‫המוסד לביטוח לאומי‬

‫מינהל המחקר והתכנון‬

‫מערכת הביטוח הלאומי‬

‫בישראל‬

‫‪2017‬‬
‫נכון לינואר‬
 ‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫מינהל המחקר והתכנון‬

‫מערכת הביטוח הלאומי‬

‫בישראל‬
‫נכון לינואר‬

‫‪2017‬‬ ‫בינואר‬

‫ירושלים‪ ,‬התשע"ז ‪2017‬‬

‫‪ISSN 0793-2073‬‬
‫‪www.btl.gov.il‬‬
‫המידע בחוברת משקף את מצב מערכת הביטוח הלאומי בינואר ‪ 2017‬וכולל את השנויים שחלו עד למועד זה‪.‬‬
‫החוברת אינה כוללת שינויים שחלו לאחר מועד זה‪ ,‬במהלך שנת ‪ ;2017‬אלה ייכללו בחוברת ‪.2018‬‬
‫המידע בחוברת כללי בלבד‪ ,‬ואין לראות בו נוסח מלא או מוסמך של החוק‪.‬‬

‫הוכן והוצא לאור ע"י מינהל המחקר והתכנון‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬תמנע בינימוב אש‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫עמוד‬ ‫עמוד‬

‫‪30‬‬ ‫אסירי ציון והרוגי מלכות‬ ‫‪4‬‬ ‫הגדרות כלליות‬

‫‪31‬‬ ‫סיוע משפטי‬ ‫‪6‬‬ ‫אמהות‬

‫‪32‬‬ ‫נפגעי איבה‬ ‫‪8‬‬ ‫ילדים‬

‫‪34‬‬ ‫הבטחת הכנסה‬ ‫‪10‬‬ ‫נפגעי עבודה‬

‫‪36‬‬ ‫זקנה‬ ‫‪12‬‬ ‫נפגעי תאונות‬

‫‪39‬‬ ‫יעוץ לקשיש‬ ‫‪13‬‬ ‫זכויות מתנדבים‬

‫‪39‬‬ ‫הענקות מטעמי צדק‬ ‫‪14‬‬ ‫אבטלה‬

‫‪40‬‬ ‫שאירים‬ ‫‪16‬‬ ‫שירות מילואים‬

‫‪42‬‬ ‫סיעוד‬ ‫‪17‬‬ ‫זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד‬

‫‪44‬‬ ‫מזונות (הבטחת תשלום)‬ ‫‪18‬‬ ‫נכות כללית‬

‫‪45‬‬ ‫אמנות בינלאומיות דו־צדדיות‬ ‫‪21‬‬ ‫אלימות במשפחה‬

‫‪52‬‬ ‫אמנות בינלאומיות רב־צדדיות‬ ‫‪22‬‬ ‫נפגעי גזזת‬

‫‪23‬‬ ‫נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)‬

‫‪53‬‬ ‫לוח ‪ :1‬מבוטחים ומקבלי גמלאות‬ ‫‪24‬‬ ‫נפגעי פוליו‬

‫‪54‬‬ ‫לוח ‪ :2‬גבייה וגמלאות‬ ‫‪25‬‬ ‫חסידי אומות העולם‬

‫‪55‬‬ ‫לוח ‪ :3‬שיעורי הגמלאות בענפים נבחרים‬ ‫‪26‬‬ ‫שיקום מקצועי‬

‫‪56‬‬ ‫לוח ‪ :4‬פטור האישה מתקופת אכשרה‬ ‫‪28‬‬ ‫ניידות‬

 ‫‪1‬‬
‫הגדרות כלליות‬

‫כל ההכנסה של העובדים לרבות דמי הבראה‪ ,‬הוצאות רכב‬ ‫גיל פרישה‬
‫וטלפון חייבים בדמי ביטוח‪.‬‬
‫עובדים שכירים‪ ,‬עצמאים ומבוטחים לא עובדים ולא עובדים‬ ‫הגיל הקבוע לגבי גבר ואישה בהתאם למועד לידתם‪ .‬גיל‬
‫עצמאים משלמים שיעורי דמי ביטוח מופחתים על החלק‬ ‫הפרישה בינואר ‪ 67 :2017‬לגבר ו‪ 62-‬לאישה‪.‬‬
‫מההכנסה שאינו עולה על ‪ 60%‬מהשכר הממוצע לפי החוק‪,‬‬
‫החל בינואר‪ .‬בינואר ‪ ,2017‬תקרת ההכנסה המחויבת בשיעורים‬ ‫גיל פרישה לנשים‬
‫מופחתים היא ‪ 5,804‬ש”ח‪.‬‬
‫חודש ושנת לידה‬
‫גיל פרישה לנשים‬
‫סך כל שיעורי דמי הביטוח למבוטח מגיל ‪ 18‬ועד גיל הפרישה‬ ‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬
‫(לא כולל ביטוח בריאות) בינואר ‪2017‬‬

‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬ ‫‪62‬‬ ‫‪7/55‬‬ ‫‪5/47‬‬

‫‪0.40‬‬ ‫‪7.00‬‬ ‫עובד שכיר‬ ‫‪ 62‬ו‪ 4-‬חודשים‬ ‫‪3/56‬‬ ‫‪8/55‬‬

‫‪3.45‬‬ ‫‪7.50‬‬ ‫מעסיק‬

‫‪ 62‬ו‪ 8-‬חודשים‬ ‫‪11/56‬‬ ‫‪4/56‬‬

‫‪2.87‬‬ ‫‪12.83‬‬ ‫עובד עצמאי‬

‫‪63‬‬ ‫‪7/57‬‬ ‫‪12/56‬‬
‫‪4‬‬

‫הסכום הבסיסי‬ ‫‪ 63‬ו‪ 4-‬חודשים‬ ‫‪3/58‬‬ ‫‪8/57‬‬

‫סכום אשר לפיו מחושבות מרבית הגמלאות‪ ,‬החל ב‪ 1-‬בינואר‬

‫‪ .2006‬הסכום הבסיסי מתעדכן ב‪ 1-‬בינואר של כל שנה‬ ‫‪ 63‬ו‪ 8-‬חודשים‬ ‫‪11/58‬‬ ‫‪4/58‬‬
‫בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שחלה בשנה שקדמה‬
‫לה‪ .‬לסכום הבסיסי תעריפים שונים לצורך עדכון הגמלאות‬
‫השונות‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪12/58‬‬

‫הסכומים הבסיסיים בינואר ‪2016‬‬

‫דמי ביטוח‬
‫סכום בסיסי־־‪3‬‬ ‫סכום בסיסי־‪2‬‬ ‫סכום בסיסי־‪1‬‬
‫דמי הביטוח משולמים מהכנסה שאינה עולה על ההכנסה‬
‫‪ 8,648‬ש”ח‬ ‫א‪ 150 .‬ש”ח‬ ‫‪ 8,757‬ש”ח‬ ‫המרבית שנקבעה לעניין דמי ביטוח‪ .‬ההכנסה החודשית‬
‫גמלאות אחרות‬ ‫לקצבת ילדים‬ ‫מענק פטירה‬ ‫המרבית החייבת בתשלום דמי ביטוח שווה לחמש פעמים‬
‫הכנסה מרבית‬ ‫מענק בר מצווה‬ ‫הסכום הבסיסי־‪ 3‬לכל המבוטחים והמעסיקים (ב‪— 1.1.2017-‬‬
‫לגביית דמי ביטוח‬ ‫‪ 43,240‬ש”ח לחודש)‪.‬‬
‫גמלת סיעוד‬
‫ב‪ 188 .‬ש"ח‬ ‫קצבת נכות כללית‬ ‫ההכנסה החודשית המזערית (מינימום ההכנסה) לצורך‬
‫לקצבת ילדים‬ ‫תשלום דמי ביטוח היא‪ :‬עבור שכיר — ‪ 5,000‬ש”ח (שווה לשכר‬
‫גמלאות ניידות‬
‫המינימום); ועבור עובד עצמאי — ‪ 2,418‬ש”ח (שווה ל–‪25%‬‬
‫מענק לידה‬ ‫מהשכר הממוצע)‪ .‬מבוטח שהכנסתו פחות מהמינימום משלם‬
‫דמי לידה‬ ‫דמי ביטוח כאילו שהוא מרוויח את המינימום‪.‬‬
‫ג‪ 140 .‬ש"ח‬
‫לצורך הבטחת‬ ‫גמלאות נפגעי עבודה‬
‫הכנסה‬ ‫דמי תאונה‬
‫גמלה למתנדב‬ ‫‪ . 1‬בכל פרק נפרד יש מונחים נוספים‪ .‬כל המונחים האלה כתובים‬
‫על רקע תכלת‪ ,‬על מנת להפנות את תשומת לב הקורא להגדרות‬
‫המופיעות בפרק זה או בטור הגדרות של הפרק הרלוונטי‪ ,‬שם‬
‫המונחים מסודרים לפי סדר הא'‪-‬ב' ‪.‬‬
 ‫הגדרות כלליות‬

‫פיצוי‬ ‫הכנסה מרבית לעניין מבחן הכנסה גמלאות‬

‫ההכנסה המרבית לעניין מבחן ההכנסה בגמלאות‪.‬‬
‫תשלום תוספת יוקר המשולמת לפי המדד‪ ,‬או תשלום של‬
‫ ‬
‫מקדמה על חשבון תוספת יוקר‪ ,‬או תשלום פיצויים בעד‬
‫התייקרות לעובדים שכירים במשק‪.‬‬ ‫הכנסה חודשית מרבית‬ ‫פרט מספר התלויים‬

‫תקופת אכשרה‬ ‫סכום השווה ל־‪ 57%‬מהשכר הממוצע‬ ‫ללא תלויים‬ ‫‪1‬‬

‫פרק הזמן שבו חייב אדם להיות מבוטח במוסד לביטוח לאומי‪,‬‬ ‫סכום השווה ל־‪ 76%‬מהשכר הממוצע‬ ‫תלוי אחד‬ ‫‪2‬‬
‫כאחד התנאים לגמלה‪.‬‬

‫סכום השווה ל־‪ 7%‬מהשכר הממוצע‬ ‫כל תלוי נוסף‬ ‫‪3‬‬

‫השתתפות אוצר המדינה‬
‫אוצר המדינה תיקן את חוק הביטוח הלאומי כך ששיעור הקצבת‬
‫אוצר המדינה למוסד לביטוח הלאומי הנובע מתקבולים אותם‬ ‫השכר הממוצע‬
‫יגבה המוסד בכל שנת כספים בכל ענפי הביטוח כאמור בסעיף‬
‫‪ 32‬לחוק יאוחד לשיעור קבוע אחד‪ ,‬שייקבע כאחוז מהתקבולים‪.‬‬ ‫השכר הממוצע לפי סעיף ‪ 1‬ו‪ 2-‬של חוק הביטוח הלאומי‬
‫לחישוב פרמטרים בגמלאות ובגבייה‪ .‬הוא מחושב לפי שיטה‬
‫יובהר כי אין בצעד זה כדי לשנות את סך הקצבות אוצר המדינה‬
‫שנקבעה בחוק‪ ,‬ב‪ 1-‬בינואר של כל שנה‪ ,‬ולאחר מכן בכל פעם‬
‫‪5‬‬ ‫למוסד לביטוח לאומי הקבוע כיום‪.‬‬ ‫שחל פיצוי‪.‬‬
‫מינהל המחקר מציע חלוקה חדשה אפשרית של הקצבת‬
‫האוצר שתביא לאיזון מרבי של הגירעונות התקציביים בענפים‬ ‫בינואר ‪ 2017‬השכר הממוצע הוא ‪ 9,673‬ש”ח‪.‬‬
‫הביטוחיים‪ .‬הקצבת האוצר חושבה ב‪ 2017-‬לפי שיעור של‬
‫‪ 50.06%‬של סך גביית הביטוח הלאומי (‪ 26.8‬מיליארדי ש"ח‬ ‫ילד‬
‫‪2‬‬
‫מתוך ‪ 46.5‬מיליארדי ש"ח) ובהתחשבות בתוספת הקצבה‬
‫מיוחדת עבור תשלומי האשפוז וה"מקדם הדמוגרפי"‬
‫תושב ישראל שהוא אחד מאלה‪:‬‬
‫בזקנה וסיעוד‪( .‬ספר תקציב ‪)2017‬‬
‫עד גיל ‪18‬‬ ‫ילדו של מבוטח (כולל ילד חורג ומאומץ‪,‬‬
‫וכן נכד שכל פרנסתו על המבוטח)‬

‫עד גיל ‪20‬‬ ‫אם מסיים את לימודיו במוסד חינוכי‬

‫על־יסודי שאושר בחוק או אם שוחר‬
‫במסגרת קדם‪-‬צבאית‬

‫עד גיל ‪21‬‬ ‫אם מתנדב בשנת שירות‬

‫עד גיל ‪24‬‬ ‫אם משרת בצה"ל‪ ,‬למעט צבא קבע‬

‫אך לא יותר מאשר‬
‫עד תום ‪ 36‬חודשי‬
‫שירות‬

‫עד גיל ‪24‬‬ ‫אם בשירות לאומי או עתודאי‬

‫‪ . 2‬ההגדרה מתייחסת ל”ילד” התלוי במבוטח לצורך תוספת במרבית הגמלאות‪ .‬הגדרה שונה ל”ילד” קיימת לגבי ילד נכה (בפרק “נכות כללית”) וכן‬
‫בפרקים”מזונות” ו”ילדים”‪ ,‬כפי שמפורט בפרקים אלה‪.‬‬
 ‫אימהות‬
‫מענק לידה להורה מאמץ ולהורה מיועד‬ ‫תחילה‬
‫אימוץ ילד שטרם מלאו לו ‪ 10‬שנים או הבאת ילד בהליך‬
‫פונדקאות‪.‬‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1954‬‬ ‫גביית דמי ביטוח ותשלום קצבאות‬
‫קצבת לידה‬
‫לידה של ‪ 3‬ילדים או יותר בלידה אחת — או בלידות סמוכות של‬
‫עד חודשיים הפרש בין לידת פונדקאות אחת לשניה או בין לידת‬ ‫מקור מימון‬
‫פונדקאות ללידה — שלפחות ‪ 3‬מהם נשארו בחיים בתום ‪ 30‬יום‬
‫מהלידה‪ ,‬בתנאי שזכאים למענק לידה‪.‬‬ ‫דמי ביטוח‬
‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬
‫דמי לידה לאם‬ ‫(אחוזים)‬ ‫(אחוזים)‬
‫צבירת תקופת אכשרה ליום הקובע‪.‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫עובד שכיר‬

‫דמי לידה לאב‬ ‫‪0.11‬‬ ‫‪0.53‬‬ ‫מעסיק‬

‫● ●צבירת תקופת אכשרה ליום הקובע;‬ ‫‪0.24‬‬ ‫‪0.94‬‬ ‫עובד עצמאי‬
‫● ●אישור המעביד לחופשת הלידה;‬
‫‪0.11‬‬ ‫‪0.26‬‬ ‫לא עובד ולא עובד עצמאי‬
‫● ●חופשת הלידה של האב לא תקטן מ־‪ 21‬ימים רצופים;‬
‫אוצר המדינה‪:‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬על בת הזוג להיות זכאית לחופשת לידה של ‪ 14‬שבועות‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫בעבור עובד שכיר‬
‫לפחות מהלידה‪ ,‬לוותר על חלק מחופשת הלידה ולחזור לעבודה‬
‫לא לפני ‪ 6‬שבועות מהלידה — כל זאת‪ ,‬אלא אם נבצר ממנה‬ ‫‪0.09‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫בעבור עובד עצמאי‬
‫לטפל בילד מבחינה רפואית‪.‬‬ ‫דמי לידה לחיילות‬ ‫משרד הביטחון‬ ‫‪6‬‬
‫דמי אימוץ ודמי אומנה‬ ‫השתתפות אוצר המדינה‬
‫● ●הפסקת עבודה לרגל אימוץ ילד עד גיל ‪ ,10‬או קבלת ילד עד‬ ‫משתתף בקצבת הלידה ומממן מענק האשפוז‪.‬‬
‫גיל ‪ 10‬לאומנה לתקופה של חצי שנה לפחות;‬
‫● ●צבירת תקופת אכשרה‪.‬‬
‫אב רשאי לצאת לחופשה לטיפול בילד לתקופה שאינה פחותה‬
‫מי מבוטח‬
‫מ‪ 21-‬יום‪.‬‬ ‫מענק אשפוז‪ ,‬מענק לידה וקצבת לידה‬
‫‪ . 1‬מבוטחת או אשת מבוטח תושב ישראל שמלאו לו ‪ ,18‬גם אם‬
‫הסעה ליולדת‬ ‫ילדה מחוץ לישראל;‬
‫ההסעה היא לבית החולים הקרוב למקום שבו שוהה היולדת‪,‬‬ ‫‪ . 2‬עובדת שכירה או עצמאית המועסקת בישראל‪ ,‬או אשת‬
‫ואירעה לידה תוך שלושה ימים מיום ההסעה‪.‬‬ ‫עובד שכיר או עצמאי המועסק בישראל לפחות ‪ 6‬חודשים‬
‫בתכוף ללידה‪ ,‬אף אם אינם תושבי ישראל ובלבד שילדה‬
‫גמלה לשמירת הריון‬ ‫בישראל;‬
‫● ●הפסקת עבודה בשל שמירת הריון לפי אישור מרופא נשים‬
‫פסקה (‪ )2‬לעיל לא חלה על מי שמתגוררת באזור או בשטחי‬
‫מומחה;‬
‫האוטונומיה ואינו תושב ישראל באזור‪ ,‬הכל כהגדרתם בחוק‪.‬‬
‫● ●צבירת תקופת אכשרה ליום הקובע לשמירת הריון;‬
‫● ●תקופת שמירת הריון שנמשכה לפחות ‪ 30‬ימים רצופים;‬ ‫דמי לידה‪ ,‬דמי אימוץ ודמי אומנה‬
‫● ●אי קבלת תשלום בגין שמירת הריון מגורם אחר‪.‬‬ ‫● ●עובדת שכירה או עצמאית שמלאו לה ‪ 18‬שנה והיא מועסקת‬
‫בישראל;‬
‫קצבה מיוחדת ותגמול מיוחד‬ ‫● ●אישה שמלאו לה ‪ 18‬שנה והיא נמצאת בהכשרה;‬
‫פטירת היולדת‪ ,‬שהיתה מבוטחת למענק לידה‪ ,‬בעת הלידה או תוך‬ ‫● ●עובדת מחוץ לישראל — בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫שנה מהלידה‪ .‬הזכאות היא לאחד מהשניים בעד אותו פרק זמן‪.‬‬ ‫גמלה לשמירת הריון‬
‫● ●קצבה מיוחדת — משולמת לאב או לאפוטרופוס של הילד‪,‬‬ ‫תושבת ישראל שהיא עובדת שכירה או עצמאית‪.‬‬
‫בתנאי שהילד שוהה בארץ‪.‬‬
‫● ●תגמול מיוחד — משולם לבן זוגה של היולדת שהפסיק לעבוד‬
‫לצורך הטיפול בילד‪.‬‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫מענק אשפוז ומענק לידה‬
‫הזדקקות לאשפוז בקשר ללידה‪.‬‬
 ‫דמי אומנה כאשר הילד המתקבל לאומנה הוא מעל גיל ‪3‬‬ ‫קצבה מיוחדת ותגמול מיוחד בעד יילוד של‬
‫● ●בעד תקופה של ‪ 4‬שבועות — אם שולמו דמי ביטוח בעד ‪10‬‬ ‫אישה נכה שאינה מסוגלת לטפל בו‬
‫מתוך ‪ 14‬חודשים‪ ,‬בעד ‪ 15‬מתוך ‪ 22‬חודשים‪ ,‬או בעד ‪ 6‬מתוך‬ ‫אישה נכה בשיעור של ‪ 100%‬אי‪-‬כושר השתכרות שאינה‬
‫‪ 14‬החודשים שקדמו ליום הקובע‪.‬‬ ‫מסוגלת לטפל ביילוד אשר ילדה בשל נכותה ואין עימה בן זוג‪,‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬אם נולדו בלידה אחת יותר מילד אחד‪ ,‬או אם האישה או‬ ‫זכאית לקצבה מיוחדת בשיעור של ‪ 30%‬מהשכר הממוצע‬
‫הילד מאושפז‪/‬ת בתקופת חופשת הלידה ולאחריה לתקופה העולה‬ ‫למשך ‪ 3‬חודשים‪.‬‬
‫על שבועיים‪ ,‬האב או האם רשאי‪/‬ת להאריך את חופשת הלידה‬ ‫אם יש עימה בן זוג‪ ,‬והוא צבר תקופת אכשרה מעבודה של ‪ 10‬מ‪14-‬‬
‫ובמקרה זה זכאי‪/‬ת לדמי לידה נוספים בעד תקופת ההארכה — הכל‬ ‫או ‪ 16‬מ‪ 22-‬חודשים שקדמו ללידה והפסיק לעבוד לרגל הלידה‬
‫לפי התנאים שנקבעו בחוק‪ ,‬וחל גם על אימוץ ועל אומנה‪.‬‬ ‫ולשם טיפול ביילוד‪ ,‬יהיה זכאי לתגמול מיוחד בשיעור דמי לידה‪.‬ה‬
‫אישה שילדה ושהיא או הילד מאושפז‪/‬ת בתקופת חופשת הלידה‬
‫לתקופה העולה על שבועיים רשאית לפצל את חופשת הלידה —‬ ‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫הכל לפי התנאים שנקבעו בחוק‪ ,‬וחל גם על אימוץ ועל אומנה‪.‬‬
‫מענק אשפוז‬
‫הסעת יולדת‬ ‫תשלום הוצאות אשפוז לבית חולים — סכום הנקבע בתקנות‬
‫השירות ניתן ע"י מגן דוד אדום‪.‬‬ ‫והמתעדכן מפעם לפעם‪.‬‬

‫גמלה לשמירת הריון‬ ‫מענק לידה‬

‫בעד כל יום של שמירת הריון‪ ,‬הסכום הנמוך משני אלה‪:‬‬
‫ליולדת ילד אחד‬
‫‪ . 1‬סכום השווה לסכום הבסיסי־‪ ,1‬מחולק ב־‪;30‬‬ ‫‪ 20%‬מהסכום הבסיסי־‪1‬‬ ‫שהוא הראשון במשפחה‬
‫‪ . 2‬הכנסתה של המבוטחת בשלושת החודשים שקדמו ליום‬
‫הפסקת העבודה‪ ,‬מחולקת ב־‪.90‬‬ ‫ליולדת ילד אחד‬
‫‪ 9%‬מהסכום הבסיסי־‪1‬‬ ‫שהוא השני במשפחה‬
‫קצבה מיוחדת‬ ‫ליולדת ילד אחד‬
‫קצבה חודשית בעד כל ילד שנולד באותה לידה בשווי ‪30%‬‬ ‫‪ 6%‬מהסכום הבסיסי־‪1‬‬ ‫שהוא השלישי במשפחה ואילך‬
‫מהשכר הממוצע במשך ‪ 24‬חודשים‪ ,‬ואם משולמת לילד קצבת‬
‫שאירים או תלויים — במשך ‪ 12‬חודשים‪.‬‬ ‫‪ 100%‬מהסכום הבסיסי־‪1‬‬ ‫ליולדת תאומים‬

‫‪7‬‬ ‫תגמול מיוחד‬ ‫‪ 50%‬נוספים‬ ‫בעד כל ילד נוסף‬

‫תגמול בשיעור דמי לידה — עד ‪ 14‬שבועות‪.‬‬ ‫מהסכום הבסיסי־‪1‬‬ ‫שנולד באותה לידה‬

‫סכום המענק מחושב בהתאם לסכום הבסיסי־‪ 1‬ב־‪ 1‬בינואר‪.‬‬

‫הסכום הבסיסי‬ ‫מענק לידה להורה מאמץ ולהורה מיועד‬

‫בערכו של מענק הלידה‪ ,‬לפי מספר הילדים שטרם מלאו להם‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫‪ 10‬שנים ושאומצו באותו היום או לפי מספר הילדים שנולדו‬
‫השכר הממוצע‬ ‫בהליך פונדקאות או פונדקאות ולידה בלידות סמוכות של עד‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫חודשיים בין לידה ללידה‪.‬‬

‫יום קובע‬ ‫קצבת לידה‬

‫היום בו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שהסתיים‬ ‫קצבה חודשית המשולמת לתקופה של ‪ 20‬חודשים‪.‬‬
‫בלידה‪.‬‬
‫התשלום מחושב כאחוז מהסכום הבסיסי־‪ 1‬בהתאם למספר‬
‫יום קובע לשמירת הריון‬ ‫הילדים שנשארו בחיים‪.‬‬
‫היום בו הפסיקה המבוטחת לעבוד בשל שמירת הריון‪.‬‬
‫דמי לידה‪ ,‬דמי אימוץ ודמי אומנה‬
‫לידה‬ ‫‪ 100%‬מההכנסה היומית הממוצעת החייבת בדמי ביטוח של‬
‫לידת ולד חי או לידה אחרי ‪ 22‬שבועות של הריון‪.‬‬ ‫הזכאים בשלושת החודשים שלפני היום הקובע — אך לא יותר‬
‫מ‪ 5-‬פעמים הסכום הבסיסי־‪ ,1‬מחולק ב‪ — 30-‬בניכוי מס הכנסה‪,‬‬
‫שמירת הריון‬ ‫דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות‪.‬‬
‫העדרות מעבודה בשל סיבה רפואית — או סביבת עבודה —‬
‫המסכנת את המבוטחת או את עוברה‪.‬‬
‫דמי לידה ודמי אימוץ‪ ,‬וכן דמי אומנה כאשר הילד‬
‫תקופת אכשרה‬ ‫המתקבל לאומנה הוא עד גיל ‪3‬‬
‫לדמי לידה לאם או לאב‪:‬‬ ‫● ●בעד תקופה של ‪ 14‬שבועות — אם שולמו דמי ביטוח בעד ‪10‬‬
‫תקופת תשלום דמי ביטוח עבור עובד‪/‬ת או על ידי עובד‪/‬ת‬ ‫מתוך ‪ 14‬חודשים או בעד ‪ 15‬מתוך ‪ 22‬חודשים שקדמו ליום‬
‫עצמאי‪/‬ת בעד ‪ 10‬מתוך ‪ 14‬החודשים‪ ,‬או בעד ‪ 15‬מתוך ‪22‬‬ ‫הקובע;‬
‫החודשים שקדמו ליום הקובע;‬ ‫(לאם בלבד) — אם שולמו דמי‬‫● ●בעד תקופה של ‪ 7‬שבועות ֵ‬
‫לדמי לידה לאם בלבד‪:‬‬ ‫ביטוח בעד ‪ 6‬מתוך ‪ 14‬חודשים שקדמו ליום הקובע‪.‬‬
‫גם בעד ‪ 6‬מתוך ‪ 14‬החודשים שקדמו ליום הקובע‪.‬‬
 ‫ילדים‬
‫תנאי הזכאות‬ ‫תחילה‬

‫קצבת ילדים‬
‫מבוטח עם לפחות ילד אחד; מבוטח שפירנס ילד שאינו ילדו‬ ‫‪ 1‬ביולי ‪1975‬‬
‫במשך ‪ 12‬חודשים לפחות‪.‬‬ ‫(הרפורמה במס‬
‫ובתשלומי העברה)‬ ‫קצבאות ילדים‬
‫תוספת לקצבת הילדים‬
‫משפחות שלהן ‪ 3‬ילדים ויותר המקבלות דמי מזונות‪ ,‬גמלה‬ ‫לפני מועד זה‪:‬‬
‫להבטחת הכנסה‪ ,‬קצבת זקנה עם השלמת הכנסה או קצבת‬ ‫‪ 1‬בספטמבר ‪1959‬‬ ‫קצבת משפחה מרובת ילדים‬
‫שאירים עם השלמת הכנסה‪ .‬התוספת היא עבור הילד השלישי‬
‫והרביעי במשפחה בלבד‪.‬‬
‫‪ 1‬בספטמבר ‪1965‬‬ ‫קצבת ילדי עובדים‬
‫מענק לימודים‬
‫אחד מאלה‪:‬‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1970‬‬ ‫קצבת יוצאי צבא‬
‫● ●משפחה חד‪-‬הורית (ר' הגדרת הורה יחיד בפרק זה);‬
‫● ●הורה עם ‪ 4‬ילדים או יותר המקבל אחת הגמלאות האלה‪:‬‬
‫הבטחת הכנסה‪ ,‬מזונות‪ ,‬נכות‪ ,‬זקנה‪ ,‬שאירים;‬
‫מקור מימון‬
‫● ●ילד שהתייתם משני הוריו;‬
‫● ●ילד נטוש‪/‬יתום כמשמעותו בחוק הבטחת הכנסה;‬
‫דמי ביטוח‬ ‫‪8‬‬
‫● ●ילד שעלה לישראל ללא הורה מבוטח;‬
‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬
‫● ●אשה השוהה במקלט לנשים מוכות‪ ,‬ע"פ תנאים מסוימים;‬ ‫(אחוזים)‬ ‫(אחוזים)‬

‫● ●מקבל גמלה להבטחת הכנסה בנפרד מבן הזוג‪.‬‬

‫אינו משלם‬ ‫אינו משלם‬ ‫עובד שכיר‬
‫תכנית חסכון לכל ילד‬
‫‪1.32‬‬ ‫‪2.08‬‬ ‫מעסיק‬
‫● ●כל ילד הזכאי לקצבת ילדים‬
‫‪0.59‬‬ ‫‪2.74‬‬ ‫עובד עצמאי‬

‫‪1.10‬‬ ‫‪2.64‬‬ ‫לא עובד ולא עובד עצמאי‬

‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫אוצר המדינה‪:‬‬
‫קצבת ילדים‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫בעבור עובד שכיר‬
‫קצבה חודשית לפי מספר הילדים במשפחה‪ .‬שיעור הקצבה‬
‫נקבע לפי ערך הסכום הבסיסי־‪.2‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫בעבור עובד עצמאי‬
‫עבור ילד שנולד עד ה‪ 1-‬ביוני ‪:2003‬‬
‫השתתפות אוצר המדינה‬
‫● ●מימון מענק לימודים וכן תשלומים לילדים עולים‪.‬‬
‫הסכום הבסיסי‪ 2-‬א‪.‬‬ ‫הילד הראשון‬

