‫שם המגישה ‪ :‬טל יעקובי‬

‫ת"ז‪315788653 :‬‬

‫ממ"ן ‪ – 11‬מבוא לקולנוע ישראלי ‪ ,10421‬סמסטר ‪2020‬א‪.‬‬

‫‪. 1‬א‪ .‬בסיקוונס הראשון ניתן לראות את יוסף מגיע על חמורו לכיוון הבאר‪ .‬לונג שוט מכונן‬
‫שמבהיר שהבאר הומה אדם והמון רעש דיאגטי של אנשים אשר נמצאים בחלל ‪ .‬לאחר מכן ניתן‬
‫לראות את הנשים עומדות בתור על מנת לקבל את המים‪ ,‬השוט הזה מצולם מזווית נמוכה על‬
‫מנת להדגיש את נקודת מבטו של יוסף לכיוון הבאר ‪ .‬יוסף עולה לבאר והנשים הערביות עוקפות‬
‫אותו ודוחפות אותו‪ ,‬כאילו זה מובן מאליו שיוסף לא אמור לקבל מים‪ .‬כולם מתעלמים ממנו ‪.‬‬
‫לאחר מכן רואים את הערבי אשר ממלא את כדי הנשים במים‪ ,‬פס הקול עדיין מאוד רועש‪,‬‬
‫שומעים נשים שצועקות "יאללה‪ ,‬יאללה"‪ ,‬וניתן לראות את ההתעלמות מיוסף באופן מאוד ברור‪.‬‬
‫השוט הבא הוא קלוז אפ לפניו של הערבי אשר שואב את המים‪ ,‬ובפניו זעם ליוסף‪ .‬לאחר מכן‬
‫הערבי צועק על יוסף "אין כאן מים בשבילך!" ויוסף ממשיך לקבל צעקות משאר האנשים סביב‬
‫הבאר‪ .‬עד שהטורקי מגיע‪ .‬ניתן להבין כי מישהו שולט מגיע כאשר נשאלת השאלה "מה קורה‬
‫כאן?" בסאונד דיאגטי אוף סקרין ‪ , ‬וישר לאחר מכן ניתן לראות את הקצין הטורקי ומבינים כי‬
‫הוא זה שדיבר‪ .‬הוא מצולם מזווית נמוכה על מנת להדגיש ולהגדיל את כוחו‪ ,‬כולם מפחדים‬
‫מהטורקי‪ ,‬הוא האויב של כולם‪ .‬שם גם נכנסת מוזיקה מלחיצה סינכרונית שנועדה להדגיש את‬
‫הפחד והאימה מהקצין הטורקי ‪ .‬יוסף ממוקם בעמדת נחיתות לאורך כל הסיקוונס‪ ,‬גם מבחינת‬
‫מיזנסצנה הוא ממוקם תמיד מאחורה כאשר עוקפים אותו ואפילו ניתן לראות קלוז אף על פניו‬
‫כאשר אישה חולפת עם כדה ומסתירה אותו‪ ,‬יוסף עם פניו לכיוון המצלמה ורואים את גבה של‬
‫האישה החולפת‪ ,‬מה שמראה על זלזול והתעלמות מיוסף‪ .‬גם בהמשך יוסף תמיד ממוקם באחורי‬
‫הפריים או במישור האמצעי(המפריע) והנשים עוקפות אותו‪ ,‬למרות שמדובר בתבנית אישית‪,‬‬
‫יוסף לא רצוי שם ‪ .‬מבחינת עריכה מדובר בעריכה קלאסית רציפה שמדגישה את הדרמה‬
‫והתחושה אשר מלווה את יוסף‪ .‬‬

‫כתוצאה מהסיטואציה של יוסף בבאר‪ ,‬המתיישבים מחליטים ללכת בלילה לגנוב מים‪ .‬למחרת‬
‫נוצרים עימותים בינם לבין הרואים הערביים אשר לבסוף מובילים את קבוצת המתיישבים ללכת‬
‫לבאר מגובשים‪ ,‬וזהו הסיקוונס השני אשר אתאר עכשיו‪.‬‬

