‫ברייתא רפמואל הקפז‬

‫‪ ts3n‬הקדו ש דרזלטוד<^‬
‫הנם»א בכת״י בארץ ישראל‬
‫מם ביאור נפלא ומאמרים נפלאים בשם שבילי המקראות מבואר טפ״י‬
‫כרמב״ם כ׳ קדוש ^החודש ונלוה לזה מאמרים נפלאים בדברי חז״ל‬
‫ומפ״י חכמת כתכונה‪,‬‬
‫מהרב כגאון מוכר״ר ארי ליב לי פ ק ק בכרב ד ידידיה ליפמאן ז״ל‬
‫עם ציוני ה מ ק ר או ה‬

‫ורצוף לזה גם ספר‬

‫תפארת!ני‬
‫)מתחיל מדף ל״א ע״ב(‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪WWW.hebrewb ooks •org‬‬
‫ע״י חיים תשס״ט‬
‫מאה היגגי המופלג כשלם‬
‫זיל‬ ‫סטאמאשאב‬ ‫מכור ‪ r‬צבי‬

‫עיי‬ ‫כל“ זה יצא ל “אור פעם שנית‬

‫‪rn‬‬ ‫אליעזר ימיני‬ ‫ד־ןר״ר‬

‫י ו ו ש ל‪D‬‬
‫שנח ר־זרצ״ב‬

‫דפוס כ״ר חיים י׳ בכר״ש כלוי ז״ל צוקרמן‬

 ‫מכתבי ר־‪ 1‬הל “ ה מהגאוניככו ה מפור ס מי ס ״(‬
‫ב׳יה האירו מול עיני מכתבי גאוני‬ ‫כשלם‬ ‫כמופלג‬ ‫ב״ה ה״ה כר‪3‬ני‬
‫דורנו נתנו עידיהן ויצדקו‬ ‫מכור״ר צבי ד־זירש‬
‫ויכללו את כרבני כמופלג המשכיל‬ ‫מנואמאשאב< נדבה רוחו אותו לכיוה יגט‬
‫המופלג‬ ‫מכו׳ צבי נ״י בהרבני‬ ‫ועמל בחשבון המולדות והתקופות׳ וחיבר‬
‫מכור״ר אברהם יודל ז״ל מילידי עיר‬ ‫ע״ז חיבור אשר קרא אוחו בשם‬
‫פראגא׳ יבין שורותיכם יצהירו דעתם‬ ‫ר^פ ‪^s‬רר^ צבי‪ ,‬למטן יהי׳ נקל‬
‫שידפיס חיבורו תפארת צבי נתיבוח‬ ‫טל כמעייניס למצוא בחכמת כחשבון‬
‫משפט הליכות מאורי אור שמש וירח‬ ‫המולדות והקביעות על נכון‪ ,‬וביקש ממני‬
‫ושאר כוכבי לכת ומעגלי צדק יפלם ביסודי‬ ‫לכסכיס טמו להביאו לדפוס ולהפיצו‬
‫המזלות׳‪,‬וחשבון מולדות ותקופות‪ .‬ולמטן‬ ‫בישראל ואחרי רואי שהמחבר כנ״ל איש‬
‫דעת חכמה ובינה ותפארת‪ .‬ואח פועל ה׳‬ ‫ישר הולך׳ אמרתי גס ידי תיכון טמו‬
‫יביטו ישיתו עינם בחיבור נעים כז ס‬ ‫להסכים לבקשתו‪ .‬למען ימלא כארץ דעה‬
‫אשר על אדני הצדק הוטבעו‪ .‬לזאת גס‬ ‫לחשוב תקופות ומולדות‪ ,‬ויחשב לו לזכות‬
‫אנכי מסכים שיודפס לבצע פרי מעלליו‬ ‫וכאמרס ז״ל )שבת פ׳ כלל גדול( ע״פ‬
‫ולהפיץ ענן אור מדעו בתוך עדת ישראל ‪:‬‬ ‫ואת פועל ה׳ לא יביטו זה היודע לחשוב‬
‫באתי עה״ח יום א׳ י״ג סיון‪.‬‬ ‫תקופות כו׳ וממילא מובן שהראוי לגעת‬
‫ח כ מ ה בינה ודעת לפ״ק‪.‬‬ ‫לידיעה כנכבדה כזאת‪;:,‬ו‪^,‬גי לקבל ממנו‬
‫ישעיה מושקאט חופ״ק פראגא יע״א‪.‬‬ ‫בל״נ חיבור א׳ כשי^א ^|‪:‬ןה״ד ‪:‬‬
‫ב״׳ה ה״ה כבוד כחכם השלם הנכבד‬ ‫ולראי׳ בעה״ה יום ג׳ ר״ח ‪’ t o‬‬
‫מהו׳ צבי מטאמאשאב שלח‬ ‫יצ״ו‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪^,‬־כח״־ר נפ״ק וו א‬
‫לידי את מחברתו על חשבון תקופות‬ ‫דו בע רי ש‪ .‬מייזל ש‪ .‬חו פ״ ק ווארשא יע״א‪.‬‬
‫'‬ ‫י‪,‬‬
‫ומולדות אשר עמל ויגע להציג בלשון צח‬ ‫ב״ה ידידיי כרבני כמופלג ירא כ׳‬
‫וקל למען יהא נקל לפני תלמידים להבין‬ ‫המפואר והשלם מכו׳ צבי‬
‫החשבון אשר אנו סומכין בזה״ז‪ .‬וראיתי‬ ‫הירש מפה טאמאשאב הראה אותי‬
‫בספרו והוטב בעיני מלאכתו מלאכת קודש‬ ‫מבורו חפארת צבי‪ ,‬אשר סידר חשבון‬
‫וכבר סמך עליו כבוד כרב כגאון‬ ‫מהלכי המזלות וחשבון מולד כירח‬
‫כמפורסם דק״ק ווארשא‪ ,‬וגס אנכי‬ ‫ותקופות השניס‪ ,‬ופי׳ בדרכי חשבונו‬
‫באתי להיות סניף לדברי כבוד כגאון כנ״ל‪:‬‬ ‫כמה מאמרים כנמצאיס בש״ס בעניני‬
‫וכאשר יבצע כחכם כשלם כנ״ל את חיבורו‬ ‫קדוש כחדש ומולדות הירח אשר כמה‬
‫הנני לקבל מאתו במחיר אשר יושת עלי ‪:‬‬ ‫סתומים וצריכים פי׳‪ ,‬ואף כי מעט‬
‫יום כ׳ ג׳ סיון עשרינמ לפ״ק‪.‬‬ ‫מצאה ידי בחכמה זו ואף כי לשקול דבריו‬
‫ישר^ל* יחו שע חופ״ק פולטיסק‬ ‫כי מי הוא אשר יאמר זכיתי לבי וכביר‬
‫מצאה ידי בדרך חכמה נתיבות עולם‪ ,‬אשר מהלכי גרמי כשמימה כמה נעלמים‬
‫ורנינו כגדול כנשר כעל כנפיס רבינו משה בר מיימון ז׳׳ל חיבר בספרו יד החזקה‬
‫על קדוש כחדש׳ אכן רובם קשה עליהם לרוות צמאונס בדבריו הנאמרים בתכונה‪ ,‬ואף ני קם‬
‫הרב כמחבר בטל פרי חדש בכפרו טל שולחן כערוך אירח חיים וסידר בחשבונו המולדות‬
‫ותקופות׳ אך גס דבריו נאמרים בקיצור עד כי נלאו התלמידים כמשכילים אשר רצונם‬
‫לכנוס ולטייל בחכמה זו למלאות מאוייס‪ ,‬וידידי כרבני כמופלג מכר צבי חיר ש נ״י‪,‬‬
‫ירד אל כגניס ללקוט שושנים אמרים יקרים ויגע ועמל לערוך ונסדר בחיבורו לזכות‬
‫כרבים ויהי׳ בנקל לכמעיין למצוא בחכמת חשבון כמולדות יסודותיה ושרשיה הכל על נכון‪.‬‬
‫עלינו להחזיק להאי גברא יקירא טיבותא ופועל ידיו תרצה ‪ :‬דברי הבע׳׳ח ב' וארא‬
‫כ״א סבת כ ח״ ר לפ״ק‪ ,‬מופ״ק טאמאשאב‪ .‬יעקב אלי׳ כהנא וויעליצקער‬
‫*{ ככסכמות פל שבילי המאורות לא הדפסנו כי הוא מפורסם די‪.‬‬
 ‫הסכמות גאוני הא ‪ p‬ת״ו‬

‫כאשר הרה״ח ומופלג בתוי׳׳ר מרו־ז אל “עזר ימיני נ״י בא‬

‫לפני והראה לי את פעולתו להוציא לאור עולם ספרים מועילים‬
‫כחכמת העיבור שהם כעת יקרי המציאות‪ ,‬וראשון תחלה נ ‪ ts‬םר‬
‫ברייתא ושמואל הקטן‪ ,‬שזה כמה שנים שפירשה הגאון הצדיק‬
‫המנוח מויה רי׳׳ל ליפקין ז״ל האבד״ק בראטינגען‪ ,‬ועוד ספר אחד‬
‫על חכמה זו‪ ,‬שנדפס זה מכבר בשם תפארת צבי מחכם מומחה‬
‫במקצוע זה ששכחוהו נ «וגי דור העבר בשבחיידזו דרבנן ז״?ד‪,‬‬
‫והרה״ח המו״ל מהזיק את הספרים הנ״ל כעת כנכסי רטושין שאק‬
‫הבעלים בקפיד‪ p‬עליהם וניחא להו שיחודש אורם לזכות ‪n t s‬‬
‫הרכים‪ ,‬ועצם הספרים לא טיבע ברייתא דשטואל ה ק טן‪ ,‬שהבש‬
‫דברי א ל קי ס חיי ס ו ג ס הפירו ש היקר הנ״ל אין צריך ל שוס‬
‫הסכמה וגם הספר תפארת צבי הוא כבר מוםכם ועומד מגאוני‬
‫קשישא ז״ל‪ ,‬על כן הדבריס מגיעיס רק לחזק ^^ת ידי הפדל■‬
‫אם לא הי׳ ערעור על זכות ההדפסה׳ מי‪.‬ושי המהברים הנ״ל■‪,‬‬

‫‪I‬‬ ‫מאחר שכבר הוציא ע״ז הוצאות והאיעז הוא בר ‪ts‬וריין ועזו«ף‬
‫לזכות את ה ר בי ס י היו מכיריו ברוכיס‪ .‬כנה״י‪ ,‬ונפש ה ח ו ה ס‬
‫בברכה מקודש‪ ,‬הק׳ א ב ר ה ב ס י צ ר־ז ק ה כ ה ן קו ק‪.‬‬

‫ב״ה לסניף למצוה באתי ג׳־כ עהיח ב ב ר כ ה לכל המסייעי׳‬

‫ונזכה לישועה קרובה יו ס ף ד קיי ם ז ^ נ נ פ ע ל ד‬

‫אמר^הסרל ‪ :‬הדפסתי את כספרים ברייתא דשמואל הקטן מם כפירוש ״שכילי‬

‫המאורות״‪ ,‬ימן שהוא יקר כמציאות ונחיז לכזמן כזכ‪ #‬וכן‬
‫צרפתי לזה ספר שגי «תפארת צבי״ שגס כוא באור רחב בענין חכמת כטיגור‬
‫וכר‪ ,‬והנני לבקש מהקהל כרחב לתמכני ולהביא כספרים אל ביתם‪ .‬כי אינני משיר‬
‫אל*עזר ימיני‪.‬‬ ‫וכונתי לשם שמיס‪ ,‬וברכת כ׳ מליכם תחול‪.‬‬
 ‫)לספר חסארה צגי מכמסכר(‬

‫כאולם לפני הדכיר‪ ,‬יפיוך איש סדרים ממרכית לגנו‪ .‬איך לדכר לפני גדולים^ כן הוא‬
‫ההקדמה כשטר ומבוא לכל ספר‪ ,‬יקדים גשפר כסיבה אבר הגיאו לזאת‪ ,‬תכלית‬
‫כהקדמה תכיל דבר ההוטלה כיוצאת מתיך כמחברת אשר אליה ירה כמחבר אגן פנתה‪.‬‬
‫ותאמץ להטמיד הסיכך בעדו לגלי יפגטו בו חיצי מקנאים• לכן חזו מפטלות ה׳ אשר שס‬
‫שמות יארץ• למטן דטת צדקה ה׳ אשר שם משטרי ארץ הניטה צפון טל תוהו• וטל אדני‬
‫בכו״ ומאין ליש כמציאהו• ומי יורה כמוהו מצטדי כמזרות טל אופק כ רו א ^ הליכותס‬
‫ונליזוחר‪ ,‬הוא אחד שגראני‪ ,‬סיבות כל כסיבות‪ ,‬גלי טיפה וגלי לאות‪ ,‬לסיים שבתות‬
‫פי‪ ,‬ויפה שיחתן‬ ‫והודאות‪ ,‬לנורא תהלות‪ ,‬שתיקתי י פ ס ושמתי ידי למו‬
‫של טבד כמוני‪ ,‬נרצה לכל המוני• אשר קטנס טבה מ מ תנ‪ /‬מה שכטרוני‪ ,‬וכלום‬
‫הביאוני‪ ,‬לטלות בגרמי השמימה• להגיד גדולתו של יוצר בראשית• אשר הפליא למשות‪,‬‬
‫הדור אתם ראו דיר ד‪ :‬ראו דבר חדש אשר כבר כיה לטולמים מימים ראשונים מן היוס‬
‫אשר ברא אלהיס אדם טל הארץ מצאנו אדם הראשון טמד וקיים מציה ראשונה לו‪ ,‬זו כיא‬
‫מצית קדוש החדש ומסר לבניו אחריו‪ .‬וקיימו כל אחד ואחד בדורו‪ ,‬ומצאנו בספרינו הקדושים‬
‫שאברהם אבינו ט״ה התחכם בחכמה זו• שכן כטידו טליו חז״ל חכמי כתלמוד שאצטגנין‬
‫גדול היה אברהם כאמרם סיף פרק בחרא דשבת שאמר אברהם לפני כקג״ה רבש״ט נסתכלחי‬
‫באצטגנין שלי ואיני ראוי להוליד בן אמר לו צא^מאצטגנין שלכ וגו׳ טד גוא טת דגרו‬
‫אמרת כ׳ צרפתהו‪ ,‬שנצטוו כל ישראל ט״י משה רבינו בארץ מצרים בלשון קצרה‪,‬‬
‫הלכות סגיאין כתלוין בשטרה נתן ברמז ובסוד ובחשאי‪ ,‬משוס שנאמר כי היא חכמתכם‬
‫ובינחכם לטיני הטמים• ומצינו רמז גדול ששאול המלך ט׳׳ה וג׳׳ד כיו בקיאין בחשגין הזמנים‪,‬‬
‫דכתיב במטשה יונתן ודוד ווהי החדש וישב המלך טל כלחס לאכול ויפקד מקום דוד וגל‬
‫וכחיב ויהי ממחרת כחדש השני וגו' מלמד שהיו ב׳ ימים ר״ח ומסתמא כיה החדש שלפניו‬
‫מטובר כפי חשבון שביד חכמים כיודטיס לחסר ולטגר גס מצינו רמז שדוד כמלך ט״כוב״ד‬
‫היו בקיאין בחשבון הזמנים ובקבי^‪ 1‬ות כמוטדים אשר זה לא יתכן אס לא שידמו חכמת‬
‫תכליעת הכיכבים כמו שהאריכו גזה רבינו בחיי ודון יצחק אגרבנאל בפי כחדש‪ .‬אחר דוך‬
‫המלך ט״ה מצאתי ששלמה כמלך ט״ה היה מופלג בחכמה זו זילת מה שכתוב טליו במלכים א׳‬
‫סימן ג׳ שאמר לו הש״י כנה נתתי לך לב חכם אשר כמוך לא היה לפניך ואחריו לא יקום‬
‫כמוך גס שם בסימן ז׳ נאמר ויחכם מכל אדם וגי׳ יראה ומצא מליו שהיה מופלג טל פרטות‬
‫חכמה זו כמו שמביא כרמב״ן בהקדמתו לפירוש סתורה וז״ל שם וראיתי כספר מתורגם‬
‫הנקרא חוכמתא רגתא ^דשלמה כו׳ פד ואמר שהאלהיס הוא סניתי דפת שאין גו שקר לידע‬
‫איך קם כטולם ומטשה המזלות הראש וסיף ואמצטות הזמנים ואלכסונית הזנבות ואיך יטשס‬
‫הזמנים מרוצת ‪ .‬כשמים וקביטות הכוכבים טכ׳׳ל• ובספר חכמת שלמה בסי׳ ז״ כתיב וז״ל‬
‫בקשתי כחכמה ונתן לי ויקרה היא בטיני‪ ,‬וכל כטישר כאין נגדה וכל אבני יקרות אפם‬
‫לטרכה• כזהב נגדה כסיגים וככסף כאפר יחשב• כי כאור הנאצל ממנה לא יכבה כו״ פד‬
‫שאסר‬
 ‫הקדמה‬
‫שאמר שם פוד וז״ו האל נתן לי ידיטה וראיתי שאני יודט תכונת הטילה וט‪ 5‬ע כיסודות‬
‫ומדת הזמנים ראש אמצט וסיף מדת אריכות כימים וקוצרה חקיפית השנה וטמידת‬
‫ככוככים טד כאן ‪ :‬אשר שני הניסחאוח טולים כקנה אחד וכוללת כל חכמת התכינס•‬
‫ואף שספר חכמת שלמה איננו מקיבל לנו משאר כחבי רקידש מ״מ טין בטין תראה שהרמכ״ן‬
‫ז״ל כטיר טל טנין הקדמתו וראוי הוא לסמיך טליו‪ ,‬ונסתייט לזה מדברי הכתוב באמרו טל‬
‫שלמה המלך ט״ה מלכי׳ א׳ ד׳ ותרב חכמת שלמה מחכמי כל בני קדם ומכל חכ׳ מצרי׳ ופירש״י‬
‫שם שהיו יודטיס חכמת כמזלות< אך ספריו וספרי שאר החכמים הקדמונים בטניני כתכונה‬
‫לא ראינו וכן כתב כרמב״ם ז״ל בפרק י׳׳ז מהלכיה קדוש החדש שהספרים בטניני התכונה‬
‫שחברו ט״י שלמה כמלך ט״ה או ט״י חכמי ישראל שהיו מבני יששכר לא הגיט אלינו טכ״ל‪.‬‬
‫כאופן שתדט שמיום שגלינו מארצני ואנחנו מפ'זד ומפירד בארבט כנפית הארץ בסיבות‬
‫כרבות אשר כיו לבני ישראל בימי קדם נתמטטונתדלדל מהם חכמות הרמית טד שכמטט אבד‬
‫זכרם כמה ולא נמצאו רק לפעמים אחד מטיר ישנים ממדינה שידטו מהחכמה ז ‪ /‬גס מצינו‬
‫בחזקיה מלך יהודה דכתיב ויוטץ כמלך וכשרים לעשות הפסח בחדש השני ואין לומר שפסח שני‬
‫כי ס שפסח שני לא כוקבט בצביר כי אם ליחידים שנאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש אדם‬
‫איש נדחה לפסח שני ואין צבור נדחין לפסח שני וטיד שהרי פסח פני אין עישין אלא יום אחד‬
‫שאין הוא תשלוס אלא לזביחת הפסח בארבע עשר ולאכילחו בליל ט״ו שנאמר על מצית ומרורים‬
‫יאכלוהו ואין הוא תשלים לחג המצות והוא עשאו עם כל כקהל< ושבעה ימים בשמחה גדולה‬
‫פ״כ מצינו למדין שעיברו כשנה וזה לא יתכן אם לא שהיה בקיאין בחשבין הז מני ס ואחרי כן‬
‫מצינו בד״ה א׳ סימן י׳׳ב בפסיק ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו׳‪ /‬ובתלמוד שלנו מצינו לר א‬
‫כגדול בן כורקנם שהיה אצטגנין גדול וחכם גדול בעניני התכונה כנראה בספר הנקרא על שמו‬
‫פרקי ר׳׳א אף שדבריו נפלאים תמוכים חתומים וסתומים מאד^ גס מצינו בפרק קמא‬
‫דד״ה דמות צורה כיה לו לר׳׳ג על טבלא בכותל בטליתו שבהם היה מראה את הדיוטים‪,‬‬
‫גס מצינו בתוספתא דר׳׳ג שאמר כך מקובלני מבית אבי אבא שאין חדושה של לבנה פחות‬
‫מכ״ט יום י״ג שפות תשצ״ג חלקיס וכן הוא שאמר ר״ג שפעמים בא בארוכה ופעמים בא‬
‫בקצרה‪ ,‬ובסוף ימיו של רביגו כקדוש כיה שמואל ירחינאה אשר הוא עצמו היה מתפאר‬
‫ואמר נהירין לי שבילין דרקיט כשבילי דנהרדעא כדאית' בפרק הרוא ס וכן בר״ה דף כ׳׳א‬
‫הא דשלח ליה ר׳ כונא בר אבין כדחזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עירי׳‬
‫לשתא ולא תיחש ליס והראיה הגמורה שחז׳׳ל היו בקיאין בחכמת התכינה יעיד לנו מדת‬
‫שנת כחמה ותקיפותיה לדעת רב אדא ומדת חודש כלבנה ותיקין כמחזור של י״ט שנים‬
‫ושאר חשבונות כעבור אין אחד מהם נתחלף ונשתנה דבר מימיהם עד היום הזה באופן‬
‫שאין אנו צריכין לתקן שניתינו ולשנות חשבון לוחותינו‪ .‬ומעתה אגלה אזני כקורא מה‬
‫שמצינו בשאר ספרים משלשלת כיחיס חכמה זו מאדם הראשין עד יעקב אביני ובניו‪ ,‬ודע‬
‫שכתוב בספר יוסף בן גיריון אשר כתב שאדם הראשון היה חכם מופלג ואצטגנין גדול‬
‫בחכמת כתכונה והפליג שם בחריצתו וכן הוא כתיחם זאת כחכמה לנו וכמו כן כתב‬
‫כיוספץ על אברהם אבינו ע״ה שכאשר ירד למצרים מפני הרעב בימים אתדים אשר כיה‬
‫יושב עמכם ולמד את כחכמים ואת החרטומים אשר שם את חכמת כמספר ואתי חכמת‬
‫כתכונה והפליג בהשבח שנתנו לו המצריים על גודל הפלגת שכלו באלו שתי החכ מוס‬
‫ואברכם אבינו ע״ה מסר זאת כחכמה לבנו ונכדו הם יצחק ויעקב‪ ,‬המצריים קבלו חכמת‬
‫כמספר בצירוף חכמת כתכונה מיעקב ובניו כאשר ירדו למצרים ניסף על מה שכבר קבלו‬
‫מאברהם אבינו ע״כ ולמדו מהס מה שקבלו מאבותיכם אברכם ויצחק‪ ,‬וברוב כגלות אשר‬
‫שס‬
 ‫הקדמה‬
‫שס נשתכחה אז זאת כחכמה מבני ישראל ולא נשאר כי אס אצל יחידי סגילה< וגס נשאר‬
‫שם ביד חרטומי מצרים אשר הפליגו והגדילו בה מאה וכתבו המחקרים שהמצריס קדמו‬
‫בחכמות כאלו קידם כל גויי ארצות והפליגו בה יותר מכל שאר ארצות פם ולשין תחה‬
‫כ שמיס וכתוב טוד שאיוב כיה בימיס הכם שגס הוא הפליג בזאת כחכמה וגס זה דבר‬
‫קרוב להאמין כי בכפרו זכר כמה דבריס וטניניס מפניני חכמת ככוכביס ומזלות כמו‬
‫מושה עש כסיל וכימה וגו׳ איוב סימן ט י וכן התקשר מטדנות כימה או מושכות כסיל‬
‫תפתח כתוציא מזרות בעתו ועיש מל בניה תנחם טלס בסימן ל״׳ח ואף שדברי אלו‬
‫הפסוקים כ ס מאמר כאל יתברך מ״מ לא דבר אל איוב דברים אשר לא יבינהמ וברו ‪3‬‬
‫כימים העלו חכמי כמשנה והגמרא איזה דברים במשנה וברייתות והרחיבו אותן קצת בדבריכס‬
‫אעפ״כ כדברים עמוקים וצריך פרוש וכבר נתחבטו בהן כמה גאונים ומה שלא נמצא בקילה‬
‫זי בש״ס כל דבר שורש כמו שאר הלכות* יש לומר מאחר שהיו החכמים יודעים אותן ולא‬
‫כיו מוסרין אותו אלא לסמוכים ויחידים וחסידים שבדור כגין הנביאים וגדולי סנהדרין‬
‫ולא לשאר כמון ישראל כמו שכתב הרמב״ם ז״ל בפרק י״א מהלכות קדוש החדש* וכאחרון‬
‫שבהם הכביד הפליא לעשות ה״ה כנשר כגדול ארך ככנף שר התורה‪ ,‬כבוד אדונינו מורינו‬
‫ורבינו הרב כגאון כגדול רבינו משה ב״ר מיימון ז״ל אשר בחבורו הגדול ספר כי״ד קבט‬
‫הלכה אחת למצוה זו וקראה הלכות קדוש החדש‪ ,‬הן אמת הדבר עלינו לשבח לאדון הכל‬
‫אשר כעיר את לבו להנחיל לאוהביו יש כי לולי משה בחירו נשתכחה חכמה זאת מישראל‬
‫מכל וכל'מאין מבוא בתוכו‪ ,‬ובכל זאת לא יצא ידי חובתו כי רוב דבריו כמעט טלם כ מ ס‬
‫סתומים וחתומים ואף רוב דברי מפרשי דבריו צריך פירוש לפירושם כעת בדורי תום כז ה‬
‫כי כמה פירשו בלשונם כצמות אשר השתמשו דורות כראשונים שהיו לבס כפתחו שלאולס‬
‫וכדור כיה דור דעה וכיה די למבין׳ והנה בעת כזאת בעו״ה נתמעטו הלבבות אבלה‬
‫עצה ממנו נטרדה חכמתן זה ימים רבים לא השתמשו בה וכיה חכמה זו בינינו מונחת‬
‫בקרן זוית כסו פניה חרולים פלו עליה קמשוניס נשכחות כמת מלב‪ ,‬אין דורש ואין מבקש‬
‫אותה בתוכינו לזר יחשב לה ואין מחזיק בידה להתנערה מעפרה בתוכינו קרני סודה‬
‫והדרה תוך אשפות הבית ירה יירה חוצה ויתרה עש יאכלנה ‪:‬‬
‫ע״כ אנוכי באמוני שלומי‪ ,‬כדל והשפל באנשים בער אני מאדם ולא למדתי בינת קדושים‬
‫דעת וחכמת ישישים‪ ,‬אף שמנעירי נתגדלתי בין ברכי ת״ח לא העליתי מכס כי‬
‫אם כמסיק תעלא מבי כרבא וכטפה מן כים׳ ומכ״ש בחכמת כמפוארה כזו לא כיה לו‬
‫שוס רב וסבר כי אם אשר בינותי מעצמי בספרים אשר זכני ה׳ אחר היגיעות והטרחות‬
‫יתרות עד אשר מצאתי שאכבה נפשי עמדתי ת״ל על סיף דעתו ותכליתו‪ .‬מקום הניחו לו‬
‫להתגדר בו אשר לא עלה על דעת שים מפרש שיבאר היטב בלשין קלילא׳ כדי שיבין כל‬
‫קורא בו כאשר עשיתי אני ת״ל והוא תועלת גדול למתחיל בסכמה זו ללמוד‪ ,‬ואף למבין‬
‫שמתי איזה חידישים ביאורים כשייכים לענין זה‪ ,‬אבל עתה בזמן כזה נמצאו בינינו שתי‬
‫כתות המדברים עתק ודברי סרה על חכמה זו ולומדיה‪ ,‬ככת כאחת כס חנמיס בעיניכם‬
‫אך לא חנן כ׳ אותם לתת להס לב לדעת להבין ולהשכיל ללמוד חכמה זו או לדרוש אחריה‬
‫ועליכם כיון שלמה המלך ע״ה באמרו ראמות לאויל חכמות‪ ,‬והמה במה שלא השיגו ולא‬
‫האמינו בשלימות או הפלגת עומק סכמה זו ע״כ חשבו אותה קצתה לדברי שקר וקצתה‬
‫לעניני התול ומגישה תעתועים אשר מפני זה מבזין את החכמה כזאת ואת לומדיה ע״כ‬
‫ליצני כדור יקראוהו‪ ,‬יען שמקנטדן אותם בלעגי שפתם לאמור ההיית במוסדי כארץ‬
‫הבאת עד נבכי ים‪ ,‬התבוננת רוחבי ארץ הידעת חוקות השמים כמה שליבות בסולם שבה‬
‫עלית‬
 ‫הקדסד‪-‬ז‬
‫מלית למרוה דפקת כשמרי שמיס נחה שוחד לשומרים ולשומרי שמר להכניסך‪ .‬ההיית ‪3‬צל‬
‫שדי הודימנו מה סמל אל‪ .‬הנגלה לך ממשיו הגד אס ידמת כולו וכדברי האלה רבים‪.‬‬
‫והכת השניה הס חכמים באמת‪ ,‬ויאמינו באמיתת חכמה זו ומודים שכל דרכיה בנויס מל‬
‫אדני השכל מ״מ דברו סרה מל זו החכמה ומל לומדיה פצו מ^הס סיהס ואמרו שאין‬
‫ראוי לאדס לאבד ולבטל זמנו בזו החכמה באמרס מה חומלת יש בחכמה זו וכי מקבלין‬
‫פליה שכר בעוה״ז או במוהי׳ב‪ .‬וכי יצדק ממנה דיני איסיר והיתר אי דיני גיטין או קדושין‬
‫מ״כ אמרתי לידט ולהודיט ולהוודט שהמה טמו מדרך השכל כי רבו וגם רבו חומלת של‬
‫חכמה זי‪ ,‬ראיתי להמלות מקצתם מל ספרי זה ‪:‬‬
‫התועלת הראשונה כבר ידוט שמ״י חכמה זו יודט לנו מוצם גבורית מי שאמר והיה‬
‫המולס כמו שכתבו המפרשים ורד״ק וזולתו טל פסוק השמים מססריס כבור אל‬
‫וממשה ידיו וגו׳ וכמו שהפליג בה החכם במל הטיקריס במאמר ג׳ פרק גי ‪:‬‬
‫שנית כבר כתבו החכמים שבראוחינו במאורות שתי תניטות הפכיות נתפרסם היות מניע‬
‫ראשון וכבר רמזו רז״ל שאברהם אבינו ע״ה מ״י חכמתו בתכינת השמים השיג לידיעת‬
‫בוראו כמנין שאמר ראה בירה דולקת ואמר כליה בירה זו בצי אדון‪ ,‬ואמפ״י שמיקר אמונתינר‬
‫להאמין בה׳ ובתורתו בלתי מופתים גס להחזיק ולהאמין קבלתינו שסדרו לנו קדמונינו ז׳׳ל‬
‫מ״ס כבר הזהירו לנו חז״ל ואמרו הוי שקיד צלמיד חורה כדי שתדע מה שתשיב לאפיקורוס‬
‫ומה נעימים ומתוקים דברי רבי אליעזר אשכנזי בספרו מעשה אבות במה שדקדק מפסוק‬
‫וידעת את ה׳ אלהיך וכן אמר הכתוב לדעת את ה׳ מצמר שרצה הקב״ה לאחר שהאמונה‬
‫תקוע בלבו'שתדל גס בידמתו אשר על זה אמר הנביא ירמי׳ ט׳ השכל וידוע אותי כי‬
‫באלה חפצתי נאם ה׳ ואדון הנביאים אמר ואדעך בשם לממן אמצא חן בעיניך ‪:‬‬
‫ש לי שי ת כבר ידוע שזאת כחכמה היא יסידי עיקר לחכמת העיבור כאשר כבר העיד ע״ז‬
‫כרמב׳׳ם ז׳׳ל בפרק י״א מהלכות קדוש כחדש וז׳׳ל אל יהיו דרכים אלו קלה‬
‫בעיניך מפני שאין אנו צריכין להם בזמן הזה שאלו דרכים רחיקים ועמוקים הן והוא סוד‬
‫כעיבור שכיה החכמים כגדולים יודעין אותו עכ׳׳ל‪ ,‬וכן כתב כחכם ר״י הישראל תלמוד‬
‫של כרא״ש ז׳׳ל בספרו יסוד עולם וקידוש כחדש לאו מלתא זוטרתא היא כי אין לך מצות‬
‫עשה בכל התירה כולה גדולה ממנו כי בו תולה כל קביעות מועדים‪ .‬וחמץ בפסח וכן‬
‫איסור אכילת יום הכיפירים‪ .‬ע״כ צריכין אנו לחפש ולדקדק אחריה בכל מאמצי כוחינו‬
‫כפי כאפשרי‪ ,‬ואל יעלה על לבך לאמר די לנו בקבלת חז״ל שיתרון כחודש א׳ י״ב תשצ״ג‬
‫ויתרון כשנה יו״ד כ״א ר״^ וסימני העיביר גו״ח אדז״ט ושאר סימני העיבור למה לנו‬
‫מופתים ועניניס התוכנים אל נחשוב כן שכשם שרוצה כקב״׳ה בידיעתו כנ״ל כך רוצה‬
‫בידיעת הורתו ומצותיו כי כבר התבאר מן השכל מן ככתוב ומן כקבלה שאנו חייבים להשתדל‬
‫ג׳ל אומן כיחינו לעיין ולדרוש בכל מה שאפשר לנו שניכל להשיג בשכלינו טעמי כדברים‬
‫וסיבתם כמו שכתב בעל חובת הלבבות בהקדמתו גם בסרק ג' משפר כיסוד ‪:‬‬
‫ר בי עי ת כבר אמרו רז״ל בשבת בפרק גדול אמר רבי שמואל בר נחמני אר״י מניין שמצוה‬
‫על אדס לחשוב תקיפות ומזלית שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם‬
‫לעיני העמיס איזה חכמה ובינה שהיא לעיני כעמים הוי אומר זה חשוב תקיפית ומזלות‪.‬‬
‫עוד אמר רבי שמעון בן פזי אמר ר׳ יהושע בן לוי משום בר קפרא כל כיודע לחשיב בתקיפות‬
‫ומזלות ואינו חושב עליו ככתוב אומר ואת פועל כ׳ לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו‪ ,‬עוד שם‬
‫אמר רבי אבא בר טובי׳ אמר רב כיודע לחשוב תקיפות ומזלות ואינו חושב אסור לספר‬
‫כימנו‪ .‬כרי לך בפירוש שחז״ל צוו עלינו לחשוב ולדעת ‪:‬‬
‫חמישית‬
‫חמישית שאיזו חכמים גראיחם אומנו משולל מכחפמות מחמיכים פלינו ואומרים כזה‬
‫כגוי כגדול כטליכס אמר ככחוב רס מס חכם ונבון רגיי כגדול כזה‪ .‬ומה נמשה כיוס‬
‫שמדברים אלינו ושיאלין מאחס טמס סדר יסיד המביס כיאוח לנו שנשים ידינו לפינו נראה כאלה‬
‫אשר לא יפתח פיו כזה ‪ p‬א כבודינו או כבוד יוצריני‪ .‬מ״נ אף שאין אנו יכולים למלות ולראוח‬
‫במיניע מה שראו בראי׳ גמורה חכמי קדמונינו בירושלים מיר כקדש‪ ,‬אבן שתיה אשר שתו‬
‫ממנה כל הצמאים‪ .‬גדלו והצליחו וגם משו פרי מד שכגימו למדריגת כנביאים‪ .‬כלא נאמן‬
‫הוא בבריתו וקיים במאמרו להותיר לנו בכל דור ודור שריד ופליט פליטת החכמה חייס‬
‫וחסד משה ממנו לשלוח מלאך לפנינו להאיר את מינינו‪ .‬בחשבון ראיית החדש‪ .‬לקיים מצות‬
‫משה למשוב ולידט ולקבומ באיזה יום תחילת כל חדש‪ ,‬כמו שמבואר בספר תורת משה‬
‫רבינו הקדוש כרמב״ם ז״ל‪ ,‬מ״כ אנחנו חייבים לחפש ולדקדק אחריה כפי האפשרי ובזכות‬
‫זה נזכה למלות לסיר כקדש ברנה‪ .‬לקדש החדש בזמנה‪ .‬ובכן אודה לאלכי ישטי ואברך שמו‬
‫בכל מת אשר הגדיל מסדו מלי‪ .‬לא כגמול ידי‪ .‬וכשרון מטבדי כי אס ברחמיו ובחסדיו‬
‫גמלני‪ .‬שכמייני וקימני וכגפני‪ .‬להוציא לאור את חבורי שחברתי ובררתי בימי נפורי‪.‬‬
‫וראוי לפתוח בכבוד אדוני אבי מורי כרבני המופלא ירא אלהיס מנטוריו וכמפורסם לשבח‬
‫גזם ישרים מוכר״ר א ב ר ה ס יד־זודא ז״ל וחברתו מחברת כקדש כ״ה אמי מורתי‬
‫הצנומה והחסידה אשה מיל כפה פרשה למני וידיה שלחה ‪.‬לאביון מרת ‪ t s r D‬ז״ל אשר‬
‫כיו לה למסטד מימים ימימה‪ ,‬והדריכו אותי בתורת כ׳ חמימה‪ .‬ובשכר זה תהיינה נפשיתס‬
‫צרורות בצרור כחיים מם נשמת אבותינו הקדושים שבגן פדן ושם יז ט לחסות תמת‬
‫כנפי אל והקדוש ברוך הוא יחיש וימהר תחיתכס וממידתכס מס כל שאר ‪6‬דיקי וחסידי‬
‫מולם ;‬

‫כי כן יבורך גבר ירא ס כ״ה אדוני חמי כרבני כגביר המופלא גזמ ישרים מהור״ר‬ ‫הנה‬
‫‪n ts‬׳ ל*יב נ״י ל“ינדםע«ן‪.‬‬

‫דברי צמיר התלמידים מבד ליראי כ ‪ /‬ולחושבי שמו‪ .‬משתמוה מרחוק אפיס‬
‫ארץ מול הדרת כבודם‪.‬‬

‫לפ״ק‪,‬‬ ‫כמותם לסדר ולפרט כר־ז״ר‬

‫צבי‬
‫ז״ל‪.‬‬ ‫בן מוכד׳ר אברהם יהודא‬
 ‫סדר ראשי חדורות‬
‫תחלה דבורו של‬ ‫שלב‬ ‫תשיט יחזקאל‬ ‫א חולס‬ ‫אדם‪,‬‬
‫תשמב אנשי כגסת הגדולה כקב״ה למשה כי׳‬ ‫קל יאיר‬ ‫שח‪,‬‬
‫שס בשנת ב״ אלפים‬ ‫תבפא דניאל‬ ‫רלה יפתח‬ ‫אנוש‪,‬‬
‫שנ תמ״ז לב״ט‪ ,‬בשנה‬ ‫תשפז ברוך בן נרי׳‬ ‫‪ ,‬שכה אבצן‬ ‫קינן׳‬
‫תד כב׳ כיו כל כסיפורי׳‬ ‫תשצג מרדכי‬ ‫’ שצה אילון‬ ‫מכללאל‬
‫תתג חגי זכרי מלאכי תח של ספר שמות פד‬ ‫תס עבדן‬ ‫ירד‬
‫כמשכן‪,‬‬ ‫תיג כקמת‬ ‫תסיא פזרא‬ ‫תרכב שמשון‬ ‫סנוך‬
‫חתלא שממון כצדיק חמס והקמת כמשכן וכל‬ ‫תרפז עלי‬ ‫מתושלח‬
‫תם כסיפורים של ספר‬ ‫תתעא אנטיגנום‬ ‫תרעד שמואל‬ ‫לסד‬
‫תק ויקרא הי׳ בהמשך‬ ‫מלאכי ישראל ־ יוסי‬ ‫כאלף השני‬
‫יהושע בן פרחי תקם ח׳ חדשים מד חדש‬ ‫ויהודא מלכו‬ ‫נו‬ ‫נח‬
‫ההפג יכודא בן מבאי תרכא כשני של שנה כט‪.‬‬ ‫תקנח שאול‬ ‫שם‬
‫ספר במדבר היה‬ ‫תחפד שמעיה ואטליון‬ ‫חרנח דוד‬ ‫ארפכשד‬
‫תשכב בהמשך ל״ח שנים‬ ‫תתקכד‬ ‫תרצג שלמה‬ ‫שלח‬
‫תשכג סלכי יהודתסלכו כלל ושמאי‪ ,‬תשכח ט׳ מדשים‪ ,‬ומשנה‬ ‫עבר‬
‫תורה מד ז׳ אדר סך‬ ‫תנאיכם‬ ‫תתקסד‬ ‫תשנז רחבעס‬ ‫פלג‬
‫הכל מ״א שנים‪.‬‬ ‫חתקפא ר׳ יוחנן בן זכאי‪,‬‬ ‫חשפז אבי‬ ‫רעו‬
‫תשצג ואמ״כ יכושפ ככנים׳‬ ‫תתמפג‬ ‫תתיט אסא‬ ‫שרוג‬
‫לארץ בשנת ב׳ אלפי‬ ‫ר׳ גמליאל דיבנה‪.‬‬ ‫באלה הרביעי‬ ‫תתמט‬ ‫נחור‬
‫תתלג תפ״ט ליצירה ואמר‬ ‫כד‬ ‫תתפח יכושפט‬ ‫תרח‬
‫תתמ י״ד שנים התחילו‬ ‫מז ר׳ עקיבא‪,‬‬ ‫תתקמח יהורם‬ ‫אברכם‬
‫תתפא בני ישראל למנות‬ ‫נה ד שמעין‪,‬‬ ‫ב ^ל ף השלישי אחזי׳‬
‫ויובלות‬ ‫שמיטות‬ ‫נו ר׳ יכודא הנשיא‪,‬‬ ‫מח עתלי‬ ‫יצחק‬
‫תתקי ובנו אז משכן שילה‬ ‫סא‬ ‫קח יכואש‬ ‫ימקב‬
‫ק רב ושמואל‪ ,‬תתקעט וממד שס׳׳ט שני׳ פד‬ ‫קצה אמצי׳‬ ‫לוי‬
‫תתקל מיתת עלי ואמ״כ‬ ‫קטו ר׳ יוחנן^‬ ‫רטו עוזי‬ ‫קהת‬
‫קסו באל*ף החמישי בנו משכן בגבפון‬ ‫רסא יותם‬ ‫עמרם‬
‫קפג לחיבור כאלפ״ס ז׳׳ל בימי שמואל ועמד‬ ‫שסח אחז‬ ‫משה‬
‫תתסה פד שמת ואח״כ בנו‬ ‫קצט‬ ‫השופטים ימזקיכו‬ ‫שפוט‬
‫רכח לחיבור כרמב״ם ז״ל משכן בניב ופמד פד‬ ‫הפח מנשה‬ ‫יהושע‬
‫למלך‬ ‫שנים‬ ‫תתקלח ך‬ ‫רפג‬ ‫תקטז אמון‬ ‫פתניאל‬
‫רפה לחיבור הרמב״ן ז״ל^ שלמה‪ ,‬ואח״כ בנו‬ ‫הקנו יאשיכו‬ ‫אהוד‬
‫תתקסט בית כבמיד בירושלי׳‬ ‫שטו‬ ‫סרלו יכואחז‬ ‫דבורה‬
‫ופמד ת״י חנים פד‬ ‫שטז באלף דקששי‪,‬‬ ‫חרלו יכויקים‬ ‫ברק‬
‫נז י״א לצדקי' בשנת ג׳‬ ‫שכז לכרשב״א ז״ל‪.‬‬ ‫תרעו יכויכין‬ ‫גדעון‬
‫אלפים של״ח לב״פ‪.‬‬ ‫שכז‬ ‫תשטו צדקי‬ ‫אבימלך‬
‫ואז משה ירמי׳ מגילת‬
‫איכה ובשנה כאחרת נהרג גדליה וכשנחרב הבית בטלו מנין יובלות ולא מנו אלא י״ז‬
‫יונלית‪ .‬ול״ו שניס ביובל כאחרון‪ ,‬ושנה שיצאו בה מוצאי שביפית כיתה‪ .‬ואח״כ גשארה‬
‫כארץ חריבה נד שנה והיא שנת ג׳ אלפים המ״ח שנים ליצירה ן׳ שנים אחר נס פורים‪ .‬ואז‬
‫חגי ושמפון כצדיק בנו ביס שני וממד ת״ך שנים וד שנים לבנינו מלה פזרא והיא גיא' שניה‬
‫‪,‬הססילו למנוח שסיטין ויובלות ומנאו ט׳ יובלות וט״ו שנים מן כיובל כחשימי בשנה‬
 ‫‪ 9‬דד ראשי ה ח רו ת‬

‫שנחרב הגיח גאמרונה מוצאי שביפית כיחה ‪ :‬ומ׳ שנים לבנין ביח שני מחו מגי זכריה‬
‫ומלאכי ופססה נבואה מישראל והוא אלף שרם ליציאת מצרים■ ואז החמיצו לכזכיר זמן‬
‫בשטרות מן אלכסנדר מוקדון‪ .‬ונם חנוכה כי׳ בשנת ג׳ אלפים תרכ״א ; בימי כלל ושמאי‬
‫חיבר ר׳ נחוניא בן כקנה ספר כבכיר טל כקבלה ונתפרסם בימי ד יוחנן בן זכאי ובימיו‬
‫יונתן בן מוזימל תרגם את כנביאים‪ .‬ור׳ מקיבא וכל הרוגי אמונה כיו בשנת חת״פ ותלמידיו‬
‫כיו כ״ד אלפים ומתו בין פסח לטצרת‪ .‬אונקלוס כגר תרגם את כתורה בימי ר׳ טקיבא‬
‫ור׳ שמטון בן יוחאי התחיל לחבר ספר כזוהר ותלמידיו סיימו ונתגלה אחרי כרמב״ן‪ .‬ותלמידיו‬
‫של ד טקיבא חיברו ספרא וספרי ותורת כהניס ותוספתא אליביה‪ .‬בן טזאי חיבר ג״כ‬
‫מכילתא בשמו‪ ,‬רבינו כקדוש חיבר כמשניות‪ .‬ו ל כושפיא ו ל חייא תלמידיו חיברו כברייתות‬
‫ור׳ כושמיא חיבר נ״כ ביאור ספר בראשית‪ .‬ו ל ישמפאל פירשה מן ואלה שמות פד סין^‬
‫כתורה ונקרא מכילתין‪ .‬רב חיבר ספרא וסיפרי לבאר טיקר כמשנה‪ .‬ו ד יוחנן חיבר תלמוד‬
‫ירושלמי ב א ח ישראל אסר חורבן כבית בקרוב שלש מאות שנים‪ .‬ורביננז ירב אשי כיו‬
‫סוף תכמי כגמרא‪ .‬ורב אשי הוא שחיבר כגמרא בבלית בארץ שנטר כמו מאה שנה אחר‬
‫שחיבר ל יוחנן כגמרא ירושלמית‪ .‬כל נאמיראים והגאונים ובטלי כתוס׳ כיו גאלף החמישי‬
‫זולת מאיזה בטלי כתוספות כאחרונים שהיו בתחילת אלף כששי‪ .‬וכל מחברי כפיוטיס‬
‫והסליחות היו בסיף אלף החמישי ‪:‬‬
‫מחודש ניסן בכל כ״ח שנים חל תקופת ניס; כמו שהי׳ בשעה ראשונה של כבריאה‪ .‬פ״כ‬
‫בכל תחילת מחזיר גדול כ־ד בהנץ בחמה מברכי! עישה מעשה בראשית וזמנו עד‬
‫ג׳ שטית טל כיוס שהוא עיקר הזריחה ‪:‬‬
‫בו היו תחלת דבורו של כקב״ה עם משה רבינו ט״ה‪ .‬ט״ו בו באו כמלאכים לאברכס‬
‫אבינו ט״ה לסעיד כפת לחם ‪:‬‬ ‫״‬
‫דחודש אייר בט״ו בו ליציאת מצרים ירד כמן ושליו‪ ,‬כ״א בו ניתן כבאר בשנת‬
‫היה ‪:‬‬
‫חודש סיון ביום כזה באו למדבר סיני‪ .‬ביים כשני טלה משה בהשכמה‪ .‬ל ‪ n‬ה׳ נ ו‬
‫הגבלה‪ .‬בשנת ת׳׳ח ות״ט באלף החמישי נהרגו כמה אלפים מישראל וקבעו יו ס‬
‫ך בו להתענות ‪:‬‬ ‫'‬
‫חודש תמוז ט׳ בו הובקע כפיר בבית ראשון‪ .‬י״ז בו שיכר משה הליחות‪ .‬ובטל כתמיד‬
‫בבית ראשין‪ .‬וכובקע כעיר פטמיס‪ .‬אתת בימי צדקיהו‪ .‬ושניה בימי הורקנוס‪ .‬ושר ‪q‬‬
‫אפוסטמוס את כתירה‪ .‬והעמיד צלם בהיכנ‪ .‬לכן מתענין בו ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫חודש אב בו מת אהרן ככהן‪ .‬ט׳ בו בכו ישראל בחזרת כמרגלים ונגזר פליכם שלא יכנסו‬
‫לארץ‪ ,‬ובו סרב בית ראשון ושני‪ .‬ונגדע כל קרן ישראל‪ .‬ט״ו בו כלו מתי מדבר‪.‬‬
‫*‬ ‫ובו ניתנו הרוגי ביתר לקבורה ‪:‬‬
‫בחודש תשרי ב׳ בו נהרג גדלי׳ שהפקיד אותו נבוכדנצר מלך בבל בארץ יכודא טל פליטת‬
‫כעס אשר נשאר בבית ראשון חרבה ושממה‪ .‬וקבעו תעניתו אחר ראש השנה ‪.‬‬
‫חודש כסליו כ״ד בו נבא חגי והוסד כהיכל ובו התחילו לבנות‪ .‬כ׳׳ה בי מנוכס שחנו‬
‫בבית שני בנ״ה בו ‪:‬‬
‫חודש טבת ס׳ בו נכתבה כתורה בלשין לט״ז וכיה ג׳ ימים חושך בעולם‪ .‬יו״ד בו צר‬
‫מלך בבל על ירושלים‪ .‬והובקט כעיר ולכן מתענין בו ‪:‬‬
‫חודש אדר ראשון‪ .‬ד בו מת משה רבינו ע״ה‪ .‬ויראים מתענין בו‪ .‬ובשנת כעיבור מתפנין‬
‫באדר שני ‪:‬‬
 ‫ור‪,‬טאורות‬ ‫ברייתא דשסואל הקטן פרק א‬ ‫עבילי‬
‫הרקיע עשד כקובה‪ .‬רחבה כאהל ארכה כמשכן שנאם׳)יכמיה מ כי( הנוסח כדק שמים וימתחם‬
‫כאהל לשבת‪ .‬מרוח צפון אינה מסוככת ומרובעת כאכסדרה‪ .‬שנאמר )איוב כוז( נוטה‬
‫צפון על תהו‪.‬ומדרום סתומה כחדר עגולה ככבשן שנאמר )א־וב ‪ (p p‬עושה עש כסיל וכימה וחדרי‬
‫תימן‪ .‬מזרח ומערב מיוסדין כבנין על הארץ שנאמר)עמוס ‪ p‬ו( הבונה שמים מעלותיו ואגודתו‬
‫על־י‬ ‫•‬
‫הרקיע עשוי כקובה‪.‬שכוא עגול מלמעלה‪ .‬ומי׳ מנחות ל״ב ע״א שלא יעשנה נקובה כר וסירש״י‬
‫כאוהל רחב מלמטה וקצר מלמעלה מכ״ל‪ :‬רחבה כאכל‪.‬זה לשון הפרקי דרבי אליעזר פרק‬
‫שלישי‪ .‬כאוהל פרושה קציתיה למטה ותוכה למעל׳ וכל בנ״א יושבים תחתיה כך הן כשמים קצתם‬
‫למטה ותוכם למעלה כאוהל שנא׳ וימתחם כאוהל לשבת עכ״ל ‪ :‬ארכה כמשכן‪ .‬יתכן שס״ל‬
‫שהרקיע ארכו יותר על רחבו ולכן אמ׳ כמשכן שהיה ארכו יותר על רחבו עשרים קרשים באורך‬
‫ושמונה קרשים ברוחב)פ׳ תרומה(‪ .‬וכן כתבו כאחרונים שצבא כשמים מהלכם אינו בעיגול‬
‫מכוון רק כעיגול כביצה ארכם יותר טל רחבם‪ .‬וכן כתבו על כדור כארץ שארכו ממזרח‬
‫למערב הוא יותר מרחבו שמצפון לדרום ‪ :‬שנאמר כנוטה כדוק שמים כו׳‪) .‬ישעי׳ מ( ועי׳ גמי‬
‫דחגיגה)י״ב ע״ב( שהביא קרא זה על רקיע התחתון שנקרא וילון ‪ :‬מרוח צפון אינה מסוככת‬
‫כו׳ שנאמר נוטה כו׳‪) .‬איוב כו פסוק ז( ועל דרך זה אמרו ג״כ במדרש הובא בילקוט איוב‬
‫שם בזה כלשון‪ .‬רוח פינת כצפון בראו ולא גמרו לפי שאמר כל מי שיאמר אני אלוה יבוא‬
‫ויגמור כפינה כזאת שהנחתי‪ .‬ושם הוא מדורן של מזיקים ורוחות ושדים ומשם יוצאים‬
‫לעולה שנאמר מצפון תפסח הרעה עכ״ל‪ .‬ועי׳ ב״ב)דף כה ע׳׳ב( ויש לפרש מה שאמר שמצפון‬
‫אינה׳ מסוככת‪ .‬כי נראה ברקיע בין הכוכבים כמו חגורה לבנה נקרא מסילת כחלב‪ .‬ונראה‬
‫בכלי מחזה שהם קבוצת כוכבים ריבוא רבבות תקופים זה אצל זה‪ .‬וראיתי בספר א׳ בשם‬
‫התוכנים האחרונים על כלל ככוכבים שברקיע כי מקרוב למסילת כחלב הס עומדים דחוקים‬
‫יותר מכפי מצב ככוכבים הרחוקים משם‪ .‬באופן שכל מה שיתרחקו ככיכבים ממסילת כמלב‬
‫מזה ומזה לצפון ולדרום יעמדו במצבם יותר נפרדים זה מזה עד שמקרוב אל שני כצירים‬
‫של מסילת כחלב נמצא הרקיע כמעט ריק ופנוי מכל כוכב ע״כ דבריו‪ .‬ועי׳ זוהר בראשית )דמ״ד‬
‫ע״א ודף קכ׳׳ה ע״א( ונראה שכיוון למסילת החלב כנ״ל< ודברי הברייתא כזאת וכן כמדרש‬
‫הנ״ל המה על אופק שלהם א״י או בבל‪ ,‬וירושלם היא נוטה לצפון של קו השוה בערך ל״ב‬
‫מעלות כמ״ש הרמב״ם בה׳ קידוש כחודש סוף פרק י״א‪ ,‬וא״כ קו השוה של הרקיע נוטה‬
‫מכנגד כנקודה שעל ראשם לדרוס בכדי ל״ב מעלות ג״כ‪ ,‬וציר הצפוני הוא גבוה לכם מן‬
‫האופק הצפוני שלכם ג״כ נ״ב מעלות וציר הדרומי הוא למטה מן אופק הדרומי שלכם‬
‫כיינו תחת הקרקע לפי אופק שלכם בכדי ל״ב מעלות ג״כ‪ ,‬ומסתמא גס מסילת החלב הוא‬
‫פ״ד הנ״ל נוטה מפל ראשם לדרום וגס ציר הצפוני של מסילת החלב הוא למעלה מאופק‬
‫הצפוני שלכם ונראה הוא לצד צפון למעלה מאופק הצפוני שלהם א״כ גס מקום הריק מן‬
‫הכוכבים הוא כן וזהו שאמר כאן רוח צפון אינו מסיכך פירש שפינת כצפון בשולי האופק‬
‫הצפוני הוא ריק מן הכיכביס שאין ככוכבים קבועים שם ונקרא שאינו מסוכך כיינו האויר‬
‫אינו מסוכך שס והוא ריק כנ״ל ‪ :‬ומרובעת כאכסדרה‪ .‬פי׳ מקום הריק הוא מרובע‪ ,‬וכמו‬
‫אכסדרה שיש לה שלשה רוחות מחיצות וגג וצד א׳ בלא מחיצה ורק אויר ; ומדרום סתומה‪.‬‬
‫כנ״ל שלאופק שלהם׳ ציר הדרומי של מסילת כחלב מקום הריק של הכוכבים בדרום הוא‬
‫תחת האופק שלכם מה שהוא אינו נראה להם לעין כלל ולמעלה מן האופק יש שם כוכבים‬
‫וכל כצד דרוס כנראה לכס סתום כי יש שם כוכבים וז״ש מדרום סתומה כחדר ‪ :‬עגולה‬
‫כככשן‪ .‬עי׳ לשון כגמ׳ סוכה )ד״ז ע״ב(‪ :‬שנאמר עושה כו׳‪) .‬איוב ט פסוק ט( וכוונתו על מ״ש‬
‫וחדרי תימן ; מזרח ומערב מיוסדין כבנין‪ .‬פי" ששם כ ס הכוכבים של המזלות שהם כוכבים‬
‫כרבה קבועים ברקיע כמו צורות המזלות‪ ,‬ושם ג״כ מסילת החלב שהוא ריבוא רבבות‬
‫כוכבים‬ ‫א‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק‪,‬א‬ ‫״נילי‬
‫•(‬ ‫« ‪ p‬יסדה‪ /‬סביב שמונה עשר ברוחב ששה כרחוק מזרח ממערב כגבוה שמים על‬
‫מצפון לדרום ע ש עולה כ ס י ל הגלגל כ י מ ה ומזלות מן המזרח למערב‪ .‬התקשר מעדנות‬
‫כימה )ומושכות( ‪1‬או מושכות[ כסיל תפתח )איוב לח לא( שבעה מעדנות כימה‪ .‬וחמשה מושכות‬
‫כסיל־־*‪ .‬שבעה וחמשה י״ב‪ .‬סובב ]אולי צ״ל סובבים[ הגלגל ז׳ מקושרים מבירח‪ .‬וד‪/,‬‬
‫מפותחים‬ ‫_________‬
‫*( כרחוק מזרח ממערב מנוה שמיס על הארן הס ב׳ פסוקים כתהליס קג ‪:‬‬
‫כוכבים תקופיס קשורים יחדיו כמו שנראה בכלי כמחזה וכנ״ל‪ :‬מל כארץ‪ .‬סי׳ שהס למעלה‬
‫מל האלץ ובני אדם כיושבים עליה‪ ,‬וכלשון הכתוב )תכלים קג( כגבוה שמיס על כארץ‬
‫וכמו שמביא כאן לקמן‪ ,‬וכלשון ככתוב )פ׳ עקב( כימי השמים על האיז‪ :‬שנאמר כבונה כ ו‪/‬‬
‫)עמוס ט פסול‪ ,‬ו( ואולי דרש ואגודתו על מסילת כחלב שהם כוכבים קשורים ואגודים יחדיו‬
‫וכנ״ל ‪ :‬סביב שמונה עשר ברוחב ששה‪ .‬אמרו בעירובין )י״ג ע׳יב( כל שיש בהיקפו שלשה‬
‫טפחים יש בו רוחב טפח‪ ,‬ואמר כאן כל ההיקף סביב הוא שמונה עשר וברחבו ממזרח‬
‫למערב הוא שליש שהוא ששה‪ ,‬ונשמט כאן איזה מספר הם כשמונה עשס ואולי צ״ל ס‪3‬י ‪3‬‬
‫שני' עשר פי׳ שמזרח ומערב מיוסדים כו׳ הם כשנים עשר המזלות הידועים טלה שור כו'‬
‫כמסבביס כל הרקיע ממזרח למערב‪ .‬וברוחב כיינו ממזרח למערב שכוא מחצה ככדור כ ס‬
‫ששה כידוע שתמיד המזלות הם ששה למעלה וששה למטה‪ .‬עי׳ פירוש רש׳׳י ר״ה )י׳׳א ע״ג(‬
‫וב״מ ) ‪ p‬ע״ב(‪ :‬כרחוק מזרח ממערב‪) .‬תכלים קג פסוק יב(‪ :‬כגבוה שמים על הארץ‪) .‬שס‬
‫פסוק יא( פי' שהרקיע והכוכב׳ס מסבבים סביב רחוק הרבה מן הארץ וכמו שהוא גבוה‬
‫מן כארץ עד למעלה כן הוא רחוק מן כשמים עד הארץ מן הצדדים וזהו כרחוק מזרח ממערב‬
‫וע׳"גמ׳ תמיד )לב ע״א( מן כשמים לארץ רחוק או ממזרח למערב כו׳ וחכמים א‪ 1‬מ' ז ה‬
‫וזה כאחד שוין שנאמר כגבוה שמים על הארץ וכו׳ כרחוק מזרח ממערב כ י ע׳׳ש וע״כג‬
‫חגיגה )יב ט״א( ועי׳ ספר אמונת חכמים פרק חמישי‪ ,‬ועי׳ בם׳ ארצות כחיים לכגאון‬
‫מלבי״ם ז״ל סימן א׳ בא״י סק״ג בהגה מה שפירש את מאמרם ז״ל ב״ב )כה ע״ב( עצ‬
‫הפסוק סובב סובב כולך כו׳ ואת הפסוק הנ״ל לפי אופק ארץ ישראל ע׳׳ש ומ״ע לקמן‬
‫סוף פרק שני שבראש הקיבה כו׳ שבקרקע הקובה כו׳ ‪ :‬מצפין לדרוס עש כו׳‪ .‬עש כסיצ‬
‫כימה המה שמות של צורות הכוכבים בלשון מקרא )איוב ט פסוק ט( וסדר קביעתן ברקיע‬
‫מצפון לדרום הם בסדר כזה‪ ,‬עש מצפון ואח״ז כסיל ואח״כ כגלגל ואח׳׳ז כימס׳ ו מ ה‬
‫שאמר כגלגל נראה פירושו גלגל המזלות )שכס טלה שיר כו׳( נמצא כימה מדרום כגלגל‬
‫המזלות‪ .‬וכ״כ הגר״א ז״ל בפי׳ על תיקוני זוהר תיקון)לב ד״ה( אילין ממנן ע׳׳ש מ׳׳ש שס‬
‫בפירושיכגמ' דברכות )נח ע״ב( שכימה הוא מדרום‪ ,‬וכ״נ מהרש״א בחידושי אגדות בפירוע‬
‫כשני שם בד״כ אי לאו ע׳׳ש‪ .‬ומה שאמר עש עולה לפי שבאופק ארץ ישראל ובבל שהנקודה‬
‫שברקיע שכנגד ראשם כיא לצפון של קו השוה‪ ,‬וא״כ צפינו של קו השיה )כשאינו רחוק‬
‫כרבה לצפון( הוא לפי מעמדם עולה יותר מן קו השיה שברקיע וגבוה יותר לפי כנראה‬
‫ולכן אמר על עש שהוא לצפוי עולה‪ ,‬ועי׳ ברכוה )נחע״ב(‪ :‬ומזלת ממזרח למערב‪ .‬פי׳‬
‫מזלות הידועים בהם טלה שור תאומים סרטן ארי׳ בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דל‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬שהם צורות של כוכבים הקבועים ברקיע באופן שאם נמשוך קיץ מכוכב לכוכ‪5‬‬
‫יכיויכמו דוגמות צורות כאלו הם קבועים בסביבות הרקיע ממזרח למעןב‪ :‬כהקשר כו‪/‬‬
‫לשון הפסוק )איוב לח פסוק לא( התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח‪ :‬שבעה]‬
‫פירוש מעדנות כימה שהזכיר בקרא הם שבעה קבוצות של כוכבים שנקראו מעדנות כימה]‬
‫וחמשה קבוצות של כוכבים שנקראו מושכות כסיל ‪ :‬ז׳ וחמשה י׳׳ב סובב כגלגל‪ .‬פי׳ ששבעה‬
‫מעדנות הנ״׳ל וחמשה מושכות כנ״ל וי״ב מזלות כנ״ל סובב אותם הגלגל‪ ,‬או שצ״ל סובביס‬
‫כגלגל פי" שאינם בצד א׳ רק כ ס מתפשטים סביבות כל כגלגל בכל ככיקף; ז׳ מקושריס‪.‬דרי‪5‬ן‬
‫לשון‬ ‫׳‬

‫‪m‬‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק א‬ ‫מביייי‬
‫מפותחים מבחק זריחת ד מצפון לימין‪ .‬וה׳ משמאל‪ .‬וכנגדן נאספין ששה ביום‪ ,‬וששה‬
‫בלילה‪ .‬תאומים סוף הד‪ .‬ועקרב סוף החמשה‪ .‬מן תאומים לקשת כמן עקרב לסרטן‪ .‬בין‬
‫עקרב לסרטן כבין עגלה לעקרב‪ .‬עגלה רצפון‪ .‬ועקרב בדרום‪ .‬זורח עיגול כלפי דרום‪ .‬ושוקע‬
‫עיגול‬
‫לשון התקשר‪ ,‬וגס מטדנות פירשו המפרשים לשון קשורות ; מכיח‪ .‬פי׳ מ‪5‬פניס< כי מלבד‬
‫ככוכבים הנראים לפין שיש לכס מספר ידוט יש פוד ברקיפ רבוא רבבות כוכבים לאין‬
‫שיפור שנראים רק בכלי המחזה‪ ,‬פי׳ ברכות )לב פ״ב( ופי׳ ספר אמונת חכמים והקרא אמר‬
‫התקשר ולפי ככוכבים הנראים לפין הס אינם קשורים ורק הס קשורים לפי הכוכבים‬
‫שאינם נראים לפין רק בכלי המחזה תקופים וסמוכים כאילו הס מקושרות וכמו שנראה‬
‫בכלי כמחזה מסילת כחלב וכמ״ש למפלה וזכו שאמר קשורים בבית פ׳ בפנים כרקיפ‪,‬‬
‫שאינם נראים לנו ‪ :‬וה׳ מפותחים מבחוץ‪ .‬דריש לשון תפתח והם נראים גס לפיין איו‬
‫כס נמשכים זה אחר זה וזה שנראה מבחוץ ‪ :‬ז׳ מצפון וכר‪ .‬פי׳ שכולם מצפון של קו‬
‫השוה רק הז׳ הס מימין והה׳ משמאל ‪ :‬וכנגדן כר‪ .‬פ׳ כז׳ והה׳ הנ״ל מתפשטים ברקיט‬
‫כז׳ כנגד ששה מזלות‪ .‬והה׳ ג״כ כנגד ששה מזלות כנ״ל וי״ב המזלות כנ״ל הם תמיד‬
‫ששה מזלות למפלה וששה למטה ומסבבין תמיד וששה שוקפין ביום וששה שוקפין בלילה כי‬
‫במפת לפת אמד סובבים כולם פי׳ פירש׳׳י ר״ה )דף יוד פ׳׳ב(‪ .‬ונאספים‪ .‬פי׳ שוקפין ופי‘‬
‫לקמן ‪ :‬תאומים סוף כז׳‪ .‬פי׳ שבפה מפדנות הנ׳׳ל מסיימין נגד תאומים שבמזלות ‪ :‬ופקרב‬
‫סוף כחמשה‪ .‬פירוש חמשה מושכות כסיל הנ״ל מסיימיס נגד פקרב שבמזלות‪ .‬וטי׳ תוסי‬
‫פסחים )צ׳׳ד ט׳׳ב( ד׳׳ה מפולס כו׳ ופ׳׳ד התום״ שם אולי ים לפרש גס כאן שכפקרב אינו‬
‫עקרב שבמזלות ט״ש‪ :‬מן תאומים לקשת כמן פקרב לסרטן‪ .‬פי׳ כפי מספר הצורות מן כשבטה‬
‫וממשה כנ״ל שיש מן תאומים לקשת כן הוא מספר הצורות שיש מכם מן פקרב לסרטן ;‬
‫בין עקרב לסרטן כר טגלה כו׳‪ .‬לשון הגמ׳ בפירובין )דף נו פ״א( פגלה בצפון וטקרב בדרום‪.‬‬
‫וכן איתא פסחים )דף צד פ״א( )וע״ש עוד צד ע״ב מעולם כר( ופירש״' שם פגלה מזל‬
‫שור וכן פי׳ הגר׳׳א ז״ל בפירושו פל התיקיני זוהר תיקון ל״ב ד״ה אלין‪ .‬וכמ״ש בברכות‬
‫)נ״ח ע״ב( פל מזל שור רישא דעגלא פ״ש באורך אך לפי כנראה כאן נראה שקורא פגלה‬
‫פל שבפה ככוכבים הגדולים שהם קרובים לציר הצפוני ונקרא בפי הפולס‪ .‬וואגין‪ .‬ובלשון‬
‫כקודש הוא עגלה כמ״ש בפ׳ נשא פגלה טל שני הנשיאים ושור לאחד‪ .‬וכן כתבו הספרים‪.‬‬

‫וכתוכניס יקראוהו הדוב הגדול והס נראים תמיד ובאופק שלנו * *‬

‫שציר הצפוני גבוה מפל האופק אינו שוקע לעולם ואולי כן הוא גס באופק שלהם א״י ובבל‪:‬‬
‫נין עקרב לסרטן כבין עגלה לעקרב‪ .‬פי׳ סדר המזלות הם סרטן אריה בתולה מאזנים‬
‫פקרב‪ .‬א״כ בין סרטן לעקרב שלשה מזלות שכן תשעים מפלות )כי כל פיגול המזלות ס״ש‬
‫מעלות‪ .‬פולה לי״ב מזלות שלשים מעלות לכל מזל‪ .‬ולשלשה מזלות תשעים מפלות(‪ .‬ומן קו‬
‫השוה פד ציר הצפוני הוא רביעית כגלגל שהוא תשעים מעלות‪ .‬ולפי המבואר ברמב״ם כל׳‬
‫קידוש כחודש פי׳ תשפה פשר התחלת עקרב עולה נטייתו לדרום של קו השוה י״א מפלות‬
‫כי פקרב היא אחר מאזנים שהוא על קו השוה ופ״ש היטב‪ .‬א״כ בין פקרב לציר הצפוני‬
‫מאה ואחת מפלות‪ .‬ועגלה כנ״ל נמשכת מעט מן כציר לדרוס ג״כ בערך לא פחות מן‬
‫אחד עשר מעלות א״כ מן עקרב למגלה ג״נ תשעים מעלות‪ .‬וז״ש בין עקרב לסרטן כבין‬
‫סגלה למקרב וכנ״ל‪ .‬ולפי זה מקרב ועגלה כס ברוחב זה כנגד זה מקרב לדרום ועגלה‬
‫כנגדו לצפון‪ .‬וז״ש בפירובין נ״ו ע״א וסימנך )לדעת דרום וצפון( מגלה בצפון ועקרב בדרום‬
‫פ״ש‪ :‬זורח פיגיל כלפי דרוס כו׳‪.‬היא עיגול המזלות ובאופק שלכם שנוטה לצפון של קו השוה‬
‫ובחצות כיוס כשמש נוטה מפל ראשם לדרוס‪ ,‬ובעליית הולכת השמש באלכסון ממזרח לדרום‬
‫מד‬
 ‫המאורות‬
‫ברייתא דשמואל הקטן פרק א‬ ‫שבי^י‬
‫עיגול כלפי צפון‪ .‬ובצפון עגלה חוזרת ומשרתת את התלי‪ .‬והתלי למזלות והמזלות לגלגל‬
‫והגלגל חוזר כגלגל דלי המים‪ .‬המזלות כסדינים‪ .‬התלי כמלך‪ .‬ועגלה המנהיג‪ .‬וכולם ברוח‬
‫שנאמר )איוב נו יג( ברוחו שמים שפרה חוללה ידו נחש בריח‪ .‬נחש בריח זה התלי‪ .‬חוזרים‬
‫וזורחים‬
‫עד מצות כיום‪ .‬וממצות כיוס פד כשרןיעה כשמש הולכח באלכסון מדרום למערכ וז״ש‬
‫זורס עיגול פי׳ בעלייתו כלפי דרוס‪ .‬ושוקע עיגול כלפי צפון וככנ״ש )קהלת א( הול ך אל‬
‫דרום וסובב אל צפון‪ .‬וכמו שפירש כגאון מלבי״ס ז״ל את דברי כגמ' ‪ I‬דב״ב כה ע״ב( על‬
‫קרא זה ע״ש בספרו ארצות החיים סימן א׳ בארץ יהודה אות ג׳ בהגה״כ ע״ש ‪ :‬ובצפון‬
‫עגלה חוזרת‪ .‬שהעגלה סמוכה לציר וכנ״ל ובאופק שלכם שהציר הצפוני הוא למעלה מן‬
‫אופק שלהם ל״ב מעלות וכמ״ש למעלה מסתמא אין כעגלה שוקעת באופק שלכם לעולס‪.‬‬
‫ומוזר תמיד סמוך לאופק הצפוני ונראה תמיד ‪ :‬ומשרתת את התלי‪ .‬כסלי שיש בככוכביס‬
‫מוזכר בספר יצירה פרק ששי משנה א׳ ומשנה ב׳ שם ע״ש בייאור כגר״א ז״נ משנה א׳‬
‫ד״ה תלי‪ .‬ומוזכר בזוהר בראשית דף מד גי״א ע״ש בביאור כגר״א ז״ל ביהל אור‪ .‬ובזוהר‬
‫חיי שרה דף קכה ע״א ע״ש‪ .‬וע״ש בניצוצי אורות וע״ע בביאור כנר״א טל ספרא דצניעותא‬
‫פרק א׳ )דף י״א( ד״ה כחיזו דחוויא כו׳ ולכאורה משמע ממקימות הנ״ל שהוא מסילח‬
‫כמצב שהזכרתי למעלה‪ .‬ויתכן שיש איזה ענין שהעגלה גורס ענ התלי ולכן אמר שמשרח‬
‫את התלי ועי׳ בם׳ חכמוני על ספר יצירה פרק ששי כתב בזה כמה דברים ‪ :‬והתני למזלות‪.‬‬
‫כמ״ש הגר״א ז״ל בספר יצירה שם שהתלי גירס ‪ .‬פעולות הרבה על המזנית ע״ש ‪ :‬והגצגצ‬
‫חוזר כגלגל דלי המים‪ .‬עי׳ פרש״י סנהדרין )דף לט ע״א( ד׳׳ה אבות ונלמד מדבריו שכן‬
‫כי׳ נעשה בימיהם גלגל דלי כמים שמשני צדדיו תלויס שני דלייה ונעשה באופן שכשמגלגלון‬
‫להוריד זה עולה דלי כשני כנגדו וכשמגלגלין להעלות זה יורד דלי השני שכנגרו )והתועלת‬
‫בזה למען לא יכבד העלאת הדלי עם כמיס כי כובד דלי שכנגדו כיורד מסייע להעלאת‬
‫זה‪ .‬וכן לא ירד דלי כיורד במכרה וישבר כי עליית שכנגדו מעכבו מעט( וכן אמר כאן‬
‫על גלגל המזלות שהוא כן שכשיורד כמזל במערב עולה כנגדו מזל אחר במזרח וכן כשעולה‬
‫זה במזרח יורד מזל כנגדו במערב וכן כתב לקמן פרק שני וע״ע פירש״י ראש כשנה )דף‬
‫יא פ״ב( ‪ :‬המזלות כסדנים‪ .‬צ״נ כסרניס לשון סרני פלשתים שמואל א ה ח ובשמואל א כט‬
‫ובעיניה סרנים‪ .‬והוא כמ״ש בספר יצירה פ״ו מ״ב תלי בעולם כמלך על כסאו‪ .‬ע״ש בביאור‬
‫הגד׳א ז״ל שהוא אינו נראה ונודע והוא נעלם כמו לב‪ .‬אך מ״מ עושה פעונות כרבה‪.‬‬
‫וז׳׳ש כאן כתלי כמלך‪ .‬והמזלות נראים יוסר כמו סרנים ושרים שנראים יותר שפעולתה‬
‫ניכר יותר אך מ״מ שוקעין ג״כ‪ .‬והעגלה כמו המנהיג שנראה תמיד לפי שאינו שוקע וכנ״ל‪.‬‬
‫וגם יש לומר לפי שהספניס בימים כקדמיניס היו מתנהגים ע״פ העגלה לדעת על ידו‬
‫הרוחות שתלך הספינה ישר והעגלה לצפון סמוך לציר ועפ״ז פי׳ בספר א׳ מ״ש ר׳ יהושע‬
‫)בהוריות יוד( כוכב א׳ עולה לשבעים שנה שמתעה אח הספנים כי הכוכב ההוא עוללר‬
‫בצפון סמיך להעגלה וטועין על ידו בהרוחות בצד צפון ונוטה הספינה שלא כראוי ‪ :‬וכולש‬
‫ברוח‪ .‬יש לפרש כמ״ש בפסחים )צד ע׳׳ב( גלגל קבוע ומזל חוזר‪ .‬וז׳׳ש שאינו מתגלגל ע״ר‬
‫כגלגל ורק ברוח עי׳ בראשית רבה פרשה ששי רשב׳׳י אומר כו׳ עי׳ ביאור כגאון מלבי״ס‬
‫ז״ל בראשית על פסוק יהי רקיע כו׳ וכל אלה כי׳ ועי׳ ספר אמונת חכמים פרק ראשון ;‬
‫שנאמר ברוחו כו׳‪) .‬איוב כו פסוק יג( ‪ :‬נחש בריח זה התלי‪ .‬שמקיף על כ רקיע וז״צ‬
‫כגר״א ז׳׳ל בפי׳ ספרא דצניעותא פ״א ד׳׳ה כחיזו כו׳ וכן הוא בתנין כשמים ששוכב באמצע‬
‫המזלות כבריח וחיזר ומתעגל זנב בראש כמ״ש הקדמונים ';עכ״ל ‪ :‬וזורחים‪ .‬פי׳ עוניס ‪.‬‬
‫ונאספים‪ .‬פי׳ שוקעים כמ״ש )פ' ויחי( אני נאסף אל עמי ו‪ 3‬פ׳ בהעלותך ויאסוף משה חצ‬
‫כמחנה ופירש׳׳י שם לשון כניסה אל כבית כמו ואספתו אל תוך ביתך ‪ :‬מאורות כמלכיס‬
‫וכוכבים‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק א‬ ‫ענילי‬

