‫שם המגישה‪ :‬טל יעקובי ‪ ,‬ת"ז‪ ,315788653 :‬ממ"ן ‪ -12‬מבוא לקולנוע ישראלי ‪ ,10421‬סמסטר‬

‫‪2020‬א‪.‬‬

‫‪. 1‬א‪ .‬בסיקוונס המתואר בשאלה מתוך הסרט "שלושה ימים וילד" (אורי זוהר‪ )1968 ,‬קיימות כמה‬
‫התרחשויות‪ .‬תחילה רואים את אלי ושי משוטטים ברחובות ירושלים‪ ,‬הרחובות סואנים‪ ,‬מלאי‬
‫אנשים ומכוניות‪ ,‬אווירה עירונית‪ .‬לעיתים נדמה שכיף להם יחד‪ ,‬ולעיתים נדמה כי אלי מתייחס‬
‫לשי כמו אל חפץ ומחזיק אותו בצורה ברוטלית ולא עדינה‪ .‬בשוט הראשון רואים את אלי מחזיק‬
‫את שי בידו כשרגליו באוויר‪ .‬לאחר מכן הם אוכלים פיתה בצורה מאוד מלוכלכת‪ ,‬כפי שמצופה‬
‫מילדים‪ ,‬הרי אלי מתנהג כמו ילד בעצמו‪ .‬ואחר כך רואים אותם ממשיכים ללכת ואז אוכלים‬
‫קרטיב‪ ,‬בישיבה מול הכביש‪ ,‬כששי יושב ברגליים פסוקות ואלי מדבר איתו בהתלהבות‪ .‬בשוט‬
‫הבא רואים את שי רץ לבדו לכיוון הגבול לירדן ואלי רודף אחריו כשהוא אוחז בידו משהו ולאחר‬
‫מכן זורק אותו‪ .‬ואז רואים אותם בגן החיות כשאלי אוחז את שי על ידיו ומעשן סיגריה‪ .‬הוא זורק‬
‫את הסיגריה לקוף ואומר לו "שי‪ ,‬תראה" וברקע שומעים את שי צוחק למראה הקוף שמעשן את‬
‫הסיגריה‪ ,‬שם גם נפסקת המוזיקה‪ .‬המון סיטואציות מוזרות שמראות שאלי לא מתייחס‬
‫למשמורת שלו על שי ברצינות ובאחריות כפי שמצופה ממנו‪.‬‬

‫ההתרחשות הבאה קורית בבית העלמין‪ ,‬הנוף משתנה מהאווירה העירונית לבית העלמין שמוקף‬
‫בעצים וטבע‪ ,‬דומה יותר לקיבוץ‪ .‬בבית הקברות הם משחקים במחבואים‪ ,‬דבר שנראה חביב מצד‬
‫אחד‪ ,‬מצד שני מדובר בבית עלמין ישן ומוזנח‪ ,‬מקום שמסמל מוות‪ ,‬ניכור‪ ,‬והזנחה דבר שמתחבר‬
‫לעובדה שאלי התוודה שחשב להרוג את שי‪ .‬תחילה שי שמח לשחק ומתחבא מאחורי אחד‬
‫הקברים‪ ,‬אך לאחר מכן כאשר תורו של שי לחפש את אלי‪ ,‬הוא מחפש אותו‪ ,‬נופל בדרך‪ ,‬שואל‬
‫איפה הוא‪ ,‬הוא איננו מוצא אותו‪ ,‬ומתחיל לפחד‪ ,‬הוא מראה סימני מצוקה‪ ,‬הוא קורא "חבר‪,‬‬
‫חבר" כפי שהיה נהוג לקרוא בקיבוץ‪ .‬לאחר מכן רואים שוט של בית הקברות ריק‪ ,‬הטבע הקוצני‬
‫כשמאחוריו העיר הסואנת‪ ,‬הניכור מתחבר‪ ,‬אולי כרמז מטרים להמשך ששי יברח‪ .‬כאשר שי צועק‬
‫"די‪ ,‬בוא כבר" רואים את אלי מתחבא מאחורי קבר ומחייך חיוך שטני‪ .‬אלי ששומע אותו צועק‬
‫לעזרה "שוברים את הכלים‪ ,‬ולא משחקים‪ ,‬חבר! חבר! " מתעלם וממשיך להתחבא כאילו הוא‬
