Professional Documents
Culture Documents
ברייתא דשמואל הקטן 03 PDF
ברייתא דשמואל הקטן 03 PDF
ts3nהקדו ש דרזלטוד<^
הנם»א בכת״י בארץ ישראל
מם ביאור נפלא ומאמרים נפלאים בשם שבילי המקראות מבואר טפ״י
כרמב״ם כ׳ קדוש ^החודש ונלוה לזה מאמרים נפלאים בדברי חז״ל
ומפ״י חכמת כתכונה,
מהרב כגאון מוכר״ר ארי ליב לי פ ק ק בכרב ד ידידיה ליפמאן ז״ל
עם ציוני ה מ ק ר או ה
תפארת!ני
)מתחיל מדף ל״א ע״ב(
הועתק והוכנס לאינטרנט
WWW.hebrewb ooks •org
ע״י חיים תשס״ט
מאה היגגי המופלג כשלם
זיל סטאמאשאב מכור rצבי
י ו ו ש לD
שנח ר־זרצ״ב
I מאחר שכבר הוציא ע״ז הוצאות והאיעז הוא בר tsוריין ועזו«ף
לזכות את ה ר בי ס י היו מכיריו ברוכיס .כנה״י ,ונפש ה ח ו ה ס
בברכה מקודש ,הק׳ א ב ר ה ב ס י צ ר־ז ק ה כ ה ן קו ק.
כאולם לפני הדכיר ,יפיוך איש סדרים ממרכית לגנו .איך לדכר לפני גדולים^ כן הוא
ההקדמה כשטר ומבוא לכל ספר ,יקדים גשפר כסיבה אבר הגיאו לזאת ,תכלית
כהקדמה תכיל דבר ההוטלה כיוצאת מתיך כמחברת אשר אליה ירה כמחבר אגן פנתה.
ותאמץ להטמיד הסיכך בעדו לגלי יפגטו בו חיצי מקנאים• לכן חזו מפטלות ה׳ אשר שס
שמות יארץ• למטן דטת צדקה ה׳ אשר שם משטרי ארץ הניטה צפון טל תוהו• וטל אדני
בכו״ ומאין ליש כמציאהו• ומי יורה כמוהו מצטדי כמזרות טל אופק כ רו א ^ הליכותס
ונליזוחר ,הוא אחד שגראני ,סיבות כל כסיבות ,גלי טיפה וגלי לאות ,לסיים שבתות
פי ,ויפה שיחתן והודאות ,לנורא תהלות ,שתיקתי י פ ס ושמתי ידי למו
של טבד כמוני ,נרצה לכל המוני• אשר קטנס טבה מ מ תנ /מה שכטרוני ,וכלום
הביאוני ,לטלות בגרמי השמימה• להגיד גדולתו של יוצר בראשית• אשר הפליא למשות,
הדור אתם ראו דיר ד :ראו דבר חדש אשר כבר כיה לטולמים מימים ראשונים מן היוס
אשר ברא אלהיס אדם טל הארץ מצאנו אדם הראשון טמד וקיים מציה ראשונה לו ,זו כיא
מצית קדוש החדש ומסר לבניו אחריו .וקיימו כל אחד ואחד בדורו ,ומצאנו בספרינו הקדושים
שאברהם אבינו ט״ה התחכם בחכמה זו• שכן כטידו טליו חז״ל חכמי כתלמוד שאצטגנין
גדול היה אברהם כאמרם סיף פרק בחרא דשבת שאמר אברהם לפני כקג״ה רבש״ט נסתכלחי
באצטגנין שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר לו צא^מאצטגנין שלכ וגו׳ טד גוא טת דגרו
אמרת כ׳ צרפתהו ,שנצטוו כל ישראל ט״י משה רבינו בארץ מצרים בלשון קצרה,
הלכות סגיאין כתלוין בשטרה נתן ברמז ובסוד ובחשאי ,משוס שנאמר כי היא חכמתכם
ובינחכם לטיני הטמים• ומצינו רמז גדול ששאול המלך ט׳׳ה וג׳׳ד כיו בקיאין בחשגין הזמנים,
דכתיב במטשה יונתן ודוד ווהי החדש וישב המלך טל כלחס לאכול ויפקד מקום דוד וגל
וכחיב ויהי ממחרת כחדש השני וגו' מלמד שהיו ב׳ ימים ר״ח ומסתמא כיה החדש שלפניו
מטובר כפי חשבון שביד חכמים כיודטיס לחסר ולטגר גס מצינו רמז שדוד כמלך ט״כוב״ד
היו בקיאין בחשבון הזמנים ובקבי^ 1ות כמוטדים אשר זה לא יתכן אס לא שידמו חכמת
תכליעת הכיכבים כמו שהאריכו גזה רבינו בחיי ודון יצחק אגרבנאל בפי כחדש .אחר דוך
המלך ט״ה מצאתי ששלמה כמלך ט״ה היה מופלג בחכמה זו זילת מה שכתוב טליו במלכים א׳
סימן ג׳ שאמר לו הש״י כנה נתתי לך לב חכם אשר כמוך לא היה לפניך ואחריו לא יקום
כמוך גס שם בסימן ז׳ נאמר ויחכם מכל אדם וגי׳ יראה ומצא מליו שהיה מופלג טל פרטות
חכמה זו כמו שמביא כרמב״ן בהקדמתו לפירוש סתורה וז״ל שם וראיתי כספר מתורגם
הנקרא חוכמתא רגתא ^דשלמה כו׳ פד ואמר שהאלהיס הוא סניתי דפת שאין גו שקר לידע
איך קם כטולם ומטשה המזלות הראש וסיף ואמצטות הזמנים ואלכסונית הזנבות ואיך יטשס
הזמנים מרוצת .כשמים וקביטות הכוכבים טכ׳׳ל• ובספר חכמת שלמה בסי׳ ז״ כתיב וז״ל
בקשתי כחכמה ונתן לי ויקרה היא בטיני ,וכל כטישר כאין נגדה וכל אבני יקרות אפם
לטרכה• כזהב נגדה כסיגים וככסף כאפר יחשב• כי כאור הנאצל ממנה לא יכבה כו״ פד
שאסר
הקדמה
שאמר שם פוד וז״ו האל נתן לי ידיטה וראיתי שאני יודט תכונת הטילה וט 5ע כיסודות
ומדת הזמנים ראש אמצט וסיף מדת אריכות כימים וקוצרה חקיפית השנה וטמידת
ככוככים טד כאן :אשר שני הניסחאוח טולים כקנה אחד וכוללת כל חכמת התכינס•
ואף שספר חכמת שלמה איננו מקיבל לנו משאר כחבי רקידש מ״מ טין בטין תראה שהרמכ״ן
ז״ל כטיר טל טנין הקדמתו וראוי הוא לסמיך טליו ,ונסתייט לזה מדברי הכתוב באמרו טל
שלמה המלך ט״ה מלכי׳ א׳ ד׳ ותרב חכמת שלמה מחכמי כל בני קדם ומכל חכ׳ מצרי׳ ופירש״י
שם שהיו יודטיס חכמת כמזלות< אך ספריו וספרי שאר החכמים הקדמונים בטניני כתכונה
לא ראינו וכן כתב כרמב״ם ז״ל בפרק י׳׳ז מהלכיה קדוש החדש שהספרים בטניני התכונה
שחברו ט״י שלמה כמלך ט״ה או ט״י חכמי ישראל שהיו מבני יששכר לא הגיט אלינו טכ״ל.
כאופן שתדט שמיום שגלינו מארצני ואנחנו מפ'זד ומפירד בארבט כנפית הארץ בסיבות
כרבות אשר כיו לבני ישראל בימי קדם נתמטטונתדלדל מהם חכמות הרמית טד שכמטט אבד
זכרם כמה ולא נמצאו רק לפעמים אחד מטיר ישנים ממדינה שידטו מהחכמה ז /גס מצינו
בחזקיה מלך יהודה דכתיב ויוטץ כמלך וכשרים לעשות הפסח בחדש השני ואין לומר שפסח שני
כי ס שפסח שני לא כוקבט בצביר כי אם ליחידים שנאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש אדם
איש נדחה לפסח שני ואין צבור נדחין לפסח שני וטיד שהרי פסח פני אין עישין אלא יום אחד
שאין הוא תשלוס אלא לזביחת הפסח בארבע עשר ולאכילחו בליל ט״ו שנאמר על מצית ומרורים
יאכלוהו ואין הוא תשלים לחג המצות והוא עשאו עם כל כקהל< ושבעה ימים בשמחה גדולה
פ״כ מצינו למדין שעיברו כשנה וזה לא יתכן אם לא שהיה בקיאין בחשבין הז מני ס ואחרי כן
מצינו בד״ה א׳ סימן י׳׳ב בפסיק ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו׳ /ובתלמוד שלנו מצינו לר א
כגדול בן כורקנם שהיה אצטגנין גדול וחכם גדול בעניני התכונה כנראה בספר הנקרא על שמו
פרקי ר׳׳א אף שדבריו נפלאים תמוכים חתומים וסתומים מאד^ גס מצינו בפרק קמא
דד״ה דמות צורה כיה לו לר׳׳ג על טבלא בכותל בטליתו שבהם היה מראה את הדיוטים,
גס מצינו בתוספתא דר׳׳ג שאמר כך מקובלני מבית אבי אבא שאין חדושה של לבנה פחות
מכ״ט יום י״ג שפות תשצ״ג חלקיס וכן הוא שאמר ר״ג שפעמים בא בארוכה ופעמים בא
בקצרה ,ובסוף ימיו של רביגו כקדוש כיה שמואל ירחינאה אשר הוא עצמו היה מתפאר
ואמר נהירין לי שבילין דרקיט כשבילי דנהרדעא כדאית' בפרק הרוא ס וכן בר״ה דף כ׳׳א
הא דשלח ליה ר׳ כונא בר אבין כדחזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עירי׳
לשתא ולא תיחש ליס והראיה הגמורה שחז׳׳ל היו בקיאין בחכמת התכינה יעיד לנו מדת
שנת כחמה ותקיפותיה לדעת רב אדא ומדת חודש כלבנה ותיקין כמחזור של י״ט שנים
ושאר חשבונות כעבור אין אחד מהם נתחלף ונשתנה דבר מימיהם עד היום הזה באופן
שאין אנו צריכין לתקן שניתינו ולשנות חשבון לוחותינו .ומעתה אגלה אזני כקורא מה
שמצינו בשאר ספרים משלשלת כיחיס חכמה זו מאדם הראשין עד יעקב אביני ובניו ,ודע
שכתוב בספר יוסף בן גיריון אשר כתב שאדם הראשון היה חכם מופלג ואצטגנין גדול
בחכמת כתכונה והפליג שם בחריצתו וכן הוא כתיחם זאת כחכמה לנו וכמו כן כתב
כיוספץ על אברהם אבינו ע״ה שכאשר ירד למצרים מפני הרעב בימים אתדים אשר כיה
יושב עמכם ולמד את כחכמים ואת החרטומים אשר שם את חכמת כמספר ואתי חכמת
כתכונה והפליג בהשבח שנתנו לו המצריים על גודל הפלגת שכלו באלו שתי החכ מוס
ואברכם אבינו ע״ה מסר זאת כחכמה לבנו ונכדו הם יצחק ויעקב ,המצריים קבלו חכמת
כמספר בצירוף חכמת כתכונה מיעקב ובניו כאשר ירדו למצרים ניסף על מה שכבר קבלו
מאברהם אבינו ע״כ ולמדו מהס מה שקבלו מאבותיכם אברכם ויצחק ,וברוב כגלות אשר
שס
הקדמה
שס נשתכחה אז זאת כחכמה מבני ישראל ולא נשאר כי אס אצל יחידי סגילה< וגס נשאר
שם ביד חרטומי מצרים אשר הפליגו והגדילו בה מאה וכתבו המחקרים שהמצריס קדמו
בחכמות כאלו קידם כל גויי ארצות והפליגו בה יותר מכל שאר ארצות פם ולשין תחה
כ שמיס וכתוב טוד שאיוב כיה בימיס הכם שגס הוא הפליג בזאת כחכמה וגס זה דבר
קרוב להאמין כי בכפרו זכר כמה דבריס וטניניס מפניני חכמת ככוכביס ומזלות כמו
מושה עש כסיל וכימה וגו׳ איוב סימן ט י וכן התקשר מטדנות כימה או מושכות כסיל
תפתח כתוציא מזרות בעתו ועיש מל בניה תנחם טלס בסימן ל״׳ח ואף שדברי אלו
הפסוקים כ ס מאמר כאל יתברך מ״מ לא דבר אל איוב דברים אשר לא יבינהמ וברו 3
כימים העלו חכמי כמשנה והגמרא איזה דברים במשנה וברייתות והרחיבו אותן קצת בדבריכס
אעפ״כ כדברים עמוקים וצריך פרוש וכבר נתחבטו בהן כמה גאונים ומה שלא נמצא בקילה
זי בש״ס כל דבר שורש כמו שאר הלכות* יש לומר מאחר שהיו החכמים יודעים אותן ולא
כיו מוסרין אותו אלא לסמוכים ויחידים וחסידים שבדור כגין הנביאים וגדולי סנהדרין
ולא לשאר כמון ישראל כמו שכתב הרמב״ם ז״ל בפרק י״א מהלכות קדוש החדש* וכאחרון
שבהם הכביד הפליא לעשות ה״ה כנשר כגדול ארך ככנף שר התורה ,כבוד אדונינו מורינו
ורבינו הרב כגאון כגדול רבינו משה ב״ר מיימון ז״ל אשר בחבורו הגדול ספר כי״ד קבט
הלכה אחת למצוה זו וקראה הלכות קדוש החדש ,הן אמת הדבר עלינו לשבח לאדון הכל
אשר כעיר את לבו להנחיל לאוהביו יש כי לולי משה בחירו נשתכחה חכמה זאת מישראל
מכל וכל'מאין מבוא בתוכו ,ובכל זאת לא יצא ידי חובתו כי רוב דבריו כמעט טלם כ מ ס
סתומים וחתומים ואף רוב דברי מפרשי דבריו צריך פירוש לפירושם כעת בדורי תום כז ה
כי כמה פירשו בלשונם כצמות אשר השתמשו דורות כראשונים שהיו לבס כפתחו שלאולס
וכדור כיה דור דעה וכיה די למבין׳ והנה בעת כזאת בעו״ה נתמעטו הלבבות אבלה
עצה ממנו נטרדה חכמתן זה ימים רבים לא השתמשו בה וכיה חכמה זו בינינו מונחת
בקרן זוית כסו פניה חרולים פלו עליה קמשוניס נשכחות כמת מלב ,אין דורש ואין מבקש
אותה בתוכינו לזר יחשב לה ואין מחזיק בידה להתנערה מעפרה בתוכינו קרני סודה
והדרה תוך אשפות הבית ירה יירה חוצה ויתרה עש יאכלנה :
ע״כ אנוכי באמוני שלומי ,כדל והשפל באנשים בער אני מאדם ולא למדתי בינת קדושים
דעת וחכמת ישישים ,אף שמנעירי נתגדלתי בין ברכי ת״ח לא העליתי מכס כי
אם כמסיק תעלא מבי כרבא וכטפה מן כים׳ ומכ״ש בחכמת כמפוארה כזו לא כיה לו
שוס רב וסבר כי אם אשר בינותי מעצמי בספרים אשר זכני ה׳ אחר היגיעות והטרחות
יתרות עד אשר מצאתי שאכבה נפשי עמדתי ת״ל על סיף דעתו ותכליתו .מקום הניחו לו
להתגדר בו אשר לא עלה על דעת שים מפרש שיבאר היטב בלשין קלילא׳ כדי שיבין כל
קורא בו כאשר עשיתי אני ת״ל והוא תועלת גדול למתחיל בסכמה זו ללמוד ,ואף למבין
שמתי איזה חידישים ביאורים כשייכים לענין זה ,אבל עתה בזמן כזה נמצאו בינינו שתי
כתות המדברים עתק ודברי סרה על חכמה זו ולומדיה ,ככת כאחת כס חנמיס בעיניכם
אך לא חנן כ׳ אותם לתת להס לב לדעת להבין ולהשכיל ללמוד חכמה זו או לדרוש אחריה
ועליכם כיון שלמה המלך ע״ה באמרו ראמות לאויל חכמות ,והמה במה שלא השיגו ולא
האמינו בשלימות או הפלגת עומק סכמה זו ע״כ חשבו אותה קצתה לדברי שקר וקצתה
לעניני התול ומגישה תעתועים אשר מפני זה מבזין את החכמה כזאת ואת לומדיה ע״כ
ליצני כדור יקראוהו ,יען שמקנטדן אותם בלעגי שפתם לאמור ההיית במוסדי כארץ
הבאת עד נבכי ים ,התבוננת רוחבי ארץ הידעת חוקות השמים כמה שליבות בסולם שבה
עלית
הקדסד-ז
מלית למרוה דפקת כשמרי שמיס נחה שוחד לשומרים ולשומרי שמר להכניסך .ההיית 3צל
שדי הודימנו מה סמל אל .הנגלה לך ממשיו הגד אס ידמת כולו וכדברי האלה רבים.
והכת השניה הס חכמים באמת ,ויאמינו באמיתת חכמה זו ומודים שכל דרכיה בנויס מל
אדני השכל מ״מ דברו סרה מל זו החכמה ומל לומדיה פצו מ^הס סיהס ואמרו שאין
ראוי לאדס לאבד ולבטל זמנו בזו החכמה באמרס מה חומלת יש בחכמה זו וכי מקבלין
פליה שכר בעוה״ז או במוהי׳ב .וכי יצדק ממנה דיני איסיר והיתר אי דיני גיטין או קדושין
מ״כ אמרתי לידט ולהודיט ולהוודט שהמה טמו מדרך השכל כי רבו וגם רבו חומלת של
חכמה זי ,ראיתי להמלות מקצתם מל ספרי זה :
התועלת הראשונה כבר ידוט שמ״י חכמה זו יודט לנו מוצם גבורית מי שאמר והיה
המולס כמו שכתבו המפרשים ורד״ק וזולתו טל פסוק השמים מססריס כבור אל
וממשה ידיו וגו׳ וכמו שהפליג בה החכם במל הטיקריס במאמר ג׳ פרק גי :
שנית כבר כתבו החכמים שבראוחינו במאורות שתי תניטות הפכיות נתפרסם היות מניע
ראשון וכבר רמזו רז״ל שאברהם אבינו ע״ה מ״י חכמתו בתכינת השמים השיג לידיעת
בוראו כמנין שאמר ראה בירה דולקת ואמר כליה בירה זו בצי אדון ,ואמפ״י שמיקר אמונתינר
להאמין בה׳ ובתורתו בלתי מופתים גס להחזיק ולהאמין קבלתינו שסדרו לנו קדמונינו ז׳׳ל
מ״ס כבר הזהירו לנו חז״ל ואמרו הוי שקיד צלמיד חורה כדי שתדע מה שתשיב לאפיקורוס
ומה נעימים ומתוקים דברי רבי אליעזר אשכנזי בספרו מעשה אבות במה שדקדק מפסוק
וידעת את ה׳ אלהיך וכן אמר הכתוב לדעת את ה׳ מצמר שרצה הקב״ה לאחר שהאמונה
תקוע בלבו'שתדל גס בידמתו אשר על זה אמר הנביא ירמי׳ ט׳ השכל וידוע אותי כי
באלה חפצתי נאם ה׳ ואדון הנביאים אמר ואדעך בשם לממן אמצא חן בעיניך :
ש לי שי ת כבר ידוע שזאת כחכמה היא יסידי עיקר לחכמת העיבור כאשר כבר העיד ע״ז
כרמב׳׳ם ז׳׳ל בפרק י״א מהלכות קדוש כחדש וז׳׳ל אל יהיו דרכים אלו קלה
בעיניך מפני שאין אנו צריכין להם בזמן הזה שאלו דרכים רחיקים ועמוקים הן והוא סוד
כעיבור שכיה החכמים כגדולים יודעין אותו עכ׳׳ל ,וכן כתב כחכם ר״י הישראל תלמוד
של כרא״ש ז׳׳ל בספרו יסוד עולם וקידוש כחדש לאו מלתא זוטרתא היא כי אין לך מצות
עשה בכל התירה כולה גדולה ממנו כי בו תולה כל קביעות מועדים .וחמץ בפסח וכן
איסור אכילת יום הכיפירים .ע״כ צריכין אנו לחפש ולדקדק אחריה בכל מאמצי כוחינו
כפי כאפשרי ,ואל יעלה על לבך לאמר די לנו בקבלת חז״ל שיתרון כחודש א׳ י״ב תשצ״ג
ויתרון כשנה יו״ד כ״א ר״^ וסימני העיביר גו״ח אדז״ט ושאר סימני העיבור למה לנו
מופתים ועניניס התוכנים אל נחשוב כן שכשם שרוצה כקב״׳ה בידיעתו כנ״ל כך רוצה
בידיעת הורתו ומצותיו כי כבר התבאר מן השכל מן ככתוב ומן כקבלה שאנו חייבים להשתדל
ג׳ל אומן כיחינו לעיין ולדרוש בכל מה שאפשר לנו שניכל להשיג בשכלינו טעמי כדברים
וסיבתם כמו שכתב בעל חובת הלבבות בהקדמתו גם בסרק ג' משפר כיסוד :
ר בי עי ת כבר אמרו רז״ל בשבת בפרק גדול אמר רבי שמואל בר נחמני אר״י מניין שמצוה
על אדס לחשוב תקיפות ומזלית שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם
לעיני העמיס איזה חכמה ובינה שהיא לעיני כעמים הוי אומר זה חשוב תקיפית ומזלות.
עוד אמר רבי שמעון בן פזי אמר ר׳ יהושע בן לוי משום בר קפרא כל כיודע לחשיב בתקיפות
ומזלות ואינו חושב עליו ככתוב אומר ואת פועל כ׳ לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו ,עוד שם
אמר רבי אבא בר טובי׳ אמר רב כיודע לחשוב תקיפות ומזלות ואינו חושב אסור לספר
כימנו .כרי לך בפירוש שחז״ל צוו עלינו לחשוב ולדעת :
חמישית
חמישית שאיזו חכמים גראיחם אומנו משולל מכחפמות מחמיכים פלינו ואומרים כזה
כגוי כגדול כטליכס אמר ככחוב רס מס חכם ונבון רגיי כגדול כזה .ומה נמשה כיוס
שמדברים אלינו ושיאלין מאחס טמס סדר יסיד המביס כיאוח לנו שנשים ידינו לפינו נראה כאלה
אשר לא יפתח פיו כזה pא כבודינו או כבוד יוצריני .מ״נ אף שאין אנו יכולים למלות ולראוח
במיניע מה שראו בראי׳ גמורה חכמי קדמונינו בירושלים מיר כקדש ,אבן שתיה אשר שתו
ממנה כל הצמאים .גדלו והצליחו וגם משו פרי מד שכגימו למדריגת כנביאים .כלא נאמן
הוא בבריתו וקיים במאמרו להותיר לנו בכל דור ודור שריד ופליט פליטת החכמה חייס
וחסד משה ממנו לשלוח מלאך לפנינו להאיר את מינינו .בחשבון ראיית החדש .לקיים מצות
משה למשוב ולידט ולקבומ באיזה יום תחילת כל חדש ,כמו שמבואר בספר תורת משה
רבינו הקדוש כרמב״ם ז״ל ,מ״כ אנחנו חייבים לחפש ולדקדק אחריה כפי האפשרי ובזכות
זה נזכה למלות לסיר כקדש ברנה .לקדש החדש בזמנה .ובכן אודה לאלכי ישטי ואברך שמו
בכל מת אשר הגדיל מסדו מלי .לא כגמול ידי .וכשרון מטבדי כי אס ברחמיו ובחסדיו
גמלני .שכמייני וקימני וכגפני .להוציא לאור את חבורי שחברתי ובררתי בימי נפורי.
וראוי לפתוח בכבוד אדוני אבי מורי כרבני המופלא ירא אלהיס מנטוריו וכמפורסם לשבח
גזם ישרים מוכר״ר א ב ר ה ס יד־זודא ז״ל וחברתו מחברת כקדש כ״ה אמי מורתי
הצנומה והחסידה אשה מיל כפה פרשה למני וידיה שלחה .לאביון מרת t s r Dז״ל אשר
כיו לה למסטד מימים ימימה ,והדריכו אותי בתורת כ׳ חמימה .ובשכר זה תהיינה נפשיתס
צרורות בצרור כחיים מם נשמת אבותינו הקדושים שבגן פדן ושם יז ט לחסות תמת
כנפי אל והקדוש ברוך הוא יחיש וימהר תחיתכס וממידתכס מס כל שאר 6דיקי וחסידי
מולם ;
כי כן יבורך גבר ירא ס כ״ה אדוני חמי כרבני כגביר המופלא גזמ ישרים מהור״ר הנה
n ts׳ ל*יב נ״י ל“ינדםע«ן.
דברי צמיר התלמידים מבד ליראי כ /ולחושבי שמו .משתמוה מרחוק אפיס
ארץ מול הדרת כבודם.
שנחרב הגיח גאמרונה מוצאי שביפית כיחה :ומ׳ שנים לבנין ביח שני מחו מגי זכריה
ומלאכי ופססה נבואה מישראל והוא אלף שרם ליציאת מצרים■ ואז החמיצו לכזכיר זמן
בשטרות מן אלכסנדר מוקדון .ונם חנוכה כי׳ בשנת ג׳ אלפים תרכ״א ; בימי כלל ושמאי
חיבר ר׳ נחוניא בן כקנה ספר כבכיר טל כקבלה ונתפרסם בימי ד יוחנן בן זכאי ובימיו
יונתן בן מוזימל תרגם את כנביאים .ור׳ מקיבא וכל הרוגי אמונה כיו בשנת חת״פ ותלמידיו
כיו כ״ד אלפים ומתו בין פסח לטצרת .אונקלוס כגר תרגם את כתורה בימי ר׳ טקיבא
ור׳ שמטון בן יוחאי התחיל לחבר ספר כזוהר ותלמידיו סיימו ונתגלה אחרי כרמב״ן .ותלמידיו
של ד טקיבא חיברו ספרא וספרי ותורת כהניס ותוספתא אליביה .בן טזאי חיבר ג״כ
מכילתא בשמו ,רבינו כקדוש חיבר כמשניות .ו ל כושפיא ו ל חייא תלמידיו חיברו כברייתות
ור׳ כושמיא חיבר נ״כ ביאור ספר בראשית .ו ל ישמפאל פירשה מן ואלה שמות פד סין^
כתורה ונקרא מכילתין .רב חיבר ספרא וסיפרי לבאר טיקר כמשנה .ו ד יוחנן חיבר תלמוד
ירושלמי ב א ח ישראל אסר חורבן כבית בקרוב שלש מאות שנים .ורביננז ירב אשי כיו
סוף תכמי כגמרא .ורב אשי הוא שחיבר כגמרא בבלית בארץ שנטר כמו מאה שנה אחר
שחיבר ל יוחנן כגמרא ירושלמית .כל נאמיראים והגאונים ובטלי כתוס׳ כיו גאלף החמישי
זולת מאיזה בטלי כתוספות כאחרונים שהיו בתחילת אלף כששי .וכל מחברי כפיוטיס
והסליחות היו בסיף אלף החמישי :
מחודש ניסן בכל כ״ח שנים חל תקופת ניס; כמו שהי׳ בשעה ראשונה של כבריאה .פ״כ
בכל תחילת מחזיר גדול כ־ד בהנץ בחמה מברכי! עישה מעשה בראשית וזמנו עד
ג׳ שטית טל כיוס שהוא עיקר הזריחה :
בו היו תחלת דבורו של כקב״ה עם משה רבינו ט״ה .ט״ו בו באו כמלאכים לאברכס
אבינו ט״ה לסעיד כפת לחם : ״
דחודש אייר בט״ו בו ליציאת מצרים ירד כמן ושליו ,כ״א בו ניתן כבאר בשנת
היה :
חודש סיון ביום כזה באו למדבר סיני .ביים כשני טלה משה בהשכמה .ל nה׳ נ ו
הגבלה .בשנת ת׳׳ח ות״ט באלף החמישי נהרגו כמה אלפים מישראל וקבעו יו ס
ך בו להתענות : '
חודש תמוז ט׳ בו הובקע כפיר בבית ראשון .י״ז בו שיכר משה הליחות .ובטל כתמיד
בבית ראשין .וכובקע כעיר פטמיס .אתת בימי צדקיהו .ושניה בימי הורקנוס .ושר q
אפוסטמוס את כתירה .והעמיד צלם בהיכנ .לכן מתענין בו : .
חודש אב בו מת אהרן ככהן .ט׳ בו בכו ישראל בחזרת כמרגלים ונגזר פליכם שלא יכנסו
לארץ ,ובו סרב בית ראשון ושני .ונגדע כל קרן ישראל .ט״ו בו כלו מתי מדבר.
* ובו ניתנו הרוגי ביתר לקבורה :
בחודש תשרי ב׳ בו נהרג גדלי׳ שהפקיד אותו נבוכדנצר מלך בבל בארץ יכודא טל פליטת
כעס אשר נשאר בבית ראשון חרבה ושממה .וקבעו תעניתו אחר ראש השנה .
חודש כסליו כ״ד בו נבא חגי והוסד כהיכל ובו התחילו לבנות .כ׳׳ה בי מנוכס שחנו
בבית שני בנ״ה בו :
חודש טבת ס׳ בו נכתבה כתורה בלשין לט״ז וכיה ג׳ ימים חושך בעולם .יו״ד בו צר
מלך בבל על ירושלים .והובקט כעיר ולכן מתענין בו :
חודש אדר ראשון .ד בו מת משה רבינו ע״ה .ויראים מתענין בו .ובשנת כעיבור מתפנין
באדר שני :
ור,טאורות ברייתא דשסואל הקטן פרק א עבילי
הרקיע עשד כקובה .רחבה כאהל ארכה כמשכן שנאם׳)יכמיה מ כי( הנוסח כדק שמים וימתחם
כאהל לשבת .מרוח צפון אינה מסוככת ומרובעת כאכסדרה .שנאמר )איוב כוז( נוטה
צפון על תהו.ומדרום סתומה כחדר עגולה ככבשן שנאמר )א־וב (p pעושה עש כסיל וכימה וחדרי
תימן .מזרח ומערב מיוסדין כבנין על הארץ שנאמר)עמוס pו( הבונה שמים מעלותיו ואגודתו
על־י •
הרקיע עשוי כקובה.שכוא עגול מלמעלה .ומי׳ מנחות ל״ב ע״א שלא יעשנה נקובה כר וסירש״י
כאוהל רחב מלמטה וקצר מלמעלה מכ״ל :רחבה כאכל.זה לשון הפרקי דרבי אליעזר פרק
שלישי .כאוהל פרושה קציתיה למטה ותוכה למעל׳ וכל בנ״א יושבים תחתיה כך הן כשמים קצתם
למטה ותוכם למעלה כאוהל שנא׳ וימתחם כאוהל לשבת עכ״ל :ארכה כמשכן .יתכן שס״ל
שהרקיע ארכו יותר על רחבו ולכן אמ׳ כמשכן שהיה ארכו יותר על רחבו עשרים קרשים באורך
ושמונה קרשים ברוחב)פ׳ תרומה( .וכן כתבו כאחרונים שצבא כשמים מהלכם אינו בעיגול
מכוון רק כעיגול כביצה ארכם יותר טל רחבם .וכן כתבו על כדור כארץ שארכו ממזרח
למערב הוא יותר מרחבו שמצפון לדרום :שנאמר כנוטה כדוק שמים כו׳) .ישעי׳ מ( ועי׳ גמי
דחגיגה)י״ב ע״ב( שהביא קרא זה על רקיע התחתון שנקרא וילון :מרוח צפון אינה מסוככת
כו׳ שנאמר נוטה כו׳) .איוב כו פסוק ז( ועל דרך זה אמרו ג״כ במדרש הובא בילקוט איוב
שם בזה כלשון .רוח פינת כצפון בראו ולא גמרו לפי שאמר כל מי שיאמר אני אלוה יבוא
ויגמור כפינה כזאת שהנחתי .ושם הוא מדורן של מזיקים ורוחות ושדים ומשם יוצאים
לעולה שנאמר מצפון תפסח הרעה עכ״ל .ועי׳ ב״ב)דף כה ע׳׳ב( ויש לפרש מה שאמר שמצפון
אינה׳ מסוככת .כי נראה ברקיע בין הכוכבים כמו חגורה לבנה נקרא מסילת כחלב .ונראה
בכלי מחזה שהם קבוצת כוכבים ריבוא רבבות תקופים זה אצל זה .וראיתי בספר א׳ בשם
התוכנים האחרונים על כלל ככוכבים שברקיע כי מקרוב למסילת כחלב הס עומדים דחוקים
יותר מכפי מצב ככוכבים הרחוקים משם .באופן שכל מה שיתרחקו ככיכבים ממסילת כמלב
מזה ומזה לצפון ולדרום יעמדו במצבם יותר נפרדים זה מזה עד שמקרוב אל שני כצירים
של מסילת כחלב נמצא הרקיע כמעט ריק ופנוי מכל כוכב ע״כ דבריו .ועי׳ זוהר בראשית )דמ״ד
ע״א ודף קכ׳׳ה ע״א( ונראה שכיוון למסילת החלב כנ״ל< ודברי הברייתא כזאת וכן כמדרש
הנ״ל המה על אופק שלהם א״י או בבל ,וירושלם היא נוטה לצפון של קו השוה בערך ל״ב
מעלות כמ״ש הרמב״ם בה׳ קידוש כחודש סוף פרק י״א ,וא״כ קו השוה של הרקיע נוטה
מכנגד כנקודה שעל ראשם לדרוס בכדי ל״ב מעלות ג״כ ,וציר הצפוני הוא גבוה לכם מן
האופק הצפוני שלכם ג״כ נ״ב מעלות וציר הדרומי הוא למטה מן אופק הדרומי שלכם
כיינו תחת הקרקע לפי אופק שלכם בכדי ל״ב מעלות ג״כ ,ומסתמא גס מסילת החלב הוא
פ״ד הנ״ל נוטה מפל ראשם לדרום וגס ציר הצפוני של מסילת החלב הוא למעלה מאופק
הצפוני שלכם ונראה הוא לצד צפון למעלה מאופק הצפוני שלהם א״כ גס מקום הריק מן
הכוכבים הוא כן וזהו שאמר כאן רוח צפון אינו מסיכך פירש שפינת כצפון בשולי האופק
הצפוני הוא ריק מן הכיכביס שאין ככוכבים קבועים שם ונקרא שאינו מסוכך כיינו האויר
אינו מסוכך שס והוא ריק כנ״ל :ומרובעת כאכסדרה .פי׳ מקום הריק הוא מרובע ,וכמו
אכסדרה שיש לה שלשה רוחות מחיצות וגג וצד א׳ בלא מחיצה ורק אויר ; ומדרום סתומה.
כנ״ל שלאופק שלהם׳ ציר הדרומי של מסילת כחלב מקום הריק של הכוכבים בדרום הוא
תחת האופק שלכם מה שהוא אינו נראה להם לעין כלל ולמעלה מן האופק יש שם כוכבים
וכל כצד דרוס כנראה לכס סתום כי יש שם כוכבים וז״ש מדרום סתומה כחדר :עגולה
כככשן .עי׳ לשון כגמ׳ סוכה )ד״ז ע״ב( :שנאמר עושה כו׳) .איוב ט פסוק ט( וכוונתו על מ״ש
וחדרי תימן ; מזרח ומערב מיוסדין כבנין .פי" ששם כ ס הכוכבים של המזלות שהם כוכבים
כרבה קבועים ברקיע כמו צורות המזלות ,ושם ג״כ מסילת החלב שהוא ריבוא רבבות
כוכבים א
המאורות ברייתא דשמואל הקטן פרק,א ״נילי
•( « pיסדה /סביב שמונה עשר ברוחב ששה כרחוק מזרח ממערב כגבוה שמים על
מצפון לדרום ע ש עולה כ ס י ל הגלגל כ י מ ה ומזלות מן המזרח למערב .התקשר מעדנות
כימה )ומושכות( 1או מושכות[ כסיל תפתח )איוב לח לא( שבעה מעדנות כימה .וחמשה מושכות
כסיל־־* .שבעה וחמשה י״ב .סובב ]אולי צ״ל סובבים[ הגלגל ז׳ מקושרים מבירח .וד/,
מפותחים _________
*( כרחוק מזרח ממערב מנוה שמיס על הארן הס ב׳ פסוקים כתהליס קג :
כוכבים תקופיס קשורים יחדיו כמו שנראה בכלי כמחזה וכנ״ל :מל כארץ .סי׳ שהס למעלה
מל האלץ ובני אדם כיושבים עליה ,וכלשון הכתוב )תכלים קג( כגבוה שמיס על כארץ
וכמו שמביא כאן לקמן ,וכלשון ככתוב )פ׳ עקב( כימי השמים על האיז :שנאמר כבונה כ ו/
)עמוס ט פסול ,ו( ואולי דרש ואגודתו על מסילת כחלב שהם כוכבים קשורים ואגודים יחדיו
וכנ״ל :סביב שמונה עשר ברוחב ששה .אמרו בעירובין )י״ג ע׳יב( כל שיש בהיקפו שלשה
טפחים יש בו רוחב טפח ,ואמר כאן כל ההיקף סביב הוא שמונה עשר וברחבו ממזרח
למערב הוא שליש שהוא ששה ,ונשמט כאן איזה מספר הם כשמונה עשס ואולי צ״ל ס3י 3
שני' עשר פי׳ שמזרח ומערב מיוסדים כו׳ הם כשנים עשר המזלות הידועים טלה שור כו'
כמסבביס כל הרקיע ממזרח למערב .וברוחב כיינו ממזרח למערב שכוא מחצה ככדור כ ס
ששה כידוע שתמיד המזלות הם ששה למעלה וששה למטה .עי׳ פירוש רש׳׳י ר״ה )י׳׳א ע״ג(
וב״מ ) pע״ב( :כרחוק מזרח ממערב) .תכלים קג פסוק יב( :כגבוה שמים על הארץ) .שס
פסוק יא( פי' שהרקיע והכוכב׳ס מסבבים סביב רחוק הרבה מן הארץ וכמו שהוא גבוה
מן כארץ עד למעלה כן הוא רחוק מן כשמים עד הארץ מן הצדדים וזהו כרחוק מזרח ממערב
וע׳"גמ׳ תמיד )לב ע״א( מן כשמים לארץ רחוק או ממזרח למערב כו׳ וחכמים א 1מ' ז ה
וזה כאחד שוין שנאמר כגבוה שמים על הארץ וכו׳ כרחוק מזרח ממערב כ י ע׳׳ש וע״כג
חגיגה )יב ט״א( ועי׳ ספר אמונת חכמים פרק חמישי ,ועי׳ בם׳ ארצות כחיים לכגאון
מלבי״ם ז״ל סימן א׳ בא״י סק״ג בהגה מה שפירש את מאמרם ז״ל ב״ב )כה ע״ב( עצ
הפסוק סובב סובב כולך כו׳ ואת הפסוק הנ״ל לפי אופק ארץ ישראל ע׳׳ש ומ״ע לקמן
סוף פרק שני שבראש הקיבה כו׳ שבקרקע הקובה כו׳ :מצפין לדרוס עש כו׳ .עש כסיצ
כימה המה שמות של צורות הכוכבים בלשון מקרא )איוב ט פסוק ט( וסדר קביעתן ברקיע
מצפון לדרום הם בסדר כזה ,עש מצפון ואח״ז כסיל ואח״כ כגלגל ואח׳׳ז כימס׳ ו מ ה
שאמר כגלגל נראה פירושו גלגל המזלות )שכס טלה שיר כו׳( נמצא כימה מדרום כגלגל
המזלות .וכ״כ הגר״א ז״ל בפי׳ על תיקוני זוהר תיקון)לב ד״ה( אילין ממנן ע׳׳ש מ׳׳ש שס
בפירושיכגמ' דברכות )נח ע״ב( שכימה הוא מדרום ,וכ״נ מהרש״א בחידושי אגדות בפירוע
כשני שם בד״כ אי לאו ע׳׳ש .ומה שאמר עש עולה לפי שבאופק ארץ ישראל ובבל שהנקודה
שברקיע שכנגד ראשם כיא לצפון של קו השוה ,וא״כ צפינו של קו השיה )כשאינו רחוק
כרבה לצפון( הוא לפי מעמדם עולה יותר מן קו השיה שברקיע וגבוה יותר לפי כנראה
ולכן אמר על עש שהוא לצפוי עולה ,ועי׳ ברכוה )נחע״ב( :ומזלת ממזרח למערב .פי׳
מזלות הידועים בהם טלה שור תאומים סרטן ארי׳ בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דל,
דגים ,שהם צורות של כוכבים הקבועים ברקיע באופן שאם נמשוך קיץ מכוכב לכוכ5
יכיויכמו דוגמות צורות כאלו הם קבועים בסביבות הרקיע ממזרח למעןב :כהקשר כו/
לשון הפסוק )איוב לח פסוק לא( התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח :שבעה]
פירוש מעדנות כימה שהזכיר בקרא הם שבעה קבוצות של כוכבים שנקראו מעדנות כימה]
וחמשה קבוצות של כוכבים שנקראו מושכות כסיל :ז׳ וחמשה י׳׳ב סובב כגלגל .פי׳ ששבעה
מעדנות הנ״׳ל וחמשה מושכות כנ״ל וי״ב מזלות כנ״ל סובב אותם הגלגל ,או שצ״ל סובביס
כגלגל פי" שאינם בצד א׳ רק כ ס מתפשטים סביבות כל כגלגל בכל ככיקף; ז׳ מקושריס.דרי5ן
לשון ׳
m
המאורות ברייתא דשמואל הקטן פרק א מביייי
מפותחים מבחק זריחת ד מצפון לימין .וה׳ משמאל .וכנגדן נאספין ששה ביום ,וששה
בלילה .תאומים סוף הד .ועקרב סוף החמשה .מן תאומים לקשת כמן עקרב לסרטן .בין
עקרב לסרטן כבין עגלה לעקרב .עגלה רצפון .ועקרב בדרום .זורח עיגול כלפי דרום .ושוקע
עיגול
לשון התקשר ,וגס מטדנות פירשו המפרשים לשון קשורות ; מכיח .פי׳ מ5פניס< כי מלבד
ככוכבים הנראים לפין שיש לכס מספר ידוט יש פוד ברקיפ רבוא רבבות כוכבים לאין
שיפור שנראים רק בכלי המחזה ,פי׳ ברכות )לב פ״ב( ופי׳ ספר אמונת חכמים והקרא אמר
התקשר ולפי ככוכבים הנראים לפין הס אינם קשורים ורק הס קשורים לפי הכוכבים
שאינם נראים לפין רק בכלי המחזה תקופים וסמוכים כאילו הס מקושרות וכמו שנראה
בכלי כמחזה מסילת כחלב וכמ״ש למפלה וזכו שאמר קשורים בבית פ׳ בפנים כרקיפ,
שאינם נראים לנו :וה׳ מפותחים מבחוץ .דריש לשון תפתח והם נראים גס לפיין איו
כס נמשכים זה אחר זה וזה שנראה מבחוץ :ז׳ מצפון וכר .פי׳ שכולם מצפון של קו
השוה רק הז׳ הס מימין והה׳ משמאל :וכנגדן כר .פ׳ כז׳ והה׳ הנ״ל מתפשטים ברקיט
כז׳ כנגד ששה מזלות .והה׳ ג״כ כנגד ששה מזלות כנ״ל וי״ב המזלות כנ״ל הם תמיד
ששה מזלות למפלה וששה למטה ומסבבין תמיד וששה שוקפין ביום וששה שוקפין בלילה כי
במפת לפת אמד סובבים כולם פי׳ פירש׳׳י ר״ה )דף יוד פ׳׳ב( .ונאספים .פי׳ שוקפין ופי‘
לקמן :תאומים סוף כז׳ .פי׳ שבפה מפדנות הנ׳׳ל מסיימין נגד תאומים שבמזלות :ופקרב
סוף כחמשה .פירוש חמשה מושכות כסיל הנ״ל מסיימיס נגד פקרב שבמזלות .וטי׳ תוסי
פסחים )צ׳׳ד ט׳׳ב( ד׳׳ה מפולס כו׳ ופ׳׳ד התום״ שם אולי ים לפרש גס כאן שכפקרב אינו
עקרב שבמזלות ט״ש :מן תאומים לקשת כמן פקרב לסרטן .פי׳ כפי מספר הצורות מן כשבטה
וממשה כנ״ל שיש מן תאומים לקשת כן הוא מספר הצורות שיש מכם מן פקרב לסרטן ;
בין עקרב לסרטן כר טגלה כו׳ .לשון הגמ׳ בפירובין )דף נו פ״א( פגלה בצפון וטקרב בדרום.
וכן איתא פסחים )דף צד פ״א( )וע״ש עוד צד ע״ב מעולם כר( ופירש״' שם פגלה מזל
שור וכן פי׳ הגר׳׳א ז״ל בפירושו פל התיקיני זוהר תיקון ל״ב ד״ה אלין .וכמ״ש בברכות
)נ״ח ע״ב( פל מזל שור רישא דעגלא פ״ש באורך אך לפי כנראה כאן נראה שקורא פגלה
פל שבפה ככוכבים הגדולים שהם קרובים לציר הצפוני ונקרא בפי הפולס .וואגין .ובלשון
כקודש הוא עגלה כמ״ש בפ׳ נשא פגלה טל שני הנשיאים ושור לאחד .וכן כתבו הספרים.
וזורחים ונאספים מאורות כמלכים .וכוכבים כשרי החיילות .וסדורים המזלות במחנה הגדוד
שנאמר )יששיה ת :ו( המוציא במספר צבאם וגר .התלי מגוף המאורות ונטוי מקצה אל קצה
כנחש עקלתון .וראש וזנב שנאמר )שס פ יג( ויכרת ה׳ מישראל ראש וזנב מנוד החמת הוא
ראש התלי .מנוד הלבנה הוא זנב התלי .מנוד החמה מקצה זה ומנוד התלי מקצר• זה.
שנאמר
וכוכבים כשרי ההיילות ,המזלות והז׳ של כימה והה׳ של כסיל סנ״ל קראם מאורוה אע״ג
שהם קבוצת כוכבים מ״מ לסי שהם קנוצית יחד שאינם מתרחקים למולם נקראו כאן
בהברייתא בשם מאורות .וכוכבים הם כוכבי נכת בכל כוכב הולך בפני עצמי .ואמרו)נדרים
דך כד ע״א( לאו מנכה אנא דמהנינא לך ואהה לא מהנית לי .והמאירות המזלות הנ״ל
אורם מעצמם ונכן,אמר עליהם נמנכיס .אבל הכוכבי לכת כולם אורם מן השמש כידוע ולכן
הס רק כשרי החיילית שמקבלים ממשלתם מן המלך :וסדורים המזלות במחנה הגדוד .כצ״ל
פי׳ שאינם משתנים ומתרחקים הכוכבים זה מזה רק קיבוצם הם תמיד בשיה וביחד :שנאמר
כמוציא במספר צבאם) .ישעיה מ פסוק כו( ודרש צבאם כמו מחנות כמו ועל צבא מטה בני
ראובן )ס׳ במדבר( :התלי מגוך המאירות .פי׳ שהוא ג״כ קבוצת כוכבים יחד לרבוא
רבבות כמו שנראה מכינת החלב בכני המחזה :ונטוי מקצהאל קצה .לשון הכתוב מבריח מן
הקצה אל הקצה )פ' תרומה( :כנחש עקלתון .ראש וזנב .פ׳ באמצעו יש בו כמו עיקום
ונטיה מעט נהצד .ימהזה שלפניו עד מקים כנטיה נקרא ראש ומחזה השני מן הנטיה עד
כופו נקרא זנב .ועי׳ בספר חכמוני על ספר יצירה פרה ששי :שנאמר ויכרת כ׳'׳ .ישעיה
ט פסוק יג .ואביא כקרא לזכר בענמא .ונ״ל פירש רש״י שם ובברייתא דשמואל
מצינו שיש מזנות ברקיע ממונים ואלה שמותם וכהן המר הנביא שכל חכמיכם המתנבאים
להם וחוזים בכוכבים אה הבאות עליהם יכרה ה׳ מהם ענ״ל פירש״י שם .והמפרשים שם לא
פירשו כן .וכאן יש לימד שהביא הקיא רק לסימן וכמו שנכתוב בע״ה לרטה :מנוד החמה
ט׳ .ז׳׳ל הרמב״ם הנ׳ קידוש החי דש פ׳ ט״ז ה״א העגינה שהונבת בה הירח תמיד הוא נוטה
מעל העגולה שכובבת בס השמש חציה נוטה לצפון וחציה ניטה לדרוס ושני נקודוח יש בה
זו כנגד זו שבהן פיגעת שני העגילוה זה בזה כו׳ הנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לצפון
השמש היא הנקראר .ראש והנקידה שמונה יתחיל הירח לנטיה לדרוס השמש היא הנקראת
זנב כו׳ עכ״ל .וכנ זה אינו מדבר במבוך היומי שהוא ממזרה למערב לק במהלך השנתי
של כשמש ,ובמהנך ההדשי של הירח שהה ממענ־ב למזרח כידוכי .והמקיס והדרך שסובבת
בה כשמש אי הירח וכנ״ל נקרא מניד נתון נע ונד תהי׳ בח״ן »פ' בראשיח( וכמו שמשפט
כלשון לומר מן עיז מעיז ומן היר מ ד ר כן יאמר מן נוד מגוד ויש לומר שלפי ששיטתו
שאיני קבוע בגנגל וטי״ש נמעלה וכמ״ש בפסחים )צדע״ב( דמזל חוזר לכן לא קראו גלגל
רק מנוד .ואמר שמשך הראש של התלי הוא דומה כמשך ומקים של מניד החמה ומשך הזנב
של התלי היינו ממקום שמתעקם ונקרה משם זנב וכנ״ל דימה משך שלו בנטייתו למנוד
כלבנה צענין צפון ודרום וכנ״ל .ואילי מטמס זה נקראו הנקידוח כנ״ל שבחמה ולבנה ראש
וזנב וכנ״ג בלשון הרמבי׳ם נפי שהם דומים זה להתחלת הראש של התלי וזה להתחלת הזנב
של התלי :שנהמר ויחדוכו׳) .פ׳ תרומה( הביא הקרא רק לסימן שראש התלי שוה למנוד
החמכ וכנ״נ וגם מ״ש אל הטבעת היה לסימן^ וז״נ .ספר חנמיני שעל ספר יצירה מהרב
ר׳ שבתי ז״נ שנדפס אצל ספ־ יצירה שביוארשא .ונתב על כתלי ראש וזנב כו׳
ונטייתו כטבעת עגילה ענ״ל ע״ש במורך .וכתב שס שהשלי אינו נרחם לעין כי אס ממסורת
וג ט״ש .וע :זה כתב כאן לסימן ראשי אנ כטבעת האחת כו׳ .והנה בהארבעה פרקים
הראשונים שבברייתא כזאת הביא פסוקים הרבה והס רק לסימן ליד על דרך שאמרו בגמ׳
דע״׳ז ) ד ף ט ע״ א( וניטפו עליה עשרי! שנין כו׳ וסימנך זה לי עשרים שנה בביתך ועוד שם
וניטפו
המאירות ברייתא דשטואל הקטן פרק א ״יי^י
שגא' )שמוח כו כד( ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת .ובאמצע מנוד זה על גבי זד.,
ומן הטבעות ולמעלה הן הן ,מנוד המאורות משגיח מן החלונות ומצ^ מן החרכים .כראשי
תנינים על המים .מן הטבעת ולמטה הן הן בגלגל כיוצר המנהיג את האבנים .כתנים במיס
דולח מים ברגליו .חמה במנוד שלה כאוד האבוקה .לבנה במנוד שלה כנר כראש המנודה
* כוכב
וניטפו עלייהו ארבעין והמני כו׳ וסימגך ארבעים ושמונה עיר כו׳ ועוד שס ונשקל מ מ א ה
חרי כר וסימנך כי זה שנחייס הרעב כו״ ועל דרך זה הס הפסוקים שהביא הרבה בארבעה
פרקים האלה )ועי׳ מ״ש בהקדמה( .ועוד לפי שהם דברים של חול אע״ג שיש בהס צודך
ג״כ נד׳מ כל מה דאפשר להזכיר בה ל' כמקרא מן החורה הקדושה הזכיר בה והלומד
יזכיר אגב אורחיה ג״כ פסוקי חורה )ועי׳ מה שכתבתי בהקדמה( :ובאמצע מנוד זה עצ
גבי זה .נראה דקאי על מנוד החמה ומנוד כלבנה שהזכיר למעלס וכנ״ל בשם הרמב״ס
שכתב בזה כלשון ושני נקודות יש בה זו כנגד זו שבהן פוגעת שני העגולות זה בזה כ ס
עכ״ל :ומן הטבעות .כתבתי למעלה שי״ב המזלות וחמשה של כסיל ושבעה של כימה קי ר א
כאן בברייתא מאורות :וכתלי וטבעת שלו .כנ״ל הוא תמת המזלות ולכן קאמר שמן
ולמעלה היינו מן טבעת של כחלי ולמעלה כן הן מנוד המאורות וכנ״ל :תשגיח כי'•) שיד
השירים ב( מביא קרא לסימן שהטבעת הוא כמו חלון .וגם יש לומר עצ פי מה שכתב ככר״א
ז״ל בספר יצירה שם פ״ו מ״א ד״ה חלי שדברי חז״ל בחלוני רקיע יחורץ ע״י התנין שבמזלות
שהיא תלי כנ״ל יעו״ש ולכן הביא לסימן על כתלי משגיח מן כמלונות כו׳; כראשי תניכיס
כו' .לסימן לשון כקרא)תהלים עד( לפי שכתלי נקרא תנין הרקיע כמ״ש בזוהר שם ובהגר״א
שס ,ונקרא ראש כנ״ל ולפי שכתלי גורס למים וכמ״ש בספר חכמוני שם בזה״ל והוא מ א ס
ומיס וכמו כמים עכ״ל וכדמשמע לקמן פרק ד׳ לכן הביא ע״ז הסימן ראשי תנינים
כמיס .ואולי ס״ל שלמעלה מן כחלי הס מיס עליונים כמוזכר בקרא ועי׳ למטה :מן כ ט ב ע ת
ולמטה .פי׳ מן כטבעת שבהלי ולמטה שם הם כוכבי לכת שכל אחד מהם סובב על קוטרו
ועל ציריו )וגם כשמש מסבבת על קוטרו כמו שכתבו כחוכניס כאחרונים שכן ניכר בעלר
כממזה מן ככתמים אשר עליהם^( וכמ׳׳ש כגאון מלבי׳׳ס ז״ל פ׳ בראשית על פסוק י ת,
מאורות ע״ש .והוא כמו מי שרוצה להנהיג אבן גדול ועמל שקשה למושכו מחמת כובדן
הוא מגלגלו על כארץ ועי׳׳ז ניתק ונמשך בגלגלולו הלאה כן הוא ענין הכוכבי לכת שמתגלגלית
על צירם ועי״ז הולכים כלאה וזהו שאמר הן הן בגלגל כיוצר המנהיג את האבנים-
הסיבוב על קוטרס אינם בf5לכ שכס למעלה מן כתלי שהוא ארוך ואינם מתגלגלים
צירם ולכן אמר שרק מן טבעת ולמטה כו׳ :כתנים במים .ל׳ כפסוק )ביחזקאל לב ב( ו א ת ת
כתנין במים ותדלח מיס ברגליך ,וניתן לסימן שהתלי הנ״ל שהוא תנין השמים כנ״ל הו א
גורם ליחות ומיס וכמ״ש למעלה וכמ׳׳ש לקמן פ׳׳ד על התלי כקורא למי הים וישפכם
פני כארץ ואולי מרמז ג׳׳כ על כמים העליונים שכתב בחכמוני שהס למעלה מן כוכב שבתי
ע״ש פרק רביעי :חמה במנוד שלה כאור האבוקה .שהוא מאירה כולה ומכל צד היא מלאר-
אור :לבנה במנוד שלה כנר בראש המנורה .שהיא מקבלת אורה רק מן כשמש שזורח עצו^
ומאירה כמו מראה מלוטש -ולכן אינה מאירה רק בצד שכנגד כשמש -והוא כנר
כמנורה שאין בקנה שלה אור רק בצד שכפתילה מונח בה ובה נאחזת האור; כוכב ח מ היכו א
דבר אחד שאחד מן כוכבים נקרא כוכב )ונקודת כפסק שבין חיבת כוכב ובין תיבת ח מ ת
ט״ם( ובברייתא זאת קירא אוחו כוכב חמה וכן אמרו בשבת )קנו ע״א( שהכוכב הוא ס ע ר א
דחמה ע״ש .לפי שהוא קרוב אליו יותר ע׳׳ש פירש״י .וכוכב כזה וכן מאדים שהוא
מכוכבי לכת כמנוד כחמה שיש להם אור'מכל צדדיהם .וישלכם קצת איר מעצמם .והכוע 5
ו מ אדי ס יש לומר לפי שהוא קרוב לחמה וקטן ולכן מתפשט אור כחמה עליו גס
יש
ו הפאורוח ברייתא דשטואל הקטן פרק א
כוכב .חסה .ומאדים .כסוגד ההמה .נוגה יצדק כמוגד ליגה כגרות בקנים .שבתי בזה ובזה
בעששית בשלשלת .ראש התלי בראש הששה .כזנב התלי בראש הששה .הראש מהלך אושר
והזנב מהלך הופך ]היסך?[ מאורות וכוכבים מהלכין נוכח .פגשו מאורות ותלי אחד באחד
יגשו ודוח לא יבא ביניהם)איוב מא ח( הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו)טיניס ג ג( פגוש דוב
שכול באיש ואל כסיל באולתו )משלי יז יב( .אחד בראשו ואחד בזנבו או שניהם בראשו או
שניהם
יש לומר לפי שיש עליו טבעת וע״י כטבעת פולש אור כשמש על כולו מעט :נוגה וצדק
]כס כוכבי לכת[ כמונד לבנם כנרות בקנים .שאינם מאיריס רק מן כשמש ובצד שכנגד כשמש
וכג״ל :שבתי ]הוא ג״כ כוכב לכת[ בזכ ובזה .כמ״ש כתוכנים עליו שכוא ניכר ונבדל מכל
ככוכבים ע״י טבעת לבך הסובב כדורו וצד שכנגד כשמש מאיר בטוב וצד כשני מאיר קצת
ע׳״י כחזרת כאור מן כשמש שבא על כטבעת מצדדיו ומאיר מעט עליו לכן כוא בזה
ובזה פי׳ כעששית שכוא בתוך טבעת כנ״ל :ראש כתלי בראש הששה .פי׳ שכל כתלי מסבב
על כל כי״ב מזלות והראש כנגד ששה מזלות וזנב כתלי כנגד כששה הנותרי׳ :כראש מכלו
אושר .פי׳ ישר :והזנב מהלך כיפך .פי׳ כן כוא תמיד כששה מזלות כולכיס בדרך למשל
ממערב למזרח למעלה כולכיס ששה כגותריס למטה ממזרח למערב וכן הוא תמיד .והיפך.
