Professional Documents
Culture Documents
מבוא לנוסח המשנה א - אפשטיין PDF
מבוא לנוסח המשנה א - אפשטיין PDF
ו ע ד ד פ ו ס י ד׳ י ו י ט ליםמן ה ל ר ) ב ע ל תוייט(
מוות
ירושלים תשיח
זכרון
מורי ורבי הרב הגדול לאבא
דליטא ב כ ״ ה בו ב כ ר י ם ק ונקבר
) מ ש מ א ל ל א ה ל ו של ה ג א ו ן ר׳ ד ו ב ע ר 0ו ל ו ב י י » י ק (
ותלמידו בנו
ה מ ח ב ר
שרוב־רובו של שאעיפ סםרי זה! הדפסת של המקום שזיכני להגיע ל ג מ ר ה ברוך
ס פ ר י ה י ה כ ת ו ב ו מ ו נ ח זה ש נ י ם -ל א ה י ה ב י ד י ל ה ת ח י ל ב ה ד פ ס ת ו א ל א ק ר ו ב ל ס ו ף ה מ ל ח מ ה ,
תש״ד. באדר
רובו ז בספרי זה והיפכתי תרעיד .ועד היום ,הפכתי ושלש שנים ,מ ס ת י ו כשלשים
ב ר ו ב ו -ג ר מ נ י ת ב ש ם Der Mischnatext und seine U e b e r - נ כ ת ב בחול ,בברלין, ותורסו
ה ב ר ל י נ י ת )עיי לר.לן>> האגודה מטעם המשגה להוצאת ״פרולוגומינא׳ בתור Jieferung
והמשכו ,זאת אומרת גמרו ותשלומו ,ועיבודו של החלק הגרמני ,ש נ ת ב ת י ו מחדש בעברית׳
בירושלים. בקודש
ג( כ ״ י פ ר מ א ) י פ י ( .
כייי ברלין ) י ב י סתם׳ ואם יש ב ס ד ר ב ע ר ב י ת ד( מ ש נ י ו ת ש ע ם פ י ר ו ש ה ר מ ב ״ ם
זה יותר מכ״י א ח ד -בסימון מ ס פ ר כי״יא
ז
השוויתי נשים בדקתי אח״כ שנית על־פי צילום )ממכון הרי פישל( ושאר רוב ו מ ו ע ד
מ ל מ ד צ. ע. ד״ר החביבים לידידיי־תלמידיי ולב מקרב להודות עלי וכאן
מ ת ח י ל ת ה ד פ ס ת ו ועד סופו ,ברוכים ש ה ג י ה ו ס פ ר י זה ב ד י ו ק ועיון ר ב א ב ר מ ם ו ן, וש.
ה מ פ ת ח ו ת נעשו ע״י ד״ר מ ל מ ד ו ת ו ד ת י נ ת ו נ ה לו גם בזה. וברוכים יהיו! הם
אני מודה ל מ ר יעקב בן־צבי ב ע ל דפוס ״מרכז״ ,למסירתו ואדיבתו בכל ובאחרונה
ה ד פ ס ת ו ש ל ס פ ר י זה. משך
ח
תוכן
עמ׳
352-166
.11תקופת המעבר :רב ושמואל ובני דורם ותלמידיהם
211 - 1 6 6 . א .ר ב
ט
עמ׳
ב חלק
672-595
.vnחסודי מחסרא
א .ע ט ״ מ ע ש ה ל ס ת ו ר ״ .
6 0 6 - 598
ב .ע ם ״ מ א י ת נ א ד ק ת נ י מ ע ש ה ״
6 0 7 - 606
עם ״מאן ד כ ר שמיה״ ג.
612-608
י
עמ׳
625-612 ״כולה ר׳ פלוני וח״מ״ ד.
644-626 ״חסודי מחםרא* סתם ה.
670-645 *הכי קאמרי ,״הכי ק ת נ י ׳ ו.
672-670 סיום
726-706 . נוסח הבבליים ונוסח בני איי בזמן התלמוד .6
720-707 ש י נ ו י י ם ו ח י ל ו פ י ם ב מ ש נ ה שבין ה ב ב ל י י ם ו ב נ י א״י
722-720 ש י נ ו י י ם ו ח י ר ו פ י ם ב מ ש נ ה בין ב ב ל י ל ב ב ל י
x1ציטטים. 803-726
ארמית: ב.
814-813 מתניתין מתניתא,
864-814 . ת נ ן ,תניא ,תגן התם
817-814 תנן התם
יא
עמ׳
843-817 )משנוז( תניא
יב
עמ׳
1269—1207 .xvהכתיב
1210-1209 רגילים קיצורים
1284—1275
.xvnנוסח הדפוסים
1 2 7 9 - 1275 נאפולי ויספר הר״מ״. דפוס
יג
עמ׳
1504—1291 ציונים
1297—1291 תנא
1302— 1297 זעירי
1303— 1302 . סדר אליהו
1303 -חמתו חמתו
1304 משנת ר׳ אפרים
יד
ראשי־תיבות וקיצורים
ד ״ ו =• ד פ ו ס ו י נ י צ י א
ד׳יב — ד פ ו ס ב ר ל י ן
)קטע( דפוס ספרד = דקדוקי סופרים» דיס
= .ד פ ו ס שאלוניקו״ )דפוס ספרד( ד״ש״ ״
של הנחת צ״ל: ת ה ג ן ן ל ש :9 ״ 295 ״
ועי׳ מש״כ בפירוש חילופי, בנ וס חיכ ון (1למשל תג׳׳ק סי׳ ם׳ )כ׳׳י( :בעיתון גירסה דאית
סקאלה ,בשה׳׳ל ,שבת סי׳ קי״א )דף מ׳׳ב ע״א( :אסקלא ) י ת נ ו דבגן״( ,וכן בם׳ בכ״י לונדון: (2
ב ו
לירי אסכלה המקח לרה׳׳ג שער כ׳ ,ד׳ ווינא דף מ׳׳ז ע״א :כדג׳ עשה גוי כבש לירד בו ,ועשה
)הראשוגה -משנה והשניה -תום׳(•
] (4עי׳ מש״כ בתרביץ שיה•[271 , (3אפטוני ,אגור לר״ש גמע» אבטנו ,כ״י לונדון.
הורוו ץ ו ׳ י ק י ן סוף פ י ״ נז בקטע הגניזה ,א״פ :ms. heb. b. 10המבעי .המבעה ,גם במכילתא (5
אלא ואינה בהלכה כמחלוקת שנראית שהבאנו, פ״ח כלים של בדוגמא כיוצא
ור׳ יהודה ה כ ו ס ו ת , מקום הנחת בלשון ,ע ו ד :כ ל י ם פ כ ״ ב מ ״ א ,שת׳־ק ש ו נ ה : מחלוקת
בד״א מ״ז: סוטה פ״ח ע״ז שם( ן דרוש׳ היא והיא ח ת י כ ו ת , הנחת מקום אומר
)כלומר יהודה ר׳ אמר וכו׳. יוצאים הכל מ צ ו ה במלחמת ה ר ש ו ת אבל במלחמת
ח ו ב ה במלחמת אבל מצוד. במלחמת בד״א בלשון אחר( ר׳ י ה ו ד ה ב מ ש נ ת ו א ו מ ר ה
( ב מד ובבלי ע״א כג בירוש׳ שם, יוחנן ר׳ כד ,וכן ובתום׳ )פ״ז וכו׳, יוצאין הכל
במלחמת אבל מצוד, הרשות — מלחמת למלחמת ק ו ר א ה י ה יהודה ר׳ מפורש:
בחלה ״תרי תנאי״׳ סתמית של חילוק בלשון במשנה א ח ת ח ו ב ה ה כ ל יוצא וכו׳ .ו כ י ו ״ ב
החליטה )מקולי ב״ש( ו ב ס י פ א : ה מ ע י ס ה ב ״ ש פ ו ט ר י ן וכו׳ פ״א מ״ו ,שברישא שנינו:
סטאגאות. ניסוי: (2מ״שן ]ועי׳ מש״כ בתרביץ ש״ו ,38 ,סי׳ .[25 !(
2
שם, חלה )ידוש׳ ל״חליטה״ לענין ח ל ה ולא כלום ״מעיסה״ מ ח י י ב י ן וכו׳ ,ואין בין ב״ש
אותה מקולי שהאחד שנה ע ״ א ( ,א ל א ש ש נ י ת נ א י ם ה ס ) י ד ו ש ׳ ש ם ו ב ב ל י פ ס ח ׳ ל ז ב>, נח
״חליטה*. בלשון והשני ״מעיסה״ בלשון אותה ו ה ש נ י מ ח ו מ ר י ב״ש ,הראשון ש נ ה ב״ש
)ידוש׳ ס״ד ה ת נ א של עדיות ר״מ, בעדיות פ״ה מ״ב ,והשני יוסי ר׳ הוא הראשון
אותה״ שנו תלמידים ״שני ב״ש: קולי בין אותה שלא מנה פ״א ,ם ע ״ ב וש״נ(, ביצה
ח ל ה ש ם ( ו ״ מ י ש ש נ ה זו ל א ש נ ה זו״ ) ב ב ל י פ ס ח ׳ ש ם ( ״ . דרושי
2
מקומות ,ל מ ש ל :ב ס ו כ ה פ״ד מ״י: ב ש נ י במשנתנו ' בלשון חילופים ישנם וכך
ב י ק כז א ״היינו כ ד היינו חבית״, זהב, של כד מ״ז: ובמעילה פ״ג של זהב, ח ב י ת
חצר וביומא פ״ח מ״ו: הכבד, א צ ב ע מ״ג: פ״ד בתמיד )ועי׳ ת ו י ״ ט ב ״ ק פ ״ ג מ ״ א ( ;
( 4 3
. וכאלה הרבה ב א ר מ י ת י, הכבד״( )-״אצבע דכבדא״ ״חצרא כבד,
(2וע״ז אי״ה במקום אחר. (1עי גם ״ידיעות המכון״ ס״נ עמ׳ ] ,20תרניץ ש״ז ,143 ,ושם .[ 157-156
(3רה׳׳ג בשערי שמחה לריצ״ג ח״א עמ׳ נ״ז׳ יעי׳ Mannes, U e b e r d. Einfluss des Aram.
י ׳ •ידיעות ו ע ,auf d. W o r t s c h a t z d. Misnah, 35ועי׳ ,Orient. Studienלכבוד נלדקה 765 ,ואילך,
המכון״״ שם עמ׳ .13
(4עי׳ ,Mannesשם עמ׳ ,9ורשימת אלבעק בספרו ,Untersuchungenעמ׳ 62ואילו
» ,»,״׳ •ידיעות .
(5עי׳ תמיד כ״ז א׳ ,ועי׳ מונה״ז שער י״ג׳ לבוב 170ואילך ,תום׳ כתובות ק י * ׳
המנון״ ,שם עמ׳ .16-15
3
ושער צפוני שלה. נשים ע ז ר ת של דרומי שער אחד אחד היה בצפון, ומארבעתס
הוא ס ת ו מ ה .ו א ו ל ם ב ק ד מ ו נ י ו ת ס פ ר ט׳׳ו פ י י א ה , חומה אלא שער שום לא היה במערב
בצפון ו א ח ד במזרח .ומכיון שהוא ושלשה בדרום שלשה לעזרה: שערים ש ב ע ה מונה
ספק, כל איפוא אין להיכנס, לנשים היה אסור זו מחיצה שבתוך בפירוש שם אומר
י ש ר א ל ,ואולם במלחמות הוא כולל עזרת ישראל הוא עוסק אך ורק בעזרת שבקדמוניות
איםוא שערי היו והצפוני ,הסמוכים למזרח, נשים יחד .השערים הרביעים ,הדרומי ועזרת
נ ש י ם .וודאי ע ל כן ,ש ה ש ע ר ה צ פ ו נ י ה נ ק ר א ב מ ש נ ה ׳ישער ה נ ש י ם ״ הוא ,כ ה ש ע ר ת ו עזרת
( 1
כן על ויש יוסף, של הצפוני נ ש י ם ע ז ר ת שער , R l .Altth e ) . )288 האנברג של
התנא של מדות ם״א לא הנשים P השיר שער שער במשנה את הסדר ולשנות: לשחלף
נשים עזרת גם כלל פ״ם )ומדות שקלים של והתנא ישראל עזרת שערי אלא חשב
3
״שער ב ״ ע ז ר ה ״ > .ו ה נ ה ה ת נ א ש ל ם ״ א כ ש ה ו א פ ו ר ט ש מ ו ת י ה ם ש ל ה ש ע ר י ם א י נ ו מ ז כ י ר :
שבדרום ,״שער יכניה״ ,״שער הנשים״ ו״שער השיר״ שבצפון ו״השנים ש ב מ ע ר ב העליון״
״שער הניצוץ״ ושער בפ״ב: ולעומתם לא נזכרו הפשפשים״, ו״שני היה להם שם״ שלא
במקום ל ש כ ו ת ״ ״שתי פ״א שונה והתנא של שבצפון. הפתוח לעזרה, המוקד״, ״בית
ואינו חושב בצפון אלא ש ל ש ה שבדרום, ואינו חושב ״שער העליון״ פשפשים״, ״שני
4
)הרי ל א ל ה במלחמות כיוסף כלום, במערב מ ה ם נ ח ש ב ג ם ב פ ״ ב > > ,ו א י נ ו ח ו ש ב )שאחד
ואמנם שבעה שערים. רק -מכיון ש כ ך יצאו לו גם ל ת נ א של פ״ב( היה להם שם״ ״לא
ספק שראב״י ב מ ש נ ת מדות שלו ה ש ת מ ש בשם ״פשפש״ במובן ״לשכה״ ,במובנו בב״ר אין
ובקרן מזרחית צפונית ח ד ר י ם ו פ ש פ ש י ם ,וכן ב מ ד ו ת פ ״ ד מ״ג: ד ) ת י א ו ד ו ר ע מ ׳ : (2 פ״א
5
י נ ש ו )אבל מ״ב שלפניה: לפשפש > ואחד וכר אחד לתא )ליתאים״( חמשה פתחים היו
פשפשיף ״שני וכן מ״ז!>, פ״ג מתמיד -נעתקה וכר הגדול לשער לו היו םשפשין
נ א והת מדות פ״ב שם של אבל התנא ז ב ח י ם נד ,ב < ת ו ס ׳ ש ם פ ״ ז א( א(. של שבברייתא
בשם השתמשו מ״ז, במדות פ״א אחריו י ה ו ד ה ורבי ת מ י ד פ״ג מ״ז ופ״א מ״ג, של
איסוא אומרת זאת גדול״. שער בתוך קטן ״שער במובן בסורית, במובנו ״פשפש״
השתמשו )ראב״י(, ה ת נ א ש ל ש ק ל י ם )אבא יוסי בן חנן( ו ה ת נ א של ע י ק ר מ ד ו ת ששניהם,
היו לו א ח ת מ י מ י נ ו ו א ח ת מ ש מ א ל ו , פ ש פ ש י ן ש ש נ ה :ושני ש ל פ נ י ה ם , תנא במשנת
בצירוף עם שנים ש ב מ ע ר ב ועוד שנים לו, ויצאו שער״, בתוך ״שער שזה פירשהו אלא
ד (
ל ש כ ה . -י״ג ,ו ה ש נ י פ י ר ש ה ו : הנשים ,ש ע ר העליון( )שער
)יריש' עירובין פ״ה ,כב המזרח שער ניקנור, היא שער (7ישער העליון״ שבסוכה פייה מ״ד,
העליון" נ ש י ם ( ,וישער מעזרת למעלה שהוא בירוש׳: וכצ״ל הנזקדש, כלי ע״ג ,רמב״ם פ״ז מה׳
4
חילופים ב״לשון״ ה״משנה״ ק ד מ ו ל מ ש נ ת נ ו ,מ ש נ ת רבי ,ואפילו ל מ ש נ ת תלמידי כי
ש ק ד מ ו לו. במשניות אותם ר ״ מ ור׳ י ה ו ד ה ור׳ יוסי ור׳ ש מ ע ו ן ,ו ר ב י כ ב ר מ צ א ר״ע,
במחלוקות תנאים ראשונים: קדמו הרבה לזמנו של רבי חילופים כך
ר ב י ם ,ויש מ ה ם ש ה ם ק ד ו מ י ם לר״ע .בתום׳ פ י א ה ב״ ש ו ב ״ ה במחלוקת חילופים
( 1
בי׳ש נחלקו עמרים אילו על י ה ו ש ע ש א ל ת י א ת ר׳ א מ ר ר׳ אילעאי ב שנינו: פ״ג
א מ ר לי ה ת ו ר ה הזאת על העומר ס מ ו ך ל ג פ ה ולגדיש ל ב ק ר ו ל כ ל י ם ושכחו )פאה פ״ו וב״ה
שכחה, שהן( )קרי: באילו שאין א מ ר לי מודים א ל י ע ז ר כ ש ב א ת י ש א ל ת י א ת ר׳ מ״ם
מ ה נ ח ל ק ו על ה ע ו מ ר שהחזיק) 0בו להוליכו ל ע י ר ו נ ת נ ו ב צ ד ה ג פ ה ו ב צ ד ג ד ר )״גדיש״( על
וכשבאתי אומרים שכחה, הילל ובית בו שזכה מפני שכחה אין אומרים שמאי שבית
שנאמרו אלו הדברים התורה לי אמר עזריה בן אל)י(עזר ר׳ לפני הדברים והרציתי
ב ס י י .>2
נ למשה
סיפור דומה לזה ,בהלכה ישנה אחרת ,נמצא בתוס׳ חלה פ״א ו ,בבלי פסח׳ לח ב. (1
העיר ״מודים שאינו שכחה״, בעומר שהחזיק בו להוליכו אל (2אבל משנתנו שנתה )שם מ״ג(
וכך יוצא ממחלוקת ת״ק ור׳ שמעון שבתום׳ שם )ה״ג( ובבלי סוטה מה א ]ועי׳ תרביץ ש״ו 52 ,ואילך[•
(3מע״ש פ״ב מ״ג -מ׳׳ד -כר׳ יהודה בתוס׳ שם.
(4עי׳ רז״פ דה״מ] 213 ,ותרביץ שנה ט״ו עמ׳ 2ואילך[ .בריל ,מבוא המשנה ח״ב'121-117 ,
. T r a d i t i o n , 58
] (5עי׳ תרביץ שגה ט״ו עמ׳ 1ואילך[.
5
בית שמאי, לדברי שהיו נוטים מתלמידי ב״ה ולהיפך אנו מוצאים ב י צ ה כ ע״א>. ובבלי
) י ב מ ו ת ט ז א( נגד עזריה ״ ח ב י ת ״ ה ר כ י נ ם ש ה ו ר ה כ ב ״ ש ) ב י צ ה פ ״ א מ״ג>, בן דוסא כר׳
ורבן השיטה(. מוחלפת יוחנן, ר׳ )ועי׳ ל ה ל ן א צ ל כב״ה ,תום׳ ביצה פ״א ח שהורה
ד ב ר זה, )ביצה ם״ב מ״.0 דברים כב״ש בכמה ו ב י ת ה נ ש י א ב כ ל ל היו מ ח מ י ר י ם גמליאל
״ ת ל מ י ד י ש מ א י ו ה ל ל ש ל א ש י מ ש ו כ ל צ ו ר כ ן ״ ) ת ו ם ׳ ח ג י ג ה פ ״ ב ט ,ס נ ה ד ׳ ם ״ ז א ,ב ב ל י וגם
ש ם פ ח ב ו י ר ו ש ׳ ש ם ,י ט ע ״ ג ו ח ג י ג ה פ י ב ,ע ז ע״ד> ,ו ג ס ה ה ל כ ה ש ״ נ ק כ ע ה כ ב ״ ה ״ ,ו א ע פ ״ כ
ה ש מ ת י )תוס׳ ז ב ח י ם פ ״ ב היו כ א ל ה ששנו ס ת ם כב״ש ,כר׳ יהודה ש ה י ה ש ו נ ה מ ש נ ת ר ״ א
כב״ש, הלכה שתהיה כדי ב״ה, ב״ש בדברי ב ב ל י מ נ ח ו ת י ח א( ,א ו ש ה ח ל י פ ו ד ב ר י יז,
ל ה ל ן ( - ,כ ל אלו גרמו <עי׳ ר׳ יהושע ל ש ם זה בדברי השמתי שהחליפו דברי ר״א כשם
שהיו חילופים ה ר ב ה ב מ ח ל ו ק ו ת ב״ש וב״ה. לכך
ב ד ב ר י א ל י ע ז ר ר׳ ד ב ר י ש ה ח ל י פ ו חילופים לרבי קדמו כבר וכך
אליעזר י׳ דברי מנין למחליף קפ״ח(: פי׳ שופטים )ספרי י ה ו ש ע י /ע ד שאמדו ר׳
2
ר׳ י ה ו ש ע ו ד ב ר י ר׳ יהושע ב ד ב ר י ר׳ א ל י ע ז ר ל ו מ ר > ע ל ט ה ו ר ט מ א ו ע ל ט מ א ט ה ו ר בדברי
ם א רבי: ע ו ב ר ב ל א ת ע ש ה ו כ ר .ור׳ יוחנן א ו מ ר )ידוש׳ מ ו ״ ק פ ״ ג ,פ א ע י ד ( ב ש ם שהוא
מ ח ל פ י ן . ד ת נ י א אלא ר׳ ל י ע ז ר ש ו נ ה א נ י כ ד ב ר י ו שנה כ ך לי א ד ם יאמר
)סתם: מ״ט פ״ח וחבריו ,שביעית ר״ע א ל י ע ז ר בין ב ד ב ר י ר׳ היו ס פ ק ו ת וכבר
( < ועי׳ י ר ו ש ׳ א ו מ ר בו׳ ל כ ם מ ה שר״א לפני ר״ע -אמר להם ר״ע שתוקו לא אומר אמרו
ממנו ש מ ע ת י מ ר ׳ א ל י ע ז ר וכו׳ ו כ ן ש מ ע ת י אילעאי ת ל מ י ד ו אומר )עירובין פ ״ ב מ ״ ה : ור׳
וכו׳ וכן ש מ ע ת י מ מ נ ו וכו׳ ו ח ז ר ת י ע ל כ ל ת ל מ י ד י ו ו ב ק ש ת י לי ח ב ר ולא מ צ א ת י P
נמצאו כ ב ר חילופים בדור יהודה, וו׳ ר״מ ואפילו ב מ ח ל ו ק ת ש ל ת ל מ י ד י ר״ע,
נ ת ן ( ׳ מי״א-ר׳ (1תוס׳ כלאים פ״ה יז )כלאים פ״ט מ ״ ג -ר ״ מ ( ,נ ב ל י סוכה ים ב )סוכה ט״א
פ כ י ח מ״נ -ר׳ יהודה(, תום׳ כלים ב״ב פ״ו ח )כלים קנו נ -קנז א )ב״ב פ״ט מיז -ר׳ יהודה(, נ״נ
וספר זכרין לגולאק ב״מ פ׳׳ד יד )סי״ד מ״ז -דלא כר״נ( ,ועוד ]ועי׳ תרביץ שנה ט׳־ו עמ׳ 12ואילך,
ב-״, ב ־ אלא בלשון ״לא נחלקו ר״א ור׳׳י שבין התנאים במשנה נזכרו רק החילופים .[253 וקליין,
ומפרשים, בכלל אלא רק מרחיבים תמיד הם מחליפים דברי האחד בשני ולא שלא תמיד הם מחליפים
תרומות פיט ח וט, והרנה בתוס׳: מ״ג, פ״ט מ -כ -ג וטהרות כריתות ם״ד תמורה ם״ג מ״א, והם:
) = משנה שם םי״ב אהלות פי״ג י )= פ״א מ״ז שהיא ר״ש ,בכלי וירוש׳(, שבת פט״ו י ,שסח׳ פ״א ח
כמו מביאה כאן׳ המשנה אבל גם ועוד. פ״ג ה, נגעים פי״ז מ״ה(, )עי׳ במשנה מ״ח( ,שם שי״ז ו
זה על יד זה ,עי׳ בסמוך. סתמיים במחלוקת ב״ש .חילוםים
לומר על טהור טמא וכוי ,כדי שתהא הלכה כדי בכוונה: (2״לומר״ ,זאת אומרת מחליף
אבל האומר, וכן )לקח טוב:63 , כב״ה בכל בקום בת־קול שהלכה כר׳ אליעזר ,גם אחרי שיצא
וסבר )שמואל( אתגייה א: כז פסחים האמוראים: נעשו גם בימי חילופים כאלה זוהי פרפרזה שלו(.
דניקו רבנן לאיסורא ,וברכות נ נ כ כ״י מ׳ וראבייה :ור׳ אושעיא מתני איפכא כ י היכי כי איפכא
ש ל א בכוונה׳ אלא ע״י שכחה ,עוסק דתיקום הלכה כב״ה )עי׳ להלן ״איפכא״( .בחילופים שנעשו הי כ י
ספרי ע ק נ פי׳ י״ב חודש ואינו חוזר בה ,נמצא מחליף חכמים זה בזה, אדר״נ נ״א ,פכ״ג׳ שכטר :78
מתוך )שראה( שאין עומדת בידו הוא יושב ומטמא את הטהור ומטהר את הטמא ופורץ גדרם של מ״ח:
) = ל א תסיג גבול( .מ״ת ,115מזכיר כאן מחלוקת תנאים מאוחרים ,עי׳ להלן. ט י מ כ ח
ולא מצא לו חבר אלא נ ר נ ר אחד .ולא נין תלמידי ר״א ,אלא נחכירו של ר״א ,ר׳ אליעזר (3
נן יעקב :וכשנאתי לפני ר א נ י י הודה ל ד נ ר י )נרייתא נפסח׳ לט א(.
6
מ פ ת י ח ש ל ר ו כ ב ה ו כ ד ר׳ מ א י ר מ ט מ א שכן שגינו בתום׳ כ ל י ם ב ״ מ פ׳׳ד ט ו : רבי, שלפני
כ מ ש נ ת נ ו ,כ ל י ם פי״ד הדברים, ח י ל ו ף ור׳ י ה ו ד ה מ ט ה ר ,ר ב ן ש מ ע ו ן בן ג מ ל י א ל א ו מ ר
בין במשנה ד״א שנינו: ) מ ״ ת (115 דברים ובמכילתא מטמא. ר׳ י ה ו ד ה טהור מ״ח:
דברי בין יוסי ר׳ לדברי י ה ו ד ה ר׳ דברי בין יהודה, ר׳ לדברי מ א י ר ר׳ דברי
(
ל ד ב ר י ר׳ ש מ ע ו ן ה כ ת ׳ מ ד ב ר ' . יוסי ר׳
ו מ ש נ ת ו רבי .1
על פי )״עומדה״(, ליסוד משנתו משנת ר״מ ושנה ״טופסה״ ,״קיימה״ שהניח ויש
ו״תנייה״ ע ל פי מ ש נ ת ״ ח כ מ י ם ״ דרוש׳ גטין ס״ט ה״ד, משנת ר״מ ,אבל ״תורפה״ ,פרטיה
וכר. ואם :(110 נ ע״ב ,עי׳ מ ש ״ כ ב ״ ת ר ב י ץ ״ ש״ג,
שם התנאים השונים׳ בלא זו, אצל זו ח ו ל ק ו ת מ ש נ י ו ת שתי ששנה ויש
ם ״ א מ״ו ש ה ז כ ר ת י ,כ ל י ם םי״א מ ״ ג :ו מ ן ה מ ס מ ר ו ת ש י ד ו ע ו כ ו ׳ ) ס ת ם כ ר ״ א בר׳ יוסי, כחלה
מעין יוסי, בר׳ ר״א של )כת״ק וכו׳ ב״ש המסמורות -מן ב( פיה ב״מ כלים תום׳
״ מ ד ק א מ ר ר׳ פ ל ו ׳ ל א נ ח ל ק ו מ כ ל ל ד ת ״ ק ס ב ר ג ח ל ק ו ״ ( .וכן ב מ ח ל ו ק ו ת ר ׳ א ל י ע ז ר ור׳ י ה ו ש ע
ע״א מג שם, בירוש׳ יוחנן ר׳ כדברי תנאי״, ״תרי שהן פ ״ ד מ״ח -מ״י, שבתרומות
זה א צ ל זה ,ב ל א ש ם ה ש ו נ י ם : ח י ל ו פ י ם ב ד ב ר י ר׳ א ל י ע ז ר , וכיו״ב שנה יוחנן(. )עי׳ ר׳
ב מ ש נ ה ,אבל תנאים שאחרי ר״א ור׳ יהושע לא נזכרו ולא נרמזו כלל חילופים למחלוקות (1
ו ח כ מ י ם ,תום׳ גטין ם״א ד )עי׳ גטין פ״א מיה, ר׳׳ ע וברייתות ,למשל למחלוקת במוס׳ הרבה מהן
תום׳ יבמות פי״ד ב )בניגוד ו ר ״ ט, לר״ע )המשנה ם״ב מ״ב -ר׳׳ש(, א בבלי יא א( ,אהלות פ׳׳ג
רבי למחלוקת ואפילו חולין נה ב, וחכמים, ר״מ למחלוקת ב(» מ״ז ,בבלי קיח פט׳׳ו למשנה
ירוש׳ יומא פ״ז ,מד ע״ב. ו ר א ב ״ ש,
שבמשנה בדברים קצרים אבל מכריעים: (2הרמב׳׳ם במו״נ ,בהקדמה ,האיר את סיבות החילופים
סיבות הסתירות או הניגודים הנמצאים בספר מן הספרים וכוי .הסיבה הראשונה היא ,שהיה המחבר מקבץ
וחיסר את ה״אסנאד״ )שלשלת הקבלה( ולא ייחס כל מאמר לאומרו, דברי אנשים שלהם דעות מתחלפות
השני דעת איש להיות אחד המשפטים דעת איש אחד והמשפט והנה ימצא בחיבור זה סתירה או ניגוד,
מאמריו )בספר( ונשארו כך חזר בו ממנה שאחר הספר הזה דעה שהיה לבעל השניה אחר .והסיבה
הראשון והשני .וכוי .והסיבה הרביעית ,שהיה שם תנאי שלא נתפרש במקומו לצורך שהיא או שיהיו שני
ובברייחות במשנה הנושאים מתחלפים ולא התבאר אחר מהם במקומו וכוי .אשר לסתירות הנמצאות
ותהיה התשובח אסיפא רישא קשיא שתמצאם אומרים תמיד הראשונה ,כמו והנח הן לפי הסיבה
לוני פ ר׳ של דבריו רבי ראה פ ל ו נ י וכן תמצאם אומרים ר׳ וסיפא פלוני ר׳ רישא
ה י ת
נ י לן וסחס וכך בכך פלוני ר׳ של דבריו וראה נותיה לן וסתם וכך בכך
ובי• יא ה י ו נ 1, פ , ר י נ מ מתניתין היא, פלוני ר׳ מני סתמא והרבה תמצאם אומרים
_ » ן קורס חזרה כ א ה ש נ י ה . י ש נ ה ן ן י א B J ^ ו ה ד ב י ע י ת > ה ש נ י ח ה ס י ב ה ת א ה נ ש מ ב הרמב״ם לא מצא
להלן. ,עי כ א ן _ כ א ן , ם ו ד 1, ב ת ה ר ג י ל ה ה ב י ש ת ב _ ע י ת , ר ו ר ב ו ומשנה לא זזה ממקומה״, כאן לאחר חזרה
7
)עי׳ מוחלפת״ ש״שיטתן אליעזר, ר׳ אמר אומר -ו ע ו ד אליעזר ר׳ מ״ו: פ״ב סוכה
ב ש ם ר״א ,ב ב ר י י ת א ש ב ב ל י י ה ו ד ה ש ב ת פ י ״ ט מ ״ א :ר א ״ א ו כ ו ׳ )ר׳ ; השיטה״( ״מוחלפת
ב מ ק ו מ ו ש ל ר ״ א ה י ו כ ו ר ת י ן וכו׳, א מ ר ר ״ א כ ו ר ת י ן ע צ י ם וכו׳ ) ש ם :ת ״ ר ועוד ק ל א(
מ ק ו ר ו ת הם( ,ו ע ו ד .ו כ י ו ״ ב ב מ ח ל ו ק ת ר׳ צ ד ו ק ו ח כ מ י ם ו ר ״ ג ו ח כ מ י ם ,כ ל י ם ם י ״ ב מ ״ ג - ושני
ר י ש א ,ומ׳׳ה ם י פ א -מ ״ ו ,ש ה ן ל ק ו ח ו ת מ ע ד י ו ת פ ״ ג מ ״ ח -מ ״ ט .ו כ י ו ״ ב ה ר ב ה מ ש נ י ו ת מ״ה
( 1
.ו ע י ׳ ל ה ל ן ב ב(. אלעזר( ר׳ ס ו ת ר ו ת ז ו א צ ל זו ,״ ו מ י ש ש נ ה זו ל א ש נ ה ז ו ״ ) ע י ׳ ל ה ל ן
ששנה במקום א ח ד דברי ת נ א פלוני ומחלוקתו על פי מ ש נ ת שונה אחד ,ובמקום ויש
ע״פ מ ש נ ת שונה אחר׳ וכך יוצאת שיטתם של התנאים ״מוחלפת״ :״מוחלפת השיטה״ אחר
ו מ ״ ג -מ ״ ה ופ״ד מ״ז מ ״ א -מ ״ ב )עדיות פ״ד מ ״ א -ב ( , כמו ביצה פ״א יוחנן(, )עי׳ ר ׳
משום י ה ו ד ה )עי׳ ל ה ל ן ש ם ( .ו כ י ו ״ ב ב ד ב ר י ר׳ א ל י ע ז ר ב ש נ י מ ק ו מ ו ת :נ ז י ר פ ״ ג מ ״ ו )ר׳
לתרץ את כבר נדחקו )והאמוראים שני תנאים י ב -י ג ( ופ״ו מי״א ,שהן ר״א ,תום׳ פ״ב
כ ל י ם פ ט ״ ו מ ״ ב ו ע ד י ו ת פ ״ ז מ ״ ז )= ת ו ם ׳ ע ד י ו ת פ ״ ג א ו פ ״ ב א( ,ו ה ר ב ה כ א ל ה , הסתירה(,
שאמדו ״רבי גופיה חולקות ,כשם ס ת מ י ו ת משגיות או שהם דברים בשם אומרם, בין
ו ה ר ב ה מהן נזכרות בתלמוד וורמינהי, ה י כ י ם ת י ם לן ה כ א הכי ו ה כ א הכי״ )שבועות ד ע״א(
ב מ נ ח ו ת ע ב א ו ת מ ו ר ה כ א א. והתנן(,
יש ש מ פ נ י השינויים שבין המשניות והתנאים השונים ספק היה ביד רבי מהו אבל
סידורה של משנתגו: שלפני העיקרי ב ״ ל ש ו ך המשנה .אלה הם ספקות של הימים הנוסח
ל נ ו ס ח ה מ ש נ ה שלנו .יש מ ה ן ש ה ן ב מ ח ל ו ק ת ש ב ״ ל ש ו ן ״ ב ל ב ד ׳ ויש מ ה ן ש ק ד מ ו ספקות
בלשון ,שהם גם חילוף ב״הלכה״. חילופים
ויחוסן של שאלות אלו לרבי מ ס ו פ ק : ב ״ ל ש ו ן ״ , א.
)עירובין פ ״ ה מ״א(. את הערים מ ע ב ר י ן כיצד א(
2
מאן ד מ ר מ ע ב ר י ן. אמר ושמואל מ א ב ר י ן אמר רב כב ע״ב י: שם, ירוש׳
ל ה א ב ר .מ א ן ד מ ר מ ע ב ר י ן -כ א ש ה ע ו ב ר ה .וכו׳ .ת מ ן ת נ י נ ן ל פ נ י א י ד י ה ן מאברין-מוםיפין
בשם רבי הושעיה מוםיפין ל ה אבר .ת ל ה עינויי ואיםתכל ביה .אמ׳ ליה יוחנן רבי וכר.
שנין ע ב ד צ ח ק לך לא צ ר ך לך הפליג עליך .ת ל ת ע ש ר לך צרך א ת מ ס ת כ ל בי, למה
קומי רביה דלא צריך P עליל
מאברין-אבר גג א :ר ב ו ש מ ו א ל ח ד ת נ י מ ע ב ר י ן ו ח ד ת נ י מ א ב ר י ן מאן ד ת נ י בבלי
י״ח ימים גידלתי אצל ר׳ יוחנן ו מ א ן ד ת נ י מ ע ב ר י ן -כאשד .ע ו ב ר ה .וכו׳ .א מ ר ר׳ אבר
בריבי ולא ל מ ד ת י ממנו אלא ד ב ר אחד במשנתינו כיצד מאברין את הערים באל״ף. אושעיא
ששנה אושעיא, מר׳ שמע ולבסוף המשנה בנוסח איפוא מסופק היה יוחנן ר׳
ו פ י ר ש ״ מ ו ם י פ י ן ל ה א ב ר ״ ) ב ב ב ל י ל א ה ו ב א ב ש מ ו א ל א ה נ ו ס ח ן(. ״מאברין״
( 5 ( 4
להו )״דמשייל״( דמשאיל איכא אי ר ב י אמר אמרו: ב גג בבבלי והנה
לט וע״ז פ׳־א, עיג, פיח ,יב (2וכן בירוש׳ ברכות ] (1ועי׳ תרביץ ,ש״ז 143ואילך[.
מ ע ב ר י ן ,ועיי להלן ר ב . רב אמר מ א ב ר י ן ,ושמואל אמר ע״ג:
(3כיו״ב סנחד׳ פי״א ,ל׳ ע״ב ,ושם :זחלין אפוי ד ר ב ]י[ ה ו ש ע י ה אמר ליה ! ד י ך וכוי)ועי׳ ם״מ(.
]הו׳ וילנסקי ,עמי ט׳׳ו[ .בדפוסים נשתבש: רש׳׳ג ,וסי הרקמה בהקדמה אגרת (4כנו׳ כ׳׳י מ׳,
אי איכא. אבא א׳׳ר
דפו׳ ואגרת רש-ג )בכ״י הגניזה שם :א ו ,כרגיל אצל הגאוגים( ורקמה ז דפי׳ ספרד ואגרת (5
) ,(1כ״י מ ׳ :איכי ) כ ל ו מ ר :איכ׳ ,שהוגה וגשלם י( .השוי ״איבו שכיבגא״ ,וכדומה• כ״י ב׳ ו ח ל ב :מי
8
עכוזו. או א כ ו ז ו תנץ מעבריץ. תנן או מ א ב ר י ן לישנא: דדייקי יהודה לבני
מאברין ואיכא דתני )״רבי לבני יהודה״( ואמרי ליה איכא ד ת נ י )״דמתני״( ש א י ל י נ ה ו י>
מעברין ,איכא דתני )״דמתני״( אכוזו ו א י כ א ד ת נ י )״דמתני״( עכוזו. <״דמתני״>
לה ״מוםיפין רבא: אושעיא ר׳ של כפירושו וחידוש׳ הבבלי מפרש ״מאברין״
אבל שונים. פעלים זה לפי הם ו״מאברין׳ י מעבדיך נוסף. אבר לה מחברין אבר״,
3
מקורו בוודאי ר ב( י , להלן <עי׳ ״אידיהן״ -״עידיהן״ שבין החילוף כאותו חילוף זה,
״בני שאלו את מםני זה הרי עירובין שם( t )בבלי ש ה ח ל י פ ו ע׳ בא׳ ה ג ל י ל י במבטא
מאברין תנן או מעברין. דדייקי לישנא״: יהודה
מאברין -ד ת נ י מעכרין. בכולם ו אלא שבכ״י מי :ד מ ת ג י (2בכ״י מ׳ וא״ס :ד מ ת נ י ,
. L e h r b u c h ,וכך הבין אח הדברים גס רבי׳ 30 לבוב ,168וראיג׳ י״ג, מונה״ז שער
י ׳ אומיין פ עומדין )כנו׳ כ״י קופמן ופרמא ,כאן ובכ״מ ,בעי( לפיאה פ״ה מ״א: יצחק בר מלכי צדק
אלף עם עיי״ן אלמא כדתנינן התם כיצד מעברין רב ושמואל חד תני מעברין וחד חני מאברין
ג כ ד
ומגילה ראב״י( )דבי לב א ברכות ע׳ וא׳ עוד חילוף על אחד. במקום משתמשין
ר ב .(1 ורבו של דודו חייא )ר׳
(5באהציו בטעות :רנ״ג• ] (4עי׳ עכשיו תרביץ ש׳׳ה.(264 — 263 ,
9
ז
נסים רב אצל >, באבריאות : 261 ע״ב, ע׳ סנהד׳ מאירי )באבריות -אבריאות(, שם
ר״ן פ ס ח י ם : בעיבריות! בעבריות, כ״ג: ח ״ ב סי׳ ובאו״ז ) ת ה ״ ג ל י ק ס י ׳ ק״ד(. גאון
בעיבוריאות. ה ג מ ״ י ה׳ ת פ ל ה פ י ״ א ו ) ד פ ו ״ י ( : בעיבוריות׳
באבריות ,באל״ף ,ש כ ך הוא לשון הירושלמי ,לשון הגליל ,ופירוש ״באבריות והעיקר:
ועוד, )רנ״ג ש ם ואו״ז ש ם ושם׳ החודש״ ובקידוש השנה ״ ב ע י ב ו ר חדשים״: ובראשי
( 2
בפת אלא לה עולין היו שלא , החודש וקידוש ע י ב ו ר או :בסעודת אהצ״ו( ן עי׳
( 3
.ו מ מ ש ב צ ו ד ה זו נ מ צ א ) ב ב ל י ם נ ה ד ׳ ע ע ״ ב ,ועי׳ י ר ו ש ׳ ש ם פ׳׳ח ,כ ו ר ע ״ ב ( ו ק ט נ י ו ת
א ב ר י י ת א =• ״ א ב ר י ו ת ״ ,״ ע י ב ו ר י ם ״ : שם זה גם ב א ר מ י ת ש ל הירוש׳ ,והוא:
אמר רבי :(104 ב ר כ ו ת פ ״ ו ,י ע ״ א ) פ ס ח ׳ פ ״ ב ,כ ט ע ״ ג ,ש ר י ד י ה י ר ו ש ׳ ,23 בירוש׳
( 4
ת ו ר מ ו ס יץ ונםבין ל א ב ר י י ת א ר ב ר ב י א עלון חמין רבנן ז ע י ר א וכו׳ מ ן מ ה ד א נ ן
קטע שבגליון כפירוש ל ״ ע י ב ו ר ״, עולים כלומד פרי האדמה, בורא עליה ומברכין
( 5
,ו ב י ר ו ש ׳ ב ר כ ו ת פ ״ ו ,י ע ״ ג :א מ ר ר׳ ז ע י ר א ו י א ו ת ל פ ס ח י ם ) ש ר י ״ ר :104ע י ב ו ר ( הגניזה
בסופה. מברכין ולא עגבין ואכלין יד ח א ל ר י ש םלקון רבגן חמיין דאנן מה מן
ירחא״ ו״ריש ל״אבריות״, איפוא מקביל ר׳ זעירא של הראשון שבמאמרו ״אברייתא״
6
ה ש נ י ל ״ ר א ש י ח ד ש י ם ״ ש ב י ר ו ש ׳ פ ס ח י ם > .ו ה נ ה ל נ ו א י פ ו א ד ו ג מ א ו ת .ל ״ מ א ב ר י ך שבמאמרו
בארמית ובעברית. הגליל, ה ת ל מ ו ד הירושלמי ,שהוא לשון בלשון
7
בין ש ת י עיירות״, ״ע י ב ו ר ל ע י ר ״ ) ס פ ר י ת צ א פ י ׳ ר כ ״ ט > >, ״עיבור במקום וגם
ה אות בגוםח מוצאים )ועי׳ ת ו ם ׳ שם( - ,א ג ו ג ע״ב סוכה בבבלי אותה ברייתא כנוסח
״חיבור״ לעיר» ח י ב ו ר כב ע״ד: ם״ט, וסוטה פ״ג ,נ ע״ד מעשרות בירוש׳ ברייתא,
ש ב ב ב ל י עירובין שם בלשון הגליל. ״עיבור״ :חמרא -עמרא -אמרא, במקום
]עכשיו משובש )אמביראות( בנוסח חמרא וחיי (1בעל ׳׳גליון השים״ בירוש׳ הביאו מתוך ם׳
באבריאות בראשי ויראה לי שהגירסא הנכונה חדשים. באבריאות ובראשי ושם: נדפס המאירי לםנהד׳,
ס ע ו ד ו ת שבראשי חדשים מלשון הבראה( .במאירי לפסחים חדשים ,כלומר ב ע ב ו ר י ן שבראשי חדשים או
ב א ב ר י ו ת ובראשי חדשים ר׳׳ל בסעודת ראש חדש שהיו עושין כשהיה החדש מעובר וכוי ולשון שם:
ובראשי חדשים שנה עבור ע ב ו ר ,ויש מפרשים אבריאות ה ב ר א ה או מלשון מלשין א בריאות
והני בתי כנסיות דידן ר׳ מנוח שם: סעודת ראש חדש ]ו[ אינו כן שנעבור שנה לא היה שם סעודה.
למנין עושין שהיו והנראות סעודות וראשי חדשים פירו׳ דא נ ריאו ת דלית בהו טעמא אע-ג
ואחרים ,ופירש ׳׳אבריות״ קידוש החדש ועיבור שנה; ר׳ מנוח הוציא ״עיבור שנה״ מפירוש רנ״ג ואו״ז
מלשין ״הביאה״ וכלל שני פירושי המאירי יחד !
מ א 2
(3ועי׳ מס׳ סופרים פי״ט ם ,יא ,ומילר שם. י י י לעיל ,ועי׳ להלן ,א ב י י. (
בפסח׳ בטעות בנוסחאות :לברייתה .שרי״ר גם בפסחים :לאברייתא. (4
] ו כ ב ר שיער את הפירוש הנכון אבלים ,ודומה לו שאר המפרשים להנרות נכרכות: (5רש״ס
VII,139הערה .[1 יאהרביכר בריל,
(7אלא שכל הברייתא חסרה בכ״י רומי. (6ועי׳ מש״כ להלן אצל א ב יי•
־ עבידו ,רש״ג בכ״י ח ל ב : כ״י מ ׳ :אביי־י ר״ח :עבו זו, -עבוזו, אבוזו (8ד׳ שאלוגיקי:
אכודו -עכודו ) א ו :אבודו -עבורו ,עי׳ לוין בהערתו(.
10
2
ע כ ז ו י. תום׳ ב כ ו ר ו ת פ ״ ד ח׳ צ ו ק ׳ : בכורות מ ע״א. בגמרא ״ ע כ ו ז ו ״ י( מ ו ב א ג ם
וממעך .וכן עכוזי ב כ ו ר ו ת פ ״ ו מ ״ ו ו מ ב ״ ב )מ ע ״ א ( ד פ ר :מ ו ש י ב ו ע ל ב מ ש נ ת
עכוזו שם מעיר: א ב ל רש״י ר״ג לבכורות. מאירי לעירובין ובפי׳ מ ו ב א א צ ל ר נ ״ ג שם,
נ ו ס ח א ח ר )עי׳ גם תוי״ט( ,הוא לפני רש״י היה איםוא ומציין לעירובין ש ם , ג ר ס י נ ן,
ה ר ג ו ז ו. והראשונים: הגאונים ואצל ה י ש ג י ם מ ש נ ה ס פ ר י בכל הנמצא הנוסח
3
פ אים ) ם ל י מ פ ם ס ט ( > :ה ן ג ל ז ו ,ק חרגו זו ,ש א י ל ת ו ת מב״ב מ הרגיזו ,ל ו :ה ר ג ה ו ,
)תה׳׳ג מ ה י ג (366ב י ד ר ש ה ׳ מ מ ש נ י ו ת ב כ ו ר ו ת :חרגזזו ) ק ר י :חרגוזו( ב ) 570וכן ב פ י ר ו ש ( :
הורגוזי ח ו ר גוזו) 571 ,גס ב פ י ר ו ש ( :ח ר ג ו ז ו ,ד י ג :ה ר ג י ז ו ) ל י ר מ א :הורגיזו( ו ב פ י ר ו ש :
( 4
» ר מ ב י ם ה׳ ב כ ו ר ו ת פ״ג ה :ה ר ג ו ז ו ,ע ר ו ך ע׳ הרגז מ ב י א מ ב כ ו ר ו ת : ויש מי ש ק ו ר א עכוזו
מעברין! ה ר ג ו ז ו ,ו מ ע י ר :וזהו א כ ו ז ו ש כ ת ו ב ב כ י צ ד
ה ר ע י ב הגיר ,עיפ אבל י ו ם ט י נ י א ן ש״ו, ר פ י ח וד׳ דיו במשניות גם •הרגיזו•
נמשך ואחריהם עכוזו, מנטובה: ו ע ל פ י ו ה ד פ י ס ו ד׳ ר י ו ו א , ו ה ב ב ל י • -ע כ ו ז ו י, רש״י
א ב י ה ם של ה נ ו ס ח ש ל נ ו ,ד פ ו ס י פ ר א ג ו ק ר א ק א של ב ע ל ת ו י ״ ט !
מכיון הוא לנכון הנוסח העיקרי ,ה״ירושלמי״, הרגוזו( )חרגוזו, הישן הנוסח
בבליים, גם אבל ש ל א מ נ ו ח י ל ו ף ז ה ב י ר ו ש ׳ ש ם ב י ן ה ח י ל ו פ י ם מ א ׳ ל ע ׳ ) ל ו י ח ״ א ,(490
(r
לשום בפי רבי איפוא קשה ח ר ג ו ז ו! הנזכר ,שנו ב מ ש נ ת נ ו : בשאילתות ׳ אחאי כר׳
תום׳ ל ב ר י י ת א , ב נ ו ס ח משנתנו ,א ל א שבוודאי כיוונו ש א ל ה כזו ״עכוזו ת נ ן או אכוזו״
( 6
)כ״י מ : ב ״ א ו מ מ ו ת או עוממות״ ,ש ב ת עז ב ל ב ר י י ת א כמו שכוונו פ ״ ד ח, בכורות
- ד מ ת נ י ״איכא גם מתאים לזה להלן(. עי׳ רגיל, לברייתא ״תנך ת נ ן! אוממות
7
ש י ש נ ו ג ם ב כ י י מ׳ כיון / שהוא בוודאי עיקרי א צ ל ״אכוזו -עכוזו״ ד מ תני״. ואיכא
אחרת, בלשון הדברים המציעה את )ברייתא גם בכ״י א״פ ,כי ״מתני״ פירושו ברייתא
ל ה ל ן שם(. עי׳
11
י (
,בהוספת ר׳ )דבר רגיל ״ ה ר ג ו ז ״ ה י א צ ו ר ה מ ו ר ח ב ת מ ן ״ ע כ ו ז ״ )אבוז( ,״*עגוז״ ״חרגה״,
ב ש ו מ ר ו נ י ת ו ג ם ב מ נ ד ע י ת ) נ ל ד ק ה ,(72-71 הרגיל ו ב ח י ל ו ף ע ׳ ב ח ׳ )ה׳( השמיות( בשפות
2
ש ל ה ג ל י ל י י ם ) ב ב ל י ע י ר ו ב י ן שם> י . וכ״אמר״-״עמר״-״חמר״
ב י ת היריבים ב י ת העגבות " ,"Afterר ״ ח : ; ״Schwanz״ ״עכוז״ )״חרגוז״( פירושו
ז נ ב ו ועל עגבותיו ,רש״י: החלחולת ,ר ״ מ :סוף חליות השדרה ,ר״ג לבכורות :על מקום
)פליישר ללוי ח״א ־•£J Hinterteii,Hinterbacke,י.ע ר ב י ת
( 4
. ,280ל ע ף ל ק ר ו י ם (232
ו ב ה ל כ ה . ב ל ש ו ן ב.
ירתוץ איגון ליכי מינאי דיהוו דכרין לא כ ת ב ל ה בנין א( כ ת ו ב ו ת פ ״ ד מ ״ י :
ע ל חולקיהון ד ע ם אחוהון חייב. י ת ר כסף כתובתיך
5
״ י ר ת ו ן ״ ג ם ב ת ו ס ׳ פ ״ ד ו ן ״ י ר ת ו ך ה י ה ש נ ו י א י פ ו א ל נ כ ו ן ב מ ש נ ה ה י ש נ ה >.
וזהו כר׳ יוחנן בן ב ר ו ק ה בב״ב פ ״ ח מ ״ ה :ה מ ח ל ק נכסיו לבניו ע ל פיו ר י ב ה ל א ח ד
האומר איש כ ל ו ם וכוי. ירושה לא א מ ר דבריו קיימין ואם א מ ר משום ל א ח ד וכו׳ ומיעט
ריב״ב ב מ ק ו ם ש י ש בן ל א א מ ר כלום כוי, במקום שיש בת ,בתי תירשני יירשני פלוני
6
Sאומר א ם א מ ר ע ל מ י ש ה ו א ר א ו י ל י ו ר ש ו ד ב ר י ו ק י י מ י ן ו כ ו ׳
לרבי: נ ת ן ר׳ ד ב ר זה אמרו
בבלי ב״כ קלא א ירוש׳ כתובות פ״ד ,כט ע״א )ב״ב פ״ח ,טז ע״ב(
ד (
ם ש נ י ת לרבי נתן ר׳ ליה דאמר זעירא ר׳ י ס א ב ש ם ר ב י יוחנן )ו(רבי
וכו׳ ברוקא בן יוחנן כרבי מ ש נ ת כ ם טעמא מאי הבבלי נתן את רבי שאל
( 8
ילדות ואמר רבי י ס ב ו ן תנן. וא׳ל רבי י ו ח נ ן בן ברוקה .ר ב י בא רבי חייה <ד>ר׳
( 9
)השאר הבבלי בנתן פני והעזתי ה י ת ה בי שאל את נתן <רבי> ב ש ם רבי יוחנן
פירוש הבבלים(. כרבי חכמים לומר הלכה הבבלי מה ראו
)נלדקה, במנדעית וכדומה .ורגיל גזיב, בירוש׳ וכי״י: (1חילוף מכ׳ לג׳ רגיל ,כמו •כזיב״,
(41—40ובסורית החדשה )נלדקה.(39 ,
ו ח ר פ ת א. (2והשוה גם ״ערפד״ ,ב״ק טז א ,תרי״א דברים יד י ט :וערפדא ,חרי״ב:
" (3עביזו״ )לוי חיג ( 8 ,6Cמסופק ,וגם אינו ענין ל״שעבז" ,שאין מושיבין את הבהמה על ״ביציה״
)עיי גס לעף שם( ,אלא מושיבין אותה כדי כך ,שאפשר יהיה למעך בידים את ביציה ,היינו שמושיבין
א ח ו ר י ה .עוד יותר רחוקות הן האתימולוגיות היוניות. אותה על
. ( j S ^ c " • a , coccygis) Steissbein 0
ומש״כ בס׳ השנה פפד״מ ח״ו•362 , C . A r a m . Papyri 7 עי׳
(6עיי כבלי ב״ב קל ע״א ,ירוש׳ שם ,טז ע״ב ותוס׳ פ״ז יא ,טז — יח .ריב״ב סליג גם ארישא
דכתובות. ״ריבה לאחד״ וכי' ,וכענין משנתנו
כ צ 7
״ ל ׳ ילא ״ורבי" .וכ״ה בביב בשם ״רבי זעירא״. (
כ צ 8
כי בב״ב שם מוחלפת השיטה :רבי שאל ״ ל ׳ ילא ״אמרו הלכה כר׳״ ,ושתי נוסחאות הן, (
יוחנן בן ברוקה .רבי זעירא אמר דרבי ב ר ) צ ״ ל :רבי( ב א אמ׳ אכן שאילה מאי טעמא לרבי נתן,
ובד׳ קושטא כ א ן :ר׳ זעירא בשם ר״י ר׳ שאל את נתן הבבלי מה טעם אמרו הבן שאלו מה ראו וכו׳.
בן דר״י טעמיה הבבלי מה ר׳ חייא ר׳ שאל את נתן ר׳ בא בשם כר״י בן ברוקא הלכה חכמים
על פי ב״ב. שהגיה ברוקא ,אבל נראה
(9כצ״ל וכ״ה בד״ק .״מה טעם״ ט״ם כאן.
12
כן לנו שנית( לא ואת )בב״ב: לא את הוא ששביתה < א מ ר ל י ה > י> ברוקה. יוחנן בן
2
יטלון. אלא ירתון כאן לית )אמר ל י ה יטלון ת נ י ת א ת א לגבי( י א מ ר ליה ירתון.
ירתון. אלא י ט ל ון לית כאן הבבלי נתן את קפחתה ליה אמר אבוי לגבי אתא
יטלון טעות ששגיתי לכם לית כאן טעיתי ליה אמר אכין בון רבי בי יוסי רבי אמר
ירתון. אלא
)ורבי עצמו כריב״ב לומר הלכה חכמים א י ם ו א ר ב י א ת ר׳ נ ת ן מ ה ר א ו כששאל
3
י ר ת ו ן. כריב״ב ,ירוש׳ ש ש ה ש י ב לו ר ״ ג :ה ל א גם א ת ה שונה ב מ ש נ ת נ ו > כאץ: הורה
״ י ט ל ו ן ״ יי( ) א ו ב ל ש ו ן ה ב ב ל י י ם ׳ . אלא ״ י ד ת ו ן״ והשיב לו ר ב י :אין אנו שונים כאן
5
הבבלי את נתן קפחת השיב לו ר ש ב ״ ג : לפני אביו רשב״ג רבי וכשבא ״ י ס ב ו ן״( י .
בון א מ ר שכן השיב ברבי ור׳ יוסי אין כאן ״ י ט ל ו ך א ל א ״ י ר ת ו ך . על דבריו ? ! והשבת
בטעות שניתי לכם ״יטלון׳ /אין כאן ״ י ט ל ו ך א ל א ״ י ר ת ו ך . לרבי: דשב״ג
ש ל א כר׳ יוחנן בן ב ר ו ק ה וכך שנה יטלון. ש נ ה איפוא ל ת ל מ י ד י ו :אינון רשב״ג
א ב ל רשב״ג חזר בו בסוף ימיו ושנה ״ירתון״ כמשנת ב ״ י ל ד ו ת ו ״ )״ילדות ה י ת ה בי״(, רבי
ב מ ש נ ת נ ו ״ירתון״ ,כריב״ב .וגם ע ש ה מ ע ש ה ב כ ת ו ב ו ת ,וגם ר ב י חזר בו ושנה ה ח כ מ י ם
א ח ר י מ ו ת אביו( כריב״ב. )ולנכון
אמרי ם ו מ ב ד י ת א י עד הימים האחרונים: ב ב ב ל היתד ,מ ח ל ו ק ת ב ז ה ואעפ״כ
א מ ר י -י ם ב ו ן ת נ ן ) כ ת ו ב ו ת נ ה א(. מ ח ם י א מ ת א ירתון ת נ ן בני -
(
מה ל ד ׳ זוגא °ש א ל כ ו ׳. ר ב ע י כ ר ם מ ע ש ר ש ג י פ ״ ה ,גד ,ע ״ ד : ב( י ר ו ש ׳
13
דבחנת ליה כל רבעי .אמ׳ לון פקון שאלון לד׳ יצחק רובא רבעי או נ ט ע כ ד ם ניתגי
ו ת י נ י י נ א נ ט ע רבעי. ק ד מ י א ׳> כ ר ם ר ב ע י נפקון ושאלון ליה .א מ ׳ לון מתניתא.
)פ־׳ה מעשר שני במשנת לשנות תאומים( ש א ל לר׳ מ ה ״זוג״ ש ל ח כ מ י ם ) א ו :
ר ב ע י ״ ) ו כ ל עץ ״נטע ר ב ע י ״ )ואינו ח י י ב ב ר ב ע י א ל א כ ר ם ( או ״כרם מ״ה-מ״י( ,אם
ש ב ד ק ת י )״הגדול״(, ושאלו א ת ר׳ יצחק רובא ו ה ש י ב ל ה ם ר ב י ־ .צ א ו פרי חייב ב,0
הראשונים יצחק: ואמר ל ה ם ר׳ ושאלו יצאו )לנוםחאותיה(. ה מ ש נ ה כ ל א ת לו
רבעי״ ,והשניים )״השני״( -״ נ ט ע רבעי״. )״הראשון״(-״כרם
ביצה ש ל נ ו -ב פ ״ ד ,מ ״ א <ב״ק ם ט א ( ,מ ״ ב ) ר ״ ה ל א ב , במשנה באמת וכך הוא
רבעי״ ,א ב ל במ״ד ,במ״ה ״כרם ו ע ד י ו ת פ ״ ד מ״ה>: ) -פ י א ה פ״ז מ״ו ה׳ ע״א( ומ״ג
ו ר ״ ש ה י א )ירוש׳ ור״שו. ) = ב ״ מ פ ״ ד מ ״ ח ,ק י ד ו ש ׳ נ ד ב( ו ב מ ״ י ) ס פ ר י ת ב א פ י ס ׳ ש ״ ג
( 2
רבעי״. ״ נ ט ע (: ב ת ו ם ׳ פ ״ ה כ ג פ ל י ג :מ ן ה ב י ת זו ח ל ה יוסי ור׳
מ״ט פ״ג תרומות ״נטע״: ״כרם״ גם במשנתנו גם נשנים ממעשר שני חוץ
רבעי ,א ב ל ב ״ מ פ״ז מ ״ ז ) כ מ ו בס״ד ) ר ׳ י ה ו ד ה ! ( ו פ ר ה פ ״ א מ ״ א <ר׳ י ה ו ש ע ( ש ו נ י ם :כ ר ם
רבעי. שונים :נ ט ע וםגהד׳ פ ״ א מ ״ ג )משנת ר ״ ש ! ( מ ״ ח = מ ע ״ ש פ ״ ה מ״ד(.
א ש ר ל מ ע ״ ש ם ״ ה מ ״ ב א מ ר ו ב ת ו ם ׳ <עי׳ ל מ ט ה ( ש ״ ש א ר כ ל ה א י ל ן ה ״ ז נ פ ד ה ס מ ו ך
ו א ש ר ל מ ע ״ ש פ ״ ה מ ׳ ׳ ג -ה מ ש נ ה ע ו ס ק ת ב ״ פ ר ט ״ ו״עוללות״ ו א ו מ ר ת ״כילו לגת׳׳, לחומה״,
ם ג ש אחרות, ״כרם״ ה ו א איפוא כ א ן וכאן עיקר בלא־םפק .ולעומת זה יוצא מ כ מ ה משניות
והנץ כ י קליסי דמון ח י י ב י ם ב ״ ר ב ע י ״ )״נטע״( ,ע ר ל ה פ ״ ה מ ״ ח :ק ל י פ י ש א ר האילנות
וביכורים ם״ב מ״ו )רבן גמליאל(: ברבעי, ו ה ג ר ע י נ י ם א ס ו ר י ם וכו׳ ומותרים א ג ו ז י ם
ובשביעית. ו ב ר ב ע י א ת ר ו ג י> ש ו ה ל א י ל ן ב ש ל ש ה ד ר כ י ם ו כ ו ׳ ש ו ה ל א י ל ן ב ע ר ל ה
איפוא מ ח ל ו ק ת בין התנאים ,א ם כ ל האילנות חייבים ב״רבעי״ ,או ר ק ״כרם״, היתד,
קדש״ פריו א ם ״ כ ל עץ מ א כ ל ״ שישנו ב ״ ע ר ל ה ״ )ויקרא יט כג( ,ישנו ג ם ב״רבעי״ .״ כ ל
4
לענין המחלוקת מעין ו ה ר י זו ר ב ע י ״ כ ר ם ״ כ ת ו ב ) ד ב ר י ם כ ו( >. )שם ב ח ,או שלענין
אחד סוטה פ ״ ח מ ״ ב :ומי האיש א ש ר נ ט ע כ ר ם ולא חיללו ו ג ר מערכי המלחמה. לשוב
בן אליעזר אילני מ א כ ל ואפילו מ ח מ ש ת מינין .א ב ל ר׳ הנוטע כ ר ם ואחד הנוטע חמשה
סוטה תום׳ שופטים פי׳ קצ״ה, )ספרי חולק ואומר :אין לי במשמע א ל א כ ר ם יעקב
( 5
. ב ב ל י מ ג ב וירוש׳ כ ב ע״ד( פ״ז יח,
המשניות השונות ״כרם רבעי״ לקוחות איפוא לנכון ממשניות תנאים שאומרים אותן
)במשנת )עדיות פ ״ ד ר ״ מ הוא ,עי׳ לעיל( ור׳ יהודה כראב״י ,ר ׳ מ א י ר דווקא, *כרם״
היא הוספה וכו׳ הכית מן דידן: הסיפא וכוי .א ב ל הבית מן ד יא ובספרי ת נ א פי׳ ש ״ ג : (2
והתום׳. הספרי ע״ם מדרש־הלכה,
רבעי דתני נ ט ע למאן להקשות ואין ברכות ל ה א ד ״ ה חד ת נ י : שירליאון, תום׳ ר״י (4ע י ׳
רש״י ועי׳ הניחא׳ ו״שיטה״ ש ם ד״ה דברכות בפירושו ריש פ י ו יונה ועי׳ ר ׳ כתיב וכי', דהא בקרא
של דבריו גם נדחו ]ובזה נ׳ל אבל ד׳׳ה לר״ה ט ע״ב הרמב״ן וחידושי והמאור כאן מג ב סוטה
ד״תבואתו״ מגיש לומד ״כרם״ בברכות שם, ואילך[ .רבי, I , M o s e s b. M a i m o nע מ י 358 שוורץ בם׳
14
החולקים ,כר׳ שמעון ואלו שהן שונות ״נטע רבעי״ -לקוחות מ מ ש נ י ו ת תנאים ת ר ו מ ו ת «.
פ ״ ה מ ״ י ו ם נ ה ד ׳ פ ״ א מ״ר ,ו ס ת ם ס פ ר י ,ע י ׳ ל ע י ל ( . )מע״ש
ברכות לה א ' /ואעפ״כ עצמו סובר אמנם כדעת אלה השונים ״כרם רבעי׳/ ר ב י
לא שינה בלשון ה מ ש נ ה הישנה ולא כ פ ה עליה א ת דעתו ,ונהג כאן כמו במקומות אחרים P
ברכה שטעונים מלמד ;קדש הלולים המובאה בבבלי ב״ת״ר״ של הברייתא, תנא
הברייתא היא חייא״, ר׳ ע״א ב״תני י ם״ו, ברכות ובירוש׳ וכו׳( ולאחריהם לפניהם
( 4
נטע דתני למאן הניחא שם: )בבלי נטע -שונה: , פ ר ש ה ג ,ט קדושים ש ב ס פ ר א
מע״ש פ״ה המקביל למשנת ג ם ש ם ז, רבעי״ ״כרם ואמנם ספרא נמנע מלהזכיר רבעי(.
( 5
נ ט ע רבעי .ר ״ ח הוא איפוא ״מאן דתני נטע״. :ש ם י :ה ר ב ע י ! א ח ר י פ ״ ז ט :ו ל א י פ ד ה מ״ג
אמנם שונה )= מ ש נ ה פ ״ ה מ ״ ב ( פ״ה יד מע״ש תום׳ נטע. ב ת ו ס׳: גם ואחריו
הרי זה נ פ ד ה סמוך ל ח ו מ ה : ה א י ל ן כל ו ש א ר אבל מוסיפה: ״כרם רבעי״. כבמשנה
נטע ה א י ל ן כל ו ש א ר וכו׳ רבעי כרם ם : לא ר״ה ע״א, ה )== ב י צ ה טז שם
רומז וגם שם יט ״כרם״ כמובן שוגה ) =-מ ש ג ה פ ״ ה מ ״ ג ! ( כ מ ע ש ר ש נ י ,ש ם יז ר ב ע י
םנהד׳ ם״א ב כרם רבעי: )= מ ש נ ה ם ״ ג מ ״ ט ! ( : פ ״ ב יג תרומות )עגבים ,יין(: ל״כרם״
כ ) = י ר ו ש ׳ פ י א ה פ״ז, מנחות פ״ו כ פ״א מ״ג(: רבעי )=משנד, נטע פ ״ ד ב(: )ערכין
( 6
גם בברייתא . ו מ ע ״ ש פ״ג ,נו ע״א> :נ ט ע ר ב ע י ) ר ׳ יוסי ב ר ׳ י ה ו ד ה ו ר ״ א ב ר ׳ שמעון( ע״ג
דמאי פ״ה ב במקומו: ובתום׳ גטע רבעי, כה ע״ד: ק כ ב א וירוש׳ ד מ א י פ״ו, שביבמות
מאיר, נ ש א פ י ׳ ו ׳ ) ה ו ׳ ה ו ר ו ו י ץ ע מ ׳ (9כ ״ פ )ר׳ ב ס פ ר י רבעי ,גם נטע רבעי. פ י ר ו ת
) ה ו ׳ ה ו ר ו ו י ץ ע מ ׳ 232ב ה ע ר ה ( .נ ט ע זוטא וכן ב מ ד ב ״ ר פ׳ נ ש א ה י מ ס פ ר י ישמעאל(. ר׳
גם במם׳ כותים םפ״א. רבעי,
ע ״ ב -ע ״ ג ו מ ע ״ ש שם׳ ני ע ״ א -ע ״ ב ת מ י ד ״ נ ט ע ר ב ע י ״ ,חוץ פ י א ה שם ,כ ירוש׳
ם״ג מ״ט. לתרומות אמנם מתאים שהיה מה אומר, יהודה ר׳ גורס: ד״ם( )עי׳ פריז בכ״י (1
א, )עג א עד בסגהד׳ כמו דכי״, ד נ י ת 'תנא בוודאי היא והברייתא הוא, יחיד זה נוסח אבל
תרי בה פליגו ״אמוראים׳: כמחלוקת ק׳ סי׳ בשאילתות הביאה ולכן רבי׳׳(, דבית יתניי להלן ועי׳
רימ מלבים עי׳ חייא״, ר׳ בשם ' ת נ י בירוש׳ הרבה כידוע מובאים לספרא המתאימים ציטטים (4
ישנו. ועדיות בפיאה אבל רבעי״, ״כרם בשיג חסר מ׳ שבכ״י להזכיר צריך (5
שם. וירוש׳ תום׳ עי׳ ו״עוללות״, ״פרט״ מפגי ״כרם״ שונה וכו׳, ומן ה ר ב ע י הערלה מן פטור
15
)מע״ש שם ,נו ע״א( פ י א ה שם ,כ ע״ב ש ל ה מ ש ג ה ת ר ו מ ו ת פ״ג מ ״ ט ש ג ם ירוש׳ מבציטט
ו כ ן ב ה ג ה ת ו ) כ י נ י מ ת נ י ת א ( ש ל ר ׳ א ל ע ז ר )עיי ל ה ל ן ( ,א ב ל ב ש ר י ״ ר כרם רבעי. בו: שונה
ב פ י א ה כ א ן :נ ט ע ,ו כ ן ב כ י ״ ר ב מ ע ״ ש .ו כ ן ב ב ר י י ת א <עי׳ ר ש ״ ס ( ש ם ,כ ע ״ ב :ר ׳ י ה ו ד ה 43
רבעי נטע נו ע״א גם כ א ן : שם, במע״ש אבל בסוריא, רבעי כרם לנכרי אין אומר
פיאה. ב כ י ״ ר ( ,ו כ ן ב ש ר י ״ ר 43ג ם ב י ר ו ש ׳ )גם
רבעי ,ודעתו איפוא כ ד ע ת ״תנא דבי רבי״ )למעלה( כרם שונה: ב ר ב י ור״ש
אינו נוהג אלא בכרם. ש״רבעי״
״כרם״ או שנה רבי במשנתנו, כיצד המשנה, בלשון נחלקו ר ״ ח ור״ש ברבי ולא
ש נ י ה ם י ו ד ע י ם ,ש י ש ב מ ש נ ה מ ש נ י ו ת ה ש ו נ ו ת ״ כ ר ם ״ ו י ש ש ש ו נ ו ת ״נטע״? ל א נ ח ל ק ו ״נטע״.
החיצונה בהלכה ,א ס ה ל כ ה כ מ ״ ד ״כרם״ או כ מ ״ ד ״נטע״ ,וכל א ח ד שנה ב מ ש נ ת ו אלא
ש ל ח כ ד ע ת א ח ד ה ת נ א י ם ה ח ו ל ק י ם :ר ״ ח ש נ ה ב מ ש נ ת ו )״ספרא״ ו ״ ת ו ס פ ת א ״ שלו( )בברייתא
מ י ש ש ו נ ה ״ נ ט ע ״ ,ו ר ״ ש ב ר ב י ש נ ה ב י ת נ א ד ב י ר ב י ״ -״ כ ר ם ״ יי. כדעת
במחלוקת עם שונה בני ר״ח ,שהיה ו ח ו ק י ה י ה ו ד ה התאומים, ה״זוג״, אבל
״כרם״ או ״נטע״ במשנה, ו״בית רבי״ ״נטע ר ב ע י ״ - ,ש א ל ו א ת רבי ,כיצד נ ש נ ה ״רבי״
ובדק לו שבחן )שונה המשניות( ה ש י ב ם ר ב י ל ש א ו ל א ת פי ר׳ י צ ח ק רובא .ה ״ ת נ א ״ וע״ז
קיבל ממנו א ת המשניות^( רב ר ב י א ת כ ל ה מ ש נ ה ,ה ו א ה ״ ת נ א ״ ר׳ י צ ח ק ב ר א ב ד י מ י ,ש ג ם
לקמן(. )עי׳
ר , ב ב א במובן ״בני ר״ח״ גם במקום א ח ר בירוש׳ .נ ד ה ם״ג ,נ סע״ג :א מ ר ״זוגא״
ר ב ל אזל ל ד ר ו מ א שאלון ליה וכר .א מ ר רבי ירמיה נ ס ק ז ו ג א רו ב א ח י י א רבי בא
ושאיל אתא מהו׳ טוחות שתי עיניו קפרא ובר הושעיא ל י ה ר׳ ח מ א א ב ו י דר׳ שאלון
, ר בני כד א: נדה לו, מקביל ובבבלי אינו וולד. וכתיב להן צא אמר ליה ל ר ב י
נ ו ) = ל ב ח א ת ו ל ק מ י ה ד א ב ו ה ו ן וכו׳ א מ ר ו לו פ נ י ם ט ו ח ו ת ב א ל י ד י נפוק לקרייתא ח י יא
ש ו ה ע ם ״בבי בירוש׳ הוא איפוא ״זוגא״ וטהרו מה ש ט מ א ת ם , א מ ר להם צאו וטימאנוה
ב מ ו ב ן ״זוג ש ל ח כ מ י ם ״ ר ג י ל ,במו ״ כ ל כי ה א י זוגא״ ) ש ב ת ״זוגא״ חייא״ ש ב ב ב ל י P ר׳
( 4
ב(, )נדה כא וכו׳ מתניתא ו א י י ת י א ת א חדייב דמן זוגא כי אתא א וש״גא לד
לרבים )״שאל״( מיחיד כאן של ובשינוי ועוד(. ב קה )יבמות הזוג כאותו הלכה אין
רבי בשפם לפני בא זוג )םקון וכו׳( ,נ מ צ א ג ם ב מ ק ״ א ,כ מ ו י ר ו ש ׳ מו״ק פ ״ ג ,פ ב ע ״ א :
וכו׳ רבי לפני מחמתן בא זוג ב ב ב ל י יח א : ר ׳ וכוי, להם והתיר צפרנים ובנטילת
יכול איך אלחנן ה״ר הקשה רבעי: כרם תני וחד ד״ה שם לברכות שירליאון, ר״י תום׳ עי׳ (1
שיש יודעים היו דודאי הזקן( ) = ר״י רבי ואומר בפנים( )עי׳ וכו׳ אתרוג והתנן רבעי כרם לשנות
ור׳ חייא שר׳ רבעי כרם אם כי שאין סובר הוא אבל וכו׳ רבעי נטע ששונים במשנה שנויים תנאים
כרם שונה הוא רבעי נטע ב מ ש נ ה ששונה מקום ו ב כ ל נינהו תנאי רבי בר שמעון
ד״ה ב לט תוס׳ ועי׳ משנה. אותה על חולק ל ה ח ל י ף יכול שאין ו ב מ ק ו ם ר ב ע י
ואילך. 87 ח״ב הלוי. גם ועי׳ אתרוג. ד״ה ע״ב ב וקידושין לרבעי
שם. והלוי 214 דה״מ רי״ם, ע״ד, י״ב ההוראה״, ״משפט רצה״ח, גם עי׳ (2
ס ע״ג: פ״א׳ ביצה בירוש׳ שבבבלי ,כמו .[21״ ל ב ר ״ ה י י נ ו ״ ל ק ר י י ח א ״ ] י ד י ע ו ת ה מ כ ו ן ,חו׳ ב׳ (3
וכו׳. ל ק ר י י ת א נפיק חיי א ר׳ בני עיב: ט ובבבלי וכו׳, ליה שאלון ל ב ר א נפק חייה בר׳ יהודה
ע״א. עז במבוא, רז״ס שגה בירוש׳ זה מקום בפירוש וגש
בגליון. פיק ור״י הא׳ ״זוגא״ בערך םה״ד ונגד רש״י בפי׳ (4
16
נשר ו ת פ ש ו מרקת ב א וכו׳» ם נ ה ד ׳ י ב א :זוג ל ה ם ממנו צפרנים והתיר ו ב ק ש ו
( 1
. דברים וכר ו ב י ד ם
) מ ס פ ר גוזמאי( מ״שלשה עשר ג( ל ת ל מ י ד י ו ש נ ה ר ב י א ת ה ״ מ ש נ ה ״ ב פ נ י ם ש ו נ ו ת .
פ נ י ם ״ ש ל ״ מ ש נ י ו ת ״ ש ה י ה ר ב י ש ו נ ה -ש נ ה ל ד ׳ ח י י א ״ ש ב ע ה ״ ) נ ד ר י ם מ א א( .ל ר ׳ ח י י א
ו ל ב ר ־ ק פ ר א -מ ש נ ת ר׳ שמעון ,י ב מ ו ת ל ב ב -ל ג א, מ ש נ ת ר' י ו ס י , הוא שונה פעם א ח ת
( 2
. ירוש׳ ש ב ת פ ״ ב ,ה ע״א
אחרות בפנים ל וי ם לתלמידו )בבלי כט זבחים ם״ב מ״ה וכך שנה רבי משנת
שמעון: ר׳ לבנו ש ש נ ה מ ש נ ה זו מכמות
בבלאי כזית ידעין חברין אפשר ואיתימא רב אושעיא א מ ר עולא ל ע״ב: זבחים
מרבי חישב לאכול כזית למחר כזית ת נ ן או כזית וכזית ת נ ן וכר .ת ״ ש ד ב ע א מיניה ל ו י
א מ ר ל י ה זו מ ע ו ר ב ת היא״( ז מחשבה דחדא בחוץ מ ה ו )״מי אמרי׳ ב ה א מודי ר׳ יהודה
מ ש נ ת נ ו ) פ ״ ב מ״ד (.ה י א לא א מ ר לפניו ר׳ שמעון ב ר ב י מ ח ש ב ו ת הוי. עירוב שאילה
( 3
פ ס ו ל ואין בו כ ר ת ד ו א ה א <זו> :לאכול כזית בחוץ כזית למחר ,כזית ל מ ח ר כזית בחוץ
לר״י״(. )*אפילו מ ח ש ב ו ת הוי עירוב בחוץ״( )״כזית ל מ ח ר אידך הא פליג ר׳ יהודה״(,
( 4
ת ר ת י דאתניתך ל ד י ד ך משנתנו, אמרת ואת חכמה דבר שאלני ליה הוא אמר
5 t
לך, ל א קשיא ( למחר״ וכזית כזית בחוץ ״לאכול כזית בחוץ כזית למחר״, )״לאכול
( 7 ( 6
וסבר תרתי גרםי לרבנן דקא ושמעינהו ח ד א אלא אתניתיה ל ד י ד י ה )ד(לא
ד ו ק א ו ד י ד ה ו ע י ר ו ב מ ח ש ב ו ת ה ו י א ו ד י ל מ א ד י ד ה ו ד ו ק א ו ל ד י ד י שיורי ש י י ר ל י )״לי דידי
( 9 8
ל מ ח ר בחוץ״(. )״כזית נמי הך לדידהו לדידי ה א שייר להו ומדשייר לי א נ י לוי״( >
אתנייה. כזית כזית והי א ת נ י י ה וכו׳
כי ל ר ב י בין ״כזית כזית* בין ״כזית וכזית״ פ ר ט א ה ו א ואינו איפוא עירוב מחשבות,
כ ז י ת ולא שנא כ ז י ת כזית ש ב ו ע ו ת ל ח א וקידושין מז א :ר ב י ה י א ד א מ ר ל א ש נ א
ור׳ מאיד פ ר ט א ה ו י ) ״ ש נ י ד ב ר י ם ג פ ר ד י ם ״ ( .ו ג ם זו ה י א מ ח ל ו ק ת י ש נ ה ,ב י ן ר ׳ וכזית
0
נ ע״ג, י /קידוש׳ מ ד א )ירוש׳ ש ב ו ע ו ת פ ״ ה ,ל ו ע״ג ,גיטין פ ״ ט , שבועות שם יהודה,
מחוברים דברים ב׳ ולפיה: גג ע״א(, נא ע״ב ,פ״ד, נזיר פ״א, סו ע״ב, קידוש׳ פ״ב,
בו׳ )לא ל ך ו ל א ל ך ,בזו ובזו ,וכדומה( בין ל ר ׳ מ א י ר ובין ל ר ׳ י ה ו ד ה -״ פ ר ט ״ )ב׳ ד ב ר י ם
ב ל א ו ׳ )(asyndetisch ונסמכים ו מ י ו ח ד י ם ( ה ם יי( ,א ב ל ב ׳ ד ב ר י ם ה כ ר ו כ י ם י ח ד נבדלים
אחד(. ו ל ר ״ י -״ כ ל ל ״ )דבר ״פרט״ הם -לר״מ
תנא דעת לפי ת ל מ י ד י ו , ו ל ר ו ב ש מ ע ו ן ר׳ ל ב נ ו איפוא שנה ר ב י
במשנה. נזכר לא הענין הזה (2 .[262 ש׳׳ה ע ם ׳ תרביץ עכשיו ] (Iעי׳
ב
ושמ״ק. (4ע י י ד י ס ור • מ בכ״י ליתא וכו׳, זית״ ״כחצי (3
,
נח ידוש׳ ד״ה פ״ב, ועי׳ פליגי״, וכזית בכזית כזית בין בכזית ״דבין ״תרתי״ . מפרש רש״י (5
א• סוכה כב ועי׳ גם תרתי תלת. חייא נזיר י ע ״ א :וכן תני ר׳ תרתיי ,וכן בבלי ע״א :תני בר קפרא
אילימא כזית וכזית אתנייה מ ור: וכ״י , V I׳ ת נ י ׳ ס י ׳ ,82ו ל נ ו ׳ ד פ ו י ״ י 2 אאריך בה עוד להלן, (10
שם• ״ י•
ת ג ל לן ה ד ״ ו ע ו ג ש ׳ ן ת ו ס ט י ח ב ז , ס ו ת ׳ ע י ׳ ת י ז כ ת י ז כ ש » כ י ן ה א ט ר פ יהודה ו ל ו י
17
שנה, ללוי אך t למחר״ וכזית בחוץ ״כזית גם למחר״ כזית בחוץ ״כזית גם אחד,
ה ת נ א ה א ח ר ,״כזית -כ ז י ת ״ ,ש ה ר י ל פ י ד ע ת ו הוא ש נ י ה ם ״ פ ר ט ״ הם. כדעת
ומנחות מ ״ ז )סד ,א( פיו זבחים ב(, )כט מ״ה ט״ב זבחים במב״ב -כזית״ ׳כזית
)כזית- מב׳ב כנו׳ -וכזית. כזית מובא: מ( )וכן יב ב ב ב ב ל י אך מ ״ ד )יב א(, םיא
( 1
- כזית מ ׳ ז ־. פיו בזבחים 571 וב מיה פיב בזבחים 570 ב מ .בכ״י פ גם לו, כזית(
בכולם. א ו ת ו׳ פיא מיד במנחות מוחק לירמא -וכזית! כזית בכולם: דינ וכזית!
עושה תמורה וכי יש יהודה א״ר ר״מ דברי תמורה ועושה פ ״ ט מי׳ח: בכורות
פי״ג ג בד״ו ,כי״ר וילקוט בחקותי בספרא וכן אילו וכר. ר״מ מ ש ו ם א מ ר ו תמורה
2
והדבר היה אחרי ״אחרים אומרים״, לפי זה ש נ ה איפוא ר ב י ת ח י ל ה א ו מ ר ״ >>. )״נמצאת
ש ל ר ״ מ ו ר נ ) ״ כ ב ר א ב ד ה ״ ,״ ה א ו י ב ת מ ו ״ ( ,ו א ח ״ כ שנר ,״ א מ ר ו מ ש ו ם ר ״ מ ״ . מותם
ב ת ו ם ׳ מ נ ח ו ת פ״י י א :ה י ו ר ש ו א ח ד ע ש ר ש ב מ ע ש ר ה ר י א ל ו מ מ י ר י ן וכו׳ ד ב ר י אבל
מפני שהיא ממיר ו א ח ד עשר ש ב מ ע ש ר אינו מ מ י ר היורש אינו ר׳ יהודה אומר מאיר ר׳
4 3
ת מ ו ר ה <לא* > י ה ו ד ה א ל ו היה ל ו ]ל1ר׳ >m אמר תמורה עושה ואין ת מ ו ר ה תמורה
קרב אלא זבח היה וכר. היה
״אמרו בלשון רבי שמסר לד׳ יהודה״ ,וזהו לו ״אמרו זה בלשון נמסד כאן
.571 ב 570׳ בכי׳׳י וכן זית -ו כ ח צ י -כחצי -ו כ ח צ י , כחצי מיז! פיו בזבחים אבל (1
בכורות ס ע״ב )עי׳ ר״ש בפירושו( ו ל ב ר י י ת א , וכו׳ מתאים לתשיעי קרא שם: הדברים סוף (2
ובמשנה ן וכוי, כל א ו מ ר רבי שהיה הכלל זח שם: בספרא וכוי, רבי אמר כלל שם: בברייתא
״ציטטים׳׳. להלן אמרו׳׳, ״מכאן לענין ועי׳ וכוי. כל הכלל *זה
שם. ט׳ מהלכה באשגרה ט״ם בוודאי הוא יהודה״ ר׳ לו ״אמ׳ (4
18
א מ ר ו ל ו א ף ה י א ו כ ו /ש א מ ר ו ע ל י ה בירוש׳ ר״מ״ .וכיו״ב במנחות פ ״ ה מ ״ א : משום
ת ר ו מ ו ת ס ו ף ם ״ ב :מ נ י א מ ר ו ל ו ר ׳ מ א י ר <עי׳ ל ה ל ן ,״ ש י נ ו י י ם מ צ ו י י ם ״ :״ ד ב ר י ר ׳ מ א י ר ״ ( .
( I
)כלומר א ו מ ר י ם א ח ר י ם ממקור אחר של תלמידים: והענין הוא שרבי הוסיף כאן
כ ר י ת ו ת פ ״ א יז( למשל תוס׳ בברייתות, רגיל מ ש מ ו ]של דימו ,וזה אומרים״ ״אחרים
אילו ה י ה ו כ ו /ו ע ל זה מ ח ה ר ״ ש ברבי ,א ב ל ל א מ ח ה ע ל ״ א מ ר ו משום ר״מ״ ,מכיון ש ל א
מ צ א ר ב י ב מ ש נ י ו ת ת ל מ י ד י ם א ל א י א מ ר ו ל ו ״ ) כ מ ו בתוס׳> ,ו ב כ ז ה ר ג י ל ) ב ב ר י י ת ו ת ( ״ א מ ר ו
והברייתות .א ב ל וודאי מתמיהה כל כך לפי שיטת המשניות ותמיהת ר ב א אינה משום״ :
דברי ובתוך רישא זו: ממנו, המשנה מליאה מלהזכיר שם ר״מ וכל שלא השתמט רבי
2
מ א י ר י. ר׳
מתני ל י ה ר׳ לר״ש בריה וכר ,ע ו ד ב ״ ק ק י ג א פירוש ל ״ ד ב ר שיש בו אחריות״ של
ר ב א(. )ועי׳ ה ל ו י ח ״ ב ,161ו ל ה ל ן , משנתנו
שלא ישנה א ח ת ״משנה״ ב״ילדותו״ שרבי שנה ראינו, ) 1ב ,א ו ת א( למעלה
אביו כדעת ל ד ב ר י ר׳ יוסי ב ר ׳ בון וחכמים-או ושלא כר׳ נתן רשב״ג אביו כדעת
ש ל פ נ י ה ח כ מ י ם -א ב ל אח״כ חזר בו ושגה כ ד ע ת החכמים :אלו הם ד ב ר י ם כדעת ושלא
המשגה. סידור
ל ס י ד ו ר שלנו גוגעים כ ב ר ש ת י ה מ ש נ י ו ת הבאות ,מ ש נ י ו ת ש ה ר ב ה ד י ב ר ו ב ה ן ועליהן
הוציאו והמציאו ש ת י נוסחאות ש ל מ ש נ ת נ ו :מ ש נ ה *בבלית״ ו״ירושלמית״: ושמהן
את קונה אינו ו ה ז ה ב ה ז ה ב קונה א ת ה כ ס ף מי״ר: ב> ב ״ מ פ ״ ד מ ״ א
ה ז ה ב. אינו קונה א ת ו ה כ ס ף ה כ ס ף קונה א ת הזהב מב״ב: ה כ ם ףז
א -ב : בבלי מד י ר ו ש ׳ ש ם ,ט׳ ע ״ ג :
6
<הזהב קונה א ת ה כ ם ף > > מתני ליה רבי קונה א ת הזהב כר .זהו כללו ש ל הכסף
לר׳ שמעון בריה הזהב קונה א ת הכסף א מ ר ליה חבירו. את קונה מחבירו הירוד כל דבר
ד ( ( 3
קונה את הכסף בילדותך שנית לנו )רבי( ת נ י ת ה מ א ן ר ב י חייה ב ר אשי אמר
( 8
מאי ובזקנותיה בילדותיה מאי ס ב ר . הזהב ש מ ע ו ן ב ר ׳ א מ ר ל י ה אבוי חזור ר ב י
( 4
דחשיב הוי טבעא, בילדותיה ט ב ר דהבא סבר. הכסף. הזהב קונה את ב ך ותני כ ה ד א
5
פירא וקני ליה פירא חשיב הוי דלא כטפא חילך חזר > בי ד ע ד דהוה ליה לינא אמר
סוטה ברכות ט ע״ב, בכ״מ ,כמו התוס׳ האריכו תמיד ר״מ שאינו כ ל ל אומרים״ ״אחרים (1ע ״ ד
לריט. יחוסו של ר ב י עירובין יג ב׳ ע ל ובבלי ביצה ם״ה ,ס נ ע ״ א ידוש׳ ועי׳ (2
ח״ז עי׳ כ״ח מרב׳ הדברים קיבל את ונראה שגם כאן בשם רב, להלן(: בירוש׳ ע״ז )עי׳ (3
ברבי. ור״ש ר ״ ח מחלוקת רחב״א מוסר בירוש׳ שבת ם״ז ,י ע״ב .159
ח י י א )אבל להלן ר׳ דתני כהדא העיטור(: הרשב״א ב״מ מה א )ד״ה כ ת ב בעל בחידו׳ (4
היתה מ ו כ י ח שזו ״כהדא״ ואמנם וכו׳(, חייא ס ב ר ואף ר׳ ב: ובבבלי מד וכוי, חייא ב ר ת ר׳ בירוש׳!
והתום׳. הברייתא ד ד ף מה ב שהיא ואפשר הירוש', למסדר ובבל־אופן לשניהם, ידועה ״משנה״
19
בזקנותיה ס ב ר כסםא דחריף הוי טבעא לטבעא. הכסף קונה את הזהב .מילתיה עליךאתניתני
3 ( 2
א מ ר ר ב אשי פ י ר א >. הוי חריף דהבא דלא מ ת נ י ת א כפירות זהב אמ׳ ״ ד ר ב י
( 4
קונה הנחשת מדקתני מסתברא כילדותיה כסף כפירות. אמרה
הכסף, קונה את הזהב )״תנן״( ב: מה ה י ה לו כנו׳ מ ב ״ ב ,ש ה ר י הוא מ ב י א , לבבלי
כ ל וכוי. קנה כ ס ף ה ר י זה של> <דינר וחמשה בעשרים של זהב צ ד נתץ ל ו ד י נ ר כיזה
ל״מטבע״ ״זהב״ החושבת אחת, ברייתא על מ ד ב, רבא, כבר העיר אחר מצד
ד ( ( 6
דינר וכו׳ שאמרו פרוטה ט ב ע א הוי ד ת ג י א דהבא סבר האי תנא רבא אמר קבוע:
דעתה שלפי שלנו, השמיטה התום׳ ובהתאם לזה ב מ י ד י ד ק י ץ וכו׳ ש׳ימ. תנא משער הוי
של בדינר וחמשה מעשרים כסף אחד של ״דינר השיעור את אותו -פירות* הוא, ״זהב
שהיא שמעון, בר׳ א ל ע ז ר ור׳ ר ב י בין מחלוקת שמרה לנו התום׳ אבל
נלתנית׳. ליידן: בכ״י בד״ו, כ׳׳ה (2 בכ״י ליידן = אמרה. (1א מ י ,
מדקחני בילדותיה דגרס מכרעת כגירסא דמחניחין דסיפא פירוש בשמ׳׳ק כ א ן : מובא ריטב״א (4
ה ל ו י חייב.101 , ג ו ר ס י ם כ ן ן עי׳ ג ם וכולם מחלוקת ד ס י פ א ל א היה דבנסחא פירוש הנחשת כוי
בירושלמי )ב(הגהה )במשנה( הכסף קוגה תמצא גרסינן וכן ה כ ס ף קונה את הזהב מתניתין ״וסתם (5
ו פ י ׳ ב ה ח ל ו ץ ח ״ ו ) 32ח י ה ,41ח ע ר ה ,(2 שטעה הבבלי ,כמו במשנת המשניות ,ל א בספרי יוכן״( .כלומר
אע״פ שכשהוא לעצמו הדבר אפשר ,מפני שהמשנה שבבבלי אינה צריכה לחתאים עם הבבלי ,עי׳ להלן.
התנא פירושו ״האי תנא״ אבל משנתנו, ״האי תנא״ — ל ת נ א ש ל כנראה הלוי שם חשב (6
דברייתא. ת נ א הבא,
הברייתא אמ״ד .עי׳ ד״ם(. בד׳ בטעות ראשונה )״דתנן״ נ פ ל דת ני א ודפוי״י: כי״י (7ב כ ל
א ר ב ע ה סילעא חייה ר׳ ואצלה :תני יכו׳. האיסר ת נ י מובאת גם נ י ר ו ש ׳ קידוש׳ ס י א ,נ ח ע ״ ד :
דתניא קידוש׳ יב א : בבבלי בתים׳ ב ״ ב פ י ה י א ( ן יכי׳ .גם מעה׳׳ ו כ י ׳ ) מ ן "שש ש ש :זעה ד י נ ר י ן.
וארבעה מעשרים יאיסר אחד איפוא גב השמיטה ב ר י י ת א זו וכוי, האיטלקי .ש ש מעה שאמיי וכוי ם־־וטה
'תגי אצלה מובא בירוש׳ וכו׳( ,שהרי חייא ש נ א ה ר׳ )רא׳׳ש כ א ן : מר״ח אינה שלגו וברייתא לדינר״.
)ק ר י :ס ״ ד( מ״ז ם״ ז בעדיות דתנן במעות : ומציין החדשים הדפוסים אחרי נמשך חייה״ — .הלוי ר׳
״אחד משמנה הראשון ה ט ע ה ו ,א ב ל רי״.ג ל א כ י ו ו ן א ל א ל מ ש פ ט ברלין וכוי ,וציונו של ר ״ י שאמרו סי־וטה
היא בעדיות שהמשנה ומבואר משפסו הבא: יותר מבהיל אבל ) = קידוש׳ פ״א מ״א(. האיטלקי״ באיםר
מהדורא בב״מ לפנינו ורז״פ( הנה רפ״פ דבריהם )של ולפי הזהב. קונה את הכסף השוגים שיטת על פי
20
כי בתום׳ מע״ש פ״ב ז בוודאי ב מ ח ל ו ק ת שלנו ,א ם ז ה ב ״ מ ט ב ע ״ ה ו א או ״סירות״ ז תלויה
מחללין ״כסף על זהב -אבל לא ל ר ב י רבי וראב״ש, שם פ״ב ,נג סע״ג( חולקים )ירוש׳
( I
״מחללין זהב על הכסף״. ו ל ר א ב ״ ש על הכסף״ זהב
״מטבע״ שלנו .אם 'זהב״ במחלוקת תלויה ור״ל שלפי ל״א בבבלי ב״מ מ ד ב לר׳ יוחנן ב מ ש ג ה זי ,מ ח ל ו ק ת
היא( אחרת מחלוקת והגי ראיס[ נג ע ׳ ג ,עי׳ סיב׳ מעיש ] = יריש׳ ל ל ש ו ן הב׳ אבל ״פרי״, הוא או
כסף שמחללין אומי כ ש ם שמע׳ בר׳ אלע׳ ר׳ ה כ ס ף על זהב לא אבל מדוחק נחושת כסף על
לכסף ביחס הוא פ ר י שזהב )מפני הכסף על זהב מחללין חריף( כך שנחושת )מפני נחושת על
חריף שכסף )אעם״י זהב כ ס ף על מחללין נחשת שכן כסף על מתללין מפני מה רבי א״ל שחריף(
זהב מחללין שאין הכסף י ח ל ל ו זהב ע ל לא נחשת( לגבי כ ך הוא פ ר י לגבי זהב שכסף פרי וכשם יותר
מעשר או׳ שמע׳ אלע׳ בר׳ ר׳ מקים( בשום איגו פ ר י יותר ,וא״כ חריף שנחושת )אע״פ הנחשת על
לגבי פרי והזהב נחושת על זהב שמחללין )וא״כ יש שבירושלים מעות אותו על ללין מ ח של זהב שיני
שמחללין ]נחשת[ וירוש׳ :כשם בתוס׳ מגיה וכו׳, ח ל ״ ח 193 , במונש׳ הורוויץ הגיון אריה(. ועי׳ הנחשת,
,(195 שם עמ׳ ש כ ן מחלליו ו כ ו ׳ ) ע י ׳ על ]כסף[ מחללין ]נחשת[ מפני מה וכו׳ מחללין על ]כסף[ כך
בירוש׳. להגיה כאן ,שכן הוא גם יותר ,אבל קשה פשוט הדבר עוד ועם״ז
תנאי וכתרי גירסאות שהיו ש ת י אלא תנאי דתהוי מסתברא ולא בשמ״ק(: )מובא ריטב״א (2
על דינר״ כו׳ -שינויא הוא. ירב והחשובה וכוי, טבעא דהבא סבר ואף ר״ח ב: בבלי מד (3
.229 ,221 חנ״א ומיע R E J כ ט ב, השולחני ,עי׳ ב״ק ד ב ר ר״ח
ב׳ ל י ן מה ח ו ׳, ו 3ו י ר ב ד ח נ ה . ב ^ r y , ג ע ד ל ו 0 ש ׳ ו י ר ו ש א ״ ע ק ת ו ב ו ת כ ל, ב ב ב וכזה (4
ת כ ר ב
״״א׳ ג ע״א. י ועי׳ י ר ו ש ׳
י ״ ״ א 321 ,׳ מ נ ו ם ה מ ש נ ה .216ו ב ם פ ר ו י ג ד , דרכי סי׳ פ ״ ה ,ו ע י ׳ למודים סוף כריתות לשון עי׳ (5
רוזנטהל׳ ח י ם ,174 - !73 ואפםובי*ר .מוגש׳ , ם ״ הגרמני וב״ק במבוא שוורץ ,חוס׳ ש ב ת (6ע י ׳
21
היה מתחילה הבבלי? ומה הוא נוסח במשנתנו? היה איפוא הנוסח העיקרי כיצד
בישיבת ה״חכם״ כדעת משנתו ה״תנא״ שנה הכסף קונה כר. בלא־םפק: המשנה נוסח
( 1
של דעתה גם שהיתה זו ברבי, ר ״ ש הוא , ם קג )כתובות ברבי גמליאל רבן
רבי. כ ד ע ת ו ש ל א הישגה, המשנה
ת נ י ת ד, מאן ז ה ו פ י ר ו ש ם ש ל ד ב ר י ר ״ ח ב ר א ש י .ש ק י ב ל ן ב ו ו ד א י מ ר ב )עי׳ ל ה ל ן ( :
לז שבועות פ״ז, יעקב, ר׳ מאן תניתה ו ע״ד: פ״ט, ידוש׳ ב״ק כמו ברבי, ר׳ שמעון
( 2
רבנין, תניתה מאן ר׳ ליעזר ,ש ם : יונים מפריחי אמר מאן תניתה ר ב הונא סע״ד:
( 3
. בירוש׳ ו ב ב ב ל י :מ א ן ת נ א ר׳ פלוני ה י א ורגיל
נדה פ״ט ברבי, גמליאל הוא-רבן ש״תנא״ שלה מוצאים אנו משנה אחת, וכך
שאמר משום רשב״ג א ב ל חכ״א רבי בר מ ״ י ,ש ש מ ו א ל מ ע י ד ע ל י ה <םג ב ( :זו ד ב ר י ר ״ ג
4
ב ר ב י )עי׳ להלן(. שמעון כ ר ( .ואגו מ ו צ א י ם ג ם ש ת י מ ש נ י ו ת א ח ר ו ת ש ״ ת נ א ״ ש ל ה ן ה ו א ר׳
מ ש נ ה זו ו ל א א ח ר ת היתד .ל פ נ י ר ״ ח ב ר א ש י ת ל מ י ד ו ש ל ר ב ,ו מ ש נ ת ג ו ז ו ) ״ מ ת נ י ת א ״
( 5
היה לא ה ב ב ל י י ם גם דרבי״(. )״מילתיה רבי ל״דברי״ הירוש׳ מקביל בירוש׳ (
מוכיח מתוך ר ״ ח ב ר א ש י ה ל א ב ב ל י הוא ,ו ר ב אשי א ל א מ ש נ ת ג ו זו! בראשונה לפניהם
האחרונים ״הגיהו״ ורק בימים ״הכסף קונה״. אמיתת הנוסח ) ה נ ח ו ש ת ק ו נ ה וכו׳( הסיפא
היינו )עי׳ ל ע י ל ( , ל ב ר י י ת א ש ל ר׳ ,ו ב ה ת א ם ״זקנותו״ א ת המשנה ע ל פי ד ע ת בבבל
ה ו ג ה ו ע ל פ י ה ם ,(6 שוני המשניות ,אחזו ב נ ו ס ח זה ,ו ס פ ר י ה מ ש נ י ו ת ה ב ב ל י ם ש״התנאים״,
מבטל אינו וישראל י ש ר א ל נכרי מ ב ט ל ע״ז שלו ושל ע״ז פ״ד מ״ד ,מי״ר: a
ח בירו. מב״ב :שלו ושל ע״ז של נכריז
בבלי נב ב : ירוש׳ שם ,מג ע״ד -מד ע״א•
) ( 1
נכרי ברי׳ שמעון לר׳ רבי ליה מתני ר ׳ הוד, רב בשם בר אשי חייה רבי
( 8 ד (
מ ב ט ל ע״ז ש ל ו ו ש ל ח ב י ר ו א ״ ל ר ׳ ש נ י ת ל נ ו הנכרי ברה שמעון מתני לרבי יתיב
1 0
(. ישראל ב י ל ד ו ת ך נ כ ר י מ ב ט ל ע״ז ש ל ו ו ש ל אמר ח ב י ר ו. עבודה זרה שלו ושל מבטל
] ( 1עי׳ מש״כ בפירושי הריב״ן לכתובות שם ,כסתם משנת ר״מ ה׳׳חכם״ בישיבת רשב״ג(.
(2בירוש׳ ריה פ״א ,נז ע״ג וסנה׳ ם״ג ,כא ע״א :מאן ת נ א ,אבל להלך .מאן תניתה רבנין.
ברכות פ״א ,ג ע״א ,שביעית רפ׳׳ב ,לג ע״ג ,תרומות ם״א ,מ עיב ,מע״ש למשל ב י ר ו ש׳ (3
פ״ה ,גו ע״ג ,ערלה פ״ב ,סב ע״ג׳ כתובות רפ׳ד ,כח ע״ב ,נזיר רפ״ד ,גג ע״א קידוש׳ פ״א ,ס ע״א ועוד.
למשל יומא יד ב ,ב״ק צח ב ועוד הרבה )ועי׳ רב ח ס ד א(. בבבלי
שהמשגת וגם כאן אין כווגתו איפוא אלא )עי׳ שם(, שמואל (4זו דברי פלוגי ,רגיל בפי
הזאת נערכה ע״פ דעתו של ד״ג ברבי .בבלי נדה שם מוסיף :״ונימא זו דברי ר ש ב ״ ג הא קט״ל שמואל
ברבי הכריעה בשעת עריכה. ל י ה ״ ,זאת אומרת שדעתו של ר ״ ג סבירא כרשב״ג בר ר ב י דר״ג
בהערה. ״מתניתא״ בירוש׳ היא גם משנה וגם ברייתא ,ועי׳ גם הלוי שם 102 (5
ה ס פ ר ו ת ,וחושבני שתשובת דבריהם יוצאת מתוך ד ב ר י :כ״ח ח״ז, (6אני מעיר באחרונה על
החלוץ ח״ג 123 ,וח״ו 22 ,ואילך ,דדו״ד ח׳׳ב )הו׳ ששית( .190 ,ל מ ב ר ט ! 9ואילך ,רז״פ׳ מבוא כ ע״א, 5
הלוי ח״ב אחרת: בדרך שם. אפטוביצר ובאחרונה חנ״א ,229 - 228קרויז מונש׳ חג׳׳א,453 , R £ j
(8הנכרי ,גם ברי״ףן והנכרי ,כ״י ב 569ולירמא. כציל• (7 ועי׳ גס להלן ג. ,102-99
(10באו״ז שם: (9כן מ ן בדפוי״י :בר׳ = בריה ,עי׳ ד״ס ! בריה ,גם באו״ז ח״ד סי׳ ר י ט •
הדפוסים בב״מ )עי׳ לעיל( ,אבל כאן ליתא גם ברש״י• ותשנה לי שלו ושל חבירו ,כעין נו׳ ותחזור
22
ישראל. עבודה זרה שלו ושל מבטל הנכרי ח י י ל ך ע ל ך כ ן א ת נ י י ת נ י י> ליה עד דהוה
ותני כן ר ב י שמעון לעולם. ישראל אין ל ה ביטול א מ ר לו לאו בני עבודה זרה שעבדה
בן מנסיא אומר עבודה זרה ש ע ב ד ה ישראל אין ל ה ביטול לעולם.
, f o lד י נ ,רע״ב ום״א א צ ל רי״א ותוי״ט. 5 6 7 . מ י • ר גם לו ,ק Dב 569ב כנוסח
ו ק ר א ק א ו כ ו ׳ :ה״ג פראג ריווא ומנטובא, ל י ר מ א ,ד״ו ש״ו, מ ב ״ ב ,גם מ ב י ב מ ! נוסח
ד י ו ק״כ ב ,ד״ב .573
( 2
שלהלן, שבתום׳ ק ו ר ש א י, בן י ע ק ב ר׳ ד ע ת ״זקנותו״ היא מעין ד ע ת ר ב ו
״ילדותו״ היא ד ע ת הרבים )ה״חכמים״( ,שר׳ שמעון ברבי החזיק ב ה ועל־םיו נ ש נ ת ה ודעת
לעיל(. ב מ ש נ ת ב ״ מ )עי׳ ג ם מ ש נ ה זו,
עבדה אסורה אע״ם שלא ש ע ש ה ע״ז ישראל כי בתוס׳ ס״ה )פ״ 0ג ב -ד שנינו:
לבטלה P יכול לפיכך שתיעבד עד מותרת שעשה ע״ז גוי לבטלה. יכול לפיכך אין
י ע ק ב א ם ע ש א ה י ש ר א ל מ ת ח י ל ה ) כ ל ו מ ר :ו מ ס ר ה לגוי ,ועי׳ ע״ז מ ש ו ם ר׳ אומר ר׳
ל ב ט ל ה .וזה מ ת א י ם ל ד ע ת ׳׳זקנותו״ ש ל ר ב י נ י ר א י ן וכו׳( א י ן י כ ו ל ד א ״ ר נ״ג א :ת״ש
ישראל אין לה בטילה עולמית. מנםיא :ע״ז ש ל ר ״ ש בן ודעת
4
נכרי מבטל וחכמ׳ א ומ׳ ב ר י י ת א זו ב א ו ת ב ת ו ם ׳ ה ל כ ו ת ש ו נ ו ת > .ו א ח ״ כ : ואחרי
עבוד׳ זרה ש ל נכרי .ר׳ שמע׳ בן מנסיא וישר׳ אין מ ב ט ל ישר׳ זרה שלו ושל עבוד׳
עולמית P ישראל אין ל ה בטילה של עבוד׳ זרה אומ׳
שנםסקו ל ד ב ר י ר׳ י ע ק ב ש ב ה ל כ ה ד, כנראה של התוס׳ נמשך אומרים״ ״וחכמים
( 6
ו״חכמים״ אלו חולקים עליו ,א ב ל ר ״ ש בן מ נ ס י א מ מ ק ו ר אחר, ע״י ד ב ר י ם הלקוחים
כ ד ע ת רבי ב״זקנותו״ והיא במשנתה לםני התום׳ אפשר שהיה נ מ ש כ ו אחריו .א ב ל ורבי
( 7
כ ד ע ת ילדותו. ״חכמים״ הוסיפה בשם
של ישראל אסו׳ מיד וכו׳ ושל נכרי עד שתיעבד )ואית כאן ״לפיכך״(.
1 5
גוי יכול תהא יכול ע״ז שביטלה ו: )רישא(» » ו למ״ו ו למיה )סיפא( -מ״ו (4ה מקביל
א ס ו ר )מתאים אלוה בו ל ש ם אסורה וכו׳ ושל ישראל בין שנהג בו לשם אלוה ב י ן ש ל א נ ה ג
אומר שמעון ומסיים :ר׳ )וסתם מתני׳ ר״מ(, כיצד מבטלה רמ״א וכו׳ -למ״ה אל הלכה ייג( ו ז :
אפילי דחאה וסטרה ונפלה הרי זו בטילה.
שייך ל״בימוסיאות״ של מ״ו ותיס׳ ה״ו. (5ח* .בימוס שנפגם רובו הרי זה מותר וכוי,
6
׳ שם, י ר ו ש ח ׳ א ״ ם י , ס נ ה ד ׳ ת ו ס ) ט ״»., א ב ו ת , ע י ל ר ב י < א > * י י יחוסו של ר ״ ש ב ן מ נ י
ס
, .״ ( = תוס׳ ר ג א ל ב ל ו ׳ ) ב ה ו ז י נ א ״ ם נ ח ג י ג ה ק ר נ ז כ ר ה נ ש מ ב . א כ ו ב י ג ה ל ע״א בטעות ״ישב״ג״(,
א< הי פ״א ז ,והוספה
״ א ב ,וע״ז פ״ח א. פ (7כיו״ב ייחכ״א״ בתום׳ פסחים ס״ב ח ,סנהד׳
23
( 1
בכל־אופן ,אבל במשנתה התום׳ לפני ברור מה היה איפוא יודעים אין אגו
אגו רואים שהזכירה א ת ש ת י הדעות ואחזה ב ד ע ת ״ילדותו״.
לרשותו אומר שמצא ע״ז ע ד ש ל א ב א ה ישראל מוצאים אנו בתום׳ שם ג : אמנם
בין ח ב י ר ו בין עובדה של ב י ן ש ל ו ב י ן מ ב ט ל ע ״ ז ש ה נ כ ר י ומבטלה לגוי
ב: ו ב ב ר י י ת א זו ב ב ב ל י ,ס ד במזיד בין באונם בין ברצון, עובדה בין בשוגג בין שאיגו
2
מתוך משנה ו כ צ י ט ט > ובכן חבירו כר, מ ב ט ל ע״ז שלו ושל נכרי ש א מ ר ו מ פ נ י
מבית בלא־ספק מוצאה ז ״ א א י פ ו א -ב מ ש נ ת ז ק נ ו ת ו ש ל ר ב י .א ב ל ב ר י י ת א זו ,כ מ ו ש ה י א ,
ומיוםדה ע ל ה ע ו ב ד א ש נ ז כ ר ה ב ב ב ל י מ ג א ד ר ו ש ׳ שם ,מ ד ע״א( ב ר־ ק פ ר א של מדרשו
ברבי הקפד מהלך אחר ר״א ו ע ל מעשי ב ר ־ ק פ ר א :א ״ ר יהושע בן לוי פ ע ם א ח ת הייתי
(3
ומצא גוי ק ט ן ו ל א א מ ר ( בדרך ומצא שם ט ב ע ת ועליה צורת דרקון )בירוש׳ :ב ר קפרא
מ ב ט ל נ כ ר י ש״ מ ביטלה סטרו וביטלה לו כלום ומצא גוי גדול ואמר לו ב ט ל ה ולא
ב ע ל מ ב ט ל נ כ ר י וש״מ וש״מ יודע בטיב ש ל ע״ז ו כ ר ח ב י ר ו ע ״ ז ש ל ו ו ש ל
,
ממנה את הכלל: מ ע ש ה זה נ ס ח ״ ת נ א ׳ ש ל ב ר י י ת א זו א ת ה ל כ ת ו ,והוציא ע״פ כדחו.
