Professional Documents
Culture Documents
הביבסו היפרגואגל הקלחמה Department of Geography and Environment
הביבסו היפרגואגל הקלחמה Department of Geography and Environment
1
ראשי פרקים לפרק סקירת הספרות
סקירת הספרות עוסקת בשתי נושאים מרכזיים של שאלת המחקר :מערכת התחבורה
ושימושי קרקע בעיר .בכל נושא מתוארת התופעה ברמה העולמית ,ולאחר מכאן נבחנת בהקשר
המקומי שהינו תל-אביב .כמו-כן ,לכל פרק יש תת-נושא המוביל אותו לתת-נושא נSוסף או לפרק
חדש בצורה כזו שיש סינרגיה בין הדברים.
.1ערים :המחקר עוסק בהשלכות של כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על שימושי קרקע
בעיר .לכן ,יש צורך להבין מהי עיר כדי להשיב על-כך (.)Mumford, 1937; Pile, 1999
1.1ערים חכמות :כלי-רכב חכמים מהווים חלק חשוב בערים חכמות ,וכלי-רכב חכמים
ברמה גבוה יותר נדרשים למערכת עירונית חכמה .ולפיכך ,פרק זה יעסוק באיזה אופן
ערים חכמות ישלבו טכנולוגיות בדגש על כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בעיר
(.)Xiong, Sheng, Rong & Cooper ,2012
1.2תל-אביב :עיר בישראל שמשתיעדת לשלב כלי-רכב חכמים בתחומה ולכן תבחן (בן
ששון.)2017 ,
.2מערכת תחבורה :הגדרה של מערכת זו כדי להבין את מרכביה ( & Rodrigue, Comtois
.)Slack, 2009
2.1מערכת תחבורה בעיר :נושא זה יסביר מהם מרכבי מערכת התחבורה בערים מסקירה
של מספר ערים בעולם בימנו תוך דגש על המרכבים הבאים במערכת :כלי-רכב פרטיים,
כלי-רכב שיתופיים ,שטחי כבישים ,חניות וחניונים ( Litman, 2018; Rodrigue,
.)Comtois & Slack, 2009
2.1.1מערכת תחבורה חכמה בעיר :פרק זה ימשיך את הנאמר בנושא הקודם ,ויתייחס
להתפתחות הטכנולוגית של מערכת התחבורה החכמה בערים שונות מהעולם וזו
הצפויה לקום בתל-אביב .תוך התייחסות לאוכלוסיות הנבדקות בעבודה :כלי-
רכב פרטיים ושיתופיים חכמים לצד שטחי כבישים ,חניות וחניונים חכמים
( Guerrero-Ibáñez, Zeadally & Contreras-Castillo, 2018; Mangiaracina,
.)Perego, Salvadori & Tumino, 2017
3שימושי קרקע :הגדרה של שימושי קרקע על-מנת להבין מרכיבה (.)Yeang, 2000
3.1שימושי קרקע בעיר :הפרק יסקור את שימושי הקרקע האופייניים בעיר ואת ההבדלים
של שימושי הקרקע בין ערים שונות בעולם בדגש על תל-אביבי & (Rodrigue, Comtois
.)Slack, 2009
3.1.1שימושי קרקע עבור תחבורה בעיר :נושא זה ימשיך את הפרק הקודם ,ויעסוק
בשימושים הכללים של מערכת התחבורה בדגש על היחס של שטח הכבישים,
החניות והחניונים .ההשוואה תעשה בין ערים שונות מהעולם לבין תל-אביב
) .)Litman, 2018; Rodrigue, Comtois & Slack, 2009
3.1.1.1שימושי קרקע עבור תחבורה בעיר חכמה :תת-פרק זה מחבר למעשה בין
כול הנושאים שדוברו עד כה .הוא יעסוק בשינוי שימוש הקרקע של
כבישים ,חניות וחניונים במגוון ערים חכמות מהעולם כולל תל-אביב
באמצעות כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים (.)Handy, 2005
2
שאלת המחקר
איך כניסתם של כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים ישפיעו על שימושי קרקע בתל-אביב?