‫רוצה שהילד יפחד‪ .‬שי עומד לבדו בבית העלמין בין הקוצים‪ ,‬לבד‪ ,‬וצורח מפחד ומנגד רואים את‬
‫פניו של אלי פעם אחר פעם‪ ,‬ללא תגובה‪ .‬רק כאשר הצעקות של שי נפסקות אלי קם ויוצא‬
‫ממחבואו ורואה ששי נעלם‪.‬‬

‫לבסוף אלי מוצא את שי מחוץ לבית קברות‪ .‬רואים את שי מבעד לגדר בית הקברות‪ ,‬הכביש הומה‬
‫רכבים שנוסעים ושי מנסה לרדת לכביש מבעד למעקה הבטיחות‪ ,‬הוא יכול היה להידרס באותה‬
‫הסיטואציה‪ .‬אלי עומד ומתבונן בשי יורד מן המדרכה‪ ,‬אולי חושב לעצמו אם ללכת להגן על הילד‪,‬‬
‫מתמהמה לשנייה כאילו הסכנה שעומדת מול עינו מדליקה אותו ורק אז רץ להציל את הילד‬
‫וקופץ מעל הגדר חזרה לעיר‪ ,‬רעש של מכוניות צופרות מלווה את הקטע‪ .‬לאורך כל הסיקוונס ניתן‬
‫לראות יחסי אהבה שנאה בין אלי לשי‪ ,‬מצד אחד אלי מגן עליו‪ ,‬ומנגד מוביל אותו לסכנה‪.‬‬

‫ב‪ .‬כעת אפרט את המאפיינים העיקרים של העריכה והצילום בסיקוונס‪ .‬הסיקוונס מתחיל ברחוב‬
‫כאשר אלי ושי משוטטים ברחבי ירושלים‪ .‬החלק הזה של הסיקוונס ערוך בעריכת מונטאז'‪.‬‬
‫תחילה רואים לונג שוט בו אלי ושי הולכים ברחוב הסואן‪ ,‬הם ממוקמים באחורי הפריים כאשר‬
‫מכוניות ואנשים חוצים אותם‪ ,‬ההפך מהעיר השקטה‪ .‬ברקע יש מוזיקה ידידותית שנותנת אווירה‬
‫יום יומית ומדגישה את הניגוד בין הסכנה למה שמצטייר‪ .‬לאחר מכן רואים שוב ושוב שוטים של‬
‫אלי ושי אוכלים‪ ,‬יושבים‪ ,‬מביטים‪ ,‬הולכים ברחוב הסואן‪ .‬עריכת המונטאז' מערערת את‬
‫ההמשכיות הקלאסית‪ ,‬ישנם חיתוכים מהירים ומעברים בין סיטואציה לסיטואציה באופן‬
‫שמדגיש את הצורניות של כל שוט ושוט‪ .‬זוויות הצילום המוזרות מדגישות את כך שהגיבורים‬
‫בסרט תמיד איכשהו מוסתרים על ידי משהו‪ ,‬קוצים‪ ,‬אנשים‪ ,‬עשבים‪ ,‬מכוניות‪ .‬ישנה אי התאמה‬
‫בין פס הקול בתמונה על מנת להעצים את חוסר התקשורת בין אלי הגיבור ועולמו הפנימי לבין‬
‫העולם האמיתי‪ .‬כל זה מדגיש את האווירה המנוערת שאלי חי בה‪ .‬הניגודיות בין הסכנה בה שי‬
‫עומד שוב ושוב מתבטאת במיוחד בעריכת המונטאז' כאשר הם הולכים על הכביש או כאשר הוא‬
‫רץ אל הגבול ומסכן את עצמו‪ .‬המוזיקה הידידותית שוברת את המשמעות וגורמת לצופה להרגיש‬
‫כאילו מדובר בטיול חביב‪ .‬המוזיקה נפסקת בגן החיות לאחר שאלי זורק את הסיגריה לקוף‪.‬‬
