ר' רקמ׳א ע׳א . I
אפקומין כיין : ר,דא פי? הש׳ס בפבינא חייפא מפפקא
g 'pעיין להחנא במש״ל פ״א מהל' כין קראי • בב״ב דקי׳אע׳בע׳שבפי׳ י
ק'פ ה׳ה דנפחפק ולא הביא ראיה * רשב׳ם ועיין לההיפ׳ ביומא דמ׳ח ע׳א ר״ה גירעין
מרין שחוטי חיק ראינו חייב הנפסל דהבין ריש ובובחים דכ'ה ע׳א ר״ה גויעין וכיב ק׳א הדר
לרחוח רלא דמי ודוק • ויקיא ע'פ חקח עולם ועוד שם ע'פ מרם הפר
קי ח ק ר ח ה בביתיס פי' שפל אנשים במו
עלה קיח ומה שפירש רש׳י י י ק ר ר א שנקים לקרא ראוקי אנפשיהורחיק
איט פי' הקיבה ב׳א פי' סענין מהרש״א בח״א פרק תמיר נשחט ובפ ף פרק י י
^ פ״ק דמגילס • הא ומי .
קי ט ק רו ב מהו עיין פט' 1ראהלוק מ'ב ■ מא מרא דבי הכחוב בהוה לא אמיי' הינא
יהיה ראוי דלשחוק קרא אלא *
ק ר ל ב למראות נגעים עיין ערוך לני לד לבשהואלשטק מחיכה לחיכה שיין לומר דבר הבתוב
דש׳ו ועיין שמע אביהם פי' ’ בחיה .והב שבא בשביעות ד׳ל .
נ׳ו • ר.מ ד ר א הדרן הוא לו/חחי׳.הפעולה ואח׳ב
ל ב א ק רו ב ורחוק ישן וחדש עיין מסבת ומן הפעולה • ק׳א פ׳ אמי •
אהלוח פט״ו מ״ב ■ * * ע"פ כל מלאבח עבודה לא חעשו ו'י תקרבו •
מררבנןאלא רעשו החומרא מראו' לבב
מאיי בק עין פ' ואתחנן פסקא * * מרא דיו התלמוד לקצר במקראות או דנ
ל׳ א ■ י■ להופיף■ הריטב״א בב׳ב פ' יש
ק׳י ^ לאלם עיין אחי וראש פי׳ יו׳ד. קב ^ נוחלין ומהיש׳א שם ויקר העין גבי ונתן הבהף
וקם לו בנה אצלו ציו׳ן י
ק ב ל ק׳י׳{ אע׳ג דהתנא נקט בסדר קרא דה מרא דאי לא בחב קרא עיין פני דוד
בשכנך ובקומך עס כ׳ו לענין * * פ' אמר ועיין אהלי׳ן 'pקרח רף י
ברטחיס נקט כסדר תמירין בשחיית תחילה י ^ ח׳ל רע׳א •
חוס׳ יו׳ט פ׳א דנרכוח מ ד • מן מרי ובחיה יש ביאושע סי' ט׳ו ולנו
ק כ ח ק׳נ;{ שעל המיטה מעומר עיין שערי לדעת אם הוא לדרוש ה' האחד או י *
ציון ומויה באצבע וכשפיו ברכ׳י י כמו קרי ולא כקיב וכתיב ולא קרי דהדדשוק אינן
פי' ב' אוח ב' ובת' צפנת פענח חדש משם ס' שווח ועיין מש׳י :
הקנה בין א״י לח׳ל ובמאמרם ו׳ל בל הרי בא-י מ ר א בא ום ולימד על 1ם הייני פיפיה מן
וט' וול״ח ח״ב ימ״ח ע״ב ■ דקרא מפרש ציישא ד׳י בפפחים * *
קבל jy 'pשל ערכית קורם צאת הנכבים • עיין שמע שלמם ס' ההד ע'פ ונמבר לגד קושב‘'.
עיין חיים וחפר פי׳ ו'• * *
ק רי א ת שם אם הוא את שאין לו tD p Hpררא אורחיה דקרא דפיפא מפרש לריש׳
שם מעיקרו או שיש לו שם ’ י בגון והביא אמחי בומן דבקורת י *
ומוסיף עליו עיין סתוה״מ פ' אמר ע'פ אשר שמחת יאודה הבריחות לדי׳א .
-חקראו אותם י DPמרא החידוש יקרים תמיד בקרא התופ׳מ
ל ג ח ק רי ע ה אי בעי על עיס׳־ק חביון ס' טהרה פ׳ב פי' י׳א . * *
ת״ו ושאר ערי א׳י עוין י י
קי קרא אודחיה דקרא למגלי שאיט מצוי
ראשית בטרים פי' ט' ■ במצוי תות' בשבועות ד*ו ע׳ב• י י
ק ל ט ק ר בן דבהנים אוכלי׳ ובעליםמחבפרי׳ קיא קרכנוח סס׳ו עיין בינת ציין פי׳
י עיין חורת כפנים פ' שמיני * ’ א' ועור שם פי' מ ם לבוסז • *
ע'פ ואותה נתן לבם לשאת את עין העדה לבפר שחוטי חון אם אחד העלה על המובס ואחד הביא
ורש׳י בחומש שם; הראש מי החייב•
ק ל ק ר בן סיכא דקוא 1קן עיין אבדסם את לןי ב ק ר בן בענ ין ובת ישעים תיעבה עיין
ידו ח״ב בדרוש י״ב לשמועות י אחי ייאש דיוש ב' • *
ועיין כיח היין דרוש ג' לוטי . קיג קרבן חמות ווכרות בטוף עיין אסלי
ה ל א ה רי א ה בפרשת סקרבנוח אי יאמר יצחק בחילין דפ׳ח ע׳א . י *
בחטאת ואשם כאילו הקיבתי י י 26
ע״ן
כו
«זמר מעדנת קוף אנרהם
למה לן ל בן דהוא יו״ט שלו אם נם במקריב עייז לג תיית ח'א תי׳ טו״כ וס׳י וראשית ככורים
’ י לחטאת לכפרתו הוא זה עיין י סי׳ אי.
שעות ריכנן רס׳יח רע״א ישם כסיע׳ג נסתפק גוים כזס׳ו אי רצו להקריב הלב דרבגוח
על המקריש נער חכירו של מי הוא סיו״ט יפשיט אי מויין להם ואי בעו י I
ליה רהיא של המתכפר ולא של ססקריש יע״ש ועי כסנים עיין סר״ר רקמ׳ו ע׳ג•
כחי׳ למגילת תענית • מי שהביא בפיהו של עני והמקרי' דלג מרנן
ל מו ל ר ב ן סחיס ליכא ולכן חלכס מיקר עשיר ציין להביא ,קרבן עשיר י י'
י ראינו נקרב לגביה והסיר רפעמי׳ י י גת׳ ופסקו סרמכ׳ם והקשה היב מול שעה ממ׳ש
ג׳ עם נכ״ר ושוב ככהמס אן כחיה לא יכא ואם הומב״ם טפיה רמכיא אום על אשהו ובניו ומביא
יכא לא יש לס תקין אן כנססה יכא כסקרכס נפש קרבן עני כמוהם ואמאי אינו מביא קיכן עשיר
הישע ינעשס ר׳ מיתית ב״ר יסקייב למעלה מיכאל מורעי נר׳ו רצה להיז חיי£, וסצ׳ע וסרב כמוס׳ר
נפשית הישעים רנעשים צריקים ע׳י שיכא למטה להביא ואם לא יביא רחיוכא רמיא עליה
בגלגול הזהונק־כלקרכןונחקןכ'כהצמ'רס׳ ויקרא הוא מי יניא וישהו כפיהן ולכן מביא כמיהם
רר׳ז ע׳יא וב׳ ועור לו ס׳ אתרי ררכ״ה ע׳ג ועור קיכן עני אן כמהנרב נער אהר מי סכניסו שיביא
לו שס ררכ״י ע׳א וכשם למס נקרא קרבן ועוד לו בער זר ולכן צרין שיביא כמוהו קיכן עשיי זה׳ר
הי׳ס ני ררט״ו ע׳ג מהש׳ן רואחן אדם תחתיך יצ׳ו :
היא כמו קרכן יע׳ש ווה ימיו כתורה ארם ני לו ל ד ר ר ב ז צבוי אם הוא מהיומה הלשכה
יקריב מכם קרכן לה׳ מן הכקר כלומר מעיתר י או כשגבו מרוב ישראל מקרי I
רנפש ארם ינא לקרבן כשבא סן הבקר בגלגול ועיין קרבן צבור מחלוקה רש׳י והרמכ״ן עיין כס׳ מראה
לעיל מע' ח׳ י׳ה חיס מ׳ש כיס ; הטנה רנ׳ו ע׳ר.
ל ר ב נו ת מ׳שיסקוראכפריהקיכט׳ ל מ? צבור לא היו כמרכי ואפילו מלה ר״רבגות
כאילי הקריב סייט שיעסיק י ’ למ ר שהיו היינו משבט לוי י י
כהלכותיו כסלכית מעשה הקימית צמ׳י ס' נו לכר סר׳ר רקנ׳ר ע׳ג :
דרי"ג ע״ר יררט״ו ע'כ ועיין למיה׳ר איח לישועה ד ל ן ד ר ב ן מחוסי ומן על ליל ח׳ אם עלה
מ׳ש כזה כענין הלכות פסח בפסח הלנית תג י דייר ואם כחולין אסיר עיין שכיה י *
כחג : יאורה רקכ׳ב ע׳ג•
המעלה בחון כזכחים רק׳־ח למח לרכן 5ייין ej'pאי אכל יצחק כיום עיין חיים
ע'כ מחליקת ר׳ם וי' ייסי כל י י לראש ומגיר רכויו וכיה היין י י
חד מקיא ול׳ סימכ׳ם נפס׳מ שם חמיה מאר ררוש ס׳ לשס׳ג .
רמקרא יפ־ין נגמ׳ לי׳ יוסי מקרא רסכיא ר׳ש ד^יףן ה׳׳ןן וקרבן חגיגה ככח יחיר עיין
ראיס וחי׳ מטח הוראת שעה היחס מביאו לראיה כיח היין דרוש ס׳ לשס׳ג• ’ *
לי' ייסי והוא פלא ושוב ניפס ס׳ עיני יור למיה׳ר ניקור ר׳ ימים עיין יר שלמה מלט דרבן
רב הר׳א ו ’ל כעל ס׳ חסלה למר ויאיחי לו כרל״ס בריוש לשס׳ג וכיח היין ריוש ג׳ י *
ע״א שסק׳ כן ולא מצא מענה . לשס״ג .
חמירין מחברון תקונים תקין מלמ
מערכת ריש ל׳ רע״ג ע״ב. י י י
n W pב׳חמיריןאינ|צויכיןשיהיו NDP
א ף׳ אליעזר סקליי שהוא הפייטן לפי רכרי שוין כמו שעירי יוה ך אפי י י
סחיס' בחגיגה רי״ג ע׳א שהוא כנו למצוס ז״ר רס׳ן סוע״ג .
של ישכ׳י הוא ר׳ אלעזר ועיין לסיב היי החיית רסלל סיס מביאו לפתח העזרה ממב מלבז
וכמס שהאריך סרב מח׳ב בא׳ח סי׳ יק'כ יע׳ש י כרי שלא לכא לירי מעילה עיין י י
ולפי רפיי התיס׳ רחגינה רירט של הירוש׳ לתפוס לח״ת יס׳ר כקוני כרן אה אכרסם בק׳ בא ועיין
כשי' ר׳ אלעזר בר׳ש את׳ש רכרי סחוס׳ רפסחים צמ׳ר ס׳ אחרי ררכ׳ס ע*א :
רק׳ט ע״א רכפייטן נקט כהירוש׳ ענולית ויש׳י מיספין לרעת הרמכ׳ן לא ממג מרבגוח
ביומא דס׳ז ע׳א הביא י׳ אלעזר קליי וסנה נכין הקריבו ישראל כמרכר וסק י י
רסוא אלעור ולא אליעזר לפי רכיי החיס׳ סנ׳ל ועיין עליו סרב פני ייסף ז׳ל ס׳ פנחס אות י׳א רמבואר
בצמ׳ר ח׳א ק׳ק ר׳וסע׳א ועיין לסרב פרי מגרים בהרע׳ם רסקריט יע״ש וכונתו רבמחליקת הוא
בחס? סי׳ קי׳א ועיין ברכת מל׳ח ח'כ כסוף דרוש שטי ולפ׳ז על מ׳ש שם הרמב׳ן רלא סקריכו נסכי׳
ב׳ לשבת וכור• כמרבר על זה סי׳ל לערער רהא נמי במחלוקת
ל ר׳ח רחלן חפלין בכתר ושוב היא סנרק ורוצה הוא שטו והוא בגמ׳ בחניגס ר׳ו ועמ׳ש הרב זית
להניחם צריך שיבין •אית אמח סס׳ר רענן רה״ן ע׳ר .
ו׳• וזה שיין לר׳ח כשחל בעי׳שינוהג לקרות שמו״ת שלמים כתב הרב צמ׳ר ס׳ ממד מלמ
כטו״ת . ’ אמור ררכ״ט סוע׳ב רכא על י י
ג ר’ ח לענין מלאכה אי לנשים רוקא עיין. חטא ולכן לא יהיה לעחיר כ׳א חורה כלבר יע*ש
ברית עולם סי׳ קכ׳א וכסו׳ס וכחית ואין כונקו רכא על חטא מיוחר כ׳א רבא לרצית
בחיים כרווש להספר ועיין יד נאמ; כסיה״ס ריצא אחר שנתכפר בחטאת ואשם לרצויי למאייה אן
לקכן ריני י״ת • לעתיד יהיה להורות לה׳ ולא לרצות על חטא שקרם
י ר״ת לו ונתכפר.
אזכור מ ע׳ריי צ{ אברד׳כם
ף'ןי{ ב״פ דישן גריל כמשה מפי הגבייה יו
ימחדדן שמעתתיס יוה׳ק סיף סדי
שקקט קידם סכיית י*ר 1לימי לקיים ל ר°ח
לנו אח נל חכמי ישיאל לפי ס'
במדבר . אכודיהס שסכיא כקמ׳ס רצ׳ר ע”א למה לא חקני
ון• ףן**»ם אם הוא טמא אי טהור עיין
לימד כחס׳ס דלשאד מיעדים סימכים על יה ר
לסרב שלחן המלך רף ח״י ע'כ
אך בכסא ליום ה^יט היה ראוי לאומרו כסיכיח
ילהרב בית אסרן מע׳ זו והמאה יראה דיש להעיר
בעידן הדיה ושמא כעבור יה נחקן מי שכין כאור
עליהם מינם יבם •
ייה״ב וכש׳ח מה שלא חקט כפסה יעציח .
טן ר׳ אבא היו ג' עיין אהלי יצחק בע'י
ה ר ^ןי ה להכטה נסלקן אי ראיה מרחוק
רז׳ן ע׳ר • והבטה מקייב אי להפן .עיין
tDר׳ח להחליף שמלות עיין צייאה מחיים יפ'מ ה׳ג רר׳ה סי׳ ר׳ • יבין יאיה להסחכליח .
ויש סמך מהחקינים תקין כ׳ר^•
עיין חינא יחסדא ח״ב ר*ס ועיק נשנ׳ח יי׳ד סי'
ט ל ב ר״ה מקדים התנא לשבח ושבת לי ’ט
כסדרי ביאשית .מדביק כהשמטית • . י
דקים עיר י ואי ריח אקיי מיער עיין פיק
פני יקן בעששית כחכ הלרן״ט ח׳א ראיית )
סי' רע׳ר דיאיה מעלייתא היא
דשכועית דיי י
והכיא סיעחא מדבתיב יאיאס אח ס' עי אספקלריא
י ח ר׳ח כבתי דצ״ל ועמך .גן המלך אית יע׳ש .ואביט יס׳ן עייר למ׳ש כסה״ק שמע
קל׳ג מעיל ח׳א רמ״ב ע״א ובית
אברהם •p׳ מ׳ו רקכ״ס ע׳ג לענין הקכלת פני
ובית היין דקד׳ס ע׳ב בחס׳מ והגיד מרדכי סי׳ רבורסכאתי שס חשו׳ אחיח סהלק׳ט ועיין נטר
ד׳ . לסלק׳ט סי׳ קנ׳ר ינסחפק לענין אי געינן רלחיי
י ט ר״ ח במוסף בשנת העיבור צריך להיכיף ביקריס ופשיטא ליס רכעען שיראה מלא יראו פני
אח -אמירת ולסליחת עון שיאמר
יע״שועיין לסיב שעי אע־יס סי׳ ע׳ח וה׳ר הבאה׳ט
ילכפרח פשע • חמ״י בהל׳ ר״ח משם רבי וקובית ס•׳ רמ״ר דאפי׳ דהח׳ס היא הוסא חייב^ לקום
ס׳ שמית די״ח ע׳א .י
מפניו ויה נראה הפך 0׳ הלק׳ט .יסנו׳׳ר ח״א
ד ר׳ א חיסמא ולא בן חיקמא • ייא ס' בלל ד׳ סי׳ ב׳ וה־ר הבאה״ט שם קאי בשי׳ היב
דבייס פסקא טי מהחיס' יו״טפ׳ג ׳ שעי אפיים ועיין ר׳ה הסחכליח ועיין בחיטך
דאבות מיר .
בשויש המטה וריק יעיין כס׳ פלפלת בל שהוא
ף׳ אלעור ן׳ שמוע בסן סיס במבואר
סי׳ ו׳ וכספיו ריב דג :כאית לטיכה אות ג׳ ועיין
בפיר רמנילה יפ׳ג רמ׳ק . פתס״ד ס׳ג רקנ׳ת ע'נ ועיין מלאכת שלמה קמחו
בד רבי רבה הייני הנשיא י יש׳י בחולין
סי׳ ג׳ יהו׳־ר למעלה ראש^רכאישין לילה ואפלה
רד״ן ע״א ועייל אות חיל ז
הטיר מקימת יסיחי ורש׳י במימיר ל״א כפסיק
JI3רב מבבל ורבי מאיי ירכא משאר ארצית
עששה ככעס עיני כתג ריאיית סוניכית אין איחס
?ח דקלז רע׳ב ויה אחי החיכן
מיאה ברירה ע׳כ ועיין להיב עמיתני בתי׳ יעקב
ולמפרע ממשלת יבא טפי מחרי •
כחל לו יה ז״ל בס׳ אמרי אמת רע׳א ע׳ג כעגין
קימה יהידיר ליקן .
3ד ר ב 5בשביל רכס אכיל חלמירא היינו
דאמיי אנשי • יומא פיח ועיין
לקי׳ הפר׳ח כיה׳ר שייכי ינייחיני ר׳ך, t
כרמין עיין ברי׳ עילם כסשמטי' רקמ׳ט
בפסחים : ע״א ולער״ן עמ׳ש רמיטם אלי תשב׳ר יאמרינן
3ה ר ב ן לסוביר שמו כפניו עיין בנין ציון
הבל שאין בי חטא להשב׳ו ילי׳א שיסיי יבייחיט
, סי׳ פיר ■ ולא יהיו עינית.
כל רי בויי ומיעוטי שהוא מתיבה א במי
יקריבנו אז מוכיח רהמיעוט
היס בלוד מס׳ ידים פ״ג מ׳ג יעיין ח ר׳א
בשיבת ציין רסק׳ סגאין סביב סחלמור
מיעט סכל מהייכיי עצמי אכל סיכא דהמיעיט
מפסקח האגרה יסצע׳ג ייחבן לומר ראיש וביתי
לא נכתכ עם הייבוי אז לא מיעט כ כ מהדיכיי
הלט איתי פסח שם לאייה חתיכה .
קיא ס׳ ויקרא פיר פסקא ז׳י
מ ר ב י ם ׳ לפי השיה מיעיט רבים שנים
נחיגיס יהונתן ס׳ במדבר בכל ראיכן ג£
ולפי סיוה׳ק אין רכים פחית השבטים אומר אמיכל ואילי בראי'
איט אומר יסיא פלא ומצאתי בס׳ דרוש שלטאל
מקלח ועיין כס׳ וליה היא ס׳ בלק רי^׳כ ע א
רפי׳ דרך ררש ועור דיו הלציי :
•ושם כתקונים בהקרמת החקיצים דיא ע ב ועיין
גייר שמשין פיר מ*כ ממיס והמצא דכפיא דחזלין
שיש בס פגיעה בי תפגע כי יוד ראיה
תראה גבי פריקה וטעינה שיערו
.מיב לעכין ראשית הגז דלביש מרובה כ׳ יחלות
חכמים א׳ מי׳ ומחצה במיל ווהי ייס ואית רגיסי
ולב׳ה תמשה• רי״ס די׳ ומחצה רי׳ס עילה אלפים דהוי שיעיר
כ ח ר׳ לא קרינן למי שבא מבט עלי דלא
מיל כדמוכח גבי סיבה רסעיי המשתלח גמ׳ יתיס'
נסמך אלא בשם העצם .פיק רסנה'
ב'מ רנ׳ל ע״א ר״ס ויהו רי׳ס י
ועיש במהישיא בסנהדרין■ ־י ^{ ר׳ ח שח״ל בשבת עיין ראשית בבורים
כ ט רבא יצא מלוט ולבך ^ ריש על ה^ין סי׳ ח׳ אייס;שיר אימיים . •
בעבור 1ה• קמ״ס ררפ ה ע א
־יב ר* ה אי הסעודה רשית אי חיכה • עיין
בקוה׳ס חקק׳ל ח׳א סי׳ נ ץ וק־־מ סי׳ י',מ
אזכור מעד דיים אברהם
מ 1ל א י ה ושמיעה בהשקאס סיטה וכסנהד׳ 3םוס'ס ועיין בם' שמו אביסם רמזים על רבא
בד‘ מיקוק ב׳ד ובמלקוק ובנזיפה בפסוקי הסויה בההיא עגיינא :
הוא מלוה למען ישמעו ויראו ייקחו מיסד , ל רכיגא סיי הוו .שדה יצסק דל׳ה י ע׳ א
צמ׳ד ח׳ ב דס׳ד ע׳ג • וע' אהלי יצהק ד׳ס ע׳ב דג' הוו .
מ ? לאיה לכיס ולא ראיה חושיס י ז׳א ס' לא רב אדא ב׳א חיי הוו ,פ' יוד יוחסין
יאה פסקא עי .
מ ח ל ״ ח להקביל פני דבו • זוהק ס' חיי שרה לב רכית עם בני ביסו עיין בגדי שש
דקב״ז סע״ב ועיין בף סחיים סי' א ס סי שב ך וכסה ק אברהם
ל׳ד אוק י? , אס ידו ח׳א בדיוש הלבשה .יברביס בקרקע עיין
מ ט ל ב י ת במומר עיין בגדי שש יו׳ד סי' בגדי שש סי' קס׳א ועיין באי המיס סי' צ׳ג וידי
נק״ט אוק ג׳ . דור הלוי •
ן לבית עיין בח'מ סי׳ ט' ס׳א דנחלקו גל לבית במובי בפסוס החוב ולא היה קנין
סט! והסמ׳ע אי חייב לסחרר רבית במקבל האסריוח עיין פודה יוסף
בלי קביעה סל הניחן ועיין למין ב׳י^יו׳ד סי' ר׳ם סי' ה׳ :
גבי הניח להם אביהם יע׳ש . לל לבית יגול דאין מקבלים מסם אם
נא לבית על שטר עסקא מחוב עיין נשב׳ח לנגזל אין לו לשלם חובוחיו יקבל
וחקק׳ל ועיין שם ייהף דקנ״ה בדי לפרוע חוכוחיו ־ סה׳ח סי' סחיפ׳ב .
ע׳ג פ׳י ה׳ו ודקנ׳ח ע׳ ב,
ב ן ל ב י ת בח׳ח מגוי אפי' ייתר מברי חייתי לה לבית בשוחפיס נברי עיין מ?ה חק׳ל
ר אין חשש שילמוד ממעשיו עיין י יו״ד ח׳ב סי' י'ז ומ׳ש עליו
הפיי חיים ס' דאה פסקא קט׳ז ועיין בגדי שש סרב בגדי שש יו׳ד הי' קס׳א איח ב' .
ביו׳ד סי' נ ק׳ ט אוח א׳ ■־ 1לבית צד אחד ברביה עיין יקר ס עיו ל
ג ן לביט סעיסס בחבירק בני ארם אעפ׳י דקב׳ז ע״ב ידקב״ח ע׳ ג וד'■ ’
שעשאו לברי מדבר בצי רבים י לז רביעה ראשונה הוא בחשין ומס שפי'
ב׳ב סרב ביבר לאדן • רש׳י בפ ’ ק דר ה רהוא בקשרי
כמס הוי עיין קנקומא סדר כי נד עיין למוהרש׳א בח׳א שם.
סשא . לח ל 3י דבן עיין מק׳ל דג׳ר ע׳ ג .
ה ן ל ב האיי גאון ג' הוו פני מבין ח׳א דק'ו
ע׳ א ; ' לט לב קרי ליה ד' יוחנן בשם אבא דאבא
Mל ב המטנא סבא שיפייס דמש׳ר ע׳ ס לשון בבוד פ ח׳ ע חולין לדפ׳ד . -
סימ׳י ס' עקב דרע״ג ע׳א וגליון מ לגיל אם הוא בג' פעמים עיין קמ׳ס
ס' נשא רקד׳ם ע׳ ב יס' בלק דקפ׳י יס' האזינו דס ו ע ב ובס' חק ל ח מ ח א
רפד׳ח ע׳ א ; סי' ן' לב מבין דקה׳ו ע״א וקו׳ח ח׳ב דק׳ל ע׳ד
ל ב המנינא דקיו ליה חם טנא קי טנא זן וח׳ג רק ’ר נשב׳ח ח' מ סי' מ״ה .
עיין להרב קורק חיים מה שפירש ' טא לגלים ויאשי חדשים וקביעוקן עיין
בשיטקו לסבועוק לדל׳ד רע׳ב■ קמ׳ס דצ׳ח ע׳ א;
חן לב המטנא סבא חדי הוו זוה׳ק סיר מב לגלים הדר בח׳ל אי פטור מן הראיס
קרומה דקמיה ע׳ א ודקמ׳ו ע״ג י עיין להיב מבחב שלמה ר׳ס ומי
באסס׳מ • שאין לו קרקע דפטור עיין מים החיים סי' י׳ג
נ ט לבים כלשון יחיד כמו חטה ושעירה ע׳ ד הקנא כ ס' מ שנ ה למלן ועיין כסו׳ס לחיים
שבונטק דח׳ל ע׳ א ועיין קוי׳ג ס' כירוש' אף לזה׳ז :
וישלח ע״פ ויהי לי סור וסנטר . מג לביט בשם שאמרו איט רומס רבים
ס ל' סישעיס בס' הוא חנא רביס דריו׳ח העושים אס סמליה ליחיד בן
ובא' הוא אמורא .סד׳ר דרל׳ר ע׳ ג לענין הרעה דעישין עביריס • ק׳א ס' בסקחי ע’ פ
ס א ל' סישעיס רכס ר' סיסעיס זעידא ׳ ורדפו מבס חמשה וסראזים שם סולק על זה בי
עיין פ ק׳ ע בחולין לדי׳ב ע׳ב . דוקא בזטס אמרו בן לא בעביריס לעונשם ע׳ש
0ב לב הינא ריש גלוקא ב' היו סיא' סאופני' ובנראה דנעלם מסגאק מר׳ז בחק׳ל ומאבונא
פי׳ב דבסיבוק דל׳ה רע׳בוכזוסק מרנא כס' סקק׳ל וכספרי סיים ומשא סיים הני קרי
ס' חרומס דעק׳ר ע׳ב בגליון • אשלי רביכי סק׳א וסרא׳ם וגם להרב צמ׳ר ח׳א
0ג ל ב הונא חלסא היו שדה יצחק בגטין ס' שמיט רדי׳ט ע׳ א ססבים רחטא הצבור פוגם
ד׳י ע׳ ג • יוקר מביחיר•
סל ללח י ע ה אפי' מטסה בכלי ברזל איני מד לבויי רעשה חשיב ל׳ח ודחי ל׳ס ועשה
מפסיק • ביק לחם יאודה ה״ד ק׳א ס׳ טהרה פ׳ב פסקא ד'
^ בקמ׳ס דקע׳ט ע״ד : מה ל3ו אורח ארעא לגלויי אפי קמיה רביה
סה חח חכמים טחס הימט עיין סה*ס אלא ברעיה לאו אודח ארעא לגלויי
סי' קקרפ ב וקקרפ ג • קמיה דביה .פ' 3דחגיגה •
דוב
אזכור מערכת דיש «ברהם
יגיד נס דנרמה י ' רחיניה ן' הקנה כלוניפיה 1Dדו׳^ אחי הכעל ליכא כהיאא א' או כ1קן
זית־ ומלן על יומי ששה חרשים והיג ו' ^פים פיי מגרים כפתיחה ר׳ט ע' נ אות
'געונים .יככ׳א לסיון י׳ ח כ׳ח נהיג ואחריו כ״ס ועוין חתם תופי ופני ייסף ' Pוידא אות יג
היני לי' ישככ הסופי • ס׳ יוחסין ר״ל ע׳ג משם
מריש ומת׳ל דקל׳ה ע"כ ועי״ל כמגילת תענית . קן ףן^ הניאם לעירם פי' יש׳י כלו' יוכ
נמוי שהוא ניכי • חולין פ' כ יף
פ א רב חניאל תיי היו >חוח ’ס ח׳ג דףכ׳ו כ״ט ע׳ א ועיין להפי״ח כפירות גיניתי תי' כ׳א
עא ’ וכמ׳ח כחי׳ לשם ועיין להיכ פיי תואי ולהרב
פב רחיצה כחול ופייכיס וסיכה הם טיכי שעי המים שם וכענין וה דכעינן יוכא רמינכר
יחיצס והם ככלל הנאח רחיצה עיין לסיה אתי וראש רמ׳ח ע׳ר .
יש׳י כנדרים ד'פ יע״א ישם כע'כ רקישוט היינו
נסי ככלל יחיצה • ף ן ק לא מקרי פחית מג' • חים' כ' מ קק
פ ג ר חי צ ה כיין הוא כיווי אוכל־ן .אכק דכ״ו ע״א ר׳ה ליג . .
דרכים סי' ל'כ ועי כרין מיםאחרוני' רו ב א וחוקת עיי iבן שלמם ת' ויצא . 0ט
פ ד ,ר ח י צ ה מכתכ סfcיהו היכ ועצום נו׳י
אלי הן כצער׳ס על כי ככית » רו ב א כחתיכיתמכ׳כני ארם רכתכ הגאח
כיחיצת המתים אשי ישיל יאיתי שעיוייה הימ״ו כחק״ל יוי ח'כ תי' צ׳ה ^
כמוהו לא היה עושים כו נויון ונקמה אשי לא עיין לשרה אמי יותף ריק׳ח ולסיכ הגיר מירכי
יעשה לכלכ מת וה כסה זימותי נתקו מורשי וכתה׳ק שמע אכיהם תי' ח׳ן •
לכני על הרכר חוה ועתה אירע כאיש י ן וענוג ן| א רוב^ין מיגי הים י ט היי היוצא מן
מאד כן גדולים הידוע אשי לא ניאה כשיו כעור הטמא טהוי הפך מכהמה • *
רוחו כו הנח כמוחו גלוהו מראשו ועד רגליו ח'כ ם' שמיני פ׳ ג פתקא ו׳•
לכל מראם הכית פתוח מר' רוחיחיו 1ח הגכיה ע ב ר ק חנא כי כיינא היה כקי כאגיס
ירו ויה חפה כרגלי נם ננלה ערותו השמש טפי מיכ ששת כניאה מפ' החליל ^
חיוחן המשכיל כחכמת היחינח הכניס ירו כפי או מע ט ה יתייה אמי כן יכ ששת!
טכעת ש'ט כאשי מכניס יי הבירק כנחמה רוס תפל היינו שלא טעם כלום מכעיס
להכשירה שכל את ירו והוציא מה שמצא מרעי . י וישן מחצי לילס אחיינה ער ג' ׳*׳
אסרי זאת יאה כהשגתו הגיולה ני עור טומאחו שעות כיום פ׳ ט רנירה מ*ו וע׳ש כמפישי המשנה
כו ומציאתי לא יי ״ן הניח ירו על המעים ככס ווה ימצא יותי נקל כומן החורן( .
גיול וכיד חיקה דחק כעט הגכיהו מרגליו למעלה « ף ף׳ וייא הייני י' ועייא עיין להיכ אהלי
וי א ט למטה השליך דיך פי טכעת שלו שטף יצחק ככתיכית לרק״י ע' כ ינח׳ל ח׳ג *
מים רכים ואחיי אשי עשה כי נאטת נזתחו כל דק״י ע׳ א יעי׳ל כות ;
כני מעיו אשי היי סתומים וההחיל לשלשל והשמש ף׳ וייא תרי הוי חר כימי י כ ושמואל
חיוחן המשכיל כהשכלתי הנייאה כשתיקה נפלאה יכ' כדייית האחיינים תו׳ח ח'כ דקמ׳ו ^
כסתלהכית גדול סשכ מה לעטת ונצנצה כו דוח ע׳ כ יח׳ג ד׳ו ע׳ א •
חכמה יתיים כאשי יאותה לו הישינו למת וינס Wרו ב מכלל טלי כעינן יוה שלא כפני 1ם
י ט והויייח למטה כיי Tו על סהיה ורחק לא מהני ההקכמה עיין להי־כ קיית ^
לשלשל מס שנמצא כמעיו סיף דכי הצואה שככני ד' דק׳א ע׳ א ודק׳ו י ע” כ ועיין מו׳ה מעיכי ל9
מעיו נתססססה כמעשיו היעים אשי עשה כגוף ח׳א דרוש ן' כענין 1ס דיוט ככולו .
הסת התחילו לצאת לאין סיף עי שיואים תמהו Wרו ב מאי דקי׳ל דכטיל כייכ איט תלוי
מראות והניתוסו וניסו פי טכעת שלו ולא הונניל נסת שאיט ניכי מם שנתעיכ הוא ^
לכהות איתו כי אחיי שפתח נקביו כפי כייס מי משכן התיכה וסההנהררין הוכחת דאפילו דרכר
יעטר שלא תצא ונטיפו תכריכיו ויקכיוחו ככה המיעוט אולינן אחי המכ למש א׳ח שי' תיל׳ב
וסשסו קכורתו■ נ' שעית כיחיצתו לעשות ט נקמה ועיין להרכ פני יישף ת' שופטים אית א׳:
נם לשעכר יאיתי עושה מוצא .לכי כועי כאש
עטר כעצמותי נלאתי כלכל לא אוכל לו סלואין עח מצח כשנגם חקיו כום ד עי מית
.כחי כט יוצי סכל וקיאנו י ק עם חכם ונכון . הכה נ לא השים גורותיו רמנטתד *
סיאת עיי ואם כישראל טאמן כי יסופי נכלה טאת זה לחדש ימים ויה לן׳ שנה עיין קינן חגיגה הי'
והלא פיישו כמחט ככשי החי לא כמציאות ממש מ׳ן דתי' דבכיטל שיקל לפי סשינג ועס׳ש סרג
נ׳ א דיך דמיון לצר שהנשמה יואס ואיך לא נירא פני ייסף ת' מסעי אית ט' .
לעשית בנוף המת עונשים מיים וקשים וססשעה ר * ח ב׳ד תנא • דקדוקי חכיים דף ע׳ו
יואס ושוממת « האם לשכט הנוף המת נחנט ח' ע׳ א ואחלי יצחק דג׳ם ע׳ג • *
הוי הוי לטית כל כך אחיי אשי היוהרט כככורו ר*ח כ״ת ששיף איתי להפיניס הקיסי
ואפי' לסשכיכו כקכי יש סיי והפליגו ט היכה ככלל יי'ד היוני מלוכה ואו נדמה
ככל הנהגתו ואם יאמי השמש היוחץ המשכיל .לופינוס כי' נחונייה ן' הקנה וחתכו ראשיו יאס5
שוסו ככורו נסתיי פנינו ממנו נשאל ליויעי רעת החיה כ׳ד של מעלה ללופיניס והיה כציית י׳ ח
ולכל תופק קפי אשר ראו כעיניחם הדכר היה ג׳ ת ושיטהו כמי שהוא שיף לי׳ח כ׳ת ונעשה
קאה 27 מ
אזכור די ם טע אברהם
שיטכריני כמתין כטהיה וכנקיית כין אצכעית האם זה ככור אי קלון האם נעשה יה כ5שי הסי
וירים ורגלים וכין האסיר ויסיפו ראשי יכו' כדרך אפי' רק■ נקם ולאיזה סכליס היא לסור ולחשט
הסיים כרי שאכוא טהור ונקי למניסה עי״ש הנה ולמסמס ולהוציא כצ מם שכמעיו אשר לזה אין
שלקס כלשוני וכין האסור ונתב כדיך הסיים רויק קק ולא די לבדוק נופי כשיעור שכורק עצמו
וככאה׳ט סי' שנ"כ כחכ שיזהר הייחז המת שלא האדם לספלם ולכל דבר שבקדושה וכמו שרוסץ
יעזוב טינוף על כשרו הנז' יע׳ש היי האזהרה על אדם עצמו כניס המיסק כי כל עיקר המנהג
בשיו לא כמה שנתוך כני מעיו כי הנהו נור ביסיצס זו לככח ולהיאות כי יש סקוה לאסריסו
מלא ונמנע מלקות׳ ויתכיס ולא יתנקם וכתב וכענין שכסכ הכצכו כעעם הקכויס כי אילו היו
עיר שם בכאה״ט כל מעש ועניני מה יהיו משליכין נוף הארם כאמת הנכליס היו כנ׳א
כצניעיה כאילו הוא סי שלא יהכיה כי הנשננס אומרים נמשל ככממיס נדמו ולא היו מקכלין
מנית כנכור וכנזיוט ע*כ ועיין קמח סילה כעניני אמונס הססים כמו שהן מקבלין עם קכורסו
יסיצה סיף דבר יסיצה זו שיאיתיה כע ני עתה כיאוסם כי יכט לי כיס וילכישסו עי״ש שהאריך
אוי לעינים שכך ראו לא יש לה ישר זרה היא והיא הוא ענין סיסיצה .
מאד כעיני כל מאיהסיתרת רעת קדגנוננו הורשת 0 *715^ 1ככגון יאס היחיצה ימס לב החיים
אמונה הסחיה כל אימה שנתקנה מגדלת כזיון כיאיס שעושים כי סיכן כניפו ריך
המס ונכסר מיס מסיים לכל השארית הנמצאה פי טכעס שלו ומשליכין כסוכו פלגי מים ושוב
רס׳ל כאשי כאזני שמעתי ילהייתי סושכ זה לעין רוסקים בני מעיו כרי שיצאו המים ועל מה יגעו
פלילי שהה ומכשיל ני עישים כניף המה נקמית לריק ולנהלה הלא עוד מעט ימסי כני מעיו
ואינו יטל לפגוע כפוגעים אמרתי לעויי לב מלך כקכר ופרשיו ורככו ויאמרו לו כיול מה שנהיס
ארוני מויי ישל״א וגם מיקירי תעייה רכרו חתי האם להציל אוסו מהכוין היש קוף לטינוף הנחצא
שאני כן המתתיא לפני מיל כסא הפחיתו ושיערער כאדם וע׳ז יספצל כל ססיד לעס מצא זו מיהה
על היכי כי לא יונלון שאה ונאמה כי ס־פה לשטף מים יכים אליו לא יגיעו לא אוכל לסבול
היח לני כני ישיאל אשי הסכמה ותמרע מהש גורל צער רכר 1ה כרכר שאין לו שורש ויסור לא
היה וילדה ואדוני אם יראה שדכיי ניאין יגוור ככסיכס ולא ככע״פ .ואיביא שהוא מנהג פש־ט
ככסו הגריל שלא יעשו נכלה כיאה כ״א ליוסנו ככל ישראל וכל מנהג שפשט כגניל ישראל ומקונל
לסריס׳ ולנקיסו פנים ואחור כריך הסי הכורק כסויה עצמה אכל לא כמו יה שהוא כדיי שהשמש
ורומן עצמו או כתי לסי מפני סיכה לא יוסר רוצה להראוס גורל אומנוסו וסולה כיקי סייקו
והכל בסתר ובצניעיה והצנע לכת זו הוצאת המת כאסרים שקרמוהו ואסיי שאנו מאים כי וי מעשהו
וסכמתו ואומטש של השמש הרותן הזה יכערנה ננכרים עכויתו של השמש היוחז הזה .נצא לכקש
מן העולם .והאל יכפי להשמש כמה שעשה לכמה יסור רסיצס כמס איככה היא והסדר אשר נמצא
טפים אומללים כי הגדיל להתל כהם ולכזותם כרכיהיט טסי נפש אשר מימיהם אט שוסין אסייו
בהניס ירו יר לאמה שעה או שעות ואת לסט נרק לא נטה ימין ושמאל לא הילק ירענא ולא
זה היסק ממסמס כל מה שבמעיו ויוצא ולפעמים בילק ירענא ולא נהפין דברי אלהים סיים ויהיה
אינו נפסק כאשר היתה שאם לא היה עושה כזאת מנהג לגהינם כטף המת טרם נקכר ז׳ל הימכ׳ם
היה הילך ררך ככור ולא נהמיך על הכל שכפיו דפ״ר ראכל יפוקקין את נקכיו אסר שעריסין
כי כן המנהג כי הלילה לחיית הקודמים ליסס איקו ע'כ וכ׳ה כשה׳ג פ׳ א״מ והטור וש׳ע יו׳ד
אליהם רכר נרונר מנהג זה ומוזר כ׳א הוא כרוי סי' שנ'כ כ"כ מייחין ילשין הכלט כהל' אכל סי'
מקייב להיאית יופי ושלימית ותקנתו קלקלתו קי׳ר ומריסין איתי כרי להעכיר זוהמתו שלא
רס׳ל מסח• יעתא יה׳ר כלע היטת לנצח א1 יקוצו העם כטלטולו ע״כ ומור״ם וסלטש כתבו
נשבס שצכינו ועצביניט ואלהיט מלכני יוסיף על ומריסין אותי היטכ ככל מקום שיהא נקי מכ^
ארוג• סייס ארוכים ותלום . לכלוך טומאה ע'כ סנה לא מצאט אלא סרתה
והמוכן ממנה לסייס כל טש כמים נקיים וזכי*
14יה כבר יעקב לסשר מעליו טינוף וריר ויוסמא אם ימצא כ1
ומרנא סכנס׳נ סכיא מסס׳ת רטעם סרסיצה כל
אכו^יפ׳ייא עומת שכא כן ילך כשטלר רוסצין איתי וכשמת,
יוסצין איש ועור סכיא ממ״לג שהכיא נשם
ס״ט תשב׳ן רכשסנשמס ייצאה מאס פנ״ש ושלטת ש"1
ומטמא את הטף ע ב וכטעם אסיק ניס׳ל ל׳
0ה ר* { 3שהיה מתלמידי כ״ש וקיבל עליו יטר׳ם ולכיש רכתכו שיהא נקי .מטומאה והלא
ס' בית סלל עיין שמי הפסת נוף המת אבי אכית הטומאה ומי יטהרני אלא
רציו ע׳ג: שניוט ליס לטומאת ש׳ז היוצאה מטפי ולכל הטעמי׳
10ר ״ ט סיס אסר החרכן אקלי יצסק כמטלה רי כהדסס כט' ולא נמצא כיס לזלזל בו להופש
רכ׳א ע"כ• לנלותו כ'כ שעית לסטט מעיו ררך פי טכעת
T0ר ב יאירה הקרים לריו״ס משים שהוא לא תהיה כזאת נישיאל וכתב ככנימן זאב סי' ר׳ר
מכבל כנה׳ג יו׳ר הי' קי׳ר הננ׳י וז׳ל מצוואת ר׳א היאך יתנהגו עם המת וו׳ל הנני
אות יק״ב: מבקש מכם כני וכו' ובל הקהל וכו' כקשת׳ עאר
פת
יז אזכור מע׳ ריים אברהם
כס'ורע יעקכ סי' ט׳ וסח'כ וקונ'אחרון כא׳ח סי׳ כף ה״מ ראש הדרשנים של שכת Hflרי?’4ה
ר׳י ועיין כס' חקיי לכ להגאון מר״ו ו׳ל כחיו״ר כלה סחוינסניה חולין דמ׳ט
ח״א סי' עק'כ • ע׳א ושרה יצחק שם .
pג רי כ לי אחר ריכוי אינו אלא למעט נפקא יאושע כ׳ח היה כעל נצחין לצדוקים ר' פט
מקיא ואף גס יאת דאף גם תרי * כסכואר ככמה רוכתי סוהרש״א כפ״ק
ריכויי וזאת סיעוטא • מהלי אסילן סו׳ס כחקתי - רחניגה .
Vר י כ׳ ל אי תנא או אמורא עיין לב סכין
ק ד ר' מ רגייש לסועוטא הנה כסיעוטא רלא דר׳ך ע ’כ וכל כיח אניח וכהשסט׳
שכיח לא חייש וכן כסיעוטא בתהילת הל ועיין קנהדרין רכ׳ה ע׳א גכיא
רסיעוטא לא חייש פתח עיניש כחולין לדוי׳ו ע׳א אגכיא קא רסית .
אם היה כהן ואי וכה להיות צא ריב*ז
ד מן אין קפידה כימויס סח'כ כיו״ר קח כ׳ג עיין ויע אכיהם יסר׳י
סי' ח׳ . פקקא קכ׳ג ואהלי׳ן רס׳א ע׳ג וכ״א רתי׳ז ריש
קל ר״א אמר על עצמו ועל רב ששת שהיו ע׳ב וו׳י דכ״ה יע׳א •
כקיאים כספרא וספיי ותוספתא ’ צב רבי
יאווה הנשיא ניח׳ל להש׳ה לאוקוסי ׳
וטלי תלמורא גס' שכיעית רס״ז ע"כ ואל יקשה מתני' כי'י הנשיא משום דרכי
בעיניך זה רהא לפי ס׳ש כסה”ח רכפני התלסירים קירר המשניות מלאוקומיה כתנא אחרינא .ש'מ
לינא יוהיא כיון רסגסתו שילסיו ממט וכן יעשו כב'כ לר״י ע'כ■
ולכי אוסר לי דהיכ הגדול סוהרד״ף ז׳ל שהיה יצחק ליכא כתנאים לא כאמוראים . ר' צג
כדור שלפניט היה ניצון קדוש מהם וע״ן חו״ח סר״ר פ' ואחחנן רקפ׳ו ע׳ד ואהל׳י
ח'כ דמ׳יו ע״ב וח״ג דכ" 1וריס . רש'כ הע׳ר השיכ עליו רהא איכא תנא .
רל^׳ק במחגי׳ רנייים פ׳ט מ״ו נקג־ו tp
עד שכא יע״ק ולימי ונן נקט יוסי טעמו ונימוקו עמו פורושו תמצא צד ר'
גרישח את ס״א ונראה דהטעם דכיון דרע״ק לסר כל קרכן מנחה סי' לר ועיי; פתה״י
אחי היותו כן ס' שגה והיה אוסר סי יתן ת׳ח ח ג דיל׳ה ע׳ג .
ולכך חלקו מסיני נתאחי להגלות וער שכא ולימד {יף[ ף׳ יאודה אומי לאומר ר׳י עיין להרכ
לא נאסר וה החידוש ולכך לא נקטו כמו עד הון משיר פ״כ רחמורה ס״ר וכחול
שדרשה בן יומא : יו״ט פ׳ כל הכשי ס׳ר רע״ק אוסר אינו חולק
קח רע׳ק סי״ל שעה אחח אמונה רעה חת׳ק וכחול חולין ר׳ט ע׳א י׳ה או רילסא
ושוב חזר כו ולכךכקשו מלה ש כתכו רפ׳א אע׳ג רלא כא לחלוק כ׳א להוסיף על
לרוחפי וליה אירע לי ס־י מיחתי כך ס׳ כרית רכייו של ראשין אייה סירוש נרכריו שהוסיף על
מנוסה וה°ר היכ הגדול צמ” ו ס*כ דק׳ח ע׳ג . הראשון אוסר ך'פ אומר יע’ש ועיין לא ל נשא
פכ'כ וכהעלוחך פע׳ג וע׳תדכ׳ט ע׳ג ופסקא
ר” ® חלילה לי'פ להוציא לעי שלא כרין קט ק׳ך ועיין ההשמטות סליה :
רש׳י והיה' קדושין רע'כ ע״א . כ'כ תרי הוו עיין ארן יאודה די״ב ר׳י צל
ל׳־ב -
ד פ ^ א ח כטרס מכה לין רפואה פיח קי ינאי וריו׳ח הלכה כר' ינאי רכו , רבי צז
שמא יחטאו אחי המכה והו׳ל רכל שישנים לרור פ׳ה רהולין ס׳ג ,
טוכה שהכטיס הקכ״ס אינו חוור כמו ענין יאודה אמתי וכמס אם הוא לחלוק צח דבי
סטכת הנכיא ס' עיני הערה ח״א למיה׳ר הכהן או לפרש עיין סנהדרין דלה וחוס'
הגדול ז׳ל רקמ׳ס ע'כ ועור לו שס רקנ״א ע׳א ׳בסולין סו'פ או׳ב רפ׳ג ע׳א ולסרכ שרה יצסק•
וסרה עיון יעקב וה׳ד מוה׳ר תה׳ל ח״א דרוש
כ' לזטר רקל׳כ סיע׳ג יתכאר טעמא אסיינא צ ט ר ב כהנא אי הוס כהן ואי תרי רב
רכל רפואה מקורם הנס סמכה נשאי רושם אך כסנא הוו עיין להרה נית היין נר׳ו
כפמקרים יפיאה הו״ל כמו שלא היה מכה מעיקרא ררוש ר׳להלכשה •
ות׳ר . רע לכטלו ע׳י ריח שרפה אסי■ הרב pריח
קיא דפואדה לגייס שהפיל העוכר לא קול ששון כבית חפלה שלו ועיין י
היתר כ׳א ע״י גיי ח׳ת לסרה פקס׳ר סי' ע׳ט ולהו־כ נה׳ל ס׳ר דף פ'כ
ארם חי' ס׳ס ועיין כקונ' ויען אכרהם סעיף '1 קע׳א ופקה׳ר ח׳ג ררצ׳ר ע'נ ואכרסם את ידו
ס׳א נדרוש כ' לחשו' I.
קיב דפואות שסוונרו כתלמור הנה לפי לעט! ״מן עיין לסגאון פר׳ס ריחא f< p
הומנים והאיקלימיס נשתגר סי' תס׳א וקמ״ס רק׳ח ע׳א ^
כס׳ש התיס' וסמפישיס וסן הצנה ומן השיב וכנה״ג סי' תס'ו ועיין אפי ווטיי וחקת הפסח
הוא צייך כרכס גדולה כס'ש יכי יען היא כא שם וכאר שכע סי' ל״ס כענין יה איריחאסלתא
כדרך עיקש ושומר נפשו ייחק מהם ואני שמעתי
מרופא מומחה ריקה מקוסינו דקורין ג׳יטיאטי סי ריג׳ינא שסעכירים על הראש קב ריגיינא
טינקי אקר וקצי דר' טינקיס הוא הר רי' ייתט תכף אקר התגלחת הלא תראה
בצלוחית
אזכור מ^ןרכת עין אברהם
ייני שאלה ופקרון תמצא כק׳ יכצגזפית אמם וימססט כמעט מים ויתן כחיו כ שאלה
שאלות אכיה. סצלומית אלטיגכאש טייאקה גשקה קיטיקי אסר
כשופר רנאנס או נגנכ עיין מכחכ וימשסט חסילה כמיס ישוכ ישליכטכאיחפצלוסיח Jשאלה
שלמה סי' מ׳ו : ויכחיש לטאיס מאשקאדה איית יישלז לצליחיס
גשמים מי' כחשון עיין ראשית ושיכ ישלין■ ג' די׳ w p bישוכ ימצק ג' לימונים ד שאלת
כטיים כסיף ח'כ! על סכל כתוך סצלוחיח וכיום שעתיר לכא הציניס
לימן מועט סליאה לימן מרוכה פחים ר׳ שנטח קורס מאשמייח ישחה פ׳ינג׳אן ה שאלה
עיין כהל' שכח יקמ״ס דצ׳א אתר ככל שעה מכל יה סחערוכח של הצלוחית
ע׳ג וכלשון חנמיס הלואה כמעיח שאלה ככלים והוא כרו׳מ שלא יראה עור צ'פ ע'כ שמעתי .
וחפצים דמחויר לו כמו שהיה שנחט לו •
ררט להכיא שמעחס ומחהו הפי' קיג רש׳י
ליל ש א ל ה אשה משאלת החמר לשכטתיה וכמקים אחר מפיש יה ואיט רוחסו
וכיטת וה^לא יכא רלקה כשכונח׳ שרה יצחק כחולין רקל׳ג ר׳ס צווף היה :
גמ' פ׳ג רתענית.
לישנא רשאלה ^לא שייר אלא כמוציא Tשאלה כתענית איט מרש׳י מתח אלסיס קיר רש’י
כשפתיו הישכ׳א כיומא פ״ת גכי רצ'כ ע׳א ופת׳ע כטלין לרי׳כ
ושאל לו כמשפט האורים, ולרקל״ג ע״א .
כאימדנא רארעחא רהכי לא ח שבלעה כן אלעיר היא שאמרו לו לו לאומן קטור׳ש
נשכעחי ראמיח כ־עב כרי לפרוע שכראני עיין כיית נטלם הי' חרל׳ו
לכע’ח עיי! חרא״ש כלל ח' יהישר׳ס סי' קכ׳ג פשטיה רקיא שלא יהיה הפן רו׳ל קטז רש’י
והדאנ׳ח ח'כ סי׳ ר' ועיין נריכ לכ ח׳א סי' ט׳ו ק״א ם' חיריע ע'פ והנס כהה
ועיין פני ייסף ס׳ משפטים כספטית שזלים• הנגע .
מיז ר ש 1ת הרכים עיין למרן כ׳י יו׳ר הי'
טוען חתמתי ולא זנשכתי עיין ט שבלעה קנ״ו כהפרש הלשון לי' י
קריח ר' סי' י׳ר על מיהרימ״ט מקום רטם התם לאמירת רשיח הרכים אי יוצא
רפ״ט ע'כ• נפקותא • .
ילל ש ב ל ע ה האומר מכטא שאעשה או רצייך לוקח לכל רכר הנעשה קיח רשות
שלא אעשה שטעה ,סר״ר כצינור עיין רקרוקי חכיים
pנ'ר סע׳ג וו״א שם פסקא קנ״ג . רנ'א ע׳ר .
על החשרה אי על לעכר יא שבלעה קי ט רי 8כ״י וי לעלמא כיישחלק וט׳,יוה׳ק
משכיעין עיין חקק ל ח״א יו״ר הי ויקרא רכ׳א סיע׳כ ורכ׳ג י
סי' מ׳ו ושמע אטהם סי' כ׳ג וארחיח יושר רף ע׳א ועיין תלקם כחיים ררוש ל׳ס .
קע׳ה ע׳ג • רי ב עי ם אקיו רמערמים על רכרי קך
שיא רנפרננים ממשפחתו עיין יב שבלעת חכמים שלחן גכיה סל׳ ט'כ י
הטעם כמע צ ש'כ רף מט*ר סי' חקנ׳כ ה׳ק ט׳ו .
ע׳ג • שאול הווכר כקפרי ה' שיפטים פי' קנא רכי
מי שנשכע שלא לחח מצה לחכרו יג שבלעה קפ׳ה וכחלמור ומררשים הווט
לליל פסח אי חשיכ נשכע לכטל אכא שאול .
אח סמטה מאחר י כך מצאתי ככ׳י כגליון ה׳ שמי היה כנו של ר׳ תייא כר רכ קבב רב
תור׳ג וכמרומה שהוא מסרכ המחכר ילא היחיכ נטין פח׳ע כמנסות לרק״י רה׳ר ע׳ג
סרטר לצרר אי מניט על הסלע ריוכה מן ההפקר
אם אי! אסר לוטחו לאתי־ ראק לו' ריכא ויטול ק כ ג ר ש ע אי מקרי העוכר על מילי ריכק
מעל שלחנו רהא הוא נשכע שלא .ליחן ואם לקת ופסול לערות ררכנן עיין כיתהיק י
ממט לא עכר וה על השכיעה■ כמ״ש היכ שנטת ייוש כ' לוטי .
ררכנן רנ׳ס רהוכא לעילוע' להיכ מ׳ר כס' סר המר ק ב ל ר׳ ל היה ממחק כמ להשיכ לריו׳ח עד
כררוש כ' להספר יע׳ש ווה לא אהני כליל פסח כיון שיגמור כל מה שהיה רוצה לרכר י
רמכריז ואומר כל רכפק ייתי ויטל נמצא רקורא ואת׳כ היה משיכ לו ולפעמים היו יוצאים כיט
לוס ג'כ ככללוח אלא ראנו מרכיים לעצי! תקנחא וטט אייה איטיאים והיו שימעים רוקא רכיי
והחקון יוקר נקל וכשופי' שיעשה סחרה אן הספק ריו׳ת ולא היו שומעין מה אמי י׳ל כאותה הלכה
הוא אי נקרא וה נשכע לכטל את המצוה כשהוא אם סירה לו או פליג עליה כמסאר כשטנטח ד'מ
מטס מאתי־ ולא אחי עלה כיצר יעשה , ע׳א ודמ׳ס ע'כ וכחולין רע׳ס ע ’כ נקטו ושהיה
יויד המתים להגריל כשכח יה שכח כסגנק אחר .
מהעומריס כחייה עיין חיים כיד
יעיין ק ס רקנ׳ח ע׳ג ; מערכת שין
רס׳ר כיה׳ו או כרמלית אסף איש טו שבת
טהור הי־כ פחה׳ר ח״גסי׳ש׳א עיין א שאלה דאין השואל רשאי להשאיל
יקס״ס ע׳ר ואילך • נס׳ל ח׳ר ר׳ל דע׳כ :
טי
אזכור שין מ ע׳ ״ א ב ריז ט
י ש בו ע ה עיין להרכ קרית ד׳ סי׳ פ׳יו שכרך ואס׳נ תיליין ריישה כשס tfif
רוק׳ן רע'כ לחתן ראיט אומר ' אמי מסכ׳י סי' רס׳ג•
אמן אין יועיל השכיעה כן סכיא מחכם סמעיעי יז ש ב ח להפשיט אח המח עויז מג׳א סי'
על!ה ומני*ר היב המחנר טען כנגדי כיון רמושכע אי׳ש ועולח שכת ומחצ׳ה ומשחא
מפי אהיים די ולעד'ן כיון רכסהיא שעחא סחהן ירכיחא ולכ חיים ח'כ ר״ל ע׳א ומנ^ bאכלים
מסיה הבישה על פניו יאיט עונה אמן מפני >פתס'ר ח׳ג רקצ״ט ייען אכרהם סעיף ' 1ו •
הכישה הא מיהא ככר היא עושה הרכנת ראשי
יהו׳ל מורס ברבי כאילו ענה אמן ומס צדין עור י ח ש כ ר שכח כלימיר חסליש עיין שמי משה
ממית רנט רשניצי במחני‘ ומקשינן הויה ליציאה סי' ס׳ ועיין גח׳ל על שכי הדרשנים
ועיק פחס׳ר ח׳ג ריש״ג ע׳ג: ועיין לחיים כירוש' ועי׳ל אית ס׳ח
ל א י ש כו ע ה לא הלה על השביעה עיין י ט ש כו ע ה שכיר לאחי ומט אינו נשבע
כיס כיח היין רייש י' לשה׳ג : וניטל לך כומט צשנע וניטל
ל ב ש ה ש מ ח ה כמעיט במסייר ניושסי אומן נשכע וניטל ,נחבל נשבע וניטל .ח׳^ע
עיין צהיב קייח ר' רצ׳ט סי׳ פ׳ט וייישי שכ ר אינן נשכעק וניטלין כנס׳ג
ע׳ג יד׳. שם עיל נשבעין יוישיו שם .המיציא הוצאות
ל ג ש כי ת ה שיין על רכי המירי והיל גשכעין וטטלק כמס הוציאו סי׳ נ*א • חניני על
ומניעה על שאינו היה החיה״מ פנקשו שם שם .ואם צא נכתב על פנהסי שנטל
ס' בסקיתי ע'פ וסשכהי היה רעה מן האדן. יpכ xו ביניהם .חשיר עלהשכיעה סי׳ צ'כ וככנה׳כ
»ה נקרא חשור נהשכועה צשננגרו .כחוב כשטר
ל ל ש ב ת למרור התסים מריר יסיהר של דיש כיניסן סערש על מין המטבעות מה VP
בהמיה עיין שיבח ציון הי׳ ח׳ . ” ישכע סמליה ויטיל סי* כ״ם סעיף ’ר .
ל ה ש כ ח לילך כמקל אפילו כמקום מעודנת ך •®בוע ה וחי־ם על רוריח סכאים אי ’ש
עיין טרע ביאורה ס״כ יצח׳ת התיס עיין רקריקי חכרים ר׳ק ^
דקמ״ס ע"נ ישם לצוהי ישניפט־ן שלא ’כריכו על רע״א ואילן ורוח חיים יו׳ר סי' של״ר :
ייס כעין מלכיש יעיין פיס׳א ח״ר : א ל ש כ ע ח ימים הנאמר כתורה וכריכנן
ל ו ש כ ת לעשיח לימונאדס עיין ביכי ומס׳כ נציין כו׳י ח׳א סי' א' . *
סי׳ ש׳ן ושם כמח״ב סכיא מהרס כ ל ש בו ע ה עיין אטר אליהו סי׳ רכ׳ו
ורע אמת לקאפ׳י יננליון ס' נו׳ס כסי' סניל כתיב לעגין נס א1כה לסיי סעוס׳ג ^ *
סימן לרכי והנס סל׳ם מיצכ ארצה סיוקאר צ׳ימון ועיין כל׳ סס׳ת רגראס לספן ואולי לרביי תירס
מ׳ים• כלכר סותר שהיא מסיו ססצסכית יחשקו גתויה י
ל ? ש ב ת שנים שעט מלאכת עיין חתיל ב ג ש כי ה רסיו כ׳ ופרס סב' על^כי הן»
תאומים סי' כ׳ח: א' קרוט עיק מע׳ל ח׳איק׳ל
ל ח ש ב ח אין קייעו האטת אס היה להם ע׳א .
דין מי ?ח יהתטכה לזה דקירס כ ל שבועה 1מס שתקן מיס׳ר כסא שלמה
עת׳ת סיתה הסכת פגייה רכנסת ישיאל כמת׳ת ש׳ל וארון עוויט נר׳ו שלא
גננשס כן זיגם ועריין לא מרי על הפטיס אן ישכע הנעין וינכו לו יו׳ר לק' מעיינתו ולא
אחר שנעשה סשכת כת 1ינ לישראל גיי ששכת סיי5 ישכע ויפרע מצאתי לסם סמן מדכיי ססס׳ס
מיסה ש׳ח שת״ס 5ט'ו : סי' ק׳ו וזט לסיות גטגים את סרכים שלא
ל ט ש ב ת כקכצטת עיין לחרב מ׳ר כס׳ ייטאלידי מנפול >לשכו9נס דסיו עושים כמס
נריב לב ח׳־א סי׳יו׳ררכ׳איכס* »ורמות כמיט הכימית והיו נשבעים,
ייס סיים סי׳ רמ׳ר לענין רבדים ידועים כגון עפר ב ה ש ט ל שלא טזכר שם סמליה עיין
על החמורים ׳ע׳ש; הרא׳ש כללס׳חסי׳ ט׳מוסר^א _
מ ש כ ת סנטדס ר׳ היא מרין רכקרשים » ptסי' קכ״כ יטהיימ׳ט ח׳ע ירכ סי* ג*נ
סלילה סילן אחי סיום אף דכתסילס שארית יע?ןכ ס׳ תוייע.רנ׳ר ע*א וכ׳ נכרך את
כליל שכס יורם רםיים סו^• אסר סלילה ובמלאכה אכרסם : ״
איט כן צע׳ר ס׳ ויקהל רר׳כ ע'כ . Dשטל שבתיה כן סמצי לשמעון אם טא
N Dש ב ת אמייס לנוי לסרליק ללמיר ולרבי ראיס לשמעון עק עני אריסתי'
מצום עיין לסרב ויקרא יאישע י׳ר .
דכ׳ר ועיין זרע אמח וכף החיים ימל׳ס כייה׳ן 0ש טי א שפיל לסיפיס רקיא עירוכין ערק
ועיין חס׳ל הי' כ׳ח כאמייס למי משום לראות יו׳ר המוצא תעלין .
יתידיעט כליל יו׳ט ועיין כסי׳ס שבח ש'מ : ב ה ש ב ה 1ה כשמים וחי ס' אי היי משתף
מ ב ש כ ת יפ׳ן ריחס שכח עיין כיח היין שם שמים עיק קריח ר' תי'
דריש יי׳י לשס׳ג יעיין עחה׳ר קי׳ג רק׳ח תיע״א ייע ’כ :
ס*ג. ב ט ש מ ק ח שלא ירכי עם כ׳ פ׳ וס׳ אם
מ.ג ש כ ת רכשלי לחילה השאר אי מיתר עיין מיתר לרכר עם האחר לכט
ת׳ס ארס מע' זו אוח כ״א : עיין לסרב אבק דרכים כתשו׳ סי' ו'•
מד
fi 88 בה
צ4ער שן אננדהס
i יאחה אסמכתא .ע י; שטת יאודה י ף ג׳ן רע׳ה 3ן ך >>ןאיר /לשטיצ.מים שמין למקיה חס׳צ
תאומים סי'.צ׳ • >
0נ ש כ ת מלאכת סניתיס עיין שאלת יעכן צכ׳ע בעינן נמי צנם ע די PD « ךן
ס׳א סי' מ׳א • ■ • .סי׳ רכ׳ס• ......
