‫‪Faculty of Social Sciences‬‬ ‫הפקולטה למדעי החברה‬

‫‪Department of Geography‬‬ ‫המחלקה לגאוגרפיה וסביבה‬

‫‪and Environment‬‬

‫המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה‬

‫קורס‪ :‬חשיבה גאוגרפית‬
‫מס' קורס‪75-955-01 :‬‬

‫תרגיל מסכם – הצעות מחקר‪:‬‬

‫השפעת כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על היבטים שונים‬

‫בעירוניות בתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫מרצה‪ :‬ד"ר אורית קלרה רותם‬

‫מגישים‪ :‬תדהר קארו ותומר שמואל ג'רבי‬
‫תאריך הגשה‪31.01.2019 :‬‬
 ‫הצעת מחקר מס' ‪1‬‬
‫מבוא‬
‫התמורות של כלי‪-‬רכב חכמים על העולם צפויים להיות גדולים‪ ,‬ולכן מעלות תהיות לגבי‬
‫העתיד מדיסציפלינות שונות במחקר‪ .‬בשל כך‪ ,‬הוקם לאחרונה בישראל מכון שלומה שלצר לחקר‬
‫תחבורה חכמה (אתר האינטרנט של מכון שמלצר‪ .)2018 ,‬למעשה‪ ,‬מחקר זה מהווה חלק קטן‬
‫מפסיפס גדול שמנסה להתחקות אחר השלכות אלו‪.‬‬
‫שתי המגמות הדמוגרפיות‪ :‬עלייה בריבוי הטבעי והעיור המואץ בעיקר במדינות‬
‫המתפתחות לצד העלייה ברמת החיים הממוצעת בכל העולם מציב אותנו בבעיה של ניצול יתר‬
‫במשאבים‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬יש הטוענים כי עיר חכמה היא אחת הפתרונות המשמעותיים שעשויים להביא‬
‫לניצול משאבי אנרגיה וקרקע ביעילות‪ .‬כמו‪-‬גם‪ ,‬היא צפויה להפחית את גודשי התנועה בכבישים‪,‬‬
‫שיוביל להפחתת זיהום הסביבה‪ ,‬וכך ישפר את בריאות האדם‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬אחרים טוענים‬
‫כי עיר כזו עשויה להביא לפערים כלכליים‪-‬חברתיים בין גלעין לשוליים‪ ,‬אם לא תהיה התערבות‬
‫רגולטורית‪ .‬משפטנים אחדים מוסיפים ואומרים שהזכות לפרטיות תילקח מאתנו ללא רשות‪.‬‬
‫אם‪-‬כך‪ ,‬המחקר מנסה לעמוד על השפעת כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על שימושי‬
‫הקרקע בתל‪-‬אביב‪ .‬הואיל ונהיגה אוטונומיית נכנסה זה עתה למספר מצומצם של ערים בעולם‪,‬‬
‫המחקר מתמקד ביישום התחום באופן תאורטי‪ .‬דהיינו‪ ,‬לפי הערכות של נתונים כמותיים וניתוח‬
‫איכותני של תוכניות ופרוטוקולים עתידיים לגבי השנים ‪ 2030‬ו‪ ,2050 -‬וזאת בניגוד לנתונים של‬
‫שנת ‪ 2015‬שכבר קיימים‪.‬‬
‫הצעת מחקר זו מחולקת לחמישה פרקים‪ :‬הפרק הראשון סוקר את הרקע התיאורטי של‬
‫תחום המחקר‪ ,‬ומציג דעות ומחקרים קודמים בנושא; בפרק השני מוצגת שאלת המחקר‬
‫שמכווינה את המחקר כולו; בפרק השלישי מוצגות ההשערות שבודקות את שאלת המחקר; בפרק‬
‫הרביעי מוצג המודל הקונספטואלי; ובפרק החמישי מוצג מערך המחקר שמציג את הגישה‬
‫המחקרית בבסיס המחקר‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫ראשי פרקים לפרק סקירת הספרות‬
‫סקירת הספרות עוסקת בשתי נושאים מרכזיים של שאלת המחקר‪ :‬מערכת התחבורה‬
‫ושימושי קרקע בעיר‪ .‬בכל נושא מתוארת התופעה ברמה העולמית‪ ,‬ולאחר מכאן נבחנת בהקשר‬
‫המקומי שהינו תל‪-‬אביב‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬לכל פרק יש תת‪-‬נושא המוביל אותו לתת‪-‬נושא נ‪S‬וסף או לפרק‬
‫חדש בצורה כזו שיש סינרגיה בין הדברים‪.‬‬
‫‪ .1‬ערים‪ :‬המחקר עוסק בהשלכות של כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על שימושי קרקע‬
‫בעיר‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך להבין מהי עיר כדי להשיב על‪-‬כך (‪.)Mumford, 1937; Pile, 1999‬‬
‫‪ 1.1‬ערים חכמות‪ :‬כלי‪-‬רכב חכמים מהווים חלק חשוב בערים חכמות‪ ,‬וכלי‪-‬רכב חכמים‬
‫ברמה גבוה יותר נדרשים למערכת עירונית חכמה‪ .‬ולפיכך‪ ,‬פרק זה יעסוק באיזה אופן‬
‫ערים חכמות ישלבו טכנולוגיות בדגש על כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בעיר‬
‫(‪.)Xiong, Sheng, Rong & Cooper ,2012‬‬
‫‪ 1.2‬תל‪-‬אביב‪ :‬עיר בישראל שמשתיעדת לשלב כלי‪-‬רכב חכמים בתחומה ולכן תבחן (בן‬
‫ששון‪.)2017 ,‬‬
‫‪ .2‬מערכת תחבורה‪ :‬הגדרה של מערכת זו כדי להבין את מרכביה ( & ‪Rodrigue, Comtois‬‬
‫‪.)Slack, 2009‬‬
‫‪ 2.1‬מערכת תחבורה בעיר‪ :‬נושא זה יסביר מהם מרכבי מערכת התחבורה בערים מסקירה‬
‫של מספר ערים בעולם בימנו תוך דגש על המרכבים הבאים במערכת‪ :‬כלי‪-‬רכב פרטיים‪,‬‬
‫כלי‪-‬רכב שיתופיים‪ ,‬שטחי כבישים‪ ,‬חניות וחניונים ( ‪Litman, 2018; Rodrigue,‬‬
‫‪.)Comtois & Slack, 2009‬‬
‫‪ 2.1.1‬מערכת תחבורה חכמה בעיר‪ :‬פרק זה ימשיך את הנאמר בנושא הקודם‪ ,‬ויתייחס‬
‫להתפתחות הטכנולוגית של מערכת התחבורה החכמה בערים שונות מהעולם וזו‬
‫הצפויה לקום בתל‪-‬אביב‪ .‬תוך התייחסות לאוכלוסיות הנבדקות בעבודה‪ :‬כלי‪-‬‬
‫רכב פרטיים ושיתופיים חכמים לצד שטחי כבישים‪ ,‬חניות וחניונים חכמים‬
‫( ‪Guerrero-Ibáñez, Zeadally & Contreras-Castillo, 2018; Mangiaracina,‬‬
‫‪.)Perego, Salvadori & Tumino, 2017‬‬
‫‪ 3‬שימושי קרקע‪ :‬הגדרה של שימושי קרקע על‪-‬מנת להבין מרכיבה (‪.)Yeang, 2000‬‬
‫‪ 3.1‬שימושי קרקע בעיר‪ :‬הפרק יסקור את שימושי הקרקע האופייניים בעיר ואת ההבדלים‬
‫של שימושי הקרקע בין ערים שונות בעולם בדגש על תל‪-‬אביבי & ‪(Rodrigue, Comtois‬‬
‫‪.)Slack, 2009‬‬
‫‪ 3.1.1‬שימושי קרקע עבור תחבורה בעיר‪ :‬נושא זה ימשיך את הפרק הקודם‪ ,‬ויעסוק‬
‫בשימושים הכללים של מערכת התחבורה בדגש על היחס של שטח הכבישים‪,‬‬
‫החניות והחניונים‪ .‬ההשוואה תעשה בין ערים שונות מהעולם לבין תל‪-‬אביב‬
‫) ‪.)Litman, 2018; Rodrigue, Comtois & Slack, 2009‬‬
‫‪ 3.1.1.1‬שימושי קרקע עבור תחבורה בעיר חכמה‪ :‬תת‪-‬פרק זה מחבר למעשה בין‬
‫כול הנושאים שדוברו עד כה‪ .‬הוא יעסוק בשינוי שימוש הקרקע של‬
‫כבישים‪ ,‬חניות וחניונים במגוון ערים חכמות מהעולם כולל תל‪-‬אביב‬
‫באמצעות כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים (‪.)Handy, 2005‬‬