‫וזורחים ונאספים מאורות כמלכים‪ .‬וכוכבים כשרי החיילות‪ .‬וסדורים המזלות במחנה הגדוד‬
‫שנאמר )יששיה ת ‪:‬ו( המוציא במספר צבאם וגר‪ .‬התלי מגוף המאורות ונטוי מקצה אל קצה‬
‫כנחש עקלתון‪ .‬וראש וזנב שנאמר )שס פ יג( ויכרת ה׳ מישראל ראש וזנב מנוד החמת הוא‬
‫ראש התלי‪ .‬מנוד הלבנה הוא זנב התלי‪ .‬מנוד החמה מקצה זה ומנוד התלי מקצר• זה‪.‬‬
‫שנאמר‬
‫וכוכבים כשרי ההיילות‪ ,‬המזלות והז׳ של כימה והה׳ של כסיל סנ״ל קראם מאורוה אע״ג‬
‫שהם קבוצת כוכבים מ״מ לסי שהם קנוצית יחד שאינם מתרחקים למולם נקראו כאן‬
‫בהברייתא בשם מאורות‪ .‬וכוכבים הם כוכבי נכת בכל כוכב הולך בפני עצמי‪ .‬ואמרו)נדרים‬
‫דך כד ע״א( לאו מנכה אנא דמהנינא לך ואהה לא מהנית לי‪ .‬והמאירות המזלות הנ״ל‬
‫אורם מעצמם ונכן‪,‬אמר עליהם נמנכיס‪ .‬אבל הכוכבי לכת כולם אורם מן השמש כידוע ולכן‬
‫הס רק כשרי החיילית שמקבלים ממשלתם מן המלך ‪ :‬וסדורים המזלות במחנה הגדוד‪ .‬כצ״ל‬
‫פי׳ שאינם משתנים ומתרחקים הכוכבים זה מזה רק קיבוצם הם תמיד בשיה וביחד ‪ :‬שנאמר‬
‫כמוציא במספר צבאם‪) .‬ישעיה מ פסוק כו( ודרש צבאם כמו מחנות כמו ועל צבא מטה בני‬
‫ראובן )ס׳ במדבר( ‪ :‬התלי מגוך המאירות‪ .‬פי׳ שהוא ג״כ קבוצת כוכבים יחד לרבוא‬
‫רבבות כמו שנראה מכינת החלב בכני המחזה‪ :‬ונטוי מקצהאל קצה‪ .‬לשון הכתוב מבריח מן‬
‫הקצה אל הקצה )פ' תרומה( ‪ :‬כנחש עקלתון‪ .‬ראש וזנב‪ .‬פ׳ באמצעו יש בו כמו עיקום‬
‫ונטיה מעט נהצד‪ .‬ימהזה שלפניו עד מקים כנטיה נקרא ראש ומחזה השני מן הנטיה עד‬
‫כופו נקרא זנב‪ .‬ועי׳ בספר חכמוני על ספר יצירה פרה ששי ‪ :‬שנאמר ויכרת כ׳'׳‪ .‬ישעיה‬
‫ט פסוק יג‪ .‬ואביא כקרא לזכר בענמא‪ .‬ונ״ל פירש רש״י שם ובברייתא דשמואל‬
‫מצינו שיש מזנות ברקיע ממונים ואלה שמותם וכהן המר הנביא שכל חכמיכם המתנבאים‬
‫להם וחוזים בכוכבים אה הבאות עליהם יכרה ה׳ מהם ענ״ל פירש״י שם‪ .‬והמפרשים שם לא‬
‫פירשו כן‪ .‬וכאן יש לימד שהביא הקיא רק לסימן וכמו שנכתוב בע״ה לרטה‪ :‬מנוד החמה‬
‫ט׳‪ .‬ז׳׳ל הרמב״ם הנ׳ קידוש החי דש פ׳ ט״ז ה״א העגינה שהונבת בה הירח תמיד הוא נוטה‬
‫מעל העגולה שכובבת בס השמש חציה נוטה לצפון וחציה ניטה לדרוס ושני נקודוח יש בה‬
‫זו כנגד זו שבהן פיגעת שני העגילוה זה בזה כו׳ הנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לצפון‬
‫השמש היא הנקראר‪ .‬ראש והנקידה שמונה יתחיל הירח לנטיה לדרוס השמש היא הנקראת‬
‫זנב כו׳ עכ״ל‪ .‬וכנ זה אינו מדבר במבוך היומי שהוא ממזרה למערב לק במהלך השנתי‬
‫של כשמש‪ ,‬ובמהנך ההדשי של הירח שהה ממענ־ב למזרח כידוכי‪ .‬והמקיס והדרך שסובבת‬
‫בה כשמש אי הירח וכנ״ל נקרא מניד נתון נע ונד תהי׳ בח״ן »פ' בראשיח( וכמו שמשפט‬
‫כלשון לומר מן עיז מעיז ומן היר מ ד ר כן יאמר מן נוד מגוד ויש לומר שלפי ששיטתו‬
‫שאיני קבוע בגנגל וטי״ש נמעלה וכמ״ש בפסחים )צדע״ב( דמזל חוזר לכן לא קראו גלגל‬
‫רק מנוד‪ .‬ואמר שמשך הראש של התלי הוא דומה כמשך ומקים של מניד החמה ומשך הזנב‬
‫של התלי היינו ממקום שמתעקם ונקרה משם זנב וכנ״ל דימה משך שלו בנטייתו למנוד‬
‫כלבנה צענין צפון ודרום וכנ״ל‪ .‬ואילי מטמס זה נקראו הנקידוח כנ״ל שבחמה ולבנה ראש‬
‫וזנב וכנ״ג בלשון הרמבי׳ם נפי שהם דומים זה להתחלת הראש של התלי וזה להתחלת הזנב‬
‫של התלי‪ :‬שנהמר ויחדוכו׳‪) .‬פ׳ תרומה( הביא הקרא רק לסימן שראש התלי שוה למנוד‬
‫החמכ וכנ״נ וגם מ״ש אל הטבעת היה לסימן^ וז״נ‪ .‬ספר חנמיני שעל ספר יצירה מהרב‬
‫ר׳ שבתי ז״נ שנדפס אצל ספ־ יצירה שביוארשא‪ .‬ונתב על כתלי ראש וזנב כו׳‬
‫ונטייתו כטבעת עגילה ענ״ל ע״ש במורך‪ .‬וכתב שס שהשלי אינו נרחם לעין כי אס ממסורת‬
‫וג ט״ש‪ .‬וע‪ :‬זה כתב כאן לסימן ראשי אנ כטבעת האחת כו׳‪ .‬והנה בהארבעה פרקים‬
‫הראשונים שבברייתא כזאת הביא פסוקים הרבה והס רק לסימן ליד על דרך שאמרו בגמ׳‬
‫דע״׳ז ) ד ף ט ע״ א( וניטפו עליה עשרי! שנין כו׳ וסימנך זה לי עשרים שנה בביתך ועוד שם‬
‫וניטפו‬
 ‫המאירות‬ ‫ברייתא דשטואל הקטן פרק א‬ ‫״יי^י‬
‫שגא' )שמוח כו כד( ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת‪ .‬ובאמצע מנוד זה על גבי זד‪.,‬‬
‫ומן הטבעות ולמעלה הן הן‪ ,‬מנוד המאורות משגיח מן החלונות ומצ^ מן החרכים‪ .‬כראשי‬
‫תנינים על המים‪ .‬מן הטבעת ולמטה הן הן בגלגל כיוצר המנהיג את האבנים‪ .‬כתנים במיס‬
‫דולח מים ברגליו‪ .‬חמה במנוד שלה כאוד האבוקה‪ .‬לבנה במנוד שלה כנר כראש המנודה‬
‫*‬ ‫כוכב‬
‫וניטפו עלייהו ארבעין והמני כו׳ וסימגך ארבעים ושמונה עיר כו׳ ועוד שס ונשקל מ מ א ה‬
‫חרי כר וסימנך כי זה שנחייס הרעב כו״ ועל דרך זה הס הפסוקים שהביא הרבה בארבעה‬
‫פרקים האלה )ועי׳ מ״ש בהקדמה(‪ .‬ועוד לפי שהם דברים של חול אע״ג שיש בהס צודך‬
‫ג״כ נד׳מ כל מה דאפשר להזכיר בה ל' כמקרא מן החורה הקדושה הזכיר בה והלומד‬
‫יזכיר אגב אורחיה ג״כ פסוקי חורה )ועי׳ מה שכתבתי בהקדמה( ‪ :‬ובאמצע מנוד זה עצ‬
‫גבי זה‪ .‬נראה דקאי על מנוד החמה ומנוד כלבנה שהזכיר למעלס וכנ״ל בשם הרמב״ס‬
‫שכתב בזה כלשון ושני נקודות יש בה זו כנגד זו שבהן פוגעת שני העגולות זה בזה כ ס‬
‫עכ״ל ‪ :‬ומן הטבעות‪ .‬כתבתי למעלה שי״ב המזלות וחמשה של כסיל ושבעה של כימה קי ר א‬
‫כאן בברייתא מאורות ‪ :‬וכתלי וטבעת שלו‪ .‬כנ״ל הוא תמת המזלות ולכן קאמר שמן‬
‫ולמעלה היינו מן טבעת של כחלי ולמעלה כן הן מנוד המאורות וכנ״ל ‪ :‬תשגיח כי'•) שיד‬
‫השירים ב( מביא קרא לסימן שהטבעת הוא כמו חלון‪ .‬וגם יש לומר עצ פי מה שכתב ככר״א‬
‫ז״ל בספר יצירה שם פ״ו מ״א ד״ה חלי שדברי חז״ל בחלוני רקיע יחורץ ע״י התנין שבמזלות‬
‫שהיא תלי כנ״ל יעו״ש ולכן הביא לסימן על כתלי משגיח מן כמלונות כו׳; כראשי תניכיס‬
‫כו'‪ .‬לסימן לשון כקרא)תהלים עד( לפי שכתלי נקרא תנין הרקיע כמ״ש בזוהר שם ובהגר״א‬
‫שס‪ ,‬ונקרא ראש כנ״ל ולפי שכתלי גורס למים וכמ״ש בספר חכמוני שם בזה״ל והוא מ א ס‬
‫ומיס וכמו כמים עכ״ל וכדמשמע לקמן פרק ד׳ לכן הביא ע״ז הסימן ראשי תנינים‬
‫כמיס‪ .‬ואולי ס״ל שלמעלה מן כחלי הס מיס עליונים כמוזכר בקרא ועי׳ למטה ‪ :‬מן כ ט ב ע ת‬
‫ולמטה‪ .‬פי׳ מן כטבעת שבהלי ולמטה שם הם כוכבי לכת שכל אחד מהם סובב על קוטרו‬
‫ועל ציריו )וגם כשמש מסבבת על קוטרו כמו שכתבו כחוכניס כאחרונים שכן ניכר בעלר‬
‫כממזה מן ככתמים אשר עליהם^( וכמ׳׳ש כגאון מלבי׳׳ס ז״ל פ׳ בראשית על פסוק י ת‪,‬‬
‫מאורות ע״ש‪ .‬והוא כמו מי שרוצה להנהיג אבן גדול ועמל שקשה למושכו מחמת כובדן‬
‫הוא מגלגלו על כארץ ועי׳׳ז ניתק ונמשך בגלגלולו הלאה כן הוא ענין הכוכבי לכת שמתגלגלית‬
‫על צירם ועי״ז הולכים כלאה וזהו שאמר הן הן בגלגל כיוצר המנהיג את האבנים‪-‬‬
‫הסיבוב על קוטרס אינם ב‪f5‬לכ שכס למעלה מן כתלי שהוא ארוך ואינם מתגלגלים‬
‫צירם ולכן אמר שרק מן טבעת ולמטה כו׳ ‪ :‬כתנים במים‪ .‬ל׳ כפסוק )ביחזקאל לב ב( ו א ת ת‬
‫כתנין במים ותדלח מיס ברגליך‪ ,‬וניתן לסימן שהתלי הנ״ל שהוא תנין השמים כנ״ל הו א‬
‫גורם ליחות ומיס וכמ״ש למעלה וכמ׳׳ש לקמן פ׳׳ד על התלי כקורא למי הים וישפכם‬
‫פני כארץ ואולי מרמז ג׳׳כ על כמים העליונים שכתב בחכמוני שהס למעלה מן כוכב שבתי‬
‫ע״ש פרק רביעי ‪ :‬חמה במנוד שלה כאור האבוקה‪ .‬שהוא מאירה כולה ומכל צד היא מלאר‪-‬‬
‫אור ‪ :‬לבנה במנוד שלה כנר בראש המנורה‪ .‬שהיא מקבלת אורה רק מן כשמש שזורח עצו^‬
‫ומאירה כמו מראה מלוטש‪ -‬ולכן אינה מאירה רק בצד שכנגד כשמש‪ -‬והוא כנר‬
‫כמנורה שאין בקנה שלה אור רק בצד שכפתילה מונח בה ובה נאחזת האור; כוכב ח מ היכו א‬
‫דבר אחד שאחד מן כוכבים נקרא כוכב )ונקודת כפסק שבין חיבת כוכב ובין תיבת ח מ ת‬
‫ט״ם( ובברייתא זאת קירא אוחו כוכב חמה וכן אמרו בשבת )קנו ע״א( שהכוכב הוא ס ע ר א‬
‫דחמה ע״ש‪ .‬לפי שהוא קרוב אליו יותר ע׳׳ש פירש״י‪ .‬וכוכב כזה וכן מאדים שהוא‬
‫מכוכבי לכת כמנוד כחמה שיש להם אור'מכל צדדיהם‪ .‬וישלכם קצת איר מעצמם‪ .‬והכוע ‪5‬‬
‫ו מ אדי ס‬ ‫יש לומר לפי שהוא קרוב לחמה וקטן ולכן מתפשט אור כחמה עליו גס‬
‫יש‬
‫ו‬ ‫הפאורוח‬ ‫ברייתא דשטואל הקטן פרק א‬
‫כוכב‪ .‬חסה‪ .‬ומאדים‪ .‬כסוגד ההמה‪ .‬נוגה יצדק כמוגד ליגה כגרות בקנים‪ .‬שבתי בזה ובזה‬
‫בעששית בשלשלת‪ .‬ראש התלי בראש הששה‪ .‬כזנב התלי בראש הששה‪ .‬הראש מהלך אושר‬
‫והזנב מהלך הופך ]היסך?[ מאורות וכוכבים מהלכין נוכח‪ .‬פגשו מאורות ותלי אחד באחד‬
‫יגשו ודוח לא יבא ביניהם)איוב מא ח( הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו)טיניס ג ג( פגוש דוב‬
‫שכול באיש ואל כסיל באולתו )משלי יז יב(‪ .‬אחד בראשו ואחד בזנבו או שניהם בראשו או‬
‫שניהם‬
‫יש לומר לפי שיש עליו טבעת וע״י כטבעת פולש אור כשמש על כולו מעט‪ :‬נוגה וצדק‬
‫]כס כוכבי לכת[ כמונד לבנם כנרות בקנים‪ .‬שאינם מאיריס רק מן כשמש ובצד שכנגד כשמש‬
‫וכג״ל ‪ :‬שבתי ]הוא ג״כ כוכב לכת[ בזכ ובזה‪ .‬כמ״ש כתוכנים עליו שכוא ניכר ונבדל מכל‬
‫ככוכבים ע״י טבעת לבך הסובב כדורו וצד שכנגד כשמש מאיר בטוב וצד כשני מאיר קצת‬
‫ע׳״י כחזרת כאור מן כשמש שבא על כטבעת מצדדיו ומאיר מעט עליו לכן כוא בזה‬
‫ובזה פי׳ כעששית שכוא בתוך טבעת כנ״ל ‪ :‬ראש כתלי בראש הששה‪ .‬פי׳ שכל כתלי מסבב‬
‫על כל כי״ב מזלות והראש כנגד ששה מזלות וזנב כתלי כנגד כששה הנותרי׳‪ :‬כראש מכלו‬
‫אושר‪ .‬פי׳ ישר ‪ :‬והזנב מהלך כיפך‪ .‬פי׳ כן כוא תמיד כששה מזלות כולכיס בדרך למשל‬
‫ממערב למזרח למעלה כולכיס ששה כגותריס למטה ממזרח למערב וכן הוא תמיד‪ .‬והיפך‪.‬‬
‫פירושו כיפך כצד שכולך בו כראש ‪ :‬מאורות וכוכבים מכלכין נוכח‪ .‬פי׳ שלפי מה שנראה‬
‫לעין כולכיס ככל ממזרח למערב אבל כל מאור וכוכב של כוכבי לכת במהלכו כפרטי הוא‬
‫כולך נוכח כנראה היינו ממערב למזרח ; פגשו מאורות ותלי אחד באחד יגשו‪ .‬לשון כפסוק‬
‫)איוב מח פסוק ח( לסימן‪ .‬פי׳ שכתלי עם המזלות כם אדוקים יחד וסמוכים כמ״ש בס׳‬
‫חכסוני על ספר יצירה שם פ׳׳ו‪ :‬הילכו שנים יחדיו בלתי אס נועדו‪ .‬זה קאי על כשמש והלבנה‬
‫וכנדש למעלה בשם הרמב״ם כ׳ קידוש כחודש פ׳ טז שלפעמים הם מהלכים בנקודת כפגישה‬
‫שכס יחדיו וזה אינו תמיד רק לעת ידוע ומיועד לזה לפי חשבון וכמבואר ברמב״ם שם וז״ש‬
‫לסימן בלתי אס נועדו כיינו לעת כמיועד לזה וכוא לשון כקרא )עמוס ג ג( ‪ :‬פגוש‬
‫כו׳‪ .‬לשון כקרא לסימן)משלי יז( וכאן מפרש עניני ליקוי חמה וליקוי לבנה ופרטי חשבונותיהם‬
‫איך לדעת מקודם מתי ראוי להיות ליקוי ומתי לא‪ ,‬וכמו שמסיים על זה שמש וירח‬
‫קדרו כו׳ אספו נגכס‪ .‬שכוא לשון כפסוק )יואל ד פסוק טו( וכנה ענין ליקוי חמה הוא‬
‫שבעת כמולד אז הירח תחת כשמש ממש‪ .‬ובאה כלבנה תחת כשמש ומפסיק אור השמש‬
‫מעלינו כאילו דבר עב עובר תחת כשמש‪ .‬ואם כי׳ מכלך כירח תמת מהלך עגולת השמש‬
‫תמיד אז כי׳ ליקוי בכל מולד‪ .‬אך לפי שמכלכה לפעמים לצפון או לדרום וכג״ל בכרמב״ם‬
‫ולא באה כירח תחת כשמש רק בנקודת כפגישה כראש או כזנב וכנ״ל בשם כרמב״ס‪ .‬א׳׳כ‬
‫לא יתכן ליקוי חמה רק אס באותו רגע של המולד יהי׳ כשמש וכירח במקום כראש או‬
‫כזנג שהלבנה תחת כשמש ממש שלא מן כצדדים ויהי׳ ליקוי חמה‪ ,‬וליקוי לבנה הוא רק‬
‫באמצע כחודש‪ .‬לפי שהלבנה אינה מאירה רק כשהשמש מאיר עליה‪ .‬ובאמצע החודש שהלבנה‬
‫ממש נוכח צד כשני של כשמש וכארץ כיא בנתיים אז מפסיק כארץ את אור כשמש מן‬
‫כלבנה ונעשה כלבנה חושך עד שתעבור מן כמקום כהוא‪ .‬וגס בזה הוא על דרך כנ״ל‬
‫לסי שלפעמים כלבנה מן כצדדים לא נמצא ליקוי תמיד רק בעת שיכי׳ כשמש וכירח שניהם‬
‫באמצע וכארץ ג״כ באמצע וכנ״ל והיינו כשיהיה אחד מהם בראשו וא׳ מכס בזנבו כי מן‬
‫כלאש עד כזנב חצי כדור וכן בעת חצי חודש אז בין השמש וכירח מצי כדור ואם כשמש‬
‫בראשו אז כירח בזנבו ואז יש ליקוי ‪ :‬וכאן נתן סימן ורמז על כליקוי שהוא כשפגשו השמש‬
‫וכירח כו׳ כיינו שכולם בנקודת כפגישה כנ׳׳ל ויהי' מזה לעת כמיועד לזה לפי‬
‫חשבון וכנ״ל אז פגוש דוב שכול יהיה כפגישה כזאת בדרך מליצה לדוב שכול שיכי׳ אחד‬
‫ליקוי והוא לשון פסוק )משלי יז(‪ :‬אחד בראשו ואחד בזנבו‪ .‬כיינו חצי חודש לליקוי לבנה‬
‫וכג^‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק א‬ ‫עבילי‬

‫שניהם בזנבו‪ .‬בין מלהניו בין מלאחיייו‪ .‬בין שניהם מצד אחד‪ .‬בין שניהם משני ‪, ^ 5‬‬
‫*‬ ‫שמש וירח קדרו‪ .‬אחד מן המאורות‪ .‬ואחד מן הכוכבים‪ .‬אסםו נגהם )*ואל ד מו( ‪:‬‬
‫’‬ ‫פ ר ק שני‬
‫ראע;( חודש ושני לו שניהם בראשו או בזנבו‪ .‬ט״ו וי״ו אחד בראשו ואחד בזנבי• יום המרלן‪-‬‬
‫ילגנד־‬ ‫”®יי‬ ‫לחמה‪ .‬לילו חצי חודש ללבנה•‬
‫יי ס‬ ‫בכמה נולדה‪ .‬באיזה יום מן התקופה נולדדח‪ .‬ובאיזה יום בשבת•‬
‫שעה‬
‫וכנ״ל ואז אם יהי׳ א׳ מן השמש או הירח בראשי או בזנכו ‪ :‬אי שניכם כראשי או ש ני ‪« -‬‬
‫בזנבו‪ .‬זכו לליקוי חמה בעת המולד כנ״ל ‪ :‬בין מלפניו בין מלאחריו‪ .‬אפי׳ יהי׳ מעט מלשכי‬
‫כראש והזנב או מעט לאחר הראש והזנב אס הוא רק מעט פחות מעשרה מעלות י ^‪,,.‬‬

‫מהם נוטה לצפון או לדדוס אך חם הוא מעט כדלקמן יוכל ג״כ להיות ליקוי • אז ש ^‬
‫ירח קדרו כו׳‪ .‬פי׳ אז יהי׳ ליקוי‪ .‬ולשון פסיק )יואל ד פסוק טו( ושמש וירח• שי׳ שמש א‬
‫ירח כמו שנמצא בכמה מקומות ו׳ המחלק כמו מכה אביו ואמו; ומפר‪ :‬אחד מן המאורוס'*‬
‫פי׳ או כשמם או הירח ‪ :‬ואחד מן הכוכבים אספו נגהס‪ .‬שגס הכוכבים יש ליקוייש על ד‪--‬ד‬
‫הנ״ל וכמו שכתב הגאון מלבי״ס בפירוש בראשית על פסיק יהי האורות‪ ,‬כי לכל כוכב יש‬
‫^‬ ‫לו מהלך בפ״ע ונקודת כפגישה עם השמש ע׳׳ד הירח הנ״ל ‪:‬‬
‫פרק שני‬
‫ר׳׳ח ושני לו‪ .‬קאי על הקידס בענין כלקוייס ומפרש יותר‪ .‬ראש חדש או שני לו שאז ית^ן‬
‫לפעמים להיות המולד אס יהי׳ שניהס בראשו או בזנבו נקודת הפגישה כנ״ל‬
‫יוכל להיות ליקיו חמה‪ .‬ואמר ושני לו כי לפעמים יש שינוי בין מילד האמיתי והאמצעי‬
‫י״ד שעות ויתכן לפעמים שיהי׳ ביום שני דר״ח המולד האמיתי ‪ :‬ט״ו וי״ו כו׳‪ .‬חצי החודש‬
‫אז יוכל להיות ליקוי לבנה כשיכי׳ א׳ בראש וא׳ בזנבו וכנ׳׳ל ‪ :‬יום המולד לחמה‪ .‬פי׳ ‪QV‬‬
‫המולד לליקוי חמה כנ״ל ‪ :‬ליל חצי חודש ללבנה‪ .‬כצ״ל פי׳ ליל חצי סידש אז יוכל לכיו ‪p‬‬
‫ליקוי לבנה וכנ״ל; וצריך לידע‪ .‬פי׳ מי שרוצה לחשוב מקודם לדעת מסי יהי׳ ליקוי צריף‬
‫לדעת ‪ z>k‬הדברים‪ :‬כתלי באיזה מזל‪.‬פי׳ באיזו מזל הוא ראשו וזנבו ונקודת הפגישה כג״^‬
‫פי׳ אס כנגד טלה או שור כו׳ ויתר המזלות ‪ :‬ומתי המה נכנס‪ .‬פי׳ ומתי חמה יסי׳‬
‫באותו מזל ששם נקודת כפגישה כנ״ל )ינקידת הפגישה כנ״צ מבואר ברמב״ס ה׳ קידו^‬
‫החידש פרק טז( )ומתי חמה נכנס נמצא ברמב״ם שם פי״י ופי״ג^ ‪ :‬ינבנה בכמה נולד^‬
‫פי׳ בעת המולד בכמה מעלות היא באותו מזל ‪ :‬באיזה יום מן התקיפה נולדה‪ .‬פי׳ לדע ‪p‬‬
‫מקום הלבנה במזלות יש עצה לזה כי בעת המולד הוא לעינם במקום השמש ומקום השמש‬
‫ידוע שבעת התקופה של ניסן היא התחלת טלה ותקופת תמיז החתצת סרטן ותקופתן‬
‫תשרי התחלת מאזנים ותקיפת טבת ההחלה גדי‪ .‬ומהלך השמש ביום אח“ ידיע• איזד‬
‫משס״ה ורביע מן ש״ם מעלות אם כן תדע מכמה ימים מן התקופה כי׳ המולד• ‪p7p‬‬
‫נחשוב מקום השמש בעת המולד ושם כי׳ ג״כ מקיס הירח כנ״ל‪ :‬ובאיזה יוס בשבת‪ .‬כי פצא‬
‫הטעה במספר כימים אם חחשוב על החדשים שהם לפעמים מלח ולפעמים הםר ולכן צרוף‬
‫לחשוב לזה ג״כ ימי כשבוע בכמה שטעות ובאיזה יים בשיוט‪ .‬וכמו שנחשבו חשבונות המולדות‬
‫על יתרון הימים א׳ י״ב תשצי לחודש ד״ח תתע״ו לשנה וכדומה ‪ :‬ולמולד חשוב לכל יו ס‬
‫שעה אחת לפי חשבון‪ .‬פי׳ אס תרצה לדעת מקום הירח בחצי חודש שאז הוא זמן הליקו»•‬
‫לבנה‪ .‬ותרצה לחשוב כמה עברה מזמן המולד עד אז‪) .‬שבעת המולד היא במקיס השמש‬
‫כנ״ל( נוחן לזה עצה טובה להקל החשבין‪ .‬שאינך צריך לחשוב כל הימים שעברו מהמולד‬
‫עד חצי חודש רק די לך שתקח מהם לחשוב רק שעה מכל יום פי׳ מכל י״ג שעות‪ .‬דרך‬
‫משל‬
 ‫ז‬ ‫״ ^י׳ ״ ל ־ ‪n 'n a‬־ ‪a 1p 1{ j ^ a ip « W W « 9‬׳ ‪ c r‬יזטאואאיי‬

‫‪^p‬א ‪I‬חו‪f‬י‪m‬זומ‪t‬י<‪te‬יז^^ז‪4‬י!כ ‪I 1‬זנ‪f‬ג‪5‬י^ה ‪r‬׳‪W»t^5‬לק^?^״הך‪1‬ןק ‪w‬ול‪fart‬ו‪ ^f‬ב‪ Jf‬ה‪ 1‬ו< ‪J f 4‬ם^‪1:''1‬מ^^נ‪H‬ח‬

‫‘!בליא״‬ ‫וחיי " ‪w‬״« נהזףלזף הקזזיגיםזזלפנלי דןןחיד^רומ^ח^או‬
‫הם‬ ‫ל[׳״‪0‬י‪£‬‬
‫^ז?קמי>‪ 3» 3‬״!י• ״!?‪^^^^ 51‬ו^ר^‪¥‬ד‪Bp•c‬ר^ו^‪)(:‬ש‪ftrW cl>!8‬י‪cP38rW )tS?J. 5» l^8‬‬
‫יי)‪,‬־מ? ‪ 9‬ד?גי;»;‪,‬דקוש?)י' ‪ 1‬י?זי ^זז ^!; >‪»^ ,,3‬נ‪-4‬ז‪8 ?-‬ול ‪riR? 3‬״?‪ril‬א‪rS0‬יס)‪^^631‬ש ‪e‬י‪ e‬מ ‪0 5 1‬‬
‫״‪5‬ו״(»ניכ»ים ‪5‬ו> »?לו׳;קיוף;י ‪ 6‬עלכ^לל!נ‪.-1‬ץ^!י‪1;£‬ן)ו^('ו^י׳‪c5»e1’5ftcSfP»Q>»d^?P1i»:‬‬
‫!!‪ )>w p p i‬ג«זמז»‪»0‬ן(‪ 1‬ן‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫» י‪& -‬וד^‪»,‬צ‪ ; 9‬ז‪10‬ןן>?ז!זז^‪>5‬של‬ ‫‪ftWfc‬‬
‫»‪» ? l^-SfC0?1ii15?mfrjS|^igDt?g‬ול‪13‬׳מ(ל‪ 90 <(5‬ז‬ ‫י’ ‪ » 3‬ל ‪^ ??!.■7‬יז‪'?:‬ד‪c‬י‪c35‬יז‪ 3‬י ^‬
‫׳?ז״ך >לץ ®‪??:‬לדייימסנ^מי ‪8‬׳;»לן>זיד‪5:'>'(& 9 ?^<%‬״?!ור‪1‬ףז׳ ‪ 6‬ל^!‪5?8‬ם® ’)?( ^'’ ‪r.wm‬‬
‫»^ה?!י^‪c‬מ ‪ w ^ 3‬נו‪8 ^;1‬ז■ ‪ 5‬י ^‪i:¥te0cl‬ו^ס‪cJ(s‬ו ה‪g^^i:‬נ‪o‬ן‪ (pf‬ו ‪ :iw‬כ‬ ‫”‪^T.F'aWB‬‬
‫מ״׳ל‪,‬״}?))‪j:ft?s 1VP% c?».v!g:ia.1p6cPpn;,)Jn<-p)5‬׳|(‪ fn3»aJ‬ן‪fi‬ג‪dJ‬ל(^‪|r‬זמ‪^f‬ןנטי » ‪0‬‬
‫‪)^?,‬שי>^יי‪?> 5‬תשלי^ ‪:5‬ר|ק‪?!»(&,‬זח^ן הזג?‪ 2‬י>}‪{1‬‬
‫■‬ ‫‪0‬‬ ‫)‬ ‫‪5‬‬ ‫>ןים‪ 5 >,‬׳ ^ ^ > »‪ 1‬ה׳»מ ‪©9‬גז>‪5‬מ»ל(?<;‬ ‫‪iw‬‬
‫‪9‬הו^<‪-‬פ?יי‪»>-(1‬׳??ס ״ ‪!:3‬ד׳'!נד׳»אד^נןל״!א‪5‬י׳^>>ל<^‪£‬היא׳®'?׳‬
‫‪6‬‬ ‫«‬ ‫‪1‬‬ ‫»‪),,‬יג;מ?)וו‪ 5«(:.1‬גה>‪^(?-‬אא ‪ 9‬ו » ‪? 6‬ו ‪6‬׳!‪35‬א‬ ‫< ‪w‬‬
‫(‪:‬נד‪,-.‬ןו ^ ;‪p‬ו^•‪ ,cp‬תמ^'^ ‪5‬מיל‪^0‬ל^ד>>‪ g55‬פ ‪ 9‬ט ‪? l‬יף‪cSWr‬‬ ‫^?יייף •‪:‬״’^‪!^.‬סנשיזאש'?;‬
‫)‪cJSPQt‬‬ ‫»‪ PflP‬ןן{ן‪p-‬חש ‪4‬ך ‪p‬נשאן‪ c‬מ ?; ם ה^‪ >i5‬ה^?ו>ו^ה‪8 ^??:‬י ‪l!T5i 5 5 ^ a 'lf‬׳‬

‫ו;ל«ס!ו>זלי^»‪P 4‬י׳‪ 1:‬ד‪ « f‬ל‪85r(i‬‬ ‫‪» p W;)0‬ג;;\‪}5‬׳>ץ;?«;&א?ר‬

‫‪ 8‬ז'גר‪8‬־ ‪6‬מיס‪0-‬׳‪»:‬מל׳‪:‬י!!‪5‬י‪^%‬ז«׳‪3‬‬ ‫י'??{ }»ול^סצו;ןמ‪1‬דש‪81-‬ג״ל<; ולפ*ן>>נ״^! ‪ 58‬שא^ו‬
‫כ ^ ״ ^ ז ץ ן ג‪ ^ ,‬כ‪52‬ןנ? »!ל‪-‬ש»ק‪,-‬י‪1‬ץ(ל? &?‪rap>r’'Se‬׳?‪nS«C1?5WPa«p<?1feW-0f:‬‬
‫‪’®FSf aS‬׳׳&״‪P"« 5‬ל?(^' ;מייג ‪1»,‬׳ ההיזל״ט‪.‬‬
‫״ ? ‪?^ la<9‬יןלו ‪^ F‬ן‪1; 1‬ל׳^ן‪J;J‬שע® ‪fb‬י ‪6 n‬ו > > ‪ » 6‬ה ^ ‪r^s9‬ל‪??^ s‬נוכ‪g‬ל)‪? e^-i‬זנע ‪^%‬י׳ ‪e‬נש?‪C(f0‬‬
‫יפנימו‪{>:‬י!‪3 5^0%!)??5‬ןי‪^5‬ו‪8‬וי{‬
‫הל‪;8‬ן^ ‪?opj&.w ppy?$fpw‬ין>ו ^קשע■‪.‬שמה‪5‬ל׳‪9 .‬י?א לה?>® י}קןן־‪5‬ש‪)«?8‬מ?^!* ^>?‪ad1i‬‬
‫‪^H‬׳?ל ‪s‬של?^‪3‬וא^?‪j‬י‪5F‬ד‪|fe?!?P‬זל‪ PcJ‬מן‪? d‬ש‪(f^^ci‬‬ ‫^^ממז‪^0 ^5‬ח‪ ro‬ו ‪lP‬ש^ין^י‬
‫‪ffPJ‬״[!“??־״‪.‬ללאיו ?!?■;ימי •לאת>^וא!‪*® « 3p? 5‬ה ‪P w 3 ?<«^3.‬ול‪5c8‬גפי‪^>'t‬א‪t‬׳«'ל‪P5‬ו‪(!a‬‬
‫י"?&‪5 ^3‬״ן?ז‪^5‬יי׳‪1‬ו‪5‬־ל‪3‬מי^אושג;מג;ל?‪ 5‬ו}‪;0‬ןצצי^צ ‪ 5‬כ‪(?3‬נל‪:‬פק‪^«'-3‬ישין ‪rtcpjp^lcasp‬‬
‫ש^נק׳^נן שג;«ןשלעץק»^לש?»‪^0‬ז?ךל(ל ‪9‬ב‪55‬פפ ?‪5‬ל^זהוא‪?:‬ג‪01;»!!:‬מ^‪3‬־פע^יר ‪8‬מייי‪5‬זגמא׳‪3‬‬
‫‪” cgP«fi‬על‪!(?i‬יז^ ‪;y‬ל‪p‬מה( ‪1‬יוז»‪515‬ה‪??4‬ה ו‪^>s‬ר‪0iPpp‬כ®מ ‪^P f‬וז‪(^>Jpa‬ג‪:y^1<86‬ו>‪s»i‬ל‪l^)5‬‬
‫כ^‪.‬נ ש?מ ? ‪p a'ftg‬פל׳‪pg#‬׳‪<p •,‬ק;ומ‪p‬ל‪,‬ן■^יר‪,g‬שש?ץ‪^:i‬ז‪5‬״י‪Jj<^8‬י‪ c8fcP‬י‪^0‬וו‪55ft‬א^^(•ו)‪c(H3‬‬
‫>?מ»ש׳ט!ן‪58-,.‬ח)‪? KRt •8^8‬ו‪|^,‬פפ‪5‬ז‬ ‫’‪ 5w,^>p 9»5a|fP‬״‪pr»;Jp®8g?cPPP‬‬
‫‪®^e‬׳’ ? ‪^,;wpa5>5W‬ש»י‪>7!?»-‬י> ‪&5‬ע |ואפ‪ 5‬לה« כ^פ‪e‬ש‪:‬ל‪^«R‬ה‪?S>f‬י?נש?!?!‪c‬לי>»‪Sh‬א‪r‬ל(‬
‫’’^^?ןי^ו־^יוק•^? ’ ה?‪ 9‬פ‪55:‬לנח‪-‬פפולד‪^-‬של?׳ ‪HP?5^(OPld0 99s? ?9‬׳‪ct]’J5iS? 17§>:‬‬
‫^ו‪-‬׳׳מ^לג‪:‬גג‪)1‬לד;)־‪J13‬ר‪5,‬פ א‪5‬ן>‪3‬ש&ז‪,3‬צכ*ו ^ שיג ^ז‪0‬וון‪19‬מ‪:‬ו&?«ל?‪^ 9‬‬
‫‪W3PM(CS?S9‬‬ ‫לפן;&צ)ז׳‪[|1? 63 :‬פולדו;ןלא ‪i?>(S‬׳ לגןי‪1?>ft1 ?jep 3‬‬ ‫???‪BV:‬״■; ‪s3Ff1‬‬

‫?}>נו;)‪£‬נ*שטג®)(לעל^״זל<«‬ ‫^ י נ נ ^ ק מ (‪1« 5‬יילנזל׳^?וו^ש!«ם‪^ 1{!:‬ו)גש!*‪5‬‬

‫’’ ' ‪ '%‬י ו מ‪3‬מ ‪»*3^^:?>5‬ש‪?c b )5? !«>-‬ש‪(?0‬׳? ‪•p‬לה ‪i^Sa‬אך ‪iP‬י‪ t‬ש‪lP‬י^‪f5:‬לנו‪^W^9i»:‬׳^?יי^ ‪cr‬‬
‫״' @ ?' ! י ל ^ ! ? ‪8‬י?י ‪.5‬־או ‪f>5!!pp <e8pppR‬׳ ‪s s :i> » '9 » 5ftr's=(r?^])7sv;!j1ag«9‬׳‪a<d>W1S‬‬
‫״ ״י ר ג‪;gp ){3‬ןוכוא טטם &׳ טס שיטור כלי?וי לשטכ וננ״ל ‪ :‬וכן כן ה ‪ p‬יוביס לשלי ‪ 6‬ו‬
‫גראשו‬
 ‫חטאורוח‬ ‫ברייתא דשטואל הקטן פרק‬ ‫שבי^י‬
‫הם קרובים ב״י א״ך חיל לחמי• ב״י א״ד ללבנה‪ .‬וכמה מתחיל או מסיים התלי באיתר‬
‫מזל ב' ל׳״ג ס ד *ל רה״ ט לחמי• א״ם ל ה ״ ט ללבנה‪ .‬וכמה שיעור הליקות מתחיל ווך‬
‫מסיים‬
‫בראשו או בזנכו‪ .‬פי׳ אם מקום השמש וכירח כג״ל הס קרובים לתל' או גיאשו או בזנבו‬
‫שהוא ג״כ מקום כראש או הזנב של נקודת הפגישה שברמב׳׳ס פט״ז‪ .‬אז יוכל להיות כ לי קוי‬
‫כ נ > ומהלך התלי הוא שוה עם מהלך נקודת כפגישה כנ״ל)ואולי ע״׳י כח כמושך כמ״ ש‬
‫לקמן הס הולכים יחד( ‪ :‬והמתחיל מתחיל ומסיים‪ .‬פי׳ הן אס קרובים לכראש מפט א ח ר‬
‫התחלת הראש שזה נקרא מתחיל‪ .‬או שקרובים להתלי במה שהם בסיום כזנב שהוא קו ד ס‬
‫התחלת כראש וסמיך לווכנ׳׳ל‪ :‬וכמה י הי קרובים‪ .‬השמש והירח כמה יהי׳ קרובים ברוחב‬
‫ויהי׳ ליקוי ‪ :‬ב״י א״ך חיל לחמה‪ .‬חיל פי׳ חלק ממעלה‪ .‬אם הס לא פחות מן ל׳׳ג חלקים‬
‫רוחב או לפעמים מן כ״א חלקים‪ .‬בי אך‪ .‬כס כ״א עם י״׳ב‪ .‬היינו ל״ג סה׳׳כ‪ .‬ולפעמים‬
‫כ׳׳א לבד לכן חלקם לשנים בי אך‪ .‬פי׳ לפעמים שניהם בי אך פי׳ ל׳׳ג‪ .‬ולפעמים רק א ך‬
‫פי״ כ״א‪ .‬וכן הוא כחשבון‪ .‬כי אם רחוקים ברוחב כשיעור רוחב כשמש‪ .‬אז אין שם ליקרי‬
‫שעוברת הירח רק מצדו של כשמש ולא תחתי׳‪ .‬וכתבו התוכנים שהשמש קרובה היא רחבה‬
‫ל׳׳ג חלקים והוא מכוון מאוד כנ״ל‪ .‬אך לפעמים כשהיא רחוקה מן ה איז אז השמש רחבה‬
‫בגלגל רק בשטח כ״ט חלקים ולפעמים ים ג״כ שינוי מראה ירח )פי׳ רמב״ס פי״ז מה׳ ק ״ ה‬
‫הלכה ו׳( ולפעמים כשמש נמוכה לדרום ועוד סיבות אשר אס יהי׳ רחוקים ברוחב יותר‬
‫מכ״א אז כ״ג לא יהי׳ ליקוי ; ב״י אך ללבנה‪ .‬פי׳ גם לליקוי לבנה הוא שיעור הנ׳׳ל ‪.‬‬
‫וכמה מתחיל או מסיים כתלי באותו מזל‪ .‬שיעור מהלך הראש הנ״ל שבו תלוי חשבונות‬
‫כליקוים שהוא אינו תמיד במקום אתד כדל מבואר הוא ברמב״ם פט״ז שם‪ .‬וכן מזכיר כאן‬
‫שיעור מהלכו בזמנים ידועים‪ .‬שאס תדע מקומו בזמן אחד נוכל לחשוב ממנו תמיד לפי‬
‫מספר הימים שמן אז וכלאה לפי שיעור מהלכו שמבאר‪ .‬וברמב״ם שם סימני האותיות כ ם‬
‫על המעלות וחלקים‪ .‬ונראה שכן הוא כאן‪ .‬ומזכיר החשבונות של כחמה כיינו משך שפת‬
‫כחמה שס״ה יום ורביע‪ .‬וגם משך שלשה שנתי כחמה ומשך עשרה שנתי החמה וזכו שאמר‬
‫כ׳'ל״ג פי׳ כ׳ מעלות ל״ג חלקים הוא לשנת כחמה אחת ‪ :‬סד״ל צ״ל סא״ל‪ .‬פי׳ ס״א מפלות‬
‫מס למד חלקים והוא לשלשה שנים‪ :‬רה״ט‪ .‬פי׳ ר״ה מעלות ט׳ חלקים והוא לעשרה שנים‬
‫)ולפעמים במספר מרובה מתמעט קצת מחמת חשבונית החצאים שנחשבי׳ במספר מועט לשלמי׳(;‬
‫לחמה פי׳ כ״ז לשנת כחמה ; א״ם‪ .‬פי׳ מעלה א׳ עם מ׳ חלקים פי׳ זהו לזמן חודש לבנה‬
‫אחת• לכ״ט‪ .‬צ״ל לג״ט‪ .‬פי׳ ל״ג מעלות עם ט׳ חלקים פי״ לעשרים חדשי לבנה‪ :‬ללבנה‪.‬‬
‫סי׳ לנזדשי לבנה ‪ :‬וכל כג״ל הוא בקירוב למה שכתוב ברמב״ם פט״ז מה׳ קידוש כחודש‬
‫שם ע״ש )וגם באם אינו מדקדק על דבר מועט יתכן שפולתא לא דקדק או אולי גס קצת‬
‫ט״ס( )אולי משתנה מעט במשך הזמן( ‪ :‬וכמה שיעור הליקות מתחיל או מסיים‪ .‬פי׳ כמה‬
‫יהי׳ בררוב בגלגל מקים השמש וכירח ממקום הראש והזנב מתחינ או מסיים פי׳ לפפיר‬
‫או לאחריו כמו שפירשנו למעלה כמה יהי׳ במרחק בגלגל ממזרח למערב ששיעור זה יהו‪,‬‬
‫אז ליקוי• שתות משתות‪ .‬כתב בספר יסוד עולם מאמר לשלישי פרק שבעה פשר שאם יהי‪,‬‬
‫מרכז כירח רחוק ממקום כראש או הזנב פחות י״א מעלות אז יהי׳ ליקוי בכל אופן‪ .‬וכאן‬
‫מושב מהתחלת כדור כירח ולכן עולה עשרה מעלות ומשטר כאן שיטור לפי חשבון כל כגלגל‬
‫וכהיקס כולו שהוא ש״ם מעלות‪ .‬ואמר שתות משתות‪ .‬פי׳ שתות מש״ס הוא ששים מעלות‬
‫ועוד שתות ממנו הוא עשרה מעלות הוא שיעור כמרחק שבזה יהי' ליקוי‪ :‬שליש משליש‪.‬‬
‫ונתן עוד סימן לשיעור זה על משך זמן כתקופה שליש משליש‪ .‬פי׳ מהתקופה להתקופה‪.‬‬
‫הוא רביעית כשנה תשעים מעלות כידוע‪ .‬רביעית זמן ש״ס‪ .‬וע״ז אמר שליש ממנו הות‬
‫שלשים‪ .‬שליש משלשים הוא עשרה )ונתן סימן לכתקופה לפי שכתב למעלה שחשבונות מקום‬
‫השמש‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשטואל הקטן פרק ב‬ ‫יביל'‬
‫מסיים שתות משתות שליש משליש‪ .‬שלישיים מפליג במזל והבאתי )את( השמש בצהרים‬
‫והחשכתי‬
‫השמש הוא טלפיהחקיפככנ״ל(‪ :‬שלישיים מפליג ‪3‬מזל‪ .‬סי׳ כשיש שני שלישים שהוא יוחר‬
‫מהנ״ל‪ .‬אז נחשב שהוא רחוק במזל‪ .‬פי׳ ולא יהי׳ ליקוי‪ .‬מפליג פי׳ שמתרחק כלשון הגמ׳‬
‫בחגיגה )דף כ ט״ב( אעפ״י שהפליג מהן יותר ממיל‪ .‬פי׳ ששליש אז הוא ודאי ליקוי‪ .‬שני‬
‫שלישים בוודאי לא הוה ליקוי‪ .‬ומן שליש טד שני שלישים תלוי בחשבונות לפי שיש טוד‬
‫שינויים בין מהלך האמיתי ובין מהלך האמצטי וטוד דברים ‪ :‬והבאתי כו׳‪ .‬טד כאן פי׳ כללי‬
‫הליקויים ומביא ט׳׳ז המקרא)טמים ח פסוק ט( לםי׳‪ .‬והבאתי את השמש בצהרים והחשכתי‬
‫לארץ לסימן מל ליקוי החמה‪ :‬מבואר מכל הנ׳׳ל שדרך חשבון הליקויים הוא באופן זה‪ .‬ליקוי‬
‫חמה אינו רק ברגט המולד‪ .‬ובאיזה מולד שחרצה לדטת אס יכי׳ אז ליקוי או לא‪ .‬תחשוב‬
‫את מקום השמש בגלגל המזלות ברגט המולד‪ .‬אם שניהם הזדמנו במקום א׳ היינו מקום‬
‫השמש טס מקום הראש או הזנב‪ .‬יהי׳ ליקוי‪ .‬ואם רחוקים המה ט״ד הנ״ל לא יהי׳ ליקוי‪.‬‬
‫וכן בליקוי לבנה אינה רק ברגט חצי החודש היינו ארבטה טשר יום ושמונה טשר שמות טס‬
‫כ׳׳ב מינוט אחר המולד ושהוא מחצה כ״ט י׳׳ב תשצ״ג חלקים( תחשוב אז מקום השמש או‬
‫את מקים הירח ומקום הראש או הזנב אס שניהם הזדמנו במקום אחד הוי ליקוי ואם לא‬
‫לא‪ ,‬וט״ד הנ״ל‪ .‬מהראש טד הזנב הוא החצי גלגל ק״פ מטלות‪ .‬אם תדט מקום הראש תדט‬
‫ממילא מקום הזנב‪ .‬שהוא ק״פ מטלות אחריו כנ״ל ‪ :‬לדמת מקום השמש תדט את יום‬
‫התקופה‪ .‬ותקופת ניסן הוא בהתחלת הגלגל המזלות)צתחלת טלה(‪ .‬ותקופת תשרי תשטים‬
‫מטלות ותקופת תשרי ק״פ מטלות‪ .‬ותקופת טבת שני מאות ושבטים מטלות‪ .‬ותחשוב כמה‬
‫ימים ושטות מרגט התקופה טד רגט המולד שתרצה לדטת‪ .‬ותוסיף לפי חשבון מהלך השמש‬
‫ביום ולפי מספר הימים טל מקום התקופה כנ״ל ולפי מהלך כשמש שברמב״ם פי׳יב ותדט‬
‫מקום השמש בטת המולד ‪ :‬מהלך השמש ליום תדט לפי חשבון חשטים מהלך לכל תקופה‬
‫שהיא צ״א יום ושבט שמות ומחצה טולה מהלך השמש ליום נ״ט חלקים ושמנה שניות ומבואר‬
‫יותר בפרטות ברמב׳׳ס בפרק יב מה׳ קידוש החודש ‪ :‬זמן התקיפה לטנין זה הוא התקופה‬
‫האמצטית שברמב״ס פי״ב שם‪ .‬שהיא כטת תקופת תשרי שנת תר״ס מוקדם להתקופות‬
‫שבלוחות חמשה טשר ימים ותשט שטות בטרך‪ .‬ואח״כ בכל שנה יוקדם טוד אחד טשר מינוט‬
‫לשנה‪ .‬מי׳ מ׳׳ש לקמן בסוף פרק ג׳‪.‬טל מ״ש שם חשבון ישן ט״ש ‪ :‬זמן המולד שלנו הוא‬
‫טל זמן של אופק א״י‪ .‬וצריך להקדים בחשבון טל מקומות שהם יותר למטרב בכדי ארבטה‬
‫מינוט לכל מטלה ‪ :‬ולידע מקום הראש או הזנב‪ .‬הוזכר למטלה ומבואר בפרטות באר היטב‬
‫ברמב״ס פ׳ טז מה׳ ק״ה ובאשר מזמן הטיקר של הרמב״ס שם טירו שנים רבות ט״כ אכתוב‬
‫לך עת עיקר בשנת חר׳׳ס התחלת ליל ד׳ שהיא ליל א׳ דר״ח חשון שהוא טר״ח חשון ששה‬
‫שעות אחר חצות כיוס‪ .‬אור ליום ד׳ א׳ דר״ח חשון כנ׳׳ל‪ .‬ובאופק ווילנא בקירוב‪ .‬ואז עולה‬
‫מקים כראש לפי חשבון קמ׳יב מטלות‪ .‬טם ל׳׳ב חלקים ועם ל״ז שניות‪ .‬ומאז תחשוב טל‬
‫יתר כימים לפי דרך הרמב״ס שם ‪ :‬ובטנין המולדות יש לפעמים שינוי בין האמצעי והאמיתי‬
‫תמצאנו ברמב׳׳ם פי׳׳ד ופט׳׳ו ופי״ב ופי״ג‪ .‬ואס לא תוכל להרבות בחשבונות תוסיף או‬
‫תגרע השינוי שיוכל להיות לפעמים ע״י שינוי המולדות כנ״ל עד ארבעה עשר שעות ומספק‬
‫תגרע או תוסיף שבפה מפלות שכן עולה מרחק הירח מן השמש בארבעה פשר שעות בקירוב‪:‬‬
‫מכואר מכל הנ׳׳ל כי חז״ל חשכו ג״׳כ חשבונות הליקויים בכלליהם ובפרטיהם ע״פ דרכי‬
‫התוכנים לדעת מראש מתי יהיו ושכם ט״פ טבעו של עולם‪ .‬ומה שאמרו בגמ׳ דסוכה )דף‬
‫כט( כשביל ארבעה דברים כחמה לוקה כי׳ פשיט שהכוונה אם יקרה ליקוי בעת שעל פי‬
‫חשטן א״צ להיות ואז גדע שהוא לאות‪ .‬ויש לומר שלכן ג״כ שנו בברייתא כללי החשבונות‬
‫הליקויים בכל פרטיכם למען כשיקרה ליקוי ידעו לחשוב אס הוא ע״פ טבעו של כעולם או‬
‫אינו‬
 ‫‪nSKwkn‬‬

‫‪»)) ffwSi^ngfjsn,‬יזס׳זו»«(ז»קי«‪!1‬םשןיו<»‪ 8‬ל»»ן«’׳*וחי׳*׳ינ ^ ‪ ^niiBMteim w*«1‬ו סו מ ^‪^ ,‬‬

‫בחבל‬ ‫______‬

‫‪----------- -‬‬ ‫י‪.‬׳־‪«7‬״‪•^ '.‬׳‪ 1*9‬י^י• ׳ ־ ‪-‬י■ ‪- ’r -‬‬ ‫״‬

‫^^^‪?>(:‬י^ן?^>כמז)‪ c pvr'(r?►d!>l‬ד‪P‬ימ^‪Rr‬ו׳‪:c‬ן ‪o‬י> ‪t‬׳^׳!זתס^ סלקא( זמע‪ 8‬תנ^׳‬
‫■ז*‪5‬םבי‪ ;Sfiii-jsj’ ^ : 8‬ט?« ש‪^,^>3‬ק>זבלצויןו?׳ונגקח« צ;׳‪ 6‬ף >! מ ה‪-‬׳ סד ^׳ ^ מ ‪0 0‬׳ ‪^ i‬‬
‫‪>^»fi};:rrfor‬׳ ‪jy p t‬׳‪r^1r^?1ft‬׳״‪-®flpwi3‬׳׳ ק^ ^‪^Qfcrrtt‬‬ ‫‪.‬מןי׳^ו^וו^‬ ‫־<מ©ופ?(‬
‫‪ ,‬ן ן § ^ ‪ ,‬א‪ 3‬ן‪ ^ ,‬״ן ‪ ^ £‬מ § > ^ ל ^‪? 3?)5‬אזד«»?ו)^גץיןה‪ 5‬ם מ ‪ :£‬מ מ‪ 11‬מ ^ א ה״‪ 1‬א מ‪ rc‬כ ‪^o‬נ ‪p‬ס^‪Q0d‬‬
‫^ א‪:5‬ןוו«י ?‪5‬ן‪-‬ממ^סדה;מןםדשחוהז>לא^זזו<ן<^‪ .1‬ך‪6‬ג» ‪3‬‬
‫ז^׳ ‘ ^‪‘3‬יע‪ di‬ש^‪ r(t‬אימ‪ f^5‬ז מ ^‪» »pJi‬זוו ‪ 0‬׳‪ 3‬מזי©רצג‪3‬משםןס &זל‪ 5‬סצ{‪305‬‬
‫^‬ ‫ק^ו)ן(ואן^!‪:5:(:‬מש?ל‪^?|5‬י?ז^<(‪5‬ט‪»5‬ו‪.‬וץגאדאצ‪ 5‬מזאלי‪:‬יסז >וא‪::‬וע״ס^כ‪ 7‬סח^^ז‬
‫ב ס פ קי‬ ‫^^^^‪( 1‬כ^^לז^גי^ך‪$‬א?^ן(^^יג‪^(:‬לזלגמך»«ומד‪.‬ג;^ן‪:‬י»א^^׳יסין«ז‬
‫■ > ‪rt‬ש ‪m :r‬ל‪>q‬ו ‪r‬׳^׳^‪6cca:‬״‪I)^0‬וז‪J fff W‬‬‫*^^צ»‪:‬פ(^ןל’רר<^?>ב?ר‪ 3«0‬־נ‪83‬יר»ת(‪:‬מי»׳מ(׳^הל‪^:‬ממ‪1‬‬
‫לוחיס *‪f‬י^ן‪:‬המו^ומל‪ r‬מ מ ‪ i‬ס ™ ד) ^ ‪o r‬‬ ‫®^‪.‬זס^מל‪^?;23?€‬‬
‫‪8‬לי‪0‬״ז^^־תדי<©׳^^מ?ד^דב^‪}5^ 5:‬ר‪? 1« 1‬ן‪:‬מםהח מ^מי׳ ‪ ouf)8‬ליקג׳י ®?גאיזז‪ 3‬ן‬

‫י•‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫י» ' ' '‬ ‫‪» %• I‬י‬ ‫‪^\^>' f" \^' f‬‬ ‫‪• P53‬‬
‫‪»*»:n»5jb(^W‬׳‪« pfe; e‬׳;^יזןו'‪^«:.‬ן(מק‬ ‫‪|(pg,53 ,^5‬ומ‪»5‬ף‪53‬מז>י;‪6‬ל‪^ 9^»;#‬‬
‫^«ן}ןמן?‪:‬ה^»ןג? §א^‪9‬ו ן»?{׳‪,‬ש>‪ 8‬ן>;מן(ור^(ז‪9‬וה ‪’»«)’,-0‬ר‪3‬י>(זס־ג»י»‪0‬׳;ע« ‪jiao r ,‬‬
‫נ»‪^)1‬ש^*י« ^‪5(1‬ןע<ו‪%‬ז‪5‬ן>§׳‪:?5‬ו‪<!^)?.‬נז«‪55‬ב»)‪'0‬ץימ‪-‬׳>ואיהו‪5-‬ו>ןומ‪.‬ש«(מ‪1‬מ׳‪1».‬ב שאעץ‬
‫‪^ r»te‬י ^ * ^ בוון «ן‪:‬י‪1‬ד^מ׳;ל‪(«^'1‬ימ» יה»׳־י‪ 1‬ק׳»ק»׳א‪!1‬ון'ס׳‪01‬ט( *‪ w«o!(sa‬לזק^‬
‫‪!«««3‬ו?‪3|]«<-‬ין( ע־מ׳ו!! ן>»‪1^ ^3‬ןש‪^^,‬ג■י^^»‪^ J‬ו‪»»5‬י;‪:‬ע*‪ 1‬כ‪5‬פ{}ן‪4 :‬דוו!«ש גל**>קיךמן‬
‫^ ו‪)3‬״^‪^,J‬ג‪f‬ל‪p8‬ז‪\ni‬ג^'‪c‬ו»‪?6*8 ?9‬ס‪-‬ןא»‪1‬ל»?׳*מפ>««ינס׳!‪1‬גא«סזח=»כ*«»ק‪1‬למ ‪0‬‬
‫}»‪» &»;,‬ץ‪9‬ג»ן ‪85?>/‬סד?‪(}5‬״‪9‬נ>?!)דו‪1‬ע?‪-‬ולפר‪«:1‬ו׳< וי»ע‪3‬פלןלן»{שגד*‪1‬זש»מןו׳‪:‬א?‪ £1‬ה**ןן‬
‫ן‪5‬ן‪,* 9‬גל‪ 4‬מ‪!^r<M‬ןלע ‪ h?s‬כמ^! י » ‪?49 9‬ווופ‪!3(&-‬ז׳ *!‪1‬וח‪.‬ש(זו‪»:‬יגי ‪,a-mjjpocqarek-kb‬‬
‫‪ 9‬ן! »‪^ ? :‬ג' » ^ *ג״‪^ 5‬ו‪?,‬״ » {!‪1‬י‪;<:‬ה ‪«90‬רמני‪-‬ן> ‪9‬ל!וןלו‪ 31‬ו‪ 5‬מ ״‪jjeuBr^riirsin-ffl.HJlw 1‬‬
‫^ *‪!!9^73‬׳< !(»)ין «‪' 8‬׳‪&r[agf1:t»95 9‬ורןן״‪:‬יז?ו׳‪ 51^ 9«.:,‬נ ^‪plt‬ז‪t‬ץ^זננ״לז‪to’l‬ינד•‪J(Jc‬‬
‫‪> 1* ¥‬וונ^ץ׳ ‪ p w r< sD w :j^i5 6 i rp;»?wf191«p‬׳ ‪». / fr‬יז(?»ו«זזי‪:‬ן‪ 1‬בק ‪ 0‬ל ע ‪3‬‬

‫‪c‬׳ ‪' - r u‬י ׳יי ‪— -I‬‬ ‫®ממהזסיי^‪-‬מש^ין‬

‫^ מי הזי ^נ פי ^ לוןי מ ר״ז מ ^ ^ ^ מ מגי ס״ מיי ת מ מ ס‪^ t t n w q r 5‬‬ ‫« )וו׳‪8,‬הכ^‪>£‬י«‘‬
‫‪ ,jTjp‬״ ‪ c(»yi5cMp?c?p«p,«;gr‬ו«יול■ו‪1‬ו«ו ^ליו ‪aaltprtflflSJBwwo. ftfr‬‬
‫‪ gJ,J‬ן‪ (,p,‬ן^‪ 3‬ן ‪p ,‬ו‪,i}p‬ו(ו®‪iJp‬ו ‪ * !p 9‬ג^‪W‬ה‪.‬ן»^•‪ t‬ל מ ‪p v ; ® 5‬י‪ e»>«B‬ו‪«a‬י^ה‪J(fJro‬‬ ‫^‬
 ‫ט‬

‫ועןזדיך (לבלחז«ולךז ‪» n y r h s^ n s a f‬ען«ריפ‬

‫‪* rVfflWXW>?r‬שממ«ו>זיגפתזז‪£‬מל»טו‪0‬אד»‪0‬תלי׳‪01‬מןז אמן<ךד‪,‬זמותרז» ‪® !0‬עםע^ס׳׳^וזאא^־‬
‫? ‪fw m rn m‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪. .bW? dyr‬וף?ס‪1‬ץילהו»ש^‪; .0‬וכןס(עם^׳‪.‬חזהל‬
‫י*מ‪ 1‬מ‪w‬נג׳‪t 1‬י^«ת^וד‪r‬םי^ודא‪b‬־׳^‪r‬ש ׳מפס )יןמי״מפזא^ס שני‪8‬םד‪:,‬מומש‪tflKSf itriryaea!!1‬‬
‫המשילש‬
‫מיד ‪b®5M> ^4‬‬ ‫‪^ n‬ד‪ ■'!yfc‬ם‪ pQ‬ס(‪^J‬ס׳'‪1‬ץא‪ 0‬ן( ^ל ש‪1‬׳^‪ 3‬נ‪ ^ 13‬מ ו ה‪6‬מול‬
‫גממ!‪ .‬׳ן^נדד ‪p‬צמ‪ o‬סהזצ ח ‪0‬לח^)פ'״ןצ‪1‬ל‪ 1‬ז( ‪^ 1‬סכלזיס ‪Dpc|r6ntr^ cbnyr^fj‬׳‪) c‬סמלי!<‪5‬ן ‪'CCKC ( © : 3‬‬
‫מעשל ‪W J a‬‬ ‫‪»I‬מ‪w 5‬ו ‪ 0‬ים‪VJ‬ד‪p‬י‪ f‬יו!דוד‪:‬צאן ‪ ! arni!»T‬ז ק ח ק מו ח דדקס‬
‫ממ^^גזצידי^עהס ם?!ל‪ 3‬גס ^ ‪ nSrif n13d3bccr6':p^rcp3ia0f‬םעל«צ׳זןגצןי'בסז ‪ 6‬ס‬
‫־‪. oajrsJf‬קצ?ז ‪w‬ש ' ‪b t e‬ון ‪ ^^^®^®®®^ i‬ו ^ ^ ס ^ ח צ ‪0 1‬ודש‪:‬יזש‪3‬י ‪»^3‬ז?!ל^ ז‪0 :^«5‬ח ‪3‬לילזכנ״‬
‫מיזגזמי‪/‬דזממס שפרק ימס^מב׳ קיידונד׳־המזד^זלפצלךי׳כשמו׳^ ©פן<מוןבפי« ‪ : 1‬מ מ ך ^ י‪ 5‬ז(‪1‬‬
‫®‪rn.otrr(i>5‬׳‪Q531jTO‬׳‪ rt>TDJOT‬יוחר‪r‬ד׳ז‪c‬ו פ&^'‪c‬כ‪^oi‬ד'׳׳‪3‬שו ‪o 3‬וס‪^:‬מוד ‪ 20‬כ‪3‬א‪cc‬כ<׳ ‪t‬״^נ^ן‪JWGIJSTDO c‬‬
‫‪:‬ש‪2‬גו‪1‬ז‪3‬ן(‪ 3‬ק י ד ן ^ )כמהומולשד^ב^ננ^׳^כיא׳׳ןנגךחזס ‪occf53DDctjf5‬״‪c7‬׳‪D’d*w‬‬
‫שג‪5‬ן^^המ ‪9‬זם שס^אסלןכ^׳^־כשגש־ ‪ 6‬ז(ככג^מסלוס^ע‪3‬ב ש®‪as‬נ פ‪Ts‬ן‪b‬קזג‪cu‬ז ^ מ ^׳‪:v‬הי‪(6c(Br5‬‬
‫^ ^‪ itftT 3 v r d s 'x :b T ^ r ^ :i‬כנם סססהק^פסד ‪ 6‬לקים^ ו ^ ‪ :‬ג ^ ז‪35‬ןקיו‪:3‬זפןד ‪^ o c t e o‬מו‬
‫‪.‬כויס!זזמג[ר^> ‪5‬״ל״ל‪'.‬סןימ ומשהם ^ל ‪K px5‬ולך‪i‬׳‪ ic.‬שמס' ^‪ ci0s;!)Di^^® 3‬ה^י‪0‬ןןזותן‪1‬לוסז^גז‪1‬מ‬
‫תשל‪ 1‬מזגנ;‪1‬נזן^‪:‬מ©ל‪1‬דו^י‪^!i‬וסו)^!׳׳‪ cwD‬ק ‪^p6‬רו^‪yI3‬ול ‪c‬‬ ‫®><‪ f?5Fc‬מ^ ‪t 3‬לוס‘‪ c;v‬מלקי ‪ 6‬ז מ ר׳‬
‫הוד׳פדש!זוצי^ןסלבגמממקו ‪ 0‬השמש)!כמ‪^ 1‬פהדז מןצי׳מו מ ‪6 !«6‬שוןמ«ן‪:‬׳שפי!ל ‪4‬לוס)‪'^5‬‬
‫<עץלימתן^מ‪€‬י׳'ן ‪3‬חצז ^‪1‬דש^ב‪D‬ין ‪c 7‬ש‪:K‬תי^!ףלחזיןר(זזלפ‪3‬ווכ^‪T‬ל‪ p‬מ^‪p‬כ ‪f1 5‬ןקו®׳מש‪ I ^ 1 ^7‬ו ולמז‬
‫מ^^‪ f‬מ מו‪(1‬ש ‪c3‬עה‪TCc‬ו>ץ^'‪r36x^CT‬קקא▼צי‪ ft‬ו ל‪ .‬מ ז‪>cc a sm c lto ® ). c‬יצא )^לןןלאלןחעשז;זלל‬
‫‪ ^ rzttW t‬ז ק ר א ס מי ס ס ‪0 :‬מ‪!3‬ש־בהי־בא ב‪ 1‬שנט ■)! ‪5‬׳דויצ&!( (׳*‪ qtoxv‬מ‪6‬א«^^‪:‬אג׳׳!שכןז‪5‬זד*^^לש‬
‫זהי&מס( ש?;}‪ 9‬א‪1‬ז? ‪ 3‬מ‪ 57''3‬רצג^^!םשם‪363‬צ‪1‬ןז‪5‬ן}ך^)^^ןי;>^)ן‪>1^74‬ז!‪^$‬ו*ך^‪9‬פל;‪<1‬שו‪1‬י^אולץגכש‪<^53‬‬
‫ס‪!1‬גס! ‪flti‬ני‪.‬שהקמ‪tf‬פן ‪r 5‬ל'‪:‬כ‪ ;i^0‬ה^‪( b‬זלף׳מזסר‪.‬ע״ל)‪:‬דלסעך׳שה©ג‪±‬יזץחמןרא^זןענז‪ 6‬ל פ י ט מ ה‪3‬‬
‫יץל‪:‬׳גסמרון מפתל הול(‪:‬דמ־ מקולקל(‪!:‬׳ נפןזד‪ 1‬מאה ושמוימס ^‪ sqr c .‬םגלגצדס‪6‬לו‪^:‬ששז‪:‬של^‪?1‬ס‬
‫[ ) ^או ‪^0‬זתך‪:‬קדס;דווגזלך ומחגלהומד ש!צוסר‪ 0‬ק״נ‪(1‬ססלורד!וזדז וסזזד ^ןמ ‪ 5 0 3‬נו\^ד(‪ 5‬ה‪ 5‬לז מ‪1‬‬
‫מ‪ 1‬מסמ ש! ין*פ מסלותי׳סאזדסו^׳ ‪3‬תצלית>‪01‬לה ןזמסגחוקס מץ‪i:‬ז^ש^לש ‪36c3!6raKr:cf:‬‬
‫‪:‬הה^לשקצד^מ‪ 1‬גכ‪:‬ו‪:‬ש‪0‬י שמ׳א(ןזנ(׳כ ק׳יפ׳׳ממצוצףזלמ^פכוא׳נפמל‪:‬כצ״ין)־־״‪ (.‬סנף ‪ctshrcDTKpyf‬‬
‫מו*נ ‪5‬ש?»)סס‪[:‬לבתבלז‪ 35‬חצי‪:‬תו‪(^ 1‬כלסככםל}‪:‬גכדפלכ ן״סנף־׳^וחזירכ׳מלמזצפל׳ ‪o iro:c^ p‬‬
‫כ‪6‬גכ‪3‬ופס‪:‬׳‪1‬סח?ם^‪ 0 :‬ט ס מ‪ : 1‬כ ל ף סצג־^םוד ‪x‬׳ ‪£ x‬לי^‪*d‬ג‪ :c‬ש‪cI‬מ‪f‬ד ס‪i‬וף ‪cfcxitb nr‬‬
‫>צ‪31‬מז׳‪1‬נעלעק‪5‬׳‪:‬ו'אינה‪:‬צכאןת(''ס‪1‬ז‪23 1‬נו‪(1‬המףלדא'‪;.‬ןן^פס ^ ^ ‪?1‬ן ‪0‬שםנז^ן ‪ 6‬י מ‪31‬ןע‪ 18‬הד&מוצז‪1‬‬
‫מזא' ‪ 5‬נ מ‪ ^cf‬קו מ‪ <t‬ב ס ג פ‪ I‬ה ןש‪c^6‬שמ‪rcc‬ב‪ H‬כ ז ת‪a‬שמ‪ f‬ס•‪ c‬מ‪c£‬ז‪c‬״אונסמי^‪t‬׳ ‪tfW(©!b1j7rc3rqao.‬‬
‫ס מי‪fi‬י‪c^t‬ש ‪: w o‬הקרס ^ ‪ I a‬ע מ‪f‬שו‪ c‬ח ב ‪ c‬נב‪1‬׳‪'.‬׳ א^^■הש ^ ‪f r .‬׳ הי ‪ ^ ^ p 1‬ס ס‪p‬ן‪: ^ : D 5 0 [{6‬אם ‪c‬כמצ‪fl‬‬
‫ולפמס^ס‪:‬סצ^׳מימקום מךההלי וההא‪:‬ב ‪3‬רך‪:‬זכצמ! ‪: 3‬עס׳יהשממרהעמוס ‪ ® itrtrt‬אקו‪3‬ו‪£‬סשמ‪3‬‬
‫ןיע^לסתדומהמגןח ‪flt‬כד<כזמלכה ‪1‬נלקקרכח׳‪:‬ופ‪1‬ז ‪3‬ו^אהי‪:‬׳שמח ףאל־מזצקצס |‪tn5ct‬־׳‪tofc^21d1‬‬
‫ס ‪ 0‬ס ‪ 0‬והיסח ןפצש קחלב ‪?00‬פ‪ :‬ש‪:‬כ׳גדאשו תכ‪:‬שזג'‪3‬י‪ 1:‬היזא ‪ 0‬־הםמשב ‪0 ^ 3‬ו ‪T‬ז‪c‬חררד^מ^‪3‬ג‪ c‬אזי‬
‫סתז^ו( ‪0‬נא גמקיס^א׳ מכ‪It 1‬׳ מ ס ס םהס ד ק שנר׳י‪35‬ריצןג'מחו‪ 3‬מ ה נקהרנדל^כ ‪0‬ל&ימך'זח‪1‬פ‪^1‬ה‪3!^6‬‬
‫לטן‪:‬גגיס(ד■ וקסדפי &ז‪:‬הלנןמ ^ ‪J‬מזד‪^.‬כשמ ‪ x‬ממש מלבל וגיהל‪ .‬לצהל(^׳איףפ^‪£‬רסלממ‪1‬ךז‬
‫ו ה ך מ ^׳ מ מ' ט(‪:‬ג ת מ מ ס׳ כ׳ מז! ם פםגד‪.‬ןזמ‪3‬יזא־׳ם״ד‪ 1‬לסיקן!ווכריג‪:‬בוי')׳יששיהט'^ע ‪ 4‬פ&מג^‬
‫ממהנלכזשמ‪: 1‬רא שמפזע‪ 8‬מ ז מ ד‪0‬פץז‪1‬ן‪ 5‬׳ ק‪ 5‬צ ס ^ ‪3‬ראשז‪1‬זצו ‪ 3‬מ‪3‬וד־׳פל אס הם‪3‬צשו‪ 1‬היד ‪0‬״עמממ^ן‬
‫גמ סלססתליצי־אטצ^סנר אן שלשת ס ד‪D3^ 1‬ק^ס־‪fL‬סד!׳דכר‪'B‬כגזהג‪J‬שו^ל ‪. t‬ג‘ ‪D‬לש^די‪:^r‬ר‪c0T‬סנ׳!ל״‪xf‬זד‪pf‬ף‬
‫אזוסז‪ctst‬ל‪F‬קנו ®‪!fen‬׳‪ )ranrr^D:r‬במי׳ז־ לכ מ ק ‪ fropcy:corfr‬י‪: ♦T‬לשלשה(יי םמ ‪6‬וו ‪0‬וי ‪6 0‬צ ‪' 3‬ז ל‬
‫המסלק! ‪ zcgc6 m )I‬ג ע פו ^ינ ל(‪ .‬מאזששגיוהק^^ינלזי^נדאי^ס עסמ ש ‪0‬צקות ‪ 0‬ו ס ^ א ס א מז סר^פ‬
‫בפת‬
 ‫חמאורוח‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק ב‬
‫המשולש אהה כי קיא ה׳ לשלשת המלכים האלה )מ״ג נ י( נפונרים ונסתלים בקישי כסאר‬
‫ויתחזקו‪ .‬נכנסים כאחד החוזר קדל‪ .‬ונכנסה חמה ולבנה בחיל א׳ והסרה הלבנה )ישעיה כד‬
‫מ( ואור החמה יהיה שבעתים )שס ל כו(‪ .‬מרחיק שבעה חיל מלסניו או מלאחוריו ג ד'‬
‫על המצנפת‪ .‬חמשה עשר מכאן או ט״ז מכאן כרביד על האואר שלשים מסה‬
‫שתות‬
‫בפת המולד שבפת ששניהם במקום א׳ הוא טת המולד ‪ :‬נפתרים ונפתלין בקושי‪ .‬מהלך ה ר א ש‬
‫והזנב הנ״ל שהוא להתקרב או להתרחק כנ״ל הוא הולך במהינוה גדול בטרך מהלך כ ש מ ש‬
‫והירח וכמ״ש למטלה שבמהלך שנה שס״ה ימים ורביט שהלבנה הולכת אז י״ג פטמים כגלגל‬
‫והשמש ג״כ כל הש״ס מטלות‪ .‬ומהלך הראש הנ״ל הולך רק בפרך מטשרים מטלות וכמבוא‬
‫ברמב״ם סט״ז‪ .‬וז״ש בקושי פי׳ במתינות ‪ :‬כסאו ויתחזקו‪ .‬צ״ל נסטו ויתחזקו‪ .‬ש מ כ ל ד‬
‫ו אי נ ס‬ ‫הראש של התלי ומקום הפגישה של השמש והירח שם הולכים זה כנגד‬
‫מתפרדים אט״ג שהמה שני דברים‪ .‬והגלגל פצמו מתנודד ומ״מ השמש והירח כולבל‬
‫ולא משתנה מאומה מסדר מ כ ל כ ס ^‬ ‫לפי הגלגל וז״ש אט״ג שנסטו מ״מ ויתחזקו‪.‬‬
‫נכנסים כאחד החוזר קדל‪ .‬פי׳ שמהלך הראש הנ״ל הוא הולך אחורנית‪ .‬וכמ״ש ה ר מ ב ״ ס‬
‫פט״ז מהלכות קידוש החודש הלכה א׳ וז״ל ומהלך שוה יש לזה הראש כו׳ והוא כר^ד‬
‫במזלות אחורנית מטלה לדגים ומדגים לטלה וכן הוא סובב תמיד‪ .‬טכ״ל הרמ ‪3‬י‬
‫פי׳ שכל צבא השמים כולם הולכים ממטרב למזרח כסדר המזלות טלה שור ת או מ‬
‫יס‬
‫כו׳)ורק כללית הגלגל היומי ממזרח למטרב( וזה הולך תחת המזלות אחורנית משור לט^‬
‫כי‪ .‬ואחרונית נקרא בלשון תרגום מחזרי קדל פסוק ונתתי את אויבך לפניך עייף תרגו^"‬
‫קדמך מחזרי קדל )פ׳ משפטים כג כז(‪ .‬ובפ׳ ויחי ידיך בטורך אויבך תרגומו יהא מ ח ז י ר \‬
‫קדל קדמך פי׳ אחורנית וז״ש כאן טל מהלך הראש הנ״ל נכנסים כא׳ החוזר קדל ‪ :‬ונ כנ ס ^‬
‫חמה כו׳‪ .‬צ״ל נכנסה‪ .‬והיא התחלת טנין‪ .‬ומתחיל לפרש איך לפי מה שמתרחקת הירח ^‬
‫השמש כן מתחלת להתראות ומתגדלת יותר‪ .‬ומביא טל כל דבי ל׳ קיא לסימן• יפל כג לג ‪1‬‬
‫הוא ש״ם מטלות‪ .‬וטד ק״פ מטלות שהוא חצי הגלגל היא בתכלית גדולה ‪ :‬נכנסה ח‪5‬ן ^‬
‫ולבנה בחיל א׳‪ .‬פי׳ שהיא תחת השמש במטלה אמת אז הוא המולד והלבנה אינה נ ר אי ^‬
‫כלל‪ .‬ואז וחפרה הלבנה )ישטי׳ כד פסוק כג( ; ואור החמה כו׳ )שם ל( פי׳ ו כ ס ‪%‬‬
‫מאירה)כשאין שם ליקוי( ‪ :‬מרחיק שבטה חיל מלפניו או מלאחוריו‪ .‬פי׳ כשמתרחקת הלב ‪%‬‬
‫החדשה מן השמש שבטה מטלות‪ .‬וכן הישנה קודם המולד כשהיא שבטה מפלות מן כש ^‬
‫וזהו מלפניו טל הישנה ומלאחריו טל החדשה‪ .‬אז נראית בקוטן מטט ‪ :‬נראה כמציץ‬
‫המצנפת‪ .‬נראת בקוטן רק כנקודה כמציץ‪ .‬ונראה לפרש דס״ל שהלבנה מוקפת אויר‬
‫כמו שהארץ מוקפת‪ .‬וכמ״ש הרמב״ם פי׳ משנה ראשונה דברכות שבטת מאור השמש טוד‬
‫הגיטה להאיר טל גוף הארץ היא מאירה ויש אור בטולם ט״י שמגטת אורה מל ה קי טו רי ם‬
‫שמסבבים את הארץ וזהו אור עמוד השחר‪ .‬וכן בהלבנה אז אחר שבטה מטלות לבד ^‬
‫השמש מאירה רק טל אויר דק הסובב את הלבנה וקורא לה ע״ד מליצה מצנפת וזהו כמצי‪1‬‬
‫טל המצנפת וטוד לפי שבפת המולד אור'השמש טל הלבנה מצד טליון ולכן אינה נר^ *‬
‫כלל ומתחיל להתראות ג״כ מתחלה על גובהה וזהו ג״כ נכלל במ״ש כמציץ על ה מ צנ ש ^‬
‫^״‬ ‫ולפי מה שכתבנו למעלה שבזמן שעה מתרחקת הירח מן השמש בערך חצי מפלה‬
‫שבעה מעלות כס י״ד שעות בערך אחר מולד האמיתי‪ .‬ולשיטת הרמב״ם )ע׳ יז מה׳‬
‫ננ ל\‬ ‫אינה נראת אז לענין דין עדות לפי שאינם י ק מ^יז‬
‫וט׳ מ׳׳ש בספר אמונת חכמים פ״ה ‪ :‬המשה עשר מכאן או ט״ז מפא]• צ״ל או ט״ו מ כ א \‬
‫פי׳ מלפניו או מלאחריו‪ .‬היינו מן הישגה או החדשה אס רחוקה מהשמש ט״ו מעלוק *‬
‫כרביד טל הצואר‪ .‬אז נראת כמו מצי סיגול ודק‪ .‬ובגבוהה כני׳ל שהוא כרכיל מל הצוא״*‬
‫׳״‬ ‫וממט‬
 ‫הטאורוח‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק ב‬ ‫»נילי‬
‫שתות סן השלשים )הכי( ]בדה״א יא הנו[ נכבד )שס כג כג‪ (.‬מדה׳ כצורה על גבי טבל^^‪.‬‬
‫ששים שליש ואל השלשה לא בא )שם(‪ .‬שבעים וחמשה‪ .‬ולו שם בשלשה )שם כג כב(‪ .‬תשעים‬
‫חצי‪ .‬מאה וה׳ מן השלשה הכי נכבד )שס כג יס(‪^ .‬״ך שלשים קל״ה מן השל־ישה בשנים‬
‫)דתכי( נכבד )דה״א יא כא(‪ .‬סאה ושלשים לאורו הלך חשך )איוב כמ ג ע״ש( עד עלור־*‬
‫השחר‬
‫וממט יורד מן כמציץ טל המצגסה הנ״ל‪) .‬והוא גמרך שלשים שמה אחר המולד( ‪ :‬שלשים‬
‫מפה ומפה‪ .‬אם רחוקים שלשים מטלות מן השמש מלפניו או מלאחריו הישנה או החדשה‬
‫כנ״ל ‪ :‬שתות‪ .‬פי׳ אז נראת שתות הלכנה כי כשמתרחקת כל הק״פ מטלות אז היא‬
‫כתכלית שלימותה‪ .‬ושלשים מטלות הוא שתות מן ק״פ ולכן נראת אז שתות גדלה ‪ :‬מן‬
‫השלשים הנו נכבד‪ .‬כצ״ל לשון פסוק )דברי הימים א יא כה לסימן(‪ .‬פי׳ כשמתרחקת‬
‫שלשים מטלות יש לה אור נכון ‪ :‬מה׳‪ .‬צ״ל מ״ה‪ .‬פי׳ כשרחוקה מ״ה מטלות ‪ :‬כצורה טל‬
‫גבי טבלא‪ .‬פי׳ שהוא רביטית רוחב מן כל הטיגול ומסתמא כן הי׳ דרכם לצייר טל הטבלא‬
‫ארכה כולה ורחבה רביטית ‪ :‬ששים‪ .‬כשהיא רחוקה ששים מטלות ‪ :‬שליש‪ .‬אז היא בשליש‬
‫גודלה כי ששים רוא שליש מן ק״פ שהוא שימור כולה כנ״ל ‪ :‬ואל השלשה לא בא‪) .‬דברי‬
‫כימים שם( כי כל מזל הוא שלשים מטלות וששים הם שני מזלות מרחק כין השמש והירח‬
‫ואל השלשה אל שיטור מרחק שלשה מזלות טוד לא בא )פי׳ שלא נכנס טוד למרחק שיטור‬
‫מזל שלישי(; שבטים וחמשה‪ .‬אס רחוקה מהשמש ט״ה מטלות ‪ :‬ולו שם בשלשה‪) .‬דברי‬
‫הימים א יב פסוק כ״ד(‪ .‬פי׳ שנתרחק כשיטור שני מזלות ומחצה של השלישי ונאמר טליו‬
‫שלו חלק במזל שלישי ולו שם בשלשה לסימן ; תשטיס‪ .‬אס רחוקה תשטים מטלות ; חצי‪.‬‬
‫פי׳ אז היא במחצית גדלה של כל הירח‪ .‬שהוא חצי מן ק״פ כנ״ל ‪ :‬מאה וה׳‪ .‬אס רחוקה‬
‫מאה וחמשה מטלות ‪ :‬מן השלשה הכי נכבד‪) ,‬דברי הימים שם כג יט( שהוא מרחק שלשה‬
‫מזלות וטוד חצי יותר א״כ מן השלשה הוא ייתר כנ׳׳ז וכתב זה לסימן ‪ :‬ק״כ‪ .‬אס רחוקה‬
‫ק״כ מפלות ‪ :‬שלשים‪ .‬צ״ל שלשיים‪ .‬פי׳ הוא שני שלישים של כל גדלה‪ .‬כי שליש מן ק״פ ששים‪.‬‬
‫וק״כ כס שני שלישיים ‪ :‬קל׳׳ר‪ .‬אס רחוקה קל׳׳ה מטלות ‪ :‬מן השלשה בשנים נכבד‪ .‬כצ״ל‬
‫ותיבת הכי מיותר‪) .‬והוא בדברי הימים א יא כא(‪ .‬שהם ארבטה ומצי מזלות‪ .‬ובאחד וחצי‬
‫הוא יותר מן השלשה‪ .‬כי מקודם הזכיר טל ק״ה שהוא נכבד יותר משלשה מזלות וכאן‬
‫כזכיר מוד שהוא נכבד בשנים יותר משלשה ‪ :‬מאה וג׳‪ .‬צ״ל מאה וס׳‪ .‬פי׳ כשרחוקה מאה‬
‫וששים מטלות‪ .‬או שצ׳׳ל מאה וס׳׳ג‪ .‬פי׳ שרחוקה מאה וששים מטלות ; לאורו הלך חשך‪.‬‬
‫לי ככתוב )איוב כט ג( ובכתוב אלך ושינה שלא לומר טל טצמו ‪ :‬טד טלות השחר‪ .‬פי' אז‬
‫כירח זורחת בלילה ובשביל אורה כלך כחושך מן הטולם או שבני אדם הולכים לאורה גס‬
‫בחושך)ט׳׳ש פירש׳׳י ; פד טמוד כשחר ואחר ט׳׳ה היא שוקטת‪ .‬וכנה במהלך היומי כשמש‬
‫מסבבת כל ההיקף שהוא ש׳׳ס מטלות ממזרח למטרב במשך מטל״ט כ׳׳ד שטות‪ .‬טולה לכל‬
‫שפה ט׳׳ו מטלות‪ .‬ולכל מפלה ד׳ מינוט‪ .‬ואם כירח רחוקה מן השמש ק״ם מטלות‪ .‬היא‬
‫שוקטת אחר כשמש )לפי חשבון ד׳ מינוט למטלה( טשרה שטות טם ארבטים מינוט שהוא‬
‫שטה ומשרים מינוט קודם הנץ החמה‪ .‬כי הכל משוטר בימים הבינונים תקופת ניסן ותשרי‬
‫)כמ׳׳ש כגר׳׳א ז׳׳ל סי' רסא ס״ק יב באו״ח( שאז משקיטה טד כזריחה י׳׳ב שטות ולפי‬
‫כגירסא קס״ג מפלות הוא שטה טס שמונה מינוט קודם הנץ כחמה וטיין )פסחים צד‬
‫פ״א( דפמוד כשטר היא ד׳ מילין קודם כנץ ופי׳ כגר״א דל בסי' רס״א שהוא שפה ומחצה‬
‫אך כרמב״ס בפי׳ המשנה ראשונה דברכות כתב שהוא שטה וחומש קודם כנץ והגר׳׳א ז״ל‬
‫נסי' תנ׳׳ח סק״ה פי' את כסוגי׳ דפסחיס שם לכרמב׳יס שם ט״ש וכ׳׳כ בשנות אלי ריש‬
‫ברכות‪ .‬א״כ הנוסח מאה וס״ג מכוין ומדוקדק מאוד לפי שיטור שמה וחומש הנ״ל‪ .‬והגירסא‬
‫מאה וס׳ מבואר נפי השיטור שטה ומחצה בקירוב‪ .‬והגר״א בסי׳ רס״א הביא בשם האבן‬
‫טזרא‬
 ‫הטאייימד׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪c ra p n p ^ )6 p?l\1t#|atp9‬‬ ‫‪nc5«V«r‬‬

‫(־!*ושח( ^‪jjjfrt7j?pc^r^n«n‬‬ ‫‪)D?W&1‬או‪£#‬ו ‪r‬ןזו;^ש‪rr‬נמיו ‪i‬־^‪M‬ד) סלבגד‪ .‬נפאוח‪:‬ההמ‪1‬־‪^,‬ןש»רה‬

‫גיז‪o‬מזומז‪i‬ו‪ss‬ך‪£‬ד‪fe‬גלח‪:‬ד‪f‬מיהן‪mi‬וד ‪^r‬פוע ‪t‬ים‪ <.‬גסכסים ‪:‬אואוומ 'ז»ישלי^וצב ‪ 0‬ן ‪^(3‬‬
‫רביד‬ ‫חןו^‪1‬ים)^‪l‬ור‪n‬ים‪:c‬וג«ס‪a‬ז‪ ffl‬׳‪ n‬ץ‬
‫טיי^יח י“ * י * ^ י ד ז (‬ ‫מן‪9‬ון?^ג^ל קו«ח‪5‬י^הר»?«‪^:‬החב^^«זו^‪^.‬מהג^גל פזד ^ום‬
‫ומוריד מזו‪ 3‬ג נ ומוציא מזריח ומעריב‪ .‬הולך אל דרום ביום וסובב את הצםון בלילה בתקוסן;‬
‫גייהפ נועל^(נ»ימחזז׳^מג ^ י‪ t(ny‬ב ל‪f<g^K‬‬
‫ס^ך׳ד־ ‪a a c ('ftoprao‬‬ ‫‪r:1 im r^r‬‬ ‫‪^ a6inc'T CQcr dr carac‬ן‪.‬‬
‫)^ול ‪5‬פ ‪0‬מן! ב^״ןמנרבים ‪^^i‬ב>‪ fi)1‬׳ פ‪3‬נ ‪w o‬למ^^הו) ‪ t‬מ מ קחזז‪:‬׳ג״פ‪d‬לפי ‪ w c‬מ‪ft‬‬
‫ימפמך ‪ ? scj.m iofw f :‬פ;ן‪3‬י)^ז^רחויקס ‪rj1ccro1OT‬״ ‪n5to0D‬‬ ‫וק‪6‬ים‬
‫גד‪)2‬ן?חופ>ז>‪ 4.‬כ מ| ח‪>^ff‬זודש‪r‬ממ® ופג >‪7‬ז‪^,‬וסיה‪^:‬ור ןזל‪ 33‬הן ע‪6‬ור^ה^ןמה‪.‬ז^ז^נג^^ל‪^ ^ ^ 9:‬‬
‫כו^<‪ d‬ש^‪ar(f‬וא‪r « t o :‬וגדולה‪ Jc‬זןמ‪ (tr!f‬פיך ‪6‬ז>"‪ 3‬מו\ ‪6‬שמשז^ ובושס ‪ « ^ cc5iDt3)<.^j5t50? 1‬ב‬
‫‪53‬ה?(ןט ב שה פר׳פ‪£:‬החמס‪0‬זעול{על‪:3‬ובו‪ 12‬ה[אז‪^0€‬ננה^^^‪ 3‬נ א י ג ו ה ^ כ ^ ^ ^‪ 5‬מ‪ ^ 1‬ש‬
‫א^^‪$^3‬גכ^^ו‪5‬ולמזהבהעמש ©!קעס ג ׳ ‪0‬מש‪:‬ןמנדזלוז‪ 3‬קנפםכזנזן לילמ^ ‪5‬זלק!‪ 5‬ר׳כ ש‪^9‬ש^׳ ימ«<‪(1‬‬
‫ה ^‪i‬זץ ‪p‬מ® ^ ס&ל‪1‬ן‪:1‬צן‪1‬ווח‪:‬סוליגנ ‪tt‬צופז־וס׳‪ a.‬׳‪ o‬ה‪Ii‬וס ‪a‬ים‪ c‬קן‪l‬ןיך‪ 0‬ממנאאש ‪0‬ו‪^J‬ש^ ‪ c‬ו ^‪^ g‬‬
‫חמי^וי‪:‬ג>ז}{ך(|‪:‬מ׳ף< ‪ qw3ct?wwrrtirp‬סגמז‪^^-‬בנם ‪(ui!f^^tp5rrt‬׳ ‪ q«cor(t‬כ‪$‬מ!ד'ה)מ^טצ^׳^‬
‫רמ»^; ן‪3‬ו(‪0 -‬׳^כז^>‪5‬י ‪D?d'»530‬״‪d (j2n‬סו‪tto‬י<םז&ות‪^m‬ן‪^ fe‬ג‪:‬ז ‪p c‬ש‪1‬כגי) ‪ ft‬ב‪05‬בל<^‪t■c‬ש‪^ ^ ^ Gc‬‬
‫סי?‪t■c‬נ(כוע»?בממוד‪1a^3‬ל‪Jc‬האדף‪oc^rl‬ס‪^:‬כ ‪s‬כיב ‪n‬ג‪:‬־מז‬
‫מ ^ ^‪^^ 0‬מ\׳לי)‪ 5‬זן‪ 1‬מ י‪ 6‬ב‪.‬ו « ל או הו סן ב ףמנשליע^׳בי ‪b1'pv‬ילס 'שלפפמיס ‪ ^ 0‬מ י‪05‬‬
‫‪3‬יו^חולסז‪» 5‬ו»‪^50‬ימ!‪ d‬םוק‪y‬וה(‪3c‬לרל^ז ‪:‬כע«‪»1‬ןמ ;י‪p‬ני‪ ccD‬כ ‪6‬במ‪fcx3‬״>גנזל ‪c^9‬יכנעל‪ ^ c(5ws :‬מ י ^ ב‬
‫אמןן^?‪?3‬ות‪?10‬ולו‪'.‬ז{^ות‪5‬זובות‪^.‬פי^©פ‪7‬ל זס‪p‬ל‪j‬ופו‪:rrt‬נ‪I‬וא‪d‬ס׳כ ‪ 11‬פי‪0 :‬מ»^ת‪<:‬כ^ ‪ 0‬ז־ מ ש מ ע ך ^ ^‪^ ,‬‬
‫ט^‪ 3‬ב ^ז ‪f!wp>9d,‬׳‪fb^qtcsa:xtoc:J|Qf^r‬‬
‫‪niiSSt‬‬ ‫ו כ ^‪Mf‬ד‪ f^cJ‬ז‪pQ.‬ופסזממג‪ rjtnffii:: il‬פי ‪x f‬ש ‪^:«o‬ה׳‪:‬עוב‪aIio‬עלזסי?ב‪d‬מזז‪ff(l‬ף ^‬
‫ש^^‪ 2‬ן ךנ ^ כז ^י »י׳ פ ל זנרביעז^)פו‪1‬מן ‪?0‬זאםמממן((^^כ?סשה^עאה‬
‫‪«?5«5‬ככ<מ ‪ 0‬אנ‪I‬א‪p‬ל< ‪ap‬וסו‪t‬ר‪3‬ם ‪ a‬פ‪5‬׳'‪:‬ףשס ‪0‬ימ«יסכצזבנב'מ‪5‬מיל >«ל׳ב^‪$‬ו»!ןן‬
‫^‬ ‫^‬ ‫מיז‪w n r ?«3‬־>‪ mcr;5i'r‬׳׳ ‪ c05jc2ccw)t;:0>ym‬לזורססנ‪ 3^:‬ק ר(‪£ :‬ז‪ :‬ץ ^ סן| ם‪;0‬פוי‬
‫^ ‪i‬׳למ‪Js‬לן^ב‪t‬פ״א‪r(3c‬ביך‪rat‬ו ‪t‬ז‪ r‬מנן ‪I‬לול ‪6‬׳גפפמז^‪rJ‬בגו‪ qa‬פטמוס^‪i ^)^5‬ל; ‪:‬ווהא^ז^;^׳‪^ ,‬‬
‫כ פ מ ס ‪ 51:‬מ גצ ‪ c©3D:srvTro aztjac‬למטגה ‪ d‬׳‪jjgrt>555‬־‪^ ^ 5‬‬ ‫ש^אך_;ג‪5‬ו{?זו ‪ 0‬ץ‪«5‬ר‬
‫כק‪ ^ ^^ 9‬ליו־ ^ מני א כך‪:‬ו^‪!.‬טי׳ נמאנר ס מ‪1‬יאדף׳י‪:6‬פל עפר‪# c.‬לוכ‪1f‬פדי^<^שי'^ז‪fw :‬ו^<‪dft‬‬
‫•׳‪I‬‬ ‫ה ^ו )‪p‬שו‪fr.‬י‪3‬מ•יכ‪•1‬הגמ‪ cE‬בכ»פבוצ‘‪J‬פ״®■ז‪3‬א‪) q^j1‬זאחגי‬
‫אל ‪^b‬ר'!‪» rd3‬זכ‪ d‬׳ ‪5ta‬פל‪d‬־^‪f‬זי^ ‪^t‬ו^‪c‬בבל ®‪5 ^£‬ל{הפק‪:‬שג!גזי‬
‫תקן^^^לו^מעמק^מו^ה׳מצז‪.‬מעןמזם ןכויסכדלצפוןז(וסו^‪ 0‬פסזמל׳‪6‬ממכ‪:55 3‬ןנלד‪;12‬צ‪¥‬וץ(^ן^^^‬
‫ד(^ו‪’^,;|^5‬ו‪;t5‬׳‪!1v‬מאז^‪:‬ה^«^;‪c‬מק ‪ M‬לגוסס‪ £5‬סרדךזגטחז‪ 35‬מיוסי'^^ו‪:‬סדק‪^0‬ן«צ^‪;:‬‬
‫^‬ ‫‪5> ^ 3‬בימ*‪.‬ץןומ‪5>^ 5‬ון‪.‬נמלילק!פו©;‪^:‬זמא^לגה‪ 0‬רק צ^־כצעק ק ספלעי^‪5‬פיניש''^ו‪1‬‬
‫צסמ?‪35‬ועב^״ללול^׳‪:‬אל' ‪1‬רמ‪> 1‬ץ!וםבפוי‪:‬גםלי)‪:‬יוסז‪:‬מראשרך לדל^‪( <!s^OTC‬א® ‪t^r.pcSt‬‬