‫בסיקוונס השני אשר מציג את סצנת הבאר השלישית‪ ,‬רואים אקסטרים לונג שוט מכונן אשר‬
‫מראה את קבוצת המתיישבים מגיעה לכיוון הבאר ‪ .‬הנשים אשר רואות את הקבוצה מגיעה‬
‫נסוגות ומתרחקות מהבאר‪ .‬בשוט זה הקבוצה ממוקמת באחורי הפריים ואילו הנשים בבאר‬
‫הפריים‪.‬‬ ‫בקדמת‬
‫בשוט הבא רואים לונג שוט שמצולם מזווית נמוכה של הערבי אשר מילא את כדי המים בסיקוונס‬
‫הקודם‪ ,‬אך הפעם הוא נסוג‪ .‬בשוט הבא רואים את קבוצת המתיישבים מתקרבת לכיוון הבאר‬
‫כאשר הערבים עומדים מאחוריהם וצופים‪ ,‬המתיישבים מתקרבים בברוטליות וביטחון‪ ,‬כובשים‬
‫את הבאר‪ ,‬דבר אשר מרתיע את התושבים הערביים ‪ .‬קבוצת המתיישבים שומרת על הבאר‬
‫כאשר יוסף ואחד הבחורים עולים לקחת מים מן הבאר‪ .‬רואים אותם פועלים במהירות ובביטחון‬
‫מזווית ישרה אך נמוכה אשר מדגישה את נקודת מבטם של המתיישבים השומרים או של‬
‫התושבים הערביים אשר מסתכלים‪ .‬מבחינת פס הקול כרגע הכל שקט‪ ,‬רק רעשי רקע דיאגטים‬
‫של נסיגה מצד הערבים ופעולת מילוי המים של המתיישבים‪ .‬בסוף השוט של מילוי המים ניתן‬
‫לשמוע את צרחת הילדה הערבייה אוף סקרין דבר שמקשר ישירות לשוט הבא בו רואים אותה‬
‫רצה לכיוון השייח ואומרת שגנבו לה את הדלי‪ .‬השוט הזה מצולם מזווית גבוהה‪ ,‬שהנה התהפכו‬
‫יחסי הכוחות והפעם הערבים הם העומדים מנגד לסיטואציה בשקט ‪ .‬בשוט הבא רואים את‬
‫יוסף וחברו ממשיכים למשות מים מן הבאר מזווית נמוכה כאשר הם ממוקמים במרכז הפריים‪,‬‬
‫דבר אשר מדגיש את מרכז ההתעסקות‪ ,‬הקונפליקט והמתח אשר קיים באוויר בין המתיישבים‬
‫לערבים‪ .‬כאן ובהמשך ניתן לראות שוט רברס שוט הכולל בתוכו לונג שוט של הערבים אל מול לונג‬
‫שוט של המתיישבים ובהמשך גם קלוז אפים של המתיישבים מול קלוז אפ של מוסטפה השייח‬
‫דבר אשר מגביר את המתח הקיים באוויר‪ .‬לבסוף כאשר פעולת שאיבת המים מסתיימת‪ ,‬יוסף בא‬
‫במסר של שלום‪ ,‬וניתן לראות אותו מצולם בקלוז אפ‪ ,‬כאשר הוא מחייך ומבקש מהילדה הקטנה‬
‫לבוא "תפדל‪ ,‬תפדל" ‪ .‬הילדה מסתכלת על יוסף בפחד‪ ,‬ולאחר מכן מוסטפה נותן לה את‬
‫האישור לגשת אליו כאשר הוא מבין כי יוסף בא במטרות שלום‪ .‬גם כאן ניתן לראות עריכה‬
‫קלאסית רציפה שמאופיינת בשוט רברס שוט‪ ,‬קלוז אפ של יוסף מול קלוז אפ של מוסטפה‪.‬‬
‫ולבסוף יוסף מצולם בלונג שוט מזווית גבוהה כאשר הוא ממוקם בקדמת הפריים ואילו התושבים‬
‫הערביים באחורי הפריים‪ .‬יוסף מתכופף לכיוון הילדה ובאמצעות הקומפוזיציה המעניינת הזו בה‬
‫יוסף מתכופף ומושיט ידו אל הילדה הקטנה ניתן לראות את גדלות המעשה של יוסף וכוונותיו‬
‫הטובות לשלום ודו קיום‪ .‬הסיטואציה מסתכמת בשוט בו הערבים מחליפים מבטים כאשר הם‬
‫מבינים את הכוונה של יוסף‪ .‬לכאורה עניין הבאר הוסדר‪ .‬לבסוף הסיקוונס נגמר בשירת ניצחון‬
‫של המתיישבים כאשר הם חוזרים עם הכדים מלאי המים מלאי גאווה‪ .‬תשובה מצוינת ‪10/10‬‬