סד שכ ת כענק נשמה יתיית עיין דקדוקי » ו f O Pוי׳ ע כמלאכת שאי אמשרלעשיתס
הכייס רצ׳א ע׳ג יעיק או׳ן סכעיב' באייה אופן עיין נס׳ל
רנפש בכייו ה' קייס יוצי אור ידיה כהתסלת ם'כ פי׳ד דשכת מס שע׳ן עם סיפ פדי הען ?ל
העמידה ונשמה ככתי העמידה איה סקוס נ טרו
וכקחשס ראטנס לא יסתכל כש*ן המנוי; כמ׳ש J u p mקטית מת מצות איט דוחה את
שם כ או׳זיג׳ן ע*א ־ סשכת ע ק שטת יאודה דף צ׳ז . י
ס ד! שכ ת דאין אומרים הלל עיק רוכ רגן ע' כ . .
אות כ׳ן ־ מ דן ע ב ת הדלקת נאן עיין פסו משה הי'
1Dשכלת לילך לריפא כקאייסס .עיק נ' .
להנאק כיכת משת נטה ט׳ו סלטול מן הצר צ טיו דכד סיתר PP
ט׳ ו'ו ע* ק שמו משת • ואיט טנע כדכד סאיהיי pותי
IDשכת טי שבין כ' כהים ששמתמשין ה •ריש הדע׳מ הופ׳א דכלאים ועיין כף הסייס :
למעלת לשאוג דדך אדונה אי וי
כשיהיף או ציין ערוב עיין לסיב גאון יעקכו׳לבה׳ p ^ pלפתות מדכין וליאית עיין נגיד |
הנסמר יד ימין סי' ו' יעיין כסו׳ה יד נאמן נמה מידכי הי׳ ג׳ לפתוס נ׳אריר י
סעיפי דיניה . עיק אמר שמואל הי' ט' ,
T Oש כ ח לענק שכי הרופא עיין כסי׳ס ג א ע ב ת לפועלים כדפיה שים גיים וישראלי'
מאמי■ המלך ולמוס׳י דיו עה׳ח ויש תשש שידפיסו כשלת עיין
רצ׳ג ע׳ג ולהגאון סימ׳ו כה' חק׳ל מה׳ינ ופתה׳ר כנין ציון סי׳ ט׳ו ־
ס׳ג רקפ׳ג. 3ב p ^ pלעשות סנילס שיעשה המלאכה
t9Dש כ ת סיהיר מיתי אך אס ינא לדאגה כדיבורו עיין לסיכ כית היין ני״ו
ותינה יטיור יה א טי ונ׳ש יריש וי׳ו לשה׳ג רקי׳ח ע׳א ו כ»נ׳ אמהם את
לילן יליאית .מין כ׳י ט' ס׳ס ישטת יאודה ו ף ירי ת׳ב כדרוש כ' לס ת .
ע*ז ע׳ר ^ • 21 ? 13ת נ׳ סעודות אם הם דרבנן וקיא
Vשפת אק רטסס דיתס שכת עיין למוה׳ר אסמכתא עיין שנות יאודה דכ׳ן
פאת יש רל ’כ ע' כ ־ ; ע״ב .
ע א שכ ח לההיי האלוטק כשבת מתוך ציי קיכעולסעולת עראי דתתסס נד
שלסם טא גנק וסטים י א טי לקבע כגין כציצה תיק קמ׳ס
וכמקום שטא קלקיל התיתי ע״י טי■ יערית רכש דפ׳ב דע׳ה .
ס׳א י פ׳ד הע׳ר ועיין פתס׳ר ת׳ג . ש ב ת להגיה לכר אסיד אך קריאה PU
?1כ שכת לגצלל איסיי דט׳ל׳מתקן מנס ואנה סגה נטתר הירב 1התדשית
עיין כגדי .שש ט' ש כ״ג . הי׳ תר׳ן ועיין לסיה תיי .0ומלו צא׳התשוכפתה
?] נ ש ב ת נכלה אי שסיטם עיין חייא והקר הדכיר מ׳ג •
סי׳ 0ועיין אכיהם י אנט ס׳ ש כ ת מלאכה ע'• טי כתנות כשותף t3
טי שיה . ופדעל טי לטצי« מיי! להרכ
» ד ש כו ע ח כ׳ שנ6נ?ט ־ ינצכר א׳ מהם סתם סופי הי׳ ו׳ן ות״) וני ט״.
עיי‘ » ס*ג p Vהי׳ צ״א - r Uש כ ת לותק אק לאילן היס^ התמר,יה
סגה׳ס אות נ׳ ולהיכ'אר• רירי כה* ארת מאצט >גיק שהה רג״ם דלרכ אהי המא
שס ולטכ אט ייאש ו*ל גיישיתע 1גגיי שש יאק דדן■ תצישה ככן ויג ^ להי׳ימנ׳א הי׳ של'\
■ סאממסא’ ' יל ’ ו, ה״ק י׳ א ונטס׳ר שא׳י ת״כ ד״ן מציין צהרכ כית
עה ש מ ע ה סיטו שכמנס עיין לסיבשפתי היק »ד'ו דמ״א דכג״ג . .
רנטה דע י ע ג■ ש כ ת צמםוהםפקרכג^ b־ pמשם ft3
> Uש מ ^ י ן עיין מכ^ט ה'כ ט' ע*ס שה׳י . .הי׳ ל״ו ומה .שכהג הי׳ סמנים
כננה׳ג סי׳ רי׳ת הנה׳ט אית ^ ״ ה דכא אשי־א ועת׳ה ה׳ג •והיצויה אדם
ל׳ד יעיק לסיג נכיר יי׳ ט מה שהניא המסר׳י ■. . .לי״י .
מכרונס ירוק•־ ש כ ת יצכתיף פגה יפנהולכהיף השטה
^ ש ב תז ה ההשוועלהאטע׳דאיןמשכיעק נטין להיא ציי יזייז ^ כ׳ ב .
אוהו אס היא דוקא על מה 0י D g / f fילא תקט ביבה על המה כמו
שנשכע לעבד ולא על העתיר דאצהיה יצריה או במצה עיין כרם תמר הי׳ נ׳א
בהא נמי מקרי סטר על סשכיעה מיין ס'מ סי‘ 0א ש כ ת כ׳ מוסלין עיק כגדי שש סי׳
צ"כ וסריכ׳ש ט' ר׳ ולסרב קיל אליהי ה׳א ט״ד של׳א ופתס׳ר ת׳ג .
הי' כ' וג' ולסרג פני חסף ס' נצכים איס ג׳ * 0כ ע ב ר ״ | אי תטמק דאורייתא אלפים אמה
או י׳ב מילין לכד הוא מן הפו׳
עס
מ אזנור מ^^רכת >צ1ין ^>ברוי!ם
למחכרים פח'מ קי׳ פ״פ סעיף וי׳ו יט׳ ועמ״ש ש ב 1ע ה שנשנע לעשות נמס פ' ו עני
קרב פני יוקף קהפטית יאה אות כ׳ . אם אחייב ככל יוס עדיין ^
השכועס עליו ואס יש חילוק כין כשסכיא החיוב
האלמנס שלא 'כפני היורשיק ?} ר על עצמו להיכא דנלא״ה מחוייב נדבר כנין לפרוע י
עיין להיק קיישת יו׳ט קי׳ חונו עיין טוק׳ע יו"ר קי׳ רב״ח ימקר׳מ מפיווח
• נ׳א . קי' ע׳ב וקרנ פני יוקף ק' נצנים אוח ג' ,
*לל! * r i ^ 3 Kמה״ו נא״י עיין שרה הארץ
ח׳ג פי׳ ו'ך וכ׳ח ונ׳ט ועיין לייי איז הוא שנועה מצו׳ד עט
פאת השלחן : כשמואל כ׳ קי׳ ב׳: > •׳׳ •׳ * ־
ש מ ע י ת נטוקון ופירוק 'מסגוי עיין צו אליהו אם היק על הקל גמי פ
דניי מרדני גאלאנטי תי' עיין אניח נראשיח קיק ג׳ם
י ׳א ועיין פאת השלחן . ומ׳ש קם ארוניק נר׳ו ועמיש >דנ ככור יו״ק דצ׳ק
יצ 5כ ו ר מלנא הוא שמואל יהיה נקי צז ע׳ א.
כריגי והלכחא כוקיה כריצי פ א > 8כו ע דן כעי השם נ עי חקאאי ה^א
גדין היוצא מפי המלך דמחקים ושנוי מלך פי־סיק שנועה גמורה שיה סארן מ'נ
סוה כימי רנאאש׳י ®יקי מקום שנהגו ועיין קי' ג'׳ -
לקט שנחה דקפ״א ע'כ ועיין מקת .ן|קיס ד״ק pW13B^ 3 Dשלא ללוות אי עי 5בכלל עיי}
״ ע״נ • שיה האין ח׳ג קי' י׳ג• י
צ ח ‘ ש ה חיינו לנל צפליון עיין ננין ציון פ ג ‘ P W 3 Kשוהף אחי מגיע לשומף חנירו
. סי' ק׳י< • . שלא לעגיי שדה האין ח“ג
צ ט י ע ח חיינו >הה8קו אי כשהוא לוכש-הכני ' קי׳ י׳ ג.
חדש לראות אק נא צי כמידתו פ ד ש 3ו ע ת האלמנ׳ עחק הקלו להיות כחומש
אי יכיך נעת ההיא י שהחיינו והשינ ר׳ו דרך או נקדוי חפלה צא כק׳ת
צחיח מעעמח אינה צריכה נינה אוציוח ארס והפלין מבן גניויים קי' ע׳ס יקנ׳ח קיע״ר וקכ׳ע
ח*כ י׳ טע׳ א ועי״ש שלא הניא זח להלב׳'ולמעשה יע׳א ועיין להיב הלחן האלו יב״כ ע׳ג א׳ צייו
וצי אני עניו צא סשנרחי היטג הא מלקא ׳ ' בנקיקתח*!}
דסכינס ציינה כשעתאיל ללכיש והיי עי שיהית ש 3ו ע ה' שנשנע יאונן על «מעון שלא
הידק היקב אם נא לו נמידקו לאיגו וצרחנו יננק לגוהו ויהגה ממנו ונננק
ולורועותיו סי' עכ> ומן הנרנק ואיך ינרך מקוךק המעון שלא מאגקו־ ונהגה »«»ו ם»וד דאנוןשנ1ות
ביון דאפישר רלא שיה לו ע׳ק מידותיו וצריו דיננ yק^^ע״ן לע> מום .
להחיייו או להוסיף עליו י או לגיוע וקשגם אי פו א '30ועך! הינא יגתיג ^י '9מיויוי
גינתו לתצני גמיעד אי נשכא ילי' שהחיינו איך הוא 15גועש הנוק יאודה ׳
יאללד נתיל ,געת כייזיזי • ליאות אם תהית ־ יו' > ע׳א 4
נסייחו . ׳ י wקחציי עני וחציי מקורי} פן ־^{STOpJ
Iרלמניו על קר׳ח אומדים לו & -קמין' »6ה יי ^ז יק׳ג=ע’א ■
תי״ל יש המך לו׳ נן מהחגקוקא ׳ ” «ועוד שם דק׳ג• ע*ק אי 1מענגי לעשוק קקינן
י׳ ס תנא . 8ק>םינה;דלא מל »
לן א ^?צפר למויר הנאה ע״ן חק״ל חאומים פ ח ^ 81כו ע ה םיא מגשבע צקנא ימלנא
סיי׳ו׳ן: ’י• קווהין ד׳ו
, 331שו ש 3יג♦ ,הכלה ד9.ח־־י,לעיית .,שיחחום נהמה ע!ו על קחוונה ואמו
, :פ׳ ודאי רלהם שומעי! זנתצאי יי ויאס לא יעשה הקרה ומהלו לו
אלא יסא קעור ככור לגדול הנקצא 5ום ואק נת} בקטתיו אי יש »וי ,0מיי| נכי; צ^ קי׳ ע׳ע }
אמתלא בשביל סשייה שמכירין קתימסו שאני ונפרע
■ י בלועייס• ׳ rW t3B־ םלא לקםפל גציכי צטי אם f
? CUtKעם קנוי כיין סיף י כשאין נדטד הוא נשבע לנטל'אקהמציה ’
איקוו■ ,משכק וחסן עיין כנין טי} ^ עיין מוהיסד׳ם יו׳יק^קמ״ח מעדני לכח׳כירון
■ קי׳ט׳ו'.. _ ’ קל י אילוק הקייס דרוש ט׳ פני יוקף ק׳ מקוה
> 5ן ד ^ ו י ו ן בארם יתוין^להמצא ונטנין גן קו'מ אוק גי .
אכל נכהמק ועופית סשנאת א*כ ^ ’ . ^ 51א > W 1 3 Bלג״י שליח" עיין סעיק דרקנן
’ ־’'^ש הפרש צק' ד ’ן לשאר,מילי• ^ ■רה׳קע״־ב ועור לו פפקט ' ■
לשכר מלוה עיין מוהריק׳ו שורק ג£ה הגיומי מול שאה ק׳ יקיו כאהונס קוק :
׳ייייי י^ילן תי׳ גיל ועיין שנועוק דמ׳ר י
ע'כ : י ע 3ש פו ע ח לעשוק' עורמה לגני אי׳ס
Pי{ 8ו ח ט 'למקוננת עיי! כק׳ ;דיג לב ח׳׳א עיין פני מכין ח'נ יקפ״ב
. ,קי׳ א׳', , ע*כ ואילך אוח ל׳ו .
חפצים דנשרפו או נגנבו ע״ן Jp ^!!1ג ’ P^ 13Kלמלוה' קינא והוא ח״ח
אות לטובה אות •ז׳ ומנא ושניהם p'pמ״,ן
קח
אזכור שין ט^ויצר! «גרר1ם י
טע׳א וכ׳ ואיס משפט שי׳ ק"מ ושש׳יג ויד ימין שכד כשמש הננשת ושדכן ומלמר &ח שומר
ט' ל'כ וסשנש י׳א דפ*ט ומט׳ש שי׳ קפ’א ופני ע״ן כששי שישב א ח ה שי׳ י
הכית סי' קע א ייייג׳ז סי' ש״ו ששכ׳ן ח׳ג שי׳ סיים שם ויישף למי אשר רחמים ל .
וכסנסש . .
ש*כ _____
ק _
כ'ח משחא רדכישא סי׳ קע׳א דקס׳ט ע׳ר ודק׳ז >םו'ש כן לאכרשם וכמס שציין כמפשי^ש שם
ע'כ• . ולסרכ ככור יו׳ט דע״כ ע׳ג .
ק ב ב של תפו ת עם סטי כשכיל השטעה ה טי טו ל P׳ משכרי ונגנכ אי נאכד עי' מכשכ
עיין פני מכין ח"כ דרכ׳י שלמה שי' ע ד ישיאל ס' מסכיו
ע׳א וכ׳ ורג׳י ע״א ואילך ועיין מאיי ע׳ס שם >ללמוד « יחייכ כאונשים דהמשאיל •ש צו הנאש
לסיכ כיש שיי! נר׳ו משום פיייוס ייכ ייםף
קכג של חפי ת שמלקו וסאחיכא ערמשכר דיוש א' לש׳ש ועיין מע' א' ד׳ס אכרה .
יסיויס ססשכייס וטשט י
סשכ שטס פירע כשלימויז עיין ידי יוי סלוי שי׳ שו ח ד שמשין נששכח יכ׳ךשנה פשפש קי
צ׳ה ישי' קכ׳ד .וכדיני שישפים עיין bף כשף ל׳א לשום אחר סעכי לי סקל י
משי׳ מ׳י עי ט' ן' וסכשכ שלסס סי׳ י'כ וצ״ה 1ס ממקום למקום יש׳י שיפטים שי' ט‘! ע'פ
וכשישף שמחל חלקו עיין אט וראש ט׳ ט׳ו וכאר וכיני נא יחוקני נא ,
המים ט׳ ק״ט עי שי׳ קי׳ג י קיא שונא משטח יחיה עיין דנא פשיא רף
קכר שלתפלת גיי וטשטש ישיאל כשי׳ת ק׳י ע׳ג כמס חילוקים •
כק דגן ליאן עיין שק׳ל י קיכשופר שאין « שינטר טפח א• יטלין
יי׳ר ס'כ סי׳ י׳ו יפני ייסף ס' ייצא איש י׳ו . לכיו עלי עיין כנין ציון שי׳
קכה שוכן טיט כקכיעיש לא עראי שי’ר י 8וגג ב׳ מיט שיגג סם כין כשטעס קיג
י דק׳ע ע׳ד יעיין טח׳ס ח*כ דף י דחשכ יסיה שומן או דסכר
מ׳ה ע׳י י רמושי עיין להרכ שנא כש׳ מש׳ל כסל׳ שנטש
קכל שלמר שמסי לשימי י מכשכ שלמה היכא דעשה ששיסן ועיין להיכ ק׳א כפ׳ סנשיא
שי' ע׳ו נשכ׳ח ס*כ שי' מ׳ה ע׳פ אשד חטא כס וצסיכ חק נשן שם כשיגייא
ויאס טים ח׳כ ש׳ יאשסנן יכיכש סל׳ח ח'כ כדייש דכיישיש :
לשכת וטי וכסס׳ק אכיסם אנכי כשמיאל א׳ • T pשוגג אם טעס כדין אף עפ׳י שעואס
לכשחי׳ שוגג מקרי עיין כוס כס' *
שלגגין סייני שעיכדי סשנה כמילי דלא כן פיסצור דקמ׳ג ע׳ד .
י מעכיי כט ישגנו כיייעש קמו שו ח פין לומן אי יטלין לחלוק ע’מ
ססיטס ימשט לסיכס מה שאיט שיכה ימיטעין ’ שעכי עיין מנחש וכיון מע׳
חייט טיעי ססיטס אלא שטנט כטשכם ששיו וו:
סטטס ילפי האמס לא סיו .ק׳א ס׳ אסר ע'פ קטז שוחפין שלקח אחד לעצגט עיין מיס
אשי סקיטאישם יעיד פי׳ טגגין סענסן וסיטעין היושים שי׳ ה׳ ושי׳ ו׳ י
מאחרים יע׳ש וסיא פי׳ יש׳י כי׳ס דכ׳ס ע׳א . קיז שו ח פין Vעישק סאחר אףשסאחר
’ שסרסקח ק׳ס pש*וע׳'ד.
TOpשחלק יצחיק כפשיקי׳ וכפיט כשיניח קיח שו ח פין לע^ גאסטש עיין קדושש
קדיטש אשיי אטש לא יעשה י יו׳ט שי' ר' ,
ואס כאס׳ט א׳ס סיים שק׳ס איס ט׳ יעיין שאלש קיט שותפק אחי שחלקי דכאו בטו׳ש עיין
יענז ח'כ כסיאיים של סקכ׳ס לכ׳י יעיין כס׳ מים קדושים סי׳ א׳ •
נינ׳י ט׳ של׳ר טאיס שסכיא מימית יכא כפ׳ “ Dשו ת פין אם נעשו שומרים שומרי שכר
יייח כישן . . י עיין קריש ד׳ דק׳יע׳דודקי״א ,
קכט שחיטה דפטס מכן ח׳ ימים אטי ע א ועיין כט יצחק שי' וייו נשושפק שאירע
עיין בש׳ נח׳ל ח׳א פ׳ט י לסם גוק •
דגלאים ושם סכיא סשימטם דניצי אם טא Pח׳ ק כ א שו תפ ק בכקים שנפ 4לסם כירושה
מטטו יקיטו. י לענין ייוס סשכיריש וככניק
קל שחיטה סיגשס הפגיע׳ אי יוסי אכשרא על^מי שדי ע4סן שורשו פסוח ככ'כ דננק״כ ע׳א
או אטיפיא עיק קייס י׳ על פיו׳י מ׳ס כ׳ אחים וט׳ עק וטי לאכישם כח׳ע
מוסיימ׳ט ט׳ ו' יפ׳ו . געח־ שיספין כקרקע דסכיא מסיג דט משס ס'מ
קדא ש חי ט ת נטמי עיק כגדי שש ט׳ סי׳ מ׳ ועיק יקיא אס־סם ח'מ שי׳ י׳ב דס׳ד
כ' ואחי ייאג! ט׳ א׳ ושם טע׳א וכסמ׳ע שי* קנ׳ר כשב דכשושף יטל לסכיא
ט׳ כ׳ על חטד ועיכי על סשכיעס . אחי שיייי הסשיו כמקומו יע׳יש וכ»ין טול עציך
קלב שחלטי חון לא נאשי בח׳ל כ׳א כא׳י ואכיז עיק ייי ייי ט׳ פ׳ד ולסיכ אטיס כאהלך
עיק לסיכ יעייס יכש ח׳א ח'» ט׳ יו׳י יד*| ע״א ואילן ועיין לסיכ רוכ דגן
דש׳ג. ט׳ ק'מ וקיו׳ו וכחילוקי כחצי דקיימא לאנרא
קלג שחיטה כמדט אי סוס כשיה כור עיין טט חסטצש דטו׳כ טע׳ד ויח׳י ע׳א ועוין
עיין יעש קיוטם ק׳ק ופט: &ש׳ זטט לטים בעין שושפים אוש ל׳א דק׳ח
יוסף
זן אזכור שן מ ע׳ אנרהם
והסבים עמו יע״ש ומנהגינו כמצהג שי1וגיקי יע״א *והף ה׳ אחיי אית ח׳ מה שהשיב עליו ועיין מעש׳
לקולפו ער שורשו ולבדוק אוהו כמים כשאי סירנות אביהם לשכה במקיש•
היאה >לולד ש חי ט ה בענין בדיקת p i^pD
ו מ ה שסעחקהי לשין היב שו״ג הוא רמתכאי לך דורמ׳ש סיב מ״ר המלך *
מרבדיו ורביי ספישקיס שהניא הוא י״ל מ־׳ו בה׳ נדיב לב הי׳ ג' ובשיעור הפגימה הי'
רטעס הקליפה והבריקה במים רנסגינן הוא משים ה׳ !
רהבשי בלוי או חל׳ב או אייה קרום עב אשד מ ל ה י 2חי ט ה מחט שנמצא בבבר ע״ן
משתנה גוון קרום הייאס מחמתו ואיי יש לנו למיה׳י מה׳ל דקנ׳ב ע״ג •
לההתפק שמא יש תחת סחל׳ב או תחת הקיום ובה׳ גנוי חיים מע' ט' ,
טב אייה מיאס פסילה או נקב או עיפית אחי לולו ’ C P Kילא כיו אהיי הוא לאביל בגדי
הפיסל ליה ציין לקולפו וליאות הריאה החחיו אם שש הי' י״ט : י
היא שלימה ויפה והיא ע׳ינייקת הנפיחסבמים מלז שחט לתין אגס מים אי ימים ונהיית
ובין יעת הגאון נמהיי׳ה י׳ל בסי חיית יבת עיין בגרי שש הי׳ י״א • י
הי' נ׳ו ם'א אמנם כשיהיה האיפן ריש אייה קיים 1חט לגיי עיין בגרי שש הי׳ י״ב חלק ש
רק על הריאה בטון קיום הייאה וני' בהייא שאין שש ובשסט בשבח שש הי׳ י״א ‘ י
החחיו שים מראה ושים נקב ישוס ריעותא נימא ועיין אחי ויאש הי' א' .
רלא צרין קליפס ונדקה או נימא רלא פלוג רגם באוש ן ללט שוחט רפשע ג'פ עיין חיים וחוון
יה ציין קליפה ונריקס ליה לא מליט שים ביאוי דאין לו תקנה ועיין לסיב ’
ו;;'ז נפשיט לשאיל הגיע רפה עיינו יע״ח חין פני ייהף בהפטיה ס' בחקהי ישם באייה אופן
ממס שנמצא חל״ב ובשי כ^טי על הייתה ישלם הטיפה ועיי; להיב מעשה אברהם הי' 1׳
כמ״ש כפיס׳ י״ל על היוב נמצא בבהמות גסות ע״ג
התימה קיום רק בגוון קיוםהייאה ממש כלי שום או״ב עיי; בנדי שש הי׳ ט? שחיטת D p
שיטי לפעמים יבוא הקיום הני' מעט מדגי רפוי
באייה מקום והשאר ממיתת ומייבק היטב ע״ג ל מ א ש חי ט ת קרשים ומלקות שויו ה;
הקיום ער שאינו ניאה שהוא קיום אחי ולפעמים רזר שוחט ואחר מנס
אקרוס כילו ממיתת ומרובק היטב ע״ג ה־יאה ילקיט ימי השה׳א ויה יהיה רמז סבתוב מבה איש
ער שיעוי שציין ססתבלית יפה לראותי ובקושי יונח השה .
לקלוט קצהו ממני עיי גייית בציפורן או נסכין לי מ כ ש חי ט ה לעיף מן ההייס כה׳ רבי
ברי צקיצפי יתשס להפיר מעל הריאה לינאשי רסלנס כר' מחברו עיין י
ימצא קיום עב או חל״ב שנקלף בנקל בטרעוע־ הי״ר רר׳ו הע״ר :
שאט משישי! אחייו לקילפו על היוב נקרע קיום ל מ ג ש חי ט ה עיין למוה׳ר מה׳ל כענף
סייאס שתחתיו ומה גם כשיגיע בשיפולי האומה כייקת עוף רה״ר ע׳ג מס י
רשם מסורק היטב הקיים ואט מטיפי! איחה מס' שסק׳ ויהנן לומר כשביל הסכין ראום יהיה טמא
וגמיש בס׳ חו״ו סי׳ נ׳׳י סעי׳ ה׳ ברין חצ״ב יע״ש . אין ישחוט אה״ב וגם בשביל שלא יסיס למפרע
והגה כשיש חיוה נגגד או חיוה מיאה או ברכה לבטלה וע׳ש כמסניים בשיי פ׳ב ורוק •
ריעיתא אחית תחת הקיום בהא וראי
צינא מאן יפליג רניין לקילפי מפי' יהיה הקרום שחיטה בלילה ערק בגרי שש הי* קלס
רק מאי נדי שטבל צנאת מייי ספק יציאות אם י׳א ועיין משא הייה מע׳ י
הייאס חחחיו שליחה ייפה י1א מס שציין לדעת זו ועיק ויען אברסם העיף ג׳ ג
הוא כשנראה כבר שהייאס תחתיי שלימה ויפה
בלחי שים ריעיהא אי ניין ג׳ב לקולפו ולהשריש לי מ ה ׳ ש חי ט ד־} שאלה עמ׳ה מרן י׳ל בב׳י
אחייי במו תציב כרי לבודקי במים כסא אבעיא שה׳י צ׳ה בשש סיוקה י
לן וכעת לא ראינו לשים פ>סק שיעורר לחלוק סי' שפ׳ב וי׳ל ואם על הריאה במו הלב כיסוי
כיס כי אס מיש הגאון י׳ל בם׳ תו׳ו סי׳ נ׳ו והוא כבשר כלויקולפין אוהו ואס סייאס תחהיו יפה
אוה ב׳ משם קרב בית יצאק י"ל .סי' ל׳ט בחל׳ב ושלימה בשירה והביאו מיר׳ם י׳ל כש׳ע שש״י
כשהוא קרום רק יע״ש יה׳ בית יצחק אינו מצוי ט״ל יסיים עלה מיסו צרין לבדוק הייאה בנפיחה
פה עייט יע׳א צרעת הרכיים על בורין ושורשן ע'נ וב׳ב בהב הלבוש י״ל כס׳ס ל׳ס רציין בפיתה
ולעת הלום אינה ס' לירי ה' תקיני סיבת הנרמ״ש אם תשאר במראיתה ובשלימיתה אי היא כשרה
והוא ה' המלה חדשה וסביבו קיצור כיה אפיים ואם לאו טריפה עב״ר וס׳ר סרב שו׳ג כש׳ס
וליקוטי הלכיה להגאין מי׳ס ישעיה שי׳ב רקיק צ׳ט וכחב הוא י׳ל רמשמע מרבדיו רנפיחס הוא
אדניה יע׳א על דיני שו׳ב ועליו סמנו ידיר ליאות אם נשתנה המיאס של הייאס שהחת סכשי
והשכימו עמו כמה רבני וגאוני ארן יע׳ש .ונהב בלוי ע' בשי בלוי וב׳ב בננס״ג בש׳ם ל׳ח בהגסב' אות
שם בליקוטי הלטה כהי׳ ט׳ל סעי׳ ע׳ וזיל אם מ? כשם ל׳ח ונ"כ בט׳י בה׳ם יה שיה איט סירבה
יש קרום נקי על מקצת הייאס אין לו רין בשד ובו׳ ומה שציין לקליף היא משיש רניון רמראס
בלוי ואין צרין קליפה רעת קמשים שיק עיט פשי או חל׳ב שהוא לכן הוא מיאה פשילה כיון
יתוא חיבור על ש״ע יויר לגאון אחר . שנקלף איתי קיום ונשאר סייאס החהיי שלם כלי
שים־מראס בשיה ב״ב שס וה׳ר אלו כפי״ס
א15 29 כט
אזכור שן מע אברהם
ת ש ב ה ראה יאינו אש השאלה מאת עמיתנו א ם יש קייס ארים על פריאס יש לו דין בשי
כשורה מע׳ סיכ סשלס הריין המטיין כליי יצייך קליפה ליאיש אם שחשיו
כמוהר׳ר גבריאל אסרן פ׳יאנקו נר׳ו ואש אשר,סכיא שלם ויפס ואם קיים סייאה ג׳ב ארים יש לומר
מספוש׳ ו״ל לענין הקיוסיס רלא tמ 'xסינן כהו רהיי כאורם נגר מכס כרופ! דעש קדושים ש׳ק
והן מישרין אפילו כלא קליפה ככשוכ כר׳ק וכאמת ע׳ט • אם נמצא כשיפולי סאומס קרום עכ
אמיו שאלש חכס חצי ששוכס רהכי מהשכר רכיון ככשר כלוי אין לו רין כשר כלוי רק רין קרום רשכיס
רלא ניאה מכחון שום ריעושא אינן לדיניו קליפס • קרום זס כשיפולי ר׳ק ס׳ק ע׳ט .אם יש כשר כלוי
א ל א רוה עומר לנגרנו ממ׳ש להרכ כיש אפיי׳ וקלפיהו ונקרעה הייאה כמקים אחר וסשאר שלם
כפרי תכואה שי' ל”ט ש׳ק רנ׳ו ספך מוס רכ' ויפה יש לסקל רעש קרישים ש׳ק ע״ט • וע! כש׳
וו"ל לפעמיס יש כמין קיוס יחכ סנקלף מן הריאה שם כסשמעיש ראם יש קיום ור על סייאה והיא
יראס לי שיש כרכר לסקל ולהחמיר שאם הקרום לסחמיר ועיין כמקרש מעט שיש כקמטין
היא נקלף כולו ולא נשאר שוס רלרול כריאס או ש׳ק קש״א שסנ׳עי קיומים סשכיחים על סריאה
יש לכייק כמקוס היה ע ’י נפיחה כריק אי כפושיין וסם רקים אין לסם רין כשי כלוי ואין לרונם לשום
וכשי ואם אינו יטל לסקלף כילו ובמקים חחר ריעישא כלל .ואס נמצא קייס כיס על מקוס
היא משחככח שם כחיוק והיא נשארס חלויס שם שנגלר עור סעליין אין לספיר סקיוס ולכרוק מקוס
שאין יה רומה לשאר סירכא חלויס ויש לאשור אם סעלרשקיוכ סרב־שיכלכן שס ,ומה שיכיל לשליש
הקרוס הוא פריה על כ' איניח אי על אינה ואימה כירס רטכתה יישר ,טיכ שלא לקולפו כלל ראין
וכיוצא כיה שאס רנין איחה כשייכא היי הוא שלא סכריקס מעככש כנגלר פירשא ויה סוי כדיעכר
כפרין אכל אס אין הקיום רק על מקום אשר מחמש שקיוכ הרכר לקלקל סוי כריעכר .ערוגש
כאינה או כאומה אחה אפילו אס נ־ון הקרום הכישם סי׳ ט׳ל .אם יש על הייאס קרום רק
מיס כקייכא כיון שלא נקלף טלו מ'מ איני יק ומראסי איט ככשר כליי א ’ ז לקלוף אש הקיום
שייכא ממקיס למקיס )י׳ל מינה וכה( כייישה אונה מעל סריאס מאסר שהיא רק וקיוכ סדכר לקלקל
אי אומה עצמם שמכשירין כמדינות אלו וט׳ ע״כ כירים ויצא מהריאה ייעש רם או יכצכן ע ’כ יישי
משמננ רכעינן שיחי קליפס וגם כריקה כיוק וגם טיכ שלא לקילפו יצמס צדק מהגאון מס־'מ !ל
כאיט נקלף לגמרי הכיא מנהג המדינוש רמטריפין וכן כשואל ומשיכ מקל כוס •אלו רכריי איש כאיש
שירכא ממקים למקיס ועיי! לסיכ כיכש משם ש׳ה שיכס כשיכס סצייכיס לעניינינו כיע׳ש .
אויג ר׳ק עיר מכל הני מש' רמ'מ כריקה כעי ויה שלא ש ם ראישי להרכ שמלס שישס כפי' ט׳ל סכ׳ט
כרכריסיכטם שהביא הרכ הפישק נר ’ו• וגם מרכיי שכשכ ולפעמיס יש כעין קיוס רסכ
השמ׳ס י ’ל שהכיא היכ הפישק נר*ו ליאיה וי׳ל ונקלף מסריאס ושלויס גס יס ככלל פירכס שלויס
לפעמים יש קרום רסכ הנקלף מן הריאה וקלויס יע׳ש ועיין כלטשי שרר שם פ׳ק צ ’ט רמשמע
גס יה ככלל שירכא שלויס וא*ן כריקה לכאורה מרכריו רא׳ן שים כריקס כמי פייכס שלויס יע׳ש
ניאה ראדיכס מהאי לישנא רנקט רנקלף מ! סייאה א'כ משכאר מרכריסם כסרייא רלא רמי רין קרומים
והיא שלויס הפך רכריו דכ׳י הוא אס הוא שלוי רקיס סללו לדין סלכ כיפיי או כשי כלוי שכשכ
אכל אס נמשח לגמיי מי יימי רא״ק קליפה וכמו הרוקח ו'ל וש״ע ו׳ל כיון שסם כטין קרום סייאס
שכן נחכ כהריא כיאש אפרים שם כרמ׳ה ע׳ג וליכא שום שיטי ומ׳ג כשסוא מסורק וממישס
וי׳ל וכיס אפשי ליישב רכרי ארוני וקני.שהוא העחיק סיטכ סקרום ע׳ג סריאס וניאה שאין שום ריעושא
הרין קחם רחב הנקלף מן הייאה ישלויה וכסי״ן שסשיו רא׳ן לכרוק ולקלוף כרין כשר כלוי ואו
ליחא חיכח וחלויה נראה שמפרש רמיירי כגוונא לימא לן רלא שנא וסכל ככלל חל׳כ וכשר כלוי
שנוצר אסר נקלף מן הייאס ונשאר שלוי בס ולכן ואפי׳ כקרומיס רקיס ציץ• לקולפס ולכרוק רלא
כשב שיסו לרעש המבשייין כשירכא מינה וכס אז פלוג רכנן ורכרי סיכניס סללו אינם מיפכמיס ריש
גם ככס׳ג בשי משא״נ לרעש האושרין ו ט' ע׳ש איוסןחוצקיס עלוסס ואנסט לא נרע יוריעט מני״ר
וכן נראה משיום לטן סשמ׳ח שהייה וי״ל ונראה נ'כ אי צריך להשריש אסריסס כיון רכל מס שהולך
לי רהאושרין שירכא מינם ובה כמ׳ש לקמן יש ומשפשט הוא יוסר רק ומסורק על סכל עריט
לסחמיר גס כהא• מני׳ר כררך וו נלך ולספר רכ יסשכ שהקצכיס
ו הנ ה מכל מ״ש ניאס לסרייא ראה איט נקלף שלט רוכס ככלס סס ישיאל סרלים והנס צועקיס
כנרון מעלש הפישק נר׳ו הא מיהא היא לאמר אשס כלישם אושט ואש ממונינו יחדיו ירננו
כמו שייבא מינה וכס יש לרוט ואנסנו לא ירעט שאט מחמירים כ ’כ להוציא הקיומיס סללו כלי
היאך נוסגין כשירכא מינה וכס ראם לא גשאר צורך ועי׳ו נטדפש סכסמה ואט מאכרים ממונם
היגל האחר בריאה ע׳י סגנה אם מכטרין אוחה ככדי וסקכ׳ס שש על ממונם של ישראל• ע! לכט
לפי מנסנט או אם מטרפין אושה כמנהג שהכיא נוקף שלא נפגע כאיכור ממון ישראל ס׳ו כי כן
סיב פ׳ש א׳ב גס יה יש לאשור .אלא ראחר נא גכור שפין קרוש ככעו כמטו יפנהאל האווכ
ההשכונטש ניאה דאי■ יאיה סבל ס״ש לאשור כמוני שפל ונכוה להשיכני רכר יפשא׳ק להלכה
הקרומיס הצלו ננרח ש־פניט וגכא טורה בינייסו ולמעשה ועק רא מצוס רכה אינא וציר ישרb
והיא רכל מ׳ש הפו׳ ח*:ל הוא כאופן רהוא קיום יצילט משגיאיש ולא יצא שום שקלה משחש ירינו
עכ ואיכא למילזש צ6מא נמצא שסשיס אשר ושכמ׳ס :
נגלר או אייה נקב וכ ן מלשון שהכיא סי׳א י*ל
ע"כ וי׳ל ילפ״ו מבואר רהך קיום רמ׳ה הצעייגכרי^' אהרן פ׳ראנקו
סנקלף י ש טי
V אזמר מערכת שן אברהם
ש ט ף במדין כקנין אי הוי כשטר שאינו הנקלף אי« ככלל סייכה כלל שהיי סכיא המעשה
נאמן לומר פרעקי וכן כפסק י שהיה כמון קיום עכ וכן הכיאו ג'כ ^לעיל וכן
דין .באר סמים סי' צ׳ר ג משמע מרכרי ככנה׳ג שהניא משם דס׳א דהצו^יד
*צ 1ט ר אגב קרקע עיין מים קרושיש
סי' ז' . קנד לקולעו משים דנדון שלו היה כקרום עכ .יע״ש
כס' ל׳ח כהגכ׳י הוה מ׳ו הטעמא הוי כמ׳ש
ש ט ר מתנה ע״ן שם סי' גי• קנה דאם היא עכ אינו יכול ליאות מה שיש החקוו אכל
בקדומים דקים סללו דהם ממתחים הרכס וא׳א
קנו שטר אדר א׳ וארד כ׳ כיצד כיהכין לקולפן כודאי דאין לדונם כדין סי־־כה לא תלויה
עוין מגילת העניח פי'כ ועיין ולא מינה וכס אלא שהם כדין דייין סנמנאים
להיכ נחלת ז' : כדיאס דאערי' שהם התפשטות ליחה וכן משמע
שטר ניסח פיוומל • ראשית ככורים ריש
ת"כ רנ״ו ע׳ א :
קנז מדכדי סגאון מיס׳ד כמוסד׳ד משה נחום נד׳ו כס'
כדכת משה כקינטייס יפה לבדיקה כשעד הג'
קנח שטר הודיחא עיין מכחכ שלמה סי' נתיכ כ' אות כ׳ וף ע׳ ג ע׳ א שהניא משם
א׳ וסי' כ' ישם ככל לשין השטר הטוט׳ד אומה הנקלפת וו“ל דודאי תילוק גדול יש
רןג ט שטרי מכירה דידן אה הם שטיי כין אם נעשס קיום פשיט לאם נעשס כמין כיס
ראיס או קנין עיין כאד סמים מלא מים דיל׳י 1ס שכיס דיהיס נעשס מלחלוחית
סי' צ׳ו . סייאה קיום מתיח חנלשיסיס נעשס סמנה כועס
מס שטר או גט או כתיכס ראיני שוה וים מלאה מיס זה א״א לסייח מלחלוחית הריאה וכו'
השכוע עם ייס החדש • עיין י וכסי׳ דכריו כתכ ודכייו מסחכיין עכ׳ל .הרי לו
צמ׳ר ס' כא דהק׳ס ע׳ג יד׳. בהדיא דס׳ל לסיכ נר׳ו דסקרומים סללו הגם דהם
ש ט ר הטכס .אשדיח הפסגה הד החד ממיחחין היכס ליכא למיחש כהו והכל לפי ראית
אחי וראש סי' ח׳ ויבא הלוו עיני הבודק וכייאח ס' על פניגי תמיד יה'
יו״ר סי' א׳ להיבא דעכר הזחן ושכט כנימן סי' יגילנו משגיאות חננא לדיננא דאין לת^ש לקדומים
ג׳ל ופ׳ס ופ*ו . דקים הללו כמו שהכיא היב כפו' נד׳ו משם היכ
3DDש ט ר שכחוכ על המגדל ככיתי אב צ'נ וסדכ דעת קיושים !'ל יגם אנחט מסכימים
אי על יחים שנחגרל כניהו • לזה וכל דכדיו אנט׳ן ,
ש׳ע ת׳ מ סס׳י מ*כ ועיין כסס׳ק שמע אביהס שמיעה טונה דמע׳סדכ המו' דכה
!p׳ י׳ו וכס׳ ני כ ת מל׳ח ח״א דרוש ג׳ לכלס . דעמיס ס מ ח׳קי ע׳ א ס׳ס יאש כ׳ד *
מקודש מעיס׳ק ירושלים ס׳ו כמוסד׳ר רפאל יצחק
מ 0ג ש ט ח העומר לגמת לאו כגכוי רמו ישראל נר׳י הסכים עם נ ת״י נר׳ו אם טים סרכיים
עיין כוה להיב כיח היין נר״ו * ישמח לכט רמצאנו אילן ברול .מנא רמסייע ל1
ריוש א ׳ לס״ת . הנ״ר לסייס מוכים ^שלום .
קסד ש ט ר שטע;המחחייכ סלא קרא איחו
מקירס שתחם עיין להגאון נ&עיי יהצעיר הצעיר
תחם סיפי סי' ה׳ וסי' מ׳ ט יעיין להרכ שכ»
כנימן סי' י׳ב וי׳ר : ^^ברדום ^עקב מלמד
ימסה ש ט ר ץ ת כ׳ שטיית על שדה אחר
לענין מכי ומתנה עיין ג׳וקחל ס׳ני !פ^אג׳י ס׳מ u'p
כנס׳ג ת' מ סי׳ ר' מ הגק׳ט איה כ׳ מה שסק׳
על מכ׳י כיס וגם על הטור רלא ביאר לענק ע*י כהן עיין נפש סיים ועיין ;קמו ' rw:»nr
כסיכה אשס ועיין לרכיני הטור כאה׳ע סי' ק׳ תולדות ארם דכ׳ק ע׳ ב
ומכיי שס רהביא מסיגייא רכסוכיס ועיין לסרג ממז שור כתיבת סון אליבא רכ׳ע הוא
קריס ד’ סי' פ' ,רקנ״ו ע״ג ועמ״ש הרכ דכרים שיור אבל באמידת ע' מ פליגי
אחדים דקנ׳א:, סולק דקל׳ר ע׳ א •
יקסו ש ט ר רלא כאסמכתא ודלא כטופסי קמח שטר שנקיע הדף ומס סלמטס •
רשטרי עיין מחכרים סי׳ מ' כ צ עיין אכני שוהם פרן דכ׳א
קסז ש ט ר ו ת שמוסיו ודיניו כס׳ פני אדיה ע״ב ורפ׳ו ע׳ א :
מסי' פ' ואילך כקינ' יסיר ;קמט שטר שאינו כתוב מכישליק עיין
השטייס יכס' ני ם ת מי ח' נ והמת כאים אתר מכתב שלמה סי' צ'. 1
היב נחלס ז׳ והרב שכט כנימן ועיון חיניר ס׳ ק שטר שרלג •העשרות או לב׳ע או האלפים
תצא סי' חקע״ט יתקק סיפרים כס׳ יכין שמיעה; והמאות עיין ניס שלום כסי' פיסקיס
סי' ט״ו .
אם לא נתן מעיקרא אינו יכיל
לטפו אח'ן ליסן ירי דור סי׳
מסח שטר קנ א ש ט ר ו ת מזוייפין אי גוכין בהן עיין
מעי’,ן סי׳ אלף הק׳ן ולעט׳ר
קניה • נר'ו כתשו' לס ’מ •
שטעה כמקים ק' ר'עיין מכת5
שלמה סי׳ מ׳ת■
מסט שטר קנ ב שטר הל' מכודר ולא כאומדנא ..
עיין באד המים סי' צ׳ר .
קע
אזכור מערכת יעין אברהם
שקל ודיני וסלע ושנריון הכל כאס׳ט. > VSי ע ט ר שנאגד עיין להדב קדושת יו״ט
רס׳ט ע׳א• י
קפב שיעור סלע של קיש ג' דניים ך׳ שכקוכ כעור יו׳ר ימים צריך שטר קעא
מעין שהם מיס פינדיון ייני י לפיס כסוף ולא כקון כפי פי'
י'כ פונריונית היסיפי סלע ר' רינייס י"כ פינייונות יש׳י כיהושע סי' א' ע"פ כגטד נ׳ ימים וכן כתו'
כרית אכיסם על הילסיט ס' כי תשא יסע״ה ע״י כסי׳׳פ וישכ כעור נ' ימים ירכיה תויס כל׳ כני
ון ע׳ו יע׳ס ומוקר״מ שיף כשיום יף האס־ון נסן ארם ומ׳ש כשאי רוכתי לשין תורה לסור הוא הסיג
סי׳ רוכ׳כ שפתי ישנים ומין כ ’י סי' קיל כתב אסר .
רשיעור מיל יכיע שעה וג' יקים ויהי אלפים אמת ה ע ב שי ט ה היינו ררך כן פי' מת'כ ס'
ועיין להיב כ׳י סי' יצ״ס וניש׳״י כיומא נכי שעיר ויצא פ׳ע ר ה שיטין לשיטה י
המשתלם כסוכה שהיו עישין לצוותי יעיין תוס' סולין כלומר ריכים•
רקכ׳ט ע"כ ר׳ה מילין ל' ריס . שי ר של י ’ס אי ריסה לשל שכת עיין קעג
ק פג שיעור ייני חצי שיעוי תמצא כס' ש1ות יאשית ככורים סי' ס'.
אכיס וכשיעוי כוית אם הוא כל שיש כהקפי נ' טפסים יש קעד שיעיר
סצי כילה או שליש עיין כנה״ג יו׳ד סי' ס׳י הנה׳ט כו יוסכ טפס ל׳ כהקפו
אות ניט . . יסכו עשר מרוכע יתי על העגול יכיעית .יש׳י
ק פ ל שי עו ר חלה עיין תנסומא סי״ס ק־ח מלכים א' סי׳ ו' :
ושיעור מקוס שם ועיין ליש״י ק ע ר ת שי ע ל ר ררך סיסיר ר׳ אמית ררך
כחולין רק׳ס ע'כ כחש' שעשס ועיין רוח חיים הרכים ט 1אמית יפ'כ רפאס
כיויר סי׳ ר׳א. ושיעוי כין שכיל היסיר לשכיל היכים מקום צי
קפה שיעור חומי הוא כיי כח יויר איפיה רעוקי ומניס יגל ולס' היאכ׳ר כפ׳ג רהל׳ מת׳ע
והאיפה נ' סאים ולכך הוא ס׳ג הוא ראין לו כ״א לכרמים וכקול סימו שם
חצי כור סמש איפוק מצורס צען הישע סי' ג' . וכ״ה סי׳ש וק׳א כפיק המוכי פייות רצ׳ט
וכק״א פי׳ ררך הרכים ש עוכרים כעגלות וכסיסים
ק פו שי עו ר סאה ו' קכין קכ ר׳ ליגין ליג ושכיל סרכים שעלו כינליהם יע׳ש :
ו' נצים ניצח י׳ס רי' ולענין לתך סני כוי וסומי הוא סר קעי שיעור
טכילה הרכ כ׳ר כיו״ד סי' ק"כ ועיין לעיל מע' ויע אכיהםפסקא צ״הוכסר״י י
מ'! רע'כ י ע' כ יהסומר יו׳ר כויים וכוי יו׳ר אפית
שי דו כין מכח כסןלישראל ושיכנסחיט ק פז והכת והאיפה שוין ואהלי״ן ר׳ל ע׳א .
י אכי סכה יאמרו קיכרס או ’
.קוכיסי עיין ישיי לכ מע׳ 1ו רמ'כ עיר ולפי׳ו מ עז שי עי ר יו׳ר פיסאות כיום מהלך ארם
פטוי מסקנס וצריך להסניס ראם נסנה לישראל כינוני וכל פיסה ר' מילין • י
רסייכ כקנס ועיין כס' חינא וההיא כיה , ייע אכיהם פסקא פ"כ ;
מילין לסמשם רכיים א׳ קעח שיעור י
ק פ ה שי דו כין ככה ה׳ח רנמצא הסתן לסרסקת טיקין ככ״כ רכ״ג י
מיקר ירכיי נכלית וסט י י כ' לנכל עיהם ג' לספלה ר׳ לנט׳י ס׳ לעכר עורות
שומעניה פטור משטעתו• מלאכה שלמה סי׳ י׳א סילין רקכ׳כ סע'כ ותיס׳ שם ר״ה לנכל .
ק פ ט שי לו כין היכא רמתה אשתו ויש לה לו ע ט שי עי ר עשירית האפה היא מייה אסת
אחיה אייסה לאחי עיין * מו׳ יכיעי רקה יהיינו כ' י
זרע אפיהם ס'מ סי' י׳א ותיים ושלום ס'כ סי׳ קכין חסי יכיע שהן ו' יכיעי קב והם ו' לונין
ל"כ וצ'כ • , ני הקכ ר' לוגין והלוג י׳ו פצים היי מ ’כ כצים
ק ץ שי לו כין לענק אסוה המשייכת רכהכ וסומשו כיצה היי מ׳ג כצים וסומש פיצה והוא
י היא׳ש עיין פני מכין ת'כ י שיעוי סלה יית רענן ושמת יאודה י ר׳ן ע׳ג
רקפ״א ע*א ; והאיפה ג' סאין וכל כיצס וי׳ו קכין ומדת הקה
ק צ א שי לו כין ייצאה הכלה יוהי נרולה לוג והלוג וי׳ו כצים וססשכון מ סיי כיית רענן
י פטור מקנס יכא הלוי יו׳ר י רל׳ד סוע׳ר ועיין יסוקאל סי' מ׳ס כפי' רש׳י
סי׳ כ'. ורד׳ין שם .
ק צ ב שי לי כין על בחור שיצא עליו ש״י ייס יס״י אמית שהמיל אלפים קפ שיעוו־
י ופסקו כ׳ר שסאשה מוהיה אמה והיינו אחת מ1׳ ומסצה
לכעלס סנה אכי הכלה חייה כקנס על סשירוכין ממיל התומ׳מ דס׳ז ע׳ג אות ר' ,
יר ימיך סי' ר' ועיין היומת כשף סי' י״ך על חהן
רמעל כחים ומהי ליי \:דסטוי מהשמעה: סלע ר' ריגיים וריני ו׳ מעות קפא שיעור
והמעה כ' פונריון והפונריון
ק צג שיד ו כין שיש לחנלה ב' אצכעות עקומו' -י איסיים והאיסי כ' מסמסין והמסמס כ' קונטיוקין
’ וכפופיה פטור מקנס יר ימי! י וסקונטיוק כ' פיוטית ק׳א ס' רקיא כפי' אשם
סי׳ י׳א• תלוי ועיין יפ"מ פ׳ק דקרושין סי' ת' כשיעיר
קצי
נם אזכור מערכת י^ץ אברדום
ל ח ש כי ל ל ח בית יהמשביי יוצס למוכרה ודיניו לענין קנה ושנועה לן צ ד
עיין מלאבת שלמה סי' א׳ י עיין קמ׳ס דקצ׳א וחקק׳ל •
עד סי' ר׳ • מ׳א באס׳ע ודברי מדרבי נאלאנעי שי' י״ג ומוה׳ר
ישנה מתחילה וע ’ש .עיין רט שכירות שינא זחשליא כשוס׳ש ועיין אצף כשף שי' ט ’ו .
ביס לסרב פיי הען . ושידוכין כקנס עיין חק״ל מס*כ שי׳ ה' ו' ' 1ח'
אי יכול המשכיי לעכב ממי לי שכירות ועיין פסה׳ד ס׳ג דל׳ג לענין סישש .
שאוכל עם השובי עמו בשלחנו מ צ ה ’ 2י ר ה על נס שבח״ל עיין כיח היין
עיין להיב פויה יישף סי' ן' ועיין בש' סוקוש כדרוש נ' לשה׳ג; י
החיים שי' ע׳ס על נכשי אשתו או בלשו מנרוניא מצל י שי כ מן א אי יש טמא וטהוי עיין בגרי
אי גובה השכיתח . שש סי' פ׳ג ובס׳ יקר תיס י
באיעחא והבי ונעשה שיניו ליא ’®כילות סל' כלאים דג׳ם סוע׳ד כחב רמספק״ל להרמב׳ם
עיין מוי״ס שי' יש'ב ועיין אם סוא טא׳ט ויש כציפת אונלין אישי יע ”ש והק'
אש דש ס׳ עקב וח1ה ייי סי' צ׳י יקש׳ב ע״א על^ סיב כמוס׳י חיי □ מויעי ני״ו איך איששמיט
ויפה עניו רפ׳ה ע׳א ואביהם אנכי ס' בראשיש השיי לן שיכיטא 1ש'ר מיניה סיניא עיוכס
אוח נ ’ה והישע שי׳ ט׳ , וצ״ל ריש כ׳ מיני שיבוטא ולאשי השי יו׳ד;
ל כי ש כי לו ת שנכנס שנה ג׳ כשחם עיין
להיב חיים שנים שי' כ׳י • קיא בדביייה עיין יכח ששלמי׳ מ צז *טניה
אי קנייא שכייוש להוציא *®כ*רות לי^ ד׳ה ע’נ ושעי יוסף רצ״ד ע״כ• *
השוכר מהניש עיין פיי הכין מ צ ח * ®ילו ח הקן לא יאמי על קן צפור
ישמו משה ד׳ר ושנא ושייי שי' נ'ט איש ג' . יניעי יהמיך שאינו מצד ישמנו׳ י
ס־שייש עיין מע׳ל ח*א רט״ו *®כר לי ל אלא גויה עיין לסיב צמ׳י ס' שצא דפ׳ה ויפ״ו
ע*ג ובשני שישריש ושיכנית ועיין לסיב ציר יעקב ני״^י ולהיב כיש אהיןקיישפין
עיין נורע כיאורה ח'כ שיי ל״ו ■
פשיעיש אי איתיה כחויה עיין טור שכל מ צ ט ׳ ®י לו ח הקן שצועק הצשי ווובי הקב״ה
יוה יגן איש יו״ר . סנשסוש ומכיאן לעולם ולכך ע׳י י
ל ט? ש כי לו ת היכא רנשיף הבית ■ עיין מציה וו ווכה לבנים ועוי יצילהו מהמויק הפויס
מכהב שלמה שיי ה״ר ועיין באויי בי הוא יצילך מפח יקיש מסז יעוף צמ׳ד
לפיל כיה . ס׳ב רפ ’ט ע*א ;
ליז * ® כי לו ת אי משכנהא בכלל שכיריה ביום צ׳ל ויהי נועם סיב פתס*ד ר שנד־ז
לענין אימרנא עיין מהיר״ך ני ו ח כ יק ס ע׳ג ועיי' כש'
בית ל'כ ושפה אמה ש' וירא . , איי לי סי' ע׳ס לשינס ביום ואו״ן :
כיה שנחן מוקרם ימשיכת ליח שכירות קודם לקיוב לנישיאק ות׳ס אי ךא
מנפה כיח מהבית היין עם קורם לקרוב עיין מע׳ל ס׳ב י
המשכיר דטוען הא ניחא קמך .מר ואהלוח שי' דיס׳ס ע׳א ושם כשבן מעיי אכושע •
ל׳• תקיעש שופר בכלל כמס רבדים לב ^8כר
’ ♦□{Jנקיא כיייש ל' יום עיין למוה׳ר לי ט דאיט מאס סי' ברכס עיין מער׳
חינא ושהיא ח'כ רף מ״ה ע״ר לב ח׳א רב׳ט ע״ד•
ועיין בס' השפן חיים הי' כ״ה ■ רנדי לקס על דבר שסוא איסור גל
עיין שעי אשי ח׳ב S שכ*מ לך חייכ לשלם לו מהי׳יבאסן סס׳י
פ׳ד ושא׳י ס׳ בלק רפ׳ז ע׳א .
ש כ י ר י ט דלא גיע להם הבעה׳ב אלך פעולס שלא יוכל לטעון חינם דל שכר
וא' מהם הכביד ולקת עשית עמדי עיין שעוש דרבנן
מירי סך מה אין לאחיים חלק כזה י מלאכת י פ׳י ע׳ג ועיין לעט״ר ני׳ו בחקק׳ל ס'מ סי'
שלמם הי׳ ט' : ב׳ס ונסה׳ק אביהם אנכי ס׳ ויצא אות י ’ד .
ללמוד ויחי לו ביש ואחר נ״ת שכיר כלך
לא וטל ללמוד מחמת פרעושים ׳ ל ה ש כ חד־* ,ביית סנמופס רליבא R?p־f
ופשפשים אם לא א׳ל בפייוש לביש יה מצי למימי מיק לסיב צמ׳י ס׳ב יס״ח
תן ל' בית אשית ,מלאכש שלמה שי' יו״ר . זטין לדבריו מוס׳ר תס׳ל ס׳א ועור לו 3ש'ב
כפשיקים עצמן•
ש לי ח לגנבה מי הוא החייב עיין כש׳ לכג ד ו ש כ ח ה אי הוי פשיעה עיין חומ׳א
קול רנה לירי״ן יב יושם י״ל ושמתם לאיש ידוש ח׳י ושבחקי
ג׳י׳ב״ שי-ד ■ ^דיב
דב׳ג ע׳א ו!:יק cr׳ י^1 אם היא טענה עיין ידי מי הלוי שי' מ״י ,
מ'ש בש׳ד•
צבור שיהא ראוי והגין וכשר לכל ’®ליח שיפי שנתן לצויך הבנין ורוצה ■יאכילוה H
עיי; מנחש משה נחום הי' ד‘ לייי עי שישפיע מיין להיב
ישי' ה' יעיין כש' השפן חייב : פוית יוקף סו׳ י׳ח ,
רפינסתן מהבעה״כ לג׳ סיבית מא ת׳ח והון בלספיע עיין פית יעקב כה תחילה
עיין לחרב פית היין נר׳ו דרום .ד' סי' קע׳ג ס׳ר ככר׳י הימן
ליטר רע'כ עיג ודי ועיין בס' שמו ״.שה ימיר לענין צדקה ועיין ננהיג עהס׳ח טי' סר׳ח
ועור נכיכיי לענק גי שנחג<יר ועיין נשכ׳ח ורוכר
שכאיי כתרי מינן עיין קרית ר׳ סי'מב ת״ח משרים ובהשמטות שם ועור בכרכי היי רל ט לעניו
קט״י דק׳ס ע'כ : אם צריכה לפרום אם היתס מעוכרת .
מריפיייא,ראת ת׳א תירא דדישו מג חיה ב 1ת^ 8כ ’ ר הייט שקוראי! פרשה ועריק לא
לרכות ולמס לא דרשו כואהכת הגינט לקריה ה' איוב רש׳י
עיין צמיר ס"כ רנ׳ט ע׳א . כפ׳ק רכרכית .
אי מיתר צאכיל כישיבה שלומד מל תיח כ ז ר^יקן עיין פיוס״ק ה' ט חין ע'פ ועיק
שם עיין סייס כרית אטת קורייאט• י כה' קמשת הלוי כליקוטיו רקמ׳ג
באיסור לסשחעם כמי ששונה הלבות מה ת’ח . ע׳א .
עיין כנין ציין סי' פ׳ג . _ רבד היסב ראינה יטלס האטה כה תכשס
ל' הרמכים פיס מהל' דעות הי׳ג מו תיח להניחו עיין מי׳ס מערכי לב
ולא ידקדק לוביון כין ת׳ח ולא ^ ח א ר ט ע כ•
יאמר תיח ליכא כיסיי עיי! חו ח ת'כ יסיג ע'כ כ ט ח כי מי טי אשתי אם יטלילמטר לפרנהתו
’יהא ככמה דינים אמיו יעשה עצמו ת׳ח כי מי , .עיין יבא סליי סי' ג' .
שגנומי כחיקת תיח ולחומלא מקשינן ׳ ת כ שי ט ץ שטתן סאב לבט פעה סנשואק ל*
סנקיא כר אוריין עיק לסרב אהלי מ 1ת״ח י עיק ירי רוד סי' ק׳ו .
יצחק דקיא ע'כ • ^ ל א ת כי פו ת תכף לנט׳י וט׳ עיין כגדי שם
סמעחי מאירח למרן שיצא מפיו מח ת’ח סי' קס׳י• יעיין ליס ■ארו פין
לו' ני מוס׳ר אליסי הכהן וימוס״ד ^ . וחיים טיפים מימיי כ׳ב .
סיייא ייעיא כרוי שלפנינו ומרן אכא נר׳ו בדור ל ב ת ל מו ד דיו התלמוד להמון כב׳ מקומו׳
סיס שהוציאו חיטרים רכים אק יה חירום בי מיה על וס מוהדש׳א פרק
לקט 1ס לאומטת ונקי כעצי אומטת ובשמעי יה סלק נכי היסים שגקראו סצייקים*
סראהי ל' סתקונים חקון כיא ע'פ כל גיא ינשא ג ל ת ל ^ 3ד בב^ יייי ל בלפי! תיטה כדי
ופל,׳ סר וגכעס ישפלו דקרי .לסו דאינו! כעלי שיביט טלם הסייס הי' תשפ׳ה■
אומטת לגנה זעיש ומס שיצא מפל לגריעותא ל ד ת ל מו ד ירך סהלמיר רפעלי המימרות
הלשון כעצמו אממסו לשפח ומעלה כשפס אחת השגיי׳יה בפיהם.אינן מסליפק
נטר ת»נ וקר^ק כווס׳ק ס' ט חיך ע'כ מימר ילפעמים אומרים הלפה בפי והוא לפי מה ההיה
קדישק מטין ל1ס ועיק פסה׳ק וימהר אכרהם . כפיהם מעיקרא עיק הי־׳ר יקי׳ר ע׳א .
ת ל מו ד כהה סהי־׳י ס׳ שלה רן< צ׳ב לח
סמן המסעות של המדבר מט רתמידין ע* 1דדדן סתלמוי להיז
כיום שסע סולכין דפורקין למקשן עה י יי כי אע גיהסוא היייצא לא סלקא
אה המשכן היו פטידק מסקרכת התמירק■ ספלי כפי מ׳ס כמקום אהי פמספתא אחרה אפיי הבי
דכיר רעיה עיא •’ מתרץ לו פל שהמהשן לא .ימג ליס ולא היכירו
| ת מי ד עיין פחסיד חיא ריא ע״ג ונחיל לא משני ליס כ׳יא לפי דרכו .
ח׳ד רפ׳ג רביב רמ׳ט עיג ודי ת ל מ ו ד סרר השיטה התנאים קרים לו
אע׳ג רכק סדכקים יהיא תנא ■ ועור לו שם פייא רקנסדרין דפ*כ ננ׳א •
כ׳א הא' מם הג' הליג או לספן רסא' וסג' לא
K3חגא’ם
קרישי! שהווכרו באדרא דרשב׳י ה:ה פליגי והאמצעי פליג .יפ'מ פיק רמגילס הי׳ י*י
איתאטוהיק ס׳פנתס דרכיגעיא
על שמית ר' אלעיר וד' יוסי ור' יאורה ור' אלעאי ל ז ת ל מו ד מאחה ימן נפתפו סמשטוה
ור' יודאי וי' אכא ורשכ״י עולה ע״ג 'דרלמוין ., יסגמיות הארק• פיס כס׳ פת׳ע
שמותן לשמית הקדושים כל חדלפום ^(יליה 'יע׳ש גב' מ לרגיל עיא להשיג על הרמ׳י כחק׳ל א׳ת
ומס נאמט דכיי יי׳ל דסקכיה שם בפי ,אני קבן וי׳ כ עי ב.
לק״א לו פשעו כן ועיין כפתיתתי לק' שמו אפרסם‘ ל ח ת ל מו ד דרן התלמוד להקשית לסשט
עיש בסיד : הקולק יהמוקרס לא יושג ^
1ג לא
ר1 ^
אזכור ,מערכת תץ אברהם
סז ת עני ת לתעניחיס אמאי כתלוס בשבת ר נ א י נפול עיין כני ריר פ'!1יןון כפ׳י.
ולא כמחלל שכת משוס פקוק מסל' אישיח הי׳ר רי׳ג ע׳א
נפש רההיא הויה רכחטאו כא לו החלום אן רהצ׳ע ממ״ש כשכועיק נפרק שכיעא הערית כי
כמחלל שכח על קכנח אתיים אינו בתטאו ולכן קאמר ר ’מ כאישייא אכל כממונא ליא ליס ויה
חלה עון שאול ככעלח אוכ רענין הריגת >וכ עיר ספן ספושקים רד'מ אמרה לסנאי כפול כממון
הנהנים גרם לכעלת אוב והו״ל כמי תענית הלום 1ח'ר וסיכ ווכרנו לחיים סקשס רסרואס סונייא
צמ*ר ס׳ אמר ריכ״ח הע׳ג ועיין קיכן מנתה ?רוכחא רל׳ס סע׳א יראה ממש לספן מהרכ כני
סי׳ שפ״ו רעשה יו׳ט כיאיחו כסלים יוס׳כ וקורא רור רקאמר כי ליה ליה לר*מ מכלל סין אחה
כתורה יטשא אשב כמקום להתענות • שומע לאו כממונא וכעיגן תנאי כפול אכל כאישורא
אית ליה כיע׳ש .