4
) * מ פ נ י ש א מ ר ו ״ ( (, ש ה נ כ ר י ו כ ר ,כ מ ו שעשה הבבלי והירוש׳ ,או ש נ ס ח ו בלשון ״חכמים״
( 5
.ובכן א ״ א להוציא כ א ן כלום מתוך התום׳ לנוסח משנתנו. לפעמים ד ע ת יחיד שהוא
ז ״ע״ הראשון .וגם הרישא לחצי מקביל היטב נכרי״ אינו מ ב ט ל ע״ז ש ל ״וישראל
מקבילים ו״ישראל״ ש״נכרי״ מוכיח משתיעבד״, י ש ר א ל של נכרי אסורה מיד ו ש ל
( 8
שאלמלי גם הבבלי והירוש׳ ה י ה ל פ נ י ה ם ב מ ש נ ה ״ושל י ש ר א ל״, . זה לזה גם בסיפא
אפטוגיצר, כנראה שחושב כמו ״ילדותו״, נוסח ב מ ש נ ה לפניה שהיח מתוכה, ל ה ו כ י ח (1
רז״ס, דברי ממנו שנעלמו ואילך, ב ס ס ר ו י נ ד ש ם 298 ו נ ו ס פ ו ת ,26 - 25 ד ה ״ מ 287 - 286 , (2ע י ׳
ו א 1 6 1
להלן. ' Traditionי ל ך ׳ ו ע י ׳ ובאכר,
ועי׳ ה א ס י ף ח ״ ג ) ת ר מ י ד ( ,330 ברבי ,א ח ד הם ,עי׳ ה ק פ ד אלעזר הקסר ור׳ ק פ ר א ,בן (3ב ר
משום דקא בעי למסתמה כרבנן. בנדה פ״ו מ״א ,עי׳ בבלי שם מ ט א : שאמרו״ ״מפגי דומה ל ו (4
שדה באיזו וכי תוס׳ פ״א ד : הוספות »25 דה״מ, במשנה )עי׳ ד״ס( ,עי׳ יהודה לר׳ וכיוון וכוי,
ה״תנא״ ש ל ו ב״משנתו״, אותם הוא ע 1מ ו ,או ששנה ר״ח׳ שעשה במעשים לפעמים יסודן ברייתות של ר״ח
ת״ר. בבלי צס א : חייא, בדא״ר ם״ז ב ש ם :ח נ י ר׳ חייב ,195 ,א ב ל דדו״ר (7ווייס,
אסורח אינה ישראל שע״ז ש ל לעיל(, דרישא )עי׳ לר״ע ,ת נ א תלויים זה ב ז ה : וסיפא רישא (8
24
דב״ק: ממעשה כן להוכיח צריכים היו לא ח ב י רו״, ב מ ש נ ת נ ו ׳יו ש ל לפניהם היה
ח ב י ר ו״ . ° נ כ ר י מ ב ט ל ע״ז שלו ושל ״ש״מ
וברייתא ב, נב המסקנא, אחרי מ א ו ח ר י ם ב י מ י ם ה ו ג ה ה שמב״ב אלא
בן מנםיא. דר״ש
אחרות ל״משניות״ משנתנו של יחוסה על להעיר וירוש׳, בבבלי הוא רגיל
אם א פ ש ר ב ד ר ך פירוש ואם לא - ״ברייתות״ ,ולתרץ א ת הסתירות שביניהן, ״חיצוניות״,
דידן״ ו״תנא ברא״ .וכך מקבילים מתפרשות כ״מחלוקות״ ,מחלוקות של ״תנא ״הסתירות״
ה ת ל מ ו ד י ם ל מ ש נ ת נ ו :משניות )ברייתות( ש ל ר׳ חייא ,של ״תניי ד ב י ת רבי״ ,ומשניות שני
ורמינהי, והתניא, תניא אידך, תנא, תני, תני, תניי )אית תנא״ ״איזה של אנונימיות
להלן(. עי׳
הוי כזית אע״ג דלא כשרה כלום הימגה הא גשתייר מ ע י ר ה ב ב ל י מו א : למ״א
4 ( 3
ה א קשיא לא א מ ר ר ב יוסף ניטלה הכבד וגשתייר הימגה כזית )כשרה( > ו ה ת נ י א
( 6 1 5
שמעון ור׳ חייא זריק לה )כי ה א דו ו ׳ רבי בר ש מ ע ו ן ר׳ הא ח י י א רבי
7
וסימניך עשירין מקמצין. ר׳ מ ט ב י ל ל ה > בר
לדעת שלו ע״ז מבטל שהוא כשם הישראל(, בראשונה גם )ובוודאי לבטלח הנכרי יכול ש ת י ע ב ד, עד
לבטלה״, יכול אין 'לפיכך מיד, אסורה ישראל של שע״ז ישמעאל ולד׳ לעיל(, ) י׳ ע ל א ע מ ש י ׳ ר
והוא (3 ברחו על (2 חבירו ושל שלו ע׳׳ז מבטל נכרי (1 אמרה: הדא שם: בירוש׳ גם (1
במתגי׳ גרםי׳ דלא מדוקדקות בגוסחאות מצאתי אבל שם(: ר״ן )ועי׳ א מג הרמב״ן חיד׳ (2
א״י של ב ד ו ק ו ח מ ש ג י ו ת בגוסחאות וכן דהו כל ממגה ונשתייר אלא כזית ממנה גשתייר
הזה בעגין שנויה היא ובתוס׳ כזית ממנה ונשתייר הכבד ניטלה ו ה תני א בגמ׳ לקמן גרסי׳ והכי
בכלל להלן. עיי מאד. נכון וזה כזיח, והתניא רק: ו ב כ ״ י ד. שם, ורמב״ן ה בכ״י כ״ה (3
מ ב ו א וז״ב עי׳ בריל, ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה(, צי ט ט י ם: להלן, )עי׳ ל ב ר י י ת א ״תגן״ כ״ס בכבלי נ»*א
4 7 4 6
ובדיל• הרמב״ן דברי ממנו שנעלמו ,304 ח״ז םסד״ם השנה ובם׳ 157 ח״ט במגצין יי׳ופמן "־
ג ב 4
ד״ם. ו ר ,עי׳ ר ליתא ד״, הא ״כי (5 והרמב״ן. ה בכ״י ליתא כשרה (
ליה. יעוד. » (6
חגיגא •ר׳ . ר ק י ל כ ו א ח י ה ב ( < ן ק , ח 0 פ ) . א ק ר י ב ל י ב ט מ ״ ו ט כ ג ( ׳ ״ ר ׳ ) כ נ ו ח ב י מטביל (7
)םםח׳ שם(׳ ,י י ם מ ב ג נ י מטביל השמש ובעברית: ) ס ו כ ה לו ב(, ו נ פ י ק בה״ )אוכל מקצתה( בה מטביל
25
הטרפות שם בין שנמנה ו ,ח , שמיני פ״ג דםפרא, ברייתא היא זו ברייתא
( 1
וכן בין ה כ ש ר ו ת בה״ח :ונשתייר הימינה ׳ כזית ניטלה הכבד ולא נשתייר הימינה בה״ו:
ו ב ר י י ת א ד ס פ ר א מ ת א י מ ה ב כ ״ מ ל ב ר י י ת א ש ל מ ד ר ש י ־ ה ל כ ה ד ר ״ ח )*תני ר׳ חייא״, כזית.
( 3 ( 2
:ניטלה כבד .וכעין ז ה ג ם ב ת ו ם ׳ פ ״ ג א ,ש ה ע י ר ע ל י ה כ ב ר ה ר מ ב ״ ן בירוש׳ ומדרשים(
נטלה כ ב ד וגשתייר בה כדי להעלות ולא נשתייר בה כדי להעלות ארוכה פסולה ,ושם י:
( 4
התלמוד על משנתנו ,ורב יוסף מ ב ר י י ת א מ ת נ ג ד ת זו ש ל ה ס פ ר א ה ק ש ה . כשרה ארוכה
ש מ ע ו ן ר׳ והמשנה-משנת חי יא ר׳ היא-משנת שהברייתא זו, בדרך תירצה
מ״ד. ובוודאי גם מ ש נ ת ע״ז פ ״ ד ב״מ פ״ד מ״א, הוא שגתייחסה לו גם משנת ברבי,
האומר כדברי א ב ל ר׳ יוחגן פ ס ק כ ד ע ת ד׳ ח י י א ז ב ב ל י מ ״ ג א ׳ :א מ ר ר׳ יוחנן ה ל כ ה
כ ס ת ם הלכה יוחנן א״ר רבב״ח והאמר הכי ר׳ יוחנן )״כר׳ חייא״( ,ומי א מ ר כזית
אע״ג דלא כשרה הא נשתייר כלום, הימנה הכבד ולא נשתייר ותנן ניטלה משנה.
ה ו י כ ז י ת וכו׳ .זהו פ י ר ו ש ה ה נ כ ו ן ש ל ה ם ו ג י א .
ב מ ת נ י ׳ .א ב ל ב כ ג ו ן זד, כ ש ר ו ת אלו רש״י פ י ר ש )מו א ( :ו ה א א ג ן ת ג ן ,ג ב י
ן ז י י א משנה _ ל ,
ר ורחוק לייחס ׳ורמיגהי״ ,וגם ק ש ה מ א ד התלמוד ״אימא סיפא״, אומר
לסי מג א סי׳ רש״י ובדף ד ף קט״ז םע״א(. הגמרא, כללי ומהרי״ק, כריתות שם, <עי׳
ס ת מ י ד ר מ י גן היא בפרקין ופלוגתא ה א ו מ ר וכו׳ ״הלכה כדברי גירםתו ושיטתו זו:
גמי משנה׳ והא כסתם הלכה יוחנן והא א״ר וכו׳, רישא דקתני א ה ד ד י דמתני׳
והרמב״ן התום׳ בד״ה והא׳ א ב ל כ ב ר העירו דסיפא מרישא״. אולמא ומאי היא םתמא
היה ובכל־אופן א ש כ ח , א ח ר י נ א ם ת מ א יוחנן ר׳ לומר: לו היה שא״כ והר״ן,
ו ה ר ״ ן ו ב ר י ל ש ם ( .ו ה ד ו ג מ א ה ש נ י ה ד מ נ ח ו ת )עי׳ ב ס מ ו ך ( נ ז כ ר ב ב ב ל י )עי׳ ה ר מ ב ״ ן הדבר
לפירושנו. מסייעת
מקמצין אמר ושמואל ב: קו ב״ב ז מלמעלה״ ״לקלוף קמוץ, מקמצין, ועי׳ חולין ג ע ״ א : מ ק מ י ץ׳ מ:
ה ע ר ה .(3 )ועי׳ לעיל ו ה ח ל ו ץ ש ״ ג 123 קס״ז סי׳ כריתות ח״ג ועי׳ ע ו ד )נוטל חלק ומשאיר(.
״כלום״ )וכאן א1ל ו ד ״ ב 250וה׳ ר א ו 139 קכ״ז ע ״ ג ד״ו בה״ג דת״כ ברייתא הובאח כן (1
בטעות פרופ׳ בראן ז״ל( )כפי מה שהודיעני ד ף 65 ק י ב ץ 108 ברסלוי ובכ״י בדפו׳ המשנה!(. של בציטט
כ ל ) ו ם ( שהוא. ובכיי ר׳: והוגה ע״פ המשנה. ,76 בילקוט ר׳ תקל״ז ובוהזהיר ח״ב בטעות כלום ,וכן בה״ו:
בנזיר מט א וכן הרע״ב רש״י ופירשו לענין א ב ר מן החי, בכלים פ״א מ״ה גאמר ש י ע ו ר זה (4
להעלות כדי ו כ מ ה היא אמרו: יג ב״ק פ״א כלים ובתוס׳ מ כ ז י ת, פ ח ו ת שהוא ם״ז מ״ב( )גזיר שם
בכלים יו״ט חוס׳ )יעי׳ קטנה וכי' בקליפה ומעורה שנפשח תאנה ייחור של כאלו אותו רואין ארוכה
26
ן
מפני שהוא פסול ואם הביא אין מביאין אנפקנון > והתניא פה םע״ב: בבלי
( 2
רבי. בר ש מ ע ו ן רבי הא חייא רבי הא קשיא לא יוסף רב אמר . שרף
4 ( 3
וסימנך עשירים מקמצין. ליה ור״ש בר רבי מ ט ב י ל ל י ה דביר,״( י חייא זריק דר׳
שרף׳ אלא שאינו פ ס ו ל אנפוקנין שמן ח: ס״ט מנחות בתוס׳ היא הברייתא
ה י ה ל פ נ י ר ב יוסף .ובוודאי גם ב נ ו ס ח ה ע י ק ר ,״כשר״ .ושוב מ ת ר ץ ר ב יוסף א ת ובמשנתנו
ב ר ב י ו ה ב ר י י ת א -מ ש נ ת ר׳ ח י י א ן ה י א -מ ש נ ת ר׳ ש מ ע ו ן אף כאן כך .ש ה מ ש נ ה הסתירה
שמוסר גם במקום ר ב יוסף, ט ו ב ל בו. ברבי היה אבל ר״ש ט ו ע ם שמן זה ל א היה ר״ח
ד ב ר י ם ב ש ם ר ׳ ש מ ע ו ן ב ר ב י ) י ב מ ו ת מ ד א( ו ב ש ם ר ׳ ח י י א ) נ ד ה י ד א( .ק י ב ל ב ו ו ד א י אחר
( 5
ה א ל ה -ר ״ ש ברבי ״שנה״ אותם ,ולכן לא ,ששתי המשניות זה ב ש ם ר ב או ש מ ו א ל דבר
( 6
. אותן פשוט לרבי .כשם שהוא מייחםה תמיד לרבי ייחס
״ פ ס ו ל ״ ה ו ג ה ב ס פ ר י ה מ ש נ ה ו ב י ח ו ד ב ס פ ר י ם ה ״ י ר ו ש ל מ י י ם ״ ׳ כ כ ״ י פ וק׳ א ח ר י התום׳.
נטע רבעי. תני כרם רבעי וחד תני ב ר כ ו ת ל ה א :ר׳ ח י י א ור׳ ש מ ע ו ן ב ר ב י ח ד א(
אבל רבי עצמו וביתו נשנו כ ב ר ב מ ש נ ת רבי. יודעים אנו ששתי ה״נוםחאות״ כאן
,
<ר״ש ב נ ו ( ש נ ו ״ כ ר ם ״ ,ו ר י ח ש נ ה ״ נ ט ע ״ ׳ ל ע י ל ע מ •15
פטור. ה ר ד ם י א ו ת ב( ח ו ל י ן ס י ״ ב מ ״ א :א ב ל א ם ק נ נ ו ב ב י ת ו כ ן י ו נ י
ג ב א
ר : הדורסות)!(, : ר הדרסיו׳ז אה״ת: )הרדיםיאות(, ור מ במביב דפו׳ הוא כך
( 8 7
ו ע ר ו ך )ע׳ יון( ה ו ׳ ד י נ ו ר״ מ ,571 ב מוגה. ק פ, דורסיוח *! וק) :יונים( לו דודוםיות,
-הגהה כשר״ הביא ואם יוהתניא ב ו טו ר״ה רי״ד בתום׳ וכן ד״ס( )עי׳ י״י כ בכל כך (2
שמובנו אצל משקה מ״זריק״, יותר מתאים היה זה נוסח ״רוקק׳׳ ו דייק, קרי: דייק, מ: כ״י (3
יחד, נאמרו ששניהם הוא, יותר והנראה .(7 הערה 25 עמ׳ הערה 3ולעיל )ועי׳ כאן מתאים איני
נ ז ,מ כ
הראשונים. עליהם שהעירו הרבה וכאלה במקומן, בתלמוד ונםדרו אחד, כלשון יי ^
יוסף א״ר י. ב ר ב ג ״ ר י ר ב ד ז ו ל א ו מ ע ר ם א יהודה א״ר יוסף א״ר ב: סג בנדה גם (5
* _! .״ א״ש. יהודה א״ר
ב. קנד וב״ב א( כי ב )=ביצה קו ב, כשבת לד גם ׳*׳
יעיי־ רבי׳ שגה ן כ א : א ״ ע נ , ב א י ת ו מ ב י / ו כ ו ה ל ב י ס נ ו א , ה , ב ר ״ :
נ ש ו ע״ב ר״ה ז (6
7
שם :ורודםיות מיוחסים אל וכי׳• (8 ר ׳ מ צ ל י ח נ ע ר ו ך כ ״ י ב ר ס ל ו י ן ד ו ר י ס י ו ת ,מ ו נ ש ׳ ח ״ ם .112 , (
27
הרדםיאות. ב :וכן יוני קלט בבבלי מ ד ר ש ־ ה ל כ ה של ברייתא
ג ב א
תתק״ל ילקוט תצא הדרסיות! ר : הדרסי/ ר : הדריסיאות, : ר הדדיסיאות, מ:
הרדסיות. וצוק׳: דפר הדרםיאות. כי״ל: הדרםיות. ד י ו :ויונין פ״י ט חולין תום׳
)ו מ ו ג ה : רודסייות ק: ז הירודוםיות ורש״י כ ״ י : י ח ע״א( מי״ר )דף הרודסיות, פ:
( 2
ומוגה: דוריםיות, ה: רלדםיות, :567 רודסיות ,ב : פט״ב רודסיות ,ק ט ע לו: דורסייות(!
( 4
בבבלי שם : דורטיאות .ציטאט רע״ב: רודםיות ! פיז׳: ד׳ , דודסיות)!( Pד״נ: רודסיות
צוקי: דורסיות: דורסיאות. ויוני וכי״ל: ווינא וכ״י דפר ד פי״ח שבת ת ו ם ׳
הרדםייאות.
: כי״ל ה ד ר ם י ו ת, ויונים וכי״ו: )ד״ו הרדסיות ויוני צוק׳: פ״א י ביצה תום׳
הדרםיות(. מ: הרדםיות, )ר״ח: א :הרדיסאות בבבלי כה במובאת ד ו ד 0י ו ת>»
p והשמיטוה הידיעה לה׳ אות ה את וחשבו דורםייות( .כי יש שטעו )דורםיאות,
מקומן. שם על הדרםיאות דתני הורדום ומאן על שם הרדםיאות דתני מאן
מ ופט״ב: ברש״י שם(. וכו׳ )ובן הדרסיאות הרדסיאות וחד תני חד תני עיי ד ״ ר :
ד (
ומאן דהרסיאות!( וכו׳ )םטיב: דהרדסיאות הדרסיאות( וחד תני הרדםאות )סט״ב: חד תני
)באהית: הורדוםיות דתני מאן יון: ע׳ ערוך דהרםיאות!( ! )םטיב: הרדיסאות דתני
8
חד לפניו: והיה ע״ש ו כ ו / )דורסיות( > רודסיות דתני הורודום ומאן על שם הורודסיות(
קידושין יב א וערוך(. ובבלי )תום׳ ב״ב פ י ה יב הדרסין )מטבע(, הרדםין בחילופנו: כיוצא (5
הבבלי של ו״הירודסיות״ שרמז ל ו בע׳ ר ד ס , כמו ״רודםיות״, חולין במשנת העדין ניסח (8
ב׳׳הורדום״. ״רודסיות״ שלו הרמב״ס שפי׳ המשנה ,כ ש ם ל״רודםיות״ של מתאים
28
ש ש ו נ ה ״ ה ר ד ם י ו ת ״ מ פ ר ש ו יוני ״ ה ו ר ד ו ם ״ ה מ ל ך ,ש ג י ד ל י ו נ י ־ ב י ת )יוסף ,מ ל ח מ ו ת מי
שם )דורםיות ,רודםיות( מפרשו על ״הדרםיות״ ששונה ומי נקראו, שמו ועל ( v ,4 ,4
ו)יונים( ״ ה ד ר ס י ו ת ״ כ מ ו ״ ה ל ח מ י ו ת ״ ,״ ש ל ב י ת ל ח ם ״ . מקומן.
ב ע י ר ו ב י ן ט ע״ב( ,כיון ש ב ב ר כ ו ת ״חד תני״ הא׳ -הוא ר״ש ברבי )אבל לא ואע״פ
ב ב ר י י ת א שלו שנה שר״ח נראה )דורםיאות(, ״הדרסיות״ כנראה שונה ש ה ת ו ס פ ת א
ן (
האחרת: את הנוםחא רבי״, ב״דבי במשנתו, ור״ש ב ר ב י ש נ ה , )דרםיות( ״הדרסיאות״
ש ש ת י ה נ ו ס ח א ו ת כ ב ר היו מצויות ב מ ש נ ה ש ל פ נ י רבי. וקרוב )רודסיות(. ״הרדסיות״
ב כ מ ו ת עלי בצלים ובני בצלים אם יש ב ה ן ר י ר מ ש ת ע ר י ן ג( ע ו ק צ י ן ס ״ ג מ ׳ י ח :
שהיא אם יש ב כ מ ו ת משתערת פת םפוגנית א ת חללן. ממעך חלל א ם יש בהן שהן,
ב כ מ ו ת שהן. בה חלל ממעך א ת חללה .בשר העגל ש נ ת פ ח ובשר זקנה ש נ ת מ ע ט משתערים
• ב כ מ ו ת • בכולן ,ד י נ וכו׳ ,ב 5 7 4 - 5 7 2והו׳ ד ר נ ב ו ר ג ,לו ,מ ,ק )ב כ ל -ב כ מ ו ת -
ל כ מ ו ת —בכמות-בכמות» ד ו וסיג וריש: פ ל כ מ ו ת— ב כ מ ו ת -ל כ מ ו ת, בכמות(!
( l a
,ראיש בראשון :לכמות ,ובשלישי :כמות. רעיב :כמות -כמות -בכמות
( 2
מ ש ת ע ר י ן ל כ מ ו ת שהן. ת נ ן ה ת ם ב ש ר וכו׳ ש נ ת מ ע ך מנחות נד א: נחלקו, וע״ז
( 4
וריש לקיש אמרי כ מ ו ת שהן Pשמואל ור״ש בר׳ ר ב ור׳ חייא ור׳ יוחנן א מ ר י מ ש ת ע ר י ן
ל כ מ ו ת ש ה ן .וכו׳ )״כי פ ל י ג י כ ג ו ן ש ה י ה ב ו כ ש י ע ו ר ו צ מ ק ו ח ז ר ו ת פ ח ״ וכוי(. משתערין
הזוג הראשון ״אומר״ ״כמות שהן״ ,ע ת ה ב ש ע ת מציאתן ,והזוג השני א ו מ ר ״ ל כ מ ו ת
כמות שהיו תחילה .רבי חייא היה שוגה איפוא ״כמות שהן״ ,והברייתות ה מ פ ר ש ו ת שהן״,
שם הולכות בשיטתו: שבבבלי
) .1״ מ י ת י ב י ״ ( ב ש ר ה ע ג ל ש ל א ה י ה ב ו כ ש י ע ו ר ו ת פ ח ו ע מ ד ע ל כ ש י ע ו ר ט ה ו ר ל ש ע ב ר
בשר )״ת״ש״( .2 בפיגול. וכן ב ג ו ת ר וכן סיפא״( )״אימא ולהבא מיכן וטמא
ש ה י ה בו כשיעור וצמק ל פ ח ו ת מכשיעור ט מ א ל ש ע ב ר וטהור מכאן ולהבא. זקנה
מ ת א י מ י ם א ל א ל ש י ט ה זו. ״עלי בצלים״ ו״פת םפוגנית״ של משנתנו אינם וגם
פשוטה לפי מתפרשת ג ד ב, ב ב ב ל י שם, שהובאה פ״ג מ״ד ט ה ר ו ת משגת גם
פגול ו ג ת מ ע ט ו וכן כזית מן ה מ ת וכו׳ כ ז י ת כביצה אוכלין שהגיחן ב ח מ ה ב ש י ט ה זו: דק
פ י ג ו ל הגיחן בגשמים וגתפחו טמאין וחייבין עליהן משום נ ו ת ר וכו׳ ט ה ו ר י ן וכו׳, וכזית
וסיפא ד ב ר י י ת א ד ל ע י ל ״וכן בפיגול וכן בנותר״ מ ק ב י ל ה ל פ י פ ש ו ט ה ל מ ש נ ת טהרות. וכר.
המתקשקשין והתמרה השקד האגוז תניא: פ״ד( ח יום )טבול פ״ב עוקצין ובתוספתא
ש ה ן ) כ ״ ה בדפוסים ,צוק׳ ור״ש :לכמות( .ולפני זה ב ד פ ו ס י ם :הרואה)?( כ מ ו ת משתערין
ל מ ע כ ה )כצ״ל( ,וגם זה מ ת א י ם ל ש י ט ת צריך ת פ י ח ה ש ה י א כמין משתיערה תפיחה
ושיטתו. ח י י א ר ב י והברייתות שלנו הלכו בכל אופן אחרי הראשון. הזוג
הנ״ל. טהרות מ ע י ן זו ל מ ש נ ת מחלוקת מביא מ א ע״ד, פ״ב, תרומות ירוש׳ אף
ו ר ״ ל: יוחנן ורבי י ה ו ד ה בני היה בין והמחלוקת
יוחנן ר ב י )־־ ב מ ע י ק ר ו ( עיקרו במי כזית שיהא והוא אמרי ד רו מ א י
תריהון אמרין ואף על פי שאין כזית מעיקרו. ל ק י ש בן ש מ ע ו ן ורבי
• ( 1בפנים בהו׳ ראשונה ,דיו ש״ט בכולם :בבמות. יכניס' כי״י וע״י בגמרא. 0
2
אילני ״שגתמעט״ ,וחילוף־גוסח כזה מביא םי׳ הגאונים גם ל׳׳ממעך". (
י : ע ג
ש נ י ג י. א מ י י כמות שהן י (
(4בדםי׳י כ י י .נכ״י מ :ור׳ שמע׳ בר׳ ור׳ שמעון בן לקיש•
29
הסיפא את איפוא מפרשים הם בתחילתו: כזית בו שיהא צריך ל״דרומאים״
ש ה נ י ח ן ב ח מ ה ו נ ת מ ע ט ו :״כגון ש ה י ה בו כ ש י ע ו ר ו צ מ ק א ח ר י בגשמים ונתפחו״ ״הניחן
והם בתחילתו, כזית ש י ה א בו ו ת פ ח ״ ) מ נ ח ו ת ש ם נ ד ב> .ל ר ׳ י ו ח נ ן ו ר ״ ל א י ן צ ר י ך וחזר
הם שונים ה ס י פ א א פ י ל ו ב ש ל א ה י ה ב ה ם ב ת ח י ל ה כזית )וכפי׳ ה ב ר י י ת א דלעיל(. מפרשים
כ מ ו ת ש ה ן )עי׳ רא״פ(. שניהם: איפוא
ר׳ יוחנן ור״ל( ברבי, ור״ש ר״ח ושמואל, )רב שונים זוגות כאן צירפו בבבלי
ור״ל עם ר׳ יוחנן בסמוך( ,ומחלוקת כאלה ,עי׳ שונים )והרבה בזמנים דבריהם שאמרו
מ ח ל ו ק ת זו מ ת ח י ל ה אופן לא נאמרה בכל אבל טהרות. למשנת נאמרה ה״דרומאים״
) ״ ו ה ו א ״ ( ,כ מ ו ב ״ כ ר ם ר ב ע י ״ ) ל ע י ל ע מ ׳ .(16 ל מ ע ש ה ל ה ל כ ה אלא
מ א ו ח ר ת כדי להוציא ידי כל השיטות. ה ג ה ה הוא בכל־אופן ״בכמות״
מחלוקות ר״ח ור״ש ברבי עוד :ת ע נ י ת יב א על נוסח ״ מ ג ל ת תענית״ )אע״פ ש ה י ת ה
סנהדרין שבועות טי ב ־ ירוש׳ ) ״ י א ם ר ״ ן(, יאםר אמר וחד ייסר אמר חד כתובה(:
ור״ש ר״ח עירובין ט ע״ב: הלכיות ,בלא יחם למשנה: מחלוקות אחרות פ״א ,יט ע״ב,
ח ד א מ ר וכו׳ ת ס ת י י ם ד ר ׳ חייא ה ו א ד א מ ר וכו׳ ד ת נ י ר ב י ח י י א וכו׳ :ע י ר ו ב י ן ע ב ב, ב״ר
ירושלמי בכורות לב א ז שם עב ב ז בברייתא ה ת נ א אחת מתאימה לדעת שיטה ושם
ר ב ר ״ ח ור׳ י ו ח נ ן מחלוקות הזוגות פ״ג ,ס ב ע ״ א -ע ״ ב ,ירוש׳ ש ב ת פ״ז ,י ר ע ״ ב . ביצה
ו ש מ ו א ל ו ר ״ ש ב ר ב י ו ר ״ ל ג ם ב ע י ר ו ב י ן ח ע ״ א .מ ח ל ו ק ו ת ב א ג ד ה :ש ב ת ק נ ב ב )ועי׳ ב ר כ ו ת
י ח א( ,י ב מ ו ת קד .ב ,ס נ ה ד ר י ן ק י ב = י ר ו ש ל מ י ש ב י ע י ת ם ם ״ ד ,ל ה ע ״ ג .
ח י י א רבי ו מ ש נ ת מ ש נ ת נ ו .5
י״ב, סי׳ שיא ח״ד, כריתות ס׳ גם עי׳ (2 ״חייא״. 1״ל ״חוגא״ כמקום (1
״תגא׳׳. בי, גיון עי׳ להלן, אבל , I X , 155 מג»ין הוםמן, עי׳ (3
.24 עמ׳ ולעיל ע י א ואילו, סי ה״ב, הלוי עי׳ (5 ׳׳חזק״. במקום כ1״ל, (4
30
ח יי א ר ב י תני וגרוגרות״ -וכן דלת סרה תלת-״קתני תרתי רבא אמר ע״א: י
את ה ח ל י ף אחרות: ס י ׳ י״ג( ,ו ל ר ו ב ב נ ו ס ח א ח ר ו פ נ י ם ועי׳ גם ל ה ל ן תלת וכו/ תרתי
מחלוקת התנאים ,על יסוד מ ש נ ה של ת נ א אחר ,ש ל א קיבל רבי ד ע ת ו ולא ק ב ע ה במשנתנו
שנה רב(, ר ב נ ן ד ר ׳ חייה ,עי׳ ל ה ל ן דהוא ב ״ ב ס י ד ,יד ע ״ ג :ה ל כ ה כ ר ״ ע ד י ד ן )ידוש׳
תנינן ש ב מ ש נ ת נ ו )ידוש׳ נ ד ר י ם פ״י ,מ ב ס ע ״ א : יחיד״ )״חכמים״( במקום ״לשון סתם
יחיד״ ״לשון עי׳ להלן( ,ו ל ה י פ ך ש נ ה חכמים, בשם תני לה ר׳-חייה ר׳ יודה בשם
חייא ר׳ לה דתני דשמע בגין ע״ד: ד פ״ב, ברכות דרוש׳ משנתנו סתם במקום
אשכח יבמות פ״ד ,ו ע״ב[: פ״א ,ע ע״ד, ]מגילה סו ע״א תעגית פ״ב, ר׳ מאיר, בשם
)ירוש׳ מ מ ש ג ת ג ו א ח ר ב נ ו ס ח שנה דעת תנא ר״מ(, בשם חייה ר׳ לה תני
ב ד ה ת נ י ר׳ ח י י ה ר ׳ י ו ד ה א ו מ ר נ ו / ב ד ה ת נ י נ ן ר׳ י ו ד ה א ו מ ר כו׳ כח ע״ג: פ״ג, כלאים
כוי(. לחומרה ר׳ חייה כו׳ ת נ י ד מ ת נ י ת א כר׳ יודה הלכה ע ״ א ־. כא ם״ג, סנהדרין
מקומות בכמה ושנה במשנתנו, ע ל זה ש ש נ ה ר ב י ד ע ת ו ה ח ו ל ק ת נ א ב ד ע ת אחז
מתאים משנתנו שנוסח תנא אחד ,בשעה לדעת מתאימה ב צ ו ר ה כזו ש ה י א ההלכה את
ד ע ת ו של ר ב י אלעזר בי א״ר יוסי ר א ה ר ב י ת נ א אחר .ירוש׳ סוטה ס״ג ,יט ע ״ ב : לדעת
ו ש נ ה כ י ו צ א בו וכו׳ ו ה א ת ג י ר׳ ח י י ה ו פ ל י ג וכו׳ א ״ ל ר ב י ר א ה ד ע ת ו ש ל ר ב י א ל ע ז ר ר״ש
פ״ו ,כ ה ידוש׳ ד מ א י אביו, ר״ש של ד ע ת ו ר א ה רובה חייה ורבי ר״ש בי
מתניתן ע״א: פא פ״ב, מו״ק כחכמים, חייא ר׳ כרשב״ג מה דתני מתניתא ע״ב:
כר׳ יהודה מה מתניתין ע״א: פ״א ,ג שבת כ ר ׳ י ו ם ה, ר״ ח ד ת ג י ומה כר׳ יודה
כ ר ב נ ן )עי׳ ל ה ל ן ,ו ע י ׳ ג ם ב ב ל י מ כ ו ת ג ס ע ״ ב :ו ה ת נ י ר ״ ח וכו׳ ה א ח י י ה ר׳ דתני
לפעמים גם מדעתו ושנה ו ל ה ל ן ס י ׳ י״ג(׳ פ א ע״א, םפ״א, ירוש׳ מו״ק הא רבנן, ריב״נ
ומפלפולו של ר״ח שנה ליה )חולין קי א : שבמשנתנו מזו דעה אחרת )״מפלפולו״( הוא
רב(. סתם ,עי׳ ל ה ל ן כחל
אבל מ ש נ ת רבי, לפרש ר ק ר״ח באה מחליט שמשנת (123 - 1 2 2 )ח״ב, הלוי -
ת ג י גן אנן כר. ירוש׳ ב ר כ ו ת ם״א ,ב ע״א :מאימתי קורין א ת שמע בערכין א.
אדם בני שדרך משעה ח י יא רבי תגי בתרומתן. לוכל גכגםין שהכהנים משעה
שהכהנים )״משעה דבריהן קרובים עלה ותני שבת. בלילי פיתן לאכול נכנסין
ו כ ר ,ו ״ מ ש ע ה ש ד ר ך ב נ י א ד ם נ כ נ ס י ן ״ וכו׳( ל ה י ו ת שוין. נכנסין״
דברי רבי ם״א א שנינו :מ ש ע ה שבני אדם נכנסין לאכול פיתן בלילי ש ב ת בתוס׳
לאכול בתרומתן .משנתנו נ ס ת מ ה ז כ א י ן משעה שהכהנים א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם מאיר
שבבבלי, בברייתא אחרת א ל א ש מ ח ל ו ק ת זו מ ו ח ל פ ת על־פי ״חכמים״ דרבי מאיר. איפוא
משעה אומר יהושע ר׳ אליעזר ר׳ דברי שבתות בערבי היום שקדש משעה ע״ב: ב
טובלין אומר משעה שהכהנים מאיר ר׳ ט ה ו ר י ם )עי׳ ד י ס ( ל א כ ו ל ב ת ר ו מ ת ן שהכהנים
א ח א י -ו א מ ר י לה רבי ב ת ר ו מ ת ן וכו׳ )״תרי ת נ א י א ל י ב א ד ר ״ מ ׳ ,ב ב ל י ג ע״א( ר ב י לאכול
)׳״בשבתות״ ,רש״י(. להסב משעה שרוב ב נ י ) מ ׳ ורשב״א :שבני( אדם נכנסין אחא-אומר
דעתו של רבי מעין שהיא שרבי חייא שנה ״במשנתו״ כ ד ע ת ר״מ בתוס׳, נראה
ב ב ר י י ת א ש ב ג מ ר א ו מ ע י ן זו ש ל ר ב י א ח א י - ,ב ל ש ו ן ״ ח כ מ י ם ״ ו ד ע ת ה מ ש נ ה ה ז כ י ר אליעזר
( 1
אלא שהירושלמי לא הביא אלא דעת ה״חכמים״ , )״דברי ר ב י פלוני״( יחיד ב ל ש ו ן
( 2
שנזכרה בברייתא ה מ ח ל ו ק ת ״וקרובים ד ב ר י ה ם ״ נ מ ש ך לפי זה על ש ב מ ש נ ת רבי חייא.
של ו ה כ ל ,ג ם ה ״ ת נ י ע ל ה ׳ ,ה י ה ש נ ו י ב ב ר י י ת א זו ,ו פ י ר ו ש ״ ו ת נ י ע ל ה ״ -ב ס י ס א דר״ח,
(1עי׳ ידוש׳ ר״ה סם״ד ,נט ע י ר :כל תנייא תגיי לה בשם ר״ג )כבמשנתנו( ורבי הושעיא תני
וכוי ,במשנתנו -ת״ק ור״ג. ח כ מ י ׳ ; בתום׳ ספיד :ר״ג אומר וכו׳ ו ח כ מ ׳ א ו מ׳ בשם לה
דברי ר״מ ״והשאת וכו׳ בהשמטת ם״א בשבועות ה ע״ב משגת גגעים ם״א מובאה ג( כיו״ב
32
<תגא ולא <תנינן> או א י ל ו הוי צ ו ר כ ה למתניתין. לא א מ ר אלא חשיבה ,הא מ נ ח ה לא.
חשיכה דתנינן וכלהץ מנחה. מנחה דתנינץ )״כל הן״( היינן א מ ר י ן כ ו ל ה ן ר׳ חייה> ,°
הדא אמרה אפילו חשיבה רבי חייה רובה חשיכה, חשיכה .מן מה דתנינתה מ נ ח ה ו ת נ ת ה
ד ב ת ר ה )מ״ג( מ נ ח ה ה י א .ו כ ר . דתנינן
ה ק ב ל ה זו מ ו צ י א ה י ר ו ש ׳ ,ש ה מ ש נ ה מ ל מ ד ת ע ל ה ב ר י י ת א .ש כ ב ר ״ ס מ ו ך ל מ נ ח ה ״ מתוך
לחשיבה״ ש״םמוך שכשם המשנה, על מלמדת והברייתא הספר, לפני אדם ישב לא
פ״א ח: בתום׳ ש ב מ ״ ג )גם לחשיכה״ ״סמוך כך גס היא, למנחה״ ״סמוך שבברייתא,
משלימות ר״ח ומשנת משנתנו למנחה״. ״סמוך אלא הוא ממש חשיכה לא לחשיכד(.
זו. את זו איפוא
2
אמרין מתניתין רבנן דקיסרין באופן אחר: מפרשים הסתירה ו״רבנן דקיסרין״ >
( 3
משנתנו היא מ ש נ ת רבי יהודה ,ששונה כרבנן. ד ת נ י ר׳ ח י י ה מ ן )מה( יהודה כר׳
ור״ח ר ב ע י שעד,(, ושלשה )עד ע ש ר ״תפלת המנחה עד פלג המנחה״ ) ב ר כ ו ת פ ״ ד מ״א(
שאומרים תפלת המנחה עד ה ע ר ב )עד י״ב שעות( ,לפיכך הוא שונה ״סמוך לחשיבה״. כרבנן
אלא סמוך ב ב ב ל י ס ע״ב :הי ס מ ו ך ל מ נ ח ה ,א י ל י מ א ל מ נ ח ה ג ד ו ל ה )משש וחצי( ו כ ר אבל
ק ט נ ה )מט׳ וחצי( ו כ ר . למנחה
נ א נ ס או שגג ר ח ו ק ה וכו׳ בדרך או טמא שהיה מי מ״א: פ״ט פסחים ג.
בדרך )שהיד(, או טמא נאמר א״כ למה יעשה א ת השני, עשה את הראשון ולא
בהכרת. ח י י ב י ן ואלו שאלו פטורין מ ה כ ר ת רחוקה
ב
וכן בתום׳ ו ב ב ל י צב ב, מ מב״ב מ פ ק ה ב, ״שהיה• )המוקף( ל י ח א מ י י ד ,ל ו
4
שלהלן >.
או שגג ח י י ה רבי תני נאנס. או שגג ת נ יגן אנן ע״ג: לו שם, ירוש׳
ואילו ההכרת מן פטורין שאילו א מ ר ה כן מתניתא יוסד, רבי אמר ה ז יד. או נאנס
5
ב ה כ ר ת .מ ה א י ת ל ך ח י י ב ב ה כ ר ת ל א מ ז י ד >. חייבין
)דברי יחיד דר״ח בלשון דעה זו של ברייתא שלנו ,שהובאה בה המחלוקת ,אבל התום׳ שנתה תום׳
ירוש׳ עי׳ למשל ״תני ר״ח׳, תום׳ שלנו אחת עם אין ר״מ(• ודעת משנתנו בלשון ״חכמים״ .ובכלל
)מעין הברייתא שבבבלי שם יב א( םילעא חייה ר׳ תני קידושין פ״א ,נח ע״ד :חני האיסר וכו׳
איל אוף אנן תנינתא ארבעה דינרין וכו׳ חילפיי אמר וכו׳ אמרין ליה והתני ר׳ חייה סילעא וכו׳ וכו׳
וכמה היא פרוטה וכוי .אבל בתום׳ ב״ב פ״ה יא ל י ת א ״סילעא ארבעה דינרין״ ,ואיתא! פרוטה שאמרו
איזהו וכו׳ )תום׳ פ״ר י( ת״ ר אחד משמונה פרוטות לאיסר וכוי .כברייתא שבבבלי .ובבבלי נדה כה א:
ומקורבין וכו׳ ן הרי שהבבלי בעצמו מבדיל ביניהן ,וכן חייא ת נ י ר׳ ח י י א מרוחקין וכו׳ ר׳ חני
א -ב :ת״ר וכו׳ )תוס׳ וכוי ,שם סח ר״ח תני המוכר וכו׳ )תוס׳ ם״ג א( והא ת ״ר ב״ב םז א :
שם ג׳( והא תני ר״ח וכוי ,וכאלה עוד )וכל דברי שפאנייר בספרו עמ׳ 1 6 - 1 5מעות ,ועי׳ דדו״ד ח״ב,
הי׳ וי 194 ,ואילך( .רז״פ בפירושו בברכות כאן נמשך אחרי שיטתו במבוא בד ע״ב ,ונדחק מאד.
] (1כ״ה בקטע מ״מגלת סתרים" ,קובץ ע״י מהדו״ב ,ח״ג עמ׳ ד׳״[ וכבר הגיהו כך המפרשים מדעתם•
(2תירוץ אחר שם :מתניתין בעמי הארץ מן )מה( דתני ר׳ חייא בחבירין.
(3״מהי תלוי נכי״ל עי״א ,ונ״א הוא במקום "מן״.
• ( I X 1 או בדרך רחוקה" וגו׳ )ועי׳ להלן "ציטטים", לגפש (4בלה״כ ״טמא
שהזידי (5גם בירוש׳ פ״ה ,לב ע״ג :חבורה היתה מקשה ובו׳ וקיימונה בשניטמאו הבעלים א ו
וכבר נדחה לפסח שני.
33
האנוסין וכר הזבין השיני את עושין אילו תניא: ) ב ב ל י צ ג א( א פ״ח בתום׳
הכתוב שבא אלא רחוקה בדרך או טמא גאמר א״כ למה וכר ו ה מ ז י ד י ן והשוגגין
ו ה מ ז י ד י ן>. השוגגין והאנוסין מן ההכרת )בבבלי: לפוטרו
ר ׳ יוסד .מ ו כ י ח מ ס י פ א ד מ ת ג י ; ש ח ס ו ר י מ ח ס ר א ״ א ו ה ד ד ״ ,ש ה ר י ב ש ו ג ג ו א ו נ ם א י ן
דתוס׳ דר׳ חייא א ב ל ידע א ת ה ב ר י י ת א ברייתא ידע שלא צ ב ב, גם ה ב ב ל י שם, כרת.
קתגי מ ז יד אלא ולא עשה וכר ד ק ת נ י שגג או נ א נ ס הכי סיפא אי )צג א( ,ד ע ת ו כ ן :
אלו דקתני נמי דיקא מתניתין קתני בהדייהו .א״ר אשי אונן ב ה ד י י ה ו ה״ב )״התנא״(
כ ר ת ב ה כ ר ת ואלו חייבין ב ה כ ר ת 1אהייא ,אילימא אשוגג ונאנס שוגג ונאנס בני םטורין
(
ובדין <קתני> ' לחודיה )א(מזיד לעולם לך ואונן .ור״נ א מ ר א מ ז י ד אלא לאו נינהו
( 2
ס ט ו ר י ן איידי ד ת נ י רישא ח י י ב י ן( מהאי דקתני חייב דאיבעי ליה למיתנא הוא
ח י י ב י ן. סיפא תני
המשנה( שונה התנא )בבבלי ״קתני״, ב ש ת י ק ה התלמודים משלימים שני כאן
בוודאי על פי והבבלי ד ר ב י חייא, הברייתא הירוש׳ על פי שבמשנה, ה ״ ח ם ר ו ן״ את
ולא עשה את הראשון י ע ש ה הזיד ג ם ב ם ״ ז 251ש נ י נ ו :מ ה א ז ר ח א ם א. צג הברייתא,
מניין א מ ר רבי זעורה והאיש ל ר ב ו ת א ת ה מ ד ד .ו א י ש ג ר מ ז י ד השני וכר ,ובירוש׳ שם: את
י (
״תני״. ועי׳ ל י ה ל ״ ת נ א ״ ״ א ו ״ ב ״ א ו ״ :ש ג ג 1או ה ז י ד ו א ו נ א נ ס ) ש ל א כ ס ד ר ה ת ו ם פ ת א ( .
אלו ,ט מ א ומי ש ה י ה ב ד ר ך ר ח ו ק ה ,פ ט ו ר י ן כ פ ש ו ט ה : שפירוש ה מ ש נ ה הוא אלא
שבא הכתוב לפוטרו ה ה כ ר ת ואלו ,ט ה ו ר ו ב ד ר ך ר ח ו ק ה ל א היה ,חייביץ ,כ ד ב ר י ה ת ו ם ׳ : מן
4
ה ה כ ר ת )ועי׳ ר ״ מ ו ר ע ״ ב ( (. מן
ז י ת י ו ו כ ר )״טוען ק ו ר ה ר א ש ו נ ה את ש ה פ ך מי ד .ירוש׳ מ ו ״ ק פ ״ ב ,פ א ע ״ א :
ש ה פ ך מי ת נ י נ ן א נ ן כדרכו״(. וגומר וגף ר׳ יוסי א ו מ ר זילף ר׳ י ה ו ד ה דברי וכר
מתניתן צריכה לרבי ה פ ו כ י ן ו ש נ ו י י ן. מי שהיו זיתיו חייה רבי תני זיתיו. את
לא אמרן אמרין ולא ת נ א רבי חייה הוינן אילו תנינן ודר׳ חייה צ ר י כ ה למתניתן. חייה
למתניתיה צורכה הוי מיתר. הכל דברי ושניין אבל הפכן אחת פעם מי שהפכן אלא
א מ ת ן א ל א מי ש ה פ כ ן אמרין לא חייה .או אילו ת נ א ר׳ חייה ולא תנינן אנן הוינן דרבי
למתניתא הוי צ ו ר כ א ל מ ת נ י ת ן וצורכא דברי הכל אסור. אבל אם הפכן פעם אחת ושניין
כ ר ב י ומה דתני רבי חייה יודה כ ר ב י חייה .וכר .ר ב נ ן ד ק י ס ר י ן א מ ר י ן מ ת נ י ת ן דר׳
אומר אל יוסד. מרובה רבי דבר ממועט ואל יאבד דבר יאבד אומר רבי יודה י ו ם ה.
כל עיקר. דבר יאבד
ב
מ ו ור״נ אמר ל ך מזיד קתני בסומא אונן לא קחני ברישא ,ועי׳ ר״ח. (1
(3מ ליתא יוהאנוםין״. (2ליתא בכי״י ,עי׳ ד״ם שם.
לרבי בשני ו הזי ד שגג בראשון כ ר ב י ,לפי הנוסח שבבבלי1 ,ג א ,וכפירושו1 ,ג ב : (4
)וא״א להגיה חיינין עליו כרת אין הראשון חייבין עליו כרת והשני חייב ,אבל נוסח התוס׳ פיח ז :
נתן. בירוש׳ שם ,לו ע״ד ,עי׳ שם ו ולפי זה מתניתין -ר ׳ הסדר שם( ,וכן הוא
34
בשם שם בשמחות שנשנה וכו׳(, ניר שדה לו זורעין אומר י ה ו ד ה ר׳ )בבבלי:
אנו ואין כרגיל, אליעזר, ר׳ בשם יהודה ר׳ איםוא: וכאן הוא אליעזר״. ״ר׳
ל פ ר ש כ י ר ו ש ל מ י ש ם :״ מ נ ו א מ ר ו לו ח כ מ י ם ש ה ן ב ש י ט ת ר׳ יודה״. צריכים
הוא שוגגת, והיא מזידה הוא מזיד והיא אפילו הוא שוגג מ״א: יבמות פ״ו ה.
ו ה י א ל א א נ ו ס ה וכו׳. אנוס
והיא הוא מזיד מזידה והיא הוא שוגג אםי׳ ת ני נ ן אגן ע״ב: ז שם, ידוש׳
בבבלי וכן מזידין. שגי הן אפי׳ ש ו ג ג י ן, ש נ י ה ן אפי׳ חייה ר׳ תני שוגגת.
ושם א ג ו ם י ם, ש נ י ה ם שניהם מזידים אפילו שניהם שוגגים ח י י א ר׳ תני ב: נג
א :ש נ י ה ם א נ ו ס י ם ד ב י ר׳ חייא ה י כ י ד מ י וכו׳. נד
כי ה מ ש נ ה ל א מ צ א ה כ ל ואפי׳ ה ו א שוגג וכו׳. ת צ א פי׳ ר פ ״ ח כ ב מ ש ג ת ג ו : בספרי
מ ע י ן זו ש א מ ר ו ה ת ו ם ׳ ב מ ע י ל ה מ ק ר ה זה ש ל ״ ש ג י ה ם ש ו ג ג י ם ״ וכו׳, להזכיר בדבר צורך
ע״א ד״ה ששחטן :ו ב מ ש נ ה שייריה וכר. ב
נישאת כר) .״עד ש ל א נפלו לה משנישאת לב ע״א: פ״ח ה״ב, כתובות ו .י ד ו ש ׳
ח י י ה ר ב י ת נ י מ ו כ ר ת ונותנת וקיים. ת נ י נ ן ר ב ן ג מ ל י א ל א ו מ ר ״ וכו׳( .א נ ן ונשאת
ת מ כ ו ר ו ל א ת ת ן ו א ם מ כ ר ה ו נ ת נ ה ק י י ם .א מ ר ) ת ו ם ׳ פ ״ ח א( ר ב י ח נ י נ ה ב ן ע ק י ב ה ל א לא
ב א ר ו ס ה שאינו זכאי לא ב מ צ י א ת ה השיבן רבן גמליאל .אלא כן השיבן .לא אם אמרת׳ כן
שלא לגו מודה זכאי וכו׳ ו א ת שהוא וגשאת תוכיח עד שלא נשאת אמרו לו הרי וכר
מ כ ר ה ואם תתן ולא ת מ כ ו ר ש ל א ולא תתן .א מ ר להן כך אני מודה לכם תמכור
( 2
מ כ ר ה קיים. ונתנה
אמר להן אמרו לו הרי שנםלו ל ה ע ד ש ל א נ י ש א ת ונישאת מהו. שם: ת ו ס פ ת א
קיים. ו נ ת נ ה מ כ ר ה שאם ת מ כ ו ר לא א ף זו
דינ: פ ק בז ק י י ם .וכן לו, ונתנה מכרה אם מ י י ר ו מ ב י ב )עח א( :ר״ג א ו מ ר
נ ו ס ח שהוא ב ו ו ד א י כ ב ר נ ו ס ח מוגר .א ב ל מ כ י ר י ם ב ו קיים, ונותנת במוכרת רגיא
אס שיח ו כ ו י : ודיו ב מ כ ר ה ו נ ת נ ה ,ד׳ י ו ס ט י נ י א ן הישן» ל י ר מ א מ ג י ה : עוד ר ש מ י ה נ ו ס ח
דוקא]י[ כ כ ו ל ה ו )!( נ ס ח א י ואנן ל כ ת ו ב ו ת םי׳ כ ׳ א : מ א ה שערים קיים. ונתנה מכרה
ב מ ש נ ה ר״ג א ו מ ר בפאר) .ם״ו ,יט עיג( ו ב כ ת ו ב ו ת )שם( ג ר ס י ובירושלמי במשניות
הרישא'. א ם מ כ ר ה ו נ ת נ ה ק י י ם כו׳ .א ב ל ב י ר ו ש ׳ ש ל נ ו ל א ה ו ב א ה א ל א
גם ב ר א י ש ב מ ש נ ה ,ו ב ר י י ף ד״ק ל י ת א כ ל ל מ ש נ ה זי• וקיים, ונותנת מוכרת
ה ב ב ל י גורסים במשנה :מוכרת די״ף ב״פירוש״ו Pר׳ ח נ נ א ל ו״םפרים י ש נ י ם ״ של
נ ( כיה בד״ו ובכ״י ליידן• (1ועי׳ בבלי י״ב סע״א :וצריכא וכוי .ועי׳ תוס׳ דיה ר׳ יהודה.
(3רב נסים מקירואן )מובא בפירושו של הרי״ף שתחילתו ברייף םםיח ,ובת״ד סי׳ רי״ט ובשוית
35
ו ב ג מ ר א <עח ב ( :ת נ י א א מ ר ר ׳ ח נ י נ א ב ן ע ק ב י א ו כ ו ׳ ו ק י י ם )ועי׳ ח י ד ו ש י הרא״ד,(, ונותנת
ואם ת מ כ ו ר לא זו עד שלא נישאת ונישאת ואח״כ מכרה מהו אמר להם אף )מכרה(
מ ו כ ר ת עד שלא נישאת ונישאת ר״ג אומר ת נן ק י י ם וכר .ו ה א נ ן ו נ ת נ ה מ כ ר ה
וגוסח שלגו בבבלי ״רג״א אם מ כ ר ה מכרה. אם תני אמר ר ב זביד וקיים ו נ ו ת נ ת
שנמשך ״חכמי מגנצא״, רבותינו מנוסח יצא ונותנת וקיים״, מוכרת קיים-תני ונתנה
א ח ר י ה ם ,ו ש י נ ה א ת ה נ ו ס ח ה י ש ן ל נ ו ס ח ה ד פ ו ס י ם ו כ ״ י מ .(1 רש״י
את המשנה הגיה וד״ס(, )עי׳ ס ה ״ ד ע ר ך ז ב י ד ד ב י ר׳ אושעיא״ ״תנא זביד, רב
( 2
מפרשי שהוכרחו עד , המשניות ספרי הוגהו זה פי ועל )תוספתא(. פי ה ב ר י י ת א על
)תני זביד רב בדברי גם ו ק י י ם !( ונותנת מוכרת זו )אף בברייתא גם להגיה הבבלי
( 3
ונמחק ״אם״ וגוסםו בין , ו נ ו ת נ ת ו ק י י ם ! ב כ ״ י ר ׳ :ת נ י א ם מ כ ר ת ו נ ת נ ת )!( ק י י ם מוכרת
ג׳ ודין(. השיטין
ומדגיש את ההבדל שביניהן למשנתנו חייא רבי משנת את כאן מקביל הירוש׳
א י ן ב ד ע ת ו כ ל ל ל ה ג י ה א ת ה מ ש נ ה *S אבל
ר ב י ו ת נ י נזיקין אבות ארבעה ת נ י נ ן א נץ ע״א: ב פ״א, ב״ק ירוש׳ ז.
מעתה מה דתנינן אמור ש ו מ ר ח נ ם וכו׳ ובושת שלש׳ ע ש ר נזק צ ע ר ריפוי ש ב ת חייה
בבבלי ד ע״ב: נזקין בין ל נ י ז ק י גופו. ל ה כ ש ר נזקין .מ ה ד ת נ י ר ב י חייה בין ל ה כ ש ר אבן
ממון קמיירי בנזקי גופו בנזקי וכו׳. ד י ד ן ו ת נ א י״ג א ב ו ת וכו׳ א ו ש ע י א רבי תני
ת ש ל ו מ י כ פ ל וכי׳ ו ה ג י ו א ר ב ע ה א ב ו ת נזיקין עשרים ח י י א רבי תני קמיירי וכר. לא
אושעיא, ור׳ ו א ר ב ע ה )וכן כ ר י ת ו ת ב ע ״ ב ( ז ו ש ת י ה ב ר י י ת ו ת ,ש ל ר ״ ח הא עשרים תליםר
6 ( 5
S ב ״ ק פ ״ ט א :ש ל ש ה ע ש ר הן א ב ו ת נזיקין וכו׳ תום׳ . כאן נתחלפו
בריבו אי בריבו. אביונך כתיב לא תטה משפט כב ע״ב: ח .ירוש׳ ס נ ה ד ר י ן פ ״ ד ,
יוחנן מ ט ה א ב ל א ת ה מ ט ה בדינו של שור )״הנסקל״ ,ע ל פי אחד( .ר׳ א ב ה ו ב ש ם ר׳ אתה
מ ו ז ׳ ,27075 א ב ל בכ׳׳י ב ר י ט ׳ מערבית — ,ס ת ם, מתורגם כולו הרי״ף סי׳ ישנו קכ״ז סי׳ מפאנו רמ׳׳ע
דבריו! אלה ס ת ר י ם ב מ ג י ל ת כדכ׳ וכו׳ הספק מקום לברר כדי המעתיק: קיצר ,96 עמ׳ קטלוג
"אם גוסחז ([248 בתרביץ ,שי״א, מש׳׳כ ]עי׳ ז״ל" דבריו ״אלו רמ״ע שבשו״ת כתרגום דבריו", "אלה
לכתחילה. ומפרש: )ת״ד(, קיים" ונתנה מכרה ״שאם או קיים״ )שו״ת רמ׳יע(, ונותנת מוכרת
בס׳ תנן )אחרת והאנן ד״ה ע״ב עח ודף להו איבעיא ע״ח א ד״ה שמ׳׳ק תני, ד״ה תוס׳ עי׳ (1
שם. ורג״ג ב׳ עב ד״ו ה״ג במי״ר, כן קיים! ונותנת מוכרת שאם ברישא: אפילו והגיהו (2
וקיים, כוי שמוכרת ומב״ב: דיר ולו ן ק וכן וקיים, כו׳ מוכרת שה י א ע״ג(: )י״ט פיאה בירוש׳ אבל
והתירוץ וכו׳ תגן והאגן שהקשו הקושיא לעומק ירדו שלא והתלמידים שם: שערים במאה (3
ה ג מ ר א מחק וזה המשגה מחק זה ה ס פ ר י ם שבשו קיים ונחנה מכרה אם תני שאמר
הגמרא. בפירוש ונדחק שבמשנה המוגה בגוסח החזיק הוא שגס אלא כולה• ונשתבש
שלר״ח!(, והגהה שלנו )הגהה בפ־רוש דחוק ו״חגי ר״ח״ ' א נ ן חנינן״ מפרש ״שדה יהושע״ (4
כוי. גורסין היו כהוגן: פ״מ חייא» רבי למשגת ההקבלות שאר כל מעידים כזה פירוש נגד אבל
הדברים ממש. אותם לפעמים שונים היו ששניהם הושעיא, ר׳ אגל להלן ועי׳ (5
%
)מ״א תשע ת נ י נ ן א נ ן כ מ ה אינון. נפשות. לדיני שבין דיני ממונות בדברים ובלבד
אוחרנייתא. תרתי דיני1ן[ הי עשר. חד חייה רבי תני מ״א-מ״ח(. מי״ר ומ״ב,
ו כ ל מ י ש ל א ר א ה ל ו ב נ י ם כ ש ר ל ד ו ן ד י נ י מ מ ו נ ו ת ו ל א ד י נ י נ פ ש ו ת ) ת ו ם ׳ פ ״ ז ה(. ה ס ר י ס
ד ב ר י ם בין דיני מ מ ו נ ו ת ל ד י נ י נ פ ש ו ת וכולן אין ע ש ד ה לו ב :א״ר א ב ה ו בבלי
דאין הכל משום ה ו ו -ה א י׳ ק ת נ י ט׳ י׳ ה א ו ג׳. מ ע ש ר י ם ה נ ס ק ל חוץ בשור נוהגין
( 1
ד ת נ י א אין מ ו ש י ב י ן ב ס נ ה ד ר י ן זקן א ח ר י ת י -הא איכא ו ע ש ר י ם וג׳ ח ד א ה י א כשרים
הם בירוש׳ אבל אחד, שטעמם מפני ל א ח ד , וסריס״ ״זקן כאן נחשבים וכר. וסריס
לו בנים״( ראה שלא ״במי שהוא נכלל אלא בתום׳ ולא בירוש׳ לא נזכר לא )״זקן״
שבין דיני דברים אלו עשרה פי׳ י״ח: דברים גם ב ס פ ר י ״עשרה״, לשנים. נחשבים
ל ד י נ י נפשות ,וכן בת״י. ממונות
שהם מפני ת ש ע , של הבבלי לא מצאו במתני׳ אלא ה ר א ש ו ן והסידור חידוש׳
)כדברי לאחד וכו׳ ממונות״ דיני לדון ״ ד י נ י מ מ ו נ ו ת ב ש ל ש ה ״ וכו׳ ו ״ ה כ ל כ ש ד י ן חשבו
המשיאין ולויים וישראלים כ ״ ג -י ש ב ו ״נהנים בזו ש ל בסנהדרין-אפילו שכן הבבלי(,
( 2
. מ ע י ר :ה א י׳ ק ת נ י ו כ ו ׳ ה א ח ר ו ן אבל סתם הסידור לכהונה״
תרתין דינון ״והי ע ש ר , ש ל ש ה חושב שם, ירוש׳ ח נ י נ ה , בן יוסי ר׳
ד נ י ן ש נ י ד י נ י מ מ ו נ ו ת ב י ו ם א ח ד ״ ו כ ר ,ת ו ם ׳ פ ״ ז ב. אוחרנייתא.
ולבונה ל ג ו י ם א י צ ט ר ו ב י ל י ן וכו׳ למכור ט .ע״ז ם״א מ״ה ,מי״ר :אילו ד ב ר י ם א ס ו ר
התרנגולין, בין לבן לו תרגגול הוא מוכר אומר יהודה רבי ל ב ן ו ת ר נ ג ו ל
שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו וכר. בזמן
ל מ כ ו ר ל ו ת ר נ ג ו ל וכוי ,ו ע ל פ י ה ם ב מ ש נ י ו ת ו מותר מב״ב ד פ ו ׳ :ר ב י י ה ו ד ה א ו מ ר
ב צ י ט ט ש ב ב ב ל י יד א ,גם ד פ ו ׳ גם מ , מ :ר׳ י ה ו ד ה מ ת י ר ל מ כ ו ר ל ג ו י ם )!( ת ר ג ג ו ל » מביב
כ מ י י ר ! לו ,פ ק )בלא ״הואי( ,ק ט ע הגניזה ) ,(Elmslieד״נ ) א ב ל ״בין ה ת ר נ ג ו ל י ן ׳ ,כ ת ו ב שם
ל ב ן ר׳ יהודה וכוי ,ו כ ן ב ם ב י ב תרנגול ל פ נ י ירי יהודה•!( ו ב = מי״ר ! ל י ר מ א : בטעות
לבן. תרנגול )יד א( מ :
ת ר ג ג ו ל ח י י ה ר׳ תגי לבן. ת ר ג ג ו ל תגיגן אנן פ״א ,ל ט ע ״ ד : ידוש׳
אילו למתניתין. צריכה ומתניתה דרבי חייה צריכה למתניתה דרבי חייה מתניתין סתם.
אבל לבן. אלא תרנגול אמרנן( )קרי: הוינן אמרין ל א אמרון ולא תני רבי חייה תנינן
או אילו ת נ א ל מ ת נ י ת ה דר׳ חייה. הוי צ ו ר כ ה ס ת ם אפילו בינו לבין עצמו מותר. תרנגול
לבן אפילו אלא תרגגול סתם .הא תרנגול ולא ת נ י נ ן אנן הוינן אמריץ ל א א מ ר חייה דבי
ד ר ב י חייה. למתניתא למתניתין וצורכה בינו לבין התרגוגלין אסור .הוי צ ו ר כ ה
כיצד נתפרש ולא סתם, ״תרנגול״ אלא לבן״ ״תרנגול במשנתו שנה לא ר״ח
רבי יהודה ,ואם בכלל שנה אותם. בדברי שנה
ס פ ״ א ת נ י א :מ ו כ ר לו ת ר נ ג ו ל לבן בין התרנגולין )פיםקא דמתני׳ היא!(. ובתום׳
א מ ו ר י ם בזמן שא׳ לו מ כ ו ר לי ת ר ג ג ו ל ס ת ם א ב ל אם ד ב ר י ם ב מ ה אמ׳ ר׳ יהודה
מותר ל ו ) ״ ל צ ו ר ך מ ה הוא ק ו נ ה תרנגול״ (:מ פ נ י ש ה ו א ח ו ל ה או ל מ ש ת ה בנו הרי זה פירש
37
נראה שהיא אוסרת גם ״תרנגול״ סתם ,אף לרבי יהודה ,ולא אף מלשון התום׳ הנה
איםוא ד ב ר י התום׳ לא שנתה ל ח ו ל ה או ל מ ש ת ה בנו. פ י ר ש רבי יהודה אלא אם התיר
אמר ר׳ י ה ו ד ה ותרנגול. שנתה: שכך שאפשר אלא ב ל ש ו ן זה, שבמשנתנו יהודה רבי
מהשוואת מוציא והירוש׳ במשנתו. חייא רבי שנה ) ש א ס ו ר 11ב ז מ ן ו כ ו ׳ .ו מ ע י ן ז ה בד״א
מותרי(. והברייתא ,שגם תרגגול ס ת ם אסור .ושתרנגול לבן בין התרנגולין המשנה
מותר ס ת ם תרנגול י ד א( בבבלי ר׳ זירא )שם, חייא בר בון ר׳ לדברי אבל
מ ו ת ר )עי׳ ג ם ב ב ל י י ד א ( ז א ל א ש ז ו ה י התרגגולין אפי׳ בינו לבין עצמו ותרנגול לבן ב י ן
א״ר שם שנינו: שבגמרא ובברייתא )עי׳ ב ב ל י שם(. לפי נוסח משנתנו ר׳ י ה ו ד ה דעת
)= ב י ן ה ת ר ג ג ו ל י ן ( וזה זה אבל אם אמר לבן זה תרנגול שאמר אימתי בזמן יהודה
גוי ש ע ש ה מ ש ת ה וכו׳ ,ו ה ד ב ר נ ר א ה ל ע י ן ש ״ ה ח ס י ר ו ״ ז ה אמר תרנגול ו א פ י ל ו מותר
ב ב ל י ת היא. ברייתא דתום׳ ופירשוה ע״פ משנתנו ,בדרך הרגילה בבבלי ,וברייתא והגיהו
ת נ א י ו ת ר י משנתנו על חולקת שהתום׳ לומר צריכים אנו זה פירושנו לפי
שמחלוקתה מפני משנה כ״סתם״ ולא יהודה פסק כרבי דר׳ י ה ו ד ה הוא .והירוש׳ אליבא
ס י ׳ .9 מ ט ע ה ׳ ,xiv״ ו י ״ ו )עי׳ י ר ו ש ׳ ת ע נ י ת פ ״ ב ,ס ו ע ״ א וש״נ( Pא ב ל ע י ׳ ל ה ל ן בצדה
גם מאד ודחוק דחוקים, והירושלמי, הבבלי בין להשוות בהשתדלותם המפרשים, פירושי (1
עי׳ להלן ש ם ( , חולק, שאיגו אומר״ פלו׳ •ר׳ כ״פ )ונמצא כלל חולק יהודה ר׳ שאין ואפשר (2
בדקה• הזאב דדוסת א ו מ ר יהודה ר׳ הזאב )"ודרוסת יהודה ר׳ בא לא ב: נב בחולין אמרו וכיו״ב
שם. בשמ״ק ורנב״י שם ריטב״א ע״ב(, פא )לדף ה ר מ ב ״ ן פי׳־א בהלכות הירוש׳ הובא כן (3
מן ח י ד ו ש / ישרה השפעה כאן שישנה מראה י צ ר י ך שיאמר -והלא״, התום׳ לשון שכל אלא (5
היא מ ת ק ד ש ת )כנו׳ הדפו׳( והלא וכו׳ בו שיש בשמד ש י א מ ר צריך ב: פ״א בתום׳ קידושין וכיו״ב
וכו׳ דבר סוף לא כן ר״ ח חני ע״ג: נח שם, ירוש׳ )ועי׳ וכו׳ אלא וכו׳ דבר בכל )אלא(
38
אבל אותן ב מ ע ג י ל ה ביד וברגל, ומעגילין שפין א ת הםדקין מ״י: מו״ק ם״א יא.
במחלצים. לא
ב ר ג ל שף השף חייה רבי תני שפין א ת הסדקין. ע״א: פא ספ״א, שם ידוש׳
גדולה! במעגילה חייה רבי דתני ומה קטנה במעגילה מתניתא ביד. מעגל והמעגל
ברגל -ומה דתני ר״ח מיירי ב מ ע ג י ל ה גדולה שאי במעגילה קטנה שאפשר לעגלה ״מתני׳
ב ר ג ל מ ע ג ל ה ב י ד ״ )פ״מ(. אפשר
א מ ר ת שרי ביד וברגל )״דלאו מעשה במעגילה השתא יא א א מ ר ו : בבבלי אבל
מעגילה כעין אותן ומעגילין הסדקין את שפין ק א מ ר הכי מיבעיא הוא״( אומן
מזכיר דר׳ חייא אין ה ב ב ל י ואת הברייתא ב י ד ו ב ר ג ל ובו׳. אלא״( מעגילה ממש )״ולא
כלל. כאן אותה
אלא שכפשוטם של ד ב ר י ר״ח אין כאן בברייתא שלו אלא פירוש ה מ ש נ ה ״שפין -
ומעגילין״ :שפין ב ר ג ל ו מ ע ג י ל י ן ב י ד ,ו ל א ה ק ד י מ ה ״יד״ ל ״ ר ג ל ׳ /א ל א מ פ נ י שהזוג ״יד ורגל״ רגיל.
בנכסיך ל א ש ת ו דין ודברים אין לי הכותב בבלי כתובות )פ״ט מ״א( פג א: יב.
אין כתיבה, לאמירה וקרי ליה לאשתו ,ושם קב ב : ה א ו מ ר חייא ר׳ ת נ י וכו׳.
לאשתו. ה א ו מ ר חייא ר׳ ו ת נ י ה כ ו ת ב ל א ש ת ו וכו׳ ו ה ת נ ן
״הכותב״, במקום ״האומר״ שנה ד ו מ ה לזו ,א ב ל הלכה במשנתו שנה רבי חייא
מזה ואם מ כ ר ה ו נ ת נ ה קיים. <רש״י(, סליק נםשיה״ נמי בעלמא דבאמירה ״דאשמועינן
א י פ ו א ה ב ב ל י ,ד ו מ ה ל י ר ו ש ׳ ב ס י ׳ ב ,ש ג ם ״ ה כ ו ת ב ״ ש ב מ ש נ ה ל א ו ד ו ו ק א . מוציא
שע״י מפני ארוסה״, ועודה לה ב״כותב המשנה את מפרשים והירוש׳ הבבלי
ומביאים ראיה מזכותו, מסתלק אין אדם )בלא לשון מתנה( אין לי עמך״ ודברים ״דין
דר׳ )״מילתיה ח י יא ר׳ בשם ע״ד( )כג בירוש׳ המובאה ברייתא אחת, מברייתא
הימגה וכו׳ וידי מ ס ו ל ק ו ת זו דין ודברים אין לי על ש ד ה ל ח ב י ר ו ה א ו מ ר חייה״(:
איפוא שגה כאן גם ה ש ד ה כוי. מן ידיי מ ס ו ל ק ו ת ה א ו מ ר ובירוש׳: כלום, לא אמר
ן (
. ר ב י ח י י א ״ ה א ו מ ר ״ ו ל א ״ ה כ ו ת ב * )עי׳ ר ש ״ י ו ש מ ״ ק ד ״ ה ת ג י ר ׳ ח י י א (
משיריה כזית או יג .מ נ ח ו ת פ ״ א מ ״ ג :ה ק ו מ ץ א ת ה מ ג ח ה ל א כ ו ל ש י ר י ה ב ח ו ץ
לבוגתה או להקטיר בחוץ מ ק ו מ צ ה כ ז י ת או בחוץ קומצה להקטיר בחוץ
פ ס ו ל ואין ב ו כ ר ת .ל א כ ו ל ש י ר י ה ל מ ח ר או כ ז י ת וכו׳ פ ג ו ל ו ח י י ב י ן ע ל י ו כ ר ת . בחוץ
ה כ ל ל כ ל ה ק ו מ ץ ו ה נ ו ת ן ב כ ל י ו ה מ ה ל ך ו ה מ ק ט י ר וכו׳. זה
ד ת נ ן הקומץ א ת ה מ נ ח ה ל א כ ו ל שיריה בחוץ או כזית י ב א -ב . . . : מנחות בבלי
( 3 2
מ״ט ת נ י או כזית ולא )הקומץ א ת המנחה( ר׳ ח י יא ו ת נ י בחוץ<כו׳> > משיריה
היא דתנן )זבחים פי״ג א ל ע ז ר ר׳ מ נ י הא ל א ת נ י א ו כ ז י ת ל א ו וכו׳ .א ״ ל א ב י י ל א
ור׳ אלעזר חייב כזית בחוץ מהן מאחת שהקריב ו ה ק ט ו ר ת וכו׳ והלבונה הקומץ מ״ד(
( 4
קמיצה לא מתני ליה או כזית )״מקומצה א ת כולו ,וכיון ד מ ה ק ט ר ת ( עד שיקריב פוטר
5
כ ש י ר י י ם נ מ י ל א <מ(תני > ל י ה או כ ז י ת . בחוץ״(
( לומר א פ ע ר י א )_ ר 0 ם א ׳ ו כ ו ב נ ג ו ב ר מ ו ל ( פ ע ר א והלא וכוי( ותום׳ כלים ביב פ״ג ט :אפשר ) = א י
ל אי־אםשר א ב ע ו ד > ה 1, ו כ א ( , ה ר ו ע ז ׳ ר ס ש ב וכו׳ )ידוש׳ חגיגה פ״ג ,עח ע״ד, מעתה אמור וכו׳
(1ואיגו ״פירוש״ למשגתגו כדעת הלוי ,ח״ב .122 לי להאריך בזח כאן.
א
)ד״ס( וכזה רשב״ם בסוף הפרק. ר (2כן
( עי׳ ד״ם. 5 ׳ ך״ם, ע י ( 4 נ ( ליתא ברש״י ,תוס׳ ד״ו ,רשב״א ו ״ ק ,
ש ם
39
ש ל ו כל ההלכה ב ב ר י י ת א שנה חייא ש ר ב י ה מ ש א והמתן אנו רואים, מכל
בשיטת לרבי, ב מ ש נ ת נ ו ,א ל א ש ה ש מ י ט ב כ ו ל ה ״או כזית...״ ״ .מ פ נ י ש ה ל ך ,ב נ י ג ו ד כמו
וגם ר ב א חזר בו א ח ״ כ מפירושו. א ל ע ז ר. ר׳
פ ״ ה ז :או כזית. בתוספתא
״אבי רבי חייא, ותלמידו של של בר קפרא תלמידו )רבה(, הגדול אושעיא הבי
ד יבמות פ״ג, ד ע״ג, א ב , -ב ״ ק פ״ד. ע ״ א -בטעות: ם דרוש׳ קידושין ס״א, המשנה״
2
שיקע ב״משניות )ברייתות( גדולות* > שלו לא ר ק פירושים ל ב ע״ד( וכתובות פ״ט, ע״ב
3
י ל מ ש נ ת ר ב י ,א ל א ש מ ש נ ת ו ,כ מ ש נ ת ר ב ו ד ר ו ש ׳ פאר .פ י ה ,יח ע ״ ד ,פ״ז ,כ ג ע ״ ג , והוספות
ה ע ״ ד ו ב ב ל י כ ר י ת ו ת ח ע״א( ר ב י חייא ,שונה ו מ ו ח ל פ ת ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת מ מ ש נ ת פ״ג, שבת
את מ ח ל י ף (1ז ר ׳ א ו ש ע י א סי׳ )להלן סתם שונה ת נ א והוא בשם שונה רבי רבי:
שמשנתנו התנא משיטת א ח ר ת נ א בשיטת שהולך או ) ס י ׳ ,(2 שבמשנה המחלוקת
רבי ממשנת ל ע נין( בנוגע גם א ח ר לשון לפעמים ושונה )
)סי׳ 4ואילך( .ו ש ו נ ה גם ה ק ב ל ו ת ל מ ש נ ת ר ב י :ו ש מ ו א ל מ ״ ט ל א א מ ר כ ר ב י א ו ש ע י א ק י נ י ן
ת נ י ל י ה ב ר י ש א ו ר ׳ א ו ש ע י א ת נ י ו ל א ת נ י ק י נ י ן .ו ה ת נ י ר ׳ א ו ש ע י א ו ת נ י ק י נ י ן ) מ נ ח ׳ ק ח א( ז
( 4
אבל גם ת ל ת )נזיר י ע״א(. תרתי ר׳ אושעיא ת נ י וכן ת נ י ר ב י חייא ת ר ת י ת ל ת וכן
נמשכת היא רבי, למשנת אין מ ש נ ת ר ב י אושעיא נ מ ש כ ת ת מ י ד ותוספותיה״ ב״םירושיה
קדומים לרבי ובני זמנו: גם לקובצי־משנה אחרים, לפעמים
יין וכו׳ של מרתף אושעיא רבי ב ד ב י *> זביד רב תני והא ב״ב צה א -ב: א(
למאה ע ל י ו י׳ ק ו ס ס ו ת יפה ומקבל יין ש כ ו ל ו נותן לו מוכר לך זה ש ל יין א נ י מ ר ת ף
ב מ ש נ ת נ ו . ששנו חכמים א ו צ ר וזהו
מ ר ת ף ש ל יין מ ק ב ל ע ל י ו ע ש ר ק ו ס מ ו ת ל מ א ה :מ ש נ ת ב מ ש נ ת נ ו )פ״ו מ״ב(: אבל
או לרבי, ש ק ד מ ה אחת משנה ואולם ״מרתף״. אושעיא כרבי איפוא שונה רבי
( 6
ולה רומז רבי אושעיא. , א ו צ ר שנתה: בימיו, שנשנתה
ד (
בברייתא, ״ א ו צ ר ו ת יין״ ז א ו צ ר ו )״ביין״( כיוצא בו שנינו ב ב ״ ב פ ״ ב מ״ג :ת ח ת
צריכים שאינם אלו בין נמנו ובבלי ח ע״א(, ע״ב כז ד ר ו ש ׳ שם, פסחים פ״א ג תוס׳
בדיקה אוצרות שמן אין צ ר י כ י ן יין א ו צ ר ו ת ובברייתא א ח ר ת )בבלי שם(: בדיקה,
ש ל יין צ ר י ך .ב ד י ק ה מ ר ת ף בירוש׳ ש ם : ב ב ל י שם(ז א ב ל )״במסתפק״, בדיקה צריכין
איגו צריך שמן בין של בין ש ל יין א ו צ ר וכו׳. בדיקה. צריך של שמן אינו מ ר ת ף
״לא כזית. או תני דלא אלא מ ש נ ת נ ו ב ש י ט ת דידיה בברייתא תני וזייא ר׳ תום׳: (1
הלוי. ש י ט ת ו של נגד איפוא מוכיח זה גם שיהיה "פירוש״. אפשר -אי תני״
ה פ״ב ב, לפ״ו קה״ר כג, פתיחתא איכ״ר ב, פ״ח שהשיר ע״ג, מח הוריות, סוף ידוש׳ (2
שלהן". "בברייתות רא״ש: בשמ״ק ן הרא״ש גי׳ וכ״ה מ, כ״י (4
זה[, גם נוס׳ הביא זביד ע׳ ] ו ב ע ל יתו״א זביד ערך סה״ד גם ועי׳ ומ, פיזרו בד׳ כך (5
ג ב ו יין. על י ר ת ף לא ל: ח ם״ ב״מ תוס׳ גם עי׳ (7
40
כל שאינו נתון עם ה ל ח ם <אוצר בחצר. כל שנתון עם הלחם מ ר ת ף אי זהו בדיקה.
( 1
בתוכו לוכל בוש מרתף שהוא כמרתף. ואוצר שהוא כאוצר שהוא יש מ ר ת ף בחצר>
ו״מרתף״ של המשנה במרתף. הוא בתוכו הרי ואוצר שאינו בוש לוכל הוא כאוצר. הרי
ש צ ר י ך ש נ ז כ ר ה ב פ ס ח י ם פ ״ א מ ״ א ,ש ב ה נ ח ל ק ו ב ״ ש וב׳׳ה )שם ו ת ו ם ׳ פ ״ א ב(, הקדומה
-ב ״ מ ק ו ם ש מ כ נ י ס י ן ב ו ח מ ץ ״ ,״ ב מ ס ת פ ק ״ ) ב ב ל י ח ע ״ ב ,ה ׳ ר א ו ,12ו ה ״ פ ע מ ׳ ז(. בדיקה,
יין ב א י י כ א ו צ ר ו ת אוצרות שכר בבבל עשו שנינו: ) ב ב ל י שם( דר׳ חייא ובברייתא
בדיקה״(. דשצריכין
באחד ש ל יין ו ״ מ ר ת ף ״ -מ ח ס ן ק ט ן , גדול בדרך כלל מחסן הוא איפוא ״אוצר״
״אוצר״ של ר׳ א ו ש ע י א על־כן מפרש בחצר. ה ח צ ר או מבנייני ה ב י ת או ב א ח ד מחלקי
ה״משנה״)עי׳ להלן ,״משנתנו״( ,שהוא ״מרתף״ Pולהיפך ב מ ש נ ת פ ס ח י ם ״מרתף״ כולל גם
״ מ ק ו ם שמכניםין בו חמץ״. וגם ״אוצר״ ,א ל א ש ״ מ ר ת ף ״ ז ה ,ש צ ר י ך ב ד י ק ה ה ו א ״מרתף״
,
שוב ובו בעבודה עולה ו א מ ר ר ב י יהושע בן לוי כל כהן שאינו לח ב: סוטה ב(
א ל א שלא עקר א ת רגליו אבל ע ק ר את רגליו עולה. שנו לא רבי אושעיא וכדתני
( 3
,ת ל מ י ד ו ש ל ב ר ק ם ר א ) ע י ׳ ל ע י ל ,(24 , ״לא שנו״ נ מ ש ך כ א ן ל ״ מ י מ ר א ״ ש ל ר י ב ״ ל
ב ר ק פ ר א ) ע י ׳ שם> ,א ו ש ל ב ר ק פ ר א ע צ מ ו , ד ב י של לקוחה בוודאי מן ה ב ר י י ת א שהיא
א ו ש ע י א א ח ד מ ת ל מ י ד י ו ה י ה )מו״ק כ ד א ו כ ר י ת ו ת ח ע״א(. שרבי
ל״מימרות״ ואפילו קדומות, ״ברייתות״ נ מ ש ך ל מ ש נ י ו ת או שהוא ״לא שנו״, על
ק ד ו מ ו ת ,עי׳ ל ה ל ן שם.
גג ע״ג סוכה פ״ג, ל ב ר י י ת א של רבי חייא ע ו מ ד ת ברייתא שלו גם בירוש׳ בגיגוד
עם שהתריס ברני ב]רבי[ אושעיא לא כך היה מעשה ביבמות קכא ב : שלו, (3״לא שנו"
שם. למשנתנו ס״ח זקנים אמר להם לא שנו אלא וכו׳ ,נמשך
׳ אושעיא ר , ו ב ח ״ ר ב י ת נ י א ] י[
מ א ל ד מתניתא ״כל הידוע מונחה גם במאמר (4עובדא זו
ה
חיי דר׳ מתניתא ועי׳ גס תעגית כא א )בירוש׳ קידושין פ״א .גח ע״ד: וכו׳״ )חולין קמא סע״א(,
ח י י ה ,עי׳ לעיל עמ׳ .(33 רבא ,ובכולן :והתגי ר׳
41
( 1
תני רבי כשר. אמר ה נ ד ח ת ר׳ ל ע ז ר עיר ש ו פ ר של ע״ז ושל פי״ב ,יב ע״ג(: )יבמות
אושעיא, כרבי ברייתא הובאה פט א )בחולין פסול ה ו ש ע י ה תני רבי כשר. חייה
ו ע י ׳ ר ״ ה כ ח א(.
הידועים בין ה ב ר י י ת א שלו ל מ ש נ ת נ ו הם: ה ח י ל ו פ י ם
א ו מ ר ג מ ל י א ל רבן ח ע״ג(: ספ״ד, )ברכות נט ע״ד םפ״ד, ר״ד, (1י ד ו ש ׳
רבה חונה ר׳ חובתן. ידי ה ר ב י ם את מ ו צ י א ה צ י ב ו ר )״שליחי( שלוח
א מ ר ר׳ זעור׳ ויאות, ת ק י ע ת ה וכר. כרבן גמליאל באילין ר׳ יוחנן ה ל כ ה בשם דציפורין
בשם תני לה ה ו ש ע י ה ורבי ) ו כ ן ג ם ב ת ו ם ׳ ס ו ף ר״ה>. בשם ר״ג לה תניי תגייא כל
בשם גמליאל רבן דברי שנה כן ועל ר״ג, כדעת שדעתו מפני הנותנת, היא חכמי׳.
אומר רבה ב״ח אבל כבירוש׳, ב ש ם ר׳ הובא נמסר ל ד ב, בבבלי או סתם. ״חכמים״,
ל ר ב ן ג מ ל י א ל )ועי׳ ש ם ל ה א(. ח כ מ י ם מ ו ד י ם יוחנן: רבי בשם
י ו ס י דברי רבי )״חזרה שבועה למקומה חשודים שניהן היו מז א : שבועות (2
2
בדבי > מ א י ר א ו מ ר יחלוקו״( .א ״ ל ר ב א ל ר ב נ ח מ ן היכי תבן וכו׳ וכן ת נ י ר ב ז ב י ד רבי
נחמן״. ״רב א ו ש ע י א ר׳ י ו ס י א ו מ ר יחליקו ,עי׳ ל ה ל ן ר׳
מבקעין אמרין ר׳ ינאי דבית בקורדום. ולא סב ע״ג: ביצהיפ״ד, (3י ר ו ש ׳
( 3
ש ה ו א כמי הלכה אמר שמואל מבקעין בקורדום. ה ו ש ע י ה רבי ת נ י בקורדום.
5 4
משום ר ב י לעזר בן ש מ ו ע ב י ת מ ב ק ע י ן ב ק ר ד ו ם .ת נ י ר ב י יוסי בן כ ו פ ר א מ ר > א ו מ ר >
מתירין. הלל ו ב י ת אוםרין שמאי
למשנתנו, בגיגוד הלל׳ במשנת רבי אלעזר ופסק כבית ת פ ס איפוא אושעיא רבי
ש נ ת ה כ א ן מ ח ל ו ק ת ב י ת ש מ א י ו ב י ת ה ל ל ,ו ג ם ש מ ו א ל ר מ ז ל ד ע ה זו. שלא
מפני וכו׳ גוים מפני מתירא שהוא מפני את הנר המכבה מ״ה: פ״ב שבת (4
וכו׳. פ ט ו ר שישן החולה
י ה ו ד ה רבי ש״מ חייב וכר״( הנר על )״כחם סיפא מדקתני ל ע״א: בבלי
( 6
אי ב ח ו ל ה )*דאמר מ ל א כ ה ש א י נ ה צריכה לגופה חייב עליה״( ,רישא במאי עסקינן היא
מיבעי ליה. חטאת חייב בו ס כ נ ה שאין בחולה ליה ואי מיבעי מ ו ת ר בו סכנה שיש
ד (
לעולם בחולה שיש בו ס כ נ ה ובדין הוא ד ל י ת נ י מ ו ת ר ואיידי ד ב ע י ל מ י ת נ י עולא> <אמר
8
אם בשביל החולה א ו ש ע י א רבי והתני * <איני> חייב ת נ י נמי רישא סטור. סיפא
ורבי סכנה בו שאין בחולה ההיא אסור, א ב ל פטור כבה ואם י כ ב ה לא שישן
היא )״דפטר ליה משום שאינה צריכה לגופה״(. שמעון
שמואל בר רב יצחק א״ר ה ע״א ,לעגין ״גוים״ ו״ליםטים״: אמרו בירוש/ כיו״ב
( 9
רבי יוסי בעי אי מ פ ג י מפגי ליסטים של סכנה. מ פ נ י גוים של םכגה. מתניתה> <כיני
מותר. של ס כ נ ה ניתני מותר .ר ב נ ן דקיםרין בשם ר ב י יוסי בן ח נ י נ ה גוים
לדברי ואולם כ ר ב י שמעון. ושונה איסוא לפי זה ע ל מ ש נ ת נ ו חולק אושעיא רבי
פטור דשבת פטורי ״כל יג ע״א( פי״א- )ירוש׳ י ו ח נ ן ו ר ב י ) ב ב ל י ק ז א( ש מ ו א ל
תמן ל ע ז ר רבי אמר להלן: שם בירוש׳ ם ד ת ,עי׳ בן לעזר ר׳ והוא אומי. בטעות: ביבמות (1
א ל ע ז ר. ר׳ להלן, עיי חייה", סמך לר׳ לעזר ר׳ אתר ו״בכל וכוי. בגוםו
תנא. בדיו: ,305 שרי״ר (3 ד״ם. ועוד ,עי׳ פלו׳ בכ״י כנכון כ״ה (2
42
פ י ר ש אושעיא שרבי שם(-,אפשר שנחשבו ארבעה. )או משלשה חוץ אסור״, אבל
״ ל י ת כ א ץ ״ .4 , יוחנן: ר׳ ״פטור״ של מ ש נ ת נ ו ״פטור א ב ל אסור״ .ועי׳ להלן, גם
מ א ברין, הושעיא: רבי שנה ובו׳, מ ע ב ר י ן כיצד מ״א: פ״ה בעירובין (5
ממנו ולא למדתי בריבי ר׳ אושעיא אצל גידלתי ימים י״ח א״ר יוחנן נג א : עירובין
רבי אבל א ת ה ע ר י ם ב א ל ״ ף ) ל ע י ל ע מ ׳ (8ז מ א ב ר י ן כיצד אחד במשנתנו דבר אלא
כ נ ר א ה ) ע י ׳ ל ע י ל ש ם ע מ ׳ :(9מ ע ב ר י ן . שנה
וב״מ בב״ק קיא ב שלו גם הברייתות דבר של לאמיתו ל מ ש נ ת נ ו הן בניגוד (6
מ ת נ י ת י ן ד מ ת ר י צ נ א ר׳ אושעיא נפיק לוותי א מ ר ר ב א כי ש כ י ב נ א ב -ס ג א: סב
מתאימות שאיגן המשגה, ופיתור פירוש אלא אינן אלו שהרי וכו׳ ז דתני כ ו ו ת י ה
ל ב ״ ק שם(. ר ב א, ו ס ג נ ו נ ה )עי׳ ל ה ל ן , ללשונה
אמר ר ב הונא בכוליה םירקין הלכה כב״ה בר מהא לכאן שייך ב ר כ ו ת נב ב : ל א
מכבדין ואח״כ לידים < ב ש ״ א נוטלין א י פ כ א מ ת נ י א ו ש ע י א ור׳ כב״ש דהלכה
( 1
כב״ה הלכה נמי ו ב ה א ואח״כ נוטלין לידים> מכבדין את הבית ובה״א הבית את
* מ ת נ י הלכה כב״ה .כאן מוכיח ד ת י ק ו ם > ה י כי <כי :129 כ״י מ וראבי״ה, ולנו׳
ש א י ן ז ו ב ר י י ת א ) ש ל ר ב י א ו ש ע י א ר ב א ( ,א ל א ש ז ה ו ר ׳ )= ר ב ( א ו ש ע י א ב ׳ ) ש ה ב י א איםכא״,
את המשנה כך )וזהו ״ מ ת נ י ״ ( מ צ י ע שהיה מ״דרומא״( ,תלמידו של רב הונא, ברייתות
שמואל. ה י כ י ד ת י ק ו ם ה ל כ ה כ ב ״ ה ״ ,עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ 6ה ע ר ה 2ולהלן, ״כי
( 2
שהברייתא או היינו , מ ו ב א ו ת ה ר ב ה ב ר י י ת ו ת ד ״ ב י ת ר ב י ״ )תניי ,תניין( בירוש׳
ל מ ש נ ת נ ו ) ״ א נ ן ת נ י נ ן -ת נ י י ד ב י ת ר ב י ״ ,ל ה ל ן ,א( ,א ו ש ה י א נ ז כ ר ת ב ל א ה ק ב ל ה )ב(, מוקבלת
ל ר ב י זו ברייתא מיוחסת פעמים ארבע ל מ ש נ ה ) ב א(. מתנגדת שהיא בשעה אפילו
3
ד בית ג( > ופעם א ח ת מ ק ב י ל א ל ״תניי רבי, דו אמר ,ד ר ב י אמר ,תני )כרבי עצמו
ד ר ב י ״ ) א .(1פ ע ם א ח ר ת מ ת א י מ ה ה פ ר פ ר ז ה ה מ פ ר ש ת -בהמשך הםוגיא ״מתניתה רבי״
אחרת מתאימה ושוב פעם ש ה ו ב א ה ב ב ב ל י ו י ר ו ש ל מ י ) ב ט(. ר ב י ״דבית רבי״ לדעת של
שגזכרה יחיד בדעת האוחזים תניין״(, רבי דבית )״אילץ רבי״ ״דבית של דעתם
ספק בלא איפוא מוצאה זו ברייתא ) ב יב(. במכילתא שנזכרה ר ב י -לדעת במשנה.
רבי. מ ב י ת
אמד עה ב: מעירובין גם יוצאת ל״רבי״, שנתייחםה כזו של ברייתא מציאותה
4
בזה טעה יוסף רב אמנם אסורים. שלשה היו רבי תני < א מ ר ר ב וכן> > יוסף רב
״ ר ב י ם ״ ,שבפירושו של רב אדא בר א ה ב ה )תלמיד רב( ל ד ב ר י ר ב - ,״ ו כ ן תני מן ועשה
אדא בר דרב ומשמיה אמריתה ניהלה ליה אנא ביבי לא תציתו רב אמר להו רבי״:
איפכא בש״א גומלין ב״נ ו כסדר רע״ג ה׳ ק״ש ,וורשוי דף ה ע ״ ב :ולד׳ אושעיה ד מ ת נ י (1
לידים ומכבדין את הבית ובה״א מכבדין ונוטלין לידים וכוי ,סתו״א סי׳ י״ב )הו*׳ כהנא ,פפד״מ תרצ״ה,
:(14ולמי שמהפך ושונה אותה אף בזו הלכה כבית הלל. עמ׳
(2תגלי ,תניין ,ב״פ בארמית של א׳׳י ,וצ״ל תמיד :תניי ,ו ל א :תני.
׳׳תני״. ״תנא", (3ע־׳ד ״רבי היה שונה״ בתנחומא ,עי׳ להלן
ו״שםואל אמר״ י ׳ קע׳׳ז. ס ג ״ ח ז ״ ב א ו ם ג » ן״
וכ ״אמר רב״ גם בכ״י א ״ ,
פ (4כ״ה בכ״י מ ו
אבל א״כ •וכן• מוכרח• הסמוך מוכיח כי ״אמר רב״ הוא הנכון ,כמו שהעיר רביגוביץ בד״ם כ א ן ,
43
מריה יוסף רב אמר בחיצונה. ר ב י ם בהן קורא ואני הואיל ניהלה אמריתה אהבה
אם א י ח ל ף ל י .א ב ל ר ב י ו ס ף ל א ה י ה י כ ו ל ל ב ו א ל י ד י ט ע ו ת זו, ב ד ב י ר ב י ם דאברהם
ל ר ב י י>. ב ר י י ת א כ ע י ן זו ה מ י ו ח ס ת היתד ,י ד ו ע ה ו מ צ ו י ה לא
נדרים והוא: אחת, רק פעם ב ב ב ל י ״דבי רבי״ נזכרת ברייתא של ב פ י ר ו ש
2
וכו׳ לו אמרו וכו׳ בת אומר רבי ד ת נ י א וכו׳ רבי דבי > כעישורייתא ב: לט
כאן ״דבי נקראת ודבריו דעתו של רבי שהביאה הברייתא וכו/ ראשונה להם אמר
ודומה לו ל מ ש ל ) ם נ ה ד ׳ ע ג א ,עי׳ להלן(. מ מ ש כ מ ו ב מ ד ר ש ־ ה ה ל כ ה מן ״דבי רבי״ רבי״,
שם וכו/ איש א ו מ ר ר״ע דתניא וכו׳ הוא ר״ ע דבי תנא האי ב: עב יבמות
ד ב ר י ד״ע( ו כ ו / ד א מ ר )יבמות פ״ד מי״ג: הוא ר״ ע דבי ת נ א האי תנא הך ב: עט
הרי וכו׳. ר ב י בעון קומי עישור נכסים כרבי. וכדומה — .בירוש׳ כ ת ו ב ו ת ם״ד ,ל ע ״ ד :
ולא לה תני רבי (1עי׳ גם עירובין לח ב שאמרו שס לדברי רבי שבברייתא שם לח א :
סבר לה ,ז״א שברייתא זו השתמשה כאן ב״דבי רבי״ ואין זו דעת רבי.
״ ד ב י רבי״ גם בכ״י מ ,רשיי ,רי״ף ועוד ,וכן בערוך ע׳ עשר .ושם העיר ר׳ שמואל ג׳מע (2
רבי ,וודאי שאינו לשון מדוקדק וטעות דבי בגמרא בעשורייתא ספרים בכמה כך ראינו באגור:
ולא דבי רבי )״רבי״ גם דרבי וכו׳ והיינו עשורייתא דרבי הוא בספרים ]והכי גרסינן[ בעשורייתא
ברין וע״י(» אבל זוהי הגהה שאיגה צריכה ,ועי׳ להלן.
ר ב. להלן, (3על זה עי׳ עוד
דתניא ר ב י אומר וכוי ,וכן ברא׳׳ש ן כרבי( היא )ומוגה :הוא דאמר רבי (4ה :הא מני
אומר ,ובן בא״ד. רבי היא דתניא בר׳ שלמה לטויסק :הוא דאמר )!( במלאכת
ה ק פ ד )!( אומר. אליעזר ר׳ א ו /ילקוט :והא תניא מ :והתנן ר׳ (5
וכן יראים השלש אומר ,ר י ח ב ״ר תניא בילקוט: וכן ) = ב ר ׳ אוי(, או׳ כל מ :תניא (6
וכן במסה״ת. יהודה, ר׳ סי׳ קע״ט :תניא ר׳ אומר ,אבל בדפו״י סי׳ רמ״ג:
)סוטה כט ב(, מה הוא איני יודע )ר׳ יוסי( בריבי טעם א״ר יוחנן (7בדברי אמוראים:
ב ר י ב י )חזקיה( נ י כ ר ב ר י ב י )ריב״ל( ופירושו לא שמע )קידושין פ ע״ב( ,מדבריו של דבר זה שמע
וכו׳ )חולין נז א( ן אבל בכולם נזכר שמו באותה סוגיא.
44
אחר מקום בשום נזכרה שלא כיון בבבל, כנראה נתפשטה לא שהברייתא אלא
(
ל ה ז כ י ר ה י (. ראוי שהיה בפירוש )אפילו במקום בתלמוד
ב: שביעית פיו ,לו כסופק מ א ד :ירוש׳ אמורא של איי בתור •ר׳ אחא בר יעקב•
גיטין שבירוש׳ ובהקבלה ) ש ר י י ר (?62 ר׳ כבכ״י ר׳ אימי ,ציל בשם בר יעקב ר׳ א ח א
ע״ג: נח וריה פיג, ל ו ע״א פסחים פיח, כיו״ב ירוש׳ אחא» ר׳ יעקב ב ר מג ע״ג: פיא,
כ ת ל מ י ד ר׳ יוחנן, ראביי בירוש׳( ,א ב ל ר׳ יוחנן בשם )רגיל ר׳ יוחנן תלמיד וכאן היה
איר יוחנן, אסי לה בדר׳ מתני ר׳ אחא בר יעקב מכות יח ב : בבלי בוודאי: נכון אינו
בכורים פיא ,סד עיא ב ש ם יר׳ יוחנן ב ש ם ר׳ הושעיה׳ )במקום ״איר אלעזר איר א ב ל בירוש׳
אמרו״ וכו׳ ז הוא מה ט ע ם בשיר לעזר בר א ח א י ע ק ב אושעיא״ ש ל הבבלי( ,ואחריו יר׳
ר׳ יעקב בר אחא בבבלי: שציל וודאי איפוא בש׳׳ר א ל ע ז ר ! ה ט ע ם איפוא ר ק את מוסר
א
ר׳ א ח א ב ר יעקב(. ר שם: ר ,ק ט ז ב ,ו ב ט ע ו ת ) ב ש ם ר ׳ א ס י ,ג ם מ ו ״ ק כ ז א ,ז ב ח י ם נד .ב
ב נ י ג ו ד בירוש׳ שם פיז ,לא עיג, טעות» זו וגם בר יעקב, חייא מ: עד א בכתובות
ב ר יעקב ,שהיה א ב א שצ״ל: ואפשר ח י י ה )בר אבא( ב ש ם ר׳ יוחנן׳, יר׳ לדבריו בשם
א ב א ר׳ ו ל ד ף כ ה ב( .ו כ ן מ ט א צ י ל : עי׳ ד י ם ש ם ברכות פיג ,ו עיג )בשם ר ב י , ירוש׳
״רבינו״ הוא כאן בירוש׳ פ י א ,ג םעיד. בר׳ אחא )בשם ר׳!( ב א ב ר א ח א )עי׳ ד י ס ( = ר ׳
ל״דבי רבי״ בירוש׳ סא ב ,המתאימה שבבבלי נדרים הברייתא בסימנים א ,5 ,4 ,3ועוד. כמו (1
רבי. שתפסה בשיטת דבי אחרת ברייתא להלן( ,יכולה להיות שם מא ע״א )עי׳
בנו ר״ ג ומגו ספרא משום ח ד ד ב י ר ב י רב דאיכא סי׳ ל :כ ל היכא ש ה ״ ג ח ״ ב 102 , (2
] ר [ בן ] מ [ אני ר׳ חד משום ספרא רב ת ג י דאיכא היכא וכל :195 ח׳׳ד, בכ״ח רבי ה ו א , של
2 8
רב ת נ י דאיכא היכא וכל : 160 העברי ע מ ׳ ח׳ ישראל, תפאית היובל מרכס בם׳ הוא» גמליאל
)וכן וכריתות ח ״ ד ,ג ' ס י ׳ כ ״ א דף 573 מ נ ו ר ב ן גמליאל ה ו א ן כ ״ י מ ׳ רב או משום ח ד רבי ספרא
ו מ נ ו ר י ג וכוי. בה״ע[ ספרא משום ח ד ] ד ב י ר ב י ,כ ״ ה עולם ,א ג ( :ב ל היכא דאיכא ת נ י ר ב בהליכות
שדבר ז ה אינו איגו מדוייק, ח י י א .״ כ ל היכא״ ברבית ד ב י ר׳ דתני ר ״ ס ״תני״ ,ע י ׳ ב ״ מ ס ב ב : לנוסח
ר' רבי ואבודרהם: רא״ש כ״י מ ,א״פ, בכי״י: נשתבש שאינו מצוי, רבי״ א ל א בברכות שם - .״דבי
משים אות א: תפלה ם ״ י , מיימוניות, )הגהות א מ י ורא״ה :דבי ר׳ רי״ף ,ת ר ״ י כ ״ י פריז, ינאי,
)למשל ושניהם מצויים דבי ר ב אסי(, רי״ד: 17ז הערה ראבי״ה ח ״ א 66 ר ׳ א מ י ,עי׳ ג ם אפטוביצר
)״או ר ב י ( • ם כ ר מ ׳ ן ז ו א ״ ו ת ס ב ש א ״ ס ה ין ב ע ב > ר ה ״ ג ד ״ ב : 53משמיה ד ב י ז לב א׳ י י א ועוד( ברבות
ברבי. והכוונה ל ר ״ ג ס י ׳ קי״ב )ממו״ק ד ע ״ א ( :א ״ ר יוחנן מ א י טעמיה ד ב י ר ב י וכוי, בשאיל׳ -
ד י ב ג ח. והכוונה לר״ג רבי, ד ב י מ א י טעמיה יוחנן א״ר א: בר״ה כ ה אבל כ ז ח
45
באכר, דברי זה םי על ועוד. ב ומד לר׳ אבא = רב( )בניגוד מט א בדף כמו רבי.
ר ד פ במבוא דברי וכן יש ל ת ק ן תיקון, צריכים ,579 370ו ג ם Tradition,322הע׳ ,7
ע ר ך א ב א ב ר י ע ק ב .ב ס נ ה ד ׳ כ ז א צ׳׳ל :א ח א ב ר י ע ק ב )עי׳ דיס( ,הוא ה ב ב ל י .
רבי, מ ב י ת אחת נזכרת פעמים אחדות בבבלי .שמוצאה בוודאי ב ר י י ת א אבל
הלל: הברייתא של היא הלא
)פ״ד אמר רב יהודה אמר רב הלכה כר׳ אלעזר (1ק י ד ו ש י ן ע ה א ) י ב מ ו ת ל ו א ( :
מבבל עלו יוחסים עשרה ש ו נ ה הלל לי אמר ד ש מ ו א ל קמיה אמריתה כי מ״ג(
2 ן
שונה > הלל ביבמות: אלעזר ז כר׳ הלכה אמרת ואת בזה זה לבא מותרים וכולם >
3
> 1ו 1ח ר ו ר י גירי ח ל ל י ו י ש ר א ל י לויי כ ה נ י מבבל עלו יוחסין עשרה
3
כשמואל סבר לה אביי וכו׳ מותרין וכולן ו א ס ו פ י ש ת ו ק י 1ו[נתיני > מ מ ז י ר י
4
כ ה ל ל וכו׳. ה ל כ ה > דאמר
( 5
מ״א ס״ד קידושין משנת בדעתה של סתם כאן אחז שלו ב ב ר י י ת א הלל
בניגוד לר׳ אלעזר ,ושמואל הסכים ל ד ע ת הלל. ומ״ג,
בלבד - גקוב אין כ ו ת ב י ן פ ר ו ס ב ו ל א ל א ע ל עציץ ה ל ל ו ה ת ג י לז א : (2ג ט י ן
הרחבה של משגת שהיא פ ר ו ז ב ו ל וכו׳, כותבין עליו עציץ גקוב שביעית פ״ח י: תום׳
פ״י מ ״ ו )אין כ ו ת ב י ן פ ר ו ז ב ו ל א ל א ע ל ה ק ר ק ע ( . שביעית
או ל א ו ה ד ר ביה״( מ״ו-מר״ע פ״ו )״ר״ט-גזיר מיניה ק;בלה ב: מד (3נ ז י ר
״וש״מ לא קיבלה גילח בשמיני מביא קרבנותיו בתשיעי. ה ל ל ד ת נ י תא שמע קיבלה
נזיר דגבי לתלמודא וקים ליה כמאן דלא הך ברייתא מיגיה קבל *דאי ס״ד מיניה״,
לפי שהמשניות נשנו קודם הברייתות* נ ש נ י ת ה מ ש ג ה ד א ה ר וגם קים ליה מיתניא
טומאה תגלחת אין לי א ל א פי׳ כ״ח: גשא ספרי קיבלה(. תום׳ ד ״ ה ועי׳ הרא״ש )פי׳
ו א ח ״ כ מ ג ל ח כיצד טומאה תגלחת א מ ר ו מ כ א ן ת״ל יגלחנו ט ה ר ה מנין תגלחת
וכו׳ מזה היה כיצד בבמדבר רבה פ״י: אבל ואח״כ גילח ל א יצא, הביא ואם מ ב י א
אבל ליתא במב״ג במשניות, ומשם הבנלי ,סט א )כולם(, נכנם בבר לתוך משנת ״וכולן״, (1
שבברייתא ,כאן בכ״י רא״ש ובבלי יבמות פה א .במקום ״וכולם״ רי״ף, ד״נ, מ ,מי״ר ,לו ,ק פ וב,
וכל האסורין ,אבל זה אינו אלא הגהה מפרשת׳ עי׳ רש״י ותוס׳. מ:
(2שונה ,כ״ה לנבון ב י ׳ מיז׳ וד״ו רפ״ב ,מ ואו״ז ח״א סי׳ ק״ח.
״וחרורי -ונתיגי״ בכ״י מ ו או״ז שם :וחדרי -גתיני. (3
דהלכה .ועי׳ ב״מ ע״ה א. או״ז: (4
קרוכמל כו׳. יוחסין עשרה בברייתא אחת משנה שונה הלל הנכון 1 (5כפירש״י
,39ראה״ו הזקן ,וכן פרנקל דה״מ, ישנה של הלל משנה כאן חשב למצוא ,410 שער י״ב, מונה״ז,
, A b b aSaul,25בםפרוינד בספר הנזכר .316 ,בדעה זו ת פ ס - ו״ד ח״ג הו׳ וי ,33 ,ר׳ ישראל לוי,
כך שנויה שהיתה פירוש היינו מתניתין בחלקה -כבר רבי׳ ישעיה דיטראני בתוס׳ קידושין שם:
) ו ( ל ה כ י אמר הלל שונה וכדי לייקרה הלל מדבית קאתי דרבי ומשום הראשונים מימות
סבר לה א״א היה לתלמוד ,ביבמות שם ,ל ו מ ר : שאין לחלוק עליה אמר כן .אבל אם כן הדבר, כלומר
שנויים ,כאילו היו 0 0 ך כ Jמפרש דברי רש״י כהלל וכוי .גם הופמן במנצין ח״ט,
שונה הלל הרי נ א מ ר : רש״יו לו שכיוון שא״א כלל מה ברייתא, באיזו בשמו הלל דברי
תני ר׳ פלוני אומר( .פירושי )והוא פירושו של סלוני״ כך וכך ,נמצא ר ק בירוש׳ במקום: ר׳ )״ת נ י
3 - 2הבאים. מתאשר בייחוד ע״י סי׳ ר ש ״ י(
46
(
השתמט מן המחלוקת שהספרי מכאן, לראות ואפשר )כבמשנה(' . דברי ד״ע ביום בו
הלל. מפני שדעתו כדעת שבמשנה,
ב: פג מ ר ב י ,ב״ב שמואלז פעם א ח ת שאל הזקן ש ל בן־דורו זה הוא ה ל ל
2
אחרי ב ב ר י י ת א א ח ת ,סנהדרין צ ט א )רבי הילל( > נזכר מ ר ב יז ה ל ל בעא מיניה
(3
( אבות פ״ב מיד ,כמו שנזכר ה ל ל -כ נ ו ס ׳ המדוייקות ו נ ז כ ר פ ע ם א ח ת ב מ ש נ ה )ר׳ ״רבי״,
( 4
. ב א ב ו ת ג ס ב ן ־ ד ו ר ו ) ח ג י ג ה ט ע ״ א י .א ״ ל ב ר ה י ה י ל ה ל ל ( ב ן ה י ה י
( 5
של אופיין ז רבי״ דבית ״תגיי בירוש׳ בין איפוא שנכלל )ר׳( ה ל ל ז ה א פ ש ר
ש ת י הברייתות הוא ב כ ל אופן א ח ד :
קיצרה א ת המשני .ושנתה ס ת ם כסתם משנה ושלא כר׳ אלעזר ב ר י י ת א זו ש ל ה ל ל
בזה והיא שוה הוסיפה על המשנה, ש ב מ ש נ ה ) ס י ׳ ג(, כדעת תנא אחד ) ס י ׳ א( ,ש נ ת ה
מ ש נ ה א ת לשון קרובות מן המשנה, שונה לפעמים שלנו: ל ת ו ס ׳ ) ס י ׳ ב> .ו ג ם ״ ד ב י ר ב י ״
ו מ ש ח ל פ ת א ו ת ו ) א ,7 , 5 , 3 , 1ב ז ,ח ( ,מ ש מ י ט ה ד ב ר ) ב ד (.א ו מ ו ס י פ ה ד ב ר ) א ,6ב ג, המשנה
ה ש ו נ ה מ ן ה מ ש נ ה ) א ,7 ,4ב ח ( » ה י א ג (aז ה י א נ ס מ כ ת ב ז ה ב כ ״ מ ע ל מ ש נ ת ת נ א א ח ר
א ו ת ה ) א ,6ב א ,ד ( ן ה י א מ ת א י מ ה מציעה אותה ומפרשת א ת ה מ ש נ ה ) ב ו ,ג ,(5 מרחיבה
)בי(, ב ב ל י ת אחת ב ר י י ת א עם אחת ופעם ( Y ) א ,3 ,2ג ״ , התום׳ עם במקצת
במכילתא ר ב י דעתו של )ב ח( ,פ ע ם א ח ת ע ם ו ה ס פ ר י ה ס פ ר א )א(4 עם במקצת
בירוש׳ ו ב ב ב ל י )ב ט( ,פ ע ם א ח ת עושה שנמסרה ר ב י ופעם א ח ת עם דעתו של )ביב(,
אחר ״ ד ב י ר ב י ״ ) א ,(1ו ד ו מ ה ל ו ב מ ק ו ם ש ל י מ ה בין ה מ ש נ ה ובין ״צריכותא״ הירושלמי
שמשנתנו הזכירה ד ב ר א ח ד )נסורת ש ל חרשים( ו״דבי מוציא הירוש׳ מחילופי לשונותיהן,
ר ב י ' -ד ב ר א ח ר ) נ ע ו ר ת ש ל פ ש ת ן ( ,א ת מ ס ק נ ת ו ש ד י ן ש נ י ה ם ש ו ה ) א .(3
המשנה, ל״מסדרי״ הקרוב וייחסה זו ברייתא של אופייה למדי מסמן זה כל
רבי. לבית
עליה סומך יוחנן ר׳ כך: רבי״ הוא ל״תניי ד ב י א״ י א מ ו ר א י של וייחסם
ה מ ש נ ה )ב י( ז ר ׳ א ל ע ז ר ל ה י פ ך ס ו מ ך ת מ י ד ע ל מ ש נ ת נ ו )א (4,2ו מ ח ל י ף ע ל פ י ה א ת תמיד
פ י ר ו ש ה )ב ד( ז ר ׳ יודן סומך על בן לקיש ר׳ שמעון ר ב י ״ ) א »(6 ,4 ,2 ל״דבי בניגוד
מ ו ח ק ע ל פ י ה ד ב ר ש ל ם מ ן ה מ ש נ ה ) ב ה(.