‫‪2‬‬
 ‫שאלת המחקר‬
‫איך כניסתם של כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים ישפיעו על שימושי קרקע בתל‪-‬אביב?‬
‫השפעת כלי‪-‬רכב חכמים על שימושי הקרקע בערים התחילה להיות בשיח המחקרי בצורה‬
‫מקיפה מהעשור האחרון‪ .‬אולם‪ ,‬השפעת כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על שימושי קרקע‬
‫בערי ישראל עדיין לא נדונה בצורה עמוקה מספיק במחקר האקדמי‪ .‬כדי להראות את השינויים‬
‫הצפויים בשימושי הקרקע כתוצאה מכניסת כלי‪-‬רכב אלו נבחרה העיר תל‪-‬אביב עקב ההצהרות‬
‫של שילובם בעיר‪.‬‬
‫כלי‪-‬רכב פרטיים התחלו להתפתח בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬אבל מתחילת המאה ה‪20 -‬‬
‫נרשמה עלייה מתמדת בשימוש בהם בשל הוזלתם ובשל נוחיותם‪ .‬כדי להגדיר מהו כלי‪-‬רכב פרטי‬
‫במחקר נלקחה ההגדרה של השלכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪ )2018‬שמגדירה אותו כך‪" :‬כלי רכב‬
‫מנועי שאינו ציבורי או מסחרי וכן אינו דו‪-‬גלגלי‪ ,‬המיועד להסיע עד ‪ 9‬אנשים (כולל הנהג)"‪.‬‬
‫כתוצאה מעלייה השימוש בכלי‪-‬רכב פרטיים נוצרו גודשי תנועה הולכים וגדלים שהובילו‬
‫לפגיעה מוגברת בסביבה‪ .‬מאמצע המאה שעברה התחילו להופיע תוכניות של פיתוח כלי‪-‬רכב‬
‫שיתופיים במספר ערים בעולם‪ ,‬אך קפיצה גדולה נעשתה בתחילת המילניום‪ .‬לפי האתר של‬
‫אוניברסיטת בארקלי‪ 2015 ,‬כלי‪-‬רכב שיתופיים הם כלי ‪-‬רכב ללא עלויות ישירות וללא בעלות של‬
‫אדם מסוים‪ .‬האנשים שרוכשים את שירות כלי‪-‬הרכב השיתופי לרוב משלמים עמלה לפי‬
‫פרמטרים שונים למפעיל הכוללים בין היתר‪ :‬דמי חבר‪ ,‬ביטוח‪ ,‬דלק‪ ,‬חניה ותחזוקה‪.‬‬
‫במקביל לתהליך זה ניתן לראות שילוב חיישנים בכלי‪-‬רכב שונים ובמערכת התחבורה‪.‬‬
‫קפיצה טכנולוגיה זו התרחשה בשנות התשעים שרק הולכת ומתעצמת עם הזמן‪ .‬ההתקדמות‬
‫התאפשרה הודות למחשוב ולהתפתחות האינטרנט שמשמשת לעברת מידע רב בזמן קצר‪ .‬בעת הזו‬
‫קיים שיח חלקי בין מערכת התשתיות השונות לבין ויסות התנועה‪ .‬ההנחה במחקר שמגמה זו‬
‫תתחזק בזכות עדכנת חיישנים רבים יותר במגוון תשתיות תחבורה‪ ,‬כגון‪ :‬רמזורים‪ ,‬שילוט‪ ,‬חניות‬
‫וחניונים‪ .‬הנחה נוספת היא שבמרוצת הזמן כמות חיישני כלי‪-‬הרכב תגדל‪ ,‬ותהיה תקשורת הדדית‬
‫בזמן אמת עם מערכת התחבורה באמצעות מרכז בקרה ממוחשב‪ .‬כלומר‪ ,‬תקשורת כזו היא‬
‫למעשה מערכת תחבורה חכמה‪.‬‬
‫לפי טוד ליטמן מהמכון ויקטוריה למדיניות תחבורה‪ ,‬מערכת התחבורה וכלי‪-‬רכב‬
‫משפיעים על שימושי הקרקע ומושפעים ממנה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬לפיו מערכת התחבורה תופשת שטח נכבד‬
‫משימושי הקרקע בעיר של כ‪.30%-20% -‬‬