‫הקוף נמצא מאחורי הכלוב מעשן סיגריה‪ ,‬קומפוזיציה מעניינת שניתן לפרש ממנה את הכלוב‬
‫הרגשי בו אלי מצוי‪ ,‬ואת הצבתו של שי‪ ,‬כדומה לקוף בסיטואציות מסכנות חיים‪ .‬שי צוחק‬
‫למראה הקוף המעשן בסאונד דיאגטי אוף סקרין מה שמוביל לסצנה הבאה בבית הקברות‪.‬‬

‫ההתרחשות בבית הקברות מתחילה בשוט שבו רואים את שי במרכז הפריים מצולם מגבו‪.‬‬
‫המצלמה עוקבת אחריו‪ ,‬כאשר הוא מהלך בין הקוצים בבית הקברות כשברקע העיר‪ ,‬האיחוד בין‬
‫הטבע לעירוניות‪ ,‬בין הרעש לשקט‪ ,‬בין החיים למוות‪ .‬פניו אל הקבר‪ ,‬דבר שמחדד את כמיהתו של‬
‫אלי למותו של שי‪ .‬הם משחקים מחבואים ובהמשכו של אותו וואן שוט אלי צץ מאחורי הקבר‪.‬‬
‫עתה ניתן לראות את שניהם צמודים לקבר‪ ,‬מצולמים מזווית נמוכה‪ .‬העריכה כאן היא עריכה‬
‫קלאסית‪ ,‬קיימת המשכיות וניתן לראות בהמשך משחק המחבואים כאשר שי מתחבא שוט רברס‬
‫שוט והתאמת כיווני מבט לקריאתו של אלי "שי! איפה שי?" ‪ .‬אלי מחפש את שי וניתן לראות שוט‬
‫מכונן של בית הקברות כאשר שי ואלי רחוקים אחד מן השני‪ ,‬שי בקדמת הפריים מתחבא מאחורי‬
‫קבר ואילו אלי באחורי הפריים‪ .‬ניתן לראות כי הדמויות הן במרחק קבוע מהמצלמה‪ .‬דבר שאינו‬
‫מאפשר לחשוף את הדמויות מעבר‪ .‬מרחב הזמן בהתרחשות בבית הקברות הוא תואם למציאות‬
‫בניגוד לעריכת המונטאז' שהייתה בתחילת הסיקוונס וצמצמה אליה התרחשויות רבות‪ .‬בהמשך‬
‫כאשר היה תורו של אלי להתחבא במשחק‪ ,‬שי מחפש אותו‪ .‬מהלך בין הקוצים בבית הקברות‬
‫כשהוא באחורי הפריים‪ ,‬לונג שוט שנותן לנו שוב את המבט הכללי של הטבע שמאחוריה העיר‪,‬‬
‫המוות מול החיים‪ ,‬השקט מול הרעש‪ .‬בהמשך אותו השוט הארוך שי שוב עומד בסכנה ונופל‪.‬‬
‫בשוט הבא הוא מתרומם מהאדמה‪ ,‬ממוקם באמצע הפריים ובקדמתו‪ .‬העצים מאחורה אינם‬
‫בפוקוס‪ ,‬ושי מצולם במדיום שוט כאשר הוא עכשיו במרכז‪ .‬דבר שמדגיש את היותו ילד בסך הכל‬
‫שאינו אחראי לסיטואציה אליה הוא נקלע‪ ,‬אלי מעמיד אותו בסכנות שוב ושוב‪ ,‬ואינו רואה את‬
‫הילד‪ .‬כפי שהוריו אינו רואים אותו כאשר העדיפו להשאיר אותו עם איש "זר" בכדי ללכת ללמוד‪.‬‬
‫לאחר מכן שוט מכונן של בית הקברות והשתלשלות העניינים ממשיכה בכך ששי אינו מוצא את‬
‫אלי ומתחיל לצעוק‪ .‬גם כאן לנוכח צעקותיו של שי‪ ,‬בהחלפה תואמת מהחיפוש הקודם ניתן‬
