Professional Documents
Culture Documents
ממן 11 טל יעקובי בדוק- ציון 97
ממן 11 טל יעקובי בדוק- ציון 97
ת"ז315788653 :
. 1א .בסיקוונס הראשון ניתן לראות את יוסף מגיע על חמורו לכיוון הבאר .לונג שוט מכונן
שמבהיר שהבאר הומה אדם והמון רעש דיאגטי של אנשים אשר נמצאים בחלל .לאחר מכן ניתן
לראות את הנשים עומדות בתור על מנת לקבל את המים ,השוט הזה מצולם מזווית נמוכה על
מנת להדגיש את נקודת מבטו של יוסף לכיוון הבאר .יוסף עולה לבאר והנשים הערביות עוקפות
אותו ודוחפות אותו ,כאילו זה מובן מאליו שיוסף לא אמור לקבל מים .כולם מתעלמים ממנו .
לאחר מכן רואים את הערבי אשר ממלא את כדי הנשים במים ,פס הקול עדיין מאוד רועש,
שומעים נשים שצועקות "יאללה ,יאללה" ,וניתן לראות את ההתעלמות מיוסף באופן מאוד ברור.
השוט הבא הוא קלוז אפ לפניו של הערבי אשר שואב את המים ,ובפניו זעם ליוסף .לאחר מכן
הערבי צועק על יוסף "אין כאן מים בשבילך!" ויוסף ממשיך לקבל צעקות משאר האנשים סביב
הבאר .עד שהטורקי מגיע .ניתן להבין כי מישהו שולט מגיע כאשר נשאלת השאלה "מה קורה
כאן?" בסאונד דיאגטי אוף סקרין , וישר לאחר מכן ניתן לראות את הקצין הטורקי ומבינים כי
הוא זה שדיבר .הוא מצולם מזווית נמוכה על מנת להדגיש ולהגדיל את כוחו ,כולם מפחדים
מהטורקי ,הוא האויב של כולם .שם גם נכנסת מוזיקה מלחיצה סינכרונית שנועדה להדגיש את
הפחד והאימה מהקצין הטורקי .יוסף ממוקם בעמדת נחיתות לאורך כל הסיקוונס ,גם מבחינת
מיזנסצנה הוא ממוקם תמיד מאחורה כאשר עוקפים אותו ואפילו ניתן לראות קלוז אף על פניו
כאשר אישה חולפת עם כדה ומסתירה אותו ,יוסף עם פניו לכיוון המצלמה ורואים את גבה של
האישה החולפת ,מה שמראה על זלזול והתעלמות מיוסף .גם בהמשך יוסף תמיד ממוקם באחורי
הפריים או במישור האמצעי(המפריע) והנשים עוקפות אותו ,למרות שמדובר בתבנית אישית,
יוסף לא רצוי שם .מבחינת עריכה מדובר בעריכה קלאסית רציפה שמדגישה את הדרמה
והתחושה אשר מלווה את יוסף .
כתוצאה מהסיטואציה של יוסף בבאר ,המתיישבים מחליטים ללכת בלילה לגנוב מים .למחרת
נוצרים עימותים בינם לבין הרואים הערביים אשר לבסוף מובילים את קבוצת המתיישבים ללכת
לבאר מגובשים ,וזהו הסיקוונס השני אשר אתאר עכשיו.