‫וח^^וכג־בחחיפח פגןז־‪.‬ןמי׳ז^ז‪:‬גץפ‪:>::‬ה! ‪0‬זיסרןדצד אי שה‪ 5‬א'ז‪ 5‬ז ם' ק ^ י ^ ״ ^ מ י ו מ ^ ?‬

‫עיז^זע‪ 35‬מ^^ר‪1‬ןמימ^ ^ ‪'y1x^M‬כ)‪i!sp>%.■^^ss^mT0d:prT‬ז ‪:‬במומיזז( מע‪5‬ביה ‪ _ ^ ^ ^ 5S5)j5^c‬י‬
‫^חצ^‪1‬ח[י‪!£‬ל^>‪:: 2‬תחססהאק‪ :‬אממרציילפזרמ ־גטיס זללשוך זואחד^מצו‪6rd p‬ילה‪ c:‬כ‪ta‬כמ‪^^^*J55^./‬׳'"‬
‫' ל ^)ב>?ויטז ק‪:‬לפון ‪c‬צד‪ q‬ופ(‪ tt‬הוא ‪c‬סיפ‪^q‬מהלך‪.‬י׳סקופבר^^^‪ rs‬כמל‪c .‬וםיר'א^צ‪1‬ש‬
‫א׳§פליז‪1‬רד‪,‬שש'{ד‪:.‬םוב‪.5‬מו׳ג'^‪£‬צבגי‪0‬יהסחלומ עמזלוסכהוא ־מן‪:-‬מלהדוהלאה^ח‪10‬קו‪ 0‬מ !‪^ 5^ ^ ,‬‬
‫השו‪,-@3‬׳?‪5‬ולכ‪^.‬ו?גלע‪:‬פו‪ 1‬ל ה‪:‬ג מקרליכו ^‪:‬ו ם מנ ;ע ‪^7‬השקיז!ה׳ל}»זכח ‪^ ^ ^ r-)^bsrrc^D9>i‬‬
‫על^|‪3?3‬ו)ז^׳ו ‪1‬ת^‪:‬ן^׳מממ‪3‬ב לממח ^ מ‪ r‬ק‪3‬פמ‪j‬־ ‪o‬סן^^ה‪r‬יל‪1‬פיכן^‪5‬מקופלד‪pts‬נ‪ ftydf‬׳‬
‫‪ ciird‬מאזניס‬ ‫‪3‬‬
 ‫יא‬ ‫הט<וורוה‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק ב‬ ‫שגיייי‬
‫בתקומת ניסן‪ .‬וחילוסיהן בתקוסת תשרי‪ .‬חמר! מדלג בראש הסרטן בתוקפת תמוז‪ .‬והגלג‬
‫מקרן מזרתי־ת גסונית בקרן מערבית דרומית‪ .‬ששר‪ .‬בראש הקובה מגדי לסרטן‪ .‬וששדיז‬
‫בקרקע הקובה מסרסן לגדי וחוזר הגלגל‪ .‬מזרחו נוטה בדרום‪ .‬מערבו נוטה לצפון‪ .‬נשתרבב‬
‫הגדי נראה הסרטן‪ .‬זרחה השמש נתגלגל מזל א׳ רעלה מזל אחד‪ .‬שקע מזל אחד נתגל ו‬
‫ששה‬
‫גמאזניס‪ .‬וגמה מלוח השמש אז מאזנים עולה וטלה שוקע וגעה כ ‪ pc‬יפה טלה פולה כו‬
‫וא״כ בתשרי הוא להיסך ממה שהי׳ בניסן שמקום שהלכו כמזלוח בניסן ביום כם כוצכים‬
‫בתשרי בלילה ומקום שהלכו בניסן בלילה הס הולכים בתשרי ביום ‪ :‬סמה מדלג בראש הסרטן‬
‫בתקופת תמוז‪ .‬מצייר סדר הגלגל ומקום השמש וסדר סיבובו בהתחלת תקופת תמוז‪ .‬שאז‬
‫כשמש נגד התחלת מזל סרטן היינו למערבו של מזל סרטן וממילא התחלת הסרטן במקום‬
‫)נגד( כשמש וכשהשמש מתחיל בבוקר לפלות אז הסרטן במזרח תחת הקרקע רק התחלתו‬
‫מתחיל למלות כמו כשמש ‪ :‬והגלגל כר‪ .‬כתב כרמג״ס פי״ט מה׳ קידוש החודש ה״ב בזה״ל‬
‫המגולה שהיא עוברת במחצית המזלות שבה מהלך השמש‪] .‬פי׳ שכנגדה היא מהלך כשמש[‬
‫אינה מוגרת באמצע כעולם מחצי המזרח לחצי כממרג אלא נוטה הוא מעל קו כ שוככמסבג‬
‫באמצע העולם כנגד צפון ודרום חציה נוטה לצפון וחציה נוטה לדרוס עכ״ל ומבואר שם‬
‫שששה מזלות נוטות לצפון מתחלת טלה עד סוף בחולה ]טלה שור תאומים סרטן ארי׳ בחולה[‬
‫וששה מטות לדרוס מתחלח מזל מאזניס מד סוף מזל דגים ]מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים[‬
‫ומבואר שס שהסרטן הוא היותר נוטה לצפון מכולם והגדי הוא יותר נוטה לדרום מכולם‬
‫יפו״ש באריכות ‪ :‬אמנם קו גלגל כיומי כמגלגל כל כיום הוא כולך כגלגל ממזרח למערב‬
‫ישר וכוא מגלגל ככל כאשר כמה ממזרח למערב ישר ממש ‪ :‬ומה שהוא בבוקר לצד מזרח‬
‫כוא בא במרב גם כן באותו אופן למערב‪ .‬וכאן שמדבר בבוקר בעת זרוח כשמש‪ .‬וכ^שמש‬
‫‪T‬‬ ‫בסרטן‪ .‬וסרטן אז כוא התחלתו בהתחלת כמ זרח ‪.‬‬
‫שהיא קצה השני של כגלגל הוא אז לצד ממרב וגדי נוטה לדרום כנ״ל‪ .‬וזכו שאמר כאן שאז‬
‫גלגל המזלות כוא מסודר אז מקרן מזרחית צפונית ששם סרטן כנ״ל לקרן מערבית דרומית‬
‫ששם גדי וכנ׳׳ל ‪ :‬ששה בראש כקוגה‪ .‬פי׳ בצד כעליון שהוא מצי גלגל כעליון של כרקיע‬
‫שנקרא קובה כמו שכתב בהתחלת כברייתא זו הרקיע עשוי כקובה ‪ :‬והם מגדי לסרטן•‬
‫כיינו גדי דלי דגים טלה שור תאומים‪ .‬כי סרטן עדיין לא עלה כי כשמש בהתחלתו כנ׳׳ג‬
‫ורק מתחיל לעלות ‪ :‬וששה בקרקע הקובה‪ .‬פי׳ בחצי הרקיע שתחת כארץ; וכס מסרטן לגדי‪.‬‬
‫וכס סרטן ארי׳ בתולה מאזנים עקרב קשת‪ .‬וכנ״ל שסרטן עדיין למטה ך מי׳ ציור א ‪ :‬וחוזר‬
‫כגלגל‪ .‬סי׳ אסר כבוקר וכגלגל כיומי מתגלגל ממזרח למערב עד כערב וכגלגל היומי הוא‬
‫הולך ישר ממזרח למערב ומה שכוא בצפון הוא תמיד בצפון‪ .‬ומה שהוא בדרום הוא תמיד‬
‫בדרום ורק מבוקר פד כערב נמשה כשינוי שמה שהי' בבוקר במזרח כוא בערב במערב‬
‫ומה שכי" במערב הוא במזרח‪ .‬וא׳י׳כ במרב אז סרטן שכי׳ בבוקר במזרחית צפונית הוא‬
‫‪3‬פרב במערבית צפונית‪ .‬וגדי שהי" בבוקר במערבית דרומית כוא במרב במזרחיה דרומית‪.‬‬
‫ולס״ז אז במרב במזרח אין שם מן המזלות רק גדי בדרום‪ .‬ובצפון אין שס מזל‪ .‬ובמערב אז‬
‫בצפון מזל סרטן ובדרום אין שם במערב מזל‪ .‬וז״ש שכלל הגלגל כשחוזר כגלגל שעובר מבוקר‬
‫פד ערב אז ‪ :‬מזרחו נוטה לדרום‪ .‬מערבו נוטה לצפון‪ .‬וכנ׳׳ל ‪ :‬נשתרבב כגדי נראה הסרטן‪.‬‬
‫פי׳ שבבוקר הי׳ כגדי מדיין למעלה מן ככדור למצד מערב‪ .‬והסרטן הי' עדיין לא נראה כי‬
‫בעת פלוס כשמש כי' רק התחלתו במקום כשמש וכנ״ל‪ .‬וכשהתחיל כגלגל למזור אמר כבוקר‬
‫כנ״ל‪ .‬ולכלוך ממזרח למערב עוד‪ .‬נשתרבב כגדי וירד תחת האופק‪ .‬והסרטן התחיל וגס‬
‫פצה ונראה מל האופק כדל ‪ :‬זרחה כשמש כו׳‪ .‬מפרש כסדר איך הוא מבוקר ועד ערב‬
‫כשזרחה השמש סי' אחר עלות כשמש בבוקר וכשמש עברה מן המזרח מעט ‪ :‬נתגלגל מזל‬
‫אי‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פר ק ב‬ ‫״גי^י‬
‫ששה‪ .‬מזרחו לקרן מזרחית דרומית‪ .‬מערבו לקרן מערבית *פונית‪ .‬שבראש הקובד־י ירדו‬
‫לקרקע הקובה‪ .‬שבקרקע הקובה ירדו לראש הקובה‪ .‬חזר הגלגל עלה ל»םון מערבו‪ .‬הסך‬
‫לדרום עלה גדי חיל א׳ ושקעה הסרסן חיל א׳‪ .‬ובא השמש נתגלגלה ששה על־* ששד‪-‬ן‬
‫ושקעו‬
‫א׳‪ .‬פי׳ וכשמש כחגלגלה ברקיע ממזרח למפרב כשיעור מזל א' )פי׳ שחי שפוח^‪ :‬ומלה מזל‬
‫א‪ /‬ושקע מזל א׳‪ .‬פי׳ אז בזמן ההוא מזל א׳ פלה מתחה לקרקע למפלה‪ .‬מצד מזרב וכנגדו‬
‫שקע מזל א׳ במערב ‪ :‬נתגלגלו ששה‪ .‬פי' כשנתגלגלו ששה מזלות היינו רבוקר פד ער‪ 3‬שכל‬
‫מזל עולה במשך שני שפות‪ .‬וא״כ ששה כ ס בשנים פשר שפות ואז הוא בערב קרוב לשקיעה‬
‫כחמה )ובתמוז ביום הארוך הוא שפה לפני כשקיעת החמה( ‪ :‬מזרחו לקרן מזרחית דרומית‬
‫מערבו לקרן מערבית צפוניה‪ .‬פי׳ אז בערב הוא כן וכמו שכתב למפלה‪ .‬שבערב שעובר‬
‫הגלגל ישר ממזרח למערב ומה שהי׳ בביקר במזרח הוא בערב במערב‪ .‬יא״כ בערב סרטן‬
‫במגרב בצפין‪ .‬ובדרום במערב אין שם מזל‪) .‬שכן בבוקר לא‪.‬הי׳ מזל בדרום במזרח(‪ .‬וגד‪,‬‬
‫שבדרום שבבוקר הי׳ במערב הוא בערב במזרח אבל בצפין לא הי׳ במערב בבוקר מזל‪ .‬כן‬
‫בערב אין מזל בצפון במזרח כי זה הכלל סדר המזרחי של בוקר הוא בערב במערב וסדר‬
‫המערבי של בוקר הוא בערב במזרח‪ .‬ולכן נטיית כל כיקך המזלות הוא בערב ממזרחית‬
‫דרומית למערבית צפונית וכנ״ל ‪ ) :‬עי ציור ב ‪ 1‬שברא׳‪ *.‬הקיבה ירדו לק‪ /‬קע הקובה‪ .‬מקובה‬
‫‪® .‬יייז‬ ‫מזרח‬
‫ב( בתקופת תמת בערב ברנע השקיעה‬ ‫א( בתקיפת תמוז בגוקי דין רי‪-‬מד וכן למהרתי‬

‫צפון דרום‬ ‫דרום‬

‫מערב‬

‫שכוא למעלה מן ‪) p f ,5‬ייוסר יאוי לגיוס עלו לרג(ש הסייכ< ‪ :‬יוזר כגלגל‪ .‬פי׳ ‪, nfi‬‬
‫אחר הערב כשמוזר עוד הפעם הגלגל היינו סן פל‪ 3‬עד כוקר‪ :‬עלה‪ .‬סי׳ מלה למזרח‪ :‬ללפין‬
‫לצד צפון של מזרח‪ .‬היינו למזרחיח צפוניה ; סערנו‪ .‬מה שהו׳ נערב צסערב שהוא סי טן‬
‫)נממרנוח צפונית( עלה אס׳׳ג ננוקר לסזרחיח צפוניח‪ .‬ונעשה כדרך שהי׳ ח מו ל מי קי ועמי‬
‫שהו׳ למעלה ‪ :‬הפך לדרום‪ .‬פי׳ נלד דרום הוא הופך מזה שתמול לעח ערג לא הי׳ ‪J55‬‬
‫גלגל נמערנית דרומית‪ .‬ולא פלה ג־׳ג לסזרחית דרומית שאין שם מה לעלות‪ .‬ונמזרתיש‬
‫דרומית שהי׳ תמול נ ערנ מזל‪ .‬הצן מד הנוקר למעדנות דרומית וכנ׳׳צ‪ .‬הכל כדאתמול‬
‫שהי׳‬ ‫בבוקר כן הוא למחר בבוקר ‪ :‬וז״ש כפך לדרוס‪ .‬שבצפון אמר עלה למזרח‬
‫מערבו ובדרום ירד למעריב לדרוס מה שהי׳ מזרחו ‪ :‬עלה גדי כו׳‪ .‬פי׳ בהתחלה הער ‪5‬‬
‫כשפלר גדי חיל א׳ פי מפלה אחת שאז גדי התחלתו במזרח ‪ :‬ושקעה ה»רטן חיל א׳‪ .‬פי׳ אן‬
‫®»י«ן‬ ‫'‬
 ‫יב‬ ‫חנזאורוח‬ ‫ברייתא דשסואל חקסן פרק ב‬ ‫יגייי'‬
‫ושקעו ד‪ .‬ואל מקומו שואף זורח הוא שם )קהלת א ד(‪:‬‬
‫פרק שלישי‬
‫כל חיל‪ .‬במזרח חלון אחד‪ .‬כנגדה במערב מבוי אחד‪ .‬לששה מאח ושמונים‪ .‬ובין הקייגות‬
‫ב‪ .‬האמעעית בינחים והגלגל חוזר בכולם ביום‪ .‬שונה בהם בלילה‪ .‬והחמה כל יום בחלון‬
‫אחד‬
‫כסרטן שהוא כנגדו ‪ 3‬מטרכ הוא שוקע חיל אחד‪.‬שבין גדי לסרטן כ ה ששה מזלות שטח מחצית‬
‫כרקיט שהוא ממזרח למסרב וכשזה מילה זה שיקע‪ .‬וכשזה שוקט זה מולה ‪ :‬וגא השמש‪.‬‬
‫פי״ סגיקר עד מרב שגא השמש ‪ :‬גתגלגלה ששה מל ששה‪ .‬פי׳ שששה שהיו למטה נתגלגלו‬
‫למעלה ועלו ‪ :‬ושקעו ו׳‪ .‬וששה שהיו למעלה גיוס שקעו אותן ששה בלילה ‪ :‬ואל מקומו שואף‬
‫זירח הוא שס‪) .‬קהלת א ה( שגס שכשהס למטה הס אינס נחיס רק כולכיס כסדר וגס שס‬
‫הס זורחיס לא נ״מ גפצס כשמש והמזל בין כיוס ובין כלילה רק שבלילה אינו לעינינו‬
‫*‬ ‫אך זירח הוא שס ‪:‬‬
‫סליק פרק שגי בדיך רחמנןא דסייען‬
‫פרק של*ישי‬
‫כל היל וכו׳‪ .‬השניס עשר מזלות נחלק כל אחד לשלשיס מפלות ונקרא כל מעלה חיל כמ״ש‬
‫למפלה‪ .‬והוא כפין סגנון ל׳ הגמ״ )ברכות לב( שניס עשר מזלות בראתי ברקיע ופל‬
‫כל מזל ומזל בראתי לי שלשיס חיל כר‪ .‬וע״ע לעיל פ׳׳א כשרי החיילות כו׳ כמחנה הגדוד‪.‬‬
‫ובכל מפלה יש ג״כ קביצות כוכביס הרגה לכן נקרא חיל‪ :‬במזרח חלון א׳ כו״‪ .‬כמקוס שכנגדו‬
‫עולה כמזל או השמש תן המזרח נקרא בדרך מליצה חלין מטפס שיתבאר והמקוס שכנגדו‬
‫שוקע המזל או כשמש נקרא מגוי‪ .‬יפן שקיעת השמש נקרא בתורה ביאה כמ״ש פ׳ ויצא‬
‫וילן שס כי בא כשמש‪ .‬וכתיב )פ׳ ראה( בערב כבא השמש‪ .‬ולכן קורא להמקוס שכנגדו‬
‫מבוי‪ .‬כמו מן מקור עוז אוסר מעוז‪ .‬ומקור נום אומר מנוס כן על מקיר בוא אומר מבוי‬
‫)ולפי שהוא נחי פ״ ו׳‪ .‬ונחי ל׳ א לכן אמר מגוי(‪ .‬ונתבאר למעלה שגלגל המזלות קבוע‬
‫ברקיע באלכסון וכמ״ש ברמב״ס פי״ט א״נ כל מעלה נמשכת מעט מחברתה לצפון או לדרוס‬
‫וגלגל כיומי כמגלגל את המזלות הוא ישר מן כמזרח למערב א״כ לפ״ז מקוס כזריחה של‬
‫כל מעלה אינו שוה לשל חבירו רק משיך לצפון או לדרוס‪ .‬וכן מקיס השקיעה של כל מפלה‬
‫אינו שוה לחגירו‪ .‬אבל מקוס הזריחה הוא כנגד ממם מקיס השקיפה ממזרח למערב‪ .‬וז״ש‬
‫כל חיל פי׳ כל מפלה במזרח חלין א׳ יש כנגד אותו מעלה במזרח מקום עליה בפ׳׳ע‪ .‬ובמערב‬
‫נ״כ מבוי א׳ מקוס השקיעה לכל מעלה בפ״ע‪ .‬אך מקוס השקיעה במערב הוא נגד מקוס‬
‫זריחתו במזרח וז״ש כנגדה במערב כנגדה ממש ‪ :‬לששה מאה ושמיניס‪ .‬לפיי שהגלגל כולו הוא‬
‫בפיגול ש׳׳ס מפלות ויש למטה מחצית נגד אותן שלמעלה מחצית והס שוים מקום השקיפה‬
‫והזריחה של כל מעלה פס מגילה שכנגדה בחצי גלגל כשני‪ .‬כמו מן גדי דלי דגיס טלה שור‬
‫תאומים שכס מדרוס נצפין‪ .‬הס כנגד סרטן ארי״ בתולה מאזנים עקרב קשת שכס למטה‬
‫מכס מצפון לדרוס‪ .‬גדי כנגד קשת‪ .‬דלי נגד עקרב‪ .‬דגיס נגד מאזנים טלה נגד בתולה‪ .‬שור‬
‫נגד ארי׳ תאומים נגד סרטן‪ .‬וכל כנ׳׳ל עוברים במקום חנון אחד או מבוי א' זה כנגד זה‪.‬‬
‫יכל כגלגל ש׳׳ס מעלות‪ .‬אם כן מחציתו ששה מזלות מאה ושמונים מעלות‪ .‬וז׳׳ש לששה‬
‫מזלית שכס מאה ושסוניס מעלות יש מאה ושמיניס חלונות ומבואות )עי׳ הציור למעלה‬
‫פ׳׳ב(‪ :‬בין כקרנות ב׳‪ .‬כיינו קצה הצפוני )מזרחית צפונית או מערבית צפונית כנ״ל( נקרא‬
‫לוין‪ .‬והוא סוף תאימיס וסוף סרטן שהמה זה תחת זה‪ .‬וכס שנים וכן קצה דרומי שהוא‬
‫קצה קשת וקצה גדי נקרא ג״כ קרן וכמה זה תחת זה‪ .‬והם פנים ‪ :‬כאמצעית בינתים‪.‬‬
‫אהד יש בינתיים כיינו חצי קצה תאומים עס חצי קצה סרטן שהוא בעיגול ונחשב לו רק‬
‫מקום חלון א׳ או מבוי א׳‪ .‬וכן חצי מעלה מן קשת ומצי מן גדי שהוא אמצעי בין כקרן‬
‫כר׳ל‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא רשמואל הקטן סדק ג‬ ‫יניליי‬
‫אחד ובמבוי אחד‪ .‬עביה של חלון עלה השחר‪) .‬בראשית לכ כז(‪ .‬מושכו של מבוי ר«ל ‪0‬‬
‫היח )שם מו יז(‪ .‬ססרסן לגדי מהלך בגלגל חיל אחד ביום‪ .‬ויורד לדרוס ״ליז אחד י מ ^‬
‫®יי’ לםיסן ס ה ל ^‬ ‫אחד‪ .‬מקצר לפניו ומאריך לאחריו‪.‬‬
‫בגלגל * ^‬
‫כג״ל נחשב ג״כ לו חלון א׳ ומבוי א׳ שגם הוא ברוסב ולקמן יתבאר זאח יוחר ‪ :‬והגלגל‬
‫בכולם ביוש‪ .‬פי׳ גלגל המזלות שמתגלגל פ״פ מהלך היותי ממזרח למערב ישר מ״ ל‬
‫בכל הק״פ חלונות ומבואות בכל יום ששוקעים בו ששה מזלות בתוך ק״פ חלונות ומכראר‬
‫הנ״ל ושונה בהם בלילה ששה מזלות הנשארים שמתגלגלים בלילה ג״כ ק״פ מעלות ‪ 3‬ח ^‬
‫החלונות ומבואות הנ״ל‪ .‬לפי שבכל מעל״ע םובכות כל הש״ס מעלות את כל הכדור‬
‫והחמה כו׳‪ .‬כשמש אעפ״י שמתגלגלת בכל יום כל הכדור ממזרח למערב ע״ס גלגל ר‪1-‬ןר‪\ 1‬‬
‫מ״מ היא בעצמה הולכת במהלכה השנתי כל יום מעלה בקירוב תחת גלגל המזלות* ול *‬
‫מקומה משתנה מעכו מדרום לצפון מן יום הקצר עד יום הארוך שהיא אז מן גדי עד‬
‫וכן מקומה משתנה מנסון לדדום מן יום הארוך עד יום הקצר היינו מן סרטן לגדי רל *‬
‫בכל יום מקום פלייהה ושקיעחה הוא ג״כ נגד חלון אחר ומבוי אחר מהנ״ל‪ .‬כי כל ‪,‬‬
‫מהלכה בפרך מעלה א׳ ושוקעת נגד מבוי של המפלה השני׳ בקירוב וז״ש והחמה כל‬
‫במלון א׳ ובמבוי א׳ ; עביה של חלון עלה השחר‪ .‬במלות השמש אינה נראית אור‬
‫השמש ברגע אחד רק מתחיל מתחלה להאיר המזרח שזהו עמוד השחר ונתוסף האיר‬
‫מעט פד ‪ p‬גוף הממה‪ .‬וטעם הדבר כתב הרמב״ם בפי׳ משנה כאשונה דברנית לטי ש רי ד ^‬
‫®‬ ‫שמאיר גוף השמש על הארץ הוא מאיר אור השמש על הקיטורים העבים העולים מן‬
‫תמיד ומגיע האור מעט עלינו מקודם וזכו עמוד השחר מ״ש‪ .‬והאור כזה המגיע לני‬
‫נקרא דרך חלון כמ״ש שבת )לה פ״א( וםימנך כוותה פי׳ מלון ע״ש פירש״י היטכ* ולכז^י ^‬
‫לו איזה משך מלון שאנו קורין זאת עובי כמלון וזכו כעמוד כשחר שכולך ומאיר‬
‫מעט וז״ש כאן עוביו של מלון מלה כשחר‪ .‬ומפ׳יז יש לפרש מה שקורא בגמי דפסחימ ‪1 1‬‬
‫ע״א( כזמן שמן עמוד השחר עד כנץ עובי הרקיע פ״ש שכקיטוריס כג״ל נקרא ג״כ ךי‪, -‬צד‬
‫ווילון וכמ״ש בהתחלת כברייתא כקן וכעין מ״ש כגאון מלביי׳ם ז״ל בשם הרמכ״ס ‪' 5‬‬
‫בראשית ע״פ יכי רקיע ולכן קורא הזמן שמתחיל לעבור כאור בהקיטורים‬
‫התחלת עמוד כשחר פד שעובר כאור כל הקיטורים עד הארץ ומתראה השמש ג ס‬
‫הארץ לעינינו שהוא נץ כחמה קורא לכל זה עובי הרקיע ואכ״מ להאריך בזה וזהר שא‬
‫כאן עביה של מלון עלה השחר ‪ :‬מושכו של מבוי ופלטה היה‪ .‬פי׳ כן הוא בכשקימה שכמ^^*‬
‫סילוק האור וביאת השמש מעט ממט פד שנעשה חושך לגמרי והוא ג״כ מטפס ה ג ^‬
‫׳‬ ‫הוא בערב כמו בבקר והוא לשון הכתוב פ׳ לך ויהי השמש באה ופלטה הי׳‬
‫חושך לגמרי ‪ :‬מסרטן לגדי‪ .‬פי׳ מתקופת תמוז הוא יום הארוך שאז השמש בסרטן‬
‫^‬ ‫מזלות הצפוני‪ .‬מד גדי תקופת טבת יום הקצר שאז השמש בגדי קצה מזלות דרומי ‪:‬‬
‫השמש ‪ :‬בגלגל‪ .‬תחם גלגול המזלות ‪ :‬חיל א׳ ביום‪ .‬פי׳ מפלה אחת בקירוב פחות ׳ ‪,‬‬

‫ל״ב ממלות או ל״ה ממלות כדלקמן‪ .‬ולפי נטיתם צד צפון הוא גבוה יותר להס‬
‫דרום‪ .‬כי ל״ב או ל״ה מעלות לצפון קו השוה בוא להם נגד נקודת הראש אס כן כשהש'^^*‬
‫לדר^^‬ ‫בסרטן הוא להם בתכלית ^י^®®*‬
‫ומגבוה לנמוך וז״ש ויורד לדרום ; חלון א׳ ומבוי א׳‪ .‬כנ״ל כל יום פולה בביקר‬
‫וזהו בחלון א׳ ושוקע במקום שכנגדו וזהו מבוי א׳ והיינו היותר מתקרב לדרוס‬
‫מקצר לפניו‪ .‬אורך גלגל המזלות ראוי לחשוב ממזרח למערב מסרטן עד גדי‪ .‬מזרחית צ ת ר‪ /‬׳‬
‫^ טן‪ .‬מערבית דרומית גדי‪ .‬והשמש בהילוכה בגלגל כיומי ממזרח למפיכ• ילט* פהמזצ**^‬
‫כמה‬
 ‫ןן»*»ויות‬ ‫ברייתא דשסואל חקמן פרק ג‬ ‫‪#‬גיייי‬
‫בגלגל חיל אדד ביום ועולה לאפון‪ .‬חל ‪ p‬אחד"ומבוי אחד מהלך לפניו ומק‪1‬ר מלאחדיו‪.‬‬
‫יוחת סן חלילה ומיסיף על חיום‪ ,‬נסאא זורח בחלון אחד פעמים בכל שנה בקיץ‪ ,‬ושוגה‬
‫בחם בחורף‪ .‬בין הקרנות זה אחר זה‪ .‬םוף התקופה היום תחלת התקופה מחד‪ ,‬ואמאעית‬
‫ביום נשק‪ .‬סוף התקופה והתחלת התקופה באים כא‪ /‬עלייתן אינן שוח‪ ,‬סלה כ* מאזנים‬
‫וקנה‬
‫כמה באלכסון וכג״ל וא״כ בכל יוס יורדת ג״כ יותר למפרב במשך אורך הגלגל הנ״ל‪ .‬ולפניו‬
‫נקרא מערב שהולכת לשס ואחוריו נקרא מזרח שהולכת משס‪ .‬וז״ש בכל יוס מקצר לפניו‬
‫שטח מקומה פד סוף ממרב של המזלות הוא מתקצר בכל יוס‪ .‬ומאריך לאחריו מקומו פד‬
‫מקוס מזרח של גלגל המזלות שהוא אחריו של השמש הוא מתארך בכל יום ‪ :‬פוחת מן‬
‫היוס ומוסיף על כלילה‪ .‬מיום הארוך והלאה בכל יוס התחיל היום להתקצר משלפניו והלילה‬
‫מתמלת להתארך ממה שהי׳ ביום אתמול ‪ :‬מגדי לסרטן‪ .‬אח״כ מתקופת טבת יוס הקצר‬
‫שאז השמש בגדי קצה מזלות הדרומי‪ .‬עד סרטן עד יוס הארוך תקופת תמוז שאז השמם‬
‫בסרטן כנ״ל ‪ :‬מהלך‪ .‬כשמש ‪ :‬בגלגל‪ ,‬פי תחת גלגל המזלות ‪ :‬חיל א' ‪:‬ביוס‪ .‬פי׳ מעלה‬
‫אחת בקירוב כנ״ל במפל״ע‪ .‬ועולה לצפון פי׳ שהולך מדרום לצפון ועולה כנ״ל שהצפון הוא‬
‫יוחי גבוה כנ״ל ‪ :‬חלון א׳ ומבוי א׳‪ .‬מקום כזריחה ומקום השקיעה כנ״ל ‪ :‬מהלך לפניו‬
‫ומקצר לאמריו‪ .‬לכיפך ממה שכתוב למעלה שכל יום הוא מתקרב יותר למזרח וכנ״ל ‪:‬‬
‫פוחת מן כלילה כו׳‪ .‬שבכל יום כולך ומתארך ממה שלפניו וכלילה הולכת ומתקצרת ממה‬
‫שלפניו ‪ :‬נמצא זורח בחלון א' פעמים בכל שנה בקיץ‪ .‬פי׳ שבסרטן ארי׳ בתולה שהם תמוז‬
‫אב אלול אז פולה השמש ושוקע כנגד מקומות של תאומים שור טלה שהם סיון אייר ניסן‬
‫כמ״ש למעלה‪ .‬וא״כ בקץ מולה ושוקע שני פעמים בחלון א׳ כנ^׳ל ‪ :‬ושינה בהם בחורף‪.‬‬
‫כן בימות החורף החדשים כאחרונים שונה במקומות שבהתחלת החורף‪ .‬שבגדי דלי דגים‬
‫וכס טבת שבס אדר פולה השמש ושוקע כנגד אותם מקומות של קשת עקרב מאזנים שכם‬
‫כסלו תשוון תשרי וכסו שכתבנו למפלה‪ .‬ומה שכתב בכם אין הכוונה מל מקומות של קיץ‬
‫רק ככוונה על איתן מקומות שבהתחלת החורף וכנ״ל ‪ :‬בין הקרנות‪ .‬מה שאמר ששינה על‬
‫מקים אחד זה לא יתכן בשני ימים זה אחר זה רק אס כתקופת תמוז בלילה וביום אתמול‬
‫כיתה השמש במפלה אחרונה של תאומים ובלילה מפת התקופה מתחיל לנטות בחזרה ובאה‬
‫למחרת במעלה ראשונה של סרטן במקום שכיתה אתמול וא״כ הוא במקום אחד בשני ימים‬
‫זה אחר זה‪ .‬ממלה אחרונה של האומים הוא מל קרן הצפוני של המזלות וכן ממלה ראשונה‬
‫של סרטן הוא טל הקרן הצפוני של המזלות ולכן נקרא רגע כתקופה בנילה יין הקרנות‪.‬‬
‫וכן מד״ז אס תקופת טבת בלילה ואתמול הי׳ במעלה אחרונות בל קשת שנקרא קרן דרומי‬
‫של מזלות ולמחרחי הוא מפלה ראשונה של גדי שנקרא ג״כ קרן לרומי של המזלות והתקופה‬
‫בין כקרנות ומקום השמש אחד בשני ימים אלו זה אחר זה כנ״ל‪ ,‬ובזה מבואר מה שכתב‬
‫כאן בין הקרנות זה אחר זה ‪ :‬סוף התקופה כיום‪ ,‬הוא מעלה אחרונה של תאומים או‬
‫של קשת כנ״ל ‪ :‬התחלת תקופה מחר‪ .‬הוא מעלה ראשונה של סרטן חי של גדי כנ״ל ‪:‬‬
‫ואמצעית ביום נשק‪ .‬בפת שיהי׳ התקופת תמוז או של טבת בחצות כיוס אז יהי׳ מקום‬
‫כשמש על הקרן ממש ומקום אמצעי שבין כתקופות‪ .‬ונקרא יום נשק לשון משיקות אשה אל‬
‫אחותה )פ׳ תרומה(‪ .‬פי׳ ביום ההוא מתחברים שני התקופות ‪ :‬סוף כתקופה ותחלת‬
‫התקופה באים כאחד‪ .‬פי באים ביום א׳ וכנ״ל ‪ :‬עלייתן אינו שוה‪ .‬משך זמן שמתארך זמן‬
‫עליית כל מזל אינו שיה אחד לחבירו‪ .‬וזה לשלשה טעמים‪ .‬הא׳ לפי שקבועים באלכסון כנ״ל‬
‫לכן אינו שוה משך זמן עלייתן גס על קו השיר‪ .‬וזהו שקראו התוכנים מצעדי המזלות‪.‬‬
‫והב׳‪ .‬באשר באופק א׳׳י או בבל נוטה לצפון כעולם לכן משתנה עוד יותר מצעדי המזלות‬
‫התוכנים עשו לוחות על זה ויקראוהו מצעדי המזלות ומובא ג״כ ברמב״׳ס ה׳ קידוש החודש‬
‫פיי‬
 ‫חסאורוח‬ ‫ביייח א י שמואל הקטן פרק ג‬ ‫"'ייי‬
‫וקנה ם׳‪ .‬מסלד־! לקנה מוסיף כל מזל ומזל ד׳‪ .‬נמ»א בתולה‪ .‬פקנה לסלדח גורע כל מזל‬
‫ומזל ד׳‪ .‬נמגא דגים• ‪ p p‬בראש הסלה ובא לראש הקנה ק״ס ימים ק״ס לילה‪ .‬ס״ו חיל‬
‫לשעה ביום וכמו כן בלילה‪ .‬בראש הסרסן יבא ל־יו לראש הגדי ישוב )נ״א חשוב( י ו ס‬
‫קודם לילה י״ח חיל לשעה ביום‪ .‬וי״ב חיל לשעה בלילה‪ .‬בראש המלה ובא לו לר<>י»ש‬
‫הקנה‬
‫פי׳ יז הלכה יב ובהגיאור שם בארוכה בפרטיות ע״ש‪ .‬וזאת יתבאר פוד לקמן בסרק זה‬
‫וטור לטפס שלישי לסי שאורך המזלות ג״כ אינו שוה וכמו שיבואר פו ד ולכן משך מלייתס‬
‫אינו שוה ‪ :‬טלה כ‪ /‬כל פיגול נחלק פל ש״ם מפלות וכן פיגול הרקיפ‪ .‬ולשנים פשר מזלות‬
‫פולה לכל מזל שלשים מטלות וכן יחשבו התוכנים והרמב״ס בה׳ ק״ה‪ .‬וכתבו התוכנים שזהו‬
‫רק בדרך הסכמי כדי להקל החשבונות אבל בפצס אין שוה אורך כל מזל ברקיט לחבירו‪.‬‬
‫ונראה שמזה מדבר כאן‪ .‬ואמר שטלה הוא הקצר ורק ארכו ממזרח למפרב פשריס ממלות ‪:‬‬
‫מאזנים וקנה מ׳‪ .‬צורת המאזנים הוא קנה למפלה שפליו תולה וקנה וכסות מאזנים תולים‬
‫מן הצדדים‪ .‬ואמר שצורת המאזנים פס הקנה שלו הוא ארוך בכדי ארבפיס מפלות ‪ :‬מטלה‬
‫לקנק כף‪ .‬פי' יתר המזלות הולכים ומתגדלים כל אחד ד׳ נוסף מטלה פד מאזנים והיינו‬
‫טלה כד כנ״ל‪ .‬שור כ״ד‪ .‬תאומים כ״ח‪ .‬סרטן ל״ב‪ .‬ארי׳ ל״ו‪ ,‬בתולה ג״כ מ״ כמו מאזנים ;‬
‫נמצא בהולה‪ .‬פי' בתולה במילואה כמו מאזנים כנ״ל ארבפיס מפלות ‪ :‬מקנה לטלה גורע‬
‫כו׳‪ .‬היינו קנה פם מאזנים‪ .‬מ׳ כנ״ל‪ .‬פקרב ל״ו‪ .‬קשת ל״ב‪ .‬גדי כ״ח‪ .‬דלי כ״ד‪ .‬דגים כ׳‬
‫כמו טלה‪ .‬ופ״ס הנ״ל כלל כל המזלות הס ש״ס כמספר מפלות הגלגל ‪ :‬נמצא דגים‪ .‬סי׳‬
‫דגים הוא בתכלית גירופו כמו טלה וכנ״ל‪ .‬ופ״׳ט לקמן מ״ש בזה ‪ :‬קרט בראש התלה‪ .‬צ״ל‬
‫החמה בראש מטלה פי׳ כשהשמש באה בראש הטלה שהוה תקופת ניסן‪ :‬ובא לראש הקנה‪.‬‬
‫פי׳ שהשמש הוא בטלה בהתחלתו שמתחיל ללכת הלאה לראש הקנה ומאזנים אבל פדיין היא‬
‫במקום ראש הטלה ‪ :‬ק״פ ימים‪ .‬צ״ל ק״פ יום‪ .‬פי׳ בתקיפת ניסן אז היום והלילה שויין י״‪3‬‬
‫שפות ביום וי״ב שפות בלילה וכל הגלגל כל ש׳׳ם מטלות מתגלגלות במפל׳׳ט‪ .‬אי׳כ ק״פ ממלות‬
‫ביום ק״ס מפלות בלילה ‪ :‬ט״ו חיל לשפה‪ :‬ק״פ מעלות לי״ב שעות עולה לכל שעה ט״ו מפלות‬
‫שנקראו חיל כנ״ל ‪ :‬ביום וכן בלילה כנ״ל‪ .‬שגס הלילה י׳׳ב שפות ‪ :‬בראש הסרטן ובא לו‬
‫לראש כגדי‪ .‬פי׳ כשהשמש בראש סרטן ומתחיל לפנות ללכת לראש כגדי אבל פ דיין היא‬
‫בראש כסרטן שהיא בתקופת תמוז וביוה כארוך ; חשוב יום קודם לילה י׳׳ח חיל לשפה‬
‫ביום‪ .‬דבר זה פולה מכוון פל אופק בבל אם שם הוא בפרך שלשים וחמשה מפלוח לצפון‬
‫קו השוה‪ .‬ופ״ס כחשבון וכן מפורש בם' פתים לבינה )מאמר יט לוח ‪ ( 2‬שבמעלות ל״ה‬
‫לצפון אורך היום שם ביום כארוך ארבעה פשר שפה עם פשרים וארבעה מינוט מן הזריחח‬
‫החמה פד השקיפה‪ .‬ונשאר ללילה תשעה שטוח מם ל׳׳ו מינוט‪ .‬וכתב הרמב׳׳ס בסי׳ המשנה‬
‫ברכוה ס״א דשעות חז״ל נחשב זמניות היינו שפה חלק יב מן היום לפי ארכו‪ .‬וכן יחשכו‬
‫כפוסקים‪ .‬א״כ פולה לשפה ביום כארוך כנ׳׳ל שעה עם י״ב מינוט‪ .‬ולפי חשבון ש׳׳ס מפלוס‬
‫של כל כגלגל מקיף במפל׳׳ע כ״ד שפות‪ .‬עולה לכל מפלה ארבעה מינוט‪ .‬וא״כ לפי חשבון‬
‫הנ״ל פולה מכוון לכל שעה ביום הארוך שהוא שפה וי׳׳ב מיניט שמונה פשר מפלוה שכם‬
‫נקרא חיל וזהו שאמר פל יום כארוך י״ח חיל לשפה ביום ומקימו של שמואל הוא נהרדעו‬
‫כמ״ש ברכות )נח פ׳׳ב( נכירין לי כו׳ כשבילי דנהרדפא ואם שם ל״ד מפנות עולה אורך‬
‫היום י״ד שעות פס פשריס מיניט והוא בקירוב כנ״ל ‪ :‬וי״י חיל לשפה בלינה‪ .‬כנ׳׳ל שאורך‬
‫הלילה הוא ט׳ שפות פס ל״ו מינוט‪ .‬ואס נחלקה לי׳׳ב שפות פולה כל שפה מ׳׳ח מינוט‪.‬‬
‫ועולה לכל שעה לחשבון הנ״ל שהוא מעלה לארבעה מיניט א״כ עולה י״ב חיל פי׳ י״‪3‬‬
‫מעלות לשעה כלילה‪ .‬ואמנם בא״י שהוא ל״ב מעלית פולה אורך כיוס ארבעה עשר שמוס‬
‫פס עשרה מינוט‪ .‬ואס ל״ג מפלות פולה אורך היום י״ד שפות פס י״ד מיניט וכס״ש בס׳‬
‫עתים‬
 ‫‪T‬‬ ‫ברייתא דשמואלחקסן פרק‬
‫הקנה מאזנים שיים בראש הגדי ובא לראש הסרסן חילוסיחן ג׳ חומשין בלילה וב׳ חומשין‬
‫ביום‪ .‬כיוצא בדבר צל המעלות י־׳ב מעלות שעה י״ב‪ .‬צל הדרומי ע״ב‪ .‬כיצד סרסן גדי‬
‫י״ב‬
‫עתיס לבינה שס ונצטרך לומר שכאן לא אמר רק בקירוב‪ .‬אך אס הוא נשנית על אופק בבל‬
‫הוא מכוון ומדוקדק יותר ‪ :‬בראש הטלה‪ .‬פי׳ כשהשמש בתקופת ניסן ‪ :‬ובא לו לראש‬
‫הקנה‪ .‬פי׳ שמתחיל משס לבוא ללכת לראש הקנה של מאזניס ועדיין היא בראש‬
‫הטלה ‪ :‬מאזנים‪ .‬פי׳ וכן כשהשמש במאזניס ‪ :‬שוין‪ .‬פי׳ אז היוס והלילה שוין‪ .‬אז פירושו‬
‫בראש הטלה שהוא תקופת ניסן ובראש מאזנים שהיא תקופת תשרי שוין שבשניהם כיום‬
‫והלילה שוין ‪ :‬בראש הגדי‪ .‬פי׳ כשהשמש בתקופת טבת שהוא יום הקצר ‪ :‬ובא לו לראש‬
‫הסרטן‪ .‬פי׳ שמתחיל ללכת הלאה לסרטן אבל עדיין הוא בראש כגדי )וכלשון זה אמר‬
‫ג״כ למעלה יבא לו כו׳( ‪ :‬חילופהן‪ .‬פי׳ היום והלילה כוא חילוף ממ״ם למעלה ביום‬
‫הארוך‪ .‬שאורך היום ביום הקצר כמו אורך הלילה ביום הארוך בקירוב ואורך הלילה הקצר‬
‫הוא כאורך היום ביום הארוך בקירוב‪ .‬ואעי׳ג שיש הפרם מועט ביניהם אינו נחשב זאת‬
‫שהוא דבר מיעט וחושב בקירוב‪ .‬ולכן לא אסר בפרטות כ״כ כמו למעלה רק אמר בדרך כלל ‪:‬‬
‫ג׳ חומשין‪ .‬של כמעל״ע‪ .‬כי המעל״ע הוא כ״ד שעות ושלשה חומשין הם ארבעה עשר שעות‬
‫עם כ״ד מינוט ‪ :‬בלילה‪ .‬היא אורך הלילה ביום הקצר הנ״ל וכנ״ג ‪ :‬ושני חומשין‪ .‬של‬
‫כממל״ע שהיא תשעה שעות סס שלשים וששה מינוט ‪ :‬ביום‪ .‬כוא אז משך כיוס ביום‬
‫הקצר‪ .‬וכוא בקירוב כנ״ל לכן אמר רק בדרך כלל וכנ״ל‪ .‬ובאופק בבל וכנ״ל ויש לפרש כל‬
‫הנ״ל ג״כ על אופק א״י שיש בה באיזה מקומות ל״ג מעלות ג״כ ולפי שעולה ביום כארוך‬
‫י׳׳ז עם יותר ממחצה אמר לעיל י״ח חיל שהוא בקירוב וכן כאן אמר שני חומשים בקירוב ‪:‬‬
‫כיוצא בדבר‪ .‬פי׳ כמו שהזכיר חשבונות אורך היום וקיצורו ועליית השמש וירידתו כן הוא‬
‫בענין ‪ :‬צל המפלות יב‪ .‬לשון הכתיב )בישעי׳ לח ח( הנני משיב את צל המעלות כו׳ והוא‬
‫כלי מתוקן לדעת ע״פ הצל את הזמן וכאן הוא לדעת גובה השמש והשפלתו‪ .‬ולפי שמקומם‬
‫נוטה לצפון וצד צפו) הוא יותר גביה לאופק שלהם ממה שהוא צד דרוס לכן ביום הארוך‬
‫סרטן אז כשמש בתכלית גבהו‪ .‬ובגדי ביום הקצר הוא בתכלית שפלותו‪ .‬וכל מה שהשמש גבוה‬
‫יותר הצל יותר קצר‪ .‬וכל מה שהשמש יותר ארוך לכן חצות היום הצל יותר קצר‪ .‬וא״כ‬
‫לפי אורך כצל יש לדעת את גובה כשמש והשפלתו ומחלק את כל שיעור כהפרש מתכלית‬
‫גבהו עד תכלית השפלתו לשנים משר מעלות‪ .‬ולחלק את הצל על שנים עשר מעלות‪ .‬וז״ש‬
‫צל כמעלות י״׳ב וכמו שמפרש לקמן ‪ :‬מעלות שעה י״ב‪ .‬פי׳‪ .‬כשעה נחלקת עוד לשנים עשר‬
‫מעלות )כדי למדוד עי״ז את שפות כיום וכדלקמן( ‪ :‬צל הדרומי ע״ב‪ .‬סי' יש עוד כלי‬
‫לדעת את שעות כיוס‪ .‬והוא נקרא צל הדרומי שהוא נצרך מתחלה לדעת את כצל של חצות‬
‫היום ממש‪ .‬שאז כשמש באמצע דרום ממש‪ .‬וכצל הילך אז מדרום לצפון ממש )ולכן כדי‬
‫לדעת את רוחות העולם תראה בצל שנלחצות היום ממש ואז כצל הוא מדרום לצפון מכוון(‬
‫ולכן קראו צל כדרום‪ .‬וצריך להוסיף עליו חלקי כצל על כל ששה שעות היום מן הבוקר‬
‫עד חצית כיוס שהוא ששה שעות‪ .‬ובאופן זה ג״כ על ששה שעות שיש מן חצות היום עד‬
‫העיב‪ .‬וכל שעה נחלק לשנים עשר מעלות כנ״׳ל א״כ צריך להוסיף מל צל הדרומי ע״ב‬
‫מעלות שכס ששה פעמים י״׳ב‪ .‬וגס קורא אותו צל הדרומי לפי שצריך להעמידו נוכח צד‬
‫דרים מכוון‪ .‬ולדעת שפות היום יודע פ״י כצל שמתחרך מחצות כיוס כל מה שהשמש נמוכה‬
‫כצל מתארך‪) .‬ויש עוד דרך לעשות בצל הדרומי ע״ב נקבים עד למטה או פ״ב חריצין‬
‫גדולים וקצה הצל יהי' תמיד מקים אחד ונקודה אחת רק כשהשמש תרד אז יהי׳ כצג‬
‫שנגד הנקודה של סיף הצל הנ״ל יהי׳ דרך נקב או חריץ כוותר נמוך וזאת יוכל להבחין‬
‫אה יניס אצבע על מקו• כנקב לדעת נגד מי הוא הצל ובזה ידעו שעות היום וניא^ שעד״ז‬
‫סוא‬
 ‫חמאירוח‬ ‫ברייתא ישמואל חקסן פרק נ‬
‫י״ב מסרטן ?־־*גדי סוםיף כל מז ^ ומזל ב׳‪ .‬נמצאת קשת עמויה מגדי לסרק גירע כל‪«-‬‬
‫מזל ומזל שתים‪ .‬נמצא תאומים ב׳• דיצייד לייע מ ב י א ק צ ב ש ל ס נ ה בן י״ב‬
‫אצבעות וזוקפו במקום שוה ומודד צלו ומוסיף עליו צל המעלות י״ב• ופוחת ממנו צל‬
‫הדרומית‬
‫הוא צל המפלות שבישפי״ שס לכן אמר שם הצל אשר ירדה כד‪ .‬והיינו שיהן אצבמו וירגיש‬
‫נגד איזה מקום הוא הצל‪ .‬מאום שיכי׳ סוף הצל נגד אצבסו שם הוא אז מקום השמש(‪.‬‬
‫ולכל זה קורא צל הדרומי פ״ב‪ .‬ונראה שחלקי הפ״ב הנ״ל צריכים להיות מחולקים מל‬
‫החשבון ולא כולם שוים ‪ :‬כיצד סרטן גדי י״ב‪ .‬פי׳ שיפור כל כגובה מסרטן הגבוה פד גדי‬
‫הנמוך מחולק פל י״ב חלקים שנקראו כאן מטלות‪ .‬וכס שלא כשיפור מפלה כמוזכר במקום‬
‫אחר ולפי שבכלי של כצל נחלק לי״ב כנ״ל ‪ :‬מסרטן לגדי מוסיף כר‪ .‬פי׳ מסרטן לגדי ה ס‬
‫ששה מזלות פולה לכל מזל שני מפלות ‪ :‬נמצאת קשת טשויה‪ .‬סוף קשת הוא הצל בשלימותו‬
‫בתכלית ארכו‪ .‬שכל מה שהשמש יורד הצל מתארך ומתוסיף ולכן אמר מוסיף כל מזל שניס‬
‫וקשת אז כצל פשוי פי׳ נגמר בשיפור ארכו‪ :‬מגדי לסרטן‪ .‬מן יום הקצר פד יום הארוך‬
‫השמש פולה כל חודש שני מטלות‪ .‬לששה חדשים י״ב מפלות‪ .‬וכצל מתקצר וגורט וז׳׳ש גורע‬
‫כל מזל ומזל שתים‪ .‬פי׳ שהצל מתמפט כנ״ל‪ :‬נמצא תאומים ב׳‪ .‬סי׳ התחלת תאומים י ‪0‬‬
‫בו מן כהוספה רק שני ממלות מן ממלות כנ״ל ‪ :‬הצרים לידט‪ .‬מי שצריך לדעת שפות של‬
‫יום לדפת בכל רגט כמה שעות הוא ביום כהוא ‪ :‬מביא קצב של קנה‪ .‬חתיכת קנה שהוא‬
‫חצי פגול למטן יהי׳ כצל גם לכצדדיס שבבוקר ובערב כצל למזרח או למפרב‪ .‬וקצב כו א‬
‫חתיכה שהוא נמדד בקצבה ‪ :‬בין י״ב אצבעות‪ .‬נראה שצ״ל בן י״ב אצבעות‪ .‬פי׳ שיכי׳ אורך‬
‫כקנה י״ב אצבעות )שנקל לחלקו למחצה ולשליש ולרביע וכו׳( ‪ :‬וזוקפו‪ .‬פי׳ מעמידו עומד‬
‫נצב ישר מאוד שאס יעמוד קצת בעקמומיות לא יהי׳ כצל מכוון‪ .‬במקום שוה שיעמוד על‬
‫דף או דבר שהוא שיה מאוד שעליו נראה כצל שאם לא יהי׳ מונח ישר יוכל להיות כצל‬
‫אינו מכוון ‪ :‬ומודד צלו‪ .‬בבוקר )דרך משל התחלת שפה ראשונה בתמוז )שנץ החמס קודם(‬
‫מודד אורך צל שלו ומושה שם סימן שעד כאן הגיע כצל בהתחלת שפה ראשונה בדרך משל( ;‬
‫ומוסיף כי׳‪ .‬פי׳ כי באס הי׳ כשמש בחצי כיום למעלה בחצי הרקיע נגד נקודת הראש ממש‬
‫אז לא הי׳ בחצות היום שום צל כלל‪ .‬וא״כ הי׳ כצל כנ״ל מתבטל אחר ששה שטות שכוא‬
‫בחצות היום לגמרי‪ .‬והי׳ עצה קצרה לחלק הצל לששה חלקים נגד כששה שפות שמי‬
‫התחלת שפה ראשונה בתמוז עד חצות היום‪ .‬ולראות כל רגע כמה נגרע מן הצ^ ומזה ידע‬
‫כל רגע כמה שפות הוא ביום‪ .‬אבל באמת כיון שהמדינה נוטה לצפון וא״כ גם בחצות כיו ‪3‬‬
‫השמש הוא נוטה לדרום מעט וא״כ גס כחצות היום יש צל‪ .‬ולכן כדי לפשות פצה הנ״ל צריך‬
‫מקודם לפחות ולגרוע מן שיפור אורך כצל שבבוקר כשיעור אורך כצג שיכי׳ במצות כיוס‪.‬‬
‫והנשאר מן אורך הצל אחר נכיון שיפור של חצות היום אותו הנשאר לחלק פל ששה חלקיס‬
‫נגד הששה שעות וכנ״ל‪ .‬ואס מהתחלת שפה ראשונה ימדוד כצל אז יחולק פל ששה חלקיס‬
‫נגד ששה שפות וכל שפה נחלק לי״ב כנ״ל א׳׳כ נחלק כצל הנשאר פל פ״ב חלקים וכנ״ל‪.‬‬
‫ובכל רגע נמדד כצל הנשאר ונחשוב לפ״ז כמה הוא שפות ביום וכדלקמן‪ .‬ולדעת שיעוך‬
‫אורך הצל של חצות היום )כדי לידע כמה לפחות כנ׳׳ל(‪ .‬הוא זה הכלל‪ .‬במקום א״י שהוא‬
‫נ״ג מפלות פ״ד הג״ל‪ .‬יהי׳ בראש סרטן יום הארוך צל חצות היום ■ערך שמינית מן גובה‬
‫העמיד שממנו כצל א״כ יהי׳ בגובה י׳׳ב אצבעות רנ׳׳ל הצל אצבע ומצי בקירוב ‪ :‬וביום ראש‬
‫גדי יום הקצר שהשמש נמוך כנ״ל י הי כשיעור גובה הפמוד ועוד שני שלישים ‪3‬קירו‪ 3‬ויכו׳‬
‫כמו עשרים אצבעות צל חצות היום‪ .‬וידע לגרוע זה מהצל של בוקר כנ״ל ורק על ימיס‬
‫שבינתייס בין סרטן לגדי כנ״ל‪ .‬צריך לפשות באופן זה‪ .‬שמתחלה יוסיף מל שיפור צל של חצות‬
‫היום לפי חשבון צל המפלות י״ג הנ״ל בדרך משל א® תרצה למדוד ביום התחלת מאזניס‬
‫טו‬ ‫הטאורוח‬ ‫ברייתא דשמואל ה ק טן פר ק ג‬ ‫״גילי‬

‫ע״ב לסי חדש וכהה בחדש‪ .‬והשאר חלק אורך לשעה שבאותם הע״ב‪ .‬וכמה פעמים הן‬
‫השעה‪ .‬והנותר חלק השעה עד חצי היום הנמצא יצא והשאר נותרו מחצי היום עד היום‬
‫הנמצא‬
‫שהוא התחלת תקופת תשרי צריך אתה להוסיף צל כמעלות של כגובה הנ״ל במד ל מזלות‬
‫סרטן ארי׳ בתולה שהוא שלשה מזלות ועולה ששה מעלות צריך אתה להוסיף על שיעור‬
‫אורך הצל של סרטן שהוא אצבע וחצי כנ׳יל‪ .‬כמה הוא החשבון מסרטן שהצל הוא אצבע וחצי‬
‫עד גדי שהצל הוא עשרים אצבעות‪ .‬עולה החשבון שמונה עשר אצבעות וחצי כנ״ל החלק זאת‬
‫מל י״ב מעלות כנ״ל של צל המעלות יעלה כל מטלה אצבע וחצי בקירוב ואתה צריך להוסיף‬
‫ששה מעלות כנ״ל על אצבע וחצי עבור הזמן שמן סרטן עד מאזנים שהס סה״כ תשעה‬
‫אצבעות‪ .‬ועם האצבע וחצי של צל סרטן הוא עשר אצבעות וחצי‪ .‬שהוא צל חצי כיום בתשרי‪.‬‬
‫תגרע עשר אצבעות וחצי מן אורך הצל שהי׳ בבוקר והנשאר מן כצל תחלק אותו על כזמן‬
‫שמן הבוקר עד חצות היום ע״ד הנ״ל ובזה תדע כל רגע כמה נחסר מן כצל וכמה נשאר‬
‫עוד ותדע כזמן בכל שעה על דקדוקו‪ .‬ובזה מבואר יפה מה שכתב כאן ‪ :‬ומוסיף עליו צל‬
‫המעלות י״ב‪ .‬פי׳ מתחלה יוסיף על שיעיר של גובה כצל בחצות היום כנ״ל כפי מה שעולה‬
‫לפי חשבון צל כמעלות י״ב‪ :‬ופוחת ממנו צל הדרומית ע״ב‪ .‬פי׳ אמ״כ תפחת מן כצל שיעור כצל‬
‫של חצות כיוס לפי מה שהוא בצירוף ההוספה של צל המעלות שהוא ‪ 3‬סה״כ נקרא צל‬
‫הדרומית ע׳׳ב כנ״ל ‪ :‬לפי חדש וכמה בחדש‪ .‬פי׳ לפי שחשבון צל המעלות כנ״ל הוא משונה‬
‫לפי חדש ולפי כמה בחודש וכנ״ל וכפי מה שעולה אחר הגירעין או הכספה כן יפחת‬
‫ממנו כנ״ל ‪ :‬והשאר‪ .‬פי׳ הנשאר מן הצל אחר שנלקח ממנו‪ .‬חלק אורך‪ .‬פי׳ תסלק אורך הצל‬
‫הנשאר‪) .‬שהוא צל מן בוקר עד חצות כיוס כנ״ל(‪ :‬לשעה שבאותם כע״ב‪ .‬פי׳ נתבאר‬
‫למעלה שנחלק הזמן מבוקר עד חצות היום שהם ששה שפות כל שעה על י״ב חלקים וא״כ‬
‫כס ע״ב‪ .‬אבל להקל החשבון‪ .‬יחלק מתחלה לשעות שלמות פי׳ כמה פעמים י״ב נמצא כן‬
‫כמספר כזה כמה שעות ‪ :‬וכמה פעמים כן כשעה‪ .‬פי׳ תראה כמה פעמים כן י״ב שתדע‬
‫כך וכך שעות ‪ :‬והנוחר חלק כשעה‪ ,‬פי׳ הנשאר שאינו עולה לשעה שלמה תחלק את כשעה‬
‫לחלקיס וכצל לחלקים ותראה כמה חלקי שעה עולה‪ .‬בדרך משל‪ .‬הנה בבוקר בהתחלת שעה‬
‫שני׳ שהוא חמשה שעות קודם חצות כיוס מדד את הצל ומצאו שבעים אצבעות וסצי‪ .‬תגרע‬
‫צל חצות כיום שהוא ביום תקופת תשרי כנ״ל עשר אצבעות וחצי נשאר כצל שעד חצות‬
‫כיוס ששים אצבעות‪ .‬תחלק ששים לכחמשה שעות כנ׳׳ל ועולה י״ב לשעה וכנ׳״ל‪ .‬ואח״כ‬
‫אחר איזה שעות תרצה לדעת כמה שעות ביום עכשיו תביט אל הצל ותראה שהוא ארוך‬
‫שלשים אצבעות‪ .‬אחר נכיון שיעור חצות כיום הנ״ל‪ .‬והנה ידעת שלכל שמה הוא י״ב‬
‫אצכעות החשוב מקודם כמה פעמים י״ב כאן בהשלשיס הנ״ל‪ .‬תמצא שני פעמים י״ב‬
‫שלמיס )כסכ״ד'( הרייש לך שני שעות שלמים‪ .‬ואך נשאר לך מן כשלשים עוד ששה‪ .‬תחלק‬
‫כי״ב של כשעה לי״ב חלקים ויעלה חמשה מינוט לכל חלק תחלק הי״ב אצבעות לי״ב חלקים‬
‫יפלה אצבבע א׳ לחלק ועולה לפ׳׳ז אצבע לחמשה מינוט‪ .‬ואתה יש לך ששה אצבטות נותרים‬
‫שלא נכנסו בתוך השעות השלימות א״כ יש לך בהזמן עוד ששה פעמים חמשה מינוט‬
‫שהוא שלשים מינוט כרי ברגע הזאת עולה כצל סכ״כ שני שפות עם שלשים מיגוט ועד״ז‬
‫תחשוב תמיד ‪ :‬עד חצי כיום כו׳‪ .‬פי׳ על פי חשבון הצל הנ״ל תוכל לדעת ששה שעות‬
‫שקודם חצות כיוס‪ .‬וכן תוכל לדעת בו גס ששה שעות שאחר חצות היום רק שהסימן הוא‬
‫להיפך‪ .‬כי מן כבוקר עד חצות הצל כולך וחסר‪ .‬וכשיעור זמן שעבר מהבוקר כשיעור כן‬
‫ססר‪ .‬וכשיעור כזמן שעדין לא עבר כשיעור זה ישגו מהצל עוד‪ .‬ומן חצות היום ולאחריו‬
‫היא להיפך שהולך ונתוסף וכשבא לראות כצל ימצא שכנגד כזמן שעבר נתוסף וכנגד הזמן‬
‫לעתיד עדיין חסר‪ .‬הצל שנחסר קורא כאן שיצא ואיננו‪ .‬והצל שעוד ישנו קורא אויזו נותר‬
‫מהצל‬ ‫ד‬
 ‫דפאירווו‬ ‫ברייחא דשמואל הקטן פרק נ‬ ‫״ניייי‬
‫הנם׳ נותרו‪.‬והשאר יצאו‪.‬הכוכב שעה והמזל עת השעה‪.‬והעת סבפ״ע שוים‪.‬והבינוני שעתים וחצי‪.‬‬
‫והגדול ג׳ שעזית ושלישיים‪.‬והקטן שעה ושלישי ב‪ .‬היוצא במזל קדמה הוא מזל העת וכל הסדר‬
‫כולו זה אחר זה מזרחו למזרח השמש‪ .‬ומה שנותר במזל החדש הבא בשלישית היא כיכב‬
‫השעה‬
‫מהצל‪ .‬וכזמן שע‪3‬ר קורא אוהו נמצא ‪ 3‬ד״מ אס הוא ג׳ שעוח על כיוס אומר שנמצא ג'‬
‫שטוח‪ .‬ו‪ 3‬זכ ד‪3‬ריו מ‪3‬ואריס ‪ :‬עד חצי היום‪ .‬פי׳ מן ה‪3‬וקר עד הצוח היוס ‪ :‬הנמצא‪ .‬סי׳‬
‫הזמן שע‪3‬ר מכיוס‪ :‬יצא‪ .‬פי׳ יצא כנגדו מהצל ‪ :‬וכשאר‪ .‬פי׳ הזמן שנשאר עוד עד חצוח כיוס‪:‬‬
‫נותרו פי׳ נשאר כנגדו מן כצל ‪ :‬מהצי היוס עד כייס‪ .‬פי׳ מאחר חצוה היוס עד סוף‬
‫כיוס ‪ :‬כנמצא‪ .‬מהזמן שמחצית היוס עד שפה שרוחה צג ‪ :‬נוהרו‪ .‬פי׳ כנגדו נוחר מן הצל‬
‫וכשאר‪ .‬הזמן שנשאר עוד עד סיף כיוס ‪ :‬יצאו‪ .‬פי׳ נח נמצא מן כצל כנגדו )ולסי‬
‫שבבוקר כי׳ לכן נקרא יצאו(‪ .‬ובמשל כנ״ל‪ .‬אס כעח שמ‪ 3‬יט ‪3‬כצל קידס חצוה נמצא ‪3‬כצל‬
‫עוד י׳׳ב אצבעות‪ .‬קודס חצוח כיוס היא לס^מן שיש עוד שעה עד הציח כיוס‪ .‬ואחר חצוח‬
‫כיוס אס נמצא י׳׳ב אצבעות הוא לסימן שעבר שעה מחצית כיום וע״ד הנ״ל ‪:‬ומה שאמר‬
‫למעלה צל כמעלות י״ב נראה שאין הי׳‪-‬ב מענות שיות רק נעשו ע״פ חשבון‪ .‬ולדעת נטיית‬
‫כשמש בפרטות שכואג״כ גובה כשמש והשפלתו הנ״ל ע׳ ברמב״ס כ׳ ק״ה פ׳ י״ט בפרטות‪.‬‬
‫בהכלי לפי חשבון העולה לסי הנכייות‪).‬ויתכן שגס בחלוקת‬ ‫המעלות שבכאן כי׳ מסודר‬
‫ע׳׳ב הלקיס כנ׳׳ל צריך להיות לפי חשבון( מחינם שויס( ‪ :‬ככוכב שעה‪ .‬נמצא ‪ 3‬גמ׳‬
‫שאמוראיס כיו קוראים השעית על שס כוכבי לכה שבת י צדק מאדים חמה נוגה כוכ‪3‬‬
‫לבנה ע׳ ברכות )נט ע״י( בשבתאי כו׳ והכוונה בשעה ראשונה ע״ש‪ .‬וע״ע שבת )קנו‬
‫ע״א( ‪ 1‬ע׳ ספר חכמוני פ׳׳ד סבל לפי מהלך הכוכב וזמנו אין לי שייכות להשעה ההיא‬
‫שנק‪'.‬את על שמו רק יש בזה ענין סחר‪ :‬והמזל עת השעה‪ .‬איל‪ .‬המזל^ת הי׳׳ב שמסבביס‬
‫בכל כמעל״ע כס שייכים ג״כ להשעות שכל שעה עולה הצי מזל ‪ :‬והעת פעם בפעם שויס‪,‬‬
‫שבת שאי־ בהס שינוי מרינה רק בערךמעלה לשבעים שנה‬ ‫פי׳ שכמזלות נקראו כוכיי‬
‫פ׳ שלישי הלכה ז׳‪ .‬ולכן מהנכס שיה תמיד‪ .‬ומ״ש למפלה‬ ‫ע׳ רמב׳׳ס ה׳ יסודי כתורה‬
‫עלייתן אינו שוה וכמ״ש כאן כיינו באינו שיה מזל להבירו אבל אותו מזל אין בו שינוי ורק‬
‫כעת סעס בפעס שויס ‪ :‬והביניני כי׳‪ .‬פי׳ שמשך עליית המזנות אינו שוה מזל למזל וכמו‬
‫שהזכרנו למעלה‪ .‬ונראה בתיבת וחצי הוא מיותר‪ .‬וכן מה שאסר וכגדול ג׳ שעות ושליש‪.‬‬
‫ובזה הוא מכוון ו מדו ריי מאוד לפי חשבון מצעדי המזלות שכתבו החוכניס ומובא ברמב׳׳ס‬
‫פ׳ יז מס׳ ק״ה ה׳ י״ב ע״ש בביאור על כרמב״ס ושס מדבר במקום שנוטה לצפון רק‬
‫שלשים מעלות‪ .‬וכנה כי״ב מזלות סובבים כל כ״ד שעות והס ש״ם מפלות עולה ט׳׳ו מעלות‬
‫לשעה וד׳ מיניט לכל מעלה‪ .‬וז״ש ‪ :‬והבינוני שעתייה‪ .‬פ•׳ שני שעות‪ .‬היינו משך טליתו‬
‫שני שעות שהוא כשלשים מעלות ‪ :‬והגדול ‪3‬׳ שעות ושליש‪ .‬כצ״ל פי׳ מי שמתארך הוא‬
‫ל״ה מעלות מצעדי המזלות שלו ‪ :‬והקטן שעה ושלישיים‪ .‬פי׳ שעס ושני שלישים‪ .‬שהוא כ״ה‬
‫מעלות מצעדי כמזלוח והוא מכוון כפי לוה ה התוכנים בכנל‪ .‬ייש בזה שינוי בין כזריחה‬
‫לכשקיעה ובבייאור לכרמב״ס שס פי״ז איירי שם בשקיעה ע״ש ; היוצא במזל קדמה כוא‬
‫מזל כעת‪ .‬פי׳ מה שאומרים בניסן מזל טלה כו׳ חע׳׳ג שהמזלית מסבבים בכל יוס את‬
‫כגלגל רק מזל העת נחשב על כמזל שביום כהוא הוא עולה בבוקר במזרח וששמש מלפניו‬
‫והמזל במזרחו בל השמש ‪ :‬וכל הסדר כלו זה אחר זה‪ .‬פי׳ המזלות הם כסדר קכיעתן‬
‫זה אה״ז טלה שור תאומים סרטן ארי* בתולה ממזניס מקרב קשת גדי דלי דגים ^ מזרחו‬
‫למזרח כשמש‪ .‬פי׳ כשהמזל מזרחו לעזרה השמש סמוך לו חז נקרא העת על שס מזל‬
‫ההוא ; ומה שנותר כו׳‪ .‬פי׳ חודש הלבנה הוא כ״ט יוס יי׳ב שעות והשצ״ג חלקים‪ .‬עולה‬
‫לשנשה סדשיס פ״ח יוס י״ד שטות י״ב מינוט ושנשה מלקיס‪ .‬חבל שנת כחמה שס׳׳ה יוס‬
‫ורביע‬
‫טז‬ ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק נ‬
‫השעה זה אחר זה מן ח ל' □ כצנ״*ה בקי• כ צנ ״ ש ה ל ״ ס ערב‪ .‬מאחד לאחד בשברח‬
‫כיוצא בו ז׳ מושלים בתקיפה י״ג יום ידעה א׳ וע״ז לקים לכל אחד ואחד לפי חצבן פשן‬
‫אמר‬
‫ורביני בקירוב עולה תקיפה שהוא שלשה חדשים צ״א יום ושבעה שעות ומסצה והמזלות‬
‫נחשב לפי החמה ולכל תקיפה מההליס‪ .‬א״נ‪ .‬יש מותרות בכל תקיפה שגי ימים י״ז שעות‬
‫י״ח מיניט בקירוב וכבהתקיפה יהמולד דסן יחד מתחיל מזל אייר שהוא שור מהתחלת‬
‫אייי של כלבנה ורק המותרוח נחשב להשלישי בסיפו ויהי׳ נמשך השלישי עד התחלת‬
‫התקיפה‪ .‬וזהו שאמר ומה שמהר ‪ 3‬מזנ החודש הבא‪ .‬פי׳ המותרות של חידש כחמה שהוא‬
‫יותר מן הלבנה אפי׳ של חודש כבא נחשב בשלישי וע״ל פרק חמישי ‪ :‬כיכב השעה זה אחר‬
‫זה‪ .‬השפוח שנקראי על שס כוכבי לכת הס כסדר זה אחר זה שבחאי צדק מאדים חמה‬
‫נוגה כוכב לבנה ‪ :‬מן חל״ם כצנ״ש בוקר‪ .‬בימי השבוע עולה החשבון שעות ראשונות של‬
‫בוקר חל״ס כצנ״ש‪ .‬יוה א׳ ביקר חתה‪ .‬יום שני לבנה יום שלישי מאדים יום רביעי כוכב‬
‫יוס חמישי צדק יום ששי נוגה יום שבח שבתאי‪ :‬כצנ״ש חל״׳ם ערב‪ .‬שעית ראשונות של כל‬
‫לילה פולה החשגין כסדר הזה כוכב צדק נגה שבתאי חמה לבנה מאדים‪ .‬ואיך עולה החשבון‬
‫על דרך הנ״ל מבואר באריכייה בפרטיה בסירש״י ברכות )דך נ״ט ע״ב ע״ש( בארוכה ופ״ע‬
‫ברש״' עירובין )נ״ו ע׳׳א( ד״ה ואין תקופה ‪ :‬מאחד לאחד בשבת‪ .‬פי׳ סדר הנ״ל חל״ס‬
‫כצנ״ש מחסיל מיום■ א׳ בשבת עד יוה א׳ בשבת השני וכן כצנ״ש חל״ס‬
‫הנ׳׳ל ‪ :‬כיוצא בו פי׳ ביוה א׳ של שבוע זו הוא באותו אופן שהי׳ ביום א׳ שבוע שלפניו ‪:‬‬
‫ז׳ מושלים בתקופה‪ .‬פי׳ ז׳ כוכבי לנח שצ״ס חנכ״ל הדל הם מושלים בכל הקופה ונחלק‬
‫זמן’ כחקיפה לשבעה חלקיה‪ .‬וכל תקיפה רביעית של שס״ה יום ורביע יהיא צ״ח יום‬
‫וש‪ 3‬עה שעית ומחצר עי־ גת׳ דעירובין )נ״‪.‬י פ״א( ונחלק זמן זה לשבעה חלקים יעלה‬
‫נגד כל כוכב שביעיח כחקוס׳ הנ״ל י״ג ימים פשה אחת עם פ״ז חלקים של שעה שכם תתר״ף‪:‬‬
‫לכל אחד יאחד‪ .‬פי׳ לכל כיכב יניכב שביעית כנ״ל ‪ :‬לסי חצבן משן‪ .‬צ״ל לסי חשבון ישן‬
‫פי׳ שיש כמה חשבונוה של חקופה הא'‪ .‬מ״ש שתיאל עירובין )נו ע״א( שעולה משך זמן‬
‫כשנה שס״ם יום ורביע יום)שהיה ששר שעות ממון‪ .‬והב׳ תקיפת ר׳ אדא שמוזכר ברמב״ס‬
‫פיק עשירי הה׳ קידוש כחודש ברוא פחוס מרנ״ל בכדי ארבעה וחצי מינוטין בקירוב‪ .‬וכג׳‪.‬‬
‫חשכיןכרמב׳׳ס שם פי״ב רתוכמס האחרונים שהוא סחוס מהנ״ל בכדי אחד משר מיניט בקירוב‬
‫ו‪:‬נ החשבינות צודקים לפי כזמן‪ .‬שמשך השנה הולך ומתקצר במעט‪ .‬ומתחלה הי׳ שס״ה יום‬
‫ורגיע יום מכוון‪ .‬ובמשך כזמן שנתקבץ כמיגייגי שיעור מס־יים התחילו לחשיב כתקופת רב אדא‬
‫לפי זמנם שהוא פחות מכמיקדם‪.‬ינקרא אז חשבון כמוקדם שס״ה יום ורביעי מכוון חשבון ישן‬
‫ובאחרונה היא כסי שחושבים ההיכנים האחרוניה נפי הבחנתם בזמנם‪ .‬ואע׳׳ג שנשחנה‬
‫במשך כזמן אך לענין המושלים בתקופה בנתחלקו לפי כזמן כמו שהי׳ משך ממשלות כ״א‬
‫כן נשאר זמנו ונא שינו אח תסקידס לכן נשאר כחשבון הישן שס״ה יום ורביע יום מכוון‬
‫כמקדם‪ .‬וכאן בזמן הברייתא היי הישכין פחות משס״ה ורביע יום לענין עיבור השנה‬
‫וכדומה‪ .‬ואך כאן שמדבר בענין מישלים בהתקוסה יאמר על זה שבעה מושלים בתקיפה‬
‫י״ג ייס פעה א׳ כ״ז חלקים לכל אחד ואחד יחבבין זה הוא מכוון אס נחשוב זמן התקופה‬
‫נפי השבין פס״ה ימים ורביע מכמן שהוא נקו־א מבבין כ־־שן כנ״ל לכן אמר פ״ז לפני חשבון‬
‫ישן• ילס׳׳ז יש לימר פגם מ״ב שמואל בעירובין )ני ע׳׳א( זמני כתקופה העולה שס״ה יום‬
‫ירניע מכוון ג״כ כיונחו רק לגינין ההחלקיה המושלים בתקיפית ולענין המזלות והוא דבר‬
‫הלמד מפגיני שתיכך אחר זה הביא הגר׳ דברי כמוהל הין לך תקופת גיסן שנופלת בצדק‬
‫שאינה משברת את הזרעים כר ע״ש‪ .‬ולא הזכיר שמואל ג״כ חשבון אחר לצירך דבריס אחרים‬
‫פלא הוצרך ע׳׳ז‪ .‬כי עיבור השגה כי׳ רק הקביעות לעשותו בא״י ושמואל ותלמידיו שכין‬
‫כככל‬ ‫‪.‬‬
 ‫חטאירות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק ג‬ ‫»י^י‬
‫)אמר המג״ן חצבן משן לא ידעתי פירושם( ומהחל התקופה ספירת התקופה בכוכב חמה ‪:‬‬
‫*‬ ‫פרי‪ ,‬רביעי‬
‫ה ת ק ו פ ה בכוכב חום‪ .‬בחמה שמש זרחה ונודד )נחום ג יז( ובצינה שמש צדקה ומרפא‬
‫בכנפיה )מלאכי ג כ( כוכב צנים‪ .‬בחמה )כצונן( ןכצנת[ שלג ביום קציר )משלי כה יג( ובצמה‬
‫לפני קרתו מי יעמוד )תהליס קמז יז( מצעתים‪ .‬בחמה כחום צח עלי בור )ישעיה יח ד(‪ .‬ובצינה‬
‫כעב סל )ביום( ‪1‬בחום[ קציר )שס(‪ .‬כוכב חורב‪) .‬וחמה( ]בחמה[ כחורב בציון )ישעיה כה ה(‬
‫והציגה ציה גם חום )איוב כד יש(‪ .‬כוכב אש‪ .‬בחמת גסרית אש )כראשית יס כד(‪ .‬ובצינה אש‬
‫וברד שלג וקסור )תהליס קת״ח ה(‪ .‬כוכב מסר־ בחמה ימסר על רשעים סחים )שס יא ו(‪ .‬ובצינה•‬
‫יזוקו‬
‫בבבל לא היו יושבין בטיבור שנה וטי׳ היטב ר״ה )כ ע״א(‪ .‬וכן לטגין טל ומטר שאמרו‬
‫בתטנית יוד סימן טל זמן התקופה הנה שמואל בטצמו אמר שם סימן אחר מכי עיילו צו‪ 3‬ו‬
‫כו׳ יטו״ש היטב בגמ׳‪ .‬ויש בזה טוד דרכים לבאר שיהי׳ מכוון גס לפי חשבונות התוכנים‬
‫האחרונים וט״ש היטב בדברי שמיאל שלא הזכיר רק הזמן שיש בין תקופה לתקופה אבל מתי‬
‫נחשוב התקופה הראשונה אשר נדט ממנה זמני התקופה שאחריה לא הזכיר זאת‪ .‬ומ״ש‬
‫הרמב״ם פרק תשיטי איך לחשוב זה אינו מדברי שמואל רק ממקום אחר ופי׳ היטב בתוס׳‬
‫ר״ה )דף ח( ואכ״מ להאריך‪ .‬ולענין עיבור השנה קביטוח שלנו ט״פ חקופת רב אדא שכיון‬
‫קרובה לפי מה שהיא המציאות וכמ״ש הרמב״ס פרק טשירי הלכה ו שס‪ .‬ונענין טל ומטר‬
‫אנו תופסין זמן התקופה לספק וכ״ז שיש ספק אס הגיע זמנו לומר או לא יותר טוב שלא‬
‫לומר כי שב ואל תטשה עדיף ויותר יש למנוע מלומר דבר שלא הגיע זמנו ממת שנחדוצ‬
‫לומר כאשר הגיע זמנו וט״ט תו׳ תענית )ג עב( בשס הירושלמי לכן אנו מתחילין טל ומטר‬
‫לפי זמן כתקופה שהיא בזמן מאוחרת לכולם שהיא תקופת שמואל הנ״ל‪ .‬ועי׳ חתם סושך‬
‫או״ח )סי׳ נו{ ואכמ״ל ‪ :‬ומהתל התקופה ספירת התקופה‪ .‬פי׳ חשבון המושלים בתקופה נחש‪3‬‬
‫מהתחלתה ולא מאמצטה ‪ :‬בכוכב חמה‪ .‬אלו שגי תיבות הס כתובים גס כן בהתחלת פרק‬
‫שאחר זה ושייכים המה לפרק שאחר זה ‪ :‬ואלו השלשה תיבות‪ .‬התקיפה בכוכב חמה‪.‬‬
‫*‬ ‫סליק סרק שלישי‬ ‫שייכים לפרק שאחר זס ‪:‬‬
‫פרק רביעי‬
‫התקופה כו׳‪ .‬פי׳ החמה נקרא כוכב מס לפי שהוא חס בטבעו‪ .‬שבתאי נקרא כוכב ציגיס‬
‫לפי שיש בו קרירות וגורם קרירות כאויר‪ .‬הלבנה נקרא מצטתיים‪ .‬שהיא ממוצנג‬
‫בין הקור והחום‪ .‬כוכב שנקרא כוכב נקרא כוכב חורב שיש בו יובש‪ .‬מאדים נקרא כוכב אש‬
‫לפי שהוא אדוס כמו אש‪ .‬וכן גורס חמימות באויר )ולפי שהוא רחוק וקטן מן השמש אינו‬
‫נרגש לנו חמימותו כ״כ(‪ .‬נוגה נקרא כוכב מטר‪ .‬צדק נקרא כוכב רוח‪ .‬ומפרש כן אס התקופם‬
‫בכל א׳ מהס איך גורס מה באויר‪ .‬ומפרש אס התקופה בכל א׳ מהם בעת החים איך הוא'‬
‫ואס הוא בעת הקור איך הוא ואומר עליהם לשון המקרא כדרכו בהרבה מקומות בברייתא‬
‫זאה וכמ״ש לפיל פ״א‪ .‬וז״ש אס התקופה בכוכב חוס‪ .‬פי׳ בכוכב שמש‪ :‬בחמה‪ .‬אס במק‬
‫החום ‪ :‬שמש זרחה ונודד‪) .‬נחום ג פסוק יז(‪ .‬פי״ אז השמש זורחת בתקופה עד שעוברים‬
‫ושביס נודדים עי״ז ‪ :‬ובצינה‪ ,‬כשהתקופה בעת הקור ובכוכב השמש‪ .‬אז‪ :‬שמש צדקה ומרפא‬
‫בכנפיה‪ .‬אז פעולת השמש לטובה חוס טוב ולא בחוזק )מלאכי ג כ( כוכב צנים‪ .‬שבתאי כנ׳‪/‬ל‪.‬‬
‫בחמה‪ .‬בעת חוס‪ :‬בצונן‪ .‬צ״ל כצינת ‪ :‬שלג ביום קציר‪) .‬משלי כה פסוק יג‪ .1‬פי' יהי׳ הקור‬
‫של שבתאי לטובה ‪ :‬ובצינה‪ .‬געת הקור ‪ :‬לפני קרתו מי יעמוד‪) .‬תהליס קמז(‪ .‬יהי׳ הקור‬
‫חזק ‪ :‬מצעתים‪ .‬הלבנה כנ״ל ‪ :‬כחים צח עלי אור‪) .‬ישעיה יח פסוק ד( ‪ :‬כעב טל ביום קציר‬
‫)שס( ‪ :‬כוכב חורב‪ .‬פי׳ כוכב הנקרא כוכב כנ״ל ‪ :‬וחמה‪ .‬צ״ל בחמה‪ .‬פי׳ בפת החום ‪ :‬כחור‪5‬‬
‫בציון‪) .‬ישעיה כה פסוק ה( ‪ :‬ציה גס חוס‪) .‬איוב כד יט( ‪ :‬כוכב אש‪ .‬מאדים כנ״ל‪ :‬גפרי ‪p‬‬
‫אש‬
 ‫‪r‬‬ ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק ך‬ ‫ינילי‬
‫יזוקו מטר לאדו )איוב ליו כז(‪ .‬כוכב הרוח‪ .‬בחמה רוח סערה עושה דברו )חהליס קמח ח(‬
‫בבתה רוח גדולה וחזק )ח״א יס יא(‪) .‬במפיל( ]בנפול[ התקופה בין מילד הלבנה‪ .‬שניהכש‬
‫בדרך אחד‪ .‬הוה על הוה תבוא‪) .‬יחזקאל ז נו(‪ .‬ובשני דדכים‪ .‬ושמועה אל שמועה תהיה )שם(‪.‬‬
‫כמושל־יים בתקופה כן מושד־־יים בחדש‪ .‬כסימן ^ ס סר כן סימן לסל‪ .‬מזל שעה שחלבנד־ז‬
‫חמה‪.‬‬ ‫בקצף ענ״ש בנחת דף״^ן‬ ‫ממסיי בי ס ״ ה בל וק״ך‬
‫אור‪ .‬שבתאי חשך‪ .‬לבנה בין האור וכין החשך‪ .‬התלי והופך לבקר צלמית )פמוס ה ח( כוכב‪.‬‬

