‫תב"כ ‪31/23‬‬

‫לפני כב' השופט נ' הנדל‬

‫יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה‪23-‬‬
‫העותרת‪:‬‬
‫רשימת כחול לבן בראשות בני גנץ‬
‫באמצעות ב"כ עו"ד ערן מרינברג ושמעון בראון‬
‫מרח' אבא הלל ‪ ,14‬רמת גן‬
‫טל'‪ ;03-6135559 :‬פקס'‪03-6135558 :‬‬

‫נגד‬

‫המשיבה‪:‬‬
‫רשימת העבודה ‪ -‬גשר ‪ -‬מרצ‬
‫באמצעות ב"כ עו"ד עמרי שגב ואורי הברמן‬
‫מרח' יגאל אלון ‪ ,53‬תל אביב‬
‫טל'‪ ;03-7283606 :‬פקס'‪03-7283616 :‬‬
‫דוא"ל‪omris@havoda.org.il :‬‬

‫תגובה מטעם המשיבה‬

‫בהתאם להחלטת כב' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה‪ 23-‬מיום ‪ 23.2.20‬מתכבדת‬
‫המשיבה ליתן את תגובתה לעתירה שבכותרת כדלקמן‪:‬‬

‫‪ .1‬במרכז העתירה מודעה המפורסמת על ידי המשיבה בשלטי חוצות ובאמצעים דיגיטליים‬
‫הנושאת את המסר "ישראל מחכה לממשלה חדשה"‪ .‬במודעה תמונותיהם של שלושת‬
‫ראשי המפלגות המרכיבות את רשימת המשיבה לצידו של חה"כ בני גנץ אשר מוגדר על ידי‬
‫הצדדים כמועמד לראשות הממשלה העתידית (להלן‪ :‬המודעה)‪.‬‬

‫‪ .2‬לטענת העותרים יש במודעה כדי ליצור בקרב הבוחרים רושם מוטעה לפיו הצדדים חברו‬
‫יחדיו וכן כי בין הצדדים קיימת הסכמה הדדית לישיבה יחדיו בממשלה העתידית‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫טוענת העותרת כי בשל כך שאין כל הסכמה בין הצדדים לחבירה יחדיו לממשלה שתוקם‬
‫או כל הסכמה אחרת‪ ,‬יכול לטעות הצופה הסביר ולהבין שאלו הם פני הדברים‪.‬‬

‫‪ .3‬כבר בפתח הדברים ייאמר כי העותרת אינה טוענת (ובצדק) כי תמונתו של חה"כ גנץ עלולה‬
‫ליצור רושם כאילו הוא עצמו חלק אינטגרלי מרשימת המשיבה לכנסת אלא טוענת אך ורק‬
‫להעדר הסכמות כאלו ואחרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬תידרש המשיבה בתגובה זו לטענות הנוגעות לעניין‬
‫ההסכמות בין הצדדים‪.‬‬

‫‪ .4‬כפי שיובהר בהמשך הדברים‪ ,‬פרסום המודעה נעשה כדין‪ ,‬אינו נכנס בגדרי האיסור‬
‫שבסעיף ‪ 13‬לחוק הבחירות (דרכי תעמולה)‪ ,‬תשי"ט‪( 1959-‬להלן‪ :‬החוק או חוק דרכי‬
‫תעמולה) אשר ממילא מקבל פרשנות דווקנית וכי מטרתה המסתברת של בקשת העותרת‬
‫הוא "לתקן" את הרושם שנוצר לה כמי שהגיעה להסכמות כנות בדבר כינונה של ממשלה‬
‫עתידית יחד עם העותרת‪.‬‬
‫‪ .5‬עוד יודגש כי בין העותרת למשיבה ישנן הבנות והסכמות ברורות באשר לחבירה לצורך‬
‫הקמת ממשלה עתידית כשם שהיו כאלה לאחר הבחירות לכנסת ה‪ .22-‬בעניין זה אף‬
‫התפרסמו ידיעות חדשותיות והתקיימו פגישות נפרדות בין חה"כ גנץ לחה"כ פרץ וכן בין‬
‫חה"כ גנץ לחה"כ הורוביץ העומד בראשות מפלגת מרצ‪ .‬כפי שיוסבר בהמשך הדברים‪,‬‬
‫בפגישות אלה סוכמו נושאים הסותרים במישרין את טענות העותרת שלולא נטענו‪ ,‬הייתה‬
‫עתירתם חסרת כל ביסוס שבדין‪.‬‬

