‫‪ 9‬באפריל ‪2020‬‬ ‫ב"ה‬

‫‪ 300‬מיליון או ‪ 3‬מיליון מתים ממגפת הקורונה ב‪ 3-‬שנים? זו השאלה!‬

‫פרופ' דוד פסיג‬
‫אני כותב דברים אלו בצאת החג הראשון של פסח וליל הסדר של שנת תש"פ (‪ )2020‬שהיה היסטורי בכל אמת‬
‫מידה‪ .‬הסגר ההדוק שהוטל עלינו ומנע מכולנו לצאת מעבר ל‪ 100-‬מטרים מהבתים או אף לחצות את הכביש‬
‫בין ערים לצרכים חיוניים‪ ,‬השאיר רבים המומים ומדוכדכים על כך שהשנה משפחות לא יכלו להתאחד כדי‬
‫לחגוג את ארוחת החג ואת קריאת ההגדה יחדיו‪ .‬השאלה המרחפת בפי רבים במלוא עוזה היא אם ההקרבה‬
‫הדתית‪ ,‬החברתית והכלכלית הזו שווה את כמות הנפטרים מהוירוס הזה‪ .‬נכון לליל שני של פסח נמנו בישראל‬
‫כ‪ 90-‬קורבנות מוירוס הקורונה‪ ,‬רובם זקנים עם בעיות רקע רפואיות‪ .‬אז מה הסיפור? עולה השאלה מכל עבר‪.‬‬
‫למי שעדיין לא הבין את המצב‪ ,‬אני מבקש בפעם המי יודע כמה‪ ,‬להניח כאן נכוחה את המספרים ואת‬
‫הפוטנציאל הקטלני של הוירוס‪ .‬אם לא נשמור על הכללים שיכריחו את המשך הטלת הסגרים שוב ושוב ב‪3-‬‬
‫השנים הבאות (זו לא טעות) אנו עלולים להפוך את הוירוס הזה לקטלני במימדים אפיים‪.‬‬
‫בראשית דבריי‪ ,‬חשוב להדגיש‪ ,‬שלעניות דעתי אין אחד בעולם היודע בוודאות איך המשבר הזה יתפתח‪ .‬יש‬
‫מדינות שתנקוטנה משנה זהירות בהתנהלותן ויש שתאמרנה שמידת הזהירות צריכה להיות במידה הראויה‬
‫ובלי פאניקה סוחפת‪ .‬אני מבקש כאן להציב את מספרי הנפגעים הפוטנציאליים לאור הנחות העבודה שיש‬
‫כרגע בידינו‪ ,‬מתוך הידע מהעבר ובהתחשב בידע העדכני שנצבר ממחקרים הנערכים תוך כדי התפתחותה של‬
‫מגפה ספציפית זו‪ .‬בואו נדון בהם כדי להבין את הקונטקסט ההיסטורי בפניו אנו עומדים‪.‬‬
‫נוכחתי לדעת שהראיון הראשון שערכתי בתחילת מרץ‪ ,‬כשהמגפה עדיין לא נקלטה בתודעת רוב הציבור‪ ,‬היכה‬
‫גלים והשאיר רבים המומים וסקפטים משום שציינתי שם לראשונה שמספר המתים האפשריים ממגפה קשה‬
‫יכול להגיע תוך עשור עד לכ‪ 300-‬מיליון איש ברחבי תבל‪ .‬אני מבקש לחדד שוב את הדברים בטרם אפנה‬
‫להציג את הדילמה בפניה מקבלי ההחלטות יעמדו בשבועות הקרובים – אם לפתוח את הסגרים או להמשיך‬
‫להדק אותם? וכמה זמן כל הסגה הזו יכולה להימשך? אם אכן אנו רוצים להשתתף בדיון עלינו לפחות להכיר‬
‫את היקפה ועומקה של הסוגיה‪ .‬לצערי‪ ,‬אנו עומדים לראות דם רע נשפך בשבועות הקרובים סביב סוגיה זו‬