‫‪3‬‬
 ‫השערות מחקר‬
‫‪ .1‬שילוב כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל‪-‬אביב יצמצם את אחוז השטח של חניות‬
‫וחניונים לטובת שימושים קרקע אחרים‪.‬‬
‫החניונים והחנייה עבור כלי‪-‬הרכב תופשים שטחים גדולים‪ ,‬ולכן שילובם של כלי‪-‬רכב‬
‫פרטיים חכמים ובפרט שיתופיים חכמים יקטין את שטח החניה לטובת שימושי קרקע אחרים‬
‫בעיר‪ .‬הקטנת השטחים של מערכת התחבורה ינבע בשל יכולתם של כלי‪-‬רכב חכמים להצטופף‬
‫בחניונים ובחניות בזכות נהיגה עצמאית שלא דורשת את יציאת הנהג מכלי‪-‬הרכב‪ .‬אולם‪,‬‬
‫החיסכון בתשתיות כלי‪-‬הרכב יבוא במיוחד באמצעות כלי‪-‬רכב שיתופי חכם‪ ,‬כי הוא יבלה זמן‬
‫מועט בחניונים או חניות ויותר בדרכים‪.‬‬
‫‪ .2‬שילוב כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל‪-‬אביב יצמצם את שטח הכבשים הקיימים‬
‫לטובת שימושי קרקע אחרים‪.‬‬
‫מערכת הכבישים המיועד לכלי‪-‬הרכב תופשים שטחים גדולים‪ ,‬ולכן שילובם של כלי‪-‬רכב‬
‫פרטיים חכמים ובייחוד שיתופיים חכמים יעצור את הגדלת שטח הכבישים בתחילה ובהמשך‬
‫יצמצמם אותם‪ .‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬שטחי קרקע אלו יסטו לטובת שימושי קרקע אחרים בעיר‪.‬‬
‫הקטנת שטח מערכת התחבורה יתרחש הודות ליכולתו של כלי‪-‬רכב חכמים להקטין את המרחק‬
‫בין אחד למשנהו‪ .‬בנוסף‪ ,‬כלי‪-‬רכב אלו מקושרים למרכז בקרה מרכזי שינתב אותם בצורה‬
‫המהירה ביותר‪ .‬ברם‪ ,‬השינוי יבוא בעיקר באמצעות כלי‪-‬רכב שיתופי חכם‪ ,‬כי הוא יבלה זמן מועט‬
‫בחניה ויותר בדרכים‪.‬‬
‫מודל קונספטואלי‪ :‬ההשפעות של כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל‪-‬אביב‬