פירושו כיפך כצד שכולך בו כראש :מאורות וכוכבים מכלכין נוכח .פי׳ שלפי מה שנראה
לעין כולכיס ככל ממזרח למערב אבל כל מאור וכוכב של כוכבי לכת במהלכו כפרטי הוא
כולך נוכח כנראה היינו ממערב למזרח ; פגשו מאורות ותלי אחד באחד יגשו .לשון כפסוק
)איוב מח פסוק ח( לסימן .פי׳ שכתלי עם המזלות כם אדוקים יחד וסמוכים כמ״ש בס׳
חכסוני על ספר יצירה שם פ׳׳ו :הילכו שנים יחדיו בלתי אס נועדו .זה קאי על כשמש והלבנה
וכנדש למעלה בשם הרמב״ם כ׳ קידוש כחודש פ׳ טז שלפעמים הם מהלכים בנקודת כפגישה
שכס יחדיו וזה אינו תמיד רק לעת ידוע ומיועד לזה לפי חשבון וכמבואר ברמב״ם שם וז״ש
לסימן בלתי אס נועדו כיינו לעת כמיועד לזה וכוא לשון כקרא )עמוס ג ג( :פגוש
כו׳ .לשון כקרא לסימן)משלי יז( וכאן מפרש עניני ליקוי חמה וליקוי לבנה ופרטי חשבונותיהם
איך לדעת מקודם מתי ראוי להיות ליקוי ומתי לא ,וכמו שמסיים על זה שמש וירח
קדרו כו׳ אספו נגכס .שכוא לשון כפסוק )יואל ד פסוק טו( וכנה ענין ליקוי חמה הוא
שבעת כמולד אז הירח תחת כשמש ממש .ובאה כלבנה תחת כשמש ומפסיק אור השמש
מעלינו כאילו דבר עב עובר תחת כשמש .ואם כי׳ מכלך כירח תמת מהלך עגולת השמש
תמיד אז כי׳ ליקוי בכל מולד .אך לפי שמכלכה לפעמים לצפון או לדרום וכג״ל בכרמב״ם
ולא באה כירח תחת כשמש רק בנקודת כפגישה כראש או כזנב וכנ״ל בשם כרמב״ס .א׳׳כ
לא יתכן ליקוי חמה רק אס באותו רגע של המולד יהי׳ כשמש וכירח במקום כראש או
כזנג שהלבנה תחת כשמש ממש שלא מן כצדדים ויהי׳ ליקוי חמה ,וליקוי לבנה הוא רק
באמצע כחודש .לפי שהלבנה אינה מאירה רק כשהשמש מאיר עליה .ובאמצע החודש שהלבנה
ממש נוכח צד כשני של כשמש וכארץ כיא בנתיים אז מפסיק כארץ את אור כשמש מן
כלבנה ונעשה כלבנה חושך עד שתעבור מן כמקום כהוא .וגס בזה הוא על דרך כנ״ל
לסי שלפעמים כלבנה מן כצדדים לא נמצא ליקוי תמיד רק בעת שיכי׳ כשמש וכירח שניהם
באמצע וכארץ ג״כ באמצע וכנ״ל והיינו כשיהיה אחד מהם בראשו וא׳ מכס בזנבו כי מן
כלאש עד כזנב חצי כדור וכן בעת חצי חודש אז בין השמש וכירח מצי כדור ואם כשמש
בראשו אז כירח בזנבו ואז יש ליקוי :וכאן נתן סימן ורמז על כליקוי שהוא כשפגשו השמש
וכירח כו׳ כיינו שכולם בנקודת כפגישה כנ׳׳ל ויהי' מזה לעת כמיועד לזה לפי
חשבון וכנ״ל אז פגוש דוב שכול יהיה כפגישה כזאת בדרך מליצה לדוב שכול שיכי׳ אחד
ליקוי והוא לשון פסוק )משלי יז( :אחד בראשו ואחד בזנבו .כיינו חצי חודש לליקוי לבנה
וכג^
המאורות ברייתא דשמואל הקטן פרק א עבילי
שניהם בזנבו .בין מלהניו בין מלאחיייו .בין שניהם מצד אחד .בין שניהם משני , ^ 5
* שמש וירח קדרו .אחד מן המאורות .ואחד מן הכוכבים .אסםו נגהם )*ואל ד מו( :
’ פ ר ק שני
ראע;( חודש ושני לו שניהם בראשו או בזנבו .ט״ו וי״ו אחד בראשו ואחד בזנבי• יום המרלן-
ילגנד־ ”®יי לחמה .לילו חצי חודש ללבנה•
יי ס בכמה נולדה .באיזה יום מן התקופה נולדדח .ובאיזה יום בשבת•
שעה
וכנ״ל ואז אם יהי׳ א׳ מן השמש או הירח בראשי או בזנכו :אי שניכם כראשי או ש ני « -
בזנבו .זכו לליקוי חמה בעת המולד כנ״ל :בין מלפניו בין מלאחריו .אפי׳ יהי׳ מעט מלשכי
כראש והזנב או מעט לאחר הראש והזנב אס הוא רק מעט פחות מעשרה מעלות י ^,,.
מהם נוטה לצפון או לדדוס אך חם הוא מעט כדלקמן יוכל ג״כ להיות ליקוי • אז ש ^
ירח קדרו כו׳ .פי׳ אז יהי׳ ליקוי .ולשון פסיק )יואל ד פסוק טו( ושמש וירח• שי׳ שמש א
ירח כמו שנמצא בכמה מקומות ו׳ המחלק כמו מכה אביו ואמו; ומפר :אחד מן המאורוס'*
פי׳ או כשמם או הירח :ואחד מן הכוכבים אספו נגהס .שגס הכוכבים יש ליקוייש על ד--ד
הנ״ל וכמו שכתב הגאון מלבי״ס בפירוש בראשית על פסיק יהי האורות ,כי לכל כוכב יש
^ לו מהלך בפ״ע ונקודת כפגישה עם השמש ע׳׳ד הירח הנ״ל :
פרק שני
ר׳׳ח ושני לו .קאי על הקידס בענין כלקוייס ומפרש יותר .ראש חדש או שני לו שאז ית^ן
לפעמים להיות המולד אס יהי׳ שניהס בראשו או בזנבו נקודת הפגישה כנ״ל
יוכל להיות ליקיו חמה .ואמר ושני לו כי לפעמים יש שינוי בין מילד האמיתי והאמצעי
י״ד שעות ויתכן לפעמים שיהי׳ ביום שני דר״ח המולד האמיתי :ט״ו וי״ו כו׳ .חצי החודש
אז יוכל להיות ליקוי לבנה כשיכי׳ א׳ בראש וא׳ בזנבו וכנ׳׳ל :יום המולד לחמה .פי׳ QV
המולד לליקוי חמה כנ״ל :ליל חצי חודש ללבנה .כצ״ל פי׳ ליל חצי סידש אז יוכל לכיו p
ליקוי לבנה וכנ״ל; וצריך לידע .פי׳ מי שרוצה לחשוב מקודם לדעת מסי יהי׳ ליקוי צריף
לדעת z>kהדברים :כתלי באיזה מזל.פי׳ באיזו מזל הוא ראשו וזנבו ונקודת הפגישה כג״^
פי׳ אס כנגד טלה או שור כו׳ ויתר המזלות :ומתי המה נכנס .פי׳ ומתי חמה יסי׳
באותו מזל ששם נקודת כפגישה כנ״ל )ינקידת הפגישה כנ״צ מבואר ברמב״ס ה׳ קידו^
החידש פרק טז( )ומתי חמה נכנס נמצא ברמב״ם שם פי״י ופי״ג^ :ינבנה בכמה נולד^
פי׳ בעת המולד בכמה מעלות היא באותו מזל :באיזה יום מן התקיפה נולדה .פי׳ לדע p
מקום הלבנה במזלות יש עצה לזה כי בעת המולד הוא לעינם במקום השמש ומקום השמש
ידוע שבעת התקופה של ניסן היא התחלת טלה ותקופת תמיז החתצת סרטן ותקופתן
תשרי התחלת מאזנים ותקיפת טבת ההחלה גדי .ומהלך השמש ביום אח“ ידיע• איזד
משס״ה ורביע מן ש״ם מעלות אם כן תדע מכמה ימים מן התקופה כי׳ המולד• p7p
נחשוב מקום השמש בעת המולד ושם כי׳ ג״כ מקיס הירח כנ״ל :ובאיזה יוס בשבת .כי פצא
הטעה במספר כימים אם חחשוב על החדשים שהם לפעמים מלח ולפעמים הםר ולכן צרוף
לחשוב לזה ג״כ ימי כשבוע בכמה שטעות ובאיזה יים בשיוט .וכמו שנחשבו חשבונות המולדות
על יתרון הימים א׳ י״ב תשצי לחודש ד״ח תתע״ו לשנה וכדומה :ולמולד חשוב לכל יו ס
שעה אחת לפי חשבון .פי׳ אס תרצה לדעת מקום הירח בחצי חודש שאז הוא זמן הליקו»•
לבנה .ותרצה לחשוב כמה עברה מזמן המולד עד אז) .שבעת המולד היא במקיס השמש
כנ״ל( נוחן לזה עצה טובה להקל החשבין .שאינך צריך לחשוב כל הימים שעברו מהמולד
עד חצי חודש רק די לך שתקח מהם לחשוב רק שעה מכל יום פי׳ מכל י״ג שעות .דרך
משל
ז ״ ^י׳ ״ ל ־ n 'n a־ a 1p 1{ j ^ a ip « W W « 9׳ c rיזטאואאיי
י• ^ ^ י» ' ' ' » %• Iי ^\^>' f" \^' f • P53
»*»:n»5jb(^W׳« pfe; e׳;^יזןו'^«:.ן(מק |(pg,53 ,^5ומ»5ף53מז>י;6ל^ 9^»;#
^«ן}ןמן?:ה^»ןג? §א^9ו ן»?{׳,ש> 8ן>;מן(ור^(ז9וה ’»«)’,-0ר3י>(זס־ג»י»0׳;ע« jiao r ,
נ»^)1ש^*י« ^5(1ןע<ו%ז5ן>§׳:?5ו<!^)?.נז«55ב»)'0ץימ-׳>ואיהו5-ו>ןומ.ש«(מ1מ׳1».ב שאעץ
^ r»teי ^ * ^ בוון «ן:י1ד^מ׳;ל(«^'1ימ» יה»׳־י 1ק׳»ק»׳א!1ון'ס׳01ט( * w«o!(saלזק^
!«««3ו?3|]«<-ין( ע־מ׳ו!! ן>»1^ ^3ןש^^,ג■י^^»^ Jו»»5י;:ע* 1כ5פ{}ן4 :דוו!«ש גל**>קיךמן
^ ו)3״^^,Jגfלp8ז\niג^'cו»?6*8 ?9ס-ןא»1ל»?׳*מפ>««ינס׳!1גא«סזח=»כ*«»ק1למ 0
}»» &»;,ץ9ג»ן 85?>/סד?(}5״9נ>?!)דו1ע?-ולפר«:1ו׳< וי»ע3פלןלן»{שגד*1זש»מןו׳:א? £1ה**ןן
ן5ן,* 9גל 4מ!^r<Mןלע h?sכמ^! י » ?49 9ווופ!3(&-ז׳ *!1וח.ש(זו»:יגי ,a-mjjpocqarek-kb
9ן! »^ ? :ג' » ^ *ג״^ 5ו?,״ » {!1י;<:ה «90רמני-ן> 9ל!וןלו 31ו 5מ ״jjeuBr^riirsin-ffl.HJlw 1
^ *!!9^73׳< !(»)ין «' 8׳&r[agf1:t»95 9ורןן״:יז?ו׳ 51^ 9«.:,נ ^pltזtץ^זננ״לזto’lינד•J(Jc
> 1* ¥וונ^ץ׳ p w r< sD w :j^i5 6 i rp;»?wf191«p׳ ». / frיז(?»ו«זזי:ן 1בק 0ל ע 3
מערב
שכוא למעלה מן ) p f ,5ייוסר יאוי לגיוס עלו לרג(ש הסייכ< :יוזר כגלגל .פי׳ , nfi
אחר הערב כשמוזר עוד הפעם הגלגל היינו סן פל 3עד כוקר :עלה .סי׳ מלה למזרח :ללפין
לצד צפון של מזרח .היינו למזרחיח צפוניה ; סערנו .מה שהו׳ נערב צסערב שהוא סי טן
)נממרנוח צפונית( עלה אס׳׳ג ננוקר לסזרחיח צפוניח .ונעשה כדרך שהי׳ ח מו ל מי קי ועמי
שהו׳ למעלה :הפך לדרום .פי׳ נלד דרום הוא הופך מזה שתמול לעח ערג לא הי׳ J55
גלגל נמערנית דרומית .ולא פלה ג־׳ג לסזרחית דרומית שאין שם מה לעלות .ונמזרתיש
דרומית שהי׳ תמול נ ערנ מזל .הצן מד הנוקר למעדנות דרומית וכנ׳׳צ .הכל כדאתמול
שהי׳ בבוקר כן הוא למחר בבוקר :וז״ש כפך לדרוס .שבצפון אמר עלה למזרח
מערבו ובדרום ירד למעריב לדרוס מה שהי׳ מזרחו :עלה גדי כו׳ .פי׳ בהתחלה הער 5
כשפלר גדי חיל א׳ פי מפלה אחת שאז גדי התחלתו במזרח :ושקעה ה»רטן חיל א׳ .פי׳ אן
®»י«ן '
יב חנזאורוח ברייתא דשסואל חקסן פרק ב יגייי'
ושקעו ד .ואל מקומו שואף זורח הוא שם )קהלת א ד(:
פרק שלישי
כל חיל .במזרח חלון אחד .כנגדה במערב מבוי אחד .לששה מאח ושמונים .ובין הקייגות
ב .האמעעית בינחים והגלגל חוזר בכולם ביום .שונה בהם בלילה .והחמה כל יום בחלון
אחד
כסרטן שהוא כנגדו 3מטרכ הוא שוקע חיל אחד.שבין גדי לסרטן כ ה ששה מזלות שטח מחצית
כרקיט שהוא ממזרח למסרב וכשזה מילה זה שיקע .וכשזה שוקט זה מולה :וגא השמש.
פי״ סגיקר עד מרב שגא השמש :גתגלגלה ששה מל ששה .פי׳ שששה שהיו למטה נתגלגלו
למעלה ועלו :ושקעו ו׳ .וששה שהיו למעלה גיוס שקעו אותן ששה בלילה :ואל מקומו שואף
זירח הוא שס) .קהלת א ה( שגס שכשהס למטה הס אינס נחיס רק כולכיס כסדר וגס שס
הס זורחיס לא נ״מ גפצס כשמש והמזל בין כיוס ובין כלילה רק שבלילה אינו לעינינו
* אך זירח הוא שס :
סליק פרק שגי בדיך רחמנןא דסייען
פרק של*ישי
כל היל וכו׳ .השניס עשר מזלות נחלק כל אחד לשלשיס מפלות ונקרא כל מעלה חיל כמ״ש
למפלה .והוא כפין סגנון ל׳ הגמ״ )ברכות לב( שניס עשר מזלות בראתי ברקיע ופל
כל מזל ומזל בראתי לי שלשיס חיל כר .וע״ע לעיל פ׳׳א כשרי החיילות כו׳ כמחנה הגדוד.
ובכל מפלה יש ג״כ קביצות כוכביס הרגה לכן נקרא חיל :במזרח חלון א׳ כו״ .כמקוס שכנגדו
עולה כמזל או השמש תן המזרח נקרא בדרך מליצה חלין מטפס שיתבאר והמקוס שכנגדו
שוקע המזל או כשמש נקרא מגוי .יפן שקיעת השמש נקרא בתורה ביאה כמ״ש פ׳ ויצא
וילן שס כי בא כשמש .וכתיב )פ׳ ראה( בערב כבא השמש .ולכן קורא להמקוס שכנגדו
מבוי .כמו מן מקור עוז אוסר מעוז .ומקור נום אומר מנוס כן על מקיר בוא אומר מבוי
)ולפי שהוא נחי פ״ ו׳ .ונחי ל׳ א לכן אמר מגוי( .ונתבאר למעלה שגלגל המזלות קבוע
ברקיע באלכסון וכמ״ש ברמב״ס פי״ט א״נ כל מעלה נמשכת מעט מחברתה לצפון או לדרוס
וגלגל כיומי כמגלגל את המזלות הוא ישר מן כמזרח למערב א״כ לפ״ז מקוס כזריחה של
כל מעלה אינו שוה לשל חבירו רק משיך לצפון או לדרוס .וכן מקיס השקיעה של כל מפלה
אינו שוה לחגירו .אבל מקוס הזריחה הוא כנגד ממם מקיס השקיפה ממזרח למערב .וז״ש
כל חיל פי׳ כל מפלה במזרח חלין א׳ יש כנגד אותו מעלה במזרח מקום עליה בפ׳׳ע .ובמערב
נ״כ מבוי א׳ מקוס השקיעה לכל מעלה בפ״ע .אך מקוס השקיעה במערב הוא נגד מקוס
זריחתו במזרח וז״ש כנגדה במערב כנגדה ממש :לששה מאה ושמיניס .לפיי שהגלגל כולו הוא
בפיגול ש׳׳ס מפלות ויש למטה מחצית נגד אותן שלמעלה מחצית והס שוים מקום השקיפה
והזריחה של כל מעלה פס מגילה שכנגדה בחצי גלגל כשני .כמו מן גדי דלי דגיס טלה שור
תאומים שכס מדרוס נצפין .הס כנגד סרטן ארי״ בתולה מאזנים עקרב קשת שכס למטה
מכס מצפון לדרוס .גדי כנגד קשת .דלי נגד עקרב .דגיס נגד מאזנים טלה נגד בתולה .שור
נגד ארי׳ תאומים נגד סרטן .וכל כנ׳׳ל עוברים במקום חנון אחד או מבוי א' זה כנגד זה.
יכל כגלגל ש׳׳ס מעלות .אם כן מחציתו ששה מזלות מאה ושמונים מעלות .וז׳׳ש לששה
מזלית שכס מאה ושסוניס מעלות יש מאה ושמיניס חלונות ומבואות )עי׳ הציור למעלה
פ׳׳ב( :בין כקרנות ב׳ .כיינו קצה הצפוני )מזרחית צפונית או מערבית צפונית כנ״ל( נקרא
לוין .והוא סוף תאימיס וסוף סרטן שהמה זה תחת זה .וכס שנים וכן קצה דרומי שהוא
קצה קשת וקצה גדי נקרא ג״כ קרן וכמה זה תחת זה .והם פנים :כאמצעית בינתים.
אהד יש בינתיים כיינו חצי קצה תאומים עס חצי קצה סרטן שהוא בעיגול ונחשב לו רק
מקום חלון א׳ או מבוי א׳ .וכן חצי מעלה מן קשת ומצי מן גדי שהוא אמצעי בין כקרן
כר׳ל
המאורות ברייתא רשמואל הקטן סדק ג יניליי
אחד ובמבוי אחד .עביה של חלון עלה השחר) .בראשית לכ כז( .מושכו של מבוי ר«ל 0
היח )שם מו יז( .ססרסן לגדי מהלך בגלגל חיל אחד ביום .ויורד לדרוס ״ליז אחד י מ ^
®יי’ לםיסן ס ה ל ^ אחד .מקצר לפניו ומאריך לאחריו.
בגלגל * ^
כג״ל נחשב ג״כ לו חלון א׳ ומבוי א׳ שגם הוא ברוסב ולקמן יתבאר זאח יוחר :והגלגל
בכולם ביוש .פי׳ גלגל המזלות שמתגלגל פ״פ מהלך היותי ממזרח למערב ישר מ״ ל
בכל הק״פ חלונות ומבואות בכל יום ששוקעים בו ששה מזלות בתוך ק״פ חלונות ומכראר
הנ״ל ושונה בהם בלילה ששה מזלות הנשארים שמתגלגלים בלילה ג״כ ק״פ מעלות 3ח ^
החלונות ומבואות הנ״ל .לפי שבכל מעל״ע םובכות כל הש״ס מעלות את כל הכדור
והחמה כו׳ .כשמש אעפ״י שמתגלגלת בכל יום כל הכדור ממזרח למערב ע״ס גלגל ר1-ןר\ 1
מ״מ היא בעצמה הולכת במהלכה השנתי כל יום מעלה בקירוב תחת גלגל המזלות* ול *
מקומה משתנה מעכו מדרום לצפון מן יום הקצר עד יום הארוך שהיא אז מן גדי עד
וכן מקומה משתנה מנסון לדדום מן יום הארוך עד יום הקצר היינו מן סרטן לגדי רל *
בכל יום מקום פלייהה ושקיעחה הוא ג״כ נגד חלון אחר ומבוי אחר מהנ״ל .כי כל ,
מהלכה בפרך מעלה א׳ ושוקעת נגד מבוי של המפלה השני׳ בקירוב וז״ש והחמה כל
במלון א׳ ובמבוי א׳ ; עביה של חלון עלה השחר .במלות השמש אינה נראית אור
השמש ברגע אחד רק מתחיל מתחלה להאיר המזרח שזהו עמוד השחר ונתוסף האיר
מעט פד pגוף הממה .וטעם הדבר כתב הרמב״ם בפי׳ משנה כאשונה דברנית לטי ש רי ד ^
® שמאיר גוף השמש על הארץ הוא מאיר אור השמש על הקיטורים העבים העולים מן
תמיד ומגיע האור מעט עלינו מקודם וזכו עמוד השחר מ״ש .והאור כזה המגיע לני
נקרא דרך חלון כמ״ש שבת )לה פ״א( וםימנך כוותה פי׳ מלון ע״ש פירש״י היטכ* ולכז^י ^
לו איזה משך מלון שאנו קורין זאת עובי כמלון וזכו כעמוד כשחר שכולך ומאיר
מעט וז״ש כאן עוביו של מלון מלה כשחר .ומפ׳יז יש לפרש מה שקורא בגמי דפסחימ 1 1
ע״א( כזמן שמן עמוד השחר עד כנץ עובי הרקיע פ״ש שכקיטוריס כג״ל נקרא ג״כ ךי, -צד
ווילון וכמ״ש בהתחלת כברייתא כקן וכעין מ״ש כגאון מלביי׳ם ז״ל בשם הרמכ״ס ' 5
בראשית ע״פ יכי רקיע ולכן קורא הזמן שמתחיל לעבור כאור בהקיטורים
התחלת עמוד כשחר פד שעובר כאור כל הקיטורים עד הארץ ומתראה השמש ג ס
הארץ לעינינו שהוא נץ כחמה קורא לכל זה עובי הרקיע ואכ״מ להאריך בזה וזהר שא
כאן עביה של מלון עלה השחר :מושכו של מבוי ופלטה היה .פי׳ כן הוא בכשקימה שכמ^^*
סילוק האור וביאת השמש מעט ממט פד שנעשה חושך לגמרי והוא ג״כ מטפס ה ג ^
׳ הוא בערב כמו בבקר והוא לשון הכתוב פ׳ לך ויהי השמש באה ופלטה הי׳
חושך לגמרי :מסרטן לגדי .פי׳ מתקופת תמוז הוא יום הארוך שאז השמש בסרטן
^ מזלות הצפוני .מד גדי תקופת טבת יום הקצר שאז השמש בגדי קצה מזלות דרומי :
השמש :בגלגל .תחם גלגול המזלות :חיל א׳ ביום .פי׳ מפלה אחת בקירוב פחות ׳ ,
ל״ב ממלות או ל״ה ממלות כדלקמן .ולפי נטיתם צד צפון הוא גבוה יותר להס
דרום .כי ל״ב או ל״ה מעלות לצפון קו השוה בוא להם נגד נקודת הראש אס כן כשהש'^^*
לדר^^ בסרטן הוא להם בתכלית ^י^®®*
ומגבוה לנמוך וז״ש ויורד לדרום ; חלון א׳ ומבוי א׳ .כנ״ל כל יום פולה בביקר
וזהו בחלון א׳ ושוקע במקום שכנגדו וזהו מבוי א׳ והיינו היותר מתקרב לדרוס
מקצר לפניו .אורך גלגל המזלות ראוי לחשוב ממזרח למערב מסרטן עד גדי .מזרחית צ ת ר /׳
^ טן .מערבית דרומית גדי .והשמש בהילוכה בגלגל כיומי ממזרח למפיכ• ילט* פהמזצ**^
כמה
ןן»*»ויות ברייתא דשסואל חקמן פרק ג #גיייי
בגלגל חיל אדד ביום ועולה לאפון .חל pאחד"ומבוי אחד מהלך לפניו ומק1ר מלאחדיו.
יוחת סן חלילה ומיסיף על חיום ,נסאא זורח בחלון אחד פעמים בכל שנה בקיץ ,ושוגה
בחם בחורף .בין הקרנות זה אחר זה .םוף התקופה היום תחלת התקופה מחד ,ואמאעית
ביום נשק .סוף התקופה והתחלת התקופה באים כא /עלייתן אינן שוח ,סלה כ* מאזנים
וקנה
כמה באלכסון וכג״ל וא״כ בכל יוס יורדת ג״כ יותר למפרב במשך אורך הגלגל הנ״ל .ולפניו
נקרא מערב שהולכת לשס ואחוריו נקרא מזרח שהולכת משס .וז״ש בכל יוס מקצר לפניו
שטח מקומה פד סוף ממרב של המזלות הוא מתקצר בכל יוס .ומאריך לאחריו מקומו פד
מקוס מזרח של גלגל המזלות שהוא אחריו של השמש הוא מתארך בכל יום :פוחת מן
היוס ומוסיף על כלילה .מיום הארוך והלאה בכל יוס התחיל היום להתקצר משלפניו והלילה
מתמלת להתארך ממה שהי׳ ביום אתמול :מגדי לסרטן .אח״כ מתקופת טבת יוס הקצר
שאז השמש בגדי קצה מזלות הדרומי .עד סרטן עד יוס הארוך תקופת תמוז שאז השמם
בסרטן כנ״ל :מהלך .כשמש :בגלגל ,פי תחת גלגל המזלות :חיל א' :ביוס .פי׳ מעלה
אחת בקירוב כנ״ל במפל״ע .ועולה לצפון פי׳ שהולך מדרום לצפון ועולה כנ״ל שהצפון הוא
יוחי גבוה כנ״ל :חלון א׳ ומבוי א׳ .מקום כזריחה ומקום השקיעה כנ״ל :מהלך לפניו
ומקצר לאמריו .לכיפך ממה שכתוב למעלה שכל יום הוא מתקרב יותר למזרח וכנ״ל :
פוחת מן כלילה כו׳ .שבכל יום כולך ומתארך ממה שלפניו וכלילה הולכת ומתקצרת ממה
שלפניו :נמצא זורח בחלון א' פעמים בכל שנה בקיץ .פי׳ שבסרטן ארי׳ בתולה שהם תמוז
אב אלול אז פולה השמש ושוקע כנגד מקומות של תאומים שור טלה שהם סיון אייר ניסן
כמ״ש למעלה .וא״כ בקץ מולה ושוקע שני פעמים בחלון א׳ כנ^׳ל :ושינה בהם בחורף.
כן בימות החורף החדשים כאחרונים שונה במקומות שבהתחלת החורף .שבגדי דלי דגים
וכס טבת שבס אדר פולה השמש ושוקע כנגד אותם מקומות של קשת עקרב מאזנים שכם
כסלו תשוון תשרי וכסו שכתבנו למפלה .ומה שכתב בכם אין הכוונה מל מקומות של קיץ
רק ככוונה על איתן מקומות שבהתחלת החורף וכנ״ל :בין הקרנות .מה שאמר ששינה על
מקים אחד זה לא יתכן בשני ימים זה אחר זה רק אס כתקופת תמוז בלילה וביום אתמול
כיתה השמש במפלה אחרונה של תאומים ובלילה מפת התקופה מתחיל לנטות בחזרה ובאה
למחרת במעלה ראשונה של סרטן במקום שכיתה אתמול וא״כ הוא במקום אחד בשני ימים
זה אחר זה .ממלה אחרונה של האומים הוא מל קרן הצפוני של המזלות וכן ממלה ראשונה
של סרטן הוא טל הקרן הצפוני של המזלות ולכן נקרא רגע כתקופה בנילה יין הקרנות.
וכן מד״ז אס תקופת טבת בלילה ואתמול הי׳ במעלה אחרונות בל קשת שנקרא קרן דרומי
של מזלות ולמחרחי הוא מפלה ראשונה של גדי שנקרא ג״כ קרן לרומי של המזלות והתקופה
בין כקרנות ומקום השמש אחד בשני ימים אלו זה אחר זה כנ״ל ,ובזה מבואר מה שכתב
כאן בין הקרנות זה אחר זה :סוף התקופה כיום ,הוא מעלה אחרונה של תאומים או
של קשת כנ״ל :התחלת תקופה מחר .הוא מעלה ראשונה של סרטן חי של גדי כנ״ל :
ואמצעית ביום נשק .בפת שיהי׳ התקופת תמוז או של טבת בחצות כיוס אז יהי׳ מקום
כשמש על הקרן ממש ומקום אמצעי שבין כתקופות .ונקרא יום נשק לשון משיקות אשה אל
אחותה )פ׳ תרומה( .פי׳ ביום ההוא מתחברים שני התקופות :סוף כתקופה ותחלת
התקופה באים כאחד .פי באים ביום א׳ וכנ״ל :עלייתן אינו שוה .משך זמן שמתארך זמן
עליית כל מזל אינו שיה אחד לחבירו .וזה לשלשה טעמים .הא׳ לפי שקבועים באלכסון כנ״ל
לכן אינו שוה משך זמן עלייתן גס על קו השיר .וזהו שקראו התוכנים מצעדי המזלות.
והב׳ .באשר באופק א׳׳י או בבל נוטה לצפון כעולם לכן משתנה עוד יותר מצעדי המזלות
התוכנים עשו לוחות על זה ויקראוהו מצעדי המזלות ומובא ג״כ ברמב״׳ס ה׳ קידוש החודש
פיי
חסאורוח ביייח א י שמואל הקטן פרק ג "'ייי
וקנה ם׳ .מסלד־! לקנה מוסיף כל מזל ומזל ד׳ .נמ»א בתולה .פקנה לסלדח גורע כל מזל
ומזל ד׳ .נמגא דגים• p pבראש הסלה ובא לראש הקנה ק״ס ימים ק״ס לילה .ס״ו חיל
לשעה ביום וכמו כן בלילה .בראש הסרסן יבא ל־יו לראש הגדי ישוב )נ״א חשוב( י ו ס
קודם לילה י״ח חיל לשעה ביום .וי״ב חיל לשעה בלילה .בראש המלה ובא לו לר<>י»ש
הקנה
פי׳ יז הלכה יב ובהגיאור שם בארוכה בפרטיות ע״ש .וזאת יתבאר פוד לקמן בסרק זה
וטור לטפס שלישי לסי שאורך המזלות ג״כ אינו שוה וכמו שיבואר פו ד ולכן משך מלייתס
אינו שוה :טלה כ /כל פיגול נחלק פל ש״ם מפלות וכן פיגול הרקיפ .ולשנים פשר מזלות
פולה לכל מזל שלשים מטלות וכן יחשבו התוכנים והרמב״ס בה׳ ק״ה .וכתבו התוכנים שזהו
רק בדרך הסכמי כדי להקל החשבונות אבל בפצס אין שוה אורך כל מזל ברקיט לחבירו.
ונראה שמזה מדבר כאן .ואמר שטלה הוא הקצר ורק ארכו ממזרח למפרב פשריס ממלות :
מאזנים וקנה מ׳ .צורת המאזנים הוא קנה למפלה שפליו תולה וקנה וכסות מאזנים תולים
מן הצדדים .ואמר שצורת המאזנים פס הקנה שלו הוא ארוך בכדי ארבפיס מפלות :מטלה
לקנק כף .פי' יתר המזלות הולכים ומתגדלים כל אחד ד׳ נוסף מטלה פד מאזנים והיינו
טלה כד כנ״ל .שור כ״ד .תאומים כ״ח .סרטן ל״ב .ארי׳ ל״ו ,בתולה ג״כ מ״ כמו מאזנים ;
נמצא בהולה .פי' בתולה במילואה כמו מאזנים כנ״ל ארבפיס מפלות :מקנה לטלה גורע
כו׳ .היינו קנה פם מאזנים .מ׳ כנ״ל .פקרב ל״ו .קשת ל״ב .גדי כ״ח .דלי כ״ד .דגים כ׳
כמו טלה .ופ״ס הנ״ל כלל כל המזלות הס ש״ס כמספר מפלות הגלגל :נמצא דגים .סי׳
דגים הוא בתכלית גירופו כמו טלה וכנ״ל .ופ״׳ט לקמן מ״ש בזה :קרט בראש התלה .צ״ל
החמה בראש מטלה פי׳ כשהשמש באה בראש הטלה שהוה תקופת ניסן :ובא לראש הקנה.
פי׳ שהשמש הוא בטלה בהתחלתו שמתחיל ללכת הלאה לראש הקנה ומאזנים אבל פדיין היא
במקום ראש הטלה :ק״פ ימים .צ״ל ק״פ יום .פי׳ בתקיפת ניסן אז היום והלילה שויין י״3
שפות ביום וי״ב שפות בלילה וכל הגלגל כל ש׳׳ם מטלות מתגלגלות במפל׳׳ט .אי׳כ ק״פ ממלות
ביום ק״ס מפלות בלילה :ט״ו חיל לשפה :ק״פ מעלות לי״ב שעות עולה לכל שעה ט״ו מפלות
שנקראו חיל כנ״ל :ביום וכן בלילה כנ״ל .שגס הלילה י׳׳ב שפות :בראש הסרטן ובא לו
לראש כגדי .פי׳ כשהשמש בראש סרטן ומתחיל לפנות ללכת לראש כגדי אבל פ דיין היא
בראש כסרטן שהיא בתקופת תמוז וביוה כארוך ; חשוב יום קודם לילה י׳׳ח חיל לשפה
ביום .דבר זה פולה מכוון פל אופק בבל אם שם הוא בפרך שלשים וחמשה מפלוח לצפון
קו השוה .ופ״ס כחשבון וכן מפורש בם' פתים לבינה )מאמר יט לוח ( 2שבמעלות ל״ה
לצפון אורך היום שם ביום כארוך ארבעה פשר שפה עם פשרים וארבעה מינוט מן הזריחח
החמה פד השקיפה .ונשאר ללילה תשעה שטוח מם ל׳׳ו מינוט .וכתב הרמב׳׳ס בסי׳ המשנה
ברכוה ס״א דשעות חז״ל נחשב זמניות היינו שפה חלק יב מן היום לפי ארכו .וכן יחשכו
כפוסקים .א״כ פולה לשפה ביום כארוך כנ׳׳ל שעה עם י״ב מינוט .ולפי חשבון ש׳׳ס מפלוס
של כל כגלגל מקיף במפל׳׳ע כ״ד שפות .עולה לכל מפלה ארבעה מינוט .וא״כ לפי חשבון
הנ״ל פולה מכוון לכל שעה ביום הארוך שהוא שפה וי׳׳ב מיניט שמונה פשר מפלוה שכם
נקרא חיל וזהו שאמר פל יום כארוך י״ח חיל לשפה ביום ומקימו של שמואל הוא נהרדעו
כמ״ש ברכות )נח פ׳׳ב( נכירין לי כו׳ כשבילי דנהרדפא ואם שם ל״ד מפנות עולה אורך
היום י״ד שעות פס פשריס מיניט והוא בקירוב כנ״ל :וי״י חיל לשפה בלינה .כנ׳׳ל שאורך
הלילה הוא ט׳ שפות פס ל״ו מינוט .ואס נחלקה לי׳׳ב שפות פולה כל שפה מ׳׳ח מינוט.
ועולה לכל שעה לחשבון הנ״ל שהוא מעלה לארבעה מיניט א״כ עולה י״ב חיל פי׳ י״3
מעלות לשעה כלילה .ואמנם בא״י שהוא ל״ב מעלית פולה אורך כיוס ארבעה עשר שמוס
פס עשרה מינוט .ואס ל״ג מפלות פולה אורך היום י״ד שפות פס י״ד מיניט וכס״ש בס׳
עתים
T ברייתא דשמואלחקסן פרק
הקנה מאזנים שיים בראש הגדי ובא לראש הסרסן חילוסיחן ג׳ חומשין בלילה וב׳ חומשין
ביום .כיוצא בדבר צל המעלות י־׳ב מעלות שעה י״ב .צל הדרומי ע״ב .כיצד סרסן גדי
י״ב
עתיס לבינה שס ונצטרך לומר שכאן לא אמר רק בקירוב .אך אס הוא נשנית על אופק בבל
הוא מכוון ומדוקדק יותר :בראש הטלה .פי׳ כשהשמש בתקופת ניסן :ובא לו לראש
הקנה .פי׳ שמתחיל משס לבוא ללכת לראש הקנה של מאזניס ועדיין היא בראש
הטלה :מאזנים .פי׳ וכן כשהשמש במאזניס :שוין .פי׳ אז היוס והלילה שוין .אז פירושו
בראש הטלה שהוא תקופת ניסן ובראש מאזנים שהיא תקופת תשרי שוין שבשניהם כיום
והלילה שוין :בראש הגדי .פי׳ כשהשמש בתקופת טבת שהוא יום הקצר :ובא לו לראש
הסרטן .פי׳ שמתחיל ללכת הלאה לסרטן אבל עדיין הוא בראש כגדי )וכלשון זה אמר
ג״כ למעלה יבא לו כו׳( :חילופהן .פי׳ היום והלילה כוא חילוף ממ״ם למעלה ביום
הארוך .שאורך היום ביום הקצר כמו אורך הלילה ביום הארוך בקירוב ואורך הלילה הקצר
הוא כאורך היום ביום הארוך בקירוב .ואעי׳ג שיש הפרם מועט ביניהם אינו נחשב זאת
שהוא דבר מיעט וחושב בקירוב .ולכן לא אסר בפרטות כ״כ כמו למעלה רק אמר בדרך כלל :
ג׳ חומשין .של כמעל״ע .כי המעל״ע הוא כ״ד שעות ושלשה חומשין הם ארבעה עשר שעות
עם כ״ד מינוט :בלילה .היא אורך הלילה ביום הקצר הנ״ל וכנ״ג :ושני חומשין .של
כממל״ע שהיא תשעה שעות סס שלשים וששה מינוט :ביום .כוא אז משך כיוס ביום
הקצר .וכוא בקירוב כנ״ל לכן אמר רק בדרך כלל וכנ״ל .ובאופק בבל וכנ״ל ויש לפרש כל
הנ״ל ג״כ על אופק א״י שיש בה באיזה מקומות ל״ג מעלות ג״כ ולפי שעולה ביום כארוך
י׳׳ז עם יותר ממחצה אמר לעיל י״ח חיל שהוא בקירוב וכן כאן אמר שני חומשים בקירוב :
כיוצא בדבר .פי׳ כמו שהזכיר חשבונות אורך היום וקיצורו ועליית השמש וירידתו כן הוא
בענין :צל המפלות יב .לשון הכתיב )בישעי׳ לח ח( הנני משיב את צל המעלות כו׳ והוא
כלי מתוקן לדעת ע״פ הצל את הזמן וכאן הוא לדעת גובה השמש והשפלתו .ולפי שמקומם
נוטה לצפון וצד צפו) הוא יותר גביה לאופק שלהם ממה שהוא צד דרוס לכן ביום הארוך
סרטן אז כשמש בתכלית גבהו .ובגדי ביום הקצר הוא בתכלית שפלותו .וכל מה שהשמש גבוה
יותר הצל יותר קצר .וכל מה שהשמש יותר ארוך לכן חצות היום הצל יותר קצר .וא״כ
לפי אורך כצל יש לדעת את גובה כשמש והשפלתו ומחלק את כל שיעור כהפרש מתכלית
גבהו עד תכלית השפלתו לשנים משר מעלות .ולחלק את הצל על שנים עשר מעלות .וז״ש
צל כמעלות י״׳ב וכמו שמפרש לקמן :מעלות שעה י״ב .פי׳ .כשעה נחלקת עוד לשנים עשר
מעלות )כדי למדוד עי״ז את שפות כיום וכדלקמן( :צל הדרומי ע״ב .סי' יש עוד כלי
לדעת את שעות כיוס .והוא נקרא צל הדרומי שהוא נצרך מתחלה לדעת את כצל של חצות
היום ממש .שאז כשמש באמצע דרום ממש .וכצל הילך אז מדרום לצפון ממש )ולכן כדי
לדעת את רוחות העולם תראה בצל שנלחצות היום ממש ואז כצל הוא מדרום לצפון מכוון(
ולכן קראו צל כדרום .וצריך להוסיף עליו חלקי כצל על כל ששה שעות היום מן הבוקר
עד חצית כיוס שהוא ששה שעות .ובאופן זה ג״כ על ששה שעות שיש מן חצות היום עד
העיב .וכל שעה נחלק לשנים עשר מעלות כנ״׳ל א״כ צריך להוסיף מל צל הדרומי ע״ב
מעלות שכס ששה פעמים י״׳ב .וגס קורא אותו צל הדרומי לפי שצריך להעמידו נוכח צד
דרים מכוון .ולדעת שפות היום יודע פ״י כצל שמתחרך מחצות כיוס כל מה שהשמש נמוכה
כצל מתארך) .ויש עוד דרך לעשות בצל הדרומי ע״ב נקבים עד למטה או פ״ב חריצין
גדולים וקצה הצל יהי' תמיד מקים אחד ונקודה אחת רק כשהשמש תרד אז יהי׳ כצג
שנגד הנקודה של סיף הצל הנ״ל יהי׳ דרך נקב או חריץ כוותר נמוך וזאת יוכל להבחין
אה יניס אצבע על מקו• כנקב לדעת נגד מי הוא הצל ובזה ידעו שעות היום וניא^ שעד״ז
סוא
חמאירוח ברייתא ישמואל חקסן פרק נ
י״ב מסרטן ?־־*גדי סוםיף כל מז ^ ומזל ב׳ .נמצאת קשת עמויה מגדי לסרק גירע כל«-
מזל ומזל שתים .נמצא תאומים ב׳• דיצייד לייע מ ב י א ק צ ב ש ל ס נ ה בן י״ב
אצבעות וזוקפו במקום שוה ומודד צלו ומוסיף עליו צל המעלות י״ב• ופוחת ממנו צל
הדרומית
הוא צל המפלות שבישפי״ שס לכן אמר שם הצל אשר ירדה כד .והיינו שיהן אצבמו וירגיש
נגד איזה מקום הוא הצל .מאום שיכי׳ סוף הצל נגד אצבסו שם הוא אז מקום השמש(.
ולכל זה קורא צל הדרומי פ״ב .ונראה שחלקי הפ״ב הנ״ל צריכים להיות מחולקים מל
החשבון ולא כולם שוים :כיצד סרטן גדי י״ב .פי׳ שיפור כל כגובה מסרטן הגבוה פד גדי
הנמוך מחולק פל י״ב חלקים שנקראו כאן מטלות .וכס שלא כשיפור מפלה כמוזכר במקום
אחר ולפי שבכלי של כצל נחלק לי״ב כנ״ל :מסרטן לגדי מוסיף כר .פי׳ מסרטן לגדי ה ס
ששה מזלות פולה לכל מזל שני מפלות :נמצאת קשת טשויה .סוף קשת הוא הצל בשלימותו
בתכלית ארכו .שכל מה שהשמש יורד הצל מתארך ומתוסיף ולכן אמר מוסיף כל מזל שניס
וקשת אז כצל פשוי פי׳ נגמר בשיפור ארכו :מגדי לסרטן .מן יום הקצר פד יום הארוך
השמש פולה כל חודש שני מטלות .לששה חדשים י״ב מפלות .וכצל מתקצר וגורט וז׳׳ש גורע
כל מזל ומזל שתים .פי׳ שהצל מתמפט כנ״ל :נמצא תאומים ב׳ .סי׳ התחלת תאומים י 0
בו מן כהוספה רק שני ממלות מן ממלות כנ״ל :הצרים לידט .מי שצריך לדעת שפות של
יום לדפת בכל רגט כמה שעות הוא ביום כהוא :מביא קצב של קנה .חתיכת קנה שהוא
חצי פגול למטן יהי׳ כצל גם לכצדדיס שבבוקר ובערב כצל למזרח או למפרב .וקצב כו א
חתיכה שהוא נמדד בקצבה :בין י״ב אצבעות .נראה שצ״ל בן י״ב אצבעות .פי׳ שיכי׳ אורך
כקנה י״ב אצבעות )שנקל לחלקו למחצה ולשליש ולרביע וכו׳( :וזוקפו .פי׳ מעמידו עומד
נצב ישר מאוד שאס יעמוד קצת בעקמומיות לא יהי׳ כצל מכוון .במקום שוה שיעמוד על
דף או דבר שהוא שיה מאוד שעליו נראה כצל שאם לא יהי׳ מונח ישר יוכל להיות כצל
אינו מכוון :ומודד צלו .בבוקר )דרך משל התחלת שפה ראשונה בתמוז )שנץ החמס קודם(
מודד אורך צל שלו ומושה שם סימן שעד כאן הגיע כצל בהתחלת שפה ראשונה בדרך משל( ;
ומוסיף כי׳ .פי׳ כי באס הי׳ כשמש בחצי כיום למעלה בחצי הרקיע נגד נקודת הראש ממש
אז לא הי׳ בחצות היום שום צל כלל .וא״כ הי׳ כצל כנ״ל מתבטל אחר ששה שטות שכוא
בחצות היום לגמרי .והי׳ עצה קצרה לחלק הצל לששה חלקים נגד כששה שפות שמי
התחלת שפה ראשונה בתמוז עד חצות היום .ולראות כל רגע כמה נגרע מן הצ^ ומזה ידע
כל רגע כמה שפות הוא ביום .אבל באמת כיון שהמדינה נוטה לצפון וא״כ גם בחצות כיו 3
השמש הוא נוטה לדרום מעט וא״כ גס כחצות היום יש צל .ולכן כדי לפשות פצה הנ״ל צריך
מקודם לפחות ולגרוע מן שיפור אורך כצל שבבוקר כשיעור אורך כצג שיכי׳ במצות כיוס.
והנשאר מן אורך הצל אחר נכיון שיפור של חצות היום אותו הנשאר לחלק פל ששה חלקיס
נגד הששה שעות וכנ״ל .ואס מהתחלת שפה ראשונה ימדוד כצל אז יחולק פל ששה חלקיס
נגד ששה שפות וכל שפה נחלק לי״ב כנ״ל א׳׳כ נחלק כצל הנשאר פל פ״ב חלקים וכנ״ל.
ובכל רגע נמדד כצל הנשאר ונחשוב לפ״ז כמה הוא שפות ביום וכדלקמן .ולדעת שיעוך
אורך הצל של חצות היום )כדי לידע כמה לפחות כנ׳׳ל( .הוא זה הכלל .במקום א״י שהוא
נ״ג מפלות פ״ד הג״ל .יהי׳ בראש סרטן יום הארוך צל חצות היום ■ערך שמינית מן גובה
העמיד שממנו כצל א״כ יהי׳ בגובה י׳׳ב אצבעות רנ׳׳ל הצל אצבע ומצי בקירוב :וביום ראש
גדי יום הקצר שהשמש נמוך כנ״ל י הי כשיעור גובה הפמוד ועוד שני שלישים 3קירו 3ויכו׳
כמו עשרים אצבעות צל חצות היום .וידע לגרוע זה מהצל של בוקר כנ״ל ורק על ימיס
שבינתייס בין סרטן לגדי כנ״ל .צריך לפשות באופן זה .שמתחלה יוסיף מל שיפור צל של חצות
היום לפי חשבון צל המפלות י״ג הנ״ל בדרך משל א® תרצה למדוד ביום התחלת מאזניס
טו הטאורוח ברייתא דשמואל ה ק טן פר ק ג ״גילי
ע״ב לסי חדש וכהה בחדש .והשאר חלק אורך לשעה שבאותם הע״ב .וכמה פעמים הן
השעה .והנותר חלק השעה עד חצי היום הנמצא יצא והשאר נותרו מחצי היום עד היום
הנמצא
שהוא התחלת תקופת תשרי צריך אתה להוסיף צל כמעלות של כגובה הנ״ל במד ל מזלות
סרטן ארי׳ בתולה שהוא שלשה מזלות ועולה ששה מעלות צריך אתה להוסיף על שיעור
אורך הצל של סרטן שהוא אצבע וחצי כנ׳יל .כמה הוא החשבון מסרטן שהצל הוא אצבע וחצי
עד גדי שהצל הוא עשרים אצבעות .עולה החשבון שמונה עשר אצבעות וחצי כנ״ל החלק זאת
מל י״ב מעלות כנ״ל של צל המעלות יעלה כל מטלה אצבע וחצי בקירוב ואתה צריך להוסיף
ששה מעלות כנ״ל על אצבע וחצי עבור הזמן שמן סרטן עד מאזנים שהס סה״כ תשעה
אצבעות .ועם האצבע וחצי של צל סרטן הוא עשר אצבעות וחצי .שהוא צל חצי כיום בתשרי.