כיו׳ד ימ׳ת עיין חמ״י ומת׳ל סה תענית « ו /ג אי כפיל גילוי יעת ע״ן קיית ר׳ רף
רקכ ר ע ר . יק'כ ע׳ג : י
חלום נשכת עיין סה׳ח תי׳ DDתענית קורם למעשה ומשפטי סחנאים גף
רכ׳ט רלא יאמר ענינו• עיין לסרכ כיח היין נר׳ו ריוש
רמתחיל ספסקס מס׳ג של שכת ע תענית ג׳ לה׳ת ־
לא יפסיק מבע י !1א משקיעת שוטה עיף רכונה ומהפיר חמיר הן חגיל
החמה • לויח חן ק׳ק הי׳ה וילן ולא חשש על ש'ר אין רכר טמא יויר מן השמים י י
עיין מל׳ח בטכח . ילקוט כראשית ימו ט’ו .
כנפל ל^ חפלין עיין איחות עא תענית נ 1תנ אי ש שעשה יאושע עשרה לאו רוקא
יושר פט ו ונהר שלום וקפד יו׳ר מראה הפניא כפ׳י רכ׳ק
חיים לעניזה׳ח , . ס'כ !
חולשא רחעניחא ליכא כלילת עב תענית ת גו פ ה כחצינה לנכי כעלים וכחכיים
מסיש א כיומא לר ’ך ע״ב ו:ס וכאשה עיין ורע אכלסם פהקא י
פח׳ע שם • ש׳ ואהלי׳ן שם רקי״ו ע*ר ועיין כשה״ק ויקרא
כשנת עיין איעא דישיאל וכס' עג תענית אכוהם .
רוב רגן אית מ י על היכ כס א חן
ה גי א אידך עיין זרע אפרסם שי׳ נהוריות
ועיין להיכ נח׳ל ת׳א . רטז רע׳ר כלל כזה • י
ע ד ת עני ת חלום רצייך למיחכ תל'ח כן רכי רי׳ש עיין מת׳ל רג׳ר ע״ג טן הגא
היה ענין אר\ן כעגל ראע׳ג וכה׳ הר המר הלטת ‘ כטרים ווה י
יהיה מוברח הוס בעי כפיס ולכך החאנף ה׳ ט ינחמט ד'כ ע'כ וג' • וכתנא רכ׳א עיין פת׳ע
צמ׳ר ח׳א ס׳ קשא רקצ׳ט קע״א : כהנסרדין רל’א הע׳ר . ,
כטיוח בער ’פ הינא יח׳ל עה תענית 0ת ג א מיניה מ׳ ומנין עיין תולרות ארם
כשבח עיין ראשית ככורים רף לר׳ו רה׳ן ע'כ רפי' רכר נאה
ל*כ ע'י • ומתקפל :
כשכח או יסאיר היום ושם כפיו עו תענית 0א ת נ א ושייר מאי שייר סיכא רלא י>מטן
אם יפלוט עיין סיס הארקח ג . . עיין אסלי יצסק רף ט׳ו היע׳ב
סי' ו׳ך וחית ארם מע׳ב׳.אות י׳א ונייר שמשון ועיין ק׳א ה׳ אמי ע'פ חקת עילם ככל יטשטתכם
ריש חענייח לתענית כשכם או כרך על המים וסת ועיין קוח׳ק ת'כ רקצ׳ט ע׳י וח׳ג רי׳א וקפ״ו
כשטנתו ועיין פחה׳י ח׳ג רש׳י ע׳ג כנרי שלא וקפ״ת ^ : ,
לטגטם אם לא יאמר מזמור וכרן המוציא • ייך התנא לסקייש הפשוט עיין 3Dחגא
נמ׳ל ח׳א פ ’א ישכיעית ותות׳ק
רנקרא קיוש ונק' תוטא עיק עז תענית ת ’כ רה׳י ע׳א וכ' !
לסיב ורי משס ס' נשא פ׳י • 0ג ת נ א לפעמים רמימיח התנא אומר
עת
ת עני ת צנו־ בחטכ? -ופורים עיין ראשית האסורה מריליס• ן' יוחאי כ(וסק
ככורים סי-יו ר ה' וישב לדקפ׳ג ע'כ :
Wת עני ת נער•ש עיין תנחומא ס'כראשי' סר חן
כוכי רמי עיין אתי ויאש קי' ו׳ גן
ולענין צו* אסתרשם ועיין פרי
׳ ■ ’ .סדש . שבירעו מעויב מ סש'1קית 0ה תנחומא
3ת עני ת בספקקו לאטל לא יטטל פחו בחומן ומפהיקחא ת'כ ופרקי ר״א ^ ' '
אן מי לציסקטניס מלוסים רסייט טי ומי׳ימ פרישן ,יהתנטמא שכד קראטנים סיה
טובויפס וההומןיפס למקיו רם• טס שלים בע׳ו כלתי תערוכת והגסית ־ וחנתומא להוי וילמרט
׳ רכ׳ט ע*א• לחוד • מראית קעק כמנתית לרס״ג יק׳ו ע׳ב
לחעניחיס א׳ן כשסחענס כט׳ו פא תענית ועחס כומניט יצא לאור החנחוסא שניי הראשונים
בשבט או ט׳ו כאב או פסת עם פי׳ גאון שכיויינו עליו חיטי נפלא •
כ' .מלאכת שלמם קמחי! סי' א' .
כענין משמרת עי׳ח עיי; חמי פב תענית עיין אהלי יצחק יי’ג ע׳א ת ס תיי ם ID
ומו׳ב ומיין מעפר ינק בפיק ותוח׳ק ס׳ב רקט׳ו ע׳ב .
קרבן
%
סב ♦אזכור מערנת תיו אנרהם
להודיע שלא שיי כשיעוייהם ריין העיכוד הוי קיכן תענית יכחענית לח׳ח .יעיין כינת מל״ח
לעיכוכא ואם לא עיכד לשמו פסיל ורין עור ח״א כדרוש ה' צתשי' יכתא׳ק אכיהס אנכי כמס'
אחר היא רק למציה מן המיכחר וכי מן רין הרי אתתי ע'פ וצומו עלי :
מקיר רין זה ריעשה מעוי אחד שישו פקויז כיכי סייף עיין שיכח ציין פג תערוכת
כרכיי מרן י״ל ככ׳י וכטוי היי ל'כ סע׳ק י״ה שי׳ ל כ :
ושם כחיכ לאמי .יי׳ל כתכ כס' התיומה פיי־וש של יר מיישב .ייה׳ק ס' חיי פד תפריז
שיהיו ר' כתים מחוכיים יחי מעיי אחי או שמא ’ שיה רקל׳כ ע'כ .
מר' עייות וכלבר שיהיו חפויי; יה כזה וטוב עיין חש׳ל תאומיש מסי' ר׳ פה תפלין
ונכון לעשותן מעור אחר עכ״ל הנה הראחליעת ואילן• י
דיכיי יכ׳י ס' התרומה להכשיר אס הם רסקים פ 1ח3ליז
לרם ולמכה סיועו עיין להיכויזיא
וחפויים זל' 1הגם | שאינם מעור אחר חשיכי יאישע סי' ג' ועיין ראשית
כעור אחד על ידי הדיבוק והתפירה רק למנוה ככורים ח״ב סי' ח' יעיין מי החסר ח״כ סדר
מן הסוכחר טוכ ונכון לעשותן מעוי אחר ממש ואחחנן .
ורכיי ס' התיומס הם רכיי ר׳י ז׳ל כעל החוס' ת פ לי ל מי שאין ירו משגת לציצית יתפלין פז
רבו של כ' הפי התיומס ז'ל כמנחות רצ"כ ע-א י מי קירם עיין ייזיא יאושע סי'
ר ’ס רילמא וכו' וז׳ל ראסיינן כייושלמו המגילה ר' .
וחפילי; ומוייות אינם נכתבים אצא עור אחר פ ח ת פ לי ל אי נפסלו כ' פישיית ראשונית
ההיא בשלא חפין העייות וס כיה עכ״ל הרי י ורוצה לציף אחיות עם השרות
מגואר רדעת התוס' י ’ל יעל ירי תפייס וריכוק היכ עכורת הגישוני סי׳ ס׳ מכשיר אם נכתכו
חשיכ כעוי אחר ואפןלו כפרשיות שקדושחן חמורה כסרר יעיין חילרות ארם ח'כ ר׳י ע'כ ־
מן הכתים כשיי׳ על ירי ריסק ק״ו לכחים עצמן
דחשיבי כעור אחר ע״י ריכוק ותפייה יק צמציה פ ט ת פ לי ל כשכח וי׳ט ילילס עיין שכיח
מן המוכחי יעשם מעוי אחד ממש והן הם ’ יאירה ריןכ״ו ע״ר :
הדכיים כיכרי מין ו*צ כסי' ל”כ סע״ק ל׳ח אין צ ת פליל דגייכין כייקס אחת ליכ׳ח לס׳
חסי אין יתי שכחה רכרי ס' התרומה ויכרי ר' י כ׳ה ולכ׳ש א׳ז תנחימא סי״ס כא
התוה' כקצרה להודיע רלמטה מן המוכחי צריך ועיין כקונט וסו׳א :
מעור אחי ממש אך אם עשה מישני עויוח ודיכ-ןן
אומי לרכ׳ק טוב היא כפיי’! ייק )ברור ונכין נש!1תי מגכר רחיל חטאין חכם צא חפלץ
למרקרק כלשון מין י׳ל שחילקן לשני סעיפין י וסיפר החה׳ש ר' שמואל עי*אל
כמו׳ש לעיל יעיין לסיכ מגן אכרהם ,י׳ל נאן הי׳ו כאיש אחר שקנסתפלין הסודר כתכלית ססירור
מ׳ס ולא הים ציין צהוחיק את עיריו להוכיח מאחר מהסיפרים אשכנויס הי*ו עופר אורח כתיניס
מרכיי ס' אגירה יהתיס' במנחות י׳ל להכשיר ואח״י טרע לאיש שהתפילץ עשוי מלאכה אשכניית
בשני נטיות■ מיוכקיס רמלשון מין י'ל יש לסוניס שעור^סכחים אינו מעור אסר כמו׳ש מק י׳ל א׳ס
בהיתר להכשיר כמו שנחננו והשתא שהוכחנו סע*ת לח' וי׳ל יעשה ר' כחים מעור אחר
כהידור מיכרי מין רל שק רעתו האמת להכשיר וכי' יכשטרע לאיש הנו' הוא רוצה לסחויר התפילין
תפילק כשני נטיית רמקין א״ה מאן ספין ומאן לסיער רכיין שאינו עשיו מעור אחר הוי 'הקח
רקיע להייות פגר דהיי מין י׳ל ולפסול מס טעית והנה שהאשכטים נוהגים להכשיר תפילין
שהכשיי היא ו'ל וככר ידעתי שהסופר הני׳ל שאיט מעיי אחד היא ריצה תפילין העשוי כרעת
ניקש ליחנק :ונתלס כאיל; גדול רכיי סיב משתא מין ו'ל ק אלה קצות רכרי השואל כחית■ -כיאור
רינותא ו׳ל כקונטריס כט ז׳ל מהי׳ח אלפאסי י׳ל מאצלנו ויש קופר אחר חכם י כעיניו שפסל תפילת
שכתב תשוכס ארוכס מאר׳ש לפסיל תפילין כאלו - . םנו׳ל
ראני אומר תירה לאו שתומה ניתנש ומי יאמין הסיפר שפסל התפילין המ׳ל לא מס תיפוכה
לשמועתו של ססיש' א י׳ל אפילו שיכיא אלף ראיית לקמסיה כי המעיין כדכרי מין
ער מרן ןל 0אנסט ככי קיכלט הייאוח מין ככל כסי' הני' יהמרקרק כלשונו יראם גכידור שאון
תפוצו' גולה הסןףריםנמ*ש הרכ הגבול כהנ׳ה י-ל יעת מין י׳ל לפסיל תפילק שאיט מעור אסר רק
וכל האחמניש^ןןןז אשר רמס שכתיה בר?רי מק מק ז׳ל נתכ 1ם למצוה סן סמיכחר חקא ואם'נ
י׳ל כסי' 'אין לנו כס לעשית מעשה ער מק כין ראם עשאן משני עירית וריכקן כשיק יוסי שננק
לסקל נין לסחמיי וכני כ' הגאון הרה מיר״א ו׳ל ו׳ל כחכמה יסר אי׳ש שכדין שצייר התפילין
כמשג׳כ אית יו׳ר משם היס הגחל מהרח׳א כ׳ נגיכור לשמן כתב כסע״ק ליי סם הלשון צייו
ען סשיים ו ט' סמי שעשה כהוראת:מק ^ל הנה סיסים משמי לשמו וכי' ואח'כ כסע״ק ל׳חכתכ
היא עושה כסייאת מאתים יכנים ייל שהסניתו סה הלשין יננשס ארכע כחים מעוי אחד לשל
עמו כהויאיתיו כשלחן עיון יעש״ב וספי משחא יאש וכ ו' ע'כ וסנה ממה שש;נה מין ו׳ל לשוט
ריכיתא אינט כעת תחת ירט ליאות אם ראייתי דלעיל כתכ לשין צרין וכאן כ' יעשה ר' כתים וכוי
מכייעית נגר מק י׳ל ונגר היב ס' אגייס יהיה ולא כתב לשון צריך כרלעיל משמע רלעיל עיכוכא
מנן אכיהם וכיאשם י׳י כעל התיס' י׳ל ותלמיר-ו וכאן יק לכתחילה ולמצוה מן המובחר ראל׳ב
רכיט כריו כ' ס׳ התיומס הילכך און לססין על לעיכינהו יליתנסו לשני הדינים יחר וצנתיכ לשון
הוראה &רין כתיויייהו אלא וראי מדחילקס לשר סעיפים
אזכור מער׳ תץ אברהם
יעיש ומיס יאיה מפיישת לספיקי של היב ויל מייאס 1י של סיב מסיס׳א כס׳ משסא ררכוקא
יהיו מוכת כהריא מסוגיין רלא מצי לתעכיי ססילח עשיי עוייס מייבקין אלא סיא כשר
הקילמיס יצקרשיה כיין רליעת סכמים רפליגי גמיי רסדיבוגן עישס איס! גיף אסי ועיר אסר
איייי יס׳ל דאין השם מן היטבתי א'כ מצי יתיל״מ יאחרי שכיייני יס סשסא ניכק ינמן אם
להחויי לי הספי תייה ילא תיסגי ליה יש כס לליקס שלקס תפילין אלי שהם כשיים לסי
כהעכית ■קילמיס רה״ל אנא מטס מן סמוכסר הרין לסיור בי ילססייים לסיסי כטענת יאנא
כעינא ייפסיי שכיס והי סנלמי מהסיגייא ילכאייס ייצס כססילין עשייין מעיי אמי שסיא מציה מן
סיא יאים ס!קה לספיקי של סיב י׳ל וס שמעתי סמיכסי ילא כתסילין שסם כשיים כייעכי יק
מאו הימים כי סוינא טליא מסיכ הנו״ל ו״ל מציס מן סמיכסי עכיינא יכ; רעתי מססילס יננר
ואנא ועייא באיתו פרק סשכתי ימאן ראייתי סיף יק ליקס תפילין ינשיים למציס מן סמיכסי
יאיס וו לארק כלל יסרכי פשוט יליעת סכמים יתסילק אלי מקס טעיס אצלי יאען ןיאומי ירכיי
רקי׳ל כייתייהי ילא סגי בהעכית קילמוס של סליקת יטעניץ כוס מאסת יתהו נסשט יכיין
סשמית לק־שןאפי' שהעכיי סקולגט'י Tיש לא מסני דחסילין אלז כשיים עפ׳י היין אי' לי ססיסי טענתי
מירי יספי תייס טה סיא פסיל גמיי ואינו שיס סיקס לימי תפילין כשיים קנית ממני תסילק
כלים יכן פסקי כל ספיסקים י׳ל סימכ׳ס יסטישיע כש יים מכיתי לך ייין1ס סייך יסכיו באיתי ספק
יייי סי׳ יע׳י יסית שלא קייש השמית מתסילה שנסתפק מסי״ם מינן י׳ל יסביאי יכיט כס' הכהיי
אעפיי שהעכיי עליסם סקילמיס אס'כ מ'מ היא מש׳ל יב פ׳י מס| מעשם סקיכטת אם אסר גול
פסול גמוי ואיט שיס כלים יטעק גניוה אתייג מסירי כתכלית ססייוי ששים ימים יקיים
וסטעם ימיסיי רמטמי ייעיש כיביי הפוסקים אי מצי פשי נפשים לננול באתייג פשיט כשר
ויל טלם פס אסר לפסיל ולפי וס מאי ינקטו שאיט מסייר אי מצי א״ל מנול אנא מציס מן
סכמים כלשונם יסכ׳א אין סשם מן המוכס* הוא סמיכסי ננכיינא יע׳ש יכייי כאייכית אשי
כהשאלס ריקא ילאו למימיא רסכמים למציה מן. סנלמי מיבייי רריקא בגול לא מצי פטינסשיס
סגטכסי סוא רבגט סכי ואהינ יאם סעכיי הקולמוס לסשיב סנוילס באתייג פשוט משים רלפי סאמת
כייעכי כשי וסי שיטש גנטי לומי סכי והטעה אתייג מהייי שיס כסלי כפלים מאתייג פשיט
מכואי ננמיא מטם ימינווי כמנימי הילקי ימצי א׳ל הננול אנא וביננא לאתייגי בימים
הסופי ספסיר שכיי יסספי תויס איט כלום יקיים ופטינא.גפשאי למציס באתרוג פשיס ויש
יט׳ מכיאי כשיס יהפיסקים י׳ל והסכמים אט כאן ספסי גמל סניכי כסססי ימים סספיש כין
שסטאי יאים וו מסיגיין לספיקישל היכ משיל ימי אתיי ג פשוט לרמי אתייג מסירי בתכלית
ומסרים מינן ויל כיפי תלי לה ילט! סכמיה התיייי אילי ער עשיה כרמיו ייס גילתט רמים
שאמיי אין סשם מן סמיבסי יט‘ אטעינסו כעי! אס׳י תיב י׳ל יסם קילייית לעין ליתית
טמי שיטש כוס בלתי שימת עיין לייר לנטמק יאיית מסי׳ם מען ו׳ל מקיגיין רמצסית .
סרביים יהשתא תייס הצאה בסיטמא מקוגיין
לסלכס ילמעשס ראם הס׳ת סיא פסיל ואינו שום ו ה שר ת א רון מעס יאיקי כאתיין רבמקים
כטם מט לאסרירי ס^קת ילספסיר שכי הסיפר ילא שייכ/טענס וו לא מצי איל
סא לאי סכי שהסית כשי יק שהליקס רוצם אנא מציס מן סגטכסר טכירנא כיין רלפי סאמת
לעשית ס׳ת מציה מן הנטכסי כיין שהסית כשר יש קיים סמטס במטס מהייית כמי מציס בלתי
לא מצי סטקס לאהטיי ליס כטענה יו יאיל המוכר הימי וסיס נמי רטותא יתפילין פשוט ותפילין
ס׳ת כשי קנית ממני יספי תייס כשי נתתי לך מסייר סם שיים בקיים המצוס רסא ייי סוכת
יאק אני אהראי לו לעשית מצום מן המוכסי . מצית תפילק כתפילין משני נטיית רטקק כמו
יסיא סיק יסיא סטעם בניר ממש תפילין כשר תפילק מנטר אסר וכיק שק לא סיי מסס טנטת
קנית ממני תפילין נשי נתתי לו יתי לא מירי לספייי התפילק ימס נם רלפי סאמס סליקס לא
ים כתבט כסיר להלכה ולמעשה ינעשס מעשה פיע רמי תפילין רק בשוויו ילא מצי איל אפס
כרבריני בסיר נאססתיתם • לקסת ימים יקיים יתיים כתפילין פשוט כרמי
עיה תפילק מהירי מנטי אסר יהפסר סטכי ספסיתצי
רק רמי תפילין בשיייי נתת! לי,יסרי היא כשר
יאוחה ג׳דמון לפייך ובאופן זס לא שיכא טענה1י טמי מטס
מן סמיכסי עטינא .ירע רנהפק וס של היב
ס׳ט י מהי׳ס מיק זיל שהניאו סרב משיל ז'ל|כי סיינא
סליא שמעתי מסכמי תינה ויל הוקנים ואסר
ו אןן| ואו׳רכיזהיסמטס עמרימאו מקרם מצרין מסם סכם ינקי היכ ישועא סכק ויל כילאקייי
שבא לד סינ ספיא יבס ייקייא משיק שהניאו^ראיס לשפיקי של סרב ויל מסיגק יגיטין
כ״יסי׳י שמו^ פונטריםולי צריו ראסף רניר ע׳ב יויל ההיא יאתא לקמים ייכי אמי
יאטנים - איש טסיי א'ל סית שכתכתי לפ^ני אוכמת שלי לא כתכסיס
יאסיינים רהלכתא אילא לפסול התפילין שאינם לשמן יט' כל ססיגייא ער יליעבי עלייהי קולמיס
מעיי אסר יססכים עמו מאיי ראתרא אי ילקישיס כמאן נימא רלא כיבי יסיים יט' וסכמי׳
ייריס ילעתית bיאש כיד מעיסיק יייש׳היב אומרים אין השם מן סמיכתר אפילי תימא י׳
סמיפלא נעל ס' בית סיק כריו בטרם תכא ן|י יהירה יט' משום רמסוי כמטמרי ע'כ הסיגייא
סאי
סג אזכור מע׳ תיו אברהם
ייאה דברי הרש משחא דרכיחא לא היה מפסידו קאי פקקא דדינא•ממני׳ר ני״ו עקה אקומםנא,
לכעל התפילין ולהורות לו דיניחם דהם כשרים להכין אמרי כינה .כדיוק רהמצא כק״ר כדכרי
כיון דמעיב קכלו להימכ׳ם ומרן וכוח שיים הם ערן מסעיף ל״ז דנקט נריך לקעיף ל'ח רנקט
הימכ׳ם ומק ועיין כבור יו ’ט ד״ה ע״ג וחק״צ יעשה ילרכר יה יסלח ארוני ראין יה כיאילעשיח
מה'כ סי' א' וב׳ וג' יר' באטנה ישם לא הכשיר הכרח כמו יחד תקיעה רמרן י״ל ס׳ל רהיא למצוה
כ׳א ככל הכיח מעיי אחר וציייו דוקא חתיכית מן המוכחי דאין יאיה מיה כי כן דרכו ככמה
צא כנדק יהרגם מוהחק׳ל משלנו לפטל ואילו היה ‘סעיפי דינים לשניה הדינור ליופי הלשין שלא
רואה מףי׳י נד׳ו אח רכרי כ' המארות הגרולים לסככיד למנקט שפס אחת כהילוך אחד ואינו
הללי הגאון מי׳ה והיב כביד יי״ט היה משתעשע ציין להניא ממקומיח אתיים דהא ממקומו
כ קד שאח ושפעינן מהרג משחא דרכוחא יאפי' מיכיח והוא דשם כהי׳ ל״ב סעי' ל׳ר נקט צריך
היה דעה מין להנשיר וקכלי היראות מין ה־י וכסעיף ל׳ה נקט יעשה כל פישייתיה פקוחית
העיד כנו דמנהג ככל חפינות יש־׳ לפטל כרעת נאם שינה פשיל ע”כ והרי כל' יעשה איך כח־
סימש׳ם ויה היה יכיל כת״ר ני״ו להוכיח מהיב פסיל ואס נפשך לומד חיריק לאידך גיסא אמאי
כ׳ס יה;יא הוא לפניו דכחה דליחא כהה׳׳ח וכן לא סייס כרין עיר אחד כמי יה דנקט יעשה ואי
נוהגין ככל נטל יש־אל והיי נגי המנהג אינן בני עוריח פהיל חקשי למה האריך כדין פתיחה
פיסקין כמרן אפיי המקומית רקנלו הוראות מרן נהחימה לו' יעשה ואם שינה הי׳ל למנקט צריך
כנידע ולו יהי דיהיה הוקע ענמו הרעה מרן ודיי דלמה שינה נמצא דייל הנא קא מדחי לה
להכשיר ויחשה נח״ר לספי חתר היי כיון דחלוקין וייל הכא קא מדחי לח וכנן לינא לאוטחי כלום
עליו ניעת מרן אומי כעל התפילין קי׳יל מלישנא דנקט בין צריך ליעשה ני מן דין לא
כהשיכייה כיעח מין רהיא פיסל ואינו פו־ע אפשי דמרן ה״ל דאין לפהיל והוא למציה »ן
להטפר והגם דהיא מ'-תא דאיהירא דאין לי' קי״ל המוכתר דה*י היב פרי מגדים כחלק א״א איה
כיון רנפקא מינה לדררא דממינא אי חייב לשלם נ״ב פי׳ ע״ד מרן דהוא כיין מוויה והרי מרן
אי צא יטל לו׳ קי״ל כשיפי עיין לאממי׳ר ייע״א גופיה כסי' פי ’ח סעיף ר' פסק כחכה כה׳ עוריח
כס׳ גניי חיים כמע׳ ק' כרגל הקי׳ל איה א׳ אעפ״י שחפרן פטלה ע'כ ולפי מינח של ארוני
יעיין להגאין מי״ה כח־״ל מה״כ ח״מסי׳ה׳ וארח כרכרי מרן ה׳ן נסקר מחמ׳ח מדין חפלין לדין
משפט מאוח קי״א ואילך ולאידך גיסא אם היה מיייה אך לדידן הכל הולך למקום אחד כאמור
מוסוק השיפי דא קרומי פורעניתא לא היה יכיל ושוין לטונה וכיס חה נאמנו רכרי המ׳א נס׳ק
צי' קי"ל כמי שהכין כדעת מין להכשיר אחר כ׳ן רנחכ וי׳ל מעור אסר דלא כמשמע מסס״ח
דפיישו ט לפסיל לפי מה שהניא היכיצרורהמ׳ד דאף בחתיטח חפויוה יחד חשיב עור אחד דליחא
לי כספי אורח משפט סי' כ״ה אוח ו׳ן כיון •ב'ח אכל כאגודה הוכיח נ'> רחשיב כעור אחר
רגילה דעתיח כדין מיייה לפטל והיא כיור ועיין •ונ׳כ החיס' כמנסות ע'נ ומדכחכ על דכדי מק
כס׳ אירח משפט איס ל״ו וו״ל כפוסק יסיחי דכייו דלא כמשמע ונו' אכל יודס יורה דחכין כל' מק
ממקום למקום או דיש כ׳ פי' כרכריו דמני ציי קי״ל •בפשיטות דעח עליה לפסול נמהיק סמיע ליה
obcfממגי לפי מו;ח שצודחרן הקרוש כן ניעה מדן דהוא דלא פסה׳ח אם לא מדין
מהמכשירין למה כחד מי להקשית מיויס דשפחיו כדוד מללו לפסול וכן סכין סכאס׳ט
להמג׳א דהרחיק עדיי להביא מהתיס' והאגודה שם כהרב מגן אכרהם ומאחד שכן חמיה רכה
ולא ההיא למדן שהוא לפניו ולא החי להקשית על כח׳ר נר׳ו איך נחה דהרכ מג״א הרחיק עדא
להסג׳א דלמה הרחיק {ערע לימי דלא המשמעית דלא היה צריך מהאגודה והחוס' דמדכרי מק
ספר התרומה וצא אמר ואין הלכה כמשמעיה עצמו הוא כך דאין לפסול דהלא קרב מנ׳א קרי
מרן להכשיר וכדכתב ההיימה והחיס׳ והאגירה כחיל דדכרי מרן דלא כס' חחיומס וליחא לדכרי
אלא הלכה כמיד לפסיל כך סיס צו להמג״א סה׳ת אכל כאגודה וחוס' כחנו כפן מרן והוא
להקשית צפי דעתי שהכין משיח׳א ולמה חלהדלא כהס׳ת וא׳כ אין יתכן דמקשה עליו דיוטח היב
נכו' על ת' התרומה׳ אהר דמרן לפניו ובכן דכרי מג״א מרכרי מרן דהוא כסס׳ת ונסאטדס וסחיס'
כא׳ר צריכין עיין : כיון דאמר דליחא וט' אכל וט' ודוחק אוחו
תו חזינא למני׳ר שהחדיר לט חידה גרילה שינחוב הפך ממס שגילה יעחו כדעח מרן מן
על שהניאו יאיה לנדון מוהי ’מ מינן הקצה bהקצה מפיסול לכשר והנני יוסף להפליא
כא_חרוג מהסיגייא דגטין דנ׳ו ע'כ דלא כחב רנחכ אח׳ז על סרכ משסא דדכיחא דהוא נגד
האוכרוה לשמן דהתה אמרו שהיא פטל .ונעלם מרן ונגד הרב מג׳א והאגירה וסס׳ח וחחוס'והרי
מיניה דמי רכיינא טה נחקשה מין החני׳כ הרב מג'א'מכריי ואומר רקכל מ׳ש כס‘ כ׳ח
ככנה׳ג סי׳ רע׳י הגנ׳י אוח כ״ה ע״ד ההשכ״ן רליחא כמשמעות חסה׳ח יכחב אכל ונו' ואיך
מסיגייא וו ואיהו מפיק לה דכינת הש׳ס ייהוא מציף להרב מג׳א עם החיס' והאגודה וסה׳ח
כלא הקון אך כהיקון כשד אס״ת וכתב ד1ה מן דהיא מנגר וסולק עליהם מלכד מה שנחכנו על
הדוחק ישוב כקש צישב כב' דרכים אחרים דמשכחת מין גופיה כאמור והוא חידוש רספר החשוב הליס
לה לאוקומיס דיחיח הס״ח כשי כאופן שיהיה •משחא ררכוחא חו'יוצאה משם מחכמיידכנימח׳ק
יע׳ש ועיין להיב ברכ׳י שם ורוק .וכעיקי ספקו •וחיך לא נמצא כידו לראות הכיס כראיית כרויות
של מוהר״מ מינן יסיכ חנא כס׳ מש׳ל ככר כרעת הרמכ׳ם וכרעה מין דלא מהני חתיכית
עמדו רבים ונכנדיס הרב שנוא יעקב ח'כ סי' עור אחד אפי' כחפורין ודנוקים סיטכ ואילו היס
כ׳נו 52 רב
אזמר טעינת תיל אפררום
מר' עייית יכלכד שיהיו תפייין וה לוה וטיב כ״ט ויב חכם צבי סי' ק׳ך ואדמת קיש סי' ס״ד
ונכין לעש־תן מעיי אחי ענ״ל מין ויל והנה כל ונחפה ככסף ח״א סי' י'כ ומיי מגדים כחמ׳ז סי'
ישי הילך יראה שמין ויל הניא יכיי ם' הח־ימה קרנ״ו וישועית יעקב שם וידיעות האהל סי' צ'
הורות סמיך יניאה להסמיכם לרניי הטי ועקרי סדט סי' ל׳ג אות ל״א וכיח השואכס ד'ס
שרכרי הטיי יי״ל יתפישי כדכיי הפי־ התיימה ורק׳א .ועדיפא מינה הי'ל לסיב הפיסת מר
שמיש הטיי ויעשם מעיר אחי היינו נפלא תנים יהודה ני*ו להניא ראיס לפי מונח שלי מתשו'
יחיכדם אמנם אם חכים יחיכים כרכק מקיי היב הגדול משאת משה ח׳ג סי' כ״ה על נדון
שפיר מעיי אחר וכשרים יק שלמציה מן סמיכיוד דסיפד נתחייב לכתוב ס׳ת לשמעון כדמותו כצלמו
נכין לעשיתם מעיי אחר ממש כלתי שים רכק שכתב ללוי והיה עשוי כיוי העמודים ווה שכתב
לא כתפייה ילא כשים דכי אסר יה פשט רניי לשמעון איט כווי העמודים והביא ראיית לצרך
מין י״ל ששיני שרכרי הטיר ירכיי ס' החיומת לכאן ולכאן וככלל מכוגייא דב׳מ דק*ג אי אכולי
הם שפה אחת ורכיים אחרים כי כלל מסוי כידינו מלתא אתני וממיש מורים הי' יש'כ כבנין וקישוטו
דאפישי פלוגחא לא מפשינן ואם מיןסיכישיכיי ועיין להיב פני ייסף ס' כהעליחך דקנ׳ב ע״ב
הטיי ודכי' ספי התיומה פליגי היה לו לנאר וג' וכייי העמודים מידע יריע מ״ש סיכ כיכ״י
כמנהגו ככל מקום ככיי ויל שאם היה פוסק אחר סי' רע״ג וכסכיו לדוד אמת אות כ' ועיין למו׳ה
חלוק על יכינו הטור ויל סנה מין ויל אומר כס'_ מערכי לב ח׳כ דר׳ל ע'כ ופני מנין ח'כ
כהייא אשי פיסק פלוני חלוק על רכיני והי דקי״ט ריש ע׳ג וכיוצא כרכר תמצא למוד\ר
כיאור יכיי מין ו״ל יכל המפיש רכיי מין ו״ל מראה הגדול ח׳א דיוש ה' לס׳ת רק׳ס ככתב
אלו כאופן אחי הנהו רחוק מן היישי ואין לנו הסופר שלא לשם כעליו דהכיא יאיה מהיכ שא׳י
עסק עמו ואחיי הרכיים והאמת האלה אחה כענין גדול המעשה יע׳ש • אלא דלקישטא רמלתא
חנאי^ דכיי הרב כיח ויל שילה לחלוק על דכוי אין אנו צריכים לא לרין אתיוג ילא לרין ס׳ת
מ־ן ויל בהכנת דניי הטוי ויל וסוכי היג דהטור מיוי העמודים ולא לההיא דלא כיין הסופי
יס' החיומה פלגן כהיייהו ווהו כהינ כיח ויל לשמו כי לא נגע ולא פגע עם דין יה מעור אחר
כקב כקציה כמנהגו וקכע על דכיי הטוי שנתב לדכוק חתיכית דתליא נפצוגתא אי כשר או פסול
ויעשם מעור אחד כתכ הוא ויל וויל פ' הקומץ ולא כאנו עד הלום כ״א לכרד דעת מרן הקרוש
דל׳ד ומשמע דוקא מעוד אחישלם ודלא כי-־ישמע ותו לא מירי דליעתיה רמי ס' מין להכשור ולדעתי
מדכיי ספי החיומה דאף כחתיכת עיייח חפויין הקלושה אינו כיור רמרן מכשיר אררכא חכינו
חשיב עיי 'אחי יליחא וכן ניהגין ככל גכילי יש‘ כרכריו דשסל .וסלח נא אנכי מכקש על כי לא
עכ״ל ^ומי משתעי כלשון חכמה לחליק על רכיי הלכתי כעקכית משיח׳א כי כיון רשלח לירי הוא
מין ויל כסכנת דכיי הטיי ויל אעפ״י שלא דתייתה הרש׳ת יוה רצק צדיק דאחיה דעי יככן
הוכידו דשכי היכ ויל רהטיי וספי התיומס הנלע״ד כתבתי יא׳ש את'מ ישלימי יסגא ’ לעילא
פליגי ושכר הטור ויל דצייך עוד אחד ממש כלתי מדרגיה .נאים המעתיר כערי כייב עיי יש' :
שום תפירה וריכוק וכוותיס דסטוד ויל קייל שלא
כדביי ספד סתיומס ויל וכן טסגין ככל גכולי . אפ׳י זוטרי
ישרי 1והנה אחיי שכיארט שמרן ויל פייש דכרי
הטור והסנימם יחד לדכיי ספי הקדומה ויל ועור ס״ט
אחד ממש איניני לעינונא אלא למטה מן המובחר
א'כ איפוא היאך טכל לכיש דכרי מין ו״צכש״ע 1ז ה אשר השיב הרב מר יאירה נד׳ו הנול וול.
שהם לעיכוכא וה״י ידוע לכל כאי עולם ולכל
פוחח ס' כי דכיי מין,כש׳ע שישם פתיח אלימים רקמן הנה אני הצעיד כל כנין יהירי ולמאי
מיכייו ס' כ״י ומשם חפי אוכל יקיצי ס' ככל הפסיד היאשון שהגיע כיד מעלתי
ש׳ע כי איניט רק כקפיו וקכעו כיי הייו הוא רק מדכרי מין ויל וידעתי כינ׳י ידעתי
קיצור מרכייו לרבייו והיכן מציני אפילו כדרך שיש מעיכה לקיאת מערכה.כדייש הוס וה פיסל
רמו כדבריו ככ״י לפשצ שט עירית ע“י תפירה ווה מכשיר אך אמיתי כיין שמיכח ככירור גדיל
וריכיק ער שנעמיק לפיש כן כיכייו כש׳ע שרעת^_ מר,ן ויל להכשיר הנס אנסט קכלנו היראות
אפילו כדרך יסיק ואמטו לסכי בפק״י הראשון מרן ו״ל כפרט ככל גלילית תיניה יע׳א יעציו אין
כחכתי שמין ויל כחכמה יסר אדיש לסלק שני להוסיף וככר דאיתי למנייי הייו שרצה לסתור כל
הדינים לשנים כסעיף סיאשון כתכ לשון צריך איתם הדיוקים סאמתיים שהוכחתי מרבדי ערן ויל
ומשמע לעיכוכא וכיין העייוח רק כתכ יעשם ויוימ סייו רוצה לדחותם כלאהי יי ועתה אפיש
מעיי אחי לשיית שאינו לעיטכא רק למצוס מן שהיתי וכל סיוצה לדחית יכא וידחה ידעתי אשר
המוכתר ונמצא דעיקר ההכיח שלנו רק מדכריו רו'מ הייו ימווי על הדברים ויראה בעיה אשר
ככיי ייל אשי הסמיך והקנים דכיי ס' התיומה אמת יהגה מני ויודה על האמת כמורים דיכנן
ו ”ל לדכיי הטוי ויל דליכא פישל כשני עידיה ע״י דהיינו שכחייהו•
חפייס אי ריכוק ועפ יי האמור ה׳ן נסקר כל מה 3 H Dהטוי א׳ח סי' ל'כ ויעשה כתים מעור
שהאייך מעכ׳ית סי׳ו לרשת הייוק שדייקתי מצשין אחי יע״ו כתב מרן ויל ככ״י וו״ל פ'
מין ויל כשיע .כי אין וס עי,׳־ ־!הניח שלט רק הקומץ דל ד ו כוי .וכתב כספי התיומה פי'
מדכריו ככיי וסוא הדכי אשי כתכתי כפס״ד הראשון שיהיו הכתים מחוכדים יחד מעור אחד או שמא
ששלחט
סד אז בו ל מע׳ תיו אכרהם
בצל אפי' בימי לפסיל שני עיייח ע״י חפירה רק ששלסנו למענה הי׳י ייהי לשיני יבר מן יין הרי
מרן ו״ל בב׳י הסמיך דברי ס׳ הקרימה לדברי מקור יין יה ייעשה הכהים מעור אשד שישו
הטור לפ־ש דבריו לרין דקאי בסברה ס׳ הקרימה פתוח מרברי מרן י׳ל ככ״י במור הי׳ ל'כ ונו׳
ע׳׳ג לשוני וכוונתי רצויה יהגם שיש לרוחה ליחות
״ י
ו:ק ן גי מיסיף לבאר שגם היב ביח ז״ל הנין אצו הדייוקיס שדייקנו בלשון מרן ששינה בל' באחר כ׳
כן במו שהבנהי אני כדברי מרן הב״י לשון צריך ובאחר בתב לשין יעשה ובו׳ כדניי
ו״ל ובדבריו כש״ע ראל״ה מה בא לחדש הרב כ ”ת מעב'ח הי׳ו ילאו דוקא ובו׳ מ”מ הנה אנחנו יש
וה־י גם מין ז״ל בב״י כן דעתי שהטור סיבר רפסיל לני הקברניט הגדול מרניי מרן י״ל גופיה בנ׳י
בשני עייית שלא ב־כיי ס' ההיומה אלא מיב־מ אשי משם חפר אובל וקיצר הדביים יהיררס בש׳ע
שה־ב ב׳ח ו״ל עצמי הבי! מ־ביי הב׳י יהטור ושם בב׳י לא ניגר בלל אפי׳ כימי לנחיב שבשני
ישפ־ החיומה לא פליגי יע״ז חידש היב ב״ח עורית ע״י ריניק וחפירה שהוא פשול רק מין
דאין בן ספייוש בדביי הטור יק רעתי שהוא ז״ל העחיק דברי הפי הה־ומה לכחי לשון הטור
לעיניבא והיא נגד רב־י הפר הקרימה ונויחיה י״ל עצמו ילאו לעינובא קאמר אנא שטוב ונכון
דרבי' הטיי קי׳ל יפשיל בשני עיריח בבל אוב; לעשותן מעיי אחד ממש יהי ביונחי והוא הרבר
שיהיה אפי׳ על ידי דיבוק אי חפירה ונמצא רחרב אשר ריביני ובחננו שם ג״ב על רביי ה־נ מג״א
ב״ח י׳ל חירש לכתיב שני שוייח במנהגי יה הם י״ל ויהי לשיני ילא היה צייו לה־חיק את 'עיריי
ניגיי לדביי מ־ן י’ל בב״י כה>:ח דכיי הטור. ובו׳ ע׳ב לשוני הגם בלשוני איניני מדוקרק בל
ויאה שניה השגתי על ה־ב מנ׳א ז״ל וה א בכלל הצויך מ"מ כיינחי יצייה להשיג על היב מג״א
השגה יאשינח שאש ה־ב מג״א ו״ל היה מבין דב־י !'ל שהרב מלשיני משמע שהעחיק וביי הב ”ח
מין ו״ל כמי שהבנהי אני הצעיר וכמי שהיא האמת על לשון מין ו״ל בש׳ע חשב• אשר לשין מין ו״ל
שבן מכואייס רב־יו בפי׳ א"נ לא היה צייך להדחיק היא בלשון הביו־ ממש והנה היב ב׳ח לא הסכים
אה עריו להליק על רביי הכ״ח מדביי החיס' יש' רכיי ה׳ התיומה ו״ל לדב־י הטור ו׳ל וכיאי
אגודה והלא ממקיחו ג׳ב הוא מוכרע מ׳־ני' הש״ע רהטיי ישפי החיומה שליגי דלטוי י״ל אם לא
באן ובב״י שהכשירו כשני עוייח ועיר אחד היא עשאש מעור אחר פסולים לגמרי ולדברי ה׳
רק למציה מ :המובחר שטוב 'נבין לעשיח כן ויה התיימה נשיים .י ק שגיוב ונכון יכו׳ אמכם מרן
היוע גדיל ליב־י המגיא ו"ל כי לפי האמור אי! ז״ל בנ״י ימאן ביה אליבא יביי הטור יספר
לי להיב ב׳ח י״ל שום משען ומשענה לפסול בהיס התממה הם שפס אחה ודברים אחרים .וע׳׳ו
כשני עוייח גם על ידי הפייה ודיבוק כי המך שצו השגהי על היב מג״א ו׳ל אשר ניאם מרבדיו שלשין
מדברי הטוד איננו בדאי בלל ררנרי הטור יביליש מרן בש״ע שהוא בלשין הטור ממש יכיל להחפרש
להתפרש בפשיטיח שהם ריקא למציח מן המובחר כדברי הטור י״ל שהיא לעיביבא בביאור הב׳ת
כמו שהבינם מרן"1ל ידנדי הרב ס׳ התיומה ז״ל ז״ל והייני שהיב מג״א ו׳ל ההמיך דברי הב׳ח 5ל
הם נחרייא נגד הב״ח ונמצא שה־ב ב״ח בא לחלוק ללשין מקי׳ל בש״ע>מבת יה הרב מג׳א ז״ל
רק בסברא בעלמא ימי יאמין לשמיעתי של היב להרחיק אח עדיי להביא עצית מרחיק לחלוק
ג״ח ו"ל לדחיח דברי האשל הגדיל יבינו ברוך בעל כעיקר הדין ארכיי מין ו׳ל וארברי כ״ה מדברי
הפי החיומס שהוא הלמיר מיכהק מיבי' ר״י בעל ספי אגודה גרביי החיה' בהקימן רליתא לרין יה
ההיס׳ ו'ל חבירו של היב הר׳ש משאנן י״ל בעל וע״י השגתי ילא היה ציין להיחיק את עריו יבו'
חיס׳ שאנן .וגם הרב רבי׳ ביוך י״ל עשה נמי כי רברי מרן ו׳ל כאן כש״ע מוברחים צהחפיש
מלאכה זו והוא חיבר ג״ב חיס׳ ו״ל במושננקוב שלא ביברי הכ׳ח יפייושו בלשין הכיור שהוא
לקמן בה׳י • והרב ב״ח ו״ל בא לחלוק עליו רק לעיבוכא ולפיסול רק רביי מין ו״ל כש׳ע מלשונו
בהברא בעלמא יאיצו הרב ב״ח זיל הביא ראיה כאן ומשורש דבריו בב״י מוכח בהדיא ריש להכשיר
סיחבח ליכייו החרשנו רק נחלה ברכיי הטוד דיש בשני עייית ע׳י חפירה ודיבוק ולדעה מרן ז׳ל
צרחות באמור • ואפי׳ ש־כייהטור ז״ל חילק בהדיא גס לשין הטור פירשם כפשיטיח יהסכימס לדברי
עם יבינו כמך ז׳ל ביה התרומה אפ״ה כויחיה ס' החיומה ווהי השגה חוקה הי'ל להשיג הרב
רה׳ הקרומה נקטינן לחנא כי היא קשיש טובא מג׳א ו׳ל על הב׳ח בי דברי הב׳ח ו׳ל הם
מרבי׳ הטור)ומה גם שרבי׳ כיוך"1ל ישלו חברי' בספינה בלי משיטות כלב ים בי היב ב׳ת עיקר
:מקשיבים לקולו ר׳ יש״י ז״ל ור' בעל החיה׳ רבו סמך דיני הוא מלשין הטור ונסמך על הטור ןל
ו״ל במו שאכתוב בסמוך בהי״ד( יביו׳ד הי׳ וממני דסה רכיי ס' התרומה לריגא יהרי סמך
על מ׳ש רביני הטוי ע ד הרשב׳׳א ו״ל וצא נהירא שלו מלשין הטוי אינינו בראי בלל חש לפרשו
וכו׳ כסביא לכעלמא ־ הנה מין כב״י שש בחב כפשיטיח שהיא למציה מן המיבסר ריקא ולהסכים
דברים קשים על לשון 1ה והעלה ניתיה רהישביא רעת הטור ו׳ל לדברי אדונינו י׳ב כ׳ ס׳ התרומה
לרינא וק׳׳ו על יבינו ברוך ז"צ שהוא מבעלי החיה׳ כמי שבן לפי האמת פירשם מין י׳ל צהסבים
ז׳ל אשר הרשב״א ז׳ל עצמי בשפיי חורת הכית ריריהם יחד כב״י יגם כש׳ע רמחק לשיני שחילקם
ומשמיח הבית מחבב רגיי יבי׳ י ” ' הוקן כעל לתיתי בבי במי׳ש באורך בפס׳ר הראשון נמצא ,
החיה׳ ז׳ל יחלמיריי ומקלה רבריהש כקילורית לעין כיונתי על היב מג׳א להשיג השגה אחה שהיא
כאשי ייאה המעיין ויגיל בדביי הישב״א שהוא שחים אחת שהיא בייש דבריו של מרן ו"ל בש״ע
תמיד נשמך ע״י החיה' נגד דכרי רבי׳ חרא״ה ני נגר דבריו בב״י לכתיב דכיי הב״ח על לשון מרן
פלוגקיה כדברי אדונינו משה ע״ה מפי הגבירה ;!■'ל כש׳ע ילא היא כאמיר שמדבריו בכ*י לא היזכר
הכה
אזכור מערכת תיו אברהם
ה1ה אינם עני; לסתיר איתם מלכי'הש׳ס כסנה ‘ יז ג ת האינתי למעניהי לכאי דכיי אגי הצעיד
כסיגייא דשיקיל הרעת רחמייה קאמיי עליה כגמ׳ כאייכית גריל יען ראיהי למנייר ני׳ו
אפי' טעה בדית ידידך מקי׳ טיעה כרכי משנה ־אשי לא חש לר-ןיז כרכיי ימיה השיג עלי כמה
יחייי ימתמה שם בגמ' אטי קטלי קני כאגמא השטת יכמח׳ר לא הכין כינהי כלל אדרכא היא
אנן .יעיין להרא׳ש י״ל כקינייח •י מ׳ש ■למר מיה כתכתי גיפא ק׳ל על היכ מג ’א !“ל עצמו
כמשפט ההיראח יעש׳כ • יכל כי הני מל' אינם כקצרה כפי היהיר שיתדני מרכיי מדן ככ' עצמו
כקיג היכיים שכתנני יגכח טייא כ נייהי למשכיל .כהכנת רכייי כש׳ע ואפי׳ יכיאי כל הריסות שנעו'
על רכי יאכמיל( • אין מיייין איתי ממקומי ליסיר היה אשי נכנה
ו ה ג ה אנחט כהייאחיני היאת הכתיכח כפש׳ר עליו כנין כל פה׳י ית האחרון עם היאשון יותו
יה סמכנו עצמנו לתלת סמכי קשיט כיאור השגתי על היכ מג׳א י׳ל והיא מרוקרק
אתי המייתר יכינו כיי־ י׳ל כעל ס' חתיימה שה ה כלשיני כפש״ר היאשין שכחכתי רמלשין מין מוכח
מל־ילי תלמידי י״י חיקן כעצי התיספיח לאיים ככיריי יכו' ע'כ לשיני • יכינחי רמלשין מרן י״ל
רכי עילא■ מתיל .ייאת שנית היא מין תקדיש י*צ כש׳ע שחילקם לתרי ככי ניאת ררעתי להכשיר •
כפי מת שהוכחני י ישלישי כקרש היא חיכ כעל ואם ירחה הריחה רלאו ריקא הנח יש כירור גריל
מג”א י”ל יתקיף חיליה בשורתה יכל רכריו הם מרכייי ככ׳י שכן היא כינתי ייח הייכי ככר
סילת נקיה .ואם אנחנו מחשיכין ליכינו כייר יל־׳יי כתחילת רכייני ’ ואדרכא יש להפליא על מעכ״ת
י״ל כעל התיתפית לשני רוחית הנה מצאנו ראינו כר י אין לא חש לרקרק כפת׳׳ר ש עיקר יתירו כנוי
להתים׳ י ’ל פיק חקומן דצ"כ שהם רביי ר “י י׳יל על רכריי של מין ככ״י ומכל מה שרתח מעכ״ת
שהנני עומי כשיטה יו יכחיכים רבייי כהדייא רע״י ני"י כלשין מין כש׳ע הנה מרכייו ככ״י אין ריך
תפייח או ריכיק חשיב עיר אחד א ”כ הייאתינו לנטיח ימין ושמאל• ■
מייה־ת על שלחן א־כע חיק כיאי מוצק אשי לו, ו ה ג ד ת חייתי למעכ׳יח הי״י רע׳ם גכוייתייו
כיעים מתחת ארכעס עמורי שיטים .יאיס ף חימיש ליי יחלינ׳ן איך לא נמצא אתי התפי
דכייו של גריל כעל תפר אגידה ו׳ל ובנדון דידן החשיב משתא ריכיתא מאחר המיוחד מוכנים
שיש כו דייא רממינא למס לא יוכל המיחיק לימי המיכחקים של חינית יכי' ואני אענה יחימניהא
קי׳ל כתני יכויחא ימכשיי חפלין כשני עירית ע״י ליהיי |ערי יתחרי כמיימים כי רוב הפיי חאחיו'
תפייה אי דיכוק ולטעון כנגד המוציא מידו תפלין ו׳ל אינם נמצאים אתי• ויחי מאי לא חששתי לחפש
כשיים מה־תי לך וככר הכאתי רזיה חיתכח מן כחיית שאלה על השפי• הנחמד היה מב' טעמים
סש׳ש כגטין דנ״ה ראין לטוען לטנמן מנוה מן א' שחיכ המוכהק המיפלא היה נידע לתהלה
המוכתר כעינא רק אם המצית האח־ת פסילה ולשם_ילתפארת כחהידית אין טייך אליו • יה'ה
לגמיי וכאן תפלין ע׳י תפירה הם כשרים כני׳ל. מהר׳י נאג׳אי ו׳ל ככל תפ־יו מכנסי כשם רכין
)יכתי׳ר היספני כמה תכריס מקשיכים ימסכ-מים חסירא או היה החסיר סתם .ואני חשכתי אילי
כהוראה יו עם תמשח פיתקים סני״ל אחר מתם היב פסל אלו התפלין מצר תימרא יחסיריח לא מצד
גדול אדונינו רש׳י י״ל ( . הרין הגמור • "את שנית כי אני הצעיר שמעתי
ו כ היו ם היה סנה שאלתי כחיית שאלת תפר מפי מייי ירכי אשד למרתי חייה לפניי לעת יקנחי
תנככד משתא רדכיתא לח־כ הגריל ^ היא היאש המעוו כמסר״ר ישיעה כסיס ייע׳׳א•
ילח׳ה ליאית אמריי ורמיייתיו כי נעמי יחנה ראיתי אשר מנעורי גידלני כאב יחסכים על סח׳ק כיאור
והכיאני המלך חדריו כשוף סשפי רקצ׳ט שם אני עצ פסקי חצה ליכי' הישכ׳א ו״ל כך היה מנהגו
מיצא תשיכה אייכה מאר׳ש והנה כאשי דמיתי כהוראה ומיגלא כפומיה כי א׳ן לצאת ירי חיכת
יאיתי שנן הוא שחיב הנריל י׳ל לא עלתה על לכו כל יכני האחיינים כהיראס • יאם תהיה סהיראה
לחאיא רעת מין י'ל,לררך אתית רק היא מכין מייסדת על רכרי הראשונים ”1ל אשלי רכרבי נ׳נ
דכייי כמי שהכנתי אני הצעיר ייס יכתוב ירי היכ אשר סם היה לט לעינים כעמקי ססוראית של כל
שם רקצ״ט תע'כ יי׳ל אלא דראיתי לסרב כ׳י רל הש׳ס סקריש י תנה אין לתיש אם אחר מיכני
סי׳ ל'כ יט׳ עכ׳ל ונ״ל וראי רלא מצינן לסכשיר האחיוטם חילק יסיתי ההוראה תסיא לסתור דכריה'
ר' עירית תפירית יה כיה ,ולא מיקרי עיי אחר והיה המירה היה איניט טועה כדין כי הוא סמך
וכי' עכ׳ל היב משד׳ר י׳ל יעש׳כ מטאי להרייא עצמי סל אילן גדול מאחד המיוסד מגדולי הראשי'
שסיא הכין יכרי מין ככ׳י וכש׳ע שם למטה מן זיע׳א ואם יש קישיית על רכריו לא מפני וס נדחו
תמיכתי ריקא ולא לפתיל לגמט שני עירית תעורין דכריו מהלכה כי אפשי שיש ישיב נכון על קושייא
אי מדוכקין כעו שהכנתי אני סהריוט אלא שסרכ ההיא ע׳ד מס שהשרישיט הגאונים ו׳ל כסדר
רוצת להניא יאיית מר מין י׳ל לפשיל תפלין עשוי הנאים ואמיראים ו׳ל וכספר מטא התלמוד לרכי'
משט עייית ע׳י ריטק אי תפירה• שמואל הנגיד י׳ל כי אם אומרים כגס' כקשייא•
אכיא ליאית היאייח של היכ סגדול ועתה לא נדחית דכרי המימרא ההיא מהלכה .וככר כא
ילס׳ס אם סס מניינטת .ורואה אני חכם כאחרית הימים אייה רכי עלאי ויע׳א כס'
שהיאיס הגרילה שככילם היא שהכיאס סרה פ־י למנצח לדוד כקונטריה עיס׳ה סקישי׳ת וכרוב
מגמם סי' ל'כ כספר אשל אכיהם אית נ'כ וי״ל המקימית מצא ישוב נכין כקישיית הש״ה וקונט'
ואני יורע ראיה ממיויס יו׳ד סי' רפ׳ח רכמיויה »ח ע״לוה למערתא דרכני וגאוני חכמי פולונייא
לא מחני תפירה היה כבתים לא מהני תפייס ו"ל ושכחוהו רכנן וחייו יהרפיסיהי מחוכר לטהור
וראוי לעשית הנל מזטר אתר ממש וכי' יע׳ש גס לש״ס עצמי כסיף כל מסכתא ומסבתא)וכל הרסי'
סיב
סת ♦^{כור מערבת תיו «ברהם
כרכתכחי ' .וכפי יה ה׳ן כסחד נמי מ״ש המשד׳ר הדכ משד׳ר ז׳ל הכיא יאיה1ו וכי נניאים נתכנאו
כר׳ה ע'א יאשחמיטיה להיכ מג׳א ו״ל דכרי מרן כהנטן אחד ,ואני המיה עליהם כפרט על ס־כ
ככ׳י יו׳ד סי' יפ״ח וכי' יע׳ש וצפי האמיר צא סגרוצ משד׳ר זי׳צ דניאה מרכייו נהר״א דא'1צ
מכי־עא כצל • וצפי הכנח הרב משר״ר י׳ל שהכין ומודה כניאור דעה מרן '1צ כאן הי' צ'כ כש״ע
דכיי מין הכ׳י א׳ח סי' צ׳ב כמי שהכנתי אני וככ״י דה׳ל דצא מיפהצי כשני עירוא ע”י חפירה
הצעיי א׳כעריפא מינההי׳ל צאקשייי רכריהכ׳י או דיכיק .א״כ הקשי ציה רכדי מרן גיפייהו
י׳יל אהדדי וסרב מג״א י״ל נץי ונדיק מקושייא וו יסחרי אהדדי דכא׳ח סי' צ'כ סכשיי ע׳י הפייה
או דיכוק י ואילו כי׳ד סי' רפ׳ה פהל שני עורות
ל א כ תי פש גכן צכיויי קושייא חיקה שהקשה ע׳י תפירה או דיכוק .אלא מאי היה צך צמימר
הרב משר'י ?צ ע׳ד ההיס' פ' הקימן דשאני מ1ו1ה דסתפירה או סריכוה נ־אים צעין כצ
הני׳ל וי׳יל והא דאמי כייישלמי פ״ק דמני!ה כשני קצפים צכנים כדף שצ המזווה • אמנם כאלו
דחפילין אין נכחכין אצא על עוד אחי ההיא הכהים שהריכוק אינו נראה כהם כצל אד-רכא
כשלא הפי סעויוח יה כיה ענ׳ל והדכרים תמיהים נראה צעין כל שהכית של החפצין כיח אחה ממש
מאד דמשמע דדכווחה גני ס ’ת דקאמי דקיצ וא'כ שפיר ים צקיים דאמר-קרא כיח אחת וצא
דנכתבים על שני עוריח והיינו ג’כ כלא תפירה שחי כחים • וכיון אחר וצא שני יניונות .והרי
וחרכי פלא רהא קי׳ל כס׳ח הלכה למשה מסיני כית אסת צפניך ווכרון אחד צפניך אמנם במוו1ס
דאין חופיין איחם אצא בגידי נהמה טהורה וצא בשני קלפים צכנים ככל מיני ריכוק שיהיה הן
כחוטי פשחן וגירי בהמה טמאה ודין יה היא ע״י חפירה הן ע׳י דיכוק ניאים שחי מווווח צפנ 7
פסוקה ופסקוהו כל פוסקי הלביח אחר מתם ורחמנא אמר מיווהאחת וצא שתי סווווח והרכיים
רכי' הרמכ׳ם י׳ל כה' ס״ח ואין צשכש ולומר פשוטים ומוכרחים כדכרי מון ו׳ל כי היכי דצא
דצעוצם ס׳ת צא כעי חפירה כלל אצא ראם בא ציהוו סחרא׳י נינהו :
צחפוי צייו תפייח גירין ומן הטהורה הא ליחא ן א □ כנים הדכריס דמרן ו'צ היכר רחצוקין
דמוכח מרבדי הרמכ׳ם בהדיא יאם צא חפרו כעיסחן דין המיטה מרין החפצין דכחי
כגידין פסול צגמיי והוא אחר מעשרים דניים החפלין יש צהכשיר ע״י חפירה או דיכוק דאינו
הפוסלים כס׳ת יע׳ש וכני האריך חרכ מש־״ר ניכר צעין החפי אי הייכוק רק נראים כיח אחד
ו׳ל כקישיא וו ונכנס כפירציח דחוקיח כחיווצו ממש • הנה עפ"י יה יש להכין אמיי כינה מ׳ש
כמעט שהם דיך יי־ש .ואני כעניי שיייתי דרך מרן ככ׳י יו’ד סי' רפ״ח וי’צ ומ״ש דאפי' ידכקם
לעצמי כס״ד והוא כררן פשוט כמו שהוא הרין פסולה כ'כ הרמכ״ס וכו' ודצא כדכתכו סקוס' פ'
צפי סאמח דס׳ת נכחב יריעות פיסקי כעויית הקומן גכי P'Pיתפצין שכלו וכו' דסהיא דאמרי'
היבה דאי אפשי להמציא עיי אחד גדול כ״כ כירושלמי וכו' ההיא כשלא חפר העורות 1ס כיה
לכתוב עציו כל החויה כולה אמנם אחי שנחב ענ'צ מרן ו"צ וכונחו מכוארח דסיכי הוא ו׳ל
כל היייעית פיסקי פיסקי הלכה למשה מסיני רהחוס' הכשירו סהפירה ככלסו כמיווה וכחפצין
שצריך לחכי כל סיייעית כחפירח גידין לחכי את דע׳י חפירה חשיכ שפיר עור אחי י אך הטור !צ
האהל להיות אחד כי ס׳ח הוא יומו לדכיים עליו' ס'צ כחוק' כחרא ופציג עצייהו כחדא דכמזוזס
שהם כתכלית האסיות כנודע ליודעי חן אמנם דככל אופן חפירה ודיכוק .אכחי ניאית לשחי דפים
תפילין ומיויוק אינם כן אלא מחחילחם צריך עור ושתי מיוייח אמטו צהכי פסילה דמיו1ס אחת אמר
אחד קודם כחיכחם והנם שסם שיי עייוח צייכיס רחמנא וצא שחי מיוויח • אמנם כעור כתי החפצין
לחפוי תחילה ויהיו עוי אחד ואח׳ב כוחב עליהם דע׳י דיבוק נראים כיח אחד ממש מש׳ה מכשיר
תפילין או מיויוח לא כן ס'ת חחילת כחיכתו סטור כסל' תפלק דכדיעכד כשרין ע׳י דיכוק או
כעויוח היכס נפרדים כנ׳ל נכון ופשוט . חפירה ורוקא צמצום מן סמוכסר כעינן עור אחד
1ה ג ט שצפים ייהטא ידחה היוחה חייון יה ממש כמ׳ש מרן סכ׳י עצמו כסי' ל'כ שססמין
מדכיי ההיס' עצמם פ' הקומץ דל׳ב דכרי ספר התרומה '1ל צדכרי סטור ו׳ל צסוריע
הנו' שנתנו פי' הקינטי שאם חסיה המיייה שיטה צט דדכרי סטור *1ל סם רק למטה מן סמוכחד
אחת אי לאו דאין מורידין סיו נוטלק שיטה אחת אמנם ע׳י חפירס כשרים כדיעכד .ונמצא כצצוק
מסית יתופיין איחה במוויסעכי׳ל ולכאורה יטעה סדכרים דהטור ומרן כש׳ע לא ס׳ל כדכרי התיס'
המעיין דמ׳ש רש׳י ו׳ל שאם חסיה המיייה שיטה דהקומץ ככל מכל שהם' כחנו להדייא פ' הקומץ
כתשלום פרשת והיה אם שמוע היא אחת דצ'כ ד׳ס להשלים דחפלין ומוווות כשרים ע׳י
או חיתך איחה שיטה מפרשת והיה אם שמוע קפירס או דיכוק אכל סטור ומין ס'צ כוקייהו
שכס׳ת להשלים כה סמוווה וא'כ ה; נסתי התירוץ כחיא ופליגי עלייסו כחדא כנ׳ל נכון בכיאור דכרי
שכתבנו שהייי כמיוזס נמי אחי נתינתה כשני »רן י׳ל י וסדכרים מוכרחים כי סיני דצא תקשי
עוי של ס׳ח ועוי של סמיווה סחסי ולבסוף דכרי מק עצמי אסדדי מרכריו ככ׳י א׳ח סי'
מחכים יתיפרס להשלים המוחה אך כמעט ל'כ שהסמיך יכיי ס' החממה צדכרי הטיד דנר'
התכוננות אי אפשר לפיש כן כדכיי יש'י ו׳ל ררכרי סטיי יס' החיומס הם שפה אחת ודכרים
שהיי אנתי תיקשי ליה דאו הוי שלא כסלרן שהיי אחרים .ואילו כיו׳ד סי' רפ׳ח כחכ מרן דהטוד
התשלום של המיויס שהוא מס׳ח הנה אוחו חשלום »'לפצינ איכרי החיה' כהקומץ וכיצד יתקיימו שני
בסדרן ננתכ קודם שנכחכח תמוווה והוי שלא הנקראות הצלו ולומר שמרן '1צ חור כו כמ׳ש סרב
ופסילה משד׳ר י׳ל אלו דכרים מוקצים מן הדעת אלא ודאי
35 גל
אזכור מער׳ תץ <»ברהם
יין מחודש מוטכ^שנתכול דוחק זה מכל הדוחקים ופסיחה המ1ו1ה יא'כ מה היייה המתרץ
שכתב יכי' הישכ״א ז״ל שהם יכריס זדים ומציאית בתי«[ וה רילמא להשלים אלא ע'כ רספירוש
יחיקים והיה אפשר להעמית כיכיי הקינטייח כרכיי רש ’י '1ל הוא כך כגון שאין לי שיעוד תלן<
עצמו שהניאו החיה’ ז׳ל וז׳ל היו נוטלים שיטה לכתיב כו כל המוווה ית חתי שיטה אחת מפישת
אחת מת׳ית וחיפיין כמזוזה עכ׳ל ילאו למימרא שמע כראש .המויזה ולא יוכל לכתוב תשלום
_א שיטה אחת נתינה כבי כת׳ת יק שיעוי גיול או המיוית שיים פישת שמע יפישת יהיה אם שמוע
קלף מגליוני ת״ת שיטוי היאוי לכתיב כי שיטה עי שיחתוך שיעיד שיטה אחת מפי׳שמעשבת׳ת
אחת וכפיייש זס ישייז הקישיא הנפלאה אשי גם ואה*כ יןוכי ייתפוי השיטה ההיא עם חתיכת
רכי' הישכ׳א ז׳ל לא ניגש כה יאסיקש מפרשה התלף החלת שישהה כייו ואי יתיים תשלום כתיכת
ממש הכתיכה ככי כת ת היי שלא כתיק ילפייישכו המיווה ונמצא כפי הדין הנם שנכתבה המיוזה
אתי שפיי ואכתי צ׳ע ועדיין יש לציי וליקיק כשני חתיכית מ*מ לא נכתכוכיאםעי שנחסכיו
היכה כפירושא רשמעתתא ואין הפנאי מהכיס העייית שניהם יחי עיי שיטה אחת של ת׳ת
כעת . ועוי החלק הפניי שיש כייו ואי נכתכה המיוום
חוז ר נו על המקיא הנם תלי׳ת כין כך ו ון מה שאין כן ככתיכת ת׳ת כיתכ כל הפ־שיית
^ כך עלם כיייט ישיב נכון ופשיט כרבי' כיייעית כלא תפייה וכלא תדר ואח׳כ תופרן
החיק׳ ז׳ל מהקושייא החזקה שהקש־ היכ משי׳ר ומחנק ונמצא שהמיוות נכתבה כרינה הן
ז׳ל ועתה אכתוב טעם נכון לע“ י לרכיי רו׳יל שנכתבה כחיין והן שנכתבה כעיר אחי מגם
בזרוש' שהחמירו במיויה יהגס שיינה לכיתכה כשני שהיא כשתי חתיכית מ ’מ לא הישלמה המזווה
עירות ע׳י חפירה מ'מ צריך שקידם הנתינה ונכתב השאי יק עי זשנתפיו העייית יחר יאז
יחפיי השני עויית יחי ויהיו עיר אחד ממש• היי עיי אחי על ייי תפייה ואי הוי שפיי נתינת
ואח׳ה יכתיב המזוזה וזה לרעת התיש' ויש׳י 1״ל ממיוים כתיין .ייע ייאיתי למישכ׳א !ל כשיג־תו
ככיאוי הייוש'■ הטעם היא רפשטים יק־א משמע למנחית הניפתת מחיש שמאייך כתישיית והוויית
הכי •כי הנם רו׳ל שפשלי המזיזם כש:י עירית וניחק מיכה כפייוש השמועה ולא היניר יכיי
או ב' רפיק מטעם ימזויה אחת אמי רחמנא יש׳י ו׳ל שהניאו התינטיית כשמי ומנט ג'נ
ולא שתי מזייית כראיתא כקיגיין ימנשית יצ׳ג כרכיי יש׳י שכייינו הגם שהוא משינה תצת
יכפייש׳י ז׳ל .וע׳ז כא י׳י ז׳ל כעל התיש׳ וישי ממה שהניאוהו התיח' ולא הזכייו הישנ׳א ו׳ל
ו׳ל וחירשו יע׳י תפירה מיתה אשת מקרי אך על יל שפתיו כלל שפייש יילמא להשלים הייט
צייד שתהיה התפירה קיים כתיכת המזוזה ־ והנה שחתי שיעיי שיטה אחת מת׳ת יתיפרין כמווים
כללית דינים אלו הם פשטיה רקרא ממש יהיו על ולפייש׳י ז׳ל טחים נמה קושיית שהתשם הישכ׳א
מזיזות כיתר וט' מייזת חקי ייצה שעיקר הייית ז׳ל שם ^הוא פלא שלא הזניי יכיט הישכ׳א כלל
המזוזה ונתינתה היא על מזוזת חשי שתהיה קודם דכיי יש׳י הללו יאי לאו ימתתפינא סן יכוואתא
היייתם וכתיכתם יק על מזוזה אחת שהגם שהם איייין יאייייתא ממיים מימים יש׳י ז׳ל והישכ׳א
שתי עידית צייך לתיפרם קידם נתינתה ויהיו עור ו׳ל אשי אנחט שיתים כצמא את יכייהם תייי
.אחי ומזוזה אשת זה נ״ל שהוא נכון מאר • והגם הים נ׳ל לפיש יכיי הש׳ח כפשיטות ימאי יקאמר
אשי אחי חתימת הש׳ש אין לייוש יישית מעצמינו ה׳ת שכלה אין עושין ממט תפלין ומזוזות לאו
כמ׳ש מהייק׳ו ז׳ל מ'מ הנה מהייק׳ו גיפיה למימיא שיקח פרשם אחת מח׳ת הכתוכם כמזויה
תכיים לגזיזיה כתשי' אחית יכל שהיא פשט הכתיכ ויעשם ממנה מזיזה דום מציאית יחית וקשה
ניתן לייוש מעצמיט כמו שהניא רכייי הגאון תפישת שמע כפישת ואתחנן ופישת והים ,אם
חייא ז׳ל כת' חייס^שאל ח׳א תי' מ׳ח כדק אח)• יכיט שסוע^בפישת עקב כמו שהיכם
־ יעש ’כ ויאויו עיניך : ■ הישכ׳א י׳ל ולא העלם שוס ישוכ נכון ית פימש
ע ו ד יאיתי לםי 5משי״י שם פי׳י ע’כ ד'פ אק עושים מהם הייט מן הקלף שכגלייני ה׳ת
ועיי אפשי לי לימי■ אם ישכימו המורים - שכלם יאיתי תלף יכתוכ ט מזוזה ואהא מקשה
וט׳ האייך למעניתי אייך הידיעה זלומי ירכיו הגמיא אי לאו יאק מורייין עוטן יהיכי עטר
סקיייז שנתתייע מהם היכ מג׳א רל יאיא' הכי תיף חיף אותם הגליוניםככי נתתיט כאותם
להכשיר שט עותת ע׳י ייטק או־ תפיים אינם פרשם פתיחה אי תתימם וכאשי יכתיכ מהם המזוזה
אליכא יהלכתא כתכו כן .דלפי רעת המתיז שם הנם הוא משנה מפתיחה לחתימה ומשתומם לפתו׳
רמיתס יילמא להשלים כהט כן להשכים ינדו ימשט שפיי טלמא להשלים ילאו למימיא טחטן
סמיחש צרכיי היריש׳• אכל לפי שאמה שהיא יעת חתיכת קלף גדולה לכטב פישם שלימה כמזוזה
המטיע וקי׳ל סכי כנט שפסקו שפישקיס ז׳ל אה׳ן או כל המזוזה pהתיכת קלף קטנה טעור
ינפל פיתא ככייא רלא מכשיי שני נטיות ע ’י להשלים שיטה אחת כמיוום הכתוכם נכי כהכשר
ייכיק או תפייה את׳י סיכ זיל שלא כשפיתר כרינה ייתשר חתיכת הקלף כאותם מזווה כחיימא
אימי אסרי ניו׳ק אלו ואני כאייך • וישלים אותם טטם •לכיתכה ואו אק כנך כלום
יכיים שאין להם שיעיי י אשי ישתנה היין כק וכפירוש זה יתירצו כל קושיות הישכ׳א ז ’ל אעפ׳י
המסייע וסי! המיחס יאה שכיא זו היא אמהית שיש קצת ייחק כפירושי זה שהגליונים עצמם של
יודו כ׳ע כין המשייע וכין שמיחס שהכיא זו היק ש׳ת יש להם יין קרישת פתיחה אי חתומה כפי
בפני עצמה ואינה מנגרה לפ;כי' .של המיתה מה שכתוב כתפי כעמיר ההוא וזה דוחק והוא
והמסייע .ואם קניא יי אינעה א'כ רניי המרתה
אין
סו אזכור מערכת תיו אברהם
סתיכית ונסמכו כעי' זה מרביי היייש' והסכימו אין להם קיים לפי הירוש' .