בסיקוונס השני אשר מציג את סצנת הבאר השלישית ,רואים אקסטרים לונג שוט מכונן אשר
מראה את קבוצת המתיישבים מגיעה לכיוון הבאר .הנשים אשר רואות את הקבוצה מגיעה
נסוגות ומתרחקות מהבאר .בשוט זה הקבוצה ממוקמת באחורי הפריים ואילו הנשים בבאר
הפריים. בקדמת
בשוט הבא רואים לונג שוט שמצולם מזווית נמוכה של הערבי אשר מילא את כדי המים בסיקוונס
הקודם ,אך הפעם הוא נסוג .בשוט הבא רואים את קבוצת המתיישבים מתקרבת לכיוון הבאר
כאשר הערבים עומדים מאחוריהם וצופים ,המתיישבים מתקרבים בברוטליות וביטחון ,כובשים
את הבאר ,דבר אשר מרתיע את התושבים הערביים .קבוצת המתיישבים שומרת על הבאר
כאשר יוסף ואחד הבחורים עולים לקחת מים מן הבאר .רואים אותם פועלים במהירות ובביטחון
מזווית ישרה אך נמוכה אשר מדגישה את נקודת מבטם של המתיישבים השומרים או של
התושבים הערביים אשר מסתכלים .מבחינת פס הקול כרגע הכל שקט ,רק רעשי רקע דיאגטים
של נסיגה מצד הערבים ופעולת מילוי המים של המתיישבים .בסוף השוט של מילוי המים ניתן
לשמוע את צרחת הילדה הערבייה אוף סקרין דבר שמקשר ישירות לשוט הבא בו רואים אותה
רצה לכיוון השייח ואומרת שגנבו לה את הדלי .השוט הזה מצולם מזווית גבוהה ,שהנה התהפכו
יחסי הכוחות והפעם הערבים הם העומדים מנגד לסיטואציה בשקט .בשוט הבא רואים את
יוסף וחברו ממשיכים למשות מים מן הבאר מזווית נמוכה כאשר הם ממוקמים במרכז הפריים,
דבר אשר מדגיש את מרכז ההתעסקות ,הקונפליקט והמתח אשר קיים באוויר בין המתיישבים
לערבים .כאן ובהמשך ניתן לראות שוט רברס שוט הכולל בתוכו לונג שוט של הערבים אל מול לונג
שוט של המתיישבים ובהמשך גם קלוז אפים של המתיישבים מול קלוז אפ של מוסטפה השייח
דבר אשר מגביר את המתח הקיים באוויר .לבסוף כאשר פעולת שאיבת המים מסתיימת ,יוסף בא
במסר של שלום ,וניתן לראות אותו מצולם בקלוז אפ ,כאשר הוא מחייך ומבקש מהילדה הקטנה
לבוא "תפדל ,תפדל" .הילדה מסתכלת על יוסף בפחד ,ולאחר מכן מוסטפה נותן לה את
האישור לגשת אליו כאשר הוא מבין כי יוסף בא במטרות שלום .גם כאן ניתן לראות עריכה
קלאסית רציפה שמאופיינת בשוט רברס שוט ,קלוז אפ של יוסף מול קלוז אפ של מוסטפה.
ולבסוף יוסף מצולם בלונג שוט מזווית גבוהה כאשר הוא ממוקם בקדמת הפריים ואילו התושבים
הערביים באחורי הפריים .יוסף מתכופף לכיוון הילדה ובאמצעות הקומפוזיציה המעניינת הזו בה
יוסף מתכופף ומושיט ידו אל הילדה הקטנה ניתן לראות את גדלות המעשה של יוסף וכוונותיו
הטובות לשלום ודו קיום .הסיטואציה מסתכמת בשוט בו הערבים מחליפים מבטים כאשר הם
מבינים את הכוונה של יוסף .לכאורה עניין הבאר הוסדר .לבסוף הסיקוונס נגמר בשירת ניצחון
של המתיישבים כאשר הם חוזרים עם הכדים מלאי המים מלאי גאווה .תשובה מצוינת 10/10
ב .ישנם כמה הבדלים בולטים בין הסיקוונסים .אתאר כעת ארבעה בולטים מבינהם.