תגרע עשר אצבעות וחצי מן אורך הצל שהי׳ בבוקר והנשאר מן כצל תחלק אותו על כזמן
שמן הבוקר עד חצות היום ע״ד הנ״ל ובזה תדע כל רגע כמה נחסר מן כצל וכמה נשאר
עוד ותדע כזמן בכל שעה על דקדוקו .ובזה מבואר יפה מה שכתב כאן :ומוסיף עליו צל
המעלות י״ב .פי׳ מתחלה יוסיף על שיעיר של גובה כצל בחצות היום כנ״ל כפי מה שעולה
לפי חשבון צל כמעלות י״ב :ופוחת ממנו צל הדרומית ע״ב .פי׳ אמ״כ תפחת מן כצל שיעור כצל
של חצות כיוס לפי מה שהוא בצירוף ההוספה של צל המעלות שהוא 3סה״כ נקרא צל
הדרומית ע׳׳ב כנ״ל :לפי חדש וכמה בחדש .פי׳ לפי שחשבון צל המעלות כנ״ל הוא משונה
לפי חדש ולפי כמה בחודש וכנ״ל וכפי מה שעולה אחר הגירעין או הכספה כן יפחת
ממנו כנ״ל :והשאר .פי׳ הנשאר מן הצל אחר שנלקח ממנו .חלק אורך .פי׳ תסלק אורך הצל
הנשאר) .שהוא צל מן בוקר עד חצות כיוס כנ״ל( :לשעה שבאותם כע״ב .פי׳ נתבאר
למעלה שנחלק הזמן מבוקר עד חצות היום שהם ששה שפות כל שעה על י״ב חלקים וא״כ
כס ע״ב .אבל להקל החשבון .יחלק מתחלה לשעות שלמות פי׳ כמה פעמים י״ב נמצא כן
כמספר כזה כמה שעות :וכמה פעמים כן כשעה .פי׳ תראה כמה פעמים כן י״ב שתדע
כך וכך שעות :והנוחר חלק כשעה ,פי׳ הנשאר שאינו עולה לשעה שלמה תחלק את כשעה
לחלקיס וכצל לחלקים ותראה כמה חלקי שעה עולה .בדרך משל .הנה בבוקר בהתחלת שעה
שני׳ שהוא חמשה שעות קודם חצות כיוס מדד את הצל ומצאו שבעים אצבעות וסצי .תגרע
צל חצות כיום שהוא ביום תקופת תשרי כנ״ל עשר אצבעות וחצי נשאר כצל שעד חצות
כיוס ששים אצבעות .תחלק ששים לכחמשה שעות כנ׳׳ל ועולה י״ב לשעה וכנ׳״ל .ואח״כ
אחר איזה שעות תרצה לדעת כמה שעות ביום עכשיו תביט אל הצל ותראה שהוא ארוך
שלשים אצבעות .אחר נכיון שיעור חצות כיום הנ״ל .והנה ידעת שלכל שמה הוא י״ב
אצכעות החשוב מקודם כמה פעמים י״ב כאן בהשלשיס הנ״ל .תמצא שני פעמים י״ב
שלמיס )כסכ״ד'( הרייש לך שני שעות שלמים .ואך נשאר לך מן כשלשים עוד ששה .תחלק
כי״ב של כשעה לי״ב חלקים ויעלה חמשה מינוט לכל חלק תחלק הי״ב אצבעות לי״ב חלקים
יפלה אצבבע א׳ לחלק ועולה לפ׳׳ז אצבע לחמשה מינוט .ואתה יש לך ששה אצבטות נותרים
שלא נכנסו בתוך השעות השלימות א״כ יש לך בהזמן עוד ששה פעמים חמשה מינוט
שהוא שלשים מינוט כרי ברגע הזאת עולה כצל סכ״כ שני שפות עם שלשים מיגוט ועד״ז
תחשוב תמיד :עד חצי כיום כו׳ .פי׳ על פי חשבון הצל הנ״ל תוכל לדעת ששה שעות
שקודם חצות כיוס .וכן תוכל לדעת בו גס ששה שעות שאחר חצות היום רק שהסימן הוא
להיפך .כי מן כבוקר עד חצות הצל כולך וחסר .וכשיעור זמן שעבר מהבוקר כשיעור כן
ססר .וכשיעור כזמן שעדין לא עבר כשיעור זה ישגו מהצל עוד .ומן חצות היום ולאחריו
היא להיפך שהולך ונתוסף וכשבא לראות כצל ימצא שכנגד כזמן שעבר נתוסף וכנגד הזמן
לעתיד עדיין חסר .הצל שנחסר קורא כאן שיצא ואיננו .והצל שעוד ישנו קורא אויזו נותר
מהצל ד
דפאירווו ברייחא דשמואל הקטן פרק נ ״ניייי
הנם׳ נותרו.והשאר יצאו.הכוכב שעה והמזל עת השעה.והעת סבפ״ע שוים.והבינוני שעתים וחצי.
והגדול ג׳ שעזית ושלישיים.והקטן שעה ושלישי ב .היוצא במזל קדמה הוא מזל העת וכל הסדר
כולו זה אחר זה מזרחו למזרח השמש .ומה שנותר במזל החדש הבא בשלישית היא כיכב
השעה
מהצל .וכזמן שע3ר קורא אוהו נמצא 3ד״מ אס הוא ג׳ שעוח על כיוס אומר שנמצא ג'
שטוח .ו 3זכ ד3ריו מ3ואריס :עד חצי היום .פי׳ מן ה3וקר עד הצוח היוס :הנמצא .סי׳
הזמן שע3ר מכיוס :יצא .פי׳ יצא כנגדו מהצל :וכשאר .פי׳ הזמן שנשאר עוד עד חצוח כיוס:
נותרו פי׳ נשאר כנגדו מן כצל :מהצי היוס עד כייס .פי׳ מאחר חצוה היוס עד סוף
כיוס :כנמצא .מהזמן שמחצית היוס עד שפה שרוחה צג :נוהרו .פי׳ כנגדו נוחר מן הצל
וכשאר .הזמן שנשאר עוד עד סיף כיוס :יצאו .פי׳ נח נמצא מן כצל כנגדו )ולסי
שבבוקר כי׳ לכן נקרא יצאו( .ובמשל כנ״ל .אס כעח שמ 3יט 3כצל קידס חצוה נמצא 3כצל
עוד י׳׳ב אצבעות .קודס חצוח כיוס היא לס^מן שיש עוד שעה עד הציח כיוס .ואחר חצוח
כיוס אס נמצא י׳׳ב אצבעות הוא לסימן שעבר שעה מחצית כיום וע״ד הנ״ל :ומה שאמר
למעלה צל כמעלות י״ב נראה שאין הי׳-ב מענות שיות רק נעשו ע״פ חשבון .ולדעת נטיית
כשמש בפרטות שכואג״כ גובה כשמש והשפלתו הנ״ל ע׳ ברמב״ס כ׳ ק״ה פ׳ י״ט בפרטות.
בהכלי לפי חשבון העולה לסי הנכייות).ויתכן שגס בחלוקת המעלות שבכאן כי׳ מסודר
ע׳׳ב הלקיס כנ׳׳ל צריך להיות לפי חשבון( מחינם שויס( :ככוכב שעה .נמצא 3גמ׳
שאמוראיס כיו קוראים השעית על שס כוכבי לכה שבת י צדק מאדים חמה נוגה כוכ3
לבנה ע׳ ברכות )נט ע״י( בשבתאי כו׳ והכוונה בשעה ראשונה ע״ש .וע״ע שבת )קנו
ע״א( 1ע׳ ספר חכמוני פ׳׳ד סבל לפי מהלך הכוכב וזמנו אין לי שייכות להשעה ההיא
שנק'.את על שמו רק יש בזה ענין סחר :והמזל עת השעה .איל .המזל^ת הי׳׳ב שמסבביס
בכל כמעל״ע כס שייכים ג״כ להשעות שכל שעה עולה הצי מזל :והעת פעם בפעם שויס,
שבת שאי־ בהס שינוי מרינה רק בערךמעלה לשבעים שנה פי׳ שכמזלות נקראו כוכיי
פ׳ שלישי הלכה ז׳ .ולכן מהנכס שיה תמיד .ומ״ש למפלה ע׳ רמב׳׳ס ה׳ יסודי כתורה
עלייתן אינו שוה וכמ״ש כאן כיינו באינו שיה מזל להבירו אבל אותו מזל אין בו שינוי ורק
כעת סעס בפעס שויס :והביניני כי׳ .פי׳ שמשך עליית המזנות אינו שוה מזל למזל וכמו
שהזכרנו למעלה .ונראה בתיבת וחצי הוא מיותר .וכן מה שאסר וכגדול ג׳ שעות ושליש.
ובזה הוא מכוון ו מדו ריי מאוד לפי חשבון מצעדי המזלות שכתבו החוכניס ומובא ברמב׳׳ס
פ׳ יז מס׳ ק״ה ה׳ י״ב ע״ש בביאור על כרמב״ס ושס מדבר במקום שנוטה לצפון רק
שלשים מעלות .וכנה כי״ב מזלות סובבים כל כ״ד שעות והס ש״ם מפלות עולה ט׳׳ו מעלות
לשעה וד׳ מיניט לכל מעלה .וז״ש :והבינוני שעתייה .פ•׳ שני שעות .היינו משך טליתו
שני שעות שהוא כשלשים מעלות :והגדול 3׳ שעות ושליש .כצ״ל פי׳ מי שמתארך הוא
ל״ה מעלות מצעדי המזלות שלו :והקטן שעה ושלישיים .פי׳ שעס ושני שלישים .שהוא כ״ה
מעלות מצעדי כמזלוח והוא מכוון כפי לוה ה התוכנים בכנל .ייש בזה שינוי בין כזריחה
לכשקיעה ובבייאור לכרמב״ס שס פי״ז איירי שם בשקיעה ע״ש ; היוצא במזל קדמה כוא
מזל כעת .פי׳ מה שאומרים בניסן מזל טלה כו׳ חע׳׳ג שהמזלית מסבבים בכל יוס את
כגלגל רק מזל העת נחשב על כמזל שביום כהוא הוא עולה בבוקר במזרח וששמש מלפניו
והמזל במזרחו בל השמש :וכל הסדר כלו זה אחר זה .פי׳ המזלות הם כסדר קכיעתן
זה אה״ז טלה שור תאומים סרטן ארי* בתולה ממזניס מקרב קשת גדי דלי דגים ^ מזרחו
למזרח כשמש .פי׳ כשהמזל מזרחו לעזרה השמש סמוך לו חז נקרא העת על שס מזל
ההוא ; ומה שנותר כו׳ .פי׳ חודש הלבנה הוא כ״ט יוס יי׳ב שעות והשצ״ג חלקים .עולה
לשנשה סדשיס פ״ח יוס י״ד שטות י״ב מינוט ושנשה מלקיס .חבל שנת כחמה שס׳׳ה יוס
ורביע
טז המאורות ברייתא דשמואל הקטן פרק נ
השעה זה אחר זה מן ח ל' □ כצנ״*ה בקי• כ צנ ״ ש ה ל ״ ס ערב .מאחד לאחד בשברח
כיוצא בו ז׳ מושלים בתקיפה י״ג יום ידעה א׳ וע״ז לקים לכל אחד ואחד לפי חצבן פשן
אמר
ורביני בקירוב עולה תקיפה שהוא שלשה חדשים צ״א יום ושבעה שעות ומסצה והמזלות
נחשב לפי החמה ולכל תקיפה מההליס .א״נ .יש מותרות בכל תקיפה שגי ימים י״ז שעות
י״ח מיניט בקירוב וכבהתקיפה יהמולד דסן יחד מתחיל מזל אייר שהוא שור מהתחלת
אייי של כלבנה ורק המותרוח נחשב להשלישי בסיפו ויהי׳ נמשך השלישי עד התחלת
התקיפה .וזהו שאמר ומה שמהר 3מזנ החודש הבא .פי׳ המותרות של חידש כחמה שהוא
יותר מן הלבנה אפי׳ של חודש כבא נחשב בשלישי וע״ל פרק חמישי :כיכב השעה זה אחר
זה .השפוח שנקראי על שס כוכבי לכת הס כסדר זה אחר זה שבחאי צדק מאדים חמה
נוגה כוכב לבנה :מן חל״ם כצנ״ש בוקר .בימי השבוע עולה החשבון שעות ראשונות של
בוקר חל״ס כצנ״ש .יוה א׳ ביקר חתה .יום שני לבנה יום שלישי מאדים יום רביעי כוכב
יוס חמישי צדק יום ששי נוגה יום שבח שבתאי :כצנ״ש חל״׳ם ערב .שעית ראשונות של כל
לילה פולה החשגין כסדר הזה כוכב צדק נגה שבתאי חמה לבנה מאדים .ואיך עולה החשבון
על דרך הנ״ל מבואר באריכייה בפרטיה בסירש״י ברכות )דך נ״ט ע״ב ע״ש( בארוכה ופ״ע
ברש״' עירובין )נ״ו ע׳׳א( ד״ה ואין תקופה :מאחד לאחד בשבת .פי׳ סדר הנ״ל חל״ס
כצנ״ש מחסיל מיום■ א׳ בשבת עד יוה א׳ בשבת השני וכן כצנ״ש חל״ס
הנ׳׳ל :כיוצא בו פי׳ ביוה א׳ של שבוע זו הוא באותו אופן שהי׳ ביום א׳ שבוע שלפניו :
ז׳ מושלים בתקופה .פי׳ ז׳ כוכבי לנח שצ״ס חנכ״ל הדל הם מושלים בכל הקופה ונחלק
זמן’ כחקיפה לשבעה חלקיה .וכל תקיפה רביעית של שס״ה יום ורביע יהיא צ״ח יום
וש 3עה שעית ומחצר עי־ גת׳ דעירובין )נ״.י פ״א( ונחלק זמן זה לשבעה חלקים יעלה
נגד כל כוכב שביעיח כחקוס׳ הנ״ל י״ג ימים פשה אחת עם פ״ז חלקים של שעה שכם תתר״ף:
לכל אחד יאחד .פי׳ לכל כיכב יניכב שביעית כנ״ל :לסי חצבן משן .צ״ל לסי חשבון ישן
פי׳ שיש כמה חשבונוה של חקופה הא' .מ״ש שתיאל עירובין )נו ע״א( שעולה משך זמן
כשנה שס״ם יום ורביע יום)שהיה ששר שעות ממון .והב׳ תקיפת ר׳ אדא שמוזכר ברמב״ס
פיק עשירי הה׳ קידוש כחודש ברוא פחוס מרנ״ל בכדי ארבעה וחצי מינוטין בקירוב .וכג׳.
חשכיןכרמב׳׳ס שם פי״ב רתוכמס האחרונים שהוא סחוס מהנ״ל בכדי אחד משר מיניט בקירוב
ו:נ החשבינות צודקים לפי כזמן .שמשך השנה הולך ומתקצר במעט .ומתחלה הי׳ שס״ה יום
ורגיע יום מכוון .ובמשך כזמן שנתקבץ כמיגייגי שיעור מס־יים התחילו לחשיב כתקופת רב אדא
לפי זמנם שהוא פחות מכמיקדם.ינקרא אז חשבון כמוקדם שס״ה יום ורביעי מכוון חשבון ישן
ובאחרונה היא כסי שחושבים ההיכנים האחרוניה נפי הבחנתם בזמנם .ואע׳׳ג שנשחנה
במשך כזמן אך לענין המושלים בתקופה בנתחלקו לפי כזמן כמו שהי׳ משך ממשלות כ״א
כן נשאר זמנו ונא שינו אח תסקידס לכן נשאר כחשבון הישן שס״ה יום ורביע יום מכוון
כמקדם .וכאן בזמן הברייתא היי הישכין פחות משס״ה ורביע יום לענין עיבור השנה
וכדומה .ואך כאן שמדבר בענין מישלים בהתקוסה יאמר על זה שבעה מושלים בתקיפה
י״ג ייס פעה א׳ כ״ז חלקים לכל אחד ואחד יחבבין זה הוא מכוון אס נחשוב זמן התקופה
נפי השבין פס״ה ימים ורביע מכמן שהוא נקו־א מבבין כ־־שן כנ״ל לכן אמר פ״ז לפני חשבון
ישן• ילס׳׳ז יש לימר פגם מ״ב שמואל בעירובין )ני ע׳׳א( זמני כתקופה העולה שס״ה יום
ירניע מכוון ג״כ כיונחו רק לגינין ההחלקיה המושלים בתקיפית ולענין המזלות והוא דבר
הלמד מפגיני שתיכך אחר זה הביא הגר׳ דברי כמוהל הין לך תקופת גיסן שנופלת בצדק
שאינה משברת את הזרעים כר ע״ש .ולא הזכיר שמואל ג״כ חשבון אחר לצירך דבריס אחרים
פלא הוצרך ע׳׳ז .כי עיבור השגה כי׳ רק הקביעות לעשותו בא״י ושמואל ותלמידיו שכין
כככל .
חטאירות ברייתא דשמואל הקטן פרק ג »י^י
)אמר המג״ן חצבן משן לא ידעתי פירושם( ומהחל התקופה ספירת התקופה בכוכב חמה :
* פרי ,רביעי
ה ת ק ו פ ה בכוכב חום .בחמה שמש זרחה ונודד )נחום ג יז( ובצינה שמש צדקה ומרפא
בכנפיה )מלאכי ג כ( כוכב צנים .בחמה )כצונן( ןכצנת[ שלג ביום קציר )משלי כה יג( ובצמה
לפני קרתו מי יעמוד )תהליס קמז יז( מצעתים .בחמה כחום צח עלי בור )ישעיה יח ד( .ובצינה
כעב סל )ביום( 1בחום[ קציר )שס( .כוכב חורב) .וחמה( ]בחמה[ כחורב בציון )ישעיה כה ה(
והציגה ציה גם חום )איוב כד יש( .כוכב אש .בחמת גסרית אש )כראשית יס כד( .ובצינה אש
וברד שלג וקסור )תהליס קת״ח ה( .כוכב מסר־ בחמה ימסר על רשעים סחים )שס יא ו( .ובצינה•
יזוקו
בבבל לא היו יושבין בטיבור שנה וטי׳ היטב ר״ה )כ ע״א( .וכן לטגין טל ומטר שאמרו
בתטנית יוד סימן טל זמן התקופה הנה שמואל בטצמו אמר שם סימן אחר מכי עיילו צו 3ו
כו׳ יטו״ש היטב בגמ׳ .ויש בזה טוד דרכים לבאר שיהי׳ מכוון גס לפי חשבונות התוכנים
האחרונים וט״ש היטב בדברי שמיאל שלא הזכיר רק הזמן שיש בין תקופה לתקופה אבל מתי
נחשוב התקופה הראשונה אשר נדט ממנה זמני התקופה שאחריה לא הזכיר זאת .ומ״ש
הרמב״ם פרק תשיטי איך לחשוב זה אינו מדברי שמואל רק ממקום אחר ופי׳ היטב בתוס׳
ר״ה )דף ח( ואכ״מ להאריך .ולענין עיבור השנה קביטוח שלנו ט״פ חקופת רב אדא שכיון
קרובה לפי מה שהיא המציאות וכמ״ש הרמב״ס פרק טשירי הלכה ו שס .ונענין טל ומטר
אנו תופסין זמן התקופה לספק וכ״ז שיש ספק אס הגיע זמנו לומר או לא יותר טוב שלא
לומר כי שב ואל תטשה עדיף ויותר יש למנוע מלומר דבר שלא הגיע זמנו ממת שנחדוצ
לומר כאשר הגיע זמנו וט״ט תו׳ תענית )ג עב( בשס הירושלמי לכן אנו מתחילין טל ומטר
לפי זמן כתקופה שהיא בזמן מאוחרת לכולם שהיא תקופת שמואל הנ״ל .ועי׳ חתם סושך
או״ח )סי׳ נו{ ואכמ״ל :ומהתל התקופה ספירת התקופה .פי׳ חשבון המושלים בתקופה נחש3
מהתחלתה ולא מאמצטה :בכוכב חמה .אלו שגי תיבות הס כתובים גס כן בהתחלת פרק
שאחר זה ושייכים המה לפרק שאחר זה :ואלו השלשה תיבות .התקיפה בכוכב חמה.
* סליק סרק שלישי שייכים לפרק שאחר זס :
פרק רביעי
התקופה כו׳ .פי׳ החמה נקרא כוכב מס לפי שהוא חס בטבעו .שבתאי נקרא כוכב ציגיס
לפי שיש בו קרירות וגורם קרירות כאויר .הלבנה נקרא מצטתיים .שהיא ממוצנג
בין הקור והחום .כוכב שנקרא כוכב נקרא כוכב חורב שיש בו יובש .מאדים נקרא כוכב אש
לפי שהוא אדוס כמו אש .וכן גורס חמימות באויר )ולפי שהוא רחוק וקטן מן השמש אינו
נרגש לנו חמימותו כ״כ( .נוגה נקרא כוכב מטר .צדק נקרא כוכב רוח .ומפרש כן אס התקופם
בכל א׳ מהס איך גורס מה באויר .ומפרש אס התקופה בכל א׳ מהם בעת החים איך הוא'
ואס הוא בעת הקור איך הוא ואומר עליהם לשון המקרא כדרכו בהרבה מקומות בברייתא
זאה וכמ״ש לפיל פ״א .וז״ש אס התקופה בכוכב חוס .פי׳ בכוכב שמש :בחמה .אס במק
החום :שמש זרחה ונודד) .נחום ג פסוק יז( .פי״ אז השמש זורחת בתקופה עד שעוברים
ושביס נודדים עי״ז :ובצינה ,כשהתקופה בעת הקור ובכוכב השמש .אז :שמש צדקה ומרפא
בכנפיה .אז פעולת השמש לטובה חוס טוב ולא בחוזק )מלאכי ג כ( כוכב צנים .שבתאי כנ׳/ל.
בחמה .בעת חוס :בצונן .צ״ל כצינת :שלג ביום קציר) .משלי כה פסוק יג .1פי' יהי׳ הקור
של שבתאי לטובה :ובצינה .געת הקור :לפני קרתו מי יעמוד) .תהליס קמז( .יהי׳ הקור
חזק :מצעתים .הלבנה כנ״ל :כחים צח עלי אור) .ישעיה יח פסוק ד( :כעב טל ביום קציר
)שס( :כוכב חורב .פי׳ כוכב הנקרא כוכב כנ״ל :וחמה .צ״ל בחמה .פי׳ בפת החום :כחור5
בציון) .ישעיה כה פסוק ה( :ציה גס חוס) .איוב כד יט( :כוכב אש .מאדים כנ״ל :גפרי p
אש
r המאורות ברייתא דשמואל הקטן פרק ך ינילי
יזוקו מטר לאדו )איוב ליו כז( .כוכב הרוח .בחמה רוח סערה עושה דברו )חהליס קמח ח(
בבתה רוח גדולה וחזק )ח״א יס יא() .במפיל( ]בנפול[ התקופה בין מילד הלבנה .שניהכש
בדרך אחד .הוה על הוה תבוא) .יחזקאל ז נו( .ובשני דדכים .ושמועה אל שמועה תהיה )שם(.
כמושל־יים בתקופה כן מושד־־יים בחדש .כסימן ^ ס סר כן סימן לסל .מזל שעה שחלבנד־ז
חמה. בקצף ענ״ש בנחת דף״^ן ממסיי בי ס ״ ה בל וק״ך
אור .שבתאי חשך .לבנה בין האור וכין החשך .התלי והופך לבקר צלמית )פמוס ה ח( כוכב.
אש) .פ׳ וירא( .גורם שיצא גפרית אש מן כאויר ברעמים וברקים :אש וברד שלג וקיטור.
)חכלים קמס( :כוכב מטר .הוא נוגה :ימטר על רשעים פחים) ,חהלים יא( .לסימן שיהי.
מטר חם .ימטיר מטר סחים חמימוח כמו צינים פחים בדרך עקש )משלי כב ה( .שפירשו
חמימות :יזוקו מטר לאדו) .איוב לו פסוק כו( :כוכב הרוח .הוא צדק :רוח סערה עושה
דברו) .תהליס קמח( .פי׳ שאינו בא להזיק כ״כ רק עושה דברו :רוח גדולה וחזק) .מלכים
א יט( :במפיל החקופה .נראה שרגע התקופה חושבו לעח קשה ח״ו .וכן עת קודסהמולד
ואס יפלי שניכם ברגגי אחד התקיפה והמולד .אז :שניהם בדרך אחד .כגון שהתקופה עח
כננראה קור כגון טבח וגס כלבנה מורה מל קור אז הס שניהם בדרך אחד נוחן פ״ז סימן
הוה על הוה תבוא) .יחזקאל ז כו( :ובשני לרכים .פי׳ שכל א׳ מורה הדרך אחר התקופה
המולד וע״׳ז נותן סימן .ושמועה אל שמועה תהיה) .יחזקאל ז כו() .פי׳ היה על היה שניהם
שווים .הוה .ושמועה על שמועה יתכן שאינס שווים ששמומה זו שמע דבר אחר( :כמושלים
בתקופה .כמו שאמר סוף פרק המוקדם שכל הקופה נחלקת לשבעה מושלים ז׳ כוכבי לכת :
כן מושלים בחדש .נחלק החודש ג״כ לשבעה חלקים ולשבעה מושלים כנ״ל ע׳׳ד הנ״ל .או
שקאי מל י״ב מזלוח וכדלקמן פרק ה׳ :כסימן למטר .כמו שנז׳ למעלה בכוכב מטר .נוגה :
כן סימן לטל .הוא סימן על טל ג״כ .פי׳ כי כשהסימן למטר הוא לפי שאז שולט טבע הליחות
וא״כ נפשה עי״ז ג״כ טל :מזל שעה שהלבנה ממטיר בו .פי' איזהי משל השעה שבאם
יזדמן הוא בעת של כלבנה יכי׳ בי מטר ולכאורה פירושו אס יזדמן אותו מזל בעת של
מולד של הלבנה .או אולי כוונתו אס יזדמן אוחו מזל שעה בעת שהלבנה תהי׳ במילואה
ממש בתכלית מילואה .ומפר׳ שהם אלו :ס״ח כו׳ .הס ר״ת של מזל של הי״ב מזלות טלה
שור כו׳ אס יזדמנו יחד בעס הלבנה .ולנאור' הם ר״ת כזה .ס׳״ח סרטן .חמה .ועי׳ לקמן
סרק ו׳ שאמר שסרכין הוא מים .אע״ג שחמה הוא חים מ״מ הלבנה וסרטן מכריע להיות
בו מטר ולכן כשיזדמנו שלשתן יחד יהי' בר מטר .יע״ד זה היא כל מה שמזכיר אח״נ :
כ׳׳ן .ר׳׳ת בתולה .נוגה .שנוגה נק׳ כוכב מטר כנ׳׳ל .ובתולה הוא עפר נמ״ש לקמן פ׳׳ו לני
בצירוף הלבנה הוא ממטיר .ת״ך .תאומים .כיכב .לקמן פ״י אמר שתאומים רוח ורוח
מ3יא עגניס ונשם :ק׳׳ל .קשת נבנה .נראה שסובר שלבנה גורם ג:מים וא״כ אם מזל ל׳
וגם מולד לבנה הס מכריעים למטר :ש״מ .ר״ת שבחאי מאז?יס .כי שבתאי קור וחושך .ומאזני'
רוח כדלק׳ לכן נוטה לגשמי׳ :אמ׳׳ץ .ארי׳ מאדי׳ צדק .או שהוא ר״ה ארי׳ מאז׳ צדק :בקצף .פי כי
מאז׳ רוח כמ׳׳ש ס״ו וגס צדק רוח כדלקמן לכן יבוא ברוח חזק בקצף :ענ״ש בגחח .פי צד
נוגה שבתאי .שעקרב הוא מיס כמ^ש פ׳׳ו .וגס נוגה מיס כמ׳־ש לקמן ושבתאי קור
לכן יביא מיס בנחת בלא רוח חזק :דר״ט .לכאורה צ׳׳ל דד״ט ר׳׳ת דלי דגים טלה .דלי
דגים רוח מים טלה אש .ויהי׳ ממוצע ; בכ״ל .בתולה כוכב לבנה .וע״ד הנ״ל :חמה אור
ט 3עו להאיר ; שבתי חשך .שבתי קר והוא אינו מאיר כ״כ .וכמו שכתבו התוכנים שאור
כשמש עליו רחוק.הרבה וגס כתבו התוכנים שהעננים סובבים אותו :לבנה בין האור ובין
החשך .שמאיר פחוח וכנ״ל שהיא מצעתיס ממוצע :התני והופך לבוקר צלמוח) .עמוס
ה פסוק ח( .יש לו אור קצת שהצלמות מאירו במקצת והופכו שיהי׳ כמו אור בוקר אור פ״ה
שמאיר מעט :כוכב חמה .הוא כוכב הנקרא כוכב ובספר כזה נקרא כוכב חמה כמה פעמים.
וכמ״ש
המאורות ברייתא רשמואל הקטן פרק ך שגיי*'
חמה מסלול ודרך )ישעיה לה ה( .נוגה .ונוגה כאיר תהיה )חנסוק ג ד( .צדק .והיה צדק אזור
מתניו )ישעיה יא ה( .מאדים .דם ואש ותסרוו :עשן )יואל ג ג( .חמה מושל־־ית ביום .לבנון
מושלת בלילה .שבתאי ביום ובלילה יום ולילו; לא ישביתו )בראשית ח כב( .התלי )היום .ולילה(
]ויום לילה כנ״ל[ החשיך )מזיס ה ה( .כרכב בערב יום ,יחשכו בוכבי נשפו )איוב ג( .נו\ה קדמתי
הילל בן שחר)ישעיה יד יב( .מאדים בבוא ז־זשמש .חשך השמש )בבואי( ]יצאתו[ )שס 'ג י( .צדק
בזרוח השמש מי העיר ממזרח צדק )שס הא ב( .חמה כוכב חום .וחם השמש ונמס)שמות עז כא(.
שבתי צונן .שבתה מדהבה )ישעיה יד ד( .לבנה מצעתים .אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג
ילבינו )שס א יה( .והתלי .הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ )עמוס ה ח מ ו( .כוכב חויב,
דרך כוכב מיעקב )כמדבר כד יז( .הנותן בים דרך )ישעיה הג עז( .נוגה מטר .מנוגה ממטר
ש״ב
וכמ״ש עליו בשבת קנו שהוא ספרא דחמה .וכוא כסמוך יותר לכחמה כנודע :מסלול ודרך
וכן אמר עליו לקמן הנותן ביס דרך :ונוגה כאור תהיה) .חנקוק ג( :פי' שנוגה מאיר יותר
מכוכבי לכת )מלבד כחמה והלבנה(; צדק והיה צדק אזור מתניו) ,ישעי׳ יא ה( .שפעולתו
לעשות האויל גיוב וממוצע ושהוא כוובה וצדקה ועי׳ שבת )קנו ע״א( מאן דבצדק כו׳ :דס
ואש ותמרות עשן) .יואל ג ג( שהוא אדום כאש ויש לו חמימות רק לפי שהוא רהיק מאתנו
יותר מהשמש וגס הוא קטן מהשמש אינו נרגש לנו האש שלו כ״כ :חמה מושלה ביוס.
שבלילה היא תמת הארץ ואינה עושה פעולתה לנו להאיר :לבנה מושלת בלילה .וביום אתר
בפת שנראת אינה מאירה :שבתי ביוה ולילה ,כל זמן שהיא למעלה מן הכדיי -ארץ פישה
פעולתו לגרוס מעט צונה בעולם ; יום ולילה לא ישביתו) .פ׳ נח( .ומזכיר זאת לסימן כנ״ל;
התלי היום ולילה החשיך) .נקידת ההפסק שאחר תיבת היום הוא טעות( שהוא מאיר רק
מעט ואינו נראה לעין עמ״ש הגר״א ז״ל בפי׳ ספר יצירה פרק ששי משנה א׳• ועי׳ מה
שכתבנו עליו בפרק א׳ והיא חושך הן ביוס והן בלילה :כיכב בערב .כוכב הוא קטן מכל
כוכיי לכת ואינו נראה רק בלילה ממש .אבל לא ביום ; יום יחשכו כוכבי נשפי) .איוב י
פסוק ט( שאינו נראה ביום כלל מפי׳ אחר ע״ה שנקרא אז יום אינו נראה בלל :ניגה קדמתי
הילל בן שהר) .ישעי׳ יד יב( .שנוגה עולה קודם עמיד השחר ונראה אחר עמוד השחר ג״כ.
וכתב הגר״א ז״ל בפי׳ ספר יצירה סוף פרק א׳ מי״ד שכוכב נוגה נקרא כוכב השחר וכוכ3
כערב ע״ש .פי׳ שהוא סובי השמש וקרוב אליו ולפעמים הוא למזרחו של השמש ועולה לפני
השמש בבוקר ואז נקרא כוכב השחר .וכשהוא למערבה של השמש והוא לאחר השמש וכשהשמש
שוקעת עדיין לא שקע הוא ונראה ונקרא אז כוכב הערב ובאמצע הלילה אינו לעולם לסו
שהיא סמיך להשמש :מאדים בבא כשמש .אינו נראה רק כששקעה השמש ; חשך כשמש
בביאו .בבא כוכב מאדים פי׳:שמאדים נראה היא עת שכבר שקעי השמש ונחשך כיון שקידס
לו לא כי׳ נראה )יעי׳ ישעי׳ יג יוד( :צרק בזרוח השמש) .פי׳ נראה אז גס בזרוח השמש
עי׳ פי׳ מסרל״ח על רמב״ם פ״ב מה׳ ק׳■ :/ד״ה וליישב כו׳ שיש כוכבים שנראים קודס
השקיטה( :מי כעיר ממזרח צדק) .ישעי' מא (3צסימן שצדק גס כשהשמש זורח :חמה
כוכב חוס .כנ״ל :וחס השמש ונמס) .ס׳ בשלח( :שבתה מדהבה) ,ישעי׳ יד דושנשבת הז הי
והתמימות :לבנה מצעתיס .שהיא ממוצע כנ״ל :אס יהיו! .ישעי׳ א( .לרסימן שהאודם
שמורה חמימות ושלג שמורה קור שניהם בלבנה )ילבינו( כל זה לסימן .וכדרכו בכל כספר
להביא פסיקיס לסימן ע״ד שאמרו בגמ׳)ע״ז ט( וכמ״ש למעלה פ״א ; הקורא למי כיס כו׳
נראה שתלי גירס מיס )עמוסה( .ועי' מה שכתבת.י למטלה פ״א .על ראשי תניציספל המיס
כוכב חורב; הכוכב שנקרא כיכב גירם יובש ונקרא כיכב תורב כנ״ל .דרך כוכב מיעקב .סימן
גיל דרך הנותן בים דרך )ישעיה מג טז( .שגירס יובש כנ״ל .וע״ד זה כתי למעלה ג״כ עצ
כוכב דרך כוכב חמה מסלול ודרך :נוגה מטר .שנוגה גורס מטר :מנוגה ממטר) .שמואל
יח המאורות פרק ך ברייתא דשמואל הקטן
)ש’ב כג ד( .צדק .הרוח .רוח צדקה ומשםט ]אין נוסח כזה בכל התנ״ך[ .מאדים אש מאודם
באשת לפ Tות )עי׳ נשום נ( .המזלות צנים ופחים ,וקור וח'ם .וקיץ וחורף .צנים שבים ופחים
שנים .והשאר שנים שנים .סימן ג ל ס א מ ע ט ש ב ד ת ה כקיץ לפחים )כקיץ(
)כן קיץ לצנים .כחורף לפחים כן חורף לצנים .והמי^ך יושב בבית החורף בחדש התשיעי
)ירמיה לו( .ו׳ מזלורת וו׳ ארחו ת וד דרכיכם בקובה .מעלה שבמעל־יות פני צפון .נמוך
שבמעלות
3כג פסוק ד( :צדק כרוח .פי׳ צדק גורס רוח .רוח צדקה ומשפט לסימן .ובזה ,מבואר מ״ש
שמואל 3גמ׳ עירובין )נו ע״א( .אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את
האילנות .נפי שצדק גורס רוח .ואמר שס עוד אין לך תקופת טבת שנופלת בצדק שאינה
מייבשת את הזרעים .לפי שהרוח הגדול היא מייבש ג״כ יותר מן כשמש כידוע .ואמר שס
והוא דאתיילד לבנה או בלבנה או בצדק היינו שהלבנה היא ממוצע ואינה דבר המתנגד
להנ״ל וע״ש :מאדים אש .כנ״ל :מאודס באשת לפידות ,צ״ל מארס באש פלדות .והוא לשון
המקרא )נחוס 3פסוק ד( מגן גבריכו מאדם ) פי אדומיס( אנשי חיל מתולעים באש פלדות
והביא זאת לסימן שמאדים אש :המזלות צנים ופחים כר .פי׳ י״ב מזלות שנים מכס צינים.
שנים מכם פחים .ושנים מכס קור ושנים מהם חום ושניס קיץ .ושנים חורף .וז״ש צנים
שניס .פי׳ שני מזלות :פחיס שנים .פי שני מזלות :והשאר .פי׳ קור וחום קיץ וחורף :
שנים שניס .כל אחד שני מזלות כנ״ל) .ועי׳ פ' נח( :סימן נ .פי׳ הוא ר״ת של שמות
המזלות .גדי .דלי .סרטן .ארי׳ .מאזנים .עקרב .טלה שור בתולה .דגים תאומים קשת.
ואות ל׳ היא סימן לדצי .שהיא אות השני מהתיבה ולפי שיש עוד מזל כמתחיל בד׳ שהיא
דגים לכן נתן סימן על דלי באות ל׳ .וסדר המזלות הוא כמו שמפרש אח״כ טעם לסדר
הנ״ל :כקיץ לפחים כו׳ .עי׳ גמ׳ בבא מצימא )דף קוע״ב( ואליבא דר׳ יהודה עולה שם
באופן זה .תשרי חשון .זרע :כסלו טבת .חורף :שבט אדר .קור :ניסן אייר .קציר :סיון
המוז .קיץ :אב חלול .חוס :ע״ש .אבל כאן יש לו שיטה אחרת .כי שני חדשים של קיץ
הס חודש אחד בימות החמה נקרא קיץ .והחודש א׳ בימות הגשמים נקרא קיץ .וז״ש כקיץ
לפחים כן קיץ לציניס פי׳ שבימי הקור ג״כ יש קיץ .כי קיץ פירושו קץ .היינו או סוף ימות
החמה או סוף ימות הגשמים .וא׳׳כ בתולה )אלול( קיץ של ימות החמה .ודגים )אדר הוא
חושכ לקיץ של ימות הגשמים( :כחורף לפחים כן חורף נצנים .פי׳ ששני חדשים של חורף הם
אחד בימות החמה ואחד בימות הגשמים כי חורף פירושו חוזק עי׳ )איוב כט ד( כאשר
הייתי בימי חורפי היינו בימי חוזק ימי ובקדמותי .לכן חודש אחד שהוא בתקפו של כחום
כקיץ נקרא חורף הוא תאומיכ)סיון(.וחודש אחד תוקפו של ימות כגשמי׳ נקרא חורף והוא קשת
והוא כסלו :והמלך יושב כו׳ .מקרא הוא )בירמיה לו פסוק כב( .ומביא ראי׳ ברורה לדבריו
מן כמקרא הנ״ל שחודש התשיעי כוח חורף שכתוב שב וכמלך יושב בבית החורף בחודש
התשיעי ואת כאח לפניו מבערת הרי שחודש התשיעי נקרא חורף וע״פ הנ״ל מבואר
יפה סדר ציוני המזלות שציין למעלה .לפי סדר כפסיק בפסוק )פ׳ נח( זרע וקציר.
קור וחום קיץ וחורף .כזה גדי דלי .קור :סרטן ארי׳ .חום ; מאזנים עקרי .זרע :טלה
שור קציר :בתולה דגים .קיץ :תאומים קשת .חורף :והוא מבואר יפה והוא ע״ד
דברי ר׳ יכודא בגמרא שם רק קיץ וחורף הוא באיפן כנ״ל :ו׳ מזלות כו׳ .פי׳ הששה
מזלות יש להם ששה ארהות וששה דרכים כל אהד מהם אורח ודרך בפ״ע .בקובה,
פי׳ ברקיע שנקרא קובה כמ״ש בהתחלת ^ ריי ת א הרקיע עשוי כקובה .ודבר זה נתפרש
כארוכה למעלה התחלת פ״ג .וכל מזל יורד'או עולה יותר מהשני וכמו שנתפרש שם ואמר
רק ששה שהששה הס באותם דרכים שהלכי הששה הנותדיס וכמ״ש שם :מעלה שבמעלות
פי׳ המעלה הגבוה והעולה הוא לצפון .כי באופק שלהם שנוטה לקו הצפון צד הצפון הוא
הגובה
המאורות ברייתא דשמואל חקפן פרק ך ל'
שבמעלות פני דרום .ארוכה פני צסון וקצרה סני דרום .ופני 1סון ופני דרום דרך עקש .פני
צפון לפחים ופני דרום לצנים זרה בקרן מזרחים ובא לי לקרן דרומית מערבית.מעלה שבמעלות
ארוכה שבארחות .פתלתל ועקש ואץ נסתר מחמתו .כאדם באכסדרה י״מדרוה על פניה .וצפונית
מנשבת ומדודה מקדיר .חצי מזרח וחצי מערב דרך ישר .צפונית מן הצד ודורמה מן הצד .מדורה
מפרדת
הג 3וכ יותר ונתפרש כ״כ שם :נמוך שבמעלוס פני דרוס .שצד דרום הוא נמוך יוחר כמו
שנתבאר שם :ארוכה פני צפון .שצד צפון הוא גבוה ופולה חלק יותר מן הגלגל למפנה מן
הארץ והוליך מזרחה עד שקיעה היא מתארך יותר ולכן השמש כקיץ כשהיא בצפץ אז היום
מתארך :וקצרה פני דרום .בדרום הוא נמוך וחלק קטן יש למעלה מן הקרקע ומן הזריחה
עד השקיעה הוא שטח קצר ולכן בחורך שהשמש בדרום היום קצר :ופני צפון ופני דרוס
דרך עקש .כי ניסן ותשרי אז השמש עולה באמצע מזרח ושוקע באמצע מערב ואז היוס
והלילה שוין בכל הישוב כמ׳׳ש הרמב״ס פי״ט מה' ק״ה ה״ה .אך פני צפון ופני דרוס הוא
דרך עקש שהם מן הצדדים' .וגס השקיעה והזריחה של ניסן ותשרי אז השקיעה והזריחה
ישר בגלגל .אבל בצפון ודרום יום הארוך ויום הקצר אז השקיעה והזריחה היא יותר
בעקמימיות לפי שהוא אז בגובה העיגול או בתחתית העיגיל שמתעגל יותר וא״כ לבאר
זאת .ולכן משך זמן העמוד השחר וצאת הכוכבים מתארך יותר בימים הארוכים ממה
שהוא בימים הבינוניס וכן בימים הקצרים הוא יותר מתארך שיעור צה״כ וע״ה במדינתיגו
ממה שהיא בימים הבינוניס ניסן ותשרי כמ״ש במ״א והכג מטעם אחד ואכ״מ לבאר זאת
וז״ש עליהם בדרך עקש שהזריחה והשקיעה אז בדרך עיקום יותר כנ״ל :פני צפון לפחים.
כקין שהשמש בצפון אז הוא ימי החום .פחים פי״ חום כלשון הכתוב צנים פחים בדרך
עקש)משלי כ״ב( :ופני דרוס לציניס .בחורף השמש בדרום ואז הס ימות החורך )וכן
המזלות כדרומיס והצפוניס( אלה לחוס וחלה לא יגרמו כ״כ חוס ע׳ מ״ש למטלה פ״א
וגמרא דברכות )נא פ״ב נ״ט ע״א( :זרח בקן מזרחית כר .מבאר ג״ אופנים של הילך
השמש .ביום הארוך .וביום בינוני טסן ותשרי .וביום הקצר .זרח בקרן מזרחית .זהו ביוס
הארוך שהשמש נוטה יותר לצפון ועולה בבוקר בקרן מזרחית .סי׳ קרן צפונית מזרחית .
ובא לו לקרן דרומית מערבית .פי' מן הבוקר עד אמר חצות היום הוא הולך ובא אל
דרומית מערבית ואח״כ הולך עוד ונוטה לצפון עד ששוקע במערבית דרומית )ויתכן יותר
שט״ם וצ״ל ובא לו לקרן מערבית צפונית( .וכל זה הוא מהלך השמש ביום הארוך תקופת
תמוז :מעלה שבמעלות .אז השמם יותר בגבהה כנ״ל :ארוכה שבארחות .ככיל שאז הוא
בארוכה הקשת היום .שהמחצה של הגלגל היותר ארוך הוא למעלה מן האופק ולכן אז היוס
יותר ארוך .אז :פתלתל ועקש .כנ״ל שאז הוא בסיבוב ולא בישר לפי שמפקת שמש קרוב
לשלשה רוחות וכנ״ל וגס השקיע* והזריחה הוא אז בעיקום הגלגנ ולא במקום שיורד ישר וכמ״ש
למעלה :ואין נסתר מחמתו .שאז החום גדול גס במקום הצל ולא יוכל האדם להסתיר
עצמו במקום שלא יבוא עליו החום שגירס השמש :כאדם באכסדרה ומדורה מלפניה.
כתב למעלה בהתחלת הברייתא שהעולם כאכסדרה .ומדורה קורא את השמש בגבורתה.
וצפון קורא פנים בהענין הזה וגס מזרח נקרא פנים כמ״ש )חהליס קלט( אחור וקדם
צרחני וקדם נקרא מזרח .כמ״ש העי מקדם )פ׳ לך( .ולכן כשהשמש עולה מזרחית וצפונית
אומר ומדורה טל פניה :וצפונית מנשבת .פי' מצד צפון בא רוח קר אבל לא כפור וקרה:
ומדורה מקדיר .פי' וכשמש מקדיר וחס גס מצפון .וכמ״ש גיטין )לא ע״ב( .ורוח צפון
מנשבת עם כולם ע״ש :חצי מזרח וחצי מערב .מהחיל לבאר עלות השמש ביום בינוני ניסן
ותשרי אז עולה בחצי מזרח ושוקע חצי מערב :דרך ישר .כנ״ל ששקיעה והזריחה באמצע
הגלגל ששס יורד ישר .וגס לפי שהולך באמצע כעולם על קו השוה נקרא דרך ישר :וצפונית
מן
יט המאורות ברייתא דשטואל הקטן פרק ך שנילי
מפרדת וצפוגו מועק זורח בקרן מזרחית דרומית .ובא לו לקרן מערבית דרומית .סתרה
מאחריו וצפונו מלפניו .שנאמר )יואל ב כ( .ואת הצפוני ארחיק מעליכם ]וגו׳[ כי הגדיל־•
לעשות .חלילה .כסיר על גבי כירה .האור לפני הסיר ״שפות הסיר״ בצדי הסיר ״וגם יצק
בו מים״ )יחזקאל כד ג( בירכתי הסיר .סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה)ירמיה א יג( :
פרס חמישי
כ ש נ ח ארבעה אלפים וחמש מאות ושלשים ושש שנה .שוו חמה ולבנה שמיטות ותקופות.
ולא נשתייר לחמה אלא שעה אחת גדולה בלבד .מן ארבעה אלפים ותקל״ו
שנד־־ז
מן כצד ומדורה מן הצד.שאז השמש עולה באמצע מזרח וכולך עד חצי היום לדרוס שכוא בצד
ימין .ואמרו בברכות )כז ע״א( אימת השמש סם וכצל צונן בארבע שעות מן ארבעשעוה
נקרא שמש מדורה ולא קודם ואז היא מן כצד דרוס וז״ש מדורה מן הצד .ויותר נראה
שט״ס וצ״ל צפונית מלפניו ומדורה מן כצד וחושב צפון פנים ומזרח והשמש מן הצד .וכן
מוכח אח״כ :מדורה מפרדת וצפונו מוצק .לצפון כעולם שם הוא ים כקרח .וכקרח שנעשה
כחתיכה אחת כדבר מוצק .אבל במקום ששם השמש טבע השמש וכחום להפריד את המיס
ולהמס את המיס וזכו ומדורה מפרדת :זורח בקרן מזרחית דרומית ובא לו לקרן מערבית
דרומית .מתחיל לבאר ביום הקצר שאז השמש עולה מצד דרומית מזרחית ושוקע בצד מערבית
דרומית :מדורה מאחריו .אז אין להשמש תוקף רק בחצות היום כשהיא בדרום וצפון הוא
לפניי כנ״ל .ומדורה מלאחריו שדרום נקרא אמריו יען צפון נקרא לפניו :שנאמר ואת
הצפוני כו׳ .הגדיל לעשות )יואל 3פסוק כ( .והוא לסימן שצד צפון הוא הגדול והאריכה
וכשהשמש בצפון אז כיוס יותר גדול וכנ״ל :כלילה פי׳ בלילה אז כשמש תחת כארץ.
ובאמצע הלילה הוא לצד צפון של קו השוה כיון לפי אופק שלכם שהמדינה נוטה לצפון וביום
הקו השוה הוא ניטה מכס לדרום כצד שלמעלה .א״כ בלילה הקו השוה שתחת הארץ נוטה
לצפון :כסיד על גבי הכירה .המשיל המצב כעולם בלילה כמו סיר על ככירה שכירה
שלכם הוא כמו קדרה גדולה ע' ר״פ ל דשבת .והסיר שבתוכו הבשר הוא על פיו .ותחתיו
בהכירה ריק ואויר :האור לפני כסיר .כן השמש בלילה תחת הארץ כמו תחת הסיר .ולצד
צפון שנקרא פניו שם מדורה הוא כשמש כנ״ל :שפות הסיר) .ולשון פסוק יחזקאל כד
פסוק נ שפות כסיר וגס יצק בו מים( הוא הבשר שיורר לשולי הסיר וכמים עולה
לכצדדיס .והבשר הוא כנגד כיבשה של הארץ ותחתיו אויר כנ״ל שגם לתחת כארץ יש יבשה
וחז״׳ל ידעו ככל מקודם )וכמבואר בזוהר ויקרא יוד ע״א( :בצידי הסיר כנ״ל .וגס יצק נו
סיס בירכתי כסיר .פי׳ ירכתי הוא כצדדים כמ״ש )פ׳ תרומה( .ולירכתי המשכן ימה .היינו
שים אוקיינוס הוא מצדדי כארץ :סיר נפוח אני רואה יפניו מפני צפונה) .ירמי׳ א יג( הוא
לסימן .ומפרש שהפנים נקרא צפון וכנ״ל .ומה שקורא לו צפון פניו יש לומר לפי שס״ל
ששס האויר מעט כמו פתוח ופי׳ מה שכתבנו בהתחלת כברייתא ומקום הפתוח נקרא פניו
כמ״ש אצל כמשכן החונים לפני כמשכן קדמה לפני אוכל מועד מזרחה כ ו׳ ) פ' במדבר(
אע״ג שעיקר קדושתו במערב רק לפי שמזרח צד כפתוח קורא אותו לפני ועי׳ ברכות )דף
ו( רש׳׳י וחום׳ ד״ה אחורי :סליק פרק רביעי התודה והשבח לה• ית״ש:
פרק חמישי
כ שנ ת כו׳ שוו חמה ולבנה כו׳ .לפי המבואר לקמן סי׳ שהמולד הוא בהתחלת ליל רביעי
וגס כתקופה :ולא נשתייר לחמה אלא שעה אחת גדולה לבד .פי׳ שאין הפרש בין המולד
לכתקופה של חמה אלא שני שעות שלנו שהוא נקרא כאן שעה אחת גדולה .פי׳ ששעות
המעל׳׳ע לי״ב שלנו נחלק היום לי״ב אבל שעות גדולות פי׳ שנחלק כל
הוא שני שעות שלנו .וגס לפי שכל שעה גדולה עולה וכשעה גדולה
; מזל אחד שכל כי״ב מזלות עולים במשך מעל׳׳ע ולכן נקרא שעה גדולה שהם שני שעות שלנו.
ועי׳ ח f
המאורות ברייתא דשמואל הקטן פרק ח ״בייי'
שנה ואילך .שנה ראשונה למולד לבנה בתשרי בתחלת ליל ד׳ .בניסן בליל ה* בשתי שעות
גדולות .הרוצה לידע מילד לבנה יחשוב מששבו המר .ולבנה כמה שנים ייתן ד׳ ימים
וארבע שעות גדולות ]יתתע״ו חלקים[ לכל שנה ושנה ומוציא את השעות בימים י״ב שעוון
לכל יום ויכלול השעות עם הימים .ואף שנים עיבורים יחשב כמה עיבורים באותן השנים
ויתן לכל חדש וחדש יום ומחצה ושליש שעה גדולה ]עם ע״ג חלקים[ .ויוציא את מנין
הימים והשעית מנין מצטרף ויכללם עם מנין של ד׳ ימים וד׳ שעות ויוציאם ז׳ ז׳ והמותר
יחשוב מתחלתו ליל ד והיכן שכלה שם הלבנה מתחדשת :
ה ר ו צ ה לידע בכמה בשבת התקופה נופלת .יחשב שנים משנברא העולם עד עכשיו .ויתן
לכל
וטי׳ פני יהושט סוף נזיקין במהדורא בתרא טל ברכות )דך ג( .והנה שנח ד' אלפיס
ותקל״ו היתה שמיטה לחשבין שמיטת שלנו)טי׳ חו״מ ר״ס ס״ז ורמב״ס ה׳ שמיטה ויו3ל
פ׳׳י( והיתה שנה אחרונה למחזור גדול של כ׳׳ח שנה .וא״כ שנת תקל״ז שנה ראשונה
לשמיטה ולמחזור גדול .והמולד טולה תשרי תקל׳׳ז בליל רביטי שלש שטות שס׳׳ג חלקים• אבל
תקופה טולה בניסן התחלת ליל רביטי ולא בתשרי .טי' רמב״ם ה״ ק׳׳ה פ׳ תשיעי ויש לומר
שאיירי במהלך השמש המדוקדק ולא בתקיפת שמואל שקורא לו חשבון ישן כנ׳׳ל .והזכיר
כאן אח״כ תקיפת שמואל לחוש בו רק מבריאת טולם ולא מזמן ששבו כו' כדי לחשוב
יום השבוט מתי הוא שהוא רק לתקופת שמואל וט״פ הנ׳׳ל יש לתרץ קצת גירסא זו בדוחק.
אבל באשר בלא״ה קשה שהרי שמואל האמורא חבירו של רב נפטר טשרת שנים אחר התחלת
אלף החמישי )כמ׳׳ש בסדר הקבלה להראב׳׳ד( ולא הי' נותן זמן מאוחר כ״כ לחשוב ממנו
)וטי׳ מה שכתבו בהקדמה( ודוחק לומר שזה הוא תוספות שנתוסף אח״כ לכן קרוב יותר
שיש כאן ט׳״ס בהשנה והי׳ כחוב שנה אחרת קרוב לזמנו של שמואל שנה שהכל מכוון ע״ד
הנ״ל ונשתבש מ״י המטתיקיס וצריך לחשוב ולמצוא השנה שיהי׳ מכוון ט״פ הנ״ל• וכן צ״ל.
ועי׳ פרקי דר׳ אליטזר סרק שביטי שכל פ״ד שנה חיזרים השמש והירח להיות בהתחלת לרל
ד׳ והיינו בניסן לפי חשבונית שלנו וע״ש ויתכן שצ״ל בשנת ג' אלפים ותתקלו שנה )ג במקוס
ד ותוספו׳ ח( ומולה אז המולד התחלת ליל ד׳ בקירוב פחות תתי״ח חלקים .ותקיפה עולה
ליל 7׳ .וס״ל בתשרי נברא הטילה :בתשרי בהתחלת ליל ד׳ בניסן בליל ה׳ בשתי שעו p
גדולות .צ׳׳ל בניסן בליל ו׳ בשתי שטות גדולות שכן הוא החשבון בששה חדשים יש חילוק
בהמולדות .ב׳ מטל״ט טס ארבטה שטות תל״ח חלקים )טי׳ תוס׳ ר״ה ט( .ואס מולד תשרו
בתחלת ליל ד׳ הוא בניסן תחלת ליל ו׳ ארבטה שטות שלנו שהם שני שטות גדולות כנ״ל ועוד
תל׳׳ח חלקים )שלא הזכירם לסי שאינם שטה שלמה( :יחשוב מששבו .צ״ל מששוו .כנ״ל .