'!׳ יהירוש' יע״ש .והשתא אמאי נייר דני י ו הנ ה הגם שנסבול חהק זס אנן מה נענה
4־ nיה שהיא מיסכם ג"כ מן היחש' • יס כיום שידוכי כנו רכרי רכינו כעל ס'
יעח ר ניחא הנל יכיון ייש׳י היכר רשתי עויוס התרומה ז״ל שהעסיק דכיי יכו ד״י כעל הר.-יק׳
ע י ספייה אי חנוק חשיכ כעור א' וכשיה • שנסכו כמנסיס רכוד זה שאנחנו דנים עליו וקבעס
יהשחא אמאי פסל יכ יאודה אמי שמואל כסיכה כסמיו לפסק הלכה הלנה למעשה .ומי היא נחמן
כשני דפים אם פי' שני דפים הייני שני נטיית כיסו של י׳י י׳ל יוסי מסלמירו המובהק יבינו
ואם תאמי רר׳י אמי שמואל י יפסל היינו כשלא >יוךכע'ס הסיומת ־וכיייאלי שיביים^ועצמם
חפרן כרמשט התיס' ו״ל שם .יש׳י זל נראה לו שמעם יכי' כיק• י׳ל עצמו מפי יכו י׳י כעל
דוס דוחק נחל חרא ריכ יאירה סתמא קאמר . הסוה' פס אל פה • ואם אינם אליבא רהלכסא יק
ואמויא דרכו לפיס • ועור אם רכיי רכ יאודה אמים י׳י ז׳ל לפלפילא כעלמא לס־ר התלמייים
כשלא תפרן א'כ פשיטא ימאי למימרא רמוויה ע׳י מה שאמת נגמ' ויבה לסיורי כס לאכיי וכו*
אחת אמר רחמנא ולא שתי מיווות ומנח וה נייר לא סיס כיסנם סלמידו המיכסק כסשיו הלכה
רש׳׳י לפיש רכתכה כשני דפים הוא ענין אחר למעשה .ונבר כקב יכינו ענמו כשו”ס סתיומה
ופיחשס הייני סצ־ה בדף וס וחניה כדף1ס וטיל וז׳ל ואני כריך כ־כי ינתק ובי' ולא סדעסי ומלכי
כיניסס וכהני היי סיייש קצת ראפי' השני רפים עשיתיו כ״א מפס יכוסי קיושי עליון י׳ל וכו'
כתוכים כעור אחר מ'מ פסילה רמוווס אחת אמר יע׳ש היי ריכיט כע׳ס ססיימה .כל מילי רמי
רחמנא ולא שחי מיוייח יויזח ניאיח כשחי מיווית עכיר כיב יכו המוכסק י׳י כעל הסיס' ייע׳א
אמנס החיה' ו'ל ניאס לסם לעיש שני רפים סם ואם כנים היבריס מ״ש הגאון ס־ר׳א ו׳ל כמשנ׳א
שני עומת ורכ יאירה טפיה אחא לאשמועי' וכמשגיכ ו׳ל י כי הקוס' אשי כמסי יכתים ומנתית
כ' מיויית היא גופא דמיייס אסת ולא שיש כידינו הם מי׳ כייר עצמי כע׳ס הס־ומס
אן סחיס' ו'ל כיי להסטה הסיטית סכא כדל׳יג שאסף וקיצי דברי רבי ^ז׳ל ועשה האיס' שכיויגו
והשיא דלעיל רל'כ רקאמי חלמא להשליש רמוכת ע׳ר שעשה סביו של יכינו כיוך מני׳י סי׳ש
מיגס חיכל להשליש חני המיייס מעור שפי חי' משנאן ז״ל ספיש המשניות ורעים וטהרות שאסף
ולכיחכס כשני עירית סיכיחו צחלק ולפרש דיכ וקיצי יכיי יכו י׳י ז׳ל ועשה היה' שאק כן נמי
יאויש הכא רפשל אצא תפייס קאמי ואה״נ אם יכינו כיוך עשת מלאכה ואס •וע'כ המצאכתוס'
תפיס וריכקש חשיכי כערי א׳ וכשיש ולא הוצ-כו דוכסים סיכה רכויים כתוב כסוף הרכוי כיון .
החיש' כאן כדל ג כשהביאו השיגייא יסייוש' לכאי לומר שסתיריש ההוא איניט מיכיי יכו ו'ל יק
.סיגיין רככלי ראיירי כלא חפירה יככר סמכו קויס ריליס כרוך סוא וכיון טעמו וכיון שים ככוח
עצמם אמ׳ש לעיל יל'כ ר׳ס לסשצים כשם מ׳ר אלו רב״ סיכ סיי׳א ו׳ל י ואם כטס היכיים א'כ
שהיא י׳ח מיח דכי יה׳ייש' א״ייי כלא הפין וס דכיי סיכ משר׳ר ו'ל ככאן הם מוקצים מן היעת
כ1ס שגם דכיי התיש' כאן דל׳ג סם כשם ס׳ר לומי יסתיס' ז׳ל כקכו דיו פלפול ולא אליכא
שסיא י׳ת מורי יכי וסם שפס אחש ורכרים אחדים דסלכקא שהיי הם דכרי יכיט כיון עצמו וסוא
ווה מכת שנמנעות שסתי^ עצמם שיתיים את כתכם הלכה למעשה כספיי וקו לא מיח :
עצמם כמשכתא אחת ככ' רפים שמונים 1ס ציה
דצ*כ ורל׳ג וסם משם א' ומחעה א' ניחנו הוא נםצ<>ן עכשיו קצק של רכחם רי׳י ?ל כעל
מ׳י ו'ל שסוא י׳י כעל סחיש' ויע׳א כנ״ל נכון הקיה' היכי דככלהו כין כמזוזם כין
ואמיתי כסכנת רכיי החום' ויש׳י ו'ל וכי שכיכנא כקפצין כשט עייוק ע׳י קפייה או ריכוק כעור
נפקי מינן לאפאי י' יש׳י יי' י׳י כעל סתיש' א' השיכי ונם יש״י ה׳ל טקיה כמ׳ש הקוק' כרכור
טע׳א דמתייצנא שמעקתייסו אליכא יאמת אמיתה הנו' כשם יש׳י ?ל יזל להשלים פי' הקונט' שאם
ס׳ת )ודלא כסיכ משי׳י ו'ל שלא עמר ככינתם סקיה המומה שיטה אהת אי לאו יאין מיויידין
כצל כמו שנכתיכ כשמיך( .אך סטיי ימין הכ׳י היו נוטלין שיטה אתיז מק׳ק וקופיק כמווום עכ׳ל
פליט על סתיס' ייש׳י החרא כמוווה ומורו לשו יהס יכייי רם*י י׳ל שיש כיייט יק התיק' ז׳ל
כתיא כתפלין וסם מכייעים ייאיי לפסיק כמיתה היהיפו ע׳ד יש׳י וכתוכק כש׳ק שהלהק נראה
יסלכס כרכח המכריע i תהי .הא קמן יישי צמי קיכר ימווום יתפלק
ד! ת ה עלה כידינו אליכא דהילכתא כעויוק צכתכק על שני עייית ע׳י תפייס אי חטק וכשחן
הכתים של סתפלי! לסכשיים כשט וסצס הייתט חוה נחל ירכי' ישי ו׳ל האשל הגדול
נטיית ע׳י רטק התפייס הלא המס שכעס ע מוח אשי כרמה סנה היא כעורט .ומי יאמין לשמועתו
שטראם אשי כל כית ישראל !נכין עליהם יאשין סל^סיכ כ׳ה י׳ל או סיב משי׳י י׳ל להצית דכח
כקודש גיול אחטני יכי' יש׳י ו'ל ירכי' י׳י כעל רש׳י ולסירוק כמיתה .יפתה צלע׳ר אט הצעיר
התוה' ויביני כחן כ' ה' השחמה וכעל ספר אם יוכשי כעיני המעיינים רמכח הכיא ואת רק?ל
אטיס ?ל שהניאו סיכ מג׳א ז״ל ויכי' סטור זל הכי לסלכס יע׳י תפייס אי ייכוק כשי מוס סונית
כפי מס שסכין וכחי מין ככ׳י א׳ת שיי ל׳ה דשי לפיש המימרא ילקמן רצ״ג ע׳א ריכיאויה
והשנים רכייו ליכיי כ' ש' סתיומס ומרן ז׳ל אמי שמואל כתבו כשני יפיס ,פשוצס ופירש' ו'צ
כש׳ע וככ׳י שם ואחרון שנטלם אשי יכייו חציה כיף וס יחציס כרף וס עכ״ל )יהזיה' היהיפי
קילייית לעין ככל מקים סיכ מג״א "ול טלט כיכיי יש'י יסטה טיל כ אמצע( יציין להכין אמאי
יטיאתא ש׳ל ושכיי מינן ומכשרי כתיש של כייי יש׳י מפי' סתיס' שם שפיישי שני רפים שני
שתעלין
אזכור תץ אבדרןם
כקיקע והלוה מכר קרקע תוך הזמן לאיש אחי דינין דחשיגי התפילין כשני עיייש ע׳י קעייה אי
ויצה סמלוס כעל סמשטנא לסלק ללוקח מרין כעיר אחי יכית אחר ממש תכמו׳ת נשי״ם כנת׳ת
מציטה כי הגם רקי׳ל רמשכנתא לית כה ררב׳מ כית׳ס חצכ׳ס עמורי׳ה שכע׳ה יתנה פש׳ר שלנו
הנה סיכ הגדול מהדאנ׳ח כהשי' ס ’א סי' קי״ר נכנס כני! חיק על סעמורים הסיקים אשי הם
הוכיח כיאיוח מופהיות רכל שכעל המשכנתא דר ארוי לכנין וגם סלי׳ס סנה כיאינו כיאור שלם
כקיקע והיא כתוך הימן ראין הלוה יכול לסלקו אשר רכריהם יל הם כסיכים כהריא ולא מדיוקא
הנה הוא קורס ויוכה כלקיחת הקיקע מרין או מכללא אלא כפייושא אסמר .
מניטת ואין לך שכונס גכיה יותר מיס ולקיחת ■ 1א ם כנים אנחנו כהכנה רכיי רש"י יל והסוס'
הלוקח כקרקע מנן שויא ויוכה כצקיחתה רק כסיגייה רמנחות רצ"כ ורל״ג אני שמעתי
כעל סמשנונא את׳ר סדכ ,מהראנ ’ח יעש׳ב גם ולא אכין מ׳ש סיכ משד״ר ?ל שם ר*ס ע׳גוו׳ל
הסכים לרין ים סדכ הגדול הירכ״י ח׳א סי' ואף ריש לומד ררכייהם רפ' הקומן אינם אלא
ואני הצעיר הייתי כעצמי כעל המשנונא ורנחי לשיטת רש׳י י׳ל ורכריהם רסועה אינה אלא לשיטהם
לפני רכי כקרקע לפניו לומי קי״ל כחהראנ״ח ו״ל יכי' ולקמיס רל׳ג פשל רש*י !ל וכי' והתיספית
יכהירכ׳י !ל ומאי עשיתי פסק ארון ע; ליטת חלקי עליי והכשירו שני עמודים ופישלי התפירה
אח עצמי ונתעצמתי הרכס כריב ומיון לפני יכי וט‘ עכ׳ל הדכ משד׳ר י׳ל יאחרי המסילה רכרים
יל עם איש ריכי כמשלש חדשים ולא הועילו לי אלי ליתנהו כלל כי רכיי סתום' רפ' הקימן רל'כ
רכרי וסרב י״ל השיכני ויו את הרין הלכה למע' ורכריסם ררף ל׳ג ר׳ס כתכס על שני רפים סם
שכך קיכל מרכיתיו י׳ל רכרכר שגילה רעתו מין שפס אחת ורכרים אחדים רס׳ל לסתיספית ;1יכא
יל כהריא אין לומר קי״ל כנגד מין יל והנה רהלכתא^^רשני עייית לא מפסלי אלא כלא תפייס
ראינו למין יל כהלטת »ציטת סי' קע׳ה סע׳ק אמנם ע*י ייכיק יתפיס שתפין יה <כיה כשיים
ני כתכ הרין כסתם מלתא פסיקתא רמשכנתא גמורים יאנה מצא סרכ משר׳ר זל כרכריהם רדף
ליח כהרינא רכי מציא לא שנא אםק:ה הממשכן ל׳ג שפיסלו התפירה של שצי עויות הרי סם ו״ל
המליה אין כן סמצי יכיל לסלקי ולא שנא אם רק העתיקו כרכיי הירושלמי כר*ה כתכה על שני
הממשכן הלוה מכיה לאחר אין כעל סמשנונ' יכול רפים כקיף רפייהם כצירתי וי׳ל וכירושצמי משמע
לסלקו עכ״למק״יל והנהאם איתא רס׳ל לסדן כיכרי רכשני עויות פסולה רפדין ולמס לא תנינן שהספיי'
מוהראנ׳ח והדרכ׳ו י׳ל היה לו לחלק ולומר ראם ננתכים כשני עירוה והתפלין ומיויות אינם
כעל החשטנא רי כה והוא כתוך הימן אינו יכול נכתכיס רק כעור אחר מ ’ר עכ׳יל סהיס' היי
לסלקו אי כעל המשטנא מסלק ללוקח מדין מצינו׳ כהריא שסתיס' יל לא סיכירו מענין התפירה כלל
משים רשכונא גכיה ומרלא חילק מרן י׳ל כרכרו ומוכרח שהם לל סמכי עצמם אמ׳ש לעיל רל'כ
מוהראנ׳ח וסררכ׳י י׳ל א*כ הוא חליק עליהם וא'כ ר׳ס רילמא להשלים וי׳ל והא ראמיינן כירושלמי
אין לומר קי׳ל כרכרי מיסראנ׳ח וסררכ״ו נגר מרן וט' ההיא כשלא תפי יה כיס עכ*ל היי רסם
ו׳ל כמקום ראיהו לא ס״ל סכי ואני רנהי לפניו י׳ל עצמם כיאיו הירושלמי היה שהביאוהו כשני
ריש לרחות ראולי יורה מרן לרכרי מוהראנ׳ח וסררכן המקומות רל'כ ורל׳ג רשני עורוה רפסל היינו
י׳ל ראיט לא פליג עלייסו כהרייא ולא כפירושא כלא תפירה ואם סרכ משר׳ר !ל רוצה לעשות
אלא מכללא ואע׳ג דרכינו הרי״ף ו׳ל הוא סראטן מחליקה כרכרי התום' עצמם מרף ל'כ לר' ל׳ג
כסכרא יו לחלוק על יכ מר יאודאי גאון ו׳ל ראם כמסכתא אחר כתוכים משני עכריסם כתום' משם
איתא להא ררכ מר יאודאי גאון י ’ל לא הוה שתיק ע׳ר י׳ל כדי להסכימם לרכיי ההיס' רקוטה סי
גמרא מינה וממנו י׳ל למדו כל הפיס' האחרונים יאסי! לשמיעהי של סרכ משד׳ר י״ל ורכריו אינם
מהם מוהייכ׳ל י״ל כסרכס מתשובותיו לומר כן אלא מן סמתמיסין וצ*ע וצריכים רעת כעלים
ברטי השסקים י״ל נמי מ'מ מק כאן רק העתיק קוף רכר כסא סלקינן וכסא נחתינן כי כהיות
רכרי סרמכ׳ם כמנהט וא'כ אין להכריח מרכריו אשר סרן^י״ל גילה רעסו כסריא כרק יה רשני
ראיהי י׳ל לא ס׳ל סכי והרי מוסיאנ׳ת עצמו ראס עורוס ע*י תפירה וריכוק כשרים ותשיכי כעור
רכיי סרמב׳ם ועם בל יה המציא יה הרין סמחורש אחר רק למצוס סן המוכשר נטן לעשותם מעור
ואין סהייס מרכיי סרמכ׳ם שסתם ולא פירש יה אחר ממש והנס מק י׳ל כפס׳ר יה אסו עמו
הרין של מוסראנ׳ח י׳ל אטו הפוסק מוטל חוב עליו כל תני אייח ראורייתא י״ל רכתיכנא וא'נ מאן
לשרטט ולכתוב כל חילוקי סדינים שיש בנישא ההוא ספין ומאן רקיע לעשות מעשה ע י מרן '1ל
אתמהא■ כל יה דנתי לפניו י׳ל .ולא הועילו לי ולפסול מס שהכשיר הוא י׳ל וככר כתכהי ישמעתי
רביי ורנני הלכה למעשה נגר מוסראנ׳ח רל ראין מפי מורי ורכי התייר סגרול כסוסר׳ר ישועה
לומר קי׳ל נגד מרן י׳ל אלו רכרים בסוויתן אשר כסיס ילה׳ס אשר קיכל מרטתיו ה׳ס אחר מהם
היו מאי הימים יה ל׳ח שנים מ״ס . הוא רטט סגרול מסרי׳כי י׳ל אשר שמעי הטוב
רואה אני שהדברים ק׳ו .בנ׳ר בן בנו ועתה הלן כרוכ תפוטת הטלה כאסצעות ספרו הנסמר
^של ק״ו נהיית שמרן ז׳ל כאן גילה רעתו ערך הסלחן ראק לומר קי׳ל נגר מרן זל גם
כהרייא ככ׳י ונם כש׳ע כאמור רשט עודות ע״י כדיני ממוטת וכרירי סוס עוכרא כר הוינא טליא
תפירה או דיבוק כעור אסר חשיכי וכשרים רק מתעסק כמסחר המשי ואני הייתי עומר ומשמש
למציה מן המובחר נטן לעפיתם מעור אחר מחש לפני רכי י׳ל ולותרים ש׳ס לפניו ככל יום ר' חמות
וחוץ מרעת מין י״ל הנה מצאנו לו חכרים טובים של הלכה כדין משכנתא כתוך ימנה והמלוה רר
מקשיכים לקולו כל הני רכייתא י״ל רכתיבנא ,
והנס
ס! אזכור מע׳תיו א ברהט
שכחפליח ומויידים השכינה לאיץ צמ״י חיב רקע״ה זיזנה הסופר כבאן הוא מוסיק א*כ מאן הפין ומאן
.נ".־ מר' האריי זיעיא ועיין מעבר יבק כשפתי חשיב להוציא מירו ולמונעו שלא לומי קי״ל במין
צרק מאמי א׳ פל׳א . ץחיעהו ז׳ל והפלין בשיים מביהי לך ואינני אחיא'
רשאל מטי ויצא לחיל אייבן הפלה עד לך שהאמר מנוה מן המובחר בעינא שיה נגד הסוג׳
דגטין רנ׳ה ררוקא נרגר שהיא פסול לגמרי מצי
ועריין לא הגיע זמן חיל מה י
יעשה עיין ביכ׳י והיר כקמ׳ס רט״י ע״ב . למטען הבי .
ריה אסיי להאריך בניגון כ־י צה תפלה מבל בללוה רביינו ייאס מנייר הי׳ו
בעין יפה חשובות נבונות ואמהיוה לבל
למהר לתקוע בי אפילו נזלה״ש
כצעד ברין ער שיפי יעיית רכש ח״א יפ׳ט עיר : מה שתפס עלי מנייר הי״ו ביזינסרסו הבהיר העשוי
בחבמה ובתבונה ובימת ומי במוהו מויה• ויען
מנחה על ביכו כשהאחר לא צו תפלת שאני הצעיר טיור היבה בצירך סיצאית נשיא‘ בתי
שמע בבקי ולפ ר ר׳ח בשי הישר היקיה ח׳ם לא אוכל שבויל לבא על סרי קונטיסו
היר בבייי ומח׳ב סי' ס׳ט ראין לומר אא׳ב יש אחת לאחת למציא סשבין יק כהב־י חשו' בלליות
ר' שלא שמעו יעיין עה׳ר לחחקכל ועיין למוה״י ומדיי הי“ו אח אשי יבחי בו יקריב אליו בטחתי
איח היא לעולם ילהיב פתה״ר בזה וביה . י בקיני אשר אם מנייר כי*ו ירקרק קלח ברכינו
מנחס בעיר אחת י׳א בפלג צז תפלת ימנא מרגוע אשי תליית הם רכיים אמחיים שקולי'
המנחה בר י ואידך ברבנן ער כמאיני העיון והעומק• ונפלאתי היבס על היה
העיב עיין רביי מרדכי גאלאנטי סי' ו׳ . הגרול משריר זיל אשר בקב בפסיר1ה במה רברי'
הסורי להתפלל כאשכנז' בצבור צח תפלה שאין להם קיום לא מצר הסברא ולא מצר רכרי
רביחינו בעלי החיספיח עצמם אשי היא בחב כמס
עיין שיבח ציין הי' ה'•
במה חינים בבבל על תפלת צם תפרה רביים וחיפה עליהם כמה עניינים שלא עלו על
לבם כלל כפיט על דביי ההיס' ויל פיק הקומץ
אחת וישתבח היו אומרים קודם
ויושע תיביב ר' פתחיה . רל׳ב ורליג .ומאשר הרב הגרול היה הוא נודע
ולימור חייה כבית שיש אמכטי ה תפלה אצלנו ליב מופלג טיחחי להעמיר חיי* ברבייו
ולא עלה בירי .
רלפעמים ייחצין בו בחמין אסיר י
בנין ציון תי' *״א . למלין אר׳ש בחייא אשל׳ם במימג׳א למנייר jp
ראייייחא או דרבנן עיין אהליין קא תפלה י הי׳ו שבחי שלמי׳ס היום קנלי בחשלומ׳י בפל
דתיר עיב וגי. * אמור רבנן בבפל׳א לפני רו'מ הי״ו גם ער וקנה
כטעם ג׳ פתיעית עיין ננ־ן ציון קב תפלה ושיבה אלסים אל יעיבהו' ובבור והרר יעטרהו,
סי' ייב . י אנסיו• הנה יגיע ביר מנייר הי יו פס׳ר אחר
במזמור של חג נשהיו אומרים מג תפלח נבחב בנחיצס רבה ובמיעוט ספרים בימים האלה
בכבל בחס מ היה בבלי שיד י נבימן היה ימי הנס של חנובה כגר אייה חבמים
סיבוב ר' פחחיה• בעיניהם ולרעחיס רמר אני צריך אם אפשר לגלות
ערנית בהיך הסעירה עיין מד תפלת רעתו ביה בשורות שחים ועמו הסיר .כיד נאמן
מועד לג ח בפורים ומז כפ )7 * ע׳ה אהבתו
סי'תעיב :
בה־היר עיין בגרי שש סי׳ קיא מה תפלה ^יאודה ג׳רמון
ועיין חומ א מומיר ס׳ה
י״ג עקיים אי ג' עיין חתם Ipתפלה היט
תופי תי' שניו. *
שישמיע צאזט ולא לאחרים רלמרין׳ tpתפלה ' א ב ר ה ם במחיה רסאריך למעניקו נפלאות
מחנה וכתב בתפר אהליין דין * מחויקו .ואין לי פנאי להטריח עצמי להשיב
ע׳ב ייש סיי מיני קלי ועיש להרהור כשבח מודבר עיב רבריו רהקוראים המה יביטו ייראו ויוביחו בק
דבר * V סנינו אם צרקו דבריו ראומר לדבק טוב הוא ומרמה
'בנענוע עיין טה שלום רל״א Hpתפלה חפירה לרימק ושרעח מרן ברורה שיש בדבריו רי
ול׳ב ומעבר יבק כשפתי רננות י השיב לכל מה שבהבחי לי והמנהג בשהוא נגר מרן
פיל ועיין כף החיים סי׳ט׳ו איח ס' י ואני מודה על האמת ריבויל קייל בהסוברים
יק׳ש אי מיתי ללמוד לחלמירים לןט תפלה כרעת מרן רבשי■ אפי' ס' רב העומר בחיים במ׳ש
פס' נשבית ,וטר ישראל יצילט משגיאות • ויראט
קורם חפלה ואם התחילו קוים י
שסגיע הזמן אי צריך לספסיק עיין זרע אכרהם סחורתו נפלאות • אבייי,
ת׳ ואתחנן פסקא ליב ועיין בגרי שש תי' פיט שלא ללמור בין יוצר למוסף אך ת3לה
אוח ג' • לרחש מיתר ברכיי סי׳ רפ׳ר
כרי שלא יחטפו המקטרגים ’pתפלה ינהחשכ׳ץ סי' ב׳ג ובהלבשה ירה׳ת חרש חרשין בין
&חייח למוסף וגם בקס׳ח בין גברא לגברא נוהגים
תפלתי היא כטו״ח וראו בל ע״ס
ויראו ובעינית אמיית והוא רחום ס' הבינות סיר לקרא ועיין פיע בביק לרח״ן ;
סצמיי חיב רקב״ר יע״ג ובסיז צריך לפניח חפליץ י׳־כ מנהגים נגר י׳ב שבטים וי׳ב צג תפדה
במנתס ושמא מזמור אליך ה׳ נפשי יתר שאק שערים ברקיע נגר י׳ב מנהגים
■מויזוא 34 רד
אזכור מ;1רבת תיו אברהם
ר׳ה ר״ר ועיין י'א ינ״א ולפניהם רשעה אשש מוהוא רשום ורוב קעוצית מנסה כפיס׳כ או כה״מ
ולא לאחריו כ' רשעיש ישפסש מועט ..שם שרר ראומרים המזמור סנ• ' 1
קצא פסקא ב׳ו ועיין ילקוט רמי ח>ף ישפשש כמקום שאינו מקורס .עיין תפלה לןיא
מרובה לא שפשש כב׳ר פצ״ח : להיה אשי וראש י כררשושיו
מועט שפסש פ׳ק ישנת ר!כב תפסת ולהיב נגרי שש .שי' ז' :
ובימש' שם בשכש לא אמרו קי ב ת פ ל ה וק׳ש למי שוב מטשורים עיין
ט' יה ע״ש ביפ״מ פ׳א וחו״ח ח״א דר"ה ע׳י : הררכ׳ז שי' שט׳ו והוא הרין
לחולי מעים ועיין שיים טופים רי׳ט ע׳א•
ק כ ג תפל ס ל׳ ראשון עיין שדה יצחק בב'מ
רצ׳ח ע׳א ועיי! שיס' יו׳ט פז י לןיג ת פ ל ה יכוין כנושת כייד אש'ה ש׳ש
ררמאי מ׳ו ישיש' חדשים ושנט משה ר״ב : טיא' שסצוש' עושה' אורה ושמש' י
ק׳ק מפויים רי׳ר ע׳ב .
ה כ ד ת פי ס ה ממס שקנס עיין להיב מים ר י ד ת פ ל ת מנשה גרולס על צי סרשק
קיישים סי' ר' ישי' ה' • * ויושר טוב מנשה קטנה הרדכ״ו י
ושפיסס שלא בב״ר עיין קייש ר' רקי׳א ע׳ב * השרשיש הי' שיע׳ו ועיין אכיסם אנכי ש' מקז
וקפיסס בקרקע ע' שמו משה רקפ׳ו•’ וכהשמטס שם וריני שפלה שמצא כשה׳ש סי' ששפ״פ
ה כ ה ת פי ס ה וטוען שהוא שרשור מהחפן
עיין מלאכש שלמה סי' ח' י מ טו ת פ ל ת יום הקין קצרה ויום החורף
יעיין של׳ח שי' ט' ועייןאלף כסף סי' נ״ט כשפיסה ארונה למי שאינו מורגל
ע״י שיסור : פ׳ר יפרכיש מ׳ג .
אחי שנילי ההעק עיק אחי הכו תפיסה ק טז ת פ ל ה על רצפש אכניס עיין הרדכ׳ו
וראש סי' י׳ג . סישניש שי' שקי׳י ושפרי חיים
הכ< ת פי ס ת ספק עיין להרכ קייש ד׳ רף ש' שופטים פי' קו׳ם;
צ״ס ע״ר ודק״ב ע״ב ; י מיז ת פ ל ת עי״ש יו״ר כטכש שאין להניח
ה כ ח ת ה י ע ה באלול באייה יום משחילין• שפלי! עיין חקק׳ל א׳ח סי' פ'
עיין אור לי סי׳ צ׳ו : י ווכור רכר מע' יו ונראה רמי שאין לו עשק יכול
ה כ ט ת קון שציש בשנש השמיטה ראי! או' שלא לחלין השפלין ער מנשה גרולס ובמונחים
הוא בא״י רוקא אבל בח׳ל משסייש שפיר רמי :
אומרים •הרב אבני שיהס פין רפ׳יא ע׳ג ובבר ימ ה ת פ ל ת עיכיש ישיש אפסיקאהלכשא
כשכ יה כס' חקר לאלפים ובן הביא כס' שפש אמק הכי מנש הנס שנעשה לראכ׳ע
אשר בס' אמש ליעקב נינייו "1ל ועיין כס' כף רוקט לכן ונשמנ ה נשיא רלא עכיר נישא לשקרי
החיים סי' ג' אוק ל׳ו ומטה לאודועי בי מה שי' סרשכ׳א ס׳ר סו׳א על המדרש מגי׳א ע"פ
שהביא הרב מהיש״ן י׳ל מלווינו המגיה של הרב קיימי יקכלי יעיין כיש היין נר׳ו רג״ל ע׳ר וי״ל
מה״י חירא י'עא כרפיש הששי של מו״ב רמצא ע׳א :
בב״י של הרב חיר״א שלא לומי ש׳ח ליל הששי הנשים נעטש יושר מהאנשים קיט תפלת
וליל מוצאי שכש לישא ריס היה בקוב אצלו מנעיושו כרילפי מאשש אנא שלקיה כשעני'
והשמיטו מלסרפיסו ןישוב הדר ביס ולבא לפרק רנענית היא משים רמקיכא הנאשס לעני טפי
יה בורר בקב אממו׳ר נר״ו לסיב החסיר של ביק מהאיש כרפי' רש׳י כיע״ש ויה כונש רש״י ר״ש
אל יב״ן והשיב רטסגין לומד שקון רחל ושקון לאה שילריש כשמיהשו ע״פויעשי לו ס'לוולאלסרסטנה
בנל ליל סששי ובבל מוצאי שבש ושיבן הביש היה רק אמש ויורע יצשק רלא ייע אלא לצרקס אן
במוצאי שבק צריך להשמרמר יוקר וע״ש בכף החיים הציקה של סאשס עריפא ועי׳ו משקכלש שפלשה
אוש ל״ה : , וא'כ אמאי ויעשי לו ולא לס ריס הפך נטכרא
השוק בסקיש עיין קייש ר׳ דף תקנת קל ראכא שלקיס ומשיכ אינו רומס שפלש צייק כ׳ן
קי״ט ע׳ר ועיין חוש״ס רקב׳ו י י לשפלש צדיק כ׳ר ויה שכס אשש חיל רכפה פרשה
ע׳ג: לעני ויריס שלשה לאפיון ושייש שסר על לשונה
אי חיישינן לשקלה עיין להרב קלא תקלה ופיה שיכה שנו לס .מפיי יריס על רין־ שררשו
שם חרש ש׳ב יל׳א ע״ב ; פשעניש ע'פ מערי מעשיך ששפע האין רספרי
סרבר שיקו הרבי .ספרי סיר קבל תקז היא הגשמים ויה פא כשניה הנו לס ולא לו מפרי
״ נשא פסקא ח ל וביאורו פס ז א יריס רסייט מהגשמים רסעננים כאים מצירה ויהיו
. שם: שילין ויהללוה פשערים רה' עושה ארונוש כשמים
לן לג ת ר ו ט ת הלשבה משם פורעין לעוקרי׳ ויה כשערים מעשיה רמספרים רמקרכה הנאקה
בלאים וסק' מוס׳ר נשמת י לעניי ישיאל•
חיים ררוש א' ליבור ר״פ ע׳ב ראמאי השמיע כר"ש רשפה ולא היכיר מטר קל תפלה
הרמב׳ם יס ובבר קדמו השיק‘ יו״ט במ״ק והניחה כברנש השנים כבישיור יזכיר גטד
בקימא יע״ש ויתכז לומי יאחר השקנה רה^ הפעם י׳ש איש אמש סי' ה'•
מפקירים השי א ואי לא היו צריבים לעקור או מועט לחג שנועוש שלא תפסת קכא
יהיה ע״י שלוחי ב״ר טא בכלל שכרם ; יהיו ח' ימים כמו שיטש *
קלי
סח אזכור מע׳ תיו אכרדם
ל מ ה ת ר גו ם ענקליה הגר אין קרגונז עיין שעוח ריכגן רפ׳ג סע״ג תרט קליד
אונקליה הגר רש״י וי׳ע ׳' היכא דהר,דים קיומה צככויים ’
ככ״י פצ״ג . ומעשר לקדימה אי צריו קשו' ע'כ אחק היכא
קמט תרגום י ל ע לא יש ככקוכים יש דעכר על כלן :
מאין ר־נ׳ט ע׳א • * קלה תרומה מה׳ו אם הוא ראורייקא .
ד ז ’ ת י ב' ^ לא קרגם עה׳ק ובכל הקלמוי עיין להרב אקי וראש רמ'כ י
לא נופר קיכ׳ע כ׳א על הנביאי' י ע״א ושרשי הים ס״ב וחיק״ס ק"כ דף פיא ע״ב
ועור ככ׳ר נראה דלא כסלכקא ועור דאנקלוק קנל ועיין לסוה״ר ררן עה׳ק כררשוקיו ועיין קריק ר'
מי״א וי׳י שהיי תלמידיו מתלמיד הקטן של הילל ■ רצ׳א רע׳ב• .
שהוא רילי והיכי שבקו כ״ע לק״י דהיה גריל ת ה מ ר ,רננ|׳ ודמעך ובכו־ יש מק׳ מלאחד
מקלמיריו של הילל ואולו בקי אנקלוה •ק״מקי' עיין שביק יאודה רף קכ׳ב י
ר׳ן ועיין כלר רק׳ח ע׳ג דלי אינו יב״ע . ע״א טעמים לשמוק הללו :
קזל תו”מ לרעח היהכ״ר דג; קיריש ויצהר
קגא תרגו 0פי׳ המלוק הערוך ומיהף עיין הקוה׳מ ה' משפטים אוק י
הערוך וערוך קצר כ׳ ודוק רט״ו ;
יד נאמן נלל סוף.ח'ר הייכ׳ש הי׳ ל י וקמ״ב י חלק תחכה ג שמוק ככורים ר׳ שמוק
מעשי א׳ כ' שמוק מעשי י
קגב תררא פי׳ משועמם כ”מ רר'ןע"כ ב' שם אחד וכעכוי יק נא קדימתן ־ מכילקא ל
כפי' דלי : ’ משפטים פי״ט .
במניינם עיין שיבת ציון_ הי׳ ק*.ג תי"י*ג תו ’ מ כבכל לוכיון והנביאים היו או׳ לקט
ל״ר ועיין קריק ר' כהילה י ריש שכר כמי ח״י ואינו כן מ' י
תשוכד־ז לנשג׳ו אי מועיל לשוחט קגד איכה קו׳ א׳ ע'פ קראקי למאהני קמה רמוני ’
וללן עיין הגיר מרדכי י
יו״ר שי׳ א׳ יעיין החפן חיים . ת ר ו מ ה גדולה על מה נר,יא עיין ק □
קגד .ותיצוכה לא מהני לפטור מכ״ר של מעי״ן היי אלף חקנ״ק I י
מטה היכא רנקחייכ כאחת * ה רי חיקיק כנגר תיקה אחק • עיין קמא
מיקוח ל ר ועיין קד׳ר רקלט ע"כ דהיה ה׳ר שיכק ציון הי' ק׳ן ; י
לעשוק ק׳ו לדון להפך רהיה מהני וכ״כ הרב אתלי ת ר י וקיי עיין קייק ר׳ רקי׳ב ע׳׳ג קמב
יאודה ס׳ ראם רע׳ג ע״ר ועיין להרב ררש אברהם
נר'ו ח'כ ה׳ במרכר דרוש א' ' ק ס ג תרי קמיהי מדכי דכירי אנשי לעניז
קלוט כן קלוטה יכן פקועה רמוקר י
תיסחורת ל׳ ^שירה .קנא רלא קנו כשסיטק אמו דמש״א לר״מדע׳ה ע'כ I
סא״ר פ״א ■ ק ד □ ת ר ת י לרעוקא עיין פני מכין ס׳א
ת׳ ה כשנח רענון עיין באר יעקב לח קנז רע'ג ע'כ ורע׳ר ע'כ ; י
קי׳ קקע״ד רל״ו ע״א ועיין אור ק מ ה תרי מה לי חר הקמא מה לי קרי
החיים ס׳ מק; וכה׳ פגי רוד ועיין שמע אביהם סקמי ׳ קדושין רנ׳ר סע'כ י י
הי׳ א׳ : קו ם ת ר ב ו ת רעה עיין נח׳ל ח׳ג רק׳ה
ע׳ג אי חוששין יעיין כהה׳ק ’
תי תי לי עיין קרבן מנחה הי׳ שלה : קג ח שמע אכרהם הי׳ ל׳ו :
קמז תרוייהו אינו אלא כב' .שבועית דף
כ א ע ב עיין להמפרש ’
בגליו; הלה ;
ייאסר איתיקי אלה אקוון ועירין vכאו אקוון רכי pאוחיוק רכי עקיבא עליו השלום אקוה' כמה רכרכין ויע״א
אלף ומתי; אמק למר פיך רפיך תלמור כתורה א ל ף א מ ר רע׳ק מהו אלף מלמר שאמרה
ועי׳י קיום העולם כצמר דהוא לימור כקורה ואם הורק א׳מה צ׳מר פ׳יך כרי
הים ככהוב אף היה היכן העולם וע׳י הלימור שהינה לחיי העיה׳ב הוי פ׳יך צימר אימה .
מתקיים העולם יע״ש ויה רמי כמשלי הי׳ לת יהכן לפרש עמ׳ש הרב אין החיים מימור י׳ך
יהכמיס ישבי אף יהייני ע״י חכמת התירה •רקירם שברא הקלה נטלמי היהם ההירה האיהייק
בלימורם יש אף ויעשו אלף אלא ראפי' שיקים לו במילואן והא׳ היהה כהיכה אף וראה הקב׳׳ה דאין
לימור כחי׳ יצא שכרו כהפקרו אם איןכפיט נכונה יסעולם מהקיים באף והטיל ל׳ באמצע ראם יש
כלימוי עצמו רשקי מחריב העולם ואין העולם ל׳מר בהייה מהקיים העולם עי' וכן סכיא היש
!•־■ים אלא באמת וכמו שדמיו כלה ברא אלקים שם שמואל ל ק ר״ר ע ’א וא"כ יהוא ;שאלה מהי
לעתית ועיין תנופה תיים בפהיק בראשית בר׳א יאלף היי היהה נקראק אף ולמה עתה קרו .לה
את
אזכור מערבת תיו אכרר-ם
דהעיקר הוא הלשון וכל האכרים יורי דיפיפית ■אה השמים ומצינו בירושלמי כפייר רשניעיק א׳ר
מכני חרס דהייפי מכני אדם כלומי הייתי מעילה ייהי הרא אמרא כ'נ רתני סדא מיכלא והיא
שימצא ככני ארם הוא מה שהוצק חן כשפתיתיך איל לאתר ואיטן מיקירין ליה כשביל קרהי צריך
על כן ברכך ’1הים לעולם דיכרכך ה' כממון דיעשינו הימר לון חרא מיכלא אנא חכם ע׳ב נמצא דאף
המלך עישר גדול. כר׳ת לא יוכל להכחיש האמת ואפילו למ׳ש דעכידי
א פ ס כי עו חה נראה דסיחי מאמר אחי רלכ רכנן רמשט כריביריהו במהכתא כתכ כהה׳חראם
מלך לכל סאכריס ולקמן אית פ׳ כארוכה היא איש אמת לא ישנה יאסיי וכן הכיא תרונינו
כוה ושמא כיון רהעולס קט; הוא האדם כמו שיש כי״ו כס' הספ[ תיים הי' י׳ט ואשכחן ברי“ל שאמרו
כעולם מלכים כן הלשון והפס מלך על .שאר בררך הכדאי לפחית כקצת אמת כדי שיאמינו
להצהיגם אפילו ללכ דהלכ חושב יהפה גימיאך 'ושיכ נכים כתוך הדכיים מילי רשיןיא והשתא זהו
לקיום והחחיקית החיית הוא הלכ עיין כפתיחת כינת רע״ק דמפירש כנכיאח הישע סי' י׳א יי'כ
לכ חיים ח׳א ילגכי שאר האטים הלשון מלך צא אעשה תרין אפי לא אשיכ לשחת אפרים א־
להנהיגםוהלכ מלך לקיומן יהכורא עילם אל רעות סככיני ככחש אפרים יכמרמת כל היום כיכ ישיר
; יצר הנל כחכמה יתכינס ייכת נמצא דהשקר יהנוכ מכיא תרין אף וא״כ
ג ׳ ף אם אין דלים אין ג׳ח ומנין שיש' נקראו ו'א על מה נקרא אלף שלא יהיה אף ע׳י הלימיר
דלים סג' יאת עם עניתישיע ועינים אך הוסר והשמר דכחיך האיח עצמה מודיע לך
רמית תשפיל אלו איה״ע אפש׳ל ילא חקשי איו אמת לסר פיך לומר מה שאתה יודע מלימירך דאם
אנו אימיים אם אין דלים אין ג״ח הרי והו הכ1כ יהסיך הקעיח על פיה וימיה אף יכיון דכפיך
ההפרש רהח׳ח הוא כין לעניים כין לעשירים לוה אמה חיכה לסיים כעוה׳כ ראם אחה ריכר שקי
גמי אומר ומנין שישיאל נק׳ רלים יאפי' העשירים א'מ איתו כמחיצתו ש"מ1כדכתיכ רונר שקרים לא ינון
סכסס ריכחר הקב"ה כיש׳ ני אחס המעט מכליסעמי׳ לנגד עיני וכמושהיה כנכות ולא תעשה כריך השקיני'
רמחשיכים לדלים ריש להם מיית העטח יסשפלית יכחמילת רכדיהם מדכיים אמת ושיכ שקי אלא
וכנגרן אי׳ה עינים רמות כגאיה וודו! והוא להראית מיאש וע׳ס כל דכריך אמת וליה חוד לימי לרמיי
העמים על גאוחם דכחר כישראל על שנחשבים למפרע כמו טטייקין יהוא אומרו מיי פ׳יך ל׳מד
לעניים אך מס שכא כשם דרלים היא רברים נגו אימת להידיעט דמחחילס ועי סיף הכל אמת כלי
ריצחק אכינו מלאך מליץ טיב כעד ישראל דלרל שקר כלל והפין כה והפוך כה בולו ורע אמתח :
יפי' כוס אשרי משבילאל דל ולפני השטן יסמקטיגי׳
של מעלה משיי אוה׳ע לא יאיתה לי' וה דהקב׳ה■ ד 3ר אחר אפתח לשון פח ופה לשון אפחת
מוותר דלדל מס שאינו עושה להם וע׳י הסיכה שאין נאם ככל רמ׳ח אכרים שכאדם י1א
הוא דנקיאו דלים דיש כהם דל דל ולמס יאחה גפה ולשון שלא נמשלו פה ולשי; אלא לים וגוי .
לעשית ג׳ס אפי' לעשירים אך לנכי סמנגדים של ום סוכג הילך למאמרם ו^*ל יהכיאו חיכ א p
ישראל ומנין שנקראו דלים עס הייתן עשירים אי הסייס הי' ט׳ל וכס' מ׳ץ על הסהלים כמעשה
משים דל דל נפיק מיניה חורכא מהשטן ואו׳ה דמלך אסר סיס חילה ולמריסו היופאים חלכ צכיס
דימצא חוטאים כלילית וכשעת צרכיהם כמס ובמה והוציא כריו מי ימצא לו ונמצא ארם אסר רככיר
ואיך תאמר בך לי׳א יש לנו פחטן פס להסיעו מצאה ידו או כל אכדיו היו מסילקים מי סכיא
לדבר אחר יאת עם עני תושיע דהיא עניה נגד למלן וה החלכ והיה מתנשא לאמי אני הטרם
איה׳יע יעינים רמית וכתנא דב׳א נדרש יאת עם לסכיא למלך רפיאחו .העינים אילולא שראיתי
עני תישיע כפשוטו • סצכיה ־ סירים אילילא שתפסתי אותה• סרגלים
א^י אמית ואחיה שאחויר לתם ריס ונשמה אילולא שסלכחי שם .האונים אילולא ששמעתי היכן
לעיס״כ להסיית איתם ואני הוא שמסצתי ימצאו צכי וצכיס ,וכן ע׳ז הדרך שארסאכרים.
איתם כעוירות עינים ותיישות אונים וחגירות אן הלשון שחק ולא ריכר מאומה ותאמד כקרכס
רגלים ונעילת שפתים וכאליצטת פס ולשון ואט עהס אט מראה לכל האכדים שאני הוא סיסיר
ארפא איתם לעיס׳ב .כוס כיון ־למ*ם מיל ע׳ע והעיקר .כשכא לפני המלך פתס פיהו לו' למלך
כם עיי ופסח סיס ויולדת יחח רכדי שיכירו וידעו הכאתי לך חלכ כלבתא וכעס המלך ובקש לסורט
רהמתים שמתי היא דאחיס איתם ואין אלו אסיים א 1סהיכ למלן לא תכעוס סנה כאמת הוא חלכ
לבן יקימו במי שנקברו כל א׳ כמימי לסי׳ מוכמק צכיה תעשה ההכחנה ומה שאמרתי כן הוא שיכירו
דהן איתן שמתי יזה כעצמו מס שאמר י' עקיכא וירעו כל האכרים שאני מלך על כולם וכשלטע
ופשוט ; המלך העשירו מושר גדול וחומ כל האברים והורו
ב י ת א מ ר סקכ׳ה אם אתם מקיימים ב׳ לומי אתה הוא מלכט ואתה מושל על טלנו ע'כ
דברים סללו מעצה אני עליכם כאילו ועיין כקינ' אכרהם את ירו ח׳ב כדרום לסטטת
קיימתם כל התירס כילה .מה שפייש כזה מוס׳ר וא*כ הייט מ׳ש סכא שאק נאה בכל מאכרים כמו
יצע״א יס״ו רע׳ב לא זכיתי לסכיט ולפום מאי הפה ומלט; דסוא מלך על טלם ונאה למלך שיקלס
רנחית לפרש לא ביאר כל׳ מת ריצה לו' והיה יכיל וישכח למלך גדול ויען נמשל לים לכן כשייות שאמרו
לו׳ דסם ר׳ת כ'י^ה לפא והה לר מכין כל' פתיחת ישיאל ויעטר מלכם לפניהם לומר שירה דאשינה
אליהו יסייני שיהיה צות; צ;.:׳ ירכינס ילפי ענ׳יד ועשי חטכת השירות על הים כיון שנמשלה לים .
אפשר כמ׳ש רו׳׳ל ע"פ למס וה מסיר כיד כסיל מה רמו כמומור מ׳ס אומר אני מעשי למלך לשיני
לקנית עע סיפד כנדון איתי מלן רהוניס הכא לפניו
סם אזכור אותיות רע־ק אבדהש
דהכא נמי הוא אל תקיייוכמו פ׳ ון' וכיוצא ונפ״מ לקנות חכמה ולה אין אוי לשונאיהם ש 5ק׳ח שיש
בי יש כ׳ אוקיות ישי׳ ר׳ו פיצופין רהם ישי ולמפרע בהן קורס ואין בהם יר״ש ועיין בפחיסת ה׳ לב
קר רבן׳ ‘ת יש איק אחרת מפקיק ביניהם במילואה קיים ח׳א והיינו שלא יהיה בהויהו של רויזג מן
השפה ולהון אלא לומר ע״מ לפשוק מלב ומנפש
ה׳י שבו נביא העולם טלי פוה׳׳ו ועיה׳ב , אך עקב ענוה ייאק ה' ולש בשמים היא בתי שמרומי׳
זה הפך ממה שיישו רעיה׳ב נביא ביו״ר עצמו ומה מים הולבים למקום נמוך והמקגאה
ע'פ בי כייס ס׳ צוי עולמים ורוקא עוה[ נברא חבמקו מסחלקק ממנו ועיץ ריבי חיים במשנק
בה׳ והיה יאוי להפך לפי טעם זה רה׳ אינו בי משה קיבל קויה מםיני ועיקר הפנה פי' שיהיה
טומאה בלל ולא אפשי לומ־ דעוסיב רהנא היא משים עצמו במי שאינו וזהו הרמז בל רהיינו במי שאינו
על ימן יסוק המשיח יהא אחי שאמי קרי ימני שרעקו שפלה ומשים עצמו נשייים כל ירפקי ולב
עוס׳ז ועוס׳ב חזי פעם ג׳ צומי עוה׳ז ועוה״ב רהוא יר׳ש ובהני קיחי מובטח לו שיקיים בל הקו'
וימית המשיח שהוא רבי שלא כיא כ׳א כאות ה׳ וביון ריש לי הלבית יהירי החייה אפי׳ מה שלא
ומאי שייר ליו׳ר ויתכן ליישב רביון ישיב קלה כא מירו לקיים הו׳ל נמו שקיים ביין רהוא מיכן
כחתימה ניאס דעיקי העיה׳ב היא ביו׳ר ומזומן ויאוי לקיים יהין לי פיביב רבר המונע
החוקם כבל באות ה' והכל הילך אחי התיחום מלקיים ובל העומר לניוז בגיוז רמי
ועפ׳־י מאמר זה דקאמר ראוק ה׳ איט מרגיש ג י מ׳ ד 'נמלקי ׳יחד ׳מחסרי 'לדלים מונה י׳ר
במוצאה יובן מש׳ה כדבי ה׳ שמים נעשו דביים והיאשונה היא יוח היא באנוש
אך היה וביוח פיו בל נכאם רייח פיו הייני בהבל לרוח ממללא ויה רמז יחזקאל היחה עלי י׳ד ' 0
שאינו מיגיש בהוצאה •אלא דעריין לא ידענו ראי ויוציאני ברוח דהוא טיס בל והעיקי לחיוק האדם
משים דאינו מיגיש בהוצאת פיו למה היה באות ובינוק השחי מסידרוח ע׳ד וה ועיין בס׳ חיים
ס' ולא באוקיוק אחייק של אחה״ע בגיון ומה ליאש בטבח נשב׳ח המשיח אלחים ומה טוב דאט
נשקנה הה׳ משאי ונפ־ט הא׳ ראשונה והתיייז מסיימים בנדנה יגומלינו הקרים טובים בא״י גומל
פשיט רעב ’פ אוק הס׳ הוא משמו יקביך ובמו חסדים טונים לעמו ישראל מנוון יפה לדברי רע׳ק
שהקחיל המאמר ומיאוקיות של השם יק׳ לא יש אלו ומדוקדק מ ’ש יחר דיחד עשיר ואביון גומל
ב״א אית הה׳ שאין כה הרגשה ואינה מקבלת חסרים אלי ואין הפיש בישראל בלל בכל הני י״ד
טומאה ועוד דהמדקיק יבחין דאף באחה׳ע בגיון דביים והם לעמו ישראל ולא לעם הרומים לחמור
אינו דומה הה׳ לשאי דיו בלבד אין לס היגש כי גוי אובד עציה המה ואין בהם קבונה יק עם
כלל וירמוז יה בקיא הא לבם זיע שיהיה בלחי חכם ונבון ולבך מברביני לעמו ישראל וקהלק בסי׳
טימאה וכלי סיגשק גשמיות כ׳א כדיך רוחניות כ׳ אחי שסיפר בל הרביים שבעולם דקלויים בארבע
ואין צ׳ל כטומאה דתון מאשקו הנל טומאה רצוצה עשר אלו סיים גם זה יאיקי אני בי מי׳ר סאלהים
ולא נקנס .תודה למלס׳ש דאפי׳ באשתו אם חש; סיא לרמוז לי׳ד אלו באמור וגם ישעיה סי׳ מ*א
ח׳ו מחשכה זרה טומאקו נו ולבך הזהירו דיטבול ניאה רימז זה באומרו למען יראו וידעו וישימו
לאוכל חולין בטסיה ועקת בליל י׳ה כשאירע לו וישכילו ד׳ לשונוק נגד ד' רוחוק העולם יחדי׳ו
ט'מ יטהר גביא בצפיא ויוקר פשוט הואןיבאחה׳ע דהכל ביחד כיי׳ר ה׳עשקסזאק וקרוםישיאלנרא׳ה
כגיון הוא כשהם כתוך אוקיית אחיות אך לבדהן רעשה כן לבייות שבראם כל׳ דנקט רע׳ק ולד׳א
במילואן הן ניגשות חוץ מאוח ה‘ יאפי' נפרדת דומלקי מחסדי הוא על טל ומטי דהוא כל כחו
במילואה ליק כה הרגשה • וגכורקו של סקב׳ה אין ספק דממנו ניקח סידור
ד״א אהיה אשד אהיה כמיח הטוב ביאתי י1ת באקס גבור לעולם ס׳ משיב היוח ומוריד הנשם
העולם יבמיח הטוב אני מנהיגו ואני מבלבל חיים כחסד מי במוך בעל גכויות סידור
עחיר לחדשו כמית הטוב .נראה לע״ד לפיש נאה כסי נועם שיח של יע״ק .
כדרך נבון והוא דנא לאפוקי סברא כוזכת דיצאת ר ל י ד ׳דכיקי ׳להקים ׳יל■ דל להקים דכיתי
מפי קצת פילוסופים רמס שביא סקכ״ה את האדם כשבא דל לפני איני משיבו רקם וכל האוטם
דסוא עיקר כריאת העולם הוא כדי להנקסממנו אזנו כשעה שצועק לפני כקול צעקה ומיס לא
אל קנא וטקם וחלילה לומר כן דהמאורעוק שארעו יענה • נראה לומי דסכפל הוא בא בכאן לגבי
כעולם סם גורמין לעצמן כבללוק במו דור סמכול האדם ורצה לומר מידקי רכיקי להקים דל דה׳
ומר הפלגה וביוצא ובפרטות יסיר׳י בל כאי עולם יענהו ונם מי שהיא יל להקים יבריק כרוקה רכל
כרכחיב ותמוגגט כיד עונינו ואין רע יורר מן המרחם על סכריוק מיתמים עליו מן השמים א1
השמים וזה לך סאות דכטוב כיא אח עולמו רכבל דכיקי לו הלא׳ס כמו שמביא אוטם אזט מצעקת
מ׳ב כחיב וירא אלהיסבי טוב והוכפל ביו׳ג משוס דל גלגל הוא שסוזי כעולם ס' מוריש ומעשיר גם
להשלים יום כ׳ שנביא גהינם וקבע דרשה זאת הוא כשיהיה הוא נם כן עני יקיא ולא יענה דאני
באסיה אשר אסיה דאקה יואיס שאמרתי כך אהיה שומע לבל דל וכזה איני עוש׳ כמירקי כעבור בדי לשל׳
עמו בצרה זו אשר אהיה בצרה אחיח וזה יהיה כמו לו לפי מירקו מכ'מ וכיור ואף אם נפרש דמ׳ש
סיעחא לססוכרים דלנקמהנביאאךלפיהאמתלאבן בקול צעקה ומיס מל תחלואי נפשו ולא על חסיון
אריבא הגליות שהן כעונותיבם נמברקם הן כעון כיס מעניוק הנה גם הוא יתפרש דגקרא דל
ארס׳ראוכמה איע או מכי׳ יוסף והעגל אוס מרגלי׳ כדרישו ע'פ אשרי משביל אל דל ודא ודא אחק
אהיה עמכם לא שאי ני מביא סגלוקאלא אקם גורמים היא ־ פש גבן להבין רכל כעלי איחוק מביאין
הגלות ואני אהיה כ עזרקכם לתקלהגלות ולתת לבס ווקויין כאות תי׳ו לבשיף והכא והגישו אלהדל׳תאלא
כת - 35 דה
אזכור אותיות רע״ק אברהם
אח האדם עפר מן האימה • ניאה דקמיני ביו שיסבלו ואהיס לטוכה ולא לרעם וטוב ה׳ לכל
אהדדיה יהחייח יהיא חטא יש כירי ואשר חטא וייומיו ע'כ[מעשיו ועיין ליו״ל שירשו|יכול לכל מכוון
מ; הקדש ישלם רנברא מסקיס המוכח וקיחץ ליה • ואיקא ככיכוק ר״ס רמני׳ר רע׳ק רגיל לו'
עפר גיול אם חטא ולא שלם בעפי רכם תקין כל מה|רעכיר ייומנא לטכ יע*ש•
לקימן עפי גיול אז בי עפי היצ ואל עפר ישיכ ןין סוקמו של הקכ״ה ואיא אל אכיהם כאל שרי
ועיין להיב נחלת כנימן ז״ל כאופן ההשלימין וי ען שין כנגר אכיסם .אפ׳ל עמ׳ש מוה׳ר ולא
החקיניסאחד מה; היא העניה והשפלות שיהא שכן ע׳א רע"כ ע״ג רניסן סש' לאשר כאכני האשד
לעפי ציה אחד שהפליג לרבי בגטח הנסיח הריח רהוא שי ש׳ג ריוניא כל מי שלומר משנה יע׳ש
כאיח ח' סמיך לי כא איח ט' על ענין בי אל עפר כן האמי לאכיהס אשיי עשה שם כראשונה דעומר
ישוב • כפהה גהינם להוציא אה המסולים רסוא שם שר׳ו
n Vא׳ת יו׳ר אלא יר ישם שם עולם אחן לו ור׳ ליצמק רלוה• ולי יששיע רהוא אמר רל רל
מצמד רש׳ם עולמית עתיר הקב׳ה להנחיל ולהכרה האומרים כפסיק יעשה צי מטעמים יסכל
לבל צדיק יצדיק לעיה׳ב .הקישייא מכואית דיה דליה יכא ע״ן • יו׳ר יעקכ רכחכ כילק׳י ס' וינא
צא יבין עם הדישה ילהנחיל איסכי י׳ש רהוא ש י ויפגע כמקום יש כו יו׳ר מאמריה נגד יוד היכרות
ואין לימי ייה היתרון כדרך מחנה רהיי להנחיל ימה טוכ מ״ש ייכ׳ס ס' הולייה ייהן ,לך האלהיס
קאמר כחיוייהי ל׳^נחלה^ואם כאני למה שפי׳היב יו׳ד חיכיה נגר יי׳ד דכייה וכא שם שרו כג'
יאשיח ככורים היא רקנ׳ה עילמו וכין ב' צדיקי' היא אכיה כל א' האיה השיין לי על השדי :
.ש״י צפי החש' אחי כגיעיז ייאי ועיין ולע'א יסיט
ע״א !1א דלא יו בצכר עמר עלינו לנגדינו דגש זין שמו של סקכ׳ה ששא ון ומפינס לכל יצורי
באררא רכה ע"פ ואלה המלכים אמרי רייתי צריקיא כפיי .יאה׳ש ניסת כיכה׳מ כי היא אל זן .