‫‪4‬‬
‫כניסת כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים לתל‪-‬אביב יביאו לתמורות גדולות בעיר‬
‫בשישה תחומים עיקריים‪ :‬שינוי המרקם העירוני‪ ,‬קיצור הגעה מדלת לדלת‪ ,‬כלכלה‪ ,‬הקטנת‬
‫זיהום הסביבה‪ ,‬הפחתת תאונות הדרכים‪ ,‬וצמצום השטח של מערכת התחבורה‪ .‬המחקר יעסוק‬
‫רק בנושא האחרון ובהשתלשלותו ד רך צמצום שטח חניות‪ ,‬חניונים וכבישים עד שינוי שימושי‬
‫הקרקע לטובת שימושי קרקע אחרים (המלבנים המודגשים במודל)‪ .‬נושאים אלו נדונו‪ ,‬כאמור‬
‫בסקירת ספרות‪ ,‬בהקשר של ערים אחרות בעולם‪ .‬יש לציין כי במודל יש עוד השפעות ישירות‬
‫ועקיפות שקצרה ידנו מלעסוק בהן‪.‬‬
‫מערך המחקר‬
‫לצורך המחקר המשלב מחקר רוחבי ואורכי נבחרו ארבעה שכונות קבועות בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫שתי שכנות ברמה סוציואקונומיים נמוך ושתי שכונות ברמה סוציואקונומיים גבוהה‪ .‬המטרה‬
‫היא לבחון את השפעת התחבורה החכמה על שימושי הקרקע בשכונות‪ ,‬ומתוך כך להשליך על יתר‬
‫העיר‪ .‬נקודות הזמן שנבחרו לבדיקה הן ‪ 2030 ,2015‬ו‪.2050 -‬‬
‫המחקר כולל חקריה אימפריית לצד חקריה איכותנית‪ .‬על ‪-‬כן‪ ,‬עבור החלק האמפירית‬
‫נאספו נתונים של שימושי הקרקע בכל שכונה‪ ,‬וחושב חלקו היחסי בתוך השכונה‪ .‬באותה שיטה‪,‬‬
‫נאספו אחוז כלי‪-‬הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים הקיימים והצפויים להיות בעיר ביחס‬
‫לכלי‪-‬הרכב האחרים‪ .‬לאחר מכאן‪ ,‬נבחנו בצורה איכותנית על‪-‬ידי קריאה והסקת מסקנות‬
‫השינויים הצפויים בייעוד הקרקע לפי פרוטוקולים ותוכניות באותן שכונות‪.‬‬
‫הנתונים הכמותיים והטקסטואליים נלקחו מאתר העריה או נלקחו מהאתר של הלמ"ס‬
‫(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬חלק מהמידע הטקסטואלי קיבלנו מאנשי העריה‬
‫לאחר בקשה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסתמכנו על דוחות שפורסמו באתר של שתי חברות מסחריות‪ :‬גוגל ישראל‬
‫וטסלה‪ ,‬וגם מדוחות שהן הסכימו להעביר לידנו‪ .‬מתוך אותם מקורת נשאבו בעיקר הנתונים‬
‫הכמותיים‪ .‬מקרב הנתונים האלו ננסה לבדוק את מידת הקורלציה בין הקטנת אחוז שימושי‬
‫הקרקע של מערכת התחבורה בעיר לבין אחוז כלי‪-‬הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים בנקודות‬
‫זמן הנבדקות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬עלינו להתייחס למספר מגבלות במחקר‪ .‬ראשית‪ ,‬חלק מהנתונים נלקחו‬
‫מחברות מסחריות בעלות אינטרסים שיווקיים‪ .‬שנית‪ ,‬לעיתים היה חוסר בנתונים בעיקר בנתונים‬
‫לטווח הארוך של שנת ‪ .2050‬בשל כך‪ ,‬לא היה ניתן להשוות בין נתונים ולהעריך את הצפי המדויק‪.‬‬
‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬תחום המחקר מתמקד רק בהשפעת כלי‪-‬רכב פרטי ושיתופי חכם על שימוש הקרקע‬
‫בעיר‪ ,‬וחסרים היבטים נוספים כמו השפעות כלכליות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬פסיכולוגיות וגם השפעה על‬
‫העירוניות‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫מקורות מידע‬
.‫יפו‬-‫ תחבורה חכמה בתל אביב‬.) ‫ נובמבר‬,2017( '‫ א‬,‫בן ששון‬
‫יפו‬-‫ אוחזר מאתר עיריית תל אביב‬.‫אביב‬-‫ סינמטק תל‬,‫הרצאה בכנס תחבורה ציבורית‬
transportation.org.il/he/node/3894
‫" מתוך הודעה‬2017 ‫רכב מנועיים בישראל בנשת‬-‫ "כלי‬.‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
.17.05.2018 ,‫לתקשורת‬
engineering.tau.ac.il/Engineering- ‫) אוחזר מתוך‬2018( ‫חנוכת מכון שמלצר לתחבורה חכמה‬
_Faculty-Home/Shlomo_Shmeltzer_Institute
Guerrero-Ibáñez, J., Zeadally, S., & Contreras-Castillo, J. (2018). Sensor technologies
for intelligent transportation systems. Sensors, 18(4), 1212.
Handy, S. (2005). Smart growth and the transportation-land use connection: What does
the research tell us? International regional science review, 28(2), 146-167.
Litman, T. (2018). Evaluating transportation land use impacts. Victoria transport policy
institute, Victoria.
Mangiaracina, R., Perego, A., Salvadori, G., & Tumino, A. (2017). A comprehensive
view of intelligent transport systems for urban smart mobility. International
Journal of Logistics Research and Applications, 20(1), 39-52.
Mumford, L. (1937). What is a city. Architectural record, 82(5), 59-62.
Pile, S. (1999). What is a city. City worlds, 3-52.
Rodrigue, J. P., Comtois, C., & Slack, B. (2009). The geography of transport systems.
New York, NY: Routledge.
Shaheen, S., Chan, N., Bansal, A., & Cohen, A. (2015). Shared mobility. Definitions,
industry developments, and early understanding. University of California
Berkeley Transportation Sustainability Research Center, Berkeley.
Xiong, Z., Sheng, H., Rong, W., & Cooper, D. E. (2012). Intelligent transportation
systems for smart cities: a progress review. Science China Information
Sciences, 55(12), 2908-2914.
Yeang, L. D. (2000). Urban design compendium. English Partnerships/Housing
Corporation, London.