‫ב‪ .‬ישנם כמה הבדלים בולטים בין הסיקוונסים‪ .‬אתאר כעת ארבעה בולטים מבינהם‪.‬‬
‫‪.1‬תחילה השינוי אשר הקבוצה עוברת מיהודים גלותיים ליהודים חדשים ‪ .‬בסיקוונס הראשון‬
‫יוסף הוא מיעוט אל מול הרוב‪ ,‬הוא אינו מתווכח‪ ,‬בא בשקט‪ ,‬ואילו הערבים מתלהמים‬
‫ומתעלמים מקיומו‪ .‬דבר אשר מדמה את הניקור שחוו יהודי אירופה בשואה‪ .‬יחסי הכוחות הם‬
‫לא הוגנים והשליטה היא של התושבים הערביים המקומיים‪ .‬ניתן לראות זאת על פי‬
‫הקומפוזיציה לאורך כל הסיקוונס הראשון בה יוסף הוא מאחורה או באמצע בתוך ההמולה‪ ,‬אך‬
‫כאילו אינו קיים‪ .‬רעש דיאגטי של צעקות וניסיון לסלק את יוסף מן הבאר בתחושה כי המים לא‬
‫שייכים גם לו‪ .‬בסיקוונס השני יחסי הכוחות משתנים כאשר המתיישבים מגיעים כקבוצה‬
‫ופתאום מאיימים על תושבי המקום‪ ,‬הם כבר אינם מפחדים (כפי שפחדו כאשר הלכו לגנוב מים‬
‫בלילה או כפי שפחדו בשואה)‪ ,‬פתאום הקבוצה מגובשת למען מטרה אחת‪ .‬הם עוברים מהפך‬
‫‪‬‬ ‫אקטיביים‪.‬‬ ‫לאנשים‬ ‫פסיביים‬ ‫מאנשים‬
‫‪. 2‬בסיקוונס הראשון הכוח נמצא אצל הערבים ויוסף הוא המיעוט ואילו בסיקוונס השני הערבים‬
‫נמצאים בנקודת פחד‪ ,‬וכאן זוויות הצילום משתנות ‪ ,‬המקומיים מצולמים מזוויות גבוהות כדי‬
‫להדגיש את הפחד והנסיגה והמתיישבים מזוויות נמוכות על מנת לחזק את הביטחון בו הם‬
‫נמצאים‪ .‬מבחינת פס הקול שוררת דממה בקרב התושבים הערבים שמדגישה את ההלם בניגוד‬
‫לסיקוונס הראשון בו יש המולה והתלהמות על יוסף‪ .‬תחילה הערבים הם כדומה לאינדיאנים‬
‫בז'אנר המערבון‪ ,‬הם המכשול‪ ,‬הרעים‪ ,‬המקומיים‪ .‬ואילו המתיישבים הם הקבוצה הנודדת אשר‬
‫‪‬‬ ‫הקשיים‪.‬‬ ‫על‬ ‫להתגבר‬ ‫מצליחה‬
‫‪ . 3‬הבדל נוסף אשר ניתן לראות הוא נקודת המבט של הערבים כלפי המתיישבים לעומת היחס‬
‫ונקודת המבט של המתיישבים כלפי הערבים‪ .‬בסיקוונס הראשון כאשר לערבים יש את הכוח מול‬
‫יוסף הם בוחרים להתעלם ממנו‪ ,‬לא לבוא בדרכי שלום ופיוס ומסלקים אותו מן הבאר‪ .‬ואילו‬
‫כאשר יחסי הכוחות התחלפו והמתיישבים הם אלו השולטים‪ ,‬הם באו במטרות שלום וניתן‬
‫לראות זאת כאשר יוסף פונה לילדה הקטנה ומגיש לה את המים‪ .‬הזווית בה הוא מצולם מאדירה‬
‫‪‬‬ ‫ובהרמוניה‪.‬‬ ‫בשלום‬ ‫לחיות‬ ‫ורצונו‬ ‫גדולתו‬ ‫את‬
‫‪ . 4‬הבדל נוסף אשר מתקיים בין שני הסיקוונסים הוא נושא קוד הלבוש‪ .‬בסיקוונס הראשון ניתן‬
‫לראות באופן ברור את ההבדל בין יוסף לבין התושבים הערביים‪ ,‬הוא היחיד שנראה שונה‪ .‬כולם‬
‫לבושים בלבוש יום יומי דתי‪ ,‬כיסויי ראש וסממנים דתיים‪ ,‬מלוכלכים‪ .‬דבר זה מדגיש את היותם‬
‫הערבים הרעים כדוגמת ג'מל אשר סתם מתנכלים ליהודים‪ .‬ואילו יוסף בחולצה מכופתרת‬
‫שמדגישה את השוני שלו והפשטות‪ .‬בסיקוונס הראשון ההיתקלות של יוסף היא מול פשוטי‬
‫התושבים הערביים על פי הלבוש הפשוט‪ ,‬מלוכלך‪ .‬בסיקוונס השני ניתן לראות את השייח‬
‫מוסטפה‪ ,‬זקנו מסודר ולבושו הרבה יותר יצוגי‪ .‬הוא מערבי‪ ,‬נאור והוא מכיר את המאבק הציוני‪.‬‬
‫‪ ‬הוא מוביל את הסיטואציה והוא מתפשר ואכן מסכים לשלום לאחר ההבנה כי המתיישבים‬
‫מעוניינים בדו קיום‪ .‬מילה אחת של השייח מאשרת לכל הכפר כי ניתן לחיות בדו קיום‪ .‬בסיקוונס‬
‫השני יוסף מלווה בכל הקבוצה‪ ,‬כולם דומים לו בלבוש והוא כבר לא היחיד ששונה‪ .‬הם מלווים‬
‫במקלות על מנת להיות בעמדת כוח אם צריך‪ ,‬אחד המתיישבים חבוש בראשו כתוצאה מהפגיעה‬
‫שנוצרה בעימות עם ג'מל והרואים‪ .‬כאן ניתן לראות באופן ברור את הקבוצה היהודית המתיישבת‬
‫אל מול הקבוצה הערבית‪ ,‬גם באמצעות הבדלי הלבוש הברורים וגם באמצעות העריכה שכוללת‬
‫בתוכה שוט רברס שוט ומדגישה את ההבדל ואת ההגמוניה של כל קבוצה בפני עצמה‪ .‬לעומת‬
‫הסיקוונס הראשון בו יש רוב ערבי אל מול יוסף היחיד והבודד‪40/40 .‬‬