לעלמאראחיר' מאס עלמין הה׳ר ר'מאית שקל כסף ומפרנס לכל כי היא נקיא אל זן ומפמס לכל יציוו
עוכי להיחי י ועוד איחא שש ש׳ע ריניא עלמין כפיו מצי החסר אעפ׳י שאינן ראויים לפינסם
וכהקדמח החקונים ר'כ ע׳א חיי :עלמין כננוד הכל כחסר כמו רכהיכ ניחן לחם לכל כשר כל״ח
אי״א יחליחאה כאורייחא ונמצא דאין אחט יידע ועיין כס' חיים לראש נחחולה כיכה׳מ ולכך אמר
כשם רעין לא ראתה נעצם מעיני כל חי כ; חש׳ כל יצירי כפיו אעפ״י שאיט ראוי והיא נגר המקטרגי'
העולמי' ביצר צפי מחן שכין של מצית וכפתיחק על הארס צפי מה שהוא עושה ולכך היא זיין
אליהו ניאה דרמיז זה כאו' עלמין אתנליין יעלמין יהיא ככלי זין רלכך אמיו קשים מזוניהיושל ארם
ראחגליין ראחכסיין מב'נ מקי׳ס על המקטינים שאינן ראייין למזוטה ולכך
כ ה זה כף שנינה דמכה זו כיו בשמחה רצה נקרא לחם כל' כיום הלחמו יאמיי שעה אכילס
כסעורחי לצדיקים לעוה׳כ • וכתנא רכ״א שעה מלחמה מלמעלה כמכיאי כיוה״ק ס' עקב
סא׳ר פ׳ו תמצא כזאת רמכס הקכ׳ס כף אל כף _רעי'כ ע׳א ^
זו ע׳ג זו לטוכס ולרעה ועור חשיכ יתיאה כפתיחת הי’ ת א׳ה ח’ה אלא חטא כשעה שיואים פני
ס' כף השים מ״ש יע׳ש . גשנם ומקכלים עליהם דינה ש״ג כצדקה
ל מ ׳ ד 'לב ׳מבין ׳רעת י הלב שקול בנגר בל בהן חיה יחיה לא נאמראלא עציהם מלמד שעליהם
אכריס מה שיש כאדם יש בלב בל . יחיה • לכי אומר לי שכינה מאמי זה סיכב הילך
רמ״ח אברים • עי'ל כאיח אלף מ׳ש ביה י ובעת למה ,שהניא סיכ אכא מארי ני׳ו כפהיחה ספר
יפורש מש׳ס אשיי ניציי עריחיו כנל לב יררשיהו כפי לחיים כענין הציקה שעישים סמהים עלהחיים
והיינו דרמ׳ח אברים גגי רמ“ח מ׳ע וכל עדותיו דאם׳הוה ניח״ל כהכי כחיים חייהי יועיללו ע׳ש וכשאר
ככל סם לב ידרשיהו רהלב נגר רמ׳ת אכריס ; ספיים וסכא הייה לן דהן אמה והפליגו כזה
יהעשס מס שיועיל הוא למרכס עד דכדוכה של
0 Dמם מפני מס שנים ככת אחת לרמוז על מיה אך אחר שמת אכרה הקוהו ומס יועיל לו
סיחור הגמיר כלי קיצוץ ופיייי וטי לזנוח לעיס׳כ כאשר מפורש זה ככמה מאמרי
וסקב׳ה מפייסן וגו׳ וביון ששומעים מ' פתיחה רז׳ל אכן אחר שסכל עונש גסינם וגם סצריק עליו
ומי סתומה מפי סקכ׳ס דכי זה אומרים שירה אה הרין יאמר כרוך ריין האמת צדיק הוא וצדיק
לך ה׳ הממלכה וגי‘ י כסא יהקכ׳ס מפייסו פירש דיט ני אמה עשית ואנחנו סרשעט בהצטרפות
מיה׳ר ילע׳א יס״טע״ג כשני פנים •ולער׳נייחר הצדקה שעושים החיים כעד סמחיס זה וזה גורם
פשוט רלאו מלחא זוטרחי אחר כל הבכור רמושיבן להעלותן ^ג״ע רהחיט סמשילש רינא ש׳ג ותשובה
סקכ׳ס אחת מימיט ואחת משמאלו וקישר לסם והציקה נ' המס מסיני מוריד שאול ויעל לג׳ע
בקריס של מלכיח ובכור ושמורה על יחודו יחכיו ולכך הראה דלא אמר בציקס שעשו אלא סתם אמר
שירמה איתן ככייאח העולם ויצט כפסי נפש איך כצדקה ומפרש כהן לא נאמר דהן עשו אלא עליהם
יבינו זה כזה ועל זה סוציך לפייסם ’ ועל מה כלומר רעשו קיוכיהם כעדם ויועיל ועשה יכתיב
שאומרים שירה היא ראייה מסימנ׳א כראמרו כקרא ,לא קאי על עצמן אלא עליהם שעשה אחר
כייס׳ק רהאיחייח יש להם חיית כמו שיש לארם כערי ורוק• יעיין לסיב שיירי טהיה ני׳ו מעי
עיין נסי ספי חיים ימי תחסר ח"כ • וכזה יובן ת' אית ע׳יג אי איחיה כמציאות לעומר כנהינם
מ״ש ה' יחי אנכי ה׳א אז־ הוצאתיךמא'מ רמצרי' שיועיל לעשיח חשיבה יע׳ש י
ס' סתומה ונעשה מצרימה מ פתיתס ויצאו ומ׳ת ט' א׳ח טיח אלא טיט יחוזרים לטיט רר*כל מן
פתיחה יסתימס ילא יהיה לך אלסים אחרים על העפר ואין טיט אלא עפר שנאי ויצר ה׳א
פני
אזבוף אותיות רע־ק אברהש
ראמי סקב׳ה אם מת אביכם איניכם וקימיס כי פני ולעתיד ולמיכה סמשיה מ' סתימה נמצא
יש לבם אב שהיא חי יקיים לעד אבל בגיים יבי' דגאילהמציים כמ' פתיחהולעהיר נמי במי התימה
ואתהב׳יריש' ציין שיה תחיש ייריש׳עיים תהיה ישוב יפהח לני שעיי גאיצה יייהי השייה שאימייה ה'
ואני אסיה לס חימתאש שביכיאילי יייש' היים סביב ימליך אפי בי כא היה פיעה יריין .יעיין בכ׳י
לה לא אהני לן יה פעמים בי גבי אויב יעשה ח־כן פ׳א שאמיי רבהייהי יע׳ק היניק ריש מ׳מ נין
עילם ־ יעד הג' ביתמ״ק מת היעיל סמך מלך נין רבינין כיצין מבהפיה יריע •'
יג׳ג ביין יסילק שכינתי נמצא דאין לני להשען p jנין מפני מה ריבן הקיף סמן שארם ריב[ י
אלא על אביני שבשמים יאני מקיים רמחזיר שכינתי נפשו ריכצה כזמן שארם ייקף נפשי י
לציין באיבם סי׳ ב' יינאן בועם אפי מלך 1יכהן■ ויקנה .ום ניאה כשיש היאיה יכאימים ז׳ל ע״פ
ועל ר' הייה ני״ב יהיי רישי כנדרים ע"פ ואה כל היקים אשי כיגליהם רהממין מעמירי על
בי ביב חכמה יב בעם רלא היה ניתן כ״ה תירה ינליי לבן כזמן שארם ייבן מיכנע יאין לי ממין
יס' יאישע והכעס גים וכזמן כי יעכיר כעשי ואין לי רעת יפה להשיג בכיר הנשמה שכי אינו
תייס מאתי תצא ואי׳ץ סמיכית מט׳ב ינפי הניאה מעיייי לרבי ילעשית יביים כיי ימס אלא מיבנע
מס שנק' סמך רכלם בשרי סאיתיית במי שש ישפל אן בשזיקף ריש לי עיש -אי ככיי ישייה
רבי פיעל ילא פיעל ביין ייש להם חיית הו׳ל גשמה שביסעיייי להיות מהיימם עצמי לעיני הבל
במי שמית כני ארם יאת״ל דאין קפירא בזה אם ע׳י יעשיר יענה עיית • ימ׳ש ילע׳א רהכהמה
היה נקיא אית זה סימךהיה משמע סימך ס׳ לכל מחה מיבי איחה בעליה לגייס יעייה לעיביר אין
הניפלים יויקף לכל סכפיכים בלבי אך טיב ליש־אל להקשית רהיי גס באים בשמת המימיא שלי
דהיא סמך לכל יש' לא היה משמע יהבת fרנק' רסמך נמבי ברמים יקיים ייתי מכשף יזהב ליפואית
היא לישראל משען ימשענה מגן הוא לכל ה ח י ס ם יסגזלית רהיי התי' פשיט רלא רביי חבמים אלא
ני הנה סיסך ה' היא בכלל רגם לנחש כדאיחא בהיה ימיעוטא רמיעיטא רלא ניחן לקנייה ינשאי
בפיק שייס ראימי יה זאע״ג ראמיי רז״ל דאין להיס השמש זמלתא רלא שנית יקיא יאעיקיא
לי תריפה היא בעי ימתסנן אילי יש תקיה ־ אי שיי אית ביה מעיכה מיל מעיכה יבפליגת'
צא קא מיייי ; י
ח £רו ה שרים אלי משה יעי זקנים שהיי יייש•! ס ט ך סומך עלייניס יחחתינים עיהז יעיה״ב
את החיים בע' לשין .פירש מיה״ר יייתי ממה שכתיב באן הנה היא כתקינים
ילע״א רע'א ע׳א רהכינה ריש בה ע' לשין ואיני חקין כ׳ב יאני יגיל לאימיי בכל יום אחי פתיחת
ללועזים לתיגמס כילה ׳ע״ש ילפי טעסיזל רהיא אליהו הנביא זל רהם כמי שפה אחת ירביים אחרים
משים ע' אימית שישמעי איני ניאה כפי' יסנה־רין ייה ניסחו ,מלא בל האין בכירי ראיהי סביל
הייני שיירעישע׳ לשין ימיניה יביס תיביח ממ״ש עצאין יתתאין יאיהי סמיך עילא יתתא יברסייא
מני׳י שם באית ק׳ : יקיא ימלאבין ינשמתין איהי סביל כלא יליתמאן
לא נאמי אלא עין של תייה שהיא עין לכל רשמיך ליס יאיהי חתקרי בכל שמהן צאשתמירננא
’ נטן יהיא אבמס לבל סכמה בינה לבל בינה תוקפיה בכל שמא ישמא מההיא רינא יממנא
מרע לכל יירעים ־ לפי זה ישני בניתן טעם על רשייא עליה יצית ליס שמא יריעא יאיהי אתקיי
מה שנקראי התנהריין עיני העדה רמשם הייה חר כחישבן כר ■שייא בייגא ראינין אחיין משאי
ייצאה לכל סעילם יבא כמשפי ע׳ ע' זקנים רכם ררגין יאיסי לית ליס חושבן כר שייא ע"צ עלמין
עין לבל ישראל בשחיתכים הרין רמסהה ראה ייצאה יע׳ב ממנא רילסין אתקיי על שמיס לאחזאס לבל
כשהישיי כלס כאלי סן עין אחר יממאמ־ יה חיעהא חי מישיאל מאתי רקיאן ליס לפיס צייכייסי כמה
רבה|למ'ש הרב ע;ןשתיצ בביאורי לס' בה״ע פז יפ׳ת ראיקמיה הייצס להעשיר יצפין להסכים ירייה ע׳ב
כענין הסכמית שבעילם רכלהין הן הם מהין ח?מת ואח׳ב אני אימי ניהח התחינה שנרפסה כספי
התירס ימחבמה התירה ילפי צשאי חנמות ואזיל חלקם כחיים רק״ו ע׳ג רקייבים[ היבריסאל האמיר
ומינה סספישיית נרילית שיש כין חכמת חירתיני יס׳ר ריכ״ק אמן • ימס טיב מאי דקאמר סבא
הקרושה לשאר תורות וחכמות משאר אומות ע״ש שתי סבי ר״א סמך אלי ישראל שסימכים לסם תמיר
שסאייך בשפה כיויס ובנעימה ולבן שפיר אמר !נית אכיתיסם • ר׳א וס יייש' שסייים סביב לס
רהיא חכמה לבל חכמוח בשאיי לעישה וכינה לכל ר״א וה כיסמ׳ק ששכינה בתיט יסמיך לי כתיבה
כיטת ומרע לכל היורעים באשי יעירון יגירון מלך וכ׳ג ר׳א יי תייה סביב סמיך לס ט׳ב ע׳ב
אוס׳ע ואמרו יק עם חכם ונכין הטי הגיול הזה ובזק קי' מיס׳י ילע׳א שם ר׳ע ע׳ג רכעטר
ועיין למוס׳ר ולע׳א רע׳א ע׳א שדרן כסננין אחי רישית אלי לא נקיאת סימך רסיא על ס' לפי רישה
קמייתא ונקראת סמך ביע׳ש• ולי אט עכרו שפי
j^ e jא׳ת פי אלא פה יאין פה אלא)משה שנ' קרמי רבלסי סני עיקר השמיטה היא לס' לברי
בי ככר פס ובבר לשין אמר להקב״ם ואלי הסמיכית רחשיב היא סמיכה קטנה טתלשל
תן לי שיחס תן לי רביר א׳ל מי שם פה לארם . לכנים לגבי הקב׳ס רהיא ייתי מאבני גוית תתי
נראה רסבינס רכל ארם שאין צו בינה תישב רטבע יורא ישיאל יכית אבות מלבר היישה שדרשי יאף
הבינה מאביו שילח שמתחיל צרבר והקב׳ה רצה גם ?את י*ת 'ובית 'אבית 'תמס לא מאסתים
לסיאיה לעולם על משה רהפה המוצאה של הבינה להפי בריתי רביית א־ית לא תמס היא הניית
ורביר הוא מהשי״ת הנל והוא הניהן כח ה־ברי שעשה ה' יעליי אני נשעטס לקיים בייתי סנה
ופיסה נאה ושפה ביורה וגספיסם זה במשה ובמ»ז מציגי ג״ב כמדרש שאמרו בפסיק בנים אתם לה׳א
>1דננ י
אזכור אותיות דע׳־ק אכדהם
כלן אצל נגעים יאסלית ובסנס' דס׳י כודאי דלא יורע איפס 1ה איני אלא דכעה שהיה ציז הזכייה
על אלו כלכי דסיי היה חיש כחיי אותיות ע״כ לסולהי עם שהיה ככר פס א 1כעה הצורן דחה
קין יקיז ת׳ת ועיק כס׳ נסלח שמעוני • פיו לדכי כמי מילל ולכן הקט פהיה אמי שפהי
הפחה ופי יגיד הסלחן קודם ההחלה העמידה
רייע יה סקכ׳ס שהוא יאש לכל העולם קורא שהוא עיקי סחפלס יאם שטיס חפלחו כפיו יורע
סיויית מיאש יאת אחיונים • ויאה שהוא מקוכל והוא הימנא טכא שאיט טועה
סקייא בהדי סאיתיית דסייר לכ׳ו קודם כחפלחו כן סיס למשה וכחחילה עשה סהכחנס
כקיף אמי שהוא משה יייש 1ס הקכ״ס אן ככטר לפני פיעס שייאס שאינו יכיל ליכי וסיס הוא
התייס ולימייס כעי סקכ׳ה כיקיא רצייקיא ית<י לן לפס ושוכ פחח משה אח פיסו לדכי יוחי ויוחי
מיקיא ייליה ווה לן סאית ימי ניט יע״ק בעצמי מכל אדם ומי! שיואה ואח ראחמול שלשום לא
דייש את ס׳א תייא ליכית ת׳ח יסיא לפני ס' סי׳ל פס ועהס סגחל ס' לעשית עמו שיסא פום
וכך ניס׳ל לסקכ׳ס וכמ״ש י5ל יאמי ס' סלואי ממלל יכיכן יוהי מכל אדם איח מיפת דאין פה
אותי ע 1ט והייתי שמיו ולבן אות ק׳ למשס ואית ממיר ראשי ישים ס' כפיו אוחו ירכי אלא משה
י' לסקנ׳ה דומיא ליישת יע׳ק גופיה את ס׳א ולכן אמיו כאוס׳ע קם רנהן לי יסן כפיו של
תייא יבל ת'ח יש לו ניטק מש*י ע״ס משס שפיר כלעם כאומים לל שלא ידבי כ׳א מס שישים ה'
קאמית כדפי׳ יכיט סאי״י ויע׳א • כפיו ולרכיינו !1ס יש יאיס כיויס ממ”ש לסלאן
מוס באיה ציי ואיה ק' ועיין כה' ^ילע״א שם :
והשיניהם שלרשעים שעתיי סקכ״ס לשכים
ילע״א שעתירין שיניסם של אונליסם של א׳ח צדי אלא צדק וס צדקו של סקכ׳ס צדי
ישיאל להיות יוצאים מפיהם כ'כ אמית .הא שמיע שאלמא מענס לשון ופתחון פס אין סעו'
לי ראיט 1ס כטפין מוחלקין כ״א וה ויה כאחד יכול לסחקיים אפי' שעה אחח • ניאס דסכונה
והייט יסשינים כמו שנכיאו היא כנקל להשיכיו כוס דכמס צדיקים ע*י חפלחם מכטלים גויות
כיין מי שיש לו כאכ שינים דיכא סאימן ספר או קשוח ייעוח רסיס מעוחי העולם לסתייב והכת
יופא ימסייו אן כשיהיה השן גדיל כמו כ! בשישי לכטל גויה קשה והיינו דכחיכ ציי׳ק מושל ייאח
הקוע כטן פיו ואינו רומס עוקר מן סשיס ויעים אלהים כלומי סצייק אהני רמושל! ייאה אלס־ם לא
וייקוה לעוקי אילן ואפי׳ כאילן מגדול לקטן יש די כוכס תאית לכי נתת לי ליז ואישת שפתיו
ספיש ויגדל סכאב מאד בשכייהן עי כי לא יוכל וכמו משס ואם אקמחיני נא וכמוס התפלל משה
לשאה יצעקהו תסיס יותי מנטילת נשמה דסוא וכיטל הגויות שלא לכלות את ישיאל ראם אין ישי׳
מטף העולם ואוהס אינה נשמעת בצאת נפשו ווו אין עולם וכן רשכ׳י כמעשים ןהטיאים שהוכאו
רשביית סשינים ישמעו כלם ורגוו וחלו השומעים כווס״ק סאיכא כי ייחאו כעלמא וגם כמוצאה
ועיין כיטת רר'ן א׳ה שבית אלא שיבבת ועיין אילולא הלשין יש כמס מילי רמחייכ העולם ל'ת
מס שפי' כס' שם שמואל ק׳ק ימו נאה כסא רשיני לאל אחי וכוס וכוס וייוח כין הרכקים כקיש
ישעים שביה יע״ש .ולעד׳ן להה טעם נבון למס וכפהוקים אין מהשי דח׳ו אם נכשל אין וא מכין
יסיי יוצאים מפיסם כ"כ אמס לא פסוה ולא ייתר אלא מנאן והוא תיכן העולם וסכל לצדק כייית־ו
וסוא עם מס שהוכא בסס׳ק וימסי אכיסם מע' רכוס קכון קבל כל קמוט •
ר' אוה י׳י דטשעים מחניים ב*ו ליח׳ם כרי
לעטתו י׳ע ווס וויו ישעים מיח׳ם ווסו פני ס׳ ק ו ף וס משס וכיון שיאו למשס ולאסין שסן
בעושס י׳ע וטיט יכתיב הריחמו כי מיו ב׳ן יומין למלס״ש נפלס עליהם פסר ידערס י’
כיע׳ש לכן יאוי לסם לישעים להיות שינים שלסם יסשליט קולמוסים מידם .לפי יופי סלשין סיל׳ל
ב׳ן כמספים כמשפטם לפי סי׳ע שעשו כסצטיטת ונפלי סקילמוהים דירסם מחתתות ול' והשליכו הוא
מספי ב׳ו 5 מדעתם ייתכן לימי יפשט דכאו מלס׳ש לפקור
א׳ה טו אלא האום וס תאוט של ב׳ו שהוא תיו על עיטתם ופחיו חטאים שמא הגיע ומנם וביר
מהאיס כנטסיל ככל יום ויום ולע׳א שנפשו כל ארם יסתום ויאמי ממוכין רסקולמיה כידם
דאבה להאיס •.מוס׳י ולע׳א רע'כ ע׳ר ט' על לכן השליכו בטנה הקולמוס מכח שלא ימצאו
סישעים רמכקשים שיהיה לסם תאיס בדי לחטוא הרכי מוכן לכא על סהתיס כאילי אינן יורעין
וטב המגיס מי יאויס ני׳ו ססינט לרבי אתי על ולפי פשוטו יחששו ימס שיודעים כל א' הוא לשון
הצדיקים כעטרה ס׳ כיע׳ש .ולי ההדיוט נראה אחר ויטט ויכלמו כעומדם משה ואסרן לאמי
בפטטו ונעשס כמו ג' ס׳ נפהחים וטא נמ׳ש עליסם למס אתם טתכק כל א' לשין א' תכהט
אין ארם מה וחצי האוט בידו מיכס נכסים מיכס לי ל׳ אחי וסם לא ירנט ויחסו כפני משה ואסרן
דאגה מי טש לו אלף וו 1דואג שיטס לו כ' אלפים שיודעים ע׳ לשק לכן השליט בטנס מטונה שלא
וווים וכראמי שלמס סמע׳ס אוסב כסף לא ישפע לסתכויה אן נשאי לי להבין על מ׳ש קק<1ס משה
בסף ולבן טהנין עפר על עידו כשמת באותה שעה לפי מ׳ש כטעם ילא סתכי ק׳ כמומור כ׳ס ואין
וסביא סימו סוס באוה אחתנה יער מותו תיו אקנו יודע לטין סדכיים1ס בוה .ויע מס שדקדק
תטס היו חמות ועייין חצי האוחו גירו רלא תשבע מוס׳י ילע׳א ביס׳ס ע׳ר כאייטת הלשין בקע
עיט ועיין כסה״ק אביהם אנבי ס כסעציתך אות ן' !(חי כפס א^ כרטי אסי יתיישכ לע״ר ומתויתן
על דין נחמד של סיב כינס לע׳־> ״ :פטק ט תצעדט ייתשיי ״ג ’ ז ס' ואתחנן רמסקול נכרא
שם קביו את העם המקאוים ויליט עלי שם בפי' מלאך יע׳ש ועיין בהגיגה רי׳ד מס לו אצל אגרה
וחליח
עא אזכור אותיות רע׳לו אנרהם
עצמו עליה לפי' האתר של רש׳י התמיה סיילה יתלית איתי על עץ סרעת דכתיכ יתיא האשה כי
שיחיה ימית דימעגי כתענוגים רתדכין תלתא חללי מוב ס?ק למאכל וכי תאוס הוא לעינים תאית
אר׳ס ר׳ת 'אכרסם 'דוד 'משה לא תלכי אחר המשגל דאין יגס׳ר של עדיות אלא כמה ש;ניניו
תענוגי תעות׳ו ומפייש כמשה ורוד יהיו תילוק! רואות ינתמד העץ להשכיל דכל מי שיש כי דעת
כשכת להייות דמה שנהנו מהעית׳ו הוא כעונג לתוף מתעשד סדי ג' כל לעומת 1ס כמש׳ד ע׳ה
שכת לכר ודמיתי כתירה מיתת משה כצירוף איתיית ע׳ש וכן הוא מי שנפשי חשקה כתודה ולעכוד את
וכיום' הש׳כיעי שכת יינפש רסוא מש׳ה דנת נפשיס ס' כמצותיו ספן אומד מ’ש דוד ה' עדך כל תאיתי
שכת וינפש כיום השכת ויה ההפרש כין תלמידיו וכל ענייני סעוס׳ז כאי! נגמ יוס פי' גכי אכיהם
של אכרהם אכינו לתלמידיו של כלעם הישע כמפי' ואכדהם ככד מאר כמקנה ככסף וכיהכ דהי״ל
כאנית .האל כיחמיו ייכט לאחיי כמייתי להיוק למשא ככד יככרו ממני קנייני וחפצי סעוה׳ו .
של אכרחם : מתלמידיי ולפי כל האמור יאמר נא ככתיכ ארס כי ימית
כאהל שדישי אי! סתירה מתקיימת אלא כעי שממית
כס־ד
תנחומא סדר כראשית
ולמחי לי טיל שכי! היינו דלא תימא ייה היתד ל יכם לג' יכו' כשכר כי ירא מהכיט בשכר
למה שהיכא כה' נפש חיים מעי' ש' אות ע׳ד יכה ותמונת ה' יכיט ואי! מת! שכרה
דשני לימוד חייה הוא כעוה״י ואילו המצית רקיומן של חורם כעוה׳י אלא לעיהיכ שנא' אשר אנכי
היא לעיה״כ ליה כשאמר ואין מתן שכרה של תו' מטך היום וכן אמר שלמה ותשחק ליום אחרון
בעוה׳י לא תחשוב יהוא על התלמוד 1:א שנאמר וני' אתה מוצא שהקכ״ה מראם כשעת פטירחן
אשי אנכי מציך היים היום לעשותן ולמחי ליגיול של מוסקי חודה מחן שכרן ־ נלע׳ד לפרש עמ׳ש
שכין יהוא על קיום המצית ולעולם רעל עסק סי״ל כטעם דשכר מצית כסאי עלמא ליכא משום
התורם היא גס בעוה׳ו אשיי מי שוכח לשתי דעיקד שנר של עוס*כ היינו דצדיקים יושכים
עולמית • ונהנים מייו השכינס ואילו כעוס׳י אי אפשר יה
ט ו 3דלא נאמר כיוס כ' עיין ווח׳ק ס' פנחס משים כי לא יראני האדם וחי כיע׳ש כדכריסם־
דיל׳ד ע׳א יאמרו יום כ' ויום ר' וניחי ולכ׳י יש לחוש ריאמרו על משה דאכל עולמו כסייו
ס׳ת ונסוי וכיום סג' הוא דהוכפל כו ט טוכ . רנאמד עליו פס אל פס אדבר בו וריכד ס' אל
משה פא*פ יכקרא רמביא הנא ותמונת ה' יכיט
כ כ ל מ׳ב לא כתיכ פעולה וכמחן שכיה כתי' וכראיתא לסריא מוס׳ק ת' פנסה דף רכ׳ב ע׳א
פעולה רכקיכ פעלת לחוסים כך • כאן אנת הוא רוכית כייז למס ריוכון צדיקיא בתר
הכן שואל אמאי תקנו כמטכע כרכת הלננה אשי היסון יכאת חולקויע׳ס ע׳פוסיו עיניו רואות את
במאמרו כיא שחקים וכרות פיו וכו' פועל אמת מוריך לק מלתא קדים אמדה רבשכר כי ירא
שפעולתו אמת וייוכן לישכ דיה קאי למאי דמשיים מסכיט וכס ותמונת ס' יביט כי כא בשכרו לפי
שה! עתידין להתסיש כמיתה דהוא רמו על שנר מדתו אך באמת אק מתן שכרה של חודה בעס׳ז
לעת׳ל רהוא מעין תעוה׳ב • והנה לס׳ו בא כנין אלא לעיס׳כ שמוי למשה דישיג יותר ויותר ריש
כיהמ״ק עם שני העות׳כ כגדר א' דתיי כתיב הריטת רבות בענין נהנה מזיו השכינה בין רב
מטן לשבתך פעלת ס* מקיש ס' כוננו ידך והייט למעט כראמיו בענין ם xאת שכינס כאשד סוכא
דתכלית הכיתמ׳ק רנקרא לכטן דמלבין נטטתיהם גס' נפש סיים סע' ש' ומביא ראיס וכן אמר
של ישראל חכפי אדמתי עמו והקרכנות ונגדי כהונה שלמה ותשסק ליום אחיין מטון יפה למ׳ש בגס'
מכפרים עונותיהם של ישיאל כיי להנחילם עום'כ מת מתוך שחיק הי' יעה לו ופייט דדואס פני
התקן עצמך בפיוודור כדי שתכנס לטרקלין ונאחו שכינס ווה תי' יפה יהייט סימן מוכסק יסוא בן
כסכך לתול עליו שם פעולת •ווה רמו דתמע׳ס חעוס׳ב יסיי אתה מיצא יסקב׳ס מיאה בשעת
כמומור ו׳ך איחה אכקש שכחי כבית ס' כל ימי פטירת! של עיתקי תודה מתן שכרן ומהו מתן
סיי ככית ס' היינו ביהמ׳ק הנה הוא בגדי לחוות סכי! איט אלא כדאמדנו ■רנתנים מויי השכינה ויה
כנועם ה' ולכקר בהיכלו דסוא עות״ב דנתנה מויו •זוכה ליאות בשעת הפטירה יהיא ס לא יראני
השכינה ישוו כשיעודייט רכתיכ כתו פעילת דכית האדם וחי והיי הגיע עת| מיתתי ומופת סוקך
ת' לכפר עוטחיט כדי לוכות לחיי תעוס׳כ : למשה הוא מ ’ש כסוטה וי׳א לא מת משה להורות
ילא היציך למות כיי ליהנ ת מויו השכינה כיון דהן
כ ט א א רכנה ביתא וגומר לעבידתית יעכיר יומא בעודינו חי וכס ליהטת מויו השכינה אלא דההפיש
טנא כך אמרי אנשי כיליל ביתי • הוא בין הנאה ממכס להנאת מועטת ומה שהכיא
מכאן הוא הקמך רעושין קעורה גדילת כחטנק !ראיס שנאמר אשי אנכי מציד היום היום לעשית!
הבית 36 רו
אזכור ס׳ כראשת אברהם
ויא מ״ט יים וי״א במנין הכל יעיין כסס״ק וימהר הגיי! ומזמירין ה׳יו יסיי הה ’ח חיאו שגתית ה׳
אכיהם מע' הס' איח ט׳ל ילא הכאתי שם הא כדאיתא סיה׳ק ויאת הסעודה היא נלמדת מסגיחת
רקמן בחנחומא : שבת לבן נאס ויאס דהת״ח דהה שנתית יסיי סביב
ל פ י כ ך נאסר צמי ופשח jשנא׳ ל׳ת שעטנז לשלחנו ועיין לאממו׳ר נר׳י כסי׳ס! דיבי תייה
ני ’פ יחדיו • לפי״י קין עם הבל הוו ונפש חיים מע׳ ח׳ ויכירה לחיים ח׳א במאמר זה
כלאים וקין מצד עצמו כלאים והק־בן כלאים
ונרהביא הלב צמ׳׳ר בפסיק ואל קין ואל מנחתו לא אי מי ה רישב״י היס משתעייא מילי,סגי בשבת
שעה כיע״ש יאיחא לקמן ס׳ חיי שיה בפשוק אמד לה יומא שכחא והיא שחקא י
דישה צו'פ בין יצחק לישמעאל שאמיה גיש האמה מל' יה משמע דרבי לה בדיו בכור יטד אח יוה
היאת ואח בנס ע׳ב והייט נדדריש הכא בקין השבח לקדשו לבד והיא הבינה והחזה אבל מל'
והבל דהיי כלאים יה כיח » ומ״ט לפ*י המאמר התלמוד והוא בייוש' פיק ^ו קשרים והביאוהו
לקמן סי״ס שמיה שכח אחים גם יחד לא בקין החוס' בשבח דן< קי״ג ע״ב מויק׳י פל׳ד מכואר
הבל וישמעאל ויצחק והיינו דשוו בשיעייייסו דהם ראמר לה בפירוש שחוקי ועיין נמי כסס״ח סי' ק׳י
בלאים_יכ״י יעיין יאה חיים ח׳א רף מ׳ו ע*ד והיב ביית עולם שם ואפש־ דתנא קי:י בלשון
מהסה׳ח יע׳ש ועיין;בס' עמודיה שבעה בעמוד ויתכן רעל יה בא הכתוב לומ־ איש אמו ואביו
א י ומכל יה ואביט וה׳ן עייר ליבינו חי־או ואח שכחוחי חשמורו דבנלל מורא הוא שלא
יאירה החסיד כסס ’ח וצהיב החינוך רבב' בני אדם יסתוי אח דבריו ולא ג־ע לו' שחוק דודאי אסור
משכחת כלאים יה ביס יאשי׳ בגיף אתר איחיה ליה סמיך ליה ואח שבחיחי תשמידו דהוחי לכן לו'
בחניאיח רומיא דשור פסילי המוקדשים בדפסק כפייוש שחוק ואל בונה יו הקייס לאם משים
הימב״ם בן בארם החיטא כמ״ש היב ראש דוד דברניית הן וצייך יוחי איהיה לבן שלא יאמר לאמו
י״ל ס' תצא ונפש חיים מעי ך' אוח כ׳ה ; שחיקי יולת לענין שכח דהיתר ואריב' למציה תחשב
ב ?) צ כון תאכלנה בל ימי חייך אמ* ארם רבש׳ע לו ועיין כקנא רב׳א כסא׳ר ר"פ נ״א והוא ע״ד
עד מחי א״ל עד שיוצר אדם מהול שדרשו רי׳ל דאשיאמי לך לחלל אח השנת אל תשמע
ביון שנולד נח מהול מיד וט׳ .נלע׳ד דעי הוא לו .
דננטחני לעשיח משחה ושמחה ביום המילה נאו' קו מ תו מנין ואולר אחבם קיממיית שיהא בל
י״ל ע"פ שש אנכי על אמיתך וע״פ ייעש אביהם אחר ואחד מישראל גביס קומה מאה
משחה גדיל ביים הגמל אח יצחק ושעדיין עושין אמית ישני יא מאחים אמה בל קימה מאה קוממיות
אותה בשמחה ושכל העולם שמחים יען הקללה אתב׳ם ואפשר דיה רמוי כתיבת מאחים ־
דבעצבין תאכלנה אירא לה ונחכטלס ע״י המילה א׳מית ח׳היו ב׳ולבם מ׳אקים או מ׳אה דלא ארם"ר
לבך כישין אכילה ישחיה בשמחהלסידוח לה' דויסטך לבי אלא בל אחר ואחר מישראל .
ה׳ הקללה לברכה דבעצבין תאכלנה וניטל וניחרי ע ל חי תלת קמ׳ג במיפק שמשא ואמתי ומכאן
מנתי ייפא .יחב; לרמוי שמ ש ש לש מ אית
א ל א יקשייא לי יאי תנאי החנה הקב״ה עד מ' וג' ומי ירפא דרשעים נדונים וצריקים מתרפאים
שיולד אדם מהול למס יה היה ער נח
הרי לקמ] כס׳ נח בכלל י׳ מהולים שנולדו בעולם ערקא מן הדין משנא ופירושו רצועה הדין
אחד אדה״ד חשיב לשח דק אמר להמא דש ז בנו גרועה ביו יעשה מן העיי חשובה ביאת
נולד מהול רבתיב ויולד ברמותו בצלמו וכארר״ן ואפש׳ל דבדי לדמוי המשל היה ויעש ה׳א לארם
ובב׳ר ועיין בקינטייס וימהי אביהם מע׳ מ׳ ולאשתו בחנות עיר ייתנו דעאס ראיך מן העור
אוח יע״ד דמני י׳ג שטלרו מהילים ככלל שח החשוב יעשו רצועה גרועה ביאק לשמוע לנחש הוא
נמי כיע״ש ושת נולד אחי ק׳ל שנה שהיה לארה׳ר שטן הוא יצה״ד רמשם היחה אתחלתא דפורעטחא
ולמס היה ההמתנה עד נח שעני זמן דכ ויתכן לבל עון ולבל חטאת להחריב עולמות .
לישב דה׳ אמ* בעצטן תאכלנה כל ימי ח״ך
וא׳ב בחייו של אדס׳ר לא יחנן לבטל הקללס ^ הו הוריד בן שנא' אם איש האלהים אני חרר
וכששאל אדה־ר עד מחי רתשב כדישח חכמים ימי אש מן השמים ול׳א אל אני י לנאויה
חיק סעיס׳י בל ימי חייך להביא לימות המשיח קשס אמאי לא הביא מקיא דמלבים א' סי' ח״י
סשיכ לי יכל ימי חייך אינו לבאי בחו ג'נ לעולם ותפיל אש ם' יתאבל והיא ימן הרבה קורם המעשה
אלא עד שיולד ארם מהיל אחי בל ימי חייו ואילו סיס שסויבר במלכים כ' סי' א' ויש ליישב רהחם
שת היא בימי חייו ובל ימי חייך בשיטת ן' יומא לא היה^לד לומר יהיא לכבודו של אליהו בי אם
ימים ולילית יעיין יל״ח ח׳א במאמר יה . לסיאית דה' הוא סאלסים ס' אחד ואין נטר מלבדו
וגם רסרבס והפציר בחפלה לא בן ביה דהראס
תחיי שתא חיתא לא תמית אתחך
כטרו וכתיו כדי רביד היה המעשה בי אש נפלה
יתנסכ אתתא אחייתי .ויה יהיה רמי
הכתיב בפרשת בי תצא ולא יעבור עליו לבל דבר ועוד דשוס לענין סרים לאטל חאש בני אדם וייחד
נקי יהיה לביתי שנה אחת (ישמח אח אשתי אשר נראה רדצס לדקדק מבאן רקרא עצמו בדברו אם
לקח והוא במ״ש כגמ' רבעון נדרים אשתו של ארם איש האלסים אני תרד אש ובאותו דבי עצמו קרא
מחה ודרשו בכמה מקומית בל׳ דבי דהוא דבוד אנפשיה כי הוא איש של אלהים ולא אלהים •
יי״א ולא יעכיי עליו לכל דבר דהוא דטר דלא ב גי מ' שנס היו קין וסכל .אגמח חלוקות שט
יחל רבת בכל היוצא מפיי יעשה נקי יהיה לביתו כאן רי׳א הכל חי ן' יום יי״א יי שעות
כל׳
עב אזכור ס׳ נח אברים
מ ד } פרע להס הקכ״ה לשם פרע לו שניו כל' דנקטו חו״ל נקי נדר אי ושמת אה אשקו
מציה תכלה הפלין שהים מכסה בה . אשי לקח ילא יראה שנה חדשה רלא יכיר אשת
וליפה נתן לו קבויה בא׳״י נראה דכא מידה אחרת והברכה ה״נו כדאמרו דאין אדם מוצא
כנגר מידה כשם שהם כיהי עריה אביהם נא קוית יוח אלא מאשתו ראשונה .
שברם בניסוי טלח וחפלין רכטלח כחיב ול׳ח אחרי
לנכבם ואחיי עיניבש אש־ אתם וונים אחייהם ס' גח
וחפלין רהס הקין פגם הבריח עיין כקינ' וימהר
אברהם מע' היו איה הה״א לבן ובה שם לצינית י ^ א כעי; שיאה וכפה שהגיד כרין הוא שיצא
וחפלין ועור רהוא קיים איש אמו ואביו תיראו לחייות כשן ועין .יש להבין בוה רהיי
וכה לתפלין ויאו בל ע״ס כי שש ה'.נקרא עליך ויפת המוך לו מלפניו קאמי נמי יעל שחיי פניי נתחיו
צקכייה אין ישיאל רהי״ל כקכיר החח סמוכת שער ראשו וזקט ועל שלא כיהה אח הפיוה הלן
רהמוכח שהיא מכפי היה כיהיייו רכשהי כעפ־ ערום ונמשכה לו עוילחו ואי העבדות תמויוח
אי; הקרושה רא׳י שקילה במילה ונח נולד מהול העונשים הללו למה כשן ,ועין לבר היחה החמורה
כאמור למעלס וכשם שהיא ניסה המילה כישסו ולא כנחחרך לי רבו שעי יאשו ויקנו ובמפשיטו
עפר ח׳י רשקילה כמילה כיהובא בארציה החיים שילך ערום וי׳ל כפשיטית רהתויה שקול ישקל
שעי כ' תיח מ' ועיר שש שער ג' איה י׳ב לראשי האברים העקיים שיהא מהפיק תחת
דהשימר אוק כריקו !וכה לאי; ישיאל ועור לו שם העכדית לא כן עמם ונתחרך ריש כהן ח־ופת
שעי ר' איה מ׳ח רנצול מאיהיר וימה הרר בא״י כנקל והם חי; לגיש כי לא די בהי נגר העברית
יע׳ש וגם וה לעומת וה הבא לטמא פיהחין לו כמו שן ועין ואשכחן כקרושין רב׳ה ע״א ראמרו
נהן לחה מצרים עיית האין והם חמור רטעל רכראש הגייה יכסייוה יוצא לחימח ולפי' את׳ש רננגר׳
בחמור . נמשכה עורלחו ראוי רכראש הגייה ושיריה יוצא
ואיל הקללה שיננת במקום הביכה שהיי כיך לחימת רהוא כמה שחטא והם רומיא רשן ועין
הקב׳ה נח ובניו וגו' ירכי וה אמר ה' רהם עיקרים לגוף אך כיאח ראוי להחכינן רשם
לבלעם לא תאור אק העם ני ברוך הוא יאין הקללה אמרו על לשונו ולא על שפתיו והרי אי היי שפתיו
שייה כמקים בינה באומ' י'ל שם ונקט הנא שוכנת ע-ןומיח הלא אי שן הוא מנח שפתים איו יתכן
ול״א שייס ראפי' דשירה בצר מה לורעו של חס רכומיף כהן לא יצא כתן רכש גתים עצמן
אינה עישה שטנה בקניעית לכל ורעו כ״א לחייית והיה יכול להכריח הש׳ה מיה רעל שפתים
לכנען לכד . יהיה יוצא כהן לחירית ועי'ש כחיה' ד׳ה רכי
^י^תה לא הנחת להוליד בן רניעי שיהיה עבר מרמי ליה לטומאה ודוק .
בן רביעי שאהה מוליד יהיה עבד . נ א ה למלך לשמש לפני העלך ולהקטיר לפניו
הקושיא כוה מכוארק דמי ויגיד קנין רלא חל על מיד ו «' יאיתי למוה״ר מת״ל ענף
דבר שלא י בא לעולם ואין הכין לאיש שלא בפניו חשמונאי רהכיא משלשלת הקכלם רנכל כליון
ואיך חל הקללה ויחבן לו׳ רניון דאמרינן קללת במשפחתם אעפ׳י שהיו צ׳ג וחכמים גדולים על
חנם אפי׳ על חינם היא באה אלימא הקללה רחל שלקחו מלטת וביאר עליה הכהן רהמלכית נתן
אפי' לעובר שלא בא לעולם ועיי יחנן לו'.לפי צרוד ונוגע ככטר המידה של המלטת ומדת מלטת
מ׳ש בגטין די״א רר'מ הבי חוב הוא לעבד שיוצא דין ממית ומחיה יע׳ש ולא אתי עלה דשניהם
מיד יכו לחירית מפני שמפהירו משפחה כנענית לא יכונו עלמת וכהונה כאחר ועיין להרב יערות
דעבדא כהפקרא ניחא ליה ביע״ש א״ב כשה רכש ח״ב ר"פ ע״ב רהיפן טטתם רכונתם לטובה
שראה לחם דפרון מרובה קללו כיה סרכי עצמו דמצד אמם היו מכני יאודה יע׳ש וכיאת וכיאת
יניחא ליה •אפי׳ שלא בפניו רוטן לו מקרו אלא הוא בעוויהו רטנתו הית רקרמה לו היריעה רנפשו
דהא קינח לי״מ אך לרבנן רפליני עליה רר׳ת יודעת יהוא גלגול עוויהו הכהן כמ׳ש גורי האר״י
הו׳ל חבין לארם שלא כפניו ועי׳ש בחים' מה כת' הנלטליס ועמ׳ש הרב צמ׳ר ח׳א דרי׳ר ע'כ
שהק' כים ועלו מן הישוב ונטר רמעיקיא כשהיה ונסה׳ק אברהם אנכי ה' לי אית יו׳ר יהא ניחא
עכר באט לירי מידה וו אכל ככן חורין לעשוקו מצר המלטת ומצר הכשנם נין לבני חשמונאי כין
עבר וראי אפיי ר'מ יורה רחוב היא לו ולא ניחא לע״יהו אך למה שלקחו כ' כאחד ב' כהרים כהי
לים שיהיה מבן חורין עבד ומוביחיס אנו לחיור בהונה וכחד מלכיה לא מציני צד להפוך בוכוקס
אחריתי' הא׳ רכיון|ריצא מפי נח.איש צדיק קללה ועיין כקינט' סא'כ לעיל ר׳ה כהונה מ'ש כזה :
כוו יהמר אומר ויקה לך יחקיים ראלים הקללה
והכיכה היוצא ספי צדיק אפי' לדורית הבאים ו י ל כו אחורנית שהיו מהלכי; לאשריהן ויכהו
ועיין כה' חלק שמעון הי' ט״ו . את עיי ת אביהן שתיו מאתן כררך
יפח שכיבד אה אביו מה פרע לו ולשם אבל הליכת; • ואפשי דוה רמוו הבהיב כה' ראה ולא
מה פרע לו .הדבר קמוה דכבר אמרו יראה בך ערוק דכר ושב מאחריך כלומר יהעשה
קודם יה יפרע להם שנים ציציה יהפלין וקכורק כמעשה שם ויפה ולא יראה כך ערוק רכר כמו
א׳י וא ’כ מה חוד לו׳ מה פרע לתם ושמא הבונה .יאה חם אט כנען יהיהי ישב לשוב עצמך לילו
היא רלודעם א חריהם בפני עצמה מה פרע עאחריך כמקום הליך יהיה ישיב דהיינו ללבח
לסם דומיא רחש רפיע לורעו כפני עצמו והיא מאסודים כרי צנקית העריה .ולקיים והיה מחנך
כענין מה שרישי כי כרך אכרכן אתר לאב ואחד . קרוש .
לכן
אזכור ס׳ יו יד אברהם
לאל עליון מס שהוא כרצוט לעשות דהוא ארק ושליט לכן כן גבי beויפה מה כינס כינן לכגיס
ולא אנחנו ועור שם מהרב כשף נכחד אשכנו• בפני עצמן ועיין זל׳ה ה״א•
והיכ צמ״ד דרכים אתיים . ר הי כל ייאיז p'feפן ישכחו עמי למס כי
וז ה לא דאה אחד מכלם וכא ומשלים עצמו מיו כך .איט מוכן מס שיאגייס דקיא
להקכ״ה וקיכל עליו עומ׳ש יש חכיב מיה דא עם יא משיי ט' לשי' נ׳ט וכרפוח ישן ק׳ג
דייק לומר ווה ול׳א והגי נראה רפא להבליע לא ראיתי כסנס ואיך שמו אוהו כיפיש חדש ועיין
הפידכא שיש דהיי גם הגיים עמדו על הי סיגי זל׳ח ס׳א כמאמר וס ,
כאומיס '1ל ועיין מרכ׳ק מע׳ ג' אוה ג' ואיך
קאמר דישיאל ראו והס לא ראו אכל לפי האמת
אינא הפיש גדול דישיאל היי כטפם ונשמותיהם
סייויו
לא נן הגרים דכנשמהם לכד יאו כיוחניוה אך כהיב ואשימך אלא ואעשך א״ל אוהו אני אין
כנשמיוה כטפם לא יאו ויש הפיש כין וו לוו כסי י בורא כייס סדשס כענין שנאמי ויעש
שירשו בפסוק יקיא אל השמים מעל משל לחגי אלקים אה סיקיע ויעש אלקים אה שט סמאויוה
ישומא לכן קאמד ווה לא דאה וס הטף מאי ועל וס יש מקום לשאול דשלמס כהכמהו אמר
רקמן לא יאה וכא עתה ומשלים עצמו להקכ׳ה אין כל חיש הסת סשמש ואיך כשבא אכיסם
ייצה דסנשמה ככר היה מקודם יעתס כא להשלים עשאו כייס חישס ואפשר דוס כעצמו כיוט ר'1ל
עצמו הטף ג'כ מהשלא סיס ונשלם כגופו וכנפשו בדישתם כפשוק בהכראם באכיהם שדישו מטת
מס האמי גם ויע ישראל כטסם אחריהם לא היו אביחס ואיכא גמי ובריס כגי וכמו שעשס שמיס
האמיסא כאי כחם סם כיא כרעא יאטס מודעייהו וארן בסכיאס מאו מאותה שעס דמעשס כראשית
קא אתו ורוק חיטרא אאוירא טשא משך הורע או אמי לעשות לאכיסס כייס חדשס כמו כייאת
וגם רובם של הנשמות שהיו כה׳ש הם כאיס בגלגול שמים ואק וכל אשי עליה .ווס מהיסו • לסרכ
דוד הילך ידור כא וככד שמעי סנשמית עס גיפים קרכן מנסס שי' פד׳ט דחקי דוגמא לוס כענין דור
בימ׳ח אכיים ושש׳ה גידים גשמי ויוחני כאתר ספלגס דסיס לשת סקדש וכלכל לשונם ויצאו ע'
ולכך שיים לו' יש חביב מוה לישנא יחייה לטטי לשון דהא אין כל חדש תחת סשמש ותי' כ' הי' א'
אהא דאף אה׳ל יגם ודע ישראל לא היו כגופים דכל סלשוטת תלוים כא'כ והא׳כ נכי חיה כ׳ דכלי
סללו כס״ש כרויות הבאים נקום מיהא דשנא ושנא סדבור ככד נכדא לאדס מה שלא עשה לכסמות
ואינן דומין וא'כ יש חכיכ מיס ועיין וכירה לחיים וחיות ועופות ופי' שם נה'כ אל תהיו פשוש נפדד
שדרך כוה קצת • וכו' כל קיוכ אליך שלא יהיה אט וחמודי כאכוש
ח ל ב פתחו רשעים וה קין שפתח בסייגת סכל אחו יע׳ש כי על ירך 1ס פי' נמי היכ יערות
אחיו קודם שנהיג אדם כנטלם חדכם דכש וסביאותיו כשה׳ק וסו׳א ח׳א כש׳ד והשתא
סכא כלכם וס למך שסיגו ו ט' .יש מן ההרגש וס בעצמו תי' על אכרהם יסטף ככר נכיא כדיך
כרישה וו שאים ממה לדרשות האחרות דרריש על ילוד אשס כאודח כל איעא וסשכ״ה חדשו וכענין
חנון כן נח^ ונם על ד' מלכים אמרפל וחכריו שדדשו ככעלי תשו' בפשיק ועס נבדא יהלל יה •
דסיו כחרב ממש לא כן קין דמפורש לעיל כש'
בראשית והיאך סיגו עשה לו פצינטת חבורות 1חי ה ביכס מסו שכדכתך קודמה לכדכתי כתתי'
כאכן כיריו כיגליו שלא סיס יודע מהיכן נשמתו אומדים מגן אכדסם ואח׳כ מחיס סמתים
יוצאת עד שהגיע לטאיו ע'כ וכן אמרו עוד שם ויש לשאול בוס אמאי ניטלה סכהונס משם כשטל
וכי הייתי יודע שאם אני מכסו כאכן והוא מת שהקדים ביפת אכדסססיייאמד שס לסקכ׳סממך
יע׳ש היי שלא תפש חיב ושבין כלל ומס שייך למדתי ולעשות יצינך חפצתי כיון דפליגדכיס יקייה
לדרוש סרב פתחו ואולי הכינה דתיכת פתחו קא דחלק מכטדו לאכיהם ישידי וס לדודות • ונדאה
דריש ולא קפיר על סיב כ׳א על הסריגה המיא לתק דלא דמו אסדדיס דסא ביפה דסעמידס ליה
דחיב דהוא ל' סיכן וליה קמיך ד׳א למדרש יפה בס ברכה לאבדסם כלל פ׳א ספל שפח לסקנ׳ס
כחיכ ממש . אלא דתלו סכדכה וסשכח על שגט של אכיסם ולכך
ל כ תי ב מי העיר ממייח צדק יקראהו לרגלו נקראת כרכה אכרסם אך שם סוא דנתן ברכס
האי וכתיב צייך סבנה רכבי אמד לאברסם וברבות לראש צדיק ועוד ספיש אסד
שנא' יסן כעפר סיבו ולמה חוד לו' וכתיב כאילו דשם תפש פפת אחה כרוך ופיוו וטכי סקרימס
מכיא קיא אידינא והלא הוא סדין קיא נופיה בין כרוך לפיע אך ברבה של סעמידס סוא בכרכס
והתחיל מרישא דקרא ומס חידוש משמע מוס בפט עצמם ואחר גמר האחת דעונים ואומרים
ואילולא רמשתפינא לו' דהוא שפת יתי וטעות ב׳ס וכ׳ש ואמן מתסילין סאחית ואיט ניכר סקדימס
סדטש אמינא ריסיה סטנס דכאפיסם ספק עצמו כל כך כמו שניכר כשם בתיך כרי דטר כיון רכל
וייק את חטטו וירמף עד דן וארם דנטיךעצמו חדא כאפי גפשא והספשק עישס רושם ואין קפידא
לצאת למלחמה עם סילו וכלי קרב הוא דנשען כי תקדמניו כרטה טו'כ תשית לראשו כמו שמצאה
על רוב חילו וכגטיתו דינצס ועכ׳ו כדרך טבע הקפידה כשם ואקים אביהם וכשפי שמו אכיסם
שינצח יצא הקכ׳ה לפניי להלחם כעדי כ׳ש לעת"ל עיך כרכית אית א׳ך תמצא עיר הי' ל1ס והוא
.דכאים הטיס על ישיאל יבסישח הרעת ישיאל דהן אמתמ״ש רשכ׳י דקכ׳ס תכע כיקרא דצדיקיאיהיר
דכלא סומנה כי יטאי עציהם מלחמה ודאי יידט מיקרא ריליס אך הוא מלך הכבוד דחולק כמד
יריסם ועת צרה היא ועל 1ס ויצא ה' \נלחם ווה לידאיו לא כן אנתט אין אט רשאים לשקרים נ׳ו
מש
עג אזכור ס׳ ירדד אבדהש
כסוף ׳ ויתכן לימוו עפ׳י מאמר והפס־ק בקהלת עס שמירש נעל ממאמר רסגיים נאים על ישיאל
טוב אחייח רבר מראשיתו עם רביי קהלת עצמו ולא שישיל רורפים אחריסם ואם באכרמש רמי
טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה ונמצא העיר ממורח רמוא נמעורד ויררוף עד דן והלהים
יהטוב משניהם הוא אחרית ובר רהוא בסיף התו' יבזש אה הנרדף אפי' צריקרויף אח הישע ועם
ויקבור אותו בגיא רסוא אבל משה מיאשיקו והוא ב׳ייצא ה'לפניו ועשה מלחמה בערו ק״ו כשרויפי'
קישוט הכלה ביק משתה ; על ישראל וישראל נקראו נררפים ריוצא מ' לפניהם
ונלחם סלחמוחיהם:
ריצית במאן תויה :ניאה לע׳ר לפי צומ־ס א ס יהיו עוסקים כהויחי בשם שעסקח אחה
ו"ל דהקב׳ה משלם נתיספק בבל רבד נראם לפרש לפי קיא רמניא מצוחי חקחי
שעושה הארס ומת״ת היה ע׳י הקעורה סואת וחורוחי רהקרים למצות רהוא המעשה וגם חקחי
רעשה אביהם רצי קלשתי פניו של משה רומה ישוב יתורותי לרמוו ריהיה תלמוד רמכיא לירי
לאביהם ושהאכילם כשי בחלב ווכינו ישראל מעשה ללמור ע'מ לשמור ולעשית ולקיים וכמו
לחייה עי״י לכן ננר וייון לקיאתם מפתח ה rהל בן יהיו ישיל ריגמתו של אביהם לעסוק בתורה
ואל הבקי ין אברהם באו במת׳ח ג' רציח רפיע ע'מ לעשות ולקיים רהוא לשמה ;
לורעו רן בנגר יןותיספח מריליה ועיין כפתיחת
קינ' וימהי אביהם חשבון חמשה כוה . א ^ ן לבניך מצית חיטין של מנית פתיל תכלת
שאין התגוק נכנס למנין הוויות אלא למי שהוא סל * קשס דלעיל כס׳ נח אמרו רבבי נתן
שנ' ורע יעב־נו יש־פ־ לה' לדור ארי״ן נאמי מתנה וו לשם בשביל שניסת עיית אביו ואיך נתן
במילה ענירה ונאמר כקרכנוק ענודה וכי׳ הא שבר וה לאביהם רכי שניתן מאי מקדם לשם
אתיא בר' נחמיה ראיקא בפיק חלק משעה בן נח ושמא אפשי רלכך רייקו לו' בניסת יה
שנימול ושביק לע׳ר משעה שנירע וס׳ר משעת מצית חוטין של מצית פתיל תכלת בלומר הפתיל
שנולד ומ׳ר משעה שסיפר וס׳ר משעה שיאמי תכלת היא ניתן בשבי שם עתה חירש לאברהם
אמן ביעוין שם וכיין ועסוק הבא בשבחה ואתי החיטין של הציצית בלרייקי מקרא אס מחוט ובי'
ממילה הביא הך לחיוה רשייכא כה לו׳רגוולה ולי׳ח מצית חיטין לאכיהם של מצית פתיל תכלת
מילה . שקרם בעבור שם ב׳ן אלא ילישנא רתלמורא כסוטה
פייסמתי לבאי עולם מה היה האילן ויא די״י ע׳א וחולין רפ׳ט ע׳א לא משמע הכי •
שאכל ממנו ארה׳ר יאוי להקשית על ונ״ל רלסתלמור הציצית בשביל שם וחוט של תכלת
וה איך חכמינו ו״ל באו לנלוק ונחלקו חילן בשניל אביהם ובין שניהם ובינו לתרוייהו אלא
שאכל ארס׳ו אי חטה היה אי תאנה או גפן רעתה ראין לנו תכלת מי שבא בשברו תכלת או
הרי התורה כיסהו ואתה מגלהו בענין שאמיו שם או אביהם יצטעי הדבש על^רנתבטל שניואלא
בצלפחר ויוקר קשה הכא רהוא כההיא ראמרו ראית לן כמו הקרכנות ונשלמה פייס שפתינו ואליך
ואת הבהמה תהרגו שלא יאמרו ייהי שנסקל פ' נשאתי את עיני היושבי בשמים ררומם לרקיע ג
על ירה חנם ראינו אוקי אילן ממש אלא רהיא
במינו הנה כולי האי רהביא מיתה על עצמו ועל ס׳ וירא
כל העולם לא אקחי רעתיהו ב׳ע מסין אילן יה
והיה כראוקו ורומה ליס איקא לקמן ס׳ מקן ז ז ק ד מ ת י חסי לאמת וצרק למשפט שנאמר
ראיי׳ין הקב״ה העלים ממנו ואני איויענו ב־ע״ם צרק ומשפג־ מבון בסאך משר ואמת י
ומס׳ש לקמן כס' פנתה גבי ומרי אין קישייא יקדמו פניך אר״ש תרע שכל ררביו מסד שהיי
יעשאו ומוי כפירקוס לעיני העם והוא כיוין בתחילת התויס קשט את הבלה ויבןס׳א את הצלע
לעשוק חילול ה' בפרהסייא גם ס' גילה קטאקו• ובסופה ויקמי אותו בגיא י ווה כונת הנביא
ופיוקס חרפקו ־ לפי סרקו .ולעיקי הקושיא מיכה סי' ו' הניר לך ארם מס טוב ומה ה' רויש
יתכן לו' ראי הוה מבורר אליבא רב׳ע מס חילן ממך ב׳א עשות משפט ואהבת חסר והצנע לבת
היה אפשר שלא היו מגלים אך ביון והיה כפלוגחא עם אלהיך שררשי וו הכנסת בלס וסוצאת סמת
וה אומר בכה ווה אומר בבה ונמצא רהרבר ספק ובא לו' רה' רורש מסך מס שהוא חס[ רסן אמת
רלא באו לפרק וה בורר ונשאר ובסתום חבסה עשוק משפט אך וותר ואהבת חסר האהבה לחסר
בגון רא אסר בל אחו רעתו ועור יתכן לו' רב־ון צריך יותר ומהיכן אנו למרים וס איט אלא מהכנסת
רבל באי עולם באים סאוס׳ר וטלם נפגמו מעון כלס והוצאת המת רכחוב בתורה בתתילתס וסופס
אוה׳ר וצייבים חיקון רנהנו מאכילה וו אינו רוס היה עם ה״א רקיים וס• ווס ואתה תקיים
רוסה להאיש אחר בסו צלפקר וכיוצא וכשגם לא והלכת בריכיו רתסיה עם ס׳א כמו שירשו עמי
נהנו ורעו מעונו רלא היה ברבר אכילס ושתיה בשותפו שתהיה רומס לו • וסנה מאמי וה איננו
וכיון שנן האל כרחמיו רחסיר כבל מעשיו לפי שיה עם המאמר רלקמן ס' יישלח רשם נאמר
גורל טובו לא נאה לו לגלוק האילן שחטא בו אך תתילתה ג״ח רויעש ה׳א לארם ולאשקו בחנות עור
אנן כרירן יוצאי ירכו של ארה״ר עליט מועל לקקן וילבישם ועיין ול״ח ח׳א .ועור שינוי אחי רהבא
את אשי פגמט מאכילתו מען הועח ולחקן אשר נקטו תחילתה וסיפה ואמצעיחא בק׳ח ולקמן נקטו
עיוקו רכולנו פשענו ומרינו ואם היה גפן לתקן תתילתה ואמצעיתה וסופה ולוה י״ל רהכא שייך
בנסכים וכקוושס והברלתא ואם היה חטה בלחם בפישת וירא למנקט בסיפא האמצעיתא בדרך
הפנים ולסמי תורה וביוצא ואם היה סין אתר המדרש שהרישה שהוא על פקוק שמרכר בו מניחו
בככוויס 57 ח
אזכור ס׳ וירא אברהם
הייל לעשות קייעת בגדיהם או איפן אחי נמו בפטרים וכמעשר ובלקט שנחה יפאס והתניח
שעשו כמיחת ר׳א דכתט התוה׳ לנכיי התויה לא יגונה כרי להתורוח עליו ולטי! לכפרה במטח
אך ניאח דרבי גדול רמוו כשה והוא רמנניא הנעשוח כהן ועיין לאטנא מרנא נר׳ו חכ" 1כה'
אמ* נפלה עט״ר כחיבן כהת'ק והיהירו דלא מי החשי ח'כ ק׳ כהעלוחך רמו חשמ׳א ורוק ,
יכתיב אחי החיכן תפאית כ'ח כי׳ת ח׳ת נמו
ייושלם חסי יו״ר דנניע ת׳ת ישיאל והשתא החוור נשיך כין שניהם נקט חייר לפי *8הרי
אכימם אניני דראס דנפל מעטיה ו נ גי ע ח״ת אומים ו'ל רעתיר להחיירו לטהרי רלנך נקרא
ישיאל אמי כלבי איך יתכן רהעטית ת׳ח שנתן לו כן וא'נ לא נוכל לו' פה שאכל ני׳ט רעובר על
ה׳ יחגיך אשד עשה שם כיאשינה כי שיהיה צי לא חינה רהא ער היכן הגיע ראנל רכר טמא
יאיצו כית ה' יח׳ת עיומו הרםהעטיה ריה־ס חרב רחימא אפי' חויר רמשוקן יוחי דאעי' מן האומוח
לכן מהחיל למיוה שלש שעי יאשי ייקני רהפך יש מהן שאינן אינלין היי תלמוי מן החויר
לכן ילא נאה לי לסשהמש במה שיעשה לי הקכ״ה עצדט רעתיר לטהרו וככן feחחמה על P1רהיה
לעטרה ה׳ה נמו שעשי צחרכן נמה רבייה רהילקו גוי חוטא טמא ונעשה היום גר .