‫אש‪) .‬פ׳ וירא(‪ .‬גורם שיצא גפרית אש מן כאויר ברעמים וברקים ‪ :‬אש וברד שלג וקיטור‪.‬‬
‫)חכלים קמס(‪ :‬כוכב מטר‪ .‬הוא נוגה‪ :‬ימטר על רשעים פחים‪) ,‬חהלים יא(‪ .‬לסימן שיהי‪.‬‬
‫מטר חם‪ .‬ימטיר מטר סחים חמימוח כמו צינים פחים בדרך עקש )משלי כב ה(‪ .‬שפירשו‬
‫חמימות ‪ :‬יזוקו מטר לאדו‪) .‬איוב לו פסוק כו( ‪ :‬כוכב הרוח‪ .‬הוא צדק ‪ :‬רוח סערה עושה‬
‫דברו‪) .‬תהליס קמח(‪ .‬פי׳ שאינו בא להזיק כ״כ רק עושה דברו ‪ :‬רוח גדולה וחזק‪) .‬מלכים‬
‫א יט(‪ :‬במפיל החקופה‪ .‬נראה שרגע התקופה חושבו לעח קשה ח״ו‪ .‬וכן עת קודסהמולד‬
‫ואס יפלי שניכם ברגגי אחד התקיפה והמולד‪ .‬אז ‪ :‬שניהם בדרך אחד‪ .‬כגון שהתקופה עח‬
‫כננראה קור כגון טבח וגס כלבנה מורה מל קור אז הס שניהם בדרך אחד נוחן פ״ז סימן‬
‫הוה על הוה תבוא‪) .‬יחזקאל ז כו(‪ :‬ובשני לרכים‪ .‬פי׳ שכל א׳ מורה הדרך אחר התקופה‬
‫המולד וע״׳ז נותן סימן ‪ .‬ושמועה אל שמועה תהיה‪) .‬יחזקאל ז כו(‪) .‬פי׳ היה על היה שניהם‬
‫שווים‪ .‬הוה‪ .‬ושמועה על שמועה יתכן שאינס שווים ששמומה זו שמע דבר אחר( ‪ :‬כמושלים‬
‫בתקופה‪ .‬כמו שאמר סוף פרק המוקדם שכל הקופה נחלקת לשבעה מושלים ז׳ כוכבי לכת ‪:‬‬
‫כן מושלים בחדש‪ .‬נחלק החודש ג״כ לשבעה חלקים ולשבעה מושלים כנ״ל ע׳׳ד הנ״ל‪ .‬או‬
‫שקאי מל י״ב מזלוח וכדלקמן פרק ה׳ ‪ :‬כסימן למטר‪ .‬כמו שנז׳ למעלה בכוכב מטר‪ .‬נוגה ‪:‬‬
‫כן סימן לטל‪ .‬הוא סימן על טל ג״כ‪ .‬פי׳ כי כשהסימן למטר הוא לפי שאז שולט טבע הליחות‬
‫וא״כ נפשה עי״ז ג״כ טל ‪ :‬מזל שעה שהלבנה ממטיר בו‪ .‬פי' איזהי משל השעה שבאם‬
‫יזדמן הוא בעת של כלבנה יכי׳ בי מטר ולכאורה פירושו אס יזדמן אותו מזל בעת של‬
‫מולד של הלבנה‪ .‬או אולי כוונתו אס יזדמן אוחו מזל שעה בעת שהלבנה תהי׳ במילואה‬
‫ממש בתכלית מילואה‪ .‬ומפר׳ שהם אלו ‪ :‬ס״ח כו׳‪ .‬הס ר״ת של מזל של הי״ב מזלות טלה‬
‫שור כו׳ אס יזדמנו יחד בעס הלבנה‪ .‬ולנאור' הם ר״ת כזה‪ .‬ס׳״ח סרטן‪ .‬חמה‪ .‬ועי׳ לקמן‬
‫סרק ו׳ שאמר שסרכין הוא מים‪ .‬אע״ג שחמה הוא חים מ״מ הלבנה וסרטן מכריע להיות‬
‫בו מטר ולכן כשיזדמנו שלשתן יחד יהי' בר מטר‪ .‬יע״ד זה היא כל מה שמזכיר אח״נ ‪:‬‬
‫כ׳׳ן‪ .‬ר׳׳ת בתולה‪ .‬נוגה‪ .‬שנוגה נק׳ כוכב מטר כנ׳׳ל‪ .‬ובתולה הוא עפר נמ״ש לקמן פ׳׳ו לני‬
‫בצירוף הלבנה הוא ממטיר ‪ .‬ת״ך‪ .‬תאומים‪ .‬כיכב‪ .‬לקמן פ״י אמר שתאומים רוח ורוח‬
‫מ‪3‬יא עגניס ונשם ‪ :‬ק׳׳ל‪ .‬קשת נבנה‪ .‬נראה שסובר שלבנה גורם ג‪:‬מים וא״כ אם מזל ל׳‬
‫וגם מולד לבנה הס מכריעים למטר‪ :‬ש״מ‪ .‬ר״ת שבחאי מאז?יס‪ .‬כי שבתאי קור וחושך‪ .‬ומאזני'‬
‫רוח כדלק׳ לכן נוטה לגשמי׳‪ :‬אמ׳׳ץ‪ .‬ארי׳ מאדי׳ צדק‪ .‬או שהוא ר״ה ארי׳ מאז׳ צדק‪ :‬בקצף‪ .‬פי כי‬
‫מאז׳ רוח כמ׳׳ש ס״ו וגס צדק רוח כדלקמן לכן יבוא ברוח חזק בקצף ‪ :‬ענ״ש בגחח‪ .‬פי צד‬
‫נוגה שבתאי‪ .‬שעקרב הוא מיס כמ^ש פ׳׳ו‪ .‬וגס נוגה מיס כמ׳־ש לקמן ושבתאי קור‬
‫לכן יביא מיס בנחת בלא רוח חזק ‪ :‬דר״ט‪ .‬לכאורה צ׳׳ל דד״ט ר׳׳ת דלי דגים טלה‪ .‬דלי‬
‫דגים רוח מים טלה אש‪ .‬ויהי׳ ממוצע ; בכ״ל‪ .‬בתולה כוכב לבנה‪ .‬וע״ד הנ״ל ‪ :‬חמה אור‬
‫ט‪ 3‬עו להאיר ; שבתי חשך‪ .‬שבתי קר והוא אינו מאיר כ״כ‪ .‬וכמו שכתבו התוכנים שאור‬
‫כשמש עליו רחוק‪.‬הרבה וגס כתבו התוכנים שהעננים סובבים אותו‪ :‬לבנה בין האור ובין‬
‫החשך‪ .‬שמאיר פחוח וכנ״ל שהיא מצעתיס ממוצע ‪ :‬התני והופך לבוקר צלמוח‪) .‬עמוס‬
‫ה פסוק ח(‪ .‬יש לו אור קצת שהצלמות מאירו במקצת והופכו שיהי׳ כמו אור בוקר אור פ״ה‬
‫שמאיר מעט‪ :‬כוכב חמה‪ .‬הוא כוכב הנקרא כוכב ובספר כזה נקרא כוכב חמה כמה פעמים‪.‬‬
‫וכמ״ש‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא רשמואל הקטן פרק ך‬ ‫שגיי*'‬
‫חמה מסלול ודרך )ישעיה לה ה(‪ .‬נוגה‪ .‬ונוגה כאיר תהיה )חנסוק ג ד(‪ .‬צדק‪ .‬והיה צדק אזור‬
‫מתניו )ישעיה יא ה(‪ .‬מאדים‪ .‬דם ואש ותסרוו‪ :‬עשן )יואל ג ג(‪ .‬חמה מושל־־ית ביום‪ .‬לבנון‬
‫מושלת בלילה‪ .‬שבתאי ביום ובלילה יום ולילו; לא ישביתו )בראשית ח כב(‪ .‬התלי )היום‪ .‬ולילה(‬
‫]ויום לילה כנ״ל[ החשיך )מזיס ה ה(‪ .‬כרכב בערב יום‪ ,‬יחשכו בוכבי נשפו )איוב ג(‪ .‬נו\ה קדמתי‬
‫הילל בן שחר)ישעיה יד יב(‪ .‬מאדים בבוא ז־זשמש‪ .‬חשך השמש )בבואי( ]יצאתו[ )שס 'ג י(‪ .‬צדק‬
‫בזרוח השמש מי העיר ממזרח צדק )שס הא ב(‪ .‬חמה כוכב חום‪ .‬וחם השמש ונמס)שמות עז כא(‪.‬‬
‫שבתי צונן‪ .‬שבתה מדהבה )ישעיה יד ד(‪ .‬לבנה מצעתים‪ .‬אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג‬
‫ילבינו )שס א יה(‪ .‬והתלי‪ .‬הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ )עמוס ה ח מ ו(‪ .‬כוכב חויב‪,‬‬
‫דרך כוכב מיעקב )כמדבר כד יז(‪ .‬הנותן בים דרך )ישעיה הג עז(‪ .‬נוגה מטר‪ .‬מנוגה ממטר‬
‫ש״ב‬
‫וכמ״ש עליו בשבת קנו שהוא ספרא דחמה‪ .‬וכוא כסמוך יותר לכחמה כנודע ‪ :‬מסלול ודרך‬
‫וכן אמר עליו לקמן הנותן ביס דרך ‪ :‬ונוגה כאור תהיה‪) .‬חנקוק ג( ‪ :‬פי' שנוגה מאיר יותר‬
‫מכוכבי לכת )מלבד כחמה והלבנה(; צדק והיה צדק אזור מתניו‪) ,‬ישעי׳ יא ה(‪ .‬שפעולתו‬
‫לעשות האויל גיוב וממוצע ושהוא כוובה וצדקה ועי׳ שבת )קנו ע״א( מאן דבצדק כו׳ ‪ :‬דס‬
‫ואש ותמרות עשן‪) .‬יואל ג ג( שהוא אדום כאש ויש לו חמימות רק לפי שהוא רהיק מאתנו‬
‫יותר מהשמש וגס הוא קטן מהשמש אינו נרגש לנו האש שלו כ״כ ‪ :‬חמה מושלה ביוס‪.‬‬
‫שבלילה היא תמת הארץ ואינה עושה פעולתה לנו להאיר ‪ :‬לבנה מושלת בלילה‪ .‬וביום אתר‬
‫בפת שנראת אינה מאירה ‪ :‬שבתי ביוה ולילה‪ ,‬כל זמן שהיא למעלה מן הכדיי ‪-‬ארץ פישה‬
‫פעולתו לגרוס מעט צונה בעולם ; יום ולילה לא ישביתו‪) .‬פ׳ נח(‪ .‬ומזכיר זאת לסימן כנ״ל;‬
‫התלי היום ולילה החשיך‪) .‬נקידת ההפסק שאחר תיבת היום הוא טעות( שהוא מאיר רק‬
‫מעט ואינו נראה לעין עמ״ש הגר״א ז״ל בפי׳ ספר יצירה פרק ששי משנה א׳• ועי׳ מה‬
‫שכתבנו עליו בפרק א׳ והיא חושך הן ביוס והן בלילה ‪ :‬כיכב בערב‪ .‬כוכב הוא קטן מכל‬
‫כוכיי לכת ואינו נראה רק בלילה ממש‪ .‬אבל לא ביום ; יום יחשכו כוכבי נשפי‪) .‬איוב י‬
‫פסוק ט( שאינו נראה ביום כלל מפי׳ אחר ע״ה שנקרא אז יום אינו נראה בלל ‪ :‬ניגה קדמתי‬
‫הילל בן שהר‪) .‬ישעי׳ יד יב(‪ .‬שנוגה עולה קודם עמיד השחר ונראה אחר עמוד השחר ג״כ‪.‬‬
‫וכתב הגר״א ז״ל בפי׳ ספר יצירה סוף פרק א׳ מי״ד שכוכב נוגה נקרא כוכב השחר וכוכ‪3‬‬
‫כערב ע״ש‪ .‬פי׳ שהוא סובי השמש וקרוב אליו ולפעמים הוא למזרחו של השמש ועולה לפני‬
‫השמש בבוקר ואז נקרא כוכב השחר‪ .‬וכשהוא למערבה של השמש והוא לאחר השמש וכשהשמש‬
‫שוקעת עדיין לא שקע הוא ונראה ונקרא אז כוכב הערב ובאמצע הלילה אינו לעולם לסו‬
‫שהיא סמיך להשמש ‪ :‬מאדים בבא כשמש‪ .‬אינו נראה רק כששקעה השמש ; חשך כשמש‬
‫בביאו‪ .‬בבא כוכב מאדים פי׳‪:‬שמאדים נראה היא עת שכבר שקעי השמש ונחשך כיון שקידס‬
‫לו לא כי׳ נראה )יעי׳ ישעי׳ יג יוד( ‪ :‬צרק בזרוח השמש‪) .‬פי׳ נראה אז גס בזרוח השמש‬
‫עי׳ פי׳ מסרל״ח על רמב״ם פ״ב מה׳ ק׳■‪ :/‬ד״ה וליישב כו׳ שיש כוכבים שנראים קודס‬
‫השקיטה(‪ :‬מי כעיר ממזרח צדק‪) .‬ישעי' מא ‪ (3‬צסימן שצדק גס כשהשמש זורח ‪ :‬חמה‬
‫כוכב חוס‪ .‬כנ״ל‪ :‬וחס השמש ונמס‪) .‬ס׳ בשלח(‪ :‬שבתה מדהבה‪) ,‬ישעי׳ יד דושנשבת הז הי‬
‫והתמימות‪ :‬לבנה מצעתיס‪ .‬שהיא ממוצע כנ״ל‪ :‬אס יהיו‪! .‬ישעי׳ א(‪ .‬לרסימן שהאודם‬
‫שמורה חמימות ושלג שמורה קור שניהם בלבנה )ילבינו( כל זה לסימן‪ .‬וכדרכו בכל כספר‬
‫להביא פסיקיס לסימן ע״ד שאמרו בגמ׳)ע״ז ט( וכמ״ש למעלה פ״א ; הקורא למי כיס כו׳‬
‫נראה שתלי גירס מיס )עמוסה(‪ .‬ועי' מה שכתבת‪.‬י למטלה פ״א‪ .‬על ראשי תניציספל המיס‬
‫כוכב חורב; הכוכב שנקרא כיכב גירם יובש ונקרא כיכב תורב כנ״ל‪ .‬דרך כוכב מיעקב‪ .‬סימן‬
‫גיל דרך הנותן בים דרך )ישעיה מג טז(‪ .‬שגירס יובש כנ״ל‪ .‬וע״ד זה כתי למעלה ג״כ עצ‬
‫כוכב דרך כוכב חמה מסלול ודרך ‪ :‬נוגה מטר‪ .‬שנוגה גורס מטר‪ :‬מנוגה ממטר‪) .‬שמואל‬
‫יח‬ ‫המאורות‬ ‫פרק ך‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן‬
‫)ש’ב כג ד(‪ .‬צדק‪ .‬הרוח‪ .‬רוח צדקה ומשםט ]אין נוסח כזה בכל התנ״ך[‪ .‬מאדים אש מאודם‬
‫באשת לפ ‪T‬ות )עי׳ נשום נ(‪ .‬המזלות צנים ופחים‪ ,‬וקור וח'ם‪ .‬וקיץ וחורף‪ .‬צנים שבים ופחים‬
‫שנים‪ .‬והשאר שנים שנים‪ .‬סימן ג ל ס א מ ע ט ש ב ד ת ה כקיץ לפחים )כקיץ(‬
‫)כן קיץ לצנים‪ .‬כחורף לפחים כן חורף לצנים‪ .‬והמי^ך יושב בבית החורף בחדש התשיעי‬
‫)ירמיה לו(‪ .‬ו׳ מזלורת וו׳ ארחו ת וד דרכיכם בקובה‪ .‬מעלה שבמעל־יות פני צפון‪ .‬נמוך‬
‫שבמעלות‬
‫‪ 3‬כג פסוק ד(‪ :‬צדק כרוח‪ .‬פי׳ צדק גורס רוח‪ .‬רוח צדקה ומשפט לסימן‪ .‬ובזה‪ ,‬מבואר מ״ש‬
‫שמואל ‪ 3‬גמ׳ עירובין )נו ע״א(‪ .‬אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את‬
‫האילנות‪ .‬נפי שצדק גורס רוח‪ .‬ואמר שס עוד אין לך תקופת טבת שנופלת בצדק שאינה‬
‫מייבשת את הזרעים‪ .‬לפי שהרוח הגדול היא מייבש ג״כ יותר מן כשמש כידוע‪ .‬ואמר שס‬
‫והוא דאתיילד לבנה או בלבנה או בצדק היינו שהלבנה היא ממוצע ואינה דבר המתנגד‬
‫להנ״ל וע״ש ‪ :‬מאדים אש‪ .‬כנ״ל ‪ :‬מאודס באשת לפידות‪ ,‬צ״ל מארס באש פלדות‪ .‬והוא לשון‬
‫המקרא )נחוס ‪ 3‬פסוק ד( מגן גבריכו מאדם ) פי אדומיס( אנשי חיל מתולעים באש פלדות‬
‫והביא זאת לסימן שמאדים אש ‪ :‬המזלות צנים ופחים כר‪ .‬פי׳ י״ב מזלות שנים מכס צינים‪.‬‬
‫שנים מכם פחים‪ .‬ושנים מכס קור ושנים מהם חום ושניס קיץ‪ .‬ושנים חורף‪ .‬וז״ש צנים‬
‫שניס‪ .‬פי׳ שני מזלות ‪ :‬פחיס שנים‪ .‬פי שני מזלות ‪ :‬והשאר‪ .‬פי׳ קור וחום קיץ וחורף ‪:‬‬
‫שנים שניס‪ .‬כל אחד שני מזלות כנ״ל‪) .‬ועי׳ פ' נח( ‪ :‬סימן נ‪ .‬פי׳ הוא ר״ת של שמות‬
‫המזלות‪ .‬גדי‪ .‬דלי‪ .‬סרטן‪ .‬ארי׳‪ .‬מאזנים‪ .‬עקרב‪ .‬טלה שור בתולה‪ .‬דגים תאומים קשת‪.‬‬
‫ואות ל׳ היא סימן לדצי‪ .‬שהיא אות השני מהתיבה ולפי שיש עוד מזל כמתחיל בד׳ שהיא‬
‫דגים לכן נתן סימן על דלי באות ל׳‪ .‬וסדר המזלות הוא כמו שמפרש אח״כ טעם לסדר‬
‫הנ״ל‪ :‬כקיץ לפחים כו׳‪ .‬עי׳ גמ׳ בבא מצימא )דף קוע״ב( ואליבא דר׳ יהודה עולה שם‬
‫באופן זה‪ .‬תשרי חשון‪ .‬זרע ‪ :‬כסלו טבת‪ .‬חורף ‪ :‬שבט אדר‪ .‬קור ‪ :‬ניסן אייר‪ .‬קציר ‪ :‬סיון‬
‫המוז‪ .‬קיץ ‪ :‬אב חלול‪ .‬חוס ‪ :‬ע״ש‪ .‬אבל כאן יש לו שיטה אחרת‪ .‬כי שני חדשים של קיץ‬
‫הס חודש אחד בימות החמה נקרא קיץ‪ .‬והחודש א׳ בימות הגשמים נקרא קיץ‪ .‬וז״ש כקיץ‬
‫לפחים כן קיץ לציניס פי׳ שבימי הקור ג״כ יש קיץ‪ .‬כי קיץ פירושו קץ‪ .‬היינו או סוף ימות‬
‫החמה או סוף ימות הגשמים‪ .‬וא׳׳כ בתולה )אלול( קיץ של ימות החמה‪ .‬ודגים )אדר הוא‬
‫חושכ לקיץ של ימות הגשמים( ‪ :‬כחורף לפחים כן חורף נצנים‪ .‬פי׳ ששני חדשים של חורף הם‬
‫אחד בימות החמה ואחד בימות הגשמים כי חורף פירושו חוזק עי׳ )איוב כט ד( כאשר‬
‫הייתי בימי חורפי היינו בימי חוזק ימי ובקדמותי‪ .‬לכן חודש אחד שהוא בתקפו של כחום‬
‫כקיץ נקרא חורף הוא תאומיכ)סיון(‪.‬וחודש אחד תוקפו של ימות כגשמי׳ נקרא חורף והוא קשת‬
‫והוא כסלו ‪ :‬והמלך יושב כו׳‪ .‬מקרא הוא )בירמיה לו פסוק כב(‪ .‬ומביא ראי׳ ברורה לדבריו‬
‫מן כמקרא הנ״ל שחודש התשיעי כוח חורף שכתוב שב וכמלך יושב בבית החורף בחודש‬
‫התשיעי ואת כאח לפניו מבערת הרי שחודש התשיעי נקרא חורף וע״פ הנ״ל מבואר‬
‫יפה סדר ציוני המזלות שציין למעלה‪ .‬לפי סדר כפסיק בפסוק )פ׳ נח( זרע וקציר‪.‬‬
‫קור וחום קיץ וחורף‪ .‬כזה גדי דלי‪ .‬קור ‪ :‬סרטן ארי׳‪ .‬חום ; מאזנים עקרי‪ .‬זרע ‪ :‬טלה‬
‫שור קציר ‪ :‬בתולה דגים‪ .‬קיץ ‪ :‬תאומים קשת‪ .‬חורף ‪ :‬והוא מבואר יפה והוא ע״ד‬
‫דברי ר׳ יכודא בגמרא שם רק קיץ וחורף הוא באיפן כנ״ל ‪ :‬ו׳ מזלות כו׳‪ .‬פי׳ הששה‬
‫מזלות יש להם ששה ארהות וששה דרכים כל אהד מהם אורח ודרך בפ״ע‪ .‬בקובה‪,‬‬
‫פי׳ ברקיע שנקרא קובה כמ״ש בהתחלת ^ ריי ת א הרקיע עשוי כקובה‪ .‬ודבר זה נתפרש‬
‫כארוכה למעלה התחלת פ״ג‪ .‬וכל מזל יורד'או עולה יותר מהשני וכמו שנתפרש שם ואמר‬
‫רק ששה שהששה הס באותם דרכים שהלכי הששה הנותדיס וכמ״ש שם ‪ :‬מעלה שבמעלות‬
‫פי׳ המעלה הגבוה והעולה הוא לצפון‪ .‬כי באופק שלהם שנוטה לקו הצפון צד הצפון הוא‬
‫הגובה‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל חקפן פרק ך‬ ‫ל'‬
‫שבמעלות פני דרום‪ .‬ארוכה פני צסון וקצרה סני דרום‪ .‬ופני ‪1‬סון ופני דרום דרך עקש‪ .‬פני‬
‫צפון לפחים ופני דרום לצנים זרה בקרן מזרחים ובא לי לקרן דרומית מערבית‪.‬מעלה שבמעלות‬
‫ארוכה שבארחות‪ .‬פתלתל ועקש ואץ נסתר מחמתו‪ .‬כאדם באכסדרה י״מדרוה על פניה‪ .‬וצפונית‬
‫מנשבת ומדודה מקדיר‪ .‬חצי מזרח וחצי מערב דרך ישר‪ .‬צפונית מן הצד ודורמה מן הצד‪ .‬מדורה‬
‫מפרדת‬
‫הג‪ 3‬וכ יותר ונתפרש כ״כ שם ‪ :‬נמוך שבמעלוס פני דרוס‪ .‬שצד דרום הוא נמוך יוחר כמו‬
‫שנתבאר שם ‪ :‬ארוכה פני צפון‪ .‬שצד צפון הוא גבוה ופולה חלק יותר מן הגלגל למפנה מן‬
‫הארץ והוליך מזרחה עד שקיעה היא מתארך יותר ולכן השמש כקיץ כשהיא בצפץ אז היום‬
‫מתארך ‪ :‬וקצרה פני דרום‪ .‬בדרום הוא נמוך וחלק קטן יש למעלה מן הקרקע ומן הזריחה‬
‫עד השקיעה הוא שטח קצר ולכן בחורך שהשמש בדרום היום קצר‪ :‬ופני צפון ופני דרוס‬
‫דרך עקש‪ .‬כי ניסן ותשרי אז השמש עולה באמצע מזרח ושוקע באמצע מערב ואז היוס‬
‫והלילה שוין בכל הישוב כמ׳׳ש הרמב״ס פי״ט מה' ק״ה ה״ה‪ .‬אך פני צפון ופני דרוס הוא‬
‫דרך עקש שהם מן הצדדים‪' .‬וגס השקיעה והזריחה של ניסן ותשרי אז השקיעה והזריחה‬
‫ישר בגלגל‪ .‬אבל בצפון ודרום יום הארוך ויום הקצר אז השקיעה והזריחה היא יותר‬
‫בעקמימיות לפי שהוא אז בגובה העיגול או בתחתית העיגיל שמתעגל יותר וא״כ לבאר‬
‫זאת‪ .‬ולכן משך זמן העמוד השחר וצאת הכוכבים מתארך יותר בימים הארוכים ממה‬
‫שהוא בימים הבינוניס וכן בימים הקצרים הוא יותר מתארך שיעור צה״כ וע״ה במדינתיגו‬
‫ממה שהיא בימים הבינוניס ניסן ותשרי כמ״ש במ״א והכג מטעם אחד ואכ״מ לבאר זאת‬
‫וז״ש עליהם בדרך עקש שהזריחה והשקיעה אז בדרך עיקום יותר כנ״ל ‪ :‬פני צפון לפחים‪.‬‬
‫כקין שהשמש בצפון אז הוא ימי החום‪ .‬פחים פי״ חום כלשון הכתוב צנים פחים בדרך‬
‫עקש)משלי כ״ב( ‪ :‬ופני דרוס לציניס‪ .‬בחורף השמש בדרום ואז הס ימות החורך )וכן‬
‫המזלות כדרומיס והצפוניס( אלה לחוס וחלה לא יגרמו כ״כ חוס ע׳ מ״ש למטלה פ״א‬
‫וגמרא דברכות )נא פ״ב נ״ט ע״א(‪ :‬זרח בקן מזרחית כר‪ .‬מבאר ג״ אופנים של הילך‬
‫השמש‪ .‬ביום הארוך‪ .‬וביום בינוני טסן ותשרי‪ .‬וביום הקצר‪ .‬זרח בקרן מזרחית‪ .‬זהו ביוס‬
‫הארוך שהשמש נוטה יותר לצפון ועולה בבוקר בקרן מזרחית‪ .‬סי׳ קרן צפונית מזרחית ‪.‬‬
‫ובא לו לקרן דרומית מערבית‪ .‬פי' מן הבוקר עד אמר חצות היום הוא הולך ובא אל‬
‫דרומית מערבית ואח״כ הולך עוד ונוטה לצפון עד ששוקע במערבית דרומית )ויתכן יותר‬
‫שט״ם וצ״ל ובא לו לקרן מערבית צפונית(‪ .‬וכל זה הוא מהלך השמש ביום הארוך תקופת‬
‫תמוז‪ :‬מעלה שבמעלות‪ .‬אז השמם יותר בגבהה כנ״ל‪ :‬ארוכה שבארחות‪ .‬ככיל שאז הוא‬
‫בארוכה הקשת היום‪ .‬שהמחצה של הגלגל היותר ארוך הוא למעלה מן האופק ולכן אז היוס‬
‫יותר ארוך‪ .‬אז ‪ :‬פתלתל ועקש‪ .‬כנ״ל שאז הוא בסיבוב ולא בישר לפי שמפקת שמש קרוב‬
‫לשלשה רוחות וכנ״ל וגס השקיע* והזריחה הוא אז בעיקום הגלגנ ולא במקום שיורד ישר וכמ״ש‬
‫למעלה ‪ :‬ואין נסתר מחמתו‪ .‬שאז החום גדול גס במקום הצל ולא יוכל האדם להסתיר‬
‫עצמו במקום שלא יבוא עליו החום שגירס השמש‪ :‬כאדם באכסדרה ומדורה מלפניה‪.‬‬
‫כתב למעלה בהתחלת הברייתא שהעולם כאכסדרה‪ .‬ומדורה קורא את השמש בגבורתה‪.‬‬
‫וצפון קורא פנים בהענין הזה וגס מזרח נקרא פנים כמ״ש )חהליס קלט( אחור וקדם‬
‫צרחני וקדם נקרא מזרח‪ .‬כמ״ש העי מקדם )פ׳ לך(‪ .‬ולכן כשהשמש עולה מזרחית וצפונית‬
‫אומר ומדורה טל פניה ‪ :‬וצפונית מנשבת‪ .‬פי' מצד צפון בא רוח קר אבל לא כפור וקרה‪:‬‬
‫ומדורה מקדיר‪ .‬פי' וכשמש מקדיר וחס גס מצפון‪ .‬וכמ״ש גיטין )לא ע״ב(‪ .‬ורוח צפון‬
‫מנשבת עם כולם ע״ש‪ :‬חצי מזרח וחצי מערב‪ .‬מהחיל לבאר עלות השמש ביום בינוני ניסן‬
‫ותשרי אז עולה בחצי מזרח ושוקע חצי מערב ‪ :‬דרך ישר‪ .‬כנ״ל ששקיעה והזריחה באמצע‬
‫הגלגל ששס יורד ישר‪ .‬וגס לפי שהולך באמצע כעולם על קו השוה נקרא דרך ישר‪ :‬וצפונית‬
‫מן‬
 ‫יט‬ ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשטואל הקטן פרק ך‬ ‫שנילי‬
‫מפרדת וצפוגו מועק זורח בקרן מזרחית דרומית‪ .‬ובא לו לקרן מערבית דרומית‪ .‬סתרה‬
‫מאחריו וצפונו מלפניו‪ .‬שנאמר )יואל ב כ(‪ .‬ואת הצפוני ארחיק מעליכם ]וגו׳[ כי הגדיל־•‬
‫לעשות‪ .‬חלילה‪ .‬כסיר על גבי כירה‪ .‬האור לפני הסיר ״שפות הסיר״ בצדי הסיר ״וגם יצק‬
‫בו מים״ )יחזקאל כד ג( בירכתי הסיר‪ .‬סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה)ירמיה א יג( ‪:‬‬
‫פרס חמישי‬
‫כ ש נ ח ארבעה אלפים וחמש מאות ושלשים ושש שנה‪ .‬שוו חמה ולבנה שמיטות ותקופות‪.‬‬
‫ולא נשתייר לחמה אלא שעה אחת גדולה בלבד‪ .‬מן ארבעה אלפים ותקל״ו‬
‫שנד־־ז‬
‫מן כצד ומדורה מן הצד‪.‬שאז השמש עולה באמצע מזרח וכולך עד חצי היום לדרוס שכוא בצד‬
‫ימין‪ .‬ואמרו בברכות )כז ע״א( אימת השמש סם וכצל צונן בארבע שעות מן ארבעשעוה‬
‫נקרא שמש מדורה ולא קודם ואז היא מן כצד דרוס וז״ש מדורה מן הצד‪ .‬ויותר נראה‬
‫שט״ס וצ״ל צפונית מלפניו ומדורה מן כצד וחושב צפון פנים ומזרח והשמש מן הצד‪ .‬וכן‬
‫מוכח אח״כ ‪ :‬מדורה מפרדת וצפונו מוצק‪ .‬לצפון כעולם שם הוא ים כקרח‪ .‬וכקרח שנעשה‬
‫כחתיכה אחת כדבר מוצק‪ .‬אבל במקום ששם השמש טבע השמש וכחום להפריד את המיס‬
‫ולהמס את המיס וזכו ומדורה מפרדת ‪ :‬זורח בקרן מזרחית דרומית ובא לו לקרן מערבית‬
‫דרומית‪ .‬מתחיל לבאר ביום הקצר שאז השמש עולה מצד דרומית מזרחית ושוקע בצד מערבית‬
‫דרומית ‪ :‬מדורה מאחריו‪ .‬אז אין להשמש תוקף רק בחצות היום כשהיא בדרום וצפון הוא‬
‫לפניי כנ״ל‪ .‬ומדורה מלאחריו שדרום נקרא אמריו יען צפון נקרא לפניו ‪ :‬שנאמר ואת‬
‫הצפוני כו׳‪ .‬הגדיל לעשות )יואל ‪ 3‬פסוק כ(‪ .‬והוא לסימן שצד צפון הוא הגדול והאריכה‬
‫וכשהשמש בצפון אז כיוס יותר גדול וכנ״ל ‪ :‬כלילה פי׳ בלילה אז כשמש תחת כארץ‪.‬‬
‫ובאמצע הלילה הוא לצד צפון של קו השוה כיון לפי אופק שלכם שהמדינה נוטה לצפון וביום‬
‫הקו השוה הוא ניטה מכס לדרום כצד שלמעלה‪ .‬א״כ בלילה הקו השוה שתחת הארץ נוטה‬
‫לצפון ‪ :‬כסיד על גבי הכירה‪ .‬המשיל המצב כעולם בלילה כמו סיר על ככירה שכירה‬
‫שלכם הוא כמו קדרה גדולה ע' ר״פ ל דשבת‪ .‬והסיר שבתוכו הבשר הוא על פיו‪ .‬ותחתיו‬
‫בהכירה ריק ואויר ‪ :‬האור לפני כסיר‪ .‬כן השמש בלילה תחת הארץ כמו תחת הסיר‪ .‬ולצד‬
‫צפון שנקרא פניו שם מדורה הוא כשמש כנ״ל ‪ :‬שפות הסיר‪) .‬ולשון פסוק יחזקאל כד‬
‫פסוק נ שפות כסיר וגס יצק בו מים( הוא הבשר שיורר לשולי הסיר וכמים עולה‬
‫לכצדדיס‪ .‬והבשר הוא כנגד כיבשה של הארץ ותחתיו אויר כנ״ל שגם לתחת כארץ יש יבשה‬
‫וחז״׳ל ידעו ככל מקודם )וכמבואר בזוהר ויקרא יוד ע״א( ‪ :‬בצידי הסיר כנ״ל‪ .‬וגס יצק נו‬
‫סיס בירכתי כסיר‪ .‬פי׳ ירכתי הוא כצדדים כמ״ש )פ׳ תרומה(‪ .‬ולירכתי המשכן ימה‪ .‬היינו‬
‫שים אוקיינוס הוא מצדדי כארץ‪ :‬סיר נפוח אני רואה יפניו מפני צפונה‪) .‬ירמי׳ א יג( הוא‬
‫לסימן‪ .‬ומפרש שהפנים נקרא צפון וכנ״ל‪ .‬ומה שקורא לו צפון פניו יש לומר לפי שס״ל‬
‫ששס האויר מעט כמו פתוח ופי׳ מה שכתבנו בהתחלת כברייתא ומקום הפתוח נקרא פניו‬
‫כמ״ש אצל כמשכן החונים לפני כמשכן קדמה לפני אוכל מועד מזרחה כ ו׳ ) פ' במדבר(‬
‫אע״ג שעיקר קדושתו במערב רק לפי שמזרח צד כפתוח קורא אותו לפני ועי׳ ברכות )דף‬
‫ו( רש׳׳י וחום׳ ד״ה אחורי‪ :‬סליק פרק רביעי התודה והשבח לה• ית״ש‪:‬‬
‫פרק חמישי‬
‫כ שנ ת כו׳ שוו חמה ולבנה כו׳‪ .‬לפי המבואר לקמן סי׳ שהמולד הוא בהתחלת ליל רביעי‬
‫וגס כתקופה ‪ :‬ולא נשתייר לחמה אלא שעה אחת גדולה לבד‪ .‬פי׳ שאין הפרש בין המולד‬
‫לכתקופה של חמה אלא שני שעות שלנו שהוא נקרא כאן שעה אחת גדולה‪ .‬פי׳ ששעות‬
‫המעל׳׳ע לי״ב‬ ‫שלנו נחלק היום לי״ב אבל שעות גדולות פי׳ שנחלק כל‬
‫הוא שני שעות שלנו‪ .‬וגס לפי שכל שעה גדולה עולה‬ ‫וכשעה גדולה‬
‫; מזל אחד שכל כי״ב מזלות עולים במשך מעל׳׳ע ולכן נקרא שעה גדולה שהם שני שעות שלנו‪.‬‬
‫ועי׳‬ ‫ח‬ ‫‪f‬‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק ח‬ ‫״בייי'‬
‫שנה ואילך‪ .‬שנה ראשונה למולד לבנה בתשרי בתחלת ליל ד׳‪ .‬בניסן בליל ה* בשתי שעות‬
‫גדולות‪ .‬הרוצה לידע מילד לבנה יחשוב מששבו המר‪ .‬ולבנה כמה שנים ייתן ד׳ ימים‬
‫וארבע שעות גדולות ]יתתע״ו חלקים[ לכל שנה ושנה ומוציא את השעות בימים י״ב שעוון‬
‫לכל יום ויכלול השעות עם הימים‪ .‬ואף שנים עיבורים יחשב כמה עיבורים באותן השנים‬
‫ויתן לכל חדש וחדש יום ומחצה ושליש שעה גדולה ]עם ע״ג חלקים[‪ .‬ויוציא את מנין‬
‫הימים והשעית מנין מצטרף ויכללם עם מנין של ד׳ ימים וד׳ שעות ויוציאם ז׳ ז׳ והמותר‬
‫יחשוב מתחלתו ליל ד והיכן שכלה שם הלבנה מתחדשת ‪:‬‬
‫ה ר ו צ ה לידע בכמה בשבת התקופה נופלת‪ .‬יחשב שנים משנברא העולם עד עכשיו‪ .‬ויתן‬
‫לכל‬
‫וטי׳ פני יהושט סוף נזיקין במהדורא בתרא טל ברכות )דך ג(‪ .‬והנה שנח ד' אלפיס‬
‫ותקל״ו היתה שמיטה לחשבין שמיטת שלנו)טי׳ חו״מ ר״ס ס״ז ורמב״ס ה׳ שמיטה ויו‪3‬ל‬
‫פ׳׳י( והיתה שנה אחרונה למחזור גדול של כ׳׳ח שנה‪ .‬וא״כ שנת תקל״ז שנה ראשונה‬
‫לשמיטה ולמחזור גדול‪ .‬והמולד טולה תשרי תקל׳׳ז בליל רביטי שלש שטות שס׳׳ג חלקים• אבל‬
‫תקופה טולה בניסן התחלת ליל רביטי ולא בתשרי‪ .‬טי' רמב״ם ה״ ק׳׳ה פ׳ תשיעי ויש לומר‬
‫שאיירי במהלך השמש המדוקדק ולא בתקיפת שמואל שקורא לו חשבון ישן כנ׳׳ל‪ .‬והזכיר‬
‫כאן אח״כ תקיפת שמואל לחוש בו רק מבריאת טולם ולא מזמן ששבו כו' כדי לחשוב‬
‫יום השבוט מתי הוא שהוא רק לתקופת שמואל וט״פ הנ׳׳ל יש לתרץ קצת גירסא זו בדוחק‪.‬‬
‫אבל באשר בלא״ה קשה שהרי שמואל האמורא חבירו של רב נפטר טשרת שנים אחר התחלת‬
‫אלף החמישי )כמ׳׳ש בסדר הקבלה להראב׳׳ד( ולא הי' נותן זמן מאוחר כ״כ לחשוב ממנו‬
‫)וטי׳ מה שכתבו בהקדמה( ודוחק לומר שזה הוא תוספות שנתוסף אח״כ לכן קרוב יותר‬
‫שיש כאן ט׳״ס בהשנה והי׳ כחוב שנה אחרת קרוב לזמנו של שמואל שנה שהכל מכוון ע״ד‬
‫הנ״ל ונשתבש מ״י המטתיקיס וצריך לחשוב ולמצוא השנה שיהי׳ מכוון ט״פ הנ״ל• וכן צ״ל‪.‬‬
‫ועי׳ פרקי דר׳ אליטזר סרק שביטי שכל פ״ד שנה חיזרים השמש והירח להיות בהתחלת לרל‬
‫ד׳ והיינו בניסן לפי חשבונית שלנו וע״ש ויתכן שצ״ל בשנת ג' אלפים ותתקלו שנה )ג במקוס‬
‫ד ותוספו׳ ח( ומולה אז המולד התחלת ליל ד׳ בקירוב פחות תתי״ח חלקים‪ .‬ותקיפה עולה‬
‫ליל ‪ 7‬׳‪ .‬וס״ל בתשרי נברא הטילה ‪ :‬בתשרי בהתחלת ליל ד׳ בניסן בליל ה׳ בשתי שעו ‪p‬‬
‫גדולות‪ .‬צ׳׳ל בניסן בליל ו׳ בשתי שטות גדולות שכן הוא החשבון בששה חדשים יש חילוק‬
‫בהמולדות‪ .‬ב׳ מטל״ט טס ארבטה שטות תל״ח חלקים )טי׳ תוס׳ ר״ה ט(‪ .‬ואס מולד תשרו‬
‫בתחלת ליל ד׳ הוא בניסן תחלת ליל ו׳ ארבטה שטות שלנו שהם שני שטות גדולות כנ״ל ועוד‬
‫תל׳׳ח חלקים )שלא הזכירם לסי שאינם שטה שלמה( ‪ :‬יחשוב מששבו‪ .‬צ״ל מששוו‪ .‬כנ״ל ‪.‬‬
‫וד׳ שטות גדולוח‪ .‬חסר שני תיבות וצ״ל‪ .‬וד׳ ש׳ גדולות ותתט׳׳ו חלקים לכל שנה וכו'‪ .‬כוא ד' ח*‪/‬‬
‫חתט״ו שיש הפרש במולדת בשנה פשוטה‪ .‬כמבואר ברמב״ם ה׳ ק״ה ס״ו ה״ה ובטור ובמגן‬
‫אברכם סוף הלכות ראש חודש‪ .‬וע״ש ותבין גס כאן ‪ :‬את השטות בימים‪ .‬פי' מכל י״‪3‬‬
‫שעות גדולות כיינו כ״ד שטות שלנו יחשוב אותם ליום ח׳ פי׳ למטל״ט אחד ‪ :‬יאף שכיס‬
‫עיבורים כו׳‪ .‬פי' כי ד״ח חתע׳׳ו הוא לשנה פשיטה ולשנה מעוברת צריך להוסיף יתרד‬
‫חודש אחד שהוא כ״ט ימים והשעות י״ב שטות חשצ״ג חלקים כ׳׳ח ימים הס שבועות שלמוק‘‬
‫ולא נ״מ בהם לענין חשבון ימי כשבוע רק צריך להוסיף עבור חודש העיבור שהוא יוס‬
‫א׳ י״ב שעות תשצ״ג חלקים שים החר״ף חלקים בשעה‪ .‬ותשצ׳׳ג חלקים הם שגי שלישי שעה‬
‫עם ע׳׳ג מלקים שנס שליש שעה גדולה וע״ג חלקים עי׳ גמ׳ דר׳׳ה )דף כה פ״א(‪ .‬וחסר‬
‫כאן שני תיבות וצ״ל ושליש שפה גדולה וע״ג חלקים ויוציא כו׳ ‪ :‬של ד׳ ימים וד׳ שמוה‪.‬‬
‫צ״ל וד׳ שטוס גדולות וחתע״ו חלקים‪ .‬ועי׳ כ״ז ברמב״ס וטור שם ‪ :‬הרוצה לידע בכמה‬
‫בשנת כו׳‪ .‬סי' באיזה יום בשבוע ‪ :‬לכל שנה יום ורביע‪ .‬כי שנת כחמה הוא שס״ה ‪QV‬‬
‫ורביע‬
 ‫ר‪MttM‬ורוח‬ ‫ברייתא דשטואל הקטן סרק ה‬ ‫ענילי‬
‫לכל־* שנה ושנדז יום ורביע ויצרף הרביעיות עם הימים ויחשוב מנין שלי• הימיבש‬
‫כולם ויוציאם ז׳ ז׳ ואם לא נשתייר כלום דע שהתקופה נוטלת בתחלת ליל ד׳‪ .‬ואם‬
‫נשתייר כלום יחשוב מתחלת ליל ד׳ והיכן שכלה המותר שם התקופה נוטלת ‪:‬‬
‫ה רו צ ה לידע איזה מזל משמש‪ .‬יחשוב ימים של תקופה שעומד בה עד היום שעומד בו‬
‫לכל יום של תקופהיתן שעה גדולה ויעשה מאותן שעות ימיבש וב׳ שעות לכל‬
‫יום ויחשוב שנים של חודש שהוא עומד בו‪ .‬ויצרף ימים של שעות של התקופה עם ימים‬
‫ויו צי א ט ב׳ י מי ט ומחצדה לכד־* מזר* ומזר*‪ .‬וכשהוא מתחיד*‬ ‫חדש‪.‬‬
‫בחשבון‬
‫ורכיע‪ .‬ושס״ד ימים הם נ״‪ 3‬שנוטות שלמוח‪ .‬נשאר לימי כשכוט לכל שנה רק יום ורניע‪.‬‬
‫וזכו לחשנון תקופת שמואל המנואר נרמנ״ם פ״ט מה׳ ק״ה )והניאו לטיל סוף פרק כמוקדם‬
‫נשם חשנון ישן כמש״ש( וע״ש נרמנ׳׳ם נארוכה ונטיר ומג״א סוף ה׳ ר״ח ‪ :‬נתמילת ליל‬
‫י• לפי שהמאורות ננראו ונתלו ניום ר* ונחשנ מהתחלת ליל ד׳ ‪ :‬הרוצה לדטי איזה מזל‬
‫משמש יסשוג כו׳‪ .‬פי׳ כמו שהי״נ מזלות משמשין לט״נ לשנה‪ .‬כן ג״כ משמשין כולם נכל‬
‫חודש‪ .‬והיינו מן מולד פד המולד שהוא כ״ט יום ומחצה ותשצ״ג חלקים אם נחלקם לי״נ‬
‫חלקים חלק לכל מזל יהי׳לכל מזל כני ימים ופחות ממחצה נקירונ)פחית שטה א׳(‪.‬אך נאשר שנת‬
‫כחמה יתרה על הלכנה וכאן נחש‪ 3‬מן התקופה ג״כ‪ .‬לכן צריך לחלק שנת הממה לי״נ‬
‫חלקים‪ .‬ונכל חלק יהי׳ נקרא חודש החמה ונאותו חודש יתחלק צי״נ מזלות ג״כ טי׳ פרקי‬
‫דר״א פרקששי‪ .‬ולפ״ז נצטרך ליקחהיתרון שלשנת החמה טל הלננה ולחלקו טל י׳׳נ חל׳‬
‫ולכוסיף טל כל חודש של לננה חלק י״נ ממנו‪ .‬אך כאן הוא קצה נסגנון אחר‪ .‬והיינו הזמן‬
‫שכתקיפה קודם להמולד נחלקם טל י״נ חלקים וליתן לכל חודש של לננה חלק א׳‪ .‬נדרך‬
‫משל נשנת מינור‪ .‬והתקופה של ניסן הוא קודם להמולד חמשה טשר יום‪ .‬צדך לחלק‬
‫כסמשר עשר יום הקודמים להמולד טל י״נ חלקים‪ .‬היינו כל מפל׳׳ט טל י״נ שטות גדולות‪.‬‬
‫ונקח חלק א׳ מהם שהוא שעה גדולה נגד כל יום‪ .‬שהוא חלק י״נ מן המעל״ע כנ״ל‪.‬‬
‫ונוסיף טל חודש ניסן לכד‪ .‬שהוא חודש א׳ מן י״נ חדשים )וכן יתחלק אח״כ לכל חדשי‬
‫כשנה לכל א׳ שטה גדולה‪ .‬נגד כל ט״ו ימים הנ״ל( וכמה שיעלה ההוספה הנ״ל כצירוף‬
‫ימי חודש ניסן )זה נקרא חודש הממה( ויתחלק אח״כ על הי״‪ 3‬מזלות‪ .‬ונחשוג אח״כ‬
‫נערך שני ימים ומחצה לכל מזל נקירונ היינו כפי הטילה להחשכון‪ .‬וכזה ינואר כנרייתא‬
‫נד״מ אס עומד כעשרה ימים כחודש ניסן וע״פ משל הנ׳׳ל ‪ :‬יחשוכ ימיס של תקופה‬
‫שעומד כה‪ .‬למשל כנ״ל הוא תקופת ניסן‪ :‬עד היום שעומד נו ולכל יום של תקופה‪ .‬היינו‬
‫לס״ו ימיס שקודמים להמולד ‪ :‬יתן שפה גדולה‪ .‬שהם שני שעות שלנו שהם חלק ו״‪ 3‬מן‬
‫כל יוס לפי שצריך לחלק ההקדמה לי״כ חלקים נגד הי״נ חדשים וליתן לכל חודש חלק א‬
‫מי״נ וא״כ צריך ליתן מל ניסן ג״כ חלק א׳ מי״נ הנ״ל שהם ט״ו שעות גדולות הנ״ל ‪ :‬ויעשה‬
‫מאוחן שפות ימים ו‪ ' 3‬שעות לכל יום‪ .‬צ״ל ימים י״כ שפות לכל יום‪ .‬פי׳ י״נ שטות גדולות‬
‫לכל מפל״ע‪ .‬וא״כ מן ט״׳ו שפות גדולות הנ׳׳ל‪ .‬הם מעל״ע אחד‪ .‬וששה שטות שלנו‪ :‬ויחשוכ‬
‫שניס של חודש שהוא עומד נו‪ .‬ד ל ויחשוש ימים של חידש שהוא עומד נו כגון אס עומד‪.‬‬
‫וכעשרה ימים נחדש ניסן של הלכנה יחשוש עשרה ימים ‪ :‬ויצרף ימים של שעות של כתקופה‬
‫כיינו כמפל׳׳ע עם ששה שעות שלנו שנעשה מן כשעות של כתקופה מה שהוסיף כנ״ל ‪ :‬עס‬
‫ימיס של חידש‪ .‬יצרף כנ״ל מס העשרה של חודש ניסן‪ .‬וא״כ יש לו כיוס סה״כ אמד‬
‫משר יוס טס ששה שפות שלנו‪ :‬ויוציאם נ׳ ימיס ומחצה לכל מזל ומזל‪ .‬וא״כ עד עשרה שניסן‬
‫כס ד' מזלות טלה שור תאומים סרטן‪ .‬ועומד נחלק יום וששה שעות שלנו כמזל ארי׳‬
‫לסי משל כנ״ל‪ .‬ומ״ש שגי ימים ומחצה לכל מזל הוא נקירוז; כי כמשל הנ״ל שימי כחודש‬
‫מס כהוספה המה למד יום עם י״ח שעות שלנו ותשצ״ג חלקים ונחלק זאת על י״נ מלקים‬
‫יהי׳‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פףק ך‪,‬‬ ‫״גיייי‬
‫בחשבון במזל של תקופה מתחיל עם תקופת ניסן מטלה‪ .‬ועם תקופת תמוז מפרטן‪ .‬ועס‬
‫תקופת תשרי ממאזגים‪ .‬ועם תקופת טבת מגדי ‪:‬‬
‫ח ל ו צ ה לידע איזה מזל משמש בתקופה מן חנ כ ״ ל ש צ״ ם‪ .‬יחשב‪.‬כוכב התקופה שעומד‬
‫בה כ סי די ד ש מ כ ״ל צה״ן‪ .‬ואם רוצה לידע כוכב היום וכוכב השעה‪ .‬יחשוב‬
‫כ ש ד צ ח ל י ם לילה־ ח ל ״ ם ב שנ ״ צ ימים )וסימן אם כל חי כלומר כשנ״ץ חל״ם לילה‬
‫חל״ם וכשנ״ץ יום ‪n‬״‪ (P‬חנ כ ״ ל שצ״ם שעות יום• כ ל ״ ש צ מ ח ״] שעות לילה• )אסר‬
‫המג״ן‬
‫יהי׳ מולה לכל מזל שני ימים ומחצה ושפה וחצי שלנו והוא בקירוב כנ״ל ‪ :‬וכשהוא מהסיל‬
‫כו׳‪ .‬סי‪ /‬כשנסלק כחודש לי״ב מזלות ע״ד הנ״ל‪ .‬מאיזה מזל נתחיל זהו לסי ההקוסה כי‬
‫בניסן אייר שהם תקוסת ניסן יתחיל מן טלה‪ .‬בתמוז אב שהס תקוסת תמוז יתחיל מסרטן‬
‫כו׳ ובחדשים של תקוסת תשרי יתחילו מאזנים שהוא התחלת תקוסת תשרי‪ .‬ובחדשיס‬
‫של תקופת טבת יתחילו מגדי שהוא התחלת תקוסת טבח‪ .‬ועי׳ לעיל סרק שלישי‬
‫ד״ה ומה שנותר כו׳ שלכאורה סותר למ״ש כאן‪ .‬אבל נראה ששם איירי כשהתחלת‬
‫התקופה אינו מוקדם להמולד ע״ש‪ .‬וצריך לחשוב כיתרון לסוף התקופה כיינו כחודש‬
‫השלישי פ״ש‪ .‬אבל יותר נראה שכאן פירושו לאופן אחר ולא ידעתי‪ :‬כרוצה צידע‬
‫כו׳ בתקופה מן חנכ׳יל שצ״ס‪ .‬כנה לעיל פי׳ מזלות הי״ב טלה שור כו׳‪ .‬וכאן מפרש‬
‫מזל של כוכבי לכת שצ״ס חנכ״ל‪ .‬עי׳ )ברכוה נט( בפירש״י מפורש יפה‪ .‬כי השעות‬
‫הולכים כסדר שצ״ס חנכ׳׳ל‪ .‬התחלת ליל ד׳ בראשית הבריאה הי׳ שעה ראשונה שבתאי‪ .‬שעה‬
‫ב׳ צדק‪ .‬ג׳ מאדים‪ ,‬ד חמה‪ .‬ה׳ נוגה‪ .‬ו׳ כיכב‪ .‬שעה ז׳ לבנה וכן חוזר אח״כ שנית שצ״ס‬
‫חנכ״ל וכן הולכים כשעות לעולם‪ .‬וכאן מחלק השנה של חמה שהוא שס״ה יוס ורכיע מחלק‬
‫אותה לי״ב חלקים וקורא אותו חודש החמה וכמ״ש בפדר״א פרק ששי בזה״ל וימות חודש‬
‫החמה שלשים יום עשר שפות ומחצה עכ״ל שכן עולה אם נחלק שס״ה ורביע על י״ב חלקיס‬
‫ויעלה לפ״ז כשעות של התחלת חדשי החמה הנ״ל בסדר שמח״ל צח״ן‪ .‬שבתאי מאדים חמה‬
‫לבנה צדק חמה נוגה כמו שיתבאר‪ .‬וז״ש ‪ :‬יחשוב כוכב התקופה שעומד בה‪ .‬באיזה שעה‬
‫שנפלה התחלת התקופה מן שצ״ס חנכ״ל הנ״ל‪ .‬וכפי המבואר בפירש״י )ברכות נט שם( ;‬
‫כסידור שמכ״ל צח״ן‪ .‬וחדשי החמה שאח״כ יהי׳ התחלתם כסידור זה‪ .‬בדרך משל בשנה ראשונה‬
‫של מחזור החמה שהתקופה הוא התחלת ליל ד׳ שהוא שבתאי א״כ יעלה התחלת חודש חמה‬
‫השני כנ״ל חצי מאדים‪) .‬וסימן אות מ׳(‪ .‬כי כ׳׳ח ימים הס ד׳ שבועות שלמות נשאר לחודש‬
‫החמה הנ״ל עוד נ״ח שפות ומחצה‪ .‬השלך ז׳ ז׳ נשאר שני שעות וחצי‪ .‬והס לסדר שצ״ה‬
‫חנכ״ל‪ .‬שבתאי צדק הצי מאדים ואז הוא התחלת חודש החמה השני‪) .‬סי׳ מ׳ כנ״ל( ותוסיף‬
‫עוד שני שעות וחצי יעלה כוכב שהוא החחלח חודש החמה השלישי )וסימן כ(‪.‬‬
‫תוסיף עוד שנים וחצי יפלה החחלת מזל חודש כחמה הרביעי חצי שבתאי אבל לק‬
‫הוכל לחשוב שבתאי פעם שני למזל טרס עברו כל כשבעה מזלות להתחלת החודש‬
‫א״כ צריך אתה לחשוב ההחלת חודש הרביעי לשעה שאתה עומד בה לפני שבתאי היינן‬
‫לבנה וא״כ התחלת חודש הרביעי לבנה )סימן לי( ועולה התחלת חודש החמישי )חצי( צדק‪.‬‬
‫)סימן צ׳(‪ .‬והתחלה חודש הששי חמה שאל״כ לא יהי׳ עוד שני כוכבים לשני החדשיס‬
‫והתחלת חודש השביעי עולה כיכב‪ .‬וכוכב לא נוכל לחשוב שכבר נחשב לכן תחשוב ההר‪,‬לק‬
‫חורש לנוגה שלפניו‪ .‬וא״נ עולה סימן חדשי החמה לחושבס למזלות שמכ״ל צח״ן ‪ :‬ואס רוצה‬
‫כו׳‪ .‬כצנ״ש׳חל״ס לילה‪ .‬פי׳ ההחלה נילי השבוכי הס כסדר הזה ליל א׳ כוכב‪ .‬ליל ב׳ צדק‪.‬‬
‫ליל ג׳ התחלתו נגה‪ .‬ליל ד׳ שבתאי‪ .‬ליל ה׳ חמה‪ .‬ליל ו' לבנה‪ .‬ליל ז׳ מאדים‪ .‬ומבואר יפה‬
‫בפירש״י ברכות )נט ע״ב( ‪ :‬חל״ס כצנ״ש־ימיס‪ .‬פי' הם שעות ראשונות של הימים יוס א׳‬
‫חמר‪ .‬יום ב׳ לבנה‪ .‬יום ג׳ מאדים‪ .‬יום ד׳ כוכב‪ .‬יום ה׳ צדק‪ .‬יום ו׳ נוגה‪ .‬יום שבת שבתאי‪.‬‬
‫ומבואר‬
‫כא‬ ‫המאורוח‬ ‫ה‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק‬
‫ח״י ודי״ק( שמב״ר צח״ן בקייסא• צח״ן שמכ״ל‬ ‫המג״ן כאן שייך הסימן של אם כ״ל‬
‫בסיתוא‪ .‬שנים עשר מזלות ברא הקב״ה הסדירן ברקיע חן וגבארתיהן וגדותיהן•( וחייליחן‬
‫יילי חם טרה שור תאומים שרטן אריה בתולה סאזנים עקיב קשת‬
‫גדי דלי לגיס פשמשים בעולם יום ולילה ובשנה י״ב חדש‪ .‬ושבעה שמשים בו עליהם‬
‫שיהיו רצים ובאים בי״ב מזל־^ות האלה‪ .‬ואלן הם המשמשין שבתי צדק מאדים‬
‫ח ט ה נ ו ג ה כ ו כ ב ל בנ ה • כל אחד ואחד מהם סובב והולך וחוזר בגלגלו וכולם אדוקין‬
‫בתלי ובגלנל‪ .‬שבעה שמשין אלו שני המאורות‪ .‬וה׳ כוכבים‪ .‬לא באורו של זה אודו של‬
‫זה• ולא ביתו של זה ביתו של זה‪ .‬ולא הילוכו של זה כהילוכו של זה‪ .‬ולא מעונו של זה‬
‫טעונו של זה‪ .‬ולא גבולו של זה גבולו של זה‪ .‬ולא גבהו של זה גבהו של זה‪ ,‬ולא מקום‬
‫שפלותו של זה מקום שפלותו של זה‪ .‬ולא אור החסה כאור הלבנה ולא כאור הלבנה אורן של‬
‫חמשה כוכבים‪ .‬אור הלבנה פעמים נכסה פעמים נגלה‪ .‬ואיר החמר‪ .‬וחמשה כוכבים אעו‬
‫נכסה לעולם‪ .‬לא כהילוכו של זה הילוכו של זה‪ ,‬חמה מהלך את המזל לשלשים יום וה׳‬
‫שעות‬ ‫•( ז״ל יגדידותיה‪.‬‬
‫ומטאר יפה בפירש״י שם ‪ :‬חנכ״ל שצ״ס שפות יום‪ .‬שעות ראשוגוח של יום של כל שגרע‪.‬‬
‫כיינו שפות ראשונות של יום ראשון הם חנכ״ל שצ״ם‪ .‬כי שעה ראשונה הוא תמה כנ״ל‪.‬‬
‫וסדר כשמות הם שצ״ם חנכ״ל‪ .‬א״כ אחר חמה המה נוגה כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים‪.‬‬
‫כל״ש צמח״ן שפות לילה‪ .‬סי׳ שעות ראשונות של הלילה של כשבוע‪ .‬הוא כל״ש צמח״ן ששעה‬
‫ראשונה של ליל א׳ הוא כוכב וכנ״ג‪ .‬א״כ אחר׳יהם הם לפי סדר שצ״ס חנכ״ל הס אחר‪.‬‬
‫כוכב‪ .‬לבנה‪ .‬ואח״כ מתחיל מראש שצ״ס חנכ״ל‪ .‬והס שבתאי צדק מאדים חמה נוגה ‪ :‬הסימן‬
‫כל חי‪ .‬פי׳ כל‪ .‬כ׳ ר״ת כל״ש צמח״ן ל׳ ר״ת לילה ‪ :‬חי‪ .‬ח׳ ר״ת חל״ס כצנ״ש‪ .‬יוד ר״ת‬
‫יוס‪ .‬שמכ״ל צח״ן בקייטא‪ .‬פי׳ בחורף והיינו התחלת ימי חדשי החמה של הקי! של כשנה‬
‫ראשונה למחזור שתקופת ניסן שבתאי והוא כסדר שנתפרש למעלה ‪ :‬צנח״ן שמכ״ל בסיתוא‪.‬‬
‫פי׳ בימות הגשמים‪ ,‬כי אס תקופת גיסן בשבתאי עוצה תקופת תשרי בצדק‪ ,‬וא״כ התחלת‬
‫חדשי הימות הגשמים תקופת תשרי וטבת הם צח״ן שמכ״ל ראשי התחלת חדשי החמה שכם‬
‫שלשים יום פס פשר שפות ומחצה וכמו שנתפרש למפלה ‪ :‬שנים פשר מזלות כו׳‪ .‬מתחיל‬
‫לפרש ככל יותר בפרטות‪ .‬הן וצבאותיהן כו' עי' ברכות )לב פ״ב( שנים משר מזלות בראתי‬
‫ברקיע ופל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל כו׳ ע״ש ריבוי הכוכבים‪ .‬וכן בכלי המחזה‬
‫כמגדלות רואין כוכבים בהם ברקיע עד לאין שיפור ולאין ערך ‪ :‬יום ולילה‪ .‬שכס מחגלגליס‬
‫כל ככדור ביום ולילה אחד ‪ :‬ובשנה י״ב חדש‪ .‬שהשמש עוברת תחתיכם בשנה וי״ג חודש ‪:‬‬
‫ושבעה שמשים כו׳‪ .‬הס ז׳ כוכבי לכת שכס קרובים יותר לנו ויש פעולות וטבעיות כבא‬
‫מן כי״ב מזלות ואל כז׳ כוכבים ומכס בא למטה ולכן נחשבו הז׳ כוכבים כאילו הס שמשים‬
‫להי״ב‪ .‬ואפ״ג שיש עוד כוכבי לכת יפן כמה רחוקים יותר אין פעולתם חשובה כ״כ לפכות‬
‫פעולה על כארץ או מחמת קוטנם לכן לא נחשבו בחשבון ‪ :‬וכולם אדוקין‪ .‬הם הי״ב מזלות‬
‫אדוקים כר )אוצי ע״י כח כמושך נחשב כאילו אדוקים בכם(‪ :‬אלו שני המאירות וה׳ כוכבים‪.‬‬
‫חמה ולבנה נקראו במקרא ויפש אלקיס את שני המאורות הגדולים )פ׳ בראשית( ועוד ה׳‬
‫כוכבים שבתאי צדק מאדים ניגה כוכב ‪ :‬ולא ביתו של זה ביתו של זה‪ .‬כמקום של תחלת‬
‫קביעותם ברקיע בפת שנבראו תחת המזלות זה קורא ביתו וכמו שמפרש בעצמו אח״כ בפרק‬
‫ששי ‪ :‬ולא הילוכו כו׳‪ .‬כל זה מפרש בעצמו לקמן ‪ :‬ולא מעונו כו׳‪ .‬הוא מקום ריחוקו מן‬
‫הארץ וכמו שמפרש באריכות בפרק שביעי ; ולא גובהו כו'‪ .‬גובה ושפלותו מפרש לקמן פרק‬
‫שסיני‪ :‬אור כלבנה פעמים נכסה‪ .‬מה שאינו נראה לפי שהוא תחת הארץ אינו נקרא כיסיי‬
‫וכן מה שאינו נראה מחמת תוקף כשמש אינו נקרא כיסוי רק הלבנה קרוב לכמולד היא‬
‫נמצאת ואינו נראה לפי שאין לה אור‪ .‬וזהו נקרא כיסוי‪ .‬ואינו כן בשאר כוכבים ‪ :‬חמה‬
‫מהלך‬
 ‫הסאירוח‬ ‫ברייתא דשטואל הקטן ®רק ך‬ ‫״ני^י‬
‫שעות גדולות ורגיע‪ .‬נמצא גימר לי״ב מזלות ושס״ח ימים ורביע יום שחן הי״ב חדשי‬
‫השנהילבגה מהלכת את המזל לב׳ ימים וג׳ שעות ושליש חסר מה שהוא‪ .‬נמצאת גוסדר־ינ‬
‫לי״ב מזלות לכ״ח יום שתות מי״ב שעות ליום‪ ,‬שבתי מהלך את המזל לשתי שנים ומחצה‪,‬‬
‫נמצא גומר לי״ב מזלות שלשים‪,‬צדק גומר את המזל לי״ב חדש נמצא גומר לי״ב מזלות לי״ב‬
‫שגים‪ .‬מאדים מהלך את המזל ארבעים יום‪ .‬נמצא גומר את המזלות לת״ם ימים‪ .‬ופעמים‬
‫שהוא עושה במזל ו׳ חדשים‪ ,‬נוגה מהלך את המזל לכ״ד‪ .‬יום‪ ,‬נמצא גומר את המזלות לשלש‬
‫מאות יום‪ .‬ופעמים שהיא מאחרת‪ ,‬כוכב חמה אינו מתרחק מן החמה אלא מדת מזל אחד‬
‫בין מלפניו בין מלאחריו‪ .‬ויש אומרים ב׳ מזלות‪ .‬חמה ולבנה הילוכן קבוע‪ .‬פעמים שחן‬
‫רצץ לפניהם ופעמים שהן חוזרים לאחריהם ופעם שהן נראין עומדים במקומם ואינן מהלכין‬
‫לא לפניהן ולא לאחוריהן‪ .‬ואעפ׳י שחמה ולבנה הילוכן קבוע לא כשבילי חמה שביל־־יי‬
‫לבנה‪ .‬שביל־יי חמה קבועין‪ ,‬שבילי לבנה איגן קבועין‪ .‬אלא שפעמים מהלכת את המזל־י‬
‫בקצרה ופעם שהיא מהלכת בארוכה‪ .‬הא כיצד פעמים שהיא מצפה את הילוכה הרי בארוכה‪.‬‬
‫ופעמים שהיא מדרימה את הילוכה הרי בקצרה‪ .‬ואעפ״י שאין ראיה לדבר זכר לדבר עשה‬
‫ירח‬
‫מהלך את המזל‪ .‬עיגול מהלך התמה וכוכבי לכת הם למטה כנגד עיגול המזלות‪ .‬וכל עיגול‬
‫ש״ם מפלות א״כ כל מזל נחשב ע״ד הסכמי חלק י״ב שהוא שלשים מעלות‪ .‬ולפי חשבון‬
‫מהלך השמש המבואר ברמב״ם סי״ב מה׳ ק״ה נמשך מהלך השמש שטח שלשים מעלות שהוא‬
‫שטח מזל אחד‪ .‬במשך שלשים יום ומשר שפות וחצי‪ .‬ושעות גדולות האמור בברייתא הזאת‬
‫פירושו שני שעות שלנו וזהו שאמר בדקדק גדול לשלשים יום וחמשה שעות גדולות ורביע שהס‬
‫עשר שעות וחצי שלנו‪ .‬ועד״ז יפורש גס יתר מהלכי כוכבי לכת ‪ :‬לבנה מהלכת את המזל‪.‬‬
‫שהוא שלשים מעלות ‪ :‬ב׳ ימים ג׳ שעות ושליש‪ .‬פי׳ ג׳ שפות גדולות ושליש שהוא ששה‬
‫שפות ושני שלישי שעות שלנו‪ .‬וכן עולה מכוון ע״פ מהלך הרמב״ם פי' י״ד שם‪ :‬נמצאת גומרת‬
‫לי׳׳ב מזלות לכ״ה ימים‪ .‬ט״ס וצ״ל לכ״ז ימים ‪ :‬שתות מי״ב שעות ליום‪ .‬פי׳ כ׳׳ז ימים עס‬
‫שתות שעה ואיזה שעה שהיא י״ב ליום פי׳ שעה גדולה הנ״ל‪ .‬וכן הוא מכון לחשבון הרמב״ס‬
‫שם‪ ,‬ומה שמתאחר ממולד למולד כט יום ומחצה ותשצ״ג חלקים שהוא יותר מכ״ז ימים כו׳ הוא‬
‫לפי שבבוא הלבנה למקום שהיתה שם במולד המוקדם שהוא אחר כ״ז ימים ושליש שמקפת‬
‫כל הגלגל אז אינה מוצאה שם את השמש כי השמש הלך משס כל משך החודש לכן צריכה‬
‫להוסיף עוד עד כ״ט יום ומחצה ותשצ״ג פד שתבוא תחת השמש ואז יהי׳ המולד ‪ :‬שלשים‪.‬‬
‫פי׳ שלשים שנה ‪ :‬כוכב חמה‪ .‬אחד מכוכבי לכת שנקרא בספרים כוכב‪ .‬נקרא בברייתא זאת‬
‫כוכב חמה וכ״ה בכמה מקומות בספר זה‪ .‬ועי׳ בביאור הגאון מלבי״ס על בראשית ע״ה‬
‫יהי מאורות כו׳ וכיו לאותות כו׳ ‪ :‬חמה ולבנה הילוכן קבוע פעמים וכו׳‪ .‬חסר איזה תיבות‪.‬‬
‫וצ״ל חמה ולבנה הילוכן קבוע‪] .‬אבל החמשה כוכבים אינם קבועים[ פעמים הם כו׳‪ .‬וכ״כ‬
‫כתיכניס האחרונים שדרכיהם מבולבלים פעם תכי׳ הליכתם למזרח ופעמים למעריב כו׳‬
‫ולפעמים יעמדו וינוחו במקום א׳ אשר על כן קראים כוכבי נבוכה כו׳ כ״כ התוכנים האחרונים‬
‫ותפשו טעמים לזה ; ואעפ׳׳י כו׳‪ .‬שבילי לבנה אינן קבועין‪ .‬פי׳ ברוחב ‪ :‬פעמים שהיא מצפה‬
‫צ״׳ל שהיא מצפינה‪ .‬פי׳ שהיא לצד צפין וכ״ה הלשון בס׳ רזיאל המלאך‪ .‬והוא הכלל שכתב‬
‫הרמב״ס כ׳ ק״ה פט׳׳ז שלפעמים הלבנה לצפונה של כשמש ופעמים לדרומה והארכנו מזה‬
‫למעשה פ״א ופ״ב בענין הליקית‪ .‬ומביאר לעיל פרק רביעי שצד צפון הוא נקרא ארו כה‬
‫לכן כשהשמש בצפון כמשוה בקיץ אז הימים מתארכים ובחורף שהשמש בדרום אז נקרא‬
‫קצרה ואז היום קצר יעו״ש ‪1‬ז״ש כאן פעמים שהיא מצפינה את הילוכה לצפון הרי בארוכה‬
‫ויעיין לשון הגמרא ר״ה )כה ע״א( פעמים בא כו׳ בדברי ר״ג!ומ״ש בביאורי האגדות‬
‫שבסוף ספר דברי ידידי׳ על כגח׳ הנ״ל ‪ :‬עשה ירח כו׳‪) .‬תהליס קד(‪ .‬וכן הביא מקרה זה‬
‫בגמ׳‬
‫כג‬ ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל חקסן פרק ח‬
‫ירח למועדים שמש ידע מבואו )חהליס קד יט(‪ .‬לא ביתו של זדי ביתו של זה‪ .‬ביתו‬
‫שבתי גדי ודלי‪ .‬ביתו של אדק קשת ודגים‪ .‬ביתו של מאדים סלה ועקרב‪ .‬ביתד של חמה אריה‬
‫ביתו של לבנה סרטן‪ .‬ביתו של נוגה שור ומאזנים‪ .‬ביתו של כוכב חמה תאומים ובתולה‬
‫נמצאת אומר חמשה מהם זכרים ושבעה נקבות‪ .‬ואלו הן סלה תאומים ואדירי ומאזנים קשת‬
‫ודלי זכרים‪ .‬שור סרטן בתולה עקרב גדי דגים נקבות‪:‬‬
‫כיצד סדר ברייתן‪ .‬חכמי מצרים אמרו תחלת בריאה רימאורו׳ חמה נברא בארי׳ בס״ו חלקי׳‪.‬‬
‫לבנה בסרטן בט״ו חלקי׳‪ .‬כדבריהן וט״ו באב נבראו דימאר‪ .‬נמצא חדשה של לבנה של תחלת‬
‫בריית המאורו׳ שני ימים ורביע‪ ,‬ומהלכה של חמה שני חלקי׳ ורביע‪ .‬שבתי בגדי בס״ו חלקי׳‬
‫פרה ששי‬
‫בגר׳ דר״ה שם ט״ש ‪ :‬ביתו של שבתי גדי ודלי‪ ,‬ביתו הוא קורא לכמקום שניתן שס בתחילת‬
‫הבריאה‪ .‬ומה שמזכיר פל כוכב אי שכי מקומות לפי שיש בזה ספק או מחלוקת וכל זה‬
‫יבואר באריכות בפ׳ שאחר זה ‪ :‬ממשה מהם זכרים ושבטה מהם נקבות‪ .‬צ״ל ששה מהם זכרים‬
‫וששה מהם נקבות‪ .‬ומבואר זאת בפי שאחר זה שלש מזלות שהם אש ונקראו זכריס ושלש‬
‫שהם )גורמים פטולת( רוח ונקראו ג״כ זכרים‪ .‬ושלש מהם )גורמים פטולת( מיס ונקראו‬
‫נקבות‪ .‬ושלש מהם מפר ונקראו ג׳׳כ נקבות ופ״ש ; סליק פרק חמישי התידה והשבח לד׳ ית״ש‬
‫פרק ששי‬
‫כיצד סדר ברייתן‪ .‬באיזה מקום ונגד איזה מזל הוקבטו המאורות בטת רגט הבריאה ‪:‬‬
‫חכמי מצרים‪ .‬הם חכמי ישראל שהיו דרים במצרים והי׳ בהם חכמים של חורה‬
‫וחכמי התכונה‪ .‬וטי׳ סוכה )דף נא ט״ב( באלכסנדריא של מצרים‪ :‬חמה נברא בארי״ כו׳‪.‬‬
‫מי' רמב״ס כ׳ יסודי כתורה פרק שלישי הלכה ז׳ שגס גנגל המזלות הוא הולך במתינות‬
‫ומה שאנו חושבין שבניסן כשמש בטלה ובתשרי במאזנים כן כי׳ רק בזמן המבול‪ .‬וכטת‬
‫היא באופן אחר ט״ש ואנו חושבין תקיפה ניסן טלה כו׳ הוא רק ט״ד הסכמה שלא לטטות‬
‫בחשבונות‪ .‬וממילא מובן שכן בטת כבריאה למ׳׳ד שהי׳ בתשרי לא כי׳ אז כשמש נגד מאזנים‬
‫ונקרא ניסן ותשרי לפי שהי׳ אז מת כמוציט באורך היום ובקור חוס )טי' ר״ה יא ט״א(‬
‫ויש מחלוקת בין התוכנים הראשונים בטנין הילוך גלגל המזלות כנ״ל י״א שלפטמיס הולכים‬
‫לפניס ולפטמיס הולכים לאחור טי׳ ם׳ יסוד סולם מאמר שג׳ פרק ששי שתוכנים בזמנו‬
‫חלקו טל כראשוניס ט״ש ומזה יצא מבוכה גס באיזה מקום נגד איזה מזל כוקבט בפת כבריאה‬
‫וז״ש כאן חמה נברא בארי׳ כו׳ ולפ״ז י׳׳ל שאין זה שייך לפלוגתת חז״ל ר״ה )יא ט״א( אם‬
‫נברא כעולה בתשרי או בניסן ‪ :‬כדבריהן בט״ו באב נבראו המאורות‪ .‬ולפ״ז משמט דאותן‬
‫חכמים ס״ל ג״כ שנברא באב‪ .‬ולפ״ז הוא פלוגתא שלישית‪ .‬וכאן הביא לקמן ג״כ דעת יתר‬
‫החכמים שנברא בניסן ולפי מה דקי״ל ‪ :‬נמצא חדשה של לבנה כו׳‪ .‬חודש כלבנה נקרא מן‬
‫המולד עד רגע המולד כשני שאז הירח תחת כשמש נגד מקום א׳ במזלות‪) .‬מי׳ לשון כגמ׳‬
‫ר״ה כה ט״א( ‪ :‬ובתחלת הבריאה שכוקבעו שלא במקום א' כנ״ל רק כירח אחורי כשמש‬
‫שלשים מטלות מן ט״ו בסרטן עד ט״ו בארי׳‪ .‬נקרא חודש כראשון עד רגט המולד הראשון‬
‫שתבוא כירח עד נגד תחת מקום השמם‪ .‬ומבואר בפרק שלפני זה למעלה פ״ה שהלבנה‬
‫הולכת מזל א׳ שהוא שלשים מטלות בזמן שני ימים וששה שעות שלנו שהוא רביע סעל״ט‬
‫וכ״ה לחשבון הרמב״ם פי״ד מה׳ ק״ה‪ .‬וא״כ כי׳ חודם הא׳ מן כבריאה פד בואה אל‪%‬קוס‬
‫השמש שני ימים ורביעי וז״ש נמצא חדשה של לבנה של חחלת בריית המאורות שני ימים ורביע‪:‬‬
‫ומהלכה של חמה כו'‪ .‬פי׳ שעדיין אינו מדוקדק שאחר ב׳ ימים ורביע באה הלבנה רק על מקום‬
‫שהי׳ השמש בעת הבריאה‪ .‬אבל לא מצאה שם השמש שהרי בשני ימיס ורביע אלה הלכה‬
‫השמש משס כשיעור שני מעלות ורביע בקירוב לפי חשבון מהלך כשמש שנזכר למעלה פ״ה‬
‫וברמב״ס פי׳׳ב שס‪ .‬ולכן לא הי' יכול להיות המולד באמת עד שתוסיף עוד הירח להלך כפי‬
‫שיעור‬
 ‫ה‪b‬אורו‪rt‬‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן ©רק ן‬ ‫״גיל'‬
‫נמצא רחוק מן החמה ק״פ ח׳‪ .‬נמגא ססרוגימוס שלו אח״ד ומה׳ ימים משהחמה מגיע לתחל׳‬
‫מאזנים‪ .‬צדק נברא בס״ו חלקים מקשת רחוק מן החמה ק״מ חלקים‪ .‬עבר סטרוגימוס שלו‪.‬‬
‫מאדים בעקרב בט״ו חלקים רחוק צ׳ חלקים כוכב הנוגה במאזנים ג׳ חיד־יקים‪ .‬רחוקה מ״ח‬
‫חלקי׳‪ .‬כוכב חמה בבתולה יריד חלקי׳‪ .‬נמצא כ״ה חלקי׳‪ .‬אלו כדברי מצריים‪ .‬והכלדיים הם‬
‫הבבליים אוסרים המה נבראת בסלה בחלק ראשון‪ ,‬שבתי בנדי בחלק ראשון‪ .‬נמצא רחוק צ״ח‬
‫נמצא סטרוגימום שלו י״א‪ ,‬ומה סטרוגימוס שהוא מעכב את הילוכו ואינו מהלך לא לפניו ולא‬
‫לאחריו‬
‫שיטור ב׳ חלקים ורביט וחלקים שאמר כאן פירושו מטלוח שהוא חלק א׳ מן ש״ס שבגלגל‪.‬‬
‫וז״ש כאן נמצא חדשה של לבנה כוי שני ימים ורביט טם שיטור מכל׳ של לבנה של שיטור מהל׳‬
‫של חמה שהוא שני מלקים ורביט וכנ״ל‪ .‬וטולה זאת בטרך טוד ארבטה שפות נוספות בקירוב‬
‫ודוגמא לזה גס לדידן כמ״ש התום׳ ר״ה )ד״ח( שמולד הראשון של כבריאה הי׳ וי״ד יום ו׳‬
‫י״ד שטות והוא ב׳ ימים וי״ד שטות אחר ליל ‪ : n‬שבתי כוי מן החמה ק״פ חלקים‪ .‬צ״ל ק״נ‬
‫חלקים כי מן ט״ו בארי׳ פד ט״ו בגדי הם חמשה מזלות שהם ק״נ מטלות שנקראו כאן מלק׳‪:‬‬
‫סטרוגימוס שלו‪ .‬לכאורה נראה שסטריגימום הוא קצה כדרום או קצה הצפון שמשם מתחיל‬
‫לפנות ללכת בחזרה וכמו שהשמש הוא בקצה תאומים והתחלת סרטן קצה הצפון בהתחלת גדי‬
‫קצה כדרום ומתחיל לחזור מדרום לצפון כן הוא משטר בככוכבים אך יש שינוי מן כחמה‬
‫לפי שאין מרכזם שוה גם אין פיגול שלהם שוה ואין נטייתן שוה ולפי הטנין נראה ששבתי‬
‫הוא קצה כדרום שלו טד חלק וחצי רחוק ממקום שנברא‪ .‬שהוא לפי מהלך שבתו שהוא‬
‫במתינות גדול כמ״ש לטיל פרק חמישי טולה לו מ״ה ימים אמר שנברא להיות שם ‪ :‬אחד‬
‫ומה׳ ימים‪ .‬לכאורה צ״ל אחר מ״ה ימים פי׳ אחר מ״ה ימיה מיום שנברא בא לשם‪ .‬ויבואר‬
‫זאת לקמן‪ .‬ואולי קורא לקצה כדרום כמו משולש וכמ״ש מו״ח י״ג טרגיס חדא לתלת‪ :‬משהחמה‬
‫מגיט להתחלת מאזנים‪ .‬כי מהלך כחמה הוא מטלה א׳ בקירוב ליום‪ .‬ונבראת ט״ו בארי׳‬
‫נמסר טד מאזנים מ״ה מטלות ט״ו של ארי׳ ושלשים של בתולה‪ :‬א״כ אחר מ״ה ימים בקירוג‬
‫משנברא‪ .‬אז כחמה מגיט לתחלת מאזנים וז״ש אחר מ״ה ימים משכחמה מגיט לתחלת‬
‫מאזנים ‪ :‬צדק כו׳ רחוק מן החמה ק״מ חלקים‪ .‬נ״ל רחוק מן החמה ק״כ חלקים‪ .‬כי מן‬
‫חצי ארי* טד חצי קשת )בתולה מאזנים טקרב קשת( הם ארבטה מזלות ק״כ מטלות ‪ :‬טבר‬
‫סטרוגימום שלו‪ .‬ס״ל שסטרוגימוס של צדק מתחיל טשרה מטלות בקשת וכן מוכח לקמן‬
‫ולכן כשנברא בט״ו בקשת הוא טובר סטריגימום שלו שניתן בגלגל במקום סטרוגימים שלו‬
‫ויפורש למטה טד היכן הוא ‪ :‬מאדים כו׳ רחוק צ׳ חלקים‪ .‬שהממה נברא ט״ו בארי׳ א״כ‬
‫טד ט״ו גטקרב ג׳ מזלות )בתולה מאזנים טקרב( א״כ הוא רחוק מהשמש צ׳ מלקים ‪ :‬כוכב‬
‫חמה‪ .‬הוא הנקרא כוכב שנקרא בספר זה כוכב המה ‪ :‬נמצא כ״ה חלקים‪ .‬פי׳ רחוק מהחמה‬
‫שנברא בט״ו בארי‘ כ״ה חלקים ‪ :‬אלו בדברי מצרים‪ .‬פי׳ חכמי ישראל שבמצרים כג״ל ‪:‬‬
‫והכלדיים הם הבבליים אומרים‪ .‬וטי׳ תוס׳ שבת )קנו ט״ב ד״ה( כלדאי דכלדאי היינו חוזים‬
‫בכוכבים וכ׳׳ב רשב״ם פסחים )קיג ט״ב( וטי' ר״ה )יב ט״א( חכמי טובדי כוכבים כו׳‪:‬‬
‫נמצא סטרוגימום שלו י״א ומה סטרוגימוס כו׳‪ .‬מפרש בטצמו טנין סטרוגימוס שהוא קצה‬
‫הדרוס כנ׳׳ל מה מנינו‪ .‬והנה בתקופת ניסן ותשרי ההפרש באורך וקוצר כיום ביום אחד‬
‫הוח בטרך אצלנו חמשה מינוטין‪ .‬חבל ביום תקופת טבח ותמוז יום כארוך והקצר אז בטרך‬
‫שלשה ימים רצופים אין כפרש בהם בטנין אורך וקוצר היום הפרש ניכר‪ .‬והטטם כי אורך‬
‫היום וקיצורו תלוי לפי מה שהשמש נוטה יותר מצפון לדרום או מדרום לצפון‪ .‬ובג׳ ימים‬
‫הארוכים והקצרים אז אין הפרש בנטיית כשמש מצפון לדרום כפרש ניכר‪ .‬טי׳ רמב״׳ם סרק‬
‫יט וטעם כדבר שהשמש מהלכה כל יום בשוה מטלה בקירוב בגלגל‪ .‬וקצה הגלגל הצפוני‬
‫בתקופת תמוז והדרומי תקופת טבת שהוא טיול אז בטרך שלשת ימים כשהיא מהלכת טל‬
‫מיגול‬ ‫^‬
 ‫כג‬ ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק ן‬ ‫ענילי‬
‫לאחריו‪ .‬ומפני שאי אפשר לו לארוך הוא סיבב את רוחב במזל יו״ד ימים‪ .‬צדק בתחלרת‬
‫קשת רחוק סן החמה ס ״ ך חלקים וכשיגיע החמה לשני חלקים באריה הוא עושה סטרוגימוס‬
‫עלו‪ .‬מאדים בעקרב בחלק אחד מן החמה ר‪,‬״י חלקים‪ .‬ונוגה בשור בחלק ראשון‪ .‬נמצא‬
‫רחוקה ל׳ חלקים‪ .‬כוכב חמה בתאומים בחלק ראשון‪ .‬נמצא רחוקה ששים חלקים)והחכמים‬
‫הסכימו כדברי הכלדיים( ואמרו תחלת בריית המאורות חמה ולבנה שניהם נבראו בתחלרת‬
‫סלה בחלק ראשון בתחלת ליל ד' ובחלק האמור כאן אחד משלשי במזל‪ .‬נמצאת אום לא ביתו‬
‫של זה ביתו של זה‪ .‬חוץ מן הכלדיים שהם אומרים חמה ומאדים שניהם שותפים בסלה‪.‬‬
‫והוא‬
‫עיגול מקצהו אז אינה מתרחקח מצפון לדרוס שנקרא אורך הגלגל רק הולך ברוחב שהוא‬
‫שטח הגלגל ובאשר מצפון לדרוס אז שוה לכן בפנין אורך היום אין הפרש; וככל הנזכר‬
‫בחמה כן הוא בהכוכביס ונקרא משך זמן שאינה משהנה מצפון לדרוס שהוא כשהוא על‬
‫קצה הדרוס הנ״ל סטרוגימוס וכנ״ל‪ .‬וכנה כשמש מקפח כגלגל בשנה א׳ ושבתי מקיפו‬
‫בשלשיס שנה‪ .‬כמ״ש פ׳ המוקדם א״כ שיעור מהלך השמש בשלשה ימיס כולך שבתי בשלשים‬
‫פעמיס שלשה שכס בשלשה חדשיס א״כ ראוי להיות סטרוגימוס של שבתי ימיס הרבה מן‬
‫השמש וחושב למעלה סטרוגימוס של שבסי עד מ״ה ימיס אמר שנברא שהוא חודש וחצי‪.‬‬
‫שלפני שינוי שיש בין הכוכבים בנטייתם ושיהוי מהלכם ומרכז שלכס ומהלכם ומקום עיגול‬
‫שלכם עולה חשבונו ע׳׳ ד הנ״ל‪ .‬ובצדק חושב שבט״ו בקשת כבר התחיל סטרוגימוס שלו‬
‫וכנ״ל‪ .‬ומה שאמר כאן על גדי בחלה ראשון שסטרוגימום שלו י״א לכאורה פירושו כי י״א‬
‫יום יהי׳ עד יום שיגיע לקצה כדרים ממש סל הקצה ממש ולכאורה חולקים בזה כבבליים‬
‫פל המצריים כנ״ל ; ומה סטרוגימוס שהוא מעכב את הילוכו ואינו מהלך לא לפניו ולא‬
‫לאחריו‪ .‬פי כנ״ל שאינו כולך יותר לצפון וזכו לפניו‪ .‬ואינו מהלך בחזרה מצפון לדרוס שהוא‬
‫לאחריו שאיני ניחק מאומה באורך מצפון לדרוס‪ .‬ורק הילוכי הוא ברוחב כגלגל וכנ״ל‪ .‬וז״ש;‬
‫ומפני שא״א לו לארוך הוא סובב את רוחב במזל יו״ד ימים‪ .‬והוא כנ״ל שהשמש והכוכב מהלך‬
‫רק ברוחב כעיגול אבל לא באורך שנקרא מצפון לדרוס וכנ״ל ‪ :‬צדק בחמלת קשת רסוק מן‬
‫כחמה ק״כ חלקים‪ .‬כי לשיטתם שנברא חמה בראש כטלה)בניסן( ומן התחלת קשת פד מחלת‬
‫טלה ד׳ מזלות‪ .‬קשח גדי דלי דגיה‪ .‬א״כ רחוק ק״כ מעלות ‪ :‬וכשיגיע כחמה לשני חלקים באריה‬
‫כי כשמש נברא לשיטתם בראש טלה כמ״ש למעלה‪ .‬וא״כ עד ב׳ חלקים בארי' שכם טלה‬
‫שור תאומים סרטן‪ .‬כ ס קכ״ב מעלות‪ .‬והולכת השמש אותם במאה ועשרים וארבעה י»יס‬
‫לפי מהלך כשמש שנתבאר לעיל סרק חמישי וברמב״ס פי״ב מה׳ ק״ה‪ .‬ואמר שאסר מאה‬
‫ועשרים וארבעה ימים שאז יגיע כשמש לשם אז מושה צדק התחלת סטרוגימוס שלו‪ .‬כי לפי‬
‫חשבון מהלך צזק כמבואר בפרק חמישי הולך צדק חלק י״ב מן כשמש א״כ במשך הנ״ל‬
‫ילך צדק עשרה חלקים וששית מלק ואז יתחיל סטרוגימוס של צדק שהוא פשרה מלקים‬
‫גקשת וכמו שמוכח ג״כ למעלה ‪ :‬מאדים כו״ ק״נ חלקים‪ .‬כי מן התחלת עקרב עד האמלת‪,‬‬
‫טלה חמשה מזלות )עקרב קשת גדי דלי דגים( שכס ק״נ חלקים ‪ :‬וכחכמים הסכימו‪ .‬כס‬
‫חכמי ישראל‪ •.‬ועי׳ תוס׳ ר״ה )ח ע״א( ד״׳ה לתקופות שכתבנו דשמואל ס״ל שבניסן נברא‬
‫כעולם ע׳׳ש וע״ש בגמ׳ דר״ה )י״ב ע״א( חכמי ישראל מונין כו׳ ולתקופה כר כר׳ יהושע‬
‫חכמי אוה״ע וכו׳ ‪ :‬בתחלת טלה‪ .‬כמ״ד בניסן נברא העולם וכן אנו מושבין תקופת מניסן‪.‬‬
‫וכן מולדות בניסן שאחר בררד שהוא ליל רביעי עי׳ פירש״י ר״ה )יב ע״׳א( ד״ה ולתקופה ‪:‬‬
‫וכחלק כאמור כאן‪ .‬הוא מפרש מה שאמר כאן בפרק זה החלק כמה הוא החלק‪ .‬שהוא‬
‫אחד משלשים במזל‪ .‬ויותר נראה פצ״ל והחלק כאמור כאן ‪ :‬נמצאת אומר‘לא ביתו כו׳‪ .‬פי׳‬
‫שלא נבראו מתחלה שנים במזל א׳ ‪ :‬חוץ מן הבבליים שהם אומרים‪ .‬כצ״ל‪ .‬פי׳ אע׳׳ג שלמעלה‬
‫אמר לחשבון כבבליים מאדים נברא בעקרב‪ .‬לא כולם אומרים כן‪ .‬ויש עוד בבליים שאומרים‬
‫שמאדים נברא ג״כ בטלה א״כ מאדים וחמה שניהם נבראו בטלה ושניהם שותפות בטלה ולפי‬
‫דבריה® הטלה נקרא ביתו של חמה וביתו של מאדים ‪ :‬י״ב מזלות עושין ארבעה טרוגין‪ .‬טרו^ין‬
‫והוא‬ ‫ו‬
 ‫הסאורות‬ ‫ברייתא דשמואל ה ק מ ץ § ד ק ו‬ ‫»ני^י‬
‫והוא נקרא ביתו של מאדים וביתו של חמה י״ב מזלות ערשין ארבער־ז סרינונין‪ .‬טריגון‬
‫מזרחי‪ .‬סריגוז דתמי‪ .‬סריגוז !מוני‪ .‬סריגון מערבי• יאלי ייו טלה אריה ס שת שלשתן‬
‫שלשתן אש‪ .‬זכרים והם טריגון סזרחי ש ו י ב ת ו ל ה ‪ :‬ד י שלשתן עפר‪ .‬נקיבות והם‬
‫סדיגון דרומי• ס י ט ! ע מ י ב ד גי ם שלשתן מים‪ .‬נקיבות והם טריגון צסיגי• ת א ו מ י ם‬
‫מ א ז נ י ם ד ל י שלשתן רוח זכרים‪ .‬והם טריגץ מערבי‪ .‬חמה וצדק שניהם שותפין בטריגון‬
‫מזרחי‪ .‬הנולדים ביום בחמה‪ .‬והנולדים בלילה בצדק נוגה ולבנה שביהם שותפין בטריגון‬
‫דרומי‪ .‬היום לנוגה‪ .‬והלילה ללבנה‪ .‬שבתי וכוכב חמה שניהם שיתפין בטריגין מערבי‪ .‬היום‬
‫לכוכב‪ .‬והלילה לשבתי נוגה ומאדים שניהם שותפין בסריגון צפוני‪ .‬היום לנוגה‪ .‬והלילה למאדים‬
‫נמצאת הנוגה חולקת ומשתתפת בשני טריגוגין‪ .‬בטריגון דרומי ביום‪ .‬ובסריגון צפוני בלילה ‪:‬‬
‫וכיצד‬
‫והוא משולש מכוון‪ .‬שלשה דברים שכל אסד רחוק מסבירו במה דאפשר ונמשה מהס משולש‬
‫מכוון‪ .‬וכן אמרו בגמ׳ דנזיר )דף ח( ובב״ב)קסד( בית טריגון הוא בית של שלש זוויות וכ׳יכ‬
‫נערוך פרך כוריגון כי מריגון הוא בעל שלשה זוויות ע״ש‪ .‬וכן כאן בעיגול המזלות אס נעשה‬
‫משולש שיהי׳ א׳ רחוק מסבירו בכל מה דאפשר ובין אחד לחבירו יהי׳ שלשה מזלות‪ .‬יהי׳ כאילו‬
‫נקח מן המרכז ונמשך ממנו להגלגל לעשות משולש לשלשה מקומוה שכם רחוקים זה‬
‫מזה כמה דאסשר‪ .‬ופ״ד הנ״ל נוכל לעשות מן הי״ב מזלוח ארבעה טריגין כזה‪:‬‬
‫טלה ארי״ קשת כ ס משולש אחד טריגון‬
‫א׳ ונקראו טריגון מזרחי ואולי לפי שבראשי׳‬
‫המזלות נחשב מטלה שעולה במזרח שבניסן‬
‫הוא עולה בבוקר מן כמזרח ופל שמו נקרא‬
‫כל כמשולש טריגון מזרחי‪.‬וטלה הוא התקו׳‬
‫וחושב כאן המזלות של התקופות לפיקר‪.‬‬
‫דרובש‬ ‫נקר׳‬ ‫ומל שמם נק׳ כטריגון‪ :‬שור בתולה גדי‬
‫טריגון דרומי מל שס גדי שהוא קצה דרומי‬
‫ונקראו פ״ש המזלות שכם התקופות‪ .‬סרטן‬
‫מקרב דגים פל שם טריגון צפוני שסרטן הוא‬
‫קצה צפון והוא מזל התקופה‪ :‬תאומי׳מאזני׳‬
‫דלי טריגון מערבי מל שס מאזנים תקופת‬
‫מערב‬ ‫תשרי וכיון שטלה מזרח לכן מאזנים מפרג ‪:‬‬
‫וכל הארג׳ טריגונין העיקר בכם הוא כמזל‬
‫שכוא כתהלת כתקופה ופל שמו נקראו אס מזרחי או מפרבי כו׳‪ .‬אש שגורם ממיסות‪.‬‬
‫ומים שגורס קרירות‪ .‬ואש ורוח שפועלים בתוקף ובחוזק ולחמימות נקראו זכרים‪ .‬ומים פפר‬
‫שפומליס לקרירות וננחת וברפיון נקראו נקבות ‪ :‬חמה ולבנה שניהם שותפים בטריגון מזרחי‬
‫סי׳ לסי מסקנת הבבליים נברא חמה בטלה שהוא בטריגון מזרחי וצדק נברא בקשת שהוא‬
‫ג״כ בטריגון מזרחי וז״ש חמה ולבנה שניכם שותפים בטריגון מזרמי ששניהם נבראו בטריגון‬
‫מזרחי ; הנולדים ביום בחמה‪ .‬שייכים למזל חמה יוסר ‪ :‬והנולדיס בלילה בצדק‪ .‬למזל צדק ;‬
‫נוגה ולבנה בו׳‪ .‬נוגה נברא בשור‪ .‬שהוא בטריגון דרומי‪ .‬ולבנה נברא נטלה ולפי שכבר יש‬
‫שנים בטלה לכן חושב לבנה לטריגון השני שהוא טריגון דרומי ‪ :‬שבתי וכוכב ו כי‪ .‬כוכב‬
‫נברא בתאומיס טריגון מערבי‪ .‬ושבתי שנברא בגדי וכבר יש שנים שם סישב שבתי נ״ע‬
‫בטירוגין מערבי ואולי יש ט״ס למעלה‪ .‬וצ׳׳ל דלי במקום גדי ‪ :‬נוגה ומאדים כו׳‪ .‬מאדיס‬
‫נברא בעקרב שהוא נטריגון צפוני ונוגה הוא מוסיף לו עוד הפעם שכבר נחשב נוגה גס‬
‫נטריגון דרומי מאיזה מעס ‪ :‬נמצאת נוגה כו׳‪ .‬כנ״ל שחשב נוגה בשני טריגונין נטריגון‬
‫דרומי ביום ונטריגון צפוני בלילה שכרי צריך לחשוב בכל טריגון שנים ולכן צריך לנפול אחד‬
‫ובוודאי יש טעמים לכל אלה; סליק פרק ששי התודה והשבח לה׳ ית״ש־‬
‫הרקיע‬
‫כד‬ ‫®רס שביעי טרה נחבל‬
‫םדר סזנוגתן של שני המאורות והחמשה כוכבים‪ .‬חכמים אומרים הר^יע הזה‬ ‫וכיצד‬
‫חלוק לשבעה מעלות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו‪ .‬והן שבעה מזוינות של־*‬
‫מעלה‬ ‫שבעה כוכבים האלה‪ .‬וזה סידורם ‪:‬‬
‫פרק שביעי‬
‫ה ר קי ע הזה כי‪ .‬אמרו בגמר׳ וחגיגה )י‪ 3‬ע״ב( שנלקיע ה‪.‬ני בו שמש ולבנה וכוכגיס‪.‬‬
‫ואפ״ג שכל כוכב יש לו מקום גביה בפ״ס מ׳׳מ צולם נכללו י ק ברקיע א' שהוא‬
‫רקיע כשני ורק שנחלק למעלוח וחלקים ובהחלקים הם שבע כוכבים‪ .‬וכ״כ הגר״א ז״ל ‪ 3‬פ׳‬
‫בראשיח על פסוק ואת הארץ)ובעץ חיים שער ציור סעולומות פרק ג( וזהו שאמר כאן הרקיע‬
‫הזה פי׳ רקיע ה שני)הוא האויר הנקרא פט הפר( חלוק למעלות שיעה זו למעלה מזו וכל‬
‫זה הכל ברקיע השני‪ .‬ומה שהזכירו עוד רקיעים בגמ׳ שם הס על פגינים אחרים‪ .‬ויותר‬
‫גבוהים ועי׳ ספר אמונת חכמים סוף פרק א ‪ :‬בחבל כשמים כו׳ בחבל הארץ‪ .‬בסוף פרק‬
‫זה כתוב פי׳ על זה שחבל כארץ חמשיס אמה‪ .‬וכוונתו ע״פ המתני׳ דעירובין )נז ע״ב(‬
‫לפגין מדידת תחוס שבת אין מודדין אלא בחבל של ממשים אמה לא פחות ולא יותר ע״ש‬
‫אבל לפי זה קשה שאי׳כ יפלה חבל כשמים בערך פחות מפרסה‪ .‬ולמה יקרא ערך פרסה‪.‬‬
‫חבל כשמים‪ .‬והרי ידום שהארץ ג״כ נמדדח בפרסאות וכ״ש בפחוח‪ .‬ועוד אינו מובן למה‬
‫נס ן לך כוכב שיעור חבל השמים אחר‪ .‬ואינו דומה חבלי השמים של כוכב א׳ לחכירו‪ .‬ואס‬
‫הוא שיעור פחות מכפרסה למה יתן לכל כוכב שיעור אחר‪ .‬ועוד אינו מוגן שהרי הסכמת‬
‫חז״ל )פסחים צד( מהארץ פד לרקיע מהלך ת״׳ק שנה ולחשבון הנ׳יל לפי מ״״ש כאן יעלה‬
‫עד כלבנה רק שבעה מאות עם י״א פרסאוס‪ .‬ומד כחמה רק אלף ושלשה מאות מ״א פרסאות‪.‬‬
‫ות״ק שנה כ ס ‪ 1826250‬פרסאות‪ .‬ודוחק לפשות פלוגתא רחוקה כ״כ‪ .‬וגס התוכנים‬
‫הראשונים וכאחרונים חושבים שיעור מרובה מז ה)ופי׳ פסחים )צד פא( מדא גמרא דרבא‪.‬‬
‫ואיתתב שם(‪ :‬לכן נראה לומר שיתכן שמה שכתב בסוף הפרק כל חבל הארץ סמשים אמה כו׳ הוא‬
‫רק הוספות פירוש מאחד שלא כיוון יפה‪ .‬והכוונה בחבל כארץ ושמים יש לפרש נדרך הזה חבל‬
‫נקרא גס חלק גדול כמ״׳ש )יהושע י״ז פסוק יד( נסת לי נחלה גורל אחד וחבל אחד‪ .‬וכתיב‬
‫)תהלים קה יא( ארץ כנען חבל נחלתכם‪ .‬וכתיב )צפני׳ ב( חבל היס כר‪ .‬ויתכן לפרש חבל‬
‫הארץ שבכאן ע״פ מ״ש )ביח;קאל מה( בתרומת חלוקת כארץ‪ .‬חמשה ומשרים אלף ופי׳‬
‫כמסרשיס הייני כ״ה אלף קניס שכל קנה ששה אמות כמ״ש שס )מ פסוק מד( שעולה ע״ה‬
‫מיל שכס י״ח פרסאוח עס ג׳ מיל‪ .‬ומוזכר מספר זה וחלוקה זאת ושיפור זה )ביחזקאל מה(‬
‫לענין ארבעה דברים שכס כולם באורך כנ״ל‪ .‬ומוזכר שס במקרא שם ארבעה פעמים ועוד‬
‫)שס מ״ח( מוזכר שיעור הנ״ל )כ״ה אלף הג״ל( אחד משר פעמים ואמר שס עוד כל אורך‬
‫חמשה ועשרים אלף וחלוקת יחזקאל הנ״ל קורא כפסוק חבלים כמ״ש שם)ביסזר^ מז פסוק י״ג(‬
‫זה גבול אשר תתנחלו אח הארץ לשני פשר שבטי ישראל יוסף חבלים הרי שקורא לחלוקת‬
‫כארץ העתיד הבלים‪ .‬ופל פי כל הנ״ל נוכל לפרש ששימור פ״ה מיל כנ״ל הוא הנקרא כאן‬
‫אבל כארץ שהוא י״ח פרסאות מס ג׳ מיל הנ״ל‪ .‬ובס׳ יסוד מולם מאמר שליש פרק י״ח‬
‫כ״ש פהתונניס הראשיניס כשרצו לשפר מרחק ככוכבים כנ״ל לקחו לקנה המדה לשער אח‬
‫כל מרחק פ״פ גייבי הצי הארץ‪ .‬וטעס לזה שזה שייך ג״כ לזו שלפעמים מ״פ שיעור עובי‬
‫כארץ ושינוי המלא׳ נחשב ומשוער מרחק איזה כוכב‪ .‬וכאן נראה שחושב רוחב היקף הארץ כיינו‬
‫חצי הקיפה מה בהוא נגד הכוכב זאח קורא חבל השמים לפי שעל פי זה נמדד כל צבא‬
‫השמים וזהו חיל השמים פי׳ המדה שנמדד פל פיהו צבא כשמים ולפי דברי האחרונים‬
‫היקף חצי כד‪,‬יר כארץ הוא מעט פחות מן שלשה אלפים פרסאות‪ .‬ולפי דברי האחרונים היקף‬
‫כל כדור הא‪:‬ץ ‪ 5400‬אך אילי אינו שוה פרסאות של הז״ל פס של התוכנים‪ .‬לפי ששל‬
‫חז״ל יזשופ‪:‬־ טל ד מילין ארבפה החימי שית שכל חחים היא שני אלפים אמה של פשה ניפחיס‬
‫יאוני שכ הסיכניס אינו כשיעור הזה‪ .‬והנה בביעור פיגול הכדור הארץ כחגו התוכניס‬
‫האחרונים שאינו שוה כ״כ ארכו לרחבו וכמ״ש למעלה בהתחלת הברייתא‪ .‬גס היקף כל הכוכבים‬
 ‫רפאירית‬ ‫ברייתא ל ש מואל ה ק ק ‪ 8‬ף ק ן‬
‫מ ע ל ה א הסמוכה לארץ היא המעלה התחתונד‪ .‬שבכולם‪ .‬והיא נמנינה של לבנה‪ .‬ובה הלבנה‬
‫סובבת את הרקיע גבוהה מן הארץ תש״ל חבלים בחבל השפים כל חבל יש לו‬
‫ק״ן חבלים כחבל הארץ‪ .‬נמגאי כולם י״א רברא ושלשה אלסים וז׳ מאות ושמונים בחבל הארץ‪:‬‬
‫מ ע ל ה ב היא מעונו של כוכב חמך‪ .‬גבוהה מן מעונה של לבנה שלשה חבלים בחבל השמים‬
‫כל חבל יש בו ק״ס חבלים ואחד בחבל הארץ נמצאו כולן חמש רבוא וששה‬
‫אלפים ושמונה מאות ול״ג בחבל הארץ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫מ ^ ל ה ג היא מעונה של נוגד‪ .‬ובה סובבת את היקיע‪ .‬וגבוהה מן כוכב חמה נ״ח חבלים‬
‫בחבל השמים כל חבל יש בו מ״ד חבלים בחבל ד‪.‬א ‪ p‬נמצאו כולם שני אלפים‬
‫ותקנ״ב בחבל הארץ‪:‬‬
‫מ ע ל ה ד היא אמצעית של כולם וד‪,‬יא מעונה של חפה ובד‪ .‬חמד‪ .‬רץ וסובב את הרקיע לי״ב‬
‫חדשים גבוהר‪ .‬מן מעונד‪ .‬של נוגד‪^.‬ש״ה חבלים בחבל השמים‪ .‬כל חבל יש בו ק״ל‬
‫מעלר‪,‬‬ ‫חבלים בחבל הא^‪ .‬נמצא כולן ארבע רבוא ואלף וש״מ בחבל הא^‪.‬‬
‫את כארץ אינו שוה נטייתם זה לזה יש נוטין לצדדין יותר מחבירו וככר׳ש החוכניס ושיטור‬
‫חצי היקף כארץ העיקר הטפס שמשערין בו הוא לפי שע״י שינוי מראה כידוע משוטר‬
‫ג״כ גודל ומרחק הכוכב וא״כ צריך לשפר על כל כוכב כפי רוחב שהוא ממש נגד מהלך‬
‫ככוכב ונגד היקף ככוכב במסלולו לפי נטיותו‪ .‬ובאשר גס כארץ אינו מכוון בעיגולו ממש‬
‫ולכן יש עפ״ז שינוי מה בתדת רוחב חצי עיגול הארץ מה שנקרא חבל השמים בין כוכב לכוכב‬
‫לפי נטית הכוכב לצד צפון ודרום ונשתנה כנגד הכוכב ולכן משער על כל כוכב שיעור חבל‬
‫השמים באופן אחר מעט ועד״ז הולכים החשבונות בעמקות גדול ועד״ז יש לפרש הברייתא‬
‫בדרך כלל את חבלי השמים‪ .‬היינו שהנוטה יותר לכצד היא מתארך כנגדו אלכסון חצי עיגול‬
‫הארץ ומתרבה מעט יותר מספר חבלי הארץ שבתוך הבלי השמים‪ .‬והגה לפי המבואר כאן‬
‫כוכב יש לו יותר מכולם חבלי הארץ‪ .‬ולבנה פחות מכוכב ויותר מהאחרים‪ .‬נוגה פחות‬
‫מלבנה ויותר מאחרים)לפי הגירסא קמ״ד כדלקמן( מאדים וצדק שניכם בערך שוה ופחות‬
‫מנוגה הנ״ל‪ .‬וכל זה הולך יפה על פי הנטיה‪ .‬כמ״ש האחרונים שנטיית כוכב הוא שבכית‬
‫מעלות מן קו הקדרות‪ .‬והלבנה נטייתה כ׳ מעלות כידוע ברמב״ס פט״ז מה׳ ק״ה ונוגה‬
‫נטייתו שלשה מעלות‪ .‬ומאדים וצדק שניכם נטייתם בערך מעלה אחת‪ .‬וים עוד ט״ס במספר‬
‫החבלים כדלקמן‪ .‬זהו לכאורה דרך לפרש בדרך כלל ובפרטות ועוד לא נתבאר ויש טוד‬
‫דרכים לפרש חבלי הארץ וחבל השמיםי ואין להאריך‪ .‬והנה בפרק הזה במספר החבלים יש‬
‫ט״ס כרבה שניכר שאינו עולה חשבון הכללי עס חשבון הפרטי ומצאתי פרק זה מובא בס׳‬
‫רזיאל המלאך ושם הגירסא יותר נכונה ומתוקן והנני לפרש מעט איך לתקן כגירסא שיכי׳‬
‫מכוונים חשבונות הפרטים עם הכללי וע״פ ספר הג״ל ‪3) :‬ד״כ< מעלה א מעינה של לבנה‬
‫כל חבל ים לו ק״ג חבלים כד וז׳ מאוח כד‪ .‬צ״ל כל חבל יש לו קנ״ו תבלים כחבל האר‪-‬‬
‫נמצאו כולם י״א ריבוא ושלשה אלפים ושמונה מאות ושמונים בחבל הארץ‪ .‬וכן הוא בס׳הנ״ל;‬
‫)בד״ה( מעלה ב היא מעונו של כוכב חמה )כוכב שנקרא כוכב חמה( גבוה מן מעונה של‬
‫לבנה שלשה חבלים בחבל כשמים‪ .‬צ״ל מן מעונה של לבנה שנ״ג חבלים בחבל השמים‪ .‬וכ״ה‬
‫בספר הנ״ל‪):‬בד״כ(מעלה ג היא מעונה של נוגה כד כל חבל יש בו מ״ד חבצים‪ .‬לכאורה נראה‬
‫שצ״ל כל חבל יש בו קמ״ד חכליס כר ולפ׳יז צ״ל אחר כך נמצאו כולם שמונת אלפים ישלשה‬
‫מאות וחמשיס ושנים בחבל כארץ‪) .‬ובספר הנ״ל רגירסא כל הבל פ״ד חבלים כו׳ נמצא כנס‬
‫ד אלפים תקע״ב‪ .‬ולפי ניסח ספר ההוא צ״ל תהע״בו‪) :‬בד״ה( מעלה ד ני׳ מעינה של‬
‫חמה כד ש״ה חבלים‪ .‬צ״ל שי״ה חבלים‪ .‬ובזה כחשבון מדקדק ‪) :‬ועי׳ הגירסא בספר הנ״ל‬
‫ואולי יש להגיה באופן אחר אשר יהי׳ מספר החבלים של הארץ בחבלי השמים פחות מן צדק‬
‫ובזה יהי׳ ■יותר מכוון ע״ד הנ״ל( ‪) :‬בד״ה( מעלה ה כו׳ מפונה של מאריס כו׳ גבוהה מן‬
‫מכיונה של* חמה ל״ו כו׳ כל חבל יש בו קי״ז חבלים כו׳‪ .‬צ״ל מן מעונה שנ המה שלשיס‬
‫הבלים כו' יש בו קי״ט מבלים כו׳ וכ״ה בספר הנ״ל ‪) :‬בד״ה( מעלה ו היא מעונה של צדק‬
‫נו׳‪ .‬בספר הנ״ל כנוכח גבוהה מן מעונה של מאדים תרי״ב חיליס גח‪ 3‬נ השמים כנ ח‪ 3‬י‬
‫יש‬
‫כה‬ ‫רמאורית‬ ‫ברייתא דשמואל הקטן פרק ז‬ ‫?זניייי‬
‫וסובב את הרקיע‪ .‬גבוהה מןמעונה של‬ ‫מ ע ל ה ה היא מעונו של מאדים ובה מאדים ‪p‬‬
‫חמה ל״ו חבלים בחבל השמים‪ .‬כל חבל יש בו קי״ז חבלים בחבל הארץ‪ .‬נמעאו‬
‫כולם שלשה אלפים ותק״ע ‪:‬‬
‫מ ע ל ה ך היא מעונו של »דק גבוהה מן מעונו של מאדים ע״ב חבלים בחבל השמים‪ .‬כל‬
‫חבל יש בו קי״ם חבלים בתבל הארץ‪ .‬נמעאו כולן שש רבוא וששת אלפים ותקמ״ד ‪:‬‬
‫מ ע ל ה ן היא העליונה והיא מעוגה של שבתי ובה שבתי סובב את הרקיע לל״ו שנה‪.‬‬
‫גבוהה מן מעונו של צדק תק״י חבלים בחבל השמים‪ .‬כל חבל יש בו ר״ל חבלים‬
‫בחבל הארץ נמצאו כולן י״א רבוא ושבעת אלשים ותקס״ז חבלים בחבל ‪n‬א ‪ .p‬שתמצא אומר‬
‫מן מעונה של לבנה ועד מעונו של שבתי רום אלף ותהכ״א חבלים בחבל השמים‪ .‬שהם כ׳ ח‬
‫רבוא ושבעת אלפים יתקפ״ז חבלים בהבל הארץ כל חבל הארץ המשים אמה נמצא שארבעים‬
‫חבלים מהם חמה מיל אחד שהם שני אלפים אמה‪ .‬נמצאו שבעת אלפים וקפ״ס מילין ומחצה‪.‬‬
‫אחד משמינית במיל אהד מה׳ במיל‪ .‬ואחד משנים במיל‪ .‬ואחד מארבע ‪ r‬במיל שהן תע״ס‬
‫יום ומחצה‪ .‬וזהו עוביו של רקיע‪ .‬אבל חללו של עולם מן הארץ עד לרקיע תש״ל חבלים‬
‫בחבל השמים‪ .‬כל חבל יש בו קנ״ו חבלים בחבל הארץ‪ .‬נמצאו כולן י״א רביא ושלשרת‬
‫חמר‪.‬‬ ‫אלפים ותתק״ח בחבל חבלים הארץ שד‪.‬ם שני אלפים ותתמ״ד הילוך ע״ה יום ‪:‬‬
‫יש בו קי״ב חבלים בתבל הארץ נמצאו כולן שש ריבוא ושמונה אלפים והקמ׳׳ד‪ .‬ועפ״ז החשגון‬
‫מכוון ‪) :‬בד״ה( מעלה ז׳ שבחי סובב אח הרקיע לל״ו שנה‪ .‬צ״ל ללמ״ד שנה וכ״ה למיל פרק‬
‫חמישי וכ״ה בס׳ הנ״ל ‪) :‬שם( מן ממונו של צלק חק״י חבלים כו׳ כל חבל יש בו ר״ל כו׳■‪.‬‬
‫צ״ל מן מעונו שג צדק חש״נ חבלים בחבל השמים כל חבל יש בו קנ״ו חבלים בחבל הארן‬
‫נמצאו כולם י״א ריבוא ושבעה אלפים חבלים בחבל הארץוכ״ה בספר הנ״ל‪ :‬רום אלףותקנ״ה‬
‫חבלים‪ .‬בם' כנ״ל הנוסח וחחפ״א חבלים‪ .‬וצריך לחשוב כל ההגליס ולתקן עפ״ז ; שהם כ״ח‬
‫יני א ושבעה אלפים וחקפ״ז חבלי׳ בחבל הארץ‪ .‬לכאו׳ ממ״ש אח״כ צ״ל וחקפ״ח הבלי׳ בחבל‬
‫הארץ ‪ :‬נמצאו שבעה אלפים כו׳‪ .‬צ׳׳ל בלשון הזה נמצאו שבעה אלפים וקפ״ט מילין ומחצה‪.‬‬
‫ואחד ישמיניח ‪ 3‬מינ‪ .‬ואחד מעשרים במיל ואחד מארבעים במיל שהן קע״ט יום ומחצה וזהו‬
‫עוביו של רקיע כצ״ל‪ .‬וכל זה קאי על הקודם במה שאמד שכל חבלי הארץ הס כ״ח ריבוא‬
‫ושבעה אלפים וחקפ״ח חבלים בחבל הארץ‪ .‬וחבל הארץ לפי חשביני חמשיס אמה שיש מהם‬
‫ארבעי׳ הבלים במיל‪ .‬חלוק שיעיר הנ״ל וקח מהם מה שחוכל להכניס במינים שלמים של‬
‫אלפים אמה נמצא יהי׳ שבעה אלפים וקפ״ט מילין שלמים‪ .‬והם כ״׳ח ריבוא ושבעה אלפים‬
‫וחק״ס חבלי הארץ‪ .‬נשארו עוד חבלי הארץ מה שלא נכנסו בחשבון מיניי כשלמים כ״ח חבלים‬
‫של חמשיס אמה שהם אלף וארבעה מאות אמוס ועליכם אומר כהן ורוסיך פל המינין‬
‫כשלמים כנ״׳ל‪ .‬ומחצה מיל שהם אלף אמה‪ .‬ואחד בשמינית במיל בהם שני מאות וחמשיס‬
‫אמה‪ .‬ואחד מעשרים במיל שהם מאה אמה ואחד מארבעים‪,‬במיל שהס המשים אמה סה״כ‬
‫כס אלף וד׳ מאות הנשארים והחשנין מכיון‪ .‬ומ׳׳ש שכס חע״ט יוס ונלחצה צ״ל קע״ט יום‬
‫ומחצה יכ״ה בם׳ הנ״ל ־'וכן עולה ההשבין נפי מה שאמרו מהלך אדם ביום עשרה פרסאות‬
‫פסחים )צד ע״א( עיצה מספר מילין הנ״נ מהלך קע׳׳ט ייס ומחצה בקירוב ‪ :‬וזהו עוניו‬
‫של רקיע‪ .‬פי׳ כל זה היא מן הלבנה עד שבתי שכילל כל עובי הרקיגי וכנ״ל שכל זה כלול‬
‫ברקיע ההד‪ .‬וכמ״ש למעלה בהחחנת הפרק ‪ :‬אבל הללי של עילם מן כארץ עד לרקיע‪ .‬פי' מן‬
‫הארץ עד הלבנה ששם חושב כחחלח הרקיע‪ :‬תש״ל חבלים כו'‪ .‬כפי שיעור עד הנבנה שהתחיל‬
‫בכתחנת הפרק ‪ :‬נמצאו כינן כוי‪ .‬פי׳ מן הארץ עד כלבנה מספר חבלי הארץ‪ .‬י״א ריבוא‬
‫כו׳ צ״נ י״א ריבוא ושלשת אלפים ותח״פ בחבל האדן שהם שני אלפים ותתמ״ז מיל מהלך‬
‫כי״א יוה וז׳ מיל כצ״ל ונ״ה בכפר רזיאל הנ״ל וכן עולה החשבון‪ .‬וכל זה לפי דרכי כהבל‬
‫הארץ הוא המפיס אמה‪ .‬ופי׳ בספר יזיאל הנ״ל שם שהעתיק כל פרק זה בזה״ל‪ .‬סדר ז׳‬
‫כוכביס כך הס חכמי כגוים אומרים הרקיע הוא חולת לז׳ יויעלית כו׳ ומעתיק כל כפרק הזה‬
‫ילבסיף כתב חכמי ישראל אומרים מן הארץ פד לרקיע ת׳׳ק שנה ואלו נאמרים באמת עכ׳׳ל‬
‫זומריה‬ ‫אבנ נ־את‪-‬שתה שהעתיק שה תפתי הגוים הוא ״יפת מכאן שאינו פן רה ה‪:‬‬
‫וכצ״ל‬
 ‫הטאורות‬ ‫ברייתא דשפואל הקסן פרלן ח‬ ‫עג*ייי‬
‫פ ר ה ש מי ני )והוא סדר גבהן ושפלותן(‬
‫ח מ ה גבהו טלה ושפל׳ מאזני׳‪ .‬שבתי גבהו מאזנים ושפלתו סלה‪1 :‬דק גבהו סרטן ושפלתו גדי‪:‬‬
‫מאדים גבהו גרי ושפלותו סרטן; נוגה גבהו דגים ושפלותו בתולה‪ :‬חמהיגבהח כתיל׳ ושפלי׳‬
‫דגים‪ :‬לבנה גבהה שור ושפלותה דגים‪ :‬לבנה גבהה שור ושפלותה עקרב‪ .‬נמגאת אומר ארבעה‬
‫מזלות ז<ו שהתקר יושבת בהן‪ .‬הם מקום גבהן ושפלוחן של חמשה כובבים ז<ו‪ .‬שהם חסה ושבתי־‬
‫צדק ומאדים עיגז^ ואלו הן סלה ומאזנים סרטן וגדי בתולה ודגים‪ .‬הן מקום גבהן ושפלותץ‬
‫של נוגה ושל כובב‪ .‬שור ועקרב ללבנה‪ .‬וזהו סימנן שלא תטעה בהם לעולם‪ .‬ממסום גבהות‬
‫שלהן‬
‫וכצ״ל‪ .‬וכנה ספר רזיאל כמלאך כתב מליו בספר רב פעלים לבן הגר״א ז״ל שהרוסח חיבר‬
‫ספר הנ״ל‪ .‬ולפי ס״ש שס צ״ל דס״ל דהמחבר ספר רזיאל הנ׳׳ל ס״ל שפרק זה השנוי כאן‬
‫אינו מגוף הברייהא לק היספוה פי׳ מאחד שאינו מחז״ל ולפי שאמר לפיל בסניס הברייתא‬
‫פרק חמישי לא מעונו של זה מעונו של זה ולכן פירש כאן וכיצד סדר ממונחן והביא דבריהם‬
‫של חכמי כגויס כג״ל וכתב פ״ז הרוקח שהאמת אינו כן רק כמ״ש חז״ל‪ .‬וכל זה הוא לפי‬
‫מה שכתוב בפנים פי׳ הנ״ל‪ .‬אבל לפי מה שכתבנו רק סוף הפרק הוא הוספה בזה ולא כולו‪.‬‬
‫ולפי מ״ש למעלה פרק חמישי בזה״ל כוכב חמה אינו מתרחק מן כחמה רק מדת מזל אסד‬
‫בין מלפניו ובין מלאחריו פ״ש נראה לכאורה מזה דס״ל כשיטת התוכנים הידועים ליש בכס‬
‫שס״ל דאע״ג דכשמש ושצמ״ל מקיפים אס כארץ אבל כוכב ונוגה מקיפים רק השמש לבד‬
‫וגס כראשונים נסתפקו בזה‪ .‬ולפ״ז מה שנחשב בסדר הכוכבים בכ״מ שצמחנכ״ל‪ .‬שלכאורה‬
‫הוא לפי סדר קביעותן ברקיע היינו לפי שאלה השלשה חרה נוגה כוכב לפעמים הם גבוכיס‬
‫זה מזה ולפעמים נמוכיה לכן נחשבו אלה כשלשה לפי חשיבחן וגדלן‪ .‬כשמש ואחריו נוגה‬
‫שמאיר יותר ואחריו כוכב שמאיר פסות ולפ״ז נצטרך להגיה כאן וצ״ל מפלה •‪:‬־ מעונה שצ‬
‫נוגה ומעלה ג' מפונה של כוכב חמה כן נראה לכאורס ; הדרן עליך ס״ז ה זודד‪ .‬והשבח לד־ יה״ן(‬
‫פרק שמיני‬
‫חמה גובהו טלה‪ .‬מבואר ברמב״ס ה׳ קידוש כחודש פי״א הי״ג ונפרק י״ב הל׳׳ב‪ .‬שהיקף‬
‫הכוכבים שמקיפים את כארץ אין כארץ באמצעם ואין הארץ מרכז שלו‪ .‬ולכן ‪pi‬‬
‫מקומות ועתים בהיקפם שהם גבוהים ורחוק מן כארץ‪ .‬ויש מקומות ועתים שהס שפליס‬
‫וקרובים להארץ‪ .‬ומבואר ברמב״ס שם גרבה השמש ושיפולו ובזה מציין בפרק הזה כל כוכ‪3‬‬
‫כנגד איזה מקום הוא גובהו וכנגד איזה מקום הוא שיפולו‪ .‬ואמר חמה גיבכו נגד טלה‬
‫ושפלותו נגד מאזנים‪ .‬ואמנם מקום הגובה וסשיפול ג״כ משתנה הוא ונמו שהאריך בזה‬
‫הרמב״ס סי״ב שס‪ .‬ובזמנו של הרמב״ס הי' אז גובה השמש פ״ו מעלות שהוא כ״ו במזל‬
‫חאומיס פ״ש פי״ב כ״ב‪ .‬ונראה יותר שחושב כאן איך כי׳ בעת בריאת עולם וע״ד שהזכיר‬
‫סרק ששי איך שנבראו‪ .‬וטלה פי׳ באמצע כמ״ש לקמן כ׳ מעלוח בטלה ‪ :‬חמה גבהה כתולה‪.‬‬
‫חסר תיבה אחת וצ״ל כוכב חמה גובהו בתולה‪ .‬וכוונתו על כוכב מן כוכבי לכת שנקרח בכל‬
‫כספר כוכב חמה ומן הגובה עד כשיפול הוא חצי גלגל שהוא ששה מזלות ‪ :‬פכתקו ש‪-‬‬
‫יושבת בהן‪ .‬הס טלה תקיפת ניסן‪ .‬סרטן תקופת תמוז‪ .‬מאזנים תקופת חשרי‪ .‬גדי חקומה‬
‫טבת‪ .‬כמ״ש ברמב״ס פרק השיעי הלכה ג'‪ :‬של חמשה כוכבים‪ .‬צ״ל של ארבעה כוכבים אלו‪.‬‬
‫שכס נו׳ ונוגה‪ .‬תיבה ונוגה הוא ט״ס שהוא אינו בכהרבעה כנ׳׳ל ‪ :‬בתולה ודגים רן מקיס‬
‫גבהן ושפלותןשל נוגה ושל כוכב‪) .‬נקודת כהפסק שאחד תיבה דגים הוא ט״ם( וכמי שסור ‪p‬‬
‫למעלה‪ :‬פור ועקרב ללבנה‪.‬גס זה פי' למעלה‪ :‬אמגירון‪ .‬פי׳ חצי גלגל‪ .‬בהן ששה מזלות וכנ״ל;‬
‫כיצד מכל אחד כר מחלק לכל כוכב לארבעה חלקים‪ .‬ומבעה שמתחיל מתחתיו לעלות מיד‬
‫נקרא גובהן כיון שפולה וכולך להגובה וכל מס מחוסף בו כעליה והגובה‪ .‬ורק כל ימו‬
‫גובהו מתחלק לשניה‪ .‬מתחתיתו עד מהציהו נקרא שפל גובהו‪ .‬וממחציתו עד למענה ממ ‪p‬‬
‫נקרא גובה גיבכו‪ .‬וכן כשמחחיל מלמעלה לרדת כיון שיורד והולך נקרא שפליתי יכשיורד‬
‫מלמעלה עד חציי נקרא גובה שפלותו‪ .‬וכשמרד עד למטה ממש נקרה שפל בפנותו ח״נ נכנ‬
‫כוכב‬ ‫׳' ׳*‬
‫כו‬ ‫רםאורוח‬ ‫ברייתא דשסואל הקמן גורק ח‬ ‫‘®נייי'‬
‫שלהן למקום שפלות שלהן אתה נותץ אמסרו׳ן שהם ששה מזלות ויורד למזל ד נסאאח אומר‬
‫מקים גרהו של זה מקום שפלותו של זה‪ .‬ומקים שפלותו של זה מקום גבהו של זה‪ .‬ולא גבית‬
‫מזלות בלבד הן גבהן ושפלותן אלא כל המזלות יש להם שותפות בגבהן ושפלותןשל כל אחד‬
‫ואחד‪ .‬כיצד מכל אחד ואחד שלשים חלקים נמצאו י״ב מזלות ש״סל^קים ואתהנותן לגובה‬
‫שפלותן תשעים חלקים‪ .‬שפל שפלותן צ׳ חלקים‪ .‬שפל גבהן צ׳ חלקים גובה גבהן צ׳ חלקים‬
‫שהוא ורום רומו וזהו מלכותו‪ :‬חמה מן ך חלקים בסלה ועד י״ס חלקים בסרסן שהם צ׳ חלקים‪.‬‬
‫יהן גובה שפלותו‪ .‬מעשרים חלקים בסרטן ועד י״ט חלקים במאזנים שהם צ׳ חלקים‪ .‬זהו שפל‬
‫שפלותו‪ .‬מעשרים חלקים במאזנים ועד י״ס חלקים בגדי שהן צ׳ חלקים והן שסל גובהו‪.‬‬
‫מעשרי׳ חלקי׳ בגדי ועד י״ס חלקים בסלה שהן צ׳ חלקים זהו רום רומו של חסה• ש ב ת י מכ״א‬
‫חלקים במאזנים עד כ״ חלקים בגדי שהם תשעים חלקים‪ .‬זהו גובה שפלותו‪ .‬מכ״א חלקים‬
‫בגדי עד כ׳ חלקים בסלה שהם תשעים חלקים‪ .‬זהו שפל שפלותו‪ .‬מכ״א חלקים בטלה עד כ׳‬
‫חלקי׳ בסרטן שדים צ׳ חלקים‪ .‬זהו שפל גבהו‪ .‬מכ״א חלקים בסרטן עד כ׳ חלקים במאזנים‪.‬‬
‫שהם ‪1‬׳‪ .‬זהו רום רומו של שבתי• צ ד ס מס״ז חלקים בסרטן עד ט״ו חלקים במאזנים שהם‬
‫תשעים חלקים זהו גובה שפלותו‪ .‬מט״ז חלקים במאזנים עד ס״ו חלקים בגדי שהם צ׳ חלקים‪.‬‬
‫זהו שסל שפלותו מס״ז חלקים בגדי עד ס״ו חלקים בטלה‪ .‬שחם »׳ חלקים‪ ,‬זהו שפל גובהו‪.‬‬
‫יי ק • מ א ד י ם‬ ‫מס״ז חלקים בסלה עד ט״י חלקים בסרטן‪ .‬שהם צ׳ חלקים• יי*י יי“ יי״י‬
‫מכ״ס חלקיםבגדי עד כ״ח חלקים בטלה שהם צ׳ חלק׳‪ .‬זהו גובה שפלותו‪ .‬מכ״ס חלק* בטלה עד‬
‫כ״ח חלקי׳ בסרטן שהם צ׳ חלקים‪ .‬זהו שפל שפלותו‪ .‬מכ״ט חלקים בסרטן עד כ״ח חלקים‬
‫במאזנים‪ .‬שהם צ׳ חלקים‪ .‬זהי שפל גובהו‪ .‬מכ״ט חלקים במאזנים עד כ״ח חלקים בגדי שהם‬
‫תשעים חלקים‪ .‬זהו רום רומו של מאדים • נ ו ג ה מן כ״ח חלקים בדגים עד ז״ך חלקים‬
‫בתאומים שהם צ׳ חלקים‪ .‬זהו גובה שפלותו‪ .‬מן כ״ח בתאומים עד ז״ך חלקים בבתולה‬
‫שהם צ׳ חלקים זהו שפל שפלותו‪ .‬מן כ״ח חלקים בבתולה עד ז״ך חלקים מקשת שהס‬
‫צ׳ חלקים זהו שפל גובהו‪ .‬מן כ״ח חלקים מקשת עד ז״ך חלקים מדגים שהם צ׳ חלקים‪.‬‬
‫זהו רום רומו של נוגה ג כ‪ 1‬כ ב חמה מן ט״ז חלקים בבתולה עד ס״ו חלקים בקשת שהם‬
‫צ׳ חלקים‪ .‬זהו גובה שפלותו‪ .‬מט״ז חלקים בקשת עד ס״ו חלקים בדגים שהם צ׳ חלקים‪.‬‬
‫זהו שפל שפלותו‪ .‬מט״ז חלקים בדגים עד ט״ו חלקים מתאומים שהם צ׳ חלקים‪ .‬זהו שפל‬
‫גובהו‪ .‬מט׳ז חלקים בתאומים עד ט״ו חלקים מבתולה שהם צ׳ חלקים‪ .‬זהו רום רומו של‬
‫כיכב ”®די • לבנ ה מן ארבעה חלקים בשור עד ג׳ חלקים באריה שהם צ׳ חלקים‪ .‬זהו‬
‫גובה שפלותה‪ .‬מן ד׳ אריה עד ג׳ חלקים בעקרב שהם צ׳ חלקים‪ .‬זהו שפל שפלותה‪ .‬מן ד׳‬
‫חלקים בעקרב עד ג׳ חלקים בדלי שהם צ׳ חלקים זהו שפל גובהה‪ .‬מן ד׳ חלקים בדלי עד‬
‫ג׳ חלקים בשור שהם צ׳ חלקים‪ .‬זהו רום רומח של לבנת • נ ו ב ה ר א ש ה ת ל י מן ארבעה‬
‫חלקים בתאומים עד ג׳ חלקים בקשת‪ .‬זהו שסל שפלותו‪ .‬וכשהוא גומר ג׳ חלקיו בתאומים‬
‫זהו גובה גובהו של ראש יחלי• ג ו ב ה זנבו בארבעה חלקים בקשת‪ .‬וכשגומר ארבעה חלפים‬
‫בתאומים זהו שפל שפלותו‪ .‬וכשהוא גומר ג׳ חלקיו בקשת זהו גובה גובהו של זנב התלי ‪:‬‬
‫‪ £‬ר מ ת ש י ע י )בו יבואר סדר מלאכתן של כוכבים(‬
‫ש ב ת י על העניות ועל המסכנות ועל הדוויה ועל החריבה‪ .‬ועל חולי וסכה הטמונה בגוף‬
‫וע^‬
‫כוכב ארבעה חלקים וכל חלק תשעים מעלות רביעיה הגלגל שנקראו כאן חלקים ובזה מבואר‬
‫כל הסרק ‪ :‬גובה ראש התלי‪ .‬ועי׳ לעיל פ״א וס׳׳ב מ״ש שם‪ .‬וגם מוכח מכאן שכתלי אינו‬
‫מקיף כל עיגול הרקיע רק מחציתו ומסיים במחצית הרקיע את זנבו ועי׳ מ״ש למפלה פ״א ופ״ב ‪:‬‬
‫תשיעי‬ ‫פרק‬
‫שכתי ממונה כוי‪ .‬אמרו חז״ל במדרש בראשית רבה פרשה יוד שכל עשב יש לו מלאך הממונה‬
‫עליו כו׳ וכ״ש הכוכבים ומצינו הרנה מקומות בדברי חז״ל שמזכירים דברים והכוונה‬
‫על כמלאך הממונה עליו ולפי שהמלאכים נקראו על שם פעולתם כמו שפירש״י פ׳ וישלח‬
‫ע״פ למה זה תשאל כו׳ לכן נקראו המלאכים על בס הדברים שממונים עליהם‪ .‬יעי׳ תוס׳‬
‫חולין )ז ע״א( מ״ש שם גינאי נהרא אמר לו ופי׳ התום׳ שמא שר הנהר אמר לו כן וני‬
‫פירשו בגמ' בחולין )מ ע״א( השוחט לשם הריס פי״ לשם גדא דהר היינו להשר כממונה‬
‫^ליו וע״ש ובמדרש רבה בשלח על פסוק והנה מצרים נוסע אחריהם כוי נוספים אינו אומר‬
‫אלא נוסע וראו שרן של מצרים כו׳ ומה והנה מצרים נוסע אחריהם שרן של מצריס הי׳‬
‫‪80‬ו‬
 ‫המאורות‬ ‫ברייתא דשסואל הקטן פרק ט‬ ‫»נ'^י‬
‫ועל החסי•• מ א ד י ם ממונה על הדם ועל החריב‪ ,‬ועל הרשע והקטטה ועל רימריבות‬
‫ועל החבורות ועל הפצעים ועל המלחמות ועל השנאה וקנאה ואיבה ותחרות ועל המכות ועל‬
‫הברזל ועל האש ועל המים ועל המפולח• צדי‪ ,-‬ממונה על החיים ועל השלום ועל הטיבה‬
‫ועל השלוה ועל ההשקט ועל התורה ועל השמחה ועל העליזה ועל העושר ועל הכבוד ועל‬
‫השררה• גו ג ה ממונה על החן והחסר והאהבה ועל התאוה ועל החמדה‪ .‬ועל סרייד• ועל ולדי‬
‫אדם ועלייולדי בהמה ועל פירות הא ‪ p‬ועל םיר\ת האילן‪ .‬דן ד ר ממונה על החכמה ועל‬
‫ההשכל ועל הבינה ועל הדעת ועל המדע לפתח כל פיתוח ולחשוב כל מחשבת בכל מלאכת‬
‫אומנות ועל הכתב ועל כל לשין• ח מ ה ממונה על המאור ועל החשך להבדיל בין היום‬
‫ובין חלילה למנות בו ימים וחדשים ולעשות בו כל מלאכה‪ .‬לפעול בו בל פעולה ילהלוך בו‬
‫כל הילוך וליגלות בו כל גלות מעיר לעיר וממדינה למדינה• ל ב נ ה ממונה על מפתחי שמים‬
‫וארץ‪ .‬וערב הוא לעולם לרעה ולטובה ואעפ״י שהם ממונים על הרעה ועל הטובה אין להם‬
‫רשות לא להיטיב ולא להרע מדעת עצמן‪ .‬אלא הכל בקריאה הבל בצווי הכל במאמר יוצד‬
‫הכל וכן הוא אוסר )ירמיה י ה(‪ .‬התודה והשבח ל ד )לא( ]אל[ תיראו מהם כי לא ירעו• ומנין‬
‫שהכל בקריאה שנאמר )תהליס קה מז( ויקרא רעב על הארץ‪ .‬ונאמר )ירמ ה א ‪p‬י(‪ .‬כי הנני‬
‫קורא לכל משפחות )וממלכות( ]ממלכות[ צפונה וגו ‪ .‬ומדת הטובה בקריאה טגין שנאסר‬
‫)יחזהאל לו כס(‪ .‬וקראתי ]לדגן[ ]אל הדגן[ והרביתי אותי ולא אתן וגר‪ .‬ונאמר )יבעיההי(‪ .‬קול‬
‫קורא במדבר פנו דרך ]העם[ ישרו בערבה מסלה‪ ,‬הא למדת שאין להם רשות לא להטיב‬
‫ולא להרע מדעת עצמן אלא אם כן ניתן להם רשות מלפני אדון הכל ‪:‬‬
‫סליק פירקא וברייתא דשמואל הקטן תושלב׳־ע‪.‬‬
‫שמו מצרים כו׳ אך שרו של פרטה מצרים שמו כו' ע״ש‪ .‬ובשבת )פט נ‪ 1‬״א( הלך אצל ארץ‬
‫כו׳ הלך אצל ים כו׳ אמר כו׳ ופירש המהרש״א בחידושי אגדות שם שר הארץ ושר של יס‬
‫ושר של אבדן שהוא שר הגיהנם כו׳ וכן אמרו בחולין )דף ס ע״א( נשאו דשאים ק״ו בפצמס‬
‫כו׳ שפירושו שר שלהם וכן פי׳ המהרש״א שם‪ .‬וטד״ז יפורש ג״כ מ״ש בסנהדרין)קי ט״א(‬
‫שמש ירח פמד זבולה כו׳ שפלו שמש וירח לזביל ואמרו כו׳ שכדבר פשוט בהכוונה מל שר‬
‫של שמש ופל שר של ירח ופי׳ פרקי דר״א סוף פרק ששי והחמה כו׳ והמלאכים כו' וכ״כ‬
‫כרב כגאון ר׳ חיים ויטאל זצ׳׳ל בליקוטי תורה פ״ ואחחנן בטפמי מצוה פל פרק שירה וז״ל‬
‫פנין פרק שירה כו׳ כי כל הנבראים שבפולם יש פליכם שר בשמים כו׳ וכמ״ש )במ״ר בראשית‬
‫רבה פ׳ יוד( אין לך פשב מלמטה שאין כו׳ והנה פ״י אוהו שר נמשך עליו שפפ וחיות והנה‬
‫אותו השר כו' שאומר תחלה שירה כו׳ נמצא שכל חלו השירות הם של הפרים כו׳ כל אחד‬
‫לפי מינו פכ״ל‪ .‬כרי למדם שמ׳י׳ש דבר פלוני אומר ככוונה פל השר שלהם‪ .‬ונראה שכן כפי׳‬
‫כאן כי כשר כממונה פל שבתי הוא ממונה ג״כ על הפניות כר ונפשה שליח מה' ית׳ על‬
‫הדברים כאלה וכן בכל הכוכבים פד״ז‪ .‬והכל טפם א׳ לפי שממונה פל דברים אלה שכס‬
‫דוגמת הדברים שמוטבע בטבעו של שבתי לכן הוא ממונה ג׳׳כ פל שבתי ופד״ז יתפרש כל‬
‫הפרק ופד״ז יש לפרש מ״ש בשבת )קנו( ע״ש אבל הכוכבים עצמם אמרו עליהם במדרש‬
‫קהלת )ג פסוק כ( הכל הי׳ מן העפר אפי׳ גלגל חמה וכר ובב״ר פי״ב‪ .‬וכס שומרים את‬
‫תפקידם ואין לכם רק דברים שמוטבע בטבפס י מו כשמש פל החום ופל הקור ועוד דבריס‬
‫שמוטבע זאת בטבע‪ .‬ופי׳ בפי׳ ר׳ שבתי דונולו ספר חכמוני על ספר יצירה פ״ד שמפרש ג״כ‬
‫כל אלה לפי הטבע שניחן בהם פ״ש באורך בד״ה וכחש ובד״ה ולפי הכח כו' שמפרש דברי‬
‫כפרק כזה פל סיגנון זה פ״ש‪ .‬ומ״ש בהסחלתו שבחי כו׳ ועל החטה בס׳ ר״ז הנוסח וען‬
‫כמישה ‪ :‬הכל בקריאה‪ .‬פי׳ כמ״ש חולין)ז פ״ב( אין אדם נוקף הצבפו מלמטה פד שמכריזיל‬
‫עליי מלמעלה‪ .‬וכתיב )דניאל ד יד( בגזירת פי דן פ תג מ א ומאמר קדישין שאילתא וכמ״ש )מי‪,‬‬
‫זוכר בראשית מד ע׳׳א ופקורי רנ״א( שיש ממונים ע״ז לפרסם הגזירות שיצאו מד׳ ית׳ ופפ״ין‬
‫יעשו כשלוחי׳ כממוני׳ על כל דבר לפי מה שנשלחו ‪ :‬ומדת הטוב׳ בקריא׳ מנין‪ .‬שגא׳)יחז׳ לו(‬
‫וקראתי אל כדגן והרביתי אותו כו׳ ונאמר קול קורא במדבר פנו דרך ד׳ ישרו בערבה מסילה‬
‫לאלקינו כי׳)י שעיה מ(‪ .‬ומסיים שם וראו כל בשר יחדיו כי פי כ׳ דיבר‪ .‬יתן ד׳ שנזכה לזה‬
‫כי עין בעין נראה בשוב ד׳ ציון במכרה בימינו ; סליק פרק תשיעי‬
‫התודה והשבח ל ד ית׳ שעזרני עד כה יהי שמו הגדול מבורך ‪:‬‬
‫כז‬ ‫ענין התקופות‬