ומ״כ טומאה״, תגלחת אמרו מכאן יגלחנו מנין ת ״ ל טהרה ״תגלחת שבד״ר וד״ו ח ס ר (1א ל א
הוא שהגיהו,
XIV׳ חקור דין ,ח״ב םי״ט ותוי״ט ומ״ש .ועי׳ להלן ב פ ר ק רמ״ע, (3ע י ׳ ה י י מ ן ש ם ו ס ה ״ ד ב ע ר כ ו ן
םל״ב שם ועי׳ םל״א, נ״ב באדר״נ גם הלל״, ״ר ב י ״ר׳ הלל -הלל". התנאים״: בשמות ״שינויים
אריםין שהיו )ישראל פ״ד מ״ז א ת המשנה, יוחנן ר׳ מפרש בירוש׳ חלה ם״ד ,ס ע״א, (5
בית ואמנם ד ב י ת ר ב י. כגון מ -הלל אבות בהכירי ליעזר אלא חייב ר׳ לא ב ס ו ר יא(: ל ג וים
)כפי׳ הרא״פ .והוא ג ו ר ס :כגון מ ה ל י ן(׳ אחרים בסוריא ובמקומות באריסות שדות רגיל לקבל הנשיא היה
א ב ל באי״ז באריסו. דשנין אלפין תרין יהבה אנסונינוס י ב ל ו נ ה וכו׳ ההן שביעית פ״ו ,ל ו ע ״ ד : ירוש׳
ר ס נ ר ,א ה צ ״ ו ל ח ל ה .148 , ועי׳ ינאי, ר׳ דבית מחלין ח״א סי׳ ר ״ ג :
47
״שונה״ )״תני״( ר ב בהרבה: ל ב ר י י ת א זו א י נ ו ש ו נ ה ב ב ל א מ ו ר א י של וייחסם
א ב ל מ פ ר ש ה כ ״ ד ב י ר ב י ״ )א ; (4ה ו א מ ש ח ל ף פ ע ם א ח ת מ ש נ ת נ ו ) ב י( ו ש י ח ל ו ף כמשנתנו,
מ ש נ ה זו ו מ ס ת י י ע רבי יוחנן מחליף ובירושלמי )בבלית( מסתייע בבבלי בברייתא זה
למה לא נשנה עליה: ושאלו רב של מ י מ ר א מובא במקום אחר ז רבי״ )שם( ב״דבי
זה ב מ ש נ ת נ ו ,ו ה ש י ב ו ש ״ ד ב י ר ב י ״ ש ו נ י ם ב א מ ת ג ם זה )ב ו( .ו ע ל פ י ר ו ש ו ש ל ר׳ ב א דבר
מעיר אמורא אחד שגם ״דבי רבי״ שונים כך למשגתגו שבמקום אחר, ר ב״( ב י )״אמרי
בניגוד מ ש נ ת ג ו )ב ג( .ו ל ה י פ ך ב מ ק ו ם א ח ר מ ו צ י א ה י ר ו ש ל מ י מ ד ב ר י ר ב ,ש ד ע ת ו כ ד ע ת
בניגוד מ ש נ ת נ ו , ר ב י ״ )א ,4ו ע י ׳ .(5ו ר ׳ ח י י א ב ר י ו ס ף ,ת ל מ י ד ר ב ,ה ו ל ך א ח ר י ל״דבי
רבי״, מדרשו ל״דבי זהו ייחסו ש ל ר ב ו ב י ת )א .(6 יוחנן ש ס מ ך בזה על ״דבי רבי״ לר׳
שהוא מוציא כל זהות ע ייחם
רבי״ דבית ׳׳תניי הנוסח רב. להלן, עוד ועי׳ 164ו א י ל ך , ח׳׳ז, ב״ח לרשי״ר, בניגוד כ ל זה (1
ב י ר ו ש ל מ י ב ש ם ׳׳תני ד ב י ת ר ב ״ , שהובאה זו ל ז ו ברייתא בין יפה להבדיל )עי׳ ל ה ל ן ( .ויש מקום בבל בטוח
ירוש׳ כתובות " כ ת ו ב ו ת ד ב י ת רב". לרבן הדברים שם ב ה מ ש ך מיוחסת שהיא ע״ב, לז פ״ב, נדרים ידוש׳
ברכות פ״ב ,ד רע״ג. ירוש׳ ] ת ר ב י ץ ש״ה,([259 , וכציל בכי״ל, )כ״ה דרב מתניתא רע״ג ן כו פיב,
ו ל ה ל ן .49 , ,70 הופמן, רפ״ח, תצא אומר = ספרי רבי ע״א: ח ביבמות (2
ר ג י ל ה ,עי׳ ב ל ו י , טעות )דבר אחר(, ד "א צ״ל: אומר" שבמקום "רבי ואפשר .16 הופמן, עי׳ (4
ו ע י ׳ ע ל ׳׳ד׳׳א" ב מ כ י ל ת א ,ה ו פ מ ן .44 - 43 , פ״ה, ממכילתא היא הראשונה השיטה כי .55 ישראל" "תפארת
ר ב י נ ו. משום אומר ירמיה ר׳ ב( לב )מנחות ב יח מגילה עי׳ (5
ואה״ת וע״י ל פ בכ״י ר ב י נ ו, משום תנא )סנה׳ קי א ( : א יד מגילה אגדה, .70 הופמן, (6
וראשונים: )בכי״י רב אמר יהודה רב דאמר ע״א: ג במגילה אמרו. רבינו משום ותניא וילקוט:
של סמכו מכאן מנילה( מקרא וכו׳ כהנים הכי נ מ י )תניא מגילה מקרא וכו׳ כהנים שמואל(
סי׳ ר ל ״ ו ואו׳׳ז סי׳ ש ס ״ ח ורוקח וה״ג מ בכ״י וכו׳ -ל י ח א כל המוקף תורח תלמוד שמבטלין ר ב י בית
- ואילך. מן "תנ״ה" ליתא ד ע׳׳א בערכין אבל שמואל ז מדברי אלא ברייתא ו א י ן זו ט, אסתר וילקוט
דבי ר ב ( . ר ב י ג ו )במקום: דבי תנא א: סה מחולין גם מביא ע״ב ד״ו ,יד לאבות בהקדמתו מאירי
48
״ששנה )״זו״ ,״ מ ה י ( בלשון עצמו ,ומובא ל ר ב י מקומות בכמה מיוחם זה מדרש
0
רם״ח(, )= ס פ ר י ת צ א , ע״ב ט קידושין , ר ב י ש ש נ ה זו כעורה וכי בבבלי: רבי״,
י 2
זכה ומה בירוש׳: »a ם״כ נדבה )ספרא, ) = ס פ ר י ראה ,ע״ ,0שם קיז א קטו ב חולין
י. 3
) ס פ ר א ק ד ו ש ׳ פ ״ ג ז( ע״ג םפ״ד ,יח פאה ששנה לנו רבי ,ירוש׳ מה היא
מ ב א( )פסחים בתמורה ז ע״ב ״רבי״: בשם ״דבי רבי״ דברי אחר מובאים במקום
)וידבר יז כב מויקרא יהודה ר׳ שבה מוציא ז -ח , אמור פ״ז ספרא ברייתא של מובאה
מ ש מ ע א״ל מאי קפרא לבר ר ב י א״ל שם: נאמר ״לא תעשה״ ,וע״ז א ל משד .ל א מ ר ( ה׳
5 4
אמור אמרי לא ר ב י בי ( ד ב ר י ם >( ל א יומרו )ם״א: בדברים נאמר לא לאמר דכתיב
בפסחים: מ״ה םי׳ שלמה קהלת בתה״ג אבל רב, דבי בפסחים: י(: 6
לא ימיר )ם״א:
7
ופםדר״כ ע״ב סב דף פי״ד, )פםיק״ר ע״ד נג פיה. נזיר בירושלמי ר ב י ' .ואולם דבי
״זכה״, ״ ו מ ה היא״ ג ם ר ״ ש ,א ב ל )לינץ שם(< ) ש ר י ״ ר (326ו ר ש י ם אחרון קוגטרס בילקוט (2כ ך
לגכון גם כי״ר. ״היא״ הבבלי ,ח ס ר שם 1 ״כעורה״ של מקבילה אל שהיא
ר׳ ספ״ז בשם יתרו )מכיל׳ ישמעאל״ ר׳ ״תגי ד ב י אגל ) פ ר י ד מ ן (117 פסיק׳ ר ׳ פי׳ כ״ג (3
שהובא מה וכוי(, הכוס מקדשין על אמרו מכאן בברכה )קדשו רבי נתן בשם ר ב י תגי ישמעאל(:
של מדרשו )פסוק ח( שנוי שלפניו אלא בברכה( ז וקדשו )ברכו במן בקיצור בשם ר״ע שם במכילתא
אומר ו ר ב י בפסיקתא שם: שנוי ואחריו וכו׳; אמרו מכאן בברכה לקדשו לקדשו, בלשונו: רבי ס ת ם
״מכאן אמרו״ )בלא וכוי אומר נ ת ן ר׳ וכו׳ אומר ישמעאל פי״א א :ר׳ בב״ר בעטיפה .אבל קדשו
עי׳ למכילתא, נ ת ן רי יחסו של וכו׳ ) ע ל בעטיפה בירכו תיאודור(: המדרש )עי׳ ואח״כ סתם וכוי(
ת מ ו ר ה ס ז א :זו מ ש נ ת ובבלי אבדה חכמתו עמו, ר׳ ג ת ן משמת מציגו עמלק פ ״ ב :וכן יתרו׳ מכילתא
וכוי(; הברית גדול א ו מ ר גת ן ר׳ העגין: בתחילת שבמכילתא שם אומר״ במקום ירי גתן ג ת ן, ר׳
רבי״ א ו מ ר .ע ל ״ כ ך שגה פלוגי במקום :תגי ר׳ לפעמים ובמדרשים בא בירוש׳ סלוני״ א ב ל ״תני ר׳
דברים[. הדברים לא ימר י ו מ ר ו מ ק י ג :161 ,ל א ]תהיג אסף בתמורה שם בשם ם״א. בשמ״ק
יאמרו לאמור לא דכתיב משמע קםרא מאי לבר ו נ א )!( אמר ליה בשאלה: בתהיג שם (7
לבר רבא ליה אמר המקובל ה ו א : שהגו׳ הגאון היא ותשו׳ ימיר, לא לאמר אמרי דבי רבי דברים
- "רבא״ לפרש אמנם ו א פ ש ר היה וכוי. הדברים הומרו לאמר לא דכתיב משמע א מ ר ל י ה קפרא מאי
וב״ק-.בשמ״ק ד ב י ש ה מ ד ב ר י ם היו יוצא שמירוש׳ בחולין פד ב )עי׳ ר ב ( ,א ל א רב אבא ,רב ,כמו
עיקרי. אינו נ ו ס ח זה וכוי ,א ב ל נאמר לאמר לא לך לביק א ס ב ר א שם בשם ס״א 1א״ל ר ב י לחמורה
ב. מנחות פח בבלי חייא, ששואל ג ם א ח ר ב י מב״ק כמו לשאול יכול ר ב י היה
מאוחרת. בגליון מ י ד כתוב זה לייין בכ״י אמור ,אבל גוסף ע ו ד :לאו בד״ו (8
םסיק״יי ז ח ל י ן, וקה״ר: ערוך ותלין, בפסדר״כ! אבוי, וחולין ליידן: וכ״י ד״ו כצ״ל, (11
49
ה ד י ן י>> י ד ע מ ה א נ א א מ ר כ ד ו ן א נ א מ י מ ר ו י ד ב ר )צ״ל: אנא חמתיה רבי אמר פדיה
ד ב ר י ר׳ יודה. י י מ ר לא ה׳ א ל מ ש ה ל א מ ר
וכנוסח הנכון שבתה״ג ימיר, לאמר-לא רבי״: ״דבי כמו איפוא פירש רבי
רבי, פירושו של מעין פירש איפוא יומרו, לא בבבלי: וב״ק שפירש )ועי׳ ד ״ ם ( ,
אחר, נחלף גם במקום בירוש׳ פדיה״ ל״בר בבבלי )מן ״ ב ר ק פ ר א ״ עליו ועל כן א מ ר
( 2
אמר. א נ א מה ידע הדין (: עי׳ מ ב ו א לרז״פ .ע ע ״ ב
נ (
הנזכרת בקהיר פיה רבי, בית של תוספות מ ע נ י י נ נ ו היא ה ב ר י י ת א ש לא
״ ד ב ר י ם ׳ שהן • מ י ו ת ר י ך :ר ב י ו ״ ה ל כ ו ת גרים ו ע ב ד י ם ׳ ב ת ו ר ח ,אצל ״ ת ו ס פ ו ת של ר ב י נתן״
תוספות כגון ג ח מ י ה א ו מ ר ו י ת ר ו ן א ־ץ ב כ ל היא ד ב ר י ם ש ת ר א ה הן מ י ו ת ר י ן ב ת ו ר ה
הס אף ועבדים גרים הלכות נתן ר׳ של ותוספות רבי בית של
בכלל התורה ומזוזות תפלין ) ב ד ״ ר :כגון( ה ל כ ו ת ציצית וכגון מסיני למשה נתנו
הם של ה מ ס ד ר תוסםה מסיני• למשה ת ו ס פ ו ת וכו׳ •כגון אבל הדברים הם כ ד כ ת י ב וכו׳.
כי ב ו י ק י ר ר פ כ ׳ ב א י ת א :ר׳ נ ח מ י ה א מ ר ו י ת ר ו ן בבלי(. המאוחר )שכבר השתמש בתלמוד
ציצית הלכות ת ו ר ה כגון יתרון למתן אותן רואה שאתה דברים אפילו היא בכל ארץ
ב ו נ ד ע מ ׳ : 104 שם הוצ׳ ת ו ר ה ש נ א מ ר וכו׳ .וכן ב ק ה י ז ת פ י ל י ן ו מ ז ו ז ה א ף הן בכלל מ ת ן
( 4
. ר׳ יהושע )ו( א ו מ ר וכו׳ ל מ ת ן ת ו ר ה כגון ה ל כ ו ת צ י צ י ת ו כ ו ׳
כגון בעירוב זמנים: ה מ ס ד ר ה א ח ר ו ן של ה מ ד ר ש ה ו ס י ף כאן ב ת ו ך ד ב ר י ר׳ נ ח מ י ה ,
ב״הלכות ציצית ת ם ל י ן ו מ ז ו ז ה ״ ו ב א ל ט ע ו ת ו ז א ת על ידי ש ר א ה ת ו ס פ ו ת של ב י ת ר ב י וכו׳.
ו ה ו ס י ף לזה א ת ה מ ס כ ו ת ה ח י צ ו נ י ו ת מ ס כ ת צ י צ י ת וכוי. את ה מ ס כ ת ו ת החיצוניות והקטנות
הספורות ביחוד נתן, דרבי אבות היינו נתך, ו״עבדים״ ו ה ״ ת ו ס ס ו ת של ר׳ •גרים׳
( 5
ונו׳ ב ס ר ק לד -מ ח ,ה נ ז כ ר י ם ס פ ו ר ו ת מ ע ש ר ה עד שלשה ש ב א ד ר י נ נו׳ א ס ר ק ל א -לח
וב״ר פ״ו )כיי ר׳ נתל( י ר ו ש ׳ כ ל א י ם םיא ,כז ע״ב נתן, ר׳ כ ב ר בירושלמי ובב״ר בשם
) ת נ י בשם ר׳ נ ת ן מ ע ש ר ה מ ד ו ת ( = נ ו ׳ ו א ס ת ר ר׳ םיא ר׳ נתן( = נו׳ ב׳ ר פ מ י ב , )תני בשם
( 6
. ב׳ םמ״ח ,דף םו עיא
(2ולהיפך ״בר פדא" בבבלי ו״בר קסרא״ בירוש' ,״בר סדא״ בנזיר ה ע״א ואילך -״ ב ר קסרא״
)להלן ותיס׳ מ בנזיר לא א, ״בר פדא״ וריש פיג )ומוחלפת השיטה(, נא ע״ג, פ״א, נזיר בירוש׳
״אימא״ סי׳ — (118׳׳בר קפרא״ בירוש׳ שם פיה ,נד ע״א .וכיויב מירוש׳ לירוש׳ :בר קפרא׳ שבת ס״ב,
ה ע״א -בן פדייה ,ב״ק פ״ג ,ג ע״ד.
1׳ הערה Die ersteMischna,27 ( ולא כר׳ ישראל לוי ,אבא שאול 4 ,הערה ,3והופמן,
גם הורוויץ ,תוספתא עתיקתא ח*א ,מתניתא מלכתא ,עמ׳ .11 ועי׳
עקב ,דף * ,150בשם בפרשת (4אבל בילקוט תלמוד תורה לר״י סקילי קובץ אוכספורד ,d. 17
אף גתן ר׳ תוספתו׳ וכו׳ כגון בתורה מיותרים אותם רואה שאתה דברים אפי׳ קהלת״: ״מדרש
50
המתחלת אחת אגדה ממנו מעתיק שקרקםאני P (299 ח״ח> ע מ ׳ ה ר כ ב י Zapiski , )הו׳
> 2
ד ר ב י נ ו •פרקא הקובץ הידוע ו ״ ת ל מ ו ד )!( ב נ י רבי״ זה ה ו א ב ו ו ד א י . ב״שלשה דברים״
( 4
בענייני Pה מ כ י ל ה ג ם היא ש ו ר ו ת ש ל ם ם ו ר ו ת ) מ ש ל ש ה ו ל ה ל ן ( )׳מעשה תורה״( הקדוש״
( 7
: הם ש ב ה ם נ ז כ ר י ם ׳״דבית ר ב י ״ המקומות
מכל פאה אומרים בית שמאי ה ז י ת י ם שבין מלבנות התבואה מ״א: פאה פ״ג .1
ו א ח ד וכו׳. אחד
( 8
ש ל ב י ן )ר׳: ת נ ינץ ב י ן ה ז ת י ם כוי .א נ ץ מלבנות התבואה של ש ם ,יז ע ״ ב : ירוש׳
ישראל רצה להשמיד בני כאשר העגל במעשה ממשה .א ח ד הקב״ה למד ד ב ר י ם שלשה (2
ממדבר מלאכים ואשלח שנאמר כדבריו בעיני משה ו ל א עשה הדבר מלחמה לא ישר והתגר בו למשה
ואקיים דברי מ נ מ ל אני את ואמר לו משה הקב״ה בעיני שעשה ישר ק ד מ ו ת א ל ס י ח י ן מ ל ך ח ש ב ו ן וגי׳ ו מ ה
לוי י׳׳ג :א ״ ר -תגחומא שופטים ת ק ר ב אל ע י ר וגו׳ )השלישי ח ס ר ( להלן כי שנאמר את ד ב ר י ך וזהו
ובשנת פז א )יבמות העגל. שבמעשה הראשון הדבר דברים כוי ,דב״ר סס״ה ,ב ב ר כ ו ת ל ב א ר ק שלשה
דק ולא לגמרי, אחרים ע ל י ד ו כו׳ -ד ב ר י ם הקב״ה והסכים מרעתו משה עשה דברים ג׳ סב א ( :
א. הלקוטים ח״ג ,ל ג ג ר י ג ה ו ט ס׳ ג ד ״ פ ה ו ׳ ב י ,297 ,ש ם 96ן ה ו ׳ ש א נ ב ל ו ם י ג ב » (3ע י ׳ צוגץ,
)נ״ב ס מ ״ ה ד ף ס ג ע ״ א ו ב ( נ ו -גז פמ״ח( ,מה -מז )ג*ב פמ״א ,נו׳ ב ד ף ס ג ע ״ א ו ב ( ,ל ו ) נ ו ׳ א׳
םמ״א( ,פז )עי׳ ניא פ ר ק הג׳ סי׳ ע״ג ) נ ״ א שאגבלום, והשוה ל ז ) ש ם ( » הו׳ פמ״ח דף סו ע״ב( ,ע ט
פ ל י ז ( ,סי׳ ט -כ ד -גרינהוט סי׳ ו -יג ) -נ ״ ב פמ״ח(, פ ל ״ ט ( ,פ ר ק הי׳ ס י ׳ ו -ג ר י ג ה ו ט ס י ׳ ד ) -נ ־ ב
אופן שהשתמש בכל בשם באדר״נ, הקדוש״ דרכינו ״פרקא השתמש בעל כמובן סל״ה( ,ועוד. כה )נ״א
כבהו׳ הקדוש״, רביגו דברים גוה ״שבעה מתחילים מפגי שהמ רהיק(, ל ר ב י )רבי, נתייחסו הפרקים
להוציא א״א חפרקא זמנו של -על .(f הערה ג ד ״ פ ה ו ׳ ב׳ 297 צוגץ, )עי׳ גם דף לג ע״א גרינהוס
ההוצאות ,א ב ל זה אינו קרקסאני חסר בכל שאצל מ א ו ח ר הוא - .הציטט שקה״ר מפני מהשוואה זו, כלום
ב פ ר ק הגי כתוב זה היה שדבר קרוב מרעותה. דברים אחת בכמה שינות שההוצאות מפני כלום, מוכיח
ח י ג 124 החלוץ שייר ב״ח ש ס ו רבי״: ל״דביח בגוגע הספרות מעיר על אגי באחרונח (7
בצדק ראהיי ד ה ״ מ ,217 ,מ ב ו א 121 - 19 .ג ג ד זה רז״ס שי״ר( 1 ו ב ה ע ר ה ) נ ג ד ש י ״ ר ( ,ח ״ ו ) 35 - 33 ,נ ג ד
ה ל ו י ח ״ ב ) 149נ ג ד ר ז ״ ם ( • ב ס פ ר ו י נ ד ש ם , 320 , אחרי רז״ס בטעות והערה »3 ד ד ו ״ ד ח ״ ב ה ו ׳ ו ׳ 191 ,
שנין. כולה(: המשגה בפיאה את כרגיל מעתיק פיםקא חוא )שבמקום (8כ ״ י ר
51
1
האילנות( .מתני׳ צריכה ל ד ב י ת )ר׳: אילנו׳ שבין י ר׳ ד ב י ת ת נ י י הזתים. שבין(
( 3 ( 2
דבית למתניתן .אילו תנינן אנן ולא תנון )ר׳ ו ר ש ״ ם :צ ר י כ ה ( צריכן ו ד ב י ת ר׳ רבי
אבל דבר שהוא חייב בפיאה. היינן אמרין ל א א מ ר נ ה א ל א שבין הזיתים ד ב ר שהוא רבי
צורכה הוי הכל. על מאחד פיאה נותן שהוא מודין ב״ש אף ה 1פ י א ה מן נר׳: פטור
אלא אמרו לא אמרין היינן תנינן ולא רבי דבית תניי אילו או דר׳. ניתח ל מ ת
( 1
אף בפיאה חייב שהוא אבל דבר הזפיאה. מן דבר שהוא פטור 1ר ׳ : האילנו׳ שבין
וצורכה למתנית׳ דבי הוי צ ו ר כ ה ל מ ת נ י ת ן מ כ ל א ח ד ואחד. מודיי שהוא נותן פיאה ב״ה
דרבי(. למתניתיה ר׳ )ר׳:
האילנות, ה ז י ת י ם ״ ש ב מ ש נ ת נ ו שנתה ברייתא של בית רבי :שבין ״שבין במקום
מעיר והירוש׳ )כגון ת א נ ה ( . פטורין מן ה פ י א ה אף אלה שהן )רש״ם(, דעלמא״ ״אילנות
רבי חייא לברייתא של הירוש׳ מ ש ל י מ ו ת זו א ת זו ,מ ע ץ ז ה ש ה ע י ר והברייתא שהמשנה
לעיל(. <עי׳
פגי ע ר ב עד ראש השנה אותם ומנקבים סכין את הפגים פ״ב מ״ה: שביעית .2
ולא סכין לא שביעית למוצאי שיצאו שביעית ושל לשביעית שנכנסו שביעית
עבודה לסוך אמנ(ן סכין מ פ נ י שהיא רבי יהודה אומר מקום שנהגו אותן. מנקבין
שלא לסוך סכין. שגהגו מקום
נ ו נ מ
' *יל״ י ׳ בייי״ש ״ושל״(. מ :ש ל שביעית ,ו נ ו ׳ ו ב י ה י ש )מי״ר כ י ׳ ל :ו ל ש ב י ע י ת ׳ י
סכין את הפגין)כלומר :וכו׳ג ת ג י גן אגן ידוש׳ שם ,לג ע ״ ד :ס כ י ן א ת ה פ ג י ן כ ד .
4
רבי שנכנסו לשביעית. ערב שביעית ה ן פגי ואילו ' ו ב י )ר׳ :דבית( דבי ת נ י י
רבי בא לא לעזר דרבי דעתיה על דתניי ד ב י ת רבי. רבי יוחנן כ ה ד ה כמתניתן לעזר
אלא להקל .על ד ע ת י ה ד ר ב י יוחנן לא בא ר ב י יודה א ל א ל ה ח מ י ר . יודה
פגי ו כ ו /וממשיכים איפוא ״פגי ע ר ב שביעית״ וכו׳ הן ואילו רבי שונים: דבי
אבל וכי/ שביעית״ ערב אותן -״פגי שסכין הפגין הם ואי אלו את הפגין״: ל״םכין
״סכין״ ל פ י זה א ל דברי רבי יהודה גמשכים וכו/ ש י צ א ו וכו׳ ל א סכין״ שביעית ״של
ו מ ח מ י ר הוא שלא לסוך אותם במקום שנהגו לסוך .אבל ל מ ש ג ת ג ו ״פגי ערב שביעית* של
,
סכין ו כ ו / לא שביעית וכו ושל ש ב י ע י ת :פ ג י ע ר ב ש ב י ע י ת וכו׳ ערב סכין פגי אין
איפוא. מ י ק ל זה א ו מ ר ר ב י י ה ו ד ה ש ב מ ק ו ם ש נ ה ג ו ש ל א ל ס ו ך ס כ י ן ! ר׳ י ה ו ד ה ועל
ה ״וכן ה י בדפו׳ ובכ״י ו׳ בטעות] :מותר[ הכל ,והיא נ״א מוטעית. (5כן גמ בר״ש וריבמ״צ;
ר׳ יהודה' שבסמוך שם מתבאר היטב על פי פ״ג יא בלי כל תיקון והגהה.
(6עי׳ גם ר״ש וריבמ״צ.
א נ ן ובנסורת של חרשין. ובנעורת של פשתן ו ע״ד: היא, ס״ד שבת ירוש׳ .3
ה ד א א מ ר ה היא הדא היא הדא. נעורת. ר׳ ד ב י ת ת נ י י נ ס ו ר ת ת נ י נ ן
) ו ל י ת א בכי״ל ׳ ד ק ה ״ • דקה של חרשין ובנסורת ו ב נ ע ו ר ת של פ ש ת ן מי״ר:
מב״ב א״פ, ה .ד״נ וד״ס, ב ק פ ו נ ו ׳ עי״א( ר׳ יהודה א ו ס ר ב ד ק ה ,ו כ ן )בלא ״דקה״( ל ו ,
)מט א( מביב שיח. ובנעורת ר י ׳ ף כיי ורש״י 1רא״ש דפוי״י ורע״ב ד״ו :ו ב נ ע ו ר ת ש״ס
חרשים של ובנסורת ״דקה׳(: ) ו ב נ ם ר ו ת -ובנערות ,בלא 108 ר )בנסורת( מ דפו׳,
( I
םי׳ כ י ג של פ ש ת ן ד ק ה ר׳ י ה ו ד ה וכוי ,וכן רי״ף בדםו׳ )בלא ׳דקה״( ו ה ע ת י ם ובנעורת
-ו ב נ ע ו ר ו ת ,ב ל א ירקה•( ו מ א י ר י . )בנסורות
2
ב נ ס ו ר ת ש ל ח ר ש י ן ) ו ב ו ׳ ( > .א י ב ע י א ל ה ר ר ב י י ה ו ד ה א נ ם ו ר ת ש ל שבבבלי: ובפיםקא
יהודה ב ב ל י נ א א( ר ׳ )תום׳ פ ״ ג כב, דתני׳ ת״ש קאי או א נ ע ו ר ׳ ש ל פ ש ת ן קאי. חרשין
ד ק ה הרי היא כזבל ש״מ אנעור׳ של פשתן קאי ש״מ. פ ש ת ן של נ ע ו ר ת אומר
או ״ובנעורת׳ אבריה, שאחד משני שבמשנתנו כאן מוכיח בנוסח הרופף הסדר
א ב ל הירוש׳ היה לו הבבלי. מ א ו ח ר ת היא ,שהיתר ,כ ב ר ל פ נ י ת ו ס פ ת ״ובנסורת׳,
שבירוש׳ אינה מוכיחה כלום על נוסח א ך ו ר ק ״ ו ב נ ס ו ר ת ש ל ח ר ש י ך )ה פ י ס ק א במשנה
ר׳ ואחריו: ״ובנסורת של חרשין״, תנינן נסורת״, ״אנן חידוש׳( ,ועל כן א מ ר : התלמוד
( 4 ( 3
ואחריו: , ״ובנעורת של פשתן״ ״נעורת״, רבי שונים דבי אבל . אוסר בדקה יהודה
הטמנה שוות לענין ונסורת׳ נעורת ששתיהן, יהודה אוסר בדקה .מזה אפשר להוציא ר׳
) ע י ׳ ג ם ס י ׳ .(4
מתאימה וכו׳, ש ב ת ו ם ׳ ו ש ב ב ב ל י :ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר נ ע ו ר ת של פ ש ת ן ד ק ה הברייתא
הם אליבא דרבי יהודה. ת נ א י ת ר י רבי .וא״כ לדבי
ב נ ע ו ר ת ולא של חרשין ב נ ס ו ר ת ל א וכו׳ אין מ כ ס י ן יא: ס״ו חולין תום׳
מ״י ו חרש( ב״ק ס״י )של נסורת ) ב ב ל י ס ח ע ״ א ובי(» אחרי פי״א י פשתן = ספרא של
ס ו ט ה מ ח א, נעורת. ש ל פ ש ת ן .ג ם ש ב ת כ ע ״ ב ,ת ו ם ׳ ש ב ת פ ״ ג <פיב( א ,פ ״ ט ד ; נעורת
חוסן- ד ע״ג: פ״ב, שבת ירוש׳ ישעי׳ א ל א ן נ ע ר ת ,ש ו פ ט י ם ט ז ט, לז א ! סנהדרין
ש ל א נ נ ע ר ה ) ע י ׳ ב ב ל י ש ב ת שם> כ מ א ד א ת א מ ר ו כ ו י . פשתן
עיקר ש ב ת ועשה מלאכות ה ש ו כ ח ש ב ת פ״ז מ ״ א :כלל גדול א מ ר ו ב ש ב ת כ ל .4
וכו/ הרבה
:438 וגיש וק פ השכח, :13 סיה, ונ״ק )מ״ש( כיי״ נוסח׳ מי״ר ו ל ו ו״קצת
( 5
,כ ר י ת ו ת םז ב :ה ש ו כ ח ,מ :ה ש ב ת ,ק ר י :ה ש כ ח . )-ה#כח( השכיח
כל רבי ד ב י ת תגיי כל השוכח עיקר ש ב ת ת נ י נ ן שם ,ט ע״א :א נ ן ידוש׳
ד ת נ י < י > ד ב י ת רבי. כמתניתין .רבי יוחנן כ ה ד א רבי לעזר עיקר שבת. יודע שאינו
הא רבי ליעזר )ג״ש :לעזר( א מ ר כ ל השוכח עיקר ש ב ת ה א אם אינו יודע כל ע י ק ר פטור. •
(2וכוי ,ליתא מ . (1רבינוביץ בדים אומר בטעות ,ש ב ס ׳ העתים והראיש כנו׳ י״ר•
ד ק ה בנסורת של חרשים ד ק ה . בספרא אחרי פי״א י ובבלי חולין פח א -ב :בנעורת של פשתן (3
יו ב נ ס ו ר ת של חרשין״ ,א״א כבר מפני ' ו ב נ ע ו ר ת של חרשין״ במקום (4שדבי רבי שנו
הלשין שאינה רגילה.
ה^כחים את הר מקראית רק ברבים: ש״נ(. ) מ י ש ,ועי׳ ומנוקד כל השכח״ (5״מצאתי מוגה
ועי׳ בבלי סח א :מאי כל השוכח עיקר שבת שהיתח )תה׳ ט יח(, שכחי אל׳ קדשי )ישעי׳ סה יא(,
שכוחה )דפוי״י ו מ ( ממגו׳ וזה מתאים יוחד לצורת השם פעיל.
53
י ו ד ע עיקר ש ב ת קטן שנשבה בין שאינו ו פ ת ר ל ה אי זהו ד ר ב תני מתניתן מן מ ה
יוחנן כל שאין יודע עיקר ש ב ת ה א הא אמר רבי הדא אמרה היא הדא היא הדא. הגוים
•)אינה יודע ו ש כ ח חייב ד ע ל כ ל ש ב ת ושבת״( מן מ ה ד מ ר וכו׳ ה ד א א מ ר ה היא ה ד א היא ה ד א .
*אינו ושכח׳ תחילה שידע עיקר שבת, ה ש כ ח כל אלעזר שנה כ מ ש נ ת נ ו : רבי
שלא שבת״, עיקר יודע שאינו הוא שגם ״כל אבל מודה אחת״, חטאת אלא חייב
שלו( כ מ ש נ ת נ ו )בברייתא שנה רב שהרי אחת. עיקר ש ב ת מעולם ,חייב חטאת ידע
שבת קטן עיקר יודע שאינו אי זהו אותה: ו מ פ ר ש מתניתן״( ״כל השכח״, )״תני
משנתנו ב -״ ש א י נ ו יודע״ :קטן ש נ ש ב ה לבין וכו׳! הוא מ פ ר ש א י פ ו א ״ ה ש כ ח ״ ש ל שנשבה
הגוים .א ב ל ד׳ יוחנן ש ו נ ה כ ״ ד ב י רבי״ ,״ כ ל שאיגו יודע ע י ק ר ש ב ת ״ ,א ל א ש ג ם ה ו א מ ו ד ה ,
ה י ר ו ש /שהוא הדין ב״שכח״ איגו חייב אלא אחת. לפי
שגשבה בתינוק ושמואל דאמרי תרוייהו מתני׳ רב א -ב אמרו: בבבלי סח אבל
מתני׳ וכו׳ א ל א תנן ושבת. חייב על כל ש ב ת וכו׳ א ב ל ה כ י ר ו ל ב ס ו ף ש כ ח הגוים לבין
איתמר רב ושמואל דאמדי )עי׳ ד ״ ם ( ) ע י ׳ ד״ם> ו ל ב ס ו ף ש כ ח ו ד ר ב ו ש מ ו א ל ה כ י בשהכיר
י ו ח נ ן ור׳ ולבסוף שכח דמי וחייב. אפי׳ תיגוק ש ג ש ב ה בין הגוים וכו׳ כ ה כ י ר תרוייהו
ד א מ ר י ת ר ו י י ה ו ד ו ק א ה כ י ר ו ל ב ס ו ף ש כ ח א ב ל ת י ג ו ק ש ג ש ב ה בין ה ג ו י ם וכו׳ פ ט ו ר . ורשב״ל
אבל דברי שבירוש׳. לדבריו הבבלי, איפוא ,לפי מ ס ק נ ת מתאימים שבבבלי רב דברי
שהוא הולך כאן ,כמו ב כ ל מקום, מתאימים לדבריו שבירוש׳, אינם יוחנן ש ב ב ב ל י רבי
הגוים. לבין שנשבה והיינו תינוק שבת, עיקר יודע שאינו כל דבי רבי: בשיטת
בגוגע לר׳ יוחנן. שהעיקר כירוש׳ ובוודאי
) מ ע י ן ברייתא ד ר ב ,שבירוש׳ מברייתא ר ב י י ו ח נ ן ו ר ״ ל מ ש י ב ה ב ב ל י ,ס ח ב, על
בשבתות ועשה מלאכות הרבה שבת עיקר ה ש ו כ ח בשבת כל אמרו גדול כלל כאן(:
ל ב י ן כו׳ איגו ח י י ב א ל א ח ט א ת ש נ ש ב ה ת י נ ו ק כ י צ ד אינו חייב א ל א א ח ת הרבה
ו ה ב ב ל י משיב :א מ ר י ל ך ר׳ יוחנן ור״ל אנן ד א מ ר י נ ן כמוגבז, פוטר. ומונבז א ח ת וכו׳
גר ג: )פ״ט( פ״ח שבת תוס׳ מעיקרו. לו ידיעה״ ״שהיתר, בשעה אלא חטאת שאין
והדין פוטר ומונבז מחייב ר׳ עקיבא מלאכה בשבת ועשה הגוים בין ש ג ת ג י י ר
ש י ה א פ ט ו ר וכו׳. גותן
*אינו יודע״ גם או חייב, ״שוכח״ רק אם ישנה. תנאים מחלוקת איפוא ישנה
״שאינו ושנו עקיבא. רבי בשיטת הלכו ו״דבי רבי״ שגשבה ,גר שנתגייר(. )תינוק
)״וכולהו ע ק י ב א רבי של מדרשו מבית שהוא הספרא׳ הלך זו ובשיטה יודע״.
ועשה שבת עיקר י ו ד ע " שאין מי הכיצד ז: פ״א חובה ויקרא דר״ע״(, אליבא
ה ר ב ה ו כ ו ׳ ) ו ע י ׳ ע ו ד ל ה ל ן ב ס י ׳ ג(. מלאכות
בין לפני המ י ל ה ובין ל א ח ר ה מ י ל ה וכו׳ ה ק ט ן מרחיצין את שבת פי״ט מ״ג: .5
ביום השלישי שחל להיות ב ש ב ת הקטן מרחיצין את אלעזר בן עזריה אומר רבי
יודע. ב שאינו (1ילקוט ר׳ תס״ד :כיצד שכח עיקר שבת וכו׳ ,אבל גם כ״י ר:
ח״ב סי׳ קיו .במשניות דף כא א ואו״ז מילה שיא, בפייט מיג כולה גם בעיטור, 'הקטן' (2
דפו׳ יוסט׳ הגיהו בטיט ע״פ מב״ב -המילה ,ואחריו הלכו ד׳ ריוא ומנט׳ וכל הדפו׳ שאחריהם.
54
(
ו ר י י ף כ״י ב ב ם ״ ט : ביפ» מ כ י ב מ י ה מ י ל ה ,בטי״ט ) ק ל ד ב( ו ה ק ט ן ׳ בפיט )פו עיא(:
הקטן, בדיג )וכן בדיפ( ב פ י ט : המילה! בסיפא: הקטן ,א ב ל המילה ,בסייט מ י ג רישא:
המילה. בפי״ט ב ר י ש א :הקטן ,ו ב פ י פ א :
ה ב ב ל י ) ק ל ד aמ צ י ע ב פ י ״ ט ב כ ו ל ם :הקטן ,וכן ב ב ר י י ת א שם. ואולם
( 2
תנינן ( :אגן ת י א ו ד ו ר 962 יב ע״א ,ב״ר פ״ם, פ י ״ ט ,יז ע ״ א ) פ ״ ט , ירוש׳ ש ם
ה מ י ל ה .דבי אבהו ד ב י ת ר׳ מרחיצין א ת ת ג י י( ה ק ט ן .ת נ י )יב ע ״ א : מרחיצין א ת
את יוסד .ע ל כ ר ח ך ה ק ט ן .אמ׳ ר ב י אומר מרחיצין את ב ש ם ר׳ יוחנן ה ל כ ה כ מ י שהוא
( 3
מכה חמין מ ע ל גבי שמואל אין מוגעין ל א שמן ולא מרחיצין א ת הקטן .תגי אמר
( 4
,א ם א מ ר א ת שמרחיצין א ת המילה מ ה בין מ כ ת ו ש ל גדול ל מ כ ת ו ש ל קטן. בשבת וכר
תניי דבית כרגיל בירוש׳ ,ושם ב ד פ ו ס : נשנה כ ל זה בירוש׳ ש ם ד ר ך א ג ב , בפ״ט
{ 5
. ר בי ר ב ,א ב ל ב ש ר י ״ ר 87׳ ג ם ש ם :ת נ י י ד ב י ת
מפני שהם אינם מתירים אלא מרחיצין א ת ה מ י ל ה , ב ב ר י י ת א : דבי רבי שנו
שהוא ״הלכה כמי בלשון פוסק-התבונן יוחנן הקטן .א ב ל ר ב י א ב ר זה ש ל הרחצת
( 6
-כמשנתנו ,״ א ת הקטן״ ,ומתיר ה ר ח צ ת כ ל הגוף. כלעיל סי׳ 3 6 , אומר״
להו מילה א מ ר ה ר ח צ ת כ ל גופו או ה ר ח צ ת ב מ ע ר ב א ב ב ב ל י ק ל ד ב :הוו ב ה
יוסד. )כרבי יעקב ורבי ה ר ח צ ת כ ל גופו ו כ ר , מםתברא שמיה יעקב מרבנן ור׳ ההוא
ד (
)שהיא שוה מ מ ש ל ״ ת נ י ש מ ו א ל ״ שבירוש׳( מביא ראיה לדבריו ממימרא של ר ב בירוש׳(
״והרחצת מילה מי ג ר ע מחמין ע״ג האומר :אין מוגעין חמין ושמן מ ע ל גבי מ כ ה בשבת,
מכה״ .וגס ב ב ב ל י נ מ ס ר ב ש ם ר ב י יוחנן)״ואמרי לה״( ״בין ה ר ח צ ת כ ל גופו בין ה ר ח צ ת מילה״.
הוא: העיקרי הנוסח רישא בפי״ט מ״ג בוודאי הרי המשגה, ל נ ו ס ח אשר
ה מ י ל ה ״ ה מ י ל ה בין לאחר ״בין לפני כ ה ס כ מ ת כל הנוסחאות» שכן הלשון הקטן,
בין מרחיצין א ת ]אבר 1ה מ י ל ה לומר: שהרי קשה מתאים י פ ה א ל א לנום׳ ״הקטן״, אינו
8
] מ ע ש ה [ ה מ י ל ה ב י ן ל א ח ר ] מ ע ש ה [ ה מ י ל ה > .ג ם ״ ע ל י ו ״ ,ש ל ״ ו מ ז ל פ י ן ע ל י ו ״ ,מ ד ב ר לפגי
בגליון והושלם וכוי, שנא׳ המילה את בשבת וכו׳ שלישי ביום מרחיצין בפייט: בכי״מ (1
״את תחילה עצמו שכח שהסופר בד״ס( ,ז״א ״הקטן״ ,כ מ ו ) כ ך ! ולא המילה עי״א :את ל״מיחיצין״
שמזלפין ״ולא עוד א ל א הברייתא תמיד את מזכיר לו זעירא ר ב ו היה שרבי מוסיף יוסה (4ר '
כרבי הלכה א ל ע ז ר ר׳ אבהו בשם וכו׳ ר ׳ הלכה כמי יוחנן אבהו בשם ר׳ ר' בירוש׳: (6
אפר אבהו ר׳ אמר רבין כי א ת א כאחד: אלו פסקים בבבלי מ ס ר שגי רבין אבל עזריה, בן אלעזר
ג ו פ ו כל ה ר ח צ ת בין וכו׳ כ ר א ב ״ ע בין הלכה יוחנן אבהו א מ ר ר׳ ו א מ ר י ל ה א מ ר ר׳ ר״א
״הקטן״. ראב״ע בדברי נם ל ש נ ו ת עדיין ,שיש אומר אינו יכי'• א ל א ש ג ם זר.
רב שהביא המשנה ושזוהי דבית רב", ״תגיי לגסח שי״ר שיש הנחתו של נדחית מכאן (7כ ב ר
נוסח ר ב מדברי להוציא יעקב ר׳ יכול וסי״ט — שא״כ ל א היה בט״ט ״המילה״ גרסה ושהיא לבבל,
ח
זו! מסקגא פשוט דוחה ששייר ) ש ם ע מ י (164 ' ?טן״» אלא
״ ת נ י ״ ,ס י ׳ :(13 המדוייקות )עיי להלן פסחים פ י ט מ י ו בנוסחאות למשל א ע י פ שמציגו דוסה ל ו , (8
)'שחיטת הפסח״(• המסה וכוי א ח ר )״שחיטת הפסח"( ה פ ס ח שגמאא קודם פסחי( )'קרבן הפסח
55
מתאים סיפא, מ״ג וכן ב פ י ״ ט בפ״ט, אבל ) א ב ל עי׳ ל ה ל ן ,״ ה כ י ק א מ ר ״ ( . בלשון זכר
המדבר בבני שכם השלישי״( )״ויהי ביום ה ר א י ה מן ה כ ת ו ב כבר מפני ״המילה״, יותר
גדולים ולא קטנים .° שהיו
עליה רישא: ש ה ת ו ם ׳ פ ט ״ ו ד ש נ ת ה בגדאד ,ב מ ש ג ת ה ה מ ק ב י ל ה ל פ י ״ ט מ ״ ג אלא
חמין ולא י ע ל י ה ו מ ז ל ף ע ל ״המילה״( ,ש ה ר י ה י א ש ו נ ה :מ ה ל ק ט י ן ל מ י ל ה וכו׳ )כלומר
2
א ל א ש א ד ם מ ז ל ף א ת ה ח מ י ן ע ל ג ב י מ כ ת ו י. עוד
ב ג ו ג ע ל״זילוף״ ,עי׳ ג ם ת ו ס פ ת א ש ב ת פ ט ״ ז כ ,ידוש׳ פ״ג ,ו ע״א.
בתוכה. ו ה א ב ן ש ב ת פ כ ״ א מ ״ א :נוטל א ד ם א ת בנו והאבן בידו ,כ ל כ ל ה .6
3
והאבן ' והא ו כ לין ת נ י ד ב י ר׳ בתוכה. תנינן האבן אנן ידוש׳ פ״ז ,טז ע ״ ב :
ר ב י חייה ב ר יוסף ורבי יוחנן .ר ב י אבהו איתםלגון רבי יעקב בר זבדי בשם רבי בתוכה.
סליגא על רבי מתני׳ דבי רבי .וכר. דתני כהדא יוחנן רבי כמתני׳. בר יוסף חייה
והאוכלין ב י ד ו כלכלה והאבן בתוכה .ותני דבי רבי האבן והאבן נוטל אדם בנו יוחנן
א מר י ן ת מ ן כאוכלין. אותו עשו תינוק ד ת מ ן ר ב נ ן בשם כהן רבי בתוכה.
מז א(: תינוק .ושם פ״ג ,ו ע״ג )מקביל ל ב ב ל י תינוק כקמיע מומחה ביד ביד האבן עשו
האבן רבי ותני דבית והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה. נוטל אדם א ת בנו תנינן תמן
בתוכה. והאוכלין
4
רבי לעומתו משנתנו» מחזיק בלשון ) ג י ט י ן ל ט א( י ה ב ב ל י בר יוסף חייא ר׳
אמר רבה ב ב ב ל י ק מ ב א )מז א ( : רבי יוחנן בשם דומה לו נ מ ס ר -כ ד ב י רבי. י ו ח נ ן
א ת התשובה מן הרישא, עסקינן. פירות מליאה בכלכלה )הכא( א״ר יוחנן בר חנה בר
ויש כאוכלין שהתינוק )בבל(, ״רבנן ד ת מ ך בשם מתרץ רבי כהן והאבן בידו, בנו את
א ו כ ל י ן ו א ב ן .או ,כ מ ו ש א ו מ ר י ם ב ב ב ל ,ש ה א ב ן כ ק מ י ע מ ו מ ח ה ב י ד ת י נ ו ק . כאן
וכך בתוכה. והאבן כלכלה ב מ ש נ ת נ ו : גם הירוש׳ היה להם איפוא הבבלי גם
)כך שנו רבותינו(. בובר שלח ,ה ו ס פ ה ז = ב מ ד ב ״ ר םט״ז כו משנתנו גם ב ת נ ח ו מ א מובאה
5
רבי פירוש '-סמך אלא אינה ״והאוכלין״, זו הוספה המשנה-שכן ב פ י ר ו ש אבל
ע ל ד ב י רבי ,ו ג ם היו בין א מ ו ר א י ב ב ל )״רבנן ד ת מ ך ,״ ת מ ן א מ ר י ך ( ש ה ס כ י מ ו לו. יוחנן
ושקלו על )״בשבילו״( ידו לשקול על לחבית הנותן שקלו שקלים פ״ב מ״ב: .7
מאי אע׳׳פ שאין ראיה וכו׳ משום דגדול לא סליק בישרא י״ייא וכוי. (1עי׳ גם שבת קלד ב :
(2אבל דווקא מסוף דברי ברייתא זו מסיק ר׳ יוסה בירוש׳ את ההיםך ,עי׳ לעיל.
והאוכלין׳׳ ,כלהלן בירוש׳, ״והאבן בוודאי : לקרוא ויש השיטין, בין בכי״ל נשלם (3והאבן,
וכמו בפ״ג•
אמרה לשמעתיה דרב קמיה עי׳ שבת גג א : רב, מבוא ,פג ע׳׳א .הוא היה תלמיד רז״פ, (4
הוא רגיל הלכתא כוותך או הלכתא כרב ז א׳׳ל ר ב חייא בר יוסף לשמואל דשמואל ,עירובין צ ע״ב:
אבל בירוש׳ ם״א ,כז ע״ג ,בשם בשם רב ,שבת ז ע״א ,פסחים ז ע״א )כא ב בשם רבי יוחנן, למסור
רב( ,ע׳׳ז נ ע״א ,עי׳ גם ירוש׳ פסחים ם״ח ,לו ע״ב .גם עובדא זו היא תשובה לרעת שייר.
ב ׳ )תאנים( ,למשל •דמאי פ״ז מיו .מעשרות פ״ד מ - ע ם ם י ר ו ת' ״כלכלה״ היא כרגיל ״סל (5
כלכלות של ענבים ן תאיגים, כלכלות .מה כלכלות של ועוד הרבה .ועי׳ ירוש׳ נדרים ס״ט ,מא רע״א:
ענבים( ,ולא מקצועות )*״ל: נישמעינה מן הדא עד שיקפלו המקצועות .אית ל ך מיםר מקצועות תאנים
ולא כלכלה של תאנים כלכלה שאמרו תנא ב: שם סא בבלי תאנים(. מקצועות לא )צ׳׳ל: ענבי׳
כלכלה של ענבים .וכיו״ב :ברוך טנאך )״סל מלא םירות״(.
56
( 1
השוקל שקלו מן ה ה ק ד ש ה ת ר ו מ ה מעל, נ ת ר מ ה אם )״בשביל״( עצמו ידי
מעל. ה ב ה מ ה ( )וקרבה התרומה ונתרמה
היה ״מיד שהמספק ע״ג( מה ספ״ד, שקלים )ירוש׳ אומר שרבי שמעון שכשם
ואין א נ ו ח ו ש ש י ם ש מ א ת ת ל י ע ה ס ו ל ת או י ח מ י ץ היין, מעותיו ו ה נ ה נ י ם זריזים הן״, מקבל
מרצה״-, המזבח שקלים פ״ד מ״ט ,ש״אינו מ ק ב ל א ת מעותיו עד שיהא סתם על וחולק
הבהמה התרומה הרי הוא כאילו קרבה הבהמה אלא אם נתרמה שתקרב מצריך אינו כך
)הרא״פ ותקלין חדתין(. ומעל
אבל התרומה״, ״נתרמה אלא איפוא ,נ י ן נ ר י ש א ונין בסיפא, לא שנתה משנתנו
נגירסת מערנא דנני נגמרא ״ולא גרםי הנהמה״. קרנה ״אם נשניהם שנו רני דני
אית ליה הנהמה נסיפא וקרנה ומאן דגריס ה ב ה מ ה וכו׳, דגרםי בסיפא וקרבה הספרים
גמי ברישא ,והייגו ת ג א ד ב י ר ב י דבירוש׳ וכן מצאתי גירםא ד ג ר י ס ה כ י בתרוייהו למגרם
(6
(. )ר׳ ש ל מ ה ס י ר י ל י א ו מ ו ב א ב מ ״ ש הבהמה״ וקרבה
ש מ ע ו ן היא ודבי רבי כחכמים .ותגיא דמםייעא ליה לרבי אלעזר, ר ב י ומשנתנו
פ ״ א י )תום׳ שקלים שבתום׳ ר׳ שמעון היא. התרומה״ נתרמה ״אם ששנתה שמשנתנו
המוציא שקלו של חבירו מ ע י ל ה יט א( ש נ י נ ו : פ ר ש ה י״א ז ז פ ״ א כז ,ת ״ כ ח ו ב ה מעילה
מ ש ק ל ו ) ! ( לחבירו ,א ב ל בערי״ר אין כאן פיםקא. ה ש ו ק ל כ ו י ,מ :השוקל הגותן בד״ו ס י ס ק א : (2
שקלי השוקל תנן אחריתי ובפסקא וצ״ל: פרשה יא ז ח ס ר , חובה ויקרא לת״כ בראב״ד (3
גחרמה תנינן אם אנן בירושלמי עלה ואמרינן הבהמה מעל ]וקרבה התרומה נתרמה הקדש אם ממעות
שנשמט וקרוב אם״ז(, )״מ]אן לא[ תנה ש ו ר ה ! ( ת נ א אם בשרי״ר :מ ) ..ס ו ף להגיה. כג״ל (4
קרבה בהמה וציל :מאן תגא אם ב ס ג נ ו ן ״ מ א ן ת נ א ״ .ו א פ ש ר שחסר י ו ת ר , רגילותו מפני ״לא״, לסיפר לי
תרומה. נ ת ר מ ה אם תנא מאן הגיה: הרא״ם שמעון. ר׳ בהמה[ קרבם ]רבגין מאן לא תגא אם
נ ת ק ר ב ה ר׳ ותנא דבי מ: והכה ]נים[(, רבי, דבית תניי ) 124ו ש ם : שרי״ר, (5כ ך ג ם
בבלי כהגים ו ב ו , שמעון אוי שמעון היא דר׳ בהמה ר׳ ג ת ק ר בה אלעזר מאן תנא בהמה א ״ ר תרומה
עולתו הגונב י א אילו ו ק ש : ׳ ר ו ע הי דברי והמשך לסיפא, רישא אינו מבדיל כלל בין הירוש׳ (6
הראב״ר שם, וכו׳ -ארישא קאי. מכפרת הראשונים בעלים סתמה לא לשם ושחטה ס ת ם ח בי רו של
הירוש׳ ,ועי׳ מ״ש. בפי׳ ונדחקו גם לסיפא רישא להבדיל בין גירסתגו גדחקו ל פ י והרע״ב חרא״ש
57
ה ר י ז ה מ ע ל ,ל ק ח ב ו ק י נ י ז ב י ן ו כ ו /ה מ ב י א ח ט א ת ו ו כ ו ׳ מ ן ה ה ק ד ש ,ה ש ו ק ל ש י ק ל י ז ו ז י ו י>
( 2
מעל דברי ה ה ק ד ש ,כ י ו ן ש ל ק ח )״בו ק י נ י ז ב י ם ״ ,וכץ :כיון ש ש ק ל ו נ ת ר מ ה ה ת ר ו מ ה ( מן
הדמים. עד שיזרקו לא מעל אומר( י ה ו ד ה ר׳ וחכמים אומרים )בבבלי: שמעון ר׳
ה ב ה מ ה ,ותניי ד ב י ת רבי ששנו ״קרבה ב ה מ ה ״ ש ת ק ר ב לא מעל איפוא עד ל״חכמים״
ומשנתנו ששנתה ״אם נ ת ר מ ה התרומה״ -כרבי שמעון P כחכמים,
הגהה על מראים כל החילופים ואמנם רבי, דבי ע״פ איפוא מ ו ג ה ת משנתנו
הבהמה ! ק ר ב ה התרומה )ואם( ק ר ב ה ,א ם נ ת ר מ ה א ם ואח״כ ק ר ב ה הבהמה, והוספה:
על פי הפשט קשה ל פ ר ש ״אחד״ של דבי רבי על ה ד ל י ל ה השניה ,אלא שהיא אבל
על המשנה ,ולא התירה אלא אחד. ח ו ל ק ת
בזיתים א מ ר לו ע ל מ ג ת <עמו> לעשות מעשרות פ״ג מ״ג :השוכר את הפועל ב(
זיתים אוכל א ח ת א ח ת ופטור ואם צירף חייב. לאכול
( u
מ ה גן בעי ר׳ יוגה ופטור. כ ד ר כ ו רבי אוכל תני דבית ידוש׳ שם ,ג ע״ג:
׳
בזתים כל עמא מודיי שהוא אוכל כדרכו ופטור א ם כ ש ש כ ר ו ל ע ש ו ת ע מ ו ) ר :לו> קיימין,
0 2
אחת ופטור אחת בגופן של זיתים כל עמא מודיי שהוא אוכל ששכרו לעשות עמו ואם
השקל. הוא זוזים שני רומי! שם כ״י ב פ י ר ו ש ו ,ות׳׳כ כי״ל וריבב״ן בתום׳ זוזיו׳ כ ״ ה (1
זו משנתגו ברבי יהודה .א ב ל שמשנתנו גירםתנו, לפי וריבב״ן, מ״ש( )ועי׳ הרא״ש פירש וכך (3
ש נ ה זי. [ 9 - 1 4 7 ,H בתרביץ, מש״כ עי׳ בשקלים פ י ב ופיז, שמעון רבי משנת ]על היא. מ ו ג ה ת משנה
טיס. כנדאה והוא אחד. ר: (5 שם. החלוץ *רב/ בטעות ועוד» כד״ו רבי, (4
והמחליק וכו׳ המדל ב כ ר ם וכן מ״ג: פ״ג עי׳ פ א ה אבל שלמה, ומלאכת ר ליתא ״בגפנים״ (6
ומ״ש. ריבמ״ג אצל ליתא ״מכבר״ (8 מידל. הא מ״ש: ר! (7
רבי. דתגי והא ר: (10 ובתחילה. ריבמ״:1 ורן ל בדיו, כן (9
בגופן(. )לעשות לעשות כאן: כפול בד״ו (12 ובכי״י. בד״ו כן (11
58
ת ח ת " הזיתים( צ י ר ף חייב .א ל א כי נן ק י י מ י ן כ ש ש כ ר ו ל נ כ ש ע מ ו ב ז ת י ם )ר׳ :ל נ כ ש ואס
ד ב ת ר ה וכד. מן
הזיתים״ תחת ״לנכש שהוא ש ל מ ש נ ת נ ו מ פ ר ש ר ב י יונה, עמו בזיתים״ ״לעשות
אבל אם צירף אחת אוכל מן ה ת ו ר ה ועל כן אם ה ת נ ה עמו לאכול אוכל א ח ת הוא שאין
קובע. ה״מקח״
ולקשקש ת ח ת הזיתים השוכר א ת הפועל לעדור אחת בב״מ פט ב שונה: וברייתא
שהתורה ופטור הרי זה אוכל שכרו למסוק שכרו ללקט לבצור שכרו ה ר י זה ל א יאכל.
ש ת י ם יאכל א ח ת א ח ת קצץ י״ג-י״ד(. פ״ב מעשרות תום׳ )עי׳ להן זיכתה
ב ר י י ת א זו מ פ ר ש ת מ ש נ ת נ ו כ ר ב י י ו נ ה ,ב ש ש כ ר ו ל ע ד ו ר ת ח ת ה ז י ת י ם , יאכל. לא שתים
ב״שכרו אבל בשמ״ק(, ק א י )עי׳ ת ו ם ׳ ו ה ר מ ב ״ ן לעדור״ ״השוכר על ״קצץ״ הסיפא כי
אין ה ק צ י צ ה מ פ ס י ד ה כלום ) מ ע ש ר ו ת פ ״ ב מ ״ . 0 למסוק״
,
עמו כמו ״לעשות ״למסוק / כמשמעו של דבי רבי םירושו ״לעשות בזתים״ אבל
ש ב ד ב ר י ר ב י י ו נ ה )״אם ב ש ש כ ר ו ל ע ש ו ת ע מ ו בזתים״( .וזהו פ י ר ו ש ו ש ל ר ב י יונה. בזתים״
מ ל א כ ו ת אמר רבי עקיבא שאלתי את רבי אליעזר העושה כריתות פ״ג מיי: ג>
בהעלם א ח ת מהו ,חייב א ח ת על א ח ת מ ל א כ ה מעין )בשבתות הרבה( ה ר ב ה
ומה נדה ו א ח ת מק״ו, א מ ר לי חייב על כל א ח ת כולן או א ח ת על כ ל א ח ת ו א ח ת .
ב ה תוצאות )״עניינים״( ה ר ב ה וחטאות ה ר ב ה חייב על כל א ח ת ו א ח ת Pש ב ת שאין
בה תוצאות ה ר ב ה וחטאות ה ר ב ה אינו דין שיהא חייב על כל א ח ת ואחת ,וכד. שיש
״בשבתות בלא אבל מ ש נ ה זו ) ״ ת מ ן ת נ י נ ן ״ ( , ט ע״א ,מ ו ב א ה ש ב ת פ״ז, בירוש׳
) כ ן ב ״ ג נ ז י ש כ ט ר ״ ס ״ א ,(440 ,ו א ח ר י ה : הרבה״
שמעון בן לקיש תריהון אמרין רבי אילא בשם רבי ח ס ד א, זעירא בשם רב רבי
3
ה ר ב ה מ ל א כ ו ת ש ב ת ו ב ש ג ג ת מ ל א כ ו ת שאלו .ב ד ה )״בזו״( ת נ י נ ן )*בניחותא״( > בזדון
( 4
בשם בא( ר׳ מזיד הוא״( .ר ב א )ג״ש: )״שהרי ב ש ב ת ו ת על השבתות הוא מתחייב לא
לא ה ר ב ה שביתות בדה תגיגן שאלו. א מ ר ב ש ג ג ת ש ב ת ובזדון מ ל א כ ו ת ח ס ד א רב
ו ל א מ ש ו ם ש ג ג ת ש ב ת א ת ת ו ס ם ו ( וכוי. ה מ ל א כ ו ת <הוא> מ ת ח י י ב )כמו שהקשו ל ה ל ן : על
)כי״ל :ומזיד, ושוגג ) צ ״ ל :שוגג( ב ש ב ת חזקיה בשם רבי בא שתים שאלו מ ז י ד רבי
מ ז י ד ומזיד )צ״ל: בשבת שוגג ב מ ל א כ ו ת ]מהו[ ש י ה א ח י י ב ע ל כ ל א ח ת ו א ח ת , וכצ״ל(
יעקב בר אמר רבי כעיקר. את התולדות במלאכות מהו לעשות גוע״י( ו ש ו ג ג, בשבת
מעין מלאכה א ח ת ה ר ב ה ב ש ב ת ו ת מלאכות הרבה ד ס י י ו ת ג י י ד ב י ת ר ב י כן .ה ע ו ש ה
מעין הרבה מלאכות ואחת. כולם או א ח ת על כל א ח ת א ח ת על א ח ת מהו חייב בהעלם
מעין הרבה שבתות ב מ ל א כ ו ת . ושוגג ב ש ב ת מזיד היא הדא אחת. מלאכה
5
ב מ ל א כ ו ת >. בשבת ו מ ז י ד ש ו ג ג אחת .הדא היא מלאכה
59
ש ל ר ב י ב א )״שתים שאלו״( מ ת ו ך ב ר י י ת א ש ל יעקב בר דםיי מסייע לפירושו רבי
לא א ״ י, ש ל נ ו .נוסח המשנה של בני רבי״ ,ש ל ש ו נ ה ד ו מ ה מ מ ש ל נ ו ס ח ה מ ש נ ה ״דבית
כשם הרבה׳/ היה ב מ ש נ ת ם ״ ב ש ב ת ו ת שלא דומה איפוא ללשון ״דבי רבי״! היינו היה
לראות בעל וכמו שהיטיב ה ג נ י ז ה ) ש ב ג ״ ש שם(, בקטע ב א מ ת בציטט שבירוש׳ ש א י נ ו
מלאכות על ששאלו במתניתין גירסתו היתד, שכך ונראה )לדברי רשב״ל(: עדה קרבן
לקמן דאמר מהא נראה וכן בשאלתו ה ז כ י ר לא ה ר ב ה ש ב ת ו ת אבל הרבה
ד ב י ת ר ב י כן ה ע ו ש ה מ ל א כ ו ת ה ר ב ה וכו׳ כ מ ו ש ש נ ו י י ם ב מ ת נ י ת י ן ,ש ״ מ ד י ש ת נ א י ם ותניי
(
בענין אחר. ששנו המשנה ' אחרים
״רבא ועל פי נוסח זה פ י ר ש הרבה״, ״בשבתות במשנתם גרסו בבל שבני אלא
ובזדון שבת בשגגת ) כ ר י ת ו ת ט ז ב( בבבלי חסדא״ כאן ו״רב בירוש׳ רב חםדא״ בשם
כך וכך ״ ת נ ך , או ״כך וכך שנינו״, מעין ת נ י נ ך בניחותא, שהרי שנינו )״בדה מלאכות,
עצמו בא ור׳ ומזה יוצא שהחיוב הוא על ה״שבתות״. בבבלי( ״בשבתות הרבה״, הרגיל
ו מ ז י ד בשבת מ ל א כ ה אחת( ,״ש ו ג ג ששתים שאלו )העושה מלאכות הרבה ,מעין מפרש
שהיה ב ע ל נ ו ע ם ירוש' והוא ה נ ו ס ח )כהגהת ושוגג ב מ ל א כ ו ת ״ ו״מזיד ב ש ב ת במלאכות״,
רבי״: מ״דבית זה פירוש מוכיח יעקב ורבי שהגיהו(. אלא כי״ל, של המעתיק לפגי
ה ר ב ה מעין מלאכה אחת -הדא היא מ ז י ד ב ש ב ת ו ש ו ג ג במלאכות )כרשב״ל(, מלאכות
במלאכות )כרבא בשבת ו מ ז י ד שוגג א ח ת -ה ד א היא מעין מלאכה ה ר ב ה ש ב ת ו ת
הרבה מלאכות העושה יג: פ״א חובה בת״כ שנינו רבי״ כ״דבית חםדא(. רב בשם
מעין מ ל א כ ה א ח ת ב ה ע ל ם א ח ד מהו. ה ר ב ה ב ש ב ת ו ת
ש ו נ י המשנה בנוסח אחר. בעל ק״ע חושב כאן ,כמו בשאר מקומות ,׳תניי דבי רבי׳׳ לתנאים (1
(5עי׳ חוס׳ ,ובע״ב גם מ ור״ג ״רבא״. (4שמ״ק. (3כיי מ ושט״ק. (2שמ׳׳ק.
60
ב י צ ה ל ח א ,ח ו ל י ן נ ז א ,ס נ ה ד ר י ן יז ב ו ש ב ו ע ו ת מ ז א ' /ו מ ו ס ר ב ש ם ר ב •P ׳ כד ב ברכות
5 4 3
בירוש׳ ע״א, פ )״אמרי״ ,כ ת ו ב ו ת רב״ ו-״בי • י ה ו ד ה רב / ה ו נ א רב שמואל /
פ ״ ח ,ל ב ע ״ ב :ר ב י ב א ב ש ם ר ב ח י י ה ב ר א ש י ? מ ג י ל ה ז ע ״ ב ־ ־ מ כ ו ת כ ג ב ,מ(. שם
ובתור נוסח אחר ר ב א, אמר בר אהבה ,א ב ל מ : ר ב אדא ב מ כ ו ת שם ב ד פ ו ס י ם :
ב
בר אהבה ן אבא )״איכא ד א מ ר י ׳ ( :ר׳ אדא ב ר א ה ב ה ! ש נ י ה ם גם ב מ ג י ל ה מ ו ל ) א י פ :ר׳
ב מ כ ו ת ( .א מ ר ר ב אדא ב ר א ה ב ה א מ ר י בי ר ב , ו כ י ה בדפוי״י אבא, ב א י ד :ר ב אדא ב ר ל
מ ו א י פ :אהבה(» ירוש׳ ק י ד ו ש י ן פ״א ,ס עיג אבא, ב ב ר כ ו ת נ ע״א ו ש ב ת ק מ א א )בר גם
)ב״ב פ״ח ,טז ע״ב( :ש מ ו א ל שאל ל ר ב ח י נ א וכו׳ א מ ר ה ר׳ ב א ו ל א ק י ב ל ה ש מ ו א ל ,ו ב מ ק ו מ ו
ל״אמרי בי רב״ ,עי׳ ס נ ה ד ר י ן יז ב אמרי. דר ב משמיה רב בי ביב ק נ ב א : בכבלי
אמרי יוסף א״ר א: נז בסנהדרין ) כ י ב ק ה ב( 1 ב קב ב״מ פ ג ב, יבמות ותום׳ שם,
ברכות ירוש׳ שם )עי׳ ש ם ( ! וכולהו תלמידי דרבי, בי ר ב ,ב נ י ג ו ד ל״רב ה ו נ א ו ר ב י ה ו ד ה
פ״ז ,יא ע״א :ד ב י ת ר ב א מ ר י ,ב״פ ,ה ר א ש ו ן מ ת א י ם עם בית מ ד ר ש ו של ר ב .ו ה ש נ י -ל ד ע ת ו
) ב ב ל י מ ו א( ,ב נ י ג ו ד ל ר ב ש ש ת ו ר ב )ירוש׳ ש ם ( ! ז ב ח י ם פז א :א מ ר י בי נחמן רב של
״אמרי בי ר ב י -י צ א שלא כ ל ד״ה אכירי(. )ועי׳ תום׳ שם ח סד א ד רב טעמא ר ב מאי
ב ת ל מ ו ד )עי׳ יד מ ל א כ י סי׳ י״ד(. הרגיל ד ר ב״, משמיה מ ו כ י ח כ ב ר ״אמרי בי ר ב מרב
וירוש׳ :איר רגיל בבבלי אשי, בר חייה רב ר׳ ב א ב ש ם כמו בירוש׳ כ ת ו ב ו ת ש ם :
עי׳ ד״ס( ,עג ב, ר ב א, אמר אבא א״ר חייא ב ר אשי א מ ר ר ב ,ש ב ת ל ד א ) ב כ ל ה ד פ ו י ״ י :
כ ת ו ב ו ת פ״ב, י ר ו ש ׳ )ר׳ בא( ש ב ת פ״ג ,ו סע״ב, ; ק ז א ,ק י ג א ,ק כ ד ב ,נ ע״ב ו נ ד ה טז ב
אבא א״ר ע״א: וכן מ ג י ל ה ל כ ו ע״ד )עי׳ ב ב ל י כז א( ו ע ו ד )עי׳ סה״ד ע׳ א ב א ס ע י ף ו(.
א״ר תייא ו כ ו ׳ רב א אמר כ ג ו ׳ הרשב״א ו א ו י ז ! ל : רב׳ אמר אשי בר חייא איר
בפסחים ל גם איפ(. א״ר 1חייא בר[ אשי, א״ר א ב א גם מ , בר אשי א מ ר רב, )איר חייא
ר ב חנין ורוקח: א ב ל בכ״יי ו ב ר י י ף א״ר חייא ב ר אשי, אבא בר ר ב א ע״ב ב ד פ ו ס י ם :
כנו׳ מ יוחנן, איר אבא בר אבא איר מד ב : בבכורות יצחק. רב )חנן( ב ר
וזה מ ת א י ם י פ ה ל ר ׳ א ב א ש ל נ ו שהיה ב א ר ץ י ש ר א ל ת ל מ י ד ו ש ל ו י ו ח ס י ן )עי׳ סה״ד בערכו(.
בבלי עירובין מו ב : ועי׳ ביצה ל ח א ( ! )עי׳ י ר ו ש ׳ פ ס ח י ם פיה .ל ב רע״א, יוחנן רבי
א ב א א י ר י ו ח נ ן .והוא י ר כ א א י ר יוחנן״ ,ה ר ג י ל ב ב ב ל י ,ש ב ת צד א )עי׳ דיס( ,ו ס נ ה ד ר י ן איר
ד ת מ ן' ,שביעית פ״י .לט םע״ג )בבלי כתובות כב א(. רבנין (1רגיל בירוש׳ ״רבי בא בשם
כי שניהם אחד הם. ור׳ בא ב, סה ב -סו א׳ ערך ר׳ בא א מבוא עי׳ רז״פ, נדרים ס״ח ,מ ע״ד,
שהרי הדבר לגמרי בסדר יסה ,שרבי זירא יאמר בשם רבי אבא מה שמסר זה בשם ״רבנין דתמן״ ,כי רבי
זירא בא ברברים עם ר׳ אבא )חולין נז א ,ביצה לח א( ,והוא נקרא אפילו בפירוש ״חבריה דר׳ אבא״
על רבי אבא מאוחר שבא מא״י ונזכר בבבלי ,עי׳ הלוי, )חולין ג ע״א( ,עי׳ גם סה״ד בערך ר׳ אבא.
דוה״ר ח״ב 573 ,ואילך.
(2למשל ירוש׳ שבת םי״ז ,טז ע״א ,עירובין פ״ז ,כד ע״א ,סוכה ם״א ,גא ע״ד ,גב עיא ,יבמות
פי״ב ,יב ע״ד ,נזיר פ״ב ,גב ע״ב ,ועוד הרבה.
(3למשל ברכות ג ע״א ,עירובין יג ב ,ירוש׳ שבת פי״ז ,טז עיא ,ועוד.
ובוודאי גם במגילה ח ע״ב׳ (4למשל ב״ב ב ע״ב ,ועודן ירוש׳ כלאים פ׳׳א ,כז ע״ב :ר ב א ,
שבת נד א ותמורה לא א ,הכוונה לרבי אבא.
יב ע״ר׳ יבמות םי״ב. ע״ג -ע״ר, פ״ו ,בג עירובין ידוש׳ צב ב — צג א, חולין (5למשל
יג ע״א ,ועוד הרכה.
61
)עי׳ דיס עמ׳ 319הערה לט ,מ , ר׳ א ב א ו י ר ב א ׳ ,זה א צ ל זה ק ד א -ב ,ו כ א ן בכיי ק ר ל י :
שנזכר בפירוש כתלמיד רבי יוחנן, 321ה ע ר ה ד ,עמ׳ 322הערה ט( .ו ה ו א הוא • ר ב א ׳ עמ׳
נ ד ר י ם נט א )דפוי״י :ר ב א ,מ :ר ב ה ( ו ש ב ו ע ו ת י עיב )עי׳ דיס ,ועי׳ םה״ד ב ע ר ך ר ב א סעיף ח
אתמר(, שבת צר ,ב )עי׳ ת ו ם ׳ ב״ב ק נ ה א דיה שאצל ר׳ א ם י, ״רבא׳ ביויב ובע׳ רבה(.
״רבי הוא ר ב י א ב א ש ל נ ו ,עי׳ י ר ו ש ׳ גיטין פ״ב ,מד ע״ג .ירכא״ ב ב ב ל י נ ד ר י ם כא א ,ה ו א
י ה ו ד ה״. ״רב שאצל ירכא״ וכן ב מ ח ל ו ק ת עם ר׳ אמי. בא״ בירוש׳ נ ד ר י ם פ״ג ,לז עיד.
א לב מ כ ו ת פ״ב, ו י א מ ר ר ב א א״ר יהודה״ ,י ו מ א עט א וירוש׳ )עי׳ ד״מ(, שבת קכב ב
י ר ו ש ׳ כ ת ו ב ו ת ס״א ,כ ה ע״ד, ר׳ א ב א ה ו א )עי׳ ל ע י ל 61הערה .(5וכן י ר כ א בשם ר׳ י נ א י ׳ ,
ח ע״ד -הוא ר ב י י ב מ ו ת ם״ח, שבירוש׳ ר ב י ב א .גם ״רבי ח ז ק י ה בשם רבא״, להלן ש ם :
א ב א .ו כ י ו י ב י ד ו ש ׳ ק י ד ו ש י ן פ״א ,ס עיא tר׳ חזקיה ר׳ ב א ר׳ ל ע ז ר .א ב ל • ר ב א • ס ת ם נ ק ר א
בירוש׳ ׳ ר ב י ) ש ר י י ר :ר ב ( אבא ב ר י ו ס ף ׳ ,ביצה פיא ,ם עיב )בבלי ח ע׳יב ,רזים מ ב ו א ,נז עיב(.
המודר ממייר דיו: חוץ מאכל, המודר נוסחאות המשנה שבסיפא דנדרים: בכל
מ ח ב י ר ו ,ובין ה ש י ט י ן הנאה כ י ״ ל :המודד מ א ב ל )ברפו״ח :הנאת(» א ב ל במי״ר הנאה
א ו ת י ו ת של ״הניית״ רישומי ) ו מ ע ל ״הנאה* מאכל עי״א: נו׳ לימחבירו•( ׳הנאה׳ )בין
שהיא כי׳ל׳ מי״ר של ׳הנאה״ במקום ״מאכלי אלא מגיר, שאינו ז״א שנמחק(:
טים. בוודאי
ירוש׳ מ ג י ל ה ש ם ,ע א ע ״ א ) ג ד ר י ם ש ם ,ל ח ע״ג( :ה א ד ב ר שעושין בו א ו כ ל נ פ ש א ס ו ר
למודד מחבירו הגייה אין בין ה מ ו ד ד מ ת נ י ת א כיני אמר רשב״ל ממאכל נדר. ולא
מאכל ה ני י ת כן ה מ ו ד ד רבי דבי׳ ותניי( )בנדרים: ת נ יי מאכל מחבית ה נ י י ת
לא ישאילנו נ פ ה וכברה ריחים ותנור .תני א ב ל משאילו וכר. מחבירו
62
ש ל ד ש ב ״ ל )כי ״ פ י ר ו ש ״ ה ו א ו ל א ה ג ה ה ,עי׳ כ י נ י ( נ מ צ א ג ם ב ב ב ל י נ ד ר י ם פירושו
מ א כ ל ך עלי. ה ג א ת א )ועי׳ מ ג י ל ה ח ע ״ א ( :ו ה א מ ן מ א כ ל נ ד ר .א מ ר ר ש ב ״ ל ב א ו מ ר לב
מחבירו למודד ס ת ם ג ד ר י ם פ ״ ב ז ) מ ג י ל ה פ ״ א ח> :א י ן ב י ן ה מ ו ד ד ה נ א ה תום׳
ם ת ם״-״מאכל״ ו ״הנאה מק^יל כאן וכר. וכלים הרגל דריסת אלא מ א כ ל ממנו
של כאן הוא איפוא ״ ה נ א ת מאכל״. ״מאכל״
ר ב י ל א שנו כ נ ר א ה מ ש נ ת ״אין בין״ ,א ל א שנו ב נ ד ר י ם ב מ ק ו ם ה מ ש נ ה ד ס י פ א דבי
מאכל״ ״המודד ה נ י י ת - וכר נפה״ ישאילנו מחבירו לא מ א כ ל <פ״ד מ ״ א ( ״ ה מ ו ד ד
וכל הרישא שבנדרים לקוחה בכל־אופן ממגילה ולא נשנית מעיקרה בנדרים. וכר.
לעיר אם עתיד כרך שהלך ובן ל כ ר ך ש ה ל ך עיר בן מ״ג: פ״ב מגילה ה(
ואם לאו קורא עמהן. כ מ ק ו מ ו למקומו קורא לחזור
ודיו ק ו מ ב י ב מ )והוגה( ם לו ו ה )והוגה מן ב -כ(, Fol כ מ ק ו מ ו [ ד י נ ו ב 567
ב מ ק ו מ ו )ועי׳ ל ה ל ן בהערה(. וריח:
ידוש׳ שם ,עג ע״א ) ב ד ״ ו -ע ג ע״א וע״ב( :נ י ח א בן כ ר ך ש ה ל ך לעיר ,שזמנו מאוחר .בן
ותניי כ א ן בן עיר ש ה ל ך לכרך. לית ש ה ל ך ל כ ר ך ,ואין זמנו מוקדם .א מ ר ר ב י יודן עיר
ש ה ל ך ל ע י ר .א מ ר ר ב י י ו ס י א י ת י> כ א ן ב ע ת י ד ל ה ש ת ק ע ע מ ה ן . בן כ ר ך כן רבי ד בית
י ״ ד׳ מפני שבן עיר קורא בליל יודן מ ו ח ק מ מ ש נ ת נ ו ״בן עיר ש ה ל ך לכרך״, רבי
( 2
.ו ב א מ ת שנו דבי ב מ ק ו מ ו ״ ,מתאים יפה לזה ואין לשון ״אם ע ת י ד לחזור ל מ ק ו מ ו קורא
ב ב ר י י ת א ש ל ה ם ר ק ״בן כ ר ך ש ה ל ך לעיר״ .א ב ל ר ב י יוסי אומר שאין צורך ל מ ח ו ק ״בן רבי
למקומו לחזור לחזור״ -שעתיד עתיד ״אם של שאין פירושו מפני שהלך לכרך״, עיר
עתיד א ל א שפירושו שאין הוא ומלחמות(, )עי׳ ב ב ל י י ט א .ר י ״ ף ,ה מ א י ר י זה ל פ ו ר י ם
בט״ו ,ואם לאו ״בן עיר ש ה ל ך ל כ ר ך ״ ש ד ע ת ו ל ה ש ת ק ע שם קורא איפוא בכרך. להשתקע
״ כ מ ק ו מ ו ״ . קורא
שנתן דעתו לעקור דירתו לילי בעי בן עיר ר׳ י ו ד ן בירוש׳ שם ,עג ע ״ ב : ואולם
לכרך .מתגיתה כשהיה בכרך .מה צריכה היא בן עיר ש ה ל ך מ ת ג י ת א עשר .ל א חמשה
מוחק עצמו י ו ד ן רבי כ ש ה י ה ב ע י ר )״ונתן ד ע ת ו ל ע ק ו ר ד י ר ת ו ב ל י ל י ט״ו״( .א ב ל ליה
ב ב א זו. ממשנתנו
בן וכך היא שנויה: נראה ש ש נ ת ה כ ד ב י רבי. ש ב ב ב ל י י ט א, בבלית, וברייתא
שהיא משובשת במקומו(, קורא כמקומו )ד״ו: כך ובין שהלך לעיר)!( ב י ן כ ך כרך
של הצעתה שכך על כן קרוב מתרצת וכר(; קא תרוצי ולאו שם: )עי׳ ב ב ל י בוודאי
רבי, מתאים לדבי מוקדם, שזמנו מפני בין וכר, ל כ ר ך שהלך עיר בן זו: ״משנה״
שנו ב מ ש נ ה א ל א ״בן כ ר ך שהלך לעיר״. שלא
ואשה מת אומרת אשה אומר לא מת ועד מת אומר עד מ״ה: פט״ו ו> י ב מ ו ת
ל א מ ת ה ר י זו ל א ת נ ש א . אומרת
עדות אשה שהכשירו מקום בכל ר ב בשם גידל בר בנימין ידוש׳ שם .טו ע ״ ב :
מת אומר עד ניתגי P את האיש> מכתשת <והאשה מכחיש את האשה האיש כאיש,
כן. ר ב י ד ב י ת )כי״ל :תניי( תני אומרת לא מת. ואשד•
63
נטמאת אומרת אשה נטמאת לא ועד אומר עד אומר נטמאת פ״ו מייד: ס ו ט ה
א ו מ ר ת ל א נ ט מ א ת היתד ,שותה. ואשד,
2 ( 2 0
ואשה אמרה > נטמאת אמר ע ד )אחד( ג י ד ל בו׳ נ י ת נ י שם׳ כא ע ״ א : ידוש׳
( 2 2
כן. ר ב י ד ב י ת תגיי לא גיטמאת. ניטמית ,אשה א מ ר ה > ניטעית ועד אמר לא
ואשד, א ש ה וכו׳ ע ד א ח ד א ו מ ר ר א י ת י א ת ה ה ו ר ג ו ע ד א ח ד וכו׳ מ״ח: פ״ט סוטה
עורפין. ו כ ד היו
( 3
עד אומר <ני> תני מ כ ח ש ת את האיש. וכו׳ ו ה א ש ה גידול ירוש׳ שס ,כ ד ע ״ א :
ראיתה לא אומר ועד אמרה ראיתי אשר, ראיתה. לא אמרה אשד, ההורג את ראיתי
( 4
. דבית רבי כן> <תגיי
ע ד - סעיפים: אותם שלהם בברייתא רבי דבי שנו הללו מקומות שבכל ז״א
5
בתוספתא ואמנם רב. של לדעתו ר ב י דבי מסכימים וכאן א ש ה -ו ע ד >. ואשה,
א ו מ ר ת שומן אכל. ו א ש ה אומר חלב אכל עד ריש פ״ב שנינו ג ם : כריתות
באילן תלוי ולא נופל בגל, טמון ולא ב א ד מ ה שגאמר מ״ב: פ״ט סוטה ז(
ולא צף על פני המים. ב ש ד ה
ב ש ד ה לא צף על פני המים. ב א ד מ ה ירוש׳ שם ,כ ג ע ״ ג :ל א מ ס ת ב ר א ד ל א ) . 0
כן. רבי ד ב י ת ו ת נ י ) ש ר י ״ ר : 218ת נ י י ( טמון בגל לא
ס א ה לעגין אבל וכד. טמון ולא ב א ד מ ה כבמשנה: פ י ׳ ר״ד, שופטים בספרי
מה א(: סוטה ובבלי שם סוטה יט ע״ד, )ידוש׳ פ א ה פ״ו, ת צ א פי׳ ר פ ״ ג בספרי תניא
ל ר ב ו ת א ת ה ט מ ו נ ה )פאר ,פ ״ ו מ ״ י א פרט לטמונה דברי רבי יהודה וחכ״א בשדה ב ש ד ה
א ש תניא ,מ כ י ל ת א מ ש פ ט י ם פ י ״ ד :או א פ י ל ו היו לו כ ל י ם מ מ ו נ י ם ב ג ד י ש ו ו ה ד ל י ק ו ולענין
ה ש ד ה מ ה ה ש ד ה ב ג י ל ו י ו כ ו ׳ .ו ל ר ׳ י ה ו ד ה :ל ר ב ו ת א ת ה ט מ ו ן ,ב׳״ק פ ״ ה או ה ק מ ה או ת״ל
וירוש׳ ע״א ם ובבלי כד פ״ו ב״ק תום׳ ,(141 ה )עמ׳ פכ״ב דרשב״י מכילתא מ״ה,
ע״ג. ה שם,
לדרשת ש״באדמה״ בא מפני ״בשדה פרט לטמון״ החזיקו כאן בשיטת רבי דבי
6
צ ף ״ ,ו כ א ן א י ן ל נ ו מ י ע ו ט א ח ר מ י ע ו ט כ מ ו ב פ א ה ,י ר ו ש ׳ ס ו ט ה ש ם >. ״לא
שנתארסה ושנתגרשה רבי לעזר אומר האונס י ת ו מ ה כ ת ו ב ו ת פ״ ג מ ״ ו ,מ י ״ ר : ח(
ו ה מ פ ת ה פטור. חייב
)חוץ ר וכזה אומי. ועד בו׳ אומרת אשה כו׳ אומרת ואשה כוי אומר עד שם: שרי״ר (2
המקומות. שאר ע״ם בפ״מ כבר הגיה וכן כן״(, יפי ר׳ ידבית בטעות )שמ ר בכ״י כ״ה (4
איגון״, ״בע]י[ עד גתקצר 13-12 .221 בשרי״ר ״ . . .כ ך .תגי״. מן נשתנש שאצלגו בשם״ ״כדתני
םאה( )אצל תמן דרבנין שיטתון מחלפא :218 בשרי״ר כמו וציל משובש, כאן בירוש׳ הגוסח (6
לטמון. פרט בגלוי שדך תמן לטמון. פ ר ט אםרין אינון וכא הטמון את ל ר ב ו ת אמרין אינון
פגי על צף לא באדמה הכא ברם הטמון. את לרבות םיעוט אתר מיעוט לטמון. פרט בגלוי וקצירך
64
ש נ ת א ר ס ה ו נ ת ג ר ש ה ר׳ א ל ע ז ר א ו מ ר כ ר ! מ ב ־ ב מ )גם ב פ י ם ק א ( : יתומה מב״ב:
ו ש נ ת ג ר ש ה ,וכן פ ) ל ע ז ר ( ! ק :א ו ש נ ת ג ר ש ה ,ד״נ :א ו נ ת ג ר ש ה ,ה״ג כ״י פ ר י ס 1402דף :8
א ו ] ש [ נ ת ג ר ש ה )שיין בין השיטין(! כ מ ב ״ ב -פ י ״ ר ו ל י ר מ א ! ל ו :י ת ו מ ה ש נ י ת א נ ס ה שנתארםה
ר׳ אליעזר)!( ו כ ו /וכן ב ) ה ו ; פ ר נ ק פ ו ר ט ר ( . שניתשתתה או
בבלי מ ע״א: בז ע״ר: ירוש׳ פ״ג,
אמר ושנתגרשה> ״ שנתארסה <יתומה כוי .א ״ ר ונתגרשה שנתארסה יתומה
רבי אלעזר אמר רבי יוחנן רבה בר בר חנה אתיא ד ר ב י אלעזר בשיטת ר׳ ע ק י ב ה יוחנן
( 2
יש לה ב ש י ט ת ר׳ ע ק י ב א ר ב ו א מ ר ה ד א מ ר אמר יש לה קנם עקיבה כמה דרבי רבו.
ר׳ ממאי מדקתני יתומה קנם וקנסה לעצמה. יש אלעזר אמר רבי כן לעצמה. וקנםה
( 3
סטור והמפתה חייב האונס אומר אלעזר אפילו מעתה של עצמה. וקנםה קנס לה
י ת ו מ ה פ ש י ט א א ל א הא ק מ ״ ל ד נ ע ר ה ש נ ת א ר ם ה )״מפותה אמאי לית לה״ הרא״ה(. כמפותה
ו נ ת ג ר ש ה כ י ת ו מ ה מ ה י ת ו מ ה ל ע צ מ ה אף נ ע ר ה תיפתר ר׳ אלעזר בשם ר׳ י ר מ י ה )אומר(
שנתארסה ונתגרשה לעצמה. כלומר אלא דווקא )״ולאו לו שמחלה
קאמרינן )״אבשת ופגם ויש אדם מוחל ד ב ר שאינו שלו ה א ק א מ ח ל ה ״ ,הרא״ד.(. מפותה
כן ר׳ ד ב י ת ותני לה ביתומה )״שהכל לעצמה״(. פ ת ר הרא״ה(. של אביה״, שהוא
א < ו > מ ר האונס חייב ו ה מ פ ת ה פטור. רבי אלעזר ה י ת ו מ ה
נערה כתובות פ״ג מ״ג: בשיטת רבי עקיבא, אמרה רבי אלעזר רבי יוחנן לדברי
לעצמה. וקנםה ר ע ״ א יש לה ק נ ם לה קנם אומר אין ו ג ת ג ר ש ה ר׳ יוסי ה ג ל י ל י שגתאר׳
ויש א ד ם מ ו ח ל הירוש״. שואל וע״ז לו. ומחלה שגתרצית מפגי פטור״, *המפתה אבל
ובו/ כן רבי דבית ותניני[ ביתומה לה פ ת ר שלו. ש א י נ ו ד ב ר
חי, ש א ל ה זו ,ה ח ו ש ב ת א ת ה ק נ ס ל ״ ד ב ר ש א י נ ו ש ל ו ״ ,ו מ נ י ח ה א י פ ו א ש א ב י ה מתוך
מ פ ר ש א ו ת ה -א ת ה מ ש נ ה -ב י ת ו מ ה״( -י ו צ א ב ר ו ר )ובזה ומן ה ת ש ו ב ה ש א ח ר י ה )״הוא
״ י ת ו מ ה במשנה לפניו היה לא שחידוש׳ ק״ע(, ועי׳ ואחרים, הרמב״ן כבר הרגישו
הירוש׳-״יתומה״, מ פ ר ש ג ע ר ה ש ג ת א ר ׳ ,כ מ ו ב פ ״ ג מ ״ ג ,ו ״ ג ע ר ה ״ זו אלא: שגתאר׳״
ש ה ו ב א ה ב ס פ ר י ,עי׳ ) מ ע י ן זו שלהם ב ב ר י י ת א מדבית רבי השוגים פירוש זה ומוכיח
ב פ י ר ו ש :היתומה וכר. להלן(
שגתאר׳ ,ופירשו א ת דברי רבי י ת ו מ ה היה לפניו כ ב ר ב מ ש נ ת נ ו : ה ב ב ל י אבל
״האונס חייב ו ה מ פ ת ה פטור״, מן המשנה לדבריו ראיה ומביאים ע ל פי ג י ר ס ת ם . יוחנן
פשוט שכך דינו ,״יתומה פשיטא״ן א ל א וודאי ש מ ש נ ת נ ו רוצה להשמיענו, ב״יתומה״ הרי
א ו נערה שנתארסה״ שנתאר׳ וגתגר׳״ כ״יתומה״ היא ,״ ד ת ר ת י קתני יתומה ״]נערה[ שגס
)הרא״ה( ,ו כ ד ע ת ר ב י עקיבא. וכו׳
,
בפירושו מסופק שם, ר׳ שמאי ,בירוש פירושו ש ל ר ב י יוחגן מ צ א לו חולק. אבל
נערה שנתארםה ושגתגרשה ,וכן להלן מ ) ב ״ פ ( :ושגתגרשה. (2כ״י מ : מ. (1כ״י
הרא״ה :מדקתני ר׳ אל)י(עזר אומר האונס חייב והמפתה פטור יתומה פשיטא ,ובתוך דבריו: (3
פ ט ו ר ,יתומה סשיטא ,הרמב״ן )המיוחס לרשב״א ושמ״ק(, והמפתה חייב האונס ומהדריגן מדקתני
ושם פשיטא, יתומה וכו׳ מדקתני ומסרקינן וכוי ,אבל למטה שם: מדקתני ר׳ אלעזר אומר מ ע״א:
טשיטא ! רי״ד! מדקתני יתומה פשיטאן מ ורש״י :מדקתני האונס ונתגרשה שנתארםה יתומה לזב:
ח י י ב . .״ וכן מגיהים התוס׳ )ה״ג מ מ א י , ( . . .והשמ״ק קורא לזה ״גירסת רוב הספרים״ .ובגוםח שלגו מעורבות
כמו ברמבין• שתי גוסחאות! א( מדקתני יתומה יתומה ...ב( מדקחני ר׳ אלעזר אומר וכו׳ יתומה
65
האונס חייב מהו בעי שמי <ר׳> אמ׳ אבין רבי פטור״: והמפתה חייב ״האונס של
בקנס. ו ח י י ב ומן ה פ ג ם מן ה ב ש ת פטור והמפתה ב כ ל פטור .האונס חייב והמפתה
2
)צ״ל: ב ק נ ס ה ב ו ש ת וחייב והיא ״ ר׳ ע ק י ב ה ) ״ ו כ ד ע ת ר״ע״( .או > -ה א ו נ ס פ ט ו ר מן
4 ( 3
]ו1היא > דר׳ יוסי הגלילי היא ה כ ל מן והמפתה פטור בבושת( וחייב ה ק גם מן
רבי יוסי הגלילי״(. )״וכשיטת
ספרי מ ס פ ר י . גם ה ל כ ה זו ש ל ס ״ ג מ ״ ו ב ש י ט ת ר ב י י ו ס י ה ג ל י ל י ה י א י ו צ א וכי
שגתארמלה י ת ו מ ה א מ ר ו מ כ א ן פי׳ ר מ ״ ה :ת ח ת א ש ר ע ג ה ל ר ב ו ת א ת ה י ת ו מ ה תצא
בירוש׳ א ו ׳ > *> ה א ו ג ס ח י י ב ו ה מ פ ת ה פ ט ו ר ,ו מ ד ר ש ז ה מ ו ב א שנתגרשה <ר׳ א ל ע ז ר או
עינה תחת אשר ה ג ל י ל י : יוסי ר׳ בשם )״והתני״( ובז ע״ג ע״ב פ״ג .כז כתובות
6
מובא מדרש וגם ב ב ב ל י מ ד ב / ה ג ל י ל י יוסי ר׳ ד ב ר י את היתומה לקנס לרבות
ד ב ר י ר׳ יוסי הגלילי. ל ש מ ו ת כ ב טז :ואם מ א ן י מ א ן א ב י ה ל ר ב ו ת י ת ו מ ה ל ק נ ס הלכה
יוסי הגלילי, לרבי שאין ל ה ק נ ס )פ״ג מ״ג( שנתאר׳״ ״נערה אל איפוא בניגוד
שיש לה קנם .לפיכך שגו שנתאר׳״ ב ״ י ת ו מ ה הברייתות. ר ב י יוסי הגלילי ,לסי מודה
למ״ו -י ת ו מ ה בהלכה המקבילה הגלילי, יוסי רבי בשיטת שהלכו רבי, דבי
שנתאר׳״ .אבל משנתגו שגתה בשם ר״א תלמיד רבי עקיבא בשיטת ״נערה ולא שנתאר׳,
ש נ ת א ר ׳ וכו׳ ה א ו נ ס ח י י ב ו כ ד . נ ע ר ה ד״ע:
ק ובבלי פי״א מ״ו כתובות שבמשנתנו החילוף עי׳ ב״יתומה״, שלנו -לחילוף
רב(. )עי׳ ע״ב
גם ה נ ו ס ח ״ ש נ ת א ר ס ה ו נ ת ג ר ש ה • ש ב מ ש נ ת נ ו א י נ ו ע י ק ר ,אלא מ ו ג ה כ ב ר מ ת ו ך ה נ ו ס ח
ושנתגרשה מ מ נ ו עוד ר ש מ י ם : שנשמרו ושנתגרשה, שנתארמלה העיקרי ,שהוא:
כיי(, )ק והיג או ש נ ת ג ר ש ה ז )ד״נ( או נ ת ג ר ש ה ז ובין ב ג מ ר א ( בין ב מ ש נ ה פ ומ, )מייר
ש נ ת ג ר ש ה. או מ נ ת א ר מ ל ה כ מ ו שהוא גם ב ס פ ר י :
נוסח אלא העיקרי, הנוסח ונתנרשה״ ש נ ת א ר ם ה בפ״ג מ י ג אין ״נערה ו כ ן גם
) מ .גם ו ש נ ת ג ר ש ד. שנתארסה הנוסח הישן: רשמי גם כאן מוצאים וכך אנו מוגה.
א ל אשר פי״ז: משפםים מכילתא שנתגרשה ! או ד״ :
נ מי״ר ,ק פ , ז בברייתא לח א (
הגלילי ר׳ י ו ס י דברי ה]אירוס[ין ש נ ת ג ר ש ה מן ואת ש נ ת א ר מ ל ה את להוציא אורסה
רע״א מ נ י ן א ס י ל ו נ ת ג ר ש ה ו נ ת א ר מ ל ה וכו׳ .ו כ ן נ ש ת ב ש ״ש נ ת א ר מ ל ה ״ ל י ש נ ת א ר ס ה ״
וזיא(: )ר׳ ה ל ל הגלילי יוסי דרבי אליבא סתם שהוא ת צ א פי׳ רמ״ד, גם ב ס פ ר י
( 8 7 ?
ש נ ת א ר ס ה א ו ע ל (8 מ ה א ו נ ס ח מ ו ר א י נ ו חייב על ( ש נ ת א ר ס ה ו ע ל ( ש נ ת ג ר ש ה ו כ ו ׳ על
(1כן מביאים הרמב״ן והראיה )אלא שהם מפסיקים באן!( ] ו כ י ה בקטע שפירסמתי בתרביץ שיג.[23 ,
(3ע י ׳ ק״ע• או. י ״ ל :או׳ .ק ר י : כ ״אומר״, במקום ב1״ל (2
הישן המפרשים נ ד ח ק ו בפירושו - .על פי זה אפשר לפרש את הנוסח ״ההיא״. כגיל במקים (4
כתובות לב א ׳׳ביחומה שוטה ומפותה׳ ,עי׳ רפב״ן שם. בבבלי
הנוטח לא העיר על )אליעזר!( ]פינק׳ שם,275 , ול״ט וברלין ומ״ח )אלעזר( (5כיי רומי
66
שנתגרשה״ ,מתאים ועל )״או על״( ש נ ת א ר מל ה כאן צ״ל בכולם :״על שנתגרשה.
למכילתא )עי׳ מאיר עין( ז שאנו עוסקים כאן ב״ארוםה״ אינו צריך להיאמר.
כתובות פי״ג מ ״ א :מי ש ה ל ך ל מ ד י נ ת הים ואשתו ת ו ב ע ת מזונות וכר. ט(
שם ,ל ה ע ״ ד :מ ע ש ה ב י ר ב י י ש מ ע א ל 1בר׳ יוסי[ ש פ ס ק מ ז ו נ ו ת ל א ש ה ב ש ו ק י ידוש׳
2 ז (
רבי ומר שמע <משוקי> > פ ס ק לה מזונות״ ? a )״הבבית שקיא מה בשוקי . בציפורי
3
)הרגילים ידעין עבדין לה, שלא הניח א מ ר לי׳ > מאן שילח לה, ליה שלא אמר מאן
( 5 (4
ס ב ר ר׳ ד ל י ת מ ת נ י ת א בעי מ ם מ י ( ר ( .ר ב י ה י ל א א מ ר ר ב י ]יוחנן[ דבר שכזה? לדעת
באלמנה היא מתניתא. אמרין תריהון ורשב״ל )אמר( ש מ ו א ל באלמנה. איש אלא באשת
מזונות, תובעת ואשתו הים למדינת ש י צ א מי כן ר׳ ד ב י ת תני אבין רבי אמר
שלא שלח לה וכר. כ ת ח י ל ה בעיי מימר מאן ד מ ר ב א ש ת איש היא מ ת נ י ת א הוון
נותן יהא שלא א ו ד ס ה לא אשר ת״ל ל א ב י ה נותן אבל לה נותן יהא לא שיכול
פינקלשטיין[(, שבהו׳ ]ועי׳ בח״נ וכצ״ל לאביה, ולא לה לא )ילקוט ! ל ע צ מ ה ולא ל א ב י ה לא
מחוורים. אינם ז״א והנהות מ״ע פירושי הנלילי. יוסי כר׳ ובכן
ועי׳ בשקי, ד: ס״א שם )בתוס׳ ע״א כז פ״א, כלאים בירוש׳ גם ציפורין״ של ״בשוקי (1
ורוקח ר עי״א( ו ונו׳ )״בשקי״ ל ע״ג. ח פ״ד, ברכות בירוש׳ וכ״ה (57 שונים ,עמ׳ מאמרים קליין,
שקיא(. )בית שקי דפו׳: שוקי, ד: פ״ב שביעית תום׳ שוקי -״שקי״, שכ״ה. סי׳
ציל ואולי ,[180 ס״ה, ג״ק ליברמן, ]עי׳ יודעים״ ״עדים בירוש׳: הרגילה המליצה מעין (4
בבבלי רגיל ר ב י יוחגן בשם )הילא( אילא ר׳ בסמוך(. )עי׳ בבבלי שנאמר מח כעין כצ״ל, (5
סוכה ס״א, ע״א, ז ל ם״ט, פסחים ירוש׳ ועוד, ע״ב ח זבחים ב, קז ביק ב, פא עירובין בבלי וירוש׳ן
67
(1
עד )אסור( אומר ר׳ מ א י ר הפסח ( פני <נ״א: לפני עד מ״ב: פ״ח נדרים י(
שיצא. ר ב י יוסי א ו מ ר ע ד ש י ג י ע
רבי ירמיה ד״ו ס ד ע״ב(: ש ם ,מ ע ״ ד -מ א ע ״ א )= ק י ד ו ש י ן פ ״ ג ,ס ד ע ״ ג , ידוש׳
<מחלפה <מאיר .מ ח ל פ ה ש י ט ת י ה ד ר ב י > יוסי. בעי קומי רבי זעירה מ ח ל פ ה שיטתיה דר׳
( 3 2
כ ל )ה( ר ש ו י ו ת *1 ד ר ׳ 1מאיר[> > ת מ ן )קידושין פ״ג מ״ט( הוא א מ ר ע ד ש י צ א ו שיטתיה
( 4 ( 3
מן )״חוץ הקטנות <ה1רשויות כל עד שיצאו )״חוץ מן ה ק ט נ ה ש ב ק ט נ ו ת ״ ( הגדולות
לא וכו׳ בא ו^י אמר ובו׳. )״עד שיגיע״(. הכין אמר הוא וכא שבגדולות״(. הגדולה
5
מחלפה יוחגן רבי קומי לעזר רבי קשיתה> > כבר לא עולם. <הרי קשוגתה כבר
(6
( .א ״ ל ל י ת ה י א מ ח ל פ ה מ ת נ י ׳ ה י א מ ח ל פ ׳ ) ב ק י ד ו ׳ : ד ר ׳ יוסד) ,בקידו׳־ .ד ר ׳ מ א י ר שיטתיה
ד (
ר׳ יוסי ש י צ א . עד אומ׳ ר״מ הפסח לפני עד כן ר׳ ד ב י ת ו ת נ י דמחלפד.(.
שיגיע. עד אומ׳
שיטתם לא ה ח ל י פ ו ולא שיגו איפוא ר ב י מ א י ר ורבי יוסי א ת יוחנן רבי לדברי
וצריך ״מוחלפת״ מ ש נ ת נ ו ש ) נ ו ם ח( אלא היינו ״שיטתיה״ ,״מחלפה״( )״לית היא״,
8
ו כ ו ׳ >. ש י צ א ולשנות כמו בברייתא של בית רבי :רבי מאיר אומר עד להפכה
בנות כתי שתי לו שיש מי ורמינהו )קידושין ס ד ב(: נדרים םא ב בבבלי וכן
חוץ מן מותרות כולן יוסי א ו מ ר ר׳ וכו׳ הגדולה בתי את קדשתי ואמר נשים משתי
)עי׳ ד ׳ ה ש י ט ה מ ו ח ל פ ת רב שבגדולות .אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר הגדולה
עדלפני)בקידו׳: ו א מ ר ק ב ו ע ש ז מ נ ו כל ה כ ל ל זה והתניא )״בניחותא״( יוחנן(
שיגיע. ור׳ יוסי א ו מ ר ע ד ש י צ א ר״מ אומר עד פני(
( 9
בנוסח אבל פ״ד ז נדרים התום׳ לזו ש ל ד ו מ ה היתה להם ברייתא הבבלים
והביאו ממנה התום׳ והברייתא(, א ח ת עם )שאינה רבי״ ״דבי של לזו דומה מוחלף,
ע ל פי ב ר י י ת א כזו ״ ה ח ל י ף * ג ם ר ב א ת ה מ ח ל ו ק ת ש ב מ ש נ ת נ ו . ל ד ב ר י ר ב. סיוע
סד ב -םה א בקידושין ל ת י ק ו ן זה. מסכימים אינם רבי זירא גם אביי גם אבל
הכל גדולה אחת דברי אבל בכת בגות בשתי ביתי אמר אביי מחלוקת התלמוד: מסיק
ופליגי א״ל לרבא הא פסח דכי כת אחת דמי וכו׳ א מ ר ל י ה ר ״ ה ב ר י ה ד ר ב י ה ו ש ע ממש
פיסחא קמי עד פני הפסח עד קמיסלגי מר סבר בעלמא( )ס״א: דעלמא בלישנא התם
״לפני״, הרגיל: במובגו ״פני״ תופס ת״ק אומרת זאת פיסחא. דמיפני סבר עד ומר
)״עד ״אחרי״ של האפשרי המובן אותו שיש לו ל״פני״ ש א פ ש ר אומר בתרא ותנא
<אמר ליה> שם: גם בירושלמי נדרים וקידושין וכך אמרו הפסח״(. ״עד פגות הסוף״,
ז ע י ר א א״ר בעי״(. הכין ד ל מ ״ ד עד שיצא אנן בעיי עד לפני ואת אמר בקידו׳( )כ״ה
68
ע״כ אמד ש ב ג ב ט י ת יש ל״פני״ גם מובן ״פגות״ מפני ניותי הוא עד לפני פיםחא. לשון
בקידושין ש י צ א ״ )כן פ י ׳ כ ה ו ג ן ב ש ד ה י ה ו ש ע ב ק י ד ו ש י ן ש ם ,ו ב ד ׳ ק ו ש ט א ח ס ר ג ם ״עד
״ א ״ ל ״ ש א צ ל ״ א נ ן ב ע י י ״ ( .ו כ פ ש ו ט ו א י ן ד ב ר י ר ׳ ז ע י ר א א ל ו ס ו ת ר י ם א ת ״ מ ו ח ל פ ת ה ש י ט ה ״ י(.