נואיהא כשטה כשביל ניהכהמ׳ק חיכ יה״ר שיננה
ככי״א . ס׳ חיי שרה
ו ה ש מ י □ כלן בויה של הקכ״ה שנה׳ ושמים
ניית הנן והתיז שליש 1ית שנא׳ אכרהם אשחו מנכרתו וקוראו ארוני אבל
כל כשליש מפי האיז וכל הימים יהנמרוה מור איכא לאחמוהי רחינח רפלטה ליה
כשעלו ונו׳ _^.עינא דחיי להרב קרכן מנחה הי׳ מ חרא'אך מתלחא רשרעטח' אחריני מי 1ה אמר
שיה רכהב וו״ל כל הדברים שכעילם יש להס אורך ויכא הפלי׳נו ייגר לאכיהם הענר׳י ואין פחי לנו
ורוחב ואם לא כרכר ממנע לעולם מאירך גרול .ר' והיים כחר וקו רמפני אשה יעה ריליף משלמה
מן הרוחב ואם הגיעי לתכלית האייו ירע ומפרש יהטו אח לככו מה ענין למננרחו וקוראו
שהיוחב לא יהיה גדול ממני אכל מידיעה המחב ארוני ראינו חל" יה כוה ואפשר לע׳ר ליישב
לא יורע האורך ווהו לכל הכלה כרוח :ראיהי דקמו הקורא כתו' רמאליהם יוכנו כל הני .ראשית
קן באורך אכל רחכה מציתך מאר היוסב הוא חכמה יראת נכר מפייש ! Iתייא אכרהם אנכי
גדול שאי אפשר להגיעו מה יהיה כאורך ונ׳ע מנן לך כעוה׳ו שניך הרכה מאר לעוה׳ב נעה
הא כתיב ארוכה,מארן מידה ויחכה מיני ים ריה ה א בנים ראמיה גרש את האמה היאה ואת בנה
גדול מהאין ואיך דימה התייר לאין והרוחב ליה וחקר המציאות ריצחק מפורשם נצרקיתו וענין
י׳ל רהילוך האין קשה ויגעים עציה לפיכך המשיל העקרה יוביח רשמע לאביו ער הטאר מניע
האויך לאין והיוחכ לים ענ׳ל וצא יניצתי לההכיר כשה לטבת יוכל • מלחמות נבר מפורש כתורה
תירוט רהצא אדרבה כים נשהרוס מנגר למקום מה מיה מלחמש רהיה אליעור כעל מלחמתו
שהולך יתאחד יותר או אין רוח מצייס למלוך רשקול כשי׳ח וגם יתן כעפר חרכו וחרנם תכא
דישקוט הים יתעכב מלהליך ויגעים היבה להלוך כלכם כלי טורח ועמל כלל ומשום אשה יעה
עור יש להכין בין צהמררש הנחומא כמאמר וה מפורש כי פי ה' רכר כל אשי תאמר אליך שיה
כין לשרב ק*מ איך אמרו דהעולם שליש ישוב שמע בקולה ולינא הפקא משום נשיו הטו את
שליש מדכי שליש ים והלא המרבי איצו חון לכבו לא נשאר בלתי רמראמרה ישפוט ה' כיני
מהאין והם כ׳ שלישי אין ישליש אהר ים ונמצא וכיניך יורה רהיתה לח מירות רעות .וקשות לוה
דהאין גרילה מהים ושמא איט ככמיחאלא כאינית כא ללסרט רמיתה מכנרת אותו וקוראו ארוני
רכים הוא ייקר סנכראים כה יפייס ורכים ייתר ווו היתה פעם אחת ופיהמו מכתוב ואי ח׳ו
מהיבשה ווה רמהו דור כמומור ק׳ד !ה הים גדול היה הפק מנשים רהטי את לככו וראי רהיה
ורחב ירים שם רמש ואין מהחי חיית קטליתננה קטטה ביניהם ילא מיתה מכביש ונמצא דהא
גיליח רמה שהוא גדול היא דאין מהפי ולכך כהא הליא ולוה סיים נם בן ועליה נאמר אשת
הלה נמחכ ויחכ ירים ירים לענין הפמית א'נ תיל ת׳ת כעלה רמיתה צרקח גמורה וגם שיים
דרוקע סאין על המים והיא ייחי ישי המים מן לפיכך בתיכ וה' כרך את אכיהם כבל ימייט
יסיר העפר וסבייא עילה שכיאם איא היורע ככל ר' רכרים ולא סי בלבי .ולפי׳ז מה טוכ
כעד הוא האמת S מאי ראיתא לקמן מוה וכיון שמתה שרה קפצה
הי ת ה כאניית שסי־ יתיקחהאשהציה פיפה וקפה על אכרמם מה כתיב אתייו ואברהם וקן
ונטר וישלח אבימלך • יתכן צו׳ עפ׳י בא כימים ע'כ ומייט להודיע לכני ארם רכימי
מ׳ש לעיל ה׳ לך לך ע'פ וחוקת סאשה ביא פרעה שרה הצדקת לא קפצה וקנה על אכרהם משום
שגחן להה מכה של שעורים ושל חטים ושל פלפלון צי וה' כירך את אכיהם בכל כאדטר .
וט׳ ולכך שפיר מדמה לס היחה ^כאניית היחד
שהיחס בחיבה טמונה כמי הסויה הכאה בספינה ך 3ץ ן שעמר ראהשהלכין ראשו ויקטאמר לפניו
יבקש לפיוע בעיה נמו שפירעין מכה על הסתירו‘ 'רכש׳ע עשיתני דיגמ' איל עטרתת׳ת שיכה והדר
הבאות בהכינה ויין נימא יחיקת סאשס דאגצאי וקניםשיכה וכוש אמיתי כטע״ם לצ׳ד למ׳ש כמדרש
מלתא : איכה דכעה החרבן כא אביהם וראה והתחיל להיות
איה״ע ואת עלית ל ב ו ת כטת עשי חיל תולש שעד ראשי ווקט רצייך לרעת ע"מ עשה כך
על טצנה שפאמר הכיטו feאכיהה הגם רכמקים תפשי לפי תהייותו רמתפלל וכיוצא
אביכם
אזכור 0׳ חיי שרה אברדם
לאיס׳ע ילפרעס אלא לייצני הריי ולפי ניסח המר* אניבס ול שיה יט' • ניאה לפיש עמיש לעיל ' p
היה אשבחן גיליי מלהאלדבי ההים באיז צא להם נירא ומה ענין וס לכאן !1א נשם שנתייאשו ממנו
ריגלי שמים ויהיה השעבוד במצרים יצא כמקים האומות שלא נבנית והיא תבנה ובי' אם תמהים
אחר יסוא יהשי״ה אמר לאביהם בי גר יהיה אתם הביטו י 1אביהם אביבם ונו' והיינו נמי
זרעך ועבדום וענו איהס ילמ׳ר דפרעס היא מאי רקאמי הבא ינית בנית עשו חיל אלו איה׳ע
היאשין סנה בשבא ענין שיה מ׳ש הקנייה באין והיה להם ממשלה ומלנית יעשו חיל ולא לעוצם
צא להם בירר שיהיה במצרים בעניי להוכיח הונחה יהיה להם אלא הוף הבנוי לבא יפת עלית על בולנה
גמייס ייצחק איני בן פיעס רהיי פיעס היא דימליך המשיח ויבנה ניהל!'ק ואם צא תאמיני
המתחיל ויאחר אל עמי הבס נתחנמה לשוב נטל ריש חקוה לאחריחך הביטו אל אביהם אנינם ואל
השל על נהפו לשעבדם יאיך יתבן יאמי ס' כי גר סיס חתולצבם ימיה חסים לנס אמינה יחננה
יהיה ורעו ויהקיים נויעי של פיעה ואיך יבא ביסמ׳ק וימליך משיח ן' ייי על ישיאל וע״ן בה'
ערעס בעצמו לבליהש אם הם ?אים מורעו . חימ׳א ע'פ זה יסביטיאל אביהם אנינם :
ילהיביח ייהר סחחיל השעכיי משטלר יצחק מיניה כי ביצה לביש ש;ים ש:ין ומילה .אפשי צומי
וניס לבתיה יאשין ועי ’י יהפרהם כעולם דיצחק יהנינס ינשם ינשנת ובניתי בכשית נקיה
איני מירעי של פרעה נייא ירעו של אברהם נשי ילינש בניי סמייית כן ביים י מילת בט ובימו
ומנישי ויען האי מלהא קמים שמיא גליא ילא שסטא היב *'p pבפהיז חמ״ש חליפיח שמצית
שהאל יה' אמד כפיייש בעניי בן לבך נענשו ויען יש ספ-ש יבי׳ת עישין סשיייים אשי ס'
סמצריה : קייא להחליף שמציח ובמי שניהב אכונא מינא
יצחק נתעטר באניהם תיבת אבל אינו אבל גי׳י ייש לו לנושים לי״ה בפני טצמן ולשנת בפ׳ע
מיישב היטב ייהבן צי' רהניגס רצת וליי׳ט נפ ’ע הנס לשבת ימילה הייני נילי עלמא
נהעטי בבנו יעקב במי שלהעטר אביהם ביעקב ליה רמי באימיי כ* ניצה יהייני בל האימה ישי'
רעטית יקנים בני בנים יכי תימא יהיה מהיבת שכת יבנצל יי״ט ינק' שבח ימיצה מחלפין שמצית
רניון ויעקב נהעטי בינחק אין צינחק צהחעטי לבניי יצתית יעי״ל ה' יאה .
ביעקב והיא עטיה לי לו״א יאביהם נחעטר א׳ן * הקב׳ה ייו לעני להייח ברבו יב; נתיב
ביצחק יאפי״ה מציני ינתעטי יצחק באביהם עיר ספפס לפני יה בהרין לישנא יציין
כדנתיב ית׳ת בנים אביתם יעל יה קאמי אבל ניאיי יאם היא לבניי ולח׳ת ועטיה המלך ביאשו
יצחק יבי' , היכי שייך לימי ייי לעבי ניס יהאי לישנא אתמי
שהיה גניי נהיו הכית ייצס׳ר פסק לפי לנחמה על יכי שהיא קשס יתו ימשמעיח הצ6י(
סימני הייני במ״ש רי׳ל דאין יצהיר יקאמי איון שמתה ש*ס קפצה עליי יקנה מייה
שולט אלא במס שעיניי ייא־ה ולאו ייקא ציניא יהיקנס לגריעיהא משים אפיהת הנחיה ובטלו
דיניה יהחי לי ראם חארם ניהי שלא יצאי בניי ב׳י יהיא קא»י הין יהיני הטיחנית
לחי; עד היוהו גריל וחניך לנער צניע ומעלי למפלהי יחשיביהי של אביהם ועיין מי׳י ה' נשא
בידי משגת לעשיחו מיבטת צו ריהיה בחבית ע'פ וישם לך שלים ייי למאיי לסיית שיה לקינו
העיצה אלת רלנאירה הקשי א• נפי מאמי יה יהיא למעלה בחי אילו לא אשינא :
יצא ישלם בסם יצס״ר אמאי לא יחד שמו עציהם שיצ<יי{ הים ביוי הפלגה וספין מבני תם ל‘
נ“א ייקא ביצחק נשבאי עליו יהורין באלו משפחית שנא' ויפן ס' אותם י הנה
ייהנהגס עיטו אך התשובה ציה מכואית ינאומים לעיל מיה נפישה וו מפייש ינעל סקכ׳ס מי
לא שלט בסם עי יום מיהם משמעייסעוים חיים הים בחול והשביע שלא יצאו מספיל שנא' גביל
בהסוא פיויא קא יחני ישמא פ׳ו וגבי אויב שסה בל יענויין ע ’ב וביצי סיתה סתיס לשט' הוו
פנימי אלא רהמס אורי חיל להתגבר על יצ־ם יצ׳ל בענין מי הסביל יעל 5צ העולם אינו שוטף
יבל ימי חייהם צא היה בסס אמנה אפי' הם אבל לפיטים ל' משפחית איגי בבלל ססבועס יצא
עצמן.לא היו בטוחים יהיו ניצתים את .יניס עד הימא מאי שנא ינקי׳ס עשתה הים סירוב ואילו
יום מיהס יל' לא שלט בהם מייה ובא רסיס הבא לא פייש אם עשתה הייוב יסתי' פשוט
לסם יצס׳י אלא ייני יצא שלט בהם יתמיד היו יסתם היה למסה שלא לשניה לעשותה יבשה עי
ניצחיס אותי יביס נההלקס סקישיא איך קבלו סבא סקצ״ס הים יאה ויניה מלפני איון ואילו
שבי על קייס ההייה והמטה עיין בתיה' בנ׳ב בייי הפלגה לצאת מהגבול סיס הקב׳ה יעשאו
ילהיב שמחת יאויה אליעיי כיישיתיו ועיי! ול׳ת בנטיו ובעצמי והיא פשוט ;
ה׳א . ך ף ונכרכו פו כל גייי האין • יש לימיז ט»י
מ ט ל השמים במומור קלייג נתיב כטל חרמון ע׳ס גימט' ל' ועיין ול׳ה ס׳א רימז
בי שם צייה ה' את סביבה חיים ער סעו' גהינח 'היה יסוא ביאשיס יסאי קיא ועי'ל ה'
נראה רהוא כלפי הנתיב נהישע הי' י״ג וכטל מקן ע'פ יה בגימטייא ל' דישה אחייהי :
,משבים הילך ריה בי קיימא טל של תחיה וה
לעומה יה . ס׳ יזולריון
ה ש ט ן מבריחן ומהירן .היא חידוש גדול רינער
יעשה דבר טיב ימח גם לחיעלת היא מעיניה מאבימצן או מפרעה יהיהה
וקיים האומה ישיאליה ואין הפק בעל בורהו חשד בלבי של אביהם על אלי סרביים •
עשאו ביין רה' צייה לו ויסיח יה אתחלתא הנה יש׳י גקומש לא קפה גניהק המדיש היה
,דגאולהא ׳
אזכור ס׳ תולדות אברהם
קראו כשפי ענני אם הוא כן' יקייה או הקרס דגאולחא דנשיכאו עשו ויעקב בגלגול המן ומרדני
דהוא ^עני . יחגלגל סינר דינוס המצן להמן דהוא ילכישהו
וירבכהו על הוה שיכב המלך במפויש כמגי׳א
ס׳ ויצא יסמן בא מכחו של שען ושי ה'מ ולעשוח
אתת רואסו עולה אצלי משם אני מורידי אפי' הקטיגור הניגוי כי סררך דכשירוה שנהנו לארם
לההעסק' בו אע׳ג דהוא שלא כרציע ביון דחפעולה
לכאויה הגוומת רעולה אנלו לא היה
י צריך רהא יעקב יורע צדיק רצפי גודל העלית נעשיח על ירו הפעולה רנעשח על ידו גורמה
חתיה תורידה ומה ששאל היא על כי לא יאה בו לי שצא יקטרג דלא יהבטצו מעשה ידוו וביון
ירידה ואפש׳ל עם מת שירשו כפ׳יפקו־ה׳ על דהשטן מקעהק כדבר לא יקטיג על הברכות
צבא הממס כמיום רכתחיצה מפיל השר ואוצו וכן היה דבהתאכקו עמי השכים על הברכות
ישראל כי חלק ת' עמו לא אפשי כעולם כליון כאומים ז׳ל ועוי׳ל דהוא כענין שופר דר ’ס רעד
כישיאל ראנו תחת ממשלתו יתכיך יחשב יעקכ שמתכרן יעקב יהיה השטן טרוד כצווי של עשו
רמה שלא נזכי ידידת כוהוא רתן תחת ממשלתי וכיני וכיני יתברך יעקכ ויותר ניאח לומי
צבא יתכיך ואינם ככלל דיפקוי ה' על דחשען סיא רע לרעים ולשי האמת נו מצאך ה'
המרום ליה תשיב לו הקב״ה אפי' אתה רוחתו נכאות הוא וככן לצמקים מתנהג עמסם כטובה
עולת רהעליה שצו הוא אצלי רהוח תחת ממשלתי וכרעתו שצ אדם עושה אותו רע עמו כרכתיב
אל תירא ואל חחת ראני מורירו ואין לי שכועת ותמוגגנו כיד עונינו וכא צחנקם מארם שהוא
עמו שלא להעכירו לאומת אחית כמי שיש לי עם רשע הראיס ציה העצה שנתן כחהיא ריש נשפה
ישראל ובירי הכל ור׳ כרכיה סבר רגם לאדום תיאתו בלא משפט במרים מגיל שערי ראותן שנים
לו ירידה ונתיירא כשם שיש ליה ירידה כך אני יש ינתנו לצו'מ רמעכיר אמילי כי הוא טוב לטונים
לי ירידה והשוה עצמו לגויי האין והשיב לו אל וכמאמר זה ררשי אותו לגנאי עיין כס' אס
תירא ואל החת כי שנא יש:א דאחם בית ישראל תכנים לרב יחומאי התשקן כתורה כמותי״מ
תחת ממשלתי והיינו דמסייה ואותך לא אעשה כלח מנליס זלת׳ת ועיין כס' זל״ח ח״א דרכים אחרים
על היוחך תחת ממשלתי .
מ כ א ן אנו למרים חטת מלאכה כאמונה ^^צמלת ייכעם אין כתיב כאן אלא ארס מכאן
עומדת כמקום שאין יכול וכוח אכוק י שחלק ככור למלטת והכי איתא לקמן
לעמוד ־ וכ1ה יוכן מאמרם ו׳ל ע"פ כיחזקאל סי׳ סי' ני תשא גם בס׳ וישלח גכי יעקב ועשו ומשה
י׳ח אל התרים לא אכל שלא אכל כוכוח אכיתיו ואהרן עם פרעה ורבי עם אנטונינוס ונס' כא
ואת אשת רעהו לא טימא שלא ירד לאומנות חכרו כפסיק וירדו כל עכדך אלת אלי רה' צות לחלוק
דהכונה רלא הועיל לו ליהנות מוטח ,אמת היכא לו ככור ותביאו ג״ב מיוסף ומיעקב ומאליסו
דלא ירד לאומטת חברו רעשה מלאכתו לא אהני ומחמ׳ו ומדניאל .וכס' ואיא איחא כל' היה היו
ליה לאכול כימח אמת : כותנין בו ככור וחלקו ככור למלך שאני צר-ך לו
א ^ כ ר ך 1׳ שנים כרחל כחך הקטנה נגד לעשות כו את הדין לפיכך ונו׳ ומהאי לישנא
הבארות כאד שבע וכנגד ז׳ צדיקי׳ דקאמר שאני צייך צו לעשות כו את הרין משמע
וכנגדן 1׳ 1מנין כשתא קיכן מוסף ככל חרא אל דתכונה דכיון דאני טורח להירקק עמו לעשות כו
מול ' 1תוספת תיות׳ק כסיף הפי כמדבר סי׳ ' 1 משפט איט מן הראוי דיתילילו כו כארס שאני
ועוד שם סו׳ס עקכ ועיין כדרוש והו״ת ח'כ ודוק ננטפל עמו לעשות כו דין וכמשל כמדרש דפרעס
אמר וי רעד עתה סיה המלך מתעסק כו וכצאת
כנ׳י ממצריס נפסקו השלוחיות שהית המלך שולח
ס׳ וישלח לו ונפקא מינה לפי׳י דלא משמע מתנא דהיכא
ש כ ן עשו אומר ליעקב מי לך כל המחנה היה דסוא מלך רשע או גוי דאין ת' יקיק לו לחלוק
אשר פגשתי י לפי הדרשה ה1את דנעשו לו ככור מרחלה שאני צריך לעשות כי אח הרין
מלאכי חבלהאלו המלאכי' תמיס ליס לעשו דיה מחלקו ועיין לאני תעירי נר׳ו כס' יל׳ח ס' וארא די׳ז
של עשו ולא כאלת חלק יעקב וא׳ב מי לך כל המחנה ע׳א .
היה היה דייקא לא שייך לך וטמון כרמ 1המחנ׳ת ו ל מ ה נקרא שמו ירוככל שנולד כבכל לפי׳י
ר״ת ׳המלאכי 'תכלס 'נעשו 'המה מכוון ללשון את׳ש מ׳ש לעיל דסגאולס מתסלת
המדרש ממש 5 מכבל ומשם יעלו לירוש' והוא דכיון דנילד שם
לילן שם כלילה ההוא יכ׳ת איך סית יטל לישן מושל כגטרתו ממקום שנולד ומולו מרומם שם
י אסר שהיה כצער גדול ומכוהל לוא ויקח כי כך סוא המידה על דרך שפירשו נפסוק וגם
מן סכא מידו כאישין לילה מנחה דקים ליה כי האדמה אשר סם עלית ובדאמרי אנשי כתרנגול
השוחד יעור . דמשורר כקיט ומתחיל מעט עפ״י הטבע ועיין
נשיא נקיא אלא שור ואתה חמור ואז כקוני וימהי אברהם מע' ג' אוח פ' סכמת אחיות
אפשי לחרוש כשוי וכחמור יחדיו • ג'כ דמתחלת מטבריא והנסים.יתחילו מהכרון ,
רכריהם נראי; כריך משל ודמיון אכן הוא לקושטא
דמלתא והכועל ארמית עוכי כאיסור כלאים כדאי׳ ^|נני !ה משוח נראה רסוא כמ״ש בפיק חלק
כילקוט ס' תצא רעוכי על י״ד לאוון וא״ב ליש וט עם ענני שמיא לא יכי עני ורוכב
כין גויס לישראל לגוי הכא על כת ישראל הוא כלאיס על החמור ונדי שיתט דעתם לסיות כגדר יכו
גמור
עח אונור ס׳ וישלח אברהס
יאמרו יבקש לעשית מש׳י והא גימא ליס כסו גמור זנדמו נאית ללאו רלא תלוחש כן1י״נ יסדיו5
שהיה לפי האמת או נאמר על כי אמיה א׳א
אני אין אים יורע כנו יכיונס כיס ראם תפגע ו נ ת נו את כנותיט ואת כנותיכם ני!ןת .תאן
כנערה כתולה ט יה יהיס חפצו ראתה כסיר אמת ליעקב דכטתיהםלקחו להם ולכם
סיי אפי' תעשה אופן כססמנים שלא תתעבר הא פייט אם תהיו כעולם ונתט ולא תכים און
מיהא כשכאס להנשא לאחר ולא ימצאו לה כחולים כיעקב ;
יודע היכר ראתס קלקלת לה לא כן כאפה
כעילת כעל יליכא חששא ואת .
ב י ת ר שאת אשת איש שני לא תתחתן כס .
ס׳ וישב
תאי שנאמי לא קאי לאשת איש לכר כ מ ה פטימין עגלים של עשי • אס׳ יאמר כן
אלא גס לכתילה ושנייה אלמנת וגיישה אלא רמ״ש משום דקי׳ל דאתור לי' כמה נאה גוי ים
כיתי שאת צייך להכינו מאח• רקי׳ל אין אישית משים לא תחנם לא חתן להם חן אמי כימו כל‘
לגוי ועיין לנטה׳י עני מצין ס'כ רקי׳ב ע׳ג! הוה רסוא לגנאי וי׳ח חשש יאפי׳ כרמו הו*ל
ואילך ומם ש־שמתי כקונטייס ע׳ת א'כ מ ע כמו אשם טשית וכיוצא ואפי' כל' נתתי אין לתפי
אלף : כשנלוו ולכן רימה אותן ליטכין ריש קליפה מהן
ך כ ך נקיא כן וקינים על שם ויכלכל יותף והן מאוהים וכטרע מע׳ו מאשתשלמם ונא דכי את״ב
את אכיי ואת אתיו כן יקנתי של אכיו י לומר ראינן נתשכין למס ולא כלום אפי' טטכים •
ניאה פשיט רקשיא ליה הא אחיי יוסף טלי אי לין ל א שהתקנת מית לכייות סייח כיחכ
כנימן *ונאה ייתי צקיות לכנימן כן וקונים ולכך כה כך ; לקמן ס' שמות אמרו רא׳ל
משיש הכי יהא נמי הוא ככונח מאן ררייש כר סקכ׳ם אין וו משלי עכשיו שכבי היה מתיקן
חכים היא ליס ומאן יידיש ויו אקונין שלו רומה וכתיב הן הארס היה נראם ראדרכא הקכ׳ס אמי
לאכיו משים רכן וקונים כששוטי הוא כטמן . לאיה׳ר ולא ארס׳ר להקכיה ושמא הא והא הוה
ידיק :
^ ס׳ מקץ ו ה מ ל ך טיש קכע עליהם חרם עולם• עיין
’ מהישר׳ם ח״ס סי' שס׳ר כמלך מאו׳ה
א י גנכא כיא רגנכסא כישחט קשה אי אשת שגור נירוי וסים אי מסני ולסרב כנימן ואב סי'
אכיך היא מן סתייס אין כיוו ליחלרטונה עו׳ר ועיק כנס׳ג סי׳ שס׳ט הגב׳י אוח ס׳ והכא
לסם שמים ליקה ההיפים ולא נענשה על הגניה הוא רסתרם סיס סגרולי ישראל ככל חו׳ת אלא
כ׳א כעד ככור או*א ולא יהכן לו׳ רכשם רלאחי רהמלך טרש ססכים על ססים שיסיס לנטלם וכגון
מיתת האב איט מן התייס כן אסי מיתתה רמאי דא חל הסיס ונטין כס׳ תטפס סיים ס׳ כלק ורות
שגא p oאב ואם מכבדם כחייהם מכבים, סיים סי׳ של׳ר אית ע׳ס .
כמיתתם ואשת אב סכאי כהי של אב אקיא
ולומי מככי את אטך ואת אמך מריטיא ftD VDשסיס כמציים שכתוב כק אשר כשי
על שכנר י ’ה רמתיך ציה עשי שלא כהוגן 0כטייס כסיס טאסיכעט טס כמ׳ש י
קשה להולנט אם לא שנאמר רלא טוני לאמיהית, אוכל כשוי וכועל כחנטי טויס יסחלטר טננל
היכרים אלא משני העומרים שם מכיה ויסף כעילית סרנס ואת׳ו ישטוף כוימס ולכך אמ«
טשמעו דנהמלאו סימה על בניסן ולא ייושבו ככי אק פוסקי! ייטת לאפה יאפי' סמוי תוכעת
ריים כמעל לכן עשו וס לפנים של סנצכים עליהם כשוק הגם יסחיטי קשה ווס סיס צתךיט של יוסף
ורצו לי' ככינתם כשם יאמן אין כס אשמה כלל דהיס כמצרים עמת סאס שכתוכ כהן אשי כשי
כך אין לך אשמת רלא שלחת יר בכית לגמב תתורים כשרס רכועליס כתמור ישטופים כיימס
איתי ואתת נקי וצדיק כנט אמך בתגנין אסי לש״ש הרכס מתר סכל סאיצות וסיס עלול ריקפצו עליו
ומאת ס' היחס רנימא לס לרחל יקיו אותה כך לטמאו ויצא נקי וצריק יגכר על יצת והורס
נגר סשכי חכס כטסן וכין כתפיו שכן כדתיים תוקפו סל יוסף .
סמאמי• ך׳ יאויס אומי א׳ל אתי אוכלק אמ״ס א׳ל
ד ר ד ו אחי יוסף יו׳ר טמון כימי רעתס יירו תקכ״ת אפי׳ כשעת קלקולן לא יעשו אלא
לפני יוסף להשתשיית לי הפך קנאתם יכן כשתיטם .סכא טס שיין שיניא מאי יאתמר
כארניס כי ייר היום סיתת לו ירייה מאשיו על לנטל דשימו לו לכיו ולסס לכיס ויטאו סג׳
מעשת וה כי סיה אס גריל מתמלן ווס קירה כסגנק אתי ונטין יל׳ת ס׳א אלא ילקמן פ׳ טגס
מיתסי וירד לטמיון : ע*פ ואייה ככקי יאכל תכן מנגר קצת ירשה
ל ע ו ל ם אין כ׳ אתים נכנתים לכית המשתה הכ׳ל ורוק .
יחי ואט נמצאט כלני כעיוגס אתת ה ל א אשת איש אני אין ארם יותנ כנו נראם
כעין אסי שטה ביייט ,וס צריך כיאור מהיכן יטנתס כיס ראם תתעכי יתלו ככעלס
נפקא תא ראי! כ' אתים נ»תק לטת המשתה לא כן פטיס אלמנה יגרושס יחגלס קלונם
יתר ומאייה טעם ותא וראי משים עיה״י כענין אלא ריסוק יכיונס ליס יסא לפי מ׳ש יסייסו
יאק עילין לת׳ת וה את׳ו ואעיקיא כך היהיר הקכ'ס לפוטיפינג היי אי תתעבר יורע סרכי
לסם יעקב אכיהם ביאשינה שלא יכנתי בפתת >ציז לו׳ רפיטיפיע ואשתו כיסי סרכי מפני
אתד משום עיס״ר חה א' מן הטעמים שאמיו סתדפס שלא יייע ולא גילו לשים כייס שלא
ביס לח 3*.
«ז כו ר ס׳ מי:,ץ אכדוום
כפודעטה שעושה הארס דראוי לעונש גדול וקשה, סס יאגי מי?יק כמס פעמים שלא ישגו נ׳ איוים
וצמק היא וצמק ריט יסוא כשיקול אל דעות והיה נסעוחת בסים אחדים זס אנל זס רסיו רחוקים
מצינן למימי נמי רשאני זאת רעשה עיןשל מעלה משום עיס׳י דצ׳ט כעיס׳י יסמן מן סמקיא כי
כאלי אינו מאה בננין של מטס וכאוקו דכר עצמו ישכו אחים יסייו ואפי' דאינן יס אצ^זס כי יפגעו
מרה כנגד מיה היא כקש להחכיא עצמו כיתר כסם כשלחן איורים יאמרו ביק לבק עצמן אנן
שאח עי שיעיר שנא מידו הנס כעל היכילח נ׳י מזרעא דייסף קא אסינן דלא שלטא כיס עינא
מראהו לבייית כייחי יעי׳ל י׳ס יכרים דרשית כישא ;
כה׳ג כ.י ן עם מדבי :
ס׳ דגש
0׳ דחי ידלקתי ככור ליקנים ולעת׳ל ונגד
אמי שהיה גטסק כתייה עמי .אפשר זקניו ככור עיק לאכינא מינא
ללימיי לס״ת הדכיים' ה;1ס׳ ויאמי׳ נר׳ו תכ׳ז גס' קול סחיים אית ט׳ז ואית י׳ז וי*ח
ליוסף׳ הנה' הוא כתשטן אפרי׳ם כצייוף האלף יע׳ש .ולער״ן לפרש עם עוכרא ד־חכעם יסכל
כאכיך סכא אחריו או תאמר עם סנולל ולאפיקי קלון גרול וכייוטת יגסלק מלכותו וירד מככורו
דלא סיס מנשה רסיי שם תוכ׳ד אנזיו יכנל יום כשביל שעשס גני וקניו אם סיום חסיס עכר
ויים סיי עיסקיס כתויה לפניו ואפיים היא המניד לעם סיס ואילו לעח׳ל דסוא ממלכי דוד כמו
לאכיי ואילי מנשס שהיה הככוי יייתד חושש לאהבת רחכעם סמלך סמשיס ומלכים ירד מושל כטים
אכיו לא רצה לכשר לייסף כי יעקכ חילה ומוטל כעצת הילדים ויתגדל ככוח כיס עם היות שעישס
על עיש מי : הפן עצת סיקנים ייה הוא היייי ולעת׳ל ונגד
שעשה משס כמיכי כיין שהגיע חצוצרות זקניו שעישס המשיח איט כמו רחבעם יסכל קלון
למית גנון הקכ׳ה שלא יהא תיקע 18א סגם ריעשס כעצת סילחם נגי סכרת זקניו
ארם אחיי כהן וסן באים אצלו לק״ם מה שנאמר יידבס כטדו .
אין שלטון כיים הנטת .כאן יש חיסייל׳ יתמנא
דסיים ככתכן כא׳ר יחוכ׳ית וכתוב יישי לקמן HD1שאירע ליוסף טוטת אירע לציון טיכית
נס' בהעלותך נ סעמק שאלס דכואו חש' סצרית דמונס
א ט סן ראיים לכיכס אל תחיייני כבישת ואייל הן ו*י ואילו סטוטק pח' וסוין לחצאין
פנים מיד הכניס סקכ׳ס מס׳ק כיעקב ׳ ויה הפן סכלל דמחכס מידס טיכס ממ’פ ת׳ק ,
וחזי וכרכן .נראה יסיטט לו׳ רהכניס ייה״ק יאפשר לישב דנטוטת כל אחת יאתת הן טונות
ללמדט ליקס שסי סשכל דאפי׳ למי שהטיכ עמו גמלות יTCלות כל אחת מסטיכס נגד כל הצרות
טסי שאת דלא ישא פנים לעשות ספך מס שראוי ואין אט חוששים על סמספר כי סוא ממכס
דמי לט גמל מייסף דלית ליס שיעייא סחכימת נגד סטונס שהיא גחלס דמכרעתןכיתר שאת יכך סיא
של אב עם כן כמו יעקב ליישף ואין קצכס למה המידה נמשל סאוסב והשונא דאמרו נפ׳ק דע׳ז
שהטיכעש ותסייוחיעקב ופינקו לו ולכל כני ביתי ע"פ ע'נ אפקוד עליכם ונתרט צמת קטטת
כשטת הרעב ויחי יעקכ ו׳י שנס ,כמלך כגמר נח שלא יסיו צמת גמלות מועטות כמן שגובס
נאומים ז׳ל עכ*י שא׳ל אל תחיייט נטשת פנים ילהאוסכ וכדפי' מוסר׳א סיכיני וס׳ד כס' הכתיכ
לא שמע לו אילולא ריה׳ק,וכייר . לחיים כפ' רטת רעות צמק תמיתת רשע רעס
ככ׳י יה טמון כימו מ׳ש כזיס׳׳ק ס׳ אבל* יע׳ש ועוד איכא למימר יהצרית שמצם איתן רוכן
פמזס דרל׳ד ע‘א מיתס יכיכא מך . . הן טוכית נלייית וגם אותן שנראין רעה לפי שעה
, ׳ ,,סכבד זעייא מהטחול . . סיס לטונה ואק יס מידה יעה כסחלט ואדיכס
ב ס ו שחייב ,אדם לכרך.,על קקום» ,עשס לו ר^אוי לסקשוק אין מונס ככלל סצןות דכייטטוטם
,י .גס האי לישנא כש שחייב אינו מיופה. וצ*ל דהיא מס שאירנג טמי ציותיו סגם שקם
שטב סיל״ל דכך חייב אדם ייתכן ליושב טוטת יתקוס טובה יוצא מסם מכל,מקום בעת
סוס מסיפק אס יכין׳ וען ,היא גרם לעצש צדס סיא ליעקב איט טועם סטוכס על חץ ושד
הדכי על שדני לה׳י על אחיו יסוא סניא לעצמו נשירים על לב י ט ויותר ניאס לי' דאין יס ענק
שישליטסי לכוי יעכ׳ז כרך סו׳ל קש ציניםפסים למרינס מידם טופס ממ*פ דסהיא הייט כחד
נייך עקש דלא אסיק איעתיס דאפי׳ דסטא אכל עטינא מטוכס לרעה כאותו דבל■ עצמו
דיבתם יסיולעושק לו כל היעה הזאת כל חדא וחרא באפיי נפשה ופלגן בסמיסו ועל
ג פ ת לי אילס שלוחם סטתן אמרי שפי • לפי כי רס סעוטת נתדט הליית ומחסדי ס' סן
התיטם סא שמיע לי ראם •ש הטומת שעשה ממידת רחמיו .אך קשה ממ׳ש
בשלחן דשש נפתלי דראיי לכיך,ליתן לי כיס של לקמן ס׳ וארא ע'פ ואני אראט דנקטו כל' סיס
י . ביפה . i כיוקר אם יטמק אדם עצנט לננע׳ז או לעכרס
שאני מראה לכריית דמאי כיותר סדי קי״ל ממכס
ס׳שסות מ׳ט ממ'פ ונראה דסא נמי לא קשיא ולא מירי
והיא דאיט נכנס יה נחשטן שכר ועונש נח
ששק סאמוי כאן אלא ע׳ז יאס נא דכל אין לסחשב מת׳ט למריפ ויותר נראה רמרוכה מ ’ט
רכדיהם כגחלי אש ניוס׳ק כל שיצא י »מ'פ הוא כמס ש!טשס סקב״ה לאדם לא
מפיהם
אזכור ס׳ שטות אבריזם
אן כשהוא נתון בארון ועל מנת לחוור למקומו* מפיהם דמליני כאגיות דמ«וץים כקיכיא גילי
ולהיות שיענהו ה' כעת צרה לא חשש על טלטולו לנו רסס צורית ע׳ו שהיו מימים קדמונים כמו
ממקומו והי׳ל כמי ס ’ת דקייס !ה מ׳ש כוה שהביא אסמו׳ר ני׳ו כםי׳ת נשכ׳ס ח'כ ובפפי
דמיציאק לכיח סקברית כעת צרה ומחוירין למקומו תיים בתיפו דשו1ק בקיכיא עצמו הס צורות ע*ז
ולר' כרניס לא הכיא איינו רה׳ל ראף כאופן יה
איניררוי לטלטלו ממקיס ו וההיא רדוד מ״יןח׳ יבא ל) £ר ץ ולהצית בת כן שנה ויה כן כ' שנים
ככל אות נפשו . י וויווג לכם נשים איש יכיהי כאו • וה
ו כ ׳ ף ימים סמכה משמשת .נראה דכא ככיוון צייו סננה דאיך יתכן רבן שנה ושנתים יהיו ראיין
למה שהביא אבינא מרנא נר׳ו בה' תורה לוה אתי דנתט קצכס עי ס' שנים וסל' וכיהי
וחיים מע' ן' ד״ה כ׳ד ודוק ! כאי ארס דלא היי שידיכת אפי' אה ’ל ילא היו
ב ש ע ה שהוא נציך תפיה איתי ואמיר לו כת נשיסס גדולות !1א לפי שיעויייהו איו יטייי וה
אמי ס‘ • ניאס ודאי רכעת ,שהיה וצ׳ל דויויג להם נשים הייני כימנן יחי יעקכ
נפנה מנקכיו כוראי ילא היה משמיע שם ס׳ כמצרים עי'כ שנה יקאי לרישא סכאים מציימס
ישליחיחו כ׳א מנת שהיה מכין עצמי צעשית צרכיו דדריש קודם וס לעני! סמשאוי של מניים והלשון
אי בכטהתי אי ביציאתי יהיה טדע המקים אשי : כא כקצרה : .
היה פיעי יהגס דמצד עצמי סיס טמא וסטימא ^ ד ק » ו ידועים לעמתן .ולפ׳י מס שהציל
והמקים יצא היה נטשה נט״י הא מיהא בנטיי משה הציל לעצמו וכקש יתיו ליתנס י
עישה ציכיי צא יחכו יהשמיע לאיט אפ׳מביון לצפייה כיון רהקול יצא שלא יחשיי ועינו אותם
ס' ימאמדי ית‘ הגם רנכנש הקה״ה היכ־ת השיאה עס משה ולקחה ביצונו וכיס נתע־הם שלא
משים חיבתן של ישיאל לכל יש הריגת יביור עעו כהן ולש'' אח׳ש מאי ראהמי לסלאן כה׳
דהתכצית היא לתפיס איתי כעת שעישה צ־כיי יחיו כעשי כתיב נשים כציין עינו כיחיו כתיב
שיהיה יידע פרעס ימהת ייאסי ייורעו דע־שה ויקן אק צפייה בחי למשה ולכאורה קשה מס ענק
צרכיו : זצ׳ו דאל הוא מקביל יה מני יה אך לפי האמור
ניחא רגם ככנית •תיו היו כאים עליהם לענותן
ס׳ בא ומשה סנילן יונה יחיו שנמלו כניתיו מס שלא זט
נשי ציין רעי׳ו נתנה צפייה לאב התייס וארון
ז' ימים של חהך היי יה תלוי כפליגתא רריי סנטאים בכשיות ונקיה היא וסייס יתיו יהוא
ור' נחמיה כראיתא לעיל ת' וארא ולמ׳ר לא עינה כל ימיו י1א יקשה ע׳ו מתיי מאמרי
כ׳ד בכל מכס היא דהיכר כן גם כמכת חשך . דלקמן ה' כלק ודוק :
ו י ר כ י ב ס על התמיר כאדם שאומר יצאו
*73מס שחשכו המצריים על ישיאל יני' ה; אמת הכסמין• נראה דסמנס דקשייא
. .רסני הוא דיני רי; אמת דמתהכה יעה■ רהס' יקירה דסתמןי למס לי ומיישב בכך לשק
הנוים מצרפה למעשה ינענטם הגיים על המחהכה בגי ארם בה' יתירה אן כסנס כתב יצ׳ליצאס
אן לעולם ר׳ה יא־א ביא־י דסמכית כאי על הכסמס אעפ׳י שסם הרכס ע'כ ולפי דכריו הוא
שעשו כישראל כפועל מעשה כיריסיאיך קאמר דסרכיב לגניו בסמוי כפני עצמו וכאילו אמר על
הכא על המחשבה ייתכן ליישב יעג יעחם כפועל התמויים ווה רחוק מן הרעת דכניו היענים
הןס מעותד צסכיא עליהם פייעניית אקרית מסתמא נתנם ע׳ג אמם ולא בחסוי אחי עם
דימין לאלי יכה להענישם על המחשבה ג'כ הניא מחמר אחייהם ויהיו כנדר קטן סצרין־ לאמו וכמינת
עליהם אלו ריקא להעניש איתם גם על מחשכח® וס מ Tישכ ג״כ מס שתקיי יריו צייקי׳ לסקיי' לבניו
היעה לעי מירתם מירס כנגד מידה אי אכש־ רמנין' ואין קאמר את אשתי ואת כפיו וירכיבם עיין כת'
הימית שהיחה המכה משמשת הנהכאו קצתה על בקי כנסיית בכית האסופים ס'ויצא דאי על חמור
המחשבה וקצהס על המעשה יעיין לקמן ס' אחר מוכיס היה משה להרכיב לאשתו היא תחילה
■ בשלח .גכי שירק הים. ואק*ב בניהם לדי שתקחס על ייונמתיה רקשב היא
ט ר ם יממן לא החמין יכן לעת״ל עד לו : ^ - ,שא כיי,לקבלם על כרטס
חומצתי אע׳ג דצעת׳ל צא שייר וה כרכחיב
כי ,לא כפפיין תצאו וכמטסס לא תלכין הנה ה א ח ו ז בל א' וא' יתאמי לנו כשלום • וה
לעשית וכי ליצ׳מ לקייס כי מי צאתך מארן נראה ספן מ׳ש לעיל ראמר יקרו למשה -
מלריה איאט נפלאית יקויס הכל כיצ ’מ יכמ׳ס לשלום רכל מ• שנאמר קו לך לשלום הולך וקווי
יו*ל ילעת׳ל יוליכם דרך המדכר כמו שמיה מיצ׳מ ^ בשלום הלך ולא חיי וצ׳ל יסיא סנוקנקוהטנס
מביונק נקט לכו גשלוה כיין דאקוי לרור במציים
* 7ב ד מטן< קטנים ונשים .קשה דככל ריכתא ואית כה תלתא לאוי וככלל מקרא זה למאן יסבר
נקיט טף ונשים יהכא למה קרא שתיק יאיט ל׳ הבטסה ועי*ל סו“ס שופטיה ;
מנשים ילע׳א דנקט גכיים דהיא לאפיקי נשים
וי'ל דהתירם עדית ם׳ נאמנה דביטת נשים ס׳ ואר<{
ציקרית יצאי יפיאל ממניים וא׳כהא לא אנטייכא !
ציה לקיא לאומרו כ׳א הגבייס לבד מטן< :רתם ה ל ך וסביא אייני של ייסף • כניאה דסכר דאין
תשישי כת אך לנשים הן הכה היו לכנ׳י לסיציאם . י סה משים צפטת אק המק יהוא בעצסיתיו
יצאו מארן מצרים .
אזכור ס׳ בא אנרהם י
פישיאל !א ומאת ה' היתם יאת הן תמה והכל להם כטי אים ולא פכור שאיז
לייי® יצאו
מאיתו ע*פ ה' יחט ועפ׳י ם' ישעו ומה' מצערי נהמה נ!ה יה הפיה בק נהמה טהורה
נכי עכ'פ ים אתעיותא לתתא אם היה מישראל דהיינים לנהמה טמאה דפטויים כדאיהא נה׳ר
יהוטת שלהם ויתכן לו' רכונת התנחימא לאשמועינן י׳ה והיף הי' שנ*א ועמ׳ס הרא׳ם עה׳ת
חייושא דה' הילך לפניהם יומם והשכינה המחינה
וא'כ המיוכה מירח טוכם לא הים כימן לכר ו ד ט 1ז היציו הנחלפ ונל פטל• פט צו׳ שאם
משעת אמח לו' אלא לנכי הממתינים והנמתנים לא פיאו אטו היא חייג צפיית אה
דהמתינה למשה רמשה שקול ככל ישיאל והוו עצמו ומכאז אתה למי •שאדם חייג ללמד את ננו
שיעור אחד ועשתה כשכיל רכים נם התשלום היה טרה אש לא למח אפיו טא חיינ ללמד את
ייכים המתיט לה כשם שהיא המתינה ליכים עצ^סו מק׳ו מפדיון קשה כתלתא תרא דנקרושין
ומשה ככללם יהוו היתי צטיי למפה ולישראל עמי דנ׳ט מפיק לה מפיה תפדה דכטי אדם הוא
ונמצא,מיונה מ׳ט טמן וכהמתנה ויש נ"כ כמקים >אמי כ׳ דמאי מנאן אתה למי היי מטיש שם
ימיים המחינם כתוך מציים כישיב ואילו יש־1 פקיושין דנ׳ט ע׳ה מקיא ולמדתם אהם את
המתיני כמדכי וט׳ל כשהיא רמי״י ה׳ ייאת נמנם ונם מישצנתס לנניך נ' רכחא דאה לא
הכינה ימשה יאמי לאטהם אט נדול ממך למדו אכיו למה לן מק ’ו היי שש פיישו רנפקא
יאהה פינשה כישוב ואני כמיני יהיו ת1תא מקיא ולמדתם אתש ישמיתם לעשיתש ואי משים
רמיוכה מייה טינה כהיא מהתא עליה על ראמיי' מלתא יאתיא מק״י טית ינהנ לה קיא
טלנס נננד סנ' א׳ רעיככ סקכ׳ס כענמו וסי הא מיהא היל׳ל יהיא מקיא ועוד ק׳ו !
הילך לפניהם ומלכי כמיני ראיט כישוכ כ' רגם אקסטיא ננלי נטך כלי רמי להנית
תענני ככור רמשיהי עליון למעלה נ נהו נ'■נם הינ ט׳י סי' קה׳ר רוילון צא מקרי
הכהמם ותלויה רמשיתי עליון למטה נינתו והם מתיצה ניק דנע ונד ניע״ש א'נ המתחנמים להשים
נ' על נכי נ' ולכך לא נקט המאמי כהנים לויס פיונת ׳ נטך הטנל ועוד פיוכת מכתי[ ניון
וישראלים כרי למטת נ' טניס ממשיתיו קדש . מעים ונדים לא יחשנ לנלי נטך נלי אם לא
יעשם קשייה נפיונה מלמעלה ולמטה ומהצדדים
ייר כאן ליטט ואט העליתי אוחי על אבינו רטינו מדי יוטת ראינו מייוו היות אפי' חוק ראו
כיתו משכיעט עליכם • האי על כיחו יקרא נלי נטך נלי וסקיטח שעישין היק לה ’ת
טנו מוכן ראדיכא יעקכ הים רטט כך עד שהשפיעו והוא נטך ההיכל ופיונת מהך ניאם דאין תשש
יצ״ל רטא על כיהם או אמי שהם על כימו של ועיין כאי היטב ואשל אכיהם כא׳ת ט' י' מ 5
מציים רפיעם לא הים מגיט ונהפהי ל '1כפייום
על כיהי של פיעה ואמי כהתה והמכין יכין ואס Uמידש ן' וומא למען ט טי לפי אומים
כן כ׳ש לנכי רירי ראני כאטבכאן על כיט שלא רהשמש וטרח ככת אחת ופי' ט נ דת
כטונתי וודאי רצוני שהעליני ראי אכא יכא כיצוט ויאה טום וכלילה ודי! לך יום וט' נאה
הכייחט יהשכיעני להעלוט ק׳י לעצמי יכאט על
כיסי יתצאוני מכאן ני זס הפט ויטני •
ס׳ ביצ{לח
כי 3כ ר אמנה ייש אכיסם אכיט העוס׳ו
והעיה׳כ יה תשעי לס' צי'כ אלו ל^וד׳ כששמעו הכנענים שישיאל נכנהק לאין
כעצי אמנה• הייט כמ׳ש כטטה ימ׳ט על מתני׳ עמדו וט' עד טעמדו הכנענים ויחקט
שפשקו אנשי אמנם יי ט כפטק כי מי ט ליום מם שקלקלו .לכאוים קשה דלעיל ם' נא אמרו
קטטת מי נים לצדיקים שיחכוזו שלחנם לעח׳ל למה וכה כנען שנקיאה האין על שט מון ששמע
קטטת שתית כתם וטי ולכך היא תמיית רע*י דישיאל נאק פנה מן המקים א׳ל הקכ׳ם אתם
האמנה ווכיןלנטס'כ לאיכה ולרחכס ; פנית מן המקום תקיא האין על שמך ואתן לו
וסלך ת׳ פישס ער שמניע ליפידים ועשה בא אין יפה נאיצך ואיוו וו אפייקם ואולי הטא טם
עם ישיאל מלתמס יתכן לימיו י׳ת ופריס לטף מ' דשמע רתפף הם נאים ישי! 1לאיזוטר
ר׳ן פייטה י׳ש ד' מאית . ט ממם שעשה או י׳ל יהגתל שכהן הלך והפטן
כ ר פ י ^ ס אי׳ח שאלט את י׳א מם ראי יש' העם שנשאיו שם ע ט וה או אומיו הכנענים הם
^ לפחת פטר חמייים ילא טטם שאר עממין מ ' 1אוטת שנשאיו שם קיי לט
א׳ל גוית מלך שלא טס נידם אלא וגמלים מעמם לפי האמיד דתקיא כנען ולדדום עלים
תמויים שאין לך ככל א' יא׳ מישראל שלא עלס תייין איתה כשם כנענים ועיין לקמן ם' יאה דהו'
עמו ן' חמויים טנטנים נשף וזסכ ישמלית אתמה »#ת עקיו הכל וכנען תקן אח'כ ונום טן אט
אומרים שיט ידיהם מן הטיה • הריאה יראה צריכים להקטת ולתין ;
דשאלם וו דעשי פתון פנית שמותם לא שייכא הנא
לא כהאי קיא ולא כהאי טשחא דמה ענין המקים D H Dהמטנם למשה שעה אתת לפיכך עינג
של יפירים ומלחמה עמלק לים .ויהכן לו׳ דהוא הקפ׳ה כמרני שענני נטר והכהמם
כסו מ׳ש נכי עצמיה ייהף רכל ישראל עטקים והלוים שג' והעם לא נהע יש להכין אמאי נייר
ככהף ו1הכ ומשה חנם צב יקח מטה יהא גימא הנא שלא לו' כלישנא יתלמורא כטטם דהמחיט
להו לנטול קטם ולוה הכיא תסילה הא יהיו טטנין ישר! 1וכליטא רקיא והעם לא נקע לתלות הטטתא
מנשף
ס אזכור 0׳ כע{לח »כרהם
ס׳ משפטים מכפף ו1סה יסא גימא להו מ׳ש אחיים ריפו
ידיהם מה׳א ועל יס סעון ויבא עמלק ואם כן
מצלה כנירונים שיעמיו ולא ישגו ויראו הוכיח לומר הסיכה איך כא עמלק מפני ביטול
עצמן כאילו הן עומרי! לפני הקב ה תויס והסיכה לכטול חורה החמויים שהיו טעינים
שנא' לפני ה׳ .לפי האי טעמא יוצא ראף אם מכסף ו1הכ רלכך הפריון כחמויים •1א רל' מה
הריין אומר להם שישכו אינן רשאי! ואין כיד ראו ישראל איני מוכן רמה להם לישראל ויל קרי
הריין למחול וא'כ לאו משים רמסתמן טענחיה כיס רכ ופטר חמור וכו' כך ציה ה' ואולי כינחו
אחר יושב וא' עימד אלא כלא״ס לא יוכל לישב דה' צוה להם כאשר הוא שם רהיה כירם מי1 1ה
ואפשר רהכא איירי כנמי יי ,רצריך שיעמדו ועל ואיך לא למדו ממט כל פטי יחם אפי׳ משאר
וה קאמר שיהיו בעמידה ועיין לקט! ס' שופטים כסמס ככא לידס ליס כא החשו׳ רנויח מלו היא
כעוכרא רשמעון ן׳ שטח . רוקא סמויים ממה שיאו דאין ככל א׳ מישיאל
עישר לטובתו ויש ליעחו וכו' יש גכויה;טוכה ג׳א רכוי ,מחמורים ילא סיס ונמל כלל לא על
לבעליה ויש יעה לכעליח יש חכמה טוכה חינם יס הרכי כס׳ר מיש־אל היכי פלא ומיה
לבעליה ,ני' רהנכיא ירמיה סי' ט‘ כיוי! להני סנייעו רהפריין רוקא כחמורים ולא כשאר פטיי
חלתא .כחרא מחמחי .אל יתהלל חכם כחכמתו ואל בהמה טמאה יהיינו רסמציים נרמי לחמורים אשר
יתסלל הגבוי כגכויתו אל יתהלל עשיר כעישיו כשי חמורים כשים והפריון ככור היא על מכח
והמדרש נקטיה מלמטה למעלס כסידור! יען קאי ‘ככייוח רמתו מככיי פיעה היושב על כסאו וכל
על פסיק אם כסף תלוה את עמי ליה פתח ככור כהמה לכן לחסויים ריצאו חיים כעכור ישר'
כעשירות וגבורה כאמצע וחכם כאסור ישנחנה : רדומים המציים להם כעי פדון .
לן' להם צאו וכצעו ,מרקאמר כ' פעמים סאי ס׳ יתרו
לישנא יורה רהפשיה אינן עושי! tהדיינים
כ׳א מכחיץ ע״י אחיים או כיניהס והא קורם H tW Oכיע׳ק שקיאו החין כרבים לקרות
שירעו הרין מטה לבציע ואי שאחי שירעי הדי! כס׳ת כצכיי ולא יצה לעליח א״ל
איך יאמיו כך : סלמיריו רכיט לא כך ליטרחנו כי היא חייך ואורך
ימיך ולמה נמנעת א׳ל סעכורס לא נמנעתי
ס׳ תרומה לקייח אלא על שלא סריתי אותם כוג°פ וט'
אי יאס ויספיס .סרכר פשיט רל״א לו כראיתא
אשר ירכט לבי יצא שוטה שאי! לכו מרכו כברכות רה׳ן רבכלל ג׳ רכרים רמקצרין ימיו של
עיין להרב שעי אפיים שעמר על אמיר ארם הוא רמתנין לו ס׳׳ח לקיות ואיט קויא
כנכסים אי יוירין לנכסיו הינא רהיא שוטה עי'ש כיע׳ש משים שהיו תלמידיו רביו ^ ל' כרכה ולא
מ׳ש . להפך אלא רמהכא משמע כג'פ ואילו לקמן ס׳
להאיר שירה אומרים שני או ירנט עצי היער ויקהל פליגי כין כ' לד׳ נמצא רג' סכיות יש כיס
ואי! או אלא שירה שני או ישיר משה ועיין כיוס׳ק ס׳_מקן נרקצ׳ט ע׳א ולפי המדרש
סרכר קשה רירננו אמי קיא ולמה נריו ער. היה או ראס אי״ט מן המנין רסוא חיותא ולא
מיחוק מאי ואפשר רהיה ס׳ר ריינט צ' ריצו למוציאם כפס ללמוד כ”א ויספרם הכינם וגם
תעיומח רהיו מחיעמים למה יכיתי להם ולא תקיה ורכיט מוסרמ׳א ייע״א כח'מ פירש בירך
אילנות אחיות לוה מכיא מאו ל' שייה ראררכס ד' על פיר׳ס יע׳ש יעמ׳ש האי תנא רירן הרה
סיס להם שמחה דוכי להיות ככני! המקדש קיש פחס״ר ח׳א סי׳ לק׳ט ולו־כ אחי צי׳י נס' יפס
שוכת לינתן כצפון וכו'ואו שירדו או נאתי רמכיא מאי ללב ילהיה אמר שמואל סנ'מ ורוק .
להוריעט רהשיר' שחמיו היא השירה של משה רככלל t n i D ’n iמרצין יותי מן סקיכטת שהקיכטת
הוא מכו ןלשכחך פעלת ה' מקרש ס' כונט ירך , כממון יסיסורין כנוף וכס׳א מוי
כעד עוי וכל אשי לאיס יתן כער נפשו יתכן
ס׳ תצוה לו׳ דנר ס ויגן בס איט יומס לססיא רג״ח יותי
מסצרקס ריס כגופו הס כממוט וי׳ל להגחל
למה מקלסי הקב׳ה בל' כפול שאם אינה סמחיס רסיסויין כטעו וממוט דיפחת לאסיא
עושה רצונו יכול היא להמירה כאסית ורמי סממני היפואית ליס אמר וכס׳א והוא רכלא
יסיא מקלסתו כל' פשוט לפי שאינה יכולה חשיכ הממון שיוציא כעד נפשו ולא ירע עיט
להמירו באחי נראה רהכינה כרקי׳ל רהאיש איט כממון שיוציא כיסויין רסו״ל כעיניו רלא סוציא
מגיש אלא לרטט אך האשה מתגרשת בעל כורחה מממוט כלום ראם ימית מס אסני ליה ממוט כי
אלארלנכי הקכ״ה לפי אימים ו״לכפ׳אתה׳האמית לא במיתי יקס סכל ועיכו לאתיים חילם .
היום וה' האמיך היום דכשם שנשכעו ישיאל כך את אי״א נפי היוס׳ק סיא שיהיה כמו בבד
נשכע הקכ״ה שלא להעבירם כאומה אתית מס הפיס עכר לארוטי ויס היה סכרת כ׳ש ונתן
יש כי! ישראל לסקב׳ה רכחלקו׳ת תשית למו רהקכ׳ס הנביא לו' ולשלמם עכדן־ול׳א כנך רמשמש לאכיו
יכיל להמיר ואילו ישיאל לא יחליפנו ולא ימיי אותו כעכר ספך ארוגים א'נ לגייעוחא ראם ימלוך
וסגאי! מין וקני נס׳ מעיכי לב ח״ב רר״ו ע' א אדנים הוא רשלמס איט נחי׳ כנך והוא נסי' עכר
וכי סכיא וה דאתמר כגטין רון ע'א יהק׳ מההיא
דפתחים 39 טל
אזכור ס׳ תצות אננרהם
כיס 2י ל שאמר לפני משה יו״ר רכיים עיין דפשיוים יאמי הושע להקנ׳ס סעכיים כאומס
יל״ח ח״א שכשפלנו זכר לנו ואכע׳א אתית ותי' עם יין שכתב מרן כ״י סי׳ רל׳ו כשנים
רכלישנא קלילא ארוני הוא רוני כמו שכותכיןרון שנשכעו ועמ׳ש האי תנא רידן היב דרש אביהם נר״ו
והם יי״ר אותיות כרקרוק . ס׳ נח ד״י ע׳ג ואילך יע׳ש • ולער׳ן לתיץ למאי
היו ר מי ם אינן כאין אלא לכפרה שהן כאין על רקמן ויתיישכ נ״ב לרכייהם של מק יקני והרב
מ׳ע .והמאמר שאמרו כרי חצוקי דרש אכיהם והיא דלו יחי ריוכל להמיר1ה משכחת
כפרה עכר על מיע לא וז משם עד שמיח;ין לו אופן כהקכ׳ה רמק■ [:ניים מחסידי אוה׳ע ועושה
משמע ראינו וי לילך ולהכיא לכהמ׳ק קרבן , אימה אמית רינמח ישראל כיס איתיה כמציאות
ועיניך תיאנה לגדול אדונינו ויב נר°י כש׳ לה תיים אך ישיאל נשבעו שלא להמיר כאל אחי אם יש אל
ח״א הי' ט׳ל אי קיכן שלמים כאיס לכפי או אחר וכיון רלא ימצא כעילמית כלם' לא למעלה
למיון ואס כא לכפר על מה כא לכפי עיש ר״ן ולא למטה אל אחי ועיין כס׳ול׳ח שם היכי משכחת
ע׳׳ר ועש מה שהעלה שם יהוא מיון את־התשו׳ אופן רמעיתרין לעכיי על השביעה כיון דליתא
שכיפי לו והוא לרצית נתיישב מה שהקשינו . במציאות כי אלהים יילחי לא תדע ואין עיר מלכיו
אל אחר ישמו אחד וא׳ב יה כעצמו כינת מאמרינו
כי ת ש א ס׳ כי לא כאו לבינת האיסור אי יכול או לא יכול
אלא על אופן המציאות רכהקכ׳ס איתיה במציאות
משה 'cfi. ו י ש פ ל איש וה משה שנא' והאיש ואילו כישראל ליתיה כמציאית רנחנו נעכור כיון
לקיים פי׳ יי יהיא כמ׳ש ע"פ לך יד ראין אלוה מכלעדו ואם יעכדו ע׳י לא יקרא יה
כי שחת עמך לך יד מגדולחך לא נתתי לך גדולה רעיכיים על השביעה רשכיעתם אה ימצא כתו
אלא כשביל ישראל• טעית דפועל סטוכ ולמפרע לא אתינן עלה מרין
ופסע נ' פסיעית להשיב את הה׳ וכתב אחרים כ׳ שנשכעו ועכי אחד רהא לא עכר על השבועה
תחתיהם תחילה שלום לאליה הגמל ולירוש׳ אפי' שענדו ע׳י כרי שתאמר ריעטר הקניה
וש' לתיקיה ,ואפשר רכעכיי וה תקני ג' פשיעית מסשכיעס ויה שיעור הכתיכ כישעיה סי׳ א׳
כאומיינו עושה שלום כעמידה וכתפליח שמ״ע הסמיר נוי אלקים בתמיה היתכן דאי היה כמציאות
מירי אומריני עי שה שלום כמיומיו יעשה שלום רישראל ניי אחר כארק ימירו איתי הרי לאייה אלסים
עליט וע'כ ישראל דהם ג׳ שלים כשמים וכארן ילכו דלפי האמת והמה לא אלהים לא יקראואלהים
ולכל ישראל יהפסיעה לאחיי היינו כנגד הפסיעה רהכל המה מעשה תעתועים ועמי המיי כבודו
שעשה איתו ישע וחשוב אחוי ריכוטצ וכותי כמה ללא יועיל ריוכל סקב׳ס להעכירם כאומה אתית
שעשה והוא דוגמא לבכיה רעשו רעשה יושה וכככי לא יועיל יה ולא יספיק כרי לומר רהב׳ פטור
יכואו מישיאל יתוקן כן הכא כאומיינו עישה שלום משטעתוושכיעתו של סקכ׳ס קיימת שלא להעבירם
לימי! דאין שלום אמי ה' לרשעים■ באומה אחרת וא׳ש דלקמן מיה מביא מקרא מלו
לך גדול משכט יאירה יאין לך יייד משנט אין אסיר כרהטים על פתגם רנא •
^ ין הנס כתיב כיס וכני רן חושים אמר
הקכ°ה שלא תהא ייחו גהא שגדול וקטן שיין ה ר ש שבישראל שקול כאליהו יט' והדל שכישיאל
ופי׳ המפיש חושים ל' שתיקה לפי שהיה ירוד שקול כדניאל ,נראה לע׳ר כטע׳ם לצ׳ר
משתקין איתי ! יתכן לימיו כיה כה״ב כס׳ ויגש רצירף לאליהו ודניאל לרשים ורצים והוא ראשכחן
רדה אלי אל תעמוד כלימר אל יקשס רכמקים לילך ראליהו אוהב את העניים כיחי שאת ומרחם עליהם
כן אצל האב יכא האב אצל סנן והיא ירירה לך כמעשה יה שהכיא מיה׳ר מ״ן ראליהו נמכר לעפר
היי מכניך אנו למרים ראמ־ הקכ״ס יקטין וגדול לעני וכנה לו כית גדול וכדומה והולך ככל כרית
שיין אך הספיש הוא כשכיל כאויא רהגם ראני מילה ויוכם סוכרים מכני עניי ושוכן כתיכם
מפינסך לך ולכל כני כיתך ואתם תהיו כמו ירודים ומתפלתי כראיתא כתרכ׳א בסא׳ר פי׳ט• ולרטאל
אצלי אפ׳ה מעלתך גדולה וגורל מטת ככוראו׳א רכ'כ אדוק עם העניים דנתן עצה לנ׳ן על פייור
יאל תעמוד מל׳ וכפתחו עמדו צל סעם דרישו לעניים ויודע צדיק רירנט אחייו על עצה יו ומרוב
דאין עמידה אלא שתיקה ואתה תיכי ראש סמרכרי' חשקו עם העניים עשה יאת ומאכלו ידעונים מאכל
כמו שיאיי לך כי אתם אכןצי , עטים ודירת העניים כתחתית |מרויא תחתונה
ד י א ככליתו״מה כלה 1ו צנועס ככית אכיה וקיכת סדירה יסיכת המאכל דאין לו כ׳ כקים
^ ואינה מפיסמת עצמס עד שתכנס לחופה וככית א׳ יאכל וישן יסיבכסו עככרים ויבוכים
כך ת׳ח צייך לסיית צנוע ,ווס ירמוו כפסיק מיכה ושאי שרצים כן אירע לדניאל ככור תחתית דסוככיהו
יסצנע לכת דלכס איתיית כלת וכן דישו כהאי קרא מאריות נכרו וכסשך בלי אור כלילה כמו העני
1ו הכנסת כלס וליישס וו טמון כימו והצנע לכת וכשם שסעני ירי! לילך לכהכ׳נ נהשכמס להתפלל
רצדיך להיות צטע כמו הנלס מי שהוא עם אלהיך כצטי ותפלה לעני כי יעטוף ולפני ס' ישפוך שיחו
כי תימיז את ה״א תירא ליכיס ת ’ח ומי שהוא משא׳ב העשיר רמפונג יעל הרוב מתפלל כיחיד
עם ס׳א צייך להיית כמו כלה צנועה . ככיתו ותפלתו וק׳ש שלא בעונתה ואינו שואל ציכיו
לפני ס׳ מעומקא רלכא כמו העני כן היה דניאל
י עכעי ם מן המן ומק־ינין ממני לעגל והיינו רנשתבח כתפליתיו ונתן נפשי על תפלית שמ׳׳ע
נרישת כפסיק ירי זהב יכני וזהב צנן נאה ויאה להדמית מעו 1לדל רקוא כדניאל ;
עשו לכעל ומיס יקת האדם מיסד ללמוד ממדק
יסמיו
אזכור ס־ ת׳עא אברהם
ויהיר הרכס ביראת ה' שלא לכא לירי שום מכשול רחמיו שלא לפיית פשקיס לחיוחיה אפי' אם חטא
אי יקיא כיצון מש׳י כמ׳ש גני מאמי משה שפיר כלפי שמיא כ׳ש כנגדו ינאיהיח נק' יש נוחלין
קאמיה או יוכה כמי משה ינקעשי מלוחוק הקו' שסכיא אדונינו ורכ נר״י כסקק׳ל ח׳א סי' מ"1
ריצאו מאסלו של משה נאומים ז׳ל כן הח״ח וכשאר רוכחי ואין הפרש בין רכים ליחיד כוח .