6
 ‫הצעת מחקר מס' ‪2‬‬
‫מבוא‬
‫התמורות של כלי‪-‬רכב חכמים על העולם צפויים להיות גדולים‪ ,‬ולכן מעלות תהיות לגבי‬
‫העתיד מדיסציפלינות שונות במחקר‪ .‬בשל כך‪ ,‬הוקם לאחרונה בישראל מכון שלומה שלצר לחקר‬
‫תחבורה חכמה (אתר האינטרנט של מכון שמלצר‪ .)2018 ,‬למעשה‪ ,‬מחקר זה מהווה חלק קטן‬
‫מפסיפס גדול שמנסה להתחקות אחר השלכות אלו‪.‬‬
‫שתי המגמות הדמוגרפיות‪ :‬עלייה בריבוי הטבעי והעיור המואץ בעיקר במדינות‬
‫המתפתחות לצד העלייה ברמת החיים הממוצעת בכל העולם מציב אותנו בבעיה של ניצול יתר‬
‫במשאבים‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬יש הטוענים כי עיר חכמה היא אחת הפתרונות המשמעותיים שעשויים להביא‬
‫לניצול משאבי אנרגיה וקרקע ביעילות‪ .‬כמו‪-‬גם‪ ,‬היא צפויה להפחית את גודשי התנועה בכבישים‪,‬‬
‫שיוביל להפחתת זיהום הסביבה‪ ,‬וכך ישפר את בריאות האדם‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬אחרים טוענים‬
‫כי עיר כזו עשויה להביא לפערים כלכליים‪-‬חברתיים בין גלעין לשוליים‪ ,‬אם לא תהיה התערבות‬
‫רגולטורית‪ .‬משפטנים אחדים מוסיפים ואומרים שהזכות לפרטיות תילקח מאתנו ללא רשות‪.‬‬
‫אם‪-‬כך‪ ,‬המחקר מנסה לעמוד על השפעת כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על פערים‬
‫כלכלי‪-‬חברתיים בתוך תל ‪-‬אביב‪ ,‬וביינה לבין שתי ערים בפרפריה של ישראל‪ .‬הואיל ונהיגה‬
‫אוטונומיית נכנסה זה עתה למספר מצומצם של ערים בעולם‪ ,‬המחקר מתמקד ביישום התחום‬
‫באופן תאורטי‪ .‬דהיינו‪ ,‬לפי הערכות של נתונים כמותיים וניתוח איכותני של תוכניות‬
‫ופרוטוקולים עתידיים לגבי השנים ‪ 2030‬ו‪ ,2050 -‬וזאת בניגוד לנתונים של ‪ 2015‬שכבר קיימים‪.‬‬
‫הצ עת מחקר זו מחולקת לחמישה פרקים‪ :‬הפרק הראשון סוקר את הרקע התיאורטי של‬
‫תחום המחקר‪ ,‬ומציג דעות ומחקרים קודמים בנושא; בפרק השני מוצגת שאלת המחקר‬
‫שמכווינה את המחקר כולו; בפרק השלישי מוצגות ההשערות שבודקות את שאלת המחקר;‬
‫ובפרק הרביעי מוצג מערך המחקר שמציג את הגישה המחקרית בבסיס המחקר‪.‬‬
‫ראשי פרקים לסקירת הספרות‬
‫סקירת הספרות עוסקת בשתי נושאים מרכזיים של שאלת המחקר‪ :‬מערכת התחבורה‬
‫ופערים כלכליים‪-‬חברתיים בעיר‪ .‬בכל נושא מתוארת התופעה ברמה העולמית‪ ,‬ולאחר מכאן‬
‫נבחנת בהקשר המקומי שהינו העיר תל‪-‬אביב‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬לכל פרק יש תת‪-‬פרק המקשר אותו‬
‫לנושא הבא בצורה כזו שהדברים שזורים האחד בשני‪.‬‬
‫‪ .1‬ערים‪ :‬המחקר עוסק בהשלכות של כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על שימושי קרקע‬
‫בעיר‪ .‬לכן‪ ,‬יש צורך להבין מהי עיר כדי להשיב על‪-‬כך (‪.)Mumford, 1937; Pile, 1999‬‬
‫‪ 1.1‬ערים חכמות‪ :‬כלי‪-‬רכב חכמים מהווים חלק חשוב בערים חכמות‪ ,‬וכלי‪-‬רכב חכמים‬
‫ברמה גבוה יותר נדרשים למערכת עירונית חכמה‪ .‬ולפיכך‪ ,‬פרק זה יעסוק באיזה אופן‬
‫ערים חכמות ישלבו טכנולוגיות בדגש על כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בעיר‬
‫(‪.)Xiong, Sheng, Rong & Cooper ,2012‬‬
‫‪ 1.2‬תל‪-‬אביב‪ :‬עיר בישראל שמשתיעדת לשלב כלי‪-‬רכב חכמים בתחומה ולכן תבחן (בן‬
‫ששון‪.)2017 ,‬‬
‫‪ .2‬מערכת תחבורה‪ :‬הגדרה של מערכת זו כדי להבין את מרכביה ( & ‪Rodrigue, Comtois‬‬
‫‪.)Slack, 2009‬‬