‫הסכום הבסיסי‪ 2 -‬ב‪.‬‬ ‫הילד השני והשלישי‬

‫מי מבוטח‬
‫‪ 2.24‬הסכום הבסיסי‪ 2-‬א‪.‬‬ ‫הילד הרביעי‬ ‫מבוטחים — כאמור בפרק "זקנה"‪ ,‬וכן מי שאינו מבוטח ב"זקנה"‬
‫ויושב בישראל — לפי כללים מיוחדים‪.‬‬
‫הילד החמישי‬
‫‪ 2.36‬הסכום הבסיסי‪ 2-‬א‪.‬‬ ‫וכל ילד נוסף‬
 ‫עבור ילד שנולד ב־‪ 1‬ביוני ‪ 2003‬ואילך‪:‬‬

‫הסכום הבסיסי ‪2 -‬א‪.‬‬ ‫הילד הראשון‬

‫הסכום הבסיסי ‪2 -‬ב‪.‬‬ ‫הילד השני‪ ,‬השלישי‬

‫והרביעי‬

‫הסכום הבסיסי ‪2 -‬א‪.‬‬ ‫הילד החמישי‬

‫וכל ילד נוסף‬

‫תוספת משפחתית‬
‫‪ 0.70‬מהסכום הבסיסי־‪2‬ג לצורך הבטחת הכנסה‪.‬‬

‫מענק לימודים‬
‫משולם למשפחות זכאיות בגין כל ילד בגיל מ־‪ 6‬עד ‪ 18‬שנה‪,‬‬
‫בתחילת שנת הלימודים‪.‬‬

‫תכנית חסכון לכל ילד‬

‫בינואר ‪ 2017‬נפתחה תוכנית חסכון לכל ילד הזכאי לקצבת‬
‫ילדים‪ .‬בתוכנית מופקדים ‪ 50‬ש"ח לילד מדי חודש עד הגיעו‬
‫לגיל ‪ ,18‬בנוסף לקצבת הילדים המשולמת עבורו‪.‬‬
‫באפשרות ההורה להוסיף לחיסכון של הילד עוד ‪ 50‬ש"ח בחודש‬
‫מקצבת הילדים שמשולמת עבורו‪.‬‬
‫הכספים יועברו לחיסכון על שם הילד בקופת גמל או בבנק לפי‬
‫בחירת ההורה‪ .‬כשימלאו לילד ‪ 18‬שנים‪ ,‬יפקיד הביטוח הלאומי‬
‫לחיסכון מענק בסך ‪ 500‬ש"ח (לילדים שיוולדו מ‪ 1.1.17-‬ואילך‬
‫‪9‬‬ ‫יופקו ‪ 250‬ש"ח בגיל ‪ 3‬ו‪ 250-‬ש"ח בגיל ‪ 12‬לבנות או בגיל ‪13‬‬
‫לבנים)‪ .‬כספי החיסכון יעמדו לרשות הילד והוא יוכל למשוך‬
‫אותם באישור ההורה‪ .‬אם כספי החיסכון לא יימשכו עד שימלאו‬
‫לילד ‪ 21‬שנה יפקיד הביטוח הלאומ מענק נוסף בסך ‪ 500‬ש"ח‬
‫לחיסכון‪ .‬והילד יוכל למשוך את כספי החיסכון לפי החלטתו‪.‬‬

‫גובה המענק‬

‫‪ 11.6%‬מהסכום הבסיסי־‪3‬‬ ‫ילדים בגילאי ‪18-6‬‬

‫הורה עצמאי‬
‫אלמן‪/‬נה‪ ,‬גרוש‪/‬ה‪ ,‬רווק‪/‬ה‪ ,‬עגונה ­— או נשוי‪/‬אה‬
‫שפתח‪/‬ה בהליך להתרת קשר הנישואין ופעל‪/‬ה בהליך‬
‫זה משך שנתיים לפחות — בתנאי שבהחזקתו ילד‪/‬ים‬
‫(כמוגדר ב"הגדרות כלליות") הנמצאים עימו‪ ,‬והוא איננו‬
‫חי עם הידוע בציבור כבן זוגו‪.‬‬
‫הסכום הבסיסי‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות” ‪.‬‬
‫ילד‬
‫ילד שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה והוא נמצא בישראל‪ ,‬למעט‬
‫נער‪/‬נערה שנישאו‪.‬‬
 ‫נפגעי עבודה‬
‫תנאי הזכאות‬ ‫תחילה‬

‫דמי פגיעה‬
‫המבוטח נפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע וכתוצאה‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1954‬‬ ‫עובד שכיר‬
‫מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה‬
‫אחרת‪ ,‬ולא עבד למעשה‪.‬‬ ‫‪ 1‬ביולי ‪1957‬‬ ‫עובד עצמאי‬

‫גמלת נכות מעבודה (קצבה ומענק)‬

‫המבוטח הוכר כנכה כתוצאה מהפגיעה בעבודה‪.‬‬
‫קצבה‬ ‫מקור מימון‬
‫נכים שדרגת נכותם הקבועה ‪ 20%‬ויותר וזמנית ‪ 9%‬ויותר‪.‬‬
‫דמי ביטוח‬
‫מענק‬
‫נכים שדרגת נכותם הקבועה ‪ 9%‬עד פחות מ–‪.20%‬‬ ‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬
‫(אחוזים)‬ ‫(אחוזים)‬
‫תשלום דמי ביטוח (לעובד עצמאי בלבד)‬
‫חוב בדמי ביטוח שולל את הזכאות או מקטין את שיעור הגמלה‬
‫אינו משלם‬ ‫עובד שכיר‬
‫הכספית‪ ,‬לפי גובה החוב ומשך הפיגור‪ .‬עובד עצמאי שאינו‬
‫רשום בעת הפגיעה כעובד עצמאי אינו זכאי לגמלה‪.‬‬
‫‪0.37‬‬ ‫‪1.96‬‬ ‫מעסיק‬

‫קצבה מיוחדת ומענק מיוחד‬ ‫‪0.17‬‬ ‫‪0.78‬‬ ‫עובד עצמאי‬ ‫‪10‬‬

‫נכים שדרגת נכותם ‪ 75%‬ויותר וכן נכים עם קשיי הליכה שדרגת‬
‫נכותם ‪.74%-65%‬‬ ‫אינו משלם‬ ‫לא עובד ולא עובד עצמאי‬
‫אוצר המדינה‪:‬‬
‫מענק עקב פטירה שלא כתוצאה מהפגיעה‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫בעבור עובד שכיר‬
‫בן‪/‬בת זוגו וילדו של נכה שנפטר לא כתוצאה מהפגיעה בעבודה‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.03‬‬ ‫בעבור עובד עצמאי‬
‫אם דרגת נכותו מעבודה היתה ‪ 50%‬או יותר במשך ‪ 36‬החודשים‬
‫שלפני הפטירה‪ ,‬ובתקופה זו הוא קיבל קצבת נכות מעבודה‪.‬‬
‫מבחן הכנסות‬ ‫השתתפות אוצר המדינה‬
‫מימון השלמת הכנסה לנכים ולתלויים לפי חוק הבטחת הכנסה‪.‬‬
‫הכנסתו הממוצעת של בן‪/‬בת הזוג של הנכה בשנה שלפני‬
‫פטירת הנכה לא עלתה על סכום השווה לפעמיים השכר‬
‫הממוצע‪.‬‬

‫גמלת תלויים (קצבה ומענק)‬
‫בני משפחה המוגדרים תלויים‪:‬‬
‫קצבה‬
‫אלמן שיש עימו ילד או אינו מסוגל לכלכל את עצמו או הכנסתו‬
‫אינה עולה על הסכום שנקבע‪.‬‬
‫אלמנה אשר מלאו לה ‪ 40‬שנה‪ ,‬או יש עמה ילד‪ ,‬או אינה מסוגלת‬
‫לכלכל את עצמה‪.‬‬
‫מענק‬
‫אלמן כהגדרתו לעיל ואלמנה שאינם זכאים לקצבת תלויים‬
‫(אלמן שאין עמו ילד ומסוגל לכלכל את עצמו או הכנסתו עולה‬
‫על הסכום שנקבע; אלמנה שטרם מלאו לה ‪ 40‬שנה ואין עמה‬
‫ילדים בעת פטירת המבוטח)‪.‬‬
‫מענק נישואין‬
‫אלמן‪/‬נה שנישא‪/‬ה‪.‬‬
‫מי מבוטח‬
‫● ●עובד שכיר — למעט שוטר‪ ,‬סוהר ועובד שירות הבטחון;‬
‫● ●עובד עצמאי;‬
‫● ●המשתלם בהכשרה מקצועית;‬
‫● ●המצוי בשיקום מקצועי;‬
‫● ●אסיר עובד;‬
‫● ●תושב חו"ל‪ ,‬כולל תושב השטחים והאוטונומיה העובד‬
‫בישראל;‬
‫● ●עובד זר המועסק אצל מעסיק ישראלי באזור;‬
‫● ●ישראלי העובד בחו"ל אצל מעביד ישראלי — בתנאים‬
‫מסוימים;‬
‫● ●מי ששכרו נקבע בחוק או על פיו (כגון חבר כנסת);‬
‫● ●מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום‪.‬‬
 ‫מענק עקב פטירה שלא כתוצאה מהפגיעה‬ ‫דמי מחיה ליתומים‬
‫מענק בגובה ‪ 60%‬מקצבת הנכות המלאה ‪ .36 x‬המענק משולם‬ ‫ליתום שמכוח הורהו משתלמת קצבת תלויים ועיקר זמנו‬
‫בשני תשלומים‪ ,‬בהתאם לתנאים הקבועים בחוק‪.‬‬ ‫מוקדש ללימודים על‪-‬יסודיים או להכשרה מקצועית‪ ,‬לפי מבחן‬
‫הכנסות של ההורה (ר' הגדרה של הכנסה מרבית לעניין מבחן‬
‫הכנסה בגמלאות ב"הגדרות כלליות")‪.‬‬
‫גמלאות תלויים בנפגעי עבודה‬ ‫● ● יתום אחד — פעמיים פרט ‪;1‬‬
‫● ●אם יש יתומים נוספים במשפחה שזכאים לדמי מחיה — פרט ‪.3‬‬
‫קצבת תלויים‬
‫מ–‪ 40%‬עד‪ ,100%‬לפי מספר הילדים וגיל האלמנה‪ ,‬מהקצבה‬
‫המלאה שהייתה מגיעה למבוטח אילו היה נכה שדרגת נכותו‬
‫מענק בר‪-‬מצוה‬
‫‪ .100%‬הקצבה מתעדכנת בכל עת שמתעדכן הסכום הבסיסי־‪.1‬‬ ‫ילד יתום שהגיע לגיל ‪ 13‬או ילדה יתומה שהגיעה לגיל ‪.12‬‬
‫ניתנת השלמת הכנסה למקבלי קצבת תלויים מעוטי הכנסה‪,‬‬
‫כמוסבר בפרק הבטחת הכנסה‪.‬‬ ‫מענק עקב פטירה‬
‫נפטר נכה שדרגת נכותו הייתה ‪ 50%‬ויותר ושקיבל קצבת נכות‪,‬‬
‫מענק תלויים‬ ‫או נפטר נכה לאחר שהגיע לגיל פרישה‪ ,‬או נפטר מי שקיבל‬
‫קצבת תלויים — יינתן מענק לבן זוגו‪ ,‬ובאין בן זוג‪ ,‬לילדו‪.‬‬
‫מענק בשווי ‪ 36‬קצבאות תלויים‪.‬‬

‫מענק נישואין‬
‫מענק בשווי ‪ 36‬קצבאות חודשיות המשולם בשני תשלומים‪:‬‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫הראשון לאחר יום הנישואין‪ ,‬והשני בתום שנתיים מיום הנישואין‬ ‫גמלאות נפגעי עבודה‬
‫(הזכות לקצבת תלויים פוקעת)‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫דמי מחיה ליתומים‬ ‫ריפוי‪ ,‬החלמה ושיקום רפואי באמצעות קופות החולים‪.‬‬
‫קצבה בשיעור ‪ 9%‬מהסכום הבסיסי־‪ 1‬ב־‪ 1‬בינואר‪.‬‬
‫דמי פגיעה‬
‫מענק בר‪-‬מצווה‬ ‫תשלום בגין תקופת אי כושר לעבודה כתוצאה מהפגיעה‪,‬‬
‫‪ 2/3‬מהסכום הבסיסי־‪.1‬‬ ‫לתקופה מרבית של ‪ 13‬שבועות ממחרת יום הפגיעה‪ .‬התשלום‬
‫מחושב על בסיס ‪ 75%‬מהשכר וחייב בדמי ביטוח ברבע השנה‬
‫שלפני הפגיעה מחולק ב‪ ,90-‬ומשולם לפי מספר ימי אי הכושר‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫מענק עקב פטירה‬ ‫התשלום חייב במס הכנסה‪ ,‬בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח‬
‫מענק חד־פעמי בסכום השווה לסכום הבסיסי־‪ 1‬כפי שהיה ב־‪1‬‬ ‫בריאות‪.‬‬
‫בינואר שקדם ליום הפטירה‪.‬‬
‫סכום דמי הפגיעה ליום לא יעלה על ‪ 75%‬מהסכום הבסיסי־‪1‬‬
‫כפול ‪ ,5‬מחולק ב‪( 30-‬ניתן לשלם דמי פגיעה חלקיים בהתאם‬
‫לכללים שנקבעו בחוק)‪.‬‬
‫בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה לא משולמים‬
‫דמי פגיעה‪ ,‬אלא אם הנפגע לא היה מסוגל לעבוד ‪ 12‬יום‬
‫לפחות‪.‬‬
‫גיל פרישה‬ ‫בעד ‪ 12‬ימי הזכאות הראשונים‪ ,‬דמי הפגיעה המגיעים לעובד‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫השכיר אינם ממומנים על ידי המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬אלא על ידי‬
‫המעביד‪ .‬בפועל המוסד משלם ישירות לעובד השכיר וגובה את‬
‫הסכום הבסיסי‬ ‫התשלום מהמעביד‪ .‬עובד עצמאי אינו זכאי לדמי פגיעה בעד ‪12‬‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫הימים הראשונים‪.‬‬
‫השכר הממוצע‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫גמלאות נכות מעבודה‬
‫מחלת מקצוע‬
‫קצבה‬
‫קצבה חודשית לפי דרגת נכות רפואית בשיעור יחסי לשכר‬
‫מחלה לפי רשימת מחלות מוגדרות שנקבעה בתקנות‪,‬‬ ‫ולדרגת הנכות‪ .‬הקצבה מתעדכנת ב־‪ 1‬בינואר בהתאם לשיעור‬
‫שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו‪.‬‬ ‫עלית מדד המחירים לצרכן‪ .‬למקבלי קצבת נכות מעוטי הכנסה‬
‫פגיעה בעבודה‬ ‫ניתנת השלמת הכנסה‪ ,‬כמוסבר בפרק "הבטחת הכנסה"‪.‬‬
‫תאונת עבודה או מחלת מקצוע‪.‬‬
‫מענק‬
‫תאונת עבודה‬ ‫מענק בסכום השווה ל־‪ 43‬קצבאות חודשיות‪.‬‬
‫תאונה תוך כדי ועקב עבודה‪ ,‬לרבות בדרך אליה וממנה‪,‬‬
‫ובנסיבות כמפורט בחוק‪.‬‬ ‫קצבה מיוחדת‬
‫תלויים‬ ‫סיוע כספי להחזקה אישית ולנסיעות עד למקסימום הקבוע‬
‫בחוק‪.‬‬
‫אלמן‪/‬נה ויתומים‪ ,‬במקרה של פטירה כתוצאה מהפגיעה‬
‫בעבודה‪ .‬בנסיבות מיוחדות גם הורים‪ ,‬סבים ואחים‪.‬‬
‫מענק מיוחד‬
‫סיוע לרכישת רכב (בתנאים מיוחדים)‪ ,‬וכן סיוע לפתרון דיור‬
‫ורכישת אבזרים מיוחדים הנובעים מהנכות‪.‬‬
 ‫נפגעי תאונות‬
‫סייגים לתשלום‬ ‫תחילה‬
‫תקופת שהייה במוסד לטיפול רפואי או סיעודי שלא לעניין‬
‫התאונה הנידונה‪ ,‬בשירות צה"ל‪ ,‬במאסר או בחוץ לארץ‪ ,‬אינה‬
‫מזכה בתשלום‪.‬‬
‫‪ 1‬באפריל ‪1981‬‬ ‫תשלום גמלאות‬
‫זכאות לתשלום בעד תקופת אובדן כושר התפקוד עפ"י חיקוק‬
‫אחר‪ ,‬הסכם קיבוצי‪ ,‬תקנון של קופת גמל‪ ,‬קרן ביטוח או פנסיה‬
‫או עפ"י חוזה עבודה שוללת את הזכאות לדמי תאונה‪.‬‬
‫מקור המימון‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬ ‫דמי ביטוח‬
‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬
‫דמי תאונה‬ ‫(אחוזים)‬ ‫(אחוזים)‬
‫תשלום בגין אובדן כושר התפקוד‪ ,‬לתקופה מרבית של ‪ 90‬ימים‬
‫רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה‪.‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.07‬‬ ‫עובד שכיר‬
‫לא ישולמו דמי תאונה בעד יותר מ־‪ 90‬ימים בשנת כספים אחת‪.‬‬
‫‪0.01‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫מעסיק‬
‫דמי תאונה לא ישולמו‪:‬‬
‫‪0.03‬‬ ‫‪0.09‬‬ ‫עובד עצמאי‬
‫● ●לעובד שכיר או עובד עצמאי בעד שני הימים הראשונים‬
‫שלאחר יום התאונה‪ ,‬אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד ל‪12-‬‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.11‬‬ ‫לא עובד ולא עובד עצמאי‬
‫יום לפחות‪ ,‬בנוסף ליום התאונה;‬ ‫‪12‬‬
‫● ●למי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי (כולל עקרת בית) —‬ ‫אוצר המדינה‪:‬‬
‫בעד ‪ 14‬הימים הראשונים שלאחר יום התאונה‪.‬‬ ‫בעבור עובד שכיר‬
‫‪0.02‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫ובעבור עובד עצמאי‬

‫שיעור דמי התאונה ליום‪:‬‬

‫בגובה דמי הפגיעה שהיו משלמים‬ ‫לעובד שכיר‬
‫לו אילו נפגע בעבודה אך לא פחות‬ ‫או לעובד עצמאי‬ ‫מי מבוטח‬
‫מסכום השווה ל־‪ 25%‬מהסכום‬
‫הבסיסי־‪ ,1‬כפי שהיה ב־‪ 1‬בינואר‬ ‫תושב ישראל שמלאו לו ‪ 18‬שנה וטרם הגיע לגיל פרישה‪.‬‬
‫שקדם לתאונה‪ ,‬מחולק ב־‪30‬‬

‫למי שאינו עובד ואינו‬

‫תנאי הזכאות‬
‫‪ 25%‬מהסכום הבסיסי־‪ ,1‬מחולק ב־‪30‬‬ ‫עצמאי ולעקרת בית‬
‫דמי תאונה‬
‫מקום התאונה‬
‫התאונה אירעה בארץ או בחוץ לארץ‪.‬‬

‫הגשת תביעה‬
‫גיל פרישה‬ ‫התביעה הוגשה תוך ‪ 90‬ימים מיום התאונה‪.‬‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫אובדן כושר התפקוד‬
‫הסכום הבסיסי‬ ‫● ●עובד שכיר או עובד עצמאי — אינו מסוגל לעבודתו ואף לא‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫לעבודה מתאימה אחרת‪.‬‬
‫● ●אינו עובד ואינו עובד עצמאי — אשפוז בבית חולים או ריתוק לבית‪.‬‬
‫תאונה‬
‫אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית‬ ‫● ●עקרת בית — אינה מסוגלת לעבודות משק בית‪.‬‬
‫וכתוצאה ממנה לאובדן כושר התפקוד‪.‬‬
‫בדיקה רפואית‬
‫בדיקה רפואית תוך ‪ 72‬שעות משעת התאונה; במקרים מיוחדים‬
‫— גם אם נבדק תוך שבועיים מיום התאונה‪.‬‬
 ‫תגמולים למתנדבים‬
‫תחילה‬

‫מתנדב‬
‫●מי שפועל בהתנדבות שלא בשכר למען זולתו על פי‬ ‫●‬
‫‪ 1‬בינואר ‪1976‬‬ ‫תשלום גמלאות‬
‫הפניה מוקדמת מאת גוף ציבורי המוסמך להפנות‬
‫מתנדבים‪ ,‬למטרות שיש בהן תועלת לאומית או‬
‫ציבורית;‬
‫●מי שממלא ללא שכר ושלא במסגרת שירות בצה"ל‬ ‫●‬ ‫מקור המימון‬
‫חובת אבטחה‪ ,‬לפי חיקוק;‬
‫אוצר המדינה‪.‬‬
‫●מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין או עשה‬ ‫●‬

‫פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת;‬

‫●מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור מכח חוק‬ ‫●‬

‫העונשין;‬ ‫תנאי זכאות‬

‫●מתנדב במד"א‪ ,‬בארגון לעזרה ראשונה או בארגון‬
‫גמלת מתנדבים‬
‫●‬

‫למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או‬

‫באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם‪ ,‬או בארגון‬
‫המטפל בקבורה ובלבד ששר הרווחה אישר את הארגון;‬
‫●כבאי מתנדב;‬
‫‪13‬‬ ‫●מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו בחוק דחיית‬
‫שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם‪.‬‬
‫מתנדב שנפגע תוך כדי ועקב פעולת התנדבות‪ ,‬לרבות פגיעה‬
‫בדרך למקום ההתנדבות וממנו; וכן התלויים במתנדב שנפטר‬
‫כתוצאה מפגיעה שאירעה לו בנסיבות כאמור‪.‬‬
‫●‬
‫התנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר‬
‫●‬
‫השר בצו‪.‬‬

‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬

‫גמלאות בכסף ובעין‬
‫למתנדב ולתלויים בו‪ ,‬אותן הגמלאות הניתנות לנפגעי עבודה‪,‬‬
‫לפי העניין והשינויים המחויבים‪.‬‬
‫למתנדב שלא היתה לו הכנסה מעבודה ערב הפגיעה‪ ,‬מחצית‬
‫הסכום הבסיסי ‪ 1‬כפול ‪.3‬‬
 ‫אבטלה‬
‫מענק למובטל שעובד בשכר נמוך‬ ‫תחילה‬
‫מובטל שהופנה לעבודה בשכר נמוך מדמי האבטלה שהיה זכאי‬
‫לקבל ושעבד בעבודה זו ‪ 25‬ימים לפחות; וב‪ 50%-‬משרה לפחות‪,‬‬
‫זכאי למענק אם לא ניצל את התקופה המרבית לתשלום דמי‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1970‬‬ ‫גביית דמי ביטוח‬
‫האבטלה‪.‬‬
‫‪ 1‬בינואר ‪1973‬‬ ‫תשלום דמי אבטלה‬
‫מענק לחייל משוחרר‬ ‫‪ 1‬בינואר ‪1993‬‬ ‫תשלום דמי אבטלה לנשים בגיל ‪65-60‬‬
‫מענק מלא‬
‫חייל משוחרר שעבד בעבודה שהוכרה כעבודה מועדפת‪/‬נדרשת‬ ‫‪ 1‬בנובמבר ‪1982‬‬ ‫מענק‪ :‬לחייל שעובד בעבודה מועדפת‬
‫‪ 6‬חודשים לפחות ב־‪ 24‬החודשים שלאחר יום שחרורו משירות‬
‫חובה‪.‬‬ ‫‪ 1‬ביולי ‪1991‬‬ ‫לחייל שעובד בעבודה נדרשת‬
‫מענק חלקי‬ ‫‪ 1‬באוגוסט ‪1994‬‬ ‫לעובד בשכר נמוך‬
‫● ●חייל משוחרר שעבד בעבודה שהוכרה כעבודה מועדפת (לא‬
‫מתאימה) ‪ 25‬יום לפחות ב־‪ 21‬החודשים מיום שחרור משירות‬
‫חובה‪ ,‬או עבד כאמור בעבודה זו ‪ 3‬חודשים שהם החודשים‬
‫ה־‪ ,22‬ה־‪ 23‬וה־‪ 24‬מיום שחרורו;‬ ‫מקור המימון‬
‫● ●חייל משוחרר שעבד בעבודה נדרשת בתחום החקלאות ‪4‬‬
‫חודשים לפחות‪.‬‬ ‫דמי ביטוח‬
‫בעת תחילת העבודה הנדרשת הראשונה‪ ,‬על החייל המשוחרר‬ ‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬
‫(אחוזים)‬ ‫(אחוזים)‬
‫להיות זכאי לדמי אבטלה‪.‬‬
‫‪0.01‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫עובד שכיר‬ ‫‪14‬‬
‫הענקת אבטלה לקטין‬ ‫‪0.03‬‬ ‫‪0.16‬‬ ‫מעסיק‬
‫קטין מובטל בגיל ‪ 18-15‬שעבד קודם והשתתף בפרנסת‬
‫המשפחה בהיקף של ‪ 20%‬לפחות‪ ,‬והוא עונה על התנאים‬ ‫‪0.06‬‬ ‫‪0.06‬‬ ‫אוצר המדינה‪ :‬בעבור עובד שכיר‬
‫האלה‪:‬‬
‫‪ . 1‬השלמת תקופת אכשרה של ‪ 100‬ימי עבודה מתוך ‪ 360‬הימים‬ ‫דמי אבטלה‬
‫למשוחררי צבא הקבע‬ ‫משרד הביטחון‬
‫שקדמו לתאריך הקובע;‬
‫‪ . 2‬התיצבות כדורש עבודה בלשכת שירות התעסוקה ולשכת‬
‫שירות התעסוקה אינה יכולה לספק לו עבודה;‬
‫‪ . 3‬השתתפות בהכשרה מקצועית בתקופת האבטלה‪.‬‬
‫מי מבוטח‬
‫תושב ישראל או תושב ארעי והוא עובד שכיר ומלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫וטרם הגיע לגיל ‪ ,67‬לרבות חייל למשך שנה משחרורו משירות‬
‫חובה‪.‬‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח‪.‬‬
‫דמי אבטלה ליום‬
‫מחושבים בשיעורים שנקבעו בחוק על בסיס שכרו היומי‬
‫הממוצע של המובטל ב־‪ 6‬חודשי העבודה האחרונים‪ .‬בעבור ‪125‬‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫ימי התשלום הראשונים בשנת האבטלה‪ ,‬דמי האבטלה ליום‬
‫לא יעלו על השכר הממוצע מחולק ב‪ .25-‬החל מיום התשלום‬ ‫דמי אבטלה‬
‫ה־‪ ,126‬דמי האבטלה ליום לא יעלו על ‪ 2/3‬מהשכר הממוצע‬ ‫מובטל‬
‫מחולק ב‪.25-‬‬ ‫רישום בשירות התעסוקה כאמור ב"הגדרות" (הגדרת מובטל)‪.‬‬
‫דמי אבטלה ליום לחייל משוחרר מחושבים על יסוד ‪60%‬‬ ‫גיל‬
‫ממחצית הסכום הבסיסי־‪ ,3‬אך לא יותר מאשר ‪ 80%‬משכר‬ ‫מ־‪ 20‬עד ‪ .67‬בתנאים מסוימים גם מגיל ‪.18‬‬
‫המינימום‪.‬‬
‫לא ישולמו דמי אבטלה בעד ‪ 5‬ימי אבטלה ראשונים בכל תקופה‬ ‫תקופת אכשרה‬
‫של ‪ 4‬חודשים רצופים מהתאריך הקובע‪.‬‬ ‫● ●‪ 12‬חודשים ששולמו בעדם דמי ביטוח מ־‪ 18‬החודשים שקדמו‬
‫לתאריך הקובע למועד האבטלה;‬
‫● ●קטין — ‪ 100‬יום שבעדם שולמו דמי ביטוח מ־‪ 360‬יום שקדמו‬
‫כאמור‪.‬‬
 ‫דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה‬ ‫תקופה מרבית לתשלום דמי אבטלה‪*:‬‬
‫מדמי האבטלה המגיעים למובטל מנוכה במלואה קצבת‬ ‫מובטל שיש עמו‬ ‫מובטל שאין עמו‬ ‫גיל‬
‫הפרישה המשתלמת לו‪.‬‬ ‫‪ 3‬תלויים‬ ‫‪ 3‬תלויים‬