השפעת כלי-רכב חכמים על שימושי הקרקע בערים התחילה להיות בשיח המחקרי בצורה
מקיפה מהעשור האחרון .אולם ,השפעת כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על שימושי קרקע
בערי ישראל עדיין לא נדונה בצורה עמוקה מספיק במחקר האקדמי .כדי להראות את השינויים
הצפויים בשימושי הקרקע כתוצאה מכניסת כלי-רכב אלו נבחרה העיר תל-אביב עקב ההצהרות
של שילובם בעיר.
כלי-רכב פרטיים התחלו להתפתח בשלהי המאה ה ,19 -אבל מתחילת המאה ה20 -
נרשמה עלייה מתמדת בשימוש בהם בשל הוזלתם ובשל נוחיותם .כדי להגדיר מהו כלי-רכב פרטי
במחקר נלקחה ההגדרה של השלכה המרכזית לסטטיסטיקה ( )2018שמגדירה אותו כך" :כלי רכב
מנועי שאינו ציבורי או מסחרי וכן אינו דו-גלגלי ,המיועד להסיע עד 9אנשים (כולל הנהג)".
כתוצאה מעלייה השימוש בכלי-רכב פרטיים נוצרו גודשי תנועה הולכים וגדלים שהובילו
לפגיעה מוגברת בסביבה .מאמצע המאה שעברה התחילו להופיע תוכניות של פיתוח כלי-רכב
שיתופיים במספר ערים בעולם ,אך קפיצה גדולה נעשתה בתחילת המילניום .לפי האתר של
אוניברסיטת בארקלי 2015 ,כלי-רכב שיתופיים הם כלי -רכב ללא עלויות ישירות וללא בעלות של
אדם מסוים .האנשים שרוכשים את שירות כלי-הרכב השיתופי לרוב משלמים עמלה לפי
פרמטרים שונים למפעיל הכוללים בין היתר :דמי חבר ,ביטוח ,דלק ,חניה ותחזוקה.
במקביל לתהליך זה ניתן לראות שילוב חיישנים בכלי-רכב שונים ובמערכת התחבורה.
קפיצה טכנולוגיה זו התרחשה בשנות התשעים שרק הולכת ומתעצמת עם הזמן .ההתקדמות
התאפשרה הודות למחשוב ולהתפתחות האינטרנט שמשמשת לעברת מידע רב בזמן קצר .בעת הזו
קיים שיח חלקי בין מערכת התשתיות השונות לבין ויסות התנועה .ההנחה במחקר שמגמה זו
תתחזק בזכות עדכנת חיישנים רבים יותר במגוון תשתיות תחבורה ,כגון :רמזורים ,שילוט ,חניות
וחניונים .הנחה נוספת היא שבמרוצת הזמן כמות חיישני כלי-הרכב תגדל ,ותהיה תקשורת הדדית
בזמן אמת עם מערכת התחבורה באמצעות מרכז בקרה ממוחשב .כלומר ,תקשורת כזו היא
למעשה מערכת תחבורה חכמה.
לפי טוד ליטמן מהמכון ויקטוריה למדיניות תחבורה ,מערכת התחבורה וכלי-רכב
משפיעים על שימושי הקרקע ומושפעים ממנה .כמו-כן ,לפיו מערכת התחבורה תופשת שטח נכבד
משימושי הקרקע בעיר של כ.30%-20% -
3
השערות מחקר
.1שילוב כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל-אביב יצמצם את אחוז השטח של חניות
וחניונים לטובת שימושים קרקע אחרים.
החניונים והחנייה עבור כלי-הרכב תופשים שטחים גדולים ,ולכן שילובם של כלי-רכב
פרטיים חכמים ובפרט שיתופיים חכמים יקטין את שטח החניה לטובת שימושי קרקע אחרים
בעיר .הקטנת השטחים של מערכת התחבורה ינבע בשל יכולתם של כלי-רכב חכמים להצטופף
בחניונים ובחניות בזכות נהיגה עצמאית שלא דורשת את יציאת הנהג מכלי-הרכב .אולם,
החיסכון בתשתיות כלי-הרכב יבוא במיוחד באמצעות כלי-רכב שיתופי חכם ,כי הוא יבלה זמן
מועט בחניונים או חניות ויותר בדרכים.
.2שילוב כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל-אביב יצמצם את שטח הכבשים הקיימים
לטובת שימושי קרקע אחרים.