‫וחבל‪.‬‬

‫עבר‬
‫ראשית‪ ,‬מה אנו יודעים ממגפות קודמות בהיסטוריה? חשוב לזכור שאלו תכפו את המין האנושי פעם אחר‬
‫פעם בסבבים שהגיעו לפעמים למימדים מבהילים‪ .‬רבים מהם אף לא נרשמו בתולדות האדם בגלל שהיו‬
‫לוקאליים או שלא הפילו חללים רבים‪ .‬מגפות באו בתדירויות שונות‪ .‬יש שהגיחות ונעלמו כל עשור או שניים‬
‫ויש שהופיעו ונעלמו כל מאה או מאתיים שנה‪ .‬אתייחס כאן רק לגדולות הידועות לנו ונרשמו בתודעה‬
‫ההיסטורית כמשבר שהשאיר אחריו חורבות‪.‬‬
‫מאחר ובעבר אנשים לא הבינו מהו וירוס וכיצד הוא מתפשט‪ ,‬המגפות שפרצו בדרך כלל דעכו מעצמן‪ .‬כיום אנו‬
‫מכירים את המנגנון שגורם לדעיכתן‪ .‬הוא מכונה בפי כל "חיסון העדר‪ ".‬קרי‪ ,‬כאשר ‪ 50‬עד ‪ 80‬אחוז‬

‫‪1‬‬
‫מהאוכלוסיה נדבקים בוירוס חלקם מבריאים ומפתחים חיסון טבעי‪ .‬בדרך זו לאט לאט ההדבקה נגדעת ואחר‬
‫זמן מה הוירוס נעלם כי לא נשארים לו נשאים דרכם הוא יכול להמשיך לחיות‪ .‬בדרך זו‪ ,‬המגפות היו פורצות‬
‫ביום בהיר אחד‪ ,‬עושות שמות באוכלוסיות ואחר שנים ספורות היו נעלמות"כלעומת שבאו" – כך לפחות‬
‫אנשים חשבו‪ .‬כיום אנחנו יודעים לומר שהתפרצות ודעיכה שכזו מתוארת בגרף שצורתו אקספוננציאלית‬
‫ודעיכתו באיבחה קצרה‪ .‬הבעיה במבנה הגרף הזה היא שרבים מאוד מתים בתהליך של חיסון העדר‪.‬‬
‫מאחר ואנו בשנת ‪ 2020‬ומודעים לוירוסים ולמבנה הגרף הזה‪ ,‬המאמץ הוא ל"השטיח את הגרף‪ ".‬כי מבלי‬
‫לנסות להשטיח את הגרף פירושו לתת לטבע לעשות את שלו‪ .‬קרי‪ ,‬אם יש כרגע ‪ 8‬מיליארד בני אדם על פני‬
‫הגלובוס‪ ,‬ונניח שמספר המתים נע במקרה הטוב בסביבות ‪ ,1%‬אזי על מנת שחיסון העדר יתממש המין‬
‫האנושי יצטרך להקריב כ‪ 40-‬מיליון איש‪/‬ה במהלך של כשנה וחצי בממוצע‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ ,‬יש מקומות בעולם שרמת התמותה היא מחצית האחוז ויש מקומות שהיא מגיעה לאחוזים‬
‫רבים‪ ,‬כמו באיטליה וספרד שם היא נושקת ל‪ .10%-‬עכשיו‪ ,‬נניח שבעולם המפותח‪ ,‬הנפגעים העיקריים הם‬
‫קשישים ובעלי רקע רפואי לקוי‪ ,‬אך בעולם הפחות מפותח‪ ,‬כמו בהודו‪ ,‬אפריקה‪ ,‬דרום אמריקה וחלקים‬
‫ניכרים באסיה‪ ,‬סביר שלא רק מבוגרים עם בריאות לקויה ייפגעו אלא רבים מאוד שאין להם כל הדרכה וכל‬