‫ענין התקופות‬
‫)טיין מ״ש סוף פרק שלישי(‬
‫אי ת א בעירובין נו ט״א אמר שמואל כוי אין חקופח ניסן כו׳ אין בין חקופת לחקופה‬
‫־ אלא תשעים ואחד יום כו‪ /‬הנה לחשבון תקופה זאח משך השנה הוא שס״ה יוס‬
‫ורביע מכוון‪ .‬וחשבון תקופה זאת נקראת תקופת שמואל ומבואר ברמב״ם ה' קידוש החדש‬
‫פרק תשיעי‪ .‬עיין שם סדר חשבונה‪:‬‬
‫עוד יש חשבון של תקופה נקראת תקופת רב אדא‪ .‬ומבוארת ברמב״ם ה׳ ק״ה שם פרק‬
‫עשירי ע״ש במפרש ולחשבון תקופה ההיא משך השנה עולה שס״ה יום וחמשה שעות‬
‫נ״ה מינוטין עם כ״ה זיקונדין ‪:‬‬
‫עוד לפי חשבון מהלך השמש של הרמב״ס פי״ב מה׳ ק״ה שם ולשיטת התוכנים האחרונים‬
‫משך השנה ערך שס״ה יום וחמשה שעות עם מ״גי מינוטין ע״ש‪ .‬והוא בקירוב ‪:‬‬
‫ונראה לענ״ד שכל החשבונות של התקופה הכל נכון וצדקו יחדיו‪ .‬וכל החשבונות נצרכים‪.‬‬
‫כי כתבו האחרונים וכן הרגישו בזה כתכונים האחרונים כי משך השנה הולך‬
‫ומתמעט מיעוט קטן מאוד רק במשך הזמן מתקבץ המיעוט לאיזה חשבון ‪:‬‬
‫ו ע פ ״ ז יש לתרץ הכל כי ענין התקופו׳ נ״מ לכמה דברים הא' לעיבור שנה כמ״ש בר״ה‬
‫כא ע״א כד חזית דמשכא תקופת טבת עד שיתסר בניסן עבר להאי שתא ולא תיחוש‬
‫לה דכתיב שמור את חודש החביב שמור אביב של תקופה שיהיה בחודש ניסן ע״ש בתוס׳‬
‫ובסנהדרין י״א ע״ב ע״ש ‪:‬‬
‫ענין השני הוא המנהג להזהר בזמן התקופה מלשתות מים ומובא ביו״ד סי׳ קטז סעיף ה׳‬
‫ברמ״א וע״ש ביאור הגר״א ס״ק ט״ו והוא מרוקח וראשונים ועי׳ זוהר מקום שציין‬
‫הממונים בשמים עלזה ובענין המזלות‬ ‫הגר״א שם‪ .‬עוד יש דברים בענין כתקופה בענין‬
‫כמ״ש בעירובין נו ע׳׳א אמר שמואל אין לך תקופת ניסן שנופלת בצדק שאינה משברת את‬
‫האילנות כו׳ ואין לך תקופת ניסן שנופלת כו׳ וע״ע בזוהר ויקהל קצה פ״ב בד׳ תקופי‬
‫דשתא כו׳ וע״ע פא ע״א בזוהר לארבעה תקופין בשתא כו׳ וכדין דינון מתערין בעלמא כו׳‬
‫ע״ש וכן בספר רזיאל המלאך מפורש באורך שיש לכנ תקופה ממונה בפ״ע ויש לו שם בפ״ע‬
‫ע״ש מ״ש בענין ההשבעות בהתחלת ה ספר‪:‬‬
‫והנה בענין השינוי שמשתנה בכל שנה כנ״ל מסתברא ששינוי השייך לאביב פשיטא דתלוי‬
‫בהחקופה כפי מה שהיא בטבע העולם של האביב וכמו שהוא האביב כן צריך לחשוב‪.‬‬
‫אבל בענין המזלות והממונים שברקיע וכנ״ל יש לומר שכמו שנברא העולם והועמד כל אחד‬
‫פל משמרתו כן הולך תמיד וזה אינו משתנה ועפ׳׳ז הכל צדקו יחדיו כי שמואל לא היה יושב‬
‫כעיבור החידש והשנה כדמשמע בראש השנה דף כ׳ ע״ב ע״ש היטב ידע מר כו׳ מדהא לא‬
‫ידע כו׳ ע׳׳ש‪ .‬לפי שכיה שמואל בבבל‪ .‬א״כ מה שאמר שמואל בעירובין נו ע״א ענין‬
‫התקופות הוא רק לעניני כממונים והמזלות והוא דבר הלמד מענינו שמיד אחר זה אמר‬
‫שמיאל אין לך תקופה שנופלת בצדק כו׳ שאינה משברת את האילנית כו׳‪ .‬ובעת בריאת‬
‫כעולם היתה התקופה שעולה שנה שס״ה יום ורביע מכוון וכן נקבעו כל דבר על משמרתו‬
‫וכן הוא תמיד שס״ה יום ורביע מכוון ובזה איירי התקופה שאמר שמואל אכן הוא תמיד‬
‫בענין שמירת התקופות לענין שתיית מים כנ״ל ‪:‬‬
‫והנה לענין עיבור השנה בעת שניתן התורה לישראל שהיא שנת ב׳ אלפים ותמ״ח לבריאת‬
‫עולם כבר פחת והלך מבריאת עולם קרוב לחמשה מינוטין ולכן ניתן אז זמן‬
‫ההקופה לעיבור השנה היא חשבון תקופת רב אדא בקירוב וכן ניתן לנו מסיני ואותה אגו‬
‫הופבין לעיביר שנה כמבואר ברמב״ס פרק עשירי כ״ו מה׳ קידש החודש וא״כ כל התקופות‬
‫צדקו יחדו‪ .‬תקופת שמואל מבריאת העולם לענין כממונים שבשמים על כתקופות ולענין‬
‫המזלות‬ ‫׳‬
 ‫ענק התקופות‬
‫כמזלוה ושחייח מיס‪ .‬וחקופת רג אדא לענין עיניר כשנים וזמ; הרמנ‪-‬ם על זמנו למנין‬
‫חשבון מהלך כשמש‪ .‬גפ׳ י״ב מה׳ ק״ה ‪:‬‬
‫ואנו יכולים לסשוג ג״כ כמה עולה לזמן מתן הורה ועולה נקירוג כמו חקופה ר‪ 3‬אדא ואס‬
‫נחשוב מזמן בריאת מולם עד זמן של ספר תולדות השמים שעולה למספר אחד עשר‬
‫מינוט לכל שגה סה״כ שנתמעט באורך הפגה במשך חמשת אלפים ושש מאוח‪ .‬ועלה לפ״ז‬
‫מבריאת עולם עד מחן תורה קרוב לתקופת רב אדא‪ .‬ורק לפי שידוע שדברים הפוחתיס‬
‫והולכים מתרבה גם הפחת והולך במשך כזמן ולכן בלתי אפשר לעמוד ע״ז במכוון‪ .‬אך‬
‫בקירוב ומיושב בכל זה הכל ‪:‬‬

‫ביאור מאמרי חז׳׳ל‬

‫בפרקי דר׳ אליעזר פרק נ׳ הובא בילקוט רמז תתרנט בשלשה עשר לחדש שנים עשר כו׳ כפיל‬
‫פור בין מזל למזל ובין חודש לחודש שנים עשר ביום השלישי במזל ארי׳‪.‬ותמהו המפרשים‬
‫מה ענין מזל ארי׳ לאדר שמזלו דגים‪ .‬ובסיך םפר הילקוט כתב בזה מה שכתב‪ .‬אמנס‬
‫דברי כפדר״א נכון ומכוון ומדוקדק לפי מה שידוע שכשמם הולכת בשנה כל גלגל המזלות‬
‫ועומדת בכל חודש שלם במזל אחד תחת השמש‪ .‬ולכן נחשב מזל אחד לכל חודם‪ .‬אך כלבנה‬
‫סובבת כל גלגל המזלות בכל חודש‪ .‬ולכן אם נרצה להפיל גורלות לפי המזלות מחודש לחודש‬
‫צריך לחשוב במהלך כשמש שהיא בכל חדש במזל אחר אבל להפיל גורלות במזלות בימי‬
‫כחודש בלתי אפשר בכשמש לפי שכל כחדש הוא במזל אחד רק צריך להפיל בימי החודש‬
‫בכלבנה שהיא בכל כחודש סובבת כל המזלות כנ׳׳ל‪ .‬וכנה דבר ידוע שהלבנה כיא בעת‬
‫המולד במקום שהשמש שם שזה ענין המולד שהיא תמת השמש במקומה וכנגדה‪ .‬ולכן‬
‫בהתחלת אדר כשמש היא בהתחלת דגים וא״כ אז הלבנה געת המולד בהתחלת דגים‪ .‬ועי׳‬
‫היטב ברמב״ם ה' קידוש החודש כמה מהלך כירח במזלות בפרק י״ד הלכה א וב׳‪ .‬ותמצא‬
‫שמהלך הירח בשנים עשר יום היא קנ״ח מעלות בקירוב והיא חמשה מזלות )כל מזל‬
‫שלשים מעלות כנודע{ עם עוד שמונה מעלות‪ .‬חשוב מהתחלה דגים מקום שכיתה שם בעת‬
‫המולד וכבר עברה‪ .‬דגים‪ .‬טלה‪ .‬שור‪ .‬תאומים‪ .‬סרטן‪ .‬ונכנסה שמונה מעלות במזל חרר׳‬
‫ביום י״ג לחודש אדר כי סדר המזלות כן היא ט' ש׳ ת׳ ס׳ א׳ ב׳ ם' ע׳ ק׳ נ' ד' ד׳‬
‫ודברי כפדר״א מכוון ומדויק יפה יפה על פי התכונה‪ .‬שביום שלישי בשבת שלשה עשר‬
‫יום לחדש כיתה במזל ארי׳ וע״ע פרדר״א פרק ששי וכל מזל משרת אס ימות חודש החמס‬
‫שני ימים וממצה כו׳ ונראה כוונתו שכל מזל משרת כו׳ במה שהלבנה מהלכת בימי חוד‪-‬‬
‫החמה שיעול הנ״ל ‪:‬‬
‫ביאור מאמרם ז״ל צד צפון פמץ הוא בפרק ראשון‪ .‬ענין הליקיייס וביאור הגמרא סונ ת‬
‫כט בפרק שני מביאר באורך ‪:‬‬
‫ביאור גמרא בראש השנה דך כא ע״א אמר להו ר״נ כי חזיתו סיהרא דמשליה ליומא‬
‫בעירו חמירא כו׳ בארביסר משלים נראה לענ״ד שמה שאמר ליומא פירוש לעמוד‬
‫כשחר שאז הוא יום לענין הדין כמ״ש במגילה דך כ׳ ובברכות דך ב ע״ב ושאר מקומות‬
‫וקאמר לכס שכשהלבנה שוקעת קודם עמוד השחר המס בטוחים שעדיין אינו ארבעה עשר‬
‫וכשהיא שוקעת בשוה עס עמוד השחר אי אח״ז אז יהיה להס לספק אולי היה ארבעה‬
‫עשר ויבערו חמץ מספק ודין זה לא שייך רק כשמקדישין על פי הראיה ובימי ר''׳נ הי׳ן‬
‫מקדשין ע״פ הראיה וכמ״ש למעלה דף כ״ח ע״א ומבואר בר״ה דך כ ע״ב שבלתי אפשר‬
‫לראות הלבנה רק ביום שיהיה המולד צפחות קידם חצות היוס‪ .‬וא׳׳כ המה בטיחיס ש‪3‬בצ‬
‫אופן‬
 ‫כח‬ ‫ענץ התקופוח‬
‫אופן שיהיה צריך להיוח המולד ‪p‬ודס חצוה כיום של ערב ר״ח גיסן‪ .‬ושיעור עמוד השחר‬
‫אמרו בפכהיס דף צד ע״א שהוא ד׳ מילין שכס שעה וחומש או שעה ומחצה קודם כזריחה‬
‫ע׳ ביאור הגר״א ז׳״ל על או״ח סי' רסא וסי׳ חנט סק״ה וחק יעקב שם ורב נחמן הי׳‬
‫בבבל ושם הוא מעט יותר ובתחלח ראייתה של הירח לא נראית רק אחר שקיעת החמה‬
‫כמ״ש במכילתא על פסוק החודש הזה לכם ואז הוא ספק לילה לד יהודה דקי״ל כוותיה‬
‫לחומרא בשבת ל״ה ע״ב וא״כ אין לקדש החדש עד למחר ע׳ ראש השנה ריש פרק ראוהו‬
‫ב״ד וא״כ הסה בטוחים שבכל אופן שיהיה צריך שיהיה המולד קידם חצות כיוס של מרב‬
‫ראש חודש ניסן ואס לא בלחי אפשר לקדש החודש ביום ההוא ע׳ לעיל דף כ׳ ע״א תד״ה‬
‫הא בניסן כו' וע״פ כל הדל החשבון מכוון ומדוקדק‪ .‬מ׳ ברמב״ס ה׳ קידוש החדש פרק‬
‫י״ב הלכה א שמהלך השמש במעל״ע אחד שהוא כ״כ שעות היא ג״ט חלקים ושמונה שניות‬
‫וע״ע שם בפרק י״ד הלכה א שמהלך הירח בכ״ד שעות הוא י״ג מעלות יוד חלקים עם ל״ה‬
‫שניות חנכה מהלך השמש ממהלך כירח ותמצא שמתרחקת הירח מן השמש בכ״ד שעות‬
‫שיעור י״ב מעלות ואחד עשר חלקים וכ״ז שניות ומזמן המולד שהיא לא יאוחר מן חצות‬
‫היום של ערב ר׳׳ח ניסן עד זמן עמוד השחר של יום ארבעה עשר בניסן שהיא שעה ומחצה‬
‫קודם הזריחה כנ״ל כס י״ג מעת לעת עם ט״ז שעות ומחצה וע״פ חשבון הנ״ל *מתרמקת‬
‫הירח למערבה של השמש בזמן כנ״ל ‪;:‬יעור קסו מעלות עם נ״א חלקים בקירוב‪ .‬תנכה‬
‫שיעור ההפרש שיוכל להיות לפעמים בין מהלך האמצעי למהלך האמיתי היינו מנת הירח‬
‫ייתר גדול שאפשר לפעמים להיות שהוא חמשה מעלות ושמונה חלקים כמו שמבואר‬
‫ברמב״ס ה' קידיש החדש פרק ט״ו הלכה ר תנכה זאת מן קס״ו מעלות נ״א חלקים הנ״ל‬
‫נשאר קס׳׳א מעלות ומ״ג חלקים והנה נגד כל מעלה שהשמש מוקדמת שוקעת בארבעה‬
‫מיניט קודם כידוע )שהגלגל הוא ש^׳ס מעלו׳ וסובבתו בכ׳׳ד שעות עולה לכל שעה ט״ו‬
‫מפלות וארבעה מיניט לכל מעלה( וא״כ השקע אז הירח בארץ ישראל בליל ארבעה עשר‬
‫אחר שקיעת כחמה לפחות בנדי עשרה שעות וארבעים ושבעה מינוט בקירוב שהוא שעה‬
‫וי״ג מינוט קודם זריחת השמש בקירוב‪ .‬ויבבל שהוא במזרח יותר מא״י בכדי י״‪ 7‬מעלות‬
‫בקירוב ויהיה שם מוקדם זריחת השמש ממה שהוא בא״י בערך נ״ו מינוט קודם מא״י‬
‫וצריך לגרוע שיעור מרחק הירח הן השמש בשיפור נ״ו מינוט שהוא בערך שני מיניט גס‬
‫משך ע״ה הוא מעני יותר בבבל ממה שהיא בא״י בשנים אי שלשה מינוט וא״כ בטוחים הס‬
‫בכל אופן שיהיה שביום י״ד לא תשקע כל גוף הירח בבבל קודם עמוד השחר וגס משך‬
‫זמן שקימת כל כדיר הירח ה'א יותר משני מיניט וכל זמן שמקדמת כל שקיעתה קודם‬
‫ע״ה המה בטיחין שעדיין אינו ארבעה פשר וערב פסח וכי חזיתו סיהרא דמשלים ליומא‬
‫שבעת ששקעה כל גיף כדירה הגיע זמן התחלת ע״ה אזי תבערו חמץ מספק שמא היום‬
‫ער״פ וכנ״׳ל‪ .‬והחשבון מכוון ומזה למדנו שלדידן שקובעין החדשים לפי חשבון לא נאמר‬
‫כלל זה לפי שצקייעות שלנו לפעמים המולד ביום ר״ח ניסן ולא שייך כלל הנ״ל )וע׳ בה׳‬
‫ק״ה פי״ז ה״ה ו׳ שבחצי ניסן יש שינוי מראה הירח שני מינוטין קודם בקירוב‪ .‬וע״ש הלכה‬
‫ג׳ שלשיטת הרמב״ס לא תתראה הירח עד י״ח שעות אחר המולד ודברי ר״נ מבוארים יפה‬
‫לכל כשיטות בע׳׳ה(‪:‬‬

‫חשבון המולדות‬
‫‪r‬‬

‫ב ח ש בון המולדות אני מתחילין מולד הראשון לחשוב מן בהר״ד כיינו ליל השייך ליום ב‬
‫ה׳ שעות ר׳• ד חלקים וצריך טפס כיון שבר״ה נברא העולם וכיה יום הששי של‬
‫בריאת‬
 ‫חשבון הםולדוח‬