מערכת הכבישים המיועד לכלי-הרכב תופשים שטחים גדולים ,ולכן שילובם של כלי-רכב
פרטיים חכמים ובייחוד שיתופיים חכמים יעצור את הגדלת שטח הכבישים בתחילה ובהמשך
יצמצמם אותם .כפועל יוצא מכך ,שטחי קרקע אלו יסטו לטובת שימושי קרקע אחרים בעיר.
הקטנת שטח מערכת התחבורה יתרחש הודות ליכולתו של כלי-רכב חכמים להקטין את המרחק
בין אחד למשנהו .בנוסף ,כלי-רכב אלו מקושרים למרכז בקרה מרכזי שינתב אותם בצורה
המהירה ביותר .ברם ,השינוי יבוא בעיקר באמצעות כלי-רכב שיתופי חכם ,כי הוא יבלה זמן מועט
בחניה ויותר בדרכים.
מודל קונספטואלי :ההשפעות של כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל-אביב
4
כניסת כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים לתל-אביב יביאו לתמורות גדולות בעיר
בשישה תחומים עיקריים :שינוי המרקם העירוני ,קיצור הגעה מדלת לדלת ,כלכלה ,הקטנת
זיהום הסביבה ,הפחתת תאונות הדרכים ,וצמצום השטח של מערכת התחבורה .המחקר יעסוק
רק בנושא האחרון ובהשתלשלותו ד רך צמצום שטח חניות ,חניונים וכבישים עד שינוי שימושי
הקרקע לטובת שימושי קרקע אחרים (המלבנים המודגשים במודל) .נושאים אלו נדונו ,כאמור
בסקירת ספרות ,בהקשר של ערים אחרות בעולם .יש לציין כי במודל יש עוד השפעות ישירות
ועקיפות שקצרה ידנו מלעסוק בהן.
מערך המחקר
לצורך המחקר המשלב מחקר רוחבי ואורכי נבחרו ארבעה שכונות קבועות בתל-אביב.
שתי שכנות ברמה סוציואקונומיים נמוך ושתי שכונות ברמה סוציואקונומיים גבוהה .המטרה
היא לבחון את השפעת התחבורה החכמה על שימושי הקרקע בשכונות ,ומתוך כך להשליך על יתר
העיר .נקודות הזמן שנבחרו לבדיקה הן 2030 ,2015ו.2050 -
המחקר כולל חקריה אימפריית לצד חקריה איכותנית .על -כן ,עבור החלק האמפירית
נאספו נתונים של שימושי הקרקע בכל שכונה ,וחושב חלקו היחסי בתוך השכונה .באותה שיטה,
נאספו אחוז כלי-הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים הקיימים והצפויים להיות בעיר ביחס
לכלי-הרכב האחרים .לאחר מכאן ,נבחנו בצורה איכותנית על-ידי קריאה והסקת מסקנות
השינויים הצפויים בייעוד הקרקע לפי פרוטוקולים ותוכניות באותן שכונות.
הנתונים הכמותיים והטקסטואליים נלקחו מאתר העריה או נלקחו מהאתר של הלמ"ס
(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) .כמו-כן ,חלק מהמידע הטקסטואלי קיבלנו מאנשי העריה
לאחר בקשה .בנוסף ,הסתמכנו על דוחות שפורסמו באתר של שתי חברות מסחריות :גוגל ישראל
וטסלה ,וגם מדוחות שהן הסכימו להעביר לידנו .מתוך אותם מקורת נשאבו בעיקר הנתונים
הכמותיים .מקרב הנתונים האלו ננסה לבדוק את מידת הקורלציה בין הקטנת אחוז שימושי
הקרקע של מערכת התחבורה בעיר לבין אחוז כלי-הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים בנקודות
זמן הנבדקות.
יחד עם זאת ,עלינו להתייחס למספר מגבלות במחקר .ראשית ,חלק מהנתונים נלקחו
מחברות מסחריות בעלות אינטרסים שיווקיים .שנית ,לעיתים היה חוסר בנתונים בעיקר בנתונים
לטווח הארוך של שנת .2050בשל כך ,לא היה ניתן להשוות בין נתונים ולהעריך את הצפי המדויק.
