‫תקשורת ספרתית‬

‫‪51282 - 61‬‬

‫עבודה ‪4‬‬
‫אביתר גול‬ ‫‪307900704‬‬
‫יאנה חילקוב‬ ‫‪314521907‬‬

‫מרצה – ד"ר דוד דהן‬

‫סמסטר ק' תשע"ט‬

‫‪1‬‬
 ‫תרגיל ‪: 1‬‬
‫חלק ‪1‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪)4‬‬

‫הסיבה לכך שמקבלים מעברים בצורה של משלושים נובעת מכך שהאות שמגיע הוא בצורת חלון‬
‫עם רעש שמתווסף בערוץ ועובר קונבולציה עם חלון נוסף במקלט‪ .‬כידוע התוצאה של קונבולציה‬
‫של חלון עם חלון נוסף הוא אות בצורת משולש ‪.‬‬

‫יש התאמה טובה בין החישוב הנומרי לחישוב האנליטי של ה‪ BER -‬מכיוון שהמסנן במקלט הנו‬
‫המסנן המתואם לאות‪.‬‬
‫בשיטת אפנון ‪ PAM4‬עבור ‪:‬‬

‫‪3‬‬
 ‫‪)5‬‬
‫‪ )5.1‬ניתן לראות שהעין סגורה יותר מהמצב שבו לא היינו מוגבלים ברוחב סרט הערוץ ‪ ,‬כלומר‬
‫עכשיו מתווספות הפרעות פנימיות הגורמות ל – ‪. ISI‬‬

‫‪)5.2‬‬

‫במקרה זה מקבלים שהחישוב הנומרי נותן ‪ BER‬גבוה יותר מהחישוב האנליטי ‪ .‬כאשר קצב‬
‫הביט גודל ל – ‪ 6 Gb/s‬רוחב הסרט גדל ל – ‪ . 15 GHz‬לכן ‪ ,‬במקרה זה הערוץ הינו מוגבל ברוחב‬
‫סרט וגורם לתופעת ‪. ISI‬‬

‫‪4‬‬
 ‫חלק ‪2‬‬

‫‪)3‬‬

‫ניתן לראות שבדיאגרמה זו קיבלנו עין פתוחה יותר מאשר העין בסעיף ‪ 5.1‬בחלק ה‪ , 1‬ומכאן ניתן‬
‫להסיק שה – ‪ ISI‬מבוטל‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫‪)4‬‬

‫כאשר משתמשים בפולס ‪ SRRC‬מקבלים התאמה טובה בין החישוב הנומרי לחישוב האנליטי‬
‫מכיוון שהמסנן של המקלט הינו מסנן המתואם לאות לאחר שידור דרך הערוץ‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫חלק ‪3‬‬

‫‪)2‬‬
‫לאחר כתיבת קוד מטלב מתקבל הגרף הבא‪:‬‬

‫‪7‬‬
 ‫‪)3‬‬

‫התגובה של המערכת לא עונה על קריטריון ניקוויסט ‪ ,‬מכיוון שצריכים לקבל בכל הדגימות אפס‬
‫פרט לדגימה ‪. t=0‬‬

‫דיאגרמת העין מקבלת עיוות משמעותי לעומת המקרה בו הערוץ היה אידאלי‪ .‬ניתן לראות שהעין סגורה‬
‫לחלוטין עקב תופעת ‪ ISI‬חזקה ‪ .‬ניתן לראות שקשה מאוד לקבל החלטה אפילו במצב של ‪ SNR‬הגדול מ‬
‫‪.30‬‬

‫‪8‬‬
 ‫‪)4‬‬

‫עקב בעיית ‪ ISI‬חמורה ניתן לראות סטייה בין החישוב הנומרי לחישוב האנליטי ‪.‬‬
‫בחישוב האנליטי אנו מניחים שהערוץ הינו אידאלי כמו בחלק ‪ 1‬ו‪ , 2-‬כלומר אין ‪ ISI‬בערוץ אלא‬
‫רק רעש לבן‪ .‬הנחה זו לא מתקיימת עם הערוץ בחלק זה ‪ .‬עקב תופעת ה‪ ISI -‬קיימת ‪ Pb‬גדולה מ‬
‫‪. 10e-2‬‬
‫ניתן לראות לפי הגרף שלא קיים יחס אות לרעש המאפשר לקבל את הסתברות השגיאה‬
‫המבוקשת‪.‬‬

‫‪9‬‬
 )5

: B=2000 Mb/s ‫עבור‬

10
 : B=1000 Mb/s ‫עבור‬

11
 ‫עבור ‪: B=500 Mb/s‬‬

‫ככל שקצב הביט קטן כך גם רוחב הסרט של האות‪:‬‬

‫לכן‪ ,‬כאשר האות עובר דרך ערוץ הוא רואה פחות עיוותים בתדר‪ .‬כתוצאה מכך רוחב הסרט של‬
‫פונקציית המעבר של המערכת קטן ומתקרב לספקטרום של ‪ . Raised Cosine‬לכן השפעתו של ה‪-‬‬
‫‪ ISI‬קטן כפי שרואים בדיאגרמת הקונסטלציה ‪ .‬כשאר ‪ , B= 500Mb/s‬ה‪ ISI‬קטן משמעותי‬
‫ודיאגרמת העין פתוחה‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫חלק ‪4‬‬
‫‪)1‬‬
‫עבור ‪: Taps=21‬‬