‫לראות שוט רברס שוט כאשר אלי מתחבא מאחורי קבר שעליו כיתוב ערבי‪ ,‬הוא שומע את שי‬
‫קורא לו בסאונד דיאגטי אוף סקרין אך אינו מגיב‪ .‬אלי יוצא ממחבואו רק כאשר קולו של הילד‬
‫נפסק‪ .‬ברגע זה מתחילה מוזיקה שתואמת את הדרמה בסיטואציה ומגבירה את המתח‪ .‬אלי‬
‫מחפש את שי‪ ,‬קם מאחורי הקבר‪ ,‬ניתן לראות את אלי מצולם בלונג שוט מזווית גבוהה‪ ,‬הוא‬
‫במרכז הפריים אח באחוריו‪ ,‬בין כל הקוצים והקברים‪ ,‬איש קטן שעומד מאחורי המוות והניכור‪.‬‬
‫אלי מחפש אותו הלוך ושוב ברחבי בית הקברות‪ ,‬מתחילים לשמוע את רעש העיר בשילוב עם‬
‫המוזיקה‪ ,‬בפריים בו ניתן לראות את פניו של אלי בקלוז אפ בבית הקברות שמאחוריו העיר‬
‫והמכוניות‪.‬‬

‫אלי מוצא את שי מבעד לגדר‪ ,‬בקומפוזיציה מעניינת שנדמה כאילו היא דרך עינו של אלי‪ ,‬אלי‬
‫כלוא בתוך בית העלמין‪ ,‬מקום שמסמל מוות‪ ,‬ושי ברח החוצה‪ ,‬לעיר מלאת החיים‪ ,‬אך עומד‬
‫בסיטואציה בה יכול היה למות אם היה יורד לכביש‪ .‬גם כאן העריכה היא קלאסית‪ ,‬בהמשך‬
‫כתוצאה ישירה ממשחק המחבואים בבית הקברות‪ .‬אלי מקפץ מעל גדר בית העלמין‪ ,‬קצוות הגדר‬
‫העליונות מחודדות כקוצים באופן מאוד סמלי‪ .‬פתאום השקט נעלם‪ ,‬העיר הסואנת חוזרת לפס‬
‫הקול‪ ,‬צפירות מכוניות ורעש‪ ,‬אלי מציל את שי מלקפוץ לכביש למותו‪ .‬הסיקוונס נגמר כאשר אלי‬
‫אוחז בידיו בשי‪ ,‬הם מצולמים בקלוז אפ כאשר אלי ממוקם באחורי הפריים אך הפוקוס עליו‪ ,‬ושי‬
‫אשר ממוקם בקדמת הפריים מצולם ללא פוקוס ועם גבו למצלמה דבר שמדגיש את הניכור‪.‬‬
‫האירוע הטראומטי הזה נגמר כלא היה כאשר שי אומר "הבטחת שנתנדנד"‪.‬‬

‫ג‪.‬הקולנוע באישי מאופיין בהתרחקות מהנרטיב הציוני וההרואיות של הקולנוע הלאומי‬

‫והתמקדות בפרט ובאישי‪ .‬העלילה הדלה אפשרה לאורי זוהר ולצלם לבחון את אומנות הקולנוע‬
‫באופן מעמיק בהקשר הזמן‪ ,‬המקום והתקופה‪ .‬מגמות פילוסופיות ואומנותיות מאירופה הובילו‬
‫את הקולנוע באותה התקופה להתמקד בקיום האישי של כל אדם‪" ,‬תודעה כוזבת" שמדגישה‬
‫בסרט תפיסות פילוסופיות אקזיסטנציאליסטיות‪ .‬אורי זוהר מראה את התודעה של אלי‬
‫באמצעות יצירת ניגודים רבים בין האווירה הפסטורלית של הטבע והקיבוץ אל מול העירוניות‬
‫הסואנת ומלאת ההמון שמתקשרים לחיים ולמוות‪ ,‬לרעש מול השקט‪ ,‬לאוהב מול המנוכר‬