.1תחילה השינוי אשר הקבוצה עוברת מיהודים גלותיים ליהודים חדשים .בסיקוונס הראשון
יוסף הוא מיעוט אל מול הרוב ,הוא אינו מתווכח ,בא בשקט ,ואילו הערבים מתלהמים
ומתעלמים מקיומו .דבר אשר מדמה את הניקור שחוו יהודי אירופה בשואה .יחסי הכוחות הם
לא הוגנים והשליטה היא של התושבים הערביים המקומיים .ניתן לראות זאת על פי
הקומפוזיציה לאורך כל הסיקוונס הראשון בה יוסף הוא מאחורה או באמצע בתוך ההמולה ,אך
כאילו אינו קיים .רעש דיאגטי של צעקות וניסיון לסלק את יוסף מן הבאר בתחושה כי המים לא
שייכים גם לו .בסיקוונס השני יחסי הכוחות משתנים כאשר המתיישבים מגיעים כקבוצה
ופתאום מאיימים על תושבי המקום ,הם כבר אינם מפחדים (כפי שפחדו כאשר הלכו לגנוב מים
בלילה או כפי שפחדו בשואה) ,פתאום הקבוצה מגובשת למען מטרה אחת .הם עוברים מהפך
אקטיביים. לאנשים פסיביים מאנשים
. 2בסיקוונס הראשון הכוח נמצא אצל הערבים ויוסף הוא המיעוט ואילו בסיקוונס השני הערבים
נמצאים בנקודת פחד ,וכאן זוויות הצילום משתנות ,המקומיים מצולמים מזוויות גבוהות כדי
להדגיש את הפחד והנסיגה והמתיישבים מזוויות נמוכות על מנת לחזק את הביטחון בו הם
נמצאים .מבחינת פס הקול שוררת דממה בקרב התושבים הערבים שמדגישה את ההלם בניגוד
לסיקוונס הראשון בו יש המולה והתלהמות על יוסף .תחילה הערבים הם כדומה לאינדיאנים
בז'אנר המערבון ,הם המכשול ,הרעים ,המקומיים .ואילו המתיישבים הם הקבוצה הנודדת אשר
הקשיים. על להתגבר מצליחה
. 3הבדל נוסף אשר ניתן לראות הוא נקודת המבט של הערבים כלפי המתיישבים לעומת היחס
ונקודת המבט של המתיישבים כלפי הערבים .בסיקוונס הראשון כאשר לערבים יש את הכוח מול
יוסף הם בוחרים להתעלם ממנו ,לא לבוא בדרכי שלום ופיוס ומסלקים אותו מן הבאר .ואילו
כאשר יחסי הכוחות התחלפו והמתיישבים הם אלו השולטים ,הם באו במטרות שלום וניתן
לראות זאת כאשר יוסף פונה לילדה הקטנה ומגיש לה את המים .הזווית בה הוא מצולם מאדירה
ובהרמוניה. בשלום לחיות ורצונו גדולתו את
. 4הבדל נוסף אשר מתקיים בין שני הסיקוונסים הוא נושא קוד הלבוש .בסיקוונס הראשון ניתן
לראות באופן ברור את ההבדל בין יוסף לבין התושבים הערביים ,הוא היחיד שנראה שונה .כולם
לבושים בלבוש יום יומי דתי ,כיסויי ראש וסממנים דתיים ,מלוכלכים .דבר זה מדגיש את היותם
הערבים הרעים כדוגמת ג'מל אשר סתם מתנכלים ליהודים .ואילו יוסף בחולצה מכופתרת
שמדגישה את השוני שלו והפשטות .בסיקוונס הראשון ההיתקלות של יוסף היא מול פשוטי
התושבים הערביים על פי הלבוש הפשוט ,מלוכלך .בסיקוונס השני ניתן לראות את השייח
מוסטפה ,זקנו מסודר ולבושו הרבה יותר יצוגי .הוא מערבי ,נאור והוא מכיר את המאבק הציוני.
הוא מוביל את הסיטואציה והוא מתפשר ואכן מסכים לשלום לאחר ההבנה כי המתיישבים
מעוניינים בדו קיום .מילה אחת של השייח מאשרת לכל הכפר כי ניתן לחיות בדו קיום .בסיקוונס
השני יוסף מלווה בכל הקבוצה ,כולם דומים לו בלבוש והוא כבר לא היחיד ששונה .הם מלווים
במקלות על מנת להיות בעמדת כוח אם צריך ,אחד המתיישבים חבוש בראשו כתוצאה מהפגיעה
שנוצרה בעימות עם ג'מל והרואים .כאן ניתן לראות באופן ברור את הקבוצה היהודית המתיישבת
אל מול הקבוצה הערבית ,גם באמצעות הבדלי הלבוש הברורים וגם באמצעות העריכה שכוללת
בתוכה שוט רברס שוט ומדגישה את ההבדל ואת ההגמוניה של כל קבוצה בפני עצמה .לעומת
הסיקוונס הראשון בו יש רוב ערבי אל מול יוסף היחיד והבודד40/40 .