‫‪7‬‬
‫‪ 2.1‬מערכת תחבורה בעיר‪ :‬נושא זה יסביר מה הם מרכבי מערכת התחבורה בערים בכלליות‬
‫מסקירה של מספר ערים בעולם בימנו תוך דגש על המרכבים הבאים במערכת‪ :‬כלי‪-‬רכב‬
‫פרטיים‪ ,‬כלי‪-‬רכב שיתופיים‪ ,‬שטחי כבישים‪ ,‬חניות וחניונים ( ‪Litman, 2018; Rodrigue,‬‬
‫‪.)Comtois & Slack, 2009‬‬
‫‪ 2.1.1‬מערכת תחבורה חכמה בעיר‪ :‬פרק זה ימשיך את הנאמר בנושא הקודם‪ ,‬ויתייחס‬
‫להתפתחות הטכנולוגית של מערכת התחבורה החכמה בערים שונות מהעולם וזו‬
‫הצפויה לקום בתל‪-‬אביב‪ .‬תוך התייחסות לאוכלוסיות הנבדקות בעבודה‪ :‬כלי‪-‬‬
‫רכב פרטיים ושיתופיים חכמים לצד שטחי כבישים‪ ,‬חניות וחניונים חכמים‬
‫(‪Mangiaracina, ( )Guerrero-Ibáñez, Zeadally & Contreras-Castillo, 2018‬‬
‫‪.)Perego, Salvadori & Tumino, 2017‬‬
‫פערים כלכליים‪-‬חברתיים‪ :‬הגדרת המונח‪ ,‬ולהציג את התועלת מסגירת פערים הכלכליים‬ ‫‪3‬‬
‫עבור החברה (‪.) Jaroš, 2017‬‬
‫‪ 3.1‬פערים כלכליים‪-‬חברתיים בין גלעין לשוליים‪ :‬הצגת חוסר השוויון בימנו בעולם כחלק‬
‫מהתפתחות ערים כמרכז כלכלי וטכנולוגי חזק לבין אזורי הפריפריה הדלים יותר‪ .‬כמו‪-‬‬
‫כן‪ ,‬להבין את ההשלכות המרחביות הצפויות של שילוב כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים‬
‫חכמים על פערים כלכליים‪-‬חברתיים בין הגלעין לשוליים (‪Shachar & Lipshitz, 1981‬‬
‫;‪.)Bystrov,2008‬‬
‫‪ 3.1.1‬פערים כלכליים‪-‬חברתיים בין תל‪-‬אביב לבין אזורי הפריפריה בישראל‪ :‬נושא‬
‫זה יבחן את ההשלכות המרחביות בזמנינו בין אזורי השוליים לבין תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הפרק ייסוב גם סביב ההשלכות המרחביות הצפיות של כניסת כלי‪-‬‬
‫רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל‪-‬אביב על אזורי השוליים בישראל‬
‫)‪; Bystrov,2008‬סואן‪.)2016 ,‬‬
‫‪ 3.2‬פערים כלכליים‪-‬חברתיים בעיר‪ :‬פרק זה ידון בחוסר השוויון הקיים בתוך שכונות‬
‫בערים בעולם‪ ,‬ולאחר מכך ידובר על השינויים הצפויים במרחב העירוני כתוצאה‬
‫מכניסתם של כלי ‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים (‪.) Jaroš, 2017‬‬
‫‪ 3.2.1‬פערים כלכליים‪-‬חברתיים בתוך תל‪-‬אביב‪ :‬נושא זה ידבר תחילה על הפרים‬
‫הכלכליים‪-‬חברתיים בין הצפון העשיר לדרום העני בעיר‪ .‬לפיכך‪ ,‬בעובדה ננסה‬
‫להתחקות אחר ההשלכות המרחביות הצפויות של שילוב כלי‪-‬רכב פרטיים‬
‫ושיתופיים חכמים בתל אביב על ההשפעות המרחביות בין הצפון לבין הדרום‬
‫(עיריית תל אביב‪-‬יפו‪.)2013 ,‬‬
‫שאלת המחקר‬
‫מה הן ההשלכות המרחביות של כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל‪-‬אביב על פערים‬
‫כלכליים‪-‬חברתיים?‬
‫השפעת כלי‪-‬רכב חכמים על שימושי הקרקע בערים התחילה להיות בשיח המחקרי בצורה‬
‫מקיפה מהעשור האחרון‪ .‬אולם‪ ,‬השפעת כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על פערים כלכליים‪-‬‬
‫חברתיים באחת מערי ישראל לא נדונה בצורה עמוקה מספיק במחקר האקדמי‪ .‬כדי להראות את‬
‫התמורות בפערים הסוציואקונומיים הצפויים כתוצאה מכניסת כלי ‪-‬רכב אלו נבחרה העיר תל‪-‬‬
‫אביב עקב ההצהרות של שילובם בעיר‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫כלי‪-‬רכב פרטיים התחלו להתפתח בשלהי המאה ה‪ ,19 -‬אבל מתחילת המאה ה‪ 20 -‬נרשמה‬
‫עלייה מתמדת בשימוש בהם בשל הוזלתם ובשל נוחיותם‪ .‬כדי להגדיר מהו כלי‪-‬רכב פרטי במחקר‬