‫והעוקצני‪ .‬ניגודיות זו באה לידי ביטוי בצילום ובעריכה ובמיוחד בסצנת בית הקברות‬
‫וההתרחשות ברחוב שבאה לפנייה כפי שתיארתי בסעיף הקודם‪ .‬הקולנוע האישי התעלם‬
‫מנושאים לאומיים ולרוב גם הציג עמדה ביקורתית חברתית על הניכור המצוי בחברה המודרנית‬
‫באותה התקופה‪ .‬יוצרי "הרגישות החדשה" התמקדו בעלילות אישיות וקטנות על מנת לבחון את‬
‫קיומם הפרטי באופן שמנותק מדגם הלאומי‪ .‬בקולנוע האישי היה שימוש בעברית יום יומית‪ ,‬שפה‬
‫פשוטה יותר בניגוד לקולנוע הלאומי‪ .‬בנוסף היה ניתן לראות את השפעות הגל הצרפתי בסרט זה‬
‫כמו אי התאמה בין התמונה לפס הקול דבר שמעצים את היעדר התקשורת בין הגיבור לבין עצמו‬
‫והעולם החיצוני‪ ,‬קומפוזיוציות לא רגילות ומוזרות שמציגות מציגות קרעי מציאות‪ ,‬צילום‬
‫מזווית גבוהה‪ ,‬הגיבורים מוסתרים באמצעות עצמים שונים‪ .‬אלי שרוי בהתרוצצות מחשבתית‬
‫בלתי הפוסקת שבאה לידי ביטול בקול על בקולו של אלי‪ ,‬הוא מספר לא מהימן‪ .‬באמצעות אמצעי‬
‫המבע שפירטתי ניתן לראות בסרט "שלושה ימים וילד" את מאפייני הקולנוע האישי‪.‬‬

‫ד‪ .‬סיבות רבות הובילו להופעתו של הקולנוע האישי‪ .‬בסוף שנות השישים במדינת ישראל התרחשו‬
‫כמה אירועים משמעותיים שהשפיעו על הקולנוע הישראלי וטלטלו אותו בין הדגם הלאומי לדגם‬
‫האישי‪ .‬תחילה‪ ,‬הניצחון במלחמת ששת הימים הוביל לאופוריה ושינה את הנימה ההרואית‬
‫שליוותה את הקולנוע הלאומי‪ ,‬האופוריה סימנה את כך שאפשר להתחיל להתמקד ברצונות‬
‫האישיים והיחיד יכול היה לבחון את עצמו כפרט ולא כחלק מקבוצה‪ .‬בנוסף באותם השנים לאחר‬
‫המלחמה לראשונה עלה הליכוד לשלטון במדינת ישראל מאז קום המדינה‪ .‬זאת והמלחמה‬
‫השפיעו רבות על הקולנוע הישראלי‪ .‬יוצרי הרגישות החדשה הם אלו שגדלו לאימת המלחמה וחוו‬
‫אותה באופן עקיף או גם ישיר‪ ,‬עבור אלו האידיאולוגיה שליוותה את הקולנוע הלאומי היוותה‬
‫חלק ממציאות חיים מורכבת‪ .‬יוצרי הרגישות החדשה הם אלו שנולדו למדינה מתפקדת‪ ,‬לשפה‬
‫העברית שהיא חלק ממציאות היום יומית‪ .‬הצורך להילחם‪ ,‬לבנות ולמסד את מדינת ישראל חלש‪,‬‬
‫הניצחון במלחמה הוביל לתחושה כי אנחנו כאן להישאר ודי לעסוק בנושאים הללו‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מאבקים ומחאות שהתרחשו באירופה ובארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה הובילו‬