‫בריאח כעולם נר״ה כמ״ש ימדרש פ׳ אמור והי׳ ראוי להיוס המולד יוס או יומיס קודס‬
‫יען חמשה‬ ‫ר״ה‪ .‬ושיטח התום׳ בר״ה דף ח׳ שאנו מוסיפין בשנוה הבריאה שנה אחח‬
‫ימים של ששת ימי בראשית קודס ויום א׳ בשנה חשוב שנה‪ .‬וכן מוכח שיטח הרמב״ס סרק‬
‫עשירי מה' שמיטה ויובל הלכה ב׳ וז״ל ליצירה מראש השנה מאחר בריאת אדם הראשון‬
‫שהיא שנה שניה ליצירה עכ״ל ע׳׳ש ועי׳ אחרונים בחו״מ סי׳ ס״ז וביאור הגר״א שס‬
‫סק״ח ובהוספות להו״מ וביאור הגר״א שנדפס סוף חלק שני בחו״מ הקשה ע״ז ותירץ‬
‫באופן שאין מוסיפין שנה רק שבשנת המבול לא שימשו המזלות ע״ש וע׳ במ״ר פרשה ל״ד‬
‫שיש פלוגתא גזה אס שימשו המזלות בשנת המבול ‪:‬‬
‫ולכאורה יש לתרץ מה שמקדימין מבכר״ד לפי שעמדה החמה ליהושע וגס למשה כמ״ש‬
‫בע״ז כ״ה ינראה שלא העמיד ה׳ ית׳ רק אה גלגל היומי לפי שטעם פמידתס‬
‫הוא עבור שלא תשקע החמה ולא יצטרכו ישראל לחלל שבת כמ״ש בפרדר״ח פ׳ נ״ב ועוד‬
‫טעם אמרו שם לבלבל שעות היום מן המכשפים‪ .‬ולכן לא הוצרך להעמיד רק גלגל היומי‬
‫כתלוי בו השקיעת החמה‪ .‬וגלגל השנתי של החמה וכן גלגל החדשי של הירח לא הוצרך‬
‫להעמיד ולכן במספר המולדות ראוי לחשוב ימיה שעמדה אך בימי כשבוע נחשבו כל זמן‬
‫כעמידה ליום א׳ לכן במספר המולדות נתוסף ערך שנים ׳וחצי יום‪ .‬וע׳ ע״ז דף כ״ה ששני‬
‫מעל״ע עמדה ליהושע ומסתמא יום א' עמדה לןחיה למשה ע״ש בגמ׳ ובזה החשבונוח‬
‫כוצס צדקו וא״צ לומר שאנו מוסיפים שנה אחת שהוא דוחק כמ״ש הגר״א ז״ל שם וע׳‬
‫ביאור הגאון מלבי׳׳ס ז״ל ביהושע יו״ד שלפי פירושו עולה ג״כ שמהלך השנתי לא כועמד‬
‫וא״כ צריכין לחשוב כימים בחשבון המולדות וכנ״ל ועולה מכוון וכנ״ל )ולשיטת התכונה‬
‫החדשה צ״ל שהועמד רק גלגול הארץ והוא ג״כ כנ״ל( ‪:‬‬
‫והנה על שיטת התכונה כחדשה שהארץ מתגלגנת לענ״ד לא קשה מהכתוב ביהיפע שמש‬
‫בגבעון דוס כי כמה תירוצים יש על זה‪ .‬הא׳ כי מצינו בכמה מקומית דרך הכתוג‬
‫לדבר לפי אשר ידומה להעין כמו שאמר ככתוב בנחמיה ד׳ טו צאת הכוכבים וידוע שהכוכבים‬
‫ישנס ברקיע גם קודם אלא שבחושך נראה וידימה כאילו עכשיו יצאו‪ .‬וכן שקיעת החמה‬
‫נקרא בא כמ״ש וילן שם כי בא השמש ובבוקר וזרח השמש כאילו בלילה היא באה מ;‬
‫מקומה וביום הולכת וידוע שגם בלילה היא הולכת שאנו מניחין אותה בערב במערב ומצאנו‬
‫אותה בבוקר במזרח‪ .‬וכן אמר הכתוב ערים גדולות ובצירות בשמים )פ׳ פקג( שנראה‬
‫לעין שיגיע עד השמים ועוד דוגמות הרבה וכן כאן אמר שמש בגבעון כי לעין נראה ‪:‬י‬
‫ועוד יש דרכים לתרץ והדברים חרוכים גס מה שמשמע לחז״ל באיזה מקומות שיש להשמש‬
‫מהלך יש לומר ע״ד הנ״ל‪ .‬וגס ים ל'מר שהוא מה שכתבו האחרונים שהשמש מסבבת נצ‬
‫גופה עג קוטרה כ״ת בכ״ה י‪;:‬ים וגם בכלל יש לה לדבי־יהס מהלך במתינות גדינ מאוד‬
‫וחס אמת הדבר כפי מתכונה החדשה הדבי ברור גענ״ד כי זכו סוד העיבור מה שאמרו‬
‫הזיל שלא היו מגצין ח־תו יבזה מתורץ כמה קישיות מה טעם ה ס תימ כ״נ יגה מם‬
‫הסתירו הנה התכונה הישנה היתה מסירסמת אז‪ .‬וכמ״ש הראב״ד בסדר הקכלת אחי■‬
‫ר״ע וז״נ ובימיס חגו היה בבל למינות וח״כ למה הסתירו ולהנ״ל הכל מתורץ יפה אד‬
‫אין רציני לפרש יוסר‪ .‬וע׳ כתובות )קיבע״א ידף קיאע״א( פירש״י שס ועי׳ ברכות )‪C1‬‬
‫ז ע״א( בשעה שהחמה כו׳‪:‬‬
‫בראש השנה דף כ ע״ב הובא בתוס׳ הדין של מולד זקן שבאס חל המונד של ראש השנם‬
‫אחר חצות היוס אז דוחיי רחש השנה ליום מחרתו וכן הוא ברמב״ם פ״ז מה׳‬
‫ק״ה ה״ב ובטור או״ח סי׳ תכ״ח‪ .‬ולענ״ד נראה ליתן טעס נכון לזה‪ :‬כי מבואר בר״ה‬
‫) כה ע״ב( וברמב״ס סוף פ״ב מה׳ ק״ס שבעת שהיו מקדשיס ע״ס הראיה אם רהו הירס‬
‫סוף היום ויש עוד זמן נקדש החודש בו ביים מקדשים אז‪ ,‬מבואר שאפילו בסוף הייס‬
‫ירה‬
 ‫כט‬ ‫חשבון הסולדות‬
‫ו*ק נידע שרגט אחה מן היוס היה קודם המולד כיו מקדשים החודש‪ .‬ולפ״ז לדידן‬
‫שמקדשין ע״פ השכין וחשבון המולד היא במקיס ראיה שלכם א״נ כיה ראיי לקדש החודש‬
‫אפילו אס כי׳ המולד רק רג*‪ 1‬אחת בסוף היוה היה ראוי לקדש החודש ולהשית ר״ה‬
‫ביום ההוא‪ .‬אמנם בחשבונות המולדות יש שני מיני חשבונות האחד חשבון האמצטי וחשבון‬
‫שני ט״פ נכיון המינוט המבואר ברמב״ס פי׳י׳ד ופט״ו מה׳ קידוש החודש שנקרא מולד‬
‫כאמיתי וט׳׳ש ברסב׳׳ס פרק ט׳׳ו מבואר יפה‪ .‬ומולדות של חשבון שלנו הוא של חשבון‬
‫האמצטי‪ .‬וא״נ היה ראוי לטשות טצה שיהיה ר״ה שלנו גס לפי חשבין המולד האמיתי‬
‫וכתב בספר תכונת כשמים סימן ס׳׳ד דמולד תשרי לא יוכל להיות מולד האמיתי מאוהר‬
‫ממולד האמצטי רק בכדי שפה שטות מאוחר ו וכן כשהמולד של חשבון שלנו האמצטי קודם‬
‫חצות כיוס אז בטוחים אגו שגס מולד של חשבון האמיתי הוא לפחות ריט אחת קידס סוף‬
‫היום ומושין ר״ה בובייס ואס הוא בחצות היום אז דוח ין ד׳ ה שמא המולד האמיתי‬
‫מאוחר ששה שטוח ויהיה המולד אחר סוף כיוס ולכן דוחין ר״ה כי לא נוכל לכתחילה‬
‫לטשות ר״ה בו ביוס מטטס חשבון מולד כאמיתי‪ .‬והוא טטס נכון ט׳ רמב׳׳ס ה׳ קידוש‬
‫החודש פרק שבימי הלכה ז יטו׳י׳ש היטב ‪:‬‬
‫ואע״ג שלאמר כמה מאות שנים יתכן שיהיה כחשבון שיוכל להתאחר מולד האמיתי של‬
‫תשרי טוד מטט יותר )אס גובה השמש ישתנה ט״ש ברמב״ס פ׳ יג( ר;״מ במשך‬
‫הזה יהי' טוד כנגדו מה שטבירו יש להקדים מטני מולד האמיתי שיהיה מולד כנכון מוקדס‬
‫מטט )מה שקראו בטל תכונת השמים מולד נכון( מה שיתקבץ ממה שיש בכל חידש חלק‬
‫אחד מטפריס ש; חלק אחד של תחר״ף שהוא חלק אחדמן כ״א חלקים ושש מאוח בשעה‬
‫שהמולד הוא מתקדים בכל חודש ע״ש מהלך המדוקדק של הרמב״ם פ־״ד ופט״ו כמבואר‬
‫בלוח של בעל תכונת כשמים בסוף ספרו ולפ״ז לא יוכל לעולם להיות מולד כאמיתי של‬
‫תשרי אח״ סוף כיוס וכנ״ל ואין כאן מקים לבאר הכל‪ .‬וכדבר נכין ‪:‬‬
‫כר־זב הגאון קדוש ה׳ ר׳ חיים וויטאל ז״ל תלמיד האי״י ז״ל בספר שער הכוונת‬
‫בענין ערב שבת )דף צד( וז״ל אמר ני מורי ז״ל כו׳ שקיבל מחכם א׳ גמל שאמר‬
‫לו שקבלה היתה בידו מרבותיי שכג כד שנקבר בע״ש אחר שעה ה׳ מן היום שאין לו‬
‫חיבוגי הקבר לסי שמן שעה ה ה' מתחיל תיספית קדושת שבת ט׳ יאמר לי ]לענין חיבוט‬
‫הקבר[ כי זה סוד כ׳ יתירה של יום הששי לרמוז כי בה׳ שעות יויוס ששי תיכף סמך‬
‫אליו ויכולו השמים והארץ יתיכף נחשב כאילי היא יוס שבח י ־;ירי ז״ל הודה לדבריו‬
‫והסכים עליהם טכ״ל‪ .‬וצריך ביאור איך יתכן לדרוש ויגילו השמים עג שעה ה׳ בע״ש‬
‫שהרי היו חה״כ בריאות כרבה בט״ש ‪:‬‬
‫ונראה לפרש והוא מכיון על פי התכונה‪ .‬כי כחב הרמנ״ס כ׳ קידיש החודש סוף סרק‬
‫י״א שירושלים נוטה מאמצע הישוב כנגד רוח מע״ב בכדי כ״ד מעלות עכ״ל‬
‫ומאמצע הישוב עד סיף המזרח הוא תשעים מעלוה כמבואר בהביאו‪.‬־ לכרמב״ם ‪ CX‬א״כ‬
‫מירושלים עד סוף קצה הישיב המז״חי הוא מאה וארבעה עשר מעלוח‪ .‬וידוע שבמזרח‬
‫מקדים עלות השמש ושקיעתה ממה שהיא במערב וזמני כיוס במזרח מוקדם ממה בהוא‬
‫במערב בכג מעלה ארבעה מינוט‪; .‬ני כן כחשבון כל בגלגל הטיבר כנ הרקיע הוא ש״ס‬
‫מענית וסובבתו בכ״ד שטית במעל״ע‪ .‬א״כ עולה ארבעה מינוט לכל מעלה(‪ .‬וא״כ בסוף‬
‫קצם המזרח שוקעת שס כשמש בכל יום קידם ששוקגיח בירושלים )שהוא מרחק מאה‬
‫וארבעה עשר מעלות ננ׳׳ל(‪ .‬שבעה שעות עם ‪ 36‬מילוט‪ .‬ח״כ בזמן שבירושלים הוא שבעה‬
‫שטוח עם ‪ 36‬מימט קודם השקיעה אז היא השקיעה בקצה המזרח‪ .‬והלה אנחלו מתחילים‬
‫לשמור שבת כל מקים לפי מה ששם הוא השקיעה א״כ גס הכתוב שאומר כי ששת ימים‬
‫עשה ה׳ וכו׳ ואח״כ שבת וינפש‪ .‬א״כ ע״כ גם בעת הבריאה כל מקום ששקעה בשמש‬
‫בע״ש‬
 ‫חשבון הטולחת‬
‫בליאה בהקרם ההוא א״כ בעת שבעה ש»יה עם ‪ J6‬מינוט קידם‬ ‫בע״ש לא היה עוד‬
‫השקיעה אז הוא השקיעה בקלה המזרח‪ .‬והנה אנחנו מתחילים לשמור שבה כל מקום‬
‫לפי מה ששם הוא הפקיעה א״כ גס הכתוב שאומר כי ששה ימים עשה ה׳ וכר ואח״כ‬
‫שבת וינפש‪ .‬א״כ ע״כ גם בעת הבריאה כל מקום ששקעה השמש במ״ש לא היה עוד שוס‬
‫בריאה במקום ההוא א״כ בעה שנעה שעית עם ‪ 36‬מינוט קידם השקיעה כא״י שהוא‬
‫ביום עש״ק שעה חמישית בירוכלם אז התחיל לשבות יקצה המזרח ולא ברא ה׳ ית׳ שם‬
‫שום בריאה עוד‪ .‬ולפ״ז מדוקדק הרמז בקרא כי ביום הששי בשעה חמישית )עס ‪,6‬ץ‬
‫מינוט( אז ויכולו השמים במקום א׳ היינו בקצה המזרח ופל זה מרמז הכתוב כי שס‬
‫התחיל השבת במקום א׳ ולכן גם • בא״י התחיל אז קצת קדושה צפי שבמקום א' בעולס‬
‫הוא מקצת השבת לה׳ ית׳‪ .‬והוא מבואר ומדוקדק ‪:‬‬
‫בפיוט ליום הכיפורים במוסף מתחיל אלה אזכרה כ י וקרא לעשרה חכמים גדולים כו׳‬
‫יש טועים בהבנת דברי הפיוט וסוברים שאלו העשרה הס מה שהזכיר אח״ע‬
‫בפיוט ד חנינא בן תרדיון ור״ע וכו׳ אבל אין כיינתו כלל ותלו בהפייטן בוקי סריקי מ ה‬
‫שלא עלתה על לבו כלל רק שהמה סיפורים נפרדים כי המעשה היה שהשר בחר משרה‬
‫חכמים שאין כולם גדולי ישראל רק נקראו כילם בתואר חכמים גדולים לבד והס לא‬
‫הוזכרו בשמם מי היו‪ .‬ובהם היו שנים שנקראו ג״כ בתואר גדולי ישראל ודנם יחד השמונה‬
‫עם השנים בטענת אחי יוסף סה״כ עפרה והרגם כולם ע״פ הגורל‪ .‬וסיפר מה שעשה‬
‫בהם השר‪ .‬ומפורש ושנים מהם‪ .‬הייני מן הפשרה שנים שהם נקראו בתואר גדילי ישראל‬
‫ילפי שא׳ כ״ג וא׳ נשיא( ומפרש באר היטב ושנים מהם הוציאו תחלה שהם גדולי ישראל‬
‫ד ישמעאל כ״ג ורשב״ג נשיא ישראל להם היציא תחלה ‪1‬אחי׳כ הרג גם השמינה הצשאריס‬
‫ועל השנים הפיל הגורל וסיפר מה היה בהם‪ .‬ובזה כלה הסיפור של השר ושל העשרה‬
‫הנ״ל‪ .‬ואח״כ מתחיל הפייטן לספר עיד מה שקרה לצדיקים אחרים פקידים נהרגו נר וכצ‬
‫זה מעשים נפרדים מלמעלה שלא היו בזמן א׳ ולא שייכים זה לזה וזה פשוט וכיור למי‬
‫שמדייק בלשון הפייט‪ .‬ומה שהדפיס' המדפיסים בהמחזור וכבר כתבו וכו׳ שלא הי׳ בזמן‬
‫אחד משמע שסובר שמחבר הפייט סובר שהיה כולם כאחד הוא טעות בהבנת הפייכ‪/‬‬
‫רק רשב״ג ור״י עם עוד שמונה שנא נודע מי המה היו מהחלה בזמן אחד‪ .‬והנשאריס‬
‫שהזכיר אח״כ ד׳ ע ור׳ חנינה בן תרדירן והנשארים לא הי׳ בזמן ההוא ומה שכהכו‬
‫המקובלים שהעשרה הרוגי מלכות היו בחכיא אחי יוסף המה בוודאי לא היו בזמן אחד‪.‬‬
‫ועי׳ בביאור הגר׳׳א על הזוהר היכלות דפקוד' דף רנד באריכות גדול מי היו כי רשי״)]‬
‫ור׳ ישמעאל היו נגד שמעון ול'י‪ .‬זה לוי וזה שמו שמעון‪ .‬ולכן נהרגו יתד ינפל הגורל עצ‬
‫ר״ש‪ .‬שפמעין היה ראשון במכירתו ע״ש באורך‪ .‬ונגד ראובן פיצה להציל הוא ר״א הגדול‬
‫שנתפס למינות וניתן שמה בבור וניצל ע״ש‪ .‬ויששכר נגד ראובן ע״ש עוד באריכות ‪:‬‬
‫ר״ה )דף פה ע״א; אין חידושה של לכנה פחוה מן כ״ט יום ומחצה ושני שניבי שעיד‬
‫וע״ג חלקים כו׳ פי' שהשעה נחלק להתר״ף חלקים‪ .‬ועי׳ בביאיר הגר״א ז״ל אחר ס‬
‫ר״ח נדפס בשמו טעם למה נחלק לההר״ף משוס החלק א' של תשצ״ג שנוכל לחלקי ע״ש‪.‬‬
‫אך הרמב״ס כ׳ ק״ה פ״ו ה״ב כתב ולמה חלקו כשעה למנין זה לפי שמנין זם יש ‪3‬ו‬
‫חצי ורביע כו׳ ולכאורה צריך ביאור למה לא כתב כרמב׳׳ם את טעס כגר״א ז״ל ויש לומר‬
‫ששני כטעמים נצרכו‪ .‬יהנה זמן שמן מולד עד מולד כ״ט יוס י״ב שעה והשצ״ג חלקיס‬
‫כנ״ל לפי מה שמבואר ברמב״ס פי״ב במהלך השמש ופי״ד במהלך הירח עולה כחשכון‬
‫שצ״ל שחלק כאחד מן חשצ״ג אינו הלק שלם רק פחות חלק א׳ מעשרים מן חלק שהוא‬
‫‪ 3‬םה״כ פחות חלק אחד מן כ״ד אלפים בשפה ע״ש‪ .‬ולפי שהיא דבר מיעט מאיד לכן לא‬
‫הזכירו זאת וחשבו כאילו היו תשצ״ג שנמים‪ .‬בסתם‪ .‬וכמ״ש הרמב״ם פי״ג ה״ט נענין‬
‫שניות‬
‫ל‬ ‫חשבון המולדות‬
‫שניות וז״ל‪ .‬ואל חפנה אל השניות כו׳ אלא מקור החלקים לבד ואס יהי׳ השניות קרוב‬
‫לשלשיס )שהוא מחצה חנק( טשה אותם חלק א׳ והוסיפו טל החלקים טכ״ל‪ .‬ויש לומר‬
‫שרמז ט״ז הרמב״ס בלשונו שם ס״ו ה״ח בלשון זה החשבון שחושבין אותו בקירוב ויודטין‬
‫שטת קיבוצו שלא בדקדוק אלא במהלכן האמצטי הוא הנקרא מולד טכ״ל‪ .‬כפל הדברים‬
‫בקירוב‪ .‬שלא בדקדוק‪ .‬ולפי שחסר חלק א׳ מן כ״ד בשטה‪ .‬והנה אט״ג שהוא דבר מוטט‬
‫מאוד מ״מ במשך שנים רבות מתקכץ זה לכמה מינוטין מ״מ לא חששו לזה‪ .‬כי זה הכלל‬
‫אם דוחין לצורך אין קפידא כדמוכח מדחיית אד״ו וטרבה‪ .‬ובטת שהיו מקדשין ט״פ הראי׳‬
‫כי׳ נדחה אז מחסרון ביאת טדיס ולא הקפידה כתורה ט״ז כיון שהוא לצורך רק שלא‬
‫להקדים‪ .‬וכן כאן ניחן מסיני חשבון שוה שלא נצטרך לדקדק טל חילוקים רחוקים כמו טל‬
‫חלק א׳ מכ״ד אלפים בשטה וכדומה וטוד נכתוב לקמן טטם ט״ז‪:‬‬
‫והנה יש לדקדק טוד יטויין ברמב״ם כ' ק״׳ה פי״ד כ״ב במהלך השמש בזמן טיקור‬
‫של הרמב״ס ובפי״ד שם הלכה ד' ונחשוב לפ״ז מתי הי׳ ראוי להיות אז הירח תחת‬
‫השמש )מה שנקרא מולד( לפי חשבונו לפי כתכונה שם ואס נחשוב טל אותו חודש ג״כ מתי‬
‫הי׳ זמן המולד לפי חשבון המקובל בידנו כתבו האחרונים שזמן טיקור של הרמב״ם טולה‬
‫שטה טס י״ז מינוט קודם מולד של חשבון שלנו ‪:‬‬
‫אמנם כדבר מחירץ יפה לפי הנ״ל ומדוקדק מאוד וזה לנו כאות כי זמן מולד שלנו הוא‬
‫הלכה למשה מסיני וכמובן ג״כ מרמב״ם פ״ה ה^׳ב ט״׳ש‪ .‬וכשנתן כ׳ ית׳ את‬
‫כתורה לישראל כודיט כ' ית׳ למשה זמן המולד שהי׳ אז באמת בתכליח כדקדוק מאוד‬
‫ומסר בידו לחשוב מאז והלאה מזמן ההוא כ״ט ימים י״ב שעות תשצ״ג חלקים לכל חודש‬
‫כסדר עד עולם‪ .‬ומאז כן אנחנו חושבין וזהו זמן המולד אשר בידינו ומאז והלאה לא חששו‬
‫על כחלק האחד מן כ״ד אלף בשעה שמוקדם כל חודש ונתקכץ עך זמן עיקר של הרמב״ס‬
‫שטה וי״ז מינוט‪ .‬והתבונן דבר נפלא מאוד כי אם נחשוב מזמן מתן תורה עד זמן העיקר‬
‫של הרמב״ם ונחשוב השנים והעיבורים כפי העולה יעלה מכוון שעה עם י״ז מינוט הנ״ל‬
‫וזה לנו כאות כי כחשבון מולדות שלנו מוחזק בידינו מן זמן מ״ט שמסר כ״ ית׳ למשה‬
‫למסור לישראל ‪:‬‬
‫והנה זמן מ״ס הי׳ ב׳ אלפים תמ״ח לאלף כשלישי כמו שפירש״י ע״ז )ט ע״א(‪ .‬וזמן עיקר‬
‫של הרמב״ס )כמ״ש פ׳ י״א ה׳ ט״ז ופי״ב ה״ב( כי׳ שנת כ׳ אלפים תתקל״ח ליצירה‬
‫א״כ מזמן מ״ת עד עיקר של כרמב״ס ב׳ אלפים ות״צ שנה ובכל י״ט שנה כשיעור מחזור‬
‫קטן יש שבעה עיבורים בערך ובשנים הנ״ל קל״א מחזורים של י״ט שנה )ושנה אחת(‬
‫ועולה שנים מעוברות תשטה מאות עם שבעה עשר תחשוב כל כחדשים שעולה סכ״כ‬
‫כל השנים כנ״ל והס שלשים אלף ז׳ מאות צ״ז חדשים‪ .‬וכנה בכ״ד אלף חדשים עולה‬
‫שעה אחת וששת אלפים חדשים הוא רבע שעה ולחשבון הנ״ל עולה לכל ארבע מאות‬
‫חדשים מינוט אחד הרי לתשצ״ז חדשים שגי מינרט עולה סה״כ שעה עם י״ז מינוט‬
‫בדקדוק עצום וכדבר מכוון ומדוקדק לשיטת כרמב״ס עד להפליא‪:‬‬
‫ואין להקשות לפי סנ״ל למה כשחל ר״ה המולד מעט אחר חצות היום למה אנו דוחין‬
‫ר״ר‪ .‬שכבר כתבתי לתרץ שכן נותן התורה צוה לנו לחשוב תמיד ע״פ כ״ט י״ג‬ ‫־‬
‫תשצ״ג תמיד‪ .‬ונמ״ש הרמב״ס פ׳׳ה ה״ב ודבר זה הלכה למשה מסיני כו׳ שבזמן שאין שס‬
‫סנהדרין קובעין ע״פ חשבון זה וכו' וחין לשאול'טעם על הלמ״מ וא״צ טעם‪ .‬ומ״מ יש‬
‫ניתן טעם נכון שלא הודיענו מקודם שכשיעברו איזה חלפים שנס יחשבו המולד שעה‬
‫קודם וכדומה‪ .‬כי כתבתי למעלה טעם שדוחין מולד זקן כדי שיהי׳ מיום ההוא מעט קודם‬
‫המולד כאמיתי וכמ״ש בעל תכונת השמיס סי׳ ס״׳ד שמולד ר״ה לא יאוחר האמיתי מן‬
‫האמצעי יוסר מששה שעות‪ .‬וכתבתי שזה ישתנה במשך כזמן עד שיוכל להתאחר עוד מעט‬
‫וע״ז‬
 ‫חשבון המולדות‬
‫וע״ז תירצתי שחלק א׳ מכ״ד אלף הנ״ל אשר זאת גורס להקדים זמן המולד זרזת משלים‬
‫א״כ לכן הוצרך נותן התורה להניח על חשבון חשצ״ג גשוה כי לפעמים יוצרך להשלים‬
‫וצהשוות החשביינות‪ .‬ועוד יש בזה תירוצים ‪:‬‬
‫וע״פ הנ״ל מתורץ יפה למה הוצרך הרמנ״ס לטעם התחלקות‪ .‬התחלקות כשעה לתתר״ף‬
‫ולא הביא תי׳ הגר״א ז״ל שלפי שיטת הרמב״ס עדי'ן יקשה שהי׳ אפשר להם לחלק‬
‫באופן אחר כי גם חלק א׳ מנ״ד אלף יש דרך להשוות אותו למדת החודש ולכן הוצרך‬
‫לטעם אחר ‪:‬‬
‫בענין זמן מנחה גדול״ה‬
‫עי׳ בהגהות בן ארי׳ על או״ח סי׳ פ״ט כתבתי בשם כאדמו״ר הרב זללה״ה שחצות כיום‬
‫האמיתי אינו תמיד זייגער ‪ 12‬רק לפעמים מוקדם ולפעמים מאוחר ונ״מ לענין זכין‬
‫מנחה גדולה שצריך להמתין סצי שעה אחר חצות כיום כאמיתי דיוקא שהוא זמן כרגע‬
‫הממוצע שבין זריחח החמה ובין שקיעת החמה שאז הוא חצות היום על פי דין לענין‬
‫תפלת מנחה שצריך להמתין חצי שעה אחריו כדמוכח ביומא )דף כח ע״ב( וע״ע פסחים‬
‫)נח ע״א( ופירש״י שם שהוא לענין השמש ורגע כנ״ל השמש באמצע דרום ממש ואז‬
‫השמש בגובה יותר מן יתר זמני כיום‪ .‬ויוכל כל אחד לדעת זאת אם יתבונן בלוחוס‬
‫זמן הזריחה וזמן השקיע וזמן הממוצע שביניהם הוא חצות היום האמיתי ומי שאין לו‬
‫זאת צריך להחמיר מספק עד ערך רגע שעה שיוכל להיות מאוחר לפעמים ודבר זה כוא שוה‬
‫בכל המקומות‪ .‬וביותר צריך להחמיר בחודש דעצעמבר יאנוואר פעבראל מפרץ‪ .‬ובחודש יוני‬
‫יולי יוכל להיות לפעמים מאוחר בכדי ששה מינוטין וצריך להחמיר ולהזהר בזה מאוד‪.‬‬
‫וטעם כדבר לפי שיש כפרש בין מהלך השמש האמיתי ובין האמצעי‪ .‬עי׳ ברמב״ס ה׳‬
‫קידוש החודש פי״ב ופי״ג‪ .‬וה״זייגערס״ שלנו הולכים תמיד שוס אחר כמהלך כאמצעי ועל פי דין‬
‫זמן כזייגער אינו מעלה ואינו מוריד והוא ברור בלי ספק ‪:‬‬
‫כתב הגאון ר׳ אברהם בן הגר״ח ז״ל בביאורו על הקדמת תיקיני הזהר )דף ה׳ ע״ב אוח‬
‫א׳( בזה״ל והארץ היא מריבעת מארוע כנפות הארץ ע״ש‪ .‬פי׳ שמדייק לשון הכתוב‬
‫)ישעיה יא יב( ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפית הארץ‪' .‬וע״ע ביחזקאל ז׳ ‪3‬׳ ואיוב ל״ז‬
‫ג' ול״ח יג( כנף הוא דוקא מרובע ולא עגיל כידוע בדין כנפות הציצית שהעגול פטור‬
‫וצריך דווקא רובע‪ .‬וכ״כ ‪ 3‬ס׳ מאורות נתן לר׳ מאיר פאפרש ז״ל אות ע' אות ו׳ בזכ״ל‬
‫וכן הארץ היא מרובעת מארבע כנפות הארץ עכ״ל ולכאורה הוא שלא כדרך התוכנים‪.‬‬
‫אבל נראה שאין כאן שום מחלוקת וככל אמת כי מפורש בקרא בראשית ויקרא אלכיס‬
‫ליבשה ארץ ולמקוה המיס קרח ימים וא״כרק כיבשה הוא הנקרא ארץ והוא מרובע פי׳ שטח‬
‫כיבשה ובקצוותיה מקום גבולה שבין כיבשה ובין המיס היא מרובע ממש בצלעות ובזוויות‬
‫כמו שנראה במפת הארץ את קצוות כיבשה שנקרא ארץ‪ .‬וכקרא מארבע כנפות כארץ‬
‫ביבשה איירי ששם הם יושבים‪ .‬ואפילו אס היא בת חמש או שש זוויות ג״כ הוא מרובע‬
‫כידוע בדין הציצית שגס בגד בת חמש ובת שש ג״כ חייב בציצית עי׳ במנחות מ״ג ג׳ ע״ש‬
‫ובזה הכל מודים ואין כאן מחלוקת כלל ;‬
‫ביוצר לפרשת החודש‪.‬‬
‫דיבור המתחיל אבי כל חוזה כו' קץ מונדתו חל להקצות ביום רביעי בחצות ועד שלשים‬
‫מרוצות נח ניכר בחוצות‪ .‬יתבהר ע״פ מ״ש בילקוט בא )רמז קצא( שהמולד של ניסן‬
‫ביציאת מצריה הי׳ אמר חצות היום וארורו בילקוט שם )רמז קפח( שדיבר ה׳ עס משה‬
‫ביום והראהו גיס חשיכה ובשבת )דף עז ע״ב( אמרו שהי׳ ר״ח ויום ראשון של פסח ביום‬
‫כ׳‬ ‫'‬
‫לא‬ ‫חשכק הטזלדות‬
‫ה‘ גשבת איב ה י המולד גיוס ד״ אחר חצוח היום ונראה למשה עם חשיכה כנ״ל וקידש‬
‫למחר ביוס כ׳ את החודש‪ .‬וז״ש כאן קץ מולדתו כו' ביום רביעי בחצות פי׳ אחר חצות‬
‫כיוס‪ .‬ומבואר בילקוט שס שלאחרים היו בלתי אפשר להתראות ביום שהמולד אחר חצות‬
‫כיוס )עי׳ ר״ה דף כ ע״׳ב( ובלילה קרוב לזמן המולד הלבנה תחת הקרקע )ששקעה הלבנה‬
‫אז י״׳ב מינוט אחר כשקיעת כחמה( ובבוקר היא פולה אחר זריחת כשמש וביום אינה‬
‫נראה מחמת אור השמש עד יוס ה' עם חשיכה שסוא שלשים שפות אחר המולד וז״ש פד‬
‫שלשים מרוצות כו׳ שלשים פעה אחר המולד לא ניכר בחוצות אע״ג שלמשה הראהו ה׳‬
‫אבל לאחרים לא כי׳ אפשר להכירה מד אמר שלשים שפות שאמר המולד וכג״ל ‪:‬‬
‫ואפשר לכוון שהמולד הי׳ אז יום ‪ '7‬אחר חצות כיום שמבואר בפירש״יע״ז)דף ט ע״א(‬
‫ד״ה הכי גרסינן שמד יצ״מ הי׳ ב׳ אלפים תמ׳יח שנה מבריאת עולם וכ״כ בילקוט בא‬
‫)רמז קסט( ויש לפרש שעברו תנד׳ח שנה שלמים ובשנת תמ״ט יצאו‪ .‬והתו׳ בר״ה )דף ח‬
‫ע״א( ס׳יל וכ״כ כרמב״ס ה׳ שמיטה ויובל פרק עשירי ה״ב ע״ש שאנחנו מושבים החמשה‬
‫ימים של ששת ימי בראשית לשוה ומתחילין למנות מע״ש בראשית שבו נברא אדם לשצה‬
‫שניה וא״כ חשבון רש״י בעייז שם שהוא מיום שנברא אדכ״ר עולה לחשבונו שנה מאוחרת‬
‫ןא״כ עולה יצ׳״מ לחשבון שנות כבריאה שאנו מרנין ב׳ אלפים ת״׳נ מולה מולד שלו יום ד׳‬
‫בפרך השייך ליום ה׳ ‪ 3‬׳ שעות של״׳ב חלקים וידוע שיש לפעמים שינוי במהלך המאורות‬
‫בין האמצעי להאמיתי המבואר ברמב״ם ה' קידוש כחודש סי׳יג וספרו ועפ״׳ז יתכן גס‬
‫שיכי מוקדם מולד ניסן של זמן יצ״מ במרב שבפה או שמונה שעות קודם כאמצעי הנ״ל‬
‫ו כי אז המולד יוס ד בחצות כיום והוא מכוון כנ״ל‪:‬‬
‫ויש עוד דרך לכוון המולד לזמן הנ״ל גם אס נאמר שבשנת תר״ח יצאו ממצרים ומ״ס מ״ש‬
‫גכגכות בן ארי על ראש כשנה )דף ס( שמוכח מסדר מולם פ״ר דלד יכושע שנברא‬
‫העולם בניסן הוא כי׳ ניסן שקודם בהר״ד לחשבון שלנו א״כ כי׳ לסי הנ״ל יציאת מצרים‬
‫למספר שנות כבריאה שלנו שנת תמ״ז ופולה מולד ניסן מכוון יום ל׳ י״א שמות ק ר א‬
‫חלקים‪ .‬ופ״ס שינו כנ״ל מן כאמצעי לכאמיתי יש לומר שהי המולד כאמיתי מאוחר שבמה‬
‫שפית ו כי המולד יום ד׳ אחר מצות היום וכנ״ל והיא ג״כ מכוון כנ״ל ‪:‬‬
‫)דף נ״ו נרא( לא יצאה חמה מפולס מקרן מזרחית צפונית כר דברים אלה הס‬
‫רק פל אופק א״י או גבל אגל במדינות הצפוניות יש מקומות שיתכן כן‪.‬כשאנחנו אומרים‬
‫קרן מזרחית צפונית ככוונה שאס נשמר האופק במרובע י הי מקום הזריחה נוטה לצפון‬
‫פד שיכי כנגד כקרן ממש‪ .‬והוא מקום כמחצה של המרחק שיש בין נקודת אמצע מזרח‬
‫לבין נקודת אמצע צפון‪ .‬וידוע שאפ״ג שהשמש נוטפ בקיץ לצפון ובחורף לדרוס מ״מ לא‬
‫נמשך מעול® כ״כ לצפון או לדרוס פד שיכי כנגד הקרן ממש באוסק ארץ ישראל או בבל‬
‫ילא יגיע יותר משליש מרחק הנ״ל וז״ש לא יצאה חמה מפולס מקרן מזרחית כו׳ היינו‬
‫מקרן דייקא ובאופק א״י וכנ״ל ‪:‬‬
 ‫פירוש על ברייתא דשמואל הסטן‬
‫שער ראשון‬
‫הוא מצות טשה אחת‪ .‬והיא לחשוב ולידט ולקבוט באיזה יום חחלת כל מחדשי השגה ;‬
‫אנחנו חייבים לברר בבירור גמור מתורחנו הקדושה ראיה ברורה טל חדשיט אשר‬
‫אנו מונין< שכם חדשי כלבנה‪ .‬והוא מכיאר‪ ,‬בפירוש מהקרא זאת טילת חדש בחדשו‬
‫שאין חודש נופל כי אם טל הירח המתחדשת ולא בכשמש׳ אבל לשון שנה נופ׳ בהשמש‬
‫בטבור השינויים מהזמנים ק׳ר וחום קיץ וחורף כר הנולדים מהשמש‪ .‬וגם בזמן שנח‬
‫כחמה יחזרו חלילה מדת אורכי הימים והלילות‪ .‬גס מרומז בקרא שאין לקדש את החודש‬
‫אלא בפת ראית הלבנה אבל לח קודם לכן שנאמר החודש הזה לכס ראש חדשים ה׳׳ס‬
‫אם תהיה כלבנה בחידושה כשטור כזה אני מראה אותך אזי יהיה לכם ראש חודש‬
‫אבל אם לא כגיט לשטור הזה אין בכח חוש הראי• לראותה מתוך קוטנה ואין מקדישין‬
‫אותה‪ ,‬והלבנה מתחדשת לכל כ״ט ימים י״ב שטות תשצ״ג חלקים‪ .‬ותשטה מתחלקת‬
‫לתתר״ף חלקים = )בכל מינוס יש י״ח חלקים( ‪:‬‬
‫והשנים שאנו מחשבין הס שנות כחמה מבואר בהקרא שמור אח חדש האביב ר״ל שמור‬
‫חדש כלבנה שבו יהיה האביב ואז וטשית פסח‪ -‬דחג המצות לטדלם יהיה בו אביכ‬
‫שהוא בכורי כשטוריסי ובחג כשבוטות בכורי קציר חטים‪ .‬וחג הסוכות בזמן האסיף‪ ,‬זה‬
‫אי אפשר‪ .‬בלתי שנות כחמה כי הבכור נולד מהחמה‪ .‬ושנות כחמה הוא שס״ח‬
‫״‬ ‫ימים ושש שטות ‪:‬‬
‫יתרון שנות כחמה טל שנות הלבנה קרוב לאחד טשר יום‪ .‬והוא טשרה ימים^ כ״א שעות‬
‫ר״ר חלקים‪ ,‬אם חגרט שנת כלבנה דהיינו שנ״ד ימים‪ ,‬ח׳ שטית ת^ע״׳* חלקיס‪.‬‬
‫)שהם י׳יב פטמים כ״ט ימים י״ב שטות תשצ״ג חלקים( משנת החמה שס״ה ימים ושש‬
‫שטות׳ נשאר מנין הנ״ל‪ ,‬לפיכך אם היינו עושין לטולם השנה י״ב חדשי כלבנה ולא ייסר‬
‫היה בא לפגימיס חג כפסח באמצט הקיץ או בסופו או אפילו באמצט החוירי׳ וכן חי‬
‫כסוכות ג״כ מפני אלו טשרה ימים שיצטרפו ברוב שנים להדשיה‪ .‬וכבר אמרה תורה‬
‫שמור אח חדש האביב וטשית פסח דמשמט לטולס יהיה פסח בזמן האביב‪ .‬וכן חג הסכות‬
‫נקרא חג האסיף משמט שנטולס לא יהיה חג הסכות אלא■ בזמן האסיף לכן נמסר לנו‬
‫סוד הטיבור כדי להשוות שנת כלבנה טס שנת החמה ולקרב חותה בקירוב היותר אפשר‬
‫הילכך כשמצאו שכיה ראוי להיות מולד ניסן והיתה החמה טדיין רחוקה ממזל טלה שה־א‬
‫זמן האביב לטרך למ״ד יום או פחות מטט או ייהר מטט שהוא קרוב לשלשה פטמים יו״ך‬
‫כ״א ר״ד טשו חדש טיבור‪ .‬וטופין אותה השנה י״ג חדש והיא הנקראת' פנה מטוברת ולא‬
‫רצו לטבר בכל שנה יו״ד ימים כדי לקרבם בכנ שנה ושנה‪ -‬משוס שנאמר חדש בחדשו‬
‫לחדשי ה שנס חרשים אתה מונה לשנה ואי אהה מונה ימיס לשנר‪ .‬גס א' אפשר למנות‬
‫השנה אחר החמה משוס שנאמר החודש כזה נכש‪ .‬ופירשו בו הראה הקב״ה הלבנה למשד‬
‫ואמר לו כזה ראה וקדש‪ .‬ונאמר בראשון בארבט טשר ייס לחדש יגו׳ ש״מ שחג הפ סח‬
‫נמנה אחר חדש הלבנה וכן שאר מועדות‪ .‬לכן תקנו נעבר השנה כל שני^‪ .‬ג׳ למחזור קטן‬
‫ושנת ו׳ ושנת ח׳ וי׳׳א וי״ד וי״ז וי״ט‪ * ::: .‬שאבאר מי״ה לקמן ‪:‬‬
‫שגרת מעוברה אין מוסיפין לעולם אלא אדר וטושין אותה ‪3‬׳ אדרין אדר רחבון?ואדר שני‬
‫ומפני מה מוסיפין חדש זה ולמה לא מוסיפין הדש אחר בשנה‪ .‬מפני שהיא קרוב‬
‫לזמן האביב ואזי יכולין לידש אם הגיע בשול האביב או נא הגיגי‪ .‬כדי שיאה הפסח באות^‬
‫זמן‬
‫לב‬ ‫ראשי‬ ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫זמן שנאמר שמור את הדש האביב‪ .‬שיהיה חדש זה בזמן האביב)עיין ברמב״ם הלכות קדוש‬
‫החדש פרק ד׳( וסוד משוס שנאמר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואין מעברין אחד‬
‫משאר חדשיס צא כוי אדר שנים עשר ‪:‬‬
‫היו ם והלילה ארבע ועשרים שעיח ואנו חישבין בכל זמן לחקופית ולמולדות שתים עשרה‬
‫ביום ושתים עשרה בלילה^ י״ב שעות מהלילה מהחילין כשמכה )הזייגער( שש לאחר‬
‫חצות היום‪ .‬י״ב שעיה מהיום מתחילין כשמכה )הזייגער( שש בבוקר‪ .‬הן ■בחורף‬
‫הן בקיץ‪:‬‬
‫תני^־^ בתוספתא ומייתי לה בפרק ב׳ דר״ה ת״ר פעם אחת נתקשרו שמיס בעבים ונראה‬
‫להם דמות לבנה בכ״ט לחדש כסבורין הפס לומר ר״ח הוא ובקשו ב״ד לקדשו אמר‬
‫לכן ר״ג כך מקובלני מבית אבי אבא אין חידושה של לבנה פחותה מה״ט ימים ומחצה ושני‬
‫שלישי שעה וע״ג חלקים )דהיינו תשצ״ג חלקי השעה( כי קבלנו מביני יששכר שתתר״ף‬
‫חלקים הן שעה נמצא שליש אחד מתתר״ף הוא ש״ס‪ .‬ושני שלישי הס תש״ך‪ .‬ותש״ך‬
‫וע״ג עולה תשצ״ג חלקיס ‪:‬‬
‫אין הדושה של לבנה וכר ר״ל מהרנע שתתחבר הלבנה פעם אחת עם החמה ער שתחזור‬
‫ותתחיר עמה פעם אחרת אין פחותה מכ״ט יום י״ב שפות תשצ״ג חלקים‪ .‬ובאותו‬
‫רגע הלבנה מחדשת ונקרא מולד‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫ו ה ט ע ס שחלקו בני יששכר השעה ־ להתר״ף חלקים‪ .‬ויתבאר ג״כ מה שאמר ר״ג אין‬
‫חדושה של לבנה וכו׳‪ .‬כתיב בני יששכר יודעי בינה לעתים וג׳ בני יששכר‬
‫דקדקו ומצאו תחבולות הח׳מה והלבנה וםבובס וראו שכל חדש יותר מכ״ח ימי־ס‪ .‬ורצו‬
‫לקבוע החדש כ״ט ימים וכשראו בחודש כשני שהוסיפה ואחרה הלבנה עוד יום אסד‬
‫הוסיפי עג כל הדש י״ב שעות וזה יום לשני חדשים‪ .‬ואח״כ הרגישו שאיחרה הלבנה לי״ב‬
‫חדשיס שליש יוס והוסיפי ענ השנה ח׳ שעות וזהו יום לג׳ שנים וקבעו החדש כ״ט יום‬
‫שהי ידות שעה פירש תש״ך הלקים כי כשחהלק ח׳ שעות לי״ב חדשים יפלה לכל חודש‬
‫שני סלקי שעה‪ .‬ולאחר שלשים נני ס ראו שאיחרה עוד יום אחד‪ .‬אבל עדיין לא גמרו בלבם‬
‫נקבועי השעה נתחר״ף חלקים‪ .‬כי יום שלש לשלשיס שנה יעלה לכל חודש אחד מט״ו בשפה‬
‫שלוא ע״ב חלקים‪ .‬אלא שראו בסוף תשעים שנה שאיחרה הלבנה עוד שעה‪ .‬אז הוצרכו‬
‫^קבוע השעה נתתר״ף הנקים כי לכל חדש כיה עולה חלק אחד‪ .‬וזה לתשפים שנים שעה‪.‬‬
‫וצרפי ב׳ ידות שעה לע״ג חלקים וישיה בין הכל תשצ״ג‪ .‬וע״כ אסר ר״ג אין חדושה כר‬
‫וע״נ הלקו גני יששכר כשעה לתתר״ף חלקים לפי שמנין זה יש בו חצי ורביע ושמינית‬
‫ושניש יתשע וחומש ועישור שאם לפעמים יצטרך החשבון לחלק השעה לחלקים תוכל לחלק‬
‫בחלקיה שלימים מה שלא כיו יכוהיס לערות הן בחשבון סך אחר כי אם בחלקים שבורים ‪:‬‬
‫ו מ פני שהוקשה למקצה אנשים מאחר שזיין סביב כלבנה בגלגלו נגד כל י״ב מזלות הרקיע‬
‫אינני רק כ״ז יום וקרוב לשמנה שעות א״כ למה נמצא זמן בין מולד ומולד כ״ט‬
‫י״ב תשצ״ג‪ .‬ע״ כ להסבירו לתלמידים נאמר שכאשר נמצאו ב׳ המאורות בשעת מולד אחד‬
‫מכוון נגד ראש מזל טנה על דרך משל‪ .‬רנה כאשר אז הלבנה הפרד מנגד החמה ותסבב‬
‫במהלכה כ׳ ״יז כי גנג־ל בכ״ז יום וקרוב לשמונה שעות וחשוב אל הנקודה עצמה אשר‬
‫כבר התחדשה שס בה־דש כעבר אשר במשלינו נגד ראש מזל טלה הנה לא מצאה כלבנה‬
‫את השמש במקום ההוא אבר נתפרדה ממנו מפני שבזמן ככ״ז יום וקרוב לח׳ שעות‬
‫כבי גם כשמש הנכר במהלכה המתון קרוב לכ״ז מעלות‪ .‬כי מהלך שניהם בראיות גמורות‬
‫היא ממערב למזרח הפך התנועה העליונה‪ .‬כהו שאבאר אי״ה לקמן‪ .‬אשר מפני זה כלבנה‬
‫רודפת חהריה ונא תשיגה עד אחר ב׳ ימים ושעות וחלקים ידועים וכאשר תחכי אלו הי׳‬
‫ימים והשעות יכהל־ים אל סכ״ז יוה וקרוב לח■ שעות יעלה חבורם כ״ט י״ב תשצ׳יג‪.‬‬
‫ויתבאר‬
 ‫ראיון‬ ‫פידוש על ברייתא דשטואל חק^ן‬ ‫״זי‬
‫ויתבאר לך מזה שאין הלבגה פמחדשת נגלגלכ במקוס אשר כנר כהלודשה בו נחדש שעבר‬
‫רק לעולם נין כל מולד ומולד הסבב הלבנה אח כל גלגלה גגד כל י״ב סזלוח הרקיע‬
‫ונוסןז ע״ז קרוב למזל אמד אשר באופן זה התחדש כלבנה נכלשנה ושנה בכל הי״ג מזלוס‪:‬‬
‫הנה נחבאר לך למעלה שסדש כלבנה היא כ״ט י״ב השצ״ג ואי אפשר לקבוע ר״ס כאותו‬
‫רגע המולד שאי אפשל לקבוע ר״ח בחצי היום שיהיה מקצהו של יוס מסרש שעבר ומקצתו‬
‫ססדש הבא^ שנאמר סדש ימים ודרשינן בפ״ק דמגילה ימים אתה סונה לחדש ולא שעות‬
‫לפיכך עושין המדשים אמד מלא משלשים יוס אפ״פ שחדש של לבנה פחות מזה בשעות‪,‬‬
‫ואחד חסר מכ״ט יום ואע״פ שחדש של לבנה יותר מזה בשעות‪ .‬ואלו לא היה חדש של‬
‫לבנה אלא כ״כו יום ומצי היו כל החדשים אמד מלא למ״ד יום ואסד מסר כ״ט יום‪ .‬ששה‬
‫מלאים וששה ססרים לשנה אבל מפני המלקים שיש בכל חודש יותר מל חצי יום יתקבץ‬
‫מהם שעות וימים ער שיהיה במקצה השנים מדשים מלאים יתירים על הססריס‪ .‬ובמקצתה‬
‫חסרים יתירים על המלאים‪ .‬והטעם על זה עיין בהי״ט בפרק שני דערכין משנס ב׳ בר״ה‬
‫ולא נראה כו׳ וז״ל בסוך זה הדיבור לפי שלא יחקגץ היתרות שיהיו בשיווי משלימים ‪ 3‬׳‬
‫מלאים לפיכך שנה כבאה יחסרו מכ״ל ‪ :‬ויום למ׳יד עושין אותו לעולם ר״ח מפגי שהוא‬
‫רוב פעמים יום המולד‪ .‬ואס כיה חדש שעבר מן כסדשיס המסירים יהיה יום למ״ד‬
‫מחדש הגא וממנו מונין ימי חדש הבא‪ .‬ואס כיה החדש שעבר מן כחדשים המלאים יהיה‬
‫יום לס״ד זה ר״ס הואיל ומקצתו ר״ח‪ .‬שבו נולדה הלבנה אבל מכל מקום הוא משליס‬
‫החדש כמלא שעבר‪ .‬לפי שרוב כיום דהיינו י״ב שעות חשצ״ג הלקים הוא מהחדש שע‪ 3‬ל‬
‫ויהיה יום ל״א מהחדש הגא וממנו יהיה תונין ימי כחדש הבא והוא יום הקבוע‪ .‬ולפיכך‬
‫עושין ר״ח אחד‪ .‬יום אחד‪ .‬וכשני שני ימים‪ .‬ופושין לעולם החדש שהוא חשוב ייתר מלא‬
‫וקראו המלאים מלכים וכחסריס משרתים להם‪ .‬תשרי לעולם מלא‪ .‬חשון חסר כסלו מלא‪.‬‬
‫טבת לעילם חסר‪ .‬שבט לעולם מלא שבו ר״ה לאילנות‪ .‬אדר ראשון נשנה מעוברת לעולס‬
‫מלא‪ .‬אדר בשנה פשוטה‪ .‬או אדר שני בשנה מעוברת למולם חסר‪ .‬ניסן למולם מלא‪ .‬איוך‬
‫לעולם חסר‪ .‬סיון לעולם מלא‪ .‬תמוז למולם ססר‪ .‬אב לעולם מלא שבו קוצצין עצים למזבח‪.‬‬
‫חנול לעולם חסר‪ .‬כל זה הוא כשהשנה כסדרה שיש ששה מלאים וששה חסריס ואינו‬
‫אלא של'ד ימים שהם י״ב פעמים כ״ט ימים י״ב שעות‪ .‬אבל מפני כתשצ״ג מלקים כשיתקבץ‬
‫הלבה ההס נעשה יוס וצריכים אנו לעשות את השנה ארוכה יוס אחד יותר משאר כשניס‬
‫ויהיה אותו שנה שנ״ה ימים וצריכים אנו למלאוח עוד חדש אחד אז ממלאים גס חדש‬
‫מרחשוון‪ .‬ולפעמים יקרה פ״י הדחיות שיתבארו לפנינו שאנו צריכים לקצר כשנה יוס אחד‬
‫ולעשותה כי אס שנ״ג ימים‪ .‬וא״כ נצטרך לחסר עוד חדש אמד ומססרין אותו כיוס מכסליו‬
‫וא״כ מרחשון וכסליו לפעמיס שניכה מלאים ואז נקראה כשנה שלימה ולפעמים שסס‬
‫שניהם חסרים ונקראה כשנה חסידה ולפפמיס חשוון חסר וכסליו מלא ונקראה כשנס‬
‫כסדרה‪ .‬וטעה השינוי באנו שני חדשים ולא בזולחס משים דסוטב לתקן כשנה מחחלחה‬
‫'‬ ‫כדי לידע סדורה ‪:‬‬
‫וקביעות כשנה לידע אס היא שלימה או מסרה או כסדרה מלוי בקביעת יום ר״ה על‬
‫כן נפרש תחילה הימים שראוין לקבוע בהן ר״ה וא״כ נפרש הקביעות ‪:‬‬
‫ורע נך שיש ארבע דחיות כרוחין ר״ה מיום המולד חשדי‪ .‬וסימן כארבע דחיות‪ .‬לא‬
‫אד״ו ראש‪ .‬ומולד זקן בל תדרוש‪ .‬ג״ט ר״ד בשנה פשוטה גרוש‪ .‬ל ט״ו חקפ״ט לאחד‬
‫עיבור עקור מלשמש‪:‬‬
‫פירש דמיה ראשונה נא א מו רחש‪ .‬פירש לעולם אין קובעין ר״ה בימי אר״ו פירש ביוס‬
‫א׳ ביום ל ביום ר‪ .‬ואס יבא מולד תשרי נאחד מימי אד״ו מחין את יוס ר״ה‬
‫מיום המולד ליום שלאחריו‪ .‬והכיפס ביוה א׳ אין קובמין ר״ה מפני הושענא רבה דא^י‬
‫נקבע‬
‫לג‬ ‫ראיון‬ ‫»ירושעלבדיירווודשםואלהקמן‬ ‫י?‪5‬ר‬
‫נקצע ד״ח ביים א״ אז יגא יוס הושענא רגה כיוס כ‪ 6‬גח ו&ין הונטין כרשענוה נ בי ח‬
‫לפי שאינה אלא מנהג מנביאים ואינו דוחה שבת וזימטן דמתלמי לי׳ה תרי או חלה‬
‫זפנין בחד נשבח ואי לא דחינן לד״ה אתי לאשכוחי מצות ערבה שהיא קלה על כארס‬
‫לפיכך פשו חכמים תיזוק לדברירס יותר משל תורה שכרי בשביל תקיעת שופר שהוא‬
‫דאורייתא אין מסין ל״ה סיום ז׳ וכאן דמו מיום א׳ כדי שיגא יוס הושענא לבה בחול‪.‬‬
‫ובימי ר״ו אין קובעין ר״ה שלא יהיה יום כפור סמוך לשבת שאס נקבע ד‪/‬כ ניוס ד יבא‬
‫יוס כפור ביום ר‪ .‬ואס נקבע ר״ה ביום ר יבא יו״ה ביום א״ וכוי תלי שבתות דסמיכי‬
‫אהדדי ואמרינן נפ״ק דד׳ה תלי שבי בהדדי לא עבדנן וככועס השוס ירקא ומשוס מתיא‬
‫כאס יהיה בראשון מהם סת ב״ה ולא יקבר לא היום ולא למהר יסריח‪ .‬וגם הירקות‬
‫הנאכלות נשכן חיין וירצו לאכול מוצא יום השני יצטרכו צלוקטן ערב יום הראשון סחרי‬
‫שנתות כנ״ל ובתרי ימים יכמשו ויפפשו‪:‬‬
‫חזיה שניה מולד זקן בל תדיור‪ ,‬פירש אף אס יהיה מולל תשרי ביום אחד מימי ‪ 0‬ג׳‬
‫כ» ז״‪ .‬אם יהיה הסולד י״ם שמוה שהוא חצי יום או לממלה מי״ח שמות נקרא‬
‫הולד זקן ונדחתה ר״ה מיום המולד ליום שלאחריו‪ .‬ואס יהיה מולד זקן ביום שלפני אד״ו‬
‫אז נדחתה ר״ה מיומו משום מולד זקן גס מיום שלאחריו הכוס אד״ו ונקבע ביום שלישי‬
‫למולדו וכגימס כשיבא המולד בסוף שעה י״ח וכוא רגע הסבור שנתחברה כלבנה פס‬
‫החמה ועומד ממש תחתיה ואי אפשר לגי לראות אור הלבנה פר הפרוד ממט מן הממה‬
‫לצד כמזרח )כמו שאבאר לקמן( ושיערו חז״ל ר״ה דף כ׳ שאי אפשר לראות אור הלבנה‬
‫בפחית משש שעות אחר המולד‪ .‬וא״כ בזמן שהיו מקדשי! מל פי הראיה והיה המולד‬
‫מחצות כיום ואילך ולא כי ה אפשר לראותה אוחו כיום ולקדשה ומ״כ כיו דוחין יום של‬
‫ר״ה עד שלאחריו ואף על פי שאנו בזמן הזה בקיאין בחשבון ואני יודעיס בוודאי שנולדה‬
‫בו הלבנה מכל מקום אין מקדשין כחדש קודם שאפשר שתראה הלינה מדכתיב החדש‬
‫הזה‪ .‬כזה ראה וקדש‪ .‬אבל אם הסולד אפילי הלק אחד פחות מי״ח שעות שאז אפשר‬
‫שחראכ כלבנה באותו כיום ברגע כאחרון אינו נקרא מולד זקן ונקבע ר״ה ביום המולד ‪:‬‬
‫‪ r r m‬שלישית ג׳ ט׳ ר״ד בשנת פשוטה גרוש‪ .‬פירש אם יהיה הולד תברי בליל ג׳ ט'‬
‫שמות ר״ד חלקים בשמה העשירית‪ .‬וכ״ש אס החלקים א‘ השעית כס יותר מזה‬
‫והשנה כיא שגה פשוטה אז נדחה ר״ה מיום המולד‪ .‬וגס מיוה שלאחריו משום אד״ו‬
‫ונקבע ביום הי‪ .‬והטעם לפי כשתשליך ד״ ימים ח‘ שעות תתע״ד סנקיס שהוא יתרון משנה‬
‫פשוטה )כמו שאבאר לקמן( על ג׳ ט׳ ר״ ד יהיה המולד של ל״ה י; בא ז' י״ח והוא מונד‬
‫זקן יצטרך לדחותו מיומו משוס מולד זקן ומיום שאחריו משים הד״י ויהיה נקבע כיוס ב׳‬
‫ואס כיינו קוגעין ר״ח זה ביום מונדו במס ג׳ יהיה בין ר״ה זה נ ‘ ״כ הי א חמשה ימים‬
‫והייני צריכין למלאות שמנה הדשיס או נעשות חדש אחד ל״א יוה יזה •נח רצי חז״ל לעשות‬
‫נפי שהוא ארוך הרבה מאוד יוה״ מי״ב פעמים כ״גי י״ב תשצ״ג ויהיה נחוכא וטלולא‬
‫בפיני הבריות שיאמרו טועים כה נכך דחו ר״ח זה סיום מוללו עד יום ה״‪ .‬איל אס כיה‬
‫מילד זה אפילו חלק אחד פחות מג׳ ט׳ ר״ד או שהשנה הזי היא שנה מעוברת שאז לא‬
‫יכיה סולד תשרי הבא אחריו מילד זקן‪ .‬נקבע ר״ה ביום כמונד ביוה ל ‪:‬‬
‫ד חי ה רביעית נ׳ ט״ו תקפ״ט אחר שנת העיבור עקור מלשרוש‪ .‬פירוש אס יבא מולד‬
‫תשרי ביום נ׳ ט״ו שפות חקפ״ט חלקים בשפה ט״ז ו‪:‬״ש אס החנקיס או השפות‬
‫המה יותר מזה ודוקא ששנה זי הוא אהר שנה העיבור רז נוהה ר״ה סיוס הילדו ונקבע‬
‫ביוס ל שאחריו וכטפס לסי שאס המולד זה ב׳ ט״ו הקפ״ט‪ .‬א״כ היה מולד ר״ח שפבר ג׳‬
‫י״ח פירש יום ט י״ח שפות‪ .‬והוא כיה מולד זקן והיה ;דחה על יום כ׳ ואס יהיה ל״ה‬
‫זה ביום המולד ביוה ר לא יהיה בין ר״ה זה לר״ה שעבר ני אם ט ימים וזה חי אפשר‬
‫בשנת‬
 ‫ראמון‬ ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬ ‫מעי‬

‫בשנה מעוברה דא״כ היינו צריכים לגישוה שמנה חדשים חסרים בשנה שעברה או לעשות‬
‫חדש אחד רק כ״ח ימים והוא ג״כ דבר נפלא בעיני הבריוח להיוה השנה כל כך פחוה מי״ג‬
‫פעמים כ״ט י׳׳ב חשצ״ג לכך דוחין ר״ה זה ליום שאחריו ואז יהיה ד׳ ימים בין ר״ה זה‬
‫לר״ה שעבר והיתה השנה הסירה‪ .‬אבל אס היה המולד זה אפילו חלק אחד פחות מן‬
‫ב׳ ט״ו תקפ״ט שאז לא כיה המולד תשרי שלפניו מולד זקן‪ .‬או שלא היה שנת עיבור‬
‫לפניו נקבע ר״ה זה ביום המולד ‪:‬‬
‫והרמב״ם מפרש טעם הדחיות דתשרי‪ .‬לפי שחשבון זה שאנו חושבים כיוס הוא לקיבוץ‬
‫הירח והשמש בהילוכם האמצעי ולא במקומן האמתיים לפיכך עשו יום קבוע‬
‫ויום דחיית כדי לפגוע ביום קיבוץ האמיתי אבל אס לא כיה טעם פגיעת קיבוץ כאמיתי‬
‫והאמצעי לא היה דוהין מחמת אותן טעמים כגון ירקא ומתיא לבד כי לא נכין לדהות‬
‫חשבון קביעת השנה־ המקובל מסיני‪ .‬כי בזמן שהיו קובעין על פי הראייה לא היה שוס‬
‫דחייה כי חלילה מפני טעמים אילו לדהות מועד מזמנו של ראייה שהיא מסורה הלכה למשה‬
‫מסיני ואין מחין קביעת הימים טובים מזמנם הראוי להם זולת מפני דברים מיוחדיס‬
‫שמפברין השנה על פי הקבלה‪ .‬וכאשר בטלו משפטי הראיי והוצרכו לסדר ולקדש חדשיס‬
‫שנים לדורי דורות ונתקדשו על פי חז״ל על דרך אשר תקראו אותם‪ .‬ועשו זה העיבור‬
‫מל פי כקביעות שבידינו וראו שאי אפשר לסדור זה בלתי דחיי׳ כדי לפגוע בקבוץ האמיתי‬
‫כמו שכתב הרמב״ם ע״כ בחרו שהימים כללו אד״ו יהיו ימי הדחייה ־ולא שאר‬
‫ימי השבוע מפני טעמים אחרים שנזכר בגמרא ‪ :‬וטעס שאר הדחיות ג״כ להשוות‬
‫‪.‬‬ ‫האמצעי לאמיתי ‪:‬‬
‫נמצא דרך קביעת ראש השנה לפי חשבון זה כך הוא‪ .‬תחשוב ותדע הונילד של ר״ח‬
‫תשרי באיזה יום יהיה יבכמה שעות מן היום או מן הלילה ובכמה הי‪-‬קיס מן‬
‫השעה‪ .‬ויום המולד הוא יום הקבוע לעולם אלא אס כן כיה באחד בשבת אי ברביעי אי‬
‫בערב שבת או אם היה המולד בחצות היום או אחר חצות היום‪ .‬או אס כיה במ^תיס‬
‫וארבע חלקים משעה עשירית מליל שלישי אי יותר על זה והיתה שנה פשוטה‪ .‬או שהיס‬
‫המולד בחמש מאות והשעה וסמני׳ חלקי׳ משמה רביעית מיום שני והית׳ השנ׳ פשוטל שאה;•‬
‫המעוברת שאס יארע באחד מארבע דברי׳ האלה אין קיבעין ביום המולד אלא ב^וס שלאחריו‬
‫ואס יהיה יום שלאחריו מימי אד׳׳ו הרי זה נדחה־ לשל שלאחריו ויהיה ר״ה תביע כשלישי‬
‫מיום המולד‪ .‬כיצד כרי שהיה המולד בשבת בחצות היום סימן ז׳ י׳׳ה‪ .‬קיבע־ן ר״ה בשנה‬
‫שמילדה כזה בשני בשבה^אבל אס היה המולד בשלישי בחצות כיוס או אהד חצית קובעין‬
‫ר״ה בחמישי בשבת‪ .‬אבל אס כיה המולד פחות חלק אחד כגון אס יהיה המילד הלק‬
‫אהד קודס חצות היוס סימנה ז׳ י״ז תתרע״ט אי ג' י״ז תתרע״ט או פחות מזה קובעין‬
‫■‬ ‫ר״ה ביוס המולד ‪:‬‬
‫דרך ידיעה השנה‪ .‬אס חשוון וכסליו מלאים _אי חסרון או כסדרן לפי חשבון זה כך הוא‬
‫תדע חחילה’;יוס שנקבע בו ר״ה שתרצה' לידע סדור חדשים‪ .‬והוא שתחשוב מולד‬
‫תשרי זה באיזה יוס ומאיזה שעה ובאיזה חנק יהיה וייס שיהיה בו המילד הוא יוס קביעת‬
‫ר״ה אס צא שימנענו אחד מארבע דחיות שזכרנו ואחר שתדע קביעת ייס ר״ה זה תחשז‪3‬‬
‫באיזה יוס יהיה קביעת יוס ר״ה כבא וככה העשה אם השלה פשוטה תשליך על מילד‬
‫השרי זה_‪ 1.‬׳ ה׳ התע״ו ואם השנה מעוברה תשליך עליו ר* כ״ה תקפ״ט‪ .‬יהמצא מולד תשרי‬
‫הבא‪ .‬ור״ה יהיה ג״כ ביום כמילד אס לא שימנענו אחד מארבע דהיוה ואחר שלידע לך‬
‫גס קביעה יום ר״ה כבא תחשוב מנין הימיס שכיניהם חיץ מיום הקביעה של זו ושל זו אס‬
‫תמצא ביניהן פני ימים יהיה חדשי השנה חסרון‪ .‬ואס תמצא ביניכן ג׳ ימים יהיה כסדרן‪.‬‬
‫ואם תמצא ביניהן ד ימים י־‪:‬יכ חדשי השנה פלמים‪ .‬במה דברים א מור־ ם כשתיהת השלס‬
‫שתרצה‬
 ‫לד‬ ‫ראמון‬ ‫פירוש על ברייחא !שמואל הקטן‬ ‫מעי‬

‫שתרצה לידע סדור חדשיה פשוטה אבל אס היסה מטוברת‪ .‬אס תמצא בין יוס קניטה ר״ה‬
‫זו ובין יום קביעת ר״ה של אחריה ארבע ימיס יהיה תרשי אותה שנה המעוברת חסריס‪.‬‬
‫ואס תמצא ביניהן כ׳ ימיס יהיה כסדרן‪ ,‬ואס תמצא ביניהן ששה ימיס יהיה שלימים‪.‬‬
‫כיצד הרי שרצונו לידע סילור חדשי שנה זו ויהיה ר״ה בחמישי והיא פשוטה ור״ה של‬
‫בשניב שבת ימצא ביניהם נ׳ ימיס ידענו ששנה זו חדשיה כסדרן‪ .‬ואלו היה ר״ח של אחריה‬
‫בשלישי היו חדשי־השנה זו שלמים‪ .‬ואלו היה ר״ה בשנה זו בשבת ובשנה של אחריה בשלישי‬
‫בשבת היו חדשי שנה זו חסרון‪ .‬ופל דרך זה תחשוב לשנה המעיירת כמו שבארנו ‪:‬‬
‫■‬ ‫וסימן על זה‬
‫למעוברר־ז‬ ‫|‬ ‫לפשוטורז‬
‫ד ה ו‬ ‫|‬ ‫ב ג ד‬
‫ש‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫‪I‬‬ ‫ש‬ ‫כ‬ ‫ח‬
‫ודע שחכמינו ז״ל קראו לתשע עשרה שנה מחזור קטן ואנו מונין אותה ללבנה‪ .‬שהים עשרה‬
‫שנה פשוטות ושבע שנים מעוברות‪ .‬ולמה סמכנו על מנין זה שבזמן שאתה מקבץ‬
‫מנין ימי י״ב שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן ותעשה מכל תחר״ך חלקים‬
‫לשעה‪ .‬ותוסיף למנין השעות‪ .‬וכל ארבע ועשרים שעות תעשה יום‪ .‬ותוסיף למנין הימים‬
‫תמצא הכל תשע עשרה שנה משני החמה שכל שנש מהם שלש מאות וחמשה וששים יום ושש‬
‫שעות בשוה ולא ישאר ממנין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה חוץ משטה אחת‬
‫תפ׳׳ה חלקים‪ .‬נמצא במחזור שהוא כזה החדשים כולם חדשי הנבנה‪ .‬והשנים שני החמה‬
‫והשבע שנים המעוברות שבכל" מחזור ומחזור לפי חשבון זה הס שנת ג׳ מן המחזור ושנת‬
‫ו׳ ח׳ י״א י״ד י״ז י״ט ‪:‬‬ ‫■‬
‫והטעם כסדר הזה כי לאחר ב׳ שנים אי אפשר להתעבר אודות גודל החסרון של היתרון‬
‫כן צריכין להוסיף‬ ‫שלא הגיע עדיין לימי חודש של לבנה על‬ ‫משני שנות החמה‬
‫עוד שנה אחת ואז תהיה הצירוף מהיתרון של שנות החמה ל״ב יום ט״ו שעות תרי״ב‬
‫חלקים ומוסיפין חדש אחד ונשאר שלשה ימים ב׳ שעות תתצ״ט חלקים והוא ג׳ למחזור‬
‫קטן‪ .‬ואחר כך אס אינו מפסיק אלא שתי שנים לאחריו לא יגיע כיתרון אלא לכ״ד יום כ״א‬
‫שעות רב״ז חלקים ע״כ צריכין להוסיף עוד שנה אחת‪ .‬ואז תהיה היתרון ל״ה יום י״ח‬
‫שעות הל״א חלקים ומוסיפין חודש אחד ונשאר ששה'יסיס כ׳ שעות תשיי״ח חלקים‪ .‬והוא‬
‫כשה למחזור קטן‪ .‬ומעתה אודות גודל ׳שאדית כיתרון אין צריכין להפסיק אלא שתי שנים‬
‫ומוסיפין עליו שארית היתרון הנזכר כ״ח יום מ״ו חלקים‪ .‬ולפי שהיתרון זה הגיע סמוך‬
‫לימי החודש של לבנה אפשר להתעבר ותהא השנה ההיא שמנה למחזור קטן‪ .‬וצריכין מעתה‬
‫לצרף היתרון של שלשה שני החמה ומחסירין מהם יוס אחד י״ב שעות תשמ״ז חלקים שזו‬
‫התשלומין של חדש כנוסף בשנת ח׳ למחזור קטן כנזכר ונשאר ל״א יום ב׳ שעות תתקמ״ה‬
‫חלקיה ומוסיפין חדש סהד בשנת אחד עשר למחזור קטן‪ .‬ונשאר יום אחד י״ד שעות קנ״ב‬
‫חלקיה וע׳י־כ צריכין עוד לצרף היתרון כל שלשה שני החמה דאי לאו הכי לא יגיע אלא‬
‫לכ״ג ימיה ח׳ שעות תק״ס הנקיה משום הכי צרינין להוסיף עוד שנה אחת ומרסיפין חדש‬
‫ונשאר ד׳ ימיס ט״ו שעות חתרנ״ח ס‪:‬קיס וכוח שנת סרבע עשר נמחזור קטן‪ .‬ועתה‬
‫מטעם כנזכר ע״כ צרינין לצרף היתרו! כל שלשה שני החמה דאי לאו הכי לא יגיע אלא‬
‫לכ״ו ימיס י״א שעות שע״ט חלקים ‪-‬משוס הכי‪ -‬צריכין להוסיף עוד שנה אחת ומוסיפין‬
‫סוד‪ 5‬אחד בשנת שבעה עשר למחזור קטן‪ .‬ונשאר ז׳ ימים י״ט שעות תת״ע מלקים ואודות‬
‫גודל‬
 ‫י***יז‬ ‫על סי׳ייתא דשמואל הקסן‬ ‫י^ני‬
‫גודל שארית היתרון אין אגי צריכין להפסיח כי אס שתי שיים ומוסיפין מליו שארית ‪.‬היתרון‬
‫הנזכר ותמצא כ״ט יוס י״ד שפות קל׳׳ח חלקים ותנרמ ממנו חדש מוםן« ‪3‬שנת תשעה משר‬
‫שהוא כ״ס י״ב תשצ״ג ולא נשאר כי אם שעה אחת תפ״ה חלקים ‪:‬‬
‫ו א ס תאמר יתחייב מזה שתהיה התקופה אחר שנים רבות באייר לפי שיתקבץ מכל‬
‫מחזור שמה זתפ״ה חלקים‪ .‬נאמר וכן הדין אבל עד יבא מורה צדק ויודימנו מה‬
‫יהיה הדין בעת המאוחר ‪:‬‬
‫והעי אודיעך בקיצור סימני השנים הפשוטות והמעוברות מל פי הקביעות הנ״ל שהם‬
‫ארבעה פשר׳ שאי אפשר שישתנו רק על י״ד פגים שונים לא יותר‪ .‬ז׳ מהם בשנים‬
‫הפשוטות וד בשנים במפוברות ‪:‬‬

‫סיטני השניס הפשוטות‪.‬‬

‫בח״ג בש״ה גכ״ה הכ״ז הש״א זח״א זש״ג‬
‫סימני שנים הסעוכ ‪p‬‬
‫בח״ה בש׳׳ז גכ״ז הח״א הש״ג זח״ג זש״ה‬
‫פיחשו אות ראשונה מורה פל קביעות ראש כשנה‪ .‬ואות האחרון‘ מורה על ר״ח ניסן‪.‬‬
‫ואות כאמצעי מורה על כשנה זו אם שלימה או חסירה או כסדרה הוא ;‬
‫ובעבור כי חדש הפיביר לעולם יהיה לפני ניסן כמבואר לעיל ע״כ יהיה ר׳יח ניסן לעולם‬
‫ראש לחדשים ויהיה כמומדיס בחודש השביעי ממנו וזהו ראשון הוא לכס לחדשי‬
‫השנה יודיענו כי מצות רבות הם בתורה זכר ליציאת מצרים והנה ראוי זה להיות חסלת‬
‫חשבון ישראל וככה כתוב ויהי בשמונים שנה וד׳ מאות שנה לצאת בני ישראל מאיץ מצרים‬
‫בשנה הרביעית בחדש זיו הוא החדש כשני‪ .‬וכשואלים אומרים כי אם השנה בגויה מהסדשיס‬
‫הנה חדש האביב הוא יסוד וראש אם כן למה תחלי מספרכם מהחדש השביעי ותאמר‬
‫כי הוא ראש השנה‪ .‬וכתשובה ככר הזכירו חכמינו ז״ל כי ארבעה ראשי שנים הם‪ .‬וראינו‬
‫מפורש כי קדוש שנח כיובל בחדש השביעי בעשור לחרש ועוד כי צוה השט לקרוא בתורה‬
‫במועד שנת השמטה במג הסכות למען ישמעו ולמען ילמדו ואס תחלת שנת השמיטה‬
‫תהיה מניסן למה לא ציה לקרוא בתורה בחג המצות והנה חצי שנה עמדו בטלים‪ .‬וכתיב‬
‫וחג האסיף תקופה השנה ובמקום אמר הוא אומר וחג האסיף בצאת השנה‪ .‬ועוד נוכל‬
‫ללמוד מדרך התורה גס מדרך התולדות שאמר בתחלה לא תזרמי ואח״כ ולא תקצרו כי‬
‫הזריעה סמוכה לתשרי לח לניסן ועוד אם שמנו תחלת השמטה ניסן מי שזרע גשנה הששית‬
‫לא יקצור בשנה השביעית כי הקציר אחר ניסן הוא וכבר נכנסה שנת השמטה גס לא‬
‫חרע בשנת השמטה‪ .‬ודברי חכמינו ז״ל כ ס נכונים )מי׳ גאע״ז( ‪:‬‬
‫מילחא בטעמיה הכל בקצרה ויש לסמוך עליו יותר מאיזה חשבונית הארוסם במברונות‪.‬‬
‫חשבק חסולייד לחודש‬
‫קח א׳ י׳׳ב תשצ״ט היינו יוס א׳ '״ב שפות תשצ״ג חלקיס‪ .‬וחשלץ־ אוהו ע‪ :‬המולד‬
‫שלפני כחדש שרציגך לידע וראשונה תצרף החלקים יחד ואס יפלה יושר מתתר״ף‬
‫יחשוב תחד׳ף לשעה‪ ,‬ויצרפה מס השעות שלפניו והנותר מהחלקיס יכתוב למולד חדש‬
‫הבא‪ .‬אח״כ שצרף השעות ואס יעלה יוסר מכ׳׳ד יחשוב כ״ד ליום ויצרפו עס הימיס‬
‫שלפניו‪ .‬והנוחר מהשעות יכתוב למולד ©דש הבא‪ .‬ואם יעלה הימיס יותר משנע ישליך‬
‫השבעה‬
‫לה‬ ‫רא״ון‬ ‫פיתש על ברייתא דשמואל חק^ןן‬ ‫״עי‬

‫השבעה והנותר טליכם יכתוב למולד סדש הבא‪ ,‬כיצד הרי שכיה מולד אלול באמד בשבת‬
‫עשר שעות ביום וחמשה חלקים סימן לכם יום א׳ יו״ד ה ‪ /‬כשתוסיף עליו שארית חדש‬
‫הלבנה והוא א׳ י׳׳ב תשצ״ג יצא מולד תשרי בליל נ׳ משר שעות בלילה ותשצ״ח חלקים‪,‬‬
‫סימן להם ליל ג׳ יו״ד תשצ״ח‪) ,‬דיא נאכט צו דינסטאג ‪ 44‬מינוט מיט ‪ 6‬חלקים נאך‬
‫‪ 4‬אוהר( כי הלילה הוא י״ב שעות והיום הוא י״ב שעות‪ ,‬ובכל מינוט יש י״ח סלקים‬
‫כמי שנתבאר לטיל‪ ,‬ועל דרך זו עד סוף כעולם חדש אחד חדש ‪:‬‬
‫ו ה ט ע ם כי הלבנה מתחדשת לכל כ״ט י״ב תשצ׳׳ג מלקים‪ ,‬כ״ח ימים כלים בשביעיות ואם‬
‫לא היה כל חדש רק כ״ח ימים יהיה כל מולד ומולד בנקודת מולד כראשון‬
‫בראש שבוע החמישי‪ ,‬לכן אין לחשוב רק א׳ י״ב חשצ״ג הנותרים על כ״ח‪ ,‬שכל כך יהיה‬
‫המולד השני מאוחר בשבוע החמישי מהראשון ‪:‬‬
‫חשבון מולד לשנה‪.‬‬
‫השלך על המולד של ר״ח תשרי שלפניך‪ .‬די ח׳ תתע״ו לשנה פשוטה^ שהוא היתרונות משנה‬
‫פשוטה* ולשנה מעוברת ה׳ כ״א תקפ״ט^ ומתתר״ף תעשה שעכ< ומכ״ד שעות‬
‫תעשה יום* ואם יעלה הימים יותר משבעה תשליך השבעה והנותר עליהם יכתוב למולד‬
‫תשרי כבא‪) .‬הכל כמו בחשבון למולד החדש( ותמצא מולד של ר״ח תשרי לשנה כבא‬
‫והטעם לד׳ ח׳ תתע״ו מפני שי״ב פעמים כ״ט י״ג תשצ״ג הוא שנ״ד ימים מ׳ שעות‬
‫תתע״ו חלקים‪ .‬ש׳׳ן ימים כלים בשביעיות נשאר ד ח׳ תתע״ו‪ .‬וכן ה׳ כ״א תקפ״ט לשנה‬
‫מעוברת הוא י״ג פעמים א׳ י״ב תשצ״ג ‪:‬‬
‫ו א ם אין בידך שוס מולד ותרצה לידע המולד שיהיה עכשיו לאיזה חודש שתרצה‪ .‬תחשוב‬
‫היתרו׳ מכל השנים והחדשים שעברו מבריאת עולם‪ .‬ואם תרצה למשוב כיתרונות‬
‫מהחדשים קח לך שתי פעמים א׳ י״ב תשצ״ג ותמצא ג׳ א׳ תרך׳ו שהוא יתרון משני חדשים‬
‫ותוסיף עליו עוד פעם א׳ י״ב תשצ״ג תמצא ד י״ד רי״ט שהוא יתרון משלשה חדשים וכן‬
‫כולם‪ .‬ואס תרצה לידע כיתרונות של שנים אז קח שתי פעמים ד׳ מ׳ תתע״ו והמצא או‬
‫י״ז תרע״ב שהוא יתרון משתי שנים‪ .‬בשנה השלישית היא שנת כעיבור תוסיף ה׳ כ״א‬
‫תקס״ט על א׳ י״ז תרע״ב ותמצא ז׳ ט׳׳ו קפ״א וכן כולם‪ ,‬ואס תרצה לידע כיתרונות משני‬
‫מחזורים וכל ממזור היא תשע עשרה שנים( קח לך שתי פעמים ב' ט״ז תקצ׳׳ה ותמצא כ׳‬
‫ט׳ ק״י שהוא יתרון משני מחזורים תוסיף עליו עוד פעם ‪ ' 3‬ט״ז תקצ״ה ותמצא א׳ א׳ סש״כ‬
‫שהוא כיתרון משלשה ממזוריס וכן כולס‪ ,‬ואס תרצה לידע כיתרון מעשרים מחזורים קח‬
‫לך שתי פעמים ה' כ״א תק׳י׳ן והמצא ר י״ט ך' שכוא כיתרון מעשרים מחזורים תוסיף‬
‫עליו עוד פמס כ׳ כ״א תק״ן ותמצא ג׳ כף׳ז תקי׳ע שהוא כיתרון משלושים מסזוריס‬
‫וכן כולם‪ ,‬ואם תרצה לידע היתרון משתי מאות מחזורים קח לך שתי פעמים ב׳ כי׳ג ק׳‬
‫ותמצא כ׳ כ״ב ר׳ שהוא כיתרון משתי מאות מחזורים וכן כולם ‪:‬‬
‫ועתת אם תרצה לידע המולד שיהיה עכשיו לאיזה חדש שתרצה‪ ,‬תחשוב כל כשנים כסדשיס‬
‫שעברו מבריאת פולס‪ ,‬כגון עתה שנת תר״ך לאלף כששי עברו רצ״ה מחזורים‬
‫ארנע עשר כשנים )כי תשע עשרה שנים הס ממזור קטן ללבנה( ותרצה לידע מולד תשרי■‬
‫של שנת סד׳ך ואין בידך שום מולד קס כ׳ כ״ב ר׳ שהוא כיתרון מד׳ מחזורים‪ ,‬ד׳ א׳‬
‫תר״ל מתשעים מחזורים‪ ,‬ו׳ יף׳ד תתט״ו מחמשה מחזורים‪ ,‬כ׳ י״ט כ״ט מארבע פשר שנים‬
‫ותסבר ככל ומכל התר״ף חלקים תמשה שפה ותצרפכו עם השמות ומכל ארבע ועשרים‬
‫שעות תעשה יום ותצרפהו עם כימים‪ ,‬ומכל שבמה ימים תמשה שבוע ותשליכם וישאר‬
‫נידך א׳ כ׳ תקצ״ד ותשליך אותו על ב׳ כ׳ רי׳ד ותצרפכו יחד יעלה לך ג׳ יו״ל תשצ״ח‪,‬‬
‫)ליל ג׳ מ״ד מיניט מיט ו׳ חלקים נאך ‪ 4‬אוכר( והוא מולד תשרי משנת ת ד ך‪ ,‬ואחר כך‬
‫אם‬ ‫ט‬
 ‫יי״״י(‬ ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬ ‫»^ןי‬
‫אם תרצה לידע מולדות של כל כשנה חשלך מליו א׳ י״ב תשצ״ג ותצרפהו יחד וסדע מולד‬
‫מרחשון וכן על כל מולד ומולד ‪:‬‬
‫ועתה אכאר לך כטפס נ׳ ה׳ ר״ד שהוא כיה ראוי להיות המולד של תהו‪ ,‬לאשוגה תדע‬
‫מחלוקת דרגי אליעזר ורבי יהושע במסכת סנהדרין לר״א בכ״ה באלול נברא כעולס‬
‫ולד יהושע בכ״ה באדר נברא העולם נין לזה ובין לזה יש להוכיח שהיה ראוי להיות‬
‫המולד של תכו ב׳ ה׳ ר״ד לר״א דאמר בכ״ה באלול נברא העולם וברביעי נהלו המאורות‬
‫ברקיע דהיינו בכ״ח באליל בתחילת ליל רביעי אבל האור לא היה עד יוס ד׳ נ׳ שעות‬
‫עלהיוסכדתני׳ כל יצורי בראשית היו במילואן כלומר בשעה שהזריח במילואן דהיינו ג׳ שעות‬
‫על כיום ובאותן ג׳ שעות עמדו החמה והלבנה בחלון אחד ומציני בסנהדרין שבא אדס‬
‫כראשון וקדשה בתחלת שעה תשיעית על היום דאמרינן כתם שנים עשר שעות ישנו ביוס‬
‫)כמו שכתבתי לעיל שאנו חושבין לתקיפות ולמולדות שתים עשרה שעות בלילה ושתים‬
‫עשרה שפות ביום( בשעה ראשונה הוצבר עפרו‪ ,‬ובשניה נעשית גולם‪ ,‬בשלישי נמתחו אבריו‬
‫ב ד נזרקה בו נשמה‪ ,‬בה׳ עמד על רגליו‪ ,‬בר קרא שמוח‪ ,‬בז׳ וכו׳ בח׳ וכר‪ ,‬בט׳ נצטווה שלא‬
‫לאכול מעץ הדעת וכ״ה כל שאר מצות והי׳ בכלל שנצטווה לקדש כחדש וקדשה באותה שעה‬
‫וכיון שקדשה בתחלת תשיעית ע״כ צריך לומר שראה אותה שקדשה עפ״י הראייה וכיון‬
‫שנראתה כלבנה בתחלת תשיעית צריך אתה לומר שנולדה שש שעות קודם לכן דהיינו‬
‫תחלת שעה שלישית כדאמרינן בפ״ק דר״ה דף כ׳ כ״ד שעות מיכסי סיהרא תמני סרי‬
‫א״כ כשתחשוב לאחורך שש שעות תמצא שכיההמולד בסוף שעה‬ ‫מעתיקא ושית מחדתי‬
‫שני׳ על כיום דהיינו יום ו׳ י״ד שעות‪ ,‬ר״ל יום ו׳ אחר עבור י״ב שעות מן הלילה וג׳‬
‫שעות מן היום‪ ,‬ואמרו רבותינו ז״ל במסכת ר׳׳ה יום אחד בשנה חשוב שנה וכ״ש כאן‬
‫שיש ה׳ ימים מכ״ה באלול עד תשרי ע״כ אנו צריכין לחשוב המולד תשרי של תכו כאלו‬
‫כיה‪ ,‬והוא ב׳ ה׳ ר״ד‪ ,‬תדע שהוא כן השלך ד׳ ח׳ תתע״ו שהיא היתרונות משנה פשוטה‬
‫מל מולד ג׳ ה׳ ר״ד של תכו תמצא מולד תשרי של הבריאה היה ו׳ י״ד‪ ,‬ולד יהושע‬
‫שאמר בכ״ה באדר נברא העולם ובכ״ח נתלו המאורות בתחלת ליל ד׳ ושמשו יחד ע'‬
‫שעות ותרמ״ב חלקים ואחר כך תכלם שבעת ימים ואחר כך חזרה ונולדה נמצא שכיה‬
‫מולד של ניסן ד׳ ט׳ תרמ״ב‪ .‬ע״כ אנו צריכין לחשוב המולד תשרי של תכו כאלו כיה ב׳‬
‫ה׳ ר״ד‪ ,‬תדע שהוא כן כשלך ב׳ ד תל״ח שהוא כיתרונות מחצי שנה פשוטה על מולד ב׳‬
‫ה׳ ד׳ד של תהו תמצא מולד ניסן של כבריאה כיה ד׳ ט׳ תרמ״ב‪ .‬כרי לך בין לר״א ובין‬
‫לר׳ יהושע שהמולד חשדי של תהו כיה ב׳ ה׳ ר״ד ומה שאמרו בתשרי נברא כעולם או‬
‫בניסן נברא כעולם אף על פי שנברא ה׳ ימים קודם לכן היינו משום באדם הראשון‬
‫לא נברא עד יום ו׳ והוא היה עיקר כבריאה לכך ימסו בו בריאת העולם זה מר״ח‬
‫תשרי וזה מר״ח ניסן ‪:‬‬
‫ועתה אכתוב לך כלוח של כל כיתרונות מחדש לחדש עד י״ב חדשים שהוא י״ב פעמים‬
‫א׳ י״ב תשצ״ג הוא שנה פשוטה‪ ,‬גם יתרון חשבון י״ג חדשים והוא שנה מעוברת‪,‬‬
‫ואח״כ משנה לשנה עד י״ט שנים שהיא מחזור קטן ללבנה‪ ,‬ואחר כך ממחזור למחזור עד‬
‫עשרה מחזורים‪ ,‬ואחר כך מעשרה מחזורים עד מאה מחזורים‪ ,‬וממאה מחזורים עד‬
‫ש׳‪ ,‬ואז בקל תוכל למשוב המולד מבריאת עולם אפילו אם אין בידך שום מולד רק שתדע‬
‫המולד כראשון אשר עליו העמידו חז״ל משבנותס מן הטעם שכתבתי לעיל הוא היה בליצ‬
‫שני כ' שעות ר״ד חלקים‪ .‬וסימנך ב׳ ה׳ ר״ד ותוכל לידע איזה מולד שתרצה עד‬
‫סוף כל ימי עולם ‪:‬‬
 ‫לו‬ ‫‪.‬‬ ‫יאעין‬ ‫ס ‪ T‬ו ש ע ל ב ריי ת א ד ש מו א ל ה ק ט ן‬ ‫״ עי‬