אינה אלא ב״פרוס המחלוקת כל בירוש׳ שם, שאחריו שלר׳ אבין, עוד אלא ולא
2
י :א״ר אבין הכל מודין ב פ ס ח שהוא מותר .מ ה פליגין ב נ י ס ן י ״ ד ביום ז״א הפסח״,
)בקידושין :בפרס( הפסח .ההין א מ ר עד שיגיע וההין א מ ר ע ד שיצא. בפרום
)דפו׳ וכי״ו( יוסי ר׳ א מ ר רישא: שם. מפורש מתום׳ גדרים כך יוצא ואמגם
( 3
ש ח י ט ת עד אסור ה פ ס ח עד סתם מחבירו הגאה המודד אומרין היו בראשונה
( 4
ה כ ל ל זה אסור כולו היום כל משחרב בית המקדש אמרו וכי״0 )דםו׳ ה פ ס ח
5
יוצא מכאן א ו מ ר וכו׳. מאיר ל פ נ י ר׳ עד ואמר( אמר )בבלי סא ב: שזמנו קבוע > כל
היום ״כל שיצא שלד׳ יוסי ע ד בניסן, י״ד היינו הפסח״, ״פרום פירושו זה ש״לפני״
אסור״. כולו
ועלי ואני ואמר חבירו ושמע נזיר לגלח נזיר ועלי הריני נזיר פ״ב מ״ה: יא(
נ ז י ר א ם היו פ ק ח י ם מ ג ל ח י ם זה א ת זה וכו׳. לגלח
ואני על כל דיבורו מ ת ע ב ד )= מ ה א ת ע ב ד ( ל ה . ואני אהן שם ,נ ב ע״א: ידוש׳
( 6
ועלי ואני נזיר ]ואמר על כל דיבורו אמר ואני או ואני על חצי דיבורו .אין ת ע ב ד י נ ה
ת נ י ה ר י נ י נזיר. ו א מ ר )״לא א מ ר אלא״( נזיר! .אין ת ע ב ד י נ ה ואני ע ל ח צ י ד י ב ו ר ו לגלח
( 8
שאמר אחד אמרה הדא ר ב י יוסד, אמר . ו א נ י ע ל )כל( ]חצי[ ד י ב ו ר ו ו ב י י ' ד ב י ת
שעל ואומר אביי דברי מביא נדרים ה ר מ ב ״ ן בה׳ אבל המוחלפת, כמשנה הרמב״ם פסק ולכן (1
לה׳ וריטב״א והר״ן וקידושין בנדרים הרשב״א דעת וכן נדרים. משנת את להפוך צורך אין דבריו פי
)בכורות מ׳׳א פיג שקלים פי על שפירשוה ו0״מ, כק״ע ולא העיקר j והוא יהושע שדה כפי׳ (2
)בתום׳ יהודה בר׳ יוסי ר׳ פי על א, נח בכורות ובבבלי שם בירוש׳ אבהו, ר׳ שפירשה מ״ה( פ״ט
בתוס׳ אבל פלגא. פרוס לרגל*: קודם מט״ו יום פחות ״אין פיז ט( בכורות ותום׳ מ״ב ריש שקלים
א י ן וכו׳ הפסח בפרס עקיבא: ר׳ דברי על כ ח ו ל ק יהודה בר׳ יוסי ר׳ דברי גשגו שם בכורות
ר״ב כדברי שהעיקר אלא וכו׳. פחות אין אומר יהודה בד׳ יוסי ר׳ עקיבא ר׳ דברי קצבה להן
הוא הלשכה תרומת של הפסח״ ש״פרוס ואע״פ לפגי. ,jiQoq אלא )״פרם״( ״פרוס״ שאין מוספיא,
מ״ה(-, ס״א שקלים למשכן, באדר התחילו )ומכ״ה דגיםן״ ירחא ״מריש בגיסן, מאחד י א ו ח ר לא
ד״ע( עם למחלוקת יסוד כל כאן )שאין הכל לדברי זמגו בהמה, מעשר גרנות של העצרת״ ״פרוס הרי
לעצרת כשעליתי היה הפסח פרס הפרק אותו ב: סח מנחות ועי׳ יום. ט״ו כאן ואין בסיון״, ״באחד
ב
היה, פ ס ח ור : מ כ״י בבבלי הדבר ,וכן היה ב פ ס ח קמ״ח« פי׳ פנחס בספרי אבל ובו׳, שאלתי
א
הפרק״. ״אותו אף ליתא ר ובכ״י
ע ד הפסח א ס ו ר ע ד שיגיע וכוי ,ושם מ״ה סיפא. רישא: מ״ב ס״ח גדרים עי׳ (3
מ״ג. שם עי׳ (5 .13 אימא, ולהלן, ב, צו שם ובבלי מ״ו ם״ט פסחים עי׳ (4
אלא שאיגו שם, בירושלמי להלן המשנה של שבציטט נזיר״, לגלח ועלי ״ ו א מ ר כמו (6
מדברי ר׳ יוסח גם יוצא וכך זו, לברייתא נמשכים הסמוכים יוסה ר׳ דברי כי ק״ע ו בהגהת (8
69
יום. לשלשים וזה נזיר מ א ה יום זה נזיר ו א מ ר ואני, ושמע חבירו נזיר מ א ה יום הריני
ש י א מ ר הריני כמותו .ה ר י נ י כיוצא בו. עד
( I
לגלח״ ועלי ו א מ ר ו ח ז ר ואני שלהם ״ואמר רבי שנו בוודאי בברייתא דבי
״ ו א נ י -ע ל חצי דיבורו״. וכו׳ ,ו מ כ א ן יוצא ש ד ע ת ם ה י א
בבלי יא ב: דיבורא משמע״. *ואגי אפלגיה כי מ מש גת ג ו מוכיח הבבלי אבל
ו א נ י מהו ,ואני אכוליה דיבורא מ ש מ ע או ד י ל מ א א פ ל ג א להו שמע ח ב י ת ואמר איבעיא
מ ש מ ע וכו׳ ת ״ ש ו א נ י ו ע ל י ל ג ל ח נזיר א ם היו ס ק ח י ן מ ג ל ח י ן זה א ת זה ,מ ד ק א מ ר דדיבורא
הבבלי, לא ידע של דבי רבי את הברייתא דדיבורא. אםלגיה ש״מ ואגי ועלי ואגי
אחרים. שלא ידעה גם במקומות כשם
רב הוגא וכדברי מכאן, ל א מ צ א ב מ ש נ ת נ ו זו כ ל א פ ש ר ו ת ש ל ר א י ה הירוש׳ אבל
ואי מ ש ו ם דדיבורא משמע, לעולם אימא לך ואני אכוליה בבבלי שם: דרב יהושע בדיה
סיפא )מ״ 0הרי עלי לגלח דאי לא תימא הכי דקתני מאי ק א מ ר ועלי ב ה א מ י ל ת א ן ועלי
2
ח צ י נ ז י ר ו ש מ ע ח ב י ת ו א מ ר ואני ו ע ל י > ל ג ל ח ח צ י נזיר ,ה ת ם מ י א י כ א ת ר ת י ן מ י ל י וכוי.
כ נ ו ס ח כ מ ה כ י ״ י :מ ב ״ ב מ, ועלי״, יוצא איפוא שאף הירוש׳ היה לו במ״ו ו״אני
ק ,ל ו ו ל י ר מ א וכ״י י ר ו ש ל י ם ,ו ע ל ־ כ ן ל א ה ב י א ר א י ה א ל א מ ב ר י י ת א ד ב י ר ב י ב ל ב ד .
וכו׳ ל נ פ ל י ם את האדם והרג הבהמה את נתכוון להרוג סנהדרין פ״ט מ״ב: ימ
( 3
להמית את והיה בה כדי את הגדול גתכוון ל ה כ ו ת וכר. בן קיימא פטור. והרג
( 4
נ ת כ ו ו ן א פ י ל ו א ו מ ר ש מ ע ו ן ר ב י הגדול והלכה לה על הקטן ומת חייב
פטור. זה את ו ה ר ג זה את ל ה ר ו ג
וליתא ב ס ו ף מ י ד ו ב ם ו ף מ״ה׳ מי״ר ל ו ו פ וקי מ י ד -מ י ו ,ו ב כ ו ל ם אין י פ ט ו ר ׳ א ל א
גיפ י פ ט ו ר ׳ ש ב א מ צ ע גם ב מ ב י ב דםוי״י ו מ ו פ ל ו ׳ .
( 5
ת נ י י ן ר ב י ד ב י ת א י ל י ן ש מ עון רבי אמר ע״א: כז פ״ט, ירוש׳
בשם כרבי נתן דתני ר ב י ד ב י ואתיא נתכוון ל ה ר ו ג א ת זה ו ה ר ג א ת זה פטור. אפילו
אפילו להרוג מתכוון מכם אני עומד בצד סיעה של בני אדם אמ׳ לאחד היה נתן רבי
להרוג א ת זה והרג א ת זה פטור. נתכוון
ר ב י דעתם כדעת רבי שמעון שבמשנתנו והם שונים ברישא ,אחרי ״לנפלים דבי
דבי ודעת א ת זה ו ה ר ג א ת זה פטור״. נתכוון להרוג ״אפילו בן קיימא״ ,ו כ ד ו מ ה : והרג
6
כמו ובי ', בשם (274 )הורוויץ, דפ״י נזיקין משפטים, ב מ כ י ל ת א מובאה זו רבי
ב ה מ ש ך ה ד ב ר י ם שבירוש׳ ,או שקדמו שדעת ״דבי רבי״ מובאת כ ב ר גם בסימבים שראיגו
איש לא שמעגו אלא ע ל ל פ י שהוא א ו מ ר וכי יזיד א ח ר ,ב ש ם ״ ר ב י ״ <עי׳ ל ע י ל ( : במקום
אבל במיתה שהוא והכהו( וילקוט: <בכי״י ש ו ג א ו ו ה כ ה שונאו להכות המתכוין
בא אנשים ואס אסון יהיה. אוהבו לא שמענו ת״ל וכי ינצו להכות שונאו והכה המתכוין
(1מעין חום׳ וברייתא דר׳ וזייא שבירוש׳ שם )עי׳ בהערה שלפניה שבעמ׳ הקודם(.
ה י ר של ראייתו עיקר ומכאן ״ואגי״(, בטעות שם שחסר )אלא בגמרא מ כך (2ועלי,
70
פרשה במיתה לכך נאמרה שהוא והכה אוהבו ל ל מ ד ך על המתכוין להכות שונאו הכתוב
אומר א ם נתכוון להכות שונאו זה והכה א ח ר שהוא שונאו פטור המתכוון ל ה כ ו ת זו .ר ב י
ש ח ב ל אשד .ל ב ע ל ה ודמי והכה אוהבו דין הוא שיהא פטור א ב ל בא הכתוב ללמדך שונאו
ש י א מ ר ע ד פטור להכות והכה אומר אף המתכווין י צ ח ק וכו׳ ר ב י לבעל וולדות
וכר. פ ל ו נ י אני מכה ״ ל א י ש
2
י ה ו ד ה י )תום׳ ס נ ה ד ר י ן פ י ״ ב מדרשו של ד ב י שנתה ראשונה ס ת ם המכילתא
( 4 ( 3
רבי ובאחרונה ד ע ת , שמעון בדעתו של רבי שאחז ואח״כ של רבי ד ,עי׳ להלן(
כנראה ו ב ר י י ת א זו ה י א ) ס נ ה ד ׳ ע ט א(, שבברייתא לדעת ר״ש מתאימה שהיא יצחק,
״ד ב י רשב״י״ ,ולדעת ״דבי ר״נ״ שבירוש׳ נשנית .לזה מתאימים גם דברי ר ב י במכילתא
שהיא ג ם ד ע ת ר ״ ש )בבלי שם( ,מ פ נ י ממון, ש ם )בבלי שם( :ר ב י אומר נ פ ש ת ח ת ג פ ש
להרוג א ת זה והרג א ת זה פטור״ ממיתה. ש״המתכוון
לפלוני אני מתכוין. שיאמר רש״א עד דתניא בבבלי עט א : (1ב ר ״ ש
הבאים, הדברים שמסר את א מ ו ר א הוא שמעון זה שרבי לעצמו, כשהוא אפשר היה אמנם (5
שגזכר לדבי רבי( ,כמו רשב׳׳ל יחוסו של וסעיף ט » סעיף ד לעיל ל ק י ש )עי׳ בן שמעון ר׳ ואפשר
) ״ י י וחולין
כ א ב ע ק ״ ב ״ל(, ר ש ב . ג ״ ע ד ס קידושין פ ״ ,
ג ) = ידוש׳ ב ש ם ״ר׳ שמעון״ ג ם בקידושין ס ו ב
מזה ב י ר ו ש ׳ ,וחוץ רגיל איגו שביעית ם ״ ד ,ל ד ע״ד .א ב ל ד ב ר זה וירוש׳ וכתובות קיא ב כט ב :ר״ל(
אמורא• ״שמעון׳׳ כ ש ם חשוד כאן שם בכלל גאמר -בעברית» המאמר כ ך היה אילו
71
ז״א ב ש ם ״ ח כ מ י ם ״ ולא ב ש ם ד׳ שמעון, סתם. נ ת ך .ונראה ש״דבי רבי״ שנוח כ ר ב י
ברייתא דר׳ נתן. ועל־כן הביא ב ש ם ר׳ שמעון, שבבבלי עט א לא ידע ברייתא וחידוש׳
נתכוון ״תניא״: בלשון ר״ש דברי מד ב מובאים ב״ק שבבבלי כן, גם להזכיר וכדאי
א ת ה ב ה מ ה וכו׳ )ב״ ק ם ״ ד מ ״ . 0ה א ג ת כ ו ו ן ל ה ר ו ג א ת זה ו ה ר ג א ת זה ח י י ב מ ת נ י ׳ להרוג
חוץ מ כ ״ י גם בכ״י מ ובילקוט ש״מ, גתכוון כו׳ )כ״ה רש״א אפילו ו ת נ י א כריש דלא
״ ת ג י א״(. )עי׳ ל ה ל ן ל מ ש ג ה אלא ש״תניא״ גאמר גם ד ת נ ן •>(» ה׳:
אמר סיג מ״ג ש ה ז כ ר ת י : ו א מ נ ם י ש נ ם כ מ ה ם ת מ ו ת ב ס נ ה ד ר י ן שהם -ל ר ב י שמעון.
ו ס ת ם ס פ ר י ר״ש )אח״ז ת צ א פי׳ רכ״א, לספרי ר י ש )מ״ר :א מ ר ר׳ י ו ס י ( ! ם״ו מ״ד שוד.
שלמה פ י ט מ״ז ,עדיות פיא מ״ו -עי׳ מ ל א כ ת כמו בסוטה החולק, ר׳ מ א י ר אמר במיה:
טעמא דריש ור״ש דקרא, חטא וכו׳ -טעמא אס אדם פ״ז מ י ד : פ׳ג מ׳ב(! שם -ו ב י ב
רשיא נ ד ו נ ץ ב נ ס ק ל ין ה נ ש רםין מיג: פיט מיה » פיח וכן א(, כא )סנה׳ דקרא
רש״א בסייף ו כ ו ׳ .כ נ ו ס ח ה ע י ק ר י ) ב ב ב ל י ס ע י ב ,עי׳ ב נ ד ,ר ג י ן ב ס ק י ל ה כו׳ ה נ ח נ ק י ן
מיה-מיו-ספרי ם״י ש מ ע ו ן ב מ ש נ ת ו )פיז מ״א(» רבי שכך שנה מפני יהודה(, רב
במכילתא, כ ל י ל לה׳ א ל ה י ך א מ ר ר׳ ש מ ע ו ן כו׳ ל י ת א ב ס פ ר י ו א י ת א צ י ד -צ י ה )במיה: ראה
מ״ד-מ״ה סיב פיא מיד ,מ י ו ! מ ד ר ש ־ ה ל כ ה, מ א מ ר י ם ל ר צ פ י ח ,עמ׳ ע׳( .יש בר .ה ר ב ה
פ י ד מ י ה ! פ י ו מ י ב ,מ י ד )עי׳ לעיל( jפיז מ י ד )עי׳ סיג מ י ז 1 = ש ו פ ט י ם סי׳ ק נ י ז -ק ס י א ;
מ י ד = שם tמ י ה שם מ י ב = ס פ ר י ת צ א פי׳ רי״ט ו פ י ח מיא = ס פ ר י ת צ א פי׳ רי״ח» לעיל( ו
יוסי = שם פי׳ ר י י ח » פ״י מ י ג ; מ י ה -מ י ו = ס פ ר י )עי׳ ל ע י ל ( ; פייא מ״ב כ נ ר א ה מ ש נ ת ר׳
ם״ז )עי׳ תום׳( .ר י ש נ ז כ ר :פיא מיג :ד ב ר י ריש ,פ י ב מ י ד :ר י ש א ו מ ר ,סיג מ י ג )עי׳ לעיל(.
כ י ו צ א מן ה כ ל ל נ ז כ ר ר ב י מ״ו )עי׳ לעיל(. מ י ג בים )עי׳ לעיל(, מ״א ,פ י ט מ״ב )עי׳ לעיל(.
גיס )פ״א מ״ו ,ם״ט מיא ,סיי מיג( ,ו א י נ ו ר ג י ל ב מ ק י א . נחמיה
א מ ר״, )״כרבי דו עצמו ל ר ב י זו ברייתא אחרים מיוחסת בארבעה מקומות ג.
תגי״( ב מ ק ו ם ״ ד ב י ת ר ב י ״ : ״ר ב י רבי״, אמר״ ,״תני ״דרבי
)״דשתיה ב כ ל ל שמע לה ר׳ ח נ נ י ה ב ש ם ר׳ פ נ ח ס מה ע״א: ירוש׳ יומא פ״ח, «(
אכילה״( מן ה ד א )שבועות פ״ג מ״ד( ש ב ו ע ה ש ל א אוכל ו א כ ל אוכלין שאינן ראויין ל א כ י ל ה
גיחא אמר. א ו כ ל מ פ נ י וכו׳ ל א שבועה ש ל א משקין שאינן ראויין לשתיה פטור, ושתה
אשתה?! כ ר ב י דו אמר שבועה שלא אוכל ושלא כמתניתן דאנן אמרין שבועה שלא אוכל,
ב ב ר י י ת א אבל ״דבית רבי״ שנו אוכל, שהמשנה שונה רק :שבועה שלא ז״א
מכאן להוציא אי א פ ש ר וא״כ וכד, ואכל א ש ת ה ו ש ל א שלא אוכל שבועה שלהם:
בכלל אכילה. ששתיה
שבועה שלא אוכל ואכל א ו כ ל ץ פ״ב א: שבועות ב ת ו ם ׳ דומה לזה שנוי ואמנם
ו ש ת ה מ ש ק י ן וכו׳ )עי׳ ג ם ב ב ל י כ ג ב(. א ש ת ה שלא ש ב ו ע ה וכו׳
אחרי במקומו. )שלא ע״ב -ע״ג לד הזה ישנו בקיצור גם בשבועות פ״ג, הירוש׳
דאמר ו כ ר ב י ושתה ב ש א מ ר )!( ש ב ו ע ה ש ל א א ו כ ל עד כדון ב א ש מ ע ״ וכו׳ : a ״רבי
מרין במתניתא דנן ניחא נג ע״ב: שלא אשתה .ועוד יותר נ ש ת ב ש במע״ש פ״ב, שבועה
וכו׳. שבועה מ ר י ן ד א י נ ו ן כ ר ב נ י ן שלא אוכל ברם שבועה
ה ע י ד צורכי ומגדלותיה וכל וחומת העיר ה מ י ם א מ ת מ״ב: שקלים פ״ד ((3
כגראה ״ט״ס״ שלו ,עי׳ גם החלוץ חיו.35 , (1רביגוביץ בד״ם שם :וס״ס !
72
כך הוא בכל הנוסחאות. משירי הלשכה. באין
ב י ר ו ש ׳ ס ו ט ה פ ״ א יז ע״א ,א מ ר ו :מ ש ל מ י הן ) ״ ח ב ל ה מ צ ר י ו כ פ י פ ה מ צ ר י ת ״ (
׳ אבל
( 1
וכל ומגדלותיה העיר וחומת המים א מ ת אמר ד ר ב י ייבא כיי ד א מ ר רבי באין.
העיר באין מ ש י ר י ה ל י ש כ ה .ו ה כ א כן. צורכי
מכאן אמר״: ״דרבי אלא ת מ ך , ד ת ניגן ״כיי כרגיל אומר איגו הירוש׳
רבי, ד ב י היא, ב ר י י ת א אלא זה, בלשון לסגיהם שגוי היה לא משנתנו שנוסח
מתוך נזכרה ״אמת המים״ ל א ש ב כ ת ו ב ו ת קו ב ואמנם אף בברייתא ב ל ש ו ן זה. ששנתה
לחומת חוץ הבית, בדק מקדשי באין והעזרות הלשכות העולה מזבח המשנה: לשון
משירי וכו׳ ומגדלותיה העיר חומת ש ש נ י נ ו היא זו הלשכה משירי באין העזרה
) ו ע י ׳ ק י ד ו ש י ן נ ד א(. הלשכה
מצרית״ ז! ל״חבל המצרי וכפיפה וכו׳ מה דוגמא וראיה היא מ״אמת המים״ אבל
הרבים״, ה ע י ר ״ אלא ״וכל צרכי ש ב ר י י ת א זו ל א ש נ ת ה ״ ו כ ל צ ו ר כ י כן נ ר א ה לי על
ואע״ם ה ר ב י םז צרכי ועושין כל )ואחריה מו״ק פ״א מ״ב(: שקלים פ״א מ״א כמשנת
הרי בתוס׳ מו״ק ם ״ ב יא )דנין דיני חפירה, עליה ב ב ב ל י מו״ק ה ע״א :לאתויי שאמרו
בין ״ צ ר כ י ה ר ב י ם ״ )״אילו הן מ ו ע ד וכו׳( ו י ר ו ש ׳ ש ם פ י א ,פ ע ״ ב Pמ נ ו ל ע נ י ן ממונות
מ ת ו ך ה ת ו ס ׳ ( :ד נ י ן וכו׳ מ ו״ ק ה י ר ו ש ׳ הוא ,ל פ ר ש מ ש נ ת ה ר ב י ם ׳ ,וזו פ ת י ח ה ש ל צורכי
( 3
ב ב ר י י ת א זו ש ל ד ב י ר ב י , ושורפין א ת ה פ ר ה וכו׳ .ואף כאן, ה ס ו ט ה את ו מ ש ק י ן
כל כלולים שבתוכם הרבים״, ״צרכי בהם שעושין הלשכה״ -דברים ״שירי בין כללו
הצריכים ל ה ש ק א ת סוטה. הדברים
שהברייתא ג ש ת ב ש ה בירוש׳ מ א ש ג ר ת לשון המשנה ,״וכל צורכי העיר״ ב מ ק ו ם אלא
ה ר ב י ם ״ . צורכי ״וכל
כפי׳ ש ב י ר ו ש ל י ם ״ , המים ״אמת שפירושה וודאי המים״, ״אמת לעגין ואף
4
)כדברי שקלים פ״א ,מו ע״ב ,מוכיח וירוש׳ ה ״ ח ו מ א י ר י כ א ן >. ה׳ ש ק ל י ם פ ״ ד הרמב״ם
מהן מקבלי׳ שאל מ ע ת ה אין ר׳ סימון שכן אמרו שם: עדגי במיש( שכך פירושו ז ר״ש
המים ולחומת העיר ו מ ג ד ל ו ת י ה על שם ולכם אין ח ל ק ו צ ד ק ה וזכרון בירושלם. לאמת
ל״אמת הלכה למעשה הלשכה״ ״שיירי אם בראשוגה שימשו שאלה היא, ואמגם
)״אוצר המקדש״, ה״קרבך מכספי שרצה להוציא שכן היה מעשה בימי פילטום, המים״.
ה ב י ת ״ ( ל״חפירת״ תעלת־המים לירושלים ,ופרצה התקוממות בעם )מלחמות בדק ״לשכת
פ ״ ט ד ו ק ד מ ו נ י ו ת ם י ״ ח פ ״ ג ב(. פ״ב
שלא ל א מ ת המים, משמשת ה ב י ת׳ ׳ ב ד ק לשכת היתד, ש ב א ו ת ו זמן ל א מכאן
5
ה ב י תז ב ד ק באין מ ל ש כ ת לעזרות חוץ מח ע״א: שקלים פ״ד, שבירוש׳ י כברייתא
73
משיירי הלשכה כמשנתנו .וכברייתא א ב ל עדיין אין אנו יכולים ל ה ס י ק מכאן ש ה י ת ה ב א ה
שלא הזכירה כאן ״אמת המים״. שבבבלי.
שבירוש׳ סימון ר׳ ומדברי אינו מעיקר נוסח המשנה, ״אמת המים״ שאף ואפשר
המשנה. ל נ ו ס ח כל ראיה אין
מום חי כעל חי ולא תמים אותו מ ע ש ר ב ה מ ה אין מוכרין פ״א מ״ב: מע״ש ך(
וכד .ה ב כ ו ר מוכרין אותו ת מ י ם חי ובעל מום חי ושחוט. ושחוט
)ונו׳ ״חי״ -יחי ו״ ביה״ש עי׳א(» ״ולא ב ע ל מ ו ם שחוט תמים ולא בעל מום פ:
(1
וכיה בירוש׳ שלהלן ״ ושחוט שחוטי .גם ע ר ו ך ע׳ זכר .ו ב ס י פ א ב ע ר ו ך ש ם :ו ב ע ל מ ו ם
ו ב י ר ו ש ׳ ק י ד ו ש י ן פ״ב ,ט ב םעיד.
2
לא ר ב י תני בהמה״(. )״במעשר מותר ה ש ח ו ט )כצ״ל( > ע״ג: נב ידוש׳ שם,
4 ( 3
<ד>לא ( חי מילה ת נ י נ ן וליידא בין ב ע ל מום. בין ת מ י ם בין שחוט בין חי שנייה
( 5
.(6 ט ו ח ש ו ם ו מ ל ע ב ניתני ד ב ת ר ה )״איידי סיפא״( ה ב כ ו ר מוכרין אותו ת מ י ם חי ו שחוט בגין
ד (
וריווח אחריו׳ ואין כ א ן א ל א ״ ת נ י ד ב י ת, תגי ובכי״ר: , ״תני רבי״ בכי״ל כך
או ״תניי ד ב י ת דבי״. רבי״
בבכור הוא וש״נ(: לא ב פי״ג ד )בכורות שבת״כ סוף בחקותי ברייתא היא וזו
ש ח ו ט ולא חי לא לא יפדה גמכר הוא ו ב מ ע ש ר הוא אומד ל א יגאל ואינו נ מ כ ר אומר
ש״תגיי דבית רבי״ ו כ ב ר ר א י נ ו כ י ו ״ ב ) ל ע י ל ס י ׳ א ,4ב ג( מום. בעל ולא תם ולא
לספרא בכמה מקומות. שווים
אסור ואינו התורה מן שחוט נמכר בהמה מעשר שם, בכורות שלרבא, אלא
מדרבנן. אלא
הגיח גחלת ברשות תני רבי וכו׳. הבור תולדות ב ע״א: ידוש׳ ב ״ ק פ״א, (5
ובא אחד ונתקל בה וכד. הרבים
ומשלימה. מ פ ר ש ת לגמרי ברייתא כאן
ה א נ ו נ י מ י ו ת ו ה ב ר י י ת ו ת ה מ ש נ ה .8
74
נזכר בלשון ״אגן ת נ י נ ך )״משנתנו״( א ל א ש נ י ה ם נזכרים ב א ו ת ה פ ת י ח ה שוה בשניהם: אינו
הלשון אלא בירוש׳ הובא שלא )ב( .א ו תני תניי ת נ י -א י ת ת נ י י ת נ י י אית
(
ה ש ו נ ה מ מ ש נ ת נ ו ,״ א י ת ת נ י י ת נ י ׳ /ו ל א נ ז כ ר כ ל ל לשון מ ש נ ת נ ו )ב שם( ' . השני
e a ה,1 )להלן שבבבלי תנך ״)והואנן כמו אצל אף כאן, ת נ י נ ך הכוונה ב״אנן
( 2
, תני״-לברייתא - , ( b ,ל מ ש נ ת נ ו ) מ ש נ ת רבי( ,ובניגוד ל ה כיוונו ב ״ א י ת תניי 4 ר * 1 ,ז
פעמים כמה ב ה מ ש ך הענין נזכר תני״ תניי כי ״אית במשנתנו. הבבלים ל״נוםח״ ולא
( 3
) , xוהוא מ ת א י ם ל פ ע מ י ם לברייתא שידועה ב ר י י ה ״ ) א ג ,ב>ו, ״תנייה בשם בפירוש
יש אחר \ 1מ צ ד zs, z f, u, s, f, e, d, c (. Z גם ב
למשנתנו בניגוד ש ב ב ר י י ת א , ב מ ח ל ו ק ת שני ל ת נ א רומז תני״ תניי ש״אית
,7 - 1ו ע י ׳ ג ם ד .(B ב ד ע ת ה ת ג א הראשון )להלן ג סי׳ שהחזיקה
ה ר א ש ו ן למשנת ״אית תניי תני -אית תניי תני״ מתאים על־םי רוב הלשון אצל
e = תוס׳; c ב והשני-לברייתא: ( ?, f,
z z f,ב ה ע ר ה t, p, o, n, i , > e )ב c הירושלמי
,
בבבלי ז = א ב א ש א ו ל ! = fת ו ם ׳ ו ס פ ר י ו ת ל ו י ב מ ח ל ו ק ת ת נ א י ם ז = 5״ כ י א ת א ר׳ י צ ח ק ת נ א ׳
ze דרשב״י» למכילתא ומתאים u־= ת ו ס ׳ ! - vת ל ו י ב מ ח ל ו ק ת ת נ א י ם » = zf״ ב ר י י ת א ״
אבל )עי׳ לעיל(. ברייה׳ = X k״M״,T הסימנים = hתום׳ ז z = תום׳ ומכילתא ד ר ש ב י י ז
»,׳z Z , ,״ Y, ב ו״ כך ל ב ר י י ת א . והראשון למשנה ה ש נ י הלשון מתאים לפעמים
. z b , (,ב ה ע ר ה 1 z j
,
ר א ש ו נ ה אותו ומפרש הראשון, תניי׳ ל״אית בפירושו חידוש חוזר כרגיל
)אמר(״ תני )אמר( ...וחד תני ״חד אצל בבבלי -כמו לפעמים אבל ד מ ר וכו׳(, )מאן
ראשונה הוא מפרש - (29 עמ׳ ולעיל עיא ב ונזיר ע״ב ב נדרים בבלי גם )עי׳
ה״אית תגיי מ ס ד ר ו כ ך אי א פ ש ר לדון ל א .(zs w, n )כך ה א ח ר ו ן ״אית תגיי״ את
ה משגה. מ ס ד ר הפירוש שבירוש׳ ,על גוסח -אית תגיי ת ג י ׳ ולא תגי
)מתניתן, ״משנתנו׳ מוקבלת )ד> )מחליף(״ מ ח ל ף תני ת נ י י ״אית אצל
! או ל ב ר י י ת א ש ה י א ״ מ ח ל י פ ה ״ ( A תניתין( או ל ב ר י י ת א ש״מחליפה״ א ת ה מ ח ל ו ק ת ) 5 , 3 - 1
תניי תני״ מכוון ש״אית או . ( A4,6 ) מחלקיה שינוי ב א ח ד ה מ ש נ ה ע״י איזה נוסח את
שהוא )ר״מ או ר׳ יהודה(. במשנתנו נתקבלה בךמחלוקתו של התנא שמשנתו שני, לתנא
מ ח ל י ף א ת מ ח ל ו ק ת ה ת נ א י ם ה ר א ש ו נ י ם ש ב מ ש נ ת נ ו ) (c, a , Bא ו ש מ ח ל י ף א ח ד מ א י ב ר י ה ש ל
ד מ ח ל פ י ן״ ש ה ו א מ צ י י ן א ו ב ר י י ת א ח ו ל ק ת ״א י ת ז ו ) .>b Bו כ ך ה ד ב ר ג ם א צ ל משגה
oב(. בךמחלוקת או ד ע ת ת ג א שגי, א( a
א ב ל יש הבבלי. למשגת ל ד ו ב אלו בהקבלות מתאימה ה י ר ו ש ׳ מ ש ג ת
א ח ת עמה( :ב״אנן אינה )״שוה״ א ב ל שבירוש׳ תניי״ ל״אית ה ב ב ל י שוד .כ א ן שמשנת
) ב F, c, ב״אית תניי תני״ )מוזרות(! בלבד( ,א ח ב ר כ ו ת וכו /א א )בבבלי תנינן-אית״
אלה במקומות .6 , 2 - 1ובוודאי גם בסי׳ ד תני ומחלף״, תניי וב״אית ,( * z a , , v, i
z w
מעורבבים הדברים עדיין אבל למחצה, ,124 - 123 ח״ב, המשנה מבוא בריל, כבר הכיר בזה (2
ר ז ״ ם ,מ ב ו א • 19 דברי תיקון ע מ ׳ 4ה ע ר ה .3כ נ ג ד ז ה צ ר י כ י ם שאול, אבא י .ל ו י גם ועי׳ אצלו׳ ומעורפלים
אי־אםשר בשום אופן להתאים לשון ״אית תגיי תני״ אלו ע ם שאר חלקי המשנה. ואט א ג בסימגים (3
75
ומחליף״ -ב מ ס כ ת תניי תני ל״אית משנת הבבלי ואולם בסי׳ 6מ ת א י מ ה ה ב ר יי ת אז
ש ב ה ן ה י א ש ו ה ל מ ש נ ת הירוש׳ ,ו ה ו נ ח ה בוודאי ב א ח ת מ י ש י ב ו ת ב ב ל שתים, א ח ת נגד
אלעזד. ע ״ פ הברייתא ,ר ב ור׳
ב ב ב ל י )ד.(, ״תנא״ ״ ת ג י ״ בירוש׳. חולקות על משנתנו מובאות גם ע״י ברייתות
בבבלי ה ש א ל ה :מ ה ו ם ל י ג ? * ה ח ו ל ק ת ה י א ע ל מ ש נ ת נ ו ?״ ל פ ע מ י ם בירוש׳ ב א ה א ח ״ כ
אבל דידן ,ת נ א -ו ה א נ ן תבן(. למשנתנו )תנא -ותנא ב פ י ר ו ש כרגיל ה״תנא״ מוקבל
לפעמים גס ב ל א כ ל ה ע ר ה גוםפת .גם ב״תני״ מוסר הירוש׳ לפעמים בזה ,כ מ ו ב״אית תניי
ב ש מ ו ב מ ק ו ם א ח ר ) ״ ת נ י ״ . ( 1 4 , 1 3 , 1 1 , 1 0 , 8 ,5 ,1 המפורשת החולק תני״ ,ד ע ת ת נ א
(12 - 1ו נ מ צ א ל ב ר י י ת א ) ״ ת נ י ״ :14,12 ,8 , 6 , 5 , 4״ ת נ א ״ מתאים ״תני״ ,״תנא״, כרגיל
ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ב ת ו ם ׳ ) ״ ת נ י ״ : 1 4 , 1 2 ,8 ,6״ ת נ א ״ ,(g ,9 ,7 ,5א ב ל ל פ ע מ י ם מ ת נ ג ד ת ה י א
מ ת א י מ ה לזו ש ל ה י ר ו ש / ה ב ב ל י ל ה ) ״ ת נ א ״ .( , bמ ש נ ת
c
ר ב הונא( ,״ר׳ הוגא״ גם בשדי״ר ר׳ )אבל אח״כ: או״ז ח״ב םי׳ רל״א )עמ׳ קט ב ( : (1
76
ר ב יוסף תלמיד בבלי ש ע ל ה לא״י, ו ר ב י ה ו נ א ב׳, בבבלי)להלן(, יוסף כ ר ב חידוש׳
י ו מ א פ״ז ,מ ד ע ״ ב ,ס ו כ ה פ״ג ,נ ג ע ״ ד ,ועוד( ,א ו מ ר ש א י ן ל ש נ ו ת ב מ ש נ ת נ ו ״ א כ י ל ת דרוש׳
מחצות, מ ד ר ב נ ן " אסור הוא לדבריהם אפילו לדעת החכמים ,מפני שאפילו פסחים״
ששנינו ב פ ס ח י ם פ״י מ״ט ,שהוא מ ט מ א א ת הידים מחצות. כמו
1 2
ורמינהי ק ת ני לא ו כ ד .ואילו אכילת פסחים ח ל ב י ם ה ק ט ר ט ע״א: בבלי
3
השחר. מצותן עד שיעלה עמוד פ ס ח י ם ו א כ י ל ת בלילי פסחים ערבית והלל > ק״ש
;11 ד ת נ י א )מכיל׳ דרשב״י, ר׳ ע ק י ב א , בן עזריה הא ל א קשיא ה א ר׳ אלעזר יוסף א״ר
נאמר כאן בלילה הזה אומר ר׳ א ל ע ז ר בן עזריה הזה בלילה ואכלו את הבשר (13 ושם
מ ה ל ה ל ן ע ד ח צ ו ת א ף כ א ן ע ד ח צ ו ת א מ ר ל ו ר׳ ע ק י ב א וכו׳. וכו׳
יוסף רב פסחים״! ודברי ״ואכילת ב ר כ ו ת במשנת לפניו שהיה יוצא מכאן
ה סוג י א ש כ ל אלא לברייתא, זו ברכות ממשנת לרומיא נאמרו לא ש ב ב ר כ ו ת
ז ב ת י ם ,ולמשנת פסחים וזבחים נאמרו ,ורב יוסף עצמו או מ פ ס ח י ם הועברה בברכות
יוסף(. רב ר מ י מ ב ר י י ת א ב ב ל י ת זו ע ל מ ש נ ת נ ו ) ע י ׳ ל ה ל ן לא
שנויה כאן כת״ק משנה שהיא אמרו״(, במכילתא )״מכאן שנזכרה ב״משנה״ ואף
( 4
כל אני שומע בלילה הזה פ״ו: בא מכילתא פסחים״. ״ואכילת - ,שנו אליעזר לר׳
א מ ר ו מ כ א ן זה ע מ ו ד ה ש ח ר . זה וכוי ואי ז ה בקר עד ממנו ת״ל לא תותירו הלילה
כל השחר עמוד ואיברין מצותן עד שיעלה חלבים זבחים והקטר פסחים ואכילת אכילת
ליום א ח ד מצותן ע ד ש י ע ל ה עמוד השחר .ומפני מ ה א מ ר ו עד ח צ ו ת כ ד י ל ה ר ח י ק הנאכלי׳
ונאמר אומר נאמר כאן לילה א ל י ע ז ר ר׳ וכו׳. מן העבירה ולעשות סייג לתורה אדם
לילה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות. להלן
אבל ממגו עד בקר לא יגיח אחד״ ,ס פ ר א צו פי״ב ה : ״נאכלין ליום לענין וכזה
א ב ל א י ן מ ח ש ב ה הוא כל הלילה א״כ ל מ ה אמרו עד ח צ ו ת ל ה ר ח י ק מן ה ע ב י ר ה אוכל
(1כך מפרש או״ז שם ,ועי׳ גם רשב״א שו׳׳ת ח׳׳א סי׳ תמ״ה.
פ ס ח י ם לא קתגי .ר׳ שמחה משפירא ,מובא שבלילי והלל רא״ש :ואילו אכילח פסחים (2
ואילו אכילת פסחים ולא גרסינן בגמרא כ ר ״ ע; בהגמי״י ה׳ חמץ פ״ח הגהה ח ,מפרש משנת ברכות
פסחים בבלי אבל וכוי, ד״ע רב יוסף הא אמר עד חצות פסחים ואכילת לא קתגי אלא ה״ג ק״ש
וזבחים מתגגריס לזה.
ש
ק״ )ד״ם עמ׳ 5 (385 כ״י פריז ערבית )עי׳ ד״ם(, פסחים וק״ש (3ס״א :הלל וכו׳ ואכילת
שבערבית והלל שבלילי פסחים ואכילת פסחים .ח״ג דיו דף א ע״ב ,ד״ב ,19מביא רק הברייתא•
(4עי׳ ראה״ו שם ,מדות סופרים הערה וי.
77
ה ש ח ר ע מ ו ד ש י ע ל ה עד נ ו ת ר מ ש ו ם ע ל י ה ח י י ב י ן ואין ב ה ם פ ו ם ל ת
י -י א ( וכן לענין פ ס ח ,תום׳ פ ס ח י ם פ ״ ה יג: זבחים פ״ו טז ,ועי׳ תום׳ מ ג י ל ה פ ״ א )=תוס׳
פוסלת ואין מ ח ש ב ה נותר ואין חייבין עליו משום אלא עד חצות וכד אינו נאכל הפסח
הוא מ״ח פ״ה זבחים שבמשנת ״עד חצות״ השחר. עמוד עד שיעלה פיגול משום בו
לא את הידים אחר חצות שמטמא וכן ה פ ס ח א ל ה -ר ק ״מדרבגן״, לפי ברייתות איפוא
(
נ ו ת ר ה ו א מ ט מ א ) ב ב ל י שם( י א ל א כ ד י ל ה ר ח י ק )ידוש׳ ב ר כ ו ת שם(. מטעם
ואיברים חלבים ולה קטר פ״ב מ״ו :כל הלילה כשר לקצירת העומר במגילה
1 2
פסחים״ ״אכילת כאן שגו ולא הלילה, כל כשר בלילה שמצותו וכו׳ ד ב ר הכלל זה
״זה מן פסחים״ ״אכילת א( )כא הבבלי מביא כאן פ ״ א י(. מגילה בתום׳ גם )ואיגו
פ ס ח י ם א כ י ל ת לאתויי ה ל י ל ה לאתויי מאי, כל כשר בלילה שמצותו דבר הכלל״:
א נ י י , בדעת איפוא אחז כאן ב מ ג י ל ה הבבלי וכו׳. עזריה בן אלעזר כר׳ ודלא
לפניו שהיה איפוא וקרוב נאמרו, ר״ ע בשיטת ופסחים זבחים משנת גם פיה שעל
וירוש׳ מ ג י ל ה א עב מגחות הבבלי ויש ל ה ת ב ו ג ן ש ע ל פי P פסחים״ ״ואכילת בברכות
ואפשר ר א ב ״ ש , והא רבי הא היא: ד א ב ״ש מגילה-משגת משנת ע״ג, עג שם,
שגה ״ואכילת פסחים״. לא שראב״ש
זמן שלאחר אלא פסחים*, ״ואכילת אופן בכל העיקרי הנוסח ברכות במשנת
שלא ידעוה כלל עד המשנה, מן הירושלמיים, וגם ה ב ב ל י י ם , ה״תנאים״ השמיטוה
פי זה, על הוגהו המשניות ונוסחי ה א ח ר ו נ י ם של ב ב ל י ב ר כ ו ת )״לא קתני״(! המסדרים
( 4
ש ב מ ק ו מ ה ב כ ״ י ר׳ )לפני ה פ ר ק אין שם משנה( .וגם בכ״י בפיםקא גם במי״ר וגם וחסר
הסופר מחקה פ בכ״י ואף פסחים, ואכילת ג ר ם י ׳ לא בגליון: המעתיק העיר מ
ומשמאל. מימין בטבעות
כלאים ם״ב מ״א :כל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט. ב(
ומ, ד״ו מו״ק ו ע״ב בבבלי וכן ז ר ע . רובע ולירמא: ה ב פ מ ק לו, מי״ר,
הםוגיא מתוך יוצא ואעפ״כ שיש בה, בבבלי שם ושם: בה. שיש שם: בתום׳
טוב פ ס ח י ם ,97 ,ש כ ל ר י צ ״ ג ח ״ ב ה׳ פסחים - .עי׳ גם לבבלי מתום׳ מקשה כ ב ר האו״ז ש ם (1
הגוסח הירוש׳ )משגת שהוא ואפשר פסחים, ו ל א כ י ל ת בכ״י לונדון ) ד ״ ס ( גם כאן נ אבל (2
ביק שאנץ ואיד ,תוס׳ ב ד״ה מנחות נח חוסי עי׳ הסוכות״, ל״םוגיות איפוא שייך וזה (3
מ ו ג ״ ש ח ״ י ),(1861 רז״פ, )דף לב ב(, י ו ס ף ד׳ ב ׳ שארית ווירגא, יוסף קיז א ד״ה והא ,ר׳ )בשמ״ק(
בפיסקא. הרש״ס גם במשנה וגם בסיסקא ,שרי״ר) 2 ,משנה לפני ה פ ר ק אין ש ם ( ואצל ישנו אבל (4
78
כי מקיים כלאים, משום דמיחזי )צד ב : ותום׳ ב״ב ורמב״ן( ו ב ב ״ ב ב מ ו ״ ק )עי׳ ת ו ם ׳ ש ם
שכן ב ת ל ו ש שפשוטה של משנתנו אלא ב מ ח ו ב ד. שהם פירשוה תום׳ ורמב*ן>, עי׳
שהיא מ״ב, וכן שם(, )תום׳ מו״ק כבר״ במרע שייך ״והא לא ״יבור״, אומר ר׳ יוסי
לבית בנופל וארבעה מעשרים )אחד ב ת ל ו ש אלא מתפרשת אינה מ״א, של המשכה
מ ״ ם - )ריש אמורים דברים במה בתום׳ שם: וכן הירוש׳, שפירשה כמו וכו׳(, סאה
שלשה וארבעה קבין לבית סאה. ה נ ו פ ל י ן בדברים
ז (
ב א ל ו תנינן אנן פ ר ו וכו׳[. ]בא לו אצל ע״ד: מג י ו מ א פ ״ ו ה״ז. ידוש׳ a
( 2
)פ״ז גדול לקרות כהן לו בא תני תניי אית הנשרפין. שעיר ואצל ה פ ר אצל
בגדיו יכבס לעזאזל והמשלח את השעיר למתניתן קרא מסייע חנניה רבי אמר מ״א(.
אמר רבי החטאת. ואת שעיר ) ש ם כז( ו א ת פ ר ה ח ט א ת מה כתיב בתריה )ויקרא טז כ.0
( 3
מטבריא היא ,כ א נ ש ד ם ל ק אתיא ב ר י י א ת נ י י א דתנינן( )כאהן כהן ואפילו מני
ע ד דהוא בטיבריא אמרין בציפורין הוא יתיב. לציפורין
א ח ת ש נ ת ה כאן במקום פ״ו מ ״ ז -מ ש ג ת פ״ז מ״א )ומ״ג(,ואח״כ ב ר י י ת א כלומר
ל ו א צ ל ה פ ר ״ וכו׳ )פ״ו מ״ז( .א ב ל מ ש נ ת נ ו מ ת א י מ ה ל ד ב ר י ה כ ת ו ב ,״ ש ע י ר ה מ ש ת ל ח ״ ״בא
לכוון אפשר מני שלרבי אלא כז(. )שם הנשרפין״ ושעיר ״פר ואחריו )טז כ 0 תחילה
לציפורי-שהוא מטבריה ההולך אדם על שאומרים כמו הברייתא עם הכתוב, את גם
( 4
. בציפורי אע״ם שהוא עדיין בטבריה יושב
א ח ת )פ״ז מ ״ ב ( :ה ר ו א ה כ ה ן ושעיר בשעה ופר כה״ג היו ק ר י א ת פי משגתגו על
ו א ח ״ כ א י ל ו ו א י ל ה ע ם ו א י מ ו ר י ח ט א ת )פ״ז ר ו א ה פ ר ו ש ע י ר וכו׳, כ ש ה ו א קורא איגו גדול
המשתלח .1ש ע י ר הוא: הכתובים סדר אבל טז כ ד -כה(. ויקרא ז ובבלי ע ע״א מ״ג
עלת ואת את עלתו ועשה ויצא .3 וגו׳ )כג(, מועד אהרן אל אהל .2ו ב א ) פ ס ו ק כב>,
כ ה -״ א י מ ו ר י חטאת״(, .4ו א ת ח ל ב ה ח ט א ת ו ג ו ׳ ) פ ס ו ק )פסוק כ ד = אילו ואיל העם(, העם
וגו׳ החטאת שעיר ואת ו ב א ח ר ו ג ה .6ו א ת פ ר ה ח ט א ת וגו׳ )כ,0 והמשלח את השעיר .5
וגו׳ ו ה ש ו ר ף וגו׳ ) כ ז -כ ח ( . ושרפו
זה הוא איפוא: ״והמשלח״ ופירושו של ) פ ס ו ק כב>, והגה ) 5והמשלח( שוה אל 1
באחרונה, איפוא באים הגשרפין״ ״פר ושעיר ״ ד מ ע י ק ר א ״ ) ב ב ל י ע א א(. שלח, ש כ ב ר
)ספרא א ח ר י פ״ו ב ,ב ב ל י אבל הקבלה אומרת ״אילו ואיל העם ואימורי חטאת״. א ח ר י
כל הפרשה כג( )פסוק מועד אהל ובא אהרן אל ע א א ועי׳ י ד ו ש ׳ פ״ז ,מ ד ע ״ א ( : יומא
ל ה ו צ י א מועד ולמה בא כדי הזה ובא אהרן אל א ה ל על ה ס ד ר חוץ מן ה פ ס ו ק אמורה
זה על מוסיף והבבלי ב א ח ר ו ג ה. )פ״ז מ ״ ח במשנה שבא המחתה, ואת הכף את
משלם בגליון עי״א ,בוודאי חסר מתחילת ההלכה )׳׳בראשונה״( עד ״אגן תגינן״, (1בכ״י ליידן
מתוך כ״י אחר ,ולכן אין הםיסקא מתאימה עם לשון המשנה שבירוש׳ למטה.
״הפר״ גם במייר ,לו ועוד. (2
בכי״ל נשלם ״ואפילו כהן״ בין השיטין עי״א ,׳׳כהן״ רק בתור נ״א אל ״כאהן״ ,וכן י ד ח נ י נ ר (3
תנייא אתיא היא׳ אפילו כהדין מנא אמר רבי פ״א ,טז ע ״ ב : ועי׳ ירוש׳ סוטה ברייא״, אל ״תנייא
ההן נח ע״ג: ואפילו כאהן תגא אתייא היא ,ועי׳ גם ירוש׳ סוכה פ״ה, א״ר מגא שם פ״ו ,כא ע״א:
תנייא ,גה ע״ד :להן תנייא.
לקםרין וער כיון י ל ז א לן פ דברייתא הוא כו׳ כלישנהון וילך חרנה (4עי׳ גם ב״ר פם״ח:
הוא על זוודיא•
79
<שט> :ו כ ל ה פ ר ש ה כ ו ל ה נ א מ ר ה ע ל ה ם ד ר ? ו ה א ק ר א י כ ת י ב י ) פ ס ו ק כד (.ו א ת ח ל ב ה ח ט א ת
ה מ ז ב ח ה ו ה ד ר ) פ ס ו ק כז> ו א ת פ ר ה ח ט א ת ו א ת ש ע י ר ה ח ט א ת ו א י ל ו א נ ן ת נ ן ה ר ו א ה יקטיר
אימורי חטאת בתר הכי הנשרפין ואילו א ת כחץ ג ד ו ל כ ש ה ו א ק ו ר א א י נ ו ר ו א ה פ ר ו ש ע י ר
ד מ ש ב ש ת חזית ומאי )״עם אילו ואיל העם״( מ ק ט י ר להו .א י מ א חוץ מ פ ס ו ק זה ואילך.
מה משלח דמעיקרא קרא והמשלח ,והשורף, א מ ר אביי אמר מתניתא. שביש קראי
,
ש ו ר ף ד מ ע י ק ר א )עי׳ ת ו ם ד ״ ה והא(. אף
ה מ ש ת ל ח )פ״ו מ ״ : 0 אחרי שעיר של הברייתא כל הטעמים האלה שנה תנא מפני
ושעיר פר ״בא לו א צ ל ואחריו )רישא(, מ״א-מ״ג היינו פ״ז וכו׳, גדול כהן לו בא
ו ל פ י ב ר י י ת א זו ס ד ר ה מ ע ש י ם כ ך ה ו א .1 :ש ע י ר ה מ ש ת ל ו ז .2 ,ק ר י א ה .3 ,א י ל ו הגשרפין״.
.4פ ר ו ש ע י ר ה נ ש ר פ י ן .ו ר ב י מ נ י א ו מ ר ש א י ן פ י ר ו ש ו ש ל שנה(, ה ע ם וכו׳ )מ״ג ל א ואיל
אלא המשתלח, שעיר אחרי תיכף היתד, ) פ ס ו ק כז -כח( ,ש ה ש ר י פ ה -והשורף״ ״ושרפו
ש ״ פ ר ושעיר״ באים א ח ר כך ,ו ה ד ב ר פשוט עוד יותר אם ג פ ר ש כ ב ב ל י * ו ה מ ש ל ח -ד מ ע י ק ר א ״ .
יהודה רבי כאגוז אומר מאיר רבי הקטן אתרוג שיעור מ״ז: פ״ג סוכה ד(
כביצה. אומר
ג ם ב צ י ט ט ש ב ב ב ל י ל א ב. כאגוז,
כאגוז .מאן ד א מ ר כאגוז. אנן תניגן כאגוז .א י ת תניי תני ע ד שם ,נג ע״ד: ידוש׳
עצמו כשר .מאן ד א מ ר ע ד כאגוז ,כאגוז עצמו פסול )״עד ולא ע ד בכלל״(. כאגוז
דתניא מקורזלות באבנים מחלוקת כך כאן כמחלוקת לו ב )שבת פ א א(: בסוכה
זו ברייתא ע ד כאגוז. מי: וכאן בכ״י וכו׳, כאגוז אומר מאיר ר׳ שיעורן וכמה וכו׳
כאגוז. ע ד בוודאי גם לענין אתרוג: שנתה
עד שפניה מוריקות וכר. ל ש ת ו ת מ ס פ ק ת אינה סוטה פ״ג מ י ד : ד(,
לא אית תניי תני לשתות. אבץ ת נ י נ ן א י נ ה מ ס פ ק ת ידוש׳ שם ,יח ע ״ ד )לה״ב.׳(:
מקריב )״האומר ש מ ע ו ן רבי לשתות מספקת מאן דאמר אינה משם. זזה היתד,
רבנן. ו א ח ״ כ משקד״״( ,מ א ן ד א מ ר ל א ה י ת ד ,ז ז ה מ ש ם מנחתה את
לשתות. מספקת ה י ת ה לא נשא א: בתנחומא
שמעון, נ ש א סוף פי׳ ח נ ש נ י ת מ ש נ ה ש ל נ ו מ ״ ד )רישא( ב פ י ר ו ש ב ש ם ר׳ בספרי
ר ב י וכו׳ המרים״ במים תולה זכות אין אומר )״רשביי שלנו למ״ה הקבלה א ח ר י
סופה טמאה היתה ואם כ ד ר ך בבי א ד ם סופה למות א כ ר י ע א ם היתד ,ט ה ו ר ה אני אומר
רשב״י( וכי מי מודיע ל כ ל העומדים א מ ר )רבה: ו צ ב ת ה ב ט נ ה וכר( :רשב״י אומר למות
כ י ו ן שהיתר ,ש ו ת ה )*בעוד ש ה י ת ה ש ו ת ה מ ד ל א ק ת נ י ש ש ת ת ה ״ , זו ל מ ו ת ו כ ר א ל א שסוף
א ה ל י יהודה( פ נ י ה מ ו ר י ק ו ת ו כ ר ) כ ב מ ש נ ה ,עד( ש ל א ת ט מ א העזרה .״כיון״ מ ק ב י ל ב ע י ק ר ו
ו ב ס פ ר י ז ו ט א )הו׳ ה ו ר ו ו י ץ המים״( ש ב מ ש נ ת נ ו . כ ל ״אינה מ ס פ ק ת לשתות״ )״לשתות אל
80
ע ל בודקין אותה ר ׳ שמעון א ו מ ר ח ל ו ל ה ש ם ה י ה ב ד ב ר שאילו ל א היו ה מ י ם : (239 עמ׳
. אתר״ ״על גם א ב ל גם ״כיון״ ת ש א א ת עונה מיד. וכד לכך גאמר והאשה ההיא א ת ר
ש ס ו ף זו ל מ ו ת ו צ ב ת ה ב ט נ ה ו כ ו ׳ ) כ ר ב י מ ו צ י א א ל א מ ד ע ת ד ״ ע ) ב ס פ ר י פי׳ כ ״ א ( : אינו
ה י א מ ת ה ב א ו ת ה מ י ת ה ,ו ב ס פ ר י שם ,ועי׳ ב ב ל י ו ע״א( ,ש ה י א ד ע ת לסוף מ״ה: במשנתנו
לבדקה(. ש ם ו ס ן ח ל פ ת א ב ם ״ ז ש ם )ומנין ר׳
מקריב את היא ד א מ ר מני ר״ש וכו׳. אינה מ ס פ ק ת לשתות סוטה כ ע״ב: בבבלי
)מ״ד מ נ ח ת ה ל א ב ד ק י ל ה מ י א וכו׳ א י מ א ס י פ א ואח״כ משקה ,דכמה דלא קרבה מנחתה
תולה )במ״ה( אין ז כ ו ת דאי ר״ש ה א מ ר לרבנן, תולה לה אתאן יש ל ה ז כ ו ת היתד. שם(
ה מ ר י ם .א מ ד ר ב ח ס ד א ה א מ נ י ד ״ ע ה י א וכו׳ ו ב ז כ ו ת ס ב ר ל ה כ ר ב נ ן . ° במים
כ ר ב י במשנתנו .ואמנם כפשוטה של משנתנו ר ב י עקיבא סובר ,כמו שראינו, אבל
שלר״ש אין א ל א בזו ש ל מ ״ ה , א י ן ז ה ת ל ו י כ ל ל ב מ ח ל ו ק ת זו ש ל ר ״ ש ו ח כ מ י ם ) ש ב מ ״ ם ,
״אם יש וסיפא של ר״ש. בשיטתו לפרשה ו ג ם ״ ל א היתד .זזה מ ש ם ״ י כ ו ל נ י תולה, זכות
עז א י בן אומר מ כ א ן שהרי עליה נאמר: ל ה זכות״' ,א פ ש ר ש ה י א ב א מ ת מ ש נ ת ר ״ ע ,
לה. ת ו ל ה ש ה ז כ ו ת א ד ם ובו׳ ש א ם ת ש ת ה ת ד ע חייב
סוטה פ״ה מ״א ,מי״ר :כ ש ם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו ש נ א מ ר 0
היא א ס ו ר ה ל ב ו ע ל שנ׳ נ ט מ א ה )מי״ר כשם שהיא אסורה לבעל כך ובאו. ובאו
,
האמורין פעמים שני אומר רבי וכו׳ עקיבה ר דברי נ ט מ א ה ונטמאה( ר׳:
)ר׳ ל י ת א ( נ ט מ א ה א ח ד ל ב ע ל ו א ח ד ל ב ו ע ל . א ם אם נטמאה בפרשה
א( ו ב א ו ובאו[ גם מב״ב ד פ ו ׳ ו מ ,ל ו ,פ ק ,ד״נ ו א י ל ך ,ו י ל ק ו ט ר ׳ תש״ח .ו כ ן םב״ב
)עי׳ להלן( .ת נ ח ו מ א נ ש א א ד פ ו ׳ :שנ׳ ו ב א ו באו באו בד״ו ר ״ פ : כח א דםו׳ ו מ » א ב ל
ובאו. וא״א מ ג י ה :ו ב א ו ה מ י ם המים,
נטמאה תוייט ו א י ל ך ( : )ומשניות מדםו׳ דםו׳ מביב פ» גם נטמאה[ גטמאה ב(
גטמאה גטמאה P א ם מ :ו ג ט מ א ׳ ו ג ט מ א ׳ )!( ,ל ו :ו ג י ט מ א ה ג י ט מ א ה ,ק ו י ל ק ו ט : ונטמאה,
ב צ י ט ט ש ב ב ב ל י שם מ : נ ט מ א ה ] נ ט מ א ה [ • ,ו כ ן נ ט מ א ה נ ט מ א ה ,מ ד י ו ו א י ל ך עד ת ו י י ט . דינ: •
נטמאה ונטמאה. אם נטמאה נטמאה ,בדפו׳ :נטמאה ונטמאה ,דיו:
נטמאה ולידמא: לו נטמאה ונטמאה, דפו׳: פ: גם גטמאה[ אם גטמאה ג( א ם
נטמאה, אם ונטמא׳ מ: נטמאה נטמאה, אם ונטמאה נטמאה ,מב״ב ד י ו : נטמאה ,ד״נ:
ד״ו נטמאה(, שני בילקוט: בשיבוש ולפניו א ם נ ט מ א ה )טעם א ח ת ! ו י ל ק ו ט )ד״ר(: ק
ש ב ב ב ל י שם גם ב צ י ט ט נטמאה .אם נ ט מ א ה נ ט מ א ה , נטמאה אם י ו ס ט ׳ ו ד י ו ש״ח ו א י ל ך :
נטמאה מהו דתימא ונטמאה ונטמאה ,ולעיל כו ב בסתם ה ת ל מ ו ד : דיו ו מ ,א ב ל ב ד ס ו ׳ :
ש נ י ס ע מ י ם וכו׳ .ת נ ח ו מ א ב ו ב ר נ ש א א :ו נ ט מ א ה ו נ ט מ א ה ! ! ( P נטמאה
מ ש נ ת ר ״ א ,ה ו ׳ ע נ ע ל א ו : 334 ,ר ׳ ז כ ר י ה ב ן ה ק צ ב א ו מ ר כ ש ם ש ה י א א ס ו ר ה ל ב ע ל ו כ ו ׳
ש נ ׳ ואם נ ט מ א ה ו נ ט מ א ה ,ו ל ה ל ן ש ם ס ת ם :כ ש ם ש ה מ י ם ב ו ד ק י ן א ו ת ה וכו׳ ש נ ׳ ו ב א ו ובאו.
4
מאן ובאו. ובאו תני תניי אית <ו>באו >. תנינן באו אנן כ ע״א: שם, ידוש׳
שם אבל גם ר י ע אומר )עי׳ גם בבלי כ ע״ב(, ישמעאל רבי היא דעת שם בספרי (1
81
ו מ ר ב א ו ]י[ ב א ו ר ב י ע ק י ב ה .ו מ א ן ד מ ר ו ב א ו ו ב א ו ר ׳ י ש מ ע א ל .אנץ ת נ י נ ן נ ט מ א ה נ ט מ א ה .
ומר ומאן עקיבא נטמאה רבי נטמאה ומר ו נ ט מ א ה •mמ א ן ונטמאה תניי תני אית
ונטמאה)!( ר ב י ישמעאל. ונטמאה
( 2
קאמר ובאו איבעיא להו באו ו ב א ו .יי ובאו שנאמר בבבלי ,כח א : כיו״ב
שאסורה בפרשה וריש״( .ת ״ ש כ ש ם ק א מ ר )״הכפולים ובאו )״מריבוי דוי״ו״( א ו ובאו
4 ( 3
נטמאה נטמאה > <לך> ועויין תיבעי שנא׳ נטמאה ונטמאה. לבעל כך אסורה לבועל
( 4
האמורים פ ע מ י ם ב׳ קאמר .ת״ש מדקתני סיפא רבי אומר ק א מ ר או נטמאה ונטמאה
לבועל, א ח ו לבעל ואחו נטמאה« נטמאה אם ו נ ט מ א ה )ו״ו וכ״י מ : ונטמאה בפרשה
ק ו ר י ש. וו״ י מכלל ור׳ עקיבא
)״וברי ר ב י עקיבא״( ע ק י ב א ר ב י מורשים אלו בפירוש בשם מוסרת משנתנו
והפועל וחזרות של השם כפולין ורורש ריבויין הן׳/ ״לשונות מ ל מ ו ב כ ל מקום ור״ע
)ירוש׳ ש ב ת פ י ״ ט ,יז ע ״ א ,י ב מ ו ת פ ״ ח ,ח ע ״ ו ו נ ר ר י ם ר פ ״ א ,ל ו ע ״ ג ; ר ״ ה פ ״ ג ,נ ח ע״ר,
( 5
)וי״ו ווי״ ן גם ורורש ז וגיטין פ״ח ,מ ט ע ״ ם כב ע״ב, סוטה פ״ז ,כ א ע ״ ו ,פ״ח,
גא ב : סנהדרין ופקדו ,בבלי ת״ל פקדו כג ע״א: סוטה פ״ח, ידוש׳ וכדומה(, החיבור
הן כפולין לשוגות מלמד: י ש מ ע א ל ואולם ר ב י ב. סח ויבמות דורש, ב ת ובת אגי
ד י ב ר ה ד י ב ת ה כ ד ר כ ה )ירוש׳ ש ב ת ש ם ועוד( ,ואינו ד ו ר ש ל ש ו נ ו ת כ פ ו ל י ן ש ב מ ש פ ט והתורה
בבלי סוטה שם, )ידוש׳ ד ו ר ש ווי״ן כ ל שכן שאינו )ירוש׳ ר״ד .ו ג י ט י ן ש ם ( ,ו ל א אחד
( 6
י ב מ ו ת ש ם ו ס ו ט ה כ ט א .עי׳ ל ה ל ן ( . , סנהדרין ש ם :וכי מפני שאתה דורש ב ת ו ב ת ו כ ד
במשפט אחד ,שבועות פ״ב ס מ ו כ י ם ש א י נ ם כפולין א ב ל דורש הוא לפעמים לשונות
לטטפת ד ע״ב: סנהדרין פעמים, ונעלם שני ונעלם חובה םי״ב ז(: מ״ר ) ,ת ״ כ ו י ק ר א
7
ל ט ו ט פ ו ת ) ו ע י ׳ מ כ י ל /פ ס ח א פ י ״ ז ,66 ,ו ס פ ר י ו א ת ח נ ן פ י ׳ ל ״ ה .> (63 , לטטפת
הבעיא לסדר )בהתאם קאמר ג ט מא ה נטמאה או קאמר וג ט מ א ה גטמאה ורש״י: מ (4
וה״ג בחידושיו שם רשב״א א ב ל עי׳ מקום, ונתן מ כ ל רסיס(: )ספדי ת צ א פי׳ גיטין עז א (5
חדשים :כר׳ עקיבה כבדפוסים וג״ל וד״ק :כר׳ ישמעאל כר׳ עקיבה ,ט״ס ד ״ ב - .320ב י ר ו ש ׳ ג י ט י ן ש ם ד ״ ו
ע״א, ד הבבלי שם ע״פ מתפרש הוא לכאן! שייך איגו שבועות ם״א ,ל ב ע״ד, ירוש׳ ישמעאל. כר׳
להלן(. שבועות פ״ב מ״ה )עי׳ אחרת, לדרשה וגעלם״ מצריך "וגעלם ישמעאל שרבי
כמאן_ . ב ד״ה יבמות סח תוס׳ ישמעאל האי בת ו ב ת מ א י ו כ ו /עי׳ ור׳ ב: לסגהדרין גא (6
.Einleitung, 9
ולגי׳ ר ״ ת א ף ס ע י ב ,ע י ׳ ב ה ע ׳ ,6 ס ג ה ד ר י ן גא מבבלי מקום )חוץ בשום וי״ו דורש אינו (7א ב ל
ד״ה לג א ונדה מעבירים נה ב ד״ה תום׳ שבת א ב ל עי׳ לטטפת, ד״ה תוס׳ שם ד ע״ב, בסנהדרין
מ מ כ י ל ׳ מ ש פ ט י ם ר פ ״ א ) 246 ,ו א ל ה ( ,ו מ כ י ל ׳ מסתייע מ ב ו א ח ״ א .110 ,ה ו א בדיל, כהנחתו של ולא והנשא(»
ה ג י ר ס א ו ת הן ן )ורוב אמרו ר׳ ישמעאל ל״ואלה״ ל א ״אלה״ ההפרש בין )ולקח( .אבל פ ס ח א ס ״ ג 11 , בא
מדרשו גא ובמביל׳ הלשון! נכון מ צ ד בכלל ש ה פ ר ש זה אע״פ שמ״ר פ״ל, אבהו, מוסיפין( אלא ר׳ אלו
יוצאת ההלכה כאן שכן יחירח, לוי״ו ענין אינו שבת קיד א מקרא. פשוטו של ישמעאל הוא של רבי
אחרת. בשבת ש ל ו ״ ולא בשבתו* -״בשבת ״שבת כינוי השם, הפשוט של ממובנו
82
פ ע מ י ם )חוץ מ ן ״ ו ב א ו ״ ש ב נ ו ס ח ה ה ש ב ע ה , ש ת י ״ובאו״ כ ת ו ב ב פ ר ש ת סוטה והנה
(1
כז: )פסוק ההשקאה בתוצאות ואחת כד( )פסוק המעשים בסדר אחת ״ ה כב> במד׳
״וכי )חוץ מן כאן כתוב ״נטמאה״ וגו׳(. ובאו באישה מעל ותמעל נטמאה אם והיתה
ונסתרה והיא נטמאה הסוטה: שתים בתנאי ש ב ה ש ב ע ה ,פ ס ו ק כ( א ר ב ע פ ע מ י ם : נטמאת״
נ ט מ א ה )בז(, א ם ב ת ו צ א ו ת ל ה ה ש ק א ה :והיתד, )יג( ,ו ק נ א א ת א ש ת ו ו ה ו א נ ט מ א ה ) י ח ,א ח ת
( 2
. ב ס י ו ם ה פ ר ש ה ו ם י כ ו מ ה :א ש ר ת ש ט ה א ש ה ת ח ת א י ש ה ו נ ט מ א ה )כט( ואחת
אלא קובע )עי׳ ל ה ל ן ( , ואינו מזכירה כלל מ ס ת י י ע מן ה ס י פ א , חידוש׳ אינו ואולם
ד״ע: בשיטת היא שמשנתנו עקיבא, ורבי של רבי ישמעאל הכללית לשיטתם בהתאם
שחידוש׳ אלא ב״נטמאה״. וכן ובאו ובאו, ישמעאל: בשיטת דבי והברייתא באו ובאו,
וא״כ בוודאי אחת, אינו אמור ב פ ר ש ה אלא פעם ״ונטמאה״ שהרי כאן בוודאי, משובש
מאן נטמאה, נ ט מ א ה תני תניי אית ו נ ט מ א ה , נטמאה תנינן אנן בירוש׳: צ״ל
נ ט מ א ה נ ט מ א ה ר ב י ישמעאל ,ז״א ש ר ״ ע דורש נ ט מ א ה ונטמאה ר׳ עקיבה ,ומאן ד מ ר דמר
3
(. ש ל ״ ו נ ט מ א ה ״ ור״י מוציאו מן ״ נ ט מ א ה ״ ה כ פ ו ל י ם ב פ ר ש ה )בניגוד לפ״מ( וי״ו
(1אבל עי׳ בבלי סוטה שם :הילכך לר׳׳ע שיתא קראי כתיבי )״שלשה ובאו״( חד וכו׳.
הנוסחאות ״ונטמאה ונטמאה״ איפוא אלא אחת אחת» אינם כתובים ״ונטמאה״ ,״אם נטמאה״, (2
נטמאה״- אם נטמאה ״אם ושבירוש׳( בובר ושבחנחומא דפו׳ שבבבלי שבציטט במשנה, מ )שבכ״י
)שבמי״ר( ,משובשות בוודאי.
(3החלוץ ח״ו ,44הולך בשיטת הם״מ.
״והיא לא נטמאה״ וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׳ (4כ״ה בד״ו וכ״י רומי ,הורוויץ הוסיף:
)קיצר את וכו׳ נטמאה מה ת״ל והיא או עבר עליו וגו׳ נטמאה והיא ברבה: ליתא גם בפ״ז 1
וזהו העיקר. הספרי(,
אסורה לביתה ומוחרת בתרומה אשד .שהיא (5הירוש׳ בסוטה פ״א )המובא להלן( שואל :מציגו
)אע״ם שגם במשנה שנינו בפ״א מ״ב :אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה( וכוי .אמר רבי אבין ]אכן[
היא באמת הירוש׳ אבל שאלת ליבם. לבועל ואחת ואחת איתאמרת אחת לבעל )תום׳ בט א׳ ד״ו(
שמותרת חשובת ר׳ ישמעאל שבספרי :איגו צריך וכוי .בבבלי שם ,בדברי רבי ישמעאל :ומה גרושה
5
יי' ל ע׳׳ז ו ש ו א ׳, ו ב ו איגו דין שאסורה לכהוגה בתרומה שאסורה אסורה לכהוגח זו לתרומה
י כתיבי ר א ק ל ״ ע ארבעה ר אלא ומסיק )כט א ( : ומהדר ליה איהו כהונה, אמר ר״ע תרומה ישמעאל,
בבבלי אבל הברייתא במדב״ר ם ״ ( ,
ט לתרומה וכוי )ועל פיו, וחד וחד לכהונה וחד לבועל חד לבעל
83
״והיא ומצריך לתרומה, הלימוד לענין אלא עליו לק ח ו אינו ישמעאל ורבי בפרשה,
בשם לענין אחר .ו מ מ ש כ ד ב ר י ד ״ ע ש ב ס פ ר י ,מ ב י א חידוש׳ סוטה פ״א ,טז ם ע ״ ג נטמאה״
ו א ח ת טמאות אמורות בפרשה אחת לבעל אחת לבועל שלש אומר ר ב י תני רבי:
אינם איפוא אלא קיצור מדבריו במקום אחר ,ב מ ד ר ש ש ב מ ש נ ה רבי דברי ל ת ר ו מ ה .
מ ד ב י ד ב י )עי׳ לעיל( ,ש ה ל ך ב ז ה ב ש י ט ת ר ״ ע ש ב ס פ ר י . הלכה
לפי השני שונה דברי בית המדרש אחד מדרש שבית שאין זה בלתי רגיל. אלא
ז
רבי ישמעאל בספרי את דברי ו א פ ש ר ש כ ך שגו ד ב י ו ש י ט ת ו ו ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה ש ל ו >, סגנונו
דברי בברייתא שנה שבירוש׳ תניי״ ש״אית אפשר ואף לפי שיטתם וסגנונם הם. ד״ע
אל ״נטמאה״. ״ובאו״ ,גם בגוגע אל גם בגוגע הספרי, בשיטת ד״ע
אומר רבי המשנה: של ה״סיפא״ את בפ״א גם כאן גם מזכיר אינו חידוש׳
של ואפילו ״דקתני סיפא״ הוספה. ושהיא לפניו במשנה, וקרוב מאד שלא היתה וכד,
א י נ ו מ ו כ י ח ,ש כ ן י ש נ ו ״ ס י פ א ״ ש ה ו א ב ר י י ת א )עי׳ ל ה ל ן ״ ס י פ א ״ ( . הבבלי
באו במשנה: היה לסניו ברור שהירוש׳ ו״נטמאה״, המשנה ב״באו״ לנוסח אשר
אינו בטוח לגמרי, משנתם של הבבליים )עי׳ ל ע י ל ( .מ ה ה י ה נ ו ס ח נטמאה ונטמאה ובאו,
״באו ובאו״ ,כ מ ס ק נ ת הבבלי ,ואולם ״ ו ב א ו ו ב א ו ״ )או ״ ב א ו ב א ו ״ ( ,כ ב פ י ם ק א ,ו א פ ש ר אפשר
הבבלי מצטט ״נטמאה ונטמאה״. גם
)עי׳ לעיל(. ובאו ובאו גוסחאות המשגה: ובכל
כתובה ויתן יוציא הפורת ש מ ע מן העוף אפילו לה משקנא פ״ו מ ״ א : ז( ס ו ט ה
ר׳ יהושע אומר משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. א ל י ע ז ר ד׳ ד ב ר י
מ ש י ש א ו ( ! ת ו ס ׳ ש ם )לא א ,״ה״ג אף שקינא וכו׳ שקנא( ,לו ) מ י )מי כ ך ד״נ ,ק
( 2
שישאו וכו׳. עד א פ י ׳ וכו׳ ונסתרה!( : ורע״ב ד״ו :מ ש ק נ א לה )ופירש בסדר המשנה׳(
ו נ ס ת ר ה ו כ ו ׳ ע ד ש י ש א ו ,מב״ב ד מ ו ׳ : מי ש ק י נ א ( לה מ ו ר ש י י :מ ש ק י נ א )רש״י: מביב
שקינא מי ופ: וכי״ר דיו מייר שישאו. ע ד וכו׳ ונסתרה לאשתו שקינא מי
מ ש י ש א ו ) כ י י ר :ע ד שישאו( ו כ ו י ,ו כ ן ס י י ר ) ל י ת א וכו׳ ונסתרה לה )כייר :משקינא(
( 3
׳ ו נ ס ת ר ה ׳ .ציטט כ ו ׳ ,אבל כפים׳ כייר ליתא ונסתרה :(211מ י ש ק י נ א לה בשרייר,
ב י ר ו ש ׳ )עי׳ להלן( :ע ד שישאו ,א ב ל ב כ י י ר :משישאו.
מוגהת בוודאי .ו״כהונה״ במקום ״תרומה" אנו מוצאים גם ביבמות ספ״ג :נפסלו מן הכהונה ,בנו׳ הירוש׳,
בגו׳ הבבלי. התרומה, מן
וכו׳ וסימנך דשב״י בדבי ר׳ ישמעאל דבי תנא זבחים גג א וקיט ב : גט א, (1עי׳ יומא
משכוהו גברי לגברא ,ויותר ע״ז במקום אחר ]ועי׳ לפי שעה מש״כ בתרביץ ש״ח.[380 ,
(2ברע״ב ד״ו מתחיל דיבור חדש :אפי׳ שמע.
כא סע״א( :ד׳ )ועי׳ שם, שם כ ע י ד הוא אומר, שכן לפני הירוש׳, לא היה (3״ונסתרה״
משקינא לה )משהתרה בה ואמר לה אל תיסתרי עם איש סלוני(. יוחגן בשם רבי ינאי כל ההן סירקא
המוקף הוא פירוש וליתא בשרי״ר ,וליתא גם להלן ,דף כא ג ס ת ר ה. לא ונסתרה .רשב״ל אמר א פ י ׳
)שרגיל בכי׳״י כתיב מלא ועי׳ גם חום׳ כאן )עי׳ גם חחלוץ ח״ו• - .(45 ,מי שקינא״ אינו אלא ע״א ן
במקום •משקנא״. • נ ח י ב ״( עי׳
84
2
אליעזר א׳ ר׳ יושוע > פ ל י ג ! א ל א בגין קומי ר ב י מגא ל א על מה דרבי ) ק ר י :ע ז ר א '>>
בלבנה. ויתנו ב ה מוצרות מ שי ש א 0 דתנינן ר ב י יהושע או׳ עד)!( שישאו )ר׳:
ברייתא אומר וכף .א ב ל יש דברי ר״א ר׳ יהושע במשנתנו: אנו שנינו כלומר:
יהושע שרבי ב מ ש נ ת נ ו א י ן זו מ ח ל ו ק ת , ורבי עזרא אומר ,ש ג ם דברי ר״א כסתם, שוגה
יהושע אומר״ ,ע״כ ש נ ה לפגיו ת נ א ש ש נ י נ ו ״ר׳ אליעזר ,אלא מפני חולק על רבי אינו
״ (3 א ״ ר י ר ב ד ״ ו נ ת נ ש מ של
ככר אומר ר׳ אליעזר ר׳ יהושע דברי בעירובין פ״ז מ״י: למשל שנינו כיו״ב
( 4
שאין ר׳ יהושע חולק אפילו מאפה ס א ה וכד, המדוייקות( העירוב )כך ברוב הנוסחאות
( 5
,א ל א שרבי יהושע )בפ״ג מ״א( ואח״כ מ ח ל ו ק ת ע ל ר ״ א ש ״ ב כ ל מ ע ר ב י ך ,ו א י ן זו ס ת ם
יהושע ר׳ שם פ״ז ה שניגו: ובתום׳ בככר צריך הוא להיות שלם, מערכין אומר שאם
6
א פ י ל ו ה ו א כ א י ם ר ו כ ו ׳ >. ש ל ם ב ב כ ר מ ע ד ב י ן אומר
יהושע דר׳ ליעזר אמי הראשונה :לא על מה דר׳ בפעם ואשגרה, בטייס כפול הענין בכי׳׳ר (2
מה שלנו :לא על ל פ ר ש נו׳ שאפשר אע״ם הנכון, פליג ,וזה ליעזר לא על מה דר׳ ובפעם בי: םליג,
יהושע שר׳ התנא אמר דברי ר״א לא על הראשון: כי׳׳ ר ונו׳ יהושע, ר׳ חולק אומר אליעזר שר׳
רבי הסמוכים: הדברים הירוש׳. ללשון מתאים אינו הפ״מ פי׳ והברור; הפשוט (3ז ה ג ה פ י ר ו ש
וכא כסתם הלכה ושנה סתם וחזר מחלוקת ששנה ר ב י מקום וכו׳ כ ל חזקיה בעי תמן א״ר אבא מרי
א ף י ע ז , ר ד ב ר ז 1, ר ז ו ח ו ״א, מ ם״א של אלא לזו שלנו׳ ל״מחלוקת״ נמשכים אינם הכין, הוא א מ ר
אלא םליג ה ע ר ה (3 ) ל ע י ל 84 , דרשב״ל המשנה( :לא פירוש תחילה כל לסדר )הירוש׳ רצה הראשונים
משנת ם״ו מ״ג עצמו״( ,כי סתירה )״על פי בעידי מיקל והוא בפ״א מ״א( אליעזר תנייח ) ר ׳ ס ב ר כההן
דתנינן ונו׳. בגין פט״ו ,טו ע ״ א : ידוש׳ ש ב ת ועי׳ ) י ד ו ש ׳ שם ,כ א ע״א(. יהושע כרבי היא סתם
עירוב. והוא העירוב ,כ״י א״פ :כ כ ר בככר מ: העירוב, ומאירי :ככר קושטא רי״ף ד׳ (4
לאפוקי ברש״י: ול״א בכ״י א״פ הנכון הנוסח א ובגמרא פא ומאירי. וריטב״א תום׳ (5ע י ׳
ע״י )ונשתבש מ א י ר ר׳ וכו׳ שמעת ליה סאן וכו׳ אחרינא לא מידי ד א מ ר כ כ ר אין מ א י ר מדר׳
שם ,ר״א בר חנה, בר שלרבה ר ״ מ ,שם ע א ב .א ל א דבסמוך(; יהושע״, מדר׳ ״לאםוקי וע״י המשנה
מוכרח. מ ש נ ת נ ו אין זה כפשוטה של בגוגע ל ש ל י מ ה ! אבל יהושע ע ל ר׳ חולק
להלן שם. • ף » עי׳ א ל ע ( 7 אליעזר. דברי ר׳ מצויים״: ״שינויים בפרק להלן יעי׳ (6
85
בברייתא בלבנה. מ ו צ ר ו ת '> וכו׳ דתנינן ״מוצרות״: מביא שם לעיל הירוש׳
ש ב ב ב ל י ו ע ״ ב :מ ו ז ר ו ת ,ו כ ן ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ג ט י ן פ ט א.
( 2
צ מ ר*ז ״הטוות , עמר״ ״מצרן הירוש׳: פי על פירושו )מצורות( ״מוצרות״
ע״ג: י פ״ז׳ פ ש ת ן )״חוטי פשתן״( .ירוש׳ ש ב ת וטוות השוזרות כיתן׳/ מוזרות-״שזרן
לשרש שייכים ו״מזר״ טויה .״מצר״ חייב משום מ מ ז ו ר דעבד חבלין ההן דעבד ההן
״מצר״-״מתח״, דיאלקטית בסורית נמצא השניה עיקרית והראשונה -דיאלקטית. אחד,
מ נ ד ע י ת ״ מ צ א ר ״ גם ב מ ו ב ן ״ ק ש ר ״ ,״ מ י צ ר א ״ -״ ח ב ל ״ )גם ב ב ב ל י ( , ז במקום ״מזר״ וכדומה,
״ מ צ ר ״ מ ק ב י ל ל ״ ח ב ל ״ ) ת ה ל י ם ק ט ז ג( ,ע י ׳ מ ש ״ כ ב מ ו נ ט ס ש ר י פ ט ,65 ,ע מ ׳ 357ו א י ל ך . עברית
)״מזורות״( ״מוזרות״ העיקרי במשנתנו. הנוסח בוודאי הוא )מצורות( ״מוצרות״
ה ב ר י י ת א . ומי״ר ועוד ,הוגה כנראה ע״פ שבמב״ב
בגט ישן וב״ה אדם את אשתו בש״א פוטר )עדיות פ ״ ד מ״ז(: ט( ג י ט י ן פ ״ ח מ ״ ד
לה. ש כ ת ב ו ואיזהו גט ישן כ ל ש ג ת י י ח ד ע מ ה מ א ח ר אוסרין
ש נ ת ג ו אית תניי תגי מ א ח ר אנן ת נ י נ ן מ א ח ר ש כ ת ב ו לה. שם ,מ״ט ע ״ ג : ידוש׳
לה שגתגו מאחר דאמר מאן שמאי. לבית שכתבו לה מסייע)א( מאחר מאן דאמר לה.
לבית הלל. מסייע
את א ד ם פ ו ט ר ״בש״א כלל שנשנית מעולם ברייתא כזאת: שאי א פ ש ר וודאי
שהרי לה״, ש נ ת נ ו מאחר עמה שנתייחד ישן כ ל גט ואיזהו י ש ן וכו׳ בגט א ש ת ו
שהרי כבר א ש ת ו״, אדם את ״פוטר ש ה ד ב ר הוא ״מאחר שנתנו לה״ ,א״א לומר כיון
ב״ש ישן גט כך: מעין בקיצור שנתה שהברייתא וודאי אלא פטרה. וכבר לה נתנו
( 3
זוהי ! לה ש נ ת נ ו מ א ח ר עמה שנתייחד כל ישן גט ואיזהו וב״ה אוםרין מתירין
א ת א ש ת ו ) = ״ מ א ח ר ש נ ת נ ו לה״( ולנה עמו ב פ ו נ ד ק י ה מ ג ר ש המחלוקת של מ״ט: איפוא
)= ״ ש נ ת י י ח ד ע מ ה ״ ( ב ש ׳ ־ א א י נ ה צ ר י כ ה ה י מ נ ו ג ט ש ג י ו כ ד .
ובית כדעתהון. שמאי מנא בית רבי אמר אמרו: םע״ג, שם ,מ ט בירוש׳ והנה
אינון אינון ישן בגט אשתו את אדם אמרין פוטר דאינון שמאי בית כדעתהון. הלל
4
( < צ ר י כ ה ]הימנו[ גט שני ו ב י ת ה ל ל דאינון א מ ר י ן ו כ ד אינון אינון ד א מ ר י ן > אינה דאמרין
לה״. שכתבו ל״מאחר שנתנו לה״ ״מאחר איפוא מני השווה ר׳ הימנו גט שני. צריכה
)תום׳ קודם לבנה״ גיטה יאמרו מפני גזירה ״שמא משנתנו פירשו ב ב ב ל י .ע ט ב, אבל
פ ״ ח ג ו ע ד י ו ת פ ״ ב ד( ,ו ט ע ם זה א י נ ו ש י י ך א ל א ב ״ מ א ח ר ש כ ת ב ו ל ה ״ . גיטין
ב ב ל י ג י ט י ן פ א ב> שם, ועדיות גיטין )תום׳ א ח ר ח ו ל ק ד׳ ש מ ע ו ן בן א ל ע ז ר מצד
שאיגה בפוגדקי לא נחלקו ב״ש וב״ה על המגרש א ת אשתו ולגה עמו ואומר: מ״ט׳ על
ממנו גט שני על מה נחלקו על שבעל. צריכה
86
מסייע לב״ש, מאחר ש כ ת ב ו לה ל מ ש נ ה ד ׳ ו ט ׳ ש ל נ ו ־ .מ א ן ד א מ ר הירוש׳ ופירוש
אחר עמה שכן אם נתייחד ומכל ל נ ת י נ ה אין ח ו ש ש י ן נ ת י י ח ד ע מ ה בין כ ת י ב ה שאפילו
ל ב י ה ,ש א פ י ל ו ב ז ה שנתנו לה מסייע מ״ד מאחר שמא בא עליה. שאין חוששין הנתינה
מ״טומשנתנו שנה כלל לא לה״ ש נ ת נ ו בכל־אופן מי ש ש נ ה ״ מ א ח ר אבל
ה י א ) ל ע י ל ע מ ׳ .(3 מ א י ר ו ב ע ד י ו ת מ ש נ ת ר׳ בגטין
אחר. לשון כאן שהיה א״א שאמרתי וכמו ש כ ת ב ו , מאחר הנוסחאות: בכל
ש ט ר א ק .0 לה )צילום ש ג ת ג ו מאחר נמצא בעדיות בכ״י מ: ואעס״כ
ק לני אומרת הלשון מה )שכינה( מצטער שאדם בזמן מ״ה: פ״ו סנהדרין י(
אומרת. ופ: מ ומנט׳, משביג נ ג ע י ם ס׳׳י מ ״ א , כיו״ב ׳ ב מ ש נ י ו ת ד׳ מ נ ט ׳ וליתא גם ,132
( 2
ו י ל ק ו ט ר׳ ת ת ק ״ ל ו ע ר ו ך ע׳ ק ל א ,ר״ח ומביב ,רב צמח כ ך ד״נ ו א י ל ך ,מ י י ר קלני[
חידושי שבסוף בתה׳ג וכן ק ל ע ני, אשכנזי: קלאני( ור׳ יהוסף )בפיהימ: Fol ב
( 3
)ובסוף שסיד סי׳ הרכבי תה״ג מקבס, השואל וכן א צ ל קלעיני, : ק ,ל ו לשבת» הרין
אני)בסי׳ ופירושו קל מקוצר הוא וקלני לשון מפרש: מזרועי ,והוא מראשי ק ל נ י ניקוד(
סי׳ רמ״ד תה״ג שם יעקב בר נסים, ר׳ מקירואן, השואל כרש״ג גם אצל קלאני(» רמ״ד:
׳קלאני״ אצל ״קלני׳; רמיד: בתהיג קלאני ,וכן ולירמא: להרימ ק ל נ י ז םיה״מ :(121 )עמ׳
נתן פי׳ ר ב קלאני(, )בפיה״מ: 569 ב בפיהימ( וכן אה״ת» )וכן א נ י קל : Q u 568 ב
מאן ד מ ר קליני אני. קל אית תניי תני קליני. שם ,כג ע ״ ד :אנן תנינן ידוש׳
( 4
לית קליגי( )צ״ל: אגי קל דמד מ ]אן[ קליל. אלא הוא לית א ג י(. קל )צ״ל:
א ל א גטיל. הוא
)בברייתא(: ש א צ ל רש״ג( ,יש תגאים שוגים )=_קלגי, קליני במשנתנו: שוגים אגו
שאומר ״קליני״ אין זה א ל א קל ,מי )מאן ,כצ״ל( )כצ״ל( ״קל אני״ מי שאומר אגי! קל
לא יקל אדם ) א ב ו ת ם״ג מי״ג ,ועוד(׳ ״קלות ראש״ עם ״ראש״: אין זה א ל א כבד .״קל״
ן י ך י י ד ״ : -״ ם ע י ( א ״ מ ה פ״ )ברכות בגיגוד ל״כובד ראש״ ר א ש ו ) ב ר כ ו ת פ ״ ט מ״ה>: את
כבדים״. ) ת ו ם ׳ ש ב ת פ ״ ו ג( ,ב נ י ג ו ד א ל ״ ו י ד י מ ש ה קלות
־ ש א י נ י )עי׳ ובכי״י( )רגיל בירוש׳ ״שיני״ כמו הוא איפיא ״קל איני״, ״קליני״
מראשי )קהוט צ ע ר שלי קלני ו ר ב צמח פי׳ א׳: קל ה ת ל מ ו ד ע׳ בעיקרי מובא בערוך שלו, (2
ויצער׳ קלוני, ואולי ק ר א : )חולין נא א(, ״?ימבי״ כמו כנראה "קלני״ מפרש הוא .(4 הערח ח ״ ז 90
דמצערי רבנן אפיקורי דשכיחי א: כג נדרים בבבלי וכן ״בזיון״, גם משלי ובתרגום בסורית מובגו
א אהאגתי & י ש א ר מ קל יו נ : ב א ן ת נ רב סנהדרין פ״א ,יח ע״ג. בירוש׳ וכן סנהדרין צט ב( )״מבזי ת״ח',
מראשי״. ״קלעיני ליתא שם״ד, בתה״ג שם סי׳ השואל בהו׳ לו ,וכן א צ ל (3
87
הפירושים ״.קל א נ י ״ כ מ כ נ ה ו א י נ ו ר ו צ ה ל פ ת ו ח פ י ו ל ש ט ן .ז ה ו פ י ר ו ש ה י ר ו ש ׳ ) י ע י ׳ פ ״ מ ( ;
( 1
,אמר אביי כמאן ד א מ ר ו כ י ו ״ ב ב ב ב ל י ,מ ו ב ,ב ש ם א ב י י :מ א י מ ש מ ע רחוקים. האחרים
ל י ה א ל א זרועי מ י ב ע י כ ב ד עלי עלי ראשי ר ב א אם כן כ ב ד ליה אמר
3
עלמא. לי רבא כמאן דאמר ק ל י ל ( אמר
ד ו ר ש ״ ק ל ל ת ״ :ק ל ל א י י ת ,ק ל א י נ ו ,״ ק ל א י נ י ״ ז א ״ כ ו ו ד א י ש ש נ ה ב מ ש נ ת נ ו : אביי
אני לאו קל והאי קלני רמ״ה: וכדברי איני, קל ישראל ,ופירשו: כבני ארץ קליני,
שא״כ יאמר: עליו, רבא משיב אבל מראשי. כבד כלומר שאני איני אלא קל קאמר
במקום כינוי קליל לי עלמא, דאמר כמאן על כן ״ ק ל ל ת ״ : הוא דורש עלי ראשי; כבד
נד ק י ד ו ׳ כ ב ב( ,י ח ל י ש ל י ה ע ל מ א ״ ) כ ת ו ב ו ת ק ג ב ,ל פ י ל י ה ע ל מ א ״ )גיטין עז ב, ״תקיף
וגם ״ ק ל נ י ׳ הוא ״ ק ל אני״ ,כ י נ ו י :א נ י ק ל מ ר א ש י וכו׳ )כמו ״ ק ל ב ר א ש י ת S* (258 , מה״ג
זהו פ י ר ו ש ה ב ב ל י וחידוש׳. מסובין״(.
א ל א מן ״קלה״ = ״קלל״, ש ל ה מ ש נ ה אין ס פ ק שאין ״קלני״ פשוטה לעיקר ואולם
( 5
ואין ״קלני מראשי״ א ל א בינוגי עם כיגוי הגוף ,מ מ ש . ק ל א ) ק ל נ א ,ע ב ר י ת קלוין>
ז סורית
מזרועי. בוש נ י מראשי, בוש נ י כלומר , a
( 6
)חגיגה כב מדבריכם״ ״ ב ו ש גי כמו
ה כ ת י ב שונה? יש ש כ ת ב ו ״ ק ל א ג י ״ מ ל א )כמו ב כ מ ה צ ו ר ו ת כ א ל ה בכי״י( ,ויש ש כ ת ב ו אבל
שבת למשל ספרדיות, מנוקדות במשניות מוצאים גם בשלמים וכך אנו ,ב מ ק ו ם ,a e י׳
.קלני)וכן מנוקד מנקדות: הן וכאן ועוד, גוזרני, פ״ב מ״ט: ח ל ש ש נ י ,ר״ד, מ״ז: פט״ז
ב ת ק ל ו ג י א _קלגי מ ר א ש י ( .ו ב כ ת י ב סי׳ מ ״ ג : 1אמ״ד תס״ט[ ופולין אשכנז כמנהג בקיגות
שאינו א ל א ר י כ ו ך ש ל ) aשל ״אני״( ל ־ ^ ״מקובליני״ )בכמה נוסחאות(, ״מוסריני״, מלא
קטלנא ,גלגא, נ ת ר כ ך בסורית ״אנא״ ל״אנא״ )בסורית ש ל א״י :אינא( ועם הבינונים: וכן
ק ט ל י ג א ו כ ד ו מ ה ה ר ב ה .ו ה י ו ג ם ש כ ת ב ו :ק ל ע י נ י ,״ ע י ״ ב מ ק ו ם י׳ Pכ מ ו ב מ נ ד ע י ת בבבלית:
ו״קלעני״ .הנוסח ״קלוני״ אינו א ל א תיקון סופרים. לרוב,
)ובנליון: לית שלי; מה״ג כ״י התאג וילקוט ד״ר ו שוגצינו ד׳ ורשיי ד״ר ערוך ר״ח, ליית, (2
של הבבלית הצורה היא )״קלי״, לאיית קלי הר״ן(: חי׳ וסוף שס״ד )סי׳ שם בתה״ג קל(» אינו כלומר
״לית״ ואילך(, 294 דקדוק, )נלדקה, ״לית״ של המנדעי הכתיב הוא ״לאיית״ העברי(. ״?ןל״ ״קליל״,
דרך כן עכשיו עד מוסיף: שם רש״ג קל. איני כלומר ל י ת י, קל רמ״ה: בערבית» "^j בסורית,
כקלי הר״ן« )נחי׳ לאיית בקלי יאתיב עליו אומרין הרבה מצטער שאדם בזמן א ר מ י לשון מדברי
שם: בפח ,ולהלן נלכד שהוא כמי בצער יושב כלומר סח שהוא קולא מלשון הוא כי ודומה לאיית!(
תה״ם בקלילאית, אחת: במלה וצ״ל שסיד(, סי׳ שם אחת, )במלה קלילאית מלשון קולא -ומלשון אם
״נםארהבאיית״, במנדעית נמו ,(4 ק א מ ׳ ״ 55 ,ה ע ר ה גאוגאישע ׳׳דער עי׳ מש״כ ב ס פ ר י בסי׳ ר מ ״ ד , )הרכבי
.(114 שם, )נלדקח -״פח״ ״קלאלא״ 'קולאלא״, במנדעית בתרגום, ״קולא״ .(201 שם, )נלדקה ״בניהאיית״
במובן ״אינו קל״. )״קלי״( לאיית״ ״קל הבינו שהם ברור יוצא א ב ל מ ת ו ך ת ש ו ב ת ר ב א :א״כ כ ב ד ע ל י וכוי,
כ ך מ ,ת ה ״ ג ש ם ,ר ״ ח ו ע ר ו ך ו ר מ ״ ה .י ל ק ו ט :ק י ל ל י .פ ל ו ׳ ,ד׳ ש ו נ צ ׳ ותוס׳« ק ל י ל י ,ק י צ ו ר מן* ק ל י ל ל י . (3
במאמרי מש״כ עי׳ ס״ה, סי׳ שאילתות ה ופלו׳, ב, פד )ב״מ עלםא״ ליה ״איברי גס השוה (4
לי[. גראים איגם הדברים אבל ואילך, 124 אלומה, ילון, עכשיו, ]עי׳ (5
)ברכות םא א(. מיצרי״ לי אוי מיוצרי לי ״אוי גם השוה (6
88
לפניך כ ר .אנן תנינן מג ע״א :אמר רבי עקיבא אני א ו ב י ן יא( ירוש׳ ע ״ ז פ ״ ג ,
1 נ (
א ו ב י ל לפניך .מאן ד מ ר אובין נבין י ומאן ד מ ר אוביל נייבל. .אית תני אוב ין
מי״ר ,לו ,פ ב וד״נ ,ערוך ע ׳ בן, אני אובין לפניך? ק )וניב עי״א :אהיה( ורש״י:
אובין ואדון ורא״ש דיו :אני אהיה אובין לפניך ז מב׳־ב דפו׳ )מה א( ,מ ותום׳ שם :אני
( 2
ז ר י ׳ ף ור״ן :אני אבין ואדון לפניך» ר י ״ ף ד י ר :אני אהיה אודין. לפניך ,וכן בגמרא מה ב
( 3
לפניך. א ו ב ין ר א ה פי׳ ס׳ ד ״ ו :אני אהיה ס פ ר י
א צ י ע ״אני *אוביל״ -אייבל, ואפרש״! אבאר ״אני אביין, פירושו: ״אוביך
( 4
ב כ ת ו ב י ם :ה ו ב י ש מ ן ״ ב ו ש ״ ) ג ז נ י ו ם § 78 .״ א ו ב י ך ה פ ע י ל מגחי ע״י ,וכמוהו כ ב ר לפניך״
5
״בור״ מן ״הוביר״ > המשנה בלשון א ו ל ם ה ו י ז ן § ! (255 א ו ו ל ד § ,122 ,2 הערה ו70-
) ב ״ מ פ ״ ט מ ״ ג ו ע ו ד ( ; ״ ה ו ש י ב ״ ) = ה ש י ב ( ,ת ו ם ׳ ב ״ ב פ י ״ א א צ ו ק ׳ ז מ ד ר ש ה ג ד ו ל ה ו פ מ ן :38 ,
( 6
! ב א ר מ י ת :אותיב ,מותיב ,מותיבי ,וכדומה, ל ו ע ל ה ר א ש ו ג ה )ועי׳ ש ם ב ה ע ר ה ( ה ו ש י ב
(7
ובבבלי: (, ועוד סע״ד, )כלאים פ ״ ב ,בז סע״ד ,ש ב ת ם ״ ב ,ה םע״א ,ב ״ ק פ״ג ,ג בירוש׳
לאותוביה, ב! לא דאותיבתן ,ב ״ ב ה ו א מ ו ת י ב ל ה ,ש ב ת ק מ ה א ,ש ב ו ע ו ת כ ה ב ועוד !
( 8
, אשמעתין ,ש ב ת ק כ ה ב ועוד ה ר ב ה מותבינן עירובין םז ב ! מותבינן תיובתא, מותיב,
ובספרי בכי״י ישנים לרוב מותיבין ,כ מ ו ש נ מ צ א מותיבי, מותיב, תמיד בה׳ ראו: וכן
כיו״ב ״אוביר״ )במשנה ב ״ מ ״מותיבי״ במקום ״מתיבי״ של הבבלי שבדפוסים! הגאונים:
ובירוש׳)דלמן׳ שם>! ״ א ו ק י ם * ) מ ו ק י ם ו כ ד ו מ ה ( ב ב ב ל י ) א ו ק מ ן ,ב ״ ב כ ה א ,מ ו ק י ם ל ה ,ר ג י ל (
9
ד ק ד ו ק (269 - 268ו כ ד ו מ ה >.
א״י בסורית של ביצים1 סנהד׳ פ״א ,יט ס ע ״ ב : ביצעין — ידוש׳ שבועות טז א )תום׳ סגהד׳ ם״ג ד ( נ
ולא ביצים של ש ל ק מימר מי סברין וכו׳ שביעית ס״ו ,ל ו ר ע ״ ג :מ י ביצים ״בצין* .א ב ל בירוש׳
עצמן. א מ ר א ל א מי ביצים
ליידן. (1כ ן ב ד ״ ו ו ב כ ״ י
הושיב כדין וכראוי מר ר ב ה א י ו כ ו ׳ שהושיב ] !445ש [ ת ש ו ב ה JQRמ ה ד ו ״ ח ח י ״ א , בקטע הגגיזה,
89
3 2
סוף ( רב אמר עשר<ה>. מעין ש מ נ ה שבע > א י זו ה י א י ד ו ש ׳ ש ם ,ח ע ׳ י א :י(
שמונה מעין שבע תני ב ר כ ה וברכה .ושמואל אמ׳ ר א ש כל ב ר כ ה וברכה .אית תניי כל
ע ש ר ה מעין שמונה עשרה .מ א ן .ד מ ר ש ב ע מעין שמונה ש מ ו נ ה ואית תניי תני עשרה.
לר׳ נחום רבי זעורא שלח ומאן ד מ ר י״ח מעין י״ח מםייעא לרב. מסייע לשמואל עשרה
( 4
שבע מעין שמונה עשרה דשמואל ר ב י י נ י י ב י ר ׳ י ש מ ע א ל א מ ׳ ל י ה א י זו ה י א ) מ ע י ן ( גבי
ליה הביניגו וכר. אמר
( 5
,ומכאן יוצא שאמוראי א״י גם בכי״ל גם בכי״ר מעין ש״ע״, ש ב ע ״ א י זו ה י א
6
אלא ז עשרה״ שמונה מעין ״שבע תני״ הראשון( )והיא ״ א י ת ת נ י י ' ב מ ש ג ת מ שנו
שחולק דרב״, ״מתניתא מעין י״ח׳ /כרב ,או שהיא ע ש ר ה ״ ש מ ו גד! שנו שבברייתא
ר׳ יהושע ,שגינו ״ ש ב ע לדברי בחלקה המקבילה אחת בברייתא ואמגם משנתנו P על
8
מעין שמונה ע ש ר ה ״ /יומא פז ב וגדה ח ע ״ ב ׳ ו כ ך הוא אף ב פ ס ח י ם ג ע״א בכ״י א״פ :אור
חנינא בן מעין שמונה ע ש ר ה ר׳ ש ב ע ש ב ע וכו׳ ע ר ב י ת מ ת פ ל ל מתפלל הכיפורים יום
( 9
לומר הבדלה מפני שצריך עשרה שלימות מתפלל שמונה אבותיו אומר משום גמליאל
ורחב״ג כר״ג אביו דברכות. ה ד ע ת ! זאת אומרת ת״ק דברייתא כר׳ יהושע דמתגי׳ בחוגן
״ ש ב ע מעין י״ח״ ,ש כ ן ל א גזכר מנוסח כלל ידע לא בברכות כט א הבבלי אבל
ושמואל וברכה מעין כל ב ר כ ה מאי מעין י״ח ר ב א מ ר הגמרא כלל ,שהם אמרו: בלשון
כולה מתפלל אדם הביננו הביננו ו כ ר .ועוד אמרו שם :אר״נ א מ ר שמואל כל השנה אמר
1 0
ה ב ד ל ה ל ו מ ר ש צ ר י ך מ פ נ י ( טובים ימים ו מ מ ו צ א י שבת ממוצאי חוץ
ה ד ע ת ,ו ל א ה ז כ י ר ו .כ ל ל א ת ה ב ר י י ת א ד י ו מ א )ועי׳ ת ו ס ׳ ש ם ו ת ו ם ׳ ר ׳ י ה ו ד ה ( . ב ח ו נ ן
ועל רחמיך צפור יגיעו קן ע ל האומר מ״ט>: )מגילה פ״ד פ״ה מ״ג ברכות (b
יזכר שמך. טוב
עד. ע ל ואית תניי תני ידוש׳ ב ר כ ו ת שם ,ט ע ״ ג ) מ ג י ל ה ,שם ע ה ע״ג( :א י ת ת נ י י ת נ י
ציפור על קן תיגר על מדותיו של הקב״ה: )״כקורא פנחס לרבי מסייע על דמר מאן
יוסי לרבי מסייע עד דמר ומאן רחמיך״( הגיעו לא האיש אותו ועל רחמיך הגיעו
ק י צ ב ה ל מ ד ו ת י ו ש ל ה ק ב ״ ה :ע ד ק ן ״ וכו׳(. )״כנותן
ע ל י ה ם )נוגעת לד כ שופטים כמו ואפשר, אפשר לעצמו כשהוא על־״ ״יגיע
ופיסקא בכי״ר, וליתא עי״א ונמ׳ עשרה, שמונה מעין או׳ יהושע ר׳ היל׳ נוסף: בכי״ל (1
היא. מאוחרת
וכו׳ ׳׳איזו לגמרי השמיט ורש״ם הבבלי, ע׳׳פ הגהתם היא זו אבל וד״א, בד״ק ליתא ׳׳שבע״ (2
ובו׳. י״ח״ מעין או׳ יהושע ״ר׳ במקומו: והכגיס ש״ע״ מעין
שם ואחריו גתיב״ ב״מאיר ליהמאן ש״ע. מעין שבע הירושלמי שגי׳ שם: הירוש׳ בפי׳ רז״פ (6
דאמר סוף כל ברכה וברכה״ וכוי! ארב קשה הדפוס ״דלנוםח אומרים ,8 הערה קצ״ג עמ׳ עין׳ בע׳ קהוט
רב. לדברי מתאימה שאיגח אע״ם בלשוגה, שלו חמשגה לשון תסס הירוש׳ אבל
״אית שאף שחשב מפגי לה, גר׳ דגדה בפ״ק י״ח, מעין ת ג י ז׳ תגאי אית רש״ם: (8
90
ט כו ואסתר א ל ה ם( יד )מגיע ח ועם ״אל״ קהלת הרעה(, עליו ומא )נגעה הרעה(
מ י כ ה א ט )נגע ע ד ש ע ד עד, בא יותר קונקרטי: עם ״עד״ משמעו הגיע אליהם(. )ומה
י ש ע י ה ח ט )עד צ ו א ר יגיע(. עמי(,
)מעין רחמיך יהמו ) ש ט ר א ק !> : ב מ ג י ל ה מ כ״י הנוסחאות כלל מן יוצא
״על הצדיקים״(. ברכת
2 0
)המסורה המסורה• והעירה עליו גם בכתובים > גמצא בין ״על״ ו״עד״ החילוף
ה ו ׳ פ ר ג ם ד ו ר ף ,ע מ ׳ : (257י ״ א ס ב י ר י ן ע ד ו ק ר י י ן ע ל . הגדולה
שותה הוא אבל וכו׳ ד ק ל י ם וכל המשקין שותה חוץ ממי מ״ג: פי״ד שבת (c
לצמאו וכד. ד ק ל י ם מי
)ב1מ, דקר ו ע ר ו ך ע׳ -דקרין( )דקרים ב ה )דיס(, ופיזרו דיג ם, ק לו, מייר,
ומאירי וראיש רייף רנ״ג, ומ, דפו׳ )קטב( מכיב ד ק ר י ם . דקלים(: מי מ פ ׳ בבלית
דקרין-דקלים. ב: ד ק ל י ם -ד ק ר י ם ! רייף ו א י פ )ד״ם(: 108 רומי מב״ב ד ק ל י ם . ולירמא:
בדברו. נהיה שהכל ברוך אומ׳ השותה מים לצמאו סם״ו ,י ע ״ ד : ברכות ידוש׳
מהו אומר ברוך ד ק ר י ם ד ק ר י ם .א מ ר ר ב י אבון השותה מי חוץ ממי יונה רבי אמר
3
מאן דמר דקלים. ואית תניי תני מי ד ק ר י ם מי מי רפואות .אית תניי תני > שברא
שהן יוצאין מבין שני דקלים. ד ק ר י ם שהן דוקרין א ת המרה ומאן ד מ ר מי דקלים מי
רבי בא ש ב ת שם ,יד ע ״ ג : ובירוש׳ תניי תגי ו כ ו /שייך ל מ ש ג ת ש ב ת הג״ל. אית
( 4
דוקרין שהן אמר ליה דקרין . ד ק ל י ן ד ק ר י ן מה ניתני ל ר ב )״לרבי״( ירמיה שאל
5
< ד > ל א > דקלין ,שהן יוצאין מבין שני דקלין. המרה .אמר רבי יונה לא מ י ס ת ב ר א את
ארץ ישראל שגו ב מ ש ג ת ג ו :דקרים ,ע ל כן ת פ ס ו גם ב ד ב ר י ר׳ אבון ,גם ב ד ב ר י בני
כתנאים השונים בשבת יונה מ כ ר י ע ברכות -״דקרים״ ,אעם״י שרבי שבירוש׳ יונה רבי
ה מ ש נ ה לשון מפני שהוא בלשון זה תפס שרבי יונה עצמו אלא שאפשר ״דקלים״.
דקלים .בבלי קי א :חוץ שנו: ש ה ש ת מ ש בה .ואולם ה ב ב ל י ם ״חוץ ממי דקרים״, בשבת,
( 6
את דוקרים שהם דקרים מי <דאמר> מאן דקרים, ממי חוץ ת נ א דקלים. ממי
( 8 ( 7
אמד מאי מי דקלים . שני דקלי<ם> מ<בין> שיוצאין ומאן ד א מ ר מי דקלין המרד,
9
עינא ונפקא במערבא איכא )״דקלים״( תלאי תרתי ) ״ ב ר ח נ ה * י( ב רו נ א בר רבה
מ ב י נ י י ה ו ,כ ס א ק מ א מ ר פ י וכו׳. דמיא
לונדון: ד פ ד וכ״י שותין מי זבלין ומי דקרין, פ י ״ ב )פי״ג( י״ג צ ו ק ׳ : שבת תוס׳
1 0
(. )דקלין( ,ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ד ק ל י ם )דקלין( ,ת ו ס ׳ מו״ק פ ״ ב י: ד ק ל י ם
התום׳. הוא איפוא ה ת נ א של דקלים״, תניי ת נ י מי ״אית
.16 עמ׳ ח״א תלמוד בית ואילך, 218 עמי ח״ל מוגטסשריפט ועי׳ (2
אלא. רג״ג: כי׳׳ל, (5 דקרין. או דיקלין רג״ג: (4 תאנו. תנאי רנ״ג: (3
רג״ג וגם דקלי״, שני מן וכו׳ חוץ ׳תנא ליתא א״ם וכ״י שונצ׳ בד׳ כך. דקלי ד״ו: (8
אלא כן אומר הוא דקלים מי בכל שלא בגמרא )״ופירשו ומאירי דקלים( מי מפי בבלית )בגמ׳ וערוך
בכיי לא ידעוהו ,וגס ש כ ו ס א׳ מ ה ם ״ ו כ ו ׳ ( מביגיהם יוצא מעין שהיה להם ידוע למקום היו דקלים ששני
מרפי״• קמא ״כסא לפני במקומו, שלא דקלים״ שגי בין וכו׳ דוקרין מי דאמר ימאן גמצא מ
•[24 ש״ב, ,126 ש״א הסוקר, וקרויס, קליין עי׳ הריאליא, ]לשאלת (10
91
ה פ ו ך ב י ן ״ ד ק ר ״ -״ ד ק ל ״ ) ״ מ ר ל ח פ ו ר בו״( ,ב י צ ה פ ״ א מ ״ ב :י ח פ ו ר ב ד ק ר ז חילוף
ל ו ו ק )והוגד (.ו ש ר י ״ ד ,363 ,162ו י ר ו ש ׳ ס ו ט ה פ ״ ב ,י ח ע ״ א ,ו ע ו ד :ב ד ק ל ,ו כ ן ב ע ד י ו ת פ ״ ד
מ ״ ב ל ו ,ק ו ר י ״ א ב ש ם ״ ס ״ א ״ ,ו ע י ׳ פ י ה ״ ג ,34 ,ו ע ר ו ך ע ׳ ד ק ר .