‫לתרבות של מרד נגד הערכים הישנים‪ .‬גם הקולנוע המודרניסטי באירופה השפיע על הקולנוע‬
‫הישראלי והזרם האקזיסטנציאליסטי חלחל לישראל בשנות השישים לאחר שהגיע לשיאו‬
‫באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬באירופה של אותה התקופה התפתחה ביקורת ללאומיות‬
‫ומה הוא תפקיד הקולנוע בעיצובה‪ .‬הדור החדש רצה לבחון את קיומו העצמאי באופן שמנותק‬
‫מההקשר הלאומי הרחב יותר‪ .‬דבר שהושפע גם מההתפתחות של התרבות הקפיטליסטית בשנות‬
‫ה‪ 60‬בישראל‪.‬‬

‫הקולנוע האישי שונה מהקולנוע הלאומי המאוחר ומהקולנוע העממי מעמדי בכמה דברים‪ .‬תחילה‬
‫דמות הגיבור‪ ,‬בקולנוע הלאומי הגיבור חותר למען מטרות הכלל גם כאשר הוא אבוד בקולקטיב‪,‬‬
‫דוגמא לכך ניתן לראות ב"הוא הלך השדות"‪ ,‬גם אורי לבסוף למרות הבעיות האישיות מתגייסים‬
‫עבור המטרה הלאומית‪ .‬בקולנוע העממי מעמדי הגיבור פועל למען מטרות קפיטליסטיות‪ ,‬על מנת‬
‫להצליח לחיות בעצמאות‪ ,‬הוא מחפש מנהיגות אף לבסוף מאמץ את ההגמוניה‪ .‬בקולנוע האישי‬
‫הגיבור אבוד במרחב הלאומי וגם במרחב החברתי‪ .‬הוא חי במועקה קיומית תמידית עם בעיות‬
‫אישיות‪ ,‬הוא מנוכר‪ ,‬הוא מתבודד‪ .‬אלי לא מרגיש בנוח בקיבוץ שמייצג את המרחב השיתופי‪.‬‬
‫בנוסף בקולנוע הלאומי המאוחר והעממי מעמדי ישנה תחושה כי לעלילה יש מטרה גלויה וכי‬
‫העלילה מאורגנת ובאה להעביר משמעות ישירה‪ .‬בקולנוע האישי לרוב העלילה שבורה‪ ,‬וישנה‬
‫הבלטה של החוויה הסובייקטיבית של הגיבורים שהם בודדים ומנוערים ועוסקים בבעיות כלל‬
‫אנושיות ופילוסופיות‪ .‬בנוסף סרטי הרגישות החדשה כללו פן פוליטי מיכון ולראשונה הביאו‬
‫למהפך תודעתי בקולנוע הישראלי‪ ,‬שעד הרגישות החדשה שיקף את האידיאולוגיה השולטת‪ .‬גם‬
‫הקולנוע העממי מעמדי הביא פן פוליטי בכך שהציג את המעמדות השונים בחברה הישראלית ואת‬
‫הביקורת עליהם‪ .‬מנגד הקולנוע הלאומי המאוחר למרות שהראה את צרכי הפרט בסופו של דבר‬
‫הקבוצה היא החשובה ביותר‪ ,‬ולכן סרטים אלו היו "מכורים מראש"‪.‬‬

‫‪ . 2‬לאחר מלחמת יום הכיפורים נוצר פחד וסכנה קיומית לעם היהודי במדינת ישראל‪ ,‬האופוריה‬
‫ששררה לאחר מלחמת ששת ימים נשברה והתעוררה מחדש תחושה של חשש קיומי ‪" .‬הדור‬
‫האבוד" זו היא תופעה של צעירים שנולדו לאידיאל דמות הצבר והחזון הלאומי‪ ,‬גדלו ויצאו‬