‫הערת ביניים‪ :‬העובדות המתארות את ההסכמות בין חה"כ בני גנץ לבין חה"כ‬ ‫•‬
‫עמיר פרץ ובין חה"כ גנץ לחה"כ הורוביץ ייתמכו בתצהירם של חברי הכנסת פרץ‬
‫והורוביץ‪.‬‬

‫‪ .6‬ייתכן שהעותרת סבורה‪ ,‬מסיבותיה שלה‪ ,‬שהצגתה כמי שחברה למשיבה להקמת ממשלה‬
‫עתידית עשויה לפגוע בה לצורך שכנוע בוחרים מן הצד השני של המפה הפוליטית‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫בכל הכבוד‪ ,‬אין זה מעניינה של המשיבה אשר בשם חופש הביטוי הפוליטי ‪ -‬מבקשת להביא‬
‫לידיעת הציבור את מה שסוכם ופורסם ממילא ולצורך כך שכרה שטחי פרסום בעלות‬
‫כספית של מאות אלפי ש"ח‪.‬‬

‫הרקע העובדתי‬

‫‪ .7‬במהלך התקופה שקדמה להגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית פעלו‬
‫הצדדים על מנת להביא לאיחוד בין המפלגות השונות המזוהות כמרכז ‪ -‬שמאל‪ .‬זאת‪ ,‬הן‬
‫בשל הקרבה האידאולוגית בין מפלגות אלה הן בשל שיקולים אלקטורליים והן בשל‬
‫ההסכמה כי המועמד מבחינתם לראשות הממשלה חה"כ גנץ‪.‬‬

‫‪ .8‬על מנת להביא את המפלגות המרכיבות את המשיבה לאיחודן כרשימה אחת מפלגות אלה‬
‫נשאו ונתנו בינן לבינן וכן התקיים משא ומתן בין העומד בראש המשיבה ‪ -‬חה"כ עמיר‬
‫פרץ ‪ -‬לבין העומד בראש העותרת ‪ -‬חה"כ בני גנץ‪ .‬כן התקיים משא ומתן דומה‪ ,‬בנפרד‪,‬‬
‫בין חה"כ הורוביץ העומד בראשות מפלגת מרצ לבין חה"כ גנץ‪.‬‬

‫במשא ומתן זה סוכם על כינונה של ממשלה לאחר הבחירות בראשותו של חה"כ גנץ‪ ,‬על‬
‫הסכמה לברית אסטרטגית בין הצדדים להחלפת השילטון ובשותפות המשיבה ונציגיה‬
‫כחברים בממשלה‪ .‬הסכמה זו הייתה מפורטת וכללה התייחסות לכך שמספר השרים‬
‫שיוקצה למפלגות העבודה וגשר יהיה לפי "מפתח" של שישה חברי כנסת ואילו למרצ לפי‬
‫מפתח של חמישה‪ ,‬זאת לפי מספר חברי הכנסת המכהנים בכנסת ה‪ 22-‬מטעם שתי הסיעות‪.‬‬

‫הסכמות אלו היוו גורם מכריע להחלטת הצדדים לקראת האיחוד בין העבודה ‪ -‬גשר לבין‬
‫מפלגת מרצ‪.‬‬

‫לא בכדי מובא תיאור המשא ומתן בפירוט כה רב‪ .‬ראשית‪ ,‬על בסיסו החלה המשיבה‬
‫בקמפיין פרסומי אדיר‪ ,‬בעלות של מאות אלפי ש"ח‪ ,‬הנישא על שלטי חוצות בכל רחבי‬
‫הארץ וכן במדיה הדיגיטלית‪ .‬שנית‪ ,‬עובדות אלה סותרות במישרין את העובדות הנטענות‬
‫בכתב העתירה ואשר נתמכות בתצהיר‪.‬‬
‫ידיעות חדשותיות על אודות מאמציו של חה"כ גנץ לאיחוד המפלגות מצורפות‬ ‫‪-‬‬
‫ומסומנות מש‪1/‬‬