ג .הבדלים אלו אשר הצגתי בסעיף הקודם מבטאים את האידיאולוגיה ,הערכים והסגנון של
הקולנוע הלאומי .דבר ראשון ניתן לראות את הדגש על הקולקטיב ,על הקבוצה .כאשר יוסף הגיע
לבאר לבדו הוא אינו הצליח להתמודד עם הסיטואציה ואילו כאשר המתיישבים התגבשו
לקבוצה ,הם מצליחים וחוזרים הביתה בשירת צהלה ושמחה .דבר זה מעיד על הרצון להדגיש
כי ביחד ניתן להגיע לתוצאות חיוביות יותר ,כי לקבוצה יש כוח הרבה יותר גדול וכי היהודים
צריכים להתגבש יחד למען החלוציות והתיישבות בארץ ישראל .חלק גדול מהאידיאולוגיה של
הקולנוע הלאומי בא על מנת לגרות את יהודי הגולה לבוא לארץ ישראל ,להתיישב ,לבנות יחד
בית .ההבדל בסצנות הבאר בין הסיקוונס הראשון כאשר יוסף לבדו לבין הסיקוונס השני כאשר
הקבוצה מגובשת מדגיש את הביחד ,את הקבוצתיות והקולקטיב .הקולנוע הלאומי ,הציוני,
ההרואי באותה התקופה עסק בהתיישבות החלוצית ,באירועים לאומיים כאשר במרכזו
הקולקטיב הישראלי אשר עובד ולוחם על מנת להשיג את המטרות הברורות של הקולקטיב כמו
הגנה על הזכויות של היהודים ,הקמת מקלט לעם היהודי לאחר השואה ולייצר חברה בה לא
תיתכן התקיימות שואה ורדיפת העם היהודי ,יישוב ארץ ישראל ושמירה על גבולותיה .אמצעי
המבע אשר תיארתי בסיקוונסים נועדו להאדיר את העוצמה והפאתוס של המאבק ובניית ארץ
ישראל .ניתן לראות בסרט זה את הרצון להאדיר את הקבוצה ,ניתן לראות זאת באמצעות זוויות
הצילום והמרחבים הפתוחים .כדומה לז'אנר המערבון .העלילה גייסה את התבנית של דגם
המערבון שהיה פופולרי בהוליווד על מנת לתאר את המאבק של המתיישבים מצד אחד
באוכלוסייה המקומית העוינת ,כפי שניתן לראות בסצנות הבאר ,ומצד שני באיתני הטבע כפי
שניתן לראות בהמשך הסרט .קבוצה של אנשים חדורי אידיאולוגיה ציונית אשר מוכנים להקריב
את נוחיות חייהם ולהתמודד עם המון קשיים על מנת להתיישב בארץ ישראל ,מעתיקים את
מגוריהם לחלקת ארץ חדשה ,למרות כל האיומים ,בדיוק כמו שניתן לראות ברבים מנרטיבים של
ז'אנר המערבון .הקבוצה פועלת כאיש אחד על מנת להשיג את המטרה הציונית ,הם מקריבים
למען השגת המטרה ושואפים להרמוניה .דבר שניתן לראות את תחילתו בסוף סצנת הבאר כאשר
פני יוסף לשלום .בנוסף ,האידאולוגיה של היהודי החדש ,ולבסוף האידאולוגיה של הציונות
ההומניסטית ,בעצם המחווה של יוסף לילדה .הציונות כנעלה מבחינה מוסרית על פני העולם של
הערבים17/20 .
.2בסרט "הוא הלך בשדות" (מילוא )1967 ,ניתן לראות באופן ברור את ז'אנר המערבון .ז'אנר
המערבון השפיע על הקולנוע הלאומי המאוחר .בסרט "הוא הלך בשדות" קיים באופן ברור מתח
בין הנודד -הרי הוא אורי (הילד הראשון של הקיבוץ אשר חוזר מלימודיו בפנימייה .הוא חסר
שורשים וזר לאוכלוסיית הקיבוץ) לבין המתיישבים -אנשי הקיבוץ הנורמטיביים ,אנשי החוק,
חסרי האופק . אורי מנתק את עצמו מהחברה ומהקיבוץ על מנת לממש את ערכיו הלאומיים,
להתגייס לפלמ"ח ולהילחם למען הארץ ויישובה .דבר נוסף המאפיין את המערבון הוא העובדה כי
אין מקום לאישה ולמשפחה בשדה הקרב ,אורי מרחיק את מיקה והיא נשארת בקיבוץ ,הרה,
בודדה ,עצובה .מיקה משרתת סטריאוטיפ על פיו האישה זקוקה לגבר החזק ,האישה היא חלשה
יותר ,פגיעה יותר ומובלת על ידי הגבר .כדומה למערבונים בהם עולה השאלה האם מקומה של
האישה במאבק ובשדה הקרב .