‫למלחמות וחוו חוויות קשות כמו לאבד את חבריהם בקרב ולהיקלע לסיטואציות לא פשוטות‬
‫במהלך הלחימה‪ .‬לאחר מכן הדחיקו את הטראומות והמשיכו בחייהם כאילו כלום לא קרה‪ ,‬דבר‬
‫שהתבטא בייאוש ומלנכוליה רבה‪ .‬כאשר היה להם קשה להתמודד עם המצב‪ ,‬הם ניסו להתחיל‬
‫חיים חדשים וברחו מהארץ‪ ,‬ברחו מאחריות‪ .‬דור החלוצים שבנה את הארץ הגיע לארץ מהגלות‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה ולחם למען הקמת המדינה‪ .‬הדור הזה גידל את ילדיו עם הערכים‬
‫האידיליים של הציונות‪ ,‬אך קיימת תחושת החמצה מצד דור ילדי הארץ‪ ,‬מיכון והם לא ידעו את‬
‫הגלות‪ .‬החשש שנוצר לאחר מלחמת יום הכיפורים הזכיר את האיום התמידי שמלווה את‬
‫היהודים‪ .‬סוסעץ הוא ביטוי לדור האבוד‪ .‬עמינדב סוסעץ נולד בתל אביב‪ ,‬בן לבונה מסגרות‪ ,‬לוחם‬
‫לשעבר בפלמ"ח‪ .‬אמן מוכשר ומבטיח שעבר לניו יורק כדי להגשים את עצמו ואת הציפיות‬
‫להבטחה אומנותית שצפו לו‪ .‬בניו יורק הוא הקים משפחה עם אישה אמריקנית ושניהם היו‬
‫הורים לילדה קטנה‪ .‬עמי היה מצליח כאמן אך הוא חווה משבר שגרם לו לחזור לישראל‪ .‬אך כאן‬
‫הוא גילה שהכל השתנה למרות שחשב ההפך‪ .‬דבר זה מעצים את הניכור והבדידות שמלווה אותו‪,‬‬
‫גם אם אינו מבטא זאת‪.‬‬

‫כעת אנתח שתי סצנות מהסרט שממחישות את היותו של "סוסעץ" ביטוי ל"דור האבוד"‪.‬‬
‫הסיקוונס הראשון שאנתח הוא סיקוונס מתחילת הסרט כאשר עמינדב חוזר לארץ‪ .‬הסיקוונס‬
‫מתחיל בשוט מהיר של הנמל שבמהרה משתלב בדיזולבים לשוטים של ספינות עד השוט שמראה‬
‫את הספינה בה ככל הנראה נמצא עמינדב‪ .‬פה גם נכנס שיר הנושא של הסרט "סוסעץ" בביצועו‬
‫של אריק איינשטיין‪ .‬בדיוק כאשר מתחילה השירה של איינשטיין במילים "הפנים מקרוב‪ ,‬מצלמה‬
‫מתרחקת" ניתן לראות את פניו של סוסעץ מצולמות בקלוז אפ‪ ,‬הוא במקלחת בספינה‪ ,‬פניו‬
‫מלאות ייאוש‪ ,‬ראש המקלחת נופל מלמעלה והמים זורמים בכיוון ההפוך‪ ,‬סאונד של מים זורמים‬
‫דיאגטי און סקרין מצטרף לשיר‪ .‬עמי ממוקם במרכז הפריים‪ ,‬מצולם בשוט ארוך שמתחיל בפניו‬
‫ועושה טילט למטה על גופו העירום והרטוב‪ .‬תנועת המצלמה נעצרת כאשר ידו של עמי נוגעת‬
‫בברכו במגע רגיש ופגיע‪ .‬ניתן לראות באופן ברור את הצלקת שלו שמרמזת כי הוא נפצע בעברו‪,‬‬
‫אנו עוד לא יודעים שלחם בפלמ"ח‪" .‬הפנים אחרות הבעה מאוכזבת"‪ ,‬אלו המילים שמלוות את‬