‫מענק למובטל שעובד בשכר נמוך‬ ‫‪ 175‬ימים‬ ‫‪ 175‬ימים‬ ‫מעל ‪45‬‬

‫תשלום בגובה ההפרש שבין מחצית ההכנסה הממוצעת היומית‬ ‫‪ 175‬ימים‬ ‫‪ 138‬ימים‬ ‫‪45-35‬‬
‫מהעבודה לבין דמי האבטלה ליום שהיו מגיעים לו אילו לא עבד‪.‬‬
‫סכום המענק לא יעלה על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע‬ ‫‪ 138‬ימים‬ ‫‪ 100‬ימים‬ ‫‪35-28‬‬
‫ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה לבין ההכנסה היומית‬
‫‪ 138‬ימים‬ ‫‪ 67‬ימים‬ ‫‪28-25‬‬
‫הממוצעת מהעבודה‪.‬‬
‫‪ 138‬ימים‬ ‫‪ 50‬ימים‬ ‫עד ‪25‬‬
‫דמי אבטלה למשתתף בהכשרה מקצועית‬ ‫‪ 70‬ימים‬ ‫חייל משוחרר‬
‫סכום השווה להפרש בין ‪ 70%‬מדמי האבטלה שהיה זכאי‬
‫להם אילו היה מובטל ­— ‪ 100%‬בסוגי הכשרה מסוימים — לבין‬
‫התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית‪ ,‬לתקופה שלא‬ ‫*הכל בתקופה של ‪ 12‬החודשים האחרונים‪ ,‬כולל החודש שבעדו‬
‫תעלה על התקופה המרבית המגיעה ע"פ חוק‪ .‬מי שהשכלתו‬ ‫משולמים דמי האבטלה‪.‬‬
‫נמוכה מ־‪ 12‬שנות לימוד — לתקופה שלא תעלה על ‪ 138‬ימים גם‬
‫אם התקופה המגיעה לו קטנה מ־‪ 138‬ימים‪.‬‬ ‫בפרק זמן של ‪ 4‬שנים לא ישולמו למובטל שעדיין לא מלאו לו ‪40‬‬
‫שנה דמי אבטלה לתקופה העולה על ‪ 180%‬מהתקופה המרבית‬
‫מענק לחייל משוחרר העובד בעבודה מועדפת‪/‬נדרשת‬ ‫לה הוא זכאי‪ .‬סכום דמי האבטלה ב"תקופה הנוספת" (מעבר‬
‫ל־‪ 100%‬התקופה המרבית) לא יעלה על ‪ 85%‬מדמי האבטלה‬
‫מענק מלא‬ ‫המרביים ליום‪.‬‬
‫מחצית דמי האבטלה ליום לחייל משוחרר בעד ‪ 138‬יום‪ ,‬בניכוי‬ ‫אם המובטל מסרב לקבל עבודה מתאימה‪ ,‬מנכים ‪ 30‬ימי אבטלה‬
‫מספר ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה ב־‪ 11‬החודשים‬ ‫מיתרת התקופה המרבית שבעדה מגיע לו תשלום ביום הסירוב‪.‬‬
‫שקדמו לתחילת העבודה המועדפת‪.‬‬
‫מענק חלקי‬ ‫אי תשלום דמי אבטלה‬
‫החלק היחסי של המענק המלא בהתאם למספר ימי עבודתו‬ ‫אם המובטל מפסיק עבודה מרצון בלא הצדקה או מסרב לקבל‬
‫בעבודה המועדפת‪ ,‬מתוך ‪ 150‬ימי העבודה המזכים במענק מלא‪.‬‬ ‫עבודה מתאימה‪ ,‬הוא לא יהיה זכאי לתשלום דמי אבטלה בעד‬
‫‪ 90‬ימים מיום הפסקת העבודה או הסירוב‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫הענקת אבטלה לקטין‬ ‫תשלום בגין אי מתן הודעה במועד על פיטורין נחשב פיצוי על‬
‫לפי שיעור השתתפותם בפרנסת ההורים ולפי שכרם בתקופת‬ ‫אובדן שכר ושולל תשלום דמי אבטלה לתקופת הפיצוי‪.‬‬
‫האכשרה‪ ,‬בגבולות מחצית השכר הממוצע‪.‬‬ ‫מי שסיים התמחות בעריכת דין או בראיית חשבון ונרשם למבחן‬
‫הסמכה לא זכאי לדמי אבטלה בתקופה של חודשיים שקדמו‬
‫למועד המבחן‪.‬‬

‫כללים שנקבעו‪.‬‬ ‫גיל פרישה‬

‫תנאים א ו–ב לעיל אינם חלים על מי‪:‬‬
‫● ●שטרם מלאו לו ‪ 25‬שנים מתוך ‪ 14‬ימים מהתאריך הקובע;‬
‫● ●שמלאו לו ‪ 25‬שנים אך טרם מלאו לו ‪ 28‬שנים‪ ,‬מתום ‪ 30‬ימים‬
‫מהתאריך הקובע;‬
‫● ●שמלאו לו ‪ 28‬שנים אך טרם מלאו לו ‪ 35‬שנים מתום ‪ 60‬ימים‬
‫מהתאריך הקובע;‬
‫● ●וכן אינם חלים על עובדים עונתיים‪.‬‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫השכר הממוצע‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫הסכום הבסיסי‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬

‫עבודה מועדפת‬ ‫מובטל‬

‫עבודה במקום עבודה כמפורט בהגדרת עבודה נדרשת‪ ,‬ובלבד‬ ‫מי שרשום בשירות התעסוקה כמחוסר עבודה ומוכן ומסוגל לעבוד‬
‫שלגבי העובד בה היא עבודה לא מתאימה‪.‬‬ ‫בעבודה מתאימה ושירות התעסוקה לא הציע לו עבודה כאמור‪.‬‬

‫עבודה נדרשת‬ ‫עבודה מתאימה‬

‫עבודה במפעלי תעשיה ובתי מלאכה‪ ,‬באתרי בניה‪ ,‬באתרי‬ ‫העבודה המוצעת נחשבת לעבודה מתאימה אם היא תואמת‬
‫גידול חקלאיים ובבתי אריזה‪ ,‬בתחנות דלק ובבתי מלון — למעט‬ ‫את מצב בריאותו וכושרו הגופני של המובטל ומתקיימים בה‬
‫עבודה פקידותית — ובטיפול באנשים עם מוגבלויות‪ ,‬כפי שנקבע‬ ‫שלשת התנאים האלה‪:‬‬
‫ומפורט בחוק‪.‬‬ ‫א ‪ .‬היא מסוג העבודה בה עבד המובטל ב־‪ 3‬השנים שקדמו‬
‫לאבטלתו או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית‬
‫תאריך קובע‬ ‫ורמת השכלתו;‬
‫האחד בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה ובלבד שחלפו ‪12‬‬ ‫ב ‪ .‬השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו‬
‫חודשים לפחות מהאחד לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה‬ ‫מגיעים לו אילו היה זכאי להם;‬
‫הקודמת‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו‪ ,‬לפי‬
 ‫שירות מילואים‬
‫לחודש השירות‪ ,‬מחולק ב־‪ .90‬החודשים שבהם לא עבד‬ ‫תחילה‬
‫חייל המילואים (שכיר או עצמאי)‪ ,‬או שהשתכר בהם פחות‬
‫מהתגמול המזערי לחודש (התגמול המזערי ליום כפול ‪,)30‬‬
‫מחושבים כאילו השתכר בהם התגמול המזערי לחודש‪.‬‬ ‫ענף שירות מילואים החליף את קרן‬
‫ההשוואה שפעלה מ־‪ 1‬ביולי ‪ 1952‬עד‬
‫● ●למי שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי — התגמול המזערי‪.‬‬ ‫‪ 1‬באוקטובר ‪1977‬‬ ‫ה־‪ 30‬בספטמבר ‪1977‬‬
‫● ●למי שהיה מובטל ערב יציאתו לשירות המילואים — התגמול‬
‫לא יפחת מדמי האבטלה שהיו משולמים לו אילולא יצא‬ ‫במסגרת קרן ההשוואה החוק חל על‪:‬‬
‫לשירות המילואים‪.‬‬ ‫‪ 1‬ביולי ‪1952‬‬ ‫עובד שכיר‬

‫תגמול המילואים משולם גם אם לא נפגעה הכנסתו של‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1954‬‬ ‫עובד עצמאי‬
‫המשרת במילואים עקב השירות‪.‬‬
‫‪ 18‬באוגוסט ‪1986‬‬ ‫תלמיד‪ ,‬מובטל‬

‫התגמול היומי לא יעלה על סכום השווה‬ ‫התגמול המרבי‬
‫לחמש פעמים הסכום הבסיסי־‪ 3‬מחולק ב־‪.30‬‬
‫התגמול היומי לא יפחת מסכום השווה‬ ‫התגמול המזערי‬
‫ל־‪ 68%‬מהסכום הבסיסי־‪ 3‬מחולק ב־‪.30‬‬
‫תוספת לתגמול המילואים‬
‫תוספת בימים‪ ,‬בהתאם למשך תקופת השירות‪:‬‬
‫התוספת מחושבת בהתאם לתקופת השירות‪ :‬חמישה‪ ,‬שישה‬
‫ושבעה ימי שירות מילואים נחשבים ל‪ 7-‬ימים לצורך חישוב‬
‫התוספת‪ 4 ,‬ימים נחשבים ל‪ 5.6-‬ימים‪ ,‬שלושה ימים­ — ל‪4.2-‬‬
‫ימים‪ ,‬שני ימים ל‪ 2.8-‬ימים ויום אחד — ל‪ 1.4-‬ימים לחישוב‬
‫התוספת‪.‬‬
‫מינימום הענקה ליום‬
‫‪ 25%‬מהשכר הממוצע ב־‪ 1‬בינואר‪ ,‬מעודכן בשיעור הפיצוי‬
‫במהלך השנה‪ ,‬מחולק ב־‪.30‬‬
‫הסכום הבסיסי‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫השכר הממוצע‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫פיצוי‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫שירות מילואים‬
‫שירות מילואים כמשמעותו בחוק שירות הביטחון‪.‬‬
‫שירות חד־יומי‬
‫שירות מילואים בהתייצבות אחת שאינו עולה על יום אחד‪.‬‬
‫שירות חצי־יומי‬
‫שירות מילואים שאינו עולה על שש שעות באותו היום‪ ,‬על‬
‫פי הגדרת צה"ל‪.‬‬
‫לומד בחו"ל‪ ,‬עובד בחופשה בלא תשלום‪,‬‬
‫ליום‬ ‫לומד במוסד תורני‪ ,‬מצוי בהכשרה‪/‬‬
‫‪ 1‬באפריל ‪1973‬‬ ‫שיקום מקצועי‪ ,‬עולה‬
‫ליום‬ ‫‪ 1‬ביולי ‪1974‬‬ ‫מושבים שיתופיים וקיבוצים‬
‫‪ 1‬בינואר ‪1976‬‬ ‫נוער עובד (הענקה)‬
‫הענף חדל להיות ביטוחי ועבר למימון‬
‫‪ 1‬בינואר ‪1995‬‬ ‫משרד הביטחון‬
‫‪16‬‬
‫מקור המימון‬
‫משרד הביטחון‪.‬‬
‫תנאי זכאות‬
‫תגמול מילואים‬
‫אדם ששירת במילואים כחוק מתוקף צו התייצבות אחד או עבור‬
‫אימון על פי חוק שירות עבודה לשעת חירום (מל"ח) — בעד כל‬
‫יום‪ ,‬כולל שירות חצי‪-‬יומי‪.‬‬
‫הענקה‬
‫נער שטרם מלאו ל ‪ 18‬שנה‪ ,‬שמשתתף בחינוך קדם‪-‬צבאי‬
‫(גדנ"ע)‪ ,‬ושעיקר זמנו אינו מוקדש ללימודים‪ ,‬אם עבד ‪ 30‬ימי‬
‫עבודה לפחות ברבע השנה שקדם ליציאתו לחינוך קדם‪-‬צבאי‪.‬‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫תגמול מילואים ליום‬
‫● ●לעובד שכיר ולעובד עצמאי — ההכנסה ברוטו החייבת בדמי‬
‫ביטוח בשלושת החודשים שקדמו לחודש שבו החל שירות‬
‫המילואים‪ ,‬כולל תוספת יוקר‪ ,‬מחולקת ב־‪ .90‬אם העובד‬
‫השכיר או העצמאי עבד פחות מ–‪ 60‬ימי עבודה בשלושת‬
‫החודשים שקדמו לחודש שבו החל שירות המילואים‪ ,‬התגמול‬
‫מחושב ע"פ הכנסתו בשלושת החודשים שבהם הכנסתו‬
‫היתה הגבוהה ביותר מתוך ששת חודשי העבודה שקדמו‬
 ‫זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד‬
‫●לשאירים‬ ‫●‬
‫תחילה‬
‫שכר העבודה וכן פיצויי הפיטורין המגיעים להם לפי סעיף ‪5‬‬
‫בחוק פיצויי פיטורין‪ ,‬עד למקסימום‪.‬‬
‫שכר העבודה לא יפחת משכר המינימום כמשמעותו בחוק‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1975‬‬ ‫גביית דמי ביטוח ותשלום גמלאות‬
‫שכר מינימום‪ ,‬וזאת לתקופה שלא תעלה על ‪ 12‬החודשים‬
‫שקדמו לתאריך מתן צו הפירוק או לתאריך הפסקת העבודה‪,‬‬
‫לפי המוקדם‪.‬‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1976‬‬ ‫גמלה לשאירים הזכאים לפיצוי פיטורין‬

‫●לחבר אגודה שיתופית‬ ‫●‬ ‫‪ 19‬בינואר ‪1995‬‬ ‫גמלה לחברי אגודה שיתופית‬
‫סכום ההכנסה החודשית‪ ,‬ששולמו ממנה דמי ביטוח לפני‬
‫הפירוק‪ ,‬כפול מספר השנים בהן היה חבר לאחר שמלאו לו‬
‫‪ 18‬שנים‪ ,‬ועד למקסימום הסכום הבסיסי־‪ 3‬כפול שמונה‪.‬‬

‫●לקופת גמל‬ ‫●‬

‫מקור המימון‬
‫יתרת החוב עבור כל עובד המבוטח בקופה‪ ,‬עד למקסימום‬
‫פעמיים הסכום הבסיסי־‪.3‬‬ ‫דמי ביטוח‬
‫לסכומי הקרן שאושרו על ידי המפרק יתווספו‪ ,‬באישורו‪ ,‬הפרשי‬ ‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬
‫הצמדה מהיום שהופסקו יחסי עובד‪-‬מעביד ועד ליום התשלום‬ ‫(אחוזים)‬ ‫(אחוזים)‬
‫בפועל‪ ,‬ובתנאי שהסכום הכולל לא יעלה על מקסימום הגמלה‬
‫ביום תשלום הגמלה‪.‬‬ ‫אינו משלם‬ ‫עובד שכיר‬
‫‪17‬‬
‫‪0.01‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫מעסיק‬
‫אוצר המדינה‪:‬‬
‫‪0.02‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫בעבור עובד שכיר‬

‫הסכום הבסיסי‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫חבר אגודה שיתופית‬ ‫מי מבוטח‬
‫מי שביום מתן צו הפירוק היה שבע שנים לפחות חבר‬
‫אגודה שיתופית‪ ,‬שהיא קיבוץ או מושב שיתופי‪ ,‬בתנאים‬ ‫● ●עובד שכיר‬
‫שנקבעו בחוק‪.‬‬ ‫● ●חבר אגודה שיתופית‬
‫קופת גמל‬ ‫● ●קופת גמל‬
‫כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי בוטחו העובדים בו‬
‫לצורך זכויותיהם הסוציאליות‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫● ●צו הכרזה כפושט רגל‪ ,‬או צו לפירוק חברה או פירוק שותפות‬
‫לגבי המעביד‪ ,‬או צו לפירוק אגודה שיתופית‪.‬‬
‫● ●אישור תביעה על ידי המפרק או הנאמן‪.‬‬

‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬

‫●לעובד‬ ‫●‬

‫שכר העבודה וכן פיצוי הפיטורין שהמעביד חייב לעובד‪.‬‬

‫מקסימום גמלה‪ 13 :‬פעמים הסכום הבסיסי־‪.3‬‬
 ‫נכות כללית‬
‫תנאי הזכאות‬ ‫תחילה‬
‫קצבת נכות‬
‫● ●אי הכושר נוצר בהיות הנכה תושב ישראל‪( .‬תנאי זה אינו חל‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1970‬‬ ‫גביית דמי ביטוח‬
‫על מי שהליקוי נגרם לו בישראל בהיותו קטין) לגבי עולה‪ ,‬גם‬
‫תשלום קצבאות‪:‬‬
‫אם אי הכושר נוצר לפני היותו תושב ישראל;‬
‫‪ 1‬באפריל ‪1974‬‬ ‫לנכה‬
‫● ●נכות רפואית בשיעור ‪ 60%‬לפחות (‪ 40%‬לפחות‪ ,‬אם נקבעו לו‬
‫‪ 25%‬לפחות מליקוי אחד)‪( ,‬לעקרת בית נכה — ‪ 50%‬לפחות)‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1977‬‬ ‫לעקרת בית‬
‫ואובדן כושר בשיעור ‪ 50%‬לפחות‪.‬‬
‫‪ 1‬באפריל ‪1979‬‬ ‫לעולה‬
‫קצבה חודשית נוספת (קח"ן)‬
‫לנכה נקבעה דרגת אי‪-‬כושר בשיעור ‪ 75%‬לפחות‪ ,‬הוא אינו‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1979‬‬ ‫שירותים מיוחדים‬
‫נמצא במוסד שגוף ציבורי נושא ביותר מ–‪ 50%‬מהוצאות‬
‫החזקתו בו‪ ,‬ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור ‪ 40%‬לפחות‪.‬‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1981‬‬ ‫גמלה לילד נכה‬
‫‪ 1‬בינואר ‪1993‬‬
‫קח"ן מדורג‬ ‫(לפי הסכם עם האוצר)‬ ‫גמלה מיוחדת לעולה‬
‫מי שקיבל קצבה חודשית נוספת‪ ,‬ובשל הכנסותיו מעבודה אינו‬
‫נכה שאי הכושר שלו להשתכר נוצר כשלא‬
‫עונה עוד על הגדרת נכה‪.‬‬ ‫היה תושב ישראל ושהליקוי בשלו נוצר אי‬
‫‪ 1‬בספטמבר ‪2002‬‬ ‫הכושר נגרם בישראל בהיותו קטין‬
‫תוספת תלויים‬
‫תוספת בעד תלויים ניתנת בתנאי שאינם מקבלים קצבה בזכות‬ ‫‪18‬‬
‫עצמם‪.‬‬
‫● ●בעד בן‪/‬בת זוג תושב‪/‬ת ישראל שעומד במבחן הכנסה (ר'‬ ‫מקור המימון‬
‫פרט ‪ 1‬בהגדרה של הכנסה מרבית לעניין מבחן הכנסה‬
‫בגמלאות)‪.‬‬ ‫דמי ביטוח‬
‫● ●בעד ילד‪ :‬כל אחד משני הילדים הראשונים של מקבל‪/‬ת‬ ‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬
‫הקצבה‪.‬‬ ‫(אחוזים)‬ ‫(אחוזים)‬

‫‪0.11‬‬ ‫‪1.86‬‬ ‫עובד שכיר‬

‫קצבה לשירותים מיוחדים‬ ‫‪0.26‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫מעסיק‬
‫הנכה‪:‬‬
‫● ● תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום יום או‬ ‫‪0.47‬‬ ‫‪2.12‬‬ ‫עובד עצמאי‬
‫זקוק לעזרה במשק הבית או זקוק להשגחה למניעת סכנת‬
‫חיים‪ ,‬ומתקיים בו אחד מאלה‪:‬‬ ‫‪0.87‬‬ ‫‪2.07‬‬ ‫לא עובד ולא עובד עצמאי‬
‫א ‪ .‬מקבל קצבת נכות ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור ‪60%‬‬
‫לפחות‪ ,‬לעניין שירותים מיוחדים;‬ ‫פטורה‬ ‫עקרת בית‬
‫ב ‪ .‬אינו מקבל קצבת נכות ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור‬ ‫אוצר המדינה‪:‬‬
‫‪0.10‬‬ ‫‪0.10‬‬
‫‪ 75%‬לפחות‪ ,‬לעניין שירותים מיוחדים; אינו מקבל קצבה‬ ‫בעבור עובד שכיר‬
‫אחרת לעזרת הזולת ועומד במבחן הכנסות ע"פ הקבוע‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫בעבור עובד עצמאי‬
‫בתקנות‪.‬‬
‫● ●נמצא בישראל‪ .‬בתנאים מסוימים ולתקופה מוגבלת גם אם‬
‫הוא יצא לחו"ל;‬ ‫השתתפות אוצר המדינה‬
‫מימון גמלה מיוחדת לעולה‪ ,‬וכן גמלאות לנכי צד"ל‪.‬‬
‫● ●אינו מאושפז במוסד;‬
‫● ●אינו מקבל קצבת ניידות‪ ,‬למעט אם נקבעה לו מוגבלות‬
‫בניידות בשיעור ‪ ,100%‬או ‪ 111.9%‬לפחות זכאות לקצבה‬ ‫מי מבוטח‬
‫לשירותים מיוחדים או שוועדה רפואית בניידות קבעה שהוא‬
‫זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו — הכול בהתאם לתקנות‪.‬‬
‫תושב ישראל שמלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬אך טרם הגיע לגיל הפרישה‪.‬‬

‫נכה מונשם‬
‫מקבל שירותים מיוחדים או ילד נכה שזקוק למכונת הנשמה באופן‬
‫רצוף בכל שעות היום והלילה לצורך החלפת הפעולה הטבעית של‬
‫הנשימה‪ ,‬והוא מוגדר כתלוי לחלוטין בעזרת הזולת זכאי‪.‬‬
 ‫כמו–כן זכאי הילד הנכה שהוא עולה שטרם מלאו לו ‪ ,18‬אין לו‬ ‫מענק עקב פטירה‬
‫ולא היה לו הורה מבוטח‪ ,‬והוא עלה ארצה עם קרוב משפחה‬ ‫לבן זוג‪ ,‬ובאין בן זוג‪ ,‬לילדו (ר' הגדרה ב"הגדרות כלליות) של‬
‫שהוא‪ :‬אפוטרופוסו של הילד‪ ,‬אחיו‪ ,‬אחותו‪ ,‬סבו או סבתו‪ ,‬או ילדו‬ ‫מקבל קצבת נכות שנפטר‪.‬‬
‫של אחד מבני המשפחה המוזכרים‪.‬‬

‫מענק עקב פטירה‬ ‫גמלה לילד נכה‬

‫נפטר ילד שהייתה משתלמת בעדו למבוטח גמלה‪ ,‬ישולם‬ ‫הילד הנכה‪:‬‬
‫למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי‪.‬‬ ‫● ● נמצא בישראל‪ .‬בתנאים מסוימים — גם אם הוא יצא לחו"ל;‬
‫● ●אינו מוחזק במוסד בתנאי פנימיה — למעט אם כל החזקתו‬
‫גמלה מיוחדת לעולה‬ ‫במוסד על חשבון הוריו;‬
‫העולה נמצא בישראל פחות מ–‪ 12‬חודשים; מלאו לו ‪ 18‬שנה‬ ‫● ●לא נמצא אצל משפחה אומנת;‬
‫וטרם הגיע לגיל הזכאות לקצבת זקנה; וכתוצאה מליקוי גופני‪,‬‬
‫● ●אינו מקבל גמלת ניידות‪ ,‬למעט כאשר להורה הילד יש ילד‬
‫המשך בעמוד הבא‬ ‫נכה נוסף‪ ,‬או כאשר נקבעו לילד ‪ 80%‬מוגבלות בניידות‪ ,‬או‬
‫שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו‪.‬‬

‫ליקוי‬ ‫גיל הפרישה‬

‫ליקוי גופני‪ ,‬שכלי או נפשי הנובע ממחלה‪ ,‬מתאונה או ממום‬ ‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫מלידה‬
‫הסכום הבסיסי‬
‫נכה‬ ‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫מבוטח‪ ,‬למעט עקרת בית‪ ,‬שכתוצאה מליקוי‪ ,‬מתקיים בו כל‬
‫אלה‪:‬‬ ‫השגחה‬
‫א ‪ .‬אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד או שכושרו‬ ‫השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או‬
‫להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי‪ ,‬בין בבת אחת או בין‬ ‫לאחרים‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫בהדרגה‪ ,‬ב–‪ 50%‬או יותר‪.‬‬
‫השכר הממוצע‬
‫ב ‪ .‬אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו‬
‫כאמור אינה עולה על‪ 60%‬מהשכר הממוצע‪.‬‬ ‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות” בעמוד‪.‬‬
‫התאריך הקובע‬
‫עזרה במשק בית‬
‫התאריך שבו‪ ,‬עקב הליקוי‪ ,‬נגרם למבוטח אי כושר‪ .‬תאריך‬
‫הכנת מזון‪ ,‬אחזקת בית‪ ,‬נטילת תרופות‪ ,‬סידורים מוסדיים‬ ‫קובע לא ייקבע קודם ל־‪ 15‬חודשים לפני הגשת התביעה‪.‬‬
‫וכספיים‪ ,‬קניות מחוץ לבית והפעלת מכשירים‪.‬‬
‫ילד נכה‬
‫עולה‬
‫ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל‪,‬‬
‫תושב ישראל אשר בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי‬ ‫לרבות ילדו החורג או המאומץ‪ ,‬שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנים‪ ,‬והוא‬
‫חוק השבות תש”י – ‪ ,1950‬או אשרה לישיבת קבע או ארעי‪,‬‬ ‫אחד מאלה‪:‬‬
‫שמקבל סל קליטה ממשרד הקליטה‪.‬‬
‫א‪ .‬ילד (מגיל ‪ )3‬התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום‬
‫עקרת בית נכה‬ ‫יום (לבישה‪ ,‬אכילה‪ ,‬רחצה‪ ,‬הגיינה אישית וניידות עצמית‬
‫עקרת בית כמשמעותה בחוק‪ ,‬שעקב ליקוי איבדה ‪50%‬‬ ‫בבית) בצורה החורגת מבני גילו;‬
‫לפחות מכושרה לתפקד במשק הבית‪ ,‬למעט מי שמתקיים‬ ‫ב ‪ .‬ילד (מגיל ‪ 91‬יום) הזקוק לנוכחות מתמדת למניעת‬
‫בה אחד מאלה‪:‬‬ ‫סכנת חיים;‬
‫א ‪ .‬עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית ‪ 12‬חודשים רצופים או‬ ‫ג ‪ .‬ילד עם ליקוי מיוחד‪ ,‬היינו‪:‬‬
‫‪ 24‬חודשים בלתי רצופים ב־‪ 48‬החודשים שקדמו להגשת‬ ‫ מהלידה — תסמונת דאון או ירידה בשמיעה;‬
‫התביעה (או שקדמו להפסקת העבודה למי שהפסיקה‬ ‫ מגיל ‪ 91‬יום — ליקוי ראיה‪ ,‬אוטיזם‪ ,‬פסיכוזה או עיכוב‬
‫לעבוד לאחר הגשת התביעה);‬ ‫התפתחותי חמור (האחרון עד גיל ‪;)3‬‬
‫ב ‪ .‬חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו ‪ 24‬חודשים לפחות‬ ‫ מגיל ‪ - 3‬הזקוק לסיוע בתקשורת;‬
‫שקדמו להגשת התביעה‪ ,‬או לאחריה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬ילד (מגיל ‪ 91‬יום) — הזקוק לטיפול רפואי מיוחד‪,‬‬
‫ג ‪ .‬קיבלה קצבה כמשתכרת ונישאה אחרי ה־‪ 1‬למרס ‪.2005‬‬ ‫כמפורט בתקנות‪ ,‬בשל מחלה כרונית קשה‪.‬‬
‫במקרים אלה עקרת בית תיחשב כמשתכרת וייבדק כושרה‬
‫להשתכר כפי שמוגדר בהגדרת “נכה”‪.‬‬ ‫ילד הזקוק לטיפול רפואי קבוע‬
‫טיפול אשר ניתן בבית חולים ואשר בשל הטיפול נבצר‬
‫פעולות יום יום‬ ‫מהילד‪ ,‬על‪-‬פי הוראת רופא‪ ,‬להגיע למסגרת חינוכית‬
‫לבישה‪ ,‬אכילה‪ ,‬שליטה בהפרשות‪ ,‬רחצה‪ ,‬ניידות עצמית בבית‪.‬‬ ‫שלושה ימים בשבוע לפחות‪ ,‬במשך שלושה חודשים‬
‫רצופיםצ לפחות והורהו או מי שמקבל גמלה בעדו‪,‬‬
‫נמצא עימו ונוטל חלק בטיפול בו‪.‬‬
 ‫(המשך)‬ ‫נכות‬