‫לוח היתרונות‬
‫ל ס חזו רי ם‬ ‫לשטס‬ ‫ל ח ד שי ם‬
‫ק״י‬ ‫ב ‪ 1‬ה ט‬ ‫‪ 1‬ד ח תתע״ו‬ ‫א ‪ I‬א יב תשצ״ג‬
‫א‬
‫! א א תש״ה‬ ‫ג‬ ‫א יז תרע״ב‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫תק״ו‬ ‫ב | ג א‬
‫ר״ו‬ ‫ג יח‬ ‫ג‬ ‫כ ‪ I‬ד יד רי״ט‬
‫י‬ ‫ז טו קפ״א‬
‫ו י תתט״ו‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ד ‪ j‬ו ג החרי״ב‬
‫ד כג תתרנ״ז‬
‫ש״ל‬ ‫ב נ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫כ ‪ $‬ז טו תשכ״ה‬
‫ב ח תתנ״ג‬
‫ד יט תתקכ״ה‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫תל״ח‬ ‫ו ‪ 1‬ב ד‬
‫שס״ב‬ ‫א ו‬
‫ת״מ‬ ‫ז יב‬ ‫ז‬ ‫קנ״א‬ ‫ז ‪ 1‬ג וז‬
‫ח‬ ‫’‪i‬‬ ‫ה טו קנ״ח‬
‫ג ד תתרל״ה‬ ‫ח‬ ‫ח | ה ה תתקמ״ד‬
‫ה כא תק״ן‬
‫״‬ ‫!‬ ‫ר יב תשמ״ז‬
‫ט‬
‫ו‬ ‫א כא תקמ״ג‬ ‫ט | ו יח תרנ״ז‬
‫וי‬ ‫יט‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ש״ע‬ ‫יוד ‪ J‬א ז‬
‫כ‬ ‫של״ט‬ ‫ו ו‬
‫ג טז תק״ע‬ ‫ל‬ ‫ה גתתקכ״ס‬ ‫יא‬ ‫ס״ג‬ ‫יא ‪ j‬ב כ‬
‫מ׳‬ ‫ב יד‬ ‫מ‬ ‫ב יב תשכ״ד‬ ‫יב‬ ‫יב ‪ e‬ד ח תתע״ו‬
‫א יא תק״צ‬ ‫נ‬ ‫ו כא תק״ך‬ ‫יג ״ ה כאתקפ״ט‬
‫ס׳‬ ‫ז ט‬ ‫ס‬ ‫‪I‬‬ ‫ה יט כ״ט‬ ‫יד‬ ‫!‬ ‫משל‬
‫תר״י‬ ‫ו ו‬ ‫ע‬ ‫‪i‬‬ ‫ג ג תתק״ה‬ ‫טו‬ ‫ר‪I‬‬ ‫ך מחזורים ה כב‬
‫פ׳‬ ‫ה ד‬ ‫פ‬ ‫!‬ ‫טז‬ ‫צ ‪ . . .‬ד א סר״ל‪1‬‬
‫ז יב תש״א‬
‫תר״ל‬ ‫ד א‬ ‫צ‬ ‫!‬ ‫ר״י‬ ‫ו י‬ ‫יז‬ ‫ו י תתט״ו ‪I‬‬ ‫ה ‪. . ,‬‬
‫ק׳‬ ‫ב כג‬
‫ק‬ ‫יח‬
‫ר׳‬
‫י ן!‬ ‫ג יט‬ ‫כ״ט י‪1‬‬ ‫ה יט‬ ‫י״ד שנים‬
‫ה כב‬ ‫ר‬ ‫ב טז תקצ״ה | ‪j‬‬ ‫יט‬ ‫ר״ד‪1‬‬ ‫מולד של תה״ו ב׳ כ‬
‫ש׳‬ ‫א כא‬ ‫!‬
‫‪u‬‬ ‫‪11‬‬ ‫המולד תשרי ג י תשצ״ח‪1‬‬
‫‪/‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬
‫ואלה הימים שהוקכע בהם ראשי חדשים ונמשך מלא אד״ו לאש< רמדלא אד״ו דאש אלא‬
‫בגה״ז לא יהיה מרמשון אלא בדה״ז‪ ,‬כסלו אגדכ״ו* טבת אבגד״ס שבס מדה״ז‪-‬‬
‫אדר ראשון בדכו׳׳*‪ /‬אדר שני זבד״ס ניסן אגה״ז‪ ,‬איר בגכ״ז‪ /‬סיון אגד״ס תמוז אגכ״ו<‬
‫אב בדו״ז‪ ,‬אלול אבד״ו ‪ :‬ועל פי הכללים והדחיות שנמסרו בידך למטלה יצא לך שאלה כימים‬
‫אינס לאויס לקבוע בהם המועדים לא אד״ו ר״ה וסוכות ומדלא אד״ו דאש לא יהיה לא אג״ו‬
‫צוה כפור ולא ציס אסהר ילא גה״ז הושענא רבא ושבועות ולא ג׳ מנוכה ולא ב״ז עשרה‬
‫בטבת ׳ ולא זב״ד פיריס ול״ג בעומר ולא בד״ו פסח ולא י״ז בתמוז ולא ט׳ באב ‪ :‬סימן‬
‫לקביעת המועדים א״ת ב״ש ג״ר ד״ק ה״ץ ו״פ פירוש ביום שחל יום א׳ של פסח באותו יום‬
‫לזל תשעה באב וזה א״ת ובו ביום י״ז בתמוז‪ ,‬ביום ב׳ של פסח מל שבועות והוא ב״ש<‬
‫ביום ג׳ בו חל ר״ה והוא ג״ס ביום ד׳ בו חל קריאת כתורה והוא שמחת תורה שקורץ‬
‫בתורה בסוף ובראש וזהו ד״ק< ביום ה׳ בו חל צום כפור וזהו ה״צ< ביום ו' בו מל פורים‬
‫שעבר זהי ו״פ ‪ :‬סימן לקריאת הפרשיות לפשוטה פקדו ופסחו‪ ,‬ולמעוברת סגרו ופסחו‪ ,‬מנו‬
‫וענרה צימי וצולה קומו ותקעה פירוש בשנה פשוטה קורין לעולם צו קודם כפסח וזכו פקדו‬
‫ופסחה טעס לפקדו ופסחו מפני שבפרשת צו את אהרן מדבר בהכשר כלים דכתיב וכלי חרש‬
‫אשר‬
 ‫ריייז‬ ‫■‪ 8nT‬על ברייתא חסמואל חק»ן‬ ‫»?גר‬
‫אשר שבושל בו ישגר וכד וראוי להזהיר עליכס קולס פסח‪ ,‬ובמעיברח שקורין סגרו‬
‫ופסחו יש גם ‪ p‬סמך שבפרשת מצורע כחיב וכלי חרש אשר יגע בו כזב ישבר וכל כלי פץ‬
‫ין ישסף במים״ ובשנה מעוברס קורין מצורע קודם כפסח וזהו סגרו ופסחו‪ ,‬חוץ אס כקביעות‬
‫׳ מהשגה הוא כ״ח אוה״ש והשנה היא מעוברת קורין אמרי מות קודם הפסח* ולעולם קורין‬
‫ימדבר שיש בה מנינן של ישראל קולס שבועות׳ וזכו מנו ועצרו״ חוץ אס הקביעות מהשנה‬
‫הי א ה״ ח או כ״ש והיא מעוברת קורין נשא קולס שבועות״ וכטעם שמשו סימן‪ .‬כז ה‬
‫כלי שלעולם תפסיק הפרשה הזאת בין פרשת בחקותי שיש בה קללות ותוכחה ובין חג‬
‫השבועות שהוא יום כדין על כפירות שלא יקראו הקללות סמוך ליום הלין״ בסוף סרק‬
‫בני העיר תניא עזרא תקן לכס לישראל שיהיו קורין קללות שבת״כ קודם עצרת‬
‫ושבמשנה תורה קודם ר״ה ואמרינן התס שטפם כלי שתכלה שנה וקללותיה‪ ,‬דעצרח נסי‬
‫מ ה היא וכדהנן ובעצרת על פי מ ת כאילן וכתבו בתוספת שכספם שאנו קורין במדבר סיני‬
‫קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבחקותי לעצרה ע״כ ‪ :‬וצום ט׳ באב קודם ואתחנן‬
‫שהוא מפלה וזכו צומו וצולו‪ ,‬וכסמס הוא כלי שיקראו פרשת לברים שמתחלת בתוכחותיו‬
‫של משה קודם ס״ באב וכלי להפטיר בה בחזון שהיא תוכחות של ישעיה על כחורבן‪.‬‬
‫ולעולם קורין אותם נצבים קולם ר״ה מפני שיש בה ענייני תשובה וזהו קומו ותקעי ולכן‬
‫כשראש השנה ביום ב׳ או ביום ל שיש ב׳ שבתות בין ר״כ לסוכות מחלקים נצבים וילך‬
‫וקולין וילך בין ר׳יה ליוכ״ב והאזינו בין י ד כ לסוכות וכלי שיבואו הפרשיות בסימן‬
‫הזה מ׳׳כ צריכין אנו לכפול מקצת הפרשיות ‪ :‬ואל תתמה למה הלקו נצביס וילך שכס‬
‫קצרות מאוד ולא סלקו מטות ומסעי שכם ארוכים לע כי כוונו חז״ל שלעולם יקראו‬
‫אלה הדברים שיש בה תוכחת משה קודם ט' באב להוכיח כעס שיזכרו על מה חרב ביח‬
‫אצהינו וישובו מדרכם הרעים ועוד שאי־כ תבא פרשת כי תבא בשבת קודם ר״ה ורצו חז״ל‬
‫להפסיק בפ׳ גצבים בין קללית לפרשת כי תבא ובין ר״ה שלא יזכרו הקללות בשבת‬
‫קודם ר״ה שהוא יוס הלין‪ ,‬כמו שכתבו בתוספת פוף פרק פרק בני העיר וסוף סרק‬
‫המוכר את הספינה לף פ״ח ‪ :‬כמו שעשו בפרשת במדבר שקורין לעולם קולס עצרת‬
‫כלי להפסיק בין קללות לואם בחקותי ובין מצרה שהוא ג״כ יום הדין על הפירוח׳ אבל‬
‫בנצביס אפ״ג שיש בה הוכחות אין בו קללות וכן האזינו בין‪ .‬ר״ה ליי״ב שאין בס‬
‫קללות רק תוכחות‪ .‬לעולם קובפין פרשת שקלים קולס ר״ח אדר או בראש חלש אדר‬
‫שחל להיות בשבת‪ ,‬ופרשה זכור קולס פורים‪ ,‬ופרשת החולש קולס ר״ח ניסן אי בר״ח‬
‫ניסן שסל להיות בשבת‪ .‬ופרשת פרה בשבח הסמוך לפני פרשת החולש‪ .‬וסימן לשבתות‬
‫ההפסקות זט״ו נ״ו ל״ד וביו״י״ פירוש אם ר״ח אדר הסמוך לניסן בשבת מפסיקין‬
‫בט״ו בחדש וזהו זט״ו״ ואם חל ביום ג׳ מפסיקין בו' בו זהו בד‪ .‬ואס חל ביוס ד׳‬
‫מפסיקין בל׳ בו זה ל״ל‪ ,‬ואס הל ביום ו' מפסיקין ‪3‬׳ הפסקות אחל ‪ 3‬׳ בו ואחל בששס‬
‫עשר בו זהו ובי״ו ‪:‬‬
‫השער השני‬
‫בו יתבאר עניני ארבע תקופת הפנה וזמן מלת שנת כחמה והיתרונות על זמן מלת שגת הנבנה ‪:‬‬
‫ארבע הקופות בשנה ונמשכין אסר ימות החמה‪ ,‬זמן סבוב החמה בגגגלה נגר כל י״ב מזנות‬
‫הרקיע )להיירו טלה שור האומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי‬
‫דגים( שלש מאות המפה וששים ורביע יוס״ שהוא שש שעות‪ ^ ,‬תקופות ניסן הוא השפה‬
‫וכחלק שתכנם גו כשמש בראש מזל טלה והימים מתחילין להאריך ברוכ פל הלילות‪.‬‬
‫ותקופת תמוז היות השמש בראש מזל סרטן ואז היראים בתכלית כאורך וסשס ואינך‬
‫מחתילין לקצר ותקופת תשיי היות כשמש בראש מזנ תאזכיס ואז תתחילי! הימית לקצר‪,‬‬
 ‫לז‬ ‫?זד‬ ‫פירוש על כדייחא דשמואל הקטן‬
‫מן כלילות‪ ,‬ותקוסת ט‪3‬ת היות כשמש שראש מזל גדי ואז כימים בסכליה כקיצור ומשם‬
‫ואילך מססילין להאריך ‪:‬‬
‫נ ר ס ען כמסכת פירובין נס״ה דך נ״ו משמי׳ דשמואל ירחינאכ אין בין תקיפה לתקופה אלא‬
‫אחד והשפים יום ושבע שמוה וחצי שפה‪ .‬והצ״א ימים כס שלשה פשר שבומות‬
‫וכולכים בשביפיות נמצא כל תקופה נמשכת אחר תקופה שלפניה שבע שטות ומחצה‬
‫בתוך שבוע י״ד לפיכך כיודע תקופה אמת ורוצה לידט הקופה שאחריה יחשוכ מאותו‬
‫פת ורגע כתקופה שבידו צ׳׳א יום וז׳ וחצי שפה דהיינו ^׳ג שבועות וז׳ ומחצה שפות‬
‫ונמצא תקופה הבאה אחריס וכן אתה תוכל לידע באיזה יום ובאיזו שפה מן כיום תהיה‬
‫התקופה בדרך זה אס תוסיף פל שעות התקופה שלפניה ז׳ שפות ומחצה וימצא באיזה יום‬
‫ובאיזו שפה מן כיוס תהיה תקופה זו‪ .‬כגון דרך משל אס תהיה תקופת ניסן החלת ליל ד׳‬
‫כמו שכיתה תקופת ניסן ראשונה של בריאת מולם תוסיף עליה ז׳ שפות ומחצה ותהיה‬
‫תקופת תמוז ז׳ שפות ומחצה בליל ד׳ תוסיף פל תקופת תמוז ז׳ שפות ומחצה ותהיה תקופת‬
‫תשרי ג׳ שפות ביום ד׳‪ .‬כי בחשבון התקופות תהשב לפולם כלילה י״ב שפות והיום י״ב שעות‪.‬‬
‫תוסיף מל תקופת תשרי ז׳ שפות ומחצה ותהיה תקיפת טבת'יוד שעות ומחצה ביוס ד‬
‫וכן לעולם ‪ :‬ונתנו סימן על זה )אזג״י ואט״ד( פירוש אזג׳׳י בשנה זו ואט׳׳ד בשנה שניה‬
‫כגון שתבא תקופת ניסן בתחלת שעה א׳ בליל ד תהיה תק'פת תמוז בזי שעות ומחצה בליל ד׳‬
‫ותקופת תשרי בג׳ שעות ביום ד׳ ותקופה טבת עשר שעות ומחצה ביום ד ואט״ד בשנה‬
‫שניה כי תקופת ניסן תבא בי׳ שעות בליל ה׳ ותקופה תמוז בא׳ שפה ומחצה ציום ה׳‪,‬‬
‫ותקופה תשרי ט׳ שפות ציום ה׳‪ ,‬ותקופת טצת בד׳ שעות ומחצה צליל ו׳ ובשנה שלישית‬
‫חוזר לסימן אזג״י שתהיה תקופת ניסן בתחלת שעה ראשונה של יום ו ‪ /‬וכן נמשכות זו אחר זו‪,‬‬
‫ובשנה רביעית כסימן ואט״ד שתהיה תקופת ניסן ו׳ שעות על יום ז׳ וכן כולם‪ .‬ובכל כ׳׳ח‬
‫שניס חוזרת תקופת ניסן לתחילת ליל ד׳ כמו שכיתה בשפה ראשינה של בריאת עולם‘ וכן כל‬
‫תקופה ותקופה חוזרת חלילה לפולס מכ״ח שנים לכ״ח שנים ליוס אהד ולרגע אחד‪) .‬עיין‬
‫בלוח דבסמוך ותמצא כילן בסדר בכל שנה המחזור גדול( ולכך נקרא כל כ״ח שניס מחזור‬
‫גדול לחמה לפי שחוזרת החמה לתחילת תקופתה כמו שהיתה בשעת בריאת עולם‪ .‬והיא גדולה‬
‫מהמחזור של לבנה‪ .‬ובכל כ׳׳ח שנים יש ז׳ מחזורים קטנים של ד׳ שנים שתקופת ניסן חוזרת‬
‫בכל אחד מהם לתחילת הלילה‪ .‬וסימן דב״ז הגא״ו‪ .‬פירוש במחזור ראשון תהיה תקופת ניסן‬
‫בתחילת ליל ד׳‪ .‬במחזור ב׳ בתחילת ליל ב׳‪ .‬במחזור ג׳ בתהילת ליל ז׳‪ .‬במחזיר ד׳ בתחילת‬
‫ליל כ׳‪ .‬במחזור ה׳ בתחילת ליל ג‪ /‬במחזור '׳ בתחילת ליל א׳‪ .‬במחזור ז׳ בתחילת ליל ו׳‪.‬‬
‫ני שנת החמה שס״ה ימים ורב^ע ייס כשלך מהם השביעיות ונשאר א׳ ו׳ פירוש א׳ יוה‬
‫ושש שפות שהוא רביע יו ס כל כך נמשכה תקופה שנה זו מתק'פה שנה שלפניה‪ ,‬ובארבע‬
‫שנים שהס ד׳ פעמים א׳ ו׳ עולים המפה ימים נמצא בארבע פנים נמשכת תקיפה אחת‬
‫כ׳ ימים זו מזו‪ ,‬חשיב ממחילת לינ ד׳ שהיא זמן תקופת ניסן של שנה ראשונה של מחזור גדול‬
‫עד תחילת ליל ב׳ ותמצא ה׳ ימים וכן מתחילת דל ‪ ' 3‬עד תחילת נינ ז׳ ה׳ ימים וכן כולן‪,‬‬
‫נמלא בכלות המחזור גדול תחזור להיות התקיפה של ניסן בתחילה ליל ד׳‪ .‬וכן כל תקופה‬
‫ותקופה חוזרת חלילה בכל כ״ח שנים; ינמצא לפי מה שנתיתי לעינ שתקופת ניסן אינה‬
‫נופלת נעולם אלא בתחילת הלילה או בתחילת היום או ו׳ שפות בצילה או ו׳ שעות ביוס‬
‫וסימנך ת״ו‪ ,‬ותקופת המוז נעונס אינה נופלת אנא שעה ומחצה בלינה או שעה ומחצה על‬
‫היום׳ או ז׳ שעות ומחצה בלילה או ז׳ שעות ימסצה ביום וסימנך תמוז א״מ ז״מ‪ :‬ותקיפת‬
‫תשרי לעולם אינה ניפלה אנא ג׳ שעות בלינה או ג׳ שעות ביום׳ או ט׳ שפיח בלילה או ט׳‬
‫^עות ביום וסימן תש יי נ׳ ט׳ ‪ :‬תקיפת טבת לעילם אינה נופלת אלא ד׳ שעות ומחצה בלילה‬
‫אי ד׳ שפיה ימחצר ביום‪ ,‬או גשר שעות ומחלה בלילה או גישר שעות ומחלה ביום וסימן לכס‬
‫טבת‬ ‫'‬
 ‫פירוש על ברייחא דשסואל חקטן‬ ‫‪yr‬ר‬
‫טבת ד״מ י״מ ‪ :‬וכל תקופה ותקופה אינה נמשכת בחדשה יותר ננל שכיחה חקוסה שלסגיכ‬
‫בחדש‪ J5‬רק יום אחד או ד ימים או ג׳ ימים ולא יותר רק אם לשעות כלות למעלה‬
‫מארבע שעות ומחצה על היום אז מהשבע שעות ומחצה יבואו כיוס של אחריו ‪ :‬ואחר שתדע‬
‫את יום התקופה בימי השבוע תוכל לדחות התקיפה לתוך חדשה עד אותו כיוס בשבוע‬
‫הסמוך למספר ימי התקיפה שלפניה ובזה תוכל לידע כמה ימים בחדש תהיה התקופה‬
‫בלי שום חשבון‪ .‬וכללא הוא ולא תוכל לטעות ‪ :‬ואחר שתדע שאין בין תקופה לתקופה אלא צ״א‬
‫יום ז׳ שעות וחצי‪ ,‬משוב ד׳ פעמים צ״א וז׳ וחצי לארבע תקופות השנה יעלה לך שס״ה‬
‫ימים ורביע יוס והיא שנת החמה‪ ,‬ואמר שמצינו ששנת החסה היא שס״ה ימים ורביע יום‬
‫נמצא חדש החמה הוא שלשים יום י׳וד שעות תק״מ הלקים שהוא אמד מי״ב של שס״ה ימיס‬
‫ורביע יוס‪ ,‬ומדש כלבנה הוא כ״כו י״ב תשצ״ג וא״כ יתרון חדש החמס מל חדש כלבנה‬
‫הוא כ״א שפות תתכ״ז חלקים^ ויתרון של שלשה חדשים שהיא תקופה אחת הוא ר ח׳ז‬
‫שכ״א שהוא ג׳ פעמים כ״א תתכ״ז‪ ,‬ויתרון כשנה שהיא ד׳ תקופות הוא י׳וד כ״א ר״ד‬
‫שהוא ד׳ פעמים ב׳ י״ז שכ״א‪ ,‬ויתרון כמחזור קטן שהוא י״ט שנים הוא שעה אחת תפ״ה‬
‫חלקיס‪ ,‬הלכך כיודע יתרון תקופה אמת ורוצה לידע יתרון תקופה שלאחריה יתן על יתרון‬
‫התקופה שבידו ב׳ י״ז שכ״א ויצטרפו יחד חלקים לחלקים ושמות לשעות וימים לימיס‬
‫ולא ישליך הימים בז׳ ז׳ כמו במולדות רק אס יהיה לו יותר מכ״ט י׳׳ב תשצ״ג ישליך הכ״ס‬
‫י״ב תשצ״ג שהוא סודש כעיבור‪ .‬והנשאר הוא היתרון מהתקופה הבא ס ואס תרצה לידע‬
‫יתרון משנה לשנה כגון מתשרי לתשרי או מניסן לניסן תן על היתרון שבידך י׳וד כ״א ר״ד‬
‫ותצטרך יסד כחלקים לסלקיס והשמות להשעות וימים לימים ואס יעלה לך יותר מכ״ט י״ן‪:‬‬
‫תשצ״ג ישליך הכ״ט י״ב תשצ״ג שהוא חדש כעיבור הנעשה מזה ומה שיעלה בידך שלא‬
‫יגיע לכלל כ״ט י״ב תשצ״ג הוה היתרון משנה הבא ס ואס תרצה לידע היתרון ממחזור למחזור‬
‫תן על יתרון שבידך א׳ שעה תפ״ה חלקים ותמצא כיתרון ממחזור כבא ‪:‬‬
‫ואם אין בידך שוס יתרון החמה ותרצה לידע היתרון שיהי׳ עכשיו לאיזו שנה או לאיזו‬
‫תקופה שתרצה תחשוב תחילה כל כשנים והתקיפות שעברו ממחזור קטן שאתה עומד בי‪.‬‬
‫וקח לכל שנה י׳וד כ״א ר״ד‪ .‬ולכל תקופה ב׳ י״ז שכ׳׳א‪ .‬ותחבר הכל ומכל תתר״ם סלקיס‬
‫תעשה שעה וחצרפהו עם כשעות ומכל ארבע ועשרים שעות תעשה יום ותצרפהו עם הימיס‪.‬‬
‫ואס יעלה לך כחשבון יותר מכ״ט י״ב תשצ״ג תשליך הכ״ט י״ב תשצ״ג שהוא חדש כעיבור‬
‫הנעשה מזה‪ .‬ומה שיעלה בידך שלא יגיע לכלל כ״ט י״ב תשצ״ג תקח לך למשמרת‪ ,‬ואחר כך‬
‫תחשוב כמה מחזורים עברו מבריאת עולם עד אוהו הזמן שתרצה לידע היתרון וקח לכל מחזוך‬
‫שפה אחת תפ״ה מלקים‪ .‬והחבר הכל החלקים לחלקים והשעית להשעות והימים לימיס‪.‬‬
‫ותחבר הכל עם היתרון שנשאר בידך מהשנים והתקיפות‪ ,‬והסיר מהם י״ב ימים ך׳ שפיח‬
‫ר״ד חלקים כי כך קדמה החמה ללבנה בבריאת עילם כמו שאבאר לקמן‪ .‬ומה שנשאר הוא‬
‫כיתרון מהשנה או מהתקופה שאתה רוצה לידע‪ .‬ועכשיו אס תרצה לידע באיזה יוס ובאיזו‬
‫שעה וכמה ימים בחדש תהיה ה ת קיפ ס קח היתרין והמולד של אותו חרש שתרצה לידע^‬
‫אם לתשרי קח היתרון והמילד של תשרי ואס לטית קח היתרון והמולד של טבת ותצרך‬
‫כחלקים והשעות של יתרון ומולד יחד‪ .‬ולא הימים• רק מיום המולד תמנה ימי כיתרון וכמנין‬
‫ימי היתרון כ״כ ימים תהיה התקופה אסר המולד בחדשה• ואל תחשוב ייו ס רחש חודש‬
‫אלא מיום המולד‪ ,‬והשעוה תבאנה לפעמים ביום שלאהריי והייני אם השעות מהיתרון‬
‫ומהמולד יעלו לך יותר מארבע ועשרים שעות אזי תבאנה כשעות ביוה שלאחריו(• ודע שתנקי‬
‫היתלון פס חלקי המולד צריכים להיות מנדגים לגיולה‪ .‬גהקוסה דם* ותשרי שעות שנמיח‪.‬‬
‫ובתמוז וניבה הלי שעה שהם הק״מ חלקים או שעה וחצי‪ .‬כפי הסימן ג'סן ת״י‪ .‬חמיז א״ח‬
‫ז״מ‪ .‬תשרי ל׳ ני׳‪ .‬טבת ד״ה ^׳מ• יאס לא המצא כן ודאי טעית בחשבונו ‪:‬‬
‫וביוב‬
‫לין‬ ‫עני‬ ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫וברוב פעמים כשד כעיבור אין התקופות נופלות כמדשן תקופת תשרי נופלת כתחילת‬
‫תשון‪ -‬תקופת טבת בתחילת שבט‪ ,‬תקופח ניסן באדר שני‪ .‬וזה קל להבין אס היתרון‬
‫של תשרי הוא יותר מהימים שנ חדש תשרי כך ימים תמשוך התקופה בחשוון‪ -‬וכן‬
‫היתרון של טבת אס הוא יותר מהימים של חדש טבת אז תמשוך התקופה בשבט‪ ,‬ותקופת‬
‫ניסן בשנת כעיבור תמנה כיתרון מהמולד של אדר שני אם יהיה היתרון יותר מהימים‬
‫של חדש אדר שני אז יהיה תקופת ניסן בתחילת חודש ניסן‪ -‬ואם יהיה פחות מזה‬
‫יהיה התקופה באדר שני‪ ,‬חוץ בשנת ו׳ וי״ז במחזור קטן המנה היתרון מהמולד של‬
‫ניסן‪ -‬ותקיפת תמוז בשנת העיבור בשנת ה׳ י״א י״ט במחזור קטן תמנה היתרון מהמולד‬
‫של סיון יכמה ימים שכיה היתרון יותר מהימים של חדש סיון כך ימים יהיה תקופת‬
‫תמוז בחדשה‪ ,‬ודע שהיתרונות מתשרי משנת ט׳ במחזור קטן צריך אתה בתחילה לחבר‬
‫היתרונות מהשנים ומן הממזורים ביחד ואמר כך להסיר מזה כ״ט י׳׳ב תשצ״נ והנשאר‬
‫הוא כיתרון מתשרי‪ ,‬וכטפס מזה מחמת ששנת ס׳ במחזור קטן הוא שגה מעוברת והיתרונות‬
‫עדיין לא הגיע לכ״ט י״ב תשצ״ג‪ ,‬ע״כ לא הוסר עוד הכ״ט י״ב תשצ״ג ‪:‬‬
‫ו ע ת ה לפי הנזכר לעיל אם אין אתה יודע שוס יתרון החמה ותרצה לידע כיתרון שיהיה‬
‫עכשיו‪ ,‬כגון עתה שנת תר״ך לפ״ק שעברו רצ״ה מחזורים וי״ד שנים ממחזור רצ״ו‬
‫ותרצה לידע היתרון של תשרי משנת תר״ך שהוא ט״ו למחזור‪ ,‬קח כיתרון מארבע עשר שנים‬
‫לכל שנה יו״ד כ״א ר״ד ותחבר ככל החלקים לכחלקים והשעות להשעות ויעלה בידך קנ״ב‬
‫ימים ח׳ שעות תרצ״ו חלקים‪ ,‬ותשליך כל כ״ט י״ב תשצ״ג‪ ,‬וישאר מה שלא הגיע לכלל כ״ני‬
‫י״ב תשצ״ג‪ ,‬ד׳ ט״ז תתרנ״א‪ ,‬ופתה קח לך כיתרונות מרצ״ה מחזורים לכל ממזור שעה‬
‫אחר תפ״ה חלקים ותחבר הכל יעלה לך שבעה עשר ימים י״ט שעות תקט״ו חלקים ותסבר‬
‫היתרונות מכמחזוריס עם כיתרונות מהשנים ויעלה לך כ״ב י״ב תפ״ו‪ ,‬תסיר מזה י״ב‬
‫ף ר״ד וישאר לך ט' ט״ז רפ״ב נתצרך כשעות ובחלקים מהיתרון כזה עם כשעות והחלקים‬
‫מהמולד של תשרי משנת תר״ך שהוא ליל ג׳ יו״ד שעות בלילה חשצ״ח חלקים‪ ,‬ויעלה לך‬
‫יו״ד ימים עם ג׳ שעות‪ ,‬מפני שהימים של והמולד לא מצטרפין עמכם כנ״ל‪ ,‬ותמנה י ד ד‬
‫ימים מיום המולד‪ ,‬ויום המולד הוא במנין כעשרה ימים אזי תיכיה תקופת תשרי בשנת‬
‫תר״ך ג׳ שעות בליל ר ט׳ בו ;‬
‫הטעם חסרת י״ב כ׳ ר״ד הוא בין לר״א ובין לר׳ יהושע‪ ,‬לר״א דאמר בתשרי נברא‬
‫העולם ופירושו באחד בתשרי נברא אדם כראשון שנברא ביום ו׳ אבל תסלת כבריאה‬
‫היתה מיום א׳ שלפניו שהוא כ״ה באלול ואלו החמשה ימים אנו סושבין לשנה שלימה‬
‫דמקלת השנה ככולה וכאלו נברא כפולס בתחילת אותה השגה‪ ,‬שהיו ראוי להיות מולדו‬
‫ב' כ׳ ר״ד כמו שכתבנו לעיל‪ ,‬וביום ד ג׳ שעות על היום נתלו המאורות כשכזריח החמה‬
‫היטב שהוא עיצומה של זריחה כי כל יצורי בראשית במלואן נבראו והיינו ט״ו שעות על‬
‫היום ואז עמדה כחמה והלבנה שניהם בחלון אחד ולא נראה אורה מד שבא אדם הראשון‬
‫וקדשה בתחילה שעה השיעית של יום ר‪ -‬ואכן נולדה שש שעות קודם לכן כי שש שעות‬
‫מיכסי סיהרא כמו שכתבנו לעיל א״כ כשתחשוב לאחורך שש שעות תמצא שהיה המולד‬
‫בסוך שעה שניה על כיוס דהיינו ר י״ד ר״ל י״ד שעות על יום ו׳ משוב מיום ד ג׳ שעות‬
‫על היום דהיינו ד׳ ט״ו ער ו׳ י״ד יהיה יום אחד וכ״ג שעות וא״כ קדמה החמה באותו‬
‫הפעם לפני המולד יום אחד וכ״ג שעות‪ -‬ואותן כ׳ ימים שנברא כעולם קודם תשרי הרי‬
‫חשובים שנה והיא השגה של תהו‪ ,‬וע״כ לא היה יתרון לשנת החמה על כלבנה שכרי לא‬
‫שמשו ואנו חושבין לכל שנה ושנה יתרון החמה יו״ד כ״א ר״ד אפילו לאותה שנה של תהו‬
‫שכרי אנו מעמידין כל חשבונינו על ב׳ ה׳ ר״ד כדלעיל‪ ,‬לכן צריכין אנו להסיר אותן יו״ד‬
‫כ״א ר״ד של שנה תכו ואותן א׳ יום וכ״ג שעות שקדמה כחמה ללבנה בין הכל י״ב כ׳‬
‫י״ו‬
 ‫מני‬ ‫פירוש על ברייתא דשמו^ל הקטן‬ ‫שמי‬
‫ר״ד ‪ :‬ולר׳ יהושע דאמר בניסן נכרא הפולס וסגר שנהלו המאורוח בחהילח לינ ד׳ ושמשו‬
‫יחד ט׳ שפות וחרמ״ב חלקים‪ .‬ואחריכךתכלס שבעת ימים כמו שכהבתי לפיל‪ .‬ואחר כך‬
‫חזרה ונולדה וא״נ בעת מולדתה קדמה החמה ללבנה ז׳ ימים ט׳ שעות תרמ״ב חלקים‬
‫וגם לפי דבריו של ר׳ יהושע לא היתה תהו כי אם חצי שנה יאותה חצי שנה ג״כ לא‬
‫היה יתרון לשנת החמה על הלבנה שהרי לא שמשו ואם כן כשאני חושבים יתרון התקופה‬
‫מבריאת פולס ונותנין לכל שנה יו״ד כ״א ר״ד אפילו לאותו חצי שנה של תהו לכך צריכין‬
‫אנו להסיר מאותן יו״ד כ״א ר״ד היתרון של חצי שנה של תהו שהוא ה׳ יו״ד תרמ״ב‪ .‬ואותן‬
‫הז׳ ט׳ תרמ״ב שקדמה החמה ללבנה שהוא בין הכל י״ב כ׳ ר״ד‪ .‬נמצא מוכח שפיר ‪3‬ין לר״א‬
‫ובין לר״י שצריך להסיר י׳׳ב ך ר״ד מן החשבון היתרונת מבריאת העולם ‪:‬‬ ‫״‬
‫ועתה אכתוב לך הלוח של היתרונות החמה מהדש לחדש פד שתגיע לתקופה שיתרונה ב׳‬
‫י״ז שכ״א‪ .‬ומתקופה לתקופה פד שתגיע למחזור קטן וממחזור למחזור מד פשרה‬
‫מחזורים ומפשרה מחזורים עד מאה מחזורים וממאה מחזורים עד ש׳ מחזורים‪ ,‬ואז בקל‬
‫תוכל למשוב היתרון מבריאת עולם אפילו אין בידך שום יתרון תוכל לידע היתרון שתרצה עד‬
‫סוף כל ימי עולם‪ .‬ומן היתרון תוכל לידע כמה ימים תהיה התקיפה בחדשה כי לעולם כמנין‬
‫ימי היתרון כך מנין ימים תהיה התק־פה אסר המיל‪ :‬בחדשה והשעית יבא לפעמים ביום‬
‫םלאחריו כנ״ל‪ ,‬ובכל שני העיבורים אציג לך היתרון אחר שהוסר כ״ג י״ב תשצ״ג חיץ מגשנת‬
‫ח׳ למחזור שאין ביתרון כ״ט;י״ב תשצזג רק כ״ח ימים מ״ו מלקים ובשנת ט׳ למחזור יוסר ‪:‬‬
‫ועתה אם תרצה לידע יתרון מתוך לוח זה שחבר היתרונות מהמחזורים ומהשנים ומתקיפוח‬
‫שעברו עד אותה חקופה שתרצה לידע‪ ,‬ומהחשבון שיעלה בידך תסיר י״ב כ׳ ר״ד‬
‫ומה שנשאר הוא היתרון אשר פתה רוצה לידע ‪ :‬ובשני העיבור תחשוב כמו שכתבתי לעיל‪:‬‬
‫וגם תקופת תשרי משגת ט׳ במחזור כנ״ל ‪:‬‬
‫לוח היתרונות מתקופות‬
‫לסחזורים‬ ‫י‬ ‫לשנים‬ ‫לחדשים‬
‫תפ״ה‬ ‫״א‬ ‫א ; יוד כא ר״ד י‬ ‫כא החכ״ז‬
‫תתק״ע‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫‪ i 3‬כא יח ת״ח‬ ‫א יט תקע״ד‬
‫‪m‬‬‫‪i‬‬ ‫^‬
‫שע״ה‬ ‫י ן ג ב תתצ״ט‬ ‫עיבור‬ ‫ב יז שכ״א‬
‫תתי׳ס‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫כג‬ ‫ד ‪ j‬יד ״‬
‫ז‬ ‫״‬
‫לתקופת‬
‫רס״׳ה‬ ‫ה [כד כא רכ״ז‬
‫יז שכ״א‬ ‫ב‬
‫תש״נ‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫ו‪.‬־ ו כ תשי״ח‬ ‫עיבור‬
‫י‬ ‫״‬ ‫י תרמ״ב‬ ‫ה‬
‫קנ״ה‬ ‫ז ^יז יב תתקכ״ב‬
‫ג תתקס״ג‬ ‫ח‬
‫תר״מ‬ ‫״ יא‬ ‫מ״ו‬ ‫ח ‪I‬כס ״‬ ‫עיבור‬
‫ר״ד‬ ‫כא‬ ‫י‬
‫מ״ה‬ ‫״ יג‬ ‫ט ! ט ח תקל״ז‬
‫יד‬
‫!‬ ‫משל‬
‫תק״ל‬ ‫י ' כ ה תשמ״א‬
‫תת״פ‬ ‫רמחזורים יב א‬
‫ה תד׳ ס‬ ‫ד‬ ‫יא ‪ i‬א יד קנ״ב‬ ‫עיבור‬
‫יט‬ ‫ה״ז!‬ ‫הי‬ ‫צ ‪...‬‬
‫תק״י‬ ‫שנ״ו‬ ‫יב | יב יא‬
‫רצ״ה!‬ ‫״ ז‬ ‫ה ‪...‬‬
‫תתל״מ‬ ‫ט‬ ‫יג י כג ח תק״ם‬
‫תתרנ״א‬ ‫יד שנים ד טז‬
‫תייצ‬ ‫יד ■ ד טזחתרנ״א‬ ‫עיבור‬
‫תתר״ך‬ ‫ג י­‬ ‫טו יד קע״ה‬ ‫טו‬ ‫תפ״ו‬ ‫ס״ה כב יב‬
‫ת״ע‬ ‫ד כ‬ ‫טז כו יא שפ״ט‬ ‫ר״ד‬ ‫תסיר מזה יב ך‬
‫תת״׳ר‬ ‫ד יט‬ ‫יז ' ז יט תת״ע‬ ‫עיבור‬ ‫רפ״ב‬ ‫ישאר ט טז‬
‫ת״ן‬ ‫ה י‬ ‫יה ‪ t‬יחטזתחרנר׳ד‬ ‫המולד מתשרי ג י תשצ״ח‬
‫תתק״ם‬ ‫ו ״‬ ‫יט^ ״ א תפ״ה‬ ‫עיבור‬ ‫ס״ה יוד ימים ג׳ שעות‬
‫תתי׳פ‬ ‫יג א‬ ‫חקו׳ תשרי גי שט׳בליל רט׳בו‬
‫מש״ש‬ ‫יס נ‬
‫לט‬ ‫שני‬ ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬ ‫שעי‬
‫השאלה היא שמתחיליןלומר ותן טל ומטס אם השגה כסדרה או חסרה או לפולם הוא‬
‫גכסליו כמנין הימיס שתקופה השרי בתשר‪ /‬ואס השנה שלימה אז כשאלה יוס‬
‫אחד פחות בחידש כסליו ממה שהתקופה בהשרי‪ ,‬וסימן טל יוס השאלה וא״ד יטלה מן‬
‫הארץ‪ ,‬פירוש אס התקופה י * •' ביום א׳ אז השאלה ביום ד‪ .‬ואס כתקופה ביוס י' א ז‬
‫‪ .‬שיהיה לטולס ד׳ ימים בין כתקופה לשאלה ‪:‬‬ ‫השאלה י'־‬
‫השאלה נמשכת אח; תקופת תשרי‪ ,‬כי אנו נוהגים כבני בבל שמתחילין לומר טל ומטר‬
‫ששים יום אחר תקופת תשרי ואינו מטת לטת אלא ששים יום טס יוס התקופה‬ ‫■‬
‫וטס יום השאלה לפיכך אס השנה כסדרה אי חסרה כלים הששים יוס בכסליו כמנין‬
‫שתקופת תשרי בתשרי ואה השנה שלימה שניתוסף יום אחד בחדש חשוון אז כששים יום‬
‫כלים יום אחד קודם לכן ‪:‬‬
‫לוח ב׳‬ ‫לוח א׳‬
‫מנין‬ ‫ג‘‪1‬‬ ‫מנין‬
‫תמוז !!‬ ‫ניסן‬ ‫תשרי ’ טבת‬ ‫המוז‬ ‫ניסן‬ ‫טבת‬ ‫תשרי‬
‫כשנים‬ ‫ס‪1‬‬ ‫השנים‬
‫יב‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫תלד לדזמ ו‬
‫א‬ ‫יגדמ‬ ‫לגט‬ ‫א‬
‫‪1‬‬ ‫כ‬ ‫יז‬ ‫טו‬ ‫חלה יכאמ ז‬
‫ב‬ ‫ידימ‬ ‫ידג‬ ‫ב‬
‫ד !‬ ‫א‬ ‫כח‬ ‫כו‬ ‫ג‬
‫יוזמ א‬ ‫תיו‬ ‫לודמ‬ ‫יהט‬ ‫ג‬
‫טו ‪I‬‬ ‫יג‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫לאחמ ג!ן‬
‫ד‬ ‫חיז‬ ‫לזימ‬ ‫לזג‬ ‫ד‬
‫כג‬ ‫כ‬ ‫יח‬ ‫תלב לבזמ ר\‬
‫ה‬ ‫יאדמ‬ ‫לאט‬ ‫כ‬
‫כר !‬
‫\ ז‬ ‫כט ! א שבק י‬ ‫יגאמ ה‬
‫ו‬ ‫חלג‬ ‫יבימ‬ ‫יבג‬ ‫ו‬
‫‪ 1‬יח‬ ‫י ! יב ‪ I‬טו‬ ‫‪h‬‬ ‫ז‬ ‫ידזמ‬ ‫תיד‬ ‫לדדמ‬ ‫יגט‬ ‫ז‬
‫נ־כ ט סיון‬ ‫כג !כו אדר‬ ‫כא‬ ‫חיה לואמ א‬ ‫לכימ‬ ‫להג‬ ‫ח‬
‫‪ S‬יו״ד‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ד‬ ‫;‬ ‫ב‬
‫ט ‪I‬‬ ‫לוזמ ב|‬ ‫סלז‬ ‫יודמ‬ ‫לוט‬ ‫ט‬
‫! כא‬ ‫יח‬ ‫!‬ ‫טו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬‫יג‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‬ ‫יאאמ‬ ‫י‬ ‫חלא‬ ‫יזימ‬ ‫יזג‬ ‫ו‬
‫ב׳ן ב‬ ‫כד ! כו ;כט אדר‬ ‫יא‬ ‫תיב יבזמ ד|‬ ‫לבדמ‬ ‫יא יאט‬
‫‪ I‬יג‬ ‫ה ‪ 1‬ז ! יו״ד‬ ‫לראמ ו! • יב‬ ‫חיג‬ ‫לגימ‬ ‫יב לגג‬
‫‪ 1‬כד‬ ‫טז ‪ 1‬יח ‪ ’ i‬א‬ ‫תלה להזמ י! יג‬ ‫ידדמ‬ ‫נדט‬ ‫יג‬
‫! כ‬ ‫כז ‪ 1‬כט! ב‬ ‫יד‬ ‫יוהמ או‬ ‫חלו‬ ‫יהימ‬ ‫יד יכג‬
‫׳ טז‬ ‫יו״ד‪ :‬יג‬ ‫טו‬ ‫יוזמ ב‬ ‫תיז‬ ‫לזדמ‬ ‫טו יוט‬
‫־ כז‬ ‫יט ! כ א| כד‬ ‫ד‬ ‫לבאמ‬ ‫חיא‬ ‫לאימ‬ ‫טז לאג‬
‫ז‬ ‫טז ‪1‬‬
‫‪ i‬ח‬ ‫ה‬ ‫ל ב שבט‬ ‫סלג לגזמ ה‬ ‫יבדמ‬ ‫נבט‬ ‫יז‬
‫יז‬
‫יט‬ ‫‪1‬‬ ‫טו‬ ‫‪ 1‬יג‬ ‫יה ‪1‬‬ ‫חלד ידאמ ו‬ ‫יגימ‬ ‫יח יגג‬
‫נ'‪ 1‬ל םיו‪1‬‬ ‫כד ’ כז אדר‬ ‫כב‬
‫יט ‪i‬‬ ‫חיה יהזמ ז‬ ‫צהדמ‬ ‫יט ידט‬
‫לואמ ב‬ ‫חיו‬ ‫לוימ‬ ‫לוג‬ ‫כ‬
‫תלא לאזמ ג| מלוח הראשון אשר הוא טל כ״ח שנים שהוא‬ ‫יזדמ‬ ‫כא לזט‬
‫מחזור גדול לחמל‪ -‬תוכל לידט לטולם‬ ‫חלב יבאמ ד'‬ ‫יאימ‬ ‫כב יאג‬
‫יגזמ ה באיזה יום בשבוע ובאיזה שטה יהיה כל תקופ ס‬ ‫תיג‬ ‫לגדמ‬ ‫נג יבט‬
‫ן‬
‫מיד ; להאמ ז ‪ i‬כי בכל כ״ח שנים חוזרת תקופת ניסן לתחילת‬ ‫לדימ‬ ‫כד לדג‬
‫הלו ‪ 1‬לוזמ א! ליל ד׳ כמו שהיתה בשעה ראשונה של בריאת‬ ‫יהדמ‬ ‫כה להט‬
‫חלז [ יזאמ ב עילס וכן כל תקופה ותקופה סוזרת כלילה‬ ‫יוימ‬ ‫כו יוג‬
‫חיא ‪_ 1‬יאזמ גן לטולס מכ״ח שנים לכ״ח שנים ליוס אחד ולרגע‬ ‫לאדמ‬ ‫כז יזט‬
‫לגאמ ה| אחד‪ ,‬ולכך נקרא כל כ״ס שגיס מחזור גדול‬ ‫חיב‬ ‫לבימ‬ ‫כח לבג‬
‫לחמה‬ ‫י‬
 ‫יני‬ ‫‪ro‬־‪ «n‬על‪,‬גדי^^־שטואל ‪|ppn‬‬ ‫עעי‬
‫ןשל‬ ‫לממה לפי שסוזרת הוזמה לסחילת חקיפתה כמו שנזכר למ> לפי זה מ נ ה‬
‫מ מור גדול לעולם תהיה תקופת תשרי ליל ג׳ >ז״ שמוס בלילה היינר׳)זיעער ‪ ( 3‬אמר‬
‫מצות לילה‪ .‬ותקופת טבת יוס ג׳ ל׳ שעות וממצה היינו )זייגמר כאלב עלעף( קולססצרס‬
‫‪,‬היוס< ותקופת ניסן תסילת ליל ד היינו)זייגער זעקס אמר מצי היום‪ ,‬ותקופת המון ליל‬
‫ליל ד ד שעות ומחצה היינו )זייגער האלב צווייא( אחר מצות לילהי גשנה ב׳ של מחזור‬
‫גלול תהיה תקופת תשרי יוס ד ג׳ שעות היינו)זייגער ניין( קולס חצות היום ותקופ ת‬
‫טבת יום ר יו״ל וממצה היינו )זייגער האלב פינף( אמר מצות היום‪ .‬ותקופת ^ניסן חצי‬
‫ליל ס תקופת תמוז יום ה׳ א׳ שעה ומחצה היינו)זייגער האלב אכט( בבוקמ וכן כולם ‪:‬‬
‫וכן י\ס כשאלה כפי הנרשם תחת שאלה בכל שנה של ממזור גלול‪ .‬וחוזרות סלילה מל פי‬
‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫יבא שילה‪:‬‬
‫והלוח שני מורה כמה ימים בחולש תהיה תקופה בכל שנה של מחזור קטן‪ .‬בשנה‬
‫ראשונה של ממזור קטן תהיה תקופת תשרי ל׳ ימים בחולש* •ותקופת טנת ו' ימים בחלש‬
‫ותקופת ניסן ט׳ ימים בחדש‪ .‬ותקופת תמוז י״ב ימים בחולש וכן כילם‪ ,‬ולפעמים אץ לוס‬
‫זה מכוון א^ יום אי ד ימים או ג׳ ימים‪ .‬ואין לחוש לזה‪ ,‬והוא בשביל ששנת כלבנה אם היא‬
‫מסירה הרי שנ״ג ימים ואם בסילרה שנ״ל ימים ואם שלימה שנ״ה ימים‪ .‬ולא יוכלו לכוון‬
‫המספר‪ .‬כי הוא תולה בקביעה השנים אס היא שלימה או מסירה או כסלרר‪ .‬ואין כקביעות‬
‫שווין בשני המחזור זה כשני המחזור זה וסמכו על מה שלא תוכל לטעות כשתדע מהלוס‬
‫הראשון את יום התקופה מימי השבוע והשעות בי ביום ואז תוכל להוסין< יום אחר או ג‪.‬‬
‫או ג׳ ימים למנין ימי החולש אשר כחוב בלוח כשני שיגיע ליום כתקופה כיותר סמור‪.‬‬
‫אבל לוס כראשון הוא סימן חזק שלעולם לא ישתנה‪ .‬למשל שנת תר״ך הוא שכת ל למחזמ•‬
‫גלול ותראה בלוח כראשון שתקופת תשרי יהיה ליל ו׳ ג׳ שעות בלילה‪ ,‬ושנת תר״ך הי א‬
‫שנת ט״‪ 1‬למחזור קטן‪ .‬ותראה בלוח ב׳ שתקופת השרי יהיה ט׳ ימים בחולש‪ .‬אז תראה‬
‫בלוח סקבועות שיום ף היא ט׳ בחלש‪ .‬מזה תלע שאתה צריך להוסיף ירם אחד ע ל מ‪ 5‬ץ יןן‪,‬‬
‫כחלש מאח כשני והתקופה נופלת בחשעה בחודש‪ .‬ואמר שתדע בכמה ימים בחלש ״נופלת‬
‫תקופת השרי‪ .‬אז תלע כי באותו מספר בעצמו בחדש כסליו מתחלת כשאלה‪ ,‬אך מחמת‬
‫שסשוון פעמים מלא‪ ,‬ופעמים מסר‪ .‬לכך אין כחשבון מכוון תמיד שלפעסיס־ כשאלה יוס‬
‫אחל פחות בחודש כסליו ממה שתקופת תשרי בתשרי ע״כ תראה בלוח• א׳ באתה יום"מימי‬
‫השבוע יהיה כשאלה ‪:‬‬ ‫׳‬ ‫’‬
‫וכתב פעמים בשני העעץר אין כתקופה נופלת בחדשן כמו שכתבתי לעיל‪ ,‬ע״כ בהקועת‬
‫אשרי ובתקופת טבת אם יהיה כמספר כותוך לוח ב' עם כצירוף א' ׳•או כ׳ או ג‪,‬‬
‫ימים ליום כתקופה כנזכר לעיל יותר מימי החודש אז'תלע שתקופת תשרי סמשזך בכך‬
‫ימים בתאילת חשוון ותקופת טבת יהיה בתחילת שבט ותקופת ניסן בשנת יוד י״א ‪^ 1,1‬‬
‫במחזור יןטן אם יהיה המספר פחות מכ״ט יוס אז תדע שתקופת ניסן יהיה ‪ 3‬אדר שכי‬
‫ואס יהי)‪ 1‬יותל' מכ״ט יום אז בכך ימיה תהיה תקופת ניסן בתסלת־ ניסן ותקופת תמו(‬
‫בשנה מ׳ י״ט במחזור קנין אס יהיה המספר שלשים יוס או פחות מזה יהיה כתקיפ ה‬
‫‘‬ ‫• > ׳ ‪ 5 -‬סיון ואס יהיה יותר משלשים יום יהיה התקופה בתחילת תמוז ‪:‬‬
‫׳ ב ת ב כרמב״ס ז״ל נראין לי כדברים שעל תקופת רב אלא בר אהבה כיו סימכץ לענץ‬
‫‪ ,‬עיבור כשנה בעת שב״ד הגדול כיו מצויין שהיו מעברין מפני הזמן א ד ימפני‬
‫כצורך לפי׳ שחשבון תקופה זו כוא יותר אמת מחשבון שמואל והוא קרובמלבריס שנתבארו‬
‫■ באצטגנינות יותר מחשבון שמואל ע״כ‪ .‬וכן פסק כראב״ע‪ .‬וכרב ד אברלרכס ביאר ז־בריו‬
‫פי לפי חשבון תקופת שמואל ישאר בכל מחזור קטן שעה אחת תפ״ה חלקים *שאיך להס‬
‫מו ב גפל צללי האיפוש כאשר מביאר לפיל בעניך כיתרונות‪" .‬אבל לסי תקופת לרב אלא‬
‫• ^ ז נ ת ־ •‬ ‫■‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪r‬‬
 ‫שני‬ ‫פירוש על ברייתא ד^^מואל הקטן‬ ‫עעי‬
‫ששנת החמה היא שסייה יום ‪ *0‬שעות חהקצ״ז חלקים מ״ח רגטים וכלגע כרא אסד‬
‫מששה ושלעים גחלק^ ולפי חשגון זה תהיה כיתרון שנת החמה על שנת הלננה יו״ד ימים‬
‫שעות קכ״י‪ f‬הלקיס מ״ח רגעים‪ .‬וא״כ לא תמצא יתרון כלל למחזור קטן של י״ט שנס‬
‫אלא בכל מחזור מרס ישלמו שנות כחמה עם שנות כלבנה הפשוטות והמעוררת‪ ,‬תקופת‬
‫לפי חשבון זה היתר בשנה ראשונה של יצירה קודם מולד ניסן בתשע שעות‬
‫הרמ״ב חלקים׳• וכן הוא לעולם בכל שכה ראשונה של כל מחזור קודם מולד ניסן בט׳‬
‫שמוה חרמ״ב חלקים כשתדע תקיפת ניסן של שנה ראשונה מן המחזור תחשוב ממנה‬
‫ל״א יום ושבע שעות ותקי״ט חלקים וצ׳״א רגעים שהוא תקופה אחת ואז מתחיל התקופה‬
‫שאחריה וכן כל תקופה ותקופה עד סוף מחזור קטן‪:‬‬

‫השער השלישי‬
‫השער השלישי הקביעיתמשנה ת ק מ ״ ט ש הו א מחזור רצ״ג עד סוף העולם‪,‬‬
‫ובהמת כראיה י לקצת מעברין שסבירים לומר שיש י״ג מחזורים שקביעיתיהם חוזרים‬
‫חלילה ולמען ה׳ אל תסמוך ואל חשען עליהם חלילה לך מעשית כדבר הזה שיגרמו‬
‫ח״ו לבטל צוס הקדיש והנירא ולאכול חמץ בפסח ולחלנ אח כמועדות ולכן אתה כמעיין שמע‬
‫גקולי איגיצך ויהי אלקיס עמך כשמר והזכר פן תשכח הדברים אלה הדברים בהוייתן יכו‬
‫מה שאני כותב לסי שהוא עשוי עפ״י דקדוק כחשבון כדק היטב וכל הפורש ממנו גפורש‬
‫מן החייס ‪ :‬וכבר הזהיר כפרי חדש על זה ‪:‬‬

‫לוח הקביעות‬
‫מחזור רצו‬ ‫מחזור רצה‬ ‫מחזור רצד‬ ‫מחזור ר צג‬
‫הכז‬ ‫פ חרו‬ ‫פ תקפז בשה‬ ‫פ חקסיז זשג‬ ‫ס תקמט הבז‬
‫פ תרז בשה‬ ‫פ תקפח זד־־זא‬ ‫פ תקסט הבז‬ ‫בחג‬ ‫ס תקן‬
‫זחג‬ ‫מ תרח‬ ‫מ תקפט גכז‬ ‫מ תקע בחח‬ ‫מ תקנא השג‬
‫פ חרס הכז‬ ‫פ תקצ בשה‬ ‫פ תקעא זשג‬ ‫ה כז‬ ‫פ תקנב‬
‫פ תרי בשה‬ ‫פ תקצא זשג‬ ‫פ הקער הכז‬ ‫פ תקנג בשה‬
‫מ תריא זשה‬ ‫מ תקצב החא‬ ‫מ הקעג בחה‬ ‫ז הג‬ ‫חקנד‬
‫פ הריב זחא‬ ‫פ תקצג גבה‬ ‫ז שג‬ ‫פ תקפד‬ ‫ה בז‬ ‫;‪ r‬הקנה‬
‫גכז‬ ‫מ חריג‬ ‫מ תקצד זשה‬ ‫מ תקעה ה^־ג‬ ‫ב שז‬ ‫תקני‬
‫בשה‬ ‫תריד‬ ‫ס‬ ‫פ תקצה זשג‬ ‫פ תקעו הבז‬ ‫ב הג‬ ‫פ תי;ז‬
‫פ תרגיו זשב‬ ‫פ תקצו הכז‬ ‫פ תקעז' בחג‬ ‫תקנה ר( ‪J‬־א‬
‫מ תרטז החא‬ ‫מ תקצז בחה‬ ‫מ תקפח השג‬ ‫מ סקנט גכז‬
‫פ תריז גבה‬ ‫פ תקצח זשג‬ ‫פ הקעט הכז‬ ‫פ תקס בשה‬
‫פ תריח זשג‬ ‫פ תקצט הכז‬ ‫פ הקפ בשה‬ ‫פ הקסת זהא‬
‫מ תריט השג‬ ‫בשז‬ ‫מ הר‬ ‫מ תקפא זחג‬ ‫הקסב גבז‬
‫הכז‬ ‫פ תרך‬ ‫פ תרא בחג‬ ‫פ חקפב הבז‬ ‫פ הקם ג בשה‬
‫פ תרכא בחג‬ ‫פ תרב הכז‬ ‫פ תקפי בשה‬ ‫פ חקסד זשג‬
‫מ תרכב חשג‬ ‫מ תרג בשז‬ ‫מ הקפד זחג‬ ‫מ הקסה החא‬
‫פ תרכג הכז‬ ‫פ תרד בשה‬ ‫פ תקפה השא‬ ‫פ סקסו נכה‬
‫מ תרכד בחה‬ ‫זחג‬ ‫מ תרה‬ ‫מ תקפו גבז‬ ‫מ תקסז זשה‬
‫‪1‬‬
 ‫עלימי‬ ‫פירוש על ברייתא דשטואל הקטן‬ ‫שעי‬

‫ש^‬ ‫מחזור‬ ‫מחזור רצט‬ ‫מחזור רצח‬ ‫מחזור רצז‬

‫בשה‬ ‫פ חרפי‬ ‫פ תרסג השא‬ ‫פ תרמד גבה‬ ‫פ תרכה זשג‬
‫זחא‬ ‫פ חרפג‬ ‫פ תרסד גבה‬ ‫פ תרמה זשג‬ ‫פ תרכו הבז‬
‫גכז‬ ‫מ חרפד‬ ‫מ תרסה■ זשה‬ ‫מ תרמו השג‬ ‫מ תרכז בשז‬
‫נשה‬ ‫פ חרפה‬ ‫פ חרסו זשג‬ ‫פ תרמז הבג‬ ‫פ תרכח בחג‬
‫‪m‬‬ ‫פ חרפו‬ ‫פ הרסז הבז‬ ‫פ תרמח בחג‬ ‫פ תרכט הבז‬
‫החא‬ ‫מ תרפז‬ ‫מ תרסס בחה‬ ‫מ תרמט השג‬ ‫מ תרל בשז‬
‫גבה‬ ‫פ חרפח‬ ‫פ תרסט זשג‬ ‫הכז‬ ‫פ תרנ‬ ‫פ תרלא בשה‬
‫זשה‬ ‫מ חרפט‬ ‫מ תרע החא‬ ‫מ חרנא בחה‬ ‫מ תרלב זחג‬
‫זח א‬ ‫פ ח‪:‬צ‬ ‫פ תרעא גבה‬ ‫פ תרנב זשג‬ ‫פ תרלג הם‬
‫גבה‬ ‫פ חרצא‬ ‫פ תרעב זשג‬ ‫פ תרנג הבז‬ ‫פ תרלד בשה‬
‫זשה‬ ‫מ חרצב‬ ‫מ תרעג השג‬ ‫מ תרנד בשז‬ ‫מ תרלה זחג‬
‫זשג‬ ‫פ חרצג‬ ‫פ תרעד הכז‬ ‫פ חרנה בחג‬ ‫פ תרלו השא‬
‫הכז‬ ‫פ חרצד‬ ‫פ תרעה בחג‬ ‫פ תרנו השא‬ ‫פ תרלז גבה‬
‫בחה‬ ‫מ תרצה‬ ‫מ תרעו ד־זשג‬ ‫מ תרנז גכז‬ ‫מ תרלח זשה‬
‫זשג‬ ‫פ תרצו‬ ‫פ תרעז הכז‬ ‫פ תרנח בשה‬ ‫פ תרלט זשג‬
‫הבז‬ ‫פ חרצז‬ ‫פ תרעח בשה‬ ‫פ חרנט זחא‬ ‫פ חרמ ■ ‪ .‬הבז‬
‫בשז‬ ‫מ תרצח‬ ‫מ ‪.‬תרעט זחג‬ ‫גכז‬ ‫מ תרס‬ ‫מ תרמא בחה‬
‫בחג‬ ‫פ תרצט‬ ‫פ חרפ הכז‬ ‫פ תרסא בשה‬ ‫פ תרמב זשג‬
‫השג‬ ‫מ תש‬ ‫מ תרפא בש‬ ‫מ תרסב זחג‬ ‫מ תרמג החא‬

‫מחזור שד‬ ‫מחזור ־שג‬ ‫מחזור שב‬ ‫ש«‬ ‫מחזור‬

‫פ תשנח הבז‬ ‫פ תשלט ’ בשה‬ ‫פ חשך זשג‬ ‫הכז‬ ‫פ תשא‬
‫פ חשנט בשה‬ ‫פ תכמ זשג‬ ‫פ השנא הכז‬ ‫בשה‬ ‫פ חשב‬
‫מ השס זשה‬ ‫מ תשמא החא‬ ‫מ תשכב בחה‬ ‫זחג‬ ‫מ חשג‬
‫פ חשסא זחא‬ ‫פ חשמב גבה‬ ‫פ תשכג זשג‬ ‫הכז‬ ‫פ תשד‬
‫פ השסב גבה‬ ‫פ חשמג זשג‬ ‫פ תשכד הכז‬ ‫בשה‬ ‫פ תשה‬
‫מ תשבי זשה‬ ‫מ חשמד השג‬ ‫מ הפכה בשז‬ ‫זחג‬ ‫מ תשו‬
‫פ ת שסד זשג‬ ‫פ תשמה הכז‬ ‫פ חשכו בחג‬ ‫הכז‬ ‫פ חשז‬
‫מ סשסה החא‬ ‫מ תשמו בחה‬ ‫מ הפכז השג‬ ‫בשז‬ ‫מ תשה‬
‫פ תשסו גכה‬ ‫פ תשמז זשג‬ ‫פ תשכח הבז‬ ‫בשה‬ ‫פ תשט‬
‫פ תשסז זעג‬ ‫פ תשמח השג‬ ‫פ תבנט בשה‬ ‫זד־זא‬ ‫פ תשי‬
‫ה תשסת תחא‬ ‫מ ה שמט כחה‬ ‫זחג‬ ‫מ תפל‬ ‫גכז‬ ‫מ תשיא‬
‫פ חשסט גבה‬ ‫זשג‬ ‫פ תשן‬ ‫פ תשלח הכז‬ ‫בשה‬ ‫פ תשיב‬
‫פ תשע זשג‬ ‫פ תשנא הכז‬ ‫פ תשלב בשה‬ ‫זשג‬ ‫פ תשיג‬
‫מ תשעא חשג‬ ‫מ השנב בשז‬ ‫מ השלו‪ ,‬זחג‬ ‫החא‬ ‫מ תשיד‬
‫פ השעב הכז‬ ‫פ תשנג בהג‬ ‫פ חשלד השא‬ ‫גבה‬ ‫פ תשטו‬
‫פ תשעג בחג‬ ‫פ תשנד השא‬ ‫פ השלה גכה‬ ‫זשג‬ ‫פ חשטז‬
‫מ תשעד השג‬ ‫מ תשנה גכז‬ ‫מ תשנו זשה‬ ‫השג‬ ‫מ תשיז‬
‫פ תשעה הכז‬ ‫פ תשנו בשה‬ ‫פ תשלז זחא‬ ‫הכז‬ ‫פ תשיח‬
‫מ השעו בשז‬ ‫מ תשנז זחג‬ ‫מ תשלח גכז‬ ‫בחה‬ ‫מ תשיט‬
‫‪(D‬‬ ‫עליי שי‬ ‫פירוש על ברייתא דסזטואל הקטן‬ ‫שלד‬

‫מחזור שח‬ ‫מחזור' שז‬ ‫מחזיר שו‬ ‫מחזור שה‬

‫פ חסלד בשה‬ ‫פ תתטו זשג‬ ‫פ תשצו הכז‬ ‫פ תשפז בחג‬
‫פ תחלה זחא‬ ‫פ תתטז חכז‬ ‫פ תשצז בחג‬ ‫פ חשעח הכז‬
‫מ תתלו גכז‬ ‫מ תתיז בחה‬ ‫מ חשצח השג‬ ‫מ תשפט בשז‬
‫פ תחלז בשה‬ ‫פ תתיח זשג‬ ‫פ תשצט הכז‬ ‫ס תשפ בשה‬
‫פ תחלח זשג‬ ‫פ תתיט הכז‬ ‫פ תת בשה‬ ‫פ חשפא זחא‬
‫מ חתלט החא‬ ‫מ חתך בחה‬ ‫מ תתא זחג‬ ‫מ תשפב גכז‬
‫פ תתמ גכה‬ ‫פ תחנא זשג‬ ‫פ תתב ד־זבז‬ ‫פ תשפג בשה‬
‫מ תתמא ז שה‬ ‫מ תתכב השג‬ ‫מ תתג בשז‬ ‫מ תשפד זחג‬
‫פ תחמב זשג‬ ‫פ תתכג הכז‬ ‫פ תתד בחג‬ ‫^ חשפה השא‬
‫פ תתמג הכז‬ ‫פ תתכד בחג‬ ‫פ תתה השא‬ ‫פ תשסו גבה‬
‫מ חתמד בחה‬ ‫מ תחכה השג‬ ‫גכז‬ ‫מ תתו‬ ‫מ תשפז זשה‬
‫פ תתמה זשג‬ ‫פ תחכי הכז‬ ‫פ תהז בשה‬ ‫ס חשפח זשג‬
‫פ תתמו הכז‬ ‫פ תתכז בשה‬ ‫פ תתח זחא‬ ‫ס חשפט הבז‬
‫מ חתמז בחה‬ ‫מ תתכח זחג‬ ‫מ תתט גכז‬ ‫מ תשצ בחה‬
‫פ תתמח זשג‬ ‫פ תתכט הכז‬ ‫פ תת י בשה‬ ‫פ תשצא זשג‬
‫פ תהמט הבז‬ ‫פ תתל בשה‬ ‫פ תתיא זשג‬ ‫פ תשצב הבז‬
‫מ תתן בשז‬ ‫מ תתלא זחג‬ ‫מ תתיב החא‬ ‫מ תשצג בהה‬
‫פ תתנא בחג‬ ‫פ תתל‪ 3‬השא‬ ‫פ תתיג גבה‬ ‫פ תשצד זשג‬
‫מ תחנב השג‬ ‫מ תתלג גכז‬ ‫מ תתיד זשה‬ ‫מ תשצה השג‬

‫מחזור שיב‬ ‫מחזור שיא‬ ‫מחזור שי‬ ‫מחזור שט‬

‫פ תתקי השא‬ ‫פ תחצח גבה‬ ‫פ תתעב זשג‬ ‫פ תתנג הבז‬
‫פ תתקיא גבה‬ ‫פ תתצב זשג‬ ‫פ תחעי הכז‬ ‫פ תחנד בשח‬
‫מ ת ת קע זשה‬ ‫מ תחצג השג‬ ‫מ תתעד בשז‬ ‫מ תחנה זחג‬
‫פ תתקיג זשג‬ ‫פ תהצד הכז‬ ‫פ תתעה בח‪:‬‬ ‫פ תחנו הבז‬
‫פ התקיד הבז‬ ‫פ תהצה בחג‬ ‫פ תהעו הבז‬ ‫פ חתנז בשה‬
‫מ תתקטו בחה‬ ‫מ תתצו השג‬ ‫מ ההעז בשז‬ ‫מ תהנח זשה‬
‫פ תתקטז זשג‬ ‫פ תהצז הכז‬ ‫פ תהעח בשה‬ ‫פ תהנט זחא‬
‫מ תתקיז החא‬ ‫מ תתצח בחה‬ ‫מ תתעט זחג‬ ‫מ ההם גכז‬
‫פ תתקיח גכה‬ ‫פ תרצט זשג‬ ‫פ תהס הכז‬ ‫ס תחסא בשה‬
‫פ יזה קיט זשג‬ ‫פ ההק הכז‬ ‫פ תתפח בשה‬ ‫פ תתסב זשג‬
‫מ תחקה השג‬ ‫מ תתקא ב שז‬ ‫מ תתפ‪ :‬זח‪:‬‬ ‫ר התסנ החא‬
‫פ תתקנא הבז‬ ‫פ תה קד בחג‬ ‫פ ההסג ;השא‬ ‫פ החסד גבה‬
‫פ תתקכב בחג‬ ‫פ תתקג השא‬ ‫פ תהסד גכה‬ ‫פ תחסה זשג‬
‫מ תתקכג השג‬ ‫מ ת הקד גכז‬ ‫מ החפת זשה‬ ‫מ תתסו השג‬
‫פ תתקכד הבז‬ ‫פ תתקה בשה‬ ‫פ ההפי זשג‬ ‫ס תתסז הכז‬
‫פ תתקנה בשה‬ ‫פ התקו זהא‬ ‫פ תתפז הבז‬ ‫ס תחסח בחג‬
‫מ תתקנו זחג‬ ‫מ סתקז גכז‬ ‫מ תתפח בחה‬ ‫השג‬ ‫נל‬
‫פ ה הקת בשה ‪ 1‬פ תתקנז הכז‬ ‫פ תת פט זשג‬ ‫הבז‬ ‫תתע‬
‫מ תתקכח בשז‬ ‫מ תתקט זחג‬ ‫מ תתצ ‪i‬החא‬ ‫^ תתעא בחה‬
 ‫שלישי‬ ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬ ‫שער‬

‫מחזור שטז‬ ‫מחזור שטו‬ ‫מחזור ש ‪T‬‬ ‫מחזור שיג‬

‫פ תהקסו בשה‬ ‫תתקסז זשג‬ ‫פ‬ ‫פ תחקמח הכז‬ ‫פ תתקכט בחג‬
‫פ תשקפז זשג‬ ‫החקסח הבז‬ ‫פ‬ ‫פ תתקמט בשה‬ ‫פ תתקל השא‬
‫מ תחקפח החא‬ ‫תתקסטבחח‬ ‫מ‬ ‫מ תתקן ז חג‬ ‫מ תתקלא גכז‬
‫פ חהקפט גכח‬ ‫תתקע זשג‬ ‫פ‬ ‫פ תתקנא הכז‬ ‫פ תתקלב בשה‬
‫פ חחקצ זשג‬ ‫תתקעא הכז‬ ‫פ‬ ‫פ תתקנב בשה‬ ‫פ תתקלג זחא‬
‫מ תהקצא השג‬ ‫תתקעב בשז‬ ‫מ‬ ‫מ תתקנג זחג‬ ‫מ תתקלד ג ם‬
‫פ תתקצב ‪o n‬‬ ‫תתקעג בחג‬ ‫פ‬ ‫פ תתקנד ה ם‬ ‫פ תתקלהבשה‬
‫מ תתקצג בחה‬ ‫תתקעד השג‬ ‫מ‬ ‫מ תתקנה בשז‬ ‫מ תתקלו זשה‬
‫פ תתקצד זשג‬ ‫תתקעה הכז‬ ‫פ‬ ‫פ תתקנו בשה‬ ‫פ תתקלז זחא‬
‫פ חחקצה ה ס‬ ‫תתקעו בשח‬ ‫פ‬ ‫פ תתקנז זחא‬ ‫פ התקלח גכה‬
‫מ תתקצו בחה‬ ‫תתקעז זחג‬ ‫מ‬ ‫מ תתקנח ג ם‬ ‫מ תתקלט זשה‬
‫פ תתקצז זשג‬ ‫תתקעח הכז‬ ‫פ‬ ‫פ תתקנט בשה‬ ‫פ תסקמ זשג‬
‫פ תתקצח הכז‬ ‫תתקעטבשח‬ ‫פ‬ ‫פ התקס זשג‬ ‫פ תתקמא ה ם‬
‫מ תחקצט כשג‬ ‫תתקפ זחג‬ ‫מ‬ ‫מ תתקסא ההא‬ ‫מ תתקמב בהה‬
‫פ חתי בחג‬ ‫תתקפאהשא‬ ‫פ‬ ‫פ תתקסב גכה‬ ‫פ תתקמג זשג‬
‫אפרי כמחכה‬ ‫תתקפב גכה‬ ‫פ‬ ‫פ תתקסג זשג‬ ‫פ תתקמד הכז‬
‫ויגיע‪ ,‬כריך‬ ‫חסקפג זשה‬ ‫מ‬ ‫מ תתקסד השג‬ ‫מ תהקמה בשז‬
‫רחמנא דסייען עד‬ ‫תתקפד זהא‬ ‫פ‬ ‫פ חתקסה חכז‬ ‫פ תתקמי בחג‬
‫כאן‪ ,‬אכי״ר‪.‬‬ ‫תתקפה גכז‬ ‫מ‬ ‫מ תתקסו בהה‬ ‫מ התקמז השג‬
‫•‬
‫מב‬ ‫^ו ש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫הערה קטנה‬
‫ומתשעה גלגלים שכס ז׳ גלגלים לז׳ כיכ‪ 5‬י לכח וגלגל כשמיני שהוא צלגל‬
‫המזלות והתשיעי שהוא גלגל היומי שתנועתו כיסך תנומתס‪ ,‬גס ד‪3‬ריס זולתו‪ .‬אריכה כיוס‬
‫ואוצר כלילה וההיפך‪:‬‬
‫שבעה כוכבי לכת ואלו כן ‪ :‬שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה‪ ,‬סימן )שצ״מ‬
‫חנכ״ל( זה סדרם וסימנם מלמעלה למטה‪ .‬אך אנחני נבא אל ביאורם בהערה‬
‫קטנה ומועטת על סי הסדר מלמטה למעלה ונתחיל בכוכב לבנה כקרוב וסמוך אלינו‬
‫יותר מכל שאר כוכבי לכת ‪:‬‬
‫הכוכב כראשון משבעה כוכבי לכת כקרוב אלינו נקרא לבנה מפני שעינו לבן כמו שכתב‬
‫כרר״ק בשורש לבן גס נקרא ירח יש אומרים שנקרא כן מל שם הזמן כסודש‬
‫כי שס כעצם של זמן כחדש נקרא ירח עד שלשה ירחים ירח ימים ורבים כן‪ .‬מפני‬
‫שהלבנה התחדש בכל חדש נקרא על שם זמן החודש ירח ויש אומרים בכיפוכו ששס כעצס‬
‫של כלבנה נקרא ירח ולפי זה כזמן כחדש נקרא ירח על שם הירח שיתחדש בכל סודש‬
‫סיבוב כוכב זה בגלגלו סיבוב שלם בכ״ז יום ושמנה שעות בקרוב ויתחדש אחר כ״ט יום‬
‫י״ב שעות תשצ״ג חלקים כמו שיתבאר בשער כראשון ‪:‬‬
‫הכוכב השני נקרא כוכב סתם וכבר מצינו שנקרא המין בשם כסוג כמו אדם אשר יקרא‬
‫בו כל איש האנושי מ״מ מציגו אנשים סרטים אפר יקראו בשמם אדם׳ וכן מצינו‬
‫ערים רבים שנקראו בשם כ מדינ ס כן נקרא כוכב זה כוכב סתם‪ .‬וסיבב כוכב זה בגלגלו‬
‫סיבוב שלם בשס״ה ימים ורביע בקרוב כמו כשמש ‪:‬‬
‫הכוכב השלישי נקרא נוגה על שם כזוהר לפי שהוא מזהיר ונוגה יותר מכל כוכבי‬
‫השמים חוץ משמש וירח ובספר ישעי׳ סימן י״ד נאמר איך נפלת משמים כלל בן‬
‫שחר ופירשו בו כל המפרשים שהוא כוכב הבוקר והוא כוכב נוגה ‪ .‬וזה ככוכב נוגה‬
‫‪,‬לפעמים ילך לפני כשמש ויעלה לגו על אופק המזרחי ויראה קודם עלות השחר ויקרא אז‬
‫כוכב כשחר‪ .‬ולפעמים ילך זה הכוכב אחר כשמש ויראה תיקף אחרי שקימת כתמה ממעל‬
‫לאופק המערב‪ .‬ואז יקרא כוכב הנשף או כוכב כערב וזולת אלו שני הזמנים לא יראה‬
‫כוכב זה לעולם )ואינם שני כוכבים כסברת ההמון( ולפעמים לא ישאר זה ככוכב אסר‬
‫שקיעת כחמה ממעל לאופק רק זמן מועט ולפעמים ישאר לו ממעל לו כמי שעה או ב׳‬
‫שעות פעם להוסיף פעס לגרוע וכמו כן דינו בבוקר בעלייתו מל אופק המזרחי שלפעמים‬
‫לא יקדים קודם עליית השמש רק זמן מועט ולפעמים יקדים שעה או ‪3‬׳ שעות‪ .‬גס לסממים‬
‫ימצאו קרוב אל השמש ולסעמיס רחוק ממנו כמו בערב ובבוקר ולפעמים לא יראה כוכב‬
‫זה כלל לא בבוקר לא'בערב בכמה ימים‪ .‬כוכב זה סבונו בגלגלו כמו בשס״ה יום ורביע‬
‫בקרוב כמו כשמש ‪:‬‬ ‫״‬
‫הכוכב הרביעי הוא ה^'מש וגס נקרא חמה שממנה יתהווה החמימות כמו שכתב כרר״ק‬
‫בשורש חמה גס נקרא זה הכוכב חרם כאומר לחרס ולא יזרח‪ .‬איוב סימן ט׳‬
‫בטרם יבא כחרסה שופטים י״ד‪ .‬ואפשר שנקראת כך לפי שאדומה כחרס בעת שתזרח‬
‫ובעת שתערב‪ .‬וראי׳ לזה שלא מצאנו שקראה בזה השם אלא בשני עתים אילו שנאמר‬
‫כאומר לחרם ולס יזרח‪ .‬בטרם יבוא כחרסה‪ ,‬וזמן סיבוב כוכב זה בגלגלו לפי דעת‬
‫רבותינו ז״ל על ס• חשבון רב אדא בר אכבה הוא סובב בשס״ה יום ה׳ שעות החק״ז‬
‫חלקים טתתר״ף בשעה ומ׳־׳ח רגעיה שכם ע״ו בחלק‪ .‬ולפי דעת חשבוני התוכניים האחרונים‬
‫כס שס״ה יום כ׳ שעות נ״ה דקין מששים בשעה‪ .‬והוא זמן מדת כשנה ‪:‬‬
‫הכוכב כששי נקרא צדק‪ .‬כוכב זה סיבובו בשתים עשרה שגה ‪:‬‬
‫ככוכב‬
 ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫הכוכב השביפי נקרא שבתאי וגומר כוכב זה את סביבו בגלגלו כל שלושים שנה הכל‬
‫בחשבון הקרוב‪ ,‬זהו סדר של שבטה כוכבי לכת מלמטה למפלה ‪:‬‬
‫למעלה מאלו שבפה גלגלים הנזכרים יש גלגל השמיני אשר הוא יקרא גלגל הכוכבים‬
‫או גלגל המזלות שבו נתונים כל שאר כוכבי השמים למקטנס ופד גדולם אחד‬
‫מכן לא נפדר‪ .‬ומפני שהכוכבים אשר בזה הגלגל מרחקם מכדור הארץ לפולס פל שיפור‬
‫אחד וגס הכוכבים בטצמם מרחקם זה מזה לטולם מל שיטור ומדה אחת טל כן אמרו‬
‫שכולם הס בגלגל אחד‪ .‬מפני זה נקרא זה הגלגל בכלל גלגלי הכוכבים‪ .‬גס יקרא גלגל‬
‫המזלות מפני שחכמי התכונה נתנו לפגול המזלות רוחב י״ב ממלות מש״ס ממלות כגלגל‬
‫והחכמים האחרונים אשר דקדקו בערכם יותר הוסיפו על שפור הראשון מד שנתנ לו‬
‫רוחב ששה עשר מעלות‪ /‬אשר להקיף הטגול הרוחב הזה קראוהו )חזורת המזלות( ודט‬
‫שחכמי כוכבים ומזלות חלקו כל אורך סבוב חגורות המזלות לי״ב חלקים גדולים כל חלק‬
‫מחזיק אורכו שלשים מעלות באופן שיפלו מספרי מפלות של כל כי״ב ש״ס מעלות וקראו‬
‫לכחלקיס כגדולים הנזכרות מזלות ולכל מזל ומזל קראו שם על פי כצורה הנרשמת ונראית‬
‫שם במקומו מהכוכבים הפומדיס בחלק ההוא כי יש כוכבים העומדים בצורת טלה וה״ה‬
‫בשאר צורות‪ .‬ואלה שמותם )טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים טקרב קשת‬
‫גדי דלי דגים( ויש לך לדעת שאלו הצירות הנזכרים הם צורות הסכמיות לא שהם הצורות‬
‫בעצמם רק כאשר עלה על לב הקדמונים לקרוא שם לכל מזל ומזל הסכימו בחלק כראוי‬
‫כדי להסבירו ולהבינו להתלמידים‪ .‬ומה שבחרו הקרמוניס לצייר כל כי״ב‬
‫הנזכרים ולא לזולתם בלי ספק אין זה בלתי טעם ‪:‬‬
‫ודע שהקדמונים הסכימו בסברא וטוב ודעת לשוס מזל טלה לראש המזלות אעפ״י שמצד ״‬
‫כדורית הגלגל לא ישוער בו התחלה וסוף מ״מ המושכל כראשון יחייב שכאשר היו‬
‫רוצים כחכמים לעמוד ולדקדק על מהלך גלגל המזלית הוצרכו לבחור להם ממנו נקודה‬
‫ידוע להסכים עליו לשומו לראש להתחיל ממנו החשבון ולזה היה כל חלקי עגול המזלות‬
‫שויס‪ .‬אך אס נחקור מצינו זולת הנחה ההסכמיות‪ .‬שיש בטבע וראוי לשוס לראש ולהתחלה‬
‫אחד מארבט נקודות שבגלל ודם ראש טלה ומאזנים אשר בהגיע כשמש שם יהיה היום והלילה‬
‫שויס בכל האקלימוס‪ .‬גם אז בזה הזמן הממוצע בין קור ובין חוס ושתי הנקדות כאחרות‬
‫כס בראש סרטן וגדי אשר בהכנסת השמש לראש סרטן יתארך לנו כיום בתכליתו‬
‫ויתגבר לנו כחום ובככנסת כשמש לראש מזל גדי תקצר לנו היום בתכליתו ויגבור לנו‬
‫חקור‪ ,‬כרי לך באזור המזלות ארבע נקודות אשר להם משפט הבכורה י‪ 1‬תר משאר חלקי‬
‫עגול המזלות‪ ,‬אמנם מאחר שמצינו שבהכנסת כשמש במזל טלה ומאזנים הוא זמן כממוצע‬
‫בין ימים ארוחיס וקצרים‪ .‬גם לרוב יושבי חלד לנו יושבי צפון הוא ממוצע בין הקור ויין‬
‫כחום כנה לעולם משובה הממוצע בין שני הקצוות‪ .‬והנה לענין זה טלה ומאזנים שיייס‪.‬‬
‫מ״מ חכמי כחוכונה בחרו בראש מזל טלה יען כאשר תכניס בו השמש עת כזמיר הגיע האויר‬
‫ימוזג בין קר ולח בריא מאד‪ ,‬בו יקומו ויחיו בעלי חיים וצמחיה באופן שמיום כהוא והלאה‬
‫יעדיף כאור פל החושך‪ .‬והחום על הקור‪ .‬כדם מתחיל להרבות בגיף בעלי חיים "אדם‬
‫ובהמה ויציצו ויפריחו כל עשב כשדה האילנית וצמח האדמס אשר היפך כל זד מזמן‬
‫הכנסת כחמה במזל מאזנים שהוא תחילת החורף אשר טבע הזמן ההוא קר ויבש״מביאין‬
‫לידי הפסד‪ .‬בכל דבר הפיכו של חדש האביב זד לשבח וזה לגנאי ע״פ שפטו ש^מזל‬
‫טלה משפט הבכורה להיותו ראש יתחלת כל כי״ב מזלות ‪:‬‬
‫וצריך אתה לדעת שסבובו ותנועות כשבעה כוכבי לכת בצרוף תנועת ככוכבים בגלגל‬
‫כשמיני ע״י גלגליהם אשר דברנו בהם בסמיך והודענו את הזמן הקצוב לסבובו‬
‫של כל אחד ואחד מהם כנה כל הסבובים וכתנועות ההם כולם הס ממערב למזרח‬
‫אעפ״י‬
‫מג‬ ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫אעפ״י שאנו רואים ככל יום ויום השמש וכירח עם שאר כוכבי הגוכה עולים מפ‪ 6‬ה‬
‫כמזרח ושוקעים בפאת כמערב מ^מ תדע שכחנועוה כשמונכ גלגלים עם כל ככוכבים‬
‫כנזכרים כולם כם מסבבים בזמן כקצוב לכם כנ״ל ממערב למזרח‪ ,‬ויען שדבר זכ קצת זר‬
‫בעיני כתלמידים כמתחילים ללמוד חכמת כתכונכ ראיתי לבאר לכם כענין במכלך םיבוב‬
‫כלבנכ וזכ שכבר ידוע שכמו כ״ד שעות אחר כמולד יראכ כירח בתחלת כלילכ בקרן‬
‫מערבית דרומית מעט למעלכ מחוג כארץ ואחר זכ בלילכ שניכ יראכ כירח גבוכ ליותר‬
‫רחוק מחוג כארץ מקצכ כמערב כלפי מזרח וכן משפטם כל ימי כחודש מדי יום ויום‬
‫מתרחק ריחוק מחר ריחוק ממקום אשר כים נראם בו בראשונם באופן שעין בעין תראכ‬
‫מכלך סביבו ממערב למזרח‪ ,‬וכאשר כדין בירח כככ כדין בשאר ככוכבים ‪:‬‬
‫ויש לך לדעת עוד שמכלכם זכ שכוא ממערב למזרח יקרא בספרים תנועס או סיבוב‬
‫כעצמי כי זכ כוא מכלכם וסיבובם של כגלגלים עם ככוכבים מטבע עצמם וסבובי‬
‫שמש וירח ושאר כוכבי לכת בצירוף שאר כל כוכבי גלגל כשמיני אשר אנו רואין בכל יום‬
‫ויום עולים מפאת המזרח ושוקעים בפאת כמערב כיפך כתנועכ כנזכרת בסמוך‪,‬‬
‫סיבובם זם יקרא תנועות ככרחיות ‪:‬‬
‫ל*םעלה מגלגל כשמיני גזרו מקצת כחכמים שיש שם עוד גלגל כתשיעי‪ .‬ורוב כקדמונים‬
‫נמשכין אחר כגלגל כזכ‪ ,‬למי שמודם בו‪ .‬מסבב במרוצם רבס סיבוב מרכז‬
‫כארץ ממזרח למערב סיבוב שלם בכדי ארבעם ועשרים שעות ואומרים שבכחו כגדול‬
‫שמשים לו כאל יתברך מושך עמו כל כשמונס גלגלים כנ״ל עם כוכביכם ומכריע אותם‬
‫במרוצתו כעצומס ומקיף את כעולם פעם אמת בכל יום‪ ,‬וסיבוב זכ נקרא בפי כחכמים‬
‫כתנועכ העליונכ גם נקראת כתנועכ כיומי‪) ,‬מפני שזס כגלגל מביא כיוס לעולם שעל‬
‫ידי סבובו כשמש יעלכ על כארץ ויאיר כיום‪ ,‬כי ע״י תנועתו תשאר כשמש זמן מצי‬
‫סבובו ר״ל י״ב שעות זמניות ממעל לארץ וכוא זמן כיוס‪ ,‬וחצי זמן סבובו כמו כן‬
‫י״ב שעות זמניות מתחת לארץ וכוא זמן כלילה אשר שני כזמניס כנזכרים נקראים בפי‬
‫כחכמים יום טבעי וכוא כענין שנאמר ויהי ערב ויכי בוקר יום אחד‪ ,‬כי אלו לא כיתכ‬
‫תנועת זכ כגלגל‪ ,‬כים נמצא לעולם ששם חדשים יום וששם חדשים לילכ‪ ,‬מפני שכחמה‬
‫יסובב את כדור כארץ בשס״כ ורביע יום בקרוב( וגזרו הסכמים לסיבוב זה‪ ,‬גלגל מיוחד‬
‫אף שאין לנו עליו עד מוכיח כמו שאר הגלגלים כנזכרים שיעידו עליכם כוכביכס‪ .‬מ״מ‬
‫אמרו שהשכל מעיד על מציאותו מפני שראינו בעינינו שכל כשמונה הגלגלים תנועות‬
‫העצמות'ממערב למזרח גם ראינו בהם תנועה הפכיות שמסבבים בכל יום ממזרח למערב‬
‫יאי אפשר לגוף אחד שיתנועע ע״י עצמו שתי תנועות בבת אחת אפילו לרות אחת כ׳יש‬
‫לב׳ מתנגדים‪ .‬ע״כ אמרו הקדמונים שתנועת כאחת תכיה מצד עצמה וכשנית מצד מניעה‬
‫ומכריח אחרים אשר מפני זה גזרו לסיבוב כיומי וגלגל מיוחד למעלה מן כשמנה גלגלים‬
‫ואמרו שהוא המנכג וכנושא כל כשמנה גלגלים בחקו ומסבבים את כעולם בכל יום פעם‬
‫אחת‪ ,‬זאת התנועה נקראת תנועה כהכרחית כי לדעתם זה כגלגל מכריע ומכריח כל‬
‫לשמנה גלגלים עם כוכביהם על זאת כתנועה בעצמוה ויש לך לדעת שבסיבת שתי‬
‫כתנועות הנזכרות הרצוניות וההכרחיות בהתחברם יסד תולה בכם מדת יום ולילה קיץ‬
‫יחורף זמני כשנה ותקופתה ושאר דברים זולתם מה שאי אפשר לכיות רק דוקא ע״י‬
‫שתי התנועות בהתחברם יחד כמו שאבאר לקמן ‪:‬‬
‫זה כוא לפי דעת רוב כחכמים הקדמונים וכאחרונים שגזרו ואמרו שכל כוכב'‬
‫כשמים הן כל אחד משבעה כוכבי לכת כן שום אחד משאר כוכבי כשמים אין‬
‫לכס שוס תנועה מעצמו כלל אלא כל אחד מכם קבוע ותקוע בחלול עלכי׳ גלגלו וסבובו‬
‫^^ופבים עלייתם ושהיעתט איננו אלא ע״י תנועת גלגליהם כנושאים אותם וסובבים אס‬
‫כדור‬ ‫יא‬ ‫‘‬
 ‫פירוש על ברייתא דשטואל הקטן‬
‫כדור העולם‪ ,‬באופן שהכוכב קבוע וגלגל חוזר לא כדברי האומר גלגל קבוע וכוכב חוזר‪,‬‬
‫אבל לפי דבריהם קשה איך יצויר לגוף אחד שני מהלכין מתנגדין‪ ,‬מפני שגלגל היומי‬
‫המכריע בכוחו כל הגלגלים אשר תחתיו להקיף את העולם פ״א בכל יום כנ׳׳ל שלא יצויר‬
‫שגלגל אחד יסובב בכוחו שמונה גלגלים שבתוכו כי לא יקובל זה לניכל רק על תנועת‬
‫גלגל ככוכביס בלבד יען אשר הוא סמוך ודבוק כו יש לנו לצייר בשכלנו ולומר שגלגל כיומי‬
‫פוגש ומחזיק בו ומכריע בו בע״כ‪ ,‬אך לשאר שבעת הגלגלים אשר איננו נוגע ופוגש בכם‬
‫מל איזה צד הוא מכריע אותם‪ ,‬ואם יעלה על דעתנו לומר שכל גלגל פוגש בגלגל‬
‫שתחתיו ומכריע אל כתנועה היומית‪ ,‬שגלגל היומי מכריע לגלגל ככוכבים וגלגל ככוכבים‬
‫לגלגל‪.‬שבתאי וגלגל שבתאי לצדק וכן כולם עד לגלגל כירח‪ ,‬יש לנו להקשות ולומר שלפי‬
‫זה שכל גלגל פוגש בגלגל שתחתיו ומכריע אל התנועה היומית ההכרחיות ממזרח למערב‪,‬‬
‫איך יצויר שבזמן כהוא יסובב כגלגל בהליכו הרצונית ממערב למזרח‪ ,‬ומה שהמשילו ודמו‬
‫אותם החכמים לאדם כהולך בתוך כספינה ממערב למזרח‪ ,‬עם כל זה כספינה בעצמה‬
‫הולכת ממזרח למערב‪ ,‬אך תדע שבסברא זו לא שבעה נפש כיודעת‪ ,‬מפני שאין כנדון‬
‫דומה לראיה שהרי הס סוברים שהכוכב אינו מסבב מצד עצמו רק מצד הגלגל המסובבו‬
‫א״כ כדרא קושי׳ לדוכתי׳ כי סוף סוף איך יצויר לגלגל אחד לסובב שתי תנועות מתנגדות‬
‫בבת אחת בין שכיה רצונית או הכרחיות ורבים מן הקדמונים ומן האחרונים אשר נלאו‬
‫ידם וקצרה שכלם בהתרת מבוכה זו‪ ,‬ע״כ נראה לי כדברי האומר גלגל קבוע וכוכב סוזר‬
‫וכנה לפי זה אין לנו מקוס לתמוה על שתי תנועות המתנגדות זה לזה כי מספיק לנו‬
‫המשל והדמיון של האדם כהולך בספינה‪ ,‬כי לפי זה נוכל לומר שהכוכבים בעצמם סובבים‬
‫בגלגליכס במתון ממערב למזרח כל אחד בזמן הקצוב לו כנ״ל תנועה רצונית‪ ,‬והגלגלים‬
‫בכללם כס מסובבים בכל יום ממזרח למערב ע״י גלגל כיומי שמכריע ומכריח כל כשמנה‬
‫גלגלים עם כוכביהם אל תנועת עצמו והוא תנועת הכרחיות ;‬
‫ועתה נדבר מנטיית כשמש מקו השוה ועילת אריכת כיום וקוצר כלילה וככיפך‪ ,‬ע״כ‬
‫אסדר לפניך איזה ידיעות המספיקות לכמתחיל בחכמה זו ‪:‬‬
‫א׳ בעלי מכמה הסכימו לחלק במחשבה ההיקף כל עגולה גדולה או כקטנה לשלש מאות‬
‫וששים מלקים שויס‪ ,‬וקראו לכל חלק מכן מעלה‪ ,‬ולפי זה יהיה מצי עגול מחזיק‬
‫ק״פ מעלות‪ .‬ב׳ אדס כעומד על כדור ה איז וצייר במחשבתו כאלו שטח עגולה מתוחה‬
‫ושטוחה תחתיו ואותו מקום המעמד הוא המרכז של עגולה כנזכר‪ ,‬העגולה בזו נקרא‬
‫אופן המפריש‪ ,‬ובלשון ערבי אופק‪ ,‬והוא המפריש בין מלק כעליון לתחתון‪ ,‬וכל מה‬
‫שיהיה נסתר מעיניך ואח״כ נראה מגולה נאמר שאותו כדבר הוא עולה על אופקך‪ ,‬וכן‬
‫אס יהיה איזה דבר נסתר מה שיהיה לפני זמן נראה וממלה נאמר שאותו דבר יורדת‬
‫תחת אופקך‪ .‬ג׳ על שטח האופק אנו רואין זריחת כשמש וכירח והכוכבים ושיקעתן*‬
‫ואותו צד אבר בו יראה זריחת כשמש נקרא צד מזרח‪ ,‬והצד שכנגדו אשר בו יראה‬
‫שקיעת כשמש נקרא צד מערב‪ .‬ד׳ הבט נא את עיניך לשמים ואז תראה כשמש והירח‬
‫מתגלגלים סביב כארץ ממזרח למערב במשך זמן כ״ד שעות בעבור זה הסכימו כל נעלי‬
‫מכמות שיש גלגל תשיעי המתגלגל ומסבב ממזרח למערב ומסבב עמו כל הגלגלים אשר‬
‫תחתיו פעם אחת בכל יום‪ ,‬וזה כגלגל נקרא גלגל כיומי בעבור שסבובו הוא פעם אמת‬
‫בכל יום ויום‪ ,‬וכגלגל כיומי זה סובב וכולך על אמצע מזרח ומל אמצע מערב‪ ,‬והתוכניים‬
‫קוראים כגלגל כיומי זה בשה גלגל כמישור או גלגל כמשוה‪ .‬ה׳ כבר מבואר לעיל שיש‬
‫למטה מן ככוכבים גלגל מיוחד לסשמש ונו תסבב כשמש תנועה הפכיות ר״ל מערב למזרח״‬
‫והשמש תשלים תנועתה בגלגל זה בשס״ה ורביע יום ותנועה זו נקרא בסתם מהלך כשמש‬
‫העצמיות‪ .‬וסדר המזלות בגלגל כשמיני הוא ממערב למזרח כדרך תנועת השמש העצמיות‬
‫דהיינו‬
‫מד‬ ‫סיתש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫דהיינו מטלה לשור ומשור לתאומים וכן עד סופן‪ .‬ו״ וכאשר חקרו בעלי כחכונה וכססכלו‬
‫במהלך כשמש העצמיית הנזכר מצאו כי השמש הולכת אורחת עקלקלות* ולא בדרך אמד‬
‫יוצאת בערך גלגל משוה כיוס׳ אלא פעם עולה והולכת במסילת משוה היום עצמו בתנועות‬
‫גלגל כיומי‪ .‬ופעם הולכת במסילה אחרת אשר נוטה מן המשרה לצפון או לדרום ואין אנו‬
‫רואין כשמש עולה היום כבמקום אשר כיתה עולה אתמול׳ רק כאשר אנו רואין אותה‬
‫צומחת בבוקר מאופק המזרחי מנקודה ידוע ועושה עגול או גלילה אחת סביב כדור כעולם‪.‬‬
‫למחר אנו רואין אותה צומחת מנקודה אחרת סמוכה לנקודה כראשונה קרוב למעלה‬
‫אחת וכ ן משפטה כל הימים מיום ליום היא ממירה את גלילה עד שהיא נראית לפי זה‬
‫כמדלגת לה מיום ליום ומקפצת מגליל אחד לגליל שני והעגולים כנזכרים כ ס הנקראים בסי‬
‫התוכנים גלילי השמש׳ ומספרי הגלילים כנזכרים הס כמספר ימי השנה׳ על דרך משל‬
‫סיאש מזל גדי שאז החמה בהיותה שם היא בתכלית הריחוק מן כיבשה דהיינו מן כישוב‬
‫וכשתסובב חצי עגול המזלות מגדי דרך טלה עד סרטן שאז כיה בתכלית כקירוב אשר זמן‬
‫ס‪3‬ו‪ 3‬כ במהלכה היא חצי שנה שהם קפ״ב יום ומחצה ועוד מעט‪ ,‬הינה בסיבת כתנועה‬
‫היומית עשה כשמש בזמן הנזכר קפ״ב עגולים ומחצה זה אצל זה ועוד מעט׳ וכמעשה הזה‬
‫גפצמה תעשה השמם בחצי עגול השנית בשובו ממזל סרטן דרך מאזנים עד גדי שגם‬
‫במהלכה זה היא עושה שנית קפ״ב עגולים ומחצה דומה לקפ״ב עגולים כראשוניי‪,‬‬
‫באופן שמספר גלילה קפ״ב ומחצה פעמים וכס מספר ימי שנתם שכם שס״ה עגולים וקרוב‬
‫לרביע ובעבור זה הסכימו והניחו שגלגל המזלות נוטה מגלגל משוה כיום מציה לדרוס‬
‫וחצי׳ לצפון‪ .‬ונחתך עם גלגל משוה כיום בשני נקודות׳ כמו שני אופנים כעומדים זה‬
‫בתוך זה ונקודות האלו לא יזוזו ממקומם ונקראים נקודות הפגיעה‪ .‬וכשתי נקודות הנ״ל‬
‫האחת היא תחלת מזל טלה והשניה תחלת מזל מאזנים‪ .‬וידומה כאלו כגלגל המזלות‬
‫רוחב כאזור אשר רחבו עולה עד ששה עשר מעלות ובאמצעיתו יהי׳ גלגל אחד קוית׳‬
‫ותחת אותו גלגל קוית ובשטחו נדמה שהשמש סובבת בגלגלה ממערב למזרח‪ .‬ז׳ ונחזור‬
‫לענינינו לגלגל המזלות שמבואר לעיל שיש לגלגל המזלות שתי נקודות הפגיעה אשר שם‬
‫תמיד חותך גלגל המזלות את גלגל משוה כיוס בראש מנל טלה וכנגדה ראש מזל מאזנים‪.‬‬
‫מתחלת טלה עד סוף בתולה נוטה לצפון ונקראים ששה המזלות כאלו מזלות הצפוניים‬
‫ומתחלת מאזנים עד סוף דגים לדרוס ונקראים מזלות כדרומים׳ וראש טלה ומאזנים הם‬
‫יתקיימו תמיד על משוה כיוס בעצמו במקום שתי נקודות כנ״ל‪ ,‬אבל כל שאר נקודות מגלגל‬
‫המזלות נוטים ממשוה כיוס לצפון או לדרום ומזה קל הוא להבין שגלגל המזלות עומד‬
‫בשיפוע בערך משוה היום‪ .‬ותמיד תהיה איזה מרחק ממשוה למזלות ומרחק זה נקרא‬
‫נמיית המזלות‪ ,‬והנטייה זו מת חלת מטלה ומוסיף וכולך עד ראש סרטן לצד צשון ושם‬
‫היא תכלית הנטייה לצפון דהיינו כ״ג מפלות וחצי‪ .‬ומשם חוזרים המזלות להתקרב מעט‬
‫מעט לגלגל כמשוה ער ראש מאזנים שכוה על גלגל כמשוה בעצמו‪ .‬ומן מאזנים יתחיל‬
‫לנטות מעט מעט'לצד דרום עד ראש גדי ושם תהיה תכלית כנטייה לדרום כשיעור כ״ג‬
‫מעלות וחצי ויחזרו להתקרב מעט מעט עד ראש טלה שהוא על גלגל משוה היום בעצמו׳‬
‫ואחר התבוננות בהנטיות מכל מזל ומזל כנזכר עין בעין יראה שכך יהיה במסיבתן ממזרח‬
‫למערב לכל מזל ומזל מגלגל המזלות מסיבת כיומי בפני עצמו כי ראש טלה ומאזנים‬
‫בעבור שהן עומדים במשוה כיוס בעצמו תהיה מסיבתן כמסיבת כמשוה עצמו ומן מסיבת‬
‫ראש טלה ואילך כאשר התחילו לנטות לצפון או לדרום כן תכיה מסיבתן מקבילות‬
‫לכמשוה‪ .‬ומכל זה קל הוא להבין כי ראש טלה ומאזנים עולים באמצע מזרח ושוקעים‬
‫באמצע מערב ושאר המזלות נוטים בשקיעתה ועלייתם לצפון או לדרום עד ראש סרטן‬
‫שכוא עולה תמיד בקרן מזרחית צפונית ושוקע בקרן שכנגדו ממרבית צפונית‪ .‬וראש גדי‬
‫עולה בקרן מזרחית דרומית‪ ,‬ושוקע בקרן שכנגדו מערבית דרומית׳ כנה מכל כידיעות‬
‫שהבאתי‬
 ‫פיחש על בדייחא דשמואל הקטן‬
‫שהבאתי תוכל להבין עילת אריכת כיוס וקוצר הלילה וכהיפף ע״כ לסוכני על אופק‬
‫תחת קו המשוה ר״ל שנקודת ראשס הוא עומד במכוון בגלגל משוה היום‪ .‬וגלגל המזלוח‬
‫מתנוממ בתנומת כהכרחיות מס משוה היוה בדרך שכל המסבות הנמשים מכל נקודה‬
‫ונקודה שבגלגל המזלות‪ .‬הן מקבילות‪ ,‬ונוכחות למשוה כיוס מד מה שהוא למעלה מן‬
‫האופק שוה לכחלק שהוא למטה מן האופק‪ ,‬לפיכך יהיו כל ימות השנה שויס מס הלילות‬
‫שממהס כי כמו בראש מזל טלה ומאזנים שקימת וזריחת השמש הוא באמצמ מזרח ומערנ‬
‫אשר מפני זה תהיה קשת היום שוה לקשת כלילה כך כאשר תהיה השמש במזלות‬
‫הנוטים ממשוה לצפון או לדרוס תמיד תהיה קשת היום שוה לקשת הלילה שטמו אמפ״י‬
‫שהקשת מסיבתו היא קטנה מהקשת מסיבת המשוה על כל פנים אריכות קשת היום הוא‬
‫שוה לאריכת קשת הלילה מאותו המסיבה‪ ,‬אבל המדינה השוכנת מיז לקו השוה לצפון‬
‫ותהיה נקודת ראשם למשל במכוון תחת ראש סרטן אזי לפי ארך עמידתם על כדור כארץ‬
‫תהיה תנועת משוה היום בעקמומית וגס הוא מכריח את גלגצ המזלות בתנועתו עד שכל‬
‫מסיבות היומית כנזכרים יהיה ג״כ בעקמומית לפי עמידתם כי מסיבת כנ״ל לעולם הם‬
‫נוכחים ומקבילים להמשוה‪ ,‬ולפי זה עוברים מסיבות היומיות על האופק של כמדינה ^‬
‫הנ״ל מל שני חלקים שונים דהיינו במזלות הצפוניים יהיה קשת היום יותר ארוך מקשת‬
‫כלילה חבל במזלות הדרומית יהיה קשת כלילה ייתר ארוך מהקשת כיוס וכל מה שהאופק‬
‫יותר נוטה לצפון ר״ל אותן כמדינות השוכנים יותר לצפון ממשוה היום גס ההבדל שבין‬
‫יום ולילה שעמו הוא יותר ארוך עד אותן המדינות השוכנות לצפון אשר קו המשוה הוא‬
‫אופק להם ויהיה להם הקפת אזור ומזלות דומה להקפת אבן הריחיס‪ ,‬וכבר מבואר שקו‬
‫כישר חולק את קו כמזלו׳ לשני חלקים שויס‪ .‬וחצי שכס מזלי טלה שור תאומים סרטן‬
‫אריה בתולה נטויס מצד אחד של קו כישר לצד הצפוני‪ .‬וחציו השני של אזור המזלות‬
‫שכס מזלי מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים‪ .‬ניטים לצד דרוס‪ .‬אשר לפי זה כשוכנים‬
‫על צד הצפוני אשר הששה מזלות טש״ת סא״ב להם לעולם למעלה על אופקם תמיד‪.‬‬
‫ומזלות מע״ק גד״ר להם לעולם נסתרים מתחת לאוסקה ויחויב לפי זה שכל זמן היות‬
‫כשמש במזלי טש״ת סא״ב מניסן ועד תשרי‪ .‬יהיה לכס תדיר יומס מפני שכל משך הנזכר‬
‫כשמש לא תשקע למטה מאופקס‪ .‬וכל זמן היות השמש במזלי מע״ק גד״ר מתשרי עד ניסן‬
‫יהיס לכם לילה מפני שהשמש אז תמיד למטה מאופקס ותהיה לפי זה כל השנה כונה‬
‫חשוב במקום כהוא כיום טבעי באופן שלעולם יהיה ליושביה אור יומס זמן הצי שנה‬
‫וחשכת לילה כמו כן חצי שנה‪ .‬אך באמת שבמקום כנזכר לא ימצא שוס ישוב כלל מחמת‬
‫רוב כקרירות אשר שם‪ ,‬וגס יש מקצת מדינות אשר מדת היום חדש הו שני חדשים או‬
‫שלשה חדשים ויותר וכן מדת כלילה‪ ,‬להשוכניס לצד הצפוני אשר מזל סרטן ריחב שפור‬
‫מזל אמד הוא על אוסקס‪ .‬יהיה לכס זמן חדש אחת כולו יומס^ ואס יהיה כחלק ההוא‬
‫שעור שני מזלות יהיה לכם מדת יומס שני חדשים )כמו מדינות גדאן כנד ומלינת מאנגל(‬
‫ישארו לכס מזל סרטן ותאומים ואריה תמיד על אופקס ושלשה המזלות שכנגדם‪,‬שהם קשת‬
‫גדי דלי נסתרים מכם תמיד תחת אופקס וישארו ששה מזלות אשר יעלו רשקעו לכם‬
‫תמיד׳ א״כ כל זמן היות כשמש בשלשה המזלות תאומים סרטן ואריה יהיה ליושביה‬
‫תמיד יימס׳ אשר לפי זה יהיה לכם מדת כיומס שלשה חדשים‪ .‬והיפוך זה יהיה להם‬
‫בזמן היות כשמש במזלי קשת גדי דלי שיהיה להם מדת נשף כלילה זמן שלשה חדשים ‪:‬‬
‫ארבע מזלות שהס שור האומים סרטן‬ ‫וכשוכניס משם לכלאה לצד הצפוני יהיה‬
‫אריס נשארים לכס תמיד על אופקם וכד׳ מזלות שכנגדם שהם עקרב קשת גדי דצי‬
‫נסתרים מכם תמת אופקם תמיד באופן שיהיה להם כל כשנה ל׳ חדשים יומס גם ד'‬
‫להם תמיד וכן כדין בכיפך כשוכנים מקו‬ ‫חדשים לילה וד׳ מזלות אשר יעלו וישקעו‬
‫יתבאר‬ ‫השוה לדרוס וקל הוא להבין ואינו מן כצורך לבאר ‪' :‬‬
‫מה‬ ‫פיחש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫יחבאר גלגל הירח וגלגל הקפה‪ ,‬וזמן סנובי‪ .‬וגדר המילד‪ ,‬ומילד כאמצעי וכאמיהי‪.‬‬