‫אמצעי לצרוך רפואה מתקדמת ייפלו קרבן לוירוס‪ .‬מבין כל ‪ 8‬המיליארד בני האדם המאכלסים את הגלובוס‬
‫הזה בשנת ‪ 2020‬יש כ‪ 5-‬מיליארד שנופלים בקטגוריה של ארצות שיתקשו מאוד להעניק לנפגעים טיפול רפואי‬
‫הולם כדי לשמור על רמת תמותה של ‪.1%‬‬
‫ידוע לנו כרגע‪ ,‬ש‪ 20%-‬מהנדבקים‪ ,‬על אף בידודים תכופים וסגרים מעטים‪ ,‬זקוקים לטיפול רפואי צמוד ויקר‪,‬‬
‫כ‪ 5%-‬ייזקקו להנשמה אינטסיבית של מספר שבועות וכ‪ 1%-‬בלבד ימותו‪ .‬אבל אלו נתונים ממדינות מפותחות‬
‫שעדיין לא הגיעו למיצוי יכולתם לטפל בנפגעים רבים‪ .‬במידה גדולה של וודאות אפשר לומר שהמצב בעולם‬
‫הפחות מפותח יהיה הרבה יותר חמור‪ .‬יש להניח שרבים מאוד מבין אותם ‪ 20%‬שזקוקים לטיפול רפואי ימותו‬
‫– בעיקר מחוסר משאבים‪ .‬סביר גם להניח שאי אפשר יהיה לנהל מדיניות של בידודים וסגרים ראויה‬
‫במקומות אלו‪ ,‬דבר שיעלה מאוד את מספר הנדבקים – ובהתאם את מספר המתים‪.‬‬
‫בתמצית‪ ,‬אם ניתן ללמוד מהעבר‪ ,‬ואי אפשר לזלזל בזה על אף שאין לנו הרבה מידע מהימן מהתפרצויות רבות‬
‫מהעבר‪ ,‬הרי שבמקרה הטוב במהלך השנה הראשונה של המגפה‪ ,‬מאחר ועדיין לא יימצאו תרופות אפקטיביות‬
‫וחיסונים מונעים מוכחים יש סבירות לא מבוטלת שגם אם נתמיד בבידודים ובסגרים תכופים או "סגרים‬
‫נושמים‪ ",‬אזי המין האנושי עלול למצוא עצמו בקלות נושק ל‪ 100-‬מיליון מתים – רובם במדינות פחות‬
‫מפותחות‪ .‬במדינות המפותחות אנחנו עלולים לראות מספר מאות אלפים נפטרים‪ .‬נכון לכתיבת הדברים ב‪9-‬‬
‫באפריל ‪ ,2020‬יש כבר כמאה אלף מתים מדווחים‪ .‬סביר להניח שרבים אחרים לא דווחו מסיבות ידועות כמו‬
‫בסין‪ ,‬ברוסיה בטורקיה ועוד‪.‬‬
‫אך אם לא נתמיד בבידודים ובסגרים וננוע לקראת חיסון עדר במודע או שלא במודע‪ ,‬אזי במדינות המפותחות‬
‫שמונות כ‪ 3-‬מיליארד איש מתוך ‪ ,8‬אנו עלולים לראות כ‪ 20-‬מיליון מתים בהנחה שלמעלה ממחצית‬
‫האוכלוסיה צריכה להידבק ובהנחה שבמדינות מפותחות יש רבים מאוד בעלי רקע רפואי לקוי‪ .‬כידוע במדינות‬
‫מפותחות רבים מאריכים חיים על אף בריאות לקויה בגלל שירותי רפואה מתקדמים‪ .‬במקרה כזה שבו ניתן‬
‫לחיסון העדר לפעול לא יהיו רק ‪ 1%‬נפטרים אלא קרוב לעשרה אחוז כפי שאנו רואים באיטליה ובספרד‪.‬‬

‫הווה‬
‫יש שחושבים כי במהלך השנה הקרובה המין האנושי בוודאי ימצא לפחות תרופה ולכל היותר תוך ‪ 18‬חודשים‬