ושכחו שלש שורות של שגי מלבגים ב י ן זית ש נ מ צ א ע ו מ ד פ״ז מ״ב: (dפ י א ה
שכחה. אינו
)׳כלומר בצד שורות שלש ל ל ב ש ם ׳סכ״י׳ )״םסר ]ספרים[ כיי•(: יהוםף אשכנוי ר׳
שהגהתי נראה להגיה כמו ולי והוא זית מסוים. הזית נקרא שעל שמו מקום. כשם פירשוהו
׳זית כלומר גוריין, בהן(: מצויה ד -ר הטעות ג-נ, מאד ,כי וקרובה פשוטה )וההגהה
מיח: פי״ז כלים ׳כזית׳, שיעור שיערו שבו מ ם ו י י ם , זית שהוא )•איגודי'(, אגורי'
בשם שם ביכורים בירוש׳ ואמרו עליו א ג ו ר י . זית זה ז י ת סג ע״ד(: פ״א, ביכורים
אמרו וכיויב לתוכו, שמנו אוגר שהוא אגורי שמו נקרא ולמה אווריםי זה יוחנן: רבי
מדרש־השם ׳אגורי״ :׳ששמנו אגור אבל אבהו. בשם ר׳ )למשנת כלים( לט א ברכות בבבלי
)מ״ח, מה״ג ג׳( ו על ג׳ בטעות: )בדפוסים כאן פיאה ור״ש ילקוט, ברלין, רומי, כ״י כן (1
ו ס י י ׳ ר א ב ל א ״ נ היו א ו מ ר י ם : יוחגן, ר׳ אמר יוסי רבי אמר וד״ק: רש״ם ופ״מ; דא״פ כך (5
92
קרויס ערך אצל ולעף אגורי ערך לקרוים )בניגוד מ ד ר ש .ואין ס פ ק בתוכו״ ,א י נ ו א ל א
של ו א ג ד ו( אגרו, א ב ר ו ס י ( שאין ל ח ל ק בין ״זית א מ ר י ״ )איגודי( ו ב י ן ״איגודי׳ )אגורי,
דבר לעצמו: אלא ל״איגורי׳ נסמך אינו )״מור״, 1135 תיאודור־אלבעק םציא יא, ביר
הארץ׳ ׳זית א מ ר י י ,והוא ׳ מ ז מ ר ת מ ו ר ואיגודי ,ו נ ו ס ח ׳ ו -א ג ד ו ׳ של מ י ח מ ו כ י ח ( ,ש ה ו א
אמרי״ יח ט י מ ובין זה אגדו( )אגרו, בין ׳ א מ ר י י לחלק אין ואף בהערות(. שם )עי׳
)חטים ב ו ב ר ב מ ד ב ר כ ב כיי ר ח י ם )אגודי ,אגדו( ,ב מ ד ב ״ ר פיד א )חטים א מ ר י ה ם ( ,ת נ ח ו מ א
) ב מ ק צ ת כ י י י :איגורין( ד ח ט ת א איגודי א ג ו ד ה ם ,עי׳ ב ו ב ר שם( .ב ס ו ר י ת )עי׳ ל ע ף ש ם ( :
)הכתיב כמו זה ג ם :ג ו ר י ן במובן ,474 מ ז כ י ר ,שם וביב ,111 בהלול בר Yי(, )ז s׳ " Q״ 1
)•אגדו״( ובין יאגרו״, ו ו ד א י שאין ל ה ב ד י ל בין ׳ ח ט י ם א ג ו ר י ׳ ומצד אחר, ״גוריין׳ ש ל נ ו ! ( .
ת ר ו מ ו ת פ״ב ,מ א ר ע ״ ד ^ )ושעורים(: א צ ל חטים בירוש׳ ״אגרון״ ,ה ר ג י ל ״אגדון׳, ״אגדו׳,
מ א ג ר ו ן -אגרון(, וכו׳ )כי״ר: מ א ג ד ו ן על ש מ ת י ת לכן צריכה אפילו אחד, כ ל מין חיטין
מ ע י ש רפ״ד ,נ ד ע״ד :דלא כן מ ה א נ ן א מ ר י ן טודין מן החיטין ע ל ה ש ע ו ר י ן וכו׳ לכן צ ר י כ ה
א פ י ל ו מן ה א ג ר ו על ה ש מ ת י ת ו כ ו ׳ ) כ י י ר :האגרן( ,פ י א ה פ י ב ,יז ע״א :א י ג ד ו ) כ י י ר :א נ י ד ו ( -
הניח פ״ד כ י ג : דמאי תום׳ ז האגדן( אגדן, בכי״ר: השגי, מן )בכולם ,חוץ האגדו וכו׳
ל י ל ב ג ה -ש ח מ ת י ת ״ ,ב״ב מקביל י א ג ר ו )אגרון( -ש מ ת י ת ״ , ואולם אגרי, ומצא קםרי
)הפרי ו ה ע ץ שם של ז י ת י ם מ סו י י ם מין םיה מ י ו )קרויס( .׳ א מ ר י ״ )אגרו( ,ה ו א א י ם ו א
א ח ד ל ה ם ( ,ו י א ג ר ו ׳ ,״ א ג ר ו ן ׳ ) א י ג ו ר י ן ,גורין( מין מ ם ו י י ם ש ל ח ט י ם ) ו ק מ ח חטים(.
היה איפוא במשנת בני ארץ ישראל מ ל ב נ י ם )ושכחו( ז שני אלעזר מגיה :של ר׳
( 1
ש ל ש ה של שורות שלש )״על״( בין : של רש״ם( )כפירושו זאת אומרת אחר, גוםח
ור״א ה א מ צ ע י , בשורה ובמלבן )כגוםח הילקוט בספרי( ,ש מ ש מ ע ו שהזית גמצא מלבגין
שגמצא בין שגי אלא אילגות בשורת עומד איגו שהזית ז״א ״של שגי מלבגין״, הגיה
ושנות אליהו )עי׳ ר ״ ש אילנות של שורות ואחד מ ה ם הוא של ש ל ש שכל אחד מלבנים
כזה: הארוך(, בסי׳
* * * * * * * * * *
* * * * * * * * * *
* * * * * * * * * *
ב״זית ומפרשו מלבנים ש ל ש ה של המשנה: נוסח מקיים יוחנן רבי זה לפי
כ ב ס פ ר י ו ת ו ם /עי׳ ל ה ל ן ,ו נ מ ש ך ע ל ״ ש י ש ל ו שהוא מסויים )ואפשר ששנה ״הזית״ אגורי״,
אע״פ שהוא ואין לו ש כ ח ה , )״ליבחן״(, אחריו לבדוק אדם של שדרכו של מ״א(, שם״
זה ב א הרי ההגהה, מן הוא בירוש׳ הדפוסים כנוסח ואם גם ״ושכחו״, בשורה. עומד
ו ש כ ח ו ) ו ש כ ח ן ( אינן .כ ל ו מ ר א פ י ל ו ש א ר כ ל נוסח אחר ,ואולי נוסח כ״י ק׳ וספרי: להוציא
יוסי כדברי רבי ש ב ש א ר המלבנים אינן שכחה ,מכיון שבודק אחרי הזית האגורי, הזיתים
שכוח. או ל א היה לפניו ״ושכחו״ כ ל ל ,ולפי זה פי׳ ״ ש נ מ צ א )עומד(״ ,ש נ מ צ א בירוש/
שבירוש׳ כי״ר ליתא ״ושכחו״. אלא
״שנמצא עומד״׳ ״שנמצא״ או הוא אם נוסח משנתנו בפירוש לא נתפרש בידוש׳
א י נ ו מ כ ר י ע ב ז ה ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(75א ב ל תניי תני״, תני״ -״אית תניי ״אית סדר שכן
ע״ז פ ״ ד ע ד עכשיו, בו הרגישו שלא חדש, מ צ ב מ ש מ ע שיש כאן עומד׳/ *שגמצא
ב צ ד ה ב ו ר ש ל יין ,מ ד ו ת פ ״ ד מ ״ ב :ה י ה מ ה ל ך ע ד ש ג מ צ א גוי ש ג מ צ א ע ו מ ד מ״י:
93
מעות שנמצאו שקלים פ״ז מ ״ א : וכיו״ב ״ ש נ מ צ א בין״ ל מ ש ל בין שני השערים» ע ו מ ד
רגיל ״עומד על״ ואולם שובבות. שני בין נמצא ב״ב פ״ב מ״ו: השקלים לנדבה, בין
עומד על אחד ) ב י צ ה ם ״ ד מ״ז(, המוקצה על עומד אדם למשל: בצד״, ״עומד במובן
הגת. ב צ ד ע ו מ ד שהוא ב״ד )םנהד׳ פ״ו מ״א( :בפיאה שם מ״א: פתח
ע ו מ ד שהוא הזית הספרי: שלנו א ת נוסח הזכיר כלל לסי נוסח ל א חידוש׳
( 1
שלש שורות על ע ל )כלו׳ :עומד( ש ה ו א הזית על ,וכיו״ב בתום׳ סיאה שם צוק׳:
) ד פ ר :של( ש נ י מ ל ב נ י ן ושכחו אין ש כ ח ה ב ד ״ א בזמן שאין מ כ י ר ו וכו׳ )כלעיל(.
אינו לשון יפה .וודאי עומד-ושכחו, שנמצא מ ו ג ה ת : בוודאי שהמשגה אלא
ש ה ו א עומד ,כציטט ש ב ס פ ר י ובתום׳ .״שגמצא״ ב א כגראה במקום העיקרי היה: שהנוסח
ב ה ש פ ע ת ה ב ר י י ת א ופירושו ש ל ר ב י י ו ח נ ן ) ״ ש נ מ צ א מ ס י י ע ל ר ב י יוחנן״( .ומי ש ש ג ה ״שהוא״
עומד ע ל שהוא אלא: ור״א לא שנה ולא שנה ״ושכחו״, ״עומד״ לא שנה ״שנמצא״
כנוסח הקדום. שלש שורות,
ש ה ו א עומד. וקרוב שהירוש׳ נ ש ת ב ש ,וצ״ל :א י ת ת נ א י ת נ י ש ה ו א ע ו מ ד -מ א ן ד א מ ר
פיאה ם״ח מ״א :מאימתי כל אדם מותרין בלקט משילכו ה נ מ ו ש ו ת . (e
ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ,וכן ב צ י ט ט ש ב ב ב ל י ,ת ע נ י ת ו ע ״ ב ,ו ב ״ מ כ א ב. )לנמושות,
( 3 2
בסוף. שמן נמושות שהן באות א מ ר ר ב י יוחנן ל מ ה נ ק ר א > שם כ ע״ד: ידוש׳
5 ( 4
ואית > נמושות. .אית תניי תני א ב א שאול היה קורא אותן מ ש ו ש ו ת )״ממשושות״(
דאמר ומאן בסוף באין שהן נמושות דאמר מאן )״ממשושות״(. מ ש ו ש ו ת תניי תני
6
מ ש ו ש ו ת שהן מ מ ש מ ש י ן > ובאין.
א ב ע י ו ת ]*לקיטות״[ ביום(: שלש )מ״ה: המשנה מפורשת ע״ב, פ״ד ,יח בירוש׳
ובמנחה מפני התינוקות. מפני ובחצות מפני המניקות, בשחר ובמנחה. בחצות. בשחר.
ברייתא זו ב ו ו ד א י המשמושות?(. )המשושותז ה ש מ ו ש ו ת וכאן בכי״ר: הנמושות,
יב א : ב״מ בבבלי וכן ״נמושות״. תמיד הםוגיא שם בהמשך בפ״ח כי בירוש׳ היא !
נמושות. עשאוהו כמי שהלכו בה
א ב ל א ב א ש א ו ל שנד .ב מ ש נ ת ו ) ר ״ י ל ו י , נ מ ו ש ו תז שנתה בכל אופן: מ ש נ ת נ ו
( 7
ברייתא סתמית שנתה גם וכך משמושות? (, )ממשושות? משושות : ( A b b aSaul,26
ד א י ת תניי תני״( והברייתא שבירוש׳ פ״ד. אחת
(2נקרא ,כי״ר ו ע ר ו ך ! בנוסחאות :נקראו. (1נוס׳ הדפוס משובש :חביח שהוא נגד.
נאוה ,גם בכי״ר וערוך ,אבל להלן בכולם :באין! רש׳׳ס גם כאן :באין. (3
ונוי, שהן ממשושוח רפ״ח: בד״ו להלן וכן ממשושות. רפ״ו ורפ״ח: (4ר״ש ,דייו
ובד״ו רפ״ב שם :ממושות ).(1
׳׳אבא שאול -גמושות׳׳ .ריבמ״צ מציע ומקצר (5כי״ר :אית ,וכן ערוך ,אלא שקיצר ולא הביא
בכי״ר הסדר ה פ ו ך : דתני וכוי. אומר משושות מאן שאול אבא אנן תניגן גמושות כאן ,כרגיל אצלו:
אית חניי תני משושות אית תניי תני נמושות.
וכן בכ״י ו' ולי ,וחסר בכל )ועל פיו קהוט, בערוך ד״ו רצ״א משמשין. (6ר״ש ד״ו ר פ ״ ח :
מ מ ש ]ש[ ו ת שאר הדפוסים ובי״י( יש כאן הוספה :י״א מתאחרין ובאין וי״א כמו מששת אח בל כלי
לקצה. מקצה חשדח כל
אלא שם הערה ,62 כדברי ר״י לוי, אחר״ ) (Varianteבמשנתנו, ״נוסח (7״משושות״ אינו
?4
הזקנים ז הם העניים ק׳(, )כ״י נמשוית ועוד(, רש״ם אצל דנימושות״, נמושות
( 1
תענית . ל״בחודים״ בניגוד כאן ובירוש׳ ל״תינוקות״, שם בניגוד פ״ד פיאה בירוש׳
( 2
על המתהלכים ״זקנים , אתיגדא דאזלי סבי יוחנן א״ר נמושות. מאי שם: וב״מ
3
ואולם ר ש ב ״ ל מ פ ר ש ו ל ק ו ט י ב ת ר לקוטי ,״ ה מ א ס פ י ם : S ל״
בסוף״ ז ״באין שהן מפני נמושות ששמם אומר דבי יוחנן, אלא שבירוש׳ האחרונים״ :
אומרת שהמחלוקת מוחלפת כרגיל בירוש/ זאת
הברייתא לפי ) ״ ג מ ר ״ ?(. ״פסק״ מ ש ר ש ״מוש״, איפוא לפי זה מוצאו ״נמושות״
ממשמשין מפני ״שהן ״משמושות״(. )״ממשושות״, ״משושות״ נקראים שאול הם ואבא
4
״ממשמשין״ /״משמש״. מן ״משש״ )ממששין וממשמשין(, ״הולכים לאט לאט״ ובאין״,
מהלכין ושניהם רצין שניהם צוק׳: תום׳ ב״ק פ ״ ב יא ו״מהלכיך, אל ״רצין״ בהקבלה
( 5
״הולכין ובאין״, ״הולכין ובא״( )״ממשמש ובאין״ ״ממשמשין : ממשמשין ושניהם
ס״ד, נדרים ידוש׳ ובאין, )ש>ממשמשין עדים ראה מ״ד! פ״ח שבועות ומתקרבין״,
קציעות״( ה מ ל ך מ מ ש מ ש י ן ובאין ,ר א ה ד ל י ק ה ״קוצצי קצויעוית, )קרי: ע״א :קציעות לח
דליקה מ מ ש מ ש ת ובאה :ספרי ב ר כ ה פי׳שנ״ה•. פ״י ל ב : ובאה ,וכן בתום׳ ב״ק ממשמשת
לפניו ממשמש ו ה ת ח י ל כליו את לבש :220 )מ״ת ובא ממשמש והיה הכלים נטל
אידם הרי פורעניות ק ר ו ב מי ש נ א מ ר בהם כי אם שכ״ה: פי׳ האזינו שם והולך(:
ובאות )״באות לאט לאט״( מי ש נ א מ ר ב ה ם ומרוב ימים יפקדו עאכו״כ )השוה מ מ ש מ ש ו ת
ק״ו למי זמן ל א ח ר אלא אם מי ש נ א מ ר ב ה ם מ ה ר ה לא גלו ע ק ב סוף פי׳ מ ״ ג : שם
)ביר ו״חושך״ ליאור״ והולך( ובאי )מתקרב ״ממשמש ורגיל מהרה(, גאמר בהם שלא
ם י ״ א א ,ועוד( ,ש א י ג ו ב א ב מ ר ו צ ה א ל א ה ו ל ך ו מ מ ש מ ש ,ה ו ל ך ו מ ת ק ר ב .
בבבלי- )בהשמטת מי״ם אחת ,כמו ״מועט״ יד ״ מ מ ש מ ש ״ גמצא גם ״משמש״ ועל
ואחת טוחגת שאחת כ י י מ ופ ור״ש(: )ד״ג ואילך, מ״ד טהרות פ״ז בירוש׳( ״ממועט״
ס כ י ן ו מ ש מ ש י ן ,כ נ ו ׳ כ ״ י מ ,ה )= מ מ ש מ ש ת ,כ ב כ ל ש א ר כי״י( ,ש ב ת פ כ ״ ב מ ״ ו : משמשת
( 6
,ו כ ״ ה ב פ י ם ק א ש ב ת ק מ ז ב ,ו ב ב ר י י ת א ש ם ע׳ מ ש מ ש )= ו מ מ ש מ ש י ן ( כי״י )קהוט( וערוך
ק א א( ב ד ״ ו :ס כ י ן ו מ ש מ ש י ן ,ו כ ״ ה ב ה ״ ג ד ״ ו ה ׳ ש ב ת פ כ ״ ב ,ו כ ״ ה ב ס נ ה ד ר י ן ש ם )םגהדרין
מ ש מ ש ת ) ע י ׳ ב ה ע ר ה ש ם ( ו ב א ה ל>. ב י ד רמי״ה .ו כ ן ב ב ״ ר פ ״ ב ד ,ת י א ו ד ו ר : 17ב א י ז ו ז כ ו ת
״משושות״ )שמושות( ב מ ק ו ם ״ מ מ ש ו ש ו ת ״ )משמושות(. מכאן
) 1165ו ע י ׳ ש ם בר בהלול שבלא״, נ ק ר א מ ל ק ט ה ש ב ל י ם :משו יא = ״ מ ל ק ט
ז בסורית
הן חביבין שהן ידי על נמושות, תנינן ולא ויביאו. בכרם העניים משילכו ובעוללות בפרט (1
בירוש׳ ן להלן וכ״ה )כי״ר שהיא מפני נמושות, תנינן ולא שנייה, רביעה משתרד ובזתים אתר. על באין
השבעים• ע״ם נא י ושמות כב, כא, יב, כז ברא׳ ימוש״, גם גמצא ״משש״ יד שעל אלא (4
ומתמשין ,ומזה ״י: כ אב גתן ר׳ ופי הר״מ ופי׳ בגליון( )ג״א ו פ וד, ק כ״י לו, בהו׳ אבל (6
95
משויא ארפי :277-276 מ ר ט י ר ׳ ,11 אקטא א ו י ד א 75 ,11ז , p s m 2 2 3 4 . ,(1170-11
״משא״, ״הנח ללוקטים ואורחים ועניים אחרי העמרים״ ,מן ומםכנא ב ת ר כפא, ואכםניא
י ק נ ח בידים״, ^ ערבית )פנים( ,״ ק נ ח ״ %״ ה ש ו ה ״ )״החלק״( ,״שוי״ ,״ כ פ ר ״ ן ״שפשף״
ו (
.זאת א ו מ ר ת ״משויא״ הוא ״מי ש מ ב ע ר ״ ל ר ח ו ץ )ידים(״ ,״ ל ק נ ח ״ בבלית ״משא״ ארמית
( 2
\ ל fj*<1 ׳ U , ענבים בציר אחרי ,'jCל א ס ו ף ה נ ש א ר ומנקה א ת הקרקע״ .בערבית
״גלח״(. )והשוה
במובן נ מ ץ ש וי ת )4מוש1ית> ש ל נ ו ,ה ו א ב ו ו ד א י י ש ן נ ו ש ן ,ו ה ו א ב ו ו ד א י ב י נ ו נ י ג פ ע ל
אחר ״לוקט ״לוקט״, במובן י מ ש ה )משא( P של אותו ״מושי )L׳^׳ ״ , ( ^ . L אקטיבי
ו ס ת ם ״ ל ו ק ט א ח ר י ה ל ו ק ט * ה ו א ה ״ ז ק ן ״ ה ד ל .ו א ו ל ם ה צ ו ר ה ״משוישוית״ ) מ מ ש ו ש ו ת , לוקט״.
4
מ ש מ ו ש ו ת ( ה י א צ ו ר ה מ א ו ח ר ת י ו ת ר >.
מ ש ת ש ל י ש. (Fכ ל א י ם פ ״ ז מ ״ ז :מ א י מ ת י ת ב ו א ה מ ת ק ד ש ת
5
ו א ח ר י ם )עי׳ אהצ״ו(. ו א ג ו ד ה >, ריבמ״צ וראיש, פ מ ,ר״ש לו ,ק מ י ׳ ר וםי״ר כך
קדש: ג ג א ח ע׳ י ו ג ה ן׳ ור׳ להר׳־מ םיה״מ P משב״ג ואילך, דיג ,61 ששון ב, אבל ה
משתשריש.
תני תניי אית משתשליש. מתקדשת <התבואה>״ ממתי ידוש׳ שם ,ל א ע ״ א :
8
ל ע״א(. )לעיל פ ״ ה ה״ז׳ יוחנן מםייעןא( ל ר ב י משתש<ר>יש מאן דאמר משתשריש /
1 9
מסייע)א( לרבי הושעיא. מאן דאמד משתש<ל>יש
ינפץ אם עשבים יופך ואם אביב המשנה: ר ב י יוחנן מ פ ר ש בירוש׳ פ ״ ה ש ם א ת
להפוך את שדרכו ו״אביב״ ,א ל א אסור״ ,גם ״עשבים״ תדלק-,״הכל ואם הביאה דגן
שמתקדשת סובר שהוא מפני ישרף, לשרוף לנפץ ינפץ ו א ת שדרכו שדרכו ואת יופך
אם מותר. ה כ ל אם עשבים יופך אומר: )״משהשריש״( .א ב ל ר׳ הושעיה משהשרישה
אסור, תדלק הכל דגן הביאה אם אסור. ו ה ד ג ן מ ו ת ר י ן ה ק ש י ן ינפץ אביב
סובר ש מ ש ה ב י א ה שליש מ ת ק ד ש ת )״משתשליש״(. שהוא
קהוט. ואחריו , I I I 59 עליו לוי, העיר ( I I I ,319.2
)בהשפעת במקום מ׳ א י ן ב ו א ל א ג׳ ינמושות", א פ ש ר כי אחרת. אפשרות להזכיר גם כדאי (4
)אלא וד״ו וכי״ר כי״ל אבל משתשריש, תאגו תגאי ואית משתשליש תנאי תנו בר״ש :אית (8
דאמר יוחנן מן מסייע ליה לר׳ [ משח׳ ן תניי תני כי״ר :אית לפני רש״ם ,ו כ ן חיה כך (9
רא״ס הגיהו וכן אהציו(, כ ל א י ם פ״ה יג ) ע י ׳ מהרי״ק העתיק יושעיח)!( ,וכן מסייע ל ר ׳ משתשליש)!(
ד״ו משתשליש, בר״ש ד״ח וכן גם משתשריש, דאמר משתשליש -מאן דאמר מאן וכי״ל: בד״ו ופימ.
שם בציטט וכן משתשריש, אומר אושעיא ורבי משתשליש יוחנן תגי דרבי פליגי ובירוש׳ )א׳ ובי(:
ומ״ד אומר: הירוש׳ הוא בפירוש אבל וכו׳, משתשריש מ״ד יוחנן לר׳ מסייע משתשליש מ״ד )ד״ו(:
קודם העשבים אסור אף ד א ם ר ב ס ׳ ה׳ ה כ ל יוחנן מסייע לר׳ ב ה ש רש ה שנאסר הכל מ שת ש ר יש
96
( 1
מ ש ת ש ר י ש, מתקדשת מאימתי מלאה הזרע, המלאה פן תקדש אמרו״( כ ך : ״מכאן
2
ר ב א פ ס ח י ם וגם , S מ ש ת ש רי ש מתקדשת התבואה מאימתי הכרם ת
ב ה ש ר ש ה )עי׳ ר ״ ש ( . ״משתשריש״ :זרוע מעיקרו כ ה א )חולין ק ט ז א ,ד ״ ם ( ש ו נ ה
מ ע ש ר ו ת : חילוף כזה נמצא גם א צ ל
וגם ת ב ו א ה איפוא שגם סוברים חזרה, לאחר עקיבא רבי יהושע ,וגם רבי
כסתם ספרי, וזהו מ ש ה ש ר י ש ו , ״קטניות״ הם( מתעשרים )״אורז ודוחן״ ו כ ו / קיטניות
אחרונים שתנאים חזרה .א ל א קודם אליעזר ור״ע וחלה היא דעת רבי מעשרות ומשנת
סוברים מ ע ש ר ו ת ס״א ,מ ט ע״א( וירוש׳ ו ר ב י ) מ ״ ת 76 , י ו נ ת ן ב ן י ו ס ף ) ת ״ כ שם> כרבי
וכר- שליש ובאורז ודוחן )ועי׳ ת ו ם ׳ ר ״ ה י ב ב ד ״ ה ה ת ב ו א ה ( מ ש ה ב י א ו ופירות בתבואה
בשביעית. ר ב י משהשרישו ,וכך הכריע
לגמלים. ה לי ב ד ק ם כ ל א י ם פ ״ ח מ ״ ד :אין קושרין וכו׳ ( g
ב ק ז הליבדקם ומ: פ לו, !45 שרייר קטע מייר דיו וםי״ר, ה ל י ב ד ק ם, כך,
שם. פסח׳ ו ז י ע ( ,ועי׳ )והוגה ג ומתקדשת מלאה זרע כי״ב: הזרע, המלאה כי״ר: (1
בפיאה ורא׳׳ש ר׳׳ש משתשליש(, ם׳׳א בגליון: מאוחרים )בדפו׳ ילקוט ובכי״ב, בפייר כך גם (2
מש״כ ועי׳ תיקון, צריך ובח״נ בפנים ו פ י ג ק ל ' ,164 , וכצ״ל; ובכי״ר, בילקוט חייב ,כ״ה ] (3ל י
ב ת ר ב י ץ ש י ח .[380 ,
שליש. הביאו המשנה :שלא הגיהו ע ״ פ ורמא״ש שר׳׳ה ובילקוט ,אלא כי״י כך בכל (4
ודוחן אורז אחרי ולא ו״חרדל״ ויתורמוס״ קטניות״ ״שאר אחרי בספרי מסודר זה (5ה ר י
בוודאי וכו׳ - ,תלויה מתירן העומר לעומר קודם השרישו ואם מנחות פ״י מ י ז : משנת גם (6
ועי׳ תום׳ . ג י נ ז ע ׳ א » פ ה 1 , ח ׳ י ר ן ש ם ג ׳ ו ע י , מ א בעל אסמכתא מנחות עא א, וקרא, שלנו׳ במחלוקת
שלנו• במחלוקת תלוי ו א פ ש ר שזה כנטיעות, שליש הרי היא שהביאה תבואה ד ״ ע משום ב״ק פ״ו כ א :
ב(• קידושין סב ח ר ו מ ו ח פ ״ ב ח, )תום׳ שליש משהביאו ומעשרות בתרומות סובר ראב״י
97
תיו אמיד בבלי מנט׳, ודיו ש״ז, יוטט׳ ווינ׳, בז/ ה ,דם׳ הלבדקם» וערוך: 61 וששון
דיו ולובדקם(, ליבדק /רימ: )בריש: הלוברקס הלוברקס ,דיו א : הלובדקם! דינ: ותעיד:
ו א ג ו ד ה ד״ק כלאים ר ם י ד ,רא״ש ה׳ או״ז ה י א ז הלובדקם לובדקס(: ורימ: וריווא )רע״ב ב
הלובדקים. ואחרונים:
אבל ו ה ל ב ד ק ם ,ו כ ן ה, ק: והליבדקם, פ: מרצבכרן ופייר ורייף כיי מייד כ ך ד״פ,
ו ה ל ב ד ק י ם ,רי״ף כ י י ב :ו ה ל ו ב ד ק ס ז והלבדקם ,פי׳ ד י נ א י ב : והל^דקס ,ערוך: ב: מוגה - :ם ,
ואילך, יוסט׳ פיו ועל ולובדקים, ופביב: ואיפ דפו׳ מביב ) -לבדקם לובדקים ריח:
והלובדקים, : 301 ראבי״ה ח״א, ואחרים» ,266 ט ו ב ח״ב שכל ה ת ר ו מ ה טי׳ רל״ו, ו כ ן ם׳
ולוברקוס. :108 כייר ולודבקים ,מב״ב בפיס׳: ולוברקים, מ: והלבדקים ,מב״ב :310 העתים
מאן ל ג ד ק ם. תניי תגי ל י ב ד ק ם .א י ת תני תניי אית ה ל י ב ד ל ,ם . ו ל א
( 2
דאמר לובים וכו׳ .מ א ן דאמר ליבדקם על שם <על> ליבדקם דאמר מאן י(. ניברקום
( 5
כ״י אבל לגמלים. ה ד ו ל פ ק ם ) מ ק ב י ל ל כ ל א י ם שם>: רל״א ת צ א פי׳ ב ס פ ר י
6
ה ל ו ב ד ק י ם >. שם: ויראים ה ל ו ב ד ק י ם, ברלין: כ״י ה ל ו ם ד ק ם, רומי:
גמשכין והגמל הליבדקם והפרד הסוס לונדון: כ״י א )פ״ד(. פ״ד שבת בתום׳
)תני(, ז ע״ב שבירוש׳ רפ״ה, בציטט והדלובקם. וכי״ו: דפר והלובדקים, צוק׳: באפסר,
ד( ם לו ב דק י תנא במתניתא ושם בבבלי: והחמור, שמואל(: )מימרא של ב נא ובבלי
ב: שבת נא בבבלי גם !־ .(1A(Mו כ ך ל ו ב י )ליבוי, חמור ״ליבדקם״: מפרש הירוש׳
( 8
ותירגמו ובו פירשו ישראל, בארץ הרבה מצוי היה הוא ל ו ב א. -ח מ ר א ולובדקים
שכחה ע י ר ה -ג פ ן לגפן אסרי :11259 תיאודור־אלבעק, ]עכשיו ט פצ״ח ב״ר ״עיר״.
( 9
והגיה כרקום, וד״ו: ד״ר , לברקוס ושם: כ״י רומי, )כנר אחד לבדקום לה אוםרין רע
ח״א או״ז גיבדקם, גיבדקס ,דיו א : גיבדקום ,ר י ש ד י ו ב : ערוך: ניברקיס -נברקס» כייר: (1
יעל ו ל י ח א לובא, ב א ו י ז :על שם ובירוש׳ שבת < בערוך ליבוי״ .ל י ת א כייר .י ע ל שם (2
״אבטס״ ו״אמבטיס״ אחד ,כמו ' א ב ט י י ו״אמבטי״. ; (3ב כ י ״ ל ו ב ד י ו :א ב ה ט ם ,ר ״ ש א ב ח ט ם ,א ו ״ ז :א ב ח ט ם
ולודבקים. מ: (8 הלובדק׳. רי״ף: לורנקים, מ: (7 לדובקן. הישן ש ם : יראים (6
גם הודיעני לבדקוס[ .הוא תיאורור־אלבעק ש ם : תיאודור ]ז״ל ,אבל אצל הודיע לי ד״ר (9כ ך
ל ב ד ק ו ם אוםרין דצ״ל א״א בספר ומצאתי במ״כ: נמצא עדיין קראקא ב( דפוס שבדפוי״י ) ע ד זה,
תיאודור ועי׳ החדשה״, ״השיטה -נוסח ואילך מפצ״ז נמצא האחרים ושבכי״י לבדקם(, צ״ל )בא״א:
עכשיו חיאודור־ ת י א ו ד ו ר ] 192 ,49ו ע י ׳ וב״ר פםטשריפט־גוטמן עמ׳ 2הע׳ 1 ח ל ״ ט 488 ,ו א י ל ך , מונטםש׳
a
. 307 קרויס 1 1 8 5ו ע י ׳ ל ע ף אצל [. ר ״ פ צ״ה אלבעק
98
ז (
. השבעים moloqש ל ״עיר׳/ במקום איםוא כ א ן ״לבדקום״ בא א ״ א :ל ב ד ק ם>:
2
ו ל ב ד ק י ן )כנו׳ ה ע ר ו ך ו מ ת ו ר ג מ ן ( / וכיוצא בו בתרגום יונתן ל״עירים״ ,ב ר א ש י ת ל ב ט ז :
3
/ ולובדיקים ידוש׳ ש ם הו׳ ג י נ ז ב ו ר ג ר : תרגום
,
״חמור ׳ לפעמים אותם שקראו ישראל ,ע ד בארץ הלוביים היו מצויים החמורים
חמורים, ע מ ל ק ,פ ״ א : 77 בשלח, במכילתא ב י ר ו ש ׳ ש ב ת ש ם )עי׳ לעיל( ,ו כ ן סתם ,כמו
4
/וכך אמרו בארץ ישראל ״סיח״ ל ו ב י ם חמורים בכורות ה ע״ב: שבבבלי ובמקבילה
5
״ ח מ ר א ל ו ב א ״ ) ש ב ת ק ט ז ב(. הבבלי בסיפור ובמקומו / פי׳ טו ,ק כ ג ע״א( )פםיקדריכ
6
/מעין בלבד אלא אף לתשמיש האלה היו משמשים בארץ ישראל ל א למשא וה״עיירים״
7
/ ovuyQog
אותו פירש והירוש׳ ור״ש( הערוך כנו׳ )ניבדקם, נ י ב דק ו ם שנתה: הברייתא
,״חמר סלק״. ע ו ל ה ״)לתשמיש(, )(dtr!g״עייר ^d^atT3|dva אמבטים,
g](3at1x1dva״ ()?dva(3at1xd׳ בוודאי ״ניבדקיס״ ,הוא ״ניבדקם״, ״ניבדקוס״,
״ נ י ב ד ק י ס ״ ) -ו ס ( במקום ״אנבדקים״ ,כמו ״ניקטמון״)כלים פט״ו מ״ו(-״אנקטמין״ ״רוכב״ן
״ א ו נ ק ל י ״ ) א נ ק ל י ( dvdxwXo? , :״ניקלי״ בירוש׳ במקום מ ״ ח ( vo? xat'd^ov'6, ) ש ב ת ם״ו
פירשוה בצורה בימיהם רגילה ) ק ר ו י ם .(23 ,ו מ כ י ו ן ש צ ו ר ה י ו ג י ת ז ו ב מ ו ב ן ז ה ל א ה י ת ד .
8
אצל /כמו חילוף ב י ן ג׳ ו ל ׳ למעשה איפוא א מ ב ט י ם .י ש כ א ן בימיהם: הרגילה
השם. אותו ״ נ י ב ה ״ -״ליבה״ .וכאן ,ב מ ל ה זרה ,א פ ש ר שאינו א ל א ביטוי ש ו נ ה ש ל
אלא בוודאי אינו הראשונים, ידעוהו שבירושלמי שבת ,ש ל א ״לגדקם״, הנוסח
9
סופרים> . טעות
(
מפני שהוא א ס ו ר ו ת משיחות של ארגמן°י (hכ ל א י ם פ ״ ט מ ״ ט :ר ׳ י ו ס י א ו מ ר
מ ו ל ל ע ד ש ל א קושר.
מ ו ת ר ו ת . תגיי ת ג י א ס ו ר ו ת .אית ארגמן משיחות של ידוש׳ שם ,ל ב ע ״ ד :
1
דהוא מ כ פ ת )״כפות ומחובר״( ביה .מ א ן ד א מ ד מ א ן ד א מ ד אסורות כגון אילין טרםייה י(
( 1 2
לה. גחתא והיא גרמיה וקושר״( )״שוגץ דהוא שגץ פיםקיא[ אילין ]כגון מותרות
לברקסייא. או״ז ש ם : ליבדקיס, ולווקדין ,והוא הגיה :ולודקין! ר ״ ש ד ״ ו : גיגזב׳: בכ׳׳י א צ ל (2
מוגםסש׳ ואפטוביצר, י א ה ר ב י כ ר 132 ,1 בריל , I I 66 גייגר, ב Zeitschrift -של שי׳׳ר, (4ע י ׳
בהערה. ח ״ ם 377
ב״ר יומא פ״א ,ל ח ע״ג, ירוש׳ קל״א, ספרי ב ל ק פי׳ )״אמרו״( ,גם המנורה״ ״כפה ס י ח א ת (5
פ ע ״ ו ז, וב״ר ל ע״ב כחובות פ״ה, בירוש׳ אמרו בראשית ל ב טז, עשרה״, ״ועירים (6ע ל
אופן בשום Xuxacovixoqו א ״ א אותו: ולפרש לוגדיקוס, קרויס(: )כלעף אצל להגיה רחוק (9
שבירוש׳ כלאים לומר, אפשר היה אמגם אםטיביצר שם. ביותר ,עי׳ הטוב המשנח גוסח שהוא ה ו א לומר
טרסיים• או״ז ח ״ א סי׳ ש ״ ג : טורםייא, ורשב״א: (11ר ״ ש אריג. בטעות: מי״ר (10
ליח יחוט וכו׳ ד ל א מפקד זעירא כהדא דר׳ בה״ה: לעיל הירוש׳ שם. להשלים ע״ם כג״ל (12
99
שהן ״רצועות״ מנעל, מדברת ב״משיחות״ שכמות ״אסורות״ האומרת מ ש נ ת נ ו
מדברת במשיחות הברייתא האומרת ״מותרות״ ,° )״מפני שהוא מולל״( : בבגד מחוברות
2
ה ״ פ ם י ק י ו ת ״ .ש ה ו א ח ו ג ר ע צ מ ו בהן ,והן י ו ר ד ו ת )ועולות( י. שכמות
הן ״ ט ר ם י ו ת ״ ) ש ב ת ם ע ״ ב ד פ ׳ ש ו ג צ ׳ ב״פ ,עי׳ ד״ם ,ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ״ ב פ ״ ד טרםייא,
( 3
ז א ל ה היו מ ח ו ב ר ו ת ב נ ע ל )תום׳ כ ל י ם ש ם ותום׳ ש ב ת פ י ״ ב יד ,ועוד(. ה ב״פ( ,״ ת ר ם י ו ת ״
בחדש מלפני ו ה ש ע ו ר י ם וכו׳ ו א ם ו ר י ן החטים ) מ נ ח ו ת פ ״ י מ׳יז(: (iח ל ה פ ״ א מ ״ א
העומר. ומלקצור מלפני ה פ ס ח
ריבמיצ ואילך ו י ו ס ט ׳ שיו -ש״ז דיו א׳ ובי. מי״ר ו ס י י ר ,לו ,פ ק ב ה דינ, כך
ו ר ״ מ ! מ כ י ב דפו׳ מ נ ח ו ת ע עיא ,ו פ ב י ב ,ע ע״ב ו צ י ט ט שם.
( 5 ( 4
מ כ י ב מ נ ח ו ת כל כייי, » ואגודה א ב ל מ חלה ,ריש ו ר א י ש ,אויז ח״א סי׳ שכיח
וכן שם ב פ ב ״ ב הפסח. ומלקצור מלפני העומר ר״ג ,רשיי ו ת ו ם ׳ ו ש מ ״ ק :ב ח ד ש מ ל פ נ י
ו ב צ י ט ט שם ,וכן ר ע י ב ב ח ל ה ו מ נ ח ו ת )עי׳ תוייט(.
הפסח. אית תניי תני מלפני הפסח. שם ,נז ע ״ ב :ואםורין ב ח ד ש מ ל פ נ י ידוש׳
מאן ד א מ ר יוחנן. לד׳ מסייע הסםח מאן ד א מ ר מ ל פ נ י העומר. תני מלפני תניי אית
הקרבן מתיר, הקרבן בשעת יונה בשם חזקיה דאמר רבי מסייע לחוקיה. העומר מלפני
בשעת בין ש ל א הקרבן בשעת בין ר׳ יוחנן א מ ר וכו׳ מתיר הקרבן היום בשעת שלא
מלקצור ה פ ס ח מלפני בחדש ״אםורין מ נ ח ו ת ס ח א. בבלי וכו׳ : היום מתיר. הקרבן
ה מ ק ב י ל ה ש ב ם ״ ז .283 , גס ב״משנה״ העומר״ לפגי
שאיגה הסיםקא, לא מפני ה פ ס ח ״ וכר, מלפני ״בחדש היה לפניו כנראה הירוש׳
מן יוצאים ויש יש )אמנם רוב שע״ם מפני אלא להלן(, )עי׳ ע ל ה פ י ם ק א ו ת , מכריעה
היה לפגיו במנחות הבבלי אבל ה משנה. הוא נוסח תני״ הראשון ״אית תניי הכלל(
ע ע״ב: שם׳ ומן הסוגיא וראשוגים( )בנוסח כי״י שיוצא מן ה צ י ט ט כמו השני, הנוסח
ה פ ס ח <עי׳ לפני בחדש ולקצור אםורין וליתנינהו ליערבינהו קצירת העומר למ״ד אלא
( 6
רש״י ותום׳ ושמ״ק ש ם ( ז זאת א ו מ ר ת שהיתר ,לפניו מ ש נ ה מ ו ג ה ת ע״פ ה ב ר י י ת א שבירוש׳.
( 7
כ״בית )יריחו העומר לפני וגודשין ו ק ו צ ר י ן ש נ י נ ו ־. מ״ח בפסחים פ״ד גם
ו ב ב ל י פ ס ח י ם נו א מ ב י א ג ם מ מ ש נ ת מ נ ח ו ת ש ם : פ״י מ״ח(, מנחות שבעמקים״, השלחין
)פ״ג( יט, פ״ב גם בתום׳ פ ס ח ׳ העומר. ל פ נ י ו כ ר וגודשין ה ע ו מ ר ל פ נ י קוצרין
פ ס ח י ם נו א ו מ נ ח ו ת ע א א. העומר, לפני רבי יהודה: בדברי גם ר״מ בדברי גם
מםאניה בכיתן אלא ברצועה .מורי רבי זעירא באוזן דאםר פיסקי )׳׳סיסקי׳׳ כמו יפסיקיא״ ,אויז שם(fasci ,
ש נ ץ גרמיה דהיא )או״ז :והיא( נחחא לה ,עי׳ גם או״ז שם. דהוא י ע מ ר על דכיתן דהוא שרי
(1או״ז :ומן דמתיר פי׳ היינו תנא דברייחא.
״טרםייה״ ״אורגים״ ,ר׳׳ש באו״ז שם :׳׳צורפי נחושת״ 1אבל ״כגון אילין״ נמשך (2ם״מ םסרש
על משיחות ,והיה צ״ל :דטרםייה.
(3געשו גם מ״שעם״ )״עץ״(׳ ירוש׳ יבמות טייב ,יב רע״ד.
(5באגודה :בחדש לפני העומר ,ולא יותר. (4או״ז יכול לכוון גם למנחות.
גז עיג, שם, בירוש׳ חלה באמת שם אמורה במגחות ורבי יוסי רבי יונה בין המחלוקת (6
״אסיפא״ ,כמסקנת הבבלי.
ד( כי״מ חסר ״וקוצרין״ ,בבלי נו ב לברייתא :סמי מכאן קצירה )ועיי להלן ״סמי מכאן״( ,אבל
בירוש׳ שם ,לא ע״ב :מאן חנא קוצרין ר״מ וכוי.
100
כן ואם העיקר. הוא העומר״ מלפני ״ומלקצור המשניות שנוםח כן על וודאי
וכו/ ה פ ס ח ל פ נ י עד פ״ח מ״ב: נדרים ועי׳ הפסח״. מלפני בחדש ״ואסורין גם
ו י ר ו ש ׳ ש ם .ל ע י ל ע מ ׳ 68ו א י ל ך . ובבבלי
ו ה ק מ ח אם יש בו כ ש י ע ו ר ח ל ת ו ק מ ח א י נ ה ח ל ה וכו׳ המפריש מ״ה: חלה פ״ב (j
זר א מ ר ו ק פ ש ה זקן א מ ר ו לו מ ע ש ה ד ב ר י ר׳ יהושע בחלה ואסורה לזרים חייבת
לאחרים. ו ת י ק ן ל ע צ מ ו ק י ל ק ל אף הוא להם
קילקל לעצמו אמ׳ להן אף הוא ק י ל ק ל לעצמו ותיקן לאחרים. שם ,נח ע ״ ג : ירוש׳
( 2 ] (
תיקן תני תניי אית ואיתענש .ותיקן ל א ח ר י ם דאינון אכלין ותליי ביה. <ד>אכלר.
דאינון . וקילקל לאחרים אכלה. תיקן לעצמו מכל מקום לאחרים. ו ק י ל ק ל ל ע צ מ ו
3
מימר שהיא פטורה > והיא חייבת. םברין
עם הכל אלא עם החטים אינן מ צ ט ר פ ו ת איזה הוא מין במינו, (kח ל ה פ ״ ד מ ״ ב :
אומר נורי בן יוחנן רבי עם ה כ ל חוץ מן ה ח ט י ם מצטרפות השעורים הכוםמין.
ה מ י נ י ם מ צ ט ר פ י ן ז ה ע ם זה. שאר
מ צ ט ר פ י ן זה ע ם זה. המינין ש א ר אומר רבי יוחנן בן נורי ידוש׳ שם ,נ ט ע ״ ד :
)ר׳: ב ר י א ת נ י י א דהך דעתיה על ה מ י נ י ן מ צ ט ר ם י ן זה ע ם זה. כל תני תניי אית
מ ה בין בלול .וכד. ת נ י י ה ברייה( מ ה בין נשוך דהין
החטים והשעורים והכוסמים ושבולת שועל ושיפון ב ח ל ה פ״א מ״א שנינו: כלומר:
ו א ת ה ס ת י ר ה ש ב י ן מ ש נ ה זו ל מ ש נ ת נ ו זה. עם זה אלו חייבין בחלה ו מ צ ט ר פ י ן הרי
ר ב י יוחנן בירוש׳ שם ,נז ע ״ ב :ת מ ן )פ״ד מ״ב( ב נ ש ו ך )שהעימות אינן א ל א נ ו ש כ ו ת תירץ
ו ג ג ע ו ז ה ב ז ה . . .ו ב ז מ ן ש ה ן ש ל א ש ה א ח ת מ י ן ב מ י נ ו כד> זו ב ז ו ,ש ה ר י ה מ ש ג ה א ו מ ר ת :
וכאן )פ״א מ״א( ב ב ל ו ל )שהעיםות ב ל ו ל ו ת ו מ ע ו ר ב ו ת לגמרי( .תגי ר ב י חייה כן וכולן ש ב ל ל ן
ועל כן שאלו כאן ,ש ל ד ע ת תגא של ה ב ר י י ת א הנזכרת, ובציקות מצטרפות. קמחים תבואה
״ כ ל ״ - ,ה א י ן ריב״ג מ ח ל ק בין גשוך ל ב ל ו ל ? ב ד ב ר י ר ב י יוחגן בן גורי: השונה
ש בול ת אין ״שאר״ ש ב מ ש נ ת נ ו ברור היטב ,שהרי ל פ י פ ש ט ה של מ ש נ ת נ ו ובאמת
מהו שיידתה. ג ם ל ת ״ ק מ צ ט ר פ י ם ז ה ע ם ז ה ,ו כ ב ר א מ ר ו ב י ר ו ש ׳ )שם>: ושיפון ש ו ע ל
מצטרף שבסמוך( כלאים )עי׳ ב מ ש ג ת כוםמין מין השיפון אמר אם אומר את הונא רב
ה ח י ט י ם .ש ב ו ל ת ש ו ע ל מ י ן ש ע ו ר י ם א י נ ו מ צ ט ר ף ע ם ה ח י ט י ם )עי׳ כ ״ מ ב כ ו ר י ם ם ״ ז ה״ג(. עם
כלאים ושם ור״ש )עי׳ ת ו ם ׳ ש ם חלה לענין תניא סםחים לה א ומנחות ע ע״א ובבבלי
ולפי פשטה של שיבולת שועל ושיפון מין שעורין, ח י ט י ן מ״א( :ת נ א כוםמין מין פ״א
ב ר י י ת א זו ח ו ל ק ת ה י א ע ל מ ש נ ת נ ו ו ס ו ב ר ת ש ש ע ו ר י ם א י נ ן מ צ ט ר פ ו ת ע ם ה כ ו ם מ י ן ) ע י ׳ ת ו ס ׳
הכוםמין והשיפון... שועל. השעורים ושבולת וכן ב מ ש נ ת כלאים פ״א מ״א שנינו: שם>.
כ ל א י ם זה בזה. אינם
)ר״ש שאפשר לומר שלענין חלה מצטרפין חטים וכוסמין מפני שעיסתן דומה אלא
מ״א פ״א משנת ״כל״ -שנה שהתנא של הברייתא ששנה בשם ריב״נ נראה אבל שם(.
שהרי מקורו של פ״א אינו במשנה, מקורות לפנינו ב ש ם ריב״נ ,ומקורות יחידי, ׳בלשון
4
ע ם מ ק ו ר ו ש ל פ ״ ב ,עי׳ פ ״ א מ ״ ט :ואין נ ט ל י ן מן ה ט ה ו ר וכו׳ ו פ ״ ב מ ״ ח > ו פ ״ ד מ ״ ו : אחד
(2בריש :תנאי תנו ,חילוף רגיל בריש וריבמ״*• כך בכי״ר ,ר״ש ורא״ש! דמו׳ :ואכלה. (1
ד ה י א מותרת• כך כי״ר ,ריש ואו״ז ח״א סי׳ רכ״ז :שהיא פטורה )דסו׳ :שהוא סטור( ,רא״ש: (3
(4ומשנתנו פ״א מיג )ומעשר שני( כחכמים דרימ )עי׳ פסחים ל? ב -לח א ותום׳ כאן( ,מ י י
101
של נ ט ל ת מן ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א וכד .ו ב ת ו ם ׳ ס ד ר ה ה ל כ ו ת ש ו נ ה כאץ :מ י ז ד מ א י שחלת
מ ״ ג ס י פ א ו א ח ר י ה מ ״ ח <עי׳ ס י ב ה י ה ל פ נ י ה א ח ר י מ ״ ח ש ל ס ״ א ) ע י ׳ ש ם ס ״ א ז( ו א ח ר י ה
)ולמ״א ומ״ב אין תום׳( ,ושם ד ת נ י א : ו ב ס י ב ג :קב מיכן וכר ,מתאים למ״ג ט-י(. שם
הרי אילו מצטרפין ,כשהוא תורם תורם מכל כ ו סמי ן וקב ש ע ו ר י ם וקב חיטין קב
הוא ואעם״כ מצטרםין(. נשוך ו א ח ד וכו׳ ) א ״ כ אחד
בםני עצמו ושל זה עוני ק ב י ן ש נ ט ל ה ח ל ת ו ש ל ז ה ב ס נ י ע צ מ ו (1ח ל ה פ ״ ד מ ״ ה :
קולו. ח ומר ו חזר ועשאן ע י ס ה א ח ת ר״ע פוטר וחכמים מחייבין ,נמצא
מיד חומרו. קולו תני תניי אית קולו. חומרו נמצא נט סע״ד: שם, ירוש׳
קולו ר׳ עקיב׳ .קולו ח ו מ ר ו רבנין. חומת
חלה וחכ״א ר ע״ א ה נ ו ט ל ח ל ה מן ה ק ב קולו״ ,נ מ ש ך ל ד ב ר י ד ״ ע ב מ ״ ד : ״חומרו
נמשך חומרו״ ״קולו ב ה פ ר ש ה ראשונה קולו כאן t ח ל ה ,נ מ צ א ה ו מ ר ו ש ל ד ב ר )קב( אינה
חכמים. לדברי
ופרה פ״ד פי״א מ״ב נ מ צ א גם ב ס נ ה ד ר י ן )״חומרה קולה״(, קולו״ חומרו ״נמצא
ואנו מחייבין״, במשנה ״וחכמים אלא שכאן מפסיק ה ד ב ר ותמיד הוא נמשך על מיד,
אלא שאח״כ שנו ה ת ל מ י ד י ם עקיבא, רבי לומר ,ש ה מ ש נ ה היתד .ב ע י ק ר ה מ ש נ ת צריכים
ממקומה. זזה לא ולשונה ומשנה ה״חכמים׳/ דעת והוסיפו כ ד ע ת יחיד, ד״ע״ ״דברי
ל ד ב ר , ש ר ג ל י ם ר׳ ג ח מ י ה פוטר פ״ט מ ״ א )נזיר פ ״ ט מ״ד>: בסנהדרין למשל כיו״ב
והברייתא )ידוש׳ שם ,עי׳ ״ כ י נ י מ ת נ י ת א ׳ ( . של דבר נמשך לדברי הסתם שקדמו שטעמו
א פ ש ר ש ל א ש נ ת ה כאן אלא ד ב ר י ח כ מ י ם ס ת ם ,או ש ש י נ ת ה לשון ה מ ש נ ה ו ה מ ש י כ ה ״ נ מ צ א ״
זה ע ל ד ב ר י ה ח כ מ י ם ש ה ל כ ה כמותם.
פי׳ וכו׳ נ מ צ א ל ח כ מ י ם ח ו מ ר ו. קולו נמצא ב מ ש נ ה : ח״א סי׳ ר מ ״ ח , באו״ז
אית תניי כ ו ׳ נמצא י ר ו ש ל מ י שאמרו אינה חלה חומרו שאומרים שחייב בחלה. קולו
מ ״ ד וכו׳ .א ל א ש ב כ ל נ ו ס ח א ו ת ה מ ש נ ה :ח ו מ ר ו קולו. ק ו ל ו י( ח ומרו תני
משער ידלק הבגד, הבכור בבגד מצמר מלא הסיט האורג מ״ג: פ״ג ערלה (m
ומפטר חמור בשק ידלק השק וכר. הנזיר
בשם תני לה אית דלא מאיר. רבי ב ש ם אית דתני לה ידוש׳ שם ,םג ע ״ א :
מאן דלא תני מאן דתני לה בשם רבי מאיר אית ליה עשרה דברים מקדשין. מאיר. רבי
דרבי רבי מאיר כר׳ עקיבה מקדשין. דברים עשרה אית ליה מגן רבי מאיר בשם לה
א מ ר )מ״ 0אף ככרות של בעל הבית. עקיבה
2
)וחכמים ר״מ בשם ומ״ו. כמו במ״א ומ״ב > ש נ ת ה גם ס ת ם מ״ג, אחת ברייתא
״ ע ש ר ה דברים״ ,כ ר ב י יוחנן, שנמנו במ״ז, ״ששה דברים״ והם ביחד ,עם עליו(, חולקים
בירוש׳ שם ,ס ע ״ א :ד ב ר י ר ב י מ א י ר ע ש ר ה ד ב ר י ם מקדשיץ. להלן
מאיד שרבי אלא דברים, תשעה אלא אינם סתם, היא שמ״ג למשנתנו, ואולם
ופ״ב מיא -דברי ר י פ אגל )ריש טבול יום פ״ג ם״ד(, בתוס׳ טבול יום יוסי וריש כר׳ )והמדומע(
ר׳ יהודה ור׳ יוסי מחליפים )ידוש׳ שם ,נח ע״ב(.
אית תניי תני קולו חומרו ,אבל איצ בהגהה זו. המגיהים הוסיפו באו״ז: (1
(2למ״ב זו אמרו בירוש׳ שם :מאן תנא םיט רבי מאיר ברם כרבנין היא סיט היא פחות מסיט,
מכיון שלדבריהם עולה באחד ומאתים) ,חוס׳ ור״ש ,ולא כפ״מ( ,ואע״פ שמפורש במשגה ״דברי ר״מ״ ,חיה
ק ד ו ם לנשוא שנחלקו בו. צריך להיאמר ,מכיון שנושא המחלוקת )הצובע וכוי(
102
ופי׳ עשרה )ר״ש בם״ה ״שבעה״ ,ואם כן הרי הם המונה במ״ז, עקיבא כרבי יסבור
1
אS הרא״ש ותום׳ זבחים עב
)ועי׳ י ר ו ש ׳ כ א ן ,ס ג ע״א(, בתמורה לד א מובאת כמו שהיא ,סתם ,גם משנתנו
להחמיר על ה א ו מ ר )שם( ״ א ם ר צ ה יהודה, כרבי אותה שם מעמיד ירמיה אלא שרבי
ל ש ר ו ף א ת ה נ ק ב ר י ן ר ש א י ״ .(2 עצמו
ל ש ב ת פ ״ ב מ ״ ו ,י ר ו ש ׳ ש ם ,ה ע ״ ב ,ע י ׳ ל ה ל ן .2
שחוזות. רחלות יוצאות ח( ש ב ת פ ״ ה מ ״ ב :
ת ו ם ׳ פ ״ ד )פ״ה> א :ש ח ו ז ו ת ש י ע ל ה ע ל י ה ן ז כ ר .
( ג
תניי ואית תניי תני שחוזות שחוזות .א י ת יוצאות רחלים ירוש׳ שם ,ז ע ״ ב :
ונצורת לב .מאן דאמר ד ת י מ ר ש י ת זונה מעתדן כ מ א שחות תני ש ו ז ו ת .מאן דאמר
שחוזות כ מ א ד ת י מ ר )ביצה ם ״ ג מ״ז( משחיזין א ת הסכין.
, i T - ^ l״ ש ח ז ״ ,״שנן׳", ש ל משנתנו משוה הירוש׳ ע ם ״משחיזיך ,ע ר ב י ת
4
״שאוחזין שחוזות, יוצאות הרחלים ל י ד ת ו ( ״ >. בשעת ,111״ ל ה ר י ם א ת ה ז נ ב ) א צ ל ה ג מ ל
ז כ ר י ם ״ ) ב ב ל י נ ג ב>. באליה( שלהן ל מ ע ל ה כ ד י שיעלו עליהן אליה )ד״ו ו מ :
״שותא- בבלית בארמית הגרונית כמו בהשמטת ה ב ר י י ת א . של ״שוזות׳
( 5
הפועל בביטוי עממי, אותו -א י נ ו לאמתו של דבר אלא ׳ישודא״-ישוחדא״, ״שוחתא״,
אותו אל ומסמיך לתשמיש״, ׳מוכנות ״מעתדן״, מפרשו שהירוש׳ המובן .א ל א ובאותו
זונה״ ,כ מ ו ש ה ב ב ל י ש ם מ ס מ י ך ג ם ״שחוזות״ ל כ ת ו ב ז ה :מ א י מ ש מ ע ד ה א י שחוזות ״שית
בבבל לא ו כ ו ׳ ) ל ו י: ( v1516 ל ק ר א ת ו ש י ת זונה ו ה נ ה אשד, דגילויי ה ו א ד כ ת י ב לישנא
ביטאו א ו ת ח ,אע״פ ש כ ת ב ו אותה.
כמו העממי. מבטאו בינוני זה ל פ י שנתה גלילית, בוודאי שהיא הברייתא,
-״מאברין״. ב״מעברין״
ב ג י מ ו ן. (0ש ב ת פ ״ ה מ ״ ד :ואין ה ע ג ל יוצא
רב פמטקםה .אבא בר ידוש׳ שם ,ז ע ״ ג :ר ב הונא אמ׳ ב ר נירא .ר ב ח ס ד ׳ א מ ׳
גימון ג י מ ו ל .מאן דמר תניי תגי ג י מ ו ן .אית תניי תני שרתועה .אית אמ׳ הונה
)ש״א ג מ ל ת ה ו כאשר כ א ג מ ו ן ר א ש ו )ישע׳ ג ח ה( .מ א ן ד מ ר ג י מ ו ל ו ת ע ל ה ו ע מ ה הלכוף
לאבא ב ר ר ב הוגא מסייע גימול מסייע ל ר ב חםדא .מאן ד מ ר גימון א כדו .מאן ד מ ר
הונא. ולרב
של ״עקרב ״מתג״, *•פי קםד,״, ז חםדא ״עול קטן״ ,ל ר ב הוגא הוא לרב ״גימון״
ד ב ר י ר ״ מ וכי' ,א ב ל עי׳ ל ע י ל בפתיוזתי. ב מ ש נ ה דתני דאית תנא אומרים: התום׳ שם (1
שהמחלוקת )בבלי מה ב( ,א ל א נזיר פ״ד ו תוס׳ בקבורה, נזיר ששער סובר מאיר (2ג ם ר ב י
ולא לענין לא מתאים אינו , I V 530 לוי׳ ,inivit feminam י אבל בערכו: קהוט (4
כדברי -״שוחדא״, ״שודאי האיי. מפי׳ ר ב ובוודאי ע׳ ס ר ב, וערוך סג א עירובין רג״ג (5
בבבלי שם צד א )ליי דדייני, דדייני = שודא שוחדא םע״ב: כתובות פ״י ,ל״ג בירוש׳ מפורש רה״ג ,וכן
גולדשמידט פקסוקיו של הערוך' עמ׳ שצב. ״תוספות ]ועי׳ ״שוחד״ ״שודאי, בשנדעית וכיה בערכו(,
103
( 2
מפוצל ,״עץ ״שרתוע״ הונא לרבה בר רב ה ע ג ל י(, ״פוקםיך א ת פי שבו סרומביא״,
בו, מ ואיוב שם ישע׳ ״אגמון״, לירוש׳ מ ן ״גימוך ,הוא ״דוקרניך. כמין בראשו׳/
הרבים מכאן עול״(. ״טבעת של ״ ט ב ע ת ״ )גם השבעים ?,XQIXO ״ א ו נ ק ל א ״ )״וו״(. בתרגום
4 3
)סוכה לולביהן אוגדין ירושלים אנשי שבהן היו ן ג י מ ו ג י ו ת >> ש ל ז ה ב ״ , ״ג י מ ו ג ו ת >
5
האומר חסדא איפוא ל ר ב מסייע ״גימון״ ״ ט ב ע ו ת ש ל ז ה ב ״ >. ס ״ ג מ ״ ח ,ת ו ם ׳ פ ״ ב י(,
שהם ו״שרתועה״, גירא״ ולרבה בנו ,״ ב ר מסייע לר״ה ״גימול״ כ מ י ן וו. שהוא ״םיקסא״,
״ ל ג מ ל ׳ ולחגך אותו. באים
) ( ,
הוגא אמר רב מגימון הונא :מאי )עגל דברי ר ב נזכרו א ל א נד ב לא בבבלי
( 8 7
הוא גימון ל י ש נ א ד מ י כ ף משמע דהאי ואחריו :א מ ר ר׳ א ל ע ז ר > מאי ב ר גירא,
א י פ ו א ״גימון״ ,״ ד ב ר כסוף״ )״עול קטן״( .ה י ח ס מפרש הבבלי הלכוף כאגמון ראשו. דכתיב
א מ נ ו ן -א מ י ג ו ן ) ש ״ ב י ג כ(. כיחסו של איפוא אגמון-גימון ,הוא של
והוציאו ומצגיעין כמוהו להצניע ( ש ב ת פ״ז מ ״ ג :ועוד כ ל ל א ח ר אמרו כ ל ה כ ש ר P
בבלי אשרה׳, )״עצי לעבודה זרה אלעזר ידוש׳ שם ,י ע ״ ד :ר ב י חונה ב ש ם ר ב י
אמר יוחנן כמוהו״( ר ב י מצניעין ואין להצניע שאינו כ ש ר א י ת א מ ר ת )זהו ״ כ ל ע ה ב>
א ת א מ ר ת )״לא לשיעורין איתאמרת .ר ב חסדא א מ ר הנאה״( איסורי הנייה )״ל כ ל לאיסורי
יוכל בפיו ש ל א ל ו ח חולין שבערוך: )הפירוש לכאן ענין אינו ״לוח״, ,mva£ (1ם י נ ק ם ה ,
ואי מ ח ל ב״(, *גמולי 'גימון״ -״גימול', הלשונות, ערבוב של שני רחוק ויש בו גם החלב, לשתות
םי/קסה ) פ י ק ס א ( ,מ ן ״ פ ק ס ״ , )״גימון מסייע ל ר ב חםדא״!( .אני קורא ע ל כ ן : להוציאו מ״אגמון״ אפשר גם
תוס׳ ופוקס אח פיה, מרביצה "כלינוס״( ן ש ב ת קנה ב : )בידים או ע״י מ ת ג . בכח״ בהמה ״לפתוח פי
את שעקם בלעם ו י ש ם ה׳ ד ב ר ב ס י חנחומא ב ל ק יב ד י ו : )״הגרון"(, צוארו ופוקס את ש ב ת פי״ח ב :
וישם ומיקמו( ן שם יג ד י ו : ובמדב״ר פ י כ י ח : ובובר בלוח )ד״ח מסמר שקובע כאדם פיו ו פ ק ם ו
פוקס הקב״ה שירצה כ ך להיכן ופוקסה בהמה ) ״ כ ל י נ ו ם ' (xaXivo^ ,ב פ י כלבוס שנתן כאדם ד ב ר בפיו
וישם בילםמו ו ב ע ר ו ך ע׳ ס ק ס ): (I בלינוס -ופוקמה -פ ו ק ס ( שנותן כאדם )במדב״ר שם ,כ : את פיו
שנותן כאדם פוקס את פיו בפיו היה ו ם ק מ ו ) ! ( -וישם ד ב ר בפיו ]כלינוס[ תקע בלעם ה׳ ד ב ר ב פ י
ערבית בסין בכולם וצ״ל בהמה, הפוקם כאדם רש׳׳י : ו פ ו ק ק ה )!( , בהמה בפי בל ינוס
מצד ..-leQiatontov = n i o d x i o v ,א ב ל ג ם פיסקגה מגיה בשם ל ע ף : הערוך ,עמי של, תוספת ]קרויס,
יונית[. בוודאי ש ל א י ד ע חםדא הדעת .ו ר ב מניחה את ה ג ה ה זו הלשון אין העגין ו ג ם מ צ ד
בתום׳ כלים ב ״ מ ם״ג יד ,גמשך ר ק ע ל ״מלקום״ שם. . I V ,א ב ל ״של כ ו ב ס י ן״, 616 (2ע י ׳ ל ו י
שבח. גימון של גימוגות עם משוים ודין שם סובה( (5ג מ ר ש ״ י ) ע י ׳ ד ״ ם
ו ר י י ף ! מ א י גיםון. (6כ י י א י פ
.[7 אלבעק .תרביץ שיג, ]ועי׳ קידושין ס ב ב ורא״ש ,ועי׳ מ אלעזר' ל י ת א ״א״ר (7
במובן ״מיכף״ שגמצא אע״פ בוודאי ט ״ ס , והוא דא וכ ף, לשנא ב ש כ ל ט ו ב ח ״ ב : 267 (8
״ ח ג י ר ת ־ א ו כ ף ״ ׳ נ ד ה י ד א.
104
אית כ ש י ע ו ר זה״(. דרך ב״א להצניע ואין כל שאין בו כשיעור אלא לשיעורין: נאמרה
שהוא״(. ״בכל שהוא״, )״חייב כ ל ש ה ו א כל תני אית תניי חטאת. תני חייב תניי
ד א מ ר חייב חטאת מסייע ל ר ב חסדא .מאן ד א מ ר כל שהוא מסייע לרבי אלעזר ולרבי מאן
ש ה ו א״ ,אין ל פ ר ש ״ כ ל ה כ ש ר ל ה צ נ י ע ומצניעין כמוהו״ ב כ ל יוחנן)שלמי ששונה ״חייב
כשיעור(. בו -שיש
משנתנו הקבוע שיש בו השיעור להצניע״-כל הכשר ״כל מפרש חסדא רב
איפוא הוא שונה ופ״י מ״א(. מ״ד-פ״ח-פ״ט ה ב א ו ת )פ״ז איפוא פתיחה למשניות היא
של כתנא שהוא״(, )״בכל שהוא״ כל ״חייב ולא חטאת״, )עלי0 ״חייב כמשנתנו
בפ״י מ״א: וכך שנינו אינו חייב אלא המצניעו. כל שהוא שאם אין בו א ל א הברייתא ו
אין ח י י ב וכל אדם ש ה ו א ב כ ל חייב ולרפואה והוציאו ב ש ב ת לזרע ולדוגמא המצניע
בני אדם להצניעו ,חייב כל דבר שדרך ה ברייתא, ואולם לפי כשיעור. אלא עליו
( 2
שנינו במשנתנו גם ואמנם . ש הו א ב כ ל מצניעו, שאינו מי אפילו אדם, כל עליו
ש מ צ נ י ע י ן אותן וכו׳ ש ה ו א כל בכל שהוא: דברים שרגילים להצניעם ,ששיעורם בכמה
)פ״ט מ״ו ,מ ק ק ס פ ר י ם ,פ ״ ט מ״ז ,צ ם ו ר ת כ ר מ י ם ,ח ג ב חי(.
י (
)״כולה מתגי׳ ש מ ע ו ן כר׳ ד ל א הא א מ ר ר׳ יוסי ב ר חניגא ב ב ב ל י עד ,ב :
לא אמרו כל ]כולן ברביעית[( ה א מ ר )פ״ח מ״א: רמב״ן( דאי כר׳ שמעון וסיפא״, רישא
)הקטן( הקבוע בשיעור חייב א( א י נ ו שמעון שלרבי אלא למצניעיהן. הללו השיעורין
בר׳ יוסי לרבי אלה הם, שני דברים קבוע. צריך שיעור וב> ג ם ה מ צ נ י ע המצניע אלא
חייב להצניעו ואם רגילים המנהג הכללי הולכת אחדי שהיא למשנתנו, בגיגוד חנינא,
בכל מ״א( )ם״י משגתנו לפי חייב והמצגיע הקבוע, בשיעור מצגיעו מי שאיגו אפילו
( 4
דברים במה )ברייתא לפ״ח מ״א(: א בבבלי עח אחת בברייתא מפורש וכך . שהוא
ר׳ שמעון אומר בד״א במצגיע א ב ל במוציא במוציא א ב ל במצגיע כל שהוא חייב אמורים
אלא ברביעית. חייב אינו
5
כל נאמרו לא > בנוסחאות: משובש א מ ר ו בירוש׳ פ״ח ,יא ע״ב ,א ל א שהוא וכך
קאמר. )לת״ק שהן כל למצניעיהן מנא רבי אמר למצניעיהן. אלא האילו השיעורין
לא נאמרו״ וכד, ״ולא הללו אלא למוציאיהן, ולא נאמרו כל השיעורין כ״ש, למצניעיהן
)כצ״ל( ל א נ א מ ר ו ד ר ב נ ין על ותני כן וג״א(, גוע״י ר״ש, דברי סוף הוא אלא סתם
ד ר ב י על כן ותני שהן. כל למצניעיהן הא למוציאיהן אלא האילו השיעורין כל
למוציאיהן הא למצניעיהן. אלא האילו השיעורין כל נאמרו לא < כ צ ״ ל י>(
( ש מ ע ו ן
כמות ומצניעין כמוהו. האדם: לצורך כל הכשר להצניע .שהוא מין העשוי (1רש״י במשנה:
ש י ע ו ר הראוי להצניעו. בו שיש זח כלומר
)תום׳ דתניא כרשב״א דלא מ״א(: )לפ״י צא א )לסיפא של משנתנו(, (2עי׳ בבלי עו א
ם״ח ז( כלל אמר רשב״א כל שאינו כשר להצניע וכו׳ והוכשר לזה והצניעו ובא אחר והוציאו נתחייב וכוי.
(3בירוש׳ פ״י ,יב ע״ב אומר ריב״ח :דרבי יהודה ,דרבי יהודה אמר )ידוש׳ שבח פ״ו ,ח ע י ב (
אומן באומנותו חייב ,וכאן בפ״ז שם נמסר בשמו • :נ ו ן המוך שהתקינה לנידתה ,ז״א כרב מפא בבבלי•
(4רמב״ן והמיוחס להריטב״א ,ועי׳ תוס׳ ד״ה הא.
(5לא ,גם במי׳׳ר ופי״ר ,לו ,ק ,ועוד.
בנוסחאות :דרבי שמעון -דרבנן ,אבל כמו שהגהתי כך היה בירוש׳ שהובא במ״ש ם״ח מ״א, (6
כיו״ב הגיהו גס ן על״. כ ״ותני מן ״וחני כן על״ עד אלא שנשמט במ״ש )או כבר בירוש׳ ב״י שלו(
105
מ ח י י ב ה י ה ר׳ מאיר(. )בבלי צא רע״א: מ א י ר רבי הוא דר״ש ות״ק ברביעית.
א ח ר ת נ א משנת בס׳׳ז שבירוש׳ והברייתא ותנאים חלוקים הם איפוא, משניות
לעיל(. עי׳ )ואולי גם מ ש נ ת ס״ט,
הקבלה של איגד. חטאת״ עליו כי ״חייב שלשון המשנה אינו חלק לגמרי. אלא
כ ל ״ ח י י ב )״עליו״( פשוטה של הברייתא: ואמנם אלא המצניעו״. ״אינו חייב גיגוד אל
אל בגיגוד שהוציאו, מי שהוא״ ,כ ל אדם ״חייב אלא איגו )לא ״ ב כ ל שהוא״( שהוא״
״איגו ח י י ב א ל א ה מ צ ג י ע ו ״ ש ל ה ס י פ א .ואס כ ך ה ד ב ר אין ה ב ר י י ת א ה ז א ת ע ו ס ק ת ב ש י ע ו ר י ם ,
להצגיעו. הראוי שיש בו שיעור במשנתנו: כרש״י ״ומצניעין כמוהו״, לא נפרש בה אם
מסייע באמרו: ולזה כיוון ב ר י י ת א זו, שכך .כמו שפירשתי .פ י ר ש ב א מ ת הירוש׳ ואפשר
לר״א. ח ם ד א -מסייע לרב
קמיע. ל ע ש ו ת ש ב ת פ״ח מ״ג :עור כדי (q
לכתוב. ב צ י ט ט י ם ש ב ב ב ל י ע ט א ,א ל א ש ב כ ״ י א ״ פ ש ם ב ס ו ף ע ״ א :כ ד י וכן
ירוש׳ שם ,יא ע״ב :עור כדי ל ע ש ו ת ק מ י ע כ ד .אית ת נ י י ת נ י כ ד י ל י ת ן ע ל ה ק מ י ע .
ומאן ד א מ ר כדי ליתן על הקמיע בהין קשייא. דאמר כדי לעשות קמיע בהין רכיכה. מאן
ר ך ומבנימין ש ל כ ת ב ״ ) ש ב ת ם א א ,ת ו ם ׳ ס ״ ד ט> כ ו ת ב י ן א ו ת ו ע ל ג ב י ע ו ר ״קמיע
( 1
ליתן על״, ״כדי עליו, לכתוב פירושו לעשות״, ״כדי ק ש הז מעור תיק בתוך אותו
לעשות ממנו תיק לקמיע. פירושו
עור א״ל כדתנן עור ב כ מ ה המוציא רבא מרב נחמן בעא מיניה עט א: בבבלי,
דאמר ת״ש וכו׳ שנא א״ל לא בכמה לעבדו״( )״עור ה ע ו מ ד קמיע ,לעבדו לעשות כדי
מליח כמשמעו דלא מצה ודיפתרא, הן מ צ ה ו ח י פ ה משמיה דעולא שלשה עורות רחב״א
בו מ ש ק ו ל ת כדי לצור שמואל בר יהודה תני רב שיעורו וכמה ק מ י ח ודלא עפיץ, ודלא
קמיח ולא עפיץ וכמה שיעורו כ ד ת נ ן ולא חיפה דמליח )עי׳ כ ל י ם פ כ י ו מ ״ ה ( ו כ ד , קטנה
2
ק ת נ י מ י ה ת כ ד י ל צ ו ר בו מ ש ק ו ל ת ק ט נ ה וכו׳ ה ת ם ב ב ו ש ל א ( כ ד י ל ע ש ו ת ק מ י ע וכו׳. עור
)״עור ל ח ה מ ת י י ב ש ו מ ת ק ש ה ע ל ה מ ש ק ו ל ת ״ ( ו ה ת נ ן )כלים פכ״ז מ״ב( וכו׳ ה ע ו ר ה׳ ע ל ה׳
להוצאה כך שיעור לטומאה כשיעור והשק והעור הבגד ) ת ו ס ׳ פ ״ ט ג( ותאני עלה וכו׳
ב ק ר ט ו ב ל א )״עור למצע״( .עולא מ פ ר ש איפוא ״כדי ל ע ש ו ת ״ )לכתוב( ב ח י פ ה . ההוא
הרבים ורשות היחיד לרשות היחיד וכו׳ מ ר ש ו ת הזורק שבת פי״א מ״א וב׳: (r
ז ו כ נ ג ד זו גזוזטראות שתי כ י צ ד פוטרין. וחכמים מחייב עקיבא רבי באמצע
ה ר ב י ם )״בשגי צ ד י ר ש ו ת ה ר ב י ם ״ ( ה מ ו ש י ט ו ה ז ו ר ק מזו לזו פ ט ו ר )*שלא מ צ י ג ו ברשות
והושטה ב מ ל א כ ת ה מ ש כ ן מ ר ה ״ י ל ר ה ״ י ורוחב ר ה ״ ר מ פ ס י ק ביגיהן״( .וכד. זריקה
שם, וכן ברשביא כו׳ )וליוזא ׳כיצד״(, גזוזטראות שתי א: צט שבבבלי בפיטקא
דף כיי י ר ו ש ל י ם , ה כ א כ י צ ד ׳ )רשביא צז א ,וכן ב ר י ט ב י א שם, גרטי ד לא ׳ויש םםרים
,281ועי׳ ל ה ל ן ג ו ס ח ה ר א ש ו נ י ם ב ם י ם ק א שבירוש׳. ק ס ז עיא( ,ו ל י ת א ב ש כ ל ט ו ב .ח״ב
למטה אלא ד״ע וחכמים״( )״מחלוקת א מ ר לא שנו שמואל ע״ד: יב שם, ידוש׳
אפילו אמר אלעזר דרבי מילתיה הכלי(. )״לדברי אסור מעשרה למעלה הא מעשרה
למד ר׳ מעגלות אלעזר רבי רבי אילא בשם דאמר מותר )״לחכמים״(. מעשרה למעלה
בעל גוע״י וגליון אפרים :ותני כן על דרבנן וכו׳ אלא למוציאיהן הא ל ם 1נ י ע י ה ן כל שהן» העגין אחד,
אבל ההגהה גדולה ורחוקה יותר.
ועי׳ דיס. (2ערוך, (1ועי׳ כלים פכ״ג מ״א.
106
2
ו ע ג ל ו ת ל א ו ל מ ע ל ה מ ע ש ר ה אינין )״בתמיד,״( < .ש ת י גזוזטראות> > א י ת ת נ י י ת נ י עקיבא
על דעתיה דשמואל א י ת ד ל א ת נ י כ י צ ד .ע ל ד ע ת י ד ,ד ר ב י א ל ע ז ר א י ת כאץ כ י צ ד . כיצד.
מעשרה״(. כ א ן כ י צ ד )״שהרי גזוזטראות הן בוודאי ל מ ע ל ה לית
מעשרה. בלמעלה וחכמים ר״ע מחלוקת לפרש איפוא צריך ״כיצד״ ששוגה מי
ח כ מ י ם הוא. דברי פירוש ו״כיצד״
מעשרה אבל למעלה מ ע ש ר ה פ ל י ג י וכו׳ למטה בעי -רבה )״רבא״( צז א : בבבלי
פליגי וכו׳ מעשרה למעלה דילמא או ה כ ל היא״(, )״וסיפא דברי פ ט ו ר וכו׳ הכל דברי
רב ו פ ש ט ה ניהליד, חםדא ליה לרב איבעי מילתא הא א״ר יוסף ר ב נ ן היא״(. )״וסיפא
3
מחייב ר״ע ע צ מ ה ה ר ב י ם ב ר ש ו ת ועובר לרה״י היחיד מרשות מהא > המנונא
וכד. סליגי מעשרה למטה פשיטא ע צ מ ה הרבים ברשות מדקאמר פוטרים, וחכמים
דר׳ אלעזר דא״ר אלעזר מחייב היה ר׳ עקיבא אפילו ל מ ע ל ה מ ע ש ר ה ,והאי ד ק ת נ י ופליגא
עצמה להודיעך כחן דרבגן. רה״ר
( 4
במקום ״דרשות עצמה״, ב־רשות הרבים ״ועובר שנתה ב ר י י ת א זו ש ב ב ב ל י
ב״למטה מעשרה״, ש ל המשנה ,ומפני שינוי־לשון זה רצו ל פ ר ש אותה ב א מ צ ע ״ הרבים
שנה ״כיצד״ .גם ל א ש ת נ א זה הפירוש הזה נ ד ח ה ,א ב ל וודאי כמו רה״ר עצמה: שהוא
*כיצד״ לפניו היה לא שגם הבבלי ונראה ״כיצד״. כ ד ב ר י הירוש׳, אין כאן, לשמואל
תמהו וכבר אינו(. בפיסקא )וגם כלל מזכירו ואיגו בו דן הוא אין שהרי במשגתו,
כ״י ירוש׳(: לריטב״א ,רשב״א ,וריטב״א )וכיו״ב ב מ י ו ח ס ע ל זה .ר מ ב ״ ן צז א הראשוגים
תירצו ורבגן דר״ע פלוגתייהו לפרושי דאתי לכאורה דמשמע כיצד מאי א״כ וא״ת
בפ׳ ר״ג ) ע י ׳ ת ו ם ׳ צ ו א( ד א ש כ ח ן כ י צ ד ד ל א ק א י ו כ ו ׳ א ל א א מ א י ד ב ע י ל מ י מ ר , בתוספות
כד כיצד א ח ר גט ויש מ א מ ר א ח ר מ א מ ר )ריש פ״ה ,ג ע״א( ד ת ג ן ו ח כ ״ א יש גט דיבמות
אמאי דבעי למימר והכי קאמר מ א מ ר ב י ב מ ת ו וכו׳ ו ה כ א נמי ה א י כ י צ ד ל א ק א י א ל א עשה
שתי גזוזטראות כיצד כ ד ומיהו בירוש׳ מוכח וכד. דין
מצויים״. ״שיגויים ס פ ר י ה מ ש נ ה יש כאן ״כיצד* .ע ל ״כיצד״ ב כ ל ל ,עי׳ ברוב
ברייתא של לשון בטעות בוודאי החליף הבבלית הברייתא את ששנה התנא-השונה
״ ב ע צ מ ה״. ושנה במקומו כעין לשון המשנה, באמצע״, ״ועובר רה״ר ששנתה
(sע י ר ו ב י ן פ ״ ג מ ״ ה :מ ת נ ה א ד ם ע ל ע י ר ו ב ו ו א ו מ ר א ם ב א ו ג ו י ם מ ן ה מ ז ר ח ע י ר ו ב י
אם ב א ח כ ם מן )״במזרח״( וכד, ל מ ז ר ח מן ה מ ע ר ב עירובי )״במערב״( למערב
)״במערב״( וכד. ל מ ע ר ב )״במזרח״( מן ה מ ע ר ב עירובי ל מ ז ר ח עירובי המזרח
דרב דעתיה על מוחו־. אלא פטור כאן ליו׳ אמר רב בירוש׳: גרסיגן ע״א, יג בה״ב, להלן (1
דעתיח על בירוש׳(. שם שנמנו אחרים ומותר כפטור וזהו דר״ע, )לחכמים מ ו ת ר מעשרה למעלה
לחכמים, ״מותר״ אמר וע״כ ומותר', יפטור כרב סובר אלעזר רבי אסור. מעשרה למעלה דשמואל
מ ו ת ר וכוי ,ו כ י ו י ב המיוחס לריטב״א, בפירושו )רמב״ן :ול״ג ב י ר א ' נדחקו לריטב״א המיוחס ואחריו והרמבין
לה מוקים דשמואל סי׳ )שם(: ידוש׳ כ״י הריטביא סי׳ וכך הציטט(. מן ״מותר״ כאן השמיט והרשב״א
למעלה מעשרה. לה מוקי אלעזר ור׳ מעשרה למטה לפלוגתייהו התם
גזוזטראות. <שתי> כיצד אבל ברמב״ן ובמיוחס לריטב״א: ידוש', כיי ובריטב״א ברשביא כך (2
היא• ברייתא מהא כל מיד: סי׳ תו״א סדר בעל אמר כבר אבל מתנית', מוסיף: מ (3
ברייתא כולה היא טובי, בר חלקיה לרב הכי״ נמי ״הניא שם, שבבבלי השניה הברייתא (4
107
ב מ ז ר ח אית תניי תני באו גויס מן ה מ ז ר ח ,ע י ר ו ב י למערב. ידוש׳ שם ,ב א ע ״ ב :
( מאן ד מ ר ב מ ע ר ב ב מ ז ר ח ״ ( .מ א ן ד מ ר ב מ ז ר ח ב א י ל י ן ט ק ם י ו ו ט י )שרי״רs ,r«£1<6n1 )״עירובי
אית תניי תני שרי״ר(. למזרח״ )״עירובו ב א ח כ ם מ ן ה מ ז ר ח בו׳ סיס׳ רומאי. באילין
)״עירובי במערב״( .מאן ד מ ר ב מ ז ר ח באילין חכימיא ,מאן ד מ ר ב מ ע ר ב ברגיל. במערב
(
של ו״גוים״ גדוד של חיילים י , ה ם ״רומאים״ ,ח י י ל י ם או מ ש נ ת ג ו של *גוים״
הוא ״ ח כ ם ״ ״חכם״ של המשנה פניהם. להקביל הם מפקדי צבא ,שרגילים ה ב ר י י ת א
כי״י )כנו׳ ״רגיל ירגיל״, הוא הברייתא של ו״חכם״ פניו, להקביל שרגילים ממש
ובקי ובאגדות בהלכות במדרש ולשנות ובכתובים ובנביאים בתורה לקרות וראשונים(
״רגיל ב ח כ מ ה וגם שם בניגוד ל״חכם״(, ת ע נ י ת טז םע״א, )ברייתא, הברכות כולן׳ בכל
2
ב א ג ד ה ״ ) י ד ו ש ׳ ש ם פ ״ ב ,ס ״ ה ם ע ״ מ ,״ ה ר ג י ל ״ ) ת ו ם ׳ ב ר כ ו ת ס פ ״ ה ,פ ס ח י ם ק ד א( ( ורגיל
)עי׳ ב ס מ ו ך ( . וזהו ״מקרי ש מ ע ״ של ה ב ב ל י
5 ( 4 > 3
מ ת ג י ת י ף >. )כולה א י פ כ א )״מתגי״( יצחק תגי כי אתא ר ב י לו ב: בבבלי,
)״שומר קשיא חכם אחכם .נכרים אנכרים לא קשיא הא בפרהגבנא נכרים אנכרים. קשיא
דורש )״קובע פרקים״, פירקי הא במרי דמתא ,חכם אחכם לא קשיא הא במותיב העירי(
)״מלמד תינוקות להתפלל״(. ב״פירקא״( הא במקרי שמע ברבים
) ר ש ״ י :א י י ת י מ ת נ י ת א ב י ד י ה ובו׳( מ א ר ץ ־ י ש ר א ל ב ר י י ת א יצחק הביא רבי
המשנה שבין הסתירה את מיישב והבבלי ש ל הירוש׳. תני״ תניי ״אית אל המתאימה
( 6
ושל , העיר״ ״שומרי ״םרהגבני״, הם של המשגה ״גכרים״ כמו הירוש׳: והברייתא,
־ אדוגי העיר* ״חכם״ של ה מ ש ג ה הוא ח כ ם ״הקובע פירקי״ ודורש ברבים ,ושל הברייתא
ה י ר ו ש - /ב ת ו ם ׳ פ ״ ד )פ״ג( א כ מ ו ב מ ש נ ה . של ״מקרי שמע״ ,״רגיל״ הברייתא
ה ב ר י י ת א ש ה ב י א ר ׳ י צ ח ק מ א ר ץ י ש ר א ל ,עי׳ ל ה ל ן ו. על
ארבעה ורחב עמוק עשרה חצרות )ג( ח ר י ץ ש ב י ן ש ת י (tע י ר ו ב י ן פ ״ ז מ ״ ג ו ד ׳ :
או צ ר ו ר ו ת עפר מלא תבן. קש או מלא אפילו שגים ואין מ ע ר כ י ן א ח ד מערכין
מ ע ר כ י ן א ח ד ו א י ן מ ע ר כ י ן ש נ י ם ) .ד( נ ת ן ע ל י ו נ ס ר ) ״ מ ש פ ת ו ש ל ה ח ר י ץ ל ש פ ת ו כ ע י ן
זו)״בשתי עליות זו כ ג ג ד גזוזטראות שתי ט פ ח י ם וכן רחב ארבעה שהוא גשר״(
7
מערכין שגים ואם ג ש ר מ ז ו ל ז ו ״ >( ר ח ב ד׳ כעין עליו נסר ונתן שני דיורין של
ש נ י ם מערכין טפחים״( ארבעה רחב )״שאינו מכאן פחות אחד. מערכין רצו
אחד. מ ע ר כ י ן ואין
תום׳ ו ר ׳ י ה ו נ ת ן , רשיי, t ואילך ד׳ י ו ס ט ׳ פ ק ב ה. לו, מב״ב ,ד״נ, כך במייר,
׳ א ו י ו טי׳ קיט .א ב ל ר ה י ג )רשב׳־א ש ב ת צ ט א רשב״א ו ר י ט ב י א ו מ א י ר י ,ש כ ל ט ו ב ח י ב ,233
( 8
וכן שתי :(141 )עמ׳ סי׳ קט״ו העתים וס׳ וראיש, רייף , ריח ש ב ת ח י ב ,(58 , אוהיג
(1עי׳ חולין מו א :ההוא פולמוסא דאתא לפומבדיתא ערקו ובו' ,ועי׳ ביצה כא א.
וירוש׳ שם פ״ג ,ו ע״ג(. (2והשוה ״רגיליות״ ,ברכות כב א )תום׳ ברכות פ״ב יב
מ וד״ש :רב ,ועי׳ ד״ם. (3
בשלשה כי״יז מ ת נ י ז ״מתני״ פירושו תמיד) :ברייתא( מפרש)ת( ומציע)ה( דברי המשנה ,״תלמוד״. (4
(5ליתא מ ורש״י ,וגליון הוא.
]ועי׳ עכשיו גייגר אצל קרויס ,תוספות הערוך ,עמ׳ שלז[. b149, ״א ח 282 (6עי׳ פליישר ללוי
(7רש״י ,ועי׳ תום' ,והשיבו עליהם הרשב׳׳א והריטב״א והמאירי.
אחד. אבל אם נתן זה הנסר לארכו וכו׳ אפי׳ פחות מד׳ מערכין (8ר״ח עט א :
108
( l
אגודה: t ש נ י ם פחות ו כ ו ׳ מערכין ואין אחד מערכין ג ז ו ז ט ר א ו ת זו כ נ ג ד זו
מערכין א ח ד ואין מערכין נ ו ת ן עליו נ ס ר ש ר ח ב א ר ב ע ה או מ ל א ע פ ר או צ ר ו ר ו ת
מ ע ר כ י ן ב׳ פ ח ו ת מכאן וכוי. ואין וכן ש ת י ג ז ו ז ט ר א ו ת זו כ נ ג ד זו מ ע ר כ י ן א ח ד שתים
ואין שנים מ ע ר כ י ן ) ב י פ ח ו ת מכאן״( תני אית ]תנייו כד ע״ג: שם, ירוש׳
מאןדמרמערכין שנים. מ ע ר כ י ן ואין אחד מ ע ר כ י ן א ח ד .אית 1תניי!תני מערכין
מאן דמר ד׳ טפחים״(. רוחב )״שאין ב נ ס ר מיכן ב נ ס ר פחות אחד, ואין מ ע ר כ י ן שנים
א ח ד ואין מ ע ר כ י ן שנים פ ח ו ת מ י כ ן ב ח ל ל )״שאין ב ח ל ל שבין ש פ ת ה ח ר י ץ לשפתו. מערכין
ב ח ל ל שבין גזוזטרא לגזוזטרא ,ד׳ טפחים״(. או
מ ע ר כ י ן ב׳ ט ח ו ת מד׳ אחד מערכין רצו (1רי״ף דפו׳ :גחן עליו גםר רחב ד׳ ספחים
פחות ו כ ו / שגים מערבין אחד ואין םערבין וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו אחד מערכין ואין
מערכין שגים פחות וכו׳ ,אבל רצו ואם רחב ד׳ טפחים וכן שתי וכו׳ מערכין אחד רי״ף כ״י כ ז
ואין ,שכן למטה בפירוש ״אבל לאורכו״ )עט א( הוא אומר )כריח ום׳ במקום ״ואם רצו״ צ״ל בוודאי:
אבל נתן וכו׳ )ו(אפי׳ אין ברחבו של נסר אלא משהו מערכין אחד ,ועי׳ בהערות לס׳ העתים• העתים(:
משבת פי״א בכ״י לונדון ובריטביא עח ב ,ואשגרה היא שבדפו׳ ,ליתא גם (2״ברשות הרבים״
ו א י ן בין זו לזו -יתר מכן. מ״ב .בריטב״א שם בשיבוש:
בכיי ארטורם בפגים :שגים ואין מערכין אחד ,והוגה בגליון ,ונ״ח בכ״י לונדון. (3
109
וכו׳ לראיה דומה אין הנדון יוסי א״ר ווינא: פ ״ א ו׳ כ ״ י בתום׳ םסחים ואמנם
בברייתא וכן הוא וכו/ מת שניהם טמאין ט מ א י> יום ב נ ר ש נ י ט מ א שנפסל בטבול שמן
ב
)ע״פ הצילום(: ומ כ ע ״ ב כ״י מ <שטראק!> צ י ל ו ם שלי(, )ע״פ ט ו א כ׳יי מ ב זו ב ב ב ל י
מת .זוהי איפוא ה ב ר י י ת א שהירוש׳ מ ר מ ז לה. ט מ א שנטמא בנר
ב
יד ב וכן מח, טמא בנר שנטמא ליה כי מ ד ל י ק גם ב ב ב ל י יד ס ע י א : מ בכיי
בכיי ז ה :מ א י איריא ד ת נ י ב נ ר ש נ ט מ א ט מ א מ ת נ י ת נ י ב נ ר ש נ ט מ א ת .א כ ל זו ט ע ו ת ס ו פ ר י ם
הםוכד״ ש ה ש ג י ר ו ב ג מ ר א את נ ו ס ח ה ב ר י י ת א ; שכן כ ל הסוגיא ה ב ב ל י ת ) ב נ ר של מ ת כ ת .מ א י
ש ג י ( מ ת ג ג ד ת ל נ ו ס ח זה. הוי
יוצאין בםסח וכד ידי חובתו בהן ואילו ירקות ש א ד ם יוצא פסחים פ״ב מ״ו: (v
וכו׳ מבושלין ולא שלוקין ולא כבושים לא אבל כ מ ו ש י ן בין לחין בין בהן
בקלח שלהן. ויוצאין
ו ה בגליון )ניא כמישין( P ל ו )כמישים( ,ק )כמישין( בין כמושין[ כ ך מ י י ר ו פ י י ר ,
ב
ששון כיי ם ה ב, ופביב» ורומי מ כ מ ו ש י ן!(, א ב ל מ כ י ב ד פ ו ׳ ו מ ) ו ש ם :א ב ל לא
( 4
99ו ע ו ד : ם׳ ה א ו ר ה מאירי, , דאיש רייף P ה׳ ר א ו ,15 הרימ! )טולידאגו( ודיג וסי׳
י ב י ש י ן. בין
אית כמישין( בכולם: )שרי״ר כ מ ו ש י ן בין ז י ד ו ש ׳ ש ם ,כ ט ע ״ ג ) ש ר י ״ ר (104
מאן בקלח. כמושין <בין> מאן דאמר חםדא רב אמר כ מ ו ש י ן. תני אבל לא תניי
שם בבלי י ע״אז )ירוש׳ ב ר כ ו ת פ״ו׳ בירוש׳ שם ולהלן אבל לא כמושין בעלין. דאמר
ולא שלוקין ולא מבושלין. כ בו ש י ן ב Pמובאה הסיפא :אבל לא לח
מוסרים והם ארץ־ישראל, נוסח איפוא הוא )״כמישין״( בין כ מ ו ש י ך לחין ״בין
ב ה ת א ם ל נ ו ס ח זה שלהם. רב חםדא דברי
)כוי(. י ב ש י ן בין לחין בין בהן יוצאין ב: לט פסחים בבבלי אבל
ר ב ח ם ד א לא שנו א ל א ב ק ל ח א ב ל בעלין ל ח ץ אין י ב ש י ן לא .וכד .מ י ת י ב י י ו צ א ץ אמר
יבש י ן יוצאין בהן ד ב ר י ר׳ מאיר וחכ״א לחין י ב ש ין ו ב ק ל ח ש ל ה ן בין ל ח י ן בין בהן
א ב ל ל א כ ב ו ש י ן ו ל א ש ל ו ק י ן וכוי ,ת ר ג ו מ א אין יוצאין בהן ,ושוין שיוצאין ב ה ן כ מ ו ש י ן
״בין במשנתם איפוא להם היה הבבלים אקלח P יבשין״( מאיר בדר׳ דקתני )*להא
והם מוסרים דברי ר ב חםדא בהתאם לנוסח שלהם. יבשיך,
ר ב י -משנת הבבלי ומשנת חכמים, משנת איפוא היא הירושלמית המשנה
כרוב סתם משנה. מאיר,
מת ,אבל אשגרה היא מן המשגה. בטמא ( 1ב ד פ ו /צוק׳ וכ׳׳י לונדון:
(2ריג״ג ,צומבר ,32 ,הכניס את הברייתא הבבלית בתוך לשון המשנה.
ברי״ף דפו׳ וכ״י ב :אבל לא שלוקין ולא כבושין ולא מבושלין ,וכן בם׳ האורה ) 99ומשס (3/4
מנושלין, ולא וכוי ,ברא״ש ד י ו :אבל לא כבושין שלוקין שלוקות בפרדס דיו ,יב סע״ד( אבל לא
אבל אפשר ש״כבושין' נוסף בנוסח זה. והגיהו בד״ח :ולא שלוקיןן
כסו התלמוד, ומסורת רש״י ליתא מ וא״פ, וכו׳ ובקלח שלהן, בהן יוצא שארם ירקות (5
שאינו בירוש' ,וגליון הוא.
(6ריא״ז )בשלטי הגבורים( אומר :ומז׳׳ה )רי״ו( אומר ש י ו 1א י ן בהן כמושין ולי גראה שהעלים
אp צריכין שיהיו ל ח ץ ולא כמושים והקלחין אפיי כמושים כמבואר בקונטרס הראיות והוא בתלמוד של
ישראל .אבל הירוש׳ חולק בפירוש על הבבלי ,ואם אנו פוסקים כבבלי ביבשים איא לפסוק כירוש׳ בכמושים.
110
יוצאין וצוק׳: וכי״ו דפו׳ לג, )פ״ב( פ״א שבבבלי, לברייתא המקבילה בתום/
יבשין ר׳ מאיר אומר בהן ואין י וצאי ן כ מ ו ש י ן ד כ מ ש י ן ״ ( י> בין בין לחין בהן
( 3 2
דברי כ ב ו ש י ן. בהן יוצאין צדוק אומר אף ר׳ א ל ע ז ר בר׳ יוצאין בהן יבשין > אף
זו סיפא ואולם של המשנה. ״אבל לא כבושין״ איפוא על נמשכים של התום׳ ראבר״צ
4
משום ר״א כ מ ו ש י ן י ( אין יוצאין בהן ב ב ב ל י )שם> ב צ ו ר ה א ח ר ת :ת ״ ר ) ״ ת נ א ״ נמסרה
( 5
יוצאין בהן כמושין .א ב ל ה ת ו ם ׳ ש ש נ ת ה ב ר י ש א ״בין לחין בין כמושין״ צדוק אמרו בר׳
ה כ ל )״ושויך של הבבלי( ,א י נ ה יכולה ל ש נ ו ת ״א ף יוצאין בהן כ מ ו ש י ך . כדברי
(1בכיי לונדון :יבשין ,וכן היה כחוב בכי״ו תחילה ,והוגה :כמשין.
דברי ר״מ חסרים בטעות בכ״י ארםורט. (2
״אלעזר בר׳״ ,כהו׳ צוק׳ וכ״י לונדון. (3
ב
מ ,א״פ וערוך ע׳ כמש .ואמנם ברייתא מוסיפה היא לברייתא שלפניה ,ועי׳ ! י ו ן ב יתנא״. (4כך
טעות רגילה. (5בכ״י מ :אין יו1אין ,והוא ט׳׳ס במקום ״אף״;
הפוסקים האחרונים יכולים היו ,כמו שהעיר רבינוביץ בגדק בד״ס ,גם לשגות את לשון המשנה (6
ה ג מ /ועי׳ למשל גם מהר״מ חלאווה מב ב ,ד״ה טיפולם ומג א ד״ר ,רב נחמן. ע״ם
(8אף ,ליתא מ וא״פ. (7ובו׳ ,ליתא מ.
in
)שבת כלים פי״א מ״ח ״ ת כ ש י ט י נשים״ ה ם ש ל כ ס ף ושל ז ה ב )ושל זכוכית(, סתם
ז ש ב ת פ״ו, מ א ע״ג, נדרים םפ״י, ידוש׳ )״רוכלים״(. ב פב ב״ק ש ב ת ם ד ב׳ נ ט ב(,
בדלת כיו״ב ם״ד״ ז נשים ע ״ ד ,ח ע ״ ב ,ו ע ו ד ה ר ב ה כ א ל ה .ע ל כץ ש א ל ה ב ב ל י ״ ת כ ש י ט י
)והתירוץ בכולם ב תיפלות ס״ד ,סוטה כא ב: ביצה ל ג א! ט ו ח נ ת ם״ד ,כ ת ו ב ו ת נט ם״ד.
אלא אימא הבבלי כאן: והשיב מא א )והתירוץ -הגהה(. פירוש( :ב ש מ י נ י ס י ד ,ס ו ט ה -
בגמ׳ טיפולי נשים, ריטב״א:פי׳ טיפולי נשים ,וכן ר ״ ל נשים .מאירי ב מ ש נ ה : טיפולי
א ו מ ר ת ש א י ן זו ה ג ה ה א ל א פ י ר ו ש ,ש ״ ת כ ש י ט י ם ״ א ל ו א י נ ם א ל א ״ ת כ ש י ט י ם ״ -ט י פ ו ל י ם זאת
שירד להם מלמד או ד כ ו ב מ ד ו כ ה וכו׳ מעין שאמרו ביומא עה א: קמחים וצמחים: של
ו ב ס פ ר י ב ה ע ל ו ת ך פי׳ פ ״ ט : במדוכה, ד ב ר שנידוך נשים, ת כ ש י ט י עם המן לישראל
בשמים למיני אשה לא צרכה במדבר ישראל שהיו שנה אומר כל ארבעים אתה מנין
(
שאומר ״מאן ד א מ ר שמן הירוש׳, אלא מן המן ה י ת ה מ ת ק ש ט ת ת ״ ל ד כ ו או דכו י . אלא
״טיפולים״, א י נ ם ש״תכשיסים״ -יוצא ר״א״(, אמר )״לא לא״ טיפולי הא תכשיטי
מ ו ד ב ק ב ב ש ר ו נ מ א ס ו נ ס ס ל לאכילה ,וה״תכשיט״ הוא עיגול או חרוז ש ל בצק, שה״טיפול״
( 2
שתלוי ואינו דבוק בה P , של בצק ע״י ת ע ר ו ב ת בשמים וכדומה או
כי ״ א י מ א ״ אנו צריכים לומר, גם בזה, והירוש׳ בין ה ב ב ל י נרצה לחלק לא ואם
היא. ה ג ה ה זה
ממשגת חוץ טיפולי, המשנה: ספרי ב ר ו ב משנתנו? ניסח עיקר איפוא מהו
מדפ׳ )והמשניות עליו מוכיחה הגמרא שהרי בטוח, *תכשיטי״ וכאן הגוםח הבבלי,
אין ה נ ו ס ח וחוץ מ מ ש ג ת הירוש׳ ש ב כ י ״ ל -ד״ו׳ וכאן ע״פ הבבלי(, ה ו ג ה ו ואילך יוסט׳
א ר ץ ־ מוכיחה כ ל ל על נוסח בגי כלל ,מפני ש מ ש נ ת הירוש׳ כשהיא ל ע צ מ ה אינה בטוח
הסיםקא וגם םיםקאות(, להלן, )עי׳ הירוש׳ מגוף אינה שהמשנה מפני ישראל,
מקומות. וכמה בכמה ונשתנתה נוספה ש כ ן ג ם זו מוכיחה, איגד, כי״ל -ד״ו שבירוש׳
בוודאי שנוסח הפיםקא )והגמרא שעליה( בקטע של הגניזה עושה רושם יותר מקורי. וכאן
ונוסח בני נשים״, היה ״טיפולי ארץ ־ישר א ל בני שנוסח איסוא אומרת זאת
( 4
והם נשים׳, ״תכשיטי היה הבבלי( של ה א ח ר ו נ י ם המסדרים של )לפחות ב ב ל
ב נ י ב ב ל זה הוא נ ו ס ח שנוסח איפוא לומר אנו צריכים טיפולי נשים. או הגיהו: פירשו
)שאין הבבלי ו ס ת ם שבירוש׳, הברייתא ברייתא, ע״פ השונים התנאים ע״י מוגה
מאד הדבר רחוק כי נשים״. ״טיפולי מן מוגה זה שגוסח ידע לא סתם( אלא כאן
שארית אלא הקדום הוגהו ע״פ הבבלי ולא גשאר מן הגוםח ספרי המשגה שכל לומר,
ושבירוש׳. שבבבלי במשנה
112
. A 1 ד, ל ה ל ן עי׳ מ ח ל ף , ו ת נ י ת נ י י ת א י ס ע ״ ב : ל פ ״ ג , פ ס ח י ם ל י ר ו ש ׳
מ ת ו ך ת ו ח ב ו ר מ ו ן ש ל ש פ ו ד מ ב י א י ן ה פ ס ח א ת צ ו ל י ן כ י צ ד מ ״ א : פ ״ ז פ ס ח י ם (x
נ ק ו ב ת ו . ב י ת ע ד פ י ו
1
ו ה ו פ כ ו . ח ו ז ר ' ב ר י י ה ה ת נ י י ד ה ד י ן ד ע ת י ה ע ל פ י ו . ל ת ו ך
ב ר י י ה . ת נ י י ה
( 2
מ ב ק ע י ן א י ן ד א מ ר מ א ן •ח*. ש ל ב מ ג ל מ ב ק ע י ן ד א מ ר מ א ן ח ם ד א ר ב א מ ר . מ ב ק ע י ן
ק צ י ר . ש ל ב מ ג ל
ד א מ ר ו מ א ן ב ב ד ו ק י ם מ ל ב נ י ן ד א מ ר מ א ן ח ס ד א ר ב א מ ר P מ ל ב נ י ן א י ן ת נ י ת נ י י ו א י ת
ב ד ו ק י ם . כ ש א י נ ן מ ל ב נ י ן א י ן
י ת פ ק ע ו ״ ( ) ״ ש מ א ל ב ד ק ן ש צ ר י ך מ פ נ י ע ס ק י נ ן ח ד ש י ם ב ר ע פ י ם ה כ א י ו ח נ ן א ״ ר ח נ ה ב ר
התלמוד )כת ב ( :ה ג ד ו ת וסביב מביב ד״נ ו א י ל ך ,מי״ר ו פ י י ר , כך לו ,ק פ ה ב ,
מכיב ו ש ה י ל םי׳ רס״ג ,ועוד .ו א ו ל ם ועיי ,היג דיו ,ל ח עיב ו ד י ב , 1 8 9ר י י ף ורי״ד ב פ ם ק י ו
מ ,ה מ י ו ח ט ל ר ש י י ב מ ש נ ה ו ב ג מ ר א ו ר א י ש ו ת נ י א טי׳ גח :ו ה ו ע מ ד :א י ס ) מ ל ט ר ( ו י ל ק ו ט :ו ה ע מ ד .
{ 4
מ א ן . ד מ ה ו ע ת נ י ת נ י י א י ת ב ה י כ ל . צ ל ם ו ה ע מ י ד ע ״ ד : ס ח ש ם , י ד ו ש ׳
( 5
י ב ) ד נ י א ל ד כ ת י ב מ נ ל ן ב ה י כ ל צ ל ם ( ״ ה ו ע מ ד ״ ) ״ ה ע מ ד ״ , ה ע מ י ד ב : כ ח ב ב ב ל י
ב ד נ י א ל , ה כ ת ו ב מ ן ז ה מ ו כ י ח ה ת ל מ ו ד ש ה ר י ) ה ע מ ד ( , ״ ה ו ע מ ד ״ ב פ י ס ק א ש ה נ כ ו ן ס פ ק
ד ג י א ל ס פ ר ש ל ז מ נ ו ש א י ח ר א ו ה ש נ י , ל ב י ת נ ב ו א ה ש ז ו ה י א , ה ב ב ל י ש ד ע ת ל ו מ ר ו ק ש ה
113
ונוסח הירוש׳ הוא, צלם בהיכל. ו ה ו ע מ ד הדבר היה נוסח הבבלי ב מ ש נ ה : א״כ
ת נ א י א י ת א ב ל לנוסח שרי״ר ״אית תנאי תני הועמד וה ע מ י ד» ל פ י נו׳ ם י ״ ר ש ל נ ו :
אין הכרע ,כי ה פ י ם ק א ש ל פ נ י ה אינה מכריעה. העמיד״ תני
ובטל הלוחות שנשתברו )ב״פ(: ע״ג סח שם, שבירוש׳ בברייתא גם ״והעמיד״
אבל במקבילות והעמיד צלם בהיכל, והובקעה העיר ושרף אפוםטומום את התורה התמיד
שבו הובקעה העיר, סוטה פ״ו י ור״ה יח ב(: תום׳ פי׳ ל״א, ואתחנן זו ) ס פ ר י לברייתא
ב לט דיו ) ה ו ס פ ה ( =־ ה ״ ג אחרון פ׳ ובמג״ת גם ב פ ס י ק ״ ר פי׳ כ״ו והעמיד, ותו לא.
והועמד. :147 א ב ל ב ס ד ר ד ״ ע ד״וו ל ד א והו׳ פ ר ו מ ק י ן ח ״ ב 193ז וד״ב
מגילה ! A 2 ע ״ ב -ש ם ג, שם סח -ל ה ל ן ג B ,ב ס ו ס ו ו פ״א ,ס ד סע״א לתענית
ע ״ א -ש ם .6 , ש ם ם ״ ד ,עד. -שם 5 ,ז -ל ה ל ן ג 4 ,ש ם ע ד ר ע ״ ג ז פ״ג ,ע ד ע״ב
ש ל ש י ם יום י ע מ י ד פ ר ג ם עד כ ת ו ב ו ת פ״ז מ ״ א :ה מ ד י ר א ת א ש ת ו מ ל י ה נ ו ת לו (zb
מכן יוציא ויתן כתובה. יתר
אבל במדידה )*במפרש״( ש ל ש י ם יום במדידה אמר שמואל ירוש׳ שם ,לא ע ״ ב :
לעולם במדידה ואפילו רב בשם ר׳ זעירא ר ב י א ב י נ ה ויתן כתובה. יוציא מיד לעולם
) מ ו ח ל פ ת ב ב ב ל י ע א א( .א י ת לנדרו. מ ג ל ג ל ת ע מ ו ש ל ש י ם יום ש מ א י מ צ א פ ת ח )״בסתם״(
ומאן ש ל ש י ם יום .מ א ן ד מ ר ש ל ש י ם מ ס י י ע ל ר ב . עד ת נ י ש ל ש י ם יום א י ת ת נ י י תגי תניי
עד שלשים מסייע לשמואל. דמר
פי״א ,ל ד סע״ג, כתובות שבירוש׳ יבמות פ״ט ,י ע״ב, בציטט גם שלשים* ״עד
ס ״ ט ,נ ע ״ ד ,ו ב ב ב ל י כ ת ו ב ו ת ם א ב .״ ע ד ש ל ש י ם י ו ם י ע מ י ד פ ר ג ם * א ף ב ת ו ס ׳ כ ת ו ב ו ת גטין
פ״ז ,כ פ י ס ק א ש ל מ ש נ ת נ ו ,וכן ב ש מ ח ו ת ם ״ ז יט. ריש
ו ע י ׳ ח י ל ו ף כ ז ה ב י ן מ ש נ ה ל ב ר י י ת א ,ל ע י ל ע מ ׳ ,80ו ל ה ל ן ״ כ ת י ב ״ .
י ש א ל ו על הפתחים. כ ת ו ב ו ת ם י ״ ג מ ״ ג ) :ו מ נ כ ס י ם מ ו ע ט י ם ה ב נ ו ת יזונו ו ה ב נ י ם ( Z c
והבנים דפו׳: מביב אבל ורא״ש! רייף רשיי, מ, מב״ב דינ, ק, פ מי״ר ,לו, כך
גם ישאלו .יישאלו״, בכולם: מיא בביב פיט ואילך. שיח דיו פיו דפ׳ יוסט׳, ועל י ח ז ר ו ,
י ש ע ג ו. על הפתחים .אית תניי תני ישאלו כ ת ו ב ו ת שם ,לו ע״א :והבנים ידוש׳
ונוע ישאלו על הפתחים, מאן דאמר ה ע ץ ) ב ר א ׳ י ח ד(. והשענו ת ח ת ד א מ ר ישענו, מאן
ב נ י ו ו ש א ל ו ו ד ר ש ו מ ח ר ב ו ת י ה ם ) ת ה ל ׳ ק ט י(. ינועו
חכמים, בוודאי ע״י לשון משובש והוא מ ב ״ ב ד פ ד ,אין לו ח ב ר ב נ ו ס ח א ו ת , נוסח
הרשב״ם בב״ב: כיו״ב מפרש וע״י פירוש שבגליוןז הרגיל ״חזר על הפתחים״, המאוחר,
על הפתחים. יחזרו ישאלו
ה ב נ ו ת יזונו ו ה ב נ י ם י ש א ל ו ע ל ה פ ת ח י ם מ ת נ י ת א כיני ב ״ ב שם ,טז ע״ד: ידוש׳
( 2
.47 ,ואינו ענין לכאן ,עי׳ ״כיני״ אין פירושו כפי׳ ה פ ״ מ ' /א ל א הירוש׳ מ ש ו ב ש -
נ ד ר י זרוזין נ ד ר י זרוזין וכו׳ חכמים התירו נדרים ארבעה נדרים פ״ג מ״א: (zd
שאני אומר קונם היה מ ו כ ר ח פ ץ ו א מ ר קונם ש א נ י פ ו ח ת ל ך מן ה ס ל ע ו ה ל ה כיצד
3
אומר אליעזר בן י ע ק ב רבי מ צ י ן ב ש ל ש ה דינרין. השקל שניהן > לך על מוסיף
א ף הרוצה להדיר א ת חבירו שיאכל אצלו וכד.