‫נלקחה ההגדרה של השלכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪ )2018‬שמגדירה אותו כך‪" :‬כלי רכב מנועי‬
‫שאינו ציבורי או מסחרי וכן אינו דו‪-‬גלגלי‪ ,‬המיועד להסיע עד ‪ 9‬אנשים (כולל הנהג)"‪.‬‬
‫כתוצאה מעלייה השימוש בכלי‪-‬רכב פרטיים נוצרו גודשי תנועה הולכים וגדלים שהובילו‬
‫לפגיעה מוגברת בסביבה‪ .‬מאמצע המאה שעברה התחילו להופיע תוכניות של פיתוח כלי‪-‬רכב‬
‫שיתופיים במספר ערים בעולם‪ ,‬אך קפיצה גדולה נעשתה בתחילת המילניום‪ .‬לפי האתר של‬
‫אוניברסיטת בארקלי‪ 2015 ,‬כלי‪-‬רכב שיתופיים הם כלי ‪-‬רכב ללא עלויות ישירות וללא בעלות של‬
‫אדם מסוים‪ .‬האנשים שרוכשים את שירות כלי‪-‬הרכב השיתופי לרוב משלמים עמלה לפי‬
‫פרמטרים שונים למפעיל הכוללים בין היתר‪ :‬דמי חבר‪ ,‬ביטוח‪ ,‬דלק‪ ,‬חניה ותחזוקה‪.‬‬
‫במקביל לתהליך זה ניתן לראות שילוב חיישנים בכלי‪-‬רכב שונים ובמערכת התחבורה‪ .‬קפיצה‬
‫טכנולוגיה זו התרחשה בשנות התשעים שרק הולכת ומתעצמת עם הזמן‪ .‬ההתקדמות התאפשרה‬
‫הודות למחשוב ולהתפתחות האינטרנט שמשמשת לעברת מידע רב בזמן קצר‪ .‬בעת הזו קיים שיח‬
‫חלקי בין מערכת התשתיות השונות לבין ויסות התנועה‪ .‬ההנחה במחקר שמגמה זו תתחזק בזכות‬
‫התקנת חיישנים רבים יותר במגוון תשתיות תחבורה‪ ,‬כגון‪ :‬רמזורים‪ ,‬שילוט‪ ,‬חניות וחניונים‪.‬‬
‫הנחה נוספת היא שבמרוצת הזמן כמות חיישני כלי‪-‬הרכב תגדל‪ ,‬ותהיה תקשורת הדדית בזמן‬
‫אמת עם מערכת התחבורה באמצעות מרכז בקרה ממוחשב‪ .‬כלומר‪ ,‬תקשורת כזו היא למעשה‬
‫מערכת תחבורה חכמה‪.‬‬
‫פול איסטברוקס‪ ,‬רבקה לי וננסי גיורסצ'יק (‪ )2003‬טוענים במאמרם שיש קשר בין מצב‬
‫כלכלי‪-‬חברתי לבין נגישות ליעדים במרחב‪ .‬כלומר‪ ,‬בעוד שהמעמד הבינוני והגבוה נהנים מנגישות‬
‫גבוה יותר ליעדים במרחב‪ ,‬המעמד הנמוך נפגע בשל חוסר יכולת להחזיק כלי‪-‬רכב פרטי‪ .‬על‪-‬כן‪,‬‬
‫במחקר ננסה לראות את צורת ההשפעה של כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בעיר על‬
‫אוכלוסיות מוחלשות בה ומחוצה לה‪.‬‬
‫השערות מחקר‬
‫‪ .1‬כלי‪-‬רכב שיתופיים חכמים בתל‪-‬אביב יצמצמו פערים כלכליים‪-‬חברתיים הבאים לידי ביטוי‬
‫בין היתר בנגישות במרחב העירוני‪ ,‬לעומת כלי‪-‬רכב פרטיים חכמים‪.‬‬
‫בתל‪-‬אביב יש פערים כלכליים‪-‬חברתיים בנגישות ממקום אחד לאחר‪ ,‬כי התחבורה הציבורית‬
‫לא מגיע לכל היעדים בתדירות הדרושה וגם לא עובדת בשבתות וחגים‪ .‬משום כך‪ ,‬כלי‪-‬רכב‬
‫שיתופי חכם יוכל להיות הפתרון לכך‪ ,‬כי הוא יוכל לקחת מפתח הבית לפתח היעד לכל מקום‬
‫בעיר ובכול זמן‪ .‬דבר זה לא יתאפשר בכלי‪-‬רכב פרטי חכם בגלל עלותו הגבוה לצד העלות התפעול‬
‫השוטפת‪ .‬לכן‪ ,‬כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל‪-‬אביב יגדילו את הפערים הכלכליים‪-‬‬
‫חברתיים ביחס לאזורי השוליים במדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים בתל‪-‬אביב יגדילו את הפערים הכלכליים‪-‬חברתיים ביחס‬
‫לערים פריפריאליות בישראל‪.‬‬
‫כיום יש חוסר שוויון בין תל‪-‬אביב לפריפריה‪ ,‬וכניסת כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים צפוי‬
‫להגדיל את הפערים הסוציואקונומיים יותר‪ .‬הסיבות לכך טמונות בהימצאותם של כוחות‬
‫כלכליים וארגוניים השוכנים בה‪ .‬כל אלו ועוד מבאים עמם הון רב לעיר לצד פיתוח טכנולוגי ענף‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אזרחי המדינה הגרים בשוליים לא ייהנו מהפרות של מערכת התחברה החכמה באותו הזמן‬