‫ידיעות חדשותיות בעניין ההבנות בין הצדדים לאחר הבחירות לכנסת ה‪22-‬‬ ‫‪-‬‬
‫מצורפות ומסומנות מש‪2/‬‬

‫לשם ההמחשה באשר להבנות שהגיעו אליהם הצדדים לאחר הבחירות לכנסת הנוכחית‪,‬‬
‫יובאו מספר דוגמות מייצגות‪:‬‬

‫א‪ .‬ביום ‪ 11.11.19‬יצא דיווח מדוברות העותרת ובה נמסרו הדברים הבאים מפיו של‬
‫חה"כ גנץ‪:‬‬

‫"בשבוע האחרון התקדמנו במשא ומתן ענייני על הרכבת הממשלה הבאה‪ .‬עם‬
‫ישראל ביתנו סיכמנו על העלאת ההכנסה המינימלית לקשישים ל‪ 70%-‬משכר‬
‫המינימום ועל עיגון של מתווה קצבת הנכות‪ .‬זאת בנוסף לשורת התקדמויות‬
‫בנושאי דת ומדינה‪ .‬גם עם מפלגת העבודה‪-‬גשר אנו מתקדמים בהבנות בנושאים‬
‫חברתיים חשובים שבקרוב תשמעו עליהן‪ .‬וכך גם עם המחנה הדמוקרטי‪".‬‬
‫(ההדגשה אינה במקור‪ ,‬הח"מ)‬

‫ב‪ .‬בהודעת דוברות נוספת מיום ‪ 13.1.20‬נמסר כך ביחס לאיחוד המפלגות של‬
‫המשיבה‪:‬‬
‫"אני שמח שהדברים הסתדרו ומברך על האיחוד‪ .‬עמיר פרץ‪ ,‬אורלי לוי וניצן הורביץ‬
‫התנהלו באופן אחראי והגיעו למסקנה טובה שביחד הם חסונים יותר‪ .‬נכון שיהיה‬
‫גוף משמאל לכחול לבן שנמצא במרכז הבמה הפוליטית‪".‬‬

‫‪ .9‬כידוע‪ ,‬מאמצי הצדדים נשאו פרי ושלוש מפלגות המשיבה חברו יחדו לרשימה אחת‬
‫הנושאת את הכינוי "העבודה ‪ -‬גשר ‪ -‬מרצ"‪ .‬המשיבה הודיעה פעמים רבות כי היא רואה‬
‫בחה"כ גנץ ראש הממשלה העתידית וכי היא תהיה שותפה מרכזית בממשלתו ככל שאכן‬
‫תוקם‪ .‬זאת‪ ,‬על יסוד ההסכמות האמורות בין הצדדים‪.‬‬

‫שיקול הדעת המקצועי בקיום קמפיין בחירות בעל מאפיינים של הצבעה "טקטית"‬

‫‪ .10‬המודעה מושא עתירה זו מבוססת על שיקול דעת מקצועי אשר במסגרתו נעשתה פניה‬
‫לקהל המצביעים "הטקטיים"‪ .‬כלומר אלו אשר מאמינים בסדר יומה ובמצעה של רשימה‬
‫מסוימת אך נמצאים בהתלבטות בגלל שיקולים רחבים יותר שיבואו לידי ביטוי לאחר‬
‫הבחירות‪ .‬בספרות המקצועית היא מוגדרת כהצבעה במערכת בחירות בה המצביע לא‬
‫מצביע לבחירה המועדפת עליו לפי העדפותיו הכנות‪ ,‬אלא לבחירה אחרת כלשהי‪ ,‬כדי להגיע‬
‫לתוצאה טובה יותר בעיניו‪ .‬בכל שיטת בחירות מעשית קיימים מצבים בהם מצביעים‬
‫יעדיפו הצבעה טקטית על פני הצבעה לאפשרות העדיפה באמת בעיניהם‪.‬‬