שס. ירושלים נתיבות שעה לסי עי׳ (2 .37 ח״ו, החלוץ עוד, בו שהחזיק (1
ב ז מ ן ששניהן כלומר ו ש נ י ה ן )ושניהם(, ונמק״י ,רא״ם ורי״ץ )בשמ״ק( ור׳׳ן: ריטב״א רמב״ן, (3
114
)בנזיר פ״ה רבי טרפון זירוזין א מ ר ר ב י א מ י מאץ ת נ א נ י ד ר י ירוש׳ שם ,לז ע ״ ד :
דו )״ר׳ אמי״( אינו נדר״(, התנאי הנדר אם יתקיים ״שכל נדר שאין ידוע ב ש ע ת מ״ה,
הוא הדבר שסוף אלא דבריו, על עומד כל אחד הנדר )שבשעת במעמידין לה פתר
בא רבי אמר הוא(. דמתני׳ טעמא רוציך ו״שניהן דינריך, בשלשה רוצין ש״שניהם
ת י פ ת ר דברי הכל שאין מעמידין )״שמתחילה לא נתכוונו אלא לג׳ כ א א( בבבלי, )״רבא״
ר ב י א ל י ע ז ר בן י ע ק ב ] ש נ י ה ן רצו [.י( במעמידין ניתני אין ת י מ ר ואין זה נדר״(. דינרים
ה כ ל הוא א ב ל דברי כלומר ת״ק ד ב ר א ח ד ) ד ב ר י ר׳ א ב א הן, שניהן אמרו טרםון ורבי
הרוצה תני אינו נדר( .אית תניי ואעפ״כ הם ״מעמידיך כר׳ טרפון ,שהרי כאן ראב״י
מאן )כלומר שראב״י חולק( מאן ד מ ר הרוצה מסייע לרבי בא תניי תני א ף הרוצה. אית
א ף ה ר ו צ ה מ ס י י ע ל ר ב י א מ י ) ש ר א ב ״ י א י נ ו א ל א כ מ ו ס י ף ( •P דמר
ש א ף א ל ו נ ד ר י זרוזין כלומר זרוזין, ממשיך אותו לנדרי ״אף הרוצה״ ששונה מי
בנדרי ואין זה תלוי מב״ם P ואולם מי ששונה ״הרוצה״ שונה ״יאמר״ ו כ ד )כנוסח הם,
4
מ מ ש .ו א ף ה ב ב ל י ) כ ג ם ,א ע ״ פ ש ל א ה ז כ י ר ב פ י ר ו ש ״ א ף ״ > ,מ פ ר ש ג ם ה ו א :ה ר ו צ ה זרוזין
ש י א כ ל א צ ל ו ח ב י ר ו ו מ ס ר ב ב ו ו מ ד י ר ו ג ד ר י ז ר ו ז י ן ה ו א ) ע ל ״ ח ס ו ד י מ ח ם ר א ״ ,ע י ׳ להלן.(11 ,V
ר׳ אליעזר בן בתום׳ פ״ב א צוק׳: ף הרוצה. א a :17 ר ב ת י פ ״ ט ,הו׳ ק ו ר ו ג י ל כלה
ש י א כ ל ח ב י ד ו את ל ה ד י ר ה ר ו צ ה )״אף״ ל י ת א ב ד פ ד וכי״ו( א ף אומ׳ יעקב
אלו הרי זה נודרין זה כ נ ג ד פי ששניהם יאכל אצלו אף על נדר שלא והלה א צ ל ו
ז י ד ו ז י ן. נ ד ר י
ו מ פ ר ש ת אותה ואינה כ ל ל הלכה חדשה. ״ ת ו ס פ ת א ׳ זו מ ש ל י מ ה ב ו ו ד א י א ת מ ש נ ת נ ו
האומר ר״א בן י ע ק ב אמר כן על י ת ר כד א: הובאה גם בבבלי, דומה לה ברייתא
הקפיד והלה ו ת א כ ל ע מ י וכו׳ אצלי מתארח נ ה נ ה לך אם אי א ת ה שאני קונם לחבירו
אינו כך, על ״יתד חכמים. לו הודו ולא זרוזין נ ד ר י אלו אף כגגדו )״וגדר״(
ע ל ד ב ר י ר א ב ״ י ש ב מ ש ג ה ,א ע ״ פ ש כ ך הביגוהו ב ב ב ל )״לאו ד א פ י ל ו ב ק מ י י ת א ״ ,שם( ייתר״
כפשוטן של דברים ,״יתר״ על דברי ת״ק ,והיא ברייתא מ ק ב י ל ה לתום׳. אלא
,xiv״ ש י ג ו י י ם מ צ ו י י ם ״ :״ א ף ״ . ״אף״ וחילופיו ב מ ש נ ה ,עי׳ ל ה ל ן ב פ ר ק על
( 5
הרי א ת מ ק ו ד ש ת לי ל א ח ר ש ל ש י ם יום האומר לאשה קידושין ם״ג מ״א :ו כ ן ( Z e
תאכל ל י ש ר א ל כהן בת לשני יום מ ק ו ד ש ת שלשים וקידשה בתוך אחר ובא
ב ת ו ך ש ל ש י ם יום מ ק ו ד ש ת ובא אחר וקידשה מ ע כ ש י ו ו ל א ח ר ש ל ש י ם יום בתרומה.
לא תאכל בתרומה. ל י ש ר א ל כהן בת מקודשת ואינה
כך ,ברישא ובסיפא ,מייר בייל ופייר ,לו ,ק ) ו נ ג ר ד והוגה ,עי׳ להלן( ב =) Q uהו׳ נוראק(
זה טעמו של ואין רוצין בכך, ומתוזילתן )עי׳ להלן( מעמידין בזמן שאין כלומר ר ו צ ץ בג׳ דינרין,
ולא הלכה ״כיצד', שהרי אין כאן אלא פירוש, המשנה, גוםח עיקר ונראה שזהו תנאי. אלא התנא,
טעם. שצריכה חדשה
רוצץ׳ שניהן וכוי ,וזה ) א ו : רצו ובבבלי שם :מי קחני שניהם (1כנ״ל להשלים החסר,
עי׳ חערה שלפניה( חסר כאן .ושאחריו -סוף דברי ד׳ אבא הם.
המפרשים ופירושיהם דחוקים ורחוקים. והגהות כגיל פירוש הירוש׳, (2
(3עי׳ להלן ב״חםורי מחםרא״.
(4ועי׳ דין כג סע״א ד״ה כיון ושם ע״ב דיה חכי.
. X I V 4 (5עיין להלן
115
מוגהים, ו ב ס י פ א גם ד י נ )די׳ להלן( ופריז .א ב ל מ י י ד י ק ב ר י ש א כ ך גם ס ה , ור״מ
( 3 2
ת א כ ל -ב ת כהן ל י ש ר א ל ל א ת א כ ל .ד י ג :ב ת כ ה ן לכהן ישראל בת ורייף ד י ק ( ו מ א י ר י :
4
ל י ש ר א ל ל א )!( ת א כ ל > -ב ת כהן ל י ש ר א ל לא ת א כ ל ,כיי פריז )אצל נ ו ר א ק ב ה ע ר ה ( :ב ת
- לכהן תאכל בת ישראל ב : Fol לא ת א כ ל , י ש ר א ל לכהן לא ת א כ ל -ב ת כהן ל י ש ר א ל
תאכל -בת ב ת כהן ל י ש ר א ל ה: תאכל, לא לכהן ישראל ובת לישראל כהן בת
לכהן ישראל בת ת א כ ל )!( .מ כ י ב מ ו ר ש י י : לכהן ישראל ובת כהן ל י ש ר א ל
לא ת א כ ל ,מ ב י ב דפו׳ ,רייף דיו ו א י ל ך ,ר מ ב י ן ו ר י ן ו ר י ט ב י א : לכהן ישראל תאכל-ב ת
ו ב ת ) ל ב י ב :א ו בת( כהן ל י ש ר א ל ל א לכהן ישראל תאכל-בת לכהן בת י ש ר א ל
ת א כ ל ,ר א י ש :ב ת י ש ר א ל ל כ ה ן א ו בת כהן ל י ש ר א ל ל א )!( ת א כ ל -ב ת י ש ר א ל ל כ ה ן ל א ת א כ ל .
,
ש נ י ת א כ ל בתרומה .פ י אי האי לכהן ישראל קידושין די׳ק :ה״ג ב ת חידושי
)כתובות דקי״ ל בשביל שני מדאוריתא בתרומה ישראל אכלה הוא אע״פ שהראשון כהן
ל י ש ר א ל כהן בת ואד״ ג נ ז ב וש״נ> ד ב ר ת ו ר ה א ר ו ס ה ב ת י ש ר א ל א ו כ ל ת ב ת ר ו מ ה
בתרומה אם ל א ם ס ל ה )לה( מ ל א כ ו ל ישראל הוא ש ה ר א ש ו ן ב ת ר ו מ ה פי׳ א ע ״ ס תאכל
כ ה ן )ועי׳ ב ס מ ו ך ( . השני
תני תניי אית בתרומה. ת א כ ל ל י ש ר א ל כהן בת ידוש׳ שם ,ס ג ם ע ״ ג :
ת א כ ל ב ת ר ו מ ה .א ״ ר ה י ל א מ ״ ד ת א כ ל ב ת ר ו מ ה כ ש ה ש נ י כ ה ן .ומ׳יד ל א ת א כ ל ב ת ר ו מ ה ל א
השני כהן. בשאין
אם הראשון ישראל הוא והשני הראשון, חוזר ל פ י זה ע ל ״)בת כהן( לישראל״,
לכן ב ת ר ו מ ה . ת א כ ל לא ל י ש ר א ל כהן בת כהן תאכל .ולהלן ,םג ע״ד ,ל ס י פ א :
שאפילו השני כהן ד ל א תאכל״(. צריכה
לא לישראל תאכל -בת כהן לישראל בת כהן במשנתו: ה י ה לו א י פ ו א הירוש׳
שהרי במשנה אלא שהפירוש דחוק, וקידשה״. ור׳ ה י ל א מ מ ש י ך א ו ת ה ל ״ ב א א ח ר תאכל,
תאכל בתרומה חוזר על )״לא״ נמחק עיי לירמא( לא רימ בדיג :ואמר בת כהן לישראל (1
בתרומה בל אילו הל׳ יוס לי לאחר שלשים יום לפיכך אוכלת הבבא הראשונה שאמר הרי את מקודשת
: Fol בכיי ב אלו הקידושין. לפיכך אם אמר לה מעכשיו ולאחר ל־ יום אינה אוכלת בתרומה משקבלה
בתרומה ש ב על וכו׳ ואס אמר לה מעכשיו וכו׳ אינה אוכלת בתרומת תאכל ואמרו בת כהן לישראל
בכ״י ה הקידושין ז שלקחה אלו אמר לה מעכשיו וכו׳ אינה אוכלת בתרומה מעת ואם ש ב על וכו׳
ת א כ ל בתרומה חוזר לססקא הראשונה והוא מה שאמר )עי׳ עליו להלן : ( X I X .ומה שאמר בת כהן לישראל
שיקבלה בתרומה מעת אוכלת אמר וכו׳ אינה ואם בתרומה כל אותן ל׳ יום. אוכלת וכו׳ יום שהיא
נוסת בהשפעת שנשתבש בו. )אלא העתיק הרין ובל לשון זה של כ י י ה הקדושין. שקיבלה( )קרי:
ונראה שהוא גורס ברישא בת כהן לישראל והוסיף: לכהן(, ישראל בת הר״ן עצמו :ומה שאמר
מ ליתא גם בפי׳ ה ר ״ בציטט של הבבלי ״לא׳׳ בא אחר וקידשה. כשלא בתרומה ומפרש איתה תאכל
)הוי נוראק(. הערבי
(3ובפירושו כמב״ב דמוי. ברי״ף ד״ק ח ס ר :מעכשיו -ואינה מקודשת. (2
מ הר״ שבפי׳ ומתק ״לא״ בציטט בתרומה״, ׳בית כהן לישראל לא תאכל (4ר״ש לירמא ניקד
ת א כ ל בתרומה. בהערה .(1ובגליון המשנה מעיר לירמא לרישא :ודוק הכי .אבל בת כהן לישראל )עי׳
ודוק .אבל בת ישראל לכהן תאכל .ונראה ששכח ברישא להעתיק )ר״ש לירמא העתיק הגהותיו ולסיםא:
ל כ ה ן )כנו׳ כ׳׳י פריז( ישראל בת מהגהות הרב ר׳ שמואל בר׳ יהודה ,עי׳ להלן ( X V I I I .את ההגהה:
לא תאכל בתרומה ,וע״ז העיר מה שהעיר.
116
אינן )״אירוסין״( שה״קידושיך ועוד ישראל. שנינו א ל א ״אחר* ס ת ם ,בין כהן ובין לא
ק ר ח פי׳ קי״ז פ י ה א ,ס פ ר י תום׳ שם )כתובות פ״ה מיג, אותה בתרומת בעלה מאכילין
(1
בית מתרומת אותה ופוסלין (, ע״ד כט ם״ה, כתובות וירוש׳ ע״ב קידושין י ובבלי
״מן תאכל הנ״ל( קידושין )בחידושי לפרש וקשה מ״ד( ופ״ט פ״ז מ״ד )יבמות אביה
של זו גזירה אין כאן שהיא בת כהן שכיון הילא, לומר לרבי אלא שאפשר התורה״ ז
)כתובות לאחיה ולאחיותיה״ ותשקנו ״שמא ימזגו לה בום ב ב י ת א ב י ה האחרונה המשנה
ואוכלת גם באירוסין. ב ו ש ״ נ .י ב מ ו ת ס ח א(, נז
117
ב מ ק ב י ל ה שתנא א ח ד ש נ ה ג ם על־כן ואפשד מאיליה. נ פ ל ה )׳קפצה״(: כדרכה״ ״ירדה
-״שקפצו״. מ א י ל י ה ן* ״שנפלו במובן ״שקפצו״ ,א ב ל במקום ״שנפלו״ משנת פ״ב, ש ל
ה מ ב י א האור א ת הביא ואחד העצים א ת הביא א ח ד פ״ו מ ״ ד : ב ב א ק מ א ( Z G
L"/ ״נבא״ ״נבר.״ מ ן ״לבה״ : )דינומינאטיב( מן־השם פועל ״נפח אש״, ״לבה״,
הבוערת״ ה״אש מוציא א ת שהוא כ״נביא״ ״נפח אשי, וכאן מלים(, )פירות, ״הוציא״
כדי בליבוייו יש א ם הרוח ו ל י ב ת ו ל י ב ה שבבבלי ש ם : בברייתא שלגו ,ג ס בעגין
נעורת עליו מ ל ב ה ה ע ״ ג : שבירוש׳ ש ב ת ם״ג, בברייתא בענין ש ב ת , וכן וכד. ללבותה
זה לשון נמצא עדיין ואמנם ״ נ י ב ה ״ . בב״ק ששנתה כאן ברייתא היתד. א ב ל
*התנועע״, ״3בה״, סורית להבה* ז ׳הוציא האש״. ׳הניע א ת ״נפח, פירושו ״ניבה״,
״גשא׳ תנועה׳, לידי ׳הביא ״הניע״, ׳נבח״, פ ע ל )תנועה( ז סערה״ ׳התהווה ׳התרומם׳,
ש ל ל״נבח״ ״העיר״ .א ש ר 11 , 1 ע ר ב י ת״התעורר״>S , ( 8 א ו י ד א0n,PSm ) ב י ב ,1211
״נסח״ ואינו בתור ח, ה הרגיל ש ל המזרחי הביטוי דדשביי ,ה ר י אין כ א ן א ל א המכילתא
יכתיב משתבש לא ליבה דתני ומאן וכו׳ דכתיב משתבש לא ניבה דתני מאן סלו׳: (3כ ״ י
לוחשות׳׳. ו״גחלים שפתים״ ״לחישת במובן ״לחש״ מעיר על (4ל ו י ח ״ ב •466
סעות. בח״נ גוק׳ בדפוסים ל מ ן ד״ו ועד ד״ח ,ו א 1ל כן הוא ג ם (5
תיקונו זהו שחייבו הוא ה מ ג ב ה וניבה במהיג: ויש[. שבידי .ו ש ם ! פיר׳ בכ״י ]וב״ה (6
118
אגגריא ש נ ע ש י ת או והבריקה החמור את השוכר פ״ו מ ״ ג : בבא מציעא ( z h
כמיתה. אנגריא תני תניי אית אנגריא. ש נ ע ש י ת או ע׳י׳א: שם ,יא ידוש׳
( 3 ( 2 ( 1
ש<אין> אנגריא כמיתה באותו <דמר> לו הרי שלך לפניך .מאן תניי תני אומר ואית
( 3
יכול לפשר. ל פ ש ר .מאן ד מ ר אומר לו הרי ש ל ך ב א ו ת ו ש < ד .ו א > יכול
ב״מ בתום׳ שכן שנינו למיתה, אנגריא אחת הישוותה ש ב ר י י ת א אומרת זאת
ש נ ט ל ת ה אנגריא חייב ל ה ע מ י ד לו חמור .ואולם ב מ ש נ ת נ ו או מ ת ה ם״ז ז )בבלי ע ח ב(:
מתרץ לתום׳ ממשנה הזאת הסתירה את שלך לפניך״. לו הרי ״אומר באנגריא שנינו
חוזרת״: כאן באנגריא שאינה חוזרת באנגריא ״כאן לרב, שם הבבלי כדברי הירוש׳,
חוזרת״, שאינה ״אנגריא עמהם, לפשר״ יכול ב א נ ג ר י א כזו ״שאין מדברת שהברייתא
״באותו שהוא יכול לפשר״ ,״אנגריא חוזרת״. והמשנה
119
ב מ ש נ ת ם שנו ״תרפות״ )אע״פ שנוסח הפיםקא אינו מוכיח על נוסח בני א י ץ ־ י ש ר א ל ,
״שאון/ ע י ׳ ל ע י ל ( ,ו ב ב ר י י ת א ״ ת ר ב ו ת ״ ,ו א ת זו מ פ ר ש ר ׳ י ו ח נ ן :ת ו ר י ב ס (30^ ,יוי(׳<»)* ״ ר ע ש ״ ,
' /״ ת ה ל ו כ ת ״ ה מ ו ן ש ל ה ר י ו נ י ז י ו ת ,ב ש ע ה ש נ ש א ו צ ל ם ד י ו נ י ז ו ס מ ה י כ ל ל ה י כ ל ״ .(2 ״המון״
2 4
>מוליכיןוכו׳ ואית תנא תני ת ר פ ו ת י ק ר י : א ב ל ר״ח ל ב ב מ ב י א מירוש׳ :״ר׳ יוחנן א מ ר
3
מ ר י ב ה ״ המטילין כלומר ת ריב ם > ומלשון מלשון תרבות אנשים חטאים תרבות(
פירוש אלא )״תריבם״!> הירוש׳ בסתם כאן אין זה ישראל לאביהם שבשמים .לפי בין
אפשר מעין זה ש ל ע״ז פ״א ,ל ט ר ע ״ ג :מ א ן ד א מ ר אידיהן כי ק ר ו ב יום א י ד ם .א ב ל אגדי,
( 4
ואינה יונית. . ״ ת ר ב ו ת ״ זו א י נ ה א ל א ב י ט ו י א ח ר ו כ ת י ב א ח ר ש ל ״ ת ר פ ו ת * כי וקרוב
ובב׳ השימוש. ת ר פ ו ת, בפ/ נ ו ס ח א ו ת ה מ ש נ ה ו ה ת ו ס פ ת א )עי׳ ל ה ל ן ( בכל
״בחרפות״ ,כ פ י ״ ר גם ד י נ ) י ב ת ר ס ו ת שלהן״( לו ,ק ) ו ה ו ג ה :ל ת ר ם ו ת ( ס ב Q uו ב , F o l
בםיםקא ובד״ק גם ב מ ש נ ה .וכן ״ ב ח ר פ ו ת ׳ בתום׳ )עי׳ ב ס מ ו ך ( . רייף
ל ב ב ,ו א ו ל ם ב ר י ״ ף וכן בדברי שמואל. ל ת ר פ ו ת, שבבלי לג א: בברייתא אבל
י ו ת ר ״ב־״ )ועי׳ ל ה ל ן מתאים ב ת ה ל ו כ ה ואמנם בשביל הליכה בתרפות. בכולם: ד״ק
- מפורש בתוס׳ פ״א טו ע ״ ז, א ח ר י מ צ ו י י ם ״ :ל -ב> .ו ש ז ו ה י ה ל י כ ה ב ת ה ל ו כ ה ״שינויים
אסור לתת ולשאת עמהן ובחזירה מותר מפני בתרפות( גוים ההולכין ל ת ר פ ו ת )כי״ו: טז:
בהליכה •ובין בחזירה וישראל בין ) ע ״ ז ם ״ ד מ״ו> עובדיה זרה שהגיחוה כעבודה שהוא
6 5
לצוות ( אפילו בתרפות > שיירה עם אדם יטייל לא ב -ל ג א(. )בבלי לב אסור
( 7
שנא׳ לא תלכו אחרי אלהים אחרים. אפילו מ ק ד י ם אפילו מ ח ש י ך א פ י ל ו מ ת י ר א מ פ נ י גוים ו כ ו ׳
של משנה ושל ב פ ר פ ר ז ה ואופיי של ״אית תניי תני״ .שהוא בא מיוחד שימוש
בדוגמא שלהלן: מקבילה ,אנו מוצאים ברייתא
כמו יז: וירא בובר, בחגחומא גם תוריגום, ע׳ 585 קרויס אצל ולעף קהוט לדעת ונמצא, (1
רואה איגו ״ ת מ ס יהלוך"( )״השבלול', וכיון ש מ ת שבלול, שנאמר כמו נשטף עמו שנמצא עמו מה כל
יותר(. ולא ושאון' 'מהומה תוריבוס, )קרי: ת ו רי כ ו ס שהוא למה שמש, עוד
ב. ולד )בגליון( ב לח שבבבלי )דכדום( דכרין' 'ענבי 'והתריפו״, והוא והחריבו,
120
של באנפיליא וכו׳ ) ת ו ם ׳ פ י ״ ב י( ח ל צ ה דרבא כוותיה ותניא וכוי. עור של באנפיליא
ע ו ר וכו׳ ח ל י צ ת ה כ ש ר ה א ב ל ב מ נ ע ל ה נ פ ר ס וכו׳ ו ב א נ פ י ל י א ש ל ב ג ד וכו׳ ח ל י צ ת ה פ ס ו ל ה .
מקוצרת להצעה גם בירוש׳ משמש תני״ ת נ י י ת נ י -א י ת תניי ״א י ת ג.
ש ב מ ש נ ה : מ ח ל ו ק ת של
תני חליצה בשנים פסולה .ואית תניי תני אית תניי יבמות פי״ב ,יב ם ע ״ ב : ירוש׳
)עי׳ ג ם מ״ה פי׳׳ב שבמשנה, המחלוקת וכד-היא דאמר מאץ כשירה. בשנים חליצה
אית תניי תני חליצה בלילה כשירה אית תניי תני חליצה ק א ב( .ו כ ן ש ם ,י ב ע ״ ג : בבלי
פ ס ו ל ה - ,ה י א ה מ ח ל ו ק ת ש ב מ ״ ב <רז״פ ,מ ב ו א ,י ט ע ״ א ( . בלילה
ח ז ק י ה א מ ר מ ח ל ו ק ת ב י נ י ה ו ן ור׳ יוחנץ א מ ר ש ב ו ע ו ת ס פ ״ ב ,ל ד ע ״ א )למ״ר (.־. ירוש׳
חייב ולא על העלם מקדש. ט ו מ א ה תני על העלם אית תניי דורשין ביניהון. משמעות
)עי׳ ג ם שבמ״ה מקדש - ,המחלוקת על העלם חייב ולא שרץ תניי תני על העלם אית
ששת*. רב יט א ותום׳ ס פ ״ א » להלן, בבלי
תני- על ידי ״אית תניי ש ב ב ר י י ת א מחלוקת ב ס ג נ ו ן זה מ ק צ ר הירוש׳ וממש
ב ר י י ת ו ת ח ו ל ק ו ת זו ע ל זו ) ר ז ״ פ ש ם ,כ ״ ז א -ב( ז כאילו היו שתי תניי תני״, אית
נזכרה במשנה ,כמו: ש ל א שהברייתא עוסקת בהלכה בין
פ״ג )מחלוקת בתום׳ מ ש י ט ח נ ו וכו׳ אית תניי תני ם״ג ,מ ״ ב ע״א: תרומות ירוש׳
שבבבלי בברייתא )מחלוקת וכו׳ מצרף הסל תני תניי אית ע״ג: נח ח ל ה פ״ב, יח(»
תני על תניי אית לו ע״ד: פ״ט, פסחים וכו׳(? הסל אומר אליעזר ר׳ מח ב: פסחים
אית תניי שם לו ם ע ״ ד : ) מ ח ל ו ק ת ב ת ו ס ׳ פ ״ ח ז ו ב ב ל י צ ג א(, הוא ע נ ו ש כ ר ת וכו׳ השני
אית עב ע״ד: םפ״א, מגילה סי״א(ז פסחא בא, במכילתא )מחלוקת וכו׳ כלי םף תני
בספרי אז ) מ ח ל ו ק ת ב ת ו ם ׳ ז ב ח י ם ם פ י ״ ג כ ,ב ב ל י ש ם ק י ט ת ג י מ ג ו ח ה זו ש י ל ה ו כ ו ׳ תגיי
תגיי אית עד ע״ג: םם״ג, מגילה הדברים(! ח י ל ו ף אומר ר׳ י ה ו ד ה פי׳ ס״ו: ראה
פ ו ת ח ו ר ו א ה ו כ ו ׳ ) מ ח ל ו ק ת ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ל ב א(. תגי
כמו: כמוה, וסתמה שבברייתא ה ח ו ל ק י ם א ח ד ב ד ע ת שהמשנה אחזה ובין
מתירין בכל וחכמים השבת כבוד מפני בעטרן אין מדליקין שבת פ״ב מ״ב: (1
ובנפט. וכד בשמן פקועות בעטרן השמנים
מדליקין ת נ י אין תניי אית בנפט מדליקין אית תניי תני ד ע״ד: שם, ובירוש׳
בההן מדליקין אין דמר ומה איכומא. בההן מדליקין מה דמר אמר רב חםדא בנפט.
ר׳ שמעון ו ב נ פ ט פקועות בשמן פ״ב ג -ד :ומדליקין בתוס׳ ו כ ד ,וזו מ ח ל ו ק ת חיורא
ומדליקין בשמן דגים ב ב ב ל י כו א: ומוחלפת ובעיטרן, אומר מדליקין בשמן דגים שזורי
ובבבלי שם ברייתא א ח ר ת : ובנפט, פקועות מדליקין בשמן אומר ר״ש שזורי ובעטרן
שבמשנה. על *בשמן פקועות״ ב ח ו ל ואין צריך ל ו מ ר ב ש ב ת . לבן ב נ פ ט אין מ ד ל י ק י ן
להלן ,״תוספות והוספות״. עי׳
ב ש ע ת ל ד ת ן וכו׳. על שלש עבירות נשים מתות שבת פ״ב מ״ו: (2
י ו ל ד ו ת .מאן דמר ילדות י ל ד ו ת אית תניי תני ידוש׳ שם ,ה ע ״ ב :א י ת תניי תני
-א י ת תנויי(• ) ב ע ״ י ד ״ ר ־ .א י ת ת נ ו י י ב ש ם ר ב י י ו ד ה ב ע ו ן ה נ ד ר י ם ) ב ב ל י ל ב ב( ו כ ו ׳ תני
יולדות שבבבלי שבת לב א :ת״ר על שלש עבירות נשים מתות המחלוקת היא וזו
פ״ט גו״ב באדר״נ מובאה ומשגתגו )״בחורות״(. י ל ד ו ת מתות אלעזר אומר גשים ר׳
רבותינו״. שגו אמרו״ ,ובתנחומא נח א ב״כך ב״מכאן
121
הספרי בנוסח וכאן הוא חילוף גמצא גם במקום אחר, ״יולדת״ -ילדות״, החילוף
בין ד ם בין ד ם לדם, : 205 ב ס פ ר י ש ו פ ט י ם פי׳ קג״ב ,פיגקלשטיין, הבבלי והירוש׳: בין
לדם ל י ד ה נדה לדם בין ד ם ב ב ב ל י םגהד׳ פז א )ד״ם(: ל ד ם זיבה, יולדת לדם נדה
ו פ י ר ש ו ה שם ,פז ב :ד ם ל י ד ה ב ם ל ו ג ת א ד ר ב ולוי וכד. זיבה,
ב ת ו ל י ם וכד ,ז״א :בין ד ם לדם נדה בין ד ם ל ע״א: פי״א, שם בירוש׳ אבל
ובבלי ״בתולה״ ,נדה פ״א מ״ג ומ״ד היינו כנוסח ה ס פ ר י כ״י רומי! ילדות, לדם גדה
ע ״ ב וירוש׳ ש ם ,ו ״ ת י נ ו ק ו ת ״ ,ש ם ס ״ י מ״א ,ב ב ל י ס ד ב. ט
בעצרת וכד שוות המשמרות כל היו בשנה פרקים בשלשה >3ס ו כ ה פ ״ ה מ ״ ז :
חמץ. הילך מצה לו הילך אומרים
הילך תניי תני מצה הילך חמץ .אית אומר הילך ובעצרת שם ,נה ע ״ ד : ובירוש׳
( 1
חמץ שהוא מאן ד א מ ר הילך חביב. מצה שהוא מאן דאמר הילך מצה[ ]הילך חמץ
זה )ומעין ו ם״י זבחים תום׳ א, נו בבלי שאול, ו א ב א ת״ק מחלוקת וזו תדיר.
ג ם ל ע י ל ,ב ,eע מ ׳ .(94 כנראה
(4מ ג י ל ה פ ״ ג מ ״ ה :ב ע צ ר ת ש ב ע ה ש ב ו ע ו ת ב ר א ש ה ש נ ה ב ח ד ש ה ש ב י ע י ב א ח ד ל ח ד ש .
בחדש תגי תגיי אית שבועות. ש ב ע ה ו ב ע צ ר ת ע״ב: עד שם, ידוש׳
שרה. את וי״י פ ק ד תגי תגיי אית השביעי. ו ב ח ד ש ה ש ג ה ו ב ר א ש השלישי.
א ח ר י ם שבועות שבעה בעצרת א(: לא )בבלי ה -ו )פ״ג( פ״ד בתום׳ מחלוקת וזו
2
השביעי בחדש לאמר ישראל אל בני השנה דבר בראש ב ח ד ש השלישי. ' א ו מ ר י ם
( 3
. וה׳ פ ק ד א ת ש ר ה א ו מ ר י ם ויש ל ח ד ש וגו׳ באחד
ל ה ם ע ו ל י ם ואין כסדרן קורין במנחה ובשבת בשני ובחמישי (5ש ם מ ״ ו :
החשבון. מן
תני עולה אית תניי החשבון. מן להם ע ו ל ה ואינו שם ,ע ד ע ״ ג : ידוש׳
בשם שמואל ה ל כ ה כמי שהוא אומר אינו עולה ל ה ם מן מן החשבון .רבי זעורה ו כ ד להם
4
מקום י(: פ״ד )תוס׳ לא ב בבלי יהודה, ור׳ ר״מ וזו מ ח ל ו ק ת )כמתניתן( י. החשבון.
בה׳, שם קורין בב׳ קורין בבי, במנחה שם ב ש ב ת שחרית שם קורין במנחה. שמפםיקין
)=עולה> ר׳ יהודה אומר מקום שמססיקין מ א י ר ר׳ ד ב ר י שם קורין ל ש ב ת ה ב א ה בה׳
אמר רבי ה ב א ה =0ו א י נ ו ע ו ל ה ( . שחרית שם קורין ב מ נ ח ה ובשני ובחמישי ולשבת בשבת
5
קורין שם שחרית בשבת שמפםיקין מקום הלכה שמואל> > אמר מתנה <א״ר זעירא
את ה ל כ ה כ ר ב י יהודה משום ד א ם כ י להו. ולימא הבאה. ובחמישי ולשבת ובשני במנחה
6
עד שסתם עולה״ ״אינו לר״מ וייחסו אחדים ״תנאים״ שבברייתא החליפו י המחלוקת
-ר״מ ,כסםקו של שמואל. משנה
מגה- הילך ' (1הילך מ ג ה ' גוסף בכיי ליידן עייא ,ובאמת גם להלן אמרו רק ״מאן דאמר
ה י ל ך מצה״. ולא ״הילך חמץ ה י ל ך חמץ', מאן דאמר
(2כן בכיי ארטורט ובבלי שם ,אבל בדפוסים וכי״ו :ויש אומרים.
אח שרה כאשר בדיה קורין וי״י םקד ארםורט: בכיי ן בדפוסים וכייו ובבבלי שם ,אבל כ (3
אמר ויש אומי בחדש השביעי באחר לחדש.
ורשים שם )הלכה כמי שהוא אומר( הוא ,עי׳ ירוש׳ ברכוח פיח ,יב רע״א וגליון (4פירוש
פ י ט ל ב א )הלכה כדברי חאוסר(. וכלאים
(6עי׳ להלן ' א פ י ך ' ' ,איפכא'. (5מ ואים ולונדון ,כמו בירוש׳.
122
אית תניי ששה. הכיפורים וביום ע״א: עד, שם, ידוש׳ מ״ב, פ ״ ד )ם״ג( שם (6
ולפיד, כג א, ובבלי יא תום׳ פ״ד ורבי עקיבא, ישמעאל רבי וזו מ ח ל ו ק ת שבעה. תני
( 1
היא. )״שמואל״( ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל ״ משנתנו-״תנא
הירוש׳- לפי ומשנתנו ב ב ל י ט ז א, פ ״ א יג, שבתום׳ המחלוקת האחרוגים הם ג׳
גתן ר׳ ולא ולא ר׳ יוסי ר׳ יהודה ולא ר״מ לא מתגי׳ שם: בבבלי אבל יהודה. כר׳
הא וכד. וכי תגי מתגי׳ א ג ז ר דין ) = י ר ו ש ׳ ( וכי ת י מ א ל ע ו ל ם ר׳ יהודה היא וכד. דתגיא
הלך ב ד ע ת ״אית תניי תגי״ ורב היא וכד. ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל ) ד ב י ש מ ו א ל ,עי׳ ד״ם( תנא
מ י ל ת י ה ד ר ב א מ ר ה ו כ ד )ידוש׳ שם(. הראשון:
123
נחמיה ת נ י ר ב י טהורה. מתכות ש ל וחותמה אלמוג ש ל טבעת ט מ א ה אלמוג ש ל ה ש ל
ה מ ש ג ה החליף א ת נחמיה וכו׳» כ י ר ב י אומר נחמיה שהיה ר׳ מ ט ה ר נחמיה ר׳ אלמוג
גתמלאו״: ואח״כ ריקנין ב״הקדישן שונה שהיה מ ח ל י ף : שמעון בר׳ אלעזר ור׳
שבתוכן. ב מ ה מועלין
תניא כ ע״א: ובבבלי וכו׳. סופרים מדברי מצוד ,ש נ י ו ת איסור יבמות פ ״ ב מ ״ ד : ג(
ובירוש׳ לכ״ג ו כ ו / אלמנה מצוד, איסור א ו מ ר ( פ ״ ב ד : )בתום׳ מ ח ל י ף יהודה רבי
הוא( )ילקוט: הן ה ר י וכו׳ תושב והגר זה ג ר כספא ס ״ כ : משפטים, מכילתא (1
בחולו כישראל ב ש ב ת הגוים ה ר י הן ערלים מן עבדים הלוקח ביום טוב, כישראל ב ש ב ת
רע״א מועד בחולו ש ל כישראל תושב ו כ ד ח ע״ד( :ג ר יבמות פ״ח, )ידוש׳ ט ע ״ א כריתות
2
>. י ב מ ו ת שם> וכירוש׳ ב״השמטות״, ושמ״ק מ כגו׳ כ י י )השאר ביו״ט וכו׳ כישראל
:(451 ׳ x v i JQR 119041 מ ״ ע ,61 תנאים, )מדרש כ ה יב לדברים תא
ותוס׳ צ י ו ופי׳ ר א ה פי׳ ע ״ ט בספרי ור״ע ישמעאל מחלוקת ר׳ וזו שמים, בעיני והישר
וכד. ב ב ל מ ל כ ו ת ז ו נ ו פ ל ת ב ד ב ר ש מ ח ל י פ י ן
ע מ ׳ .6
ביתו בתוך ש י ש לו ח מ ץ ונזכר וכו׳ פסחו לשחוט א ת ההולך פסחים פ ״ ג מ ״ ח : (1
ס י פ א דהך ברייתא דד.קדישן ריקנין היא ,אבל בתום׳ שם שנו :אשפה (1רשב״ם :הקדישן םלאין.
ש י ט ת ו ,אינו מ ת א י 0 החליף שובך מועלין בו וביוניו ,הקדישן ריקנין וכוי .פירושו של הרשב״ם: וכו׳
ובתום׳ שם שנו :דברי ר״מ ר׳ אלעזר בר׳ שמעון אופר אף מועלין נ מ ה שבתוכו. לברייתא, בכלל
(2וחברייתא שבבבלי מוחלפת בחלקה כמכיל׳ דרשביי ,יתרו כ י ,קטע הגניזה :גר ותושב ועבד
]וינפש בן הגלילי ר־ עקיבא או׳ ביום ] ס ו ב [ דברי ר׳ יוםי כישראל[ בשבת עושין מלאכה ו]תושב
הרויח לחן )כמו כמכיל׳ דרשניי ( 7 ,וכו׳ ] א מ ו ר | מ]עת[ה גר תושב ועבד תושב עושין מלאכה 5נ אמתך[
כישראל בחולו[ של מועד. ב]שבח
124
ונזכר מירושלים שיצא מי וכן וכו׳ יחזור למצותו ולחזור ולבער לחזור יכול א ם
ובשר )״חמץ וזה זה אומר מאיר ר׳ חוזרין הן כ מ ה עד וכד. קודש בשר בידו שיש
מזמנין כ מ ה ע ד מ״ב( )פ״ז דברכות ההיא מן םימנא יודן רבי אמר כ מ ת נ י ת ן . יםי
ש ל ״מתניתן״ מ״ב(. )פ״ז ברכות מ ש נ ת א ת לפסחים ״סימן״ נותן יודן ור׳ )״כמתניתן״(
מ י ״ ד. נו׳ הוא משנתם ונד ל ב ר י י ת א , בניגוד מ ש נ ה איפוא הוא הידוש׳
דר״מ למימרא ב: מ ט פסחים אומרים, מ ב ״ ב, נו׳ לסניהם שהיה בבל, בני אבל
הן מזמנין כ מ ה ע ד ורמינהי חשיב נמי כ ז י ת ס ב ר יהודה ור׳ דחשיב הוא כ ב י צ ה סבר
א מ ר אביי ה ש י ט ה . מ ו ח ל פ ת י ו ח נ ן ר׳ אמר כביצה. עד אומר יהודה ור׳ כזית ע ד
כזית ליה חשיב דר״מ למימרא ב: מ ט בברכות וכיו״ב וכד. ה ת ם ת י פ ו ך. ל א לעולם
וכד. שיצא מי וכן דתנן להו שמעינן איפכא והא כביצה יהודה ור׳
אל בגיגוד חידוש׳, משגת ״משגתגו״, בנוסח מחזיק שהוא אםי, ר׳ הבבלי יוחנן, רבי של
יוחנן. רבי של השיטה״ ״מוחלסת מן כלום יודע הירוש׳ ואין ומחלף״, תני תניי ״אית
הוא בפסחים ״משנתנו׳ שלשון אלא א מ ד לא אםי, ר׳ כתלמידו יוחנן, שרבי כן, על וודאי
נוסח שלהם פסחים ב מ ש נ ת לפניהם כ ב ר שהיה בבבל, אבל לברייתא. בגיגוד העיקר
פסחים )משגת שזו א מ ר כאילו המשנה, על יוחנן רבי דברי א ת המשיכו הברייתא,
מוחלפת. ה ב ב ל י ת (
מ״א, פ״ד ועדיות מ״א פ״א בביצה גם שגיגו שכן העיקר, הוא מי״ר שנוסח וודאי
מ ש נ ת -(3 לעיל עמ׳ ע ״ ב )עי׳ ס ביצה שם, בירוש׳ יוחנן רבי של כעדותו הוא ם״ד ועדיות
יוחנן רבי וכדברי בכזית, וזה זה ובה״א ב כ כ ו ת ב ת וחמץ בכזית שאור בש״א מ א י ר ־. רבי
חנינה בר׳ יוסי לד׳ ואפילו נחלקו(. )כלומר כזית לאכילה בין לביעורו בין ש ם : בירוש׳
היא. לביעורו פסחים מ ש נ ת ״לביעורו״, אלא וב״ה ב״ש נחלקו ש ל א ע ״ ם ז ובבלי )שם
א ח ד במקום כ ז י ת יש א ם עריבה שבסדקי בצק שנינו: מ״ב פ״ב פסחים ב ס ת ם ואף
פ״ג )סוכה אתרוג לענין גם מוצאים אנו ״כביצה״, יהודה ר׳ ש ל ושיעורו לבער. חייב
3
זה כל >. ר״מ ש ל *כאגוז״ לעומת ,(80 עמ׳ לעיל עי׳ ב, לו )שם מקורזלות ואבנים מ״ז>
ואפשר י ה ו ד ה -כ ב י צ ה . רבי ושל כ ז י ת הוא מאיר רבי של ששיעורו כמי״ר, מוכיח
כ ב צ ה )!( .ורבי ונשלם בגליון: והשאר חסר, כ זיח, (1ה בטנים :ר׳ מאיר אופר זה וזה
כ ב צ ה )!(. יהודה אומר זה וזה
(2עי׳ גם תו״י יומא עט א ד״ה פחות .בבבלי שם מצטט הבבלי משנת ברכות כמו שהיא לפנינו.
(3לענין כלים )סיג מ״ב( משער ר י מ בזיתים ור' יהודה באגוזים.
125
וב״ה ב״ש, מחומרי אלא ב״ש שאור וחמץ מקולי מ ח ל ו ק ת זו ש ל לא שנה יהודה שר׳
שבביצה אע״פ )יומא ע ט ב ועי׳ ת ו ם ׳ שם( ז לביצה קרוב ששיעורה בככותבת חמץ אומרים
ועי׳ פ״א, ריש ביצה ותום׳ מ״ח פ״ג )עירובין כר״מ יהודה שונה ר׳ ביו״ט שנולדה
השיטה״(. ״מוחלפת
בשחרית, מעמד בו אין )״חנוכה״( הלל בו שיש יום כל מ״ד: פ״ד תענית (2
עקיבא. ר׳ דברי ב מ נ ח ה בו אין עצים קרבן ב נ ע י ל ה , מ ו ס ף אין בו וקרבן
קרבן ב מ נ ח ה בו אין מוסף קרבן שונה יהישע ר׳ היה כך עזאי לו בן אמר
אבל לו, ו מ וכן מב״ב ל ]מלטר[. דסו׳ מביב דיג ו א י ל ך : ,Q ״ מי״ר ,ם ה ב כך
ב
ר ב םלטוי ורה״ג הגאונים מב״ב ר ו א י ם ] מ ל ט ר [ . וכן מ מ ב י ב ו פ ב י ב )כה א( ! Fol ב
3 ( 2 (
י ) ת ע ג י ת טי׳ טו( והמנהיג ,[35 -ר״ח )כח א( ' ,א ב ן מ י ג א ש )שו״ת סי׳ מה( ' ]אוהיג34 ,
״סימך נותן ור׳ יודן ״כמשנתנו״ שהעיקר אםי ר׳ אומר ,1 בסי׳ כמו כאן, גם
געילה -עצים הוא: שהסדר זיא ״ ב ר י ח העץ גועל״, המשנה ״םוכרא דקיםא טרד״, לנוסח
ב
ב. ועי׳ ר ״ ח כ ח מ בכ״י שבר״ח כמו הפיסקא (1
מוסף קרבן ב ש ח ר י ת מ ע מ ד בו אין ה ל ל בו שיש י ו ם כל דתנן וקשה ל ך הא (2
בריטב״א כו א ! וכיו״ב ר׳׳ע. חזרתו של ולפי המשנה. קיצור ש א י ן זה א ל א שאפשר ב מ נ ח ה ! אלא אין
במנחה, עצים אין )ש(קרבן ב נ ע י ל ה מעמד מוסף אין קרבן בו שיש יום כל שאמר לפי מח
מב״ב. וכנו׳ חזרה, שלאחר דבריו מי״ר ,או וכנו׳ חזרה, לפני דברי ד״ע אפשר שהם
יו״ט שהוא מפני ב נ ע י ל ה מעמד כהנים אין דזמן ע צ י יומי חשעה מהנך בהו (3ו כ י א י ת
בו מוסף אין וכו׳ מנחה אין בו עצים וקורבן )מ(נעילה אין בו מוסף קורבן ק: בכ״י (4
אין מוסף לכתוב: הסופר רצה המגיה(. נמחק עיי )המוגה מ(נעילה )מנחה עצים אין בו וקורבן מנחה
נעילה. מנחה ,בו בו ו ח ז ר בו .ל ו : מנחה, עצים אין בו מנ]חה[ -וקורבן בו
דרבי מתניתא בנעילה' קאי(. מ ו ס ף אין בו 'קרבן מ ו ס ף יש בו ) ע ל בירוש׳ ש ם :הא לפניו (5
למשל בירוש׳, רגיל יעקב ב ר אחא ב ש ם ר׳ יסא ר׳ ]א[חה. יעקב בר א פ ט ו ב י צ ר ,ח י ב :209 הו׳ ר י א
יעקב זבחים קטז ב :א מ ר ר ב בבלי רעיאו מו״ק פ״ג ,פג מגילה סיג ,עד ע״ב, סע״ב, סב ביצה ס י ד ,
ובמקומו בבבלי שם איסי, ריב״א בשם ר׳ פסחים פ י ח ,לו ע י א : ירוש׳ ז )ירכיי( אםי בר אחא א מ ר רב
ר י ב י א ר ׳ יםא ב ש ם ר ׳ יוחנן ,ועי׳ ג ם א ט ט ו ב י צ ר שם. גיטין ם״ט .נ ע ״ ד : יוחנן! יעקב א״ר צא ב :א י ר
אח״כ במקום ' ס י מ ן ' ( , ) ' ס י מ ו ן ' הוא כתיב מ ל א וכלאים פסחים ירוש׳ מדעתי ע י פ הגהתי (7כ ך
ב׳ שמחק אטםוביצר דסביר׳(! ולא צדק )בצ״ל ,ו ל א : דסכיר׳ ו ם י פ ו נ ך )!( בראנייה שם: כדברי מצאתי
לא אבל ,27 ב מ ו נ ט ס ש ר י ס ט ח ל ק ע י ת ),(1934 גיגצבורג בירוש׳ ג ם ר י ל הגיה כן ]עכשיו אלו. ת ו ב י ת
126
-נ ע י ל ה )״אין בו ב נ ע י ל ה ק ר ב ן ע צ י ם וכו׳ ק ר ב ן ע צ י ם אין בו ב נ ע י ל ה ״ ( « ״ ם ו כ ר א ״ = עצים
נ ע י ל ה י( .א ל א ש ב ר י י ת א א ח ת ) ״ א י ת ת נ י י ת נ י ״ ( ה ח ל י פ ה עצים ,״טרד״ ״דקיסא״ נעילה,
ד ״ ע ב ד ב ר י ר׳ י ה ו ש ע ו ד ב ר י ר׳ י ה ו ש ע ב ד ב ר י ר״ע. דברי
אשי( רב )בימי הבבלי של וזו איסוא. מוחלפות הבבלי ומשנת הירוש׳ משנת
ללשון ה ב ר י י ת א שבירוש׳ .א ב ל גם כאן א ו מ ר ר׳ אםי ה ב ב ל י :כ מ ת נ י ת ן ,״כמשנתנו״, התאימה
שכבר בימיו מאד ועל כן ר ח ו ק ה ד ב ר ללשון ״אית תניי תני׳ /שאינו ״משנתנו״, בגיגוד
בוודאי בדורות ה ו ג ה ה הבבלים משגת מ ו ח ל ף כ ב ר י י ת א זו: נוסח משגת הבבליים היה
על פי הברייתא. שאחריו
• ( I I186,6 לא ע״ג :תרעה טריד סוטה )עי׳ לוי (1׳׳טרד״ במובן זה גם ירוש׳ כתובות ם׳׳ז׳
(2עי׳ רבינוביץ גד״ס 161 ,הערה ל 171 ,הערה ב ]ועי׳ עכשיו גם מלטר ,תענית שם[.
בירוש׳ וזה רגיל הםשנה, לשון מכאן עד סוף בציטט של הירוש׳ אין בר״ש כלים שם (3
א׳׳כ אין ללמוד מכאן מה היה נוסח הירוש׳ במשנת כלים זו. צ י ט ט י ם(! )עי׳ להלן
(4בכ״י רומי ליתא ״צרורות״.
ר :דלא כן ,ר י ש :דלכן ,וברש״ס בפתיחה לברכות בערכו מנוקד :דל5ן. (5
)=־אמרין(. אמ׳ ר ׳ יניי דנית ר! (6
127
פירוש ט ע מ ה של מ ש נ ת כלאים .״מה בין אילן ס ר ק ו כ ד א ד ם מ ב ט ל אילן ס ר ק אגב
הירוש׳ לסי סתם שוד! שהוא ט ע ם שלה, לפרש כלים ,כדי משנת הירוש׳ מביא וכד״,
מ ש נ ת ה היה שסידור שבכלים, של כלאים מ״ג -מ״ד ,וכדי להעיר על ה״חילוף״ לטעמה
שוד ,ל מ ״ ה ש ל כ ל א י ם ,ו ב ב ר י י ת א ה ו ח ל ף .
ה ת נ א י ם ד ב ר י ח י ל ו ף ותענית, כמו בפסחים -אף כאן אינו אלא, ה״חילוף״
כנוסח המשניות שנה ה מ ח ל י ף ת נ א זה שמותיהם של התנאים. ס ד ר ולא זה ב ז ה , °
צרור אומר מאיר ר׳ ע ר ב י י ם מ ש ל חוץ טהורות צרורות חמתות כל שלנו:
טהורות. צרורות חמתות ט מ א ו ת ר׳ י ו ס י א ו מ ר כ ל עולם צרור טהורות השעה
שלנו שהיתר ,ל פ נ י ר׳ י ס א היתד ,ש נ ו י ה כ ך )ולא כ מ ו בירוש׳ מ ש נ ת הירוש׳ ואולם
ע״פ נוסחאות שלנו(: והוגה ש ג ש ל ם
משל חוץ ח מ ת ו ת צרורות ט ה ו ר ו ת ר׳ מאיר אומר כ ל ח מ ת ו ת צרורות טהורות כל
טמאות. עולם צרור ט ה ו ר ו ת ה ש ע ה צרור ר׳ יוסי א ו מ ר ע ר ב י י ם
כ ל -כ ל ו כ ר ח ו ץ וכו׳ -צ ר ו ר ה ש ע ה וכו׳ מ ב נ י ה ש ל מ ש נ ה זו ה ו א : כן סידור אס
ל פ י ל ש ו ן זה ,ל ד ר כ ו ש ל מתאימים, ואף ד ב ר י ר׳ יוסי כלאים. צרור עולם .כסידור מ ש נ ת
ג (
שהעיקר הוא אומר ר׳ אסי והנה . (165 ה ד ע ו ת )עי׳ ר ז ״ פ ,ד ה ״ מ בין ל פ ש ר ר׳ יוסי
בה שאף כלאים, משנת למשנתנו את סימן נותן יודן ור׳ )ולא כ מ ח ל י ף ( , ״כמשנתנו״
וזהו שאין כמוהו וכר, וכר -כל ח ו ץ וכר וכו׳ -ה כ ל שאינו כל התנאים הם: דברי
ר׳ יודן מוסיף ולדברי דברנות״. כ מ ו ב פ ס ח י ם ״םימנא מן ההיא דכלים כלאים״. ״םימנא
בכלאים, כטעמו בכלים ר׳ יוסי של סובר שטעמו שהירוש׳ וכר ז דלכן הירוש׳: סתם
מבטל רצועתו ואף כאן בכלים אדם שלמות, כמ,־הו נ ו ט ע י ן ש ד ו ת מ ב ט ל כ ל שאין שאדם
זה לטעם צריכים אין אנו ר׳ ינאי דבי שלדברי אלא שעה. בצרור עולם ולא בצרור
ורישא של מ ש נ ת כלים ה מ ו ב א בבבלי ,מ נ ח ו ת לז ב :ותנן נמי כל ח מ ת ו ת הצרורות בכלים.
כמו בפסחים. המחליף, ו כ ת נ א הוא כנוסח משנתנו ערביים, משל חוץ טהורות
ב״ש ומחומרי מקולי ששה דברים ר׳ יהודה אימר ב ע ד י ו ת פ״ד ,מ ״ א ש נ י נ ו : והנה
שנקמט העור עד ועומדת, אומרים צרורה ע ו מ ד ת )כלומר צרורה ב ״ ה וכו׳ ה ח מ ת ב ״ ש
פי ש א י נ ה צ ר ו ר ה )כלומר ע ו מ ד ת א ע ״ פ על אף אומרים וב״ה עומדת מאליה( שהיא
והחמת פי״א ג שנינו: כי בתום׳ כלים ב״מ ואולם ח כ מ י ם ח ו ל ק י ם עליו, צרורה(. שאינה
אומרים הלל ובית טמאה״( צרורה שאינה <״אע״ם ועומדת מלאה אומרים שמאי בית
( 3
וצרורה מלאה )״בש״א הדברים הן חילוף אומר יהודה בר׳ ר׳ י ו ס י וצרורה מלאה
( 4
ובין ל ב ״ ה ,בין לר״מ ,זה בין ל ב ״ ש איפוא טמאה ״צרורה׳ ועומדת״(. מלאה ובה״א
ט מ א ו ת צרור עולם ט ה ו ר ו ת ן אבל אין (1חר״ש שם אומר כי ה״חילוף• הוא :צרור השעה
שדווקא סברא כזו, לשום תגא לייחס קשה ואף אחרים, שבמקומות ״מחלף״ ל מ ו מ ו של זה מתאים
1רור שעה טמא .דחוק הוא גם פירושו של ם״מ.
(2ועי׳ להלן ״מוחלטת השיטה״ סי׳ .3ועי׳ גם כלים פט״ז מיו.
ל א מגה י ו ס י בעדיות שם ,מ״ב׳ אבל ר׳ ז (3ראב״ד בעדיות שם :ר׳ יוסי ו ר ׳ יהודה אומרים
כרגיל .ר' יוסי ר׳ יהודה ור׳ יוסי, ששה של רבי יהודה נ י ן קולי ב״ש ,ובכל אופן היה 1ריך ל ו מ ר :
והוא הדין לחוס׳ כלים׳ וסחגגד בר׳ יהודה הולך בשיטת אביו .פירושו של הראב״ד בעדיות שם דחוק,
לפי הר״מ שם .ועי׳ גם רש״ס במלאכת שלמה שם.
] (4עי׳ עכשיו ״למשנת רבי יהודה' ,תרביץ שגה טו עמ׳ .[3
128
צרורה ובה״א )וא״כ ש נ ה : ב״ש קולי מ נ ה זו ב י ן שלא ם ״ ד )עי׳ ל ע י ל ( , עדיות ששנה
שאינה א ע ״ פ *ובה״א ששנה יהודה לד׳ ובין וצרורה(, מלאה בלשון: או ועומדת,
ולא כל שכן צרורה. צרורה״,
סובר שלא כב״ש ולא כב״ה ש ש נ ה )ת״ק( איפוא ״כל ח מ ת ו ת צרורות טהורות״, מי
חוץ מ ש ל טהורות צרורות חמתות ״כל מ ח ל ו ק ו ת י ה ם .ו א ף מ י ש ש נ ה )ר״מ( לשונות לכל
ערביים״ ,אין ל ה ת א י ם מ ש נ ת ו עם מ ש נ ת עדיות ,שהרי ק ש ה לומר שב״ש וב״ה ל א נחלקו אלא
ש ל ע ר ב י י ם ) כ ד ב ר י ר ש ״ ס שם( .ו א ם כן ת ״ ק ש ל כ ל י ם )ששנוי א צ ל ר ״ מ ור׳ יוסי( בחמתות
דברי שהחליף תנא אותו של אלה גרמו גם לחילופו ואפשר שקשיים יהודה. רבי איגו
ב ת ״ ק ו ד ב ר י ר׳ יוסי ב ר ׳ מאיר. ר״מ
( 1
שבידם ומה עולות היו גבי הסלים שעל הגוזלות : ב כ ו ר י ם פ ״ ג מ ״ ה )מ״ד> (4
(3 (2
( לכהגים. גותגים )״גיתגים״ ( )״ושבידם״
הטגא הכהן ולקח מתניתא ר ב הונא אמר כיני ד. ה ל כ ה םה ע״ד: ידוש׳ שם,
כדי ל ס מ ו ך מ ת נ ה ל מ ת נ ה .תני רבי יוסי ל א היו נותנין מ ח ל ף תני תניי אית מידך.
,
הגוזלות על גבי הםלין וכו א ל א ת ו ל ה אותן חוץ לסלים. את
הרמב״ם א י נ ם מ נ י ח י ם את ה ד ע ת . ורובם ככולם ה ר ב ה פ י ר ו ש י ם נ א מ ר ו ב י ר ו ש ׳ זה.
מעם א ל ״אפילו כנתינת מתניתא״ •כיני מפרשים הראיש בפירושו .סימ והגריא בסיה״מ,
א ב ל ט ר מ י ן זה ,״כיני מ ת נ י ת א ׳ , א ג ר י פ ס ה מ ל ך נ ו ט ל ה ס ל על כתפו״ ,מ ש ו ם ש נ א מ ר • מ י ד ך ״ .
)יכך היא דברי המשנה מציע פירוש( )בשעה שהוא א י נ ו נ ו ת ן ל ע ו ל ם טעם ל מ ש נ ה א ל א
ט ע מ א ד מ ת נ י ׳ ! ריבמיצ ,ריש ורשים ,ואחריהם באמת: הגיה הצעד ,של מ ש נ ה ׳ ( ,ו ה ג ר י א
לעזרה הגיעו שבמ׳ד: מ ת ג י ת א ׳ א ל ״הגיעו ל ע ז ר ה ״ ׳כיגי ממשיכים וראיס, יהושע שדר.
( 4
.ו״אית ת נ י י ת ג י מחלף״ כ ך ו ד ב ר ו הלוים בשיר ואחר מידך הטנא הכהן ולקח
כדי להסמיך לפנינו׳, ב מ ת נ י ׳ כ מ ו שהיא ׳ כ ל ו מ ר גרס )שדה יהושע ו ר א י פ ( : מפרש רשים
שמי ששוגה כאן •ולקח למזבח )׳הגוזלות׳(, מ ת נ ה ל מ ת נ ה ,מ ת נ ה ל כ ה ן )•הבכורים״( ל מ ת ב ה
עדני ור׳ שלמה לכהנים•. ׳ושבידם נתניס ה ט נ א מידך״ ל א היה צ ר י ך ל ש נ ו ת א ח י כ הכהן
לטמוך מתנה כדי הפרשה הכהן עד א ח ר ג מ ר • ש ל א היה ג ו מ ל ן ״אית ת נ י י ח ג י י מפרש:
)זאת א ו מ ר ת ממוכר ,לזה״ הבכורים ומתנת להקריב קרבן שהיה נ ו ת ן ל ו ה ג ו ז ל ו ת למתנה
לומר צריך הירוש׳ א ב ל א י כ היה ז׳ ו ח ׳ ז(. אחרי מיו, מיה שונה שמי שמחליף איטוא
כ ך ו ד ב ר ו ה ל ו י ם ב ש י ר י ,שאל״כ ה ע י ק ר ח ס ר .ו א ף י א י ת ת נ י י ח נ י ו מ ח ל ף ״ יו א ח ר בפירוש
על החולק תנא אלא להיות יכול אינו מלאחריו( או )מלפניו מתניתא״ ש א צ ל ״כיני
מ ש נ ת נ ו ,ב נ י ג ו ד ל י כ י נ י מ ת נ י ת א ׳ ש מ ח ז י ק ב ל ש ו ן מ ש נ ת נ ו )עי׳ להלן , , B ,עמ׳ .(134
C
גבי שעל הגוזלות ושוגה: מ״ה, מחלף״ תניי תני ״אית מפרשים והגר״א פ״מ
ע ו ל ו ת ,וטעמו של אותו תנא הוא כדי לסמוך היו ל כ ה ג י ם ושבידם נ י תנין הסלים
זה פירוש לכהן. שעליו מתנה והגוזלות לכהן מתנה שהביכורים שבסל למתנה, מתנה
אם ״אית תניי תני מחלף״ יכול ל ה י ק ש ר יפה עם המחוור שבכולם .ו״כיני מתניתא״ הוא
שבידם״, ״ ה ס ל י ם מפרשו שרב הונא פירוש של •ושבידם׳, הוא זה ש״כיגי״ נפרש
מידך. ד(, כח דבר׳ טנאך״, ״ברוך כמו וחפירות, )הסל ה ט נ א הכהן ולקח ככתוב
ש ל ה מ ש נ ה ה ם א י פ ו א ״ ה ם ל י ם ש ב י ד ם ״ ,כ פ י ׳ ר ״ ג ו ד ש ״ י ) מ נ ח ו ת נ ח א( ו ר א ב ״ ד ״ושבידם״
(2/3כך ברוב הנוסחאות• (1בירוש' ,לו וקי ,היא משגה אחת עם מיד.
בם״ש מביא עוד בשם הרשב״א פירוש דומה לו ל״מחליף' ,אבל קשה מאי• (4
129
וודאי שפירוש ׳ ו ש ב י ד ם ״ כפי׳ עולות, ושבידם היו לפי המחליף ששנה: אבל ורע״בז
ושבידם היו מאן דמר מסיים: הירוש׳ היה שכרגיל אלא שבידם. הדמבים-גוזלות
סלים. מאן דמר ושבידם נתנים לנהנים גוזלות, עולות
גם כמו שהיא המשנה ה ג ו ז ל ו ת וכו׳ ש ב י ד ן ו כ ד . ממש: כמשנתנו פ ״ ב יא, בתום׳
מ נ ח ו ת נ ח א. ב ב ב ל י
ו כ ״ ה א פ י ל ו ב ב ״ ק צ ב א !> הסלים, ש ב מ ״ ח ש נ י נ ו ״ ו ה ס ל י ם )מ ,ק ו ל ו ו ע ו ד : אלא
הסלים היינו ״ושבידם״ שמפרש עדני למי ר׳ ש ל מ ה ותמה גיתגין לנהגים״, והבנורים
עגיא דבתר על ״העניים״, אלא אין זה נ מ ש ך ב״ק שם לבבלי אמנם ל מ ה ל י י>. תרתי
אמרו מכאן מידך הטנא הכהן ולקח פי׳ ש׳ ש נ י נ ו : תבוא בספרי אבל עניותא. אזלא
2
ב ש ב י ל ו ה ב כ ו ר י ם )כ״י ר ו מ י ו ב ר ל י ן ו מ ״ ש נ י ת נ י ם ל כ ה נ י ם וכו׳ ו ה ס ל י ם > העשירים
״הסלים״ גם הספרי של וכפשוטו ל כ ה ג י ם. מ ת ג ה )ר׳ ו ב ׳ ו מ ״ ת ו מ ה ר ״ ם > ל ר ב ו ת
״טגי של גם הוא המשנה, ״טני״ בלשון ״טנא״, שכן )״הקלתות״( בכלל. העשירים של
אם הם בכלל של כסף״, ״ת מ ח ו י י ן אלא על ו ל א היתד .ש א ל ה ) ת מ י ד פ ״ ג מ״ו>. זהב״
ר׳ יוגה מ ה ו מן מה ד א מ ר ע״ד(: )בכורים ס״ג ,סה עד ע״ד ידוש׳ מ ג י ל ה פ״ב, ״טגא״,
ב׳ימגא״( ״טנא״ המתרגם את )מחזיר מ ג א ב ת מ ח ו י י ן ש ל כ ס ף הוי ד ה ו א מ ח ז ר להביאן
Pא ״ כ א י פ ו א ״ ה ס ל י ם )כנו׳ ה ע י ק ר י ב מ ש ג ה ו ב ס פ ר י ( ם ל א )״סל״ ולא ״תמחוי״( אמר די
נ מ ש ך ע ל כ ל ה מ ש נ ה גם ע ל העשירים. והביכורים״
)״עודהו ומ״ו בין מ ״ ד מםסיקה שהיא כלל, שלנו במקומה אין מ ״ ה אחר, מצד
כל אין שבתום׳ שם אלא מ״ח. א ח ר י ומקומה הנכון היה ע ל כ ת פ ו ק ו ר א ״ וכו׳( הסל
ש מ ״ ו -מ ״ ח ל ק ו ח ה מ מ ש נ ת ת נ א אחר ,ומשניות מ ק ב י ל ו ת הן. ל מ ״ ו -מ ״ ח ,ואפשר הקבלה
ברייתא של ציטט של התחלתו אלא שלנו מתניתא״ ״כיני שאין אפשר ואולם
הונא זאת אומרת שרב עי׳ ל ה ל ן שם(. רגיל, ציטט של ברייתא שהוא מתגיתא״ )ו״כיני
הגוזלות אמרו מכאן ברייתא )יאמר ר״ה תגא״ ,רגיל( :ולקח הכהן הטנא מידך שנה
ה ב ר י י ת א ( והיה ת נ א שהחליף )את לכהנים. ג י ת נ י ם )״הסלים׳( ו ש ב י ד ם וכו׳
זהו למתגה״ מתגה לסמוך ו״כדי כספרי, מידך׳ הכהן הטנא ״ולקח אל מ״ח והסמיך
ולמחליף ״ושבידם׳ הם היםלים״, לרב הונא לכהנים״ של הספרי. לרבות מתגה ״בשביל
א ת ה ל פ ר ש ״ושבידם• על הגוזלות. יכול
י ו ס י רבי דברי רפואה משום וכו׳ החרגול בביצת יוצאין מיי: פ״ו שבת (5
א ף ב ח ו ל וכו׳. א ו ס ר מ א י ר ורבי
אומר כ ך מ י י ד ,ל ו ס ק ה ב )מן ׳ א ו מ ר ׳ מ ו ג ה • א ו ס ר י ( ו ל י ר מ א ו ד״נ )ור׳ מ א י ר
)משום א ס ו ר ( ,ד״פ ו מ ב י ב א י פ ,ו כ ן ר י מ ב פ י ר ו ש ו .א ב ל מ כ י ב דפו׳ ,פ ב י ב ד פ ו ׳ אף בחול
4
וילקוט (: ר י י ף רא״ש מביב מ, אוסרין! וחכמים ר״מ דברי ר פ ו א ה ד ב ר י ר״מ(:
םיהם גם מ ש ג י ו ת דם׳ יוםם׳ ו א י ל ך < על אסור: אף ב ח ו ל אומרים ד ב ר י ר״מ ו ח כ מ י ם
אוסר. יוסי ורבי מאיר מביב ר ו מ י :דברי רבי
ולא העיר כלל גם הוא תמה אותו החיטה על םי׳ ד י ג ׳ בעל ד״ס במנחוח גח א ,הערה ל, (1
הסלים. (2ר ו מ י ת : על מחלוקת הראשוגים בזה.
בכיי( ,סלים של פפירוס, ופיפייריא )כ״ה בםליא וגניא גיגזבורגר: ג כו יוגתן, בתרגום (3
130
כ מ ת ני׳. א י ת ת נ י י ת נ י ו מ ח ל י ף .רבי חנניה ב ש ם רבי יוחנן שם ,ח ע״ג: ירוש׳
שהוא מ ר פ א אין בו משו׳ ד ר כ י האמרי. שמואל ר ב י א ב ה ו בשם רבי יוחנן כל רבי
אוסר. ור׳ יוסי מ א י ר ר׳ דברי כ נ ד מ ב ״ ב כ״י רומי: אחת שנתה, ב ר י י ת א
יוצאת ההלכה היתד. א( מז )עירובין יוסי״ כר׳ הלכה יוסי ור׳ ״ר״מ הכלל ועל־םי
א ב ל ר ב י יוחנן א ו מ ר )כאביי ו ר ב א ב ב ב ל י סז א( :כ ל שהוא מ ר פ א ו כ ו /ושונה לאיסור.
וכד. יוסי ד ב ר י ר׳ ״כמשנתנו״:
(1םכיל׳ פסחא םי״א בשם ר׳ יצחק ,מכיל׳ דרשב״י .20 ,בשם ״ד׳׳א׳.
(3כצ׳׳ל .ולא 'לשאול׳׳. ד -״ ,אינו לשון י ר ו ש /ובוודאי הוספה היא. (2כי הא
(4מוכרח מן העגין ,שכן כל השאלוח שבירוש׳ שם לא באו אלא אגב זו ,וכן הגיהו שדיי וק״ע.
( 6 / 5שדה יהושע הגיה 'במשיכה״ ,ע״ם הבבלי! אבל השאלה ״ולא מתניחא היא* מוכיחה שחשובח
שאל־׳כ היה אומר :והא תנינן ,וכדומה. ז ר י א היתה כמשגתנו ,ועל כן תמה מי שתמה למה שאל ר ב יהודה
(7כנוס׳ כי״י )ד״ס(. ויש למחוק ״א״ל״ שאחריו ,וסתם הירוש׳ שואל זה.
מונה טמא לדם מונה מיום הראשון ואם טהור לדם אם בשליה ,השיב ר״א בירוש׳ ו (8
ר״א הראשון השיב שםםר לשוםר, ובשוםר בבבלי יא א ,בנינוד לעולא ן ר בא מיום השני - ,כדברי
בבבלי שם אבל עולא, ״חייב״ הוא העיקר, ואמרו שם להלן :ר״א תלמידיה דריח רבא ,וא״כ חייב,
אמר רגביי ועי׳ ברכית לח ב : כרבא בבבלי שם. מסר בשמו ״פטור״ ,וכאן שוב ר״א שבירוש׳ ע״ב,
עולא לשבשתיה כר׳ בנימין בר יפת. ק ן
ב
131
ה ו ס י ף בירוש׳ )שם ם ע ״ מ ב פ י ר ו ש שעולא ב ר י ש מ ע א ל )הוא ס ת ם עולא ש ב ב ב ל י ( אמרו
( 1
)״מחבר״( מןיוית י ש מ ע א ל )אמר( בר עולא ר״א: לדברי ו ח י ב ר ם ע צ מ ו ד ב ר י
ייבם וכד היא שייבם ואח״כ וכד. ולא שנייא היא שחלקו ואח״כ על דרבי לעזר: דעתיה
מ י נ י ה ״ ד ב ע ו הוא והוא אגיבה. דשאליה מה ) ב ה ג ה ת ק״ע(, ]לא[ א מ ר ל י ה ולמה
ש י נ ה שלגו אפשר שגם בהלכה א״כ י ב ם ו א ח ״ כ ח י ל ק ״ ו כ ד ,כ ת ו ב ו ת פ ב א. ד ע ו ל א
מאיזה טעם שהוא בדברי ר״א. עולא
ב מ ש י כ ה גסה גקגית דרש רב בקימחוגיא בהמה קידושין כה ב אמרו: ובבבלי
2
אשכחינהו במסירה(, :455 420-419ושם ודיב ד״ו קג ע״א וכן ה״ג > )רה״ג שם,
והאגן ב מ ס י ר ה במשיכה גקנית רב בהמה גסה אמר ד ר ב אמר להו מי לתלמידי שמואל
הדר ביה מההיא ,הוא ד א מ ר דרש(, שם: <ה״ג ש ם ו ד ה י ג א מ ר ורב נמי במסירה תגן
ה א י ת נ א ד ת ג י א ו ח כ ״ א זו וזו ) ג ק נ י ת ( ב מ ש י כ ה ר ש ״ א וכוי .ר ב ״ א מ ר ״ א ו ״ ד ר ש ״ ) כ ג ד כי
כמשנתנו ,ואח״כ חזר בו ו פ ס ק במסירה״, נקנית *בהמה גסה איפוא תחילה הגאונים(
במשיכה״. ע ל פ י ה ב ר י י ת א ״ ו ח כ ״ א זו ו ז ו הלכה
לסי שבבבלי. של הברייתא תגא״ ״האי איפוא זה הוא תגי מיחלף״ תגיי ״אית
׳דברי ר״מ״ סתם אלא איגד. במסירה* ו״בהמה גסה נקנית ב ר י י ת א זו ג ח ל ק ו ג ם ב ג ס ה ,
במשגה אבל דקה״. *בהמה ולא במשיכה׳, וזו ״זו הברייתא שנתה חכמים ובדברי
שנו בין ב ב ב ל בין ב א ר ץ י ש ר א ל כ מ ש נ ת נ ו )״ולא מ ת נ י ת א היא״ ,״ ו ה א נ ן ב מ ס י ר ה תנן״(.
הברייתא. ע״ס האחרונים האמוראים בימי בבבל הוגה משנתנו שנוסח אלא
במסירה גקנית לרבא( ת״ש בהמה גסה פו ב אמרו :איל רבינא לרב אשי )רה״ג: ׳בב״ב
( 3
הוא שכן במשיכה׳ וזו זו אומרים וחכמים ודי א ל ע ז ר ר״מ דברי בהגבהה והדקה
ב כ ״ י ה׳ ,רי״ף ,א ב ן מ י ג א ש ,ר מ ״ ה ור׳ י ו ג ה ) ב ש מ ״ ק ( ב ש ם ״ ס פ ר י ס פ ר ד י .ו ב כ ״ י ר :ב ה מ ה
4
וחכ״א ר״מ ור״א דברי עי״א: ונוסף בהגבהה / ) ג ם מ( ו ד ק ה ב מ ש י כ ה נקנית גסה
)ונוסף בגליון בטנים ולא לא ליתא יעל״ אמנם בירוש׳ כי״ל (1״אמר״ )אמ׳ ,בכי״ל( ט״ם.
מ צ י ת דעתיה דרבי לעזר .מציתי )כמו "למצות בוודאי בשעת ההדפסה( ,ואפשר היה להגיח בדוחק :אמר
מדותיו״( דעתו של ר״א ,אבל בוודאי שהמגיה בדיו הגיה ע״ס איזה כ׳׳י ,וגם שום סופר לא היה מ ש נ ע
.b, 6 ״מצית״ ל״מצוית״ .וכיו״ב בירוש׳ שבח פ״א ,ג סע״ב ,עי׳ להלן ז
ל י ה גקנית במשיכה אמרו ב ב ה מ ה גסה מ א י אמר (2להלן בה״ג )וכיו״ב ר ה ' ג ( ו אמר להו
וחכמי׳ אומי וכו׳ מהא ד ר ש והדר ביה נמי במסירה ורב( )רה״ג: איהו והא אגן במסירה תגן׳
ולא כחבו א ל א : היג קיצרו דתניא( ו משום ביה הדר ומ ״ ט הדר ביה ליה אמרי )רה״ג:
במסירה. דרש רב וכו׳ נקגית דאשכחינהו שמואל וכוי ,אבל בוודאי שהיה גוםח שלהם לעיל כרה״ג:
ב מ ש י כ ה .בשאר דרש רב בקמחוגיא בהמה גסה נקנית גגד נוסח זה כתב חידושי קדושין ד״ק :ה ״ ג
אמר רב בבהמה גםח אמרו ליה הכי אמר מאי הדברים דומה לגו׳ הגאוגים גם נו׳ הרי״ף )והרא״ש(:
והוא רב בהמח גסה וכו׳ א י ה ו גמי במסירה קאמר )״תלמידי דרב אהדרו לשמואל״ ,ר״ן( והדר ביה
גסה איל הכי אמר ר ב בבהמה רב קאמר מאי וכיו״ב רשב״א: דאמר וכוי, ברי״ף ד״ק( )כ״ה
נקגית במשיכה] .וכיו״ב בדפ׳ ספרד רב אמר הכי בהמה גסה גקנית במשיכה ן ובן חדושי קדושין:
רב אמר חכי ליה אמרו ב ב ה מ ה גסה מ א י אמר רב )באוסף שוקן שבבית ה ס פ ר י ם ( :אמר להו
ו ח ד ר ביח הוא דאמר וכו׳[. ב מ ש י כ ה והאגן במסירה חגן ו א י ה ו גמי אומי נקנית גסה בהמה
בדפוייי )ד״ס( ,ובדפוסים :וריש בן אלעזד. (3ור׳ אלעזר כבכ״י מ וה ,רי״ף ורמ״ה ורשבים
(4בם׳ המקח שם :בהמה גסה גקגית במסירה והדקה בהגבהה ,ולא תעתיק כל המשגה.
132
במשיכה״( דקה בהמה ז ו ו ז ו ב מ ש י כ ה )מ :ו ח כ י א במשיכה( .ו נ ו ס ח ש ל נ ו ב ב ״ ב )״וחכ״א
שבמקומה(, ע ״ י ה ר ש ב ״ ם <ע״פ ר ״ ח ,א ב ל ר ״ ח ד ר כ ו ל ה ע ת י ק א ת ה מ ש נ ה כ ל ש ו נ ה מוגה
דברייתא היא ולא שביק א ו מ ר י ם זו ו ז ו ב מ ש י כ ה ול״ג וחכמים וכן הגיה ר׳ יונה ,ו כ ת ב :
צ י ט ט י ם > ובספרי ספרד גרםינן ו כ ד ונראה בעיני ו מ ו ת י ב מ ב ר י י ת א )עי׳ ל ה ל ן , מתגיתין
כדאיתא דברייתא כרבנן לן דקיימא משום מברייתא ומקשה מתניתין שביק דלהכי
מביא התלמוד שאין וראיה לדבר ה מ ש נ ה יי, וודאי שאינה אלא אבל בקידושין וכד.
הוגהה כבר שהמשנה אלא וב״ק. שבקידושין שבברייתא דברי רבי שמעון כאן את
תנאי בבל .על פי שיטת רב ורבי אלעזר )כנוסח הבבלי(. עיי
)כנד מ בב״מ, ב מ ש י כ ה וחכ״א ש ל ס נ י ר ב י היתר .ס ת ם : המשנה שנוסח וודאי
א ל א שמשנתנו המשיכה דברי חכמים על ״דקה״ הסמוכה ,ותנאים אחרים -ע ל שניהם.
תנא בלשון תססה שהמשנה במקום מצוי בירוש׳ גם תגיי תגי מחלף״, ״אית .B
תנאים שלפניהם מ מ ח ל ו ק ת תנאים ,בין במקום ש ת נ א י ם אלו נ ח ל ק ו בלשון מ ח ל ו ק ת א ח ד
שכל אחד ובין במקום מ ח ל ו ק ת ם ש ל ר ״ א וחכמים(, שנחלקו בלשון )כגון ר ״ מ ור׳ י ה ו ד ה
ה ת נ א י ם ה א ל ה ש נ ה ״ מ ש ג ת ו ״ ס ת ם ) ע י ׳ ג ם ל ע י ל : (121 , מן
ה ס פ ג אין ב ה ם מספחות הספרים מטפחות הידים מטפחות כלאים פ״ט מ״ג: (a
כלאים ר׳ אליעזר אוסר. משום
אמר לא ולמה האוסר. כ ד ב ר י אסור והלכה אמר רב לב ע״א: שם, ידוש׳
כר׳ אליעזר .א י ת תניי תני מחלף.
מחליף את המחלוקת, יהודה רבי מאיר .אבל שמשנתנו היא משנת ר ב י כלומר
מ ט פ ח ו ת ידיים ומטפחות ספרים ומטפחות ספוג אין ב ה ם משום ש כ ן שגיגו בתום׳ פ ״ ה יז:
כ ל א י ם ר׳ א ל י ע ז ר א ו ס ר ד ב ר י ר׳ מ א י ר ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ר׳ א ל י ע ז ר מ ת י ר ו ח כ מ י ם אוםרין.
םכ״ד מי״ד בכלים ו כ ל א י ם ש ו י ם ל ע ג י ן זד(. )וטומאה טומאה לעגין גחלקו כיו״ב
2
םפריץ של מדרס טמא הן ש ל ידים מטפחות ג׳ ה ו א >>: י ה ו ד ה ר׳ סירקין )וכוליה
ואולם ב כ ל י ם פ כ ״ ח מ ״ ד )שהוא טמאה מת וכד -מתאים אל *וחכמים אוםריך, )״ספרים״(
2
וכו׳ ר ב ן ג מ ל י א ל ב ״ ש שגיגו :מ ט פ ח ו ת ס פ ר י ם וכו׳ ט מ א ו ת כ ד ב ר י י ו ם י >( מ מ ש ג ת ר׳
אומרים ש מ ע ו ן ור׳ יוסי ר׳ ט: פ״ו ב״ב ובתום׳ שם, טהורות, ואלו אלו אומר
״מטפחות ובנגעים פי״א מי״א נמנות מאיר. כר׳ ד ב ר י ר״ג ב מ ט פ ח ו ת ספרים ,ז״א גראין
של ספרים״ בין הדברים ״הראויים ליטמא ט מ א מת״.
אומר שטח שמעון בן לסמוך שלא אומר יהודה בן טבאי מ״ב: פ״ב חגיגה (b
היו ה ר א ש ו נ י ם לסמוך שלא אומר שמאי לסמוך אומר הלל וכו׳ לסמוך
ושניים ל ה ם א ב ו ת ב י ת דין. נשיאים
ש מ א י אומר שלא לסמוך( כ״ה בד״נ ,מי״ר ,לו ,ק פ ה ו ב , אומר לסמוך הלל
ב
מב״ב מ ,ר י י ד ומאירי ובבלי שבת סו א ,ועי׳ ר״ח ומאירי ,והתום׳ בחגיגה ש ס נדחקו.
אב שטח בן ושמעון בן טבאי נשיא יהודה ת נ י נ ן א נ ן ע״ד: עד ידוש׳ שם,
תני ת נ י י א י ת כג ע״ג: ידוש׳ ם נ ה ד ׳ פ״ב, ומחלף! תני ת נ י י אית ב י ת דין•
י ה ו ד ה בן ט ב א י גשיא .א י ת ת נ י י ת נ י שמעון בן ש ט ח נשיא.
(1ברמ׳יה :ת״ש ד ת נ י א ,ובן ברי״ף :ואי קשיא הא ד ח נ י א ,אבל ״חניא״ מצוי גם למשנה ,עי׳ להלן•
(2הארכחי בזה במאמרי יכלים םרק כ׳׳ד״ ,שידםס בס׳ היובל לגיגצבורג•
שנינו שכן עליו! חולקים ו ח כ מ י ם <ר׳ יהודד(. ו״מ, משנתנו היא משנת כלומר
היו נ ש י א י ם לסמוך שאמרו שלא הראשונים מזוגות שלשה מ: פ״ב ח )בבלי טז בתום׳
אבות נשיאים ושניים ל ס מ ו ך היו שאמרו שגים מזוגות האחרונים א ב ו ת ב י ת דין, ושנים
אומר> י ה ו ד ה ר׳ ו ח כ מ ׳ אומ׳ )דפו׳ וכי״ו וכ״י ל ו נ ד ו ן : מ א י ר ר׳ ד ב ר י דין בית
בן ש ט ח נ ש י א ו י ה ו ד ה בן ט ב א י א ב ב י ת דין. שמעון
אומר אחד בריא א ל י ע ז ר פיו רבי נכסיו על המחלק ס״ט מ״ז: בבא בתרא (c
מסוכן נכסים שיש להם אחריות נקנין ב כ ס ף וכד )״שאפי׳ מסוכן ש ח ל ק נ כ ס י ו ואחד
שהיתר, פ י ו א י נ ם נ ק נ י ן א ל א ב כ ס ף ״ וכו׳( .א מ ר ו ל ו מ ע ש ה ב א מ ן ש ל ב נ י ר ו כ ל על
אמר להן וכד. דבריה. וקיימו א ת וכד לבתי כבינתי תנו )״תנתן״( ואמרה חולה
ב ש ב ת דבריו קיימין מפני שאין יכול לכתוב א ב ל לא בחול. א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם
זכין ואין לקטן זכין בו כיוצא וחומר בחול. קל אמרו אומר בשבת יהושע רבי
לגדול. אומר לקטן אמרו קל וחומר רבי יהושע לגדול.
ו ב Fol.ודינ ם ב Qu ק )חכמי( כ ך ב מ י י ר ו ס י י ר ,לו, אומרים׳! •וחכמים
)ורשיל הניד .כ ל פ נ י נ ו ( ו ס ב י ב ר )וחכ״א ב ש ב ת ד ב ר י ו ק י י מ י ן ( מ ב ׳ ב ד״ס ודיו ר ס י א ואילך!
ו מ )וחכ׳ או׳ ״( ,רמ״ה ו ר י י ד )והוא מגיה( .א ב ל מב״ב מ ו ה ו ס ל ו ׳ ו ר ו ׳ מ ק צ ת ס ס ר י ם ׳ א צ ל
אומר. אליעזר רבי רי״ד ,ו ר ש ב י ם ו א ו י ז סי׳ ר״ג ,וםב״ב ה ו ס ל ו ׳ :
א ל י ע ז ר ׳ ,ש ב מ ב ״ ב ב ס י פ א )דפו׳ ו מ ( ל י ת א בד״ם ,ד״ו ר ס י א ו ר ס ״ ח רבי ׳דברי
מ י י ר פ ק ב ו ד י נ ו א י ל ך ,ועי׳ ל ה ל ן . ואויז שם סי׳ ריד, ו ל ו ב ל י ן שליו ,ד ,ו ר מ י ה ורא״ש
אבל ב ד פ ד וכל כי״י :אליעזר, שברישא ,מגיה ר״ת ״אלעזר׳: אליעזר״, ״רבי
קגו ב בבבלי ושמואל אומר )׳ליעזר״(, ״אליעזר״ בכלאים פ״ה מ״ח בכל הנוסחאות וכן
ןעי׳ ריב״ם הוכיח הוא העיקר ושנו׳ שלנו ״אליעזר״ בכלאים. לטעמיה״ אליעזר ״שר׳
המחלק ולתנינהו לערבינהו וקושייתו של ר״ת: )עי׳ בסמוך(. התוספתא גם מ ת ו ך תום׳(
קיימין דבריו אבל בשבת בד״א בחול בריא כו׳ אומר אחד אליעזר פיו ר ב י על נכסיו
ובסיפא ר ״ מ ור׳ י ה ו ד ה שברישא לא נחלקו מכיון אינה קושיא, אומר וכד, יהושע רבי
ש ב ס מ ו ך .ו ד ב ר י ר׳ ל ו י ) ב ״ ב שם> :ק ו נ י ן מ ש כ י ב מ ר ע א פ י ל ו ב ש ב ת ש ל א עי׳ תום׳ נחלקו,
נתפרשו יפה בריטב״א ) ע י ׳ ת ו ם ׳ וד״ם>, ת ט ר ף דעתו עליו ר׳ א ל י ע ז ר ש מ א לדברי לחוש
צריך קנין ב ש ב ת דבחול דבדבר לר״א שאמר ״ואין חוששין 425ה ע ר ה ה>: כ ״ י )ד״ם,
אינו צ ר י ך קנין שאין ה ל כ ה כ ד ב ר י ו שאין בין זה ל ז ה וכל ש ב ח ו ל צ ר י ך קנין ה י ה ב ש ב ת ״ כו׳.
2
1כ1ד >. ק י י מ י ן ד ב ר י ו ב ש ב ת א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם י ד ו ש ׳ ש ם .יז ר ע ״ ב :
בשבת אם מ ת נ י ת א כיני אמר לוי יהושע בן רבי ומחליף. תני ת נ י י א י ת
ר ב י יהושע בן לוי )יאף בסיפא*(. ו מ ח ל י ף ת נ י ת נ י י אית קל וחומר בחול. אמרו
בגדול. אם בקטן אמרו קל וחומר מ ת נ י ת א כיני אמר
ש מ ש נ ת נ ו ר ב י י ה ו ד ה ה י א ו ר ב י מ א י ר * מ ח ל י ף ״ א ת מ ח ל ו ק ת ר ״ א ודי י ה ו ש ע , כלומר
ב ש ב ת בין ב ח ו ל בין פיו על נכסיו שחלק המסוכן יב: פ״י בתוס׳ שנינו שכן
3
אומר ר׳ אליעזר ובחזקה. בכסף ובשטר אבל בריא עד שיקנה ' ה מ ת ד ב ר י יעשו
4
ר י א ה ם ׳ >> )״דברי אמורים דברים במה וכד. בכסף גקנין להם אחריות שיש גכםים
בחול א ו מ ד י ה ו ש ע ר ב י עשוי עשה ואם י ע ש ה לא ב ש ב ת א ב ל ב ח ו ל
134
אומר א ל י ע ז ר ״ רבי אומר י ה ו ד ה ר׳ ר׳ מ א י ר דברי בשבת קל וחומר אמרו
2
רבי יהושע עשוי. עשה ואם יעשה לא <בחול> > אבל <בשבת> אמורים דברים במה
ב ש ב ת אמרו קל וחומר בחול. אומר
מני מ ת נ י ׳ ב: קנו בבבלי אמרו וכך ר׳ יהודה, משנת איפוא היא משנתנו
דבריו קיימין מפני א ו מ ר ר׳ א ל י ע ז ר א ו מ ר ב ח ו ל דתניא רבי מאיר היא י ה ו ד ה רבי
כיוצא בו בשבת. בחול אמרו קל וחומר אומר א ב ל לא ב ש ב ת רבי יהושע לכתוב שיכול
קל אמרו בגדול אומר יהושע ר׳ אליעזר רבי דברי ל ק ט ן זכין ואין ל ג ד ו ל זכין
ב ש ב ת ד ב ר י ו קיימין וכו׳ )כבמשנה(. אומר רבי אליעזר אומר י ה ו ד ה רבי לקטן. וחומר
וברישא בשם ״חכמים״ ,כדרכו של סתם )לקטן( מ ש נ ת ר ״ א יהודה שנה כאן בסיפא ור׳
שנויה היא וכך וכדי לפסוק ה ל כ ה כמותו P ר׳ י ה ו ד ה ) מ נ ח ו ת י ח א ,ת ו ם ׳ ז ב ח י ם םפ״ב>
ר׳ ״שהשיב עם התשובה )בי״ד באייר(, פ״ב דמגלת תענית, בברייתא כר׳ יהודה סתם
א ת ר ׳ א ל י ע ז ר ״ ל ע נ י ן ״ א ב ר מ ן ה מ ת ״ ) ח ו ל י ן ק כ ט ב(. יהושע
מ ט ע י ם ,גגד שינויים ש ל ת נ א י ם ־ ש ו נ י ם ,ש ש י נ ו -או ר צ ו ל ש נ ו ת -א ת מ ש נ ת נ ו ריב״ל
ש ב מ ש ג ת ג ו )״אם״ שגוסף ב י ר ו ש / סי מ ש ג ת רבי מאיר ,ש ה ע י ק ר כ ד ב ר י ר׳ יהושע על
פשוטים כל כך הדברים שהרי של ד ב ר י ר׳ יהושע, פ י ר ו ש כ ל ל שיש כאן אומר איגו
צ ר י כ י ם ל ש ו ם פ י ר ו ש כ ה ו ס פ ת ״אם״> ,ש ה י א מ ש ג ת ר ב י י ה ו ד ה . שאיגם
״ ח י ל ו פ י ם ״ ב מ ח ל ו ק ו ת ר ׳ א ל י ע ז ר ו ר ׳ י ה ו ש ע ,ל ע י ל ע מ ׳ .6 על
ורבי רבי יהודה בטעות: כן הובא בתום׳ שם )בדםו׳ אומר ר׳ אליעזר אומר, (1ר׳ יהודה
אליעזר ,בהי׳ *וק׳ חסר מן •ואם עשה עשוי״ הראשון עד השני( ובבבלי קנז א.
בשבת. ב ח ו ל אבל (2כן הובא בתוס׳ שם ,וכן בבבלי שם .בדפו׳ בטעות :בדיא
] (3עי׳ ססר זכרון לא .גולאק וש .קליין ,253 ,ותרביץ שנח טיו.[3 ,
וכוי. חכמה (4ועי׳ אנרת רש״ג ,הו׳ לוין : 51 ,ואיכא דתאני שלימדו
ב
• והוא הנכון .וזו טעות רגילה ,עי׳ רז״ס דה״מ .26 ,ומבוא ,םב ע (5מאיר ,ליתא בתוס׳ שם,
135
דבי אמר ו מ ח ל ף. ת נ י ת נ י י א י ת וכד. א(. פ״ב ש ם )תום׳ בתחומין מערכין ואין
ב ב ל י , כאן הוא המחליף והתנא מיחוש. אנן צריכין מ ח ל ף תנייא והן הואיל ל ע ז ר
ערובי מערכין אומר רבי וכד אין ב ע י ש להיות ש ח ל יו״ט ר ב נ ן ת נ ו ב: טז שם, בבלי
.131 ,6 סי׳ A לעיל ו ח כ מ י ם מתירים ,ועי׳ אוסר רבי א ל א שם( )=״ת״ר״ אוסרים וחכמים
התשובה כאן וגם פלוגי״. כר׳ ה ל כ ה ״ולימא ה ש א ל ה : זה בכגון נשאלת בבבלי אף
)גם א -לב ב לא מגילה ל ח ו , ד א פ כ י מ ש ו ם ב ר י י ת ו ת: אצל ורק אך אבל היא,
גיטין או׳( ז שהוא כמי ה ל כ ה שמואל ב ש ם וכו׳ זעורה רבי ע״ג: עד ספ״ג, שם, בירוש׳
כניל, ע״ב, ל מנחות להו! דאפכי משום כ מ ר הלכה ומר כ מ ר ה ל כ ה מ ר לימא א: כח
היא ומוחלפת אומר״, שהוא כמי ״הלכה ר ב בשם סע״ג עא ס״א, מגילה בירוש׳ וכן
ד מ ח ל ם י ן א י ת .c
״אית ע״י מצוייגים שהם בירוש׳ שיחלוםים יש כך מחלף׳/ תני תניי ב״אית כמו
חולקת דעה או)ב( שבמשנה, התנאים של מחלוקתם בתוכן שיחלוף )א( או והם דמחלפין״,
בבוגרת. מכשירין שמעון לעזר ור׳ ר׳ ה ב ו ג ר ת א ת ישא לא ע״ג: ז שם, ידוש׳
וחכמים לה יטמא ל א אומר שמעון ור׳ מאיר מוכת עץ רבי אחות וכד. בין מ ה ב ו ג ר ת . ה
לפי )״כלומר תני]י1 דאילין דעתין על שמעון ורבי מאיר רבי יאות, לה. יטמא אומרים
2
ש מ ע ו ן מאיר > ור׳ ור׳ יטמא אומר יהודה ר׳ עץ מוכת שנינו: ו -ז פ״ד בשמחות
ש מ ע ו ן שהיה ר׳ ד ב ר של כללו שיטמא. מ ו ד י ם ה כ ל בבוגרת וכו׳ יטמא לא אומרים
ללשון הירוש׳, כדברי מתאימה, זו ברייתא וכד. לה מ ט מ א לכ״ג כ ש ר ה שהיא כ ל אומר
ש ב ב ב ל י א ל א ישא. ש ל א עץ במוכת מודים והכל בבוגרת מכשירים וריש שר״א משנתנו
(1בקידושין נט ב )שהעירו עליו התום׳ במנחות שם( :ובםלוגתא דהני תנאי דתגיא מהיום ולאחר
חלכח וגימא ר ב ס״ז/ם״ה ג ( )תום׳ גטין רבי אומר כזה גט חכמים דברי גט גט ואינו מיתה
בבל בגי כרבגן וגימא שמואל הלכה כרבי צריכא דאילו אמר רב הלכה כרבגן וכוי .ואולם וו גומחת
ירוש׳ גטין ס״ז׳ מח ע י ד ן וחכמים אומרים גט, אבל בארץ ישראל החליפו את המחלוקת: בברייתא זו.
חמן מחלםין )עי׳ רידב״ז שם(.
יטמא אומרים ור״מ ר״י ועי׳ שם ס ע״ב(« הבבלי, )ע״פ יעקב הגיח בעל גחלת (2
שבבבל* ר״מ ור׳ יוסי )כנראה שכך םירש ״ור׳ יוסי מדשבקיה לבר זוגיה״, ור״ש אומר ו כ ו /הגר״א:
שם( אומרים יטמא ר״ש א ו מ ר ! אבל אישתמיס להו הירוש' ביבמות ]היגר .מסכת שמחות ם״ד ה ,הדמים
ורבי שמעון אומרים לא יטמא, יהודה אומר יטמא .רבי מאיר בפגים ע״ם כיי אוכספורד א :רבי
נגד כל שאר חגוםחאות שבשמחות ,ולא העיר על הירוש׳[.
136
ספרא אמוד ב ס ת ם )מ׳ :הכל( .א ב ל א ד ם כל אומר וכד ובוגרת מטמא לה דברי ר״ש
י א -י ב ש נ י נ ו :או יכול שאני מוציא א ת מ ו כ ת עץ ת י ל א ש ר ל א ה י ת ה ל א י ש וכו׳ א פרשה
ובמסכת יהודה, ר׳ שהוא סתם ספרי ל ר ב ו ת א ת ה ב ו ג ר ת ) י ב מ ו ת ס ע״א( ,ו נ ר א ה אליו
אשד, שנינו: וש״נ( א נט )יבמות ז סיב שם בספרא ואף שם(. ידוש׳ )ועי׳ שמחות
רבי שט"( בבלי מ א י ר י ר׳ )״דברי בתוליה שכלו לבוגרת סרט יקח בבתוליה
איפוא למשנתנו. מ כ ש י ר י ם ב ב ו ג ר ת .ג ם ב ר י י ת א זו מ ת א י מ ה ש מ ע ו ן ו רב י א ל ע ז ר
ת נ א תני! ה.
״תנא״ )בירוש׳(. בתלמודים אף על ידי *תני״ רמוזה חולקת על המשנה ברייתא
ובבבלי ברייתא, כ ל אותו ״תני״ )״תנא״( שהוא מציין בירוש׳ או *תני״ )בבבלי( ,בלבד.
גס הרבה פעמים מציין א(. ציון )עי׳ ו מ ו ס י פ ה מ ש ל י מ ה קצרה, ברייתא כרגיל
בברייתא, שגמסרה תנאים במחלוקת שני, של תנא ח ו ל ק ת או שונה ,או ד ע ת ו ברייתא
על התנא ש ת פ ס ה המשנה בדעתו. החולק
)בירוש׳( תני .A
ב ע ר ת י ה ק ד ש מן ה ב י ת זה מ ע ש ר שני ו נ ט ע ר ב ע י tידוש׳ מ ע ש ר שני פ״ה מ״י: .1
ר׳ שמעון ביכורין מאן לא תנא רבנין. ביכורין מאן תגא תגי והביכורים. שם ,גו ע ״ ג :
)בכורים פ ״ ב מ״ב( וחייבין בביעור ורבי שמעון פוטר. דתנינן
במכילתא שבמית, אבל ו״םתם ספדי ר״ש״. כמו ב מ ש נ ת נ ו ת ב ו א פי׳ ש״ג, בספרי
הבכורים הקדש אלו בערתי אלא במהיג(: מ כ י ל ת א היא ,א ע ״ פ שאינה )וזו ב ו ו ד א י 175
ד ״ א בערתי(. מה״ג שהביא תחילה את הספרי ,כתב אחריו: )בעל
ידוש׳ שם ,סא ע״ד ,דפ׳ ק ו ש ט א : בריכה ז ובו שנעקר אילן פ״א מ״ה: ערלה .2
להלן עי׳ בריכה. יוחנן ובו רבי בשם הונא ר׳ ברכה. ובו ]תני[ בריכה. ובו
, ,
.14 ״ ה נ כ ת ב ה ה מ ש נ ה ? ״ ו ב פ ר ק ״ ה כ ת י ב ״ ,ועי׳ ל ה ל ן ס י 9ו ס י בפרק
,
ש ם פ ״ א מ״ז :ר׳ יוסי א ו מ ר ה ס מ ד ר א ס ו ר מ פ נ י ש ה ו א ס ד י ז י ד ו ש ש ם ם א ע ״ ב : .3
מפני שהוא פרי .וקשיא אם אסור בנזיר ל מ ה <בנזיר> סמדר אסור רבי יוסי אומר תני
)עיי הכתוב מריבוי מודה בטומאה שגם ד״מ או מרים, חוץ שבשםחוח: מודים" (1״הבל
שם(. בבלי וירוש׳
137
)אף ב כ ל שהוא אסור דרבי יצחק אמרה מילתיה פרי .אם םרי הוא יהא א ס ו ר בכל. לי
וכד. וברבעי(. בערלה
י ש שכן הוא א ו מ ר : א ב ל היה לפני הר״ש, אין בד״ו ובכי״ל וכ״י רומי, ״בנזיר״,
קאי וכד .ובירוש׳ נזיר פ״ו ,נ ה ע ״ א :מ ת נ י ת א דר׳ יוסי ד א נ ז י ר בירוש׳ ש ש ו נ ה מי
מ פ נ י ש ה ו א פ ר י )עי׳ ש ד ה י ה ו ש ע ו ר א ״ פ ( י(. ב נ ז י ר יוסי אומר ס מ ד ר א ס ו ר דר׳
בירוש׳ ואעס״כ אמרו ״בנזיר״, שאינה שונה משנתנו. בלשון מחזיק יצחק ר׳
)״בכל״ של ״אסור״ סתם שבכלל מכיון בנזיר, אסור דר׳ יוסי אומר ס מ ד ר סתם: נזיר
גם נזיר ,ש נ ז כ ר ב א ו ת ה מ ש נ ה ש ל ערלה. הירוש׳(
ב ר כ ו ת ל ו ב ,פ ס ח י ם נ ב א ,נ ב ב ,מ ו ב א ה מ ש נ ת ג ו כ מ ו ש ה י א . ב ב ב ל י
של פגול ושל נותר וכד» ירוש׳ ק ד ש י ם ע ר ל ה פ ״ ב מ ט ״ ז :ח ת י כ ה ש ל )קדשי( .4
מש״כ להלן, עי׳ וכד. קלים. קדשים גותר ושל ושל פיגול של תגי סב סע״ג: שם,
ו״תוםפות והוססות*. ״רשב״ל״ אצל
מוגחות פסולות שתי חלות של תודה ועוד א מ ר רבי יהודה פסחים פ״א מ״ה: .5
שתי פרות חורשות בירושלם וכד .א י ת תגי גג ה א י צ ט ב א וכו׳ ז ידוש׳ שם ,בז ע ״ ד : על
ו ל א אמר רבי סיגחס שגי םדיגין. תני ת ג י י א י ת דולקין. שתי גירות תגי ת נ י י
מאן ד א מ ר שתי פ ר ו ת שתי נידות בחול .מאן ד מ ר שני םדינין בשבת. פ ל י ג י ן
פרות״ ״שתי אבל וכד. פרות שתי א ו מ ר ש א ו ל א ב א תגיא ב: יג בבבלי
מ ש ו ם ר׳ יהודה אומר ובתום׳ פסחים פ״א ד: חלות של ת ו ד ה ״ חולקות בוודאי, ו״שתי
ש ת י חלות. ג מ ל י א ל רבן
מצטרפין המשקין וכל וכו׳ חייב לוגמיו כ מ ל א והשותה מ״ב: פ״ח יומא .6
לוגמיו. לכמלא
ד״נ ) כ מ ל א - ק ) כ מ ל ו א ,ב״פ( ב ו ל י ר מ א , לו ,פ ״ כ מ ל א )״כמלוא״( -ל כ מ ל א ׳ , כך
ל מ ל ו א ( ו ד י ס ! ה ) מ ו ג ה :כ מ ל א ( ו מ י י ר :מ ל א -ל כ מ ל ו א ! ׳ כ מ ל א ״ גם י ר א י ם סי׳ ק י ט ,ו ר ע ״ ב ,
מ ד ר ש א ג ד ה הו׳ ב ו ב ר : 38 ,כ מ ל ו א -ל מ ל ו א .מ ב ״ ב )דםו׳ וכי״י( :מ ל א -ל מ ל א .
ת נ י ע״ד: מד שם, ועל זה אמרו הירוש׳, היה נוסח כך ל ו ג מ י ו ״, ״ כ מ ל א
אחת. ל ל ו ג מ א מלא לוגמיו שהוא ניתן ו פ ל י ג. מה לוגמיו. מלא
מ ל א לוגמיו ,ועליה שואל הירוש׳ :ה ח ו ל ק ת היא על מ ש נ ת נ ו ב ב ר י י ת א שגו: כלומר
פירושו ו ה ש י ב ש ״ מ ל א לוגמיו״ של ה ב ר י י ת א )וכב״ה( אין ל ו ג מ י ו ״ ז ״ כ מ ל א ששגתה
(3 ( 2
ו נ ר א ה כ מ ל א לוגמיו. אחד״ ( ,אלא ״מלא צ ד )״לוגמא״ פיו״ ״מלוא
ל ו ג מ י ו מלא ה ש ו ת ה פע״א: בבבלי פ ו ת ר ש מ ו א ל ) א ו ר ב ,כ נ ו ׳ כי״י> כיו״ב
אלא כל ממש לוגמיו לא מלא רב( ) ם ״ א *(: רב יהודה א מ ר שמואל אמר בכי״י(. )גם
הירוש׳ שהביא שהוא ממשיך אחרי לא היה ' ת ג י ' , ח״א סי׳ שכיא, של בעל אויז (1בםםרו
ירושלמי אסור מפגי שהוא סדי אומר סמדר יוסי רבי במשמע': ״מתגיתא דלא כר׳ אליעזר וכו׳
אבל היה מסופק כפיסקא, א י כ חשב ' ר ׳ יוסי אומר ו כ ו " )והמגיהים הם שהוסיפו 'תגי״(, קשיא וכו׳
1״ע בירוש׳ אחר. בגירסת ספרו ומעיר:
מוי, פומיה וימלא ] (2משגת ר״א ,הו׳ ענעלאו : 130 ,אם כן ימלא את ל ג ם י ו ,במקום:
מלוגמא מלא לוגמא דמחוור פומיה בגויה. פיהיג לטהרוח:72 , שקלים ם״ג ,מז עיג[. שבירוש׳
עי׳ ברכות גח א כיי א י פ :כמח יגיעות יגע אדם עד שטעם )לו( ל ו ג מ א אחת ,תוס׳ שם נ(
(4בג׳ כייי ופי׳ ר׳ אליקים ואגודה. ם״ז ב :כמה יגע אה״ר ולא טעם לוגמא אחת ,ועי׳ להלן.
138
א י מ א ת נ ן יי. ל ו ג מ י ו מלא והא אנן לוגמיו. א ח ד ויראה כמלא יסלקנו לצד שאילו
2
ובה״א רביעית בש״א חייב ויהא ישתה כמה מיתיבי לוגמיו. כ מ ל א תני '( ןם״א:
א ג מ י ו וכד .מי עדיםא ממתניתין כ מ ל א מ ש ו ם ר׳ א ל י ע ז ר ל ו ג מ י ו ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר מלא
(3 ( 3
(. ש י ר א ה )״כמלא לוגמיו״ כדי ש י ר א ה <ס״א :כ מ ל א ל ו ג מ י ו > ה ״ ב כדי דאוקימגא
4
< ד ר ׳ י ה ו ד ה מ ש ו ם > י ר ב י א ל י ע ז ר ,א י כ א ב י ג י י ה ו מ ל א ל ו ג מ י ו ד ח ו ק )״לב״ד. הכי היינו אי
ו ל ר ״ א חייב״( .מ ת ק י ף ל ה ר ב ה ו ש ע י א א ״ כ הוה ל י ה מ ק ו ל י ב י ת ש מ א י וכר. סטור
לוגמיו ביוה״כ ,חוץ כ מ ל א והשותה הגוםחאות: בכל מי״א בכלים פי״ז ואמגם
״וכמזון שתי סעודות״ ,(156ו כ א ן ב כ ל י ם וד״ב עירובין ל ע״ב )ה״ג ד י ו לא ע״ב מבבלי
וכן הגוסחאות ב כ ל פ״ד מ״ה ואף במעילה השיעור היא. כ זו כ כי מוכיח שאחריו
ושמיק: וכן ב מ ב ״ ב ד פ ר ו א מ ״ ד ת״ו )*ס״א ו ב מ ל א ״ ( ו ר ע ״ ב . י ו ס ט /מגט׳ )לגמיו>, בד״ג
( 6
בעל הדפיס פיה ועל , ובמלא ריווא: כ״י מ ומשגיות במב״ב )ורק לוגמיו ו כ מ ל א
ו ב מ ל א ,ובגליון :ם״א וכמלא( .ואי א פ ש ר ל ה ג י ה א ת כ ל ה מ ש ג י ו ת הללו. תוי״ט:
מלא א ג ן ה ת ל מ ו ד ״והא ל ב ב ל י יומא ,יוצא ברור מ ת ו ך םגגוגה ש ל ק ו ש י י ת ואשר
ש ש מ ו א ל )או ר ב ( ל א א מ ר ד ב ר י ו כ ד י ל פ ר ש א ת מ ש ג ת ג ו ,ע ד כ ד י ש א פ ש ר ת ג ן״, לוגמיו
להיפך לשון זה א ו מ ד שהרי ״מלא לוגמיו״. גוםח משגתו שכך היה להוציא מכאן היה
לעיל כ ה ב, )ב״ק יא ב וקידושין תגן״ ״והא אגן במסירה עליו ,כמו חולקת שמשנתנו
ל ה ל ן ס י ׳ , aע מ ׳ ,(146ו כ ד ו מ ה .ו א י ל ו ה י ה ב א ״והאגן יוצר תגן״ )שבת כ ט ב, ,(131 עמ׳
את משגתנו ,והתלמוד היה מ ת ק ש ה להתאים פירושו עם לשון המשנה ,היה ל פ ר ש שמואל
ואולם שמואל לא ו כ ד ו מ ה )עי׳ ד ו ג מ א ו ת א צ ל ״ ת נ י ״ ( . ק ת ג י״, ״והא מלא לוגמיו שואל:
וכך היה שהוא הוא השיעור האמיתי. ״מלא לוגמיו״ אלא לפסוק הלכה ,ותסס בלשון בא
ואפשר אפשר משנתו אבל נוסח שבבבלי(. בברייתא ב״ה )כדברי ב ב ר י י ת ו ת שנוי
פירש שהוא אלא לוגמיח. מלא כ ש י ע ו ר )כלומר: לוגמיו״ ״כמלא אלא היה שלא
ג צ ח ת מן תשובה השיבו עליו אבל לוגמיו״ ממש. ״מלא אינו לוגמיו״ ימלא ששיעור
ש ב ב ב ל י ) ה ת י ר ו ץ ״איכא בינייהו מ ל א לוגמיו דחוק״ ,מ א ו ח ר בוודאי(. הברייתא
במשנת לפניהם כבר היה ה א ח ר ו נ י ם יומא בבלי ש מ ס ד ר י שנראה אלא
״אימא המשנה: י מ ל א לוגמיו״ ,וע״כ שאלו ״והא אגן מ ל א לוגמיו תגן״ ,והגיהו א ת יומא
ב
ור״ח )ותני מתגי׳ כמלא(. מ (2כ״ה בכ״י (1כ״ה בכל כי״י.
נ
י ״ י ,עי׳ ד״ם. ב כ ח ״ כ (4 וא״פ ולונדון ,עי׳ ד״ס בהגהות. מ (3כ״ה בכ״י
לוגמיו. (5בדמו׳ חד׳ והו׳ צוק׳ וכ״י לוני:
יובמלא״ .אינו בוודאי אלא חיקין־שיבו* במקום ״ובמלא*. (6
139
הבבלי מסדרי לפני ימי ב ב ב ל ה ו ג ה ה זאת אומרת שהמשגה לוגמיו. כמלא )״תגי״(
״כמלא אח״כ להגיה במשגה וכשאמרו ב״ה שבברייתא שבבבלי. על סי ד ב ר י האחרונים
לוגמיו״ ,החזירו ב א מ ת א ת ה נ ו ס ח ה ע י ק ר י ליושגו.