‫ג‪ .‬הבדלים אלו אשר הצגתי בסעיף הקודם מבטאים את האידיאולוגיה‪ ,‬הערכים והסגנון של‬
‫הקולנוע הלאומי‪ .‬דבר ראשון ניתן לראות את הדגש על הקולקטיב‪ ,‬על הקבוצה‪ .‬כאשר יוסף הגיע‬
‫לבאר לבדו הוא אינו הצליח להתמודד עם הסיטואציה ואילו כאשר המתיישבים התגבשו‬
‫לקבוצה‪ ,‬הם מצליחים וחוזרים הביתה בשירת צהלה ושמחה ‪ .‬דבר זה מעיד על הרצון להדגיש‬
‫כי ביחד ניתן להגיע לתוצאות חיוביות יותר‪ ,‬כי לקבוצה יש כוח הרבה יותר גדול וכי היהודים‬
‫צריכים להתגבש יחד למען החלוציות והתיישבות בארץ ישראל‪ .‬חלק גדול מהאידיאולוגיה של‬
‫הקולנוע הלאומי בא על מנת לגרות את יהודי הגולה לבוא לארץ ישראל‪ ,‬להתיישב‪ ,‬לבנות יחד‬
‫בית‪ .‬ההבדל בסצנות הבאר בין הסיקוונס הראשון כאשר יוסף לבדו לבין הסיקוונס השני כאשר‬
‫הקבוצה מגובשת מדגיש את הביחד‪ ,‬את הקבוצתיות והקולקטיב‪ .‬הקולנוע הלאומי‪ ,‬הציוני‪,‬‬
‫ההרואי באותה התקופה עסק בהתיישבות החלוצית‪ ,‬באירועים לאומיים כאשר במרכזו‬
‫הקולקטיב הישראלי אשר עובד ולוחם על מנת להשיג את המטרות הברורות של הקולקטיב כמו‬
‫הגנה על הזכויות של היהודים‪ ,‬הקמת מקלט לעם היהודי לאחר השואה ולייצר חברה בה לא‬
‫תיתכן התקיימות שואה ורדיפת העם היהודי‪ ,‬יישוב ארץ ישראל ושמירה על גבולותיה‪ .‬אמצעי‬
‫המבע אשר תיארתי בסיקוונסים נועדו להאדיר את העוצמה והפאתוס של המאבק ובניית ארץ‬
‫ישראל‪ .‬ניתן לראות בסרט זה את הרצון להאדיר את הקבוצה‪ ,‬ניתן לראות זאת באמצעות זוויות‬
‫הצילום והמרחבים הפתוחים‪ .‬כדומה לז'אנר המערבון‪ .‬העלילה גייסה את התבנית של דגם‬
‫המערבון שהיה פופולרי בהוליווד על מנת לתאר את המאבק של המתיישבים מצד אחד‬
‫באוכלוסייה המקומית העוינת‪ ,‬כפי שניתן לראות בסצנות הבאר‪ ,‬ומצד שני באיתני הטבע כפי‬
‫שניתן לראות בהמשך הסרט‪ .‬קבוצה של אנשים חדורי אידיאולוגיה ציונית אשר מוכנים להקריב‬
‫את נוחיות חייהם ולהתמודד עם המון קשיים על מנת להתיישב בארץ ישראל‪ ,‬מעתיקים את‬
‫מגוריהם לחלקת ארץ חדשה‪ ,‬למרות כל האיומים‪ ,‬בדיוק כמו שניתן לראות ברבים מנרטיבים של‬
‫ז'אנר המערבון‪ .‬הקבוצה פועלת כאיש אחד על מנת להשיג את המטרה הציונית‪ ,‬הם מקריבים‬
‫למען השגת המטרה ושואפים להרמוניה‪ .‬דבר שניתן לראות את תחילתו בסוף סצנת הבאר כאשר‬
‫פני יוסף לשלום‪ .‬בנוסף‪ ,‬האידאולוגיה של היהודי החדש‪ ,‬ולבסוף האידאולוגיה של הציונות‬
‫ההומניסטית‪ ,‬בעצם המחווה של יוסף לילדה‪ .‬הציונות כנעלה מבחינה מוסרית על פני העולם של‬
‫הערבים‪17/20 .‬‬