יתר-על-כן ,תחום המחקר מתמקד רק בהשפעת כלי-רכב פרטי ושיתופי חכם על שימוש הקרקע
בעיר ,וחסרים היבטים נוספים כמו השפעות כלכליות ,חברתיות ,פסיכולוגיות וגם השפעה על
העירוניות.
5
מקורות מידע
.יפו- תחבורה חכמה בתל אביב.) נובמבר,2017( ' א,בן ששון
יפו- אוחזר מאתר עיריית תל אביב.אביב- סינמטק תל,הרצאה בכנס תחבורה ציבורית
transportation.org.il/he/node/3894
" מתוך הודעה2017 רכב מנועיים בישראל בנשת- "כלי.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
.17.05.2018 ,לתקשורת
engineering.tau.ac.il/Engineering- ) אוחזר מתוך2018( חנוכת מכון שמלצר לתחבורה חכמה
_Faculty-Home/Shlomo_Shmeltzer_Institute
Guerrero-Ibáñez, J., Zeadally, S., & Contreras-Castillo, J. (2018). Sensor technologies
for intelligent transportation systems. Sensors, 18(4), 1212.
Handy, S. (2005). Smart growth and the transportation-land use connection: What does
the research tell us? International regional science review, 28(2), 146-167.
Litman, T. (2018). Evaluating transportation land use impacts. Victoria transport policy
institute, Victoria.
Mangiaracina, R., Perego, A., Salvadori, G., & Tumino, A. (2017). A comprehensive
view of intelligent transport systems for urban smart mobility. International
Journal of Logistics Research and Applications, 20(1), 39-52.
Mumford, L. (1937). What is a city. Architectural record, 82(5), 59-62.
Pile, S. (1999). What is a city. City worlds, 3-52.
Rodrigue, J. P., Comtois, C., & Slack, B. (2009). The geography of transport systems.
New York, NY: Routledge.
Shaheen, S., Chan, N., Bansal, A., & Cohen, A. (2015). Shared mobility. Definitions,
industry developments, and early understanding. University of California
Berkeley Transportation Sustainability Research Center, Berkeley.
Xiong, Z., Sheng, H., Rong, W., & Cooper, D. E. (2012). Intelligent transportation
systems for smart cities: a progress review. Science China Information
Sciences, 55(12), 2908-2914.
Yeang, L. D. (2000). Urban design compendium. English Partnerships/Housing
Corporation, London.
6
הצעת מחקר מס' 2
מבוא
התמורות של כלי-רכב חכמים על העולם צפויים להיות גדולים ,ולכן מעלות תהיות לגבי
העתיד מדיסציפלינות שונות במחקר .בשל כך ,הוקם לאחרונה בישראל מכון שלומה שלצר לחקר
תחבורה חכמה (אתר האינטרנט של מכון שמלצר .)2018 ,למעשה ,מחקר זה מהווה חלק קטן
מפסיפס גדול שמנסה להתחקות אחר השלכות אלו.
שתי המגמות הדמוגרפיות :עלייה בריבוי הטבעי והעיור המואץ בעיקר במדינות
המתפתחות לצד העלייה ברמת החיים הממוצעת בכל העולם מציב אותנו בבעיה של ניצול יתר
במשאבים .על-כן ,יש הטוענים כי עיר חכמה היא אחת הפתרונות המשמעותיים שעשויים להביא
לניצול משאבי אנרגיה וקרקע ביעילות .כמו-גם ,היא צפויה להפחית את גודשי התנועה בכבישים,
שיוביל להפחתת זיהום הסביבה ,וכך ישפר את בריאות האדם .אך יחד עם זאת ,אחרים טוענים
כי עיר כזו עשויה להביא לפערים כלכליים-חברתיים בין גלעין לשוליים ,אם לא תהיה התערבות
רגולטורית .משפטנים אחדים מוסיפים ואומרים שהזכות לפרטיות תילקח מאתנו ללא רשות.
אם-כך ,המחקר מנסה לעמוד על השפעת כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על פערים
כלכלי-חברתיים בתוך תל -אביב ,וביינה לבין שתי ערים בפרפריה של ישראל .הואיל ונהיגה
אוטונומיית נכנסה זה עתה למספר מצומצם של ערים בעולם ,המחקר מתמקד ביישום התחום
באופן תאורטי .דהיינו ,לפי הערכות של נתונים כמותיים וניתוח איכותני של תוכניות
ופרוטוקולים עתידיים לגבי השנים 2030ו ,2050 -וזאת בניגוד לנתונים של 2015שכבר קיימים.