שכן לגמרי. *לשון אחר״ ביומא כאן היה ה ש א י ל ת ו ת של בתלמודה ואמגם
ב ה ״ ג ) ד ״ ו ל א ע ״ ב ,ד ״ ב ,156מ ח ״ ו ,378ס י ד ו ר ר ש ״ י ,(90ו ה ד ב ר י ם ל ק ו ח י ם מוצאים אנו
( 2
מי״א, םי״ז )כלים ר ב נ ן תנו דכיסורי ״: ליומא בשאילתא משאילתות ספק בלא
והשותה קסדת קומץ מנחה וחסני ארם לפי מה שהוא יש שאמרו הכל ל ע״ב> עירובין
כמה ישתה ויהא א ח ר י ת י ב מ ת נ י ת א נמי ותניא הכיפורים. לוגמיו ביום מלא י
3
' 5
מ א י ו א מ ר י גן לוגמיו או׳ מ ל א הלל ובית רביעית כדי י
4
אומ׳ שמאי בית חייב
6
מ מ ש .מתקיף לה ר ב ה ו ש ע י א ל ו ג מ י ו מלא ה ל ל בית ד ק א מ ר י לוגמיו מלא >
7
בעוג מלך אמר ליה ר ב ה כי איתשיל בית הלל. וחומרי קולי בית שמאי גבי > ליתגייה
מלא לוגמיו דקאמריגן כל חד וחד א ל מ א דהוו לחו בית שמאי לחומרא, איתשיל הבשן
<ד״ב :ה ל כ ת א ( . ה ל כ ה וכן י 8
בדנםשיה
לוגמיו ״מלא ב״ה של לוגמיו״ )״ואמרינן״( ש ״ מ ל א מ ס קנא בתור נאמר כאן
דברי אלא דחוק״. לוגמיו מלא בינייהו ״איכא ב ת ל מ ו ד ם היה ולא הוא, ממש״
( 9
בפירוש אינה תלויה כאן של רב הושעיא ואף קושייתו . הברייתא נדחו מתוך שמואל
בברייתא קשורה היא אלא מחקו(, ורי״ד בתום׳ ותום׳, עי׳ רש״י כן״, )״אם הברייתא
ברביעית. )מלא לוגמיו( שמאי בית משם תגי ואף בירוש׳ שם אמרו: כלים׳ ו-במשגת
סיומו, דתנו רבנן יש וכוי .וראיה לדבר תיש (1וזו היתה בוודאי בעיא )״ברם צריך״( ע ם :
ו כ ן ה ל כ ת א ]תרביץ ,ש״י.!288 , א ל מ א מלא וכו׳ שהוא סיום הפסק הרגיל בשאיל׳ז
רגיל ״ת׳־ר״ למשנה ]ועי׳ למשל תרביץ שם285 , (2עי׳ להלן ,״ ת ג ו ר ב ג ן ״ .ואף בשאילתות
דתניא ,ומכאן טעו המאירי )במשנה( ור׳ מנוח ד׳ קושטא לד ע״א סעיף ח[ .וגם בעירובין שם בד״ש:
והביאוה בשם ״תוספתא״ )עי׳ אהציו כאן(.
(4כגוי כי״י ,עי׳ ד״ם. (3בגו׳ הבבלי בעירובין ל עיב.
(6״מלא״ חסר בטעות בד״ב. (5במחיו חסר בטעות ״אמריגן מאי״.
(7״ליתגייה גבי״ גם בכי״י ,עיי ד״ם.
סתם' )סח״ו .(273ועי׳ להלן מירוש׳. (8״דמשמע לוגמיו של א ו ת ו ה ש ו ת ה ולא ק־זגי ל ו ג מ א
מלא לוגמיו בגמרא בה העלו (9אמנם גמ המאירי )במשנה( אומר! והשותה מלא לוגמיו
אלא שני לוגמיו כשמואל שאמרה כן. ממש מלא שני הגדדין ולא בשיעור שאם יסלק וכו׳ שאין הלכה
והוא וזהו משוער כל אדם בשלו וכי', לוגמיו ב״ה מלא וכסתם ברייחא שאמרו וכסתם משגתגו ממש
יראה ממש כמלא ב׳ לוגמיו אדם ו כ ד ,ולדעת מה שפסקנו הכל לפי מה שהוא בתוספתא שאמרו
אומר מלא לוגםיו מ«ד שמואל שהרי כשהיח ממה שפי׳ בגמרא שאף באדם ביגוגי הוא יתר מרביעית,
והקשו אם אחד כשמואל, גם בן מ1ד תירגוה וב״ה מלא לוגפיו, אחד והקשו לו ממ״ש ב״ש רביעית
שדברי סובר איסיא חמאירי ב״ש וחומרי ב״ה דמ1ד אחד ודאי איגו דביעיח וכוי. כן חוה ליח מקולי
אין ספק אבל מקולי )כגו׳ הספרים( וכי׳• ליה הוה א״ כ קושיית רב ד^שעיא : שמואל גרחו ע״י
נדחתה. הושעיא רב קושיית שהרי גס איגה כך, וסוגיית הגמרא שלגו השתמש כאן בח״ג, שהמאירי
מלא הלל בית דקאמדי לוגמיו •ואמריגן מאי מלא אחרי ואולם בה״ג מסודרת קושיית רב הושעיא
רבגן״, ב״תגו בה״ג שהובאה כלים, משגת גם הסעה אותו להביא ושימושו זח בח״ג ממש״. לוגמיו
כ״תוססתא• )לעיל הערה .(2לשאלת רב הושעיא ,עי׳ עוד רי1״ג ח״א עמ׳ ז.
140
ומחומרי שמאי בית מקולי תגינתה לא ולמה מנא רבי בר אדא בעא קומי חייא רבי
עכשיו מרביעית. מחזיק יותר שהיה בן א ב ט י ח של ל ו ג מ ו אמר ליה מפני הלל. בית
קושיית ר׳ זירא ולא עוד אלא שגם יותר התירוץ ש ב ב ב ל י ״כי איתשיל בעוג״ וכד, מובן
שנא ומאי בככותבת וחד חד דכל ״מאי שגא אכילה של רבה(: תירוצו אחרי )הבאה
שהיתה בתלמודם כ ל י ם זו למשנת בוודאי מרמזת בדידיה״, וחד חד דבל שתיה
( 1
. לפי ״ ל ש ו ך זה נדחו דברי שמואל ונדחית ה ג ה ת ה ג מ ר א ״אימא כ מ ל א לוגמיו כאן.
המשנה שנוסח אלא ״מלא לוגמיו״ -״מלא לוגמיו ממש״, פירשו איפוא הבבלים
יכול היה יפה להיות ״ כ מ ל א לוגמיו״ ,כמו שאמרגו. שלהם
רבי שהוא יין כ ל )״וסעימת״( מטעימת ) ״ ת ״ ר ״ ( ־. קז א שגיגו בברייתא ובפסחים
כאן ל ו ג מ י ו )ד״ס(. מלא וראשוגיס בכי״י אבל לו גמא, ב״ר יהודה אומר מלא יוסי
ל ו ג מ י ו ״ ב ג י ג ו ד ל ״ כ ל ש ה ו א ״ ) ו ע י ׳ ס ׳ ה י ש ר ס י ׳ ר פ ״ ט ו ת ו ס ׳ ש ם ( ,(2 ״מלא
ידוש׳ שם, הימים: ובדברי ובעזרא באיוב ו ב מ ה קורין לפגיו .7י ו מ א פ ״ א מ ״ ו :
מפגי שטעמן מפיג א ת השיגה. ו ב ת יל י ם ב מ ש ל י ע״ב :תגי לט
מ ל מ ט ה היה גותן ועל כולן ב מ ק ו מ ו וכו׳ אומר ר׳ אליעזר פ ״ ה מ ״ ה ־. יומא .8
ידוש׳ שם, ל מ ס ה ! מ ל מ ע ל ה גותן היה שעליה ל פ ג י ו מזו שהיתה חוץ ל מ ע ל ן
ל מ ט ן מ ל מ ע ל ן גותן הוא וכו׳ ועל כ ו ל ן ממקומו ליעזר אומד תגי רבי םע״ד: מב
שמשנתגו ז״א למעלן. מ ל מ ט ן גותן שהי)ת>ה ל ו כ ס ן לסגיו שהי<ת>ה מזו חוץ
מתני׳ מני בבלי נט א: חולק» )פ״ג( א צוק׳, פ״ד בתום׳ ת״ק היא ,ור״מ, יהודה רבי
גאמרו בתוס׳ ר׳ אליעזר אומר וכד .דברי ר״מ א ו מ ד מ א י ר ר׳ יהודה היא דתגיא ר׳
כת״ק ,וכבירוש׳. סתם,
באולם מבפגים ש ל ש ה ע ש ר ש ו ל ח ג ו ת היו ב מ ק ד ש וכו׳ ושגים שקלים פיו מ״ד: .9
הפגים גותגין ל ח ם שיש על של ואחד של זהב, ש י ש הבית אחד של פתח על
ועל של זהב ביציאתו וכו׳ ו א ח ד ש ל ז ה ב מ ב פ ג י ם שעליו ל ח ם ה פ נ י ם ת מ י ד . בכגיםתו
ב ס ק ו כ ן ״שיש״ ב מ נ ח ו ת פי״א מ י ז ל ו . ק פ ה וד״נ ו א י ל ך . כ ך ,״שיש״ ,מי״ר,
לראביד בתמיד ״שני ס ד ר י ה מ ש נ ה ׳ א צ ל ה מ י ו ח ם ד״נ ו א י ל ך ,מ כ י ב ד פ ו ׳ ו מ )צם ב(, ,571
>3
ו ז ו היחד. (. )צם א ד י ה ש נ י ט ,עי׳ ת ו ם ׳ ל א ב ,ו י ר ו ב ס פ ר י ם ׳ א צ ל התום׳ ש ם ,ו ר ש י י שם
נ ו ס ח ת הירוש׳.
( 4
בר רב שמואל רבי יוסי ב ש ם רבי כטף. של )על( תני נע״א: ידוש׳ שם,
( 5
כסף מפני שהוא מרתיח. כאן ש ל רבי חנניה מטי בה משמיה דרבי יוחנן ל י ת יצחק
אותו כך היו שהיו מניחין שכשם המקדש בבית שנעשו כן תני זה א ח ד מן הנימים לא
7 6
מ ו צ א י ן > א ו ת ו ח<ו(ם > ש נ א מ ר ל ש ו ם ל ח ם ח ו ם ב י ו ם ה ל ק ח ו ו כ ו ׳ .
״כםף״ ,מ פ נ י ה ב ר י י ת א ש מ ו א ל ב ״ ר יצחק ,ולפניו ר׳ יוחנן ,ד ו ח י ם א ת נ ו ס ח ר׳
ואף לא ״והא אנן מלא לוגמיו חנן אימא כמלא לוגסיו״, (1ואפשר שלא היתה כלל בתלמודם
״טי עדיםא ממתני׳ וכו׳ א״ב מלא לוגמיו דחוק״.
נ ( ועי׳ ם׳ העתים )בשם ר׳ שמואל הנגיד( ,188 - 187 ,וריציג ח״א עמ׳ ז ומחיו .275 - 274
ונראה כסף ]וכוי. דקרי לה בברייתא דהאי ופי׳ שם בקו׳ בגמרא חסר וצ״ל: (3בתום׳ שם
דברייתא דתגי כסף[ חיא ברייתא דשקלים וסלוגחא דחגאי היא׳ עי׳ ריבב״ן בשקלים ,ועי׳ להלן (2 142׳
של• על (5שרייר:136 , (4ליחא בכ״י מ ובתוס׳ מגחוח צם ב.
חם. (7בתום׳ שם בכולם: בתוס׳ שם :מוציאין. (6
141
א: צם שבמנחות )הבבלית( בברייתא גם ״כסף״ ה ל ח ם . את ומעפש מרתיח שכסף
אלו ) ד ה י ״ ב ד י ם -כ> הפנים זהב עליהם לחם השלחנות אשר ואת אני מקיים . . .מה
כ ס ף אחד של הבית לפתח מבסנים באולם שנים שהיו שהיו במקדש. שלחנות שלשה
נ ו ת ן ל ח ם ה פ נ י ם ב כ נ י ס ת ו וכו׳ ו א ח ד ש ל ז ה ב ב פ נ י ם ש ע ל י ו כ ס ף של זהב ,על של ואחד
ס י ׳ י א י י(: מנחות אבל בתום׳ בלשון המשנה. )חוץ מן ״כסף״( תמיד-הכל הפנים לחם
לפנים שהיה זהב של גדול זהב זה ש ל ח ן לחם הפנים ועליהם השלהבות ת״ל את מה
ישנה פנים לחם היו נותנין שעליו של בית פתחו על באולם שהיה ושלחן )מ(בהיכל
בכניסתו ,אינו שייך ה ש ל י ש י ש ע ל י ו היו נ ו ת נ י ם ל ח ם ה פ נ י ם השלחן ואמנם )״ביציאתו*(.
אלא ז של זהב והכתוב בדה״י מ ד ב ר ב״שלחנות ז ה ב ״ אינו שהרי הוא ב כ ל אופן לכאן,
כמו שהיא. P היא הברייתא שבירוש׳ הבבלי ציטט ״משנה״, שהתנא
נדחק ונכנס כבר בכמה נוסחאות המשנה: כסף״, כ ם ף -על של ״של אבל
ו ב • , F o lם״א״ ב כ י י ה .דיפ )דים( ו י ב כ ל Qu ב ו א י פ )דיס(. מ -לו, בשקלים
בחמיד וכן הובא ק ל ז ב ,חסר(, ) 611בדיו, דיב שם ו ב ה י ג במנחות ה ס פ ר י ם ׳ של התום׳
)ועי׳ שם ב פ י ר ו ש ו שם :96שיש אבל שקלים, שבמאירי לא ב )׳תבן התם״( .ו כ ן ב מ ש נ ה
א
׳ ר ו ב ספרים•( שם ) מ ו ק ב ל א ל תום׳ מ נ ח ו ת ב מ נ ח ו ת -ב ,570מ ב י ב ר . ב ה ע ר ה יא(.
שהועתק בספרי )יאבל לתמיד לראביד המיוחם ו ס פ ר ו של מ ח א דיה שני, סוכה ותום׳
מ ס פ ר י ם ]ישנים[ כ ת ו ב ל ש ם כ מ ו בכאן׳(.
שהרי שם! בבבלי אינו עיקר ״כסף״ שנוסח וודאי ב, לא לתמיד אשר ואולם
ד ש י ש עבדי עשירות אמאי מ כ ד י אין עניות ב מ ק ו ם א ו מ ר שם .כירוש׳ ש ק ל י ם : הבבלי
אםי רבי בשם בירוש׳( )-חנניה. חיננא רב אמר P דזהב> )ניעבדו ד כ ם ף ניעבדו
מרתיח. )= י ו ס י ,ב י ר ו ש ׳ ( ו ר ב י א ם י ב ש ם ר ב י ש מ ו א ל ב ר ר ב י צ ח ק מ ם נ י ש ה ו א
שם(-,על שלחן )תום׳ מ נ ח ו ת שבירוש׳ ההקבלה מן ברור שיוצא כמו נמשך, זה
הפגים )כפי׳ המפרש( ,ולא ע ל ש ל ח ן ה ״ א י ב ר י ם ״ )כפי׳ ר״ג .ה מ י ו ח ס ל ר א ב ״ ד ורא״ש( לחם
)המאוחר( גםח בתמיד שגם הבבלי )כתום׳ מ נ ח ו ת שם( .מ כ א ן י ו צ א א י ם ו א ״אכולהו״ ולא
שבמנחות, ה ב ר י י ת א ״שיש״ ולא ״כסף״ .״כסף* הוגה כאן בוודאי א ח ״ כ ע״ס במשגתו
( 4
מעורב שלנו )ונוסח דזהב ניעבדו ד כ ס ף עבדי אמאי בגמרא: להגיה והוצרכו
הנוסחאות(. משתי
ב מ ק ד ש ו כ ד ! ידוש׳ שם. תקיעות אין פוחתין מעשרים ו א ח ת סוכה פ״ה מיה: .10
תקיעה עבד ת ג י י א ההן עשרה. על שש משבע ולא יותר אין פ ח ו ת תני ע״ג: גה
ותקיעה חדא .וההן תנייא עבד כל חדא וחדא מינהון חדא. ותרועה
י ה ו ד ה ,בבלי נג ב :מתניתין דלא כר׳ יהודה ר ב י שנתה דעתו של ה ב ר י י ת א
ד ת נ י א ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ה פ ו ח ת ל א י פ ח ו ת מ ש ב ע ו כ ו ׳ .ת ו ם ׳ ס ״ ד י.
ויש לו ב נ י ם ל פ ג י ה ת י ב ה זקן ורגיל מורידין עמדו בתפלה תעגית פ״ב מ״ב: .11
ת נ י ושפל ברך ונוח תשחורת ורגיל ב ח כ מ ה ר י ק ם כ ד י ו כ ר ז ידוש׳ שם ,ס ה ס ע ״ ב : וביתו
יש לו בנים הכין. ואת אמר וביתו ריקן. תגינן ושדה. בית לו ויש באגדה ורגיל
142
ה ב ר י י ת א ר ב י יהודה היא ,ב ב ל י טז ם ע ״ א :ת נ ו ר ב נ ן ע מ ד ו חולקת. ז״א ש ה מ ש נ ה ז ובנות
וביתו ריקם ב ש ד ה י ג י ע ה לו ויש לו אומר מ ט ו פ ל ואין י ה ו ד ה וכו׳ ר ב י בתפלה
ו כ ד .ו מ ש נ ת ר ״ א ,288 ,מ ו ר כ ב מ מ ש ג ת ג ו ו ה ב ר י י ת ו ת ש ב ב ב ל י ו י ר ו ש ׳ . נאה ופרקו
)״בידו״( מ ו מ י ן ל א ישא א ת כ פ י ו ו כ ד . מ ג י ל ה פ״ד )פיג( מ״ז :כהן שיש בידיו .12
תייא, ב ,ר א ״ ש ,אויז ח י ב סי׳ ק )וגגרד ו ה ו ג ה ״בידיו•( ,מ כ י ב א י פ ,ר י י ף כיי בידו[
100 שם בידיו(, :221 עיא ודיב בהיג דיו מה )אבל מ ת ו ך ה״ג 102 מחיו אגודה! מאירי,
בתנחומא. ב י ד ו ,גם בידיו(. :284 פרומקין חיא והו׳ 11 וורשוי ב ס ר י ע ד׳ טריע )אבל מתוך
השירות מה אי השירות. מן לה ומאן דיליף אומר: והירוש׳ כפים, לנשיאות יין איסור
מסקנא שם כז א דחה אבל הבבלי נשיאות כפים אסור בבעלי מומין. בבעלי מומין אף אסור
םתוך 102 ומח״ו 221 וריב ע״א מה )ד״ו וה״ג לוגיון א״פ, מ, ליחא שאמרו' ״מומין (1
מומין דבגמ׳ ב ו שיש מי ה״ג לרין: בפי׳ הרי״ף ,ו א ח ר י ו בחיר׳ ה מ י ו ח ס ברניח בן יהודה ר׳ (2
מוסיף שאיגו שבירוש׳ ו״תני' מפרשת, ברייתא אינה זו אבל ורגליו. ידיו פגיו שאמרו מומין אמריגן
ובכייל. צוק׳ בהו׳ ליתא זה, הרי (4 לונדון. בכיי כיה (3
כהן ה י ה שוגה ורבי כפיו את שישא מהו מום בעל כהן ומשובש: חסר שיה דיו בחנחומא (5
) י ח ד רבן״ ,בימ םפ״ב ,ח ע״י(• פ י ב ,עג ע״א מגילה לח עיג, פ״ב, שביעיח בירוש׳ ״חד ר ב י ' (6
גיגצבורג, ריל גס ועי׳ .382 שיח בתרביץ ומשיב ,243 סינקלשטיין, הו׳ ספרי עכשיו ]ועי׳ (7
?14
( 2
הוא. ומוטעה מוגה נוסח ״בו״ ונוסח תוי״ט(. קאי •/ מתגי׳ )ואכולה בו מםתכלין
ס ו ט ה פ ״ ב מ ״ ב :ה י ה מ ב י א ם י י ל י ש ל ח ר ם ו נ ו ת ן וכו׳. .13
( 3
.מ ת נ י ת א ד ר ב י אליעזר וכו׳ דו ס ב ר כר׳ י ש מ ע א ל ת נ י חדשה י ד ו ש ׳ ש ם ,יז ע ״ ד :
4
פיילי ת נ א ח ד ש ה .וכיו״ב ב ב ב ל י טו ב : חרש בכלי א ש כ ח ת נ י <ר׳ י ש מ ע א ל > > וכד
:16 הורוויץ נ ש א פ י ׳ י, שבספרי הברייתא זוהי ר׳ ישמעאל ז דברי ח ד ש ה חרם של
( 5
ד ב ר י ר׳ ישמעאל. חדש> <כלי חרש חרש בכלי
ש ב ת ו צ א ו ת ה מ ש נ י ו ת ו ב מ י ״ ר ,עי׳ ״ ת ו ס ס ו ת ו ה ו ס פ ו ת ״ . חדשה״. ״חרם על
היא ויכולה להסר יכול אינו נהנה לבריות שאני קונם מ״ג: פי״א גדרים .14
ב ל ק ט ש כ ח ה ופיאה. ליהנות
ויכולה היא ליהנות בלקט ב ש כ ח ה מתניתא כיני ידוש׳ שם ,מ ב םע״ג :א״ר יוחנן
מ ע ש ר עני ,מ ע ש ר עני גיתן בזכייה ואילו ב ע ז י ב ה . כאן ת נ י ו ב מ ע ש ר עני ,ל י ת ובפיאה,
בבבלי ש ה ו ס י פ ה ״ ו ב מ ע ש ר עני״. בניגוד לברייתא, יוחנן מקיים לשון המשנה רבי
אמר רב יוסף עני. ובמעשר ב ב ר י י ת א ו ה ת נ י א ובמעשר עני ק ת נ י ולא א: סד
קשיא הא ר׳ אליעזר הא רבנן וכד. לא
עני. ובמעשר ת ו ם ׳ ם״ז ד :יכולה ל י ה נ ו ת ב ל ק ט ב ש כ ח ה ו ב ם י א ה היא הברייתא
) ס פ ר א א ח ד י ס ״ ט ז, מ״י(:תני בירוש׳ מגילה פ״א ,ע ב ע״ג )למגילה פ ״ א כיו״ב
אשה .איש כאן ל י ת א״ר יוחנן האשד., אחד האיש ואחד פ י ״ ג יא( תום׳ זבחים ועי׳
גזירות ח ו ב ה ל י ת כאן גזירות. א״ר יוחגן ) ס פ ר א ש ם ,ו( א ף ה ג ז י ר ו ת . בפרשה .תני כתוב
ד״ ה שם יד ב ותום׳ שם קיז א ו ת מ ו ר ה יב ועי׳ ב ב ל י פי״ג זבחים )וליתא בתום׳ היא
ותבן( .ו כ ן ב י ר ו ש ׳ פ ס ח י ם פ ״ ב ,כ ט ע ״ ב ,א ל ״ ו ר ק י ק י נ ז י ר ״ ש ל ה ב ר י י ת א ש ם ) ס פ ר א א מ ו ר
6
ד( :א מ ר רבי יוחנן לית כאן נזירות וכד> . פי״א
)בבבלי(. ת נ א .8
וכר ,וכדומה, ד י ד ן ו ת נ א על המשנה: ה ח ו ל ק בא בבבלי אחרי ״תנא״ כרגיל
״ותנא אחריו שיבוא בלא החולק א ב ל יש ״תגא״ שהברייתא חולקת, המוכיחים דברים
7
ש ת י ד ו ג מ א ו ת >. וכדומה ,כמו ש כ ת ב רבי׳ זרחיה הלוי בם׳ הצבא והביא דידך
] (1וכבר פירש כן ראבי״ה ,ח״ב סי׳ חקסיח ,והוכיח פירושו סיתוססות״! זאת אומרת מתום׳ שם:
בו[, מפני שהעם םסחכלין
סידור בסי׳ קכ״ג. וכ״ה גם נדפו׳ בידיו, " (2בוי בשאילתוח סי׳ קכ״ה ,אבל בכיי עסשטיין:
כלום ,מסגי איגו מוכיח וכהן שיש בו מומין בפניו ידיו ורגליו, וראב״ן דף עד ע״ג: רש״י ח״א 253
שזוהי פרפרזה ע י פ ה״תגא״ והתום׳ .ועי׳ לעיל עמ׳ 143הערה .2
בד״ו :חרש ,כי״ר :חרשה 1 (3
״אומר״, ליחא בכייר אבל )אוי(, אומר ר׳ ישמעאל חרש חדשה בכלי ובכי״ל: (4בד״ו
כמו שהגהתי. ו1יל
(5הסוגריים אינן במקומן בהו׳ הורוויץ ,עי׳ ח״ג שם.
(6ועי׳ ירוש׳ שביעית פ״ז ,לז ע״ג :תני וכולן שנכנסו מששית לשביעית ששית וכוי .רבי אבהו
בשם ר׳ יוחגן לית כאן פששית לשביעית ששית אלא ש ב ת י ת .ועי׳ להלן ״רבי יוחגן״.
מגהגו לפרש והוא בעל התוספתא תנא (7ס׳ ה1בא )תמת ישרים סי׳ רכ״ח( ,מדה ש ב ת י ת :
להלן( תנא ומחזיר ) ק י י א ועי׳ הגוזל בפרק חולק ויש שנמ1א לא לחלוק משנתנו או להוסיף אבל
144
ו כ ד ו מ ה : די ד ן״ ״ ו ת נ א ע ם ״ ת נ א ״
ל פ ס ו ל ח צ י י ה וחצי ל ב י ת ה מ נ ו ג ע ח צ י ה .1ע י ר ו ב י ן פ ב ם ע ״ ב -פ ג א :
מ״ט ד ידן ו ת נ א וחצי ח צ י חצייה ל ט מ א ט ו מ א ת אוכלין. א ת הגוייה )פ״ח מ״ב( .ת נ א
בלא במשנה הברייתא משולשלת כ ב ר ב ובכתובות ס ד אוכלין וכד. טומאת לא תני
״ ת נ א ״ )וליתא ש ם ג ם בכ״י מ ורומי( ,עי׳ ״ציטטים׳׳. הציון
ראשונים ובמשנתנו שנינו הרי אלו שלו ובקדושין עבד עברי ) ס ז א( תנא וקונה את עצמו בכסף לבעלים
בבימ ) צ ״ ל :בגמ׳( בפי׳ כגון ביומא פ י ק ובשוה כ ס ף וכו׳ .ואין צריך להזכיר המקומות שהוזכרה מחלוקתם
)יח א( תנא אפילו אשיעורים ) צ ״ ל :אף השעירים( ובנדה פרק כל היד )יד ב( תנא וחייבין באשם תלוי
! ( מ :ה י ה :ר״ח בפירושו :תניא ) צ ״ ל :תנא( קלניא .פי׳ וכוי ,ועל פיו הגהתי.
ב
שמא. ,לו ,ד״ג ועוד: (2מכיב מ
ו א י ל ך :ל״ג במשגה שבגמ' ,ורק בדפוסים מאוחרים הקימוהו )בדפי׳ (3פדפום ווילהרמרשדארף
ראם נדחו כל הציונים של בעל תוי״ם מפני ישיגויי גוסחאות״ שלהם(.
(5אבל מ :וצוערי. (4״ותטמאוהוי ליתא פ ק ,לירמא ור׳ יהוסף ומאירי.
145
צוערי, אבל מ בשניהם: במב״ב, )״צערי״ כ מ ו צערי להו קרי וכו׳ קלייהו קטין דהני
ב כ ״ י ק(. מ ו ג ה צעירי ,וכן ב מ ש נ ה ב ד ״ נ וכן ב ע ר ו ך וכן ר״ג:
גזיקין משפטים, ב מ ו ב ן ״עוזר״ ,גם מכיל׳ ״צוער״, לויה! צוערי ב: פ״ב בתום׳
) ״ ע ו ז ר ל ר ו ע ה ״ ( ,ו כ ן ז כ ר י ה י ג ז <עקילם> ,ו ע י ׳ ר מ א ״ ש ה צ ו ע ר מעמו להוציא את םט״ז:
ש ם ו ג י י ג ר ב ־ 70 v J u d . Z e i t s c h r .ו א י ל ך .
׳ מ״ע
ו ם ט ו ר י ן וכו׳ ) ״ ט מ א י ן מ ס פ ק זמן ל א ח ר ש ל ה על ג מ צ א יד ב: גדה .9
ז: פ״ג תום׳ וכו׳» ד י ד ן ו ת ג א תלוי אשם וחייבין ת נ א מ״ב(. פ״ב הקרבך, מן
זו ברייתא מביא מ ד ע״ד, ידוש׳ שם, תלוי! ב א ש ם ו ח י י ב י ן מן הקרבן וםטורין
ו פ ט ו ר י ן מ ן ה ק ר ב ן .ו פ ט ו ר י ן מ ן ה ח ט א ת ו ח י י ב י ן ב א ש ם ת ל ו י . כפירוש למשנה: סתם
מאמר ועשה ב ע ל )״או מ א מ ר ו נ ת ן ג ט ו ב ע ל ובו׳ חלץ ועשה י ב מ ו ת גג א : .10
גט וחלץ אין א ח ר ח ל י צ ה כלום״ ,ם ״ ה מ״ג( .וגיתגי גמי אין א ח ר ב י א ה כ ל ו ם ) ״ ב ס י פ א גתן
(
ביאה אחר אין ״תנא״>' תני ) תרוייהו דאמרי ודכא אביי וכד״(, או בעל דקתני
וכד. ד יד ן ו ת נ א כלום
וחלץ מ א מ ר גתן גט או בעל ועשה ו ח ל ץ או ח ל ץ ו כ ד )״או ב ע ל ו ב ע ל חלץ שם:
ד ק ת ג י או )״בםיסא כלום וליתני נמי אין א ח ר ביאה א ח ר ח ל י צ ה כ ל ו ם ״ ,פ ״ ה מ״ד.(. אין
=1ת נ א ( א י ן א ח ר תני ו ב ע ל או ב ע ל ו ע ש ה מ א מ ר וכד״( א ב י י ו ד כ א ד א מ ר י ת ר ו י י ה ו בעל
וכוי. ד י ד ן ו ת נ א כ ל ו ם ) ת ו ס ׳ ם ״ ז ב>. ביאה
) -״ א מ ר ר ב ה ו נ א ת נ א ״ ,ע י ׳ ל ה ל ן ,״ ת נ א ״ (i , רב ה ונא ת נ א בכורות מט א: .11
ס ״ ח מ״ר (.א י ן כ א ן ל כ ה ן שלא ביכרו״, זכרים ו ג ק ב ה )״גבי שתי נשים ש ל ב׳ א נ ש י ם שגי
כיון וכו׳ ל א מ ת נ י ל י ה וכו׳. ד י ד ן ו ת נ א כלום
ת נ א מ ו ״ ק יז ב ) :״ואלו מ ג ל ח י ן ב מ ו ע ד ״ ובו׳( ו ה ג ד ר ו ה מ צ ו ר ע וכו׳ )ם״ג מ ״ א ( .12
ד י ד ן ת נ א שאול וכד לה כאבא סבר ברא ת נ א וכד מותרין בגילוח והאבל הכהן
לה כרבנן וכד. סבר
א ח ר י ו : דידן״ * ו ת נ א ב ל א ״תנא״
תנא אם ח ב ר ה מ ו ת ר ו כ ו ׳ ) ס ״ ב מ״ד>. מתחילה ואם ח ב ר ה היוצר שבת כט ב: (a
תום׳ פ ״ ב ו : יוצר! כעין מאי יוצר ת נ ן, יוצר ו ה א נ ן מותר ו ב ח ר ס י ת ב ס י ד
ב ר י י ת א זו ב י ר ו ש ׳ ש ם ,ה ע ״ א : וכן רמוזה ח י ב ר ה ב ס י ד או ב ג ו ב ם ם )״בגפםום*( וכד, אם
) ״ ק ו ש י א היא״( .ש ג י י א ה י א וכו׳ א י ל ו א מ ר ) ש ר י ״ ר , מותר וכד היוצר מ ת ח י ל ה חיברה אם
ח י ב ר ה ב ס י ד או בגיםםום יאות. (73
מ ם ש ט י ה ו מ ו צ י א ה מפרש מתניתין ברייתא, כריתות ח״ה ש״ב ,סי׳ ע״א: ם׳
שסובר כן כי הא דתנן אם ח ב ר ה וכד. לפי
חייב שתים ועלו בידו אחת אות לכתוב נתכוון ת נ א ב -ק ד ,א: קד שבת (b
שני זייני״ן וכו׳ וכתב לכתוב חי״ת )״נתכוין פטור )״והתניא״ ,עי׳ להלן ,״תניא״( והתנן
פ י ״ ב מ י ה ,עי׳ תום׳( ,ל א ק ש י א ה א ו כ ד ז תום׳ פי״א ) פ י ״ מ י ב :פ ט ו ר . פטור״,
ש ב ת ק י א :ת נ א ח ו ץ מ מ י ד ק ר י ם ,ע י ׳ ל ע י ל ״ א י ת ת נ י י ת נ י ׳ ,ב ,cע מ ׳ .91 ( C
ת נ ו ,אבל הנכון כלפנינו ,וזה מוכיח ״ותנא דידן״ (1כ״ה גם מ .הב״ח העיר :ס״א אביי ורבא
ושם למעט, אומר איגו 1ריך וכו׳ ר׳ יהודה והרחב תגא אמר אניי שאחריו .ועי׳ עירובין י ע״א:
אמר אביי םליג בברייתא ,גם סנהדרין אמר אביי םליג בברייתא דתגיא והרחב וכו׳» ב ע״ב ,במקומו:
גד א )תום׳ פ״י א( ,להלן עמ׳ .151
146
.143 מ ג י ל ה כ ד ב :ת נ א ב פ נ י ו ו כ ר ,ע י ׳ ל ע י ל ״ ת נ י ״ ,ס י ׳ ,12ע מ ׳ (d
אחת תנן ו הא נ ן מאתים כתובתה כהנים ואלמנת תנא א: יב כתובות (e
שתי תקנות אמר רב אשי ) פ ״ א מ״ר,(, אלמנת כהנים כתובתן מנה ישראל ואחת אלמנת
הוו ו כ ר ,ועי׳ ל ה ל ן ״ ת ו ס פ ו ת ו ה ו ס פ ו ת ״ .
ב ש נ י ם וקונה את עצמו ובשטר עברי נקנה בכסף עבד ס״א מ״ב: קידושין (f
ובשוד ,כ ס ף עצמו בכסף תנא וקונה את טז א: שם בבלי כסף, ו ב ג ד ע ו ן ו ב י ו ב ל
ו ב ש ט ר )עי׳ ת ״ כ ק ד ו ש י ם פ ״ ה ג ו ב ב ל י ש ם ח ר ע ״ א ( . °
ה ש ק ל י ם <פ״ח מ״ז>. ב כ ו ר ו ת נ א א ) :״ ו כ ו ל ן נ פ ד י ן ב כ ס ף ובשור ,כ ס ף ״ ( ח ו ץ מן ( g
שפירשה תחילה כחולקת על שלו מב״ק קיר א, (1דוגמא זו הזכיר הרז״ה שם .בדוגמא השניה
ורי״ד .ולפי בחידושיו ורשב״א במלחמות, רמב״ן ועי׳ שם, במאור חזר בו הרז״ה משגתגו )כרש״י(,
יאיכא דאמרי״ שבבבלי שם וודאי שאיגה חולקת.
(2יאמר רב הונא תנא״ נמגא עוד ברכות מז א וש׳׳נ )מחלוקת כיש וביה לדמאי פ״ג מ״א( ,ר״ה
)עי׳ להלן ישמואל', נ א ת לב ב )״ם״א״ ורא״ש וד״ם ,עי׳ ד״ס( ו ב״ב קלח ב :אמר רב גחמן אמר לי הוגא
ע ״ א -ב :אמר רב גחמן אמר לי הוגא )בר ג(3 ,ז תמורה י ע״א :דא״ר נחמן א״ר הונא תנא ז כתובות ז
ע״א .ור״ח כ ח ב < ״ ח ן ן י ט ו ף ״ ״ א ף ן ^. ר י { 8 ף א ן ן;( ג ׳ ״ ה ם ן ׳ , ס י מ א י ל > מ ׳ י ת א 1, » ג ו ז ן ר ב ף ן ע א ^ נ ת
עי׳ עוד * ר ב הוגא״. י , ״ ׳ ם י 1 4 6 !,,,1, ׳ ן ע י ׳ ין( ת ר ר ן ת ו ט 1,ק ו י ״ ה ר ע ה 1 3 באוה״ג שם ,5 ,ושם תשובות,
147
ם ת ם יצחק שר׳ ה ע ר ה ס׳(. 234 ברכות )דים רבינוביץ רנ״נ כדעת ד ע ת י היא
אצל הוא ר ׳ י צ ח ק ב ר יוסף .ש נ י ה ם היו • נ ח ו ת י ״ ו ש נ י ה ם א ו מ ר י ם ב ש ם ר ב י י ו ח נ ן . שבבבלי
דימי -רבין -כי א ת א כי א ח א ר ב אתא -א מ ר -״ ברכות מד א: •כי סתם, ר׳ י צ ח ק
ר׳ י צ ח ק א מ ר עיר א ח ת היתה ב א ר ץ י ש ר א ל וכו׳ )בעל ח ו ל ד ו ת ת ו י א 793 ,מ ו ס י ף ב מ ר ו ב ע י ס
אלא את אכל רבינוביץ לא חיוה שם כ א י ל ו היה כאן נו׳ כי־י, ומציין •דק-ס״, • ב ר יוסף•
ד ע ת ו ש ש נ י ה ם א ח ד ( .מ ו ס ר מעשים מ ר ב י ו מ ב י ת ר ב י .שם לד א .ס ס ח י ס יג א ,כי״י ו ש א י ל ת ו ת :
ו ח ו ל י ן סז א , כ ה א )נדה ס ו ב( י ב מ ו ת לד א .ק י ד ו ש י ן יצחק! איר ר ב י ן ב ר ר ב אדא
ת ע נ י ת לה א .כ ת ו ב ו ת ח ל ו א ,מ עיב. ב ר כ ו ת י עיב ,כו א, ר ג י ל •א״ר י צ ח ק א י ר י ו ח נ ן ׳ ,
בר דההוא ע ו ל א: מספר עו ב ובחולין ב ,זבחים ו ע״ב ושינ ,מ ג ב. נז נדרים ע״א,
וכיו״ב ואכשריה. יוחנן דר׳ לקמיה ואתא ד ע ו ר וכו׳ יצחק רבי ג ו ז ל א דהוה בי
כי א ת א ר ב דימי -ר ב י צ ח ק ב ר י ו ס ף א י ר כי א ת א ,ע־ז עג א : בר יוסף! ר׳ י צ ח ק אצל
וכן עוד דר׳ י ו ח ג ן וכוי. קמיה כי א ח א -א מ ר ע ו ב ד א הוד. ב: סד יבמות יוחנן -רבין,
זבחים ש ב ת מ ה ב ,ריר .ל עיא ,ב״ב ק ל ד ב, • כ י א ת א • וכו׳ )•איר יוחנן•( ,ב ר כ ו ת ט עיא,
דבי רבי ,ועי׳ מזוזתא מ נ ח ו ת ל נ א )כולהו ק ל ב ב )כניל(, וחולין במעדבא( פא ב )אמרי
וכוי .א י ר רבי אמר כי א ת א ר י ב י י א מ ר וכו׳ ביב ק מ ג א : ידוש׳ מ ג י ל ה םיד ,עד• עיג(:
י צ ח ק ב ר יוטף איר י ו ח נ ן ,ר ג י ל ה ר ב ה
<הוא רבי יצחק נ ם ח א > הוא ר ב י י צ ח ק בן ט ב ל א קיג סעיב א מ ר ו : בפסחים אמנם
ב
בן א ל ע ז ר ו י ו ח ס י ן ,ו כ ן גי׳ ריח( הוא ר ב י י צ ח ק בן ח ק ו ל א הוא ר ב י י צ ח ק )כיי א״פ ו מ
)כי״י ויוחסין( ה ו א ר ב י י צ ח ק בן א ח א ד ש מ ע ח א ה ו א ר ב י י צ ח ק בן ם ג ח ס ד א ג ד ת א )•הוא -
ורש״י ו ר ש ב ״ ם הואי ,גם כאן ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ,וכן ר״ח ,ו ה ו ק ף ב ד פ ו ס י ם ע״ס רש־י ורשב״ם(.
י צ ח ק בן א ל ע ז ר )דף 308ס ע י א ( וע׳ וכן ריב״ק ביחוסי ת ו י א כיי ע׳ י צ ח ק )דף 288סעיא(,
ר׳ י צ ח ק בן א ח א הוא ר׳ י צ ח ק ב ש מ ע ח א שסתם י צ ח ק בן פ נ ח ס )רף 339ע״ב( .מ פ ר ש י ם ,
ו ס ת ם ר ׳ י צ ח ק ב א נ ד ת א ה ו א ר׳ י צ ח ק בן פ נ ח ס ׳ א ב ל ר י ח ו ו ד א י ש ל א פ י ר ש כך )הוא מ פ ר ש
י צ ח ק בן א ל ע ז ר ה ו א שד׳ (787 ו מ כ י ו ן שאין ס פ ק )עי׳ נ ם ת ו ל ד ו ת ת ו י א , אחדי(. שששתס
ח ק ו ל א ,עי׳ ר י ט כ ״ א בר ירוש׳ שם פ״ג ,גג ע״ד: )סוכה לה ב :בן א ל ע ז ר , ח ק ו לא״ ״בר
בר וגיטין ס״ג ,מ ה ז ״ א : כ ו עיר. ירוש׳ שם סיב, בר אלעזר, כ ת ו ב ו ת כז א : ורין ש ם :
ביב בר חקילא ו שם סי״ג ,ל ה עיא ו ל ו ע י א : ירוש׳ בן א ל ע ז ר , כתובות קט א: חקולא,
ה ו א בן נס ח א יצחק ושר׳ בר חקולא(, גיטין פ י ט ,ג ע״ג: ירוש׳ אלעזר, בן א: קםג
ט ב ל י י, ע״ב :ב ר ח שם םיד, ובירוש׳ נ ם ח א, ר׳ י צ ח ק כד ס ע י ב : )עי׳ ב י מ טבלא
ז (
אלא מתפרש אינו השלישי ש ג ם הזוג בוודאי -איכ א ו ת ו המעשה( בוודאי והוא הוא
הוא ר׳ יצחק גשחא, דייושלמי סתם שר׳ יצחק ,94אומר שערי תואיי, ] (1רז״וו דניגוביץ,
גםחא(, וראיותיו מירוש׳ תרומוח פ״ח ,מה ע״ב )ר׳ יצחק שאל( לבבלי מכות יא ב )ר׳ אמי ור׳ יצחק
ומגילה )ר׳ אמי ור׳ יצחק גםחא(, לג ב בובר ,פקודי אות ד )ר׳ חמא ור׳ יצחק( לקידושין תנחומא
אבל במכות גפחא(. ס י ג ,עד ע״ב )יצחק סחורה שאל לר׳ יצחק( לסופרים פ י י ב )שאל את ר׳ יצחק
חולק על שבירוש׳ מגילה בר״ח ״נפחא״ ,ובקידושין ליתא בילקוט תשא שצ״א ״נפחא׳ ,ור׳ יצחק ליתא
מח ב יבמית ומבבלי במ״ס. ו״גפחא״ ט״ס רחמים שם(, )עי׳ כסא במגילה כט ב וש״ג רי״צ נסחא
עיר וכו׳( וקאמרי ויחבי נסחא )יתיב ר״ח בר ספי ור׳ אפי ור׳ יצחק נפחא אקילעא דר׳ יצחק
רחבים ור׳ הם ואומרים' אין כל ראיה ,ש=ן 'היושבים פיח ,ח ע״ד )ר־ יצחק בשם ריביל(, ליבמות
ר׳ יצחק נפחא(. ולא א י
מ
148
בחולין )נזכר ר׳ י צ ח ק בן פ נ ח ס הוא הוא שר׳ י צ ח ק בר אחא ד ש מ ע ת א בדומה לאלה,
כז ב ו ק י ד ו ש י ן עא א ,כ נ ו ׳ מ :ר׳ י צ ח ק בן פ נ ח ס ,וכיד ,ביחוסי תו״א כיי בערכו( ד א נ ד ת א
)יבן א ח א • כ י נ ו י הוא כ מ ו ״בר ח ק ו ל א ׳ וינפחא•( ,ו ש נ י ה א ח ר ו נ י ם אינם כ ל ל ר׳ י צ ח ק ס ת ם .
הברייתות הנוגעות למשנתנו: ו א ל ו הץ
חוטין ב ת ח ל ה )״כתחילה׳( ש ל ש ה רבי אליעזר אומר האורג שבת פי״ג מ״א: .1
ע ל ה א ר י ג ח י י ב ו ח כ ״ א ב י ן ב ת ח ל ה ב י ן ב ס ו ף ש י ע ו ר ו ש ג י חוטיץ. ואחת
11
לא קשיא הא ג׳ תגן ו ה א ג ן ש ת י ם יצחק תני רבי כי אתא קח א: בבלי
ה א ב ק ט י נ י וכו׳. באלימי
האורג )צוק׳ ם ״ ד ד ( : ולונדון לתום׳ ביצה פ ״ ד ב ד ם ד וכי״ו ב ר י י ת א זו מ ת א י מ ה
לוקה ביו״ט חטאת חייב בשבת וכו׳ הדיוט בבגדי ק ד ש בין בבגדי בין חוטין שגי
אליעזר והאורג חוט א ח ד וכד ב ש ב ת חייב ח ט א ת ביו״ט לוקה ארבעים ד ב ר י ר׳ ארבעים,
וכחכמים(. משום ש ב ו ת )ת״כ אחרי פ״ז ו -ט . בין ב ש ב ת בין ביו״ט איגו חייב א ל א וחכ״א
כי רש״י ז״ל י פ ה י פ ה : כמו שפירשה הביא רבי יצחק לבבל. ב ר י י ת א זו ,א ו כ ז ו ,
( l a
<עי׳ ל ה ל ן ס י ׳ (4ה כ י ר ״ א א ו מ ר ה א ו ר ג ב ׳ ח ו ט י ן ב ת ח ל ה ו ל א ר׳ י צ ח ק ת נ י מ ת נ י ׳ אתא
״ ש ל ש ה ב ב ר י י ת א גם שגו בבבל ואולם על האריג. באחד אלא ר״א ארבנן םליג
( 2
בתחלה ח ו ט י ן ג׳ האורג א ו מ ר א ל י ע ז ר ר׳ תניא בבלי שם: כמשנתנו, חוטיך
ע ל ה א ר י ג ח י י ב ו ח כ ״ א וכו׳ P ואחד
4
א י ם כ א ,ו ב ר י י ת א זו מ ת ג י י( )ם״א: תגי כי א ת א ר ב י י צ ח ק עירובין לו ב: .2
.108 ל ע י ל ב ,$ ,ע מ ׳ הירוש׳ בלשון ״אית תניי תני״, מביא
מ ח י י ב מ א י ר רבי לך ו י י ט י ב ו י ב ר כ ך יכך אל א: לו שבועות .3
)פ״ד מי״ג( .ו ה א ל י ת ל י ה ל ר ״ מ מ כ ל ל ל א ו א ת ה ש ו מ ע הן )קידושין פ ו ט ר י ן ו ח כ מ י ם
השתא דאגן ר ב יוםף אמר כדתנן. ת נ א י צ ח ק רבי א ת א כי מ״ד( ,איפוך. ס״ג
6 5
ה כ י > ו כ י א ת א ר ב י י צ ח ק ת ג י ה כ י ש ״ מ ד ו ק א ת ג ן > .א ל א ק ש י א ו כ ד . תנן
חידוש׳ שם ,ל ח ע״ד ,א ו מ ר :ר ב י יםא ב ש ם ר ב י יוחנן ר ב י מ א י ר היא ד א מ ר ואולם
הא אם לא אל יככה אם תבוא ותעידני. מ מ ש מ ע ל א ו א ת ה ש ו מ ע הין. פ״א מ״ד( )נדרים
בי ר ב י בון א״ר יוסי סד ע״א: וכיו״ב אמרו בירוש׳ קידושין שם, יכנה. ותעידני תבוא
א״ר מתניה חומר הוא לית ליה. והכא מ מ ש מ ע לאו א ת ש ו מ ע הין. אתר אית לר״מ בכל
ד (
.ו ב נ ד ר י ם פ״א ,לז ע״א ,א מ ר ו כיו״ב :ר ב י יםא ב ש ם ר ב י יוחנן ד ב ר י ר ב י מ א י ר בעריות
> 9 8
ל א ו א ת ה ש ו מ ע ה י ן > ,ב ג י ג ו ד ל ב ב ל י ש ם ,י ג ב ) ו כ ן י א א > :ו ה א ל י ת ל י ה ל ר ״ מ ממשמע
149
ור׳ יוסי בר׳ בון ור׳ מ ת נ י ה ׳ א י ן א י ס ו א אםי ל א ו א ת ה ש ו מ ע הין .ל ר ׳ י ו ח נ ן ו ר י מכלל
קושי ב מ ש נ ת שבועות. כל
״חכמים/ ם ״ ב ט ו ,ש י נ ת ה ד ע ת י ח י ד ש ל ה מ ש נ ה <ר״מ א ו מ ר > -ל ד ע ת ר ב י ם . התום׳,
יכך אל יכך האומר כדי ל פ ס ו ק ה ל כ ה כר׳ מ א י ר : של ה מ ש נ ה -ל״ר׳ י ה ו ד ה / ו״חכמים״
זו ה י א יריע לך לך כן לך אל יריע לך יריע ייטיב ייטיב לך אל ייטיב לך כן כן יכך
מחייבין וחכמים סטור ואל יריע לך לך ייטיב אומר בתורה ר׳ יהודה האמורה האלה
כאומר( ייטיב לך אם תבואו ותעידוני אל ייטיב לך אם לא תבואו ותעידוני )צ״ל: באומר
לך אם לא ״ תבואו ותעידוני אל ירע לך אם תבואו ותעידוני. ירע
נ ו ס ח א ו ת של ה מ ש נ ה :דיג ,מ י י ד ,ל ו בכמה נ מ ז א גם ב מ ק ו ם ״חכמים• •ר׳ י ה ו ד ה '
ור׳ ספרי סםרד״: בשם • מ ק ג ת השתא( ,ו ה ר מ ב ץ )לו א דיה Q ״ 5 6 8 ק ו פ ו ב Folו ב
פוטר. יהודה
2
במשנתם. ו ה ת ו ס פ ת א ' ה ב ב ל י שכן היה נוסח ואסשר
ר׳ אשת אב אם ומשום משום עליה חייב האם הבא על ס״ז מ ״ ד : סנהדרין .4
אומר אינו חייב אלא משום האם בלבד. יהודה
ל א ב י ו ר א ו י ה אמו היתד. לא אם ת נ י א ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר נג א -ב : בבלי
וחייבי כריתות חייבי אילימא ראויה לו, אינה מאי אלא משום האם בלבד. חייב אינו
מתניתא )״אייתי כדתנן יצחק תני כי אתא רבי חייבי לאוין וכד. ב״ד וכד אלא מיתות
האם דאינו חייב אלא משום דתני בה דרבי יהודה אומר אף בראויה לאביו קאמר בידיה
ו כ ד ת נ ן במתני׳״( ר׳ יהודה א ו מ ר אינו חייב א ל א משום ה א ם ב ל ב ד . בלבד
( 3
)״בבבל תני)נ>ן תמן כד ע״ד: בירוש׳ שם, גם מובאה זו בבלית ברייתא
אלא חייב אינו ל א ב י ו ר א ו י ה אמו היתד, לא אם אומר יהודה רבי שונים״(
אבהו רבי לד׳ יהודה״(. )״אפילו שתים חייב לאביו ראויה אמו הא אם היתה אחת.
אמו ראויה לאביו ל א ב י ו בין שאין אמו ראויה ל א שנייא בין ש ה י ת ה יוחנן רבי בשם
וכד )בבלי אתה מחייבו אמו משום יוחנן א מ ך היא דרבי טעמא חייב אלא אחת. אינו
מ כ י ל ת א ד ע ר י ו ת ,ק ד ו ש י ם ם ״ ט יב(. גג ב -נ ד א,
ואולם רבי יוחגן ח ו ל ק ומקיים את משנתנו. יוחנן חולק על ה ב ר י י ת א ה ב ב ל י ת רבי
א ם ר׳ יהודה אומר על מ ש נ ת ר ב י יהודה ,ס נ ה ד ר י ן פ ״ ח מ״ד )ספרי ת צ א פי׳ רי״ט(: גם
כו שם, אמרו בירוש׳ שכן געשה בן סורר % אינו ל א ב י ו ר א ו י ה אמו היתד, לא
א מ ר ר ב י י ו ח נ ן ו א פ י ל ו אין א מ ו ר א ו י ה ל א ב י ו ,א ל א ש ב ב ב ל י ש ם ,ע א א ,פ י ר ש ו ׳ א י נ ה עיב:
חייבי אילימא לאביו ראויה מאי אינה ר׳ י ה ו ד ה ,ש א י נ ה מ ת א י מ ה ל ו : שבדברי ראויה״
( 4 ( 4
אלא , ניהי אמיה ואמיר, ניהו אבוה אבוד, סוף סוף ב״ד, מיתות וחייבי כריתות
לא היתה אומר אם יהודה ר׳ הכי )ברייתא בבלית( תניא נמי קאמר. ל א ב י ו ב שו ה
בקול וכד. א מ ו שוד ,ל א ב י ו
(1״לאי ליתא נדפו׳ כאן ,והתום׳ משובשת נדפו׳ ומתוקנת א1ל 1וקי .התוס' כירוש׳ דלעיל.
הוכיחו והרשביא, דקשיא ליה -וניחא ליה', הרמבין בשם יאית 'תוספות', (2הריטב׳׳א בשם
מן הבבלי ,שלא הקשה מחכמים אחכםים ,שיחכמים' שלנו ר׳ ירודה )או ר׳ יוסי ,או ר׳ שמעון( הוא.
אילץ דבית רבי חניין )לעיל ירוש׳ סנהדרין טיט ,כז םעיא! השוה (3תנין ) ' ת נ י י ן ' ( ,כציל,
.(70והשוה ״תניי תמן' ,להלן' , X ,טרמינולוגיה״. עמ׳
ניהי. אימיה הוא כ ג י ל ,וכיה ביד דמיה ,בכיי מ :אבוה (4
150
הסכימה איפוא למשנתנו ,בניגוד י ש ר א ל מ א ר ץ שהביא רבי יצחק ה ב ר י י ת א
לברייתא ואולם יוחנן. רבי לדעת והסכימה ושבירוש/ שבבבלי ה ב ב ל י ת לברייתא
האם על הבא אומר יהודה רבי פ״י א -ב : בתום׳ שנינו נ ש א ר זכר בתום׳. הבבלית
הבא על אשת אב אומר וכי״ח ר׳ יהודה )דפר חייב א ל א מ ש ו ם אם ב ל ב ד וכן היה אינו
האם הבא על א(. נד בבלי בברייתא״, )״פליג בלבד אב אשת חייב אלא משום אינו
א נו ס תו או שהיתר, )״חייבי לאוין״( הדיוט לכהן וחלוצה גרושה גדול לכהן אלמגה
ב א נ ו ס ת אביו ו מ פ ו ת ת אביו״ ,יבמות ״שאוסר י ה ו ד ה, של אביו )משנת רבי ו מ פ ו ת תו
פ י ״ א מ ״ א 0או שהיתר ,א ח ת מ כ ל ע ר י ו ת ש ל א ב י ו ) ״ ח י י ב י כ ר י ת ו ת ו ח י י ב י מ י ת ו ת ב״ד״( ח י י ב
לכהן הדיוט וחלוצה גדול גרושה הבא על אשת אב אלמנה לכהן ) ״ ס ו ף ס ו ף א מ ו היא׳־(.
( 1
או שהיתר ,א ח ת מ כ ל עריות ש ל אביו פטור. של אביו ומפותתו אנוסתו וחייב( היתד,
.(146 ש״ז, תרביץ כיויב, ]עי׳ (2 פטור, בטעות: נוסף נדפו׳ (1
בדפו׳. שאינה צוקי, של ״היתד!" במקום ה ו א נ׳׳א שבדפוסים ״חייב׳׳ כצ״ל, (3
ב. מז בדף כ״ה (5 ב. מז בדף ליחא (4
העיקר. הוא ו״תני״ ״תני״, ולא ״אמר״ ב: לא (7 מ. בכ״י ליתא (6
•131 לעיל עמ׳ ועי׳ גם עיא( קכ מבוא, לרזיפ, )בגיגוד א יב מעילה עי׳ על עילא, (8
א
ואיתי מ ף י ו ם י . א ד . א א מ ת ו כ ר נ נ גוסח אחר ל ״ א ם י .
י בוודאי הוא ב מז שבדף ״תני״ (9
ייםף ר׳ י י אt n ר׳ תני וכן י1חק ר׳ ואיתימא )א״פ: י1חק ר׳ תני וכן :D בכיי יצחק, ף׳
151
ב ם ו ג י א זו ש ב ב ב ל י ג ם ב י ר ו ש ׳ פ ״ ו ,ב א ע ״ א :ש מ ע ו ן ב ר ב א ב ש ם ר ב י י ו ח נ ן כיוצא
ובעגלה ערופה שותה היתד. ל א שהרי קינא לה ונסתרה״( שרגלים לדבר )״בסוטה כאן
בבלי )עי׳ ג ם סליגא על רב מתניתא שותה. היתד. רב אמר עורפין. ) ב פ ״ ט מ״ח> ה י ו
דמ״ד״(. )״מציעתא שותה היתד. אומרים לא נטמאת ושנים אומר נטמאת עד אחד שם(
היתה שותה .פ ת ר לה בפסולי עדות )״שנים ד ק א ת נ י לא )כי״ר ושרי״ר( בעד עד הא
ואין ב פ ס ו ל י ע ד ו ת כ ע ד אחד״(. סםולים ושני ע ד ו ת ק א מ ר כגון נ ש י ם או ע ב ד י ם , בפסולי
עד היתד .ש ו ת ה ו ה א שנים אומרים נטמאת ועד אחד אומר לא נטמאת ל א ס ו פ א אמור
ל א אמר ר׳ י ו ח נ ן היתד ,ש ו ת ה . אמר רב והין* היתד .ש ו ת ה . לא וכשר״( )״כשר בעד
אומר לא נ ט מ א ת ועד נטמאת אומרים שנים ס ל י ג א ע ל ר׳ י ו ח נ ן מתגיתא שותה. היתד,
| (
לה בפסולי עדות. פתר שותה. הא עד בעד היתה שותה. )שרי״ר וכי״ר( היתה> <לא
א ו מ ר י ם ל א ג ט מ א ת היתד ,ש ו ת ה , ושנים בפסולי עדות אמור ראשה עד אומר נטמאת ואין
ע ד ב ע ד היתד ,ש ו ת ה .ח י ך ר׳ י ו ח נ ן א מ ר ל א היתד ,ש ו ת ה .ו כ ד . הא
חייא, ר׳ של תלמידו רב, אבל שותה״, היתד. ״לא איפוא ״אומר״ יוחנן רבי
)על מ ש ג ת נ ו ( . ור׳ יוחנן ח ו ל ק ר׳ חייא ורב שנו איפוא כ מ ש נ ת נ ו . ״היתד ,ש ו ת ה ״ . ״אומר״
ש ש נ י נ ו ב ת ו ם ׳ פ ״ ה ח ,צ ו ק ׳ :ע ד אומ׳ נ י ט מ א ת ו ע ד ו א מ נ ם זו ה י א מ ח ל ו ק ת ת נ א י ם »
3 > 2
ולא > לא שותה אומרת לא ניטמאת> ואשד, ניטמאת <אשה אומרת נטמאת לא אומ׳
( 4
ל ה ס פ י ד ה כ ת ו ב ת ה י>, <מעד אחד> אומ׳ לא כל הימנו י ה ו ד ה ר׳ כתובה. נ ו ט ל ת
אומ׳ ל א נ ט מ א ת נטמאת ואחד אומ׳ שנים נטמאת לא ע ד או׳ נ ט מ א ת ושנים אומ׳ אלא
במיעוטו. יחיד בטל
לא )אומר ״לאי( ועד שנים היתד ,ש ו ת ה , )אומרים ״לא״( אומרת עד ושנים זאת
שותה לד׳ יהודה כ ס ת ם מ״ד .ו מ ש נ ת נ ו ר׳ י ה ו ד ה ולא נוטלת כתובתה .א ב ל עד ועד שותה
ד ת ו ם פ ת א חולק וסובר ל א שותה ,כר׳ יוחנן ותלמידיו. ותיק
טומאה גם בטהרות פ״ה מ״ט )וספק ב ה שגיגו שכיוצא משנתנו, אין ל ה ג י ה אבל
להגיה את מיא( ,ואי א פ ש ר )ועי׳ כ ר י ת ו ת פ י ג למדור (,ו ב י ב מ ו ת פ ט ״ ו מ ״ ד -מ י ה מסוטה
שעד ו ע ד ס פ ק הוא ,שכן א מ ר ו בירוש׳ מ ק ו ם ב כ ל סובר יוחנן המשניות .ואף ר׳ כל
זו ל א הרי אחר ואמר לא מת ובא ו נ ש א ת אמר מת אחד עד סטיו ,טו ע״א: יבמות
כעולא, )שלא תצא ונשאת אס עד שלא נשאת הא משנשאת שאמר מפני )מ״ד(. תצא
יבמות )תום׳ בר׳ יוסי ר׳ מ נ ח ם זו ד ב ר י י ו ח ג ן ר׳ י ב מ ו ת ק י ז ב( .א מ ר כבבלי ושלא
ג((
עד שלא מ ש ג ש א ת בין שאמ׳ בין אמ׳ ב ת ו ס ׳ שם( )ת״ק חכמים דברי אבל ם י ״ ד א(.
א חולין טז ב :אמר רב חםרא איר י1חק ואמרי לה ב מ ח ג י ת ואיתימא ר׳ י1חק ,גם בר״ה ד ע׳׳א( ו
ר׳ י1חק ,והיה לפניו א י פ ו א : מנה וכן מ ת נ י ת א( ,והזהיר חיב ,טו ע״ב: ) מ :ואמרי לה תנא
רב חסדא ואיתימא ר׳ י»חק ואמרי ר׳ י1חק )ידוש׳ שבת פיח ,יא ע״ג :בשם רב חונה(; תני וכן
דר׳ יוחנן ,כך בכל בחולין מה א :תני ר׳ י1חק בר יוסף קםיח גם ערכין טז ב. לה במתגיתא תגא,
כייי ור״ג ,אבל ביראים סי׳ ק ל י ו :חגי ר׳ י»חק קמיה וכוי.
(2דפו׳ וכייו. (1׳ ל א י )היתה( ,שבגוסחאות ליתא בשרייר.
דפו׳ וכייו א ו שותה א ו לא ,ז״א מתוך שאינה שותה איגה גוטלת ,שמדברי ר׳ יהודה י ו ! א (3
שלת״ק אינה נוטלת בשום אופן .ועי׳ חילוף כזה להלן ״אימא' סי׳ .31
(5כר׳ טרפון בירוש׳ סוטה פיו ,כא רע״א. (4דפו׳ וכי״ו.
(6שלא כמו שנשנית ברייתא זו בבבלי כתובות כב ב ושינ־
152
ב כ ת ו ב ו ת כ ב ב )לנו׳ ה ב ב ל י וכך א מ ר רבא תצא. לא נ י ש א ת ואם לא תינשא נשאת
)״אינה במיתה ד ב ר י ר׳ מ נ ח ם בר׳ יוסי בגירושין ולא ר א ה וראה ר׳ יוחנן זו(: בברייתא
שאם תינשא ,אלא ס פ ק ולא ועד הרי הוא שעד ר׳ י ו ח נ ן ס ו ב ר א י ם ו א מכחשתו״(. יכולה
שרגלים לדבר. שותה מפני ל א ל א ת צ א .ו ״ כ א ך ,ב ס ו ט ה ,ס ו ב ר ר׳ י ו ח נ ן נישאת
שר׳ וכיון ב, לא מדף ה ם ו ג י א כל של ה ע ב ר ה אין כאן א ל א מז ב, בדף
של על דעתם ב מז ללמוד מדף אין ״ ו ב ע ג ל ה ע ר ו פ ה היו ע ו ר פ י ך , אומר בירוש׳ יוחגן
ור׳ י צ ח ק שם. עולא
153
כל גזיי ר א ש י ת ד ב ר י ו הא י ח ל ה פ ״ א מ״ט> ה א ו מ ר ו כ ו ׳ .5ח ו ל י ן ק ל ו ב :ו ה ת נ ן י(
לא. ו ה ת נ י א ל א א מ ר כ ל ו ם :א ב ל ר ש ״ י ,כ׳׳י מ ו ר ב : א י ד ך ו ת נ י א קיימין
״תניא אידך״ ל ב ר י י ת א )״תני חדא״ ,וכדומה(: ע׳׳י מוקבלת ש ה מ ש נ ה או
( 2
תני מנעל וסנדל( מנעל וסנדל )איתמר התיר רצועות ורצועות (1ש ב ת ק י ב א :
מותר היא״( )״משנתנו אידך ו ת נ י א חייב חטאת ותניא אידך סםור א ב ל אסור חדא
קשיא מנעל אמנעל וכד. לכתחילה.
<תוס׳ א ה ל ו ת ג ו ם א מ ל א ת ר ו ד ר ק ב ש נ ס ל ל ת ו כ ו ע ס ר כ ל ש ה ו א וכו׳ נ ד ה כז ב : (2
היא )אהלות מ ש נ ת נ ו והאחרונה וכד, עפר ועוד תרוד מלא א י ד ך ת נ י א פ ״ ד ה>
מ״ב( ,ועי׳ ״ ת נ י א ״ P פ״ב
סנדל יג( עדיות פ״א ס״ד ה ותוס׳ ב״ב <תוס׳ כ ל י ם דתניא ש ב ת סו א: וכיו״ב
ר ב. וכו׳ ו ל א הודו לו ו ה ת נ י א ) ע ד י ו ת ס ״ ב מ״ח( ה ו ד ו לו ו כ ד ,עי׳
(
ו ר מ י נ ה י * ו ה ת נ י א, (b
ה ר ג י ל ב י ו ת ר ב ב ב ל י הוא ,ש ב ר י י ת א ה ש ו נ ה מן ה מ ש נ ה מ ו ק ב ל ת ל מ ש נ ה ע י י ה ט ר מ י נ י ם
המתירה מ ת ר צ ת בבבלי בדרכים שונות: ״ ו ר מ י נ ד ,י ״. ״ ו ה ת נ י א ״,
.1ה מ ש נ ה ש נ ת ה ב ס ג נ ו ן א ח ר ו ב ס י ד ו ר ־ ד ב ר י ם א ח ר :
תקיעה שיעור ו ה ת נ י א תרועות״( כ ש ל ש תקיעה )״שיעור ב: לג ר״ד,
חשיב קא ד י ד ן ת ג א אביי אמר א(. לד בבלי י, יא פרשה אמור )ספרא בתרועה
תנא ברא קא חשיב ד כ ו ל ה ו ב ב י ו ת ר ו ע ו ת ד כ ו ל ה ו ב ב י )״ושיעור ת ק י ע ו ת קאמר״>. תקיעות
שיעור שם( )םסרא ו ה תג יא יבבות. כ ג׳ ת ר ו ע ה שיעור לא: ותו בבא חד
)מתני׳( ס ל י ג י וכו׳ ז ב ״ ק ס א א : וודאי בהא אמר אביי שברים. כשלשה תרועה
והתגיא ע ב ר ה <גמ׳> סטור. ה ר ב י ם או נ ה ר ד׳ א מ ו ת או ד ר ך גבוה גדר שהוא עברה
למטה, מלמעלה חשיב דידן קא תגא פפא א״ר חייב. ארבע אמות גבוה שהוא גדר
א מ ו ת פטור ח מ ש אמות פ ט ו ר ע ד ד׳ א מ ו ת )״וארבע בכללי( פטור ,ת נ א ב ר א מ ל מ ט ה שש
אמות ארבע )״ולא ע ד בכלל״( חייב עד שלש אמות שתי אמות חייב קא חשיב למעלה
ה ו פ מ ן ) 141 ,ק ט ע א ״ פ ו כ ן ב ק ט ע ש ל י ( :י כ ו ל ע ב ר ה נ ח ל ו כ ו ׳ במכילתא דרשב״י, P חייב
איפוא ״גדר היא ש נ ת ה תלמוד לומר וכד: ח י י ב יהא אמות ארבע גבוה שהוא וגדר
ג ב ו ה א ר ב ע א מ ו ת פ ט ו ר ״ .ו א ו ל ם ב מ כ י ל ת א מ ש פ ט י ם ,ג ז י ק י ן פ י ״ ד ן ה ו ר ו ו י ץ -ר ב י ן : (297 שהוא
6
פ ט ו ר , ט פ ח י ם והזיקה מ ע ש ר ה > אמרו עברה הנהר והדרך והגדר שהוא גבוה מכאן
)שביעית פ י ג טסחימ״ ע ש ר ה גדר ״שיעור ואמגם משגתגו. על ח ו ל ק ת וודאי זו
ג ד ר ש ה ו א ג ב ו ה ע ש ר ה ט פ ח י ם )ועי׳ ו כ ן ל ע נ י ן כ ל א י ם ) כ ל א י ם פ ״ ד מ״ג> :ו א י ז ה ה ו א מ״,0
154
ט פ ח י ם מ ע ש ר ה שהוא נמוך וגדר באמצע הרבים ודרך ו כ ן ) ש ם מ״ז>: מ״ח(, פ״ב
״מחיצה עירובין וכיו״ב לענין מצטרפות. אינן גבוה מעשרה טפחים אלו מ צ ט ר פ ו ת הרי
)שם גבוהה עשרה״ שתי הצירות שבין ע ש ר ה ט פ ח י ם ״ ) ע י ר ו ב י ן פ ״ ח מ״ז> ו ״ כ ו ת ל גבוהה
ט פ ח י ם )תום׳ ב ״ ק ע ש ה לו מ ח י צ ה ג ב ו ה ה ע ש ר ה ולענין נזקין: כאלה(. מ״ב .ו ה ר ב ה פ״ז
זהו ) ב ״ ב פ ״ ג מ״ד.(. עשרה טפחים עשה לבהמתו מחיצה גבוהה ולעגין ח ז ק ה : פ ״ ו יט(.
הצירות״ שתי ו ״ כ ו ת ל )בניין( שבין ו״מחיצה״ ה ש י ע ו ר הרגיל ש ל ״גדר״ )אבנים( איפוא
מחייבין שנפל חצר כותל פ״א מ״ד: בב״ב שנינו אחר מצד ואולם טפחים. עשרה -
מכאן שהיו רגילים גם בכותל )של בחזקת שנתן וכד ז א מ ו ת א ר ב ע לבנותו עד אותו
ב י ן ח צ ר ל ח צ ר :ז ה ו ה י ס ו ד ל מ ח ל ו ק ת זו. א מ ו ת א ר ב ע מ ״ א שם( ג ב ו ה אבגים,
(4ליתא בכי״י. בג׳ כי״י מםי<ם :ר״מ אומר ארבע איםרות וכו׳ )כבמשנה(. (3
(5דומה לאלו ,ב״ק צג ב :אמרי עצים ועשאן כלים אין ,שיטן לא וכו׳ ורמיגהי )תום׳ ם״י ב(
ת נ א ד י ד ן קתני שינוי דרבנן וכו׳ ותנא ברא שינוי דאורייתא קתגי וכוי• גזל עצים ושיפן וכו׳ אמר אביי
)בבלי קג א(. שם פ״ט טו וכיויב ״כמלא פי גדי״ אל 'כגרוגרות״, (6בתום׳ ט״ח ט מוקבל
ועיי רש״י ד״ה טי טלה ,ודבריו יוצאים מפורש טירוש׳ סט״ז.
ובין היובל בשעת היובל בתיו ומטלטליו בין בשעת שלא אחוזתו שדה ד( שם :המקדיש
פדהו בשעה המקדיש שם ים: אבל וכו׳, ראשון לפתוח הבעלים את כוס ין היובל בשעת שלא
(8כך בג׳ כייי )דיס(. לו וכו׳. אומרים שאינה יובל
155
דומה מתניתין אביי כי תגן נמי פסול אמר דומה לכושי כושי כשר ו ה ת נ י א פ ס ו ל
והתגיא ל ח ו ' > ! ר ״ ה כז א :ופיו מ צ ו פ ה זהב. לכושי תנן ,ר ב א א מ ר לא קשיא הא ל ן והא
כי תגן גמי אביי אמר ה נ ח ת פיו כ ש ר פיו פ ס ו ל ש ל א ב מ ק ו ם הנחת במקום זהב ציפהו
אס אומר <״אלעזר״> אליעזר ר׳ עירובין כג ב: פ ה תבן» הנחת שלא במקום מתניתין
ר ״ א א ו מ ר א ם היתר ,א ר כ ה י ת ר א ר כ ה כ ר ) ״ י ת ר ע ל ר ח ב ה ״ ,פ ״ ב מ״ה> .ו ה ת נ י א היתד,
2
א ב י י כ י ת נ ן נ מ י מ ת נ י ת י ן ו י ת ר ע ל ! ׳> בר ביבי ב ר ח ב ה וכו׳ א מ ר ר ב ש נ י ם פי על
ואפי׳ וכד. מוציאין את התיבה תעניות כיצד סדר ת ע נ י ת טו ב : פי שנים ב ר ח ב ה תנן»
ושניות נ כ נ ס י ם ראשונות שלש תעניות ו ר מ י נ ה י )״שלש ראשונות ושניות״( בקמייתא
ר ב וכו׳ א מ ר עיר לרחובה של את התיבה מוציאין אחרונות ה כ נ ס ת וכו׳ ו ב ש ב ע לבית
נותן אומר רבי יהודה ע י ר ו ב י ן צ ז ב ־. אחרונות תנן ז כי תנן נמי מתניתין אשבע פ פ א
וכו׳ חבית אדם נותן בשי ירא אומר יהודה רבי יוסף רב מתיב וכד. חבית. אדם
בשיירא תנן אביי מתניתין נמי כי תגן יוסף רב בשיירא לא אמר אין שלא בשיירא
וכד. )״י״ב חדש״(. וכו׳ העיר כאנשי ויהא בעיר וכמה יהא ע״א: ב״ב ח ז וכו׳ אמר
) ת ו ס ׳ פ י א ה ס ״ ד ט( ש ל ש י ם י ו ם ל ת מ ח ו י מילי מי בעינן שנים עשר חדש ו ה ת נ י א ולכל
כי תנן נמי מתניתין שנים ע ש ר יוחנן אםי א״ר שנים עשר ח ד ש לפסי העיר א״ר וכד
בחיי האב שושבינות מקצתן שעשו )מתני׳( האחין ש ם ק מ ד ב ־. לסםי העיר תגן ז חדש
כשהיא חוזרת ש ו ש ב י נ ו ת ח ז ר ה ל א מ צ ע ו כ ו י < .גמ׳> ו ר מ י נ ה י ש ל ח ל ו א ב י ו ש ו ש ב י נ ו ת חזרה
אמר רבי אסי א מ ר חוזרת מן ה א מ צ ע לו נ ש ת ל ח ה לאביו ש ו ש ב י נ ו ת כ ש ה י א ח ו ז ר ת חוזרת
וכו׳ ) א ב ל עי׳ ל ה ל ן ״ ר ב י יוחנן״( כי תגן נמי מתניתין נ ש ת ל ח ה לאביו תנן יוחנן רבי
א ם י א מ ר ל ״ ק כאן ב ס ת ם כ א ן ב מ פ ר ש וכו׳. רבי
)״אם וכד וחזרו המת קברו את ב ר כ ו ת יט א : אבל בטרמינים אחרים. ד ו מ ה לו,
סרק א ח ד או אין א ב ל כ ו ל ה את להתחיל ולגמור ל ה ת ח י ל ולגמור״( .א ם יכולין יכולין
ולגמור אפילו פ ר ק א ח ד להתחיל ק ב ר ו א ת ה מ ת וחזרו אם יכולין אחד לא ורמיגהי פסוק
אם יכולין ל ה ת ח י ל ולגמור אפי׳ פ ר ק א ח ד וכד. ק א מ ר ג מ י הכי או ם ס ו ק א ח ד ,
ל ה ח מ י ר הדבר את חכמים אמרו שלא עירובין גט א : ה ם ג ם ־. לאלו קרובים
אמר ל ה ח מ י ר . אלא ל ה ק ל הדבר את חכמים אמרו לא והתניא להקל. אלא
ותחומין דרבנן. ת ו ר ה ד ב ר י על אלא להחמיר ת ו ר ה ד ב די על לא להקל רבינא
להקל״(. להחמיר אלא חכמים הדבר אמרו שלא )״וכד באשה מעשה נט א: נדה וכן
על לא להקל ר ב י נ א אמר להחמיר. אלא להקל את הדבר חכמים לא אמרו והתניא
תורד ,וכו׳ ו כ ת מ י ם ע צ מ ם ד ר ב נ ן P דברי
והברייתא המשנה שבין הסתירה את מפרשים שהאמוראים הרבה .3ר ג י ל ה ו א
אף או מיוחדים, ב מ צ ב י ם או שוגים ב ת ג א י ם נאמרה מהן אחת שכל כך,
והברייתא משלימות עד שהמשנה )ארץ־ישראל ובבל(, שונות ובארצות שונים במקומות
ס ו ת ר ו ת זו א ת זו: ואינן
שתים אפי׳ אמה א ח ת לא יכנס ר״א אומר חוץ ל ת ח ו ם גב ב) :״מי שיצא עירובין
(2י ח י על ,ליתא כדפוי״י )חיץ מד״ו רס״ח( וביים ואים. היא. בבלית (1וברייתא
ו ר ס י נ ה י רביעה (3ענין אחר הוא ,תענית יט א :סדר תעניות האלו האמור ברביעה ראשונה.
סדר תעניות האטור אימתי בזמו שי1תה ה״p ראשונה ושנייה לשאול שלישית להתענות אמר ר ב יהודה
רביעה ראשונה ושניה ושלישית ונו׳ -זהו מין 'חסודי מחסרא״ .עי׳ *ח״מ״ ויהיס״
156
לא קשיא הא שתים לא יכנס, יכנס אחת אומר ר״א ו ה ת נ י א שלש ל א יכנס״(. יכנס
ההיא כי תניא אמה א ח ת לא יכנס, ח ד א וקם א ת ר ת י וכו׳ ו ה ת נ י א ר ״ א א ו מ ר אפי׳ דעקר
11
שביתתי במקומי ומדד אלפים אמה ממקום שביתתו )״שהחשיך חוץ ל ת ח ו ם ו א מ ר למודד
)ם״ה מ ״ ש ולמודד שאמרו וכד ז דתנן א ל ם י ם שלו א מ ה א ח ת חוץ ל ת ח ו ם ל א יכנס״( וכלו
פטור אמר והתניא ת ש ל ו מ י ד ׳ וה׳״(. משלם )״וכד גנב ומכר בשבת קמא ע ע״ב: בבא
דפטור באומר לו עקוץ ת א י נ ה ו כ ד ! ב ב א ב ת ר א כ ע ״ ב : ה ה י א ת ג יא כי בר חמא רמי
ש ל ש ה מעזיבה שיהא תחתיו צריך בעליה מעמידו וכו׳ ה י ה תנור אדם יעמיד )״לא
ת נ י א כי אביי שלשה אמר ובכירה ארבעה בתנור והתניא טפח״(. ובכירה טפחים
המתבשלות עדשים מקליםי אומר חוץ ר׳ י ה ו ד ה ש ב ת עו ב : ב ד נ ח ת ו מ י ן וכויt ההיא
לא ועדשים, פולין אומר חוץ מקליפי ר׳ יהודה והתניא לא, פולין אין עדשין עמהן.
2
)מתני׳( שם קה ב: בעתיקי 'ז הא מצטרפת״( קליפתן חדתי )״פולין הא בחדתי קשיא
ב ח מ ת ו ) 0ע ל מ ת ו וכל ה מ ק ל ק ל י ן פ ט ו ר י ן וכד) .גמ׳( ו ר מ י נ ה י ה ק ו ר ע ב ח מ ת ו ו ב א ב ל ו הקורע
3
חמתו קשיא, מתו אלא חמתו תינח במת דידיה וכד, הא מתו חייב ,לא קשיא י <0על
ובסכנה סע״א: עירובין צז וכו׳» ר ״ ש הא י ה ו ד ה ר׳ הא נמי לא קשיא, אחמתו
( 4
לא קשיא הא אמות א מ ר ר ב <ה> והולך .והתניא ו ב ס כ נ ה מוליכן פ ח ו ת פחות מד׳ מכסן
)״נתנו חוץ שם ס ע״ב: מחסרא״(! ״חםורי )ועי׳ וכו׳ נכרים הא בסכנת לסטים בסכנת
והתניא הנותן א ת מ ה ש נ ש כ ר ותו לא מה שנשכר הוא מפסיד. אפי׳ א מ ה אחת״( לתחום
אחת משתכר לעיבורה של עיר אפילו המה וכו׳ נ ת נ ו חוץ בתוך עיבורה של עיר עירובו
וכד ,לא קשיא כ א ן שכלתה מדתו בחצי כ ו ל ה ה ע י ר כל את ו מ ס פ י ד אמה אותה
א ח ר עמו .ורמינהי וכו׳ ז ב ב א מ צ י ע א כ ט ב :א ב ל ל א י ל מ ו ד בו ב ת ח י ל ה ולא י ק ר א העיר
בני אדם בכרך ש ל ש ה ולא יקראו בו וישגה וכו׳ לא יקרא פרשה ב ״ מ פ ״ ב כא( )תום׳
סנהדרין בשני עניגים? כאן בענין א ח ד כאן קשיא אמר אביי לא הא שנים קורין אחד,
אותו ומושיבין אותו מעלין זכות עליו א ח ד מן ה ת ל מ י ד י ם יש לי ל ל מ ד )״אמר א: מב
ש ו מ ע י ן לו וכו׳״(. בדבריו אם יש מ מ ש כולו, היום כל ולא היה יורד משם ביניהם
ממש ואם אין לעולם משם יורד לא היה בדבריו יש מ מ ש אם פ י ט ג( )תום׳ והתניא
כולו וכו׳ א מ ר א ב י י ת ר ג ו מ ה אאין מ מ ש ב ד ב ר י ו ז י ב מ ו ת כו א : אין יורד כל היום בדבריו
ומתו נשים להם שהיו להשיאה״( באשה והמעיד גט והמביא )״החכם וכולן )מתגי׳(
והתניא ליה רב הלל לרב אשי ל י ג ש א ל ה ם וכו׳ )גמ׳( מ ת ו א י ן ג ת ג ר ש ו ל א ,א מ ר מותרות
( 5
ב׳׳ק צ ח ב ש ו ג ה ז נתגרשו ,לא קשיא הא דהואי קטטה הא דלא הואי קטסה וכד אפילו
ונפסל מטבע גיל אמרו מכאן וכו׳ הגזלה את והשיב )״ת ג י ג א ״ ( : שמואל בר רבה
לה ומוקמיגן לחתום״, ש ה ח ש י ך חוץ ״מי לסיפא נאמרו אלו ר״א שדברי הוא, הפירוש עיקר (1
הוון סע׳א: כב כאן, ירוש׳ ועי׳ לתחום. חוץ אמה מדתו וכלתה והולך ובמורד שביתה לקנות במתכוון
אדא. היא אדא היא תני א ש כ ח לא במחשיך הא ביוצא לעזר ר׳ דמר מה מימר בעיי
] מ ו ס ף ' ה א ר ץ ״ ,ד׳ ס י ו ן ת ר צ ״ ח ( . ס י ׳ .8 מצויים בוי״ו״ 'שינויים בפרק להלן עי׳ (3
ר ב א. ק»״ח: סי׳ ואויז איפ כיי לו סי׳ פייט שבת והגמי״י רפיח ד״ו בד״ש, כן (4
דברים אמורים במה יהודה ר׳ אמר וכו׳ ש א ס ר אח האשה חכם שנינו: ו סיד אבל בתוס׳ (5
לישא מותר ומתה אשה לו היתה אם מ פ נ י זו א ב ל וגירשה שהיתח לו אשה או אשת לו היתה שלא בזמן
157
(
וכד ושור עד שלא נ ג מ ד דינו תרומה ונטמאת והחמיץ( ' )יין ו ה ר ק י ב ו ס י ר ו ת
לפניך, שלך אומר לו הרי והרקיבו סירות התלמוד: ושואל לפניך. שלך לו הרי אומר
J ( 2
ת נ ן ס י ר ו ת ו ה ר ק י ב ו מ ש ל ם כ ש ע ת ה נ ז י ל ה א מ ר ר י פ כ א ן ש ה ר ק י ב ו כ ו ל ן ו כ ד >, וה<אנן>
ו ר מ י נ ה י מ צ י ע א כ ה ב :מ צ א כלי ב א ש פ ה מ כ ו ס ה ל א יגע בו מגולה נוטל ומכריז. בבא
אמר רב פ ״ ב יא(. )תום׳ ליסנות דרך אשפה ומכריז שכן נוטל באשפה כלי טמון מצא
ה א ב כ ו ב י ו כ ס י וכו׳ ר ב פ פ א א מ ר ו כ ד כאן ב א ש פ ה ה ע ש ו י ה ל י פ נ ו ת ו כ ו ׳ , לא קשיא זביד
בשעת משלחת זאבים אונם רבי יהודה אומר זאב א ח ד אינו אונם שני זאבים צג ב: שם
( 4
ההיא בר יצחק אונם ,א מ ר ר ב נ ח מ ן )גמ׳( ו ה ת נ י א ז א ב א ח ד וכו׳. אחד אוגם אף זאב
את )״השוכר שם קיח א: (5ז סי׳ )עי׳ ג ם היא י ה ו ד ה ור׳ זאבים משלחת בשעת
בשכרך״( ל ע ש ו ת עמו ב ת ב ן ו ב ק ש ו א מ ר לו תן לי שכרי ו א מ ר לו טול מ ה ש ע ש י ת הפועל
כאן בשל חבירו ו ה ת נ י א שומעין לו א מ ר ר ב גחמן ל א קשיא כאן בשלו ש ו מ ע י ן לו. א ין
שותסין שני עבד של ת נ ן פסחים סח א :רמי ליה ר ב עינא ס ב א לרב נחמן ו כ ד וכו׳»
וכו׳ ) ת ו ם ׳ פ ״ ז די( א ״ ל רצה מזה אוכל רצה מזה אוכל ו ה ת נ י א משל שניהן יאכל לא
)״הלוקח בתרא פ ע״א: בבא אהדדי ו קפדי ברייתא דלא אהדדי בדקפדי מ ת נ י ת י ן
אמר רב ו ש נ י ה ראשונה והתניא בריכה שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה״( פירות
ל ״ ק ה א ל ה ה א ל א מ ה וכו׳» מ כ ו ת כ ב ב ) :״עבר ע ב י ר ה שיש ב ה שני לאוין א מ ד ו ה ו כהנא
א ח ד לשני לאוין )תום׳ פ ״ ה יב( אומד ו ה ת נ י א אין אומדין א ח ד ל ו ק ה ו פ ט ו ר ״ וכו׳( אומד
חולין מ ע״א )״השוחט ל ש ם ה ר י ם ר ב ש ש ת ל ״ ק ה א ד א מ ד ו ה ו ל א ר ב ע י ם ו ח ד א וכו׳ ז אמר
מתים לא ורמינהי זבחי אין פסולה פ ס ו ל ה״( מדברות שחיטתו ג ב ע ו ת וכו׳ ל ש ם לשם
מ ת י ם ו ל ב נ ה וכו׳ ה ר י א ל ו ז ב ח י ח מ ה לשום לשום ה ר י ם וכו׳ ל ש ו ם מ ד ב ר ו ת השוחט
דאמר הא ל״ק אביי אמר ליתא!( מדברות״ אבל ״לשום הרים -לשום פ ״ ב יח, )תום׳
אומר כל ר׳ יהודה והתניא שלה״( היום אומר כל )״ר׳ י ה ו ד ה םג ב: נדה וכו׳ ז להר
סעיא: קלג חולין וכד! יממא בתחילת לראות דרגילה הא קשיא לא שלה ה ל י ל ה
ואפילו לרשום. צריך ע מ ה ן והמשתתף המתגות״( מן סטור ו ל ג כ ר י לכהן )״השוחט
וכו׳ והמשתתף עט הגכרי לרשום עם כהן צריך המשתתף ו ר מ י ג ה י ) ת ו ם ׳ ם ״ מ ד(, הנכרי
דתנן כד ב: כתובות וכד! גוי א מ ס ח ת א דיתיב עסקינן הכאיבמאי לרשום, צריך אין
פ ״ ז מ״א> ה ק ד ר ש ה נ י ח ק ד ר ו ת י ו ו כ ד ה פ נ י מ י ו ת ט ה ו ר ו ת ו ה ח י צ ו נ ו ת ם מ א ו ת ו ה ת נ י א )טהרות
אלו ואלו א ו מ נ ת ו בידו וכו׳ ו ה ת נ י א בשכלי בר עוקבא ר׳ ח מ א אמר טמאות ואלו אלו
)״אין ערכין כד א : וכו׳» בידו אומנותו כלי כשאין ר׳ ח מ א ב ר ע ו ק ב א אמר טהורות
בין היובל לפגי בין מקדישין ורמינהי ובו׳( שנים* פחות משתי לפני היובל מקדישיץ
ושמואל רב קדושה. אינה הקדיש ואם יקדיש לא עצמה היובל ובשנת היובל לאחר
פחות משתי )״שהמקדיש פחות משתי שנים בגירוע תרוייהו אין מקדישין ל י ג א ל דאמרי
גירוע כ ת י ב דגבי ג׳ ס ל ע י ם גותן אין כאן דין גירוע ואם ב א ל ג ו א ל ה לפני היובל שנים
ס״י ז ותוס׳ ם״ד וכו׳ )ת״כ ב ח ק ו ת י שתים״( פי השנים הנותרות ונגרע ומיעוס שנים על
נאמנות בעלה מת לומר נאמנות שאינן הנשים )״אף גיטין כג ב : כמשנתנו(: -ט ח
(2כ י • . , (1ליתא מ וה ,והוא הנכון ,שהרי התלמוד אינו מותיב אלא סיםירות״ ,ועי׳ תיח•
ודש״י אוסר, יעקב רבי שהיה (3עי׳ תום׳ ם״י ג -ד וירוש׳ סיס ,ו ע״ד :זה הכלל
ב ד״ה דאם כן. 1ח
158
להביא ב ע ל ה כ ך אין נ א מ נ ו ת מת לומר שאין נ א מ נ ו ת כשם והתניא א ת גיסה״( להביא
א״ל וכו׳ מהימנא וכו׳ בארץ כאן בחו״ל, ב א ר ץ כאן לא קשיא אמר רב יוסף גיטה
רשב״א דאביי כוותיה וכו׳ ת נ י א מ ם ת ב ר א ב א ר ץ וכו׳ ל א מ ה י מ נ א איפכא אדרבא אביי
שהחרש מה ב: קיט בבא קמא מ ש ו ם ד ״ ע וכו׳ )תום׳ פ ״ ב ו ושם ר י ש א כ מ ת נ י ׳ ( ! אומר
ב מ ע צ ד הרי אלו ש ל ו ״ ( כד .ורמינהי מה ש ה ח ר ש מוציא ב מ ע צ ד והנפסק במגירה )״מוציא
חציני תרתי איכא דידן ד ת נ א ב א ת ר א רבא אמר וכד. של ב ע ה ״ ב אלו הרי
וקרי ב ר א ח ד הוא דאיכא דתנא קרי לה מעצד ,באתרא קרי לה כשיל ולזוטרתי לרבתי
מ ע צ ד .ו ע י ׳ ל ע י ל ,2מ ס ו כ ה ל ו א ו ל ה ל ן ,4מ ב ״ ב כ ו א . לה
)״לא אלו ואלו בתנאים ואומר שלא נשנית אלא משנה מגביל שאמורא רגיל .4
ה ג ב ל ה זו מ ת ו ך מסייע והתלמוד מחסרא״. א ו ת ה ע״י ״חסודי או :׳משלים״ שגו אלא״(,
ואצל ה מ ת נ ג ד ת ל מ ש נ ה ,ש א י ן ל ה ש ל י ם ב י נ י ה ן א ל א ע ״ י ה ג ב ל ה זו, משנה( )או ברייתא
כולה שנמצאת בה אותה ה״השלמה״ מ ס י י ע ה ת ל מ ו ד ה ש ל מ ה זו מ ת ו ך ב ר י י ת א ״השלמה״
) ת נ י א נ מ י ה כ י וכו׳ והאבן ת נ ן ו כ ד א ל א ל א ו ש ״ מ ! א מ ר ס ל ו נ י וכו׳ ח ס ו ד י ב מ ל ה מ ל ה
)תגן וכוי. ברייתא אמתני׳ רמו והיו ישיבות ש ה פ כ ו א ת ה ס ד ר : וכו׳ ת נ ״ ה וכו׳(. מחםרא
להגביל את הגבלתו פלוני לאמורא נתנו תירוץ ובתור או מתני׳ א מ ת נ י / וכו׳(, והתניא
לה ד ר מ י א י כ א מחסרא(: חסורי ) ל ״ ק כ א ן וכו׳ ז את המשנה או ל״השלים״ במשגה
תנן וכד. מ י ו מ א
אמר רב סוכה״(. סוכה אינה )״לעשות לו החוטט בגדיש סוכה טז א : הם, כאלו
לעשות בגדיש החוטט הכי ג מ י ת ג י א שאין שם חלל טםח וכד. אלא ל א שגו הונא
ת ג ן אינה סוכה אלא לאו ש מ ע מינה כ ד ר ב הונא ש״מ. ו ה א נ ן סוכה זו הרי סוכה לו
ה ר י זו ס ו כ ה א מ ר ר ״ ה ת נ י א והא החוטט וכד תנן מ י ר מ א ל י ה " ד ר מ י א י כ א
אמר כשירה. הר הברזל ציני א -ב : שם לב ש ם ח ל ל ט ס ה וכו׳» קשיא כאן בשיש לא
הר הברזל ציני תנ״ה ש ל זה וכו׳ עיקרו מגיע לצד ש ל זה שראשו לא שגו אלא אביי
2
מ י ר מ א תגן וכו׳ ואיכא דרמי ליה > ש״מ. אלא ש״מ כאביי כשירה והא אנן תגן פסולה
ש ר א ש ה כל כ ש י ר ו ת וכו׳ .ידוש׳ שם ,גג ע ״ ג :אילו הן ציגי ה ד ה ב ר ז ל ש ה ן והתגיא
ראש אביי» דברי של מקורם וזו בירוש׳(, כרגיל ציון, )בלי ב ר י י ת א בוודאי וכד,
ה ת ו ק ע ל ת ו ך ה ב ו ר או ל ת ו ך ח ד ו ת )״אם ק ו ל ש ו פ ר ש מ ע י צ א ואם קול ה ב ר ה בז ב : השנה
תנ״ה הבור וכד על שפת העומדין לאותן לא שנו אלא אמר רב הונא ל א יצא״(. שמע
4
וה<אנן>תנן > לא יצא אלא לאו ש״מ וכד איכא דרמי ה ת ו ק ע ל ת ו ך ה ב ו ר או ל ת ו ך ה ד ו ת י צ א
3
בידי נכרים שנחבשה האשה ל י ה > מ י ר מ א וכו׳ ! כ ת ו ב ו ת כו ב -כז א )ממשנה ל מ ש נ ה ( :
אלא שיד אמר רב לא שנו יצחק אמר רב שמואל בר רב ל ב ע ל ה וכו׳ ממון מותרת ע״י
אפילו על ידי על עצמן תקיפה העולם תקיפה על אומות העולם אבל יד אומות ישראל
והא אשקלון )עדיות פ י ח מ״ב(, ר׳ יוסי ה כ ה ן וכו׳ אסורה לבעלה .מתיב רבא העיד ממון
תנינא נמי אף אנן רבא אמר דאמרי איכא וכד. תקיפה על עצמן העולם אומות דיד
א ו ת ה וכו׳. דעדים מעידין הוד .ו ט ע מ א ר׳ יוסי ה כ ה ן וכו׳ ,ו ה א א ש ק ל ו ן ד ע ״ י מ מ ו ן העיד
והא ל ב ע ל ה ורמינהי ה ע י ד ר׳ יוסי כ ד ממון מותרת ד ר מ י ל ה מ י ר מ א ,תבן ע ל ידי איכא
עיי מש״כ וני״י, בדפוסים מרובות אלו כגון טעויות )או! ל ה ( ! לוזי וג׳׳ל: להו, מ: (1
ביאהרבוך פפד״מ ,ח״ט.255 ,
(4כי״י וריטב״א. (3מ ! להו. מ ן לה. (2
159
בר ומשני אמר רב שמואל א ו ת ה וכו׳. מעידין רעדים טעמא דעיי ממון וקתני אשקלון
)ממשנה ל מ ש נ ה ( : ת ק י פ ה וכד» ב״ק יד ב -טז א שיד ישראל כאן קשיא יצחק לא רב
)״לא וקתני בהמה אינה מועדת עסקינן הניזק דבחצר מכלל השן מועד לאכול מדקתני
אימא סיפא שור מ נ י ר ב נ ן היא וכו׳ ו ל א ליגוף״> ל ש ל ם כ ו ל ה א ב ל ח צ י נ ז ק מ ש ל מ ת ליגח
לרבי טרסון וכד אלא אמר רבינא ח ס ו ד י אתאן ושור המזיק ב ר ש ו ת הניזק ו ה א ד ם המועד
תנן וכו׳ .שם טז ק ת נ י ו כ ד )עי׳ ״ ח ״ מ ״ ( ת נ ״ ה ו כ ד א י כ א ד ר מ ו ל ה מ י ר מ א והכי מחםרא
אבל סכין קטנים אורחיה הוא ולא לרבוץ .א מ ר רבי אלעזר לא שנו אלא סכין גדולים א:
האדם את ולמעך ולשבר כדרכה הבהמה מועדת להלך ) ת ו ם ׳ פ ״ א ח> מסייע ליה לימא
א: יא בבא בתרא מירמא תגן ו כ ד ! ו כ ו ׳ א י כ א ד ר מ י ל ה '> ה כ ל י ם ואת הבהמה ואת
א״ר אםי א״ר אמות לזה וכד. לזה וארבע אמות ארבע חולקין את החצר עד שיהא אין
בה א ר ב ע א מ ו ת ש א מ ר ו חוץ משל פ ת ח י ם ת נ ״ ה אין חולקין א ת ה ח צ ר ע ד ש י ה א יוחנן
ואיכא לאו ש ״ מ וכו׳ אלא ו ש מ ו נ ה א מ ו ת ל ז ה ו ה א נ ן ת נ ן א ר ב ע וכו׳ אמות לזה ש מ ו נ ה
2
ב ר ם ע ״ ב -יג ר ע ״ א .ב ש ם שם ,יב בירוש׳ נמצאת הברייתא מירמא וכד. להי > דרמי
ולא נ ב ר כ ת שם ים א : חולקין ו כ ד ! כן אין א מ ר ר׳ יוחנן ו כ ד ותני ב ר ק ס ר א קפרא:
אמר רבה אמר רב נחמן ח ב י ר ו ג׳ ט פ ח י ם ״ ( . מכותל אם כן ה ר ח י ק )״אלא ה כ ו ב ם י ן וכו׳
ו ה א א נ ן ת ג ן ג׳ ד׳ א מ ו ת וכו׳ ת נ ״ ה נ ב ר כ ת ה כ ו ב ם י ן ב ר אבוד ,ל א ש נ ו א ל א מ ן ה מ ח מ צ ן
( 3
ל ה מ ת נ י אויא דרב בריר. חייא רב וכד. מירמא להי דרמי ואיכא וכו׳ טפחים
בתוט׳ ג׳ ט פ ח י ם . משפת מחמצן ולכותל א״כ הרחיק אלא בהדיא למשנתנו( )כ״תלמוד״
הרחיק א״כ אלא )״לא י ס ע א ד ם אילן ס מ ו ך ל ש ד ה ח ב י ר ו ש ם בו א : ב כמשנתנו! ם״א
ב׳ א מ ו ת ב ב ב ל אבל י ש ר א ל ב א ר ץ ארבע אמות׳( אמר שמואל לא שנו אלא ממנו
והא אמות א ם כן ה ר ח י ק מ מ נ ו ב׳ אלא חבירו לשדה סמוך אילן אדם יטע לא תניח
4
בתוט׳ וכד. מירמא לה > דרמי ואיכא ש״מ כדשמואל לאו אלא ד׳ א מ ו ת תנן אנן
ממשכנין ערכין כז ב ) :יחזר בו של ח מ ש י מ היא! ב ב ל י ת פ״א ג כמשנתנו .והברייתא
א ב ל אין בן במקומו עומד עד עשר״( אמר ר ב ח ס ד א לא שנו אלא שבן א ר ב ע י ם מנכסיו
כאן אחת בבת ל״ק כאן א״ר חםדא תגן וכו׳ משלשין ביגיהם במקומו עומד ארבעים
תגן והא אגן ביגיהן משלשין כאחד חזרו כולן )עי׳ ת ו ם ׳ ס ״ ד כא( א ח ר זה ת ג ״ ה בזה
5
מנכסיו עד ע ש ר א ל א לאו ש״מ כ ד ר ״ ח ש״מ איכא ד ר מ י להו > מ י ר מ א ת נ ן וכו׳. ממשכנין
<משמיד, יהודה אמר רב עירובין פ ה ב: ״איכא דרמי לה מירמא׳, ובלא כיו״ב
6
מניחין בו שיתוף וכו׳ .מ א י ו כ ד וכל מ ק ו ם ש א מ ר ו ח כ מ י ם אין מ נ י ח י ן בו ע י ר ו ב דרב > >
עירוב, אינו תניינא )״במשנתנו״( הנותן א ת עירובו בבית שער א כ ס ד ר ה ומרססת קמ״ל
אכסדרה שער בבית הנותן את עירובו תנ״ה הוי וכד. ד ל א הוי הא שיתוף הוא עירוב
ד
ש י ת ו ף .(8 ו מ ר פ ס ת ו ב ח צ ר ו ב מ ב ו י הרי זה ע י ר ו ב ו ה א <אנן> ת נ ן > אין זה ע י ר ו ב א י מ א ה י ז
ה ל א א) :״לא ירבה לו נשים אלא שמנה עשרה ובי׳״( מתקיף כ הברייתא חולקת על המשנה! סנהדרין
אימא כהנה תרתי סדי וכהנה עשרין וארבע ת נ ״ ה לא ירבה לו נשים יותר פב״ד ]ו|למ*ן דדריש ג א י ד ב
מאי טעמיה ונו׳. דידן ותנא וי׳׳ו ארבעים ושמונה הוה תג״ה לא ירבה לו נשים יותר םמ״ח
160
בין ה מ ש נ ה מ ח ל ו ק ת בפירוש שישנה כאן (5א ב ל א ף ז ה ר ג י ל ש ה ת ל מ ו ד א ו מ ר
״הא ״תרי תנאי״, וששני קובצי הלכות אלו -שני ״תנאים״ הם )״תנאי היא׳/ והברייתא,
פ ל ו נ י ה א ר׳ פ ל ו נ י ״ ( י(: ר׳
בתרומתן. נכנסין לאכול שהכהנים משעה מר )״במשנתנו״( אמר ב ע״ב: ברכות
מאימתי קורין את ש מ ע בערכין מ < ש ע ה > שהעני נ כ נ ס לאכול פתו ב מ ל ח עד שעה ורמינהי
א מ ת נ י ת י ן , ס ל י ג א ודאי וכו׳( שעה״ <״עד ס י פ א ליסטר מתוך סעודתו, שעומד
א מ ת נ י׳ ז ל א ע נ י ו כ ה ן ח ד ש ע ו ר א ה ו א .ו כ ד .ו ע נ י ו כ ה ן ח ד פ ל י ג א ל י מ א מי רישא
ורמיגהי מ א י מ ת י וכו׳ מ ש ע ה ש ק ד ש היום ב ע ר ב י ש ב ת ו ת ד ב ר י ר׳ א ל י ע ז ר ר׳ י ה ו ש ע שעורא
ש ע נ י נ כ נ ם וכוי א ל א ל א ו ש ״ מ ש ע ו ר א אומר משעה מ ש ע ה ש ה כ ה נ י ם וכו׳ ר׳ ח נ י נ א אומר
)״דמתני״׳( ל ח ו ד ו ש ע ו ר א ד כ ה ן ל ח ו ד ש ״ מ .ו כ ד ) .ג ע ״ א ( ק ש י א ד ר ׳ א ל י ע ז ר א ד ר ״ א דעגי
ת נ א י א ל י ב א ד ר ״ א ו א ב ע ״ א ר י ש א ל א ו ר ״ א ה י א <עי׳ ת ו ם ׳ ר י ש פ ״ א ו ל ע י ל ״ א ג ן ת ב ן — ת ר י
(2
פ ל י ג י ו כ ו ׳ <עי׳ ודאי » ר ״ ה ל ג ב :ש י ע ו ר ת ר ו ע ה וכו׳ א מ ר א ב י י ב ה א ת נ י ר ״ ח ״ ,ס י ׳ א(
ע מ ׳ ; ( 1 5 4ס ו ט ה ל ע ״ א ו ב :ד ת נ ן ) ח ל ה פ ״ ב מ ״ ח ( ר ״ א א ו מ ר ח ל ה נ י ט ל ת וכו׳ ו נ ו ת ן לעיל
סוכה קמיפלגי וכד» בהא לאו מאי וכד כ ב י צ ה ותניא מ כ ב י צ ה ב א מ צ ע וכו׳ פ ח ו ת
מכשירין״( וכו׳ ו ח כ מ י ם ר״א סוםל לכותל )״העושה ס ו כ ת ו כ מ י ן צ ר י ף או ש ס מ כ ה ב: יט
א״ל וכו׳ כר״א כמאן א״ל בסוכה חתנים בכילת גני דקא יוסף לרב אשכחיה אביי
יחידאה מתניתין מ כ ש י ר ו ח כ מ י ם םוסלין וכו׳ רבי אליעזר תני איםכא ברייתא
נ ת ן ר׳ לכותל או ש ס מ כ ה כמין צריף העושה סוכתו דתניא ) כ י ו ״ ב ב ״ ב ע ט ב> ה י א
ר׳ א ל י ע ז ר פ ו ס ל ו כ ד )תום׳ פ ״ א י כ מ ש נ ת נ ו ( ז ב ב א ק מ א צ א א ו ב :ש מ ר ה ע ו מ ד ת א ו מ ר
פטור״(. רשאי אע״פ שאינו בעצמו החובל ר׳א״ל לא א מ ר ת כלום ח צ י ר ה וכו׳ פתח על
לחבל ר ש א י אדם בידך חרם והעלית אדירים במים צללת ד״ע לו אמר ו ה ת נ י א
מאן תנא וכד. היא ת נ א י וכו׳ א ל א בבשת כאן ב ח ב ל ה כאן רבא ל״ק אמר בעצמו.
ר״א ה ק פ ד וכו׳ ה א י ת נ א ד ת נ י א א מ ר בעצמו לחבל רשאי ליה ד א מ ר אין א ד ם דשמעת
)ספרי נ ש א פי׳ ע צ מ ו וכו׳ וכו׳ ש צ י ע ר חטא על הנפש מאשר עליו מה ת״ל וכפר בדבי
וכד. ה ס מ י ם של בין הערבים אלא בקטרת שאין מחנכין את המזבח מנחות נ ע״א: ל(!