‫‪ .11‬במשטרים דמוקרטיים בהם יש יותר משני מועמדים‪ ,‬כבמדינת ישראל‪ ,‬המפלגות השונות‬
‫מדגישות לבוחריהן כמעט תמיד את המאפיין הטקטי שבהצבעתם‪ .‬במערכות הבחירות‬
‫בישראל בכלל ובשתי מערכות הבחירות האחרונות בפרט ניתן דגש רב ל"טקטיקה"‬
‫שמאחורי ההצבעה‪ .‬לשם ההמחשה יובאו כמה דוגמות מייצגות‪:‬‬

‫א‪ .‬חה"כ גנץ בראיון‪" :‬בשביל שהאג׳נדה של המחנה הדמוקרטי תתממש‪ ,‬בשביל‬
‫שהאג'נדה של העבודה תתממש‪ ,‬אני צריך להיות ראש ממשלה";‬

‫ב‪ .‬הליכוד‪" :‬לגנץ אין ממשלה בלי אחמד טיבי";‬

‫ג‪ .‬שס‪" :‬ביבי צריך אריה חזק";‬

‫ד‪ .‬כחול לבן‪" :‬זה כחול לבן בקלפיות או בחירות רביעיות";‬

‫ה‪ .‬ימינה‪ :‬טב ‪ -‬זה ימינה וביבי בפתק אחד"‪.‬‬

‫העתקים מהקמפיינים המעודדים הצבעה טקטית מצורפים ומסומנים מש‪3/‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ .12‬במקרה דנן‪ ,‬גורמי המקצוע אצל המשיבה זיהו כי אכן ישנם קהלים המזוהים מסורתית‬
‫עם המפלגות המרכיבות את הרשימה אולם בשל שיקולים "טקטיים" כגון אלה שהובאו‬
‫לעיל‪ ,‬הם שוקלים להצביע עבור העותרת‪ .‬על מנת להפיס את דעתם‪ ,‬הוחלט אצל המשיבה‬
‫להדגיש בפני הציבור את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים כך שככל שתוקם ממשלה‬
‫בראשותו של חה"כ גנץ‪ ,‬המשיבה תהיה שותפה בה‪.‬‬

‫‪ .13‬כאמור‪ ,‬העותרת לא ציינה כי יש במודעה חשש להטעיית הציבור כאילו חה"כ גנץ הוא חלק‬
‫אינטגרלי מהמשיבה‪ .‬בצדק רב נמנעה העותרת מלטעון טענה זו‪ .‬החשש היחיד מבחינתה‬
‫של העותרת הוא כי "יטעה" הבוחר לחשוב כאילו ישנן הסכמות והבנות שונות בין‬
‫הרשימות באשר לחבירה ולישיבה יחדיו בממשלה עתידית‪ .‬הסכמות כאלה אכן נעשו ואלה‬
‫פורסמו ברבים ונתמכות בתצהירו של יושב‪-‬ראש המשיבה‪ ,‬חה"כ עמיר פרץ‪.‬‬

‫בתשובתה של המשיבה לפנייתה המוקדמת של העותרת ביקשה לדעת האם העותרת חזרה‬
‫בה מעמדתה לגבי השותפות בממשלה עתידית‪ .‬לו הייתה העותרת מבהירה כי ההסכם בין‬
‫ראשי המפלגות אינו תקף ‪ -‬הייתה המשיבה מכלכלת צעדיה בהתאם‪ .‬משלא עשתה כן‪,‬‬
‫עליה לבוא בטרוניות לעצמה בלבד‪.‬‬

‫פרשנות סעיף ‪ 13‬לחוק דרכי תעמולה‬

‫‪ .14‬סעיף ‪ 13‬לחוק דרכי תעמולה קובע כלדקמן‪:‬‬

‫"לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת או למענה‬
‫בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת של תעמולת בחירות מטעם‬
‫מפלגה או רשימת מועמדים אחרת או למענה‪".‬‬