וד׳ שטות גדולוח .חסר שני תיבות וצ״ל .וד׳ ש׳ גדולות ותתט׳׳ו חלקים לכל שנה וכו' .כוא ד' ח*/
חתט״ו שיש הפרש במולדת בשנה פשוטה .כמבואר ברמב״ם ה׳ ק״ה ס״ו ה״ה ובטור ובמגן
אברכם סוף הלכות ראש חודש .וע״ש ותבין גס כאן :את השטות בימים .פי' מכל י״3
שעות גדולות כיינו כ״ד שטות שלנו יחשוב אותם ליום ח׳ פי׳ למטל״ט אחד :יאף שכיס
עיבורים כו׳ .פי' כי ד״ח חתע׳׳ו הוא לשנה פשיטה ולשנה מעוברת צריך להוסיף יתרד
חודש אחד שהוא כ״ט ימים והשעות י״ב שטות חשצ״ג חלקים כ׳׳ח ימים הס שבועות שלמוק‘
ולא נ״מ בהם לענין חשבון ימי כשבוע רק צריך להוסיף עבור חודש העיבור שהוא יוס
א׳ י״ב שעות תשצ״ג חלקים שים החר״ף חלקים בשעה .ותשצ׳׳ג חלקים הם שגי שלישי שעה
עם ע׳׳ג מלקים שנס שליש שעה גדולה וע״ג חלקים עי׳ גמ׳ דר׳׳ה )דף כה פ״א( .וחסר
כאן שני תיבות וצ״ל ושליש שפה גדולה וע״ג חלקים ויוציא כו׳ :של ד׳ ימים וד׳ שמוה.
צ״ל וד׳ שטוס גדולות וחתע״ו חלקים .ועי׳ כ״ז ברמב״ס וטור שם :הרוצה לידע בכמה
בשנת כו׳ .סי' באיזה יום בשבוע :לכל שנה יום ורביע .כי שנת כחמה הוא שס״ה QV
ורביע
רMttMורוח ברייתא דשטואל הקטן סרק ה ענילי
לכל־* שנה ושנדז יום ורביע ויצרף הרביעיות עם הימים ויחשוב מנין שלי• הימיבש
כולם ויוציאם ז׳ ז׳ ואם לא נשתייר כלום דע שהתקופה נוטלת בתחלת ליל ד׳ .ואם
נשתייר כלום יחשוב מתחלת ליל ד׳ והיכן שכלה המותר שם התקופה נוטלת :
ה רו צ ה לידע איזה מזל משמש .יחשוב ימים של תקופה שעומד בה עד היום שעומד בו
לכל יום של תקופהיתן שעה גדולה ויעשה מאותן שעות ימיבש וב׳ שעות לכל
יום ויחשוב שנים של חודש שהוא עומד בו .ויצרף ימים של שעות של התקופה עם ימים
ויו צי א ט ב׳ י מי ט ומחצדה לכד־* מזר* ומזר* .וכשהוא מתחיד* חדש.
בחשבון
ורכיע .ושס״ד ימים הם נ״ 3שנוטות שלמוח .נשאר לימי כשכוט לכל שנה רק יום ורניע.
וזכו לחשנון תקופת שמואל המנואר נרמנ״ם פ״ט מה׳ ק״ה )והניאו לטיל סוף פרק כמוקדם
נשם חשנון ישן כמש״ש( וע״ש נרמנ׳׳ם נארוכה ונטיר ומג״א סוף ה׳ ר״ח :נתמילת ליל
י• לפי שהמאורות ננראו ונתלו ניום ר* ונחשנ מהתחלת ליל ד׳ :הרוצה לדטי איזה מזל
משמש יסשוג כו׳ .פי׳ כמו שהי״נ מזלות משמשין לט״נ לשנה .כן ג״כ משמשין כולם נכל
חודש .והיינו מן מולד פד המולד שהוא כ״ט יום ומחצה ותשצ״ג חלקים אם נחלקם לי״נ
חלקים חלק לכל מזל יהי׳לכל מזל כני ימים ופחות ממחצה נקירונ)פחית שטה א׳(.אך נאשר שנת
כחמה יתרה על הלכנה וכאן נחש 3מן התקופה ג״כ .לכן צריך לחלק שנת הממה לי״נ
חלקים .ונכל חלק יהי׳ נקרא חודש החמה ונאותו חודש יתחלק צי״נ מזלות ג״כ טי׳ פרקי
דר״א פרקששי .ולפ״ז נצטרך ליקחהיתרון שלשנת החמה טל הלננה ולחלקו טל י׳׳נ חל׳
ולכוסיף טל כל חודש של לננה חלק י״נ ממנו .אך כאן הוא קצה נסגנון אחר .והיינו הזמן
שכתקיפה קודם להמולד נחלקם טל י״נ חלקים וליתן לכל חודש של לננה חלק א׳ .נדרך
משל נשנת מינור .והתקופה של ניסן הוא קודם להמולד חמשה טשר יום .צדך לחלק
כסמשר עשר יום הקודמים להמולד טל י״נ חלקים .היינו כל מפל׳׳ט טל י״נ שטות גדולות.
ונקח חלק א׳ מהם שהוא שעה גדולה נגד כל יום .שהוא חלק י״נ מן המעל״ע כנ״ל.
ונוסיף טל חודש ניסן לכד .שהוא חודש א׳ מן י״נ חדשים )וכן יתחלק אח״כ לכל חדשי
כשנה לכל א׳ שטה גדולה .נגד כל ט״ו ימים הנ״ל( וכמה שיעלה ההוספה הנ״ל כצירוף
ימי חודש ניסן )זה נקרא חודש הממה( ויתחלק אח״כ על הי״ 3מזלות .ונחשוג אח״כ
נערך שני ימים ומחצה לכל מזל נקירונ היינו כפי הטילה להחשכון .וכזה ינואר כנרייתא
נד״מ אס עומד כעשרה ימים כחודש ניסן וע״פ משל הנ׳׳ל :יחשוכ ימיס של תקופה
שעומד כה .למשל כנ״ל הוא תקופת ניסן :עד היום שעומד נו ולכל יום של תקופה .היינו
לס״ו ימיס שקודמים להמולד :יתן שפה גדולה .שהם שני שעות שלנו שהם חלק ו״ 3מן
כל יוס לפי שצריך לחלק ההקדמה לי״כ חלקים נגד הי״נ חדשים וליתן לכל חודש חלק א
מי״נ וא״כ צריך ליתן מל ניסן ג״כ חלק א׳ מי״נ הנ״ל שהם ט״ו שעות גדולות הנ״ל :ויעשה
מאוחן שפות ימים ו ' 3שעות לכל יום .צ״ל ימים י״כ שפות לכל יום .פי׳ י״נ שטות גדולות
לכל מפל״ע .וא״כ מן ט״׳ו שפות גדולות הנ׳׳ל .הם מעל״ע אחד .וששה שטות שלנו :ויחשוכ
שניס של חודש שהוא עומד נו .ד ל ויחשוש ימים של חידש שהוא עומד נו כגון אס עומד.
וכעשרה ימים נחדש ניסן של הלכנה יחשוש עשרה ימים :ויצרף ימים של שעות של כתקופה
כיינו כמפל׳׳ע עם ששה שעות שלנו שנעשה מן כשעות של כתקופה מה שהוסיף כנ״ל :עס
ימיס של חידש .יצרף כנ״ל מס העשרה של חודש ניסן .וא״כ יש לו כיוס סה״כ אמד
משר יוס טס ששה שפות שלנו :ויוציאם נ׳ ימיס ומחצה לכל מזל ומזל .וא״כ עד עשרה שניסן
כס ד' מזלות טלה שור תאומים סרטן .ועומד נחלק יום וששה שעות שלנו כמזל ארי׳
לסי משל כנ״ל .ומ״ש שגי ימים ומחצה לכל מזל הוא נקירוז; כי כמשל הנ״ל שימי כחודש
מס כהוספה המה למד יום עם י״ח שעות שלנו ותשצ״ג חלקים ונחלק זאת על י״נ מלקים
יהי׳
המאורות ברייתא דשמואל הקטן פףק ך, ״גיייי
בחשבון במזל של תקופה מתחיל עם תקופת ניסן מטלה .ועם תקופת תמוז מפרטן .ועס
תקופת תשרי ממאזגים .ועם תקופת טבת מגדי :
ח ל ו צ ה לידע איזה מזל משמש בתקופה מן חנ כ ״ ל ש צ״ ם .יחשב.כוכב התקופה שעומד
בה כ סי די ד ש מ כ ״ל צה״ן .ואם רוצה לידע כוכב היום וכוכב השעה .יחשוב
כ ש ד צ ח ל י ם לילה־ ח ל ״ ם ב שנ ״ צ ימים )וסימן אם כל חי כלומר כשנ״ץ חל״ם לילה
חל״ם וכשנ״ץ יום n״ (Pחנ כ ״ ל שצ״ם שעות יום• כ ל ״ ש צ מ ח ״] שעות לילה• )אסר
המג״ן
יהי׳ מולה לכל מזל שני ימים ומחצה ושפה וחצי שלנו והוא בקירוב כנ״ל :וכשהוא מהסיל
כו׳ .סי /כשנסלק כחודש לי״ב מזלות ע״ד הנ״ל .מאיזה מזל נתחיל זהו לסי ההקוסה כי
בניסן אייר שהם תקוסת ניסן יתחיל מן טלה .בתמוז אב שהס תקוסת תמוז יתחיל מסרטן
כו׳ ובחדשים של תקוסת תשרי יתחילו מאזנים שהוא התחלת תקוסת תשרי .ובחדשיס
של תקופת טבת יתחילו מגדי שהוא התחלת תקוסת טבח .ועי׳ לעיל סרק שלישי
ד״ה ומה שנותר כו׳ שלכאורה סותר למ״ש כאן .אבל נראה ששם איירי כשהתחלת
התקופה אינו מוקדם להמולד ע״ש .וצריך לחשוב כיתרון לסוף התקופה כיינו כחודש
השלישי פ״ש .אבל יותר נראה שכאן פירושו לאופן אחר ולא ידעתי :כרוצה צידע
כו׳ בתקופה מן חנכ׳יל שצ״ס .כנה לעיל פי׳ מזלות הי״ב טלה שור כו׳ .וכאן מפרש
מזל של כוכבי לכת שצ״ס חנכ״ל .עי׳ )ברכוה נט( בפירש״י מפורש יפה .כי השעות
הולכים כסדר שצ״ס חנכ׳׳ל .התחלת ליל ד׳ בראשית הבריאה הי׳ שעה ראשונה שבתאי .שעה
ב׳ צדק .ג׳ מאדים ,ד חמה .ה׳ נוגה .ו׳ כיכב .שעה ז׳ לבנה וכן חוזר אח״כ שנית שצ״ס
חנכ״ל וכן הולכים כשעות לעולם .וכאן מחלק השנה של חמה שהוא שס״ה יוס ורכיע מחלק
אותה לי״ב חלקים וקורא אותו חודש החמה וכמ״ש בפדר״א פרק ששי בזה״ל וימות חודש
החמה שלשים יום עשר שפות ומחצה עכ״ל שכן עולה אם נחלק שס״ה ורביע על י״ב חלקיס
ויעלה לפ״ז כשעות של התחלת חדשי החמה הנ״ל בסדר שמח״ל צח״ן .שבתאי מאדים חמה
לבנה צדק חמה נוגה כמו שיתבאר .וז״ש :יחשוב כוכב התקופה שעומד בה .באיזה שעה
שנפלה התחלת התקופה מן שצ״ס חנכ״ל הנ״ל .וכפי המבואר בפירש״י )ברכות נט שם( ;
כסידור שמכ״ל צח״ן .וחדשי החמה שאח״כ יהי׳ התחלתם כסידור זה .בדרך משל בשנה ראשונה
של מחזור החמה שהתקופה הוא התחלת ליל ד׳ שהוא שבתאי א״כ יעלה התחלת חודש חמה
השני כנ״ל חצי מאדים) .וסימן אות מ׳( .כי כ׳׳ח ימים הס ד׳ שבועות שלמות נשאר לחודש
החמה הנ״ל עוד נ״ח שפות ומחצה .השלך ז׳ ז׳ נשאר שני שעות וחצי .והס לסדר שצ״ה
חנכ״ל .שבתאי צדק הצי מאדים ואז הוא התחלת חודש החמה השני) .סי׳ מ׳ כנ״ל( ותוסיף
עוד שני שעות וחצי יעלה כוכב שהוא החחלח חודש החמה השלישי )וסימן כ(.
תוסיף עוד שנים וחצי יפלה החחלת מזל חודש כחמה הרביעי חצי שבתאי אבל לק
הוכל לחשוב שבתאי פעם שני למזל טרס עברו כל כשבעה מזלות להתחלת החודש
א״כ צריך אתה לחשוב ההחלת חודש הרביעי לשעה שאתה עומד בה לפני שבתאי היינן
לבנה וא״כ התחלת חודש הרביעי לבנה )סימן לי( ועולה התחלת חודש החמישי )חצי( צדק.
)סימן צ׳( .והתחלה חודש הששי חמה שאל״כ לא יהי׳ עוד שני כוכבים לשני החדשיס
והתחלת חודש השביעי עולה כיכב .וכוכב לא נוכל לחשוב שכבר נחשב לכן תחשוב ההר,לק
חורש לנוגה שלפניו .וא״נ עולה סימן חדשי החמה לחושבס למזלות שמכ״ל צח״ן :ואס רוצה
כו׳ .כצנ״ש׳חל״ס לילה .פי׳ ההחלה נילי השבוכי הס כסדר הזה ליל א׳ כוכב .ליל ב׳ צדק.
ליל ג׳ התחלתו נגה .ליל ד׳ שבתאי .ליל ה׳ חמה .ליל ו' לבנה .ליל ז׳ מאדים .ומבואר יפה
בפירש״י ברכות )נט ע״ב( :חל״ס כצנ״ש־ימיס .פי' הם שעות ראשונות של הימים יוס א׳
חמר .יום ב׳ לבנה .יום ג׳ מאדים .יום ד׳ כוכב .יום ה׳ צדק .יום ו׳ נוגה .יום שבת שבתאי.
ומבואר
כא המאורוח ה ברייתא דשמואל הקטן פרק
ח״י ודי״ק( שמב״ר צח״ן בקייסא• צח״ן שמכ״ל המג״ן כאן שייך הסימן של אם כ״ל
בסיתוא .שנים עשר מזלות ברא הקב״ה הסדירן ברקיע חן וגבארתיהן וגדותיהן•( וחייליחן
יילי חם טרה שור תאומים שרטן אריה בתולה סאזנים עקיב קשת
גדי דלי לגיס פשמשים בעולם יום ולילה ובשנה י״ב חדש .ושבעה שמשים בו עליהם
שיהיו רצים ובאים בי״ב מזל־^ות האלה .ואלן הם המשמשין שבתי צדק מאדים
ח ט ה נ ו ג ה כ ו כ ב ל בנ ה • כל אחד ואחד מהם סובב והולך וחוזר בגלגלו וכולם אדוקין
בתלי ובגלנל .שבעה שמשין אלו שני המאורות .וה׳ כוכבים .לא באורו של זה אודו של
זה• ולא ביתו של זה ביתו של זה .ולא הילוכו של זה כהילוכו של זה .ולא מעונו של זה
טעונו של זה .ולא גבולו של זה גבולו של זה .ולא גבהו של זה גבהו של זה ,ולא מקום
שפלותו של זה מקום שפלותו של זה .ולא אור החסה כאור הלבנה ולא כאור הלבנה אורן של
חמשה כוכבים .אור הלבנה פעמים נכסה פעמים נגלה .ואיר החמר .וחמשה כוכבים אעו
נכסה לעולם .לא כהילוכו של זה הילוכו של זה ,חמה מהלך את המזל לשלשים יום וה׳
שעות •( ז״ל יגדידותיה.
ומטאר יפה בפירש״י שם :חנכ״ל שצ״ס שפות יום .שעות ראשוגוח של יום של כל שגרע.
כיינו שפות ראשונות של יום ראשון הם חנכ״ל שצ״ם .כי שעה ראשונה הוא תמה כנ״ל.
וסדר כשמות הם שצ״ם חנכ״ל .א״כ אחר חמה המה נוגה כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים.
כל״ש צמח״ן שפות לילה .סי׳ שעות ראשונות של הלילה של כשבוע .הוא כל״ש צמח״ן ששעה
ראשונה של ליל א׳ הוא כוכב וכנ״ג .א״כ אחר׳יהם הם לפי סדר שצ״ס חנכ״ל הס אחר.
כוכב .לבנה .ואח״כ מתחיל מראש שצ״ס חנכ״ל .והס שבתאי צדק מאדים חמה נוגה :הסימן
כל חי .פי׳ כל .כ׳ ר״ת כל״ש צמח״ן ל׳ ר״ת לילה :חי .ח׳ ר״ת חל״ס כצנ״ש .יוד ר״ת
יוס .שמכ״ל צח״ן בקייטא .פי׳ בחורף והיינו התחלת ימי חדשי החמה של הקי! של כשנה
ראשונה למחזור שתקופת ניסן שבתאי והוא כסדר שנתפרש למעלה :צנח״ן שמכ״ל בסיתוא.
פי׳ בימות הגשמים ,כי אס תקופת גיסן בשבתאי עוצה תקופת תשרי בצדק ,וא״כ התחלת
חדשי הימות הגשמים תקופת תשרי וטבת הם צח״ן שמכ״ל ראשי התחלת חדשי החמה שכם
שלשים יום פס פשר שפות ומחצה וכמו שנתפרש למפלה :שנים פשר מזלות כו׳ .מתחיל
לפרש ככל יותר בפרטות .הן וצבאותיהן כו' עי' ברכות )לב פ״ב( שנים משר מזלות בראתי
ברקיע ופל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל כו׳ ע״ש ריבוי הכוכבים .וכן בכלי המחזה
כמגדלות רואין כוכבים בהם ברקיע עד לאין שיפור ולאין ערך :יום ולילה .שכס מחגלגליס
כל ככדור ביום ולילה אחד :ובשנה י״ב חדש .שהשמש עוברת תחתיכם בשנה וי״ג חודש :
ושבעה שמשים כו׳ .הס ז׳ כוכבי לכת שכס קרובים יותר לנו ויש פעולות וטבעיות כבא
מן כי״ב מזלות ואל כז׳ כוכבים ומכס בא למטה ולכן נחשבו הז׳ כוכבים כאילו הס שמשים
להי״ב .ואפ״ג שיש עוד כוכבי לכת יפן כמה רחוקים יותר אין פעולתם חשובה כ״כ לפכות
פעולה על כארץ או מחמת קוטנם לכן לא נחשבו בחשבון :וכולם אדוקין .הם הי״ב מזלות
אדוקים כר )אוצי ע״י כח כמושך נחשב כאילו אדוקים בכם( :אלו שני המאירות וה׳ כוכבים.
חמה ולבנה נקראו במקרא ויפש אלקיס את שני המאורות הגדולים )פ׳ בראשית( ועוד ה׳
כוכבים שבתאי צדק מאדים ניגה כוכב :ולא ביתו של זה ביתו של זה .כמקום של תחלת
קביעותם ברקיע בפת שנבראו תחת המזלות זה קורא ביתו וכמו שמפרש בעצמו אח״כ בפרק
ששי :ולא הילוכו כו׳ .כל זה מפרש בעצמו לקמן :ולא מעונו כו׳ .הוא מקום ריחוקו מן
הארץ וכמו שמפרש באריכות בפרק שביעי ; ולא גובהו כו' .גובה ושפלותו מפרש לקמן פרק
שסיני :אור כלבנה פעמים נכסה .מה שאינו נראה לפי שהוא תחת הארץ אינו נקרא כיסיי
וכן מה שאינו נראה מחמת תוקף כשמש אינו נקרא כיסוי רק הלבנה קרוב לכמולד היא
נמצאת ואינו נראה לפי שאין לה אור .וזהו נקרא כיסוי .ואינו כן בשאר כוכבים :חמה
מהלך
הסאירוח ברייתא דשטואל הקטן ®רק ך ״ני^י
שעות גדולות ורגיע .נמצא גימר לי״ב מזלות ושס״ח ימים ורביע יום שחן הי״ב חדשי
השנהילבגה מהלכת את המזל לב׳ ימים וג׳ שעות ושליש חסר מה שהוא .נמצאת גוסדר־ינ
לי״ב מזלות לכ״ח יום שתות מי״ב שעות ליום ,שבתי מהלך את המזל לשתי שנים ומחצה,
נמצא גומר לי״ב מזלות שלשים,צדק גומר את המזל לי״ב חדש נמצא גומר לי״ב מזלות לי״ב
שגים .מאדים מהלך את המזל ארבעים יום .נמצא גומר את המזלות לת״ם ימים .ופעמים
שהוא עושה במזל ו׳ חדשים ,נוגה מהלך את המזל לכ״ד .יום ,נמצא גומר את המזלות לשלש
מאות יום .ופעמים שהיא מאחרת ,כוכב חמה אינו מתרחק מן החמה אלא מדת מזל אחד
בין מלפניו בין מלאחריו .ויש אומרים ב׳ מזלות .חמה ולבנה הילוכן קבוע .פעמים שחן
רצץ לפניהם ופעמים שהן חוזרים לאחריהם ופעם שהן נראין עומדים במקומם ואינן מהלכין
לא לפניהן ולא לאחוריהן .ואעפ׳י שחמה ולבנה הילוכן קבוע לא כשבילי חמה שביל־־יי
לבנה .שביל־יי חמה קבועין ,שבילי לבנה איגן קבועין .אלא שפעמים מהלכת את המזל־י
בקצרה ופעם שהיא מהלכת בארוכה .הא כיצד פעמים שהיא מצפה את הילוכה הרי בארוכה.
ופעמים שהיא מדרימה את הילוכה הרי בקצרה .ואעפ״י שאין ראיה לדבר זכר לדבר עשה
ירח
מהלך את המזל .עיגול מהלך התמה וכוכבי לכת הם למטה כנגד עיגול המזלות .וכל עיגול
ש״ם מפלות א״כ כל מזל נחשב ע״ד הסכמי חלק י״ב שהוא שלשים מעלות .ולפי חשבון
מהלך השמש המבואר ברמב״ם סי״ב מה׳ ק״ה נמשך מהלך השמש שטח שלשים מעלות שהוא
שטח מזל אחד .במשך שלשים יום ומשר שפות וחצי .ושעות גדולות האמור בברייתא הזאת
פירושו שני שעות שלנו וזהו שאמר בדקדק גדול לשלשים יום וחמשה שעות גדולות ורביע שהס
עשר שעות וחצי שלנו .ועד״ז יפורש גס יתר מהלכי כוכבי לכת :לבנה מהלכת את המזל.
שהוא שלשים מעלות :ב׳ ימים ג׳ שעות ושליש .פי׳ ג׳ שפות גדולות ושליש שהוא ששה
שפות ושני שלישי שעות שלנו .וכן עולה מכוון ע״פ מהלך הרמב״ם פי' י״ד שם :נמצאת גומרת
לי׳׳ב מזלות לכ״ה ימים .ט״ס וצ״ל לכ״ז ימים :שתות מי״ב שעות ליום .פי׳ כ׳׳ז ימים עס
שתות שעה ואיזה שעה שהיא י״ב ליום פי׳ שעה גדולה הנ״ל .וכן הוא מכון לחשבון הרמב״ס
שם ,ומה שמתאחר ממולד למולד כט יום ומחצה ותשצ״ג חלקים שהוא יותר מכ״ז ימים כו׳ הוא
לפי שבבוא הלבנה למקום שהיתה שם במולד המוקדם שהוא אחר כ״ז ימים ושליש שמקפת
כל הגלגל אז אינה מוצאה שם את השמש כי השמש הלך משס כל משך החודש לכן צריכה
להוסיף עוד עד כ״ט יום ומחצה ותשצ״ג פד שתבוא תחת השמש ואז יהי׳ המולד :שלשים.
פי׳ שלשים שנה :כוכב חמה .אחד מכוכבי לכת שנקרא בספרים כוכב .נקרא בברייתא זאת
כוכב חמה וכ״ה בכמה מקומות בספר זה .ועי׳ בביאור הגאון מלבי״ס על בראשית ע״ה
יהי מאורות כו׳ וכיו לאותות כו׳ :חמה ולבנה הילוכן קבוע פעמים וכו׳ .חסר איזה תיבות.
וצ״ל חמה ולבנה הילוכן קבוע] .אבל החמשה כוכבים אינם קבועים[ פעמים הם כו׳ .וכ״כ
כתיכניס האחרונים שדרכיהם מבולבלים פעם תכי׳ הליכתם למזרח ופעמים למעריב כו׳
ולפעמים יעמדו וינוחו במקום א׳ אשר על כן קראים כוכבי נבוכה כו׳ כ״כ התוכנים האחרונים
ותפשו טעמים לזה ; ואעפ׳׳י כו׳ .שבילי לבנה אינן קבועין .פי׳ ברוחב :פעמים שהיא מצפה
צ״׳ל שהיא מצפינה .פי׳ שהיא לצד צפין וכ״ה הלשון בס׳ רזיאל המלאך .והוא הכלל שכתב
הרמב״ס כ׳ ק״ה פט׳׳ז שלפעמים הלבנה לצפונה של כשמש ופעמים לדרומה והארכנו מזה
למעשה פ״א ופ״ב בענין הליקית .ומביאר לעיל פרק רביעי שצד צפון הוא נקרא ארו כה
לכן כשהשמש בצפון כמשוה בקיץ אז הימים מתארכים ובחורף שהשמש בדרום אז נקרא
קצרה ואז היום קצר יעו״ש 1ז״ש כאן פעמים שהיא מצפינה את הילוכה לצפון הרי בארוכה
ויעיין לשון הגמרא ר״ה )כה ע״א( פעמים בא כו׳ בדברי ר״ג!ומ״ש בביאורי האגדות
שבסוף ספר דברי ידידי׳ על כגח׳ הנ״ל :עשה ירח כו׳) .תהליס קד( .וכן הביא מקרה זה
בגמ׳
כג המאורות ברייתא דשמואל חקסן פרק ח
ירח למועדים שמש ידע מבואו )חהליס קד יט( .לא ביתו של זדי ביתו של זה .ביתו
שבתי גדי ודלי .ביתו של אדק קשת ודגים .ביתו של מאדים סלה ועקרב .ביתד של חמה אריה
ביתו של לבנה סרטן .ביתו של נוגה שור ומאזנים .ביתו של כוכב חמה תאומים ובתולה
נמצאת אומר חמשה מהם זכרים ושבעה נקבות .ואלו הן סלה תאומים ואדירי ומאזנים קשת
ודלי זכרים .שור סרטן בתולה עקרב גדי דגים נקבות:
כיצד סדר ברייתן .חכמי מצרים אמרו תחלת בריאה רימאורו׳ חמה נברא בארי׳ בס״ו חלקי׳.
לבנה בסרטן בט״ו חלקי׳ .כדבריהן וט״ו באב נבראו דימאר .נמצא חדשה של לבנה של תחלת
בריית המאורו׳ שני ימים ורביע ,ומהלכה של חמה שני חלקי׳ ורביע .שבתי בגדי בס״ו חלקי׳
פרה ששי
בגר׳ דר״ה שם ט״ש :ביתו של שבתי גדי ודלי ,ביתו הוא קורא לכמקום שניתן שס בתחילת
הבריאה .ומה שמזכיר פל כוכב אי שכי מקומות לפי שיש בזה ספק או מחלוקת וכל זה
יבואר באריכות בפ׳ שאחר זה :ממשה מהם זכרים ושבטה מהם נקבות .צ״ל ששה מהם זכרים
וששה מהם נקבות .ומבואר זאת בפי שאחר זה שלש מזלות שהם אש ונקראו זכריס ושלש
שהם )גורמים פטולת( רוח ונקראו ג״כ זכרים .ושלש מהם )גורמים פטולת( מיס ונקראו
נקבות .ושלש מהם מפר ונקראו ג׳׳כ נקבות ופ״ש ; סליק פרק חמישי התידה והשבח לד׳ ית״ש
פרק ששי
כיצד סדר ברייתן .באיזה מקום ונגד איזה מזל הוקבטו המאורות בטת רגט הבריאה :
חכמי מצרים .הם חכמי ישראל שהיו דרים במצרים והי׳ בהם חכמים של חורה
וחכמי התכונה .וטי׳ סוכה )דף נא ט״ב( באלכסנדריא של מצרים :חמה נברא בארי״ כו׳.
מי' רמב״ס כ׳ יסודי כתורה פרק שלישי הלכה ז׳ שגס גנגל המזלות הוא הולך במתינות
ומה שאנו חושבין שבניסן כשמש בטלה ובתשרי במאזנים כן כי׳ רק בזמן המבול .וכטת
היא באופן אחר ט״ש ואנו חושבין תקיפה ניסן טלה כו׳ הוא רק ט״ד הסכמה שלא לטטות
בחשבונות .וממילא מובן שכן בטת כבריאה למ׳׳ד שהי׳ בתשרי לא כי׳ אז כשמש נגד מאזנים
ונקרא ניסן ותשרי לפי שהי׳ אז מת כמוציט באורך היום ובקור חוס )טי' ר״ה יא ט״א(
ויש מחלוקת בין התוכנים הראשונים בטנין הילוך גלגל המזלות כנ״ל י״א שלפטמיס הולכים
לפניס ולפטמיס הולכים לאחור טי׳ ם׳ יסוד סולם מאמר שג׳ פרק ששי שתוכנים בזמנו
חלקו טל כראשוניס ט״ש ומזה יצא מבוכה גס באיזה מקום נגד איזה מזל כוקבט בפת כבריאה
וז״ש כאן חמה נברא בארי׳ כו׳ ולפ״ז י׳׳ל שאין זה שייך לפלוגתת חז״ל ר״ה )יא ט״א( אם
נברא כעולה בתשרי או בניסן :כדבריהן בט״ו באב נבראו המאורות .ולפ״ז משמט דאותן
חכמים ס״ל ג״כ שנברא באב .ולפ״ז הוא פלוגתא שלישית .וכאן הביא לקמן ג״כ דעת יתר
החכמים שנברא בניסן ולפי מה דקי״ל :נמצא חדשה של לבנה כו׳ .חודש כלבנה נקרא מן
המולד עד רגע המולד כשני שאז הירח תחת כשמש נגד מקום א׳ במזלות) .מי׳ לשון כגמ׳
ר״ה כה ט״א( :ובתחלת הבריאה שכוקבעו שלא במקום א' כנ״ל רק כירח אחורי כשמש
שלשים מטלות מן ט״ו בסרטן עד ט״ו בארי׳ .נקרא חודש כראשון עד רגט המולד הראשון
שתבוא כירח עד נגד תחת מקום השמם .ומבואר בפרק שלפני זה למעלה פ״ה שהלבנה
הולכת מזל א׳ שהוא שלשים מטלות בזמן שני ימים וששה שעות שלנו שהוא רביע סעל״ט
וכ״ה לחשבון הרמב״ם פי״ד מה׳ ק״ה .וא״כ כי׳ חודם הא׳ מן כבריאה פד בואה אל%קוס
השמש שני ימים ורביעי וז״ש נמצא חדשה של לבנה של חחלת בריית המאורות שני ימים ורביע:
ומהלכה של חמה כו' .פי׳ שעדיין אינו מדוקדק שאחר ב׳ ימים ורביע באה הלבנה רק על מקום
שהי׳ השמש בעת הבריאה .אבל לא מצאה שם השמש שהרי בשני ימיס ורביע אלה הלכה
השמש משס כשיעור שני מעלות ורביע בקירוב לפי חשבון מהלך כשמש שנזכר למעלה פ״ה
וברמב״ס פי׳׳ב שס .ולכן לא הי' יכול להיות המולד באמת עד שתוסיף עוד הירח להלך כפי
שיעור
הbאורוrt ברייתא דשמואל הקטן ©רק ן ״גיל'
נמצא רחוק מן החמה ק״פ ח׳ .נמגא ססרוגימוס שלו אח״ד ומה׳ ימים משהחמה מגיע לתחל׳
מאזנים .צדק נברא בס״ו חלקים מקשת רחוק מן החמה ק״מ חלקים .עבר סטרוגימוס שלו.
מאדים בעקרב בט״ו חלקים רחוק צ׳ חלקים כוכב הנוגה במאזנים ג׳ חיד־יקים .רחוקה מ״ח
חלקי׳ .כוכב חמה בבתולה יריד חלקי׳ .נמצא כ״ה חלקי׳ .אלו כדברי מצריים .והכלדיים הם
הבבליים אוסרים המה נבראת בסלה בחלק ראשון ,שבתי בנדי בחלק ראשון .נמצא רחוק צ״ח
נמצא סטרוגימום שלו י״א ,ומה סטרוגימוס שהוא מעכב את הילוכו ואינו מהלך לא לפניו ולא
לאחריו
שיטור ב׳ חלקים ורביט וחלקים שאמר כאן פירושו מטלוח שהוא חלק א׳ מן ש״ס שבגלגל.
וז״ש כאן נמצא חדשה של לבנה כוי שני ימים ורביט טם שיטור מכל׳ של לבנה של שיטור מהל׳
של חמה שהוא שני מלקים ורביט וכנ״ל .וטולה זאת בטרך טוד ארבטה שפות נוספות בקירוב
ודוגמא לזה גס לדידן כמ״ש התום׳ ר״ה )ד״ח( שמולד הראשון של כבריאה הי׳ וי״ד יום ו׳
י״ד שטות והוא ב׳ ימים וי״ד שטות אחר ליל : nשבתי כוי מן החמה ק״פ חלקים .צ״ל ק״נ
חלקים כי מן ט״ו בארי׳ פד ט״ו בגדי הם חמשה מזלות שהם ק״נ מטלות שנקראו כאן מלק׳:
סטרוגימוס שלו .לכאורה נראה שסטריגימום הוא קצה כדרום או קצה הצפון שמשם מתחיל
לפנות ללכת בחזרה וכמו שהשמש הוא בקצה תאומים והתחלת סרטן קצה הצפון בהתחלת גדי
קצה כדרום ומתחיל לחזור מדרום לצפון כן הוא משטר בככוכבים אך יש שינוי מן כחמה
לפי שאין מרכזם שוה גם אין פיגול שלהם שוה ואין נטייתן שוה ולפי הטנין נראה ששבתי
הוא קצה כדרום שלו טד חלק וחצי רחוק ממקום שנברא .שהוא לפי מהלך שבתו שהוא
במתינות גדול כמ״ש לטיל פרק חמישי טולה לו מ״ה ימים אמר שנברא להיות שם :אחד
ומה׳ ימים .לכאורה צ״ל אחר מ״ה ימים פי׳ אחר מ״ה ימיה מיום שנברא בא לשם .ויבואר
זאת לקמן .ואולי קורא לקצה כדרום כמו משולש וכמ״ש מו״ח י״ג טרגיס חדא לתלת :משהחמה
מגיט להתחלת מאזנים .כי מהלך כחמה הוא מטלה א׳ בקירוב ליום .ונבראת ט״ו בארי׳
נמסר טד מאזנים מ״ה מטלות ט״ו של ארי׳ ושלשים של בתולה :א״כ אחר מ״ה ימים בקירוג
משנברא .אז כחמה מגיט לתחלת מאזנים וז״ש אחר מ״ה ימים משכחמה מגיט לתחלת
מאזנים :צדק כו׳ רחוק מן החמה ק״מ חלקים .נ״ל רחוק מן החמה ק״כ חלקים .כי מן
חצי ארי* טד חצי קשת )בתולה מאזנים טקרב קשת( הם ארבטה מזלות ק״כ מטלות :טבר
סטרוגימום שלו .ס״ל שסטרוגימוס של צדק מתחיל טשרה מטלות בקשת וכן מוכח לקמן
ולכן כשנברא בט״ו בקשת הוא טובר סטריגימום שלו שניתן בגלגל במקום סטרוגימים שלו
ויפורש למטה טד היכן הוא :מאדים כו׳ רחוק צ׳ חלקים .שהממה נברא ט״ו בארי׳ א״כ
טד ט״ו גטקרב ג׳ מזלות )בתולה מאזנים טקרב( א״כ הוא רחוק מהשמש צ׳ מלקים :כוכב
חמה .הוא הנקרא כוכב שנקרא בספר זה כוכב המה :נמצא כ״ה חלקים .פי׳ רחוק מהחמה
שנברא בט״ו בארי‘ כ״ה חלקים :אלו בדברי מצרים .פי׳ חכמי ישראל שבמצרים כג״ל :
והכלדיים הם הבבליים אומרים .וטי׳ תוס׳ שבת )קנו ט״ב ד״ה( כלדאי דכלדאי היינו חוזים
בכוכבים וכ׳׳ב רשב״ם פסחים )קיג ט״ב( וטי' ר״ה )יב ט״א( חכמי טובדי כוכבים כו׳:
נמצא סטרוגימום שלו י״א ומה סטרוגימוס כו׳ .מפרש בטצמו טנין סטרוגימוס שהוא קצה
הדרוס כנ׳׳ל מה מנינו .והנה בתקופת ניסן ותשרי ההפרש באורך וקוצר כיום ביום אחד
הוח בטרך אצלנו חמשה מינוטין .חבל ביום תקופת טבח ותמוז יום כארוך והקצר אז בטרך
שלשה ימים רצופים אין כפרש בהם בטנין אורך וקוצר היום הפרש ניכר .והטטם כי אורך
היום וקיצורו תלוי לפי מה שהשמש נוטה יותר מצפון לדרום או מדרום לצפון .ובג׳ ימים
הארוכים והקצרים אז אין הפרש בנטיית כשמש מצפון לדרום כפרש ניכר .טי׳ רמב״׳ם סרק
יט וטעם כדבר שהשמש מהלכה כל יום בשוה מטלה בקירוב בגלגל .וקצה הגלגל הצפוני
בתקופת תמוז והדרומי תקופת טבת שהוא טיול אז בטרך שלשת ימים כשהיא מהלכת טל
מיגול ^
כג המאורות ברייתא דשמואל הקטן פרק ן ענילי
לאחריו .ומפני שאי אפשר לו לארוך הוא סיבב את רוחב במזל יו״ד ימים .צדק בתחלרת
קשת רחוק סן החמה ס ״ ך חלקים וכשיגיע החמה לשני חלקים באריה הוא עושה סטרוגימוס
עלו .מאדים בעקרב בחלק אחד מן החמה ר,״י חלקים .ונוגה בשור בחלק ראשון .נמצא
רחוקה ל׳ חלקים .כוכב חמה בתאומים בחלק ראשון .נמצא רחוקה ששים חלקים)והחכמים
הסכימו כדברי הכלדיים( ואמרו תחלת בריית המאורות חמה ולבנה שניהם נבראו בתחלרת
סלה בחלק ראשון בתחלת ליל ד' ובחלק האמור כאן אחד משלשי במזל .נמצאת אום לא ביתו
של זה ביתו של זה .חוץ מן הכלדיים שהם אומרים חמה ומאדים שניהם שותפים בסלה.
והוא
עיגול מקצהו אז אינה מתרחקח מצפון לדרוס שנקרא אורך הגלגל רק הולך ברוחב שהוא
שטח הגלגל ובאשר מצפון לדרוס אז שוה לכן בפנין אורך היום אין הפרש; וככל הנזכר
בחמה כן הוא בהכוכביס ונקרא משך זמן שאינה משהנה מצפון לדרוס שהוא כשהוא על
קצה הדרוס הנ״ל סטרוגימוס וכנ״ל .וכנה כשמש מקפח כגלגל בשנה א׳ ושבתי מקיפו
בשלשיס שנה .כמ״ש פ׳ המוקדם א״כ שיעור מהלך השמש בשלשה ימיס כולך שבתי בשלשים
פעמיס שלשה שכס בשלשה חדשיס א״כ ראוי להיות סטרוגימוס של שבתי ימיס הרבה מן
השמש וחושב למעלה סטרוגימוס של שבסי עד מ״ה ימיס אמר שנברא שהוא חודש וחצי.
שלפני שינוי שיש בין הכוכבים בנטייתם ושיהוי מהלכם ומרכז שלכס ומהלכם ומקום עיגול
שלכם עולה חשבונו ע׳׳ ד הנ״ל .ובצדק חושב שבט״ו בקשת כבר התחיל סטרוגימוס שלו
וכנ״ל .ומה שאמר כאן על גדי בחלה ראשון שסטרוגימום שלו י״א לכאורה פירושו כי י״א
יום יהי׳ עד יום שיגיע לקצה כדרים ממש סל הקצה ממש ולכאורה חולקים בזה כבבליים
פל המצריים כנ״ל ; ומה סטרוגימוס שהוא מעכב את הילוכו ואינו מהלך לא לפניו ולא
לאחריו .פי כנ״ל שאינו כולך יותר לצפון וזכו לפניו .ואינו מהלך בחזרה מצפון לדרוס שהוא
לאחריו שאיני ניחק מאומה באורך מצפון לדרוס .ורק הילוכי הוא ברוחב כגלגל וכנ״ל .וז״ש;
ומפני שא״א לו לארוך הוא סובב את רוחב במזל יו״ד ימים .והוא כנ״ל שהשמש והכוכב מהלך
רק ברוחב כעיגול אבל לא באורך שנקרא מצפון לדרוס וכנ״ל :צדק בחמלת קשת רסוק מן
כחמה ק״כ חלקים .כי לשיטתם שנברא חמה בראש כטלה)בניסן( ומן התחלת קשת פד מחלת
טלה ד׳ מזלות .קשח גדי דלי דגיה .א״כ רחוק ק״כ מעלות :וכשיגיע כחמה לשני חלקים באריה
כי כשמש נברא לשיטתם בראש טלה כמ״ש למעלה .וא״כ עד ב׳ חלקים בארי' שכם טלה
שור תאומים סרטן .כ ס קכ״ב מעלות .והולכת השמש אותם במאה ועשרים וארבעה י»יס
לפי מהלך כשמש שנתבאר לעיל סרק חמישי וברמב״ס פי״ב מה׳ ק״ה .ואמר שאסר מאה
ועשרים וארבעה ימים שאז יגיע כשמש לשם אז מושה צדק התחלת סטרוגימוס שלו .כי לפי
חשבון מהלך צזק כמבואר בפרק חמישי הולך צדק חלק י״ב מן כשמש א״כ במשך הנ״ל
ילך צדק עשרה חלקים וששית מלק ואז יתחיל סטרוגימוס של צדק שהוא פשרה מלקים
גקשת וכמו שמוכח ג״כ למעלה :מאדים כו״ ק״נ חלקים .כי מן התחלת עקרב עד האמלת,
טלה חמשה מזלות )עקרב קשת גדי דלי דגים( שכס ק״נ חלקים :וכחכמים הסכימו .כס
חכמי ישראל •.ועי׳ תוס׳ ר״ה )ח ע״א( ד״׳ה לתקופות שכתבנו דשמואל ס״ל שבניסן נברא
כעולם ע׳׳ש וע״ש בגמ׳ דר״ה )י״ב ע״א( חכמי ישראל מונין כו׳ ולתקופה כר כר׳ יהושע
חכמי אוה״ע וכו׳ :בתחלת טלה .כמ״ד בניסן נברא העולם וכן אנו מושבין תקופת מניסן.
וכן מולדות בניסן שאחר בררד שהוא ליל רביעי עי׳ פירש״י ר״ה )יב ע״׳א( ד״ה ולתקופה :
וכחלק כאמור כאן .הוא מפרש מה שאמר כאן בפרק זה החלק כמה הוא החלק .שהוא
אחד משלשים במזל .ויותר נראה פצ״ל והחלק כאמור כאן :נמצאת אומר‘לא ביתו כו׳ .פי׳
שלא נבראו מתחלה שנים במזל א׳ :חוץ מן הבבליים שהם אומרים .כצ״ל .פי׳ אע׳׳ג שלמעלה
אמר לחשבון כבבליים מאדים נברא בעקרב .לא כולם אומרים כן .ויש עוד בבליים שאומרים
שמאדים נברא ג״כ בטלה א״כ מאדים וחמה שניהם נבראו בטלה ושניהם שותפות בטלה ולפי
דבריה® הטלה נקרא ביתו של חמה וביתו של מאדים :י״ב מזלות עושין ארבעה טרוגין .טרו^ין
והוא ו
הסאורות ברייתא דשמואל ה ק מ ץ § ד ק ו »ני^י
והוא נקרא ביתו של מאדים וביתו של חמה י״ב מזלות ערשין ארבער־ז סרינונין .טריגון
מזרחי .סריגוז דתמי .סריגוז !מוני .סריגון מערבי• יאלי ייו טלה אריה ס שת שלשתן
שלשתן אש .זכרים והם טריגון סזרחי ש ו י ב ת ו ל ה :ד י שלשתן עפר .נקיבות והם
סדיגון דרומי• ס י ט ! ע מ י ב ד גי ם שלשתן מים .נקיבות והם טריגון צסיגי• ת א ו מ י ם
מ א ז נ י ם ד ל י שלשתן רוח זכרים .והם טריגץ מערבי .חמה וצדק שניהם שותפין בטריגון
מזרחי .הנולדים ביום בחמה .והנולדים בלילה בצדק נוגה ולבנה שביהם שותפין בטריגון
דרומי .היום לנוגה .והלילה ללבנה .שבתי וכוכב חמה שניהם שיתפין בטריגין מערבי .היום
לכוכב .והלילה לשבתי נוגה ומאדים שניהם שותפין בסריגון צפוני .היום לנוגה .והלילה למאדים
נמצאת הנוגה חולקת ומשתתפת בשני טריגוגין .בטריגון דרומי ביום .ובסריגון צפוני בלילה :
וכיצד
והוא משולש מכוון .שלשה דברים שכל אסד רחוק מסבירו במה דאפשר ונמשה מהס משולש
מכוון .וכן אמרו בגמ׳ דנזיר )דף ח( ובב״ב)קסד( בית טריגון הוא בית של שלש זוויות וכ׳יכ
נערוך פרך כוריגון כי מריגון הוא בעל שלשה זוויות ע״ש .וכן כאן בעיגול המזלות אס נעשה
משולש שיהי׳ א׳ רחוק מסבירו בכל מה דאפשר ובין אחד לחבירו יהי׳ שלשה מזלות .יהי׳ כאילו
נקח מן המרכז ונמשך ממנו להגלגל לעשות משולש לשלשה מקומוה שכם רחוקים זה
מזה כמה דאסשר .ופ״ד הנ״ל נוכל לעשות מן הי״ב מזלוח ארבעה טריגין כזה:
טלה ארי״ קשת כ ס משולש אחד טריגון
א׳ ונקראו טריגון מזרחי ואולי לפי שבראשי׳
המזלות נחשב מטלה שעולה במזרח שבניסן
הוא עולה בבוקר מן כמזרח ופל שמו נקרא
כל כמשולש טריגון מזרחי.וטלה הוא התקו׳
וחושב כאן המזלות של התקופות לפיקר.
דרובש נקר׳ ומל שמם נק׳ כטריגון :שור בתולה גדי
טריגון דרומי מל שס גדי שהוא קצה דרומי
ונקראו פ״ש המזלות שכם התקופות .סרטן
מקרב דגים פל שם טריגון צפוני שסרטן הוא
קצה צפון והוא מזל התקופה :תאומי׳מאזני׳
דלי טריגון מערבי מל שס מאזנים תקופת
מערב תשרי וכיון שטלה מזרח לכן מאזנים מפרג :
וכל הארג׳ טריגונין העיקר בכם הוא כמזל
שכוא כתהלת כתקופה ופל שמו נקראו אס מזרחי או מפרבי כו׳ .אש שגורם ממיסות.
ומים שגורס קרירות .ואש ורוח שפועלים בתוקף ובחוזק ולחמימות נקראו זכרים .ומים פפר
שפומליס לקרירות וננחת וברפיון נקראו נקבות :חמה ולבנה שניהם שותפים בטריגון מזרחי
סי׳ לסי מסקנת הבבליים נברא חמה בטלה שהוא בטריגון מזרחי וצדק נברא בקשת שהוא
ג״כ בטריגון מזרחי וז״ש חמה ולבנה שניכם שותפים בטריגון מזרמי ששניהם נבראו בטריגון
מזרחי ; הנולדים ביום בחמה .שייכים למזל חמה יוסר :והנולדיס בלילה בצדק .למזל צדק ;
נוגה ולבנה בו׳ .נוגה נברא בשור .שהוא בטריגון דרומי .ולבנה נברא נטלה ולפי שכבר יש
שנים בטלה לכן חושב לבנה לטריגון השני שהוא טריגון דרומי :שבתי וכוכב ו כי .כוכב
נברא בתאומיס טריגון מערבי .ושבתי שנברא בגדי וכבר יש שנים שם סישב שבתי נ״ע
בטירוגין מערבי ואולי יש ט״ס למעלה .וצ׳׳ל דלי במקום גדי :נוגה ומאדים כו׳ .מאדיס
נברא בעקרב שהוא נטריגון צפוני ונוגה הוא מוסיף לו עוד הפעם שכבר נחשב נוגה גס
נטריגון דרומי מאיזה מעס :נמצאת נוגה כו׳ .כנ״ל שחשב נוגה בשני טריגונין נטריגון
דרומי ביום ונטריגון צפוני בלילה שכרי צריך לחשוב בכל טריגון שנים ולכן צריך לנפול אחד
ובוודאי יש טעמים לכל אלה; סליק פרק ששי התודה והשבח לה׳ ית״ש־
הרקיע
כד ®רס שביעי טרה נחבל
םדר סזנוגתן של שני המאורות והחמשה כוכבים .חכמים אומרים הר^יע הזה וכיצד
חלוק לשבעה מעלות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו .והן שבעה מזוינות של־*
מעלה שבעה כוכבים האלה .וזה סידורם :
פרק שביעי
ה ר קי ע הזה כי .אמרו בגמר׳ וחגיגה )י 3ע״ב( שנלקיע ה.ני בו שמש ולבנה וכוכגיס.
ואפ״ג שכל כוכב יש לו מקום גביה בפ״ס מ׳׳מ צולם נכללו י ק ברקיע א' שהוא
רקיע כשני ורק שנחלק למעלוח וחלקים ובהחלקים הם שבע כוכבים .וכ״כ הגר״א ז״ל 3פ׳
בראשיח על פסוק ואת הארץ)ובעץ חיים שער ציור סעולומות פרק ג( וזהו שאמר כאן הרקיע
הזה פי׳ רקיע ה שני)הוא האויר הנקרא פט הפר( חלוק למעלות שיעה זו למעלה מזו וכל
זה הכל ברקיע השני .ומה שהזכירו עוד רקיעים בגמ׳ שם הס על פגינים אחרים .ויותר
גבוהים ועי׳ ספר אמונת חכמים סוף פרק א :בחבל כשמים כו׳ בחבל הארץ .בסוף פרק
זה כתוב פי׳ על זה שחבל כארץ חמשיס אמה .וכוונתו ע״פ המתני׳ דעירובין )נז ע״ב(
לפגין מדידת תחוס שבת אין מודדין אלא בחבל של ממשים אמה לא פחות ולא יותר ע״ש
אבל לפי זה קשה שאי׳כ יפלה חבל כשמים בערך פחות מפרסה .ולמה יקרא ערך פרסה.
חבל כשמים .והרי ידום שהארץ ג״כ נמדדח בפרסאות וכ״ש בפחוח .ועוד אינו מובן למה
נס ן לך כוכב שיעור חבל השמים אחר .ואינו דומה חבלי השמים של כוכב א׳ לחכירו .ואס
הוא שיעור פחות מכפרסה למה יתן לכל כוכב שיעור אחר .ועוד אינו מוגן שהרי הסכמת
חז״ל )פסחים צד( מהארץ פד לרקיע מהלך ת״׳ק שנה ולחשבון הנ׳יל לפי מ״״ש כאן יעלה
עד כלבנה רק שבעה מאות עם י״א פרסאוס .ומד כחמה רק אלף ושלשה מאות מ״א פרסאות.
ות״ק שנה כ ס 1826250פרסאות .ודוחק לפשות פלוגתא רחוקה כ״כ .וגס התוכנים
הראשונים וכאחרונים חושבים שיעור מרובה מז ה)ופי׳ פסחים )צד פא( מדא גמרא דרבא.
ואיתתב שם( :לכן נראה לומר שיתכן שמה שכתב בסוף הפרק כל חבל הארץ סמשים אמה כו׳ הוא
רק הוספות פירוש מאחד שלא כיוון יפה .והכוונה בחבל כארץ ושמים יש לפרש נדרך הזה חבל
נקרא גס חלק גדול כמ״׳ש )יהושע י״ז פסוק יד( נסת לי נחלה גורל אחד וחבל אחד .וכתיב
)תהלים קה יא( ארץ כנען חבל נחלתכם .וכתיב )צפני׳ ב( חבל היס כר .ויתכן לפרש חבל
הארץ שבכאן ע״פ מ״ש )ביח;קאל מה( בתרומת חלוקת כארץ .חמשה ומשרים אלף ופי׳
כמסרשיס הייני כ״ה אלף קניס שכל קנה ששה אמות כמ״ש שס )מ פסוק מד( שעולה ע״ה
מיל שכס י״ח פרסאוח עס ג׳ מיל .ומוזכר מספר זה וחלוקה זאת ושיפור זה )ביחזקאל מה(
לענין ארבעה דברים שכס כולם באורך כנ״ל .ומוזכר שס במקרא שם ארבעה פעמים ועוד
)שס מ״ח( מוזכר שיעור הנ״ל )כ״ה אלף הג״ל( אחד משר פעמים ואמר שס עוד כל אורך
חמשה ועשרים אלף וחלוקת יחזקאל הנ״ל קורא כפסוק חבלים כמ״ש שם)ביסזר^ מז פסוק י״ג(
זה גבול אשר תתנחלו אח הארץ לשני פשר שבטי ישראל יוסף חבלים הרי שקורא לחלוקת
כארץ העתיד הבלים .ופל פי כל הנ״ל נוכל לפרש ששימור פ״ה מיל כנ״ל הוא הנקרא כאן
אבל כארץ שהוא י״ח פרסאות מס ג׳ מיל הנ״ל .ובס׳ יסוד מולם מאמר שליש פרק י״ח
כ״ש פהתונניס הראשיניס כשרצו לשפר מרחק ככוכבים כנ״ל לקחו לקנה המדה לשער אח
כל מרחק פ״פ גייבי הצי הארץ .וטעס לזה שזה שייך ג״כ לזו שלפעמים מ״פ שיעור עובי
כארץ ושינוי המלא׳ נחשב ומשוער מרחק איזה כוכב .וכאן נראה שחושב רוחב היקף הארץ כיינו
חצי הקיפה מה בהוא נגד הכוכב זאח קורא חבל השמים לפי שעל פי זה נמדד כל צבא
השמים וזהו חיל השמים פי׳ המדה שנמדד פל פיהו צבא כשמים ולפי דברי האחרונים
היקף חצי כד,יר כארץ הוא מעט פחות מן שלשה אלפים פרסאות .ולפי דברי האחרונים היקף
כל כדור הא:ץ 5400אך אילי אינו שוה פרסאות של הז״ל פס של התוכנים .לפי ששל
חז״ל יזשופ:־ טל ד מילין ארבפה החימי שית שכל חחים היא שני אלפים אמה של פשה ניפחיס
יאוני שכ הסיכניס אינו כשיעור הזה .והנה בביעור פיגול הכדור הארץ כחגו התוכניס
האחרונים שאינו שוה כ״כ ארכו לרחבו וכמ״ש למעלה בהתחלת הברייתא .גס היקף כל הכוכבים
רפאירית ברייתא ל ש מואל ה ק ק 8ף ק ן
מ ע ל ה א הסמוכה לארץ היא המעלה התחתונד .שבכולם .והיא נמנינה של לבנה .ובה הלבנה
סובבת את הרקיע גבוהה מן הארץ תש״ל חבלים בחבל השפים כל חבל יש לו
ק״ן חבלים כחבל הארץ .נמגאי כולם י״א רברא ושלשה אלסים וז׳ מאות ושמונים בחבל הארץ:
מ ע ל ה ב היא מעונו של כוכב חמך .גבוהה מן מעונה של לבנה שלשה חבלים בחבל השמים
כל חבל יש בו ק״ס חבלים ואחד בחבל הארץ נמצאו כולן חמש רבוא וששה
אלפים ושמונה מאות ול״ג בחבל הארץ: .