‫הירח יש לה גלגל^ בפני עצמה אשר הירח בו יסבב• הוא למסה מגלגל כשמש• והירה‬
‫מתנועע בגלגל כזה ממערב למזרח‪ ,‬וגלגל הירח כזה מוכרח לכהנועע בתמידוה‬
‫ממזרח למערב על ידי חנועת גלגל היומי כמו שיתבאר לפיל בגלגל כשמש בשער כששי‬
‫ודע שהקדמונים אחר כעיון הרגישו בכלי כראיה שאין זמן הראות הירח מזמן הססירתו‬
‫שוה בכל חודש שפעמים כלבנה נסתרת ואינו נראית פחות משני ימים ולפעמים יותר‬
‫משני ימים• כמו יום אחד קודם שתדבק בשמש בסוף החודש• וכמו יום אחד אחר‬
‫שתדבק בשמש‪ .‬וכן כתב הרמב״ס ז״ל בפרק א׳ מהלכות קדוש החדש• וכדי לתקן דבר זה‬
‫הסכימו שיהיה לירח שני גלגלים האחד נקרא גלגל הנוטה‪ .‬והשני גלגל קטן הקבוע‬
‫‪ 5‬עוקם גלגל כנוטה‪ ,‬וגלגל הקטן נקרא גלגל הקפה‪ ,‬והגלגל כקפה אינו חופף את כדור‬
‫רארן כשאר גלגלים• גס זה כגלגל מצד עצמו אינו מסבב את כדור האיץ כלל• מעתה‬
‫השמע משפט זה כגלגל ומעשהו• גלגל הקפה זה הוא שקוע תוך עביו ודפני של גלגל‬
‫הנוטה כאבן כשקוע תוך כטבעת‪ ,‬אך גלגל הקפה הזה איננו שקט ונח במקומו כי הוא‬
‫סובב במקומו תמיד תוך חללו או עוביו של גלגל כנוטה כאלו כאבן היה סובב תוך‬
‫הטבעת‪ .‬וכירח הוא שקוע או תקוע בקצה או בשפת גלגל הקפתו כמסמר תוך עגלה‬
‫וגלגל הקפה הוא מסבב במקומו את כירח התקוע בו בכ״ז יוס וי״ג שעות• ובסביבות‬
‫כגלגל הקפה הזה איננו מסבב את כדור הארץ כל ימי עולם רק הוא סובב לעולם‬
‫במקומו במקום אחד תוך עביו של גלגל הנוטה וזהו מהלכה הרצונית של גלגל כקפה‪.‬‬
‫אמנם גלגל כנוטה אשר גלגל הקפה תקוע בו הוא מוליך במהלכו הרצונית את גלגל הקפה‬
‫עם כירח בהכרח סביב כדור כארץ בכ״ז יום ושמנה שעות בקרוב‪ ,‬אך הזמן אשר בין‬
‫מולד למולד הוא כ״ט יום י״ב שעות תשצ״ג חלקים ואין שני החשבונות סותרים זה את‬
‫זה כי ככל יעלה לחשבון אחד כמו שנתבאר בשער הראשון• אך תדם שהסתכלו ועיינו‬
‫בירח ומצאו שפעם נוטה לצפון השמש ופעם נוטה לדרוס השמש ובעבור זה כתחכמי‬
‫וגזרו שגלגל הירח הוא נוטה מגלגל המזלות חצי׳ לצפון וחצי׳ לדרום• והגלגל הנוטה הזה‬
‫חותך את גלגל המזלות בשתי נקודות כמו שאמרנו שגלגל המזלות חותך את גלגל כמשוה‬
‫כן נאמר שגמל הנוטה מהירח חוסך את גלגל המזלית• ושתי נקידית האלו השר גלגל‬
‫המזלות וגלגל כירח הנוטה פוגעים זה בזה קראו בשם נקודית התלי‪ .‬וכאשר יהיה הירח‬
‫בנקודות כתלי עצמו או אין לה נטייה לגמרי לפי שאז הירח עומד ממש בגלגל המזלות‬
‫בנקודות החיתוך‪ .‬אבל בכל שאר מרחקים יהיה לירח נטייה בפחות ויתר‪ .‬פעם לצד צפון‬
‫יפעם לצד דרוס‪ ,‬ובדרך זה הב״ד היו מחשבין ויודגיין הלבנה כשתראה בחדש זה אס‬
‫תהיה בצפון השמש או בדרומה• דהיינו אם תהיה באותו זמן נטייתה לצפון או לדרום‪.‬‬
‫ואס תהיה רחבה או קצרה• פירש בראיית העין משתנה שעורר כפי מה שהיא רחוקה‬
‫מהחמה או קרובה אליה• כמו שאבאר לקמן^ וגם אפרש לך לקמן מה שאמרו בגמרם שהיו‬
‫בודקין כעדים להיכן היה קרניה נוטות ‪:‬‬
‫אסר הכותב ראיתי לבאר במקום הזה אל המחסילין בחכמה זי גדר המולד איכות וזמנו‬
‫וסיבת גדולו ומלואו וחסרוני של כירח כל ימי החודש ולמה הוא לעמם נראה‬
‫בתחלת כחודש בתחלת כלילה בקרן דרומית מערבית ובסוף כחדש נראה בסוף הלילה‬
‫בקרן דרומית מזרחית ולמה פגימה הירח וקרניו פ'נים פעם כנפי מזרח ופעם כלפי מערב‬
‫ולמה בתהלת כחדש מיום ליום האור בכירח מוסיף והולך עד חצי חדש ומשם יחילך מיום‬
‫ליוס אורו הילך וחסר עד סוף החדש ולמה מתחלת החדש עד חציו הירח ישאר ממע‪,‬‬
‫לאופק יותר מלילה שלפניו ומחצות ‪ .‬החודש עד סופ' מתאחר מלעלות על אופק יותר‬
‫מלילה‬
 ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫מלילה שלפניו ולמה בהסלת כחדש וכמו כן סמוך לסופו יראה לגו בהירה ‪3‬צורכ כמו קרנים‬
‫ולא כן יראה בשאר ימי כחודש ‪:‬‬
‫בראש וראשון צריך אחה לדעח שהמולד הוא כזמן והרגט אשר יסובב הלבנה בגלגלו‬
‫ויתקרב אל מול נוכח כשמש עד שמרכזו עומד מכוון תחת מרכז החמה אשר כמה‬
‫כהוא הוא סוף חודש ששבר ותחלת חודש כבא ואז בזמן כהוא אור הלבנה נסתר מנגד‬
‫עינינו לגמרי כמו יוס אחד קודם המולד וכמו יוס אמד אמר המולד כמו שיתבאר‪ .‬ומעתה‬
‫נבא אל ביאור וטעמי סיבת כל דברי כשנוים כנזכרים ‪:‬‬
‫דע שבצורת הירח הוא כדור עגול מעובה דומה קצת לאדמימות כצבע נחשת אשר זה‬
‫האדמימות יראה בזמן כלקוי ואיננו כסנפירין זך וצלול כגופי כשמים‪ .‬ומצד עצמו אין‬
‫בו אור כלל‪ .‬ומה שיאור לנו הירח אין האור מצד עצמו רק הוא בסיבת זריחת ונצוצי כשמש‬
‫ששופעת עליו אשר ממנה הוא מקבל זוהי ואור‪ ,‬ומזוהר כהוא שקבל מחמה הוא מאציל‬
‫ומשפיע ממנה אור ליושבי תבל‪ ,‬והיא כדמות מראה מוצק או ברזל ונחשת קליל מלוטש‬
‫כאשר תשימו ננד כשמש שהמראה או כנחשת משפיע ומאציל ממנה זוכרואור‪ .‬וצריך‬
‫אתה לדעת שגוף הירח הוא מוכן לקבל אור מהשמש בכל צדדיו בכל מקום אשר תזרח‬
‫עליו השמש בכל ששה קצותיו מ״מ תדע מאחר שגופו איננו צח וצלול כנזכר ע״כ ומפני זה‬
‫ירח לא יוכל לקבל זוכר ואור מהחמה רק על חצי שטחו הפונה כלפי החמה‪ .‬אך כחצי‬
‫כשני הוא נסתר כולו מהשמש ולא תאור כלל מפני שנצוצי וזהורי כחמה לא יוכלו להזכיר‬
‫על צד כשני של הירח לסיבת עוביה כאמור ;‬
‫ומעתה יש לך לדעת עוד שחצי כדור כמאיר לפעמים יראה חצי כהוא ליושבי חבל כולו‬
‫ולפעמים לא כלום וזה שכפי רחוקו של כירח מן השמש ככה יוסיף להראות‬
‫אורו ליושבי תבל‪ ,‬וכפי קרובו אל כשמש ככה יפחת ויתמעט להראות את אורו באופן‬
‫שמתחלת כחדש אורו כולך ומוסיף ליושבי תבל עד חצי חדש ומשם וכלאה אורו פוחת‬
‫וכולך עד סוף כחדש כמו שיתבאר עוד ‪:‬‬
‫ולהיות אלו כדברים מבוארים אל כתלמידים‪ ,‬אבאר לך יותר‪ .‬כאשר תתקרב כירח‬
‫בתכלית כקרוב לעומת החמה מתחתיה אשר שס מרכז שניכם מכוונים זה תחת‬
‫זה כנ״ל אז כחמה שופעת בניצוצה על כירח ו־יאר אז כל חצי שטח כירח הפוגה כלפי‬
‫מעלה‪ .‬וחצי שטח כירח כפינה כלפי מטה שאין ניציצי כשמש תוכל לכשפיע עליו ישאר‬
‫בקדרותו ולא יאיר לבני חלד כלל‪ .‬וכיפך זה יהיה כאשר הירח יתרחק מן החמה בתכלית‬
‫הריחוק והוא בזמן חצי חודש שאז החמה במערב וכירח במזרח והארך באמצע ואז ג״כ‬
‫מרכז כחמה ולבנה מכוונים זה כנגד זה אז ניצוצי כחמה שופעת על חצי כדור כירח‬
‫הפינה כלפי מטה ע״כ חצי כדורי המאיר כולו נראה ליושבי תבל וזה סימן יקרא בפי‬
‫החכמים זמן הניגוד‪ .‬ותדע לך שלפי מה שכבר מבואר שחצי כדור הרקיע אשר ממעל‬
‫לאופק הוא ק״פ מעלות אשר בהס סובב הירח במהלכו הרצונית מיום הוולדו עד יום‬
‫מלואו ט״ו יום בקרוב הרי יגיע לכל יום חלק ט״ו מק״פ מעלות הגלגל שהס י״ב מעלות‬
‫וככה יוסיף כזוהר בירח כמו כן חלק אחד סט״ו בשטחו‪ .‬וכבר חלקו חכמי התכונה‬
‫לשטח מצי כדור הירח המאיר לי״ב חלקים וקורים לכל חלק אצבע א״כ חלק ט״ו משטחו הוא‬
‫ארבע חומשי אצבע אשר שעור כזה נתוסף אור בהירח כל יום‪ .‬וככה גס כירח מתאחר‬
‫ממעל לאופק יותר מיום שלפניו וכמו כן ארבע חימשי שפה‪ .‬מפני שהשארת כירח ממעל‬
‫לאופק כיותר גדול מכל ימי כחדש שהוא יום ט״ו שאז ישאיר לו ממעל י״ב שעות‪ .‬א״כ‬
‫כאשר תחלק י״ב שעות ע״י ט״ו ימי החדש יגיע לכל יום ארבע חומשי שעה‪ ,‬ובאשר אלה‬
‫כדברים נמסרים בידך אבאר לך גדולו של הירח ופתיחתו על כסדר ונתחיל משעת המולד ‪:‬‬
‫דע שלפי מה שכבר בארנו בסמוך שבסיף כל חדש כאשר הירח עומד מכיון תחת כשמש‬
‫ואז‬
‫סו‬ ‫פירוש על ברייתא דשטואל הקטן‬
‫ואז חצי כדור הי ר ח ה קו ד ר פונ ה כלפי מ ט ה לא יאיר ליושבי חבל כלל< ת ד ע לך מ ט ה ה‬
‫לאחר אשר ע מ ד הי ר ח בק דרו תו א חר המולד כ מו כ״ד שעות שאו י ר א ה בו ב היר ח תי כ ף‬
‫א חר שקיעת כ ח מ ה בקרן דרומית מערבית זו הר ואור כעין קשת דק מאד ואז זמן מו ע ט‬
‫א ח ר שקיעת כ ח מ ה היר ח שוקע ת ח ת ה או פ ק ב סי ב ת ה תנו ע ה ה ע ליו נ ס א חר ז ה ב תחל ת‬
‫כלילה ה שנית כאשר ה ת ר ס ק כי ר ח מן כשמש כלפי מזרח עו ד י״ב מעלות שהם חלק מט׳׳ו וחצי‬
‫כדור ה ר קי ע כנזכר‪ ,‬או ג״כ נו ס ף בו כ או ר י תר על יום שלפניס חלק א ח ד מט״ו בשטחו‬
‫שכוא ארבע חומשי אצבע כנ״ל ואז יאחר היר ח מלשקיע ג״כ חלק אחד מ ט״ו מי״ב שעות‬
‫היו ם שהם ארב ע חומשי שעה וכן דינו מיו ם ליום לחזור כלפי מזרח ול כ ת ר ח ק מן כ ח מ ה‬
‫בכדי י״ב מעלות וכפי כ ת ר ח קו מ מנו כ כ ה יו סי ף ע״י כן לקבל אורו מ ה ח מ ה בכל יו ם ד׳‬
‫חומשי אצבע י תר על יום שלפניו וי ת א ח ד מלשקוע מ ת ח ת ל אופק כ מו כן בכל יו ם ד׳‬
‫חומשי שעה יו תר מיו ם שלפניו הכל בחשבון כ ק רו ב עד יו ם כ שמיני למולד כאשר ה ת ר ח ק‬
‫כי ר ח מ מ קו ם מולדו כ מו צ׳ מעלות שהוא חצי כ מ ר ח ק שבין מז׳ למע׳ או כחצי של כדור הי ר ח‬
‫הפונה כלפי ח מ ה ומאיר‪ ,‬נ ר א ה או בזהורו ליושבי תבל מן כחצי כ ה ו א כחצי‪ .‬ד היינו‬
‫חלק רבי עי ת של כל כדור הי ר ח ו הו א זמן רביעית כחד ש‪ ,‬וישאיר אז ממעל ל אופ ק ששה‬
‫שעות עד חצות לילה לשקוע‪ ,‬וכן משפטו מזמן רביע חדש ו הל א ה שבכל לילה יו סי ף אורו‬
‫חומשי אצבע ויו סי ף כ מו כן לכשאר על ה או פ ק ד׳ חומשי שעה עד שביום ט״ו למול דו‬ ‫ד‬
‫שאז י ת ר ח ק היר ח מן כ ח מ ה תכלית ה רי חו ק שהוא בכדי ק ״ פ מעלות שהוא כ מ ד ה‬
‫שמקצה ה מזר ח עד קצת ה מ ע ר ב ואז יעמדו וי תנגדו ח מ ה ולבנה מ כווני ם ומקבילות ז ה‬
‫נגד זה אשר ז ה כז מן נקר א בפי כ ח כ מי ם זמן כניגו ד כנ״ל ואז חצי כדור כ י ר ח כ מ אי ר‬
‫על ה או פ ק זמן י״ב שפות שלמות‪,‬‬ ‫וישאר אז כי ר ח במלואו‬ ‫יר אה ליושבי תבל כל שטחו‬
‫שכמו שכבר כ י ה כי ר ח כולך ו מו סי ף‬ ‫עד סו ף כחד ש י ת ה פ ך כ דין‪,‬‬ ‫ומחצי חדש ו כל א ה‬
‫ובורח מ מנ ה‪,‬‬ ‫כחמה‬ ‫אורו כך מ ע ת ה הו א כולך ו פו ח ת שכפי מ ה שהיה כבר כו ל ך לפני‬
‫מ ע ת ה הו א רודף אחריה ו מ ת קר ב אליה בכל יום י״ב ממלות ו מ ת א ח רו ת מלעלות ולזרוח‬
‫מד ה או פ ק אחר תחלת כלילה בכדי ד׳ חומשי שעה בקרוב וכן דינו כל הי מי ם שיתאחר‬
‫כי ר ח‬ ‫שלפניו ד׳ חומשי שעה‪ ,‬עד שברביע הג׳ מהחד ש‪,‬‬ ‫מלעלות מל ה או פ ק יו תר מלילה‬
‫זמן‬ ‫עד‬ ‫ו ה פ ר ך שכיר היר ח מזמן מולדו‬ ‫וכפי ה מ ד ה‬ ‫עולה מל ה או פ ק בחצות הלילה‪,‬‬
‫חומשי אצבע כ כ ה הו א מזמן זה ו הל אה הולכת‬ ‫ד‬
‫כנ גו ד הו סי ף אור בכל יום‬
‫ו מ ת מ ע ט ת וי ח ס ר אורו בכל יום די חומשי אצבע עד אשר יעדר ת מנו ה אור לגמרי עד אשר‬
‫י ח ד רי ויע מוד מכוון ה ח ת כשמש כברא שונה ו הו א סו ף כחוד ש ויתחיל שם להתולד שנית‪,‬‬
‫^ אשר בין מולד למולד שנו כ ח כ מי ם ז״ל כ״ט יו ם י״ב שעות תשצ״ג חלקים ‪:‬‬
‫ולא כן‬ ‫וכ מו כן ס מו ך ל סו פ ה יראה לנו ג ס י ו ס ־ליזה כ סו קי ־יי ס‬ ‫ו ס ה שגהאלא ה מו ש‬
‫אשר‬ ‫הו א כדור‬ ‫ו ע שלפי מ ה שכנר מבואר שגון! היר ח‬ ‫יר אה נ שאר ימי החדש‬
‫כ סו יו ם א ח ו אז‬ ‫מפני ז ס כאשר היר ח לנו נ ח ח ל ת החדש נ ק ד רו חי ו ה ת ר ח ק מן השמש‬
‫מכ״ד כשטח חצי‬ ‫י ר א י לנו מ מנו מלק מ ה על דרך משל כ מו חצי אצבע שהוא חלק א ח ו‬
‫חקח‬ ‫וז ה כאשר‬ ‫רק נק שה‬ ‫כ כ מ ד מ מ אי ר או אי אפשר למראו ת לנו אז מלק מ מ ע ט‬

‫והולך‬ ‫^ ר א שו ל סו פו או תו י צו ע ה ר ס נ ה נ א מ צ ע‪ .‬ומשני צווי ה ו ר ך מפלה ו מ ט ה פי ח ס‬

‫‪ *r S‬״י שסי־י ליקיי=־ יייי'^ י׳;’'״״׳ ל‬

‫מ ת מ ע ט מ מנו הנליזה ו ה ק רניי ם ע ו אשר יגיע ל רנ‪ ,‬ע סחדש שא' יי ^ ה •נו מצי חלק של‬
‫ולא יראה בו לנו שום נליזה או קרנ ם ‪.‬‬ ‫כדור כ מ אי ר‬
‫מפני‬ ‫ולפע מים כלפי מ ע ר־‬ ‫מזרח‬ ‫ל פ פ מי ס כונ ה כלפי‬ ‫ו ס ה שפגי מס היר ח או ק רניו‬

‫לאופק והספה שופעת ונלוצה מל גני כוור הירח ממערג למזרח ומפני שקשת הירח‬
 ‫פירוש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫פונ ה בג בנוני חו )ג בנוני ח רצוני כ מו שנמצא ב ק ע ר ה מ קו ם החיצון שבו הו א עגול ו כ פו ף‬
‫נ ג ב‪ ,‬ו מ קו ם בי ת קיבולו נ ק ר א ק ט ר ה ע״כ ג ס בצורה העיגול או כדור החלול מ קו ם החיצון‬
‫ב מ ע ר‪3‬‬ ‫לצד ה ח מ ה‬ ‫על שם ק ע ר ה(‬ ‫שבכם נקר א ג בנוני ת ו ה פני מי שבכם נ ק ר א ק ע רו רי ת‬
‫יחויב מז ה‪ ,‬שפגימת הי ר ח וקרניו פוני ם ורואין את פני ה מז ר ח‪ ,‬ולאחר חצי חדש עד ס ו פ ו‬
‫והחמה‬ ‫לפני ח מ ה‬ ‫ב פ א ת ה מז ר ח‬ ‫הי ה הדבר ב כי פו כו שהירח סו ב ב ו עולה על ה או פ ק‬
‫לצד ה ח מ ה‬ ‫פונ ה‬ ‫שאז גבנוני ת קשת הי ר ח‬ ‫ו מ פני‬ ‫שופעת עליו בניצוצה מ מזר ח ל מ ערב‬
‫שבמזרח יחויב שפגימת כי ר ח וק רניו פוני ם ורואין את פני ה מ ע ר ב‪ ,‬ולזה כוונו רז״ל‬
‫במליצתס ב א מ ר ם מ עול ם לא ר א ת ה כ ח מ ה פגי מ ת ה של לבנה ‪:‬‬
‫שלעולם מלק כ מ אי ר‬ ‫שכבר נ ת ב א ר‬ ‫פירש‬ ‫שאמרו בג מר א להיכן כיו ק רני ה נו טו ת‪.‬‬ ‫ומה‬
‫להבין שראשי כ פ גי מו ת כ סוני ס לצד‬ ‫מ היר ח הו א פונ ה לצד השמש‪ ,‬אשר גלל כן קל‬
‫ה נ ס ת ר מ עינינו נוט'ן לעולם לצד שכנגד השמש מז ה יבורר א ס י הי ה ידוע מ קו ם הי ר ח‬
‫על קו ה שוה או‬ ‫ידוע ג״כ מ תו כו להיכן ראשי ק רני ה נו טין‪ ,‬וזהו פרושו א ס י הי ה כי ר ח‬
‫ק רו ב מ מנו מ ע ט‪ .‬אזי יר א ה מכוון כנגד אמצע מ ערב כי ב ת חלת החדש עדיין לא ה ר חי ק ה‬
‫מהלך רב מהשמש ואז ודאי מ קו ם כשמש הו א ג״כ בקו ה שוה או ס מו ך לה‪ ,‬ובודאי לפי‬
‫שעוד מ ר ח ק ה מהשמש ב תחלת החדש יר אה לכל בני א ד ם במשל ז ה שהירח הו א באמצע‬
‫ה פגי מו ת נוטין ב מכוון כנגד אמצע מז ר ח‬ ‫ונ פי ז ה‬ ‫מערב ב קו ה שוה או ס מו ך לה‪,‬‬
‫ה עול ם ב שוה‪ ,‬ו א ס י הי ה ר חו ק מעל קו ה שוה בצפון ה עול ם אזי לפי שיעור ר איות עינינו‬
‫יר א ה בין מערב ה עו ל ם ובין צפוני‪ ,‬ואז ה ח מ ה מ ערבי ת דרו מית לה‪ ,‬ונמצא שאור השמש‬
‫לכס‬ ‫ויש‬ ‫פוני ם למזרחי‬ ‫ה ק רניי ם‬ ‫ויהיו א״כ‬ ‫מאציל עליה בחלק ה כ דו ר שכלפי דרוס‪,‬‬
‫מעל רו‬ ‫ו א ס י הי ה ר חו ק‬ ‫נליזה אל כ ד רו ם שכרי כ ח מ ה ב מ ערב ה ל בנ ה נו ט ה לדרו ם‪,‬‬
‫ה שוה לדרום ה עו ל ם‪ ,‬י היו ק רניי ם ‪:‬וני ס למזרח ע ם נליזה לצד צפון‪ ,‬לפי שה ח מה מ ע ר‪ 3‬י ח‬
‫צפונית ל ה‪ ,‬ו מ תו ך דברינו אלה‪ ,‬י ב י ן ד כ א דתנן לאין כ י ה נו ט ה פירושו נליזס ו ע קו ם‬
‫שא״כ‬ ‫שזה אי אפשר‬ ‫בלבד ולא שראשי כ פ גי מו ת עו מ דו ת למו‪ :‬כצפון או לדרום ממש‪,‬‬
‫שהנליזס‬ ‫אלא‬ ‫הנליזה הי א כלפי כ ח מ ^י‬ ‫שכרי‬ ‫ת הי ה כ ח מ ה רו א ה פגי מ ת ה של לב‪:‬ה‪,‬‬
‫לעולם פוני ס‬ ‫עצמה אינו נ טיי ה לראשי ק רנו ת ממש‪ ,‬וכ מו שכבר א מ רנו שראשי כ ק רנו ת‬
‫מול ה מז ר ח לצד שכנגד השמש‪ ,‬אלא נליזה יש כלפי השמש ‪:‬‬
‫ונעיין‬ ‫שנדקדק‬ ‫ה מולד ה א מי תי הו א‬ ‫שיש הבדל בין מולד ה א מ תי למולד האמצעי‪.‬‬ ‫ודע‬
‫אך‬ ‫על כז מן שמרכז כי ר ח עצמו י הי ה נוכ ח כשמש וז הו רג ע מולד החדש לפי ה א מ ת‬
‫כי נמצא‬ ‫בחשבון כ א מי תי ה נ ה הז מני ם אשר בין מולד למולד אינ ם שויס על מ ד ה א ח ת‬
‫פ ע מי ם‬ ‫ר״ה‬ ‫במסכתא‬ ‫רז״ל‬ ‫א מרו‬ ‫כז ה‬ ‫ועל מ הלך ה א מי תי‬ ‫ב כ ם ק די מ ה ו אי חור‬
‫כ מו שיתבאר עוד‪ ,‬והמולד אמצעי יחשב כאשר‬ ‫ו פ ע מי ם ב א בקצרה‬ ‫בא ב א רו כ ה‬
‫שאז הו א נ ק ר א זמן המולד כ א מ צ עי‬ ‫ערכו ה ח מ ה‬ ‫מכוון נגד‬ ‫כקפה‬ ‫מרכז גלגל‬
‫כאלו חונ ה כי ר ח‬ ‫נ ד מ ה לנו‬ ‫רק‬ ‫על מ קו ם כי ר ח עצמו‬ ‫אז‬ ‫נ ק פי ד‬ ‫ולא‬ ‫ולא נחוש‬
‫ו ה א מי תי‬ ‫מולד הא מצעי‬ ‫שאז‬ ‫או על השפלה‬ ‫ב עת ה הי א על גו ב ה רו ם גלגל ה ק פ ה‬
‫לא‬ ‫ה הו א‬ ‫בעת‬ ‫כי ר ה‬ ‫אין‬ ‫שעל כ רו ב‬ ‫ו א ף על פי‬ ‫בבת א ח ת כ מו שיתבאר ב ס מו ך‪,‬‬
‫אינו‬ ‫ו א ס כן‬ ‫בגו ב ה רו מו ולא בשיפולו של גלגל ה ק פ תו ב אופן שאינו מכוון נגד השמש‬
‫הו א‬ ‫מכוון‬ ‫נג ד כ שדש‬ ‫כקפה‬ ‫כאשר רק מרכז גלגל‬ ‫מולד ב א מ ת מכל מ קו ם לעולם‬
‫בין ת כלי ת‬ ‫שתי קצוות‬ ‫נין‬ ‫וממוצע‬ ‫יחשב ויקרא שמו ה מולד כ א מ צעי כי הו א אמצעי‬
‫כז מן‬ ‫יוצא‬ ‫כז ה‬ ‫כ א מ צ עי‬ ‫ובחשבון‬ ‫של מהלך היר ח‪,‬‬ ‫ה ב הי רו ת ובין תכלית ה מ תינו ת‬
‫מפעם‬ ‫ולא י א חר‬ ‫לא י ק די ם‬ ‫אשר בין מולד למולד שוה לעולם‪ ,‬כי לא י עכב ולא י מ ה ר‬
‫לפע ם כי מ ה שי ח סו ר או יעדיף חשבון מולד ז ה על חשבון מולד כ א מי תי בחודש ז ה הו א‬
‫או יפ ר ע בחדש א ח ר ‪:‬‬ ‫ימלא‬
‫ודמ‬
‫‪ID‬‬ ‫מיחש על סרייתא דממואל חקםן‬
‫ו ד ע שלסממים ימולו מולד כ א מי תי והאמצמי שגיהם כ כ ת א ח ת ח ה כשיזדמן ל היו ת מ ר ס‬
‫כ ק פ ה של הי ר ח מכוון גגד מרכז כשמש‪ ,‬ו הי ר ח מצמו מיגה ג פ ת ה הי א כגו ב הו דו מו‬
‫של גלגל ה ק פ ה או בשפילו וי היו אז מרכז שלשתן מל קי אמד ע״כ י הי ה ה מולד ה א מ צפי‬
‫ו ה א מי תי ב ב ת אחת^ ו ל פ פ מי ם ימול מולד כאמצמי או ד ם ה א מי תי וז ה כ שיהיה מ קי ם הי ר ח‬
‫מצמו מפר בי ל מ קו ם מרכז של גלגל ה ק פ ה‪ ,‬ו מ קו ם מרכז גלגל ה ק א ה מכוון נגד כשמש ו הו א‬
‫זמן מולד אמצמי‪ ,‬וכאשר י סו ב ב גלגל כ ק פ ה ב מ הל כ ה כנחו ץ אז יבא היר ח מצמו מכוון‬
‫ת ח ת כשמש ו הו א מולד כ א מ תי‪ .‬ו ל פ פ מי ם יחיל רגמ מולד ה א מ תי קו ד ם האמצמי וז ה‬
‫כשיזדמן להיות מ קו ם הי ר ח הי ר ח שצמו מזרחי ל מקו ם מרכז ה ק פ ‪ . :‬ו ט ר ם שיגיש מרכז ה ק פ ה‬
‫ת ח ת השמש כ בר ה ק די מ ה היר ח ת ח תי ה‪ ,‬ו ק ד מ ה בז ה המשל מילד ה א מ תי למולד ה א מ צ מי‪,‬‬
‫ו ה הבדל כז מן כיו ת ד גדול כנמצא בין שתי ה מולדות ה א מ תי וכאמצשי הי א י״ג שפות ג׳‬
‫רבישיה שמה‪ .‬ו דו ק א בתשרי אשר הו א ב מ אזני ם אזי אפשר שיקדים כ א מ תי להאמצשי‬
‫שימור כנז כ ר אבל כשאר חדשי ה שנה אי אפשר ל הק די ם קיביץ ה א מי תי בכדי שיפור כנז כ ר‪,‬‬
‫וז ה ידומ שבראש מ אזני ם ו טלה ו הו א ניסן ותשרי יהי׳ כי מי ם והלילות שוין ולכל א ח ד‬
‫סימירי הי א י״ב שפי ת‪ ,‬ולפ״ז מחצות כ י ו ם מד שקימת השמש אינו כי א ם שש ששות׳‬
‫וראיית כי ר ח תלוי בקיבוץ כ א מי תי׳ ו אי אפשר לראות א ת כל בנ ה חדשה ב פ חו ת מ כרי ששרים‬
‫שמות ושליש שמה א חר מולד האמיתי• וז ה ידומ מל פי ת כינ ה דמת ה ר אי ה הו א שליש‬
‫שמה א חר ה ש קיפ ה‪ ,‬ולפ״ז קל הו א להבין מ ה שאמר אבא א בי ה דר׳ שמלאי ב מ ס כ ת ר״ ה‬
‫דך כ׳ מ״׳ב מחשבין א ת תולד תו נולד קי ד ם חצית בידוש שנראה ס מו ך לשקישת ה ח מ ה כו׳‬
‫פירש א ס הי ה קיבוץ א מי תי קו ד ם להאמצמי בכדי ה ק די מו ת והאפ שרי כנזכר• ו ה מולד אמצעי‬
‫מעת‬ ‫כ י ה קו ד ם חצות בכדי רבימית שמה שהוא ר ״ פ חלקי ת ת ר״ ף אזי א ם נצטרף כז מן‬
‫תמצא‬ ‫כקיבוץ א מי תי עד ע ת ראיית הל בנ ה שהוא בכדי שליש שעה א סר שקיעת כשמש‬
‫עשרים שמוח ושליש כ ע ה ואפשר לר אותה׳ אבל א ם לא נולד קו ד ם חצות בכדי רביעי ת שפ ה‬
‫הנז כר׳‬ ‫בידוע שלא נ ר א ה ס מו ך לשקיעת כ ח מ ה אודות ה ח ס רון של עשרים שמות ושליש‬
‫אבל לסי ז ה אין להבין דברי ה ר מ ב ״ ם ב מ ה שכתב ב פ ר ק ז׳ מ הלכו ת קדוש החד ש ו א ם י הי ה‬
‫כנז כ ר‬ ‫דברי‬ ‫ה מולד קו ד ם חצי כ י ו ס אפילו בחלק אחד קובעין ר״ח ב או תו יו ס כו׳ ולפי‬
‫לישנא ד תל מוד‬ ‫ו מ ס תי מ ת‬ ‫מל כל פני ם צריך להיות קו ד ם מצי היו ם בכדי ר״ע חלקי ם׳‬
‫משמע כד ע ת רבינו דאי אמרינן שצריך להיות מולד כאמצעי קו ד ם חצי כ י ו ס בכדי ר בי עי ת‬
‫קו ד ם חצי‬ ‫שעה כ״ל לפרש שיפור ז ה אלא ודאי משמע דאינו צריך להיות אלא מלק א מד‬
‫כיו ם להיות נ ק ר א עליו כ ש ם נולד קי ד ם חצית ושם ז ה אפשר לקרות אפילו ב חלק אמד קו ד ם‬
‫ליישב‬ ‫ו כדי‬ ‫זו׳‬ ‫ב הל כ ה‬ ‫חצותי ע״כ נ ר א ה דעל ס תי מ ת לישנא דתלמוד כנז כ ר ס מ ך רבינו‬
‫ולפי‬ ‫וז״ל‬ ‫כחד ש‬ ‫קדוש‬ ‫מ הלכו ת‬ ‫קושיא כנז כ ר כ ת ב רבינו כ ר מ ב ״ ם ז״ל סו ף פ ר ק י״א‬
‫שהראיה לא ת הי ה אלא בארץ ישראל כו׳ עשינו כל דרכי כח שבון כו׳ על שיר ירושלים ולשאר‬
‫מכ״ל‬ ‫כו׳‬ ‫מערב‬ ‫רוח‬ ‫כנג ד‬ ‫כ מ קו מו ת כ סו ב בין או ת ה כו׳ וכן הו א נו ט ה מאמצע כי שוב‬
‫ולכ אור ה לא ידענו כ תו ע ל ת מדרכי החשבון אשר עשה רבינו ה ר מ ב ״ ם ז״ל לשאר ה מ קו מו ת‬
‫ווד אי‬ ‫אלא‬ ‫לסוד‬ ‫כ סו ב בין א ת ירושלים באורך וב רו חב א ם לא ס מ כינן אלא על ירושלים‬
‫יו תר משלש‬ ‫בכדי‬ ‫ס מ כינן נ מי על ר אית הי ר ח ב מ קו מו ת בא״י ה שוכנו ת למערב ירושלים‬
‫מ עלות וכן הז כי ר רבינו ב הדי א שנ ת ב שבהן רואין א ת כי ר ח כ ף ומעידין בב״ד שכ״ל< ולפ״ז‬
‫בירושלים‬ ‫חצות‬ ‫קו ד ם‬ ‫ד ד זירא נולד קו ד ם מצית פירוש אפילו חלק א ח ד‬ ‫מיושב לישנא‬
‫כי דו ע שנראה ס מו ך לשקיעת כ ח מ ה‪ ,‬ר״ל שנראה ב מ קי מו ת ה שוכנות ל מערב ירושלים ב או רך‬
‫אסר‬ ‫ששה‬ ‫רבי מית‬ ‫שהוא‬ ‫מ מלות פ ד שאפשר ל ר או ת ה ב פ ת שקי עתם‬ ‫יו תר מכדי שלש‬
‫כ ר אי ה‬ ‫חשבון‬ ‫ח ס ר מה שיעור‬ ‫אזי‬ ‫ה שקי ע ה של ירושלים אגל א ם לא נולד קו ד ם חצות‬
‫כיו ם‬ ‫חצית‬ ‫או תו חלק שראיי ל היו ת מולד כ א מ צ עי קי ד ם מצית‪ ,‬דאפילו א ם נ א מ ר דרגש‬
‫בירושלים‬ ‫יב‬
 ‫פיחש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫ירושלים‬ ‫בירושלים הו א ה רג ע רביעית שעה קו ד ם חצות היו ם ב מ קו מו ת ה שוכנות לממרב‬
‫ה ר אי ה‬ ‫בכדי יו תר משלש מ פלו ת ב אורך ולפ״ז י הי ה ב מכוון מ ע ת קיבוץ ה א מי תי עד ע ת‬
‫היו ם‬ ‫ב רג ע חצות‬ ‫למערב ירושלים הנז כ ר ע שרים שעות ושלים א ע״ פ שהיה מולד האמצעי‬
‫מצומצם כז ה ומש״ה צריך שיהיה מ ע ת‬ ‫לירושלים אין לנו ל ס מו ך בחשבון ה ר אי ה על חשבון‬
‫ע ^רי ם‬ ‫השיעור‬ ‫על‬ ‫יו תר‬ ‫ה פ חו ת‬ ‫קיבוץ ה א מי תי עד ע ת ה ר אי ה הנז כ ר חלק א ח ד לכל‬
‫ר זירא בלשונו ו א מר לא נולד קו ד ם חצות בידוע שאינו‬ ‫שעות ושליש‪ .‬וז הו ה ט ע ם שמדייק‬
‫נ ר א ה ס מו ך לשקיעת ה ח מ ה‪ ,‬שלכאורה יש לדקדק א פ אי לא ק א מ ר ד זירא נולד א ס ר מצות‬
‫ובלשון‬ ‫ב א לפרש בריי ת א זו‬ ‫כ ד כ מו ד תני א ב סו ד ה עי בו ר‪ ,‬אלא ווד אי מ שוס ד ד זירא‬
‫נולד‬ ‫אבל‬ ‫ה ק בי ע ה‬ ‫ה בריי ת א יש מ קו ם ל טעו ת דמשמע דוק א נולד א ח ר חצות אזי נ ד ח ה‬
‫ברגע חצית היו ם ממש ה״ א דלא נ ד ח ה ה ק בי ע ה ליום שלאחריו מ ט ע ם הנז כ ר מ ש״ה מ דיי ק‬
‫אחד‬ ‫סל ק‬ ‫ד זירא ו ק א מ ר לא נולד קו ד ם חצות כו״ ר״ל דמולד אמצעי צריך שיהיה ע כ ״ פ‬
‫נראה‬ ‫שאינו‬ ‫קו ד ם חצות היו ם אבל א ם הי ה מולד אמצעי ברגע חצות היו ם ממש בידוע‬
‫מ שרים‬ ‫השלמת‬ ‫ס מו ך לשקיעת ה ח מ ה מ שום דאי אפשר לצמצם ולר או ת ה תי כ ף ומיד א חר‬
‫שעות ושליש כנ״ל ‪:‬‬
‫יצטרכו‬ ‫שם בג מר א בדף הנז כ ר א מר שמואל יכילנא ל תקוני לכולי גולה‪ ,‬פירש שלא‬ ‫גם‬
‫ל ה מ תין על ה שלוחים אלא שיכילנא לתקן לבני בבל חשבון שידעו מ תו כו ה ק בי ע ה של בגי‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬א״ל אב א א בו ה ד ד שמלאי לשמואל ידע מר ה אי מילהא ד חני ב סו ד כ עי בו ר‬
‫נולד קו ד ם חצות או לאחר חצות פירוש משום דשמואל הי ה מ ת פ א ר שיודע לתקן א ת בני‬
‫בבל מש״ה א מר ליה אי ידע ה אי מילתא או לא משום דלא ס גי בלאו ה כי׳ א״ל לא א״ל כ ד‬
‫ד זירא שלח להו צריך שיהא לילה ויו ם מן כחדש׳ פירש אין קובעין ר״ח ביו ם‬ ‫כי ס לי ק‬
‫של מולד כאמצעי אלא א״כ שיהיה הז מן מה מולד א מי תי עד תחילת ליל ל״א בכדי ה שיעור‬
‫שאפשר לראות א ת החד שה ואז קובעין ר״ח ביו ם שלשים ו הו ה לילה ויו ם שלשים מן ה ל בנ ה‬
‫כחד ש ה ה מ ת ס ל ת מ רג ע מולד א מי תי אבל א ם אי אפשר לראות א ת החד שה ב ת חל ת ה לי ל ה‬
‫קובעין ר״ח ביו ם ל״א‪ ,‬וז הו שאמר אב א א בו ה דר׳ שמלאי נולד קו ד ם חצות או לאחר מצות‪,‬‬
‫פירוש על ז ה מבו אר לעיל ב ס מו ך ‪:‬‬
‫אב אר לך מ ה שאמר ר״ זירא א מ ר ר״נ כ״ד שעי מ כ סי סי ה ר א׳ ו קו ד ם ה בי או ר אוי‬ ‫ועתה‬
‫ב א מ רו‬ ‫להודיע מ ה שכתוב ב ס פ ר י סו ד עול ם ב מ א מ ר רביעי פ ר ק ח׳ וז״ל ו כוג תו‬
‫לדידן הו א לבני קצה מזר ח כי עד שם הגי ע מלכות בבל שבור מלכא ו כונ תו כ מו כן ב א מ רו‬
‫מ עלו ת‬ ‫ק״ס‬ ‫לדידיכו הו א לבני קצה מ ע ר ב הו א כ מ ר ח ק כ ר חו ק י תר מכל ה מ ר ח קי ם ו הו א‬
‫עד שנחשוב חצות כ י ו ם לקצה כ מז ר ח הו א בעצמו רגע חצות לילה לקצה ה מ ע ר ב ו ה ״ ה ב הי פ ך‪,‬‬
‫ודי בז ה להבין מ ה שאמר ר״ז א מר ר״נ כ״ד שעי מי כ סי ס י כ ר א‪ ,‬ובלי ס פ ק לא א ת א ר״נ‬
‫לאשמעינן כ שיעור מ ה שנ כ ס ה סי ה ר א ח ד ת א או ע סי ק א כי הו א זמן הנ מנ ע שיהיה לעול ם‬
‫מל שיעור קצוב כי דו ע לכל ה מ ת חיל ב ח כ מ ה זו ולא שייך ל קב ע ה שיעורא ב כ ד ב ר שהוא תלוי‬
‫כחד ש‬ ‫ירח‬ ‫ר אית‬ ‫בח שבונות רבות ועצומות אבל עי קר כונ ת ר״נ לאשמועינן ההבדל זמן‬
‫ר״ז‬ ‫ובא‬ ‫לקצה מזרח מקצה מ ער ב אשר כ מ ר ח ק ר אי ת הי ר ח זו מזו הו א בכדי י״ב שעות׳‬
‫בשם ר״נ לפרש מ ה ד ס ת ם לעיל כששלח לכן צריך שיהא לילה ויו ם מן כחד ש אשר ז ה תלוי‬
‫בחשבון ה מולד כנ״ל ועדיין לא הו די ע ל כ ס כ סי מ ן של יו ם שלשים ב היר ח עצמו גלל כן מפר ש‬
‫כ ש ת א ר״ז בשם ר ״נ‪ -‬כ ״ ר ש עי מי כ סי סי כ ר א פירש א ם ה מולד אמצעי הו א ס מו ך לחצות יו ס‬
‫שלשים בקצה ה מ ע ר ב אזי לעולם מי כ סי סי ה ר א כ״ד שעי ד היינו ליל שלשים עולו ויו ם שלשים‬
‫כולו‬ ‫שלשים‬ ‫כולו מי כ סי סי ה ר א‪ .‬ו ה א ד ק א מ ר ס ת ם כ״ד שעי ולא ק א מ ר כנז כר ־ליל ויו ם‬
‫שמולדו הו א ס מו ך למצות כ י ו ס מי כ סי סי כ ר א כיינו ט ע מ א מ שום דקאי ג״כ על בני ק צה‬
‫מזר ח אשר חצות כ יו ם של קצה מ ע ר ב י הי ה שם חצות לילה מש״ה מ דוי ק יו תר לישנא כ״ד‬
‫שעי‬
‫מח‬ ‫פ ‪T‬וש על ברייתא דשמואל הקטן‬
‫שטמ לדידן שיח מ מ תי ק א ו ת מני ס רי מחדלזי‪ .‬פירש טל דרך הנז כ ר ב ס מו ך לדידן הו א ק אי‬
‫מל קצה מזרח ו א ם הי ה מולד האמצעי בחצות יום שלשים בקצה מ ערב הו א ה רג ע חצוח‬
‫לילה השייך ליום שלשים ואחד של קצה ה מזר ח‪ .‬ו מ כ סי סי ה ר א שית מ ע תי ק א ד היינו שש שפות‬
‫שעברו מ תחל ת ליל שלשים ואחד פ ד חצות לילה ז ה לקצה מזרח ו הו א ה רג ע מולד ה א מצעי‬
‫הני שש שפות נ ק ר א מפתיקא^ ו ת מני ס רי מ חדתי דהיינו מ רג ע חצות לילה פ ד סי ף יו ם‬
‫שלשים ו א ס ד לקצ ה‪ ,‬מזרח כ נ י י׳׳ח שפות נ ק ר או ת מ חדתי משים שהוא אחר ה מולד ו פ ד או תו‬
‫זמן אי אפשר ל כו ל ר או ת ס ולדידהו דהיינו לבני קצה מ פ ר ב שית מ ח ד תי ו הו א מ רג ע סצות‬
‫כיו ם שלשים לקצה מערב שהוא רג ע מולד כאמצעי פ ד ת חל ת ליל ל״א דידכו< ו ת מני ס רי‬
‫מ פ תי ק א ד היינו מ תחלת ליל שלשים פ ד חצות יום שלשים לקצה מ ערב כל י״ס האלו מ כ סי‬
‫סי כ ר א‪ .‬ופריך למנ״מ פירש מאי תועלת ת הי ה לנו בידיעת כז מן כ ס ה כי ר ח דאין לנו לידע‬
‫אלא זמן כ ר אי ה בארץ ישראל א מ ר ר״א לאכחושי סכרי* פירש א ם * א מרו ה פ די ס שראו כי ר ח‬
‫קו ד ם כז מן שית מ ח ד ח א בידוע ששקר ה עי דו‪ .‬ו כ ט פ ם ד מי כ סי סי כ ר א לקצה כ מז ר ח שית‬
‫מ פ תי ק א וי״ח מ ח ד תי הו א פשוט אפילו ל כ מ ח חילי ם משום דב תוך שש שמות ה מ ת חי לו ת‬
‫מ פ ת תחל ת ליל ל״א מד חצות ליל ל״א לקצה ה מזר ח אי אפשר לר או ת ה או דו ת ה ה ת ק ר בו ת‬
‫כי ר ח לגבי כשמש שעדיין לא עברו מרגע קיבוץ כ א מי תי עשרים שפות ושליש כנ״ל ואפילו‬
‫שיהיה קיבוץ כ א מי תי קו ד ם להאמצפי בכרי כ ק ד מו ת האפ שרי ד היינו י״ג שפות ג׳ ר בי עי ת‬
‫כנ״ל וי הי ה ה שלמות ה שיעור עשרים ס פו ת ושלים בתחלת יו ם ל״א לקצה ה מז ר ח אשר ה ו א‬
‫תחלת כלילה ו ע ת כ ר אי ה לקצה מערב א פ ״ ה אודות אור כשמש שמתחיל לזרוח ב רג ע זו‬
‫בקצה מזר ם אי אפשר לראותו ב או תו זמן עד תחלת ל״ב ששקעה השמש אצלם ‪:‬‬
‫ג ם שם בג מר א רג א א מר חצות לילה א״ב מאן דיליך מ ק ר א מ ערב ע ד ערב דכ תיב ג בי‬
‫ב ה ת ח ל ת ליל שלשים‬ ‫להיות‬ ‫י״ב אזלינן אחר תחל ת לילה‪ .‬דהיינו מולד א מי תי צריך‬
‫שלשים יו ם כולו פ ס יו מו מן החדש אבל א ס כ י ה מולד ה א מי תי א ס ר‬ ‫ליל‬ ‫שיהיה‬ ‫כדי‬
‫תמלת כליל ה אע״פ שאפשר לראותו למחר ב סי ף כיו ם קובמין או תו ביו ם ל״א< ומאן דיליך‬
‫מ קר א ע ד יו ם ה א ח ד וע שרים לחדש דכתיב גבי מצות לא אזלינן א ח ר ת ח ל ת כליל ה אלא‬
‫אפילו א ס כ י ה מולד א מי תי ד שעות אחר תחל ת הלילה כדי ש ת הי ה מ או תו רג ע פ ד ל מ סר‬
‫פ ת כ ר אי ה ע שרים שעות ושליש אזי קובפין או תו ביו ם שלשים כ מו גבי חג המצות דלא‬
‫אזלינן דוק א ב ת ר ת ח ל ת כלילה אלא דז מנ ה פ ד חצות הלילה ה ״נ אין צריך להיות ב ת חל ת‬
‫לילה‬ ‫לילה אלא אפילו שהיה מולד א מיתי איזה שעות א חר ה ה ת ח ל ה של לילה נ מי איקרי‬
‫ויו ם מן כחד ש ‪:‬‬
‫נחזור לבאר א ת דברי רבינו ה ר מב ״ ם ז״ל ה א דכ תב ב פ ר ק כ ׳ מ הלכו ת קדוש החד ש‬ ‫ומעתה‬
‫וז״ל‪ ,‬ודבר ז ה ה ל כ ה למשה מ סיני הו א שבזמן שיש סנ ה ד רין קוב עין פל פי כ ר אי ה‬
‫סנ ה ד רין קו ב פין על פי כח שבון ז ה שאנו מחשבין בו כ י ו ס‪ ,‬ואין נז ק קין‬ ‫בזמן שאין שם‬
‫לראיה אנ א פ ע מי ם שהיה יו ם שקובפין בו בחשבון ז ה הו א יו ם ה ר אי ה או קו ד ם לו ביו ם‬
‫או אחריו ביו ם ו ז ‪ :‬שיהיה לאחר ה ר אי ה ביו ם פלא הו א ובארצות שהן למערב ארץ ישראל‬
‫קוב פין בו בחשבון ז ה הו א יו ם ה ר אי ה ד היינו למשל‬ ‫עכ״ל‪ ,‬ה א דכ ת ב פ ע מי ם שיהיה יום‬
‫או לאחריו והקיבו ץ ה א מי תי הי ה לפני ה או‬ ‫ב א ס ש ת הי ה כקיבו ץ אמצעי בחצות יו ם ג׳‬
‫בליל‪ .‬כ ׳ ובנדון זה י הי ה יו ם ה ק בו ע הו א‬ ‫לאחריה ב כ די ה שימור שאפשר שיראה הי ר ח‬
‫ד מ שוס אד״ו‬ ‫מיו ם ג׳ משום מולד ז קן‪ ,‬ו מיו ם‬ ‫כ ק בו ע‬ ‫כ ר אי ה‪ ,‬באשר שנדחה יו ם‬ ‫יום‬
‫לה הו א ה ר אי ה כנז כ ר‪ ,‬ובמשל הנז כ ר אי א פ ‪ 1‬ר‬ ‫וקובעין ר״ח ביו ם הי אשר בליל כ שייך‬
‫ה א מי תי קו ד ם לכאמצעי ה ק ד מ ת האפ שרי ו הו א‬ ‫דאפילו ש תהי ה‬ ‫ד מ שום‬ ‫ל ר או ת ה בליל‬
‫י״ג שעות ג׳ ר בי עי ת שעה כדל< ו מכ אמ צ מי עד ס ח כ ר אי ה שהוא שלים שעה א ח ר שקיעת‬
‫י הי ה כי א ם ע שרים‬ ‫מ ה א מי תי ע ד ה ר אי ה לא‬ ‫שטוח ושליש‪ ,‬ו ס ך הכל‬ ‫השמש הו א שש‬
‫שעות‬
 ‫סיחש על ברייתא דשטואל חקטן‬
‫שמות ות שמים מלקים אשר ר ס י ס ת ס ח מדיין לראות הי ר ח מכ״ ם א ם ת הי ה מולד האמצמי‬
‫לאחר חצות יו ם ג' שאין יכולין לר או תה בערב דליל ד' אלא מד ליל ה״ הו א יו ם ה ק ‪ 3‬ימ‬
‫ט׳ ר״ד‬ ‫אמצעי ביו ם ל קו ד ם ג׳‬ ‫כנז כ ר ‪ :‬או קו ד ם לו ביו ם‪ .‬ד היינו ב א ם שיהיה המולד‬
‫לר או ת ה‬ ‫לפני׳ בכדי ה שיעור שאפשר‬ ‫ה א מי תי הי ה‬ ‫ג ‪ /‬והקיבוץ‬ ‫ואז קובמין ר״ח ביו ם‬
‫ביום׳ ד היינו למשל‬ ‫הראי׳ או א חריו‬ ‫קו ד ם‬ ‫ה ק בו ע‬ ‫אזי הו א יו ם‬ ‫שאחריה‬ ‫ד׳‬ ‫בליל‬
‫שיהיה ה מול ד אמצעי בחצות יו ם ג׳ ואז נ ד ח ה כ ק בי ע ה ליום ה׳ כנזכר׳ וה מולד א מ תי ת הי ה‬
‫ק רו ב לי״ד שעות קי ד ם כאמצעי׳ ואז מבו אר ב ס מי ך שאם נצטרף מ ה א מ תי עד מ ת ה ר אי ה‬
‫לא י ס ת פ ק עדיין לשיעור ראיית הי ר ח ו ח ס ר מ מנו שיעור רביעית ד היינו ר״ע חלקי ת ת ר״ ף‬
‫כ א מ צ עי הי ה ב רג ע מצית כ י ו ס‪,‬‬ ‫אשר המולד‬ ‫כ מ דינ ה‬ ‫רכל ז ה לא אמרן אלא לפי או ת ה‬
‫אבל בארצות שהן למערב ארץ ישראל בערך שתהיה הבדל או פני חצי היו ם מ מ דינ ה ה מ ע ר בי ת‬
‫לא״י רביעי ת שעה׳ ובכדי או ת ה שיעור י הי ה ב מ דינה ה מ ע ר בי ת לא״י מולד כ א מצעי קו ד ס‬
‫חצות היו ם‪ ,‬ד ה רנ ע חצות היו ס בא״י עדיין הו א אצלם קי ד ם חצות היו ם‪ ,‬ולפ״ז א ס נצטרף‬
‫עד שליש שעה‬ ‫שמות ג׳ רביעית‬ ‫כנזכר לעיל מזמן כ א מ תי אשר הי ה קי ד ם האמצעי י״ג‬
‫היר ח בשלימות^ ז הו‬ ‫אחר שקיעת השמש של או ת ה מ דינ ה ה מ ע ר בי ת תמצא שיעור ראיית‬
‫ובארצות שכן ל מערב‬ ‫הו א‬ ‫כוונ ת רבינו ב מ ה שסיים וז ה שיהיה לאחר ה ר אי ה ביו ם פלא‬
‫א״י‪ ,‬פירוש ואפילו בארצות שכן למערב א״י פלא הו א מ ה ט ע ם הנז כ ר דאינו אפשר לר או ת ה‬
‫אמר ע שרים שעות ושליש מהקיבוץ ה א מ תי אלא ב א ם שיתחברו כל ה סגו לו ת כ מ ק ר בי ת‬
‫כל ה סגילו ת׳ ואפילו שיתחברו לפ ע מי ם לא‬ ‫א ת ה ר אי ה וז הו מילתא דלא שכיחי שיתחברו‬
‫האפ שרי‪ ,‬ודט שאפילו‬ ‫ב או תו ה פ ע ס ה א מ תי לכאמצעי כשיעור ה ק ד מו ת‬ ‫יזדמן שיקדים‬
‫בא״י אפשר שיהיה ה ק בי ע ה לאחר ה ר אי ה בייס ד היינו א ס הי ה מולד כאמצעי ב סי מן ג׳‬
‫ט׳ ר״ד דאז ג״כ דחינן כ ק בי ע ה ליום ה׳ ואפשר ל ר אי ת ה בליל ^ אפילו בא״י א ם ה מולד‬
‫כ א מ תי כ י ה לפני׳ כ פי כ שי עור תשלום של עשרים שעות ושליש‪ ,‬אבל רבינו לא איירי כאן‬
‫אלא בדחיית ה מולד זק‪ :‬מ שים דזה הו א ה עי ק ר‪ ,‬דדחיית ג׳ ט׳ ר״ד ג״כ הו א תלוי ב ד חיי ח‬
‫המולד זקן כ מו שנתבאר לפני ם בשער הראשין‪ ,‬ו ע' ד דדחיית ג׳ ט׳ י ״ י אינו אלא ב שנה‬
‫פ שוטה מ ה שאינו כן דחיית ה מולד זקן שהוא בכל כ שני ם ‪ :‬ועי׳ ב ס פ ר נ״ק ‪:‬‬
‫מ אחד מ הן‪ /‬ויש מ הן‬ ‫גדולה‬ ‫ו ד ע שכל ה כ כ בי ם כנ ר אין יש מהן כו כ בי ם ק טני ם שהארץ‬
‫כ כ בי ם גדולים שכל אחד מהן גדולה מן כארץ כ מ ה פ ע מי ם והארץ גדולה מן כי ר ח כ מו‬
‫גמצא היר ח אחד מששת‬ ‫כ מו ק ״ ע פ ע מי ם׳‬ ‫פ ע מי ם והשמש גדולה מן הארץ‬ ‫א ר ב עי ם‬
‫אלפי ם ו שמנה מ או ת מן כשמש בקירוב ואין בכל כ כו כ בי ם כוכ ב גדול מן השמש‪ ,‬ולא ק טן‬
‫מככב שבגלגל ה שני‪:‬‬

‫לייוח ר ‪t s‬שי חד שיהט‬

‫‪ p‬כנו ד ע לנו כיו המצריים הר ה שוני ס בין ה ע מי ם אשר ידעו היו ת מדת שנת ה ח מ ה שס״ ה‬
‫אשר הי ה נ ק ר א‬ ‫יום ורביע‪ ,‬ע״כ ק ב עו ל ה ם מ ס פ ר הי מי ם האלו למדת שנת ה ח מ ה‬
‫אצלם בשם שנת פ ר ע ה׳ ו ח ל קו הו לי״ב חדשים כל חדש שלישים יו ם‪ ,‬ה עו ל ה לש״ס יו ם׳ ו ח מ שה‬
‫י מי ם כ עו ד סי ס הו סי פו ב סי ף ה שנה ל תו ס פ ת בלי חדש‪ ,‬א פ ס אחרי מלאות ל ה ם מ א ה שנה‬
‫כדי כ״ ה י מי ם שלמים׳ אשר על כן‬ ‫בחשבון כ ז ה‪ ,‬מצאו שנע תק ל כ ס זמן ה שנה מ מ קו מו‬
‫ב דיו ק הי א שס״ה יו ם ורביעי ו ת קנו לפי ז ה‬ ‫הוציאו מז ה משפט צדק שמדת שנת ה ח מ ה‬
‫שבכל שנה הר בי עי ת יו סי פו יו ם אח ד על ה שנה׳ וי הי ה מנין כי מי ם ה נו ס פי ם ב סו ף כ שנ ה‬
‫י מי ם ‪:‬‬ ‫ה הו א ל תו ס פ ת בלי חודש ששה‬
‫ה ק ד מוני ם אשר קבלו מ ר ה שנת ה ח מ ה מ א ת ה מצריי ם הר א שוני ם היו ת ה שס״ ה‬ ‫הרומייבם‬
‫לשנה׳ מן ש״ר י מי ם‪,‬‬ ‫יו ס ת ח ת אשר מל פני ם חשבו ל ה ם ר ק עשרה חדשים‬
‫באו א חר ז ה ברוב הי מי ם ל מבוכוס גדולות׳ כי מצאו אמרי זמן רב שנעתק ל ה ם זמן כ שנ ה‬
‫מ מ קו מו‬
‫טט‬ ‫פירוש על בדייחא דשטואל הקטן‬
‫ממקומו כדי ט׳׳ט ימיס‪ ,‬מד ש‪ 3‬או מדשי כאכי‪ 3‬נסחיו וסדשי כסורף ‪3‬קיץ< ט״כ חקנו לכם‬
‫למשוח ג׳ שנים כסדרם מן שס״כ יום ו‪3‬שנכ כרכיטית הוסיפו יוס אחד לטשוחס מן שס״ו‬
‫יוס‪ ,‬והוא שנת כמטו‪3‬רח אצלם* ‪ 3‬אופן שלפי זה חשו‪ 3‬כשנה ‪3‬כל ד׳ שנים טל מדתה‬
‫כנכונה שס״ה ור‪ 3‬ט יום ו‪3‬כדי לצאת מן כמ‪3‬וכה כראשונה לכ‪3‬יא זמן כשנה טל איתנה‬
‫ולהסיר כט׳׳ט ימים שככר נמתקה לכס‪ ,‬טשו ‪3‬שנכ כראשונה ‪3‬׳ חדשים ארוכים מן ט״ט‬
‫יום כין חודש נאווטמכטר ודטצטמכטס כלי קרוא לכס שמות כי לשטתס היס ומן אז וכלאה‬
‫חלקו זמן כשנה לי״‪ 3‬חדשים מכס חלאיס ומכם חסרים‪:‬‬

‫אשר ז ה ס ד ר ס‬
‫‪ , 3 1‬ס טכרו אר ‪ . 2 8‬מ ט רן ‪ . 3 1‬אפריל ‪ , 3 0‬מייא ‪ . 3 1‬יוני ‪ . 3 0‬יולי ‪3 1‬‬ ‫יאנואר‬
‫אויגו ס ט ‪ . 3 1‬ס ט פ ט ט מ כ ט ר ‪ , 3 0‬א ק ט אכ ט ר ‪ , 3 1‬נ אוו ט מכ טר ‪ . 3 0‬ד ט צ ט מ כ ט ר ‪:3 1‬‬
‫כ מי כו ר י תו ס ף יו ס כ טי כו ר כ סו ף החודש פ טכ רו אר וי הי ה אז ‪ 2 9‬יו ס‪ .‬ו מ אז ו כ ל א ה‬ ‫ובשנח‬
‫הולכי ם טל ה ס ד ר לטשות כל שנה ה ר כי טי ת מ טוכ ר ת‪ ,‬ו ט ת ה כאשר נחפיץ לדטת א ס‬
‫הו א שנה מ טו כר ח א ס לא‪ .‬נצטרך לחלק מ ס פ ר כ שני ם לפי ס פי ר ת ם ט״י ‪ 4‬א ס ת ט ל ה‬
‫כ ח לו ק ה כשוה מכל' השאיר שוס שארית א חר כ ח לו ק ה‪ .‬נדט כי הו א מ טו כ ר ת ו א ס לא יטלה‬
‫מ ס פ ר כ שנים כ חלוק ה שוה ט״י ‪ 4‬אז נדט שהשנה הי א פ שוטה‪ .‬דרך משל שנה ‪1 8 6 0‬‬
‫‪ 1 8 6 0‬ט״י ‪ 4‬תטל ה כ ח לו ק ה ‪ 3‬שוכ מכלי שוס‬ ‫מספר‬ ‫י הי ה שנה מ טוג ר ח‪ .‬כן כ כ ת ס ל ק‬
‫‪ 3‬אז ת ד ט כי הי א שנה‬ ‫ישאר שמרית‬ ‫שארית‪ .‬לא כן שנת ‪ U . 5 9‬כשנחלק או תו ט״י ‪4‬‬
‫פ שוטה ס ד ר כח שבון לפי אופן ז ה נ ק ר א טל שם מי ס ד ה הראשון לונז יוליוס ולפי חשבון ז ה‬
‫מחשבין א ת שנו תי כ ס כיוני ם ו ה רו סיי ם טד היו ם ;‬
‫מ כ פי שהיה‪ .‬כי‬ ‫זה‬ ‫אלף ושש מ או ת לחשבון הנוצרים ק מו רבי ם לשנות כח שבון‬ ‫בשנת‬
‫מצאו שנטתק ל כ ס שוב זמן ה שנה שנית כדי טשרה י מי ם שלמים מ כ פי ש כי ת ה ב פ ת‬
‫כ א ס י פ ה כג דו ל ה בניצטא כנ ט שה ל כנ סי ה הנוצרת בשנת ‪ 3 2 5‬ל ס פי ר ת ם כי ת ה ת אשר יו ם‬
‫ה אבי ב הי ה סל מלפני ם ביו ם כ״א מטרץ ול פיכו כיו מ ת קני ם חשבון ק בי ט ת פ ס ח ס נ ט ת ק‬
‫מ ע רן‪ ,‬אשר על כן מצא א ת ידו כ א פי פיו ר ג ר טג ריו ס‬ ‫ה אבי ב א סר ז ה נ בו א טל יו ם י״א‬
‫‪ 1 5 8 2‬טל פי חברת ח כ מי ם ידועי ם בז מנו לשנות ס ד ר חשבון כ שני ם‬ ‫כי ״ג ברומי בשנת‬
‫הנ הוגי ם מי מו ת יוליוס צעס אר‪ .‬וביו ם ר א ק ט אב ע ר משנה ה הי א צוה ביו ם ה מ ח ר ה ל מנו ת‬
‫יום ט״ו א ק ט א ב ט ר‪ ,‬ולדלג בחשבון עשרה י מי ם‪ ,‬ועל ידי ז ה שב ה אבי ב לחול טל יו ם כ״ א‬
‫יו ת ר ב מ ד ת שגת ה ח מ ה‬ ‫כ מ ל פני ס ו ה שנה שבה נ מ קו מ ה כרא שון‪ ,‬ו ד ק ד קו ועיינו‬ ‫מערץ‬
‫ומצאו מ ד ת ה ב א מ ת פ חו ת מ ט ט מן שס״ה ורביע יו ם‪ ,‬ויתרון זה מ ת ל ק ט בכל מ א ה שנים‬
‫לכלי כ״ד י מי ם ורביע יו ם‪ .‬ע״כ תי קנו על לעתיד לעשות בכל ד שנים עיבור אח ד כ מ ל פני ס‬
‫מי מו ת יוליוס‪ .‬ו ר ק שבשנת ה מ א ה כ ר אוי ה להיות מ עו ב ר ת לפי חשבון ז ה‪ ,‬יגרעו יו ם כ עי בו ר‬
‫ה הי א לע שותה פ שוטה‪ .‬וי הי ה לפי ז ה כלל כי מי ם ה נ ו ס פ י ם ב מ א ה שנה ר ק כ״ד יו ם ובגלל‬
‫כ ר בי ע יו ם הנ שאר עוד‪ .‬צוו ל הו סי ף ב סו ף כל ארב ע מ או ת שנים עיבור אחד מן כנ ג ר עי ס ה כ ס‬
‫ויהי‪ .‬לפי ז ה שנות ‪ 1 9 0 0 ^1 8 0 0 1 7 0 0‬שנים פ שוטות אבל שנת‪ 2 0 1 0 ,‬ת הי ה שנה מ עוב ר ת‬
‫באופן שבסו ף כל ד׳ מ או ת שנה תשוב זמן השגה ל מ קו מ ה בדיוק לפי חשבון זה‪ .‬וז ה כח שבון‬
‫הו א ק רו ב לדע ת רז״ל על פי חשבון רב אד א בר א כ ב ה ;‬
‫כישן עד כ י ו ס כ ז ה‪ .‬ע״כ נמצא‬ ‫ו ה רו סיי ם נ שארו בחשבון שנו תי ה ם על ס ד ר לוח‬ ‫היונים‬
‫כיו ס הבדל בין ס ד שי כ ס נחדשי נו ח כ ח ד ש ה כדי י״ב י מי ם‪ .‬כי לבד כ ע ש ר ה י מי ם‬
‫שנגרעו אז בשנת כ ת י קו ן מחדש א ק ט א ב ע ר נ תו ס פו עוד ב׳ י מי ם בשנות‪1 8 0 0 ^1 7 0 0 .‬‬
‫אשר בלוח כישן נ כנ ם‬ ‫נג ר עו שחי כ שני ם כ אלו מ ל כ ת ע ב ר‪ ,‬ת ח ת‬ ‫אשר ג הי חשבון כ ח ד ש‬
‫לעיבור‬
 ‫על ברייתא דשסואל הקטן‬
‫ל פי בו ס ועלה על ידי ז ה כלל כ כ ב ד ל לו״ב י מי ם ‪:‬‬
‫על פי הכללים שבארנו עד כ ה במשפטי חשבון ה ק בי עו ת לא יפלא עו ד בעיני כל איש‬
‫כ מבין או ת ם לאשורם להתבונן על ס ד ר החשבון הנ חיז להעריך כאשר יצטרך לבקש‬
‫ולמצוא בחשבון ק בי עו ת איז ה שנה שירצה‪ ,‬כי בכל כ״ח שנים שהוא מ חזור גדול יש ז׳‬
‫עיבורי ם ושנת כ ח מ ה הו א שס״ה ורביע יו ם השלך מ כ ס ה שביעית ונשאר יו ם אמד ושש‬
‫שעות ע״כ נמשך יום ראשי ן של י אנ או א ס מיו ם ראשון של יאנואר מ שנה שלפניה יו ם אח ד‬
‫בשבוע‪ ,‬וב ארבע שנים שהיא ד׳ פ ע מי ם יו ם אמד ושש שעות עולה חמשה י מי ם‪ .‬ע״כ יו ם‬
‫ראשון של י אנו אר משנה כחמי שית נמשך מיו ם ראשון של יאנואר מ שנס שלפניה ל י מי ם‪,‬‬
‫ושבעה פ ע מי ם כ׳ י מי ם עולה ל״ה יו ם שכ ם כלים בשביעיות^ נמצא בכלות כ״ח שנים ת חזו ר‬
‫להיות יו ם ראשון של יאנואר כ מו שכיה בשנה ראשונה מן כ מ חזו ר וכן כל שנה ו שנה חוז רו ת‬
‫כלילה לעולם מכ״ח שנים לכ״ח שנים ליום א ח ה ע״כ א ס ת ד ע ראשי ח ד שיכ ס נ)מחזור‬
‫אמד באיזה יום מימי׳ ה שבוע י הי ה תוכל א ת ה לידע לעולם‪ ,‬מה שנים שעברו‪ .‬ומה שנים שיהיה ‪:‬‬

‫אלדה יעמדו על הברכה האנשים היקרים נדיביכם וטהורי לי״ב‬

‫שרתמכו אותי בתרומת כספם לברך על המוגטר הספר היקר‬
‫תפאררת צבי שהוא יקר המציאות ונחוץ מאד בזמן הזה שכולל‬
‫ומקיף תקופורת המול״דות והמזלות‪ .‬שמר^ה נגד הקאלענדער‬
‫רופרום שנתפרסם בכל העתונים כידוע‪ .‬האנשים האלו יש להם‬
‫חלק בדבר נשגב ונערץ הנצרך בזמן הזה‪ .‬הטיבה ה׳ לטוביכש‪.‬‬
‫הון ועשר בביתם וצדקתם עומדת לעד‪ .‬יהי ה' עמם‪ .‬בכל אשר‬
‫יפנו יצליחו‪ ,‬חיים ברכה ושלום באהלם‪.‬‬
‫לב‬ ‫נדיב‬ ‫כי ק ר‬ ‫כנגי ד‬ ‫מצוה‬ ‫לדבר‬ ‫ראשון‬ ‫כ״ה‬
‫ז״ל‬ ‫זישה בה״ר פתחיה פרעם‬ ‫מו״ה‬
‫שהפריש מ כונו ס ך שלשה לא״י לג מר ה ה ד פ ס ה‪.‬‬
‫א״ח‬ ‫נ״י ו ז ו ל‬ ‫מרדכי ב״ר אפרים דוד הלוי‬ ‫כנ די ב מו״ה‬
‫ע ט ר ת בעלה מ‪ .‬שרה בלומא ת׳‬
‫נ״י מוורמוז מדינת אשכנז‪.‬‬ ‫גרשון מרדכי ל“אנדמאן‬ ‫כנ די ב מו״ה‬
‫נשים קו ב עו ת ברכה לעצמן‬
‫אברהם‬ ‫ב״ר‬ ‫הא' הנדי ב ה ינטה שיינדל‬
‫לאה ב״ר ליבוש ז״ל‬
‫רבקה נ״ר אברהם ז״ל‬
‫יענט« נ״ר אברהם ז״ל‬

‫מבורך וזכות המצוה ת ע מו ד ל ה ם ולהן ובב״א‪.‬‬ ‫י הי שמס‬