‫‪ .15‬הוכחת המרכיב "הפרעה בלתי הוגנת" אינו פשוט כלל ועיקר וכי יושב ראש ועדת הבחירות‬
‫המרכזית ייעתר ליתן צו על יסוד טענת איסור ההפרעה נדרש להראות כי ישנה ודאות‬
‫קרובה להטעיית הציבור‪ .‬בתב"כ ‪ 14/22‬החדשות ‪ 13‬בע"מ נ' הליכוד (להלן‪ :‬פרשת חדשות‬
‫‪ ,)13‬נקבע כך‪:‬‬
‫"הרכיב השני מתאר את ההפרעה‪ .‬הפרעה זו צריכה להיות "בלתי הוגנת" והיא‬
‫אמורה להיות קשורה לבחירות‪ .‬הפסיקה פירשה את מהות ההפרעה "הבלתי‬
‫הוגנת" גם למקרים בהם נעשית הטעייה של הבוחרים‪ ,‬אך זאת רק במקרים בהם‬
‫ישנה ודאות קרובה להטעיית הציבור" (ההדגשה במקור‪ ,‬הח"מ)‬

‫‪ .16‬כאמור‪ ,‬לא בנקל ייקבע כי תעמולת בחירות תימצא כמפרה את הוראות סעיף ‪ 13‬לחוק‪.‬‬

‫כך‪ ,‬בפרשת חדשות ‪ 13‬קבע כב' יו"ר ועדת הבחירות דאז כי "לא מצאתי שישנה ודאות‬
‫קרובה להטעיית הבוחרים"‪ .‬זאת‪ ,‬על אף טענת העותרת שם כי סרטונים מטעם המשיבה‬
‫יצרו מצג שווא לפיו מגישות חדשות מחזיקות בעמדה פוליטית כלשהו לאחר ששולבו‬
‫בסרטונים אלה תוכן שהוגדר "חלקי‪ ,‬מסולף ומגמתי"‬

‫בתב"כ ‪ 28/20‬הליכוד תנועה לאומית ליברלית נ' המחנה הציוני (מיום ‪ )2.3.15‬נדחתה‬
‫עתירה שעסקה בתעמולה שנחזתה להיות מטעם הליכוד‪ .‬בהחלטה נקבע‪:‬‬

‫"לא נעלמה מעיניי האבחנה בין "הטעייה צורנית" ל‪"-‬הטעייה מהותית" [‪ ]...‬אכן‪,‬‬
‫בסמכותי למנוע – לרוב – תעמולה מטעה מהפן הצורני ולא הפן התוכני‪ .‬אולם‪,‬‬
‫כאשר התעמולה המטעה לכאורה מבחינה צורנית‪ ,‬שלובה בתעמולה שמתוכנה‬
‫עולה בבירור כי אין המדובר בהטעייה‪ ,‬לפנינו "תעמולה מטעה מעורבת"‪ .‬ברי‪ ,‬כי‬
‫הגעה למסקנה כי מדובר בתעמולה מטעה‪ ,‬נוכח השימוש בסמלי הליכוד בלבד;‬
‫וזאת‪ ,‬במנותק מתוכן התעמולה המצביע בעניינו באופן ברור על כך שאין מדובר‬
‫בתעמולה מטעם הליכוד‪ ,‬משוללת היגיון ומנוגדת לשכל הישר‪ .‬משכך‪ ,‬אין מדובר‬
‫בתעמולה מטעה שכן‪ ,‬על פניה‪ ,‬ברור שהיא אינה מטעם הליכוד‪".‬‬

‫‪ .17‬לסיום פרק זה נבקש להידרש להחלטה בתב"כ ‪ 38/19‬רשימת הליכוד נ' רשימת הבית‬
‫היהודי (מיום ‪( )17.1.13‬להלן‪ :‬פרשת רשימת הליכוד) עליה ביקשה העותרת להסתמך‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬בקשת העותרת שם נסובה על תעמולה מטעם רשימת הבית היהודי אשר ביקשה‬
‫ליצור בקרב הציבור מצג לפיו הצדדים הגיעו להסכמות על אודות הממשלה שתוקם לאחר‬
‫הבחירות‪.‬‬

‫המשיבה‪" ,‬הבית היהודי"‪ ,‬לא טענה שהסכמות כאלה אכן היו קיימות אלא טענה לפגיעה‬
‫בחופש הביטוי הפוליטי אם יוחלט על הסרת הפרסומים‪ .‬בהחלטה נקבע כי הפרסום מושא‬
‫העתירה אכן נוגד את הוראות סעיף ‪ 13‬לחוק שכן "ייתכנו בהחלט אנשים שיוטעו לחשוב‬
‫כי כבר לעת הזאת בין השניים הסכמה הדדית ואולי אף סיכום הדדי‪ ,‬לישיבה יחד בממשלה‬
‫[‪."]...‬‬