‫‪13‬‬
 : Taps=101 ‫עבור‬

14
 : Taps=201 ‫עבור‬

15
 ‫ניתן לראות שככל שמעלים את מספר הטאפים אנו מקרבים את התגובה של האולייזר )‪e(t‬‬
‫לתגובה מדויקת יותר של הערוץ של )‪. C1(f‬‬
‫כתוצאה מכך ‪ ,‬ניתן לראות שהעלאת מספר הטאפים גוררת את התוגבה )‪ x(t‬לתגובה שמתקרבת‬
‫לקריטריון ניקוייסט עם ערכים של דגימות )‪ x(KT‬כאשר ‪K‬שונה מאפס‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות ‪ ,‬עבור ערכי טאפים גבוהים ‪ ,‬אנו מקבלים דמיון רב לפונקציית התמסורת‬
‫ההופכית לערוץ‪.‬‬
‫‪)2‬‬

‫ניתן לראות לפי הגרף שעל מנת לקבל ‪ P=1 × 10−2‬הערך של 𝐵𝑑‪𝛾𝑏 = 18.575‬‬
‫‪4‬‬
‫לכן‪𝛾𝑏,𝑑𝑏 + 10 × 𝑙𝑜𝑔10 (1+𝛽) = 𝑆𝑁𝑅𝑑𝑏 = 23.8𝑑𝑏,‬‬

‫בהשוואה לחלק ‪ , 4‬ניתן לראות שע"י שימוש באקולייזר ‪ ZF‬מצמצמים את תופעת ה‪ISI‬‬
‫ומתקרבים לתוצאת החישוב האנליטי ‪ .‬למרות זאת‪ ,‬עדיין קיים פער מהמצב האידאלי של ערוץ‬
‫ללא ‪ . ISI‬הסיבה לכך נובעת מהרעש בערוץ שעובר דרך האוקולייזר‪ .‬מצב זה גורם להגברת הרעש‪.‬‬
‫במקרה של אקולייזר ‪ , MMSE‬התוצאות המעשיות קרובות יותר לחישובים‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫‪)3‬‬

‫ניתן לראות שכאשר משתמשים באקולייזר העין מאוד פתוחה ומקבלים דיאגרמת עין מאוד‬
‫קרובה לדיאגרמת העין של מערכת ‪ SRRC‬אידאלית‪.‬‬

‫‪)4‬‬
‫כאשר האקולייזר נמצא לאחר הדוגם ‪ ,‬המסנן הוא מסנן ספרתי והתגובה להלם‪:‬‬

‫כאשר האקולייזר הוא ספרתי‪ ,‬הרבה יותר קל להתמודד עם השינויים הדינמיים של הערוץ ולעדכן‬
‫את פרמטרי האקולייזר‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫חלק ‪5‬‬
‫‪)1‬‬

‫עבור ‪: 30 dB‬‬

‫‪18‬‬
 ‫עבור ‪: 20 dB‬‬

‫‪19‬‬
 ‫עבור ‪: 15 dB‬‬

‫‪20‬‬
 ‫עבור ‪: 10 dB‬‬

‫‪21‬‬
 ‫כאשר אנו משתמשים באקולייזר מסוג ‪ MMSE‬אנו מנסים לצמצם עד כמה שניתן את ה‪ ISI‬תוך‬
‫התחשבות ברעש ‪ ,‬שהתחשבות בו לא נעשית באקולייזר מסוג ‪. ZF‬‬
‫עבור יחס אות לרעש של ‪ 30‬די בי האקולייזר ‪ MMSE‬מתקרב ל – ‪ , ZF‬מכיוון שהגברת הרעש‬
‫אינה משמעותית‪.‬‬
‫אך כאשר הרעש בערוץ גדל ‪ ,‬הטיפול בצמצום הגברת הרעש בא על חשבון בטיפול ב‪. ISI -‬‬
‫המטרה שלנו באקולייזר מסוג ‪ MMSE‬היא להקטין את השגיאה בהחלטה ‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬צריך‬
‫למצוא איזון בין היכולת לבטל את ה‪ , ISI-‬להגברת הרעש שנובעת מקיום ניחות גבוהה בתחום‬
‫התדרים של פונקציית התמסורת‪.‬‬

‫‪)2‬‬

‫ניתן לראות כי בהשוואה לחלק הקודם אנו מצליחים לשפר את הסתברות השגיאה באמצעות‬
‫האקולייזר‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו עדיין רחוקים מהתאוריה אך מתקבלת תוצאה טובה יותר מאקולייזר‬
‫‪.ZF‬‬
‫היתרון של שימוש באקולייזר ‪ MMSE‬הוא שמתחשבים גם באות וגם ברעש בערוץ ‪ .‬קודם ביצענו‬
‫הגברה של הרעש עם אקולייזר ‪ , ZF‬אך כעת ככל שהרעש גבוהה יותר אנו לוקחים אותו יותר‬
‫בחשבון ‪ ,‬כאשר מוותרים על הביטול המושלם של ה‪. ISI-‬הדבר מאפשר להתמודד עם רעש בצורה‬
‫טובה יותר‪ ,‬אך‪ ,‬נוצר גם עיוות באות המקורי עקב אי תיקון מושלם של ה‪. ISI-‬לכן ניתן לראות כי‬
‫הסתברות השגיאה טובה יותר אך עדיין אינה דומה לתיאוריה‪.‬‬

‫ניתן לראות לפי הגרף שעל מנת לקבל ‪ P=1 × 10−2‬הערך של 𝐵𝑑‪𝛾𝑏 = 15.01‬‬
‫‪4‬‬
‫לכן‪𝛾𝑏,𝑑𝑏 + 10 × 𝑙𝑜𝑔10 (1+𝛽) = 𝑆𝑁𝑅𝑑𝑏 = 20.24𝑑𝑏 ,‬‬

‫‪22‬‬
 ‫תרגיל ‪:2‬‬

‫‪23‬‬
24
25