‫המעבר חזרה לפניו שמצולמות שוב בקלוז אפ‪ .‬ניתן לראות את הבעת הייאוש על פניו‪ .‬הוא מזרים‬
‫מעט מים כדי לשטוף את עצמו וזונח את הצינור שיישאר תלוי באוויר‪ .‬בשוט הבא עמי מצולם‬
‫בקומפוזיציה מעניינת‪ ,‬לדעתי אפילו השוט היפה ביותר בסרט‪ .‬שוט שמצולם מזווית גבוהה‪ ,‬עמי‬
‫יושב עירום במקלחת‪ ,‬בפינה העליונה של הפריים‪ ,‬באחורי הפריים‪ .‬צינור המים מנזיל מים על‬
‫הצלקת ומסתיר את פניו‪ .‬עמי חוזר לארץ‪ ,‬בתחושת ייאוש‪ .‬השוטים חוזרים חלילה לרגלו פניו‬
‫ושוב רגלו‪ .‬עד שעמי שוטף את פניו‪ ,‬מתגלח ומנגב את פניו‪ .‬כאילו בא להתחלה חדשה‪ ,‬הוא חוזר‬
‫לעבר‪ ,‬כדי להתחיל מחדש את מה שלא הסתדר בניו יורק‪ .‬שוטף את פניו כהקבלה לדף החדש‬
‫שמעוניין לפתוח‪ .‬ומנגב את פניו מכל הלכלוך‪ .‬הוא מגיע לארץ בספינה כפי שהוריו ודורם עלו‬
‫לארץ‪ .‬ומגלה כאן כי הכל השתנה וכלום לא נותר כפי שהיה‪ .‬הגאולה שציפה שתהיה הובילה רק‬
‫לאכזבה‪ ,‬הכישלון של היהודי החדש‪.‬‬

‫הסיקוונס השני אותו אנתח הוא סיקוונס הסיום של הסרט‪ ,‬בו שורף סוסעץ את סליל הסרט‪,‬‬
‫בדיוק כמו שציוריו נשרפו‪ .‬סיקוונס זה מתחיל בדיזולב מפניו של עמי לסלילים הנשרפים‬
‫המצולמים בקלוז אפ‪ ,‬בדומה לסיקוונס הפתיחה‪ .‬השוט הבא הוא לונג שוט בו רואים לדעתי‬
‫סיכום של כל הסרט‪ ,‬הרכב עם הכיתוב "סוסעץ מסגרות" שמעיד על מוטיב המסגרות‪ ,‬שאחת מהן‬
‫עמי בדיוק מנפץ‪ .‬לידו עומד הסוס הלבן שמזכיר את סצנת בית החולים ואת המשפחה‬
‫שמתפוררת‪ .‬הטבע מאחור ועמי עומד ושורף את הסלילים‪ .‬השוט הבא הוא קלוז אפ של האש‬
‫שעוברת בדיזולב לפניו של עמי‪ ,‬הוא מצולם מזווית נמוכה כשעשן השריפה עובר על פניו‪ ,‬שוט‬
‫ארוך בו עמי נראה כי הבין שכנראה לא יצליח לשנות את גורלו‪ ,‬ברקע שיר הנושא של הסרט‪ ,‬כמו‬
‫בתחילת הסרט‪ ,‬שירתו של אריק איינשטיין מלווה את הסצנה החזקה הזאת‪ .‬תחילה עמי נראה‬
‫בטוח בעצמו‪ ,‬לאחר מכן הבעתו היא ספק חיוך ספק בכי‪ ,‬עד שהוא בוכה‪ .‬הכותרות עולות‪ ,‬ברקע‬
‫השיר‪ ,‬קלוז אפ על פניו של עמי‪ ,‬בדיוק כמו בתחילת הסרט‪ .‬סגירת מעגל‪ ,‬הלהבות שממסגרות את‬
‫הסרט בתחילתו ובסופו מראות את הכישלון של סוסעץ‪ ,‬הוא לא הצליח לשנות כלום‪ ,‬אלא רק‬
‫חזר לנקודת ההתחלה‪" .‬ושמעת את צחוק הגורל"‪ .‬השיר נגמר‪ ,‬צחוק הגורל מול צחוקו של עמי‪.‬‬