‫‪ .18‬ולענייננו‪ .‬בכל הכבוד‪ ,‬נסיבות המקרה דנן שונות מהותית מפרשת רשימת הליכוד‪ .‬זאת‪ ,‬מן‬
‫הטעם הפשוט כי בשונה מנסיבות המקרה שם (בהן לא סוכם דבר בין הרשימות) בנסיבות‬
‫המקרה דנן סוכמו בין הצדדים‪ ,‬לפרטי פרטים‪ ,‬כיצד תשתלב המשיבה בממשלה‪ ,‬ככל שזו‬
‫תוקם על ידי העותרת‪ ,‬לפי איזה כלל יוקצו תפקידי שר וכיצד תיעשה החלוקה בין העבודה‬
‫‪ -‬גשר לבין מרצ‪ .‬המשיבה סבורה כי לו עסקנו בעולם דיני החוזים ניתן היה לומר כי על‬
‫יסוד הסכמות אלה נקבע חוזה בין הצדדים בהיותו נעשה בגמירות דעת ובמסוימות‪.‬‬
 ‫סוף דבר‬

‫‪ .19‬לקראת חתימת שורות אלה‪ ,‬הגישה העותרת בקשה נוספת להסרת פרסום אשר ראתה בו‬
‫ככזה המפר את הוראות סעיף ‪ 13‬לחוק (להלן‪ :‬הפרסום המאוחר)‪ .‬לאחר בחינה זריזה‬
‫ביותר של הפרסום אצל ראשי המשיבה והח"מ‪ ,‬הוחלט להסירו לאלתר ואף יצאה מיד‬
‫הודעה לכב' יושב ראש הוועדה‪ .‬יודגש כי הפרסום המאוחר ראה אור רק בקרב קהלים‬
‫מצומצמים ביותר (בקבוצות ווטסאפ וברשתות החברתיות של מזכ"ל מפלגת העבודה)‬
‫ולמשך כשעתיים בלבד‪.‬‬

‫‪ .20‬אין הפרסום מושא עתירה זו דומה לפרסום המאוחר‪ .‬הן כיוון שהוא נשען על הסכמות של‬
‫ממש בין יו"ר העותרת לראשי המשיבה (הסכמות הנתמכות בתצהירם האישי) הן בשל‬
‫חשיבות חופש הביטוי הפוליטי של הרשימות כולן ובפרט אלה שלא נהנות ממימון מפלגות‬
‫רב כשל העותרת ושל מפלגות אחרות שנהנות מתקציב הנשען על עשרות יחידות מימון‬
‫בחודש‪.‬‬

‫‪ .21‬המשיבה עשתה כל אשר לאל ידה על מנת לסתור את הטענות העובדתיות שהובאו בעתירה‬
‫לרבות החתמת שני ראשי המפלגות מטעם המשיבה על תצהיר‪ .‬בכל הכבוד‪ ,‬המצהיר מטעם‬
‫העותרת לא נכח בישיבות בהן נעשו ההסכמות בין הצדדים ומשכך הוא אינו המצהיר‬
‫המתאים לעובדות שנטענו בעתירה ומבלי לקבוע נחרצות‪ ,‬נראה כי נפל פגם של ממש‬
‫בתצהיר זה שעה שנטענו בו עובדות שגויות‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬ככל שיראה לנכון כב' יושב ראש הוועדה המרכזית ללבן את הסוגיות העובדתיות‬
‫בבסיס ההליך‪ ,‬תבקש המשיבה כי כב' יושב הראש יורה לחה"כ גנץ ליתן תצהיר מתאים‪.‬‬

‫‪ .22‬אשר על כן‪ ,‬המשיבה סבורה כי דין העתירה להידחות‪.‬‬

‫__________‬
‫עמרי שגב‪ ,‬עו"ד‬
‫היועץ המשפטי למפלגת העבודה‬
‫ב"כ המשיבה‬

‫היום‪,‬‬

‫‪ 25‬בפברואר ‪ ;2020‬ל' בשבט התש"ף‬