‫קח"ן מדורג‬ ‫שכלי או נפשי הנובע ממחלה‪ ,‬מתאונה או ממום מלידה‪ ,‬הוא‬
‫תלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום כמו לגבי שירותים‬
‫קצבה חודשית נוספת הפוחתת במשך השנים‪ ,‬כך‪:‬‬
‫מיוחדים או שהוא זקוק להשגחה‪.‬‬
‫קח”ן מלא‬ ‫בשנה הראשונה‬
‫‪ 75%‬מהקח"ן‬ ‫בשנה השניה‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫‪ 50%‬מהקח”ן‬ ‫בשנה השלישית‬
‫‪ 25%‬מהקח"ן‬ ‫בשנה הרביעית‬ ‫קצבת נכות‬
‫‪ 25%‬מהסכום הבסיסי־‪( 1‬להלן‪ :‬קצבת יחיד מלאה) לנכה יחיד‬
‫אין זכאות‬ ‫החל מהשנה החמישית‬ ‫שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על ‪ 29%‬מהשכר‬
‫תוספת תלויים‬ ‫הממוצע‪ ,‬ושנקבעה לו דרגת אי־כושר בשיעור העולה על ‪.74%‬‬
‫אחוז מהסכום הבסיסי־‪:1‬‬ ‫למי שהכנסתו עולה על ‪ 29%‬מהשכר הממוצע‪ ,‬הקצבה‬
‫לבעלי דרגת אי כושר גבוהה מ–‪ ,74%‬תוספת תלויים מלאה‪:‬‬ ‫מופחתת בהתאם להכנסתו‪.‬‬
‫למי שנקבעה לו דרגת אי־הכושר חלקית (‪ 74%‬ופחות)‪ ,‬הקצבה‬
‫‪12.5%‬‬ ‫בגין בן‪/‬בת זוג תלוי‬ ‫מחושבת בשיעור יחסי לדרגת אי־הכושר או לפי שיעורי הניכוי‬
‫המפורטים בחוק — הנמוך מבין השניים‪.‬‬
‫‪10%‬‬ ‫בגין כל אחד משני הילדים הראשונים‬
‫הקצבה מוגדלת ב־‪.7%‬‬
‫לבעלי דרגת אי כושר חלקית (עד ‪:)74%‬‬ ‫הקצבה מתעדכנת בכל עת שמתעדכן הסכום הבסיסי־‪.1‬‬
‫תחילת הזכאות לקצבה היא בתום ‪ 90‬יום מהתאריך הקובע ואם‬
‫תוספת תלויים‬ ‫מי שהכנסתו מעבודה עולה על ‪29%‬‬
‫מלאה‬ ‫מהשכר הממוצע‬ ‫משולמים דמי מחלה בתאריך זה — בתום תשלום דמי המחלה‪.‬‬
‫תחילת הזכאות לעולה לא לפני תום ‪ 12‬חודשים מהיום שנעשה עולה‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫תוספת תלויים‬ ‫מי שהכנסתו מעבודה נמוכה מ–‪29%‬‬
‫חלקית‪ ,‬בהתאם‬ ‫מהשכר הממוצע‬
‫לחלקיות הדרגה‬ ‫קצבת עידוד‬
‫תוספת התלויים מוגדלת ב־‪.7%‬‬ ‫קצבה חודשית מלאה‬ ‫למי שנקבעה לו דרגת אי‪-‬כושר‬
‫בהתאם להכנסתו‬ ‫בשיעור העולה על ‪74%‬‬
‫קצבה לשירותים מיוחדים‬ ‫הקצבה מחושבת בשיעור‬ ‫למי שדרגת אי הכושר‬
‫קצבה בשיעור ‪ 111.9% ,50%‬או ‪ 188%‬מקצבת יחיד מלאה‪,‬‬ ‫יחסי לדרגת איֿהכושר או‬ ‫שלו עד ‪74%‬‬
‫בהתאם לחומרת התלות בעזרת הזולת‪.‬‬ ‫לפי שיעורי הניכוי המפורטים‬
‫בחוק — הנמוך מביניהם‬
‫גמלה מיוחדת‬
‫גמלה בשיעור ‪ 28.5% ,14%‬ו–‪ 42.5%‬מקצבת יחיד מלאה לנכה‬
‫שזכאי לקצבה לשירותים מיוחדים‪ ,‬בהתאם לרמת הזכאות‬
‫לקצבה זו‪.‬‬ ‫קצבה חודשית נוספת (קח"ן)‬
‫לנכה שנקבעה לו דרגת אי כושר של ‪ 75%‬לפחות‬
‫מענק עקב פטירה‬ ‫למי שנקבעה לו נכות רפואית‬
‫חד־פעמי בסכום השווה לסכום הבסיסי־‪ 1‬ב־‪ 1‬בינואר‬
‫מענק ֿ‬ ‫‪ 20.6%‬מקצבת יחיד מלאה‬ ‫בשיעור ‪ 80%‬לפחות‬
‫שקדם ליום הפטירה‪.‬‬
‫למי שנקבעה לו נכות רפואית‬
‫גמלה לילד נכה‬ ‫‪ 16%‬מקצבת יחיד מלאה‬ ‫בשיעור ‪79%-50%‬‬
‫‪ 50%‬עד ‪ 188%‬מקצבת יחיד מלאה‪ ,‬בהתאם לעילת הזכאות‪.‬‬
‫כשיש שני ילדים נכים או יותר במשפחה‪ ,‬זכאי כל ילד לתוספת‬ ‫נכה שנקבעה לו נכות רפואית‬
‫של ‪ 50%‬לסכום הגמלה המגיעה לו‪.‬‬ ‫בהתאם לפרטים ‪ 32‬א (‪33 ,)1‬‬
‫או ‪ 91‬והנכות היא בשיעור של‬
‫‪ 16%‬מקצבת יחיד מלאה‬ ‫‪49%-40%‬‬
‫גמלה מיוחדת לעולה‬
‫הגמלה מורכבת מקצבה בשיעור השווה לקצבת הנכות (מהיום‬ ‫נכה שנקבעה לו נכות רפואית‬
‫ה־‪ 181‬לעלייתו לארץ) וקצבת שירותים מיוחדים (מהיום ה־‪91‬‬ ‫‪ 6.9%‬מקצבת יחיד מלאה‬ ‫בשיעור של ‪49%-40%‬‬
‫לעלייתו לארץ)‪ .‬כמו–כן משולמת תוספת עבור תלויים בנכה‪,‬‬
‫בכפוף לתנאי ההסכם‪ .‬הגמלה משולמת עד תום שנה מעלייתו‪.‬‬
‫נכה מונשם‬
‫תוספת בשיעור ‪ 83%‬מקצבת נכות מלאה‪.‬‬
 ‫אלימות במשפחה‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬ ‫תחילה‬

‫תגמול‬ ‫‪ 1‬במרס ‪1994‬‬ ‫תשלום תגמולים‬

‫תגמול חודשי בשיעור ‪ 60%‬עד ‪ 100%‬מהתגמול המלא‪ ,‬בהתאם‬
‫למספר הילדים במשפחה‪ .‬תגמול מלא משולם ל־‪ 4‬ילדים ויותר‪.‬‬
‫לילד אחד משולם ‪ 60%‬מהתגמול המלא‪.‬‬

‫מענק בר‪-‬מצווה‬ ‫מקור המימון‬

‫‪ 2/3‬מהסכום הבסיסי־‪ 1‬ב־‪ 1‬בינואר‪.‬‬
‫אוצר המדינה‪.‬‬

‫תנאי הזכאות‬
‫ילד‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫תגמול בגין אלימות במשפחה‬
‫ילד שנתייתם ופרקליט המדינה קובע כי קיים יסוד סביר להניח‬
‫הורה‬ ‫שחיי הורהו קופחו בידי בן זוגו עקב ביצוע פשע‪.‬‬
‫תושב לעניין חוק הביטוח הלאומי שהוא הורה לילד‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫מענק בר‪-‬מצווה‬
‫הסכום הבסיסי‬ ‫יתום המגיע לגיל ‪ 13‬ויתומה המגיעה לגיל ‪.12‬‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫תגמול מלא‬
‫סכום השווה ל‪ 75%-‬מהשכר הממוצע כפי שהיה בתוקף‬
‫ביום פטירת ההורה‪.‬‬
 ‫נפגעי גזזת‬
‫פיצוי חד‪-‬פעמי לחולה‬ ‫תחילה‬
‫משולם בנוסף לקצבה‪ ,‬על פי אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו‬
‫לצמיתות‪.‬‬
‫תשלום פיצויים‬
‫(חל על מי שנפגע כתוצאה מקבלת‬
‫לחולה שיש לו נכות רפואית‬ ‫הקרנות שמטרתן הייתה טיפול במחלת‬
‫פיצוי בסכום ‪ 92,437‬ש”ח‬ ‫בדרגת ‪74%-40%‬‬ ‫הגזזת בתקופה בין ה־‪ 1‬בינואר ‪1946‬‬
‫‪ 1‬בינואר ‪1995‬‬ ‫ל־‪ 31‬בדצמבר ‪)1960‬‬
‫לחולה שיש לו נכות רפואית‬
‫פיצוי בסכום ‪ 184,873‬ש”ח‬ ‫בדרגת ‪ 75%‬ומעלה‬

‫מקור המימון‬
‫מענק לשאירים‬ ‫אוצר המדינה‪.‬‬
‫‪ 36‬קצבאות בגובה ‪25%‬‬ ‫לבן זוג שעמו ילדים‬
‫מהשכר הממוצע‬

‫‪ 60%‬מסכום ‪ 36‬קצבאות‬ ‫לבן זוג שאין עמו ילדים‬

‫תנאי הזכאות‬
‫בגובה ‪ 25%‬מהשכר הממוצע‬
‫קצבה או מענק לחולה‬
‫חולה שיש לו נכות רפואית בדרגת ‪ 5%‬ומעלה והוא נמצא‬
‫‪ 60%‬מסכום ‪ 36‬קצבאות‬ ‫לילד באין בן זוג‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫בגובה ‪ 25%‬מהשכר הממוצע‬

‫מענק לשאירים‬
‫בן זוגו של החולה שנפטר שלא נישא אחרי פטירת החולה‪,‬‬
‫וכן ילדו‪.‬‬

‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬

‫השכר הממוצע‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫קצבה לחולה‬
‫חולה‬
‫מי שקיבל הקרנות כטיפול בגזזת בתקופה האמורה‬ ‫קצבה חודשית בגובה ‪25%‬‬ ‫לחולה שיש לו נכות רפואית‬
‫בפסקה "תחילה" והוא חולה באחת המחלות המפורטות‬ ‫מהשכר הממוצע מוכפל‬ ‫בדרגת ‪ 40%‬ומעלה‬
‫בתוספת לחוק‪.‬‬ ‫באחוזי הנכות הרפואית‬

‫ילד‬
‫כהגדרתו בפרק "הגדרות כלליות"‪.‬‬
‫מענק לחולה (במקום קצבה)‬
‫מענק בגובה ‪ 25%‬מהשכר‬ ‫לחולה שיש לו נכות רפואית‬
‫הממוצע מוכפל באחוזי הנכות‬ ‫בדרגת ‪39%-5%‬‬
‫שנקבעו לו ומוכפל ב־‪70‬‬
 ‫נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)‬
‫קצבה לשאירים‬ ‫תחילה‬
‫כאחוז מהשכר‬
‫הממוצע‬ ‫תשלום פיצויים‬
‫(חל על חולים הנושאים את נגיף‬
‫למי שהיה בן זוגו של החולה בתכוף‬ ‫האיידס עקב עירוי דם שניתן בין ה־‪31‬‬
‫לפני פטירתו וגר עמו שנה אחת‬ ‫‪ 1‬בפברואר ‪1995‬‬ ‫בדצמבר ‪ 1981‬ל־‪ 1‬בפברואר ‪)1987‬‬
‫‪ 35%‬בתוספת ‪5%‬‬ ‫לפחות בתכוף לפני פטירתו‪ ,‬או‬
‫עבור כל ילד‬ ‫שנמצא עמו ילדו של החולה‬

‫‪5%‬‬ ‫לילדים‪ ,‬באין בן זוג המקבל קצבה‬

‫מקור המימון‬
‫לילד יתום משני הוריו‬
‫‪40%‬‬ ‫שטרם מלאו לו ‪18‬‬ ‫אוצר המדינה‪.‬‬
‫‪ 12.5%‬בשני חלקים‬
‫או בחלק אחד‬ ‫לשני הוריו של החולה‬
‫תנאי הזכאות‬
‫חולה שנושא את נגיף האיידס עקב קבלת עירוי דם שסופק‬
‫משירות רפואי ציבורי‪ .‬כמו–כן בן זוגו או ילדו של מי שקיבל עירוי‬
‫דם כאמור ונושא את הנגיף עקב המגע עמו‪ ,‬לרבות ילד שנולד‬
‫‪23‬‬ ‫השכר הממוצע‬ ‫כשהוא נושא את הנגיף‪.‬‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫חולה‬
‫אדם שקיבל עירוי דם או מוצרי דם ונדבק עקב כך בנגיף‬ ‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫האיידס (‪ HIV‬חיובי)‪.‬‬
‫ילד‬ ‫פיצוי לחולה‬
‫פיצוי חד‪-‬פעמי (צמוד למדד) המשולם באמצעות משרד‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫הבריאות‪.‬‬

‫קצבה לחולה‬
‫קצבה חודשית לחולה ולתלויים בו‪:‬‬
‫כאחוז מהשכר‬
‫הממוצע‬

‫‪50%‬‬ ‫לחולה‬

‫‪12.5%‬‬ ‫לבן זוג‬

‫‪5%‬‬ ‫לילד (עד ‪ 3‬ילדים)‬

‫בעד הורה אחד או שני הורים‬
‫‪12.5%‬‬ ‫שפרנסתם עליו‬
 ‫נפגעי פוליו‬
‫קצבה חודשית‬ ‫תחילה‬
‫משולמת למי שנקבע לו ‪ 20%‬נכות רפואית ומעלה‪ .‬הקצבה‬
‫משולמת באופן יחסי לאחוזי הנכות‪ .‬קצבה מלאה היא בשיעור‬
‫‪ 50%‬מהשכר הממוצע‪.‬‬ ‫‪ 1‬בינואר ‪2007‬‬ ‫תשלום פיצויים‬

‫מענק‬
‫משולם למי שנקבעו לו אחוזי נכות רפואית בשיעור נמוך מ־‪.20%‬‬ ‫מקור המימון‬
‫המענק משולם באופן יחסי לפי אחוזי הנכות‪ ,‬כשהסכום היחסי‬
‫מוכפל ב־‪.70‬‬ ‫אוצר המדינה‪.‬‬

‫תנאי הזכאות‬
‫השכר הממוצע‬ ‫תושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים ואשר רופא‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫מוסמך או ועדה רפואית לעררים קבעו שבגלל מחלת הפוליו‬
‫נגרמה לו נכות רפואית או מוגבלות בניידות‪.‬‬

‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬

‫‪24‬‬
‫פיצוי חד־פעמי‬
‫בהתאם לאחוזי הנכות הרפואיים היציבים‪.‬‬

‫‪ 60,465‬ש”ח‬ ‫עד ‪ 74%‬נכות רפואית‬

‫‪ 120,933‬ש”ח‬ ‫מ–‪ 75%‬עד ‪ 94%‬נכות רפואית‬

‫‪ 145,119‬ש”ח‬ ‫‪ 95%‬נכות רפואית ויותר‬

 ‫חסידי אומות העולם‬
‫מענק הבראה‬ ‫תחילה‬
‫לחסיד אומות העולם ולבן‪/‬בת זוגו — לכל אחד בעד ‪ 8‬ימי הבראה‪,‬‬
‫לפי תעריף עובדי מדינה‪.‬‬
‫‪ 1‬במרס ‪1986‬‬ ‫תשלום גמלאות (לפי הסכם)‬
‫ביטוח בריאות‬
‫שירותי בריאות‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי‬ ‫ע"פ חוק התגמולים לחסידי אומות‬
‫התשנ"ד‪.1994-‬‬ ‫‪ 10‬באוגוסט ‪1995‬‬ ‫העולם התשנ"ה־‪1995‬‬

‫מקור המימון‬
‫אוצר המדינה‪.‬‬
‫בן משפחה‬
‫אלמן‪/‬ה ובאין אלמן‪/‬ה — ילד‪ ,‬היושבים בישראל‪,‬‬
‫כמשמעותם בחוק‪.‬‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫חסיד אומות העולם‬ ‫הכרה ע"י רשות הזיכרון "יד ושם" כחסיד אומות העולם‬
‫מי שהוכר כחסיד אומות העולם ע"י רשות הזיכרון‬
‫"יד ושם" ויושב בישראל‪.‬‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫‪25‬‬ ‫השכר הממוצע‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫תגמולים כספיים‬
‫תגמול חודשי השווה לשכר הממוצע‪.‬‬
‫כשנפטר חסיד אומות העולם‪ ,‬התשלום משולם לבן משפחה‪.‬‬
 ‫שיקום מקצועי‬
‫אסיר ציון‬ ‫תחילה‬
‫אסיר ציון (רי הגדרה בפרק "אסירי ציון והרוגי מלכות")שנקבעו‬
‫לו לכל הפחות ‪ 10%‬נכות רפואית לצמיתות ושאינו מסוגל‪ ,‬עקב‬
‫נכותו‪ ,‬לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת‪ ,‬והוא זקוק‬
‫‪1956‬‬ ‫לנפגעי עבודה‬
‫ומתאים לשיקום מקצועי‪.‬‬

‫‪1970‬‬ ‫לנפגעי איבה‬

‫קצבה מיוחדת להחזקה אישית‬
‫נפגע עבודה‬ ‫‪1974‬‬ ‫לנכים כלליים‬
‫נפגע עבודה שדרגת נכותו ‪ 75%‬לפחות — או שמתקשה בהליכה‬
‫ודרגת נכותו ‪ ,74%-65%‬בתנאים מסוימים — שעקב נכותו יש לו‬ ‫לאלמנים ולאלמנות‬
‫צרכים מיוחדים בטיפול אישי והוצאות מיוחדות‪.‬‬ ‫‪1979‬‬ ‫ולבן זוגו של נכה כללי‬

‫מענק מיוחד לסיוע בסידורים חד‪-‬פעמיים‬

‫נפגע עבודה‬ ‫מקור המימון‬
‫נפגע עבודה תושב ישראל שדרגת נכותו ‪ 75%‬לצמיתות לפחות‬
‫— או שמתקשה בהליכה ודרגת נכותו ‪ ,74%-65%‬בתנאים‬
‫דמי ביטוח ואוצר המדינה — על פי הענפים השונים והנושאים‬
‫מסוימים — שעקב נכותו זקוק לסיוע בהתאמת תנאי מגורים‪,‬‬
‫הרלוונטיים‪.‬‬
‫רכישת אבזרי עזר ו‪/‬או רכישת רכב‪ .‬רק מוגבל בניידות —‬
‫ר’‪ ‬הגדרה בפרק “ניידות” — זכאי לסיוע ברכישת רכב‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬ ‫‪26‬‬
‫היוון קצבת נכות‬
‫נפגע עבודה‬ ‫שיקום מקצועי‬
‫נפגע עבודה המקבל קצבת נכות מעבודה‪ ,‬ויש לו הכנסה‬ ‫נכה כללי‬
‫חודשית קבועה המספיקה לפרנסתו או שדמי ההיוון יש בהם‬ ‫נכה כללי תושב ישראל שנקבעו לו לכל הפחות ‪ 20%‬נכות‬
‫כדי לשמש להשגת מקור פרנסה‪.‬‬ ‫רפואית לצמיתות ושאינו מסוגל‪ ,‬עקב הליקוי (ר' הגדרות בפרק‬
‫“נכות כללית”)‪ ,‬לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת‪,‬‬
‫הוא זקוק ומתאים לשיקום מקצועי‪.‬‬
‫מקדמת שיקום על חשבון קצבה‬
‫מקדמה רגילה‬ ‫בן‪ /‬בת זוגו של נכה כללי שאינו ניתן לשיקום מקצועי‬
‫מקבל קצבת נכות כללית‪ ,‬נכות מעבודה‪ ,‬שאירים או תלויים‬ ‫בן‪/‬בת זוג של נכה כללי שאינו ניתן לשיקום מקצועי‪ ,‬שהוא חסר‬
‫שזקוק למקדמה לביצועה של תוכנית שיקום או לצורך הכשרה‬ ‫מקצוע‪ ,‬או שאינו מתפרנס במקצועו כדי מחייה‪ ,‬וכן אינו זכאי‬
‫מקצועית‪.‬‬ ‫להכשרה מקצועית לפי חיקוק אחר‪.‬‬

‫מקדמה מוגדלת‬ ‫נפגע עבודה או מתנדב‬

‫נפגע עבודה המקבל קצבת נכות מעבודה שזקוק למקדמה‬ ‫נפגע עבודה או מתנדב (רי הגדרה בפרק "זכויות מתנדבים")‬
‫לשיקום כלכלי‪ ,‬לסיוע בפתרון בעיות דיור או ניידות הנובעים‬ ‫תושב ישראל שנקבעו לו לכל הפחות ‪ 10%‬נכות רפואית‬
‫מנכותו‪.‬‬ ‫לצמיתות ושאינו מסוגל‪ ,‬עקב הפגיעה בעבודה (רי הגדרה בפרק‬
‫"נפגעי עבודה")‪ ,‬לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת‪,‬‬
‫והוא זקוק ומתאים לשיקום מקצועי‪.‬‬
‫סיוע בשירותי רווחה ושיקום‬
‫נפגע פעולת איבה‬ ‫אלמן או אלמנה‬
‫נפגע פעולת איבה שנקבעו לו עקב פגיעת איבה (רי הגדרה‬ ‫אלמן או אלמנה תושב‪/‬ת ישראל (רי הגדרות בפרק "שאירים")‬
‫בפרק "נפגעי איבה") לכל הפחות ‪ 20%‬נכות רפואית (או ‪10%‬‬ ‫שהם חסרי מקצוע‪ ,‬או שאינם מתפרנסים במקצועם כדי‬
‫אם נקבעה לו דרגה זו עד ‪ ,)1996‬וכן בני משפחה — אלמן‪,‬‬ ‫מחייתם‪ ,‬או הזקוקים להסבה מקצועית בשל התאלמנותם‪ ,‬וכן‬
‫אלמנה‪ ,‬יתום עד גיל ‪ 30‬והורה שכול — של נפגע מפגיעת איבה‬ ‫אינם זכאים להכשרה מקצועית לפי חיקוק אחר‪.‬‬
‫שנפטר עקב הפגיעה‪.‬‬
‫נפגע פעולת איבה‬
‫נפגע פעולת איבה שנקבעו לו עקב פגיעת איבה (רי הגדרת‬
‫בפרק "נפגעי איבה") לכל הפחות ‪ 20%‬נכות רפואית‪ ,‬וכן בני‬
‫משפחה — אלמן‪ ,‬אלמנה‪ ,‬יתום עד גיל ‪ 30‬והורה שכול — של‬
‫נפגע מפגיעת איבה שנפטר עקב הפגיעה‪.‬‬
 ‫היוון קצבת נכות‬ ‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫מענק חד‪-‬פעמי המשולם במקום קצבת הנכות מעבודה‪ ,‬כולה‬
‫או מקצתה‪ .‬המענק עשוי לשמש לשיקום כלכלי (השגת מקור‬
‫פרנסה) או לצרכים שיקומיים‪.‬‬
‫שיקום מקצועי‬
‫מטרת השיקום המקצועי היא השתלבות בעבודה באמצעות‬
‫הקניית מקצוע וסיוע בהשמה בעבודה על פי התאמה אישית‬
‫מקדמת שיקום על חשבון קצבה‬ ‫ויכולת‪ .‬השירות ניתן על ידי פקידי שיקום‪ ,‬שהם עובדים‬
‫מקדמה רגילה‬ ‫סוציאליים‪.‬‬
‫המקדמה מיועדת לביצועה של תוכנית שיקום או לצורך הכשרה‬ ‫השיקום כולל אבחון והכוון תעסוקתי‪ ,‬השלמת השכלה‪ ,‬הכשרה‬
‫מקצועית‪ .‬סכום המקדמה הוא עד שש קצבאות אישיות של‬ ‫מקצועית ואקדמית ושירותי השמה‪ .‬בזמן הלימודים ניתן לשלם‪,‬‬
‫המבוטח‪ ,‬וינוכה תוך ‪ 30‬חודשים‪ .‬המקדמה תשולם בתנאי‬ ‫בתנאים מסוימים‪ ,‬דמי מחיה (לאלמנים ואלמנות) או דמי שיקום‬
‫שתוותר לאחר ניכוי המקדמה הכנסה מספקת לפרנסתו‪.‬‬ ‫(לנכים)‪ ,‬וכן הוצאות שכר לימוד‪ ,‬נסיעות‪ ,‬ספרים ומכשירי לימוד‪.‬‬
‫לנכים ניתן לשלם הוצאות נוספות כגון שיעורי עזר ושירותי‬
‫מקדמה מוגדלת‬ ‫הנגשה‪ ,‬כגון תרגום לשפת סימנים והקראות‪ .‬כמו‪-‬כן קיימת‬
‫המקדמה מיועדת לשיקום כלכלי‪ ,‬לסיוע בפתרון בעיות דיור או‬ ‫אפשרות למקדמת שיקום על חשבון קצבה‪ ,‬וזאת לצורך ביצועה‬
‫ניידות הנובעים מנכותו‪ .‬סכום המקדמה הוא בין שלש לשש‬ ‫של תכנית שיקום‪.‬‬
‫קצבאות נכות מעבודה מרביות‪ ,‬בהתאם לדרגת הנכות‪ ,‬וינוכה‬ ‫הזכאות לתשלומים אלה והיקפם שונה בין קבוצות הזכאות‬
‫תוך ‪ 48‬חודשים‪ .‬המקדמה תשולם בתנאי שתוותר לאחר ניכוי‬ ‫השונות‪ ,‬בהתאם לתקנות והוראות השיקום המקצועי במוסד‬
‫המקדמה הכנסה מספקת לפרנסתו‪.‬‬ ‫לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון‪.‬‬

‫קצבה מיוחדת להחזקה אישית‬

‫סיוע בשירותי רווחה ושיקום לנפגעי פעולות איבה‬ ‫קצבה חודשית לכיסוי צרכים מיוחדים בטיפול אישי ובניידות‬
‫התערבות מיידית בעקבות פגיעה בפעולת איבה‪ ,‬הדרכה‪,‬‬ ‫והוצאות מיוחדות לשיקום‪ .‬סכום הקצבה הוא על פי ארבע רמות‬
‫הכוונה וטיפול בכל בעיה — נפשית‪ ,‬חברתית‪ ,‬משפחתית — וכן‬ ‫סיוע‪ ,‬בהתאם לרמת התלות שנקבעה‪ ,‬כאשר הגבוהה ביניהן לא‬
‫סיוע במיצוי זכויות‪ ,‬מתן טיפול פסיכולוגי‪ ,‬טיפול קבוצתי‪ ,‬שירותי‬ ‫תעלה על ‪ 25%‬מקצבת הנכות מעבודה המרבית‪.‬‬
‫חונכות וליווי על ידי מתנדבים‪.‬‬
‫ניתנים גם מענקים‪ ,‬הלוואות והטבות מיוחדות בתחום הדיור‪,‬‬
‫רכב וניידות‪ ,‬סיוע בטיפול אישי (לעזרת הזולת) ובנושאים‬ ‫מענק מיוחד לסיוע בסידורים חד־פעמיים‬
‫‪27‬‬ ‫רפואיים‪ ,‬טיפולי שיניים‪ ,‬שיקום כלכלי עצמאי‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫סיוע בהתאמת תנאי מגורים‪ ,‬ברכישת אבזרי עזר וברכישת רכב‪.‬‬
 ‫ניידות‬
‫הלוואה מקרן הלוואות‬ ‫תחילה‬
‫זכאי לרכב לאבזרים מיוחדים‬
‫מוגבל בניידות שהוועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים‬ ‫‪ 1‬ביולי ‪1975‬‬ ‫קצבת ניידות לבעלי רכב‬
‫קבעה שהוא זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו ושהמכון הרפואי‬
‫לבטיחות בדרכים קבע כי דרוש לו רכב לאבזרים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪ 1‬בינואר ‪1976‬‬ ‫הלוואה עומדת‬
‫הסיוע ניתן גם בהחלפת רכב‪.‬‬
‫‪ 15‬בינואר ‪1977‬‬ ‫קצבת ניידות לחסרי רכב‬
‫זכאי לרכב פרטי או מסחרי‬ ‫הלוואה ומענק מקרן הלוואות לזכאים‬
‫מוגבל בניידות בשיעור ‪ 90%‬לפחות המשתכר או הלומד או‬ ‫‪ 1‬בנובמבר ‪1977‬‬ ‫לרכב פרטי או מסחרי‬
‫הנמצא בתהליך שיקומי או המשרת בצה"ל או בשירות לאומי‪,‬‬
‫והוא בעל רשיון נהיגה שרוכש רכב ראשון — בכפוף למבחן‬ ‫‪ 7‬באוגוסט ‪1997‬‬ ‫מתקן הרמה‬
‫הכנסות‪.‬‬ ‫הלוואה למימון אבזרים לרכב‬
‫הסיוע ניתן פעם אחת בלבד‪ ,‬לרוכש רכב לראשונה‪ .‬בתנאים‬ ‫‪ 1‬בינואר ‪1998‬‬ ‫לאבזרים מיוחדים‬
‫מסוימים — גם אם מחליף רכב‪ ,‬ובלבד שלא קיבל את הסיוע‬ ‫הלוואה מקרן הלוואות לזכאים לרכב‬
‫בעבר‪.‬‬ ‫‪ 1‬בנובמבר ‪1999‬‬ ‫לאבזרים מיוחדים‬