‫‪ .2‬בסרט "הוא הלך בשדות" (מילוא‪ )1967 ,‬ניתן לראות באופן ברור את ז'אנר המערבון‪ .‬ז'אנר‬
‫המערבון השפיע על הקולנוע הלאומי המאוחר‪ .‬בסרט "הוא הלך בשדות" קיים באופן ברור מתח‬
‫בין הנודד‪ -‬הרי הוא אורי (הילד הראשון של הקיבוץ אשר חוזר מלימודיו בפנימייה‪ .‬הוא חסר‬
‫שורשים וזר לאוכלוסיית הקיבוץ) לבין המתיישבים‪ -‬אנשי הקיבוץ הנורמטיביים‪ ,‬אנשי החוק‪,‬‬
‫חסרי האופק ‪ . ‬אורי מנתק את עצמו מהחברה ומהקיבוץ על מנת לממש את ערכיו הלאומיים‪,‬‬
‫להתגייס לפלמ"ח ולהילחם למען הארץ ויישובה‪ .‬דבר נוסף המאפיין את המערבון הוא העובדה כי‬
‫אין מקום לאישה ולמשפחה בשדה הקרב‪ ,‬אורי מרחיק את מיקה והיא נשארת בקיבוץ‪ ,‬הרה‪,‬‬
‫בודדה‪ ,‬עצובה‪ .‬מיקה משרתת סטריאוטיפ על פיו האישה זקוקה לגבר החזק‪ ,‬האישה היא חלשה‬
‫יותר‪ ,‬פגיעה יותר ומובלת על ידי הגבר‪ .‬כדומה למערבונים בהם עולה השאלה האם מקומה של‬
‫האישה במאבק ובשדה הקרב‪ .‬‬