הצ עת מחקר זו מחולקת לחמישה פרקים :הפרק הראשון סוקר את הרקע התיאורטי של
תחום המחקר ,ומציג דעות ומחקרים קודמים בנושא; בפרק השני מוצגת שאלת המחקר
שמכווינה את המחקר כולו; בפרק השלישי מוצגות ההשערות שבודקות את שאלת המחקר;
ובפרק הרביעי מוצג מערך המחקר שמציג את הגישה המחקרית בבסיס המחקר.
ראשי פרקים לסקירת הספרות
סקירת הספרות עוסקת בשתי נושאים מרכזיים של שאלת המחקר :מערכת התחבורה
ופערים כלכליים-חברתיים בעיר .בכל נושא מתוארת התופעה ברמה העולמית ,ולאחר מכאן
נבחנת בהקשר המקומי שהינו העיר תל-אביב .כמו-כן ,לכל פרק יש תת-פרק המקשר אותו
לנושא הבא בצורה כזו שהדברים שזורים האחד בשני.
.1ערים :המחקר עוסק בהשלכות של כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על שימושי קרקע
בעיר .לכן ,יש צורך להבין מהי עיר כדי להשיב על-כך (.)Mumford, 1937; Pile, 1999
1.1ערים חכמות :כלי-רכב חכמים מהווים חלק חשוב בערים חכמות ,וכלי-רכב חכמים
ברמה גבוה יותר נדרשים למערכת עירונית חכמה .ולפיכך ,פרק זה יעסוק באיזה אופן
ערים חכמות ישלבו טכנולוגיות בדגש על כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בעיר
(.)Xiong, Sheng, Rong & Cooper ,2012
1.2תל-אביב :עיר בישראל שמשתיעדת לשלב כלי-רכב חכמים בתחומה ולכן תבחן (בן
ששון.)2017 ,
.2מערכת תחבורה :הגדרה של מערכת זו כדי להבין את מרכביה ( & Rodrigue, Comtois
.)Slack, 2009
7
2.1מערכת תחבורה בעיר :נושא זה יסביר מה הם מרכבי מערכת התחבורה בערים בכלליות
מסקירה של מספר ערים בעולם בימנו תוך דגש על המרכבים הבאים במערכת :כלי-רכב
פרטיים ,כלי-רכב שיתופיים ,שטחי כבישים ,חניות וחניונים ( Litman, 2018; Rodrigue,
.)Comtois & Slack, 2009
2.1.1מערכת תחבורה חכמה בעיר :פרק זה ימשיך את הנאמר בנושא הקודם ,ויתייחס
להתפתחות הטכנולוגית של מערכת התחבורה החכמה בערים שונות מהעולם וזו
הצפויה לקום בתל-אביב .תוך התייחסות לאוכלוסיות הנבדקות בעבודה :כלי-
רכב פרטיים ושיתופיים חכמים לצד שטחי כבישים ,חניות וחניונים חכמים
(Mangiaracina, ( )Guerrero-Ibáñez, Zeadally & Contreras-Castillo, 2018
.)Perego, Salvadori & Tumino, 2017
פערים כלכליים-חברתיים :הגדרת המונח ,ולהציג את התועלת מסגירת פערים הכלכליים 3
עבור החברה (.) Jaroš, 2017
3.1פערים כלכליים-חברתיים בין גלעין לשוליים :הצגת חוסר השוויון בימנו בעולם כחלק
מהתפתחות ערים כמרכז כלכלי וטכנולוגי חזק לבין אזורי הפריפריה הדלים יותר .כמו-
כן ,להבין את ההשלכות המרחביות הצפויות של שילוב כלי-רכב פרטיים ושיתופיים
חכמים על פערים כלכליים-חברתיים בין הגלעין לשוליים (Shachar & Lipshitz, 1981
;.)Bystrov,2008
3.1.1פערים כלכליים-חברתיים בין תל-אביב לבין אזורי הפריפריה בישראל :נושא
זה יבחן את ההשלכות המרחביות בזמנינו בין אזורי השוליים לבין תל-אביב.