כעת אנתח שתי סצנות אשר מדגימות איך ז'אנר המערבון בא לידי ביטוי בסרט.
הסצנה הראשונה אותה אנתח היא הסצנה אשר בה חוזר אורי לקיבוץ לאחר סיום לימודיו
בפנימיית כדורי .הסצנה מתחילה באקסטרים לונג שוט מזווית נמוכה ישרה ,אורי הולך בשדות
כשברקע מוזיקה לא דיאגטית ,מנגינה אינסטרומנטלית קופצנית .הוא מצולם ממש מבין
הצמחים ,החיבור לאדמה הוא חזק .בשוט הבא רואים אותו במדיום שוט מתקרב כאשר תיקים
בידיו ומפוחית בפיו ,דבר שגורם לנו להבין כי המנגינה אכן דיאגטית חיצונית און סקרין .גם
כאן ניתן להבחין במרחבים הפתוחים והזווית הנמוכה .המצלמה עוקבת אחרי אורי בפן ימינה
במהלך הליכתו בתוך השדות .בשוט הבא ניתן לראות אותו בקלוז אפ כאשר המרחבים והשדות
עוטפים אותו כדומה לריאליזם הסוציאליסטי .אורי נעצר והמפוחית נופלת מפיו ,זהו גם הרגע בו
המוזיקה מפסיקה .העצירה של המוזיקה מבשרת על תקופה חדשה ,פחות טובה וחיובית ,אורי בא
צוהל ועליז לקראת הקיבוץ ,אך עצירת המוזיקה והבאות מובילות לתקופה שונה .הסיבה שאורי
נעצר היא כי רגלו נתקעה במים שנזלו מן הברז הפתוח .הברז הפתוח מסמל את ההזנחה שקיימת
בקיבוץ ,לאנשים כבר לא אכפת .אורי מסתמן כמעין גיבור שהולך להציל את המצב ,במיוחד
כאשר הוא מצולם מזווית נמוכה ,ידיו על מותניו ורקע השמיים מלווה אותו .אורי במרכז הפריים
ובקדמתו ,דבר המבשר לנו על בואו של הגיבור הנודד .כמובן שהוא סוגר את הברז כי הנה הגיע
ממסעו אל העיירה המושחתת ,בדיוק כמו במערבון .המרחבים הפתוחים ,המוזיקה ,אורי הולך
לבדו ,בנוף הטבע מגיע למקום מיושב כמו גיבור ,הפלאשבק נפתח במסגרת איקונוגרפית שמאוד
אופיינית למערבון ההוליוודי .לאורך כל הסצנה ועד הגעתו של אורי לקיבוץ הוא מצולם מזוויות
נמוכות אשר מאדירות את אורי .נכון מאד
כאן בניגוד לקולנוע הלאומי ההרואי ,הגיבור הוא פרט ,העלילה מתמקדת באורי וכבר לא
בקולקטיב ובקבוצה .מלחמת ששת הימים חיזקה את כוחה של הלאומיות ונוצר צורך בקולנוע
לאומי שמתאים לתקופה החדשה .האופוריה הולידה קולנוע לאומי חדש שניסה להתנער
מהפאתוס הציוני עם מרכיבים אישיים ,הומור והווי קליל ומתחים בנוסח הקולנוע המעמדי.
ההתמקדות באינדיבידואל ולא בקולקטיב מובחנת בסצנה הזו בה אורי בדרכו לקיבוץ .כל זאת
בליווי המרחבים הפתוחים ,לונג שוטים ,הטבע ,האדמה והזוויות הנמוכות מתקשרים באופן ישיר
לז'אנר המערבון .
הסצנה השנייה אותה אנתח היא סצנת המקלחת .אורי מגיע לקיבוץ ,אף אחד לא מתייחס אליו.
אין מי שיגיד לו שלום .מלבד שוקולד שחיכה לו בחדר הוריו שנותר ריק בעקבות עזיבתו של אימו,
אורי זוכה להתעלמות מוחלטת ושקט מכל תושבי הקיבוץ .אף אחד לא חיכה לו וכולם מופתעים
מבואו .אורי מגיע למקלחת לאחר שבדרך ראה את אימו עם גבר שהוא אינו אביו ,שום דבר לא
כמו שהכיר ,הבית כבר לא בית ,יש באוויר תחושת ניקור ובדידות שמובילה לסצנת המקלחת.