‫כעת אנתח שתי סצנות אשר מדגימות איך ז'אנר המערבון בא לידי ביטוי בסרט‪.‬‬

‫הסצנה הראשונה אותה אנתח היא הסצנה אשר בה חוזר אורי לקיבוץ לאחר סיום לימודיו‬
‫בפנימיית כדורי‪ .‬הסצנה מתחילה באקסטרים לונג שוט מזווית נמוכה ישרה‪ ,‬אורי הולך בשדות‬
‫כשברקע מוזיקה לא דיאגטית‪ ,‬מנגינה אינסטרומנטלית קופצנית‪ .‬הוא מצולם ממש מבין‬
‫הצמחים‪ ,‬החיבור לאדמה הוא חזק‪ .‬בשוט הבא רואים אותו במדיום שוט מתקרב כאשר תיקים‬
‫בידיו ומפוחית בפיו‪ ,‬דבר שגורם לנו להבין כי המנגינה אכן דיאגטית חיצונית און סקרין ‪ .‬גם‬
‫כאן ניתן להבחין במרחבים הפתוחים והזווית הנמוכה‪ .‬המצלמה עוקבת אחרי אורי בפן ימינה‬
‫במהלך הליכתו בתוך השדות‪ .‬בשוט הבא ניתן לראות אותו בקלוז אפ כאשר המרחבים והשדות‬
‫עוטפים אותו כדומה לריאליזם הסוציאליסטי‪ .‬אורי נעצר והמפוחית נופלת מפיו‪ ,‬זהו גם הרגע בו‬
‫המוזיקה מפסיקה‪ .‬העצירה של המוזיקה מבשרת על תקופה חדשה‪ ,‬פחות טובה וחיובית‪ ,‬אורי בא‬
‫צוהל ועליז לקראת הקיבוץ‪ ,‬אך עצירת המוזיקה והבאות מובילות לתקופה שונה‪ .‬הסיבה שאורי‬
‫נעצר היא כי רגלו נתקעה במים שנזלו מן הברז הפתוח‪ .‬הברז הפתוח מסמל את ההזנחה שקיימת‬
‫בקיבוץ‪ ,‬לאנשים כבר לא אכפת‪ .‬אורי מסתמן כמעין גיבור שהולך להציל את המצב‪ ,‬במיוחד‬
‫כאשר הוא מצולם מזווית נמוכה‪ ,‬ידיו על מותניו ורקע השמיים מלווה אותו‪ .‬אורי במרכז הפריים‬
‫ובקדמתו‪ ,‬דבר המבשר לנו על בואו של הגיבור הנודד‪ .‬כמובן שהוא סוגר את הברז כי הנה הגיע‬
‫ממסעו אל העיירה המושחתת‪ ,‬בדיוק כמו במערבון‪ .‬המרחבים הפתוחים‪ ,‬המוזיקה‪ ,‬אורי הולך‬
‫לבדו‪ ,‬בנוף הטבע מגיע למקום מיושב כמו גיבור‪ ,‬הפלאשבק נפתח במסגרת איקונוגרפית שמאוד‬
‫אופיינית למערבון ההוליוודי‪ .‬לאורך כל הסצנה ועד הגעתו של אורי לקיבוץ הוא מצולם מזוויות‬
‫נמוכות אשר מאדירות את אורי‪ .‬נכון מאד‬