שדומה לחשה רצריק ככל דרכיי והסיר כנל מעשיו
פ־נשהו מן הקורה ומחיך אהלו מזמין לו הקכ״ח א מ ך משה רכיט קומה ה' כאפיך .ירמוו
פינההו והיינו כהקדמה היכ ניה״ק שדר ויצא נא רקומ׳ה ר״ח 'קצף 'ומשחיח 'השמד
מישיר הזיה״ק רת׳ח רוכה לסקרי הייה כראוי גל' וקרא ויאמר הישמר ואמר עיר ואני עימד
הנהגחו כשם הייה כ׳ה כלי טייח יעמל האיטשי נחימה שני לולי משה כחייו והיינו רראשיה רקרא
ולא כשם אלהי׳ם גימט' הטכ״ע והיא שיגי׳ח הוא ויאמר להשמידם ע׳י מלאך השמד לולא משה
ומשיגי׳ח כפי אדונינו ודכ נר׳ו כספרי חייה כנמה כחירו עמר כפרן לפניו דייק צו׳ לפניו וכיח
רונה׳ . שצפניו רהם גי ,אכית העיצש שקרמו צו וביה
ו ה ז כ י ר וכיח אכיה נסהלקי ממט • אף ע״ג הכח הוא רונה להשיכ חמחו דנ:אר לו כח למשה
דלעיל מזה מפייש דחצחא רפירעגו,־.׳ להיוג לרומה מסיכח רוכיח אכיח עמר צהשחיח
לכר נסחלקו כזכיח ג׳ אניח הדך אדלעיל רשם ר׳ל למלאך המשחיח ואפשי רטמין כימו הני
מפויס איך היה הסילוק מכולן • חלחא משחיח קנף שמר כג' אכית כאופן יה
רסיינו אוח אחיונה ראכיהם הגין על משחיח
ס׳ ויקהד אוח אחיינה מיצחק הגין על ק׳נף משפר הנשאר
מישי׳אל הסי שש יעק׳כ הוא השמירי ררחה למצאך
J 3י רכרים אלו כיא הקב״ה עולמו וכן ייהמ״ק השמ׳רי וצפ״ו ניחא דלקמן כיא־ו רוכיח אביהם
כג' ניאה רהוא כמ״ש לעיל כש׳ חיימת משיפש אוי כשדים כצישנא רקיא ויהי נשחת
רמשנכנה המשכן והמקדש נחכסם העילס ומקורם אלהיש אח עדי הנכר יהיה גיפייח ומלח שיפה
לא היה יכול לעמיר וגס לקמן ר״ס פקודי אמרו כל ארצה כמהפכה ס־ום נינוחו נחכטל משחיח
רכל מ־ שהיה ככייאה שמים וארן היה כמשכן יצחק העקידה ביטל קצף יוה לך האיח רגיי מלו
מטעם ערות ולצר זה נמי שיו בשעוריהו וכמ״ש מואב בהקיבת כט ויהי קצף גדול רנחעורר הקצף
כיצקיט מלכים רמשנכנה המקדש אז וינלי השמים כיאיחא כפישה יו לעילא ינס' ייקיא ועיין חנא
והארן וכל נכאם וחבל מלאכת כייאח שמים יאין רב׳א סא׳ר פ׳ע יעקב גליח הייט וילכו שי' לפצי
וכן אמרו עוד לקמן כס' פקייי ללמיך רממשכן צר והוא השמרי ועיין לקמן ס' פנחס מ׳ש עור
שקול נגר כל העילס יע׳ש צק ראוי שיהיה כס״ר .
כנינם כג' אלה כמו נייאה העולם רהס בכלל לי א פירש כאיוו שעה נא דור ופירשו .ואע׳ג
כריאק העולם וקיומו ועיין לקמן ס' פקודי . דרור קרים טוכא לפני ומט של דניאל
סנה ל׳ כא דור הייט כרוהי׳ק וגילה מה שעחיר
ו ל ע ת י ד אני ניחן כנם חכמה ומחיה אחכם רניאל לקבוע וכואק וכיאה חמצא כרכרי ריר כס'
שני ונהחי רוחי כנם וחייהם יזה ^ קהלים מסדכרים שיהיו אחר ומן של דור כמה
רמז קרא והחכמה החיה כעליה והחכמה הכאה וכמה כמו שמפורש כרש״י ושאר מפר^ם על
ממקור העליון רוח ה' רוח חכמה החיה לעהיר החסלים .
בעליה של החכמה ]אשר נחן ,ה' נהמה שיהיו ו ה י ד ? כל מנקש ה' יצא מכאן שצריך ארם
נעלי חכמה . לטלטל עצמו לילך ללמוד .אע׳ג רהא
ה ו ר ע לצדיק ויושיף לקח מיכי כנח ויעל גפק׳ל מקרא רכל קדושיו כירך והם חוט לרגליו
^ עולוח מה שלא נצטיה אמר נח לא שדרשו אלו ח׳ח שמנחתין רגליהם מעיר לעיר
ציום לי הקכ׳ה להרכוח מן סטהורוח אלא כרי וממדינה למרינס ללמור סחם רמספר כשנחן יחר
לקקריכ מהם ,על דרך יה יפורש שם כמשלי סי' ננל חיוכן אך הכא דאמר וסיס כל מכקש הרי
ט׳ז כפסוק לכ חכם ישכיל פיהו ועל שפחיו יוסיף מי הוא שלא ינקש אח ס' ויורה רחיוכא רמיא
לקח והוא ריש לשאול לנח למה הלה הרכר עליו לו׳א מכאן שצייו •
כקרכנוח ולא כשכיל אכילה אך היה חכם דהכין 1ה י ה כצאת משה אל האסל יקומו• מכאן
רלא היתל לו כשר כאשי אמר לו האלקים אח'כ שצייך לעמוד לפני היקן והחכם ואב
לז״א לב חכם ישכיל פיהו רלא כא כפיו כשר אלא ומלך ויהא עימד ער שינסה ממט .האי ויהא
ועל שפחיו אמר דהוא ייסיף לקח זאת חיית עומר ער שינסה לא קאי לכלהו כ׳א לנשיא אך
העולה ולא להכצס לפיו ועולה כילה כליל ואין לזקן וחכם ואכ׳ר ער שיעכרו מננגר פניו כמנואר
חלק לכהנים ולא כשלמים רהכעלים אוכלים ; כטוש׳ע יו׳ד שי' רמ״ר ויש הפיס כר' אמיח מאג
כ״ד לחכם •
נ ל ט ל צדיקים שנהם מכיניהס ויהיו מחמשננין מ כ א ן אתה למר רכל העוסק נחירה פרנסחו
עליהם וכה״א ויהייג כל מחמודי עין ’ מן החורה וחחעשי ומצליח שנן אמרו
אפש׳ל רקרא לצדיקים מחמדי עין כענין האמור ליאושע וגו' ולא יוסיף עצכ עמה שלא יצטרך לילך
כאחאב עם מלךארם והיה כל מחמר עיניך רהיא למקים אחי אלא מחיך אהלו זימן לי הקכ״ה• הנה
ס׳ח ויובן עם מה שנחבחי כקוני כיך אח אכרהס ברור הזה כדי ליניח כילי האי ציינה רכה והיינו
ס׳מסעי רהח״ח יש לי יי! סי״ת והיפי היתי ליטול כמשה רנע׳ס שיהא לומר לשמיה ונקדישה וכטסרק
אוקו
אז מ ר ס׳ ףרןהל אכררום
תחן יופי • מת שפיישתי כהאי קיא כסס׳ק וסו״א אויוי הער שזציא ישי! 1יעי׳ש סהי׳ שנאממ בזה
ח׳א יומחק יוחי לפי המאמי סליה דקאמי סופך והיינו רימז סנא יהיו צריקים גמורים יחנמים
לדכי יבאחיך מאנין לא יבצר שנאה וקנאה מחמת גיולים רכל כך יכו עוניתיהם עי שלקה ה׳ה
סייושס אך כבן אמך דאין כיניהם שים השיש כדי להפיע מהומהיהם דיהיו מהמשכנין עליהם
כלל הוא על מגן לדכי אם לא יעבייה טיי ת לא כולם אלא מבםהם המוכהיים שנהם .
עבירת•
ה ת ח י ל להשיב להם בקול ים ואח האלף ושבע א ח המטיה שההא מאייה |על השלהן ה י
המאית • ניאס ילבך בא טעמו כניגינו כטכסין של מלכים עשה אוהה .לכאורה
בתל זיע שגי לרמוז שי הא ניכר לכל יאפי' סחישים הקשי דיה לא יכי! עמ׳ש לעיל ה' הציה בטהג
שמעו והוא דוגמא למאי יאיתא כי*ח יוח נפסיק שגעולם מלן כ׳ו עושה שלהן נוהן המנויה משמאלו
ושם האיש אלימלך יהלך |כהחכא מפני עניי עמו אכל ב׳ה נוהן המנויה מימינו של שלהן להודיעו
יתנחיכ פיסנט • ממס שעמד בו טעמו • שאינו צייו לאויה שלו אלא לזכותם להאיי להם לעוה׳ב
ד ח ל א שאמי יוד היככח אטש ליאשיני באט ע״כ ויש ליישכ יההיא על ההנהה נטשה מציה סיירי
באש וכמים וגו' ולפי׳״י ינא על נכון דאינו כמו מלן כ׳ו אך כעיקי להביא מנייה
מאי דקאמי כתי הבי אבוא כיחך כעילית אשלם לביסס״ק לעיני הכל עשוי כטכהיהי מלוכה לסירות
לך נייי אשי פצו שפחי וריבי פי כצי לי יסם ימלכותא יארעא כעין מלביתא ירקיעא כמנהגו
תקרכטת יתלמוי חייה ובתייחו יהגה כי חיים של עולם,על השלתן לא בשינוי מקים מימין לשמאל
למוצאהם למוציאם כפס . והוא כרוי : י
' צ ל א ישנו ככתיסם שלא יהיו משמשין מיטותיהן ו ה נ ה אנו רואים כמדרש היה יסמט ענין כל
ועפי׳י אפשר יאל כונה <ו היפי המניו השהית להיכן כיסמ׳ק ופעיית הנייקי'
מעשה כי׳א וי׳י וכי' יהיו מספ־ים ביצ״ס כל להוייעט דסוא מטעם זה גופיה ימעולס בימים
איתי הלילה עי שכאי חצמייהם יסגיע זמן ק׳ש אשתיי עיין כה' נהלת עזייאל ובהי״ה לתם סלסה
של שחיית יי ט לעשיח כמו זכי ליידוי ושאר ובית המלך וכאשי הבאתי ביישותי בס״י;•
דירים יסם יכי ליצ׳מ כן היו נעורים חיז לכת הש ל ת 1ר להם מטהס היה אומר משה קומה ה'
דנאהפו ככית אחת איש איש ממקומו כמו שהיה ויפוצו אויבין דאה כמס נהים נעשים
כגלות מציים ועיין כסי״ס חיים לראש . כאיק וככסנים הנושאים אותו ו ט' ויה ימי יוד
א ל א שהיה משה מצי על שלא נשתתף הוא במזמיי׳ קל*כ קומה ס׳ ויטט שאמי משה היה
עמס; כמלאכת המשכן לפי המפיש שם למטהתיך אל המטמה ואל הנמלה והנשים היה עם
ימשה היה כמו הנשיאים איך יתכן יסנשיאיס יהיה איון הקיש והייט אתה ואדון עוזץ בל' המאמר
להם חסור יו׳י ולמשה לא סית לו חסוי ואדיכס למה שהשכינה והתויס כקיבו ונסים ג'כ בכהטן
כעטי זה ניחן לכיוך אשי יקים הקמח תסשבן ילכשו צדק סטשאים ומסירו יינט כליים כשיר ועוד
וצ׳ל רהנשיאים לא נצטעיו כל כך כ״א על שלא נס כשאמי שלמה בעכיי יוד עכין יינ ק ושעיי'
יאמיו אך כולם הכיאו כיייזות יסנשיאי סע־ס ואמי עוד וחסידיו ינן יינט .הכפל על הפיות
דסית יאוי להטת מוקדמים נחעצלו ונשארו כלי,י אויכיו אלכיש כשת הפלשתים ז
תכיא אך משה נצטעי טוכא לשם שמים וצעד
של משה כפלי כפלים מסנשיאים עם היות כל ס׳ פקודי
הניכית לפניו וכייו וחשכ לי סם באים כולם
ולמחי אתן בתוכם ולא ימי לנשיאים לכך לא ב ג' כתיב מים שנא' יקוו סמים ובמשכן כתיב
נחסר ממט ומדוכה מיט דקיכל שבי על שנצטער ועשית כיור • מזה נוכל לתת סמן למ״ש
טובא כיתי שאת וספי יייק תיי ומני לקמן ׳ ר׳ סאי׳י הקיוש זיע׳א רטוב לטבול כמי מקוה
ועוד אפ*ל יבנשיאים כמוצאת ספה קיינן חסי כיום ג' ייועיל לתקון הכעס כי האי יומא יקא
יו׳ד ואיט ניכי הזילותא והוא כגט עפרון אן גיים מת מים סולטן למקום ננטן והסי כעס
כמשה יוכי אםחסי; מלכן וסעבי יעה מבשייד וטסי יומא טסי גברא
א ל ׳ ח בי יוסף כל ז' ימי סמלואים וט׳ י׳ דקידוש יו׳י כטור סייט יומיא יטנילס כמקום :
חנינא אומי ג׳ע י עיין לעיל ס' כי זכןסיה טסגיט׳ס ס*ת כע׳ס כס׳ש לפעמים זיע״א
תשא יסוא י' חייא בי יוסי ור' תייא סגחל ועוד ס י ד מכניסו סקב׳ס לשם כעל כיסו .וכזה
יש ליקיק כזה ישס נאמי וא׳ת ששכט ^י היו אסכים ניסלן מאי יתנן כמשנת חסידים
מסייעין אותו והיי לפי סמעשם יסכא לירא ס׳ד ועל כדחך אתס טצי דאיך יעלם על שכל ביציים
בזה מאחי יבולם עשו הכחנס מתחילה ולא בא עצמם יייגיש דסוא כעל כיסו אכל! לפ ’ז ניחא
מיים ואפי׳ כיי משה אלא מדאה לסעמייי והוא דמוחס כאותם שעס שאינו רוצה והוא כיאתמי
עומד מאליו מיכתיב ויקם משס את המשכן וסיכי לקמן מזה כיכיים האלם ויפורש מאי דקאסי אחז
קאמר סתם ולפי שיגע כו נקיא על שמו כיע״ש ילמס התטק כוכה כצאתו יהטנס על מה הוא
אלא י כי יייקינן שפיי הלשון עצמו הוא התשוכס כוכת אם הוא על שנוצר בעל כיסו או על
לזה ייגע כו להקימו וידא כי לא יכול לכן נקרא שמכהו סמלאן שישכח כל מס שיאה ומפיש יסוא
על שמו י ט א עצמו הקימו וכענין מ׳ש חשכ על שהניס אותו מקים ובא לנטה׳ז .
לעשות מטס ונאנס ולא עשאה נחשב לו כאילו {אלא אם יכית באחיך מאכל סופך ליכד מאחץ
עשאה ולא יגע לייק כמה שעמל בו לסקימו ; מאמך שנא׳ תשר גאסיך תיפר ככן אמך
וט
עט אזכור ס׳ פמודי אברהם
של היב מי ד ד בעל ה' הי המר ו׳ל ו^כשהיה ו ב ן כיום א' 1סקנ׳ס כי כיום הוסיכפי ע)יכם
במס־כת בעלי בתים באיוס בקודה והיה ת׳ח שם לטפי אפכם מכל חטאפיכם לפני ס׳ חטסרו
קטון ממנו היה מקיימו במתיקה וככניהתו חגם ועשו סמשכן כסייס וכשמחס .יה מכוון יפה
רבשאי מקימות סיס מקדים היב ^מ״ד כדי שיראו למ ’ש הסיס׳ עס־־ס כס׳ ד׳ו ס׳ אמי דהוקכע
הבעס׳ב הנטר יהיה עישה להת׳ח ההוא יאם ומן שמחסינו כחג הסיכיס כי יצאנו מייה־כ דאין
היה בשלחן היה תקדם לטציא מכיסי להת לו שמחס לארם כמו מחילס העיניס כיע׳ש לוה
והבעס״ב אשי היי שם וממני ידאו וכן יעפו• וס בא כשימעס שמועס טיכס כי כיום היה יכפר עליכם
בעל המאמ־להידיעט יא ת־ תע:ור שתהיה עוסק מכס וס ועשו המשכן כחרוס יכשמחה מסכשויה
בתייס ונמנית ועם הייתן ת׳ח וט תינק שתכיר טוכה מיוס׳כ רנסכעיו כל פשעיהם וכל חטאוסם
ת׳ח להקדימו לפניך כיי לנילי כפני אחייס וכן
העשת ותהנס אותם מנכסיך ביי שילמדו ממך וס אמי המלך ניחא יאמרו כל וס כמומור
לתת לי איש כמתנת ידו : שיי ליום סשכס רהיי אמיינן לעיל ^
א מ ר לסס בפביל הציה הואת באס עליכם כפיס וו ככייאס העילה כסיכ ויכל^ אלק^ם
שאוני יסטליניאל היה וישתיק סיס מעליכס וכמשכן כסיכ ויהי כייס כלוח משה כיע״ש וא כ
ר׳ש אומר לא קנלו סאנשיס מן יוגה לספילי לים דני כעסי מס טוב דכיום טובה סיס כטוב
והפילו גויצית ויטל סגויל על יונס מס עשי נטלו ואין וסבסיג אי :מעיבין שמחס בשמחה וטלה
הכליה ובו' .ניאס רר׳ש סכר כססיא רשנן בג ק חיא מצסח סיא יהא כסא חליא רקיום סעילם
רל׳ב הארמי סכני {פצעני ע'מ לפטור חייב וכטיי והעמרחו הוא ועפו לי מקיש וכאמור לעיל ס׳
ש׳ע ח״ע הי' את׳ן יעיין שמע אכיסם סי׳ פ׳ח ויקסל עי׳ש מס שכחכסי בס׳ר כי מן דין וההיא
ולכן לא קבלו סאנשיס מן יינה יאפי׳ רנחן ישית דאין מעיכין שמחס כשמחה הוא כשמחות הנאות
ואמר השיבה ראייל ומורה להוא כשטלו לו יהי מומן לזמן יאינן כקכיעיס הוס וחייי וכיוי .
דיה הוא במי שאומר ע*מ ה.ס אפ׳ה חייבים
לכך לא קבלו ממנו ישוב עם בני משפחתי של ך ' מ אומי יס׳י שתשיה שכינה כמעשס ידיכם
יונה יהיס לסס מטכס גדולה ועיי הטילי גורלות ישנו כטחן טעם לקוצר רעסי יען אמיו י
לניר בשל מי היעה ושוב נפיישבו דבאנו ל וחלו' יסש׳ר ע״ס נתן נפשי על המשכן לכן לו נאס
אי גודל קונס או לא ולא סמנו על הגירל עי וצו יאה שיכין אותם והיינו כמ׳ש לקמן ס׳ וואת
אחר שהטילו הכלים עשו ההבחנס נגיפי נרי הכיכס רלמשס יאויס הנדכה שיכין לישיאל על
לסטילי לים שיהיה הבירור מיניה יגיה : הייה דנתן נפשי על ישיאל כיע׳ש סכא נמי חטותא
רימה כדומס : ,
ו י י א מטובחו של ארם שימע סירוסין וגי-ו:ין
אצא מחין עינית שיש בירי שג׳ ונפש בי
תחטא ושמעס קול אלה .ומיה יויס במס שפסקו
ס׳ ויקר«^8
ביו׳ר סי׳ של׳ר רהשומע הוכיח ס׳ לבטלה או הקב׳ס כפס שנתתי לכם להיות מהללים
נשמע לשקר אי ש־ין ב-כס שא׳ן חייב לנריחו ומשכחים לשמי אתם מחיפים ומגדפים
ואס לא נידהו היא עצמי חייב נידוי יהויה גבי דנשבעים לשקי שנא׳ בל פעל ס׳ למענהו .היבריס
דש נו עון טאו מקיס שבא לגרי !ה וכן שה מגיעים למס שפסק מין בש׳ע ח'מ סי׳ ש׳ו נתן
ביו׳ר סי׳ ש'מ כשומע ברבח ה׳ רחייב לקרוע לאומנים לקקן וקלקלו וט׳ נתן צמי לצבע וסקדחתי
ולא על תינם כא לידי מידה וו לעשית קריעת יויס ו ט׳ וע׳ש כפלוגתא אי אומן קינה בשבת
כגרים אם לא רסאלקיס מצא את עין שיש לו בלי ועיק בס׳ שמנה לתמו ויתפיש נמי עם דן
ויגלו שמים עוט • שליח ששינה ממס שא׳ל בעה״ב עיין בת׳ סל׳ת
איי * הוליכני לשם ואני מציל איתן ואת נפשי סי' י׳ג מ׳ר וכס׳ סי סמר וחק :
סראט סותמת של אביהם סביט לבריית ואותו תעטר שתסיס עוסק בתויה ובמצות
לויתן וברת א׳־ל היי סצלחין מפיו של לויתן ו ט תרכק שתבבר ת׳ס ותסנס אותם
הראני וט׳ .נראה דונה בא לסרג בטענה עפ׳י מנבסין • פי' אדונינו ויב ני׳ו בס׳ ול״ח ^יסמכן
הדין ראתמי בב׳ק רקט׳ו ע׳ב גבי שטףנהדחמייו אהיייה לאעוקי מססיביים יכוון שסוא ס׳ת אין
וחמור חברו ראס אמר אציל את ^שלן יאחה טחן לו סייב לססויק ביד לומד סויה כי והו לבעלי
ליהן לו ועיין למור 0בסגה סי' ן5ןו tjp
כתים דאינן יורעין את סתויס ובבר עמדתי להכיית
דס׳ר ועור לו בחשו׳ מוי״ם סי׳ פ׳ו ראם אי כראיית ביודוס יאפי׳ ס׳ת גדל בתויס אם סנט
אפשר לחציל וס בלא וס רססוצאס לאמצע ובבנס׳ג ס' דש סיפק בידו להחויק ביר לומד תודה אק
שם סגס׳ט אות ט״ו ועיין בס׳ הספן חיים סי׳ לו מקום פטור עיין סויה וסיים מע' מ׳ ובספרו
י׳ב וכספיו ראה חייה ה׳ב ס' בלק וסנה יונס יאה סיים ס׳ שמות וכספ־ו צדקה חיים ולוה דרשי׳
נתחכם לי׳ בפירוש ואני מציל איתן יאת נסשי סמוטן שתסיס עיסק כפויה ובמטת ועב׳ו וכו
היינו בדן מחני' סט' רסתנס בפירוש יב ש רכשהיה תיגק שתבכי ת׳ח ותהנה אותם מנכסיו • ואנא
אוכל הלויתן לדג בי בא ומנו איתו יוה היה אוכל תלא בי המיא ניכל לפיש עי״ו במאי רנקטו
כל מה שבתוכו יהיא יונס הנביא והי׳ל ראי אפשי בסאי לישנא ול׳א כשאי רובתי לעשית פיקמטיא
להציל וס כלא יה וחויב הדג לשלם ליונה ועל כן לת׳ח ולסשיא בתו והוא בראמק ני המכוון היא
אמר יונס לדג הזיי הצלתיך מפיו של לויחן וא'5 אוסרה לת׳ת עשור וטא דכא ללמרט בדינו דה׳ת
תייב
40 מ
אזכור ס׳ ויר,רא אברהם
”1ח ר״א מתורה ראתם לא קבלתם התורה והם י חייכ אהה לשלם לי יסהשלומין הם ר&ראצי נא
רעי׳ו ליכא נ!ל דאני ה׳ שינא גיל ררל מהנא כל מה שנים והיג ראה שהרי; עם יונה וקיבל
גזל בהו כקיכטת כאמזי ,ככח התויה ועיין מ*ש עליו אה הרין ראין לו לנטות ימין ושמאל כיון
הרב קול שמואל ס׳ ויקרא דמ׳ו ע״ר ווה נעת רהיה תנאי מעיקיא ונפירישא אתמי .
מזמור כ׳ למה רגשו גיים ולאומים יזג -יק נ מו /לן הים מוע ש .וקורם זס א מי עמר הים
על ה' רהעביר נחלת מהם מת ןי־בניה • ר;תם י הרי זמני לאשמיענו רער איכיכותיו וער
• :ניהם ננתקה ונשליכה עניתימו עכיתית חהכ . טיכורו עמר ולא שתק לגמרי כ׳א ראו שיטי
דברתו כרית שסן הכניס ^להקכ״ה אהפ-ה tחק רהיה ניפוי ולא בזעש אן ככולו שתק לגמרי
ה׳ רהקרבניק נק׳ חוקים אמ־ אלי כ;י אחת ווה יהוא פשיט .
התי׳ סוא לירושת האר; ואתנה גייס נחלת-ך ו ד’ ה ע ל ו ת אותך לסעודה גרולה של צדיקים
ביהביא מוס׳ר מרא׳השם ועיר ועחה מלכים נראה רטנתו לומר לו ראיך *
השכילו רכל האמור בפרשת מלן הוא חי׳ החר לטענת יתכן רהנאכל יהזה שילט על המאכיל וכיון דרכים
למה אומר ארםאלא אמי הקכ׳ס לסטים אחסכנירע : האוכלים שולטים עלין להאכילן ואני כבצצעמהם
כ ״ ט ת ה א מקייב לפני תהיה כארה׳ר שלא תין תובל להאבילני עתה עם כדג שאני שיוו
יהא גזיל שהוא סיה יחידי בעולם כך כתוט ומ'ש רכיח מהלן כ' ימים אפשר ריצה
אתת לא תתיס גוזל לבייית למה כי אני ה׳ שינא הקכ׳ה להיאית ליונה מה שיאית לספינה שהיתה
גזל בעולה וכןאיתא עו׳ש אחז ניאה ראע׳ג רלאו רחוקה כ׳ ימים ונתקרכה ועי׳ו טעית בדעתן
כקיבטת לכר אזמר רחמנא על הנול אלא בכל להבנס ולברוח ממני נגר יה תראה רסרג כרש
רכי שבעילם הנה בא לחדש רכקיבנות איכא מלפניך מהלך ימים והכל מאת ח' היתה זאת י‘
רישור מוסיף יתר שאת מלולב הג ולינעשה קטגור
ומכריז יגנוב הוא איחו באומים ו״ל והוא נת״ש ן »ן י ן לירוש׳ ומלו כשי ערלתם ‘ נר׳ רמסתמא
הרב נח׳ב כמצות הקיכניח רחרס נ:יא ממקום נתפיסם כעולם וירעו הם יסיפי יונת *
סמזבח יתבהמות משם ויש טענה מקומץ עפי רעל שהיאם ללויתן הוקמו של אביתם תכיית מילה
גוול ואשי חטא מן הקיש ישלם יעש ב ונמצא ברח הלויתן וניצול ■ כיאותם רנל כן גדלה מע'
רהקיכנית באים לקיים והשיב את הגולה איו יתכן המילה אז תכף מלו ענמן וכן מה שנדרו כל איש
ריהיה מקייב מן הגזל דביכר עצמי שהיא בא מהם היה ממה שראו דיונה תיתת הצלתו על
לתקן ריקלקל יותר ובענק שאמרו מי שאכל שום שאמר אשי נדרתי אש'.מם רכל אשי יצא מפיו יעשה
יחיור וכו' כרין מי שאכל ולא כרך ולזה בא הקכ״ה ולפי מה שראו כיונה עשו הם ג'כ נ
להותיר אזתית יקירת ראיכא כיה רמיסיף על
חטאתו פשע לא יאכה ה׳ סלית על מקיבן שתכיח
לכפר דסניגויו קטיגויו ותיאיה לזה ארה׳ר רלא
ס׳ צו
הי׳ל ממי לגזול הקריב קרבן משוס לקיים והשיב א׳ל * הקכ׳ת מה אתם מכקש שאקכל קרבן מן
את הגזלה אשר גזל מקומץ עפר גזול ולא היה האומות אין אתה יכול שבועה היא מאת
בו ספק גול כך אתס תהיה במוסו דאני מ׳ כני ישי bכרית עולם שאיני מקבל קרבן !1א מיש׳
שונא גזל מקומן עפי גזול ממה שאתה רואה והאומית מהו כן שישראל מקיבין ומקטיין א׳ל
כעולה שציויתי לך להקריב לסשיב את הנזלת הקב׳ם זאת הוית מעולת ומי ^את עולת מן
ומהקרכת סעולה תוכיח רה׳ שונא גיל ואיך יתכן סמרבר ומשם עלה אל סאלתים ר׳א קיימו מ׳ש
בעולם רתביא נטלה גזולה מאחרים ; למעלה והשיב את הגילה אני ם' שונא גיל כעולה
המאמר הזם מכריז ואומי בכל אשר דבר הרה
א ד 0מישראל עני שיש לו ה' בנים או וי׳ו שא׳י ס׳ ויקרא רהקרכטת מנח ואין סיהיק את
והוא טטל ביבי אחד וסן יושביו טלם ■ האומות מהקרכטק ומם לישיאל רוקא ראיכא משום
ואובלין ושוקין אוקו הכיכר ואין שבעין ממס שהן לא תיהוי כאעטרי אססנתא וסתי' לזה רישראל
איכלין ומביכין וסכתוכ אומר ואכלת ושבעת וברכת קבלו הקורס והי׳ל ת*ח ומ ס ליכא ליקא רגזל
אף אני אשא לסם פנים ישא ס׳ פניו אליו יישם בקיבנוק ע׳י סתורה כמ׳ש מסיש׳ף^רהו׳ל מציל
לן שלום .נראס לע׳ר לי׳■ עם עוב־א ראותו מין מזוטו של ים יע׳ש ומוס׳ר מיא׳ס ח׳א בדרוש ב'
רשאל לריב׳ק טענת אח׳ר והשיב לו על בנין לשס׳׳ג י׳ ק ע' כ הוסיף לתר; ^יאט כנים ואוס׳ע
כשמסיכים על השלחן ראמי המין סזכיתט צמתי עכרים ולא נשאר חקייס יע׳ש .אמור מעתה
דלא זזו משם ער שמכין זא׳ז כל אחר מביו רזה טנ ת סמאמרדקורם זס מכיא מקיא על
לאלו׳ס אחר ומסיבה זו נעשה מחלקת ביניהן למי פקגם רנא ירמס לס' כבט אלים יישר' מם כני סאלסים
מכרכין כיע׳ש ותשקא נימא למאי רקמן והוא לכן אמר לבלעם מס אתס מבקש שאקבל קיכן
רלא ללמד על עצמי יצא רמברכין שלא .בשביעת מן סאומוק אין אתה יטל רהרי אתם עכרים כ׳א
רזה יעשהו יחיד סמכרן לננצמו לעשוק לפמשי״ה מכני ישראל רסם בחי' בנים וכרית עילם כיני וכין
רס' יתכין צוס ושנעת והוא מברן אעפ״י שאיט בני ישי^ רהם בני ואוס׳ע רלא ירעו מיה טוענים
שנע אן החי׳ היא בה או וי׳ו בניס רבולס יסכימו מה הוא כך שישיאל מקיכין ומקטרין ולא אנחנו
ראף כלתי שביעה ריכיכי יחי; נם אחר שיסרב זה מפן הרין רלא תיהוי באעבורי אחסנקא ומשיב
לו׳ כיין רלא שבעתי איני מביו ימסכימיס כולם הקכ׳ה שלא לביישם רהם עברים תי' אחרינא זאת
לרעת אקר לברן על כיכי.אחר ולהיוק מברכים קורתסשל׳מי ואת עולה ומשה עלה אל האלהים רקכלו
ברנה
אזבוד ם׳ צו אברהס
כניך אלא כוגיך וי"ג כרגש כניך יט שלום כסליו כיבה בנישס אסר לאל אהד ונולי האי איו לא
שלוה כארמניתיך וארמון על משפטו ישנ למען ישא פנים להם ראילו כנניו של אוקו רשע שנעו
כיס ה׳א רהת״ת ע'י שלומרים כצוית הבנין הרכס ונכאים לכרך מפצעין אס מוס; ועישין
וכמשפט בניינו הו־ל דעפוקים בפועל כבנין הכית קטטה לכרך כל א׳ לאלוה אסי ומזה ניני ההפרש
גרול המכריל כי[ ישראל לעמים נמס מיני הכרלית
ותפלות בנגד תמירין תקנום וט׳ וסשלית לכן ישא ס' פניו אליך יען וישם לך שלום רנלם
אטת תקמם י הכא משמע והאבות כשלום וכאסדוס לכרך כלסי שכיעה ולכרך כלה
אעיקרא הם תקטם כנגד תמידין דעתידין להיות לאל אסר יסיר ומיוסר לאלקינו כי אין זולסו • ונראה
ואילו כתלמודא ככיכית דנ״ו ע״ב מתניא כפלוגתא לומר רכונס אומרו ואין שכעין מסה שהן אוכלי[
דמ׳ד בנגר תמירין לא ה׳ל דאכית תקנים וכן לרמוז למ׳ש כווס׳ק P׳ סיימת פסס ר׳ מייא ואמי
צה?ך! ראפי׳ לא אכיל כ"נ אלא כייס וישוי ליה לההוא
מיכלא עיקיא רמינליה ש:עה אק'י דנסיג וסשכיע
ס׳ יעמיגי לבל סי רצין אכילה לא כתיב אלא רצון ההוא רעיא
רשוי לסהוא מיכלא שכעס אקרי ואפי׳ רליס קמיה
« ־ ף יאווה הלוי נ׳ר שלים כל׳ עברי שמו יין רכ'נ אלא ההיא זעיר כנייס ילא יסיר האר^עיסא
יכל׳ ארמי סמר חמ׳ר בנימןי׳ רמ׳ח רשכעס שוי עליה רצון כסיכ ולא אכילס ע׳כלזא
כנגר רמ״ח אכרים ונו׳ .יחכן לומר דביוון ררך ואין שכיעין ממה שהן אונלין אלא שניעין לפי
מליצה ורמז לו׳ כך והוא במ׳ש בזוה׳ק דהיין ניתן הרכין ולא מאכילה מועטת שהיה לפניהם•
ללייס דכנני לארמא קלא והוא היה לוי ורורש
לעצמי ילמשפמתו רריקא דינניא ר&ת״ח הלויס ןאע) ”£י שכתיג כסירה מלסמות אן« המלסמוק
רהוא לכבוד ה׳ והטיב מעט לא יין היכה רזי לשים שלים נכסנו • יאפשי רזה רמי ^
שיתה הרבה מגינה ועושה מחלוקת לנך ימי בשם כאיתה פרשה ע!.מה על כן יאמר גש' מלחמית
אמו רנקיא שלום דיי׳ן יצא סי׳ד ס׳ לירחיו בלי ה׳ את יהג כפיפה כלי׳ סמלסמית שנתיכ כשפר
עכרי דדך העניה ראינו שיחה ני,מידית ני אס סיף סיף הכל שלים לאהכה ואסיה שלים יריעות ;
לכמדו ית׳ לקיישה והבדלסא ור׳ טהית נפסת
יפעירת מציה היא שלום דאינו גורס מרינה כ.ל ו כ מ ה תניקיס מתרצעין ללסיר רכר שלא היה
אבל בל׳ אימי דהיא עישה ימאות עם קיין לשהיהו כסייס .הא שסיע לי רכאי להיריע
היכה ולהנאת החומי לאימא קלא לחולין ולעכייה סלתא אגב אירסיס קמ״ל רלא יסישל המלמד
.נקיא תמר דהוא מנתו לחומי' להנריא גוף הנגיף לחלמירו מקרא מללמד צי נל הפרשה של ספיר
ולאימא קלא לשייר שייי נב״ם יע ומי שעושה כילה אם היא כלי מקנל ולא על סציס ני יהי
רמאיק כקילו ני.קרש לטל .ומוכות לסונה : כסיף הפרשה יכשילך אס׳ג למלמד אמי כיי[ שריאה
רכקי כאותה פיסה לא יהיכ יעיץה אם ידע התניק
י א׳ ל והיי נתיב יהיה כייס ההוא אשר נלברח מראשה וע׳ק יא*ט מלימרו ונשאר כמי סציועכד
>ריש׳ א־ל אף היא אינה של ציה .צייד וסציו כ׳ס ועיין כמאמר דלקמן כס' שופטים i
לדעת אמאי לא ש; 1לי מקיא רס׳ שיפטים והיה!
האיש אשי לא ישמע אנכי אדרוש מעמי ומקרא >א*רת והא פתיכ וקמוגק ס׳ יביט זה מראם
רירמיה הי׳ י׳ו והיה בערער בערנח ולא יראה אסירים .,צריו כיאור אמאי לא פריך
וט׳ ושם שיי ך׳ והיה האיש ההיא כערים אשר הפך ׳מקרא וריכי ס׳ אל משה פנים אל פנים ומקרא
ה׳ ואולי היבא דאפשי לקרא לרבר בלתי שיאמר פנים נפרם רכר ס' עמכם ואין ל» עסק כנפתרות
והיה סיא דררשינן הני אבן כמקים רלא אפשר כרי ליישב•
>לתי לומר לשון והיה רמיביח הלשין או לא ^-י יש ■חיוג כאדם לסת כל ממוט ללמוד ידרס
דישיג; ; יי לעצמו ולבניו • בזה ראוי לסכין רסן אמת
רססיא רהמבזכז אל •יטפז יותר מסומש כאושא
ס׳ תזריע הסקיט אמר ססרכן כמ׳ש הרב יצמיות רכש אך
מרינא הקא במל׳ת שלא לעטר סוא רקי״ל ריסן
א ל א כיאי ואני מלמדך .אין הפק דבודאי איש אס כל הון כיסו אכן כמ׳ע אין לו סיוג לסת
לא היתה להייא־ כ״א ללמדו סכמה אם גל ממוכו והכא סוא מ״ע עיק כס׳ מוצל מאש
היא נגע אי לא דלטמא ולטהר היה עפ״י הכהן שבס׳ אש ית פי׳ מ׳ה ועיין כס׳ בניי סיים מע'
ההיראס ילירע הנגע אפי׳ ישיאל כדאתמר להדיח .מם אוח קי׳ט וצ׳ל רזו שאני רס׳ת בנגר כלם
כתיב ק״ז יפשיט לכל מכין עם תלמיד . וכדי שירע סמל׳ת שלא לעמר על pצויכין תלמוד
ו ר ו ג ז ה איוה מנה ראויה לבא על פיעה ׳ולכך סייגו לתה כל ממונו ירמיתו תירה כפרשת
ומביאה עליו נראה דהבונה יהגה !שמע וככל מארך והיו סוכרים האלה אשר אנכי
רעפ׳י ה׳ היה המכה היה רואה משה כמטה ■מצוך היום על לבכך ושננתם לכניך ורבית בם
סימן לאותה מבס אשר אמר ה׳ רראייה לבא .וכרי ללנטר אסה וללמד לבניך הניע לך המיוב
רהמטה היה מראה לי המכה שעתידה לבא וככל מאדך :
באשר אתר ח' ומטאה עציו אח־ הסי׳ של המטה מעלה עליהם באילו עוסקים כטין הכיס
ולפ״ו הנה נכון מאמר סנא רכ״א א׳ת
א:ל
אזכור ס׳ תזריע אברהם
ועיין כשיף ספי חיים . ? V tטילא׳ל^תן אתה כידי מיי ויש5ש סכרוכ
ב א ל ת ה שעס ירר מלאך כרמית שלמה וישב את ירו מכיטת לכרוכים יישא וית; אל
על ^כסאו וסיס שלמה מתייר על תפגי לכוש סכרים ייקת ויצא יאר׳י כשם רשב׳י
הפתסים ככל כ”כ וכ'מ כייושלם .והכי איתא אלמלא לא נצטגו סגתלים מידי של כיוכ לירו של
כס ריש רות רירי מלאך וישב על כסאו אך כגג״ן גכריאל לא נשתייר י ט׳ .ני א ס שסדכרים נוטים
יס׳ח דבואי יהיה אשמדאי מלך השייס ועי"ש שנים .שהמיתו את הכהמס כאחר אי שכרו
למוהיש״א וכסנהררין לר״ק ; את חכצים כאסד וכיק תמשה שישכו על הספסל
חנחנקקה הכהינ׳ כיי אהי; עיין לעיל יסתיפר «ר וכא אתי והשלימו יכ pמסר שורו
ס' שמיני מה שפי' היכ המפיש שם לס׳ כט ארם רנטיתי ירי ברינים אצו כקונ' שמע
ועוי לו שם אחי וה מה שתוי לפרש ומה שפי' אכרסם סי' ט' ועל וס כא ,רשכ׳י יחרית לן רלא
כאן הרואה ייאס יסכל הולך לכונס אחת יפשוט . תעלה על דעתן רסמצאס יאת שעשה גכייאל
טיס לפטור עצמו מסנויקים כיין וה יכיל ווה יכול
לל^^יא שמשתחוה השמש לפני יוסף שני ובנס או לרמות לרינים אלו שאמיט אלא לא כיוין
השמש והירח • לפי האמור לעיל אפיטויא ריייה אצא כייין יוקא להצלה ישראל
נפישה וו יהארם תשמישו של הקכ״ה והמארית דאצמלא לא נצטנט סיר סכיוכער שנתנם ליד
תחמישן של כריות א'כ הארס היא האיש הישראלי ■גכייאל סיס תרכן עולם וכעכוי 1את היא מס
העוכי את ה' הוא ייתר גיול ועל מונח והסמך שעשה וה ולא סיתס כינתי להציל את עצמו
יאושע ליכי כואת אל השמש והירח וכל חיליה מ ט ענ ה ותביעהרסויק כירם ועיין לקמן כס/אמר
הוא ימויעא ריוסף קא אתי ככתוכ כתורה . ‘ המאמר סוה .
א י ן שמו של הקכ׳ס מכי על הי ע ה וכוי ווה
ארז ^׳ ק ראה היאך הקב״ס חס על נכסיהן י מו כמומור כ׳ג מלא פניהם קלון ויכקשו י
י של ישיאל שכן כתיב אש• יולר ככקרן שמך ה׳ כלו' י ע ה תכא עליהם שיעור רלא יכנס
ממס שהן מולייית אתה ישאי לסקייכ .ויה רמו1 שמו עליו ויכקשו שמל ס' איה ס׳ לפי טיל שיעור
כתחילת פרשת סקרכנות רלא אמר מנקי ומצאן הרעה שתמלא פניהם קלק מלא וגיוש ריכושו
תקייכו אצא מן הכקר וסן חנאן רמשמע היונא ויתפרו ויאבדו וירעו כי אחה שמך ס " לכך אומרו
מן הנקר ומן הצאן תקריכו את קרכנכם ולא הכקר לכרך י׳ל יסוא לכרו ולא יתערב שנט עם סרעס
וצאן עצמן כ׳אמסטלרים מסן : סיכיא עליהם .
בסיד
גתנ הרב מס׳ר גס' סה׳ג ש'כ מע׳ס׳ איסח' יהיא אליהו סנכיאיניר לטיפילא כמ״שהדכהרר ההרייו
א פר ק
שמהם גמלה שני כס אמר לסייס יט׳ ניאו ושמתו ^ צו פ ה לטיב יאיט טפס לרע • הרב הגתל
עמי שמחה גחלס יט׳ :הא שמיע לי רכעת שאט סיד׳א ז׳ל כספר יבש לפי
אומרים כהס׳ס ימן שמסהיט שיכיין אדם על »ערכת כ׳ אית ח' סכיא יס מהזיס׳ק ישכן הביא
שמחתי של הקכ׳ה רשמי ממט כמי שאט שמחים שהקשו על ■היכ פרשת ררכים סייסיס ומס
על מסילה סנניטתככתיכ כה׳ר׳ז ס׳ אמר ויה דמו כן סי'מ רנידין על שם סיפי ים מאי שגא
טד טשמהי כך יייעי שמך דהקב״ם שמת יאט >עם טיסף דדט אותו על סס שעסיי ירכעם לצאת
שמחים על מחילת העינית .ומריש היה אמינא ממט.רזה סוא הפך מטן ישמעאל יעי״ם כסס תי׳
רסטעם שאסרו יבמקים שכע׳ת עימטם אפי' וכמאמר שלפניט נכין למס האריך כל' ט׳ דכר
צ׳ג אינן יכילק לממיר משים רשמתה גרילה כזאת וסיפט הים ייי כאפת יציפס לטיכס וממילא
מכעלי תשיכס לא יגיע מהצדיקים שאינן חיטאין משמט דלא לרעה יכן לספל ייתכן ט' כמ׳ש היב
ותהי מטיהי ראיגן כתיב משמת את המקים כמו מיסי־ש׳י י״ל בתא דין סקפ׳ס באשי היא שס
כעלי השיכס אלא ריש לרחית ליס דתצדיקיס והיא שלא לסיע לו אך להטיב עמו כילי האי
סקכ׳ס שמח ככל יום ממעשיהם הטיכים יהיא איני עושה בשביל באשר היא שם שלא הטא עדיין
ייתי כפלי כפלים מהשמחה גרילה היאה של כעל׳ת גיע׳ש יהשחא אל טנס יו אמר טפס לטיכס כקיס
וכשגם כחיטא ניחן צער למעלה ימכניד גרפיהי סשס יאיט טפה דהיינו כשב יא׳ה לא טפה לא
דשכינתא ולשמחה מה יי עישס ,של החשיכה נגד לסיע ילא להטיכ t
העצכין שהכעית את כוראי כמס פעמים אלא. יי כלכי אלא כשעה שהיא מיתצלעיטהיהם ולא
ראם תיא התשי׳ מאתכה היי תעיטת נתפנין של ישראל אין סתעצכ אל לכי אלא שמס
ליניוק
אזכור ס׳ א׳ר אנרר!ם ן
שמנין טונים י ט ט pנמשלו לשמן נתית למאור לוכיית ואו 6מפ o'rpoכאילו »פ 0מצוס כפועל
ושחקין שוא משכני אתייך טוצה הניאני שמלך pouvכל סעצטן » eucל ירן נס אלס תפנסנס
הדריו כהאי לישנא יון לסירי שטי' שגס רהיטיין יא'כ עריין וטלק אט לו' רגרלס מע' נעלו תשו׳
מיצין כקיננית יית ניחית ליית שמנין עכ׳י יפה »תצרוגןי 0נמוריס גת מפאת סשמתס ששמת
ת׳ת ייחי שיא שטיה רמיצא קיית ייס כטט סקכ״ס יתאמת שאין אתט יורע כתרי כנשי
וננשמט ושתויה שיא ’יתי מסק־־כנית פאומים ררממנא ואין אט כראים כרי לסכיוע •
י׳ל :
פרק ב
פרק ז
כתפלת ער & כ אן -אמרו אל יענטר ארם
יףף מלאן משמי מיום ישיג את גר שטיה שיאמר תלכת א' אי מתיק
ואת ר' כטו של ריר ואח סיקניס• הלא אמר .כתב תיב ישוגטת יעקכ וכן איתא
יש נענין ששנאתי למעלה רששס מויש עליו לשון נביטת אין ppipלתתפלל אלא מתיך שלכת
גירו אילנא וכלפי יש כאיי את שטיה רגר כן פתיקס וזתיא תט לת ככור יי תיית ואת׳כ
יעקכ גר גמר עיטט ישיא יטר עקב ריייק לי׳ השתטו עכ״ל וכמטו מינית רמי אין ות עניו לסשיא
יסיא ראינו כמי גר הטיס רהיט איט ישיא יטיג רכיטת ישתם תוא כאס תיש לומר שלא יתפלל
לאתיים וששש יויש יסיא יסייג ולא יסיט איתי כלתי פתק שלכת שמא יטיירט נתפילתי ולא אתי
וככטכ כר'ש<א' שי' ש' ובעטיו ניתן נחתום גד ללנטר שלכת קורס תפילת ריהוא עלש
עמ מקלט ככטכ כיאושע ט׳ כ'כ יען שמא קא שמאמר שלעניט ויגיד עליו ינט רפשיק לא שיוכר
גייס לעניו יש : שתם נכיטת ריש נקטי שנא למי שאיט יורע
א כ ל הקנ״ש משמי קנאה ונקמה כלט לעטת הלכה ריקיא ששוק וכפר שירו כימייית מלתא
משפט בישעי טיס כ׳ כמי ששם כלס רטיש לכל גפש ארס מישיאל אתר שכס וא' תס
קנאו ונקט כסן כישראל כמי כן סקכ׳ש נתקנא ינס על לימור שתשליס קורם תשלש שפט יננן
ונתנקם כפיעש וככל מתנט .ניאש ייצש ליישב מיין לשרב אליש רנה ונשתיתת ש' שכתוב לתייס :
רסגם רגיית הגליות מאט יתכין שם לא כיוט
לעשית גייתו כ׳א ללטס נקם יעל מש שכיוט פרק ג
לרגנש שנש שקכ׳ש עושה כשם משפט לפי מש
שפיוט ליעש וכשגס ששית כטשפת אני קצפתי טמא פמקונט ועל טסוי כמקומו • עוון
מעט ועיין כש' כרכת מל׳ית ת'נ כרחש לחדש וטנטת ועקב מס שט' וניאש יטק וכל' *
איד מנין יש יאט לפיס יינא יחיו ט ט כתט שיש תמצא לקמן פ׳ו וקוף ט״ג וטין לסגאון ור'ן
כיש רלא תקוה ול׳ת את כט עמיר . וכא״ר ואט אמיט כתשוו דכא לימת לששיא רעעו
י °ד מיט כינים שכיא שקכ׳ש טל סמצרים . ארס לנט תתן וכץצא ונעגט ,כטס כטת אשל
ובילקוט מטים סקטנס ככיצת תיעול יכדומש ריס נמומאס וטסיס רלשי שמטם שטא
שגיילש ככיצש של אות .ולפי יש סא נמי שמך יגייס שלא יטס טמא ויסיס טטי ויט שעיטו
לאטל נצים כליל פשת יני לנש ומש טוב לשכיא מס בק'ש כנטמא כל שקסל רטימאש.שיטה או
נשלתן מלכד ניצת טנטל נס ניצה של אות לט רתויש כצטר :
שיח משגת ככל דכי לעטת כמו יכי לרם ככל 1כ מ ה גייס יעכרים שניטשט עליתם .יש לא
טכא דמצינן לעטת יני עכחק לפישם נפלאות יטן עם ששיכיים ישעיב יה עט
ששי׳ת • העגל אי טאמי רלא שתית עלמא ושת כטכס
גריס שגעט מלב ומנפש ולנס עס ש'■
פרק ח
פרק ה
יתגאה הארס מי׳ת ולא יתגיה ע 4ק
פ ”א עיטק איט ק העולם ונילקוגו ^ כ ל אסר טתטן לו מאור פנים נתויש טס
גייס לא יהנש ולא יתגאה .והב׳ גיד' אמיטונן לו • וטיט מה סריט פמד׳י שיר
כמפו׳כטס׳ כטיוצםלשט׳מסלו שלא נביאיטא נשא יאי ש' שטואלין■ נטרש ונא שכא לסרס רליב
כשהוא להתיישר ולקנטר ושייט שלא יתגרה .יתק תינו ולמעט תמטטו רלפי טעט שתויה יטה
במשנת תטריס רכל הנשנה מר׳ת מטל תייו ען טיו שלו את המאוי שגייל ואת שמאוי שקטק
שעילס ושפיי אמי שמא נניקיק אוט מן שקלם ומיק כה' יליח ס״א ר״א יננ’פ מטון יפש למאמר
או מטס נשנש או מטס לקעור רנש לו סלא המצב לפנינו • יתמצא לקק נשא׳י פי׳ב ענין
נניא; רמאיי שפנים לעוסקים בט' דלכל תר כפום טליה
ע׳ש פאחכש .
פרקט
פרק ו
ד,ין נעשים יי׳ש לאממן .טאש רפיונו כיה
לו' שה' תי' סנאמח כענין מ׳ש הפויש לסררי ר׳ת ומט ש'שו pטיסק • ויש !ץץ
ממיטת מיד מית ופי׳ כיש כי כל שאיש אט שלן רטו נפטק עצמי סשטא לררשש לרית
אסח
פכ£ אזכור ס־ א׳י אברו׳ום
ירע ערך התירס ולומריה ישפר קדמי להתויא ראית אפרי כעל פעור סשמירו היוחו יחיד אך ואהם
כיה ריכותא טפי כמ׳ש רי׳ל אם כקשת לעשות הרכים ליכא חששא ועוד שניח יהחשו' מלב ומנפש
צדקה עשה אותה עם עמלי תורה והיא דכסתם הדכקים כה׳א וכיה חיים כלכם כיע׳ש :דכריהם
צדקה אשכחן ריוכה הארם להיות לו רין רכים עיין כל שא״י והנא סוא יה נמי רלא תקשי איו
כמו שהכיא אדון עיוינו כסו׳ס עתרת החיים וכס' חיו אח'כ ועשו מלחמה ליס ימי רסם רכים דהיו
נפש כל חי היכא רהיא עם ת׳ח דמעלנא חית ע' נפש ועור דסיו יד׳ש לאמיתן ישנו ככל לכ
ליה טפי ואת היותלת היתה עליו לשלשת היכא וככל נפש וככה׳ג יוכין לחיי אריכי•
רהוא עושה צרקה עם ת׳ח והוא שכט דהא H Dת׳ל הלא ציוה ל אלא כך אמרה לו כתוב
המעלה שיש לו רין רכים היינו רתפילת יחיר כהויה ודרשו השופטים היטב ומס עניו
מסיכנת מפני המקטרגים של מעלה ואילו חפילת שכתוב אחריו כי חצא למלחמה לא תירא מסם כי
צמר סן אל ככיר לא ימאס והיי באוהב את שכניו ה׳א עמן ופי' הרב ישועית יעקב על כן גם
עליו הכתוכ אומר אי תקרא יה' יענה השוע אתה לא תירא כי אני שופטת את ישראל .ק^אי
ויאמר הנני ועיין לקמן פי״ך ריפרנס את כני מימרא של 'דכורס הוככ הולן למ״ש מיהרימ׳ט
שטנתו וסו׳ל כמעלת נכיר רנעשת כחפלתו ואין וסיב תנא כל פישה דרכים ומוה׳ר פני מכין
לו מקטרגים למעלה כמו תפלת יחיר והשתא כל כדיוש אשי כתו' ח׳א ואדונינו ורב נר׳ו כס'
יה עכר ורמי המאמר סליה רמי שיש לו ח׳ס ראה חיים ח׳א ה' יתרו כמאמרם הגיע לפרשת
כשטנתו דקורא ושונה לש"ש וין איתי ומפרנסו דרכים נינול מכולן רמאן רמהיק שמעתתא אליכא
ומכצכלו נקט ג' לשונות יכנלל פינסת הוא דהלכתא יוכה לנצח כמלחמה ויויה יהוא מיוחס
מלכוש ולא ריי רמאכילו ומשקהי דהיינו ין אותו והן הן סרכרים שאמיה רכויה לכרק וכיאיה לו
אלא ומפינסי להלבישו ולא עור אלא ומכלכלו ריש יותר לו'דלא יאמיו כו כיד אשה וכו'יען אני
לו כנים וסמוכים על שלחנו ואינו אומי יה השופטת ויתלו ראני נצחתי המלחמה על היותי
הכעה׳כ מסתייה לסת׳ח ואשהו והילדים רמוטלים סיפטת הגם דיתיו עמדי שאר אנשים רמסתמיא
עליו אך הכנים מגודלים כנעוריהם רילכו לאומנות זיין שק דין אמת לאמיתו הרי מסיק שמעתתא
ויפרנקו עצמן ומה לי ליתן גם כעד כניו דיכולים אליבא דסלכתא וכטוח הוא יינצח כמלחמה .
לילך לעסקהם אלא אינו מרקרק ולכך אמר ולאשתו
וכגיו אפי' הגדולים רלא קפיר ביס כי רכו אוכליו ן!^ין לך אשה כשיה כשנים אלא אשת שהיא
וכולי האי שעושה הא ודאי יאמר עליו פרה עושס ינון כעלה • מיכח מכאן רעל '
כשלים נפשי מקרב לי שלא יהיו מקטרגים עלי עשותס רצ pכעלה יכתה שתעשה תשועה גדולה
כתפילתי אל ס' יען כי כרכים היו עמרי רין הרכים לנצח כמלחמה להיוג את היהיא,ואילו ואפשר לרמוו
טו עמד/דאין תפלתש נמאסת רהן אל ככיר לא ימאס וס כמזמור מ׳ס חגיר חרכך וט' חיצך שנונים
ותפילתי נשמעת אי מצר הצדקה עצמה ררין רכים נסעים תחתיו יפלו וט' שמעי כת וראי והטי
יש לי ומכ׳ש עם ת׳ח ואי מצר האוהב את שכניו איניך כי הוא ארונין וסשתחוי לו יתיכה לנצח
רעליו הכתוב אומר אי תקרא וה' יענה תשיע מלחמה ולעשות תשועה כישראל וכי תימא השתא
ויאמר הנני דמעלת תפילת הצכוי ועמדי יש לי דאתית לסכי ראשה העושה רצין כעלה דמכירו כיהוא
חשיכיח רכים הגם דאני יחיר . ארק להומשתחוה ^ דאין הסקדעושה רצון כעלה
ותצאנה כל הנשים העושות ר^ן כעלה למלחמה
פ ר ק יא דודאי ינצחו וכאותה העיר כאלכסנדרוה מוקתן לזא
גל ככודס כת מלך פנימה ולא יתכן לנשים לצאת
*7א נתתי לאלו א׳י אלא כדי שיקיאו וישנו למלחמה ושאני רטרה ויעל רסיס כהכרח היכר
ויעסקו כתורה כל ענין כימנו נראה והנה סחיתש כיעל הוא רחידשו לט רכסה יודע
דהיינו כמו שתקן משה לישראל שיהיו דוישין סלטת רהיא כשיה אס לא רעושס רצון כעלה וניחיי אנן
חג כחג הלכות עצרת כעצרת וצריך נ' שיקראו הדכי הראשון לעשות רצון כעלה קמא קמא שלא
כס״ת וישנו המשניות ר׳ס וסיכה ויומא ומגילה קמעול מעל בבעלה שלא תודוג לאחר והרי על
ופסחיס וכיוצא וגס כהלכות כדיניהם ועיין למוה׳ר ינידוגס להיהרס ו' כעילות וליאת יקרא אשס
אות לישועה מ׳ש כיס ויה רמי קרא אלה מועדי העושה רצון בעלה אפי' דבא עליה היסרא והוא
ה* מקראי קרש ל' קריאה וצריך אשר תקראו החידוש דלא נמצא כוה :
אותם במועדם דסייט כימנן .
פרק יוד
פרק יב
מי שיש ת׳ח כשטנתו ויודע ט שהוא קורא
ע ף שהיו יוצאים נערים קטנים ות״ח ניאס י ושונה לש׳ש וטא ,ין אותו ומפי־נהו ומכלכלו
רמכאן סמכו רכעציית גשמים מאספים * ולאשתו וכניו עליו טא אומר פדה כשלום נפשי
למלמרים ולתשכ׳ר להתפלל אל ס׳ ותפלתם מהרה מקרב לי כי ברכים היו עמרי הלא תראה למוס׳ר
כאהכה תקוכל כרצון דהן הכל שאין כהן חטא . מסיד שככטנס כס' שכט סוהר רחב פיו מוהר
ועיין כקונ' כרך ח׳א ־ הי ת ח כאר נוכעת השכל על מי שמתרחק שלא יהיה הת׳ח שכט
לשכטו של והולכת כין שכטו של יאודה ואיט משכיי כיתו לת׳ח ע׳ש דכריו כי נעמו
יששני שג' אי ישיר ישראל את השירה היאת עלז דלפי מאמר יה יאכר הוכה הרכה מסיכת דלא
כאר
מה
אזמר ס׳ א׳ד «ברחם
ומצד ג' אלה ראוי שישמח מלבד הכייאות נופו כ 5י עיו לה יתכן לו' דכיון דחגן כמשנת חסידים
וינצל מחילאים הוא יה כמ׳ש מיהי צעה להפתס גמלה תודה יותי מהנהוג'ומהמלכות להויות דהתו׳
ולא ימות לשחת ובכלל הנינה שכתירח ברוך אתה על׳י נאד דמעלין כקדש גדולה מהמלטת
בעיד וכי' שיהא בית חנהא סמוך לשלסניך : דמהמלכות עולה לתויה ועליה יסשכ כין מעלה
למעלה וכן טה כקרכדת חטכת המוכח ן
פרק יז
פרק יג
ג נ אי לארי שיבבה לפני שועל ולמלך לפני עבדו
ולרב לפני חלמית ולבעח״ב לפני הפיעל ככיתו .כמ׳ש דאל יטיל אימה יתייה וכמ׳ש
שנאמי מי יתן ראשי• נראה דכלחו ר' שייכי כלפי כמה האיכח ימים מימי לא סקפיתי
מעלה ולכך הביא מקיא דימוייו ד׳ ראשי מים ועיני כתוך כיתי והיתח הריחה דניון רככיתי מ־גיל
מקור דמעה ואבנה יומם ולילה ובלילה דמיונו עצמו לסייח עטו הגם[דסוא אדון עליהם דמשועכדי'
כאריה כדכתיב ה׳ ממרום ישאג וממ׳ק י״ק שאוג לו רמצפים לו יעשה לו ה־גל לה־ית עניו עש כל
ישאג על נוהו כמפורש ביוה״ק ועי׳ל פ״ל דנקיט אדם ועיין ליס איו • אדם ומהיד כישיבה והוא
תרתי מנייהו ־ מ׳ש כהא׳י רפ״ד לקמן פס ’י ויומתק לפי
והייני כמקים מסיכת אנשים דיהיס מכיר את
פרק יח מקומו דלא ישכ לא כמקום נכוה ממט ולא
למטה משעויו דיקיאו לו דהוא גאה כיותר ו1א
ו אי נו נחנה משל צבוי כלום היי הוא בכלל ממוצע לפי מידתו למה שניאה כעיני הכריות
אשרי וכל שלחן שאין ת׳ח נחנה ממט רמחשיכין איתו לערך ייערכו לו ככל מילי .
וני' והוכפל בא״י ייש פט׳יו • וניאח דכא הכא שאתה מבקש רחמים שיכניסו ר׳ת לתוך
ללמדני רלא יאמי סכעה׳ב כיין דיה חת״ח אינו מעיך תבקש יחמים על עברית שעכיח
רוצח ליהנית משל אחיים על מה אימין לו שיבא עליהן והוהר אח׳ב מעשית שלא כהוגן י מאמר
להעיד אצלי דהא שנא ושנא כחהיא דאמי דמשקל וה ה׳ן עוור לסי לסיכ הקרוש אור החיים ולמוס״ר
לא שקיל אך כד היה מומינין ליה אייל אמר כהנא רכהו״ל דכתכודהעיטת מחשכים אור השכל
אתייקירי מת־יקרי בי ונמצא דאף ראינו ריצס לכלתי הבין שמועה יע׳ש וס׳ד בס׳ ראש דוד ואבי
ליהטת בלקיחת מעיק עכ׳ו בהורמן לי לסעודה העירי נר׳ו בכמה דוכקי בספרי חיים ,
הלוך ילך ולכן בא איסרס ראף ליה חת׳ח דלא
שקיל תימינהו על שלחניך. פרק יר
ויפקפק את הרקיע ויביא מטי לכך נאמר
ויפק יצון מס' .על דרך יה יפורש י א;!פ״י שחיו עובדי ע ’י חיה בחן לרקה וג״ח
הפסיק עצמו מצא אשחמצא טוב ויפק רצון מס׳ ווה יפורש בפפיקי ס' יאה פן יהיה
והיא רכאשתי ש; אבא סלקיה באו העננים לצד דבר עם לבבך בליעל דאתה מהרהר כע׳י וע״ו
ייית ־•שתו ס[.ים דהיחס ניתנת צדקה מרכרמוכן מחשבה כמעשה בפועל וגם ויעה עינך באחיך
כרפי׳ רש׳י כתענית הב׳ פי׳ וא"כ כשמצא אשה האביון חיתי לרינטתא היא כליון סריז נקוט מיחא
מצא טוב רע׳י הצרקה שהיא עושה ויפק רצון סח׳ פתיא תפתת ויהיה לך למגן על הע׳י במו בית א'
דמפקפק היקיע ויביא מטר דעישה היא רושם
בשמים למהר המטר יפשא׳ק■ ונכד ררשו אין פרקטו
טוב אלא ציקה מדכחיב טוב מעגי כצדקה .