‫‪ 1‬בנובמבר ‪1999‬‬ ‫סיוע במימון אבזרים לרכב פרטי‬

‫הלוואה לרכישה ולהתקנה של אבזרים ברכב‬ ‫אפשרות לקבל בו בזמן הטבות‬
‫לאבזרים מיוחדים‬ ‫בניידות עם קצבה לשירותים מיוחדים‬
‫מוגבל בניידות המקבל קצבת ניידות שזקוק לכסא גלגלים‬ ‫‪ 1‬בנובמבר ‪1999‬‬ ‫או עם גמלה לילד נכה‬
‫ומשתמש בו‪ ,‬והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שהרכב‬ ‫‪28‬‬
‫המתאים לו הוא רכב לאבזרים מיוחדים‪ ,‬וכן קבע מהם האבזרים‬
‫להם הוא זקוק לצורך השימוש ברכב‪ ,‬ובלבד שאבזרים אלה‬
‫הותקנו ברכב‪.‬‬ ‫מקור מימון‬
‫אוצר המדינה‪.‬‬
‫החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי‬
‫מוגבל בניידות בעל רשיון נהיגה בר תוקף המקבל קצבת ניידות‬
‫והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שדרושים לו אבזרים‬
‫ברכב פרטי לצורך הנהיגה‪ ,‬בטיחות הנסיעה והשימוש ברכב‪ ,‬וכן‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫קבע מהם אותם אבזרים‪ ,‬ובלבד שאבזרים אלה הותקנו ברכב‪.‬‬
‫הלוואה עומדת‬
‫מוגבל בניידות בשיעור ‪ 40%‬לפחות‪ ,‬בעל רשיון נהיגה בר תוקף;‬
‫הלוואה לרכישת מתקן הרמה‬ ‫בהעדר רשיון נהיגה בר תוקף‪ ,‬מוגבלות בניידות בשיעור ‪60%‬‬
‫מוגבל בניידות המקבל קצבת ניידות שזקוק לכסא גלגלים‬ ‫לפחות‪ ,‬אם יש מורשה נהיגה הנוהג ברכב‪.‬‬
‫ומשתמש בו ושיש ברשותו ובבעלותו רכב שבו הותקן מתקן‬
‫הרמה‪.‬‬
‫קצבת ניידות‬
‫לבעל רכב‪ :‬זכאות להלוואה עומדת ויש רכב ברשותו ובבעלותו;‬
‫סיוע בלימוד נהיגה‬
‫מוגבל בניידות הזקוק לכסא גלגלים והמשתמש בו‪ ,‬והמכון‬ ‫לחסר רכב‪ :‬מוגבל בניידות שעונה על אחד מאלה‪:‬‬
‫הרפואי לבטיחות בדרכים קבע שהוא כשיר לנהיגה והרכב‬ ‫משתכר בן ‪ 18‬ומעלה שנקבעו לו לפחות ‪ 80%‬מוגבלות‬ ‫א ‪.‬‬
‫המתאים לו הוא רכב לאבזרים מיוחדים‪.‬‬ ‫בניידות והוא אינו מקבל קצבת נכות כללית‪.‬‬
‫מקבל קצבה לשירותים מיוחדים‪ ,‬מלאו לו ‪ 18‬שנה לפחות‬ ‫ב ‪.‬‬
‫ונקבעו לו ‪ 100%‬מוגבלות בניידות או שהוא זקוק לכיסא‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬ ‫גלגלים ומשתמש בו‪.‬‬
‫מקבל גמלה לילד נכה ונקבעו לו לפחות ‪ 80%‬בניידות או‬ ‫ג ‪.‬‬
‫הלוואה עומדת‬ ‫שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו‪.‬‬
‫ניתנת לכיסוי מסים (חלקי או מלא) החלים על הרכב המאושר‬
‫על פי הכללים שנקבעו ומוחזרת בתנאים המפורטים בהסכם‬ ‫מאושפז — מי שאינו מקבל קצבה לשירותים מיוחדים או‬ ‫ד ‪.‬‬
‫הניידות‪.‬‬ ‫גמלה לילד נכה רק בשל היותו מאושפז‪ ,‬ובלבד שהוא יוצא‬
‫ברכב מנועי את חצרי המוסד שבו הוא שוהה לפחות ‪6‬‬
‫פעמים בחודש למטרות עבודה‪ ,‬לימודים או פעילות חברתית‪,‬‬
‫קצבת ניידות‬ ‫שיקומית או התנדבותית‪.‬‬
 ‫בלא מסים‪ ,‬לפי הזול מביניהם‪ 20% :‬מערך הרכב משולמים‬ ‫קצבה חודשית המשולמת למוגבל בניידות בעבור הוצאות‬
‫כהלוואה ל־‪ 5‬שנים‪ ,‬והיתר הופך למענק בתום ‪ 5‬שנים אם לא‬ ‫הניידות שלו‪ .‬הקצבה מתעדכנת בהתאם לשיעור ההתייקרות‬
‫נדרש החזר ההלוואה לפניכן‪.‬‬ ‫של ההוצאות להחזקת רכב‪ ,‬לפי הכללים המפורטים בהסכם‬
‫הניידות‪.‬‬

‫הלוואה לרכישה ולהתקנה של אבזרים ברכב‬ ‫בעל רכב‬

‫לאבזרים מיוחדים‬ ‫שיעור הקצבה נקבע לפי שיעור מוגבלותו של הזכאי‪ ,‬גודל הרכב‬
‫שברשותו ובבעלותו‪ ,‬היותו בעל רשיון נהיגה או חסר רשיון נהיגה‬
‫ההלוואה היא בעבור האבזרים שאושרו ע"י המכון הרפואי‬
‫והיותו משתכר או לא משתכר‪.‬‬
‫לבטיחות בדרכים והותקנו ברכב‪ .‬גובה ההלוואה‪ 95% :‬מערך‬
‫האבזרים והתקנתם כולל המסים החלים על הרכישה וההתקנה‪.‬‬ ‫קצבת ניידות למשתכר כפולה מקצבת הניידות למי שאינו‬
‫משתכר‪.‬‬
‫ההלוואה ניתנת בעבור אבזרים חדשים בלבד והופכת למענק‬
‫בתום ‪ 5‬שנים‪.‬‬ ‫הקצבה המשולמת למי שאחוז מוגבלותו בניידות ‪ 80%‬לפחות‬
‫או שהוא זקוק לכסא גלגלים ומשתמש בו היא בגובה הקצבה‬
‫החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב‬ ‫למשתכר‪ ,‬אף אם אינו משתכר‪.‬‬
‫פרטי‬ ‫חסר רכב‬
‫ההחזר הוא בעבור האבזרים שאושרו ע"י המכון הרפואי‬ ‫קצבת ניידות מלאה בשיעור שנקבע למשתכר שנוהג בעצמו‬
‫לבטיחות בדרכים והותקנו ברכב‪ .‬גובה ההלוואה ‪ 95%‬מערך‬ ‫ושהוא בעל רכב עד ‪ 1,800‬סמ"ק‪.‬‬
‫האבזרים והתקנתם‪ ,‬כולל המסים החלים על הרכישה‬
‫וההתקנה‪.‬‬ ‫הלוואות מקרן הלוואות‬
‫ההחזר ניתן בעבור אבזרים חדשים בלבד‪.‬‬
‫לזכאי לרכב לאבזרים מיוחדים‬
‫סיוע לרכב ראשון — בשיעור ‪ 80%‬מערך הרכב — הנרכש או‬
‫הלוואה לרכישת מתקן הרמה‬ ‫הקובע ללא מסים‪ ,‬לפי הזול מביניהם‪.‬‬
‫סיוע ברכישת מתקן הרמה‪ .‬גובה הסיוע ‪ 95%‬ממחיר מתקן‬
‫ההרמה והתקנתו‪ ,‬כולל המסים החלים על הרכישה וההתקנה‪.‬‬ ‫להחלפת רכב — מלוא ההפרש שבין מחיר הרכב הקובע והקודם‬
‫הסיוע הופך למענק בתום ‪ 5‬שנים‪.‬‬ ‫לבין מחיר הרכב הקובע החדש ללא מסים‪ ,‬לפי הזול מביניהם‪.‬‬
‫סכומים אלה הופכים למענק בתום ‪ 5‬שנים אם לא נדרש החזר‬
‫סיוע בלימוד נהיגה‬ ‫ההלוואה לפני כן‪.‬‬
‫לימוד נהיגה ברכב לאבזרים מיוחדים‪.‬‬ ‫לזכאי לרכב פרטי או מסחרי‬
‫‪29‬‬ ‫סיוע בשיעור של ‪ 80%-20%‬מערך הרכב — הנרכש או הקובע‬

‫מטפל‬ ‫אבזרים ברכב פרטי‬

‫אדם הסועד את המוגבל בניידות במרבית שעות היממה‪.‬‬ ‫מתקנים ומכשירים חדשים המותקנים ברכב שאינו רכב‬
‫מאושר ע"י המוסד לביטוח לאומי לשמש כ"מטפל"‪.‬‬ ‫לאבזרים מיוחדים‪.‬‬
‫משתכר‬ ‫גיל הפרישה‬
‫מי שהכנסתו מעבודה עולה על ‪ 25%‬מהסכום הבסיסי־‪ 1‬וכן‬ ‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫חייל בשירות חובה‪ ,‬וכן משרת בשירות לאומי‪.‬‬
‫הסכום הבסיסי‬
‫מתקן הרמה‬ ‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫אבזר או מכשיר המותקן ברכב‪ ,‬המיועד להרמת כסא גלגלים‬
‫לגג הרכב או לתא המטען של הרכב‪.‬‬ ‫מוגבל בניידות‬
‫תושב ישראל הנמצא בישראל‪ ,‬שמלאו לו ‪ 3‬שנים ולא יותר‬
‫קרוב משפחה‬ ‫מ‪ ,67-‬אשר ועדה רפואית קבעה את אחוז מוגבלותו בניידות‬
‫בן זוג; בן‪ ,‬בת ובני זוגם; אב‪ ,‬אם לרבות הורה מאמץ וחורג; אח‪,‬‬ ‫עקב ליקויים בגפיים התחתונות‪ ,‬לפי רשימת ליקויים מוגדרת‪.‬‬
‫אחות; בני זוגֿ‪ ,‬סב‪ ,‬סבתא; נכד‪ ,‬נכדה‪.‬‬ ‫בתנאים מסוימים זכאי המוגבל בניידות להמשך ההטבות‬
‫בניידות לאחר גיל ‪.67‬‬
‫רכב לאבזרים מיוחדים‬
‫רכב שניתן להיכנס לתוכו בישיבה בכסא גלגלים או שניתן‬ ‫מורשה נהיגה‬
‫לנהוג בו תוך ישיבה בכסא גלגלים ‪.‬‬ ‫מי שיש לו רשיון נהיגה בר‪-‬תוקף‪ ,‬שהורשה ע"י המוסד לביטוח‬
‫לאומי לנהוג ברכבו של המוגבל בניידות ‪ -‬קרוב משפחה או‬
‫מטפל הגר עם המוגבל בניידות באותו בנין או בבנין סמוך‬
‫שהמרחק בינו לבית המוגבל בניידות אינו עולה על ‪ 1,500‬מטר‬
‫בקו אווירי או שהמרחק גדול יותר אם אלה הבניינים הקרובים‬
‫ביותר זה לזה באותו תחום ישוב‪.‬‬
 ‫אסירי ציון והרוגי מלכות‬
‫● ●לאסיר ציון שאינו נכה‪ :‬תגמול לפי מבחן הכנסות‪ ,‬בשיעור מרבי‬ ‫תחילה‬
‫של ‪ 60%‬מהתגמול העיקרי ליחיד ו־‪ 90%‬מהתגמול העיקרי לזוג‪.‬‬
‫● ●לבן זוגו וילדיו של אסיר ציון הנמצא במאסר‪ :‬שיעור התגמול‬
‫תלוי ברמת הכנסתו של בן הזוג‪ .‬התגמול המשולם לחסר‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1973‬‬ ‫תשלום תגמולים (לפי הסכם)‬
‫הכנסה שווה לגמלה להבטחת הכנסה‪.‬‬
‫● ●לבן משפחה של אסיר ציון שנפטר במאסר‪ :‬התגמול לפי חוק‬ ‫תשלום תגמולים ע"פ חוק התגמולים‬
‫משפחות חיילים שנספו במערכה‪.‬‬ ‫‪ 8‬ביוני ‪1992‬‬ ‫לאסירי ציון התשנ"ב־‪1992‬‬
‫● ●לאלמנת אסיר ציון שנפטר בחו"ל‪ :‬התגמול שווה לקצבת‬
‫שאירים (אם אינה זכאית לקצבה אחרת לפי חוק)‪.‬‬

‫מקור המימון‬
‫תגמול תלויים‬
‫לאלמנת אסיר ציון נכה‪ :‬תגמול השווה ל־‪ 60%‬מהתגמול הבסיסי‬ ‫אוצר המדינה‪.‬‬
‫שלו (המשולם בהתאם לדרגת נכות)‪ .‬אם הוא היה זכאי גם‬
‫לגמלה ע"פ מבחן הכנסות‪ ,‬אלמנתו תקבל ‪ 60%‬מהצירוף של‬
‫שתי הגמלאות‪.‬‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫לאלמנתו של אסיר ציון שאינו נכה‪ :‬תגמול השווה ל־‪60%‬‬
‫מהתגמול שהיה משתלם לו בחייו‪.‬‬ ‫הכרה ע"י הרשות המאשרת במבקש כאסיר ציון‪ ,‬או כבן משפחה‬
‫של אסיר ציון שנמצא במאסר או כבן משפחה של הרוג מלכות‪,‬‬
‫אם אין אלמנה זכאית‪ ,‬גמלה זו תשולם לילדיו‪.‬‬ ‫כל עוד שהמבקש הוא אזרח ישראל ותושב ישראל‪.‬‬
‫מענק חד־פעמי‬ ‫סוגי הזכאים‬
‫לאסיר ציון נכה‪ :‬מענק הטבות‪ ,‬בשיעור ‪ 18%‬מהשכר הממוצע‪,‬‬ ‫● ●אסיר ציון שהוכר כנכה עקב המאסר‪ ,‬המעצר או ההגליה בשל‬
‫פעם בשנה‪ .‬כמו־כן‪ ,‬הוא זכאי לדמי הבראה עבור ‪ 7‬ימים בשנה‪.‬‬ ‫פעילות ציונית‪ ,‬בדרגת נכות ‪ 10%‬לפחות (עפ"י חוק התגמולים‬ ‫‪30‬‬
‫לאסירי ציון בתוקף מ־‪ 8‬ביוני‪;)1992 ,‬‬
‫תגמולים בעין‬ ‫● ●מי שהיה תושב ארץ ישראל לפני הקמת המדינה והיה במאסר‪,‬‬
‫לאסיר ציון נכה‪ :‬טיפול רפואי — אשפוז‪ ,‬מכשירים וכו' — לאותן‬ ‫או שהיה שישה חודשים לפחות במעצר או בהגליה על פי צו‬
‫פגימות שבגינן הוכר האסיר ציון כנכה; שיקום מקצועי‪.‬‬ ‫הגליה בשל פעילותו למען הקמת המדינה‪ ,‬בדרגת נכות ‪10%‬‬
‫לפחות;‬
‫● ●אסיר ציון שהוכר כנכה עקב המאסר‪ ,‬המעצר או ההגליה בשל‬
‫יהדותו ויחסי האיבה שבין אותה ארץ לבין ישראל‪ ,‬בדרגת נכות‬
‫‪ 25%‬לפחות;‬
‫אסירי ציון‬ ‫● ●אסיר ציון שהוכר ע"י הרשות המאשרת‪ ,‬גם אם הוא אינו נכה —‬
‫תושב ישראל שהוא אזרח ישראל אשר הוכר ע"י הרשות‬ ‫ע"פ מבחן ההכנסות;‬
‫המאשרת במשרד הקליטה כאסיר ציון‪.‬‬ ‫● ●בן זוגו וילדיו של אסיר ציון הנמצא במעצר למעלה משישה‬
‫חודשים וכן בן זוגו וילדיו של מי שנעלם בארץ אויב וחלפו‬
‫בן משפחה‬ ‫לפחות ‪ 6‬חודשים מיום העלמו;‬
‫בן‪/‬בת זוג‪ ,‬ילד‪ ,‬הורה‪ ,‬אח או אחות (כהגדרתם בחוק משפחות‬ ‫● ●בן משפחה של אסיר ציון שנפטר במאסר‪ ,‬במעצר או הגליה‬
‫החיילים שנספו במערכה) של אסיר ציון שנפטר במאסר או‬ ‫לאחר קום המדינה ושחוק השבות היה חל עליו;‬
‫של הרוג מלכות‪ ,‬שהוא אזרח ותושב ישראל;‬ ‫● ●בן משפחה של מי שהוצא להורג במדינה זרה לאחר קום‬
‫וכן‪ ,‬אלמנה‪ ,‬אלמן או ילד (כהגדרתם בפרק "שאירים") של‬ ‫המדינה עקב פעולתו הציונית או עקב יהדותו או זיקתו‬
‫אסיר ציון שקיבל גמלה מכוח חוק התגמולים לאסירי ציון‬ ‫לישראל;‬
‫ושנפטר לאחר ה־‪ 1‬בינואר‪.1999 ,‬‬
‫● ●אלמנת אסיר ציון שנפטר בחוץ לארץ אחרי שהשתחרר‬
‫ילד‬ ‫מהמאסר או מהמעצר (אם אינה זכאית לקצבה אחרת לפי‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫חוק חוץ מקצבת ילדים)‪.‬‬
‫● ●מי שזכאי לתגמול תלויים בגין פטירתו של אסיר ציון וגם‬
‫הגליה‬ ‫לקצבת שאירים או לגמלה תלויים בנפגעי עבודה יבחר באחת‬
‫הגליה למקום מרוחק מחוץ למקום המגורים הרגיל‪ ,‬בניתוק‬ ‫הגמלאות‪.‬‬
‫מהמשפחה‪ ,‬במשטר חיים מיוחד שנכפה על פי צו הגליה‬
‫אישי האוסר את עזיבתו ממקום ההגליה‪.‬‬
‫השכר הממוצע‬ ‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫תגמול עיקרי‬ ‫תגמולים כספיים‬
‫התגמול הבסיסי המשולם לאסיר ציון יחיד שהוא נכה ‪.100%‬‬ ‫● ●לאסיר ציון נכה‪ :‬תגמול עיקרי בשיעור שנקבע לפי אחוז הנכות‬
‫וכן תגמול לפי מבחן הכנסות‪.‬‬
 ‫סיוע משפטי‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬ ‫תחילה‬
‫ניתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות ליד משרד‬
‫המשפטים במסגרת חוק הסיוע המשפטי ותקנותיו‪.‬‬
‫‪ 1‬באוקטובר ‪1979‬‬ ‫בכל ענפי הביטוח הלאומי בכל הארץ‬
‫השירות כולל ייעוץ משפטי ועריכת מסמכים משפטיים‪ ,‬ייצוג‬
‫בפני בתי הדין לעבודה ותשלום ההוצאות הכרוכות במתן שירות‬
‫משפטי‪.‬‬
‫מקור המימון‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫סיוע משפטי‬ ‫תנאי הזכאות‬

‫סיוע בכל העניינים הנובעים מחוק הביטוח הלאומי או‬
‫מחוקים אחרים שהמוסד לביטוח לאומי משלם תשלומים‬ ‫הסיוע המשפטי ניתן בחינם ובלא מבחן הכנסות לכל מבקש‬
‫על פיהם‪.‬‬ ‫(שאינו תאגיד) שתביעתו לגמלה מן המוסד לביטוח לאומי‬
‫נדחתה — לפי שיקול דעת מקצועי;‬
‫אינו ניתן בהליכים שעניינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או‬
‫תביעה לשיפוי נגד מעביד‪.‬‬
‫‪31‬‬
 ‫נפגעי איבה‬
‫משפחות שכולות‬ ‫תחילה‬
‫● ●לתגמול תלויים — בן משפחה של מי שנספה בפעולת איבה;‬
‫● ●תגמולים למשפחה המגדלת לפחות קטין אחד שמתייתם‬
‫משני הורים כתוצאה מפעולת איבה ‪ -‬משפחה שנגרם לה‬ ‫מ–‪ 24‬בפברואר ‪1949‬‬
‫עד ‪ 4‬ביוני ‪1967‬‬ ‫נפגעים שהוכרו כנפגעי ספר‬
‫אובדן הכנסות‪.‬‬
‫נפגעי איבה שנפגעו ב־‪ 5‬ביוני ‪1967‬‬
‫‪ 5‬ביוני ‪1967‬‬ ‫או אחריו‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫נפגעי איבה שנפגעו בין ‪ 14‬במאי‬
‫‪ 26‬במרס ‪1977‬‬ ‫‪ 1948‬ל־‪ 24‬בפברואר ‪1949‬‬
‫תגמולים כספיים‬
‫נפגעי איבה שנפגעו בין ‪ 29‬בנובמבר‬
‫תגמול טיפול רפואי‬ ‫‪ 26‬במרס ‪1982‬‬ ‫‪ 1947‬ל־‪ 13‬במאי ‪1948‬‬
‫תגמול בעד תקופת אי‪-‬כושר עבודה או תפקוד‪ ,‬בעת טיפול‬
‫רפואי‬

‫מענק נכות‬ ‫מקור המימון‬

‫שווה למענק המשולם לנכי צה”ל לפי חוק הנכים‪ .‬גובה המענק‬
‫החד‪-‬פעמי מחושב לפי סכום תגמול חודשי בהתאם לדרגת‬ ‫אוצר המדינה‪.‬‬
‫הנכות כפול מספר החודשים שנקבע בחוק‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫תגמול נכות חודשי‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫שווה לתגמול המשולם לנכי צה”ל לפי חוק הנכים (תגמולים‬
‫ושיקום)‪ ,‬בהתאם לדרגת הנכות‪.‬‬ ‫מי שנפגע בפגיעת איבה והוא אחד מאלה‪:‬‬
‫● ●אזרח ישראל שנפגע בישראל או ביהודה‪ ,‬שומרון או חבל עזה‪,‬‬
‫תגמולים מיוחדים‬ ‫או מחוץ לישראל אם טרם חלפה שנה מפקיעת היותו תושב;‬
‫בשיעורים מוגדלים‪ .‬נכה שפרש פרישה מוקדמת מעבודה‬
‫בדרגת נכות בשיעור ‪ 50%‬לפחות והוא בן חמישים שנה או יותר‬ ‫● ●מי שנכנס לישראל כחוק;‬
‫זכאי בתנאים מסוימים לתוספת מיוחדת‪.‬‬ ‫● ●תושב חוץ העובד אצל מעביד ישראלי מאושר בחו”ל ונפגע‬
‫בפעולת איבה בחו”ל תוך כדי ועקב עבודתו;‬
‫תוספת גיל‬ ‫● ●תושב שטחים שבידו תעודת זהות ישראלית ושנפגע בתחום‬
‫תוספת בשיעור ‪ 10%‬מהתגמול החודשי‪.‬‬ ‫הקו הירוק;‬
‫תגמול תלויים‬ ‫● ●תושב שטחים שבידו היתה אשרת כניסה ממפקד כוחות‬
‫תגמול חודשי השווה לתגמול המשולם לפי חוק משפחות‬ ‫הצבא בשטח ושנפגע בתחום הקו הירוק‪.‬‬
‫חיילים שנספו במערכה‪.‬‬ ‫החוק אינו חל על פגיעה שבה נפגע אדם המשתייך לכוחות‬
‫אויב‪ ,‬מסייע להם או פועל בשליחותם או מטעמם או על מנת‬
‫תגמולים בעין‪ ,‬מענקים והטבות מיוחדות‬ ‫לקדם את מטרותיהם‪.‬‬
‫ריפוי‪ ,‬אשפוז‪ ,‬החלמה‪ ,‬מכשירים רפואיים והטבות מיוחדות‪ ,‬כגון‬
‫הלוואות ומענקים לדיור‪ ,‬סיוע ברכישת רכב ואחזקתו החודשית‪,‬‬ ‫סוגי הזכאות‬
‫תשלום בעד שירותים אישיים‪ ,‬מענק הבראה‪ ,‬דמי ביגוד‪ ,‬טיפול‬ ‫נכה‬
‫והתערבויות קבוצתיות‪ ,‬טיפול פסיכולוגי‪ ,‬שיקום מקצועי ועוד‪.‬‬ ‫● ●למענק נכות — נכה שדרגת נכותו ‪;19%-10%‬‬
‫הטבות מיוחדות ניתנות גם לאלמנות‪ ,‬ליתומים ולהורים שכולים‪.‬‬ ‫● ●לתגמול נכות חודשי — נכה שדרגת נכותו ‪ 20%‬ויותר;‬
‫● ●לתגמולים מיוחדים — נכה נצרך‪ ,‬נכה מחוסר פרנסה ונכה‬
‫מבוגר;‬
‫● ●למענקים והטבות — נכה ובן משפחה של מי שנספה בפעולת‬
‫איבה; לגמול לאלמנות‪ ,‬הורים שכולים ויתומים משני ההורים‪.‬‬
‫● ●לתוספת גיל — נכה בן ‪ 65‬ומעלה (לגבר) או ‪ 60‬ומעלה‬
‫(לאישה);‬
 ‫בן משפחה‬
‫בן‪/‬בת זוג של הנספה‪ ,‬ילדו ‪ ,‬הורהו ובתנאים מסוימים אחיו‬
‫או אחותו‪ ,‬וכן יתום ששני הוריו נספו בפעולת איבה‪.‬‬
‫בן‪/‬בת זוג‬
‫כולל אישה שביום פטירתו של הנספה הייתה ידועה בציבור‬
‫כאשתו‪ ,‬אף אם נישאה לאחר‪ ,‬וכן לגבי הבעל‪.‬‬
‫ילד‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫משפחה מגדלת‬
‫משפחה המגדלת לפחות קטין אחד שהתייתם משני‬
‫הורים כתוצאה מפעולת איבה ‪ -‬משפחה שנגרם לה אובדן‬
‫הכנסות‪.‬‬
‫פגיעת איבה‬
‫אחת מאלה‪:‬‬
‫●פגיעה מפעולת איבה של כוחות אויב העוינים לישראל‪,‬‬ ‫●‬

‫לרבות פעולות שאירעו מחוץ לישראל שמטרתן פגיעה‬

‫בעם היהודי;‬
‫●פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות‬ ‫●‬

‫אויב או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש‬

‫סביר כי תבוצע פעולת איבה;‬
‫●פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב‪,‬‬ ‫●‬
‫‪33‬‬ ‫או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור‪ ,‬אף אם‬
‫לא הופעל‪ ,‬למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל ‪ 18‬ומעלה‬
‫כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או‬
‫רשלנות פושעת;‬
‫●פגיעה ממעשה אלימות‪ ,‬שמטרתו העיקרית פגיעה באדם‬ ‫●‬

‫בשל השתייכות למוצא לאומי‪-‬אתני‪ ,‬ובלבד שהוא נובע‬

‫מהסכסוך הישראלי‪-‬ערבי;‬
‫●פגיעה ממעשה אלימות‪ ,‬שמטרתו העיקרית פגיעה באדם‬ ‫●‬

‫בשל השתייכות למוצא לאומי‪-‬אתני‪ ,‬אשר נעשה בידי‬

‫ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה‪.‬‬
 ‫הבטחת הכנסה‬
‫מבחן תעסוקה‬ ‫תחילה‬
‫תנאי זה של מבחן תעסוקה חל על כל עילות הזכאות האלה‪:‬‬
‫● ● מחוסר עבודה;‬
‫● ●עבודה בשכר נמוך;‬
‫‪ 1‬בינואר ‪1982‬‬ ‫תשלום גמלאות‬
‫● ●מי שלומד בהכשרה מקצועית מטעם שירות התעסוקה‪.‬‬
‫הטבה סוציאלית למקבלי קצבת זקנה‪,‬‬ ‫לפני מועד זה‪:‬‬
‫פטורים ממבחן התעסוקה‪:‬‬ ‫שאירים ונפגעי עבודה; תמיכות הסעד‬
‫● ●חולה (שאינו מסוגל לעבוד) יותר מ‪ 30-‬ימים רצופים‬ ‫באמצעות לשכות הרווחה‬
‫● ●מי שהגיע לגיל הפרישה‬
‫● ● ֵאם נשואה או הורה יחיד (אב או אם) שבהחזקתם ילד שטרם‬
‫מלאו לו שנתיים‬
‫● ●המטפל בבן משפחה חולה (ילד‪ ,‬בן זוג‪ ,‬הורה)‬
‫● ●ילד נטוש או יתום‬
‫● ●ילד שהורהו האחד תושב ישראל הנמצא במעצר או במאסר‪,‬‬ ‫מקור מימון‬
‫והוא נמצא עם הורהו האחר שאיננו תושב ישראל‬
‫● ●אסיר משוחרר לאחר מאסר של ‪ 6‬חודשים רצופים לפחות‬ ‫אוצר המדינה‪.‬‬
‫● ●אסיר בעבודות שירות‬
‫● ●אסיר במעצר בית‬
‫● ●משגיח על ילד או בן‪/‬בת זוג במעצר בית‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫● ●אשה הרה‬
‫● ●מתמכר לסמים או לאלכוהול או מי שמשתתף בתכנית גמילה‬ ‫גמלה להבטחת הכנסה‬
‫מסמים או מאלכוהול‬ ‫תנאי הזכאות לגמלה להבטחת הכנסה חייבים להתקיים בתובע וכן‬
‫‪34‬‬
‫● ●מי שמטופל על ידי המחלקה לדרי רחוב ברשות המקומית‬ ‫בבן זוגו אם יש בן זוג (מלבד במקרים מסוימים שבהם התובע חי‬
‫● ●לומד באולפן‬ ‫בנפרד מבן זוגו)‪ .‬הזכאות נבחנת מחודש הגשת התביעה‪.‬‬
‫● ●נמצא במסגרת שיקום מטעם המוסד לביטוח לאומי או‬
‫הרשות לשיקום האסיר או בפיקוח משרד ממשלתי‬ ‫רציפות תושבות‬
‫● ●מי שנקלע למצב מצוקה עקב אסון או מאורע פתאומי‪.‬‬ ‫תושב ישראל ‪ 24‬חודשים רצופים — ולגבי עולה‪ 12 :‬חודשים‬
‫● ●אישה במקלט לנשים מוכות‬ ‫מצטברים — לפני הגשת התביעה‪.‬‬
‫תנאי זה לא חל על‪:‬‬
‫אלה אינם זכאים לגמלה‪:‬‬ ‫● ●מקבלי קצבת זקנה ושאירים‪ ,‬מקבלי קצבאות בענף נפגעי‬
‫● ●הנמצא במוסד וכל החזקתו על חשבון אוצר המדינה‪ ,‬הסוכנות‬ ‫עבודה וזכויות מתנדבים;‬
‫היהודית‪ ,‬רשות מקומית או מוסד דת;‬ ‫● ●מי שזכאי לגמלה לפי שאר התנאים ובן זוגו תושב ישראל ‪24‬‬
‫● ●המשרת שירות סדיר בצה"ל‪ ,‬הוא ובת זוגו;‬ ‫חודשים רצופים‪ ,‬לפחות;‬
‫● ●חבר קיבוץ או מושב שיתופי;‬ ‫● ●מי שהתנאי האמור לא חל על בן זוגו;‬
‫● ●מי שבבעלותו או בשימושו רכב (כולל אופנוע) ששוויו מעל‬ ‫● ●ילד יתום;‬
‫‪ 40,760‬ש"ח ושאינו משמש לצרכים רפואיים‪.‬‬ ‫● ● ילד נטוש‪.‬‬
‫● ●תלמיד במוסד להשכלה גבוהה‪ ,‬במוסד ללימודים על־תיכוניים‬ ‫גיל‬
‫— למעט ֵאם חד־הורית‪ ,‬בתנאים מסוימים — בישיבה או במוסד‬
‫● ●מי שמלאו לו ‪ 20‬שנה;‬
‫תורני או במוסד להכשרת כוהני דת; כמו־כן תלמיד בכל מוסד‬
‫אחר המכשיר תלמידים לבחינות ממשלתיות או המקנה‬ ‫● ●מי שטרם מלאו לו ‪ 20‬שנה והוא מוגדר כאחד המקרים‬
‫תעודה אם הלימודים נמשכים מעל ל־‪ 12‬חודשים‪.‬‬ ‫החריגים המפורטים בחוק‪ ,‬כגון הורה לילד שבחזקתו‪ ,‬קטינה‬
‫הרה שאינה גרה עם הוריה — או שגרה עם הורה שמקבל‬
‫ ‪ -‬מי שיוצא לחו"ל‪ ,‬ייתכן שזכאותו לגמלה תישלל‪ ,‬וזאת בהתאם‬
‫גמלה להבטחת הכנסה — ילד יתום או ילד נטוש‪.‬‬
‫למספר היציאות‪ ,‬למשך השהות בחו"ל ולמטרת הנסיעה‪.‬‬
‫● ●מי שמלאו לו ‪ 18‬שנה ואין לו כושר לעבוד עקב מחלה‪ ,‬וכן‬
‫ ‪ -‬תלמיד בהכשרה מקצועית‪ ,‬מי שמשתתף בתהליך שיקום או‬
‫אסיר משוחרר‪ ,‬אסיר בעבודות שירות‪ ,‬מי שנקלע למצב‬
‫מי שדורש עבודה בשירות התעסוקה המחסיר ימי השתתפות‬
‫מצוקה חמור‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫עקב הנסיעה לחו"ל אינו זכאי בעבור החודשים שבהם החסיר‬
‫ימי השתתפות‪.‬‬ ‫מבחן הכנסות ורכב‬
‫הכנסות התובע ובן זוגו נמוכות מהרמה המינימאלית שנקבעה‬
‫מענק עקב פטירה‬ ‫בחוק‪ .‬יש הכנסות שאינן מובאות בחשבון‪ .‬ערך רכב שבבעלותו‬
‫בן זוגו של נפטר שקיבל בחייו גמלה להבטחת הכנסה‪ ,‬ובאין בן זוג‬ ‫או בשימושו של התובע (כולל אופנוע) מובא אף הוא בחשבון‪.‬‬
‫— ילדו (כמוגדר ב"הגדרות כלליות")‪.‬‬
 ‫שיעור לילדים יתומים או נטושים‬ ‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫‪*25%‬‬ ‫לילד אחד‬
‫גמלה להבטחת הכנסה‬
‫לגמלה שיעורים שונים‪ .‬כל שיעור יכול להינתן במלואו או בחלקו‪.‬‬
‫‪** 37.5%‬‬ ‫לשני ילדים‬
‫להלן שיעורי הגמלאות באחוזים מהסכום הבסיסי־‪:3‬‬
‫‪10%‬‬ ‫לכל ילד נוסף‬
‫למי שטרם מלאו לו ‪ 55‬שנה‬
‫ * בניכוי הסכום הבסיסי־‪ 2‬ג‪.‬‬ ‫למי שהיה זכאי לשיעור הרגיל בדצמבר ‪ 2002‬או‬
‫* * בניכוי פעמיים הסכום הבסיסי־‪ 2‬ג‪.‬‬
‫שהתחיל לקבל גמלה בינואר ‪2003‬‬