סצנת המקלחת נפתחת בשוט מכונן מזווית גבוהה בו רואים את כל המתקלחים ואת גבם .וגם
אלו הרואים את פניהם ,זה דרך המראה .הגברים כולם שרים ורעש דיאגטי של מים און סקרין
מלווה את המקלחת .בגרסה המקורית אורי נכנס ומקבל מבטים מאיימים מכל הגברים במקלחת,
ישנם קלוז אפים מאוד חדים ומאיימים ,לא ציפו לראותו .אילו בגרסה השנייה אף אחד לא שם
לב אליו .אורי נראה כאחד שציפה ליחס מסויים ולא קיבל אותו .גם כאן הוא מצולם מזווית
נמוכה שמדגישה שהוא הגיבור בסיפור .הכל נעצר כאשר אורי אומר "שלום" ,גם סאונד המים
והשירה נעצרים .רואים את פניו של אורי בקלוז אפ .לאחר מכן יש שוט רברס שוט של אורי מול
הגברים במקלחת .אורי נגש לאחד הגברים שאומר לו שלום בקושי ויש אומר לו שהוא מקווה
שיספיק לראות את וילי לפני שעוזב שוב .הדיון שם מתפתח על כך שתושבי הקיבוץ מתנגדים
לעזיבתו של וילי ,ישר רואים את האנשים הקטנוניים שהדבר היחידי שאכפת להם ממנו זה האם
וילי ייסע שוב לחו"ל .והנה שוב אורי חש נבדל מן הקיבוץ ,הוא איננו מעודכן במה שקורה .אורי
מתיישב ומצולם מזווית גבוהה ,כי הנה הבין שהכל השתנה .יש הבדל בהצגה של הקיבוצניקים,
פתאום הקיבוצניקים מוצגים כקטנוניים ,אנשים מרים ומעצבנים .בקולנוע הלאומי המאוחר
קיימת השפעה של הקולנוע העממי והאישי כי אורי אינו מסתדר עם הקולקטיב והוא אינו חלק
ממנו .קיים איזשהו מתח בין הנודד שהוא אורי לבין המתיישבים שהם הקיבוצניקים כדומה
למערבון .הוא כבר לא מרגיש חלק ,חסר שורשים .הקבוצה עם הזמן איבדה מכוחה והסולידריות
נעלמה מהקולנוע הלאומי המוקדם ,דבר שניתן לראות באופן ברור בסצנת המקלחת .
הסרט כולו נע בהשפעותיו בין המערבון ההוליוודי ,המלודרמה וסרט המלחמה .ניתן לראות הבדל
גדול בין דמותו של הגיבור בקולנוע הלאומי לבין דמותו של הגיבור בקולנוע הלאומי המאוחר.
אורי נקרע בין הרצון לשרת את הארץ לבין צרכיו האישיים ובעיות מתוך חייו האישיים .הניקור
מהקיבוץ ,והרצון לעזוב לפלמ"ח .כשמנגד לאחר שהחליט שעוזב ,התחיל סיפור האוהבים שלו עם
מיקה .ניתן לראות הבדל גם בייצוג מותו של אורי .מותו של אורי מוצג בפריז פריים לאחר סצנת
מלחמה שהודגש בה מוטיב הזמן והשעון .הזמן נעצר ,הפריים נעצר והצופה מבין שאורי איבד את
חיו .אנו לא רואים את אורי הפצוע ,על מנת לזכור את פניו היפים ואת הגיבור כזיכרון קפוא.
דמותו של אורי נשמרת בצורה מושלמת ומואדרת .בקולנוע הלאומי ההרואי ,כפי שניתן לראות
ב"גבעה 24אינה עונה" ,המוות אינו מוצג על המסך אלא מדווח בדיעבד .המוות קורה בתחילת
הסיפור ואין סצנות של קרבות ומלחמה ,הבמאי בחר לא להציג את רגע מותם של הגיבורים ,זהו
אינו הרגע הדרמטי בסרט .המאמץ הקבוצתי הוא שייצג את הקולנוע הלאומי המוקדם ,דבר
שפחת עם הזמן וההתקרבות לפרט ,והחיבור האישי של הצופה לדמות הראשית אורי ,גבר .דיון
מעניין ,אולם כיצד הוא קשור למוסכמות המערבון ולאופן שבהן הן באות לידי ביטוי בסרט?
20/20