מ ^ ל ה ג היא מעונה של נוגד .ובה סובבת את היקיע .וגבוהה מן כוכב חמה נ״ח חבלים
בחבל השמים כל חבל יש בו מ״ד חבלים בחבל ד.א pנמצאו כולם שני אלפים
ותקנ״ב בחבל הארץ:
מ ע ל ה ד היא אמצעית של כולם וד,יא מעונה של חפה ובד .חמד .רץ וסובב את הרקיע לי״ב
חדשים גבוהר .מן מעונד .של נוגד^.ש״ה חבלים בחבל השמים .כל חבל יש בו ק״ל
מעלר, חבלים בחבל הא^ .נמצא כולן ארבע רבוא ואלף וש״מ בחבל הא^.
את כארץ אינו שוה נטייתם זה לזה יש נוטין לצדדין יותר מחבירו וככר׳ש החוכניס ושיטור
חצי היקף כארץ העיקר הטפס שמשערין בו הוא לפי שע״י שינוי מראה כידוע משוטר
ג״כ גודל ומרחק הכוכב וא״כ צריך לשפר על כל כוכב כפי רוחב שהוא ממש נגד מהלך
ככוכב ונגד היקף ככוכב במסלולו לפי נטיותו .ובאשר גס כארץ אינו מכוון בעיגולו ממש
ולכן יש עפ״ז שינוי מה בתדת רוחב חצי עיגול הארץ מה שנקרא חבל השמים בין כוכב לכוכב
לפי נטית הכוכב לצד צפון ודרום ונשתנה כנגד הכוכב ולכן משער על כל כוכב שיעור חבל
השמים באופן אחר מעט ועד״ז הולכים החשבונות בעמקות גדול ועד״ז יש לפרש הברייתא
בדרך כלל את חבלי השמים .היינו שהנוטה יותר לכצד היא מתארך כנגדו אלכסון חצי עיגול
הארץ ומתרבה מעט יותר מספר חבלי הארץ שבתוך הבלי השמים .והגה לפי המבואר כאן
כוכב יש לו יותר מכולם חבלי הארץ .ולבנה פחות מכוכב ויותר מהאחרים .נוגה פחות
מלבנה ויותר מאחרים)לפי הגירסא קמ״ד כדלקמן( מאדים וצדק שניכם בערך שוה ופחות
מנוגה הנ״ל .וכל זה הולך יפה על פי הנטיה .כמ״ש האחרונים שנטיית כוכב הוא שבכית
מעלות מן קו הקדרות .והלבנה נטייתה כ׳ מעלות כידוע ברמב״ס פט״ז מה׳ ק״ה ונוגה
נטייתו שלשה מעלות .ומאדים וצדק שניכם נטייתם בערך מעלה אחת .וים עוד ט״ס במספר
החבלים כדלקמן .זהו לכאורה דרך לפרש בדרך כלל ובפרטות ועוד לא נתבאר ויש טוד
דרכים לפרש חבלי הארץ וחבל השמיםי ואין להאריך .והנה בפרק הזה במספר החבלים יש
ט״ס כרבה שניכר שאינו עולה חשבון הכללי עס חשבון הפרטי ומצאתי פרק זה מובא בס׳
רזיאל המלאך ושם הגירסא יותר נכונה ומתוקן והנני לפרש מעט איך לתקן כגירסא שיכי׳
מכוונים חשבונות הפרטים עם הכללי וע״פ ספר הג״ל 3) :ד״כ< מעלה א מעינה של לבנה
כל חבל ים לו ק״ג חבלים כד וז׳ מאוח כד .צ״ל כל חבל יש לו קנ״ו תבלים כחבל האר-
נמצאו כולם י״א ריבוא ושלשה אלפים ושמונה מאות ושמונים בחבל הארץ .וכן הוא בס׳הנ״ל;
)בד״ה( מעלה ב היא מעונו של כוכב חמה )כוכב שנקרא כוכב חמה( גבוה מן מעונה של
לבנה שלשה חבלים בחבל כשמים .צ״ל מן מעונה של לבנה שנ״ג חבלים בחבל השמים .וכ״ה
בספר הנ״ל):בד״כ(מעלה ג היא מעונה של נוגה כד כל חבל יש בו מ״ד חבצים .לכאורה נראה
שצ״ל כל חבל יש בו קמ״ד חכליס כר ולפ׳יז צ״ל אחר כך נמצאו כולם שמונת אלפים ישלשה
מאות וחמשיס ושנים בחבל כארץ) .ובספר הנ״ל רגירסא כל הבל פ״ד חבלים כו׳ נמצא כנס
ד אלפים תקע״ב .ולפי ניסח ספר ההוא צ״ל תהע״בו) :בד״ה( מעלה ד ני׳ מעינה של
חמה כד ש״ה חבלים .צ״ל שי״ה חבלים .ובזה כחשבון מדקדק ) :ועי׳ הגירסא בספר הנ״ל
ואולי יש להגיה באופן אחר אשר יהי׳ מספר החבלים של הארץ בחבלי השמים פחות מן צדק
ובזה יהי׳ ■יותר מכוון ע״ד הנ״ל( ) :בד״ה( מעלה ה כו׳ מפונה של מאריס כו׳ גבוהה מן
מכיונה של* חמה ל״ו כו׳ כל חבל יש בו קי״ז חבלים כו׳ .צ״ל מן מעונה שנ המה שלשיס
הבלים כו' יש בו קי״ט מבלים כו׳ וכ״ה בספר הנ״ל ) :בד״ה( מעלה ו היא מעונה של צדק
נו׳ .בספר הנ״ל כנוכח גבוהה מן מעונה של מאדים תרי״ב חיליס גח 3נ השמים כנ ח 3י
יש
כה רמאורית ברייתא דשמואל הקטן פרק ז ?זניייי
וסובב את הרקיע .גבוהה מןמעונה של מ ע ל ה ה היא מעונו של מאדים ובה מאדים p
חמה ל״ו חבלים בחבל השמים .כל חבל יש בו קי״ז חבלים בחבל הארץ .נמעאו
כולם שלשה אלפים ותק״ע :
מ ע ל ה ך היא מעונו של »דק גבוהה מן מעונו של מאדים ע״ב חבלים בחבל השמים .כל
חבל יש בו קי״ם חבלים בתבל הארץ .נמעאו כולן שש רבוא וששת אלפים ותקמ״ד :
מ ע ל ה ן היא העליונה והיא מעוגה של שבתי ובה שבתי סובב את הרקיע לל״ו שנה.
גבוהה מן מעונו של צדק תק״י חבלים בחבל השמים .כל חבל יש בו ר״ל חבלים
בחבל הארץ נמצאו כולן י״א רבוא ושבעת אלשים ותקס״ז חבלים בחבל nא .pשתמצא אומר
מן מעונה של לבנה ועד מעונו של שבתי רום אלף ותהכ״א חבלים בחבל השמים .שהם כ׳ ח
רבוא ושבעת אלפים יתקפ״ז חבלים בהבל הארץ כל חבל הארץ המשים אמה נמצא שארבעים
חבלים מהם חמה מיל אחד שהם שני אלפים אמה .נמצאו שבעת אלפים וקפ״ס מילין ומחצה.
אחד משמינית במיל אהד מה׳ במיל .ואחד משנים במיל .ואחד מארבע rבמיל שהן תע״ס
יום ומחצה .וזהו עוביו של רקיע .אבל חללו של עולם מן הארץ עד לרקיע תש״ל חבלים
בחבל השמים .כל חבל יש בו קנ״ו חבלים בחבל הארץ .נמצאו כולן י״א רביא ושלשרת
חמר. אלפים ותתק״ח בחבל חבלים הארץ שד.ם שני אלפים ותתמ״ד הילוך ע״ה יום :
יש בו קי״ב חבלים בתבל הארץ נמצאו כולן שש ריבוא ושמונה אלפים והקמ׳׳ד .ועפ״ז החשגון
מכוון ) :בד״ה( מעלה ז׳ שבחי סובב אח הרקיע לל״ו שנה .צ״ל ללמ״ד שנה וכ״ה למיל פרק
חמישי וכ״ה בס׳ הנ״ל ) :שם( מן ממונו של צלק חק״י חבלים כו׳ כל חבל יש בו ר״ל כו׳■.
צ״ל מן מעונו שג צדק חש״נ חבלים בחבל השמים כל חבל יש בו קנ״ו חבלים בחבל הארן
נמצאו כולם י״א ריבוא ושבעה אלפים חבלים בחבל הארץוכ״ה בספר הנ״ל :רום אלףותקנ״ה
חבלים .בם' כנ״ל הנוסח וחחפ״א חבלים .וצריך לחשוב כל ההגליס ולתקן עפ״ז ; שהם כ״ח
יני א ושבעה אלפים וחקפ״ז חבלי׳ בחבל הארץ .לכאו׳ ממ״ש אח״כ צ״ל וחקפ״ח הבלי׳ בחבל
הארץ :נמצאו שבעה אלפים כו׳ .צ׳׳ל בלשון הזה נמצאו שבעה אלפים וקפ״ט מילין ומחצה.
ואחד ישמיניח 3מינ .ואחד מעשרים במיל ואחד מארבעים במיל שהן קע״ט יום ומחצה וזהו
עוביו של רקיע כצ״ל .וכל זה קאי על הקודם במה שאמד שכל חבלי הארץ הס כ״ח ריבוא
ושבעה אלפים וחקפ״ח חבלים בחבל הארץ .וחבל הארץ לפי חשביני חמשיס אמה שיש מהם
ארבעי׳ הבלים במיל .חלוק שיעיר הנ״ל וקח מהם מה שחוכל להכניס במינים שלמים של
אלפים אמה נמצא יהי׳ שבעה אלפים וקפ״ט מילין שלמים .והם כ״׳ח ריבוא ושבעה אלפים
וחק״ס חבלי הארץ .נשארו עוד חבלי הארץ מה שלא נכנסו בחשבון מיניי כשלמים כ״ח חבלים
של חמשיס אמה שהם אלף וארבעה מאות אמוס ועליכם אומר כהן ורוסיך פל המינין
כשלמים כנ״׳ל .ומחצה מיל שהם אלף אמה .ואחד בשמינית במיל בהם שני מאות וחמשיס
אמה .ואחד מעשרים במיל שהם מאה אמה ואחד מארבעים,במיל שהס המשים אמה סה״כ
כס אלף וד׳ מאות הנשארים והחשנין מכיון .ומ׳׳ש שכס חע״ט יוס ונלחצה צ״ל קע״ט יום
ומחצה יכ״ה בם׳ הנ״ל ־'וכן עולה ההשבין נפי מה שאמרו מהלך אדם ביום עשרה פרסאות
פסחים )צד ע״א( עיצה מספר מילין הנ״נ מהלך קע׳׳ט ייס ומחצה בקירוב :וזהו עוניו
של רקיע .פי׳ כל זה היא מן הלבנה עד שבתי שכילל כל עובי הרקיגי וכנ״ל שכל זה כלול
ברקיע ההד .וכמ״ש למעלה בהחחנת הפרק :אבל הללי של עילם מן כארץ עד לרקיע .פי' מן
הארץ עד הלבנה ששם חושב כחחלח הרקיע :תש״ל חבלים כו' .כפי שיעור עד הנבנה שהתחיל
בכתחנת הפרק :נמצאו כינן כוי .פי׳ מן הארץ עד כלבנה מספר חבלי הארץ .י״א ריבוא
כו׳ צ״נ י״א ריבוא ושלשת אלפים ותח״פ בחבל האדן שהם שני אלפים ותתמ״ז מיל מהלך
כי״א יוה וז׳ מיל כצ״ל ונ״ה בכפר רזיאל הנ״ל וכן עולה החשבון .וכל זה לפי דרכי כהבל
הארץ הוא המפיס אמה .ופי׳ בספר יזיאל הנ״ל שם שהעתיק כל פרק זה בזה״ל .סדר ז׳
כוכביס כך הס חכמי כגוים אומרים הרקיע הוא חולת לז׳ יויעלית כו׳ ומעתיק כל כפרק הזה
ילבסיף כתב חכמי ישראל אומרים מן הארץ פד לרקיע ת׳׳ק שנה ואלו נאמרים באמת עכ׳׳ל
זומריה אבנ נ־את-שתה שהעתיק שה תפתי הגוים הוא ״יפת מכאן שאינו פן רה ה:
וכצ״ל
הטאורות ברייתא דשפואל הקסן פרלן ח עג*ייי
פ ר ה ש מי ני )והוא סדר גבהן ושפלותן(
ח מ ה גבהו טלה ושפל׳ מאזני׳ .שבתי גבהו מאזנים ושפלתו סלה1 :דק גבהו סרטן ושפלתו גדי:
מאדים גבהו גרי ושפלותו סרטן; נוגה גבהו דגים ושפלותו בתולה :חמהיגבהח כתיל׳ ושפלי׳
דגים :לבנה גבהה שור ושפלותה דגים :לבנה גבהה שור ושפלותה עקרב .נמגאת אומר ארבעה
מזלות ז<ו שהתקר יושבת בהן .הם מקום גבהן ושפלוחן של חמשה כובבים ז<ו .שהם חסה ושבתי־
צדק ומאדים עיגז^ ואלו הן סלה ומאזנים סרטן וגדי בתולה ודגים .הן מקום גבהן ושפלותץ
של נוגה ושל כובב .שור ועקרב ללבנה .וזהו סימנן שלא תטעה בהם לעולם .ממסום גבהות
שלהן
וכצ״ל .וכנה ספר רזיאל כמלאך כתב מליו בספר רב פעלים לבן הגר״א ז״ל שהרוסח חיבר
ספר הנ״ל .ולפי ס״ש שס צ״ל דס״ל דהמחבר ספר רזיאל הנ׳׳ל ס״ל שפרק זה השנוי כאן
אינו מגוף הברייהא לק היספוה פי׳ מאחד שאינו מחז״ל ולפי שאמר לפיל בסניס הברייתא
פרק חמישי לא מעונו של זה מעונו של זה ולכן פירש כאן וכיצד סדר ממונחן והביא דבריהם
של חכמי כגויס כג״ל וכתב פ״ז הרוקח שהאמת אינו כן רק כמ״ש חז״ל .וכל זה הוא לפי
מה שכתוב בפנים פי׳ הנ״ל .אבל לפי מה שכתבנו רק סוף הפרק הוא הוספה בזה ולא כולו.
ולפי מ״ש למעלה פרק חמישי בזה״ל כוכב חמה אינו מתרחק מן כחמה רק מדת מזל אסד
בין מלפניו ובין מלאחריו פ״ש נראה לכאורה מזה דס״ל כשיטת התוכנים הידועים ליש בכס
שס״ל דאע״ג דכשמש ושצמ״ל מקיפים אס כארץ אבל כוכב ונוגה מקיפים רק השמש לבד
וגס כראשונים נסתפקו בזה .ולפ״ז מה שנחשב בסדר הכוכבים בכ״מ שצמחנכ״ל .שלכאורה
הוא לפי סדר קביעותן ברקיע היינו לפי שאלה השלשה חרה נוגה כוכב לפעמים הם גבוכיס
זה מזה ולפעמים נמוכיה לכן נחשבו אלה כשלשה לפי חשיבחן וגדלן .כשמש ואחריו נוגה
שמאיר יותר ואחריו כוכב שמאיר פסות ולפ״ז נצטרך להגיה כאן וצ״ל מפלה •:־ מעונה שצ
נוגה ומעלה ג' מפונה של כוכב חמה כן נראה לכאורס ; הדרן עליך ס״ז ה זודד .והשבח לד־ יה״ן(
פרק שמיני
חמה גובהו טלה .מבואר ברמב״ס ה׳ קידוש כחודש פי״א הי״ג ונפרק י״ב הל׳׳ב .שהיקף
הכוכבים שמקיפים את כארץ אין כארץ באמצעם ואין הארץ מרכז שלו .ולכן pi
מקומות ועתים בהיקפם שהם גבוהים ורחוק מן כארץ .ויש מקומות ועתים שהס שפליס
וקרובים להארץ .ומבואר ברמב״ס שם גרבה השמש ושיפולו ובזה מציין בפרק הזה כל כוכ3
כנגד איזה מקום הוא גובהו וכנגד איזה מקום הוא שיפולו .ואמר חמה גיבכו נגד טלה
ושפלותו נגד מאזנים .ואמנם מקום הגובה וסשיפול ג״כ משתנה הוא ונמו שהאריך בזה
הרמב״ס סי״ב שס .ובזמנו של הרמב״ס הי' אז גובה השמש פ״ו מעלות שהוא כ״ו במזל
חאומיס פ״ש פי״ב כ״ב .ונראה יותר שחושב כאן איך כי׳ בעת בריאת עולם וע״ד שהזכיר
סרק ששי איך שנבראו .וטלה פי׳ באמצע כמ״ש לקמן כ׳ מעלוח בטלה :חמה גבהה כתולה.
חסר תיבה אחת וצ״ל כוכב חמה גובהו בתולה .וכוונתו על כוכב מן כוכבי לכת שנקרח בכל
כספר כוכב חמה ומן הגובה עד כשיפול הוא חצי גלגל שהוא ששה מזלות :פכתקו ש-
יושבת בהן .הס טלה תקיפת ניסן .סרטן תקופת תמוז .מאזנים תקופת חשרי .גדי חקומה
טבת .כמ״ש ברמב״ס פרק השיעי הלכה ג' :של חמשה כוכבים .צ״ל של ארבעה כוכבים אלו.
שכס נו׳ ונוגה .תיבה ונוגה הוא ט״ס שהוא אינו בכהרבעה כנ׳׳ל :בתולה ודגים רן מקיס
גבהן ושפלותןשל נוגה ושל כוכב) .נקודת כהפסק שאחד תיבה דגים הוא ט״ם( וכמי שסור p
למעלה :פור ועקרב ללבנה.גס זה פי' למעלה :אמגירון .פי׳ חצי גלגל .בהן ששה מזלות וכנ״ל;
כיצד מכל אחד כר מחלק לכל כוכב לארבעה חלקים .ומבעה שמתחיל מתחתיו לעלות מיד
נקרא גובהן כיון שפולה וכולך להגובה וכל מס מחוסף בו כעליה והגובה .ורק כל ימו
גובהו מתחלק לשניה .מתחתיתו עד מהציהו נקרא שפל גובהו .וממחציתו עד למענה ממ p
נקרא גובה גיבכו .וכן כשמחחיל מלמעלה לרדת כיון שיורד והולך נקרא שפליתי יכשיורד
מלמעלה עד חציי נקרא גובה שפלותו .וכשמרד עד למטה ממש נקרה שפל בפנותו ח״נ נכנ
כוכב ׳' ׳*
כו רםאורוח ברייתא דשסואל הקמן גורק ח ‘®נייי'
שלהן למקום שפלות שלהן אתה נותץ אמסרו׳ן שהם ששה מזלות ויורד למזל ד נסאאח אומר
מקים גרהו של זה מקום שפלותו של זה .ומקים שפלותו של זה מקום גבהו של זה .ולא גבית
מזלות בלבד הן גבהן ושפלותן אלא כל המזלות יש להם שותפות בגבהן ושפלותןשל כל אחד
ואחד .כיצד מכל אחד ואחד שלשים חלקים נמצאו י״ב מזלות ש״סל^קים ואתהנותן לגובה
שפלותן תשעים חלקים .שפל שפלותן צ׳ חלקים .שפל גבהן צ׳ חלקים גובה גבהן צ׳ חלקים
שהוא ורום רומו וזהו מלכותו :חמה מן ך חלקים בסלה ועד י״ס חלקים בסרסן שהם צ׳ חלקים.
יהן גובה שפלותו .מעשרים חלקים בסרטן ועד י״ט חלקים במאזנים שהם צ׳ חלקים .זהו שפל
שפלותו .מעשרים חלקים במאזנים ועד י״ס חלקים בגדי שהן צ׳ חלקים והן שסל גובהו.
מעשרי׳ חלקי׳ בגדי ועד י״ס חלקים בסלה שהן צ׳ חלקים זהו רום רומו של חסה• ש ב ת י מכ״א
חלקים במאזנים עד כ״ חלקים בגדי שהם תשעים חלקים .זהו גובה שפלותו .מכ״א חלקים
בגדי עד כ׳ חלקים בסלה שהם תשעים חלקים .זהו שפל שפלותו .מכ״א חלקים בטלה עד כ׳
חלקי׳ בסרטן שדים צ׳ חלקים .זהו שפל גבהו .מכ״א חלקים בסרטן עד כ׳ חלקים במאזנים.
שהם 1׳ .זהו רום רומו של שבתי• צ ד ס מס״ז חלקים בסרטן עד ט״ו חלקים במאזנים שהם
תשעים חלקים זהו גובה שפלותו .מט״ז חלקים במאזנים עד ס״ו חלקים בגדי שהם צ׳ חלקים.
זהו שסל שפלותו מס״ז חלקים בגדי עד ס״ו חלקים בטלה .שחם »׳ חלקים ,זהו שפל גובהו.
יי ק • מ א ד י ם מס״ז חלקים בסלה עד ט״י חלקים בסרטן .שהם צ׳ חלקים• יי*י יי“ יי״י
מכ״ס חלקיםבגדי עד כ״ח חלקים בטלה שהם צ׳ חלק׳ .זהו גובה שפלותו .מכ״ס חלק* בטלה עד
כ״ח חלקי׳ בסרטן שהם צ׳ חלקים .זהו שפל שפלותו .מכ״ט חלקים בסרטן עד כ״ח חלקים
במאזנים .שהם צ׳ חלקים .זהי שפל גובהו .מכ״ט חלקים במאזנים עד כ״ח חלקים בגדי שהם
תשעים חלקים .זהו רום רומו של מאדים • נ ו ג ה מן כ״ח חלקים בדגים עד ז״ך חלקים
בתאומים שהם צ׳ חלקים .זהו גובה שפלותו .מן כ״ח בתאומים עד ז״ך חלקים בבתולה
שהם צ׳ חלקים זהו שפל שפלותו .מן כ״ח חלקים בבתולה עד ז״ך חלקים מקשת שהס
צ׳ חלקים זהו שפל גובהו .מן כ״ח חלקים מקשת עד ז״ך חלקים מדגים שהם צ׳ חלקים.
זהו רום רומו של נוגה ג כ 1כ ב חמה מן ט״ז חלקים בבתולה עד ס״ו חלקים בקשת שהם
צ׳ חלקים .זהו גובה שפלותו .מט״ז חלקים בקשת עד ס״ו חלקים בדגים שהם צ׳ חלקים.
זהו שפל שפלותו .מט״ז חלקים בדגים עד ט״ו חלקים מתאומים שהם צ׳ חלקים .זהו שפל
גובהו .מט׳ז חלקים בתאומים עד ט״ו חלקים מבתולה שהם צ׳ חלקים .זהו רום רומו של
כיכב ”®די • לבנ ה מן ארבעה חלקים בשור עד ג׳ חלקים באריה שהם צ׳ חלקים .זהו
גובה שפלותה .מן ד׳ אריה עד ג׳ חלקים בעקרב שהם צ׳ חלקים .זהו שפל שפלותה .מן ד׳
חלקים בעקרב עד ג׳ חלקים בדלי שהם צ׳ חלקים זהו שפל גובהה .מן ד׳ חלקים בדלי עד
ג׳ חלקים בשור שהם צ׳ חלקים .זהו רום רומח של לבנת • נ ו ב ה ר א ש ה ת ל י מן ארבעה
חלקים בתאומים עד ג׳ חלקים בקשת .זהו שסל שפלותו .וכשהוא גומר ג׳ חלקיו בתאומים
זהו גובה גובהו של ראש יחלי• ג ו ב ה זנבו בארבעה חלקים בקשת .וכשגומר ארבעה חלפים
בתאומים זהו שפל שפלותו .וכשהוא גומר ג׳ חלקיו בקשת זהו גובה גובהו של זנב התלי :
£ר מ ת ש י ע י )בו יבואר סדר מלאכתן של כוכבים(
ש ב ת י על העניות ועל המסכנות ועל הדוויה ועל החריבה .ועל חולי וסכה הטמונה בגוף
וע^
כוכב ארבעה חלקים וכל חלק תשעים מעלות רביעיה הגלגל שנקראו כאן חלקים ובזה מבואר
כל הסרק :גובה ראש התלי .ועי׳ לעיל פ״א וס׳׳ב מ״ש שם .וגם מוכח מכאן שכתלי אינו
מקיף כל עיגול הרקיע רק מחציתו ומסיים במחצית הרקיע את זנבו ועי׳ מ״ש למפלה פ״א ופ״ב :
תשיעי פרק
שכתי ממונה כוי .אמרו חז״ל במדרש בראשית רבה פרשה יוד שכל עשב יש לו מלאך הממונה
עליו כו׳ וכ״ש הכוכבים ומצינו הרנה מקומות בדברי חז״ל שמזכירים דברים והכוונה
על כמלאך הממונה עליו ולפי שהמלאכים נקראו על שם פעולתם כמו שפירש״י פ׳ וישלח
ע״פ למה זה תשאל כו׳ לכן נקראו המלאכים על בס הדברים שממונים עליהם .יעי׳ תוס׳
חולין )ז ע״א( מ״ש שם גינאי נהרא אמר לו ופי׳ התום׳ שמא שר הנהר אמר לו כן וני
פירשו בגמ' בחולין )מ ע״א( השוחט לשם הריס פי״ לשם גדא דהר היינו להשר כממונה
^ליו וע״ש ובמדרש רבה בשלח על פסוק והנה מצרים נוסע אחריהם כוי נוספים אינו אומר
אלא נוסע וראו שרן של מצרים כו׳ ומה והנה מצרים נוסע אחריהם שרן של מצריס הי׳
80ו
המאורות ברייתא דשסואל הקטן פרק ט »נ'^י
ועל החסי•• מ א ד י ם ממונה על הדם ועל החריב ,ועל הרשע והקטטה ועל רימריבות
ועל החבורות ועל הפצעים ועל המלחמות ועל השנאה וקנאה ואיבה ותחרות ועל המכות ועל
הברזל ועל האש ועל המים ועל המפולח• צדי ,-ממונה על החיים ועל השלום ועל הטיבה
ועל השלוה ועל ההשקט ועל התורה ועל השמחה ועל העליזה ועל העושר ועל הכבוד ועל
השררה• גו ג ה ממונה על החן והחסר והאהבה ועל התאוה ועל החמדה .ועל סרייד• ועל ולדי
אדם ועלייולדי בהמה ועל פירות הא pועל םיר\ת האילן .דן ד ר ממונה על החכמה ועל
ההשכל ועל הבינה ועל הדעת ועל המדע לפתח כל פיתוח ולחשוב כל מחשבת בכל מלאכת
אומנות ועל הכתב ועל כל לשין• ח מ ה ממונה על המאור ועל החשך להבדיל בין היום
ובין חלילה למנות בו ימים וחדשים ולעשות בו כל מלאכה .לפעול בו בל פעולה ילהלוך בו
כל הילוך וליגלות בו כל גלות מעיר לעיר וממדינה למדינה• ל ב נ ה ממונה על מפתחי שמים
וארץ .וערב הוא לעולם לרעה ולטובה ואעפ״י שהם ממונים על הרעה ועל הטובה אין להם
רשות לא להיטיב ולא להרע מדעת עצמן .אלא הכל בקריאה הבל בצווי הכל במאמר יוצד
הכל וכן הוא אוסר )ירמיה י ה( .התודה והשבח ל ד )לא( ]אל[ תיראו מהם כי לא ירעו• ומנין
שהכל בקריאה שנאמר )תהליס קה מז( ויקרא רעב על הארץ .ונאמר )ירמ ה א pי( .כי הנני
קורא לכל משפחות )וממלכות( ]ממלכות[ צפונה וגו .ומדת הטובה בקריאה טגין שנאסר
)יחזהאל לו כס( .וקראתי ]לדגן[ ]אל הדגן[ והרביתי אותי ולא אתן וגר .ונאמר )יבעיההי( .קול
קורא במדבר פנו דרך ]העם[ ישרו בערבה מסלה ,הא למדת שאין להם רשות לא להטיב
ולא להרע מדעת עצמן אלא אם כן ניתן להם רשות מלפני אדון הכל :
סליק פירקא וברייתא דשמואל הקטן תושלב׳־ע.
שמו מצרים כו׳ אך שרו של פרטה מצרים שמו כו' ע״ש .ובשבת )פט נ 1״א( הלך אצל ארץ
כו׳ הלך אצל ים כו׳ אמר כו׳ ופירש המהרש״א בחידושי אגדות שם שר הארץ ושר של יס
ושר של אבדן שהוא שר הגיהנם כו׳ וכן אמרו בחולין )דף ס ע״א( נשאו דשאים ק״ו בפצמס
כו׳ שפירושו שר שלהם וכן פי׳ המהרש״א שם .וטד״ז יפורש ג״כ מ״ש בסנהדרין)קי ט״א(
שמש ירח פמד זבולה כו׳ שפלו שמש וירח לזביל ואמרו כו׳ שכדבר פשוט בהכוונה מל שר
של שמש ופל שר של ירח ופי׳ פרקי דר״א סוף פרק ששי והחמה כו׳ והמלאכים כו' וכ״כ
כרב כגאון ר׳ חיים ויטאל זצ׳׳ל בליקוטי תורה פ״ ואחחנן בטפמי מצוה פל פרק שירה וז״ל
פנין פרק שירה כו׳ כי כל הנבראים שבפולם יש פליכם שר בשמים כו׳ וכמ״ש )במ״ר בראשית
רבה פ׳ יוד( אין לך פשב מלמטה שאין כו׳ והנה פ״י אוהו שר נמשך עליו שפפ וחיות והנה
אותו השר כו' שאומר תחלה שירה כו׳ נמצא שכל חלו השירות הם של הפרים כו׳ כל אחד
לפי מינו פכ״ל .כרי למדם שמ׳י׳ש דבר פלוני אומר ככוונה פל השר שלהם .ונראה שכן כפי׳
כאן כי כשר כממונה פל שבתי הוא ממונה ג״כ על הפניות כר ונפשה שליח מה' ית׳ על
הדברים כאלה וכן בכל הכוכבים פד״ז .והכל טפם א׳ לפי שממונה פל דברים אלה שכס
דוגמת הדברים שמוטבע בטבעו של שבתי לכן הוא ממונה ג׳׳כ פל שבתי ופד״ז יתפרש כל
הפרק ופד״ז יש לפרש מ״ש בשבת )קנו( ע״ש אבל הכוכבים עצמם אמרו עליהם במדרש
קהלת )ג פסוק כ( הכל הי׳ מן העפר אפי׳ גלגל חמה וכר ובב״ר פי״ב .וכס שומרים את
תפקידם ואין לכם רק דברים שמוטבע בטבפס י מו כשמש פל החום ופל הקור ועוד דבריס
שמוטבע זאת בטבע .ופי׳ בפי׳ ר׳ שבתי דונולו ספר חכמוני על ספר יצירה פ״ד שמפרש ג״כ
כל אלה לפי הטבע שניחן בהם פ״ש באורך בד״ה וכחש ובד״ה ולפי הכח כו' שמפרש דברי
כפרק כזה פל סיגנון זה פ״ש .ומ״ש בהסחלתו שבחי כו׳ ועל החטה בס׳ ר״ז הנוסח וען
כמישה :הכל בקריאה .פי׳ כמ״ש חולין)ז פ״ב( אין אדם נוקף הצבפו מלמטה פד שמכריזיל
עליי מלמעלה .וכתיב )דניאל ד יד( בגזירת פי דן פ תג מ א ומאמר קדישין שאילתא וכמ״ש )מי,
זוכר בראשית מד ע׳׳א ופקורי רנ״א( שיש ממונים ע״ז לפרסם הגזירות שיצאו מד׳ ית׳ ופפ״ין
יעשו כשלוחי׳ כממוני׳ על כל דבר לפי מה שנשלחו :ומדת הטוב׳ בקריא׳ מנין .שגא׳)יחז׳ לו(
וקראתי אל כדגן והרביתי אותו כו׳ ונאמר קול קורא במדבר פנו דרך ד׳ ישרו בערבה מסילה
לאלקינו כי׳)י שעיה מ( .ומסיים שם וראו כל בשר יחדיו כי פי כ׳ דיבר .יתן ד׳ שנזכה לזה
כי עין בעין נראה בשוב ד׳ ציון במכרה בימינו ; סליק פרק תשיעי
התודה והשבח ל ד ית׳ שעזרני עד כה יהי שמו הגדול מבורך :
כז ענין התקופות
ענין התקופות
)טיין מ״ש סוף פרק שלישי(
אי ת א בעירובין נו ט״א אמר שמואל כוי אין חקופח ניסן כו׳ אין בין חקופת לחקופה
־ אלא תשעים ואחד יום כו /הנה לחשבון תקופה זאח משך השנה הוא שס״ה יוס
ורביע מכוון .וחשבון תקופה זאת נקראת תקופת שמואל ומבואר ברמב״ם ה' קידוש החדש
פרק תשיעי .עיין שם סדר חשבונה:
עוד יש חשבון של תקופה נקראת תקופת רב אדא .ומבוארת ברמב״ם ה׳ ק״ה שם פרק
עשירי ע״ש במפרש ולחשבון תקופה ההיא משך השנה עולה שס״ה יום וחמשה שעות
נ״ה מינוטין עם כ״ה זיקונדין :
עוד לפי חשבון מהלך השמש של הרמב״ס פי״ב מה׳ ק״ה שם ולשיטת התוכנים האחרונים
משך השנה ערך שס״ה יום וחמשה שעות עם מ״גי מינוטין ע״ש .והוא בקירוב :
ונראה לענ״ד שכל החשבונות של התקופה הכל נכון וצדקו יחדיו .וכל החשבונות נצרכים.
כי כתבו האחרונים וכן הרגישו בזה כתכונים האחרונים כי משך השנה הולך
ומתמעט מיעוט קטן מאוד רק במשך הזמן מתקבץ המיעוט לאיזה חשבון :
ו ע פ ״ ז יש לתרץ הכל כי ענין התקופו׳ נ״מ לכמה דברים הא' לעיבור שנה כמ״ש בר״ה
כא ע״א כד חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עבר להאי שתא ולא תיחוש
לה דכתיב שמור את חודש החביב שמור אביב של תקופה שיהיה בחודש ניסן ע״ש בתוס׳
ובסנהדרין י״א ע״ב ע״ש :
ענין השני הוא המנהג להזהר בזמן התקופה מלשתות מים ומובא ביו״ד סי׳ קטז סעיף ה׳
ברמ״א וע״ש ביאור הגר״א ס״ק ט״ו והוא מרוקח וראשונים ועי׳ זוהר מקום שציין
הממונים בשמים עלזה ובענין המזלות הגר״א שם .עוד יש דברים בענין כתקופה בענין
כמ״ש בעירובין נו ע׳׳א אמר שמואל אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את
האילנות כו׳ ואין לך תקופת ניסן שנופלת כו׳ וע״ע בזוהר ויקהל קצה פ״ב בד׳ תקופי
דשתא כו׳ וע״ע פא ע״א בזוהר לארבעה תקופין בשתא כו׳ וכדין דינון מתערין בעלמא כו׳
ע״ש וכן בספר רזיאל המלאך מפורש באורך שיש לכנ תקופה ממונה בפ״ע ויש לו שם בפ״ע
ע״ש מ״ש בענין ההשבעות בהתחלת ה ספר:
והנה בענין השינוי שמשתנה בכל שנה כנ״ל מסתברא ששינוי השייך לאביב פשיטא דתלוי
בהחקופה כפי מה שהיא בטבע העולם של האביב וכמו שהוא האביב כן צריך לחשוב.
אבל בענין המזלות והממונים שברקיע וכנ״ל יש לומר שכמו שנברא העולם והועמד כל אחד
פל משמרתו כן הולך תמיד וזה אינו משתנה ועפ׳׳ז הכל צדקו יחדיו כי שמואל לא היה יושב
כעיבור החידש והשנה כדמשמע בראש השנה דף כ׳ ע״ב ע״ש היטב ידע מר כו׳ מדהא לא
ידע כו׳ ע׳׳ש .לפי שכיה שמואל בבבל .א״כ מה שאמר שמואל בעירובין נו ע״א ענין
התקופות הוא רק לעניני כממונים והמזלות והוא דבר הלמד מענינו שמיד אחר זה אמר
שמיאל אין לך תקופה שנופלת בצדק כו׳ שאינה משברת את האילנית כו׳ .ובעת בריאת
כעולם היתה התקופה שעולה שנה שס״ה יום ורביע מכוון וכן נקבעו כל דבר על משמרתו
וכן הוא תמיד שס״ה יום ורביע מכוון ובזה איירי התקופה שאמר שמואל אכן הוא תמיד
בענין שמירת התקופות לענין שתיית מים כנ״ל :
והנה לענין עיבור השנה בעת שניתן התורה לישראל שהיא שנת ב׳ אלפים ותמ״ח לבריאת
עולם כבר פחת והלך מבריאת עולם קרוב לחמשה מינוטין ולכן ניתן אז זמן
ההקופה לעיבור השנה היא חשבון תקופת רב אדא בקירוב וכן ניתן לנו מסיני ואותה אגו
הופבין לעיביר שנה כמבואר ברמב״ס פרק עשירי כ״ו מה׳ קידש החודש וא״כ כל התקופות
צדקו יחדו .תקופת שמואל מבריאת העולם לענין כממונים שבשמים על כתקופות ולענין
המזלות ׳
ענק התקופות
כמזלוה ושחייח מיס .וחקופת רג אדא לענין עיניר כשנים וזמ; הרמנ-ם על זמנו למנין
חשבון מהלך כשמש .גפ׳ י״ב מה׳ ק״ה :
ואנו יכולים לסשוג ג״כ כמה עולה לזמן מתן הורה ועולה נקירוג כמו חקופה ר 3אדא ואס
נחשוב מזמן בריאת מולם עד זמן של ספר תולדות השמים שעולה למספר אחד עשר
מינוט לכל שגה סה״כ שנתמעט באורך הפגה במשך חמשת אלפים ושש מאוח .ועלה לפ״ז
מבריאת עולם עד מחן תורה קרוב לתקופת רב אדא .ורק לפי שידוע שדברים הפוחתיס
והולכים מתרבה גם הפחת והולך במשך כזמן ולכן בלתי אפשר לעמוד ע״ז במכוון .אך
בקירוב ומיושב בכל זה הכל :
חשבון המולדות
r
ב ח ש בון המולדות אני מתחילין מולד הראשון לחשוב מן בהר״ד כיינו ליל השייך ליום ב
ה׳ שעות ר׳• ד חלקים וצריך טפס כיון שבר״ה נברא העולם וכיה יום הששי של
בריאת
חשבון הםולדוח
בריאח כעולם נר״ה כמ״ש ימדרש פ׳ אמור והי׳ ראוי להיוס המולד יוס או יומיס קודס
יען חמשה ר״ה .ושיטח התום׳ בר״ה דף ח׳ שאנו מוסיפין בשנוה הבריאה שנה אחח
ימים של ששת ימי בראשית קודס ויום א׳ בשנה חשוב שנה .וכן מוכח שיטח הרמב״ס סרק
עשירי מה' שמיטה ויובל הלכה ב׳ וז״ל ליצירה מראש השנה מאחר בריאת אדם הראשון
שהיא שנה שניה ליצירה עכ״ל ע׳׳ש ועי׳ אחרונים בחו״מ סי׳ ס״ז וביאור הגר״א שס
סק״ח ובהוספות להו״מ וביאור הגר״א שנדפס סוף חלק שני בחו״מ הקשה ע״ז ותירץ
באופן שאין מוסיפין שנה רק שבשנת המבול לא שימשו המזלות ע״ש וע׳ במ״ר פרשה ל״ד
שיש פלוגתא גזה אס שימשו המזלות בשנת המבול :
ולכאורה יש לתרץ מה שמקדימין מבכר״ד לפי שעמדה החמה ליהושע וגס למשה כמ״ש
בע״ז כ״ה ינראה שלא העמיד ה׳ ית׳ רק אה גלגל היומי לפי שטעם פמידתס
הוא עבור שלא תשקע החמה ולא יצטרכו ישראל לחלל שבת כמ״ש בפרדר״ח פ׳ נ״ב ועוד
טעם אמרו שם לבלבל שעות היום מן המכשפים .ולכן לא הוצרך להעמיד רק גלגל היומי
כתלוי בו השקיעת החמה .וגלגל השנתי של החמה וכן גלגל החדשי של הירח לא הוצרך
להעמיד ולכן במספר המולדות ראוי לחשוב ימיה שעמדה אך בימי כשבוע נחשבו כל זמן
כעמידה ליום א׳ לכן במספר המולדות נתוסף ערך שנים ׳וחצי יום .וע׳ ע״ז דף כ״ה ששני
מעל״ע עמדה ליהושע ומסתמא יום א' עמדה לןחיה למשה ע״ש בגמ׳ ובזה החשבונוח
כוצס צדקו וא״צ לומר שאנו מוסיפים שנה אחת שהוא דוחק כמ״ש הגר״א ז״ל שם וע׳
ביאור הגאון מלבי׳׳ס ז״ל ביהושע יו״ד שלפי פירושו עולה ג״כ שמהלך השנתי לא כועמד
וא״כ צריכין לחשוב כימים בחשבון המולדות וכנ״ל ועולה מכוון וכנ״ל )ולשיטת התכונה
החדשה צ״ל שהועמד רק גלגול הארץ והוא ג״כ כנ״ל( :
והנה על שיטת התכונה כחדשה שהארץ מתגלגנת לענ״ד לא קשה מהכתוב ביהיפע שמש
בגבעון דוס כי כמה תירוצים יש על זה .הא׳ כי מצינו בכמה מקומית דרך הכתוג
לדבר לפי אשר ידומה להעין כמו שאמר ככתוב בנחמיה ד׳ טו צאת הכוכבים וידוע שהכוכבים
ישנס ברקיע גם קודם אלא שבחושך נראה וידימה כאילו עכשיו יצאו .וכן שקיעת החמה
נקרא בא כמ״ש וילן שם כי בא השמש ובבוקר וזרח השמש כאילו בלילה היא באה מ;
מקומה וביום הולכת וידוע שגם בלילה היא הולכת שאנו מניחין אותה בערב במערב ומצאנו
אותה בבוקר במזרח .וכן אמר הכתוב ערים גדולות ובצירות בשמים )פ׳ פקג( שנראה
לעין שיגיע עד השמים ועוד דוגמות הרבה וכן כאן אמר שמש בגבעון כי לעין נראה :י
ועוד יש דרכים לתרץ והדברים חרוכים גס מה שמשמע לחז״ל באיזה מקומות שיש להשמש
מהלך יש לומר ע״ד הנ״ל .וגס ים ל'מר שהוא מה שכתבו האחרונים שהשמש מסבבת נצ
גופה עג קוטרה כ״ת בכ״ה י;:ים וגם בכלל יש לה לדבי־יהס מהלך במתינות גדינ מאוד
וחס אמת הדבר כפי מתכונה החדשה הדבי ברור גענ״ד כי זכו סוד העיבור מה שאמרו
הזיל שלא היו מגצין ח־תו יבזה מתורץ כמה קישיות מה טעם ה ס תימ כ״נ יגה מם
הסתירו הנה התכונה הישנה היתה מסירסמת אז .וכמ״ש הראב״ד בסדר הקכלת אחי■
ר״ע וז״נ ובימיס חגו היה בבל למינות וח״כ למה הסתירו ולהנ״ל הכל מתורץ יפה אד
אין רציני לפרש יוסר .וע׳ כתובות )קיבע״א ידף קיאע״א( פירש״י שס ועי׳ ברכות )C1
ז ע״א( בשעה שהחמה כו׳:
בראש השנה דף כ ע״ב הובא בתוס׳ הדין של מולד זקן שבאס חל המונד של ראש השנם
אחר חצות היוס אז דוחיי רחש השנה ליום מחרתו וכן הוא ברמב״ם פ״ז מה׳
ק״ה ה״ב ובטור או״ח סי׳ תכ״ח .ולענ״ד נראה ליתן טעס נכון לזה :כי מבואר בר״ה
) כה ע״ב( וברמב״ס סוף פ״ב מה׳ ק״ס שבעת שהיו מקדשיס ע״ס הראיה אם רהו הירס
סוף היום ויש עוד זמן נקדש החודש בו ביים מקדשים אז ,מבואר שאפילו בסוף הייס
ירה
כט חשבון הסולדות
ו*ק נידע שרגט אחה מן היוס היה קודם המולד כיו מקדשים החודש .ולפ״ז לדידן
שמקדשין ע״פ השכין וחשבון המולד היא במקיס ראיה שלכם א״נ כיה ראיי לקדש החודש
אפילו אס כי׳ המולד רק רג* 1אחת בסוף היוה היה ראוי לקדש החודש ולהשית ר״ה
ביום ההוא .אמנם בחשבונות המולדות יש שני מיני חשבונות האחד חשבון האמצטי וחשבון
שני ט״פ נכיון המינוט המבואר ברמב״ס פי׳י׳ד ופט״ו מה׳ קידוש החודש שנקרא מולד
כאמיתי וט׳׳ש ברסב׳׳ס פרק ט׳׳ו מבואר יפה .ומולדות של חשבון שלנו הוא של חשבון
האמצטי .וא״נ היה ראוי לטשות טצה שיהיה ר״ה שלנו גס לפי חשבין המולד האמיתי
וכתב בספר תכונת כשמים סימן ס׳׳ד דמולד תשרי לא יוכל להיות מולד האמיתי מאוהר
ממולד האמצטי רק בכדי שפה שטות מאוחר ו וכן כשהמולד של חשבון שלנו האמצטי קודם
חצות כיוס אז בטוחים אגו שגס מולד של חשבון האמיתי הוא לפחות ריט אחת קידס סוף
היום ומושין ר״ה בובייס ואס הוא בחצות היום אז דוח ין ד׳ ה שמא המולד האמיתי
מאוחר ששה שטוח ויהיה המולד אחר סוף כיוס ולכן דוחין ר״ה כי לא נוכל לכתחילה
לטשות ר״ה בו ביוס מטטס חשבון מולד כאמיתי .והוא טטס נכון ט׳ רמב׳׳ס ה׳ קידוש
החודש פרק שבימי הלכה ז יטו׳י׳ש היטב :
ואע״ג שלאמר כמה מאות שנים יתכן שיהיה כחשבון שיוכל להתאחר מולד האמיתי של
תשרי טוד מטט יותר )אס גובה השמש ישתנה ט״ש ברמב״ס פ׳ יג( ר;״מ במשך
הזה יהי' טוד כנגדו מה שטבירו יש להקדים מטני מולד האמיתי שיהיה מולד כנכון מוקדס
מטט )מה שקראו בטל תכונת השמים מולד נכון( מה שיתקבץ ממה שיש בכל חידש חלק
אחד מטפריס ש; חלק אחד של תחר״ף שהוא חלק אחדמן כ״א חלקים ושש מאוח בשעה
שהמולד הוא מתקדים בכל חודש ע״ש מהלך המדוקדק של הרמב״ם פ־״ד ופט״ו כמבואר
בלוח של בעל תכונת כשמים בסוף ספרו ולפ״ז לא יוכל לעולם להיות מולד כאמיתי של
תשרי אח״ סוף כיוס וכנ״ל ואין כאן מקים לבאר הכל .וכדבר נכין :
כר־זב הגאון קדוש ה׳ ר׳ חיים וויטאל ז״ל תלמיד האי״י ז״ל בספר שער הכוונת
בענין ערב שבת )דף צד( וז״ל אמר ני מורי ז״ל כו׳ שקיבל מחכם א׳ גמל שאמר
לו שקבלה היתה בידו מרבותיי שכג כד שנקבר בע״ש אחר שעה ה׳ מן היום שאין לו
חיבוגי הקבר לסי שמן שעה ה ה' מתחיל תיספית קדושת שבת ט׳ יאמר לי ]לענין חיבוט
הקבר[ כי זה סוד כ׳ יתירה של יום הששי לרמוז כי בה׳ שעות יויוס ששי תיכף סמך
אליו ויכולו השמים והארץ יתיכף נחשב כאילי היא יוס שבח י ־;ירי ז״ל הודה לדבריו
והסכים עליהם טכ״ל .וצריך ביאור איך יתכן לדרוש ויגילו השמים עג שעה ה׳ בע״ש
שהרי היו חה״כ בריאות כרבה בט״ש :
ונראה לפרש והוא מכיון על פי התכונה .כי כחב הרמנ״ס כ׳ קידיש החודש סוף סרק
י״א שירושלים נוטה מאמצע הישוב כנגד רוח מע״ב בכדי כ״ד מעלות עכ״ל
ומאמצע הישוב עד סיף המזרח הוא תשעים מעלוה כמבואר בהביאו.־ לכרמב״ם CXא״כ
מירושלים עד סוף קצה הישיב המז״חי הוא מאה וארבעה עשר מעלוח .וידוע שבמזרח
מקדים עלות השמש ושקיעתה ממה שהיא במערב וזמני כיוס במזרח מוקדם ממה בהוא
במערב בכג מעלה ארבעה מינוט; .ני כן כחשבון כל בגלגל הטיבר כנ הרקיע הוא ש״ס
מענית וסובבתו בכ״ד שטית במעל״ע .א״כ עולה ארבעה מינוט לכל מעלה( .וא״כ בסוף
קצם המזרח שוקעת שס כשמש בכל יום קידם ששוקגיח בירושלים )שהוא מרחק מאה
וארבעה עשר מעלות ננ׳׳ל( .שבעה שעות עם 36מילוט .ח״כ בזמן שבירושלים הוא שבעה
שטוח עם 36מימט קודם השקיעה אז היא השקיעה בקצה המזרח .והלה אנחלו מתחילים
לשמור שבת כל מקים לפי מה ששם הוא השקיעה א״כ גס הכתוב שאומר כי ששת ימים
עשה ה׳ וכו׳ ואח״כ שבת וינפש .א״כ ע״כ גם בעת הבריאה כל מקום ששקעה בשמש
בע״ש
חשבון הטולחת
בליאה בהקרם ההוא א״כ בעת שבעה ש»יה עם J6מינוט קידם בע״ש לא היה עוד
השקיעה אז הוא השקיעה בקלה המזרח .והנה אנחנו מתחילים לשמור שבה כל מקום
לפי מה ששם הוא הפקיעה א״כ גס הכתוב שאומר כי ששה ימים עשה ה׳ וכר ואח״כ
שבת וינפש .א״כ ע״כ גם בעת הבריאה כל מקום ששקעה השמש במ״ש לא היה עוד שוס
בריאה במקום ההוא א״כ בעה שנעה שעית עם 36מינוט קידם השקיעה כא״י שהוא
ביום עש״ק שעה חמישית בירוכלם אז התחיל לשבות יקצה המזרח ולא ברא ה׳ ית׳ שם
שום בריאה עוד .ולפ״ז מדוקדק הרמז בקרא כי ביום הששי בשעה חמישית )עס ,6ץ
מינוט( אז ויכולו השמים במקום א׳ היינו בקצה המזרח ופל זה מרמז הכתוב כי שס
התחיל השבת במקום א׳ ולכן גם • בא״י התחיל אז קצת קדושה צפי שבמקום א' בעולס
הוא מקצת השבת לה׳ ית׳ .והוא מבואר ומדוקדק :
בפיוט ליום הכיפורים במוסף מתחיל אלה אזכרה כ י וקרא לעשרה חכמים גדולים כו׳
יש טועים בהבנת דברי הפיוט וסוברים שאלו העשרה הס מה שהזכיר אח״ע
בפיוט ד חנינא בן תרדיון ור״ע וכו׳ אבל אין כיינתו כלל ותלו בהפייטן בוקי סריקי מ ה
שלא עלתה על לבו כלל רק שהמה סיפורים נפרדים כי המעשה היה שהשר בחר משרה
חכמים שאין כולם גדולי ישראל רק נקראו כילם בתואר חכמים גדולים לבד והס לא
הוזכרו בשמם מי היו .ובהם היו שנים שנקראו ג״כ בתואר גדולי ישראל ודנם יחד השמונה
עם השנים בטענת אחי יוסף סה״כ עפרה והרגם כולם ע״פ הגורל .וסיפר מה שעשה
בהם השר .ומפורש ושנים מהם .הייני מן הפשרה שנים שהם נקראו בתואר גדילי ישראל
ילפי שא׳ כ״ג וא׳ נשיא( ומפרש באר היטב ושנים מהם הוציאו תחלה שהם גדולי ישראל
ד ישמעאל כ״ג ורשב״ג נשיא ישראל להם היציא תחלה 1אחי׳כ הרג גם השמינה הצשאריס
ועל השנים הפיל הגורל וסיפר מה היה בהם .ובזה כלה הסיפור של השר ושל העשרה
הנ״ל .ואח״כ מתחיל הפייטן לספר עיד מה שקרה לצדיקים אחרים פקידים נהרגו נר וכצ
זה מעשים נפרדים מלמעלה שלא היו בזמן א׳ ולא שייכים זה לזה וזה פשוט וכיור למי
שמדייק בלשון הפייט .ומה שהדפיס' המדפיסים בהמחזור וכבר כתבו וכו׳ שלא הי׳ בזמן
אחד משמע שסובר שמחבר הפייט סובר שהיה כולם כאחד הוא טעות בהבנת הפייכ/
רק רשב״ג ור״י עם עוד שמונה שנא נודע מי המה היו מהחלה בזמן אחד .והנשאריס
שהזכיר אח״כ ד׳ ע ור׳ חנינה בן תרדירן והנשארים לא הי׳ בזמן ההוא ומה שכהכו
המקובלים שהעשרה הרוגי מלכות היו בחכיא אחי יוסף המה בוודאי לא היו בזמן אחד.