‫‪20%‬‬ ‫ליחיד‬
‫מענק עקב פטירה‬
‫סכום השווה לסכום הבסיסי־‪ 1‬כפי שהיה ב־‪ 1‬בינואר‪.‬‬ ‫‪27.5%‬‬ ‫לזוג‬

‫‪30%‬‬ ‫לזוג עם ילד אחד‬

‫‪33.5%‬‬ ‫לזוג עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬

‫בני זוג‬
‫למי שהיה זכאי לשיעור המוגדל בדצמבר ‪2002‬‬
‫בני זוג הנשואים זה לזו‪ ,‬או איש ואישה הידועים בציבור כבני‬
‫זוג ומתגוררים יחדיו‪.‬‬
‫‪22.5%‬‬ ‫ליחיד‬
‫גמלה להבטחת הכנסה‬
‫גמלה המשולמת למי שאינו מסוגל להבטיח לעצמו הכנסה‬ ‫‪30%‬‬ ‫לזוג‬
‫מעבודה כדי מחייתו ואיננו זכאי לתשלומים ממקורות‬
‫אחרים‪.‬‬ ‫‪33.5%‬‬ ‫לזוג עם ילד אחד‬
‫גמלה חלקית (השלמת הכנסה) משולמת למי שהכנסתו‬
‫מעבודה או ממקור אחר נמוכה מרמת ההכנסה המינימלית‬ ‫‪39.0%‬‬ ‫עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬
‫‪35‬‬ ‫לקיום כפי שנקבעה בחוק‪.‬‬
‫הורה עצמאי‬ ‫לאלמנה‪ ,‬לנפרד‪/‬ת ולהורה יחיד‬
‫אלמן‪/‬נה‪ ,‬גרוש‪/‬ה או רווק‪/‬ה אשר בחזקתו ילד‪/‬ים (כמוגדר‬
‫ב"הגדרות כלליות") הנמצאים עימו‪ ,‬והוא איננו חי עם הידוע‬ ‫‪33.5%‬‬ ‫עם ילד אחד‬
‫בציבור כבן זוגו‪.‬‬
‫הסכום הבסיסי‬ ‫‪39%‬‬ ‫עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫ילד‬ ‫למי שטרם מלאו לו ‪ 25‬שנה‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫והוא לא מוגדר כאחד המקרים החריגים‬
‫‪80%‬‬ ‫המפורטים בחוק‬
‫מבחן תעסוקה‬ ‫מהשיעורים לעיל‬
‫רישום בלשכת התעסוקה כדורש עבודה‪.‬‬
‫מחוסר עבודה‬ ‫למי שמלאו לו ‪ 55‬שנה‬
‫מי שרשום בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה ולשכת‬
‫התעסוקה לא הציעה לו עבודה המתאימה למצב בריאותו‬
‫ולכושרו הגופני‪.‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫ליחיד‬

‫עולה‬ ‫‪37.5%‬‬ ‫לזוג‬

‫תושב ישראל אשר בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי‬
‫חוק השבות תש"י‪ ,1950-‬או אשרה לישיבת קבע או ארעי‬ ‫‪43.5%‬‬ ‫לזוג עם ילד אחד‬
‫שמקבל סל קליטה ממשרד הקליטה‪ ,‬ובלבד שלא חלפו ‪5‬‬
‫שנים מהיום שבו נקבע מעמדו כעולה‪.‬‬
‫‪49.5%‬‬ ‫לזוג עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬
‫עילת זכאות‬
‫מצב המזכה בגמלה להבטחת הכנסה אם מתקיימים בו‬
‫התנאים שהוגדרו בחוק ובתקנות‪.‬‬ ‫לאלמנה‪ ,‬לנפרד‪/‬ת ולהורה יחיד‬

‫‪*42.5%‬‬ ‫עם ילד אחד‬

‫‪*52.5%‬‬ ‫עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬

 ‫זקנה‬
‫חודש ושנת לידה‬ ‫תחילה‬
‫גיל בעת העליה לארץ‬ ‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬
‫‪ 1‬באפריל ‪1954‬‬ ‫גביית דמי ביטוח‬
‫‪60‬‬ ‫‪6/44‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ 1‬באפריל ‪1957‬‬ ‫תשלום קצבאות‬
‫‪ 60‬ו–‪ 4‬חודשים‬ ‫‪8/44‬‬ ‫‪7/44‬‬
‫‪1968‬‬ ‫קצבאות ללא מבוטחים‬
‫‪ 60‬ו–‪ 8‬חודשים‬ ‫‪4/45‬‬ ‫‪9/44‬‬ ‫השלמת הכנסה למעוטי הכנסה‬
‫‪ 1‬בינואר ‪1982‬‬ ‫לפי חוק הבטחת הכנסה‬
‫‪61‬‬ ‫‪12/45‬‬ ‫‪5/45‬‬
‫לפני מועד זה‪ :‬הסכם הטבה‬
‫‪ 61‬ו–‪ 4‬חודשים‬ ‫‪8/46‬‬ ‫‪1/46‬‬ ‫‪1965‬‬ ‫סוציאלית למעוטי הכנסה‬
‫תשלום קצבה‬
‫‪ 61‬ו–‪ 8‬חודשים‬ ‫‪4/47‬‬ ‫‪9/46‬‬ ‫‪ 1‬בינואר ‪1996‬‬ ‫לעקרת בית‬

‫‪62‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪5/47‬‬

‫מקור מימון‬
‫תנאי הזכאות‬ ‫דמי ביטוח (זקנה ושאירים)‬ ‫‪36‬‬
‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬
‫קצבת זקנה‬ ‫(אחוזים)‬ ‫(אחוזים)‬

‫● ●גיל קצבה‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪3.85‬‬ ‫עובד שכיר‬

‫הגיל המזכה בקצבת זקנה (מגיל פרישה או מגיל הזכאות‬
‫לקצבת זקנה)‪.‬‬ ‫‪1.30‬‬ ‫‪2.04‬‬ ‫מעסיק‬
‫גיל קצבה לעקרת הבית ‪ -‬מגיל הזכאות לקצבת זקנה‪.‬‬
‫‪1.32‬‬ ‫‪5.95‬‬ ‫עובד עצמאי‬
‫תקופת אכשרה‬ ‫●●‬
‫‪ 60‬חודשי ביטוח ב־‪ 10‬השנים שקדמו לגיל המזכה; או ‪144‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪5.76‬‬ ‫לא עובד ולא עובד עצמאי‬
‫חודשי ביטוח; או ‪ 60‬חודשים לעובד‪/‬ת מבוטח‪/‬ת בתנאי שמספר‬
‫פטורה‬ ‫עקרת בית‬
‫חודשי הביטוח אינו קטן ממספר החודשים שבהם לא היה‬
‫מבוטח‪.‬‬ ‫אוצר המדינה‪:‬‬
‫פטורה מתקופת אכשרה‪ :‬גרושה; אלמנה; עגונה; לא נשואה‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫בעבור עובד שכיר‬
‫שעלתה ארצה בהתאם לגיל עלייתה (ר' לוח ‪ 4‬בעמוד ‪ ;)56‬או‬
‫נשואה שבעלה אינו מבוטח; וכן אישה שקיבלה קצבת נכות‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫בעבור עובד עצמאי‬
‫חודש לפחות בתכוף לפני גיל הפרישה‪.‬‬

‫● ●מבחן הכנסות‬ ‫השתתפות אוצר המדינה‬

‫למי שהגיע לגיל פרישה וטרם הגיע לגיל הזכאות לקצבת זקנה‪.‬‬
‫כאשר ההכנסה עולה על ההכנסה המרבית לעניין מבחן הכנסה‬
‫בגמלאות הנקבעת במבחן ההכנסות (ללא הכנסות מפנסיה)‪,‬‬
‫ניתן לקבל קצבה חלקית‪.‬‬
‫● ●תשלום דמי ביטוח (למבוטחים לא‪-‬שכירים)‬
‫חוב בדמי ביטוח (כל עוד לא סולק החוב) עלול להקטין את‬
‫שיעור הקצבה‪ ,‬ואף לשלול אותה‪ ,‬בהתאם למשך הפיגור‪.‬‬
‫קצבת זקנה לנכה‬
‫נכה זקן‪ :‬מי שקיבל קצבת נכות בתכוף להגיעו לגיל הפרישה‬
‫וסכום קצבת הנכות גבוה מסכום קצבת הזקנה‪.‬‬
‫אוצר המדינה משפה את המוסד עבור קצבאות זקנה ושאירים‬
‫בסכום השווה לגובה הגידול במספר הזכאים לקצבאות אלה‬
‫אשר מעבר לגידול הטבעי באוכלוסייה בשנה החולפת‪ ,‬כפי‬
‫שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מוכפל בהוצאה‬
‫שנתית של הקצבאות האמורות‪.‬‬
‫מי מבוטח‬
‫תושב ישראל שמלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬למעט עקרת בית ואלמנה בת‬
‫קצבה שלא צברו תקופת אכשרה‪ ,‬וכן למעט מי שעלו ארצה‬
‫כשהם מעל הגיל המופיע בלוח להלן‪ ,‬בהתאם למועד לידתם‪.‬‬
 ‫בעד ילד‬
‫כל אחד משני הילדים הראשונים של מקבל‪/‬ת הקצבה‪.‬‬
‫התוספת בעד תלויים ניתנת בתנאי שאינם מקבלים קצבה‬
‫תוספת ותק‬
‫מבוטח שצבר מעל ל‪ 9-‬שנות ביטוח‪.‬‬
‫עקרת בית ואלמנה בת–קצבה אינן זכאיות לתוספת ותק‪.‬‬
‫תוספת דחית קצבה‬
‫מבוטח שלא היתה לו זכאות לקצבה בין גיל הפרישה לבין גיל‬
‫הזכאות לקצבת זקנה עקב הכנסה ממשלח יד‪.‬‬
‫או שהיתה לו זכאות לקצבה מופחתת והוא בחר שלא לקבלה‪.‬‬
‫השלמת הכנסה‬
‫ראה פרק “הבטחת הכנסה”‪.‬‬
‫גמלת זקנה מיוחדת‬
‫לעולה חדש שאינו מבוטח מפאת גילו ביום עלייתו‪ ,‬ואשר הגיע‬
‫לגיל קצבה כאמור לעיל‪ ,‬וכן למבוטח שירד מהארץ וחזר אליה‬
‫ולא השלים תקופת אכשרה בהגיעו לגיל קצבה כאמור לעיל —‬
‫בהתאם למבחן הכנסות‪.‬‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫תוספות לקצבת זקנה‬
‫תוספת תלויים‬
‫בזכות עצמם‪.‬‬
‫עקרת בית ואלמנה בת–קצבה אינן זכאיות לתוספת עבור תלויים‬
‫(בני זוג וילדים)‪.‬‬
‫בעד בת זוג תושבת ישראל ‪ -‬אשת מקבל קצבה שנתמלאו‬
‫בה כל אלה‪:‬‬
‫● ●נשואה לו לפחות שנה או ילדה לו ילד‬
‫● ●מלאו לה ‪ 45‬שנים או יש עמה ילד שלו‬
‫● ●עומדת במבחן הכנסות (ר' פרט ‪ 1‬בהגדרה של הכנסה מרבית‬
‫לעניין מבחן הכנסה בגמלאות) למעט מי שמלאו לה ‪ 67‬שנים‬
‫לפי חודש לידתה בחלק ב' בלוח א‪ 1‬בחוק הביטוח הלאומי‬
‫● ●בעד בן זוג תושב ישראל‪ ,‬הנשוי לפחות שנה אחת‬
‫למקבלת קצבה והוא אחד מאלה‪:‬‬
‫● ●בן ‪ 50‬ומעלה שעומד במבחן הכנסות (ר' פרט ‪ 1‬בהגדרה של‬
‫הכנסה מרבית לעניין מבחן הכנסה בגמלאות )‪ ,‬או‬
‫● ●בן ‪ 70‬ומעלה‪.‬‬

‫אלמנה בת‪-‬קצבה‬
‫גיל הזכאות לקצבת זקנה‬
‫אישה שמקבלת קצבת שאירים או תלויים מכוח פטירת בן‬
‫גיל הזכאות לקצבת זקנה‬ ‫זוגה ושאינה עובדת מחוץ למשק ביתה‪.‬‬
‫חודש ושנת לידה‬
‫(אישה)‬
‫‪37‬‬ ‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬
‫גיל פרישה‬
‫הגיל שבו הזכאות לקצבת זקנה מותנית במבחן הכנסות‬
‫‪65‬‬ ‫‪6/39‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(ר' פרק "הגדרות כלליות" לפירוט הגילאים)‪.‬‬
‫גיל הזכאות לקצבת זקנה‬
‫‪ 65‬ו–‪ 4‬חודשים‬ ‫‪8/39‬‬ ‫‪7/39‬‬
‫הגיל שבו הזכאות לקצבת זקנה לא מותנית במבחן הכנסות‪.‬‬
‫‪ 65‬ו–‪ 8‬חודשים‬ ‫‪4/40‬‬ ‫‪9/39‬‬ ‫גיל זה הוא‪:‬‬
‫בגבר — ‪;70‬‬
‫‪66‬‬ ‫‪12/40‬‬ ‫‪5/40‬‬ ‫באישה — הגיל עולה בהדרגה‪ ,‬ולכשיושלם התהליך הוא יהיה‬
‫‪ ;70‬ב־‪ 2017‬הוא ‪.69‬‬
‫‪ 66‬ו–‪ 4‬חודשים‬ ‫‪8/41‬‬ ‫‪1/41‬‬
‫טבלה מצורפת משמאל‪.‬‬
‫‪ 66‬ו–‪ 8‬חודשים‬ ‫‪4/42‬‬ ‫‪9/41‬‬
‫הכנסה מרבית לעניין מבחן הכנסה בגמלאות‬
‫‪67‬‬ ‫‪12/44‬‬ ‫‪5/42‬‬ ‫כהגדרתה בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫‪ 67‬ו–‪ 4‬חודשים‬ ‫‪8/45‬‬ ‫‪1/45‬‬ ‫הסכום הבסיסי‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫‪ 67‬ו–‪ 8‬חודשים‬ ‫‪4/46‬‬ ‫‪9/45‬‬
‫ילד‬
‫‪68‬‬ ‫‪12/46‬‬ ‫‪5/46‬‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫‪ 68‬ו–‪ 4‬חודשים‬ ‫‪8/47‬‬ ‫‪1/47‬‬ ‫נכה זקן‬
‫‪ 68‬ו–‪ 8‬חודשים‬ ‫‪4/48‬‬ ‫‪9/47‬‬ ‫מי שקיבל קצבת נכות בתכוף להגיעו לגיל הפרישה‪.‬‬

‫‪69‬‬ ‫‪12/48‬‬ ‫‪5/48‬‬ ‫עקרת בית‬

‫אישה נשואה שבן זוגה מבוטח ושאינה עובדת מחוץ למשק‬
‫‪ 69‬ו–‪ 4‬חודשים‬ ‫‪8/49‬‬ ‫‪1/49‬‬ ‫ביתה‪.‬‬
‫‪ 69‬ו–‪ 8‬חודשים‬ ‫‪4/50‬‬ ‫‪9/49‬‬ ‫תקופת אכשרה‬
‫כהגדרתה בפרק “הגדרות כלליות” ‪.‬‬
‫‪70‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪5/50‬‬
 ‫(המשך)‬ ‫זקנה‬

‫למי שטרם מלאו לו ‪70‬‬ ‫מענק עקב פטירה‬

‫לבן זוגו של זכאי לקצבת זקנה שנפטר‪ ,‬ובאין בן זוג –לילדו‬
‫‪35.99%‬‬ ‫ליחיד‬ ‫(כמוגדר ב"הגדרות כלליות")‪.‬‬
‫‪56.87%‬‬ ‫לזוג‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫‪67.67%‬‬ ‫לזוג עם ילד אחד‬
‫קצבת זקנה וגמלת זקנה מיוחדת‬
‫‪78.47%‬‬ ‫לזוג עם שני ילדים ויותר‬ ‫שיעור הקצבאות (אחוז מהסכום הבסיסי־‪:)3‬‬

‫‪*62.21%‬‬ ‫ליחיד עם ילד אחד‬ ‫‪17.7%‬‬ ‫ליחיד‬

‫‪*73.01‬‬ ‫ליחיד עם שני ילדים ויותר‬ ‫‪26.6%‬‬ ‫לזוג‬

‫למי שמלאו לו ‪ 70‬וטרם מלאו לו ‪80‬‬ ‫‪32.2%‬‬ ‫לזוג עם ילד אחד‬

‫‪36.31%‬‬ ‫ליחיד‬ ‫‪37.8%‬‬ ‫לזוג עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬

‫‪57.38%‬‬ ‫לזוג‬ ‫‪23.3%‬‬ ‫ליחיד עם ילד אחד‬

‫‪68.18%‬‬ ‫לזוג עם ילד אחד‬ ‫‪28.9%‬‬ ‫ליחיד עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬

‫‪38‬‬
‫‪78.99%‬‬ ‫לזוג עם שני ילדים ויותר‬ ‫הקצבאות מתעדכנות בכל עת שמתעדכן הסכום הבסיסי־‪.3‬‬
‫שיעורים אלה כוללים תוספת תלויים‪.‬‬
‫‪*62.72%‬‬ ‫ליחיד עם ילד אחד‬
‫תוספת לבני ‪ 80‬ומעלה‬
‫‪*73.52%‬‬ ‫ליחיד עם שני ילדים ויותר‬ ‫‪ 1%‬מהסכום הבסיסי־‪.3‬‬

‫לבני ‪ 80‬ומעלה‬ ‫קצבת זקנה לנכה‬

‫בגובה קצבת הנכות (כולל קצבה חודשית נוספת) שהנכה הזקן‬
‫‪37.13%‬‬ ‫ליחיד‬
‫היה זכאי לה‪ .‬הקצבה מתעדכנת בכל עת שמתעדכנת קצבת‬
‫הנכות ובאותם שיעורים‪.‬‬
‫‪58.68%‬‬ ‫לזוג‬

‫‪69.50%‬‬ ‫לזוג עם ילד אחד‬ ‫תוספות לקצבה‬

‫‪80.30%‬‬ ‫לזוג עם שני ילדים ויותר‬
‫‪*64.04%‬‬ ‫ליחיד עם ילד אחד‬
‫‪*74.84%‬‬ ‫ליחיד עם שני ילדים ויותר‬
‫* בניכוי הסכום הבסיסי־‪2‬ג‪.‬‬
‫תוספת תלויים‬
‫בעד בת ‪ /‬בן זוג — ‪ 8.9%‬מהסכום הבסיסי־‪.3‬‬
‫בעד ילד — ‪ 5.6%‬מהסכום הבסיסי־‪.3‬‬
‫תוספת ותק‬
‫‪ 2%‬מהקצבה‪ ,‬לכל שנת ביטוח מאז שנת הביטוח העשירית‪ ,‬עד‬
‫למקסימום ‪ 50%‬מהקצבה‪.‬‬

‫הקצבה עם ההשלמה מתעדכנת בכל עת שמתעדכן הסכום‬ ‫תוספת דחיית קצבה‬

‫הבסיסי־‪.3‬‬ ‫‪ 5%‬מהקצבה‪ ,‬לכל שנה מגיל הפרישה עד גיל הזכאות לקצבת‬
‫זקנה‪ ,‬בה לא היתה זכאות עקב הכנסה ממשלח יד או שהייתה‬
‫מענק עקב פטירה‬ ‫לו זכאות לקצבה מופחתת ובחר שלא לקבלה‪.‬‬
‫מענק בשיעור הסכום הבסיסי־‪ 1‬כפי שהיה ב־‪ 1‬בינואר‪.‬‬
‫השלמת הכנסה‬
‫משלימה את הקצבה לכדי שיעורה המוגדל של הגמלה‬
‫להבטחת הכנסה (אחוז מהסכום הבסיסי־‪:)3‬‬
 ‫ייעוץ לקשיש‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬ ‫תחילה‬
‫במסגרת השירות ניתן ייעוץ‪ ,‬הסברה ומידע לקשישים ולבני‬
‫משפחותיהם לגבי זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי וכן לגבי‬ ‫החל במאי ‪1972‬‬
‫זכויות אחרות ושירותים חברתיים וקהילתיים העומדים לרשותם‬
‫באזור מגוריהם‪ .‬במסגרת השירות ניתנת גם תמיכה אישית‪,‬‬
‫חברתית ומעשית‪.‬‬
‫במסגרת השירות נערכים ביקורי בית יזומים במטרה לסייע‬
‫לקשישים בנושא מיצוי זכויות ולאתר קשישים החיים במצבי‬ ‫מקור המימון‬
‫מצוקה‪ .‬כמו‪-‬כן מתקיימים ביקורים חברתיים קבועים בבתיהם‬
‫של קשישים המרותקים לבתיהם וחשים בדידות‪.‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫בשירות מתקיימות גם קבוצות תמיכה לאלמנות בגיל הזקנה‪,‬‬
‫במטרה לסייע להן בעיבוד האבל ובהתמודדות עם המשבר‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן מתקיימות קבוצות תמיכה נוספות לפי הצורך האזורי‬
‫כגון‪ :‬קבוצות לבני משפחה המעסיקים מטפלים צמודים ועוד‪.‬‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫במסגרת השירות מתקיימים גם ימי מידע לאנשים בטרם הגיעם‬
‫לגיל זקנה וימי מידע לאלמנות‪.‬‬ ‫ניתן בלא תשלום לכל פונה‪ ,‬לקשיש ולבן משפחתו‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫הענקות מטעמי צדק‬

‫תנאי הזכאות‬ ‫תחילה‬
‫א ‪ .‬דחיית תביעה לגמלה‪ ,‬במסגרת ענף הביטוח‪ ,‬בגלל אחת‬
‫הסיבות האלה‪:‬‬ ‫תשלום הענקות‬
‫‪ 4‬בספטמבר ‪1975‬‬
‫● ●אי מילוי חובת רישום — ביטוח נפגעי עבודה;‬
‫● ●אי אשפוז — ביטוח אמהות;‬
‫● ●פיגור בתשלום דמי ביטוח — ביטוח שאירים‪ ,‬נפגעי עבודה‪,‬‬
‫נכות כללית ודמי לידה;‬ ‫מקור המימון‬
‫ב ‪ .‬מבחן הכנסות‪.‬‬ ‫‪ 0.03%‬מתקבולי המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬

‫ההענקה ניתנת כתחליף לגמלה שנדחתה‪ ,‬בשיעור זהה או‬
‫בשיעור מופחת‪ ,‬בהתאם להכנסות‪.‬‬
 ‫שאירים‬
‫תקופת אכשרה אינה נדרשת כאשר המבוטח או המבוטחת‪:‬‬ ‫תחילה‬
‫● ●נפטר‪/‬ה בשנה הראשונה לעליתו‪/‬ה‪ ,‬או לפני גיל ‪;19‬‬
‫● ●היה‪/‬היתה המפרנס‪/‬ת העיקרי‪/‬ת של בן‪/‬בת הזוג או הילדים;‬
‫‪ 1‬באפריל ‪1954‬‬ ‫גביית דמי ביטוח‬
‫● ●המבוטחת היתה עקרת בית או אלמנה‪.‬‬
‫לגבי עקרת בית ואלמנה בת‪-‬קצבה‪ ,‬הזכאות לילדים בלבד‪.‬‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1955‬‬ ‫תשלום קצבאות‬
‫‪1968‬‬ ‫קצבאות לשאירים של לא מבוטחים‬
‫תשלום דמי ביטוח (למבוטחים לא‪-‬שכירים)‬
‫חוב של הנפטר בדמי ביטוח עלול להקטין את שיעור הקצבה‪,‬‬ ‫הכשרה מקצועית ודמי מחיה‬
‫ואף לשלול אותה‪ ,‬בהתאם למשך הפיגור‪.‬‬ ‫‪ 1‬בספטמבר ‪1970‬‬ ‫ליתומים ולאלמנים‬
‫השלמת הכנסה למעוטי הכנסה‬
‫גמלת שאירים מיוחדת‬ ‫‪ 1‬בינואר ‪1982‬‬ ‫לפי חוק הבטחת הכנסה‬
‫עמידה במבחני הכנסות לאלמנה וליתומיו של תושב ישראל‬ ‫לפני מועד זה‪ :‬הסכם הטבה‬
‫שלא היה מבוטח מפאת גילו ביום עליתו‪.‬‬ ‫‪1965‬‬ ‫סוציאלית למעוטי הכנסה‬

‫השלמת הכנסה‬
‫ראה פרק “הבטחת הכנסה”‪.‬‬
‫מי מבוטח‬
‫מענק שאירים‬
‫אלמן או אלמנה ‪ ,‬שביום התאלמנותם היו מתחת לגיל ‪ 40‬ולא‬ ‫תושב ישראל שמלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬למעט עקרת בית ואלמנה בת‬
‫היה עמם ילד; וכן אלמן שפקעה זכותו לקצבת שאירים בגלל‬ ‫קצבה וכן למעט מי שעלו ארצה כשהם מעל הגיל המופיע בלוח‬
‫הכנסותיו‪.‬‬ ‫להלן‪ ,‬בהתאם למועד עליתם‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫מענק נישואין‬ ‫חודש ושנת לידה‬
‫לאלמן‪/‬נה שנישא‪/‬ה‪( .‬תשלום הקצבה נפסק‪ ,‬אך בתנאים‬ ‫גיל בעת העליה לארץ‬
‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬
‫מסוימים אלמנה שנישאת תמשיך לקבל את הקצבה)‪.‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪6/44‬‬ ‫‪-‬‬
‫דמי מחייה ליתומים‬ ‫‪ 60‬ו–‪ 4‬חודשים‬ ‫‪8/44‬‬ ‫‪7/44‬‬
‫ליתום שמכוח הורהו משתלמת קצבת שאירים ועיקר זמנו‬
‫מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית‪ ,‬לפי מבחן‬ ‫‪ 60‬ו–‪ 8‬חודשים‬ ‫‪4/45‬‬ ‫‪9/44‬‬
‫הכנסות של ההורה (ר' הגדרה של הכנסה מרבית לעניין מבחן‬
‫הכנסה בגמלאות ב"הגדרות כלליות")‪.‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪12/45‬‬ ‫‪5/45‬‬
‫● ● יתום אחד — פעמיים פרט ‪;1‬‬
‫‪ 61‬ו–‪ 4‬חודשים‬ ‫‪8/46‬‬ ‫‪1/46‬‬
‫● ●אם יש יתומים נוספים במשפחה שזכאים לדמי מחיה — פרט ‪.3‬‬
‫‪ 61‬ו–‪ 8‬חודשים‬ ‫‪4/47‬‬ ‫‪9/46‬‬
‫מענק בר‪-‬מצווה‬
‫ליתום המגיע לגיל ‪ 13‬וליתומה המגיעה לגיל ‪.12‬‬ ‫‪62‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪5/47‬‬