בנוסף לכך ,הפרק ייסוב גם סביב ההשלכות המרחביות הצפיות של כניסת כלי-
רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל-אביב על אזורי השוליים בישראל
); Bystrov,2008סואן.)2016 ,
3.2פערים כלכליים-חברתיים בעיר :פרק זה ידון בחוסר השוויון הקיים בתוך שכונות
בערים בעולם ,ולאחר מכך ידובר על השינויים הצפויים במרחב העירוני כתוצאה
מכניסתם של כלי -רכב פרטיים ושיתופיים חכמים (.) Jaroš, 2017
3.2.1פערים כלכליים-חברתיים בתוך תל-אביב :נושא זה ידבר תחילה על הפרים
הכלכליים-חברתיים בין הצפון העשיר לדרום העני בעיר .לפיכך ,בעובדה ננסה
להתחקות אחר ההשלכות המרחביות הצפויות של שילוב כלי-רכב פרטיים
ושיתופיים חכמים בתל אביב על ההשפעות המרחביות בין הצפון לבין הדרום
(עיריית תל אביב-יפו.)2013 ,
שאלת המחקר
מה הן ההשלכות המרחביות של כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל-אביב על פערים
כלכליים-חברתיים?
השפעת כלי-רכב חכמים על שימושי הקרקע בערים התחילה להיות בשיח המחקרי בצורה
מקיפה מהעשור האחרון .אולם ,השפעת כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על פערים כלכליים-
חברתיים באחת מערי ישראל לא נדונה בצורה עמוקה מספיק במחקר האקדמי .כדי להראות את
התמורות בפערים הסוציואקונומיים הצפויים כתוצאה מכניסת כלי -רכב אלו נבחרה העיר תל-
אביב עקב ההצהרות של שילובם בעיר.
8
כלי-רכב פרטיים התחלו להתפתח בשלהי המאה ה ,19 -אבל מתחילת המאה ה 20 -נרשמה
עלייה מתמדת בשימוש בהם בשל הוזלתם ובשל נוחיותם .כדי להגדיר מהו כלי-רכב פרטי במחקר
נלקחה ההגדרה של השלכה המרכזית לסטטיסטיקה ( )2018שמגדירה אותו כך" :כלי רכב מנועי
שאינו ציבורי או מסחרי וכן אינו דו-גלגלי ,המיועד להסיע עד 9אנשים (כולל הנהג)".
כתוצאה מעלייה השימוש בכלי-רכב פרטיים נוצרו גודשי תנועה הולכים וגדלים שהובילו
לפגיעה מוגברת בסביבה .מאמצע המאה שעברה התחילו להופיע תוכניות של פיתוח כלי-רכב
שיתופיים במספר ערים בעולם ,אך קפיצה גדולה נעשתה בתחילת המילניום .לפי האתר של
אוניברסיטת בארקלי 2015 ,כלי-רכב שיתופיים הם כלי -רכב ללא עלויות ישירות וללא בעלות של
אדם מסוים .האנשים שרוכשים את שירות כלי-הרכב השיתופי לרוב משלמים עמלה לפי
פרמטרים שונים למפעיל הכוללים בין היתר :דמי חבר ,ביטוח ,דלק ,חניה ותחזוקה.
במקביל לתהליך זה ניתן לראות שילוב חיישנים בכלי-רכב שונים ובמערכת התחבורה .קפיצה
טכנולוגיה זו התרחשה בשנות התשעים שרק הולכת ומתעצמת עם הזמן .ההתקדמות התאפשרה
הודות למחשוב ולהתפתחות האינטרנט שמשמשת לעברת מידע רב בזמן קצר .בעת הזו קיים שיח
חלקי בין מערכת התשתיות השונות לבין ויסות התנועה .ההנחה במחקר שמגמה זו תתחזק בזכות
התקנת חיישנים רבים יותר במגוון תשתיות תחבורה ,כגון :רמזורים ,שילוט ,חניות וחניונים.
הנחה נוספת היא שבמרוצת הזמן כמות חיישני כלי-הרכב תגדל ,ותהיה תקשורת הדדית בזמן
אמת עם מערכת התחבורה באמצעות מרכז בקרה ממוחשב .כלומר ,תקשורת כזו היא למעשה
מערכת תחבורה חכמה.