ועי׳ בביאור הגר׳׳א על הזוהר היכלות דפקוד' דף רנד באריכות גדול מי היו כי רשי״)]
ור׳ ישמעאל היו נגד שמעון ול'י .זה לוי וזה שמו שמעון .ולכן נהרגו יתד ינפל הגורל עצ
ר״ש .שפמעין היה ראשון במכירתו ע״ש באורך .ונגד ראובן פיצה להציל הוא ר״א הגדול
שנתפס למינות וניתן שמה בבור וניצל ע״ש .ויששכר נגד ראובן ע״ש עוד באריכות :
ר״ה )דף פה ע״א; אין חידושה של לכנה פחוה מן כ״ט יום ומחצה ושני שניבי שעיד
וע״ג חלקים כו׳ פי' שהשעה נחלק להתר״ף חלקים .ועי׳ בביאיר הגר״א ז״ל אחר ס
ר״ח נדפס בשמו טעם למה נחלק לההר״ף משוס החלק א' של תשצ״ג שנוכל לחלקי ע״ש.
אך הרמב״ס כ׳ ק״ה פ״ו ה״ב כתב ולמה חלקו כשעה למנין זה לפי שמנין זם יש 3ו
חצי ורביע כו׳ ולכאורה צריך ביאור למה לא כתב כרמב׳׳ם את טעס כגר״א ז״ל ויש לומר
ששני כטעמים נצרכו .יהנה זמן שמן מולד עד מולד כ״ט יוס י״ב שעה והשצ״ג חלקיס
כנ״ל לפי מה שמבואר ברמב״ס פי״ב במהלך השמש ופי״ד במהלך הירח עולה כחשכון
שצ״ל שחלק כאחד מן חשצ״ג אינו הלק שלם רק פחות חלק א׳ מעשרים מן חלק שהוא
3םה״כ פחות חלק אחד מן כ״ד אלפים בשפה ע״ש .ולפי שהיא דבר מיעט מאיד לכן לא
הזכירו זאת וחשבו כאילו היו תשצ״ג שנמים .בסתם .וכמ״ש הרמב״ם פי״ג ה״ט נענין
שניות
ל חשבון המולדות
שניות וז״ל .ואל חפנה אל השניות כו׳ אלא מקור החלקים לבד ואס יהי׳ השניות קרוב
לשלשיס )שהוא מחצה חנק( טשה אותם חלק א׳ והוסיפו טל החלקים טכ״ל .ויש לומר
שרמז ט״ז הרמב״ס בלשונו שם ס״ו ה״ח בלשון זה החשבון שחושבין אותו בקירוב ויודטין
שטת קיבוצו שלא בדקדוק אלא במהלכן האמצטי הוא הנקרא מולד טכ״ל .כפל הדברים
בקירוב .שלא בדקדוק .ולפי שחסר חלק א׳ מן כ״ד בשטה .והנה אט״ג שהוא דבר מוטט
מאוד מ״מ במשך שנים רבות מתקכץ זה לכמה מינוטין מ״מ לא חששו לזה .כי זה הכלל
אם דוחין לצורך אין קפידא כדמוכח מדחיית אד״ו וטרבה .ובטת שהיו מקדשין ט״פ הראי׳
כי׳ נדחה אז מחסרון ביאת טדיס ולא הקפידה כתורה ט״ז כיון שהוא לצורך רק שלא
להקדים .וכן כאן ניחן מסיני חשבון שוה שלא נצטרך לדקדק טל חילוקים רחוקים כמו טל
חלק א׳ מכ״ד אלפים בשטה וכדומה וטוד נכתוב לקמן טטם ט״ז:
והנה יש לדקדק טוד יטויין ברמב״ם כ' ק״׳ה פי״ד כ״ב במהלך השמש בזמן טיקור
של הרמב״ס ובפי״ד שם הלכה ד' ונחשוב לפ״ז מתי הי׳ ראוי להיות אז הירח תחת
השמש )מה שנקרא מולד( לפי חשבונו לפי כתכונה שם ואס נחשוב טל אותו חודש ג״כ מתי
הי׳ זמן המולד לפי חשבון המקובל בידנו כתבו האחרונים שזמן טיקור של הרמב״ם טולה
שטה טס י״ז מינוט קודם מולד של חשבון שלנו :
אמנם כדבר מחירץ יפה לפי הנ״ל ומדוקדק מאוד וזה לנו כאות כי זמן מולד שלנו הוא
הלכה למשה מסיני וכמובן ג״כ מרמב״ם פ״ה ה^׳ב ט״׳ש .וכשנתן כ׳ ית׳ את
כתורה לישראל כודיט כ' ית׳ למשה זמן המולד שהי׳ אז באמת בתכליח כדקדוק מאוד
ומסר בידו לחשוב מאז והלאה מזמן ההוא כ״ט ימים י״ב שעות תשצ״ג חלקים לכל חודש
כסדר עד עולם .ומאז כן אנחנו חושבין וזהו זמן המולד אשר בידינו ומאז והלאה לא חששו
על כחלק האחד מן כ״ד אלף בשעה שמוקדם כל חודש ונתקכץ עך זמן עיקר של הרמב״ס
שטה וי״ז מינוט .והתבונן דבר נפלא מאוד כי אם נחשוב מזמן מתן תורה עד זמן העיקר
של הרמב״ם ונחשוב השנים והעיבורים כפי העולה יעלה מכוון שעה עם י״ז מינוט הנ״ל
וזה לנו כאות כי כחשבון מולדות שלנו מוחזק בידינו מן זמן מ״ט שמסר כ״ ית׳ למשה
למסור לישראל :
והנה זמן מ״ס הי׳ ב׳ אלפים תמ״ח לאלף כשלישי כמו שפירש״י ע״ז )ט ע״א( .וזמן עיקר
של הרמב״ס )כמ״ש פ׳ י״א ה׳ ט״ז ופי״ב ה״ב( כי׳ שנת כ׳ אלפים תתקל״ח ליצירה
א״כ מזמן מ״ת עד עיקר של כרמב״ס ב׳ אלפים ות״צ שנה ובכל י״ט שנה כשיעור מחזור
קטן יש שבעה עיבורים בערך ובשנים הנ״ל קל״א מחזורים של י״ט שנה )ושנה אחת(
ועולה שנים מעוברות תשטה מאות עם שבעה עשר תחשוב כל כחדשים שעולה סכ״כ
כל השנים כנ״ל והס שלשים אלף ז׳ מאות צ״ז חדשים .וכנה בכ״ד אלף חדשים עולה
שעה אחת וששת אלפים חדשים הוא רבע שעה ולחשבון הנ״ל עולה לכל ארבע מאות
חדשים מינוט אחד הרי לתשצ״ז חדשים שגי מינרט עולה סה״כ שעה עם י״ז מינוט
בדקדוק עצום וכדבר מכוון ומדוקדק לשיטת כרמב״ס עד להפליא:
ואין להקשות לפי סנ״ל למה כשחל ר״ה המולד מעט אחר חצות היום למה אנו דוחין
ר״ר .שכבר כתבתי לתרץ שכן נותן התורה צוה לנו לחשוב תמיד ע״פ כ״ט י״ג ־
תשצ״ג תמיד .ונמ״ש הרמב״ס פ׳׳ה ה״ב ודבר זה הלכה למשה מסיני כו׳ שבזמן שאין שס
סנהדרין קובעין ע״פ חשבון זה וכו' וחין לשאול'טעם על הלמ״מ וא״צ טעם .ומ״מ יש
ניתן טעם נכון שלא הודיענו מקודם שכשיעברו איזה חלפים שנס יחשבו המולד שעה
קודם וכדומה .כי כתבתי למעלה טעם שדוחין מולד זקן כדי שיהי׳ מיום ההוא מעט קודם
המולד כאמיתי וכמ״ש בעל תכונת השמיס סי׳ ס״׳ד שמולד ר״ה לא יאוחר האמיתי מן
האמצעי יוסר מששה שעות .וכתבתי שזה ישתנה במשך כזמן עד שיוכל להתאחר עוד מעט
וע״ז
חשבון המולדות
וע״ז תירצתי שחלק א׳ מכ״ד אלף הנ״ל אשר זאת גורס להקדים זמן המולד זרזת משלים
א״כ לכן הוצרך נותן התורה להניח על חשבון חשצ״ג גשוה כי לפעמים יוצרך להשלים
וצהשוות החשביינות .ועוד יש בזה תירוצים :
וע״פ הנ״ל מתורץ יפה למה הוצרך הרמנ״ס לטעם התחלקות .התחלקות כשעה לתתר״ף
ולא הביא תי׳ הגר״א ז״ל שלפי שיטת הרמב״ס עדי'ן יקשה שהי׳ אפשר להם לחלק
באופן אחר כי גם חלק א׳ מנ״ד אלף יש דרך להשוות אותו למדת החודש ולכן הוצרך
לטעם אחר :
בענין זמן מנחה גדול״ה
עי׳ בהגהות בן ארי׳ על או״ח סי׳ פ״ט כתבתי בשם כאדמו״ר הרב זללה״ה שחצות כיום
האמיתי אינו תמיד זייגער 12רק לפעמים מוקדם ולפעמים מאוחר ונ״מ לענין זכין
מנחה גדולה שצריך להמתין סצי שעה אחר חצות כיום כאמיתי דיוקא שהוא זמן כרגע
הממוצע שבין זריחח החמה ובין שקיעת החמה שאז הוא חצות היום על פי דין לענין
תפלת מנחה שצריך להמתין חצי שעה אחריו כדמוכח ביומא )דף כח ע״ב( וע״ע פסחים
)נח ע״א( ופירש״י שם שהוא לענין השמש ורגע כנ״ל השמש באמצע דרום ממש ואז
השמש בגובה יותר מן יתר זמני כיום .ויוכל כל אחד לדעת זאת אם יתבונן בלוחוס
זמן הזריחה וזמן השקיע וזמן הממוצע שביניהם הוא חצות היום האמיתי ומי שאין לו
זאת צריך להחמיר מספק עד ערך רגע שעה שיוכל להיות מאוחר לפעמים ודבר זה כוא שוה
בכל המקומות .וביותר צריך להחמיר בחודש דעצעמבר יאנוואר פעבראל מפרץ .ובחודש יוני
יולי יוכל להיות לפעמים מאוחר בכדי ששה מינוטין וצריך להחמיר ולהזהר בזה מאוד.
וטעם כדבר לפי שיש כפרש בין מהלך השמש האמיתי ובין האמצעי .עי׳ ברמב״ס ה׳
קידוש החודש פי״ב ופי״ג .וה״זייגערס״ שלנו הולכים תמיד שוס אחר כמהלך כאמצעי ועל פי דין
זמן כזייגער אינו מעלה ואינו מוריד והוא ברור בלי ספק :
כתב הגאון ר׳ אברהם בן הגר״ח ז״ל בביאורו על הקדמת תיקיני הזהר )דף ה׳ ע״ב אוח
א׳( בזה״ל והארץ היא מריבעת מארוע כנפות הארץ ע״ש .פי׳ שמדייק לשון הכתוב
)ישעיה יא יב( ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפית הארץ' .וע״ע ביחזקאל ז׳ 3׳ ואיוב ל״ז
ג' ול״ח יג( כנף הוא דוקא מרובע ולא עגיל כידוע בדין כנפות הציצית שהעגול פטור
וצריך דווקא רובע .וכ״כ 3ס׳ מאורות נתן לר׳ מאיר פאפרש ז״ל אות ע' אות ו׳ בזכ״ל
וכן הארץ היא מרובעת מארבע כנפות הארץ עכ״ל ולכאורה הוא שלא כדרך התוכנים.
אבל נראה שאין כאן שום מחלוקת וככל אמת כי מפורש בקרא בראשית ויקרא אלכיס
ליבשה ארץ ולמקוה המיס קרח ימים וא״כרק כיבשה הוא הנקרא ארץ והוא מרובע פי׳ שטח
כיבשה ובקצוותיה מקום גבולה שבין כיבשה ובין המיס היא מרובע ממש בצלעות ובזוויות
כמו שנראה במפת הארץ את קצוות כיבשה שנקרא ארץ .וכקרא מארבע כנפות כארץ
ביבשה איירי ששם הם יושבים .ואפילו אס היא בת חמש או שש זוויות ג״כ הוא מרובע
כידוע בדין הציצית שגס בגד בת חמש ובת שש ג״כ חייב בציצית עי׳ במנחות מ״ג ג׳ ע״ש
ובזה הכל מודים ואין כאן מחלוקת כלל ;
ביוצר לפרשת החודש.
דיבור המתחיל אבי כל חוזה כו' קץ מונדתו חל להקצות ביום רביעי בחצות ועד שלשים
מרוצות נח ניכר בחוצות .יתבהר ע״פ מ״ש בילקוט בא )רמז קצא( שהמולד של ניסן
ביציאת מצריה הי׳ אמר חצות היום וארורו בילקוט שם )רמז קפח( שדיבר ה׳ עס משה
ביום והראהו גיס חשיכה ובשבת )דף עז ע״ב( אמרו שהי׳ ר״ח ויום ראשון של פסח ביום
כ׳ '
לא חשכק הטזלדות
ה‘ גשבת איב ה י המולד גיוס ד״ אחר חצוח היום ונראה למשה עם חשיכה כנ״ל וקידש
למחר ביוס כ׳ את החודש .וז״ש כאן קץ מולדתו כו' ביום רביעי בחצות פי׳ אחר חצות
כיוס .ומבואר בילקוט שס שלאחרים היו בלתי אפשר להתראות ביום שהמולד אחר חצות
כיוס )עי׳ ר״ה דף כ ע״׳ב( ובלילה קרוב לזמן המולד הלבנה תחת הקרקע )ששקעה הלבנה
אז י״׳ב מינוט אחר כשקיעת כחמה( ובבוקר היא פולה אחר זריחת כשמש וביום אינה
נראה מחמת אור השמש עד יוס ה' עם חשיכה שסוא שלשים שפות אחר המולד וז״ש פד
שלשים מרוצות כו׳ שלשים פעה אחר המולד לא ניכר בחוצות אע״ג שלמשה הראהו ה׳
אבל לאחרים לא כי׳ אפשר להכירה מד אמר שלשים שפות שאמר המולד וכג״ל :
ואפשר לכוון שהמולד הי׳ אז יום '7אחר חצות כיום שמבואר בפירש״יע״ז)דף ט ע״א(
ד״ה הכי גרסינן שמד יצ״מ הי׳ ב׳ אלפים תמ׳יח שנה מבריאת עולם וכ״כ בילקוט בא
)רמז קסט( ויש לפרש שעברו תנד׳ח שנה שלמים ובשנת תמ״ט יצאו .והתו׳ בר״ה )דף ח
ע״א( ס׳יל וכ״כ כרמב״ס ה׳ שמיטה ויובל פרק עשירי ה״ב ע״ש שאנחנו מושבים החמשה
ימים של ששת ימי בראשית לשוה ומתחילין למנות מע״ש בראשית שבו נברא אדם לשצה
שניה וא״כ חשבון רש״י בעייז שם שהוא מיום שנברא אדכ״ר עולה לחשבונו שנה מאוחרת
ןא״כ עולה יצ׳״מ לחשבון שנות כבריאה שאנו מרנין ב׳ אלפים ת״׳נ מולה מולד שלו יום ד׳
בפרך השייך ליום ה׳ 3׳ שעות של״׳ב חלקים וידוע שיש לפעמים שינוי במהלך המאורות
בין האמצעי להאמיתי המבואר ברמב״ם ה' קידוש כחודש סי׳יג וספרו ועפ״׳ז יתכן גס
שיכי מוקדם מולד ניסן של זמן יצ״מ במרב שבפה או שמונה שעות קודם כאמצעי הנ״ל
ו כי אז המולד יוס ד בחצות כיום והוא מכוון כנ״ל:
ויש עוד דרך לכוון המולד לזמן הנ״ל גם אס נאמר שבשנת תר״ח יצאו ממצרים ומ״ס מ״ש
גכגכות בן ארי על ראש כשנה )דף ס( שמוכח מסדר מולם פ״ר דלד יכושע שנברא
העולם בניסן הוא כי׳ ניסן שקודם בהר״ד לחשבון שלנו א״כ כי׳ לסי הנ״ל יציאת מצרים
למספר שנות כבריאה שלנו שנת תמ״ז ופולה מולד ניסן מכוון יום ל׳ י״א שמות ק ר א
חלקים .ופ״ס שינו כנ״ל מן כאמצעי לכאמיתי יש לומר שהי המולד כאמיתי מאוחר שבמה
שפית ו כי המולד יום ד׳ אחר מצות היום וכנ״ל והיא ג״כ מכוון כנ״ל :
)דף נ״ו נרא( לא יצאה חמה מפולס מקרן מזרחית צפונית כר דברים אלה הס
רק פל אופק א״י או גבל אגל במדינות הצפוניות יש מקומות שיתכן כן.כשאנחנו אומרים
קרן מזרחית צפונית ככוונה שאס נשמר האופק במרובע י הי מקום הזריחה נוטה לצפון
פד שיכי כנגד כקרן ממש .והוא מקום כמחצה של המרחק שיש בין נקודת אמצע מזרח
לבין נקודת אמצע צפון .וידוע שאפ״ג שהשמש נוטפ בקיץ לצפון ובחורף לדרוס מ״מ לא
נמשך מעול® כ״כ לצפון או לדרוס פד שיכי כנגד הקרן ממש באוסק ארץ ישראל או בבל
ילא יגיע יותר משליש מרחק הנ״ל וז״ש לא יצאה חמה מפולס מקרן מזרחית כו׳ היינו
מקרן דייקא ובאופק א״י וכנ״ל :
פירוש על ברייתא דשמואל הסטן
שער ראשון
הוא מצות טשה אחת .והיא לחשוב ולידט ולקבוט באיזה יום חחלת כל מחדשי השגה ;
אנחנו חייבים לברר בבירור גמור מתורחנו הקדושה ראיה ברורה טל חדשיט אשר
אנו מונין< שכם חדשי כלבנה .והוא מכיאר ,בפירוש מהקרא זאת טילת חדש בחדשו
שאין חודש נופל כי אם טל הירח המתחדשת ולא בכשמש׳ אבל לשון שנה נופ׳ בהשמש
בטבור השינויים מהזמנים ק׳ר וחום קיץ וחורף כר הנולדים מהשמש .וגם בזמן שנח
כחמה יחזרו חלילה מדת אורכי הימים והלילות .גס מרומז בקרא שאין לקדש את החודש
אלא בפת ראית הלבנה אבל לח קודם לכן שנאמר החודש הזה לכס ראש חדשים ה׳׳ס
אם תהיה כלבנה בחידושה כשטור כזה אני מראה אותך אזי יהיה לכם ראש חודש
אבל אם לא כגיט לשטור הזה אין בכח חוש הראי• לראותה מתוך קוטנה ואין מקדישין
אותה ,והלבנה מתחדשת לכל כ״ט ימים י״ב שטות תשצ״ג חלקים .ותשטה מתחלקת
לתתר״ף חלקים = )בכל מינוס יש י״ח חלקים( :
והשנים שאנו מחשבין הס שנות כחמה מבואר בהקרא שמור אח חדש האביב ר״ל שמור
חדש כלבנה שבו יהיה האביב ואז וטשית פסח -דחג המצות לטדלם יהיה בו אביכ
שהוא בכורי כשטוריסי ובחג כשבוטות בכורי קציר חטים .וחג הסוכות בזמן האסיף ,זה
אי אפשר .בלתי שנות כחמה כי הבכור נולד מהחמה .ושנות כחמה הוא שס״ח
״ ימים ושש שטות :
יתרון שנות כחמה טל שנות הלבנה קרוב לאחד טשר יום .והוא טשרה ימים^ כ״א שעות
ר״ר חלקים ,אם חגרט שנת כלבנה דהיינו שנ״ד ימים ,ח׳ שטית ת^ע״׳* חלקיס.
)שהם י׳יב פטמים כ״ט ימים י״ב שטות תשצ״ג חלקים( משנת החמה שס״ה ימים ושש
שטות׳ נשאר מנין הנ״ל ,לפיכך אם היינו עושין לטולם השנה י״ב חדשי כלבנה ולא ייסר
היה בא לפגימיס חג כפסח באמצט הקיץ או בסופו או אפילו באמצט החוירי׳ וכן חי
כסוכות ג״כ מפני אלו טשרה ימים שיצטרפו ברוב שנים להדשיה .וכבר אמרה תורה
שמור אח חדש האביב וטשית פסח דמשמט לטולס יהיה פסח בזמן האביב .וכן חג הסכות
נקרא חג האסיף משמט שנטולס לא יהיה חג הסכות אלא■ בזמן האסיף לכן נמסר לנו
סוד הטיבור כדי להשוות שנת כלבנה טס שנת החמה ולקרב חותה בקירוב היותר אפשר
הילכך כשמצאו שכיה ראוי להיות מולד ניסן והיתה החמה טדיין רחוקה ממזל טלה שה־א
זמן האביב לטרך למ״ד יום או פחות מטט או ייהר מטט שהוא קרוב לשלשה פטמים יו״ך
כ״א ר״ד טשו חדש טיבור .וטופין אותה השנה י״ג חדש והיא הנקראת' פנה מטוברת ולא
רצו לטבר בכל שנה יו״ד ימים כדי לקרבם בכנ שנה ושנה -משוס שנאמר חדש בחדשו
לחדשי ה שנס חרשים אתה מונה לשנה ואי אהה מונה ימיס לשנר .גס א' אפשר למנות
השנה אחר החמה משוס שנאמר החודש כזה נכש .ופירשו בו הראה הקב״ה הלבנה למשד
ואמר לו כזה ראה וקדש .ונאמר בראשון בארבט טשר ייס לחדש יגו׳ ש״מ שחג הפ סח
נמנה אחר חדש הלבנה וכן שאר מועדות .לכן תקנו נעבר השנה כל שני^ .ג׳ למחזור קטן
ושנת ו׳ ושנת ח׳ וי׳׳א וי״ד וי״ז וי״ט * ::: .שאבאר מי״ה לקמן :
שגרת מעוברה אין מוסיפין לעולם אלא אדר וטושין אותה 3׳ אדרין אדר רחבון?ואדר שני
ומפני מה מוסיפין חדש זה ולמה לא מוסיפין הדש אחר בשנה .מפני שהיא קרוב
לזמן האביב ואזי יכולין לידש אם הגיע בשול האביב או נא הגיגי .כדי שיאה הפסח באות^
זמן
לב ראשי פירוש על ברייתא דשמואל הקטן
זמן שנאמר שמור את הדש האביב .שיהיה חדש זה בזמן האביב)עיין ברמב״ם הלכות קדוש
החדש פרק ד׳( וסוד משוס שנאמר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואין מעברין אחד
משאר חדשיס צא כוי אדר שנים עשר :
היו ם והלילה ארבע ועשרים שעיח ואנו חישבין בכל זמן לחקופית ולמולדות שתים עשרה
ביום ושתים עשרה בלילה^ י״ב שעות מהלילה מהחילין כשמכה )הזייגער( שש לאחר
חצות היום .י״ב שעיה מהיום מתחילין כשמכה )הזייגער( שש בבוקר .הן ■בחורף
הן בקיץ:
תני^־^ בתוספתא ומייתי לה בפרק ב׳ דר״ה ת״ר פעם אחת נתקשרו שמיס בעבים ונראה
להם דמות לבנה בכ״ט לחדש כסבורין הפס לומר ר״ח הוא ובקשו ב״ד לקדשו אמר
לכן ר״ג כך מקובלני מבית אבי אבא אין חידושה של לבנה פחותה מה״ט ימים ומחצה ושני
שלישי שעה וע״ג חלקים )דהיינו תשצ״ג חלקי השעה( כי קבלנו מביני יששכר שתתר״ף
חלקים הן שעה נמצא שליש אחד מתתר״ף הוא ש״ס .ושני שלישי הס תש״ך .ותש״ך
וע״ג עולה תשצ״ג חלקיס :
אין הדושה של לבנה וכר ר״ל מהרנע שתתחבר הלבנה פעם אחת עם החמה ער שתחזור
ותתחיר עמה פעם אחרת אין פחותה מכ״ט יום י״ב שפות תשצ״ג חלקים .ובאותו
רגע הלבנה מחדשת ונקרא מולד: ,
ו ה ט ע ס שחלקו בני יששכר השעה ־ להתר״ף חלקים .ויתבאר ג״כ מה שאמר ר״ג אין
חדושה של לבנה וכו׳ .כתיב בני יששכר יודעי בינה לעתים וג׳ בני יששכר
דקדקו ומצאו תחבולות הח׳מה והלבנה וםבובס וראו שכל חדש יותר מכ״ח ימי־ס .ורצו
לקבוע החדש כ״ט ימים וכשראו בחודש כשני שהוסיפה ואחרה הלבנה עוד יום אסד
הוסיפי עג כל הדש י״ב שעות וזה יום לשני חדשים .ואח״כ הרגישו שאיחרה הלבנה לי״ב
חדשיס שליש יוס והוסיפי ענ השנה ח׳ שעות וזהו יום לג׳ שנים וקבעו החדש כ״ט יום
שהי ידות שעה פירש תש״ך הלקים כי כשחהלק ח׳ שעות לי״ב חדשים יפלה לכל חודש
שני סלקי שעה .ולאחר שלשים נני ס ראו שאיחרה עוד יום אחד .אבל עדיין לא גמרו בלבם
נקבועי השעה נתחר״ף חלקים .כי יום שלש לשלשיס שנה יעלה לכל חודש אחד מט״ו בשפה
שלוא ע״ב חלקים .אלא שראו בסוף תשעים שנה שאיחרה הלבנה עוד שעה .אז הוצרכו
^קבוע השעה נתתר״ף הנקים כי לכל חדש כיה עולה חלק אחד .וזה לתשפים שנים שעה.
וצרפי ב׳ ידות שעה לע״ג חלקים וישיה בין הכל תשצ״ג .וע״כ אסר ר״ג אין חדושה כר
וע״נ הלקו גני יששכר כשעה לתתר״ף חלקים לפי שמנין זה יש בו חצי ורביע ושמינית
ושניש יתשע וחומש ועישור שאם לפעמים יצטרך החשבון לחלק השעה לחלקים תוכל לחלק
בחלקיה שלימים מה שלא כיו יכוהיס לערות הן בחשבון סך אחר כי אם בחלקים שבורים :
ו מ פני שהוקשה למקצה אנשים מאחר שזיין סביב כלבנה בגלגלו נגד כל י״ב מזלות הרקיע
אינני רק כ״ז יום וקרוב לשמנה שעות א״כ למה נמצא זמן בין מולד ומולד כ״ט
י״ב תשצ״ג .ע״ כ להסבירו לתלמידים נאמר שכאשר נמצאו ב׳ המאורות בשעת מולד אחד
מכוון נגד ראש מזל טנה על דרך משל .רנה כאשר אז הלבנה הפרד מנגד החמה ותסבב
במהלכה כ׳ ״יז כי גנג־ל בכ״ז יום וקרוב לשמונה שעות וחשוב אל הנקודה עצמה אשר
כבר התחדשה שס בה־דש כעבר אשר במשלינו נגד ראש מזל טלה הנה לא מצאה כלבנה
את השמש במקום ההוא אבר נתפרדה ממנו מפני שבזמן ככ״ז יום וקרוב לח׳ שעות
כבי גם כשמש הנכר במהלכה המתון קרוב לכ״ז מעלות .כי מהלך שניהם בראיות גמורות
היא ממערב למזרח הפך התנועה העליונה .כהו שאבאר אי״ה לקמן .אשר מפני זה כלבנה
רודפת חהריה ונא תשיגה עד אחר ב׳ ימים ושעות וחלקים ידועים וכאשר תחכי אלו הי׳
ימים והשעות יכהל־ים אל סכ״ז יוה וקרוב לח■ שעות יעלה חבורם כ״ט י״ב תשצ׳יג.
ויתבאר
ראיון פידוש על ברייתא דשטואל חק^ן ״זי
ויתבאר לך מזה שאין הלבגה פמחדשת נגלגלכ במקוס אשר כנר כהלודשה בו נחדש שעבר
רק לעולם נין כל מולד ומולד הסבב הלבנה אח כל גלגלה גגד כל י״ב סזלוח הרקיע
ונוסןז ע״ז קרוב למזל אמד אשר באופן זה התחדש כלבנה נכלשנה ושנה בכל הי״ג מזלוס:
הנה נחבאר לך למעלה שסדש כלבנה היא כ״ט י״ב השצ״ג ואי אפשר לקבוע ר״ס כאותו
רגע המולד שאי אפשל לקבוע ר״ח בחצי היום שיהיה מקצהו של יוס מסרש שעבר ומקצתו
ססדש הבא^ שנאמר סדש ימים ודרשינן בפ״ק דמגילה ימים אתה סונה לחדש ולא שעות
לפיכך עושין המדשים אמד מלא משלשים יוס אפ״פ שחדש של לבנה פחות מזה בשעות,
ואחד חסר מכ״ט יום ואע״פ שחדש של לבנה יותר מזה בשעות .ואלו לא היה חדש של
לבנה אלא כ״כו יום ומצי היו כל החדשים אמד מלא למ״ד יום ואסד מסר כ״ט יום .ששה
מלאים וששה ססרים לשנה אבל מפני המלקים שיש בכל חודש יותר מל חצי יום יתקבץ
מהם שעות וימים ער שיהיה במקצה השנים מדשים מלאים יתירים על הססריס .ובמקצתה
חסרים יתירים על המלאים .והטעם על זה עיין בהי״ט בפרק שני דערכין משנס ב׳ בר״ה
ולא נראה כו׳ וז״ל בסוך זה הדיבור לפי שלא יחקגץ היתרות שיהיו בשיווי משלימים 3׳
מלאים לפיכך שנה כבאה יחסרו מכ״ל :ויום למ׳יד עושין אותו לעולם ר״ח מפגי שהוא
רוב פעמים יום המולד .ואס כיה חדש שעבר מן כסדשיס המסירים יהיה יום למ״ד
מחדש הגא וממנו מונין ימי חדש הבא .ואס כיה החדש שעבר מן כחדשים המלאים יהיה
יום לס״ד זה ר״ס הואיל ומקצתו ר״ח .שבו נולדה הלבנה אבל מכל מקום הוא משליס
החדש כמלא שעבר .לפי שרוב כיום דהיינו י״ב שעות חשצ״ג הלקים הוא מהחדש שע 3ל
ויהיה יום ל״א מהחדש הגא וממנו יהיה תונין ימי כחדש הבא והוא יום הקבוע .ולפיכך
עושין ר״ח אחד .יום אחד .וכשני שני ימים .ופושין לעולם החדש שהוא חשוב ייתר מלא
וקראו המלאים מלכים וכחסריס משרתים להם .תשרי לעולם מלא .חשון חסר כסלו מלא.
טבת לעילם חסר .שבט לעולם מלא שבו ר״ה לאילנות .אדר ראשון נשנה מעוברת לעולס
מלא .אדר בשנה פשוטה .או אדר שני בשנה מעוברת למולם חסר .ניסן למולם מלא .איוך
לעולם חסר .סיון לעולם מלא .תמוז למולם ססר .אב לעולם מלא שבו קוצצין עצים למזבח.
חנול לעולם חסר .כל זה הוא כשהשנה כסדרה שיש ששה מלאים וששה חסריס ואינו
אלא של'ד ימים שהם י״ב פעמים כ״ט ימים י״ב שעות .אבל מפני כתשצ״ג מלקים כשיתקבץ
הלבה ההס נעשה יוס וצריכים אנו לעשות את השנה ארוכה יוס אחד יותר משאר כשניס
ויהיה אותו שנה שנ״ה ימים וצריכים אנו למלאוח עוד חדש אחד אז ממלאים גס חדש
מרחשוון .ולפעמים יקרה פ״י הדחיות שיתבארו לפנינו שאנו צריכים לקצר כשנה יוס אחד
ולעשותה כי אס שנ״ג ימים .וא״כ נצטרך לחסר עוד חדש אמד ומססרין אותו כיוס מכסליו
וא״כ מרחשון וכסליו לפעמיס שניכה מלאים ואז נקראה כשנה שלימה ולפעמים שסס
שניהם חסרים ונקראה כשנה חסידה ולפפמיס חשוון חסר וכסליו מלא ונקראה כשנס
כסדרה .וטעה השינוי באנו שני חדשים ולא בזולחס משים דסוטב לתקן כשנה מחחלחה
' כדי לידע סדורה :
וקביעות כשנה לידע אס היא שלימה או מסרה או כסדרה מלוי בקביעת יום ר״ה על
כן נפרש תחילה הימים שראוין לקבוע בהן ר״ה וא״כ נפרש הקביעות :
ורע נך שיש ארבע דחיות כרוחין ר״ה מיום המולד חשדי .וסימן כארבע דחיות .לא
אד״ו ראש .ומולד זקן בל תדרוש .ג״ט ר״ד בשנה פשוטה גרוש .ל ט״ו חקפ״ט לאחד
עיבור עקור מלשמש:
פירש דמיה ראשונה נא א מו רחש .פירש לעולם אין קובעין ר״ה בימי אר״ו פירש ביוס
א׳ ביום ל ביום ר .ואס יבא מולד תשרי נאחד מימי אד״ו מחין את יוס ר״ה
מיום המולד ליום שלאחריו .והכיפס ביוה א׳ אין קובמין ר״ה מפני הושענא רבה דא^י
נקבע
לג ראיון »ירושעלבדיירווודשםואלהקמן י?5ר
נקצע ד״ח ביים א״ אז יגא יוס הושענא רגה כיוס כ 6גח ו&ין הונטין כרשענוה נ בי ח
לפי שאינה אלא מנהג מנביאים ואינו דוחה שבת וזימטן דמתלמי לי׳ה תרי או חלה
זפנין בחד נשבח ואי לא דחינן לד״ה אתי לאשכוחי מצות ערבה שהיא קלה על כארס
לפיכך פשו חכמים תיזוק לדברירס יותר משל תורה שכרי בשביל תקיעת שופר שהוא
דאורייתא אין מסין ל״ה סיום ז׳ וכאן דמו מיום א׳ כדי שיגא יוס הושענא לבה בחול.
ובימי ר״ו אין קובעין ר״ה שלא יהיה יום כפור סמוך לשבת שאס נקבע ד/כ ניוס ד יבא
יוס כפור ביום ר .ואס נקבע ר״ה ביום ר יבא יו״ה ביום א״ וכוי תלי שבתות דסמיכי
אהדדי ואמרינן נפ״ק דד׳ה תלי שבי בהדדי לא עבדנן וככועס השוס ירקא ומשוס מתיא
כאס יהיה בראשון מהם סת ב״ה ולא יקבר לא היום ולא למהר יסריח .וגם הירקות
הנאכלות נשכן חיין וירצו לאכול מוצא יום השני יצטרכו צלוקטן ערב יום הראשון סחרי
שנתות כנ״ל ובתרי ימים יכמשו ויפפשו:
חזיה שניה מולד זקן בל תדיור ,פירש אף אס יהיה מולל תשרי ביום אחד מימי 0ג׳
כ» ז״ .אם יהיה הסולד י״ם שמוה שהוא חצי יום או לממלה מי״ח שמות נקרא
הולד זקן ונדחתה ר״ה מיום המולד ליום שלאחריו .ואס יהיה מולד זקן ביום שלפני אד״ו
אז נדחתה ר״ה מיומו משום מולד זקן גס מיום שלאחריו הכוס אד״ו ונקבע ביום שלישי
למולדו וכגימס כשיבא המולד בסוף שעה י״ח וכוא רגע הסבור שנתחברה כלבנה פס
החמה ועומד ממש תחתיה ואי אפשר לגי לראות אור הלבנה פר הפרוד ממט מן הממה
לצד כמזרח )כמו שאבאר לקמן( ושיערו חז״ל ר״ה דף כ׳ שאי אפשר לראות אור הלבנה
בפחית משש שעות אחר המולד .וא״כ בזמן שהיו מקדשי! מל פי הראיה והיה המולד
מחצות כיום ואילך ולא כי ה אפשר לראותה אוחו כיום ולקדשה ומ״כ כיו דוחין יום של
ר״ה עד שלאחריו ואף על פי שאנו בזמן הזה בקיאין בחשבון ואני יודעיס בוודאי שנולדה
בו הלבנה מכל מקום אין מקדשין כחדש קודם שאפשר שתראה הלינה מדכתיב החדש
הזה .כזה ראה וקדש .אבל אם הסולד אפילי הלק אחד פחות מי״ח שעות שאז אפשר
שחראכ כלבנה באותו כיום ברגע כאחרון אינו נקרא מולד זקן ונקבע ר״ה ביום המולד :
r r mשלישית ג׳ ט׳ ר״ד בשנת פשוטה גרוש .פירש אם יהיה הולד תברי בליל ג׳ ט'
שמות ר״ד חלקים בשמה העשירית .וכ״ש אס החלקים א‘ השעית כס יותר מזה
והשנה כיא שגה פשוטה אז נדחה ר״ה מיום המולד .וגס מיוה שלאחריו משום אד״ו
ונקבע ביום הי .והטעם לפי כשתשליך ד״ ימים ח‘ שעות תתע״ד סנקיס שהוא יתרון משנה
פשוטה )כמו שאבאר לקמן( על ג׳ ט׳ ר״ ד יהיה המולד של ל״ה י; בא ז' י״ח והוא מונד
זקן יצטרך לדחותו מיומו משוס מולד זקן ומיום שאחריו משים הד״י ויהיה נקבע כיוס ב׳
ואס כיינו קוגעין ר״ח זה ביום מונדו במס ג׳ יהיה בין ר״ה זה נ ‘ ״כ הי א חמשה ימים
והייני צריכין למלאות שמנה הדשיס או נעשות חדש אחד ל״א יוה יזה •נח רצי חז״ל לעשות
נפי שהוא ארוך הרבה מאוד יוה״ מי״ב פעמים כ״גי י״ב תשצ״ג ויהיה נחוכא וטלולא
בפיני הבריות שיאמרו טועים כה נכך דחו ר״ח זה סיום מוללו עד יום ה״ .איל אס כיה
מילד זה אפילו חלק אחד פחות מג׳ ט׳ ר״ד או שהשנה הזי היא שנה מעוברת שאז לא
יכיה סולד תשרי הבא אחריו מילד זקן .נקבע ר״ה ביום כמונד ביוה ל :
ד חי ה רביעית נ׳ ט״ו תקפ״ט אחר שנת העיבור עקור מלשרוש .פירוש אס יבא מולד
תשרי ביום נ׳ ט״ו שפות חקפ״ט חלקים בשפה ט״ז ו:״ש אס החנקיס או השפות
המה יותר מזה ודוקא ששנה זי הוא אהר שנה העיבור רז נוהה ר״ה סיוס הילדו ונקבע
ביוס ל שאחריו וכטפס לסי שאס המולד זה ב׳ ט״ו הקפ״ט .א״כ היה מולד ר״ח שפבר ג׳
י״ח פירש יום ט י״ח שפות .והוא כיה מולד זקן והיה ;דחה על יום כ׳ ואס יהיה ל״ה
זה ביום המולד ביוה ר לא יהיה בין ר״ה זה לר״ה שעבר ני אם ט ימים וזה חי אפשר
בשנת
ראמון פירוש על ברייתא דשמואל הקטן מעי
בשנה מעוברה דא״כ היינו צריכים לגישוה שמנה חדשים חסרים בשנה שעברה או לעשות
חדש אחד רק כ״ח ימים והוא ג״כ דבר נפלא בעיני הבריוח להיוה השנה כל כך פחוה מי״ג
פעמים כ״ט י׳׳ב חשצ״ג לכך דוחין ר״ה זה ליום שאחריו ואז יהיה ד׳ ימים בין ר״ה זה
לר״ה שעבר והיתה השנה הסירה .אבל אס היה המולד זה אפילו חלק אחד פחות מן
ב׳ ט״ו תקפ״ט שאז לא כיה המולד תשרי שלפניו מולד זקן .או שלא היה שנת עיבור
לפניו נקבע ר״ה זה ביום המולד :
והרמב״ם מפרש טעם הדחיות דתשרי .לפי שחשבון זה שאנו חושבים כיוס הוא לקיבוץ
הירח והשמש בהילוכם האמצעי ולא במקומן האמתיים לפיכך עשו יום קבוע
ויום דחיית כדי לפגוע ביום קיבוץ האמיתי אבל אס לא כיה טעם פגיעת קיבוץ כאמיתי
והאמצעי לא היה דוהין מחמת אותן טעמים כגון ירקא ומתיא לבד כי לא נכין לדהות
חשבון קביעת השנה־ המקובל מסיני .כי בזמן שהיו קובעין על פי הראייה לא היה שוס
דחייה כי חלילה מפני טעמים אילו לדהות מועד מזמנו של ראייה שהיא מסורה הלכה למשה
מסיני ואין מחין קביעת הימים טובים מזמנם הראוי להם זולת מפני דברים מיוחדיס
שמפברין השנה על פי הקבלה .וכאשר בטלו משפטי הראיי והוצרכו לסדר ולקדש חדשיס
שנים לדורי דורות ונתקדשו על פי חז״ל על דרך אשר תקראו אותם .ועשו זה העיבור
מל פי כקביעות שבידינו וראו שאי אפשר לסדור זה בלתי דחיי׳ כדי לפגוע בקבוץ האמיתי
כמו שכתב הרמב״ם ע״כ בחרו שהימים כללו אד״ו יהיו ימי הדחייה ־ולא שאר
ימי השבוע מפני טעמים אחרים שנזכר בגמרא :וטעס שאר הדחיות ג״כ להשוות
. האמצעי לאמיתי :
נמצא דרך קביעת ראש השנה לפי חשבון זה כך הוא .תחשוב ותדע הונילד של ר״ח
תשרי באיזה יום יהיה יבכמה שעות מן היום או מן הלילה ובכמה הי-קיס מן
השעה .ויום המולד הוא יום הקבוע לעולם אלא אס כן כיה באחד בשבת אי ברביעי אי
בערב שבת או אם היה המולד בחצות היום או אחר חצות היום .או אס כיה במ^תיס
וארבע חלקים משעה עשירית מליל שלישי אי יותר על זה והיתה שנה פשוטה .או שהיס
המולד בחמש מאות והשעה וסמני׳ חלקי׳ משמה רביעית מיום שני והית׳ השנ׳ פשוטל שאה;•
המעוברת שאס יארע באחד מארבע דברי׳ האלה אין קיבעין ביום המולד אלא ב^וס שלאחריו
ואס יהיה יום שלאחריו מימי אד׳׳ו הרי זה נדחה־ לשל שלאחריו ויהיה ר״ה תביע כשלישי
מיום המולד .כיצד כרי שהיה המולד בשבת בחצות היום סימן ז׳ י׳׳ה .קיבע־ן ר״ה בשנה
שמילדה כזה בשני בשבה^אבל אס היה המולד בשלישי בחצות כיוס או אהד חצית קובעין
ר״ה בחמישי בשבת .אבל אס כיה המולד פחות חלק אחד כגון אס יהיה המילד הלק
אהד קודס חצות היוס סימנה ז׳ י״ז תתרע״ט אי ג' י״ז תתרע״ט או פחות מזה קובעין
■ ר״ה ביוס המולד :
דרך ידיעה השנה .אס חשוון וכסליו מלאים _אי חסרון או כסדרן לפי חשבון זה כך הוא
תדע חחילה’;יוס שנקבע בו ר״ה שתרצה' לידע סדור חדשים .והוא שתחשוב מולד
תשרי זה באיזה יוס ומאיזה שעה ובאיזה חנק יהיה וייס שיהיה בו המילד הוא יוס קביעת
ר״ה אס צא שימנענו אחד מארבע דחיות שזכרנו ואחר שתדע קביעת ייס ר״ה זה תחשז3
באיזה יוס יהיה קביעת יוס ר״ה כבא וככה העשה אם השלה פשוטה תשליך על מילד
השרי זה_ 1.׳ ה׳ התע״ו ואם השנה מעוברה תשליך עליו ר* כ״ה תקפ״ט .יהמצא מולד תשרי
הבא .ור״ה יהיה ג״כ ביום כמילד אס לא שימנענו אחד מארבע דהיוה ואחר שלידע לך
גס קביעה יום ר״ה כבא תחשוב מנין הימיס שכיניהם חיץ מיום הקביעה של זו ושל זו אס
תמצא ביניהן פני ימים יהיה חדשי השנה חסרון .ואס תמצא ביניכן ג׳ ימים יהיה כסדרן.
ואם תמצא ביניהן ד ימים י־:יכ חדשי השנה פלמים .במה דברים א מור־ ם כשתיהת השלס
שתרצה
לד ראמון פירוש על ברייחא !שמואל הקטן מעי
שתרצה לידע סדור חדשיה פשוטה אבל אס היסה מטוברת .אס תמצא בין יוס קניטה ר״ה
זו ובין יום קביעת ר״ה של אחריה ארבע ימיס יהיה תרשי אותה שנה המעוברת חסריס.
ואס תמצא ביניהן כ׳ ימיס יהיה כסדרן ,ואס תמצא ביניהן ששה ימיס יהיה שלימים.
כיצד הרי שרצונו לידע סילור חדשי שנה זו ויהיה ר״ה בחמישי והיא פשוטה ור״ה של
בשניב שבת ימצא ביניהם נ׳ ימיס ידענו ששנה זו חדשיה כסדרן .ואלו היה ר״ח של אחריה
בשלישי היו חדשי־השנה זו שלמים .ואלו היה ר״ה בשנה זו בשבת ובשנה של אחריה בשלישי
בשבת היו חדשי שנה זו חסרון .ופל דרך זה תחשוב לשנה המעיירת כמו שבארנו :
■ וסימן על זה
למעוברר־ז | לפשוטורז
ד ה ו | ב ג ד
ש כ ח I ש כ ח
ודע שחכמינו ז״ל קראו לתשע עשרה שנה מחזור קטן ואנו מונין אותה ללבנה .שהים עשרה
שנה פשוטות ושבע שנים מעוברות .ולמה סמכנו על מנין זה שבזמן שאתה מקבץ
מנין ימי י״ב שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן ותעשה מכל תחר״ך חלקים
לשעה .ותוסיף למנין השעות .וכל ארבע ועשרים שעות תעשה יום .ותוסיף למנין הימים
תמצא הכל תשע עשרה שנה משני החמה שכל שנש מהם שלש מאות וחמשה וששים יום ושש
שעות בשוה ולא ישאר ממנין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה חוץ משטה אחת
תפ׳׳ה חלקים .נמצא במחזור שהוא כזה החדשים כולם חדשי הנבנה .והשנים שני החמה
והשבע שנים המעוברות שבכל" מחזור ומחזור לפי חשבון זה הס שנת ג׳ מן המחזור ושנת
ו׳ ח׳ י״א י״ד י״ז י״ט : ■
והטעם כסדר הזה כי לאחר ב׳ שנים אי אפשר להתעבר אודות גודל החסרון של היתרון
כן צריכין להוסיף שלא הגיע עדיין לימי חודש של לבנה על משני שנות החמה
עוד שנה אחת ואז תהיה הצירוף מהיתרון של שנות החמה ל״ב יום ט״ו שעות תרי״ב
חלקים ומוסיפין חדש אחד ונשאר שלשה ימים ב׳ שעות תתצ״ט חלקים והוא ג׳ למחזור
קטן .ואחר כך אס אינו מפסיק אלא שתי שנים לאחריו לא יגיע כיתרון אלא לכ״ד יום כ״א
שעות רב״ז חלקים ע״כ צריכין להוסיף עוד שנה אחת .ואז תהיה היתרון ל״ה יום י״ח
שעות הל״א חלקים ומוסיפין חודש אחד ונשאר ששה'יסיס כ׳ שעות תשיי״ח חלקים .והוא
כשה למחזור קטן .ומעתה אודות גודל ׳שאדית כיתרון אין צריכין להפסיק אלא שתי שנים
ומוסיפין עליו שארית היתרון הנזכר כ״ח יום מ״ו חלקים .ולפי שהיתרון זה הגיע סמוך
לימי החודש של לבנה אפשר להתעבר ותהא השנה ההיא שמנה למחזור קטן .וצריכין מעתה
לצרף היתרון של שלשה שני החמה ומחסירין מהם יוס אחד י״ב שעות תשמ״ז חלקים שזו
התשלומין של חדש כנוסף בשנת ח׳ למחזור קטן כנזכר ונשאר ל״א יום ב׳ שעות תתקמ״ה
חלקיה ומוסיפין חדש סהד בשנת אחד עשר למחזור קטן .ונשאר יום אחד י״ד שעות קנ״ב
חלקיה וע׳י־כ צריכין עוד לצרף היתרון כל שלשה שני החמה דאי לאו הכי לא יגיע אלא
לכ״ג ימיה ח׳ שעות תק״ס הנקיה משום הכי צרינין להוסיף עוד שנה אחת ומרסיפין חדש
ונשאר ד׳ ימיס ט״ו שעות חתרנ״ח ס:קיס וכוח שנת סרבע עשר נמחזור קטן .ועתה
מטעם כנזכר ע״כ צרינין לצרף היתרו! כל שלשה שני החמה דאי לאו הכי לא יגיע אלא
לכ״ו ימיס י״א שעות שע״ט חלקים -משוס הכי -צריכין להוסיף עוד שנה אחת ומוסיפין
סוד 5אחד בשנת שבעה עשר למחזור קטן .ונשאר ז׳ ימים י״ט שעות תת״ע מלקים ואודות
גודל
י***יז על סי׳ייתא דשמואל הקסן י^ני
גודל שארית היתרון אין אגי צריכין להפסיח כי אס שתי שיים ומוסיפין מליו שארית .היתרון
הנזכר ותמצא כ״ט יוס י״ד שפות קל׳׳ח חלקים ותנרמ ממנו חדש מוםן« 3שנת תשעה משר
שהוא כ״ס י״ב תשצ״ג ולא נשאר כי אם שעה אחת תפ״ה חלקים :
ו א ס תאמר יתחייב מזה שתהיה התקופה אחר שנים רבות באייר לפי שיתקבץ מכל
מחזור שמה זתפ״ה חלקים .נאמר וכן הדין אבל עד יבא מורה צדק ויודימנו מה
יהיה הדין בעת המאוחר :
והעי אודיעך בקיצור סימני השנים הפשוטות והמעוברות מל פי הקביעות הנ״ל שהם
ארבעה פשר׳ שאי אפשר שישתנו רק על י״ד פגים שונים לא יותר .ז׳ מהם בשנים
הפשוטות וד בשנים במפוברות :
השבעה והנותר טליכם יכתוב למולד סדש הבא ,כיצד הרי שכיה מולד אלול באמד בשבת
עשר שעות ביום וחמשה חלקים סימן לכם יום א׳ יו״ד ה /כשתוסיף עליו שארית חדש
הלבנה והוא א׳ י׳׳ב תשצ״ג יצא מולד תשרי בליל נ׳ משר שעות בלילה ותשצ״ח חלקים,
סימן להם ליל ג׳ יו״ד תשצ״ח) ,דיא נאכט צו דינסטאג 44מינוט מיט 6חלקים נאך
4אוהר( כי הלילה הוא י״ב שעות והיום הוא י״ב שעות ,ובכל מינוט יש י״ח סלקים
כמי שנתבאר לטיל ,ועל דרך זו עד סוף כעולם חדש אחד חדש :
ו ה ט ע ם כי הלבנה מתחדשת לכל כ״ט י״ב תשצ׳׳ג מלקים ,כ״ח ימים כלים בשביעיות ואם
לא היה כל חדש רק כ״ח ימים יהיה כל מולד ומולד בנקודת מולד כראשון
בראש שבוע החמישי ,לכן אין לחשוב רק א׳ י״ב חשצ״ג הנותרים על כ״ח ,שכל כך יהיה
המולד השני מאוחר בשבוע החמישי מהראשון :
חשבון מולד לשנה.