‫מענק עקב פטירה‬

‫לבן זוגו של זכאי לקצבת שאירים שנפטר‪ ,‬ובאין בין זוג ‪ -‬לילדו‬
‫(כמוגדר בפרק "הגדרות כלליות")‪.‬‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫קצבת שאירים‬
‫אלמן‪ ,‬אלמנה ויתום (ילד) של מבוטח‪/‬ת זכאים לקצבת שאירים‬
‫בתנאים אלה‪:‬‬
‫פטירת מבוטח‪/‬ת‬
‫למעט פטירה כתוצאה מפעולת מלחמה‪.‬‬

‫תקופת אכשרה של המבוטח‪/‬ת‬

‫‪ 12‬חודשי ביטוח ערב הפטירה‪ ,‬או ‪ 24‬חודשים ב־‪ 5‬השנים לפניה‪,‬‬
‫או ‪ 60‬חודשי ביטוח ב־‪ 10‬השנים לפניה‪ ,‬או תקופת האכשרה‬
‫המזכה בקצבת זקנה‪.‬‬
 ‫מענק שאירים‬ ‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫מענק בשווי ‪ 36‬קצבאות חודשיות‪.‬‬
‫קצבת שאירים וגמלת שאירים מיוחדת‬
‫מענק נישואין‬ ‫שיעור הקצבאות (אחוז מהסכום הבסיסי־‪)3‬‬
‫מענק בשווי ‪ 36‬קצבאות חודשיות המשולם בשני חלקים‪:‬‬
‫הראשון לאחר יום הנישואין‪ ,‬והשני בתום שנתיים מיום הנישואין‪.‬‬ ‫לאלמן‪/‬נה שיש עמם ילד‪ ,‬או שהם‬
‫‪17.7%‬‬ ‫בגיל ‪ 50‬ויותר‬
‫דמי מחיה ליתומים‬ ‫‪8.3%‬‬ ‫תוספת לכל אחד מהילדים‬
‫‪ 9%‬מהסכום הבסיסי־‪ .1‬אם מכוח הורהו משתלמת קצבת שאירים‬
‫לאלמן או לאלמנה שעמו ילדים — ‪ 6.5%‬מהסכום הבסיסי־‪.1‬‬ ‫‪13.3%‬‬ ‫לאלמן‪/‬נה בגיל ‪ 40‬עד ‪ 49‬שאין עימם ילד‬

‫לילדים שאין אלמן‪/‬נה זכאי לתוספת בעדם‪:‬‬

‫מענק בר‪-‬מצוה‬
‫‪ 2/3‬מהסכום הבסיסי־‪ 1‬ב־‪ 1‬בינואר‪.‬‬ ‫‪11.0%‬‬ ‫לילד יחיד‬
‫‪8.3%‬‬ ‫לכל אחד מהילדים אם יש יותר מילד אחד‬
‫מענק עקב פטירה‬
‫מענק כאמור בפרק "זקנה"‪.‬‬ ‫‪11.0%‬‬ ‫לילדים שאין להם הורה‬
‫לכל אחד מהם‬ ‫או שההורה גר בדרך קבע בחוץ לארץ‬
‫דמי קבורה‬ ‫יתום משני הוריו המזכים בקצבת שאירים זכאי לקצבה מכוח כל‬
‫משולמים ישירות לגוף העוסק בקבורה‪ ,‬לפי הכללים והשיעורים‬ ‫אחד מהוריו‪.‬‬
‫שנקבעו בתקנות‪ ,‬לכיסוי כל הוצאות הקבורה‪ .‬במגזר הלא‪-‬יהודי‪,‬‬
‫במקומות שבהם אין גוף העוסק בקבורה‪ ,‬משלמים למשפחת‬ ‫תוספת לבני ‪ 80‬ומעלה‪.1% :‬‬
‫הנפטר‪.‬‬
‫תוספות לקצבה‬
‫תוספת ותק‬
‫‪ 2%‬מהקצבה‪ ,‬לכל שנה נוספת מעל ‪ 9‬שנות ביטוח שהשלים‬
‫הנפטר‪ ,‬עד למקסימום ‪ 50%‬מהקצבה‪.‬‬
‫אלמן‬
‫‪41‬‬ ‫מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בעת פטירתה והיה נשוי לה‬ ‫השלמת הכנסה‬
‫לפחות שנה (אם הוא בן ‪ 55‬ויותר — חצי שנה)‪ ,‬אם יש עימו‬ ‫משלימה את הקצבה לסכום הגמלה להבטחת הכנסה בשיעור‬
‫ילד‪ ,‬או עומד במבחן הכנסות (נפרד‪ :‬בתנאים מסוימים)‪.‬‬ ‫המוגדל (אחוז מהסכום הבסיסי־‪:)3‬‬
‫אלמנה‬ ‫למי שטרם מלאו לו ‪70‬‬
‫מי שהיתה אשתו של המבוטח בעת פטירתו והיתה נשואה לו‬ ‫‪35.99%‬‬ ‫לאלמן ולאלמנה ללא ילדים‬
‫לפחות שנה (אם היא בת ‪ 55‬ויותר — חצי שנה)‪ ,‬או שילדה לו‬
‫ילד (נפרדת‪ :‬בתנאים מסוימים)‪.‬‬ ‫‪* 62.21%‬‬ ‫לאלמן ולאלמנה עם ילד אחד‬
‫אלמנה בת־קצבה‬ ‫‪*73.01%‬‬ ‫לאלמן ולאלמנה עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬
‫אישה שמקבלת קצבת שאירים או תלויים מכוח פטירת בן‬
‫זוגה ושאינה עובדת מחוץ למשק ביתה‪.‬‬ ‫למי שמלאו לו ‪ 70‬וטרם מלאו לו ‪80‬‬
‫הכנסה מרבית לעניין מבחן הכנסה בגמלאות‬ ‫‪36.31%‬‬ ‫לאלמן ולאלמנה ללא ילדים‬
‫כהגדרתה בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫‪*62.72%‬‬ ‫לאלמן ולאלמנה עם ילד אחד‬
‫הסכום הבסיסי‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫‪*73.52%‬‬ ‫לאלמן ולאלמנה עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬

‫ילד‬ ‫לבני ‪ 80‬ומעלה‬

‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫הורחבה הגדרת "ילד" לקצבת שאירים והיא כוללת את הילד‬ ‫‪37.13%‬‬ ‫לאלמן ולאלמנה ללא ילדים‬
‫הלומד עד גיל ‪.20‬‬
‫‪*64.04%‬‬ ‫לאלמן ולאלמנה עם ילד אחד‬
‫עקרת בית‬
‫‪*74.84%‬‬ ‫לאלמן ולאלמנה עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬
‫כהגדרתו בפרק “זקנה”‪.‬‬
‫תקופת אכשרה‬
‫כהגדרתה בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫לילדים יתומים משני הורים או נטושים‬

‫‪*25%‬‬ ‫לילד אחד‬

‫‪**37.5%‬‬ ‫לשני ילדים‬
‫‪10%‬‬ ‫לכל ילד נוסף‬
‫ * בניכוי הסכום הבסיסי־‪2‬ג‪.‬‬
‫** בניכוי ‪ 2‬סכומים בסיסים־‪2‬ג‪.‬‬
 ‫סיעוד‬
‫תנאי הזכאות‬ ‫תחילה‬

‫גמלת סיעוד‬
‫‪ 1‬באפריל ‪1980‬‬ ‫גביית דמי ביטוח‬
‫גיל‬
‫גיל הפרישה‪.‬‬ ‫מימון פעולות לפיתוח שירותים להגדלת‬
‫מספר האנשים המטופלים במוסדות‬
‫תלות‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1986‬‬ ‫ולהרחבת היקף השירותים בקהילה‬
‫תלות במידה רבה בעזרת הזולת‪ ,‬עקב הליקוי‪ ,‬לביצוע רוב‬
‫פעולות היום יום‪ ,‬או הזדקקות להשגחה‪.‬‬ ‫‪ 1‬באפריל ‪1988‬‬ ‫תשלום גמלאות אישיות‬

‫מבחן הכנסות‬
‫הזכות לגמלה ושיעורה מותנים במבחן הכנסות כפי שנקבע‬
‫בתקנות‪.‬‬ ‫מקור המימון‬
‫הכנסה שאינה עולה על ‪ 1.5‬פעמים‬ ‫דמי ביטוח‬
‫השכר הממוצע‬ ‫ליחיד‬
‫שיעור מופחת‬ ‫שיעור מלא‬
‫(אחוזים)‬ ‫(אחוזים)‬
‫הכנסה שאינה עולה על ‪ 2.25‬פעמים‬
‫השכר הממוצע‬ ‫לזוג‬
‫‪0.01‬‬ ‫‪0.14‬‬ ‫עובד שכיר‬ ‫‪42‬‬
‫הכנסה נוספת השווה ל־‪0.75‬‬
‫השכר הממוצע בעד כל ילד‬ ‫למי שיש לו ילד‬ ‫‪0.04‬‬ ‫‪0.19‬‬ ‫מעסיק‬

‫מי שנמצא במוסד סיעודי או שרוב הוצאות החזקתו במוסד אחר‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫עובד עצמאי‬
‫הינו על גוף ציבורי‪ ,‬אינו זכאי לגמלה‪ ,‬למעט מי שנמצא בבית‬
‫חולים כללי ב־‪ 14‬הימים הראשונים הרצופים לאשפוזו‪.‬‬
‫‪0.09‬‬ ‫‪0.21‬‬ ‫לא עובד ולא עובד עצמאי‬

‫אוצר המדינה‪:‬‬
‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫בעבור עובד שכיר‬

‫גמלת סיעוד‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫בעבור עובד עצמאי‬

‫גמלת שירותים המעניקה שירותי סיעוד מתוך סל שירותים כדי‬
‫לסייע לזכאי בפעולות היום יום ובניהול משק הבית ולהקל על‬
‫משפחתו את הטיפול בו ואת ההשגחה עליו‪.‬‬
‫סל השירותים כולל‪:‬‬
‫השווה לגובה הגידול במספר הזכאים לקצבאות אלה‬
‫● ●עזרה של מטפלים בסיוע בפעולות יום יום ובניהול משק ביתו;‬
‫● ●השגחה;‬
‫● ●טיפול במרכז יום לקשישים;‬
‫● ●מוצרי ספיגה;‬
‫● ●משדרי מצוקה;‬
‫● ●שירותי מכבסה‪.‬‬
‫● ●ארוחות חמות‬
‫● ●קהילה תומכת‬
‫גמלת סיעוד קצרת‪-‬מועד ניתנת ל–‪ 60‬יום בלבד כאשר אופי‬
‫המגבלה הינו זמני‪ ,‬כמו אחרי תאונה או ניתוח‪ ,‬וכאשר צפויה‬
‫חזרה לתפקוד רגיל לאחר תקופת שיקום קצרה‪ .‬בגמלה זו סל‬
‫השתתפות אוצר המדינה‬
‫מימון הגמלה לעולים לא מבוטחים‪.‬‬
‫אוצר המדינה משפה את המוסד עבור קצבת סיעוד בסכום‬
‫אשר מעבר לגידול הטבעי באוכלוסיה בשנה החולפת‪ ,‬כפי‬
‫שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬מוכפל בהוצאה‬
‫השנתית של הקצבאות האמורות‪.‬‬
‫מי מבוטח‬
‫● ●מבוטח בביטוח זקנה או בביטוח שאירים;‬
‫● ●תושב ישראל שעלה ארצה לפי חוק השבות;‬
‫● ●תושב ישראל שעלה ארצה עם אשרה לישיבת קבע או ארעי‪,‬‬
‫שמקבל סל קליטה ממשרד הקליטה‪.‬‬
 ‫בכל מקרה לא יעלה התשלום על התמורה בעד שעות הטיפול‬ ‫השירותים כולל רק עזרה של מטפלים בסיוע בפעולות יום יום‬
‫בפועל‪.‬‬ ‫ובניהול משק הבית‪ ,‬וכן טיפול במרכז יום לקשישים במהלך‬
‫מחצית הגמלה משולמת כאשר ההכנסה עולה‪ :‬ליחיד מעל‬ ‫תקופת הזכאות‪.‬‬
‫השכר ממוצע ועד לשכר הממוצע וחצי‪ .‬לזוג מעל ‪ 1.5‬פעמים‬ ‫גמלת הסיעוד משולמת על פי רוב לארגון המספק את שירותי‬
‫השכר הממוצע ועד פעמיים ורבע השכר הממוצע‪ .‬על סכום‬ ‫הסיעוד‪ .‬הזכאי מקבל את תשלום הגמלה ישירות אם הוא גר עם‬
‫נוסף של ‪ 0.5‬פעמים השכר הממוצע בעד כל ילד‪ ,‬אך אינה עולה‬ ‫בן משפחה המטפל בו ולא נמצאו עבורו שירותים זמינים‪ .‬אם‬
‫על מבחני ההכנסות האמורים ב"תנאי הזכאות"‪.‬‬ ‫הזכאי מעסיק מטפל צמוד הוא רשאי לבחור לקבל את תשלום‬
‫הגמלה ישירות למימון טיפול אישי בבית (מקבלי גמלה כספית‬
‫יכולים לקבל כחלק מהגמלה שירותי סיעוד נוספים בעין)‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬שיעור הגמלה המשולמת ישירות לזכאי הוא ‪80%‬‬
‫מהשיעורים המפורטים להלן‪.‬‬

‫גיל הפרישה‬ ‫שיעורי הגמלה (ביחידות שירות*)‬

‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫בעד מי שנהיה תלוי במידה רבה בעזרת‬
‫השגחה‬ ‫‪9.75‬‬ ‫הזולת לביצוע רוב פעולות היום יום או הזקוק‬
‫השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו‬ ‫להשגחה‬
‫או לאחרים‪.‬‬
‫השכר הממוצע‬ ‫בעד מי שנהיה תלוי במידה רבה מאוד‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות היום יום‬
‫ברוב שעות היממה‬
‫ילד‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬
‫מי שמעסיק עובד ישראלי בלבד ואין לו‬
‫ליקוי‬ ‫תוספת ‪3‬‬ ‫היתר להעסיק עובד זר או שהיתר זה הותלה‬
‫(הוקפא)‬
‫ליקוי גופני‪ ,‬שכלי או נפשי הנובע ממחלה‪ ,‬מתאונה או ממום‬
‫מלידה‪.‬‬
‫בעד מי שנהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת‬
‫‪43‬‬ ‫מוסד סיעודי‬ ‫‪18‬‬ ‫לביצוע כל פעולות היום יום בכל שעות‬
‫מוסד סיעודי כגון בית חולים או מחלקה סיעודית שבו‬ ‫היממה או זקוק להשגחה מתמדת‬
‫מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד‪ ,‬תשושי נפש‬
‫או תשושים‪.‬‬
‫מי שמעסיק עובד ישראלי בלבד ואין לו‬
‫פעולות יום יום‬ ‫תוספת ‪4‬‬ ‫היתר להעסיק עובד זר או שהיתר זה הותלה‬
‫לבישה‪ ,‬אכילה‪ ,‬שליטה בהפרשות‪ ,‬רחצה‪ ,‬ניידות עצמית‬ ‫(הוקפא)‬
‫בבית‪.‬‬
‫* יחידת שירות שווה ל‪ 1-‬שעת טיפול אישי בבית לשבוע‪.‬‬
 ‫מזונות (הבטחת תשלום)‬
‫שיעורי דמי המזונות באחוזים מהסכום הבסיסי־‪:3‬‬ ‫תחילה‬
‫לאשה שטרם מלאו לה ‪ 55‬שנה‬
‫לאשה ללא ילדים שאינה מסוגלת לכלכל את‬ ‫‪ 1‬באוקטובר ‪1972‬‬ ‫תשלומים‬
‫‪20%‬‬ ‫עצמה‪ ,‬שזכאית מה־‪ 1‬בינואר ‪2003‬‬
‫לאשה ללא ילדים שאינה מסוגלת לכלכל את‬
‫‪22.5%‬‬ ‫עצמה‪ ,‬שזכאית לפני ה־‪ 1‬בינואר ‪2003‬‬
‫מקור מימון‬
‫‪33.5%‬‬ ‫לאשה עם ילד אחד‬
‫‪39%‬‬ ‫לאשה עם ‪ 2‬ילדים ויותר‬ ‫אוצר המדינה ותשלומי החייבים‪.‬‬
‫‪*25%‬‬ ‫לאשה שנישאה שנית ושיש עמה ילד‬
‫‪**37.5%‬‬ ‫לאשה שנישאה שנית ושיש עמה ‪ 2‬ילדים ויותר‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫לאשה שמלאו לה ‪ 55‬שנה‬ ‫דמי מזונות‬
‫‪*42.5%‬‬ ‫לאשה שיש עמה ילד‬ ‫● ●החייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות או‬
‫במשך עשרים וארבעה חודשים לפחות מתוך ארבעים ושמונת‬
‫‪*52.5%‬‬ ‫לאשה שיש עמה ‪ 2‬ילדים ויותר‬ ‫החודשים שקדמו בתכוף ליום מתן פסק הדין‪.‬‬
‫לאשה מתחת לגיל ‪ 60‬שאינה מסוגלת לכלכל‬ ‫● ●זוכה המקבלת דמי מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי‬
‫‪*25%‬‬ ‫את עצמה ולאשה מעל גיל ‪60‬‬ ‫אינה רשאית לפעול באמצעות הוצאה לפועל או לקבל כספים‬
‫ישירות מהחייב‪ ,‬למעט אם קיבלה אישור לנקוט בהליכי ביצוע‬
‫‪44‬‬
‫‪**37.5%‬‬ ‫לאשה שנישאה שנית ושיש עמה ‪ 2‬ילדים ויותר‬ ‫בשל ההפרש שבין שיעור התשלום כפי שנקבע בפסק הדין‬
‫לבין הסכום שהמוסד משלם‪.‬‬
‫לילדים‬
‫● ●האישה אינה מתגוררת עם החייב‪.‬‬
‫‪*25%‬‬ ‫לילד בודד‬
‫‪**37.5%‬‬ ‫ל־‪ 2‬ילדים בודדים‬ ‫מבחן הכנסות‬
‫עמידה במבחן הכנסות כפי שנקבע בתקנות‪.‬‬
‫‪10%‬‬ ‫לכל ילד נוסף שאינו בהחזקת אימו‬
‫מי שיוצאת לחו"ל‪ ,‬יתכן שזכאותה לדמי מזונות תישלל‪ ,‬וזאת‬
‫ * בניכוי הסכום הבסיסי־‪2‬ג‪.‬‬ ‫בהתאם למספר היציאות‪ ,‬למשך השהות בחו"ל ולמטרת‬
‫* * בניכוי פעמיים הסכום הבסיסי־‪2‬ג‪.‬‬
‫הנסיעה‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי חייב לפעול לגביית מלוא הסכום מהחייב‬
‫לפי פסק הדין למזונות‪.‬‬ ‫סוגי הזכאים‬
‫● ●אישה תושבת ישראל שבידה פסק דין למזונות‪ ,‬אשר‬
‫בהחזקתה לפחות ילד אחד‪ ,‬בין אם פסק הדין ניתן לזכותה‪,‬‬
‫בין אם ניתן לזכות הילד ובין אם ניתן לזכות שניהם;‬
‫הסכום הבסיסי‬ ‫● ●אישה תושבת ישראל ללא ילדים (שאינה גרושה) שבידה פסק‬
‫דין למזונות ומלאו לה ‪ 60‬שנה‪ ,‬או שאינה מסוגלת לכלכל את‬
‫כהגדרתו בפרק “הגדרות כלליות”‪.‬‬ ‫עצמה;‬
‫חייב‬ ‫● ●ניתן לשלם מזונות בעבור קטין שהינו תושב אף אם האישה‬
‫יחיד שפסק דין למזונות ניתן לחובתו‪.‬‬ ‫אינה תושבת ישראל‪.‬‬
‫● ●ילד שפסק דין למזונות ניתן לזכותו‪ ,‬שאינו בהחזקתה של אמו‬
‫ילד‬ ‫ושאף אינו עמה — אשר עיקר החזקתו אינה על חשבון האוצר‬
‫ילד קטין‪ ,‬לרבות קטין מאומץ וילד בגיר שאינו מסוגל‬ ‫או רשות מקומית‪.‬‬
‫לכלכל את עצמו‪.‬‬
‫פסק דין למזונות‬ ‫הגמלה‪ :‬מהותה ושיעורה‬
‫פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין‬
‫מוסמך‪ ,‬לפיו חייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו או לילדו‬ ‫דמי מזונות‬
‫או להורהו‪.‬‬
‫שיעור התשלום הוא כפי שנקבע בפסק הדין למזונות‪ ,‬אך לא‬
‫יותר מהסכום שנקבע בתקנות‪ .‬שיעור דמי המזונות כפי שנקבע‬
‫בתקנות שווה לשיעור הגמלה להבטחת הכנסה‪.‬‬
 ‫אמנות בינלאומיות דו‪-‬צדדיות‬
‫איטליה‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.12.2015 :‬‬
‫האמנה מחליפה אמנה מצומצמת‬
‫שהסדירה רק פטור מתשלום דמי ביטוח‬
‫לעובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‪.‬‬
‫מי מבוטח‬
‫אזרחי איטליה וישראל‪ ,‬פליטים וחסרי‬
‫נתינות שהם שכירים או עצמאיים ובני‬
‫משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫לתקופה עד ‪ 24‬חודשים מבוטח במדינה‬
‫השולחת‪ .‬אפשר להאריך בהסכמה הדדית‬
‫לתקופה נוספת של עד ‪ 24‬חודשים‪.‬‬
‫דיפלומטים‪ ,‬עובדי ציבור וחבר עובדים נייד‬
‫במפעלי תעבורה‪ ,‬או תעופה‪ ,‬או כלי שיט‪,‬‬
‫מבוטחים בלי הגבלת זמן במדינה השולחת‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫‪45‬‬ ‫זקנה‪ ,‬שאירים ונכות‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫והתחיקה של אורוגוואי לגבי ענפי הביטוח‬
‫אדם הזכאי לקצבה עפ"י חוקי אחת‬
‫ממדינות האמנה יכול לקבלה גם כאשר‬
‫העתיק את מקום מגוריו לשטח המדינה‬
‫השנייה‪ ,‬שינויים המחוייבים בענפי הביטוח‬
‫השונים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והאיטלקית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח שאינן‬
‫פחותות מ־‪ 12‬חודשים להשלמת תקופות‬
‫אכשרה לקבלת הקצבה בענפי זקנה‪,‬‬
‫שאירים ונכות‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך שבמקום מגוריו‪.‬‬
‫אורוגוואי‬ ‫אוסטריה‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.11.1999 :‬‬ ‫תאריך כניסה לתוקף‪1.12.1974 :‬‬
‫מי מבוטח‬ ‫מי מבוטח‬
‫אזרחי אורוגוואי וישראל‪ ,‬שכירים או‬ ‫אזרחי אוסטריה וישראל‪ ,‬פליטים וחסרי‬
‫עצמאים‪ ,‬ובני משפחותיהם‪.‬‬ ‫נתינות שהם שכירים או עצמאיים ובני‬
‫משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬ ‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫ישלם דמי ביטוח במדינה ממנה נשלח ויהיה‬ ‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור במדינה בה הוא עובד עד שנתיים‪ ,‬עם‬ ‫לתקופה עד ‪ 60‬חודשים מבוטח במדינה‬
‫אפשרות לתקופה נוספת‪.‬‬ ‫השולחת‪ .‬אפשר להאריך בהסכמה הדדית‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬ ‫דיפלומטים ועובדים של חברת תעופה או‬
‫תובלה ומעביד ציבורי מבוטחים בלי הגבלת‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות כללית‪ ,‬נפגעי עבודה‬
‫זמן במדינה השולחת‪.‬‬
‫ואמהות‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫מי זכאי‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות‪ ,‬אמהות‪ ,‬ילדים (סיוע‬
‫אזרחי ישראל או אורוגוואי העוברים ממדינה‬
‫משפחתי)‪ ,‬נפגעי עבודה‪ ,‬מחלות מקצוע‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫ואבטלה‪.‬‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫מי זכאי‬
‫אדם הזכאי לקצבה עפ"י חוקי אחת‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫ממדינות האמנה יכול לקבלה גם כאשר‬
‫העתיק את מקום מגוריו לשטח המדינה‬
‫השונים‪ ,‬בתוספת עיקרון צירוף תקופות‬
‫השנייה‪ ,‬בשינויים המחויבים בענפי הביטוח‬
‫ביטוח שאינן פחותות מ־‪ 12‬חודשים‬
‫השונים‪.‬‬
‫להשלמת תקופות אכשרה לקבלת הקצבה‬
‫בענפי זקנה‪ ,‬שאירים ונכות‪.‬‬ ‫תנאי הזכאות‬
‫גמלה‬ ‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והאוסטרית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫חישוב הקצבה‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח שאינן‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫פחותות מ־‪ 12‬חודשים להשלמת תקופות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫אכשרה לקבלת הקצבה בענפי זקנה‪,‬‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫שאירים‪ ,‬נכות‪ ,‬אמהות ואבטלה‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫גמלה‬
‫אישה היולדת במדינה השנייה זכאית‬
‫לאשפוז‪.‬‬ ‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫הגשת תביעה‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫למוסד המוסמך שבמקום מגוריו‪.‬‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫על פי בקשת המוסד המוסמך ועל חשבונו‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום מגוריו‪.‬‬
‫ * העובד והמעביד פטורים מתשלום דמי ביטוח במדינה אליה נשלח העובד‪.‬‬
 ‫אמנות בינלאומיות דו‪-‬צדדיות‬
‫בריטניה‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.11.1957 :‬‬
‫פרוטוקול מתקן‪1.4.1984 :‬‬
‫מי מבוטח‬
‫אזרחי בריטניה וישראל‪ ,‬לרבות שכירים‪,‬‬
‫עצמאים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור עד ‪ 24‬חודש; בהסכמה הדדית — עד‬
‫‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫עובדי מדינה וחבר עובדים במפעלי תובלה‬
‫עובדים בשירות הדיפלומטי‪ ,‬עובדי מדינה‬
‫וחבר עובדים במפעלי תובלה ימית או‬
‫אווירית — ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נפגעי עבודה ומחלות מקצוע‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬אמהות‪ ,‬ילדים‪ ,‬נפגעי עבודה‬
‫ומחלות מקצוע‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫אזרחי ישראל או בריטניה העוברים ממדינה‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫קצבת ילדים משתלמת ע"י המדינה‬
‫שבשטחה הילדים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והבריטית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫בתוספת עקרון צירוף תקופות ביטוח‬
‫להשלמת תקופות אכשרה לקבלת הקצבה‬
‫בענפי זקנה‪ ,‬שאירים ואמהות‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫הזכאי לטיפול רפואי בארצו בגין פגיעה‬
‫בעבודה זכאי לאותו טיפול בארץ השנייה‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום מגוריו‪,‬‬
‫תוך תקופה שנקבעה בתחיקת המדינה‬
‫המשלמת‪.‬‬
‫בלגיה‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.5.1973 :‬‬
‫מי מבוטח‬
‫אזרחי בלגיה או ישראל‪ ,‬שהם שכירים‪ ,‬כעין‬
‫שכירים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור עד שנה; בהסכמה הדדית – לתקופה‬
‫נוספת‪.‬‬
‫— ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫מי זכאי‬
‫אזרחי ישראל או בלגיה העוברים ממדינה‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם**‬
‫אזרחי ישראל או בולגריה העוברים ממדינה‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והבלגית לגבי ענפי הביטוח השונים‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫אין צירוף תקופות ביטוח לקצבאות זקנה‪,‬‬
‫שאירים או נכות‪ .‬לקצבאות עקב מחלות‬
‫מקצוע‪ ,‬יש אפשרות לצירוף תקופות עיסוק‬
‫במקצוע‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום‬
‫מגוריו‪ ,‬תוך תקופה שנקבעה בחוק המדינה‬
‫המשלמת‪.‬‬
‫ * העובד והמעביד פטורים מתשלום דמי ביטוח במדינה אליה נשלח העובד‪.‬‬
‫* * תושב ישראל זכאי לקבל את קצבתו הישראלית בבלגיה רק אם החל לקבלה בישראל‬
‫בולגריה‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.9.2009 :‬‬
‫מי מבוטח‬
‫אזרחי בולגריה וישראל‪ ,‬לרבות פליטים‬
‫וחסרי נתינות שהם שכירים‪ ,‬עצמאים‪ ,‬עובדי‬
‫ציבור‪ ,‬ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור עד ‪ 24‬חודשים‪ ,‬עם אפשרות הארכה‬
‫לתקופה נוספת שלא תעלה על ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫עובדי מדינה וציבור וחבר עובדים נייד‬
‫במפעלי הובלה או תעופה‪ ,‬עובדים בכלי‬
‫שיט — ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות כללית‪ ,‬נפגעי עבודה‪,‬‬
‫מחלות מקצוע ואמהות‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫‪46‬‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והבולגרית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח‬
‫להשלמת תקופות אכשרה לקבלת הקצבה‬
‫בענפי זקנה‪ ,‬שאירים ואמהות‪.‬‬
‫לגבי ענפי הביטוח זקנה ושאירים —‬
‫לא ילקחו בחשבון תקופות ביטוח הפחות‬
‫מ־‪ 12‬חודשים‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום מגוריו‪.‬‬
 ‫אמנות בינלאומיות דו‪-‬צדדיות‬
‫הולנד‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.11.1963 :‬‬
‫פרוטוקול מתקן‪1.9.1985 :‬‬
‫תיקון‪1.12.2003 :‬‬
‫מי מבוטח‬
‫אזרחי הולנד וישראל‪ ,‬פליטים וחסרי נתינות‪,‬‬
‫לרבות שכירים‪ ,‬עצמאים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד עצמאי העובד בשתי המדינות מבוטח‬
‫במדינה שבה הוא מתגורר כרגיל‪.‬‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור עד ‪ 24‬חודש‪ .‬בהסכמה הדדית —‬
‫לתקופה נוספת‪.‬‬
‫עובדי מדינה וציבור וחבר עובדים נייד‬
‫במפעלי תובלה או תעופה ועובדים בכלי‬
‫שיט — ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫‪47‬‬ ‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות‪ ,‬אמהות***‪ ,‬ילדים‪,‬‬
‫אבטלה‪ ,‬נפגעי עבודה ומחלות מקצוע‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫אזרחי ישראל או הולנד העוברים ממדינה‬
‫אחת לשניים זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫קצבת ילדים משתלמת רק ע"י המדינה‬
‫שבשטחה הילדים‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראת התחיקה הישראלית‬
‫וההולנדית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח‬
‫להשלמת תקופות אכשרה לקבלת הקצבה‬
‫בענפי זקנה‪ ,‬שאירים ואמהות‪.‬‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום מגוריו‪,‬‬
‫תוך תקופה שנקבעה בתחיקת המדינה‬
‫המשלמת‪.‬‬
‫דנמרק‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.4.1996 :‬‬
‫מי מבוטח‬
‫אזרחי דנמרק וישראל‪ ,‬פליטים וחסרי‬
‫נתינות שהם שכירים או עצמאיים‪ ,‬ובני‬
‫משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור עד שנתיים‪ .‬בהסכמה הדדית — עד‬
‫לסיום העבודה‪.‬‬
‫עובדי מדינה וציבור ועובדים של חברות‬
‫תעופה או תובלה — ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות‪ ,‬נפגעי עבודה ומחלות‬
‫מקצוע‪ ,‬אמהות וילדים‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫אזרחי ישראל או דנמרק העוברים ממדינה‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫קצבת ילדים משתלמת ע"י המדינה‬
‫שבשטחה הילדים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והדנית לגבי ענפי הביטוח השונים‪ ,‬בתוספת‬
‫עיקרון צירוף תקופות ביטוח להשלמת‬
‫תקופות אכשרה לקבלת הקצבה בענפי‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות‪ ,‬אמהות ומחלות‬
‫להשלמת תקופות אכשרה לקבלת הקצבה‬
‫מקצוע‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫מבוטח שנפגע בעבודה במדינה השנייה‬
‫זכאי לטיפול רפואי דחוף‪.‬‬
‫אישה היולדת במדינה השנייה זכאית‬
‫לאשפוז‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך שבמקום מגוריו‪.‬‬
‫ * העובד והמעביד פטורים מתשלום דמי ביטוח במדינה אליה נשלח העובד‪.‬‬
‫* * התיקון העיקרי הוא לגבי יישום ענף נכות באמנה‪.‬‬
‫** * האמנה חלה על גמלאות בכסף בלבד (דמי לידה) ולא על אשפוז לצורך לידה‪.‬‬
‫גרמניה‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.5.1975 :‬‬
‫תיקון**‪1.1.1987 :‬‬
‫מי מבוטח‬
‫אזרחי גרמניה וישראל‪ ,‬פליטים שהם‬
‫שכירים או עצמאים‪ ,‬ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫מבוטח במדינה השולחת ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫על ימאים חל הדין של המדינה שאת דגלה‬
‫מניף כלי שיט‪.‬‬
‫על עובדי נציגות רשמית בעלי אזרחות של‬
‫אותה נציגות חלים הדינים של אותה מדינה‪.‬‬
‫בהסכמה הדדית ניתן לשנות הסדרים אלה‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות‪ ,‬אמהות‪ ,‬נפגעי עבודה‬
‫(מחלות מקצוע)‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫אדם הזכאי לקצבה עפ"י חוקי אחת‬
‫ממדינות האמנה יכול לקבלה גם כאשר‬
‫העתיק את מקום מגוריו לשטח המדינה‬
‫השנייה‪ ,‬בשינויים המחויבים בענפי הביטוח‬
‫השונים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והגרמנית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח‬
‫בענפי זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬מחלות מקצוע‬
‫ואמהות‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫על פי בקשת המוסד המוסמך ועל חשבונו‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך שבמקום מגוריו‪.‬‬
 ‫אמנות בינלאומיות דו‪-‬צדדיות‬
‫פולין‬ ‫סלובקיה‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪31.12.1991 :‬‬ ‫תאריך כניסה לתוקף‪1.1.2012 :‬‬
‫מי מבוטח‬ ‫מי מבוטח‬
‫אזרחי פולין וישראל הזכאים לקבל קצבת‬ ‫אזרחי סלובקיה וישראל‪ ,‬לרבות פליטים‬
‫נפגעי עבודה ומחלות מקצוע‪.‬‬ ‫וחסרי נתינות שהם שכירים‪ ,‬עצמאים‪ ,‬עובדי‬
‫ציבור‪ ,‬ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫נפגעי עבודה ומחלות מקצוע‪.‬‬ ‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫תנאי הזכאות‬ ‫פטור עד ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫עובדי מדינה וציבור וחבר עובדים נייד‬
‫והפולנית לגבי ענף נפגעי עבודה ומחלות‬
‫במפעלי הובלה או תעופה‪ ,‬עובדים בכלי‬
‫מקצוע‪.‬‬
‫שיט – ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫גמלה‬
‫ענפי הביטוח‬
‫חישוב הקצבה‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות כללית‪ ,‬נפגעי עבודה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪.‬‬
‫וילדים‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום מגוריו‪.‬‬ ‫מי זכאי‬
‫אזרחי ישראל או סלובקיה העוברים ממדינה‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫קצבת ילדים משתלמת ע"י המדינה‬
‫שבשטחה הילדים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והסלובקית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח‬
‫להשלמת תקופות אכשרה לקבלת הקצבה‬
‫בענפי זקנה‪ ,‬שאירים ונכות‪.‬‬
‫לגבי ענפי הביטוח זקנה ושאירים — לא‬
‫ילקחו בחשבון תקופות ביטוח הפחות מ־‪12‬‬
‫חודשים‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום מגוריו‪.‬‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום מגוריו‪.‬‬
‫ * העובד והמעביד פטורים מתשלום דמי ביטוח במדינה אליה נשלח העובד‪.‬‬
‫נורווגיה‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.4.2008 :‬‬
‫מי מבוטח‬
‫אזרחי נורווגיה וישראל‪ ,‬לרבות פליטים וחסרי‬
‫נתינות שהם שכירים‪ ,‬עצמאים‪ ,‬עובדי ציבור‪,‬‬
‫ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור עד חמש שנים‪.‬‬
‫עובדי מדינה וציבור וחבר עובדים נייד‬
‫במפעלי הובלה או תעופה‪ ,‬עובדים בכלי‬
‫שיט ועובדים על מתקנים לגילוי וניצול‬
‫משאבים תת ימיים — ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות כללית‪ ,‬נפגעי עבודה‪,‬‬
‫מחלות מקצוע‪ ,‬אמהות וילדים‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫אזרחי ישראל או נורווגיה העוברים ממדינה‬ ‫‪48‬‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫קצבת ילדים משתלמת ע"י המדינה‬
‫שבשטחה הילדים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והנורווגית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח‬
‫להשלמת תקופות אכשרה לקבלת הקצבה‬
‫בענפי זקנה‪ ,‬שאירים ואמהות‪.‬‬
‫לגבי ענפי הביטוח זקנה ושאירים — לא‬
‫ילקחו בחשבון תקופות ביטוח הפחות מ־‪12‬‬
‫חודשים‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
 ‫אמנות בינלאומיות דו‪-‬צדדיות‬