פול איסטברוקס ,רבקה לי וננסי גיורסצ'יק ( )2003טוענים במאמרם שיש קשר בין מצב
כלכלי-חברתי לבין נגישות ליעדים במרחב .כלומר ,בעוד שהמעמד הבינוני והגבוה נהנים מנגישות
גבוה יותר ליעדים במרחב ,המעמד הנמוך נפגע בשל חוסר יכולת להחזיק כלי-רכב פרטי .על-כן,
במחקר ננסה לראות את צורת ההשפעה של כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בעיר על
אוכלוסיות מוחלשות בה ומחוצה לה.
השערות מחקר
.1כלי-רכב שיתופיים חכמים בתל-אביב יצמצמו פערים כלכליים-חברתיים הבאים לידי ביטוי
בין היתר בנגישות במרחב העירוני ,לעומת כלי-רכב פרטיים חכמים.
בתל-אביב יש פערים כלכליים-חברתיים בנגישות ממקום אחד לאחר ,כי התחבורה הציבורית
לא מגיע לכל היעדים בתדירות הדרושה וגם לא עובדת בשבתות וחגים .משום כך ,כלי-רכב
שיתופי חכם יוכל להיות הפתרון לכך ,כי הוא יוכל לקחת מפתח הבית לפתח היעד לכל מקום
בעיר ובכול זמן .דבר זה לא יתאפשר בכלי-רכב פרטי חכם בגלל עלותו הגבוה לצד העלות התפעול
השוטפת .לכן ,כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל-אביב יגדילו את הפערים הכלכליים-
חברתיים ביחס לאזורי השוליים במדינה.
.2כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל-אביב יגדילו את הפערים הכלכליים-חברתיים ביחס
לערים פריפריאליות בישראל.
כיום יש חוסר שוויון בין תל-אביב לפריפריה ,וכניסת כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים צפוי
להגדיל את הפערים הסוציואקונומיים יותר .הסיבות לכך טמונות בהימצאותם של כוחות
כלכליים וארגוניים השוכנים בה .כל אלו ועוד מבאים עמם הון רב לעיר לצד פיתוח טכנולוגי ענף.
לכן ,אזרחי המדינה הגרים בשוליים לא ייהנו מהפרות של מערכת התחברה החכמה באותו הזמן
9
ובאותה עוצמה בגלל חוסר כדאיות כלכלית .לכן ,החיסכון הכלכלי על כלי-רכב יורגש בצורה
מעטה על משקי בית בפריפריה ,ובכך יחזק את הפערים הכלכליים-חברתיים בישראל ללא
התערבות רגולטורית.
מערך המחקר
המחקר הינו מחקר רוחבי ואורכי שנעשה בנקודות זמן הבאות 2030 ,2015ו ,2050-אך
משתנה בהתאם להשערות באופן הבא :לצורך ההשערה הראשונה נבחרו ארבעה שכונות קבועות
בתל-אביב .שתי שכנות ברמה סוציואקונומיים נמוך ושתי שכונות ברמה סוציואקונומיים גבוהה.
המטרה היא לבחון את השפעת כלי-רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על פערים כלכליים-חברתיים
בעיר ,ומתוך כך להשליך על יתר העיר .בבואנו לבחון את ההשערה השנייה נבחרה העיר תל-אביב
כעיר המרכזית ,ואילו דימונה וטבריה כערי שולים בישראל .התכלית היא לבדוק את השפעת כלי-
רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על פערים כלכלים-חברתיים בין גלעין לשוליים.
המחקר כולל חקריה אימפריית לצד חקריה איכותנית .על -כן ,עבור החלק האמפירית
נאספו נתונים על הפערים הכלכליים-חברתיים בין שכונות לפי אשכול כלכי-חברתי (פנים עירוני)
של שכונות .כמו-גם ,נאספו נתונים על פערים סוציואקונומיים בין גלעין לשוליים לפי דירוג
רשויות מקומיות .בשיטה אימפריית גם נאספו אחוז כלי-הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים
הקיימים והצפויים להיות בכל עיר ביחס לכלי-הרכב האחרים .לאחר מכאן ,נבחנו בצורה
איכותנית על-ידי קריאה והסקת מסקנות פרוטוקולים ותוכניות של שכונות ושל ערים כדי לשכלל
את הצפי העתידי.