צ א ולמד מס כי 1סיעתי של משה לסיעתו של ל ב ד ' דברים העולם מתיישב .בכאן תפיל הקו׳
שלמם • ניאה דסכונה ילא תחשיב רהתר של הג׳ ררפ׳ק דאבות לסיפ״ק והרבה
גרם למשה ולשלמה ליס פי׳ רלא בשביל הדוד בי תי' נאמרו יאת׳ל רצרקם הייט ג׳ח דאין הצדקה
אם לפי מעלתם ועיין בספר ישינטת יעקב מה משתלמת אלא וט' עריין חסר על התורה ועל
, שפי' ־, העבודה אלא ראם אט מדייקים דנקט מתיך הדין
קללן מן וי׳ו עד מם ואם לא דינא נמי סייט תירה ומתוך האמת מי שמידה על
י י תשמעו ער גאלה נפשם עיין בכ'כ האמת בהכרח דיודה דאין עבירה לוולתי רהיא
פלק הספינה ובמדרש רבה בין ו' וח׳ ולא כלום מי׳ג עקרים שאט אומרים בבל יום ,
ועיין ריב׳ס כפי' ולסביא זו נלאה דסיכב הילך
למאי ראיתא לעיל רבח' דכיים העולם סיב ומונה פרק טז
ואייל איתן ישיב מגיד לאיתן שעבת על ח׳ אלה
לכן באו_ התיכחית מן .יייי לע' דהה ח' ולא הא׳ה יי 8י ב ת בית הנסא מה ענין .הנה אית ביה
כולה כ״א מספר ס׳ נגד מ״ש על ח' דברים יהיה תלתאחדא שילמוד סננעה ועטה הפך
עונשם כך בתוכחות אלו , פרעה שחיה מהתיי בעושה צרכיי דחרפת אניש
א פ י לו אם חס יש יי את כל הנטלם בי'ו בשעה דיס יוצא מגופו וכתיב בישעיה סי' י'ט ויוסיפו
.אחת היא ייתן להם מיד .צריך ענטם בה׳ שמחה • ב׳ יפנה ואח׳כ יאכל יפנה
להסכיר זה איך יצייי־ ;•אחי דשכ'מ כהאו עלמא ואח״ב יתפלל דמקבל עומ״ש שלמה ולאכילה כנו'
ליכא מפני שבעיה׳ו איני סיכל המקים לתת חשנר בווה״ק ה׳ תרומה■ ג׳ דל דל מחש׳ יצחק אע׳ס
באומדס
אזכור ס׳ א׳ר אברהם
מלמרים ווה לעשית רצון אניהס שנשמיס כי לכך כאומרם ’ 1ל ישמא הכונס בדחני כמשנח חסידים
ניצית דחכלית הכריאה לארס היא כעכור וה• יפה שעה אחת של קויח רוח כעוה׳ו מכל חיי
העוה׳כ ו1ס יכא bהשכל דכל העולם כילו כראי
מ ת ל ך הצעי ומחוך ונו' וכן הוא לקמן כסא׳ו היא לו ואין שטן ואין פגע רע ויהיכ כשליה אליכא
פ׳ר וכנגדי שס פי׳כ י ונראה רהס נגד רכ״ע •
ו' ימי מש:וע ראין לך יום שאין לו טיררא ילכך
מונה ששה ווס רמו א׳ כ כסי' ה' כשש צרות יצילך ינו'
שכת מניחה לא יגע כן רע ׳
יט פרק
זכור כמס וקנים ויקגות שיש כישי bשמשכימין
פרק נ ך ומעייכין לכ כ ולכ מ ומחמרין וסתאוין
ומצפין לישועתך ככל יום תמיד • ניאה דסכינס
ל ק ר א אותם כניס ועכריס לשמי יכן כיפכ״ס עמ׳ש איכאיהני כנכל תמס ואמי על האדמה
ודייק לומד לשמו דלעכודתי ית׳ נק' * כתיכ וכו׳ כיין רקדמי ומחשכי לכ"כ ולכ״מ הייני
עכרים אך לגכי איה״ע שהם עכדיס הנס ישיאל דאסנייא להו א'כ לא תימא דמה שהילכין זקנים
הס כניו והא והא איכא וככלל שמיטה ויוכל הוא וזקטת לכ"כ ולכ׳מ הוא רבעכור וה נעשו וקנים
לסייוח כי לי כנ״י עכרים ולהיציא לעכדים לחימה ווקנית ואפי׳ שבכלים צער מחלישית הדרך ל'1א
ווה תקט כהיום היתעיצם אם ככנים אם כעכרי' רכל מגמתש שהולכים צ׳א כשכיל חייהם לונית לאוין
רהיתי איהנהו וכיה אמיהי טעם לכ'ש|ולנה; הנכיא ימים אלא הולכים לכ'כ ולכ'מ על חסרחן וחאוחס
ינקטו כלשינס ולשלמה עכרך לא קיא רהיה להם לנפית לישועת ה' לכך הולכים לכ'כ ולכ׳מ להתפלל
לו׳ כנן ועיין סוה״ק ע'פ כן ינכי אכ ועכר על הגאולה לא לנו ה׳ לא לט כי לשמן תן ככור
א מניו ■
פרק
צא אזבוד ס׳ א׳ר ♦אברוזם
וו״ן ומדין אפט־ופיס בא נ״ן נמפירש כמאמר פרק כט
יה וריק .
< >ד א משיס שהיי יניז אמ־ משה !יאה•)
פרק ליגום איהם בא־ניס .ה״:י כמ ש
נאדיא דכעי ר,כ'ה ביקיא דצייקיא יהיר מי^יא
VnjI-'Dבא*י היחה בהם נסיח ה״יח יבהנלו דיליה רעל רפלח צע" 1יכי' ועלדאוש ה ידיה לעידו
מארצם .נראה רגדלח התמיה דאיד נביאה והיבש ייו יע״ש יעיין להיה בנין איי’1
יהבן יה מאחי דברי לוביה לא׳יי היא ע״י העניה ס' בא יבש' שעי אביהה בגינת אריהם מ׳ש בה״י
מרבתיב וענויס יישי ארן ינס׳ מגלה עמיקיה יהים ׳י£א!£י' אחס ניחן לי בל בשף יוהב שבבל
טעמא יבה ועיין בם'ראה חייש ח״בס׳יאההנן העילה נילי רשעת אחה האי לישנא
וכספיו איציה החיים יעיין לעיל מיה גבי די' יהירה כשעה איית מחשק מה שחי׳ מיה׳ר מת״ל
המדבר ולפי מ״ש רבמרכי היי׳ל אייר א״י יבא ע׳ן נ!ע ב׳ דש״י ע' ;■■ fה כין ניעה צייב׳ק בשיחהש
יהא ,־ר -רלה אפבי נ״ש ל:ב' התי״ה נרנקט
בין ישיאל לאביהם שבשמים ובין יש־אל ישלום לעיל פיק ח׳י יעיין בקינט־ית שמע אביהס שי'
לחכמים יבין חבש להברי ובין ישראל ו"ן עיר תיייציס כיה ;
לחכרי יבין איש לאשתי .לפ׳י יאיי לביין גש את
זה באמירה עישה השלום ביי׳ד ימ׳ח כי בל עיקר פרק ד
היא שלים בינינו לשמים יעביייח שבין ארם למקים
היא עד שייצה אה חברי בדתיהיף בררשהי ראב״ע א ן לפעהים אנחנו נרנשני לבית המרסן או
וליה מסיים המאמר הליה דכא בשכיי של אהין נפנינו לאמל ולשתיה .ובאו כאיחו הפעם
רנפיק מיניה ירעא מעליא דמבפרין על ישראל יתי׳א להביע פינההן יא׳ל השמש הלני אי! השעה
שנה כשנה מכוון צמה שרמזנו • פנייה ונמצאו האלמנה יהיהוס מעונים ע״ן מש'
מהו שיאנל בתרומה ובו׳ מניו רבו שמחיה פח״י וארר״ן פל׳ח ובמבילהא ש' משפטים
לאחרים ,מכאן משמע במו שהשיב הגאון ייש הפרש ביניהס ריש ביה מה שאי! ביה רההם
מר ’ז בה׳ מערבי לב ח״ב דרוש ן' להרב החהיד אפי' בימן מיעט והיא חומרא יהירה אלא והוא
סבא יסבין חויה דוי דלא בעינן שיהיה בפניו רוקא מפיהה של הרייניס לי׳ המה! יאילי הבא הימן היבל
כרי לאטל בחיומה ראי הבי אמאי נייך לשאול עיניי אך חומרה יהירה רהדייניס אינן יורעין
במכירה ולפי האמת לא מכרנו לפליג יליתני יותר שבאו והשמש דחאס ולא היה מפיהם יעיד הפרש
נקל נעם עליו וגישו מעל פני' ומוה יודה קצק דהכא כלך ישיב יהסס ההמתנה שם יעיד הפרש
דלא בעינן בפניו . דההס כמכילתא לא כיהי׳א אלא בכע׳ר יהיה מי
שיהיה יעיד סידש ההם במי׳י ס׳ משפטים יאפי'
עיסק בהירה צריך להפסיק מתורתו בדי לשמוע
לבע״ד ועיין בס' עמודי סיים עמוד דן סעיף ד'
סרר <יהו זוטא דקט׳ו ע׳ר.
<י^גי לא צייתי לאיתי רשע לפשית כל בך
נתבאר בבתיבית רק׳ו ויהיה זה נגד הדיין שיראת היבס רעה אלא מעט רעה יעשס ליש'
מה גרם . משים יעברו על וביי התייס והיא עשת עמהם
לפנים מש׳ה וכתיב מציים ידי עמי בראשונה לניר
פרק א שם ואשור כאפס עשקו• עיין לסנאי,1זד'ן אית ס׳ן
וניאסלפיש עפ'י מה שהובא בקונ' אביסם את
ו אין אני די במקים שאין בי חייה .עיין בס׳ ידו ת׳א בריוש ט' לשס׳ג בענין שלית ששינה
' נפש חיים מע' י' איח כ״ח מה שהאייך דמעכיר על דעת בעה׳ב וחייב ויש תפרש בין
בזה ובכלל שבשפלט וכר לגי דפירשתי בעניותי אוייף עייתא לאוויף טובא ומעיקיא ישיאל נתתייבו
פסוקי חובב אשי בס׳ בהעלותך יע״ש• דגלתה יאויס מעוני ומרוב עבוד׳שרישימיוב סייגים
וגררים דסיסיפו שיעור דמעביר על דבריו ועל יה
פרק כ גלתס לכבל לנ׳ן איך יתכן דצ׳ן יהיה סיהיף בל
כך על ישיאל ולא שלטה בית עינא על מס נתחיט
ו מ ה שניו של עשו שהוייר ב׳ דמעיה לפט ישראל משום שנקיאו מעביי על יבייי בתיספת
אביו ניחן לו הר שעיר שאין גשמי ביבה שעשו ולא עתי אלא ילא יאה נ׳ן על מת נענש
פיסקי; ממני לעילם .קשה דלפי סמל״י הגלית פיעה ובל וט' היי הית קודם נ״ן והיינו
החת אדום היא עד שיבלו שבי הדמעיה יהיתי דמביא מקיא מצרים ירד עמי בראשונה ואשור
למה לי הן אמה דהקכ׳ה שברו בכפלים בימינה דהי׳ל ללמוד ממת שנענשו המצרים מרין ות
במד״ד אך זה יהיה לישראל עם קדוסי לא לאיח׳׳ע רהיסיפו ונקראו מעביר ע׳ר ועיין בס׳ אהירי היעא
והי דהכפל השבר שעישה הוא באיהו שנר עצמו בענין המצית יכם' כיך ילחק ס' יאיא לגבי פיעה
לא בנון דא גשמי ביבה בהר שעיי שלא יפהק יחרב צמ׳ד ח׳א ם׳ בא דקמ׳ג ע״ב א'נ י׳ל עם
לעולם הוא ענין אחר ואילו שעביר על ישיאל הוא י־יןאפטריפיה יפשע ומפהיד מעיה יהומיסוכליא
ענין אחר וגכה טור׳א כינייהי והאמת ובשקולאל קינא מסלקין איתי עיין נס' סחפן חיים קי׳
46 סו
♦אזכור ס׳ rx «ברר.ם
פרק ד i־ pwאינן אנו יטלים להשיג כקוצי שכ5ט כיצר
סוא כי אהה השלם לאיש כמעשהו ושמא על
ו^^מלא לא נהג הקב״ה עמהם כמידה תעטה הצער של עשו ושלקח הכיכוה כעקיפי; היה
לא נהנה התורה לישראל • כיה נמצא הגלות החהמ אך על הרמעוה היה שכר כפני
טו״ט ודעת מה כל החידה שאתרו מה מים הולכים עצמו מימי הככי השלום מו גשמי כרכה וככיטל
למקום נמיך אף ר׳ח pמשה קיבל חורה מסיני סקל כפלס רכל מה שנהן לעשו כנגדו ל עקכ
רבחי כמשה עניו מאר ונסיני נמיך מנל הזיים ד״עות על ארם כשר רקופין ומניחן ככיה
וני אקם המעט מכל העמים ואש נ r>;rחנמקו גטיו לטל של חחיה ווה לא יש כעשו כמ׳ש חול
מסתלקת י וכאלה כתה מאמרי יז״ל אי:ו אלא מנח ע'פ ירין כגוים מלא טיוח מחן ראש על ארן
ראעיק־א קאי איך וני יש־אל לחורה אס צא רכה ונמצא רמה ש!כה עשו כרמעוחיו ננגרו ווכה
רבמקים שמצינו גדילחו שם מציט עגותטקו וא'כ ודע יעקכ כרמעוחיו ראו ועלו מושיעים בהר
השאור שבעיסה מהקורה והקרן ויסודי הקרה ציון לשפוט אח סר עשו והיחה לס' המלוכה ויהיה
הייט ממרת עניחנותו וכדמפיש וא!יצ מאמר הלזה ס' אחר ושמו אחר :
עשו לי דידה קטנה כאהבתו איחה וגם וו מן
התיכיו; .לה״ח לדור בחחחיח ובמקום שפל כרלעיל
בקא׳ר פכ״ז ובמ׳ש סם■
פרק ג
הכן* כיא הקכ׳ס כעולמי חיך ממירח השקר
פרק ה ומירח העולה כנראה רנח לא ידע יה
ראין קכל כחכה מה שלא כיא הקכ׳ה כעולמו
צרקית ואין ג׳ח אלא מחיך עניית • נראה ואין
דכדי לינית לעשיייס לעיה״כ צריך ני וכשעה שהוא עומר על המה אומרים לו ראה להיכן
לא יחדל אביון מקיג הארץ דאפש כי לא יהיה אחה הולך ועדיין אינך חוור כך אלא אחה
■ כך אביון כמס יזכה לחה צדקה רלמי יחן כיון יושכ ומרכס לדכי דניים יחיים וככקי הוא מיכי
דכלס יחד עשירים ולי׳א מהון דצריך לחבב למי נר׳ לפרש עם הקדמת מוהיח״ו ויע׳א דנקצכ לאדם
שמולו עניות • ומ״ש ואין ארם לימד דכיי תורה קרכורים נמקפי ואם יינה כרכיים מקרב מיתתו
אלא מתיך עניוח• היינו כמ׳ש סזהלו ככני עניים וננור אמרו רהמרכר שקר גורם מיחת צריקים ווש
שמהם תצא חורה רמחיך עטיח של אביו ניתן אתה יושכ ומרכס לרכר רכרים יתיים רוה גורם
לכנו לניח הה' ומלמדו חייה והוא מיכנע להתלמד לקצי ימיו והוא רע לו וגם יע לעולם וכשקר
רהתירה אינה נמצאח כגהי הייה כאומרם ז״ל ! הוא מרכר ואיך יתכן וה כיאות המת מיטל לפניו
ואמות מות נפלו עליו ועכ׳ו אינו חוור כו .
פרק ו
עם עני הושיע אלו ישיאל שהעניות יפה
ך ' א אילו נאמר טיכי ול׳א כל טוכי הייתי להם נראם רסכונה עמ״ש אי רהנהץן
אומר אין כאן ימוח כ״ר • ניאה רמנח העשירית הוא יותר מנסיון העניית או להפך וא ’כ
זה דישו חכמים כל ימי חייך להביא לימית המשיח כשם שאמרו יאה עניוהא לישראל רכאוה״ע והיה
לדמיו לכל טוב דהוא צימוח המשיק כל' אליו . כי ייעכ וקצף וקלל נמלכו וכאלקיו נמצא ראוס״ע
אינן הוכלין וא׳כ איך יושיעם לעלוהם לגדולה
פרק ז ולעשירית אך ישראל רהעניוח יפה להם וסוכלים
הענייה ומקבלים איתי מאהבה ראפי' איוב אמר כי
מ כ א ן אמרו מגלגלין זכיח ע'י זכאי וחיכה על וס כחית מעוני א'כ נאה ויאה ואח עם עני
; י עי׳י חייב ‘ נראה דמכאן אמרו הוא תושיע לישראל עם נושע כס' לסייח גדולים ועשירי
קורוש ראפי' ראיח כיס הוכה ע׳י חייב עם כ׳ז עם מלכים ושלטונים י כיון יהיה להם העניות
במה שהוא זכאי מגלגלין זניח על ירו וסכל כגוף ככחין את הכסף ועי׳ל פ׳ה :
א'על דרך וכאשר משפטו שם פעולו האי לחור והאי ו ע לי ד ח ם ועל כיוצא כהן ועל הרומין עליהם
לחור וזה כעצמו הוא נ׳ן רקראוסו מלך הגו; עם ועל העושה כמעשיהם • יתכן רכא ^
שהיה רשע גמור רע לשמים ורע לכרייח ולהכי לרמוז דעליהם סייט כדאמר נושא אשס לש׳ש ועל
סיים וכן כמיס הזאח הוא נוהג ככל ישיאל וככל כיוצא כהן היינו ראפי' שסיהה יפיחיה כונחי
העכו׳ם וככל משפחיה האדמה וכזאת אמרו על לשמים ועל הרומין עליהן תייט יהיה ממשפחה
עומרי ואחאב רזכו למלכיה וזה לפי יהיר הרמכ׳ם רמס אכל כיון לש׳ש ,ועל העושה כמעשיהם •
כפ״ג מהל' השונה דיש זכוה כנגר כמס נטנית סייט דנתנו לו ממון אכל הוא לא כיון לממון כי
והוא כשיקול אל רנטה יע׳ש : אם לש׳ש זהו החידוש ויש ראיה ליה ממ׳ש הוג
צמ׳ר גבי אהרן רשמח כנגדי כהונה גדולה ובהאי
פרק ח לישנא דנקטו הכא איהא לקמן פרק ט' ררדשי
לגנאי •
א ב ן‘ אחר שנשא אשה יש לו יגון ואנחה כלכו
ואין לו קודח יוק ככיחו משים רבניו
מכעיהין אוחו חמיר כן עשו כט ארם לפני הקכ״ה
ני
עב אזכור ס׳ א׳ז אברהם
א ב ר ה ב הי״ל מריבה בילרוהו ובקיפו שמהה בי עד שלא ביא וט׳ .אשי ביה יפייש מומור
ואברהם זקן בא כימיש ות' ביך קב׳ח אשרי בל ייא ה' אשייי ואשיי דינה אשייו
אה אברהם כבל ,הקושי מבואי איך מינח מזה וטוב לך ראשתך כנפן פיייס ב;יך כשתילי C'Pt
דלא הי״ל מרינה בזקנותי .ואפ״ל עמ׳יש רז״לרלא סניב לשלחנך ואחה מיצא קוית יות מהם ולא
מצא הקב״ה בלי מחייק ביבה ליש'{אלא השלום שני בל מאדם וינה להיות לו פיכשהו כריות ואשתו
ה' יברך אה עמו בשלום נמצא רהיכא ראיכא דעופה קייח יוח לכעלה וכנייןהדים למשמעתו או
ביבה היא ראיבא שלים וכיין ראמי וה' ברך את יאוי לו-־ .־יתפיל א״ח יבוין י[א יברך ריכרבךה'
אביהם בבל מוכיח הרבי רהבל שלום זהו לפי מציון וילה בטוב ׳רושלס ביהמ׳ק בדי ולראות
מרישי -ולפי פשיטו י׳ל מלהא רסשהנר רקאילמאי כביו; גיו ,בל ימי חייך וראה בנים לכנץ־ במו
דהיים ויאמי אביהם אל עבדו זקן ביהו ואס היה בנין לא כמו טשו לאברהם רגם בניו יהיו טובים
צי חשש מריבה מאיזה אופן מי הנלחם בעדו אינו ושנים על ישראל לאבינו שבשמים רהם נדמו עניו
אלא וירק את חניכיו ילידי ביהו ואין היה שילחו האדם אהד שנשא אשה.והוליד בנים להקב׳ה דמיון
לאליעור לפדן ארס לעשות האייוהין של ינתק ממש אחי ש:רא העילם ׳וא׳ב אם אתה בשלוה
ייניחנו לאביהם לביו דהיא שי צבא שלו אפילו והש^ט וננחת רוח הביתן מחוייב אתה להתפלל
רגע לא יתכן דיעובט לארונו אביהם שישאריחירי ולברן ברכה שלמה רני יהיה הקנ׳ה ארון עילם
בלחי אליעו׳ר לעזרא לו אלא ירחי יהיה בטיח דאין שמצא קורת רוה בעילמו .עם עמי • ישראל עם
שטן ואין פגע יע ויישב בשליה ומחד' יהיף קוושו ואין ימצא קורת ווח כהיות ביהמ׳ק בנוי
קידושין מעיר על יה ברפיישי גבי אברהם מהאי וייוש׳ על מטנו וישראל שרויים על אדמתם ועושים
קיא גיפיה ועיין צהגאון ו׳ד וב׳׳ר שם : רצונו הלא ’ה .יה צעיר השמים ראתה בישוב וננח׳ר
בביחן ואילו ביתו חרב ובניו גלי מעל שלחן אביהם
-פרק יב ולא עור אלא רמבעיסים אוקו וגימ׳א רנפיל לאורך
הגלות :
הק־׳ה על ה'ה לא נגלה אלא וכשנגלה
ברמ ח אלפים מלאכים שתם משיהים פרקט
המיר לפני הקכ׳ה .אפשי רפיון רהקורה ישיה
הקב׳ה כרמ׳ח בילעיל פרק יו״ר בנגרן הם לפניו מבייו ואומי בל מי שהוא רוצה לעלות !היה
מהפר יה ונהם נהן ההירח לישראל ועיי; יד׳׳ן ונ ’ י לרגל יבא ויעלה .אנבי איש נעיי
וליח ארז ; ■ הכנתי במאמי יה יהא רמיא למ׳ם גסה׳ח באותו
מקיר שבא לבית של עשיר ומשבא ירי מננהיו
' פרק יג - משום רהשתא היה שוגג וכשהוכיהו נעשה מויר
והנא רהיו אדהים שלא לעלות והוא ביטל האונת
יאמר ארם כבר קיייהי ושניה׳ כטוב אין ואפ׳ה לא עלו אין יהבן ריבייו כל מי שרוצה
אני ציין ללמוד אח'כ לא יאמר כך אלו מלן שבמו^ מי״ל להנריו נל מי שלא יעלה יהרם
כן יאמר של אחר שעת מיתה .הזר'; וב׳ר פי', כל רטשו בענין הכתוב כמג׳א דיני המלן אין
ג' פי' ועיי שנים כליח איז ולער׳ן ייחד פשתט ■להשיב ועשה אשמה גרולה רטעה בזהלהבריו בל מי
והיא עמ״ש ביוה׳ק כבל החידה שהאדם לומד שרוצה ויועציו הורו עצמם,יהיו פתאים אין הניחוהו
ומחיש בה הנה הוא מרשה למעלה במהיבקא ,להיות מבריז נוהה זה דעשה לישראל מזיריהוהיה
עילאה ולפי מה שהירש הוא הרייש איון או קצר לו לחטאה ועיין במה שהאריך הגאון החהיר זר׳ן
ואומרים עליו אשרי מי שבא לבאן וסלמורו בידו וכר״א שם ; ;
ובכן ער שעת גהיהה שלא יובל עור לרבי ציין
להגות בתויס -כרי שיאריך בדרוש ראם ובה פרק יוד
אייכה ל׳ו עלתה . ' ' . * 1׳ ז ^
'?),ן :ומם יאושע בין שעהק בחירה מקטנותו ויזקי וצרן< ונסן .אפשר נגר אז ראה ודרש
וער וקטחו אפי״ה־ בחיב בו לא ,ימוש , ! ויהערה הבינה וגם חקרה למאן דרריש ;:
וה היתי למ׳ש הרב פרי האימ« ,ת'.ר ביאושע ד' •;קט פני י' לשונית ומאי רהיה רמ׳ח ולא
ועיין 8קונ' כרן אח אביהם ה' ואתחנן _. שה׳ה לימוו רסחויה ניתנה מצי־ התסד והוא
יח״ם עיין ה״ם לראש בפי' ברפת זימון ולהגביר
־ פרק יד . לרתמים ,על מס׳ד רקשין בגייין יעיק לסרב ז*י
■ • ,׳ ' , .וכי׳א שה •
אן * א מחוך >ד ,בני ארם וישמן זה אצל 1ה
ובל ,אתר• קויא ושוגה עם:הביו והקול פרק יא
נשמע נראם רהכונה ,רב1מןדרליבא ,הדכ^אל הברים
וטאלו ‘ בי בבר או ליבא ועל 'היכן החיה יען מימין של הקב׳ה תצא אש לעבו״ם .ני' ןאף
אמרינן בזמן שקולו של יעקב מצפצף בב׳ב וב"מ רהוא במ׳ש בפהוק נטיח ימינך חבלעמו
אין הירים ירי עשי' שהיא ועל היכן החיה וקרינן .אר[ נחית כחסיך דהצדיקים מהפכים הר׳ר למה׳ר
.עול חינך ההיה ' ולכך ■תלה הגאולה ; בליקוי וימין.חהן וזהו התירוש אף מימין ועיין זד׳ן
כקכיותא ובתנאי ונשמנס ; קולו וא 1אין הימם T , יכע׳ו שם ! . : ■
עשי
אזכור ס׳ א׳ז אכררום
את״ש קיא רמכיא ציעס כרב כחי יה להושיע עשי וכחחי חיכיהם יעלו מישיעים נה״ן לשפיט
מה שלא היה כחי לעמלק לשכיל אלא רצייו את הר עשי יעיין כח' מקיר חיים ק׳ק עה']
לרעת יה הסיריב שעשה עמלק אמאי לא עשה , עירתה לי לרכרי אלה
ככל ייה״כ כשעיר לעייל אך התי׳ פשוט דהשיחר פרק טו
יעיר דלתין כין עמלק כ׳י לעייל שהיה ממלאכים
הנייליס איני חיי דהא על עמלק רקימי היינו עם אכיי יאמי כמי יעקה• ריא אביי • וכידש
לשיי של עמלק ילא יהיב יעתיה ייפי' שהיה לשרי הצילי יי׳א אמי יעם רכו רכל ימן
כי היא מלרך יהא חנף ’לכין איתן ייקל המשא רשמעי היה קיים לא נשא שלמה כח פרעם ועם
מעליי יעשה כן הקנייה לטענהי להודית ני אשחי רייני רמציליח איחני מן החטא ועם כניי
השכיל עשה לשדכ ועיין כש' ליה אדי . דהאום נזהר שלא לחטיא לפני כניי כעביר שלא
ילמדי ממט כאימרס י׳ל ;
פרקו פרק טז
כ א ו ת ה שעה פיתחת הארןאה פיה כאדם ומדב־ת
לפני הקכ׳ה יאימדח לפניו יכש״ע n C T Mכיריי צרקיח כל ימיי .נראה לפ״ש עם
איש פ' עשה עכיה פ' כמקים פ' יפ' גיל לפי הפי' שפי' גריל אדיניני ני״י כהפי
כמקים פ׳ וע' נשכע לשקר כשמן כמקים פ' יל׳ח ח"כ ה'אמר כמאמים י׳ל מי מעמיר עלייני'
קשה על יה ממ״ש כנמה מאמיי רי״ל דאשיר יתחתינים צדקה שעישין כיד רצירק ייתר כמאמר
לפישס את סחיטאים דלא ניח׳ל להקב״ה כך יעי״ל שלפניני ממה שפי' שש :
כמע' ך' ר׳ה כשיי חטאה יאין נראה דמשחעי
כעכרית שבין ארם לחכרי לכר דיה מיתי דהא פרק V
מהלי משמע רכלל הנל ישמא מאי דכפל הלשון
לו׳ ימדכית לפני יאימית לפנ י היא לאפיקי דלא ו מ ת ר ח ק מן הככיד ואינו רירף אחי הככיד
ישמע חין מהקכ״ה ליילהי ילפ.יי נגלי כל שחים יי מנגריח יי את יי אם היא
תעלימית ילעת׳ל יציעק האילן יכייצא היא קיים מתרחק מם צריך ראיני רירף יאם איני רודף לא
שיחטא לאפיישי מאישירא יאי השמע עם יעיין יקרא מתרחק אך י׳ל רהכינה דכככור שאין לי
כתי׳ש צמ״ר ח'כ כהפטיה יע׳ש ייע רכש־ק מתיחק שלא לקכל אן כככיר אשר נמצא אתו רכא
יהעשאו חיבור כפיע הגאין החסיד ור״ן יכו׳א דיש מאליי על כרתי שלא מרעתי יכא כעת מן העתים
ריין עילאין יתייית נפלאים יאי] אתני יורע לדבר דניטל ים הכביד שהי׳ל ממני אפי׳ה אינו רירף
דבר• כדי להשיגי ישיתק כאילי לא הי׳ל רמן השמים
פרק כא בראית רכך היא מדתי מיתיפין לי יתד שאת על
הכביד שהי״ל יהיא כדיק ימניתה יכמאמרם כל
קו ר א ליעקב יאומר לא אמרת להם לא יהיה הכיית יכל הרידף יכי' יכמה שפירש הרב כן
לך אלהים אחרים ע׳ש יהם אומרים י לאכרהם י״ל .יצאי יראי יפרק משנת חתירים
לפניך ככל יים כ׳ש שמע ישלאל ה׳א ה' אחר • באכית נמצא כתיכ כפרק יה יחי תנא דכ׳א קדם
יש לחח טעם נכין דטגע דיקא ליעקכ לי' ניסת להם הוא לקית מהכא •
יה ילא לאכרהם ייצסק יען נשחנה שמי מיעקב
לישיאל יהיא במה שפי' הרב יב׳ר במאמרם ע״פ פרק יח
הקכצי ישמעו בני יעקב ישסעי אל ישיאל אניכם
דכטענה של איחי המין של כ' רשיייק רנרחס קרי ק ו ר א ישונה לש׳ש ינהנה מיגיע כפי אשריך
לה מכס שמיחס דאי הגיף מב' רשיייק איך טפל כעיה׳י יטיכ לך לנטה׳כ מם יפית ימיין י
על שמיחס יצא שביק שכנגדי אלא דבאימרם יעקב אהכה כתעטגים • המדקדק כמאמר ים יר' דיוסתק
אבינו לא מק רפרשי דהי״ל ב' בחינית ובחי' ישראל יוקר מס שפי' אכא מארי מ־׳י כקי׳ת טה צדק יע׳ש
ייקרבי ימי ישראל למיק יבחי' יעקב היא ילא מת ומ׳ש כאשתי יכניי יראים ממט היא מלתא
חור טענת המין למקומה ועל יה כשעת מיתתו נ־מסתבר ראם מתפרנס מהצביר היא יילא כעיניסם
א״ל הקכט ישמע׳ בני יעקב ישמע׳ אל ישראל דכדרך צדקה מפרכסן ייקל ככידז כעיניהם אך
אכיכס דאתםריאים כי כ' כתי'יעקב וישראל ישמא כשהוא מיגיע כפיי דטרת ברפתיס להביא טרף
עי׳י יכנת כלכככם ת*ו תלך ע׳י נראית דכחי' לכיסי ראם לא יעשה יגיע כפיו מאק יאכלו אי
יעקב צא מת יכחי' ישראל מק יעל יה מיי פתחי אימתו חצה עליהם דכויעת אפו יאכלי לתם ומ״ס
יאמרי שסע ישראל ה׳א ה' אתי אף לישראל מת ץעכו׳ם יראים ממט שפיר מכיא מקרא כי שם
ייעקכ לא מת יק׳י יהשתא ליעקב לו נאה ולו ה' נקרא עליך יקאי לקירא ישינה לש׳ש ינקרא ל'
יאה דיפרש יה דאמרת לא יהיה צן אלקים אתרים קריאה דקירא לשם ה' או ייראי ממן ,
על פני יכדידי היה עיכרא לממני •ראי כ' כתינוק
״היה טינא כלבם על מה שאמרת לא יהיה לן פרק יט
אלקים אתיים על פני דממיתתי של יעקכ ח׳ו
יהיה הכחשה ביה ואילי כני שבטי י״ה אומרים עמלק לפני סקב״ס יכי מה כסי שנתת ^ טר
בכל יים פעמים לא די כעת מיתתי שיאמרו כר עלי את כל עוטת יעקב וכי' לפי'ז
אלא
צג אזכור ס־ t'N אברהם
משעייש ראשי מה שכלו עיני ווה נים רשונא אלא קצעו לומר ככל יום ב' ^עמ*ם »גר כ'
חינם אויבי שקי העירו דאשי לא גולשי או אשיכי שמותי יעשב וישראל שמע ישיאל רויקיכו ימי ישיאל
בחוקה רכל ו עיני וכן כמומור ח׳ל ואוד עיני נם למוש אל אתר ומיושר ואין וולשי .
הם אין אשי וכמונש וה ורוישי רעשי רכ־ו היות
ומרמיש כל היום יהגו להוציא שם רע עלי ראני
כשזקש ישע רקכ׳ה לא עכיר רכל׳ר .
פרק כב
א ר א דוה איני כסומא לכר רגם כחגי או ג ד ו ל ה ששו׳ יושי מהשכלה וט׳ הא אשיא
שרש או אלם וכיוצא כמום הניכר כגופו כמ׳י ישפלה עושה משצה וששי'
הוא בחוקת ראינו נאמן ואין אמונה כו ,ויה עושה הכל .אלא דלמ׳ש רו׳ל רגרילה שפלה •ישר
שסיים ואני כשיש לא אשמע וכאלם לא יפתה פיו מן הקרכנית היי המון מלפניו גמר אומר רהששו'
ואני כאיש אשר לא שומע ריששטני כל מום רנג ששילה כנגר כל הקינטש ואי ששי׳ גדולה מהשפלה
לאכד חוקתי הטונה ועמ׳ש אכינו יועינו ני׳ו כ׳ש רהששו׳ גמלה מהקרכנית ושמא הכא חיש
כשפיי שיים ש׳ שלש סהקא קש׳ו • ועתה כיור לו' כנגר גל הקיכניש ומ׳ש רחפלהיישר מהשיכניש
ה!ה יצא דכי מחודש כמו מומין אלו והוא ראיתא הייני קרכן פרטי לא נגר כל הקיכטש או נימא
כאר׳ר קדישא סוף ד׳ה תקונא תליסי רהמגלת דהיא כההיא ריכ לא עיל קמיה שמואל שהכיא
וקנו לית כיס מהימניתא כיע׳ש• וה מוה*ר כ'כ לרין אין קמא אין כשיא כיע׳ש
ו pעל וה הרין יש לישכ לאשיש סנכשכ כגיח
פרק כד >tp׳ ייתי מהציקה והיי אמרו רהצרקה
היא גמלה יושר מהשיבטש מרכשיכ כי ששר
ו כ מ ה יתהלל האדם כעוס׳ו ככתיה של תייס הפצתי ולא ובת ומה שאמרנו וענינו על השפלה
ניאס רסוא עניו הכינה שחקנו ששמת כך יאמר על הציקה ומאמר וה רגרולה משיכה
חלקי מיושכי כיה׳מ ולא ח׳ו להתפאר כפני אחי מחי מקנרקה שיין לרורש כשכש ששו׳ כעוכ׳י
ששומע אלא להורות לה׳ וממילא נשמע ועיין שאלוגיקי יע׳א רשם חישק על הלכשש ערומים כש׳
בלוש אדו . חשי' שבח של רייו ווגי ששים כהלכתן כמי ששיאה
כדישוש היב הגיול מיפש מייט ו'ל כק׳ הטיא
פרק כה שעי אשר ח"נ .
?אלכל כיון שטלר אכיסם וכו' והיינו שכחיה
הגם רינא ממנו ישמעאל ולא
פרק כג
כאשור ולכך מידה כנגר מידה היה שכיו רכיכו י עו ס מ מ כתוים ומשנין שכי למלמדים שילמרו
אלקים רכל צאצאי מעין ״יהיו כמושך כרמפיש
עשול לא אקיי ודע הוא כן האמה . (j,״ j
י י אש בניהם החמש הוא דאב מלמד *
לבט כשהוא ש׳ח ואפי׳ס לויז לבט יותי דאימש ינים
א ב ר ה ם וה קייש אש שמי כעולם ועומר עליה מניחו כמלמד דלימד יושר !
לקיש אש שמי כעולם מיד ירי וווהי השאלה ששאלסקישי אשיינ׳ק וט׳ במעשה
הקב׳ס בעצמו והציל אש אכיהם מככשן האש . םוה של ריב׳ק עם השופא שכישש באלף
עיין כמעשה אור כשחם ■מ״ש כה׳ר כה׳ שסו דינרים כפני עדים כשיים .אמיתי רמו כמומור
אברהם• u'pכלו עיט פישל לאלהי.יםם אומרי׳ דהשינה ריבו
כס׳ד
חדש גיסן
וס וסכיטס וראם לסיב כרנ׳י סי קל_א ורמו
דכריו כשפיו קשר טרל שי׳ י*ט אוש^ י ש ככל
יומיא דלא להשענאם בהח
ומקצתהון דלא למספד
פרק א ארץ
יום שאין טפלין ע'פ אין טפלין ע*פ נמגחש בהון וכתב מוסרא׳ה דלא כרשכ׳ג דחיק מל׳ כהון כדי
שלפניו חון מעי׳ה ועיוש׳נ יע׳ס ושייט משים לו׳ סהן אסודין ילפגיסס ולאסריסם מיתיין אלא נאירך
דנאשמויש ער״ס וערה יוס׳כ או׳ שקון רשל כמי דמפיש ביחש׳ מס ח*ל כהון כהון נ'פ אלא
ושלישיש ועיין נש' שלמי צמר וכמחביים נשי מלמד שהלילה מותר וסיים אשיי כן נ׳ל ^ עכ׳ל
שע׳ג וככאס׳ט סי' תק׳ף . »נג'ע להנאון סיב מוסר׳ר אכיסס סליי רל הטי
בסיטדי על מס' ואת לקק פרק א׳ מ׳ש נתשלוקת
מם 47 מז
אזכלר מגירת תענית אבררום
כמתני׳ ריו׳ר קרושית וגכישא ב ’פ לא החמיר f lDלהלאן מכקיין אוקי ר' ימים קורם לשסיטחו
עליו כולי האי משים שלום מלטת אך לכית קה׳ק אף כאן מכקרין אואו ר' ימים קורם
רמפירש בתירס ולא יסית אפי' לכ׳ג כר מיוה׳ן לשחיטהו סנס הוא כערכין ד׳ג וכאום' ווכה
הוכרח למחית כירי .עור טעם אחר אפ׳ל על רמ"כ ומוס׳ר יר שלמם ריוש ג' לשס׳ג רמ׳א
שהכישו נחש והוא לפי מס שהכאתי כשה״ק וימהר ע״א וכ' רחם מוס לראיה םרכ הנא כש' מש״ל
אכיסם מע' ן׳ רברי להכייח הנזפיעשה הכית מלא פ׳ג משל' אשורי מוכח היו שסכיא למם שנשהפק
עשן כיע׳ש והרי הישות להכנש לכית קה״ק הוא לענין מחושר ומן לקרכן רכעינן מיום סח' וםלאס
כיוס׳כ לקטרת כלכר ער שיתמלא כל הכית כולו אי ככלו לו חרשיו איחים נמי לםאי רינאן או גורח
עשן וכיון רנבנש לכית קה׳ק מי שכורח מכית סכתוכ ויצס לפשוט מםסיא רערכין רס׳י לענין
טלו עשן הוא יכישטלהומת רההתי לסכנש שם ככש כן שנחו רכעינן מעה לעח ולא משטח עולם
לכ*ג היא כיוס׳כ שיתמלא כל הכית כולה עשן רכהט םהיש׳ ראי לשטה נטלם היכא רטלר כר׳ה
ואי ויעש כייח׳ים לנתש וכעת ההיא רליכא כ׳ג עצמו מ כיום סוא מחושר וסן כיע׳ש ואי ככלו
ולא יוה ‘כ ולא קטית מאי כעי סתם אלכסנדריש לו חרשיו אעאי הוי מחואר ומן ושו םראים של
מיקרון רכיוס״ב איתיה לאוהיה וכל ארם לא יהיה סרכ מש׳ל לו' רסוא גורה סכהיכ ועל וס נרחם
כא'מ .יאפשר רעל יה כא נטאת ישנניה יש׳י קרי לס רסא מיסא מחושר וסן אקרי לר' ימים
כ׳ן לכשי עייך ציין יריש' עיה׳ק כי לא יוסיף יכא רכקור וח׳ר כקיטר י ומי יחן ירעחי רכשם ראמרי'
כך עיר ערל יטמא כמי שאירע רנכנש אלכסנרריש עוכר ירך אמו רסוחר לשחיטס אי אסני וס לכקור
מוקרון שהכישו יגם בתיכן א' יב' כי ראתה גייס ר' ימים אלא רלא משכחח ריעשו כיקור לנקכס
כאי מקרשה לא יסיח עור מאת וכיאת ככטן כיח ג' כשכיל העוכר ולא שכיח מלחא כרנא רלא ימצאו
טלאים ויהיה למשמרח ככשס ועור שם למיס׳ר יר
חמוז שלמה מס שהכיא פליגחא אי ר׳ ימים רכקור הוא
עם יום השחיטה או לכר מיום השחיטה יע׳ש •
פ ר ק ד מגין אחם יירעים שיה חייב
שקילה יכי' ועור שהיי «>ייר
ביתישים אומרים עין תחת עין * עיין ב׳ק רפ״ג
ורפ׳ר ‘ סנה שרמכ׳ם כהל' חשי' פ׳ג ה׳ח מנת פרלו כ וכותכין על מצחו של שור ועל
לסטפרים כפייושא יהיא תירס שכע'פ והמכחיש י מצחו של חמור שאין ’
מגירים כגון צריק וטיתיש יכרפ׳ג מהלי ממרים לכעליסן סלק כאלהי כמי שהיו פלשתים עושין .
מנס ככלל סאפיקורושים מי שאינו מירס כתורה עיין כמר׳ר ש' כראשיח פ"כ ופט׳ו ועיין כשס׳ק
שכע׳פ רמיתתו כיר כל ארם רכיפר כקו׳שכע׳פ אכרסם את ירו ח׳א מס שפירשתי כררוש ה'
ומורירין אותו ולא מעלין יע׳ש יהייט כמ׳ש כתיקו׳ לסלכשס כרין אי סכתיכס חשיכא כרכור ועיק
תקון י׳ט רס׳ל ע׳א ומאן רמנע ריא רמקרא רתרי לסנאק מנחת משה נחום ני״י שי׳ י׳ג יעיין לסרב
תורות כאילו אהרר עלמא לחסו וכסו ועיין למהוימ׳ר החשיר כש' שא׳י ש' שמיני רכ׳א ע״ב מה שפי׳
ש' יתרו ואיתא כמר׳ר ש' אחרי פכ'כ ע"פ ויתן כמאמר וה.
ס' אלי את כ׳ לוחות סאככים ועליהם ככל הרכוים
כל מטס מקרא משנס תלמור תישפתות ואגרות סיון
ואפי׳ מס שתלמיר ותיק יטל לחרש כילן נאמיו
למשה כסיני וכן איתא ככרטת ר״ס ע״א וכירוש׳ פרלן ג ה ז ה ר שאין מניחין אותן לסכנש
פ״כ רפאם ופ׳ק רחגיגם .גם איתא כילק״ר לכית קס׳ק שלהן מפני י
ר'פ תרומה ומי שמפריר כין תורה שככתכ לתורה שאתה ערל וט' לא וו משם ער שהכישו נחש •
שכע'פ רוסה כמי שאין לו אלוה ועיין כחקינים נלע׳ר ,רהא גרמא ליס לאלכשנרריש מיקרון על
תקון ע׳ רף קל׳כ ע'כ וכמגילס רף ת״י ע׳א שהאמין כמתים רסשיכס ראין מניחין אותו מפני
למה שש ו פרי ן עתירין לחרש ר׳ח למ׳ו אותיות שהוא ערל ולא האמין גכיסא כ'פ רםשיכס הוא
תלמו׳ר עיק כש' מגלה צטנות ש' ויאת הברכה ראפי' כ׳ג עצמו נואת יכא אסרןאל הקרש רוקא
ועיין כש' נפש ב׳ח מע' תי׳ו אוח ן' ואות ע׳ה כיוס׳כ להקטיר קטרת ולא שום עה אחרת ואצ׳ל
וע׳ע ביוס׳ק ס' ואתחנן ררפ״ס ע׳א כענין יה ישראל וככל שעה ומכ׳ש גוי וכיון שהוא ברעתו
רחושכ׳כ ותורה שכע'פ כא׳ר רחוכית .ומי רעל היותו ערל איט נמש לקס״ק היי הטעם
יעמור■ כשור ם' רמי גרם לצאח בעולם צחק דמכשין המילה כעפר רנחש עפר לחמו כראיתא
וכייתיש איט אלא שכירת םלוחוח ובא טרם מכה בוושר חרש רנוטל חלקו ועיין כהי׳ש כט יאורש
רהיה בי׳ו כחמה שטרח הלותיח ראחר כמשרורות וכיון רסיא שבר ראף ערל יכנש ]כא נחש עליו
עשו יום טוב על ים כיום י׳ר חמיי יראם בעיניך ליקח הלקו רמהול הוא שנמש לפי רנצהי ולכן
לסגאון םחוה׳מ מלאכה יפם והכמתו נפלאם ררייק הכישו נחש על מה שלא היה מהול ונמש ערל
וגריש על כל קוץ יקיץ מאותיות סחורה צטדיע לפי שכרתי רסשיכס היא על הייתי ערל .והכותים
רחורה שכע׳פ הכל רמוי כתורה שככקכ מלישנא טעו כנכואת יחוקאל שי' מ׳ר רכתיכ שם כסביאכם
רקרא ממשמעיחיה ראמר סכי ילא אמר הכי כריך כני נכר עולי לכ וערלי כשי■ להיות כמקרשי ועור
שחלק מחכמתו ליראיו ושם ה׳ כפיו לקיית חיכירו כתיב שם כל בן נכי ערלי לכ ועילי כשר לא יכא
שנתמר מכוון למס שררשו כשיום ^ פיקא כפ׳ אל מקרשי והיי 1ח אפי' חיז לכית קש׳ק כמפורש
התורה
צד אזכור מגילת תענית אברהם
נתקדשה ככל אלי עיין למהיא׳ה תורה התחתונה התורה והמצית אשר כתכתי להורותם עם
א' מת שפלפל כענין קרישה שנכתב ותורה שכע״פ רכחרא שריין ועיין כספר
ושלה אי נתקדשה לעת׳ל ועמ׳ש רב רחומאי הרה ביכת מל׳ס ח׳א וח"כ בדרושים לס׳ת וכסי עמודי
אמרי אמת ו׳ל רכ׳ט ע׳א • חיים עמוד תודה •
ת י נ רי אב
אדכיחא ,לפי וה פרק ז איטגילת פרלן ה ו ב ר מי שהיא מעלה קיכן
להסיכרים רלא למיןדש סטוי מאיתי הספד י
אתכטלת מני' תענית אין ראוי למחית על תענית של איתי יום וכי׳ עיין חעמת די'כ ע״א ודכ״י
צי׳ג דקרו ליה תענית צטר רסא בל כך ראוי ע׳א וכירוש' פסחים ר׳ע מקים שגהגו ליום הקרבת
להמעיר על בכיר שם שמים שלא יהא נקרע או ק ’פ וכס' נשמת כ׳ח חיו׳ר סי' ס׳ב ליום המילה
מוטל כאשפה רהיי על הנס שעשו על יד! עשי ועוד לו כספרי חיים לראש לענין תעייח ומלאנה
ועל כיטיל מעשיהם עשי יו׳ט • ומס שמתנין בער׳פ . ^
__
ככתיכיח ואנא כסיר וכשטי עסקא ככל הרייח כדיני נניים דנים מ ר כ 1ת יק היו
אשר יומין הט׳ת לידינו אין !ה קשירא כיין ראינן רהצרוקים אומרים חידש הכת עם
ביתכין מהשמית שאינן נמחקין יוה רכר פשיט דאין הכן • עיניך תראנת מ׳ש גדול אדונינו ורב נר׳ו
להחמיר נילי האי וניצר מס חהיה תקנתם כשם כסי חוקית החיים סי' ע׳ג לעגין דינא דמלניתא
שמים שגיר כפינו וכשגם רגם בשטרות וככל כתיכה דינח כוה :
אין אנו כיתכין בלתי הוא ראשון והוא אחרון
בעורח האל ,
ח*ו סד ב'ע
כסיד
מפתחות
וכירה ש ערי
מערכת efi
עת ועו ארם א אכ שמע*כ ורב על כזווק אות
עו ארם חשוכ כ אכ לתת סמכה לכנו
עק ארם עשוי שלא להשכיע א״ע נ אכא דנזכא מכרא
עט ארמה ד אכא שם סכם
פ אהוכי דנעשה שונאו פ אין קוריו אמת אלא לג'
פא אהכק הקכ׳ה עם ישראל ויו אני אכיו
פ'כ ופ׳ג ופר אהל ז אביו
פה או תט אכרה
פו אוכר סט אכלית יו׳ר ער
פז אוכין ע אבר מן התי
פס אוירא עא אגה אורקיה כפוסקים
פט אוכלה עכ אגרה כא'
ז אומרנא עג אגרות סלוקות
צא אומן קכ'כ ער אגרת לסכירו רלא יפקת
אומר ( 48 טח
אזכור כפתחור! אכרהם
א׳ש לר״ע צה אומי מוחד
קצה
אין נהנין ממ״ן הקן אונאה
קנו
אין לא ר״ר צד אונה
קנח
אין אשה מחענית מ׳ר ודא צה וקצ׳ט ור אונהא
קה ו וצי אוקיה אח!קתיה
קסא א׳א חע״א
אין מחחילין כה״ר צח או׳ת
קהב
אין דוחין נס ’נ צט ארעא
קהג
קסר א"מ כלא חטא קג א' וכ' וה' וק' ת׳א איה
אהי כן יאודה קד אוהו
קהה
איהור קה או׳ב
קעא קס ו עד
איעו קי כנו׳מ נקניה אוהיוה
עקב
איפיו אנא ק׳ איהיוה למשמיה המקדש
קעג
איש ק.ח אז־ס
עקר
אכילה קט אס מאה
קפד קעה ער
אל קי אחיך הגדול
וקפד קפ׳ג
ראכ׳ע וקיכ חי״א אס"ר
קפה
אל״ת קיג אחי' המוך א"מ
קפו
אלמנה קיר אחי כן
קפו
אס אנו מנין תנהו ענין קטו ק אחייוח
פקח
אס נהמה קטז אחשודוש
קפט
אח״ל קיו אנוינוייה
קז יקח א״א לצמצם
קנא אס ל' אפילו
אמי קיט איו
קצב
איוה
אמוראי רלא ידעי משנה ולא ידעי קרא קנג קו
קני אמירה לגוי קנא איא איהי יש׳ש
אמירתו לגכוה קככ א׳א מע׳י
קנה
אי"פ אי לפלוגי קנג א׳א לו'מ
קצו
אמתלא קני אין אישית לגוי
קצי
אנו קכ״ר שני אין כ׳ד יכיל לנטל יכי״ח
קצח
אנקלומוס קנה אין הולנין כממון א׳ה
רה
אסמכתא מקרא קנו א״מ שכ׳ש
גר
רר אסמכתא ל׳ק קנח וקנט אין מוהימן ואין עונשין מ׳ה
אף אנן נמי הנינן קל אין הימנין עה״ג
רה
רו אפיקורוס קלא אין הקכ׳ה מכיא הקלה
רט ר ו רח אפטרופוס קלר אין הקש למהצה
רי אראה כנהמה קלג אין דא׳ר
א,ן מעס״מ
ירא ארצות פיראנקיאה יקל אין מקרא יוצא מפשיטו
ייו א״י יכ״י ער קלה
אריכוה ימים קלו מח׳ת אין למדין מקורס
ירח
אשמאי קלו אלט ’מ כהויה
ריט
אשי לקח אין ס׳ למשנה
י ו ואיך
אשה לקט אין ענ׳ר
רכ"כ ער רלא
אה הפסיק הענין קמ אין ינין אמש׳א
רלב
רגל אהי דיכוי ומ׳ר קמא אין .סולקין ככור לכ׳ה
א״ע ודחי ל׳ת קמב אין קנ׳ה
רל׳ר ורל׳ה ודל׳ו
רו׳ל ורח״ל אהיוגים קמג א׳ע מח׳ס
ורל׳ט
הראכ׳ר קמר וקמה אצ׳ל ואינו צריך
י'מ
היא׳ש קמו א׳א נטשה כעילחו כ׳ו
רמא
אין מפסיקין מקורה לנכיאים
מע׳ כ קמו
קמה א'מ כקללוח
קמט אין מכ׳ר כא׳י
א כא וה ולימד ע׳ו.
אמא׳ל
כ כ׳ל ונ׳ל קן אין פורין א״ה עכ׳ר
ג כיח קנא
כנקי ככקר קנכ אין שכיח כמקדש
ר
נכס ראש קנג א'מ סלך כסנהדרין
ה
ויו ככ״א אין למדין הלכה ממדרש וכו׳ ומן הכללות קנ׳ר
ו נגדים שנישל כהם קדרה לרבו וקנט
כרד
אזכור מפתחות אברהם
קנא ביא ירחים על אבא ת כיד
קכב ביבי ט בדיקה
קכג ברוריה יוד כהריא קתגי ליה
קכד קנה קנו בריס יא בהמה בכלל חיה
קנו בר הנינא יב כי
קנח כידלה . יג כונה שלא מדעת שיתפו
קנט בר מצדן יר בועט
ק׳ל כר קפרא טו בושת ופגם
קלא ביייה טי ביול פחית שליש
קלב בייח יי כויון ררן מליצה
רט מקל״ג עד ביבה דייני ברנוח יח בייון לת׳ח ככלל שאר
ודיג רי ויר״א ורי׳כ בשי בייון לת׳ח רלא תר תנינא קמיה ובייש יט
ריר בח ך ער כד ביטול ובטלה
רטו בחולה כה ביאת שר
רטו בח קול כי בייש למלמי
מע׳ ג כי כל הראוי לביצה
א גאבילה כח כין יל׳י
כ גנייח חוב מיתומים כט בין אכילה לאכילה
ששלח נמוהר״א ביטון גביטת בנשיות ג׳ פתקא ל בה׳ש
יע׳א ז׳ל מרורגוטלו קאהאבה לא ניקור
ד גגין ועליות דלא נתקדשו לב ביר
ה גדול בקומה גל כיראה
ויו גדולה מקצית ימים לד לה לו כישיל
י גדי מקולה לי בית אביך
יב ס ער גוי עטם חל ער ח; בית הכנסת
יג מין אדום נט עד תי ביהמ׳ק
יי מפא דאתמר בתלמיד הח כית מושב עיר חומה
טו גויס ול׳ע up ביהמ׳ר
יו ער כה גיל וגנכח ע נית שנשרף או מלמד לבט שמת
נו יד גורה רעה עא כיה״ק
כח ער לי ג׳ש הט עב עג ומע ג׳ כ׳ר
לח ער גן וקח גט עת ופו ופי בכורים
י1 גירסא הני גרהינן כיש”י עי ער פה בכור
הן גילוח וקנו עת ופט בל תשחית
גו גליונות ז צא בל תלון
'1 גימטריא צב בלורית
חן ט! גמרא צג כל תאחר
ס גמר דין צר כן וומא
הא גס את קרי ריבויי צה כני ישר!1
הב עי קו . גרים צו ער צט בן
מער׳ ד P ב; אאותי
קא כן גיצי
א דאורייתא כקריעת בגי מן הקדש שנטמא קה כן ח׳י לחופה
כ ■ דכי רכו הג כן הירה
ג דבר אחר במכילתא קי כנס אב
י דבור סהפיש לאמירה קס בני אומנות שנחקשרו
ה דבר שאיט מתטין קי ער קט כני נס
ו דבר שיש לומתירין קי כני כריח
ז דבר גדול קיא כנין אבני גוית
ח דבר שלכ׳ל קיי כנין לחלוש
ט דביה תירה כ׳ לשימת קע כני יונה
’ וי דביים שבנתב _ כעייא דלא אפשיטא ושאר אמוראים פשיטא להו
יא דברה תירה כל' ב׳יא קיר וקטו
יב יג י״ת מד״ק לא ילפינן קטי בעל חוב מאוחד
’י דכדים נכתכן לדי קיו בעלי חיים
טו רנור קשת שלא יכתוב על שים מהכר קיח וקיט בפניו
טי דניס לבני מעיים וגטמאיס וקיחניקן קו בר מנין
דגים
אזכור מפתחות אברהם
כו היכא דאיכא לכדורי ט1 ד גיס דלאו כני מלאכה נינהו
היום היכא דעהיק כי אף אחר ג׳ ימים כי יה רגלים
כת היא כהיכ כתירה י'אפעמים ינ1 דוד סמלן מיהוהו
כט היכי מאחיינן להיכיעכיד הכי 1 דוגמא
ל הכחנה ההפרש לצירוף אך דודו ומהיפו
לא ולב היכן מציגו כב דולג וקופץ
גל הילל כג רלכון
לד הכאה ההם אס הוא מיתה כד דון מינה ואוקי באהדין
לה הכאה לאי׳א לקללה כס רוקי היים
לו היכלא שכועה כו דוישין תהילות
מא הלכה למ״מ דורשי חמורות
כם הלכתא גמירי לס בח רחיפה
גם עד כי הלכת כי ”פ כט דיחוי
הו הלל צ רייו לכא מה׳ד
הח וסט הליכה לא דייו לעפר
הל:ות רלא יתארו בהוארים שיש לכלפי מעלה ע לכ דיינים להופריהן
עא המוציא כשיורי גל רלמא אהי למיכל
עכ הדנהה והערוגה לד עד עכ ריין ודין
עג הסתכליה צו רלה גדול מארוכה
עד עד עי הסכמה עג דירה למטרש ומגורשת
עת הספד עד עה דיעכד
עט העכרה להיפר ומלמד וכיוצא רם נכלה ושליל ולתת לתולה ורם כתולים עו ועי
פ העיסק במצוה דפמ״ה עת רמאי
פא העילה ראשונה עט דמשק
פכ העדפה עי׳ס פ רפוס ע״י גוי
פג הפה שאהי פא דקדוקי הורה
פד הפסד מרינה והפ״ס שיעורן פכ דר כחצר חכרו
פת הפסק אפי׳ כלה׳ק פג דרור אחד לא יכשר
פי יפי ופ׳׳ט ון הפקי פד דרך אהמכהא דרך דרש
הפטרה ליכא כמנחה לדעת הימכ׳ם כ״א ניוה״ב פה רדכים ההפרש לדכרים
פח פי עדלה דרשוה
צא הפרה להחרה ההפרש צו ■ דשא
צב הקכלח פר'כ מעד הא
צג הקרה ההפרש לאינס אב ה
צד ער קו הקדש ג הוא
קח עד קיר הקש ד הא שקא
קטו הקשכה להאינה ולשמיעה ה האומר כדיעכד
קטי וקיי ויקת הרהור י הכחנה ג' חדשים מדדכנן ואי סטי
קי״ט השמד נעשה י הכדלס על סטק אי דאורייתא
קך השחסויה ח . הגעלה
קכא השנכס ט הדר דינא או קם דינא .
קככ השחתה יוד הואיל ואשקרי
קכג ■ הרשכ״א יא הוגה כאוקיותיו
קכד השכח אכרה יכ הודאה כשטר
קכה סתראח ספק יג הוראה כע׳ד
קט התירי סופן יד הויה
קכי התירה חסה טו הוכיח הע׳ת
קכח סחייה כיסהו טי הוראה כשעת דיחקי להמון על היחיד
קכט התר שכסן להיכן הלן יי הוראה כפני גדול הדור להתירא
קל הקרח נדמם מעומד חי הוהר מכללו
יט הוכרה לטוכס אפי' כלי לא אותמיח
מער׳ ויו ך הייק ראיה
א עד כי ויין אך היטה ה׳ כל׳ אשכני וכל׳ לעי
יוד וחי אחיך עמך ככ היכיה ש׳ש לכטלה
יא ואי חימא כג הימנה מלהא
יה ומכרו ולא חציו כד הטכת הנרות גם כיום
י׳ג וכן הוא אומד על פי׳ הלי ולא על קרא כס סיס נראה אם הוא הפק
ונ1
k
עז אזמר מפתחות אברהם
לי ער מ חומרא יד וכן
מא מכ חופה טו ואני
נם חיץ למתנה טז והיה
מר מה חוקות יז וככר היה
מו חור יח ועור שאלו
מי חין יט יעוד אר״א
י מח ער ח! חיקית ו ולע׳א
נט חי פרעה בא ולטעמיך
ס חי טי ע״י קיסם מער׳ זץ
ולעיל מעיי כ׳ חיה ככלל כהמה סא
סב חיה סלמנדרא א יכחים אי ככלל עיפוח
ס; חידוש הוא שחידשה תודה כ י' אויות קידם כריאת העולם
סד חייכין עציו משמע מדאורייתא ג יככי׳א
סח חינוך כציצית כשכוע שחל ט'כ ר יה
סי חיישינן לנומלין ה יו ואצ׳ל יו
סי חיישינן שמא ל״י יפה יפה ויו זיוג עיניתן שת׳ח
סת חיוכ מר ישוכ נכנס לפיטור ז יכיית מי מתכן
סט חיוכ כת' וכריס מתאכ לכנו ח יכיה שלא ככונה
ע חירוף ט יכה היינו ניצוח
עא רכ׳ח כ׳ש יוד יכין לארס שלא כפניו .
עכ חכמים עשו חיזוק וכי' ינית מתקטן ולקטן ומהשלחן של אחרים יא
עג ועןין לעיל מע' א׳ חכם שאסר יב י ^י ה
עד חכם גדול אתה שקימת ר״ח יג זכיית עמלק
חכם היינו מניר תרכר ויודע העדות עה יד זכי לחרכן
עו חכם נקיט ליה שוקא טו זמן כ״ד
עי חכמות 1מן המתתייב לאתי הפסת או לאחר סוכות טז
עת חלכ דמותי מה״ת י1 זמורה
עט ■ חלב נכרית חי ער כר זנות
ף יולת ח״ל לכהן כה זקן ממרה
פה פכ מליפין כו זקן כהנסררין
פג חלום אפי' של גוי יו זקנהי
פד עד צה חליצה כס זקני העיי
צה ומע' ך׳ ח חמיו דחייכ ככנוד כט ועיין מע׳ א זקן אשמאי
צו עד קא חמז זקן אפי׳ בן פ' אי יטל לעמוד על רגליו צענין
קב חמורים ל טומאה ריוגא מטפו
קג חנוכת הכית לא וקן שקנה סכמת אפי׳ תלמידו
קד קה קי קי חנוכה לכ זקן ואינו לפי ככורו
קח וקיא חסידות גל ו׳ל אי יש לאו ואי הנשים מווהרות
קט חסר לאברהם רל זרעו ער כמה
קי ר׳ס • לה זולל
יקב חסורי מחסרא לו זתים כמרירות שלהן
קיג חצי שיעור כ מ׳ ע סעי ח
קיר חצרו של ארם קונה לו שלא מדעתו א מטרה של מצוה
קטו חרב שחרג דור לגלית כ סכיכות
קטי עד קו חים ג מיטב מצוה
■ קכא חשוד רמעכירין אותו ר מכיבה מלות בשעתה
קכר חשרת ה ויו 1 סג
תקן רחצה לעשות חופת בתוך ימ״ת אייה יום ח מרל
יקרא כפרשת ואכרהם זקן וכיצד יעשה קכג ט מרש בוה״ו
יור יא יב מרשי השנה
א ער
מער׳ טית חוב לגדל פרע י״ג עד כ״ר ועיין מ ע' ג' אות ב'
טכילה כר ער ל חוה׳מ
ו טכת לכ'פ וכ״ב וגנכ ושחט בשכת לא ולכ חולין לעזיה
ז טכע דורות הללו 'גל חילין כטהיה
nעד י״ה ט'כ לד חולה רש 1דיתפללו עליו שימות
יג טניעות עינא דקלא לה חולאים על הרוכ מהיכן באים
יד טו טהרה לו pמר
״יונת )ל 4 מט
אזכור מפתחות אברהם
ju טיגת הנאת ממון
פי :עד צה ירושה
צן יש כח כיד חכמים לע״ד כשב יא״ת מ ' טובי אומתך דאת בגיוס
צ, יש שבח עצים בפת ית עד טל ״י״ א ה
5ן טודטאני
צח ישיבה שיש כסאכילה ישתיה
צט ישיבה א״י מא טוטון ליו׳ט א' ואחד אפיקומין
ישיבה על תיכה שיש כה חלמיר ופיבקיס ק ' מכ טלת
גס טעית סטי
ולקחן מע' ס׳ חוח מ' מר טעם כעיתר
?כ ״, '''יי'■ מה טעמא יקיא לר״ש
קג ישן ביום ואצ ל כלילה כבית יחידי
מו טעמי התירס כיקף גדול
רק ' א
קק ישיב ההפרש לישלם מז ט׳ס כמקומות רבים
מת טעית
קי קי קח מט עד חן , טיפת
קט ק, יתומים ויתומה
טן
טרוניה