‫יפתח חיסון ונוכל להוריד פלאים את מספר הנפגעים והמתים גם בהליך של חיסון‬
‫עדר‪ .‬לאלו אני אומר‪ ,‬שמי שמתעלם מהסוגיה הלוגיסטית טומן את ראשו בחול‪.‬‬
‫גם אם נצא בהנחה שאנחנו במאה ה‪ 21-‬והמידע יזרום ללא עכבות ואינטרסים בין‬
‫מדינות וחברות פארמה שיפתחו תרופות וחיסון (אני בספק גדול בכך)‪ ,‬אזי יש‬
‫להניח שכל מדינה תצטרך להקים מפעלי ייצור לתרופות ולחיסונים‪ .‬הרי מדינות‬
‫לא יחלקו את התרופות והחיסונים למדינות אחרות לפני שכל תושביהם חוסנו‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫כמה זמן ייקח למדינות‪ ,‬גם המפותחות ביניהם להקים פסי ייצור המוניים של תרופות וחיסונים? כמה זמן‬
‫ייקח לנהל את הליך החיסון לכלל תושביהם? לדעתי‪ ,‬יש להוסיף לתאריך האישור הרשמי של החיסון או‬
‫התרופה חודשים רבים‪ .‬יהיו גם מדינות שגם חודשים לא יספיקו להן‪ ,‬אם בכלל‪ .‬לכן‪ ,‬סביר להניח שמעבר‬
‫ל‪ 12-18‬חודשים שהזכרתי לעיל‪ ,‬יש להוסיף לפחות עוד שנה עד שנתיים‪ .‬והנה הגענו לשלוש שנים מעתה בלי‬
‫כל מאמץ‪ .‬אם בחודשיים בלבד מאז שפרצה המגפה ברחבי תבל מתו ‪ 100‬אלף איש (אני שם את תחילת‬
‫פברואר כנקודת מוצא כשהחלו להבין שזה לא עומד להישאר בעיקר בסין כמו עם וירוס ה‪ SARS-‬בשנת‬
‫‪ )2004‬הגענו לקרוב ל‪ 2-‬מיליון נפטרים במדינות המתועשות והמפותחות‪ ,‬כשעדיין‪ ,‬בנקודת הזמן הזו‪,‬‬
‫באפריקה‪ ,‬בהודו ובמדינות דומות לא התפרצה המגפה! במדינת ישראל יש סבירות שעם סגרים ובידודים‬
‫נסיים את המגפה הזו עם כ‪ 20-‬אלף מתים‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬ונשאיר את הליך חיסון העדר לעשות את שלו‪ ,‬כאשר ‪5‬‬
‫מיליון יידבקו (מתוך למעלה מ‪ 9-‬מיליון תושבים) ורק ‪ 5%‬מתוכם ילכו לעולמם (כי בכל מקרה מערכת‬
‫הרפואה לא תוכל להתמודד עם המספרים הללו) אזי אנחנו מגיעים ל‪ 250-‬אלף מתים!‬

‫עתיד‬
‫השאלה אם אפשר ללכת בדרך של חיסון עדר או להחזיק רבים במדינות המפותחות בסגרים נושמים לאורך‬
‫שלוש שנים? אינה שאלה‪ .‬דומני שמי שרואה את המספרים לעיל‪ ,‬בלי להיבהל‬
‫מההגיון שבהם ובלי להדחיק את סבירותם‪ ,‬התשובה חייבת להיות שאסור לנו‬
‫לפתוח לחלוטין את הסגרים והבידודים וגם לא לחזור לפעילות רגילה ב‪3-‬‬
‫השנים הקרובות‪ .‬כל מי שידרוש זאת‪ ,‬או שאינו מודע להסתברויות דלעיל או‬
‫שלא אכפת לו להקריב בין ‪ 100‬ל‪ 300-‬אלף תושבים במדינת ישראל‪.‬‬