השלך על המולד של ר״ח תשרי שלפניך .די ח׳ תתע״ו לשנה פשוטה^ שהוא היתרונות משנה
פשוטה* ולשנה מעוברת ה׳ כ״א תקפ״ט^ ומתתר״ף תעשה שעכ< ומכ״ד שעות
תעשה יום* ואם יעלה הימים יותר משבעה תשליך השבעה והנותר עליהם יכתוב למולד
תשרי כבא) .הכל כמו בחשבון למולד החדש( ותמצא מולד של ר״ח תשרי לשנה כבא
והטעם לד׳ ח׳ תתע״ו מפני שי״ב פעמים כ״ט י״ג תשצ״ג הוא שנ״ד ימים מ׳ שעות
תתע״ו חלקים .ש׳׳ן ימים כלים בשביעיות נשאר ד ח׳ תתע״ו .וכן ה׳ כ״א תקפ״ט לשנה
מעוברת הוא י״ג פעמים א׳ י״ב תשצ״ג :
ו א ם אין בידך שוס מולד ותרצה לידע המולד שיהיה עכשיו לאיזה חודש שתרצה .תחשוב
היתרו׳ מכל השנים והחדשים שעברו מבריאת עולם .ואם תרצה למשוב כיתרונות
מהחדשים קח לך שתי פעמים א׳ י״ב תשצ״ג ותמצא ג׳ א׳ תרך׳ו שהוא יתרון משני חדשים
ותוסיף עליו עוד פעם א׳ י״ב תשצ״ג תמצא ד י״ד רי״ט שהוא יתרון משלשה חדשים וכן
כולם .ואס תרצה לידע כיתרונות של שנים אז קח שתי פעמים ד׳ מ׳ תתע״ו והמצא או
י״ז תרע״ב שהוא יתרון משתי שנים .בשנה השלישית היא שנת כעיבור תוסיף ה׳ כ״א
תקס״ט על א׳ י״ז תרע״ב ותמצא ז׳ ט׳׳ו קפ״א וכן כולם ,ואס תרצה לידע כיתרונות משני
מחזורים וכל ממזור היא תשע עשרה שנים( קח לך שתי פעמים ב' ט״ז תקצ׳׳ה ותמצא כ׳
ט׳ ק״י שהוא יתרון משני מחזורים תוסיף עליו עוד פעם ' 3ט״ז תקצ״ה ותמצא א׳ א׳ סש״כ
שהוא כיתרון משלשה ממזוריס וכן כולס ,ואס תרצה לידע כיתרון מעשרים מחזורים קח
לך שתי פעמים ה' כ״א תק׳י׳ן והמצא ר י״ט ך' שכוא כיתרון מעשרים מחזורים תוסיף
עליו עוד פמס כ׳ כ״א תק״ן ותמצא ג׳ כף׳ז תקי׳ע שהוא כיתרון משלושים מסזוריס
וכן כולם ,ואם תרצה לידע היתרון משתי מאות מחזורים קח לך שתי פעמים ב׳ כי׳ג ק׳
ותמצא כ׳ כ״ב ר׳ שהוא כיתרון משתי מאות מחזורים וכן כולם :
ועתת אם תרצה לידע המולד שיהיה עכשיו לאיזה חדש שתרצה ,תחשוב כל כשנים כסדשיס
שעברו מבריאת פולס ,כגון עתה שנת תר״ך לאלף כששי עברו רצ״ה מחזורים
ארנע עשר כשנים )כי תשע עשרה שנים הס ממזור קטן ללבנה( ותרצה לידע מולד תשרי■
של שנת סד׳ך ואין בידך שום מולד קס כ׳ כ״ב ר׳ שהוא כיתרון מד׳ מחזורים ,ד׳ א׳
תר״ל מתשעים מחזורים ,ו׳ יף׳ד תתט״ו מחמשה מחזורים ,כ׳ י״ט כ״ט מארבע פשר שנים
ותסבר ככל ומכל התר״ף חלקים תמשה שפה ותצרפכו עם השמות ומכל ארבע ועשרים
שעות תעשה יום ותצרפהו עם כימים ,ומכל שבמה ימים תמשה שבוע ותשליכם וישאר
נידך א׳ כ׳ תקצ״ד ותשליך אותו על ב׳ כ׳ רי׳ד ותצרפכו יחד יעלה לך ג׳ יו״ל תשצ״ח,
)ליל ג׳ מ״ד מיניט מיט ו׳ חלקים נאך 4אוכר( והוא מולד תשרי משנת ת ד ך ,ואחר כך
אם ט
יי״״י( פירוש על ברייתא דשמואל הקטן »^ןי
אם תרצה לידע מולדות של כל כשנה חשלך מליו א׳ י״ב תשצ״ג ותצרפהו יחד וסדע מולד
מרחשון וכן על כל מולד ומולד :
ועתה אכאר לך כטפס נ׳ ה׳ ר״ד שהוא כיה ראוי להיות המולד של תהו ,לאשוגה תדע
מחלוקת דרגי אליעזר ורבי יהושע במסכת סנהדרין לר״א בכ״ה באלול נברא כעולס
ולד יהושע בכ״ה באדר נברא העולם נין לזה ובין לזה יש להוכיח שהיה ראוי להיות
המולד של תכו ב׳ ה׳ ר״ד לר״א דאמר בכ״ה באלול נברא העולם וברביעי נהלו המאורות
ברקיע דהיינו בכ״ח באליל בתחילת ליל רביעי אבל האור לא היה עד יוס ד׳ נ׳ שעות
עלהיוסכדתני׳ כל יצורי בראשית היו במילואן כלומר בשעה שהזריח במילואן דהיינו ג׳ שעות
על כיום ובאותן ג׳ שעות עמדו החמה והלבנה בחלון אחד ומציני בסנהדרין שבא אדס
כראשון וקדשה בתחלת שעה תשיעית על היום דאמרינן כתם שנים עשר שעות ישנו ביוס
)כמו שכתבתי לעיל שאנו חושבין לתקיפות ולמולדות שתים עשרה שעות בלילה ושתים
עשרה שפות ביום( בשעה ראשונה הוצבר עפרו ,ובשניה נעשית גולם ,בשלישי נמתחו אבריו
ב ד נזרקה בו נשמה ,בה׳ עמד על רגליו ,בר קרא שמוח ,בז׳ וכו׳ בח׳ וכר ,בט׳ נצטווה שלא
לאכול מעץ הדעת וכ״ה כל שאר מצות והי׳ בכלל שנצטווה לקדש כחדש וקדשה באותה שעה
וכיון שקדשה בתחלת תשיעית ע״כ צריך לומר שראה אותה שקדשה עפ״י הראייה וכיון
שנראתה כלבנה בתחלת תשיעית צריך אתה לומר שנולדה שש שעות קודם לכן דהיינו
תחלת שעה שלישית כדאמרינן בפ״ק דר״ה דף כ׳ כ״ד שעות מיכסי סיהרא תמני סרי
א״כ כשתחשוב לאחורך שש שעות תמצא שכיההמולד בסוף שעה מעתיקא ושית מחדתי
שני׳ על כיום דהיינו יום ו׳ י״ד שעות ,ר״ל יום ו׳ אחר עבור י״ב שעות מן הלילה וג׳
שעות מן היום ,ואמרו רבותינו ז״ל במסכת ר׳׳ה יום אחד בשנה חשוב שנה וכ״ש כאן
שיש ה׳ ימים מכ״ה באלול עד תשרי ע״כ אנו צריכין לחשוב המולד תשרי של תכו כאלו
כיה ,והוא ב׳ ה׳ ר״ד ,תדע שהוא כן השלך ד׳ ח׳ תתע״ו שהיא היתרונות משנה פשוטה
מל מולד ג׳ ה׳ ר״ד של תכו תמצא מולד תשרי של הבריאה היה ו׳ י״ד ,ולד יהושע
שאמר בכ״ה באדר נברא העולם ובכ״ח נתלו המאורות בתחלת ליל ד׳ ושמשו יחד ע'
שעות ותרמ״ב חלקים ואחר כך תכלם שבעת ימים ואחר כך חזרה ונולדה נמצא שכיה
מולד של ניסן ד׳ ט׳ תרמ״ב .ע״כ אנו צריכין לחשוב המולד תשרי של תכו כאלו כיה ב׳
ה׳ ר״ד ,תדע שהוא כן כשלך ב׳ ד תל״ח שהוא כיתרונות מחצי שנה פשוטה על מולד ב׳
ה׳ ד׳ד של תהו תמצא מולד ניסן של כבריאה כיה ד׳ ט׳ תרמ״ב .כרי לך בין לר״א ובין
לר׳ יהושע שהמולד חשדי של תהו כיה ב׳ ה׳ ר״ד ומה שאמרו בתשרי נברא כעולם או
בניסן נברא כעולם אף על פי שנברא ה׳ ימים קודם לכן היינו משום באדם הראשון
לא נברא עד יום ו׳ והוא היה עיקר כבריאה לכך ימסו בו בריאת העולם זה מר״ח
תשרי וזה מר״ח ניסן :
ועתה אכתוב לך כלוח של כל כיתרונות מחדש לחדש עד י״ב חדשים שהוא י״ב פעמים
א׳ י״ב תשצ״ג הוא שנה פשוטה ,גם יתרון חשבון י״ג חדשים והוא שנה מעוברת,
ואח״כ משנה לשנה עד י״ט שנים שהיא מחזור קטן ללבנה ,ואחר כך ממחזור למחזור עד
עשרה מחזורים ,ואחר כך מעשרה מחזורים עד מאה מחזורים ,וממאה מחזורים עד
ש׳ ,ואז בקל תוכל למשוב המולד מבריאת עולם אפילו אם אין בידך שום מולד רק שתדע
המולד כראשון אשר עליו העמידו חז״ל משבנותס מן הטעם שכתבתי לעיל הוא היה בליצ
שני כ' שעות ר״ד חלקים .וסימנך ב׳ ה׳ ר״ד ותוכל לידע איזה מולד שתרצה עד
סוף כל ימי עולם :
לו . יאעין ס Tו ש ע ל ב ריי ת א ד ש מו א ל ה ק ט ן ״ עי
לוח היתרונות
ל ס חזו רי ם לשטס ל ח ד שי ם
ק״י ב 1ה ט 1ד ח תתע״ו א Iא יב תשצ״ג
א
! א א תש״ה ג א יז תרע״ב 1 ב תק״ו ב | ג א
ר״ו ג יח ג כ Iד יד רי״ט
י ז טו קפ״א
ו י תתט״ו כ ד ד jו ג החרי״ב
ד כג תתרנ״ז
ש״ל ב נ ו ה כ $ז טו תשכ״ה
ב ח תתנ״ג
ד יט תתקכ״ה ז ו תל״ח ו 1ב ד
שס״ב א ו
ת״מ ז יב ז קנ״א ז 1ג וז
ח ’i ה טו קנ״ח
ג ד תתרל״ה ח ח | ה ה תתקמ״ד
ה כא תק״ן
״ ! ר יב תשמ״ז
ט
ו א כא תקמ״ג ט | ו יח תרנ״ז
וי יט ד ו ש״ע יוד Jא ז
כ של״ט ו ו
ג טז תק״ע ל ה גתתקכ״ס יא ס״ג יא jב כ
מ׳ ב יד מ ב יב תשכ״ד יב יב eד ח תתע״ו
א יא תק״צ נ ו כא תק״ך יג ״ ה כאתקפ״ט
ס׳ ז ט ס I ה יט כ״ט יד ! משל
תר״י ו ו ע i ג ג תתק״ה טו רI ך מחזורים ה כב
פ׳ ה ד פ ! טז צ . . .ד א סר״ל1
ז יב תש״א
תר״ל ד א צ ! ר״י ו י יז ו י תתט״ו I ה . . ,
ק׳ ב כג
ק יח
ר׳
י ן! ג יט כ״ט י1 ה יט י״ד שנים
ה כב ר ב טז תקצ״ה | j יט ר״ד1 מולד של תה״ו ב׳ כ
ש׳ א כא !
u 11 המולד תשרי ג י תשצ״ח1
/
11 1
ואלה הימים שהוקכע בהם ראשי חדשים ונמשך מלא אד״ו לאש< רמדלא אד״ו דאש אלא
בגה״ז לא יהיה מרמשון אלא בדה״ז ,כסלו אגדכ״ו* טבת אבגד״ס שבס מדה״ז-
אדר ראשון בדכו׳׳* /אדר שני זבד״ס ניסן אגה״ז ,איר בגכ״ז /סיון אגד״ס תמוז אגכ״ו<
אב בדו״ז ,אלול אבד״ו :ועל פי הכללים והדחיות שנמסרו בידך למטלה יצא לך שאלה כימים
אינס לאויס לקבוע בהם המועדים לא אד״ו ר״ה וסוכות ומדלא אד״ו דאש לא יהיה לא אג״ו
צוה כפור ולא ציס אסהר ילא גה״ז הושענא רבא ושבועות ולא ג׳ מנוכה ולא ב״ז עשרה
בטבת ׳ ולא זב״ד פיריס ול״ג בעומר ולא בד״ו פסח ולא י״ז בתמוז ולא ט׳ באב :סימן
לקביעת המועדים א״ת ב״ש ג״ר ד״ק ה״ץ ו״פ פירוש ביום שחל יום א׳ של פסח באותו יום
לזל תשעה באב וזה א״ת ובו ביום י״ז בתמוז ,ביום ב׳ של פסח מל שבועות והוא ב״ש<
ביום ג׳ בו חל ר״ה והוא ג״ס ביום ד׳ בו חל קריאת כתורה והוא שמחת תורה שקורץ
בתורה בסוף ובראש וזהו ד״ק< ביום ה׳ בו חל צום כפור וזהו ה״צ< ביום ו' בו מל פורים
שעבר זהי ו״פ :סימן לקריאת הפרשיות לפשוטה פקדו ופסחו ,ולמעוברת סגרו ופסחו ,מנו
וענרה צימי וצולה קומו ותקעה פירוש בשנה פשוטה קורין לעולם צו קודם כפסח וזכו פקדו
ופסחה טעס לפקדו ופסחו מפני שבפרשת צו את אהרן מדבר בהכשר כלים דכתיב וכלי חרש
אשר
ריייז ■ 8nTעל ברייתא חסמואל חק»ן »?גר
אשר שבושל בו ישגר וכד וראוי להזהיר עליכס קולס פסח ,ובמעיברח שקורין סגרו
ופסחו יש גם pסמך שבפרשת מצורע כחיב וכלי חרש אשר יגע בו כזב ישבר וכל כלי פץ
ין ישסף במים״ ובשנה מעוברס קורין מצורע קודם כפסח וזהו סגרו ופסחו ,חוץ אס כקביעות
׳ מהשגה הוא כ״ח אוה״ש והשנה היא מעוברת קורין אמרי מות קודם הפסח* ולעולם קורין
ימדבר שיש בה מנינן של ישראל קולס שבועות׳ וזכו מנו ועצרו״ חוץ אס הקביעות מהשנה
הי א ה״ ח או כ״ש והיא מעוברת קורין נשא קולס שבועות״ וכטעם שמשו סימן .כז ה
כלי שלעולם תפסיק הפרשה הזאת בין פרשת בחקותי שיש בה קללות ותוכחה ובין חג
השבועות שהוא יום כדין על כפירות שלא יקראו הקללות סמוך ליום הלין״ בסוף סרק
בני העיר תניא עזרא תקן לכס לישראל שיהיו קורין קללות שבת״כ קודם עצרת
ושבמשנה תורה קודם ר״ה ואמרינן התס שטפם כלי שתכלה שנה וקללותיה ,דעצרח נסי
מ ה היא וכדהנן ובעצרת על פי מ ת כאילן וכתבו בתוספת שכספם שאנו קורין במדבר סיני
קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבחקותי לעצרה ע״כ :וצום ט׳ באב קודם ואתחנן
שהוא מפלה וזכו צומו וצולו ,וכסמס הוא כלי שיקראו פרשת לברים שמתחלת בתוכחותיו
של משה קודם ס״ באב וכלי להפטיר בה בחזון שהיא תוכחות של ישעיה על כחורבן.
ולעולם קורין אותם נצבים קולם ר״ה מפני שיש בה ענייני תשובה וזהו קומו ותקעי ולכן
כשראש השנה ביום ב׳ או ביום ל שיש ב׳ שבתות בין ר״כ לסוכות מחלקים נצבים וילך
וקולין וילך בין ר׳יה ליוכ״ב והאזינו בין י ד כ לסוכות וכלי שיבואו הפרשיות בסימן
הזה מ׳׳כ צריכין אנו לכפול מקצת הפרשיות :ואל תתמה למה הלקו נצביס וילך שכס
קצרות מאוד ולא סלקו מטות ומסעי שכם ארוכים לע כי כוונו חז״ל שלעולם יקראו
אלה הדברים שיש בה תוכחת משה קודם ט' באב להוכיח כעס שיזכרו על מה חרב ביח
אצהינו וישובו מדרכם הרעים ועוד שאי־כ תבא פרשת כי תבא בשבת קודם ר״ה ורצו חז״ל
להפסיק בפ׳ גצבים בין קללית לפרשת כי תבא ובין ר״ה שלא יזכרו הקללות בשבת
קודם ר״ה שהוא יוס הלין ,כמו שכתבו בתוספת פוף פרק פרק בני העיר וסוף סרק
המוכר את הספינה לף פ״ח :כמו שעשו בפרשת במדבר שקורין לעולם קולס עצרת
כלי להפסיק בין קללות לואם בחקותי ובין מצרה שהוא ג״כ יום הדין על הפירוח׳ אבל
בנצביס אפ״ג שיש בה הוכחות אין בו קללות וכן האזינו בין .ר״ה ליי״ב שאין בס
קללות רק תוכחות .לעולם קובפין פרשת שקלים קולס ר״ח אדר או בראש חלש אדר
שחל להיות בשבת ,ופרשה זכור קולס פורים ,ופרשת החולש קולס ר״ח ניסן אי בר״ח
ניסן שסל להיות בשבת .ופרשת פרה בשבח הסמוך לפני פרשת החולש .וסימן לשבתות
ההפסקות זט״ו נ״ו ל״ד וביו״י״ פירוש אם ר״ח אדר הסמוך לניסן בשבת מפסיקין
בט״ו בחדש וזהו זט״ו״ ואם חל ביום ג׳ מפסיקין בו' בו זהו בד .ואס חל ביוס ד׳
מפסיקין בל׳ בו זה ל״ל ,ואס הל ביום ו' מפסיקין 3׳ הפסקות אחל 3׳ בו ואחל בששס
עשר בו זהו ובי״ו :
השער השני
בו יתבאר עניני ארבע תקופת הפנה וזמן מלת שנת כחמה והיתרונות על זמן מלת שגת הנבנה :
ארבע הקופות בשנה ונמשכין אסר ימות החמה ,זמן סבוב החמה בגגגלה נגר כל י״ב מזנות
הרקיע )להיירו טלה שור האומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי
דגים( שלש מאות המפה וששים ורביע יוס״ שהוא שש שעות ^ ,תקופות ניסן הוא השפה
וכחלק שתכנם גו כשמש בראש מזל טלה והימים מתחילין להאריך ברוכ פל הלילות.
ותקופת תמוז היות השמש בראש מזל סרטן ואז היראים בתכלית כאורך וסשס ואינך
מחתילין לקצר ותקופת תשיי היות כשמש בראש מזנ תאזכיס ואז תתחילי! הימית לקצר,
לז ?זד פירוש על כדייחא דשמואל הקטן
מן כלילות ,ותקוסת ט3ת היות כשמש שראש מזל גדי ואז כימים בסכליה כקיצור ומשם
ואילך מססילין להאריך :
נ ר ס ען כמסכת פירובין נס״ה דך נ״ו משמי׳ דשמואל ירחינאכ אין בין תקיפה לתקופה אלא
אחד והשפים יום ושבע שמוה וחצי שפה .והצ״א ימים כס שלשה פשר שבומות
וכולכים בשביפיות נמצא כל תקופה נמשכת אחר תקופה שלפניה שבע שטות ומחצה
בתוך שבוע י״ד לפיכך כיודע תקופה אמת ורוצה לידט הקופה שאחריה יחשוכ מאותו
פת ורגע כתקופה שבידו צ׳׳א יום וז׳ וחצי שפה דהיינו ^׳ג שבועות וז׳ ומחצה שפות
ונמצא תקופה הבאה אחריס וכן אתה תוכל לידע באיזה יום ובאיזו שפה מן כיום תהיה
התקופה בדרך זה אס תוסיף פל שעות התקופה שלפניה ז׳ שפות ומחצה וימצא באיזה יום
ובאיזו שפה מן כיוס תהיה תקופה זו .כגון דרך משל אס תהיה תקופת ניסן החלת ליל ד׳
כמו שכיתה תקופת ניסן ראשונה של בריאת מולם תוסיף עליה ז׳ שפות ומחצה ותהיה
תקופת תמוז ז׳ שפות ומחצה בליל ד׳ תוסיף פל תקופת תמוז ז׳ שפות ומחצה ותהיה תקופת
תשרי ג׳ שפות ביום ד׳ .כי בחשבון התקופות תהשב לפולם כלילה י״ב שפות והיום י״ב שעות.
תוסיף מל תקופת תשרי ז׳ שפות ומחצה ותהיה תקיפת טבת'יוד שעות ומחצה ביוס ד
וכן לעולם :ונתנו סימן על זה )אזג״י ואט״ד( פירוש אזג׳׳י בשנה זו ואט׳׳ד בשנה שניה
כגון שתבא תקופת ניסן בתחלת שעה א׳ בליל ד תהיה תק'פת תמוז בזי שעות ומחצה בליל ד׳
ותקופת תשרי בג׳ שעות ביום ד׳ ותקופה טבת עשר שעות ומחצה ביום ד ואט״ד בשנה
שניה כי תקופת ניסן תבא בי׳ שעות בליל ה׳ ותקופה תמוז בא׳ שפה ומחצה ציום ה׳,
ותקופה תשרי ט׳ שפות ציום ה׳ ,ותקופת טצת בד׳ שעות ומחצה צליל ו׳ ובשנה שלישית
חוזר לסימן אזג״י שתהיה תקופת ניסן בתחלת שעה ראשונה של יום ו /וכן נמשכות זו אחר זו,
ובשנה רביעית כסימן ואט״ד שתהיה תקופת ניסן ו׳ שעות על יום ז׳ וכן כולם .ובכל כ׳׳ח
שניס חוזרת תקופת ניסן לתחילת ליל ד׳ כמו שכיתה בשפה ראשינה של בריאת עולם‘ וכן כל
תקופה ותקופה חוזרת חלילה לפולס מכ״ח שנים לכ״ח שנים ליוס אהד ולרגע אחד) .עיין
בלוח דבסמוך ותמצא כילן בסדר בכל שנה המחזור גדול( ולכך נקרא כל כ״ח שניס מחזור
גדול לחמה לפי שחוזרת החמה לתחילת תקופתה כמו שהיתה בשעת בריאת עולם .והיא גדולה
מהמחזור של לבנה .ובכל כ׳׳ח שנים יש ז׳ מחזורים קטנים של ד׳ שנים שתקופת ניסן חוזרת
בכל אחד מהם לתחילת הלילה .וסימן דב״ז הגא״ו .פירוש במחזור ראשון תהיה תקופת ניסן
בתחילת ליל ד׳ .במחזור ב׳ בתחילת ליל ב׳ .במחזור ג׳ בתהילת ליל ז׳ .במחזיר ד׳ בתחילת
ליל כ׳ .במחזור ה׳ בתחילת ליל ג /במחזור '׳ בתחילת ליל א׳ .במחזור ז׳ בתחילת ליל ו׳.
ני שנת החמה שס״ה ימים ורב^ע ייס כשלך מהם השביעיות ונשאר א׳ ו׳ פירוש א׳ יוה
ושש שפות שהוא רביע יו ס כל כך נמשכה תקופה שנה זו מתק'פה שנה שלפניה ,ובארבע
שנים שהס ד׳ פעמים א׳ ו׳ עולים המפה ימים נמצא בארבע פנים נמשכת תקיפה אחת
כ׳ ימים זו מזו ,חשיב ממחילת לינ ד׳ שהיא זמן תקופת ניסן של שנה ראשונה של מחזור גדול
עד תחילת ליל ב׳ ותמצא ה׳ ימים וכן מתחילת דל ' 3עד תחילת נינ ז׳ ה׳ ימים וכן כולן,
נמלא בכלות המחזור גדול תחזור להיות התקיפה של ניסן בתחילה ליל ד׳ .וכן כל תקופה
ותקופה חוזרת חלילה בכל כ״ח שנים; ינמצא לפי מה שנתיתי לעינ שתקופת ניסן אינה
נופלת נעולם אלא בתחילת הלילה או בתחילת היום או ו׳ שפות בצילה או ו׳ שעות ביוס
וסימנך ת״ו ,ותקופת המוז נעונס אינה נופלת אנא שעה ומחצה בלינה או שעה ומחצה על
היום׳ או ז׳ שעות ומחצה בלילה או ז׳ שעות ימסצה ביום וסימנך תמוז א״מ ז״מ :ותקיפת
תשרי לעולם אינה ניפלה אנא ג׳ שעות בלינה או ג׳ שעות ביום׳ או ט׳ שפיח בלילה או ט׳
^עות ביום וסימן תש יי נ׳ ט׳ :תקיפת טבת לעילם אינה נופלת אלא ד׳ שעות ומחצה בלילה
אי ד׳ שפיה ימחצר ביום ,או גשר שעות ומחלה בלילה או גישר שעות ומחלה ביום וסימן לכס
טבת '
פירוש על ברייחא דשסואל חקטן yrר
טבת ד״מ י״מ :וכל תקופה ותקופה אינה נמשכת בחדשה יותר ננל שכיחה חקוסה שלסגיכ
בחדש J5רק יום אחד או ד ימים או ג׳ ימים ולא יותר רק אם לשעות כלות למעלה
מארבע שעות ומחצה על היום אז מהשבע שעות ומחצה יבואו כיוס של אחריו :ואחר שתדע
את יום התקופה בימי השבוע תוכל לדחות התקיפה לתוך חדשה עד אותו כיוס בשבוע
הסמוך למספר ימי התקיפה שלפניה ובזה תוכל לידע כמה ימים בחדש תהיה התקופה
בלי שום חשבון .וכללא הוא ולא תוכל לטעות :ואחר שתדע שאין בין תקופה לתקופה אלא צ״א
יום ז׳ שעות וחצי ,משוב ד׳ פעמים צ״א וז׳ וחצי לארבע תקופות השנה יעלה לך שס״ה
ימים ורביע יוס והיא שנת החמה ,ואמר שמצינו ששנת החסה היא שס״ה ימים ורביע יום
נמצא חדש החמה הוא שלשים יום י׳וד שעות תק״מ הלקים שהוא אמד מי״ב של שס״ה ימיס
ורביע יוס ,ומדש כלבנה הוא כ״כו י״ב תשצ״ג וא״כ יתרון חדש החמס מל חדש כלבנה
הוא כ״א שפות תתכ״ז חלקים^ ויתרון של שלשה חדשים שהיא תקופה אחת הוא ר ח׳ז
שכ״א שהוא ג׳ פעמים כ״א תתכ״ז ,ויתרון כשנה שהיא ד׳ תקופות הוא י׳וד כ״א ר״ד
שהוא ד׳ פעמים ב׳ י״ז שכ״א ,ויתרון כמחזור קטן שהוא י״ט שנים הוא שעה אחת תפ״ה
חלקיס ,הלכך כיודע יתרון תקופה אמת ורוצה לידע יתרון תקופה שלאחריה יתן על יתרון
התקופה שבידו ב׳ י״ז שכ״א ויצטרפו יחד חלקים לחלקים ושמות לשעות וימים לימיס
ולא ישליך הימים בז׳ ז׳ כמו במולדות רק אס יהיה לו יותר מכ״ט י׳׳ב תשצ״ג ישליך הכ״ס
י״ב תשצ״ג שהוא סודש כעיבור .והנשאר הוא היתרון מהתקופה הבא ס ואס תרצה לידע
יתרון משנה לשנה כגון מתשרי לתשרי או מניסן לניסן תן על היתרון שבידך י׳וד כ״א ר״ד
ותצטרך יסד כחלקים לסלקיס והשמות להשעות וימים לימים ואס יעלה לך יותר מכ״ט י״ן:
תשצ״ג ישליך הכ״ט י״ב תשצ״ג שהוא חדש כעיבור הנעשה מזה ומה שיעלה בידך שלא
יגיע לכלל כ״ט י״ב תשצ״ג הוה היתרון משנה הבא ס ואס תרצה לידע היתרון ממחזור למחזור
תן על יתרון שבידך א׳ שעה תפ״ה חלקים ותמצא כיתרון ממחזור כבא :
ואם אין בידך שוס יתרון החמה ותרצה לידע היתרון שיהי׳ עכשיו לאיזו שנה או לאיזו
תקופה שתרצה תחשוב תחילה כל כשנים והתקיפות שעברו ממחזור קטן שאתה עומד בי.
וקח לכל שנה י׳וד כ״א ר״ד .ולכל תקופה ב׳ י״ז שכ׳׳א .ותחבר הכל ומכל תתר״ם סלקיס
תעשה שעה וחצרפהו עם כשעות ומכל ארבע ועשרים שעות תעשה יום ותצרפהו עם הימיס.
ואס יעלה לך כחשבון יותר מכ״ט י״ב תשצ״ג תשליך הכ״ט י״ב תשצ״ג שהוא חדש כעיבור
הנעשה מזה .ומה שיעלה בידך שלא יגיע לכלל כ״ט י״ב תשצ״ג תקח לך למשמרת ,ואחר כך
תחשוב כמה מחזורים עברו מבריאת עולם עד אוהו הזמן שתרצה לידע היתרון וקח לכל מחזוך
שפה אחת תפ״ה מלקים .והחבר הכל החלקים לחלקים והשעית להשעות והימים לימיס.
ותחבר הכל עם היתרון שנשאר בידך מהשנים והתקיפות ,והסיר מהם י״ב ימים ך׳ שפיח
ר״ד חלקים כי כך קדמה החמה ללבנה בבריאת עילם כמו שאבאר לקמן .ומה שנשאר הוא
כיתרון מהשנה או מהתקופה שאתה רוצה לידע .ועכשיו אס תרצה לידע באיזה יוס ובאיזו
שעה וכמה ימים בחדש תהיה ה ת קיפ ס קח היתרין והמולד של אותו חרש שתרצה לידע^
אם לתשרי קח היתרון והמילד של תשרי ואס לטית קח היתרון והמולד של טבת ותצרך
כחלקים והשעות של יתרון ומולד יחד .ולא הימים• רק מיום המולד תמנה ימי כיתרון וכמנין
ימי היתרון כ״כ ימים תהיה התקופה אסר המולד בחדשה• ואל תחשוב ייו ס רחש חודש
אלא מיום המולד ,והשעוה תבאנה לפעמים ביום שלאהריי והייני אם השעות מהיתרון
ומהמולד יעלו לך יותר מארבע ועשרים שעות אזי תבאנה כשעות ביוה שלאחריו(• ודע שתנקי
היתלון פס חלקי המולד צריכים להיות מנדגים לגיולה .גהקוסה דם* ותשרי שעות שנמיח.
ובתמוז וניבה הלי שעה שהם הק״מ חלקים או שעה וחצי .כפי הסימן ג'סן ת״י .חמיז א״ח
ז״מ .תשרי ל׳ ני׳ .טבת ד״ה ^׳מ• יאס לא המצא כן ודאי טעית בחשבונו :
וביוב
לין עני פירוש על ברייתא דשמואל הקטן
וברוב פעמים כשד כעיבור אין התקופות נופלות כמדשן תקופת תשרי נופלת כתחילת
תשון -תקופת טבת בתחילת שבט ,תקופח ניסן באדר שני .וזה קל להבין אס היתרון
של תשרי הוא יותר מהימים שנ חדש תשרי כך ימים תמשוך התקופה בחשוון -וכן
היתרון של טבת אס הוא יותר מהימים של חדש טבת אז תמשוך התקופה בשבט ,ותקופת
ניסן בשנת כעיבור תמנה כיתרון מהמולד של אדר שני אם יהיה היתרון יותר מהימים
של חדש אדר שני אז יהיה תקופת ניסן בתחילת חודש ניסן -ואם יהיה פחות מזה
יהיה התקופה באדר שני ,חוץ בשנת ו׳ וי״ז במחזור קטן המנה היתרון מהמולד של
ניסן -ותקיפת תמוז בשנת העיבור בשנת ה׳ י״א י״ט במחזור קטן תמנה היתרון מהמולד
של סיון יכמה ימים שכיה היתרון יותר מהימים של חדש סיון כך ימים יהיה תקופת
תמוז בחדשה ,ודע שהיתרונות מתשרי משנת ט׳ במחזור קטן צריך אתה בתחילה לחבר
היתרונות מהשנים ומן הממזורים ביחד ואמר כך להסיר מזה כ״ט י׳׳ב תשצ״נ והנשאר
הוא כיתרון מתשרי ,וכטפס מזה מחמת ששנת ס׳ במחזור קטן הוא שגה מעוברת והיתרונות
עדיין לא הגיע לכ״ט י״ב תשצ״ג ,ע״כ לא הוסר עוד הכ״ט י״ב תשצ״ג :
ו ע ת ה לפי הנזכר לעיל אם אין אתה יודע שוס יתרון החמה ותרצה לידע כיתרון שיהיה
עכשיו ,כגון עתה שנת תר״ך לפ״ק שעברו רצ״ה מחזורים וי״ד שנים ממחזור רצ״ו
ותרצה לידע היתרון של תשרי משנת תר״ך שהוא ט״ו למחזור ,קח כיתרון מארבע עשר שנים
לכל שנה יו״ד כ״א ר״ד ותחבר ככל החלקים לכחלקים והשעות להשעות ויעלה בידך קנ״ב
ימים ח׳ שעות תרצ״ו חלקים ,ותשליך כל כ״ט י״ב תשצ״ג ,וישאר מה שלא הגיע לכלל כ״ני
י״ב תשצ״ג ,ד׳ ט״ז תתרנ״א ,ופתה קח לך כיתרונות מרצ״ה מחזורים לכל ממזור שעה
אחר תפ״ה חלקים ותחבר הכל יעלה לך שבעה עשר ימים י״ט שעות תקט״ו חלקים ותסבר
היתרונות מכמחזוריס עם כיתרונות מהשנים ויעלה לך כ״ב י״ב תפ״ו ,תסיר מזה י״ב
ף ר״ד וישאר לך ט' ט״ז רפ״ב נתצרך כשעות ובחלקים מהיתרון כזה עם כשעות והחלקים
מהמולד של תשרי משנת תר״ך שהוא ליל ג׳ יו״ד שעות בלילה חשצ״ח חלקים ,ויעלה לך
יו״ד ימים עם ג׳ שעות ,מפני שהימים של והמולד לא מצטרפין עמכם כנ״ל ,ותמנה י ד ד
ימים מיום המולד ,ויום המולד הוא במנין כעשרה ימים אזי תיכיה תקופת תשרי בשנת
תר״ך ג׳ שעות בליל ר ט׳ בו ;
הטעם חסרת י״ב כ׳ ר״ד הוא בין לר״א ובין לר׳ יהושע ,לר״א דאמר בתשרי נברא
העולם ופירושו באחד בתשרי נברא אדם כראשון שנברא ביום ו׳ אבל תסלת כבריאה
היתה מיום א׳ שלפניו שהוא כ״ה באלול ואלו החמשה ימים אנו סושבין לשנה שלימה
דמקלת השנה ככולה וכאלו נברא כפולס בתחילת אותה השגה ,שהיו ראוי להיות מולדו
ב' כ׳ ר״ד כמו שכתבנו לעיל ,וביום ד ג׳ שעות על היום נתלו המאורות כשכזריח החמה
היטב שהוא עיצומה של זריחה כי כל יצורי בראשית במלואן נבראו והיינו ט״ו שעות על
היום ואז עמדה כחמה והלבנה שניהם בחלון אחד ולא נראה אורה מד שבא אדם הראשון
וקדשה בתחילה שעה השיעית של יום ר -ואכן נולדה שש שעות קודם לכן כי שש שעות
מיכסי סיהרא כמו שכתבנו לעיל א״כ כשתחשוב לאחורך שש שעות תמצא שהיה המולד
בסוך שעה שניה על כיוס דהיינו ר י״ד ר״ל י״ד שעות על יום ו׳ משוב מיום ד ג׳ שעות
על היום דהיינו ד׳ ט״ו ער ו׳ י״ד יהיה יום אחד וכ״ג שעות וא״כ קדמה החמה באותו
הפעם לפני המולד יום אחד וכ״ג שעות -ואותן כ׳ ימים שנברא כעולם קודם תשרי הרי
חשובים שנה והיא השגה של תהו ,וע״כ לא היה יתרון לשנת החמה על כלבנה שכרי לא
שמשו ואנו חושבין לכל שנה ושנה יתרון החמה יו״ד כ״א ר״ד אפילו לאותה שנה של תהו
שכרי אנו מעמידין כל חשבונינו על ב׳ ה׳ ר״ד כדלעיל ,לכן צריכין אנו להסיר אותן יו״ד
כ״א ר״ד של שנה תכו ואותן א׳ יום וכ״ג שעות שקדמה כחמה ללבנה בין הכל י״ב כ׳
י״ו
מני פירוש על ברייתא דשמו^ל הקטן שמי
ר״ד :ולר׳ יהושע דאמר בניסן נכרא הפולס וסגר שנהלו המאורוח בחהילח לינ ד׳ ושמשו
יחד ט׳ שפות וחרמ״ב חלקים .ואחריכךתכלס שבעת ימים כמו שכהבתי לפיל .ואחר כך
חזרה ונולדה וא״נ בעת מולדתה קדמה החמה ללבנה ז׳ ימים ט׳ שעות תרמ״ב חלקים
וגם לפי דבריו של ר׳ יהושע לא היתה תהו כי אם חצי שנה יאותה חצי שנה ג״כ לא
היה יתרון לשנת החמה על הלבנה שהרי לא שמשו ואם כן כשאני חושבים יתרון התקופה
מבריאת פולס ונותנין לכל שנה יו״ד כ״א ר״ד אפילו לאותו חצי שנה של תהו לכך צריכין
אנו להסיר מאותן יו״ד כ״א ר״ד היתרון של חצי שנה של תהו שהוא ה׳ יו״ד תרמ״ב .ואותן
הז׳ ט׳ תרמ״ב שקדמה החמה ללבנה שהוא בין הכל י״ב כ׳ ר״ד .נמצא מוכח שפיר 3ין לר״א
ובין לר״י שצריך להסיר י׳׳ב ך ר״ד מן החשבון היתרונת מבריאת העולם : ״
ועתה אכתוב לך הלוח של היתרונות החמה מהדש לחדש פד שתגיע לתקופה שיתרונה ב׳
י״ז שכ״א .ומתקופה לתקופה פד שתגיע למחזור קטן וממחזור למחזור מד פשרה
מחזורים ומפשרה מחזורים עד מאה מחזורים וממאה מחזורים עד ש׳ מחזורים ,ואז בקל
תוכל למשוב היתרון מבריאת עולם אפילו אין בידך שום יתרון תוכל לידע היתרון שתרצה עד
סוף כל ימי עולם .ומן היתרון תוכל לידע כמה ימים תהיה התקיפה בחדשה כי לעולם כמנין
ימי היתרון כך מנין ימים תהיה התק־פה אסר המיל :בחדשה והשעית יבא לפעמים ביום
םלאחריו כנ״ל ,ובכל שני העיבורים אציג לך היתרון אחר שהוסר כ״ג י״ב תשצ״ג חיץ מגשנת
ח׳ למחזור שאין ביתרון כ״ט;י״ב תשצזג רק כ״ח ימים מ״ו מלקים ובשנת ט׳ למחזור יוסר :
ועתה אם תרצה לידע יתרון מתוך לוח זה שחבר היתרונות מהמחזורים ומהשנים ומתקיפוח
שעברו עד אותה חקופה שתרצה לידע ,ומהחשבון שיעלה בידך תסיר י״ב כ׳ ר״ד
ומה שנשאר הוא היתרון אשר פתה רוצה לידע :ובשני העיבור תחשוב כמו שכתבתי לעיל:
וגם תקופת תשרי משגת ט׳ במחזור כנ״ל :
לוח היתרונות מתקופות
לסחזורים י לשנים לחדשים
תפ״ה ״א א ; יוד כא ר״ד י כא החכ״ז
תתק״ע ב ״ i 3כא יח ת״ח א יט תקע״ד
mi ^
שע״ה י ן ג ב תתצ״ט עיבור ב יז שכ״א
תתי׳ס ה ״ כג ד jיד ״
ז ״
לתקופת
רס״׳ה ה [כד כא רכ״ז
יז שכ״א ב
תש״נ ח ״ ו.־ ו כ תשי״ח עיבור
י ״ י תרמ״ב ה
קנ״ה ז ^יז יב תתקכ״ב
ג תתקס״ג ח
תר״מ ״ יא מ״ו ח Iכס ״ עיבור
ר״ד כא י
מ״ה ״ יג ט ! ט ח תקל״ז
יד
! משל
תק״ל י ' כ ה תשמ״א
תת״פ רמחזורים יב א
ה תד׳ ס ד יא iא יד קנ״ב עיבור
יט ה״ז! הי צ ...
תק״י שנ״ו יב | יב יא
רצ״ה! ״ ז ה ...
תתל״מ ט יג י כג ח תק״ם
תתרנ״א יד שנים ד טז
תייצ יד ■ ד טזחתרנ״א עיבור
תתר״ך ג י טו יד קע״ה טו תפ״ו ס״ה כב יב
ת״ע ד כ טז כו יא שפ״ט ר״ד תסיר מזה יב ך
תת״׳ר ד יט יז ' ז יט תת״ע עיבור רפ״ב ישאר ט טז
ת״ן ה י יה tיחטזתחרנר׳ד המולד מתשרי ג י תשצ״ח
תתק״ם ו ״ יט^ ״ א תפ״ה עיבור ס״ה יוד ימים ג׳ שעות
תתי׳פ יג א חקו׳ תשרי גי שט׳בליל רט׳בו
מש״ש יס נ
לט שני פירוש על ברייתא דשמואל הקטן שעי
השאלה היא שמתחיליןלומר ותן טל ומטס אם השגה כסדרה או חסרה או לפולם הוא
גכסליו כמנין הימיס שתקופה השרי בתשר /ואס השנה שלימה אז כשאלה יוס
אחד פחות בחידש כסליו ממה שהתקופה בהשרי ,וסימן טל יוס השאלה וא״ד יטלה מן
הארץ ,פירוש אס התקופה י * •' ביום א׳ אז השאלה ביום ד .ואס כתקופה ביוס י' א ז
.שיהיה לטולס ד׳ ימים בין כתקופה לשאלה : השאלה י'־
השאלה נמשכת אח; תקופת תשרי ,כי אנו נוהגים כבני בבל שמתחילין לומר טל ומטר
ששים יום אחר תקופת תשרי ואינו מטת לטת אלא ששים יום טס יוס התקופה ■
וטס יום השאלה לפיכך אס השנה כסדרה אי חסרה כלים הששים יוס בכסליו כמנין
שתקופת תשרי בתשרי ואה השנה שלימה שניתוסף יום אחד בחדש חשוון אז כששים יום
כלים יום אחד קודם לכן :
לוח ב׳ לוח א׳
מנין ג‘1 מנין
תמוז !! ניסן תשרי ’ טבת המוז ניסן טבת תשרי
כשנים ס1 השנים
יב ט ו ד תלד לדזמ ו
א יגדמ לגט א
1 כ יז טו חלה יכאמ ז
ב ידימ ידג ב
ד ! א כח כו ג
יוזמ א תיו לודמ יהט ג
טו I יג ט ו לאחמ ג!ן
ד חיז לזימ לזג ד
כג כ יח תלב לבזמ ר\
ה יאדמ לאט כ
כר !
\ ז כט ! א שבק י יגאמ ה
ו חלג יבימ יבג ו
1יח י ! יב Iטו h ז ידזמ תיד לדדמ יגט ז
נ־כ ט סיון כג !כו אדר כא חיה לואמ א לכימ להג ח
Sיו״ד ז 1 ד ; ב
ט I לוזמ ב| סלז יודמ לוט ט
! כא יח ! טו 1 1יג ו 1 ג יאאמ י חלא יזימ יזג ו
ב׳ן ב כד ! כו ;כט אדר יא תיב יבזמ ד| לבדמ יא יאט
Iיג ה 1ז ! יו״ד לראמ ו! • יב חיג לגימ יב לגג
1כד טז 1יח ’ iא תלה להזמ י! יג ידדמ נדט יג
! כ כז 1כט! ב יד יוהמ או חלו יהימ יד יכג
׳ טז יו״ד :יג טו יוזמ ב תיז לזדמ טו יוט
־ כז יט ! כ א| כד ד לבאמ חיא לאימ טז לאג
ז טז 1
iח ה ל ב שבט סלג לגזמ ה יבדמ נבט יז
יז
יט 1 טו 1יג יה 1 חלד ידאמ ו יגימ יח יגג
נ' 1ל םיו1 כד ’ כז אדר כב
יט i חיה יהזמ ז צהדמ יט ידט
לואמ ב חיו לוימ לוג כ
תלא לאזמ ג| מלוח הראשון אשר הוא טל כ״ח שנים שהוא יזדמ כא לזט
מחזור גדול לחמל -תוכל לידט לטולם חלב יבאמ ד' יאימ כב יאג
יגזמ ה באיזה יום בשבוע ובאיזה שטה יהיה כל תקופ ס תיג לגדמ נג יבט
ן
מיד ; להאמ ז iכי בכל כ״ח שנים חוזרת תקופת ניסן לתחילת לדימ כד לדג
הלו 1לוזמ א! ליל ד׳ כמו שהיתה בשעה ראשונה של בריאת יהדמ כה להט
חלז [ יזאמ ב עילס וכן כל תקופה ותקופה סוזרת כלילה יוימ כו יוג
חיא _ 1יאזמ גן לטולס מכ״ח שנים לכ״ח שנים ליוס אחד ולרגע לאדמ כז יזט
לגאמ ה| אחד ,ולכך נקרא כל כ״ס שגיס מחזור גדול חיב לבימ כח לבג
לחמה י
יני ro־ «nעל,גדי^^־שטואל |ppn עעי
ןשל לממה לפי שסוזרת הוזמה לסחילת חקיפתה כמו שנזכר למ> לפי זה מ נ ה
מ מור גדול לעולם תהיה תקופת תשרי ליל ג׳ >ז״ שמוס בלילה היינר׳)זיעער ( 3אמר
מצות לילה .ותקופת טבת יוס ג׳ ל׳ שעות וממצה היינו )זייגמר כאלב עלעף( קולססצרס
,היוס< ותקופת ניסן תסילת ליל ד היינו)זייגער זעקס אמר מצי היום ,ותקופת המון ליל
ליל ד ד שעות ומחצה היינו )זייגער האלב צווייא( אחר מצות לילהי גשנה ב׳ של מחזור
גלול תהיה תקופת תשרי יוס ד ג׳ שעות היינו)זייגער ניין( קולס חצות היום ותקופ ת
טבת יום ר יו״ל וממצה היינו )זייגער האלב פינף( אמר מצות היום .ותקופת ^ניסן חצי
ליל ס תקופת תמוז יום ה׳ א׳ שעה ומחצה היינו)זייגער האלב אכט( בבוקמ וכן כולם :
וכן י\ס כשאלה כפי הנרשם תחת שאלה בכל שנה של ממזור גלול .וחוזרות סלילה מל פי
. י יבא שילה:
והלוח שני מורה כמה ימים בחולש תהיה תקופה בכל שנה של מחזור קטן .בשנה
ראשונה של ממזור קטן תהיה תקופת תשרי ל׳ ימים בחולש* •ותקופת טנת ו' ימים בחלש
ותקופת ניסן ט׳ ימים בחדש .ותקופת תמוז י״ב ימים בחולש וכן כילם ,ולפעמים אץ לוס
זה מכוון א^ יום אי ד ימים או ג׳ ימים .ואין לחוש לזה ,והוא בשביל ששנת כלבנה אם היא
מסירה הרי שנ״ג ימים ואם בסילרה שנ״ל ימים ואם שלימה שנ״ה ימים .ולא יוכלו לכוון
המספר .כי הוא תולה בקביעה השנים אס היא שלימה או מסירה או כסלרר .ואין כקביעות
שווין בשני המחזור זה כשני המחזור זה וסמכו על מה שלא תוכל לטעות כשתדע מהלוס
הראשון את יום התקופה מימי השבוע והשעות בי ביום ואז תוכל להוסין< יום אחר או ג.
או ג׳ ימים למנין ימי החולש אשר כחוב בלוח כשני שיגיע ליום כתקופה כיותר סמור.
אבל לוס כראשון הוא סימן חזק שלעולם לא ישתנה .למשל שנת תר״ך הוא שכת ל למחזמ•
גלול ותראה בלוח כראשון שתקופת תשרי יהיה ליל ו׳ ג׳ שעות בלילה ,ושנת תר״ך הי א
שנת ט״ 1למחזור קטן .ותראה בלוח ב׳ שתקופת השרי יהיה ט׳ ימים בחולש .אז תראה
בלוח סקבועות שיום ף היא ט׳ בחלש .מזה תלע שאתה צריך להוסיף ירם אחד ע ל מ 5ץ יןן,
כחלש מאח כשני והתקופה נופלת בחשעה בחודש .ואמר שתדע בכמה ימים בחלש ״נופלת
תקופת השרי .אז תלע כי באותו מספר בעצמו בחדש כסליו מתחלת כשאלה ,אך מחמת
שסשוון פעמים מלא ,ופעמים מסר .לכך אין כחשבון מכוון תמיד שלפעסיס־ כשאלה יוס
אחל פחות בחודש כסליו ממה שתקופת תשרי בתשרי ע״כ תראה בלוח• א׳ באתה יום"מימי
השבוע יהיה כשאלה : ׳ ’
וכתב פעמים בשני העעץר אין כתקופה נופלת בחדשן כמו שכתבתי לעיל ,ע״כ בהקועת
אשרי ובתקופת טבת אם יהיה כמספר כותוך לוח ב' עם כצירוף א' ׳•או כ׳ או ג,
ימים ליום כתקופה כנזכר לעיל יותר מימי החודש אז'תלע שתקופת תשרי סמשזך בכך
ימים בתאילת חשוון ותקופת טבת יהיה בתחילת שבט ותקופת ניסן בשנת יוד י״א ^ 1,1
במחזור יןטן אם יהיה המספר פחות מכ״ט יוס אז תדע שתקופת ניסן יהיה 3אדר שכי
ואס יהי) 1יותל' מכ״ט יום אז בכך ימיה תהיה תקופת ניסן בתסלת־ ניסן ותקופת תמו(
בשנה מ׳ י״ט במחזור קנין אס יהיה המספר שלשים יוס או פחות מזה יהיה כתקיפ ה
‘ • > ׳ 5 -סיון ואס יהיה יותר משלשים יום יהיה התקופה בתחילת תמוז :
׳ ב ת ב כרמב״ס ז״ל נראין לי כדברים שעל תקופת רב אלא בר אהבה כיו סימכץ לענץ
,עיבור כשנה בעת שב״ד הגדול כיו מצויין שהיו מעברין מפני הזמן א ד ימפני
כצורך לפי׳ שחשבון תקופה זו כוא יותר אמת מחשבון שמואל והוא קרובמלבריס שנתבארו
■ באצטגנינות יותר מחשבון שמואל ע״כ .וכן פסק כראב״ע .וכרב ד אברלרכס ביאר ז־בריו
פי לפי חשבון תקופת שמואל ישאר בכל מחזור קטן שעה אחת תפ״ה חלקים *שאיך להס
מו ב גפל צללי האיפוש כאשר מביאר לפיל בעניך כיתרונות" .אבל לסי תקופת לרב אלא
• ^ ז נ ת ־ • ■ ־ : . r
שני פירוש על ברייתא ד^^מואל הקטן עעי
ששנת החמה היא שסייה יום *0שעות חהקצ״ז חלקים מ״ח רגטים וכלגע כרא אסד
מששה ושלעים גחלק^ ולפי חשגון זה תהיה כיתרון שנת החמה על שנת הלננה יו״ד ימים
שעות קכ״י fהלקיס מ״ח רגעים .וא״כ לא תמצא יתרון כלל למחזור קטן של י״ט שנס
אלא בכל מחזור מרס ישלמו שנות כחמה עם שנות כלבנה הפשוטות והמעוררת ,תקופת
לפי חשבון זה היתר בשנה ראשונה של יצירה קודם מולד ניסן בתשע שעות
הרמ״ב חלקים׳• וכן הוא לעולם בכל שכה ראשונה של כל מחזור קודם מולד ניסן בט׳
שמוה חרמ״ב חלקים כשתדע תקיפת ניסן של שנה ראשונה מן המחזור תחשוב ממנה
ל״א יום ושבע שעות ותקי״ט חלקים וצ׳״א רגעים שהוא תקופה אחת ואז מתחיל התקופה
שאחריה וכן כל תקופה ותקופה עד סוף מחזור קטן:
השער השלישי
השער השלישי הקביעיתמשנה ת ק מ ״ ט ש הו א מחזור רצ״ג עד סוף העולם,
ובהמת כראיה י לקצת מעברין שסבירים לומר שיש י״ג מחזורים שקביעיתיהם חוזרים
חלילה ולמען ה׳ אל תסמוך ואל חשען עליהם חלילה לך מעשית כדבר הזה שיגרמו
ח״ו לבטל צוס הקדיש והנירא ולאכול חמץ בפסח ולחלנ אח כמועדות ולכן אתה כמעיין שמע
גקולי איגיצך ויהי אלקיס עמך כשמר והזכר פן תשכח הדברים אלה הדברים בהוייתן יכו
מה שאני כותב לסי שהוא עשוי עפ״י דקדוק כחשבון כדק היטב וכל הפורש ממנו גפורש
מן החייס :וכבר הזהיר כפרי חדש על זה :
לוח הקביעות
מחזור רצו מחזור רצה מחזור רצד מחזור ר צג
הכז פ חרו פ תקפז בשה פ חקסיז זשג ס תקמט הבז
פ תרז בשה פ תקפח זד־־זא פ תקסט הבז בחג ס תקן
זחג מ תרח מ תקפט גכז מ תקע בחח מ תקנא השג
פ חרס הכז פ תקצ בשה פ תקעא זשג ה כז פ תקנב
פ תרי בשה פ תקצא זשג פ הקער הכז פ תקנג בשה
מ תריא זשה מ תקצב החא מ הקעג בחה ז הג חקנד
פ הריב זחא פ תקצג גבה ז שג פ תקפד ה בז ; rהקנה
גכז מ חריג מ תקצד זשה מ תקעה ה^־ג ב שז תקני
בשה תריד ס פ תקצה זשג פ תקעו הבז ב הג פ תי;ז
פ תרגיו זשב פ תקצו הכז פ תקעז' בחג תקנה ר( J־א
מ תרטז החא מ תקצז בחה מ תקפח השג מ סקנט גכז
פ תריז גבה פ תקצח זשג פ הקעט הכז פ תקס בשה
פ תריח זשג פ תקצט הכז פ הקפ בשה פ הקסת זהא
מ תריט השג בשז מ הר מ תקפא זחג הקסב גבז
הכז פ תרך פ תרא בחג פ חקפב הבז פ הקם ג בשה
פ תרכא בחג פ תרב הכז פ תקפי בשה פ חקסד זשג
מ תרכב חשג מ תרג בשז מ הקפד זחג מ הקסה החא
פ תרכג הכז פ תרד בשה פ תקפה השא פ סקסו נכה
מ תרכד בחה זחג מ תרה מ תקפו גבז מ תקסז זשה
1
עלימי פירוש על ברייתא דשטואל הקטן שעי
הירח יש לה גלגל^ בפני עצמה אשר הירח בו יסבב• הוא למסה מגלגל כשמש• והירה
מתנועע בגלגל כזה ממערב למזרח ,וגלגל הירח כזה מוכרח לכהנועע בתמידוה
ממזרח למערב על ידי חנועת גלגל היומי כמו שיתבאר לפיל בגלגל כשמש בשער כששי
ודע שהקדמונים אחר כעיון הרגישו בכלי כראיה שאין זמן הראות הירח מזמן הססירתו
שוה בכל חודש שפעמים כלבנה נסתרת ואינו נראית פחות משני ימים ולפעמים יותר
משני ימים• כמו יום אחד קודם שתדבק בשמש בסוף החודש• וכמו יום אחד אחר
שתדבק בשמש .וכן כתב הרמב״ס ז״ל בפרק א׳ מהלכות קדוש החדש• וכדי לתקן דבר זה
הסכימו שיהיה לירח שני גלגלים האחד נקרא גלגל הנוטה .והשני גלגל קטן הקבוע
5עוקם גלגל כנוטה ,וגלגל הקטן נקרא גלגל הקפה ,והגלגל כקפה אינו חופף את כדור
רארן כשאר גלגלים• גס זה כגלגל מצד עצמו אינו מסבב את כדור האיץ כלל• מעתה
השמע משפט זה כגלגל ומעשהו• גלגל הקפה זה הוא שקוע תוך עביו ודפני של גלגל
הנוטה כאבן כשקוע תוך כטבעת ,אך גלגל הקפה הזה איננו שקט ונח במקומו כי הוא
סובב במקומו תמיד תוך חללו או עוביו של גלגל כנוטה כאלו כאבן היה סובב תוך
הטבעת .וכירח הוא שקוע או תקוע בקצה או בשפת גלגל הקפתו כמסמר תוך עגלה
וגלגל הקפה הוא מסבב במקומו את כירח התקוע בו בכ״ז יוס וי״ג שעות• ובסביבות
כגלגל הקפה הזה איננו מסבב את כדור הארץ כל ימי עולם רק הוא סובב לעולם
במקומו במקום אחד תוך עביו של גלגל הנוטה וזהו מהלכה הרצונית של גלגל כקפה.