הנתונים הכמותיים והטקסטואליים נלקחו מאתר העיריות או נלקחו מהאתר של הלמ"ס
(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) .כמו-כן ,חלק מהמידע הטקסטואלי קיבלנו מאנשי העריות
לאחר בקשה .בנוסף ,המחקר נסמך על דוחות שפורסמו באתר של שתי חברות מסחריות :גוגל
ישראל וטסלה ,וגם מדוחות שהן הסכימו להעביר לידנו .מתוך אותם מקורת נשאבו בעיקר
הנתונים הכמותיים.
מקרב הנתונים האלו ננסה לבדוק שני דברים :ראשית ,את מידת הקורלציה בין פערים
כלכליים-חברתיים בשכונות העיר לבין אחוז כלי-הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים בהן.
שנית ,את מידת הקורלציה בין אחוז כלי-הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים ,לבין פערים
כלכליים-חברתיים בין תל-אביב לטבריה ודימונה.
יחד עם זאת ,עלינו להתייחס למספר מגבלות במחקר .ראשית ,חלק מהנתונים נלקחו
מחברות מסחריות בעלות אינטרסים שיווקיים .שנית ,לעיתים היה חוסר בנתונים בעיקר בנתונים
לטווח הארוך של שנת .2050בשל כך ,לא היה ניתן להשוות בין נתונים ולהעריך את הצפי המדויק.
יתר-על-כן ,תחום המ חקר מאוד מצומצם ובוחן רק מספר קטן של ערים ,ולפיכך קשה להעריך את
ההשפעה על יתר הערים בישראל.
10
מקורות מידע
.יפו- תחבורה חכמה בתל אביב.) נובמבר,2017( ' א,בן ששון
יפו- אוחזר מאתר עיריית תל אביב.אביב- סינמטק תל,הרצאה בכנס תחבורה ציבורית
transportation.org.il/he/node/3894
" מתוך הודעה2017 רכב מנועיים בישראל בנשת- "כלי.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
.17.05.2018 ,לתקשורת
engineering.tau.ac.il/Engineering- ) אוחזר מתוך2018( חנוכת מכון שמלצר לתחבורה חכמה
_Faculty-Home/Shlomo_Shmeltzer_Institute
169- ' עמ, אוניברסיטת אריאל. כתב עת לנושאי חברה: סוגיות חברתיות בישראל.)2016( , ד,סואן
.180
המרכז למחקר כלכלי, תל אביב.יפו-כלכלי של תל אביב- הדירוג החברתי.)2013( ,יפו-עיריית תל אביב
.וחברתי
Bystrov, E., (2008). Spatial inequalities between the core and the periphery in Israel: a
Geopolitical challenge. ECPR, Rennes.
Estabrooks, P. A., Lee, R. E., & Gyurcsik, N. C. (2003). Resources for physical activity
participation: does availability and accessibility differ by neighborhood
socioeconomic status?. Annals of behavioral medicine, 25(2), 100-104
Guerrero-Ibáñez, J., Zeadally, S., & Contreras-Castillo, J. (2018). Sensor technologies for
intelligent transportation systems. Sensors, 18(4), 1212.
Jaroš, V. (2017). Social and transport exclusion. Geographia polonica, 90(3), 247-263.
Litman, T. (2018). Evaluating transportation land use impacts. Victoria transport policy
institute, Victoria.
Mangiaracina, R., Perego, A., Salvadori, G., & Tumino, A. (2017). A comprehensive view of
intelligent transport systems for urban smart mobility. International Journal of
Logistics Research and Applications, 20(1), 39-52.
Rodrigue, J. P., Comtois, C., & Slack, B. (2009). The geography of transport systems.
New York, NY: Routledge.
Shachar, A., & Lipshitz, G. (1981). Regional inequalities in Israel. Environment and planning
A, 13(4), 463-473
Shaheen, S., Chan, N., Bansal, A., & Cohen, A. (2015). Shared mobility. Definitions, industry
developments, and early understanding. University of California Berkeley
Transportation Sustainability Research Center, Berkeley.
11