‫בשאר המדינות‪ ,‬הדילמה דומה‪ .‬ממשלות שלא תטלנה סגרים הדוקים בחודשים הקרובים על חלקים הולכים‬
‫וגדלים של אוכלוסיותיהן עלולות לספור מתים רבים במהלך שלושת השנים הקרובות‪ .‬הדילמה שלהן תהיה‬
‫האם להקריב רק עשרות עד מאות אלפי קרבנות או עשרות עד מאות מיליוני קרבנות‪.‬‬
‫זו השאלה שעומדת בליבה של המחלוקת הקשה שמתנהלת‪ ,‬לא כל כך מאחורי הקלעים‪ ,‬בין כלכלנים ואנשי‬
‫בריאות הציבור‪ .‬לכל עמדה יש הרבה מה להפסיד אם דעתה לא תתקבל‪ .‬ההערכה שלי היא שפעם דעה זו תגבר‬
‫ופעם הדעה השניה תצא עם ידה על העליונה בקרב היושבים ליד ההגה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬האזרחים במדינות רבות‬
‫עומדים לעבור טלטלות כבדות שיערערו את אמונם בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬וכפי שקרה גם בפעמים‬
‫הקודמות בהיסטוריה‪ ,‬מגפות לוו באבדן אמון במנהיגי השעה ובזעזועים פוליטיים קשים‪ .‬כל פעם‪ ,‬ככל שיש‬
‫בידינו הוכחות לכך מהעבר‪ ,‬מגפות יצרו בוקה ומבולקה במשטרים והביאו בכנפיהן מהפכות שלטוניות‪.‬‬
‫פוליטיקאים חדשים תפסו את הגה השלטון והקימו מנגנונים טובים יותר להגנת האזרחים למקרה ומגפה‬
‫חדשה תפרוץ‪ .‬למשל‪ ,‬שירותי הרפואה הציבוריים הוקמו אחר השפעת הספרדית במרבית המדינות המתוקנות‪.‬‬
‫לאט לאט הן נפוצו במידה זו או אחרת של יעילות בכל העולם‪ .‬מה עומד להתפתח בעקבות המשבר הזה‪ ,‬קשה‬
‫לדעת בנקודת הזמן הזו של תחילת המשבר‪ .‬עוד נגיע לזה בהמשך‪ .‬מעטים החלו לעסוק בסוגיה הזו ברצינות‬
‫ולא בסגנון של משאת נפש‪ ,‬כפי שמתפרסם לאחרונה על ידי כל מי שלראשונה התוודע לתוכנת הזום‪ .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬מי שעיניו בראשו יראה שאנחנו בפני משבר לא פשוט עם דילמות קשות מנשוא‪ ...‬אבל למזלנו אנחנו‬
‫במאה ה‪ 21-‬ויש בידינו כלים סטטיסטיים‪ ,‬מוסדות מחקר משובחים‪ ,‬זרימת מידע גלובלית ויצירתיות מעוררת‬
‫השתאות של דורות רבים של צעירים כדי לנהל את המשבר הזה טוב יותר מהפעמים הקודמות בדרך בה נוכל‬
‫להביא למינימום את מספר המתים שלנו ובדרך שתאוורר רבים מהמוסדות שלנו‪ ,‬תחליף כמה ממערכות‬
‫השילטון ותעודד רבים מהסטארטאפים‪ .‬אני מאוד אופטימי‪.‬‬
‫רק יש לזכור המשבר הזה לא עומד להתפוגג אחר החג‪ .‬והלוואי שאני טועה‪.‬‬

‫‪3‬‬