‫צרפת‬ ‫צ'כיה‬ ‫פינלנד‬

‫תאריך כניסה לתוקף‪1.10.1966 :‬‬ ‫תאריך כניסה לתוקף‪1.7.2002 :‬‬ ‫תאריך כניסה לתוקף‪1.9.1999 :‬‬

‫מי מבוטח‬ ‫מי מבוטח‬ ‫מי מבוטח‬

‫אזרחי צרפת וישראל‪ ,‬שהם שכירים‪ ,‬כעין‬
‫שכירים ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור עד שנה‪ .‬בהסכמה הדדית — לתקופה‬
‫נוספת‪.‬‬
‫עובדים בשירות הדיפלומטי‪ ,‬עובדי מדינה‬
‫וציבור וחבר עובדים במפעלי תובלה — ללא‬
‫הגבלת זמן‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬ילדים‪ ,‬אמהות‪ ,‬נפגעי עבודה‬
‫ומחלות מקצוע‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫אזרחי ישראל או צרפת העוברים ממדינה‬
‫‪49‬‬ ‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫קצבת ילדים משתלמת ע"י המדינה‬
‫שבשטחה הילדים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והצרפתית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח שאינן‬
‫פחותות מ–‪ 12‬חודשים להשלמת תקופות‬
‫אכשרה לקבלת הקצבה בענפי זקנה‪,‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח בענפי‬
‫שאירים‪ ,‬מחלות מקצוע‪ ,‬אמהות וילדים‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫מבוטח שנפגע בעבודה הנמצא במדינה‬
‫השנייה זכאי לגמלאות בעין (כולל טיפול‬
‫דחוף ואשפוז) גם אם שהייתו בה זמנית‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום‬
‫מגוריו‪ ,‬תוך תקופה שנקבעה בחוק המדינה‬
‫המשלמת‪.‬‬
‫אזרחי צ'כיה וישראל‪ ,‬פליטים וחסרי‬
‫נתינות שהם שכירים או עצמאים‪ ,‬ובני‬
‫משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור עד ‪ 36‬חודשים‪ ,‬עם אפשרות לתקופה‬
‫נוספת‪.‬‬
‫שלוש שנים‪ ,‬עם אפשרות לתקופה נוספת‪.‬‬
‫עובדי ציבור ואנשי צוות של כלי שיט — ללא‬
‫הגבלת זמן‪.‬‬
‫עובד יהיה מבוטח במדינה בה תיעשה‬
‫העבודה‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות כללית‪ ,‬נפגעי עבודה‪,‬‬
‫מחלות מקצוע‪ ,‬אמהות וילדים‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫אזרחי ישראל או צ'כיה העוברים ממדינה‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫אזרחי ישראל או פינלנד העוברים ממדינה‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫קצבת ילדים משתלמת ע"י המדינה‬
‫שבשטחה הילדים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והצ'כית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות ואמהות‪.‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח שאינן‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫מבוטח שנפגע בעבודה במדינה השנייה‬
‫זכאי לטיפול רפואי דחוף‪.‬‬
‫יולדת במדינה השנייה זכאית לאשפוז‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום‬
‫מגוריו‪ ,‬תוך תקופה שנקבעה בחוק המדינה‬
‫המשלמת‪.‬‬
‫אזרחי פינלנד וישראל‪ ,‬פליטים וחסרי‬
‫נתינות שהם שכירים או עצמאים‪ ,‬ובני‬
‫משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫עובד שנשלח לעבוד במדינה השנייה ע"י‬
‫מעבידו ישלם דמי ביטוח במדינה ממנה‬
‫נשלח ויהיה פטור במדינה בה הוא עובד עד‬
‫אדם שהאמנה חלה עליו יהיה מבוטח‬
‫במדינה בה הוא שוהה או עובד‪.‬‬
‫עובד ציבור ימשיך להיות מבוטח במדינה‬
‫המעסיקה אותו ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות כללית‪ ,‬נפגעי עבודה‪,‬‬
‫אמהות וילדים‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫קצבת ילדים משתלמת ע"י המדינה‬
‫שבשטחה הילדים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והפינית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫פחותות מ–‪ 12‬חודשים להשלמת תקופות‬
‫אכשרה לקבלת הקצבה בענפי זקנה‪,‬‬
‫שאירים‪ ,‬אמהות ונכות‪.‬‬
‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫מבוטח שנפגע בעבודה במדינה השנייה‬
‫זכאי לטיפול רפואי נדרש‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך שבמקום מגוריו‪.‬‬

‫ * העובד והמעביד פטורים מתשלום דמי ביטוח במדינה אליה נשלח העובד‪.‬‬
 ‫אמנות בינלאומיות דו‪-‬צדדיות‬

‫שבדיה‬ ‫רומניה‬ ‫קנדה‬

‫תאריך כניסה לתוקף‪1.7.1983 :‬‬ ‫תאריך כניסה לתוקף‪1.1.2013 :‬‬ ‫תאריך כניסה לתוקף‪1.9.2003 :‬‬

‫מי מבוטח‬ ‫מי מבוטח‬ ‫מי מבוטח‬

‫אזרחי שבדיה וישראל‪ ,‬פליטים וחסרי‬ ‫אזרחי רומניה וישראל‪ ,‬לרבות פליטים‬ ‫אזרחי קנדה וישראל‪ ,‬פליטים‪ ,‬חסרי נתינות‬
‫נתינות‪ ,‬שכרים או עצמאים‪ ,‬ובני‬ ‫וחסרי נתינות שהם שכירים או עצמאים ובני‬ ‫שהם שכירים או עצמאים‪.‬‬
‫משפחותיהם‪.‬‬ ‫משפחותיהם‪.‬‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬
‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬ ‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬ ‫עובד שכיר כפוף לתחיקה של המדינה‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬ ‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬ ‫שבשטחה הוא עובד‪.‬‬
‫פטור עד ‪ 36‬חודשים; בהסכמה הדדית —‬ ‫פטור עד ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫עובד עצמאי העובד בשתי המדינות מבוטח‬
‫לתקופה נוספת‪.‬‬
‫עובדי מדינה וציבור וחבר עובדים נייד‬ ‫במדינה שבה הוא מתגורר כרגיל‪.‬‬
‫עובדי מדינה וציבור‪ ,‬חבר עובדים במפעלי‬ ‫במפעלי הובלה או תעופה‪ ,‬עובדים בכלי‬
‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫תובלה או תעופה ועובדים בכלי שיט — ללא‬ ‫שיט – ללא הגבלת זמן‪.‬‬
‫פטור במדינה שבה הוא עובד עד חמש‬
‫הגבלת זמן‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬ ‫שנים‪ .‬בהסכמה הדדית — לתקופה נוספת‪.‬‬
‫ענפי הביטוח‬ ‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות כללית וילדים‪.‬‬ ‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים‪ ,‬נכות‪ ,‬אמהות‪ ,‬ילדים‪,‬‬
‫מי זכאי‬ ‫לא כלולים עדיין באמנה זו‪.‬‬
‫אבטלה‪ ,‬נפגעי עבודה ומחלות מקצוע‪.‬‬
‫אזרחי ישראל או רומניה העוברים ממדינה‬ ‫מי זכאי‬
‫מי זכאי‬ ‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫אזרחי ישראל או קנדה העובדים או‬
‫אזרחי ישראל או שבדיה העוברים ממדינה‬ ‫בארץ מגוריהם‪.‬‬
‫המתגוררים באחת משתי המדינות‪.‬‬ ‫‪50‬‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫קצבת ילדים משתלמת ע"י המדינה‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬ ‫גמלה‬
‫שבשטחה הילדים‪.‬‬
‫קצבת ילדים משתלמת ע"י המדינה‬ ‫הגשת האישור‬
‫שבשטחה הילדים‪.‬‬ ‫תנאי הזכאות‬ ‫מהמוסד המבטח בארץ המוצא לפני צאתו‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬ ‫של העובד אל המדינה השנייה‪ ,‬או ממדינת‬
‫תנאי הזכאות‬ ‫והרומנית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬ ‫השהות בטרם שובו לארץ המוצא‪.‬‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬ ‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח שאינן‬
‫והשבדית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬ ‫פחותות מ‪ 12-‬חודשים להשלמת תקופות‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח שאינן‬ ‫אכשרה לקבלת הקצבה בענפי זקנה‬
‫פחותות מ–‪ 12‬חודשים להשלמת תקופות‬ ‫ושאירים‪.‬‬
‫אכשרה לקבלת הקצבה בענפי זקנה‪,‬‬
‫שאירים‪ ,‬נכות‪ ,‬אמהות ואבטלה‪.‬‬ ‫גמלה‬
‫גמלה‬ ‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬ ‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום מגוריו‪.‬‬
‫טיפול רפואי‬
‫מבטוח שנפגע בעבודה במדינה השנייה‬
‫זכאי לטיפול רפואי דחוף‪ .‬יולדת במדינה‬
‫השנייה זכאית לאשפוז‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום‬
‫מגוריו‪ ,‬תוך תקופה שנקבעה בחוק המדינה‬
‫המשלמת‪.‬‬

‫ * העובד והמעביד פטורים מתשלום דמי ביטוח במדינה אליה נשלח העובד‪.‬‬
 ‫אמנות בינלאומיות דו‪-‬צדדיות‬

‫שוויץ‬
‫תאריך כניסה לתוקף‪1.10.1985 :‬‬

‫מי מבוטח‬
‫אזרחי שוויץ וישראל‪ ,‬פליטים וחסרי נתינות‪,‬‬
‫שכירים או עצמאיים‪ ,‬ובני משפחותיהם‪.‬‬

‫מניעת כפל דמי ביטוח*‬

‫עובד שנשלח למדינה השנייה ע"י מעבידו‬
‫פטור עד ‪ 24‬חודש‪ .‬בהסכמה הדדית —‬
‫לתקופה נוספת‪.‬‬
‫עובדי מפעל תעופה הנשלחים לזמן מוגבל‬
‫— לאותו זמן‪.‬‬
‫עובדי מדינה וציבור‪ ,‬חבר עובדים במפעלי‬
‫תובלה או תעופה ועובדים בכלי שיט — ללא‬
‫הגבלת זמן‪.‬‬

‫ענפי הביטוח‬
‫זקנה‪ ,‬שאירים ונכות‪.‬‬

‫מי זכאי‬
‫‪51‬‬ ‫אזרחי ישראל או שוויץ העוברים ממדינה‬
‫אחת לשנייה זכאים לקבל את קצבתם‬
‫בארץ מגוריהם‪.‬‬

‫תנאי הזכאות‬
‫בהתאם להוראות התחיקה הישראלית‬
‫והשוויצרית לגבי ענפי הביטוח השונים‪,‬‬
‫בתוספת עיקרון צירוף תקופות ביטוח שאינן‬
‫פחותות מ־‪ 12‬חודשים להשלמת תקופות‬
‫אכשרה לקבלת הקצבה בענפי זקנה‬
‫ושאירים‪.‬‬

‫גמלה‬
‫חישוב הקצבה‬
‫לפי תחיקתה של כל מדינה‪ .‬יש אפשרות‬
‫לצירוף תקופות ביטוח‪ ,‬כאשר לא הושלמה‬
‫תקופת אכשרה‪.‬‬
‫הגשת תביעה‬
‫למוסד המוסמך או למוסד שבמקום‬
‫מגוריו‪ ,‬תוך תקופה שנקבעה בחוק המדינה‬
‫המשלמת‪.‬‬
 ‫אמנות בינלאומיות רב‪-‬צדדיות‬

‫אמנה ‪102‬‬
‫אמנה בדבר סטנדרטים מינימליים בביטוח סוציאלי (בתוקף לגבי ישראל מ– ‪.)16.12.56‬‬

‫אמנה ‪19‬‬
‫אמנה בדבר שיוויון דין לעובדים אזרחים ולעובדים זרים בנוגע לפיצויי עובדים בעד תאונות (בתוקף לגבי ישראל מ–‪.)5.5.58‬‬

‫אמנה ‪48‬‬
‫אמנה בדבר שמירת זכויות קצבה של מהגרים (בתוקף לגבי ישראל מ–‪.)16.1.64‬‬

‫אמנה ‪118‬‬
‫אמנה בדבר שיוויון דין לאזרחים וללא אזרחים בביטוח סוציאלי (בתוקף לגבי ישראל מ–‪.)9.6.66‬‬
‫‪52‬‬
 ‫מבוטחים ומקבלי גמלאות‬ ‫לוח ‪1‬‬

‫לא ברור‬

‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪4,091,000‬‬ ‫‪3,946,000‬‬ ‫‪1‬‬
‫מבוטחים‬

‫‪2‬‬
‫מקבלי גמלאות‬

‫‪836,220‬‬ ‫‪802,716‬‬ ‫זקנה‬

‫‪97,151‬‬ ‫‪98,073‬‬ ‫שאירים‬

‫‪164,038‬‬ ‫‪160,474‬‬ ‫‪3‬‬

‫סיעוד‬

‫‪233,945‬‬ ‫‪229,745‬‬ ‫נכות כללית‬

‫‪54,986‬‬ ‫‪50,832‬‬ ‫שר"מ‬

‫‪49,616‬‬ ‫‪44,624‬‬ ‫ילד נכה‬

‫‪53‬‬ ‫‪39,372‬‬ ‫‪37,910‬‬ ‫קצבת ניידות‬ ‫ניידות‪:‬‬

‫‪90,935‬‬ ‫‪98,347‬‬ ‫משפחות‬ ‫הבטחת הכנסה‪:‬‬

‫‪16,254‬‬ ‫‪17,038‬‬ ‫מזונות‬

‫‪1,148,523‬‬ ‫‪1,128,328‬‬ ‫משפחות המקבלות קצבת ילדים‬ ‫ילדים‪:‬‬

‫‪126,266‬‬ ‫‪123,827‬‬ ‫דמי לידה‬ ‫אמהות‪:‬‬

‫‪179,121‬‬ ‫‪177,117‬‬ ‫מענק לידה (אשפוז)‬

‫‪64,344‬‬ ‫‪66,294‬‬ ‫דמי פגיעה‬ ‫נפגעי עבודה‪:‬‬

‫‪48,573‬‬ ‫‪45,976‬‬ ‫קצבת נכות‬

‫‪4,752‬‬ ‫‪4,709‬‬ ‫קצבת תלויים‬

‫‪4,933‬‬ ‫‪4,717‬‬ ‫תגמול נכות‬ ‫נפגעי איבה‪:‬‬

‫‪452‬‬ ‫‪459‬‬ ‫תגמול נכות‬ ‫אסירי ציון‪:‬‬

‫‪66,364‬‬ ‫‪69,367‬‬ ‫אבטלה‬

‫‪ . 1‬ממוצע שנתי של כל המבוטחים החייבים בדמי ביטוח לאומי‪ .‬לא כולל המבוטחים בביטוח בריאות‪ ,‬שבו מבוטחים כל תושבי ישראל (מיון מחדש)‪.‬‬
‫‪ . 2‬המספר של המקבלים דמי לידה‪ ,‬מענק לידה ודמי פגיעה הוא סך הכל מקבלי גמלאות במשך השנה‪ .‬בכל שאר הענפים המספר הוא ממוצע לחודש‪.‬‬
‫‪ . 3‬כולל המסרבים לקבל גמלה‪.‬‬
 ‫(במליוני שקלים)‬ ‫גבייה וגמלאות‬ ‫לוח ‪2‬‬

‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪68,001‬‬ ‫‪62,272‬‬ ‫גבייה ‪ -‬סך הכול‬

‫‪44,415‬‬ ‫‪41,491‬‬ ‫לענפי הביטוח הלאומי‬

‫‪23,586‬‬ ‫‪20.781‬‬ ‫למערכת הבריאות‬

‫‪75,319‬‬ ‫‪72,582‬‬ ‫‪1‬‬

‫גמלאות‬

‫‪64,794‬‬ ‫‪62,588‬‬ ‫גבייתיות‬

‫‪10,525‬‬ ‫‪9,994‬‬ ‫לא גבייתיות‬

‫‪1‬‬
‫גמלאות לפי ייעוד‬

‫‪75,319‬‬ ‫‪72,582‬‬ ‫סך הכול‬

‫‪54‬‬
‫‪29,729‬‬ ‫‪28,189‬‬ ‫זקנה ושאירים‬

‫‪5,835‬‬ ‫‪5,592‬‬ ‫סיעוד‬

‫‪14,561‬‬ ‫‪14,008‬‬ ‫‪2‬‬

‫נכות‬

‫‪2,266‬‬ ‫‪2,520‬‬ ‫הבטחת הכנסה‬

‫‪6,023‬‬ ‫‪5,577‬‬ ‫ילדים‬

‫‪7,022‬‬ ‫‪6,782‬‬ ‫אמהות ומזונות‬

‫‪5,203‬‬ ‫‪5,239‬‬ ‫נפגעי עבודה ואיבה‬

‫‪3‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪31‬‬ ‫נפגעי תאונות‬

‫‪1,154‬‬ ‫‪1,023‬‬ ‫שירות מילואים‬

‫‪3,147‬‬ ‫‪3,237‬‬ ‫אבטלה‬

‫‪325‬‬ ‫‪365‬‬ ‫זכויות מעבידים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד‬

‫‪21‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הענקות מטעמי צדק‬

‫‪ . 1‬לא כולל הוצאות מינהל‪.‬‬

‫‪ . 2‬כולל תשלומים עבור ניידות‪ ,‬גזזת‪ ,‬פוליו וכו'‪.‬‬
‫‪ . 3‬כולל תשלומים עבור אסירי ציון והרוגי מלכות‪ ,‬וכן חסידי אומות העולם‬
 ‫גמלאות‬
‫נבחרים‬ ‫ומקבלי‬
‫בענפים‬ ‫מבוטחים‬
‫הגמלאות‬ ‫שיעורי‬ ‫לוח ‪13‬‬
‫במחירים שוטפים (שקלים לחודש)‪ ,‬ינואר ‪2017‬‬

‫קצבאות זקנה ושאירים ‪ -‬ללא השלמת הכנסה‬

‫קצבת שאירים‬ ‫קצבת זקנה‬

‫תוספת לבני‬ ‫תוספת‬ ‫אלמנה עם‬ ‫אלמנה‬ ‫קשיש יחיד זוג קשישים זוג קשישים תוספת לבני‬
‫‪80+‬‬ ‫לאלמנה‬ ‫ילד‬ ‫‪80+‬‬ ‫עם ילד‬
‫עבור כל ילד‬
‫נוסף‬

‫‪86‬‬ ‫‪718‬‬ ‫‪2,249‬‬ ‫‪1,531‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪2,785‬‬ ‫‪2,301‬‬ ‫‪1,531‬‬

‫קצבאות זקנה ושאירים ‪ -‬כולל השלמת הכנסה‬

‫קצבת שאירים‬ ‫קצבת זקנה‬

‫אלמנה‬ ‫אלמנה‬ ‫אלמנה‬ ‫קשיש יחיד זוג קשישים זוג קשישים‬ ‫גיל‬
‫עם ‪ 2‬ילדים‬ ‫עם ילד‬ ‫עם ילד‬
‫‪55‬‬ ‫למי שטרם‬
‫‪6,174‬‬ ‫‪5,240‬‬ ‫‪3,112‬‬ ‫‪5,852‬‬ ‫‪4,918‬‬ ‫‪3,112‬‬ ‫מלאו לו ‪70‬‬

‫‪6,218‬‬ ‫‪5,284‬‬ ‫‪3,140‬‬ ‫‪5,896‬‬ ‫‪4,962‬‬ ‫‪3,140‬‬ ‫לבני ‪79-70‬‬

‫‪6332‬‬ ‫‪5,398‬‬ ‫‪3,211‬‬ ‫‪6,010‬‬ ‫‪5,075‬‬ ‫‪3,211‬‬ ‫לבני ‪80+‬‬

‫קצבת נכות כללית (קצבה בסיסית‪ 100% :‬נכות)‬

‫זוג עם ‪ 2‬ילדים‬ ‫זוג עם ילד‬ ‫זוג מבוגרים‬ ‫מבוגר יחיד‬

‫‪5,388‬‬ ‫‪4,451‬‬ ‫‪3,514‬‬ ‫‪2,342‬‬

‫קצבת ילדים למשפחה‬

‫חמישה ילדים‬ ‫ארבעה ילדים‬ ‫שלושה ילדים‬ ‫שני ילדים‬ ‫ילד אחד‬ ‫מועד לידה‬

‫עבור ילדים‬
‫‪1,216‬‬ ‫‪862‬‬ ‫‪526‬‬ ‫‪338‬‬ ‫‪150‬‬ ‫שנולדו לפני ‪1‬‬
‫ביוני ‪2003‬‬
‫עבור ילדים‬
‫‪864‬‬ ‫‪714‬‬ ‫‪526‬‬ ‫‪338‬‬ ‫‪150‬‬ ‫שנולדו ב–‪ 1‬ביוני‬
‫‪ 2003‬או אחריו‬
‫אכשרה‬ ‫מתקופת‬
‫גמלאות‬ ‫ומקבלי‬ ‫האישה‬
‫מבוטחים‬‫פטור‬ ‫לוח ‪14‬‬
‫לפי מועד לידה וגיל עליה‬

‫כותרת?‬
‫חודש ושנת לידה‬
‫גיל העליה*‬
‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬

‫‪55‬‬ ‫‪6/49‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ 55‬ו‪ 4-‬חודשים‬ ‫‪8/49‬‬ ‫‪7/49‬‬

‫‪ 55‬ו‪ 8-‬חודשים‬ ‫‪4/50‬‬ ‫‪9/49‬‬

‫‪56‬‬ ‫‪12/50‬‬ ‫‪5/50‬‬

‫‪ 56‬ו‪ 4-‬חודשים‬ ‫‪8/51‬‬ ‫‪1/51‬‬

‫‪ 56‬ו‪ 8-‬חודשים‬ ‫‪4/52‬‬ ‫‪9/51‬‬

‫‪57‬‬ ‫‪12/54‬‬ ‫‪5/52‬‬

‫‪56‬‬

‫‪ 57‬ו‪ 4-‬חודשים‬ ‫‪8/55‬‬ ‫‪1/55‬‬

‫‪ 57‬ו‪ 8-‬חודשים‬ ‫‪4/56‬‬ ‫‪9/55‬‬

‫‪58‬‬ ‫‪12/56‬‬ ‫‪5/56‬‬

‫‪ 58‬ו‪ 4-‬חודשים‬ ‫‪8/57‬‬ ‫‪1/57‬‬

‫‪ 58‬ו‪ 8-‬חודשים‬ ‫‪4/58‬‬ ‫‪9/57‬‬

‫‪59‬‬ ‫ואילך‬ ‫‪5/58‬‬

‫* האישה עלתה לארץ בגיל זה או בגיל מאוחר יותר‪.‬‬