‫כאן בניגוד לקולנוע הלאומי ההרואי‪ ,‬הגיבור הוא פרט‪ ,‬העלילה מתמקדת באורי וכבר לא‬
‫בקולקטיב ובקבוצה‪ .‬מלחמת ששת הימים חיזקה את כוחה של הלאומיות ונוצר צורך בקולנוע‬
‫לאומי שמתאים לתקופה החדשה‪ .‬האופוריה הולידה קולנוע לאומי חדש שניסה להתנער‬
‫מהפאתוס הציוני עם מרכיבים אישיים‪ ,‬הומור והווי קליל ומתחים בנוסח הקולנוע המעמדי‪.‬‬
‫ההתמקדות באינדיבידואל ולא בקולקטיב מובחנת בסצנה הזו בה אורי בדרכו לקיבוץ‪ .‬כל זאת‬
‫בליווי המרחבים הפתוחים‪ ,‬לונג שוטים‪ ,‬הטבע‪ ,‬האדמה והזוויות הנמוכות מתקשרים באופן ישיר‬
‫לז'אנר המערבון‪ .‬‬

‫הסצנה השנייה אותה אנתח היא סצנת המקלחת‪ .‬אורי מגיע לקיבוץ‪ ,‬אף אחד לא מתייחס אליו‪.‬‬
‫אין מי שיגיד לו שלום‪ .‬מלבד שוקולד שחיכה לו בחדר הוריו שנותר ריק בעקבות עזיבתו של אימו‪,‬‬
‫אורי זוכה להתעלמות מוחלטת ושקט מכל תושבי הקיבוץ‪ .‬אף אחד לא חיכה לו וכולם מופתעים‬
‫מבואו‪ .‬אורי מגיע למקלחת לאחר שבדרך ראה את אימו עם גבר שהוא אינו אביו‪ ,‬שום דבר לא‬
‫כמו שהכיר‪ ,‬הבית כבר לא בית‪ ,‬יש באוויר תחושת ניקור ובדידות שמובילה לסצנת המקלחת‪.‬‬
‫סצנת המקלחת נפתחת בשוט מכונן מזווית גבוהה בו רואים את כל המתקלחים ואת גבם‪ .‬וגם‬
‫אלו הרואים את פניהם‪ ,‬זה דרך המראה‪ .‬הגברים כולם שרים ורעש דיאגטי של מים און סקרין‬
‫מלווה את המקלחת‪ .‬בגרסה המקורית אורי נכנס ומקבל מבטים מאיימים מכל הגברים במקלחת‪,‬‬
‫ישנם קלוז אפים מאוד חדים ומאיימים‪ ,‬לא ציפו לראותו‪ .‬אילו בגרסה השנייה אף אחד לא שם‬
‫לב אליו‪ .‬אורי נראה כאחד שציפה ליחס מסויים ולא קיבל אותו‪ .‬גם כאן הוא מצולם מזווית‬
‫נמוכה שמדגישה שהוא הגיבור בסיפור‪ .‬הכל נעצר כאשר אורי אומר "שלום"‪ ,‬גם סאונד המים‬
‫והשירה נעצרים‪ .‬רואים את פניו של אורי בקלוז אפ‪ .‬לאחר מכן יש שוט רברס שוט של אורי מול‬
‫הגברים במקלחת‪ .‬אורי נגש לאחד הגברים שאומר לו שלום בקושי ויש אומר לו שהוא מקווה‬
‫שיספיק לראות את וילי לפני שעוזב שוב‪ .‬הדיון שם מתפתח על כך שתושבי הקיבוץ מתנגדים‬
‫לעזיבתו של וילי‪ ,‬ישר רואים את האנשים הקטנוניים שהדבר היחידי שאכפת להם ממנו זה האם‬
‫וילי ייסע שוב לחו"ל‪ .‬והנה שוב אורי חש נבדל מן הקיבוץ‪ ,‬הוא איננו מעודכן במה שקורה‪ .‬אורי‬
‫מתיישב ומצולם מזווית גבוהה‪ ,‬כי הנה הבין שהכל השתנה‪ .‬יש הבדל בהצגה של הקיבוצניקים‪,‬‬
‫פתאום הקיבוצניקים מוצגים כקטנוניים‪ ,‬אנשים מרים ומעצבנים‪ .‬בקולנוע הלאומי המאוחר‬
‫קיימת השפעה של הקולנוע העממי והאישי כי אורי אינו מסתדר עם הקולקטיב והוא אינו חלק‬
‫ממנו‪ .‬קיים איזשהו מתח בין הנודד שהוא אורי לבין המתיישבים שהם הקיבוצניקים כדומה‬
‫למערבון‪ .‬הוא כבר לא מרגיש חלק‪ ,‬חסר שורשים‪ .‬הקבוצה עם הזמן איבדה מכוחה והסולידריות‬
‫נעלמה מהקולנוע הלאומי המוקדם‪ ,‬דבר שניתן לראות באופן ברור בסצנת המקלחת‪ .‬‬