‫‪9‬‬
‫ובאותה עוצמה בגלל חוסר כדאיות כלכלית‪ .‬לכן‪ ,‬החיסכון הכלכלי על כלי‪-‬רכב יורגש בצורה‬
‫מעטה על משקי בית בפריפריה‪ ,‬ובכך יחזק את הפערים הכלכליים‪-‬חברתיים בישראל ללא‬
‫התערבות רגולטורית‪.‬‬
‫מערך המחקר‬
‫המחקר הינו מחקר רוחבי ואורכי שנעשה בנקודות זמן הבאות ‪ 2030 ,2015‬ו‪ ,2050-‬אך‬
‫משתנה בהתאם להשערות באופן הבא‪ :‬לצורך ההשערה הראשונה נבחרו ארבעה שכונות קבועות‬
‫בתל‪-‬אביב‪ .‬שתי שכנות ברמה סוציואקונומיים נמוך ושתי שכונות ברמה סוציואקונומיים גבוהה‪.‬‬
‫המטרה היא לבחון את השפעת כלי‪-‬רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על פערים כלכליים‪-‬חברתיים‬
‫בעיר‪ ,‬ומתוך כך להשליך על יתר העיר‪ .‬בבואנו לבחון את ההשערה השנייה נבחרה העיר תל‪-‬אביב‬
‫כעיר המרכזית‪ ,‬ואילו דימונה וטבריה כערי שולים בישראל‪ .‬התכלית היא לבדוק את השפעת כלי‪-‬‬
‫רכב פרטיים ושיתופיים חכמים על פערים כלכלים‪-‬חברתיים בין גלעין לשוליים‪.‬‬
‫המחקר כולל חקריה אימפריית לצד חקריה איכותנית‪ .‬על ‪-‬כן‪ ,‬עבור החלק האמפירית‬
‫נאספו נתונים על הפערים הכלכליים‪-‬חברתיים בין שכונות לפי אשכול כלכי‪-‬חברתי (פנים עירוני)‬
‫של שכונות‪ .‬כמו‪-‬גם‪ ,‬נאספו נתונים על פערים סוציואקונומיים בין גלעין לשוליים לפי דירוג‬
‫רשויות מקומיות‪ .‬בשיטה אימפריית גם נאספו אחוז כלי‪-‬הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים‬
‫הקיימים והצפויים להיות בכל עיר ביחס לכלי‪-‬הרכב האחרים‪ .‬לאחר מכאן‪ ,‬נבחנו בצורה‬
‫איכותנית על‪-‬ידי קריאה והסקת מסקנות פרוטוקולים ותוכניות של שכונות ושל ערים כדי לשכלל‬
‫את הצפי העתידי‪.‬‬
‫הנתונים הכמותיים והטקסטואליים נלקחו מאתר העיריות או נלקחו מהאתר של הלמ"ס‬
‫(הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬חלק מהמידע הטקסטואלי קיבלנו מאנשי העריות‬
‫לאחר בקשה‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר נסמך על דוחות שפורסמו באתר של שתי חברות מסחריות‪ :‬גוגל‬
‫ישראל וטסלה‪ ,‬וגם מדוחות שהן הסכימו להעביר לידנו‪ .‬מתוך אותם מקורת נשאבו בעיקר‬
‫הנתונים הכמותיים‪.‬‬
‫מקרב הנתונים האלו ננסה לבדוק שני דברים‪ :‬ראשית‪ ,‬את מידת הקורלציה בין פערים‬
‫כלכליים‪-‬חברתיים בשכונות העיר לבין אחוז כלי‪-‬הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים בהן‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬את מידת הקורלציה בין אחוז כלי‪-‬הרכב הפרטיים והשיתופיים החכמים‪ ,‬לבין פערים‬
‫כלכליים‪-‬חברתיים בין תל‪-‬אביב לטבריה ודימונה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬עלינו להתייחס למספר מגבלות במחקר‪ .‬ראשית‪ ,‬חלק מהנתונים נלקחו‬
‫מחברות מסחריות בעלות אינטרסים שיווקיים‪ .‬שנית‪ ,‬לעיתים היה חוסר בנתונים בעיקר בנתונים‬
‫לטווח הארוך של שנת ‪ .2050‬בשל כך‪ ,‬לא היה ניתן להשוות בין נתונים ולהעריך את הצפי המדויק‪.‬‬
‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬תחום המ חקר מאוד מצומצם ובוחן רק מספר קטן של ערים‪ ,‬ולפיכך קשה להעריך את‬
‫ההשפעה על יתר הערים בישראל‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫מקורות מידע‬
.‫יפו‬-‫ תחבורה חכמה בתל אביב‬.) ‫ נובמבר‬,2017( '‫ א‬,‫בן ששון‬
‫יפו‬-‫ אוחזר מאתר עיריית תל אביב‬.‫אביב‬-‫ סינמטק תל‬,‫הרצאה בכנס תחבורה ציבורית‬
transportation.org.il/he/node/3894
‫" מתוך הודעה‬2017 ‫רכב מנועיים בישראל בנשת‬-‫ "כלי‬.‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
.17.05.2018 ,‫לתקשורת‬
engineering.tau.ac.il/Engineering- ‫) אוחזר מתוך‬2018( ‫חנוכת מכון שמלצר לתחבורה חכמה‬
_Faculty-Home/Shlomo_Shmeltzer_Institute
169- '‫ עמ‬,‫ אוניברסיטת אריאל‬.‫ כתב עת לנושאי חברה‬:‫ סוגיות חברתיות בישראל‬.)2016( ,‫ ד‬,‫סואן‬
.180
‫ המרכז למחקר כלכלי‬,‫ תל אביב‬.‫יפו‬-‫כלכלי של תל אביב‬-‫ הדירוג החברתי‬.)2013( ,‫יפו‬-‫עיריית תל אביב‬
.‫וחברתי‬
Bystrov, E., (2008). Spatial inequalities between the core and the periphery in Israel: a
Geopolitical challenge. ECPR, Rennes.
Estabrooks, P. A., Lee, R. E., & Gyurcsik, N. C. (2003). Resources for physical activity
participation: does availability and accessibility differ by neighborhood
socioeconomic status?. Annals of behavioral medicine, 25(2), 100-104
Guerrero-Ibáñez, J., Zeadally, S., & Contreras-Castillo, J. (2018). Sensor technologies for
intelligent transportation systems. Sensors, 18(4), 1212.
Jaroš, V. (2017). Social and transport exclusion. Geographia polonica, 90(3), 247-263.
Litman, T. (2018). Evaluating transportation land use impacts. Victoria transport policy
institute, Victoria.
Mangiaracina, R., Perego, A., Salvadori, G., & Tumino, A. (2017). A comprehensive view of
intelligent transport systems for urban smart mobility. International Journal of
Logistics Research and Applications, 20(1), 39-52.
Rodrigue, J. P., Comtois, C., & Slack, B. (2009). The geography of transport systems.
New York, NY: Routledge.
Shachar, A., & Lipshitz, G. (1981). Regional inequalities in Israel. Environment and planning
A, 13(4), 463-473
Shaheen, S., Chan, N., Bansal, A., & Cohen, A. (2015). Shared mobility. Definitions, industry
developments, and early understanding. University of California Berkeley
Transportation Sustainability Research Center, Berkeley.

11