אמנם גלגל כנוטה אשר גלגל הקפה תקוע בו הוא מוליך במהלכו הרצונית את גלגל הקפה
עם כירח בהכרח סביב כדור כארץ בכ״ז יום ושמנה שעות בקרוב ,אך הזמן אשר בין
מולד למולד הוא כ״ט יום י״ב שעות תשצ״ג חלקים ואין שני החשבונות סותרים זה את
זה כי ככל יעלה לחשבון אחד כמו שנתבאר בשער הראשון• אך תדם שהסתכלו ועיינו
בירח ומצאו שפעם נוטה לצפון השמש ופעם נוטה לדרוס השמש ובעבור זה כתחכמי
וגזרו שגלגל הירח הוא נוטה מגלגל המזלות חצי׳ לצפון וחצי׳ לדרום• והגלגל הנוטה הזה
חותך את גלגל המזלות בשתי נקודות כמו שאמרנו שגלגל המזלות חותך את גלגל כמשוה
כן נאמר שגמל הנוטה מהירח חוסך את גלגל המזלית• ושתי נקידית האלו השר גלגל
המזלות וגלגל כירח הנוטה פוגעים זה בזה קראו בשם נקודית התלי .וכאשר יהיה הירח
בנקודות כתלי עצמו או אין לה נטייה לגמרי לפי שאז הירח עומד ממש בגלגל המזלות
בנקודות החיתוך .אבל בכל שאר מרחקים יהיה לירח נטייה בפחות ויתר .פעם לצד צפון
יפעם לצד דרוס ,ובדרך זה הב״ד היו מחשבין ויודגיין הלבנה כשתראה בחדש זה אס
תהיה בצפון השמש או בדרומה• דהיינו אם תהיה באותו זמן נטייתה לצפון או לדרום.
ואס תהיה רחבה או קצרה• פירש בראיית העין משתנה שעורר כפי מה שהיא רחוקה
מהחמה או קרובה אליה• כמו שאבאר לקמן^ וגם אפרש לך לקמן מה שאמרו בגמרם שהיו
בודקין כעדים להיכן היה קרניה נוטות :
אסר הכותב ראיתי לבאר במקום הזה אל המחסילין בחכמה זי גדר המולד איכות וזמנו
וסיבת גדולו ומלואו וחסרוני של כירח כל ימי החודש ולמה הוא לעמם נראה
בתחלת כחודש בתחלת כלילה בקרן דרומית מערבית ובסוף כחדש נראה בסוף הלילה
בקרן דרומית מזרחית ולמה פגימה הירח וקרניו פ'נים פעם כנפי מזרח ופעם כלפי מערב
ולמה בתהלת כחדש מיום ליום האור בכירח מוסיף והולך עד חצי חדש ומשם יחילך מיום
ליוס אורו הילך וחסר עד סוף החדש ולמה מתחלת החדש עד חציו הירח ישאר ממע,
לאופק יותר מלילה שלפניו ומחצות .החודש עד סופ' מתאחר מלעלות על אופק יותר
מלילה
פירוש על ברייתא דשמואל הקטן
מלילה שלפניו ולמה בהסלת כחדש וכמו כן סמוך לסופו יראה לגו בהירה 3צורכ כמו קרנים
ולא כן יראה בשאר ימי כחודש :
בראש וראשון צריך אחה לדעח שהמולד הוא כזמן והרגט אשר יסובב הלבנה בגלגלו
ויתקרב אל מול נוכח כשמש עד שמרכזו עומד מכוון תחת מרכז החמה אשר כמה
כהוא הוא סוף חודש ששבר ותחלת חודש כבא ואז בזמן כהוא אור הלבנה נסתר מנגד
עינינו לגמרי כמו יוס אחד קודם המולד וכמו יוס אמד אמר המולד כמו שיתבאר .ומעתה
נבא אל ביאור וטעמי סיבת כל דברי כשנוים כנזכרים :
דע שבצורת הירח הוא כדור עגול מעובה דומה קצת לאדמימות כצבע נחשת אשר זה
האדמימות יראה בזמן כלקוי ואיננו כסנפירין זך וצלול כגופי כשמים .ומצד עצמו אין
בו אור כלל .ומה שיאור לנו הירח אין האור מצד עצמו רק הוא בסיבת זריחת ונצוצי כשמש
ששופעת עליו אשר ממנה הוא מקבל זוהי ואור ,ומזוהר כהוא שקבל מחמה הוא מאציל
ומשפיע ממנה אור ליושבי תבל ,והיא כדמות מראה מוצק או ברזל ונחשת קליל מלוטש
כאשר תשימו ננד כשמש שהמראה או כנחשת משפיע ומאציל ממנה זוכרואור .וצריך
אתה לדעת שגוף הירח הוא מוכן לקבל אור מהשמש בכל צדדיו בכל מקום אשר תזרח
עליו השמש בכל ששה קצותיו מ״מ תדע מאחר שגופו איננו צח וצלול כנזכר ע״כ ומפני זה
ירח לא יוכל לקבל זוכר ואור מהחמה רק על חצי שטחו הפונה כלפי החמה .אך כחצי
כשני הוא נסתר כולו מהשמש ולא תאור כלל מפני שנצוצי וזהורי כחמה לא יוכלו להזכיר
על צד כשני של הירח לסיבת עוביה כאמור ;
ומעתה יש לך לדעת עוד שחצי כדור כמאיר לפעמים יראה חצי כהוא ליושבי חבל כולו
ולפעמים לא כלום וזה שכפי רחוקו של כירח מן השמש ככה יוסיף להראות
אורו ליושבי תבל ,וכפי קרובו אל כשמש ככה יפחת ויתמעט להראות את אורו באופן
שמתחלת כחדש אורו כולך ומוסיף ליושבי תבל עד חצי חדש ומשם וכלאה אורו פוחת
וכולך עד סוף כחדש כמו שיתבאר עוד :
ולהיות אלו כדברים מבוארים אל כתלמידים ,אבאר לך יותר .כאשר תתקרב כירח
בתכלית כקרוב לעומת החמה מתחתיה אשר שס מרכז שניכם מכוונים זה תחת
זה כנ״ל אז כחמה שופעת בניצוצה על כירח ו־יאר אז כל חצי שטח כירח הפוגה כלפי
מעלה .וחצי שטח כירח כפינה כלפי מטה שאין ניציצי כשמש תוכל לכשפיע עליו ישאר
בקדרותו ולא יאיר לבני חלד כלל .וכיפך זה יהיה כאשר הירח יתרחק מן החמה בתכלית
הריחוק והוא בזמן חצי חודש שאז החמה במערב וכירח במזרח והארך באמצע ואז ג״כ
מרכז כחמה ולבנה מכוונים זה כנגד זה אז ניצוצי כחמה שופעת על חצי כדור כירח
הפינה כלפי מטה ע״כ חצי כדורי המאיר כולו נראה ליושבי תבל וזה סימן יקרא בפי
החכמים זמן הניגוד .ותדע לך שלפי מה שכבר מבואר שחצי כדור הרקיע אשר ממעל
לאופק הוא ק״פ מעלות אשר בהס סובב הירח במהלכו הרצונית מיום הוולדו עד יום
מלואו ט״ו יום בקרוב הרי יגיע לכל יום חלק ט״ו מק״פ מעלות הגלגל שהס י״ב מעלות
וככה יוסיף כזוהר בירח כמו כן חלק אחד סט״ו בשטחו .וכבר חלקו חכמי התכונה
לשטח מצי כדור הירח המאיר לי״ב חלקים וקורים לכל חלק אצבע א״כ חלק ט״ו משטחו הוא
ארבע חומשי אצבע אשר שעור כזה נתוסף אור בהירח כל יום .וככה גס כירח מתאחר
ממעל לאופק יותר מיום שלפניו וכמו כן ארבע חימשי שפה .מפני שהשארת כירח ממעל
לאופק כיותר גדול מכל ימי כחדש שהוא יום ט״ו שאז ישאיר לו ממעל י״ב שעות .א״כ
כאשר תחלק י״ב שעות ע״י ט״ו ימי החדש יגיע לכל יום ארבע חומשי שעה ,ובאשר אלה
כדברים נמסרים בידך אבאר לך גדולו של הירח ופתיחתו על כסדר ונתחיל משעת המולד :
דע שלפי מה שכבר בארנו בסמוך שבסיף כל חדש כאשר הירח עומד מכיון תחת כשמש
ואז
סו פירוש על ברייתא דשטואל הקטן
ואז חצי כדור הי ר ח ה קו ד ר פונ ה כלפי מ ט ה לא יאיר ליושבי חבל כלל< ת ד ע לך מ ט ה ה
לאחר אשר ע מ ד הי ר ח בק דרו תו א חר המולד כ מו כ״ד שעות שאו י ר א ה בו ב היר ח תי כ ף
א חר שקיעת כ ח מ ה בקרן דרומית מערבית זו הר ואור כעין קשת דק מאד ואז זמן מו ע ט
א ח ר שקיעת כ ח מ ה היר ח שוקע ת ח ת ה או פ ק ב סי ב ת ה תנו ע ה ה ע ליו נ ס א חר ז ה ב תחל ת
כלילה ה שנית כאשר ה ת ר ס ק כי ר ח מן כשמש כלפי מזרח עו ד י״ב מעלות שהם חלק מט׳׳ו וחצי
כדור ה ר קי ע כנזכר ,או ג״כ נו ס ף בו כ או ר י תר על יום שלפניס חלק א ח ד מט״ו בשטחו
שכוא ארבע חומשי אצבע כנ״ל ואז יאחר היר ח מלשקיע ג״כ חלק אחד מ ט״ו מי״ב שעות
היו ם שהם ארב ע חומשי שעה וכן דינו מיו ם ליום לחזור כלפי מזרח ול כ ת ר ח ק מן כ ח מ ה
בכדי י״ב מעלות וכפי כ ת ר ח קו מ מנו כ כ ה יו סי ף ע״י כן לקבל אורו מ ה ח מ ה בכל יו ם ד׳
חומשי אצבע י תר על יום שלפניו וי ת א ח ד מלשקוע מ ת ח ת ל אופק כ מו כן בכל יו ם ד׳
חומשי שעה יו תר מיו ם שלפניו הכל בחשבון כ ק רו ב עד יו ם כ שמיני למולד כאשר ה ת ר ח ק
כי ר ח מ מ קו ם מולדו כ מו צ׳ מעלות שהוא חצי כ מ ר ח ק שבין מז׳ למע׳ או כחצי של כדור הי ר ח
הפונה כלפי ח מ ה ומאיר ,נ ר א ה או בזהורו ליושבי תבל מן כחצי כ ה ו א כחצי .ד היינו
חלק רבי עי ת של כל כדור הי ר ח ו הו א זמן רביעית כחד ש ,וישאיר אז ממעל ל אופ ק ששה
שעות עד חצות לילה לשקוע ,וכן משפטו מזמן רביע חדש ו הל א ה שבכל לילה יו סי ף אורו
חומשי אצבע ויו סי ף כ מו כן לכשאר על ה או פ ק ד׳ חומשי שעה עד שביום ט״ו למול דו ד
שאז י ת ר ח ק היר ח מן כ ח מ ה תכלית ה רי חו ק שהוא בכדי ק ״ פ מעלות שהוא כ מ ד ה
שמקצה ה מזר ח עד קצת ה מ ע ר ב ואז יעמדו וי תנגדו ח מ ה ולבנה מ כווני ם ומקבילות ז ה
נגד זה אשר ז ה כז מן נקר א בפי כ ח כ מי ם זמן כניגו ד כנ״ל ואז חצי כדור כ י ר ח כ מ אי ר
על ה או פ ק זמן י״ב שפות שלמות, וישאר אז כי ר ח במלואו יר אה ליושבי תבל כל שטחו
שכמו שכבר כ י ה כי ר ח כולך ו מו סי ף עד סו ף כחד ש י ת ה פ ך כ דין, ומחצי חדש ו כל א ה
ובורח מ מנ ה, כחמה אורו כך מ ע ת ה הו א כולך ו פו ח ת שכפי מ ה שהיה כבר כו ל ך לפני
מ ע ת ה הו א רודף אחריה ו מ ת קר ב אליה בכל יום י״ב ממלות ו מ ת א ח רו ת מלעלות ולזרוח
מד ה או פ ק אחר תחלת כלילה בכדי ד׳ חומשי שעה בקרוב וכן דינו כל הי מי ם שיתאחר
כי ר ח שלפניו ד׳ חומשי שעה ,עד שברביע הג׳ מהחד ש, מלעלות מל ה או פ ק יו תר מלילה
זמן עד ו ה פ ר ך שכיר היר ח מזמן מולדו וכפי ה מ ד ה עולה מל ה או פ ק בחצות הלילה,
חומשי אצבע כ כ ה הו א מזמן זה ו הל אה הולכת ד
כנ גו ד הו סי ף אור בכל יום
ו מ ת מ ע ט ת וי ח ס ר אורו בכל יום די חומשי אצבע עד אשר יעדר ת מנו ה אור לגמרי עד אשר
י ח ד רי ויע מוד מכוון ה ח ת כשמש כברא שונה ו הו א סו ף כחוד ש ויתחיל שם להתולד שנית,
^ אשר בין מולד למולד שנו כ ח כ מי ם ז״ל כ״ט יו ם י״ב שעות תשצ״ג חלקים :
ולא כן וכ מו כן ס מו ך ל סו פ ה יראה לנו ג ס י ו ס ־ליזה כ סו קי ־יי ס ו ס ה שגהאלא ה מו ש
אשר הו א כדור ו ע שלפי מ ה שכנר מבואר שגון! היר ח יר אה נ שאר ימי החדש
כ סו יו ם א ח ו אז מפני ז ס כאשר היר ח לנו נ ח ח ל ת החדש נ ק ד רו חי ו ה ת ר ח ק מן השמש
מכ״ד כשטח חצי י ר א י לנו מ מנו מלק מ ה על דרך משל כ מו חצי אצבע שהוא חלק א ח ו
חקח וז ה כאשר רק נק שה כ כ מ ד מ מ אי ר או אי אפשר למראו ת לנו אז מלק מ מ ע ט
לאופק והספה שופעת ונלוצה מל גני כוור הירח ממערג למזרח ומפני שקשת הירח
פירוש על ברייתא דשמואל הקטן
פונ ה בג בנוני חו )ג בנוני ח רצוני כ מו שנמצא ב ק ע ר ה מ קו ם החיצון שבו הו א עגול ו כ פו ף
נ ג ב ,ו מ קו ם בי ת קיבולו נ ק ר א ק ט ר ה ע״כ ג ס בצורה העיגול או כדור החלול מ קו ם החיצון
ב מ ע ר3 לצד ה ח מ ה על שם ק ע ר ה( שבכם נקר א ג בנוני ת ו ה פני מי שבכם נ ק ר א ק ע רו רי ת
יחויב מז ה ,שפגימת הי ר ח וקרניו פוני ם ורואין את פני ה מז ר ח ,ולאחר חצי חדש עד ס ו פ ו
והחמה לפני ח מ ה ב פ א ת ה מז ר ח הי ה הדבר ב כי פו כו שהירח סו ב ב ו עולה על ה או פ ק
לצד ה ח מ ה פונ ה שאז גבנוני ת קשת הי ר ח ו מ פני שופעת עליו בניצוצה מ מזר ח ל מ ערב
שבמזרח יחויב שפגימת כי ר ח וק רניו פוני ם ורואין את פני ה מ ע ר ב ,ולזה כוונו רז״ל
במליצתס ב א מ ר ם מ עול ם לא ר א ת ה כ ח מ ה פגי מ ת ה של לבנה :
שלעולם מלק כ מ אי ר שכבר נ ת ב א ר פירש שאמרו בג מר א להיכן כיו ק רני ה נו טו ת. ומה
להבין שראשי כ פ גי מו ת כ סוני ס לצד מ היר ח הו א פונ ה לצד השמש ,אשר גלל כן קל
ה נ ס ת ר מ עינינו נוט'ן לעולם לצד שכנגד השמש מז ה יבורר א ס י הי ה ידוע מ קו ם הי ר ח
על קו ה שוה או ידוע ג״כ מ תו כו להיכן ראשי ק רני ה נו טין ,וזהו פרושו א ס י הי ה כי ר ח
ק רו ב מ מנו מ ע ט .אזי יר א ה מכוון כנגד אמצע מ ערב כי ב ת חלת החדש עדיין לא ה ר חי ק ה
מהלך רב מהשמש ואז ודאי מ קו ם כשמש הו א ג״כ בקו ה שוה או ס מו ך לה ,ובודאי לפי
שעוד מ ר ח ק ה מהשמש ב תחלת החדש יר אה לכל בני א ד ם במשל ז ה שהירח הו א באמצע
ה פגי מו ת נוטין ב מכוון כנגד אמצע מז ר ח ונ פי ז ה מערב ב קו ה שוה או ס מו ך לה,
ה עול ם ב שוה ,ו א ס י הי ה ר חו ק מעל קו ה שוה בצפון ה עול ם אזי לפי שיעור ר איות עינינו
יר א ה בין מערב ה עו ל ם ובין צפוני ,ואז ה ח מ ה מ ערבי ת דרו מית לה ,ונמצא שאור השמש
לכס ויש פוני ם למזרחי ה ק רניי ם ויהיו א״כ מאציל עליה בחלק ה כ דו ר שכלפי דרוס,
מעל רו ו א ס י הי ה ר חו ק נליזה אל כ ד רו ם שכרי כ ח מ ה ב מ ערב ה ל בנ ה נו ט ה לדרו ם,
ה שוה לדרום ה עו ל ם ,י היו ק רניי ם :וני ס למזרח ע ם נליזה לצד צפון ,לפי שה ח מה מ ע ר 3י ח
צפונית ל ה ,ו מ תו ך דברינו אלה ,י ב י ן ד כ א דתנן לאין כ י ה נו ט ה פירושו נליזס ו ע קו ם
שא״כ שזה אי אפשר בלבד ולא שראשי כ פ גי מו ת עו מ דו ת למו :כצפון או לדרום ממש,
שהנליזס אלא הנליזה הי א כלפי כ ח מ ^י שכרי ת הי ה כ ח מ ה רו א ה פגי מ ת ה של לב:ה,
לעולם פוני ס עצמה אינו נ טיי ה לראשי ק רנו ת ממש ,וכ מו שכבר א מ רנו שראשי כ ק רנו ת
מול ה מז ר ח לצד שכנגד השמש ,אלא נליזה יש כלפי השמש :
ונעיין שנדקדק ה מולד ה א מי תי הו א שיש הבדל בין מולד ה א מ תי למולד האמצעי. ודע
אך על כז מן שמרכז כי ר ח עצמו י הי ה נוכ ח כשמש וז הו רג ע מולד החדש לפי ה א מ ת
כי נמצא בחשבון כ א מי תי ה נ ה הז מני ם אשר בין מולד למולד אינ ם שויס על מ ד ה א ח ת
פ ע מי ם ר״ה במסכתא רז״ל א מרו כז ה ועל מ הלך ה א מי תי ב כ ם ק די מ ה ו אי חור
כ מו שיתבאר עוד ,והמולד אמצעי יחשב כאשר ו פ ע מי ם ב א בקצרה בא ב א רו כ ה
שאז הו א נ ק ר א זמן המולד כ א מ צ עי ערכו ה ח מ ה מכוון נגד כקפה מרכז גלגל
כאלו חונ ה כי ר ח נ ד מ ה לנו רק על מ קו ם כי ר ח עצמו אז נ ק פי ד ולא ולא נחוש
ו ה א מי תי מולד הא מצעי שאז או על השפלה ב עת ה הי א על גו ב ה רו ם גלגל ה ק פ ה
לא ה הו א בעת כי ר ה אין שעל כ רו ב ו א ף על פי בבת א ח ת כ מו שיתבאר ב ס מו ך,
אינו ו א ס כן בגו ב ה רו מו ולא בשיפולו של גלגל ה ק פ תו ב אופן שאינו מכוון נגד השמש
הו א מכוון נג ד כ שדש כקפה כאשר רק מרכז גלגל מולד ב א מ ת מכל מ קו ם לעולם
בין ת כלי ת שתי קצוות נין וממוצע יחשב ויקרא שמו ה מולד כ א מ צעי כי הו א אמצעי
כז מן יוצא כז ה כ א מ צ עי ובחשבון של מהלך היר ח, ה ב הי רו ת ובין תכלית ה מ תינו ת
מפעם ולא י א חר לא י ק די ם אשר בין מולד למולד שוה לעולם ,כי לא י עכב ולא י מ ה ר
לפע ם כי מ ה שי ח סו ר או יעדיף חשבון מולד ז ה על חשבון מולד כ א מי תי בחודש ז ה הו א
או יפ ר ע בחדש א ח ר : ימלא
ודמ
ID מיחש על סרייתא דממואל חקםן
ו ד ע שלסממים ימולו מולד כ א מי תי והאמצמי שגיהם כ כ ת א ח ת ח ה כשיזדמן ל היו ת מ ר ס
כ ק פ ה של הי ר ח מכוון גגד מרכז כשמש ,ו הי ר ח מצמו מיגה ג פ ת ה הי א כגו ב הו דו מו
של גלגל ה ק פ ה או בשפילו וי היו אז מרכז שלשתן מל קי אמד ע״כ י הי ה ה מולד ה א מ צפי
ו ה א מי תי ב ב ת אחת^ ו ל פ פ מי ם ימול מולד כאמצמי או ד ם ה א מי תי וז ה כ שיהיה מ קי ם הי ר ח
מצמו מפר בי ל מ קו ם מרכז של גלגל ה ק פ ה ,ו מ קו ם מרכז גלגל ה ק א ה מכוון נגד כשמש ו הו א
זמן מולד אמצמי ,וכאשר י סו ב ב גלגל כ ק פ ה ב מ הל כ ה כנחו ץ אז יבא היר ח מצמו מכוון
ת ח ת כשמש ו הו א מולד כ א מ תי .ו ל פ פ מי ם יחיל רגמ מולד ה א מ תי קו ד ם האמצמי וז ה
כשיזדמן להיות מ קו ם הי ר ח הי ר ח שצמו מזרחי ל מקו ם מרכז ה ק פ . :ו ט ר ם שיגיש מרכז ה ק פ ה
ת ח ת השמש כ בר ה ק די מ ה היר ח ת ח תי ה ,ו ק ד מ ה בז ה המשל מילד ה א מ תי למולד ה א מ צ מי,
ו ה הבדל כז מן כיו ת ד גדול כנמצא בין שתי ה מולדות ה א מ תי וכאמצשי הי א י״ג שפות ג׳
רבישיה שמה .ו דו ק א בתשרי אשר הו א ב מ אזני ם אזי אפשר שיקדים כ א מ תי להאמצשי
שימור כנז כ ר אבל כשאר חדשי ה שנה אי אפשר ל הק די ם קיביץ ה א מי תי בכדי שיפור כנז כ ר,
וז ה ידומ שבראש מ אזני ם ו טלה ו הו א ניסן ותשרי יהי׳ כי מי ם והלילות שוין ולכל א ח ד
סימירי הי א י״ב שפי ת ,ולפ״ז מחצות כ י ו ם מד שקימת השמש אינו כי א ם שש ששות׳
וראיית כי ר ח תלוי בקיבוץ כ א מי תי׳ ו אי אפשר לראות א ת כל בנ ה חדשה ב פ חו ת מ כרי ששרים
שמות ושליש שמה א חר מולד האמיתי• וז ה ידומ מל פי ת כינ ה דמת ה ר אי ה הו א שליש
שמה א חר ה ש קיפ ה ,ולפ״ז קל הו א להבין מ ה שאמר אבא א בי ה דר׳ שמלאי ב מ ס כ ת ר״ ה
דך כ׳ מ״׳ב מחשבין א ת תולד תו נולד קי ד ם חצית בידוש שנראה ס מו ך לשקישת ה ח מ ה כו׳
פירש א ס הי ה קיבוץ א מי תי קו ד ם להאמצמי בכדי ה ק די מו ת והאפ שרי כנזכר• ו ה מולד אמצעי
מעת כ י ה קו ד ם חצות בכדי רבימית שמה שהוא ר ״ פ חלקי ת ת ר״ ף אזי א ם נצטרף כז מן
תמצא כקיבוץ א מי תי עד ע ת ראיית הל בנ ה שהוא בכדי שליש שעה א סר שקיעת כשמש
עשרים שמוח ושליש כ ע ה ואפשר לר אותה׳ אבל א ם לא נולד קו ד ם חצות בכדי רביעי ת שפ ה
הנז כר׳ בידוע שלא נ ר א ה ס מו ך לשקיעת כ ח מ ה אודות ה ח ס רון של עשרים שמות ושליש
אבל לסי ז ה אין להבין דברי ה ר מ ב ״ ם ב מ ה שכתב ב פ ר ק ז׳ מ הלכו ת קדוש החד ש ו א ם י הי ה
כנז כ ר דברי ה מולד קו ד ם חצי כ י ו ס אפילו בחלק אחד קובעין ר״ח ב או תו יו ס כו׳ ולפי
לישנא ד תל מוד ו מ ס תי מ ת מל כל פני ם צריך להיות קו ד ם מצי היו ם בכדי ר״ע חלקי ם׳
משמע כד ע ת רבינו דאי אמרינן שצריך להיות מולד כאמצעי קו ד ם חצי כ י ו ס בכדי ר בי עי ת
קו ד ם חצי שעה כ״ל לפרש שיפור ז ה אלא ודאי משמע דאינו צריך להיות אלא מלק א מד
כיו ם להיות נ ק ר א עליו כ ש ם נולד קי ד ם חצית ושם ז ה אפשר לקרות אפילו ב חלק אמד קו ד ם
ליישב ו כדי זו׳ ב הל כ ה חצותי ע״כ נ ר א ה דעל ס תי מ ת לישנא דתלמוד כנז כ ר ס מ ך רבינו
ולפי וז״ל כחד ש קדוש מ הלכו ת קושיא כנז כ ר כ ת ב רבינו כ ר מ ב ״ ם ז״ל סו ף פ ר ק י״א
שהראיה לא ת הי ה אלא בארץ ישראל כו׳ עשינו כל דרכי כח שבון כו׳ על שיר ירושלים ולשאר
מכ״ל כו׳ מערב רוח כנג ד כ מ קו מו ת כ סו ב בין או ת ה כו׳ וכן הו א נו ט ה מאמצע כי שוב
ולכ אור ה לא ידענו כ תו ע ל ת מדרכי החשבון אשר עשה רבינו ה ר מ ב ״ ם ז״ל לשאר ה מ קו מו ת
ווד אי אלא לסוד כ סו ב בין א ת ירושלים באורך וב רו חב א ם לא ס מ כינן אלא על ירושלים
יו תר משלש בכדי ס מ כינן נ מי על ר אית הי ר ח ב מ קו מו ת בא״י ה שוכנו ת למערב ירושלים
מ עלות וכן הז כי ר רבינו ב הדי א שנ ת ב שבהן רואין א ת כי ר ח כ ף ומעידין בב״ד שכ״ל< ולפ״ז
בירושלים חצות קו ד ם ד ד זירא נולד קו ד ם מצית פירוש אפילו חלק א ח ד מיושב לישנא
כי דו ע שנראה ס מו ך לשקיעת כ ח מ ה ,ר״ל שנראה ב מ קי מו ת ה שוכנות ל מערב ירושלים ב או רך
אסר ששה רבי מית שהוא מ מלות פ ד שאפשר ל ר או ת ה ב פ ת שקי עתם יו תר מכדי שלש
כ ר אי ה חשבון ח ס ר מה שיעור אזי ה שקי ע ה של ירושלים אגל א ם לא נולד קו ד ם חצות
כיו ם חצית או תו חלק שראיי ל היו ת מולד כ א מ צ עי קי ד ם מצית ,דאפילו א ם נ א מ ר דרגש
בירושלים יב
פיחש על ברייתא דשמואל הקטן
ירושלים בירושלים הו א ה רג ע רביעית שעה קו ד ם חצות היו ם ב מ קו מו ת ה שוכנות לממרב
ה ר אי ה בכדי יו תר משלש מ פלו ת ב אורך ולפ״ז י הי ה ב מכוון מ ע ת קיבוץ ה א מי תי עד ע ת
היו ם ב רג ע חצות למערב ירושלים הנז כ ר ע שרים שעות ושלים א ע״ פ שהיה מולד האמצעי
מצומצם כז ה ומש״ה צריך שיהיה מ ע ת לירושלים אין לנו ל ס מו ך בחשבון ה ר אי ה על חשבון
ע ^רי ם השיעור על יו תר ה פ חו ת קיבוץ ה א מי תי עד ע ת ה ר אי ה הנז כ ר חלק א ח ד לכל
ר זירא בלשונו ו א מר לא נולד קו ד ם חצות בידוע שאינו שעות ושליש .וז הו ה ט ע ם שמדייק
נ ר א ה ס מו ך לשקיעת ה ח מ ה ,שלכאורה יש לדקדק א פ אי לא ק א מ ר ד זירא נולד א ס ר מצות
ובלשון ב א לפרש בריי ת א זו כ ד כ מו ד תני א ב סו ד ה עי בו ר ,אלא ווד אי מ שוס ד ד זירא
נולד אבל ה ק בי ע ה ה בריי ת א יש מ קו ם ל טעו ת דמשמע דוק א נולד א ח ר חצות אזי נ ד ח ה
ברגע חצית היו ם ממש ה״ א דלא נ ד ח ה ה ק בי ע ה ליום שלאחריו מ ט ע ם הנז כ ר מ ש״ה מ דיי ק
אחד סל ק ד זירא ו ק א מ ר לא נולד קו ד ם חצות כו״ ר״ל דמולד אמצעי צריך שיהיה ע כ ״ פ
נראה שאינו קו ד ם חצות היו ם אבל א ם הי ה מולד אמצעי ברגע חצות היו ם ממש בידוע
מ שרים השלמת ס מו ך לשקיעת ה ח מ ה מ שום דאי אפשר לצמצם ולר או ת ה תי כ ף ומיד א חר
שעות ושליש כנ״ל :
יצטרכו שם בג מר א בדף הנז כ ר א מר שמואל יכילנא ל תקוני לכולי גולה ,פירש שלא גם
ל ה מ תין על ה שלוחים אלא שיכילנא לתקן לבני בבל חשבון שידעו מ תו כו ה ק בי ע ה של בגי
ארץ ישראל ,א״ל אב א א בו ה ד ד שמלאי לשמואל ידע מר ה אי מילהא ד חני ב סו ד כ עי בו ר
נולד קו ד ם חצות או לאחר חצות פירוש משום דשמואל הי ה מ ת פ א ר שיודע לתקן א ת בני
בבל מש״ה א מר ליה אי ידע ה אי מילתא או לא משום דלא ס גי בלאו ה כי׳ א״ל לא א״ל כ ד
ד זירא שלח להו צריך שיהא לילה ויו ם מן כחדש׳ פירש אין קובעין ר״ח ביו ם כי ס לי ק
של מולד כאמצעי אלא א״כ שיהיה הז מן מה מולד א מי תי עד תחילת ליל ל״א בכדי ה שיעור
שאפשר לראות א ת החד שה ואז קובעין ר״ח ביו ם שלשים ו הו ה לילה ויו ם שלשים מן ה ל בנ ה
כחד ש ה ה מ ת ס ל ת מ רג ע מולד א מי תי אבל א ם אי אפשר לראות א ת החד שה ב ת חל ת ה לי ל ה
קובעין ר״ח ביו ם ל״א ,וז הו שאמר אב א א בו ה דר׳ שמלאי נולד קו ד ם חצות או לאחר מצות,
פירוש על ז ה מבו אר לעיל ב ס מו ך :
אב אר לך מ ה שאמר ר״ זירא א מ ר ר״נ כ״ד שעי מ כ סי סי ה ר א׳ ו קו ד ם ה בי או ר אוי ועתה
ב א מ רו להודיע מ ה שכתוב ב ס פ ר י סו ד עול ם ב מ א מ ר רביעי פ ר ק ח׳ וז״ל ו כוג תו
לדידן הו א לבני קצה מזר ח כי עד שם הגי ע מלכות בבל שבור מלכא ו כונ תו כ מו כן ב א מ רו
מ עלו ת ק״ס לדידיכו הו א לבני קצה מ ע ר ב הו א כ מ ר ח ק כ ר חו ק י תר מכל ה מ ר ח קי ם ו הו א
עד שנחשוב חצות כ י ו ם לקצה כ מז ר ח הו א בעצמו רגע חצות לילה לקצה ה מ ע ר ב ו ה ״ ה ב הי פ ך,
ודי בז ה להבין מ ה שאמר ר״ז א מר ר״נ כ״ד שעי מי כ סי ס י כ ר א ,ובלי ס פ ק לא א ת א ר״נ
לאשמעינן כ שיעור מ ה שנ כ ס ה סי ה ר א ח ד ת א או ע סי ק א כי הו א זמן הנ מנ ע שיהיה לעול ם
מל שיעור קצוב כי דו ע לכל ה מ ת חיל ב ח כ מ ה זו ולא שייך ל קב ע ה שיעורא ב כ ד ב ר שהוא תלוי
כחד ש ירח ר אית בח שבונות רבות ועצומות אבל עי קר כונ ת ר״נ לאשמועינן ההבדל זמן
ר״ז ובא לקצה מזרח מקצה מ ער ב אשר כ מ ר ח ק ר אי ת הי ר ח זו מזו הו א בכדי י״ב שעות׳
בשם ר״נ לפרש מ ה ד ס ת ם לעיל כששלח לכן צריך שיהא לילה ויו ם מן כחד ש אשר ז ה תלוי
בחשבון ה מולד כנ״ל ועדיין לא הו די ע ל כ ס כ סי מ ן של יו ם שלשים ב היר ח עצמו גלל כן מפר ש
כ ש ת א ר״ז בשם ר ״נ -כ ״ ר ש עי מי כ סי סי כ ר א פירש א ם ה מולד אמצעי הו א ס מו ך לחצות יו ס
שלשים בקצה ה מ ע ר ב אזי לעולם מי כ סי סי ה ר א כ״ד שעי ד היינו ליל שלשים עולו ויו ם שלשים
כולו שלשים כולו מי כ סי סי ה ר א .ו ה א ד ק א מ ר ס ת ם כ״ד שעי ולא ק א מ ר כנז כר ־ליל ויו ם
שמולדו הו א ס מו ך למצות כ י ו ס מי כ סי סי כ ר א כיינו ט ע מ א מ שום דקאי ג״כ על בני ק צה
מזר ח אשר חצות כ יו ם של קצה מ ע ר ב י הי ה שם חצות לילה מש״ה מ דוי ק יו תר לישנא כ״ד
שעי
מח פ Tוש על ברייתא דשמואל הקטן
שטמ לדידן שיח מ מ תי ק א ו ת מני ס רי מחדלזי .פירש טל דרך הנז כ ר ב ס מו ך לדידן הו א ק אי
מל קצה מזרח ו א ם הי ה מולד האמצעי בחצות יום שלשים בקצה מ ערב הו א ה רג ע חצוח
לילה השייך ליום שלשים ואחד של קצה ה מזר ח .ו מ כ סי סי ה ר א שית מ ע תי ק א ד היינו שש שפות
שעברו מ תחל ת ליל שלשים ואחד פ ד חצות לילה ז ה לקצה מזרח ו הו א ה רג ע מולד ה א מצעי
הני שש שפות נ ק ר א מפתיקא^ ו ת מני ס רי מ חדתי דהיינו מ רג ע חצות לילה פ ד סי ף יו ם
שלשים ו א ס ד לקצ ה ,מזרח כ נ י י׳׳ח שפות נ ק ר או ת מ חדתי משים שהוא אחר ה מולד ו פ ד או תו
זמן אי אפשר ל כו ל ר או ת ס ולדידהו דהיינו לבני קצה מ פ ר ב שית מ ח ד תי ו הו א מ רג ע סצות
כיו ם שלשים לקצה מערב שהוא רג ע מולד כאמצעי פ ד ת חל ת ליל ל״א דידכו< ו ת מני ס רי
מ פ תי ק א ד היינו מ תחלת ליל שלשים פ ד חצות יום שלשים לקצה מ ערב כל י״ס האלו מ כ סי
סי כ ר א .ופריך למנ״מ פירש מאי תועלת ת הי ה לנו בידיעת כז מן כ ס ה כי ר ח דאין לנו לידע
אלא זמן כ ר אי ה בארץ ישראל א מ ר ר״א לאכחושי סכרי* פירש א ם * א מרו ה פ די ס שראו כי ר ח
קו ד ם כז מן שית מ ח ד ח א בידוע ששקר ה עי דו .ו כ ט פ ם ד מי כ סי סי כ ר א לקצה כ מז ר ח שית
מ פ תי ק א וי״ח מ ח ד תי הו א פשוט אפילו ל כ מ ח חילי ם משום דב תוך שש שמות ה מ ת חי לו ת
מ פ ת תחל ת ליל ל״א מד חצות ליל ל״א לקצה ה מזר ח אי אפשר לר או ת ה או דו ת ה ה ת ק ר בו ת
כי ר ח לגבי כשמש שעדיין לא עברו מרגע קיבוץ כ א מי תי עשרים שפות ושליש כנ״ל ואפילו
שיהיה קיבוץ כ א מי תי קו ד ם להאמצפי בכרי כ ק ד מו ת האפ שרי ד היינו י״ג שפות ג׳ ר בי עי ת
כנ״ל וי הי ה ה שלמות ה שיעור עשרים ס פו ת ושלים בתחלת יו ם ל״א לקצה ה מז ר ח אשר ה ו א
תחלת כלילה ו ע ת כ ר אי ה לקצה מערב א פ ״ ה אודות אור כשמש שמתחיל לזרוח ב רג ע זו
בקצה מזר ם אי אפשר לראותו ב או תו זמן עד תחלת ל״ב ששקעה השמש אצלם :
ג ם שם בג מר א רג א א מר חצות לילה א״ב מאן דיליך מ ק ר א מ ערב ע ד ערב דכ תיב ג בי
ב ה ת ח ל ת ליל שלשים להיות י״ב אזלינן אחר תחל ת לילה .דהיינו מולד א מי תי צריך
שלשים יו ם כולו פ ס יו מו מן החדש אבל א ס כ י ה מולד ה א מי תי א ס ר ליל שיהיה כדי
תמלת כליל ה אע״פ שאפשר לראותו למחר ב סי ף כיו ם קובמין או תו ביו ם ל״א< ומאן דיליך
מ קר א ע ד יו ם ה א ח ד וע שרים לחדש דכתיב גבי מצות לא אזלינן א ח ר ת ח ל ת כליל ה אלא
אפילו א ס כ י ה מולד א מי תי ד שעות אחר תחל ת הלילה כדי ש ת הי ה מ או תו רג ע פ ד ל מ סר
פ ת כ ר אי ה ע שרים שעות ושליש אזי קובפין או תו ביו ם שלשים כ מו גבי חג המצות דלא
אזלינן דוק א ב ת ר ת ח ל ת כלילה אלא דז מנ ה פ ד חצות הלילה ה ״נ אין צריך להיות ב ת חל ת
לילה לילה אלא אפילו שהיה מולד א מיתי איזה שעות א חר ה ה ת ח ל ה של לילה נ מי איקרי
ויו ם מן כחד ש :
נחזור לבאר א ת דברי רבינו ה ר מב ״ ם ז״ל ה א דכ תב ב פ ר ק כ ׳ מ הלכו ת קדוש החד ש ומעתה
וז״ל ,ודבר ז ה ה ל כ ה למשה מ סיני הו א שבזמן שיש סנ ה ד רין קוב עין פל פי כ ר אי ה
סנ ה ד רין קו ב פין על פי כח שבון ז ה שאנו מחשבין בו כ י ו ס ,ואין נז ק קין בזמן שאין שם
לראיה אנ א פ ע מי ם שהיה יו ם שקובפין בו בחשבון ז ה הו א יו ם ה ר אי ה או קו ד ם לו ביו ם
או אחריו ביו ם ו ז :שיהיה לאחר ה ר אי ה ביו ם פלא הו א ובארצות שהן למערב ארץ ישראל
קוב פין בו בחשבון ז ה הו א יו ם ה ר אי ה ד היינו למשל עכ״ל ,ה א דכ ת ב פ ע מי ם שיהיה יום
או לאחריו והקיבו ץ ה א מי תי הי ה לפני ה או ב א ס ש ת הי ה כקיבו ץ אמצעי בחצות יו ם ג׳
בליל .כ ׳ ובנדון זה י הי ה יו ם ה ק בו ע הו א לאחריה ב כ די ה שימור שאפשר שיראה הי ר ח
ד מ שוס אד״ו מיו ם ג׳ משום מולד ז קן ,ו מיו ם כ ק בו ע כ ר אי ה ,באשר שנדחה יו ם יום
לה הו א ה ר אי ה כנז כ ר ,ובמשל הנז כ ר אי א פ 1ר וקובעין ר״ח ביו ם הי אשר בליל כ שייך
ה א מי תי קו ד ם לכאמצעי ה ק ד מ ת האפ שרי ו הו א דאפילו ש תהי ה ד מ שום ל ר או ת ה בליל
י״ג שעות ג׳ ר בי עי ת שעה כדל< ו מכ אמ צ מי עד ס ח כ ר אי ה שהוא שלים שעה א ח ר שקיעת
י הי ה כי א ם ע שרים מ ה א מי תי ע ד ה ר אי ה לא שטוח ושליש ,ו ס ך הכל השמש הו א שש
שעות
סיחש על ברייתא דשטואל חקטן
שמות ות שמים מלקים אשר ר ס י ס ת ס ח מדיין לראות הי ר ח מכ״ ם א ם ת הי ה מולד האמצמי
לאחר חצות יו ם ג' שאין יכולין לר או תה בערב דליל ד' אלא מד ליל ה״ הו א יו ם ה ק 3ימ
ט׳ ר״ד אמצעי ביו ם ל קו ד ם ג׳ כנז כ ר :או קו ד ם לו ביו ם .ד היינו ב א ם שיהיה המולד
לר או ת ה לפני׳ בכדי ה שיעור שאפשר ה א מי תי הי ה ג /והקיבוץ ואז קובמין ר״ח ביו ם
ביום׳ ד היינו למשל הראי׳ או א חריו קו ד ם ה ק בו ע אזי הו א יו ם שאחריה ד׳ בליל
שיהיה ה מול ד אמצעי בחצות יו ם ג׳ ואז נ ד ח ה כ ק בי ע ה ליום ה׳ כנזכר׳ וה מולד א מ תי ת הי ה
ק רו ב לי״ד שעות קי ד ם כאמצעי׳ ואז מבו אר ב ס מי ך שאם נצטרף מ ה א מ תי עד מ ת ה ר אי ה
לא י ס ת פ ק עדיין לשיעור ראיית הי ר ח ו ח ס ר מ מנו שיעור רביעית ד היינו ר״ע חלקי ת ת ר״ ף
כ א מ צ עי הי ה ב רג ע מצית כ י ו ס, אשר המולד כ מ דינ ה רכל ז ה לא אמרן אלא לפי או ת ה
אבל בארצות שהן למערב ארץ ישראל בערך שתהיה הבדל או פני חצי היו ם מ מ דינ ה ה מ ע ר בי ת
לא״י רביעי ת שעה׳ ובכדי או ת ה שיעור י הי ה ב מ דינה ה מ ע ר בי ת לא״י מולד כ א מצעי קו ד ס
חצות היו ם ,ד ה רנ ע חצות היו ס בא״י עדיין הו א אצלם קי ד ם חצות היו ם ,ולפ״ז א ס נצטרף
עד שליש שעה שמות ג׳ רביעית כנזכר לעיל מזמן כ א מ תי אשר הי ה קי ד ם האמצעי י״ג
היר ח בשלימות^ ז הו אחר שקיעת השמש של או ת ה מ דינ ה ה מ ע ר בי ת תמצא שיעור ראיית
ובארצות שכן ל מערב הו א כוונ ת רבינו ב מ ה שסיים וז ה שיהיה לאחר ה ר אי ה ביו ם פלא
א״י ,פירוש ואפילו בארצות שכן למערב א״י פלא הו א מ ה ט ע ם הנז כ ר דאינו אפשר לר או ת ה
אמר ע שרים שעות ושליש מהקיבוץ ה א מ תי אלא ב א ם שיתחברו כל ה סגו לו ת כ מ ק ר בי ת
כל ה סגילו ת׳ ואפילו שיתחברו לפ ע מי ם לא א ת ה ר אי ה וז הו מילתא דלא שכיחי שיתחברו
האפ שרי ,ודט שאפילו ב או תו ה פ ע ס ה א מ תי לכאמצעי כשיעור ה ק ד מו ת יזדמן שיקדים
בא״י אפשר שיהיה ה ק בי ע ה לאחר ה ר אי ה בייס ד היינו א ס הי ה מולד כאמצעי ב סי מן ג׳
ט׳ ר״ד דאז ג״כ דחינן כ ק בי ע ה ליום ה׳ ואפשר ל ר אי ת ה בליל ^ אפילו בא״י א ם ה מולד
כ א מ תי כ י ה לפני׳ כ פי כ שי עור תשלום של עשרים שעות ושליש ,אבל רבינו לא איירי כאן
אלא בדחיית ה מולד זק :מ שים דזה הו א ה עי ק ר ,דדחיית ג׳ ט׳ ר״ד ג״כ הו א תלוי ב ד חיי ח
המולד זקן כ מו שנתבאר לפני ם בשער הראשין ,ו ע' ד דדחיית ג׳ ט׳ י ״ י אינו אלא ב שנה
פ שוטה מ ה שאינו כן דחיית ה מולד זקן שהוא בכל כ שני ם :ועי׳ ב ס פ ר נ״ק :
מ אחד מ הן /ויש מ הן גדולה ו ד ע שכל ה כ כ בי ם כנ ר אין יש מהן כו כ בי ם ק טני ם שהארץ
כ כ בי ם גדולים שכל אחד מהן גדולה מן כארץ כ מ ה פ ע מי ם והארץ גדולה מן כי ר ח כ מו
גמצא היר ח אחד מששת כ מו ק ״ ע פ ע מי ם׳ פ ע מי ם והשמש גדולה מן הארץ א ר ב עי ם
אלפי ם ו שמנה מ או ת מן כשמש בקירוב ואין בכל כ כו כ בי ם כוכ ב גדול מן השמש ,ולא ק טן
מככב שבגלגל ה שני:
אשר ז ה ס ד ר ס
, 3 1ס טכרו אר . 2 8מ ט רן . 3 1אפריל , 3 0מייא . 3 1יוני . 3 0יולי 3 1 יאנואר
אויגו ס ט . 3 1ס ט פ ט ט מ כ ט ר , 3 0א ק ט אכ ט ר , 3 1נ אוו ט מכ טר . 3 0ד ט צ ט מ כ ט ר :3 1
כ מי כו ר י תו ס ף יו ס כ טי כו ר כ סו ף החודש פ טכ רו אר וי הי ה אז 2 9יו ס .ו מ אז ו כ ל א ה ובשנח
הולכי ם טל ה ס ד ר לטשות כל שנה ה ר כי טי ת מ טוכ ר ת ,ו ט ת ה כאשר נחפיץ לדטת א ס
הו א שנה מ טו כר ח א ס לא .נצטרך לחלק מ ס פ ר כ שני ם לפי ס פי ר ת ם ט״י 4א ס ת ט ל ה
כ ח לו ק ה כשוה מכל' השאיר שוס שארית א חר כ ח לו ק ה .נדט כי הו א מ טו כ ר ת ו א ס לא יטלה
מ ס פ ר כ שנים כ חלוק ה שוה ט״י 4אז נדט שהשנה הי א פ שוטה .דרך משל שנה 1 8 6 0
1 8 6 0ט״י 4תטל ה כ ח לו ק ה 3שוכ מכלי שוס מספר י הי ה שנה מ טוג ר ח .כן כ כ ת ס ל ק
3אז ת ד ט כי הי א שנה ישאר שמרית שארית .לא כן שנת U . 5 9כשנחלק או תו ט״י 4
פ שוטה ס ד ר כח שבון לפי אופן ז ה נ ק ר א טל שם מי ס ד ה הראשון לונז יוליוס ולפי חשבון ז ה
מחשבין א ת שנו תי כ ס כיוני ם ו ה רו סיי ם טד היו ם ;
מ כ פי שהיה .כי זה אלף ושש מ או ת לחשבון הנוצרים ק מו רבי ם לשנות כח שבון בשנת
מצאו שנטתק ל כ ס שוב זמן ה שנה שנית כדי טשרה י מי ם שלמים מ כ פי ש כי ת ה ב פ ת
כ א ס י פ ה כג דו ל ה בניצטא כנ ט שה ל כנ סי ה הנוצרת בשנת 3 2 5ל ס פי ר ת ם כי ת ה ת אשר יו ם
ה אבי ב הי ה סל מלפני ם ביו ם כ״א מטרץ ול פיכו כיו מ ת קני ם חשבון ק בי ט ת פ ס ח ס נ ט ת ק
מ ע רן ,אשר על כן מצא א ת ידו כ א פי פיו ר ג ר טג ריו ס ה אבי ב א סר ז ה נ בו א טל יו ם י״א
1 5 8 2טל פי חברת ח כ מי ם ידועי ם בז מנו לשנות ס ד ר חשבון כ שני ם כי ״ג ברומי בשנת
הנ הוגי ם מי מו ת יוליוס צעס אר .וביו ם ר א ק ט אב ע ר משנה ה הי א צוה ביו ם ה מ ח ר ה ל מנו ת
יום ט״ו א ק ט א ב ט ר ,ולדלג בחשבון עשרה י מי ם ,ועל ידי ז ה שב ה אבי ב לחול טל יו ם כ״ א
יו ת ר ב מ ד ת שגת ה ח מ ה כ מ ל פני ס ו ה שנה שבה נ מ קו מ ה כרא שון ,ו ד ק ד קו ועיינו מערץ
ומצאו מ ד ת ה ב א מ ת פ חו ת מ ט ט מן שס״ה ורביע יו ם ,ויתרון זה מ ת ל ק ט בכל מ א ה שנים
לכלי כ״ד י מי ם ורביע יו ם .ע״כ תי קנו על לעתיד לעשות בכל ד שנים עיבור אח ד כ מ ל פני ס
מי מו ת יוליוס .ו ר ק שבשנת ה מ א ה כ ר אוי ה להיות מ עו ב ר ת לפי חשבון ז ה ,יגרעו יו ם כ עי בו ר
ה הי א לע שותה פ שוטה .וי הי ה לפי ז ה כלל כי מי ם ה נ ו ס פ י ם ב מ א ה שנה ר ק כ״ד יו ם ובגלל
כ ר בי ע יו ם הנ שאר עוד .צוו ל הו סי ף ב סו ף כל ארב ע מ או ת שנים עיבור אחד מן כנ ג ר עי ס ה כ ס
ויהי .לפי ז ה שנות 1 9 0 0 ^1 8 0 0 1 7 0 0שנים פ שוטות אבל שנת 2 0 1 0 ,ת הי ה שנה מ עוב ר ת
באופן שבסו ף כל ד׳ מ או ת שנה תשוב זמן השגה ל מ קו מ ה בדיוק לפי חשבון זה .וז ה כח שבון
הו א ק רו ב לדע ת רז״ל על פי חשבון רב אד א בר א כ ב ה ;
כישן עד כ י ו ס כ ז ה .ע״כ נמצא ו ה רו סיי ם נ שארו בחשבון שנו תי ה ם על ס ד ר לוח היונים
כיו ס הבדל בין ס ד שי כ ס נחדשי נו ח כ ח ד ש ה כדי י״ב י מי ם .כי לבד כ ע ש ר ה י מי ם
שנגרעו אז בשנת כ ת י קו ן מחדש א ק ט א ב ע ר נ תו ס פו עוד ב׳ י מי ם בשנות1 8 0 0 ^1 7 0 0 .
אשר בלוח כישן נ כנ ם נג ר עו שחי כ שני ם כ אלו מ ל כ ת ע ב ר ,ת ח ת אשר ג הי חשבון כ ח ד ש
לעיבור
על ברייתא דשסואל הקטן
ל פי בו ס ועלה על ידי ז ה כלל כ כ ב ד ל לו״ב י מי ם :
על פי הכללים שבארנו עד כ ה במשפטי חשבון ה ק בי עו ת לא יפלא עו ד בעיני כל איש
כ מבין או ת ם לאשורם להתבונן על ס ד ר החשבון הנ חיז להעריך כאשר יצטרך לבקש
ולמצוא בחשבון ק בי עו ת איז ה שנה שירצה ,כי בכל כ״ח שנים שהוא מ חזור גדול יש ז׳
עיבורי ם ושנת כ ח מ ה הו א שס״ה ורביע יו ם השלך מ כ ס ה שביעית ונשאר יו ם אמד ושש
שעות ע״כ נמשך יום ראשי ן של י אנ או א ס מיו ם ראשון של יאנואר מ שנה שלפניה יו ם אח ד
בשבוע ,וב ארבע שנים שהיא ד׳ פ ע מי ם יו ם אמד ושש שעות עולה חמשה י מי ם .ע״כ יו ם
ראשון של י אנו אר משנה כחמי שית נמשך מיו ם ראשון של יאנואר מ שנס שלפניה ל י מי ם,
ושבעה פ ע מי ם כ׳ י מי ם עולה ל״ה יו ם שכ ם כלים בשביעיות^ נמצא בכלות כ״ח שנים ת חזו ר
להיות יו ם ראשון של יאנואר כ מו שכיה בשנה ראשונה מן כ מ חזו ר וכן כל שנה ו שנה חוז רו ת
כלילה לעולם מכ״ח שנים לכ״ח שנים ליום א ח ה ע״כ א ס ת ד ע ראשי ח ד שיכ ס נ)מחזור
אמד באיזה יום מימי׳ ה שבוע י הי ה תוכל א ת ה לידע לעולם ,מה שנים שעברו .ומה שנים שיהיה :