‫הסרט כולו נע בהשפעותיו בין המערבון ההוליוודי‪ ,‬המלודרמה וסרט המלחמה‪ .‬ניתן לראות הבדל‬
‫גדול בין דמותו של הגיבור בקולנוע הלאומי לבין דמותו של הגיבור בקולנוע הלאומי המאוחר‪.‬‬
‫אורי נקרע בין הרצון לשרת את הארץ לבין צרכיו האישיים ובעיות מתוך חייו האישיים‪ .‬הניקור‬
‫מהקיבוץ‪ ,‬והרצון לעזוב לפלמ"ח‪ .‬כשמנגד לאחר שהחליט שעוזב‪ ,‬התחיל סיפור האוהבים שלו עם‬
‫מיקה‪ .‬ניתן לראות הבדל גם בייצוג מותו של אורי‪ .‬מותו של אורי מוצג בפריז פריים לאחר סצנת‬
‫מלחמה שהודגש בה מוטיב הזמן והשעון‪ .‬הזמן נעצר‪ ,‬הפריים נעצר והצופה מבין שאורי איבד את‬
‫חיו‪ .‬אנו לא רואים את אורי הפצוע‪ ,‬על מנת לזכור את פניו היפים ואת הגיבור כזיכרון קפוא‪.‬‬
‫דמותו של אורי נשמרת בצורה מושלמת ומואדרת‪ .‬בקולנוע הלאומי ההרואי‪ ,‬כפי שניתן לראות‬
‫ב"גבעה ‪ 24‬אינה עונה"‪ ,‬המוות אינו מוצג על המסך אלא מדווח בדיעבד‪ .‬המוות קורה בתחילת‬
‫הסיפור ואין סצנות של קרבות ומלחמה‪ ,‬הבמאי בחר לא להציג את רגע מותם של הגיבורים‪ ,‬זהו‬
‫אינו הרגע הדרמטי בסרט‪ .‬המאמץ הקבוצתי הוא שייצג את הקולנוע הלאומי המוקדם‪ ,‬דבר‬
‫שפחת עם הזמן וההתקרבות לפרט‪ ,‬והחיבור האישי של הצופה לדמות הראשית אורי‪ ,‬גבר‪ .‬דיון‬
‫מעניין‪ ,‬אולם כיצד הוא קשור למוסכמות המערבון ולאופן שבהן הן באות לידי ביטוי בסרט?‬
‫‪20/20‬‬

‫כללי כתיבה אקדמית‪ :‬העבודה כתובה על פי כללי הכתיבה האקדמית‪10/10.‬‬

‫ציון ממ"ן ‪ 97 :11‬עבודה מצוינת‬