)ועי׳ ״ ח ס ו ד י מ ח ם ר א ״ ( » כ ת ו ב ו ת ל ח א ו ב : היא ת נ א י בקטרת הסמים של שחר והתגיא
ר ע ״ א יש ל ה ק ג ם וקגםה ל ע צ מ ה ״ ( מ י ב ע י ל י ה ל כ ד ת נ י א ש ג ת א ר ס ה ו ג ת ג ר ש ה וכו׳ )״נערה
ל א ב י ה ו נ ת ג ר ש ה וכו׳ ר ע ״ א יש ל ה ק נ ם ו ק נ ם ה לא אורשה פרט לנערה שנתארסה אשר
זר סנהדרין פד א: כיו״ב ואליבא דר״ע ז ת נ א י ת ר י קשיא דרבי עקיבא אדר״ע וכו׳
נ א מ ר כאן והזר אומר רבי ישמעאל תניא אומר בחנק״(. עקיבא )״ר׳ במקדש ששימש
הא וכו׳ ב ס ק י ל ה כאן אף בסקילה כאן וכד מה להלן רע״א נאמר יומת וכד הקרב
ר׳ מ ת נ י ת י ן ד ר ״ ע ו א ל י ב א ת נ א י תרי בחנק אומר עקיבא ר׳ תנן אנן
וכו׳ )עי׳ ס פ ר י ק ר ח פי׳ קט״ז ,ש ה מ ח ל ו ק ת מ ו ח ל פ ת ,ועי׳ ם״ז ד ר י ע ו א ל י ב א ש מ ע ו ן
היו בירושלים ג ז י ר ו ת ) ״ ש נ י דייני כתובות קה א: ו ע י ׳ ם ׳ ה י ו ב ל ל ג ר ט ץ .(192 , ,293
בן אדמון בירושלים היו ג ז י ל ו ת דייגי ש ל ש ה ורמינהי בן א ב ש ל ו ם ״ ( וחנן ארמון
אגזילות גזירות קשיא אתרין תלת<א> קשיא בן אבשלום וחנן ה מ צ ר י וחנן גדאי
161
א ת ר י ן ל א ק ש י א ד ח ש י ב ל י ה ק ת ג י , ו ר י ס ב ״ א ! ( ,ב ש ל מ א ת ל ת < א > <> ר ו ת ו ם ׳ א ג ז י ר ו ת ״ , ) ״ ג ד ל ו ת
2
ג ו ז ר י א ו מ ר יוסי ר׳ נ ט י ע ה ) ׳ ׳ ק ו ס מ י ״ י>( ק י ט מ ה > כ ד ת ג י א ג ז י ל ו ת ע ל ג ז י ר ו ת גוזרין ש ה י ו
ב י ר ו ש ל י ם ה י ו ג ז י ר ו ת ד י י נ י ש ל ש ה ו ר מ י נ ה י ו כ ד . נ ט י ע ה א ו מ ר י ם ש ב י ר ו ש ל י ם גזירות
נ ח ו ם א : ס ״ ט ב ״ ב <תוס׳ ח כ מ י ם ל ו ה ו ד ו ו ל א ה י ה ש ב י ר ו ש ל י ם ג ז י ר ו ת מ ג ו ז ר י ה מ ד י נ ח ו ם
ד י י נ י ש ל ש ה ג ת ן ד ר ב י ד ע ת י ה ע ל ע מ ה ן . ה י ה ה מ ד י ג ח ו ם א ף ג ת ן ר ב י ב ש ם ת ג י ם ע ״ ג :
א י ש , ע ׳ ע ר ו ך <בדפוי״י>, ו ר ע ״ ב מ ג ט ו ב א ד ׳ ד״נ, ק, ס, לו. מ י ״ ר . ב י ר ו ש ל ס . היו ת ז י ל ו ג
(
90 ע מ ׳ ש ם <ד*ס ו ב כ ״ י ב ד ״ ק ש ״ ז סי׳ ם ״ ב ב ״ מ ב ר י ״ ף וכן כ א ן ב ו כ ״ י י ד ״ ק ר י ״ ף
.(6 ״ ג ז י ר ו ת ״ ב מ ק ו ם ״ ג ד ל ו ת ״ ה ר א ש ו נ ה ב ב ר י י ת א ה ג י ה ו ו א ח ״ כ ה ב ר י י ת א ע ״ ם ש ה ו ג ה א ל א
ס ע ו ד ת ו ל א כ ו ל ב נ ו א ת ו ל מ ו ל פ ס ח ו א ת ל ש ח ו ט ה ה ו ל ך )מתני׳( א : מ ט פ ס ח י ם
ו ל ח ז ו ר ו ל ב ע ר ל ח ז ו ר י כ ו ל א ם ב י ת ו ב ת ו ך ח מ ץ ל ו ש י ש ו נ ז כ ר ח מ י ו ב ב י ת א י ר ו ס י ן
מ י ד . י ח ז ו ר ה ר ש ו ת ש ב י ת ת ו ל ש ב ו ת ח מ י ו ב ב י ת א י ר ו ס י ן ס ע ו ד ת ל א כ ו ל ה ה ו ל ך ו ר מ י ג ה י
ד ב ר י ר ש ו ת א י ר ו ס י ן ס ע ו ד ת ד ת נ י א י ו ס י ד ׳ ה א י ה ו ד ה ר ׳ ה א ל ״ ק יוחנן ר ׳ א מ ר
( 7
33 ד ר ש ב ״ י . מ כ י ל ת א « וכי״ל> ו כ י ״ ר 1דפו׳ מ ת נ י ׳ ו כ ו ל ה פ ס ח ו א ת ל ש ח ו ט ה ה ו ל ך
) ו א י ן וכו׳ ו נ ז כ ר ב נ ו א ת ו ל מ ו ל ס ם ח ו א ת ל ש ח ו ט ה ה ו ל ך א ו מ ר א ת ה מ י כ א ן ) מ מ ה ״ ג ( :
8
ע ר י ב ב ת י ב י ת ) ״ ה מ ו כ ר א : ל א ע ר כ י ן * : ח מ י ו ״ ( ב ב י ת א י ר ו ס י ן ס ע ו ד ת ״ ו ל א כ ו ל כ א ן
) ת ו ם ׳ ו ה ת נ י א ו כ ר . ר ב י ת כ מ י ן ז ה ה ר י ח ו ד ש י ( ע ש ר ש נ י ם כ ל ו ג ו א ל מ י ד ג ו א ל ה ״ ז ח ו מ ה
י ה ו ד ה ר ׳ ה א ל ״ ק י ו ח ג ן א ״ ר ה ת י ר ת ו ש ה ת ו ר ה א ל א ג מ ו ר ה ר ב י ת זו ה ר י ט פ י ד ב ״ מ
ב ז מ ן מ כ ר ש ד ה ו ל ו ו ע ש ה מ ג ה ב ח ב י ר ו נ ו ש ה ש ה י ה ה ר י ש ם ( )תום׳ ד ת נ י א ר ב נ ן ה א
ש ה ל ו ק ח ב ז מ ן א ף א ו מ ר י ה ו ד ה ר׳ א ס ו ר פ י ר ו ת א ו כ ל ל ו ק ח מ ו ת ר פ י ר ו ת א ו כ ל ש ה מ ו כ ר
.[6 הערה 149 עם׳ לכתונית, ריב״ן פירושי ]עי׳ (3 דתגיא. מ: נ( מ. כ״י (1
ב״ב, לתום׳ ייתר מתאים וגו׳ זד. וכוי, מגוזרי אחד המדי גחום ושם: ״אף״, ליתא מ בכיי (4
מתגי׳. ראנ״ן :פסחו (7 .[131 נ, ספר ש׳׳א בתרביץ מש״כ ״ ג ז י ר ו ת ״ ,עי׳ ]על (6
בסגיס הגיה שם בספרי פינק׳ מתניתא. ו כ ו ל ה פסחו את לשחוט פירק׳: בקטע ]אבל (8
.[155 שיז. בתרבק משיכ שבבבלי ,ועי׳ במחלוקת הרגיש ולא הופמן, דרשב״י מכיל׳ ע״פ
162
מן צדין דגים )״אין ) ש ב ת ק ו ב>: א ביצה כד ! מ א י ר ן י(! רבי התירה שהתורה אלא
ורמינהי ביברין של חיה ושל ח י ה ועוף מ ן ה ב י ב ר י ן ״ וכו׳( ביו״ט וכו׳ א ב ל צדין הביברין
א י ן צ ד י ן מ ה ם ב י ו ״ ט ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ ם ״ ג א( ב ש ל מ א ח י ה א ח י ה ל א ק ש י א ה א ר ׳ י ה ו ד ה עופות
חייב וצבי לבית למגדל צפור הצד אומר יהודה ר׳ מ״הו )שבת פי״ג רבנן דתנן הא
( 2
היא כמה בני את שתניקי וכו׳ מנת זה ג י ט ך ע ל הרי )מתני׳( ב ־. ג י ט י ן עד, » וכד
ש ת י ש נ י ם ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ש מ נ ה ע ש ר ח ד ש ו כ ד ) .גמ׳( ו מ י ב ע י נ ן כ ו ל י ה א י ו ר מ י נ ה י מניקתו
ל״ק אמר רב חםדא ה ר י זה גט. אחד ש מ ש ת ו יום א ח ד ה נ י ק ת ו יום פ ״ ו /פ י ה ו( )תום׳
פסחים פח א: וכו׳ ר ב א א מ ר ל י ק כ א ן ב ס ת ם וכר» ר ב נ ן ה א ר ש ב ״ ג )עי׳ ת ו ם ׳ צ ו ק ׳ ( הא
רבו הוא דלא יאכל א ב ל משל ל א י א כ ל מ ש ל ר ב ו )וכו׳(. שחציו ע ב ד וחציו בן חורין מי
כ מ ש נ ה כאן לא קשיא עצמו יאכל והא תניא לא יאכל לא משלו ולא משל רבו. משל
עבד ומי שחציו עבד עברי תום׳ סיז ה: וכו׳ ז א ח ר ו נ ה כ מ ש נ ה כאן ר א ש ו נ ה
אוכלין מ ש ל עצמן. וכו׳
והתירוץ על משנתנו חולקות בוודאי 5-1 שנזכרו בסימנים אלו מברייתות הרבה
והוא ש ב ב ״ ב כו א: הברייתא כאותה בבליות, יש מהן שהן ב ר י י ת ו ת ״שינויא״. הוא
היא ברייתא של ב ב ״ ב י א א, ל ת ו ם ם ת א. בוודאי ל ה ר ב ה אחרות שאינן מתאימות הדין
ומשניות ״משנת ר׳ שמעון ברבי ועי׳ ל ע י ל ב פ ר ק ספרא. או קפרא tרובן -ת ו ם ׳ בר
ולהלן ״איםמיה״ ,״איפוך*. ח י י א ״ ,ע מ ׳ 25ו א י ל ך .״ מ ש נ ת נ ו ו מ ש נ ת ר ״ ח ״ ,ע מ ׳ ,39 ,35 ר׳
הקבלה ממש של אותה למשנה מוקבלת הברייתא מ ק ו מ ו ת אין (6ו א ו ל ם ב ה ר ב ה
או למראה אך לפעמים והגיגוד הוא אלא שהגיגוד, כלל, מתנגדת ה ה ל כ ה ז או ש א י נ ה
ח ל ק י או ש ל א מן העגין - ,מוצא ב ב ב ל י ע״י דיוק ו ד ק ד ו ק )רגיל ה ר ב ה ,ל מ ש ל גיטין גיגוד
כך שייך לכאן ל מ ש ל אף ש ב ת יב ב: .(120 לעיל ועי׳ גם ע״ז טז ב ,ועוד, י ט א ,בז א ,
ולא והתגיא לא אחד שפיר דמי, הא תרי לאור הגר״( ח ד הוא ד ל א ליקרי, יקרא )״ולא
( 3
כאן . בשני עגייגים כאן בשנים״( )״מותר כאן בענין א ח ד ר׳ אלעזר ל״ק אמר שנים.
ששנינו כשם ל כ ל ו ל גם שנים, היה יכול יקרא״ ו״לא מ פ ר ש ת , איגה אלא הברייתא
שמואל m a n״ ( .בידוש׳ שם ,ג ע״א: י ב ע ״ א ,ס ת ם :ו א י ן ק ו ר ץ )"lese nicht בברייתות,
4
א מ ר ל א שגו א ל א אחד ,ה א שגים מ א ח ר שהן יכולין ל מ ח ו ת זה ע ל ידי זה מותר .מ ת ג י ׳ >
5
יכול להטותו ואחד הנר שאינו להטותו ה נ ר שהוא יכול פליגא עלוי א ח ד <דשמואל> >
לעזר רבי עולא בר ישמעאל בשם ז ה ע״ז״(. למחות שנים שהן יכולין כגון )״ופירשוהו
( 6
]עולא בר גבוה כמה( אפי׳ הוא להטותו״ יכול ״שאינו )פירוש כמה <גבוה> אפילו
ז
בבית גתון אפי׳ כמה אפילו גבוה לעזר דרבי דעתיה על דעתיהו > מצוית ישמעאל
אפילו ואומר בשמו: כלומר עולא מ ח ב ר דעת עצמו עם דעתו של ר״א ומוסיף וכר, אחר
פ ״ א יב( .ר ״ א ותוס׳ )בבלי שם בשם ר ב ה וכר א ח ר ב ב י ת נתון אפי׳ כמה גבוה
לבבלי(. כשמואל )ב״ענין אחד״, איפוא סובר
בהגהת בעל נוע״יז ״ר׳ יודה״ ליתא בכי״ל ונשלם עי״א שלא במקומו] .ועי׳ משיכ בוזרביץ ש״ח.[317 , (1
(3עי׳ כיו״ב ב״מ כט ב. (2יעי' להלן בפרק ״שינויים מצויים״ :ב -ל.
(5כ״ה בכי״ל ועי׳ ״שמואל״ ]ועי׳ מש״כ בתרביץ < ה .[260 בד״ו בטעות :מתניתין. (4
ליתא והשאר אליעזר אפילו גבוה כמה, בשם רבי (6ב״ה באו״ז ח״ב סי׳ לב ,דף טו רע״ב:
)והמניה הוסיף מה שהוסיף( ,ונשמט באו״ז בטעות מן ״אפילו גבוה כמה״ עד ׳׳אפילו גבוה כמה״.
• A - 6 (7כנ״ל להוסיף על סי ירוש׳ קידושין פיא ,ם םע״ב ,עי׳ לעיל• ,אית חניי תני ומחליף״ ד
163
ם ו כ י ס
בין חילופים לשונות״. וחילוסי נוסחאות ״חילופי הגדול בזה השלמנו א ת הפרק
ו״משניות״ )״משנתנו״( משנת ר׳ שמעון ברבי )ברייתות( א ח ר ו ת ובין מ ש נ ת נ ו : ״משניות״
)לעיל ת נ י נ ן -ת נ י ר׳ חייא ועי׳ ל ע י ל ע מ ׳ . ( 2 5 - 1 9א נ ן ) ל ע י ל ע מ ׳ 52ו א י ל ך , ר׳ חייא
תגינן- ואילך(» א ג ן ) ל ע י ל ע מ ׳ 43 ר ב י ד ב י ת תנינן -תגיי ע מ ׳ 30ו א י ל ך ( » א נ ן
תני ת נ י - ,א י ת תניי תניי תני-אית )לעיל עמ׳ .(89-76אית תניי ת נ י ת נ יי א י ת
תני, ל ע י ל ע מ ׳ 1 (135 - 123 )״מחלף״, ו מ ח ל י ף )לעיל עמ׳ » ( 1 2 3 - 7 9א י ת תניי ת נ י
) ל ע י ל ע מ ׳ . ( 1 4 7 - 137 וכדומה
אחר פי ת נ א על משנתן שונות המשנה, על החולקות ב ריי תו ת כ ל אלו הן
אחר. ובסגנון
צ ר י כ ו ת א בין ה מ ש נ ה ל ב ר י י ת ו ת ש ל ב י ת ד ב י : דבית רבי״ עושה הירוש׳ ב״תניי
נוהג שהוא ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(52כ ש ם לדבית רבי ודבית רבי צריכה למתניתן צריכה מתני׳
,32 ש ב י ן ב ר י י ת ו ת ש ל ר ״ ח ל מ ש נ ת נ ו ) מ ת נ י ת א צ ר י כ א ל מ ת נ י ׳ ד ר ״ ח וכוי ,ל ע י ל ע מ ׳ בייחם
)לעיל אמרה היא הדא היא ה ד א .(37 ,34ו א ף א ו מ ר ע ל ד ב י ר ב י ב י י ח ס ל מ ש נ ת נ ו :ה ד א
החולק כבן־מחלוקתו ״תניי דבי רבי״ כתנא אחד ואת אף מפרש משנתנו ע מ ׳ .(54 ,53
על כל אלו הם דברים שאי אפשר ל ה ם שיאמרו ע ל א ו ת ו ת נ א ) ל ע י ל ע מ ׳ 65 ,57ו א י ל ך ( :
״נוסחאות׳ של משנתנו.
כדבית דבי )לעיל ו פ ת ר לה״ )שונה כ מ ש נ ת נ ו ומפרשה(. מ ת ני תן תני ו״דב
,(65 )לעיל עמ׳ דבית רבי כברייתא י ו ח נ ן :״ פ ת ר לה״. אמרו ע ל ר׳ וכיו״ב ע מ ׳ ,(54
)״תרי הברייתא דבי רבי על ח ו ל ק ת וכתובות שבת משנת הדברים שלעיקר אע״פ
דרבי״ )משנתנו( -״מ י ל ת י ה ״מתניתא׳ אל מקביל הירוש׳ הרי ובצד אחר תנאי״(.
״מסבר םבר במעשה שהיה: ד ב ר י ו של רבי ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(22ו כ י ו ״ ב ש ו א ל ר ׳ י ו ח נ ן ע ל
מ ת נ י ת א ו כ ד אלא באלמנה״ ,ואמרו אחריו :תני דבית רבי כן )״באלמנה״(, דלית רבי
בהמשך הירוש׳ אותה קורא ״תניי ד ב י ת רבי״ ועל־יד ) ל ע י ל ע מ ׳ .(67 וכשמואל כרבי
- ל ״ מ ת ג י ת ך ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(52א ו כ ה ק ב ל ה :״ כ מ ת ג י ת ן בהקבלה דרבי״ ״מתניתיה הענין
אחד ר ב י ״ ב נ י ג ו ד ל מ ש נ ת נ ו ) ל ע י ל ע מ ׳ .(74ה ר י ש מ צ ד ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(72א ו ״ ת נ י כרבי*
רבי״-״מתניתיה דבית למשנתנו ,ומצד שני מכנה הירוש׳ ל״תניי רבי מוקבלים ד ב ר י
א שתנא זה הוא ״ ת נ י י בפירוש מקומות בכמה אף ב״אית תניי תני״ אומר הירוש׳
ובכמה ת נ א ש ל מ ש נ ה ח י צ ו נ י ת ,״ ת נ א ב ר א ״ ב ב ב ל י ) ל ע י ל ע מ ׳ .(113 ,101 ,79 ברייא״,
) ל ע י ל ע מ ׳ ,76 זו-כתנא אחר וברייתא כתנא אחד הירוש׳ א ת משנתנו מפרש מקומות
לעיל )כגון בירוש׳ מפורשים כך בפירוש שאיגם ה ד ב ר גם במקומות ,(82 ,80ו כ ך ה ו א
, ע מ ׳ .(119 ,118 ,109 ,94
)לעיל ׳מתניתא״ ל״מתניתן״, בניגוד בירוש׳ נזכר אף ״אית תניי ת נ י ומחליף׳
164
על )״החולקת היא ופליג מה אחריו: בירוש׳ ״תנא״! ב״תני״, הדבר הוא וכך
שבבבלי: בהקבלה מפורש ה 14 ה !6 )״תני* וכד דידץ ותנא בבבלי: משנתנו?״(,
״תנא״ .שם .(12-1 ב ב ר י י ת א ! והתניא
תני״ ״אית תניי על פי בברכות פ״א מ״א םסחים״ ״ואכילת השמיטו למשל כך
) ל ע י ל ע מ ׳ .(76 ר ב י ח ו נ ה ב י ר ו ש ׳ ש ם ,ע ד ש ס ת ם ה ב ב ל י ל א י ד ע כ ל ל מ ה ש מ ט ה זו והגהת
שעל פי ״אית תגיי תגי ומחליף״ ה ח ל י פ ו ב פ ס ח י ם ס״ג מ ״ ח א ת ד ב ר י ר ״ מ בר׳ יהודה, או
ב ס ס ח י ם ו מ ס ר ב ש ם ר׳ י ו ח ג ן * מ ו ח ל פ ת ה ש י ט ה ״ , שהבבלי לא ידע כלל מנוסח המשנה עד
.(125 ״ כ מ ת נ י ת ך בגיגוד ל ב ר י י ת א )לעיל עמ׳ לא אמר אלא )ור׳ א ס י ת ל מ י ד ו ( שהוא מה
וכן .(126 היה לו ל ב ב ל י גוסח ה ב ר י י ת א )שם עמ׳ בתענית פ״ד מ״ד )בנעילה־במנחה( וכן
וזו זו ״וחכ״א הברייתא כנוסח מ״ד פ״א קידושין במשנת ב( פו )ב״ב הבבלים שנו
) ש ם ע מ ׳ 131ו א י ל ך ( ,ו כ ד ו מ ה ע ו ד . במשיכה״
165
.11תקופת המעבר
ותלמידיהם דורם ובני ושמואל רב
רב א.
בין האמוראים, ובין האחרונים הוא ה מ ק ש ר בין דור ה ת נ א י ם ׳ ״רב אבא״ ״רב״,
לשוגות״ של משגיות ובין ״הגהות״ .הוא היה ״תנא״ וגם *אמורא״ ו הוא ר א ה א ת ״חילופי
פא א כתובות מאיר, רבי של תלמידו מ ם ו מ כ ו ם, שאל של התנאים: האחרון הדור
(
מ ר ׳ וכנראה אף זבחים קב ב י , שמעון, ב״ר א ל ע ז ר מ ר ב י )עי׳ להלן( ,׳ילמד״
2
( ד ב בר׳ יהודה א ת ש ל ש ה ד ב ר י ם צוד .ר ב י י ו ס י פסח׳ קיב ב: יהודה, בר׳ יוסי
4 נ (
הבבלי. ח י י א י, רבי ושל דודו ר ב י תצא וכד ,והיה תלמידו של אל
6 ( 5
פא א )שאלתי וכתובות מט א ' ברכות : אבא נ ז כ ר ב ש ם ר ב )רבי( בברייתות
ביצה וירוש׳ א שם פה בבלי ) ח ו ל י ן פ ״ ו ג, פ״א ז ביצה תוס׳ סומכוס( P את
(8
מ״ת, כ ד ד(. שמ״ר ,72 דרשב״י. )מכילתא מכילתא ויםע פ״א >! ם ע״ב פ״א,
)משום ר׳ י ש מ ע א ל ביר׳ יוסי( P 225
בא טבול יום וכו׳ גםירנא וכו׳ שמעין ברבי אלעזר (1אמר רב )עי׳ ד״ם( האי דיגא מרבי
ברכות פיג ,ו ע״ג( ,ונמצא בספרא צו סי״ז א בשמו :ר׳ אלעזר בר׳ שמעון אומר בא וכוי. )ידוש׳
ב
מ ׳ א״פ ,וע״י ד״ר ור״ח ויחוסי תו״א כ״י ע׳ ר׳ יוסי בר׳ יהודה ,בתחילתו. (2רב ,כ״ח בד״ו
ירו*׳ סנהדרין ה ע״א, ב, פז יומא ב, וכד ב ביצה כב וקלז ב, גר א (3חולין טז א,
חגיגח פ״א ,עו ע״ג ,ועוד•
פ ג )ועי׳ מו״ק טז ב ,חולין גד א ,ועוד בבלי )עי׳ להלן(, לב ע״ב כלאים פיט, (4ירוש׳
משפחות סופרים.(36 ,
לבן־דורו של רהיג ]עי׳ אביי וע׳ רב( ,וסתו״א (5לפי ערות הגאונים רש״ג ורה״ג )ערוך ע׳
ומהם לקוחים דברי ר״ח בשבח ישראל,166 , שבם׳ היובל חפארת מש״כ באוהיג לברכות 83 ,הערה ו[
ר ב א )השלם סי׳ ר ב .בברכות ביראים הישן סי׳ כ י ד : קלה סע״ב — ,הגוסח המדויק בברכות וכתובות:
עי׳ לעיל עמ׳ 49הערה 7ולהלן עס׳ 176חערה .5 קיצור שנמצא גם במקומות אחריב, רבה(, רגיג:
ומה שהשיב עליו בדדויד ח״ג הוי ג׳ מ ו ס י ף על דברי רה״ג ״והוא רב״. (6הערוך בע׳ רב
הערה ) 7וגמשך אחריו אלבעק ,במשפחות סופרים עמי נ הערה ד׳ ועמי 28הערה י״כ( ,שהרי םיוס 148
שם׳ — איגו לרב חגגאל בשם רב, דברי רב הוא ״וכל שאינו אומר ברית ותורה וכו׳ לא י1אי ,בגיגוד
כלום ,שאין זח מדברי רב ,אלא סתם הברייתא הוא מן ״וכל החותם מנחילי וכוי ,ולא כ״ש לנוסח כייי
ברית ותורה' )עי׳ דיס( ,שכולל את כל ורחבה טובה חמדה ארץ יוכל שאינו אומר וראשונים:
לםת0 וכוי, וחשב איטוא גם ״והפוחת״ הפוחת, ותניא שם: 'הודאה' ,וביראיס ומוציא דברי התנאים
)שלא כטור סי׳ קפיז(.
ורב הגאי בשמו: שם בסתויא אבל קלה ב, בשבת שם -גם בערוך רב האי (7לדברי
.(237 ובן בריח בשבת שס ,וכן בתשו׳ רש״ג שבערוך ע׳ אביי )ועי׳ קהוט בערוך חיז, )=חמא(,
אביי ,וכל אלו אינן אלא ! ו ר ו ת אתרוח של ' א ב א ' . בירוש׳ :אבין ,שרייר : 163 (8
שהיא גזבר ווייס שם, 38ותולדות תויא עמי - .2מש״כ סופרים עמ׳ ,2 (9עי׳ גם משפחות
רבי. בברייתא )״תנו רבנן'( גשבח גג ב בשם ״רבי ,מעות ,שכן בכיי מ ואיפ ועוד הנוסח חגכון:
166
יצחק בר רבי של רבי, ע״י רבי ,ק י ב ל מן ה ״ ת נ א ״ ״מוגהת״ משנה המשנה, את
(
ושנאה לבבל רב הביא זו משנה ״הזקן״( י , )״הגדול״, רובא יצחק רבי אבודימי,
2
משגיות, של רב ,בשתי תלמידו אלעזר, ר׳ שכשנםתםק כן אנו רואים על י. לתלמידיו
כ ש ע ל ה ל א ר ץ י ש ר א ל ,מ י ה ו א ה ת נ א ש מ מ נ ו ק י ב ל ר ב מ ש נ ה זו ,ה ש י ב ו ל ו ב ש ת י ה ן : ושאל,
יצחק בר אבודימי: רבי
ופירש מוכר״, ״הרי הוא של את הנוסח איםוא לו אישר יצחק בר אבדימי ר׳
בשם רבי אבהו רבי בשם א ח ״ כ שנמסר כמו הלוקח, ממנו לו טעמו מ פ נ י שנתייאש
( 8
שמימרא של רבי יוחנן היתה , כרגיל ,מ ס ת ם התלמוד )שמות האמוראים הם כאן, יוחנן
ב ן רבי יצחק נ מ ס ר פירוש זה ב ש ם ע״א, מח םי״א, ואולם בירוש׳ תרומות י ד ו ע ה לו(.
לוקח״: ״של מ ג י ה יוחגן רבי אבל אלעזר,
( 9
אמר רבי . <והכא את אמר הכין> הוא של מוכר ומיצה הרי תגיגן הרכיגה תמן
מ ש ו ם יאוש. א ל ע ז ר בר י צ ח ק ל ו ק ח .אמר ר׳ כ א ן של מוכר אלא של ל י ת יוחנן
התיב -קומוי פ״א ,ג ע״ד ו ש ״ נ : בירוש׳ ב ר כ ו ת גזבר השגי, ר׳ י צ ח ק בן א ל ע ז ר ,
ר׳ י ו ס ה ו כ ו ׳ א מ ר חכים הדין טלייא )ובשרי״ר 175גם ב ת ע נ י ת כן( ,ו ה ו א הוא ש ג ר ב ק י ם ר י ן ,
והיה ר ב ו של עיג, כב פ״ב, דמאי ר׳ מ ג י , וששאל ממגו םג ע״ד, ב י כ ו ר י ם פ״ג, ידוש׳
(1עי׳ לעיל עמ׳ ,14רזיפ בדה״מ ,הוספות ,15מבוא הירוש' ,קו ע״א ודוהיר ח״ב 329׳ ושם 612ואילך.
(2אבל גם על רב כהנא א׳ ורב אםי א׳ אמרו :לגמריה דרב הוו ויריכי )היו צריכים לקבלותיו.
(3ועי׳ להלן ״איבעיא להוי סי׳ ייג. למשניות וברייתות שקיבל( ,סנהדרין לא ב.
בחולין הוא מביא כי, איכא (4כך ״איכא" ,ר ותום׳ חולין קי א :במסורת התלמוד ל ב י ב :
י ב א י כ א ת : מ ס ה א י כ א : ח ו ל י ב ב ב ל י א י כ : ה
) י ג י ל ״כי״׳ עי׳ משיב ״ ׳ ז י» מ י ביי אי כ א מב״ב:
ב כ ל ל ז .ק מ ה ר י ז ״ ע ביאהרבוך פפד״מ ח״ט] 303 ,ובפירושי הריב״ן 77 ,הע׳ 118 ,12הע׳ ,[7וכבר העיר
מ :היכא ,ומוגה :מיכן ,כמו בדפוסים בב״ב :מי כאן )ע״פ הרשבים ,(r הגמרא ,ד׳ ליוורנו ,דף קא ע״ב(.
הוא. ארמית דאב״ן דף קו ע״א :מ כ א ן ,אבל המשפס כולו
חרשב״ם, ״רב״ הוא הנהת בחולין. ומםה״ת בד״ס, ריטב״א מ ,תוס׳ בביב וחולין, לרב, (5
וכבר השיבו עליו התוס׳.
(8עי׳ דוה״ר ,שם .614 (7כך מ ,ה ורמ״ה. ה :לרב. (6
]אבל בגוםח הגר״א. וכן הגיה מדעתו, הרא״ם (9כך מובא בתום׳ רי״ד בב״ב שם ,וכן הגיה
)״לא תגיה מוכר אלא של לוקח ו א י ר יוחנן ליח כאן של בתרומות שם )ירוש׳ חרצ״ד(: הרש״ם
רש״ס הגהת הגירס׳ כן אלא מוכר הוא דגרסי׳״( והבא וכו׳ .אבל זוחי המשגה לומ׳ דלוקח גר׳ דאין
ע״פ הבבלי ,שאין זה סגנון ידוש' ,ובכי״ל וכייר כבדיו וכן רי״ד וריבמ״צ )ותירץ אימ׳ ללוקח(•(.
167
הוא גם יג עיב ומו״ק פ״ב .םא ע י ב » ר׳ הושעיה ב ר שימי ,כ ל א י ם פיו ,ל עיג ,ש ב ת פייא,
איסוא מן להבדילו יש ט עיא. שבת פיז, ידוש׳ גחמן בר יעקב, בשם רב דברים מוסר
ר׳ י צ ח ק בן א ל ע ז ר ה ר א ש ו ן ,ר׳ י צ ח ק ח ק ו ל א ) כ מ ו ש ה י ט י ב ל ר א ו ת רזים ,מ ב ו א ,ק ז עיא( .זה
כ ך גם ש ו י ח ה ר ש ב י א ח י א גב עיג ) ה ו ר ו ן ! י ר ו ש ׳ ם ו כ ה פיא, היה בן ד ו ר ו ש ל ר י ש ב ר ב י ,
כה ב( ,ו ב ן ד ו ר ו של ר י ב ״ ל , ל מ ח ו ק • א מ ״ ,עי׳ ב ב ל י )יש פ י ב ,כ ו עיד כתובות סי׳ גיח(,
בן י ו ס י בן ז י מ ר א , עוד את ר ב י הוא ר א ה מ עיא. ירוש׳ פ י א ה פ י א ,טז עיד ,גדרים פיח,
עח א ) ד י ס ( , יומא בכורות, להתיר מרבי רשות ) כ ת ו ב ו ת ס ב ב( ,כ ש ק י ב ל דורו של רבי
סיג, הוא א ו מ ר ב ש ם ח ז ק י ה ,ר׳ י ה ו ד ה נשיאה ,כ ת ו ב ו ת כז א )ירוש׳ שם םיב ,כו עיד ,גיטין
ב ש ם ר׳ כד עיד» סיז, עירובין ירוש׳ עיד -ל ו עיא(, לה )ידוש׳ שם, א קט מ ה עיא(,
ב ש מ ו אומר רבי אבהו, הושעיה ,ניטין פיח ,מ ט ע ׳ א ! בשם ר ב י י נ א י ,י ו מ א טיד ,מ א ע י נ !
)אביו ש ל פרת הוא הספיד את ר ב י בן א ל ע ז ר ( ! גיטין פיט ,ג עיג )י= ב ב ל י ביב ק ם נ א :
)REJ ו מ נ ו ה י מ גר ג׳ ,ח׳ ג׳ ,ה׳ ,ו מ ד ר ש ה ש כ ם כייי ועיי כה ב, בבלי מויק ר ב י אלעזר(,
,(108א ב ל ב מ ו י ק כ עיא ציל ב י פ :ר׳ י צ ח ק גסחא ,עי׳ דיס )ועי׳ י ר ו ש ׳ שם ס י ג ,ם ב חייד,
נד ב עירובין ואולם בכבלי ועיז כ ד א ו י ב מ ו ח ר ח ב. עיג( ,כ מ ו כ ה ק ב ל ה ש ב ח ג י נ ה כ ו א
ו ר ש י ם )ר׳ כייר ם עיא, פיה, ירוש׳ ב ר כ ו ת עיפ ׳ברבי שמעון׳, יבן פ ד ת ׳ : ציל ב מ ק ו ם
ת ג א )עי׳ דים ,ו ע י ׳ בעיי ו י ל ק ו ט : ׳תניא• נמצא כאן בכל כ י י י , ביר׳ שמעון וכו׳(. אלעזר
נקרא הראשון ואילך. 788 תויא. שבתולדות הבילבולים כל נסתלקו בזה ס ו כ ה לה ב(.
והשני ס ו כ ה ס ס י א ,נ ב עינ( בירוש׳ ת מ י ד ר ק י ב ר ח ק ו ל א ׳ ) ש נ י ה ם יחד זה א צ ל זה ב י ר ו ש ׳
)שרי״ר מב עיב כ מ ו ב ת ר ו מ ו ת םינ, אחריו, בא ס מ ו ך ל ר ב י י ו ח נ ן והוא רק יבר אלעזר׳.
סאה(. וכיני ר׳ וכו׳ : 365א מ ר
יוחנן רבי הצעיר של רבי אםי תלמידו של בן דורו י צ ח ק בן אלעזר ,השני, רבי
שפירש איפוא כן ב ג י ג ו ד לרבי יוחנן ש ה ג י ה :של לוקח. הוא
בקודש )״גזבר של קדש״ ,רשים( כן ואף שסמוך לו אחריו אמרו בירוש׳ שם: אלא
י ו ח נ ן ר׳ בשם ל א ״ ,ר א ״ ס ( יי .א ת א ר ב י א ב ה ו ח י י ב ר ק ל ה ט י ף ג׳ ט י פ י ן ו ת ו )״שאין
ומיצית הרי ״הרכינה יוחנן סובר רבי בשם אבהו שרבי מכאן 'נראה כן. בקודש ואף
ש כ ך נ מ ס ר ב ש מ ו ב ק י ם ר י ן ) מ ק ו מ ו ש ל ר ב י אבהו> .ב ג י ג ו ד ל מ ה ש נ מ ס ר מוכר״, של הוא
2
משום הטעם בן אלעזר( פ י ר ש ו יצחק ב ט ב ר י א ,ב ס ת ם ה י ר ו ש ׳ >» כ י ב ק י ס ר י ן ) ר ב י בשמו
יאוש ,כ מ ו ש נ מ ס ר ב ב ב ל י ב ש ם ר ב י א ב ה ו ב ש ם רבי יוחנן.
םפרי־משניות. בכמה שהעירותי, כמו נמצא ונמצא, לוקח״ ״של הנוסח אבל
יוחנן. רבי איפוא כבר על פי הגהתו של ה ו ג ה ו הספרים
ה כ ח ל קורעו ומוציא א ת ח ל ב ו ל א קרעו אינו ע ו ב ר עליו. חולין ס״ח מ ״ ג : .2
אחד בגמרא ,קט ב :אינו עובר עליו לפי לשון רב, ע ו ב ר עליו״ זה ,מ פ ר ש ״אינו
ב ל ש ו ן זד, החזיק אלעזר רבי ואסור. אינו עובר עליו לפי לשון אחר ,שם: ומותר:
אחדי שאל ישראל לארץ כשעלה אבל )שם>. איכול ואנא לי קרע למשרתו: ומצוה
ש ה ו א צריך להחזיר, כל ל״ש -אבל -א פ י ל ו כולה: הזה י ו 1א מסוגיית הירוש׳ (1הפירוש
פירושי שאר המפרשים דחוקים. לוג שמן -צריך להחזיר -משום חסרון ,אינו 1ר י ך -משום י ת ר ו ן ,
(2אם ל א שגחזיק בזה )ולא בשאר הדברים( בגוסח הרש״ס )עי׳ חע׳ 8בעם׳ (167״ליח כאן של
כלום ,אלא ר׳ יצחק בן י ו ח ג ן ,ל י ח כ א ן ( pm ,ורבי יוחגן אינו 3 רבי )ועי׳ מוכר״ אלא של לוקח
אלעזר ,אלא שדעתו כ ד ע ת ו ,אבל לשון הירוש׳ דחוק לפי זה.
עליו״. עובר ״אינו פירוש גם ממנו לשמוע בתקוה זו ״ , משנה לרב ששנה ה״תנא״
2
קי ע״א :כי ס ל י ק רבי אלעזר א ש כ ח י ה לזעירי א מ ר ליה איכא > ת נ א ד א ת נ י י ה בבלי
לו ש נ י ת י לא אני ליה אמר אבודימי. בר י צ ח ק ל ר ב אחוייה כחל, לרב
4 ן
ר ב כ ה נ א מ ת נ י הכי ד כ ל ע י ל ״ ( ,ר ב י יוסי ב ר א ב א מ ת נ י א נ י ' וכו׳ >. עיקר. כל כחל
5
ל י ה )נ״א: ש נ ה חייה ש ל ר ב י פ ל פ ו ל ו > ו מ ת ו ך ש נ י ת י לו של מ נ יק ה כחל
6
סתם. כ ח ל ל ה ם >>
בר מר׳ יצחק ״כחל״ מ ש נ ה זו ש ל קיבל רב כהנא -ל א תלמודו של רב לנוסח
7
) ו ל א ג א מ ר מ מ י ק י ב ל ה ( > .ל נ ו ס ח ת ל מ ו ד ו ש ל ר ׳ י ו ס י ב ר א ב א -ש נ ה ל ו ר ׳ י צ ח ק אבודימי
)״מתוך וסברתו דעתו סי על אבל מ ג י ק ה״ t של ״כחל רבי במשגת אבודימי בר
ה ב ב ל י י ם לתלמידיו רב של ר ב י חייא .הסובר שהוא הדין בכל כחל - ,שנה פלפולו״(
( 8
ה כ ח ל קורעו וכד. ״כחל״ סתם: )״להם״(
מ ג י ק ה״: של המשנה( ״כחל מתוך צ י ט ט שזהו שונה באמת )ואפשר והתום׳
( 9
אינו חלבו לא קרעו את קורעו ומוציא מני קח של כ ח ל ח -ט : פ״ח תום׳
שבישלו בחלבו כ ח ל בישולו. ל א ח ר ק ו ר ע ו ב י ש ל ו אם וכו׳ הלב עליו, עובר
10
חייב. > <בחלבה> קיבה שבישלה מותר
ה כ ח ל ב ב ב ל י ק ט ב ,ש ו ג ה כ א ן גם ב ר י ש א : שהובאה ה ב ב ל י ת , הברייתא אבל
בבבלי שם לראיה מובאה וכד, שבישלו׳ ״כחל והסיפא ״כחל של מגיקה״. קורעו׳ ולא
אסור בחלבה שבשלה קבה וכד כחל דרב קמא תגיא כלישגא של רב: ראשון ללשון
ח י יא, רבי של מדרשו מבית בוודאי היא הבבלית זו ברייתא וכד. ה פ ר ש ומה
״כחל״ סתם. ששגה
ר ב י משגיז סי על כאן. א י ס ו א כולה( ג ו ם ם ה )או ה ו ג ה ה מ ש ג ת ג ו
עמ׳ ,35ועי׳ להלן(. )עי׳ ל ע י ל ״ מ ש ג ת ג ו ״ , עובדא שאיגה בודדת רב: פי ח י י א - ,ע ל
169
(
זוהי ר ב. הוא שלה ש״תנא״ אחת, משנה גם שישנה שאמרו, ראשונים ' יש
כל שיצתה הימנו בגט אסורה לחזור לו )״אע״ס מ״ה: םי״ג י ב מ ו ת משגת לדבריהם
מיאון א ח ר גט מ ו ת ר ת ל ח ז ו ר במיאון״( וכד ,שהיא חולקת על מ״ד: משל אחריו שיצאתה
מאן ל א ש ג ה זו ו כ ד . א מ ר ר ׳ א ל ע ז ר ת ב ר א מ י ש ש ג ה זו לו .ו א מ ר ו ע ל י ה ב ב ב ל י ,ק ח ב :
2
ר ב -מ א י דכתיב מימיגו ב כ ס ף ת ג א י( > א מ ר ) מ :ד א מ ׳ > ר ב י ה ו ד ה א מ ר )מ :ומאן תנא
בגט מראשון ה ל כ ה זו ה ר י ש י צ א ה נתבקשה הסכנה עצינו במחיר יבאו -ב ש ע ת שתינו
את רבי ואסר. האסורין לראשון וכד ושאלו את ד״ע בבית במיאון מהו שתחזור ומשני
לאיסור הוצרכגו. יוסי לזו ל א ברבי ר׳ י ש מ ע א ל ואסר .א מ ר בגציבין בן ב ת י ר א יהודה
לא כל שכן, ה ת ר ת )״במיאון״( ל א י ס ו ר לאו )״מחזיר גרושתו״( )״איסור א ש ת אישי( כרת
כך שאלו וכד. ברם
הוא, ת ג א נ מ י ד ר ב ישמעאל ר ב -ורבי היינו דקאמר ותנאי מ ס ר ש ־. רש״י
וכו׳. יוסי בר׳ י ש מ ע א ל ור׳ רב תנאי ואוקימנא בחידושיו! רמב״ן בו וכיוצא
3
ק מ א ת נ א תנאי דאמר רבי אלעזר ומאן ש ל ה ר י ״ ף >: ה א מ י ת י הוא זה הסירוש אבל
ובאו וכד דתני דת״ק ריטב״א: וכיו״ב וכו׳, דאמר רב יהודה ב ר ב י יוסי ישמעאל ור׳
בהא תנאי להו דהוו בר׳ יוסי וכו׳ א ש ת כ ח ישמעאל ור׳ ו א ס ר ו ס ״ ל וכו׳ חכמים לפני
ו ת ״ ק. ר׳ י ש מ ע א ל בר׳ יוסי מילתא
4
גם ד ב ר י יוסי י, ברבי רבי ישמעאל דברי גם כאן את הכל. ש מ ו ס ר הוא רב
( 5
בשבת תנאים בשם רב מחלוקת יהודה מוסר רב וכיו״ב . ב ר י י ת א קמא ,מעין תנא
( 6
)דעת ה״חכמים״(. הוא ״סתם״ ות״ק , תנא״( וחולין קא א ב )״ואמרי ל ה ב מ ת נ י ת א צב
ר״ח וכד לפני דאמר רב יהודה אמר רב מעשה היא ת נ א י בעירובין פ ע״א: וכיויב
שמואל, ר״ח. כנראה הוא ת״ק ביבמות וגם וכד. יוסי בר׳ ר׳ י ש מ ע א ל א״ל ואסר
וודאי ש ל א כיוון ל ר ב ב ת ו ר ״תנא״• ולא ע ו ד יבמות שם .ש א ו מ ר גם הוא *תברא״, בבבלי
רבי דעתם ש ל פ ג י מדור תגאים של ששורה ם י ״ ג ה ,א ג ו ר ו א י ם התום׳ שמתוך אלא
סתם מ״ה: כדעת
לו לחזור מותרת גס אחר מיאון לו לחזור אםוחר[, המיאון הכלל גט אחר זה
בן יוחגן ר׳ של בגו י ש מ ע א ל ור׳ ג מ ל י א ל בן ש מ ע ו ן רבן )=מ״ד>
בגט הימגו ויצאת כך הואיל בין כך ובין אומ׳ ק ר ח א בן י ה ו ש ע ור׳ ב ר ו ק א
לחזור לו מ ע ש ה ב א ח ד ש ג ש א א ת היתומה גירשה והחזירה אליו ומיאנה בו ו נ ש א ת אסורה
הואיל להן אמר לו שתחזור מ ה הוא ב ב א בן את ד׳ יהודה ושאלו ומת ובאו לאחר
הימגו ב ג ט א ס ו ר ה לחזור לו. ויצאת
7
ל ו ח ל ק ב ה >. שאין של ר ב ל״משגה״ הוא ת מ י ד יחס של מי ויחסו
תנאי. מאי רםב״ןו ג( תקנ״ג. סי׳ מלאכי יד ו ר מ ב י ן ,ועי׳ רש״י (1
אלעזי א״ר י׳ דאמר תנא ומאן דפוי״י: ברייף משובש. המאוחרים בדפוסים ריק, ברי״ף כך (3
א. קד בכתובות גם בשמו (4 י ש מ ע א ל ב ״ ר י ו ס י היא ד א מ ר ר ב י ה ו ד ה ו כ ו י . ר׳ רב אמר יהודה
דרב _ משמיה דאייתוה אמלתרא ״הא היא, מתגיתא אמלתרא עיא: בעירובין ג שאמרו כשם (5
מתניחא. גס פירושו! אבל ובו', אמרה רב לא רש״י: היא״! מתגיתא
א -ב. וכו כ ה א, א, כד הירוש', מבוא רז״פ, גם עי׳ (6
וכו׳ רביע רב אמר א1 ב -גט נח גיטין ועי׳ בכ״ם. ולהלן 54 ועמי 48 עמ׳ לעיל עי׳ ( 7
ע״ב(. מז ם״ה, גיסין )ירוש׳ וכו־ במנינא הוינא אנא רב אמר
170
ונבדקה ש״גבחנה״ משנה ה״תנא״ רבי יצחק ב ר אבודימי. מידי מ ש נ ה זו ש ק י ב ל
ל ב ב ל -ע ד כ א ן י( א נ י ה ו ל ך ב ש י ט ת ש י ״ ר ) כ ״ ח ח ״ ז 158 ,ו א י ל ך ( . על ידי רבי .הביא ר ב
ב ב ב ל גם לבבלים ש ל נ ו ,היה להם ל מ ש נ ה לפחות ברובה ש ד ו מ ה ״משנה״, אבל
עדיין בשעה שראש הישיבה ר׳ שילא לא י ד ע שובו ש ל ר ב .כי ת י כ ף לשובו לבבל. לפני
)יומא פ ״ א מ״ח( ומתרגם לפניו ״קריאת הגבר״ שילא כאמורא, ר ב לר׳ את רב -שימש
והוא מסתייע בתשובתו ״קרא גברא״, ) ס ו כ ה פ ״ ה מ״ד> ל י ר ו ש ׳ : לבבלי ,או ״קרא הגבר״
יומא כ ע״ב, לפגיו כך )בוודאי עוד בבבל(, לתרגם רגיל שהיה מ ר ב י חייא, שילא לר׳
ב
לפחות את ר ב שילא י ד ע איפוא מ כ ב ר א ת המשנה בלשונה, ס ו כ ה פ ״ ה ,נד ,ע ״ ג >. ירוש׳
ס ו כ ה ב ע י ק ר ה ,ואת פ״ד -פ״ה של )לבבלי( ,שהיא א מ נ ם מ ס כ ת ישנה יומא מסכת
שהזכיר אמנם ישן, ם״ד״ ש ג ם ה ו א ש ק ל י ם ישגים ,ו א ת הם אמנם )לירוש׳( ,ש ה ם ג ם
( J
. ר ב ב ת ש ו ב ת ו )לירוש׳ שם( ,ו ל א ק י ב ל אותן עכשיו מ ר ב
ששנאן מקובלות, קיבל רב ,ע ל יד הלכות ישנות ורבו השני דודו חיי א מרבי
מחודשות ,שדן ולמד רבי חייא והלכות ב״משנתו״ )ברייתא( ,ע ל יד תולדות ר ב י חייא
)״מפלפולו״( ועל יד פירושים של ר ב י חייא למשנתנו ,דברים שקיבל אותם בוודאי מדעתו
הלכות קובצי -גם <עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ ,(31 - 30 ״משגתו״ עצמו ולא מתוך חייא מפי רבי
( 4
ששנה רבי דבבלאי״, ״הלכתא אחרים .בפירוש נזכרות ״משניות הבבליים*: )ברייתות(
( 5
.״משגיות דרבגן בבלאי״ גזברות גם במדרש תהל׳ ח י י א ל ר ב ,ב ״ ר ם ל ״ ג ג ,ת י א ו ד ו ר 306
ודרב חייא ודרב קםרא המשגיות ד ב ר ק ד כב׳ א צ ל משגיות ש ל ר ב י חייא ו ר ב :אלו
י ד ע ״ ג )עי׳ להלן(, בירוש׳ ב ״ ב פ״ד, גם כיווגו ל״משגיות* אלו בבלאי. ו ד ר ב ג ן
עקיבא במחלוקת רבי ״דבבלאי״, הבבלים, של )״רבגן״( ״חכמים* לשון כשהזכירו א ת
ח י י א. ר ב י )שבמשנתנו( ,ב ה ק ב ל ה לזו ש ל וחכמים
ב״תנו ש ב ר י י ת ו ת ב ב ל י ו ת א ל ו ישגן לפגינו ב ח ל ק ן ב ב ר י י ת ו ת ש ה ו ב א ו ב ב ב ל י וודאי
)״תגי ח י י א ר ב י ש ל מקומות אל הברייתות בכמה ו״תניא׳ ,שהן מוקבלות ר ב נ ן ״
6
ה ת ו ס פ ת א , עם ל ג מ ר י מקום בשום כמעט מתאימות ושכידוע איגן ר ב י ח י י א ״ > >,
דבי״, דביח ויתניי ) ל ע י ל ע מ י 19ו א י ל ך ( וב״מ המשניות של ע״ז לדבריו על בנוגע (1א ב ל ל א
.(48 לעיל עמ׳ ״רב״ )עי׳ מגיה שהוא
שהובא הברייתא. ח ״ ב .189א כ ל דה״ר, ועי׳ גם ת ר ם ״ ד [ ,150 , ברלין ]דם׳ דדו״ד ח״ג (2ע י ׳
[306 ]היגר, םי״א דדא״ר ריש ברייתא הלא היא תרגגולא״(, )״קרא שילא לדעת ר׳ ראיה בבבלי ממגה
הוא הרי הבבלי, מוצאה ראיה כ ל ל על איגה יאשיה ו ז כ ר ו ן שמו של ר׳ ארץ־ישראלית. בוודאי שהיא
:41 מתניאתא, להון הקדוש הוה אית רבינו דבבל קמי ורבנן ל ו י ן :40 הו׳ באגרתו, רש׳ג (3
גם עי׳ מ ש נ ת ר׳ נתן .ע ל ב ב ל ישראל בארץ מיקריין ד ב ב ל א י הוה מתניאתא הנהי ובתריה דר׳ וביומי
דאורייתא כלליא אחתיה בל אליף לרב בר םרבינו נזוף חייה ר ב ה שהיה ר ׳ אותן ל׳ יום (5כ ל
מן הערה זו היא הבבלים״. התורה -המשניות של כללי ״ואי־אלו הם הילכתא(, יאליף לון יי יי1 לונ י
״ מכ
אינה• פי״ב ,לח ע״א, וכתובות כלאים פ״ה ,ל ב ע״ב, בירוש׳ של ב ״ ר ! המסדר
,ועי׳ ג ם כתובות נב א .ש ה ו ב א 3 < 2 ה s ׳ ע ט )ל ,ל
ע א ה כ ה ד נ ן א > ח ם , א נזיר סא א ,ב״ב ס, (6
171
מוצאים כך אנו ברובן מלה ב מ ל ה עם התוספתא. מתאימות שהבדייתות שבירוש׳ בשעה
שאין ר ב י ח ייא, מוסר שם בשם ורב ב ב ב ל י ב ר י י ת א ש ה ו ב א ה ב ״ ת ״ ר ״ ,כ ת ו ב ו ת נ ב א,
וכו׳ ר ב נ ן תנו בתוספתא: לפנינו כאותה ברייתא ,אלא כברייתא אחרת שישנה הלכה
הילכתא לית ח ב י ב י רב הכי א מ ר ס ב ר ל מ י ע ב ד עובדא כי הא מ ת נ י ת א א מ ר ליה לוי
בוודאי ״ת״ר״ זה ש מ ע איסוא ) ת ו ם ׳ פ ״ ד ד (,ו כ ו ׳ דתניא אלא כי הא הא מתניתא כי
2
מםויימת ב״ת״ר״ ר ו א י ם כ י ה ב ר י י ת א ש ה ו ב א ה ב ב י צ ה טז ב וכך אנו . S
וכן בבבל(. ש וני ן כ ש א ת ם )לא ב ב ל י א ל ע ז ר -כנוסח ר׳ של במכתבו בפירוש
״שונים שם )בבבל(״ v ״תניי ת מ ך . בציון בבליות ברייתות בירוש׳ כמה פעמים הובאו
בלשון שם, בירוש׳ מובא א, סנהדרין נג וה״תניא״ בבבלי ״טרמינולוגיה״(. )עי׳ ל ה ל ן ,
שבבבלי שם נג וגם ע ו מ ד ת ה י א ב ג י ג ו ד אל ״כי א ת א ר׳ י צ ח ק תני״, ת נ י <נ> ן ״ ״ ת מ ן
)שם תני' ״ כ י א ת א ר׳ י צ ח ק .(150ו כ ן מ ו ק ב ל ׳ ת נ י א ״ ש ב מ נ ח ו ת מ ח א א ל )לעיליעמ׳ ב
בבבלי מובא מחלסין׳, ״ת מ ן מ ח ב( .ג ם מ ה ש מ ו ב א ב י ר ו ש ׳ ג י ט י ן פ ״ ז ,מ ח ע י ד ,ב ל ש ו ן
ברייתא ב ״ ת נ י א ״ ) ת ו ם ׳ ם ״ ז ג( .ו ה ״ ת נ י א ״ ש ב ג י ט י ן י ד ב ) כ ת ו ב ו ת צ ד ב( ה י א ב עד גיטין
לא ידע טו א. גיטין הבבלי, )שסתט הנשיא״ שנזכר בה ״רבי שמעון מםויימת, בבלית
אמרו-,ברייתא )״בבבל״( וכאן ונמצא בה: בבלי(, מי הוא ,והוא בוודאי ׳ נ ש י א ״ כבר
4
ילקוט כ״י כנוי ב ח ו ל י ן ם ג ב, ומעין זה גמצא ע ל י ה ר צ י ה ח י ו ת >. שכבר העיר בבלית
כ א ן ובשגי כייי: ישראל, ב א ר ץ כ א ן ורואה גבלה )עי׳ ד י ס ( :ת ג א ע ו מ ד ת ואהית
כאן שאם אומ׳ ׳מפגי רשיי של טעמו פירש כיי ובגליון מחקו. שרש״י אלא בבבל,
)בליון ב ב ב ל י היה ב ר י י ת א ולא תגא לא ו ל ע ו ל ט הוא בבלי שהתנא משמע
שהובא בדים(. הראיש כיי, תוס׳
ברייתות שדברי אמוראים שעליהן מוכיחים שהן בבליות ,כגון סוכה לו א :ה א ויש
ב״ב ז (159 ב ח ו י ל )לעיל עמ׳ גטין ב ג ב :כאן ב א ר ץ כאן !(156 והא להו )לעיל עמ׳ לן
ב ב ב ל ב׳ א מ ו ת ת ג י א גמי ה כ י ו כ ד ) ל ע י ל ע מ ׳ . ( 1 6 0 בו א :ל א ש נ ו א ל א ב א ר ץ י ש ר א ל א ב ל
הו׳ לוין באגרתו, בניגוד ל״תניא״ ,ברכות לז ב .אי אפשר איםוא לקיים את דברי רב שריר* ז להלן(
סדר תו״א סי׳ ס״ה א ו מ ר : רבנן! תנו בגמרא ועליהון אםריגן והני דתריצינון ר־ חייה ובו׳ : 39
היא. תוספתא שכל תנו רבנן
בבית דרי זה ישתמש בהן וכו׳ בבית האומן וכו ת״ר נתחלפו לו כלים ו( ועי׳ ב״ב מו א :
ח י י א )כני׳ כי״י וה״ג וראשונים( וכי אין אד0 רבי אמר ל א ישתמש בהן זכו׳. האבל וכו׳ הרי זה
עשוי לומר לאומן טבור לי םליחי .ברייתא זו מוחלפת בתוס׳ ביק ס״י כב ,ולשון ״וכי אין אדם עשוי״,
חולק שר׳ חייא אינו נראה כנתיגת־טעם לברייתא אלא כחולק .כמו בב״ב מא ב .ואמנם כפשוטו וודאי
עי׳ כיו״ב ביעה יז ר׳ חייא. ע״ט דברי מוגהת שבבבלי שברייתא ד ת י ר אלא ד ת ו ם', על ברייתא
ר׳ ח י יא. שכולה ע ״ א ,ועי׳ שם טז סע״ב )שהובא להלן בפגים ,ולעיל עם׳ ,(136או ר
אין אימין פת עבה וכו׳ א מ ר ת״ר בש״א ״ת״ר״ אחר אופיי בבי1ח כב ב )פסחים לז א ( : (2
אמר א פ ר רב ירמיה בר אבא רב ירמיה בר אבא שאילית את רבי ביחוד ומנו ר ב וכו׳ איכא דאםרי
ר ב שאילית את רבי ביהוד ומנו רביגו הקדוש מאי פת עבה ו כ ו ׳ ,זוהי איפוא )לא״ד( ״ברייתא״ שהיתה
ידועה לרבי ,או לרב )לל״ק(.
שי״ר בכ״ח ח״ו (3על ברייחוח בבליוח אלו ,רצהיח ,אגרת בקורת הו׳ ב דף בד ע״ב ו א י ל ך ,
ל ק )אבל שלא בצדק ,עי׳ ל ה ל ן ( . ,רז״ס מבוא ,כח ע״א ח ו 6u
172
שבבבלי שבברייתות התנאים שמות של ו י ח ס ם ו ס י ד ו ר ם צ ו ר ת ם שאף ויש
נדרים ת״ר בעון ב: שבת לב כגון בבליות. שהן ברייתות ב כ מ ה מ ה ן אף הם, מוכיחים
י ו ח י )כך בכי״י ,ד״ס( ר׳ י ה ו ד ה בן ש מ ע ו ן ר׳ של בגו מ ת י ם ד ב ר י ר׳ א ל ע ז ר בנים
רבי ורבי היינו הנשיא מ כ ד י ר׳ יהודה שם: והקשו אומר בעון ביטול תורה. ה נ ש י א
ז (
ר׳ של בנו אלעזר מר׳ דשמעה בתר , קמייתא״( )״בברייתא קאמר נדרים בעון
של בנו ״ר׳ יהודה הנשיא״ .א ף ״ר״א חוץ מן אבל בכי״י(. )כך יו ח י בן ש מ ע ו ן
( 2
.ואף ש מ ע ו ן״ בר׳ ״ר׳ א ל ע ז ר במקומו בברייתות ,אלא רגיל אינו רגיל ר ש ב ״ י ״
ב מ ש נ ה )חוץ מ ח ג י ג ה פ ״ א מ״ז ,ת ו ס ׳ ש ם פ ״ א לעצמו אינו נמצא י ו ח י״ בן ״ר״ש השם
(
ואגדה במדרשי־הלכה אלא נמצא ואינו סתם, שמעון״ א ל א ב ל ש ו ן ״ר׳ וברייתא, m 3
( 4
בבבלי אבל . וירוש׳( בבבלי )ומשם במדבר כמכילתא וספרי י ש מ ע א ל , ר׳ מ ד ב י
בכל כי״י( ר׳ יוסי א ו מ ר ו כ ד ר׳ ש מ ע ו ן ב ן י ו ח י )כך ז ע ״ א :ר׳ מ א י ר א ו מ ר וכו׳ מגילה
מ״ה ,ואף כל ידים ם״ג שבמשגת ״ר׳ ש מ ע ו ן ׳ במקום בן יוחי״ וכאן ״ר״ש וכד, אומר
.(136 )לעיל עמ׳ לה״ ד א פ כ י ה ת נ א י ם מ ו ח ל ם י ם מ מ ש ג ת ידים ,מין ״משום דברי
( 6 ( 5
. ,או :ר ב י -ר׳ נתן שבברייתות רגיל :רבי -רשב״ג אף בסידור שמות התנאים
ואצל אומר. ה נ ש י א י ה ו ד ה ר׳ רשב״ג דברי ב>: מד )שבועות מח ב בב״מ אבל
) ל ע י ל ה ע ר ה ,>1 וכו׳ אומר ה נ ש י א י ה ו ד ה ר׳ נתן ר׳ דברי בב״מ נ ע״ב: נתן ד׳
אומר ה נ ש י א י ה ו ד ה ר׳ ר׳ נתן אומר וכד ב: מח וכן בקידושין ב ב ״ ב ק מ ה א, וכן
( 7
ו נ ז כ ר ר׳ נ ת ן בבבל, ידוע היה מפני שרשב״נ אביו כאן גזכר רשב״ג לפני רבי, וכד ז
הוא ו ע ל ־ כ ן נזכר ראשון ב ב ב ל . ב ב ל י רבי ,מ פ נ י שר׳ נ ת ן לפני
( 8
ידוש׳ ל פ נ י ר ב י יוחנן, לארץ ישראל ושנאם ב ב ל י ו ת ה ב י א גם ר׳ זכאי ברייתות
אמר וכו׳ בת יוחנן רבי קומי ת נ א ד׳ זכייה ב ב ל י ש ם עז ב(: )עי׳ פ״ח ,ט ע״ג יבמות
סוטה בתוס׳ וכ״ה שבשמ״ק, הרא״ש ותוס׳ )מ הנשיא יחודא ר׳ סע״ב: נזיר ד ועי׳ (1
ותוס׳ ירוש׳ שם ס ״ א ,נא ע ״ ב ועי׳ אומר״. ״רבי שהגיה ו ר ש י י הוא כיי, דרשב׳׳י ומכיל׳ ס״ג טז
נמכיל׳ אחריו אבל וכו׳. יליף ד ר ב י טעמא מאי ע ו ל ם היה ו כ ו ׳ נזיר אבשלום אומר ס״א ד( גזיר
״ר׳ במקום מגלח, היה אומר כל ע ר ב שבת רבי דרשב״י כ״י ש ם : ומכיל׳ ,123 שירח פ״ב, בשלח,
רבי. איגו ה נ ש י א זה יהודה א״כ ר׳ סוטה שם( ז בתום׳ נהוראי״ ש ב ב ב ל י שם ה ע״א ) א ו ״ר׳ יוסי״
אבל ע־׳ב( < )שבברייתא נ וכו׳ ה ג ש י א י ה ו ד ח ד׳ ולא ר׳ נ ת ן מתניתין לא מני א! ובב״מ נא
פ״א, ועי׳ ידוש׳ ש ב ת א ל ע ז ר״(. ״ר׳ )לחלן. בפירוש חולק שם ו ר ב י ,ורבי שם פ ״ ג ט ז ת ״ ק בתום׳
דב״ר ועי׳ ז ב ח י ם ג ג א. יומא יב ב, ושיג .רבי -ראב״ש, יומא לו א ראכ״ש -רבי, למשל (2
שם. בהערה פישמן ור״י ב ת י ר א ע מ ׳ 36 ויחוסי תו״א ,ע ר ך רד״ל שם, וחידושי פ״ז יא תבוא
ה ע ר ה .2 ק ר ו י ס ,ע מ ׳ 22ו ש ם ע מ ׳ 23 חיובל לש. מש״כ בס׳ עי׳ (3
שמעון״ ,כגון נמצא גם באלו ״ר׳ הלכה ברייתות של מחוך שבמדרשי־הלכה ציטט אבל אצל (4
) ת ו ס ׳ קידושין פ״א ,ירוש׳ שם פ״א ,סא ר ע ״ ג ו ב ב ל י מ נ ח ו ת מ ג א ו ט ס ׳ ציצית ר י ש פ״א(. קס״ו סי׳ שלח ספרי
ום מ ג ד ה טז א pn ועודו ת ע נ י ת יד ב, ר״ה ל ב א, ל ב א, עירובין ל מ ש ל ש ב ת י ט א, (5
" ר ב י • -ס ת ם ת י ק ( .ב כ ת ו ב ו ת צג םע״א במקום )בבבלי סג א גטין פ י ו )ם״ד( א תוס׳ למשל (6
173
ש ב ת פ״ז ,ט בירוש׳ וכיו״ב בידך תלתא נהרין ואיתברת, ל י ה ר ׳ י ו ח נ ן ב ב ל י י א ע ב ד ת י>
ע ״ א ) ש ם ט ׳ ע ״ ג ,נ ז י ר פ ״ ו .נ ד ע י ג .ו ע י ׳ ב ב ל י ס נ ה ד ר י ן ס ב ע״א>.
ב ב ל י י ם .י ר ו ש ׳ ) פ ס ח י ם פ י ה .ל ב א( ש ק ל י ם ס ״ ב ,מ ו ה ל כ ה מ ד ר ש י גם ונזכרים
)כלומר: ד א י נ ון בר בא אבא ושרי״ר( )כ״ה בכי״ל דא עלי ר׳ יוחנן א מ ר על עיד:
( 2
ב עז ביבמות זכאי״ ר׳ ״תני ! מ זבחים פג א מ ר י ן ו כ ד )אבוד ,ד ש מ ו א ל , בבל( בגי
) ע י ׳ ל ע י ל ( » ח ו ל י ן ם ג ב :ת נ א ) ע י ׳ ל ע י ל ( ז ת נ י י ת מ ן .י ר ו ש ׳ ס ם ח י ם ס ״ ט ׳ ל ו ע ״ ד = -״ ת ״ ר ״
בבית רב צ ד א <עי׳ ל ה ל ן ״ ט ר מ י ג ו ל ו ג י ה ״ ־ .״ ת נ י י ת מ ן ״ ( .ג ם ״ מ ג י ל ת ס ת ר י ם ״ ש מ צ א בבבלי
הציטטים כל ב ה -א ם לדון ע ל סי צב א שנזכרים ח י י א ,ש ב ת ו ע״ב ,צו א וב״מ רבי
קובץ אלא בוודאי ) ב ש ם איםי בן י ה ו ד ה ה ב ב ל י ( - ,אינו ב ב ל י י ם -רק מדרשות שלה
הלכה. מדרשי של בבלי
דברים של הן בסופן ושמואל, לוי קרנא, רב: של דורו בני של הברייתות גם
בבליות. ברייתות
ל ע״ב: על ס נ ה ד ר י ן יש ל ה ע י ר מ צ ד א ח ד ק ר נ א, על י ח ס ו של ר ב ל ב ר י י ת ו ת של
בר ו ת נ י ר ב אידי קרקע בעדות ל ר ׳ י ה ו ש ע בן ק ר ח ה חכמים הונא אמר רב מודים איר
ובעדות קרקע בכור ל ר ׳ יהושע בן ק ר ח ה ב ע ד ו ת מודין ח כ מ י ם ק ר נ א אבין ב נ ז י ק י ן דבי
שכל דברי סיב ,כ ו עיג ו ס נ ה ד ר י ן סיג ,כא דיג(, )כתובות סיא ,טז עיג סוטה וכו׳ וירוש׳
שקרגא )ירוש׳ שם טיה ,ס ו עיב(. ו מ צ ד שני על ביב סט א רב. ק ר נ א מ ו ב א י ם שם ב ש ם
חולק ורב )כבירוש׳ ,ב ב ב ל י :בי נ ש י א ה ( :בין ל מ ד ו ת בין ל ש ע ר י ם , כ ר י ש נ לו ת א שנה
ת נ י ת )•אני ק ר נ א • ( א נ נ ר מ ו ם ל מ ד ו ת ו ל ש י ע ו ר י ן , עליו ,י ר ו ש ׳ שם ,ו כ ש ק ר נ א א ו מ ר ל ו :והא
) מ י מ ר א ה מ ו ס ק ת ש ל א כ ב ר י י ת א זו ו ב ב ב ל י : אמור א מ ר ליה ) ר ב :ב ב ב ל י :ש מ ו א ל ( ם ו ק
ססרי שבבבלי! כמו בתיר וכו׳, למידות ולא לשיעורין לון א נ ג ר מ ו ם ש א מ ר ו תני( סוק
ת צ א פי ר צ י ד :מ נ י א נ ר ד י מ י ם על ה מ י ד ו ת ,ס פ ר א ק ד ו ש י ם םיח ח :מגה ל ך א ג ר ד י מ י ם ע ל כ ן .
סידר .ע י י ה ״ ת נ א ״ שלו ,״ ב ר י י ת א ״ • .מ ש ג י ו ת ד ר ב ״ ב מ ד ר ש ת ה ל ׳ ק ד כ ב עצמו רב
ד ר ב ס ל י ג א עילוי וכו׳ מ ת ג י ת א וכו׳ אמר ) ל ע י ל !(171י ר ו ש ׳ ב ר כ ו ת פ ״ ב ,ד ר ע ״ ג :ר ב
( 3
רב ד ב י ת ב כ ת ו ב ו ת תגי כו ר ע ״ ג :א מ ר ר ב י זעירא פ״ב, כתובות כי״ל( ז )כנד
> (
מה שנמסר במעיד על המלוח P חכמים ודברי על השטר מיד( לעיד רבי)פ״ב דברי
בידך שלשה נהרות ונשברה "שברת בכל המקומות( תברת )אעיפ שכן הוא "עברת״ (1צ׳׳ל:
שיברת בידיך ועברת שלשה ויש כאן משחק מלים: 'ואיתברת״ כמו בשאר המקומות נירוש', )ידך(.
מסרת( נהרות למסה ושלשה נהרות משלשה כל הנהרות למטה אמר רב )עי׳ בכורות נא א: נהרות
א ח ד )זיבת וקימר ונסך( ,אבל ידך גשברה )כמו 'תבריה ר״ע לנזיזיה״ ,ב״ק ושיברת שלשה דברים שהם
ה ע״א( ,ושזוהי הנוסחא העיקרית )תברת בידך ,ואיתברח( מוכיחים דברי הירוש׳ רםמוכים בשבת שם :עד דלא
בידיה דתברה ב י ד י ה יש כאן אחה )״לחייב על כל אחת ואחת״( ואין כאן הנה .מן י ח ב רי נה
אחת ואין כאן הנח יש כאן הנה )״לחייב על כולם אחת״( ואין כאן אחח ,והעיקר להיםך :יש כאן
השיבוש נפל כנראה ע״י כך שהסופרים כ ח נ ו ״שברח״ בםקום ״תברח״, א ח ת ואין כאן ה נ ה . כאן -יש
.(263 וש׳ קצרה וע׳ מ מ ו ח זו לזו )עי׳ מש״כ בס׳ השנה פםד״מ ,חיס.
174
מעידץ הם ידן כתב על לדברי רבי לומר כשתימצי ס ת ם : סע״ב -כב א כ בבבלי
מדרשו, בבית שנסדר ו מ ד ר ש ־ ה ל ב ה ח כ מ י ם ע ל מ נ ה ש ב ש ט ר ה ס מעידין ״. לדברי
שהן לנדרים מניין םליג ר ב ד בי ת ת נ י בירוש׳ נ ד ר י ם ר י ש פ ״ ב ,לז ע ״ ב : מובא
)״כמו רב כדעתיה למטה: דברו ו כ ו /ושם לא יחל ל ו מ ר ת ל מ ו ד וכו׳ לך מותרין
( 2
. ד ב י ת ר ב ס ל ע מניין ו כ ד ת נ י י לעיל״( שאמרנו
)-ספרא(, ויתנו רבנן• ישמעאל• ליתנא דבי רבי בניגוד ד ב י רבי, •תנא על
ש ב ב ב ל י ,עי׳ ל פ י שעה ר מ א י ש ב מ ב ו א ל מ כ י ל ׳ ד ב י רבי. ״ספרא ד ב י ר ב י ,׳ ש א ר ס י פ ר י
ו ו א ר ט עמ׳ .2 - 1 א י י נ ל י י ט ו נ ג ,עמ׳ 13ו א י ל ך ,ר׳ י ש ר א ל לוי ,איין פ ר ק א׳ -ד ,ה ו פ מ ן ,
ג ר י נ ה ו ט ,ל ד ו ד צ ב י עמ׳ 4ו א י ל ך ,א פ ט ו ב י צ ר , ועמ׳ ,107 ,Quellenעמ׳ 71 קאגיגסברגר,
,Umersuchungenעמ׳ ,ivו א ל ב ע ק ל ס פ ר א עמ׳ ראהיו פתיחה ,453 חיא עמ׳ ראבייה
ו א י ל ך ]וט׳ ה י ו ב ל לש .ק ר ו י ס ,ע מ ׳ 19ואילך[. 87
״תנא״ ,שהרשות בידו לחלוק על ״משנה״ ,אמרו גם על רב ,מ מ ש כמו שאמרו בתור
רבי על ה ו א ו פ ל י ג ״ ) ת ע נ י ת י ד ב(, תגא רבי דרבי עליה רמית ״מתניתא רבי, על
ועל ו פ ל י ג ״ ) ש ב ת ס ד ב( הוא תגא יוסי בר׳ ישמעאל ״ר׳ יוסי, ב ר ב י י ש מ ע א ל
א פ ש ר ל ה ש י ב עליו מ ת ו ך משנה או ר ב י ח י י א ,״ ר ׳ ח י י א ת נ א ו פ ל י ג ״ <ב״מ ה ע ״ א ( - ,ש א י
עירובין נ ע״ב, וכדומה, ופליג P דרב ר ב תגא הוא קא דמית עליה מתניתא ברייתא:
רב תימא וכד וכי והתנן בב״ב מב א: ג י ט י ן ל ה ב ו ס נ ה ד ר י ן פ ג ב» ח ע״א, כתובות
4
ת ג א ה ו א ו פ ל י ג ו כ ו ׳ >.
175
חכמים וכו׳ מ א ן חכ״א וכו׳ א ב ל ר ״ ש דברי ר ב זו א מ ר יהודה ר ב א מ ר ב : יד בבכורות
.° ה ו א ו כ ד ל ו י ד ב י ת נ א
ע״ב פ גיטין ע׳־ב, מ כתובות ק ח ב, ג ב ב. יבמות אומרים״ וכד, חכמים פלוני א ב ל דברי
( 3
׳ ב )ועי׳ ידוש׳ ש ם ס ״ ד ,ס ו ע״א (.ב ״ מ צ ד א פ ט ב ,קידושין ע ו ( ,נ ד ר י ם ר ב הונא א מ ר )א״ר
( 4
כך אומר שהוא ״הלכה כ מ י אומר .או שהוא סנהדרין ס ו ב ,חולין כ ו ב ,ב״פ ,ובכורות יד ב
( 5
א ח ד אומר שהוא הלכה כ מ י ר ב א׳ ברכות ס״ז ,יא ע ״ ג : ידוש׳ למשנתגו, בגיגוד וכך״,
שהוא כדברי מ י הלכה פ״ה,ז ע ״ ב : פ ״ ח ,י ב ע ״ ב ,ש ב ת *תוססות והוספות״(, ע ש ר ו כ ד )עי׳
6
>. למשנתנו ש ם )בבלי גד א מוחלפת( ובגיגוד בברייתא בתירה, יהודה בן כרבי וכד, אומר
ב, כ ה קידושין תגא*. האי כי ד א מ ר ״הוא בשיטת ת ג א א ח ר , הולך , -שהוא מאוחרים
כאידך ר ב ג ע ״ ב : הוריות לברייתא» בניגוד א מ ג ש ם !(131 )לעיל עמ׳ למשגה בניגוד
( 7
תנאי ת נ ן וכן ו כ ד וכו׳ נאמן ר ב א מ ר יהודה ר ב א מ ר ב: גיטין לז להלן(! )ועי׳ ת ג א
למשנתנו: בירוש׳ כאן ,ל ד ע״ב, שאמרו למשנתנו ,כמו בגיגוד ר ב עומד ב א מ ת וכד ,וכאן
מדגגיתא למידרש אלעזר לר׳ אופיים הם גם דבריו ביבמות עד א ־ .הוה ליה קאמר. בעלמא
ח ס פ א וכו׳ מאי טרגגיתא רתגיא וכו׳ ו גיסין כו א ז קרי ר ב עליה דר׳ אלעזר םובייגא דחכימי. ודרש
176
) י ב מ ו ת ז ע י ר י א צ ל א ל א ע ו ד נ מ צ א ש ל א -מ ה ב ר י י ת א מ פ נ י מ ש נ ה ד ו ח ה ה ו א
ד ה א ב ר י י ת א מ ק מ י ל מ ת נ י ת ׳ ל י ת א א ד ר ב ה מ ע י ר : ו ה ב ב ל י מ ת נ י ת י ן . מ ק מ י ל ב ר י י ת א
א ב ל מ ת נ י ׳ מ ת ע ק ר א ל א כ י מ י ל י ה נ י ל י ח י ד א ה , ד ח י י ש ל ש מ ו א ל ל י ה ש מ ע י נ ן
ח י י ש . ל א מ ת נ י ׳ מ ת ע ק ר א כ י
ש ל ו ״ ח צ א י ־ ה ת נ א י ם ״ ר ב י ) ב י ת ״ ר ב ו ת י נ ו ״ ב ד ע ת ה ו א א ו ח ז ש מ ו א ל ע ם ב י ח ד
( 2
. ב ס ה ו נ ד ה ב ע ח כ ת ו ב ו ת ל מ ש נ ת נ ו , ב נ י ג ו ד ה א ח ר ו ן ( ה ד ו ר
• *
ד א פ י ך ״ ( מ ה פ ך מ ש נ ת נ ו ! מ ל ש ו ן א ח ר * ל ש ו ן ״ ל פ ע מ י ם ״ ש ו נ ה ״ ) ״ ת נ י ״ ( ה ו א כ ״ ת נ א ״
( 3
ת ג י ( ל א ) ת ג י , ש ו נ ה ״ ״אינו א ו ״ ש ו נ ה ״ , א.
מ ח ל ו ק ת ב ל א .A
ע י ר ב ו ל מ ב ו י ו פ ת ו ח ו ת ל ז ו ז ו פ ת ו ח ו ת ח צ י ר ו ת ח מ ש מ ״ ח : פ ״ ו ע י ר ו ב י ן .1
וכו׳. ב מ ב ו י ואםורין ב ח צ י ר ו ת מ ו ת ר י ן ב מ ב ו י נ ש ח ת ם ו ו ל א ב ח צ י ר ו ת
לזו. זו פ ת ו ח ו ת ת נ י ל א ר ב כ ה נ א ר ב א מ ר ו כ ן ק א מ ר י ( ל ע צ מ ה ח צ ר כ ל ע י ר ב ו ד מ ת נ י ת י ן
)גם ל ת ו כ ו ״ פ ת ו ח י ם ו ה צ י ר ו ת ב ת י ם ש י ח ו ע ד ו ק ו ר ה ב ל ח י ג י ת ר מ ב ו י ש י א י ן ש ם ,
) פ ״ ח א מ ר ע ק י ב ה ד ר ׳ ה י א ע ק י ב ה ד ר ׳ י ם א א ״ ר א ס ו ר ו ת . ע י ר ב ו א פ י ל ו ל מ ב ו י פ ת ו ח ו ת
ש ג ו ל א וכו׳. ל ח צ ר ו מ מ ב ו י ל מ ב ו י מ ח צ ר ו ל ה ו צ י א ל ה כ נ י ס א ס ו ר ל מ ב ו י פ ת ו ח ו ת ה צ י ר ו ת
שם(. ב ב ל י )ועי׳ ו כ ד ל ה כ נ י ס א ס ו ר ע י ר ב ו כ ו ל ם ו ל א ו ש כ ח ו ל מ ב ו י ו פ ת ו ח ו ת ל ז ו ז ו
ש ל ש ת ) ״ מ ט ע ם פ ס ל ו ה ו ל א ל מ ק ו ה ו נ פ ל ו יין כ מ ר א ה ו מ ר א י ה ן יין ש ל ק ו ר ט ו ב ל ת ו כ ן
.2 הערר. 4 עט׳ שאול אבא לוי, י. עי׳ (1
להלן אצל )עי׳ ב קלז חולין אחת, למשנה בנינוד דבר של לאמיתו פוסק שמואל, עם הוא, (2
רבי(, )דבי ב״מניינא• חיה הלא הוא רבי׳׳. ל״דבי רב של יחסו על ,48 עמ׳ לעיל, גם ועי׳ יוחנן(. ר׳
)ידוש׳ ע״ב קל ב״ב בבבלי 1(7 170 עמ׳ )לעיל ע״ב מז פ״ה, גיטין ירוש׳ א(, לו )םנהד׳ א נט ניטין
ברבי. גמליאל רבן על־םי אחת משנה הוא מפרש ע״ד( לה פי״ב, כתובות
אנםיגנוס חנינא בן ר׳ ) פ ״ ז מ׳׳ו( כושי היינו ב: מד בכורות ת נ א י ם , ״לא תני״ נמצא נ ם אצל (3
177
אמר לפסול״(. ו״מהכשירו המקוה את הורידו למקוה״( ונפלו כ מ ר א ה יין ומראיהן יין
הא רבנן, ב ת ר חזותא״( דאזיל כרבי יב״נ )״רב ל א ק ש י א ה א ר ב י יוחנן בן נורי ו ב א
ח ס ר ק ו ר ט ו ב ש נ פ ל ל ת ו כ ן ק ו ר ט ו ב יין ו מ ר א י ה ן )מקואות פ״ז מיה( ש ל ש ת לוגין מים דתנן
כ מ ר א ה י י ן ו נ פ ל ו ל מ ק ו ה ל א ס ם ל ו ה ו ו כ ן '> ג ׳ ל ו ג י ן מ י ם ח ס ר ק ו ר ט ו ב ש נ פ ל ל ת ו כ ן ק ו ר ט ו ב
פסלוהו .ריב״נ אומר הכל הולך א ח ר ה מ ר א ה . ו מ ר א י ה ן כ מ ר א ה מ י ם ו נ פ ל ו למקור ,ל א חלב
ב ר י ש א אבל שלשה ת נ י חסר קורטוב רב מיבעיא בעי לה רב פפא ,דבעי רב פםא: הא
ו ר ב ד א מ ר (2 המראה, אחר הולך הכל למימר יוחנן ר׳ ואתא םםלי. קמא לתנא לוגין
ח ס ר קורטוב ברישא ,וריב״נ כי םליג א ם י ס א תני לא רב יוחנן בן נורי ,או ד ל מ א כר׳
ליה לרבא סשיטא ליה )״דרב ת נ י לרב פפא מיבעיא ורב ד א מ ר כ ד ב ר י הכל. דפליג, הוא
קורטוב ברישא״( .א מ ר ר ב יוסף לא שמיעא לי הא ש מ ע ת א )״דרב יהודה*( ,א מ ר ל י ה חסר
ברישא, ק ו ר ט ו ב ח ס ר תני לא ד ר ב ניהלן את א מ ר ת לה ניהלן והכי א מ ר ת אביי
ור׳ י ו ח נ ן א ם י פ א פ ל י ג ו ר ב ד א מ ר כ ד ב ר י הכל.
״התמד עד ) מ ק ו א ו ת פ*ז מ״ב>: פ״א מ״ז חולין משנת רבא כו א מ פ ר ש ובחולין
לאו היא דתנן וכד, ריב״נ הא מני את המקוה*: )״בג׳ לוגין״( החמיץ וכד ופוסל שלא
דהאי מיא וחזותא וטעמא ה כ א נמי זיל ב ת ר ח ז ו ת א אזלינן חזותא בתר יוחנן ר׳ אמר
״ ד ר ב א ח ס ר ק ו ר ט ו ב ת נ י ברישא ומשום ד ל י כ א ש י ע ו ר א ק א מ ר ת ״ ק לא פ ס ל ו ה ו וכו׳ נינהו:
ל א זו א ף זו ) ״ ח ל ב ו מ ר א י ה ן כ מ ר א ה מ י ם ״ ( ק א מ ר * <רש״י>. ות״ק
ז ובכ״י ק נשלם בגליון קורטוב״ ,ליתא ברישא במקואות שם בכל הנוסחאות ״חסר
ברישא בהן כתוב שאין מ ד ו ק ד ק ו ת משניות וראינו אומר: שם במכות ר״ח גם
} (
וכ״כ מים. ג׳ ל ו ג י ן ב מ ק ו א ו ת ס״ז דתנן שם: בר״ח ולפניו קורטוב, חסר דמתניתין
לתוכן שנפל מים לוגין שלשת ה ס פ ר י ם ב כ ל הגירםא היא כך בחולין: הרשב״א
רא(, יין ו כ ד ׳ ו ל י ת א ג ם ב כ ״ י מ ב מ כ ו ת ) ש ט ר א ק ! ( ו ח ו ל י ן ) ב ח ו ל י ן נ מ ח ק ג ם ב כ ״ י קורטוב
ברישא )יחסר קורטוב גרםיגן הכא אלא שהוא הגיה כך במכות רש״י, היה גם לפגי ולא
קורטוב תגי ברישא״(. דרבא חסר ב ע י נ י ו נ ר א ה ובחולין )״ולבי מ ה ס ם וכו׳ ובסיפא״(
מ ע י ד איםוא ב ש ם ר ב יוסף ,ת ל מ י ד ו של ר ב יהודה ,ש מ ס ר לו ד ב ר י ר ב י ה ו ד ה , אביי
רב דברי מפרש שרבא אלא ברישא! קורטוב* ״חסר שנה לא שרב עליהם, והוסיף
שנו ״חסר קורטוב״ שהם ואומר ש ר ב ש נ ה ״ ח ס ר קורסוב״ ברישא .מ כ ל זה יוצא, כריב״נ
״חסר במשנתו שנה בוודאי חייא ורבי אלא שנחלקו בדברי רב ,כמי דעתו. ברישא, גם
ומכיון פסלוהו. ברישא ,ועל כן שנה ב ב ר י י ת א שלו ש ב ש ל ש ת לוגין שלמים גם ״קורטוב״
ומכיון שגם כפשוטה של מ ש נ ת נ ו וודאי ש ש נ ת ה ״ ח ט ר ת ״ ק, ד ב ר י שדברי רב הם מ מ ש
ש א ח ר י ע ל י ה - ,נ ר א ה ברור שה״תנאים״ ק ו ר ט ו ב ״ ג ם ב ר י ש א )עי׳ ר ש ״ י ( ,א ל א ש ר ב ח ו ל ק
ונראה שכבר ב ה ת א ם ל ד ע ת רב. ״חסר קורטוב״ ממשנתנו, ה ש מ י ט ו ורבא אביי דורות
בגוף זה ש ל ה ם נוסח הביאו והם התלמוד, שבזמן מסדרי ה״תנאים* במשנת חסר היה
ומכאן הערבוביא בנוסחאות. ר ב א, דברי
" (1וכן* ליתא בחולין וברית במכות וליתא במשנה ,ועי׳ בפרק 'שינויים מצויים״ :״וכן״.
כצ״ל ,וכיה בכי״מ ) ע ט ר א ק ( :דאי ,וכבסמוך. (2
ברלינר ,במנדל חננאל הוסיף ] :ח ס ר קורטוב[ מים ,ואחריו עשו כך מדפיסי ווילנא ,אבל בטעות. (3
את לשון המשניות ,והציון ״במקואות ס״ז )במגדל חננאל בטעות :פ י ו ( ״ ר י ח העתיק כאן ,נ ד ר כ ו תמיד,
הוא מדברי ריח ,ובדפו׳ ראם הדםיסוהו בטעות במוקפים ובאותיות רשיי.
178
והלטאה והנח האנקה ועור וכו׳ כבשרן שעורותיהן אלו מ״ב: ם״ט חולין .3
הלטאה כחולדה. רבי יהודה אומר והחומט
לרבות )ויקרא יא לא( הטמאים פ ״ ז א( שמיני )ספרא רבנן תנו ב: קכב בבלי
ז (
. והא אלה אכולהו כתיב כ ב ש ר ן יכול אפילו כולן ת״ל א ל ה )״אלה הטמאים״(. עורותיהן
2
ר ב > ל מ י נ ה ו )שם כט( ה פ ס י ק הענין )״לומר ש א י נ ן מין א ח ד ש א ו ת ן ה א מ ו ר י ן ב פ ס ו ק אמר
3
איהו נמי ב ק ר א דדהא תנשמת וליחשוב נמי > ח ל ו ק י ם מ ה א מ ו ר י ם ב ס ם ו ק שני״(. ראשון
( 4
ת נ ש מ ת . ותני הוא תנא רב יצחק <רב> בר שמואל רב אמר כתיב״( בתרא
6 ( 5
בדיה דרב אידי תנא דידן סבר לה אמר רב שישא > תנשמת תני תנא דידן לא והא
וכו׳ מסברא אלא מהטמאים טעמא יליף לא )״כלומר גישתא בתר דאזיל יהודה כר׳
יהודא ד א מ ר ה ל ט א ה כחולדה א ל מ א לאו א ק ר א סמיך״( וכד. כר׳
עור הטמאים עורות אילו במשנה: שנו כמו ״ת״א אלה״, אחרי בספרא שם, גם
ו ה ת נ ש מ ת . והחומט יצחק: רב בר שמואל רב לדברי שגה, רב אבל וכד. האנקה
״תנא ואולם כבשרן. שעורותיהן אלה בין נחשבת גם ״ ת נ ש מ ת ״ ולסיו הכתוב, כלשון
ל א ש נ ה ״ ת נ ש מ ת ״ ,ולא ש נ ה א ו ת ה בין א ל ה שעורותיהן כבשרן. דידך
ה ג י ה לא כאן -ש ר ב כבר רוצה להעיר ועל זה אני מכאן, איסוא אנו רואים
ו ב ל א המשנה, עם ב ק ש ר שלא אלא לשונה, את ש י נ ה ולא ה מ ש נ ה את
״דבי דרב״, דמתניתא שלו ב ב ר י י ת א ד ע ת ו שנה אותה, ל״ ה גי ה״ כוונה
ש ה ר י כאן ש א ל ו :והא ת נ א ד י ד ן וכו׳ )״והא א נ ן ל א תנן״(, למשנתנו: בגיגוד רב״(
דידן וכד, למשנה :ותנא מ ב ר י י ת א וגיגודים בהקבלות לשאול בבבלי שרגילים כשם
) ל ע י ל ע מ ׳ 144ו א י ל ך ( . והא אנן תגן וכד
ב
ו ר ש י י כ״י: ו י ל ק ו ט ר׳ ת ק ל ״ ז ר מ ב י א מ כ א ן גם ה ע ר ו ך ע׳ ר ב » י ר ב ת נ א הואי,
ד ( א
. :(423ר ב ת ג י ת ג ש מ ת ו ר ב ח פ ץ בם׳ ה מ צ ו ת ) J Q Rמ ה ד ו י ח חיה, ר רב תגא ו ח ג י ,
עליה חייבין ח ט א ת ה ע ו ף ו כ ד נ מ ל ק ה וכו׳ הוזה ד מ ה מ״א-מ״ב: ס״ב מעילה .4
ד מ ה חייבין עליה וכד. מ י צ ה פ י ג ו ל וכו׳ .ע ו ל ת ה ע ו ף ו כ ד נ מ ל ק ה וכו׳ משום
8
ו ת ג י > מעכב אינו חטאת העוף מיצוי ר ב אמר רב הונא אמר ח ע״ב: בבלי
( 9
רב ו ת נ י מעכב העוף מיצוי ח ט א ת רב אהבה אמר בר אדא רב דמה. הוזה ר ב
10
העוף ואחד חטאת אחד הונא אבין ל ר ב > )ט ע ״ א ( מ ת י ב א ב ו ד ,ד ר ב י ד מ ה וכו׳. מיצה
פיגול לזמנן חוץ כרת, ואין בו פסול למקומן חוץ דמן ו מ י צ ה שמלקן העוף עולת
והוא לה מותיב הוא דמן. מ י צ ה מיהת קתני מ״ז>. פ״ו )זבחים כרת עליו וחייבין
ל ה ל צ ד ד י ן ק ת נ י ) ״ מ י צ ה ד מ ן ל א ק א י א ל א א ע ו ל ת ה ע ו ף ״ ( יי(. מפרק
שט )בבלי בזבחים שם גם ב ר י ש א ה ת ו ם ׳ )ד״ד ,ל צ ד ד י ן ( , העירו שכבר כמו אבל,
179
חוץ דמה ו מ י צ ה לשמה שלא שמלקה העוף חטאת שנינו: ) ב ב ל י ם ה א( שם בסיפא
המתיר קרב הוא שלא ל ש מ ה וכו׳ זה דמה שלא ו מ י צ ה ל ז מ נ ה או ש מ ל ק ה חוץ ל ז מ נ ה
(
זאת אומרת :מיצוי מעכב ' . במצותו.
מחלוקתו בן שמעון, ברבי אלעזר ורבי ת נ א י ם P נ ח ל ק ו כ ב ר בזה אבל
( 3
בר׳ שמעון א ו מ ר ש ל ר ב י ,ס ו ב ר :מ י צ ו י א י נ ו מ ע כ ב .ת ו ם ׳ ז ב ח י ם ס ״ ז ה <ב( :ר ׳ א ל ע ז ר
(
במזבח בכל מקום דמה מ י צ ה העוף ש מ ל ק ה כ ת י ק נ ה ו ה ב ד י ל ב ה * כ ש י ר ה וכו׳, חטאת
)זבחים ל ב ר י י ת א זו מ פ ר ש ר ב ח ס ד א ובהתאם כשרה וכר. מ י צ ה ולא ה יזה כשרה,
א פסולה״ _ ״ 1 ,
ד בעולה הבדיל ולא בחטאת ״הבדיל מ״0 שם )זבחים משנתנו ם סח
המחלוקת ב ח ט א ת העוף״ ,והוא תולה א ת דתניא אמר ראב״ש שמעתי שמבדילין כראב״ש,
ב מ ח ל ו ק ת במיצוי :ת ״ ק ס ב ר מיצוי ח ט א ת העוף מ ע כ ב ו כ ר ו ר א ב ״ ש ס ב ר מ י צ ו י שבהבדלה
ובשיטתו כשם ש נ ח ל ק ר א ב ״ ש ב פ י ר ו ש גם בזה בתום׳ שהזכרתי. העוף אינו מ ע כ ב , חטאת
העוף מה חטאת העוף חטאת כמשפט כמשפט, בספרא ,חובה פי״ח י: ראב״ש שנה זו
( 5
מ מ צ ה מזה ומזה ,כנו׳ כ י י ר ו מ י )״מן ה ר א ש ומן הגוף״( אף ע ו ל ת העוף מזה ומןה מןה
התוס׳ סתם גם שנתה ראב״ש של זו ובשיטתו אחר(. הלשון כב א )בחולין המדוייק
ו ה מ מ צ ה כל המולק ב ח ט א ת העוף. והמזה זה ה כ ל ל כ ל ה מ ו ל ק ש ם ה י ״ ב <ד>: בזבחים
דמן וכר״ שמלקן ומיצה העוף ואחד עולת העוף חטאת ״אחד העוף וכר ,במקום בעולת
פסול וכו/ העוף שמלקה שלא ל ש מ ה חטאת ו כ י ו ״ ב ש נ ת ה ש ם ב ה ט ״ ו )ד:(. משנתנו. של
ש נ ת ה כ מ ש נ ת נ ו ״ ו מ י צ ה ד מ ה ״ ,מ פ נ י ש ה י א ס ו ב ר ת מ י צ ו י א י נ ו מ ע כ ב )עי׳ מ נ ח ת ב כ ו ר י ם ( . ולא
אינו ולראב״ש מעכב י ר ב י ?( אחד לתנא איפוא במיצוי. נחלקו ת נ א י ם שני
״הוזה ד מ ה ״ , שלנו בנוסח מעילה, ומשנת ״מיצוי מעכב״, סוברת משנת זבחים מעכב ז
ב מ ש נ ת ״מיצוי אינו מעכב״ .ר ב הונא מוסר בשם ר ב ש ד ע ת ו כ ד ע ת ראב״ש .והוא ש ו נ ה -
6
והוא כדעת החכמים, שדעתו בשמו מוסר אהבה ורב אדא בר הוזה דמה, מעילה *:
דמה ,כמו בזבחים. מ י צ ה במשנתנו: שונה
היתד• סוברת כראב״ש ,היתה משתמטת מלהזכיר ״מיצוי״ (1תירוצם של התום׳ דחוק ,אם הממנה
אצל חטאת העוף ,והיתח שוגה בדוגמת התוספתא )עי׳ להלן(.
אבל ורבי עקיבא, כבר ר נ י ישמעאל גחלקו בזה גב א, מעילה ט ע״א וזבחים (2לרב ספא,
רב אדא בר אהבה ,שס ,חולק עליו.
(4צוק׳ בטעות :בם. (3צוק׳ בטעות :אליעזר.
אכל הדיבור, )בתחילת וראב״ד ישרים ותומת מזה מזה ומזה וכו׳ ממצא. (5בכ״י ר נ ק ו ד :
: ך״ו מזח ומזה אף עילת העוף ממצה וכוי, ממצח בפירוש :מי ,חטאת מ ז ה ו כ ו י ( :מח חטאת העוף
מה חטאת העוף ומוצה ובו׳ מוצה .אבל גם הרשיל מגיה בחולין :אף כאן אוחז בראש ובגוף ו מ ו צ ה ) י ״ ס ( .
גבי חטאת העוף הוזח במתגיחין דמדקתני רב הוזה דמה. דתני לרש״י: (6המיוחס
דהזאה עיקר ומיצוי לא מ ע כ ב , דמתני׳ לתנא ליה סבירא אלמא דמה ולא קתני מיצה דמה
דנזיצוי גטי דם״ ל הוזה דמה דמה ולא קחני מיצה ותני רב מיצה דמה .במתגי׳ גבי חטאת ולמטה:
ולא קתגי מיצה ותגי רב הוזה* דמה• )הוא אחד עט ״רש״י* למעילה(: עיקר וכו׳ .אבל במיוחס לר״ג
אלמא דםבירא ליה נמי דמיצוי לא מעכב ,והשאר חסר ,והוא הנכון .כי יותני' איגו סיוע או ראיה אלא
3 ר שמימרא זו של לפרש צריכים אגו ואפילו אם היה גורס ״דתני״, בירור יחסו של רב למשגתגו.
״לתנא ויש למחוק ברש״י מדתני רב במתני׳ בך ו כ ך ש״מ דסיל לרב, הוגא ורב אדא מכללא איתמר:
דמתגי׳״ ,ופירוש ״אלמא ם״ל״ -לרב ,כמו בי״ה ותגי הסמוך.
180
מהם» אחד ב ד ע ת אחז ורב הן תנאי תרי ומעילה זבחים ש מ ש נ ת איםוא א פ ש ר
אדא ורב הונא רב בזמן שונים התנאים היו מעילה ב מ ש נ ת שגם זאת, אף א פ ש ר אבל
הוזה, במעילה: ה״תנאים״ וקבעו הגיהו כך ש א ח ר אלא דמה, מ י צ ה אבין: ד ר ב ואבוד,
בית מ ש ק ה וכד על צרידה איש יועזר בן יוסי )רבי( העיד מ״ד: ם״ח עדיות .1
דכיין. דאינון מ ט ב ח י י א
ס פ ר א . א(, יט נדרים א, )יז א טז שבפסחים ובברייתא -ב א לז ע״ז בבבלי גם כך
וכן שם, וע״ז ב -יז א טז פסחים של הסוגיא בכל וכך מטבחיא. ה: ח פ ר ש ה שמיגי
ויין ומים לזריקה ד ם כגון מזבח ש ם על גקראין ק ד ש ש ל אלו כל )״כלומר ד ב ח י י א מ
ה ד ם דלוי כוותיה תגיא דלוי. כוותיה תגיא ד ר ב כוותיה תגיא וכד. למנחות״(. ושמן לנסך
במקומן אלא דכן אמרו ל א מ ד ב ח י י א בי משקי לוי בן יהושע ר׳ והאמר איני וכד.
בין בכלים בין שניטמאו מטבחייא בי משקי ו ה מ י ם ה ד ם ד ר ב כוותיה תניא וכד.
וכד. טהורין ב ק ר ק ע
שהן מ ט ב ח י א בית מ ש ק ה הן ואלו ז: פ״ה ב״מ כלים שם, ובתום׳ טהורין, מטבחייא
איפוא לםגיגו וכו׳» טהורין לחוץ שיצאו אע״פ בפגים גטמאו ו ה מ י ם ה ד ם זה טהורין
ריב״ל ב ש ם סימון ר׳ ״מטבחייא״: בגוםח ריב״ל דברי גם הברייתא גם גמסרו ש ם חגיגה
( 4 ( 3
מטבחייא בית מ ש ק ה ( )= תגי תגיגן והא גיטמא לחוץ שיצא מטבחייא בית מ ש ק ה
ב ד ב ר י גם זו בברייתא גם י ש ר א ל בארץ מסרו כן א ם וכד. הן. בקדושתן לחוץ שיצאו
מ ד ב ח א ״ ״בית מ״ה. פ״ג ותמיד מ ״ ה פ״ג מדות המזבח, -בדרום המטבחיים״ ״בית
ביב זי שמיא א ל ה זי מ ד ב ח א ב י ת ואילך: 3 ש ד םכוי 3 אחד, ארמי בפאפירוס נ מ צ א
ז ך , מ ד ב ח א על יקרבון ולבונתא ומנחתא וכד ב א ת ר ה למבניה וכו׳ הוה בנה בירתא
ש ם : A יבLXX , ז דהי״ב זבח״, ״בית המקדש״. ״בית במובן )מךבחא(, המזבח״ ״בית ז״א
5
ויקרא יונתן תרגום מ ט ב ח יא, ב י ת ישראל: ארץ בתרגומי . > o l x o v xovflvaidaai
ט ב ח א. בי א(: קיג חולין ע״א, ג ב ב ב ל י ) מ ג י ל ה מג. מ יחד ה, א
ומיתזגן בביתי יתבן יהויין מיגאי ליכי דיהויין נוקבין בנן מי״א: פ״ד כתובות .2
181
)עד וד״נ )דיתנסבן( לירמא יתנםבן(, פ )די ק )דיתנםבין(, לו )דתינסבן(, במי׳ר כך
ד ת י נ ם ב ן . בציטט: כ ט עיא, כ ת ו ב ו ת ם״ד, בירוש׳ אף ורא״ש. וכן רי״ף זמן דתנסבן(.
במב״ב הרשב״א לפני וכן היה ד ת י ל ק ח ן ,ו כ ן ה י נ ד י ו .ע״א א, מ: דתלקח)ו(ן, דפו׳: מב״ב
בפמוך(. )עי׳
(
אע״ג -לרב דתבגרן עד תני ולוי )לגוברין( י דתלקחן עד תני רב ב: נג בבלי
2
( בארוסה פליגי לא פליגי ,כי עלמא דכולי בגר ולא אינםיב אינסיב בגר ולא וכו/ דבגר
4 3
( ו לאיתגםבא זמניהון וימטי דתבגרן עד ב מ ת נ י ת י ה לוי ת נ י -וכן בגר( > )ולא
אוכלות גישאו הגיע זמן ולא מ״ב: פ״ה )כתובות ימטי זמניהון ת ב ג ר ן או א ל א או תרתי
אלעזר מ ש ו ם ר׳ שתארם עד ה ב ת גזוגת מתי עד כתנאי לאיתנםבא. רש״י ורי״ף( משלו,
( 5
סח אחרת ,כתובות ובברייתא . עד דיהוויין <לאנשין> יוסף תני רב ש ת ב ג ר . עד אמרו
ולא מזוגותיהן איבדו בגרו שלא ובין נישאו עד נישאו שלא עד ב ג ר ו ה ב נ ו ת בין ב:
( 6
ספ״ד תוס׳ פרנסתן, איבדו אף אלעזר אומר בן שמעון ד ב י ר ׳ דברי פרנסתן איבדו
כ ר ב י . סתם ע״ב, כט פ״ד, שם בירוש׳ חייה״ ״תני רבי יז:
גם שמשמעו ד ת ל ק ח ן , עד שלו: בברייתא שנה כן ועל ש ת א רם, עד נגב, דדף
7
ארמית בצורה ע ב ר י פועל אלא ״דתלקחך שאין ומכיון א י ר ו ס י ן >, של ״ליקוחיך
אלא אייץ־ישראלית, משנה נ ו ס ח איזו מעיקר הכתובה ולא נוסח מעיקר שאינו וודאי -
חולקים אינם ר ב ולוי שתבגר. עד זו: בברייתא אלעזר כרבי שגה ש ל רב .ולוי ״משנתו״
ואצל ההלכה, היא איך ל ה י ו ת , צ ר י ך הוא אלא איך משנתנו איך היה, בנוסח איפוא
8
(. רב אצל גם הדבר הוא שכך ובוודאי )״במתניתיה״(, ב מ ש נ ת ו ששנה כן מפורש לוי
ורא״ה )בשמ״ק( רשב״א ותוס׳ י וריב״ן, רש״י רא״ש, רי״ף, מ י ר ,113 בכ״י לגונרין ,אין (1
רש״י. וכיו׳׳ב וכוי, קיחה דאירוסין שמה וקיחה דתלקחן ריב״ן :ר ב אמר עד (2
שם. ועיטור ורי״ד וריב״ן, רש״י ורא״ש, רי״ף מ ור, ליתא (3
כאן בדפוסים לאיתנסבא ז בשגיהם: רי״ף לאינסבא -לאיתנסבא, ר: לאיגסיבי, ולהלן: מ כאן (4
דאינסבן. בטעות:
ע״א. דף קל ראב״ן עא ע ״ א , בה״ג ד״ו, וכן ג ש י ן, שונצ׳: ל נ ש י ן ,דפ׳ ר: מ , (5כ ״ י
לאנשים. דתהויין
פרנסתן, איבדו נשאו ש ל א עד ב ג ר ו אבל שם: מ, ליתא וכן בתום', ליתא ״אף״ (6
וכו׳ עושה אירוסין עושה או נישואין ביאה וכוי ,ו ש ם י ע י א : לקוחתי קידושין ו ע ״ א : (7ע י ׳
לקיחה הראוי בתורה סתם כתיבי ליקוחין צז א : יבמות ועי׳ ושטר(, )כסף אשאדא נישאת קתני כי
ומי )דבי כ ז ( : שנאמר לעצמו, תורה ולשון לעצמו חכמים שלשון שכיבה .אלא לשכיבה הראוי קיחה
ע כ ש י ו שגויה שהיא כ מ ו במתגי׳, פי׳ דתילקחן. עד תני רב בשמ״ק: רשב׳׳א (8
לן דקשיא ה״ה דבגור אע״ג ולרב אקשיגן דתיבגרן וכי ) = במתניתין( עד במתני׳ ולוי ת נ י במשנתנו
ואיכא כנ״ל• לאקשויי עלה דמתגי׳ הכי ל א מציגן דוקא ידעינן דאבתי לא משום הכין אלא דקתני למחני׳
למתני׳ אקשי והאי דלא תניא דתילקחן לכ״ע עד במתני׳ הוא אבל די דה ו ד פ ל ו ג ת א מאן דפרש
ולוי משמע דתלקחן אבל ר ב דוקא ולאו מיגייהו ג ק ט דמתגי׳ חדא למימר דאיכא משום מאי דאקשי ל ר ב
182
ר ב יוסף ש נ ה ב ב ר י י ת א ש ל ו ) ״ ת נ י ר ב יוסף״( לשון א ח ר ל ג מ ר י :ע ד דיהוויין ואולם
ש ה ו י ה זו א י נ ה מ ם ו י י מ ת ,א ם א י ר ו ס י ן א ו נ י ש ו א י ן . אלא ״ ע ד ש ת ה י י נ ה לאנשים״״ לאנשין,
רבי )וכן יאשיה ר׳ קנ״ג, פי׳ מטות בספרי בו נחלקו לאיש״ תהיה היה ״ואם שכן
ועל כן הכתוב מדבר, שבנשואה אומר ארוסה ,ודבי נתן ק נ ״ ד ( א ו מ ר זו בפי׳ ישמעאל
בנדרים םז א -ב סותם אבל דאירוםין או הייה ד נ י ש ו א י ך , ״הויה ) כ ת ו ב ו ת שם( נםתפקו
ועל אישה -בנשואה, בית ואם ואם היה תהיה לאיש -בארוסה, יאשיה, כרבי התלמוד
משמע. קידושין דהויה אימא משיב :איבעית אימא תרוייהו בנשואה הוא שאלתו:
אלעזר ר׳ ) י ב מ ו ת יא ב(, א ח ר ״ נחלקו ב ס פ ר י ת צ א פי׳ ד״ע לאיש והיתה ב״והלכה וגם
ש נ א מ ר א ח ר י א ש ר ה ו ט מ א ה ו ח כ ״ א בין מן ה א י ר ו ס י ם מ ו ת ר ת מן ה נ י ש ו א י ם א ס ו ר ה אומר:
ה״חכמים״, בשיטת הלך יוסף האירוסים ובין מן הנישואין אסורה .אלא ש ק ר ו ב ש ר ב מן
כתנא לשון זה ופסק ותפס ארוסה, אינה אלא וגם ״והיתד ,לאיש״, ״תהיה לאיש״, שגם
ן (
. דברייתא ,״עד שתארס״ ,וכרב קמא
ע ב ו ד ו ת זר חייב עליהן אמר רב ארבע כ ד א )ידוש׳ יומא ס״ב ,ל ט םע״ב(: ביומא
הדברים אף וכד ז במתגיתיה לוי וכן תגי הדשן ולוי א מ ר א ף ת ר ו מ ת וכו׳ מיתה
או ל י ו מ א לא משום זרות, עליו אין חייבין מ״ג: פי״ד זבחים גאמרו או ל מ ש נ ת
ר ב גחמן( -פירוש ״לוי״: ב ס ו ט ה מט ב )ידוש׳ פ״ט ,כ ד םע״ב ,ב מ ק ו ם מ״א. ס״ב
וכו׳ לוקה רב אמר ח ל ב וכו׳ וחצי זית חצי זית ב ש ר חולין ק ח ע״ב: המשגה ז
חולין פ״ח ט )=תום׳ ב מ ת ג י ת י ה וכו׳ וכן תגי לוי אמר אף לוקה על בישולו ולוי
איתמר פ ״ ד 1פ״ג 1ז( ,ת ו ס פ ת א ל ח ו ל י ן פ ״ ח א ו ל מ כ ו ת פ ״ ג ז ג ד ה ס ח א -ב : ומכות
ד ר ב ולוי א ל א כי א י ת מ ר א ר י ש א וכו׳ א מ ר וכו׳ ולוי א מ ר וכו׳ ,א ה י י א א י ל י מ א רב
וכן א מ ר וכו׳ ולוי וכו׳ אמר רב ג ד ה וכו׳ א י ת מ ר נ פ ש ה ב א פ י ש מ ע ת א
פרוטה ,א מ ר האוגאה גמי וליתגי ב״מ גה א : לוי במתגית׳ א ח ר הימים וכו׳! תגי
ז א ת א ו מ ר ת אין א ו נ א ה ל פ ר ו ט ו ת ולוי א מ ר יש א ו ג א ה ה ו נ א( כ ה ג א )כ״י פ ל ו ׳ : רב
2
וכן ת ג י לוי ב מ ת ג י ת י ה וכו׳ > ו ת ג א ד י ד ן מ ״ ט ל א ק ת ג י ו כ ד ולוי מ ״ ט ל א לפרוטות
ר ב ה ו נ א ) כ נ ד כ ״ י פלו׳( א מ ר ה ב ו ו ד א י ב ש ם ר ב ,ו כ ך מ פ ו ר ש ב י ר ו ש ׳ ש ם ת נ י וכו׳.
ר ב כ מ ש נ ת נ ו ,ולוי ח ל ו ק ע ל י ה P ט ע ״ ד :ר ב א מ ר שיעור הוא וכו׳» פ״ד,
ב נ ו ס ח לכאורה כמחלוקת נראים שהם מענין זה ה ם גם שני ה ס י מ נ י ם הגזברים,
ואינם אלא מחלוקת לעצמה. משנתנו,
ו ש מ ו א ל רב במחלוקת .c
חילופים בין ע -א .1
עירובין פ״ה מ ״ א :כיצד מעברין את הערים. (a
ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ו כ ך מ ו ב א ג ם ב י ר ו ש ׳ ב ר כ ו ת ו ע ״ ז ,ו כ ן ב ת ו ם ׳ פ ״ ו )פ״ד (.א . כך
וחרא לבגר ה״ה ולישגי ללוי מ מ ת נ י׳ ל א ק ש ו י י להו הוו דא״כ בעיני מחוור ואינו אהדדי. דפליגי
דתיגסבן' יעד לכ״ע ובמשגתנו הבבלי, ע״פ היתה מוגחת הרשב״א של שמשנתו אלא נקט. מינייהו
לאיש היות לבלתי לאיש, ה ל י ל ה הייתי גם וגו׳ לאיש מהיות זקגתי כי וכתובים: בגביאים (1
ג ג(. )הושע לאיש תהיי ולא תזני לא -יג(, יב א )רוח
טראדי1יון, באכר, ואילך! 117 עמ׳ הרכבי, אליהו זכרון לאברהם עי׳ רטגר, לוי, ימשגת״ על (2
183
מ א ב ר י ן! ידוש׳ וחד תני מ ע ב ר י ן חד תני רב ושמואל עירובי! נג א: בבלי
מאברין רב אמר לט רע״גז: פיא, ועיז ע״ג יב )ברכות פ״ח, ע׳יב כב פ״ה, עירובין
א מ ר מ ע ב ר י ן י( ,ל ע י ל ע מ ׳ .8 ושמואל
ש ל גוים. א י ד י ה ן (bע ״ ז פ ״ א מ ״ א :ל פ נ י
ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת וכך מובא גם בירוש׳ ב ר כ ו ת ועירובין. כך
2
<אמר מר זוטרא> > א י ד י ה ן וחד תני ע י ד י ה ן ב ע״א :רב ושמואל חד תני בבלי
דתני אידיהן לא מ ש ת ב ש ומאן דתני עידיהן לא משתבש .מאן דתני אידיהן לא מ ש ת ב ש מאן
ויצדקו וכד ד כ ת י ב כי ק ר ו ב יום אידם .ומאן ד ת נ י עידיהן ל א מ ש ת ב ש ד כ ת י ב יתנו עידיהם
ב ד י ה ד ר ב יהושע מאן ד א מ ר עידיהן מ ה כ א יוצרי וגד ועידיהם ה מ ה . אמר רב הוגא אלא
( 3
ושמואל רב תגי אידיהן של גוים אידיהן תמן תנינן לפגי עירובין שם: ירוש׳
ה מ ה וגו׳. ועידיהם ומאן ד מ ר עידיהן אידיהן כי ק ר ו ב יום אידם. עידיהן .מאן ד מ ר תני
ליום הדין. עובדיהן עתידין לבייש שהן המה ועדיהם טעמיה דרב שמואל מקיים מה
ו כ ד ,ו א פ ש ר ל ה ת א י ם ל כ א ו ר ה נ ו ס ח זד ,א ף ע י ד י ה ן א מ ר ב ר כ ו ת וע״ז ש ם :ר ב בירוש׳
וכד ,אלא ד ר ב טעמיה ש מ ו א ל מ ה מקיים הנמצא בעירובין כאן וברכות שם: לסיום
כלל ,ור״ח ב ע י ר ו ב י ן כאן ,נג א ,ה מ ק צ ר א ת הירוש׳ עירובין .מ ע ת י ק : אינו ע״ז שבירוש׳
ועדיהם כדכתיב עידיהם אמר שמואל אידם יום קרוב כי כדכתי׳ א י ד י ה ם תני רב
5 4
המכירי ובילקוט בכי״ר הנוסח ובברכות ' עובדיהן '. ל ב י י ש ש ע ת י ד י ם המה
ואין ס פ ק ש מ ו א ל )״ושמואל״( א מ ר ע י ד י ה ם )״עידיהן״(. א י ד י ה ן רב אמר :147 ישעיה,
הוא ששנה גם ״אידיהן״ .כמו באחרים ,באל״ף. שרב
אידיהן )ה״ב וה״ג( ,א ב ל איד, אידין, אצל: ע י ד י ה ן, צוק׳: א ם״א ע״ז תום׳
וכי״ו כולם באל״ף. בדפוסים
הפירושים התלמודיים הם ב ד ר ך דרש ,ועיקרו ש ל ד ב ר הוא ,כי ״איד״ ,״ ע א ד א ״ ) = עידא,
ת ר ג ׳ מ ש ל י ז כ( ב ס ו ר י ת ,ב ע ר ב י ת כ מ ל ה מ ו ש א ל ת ) ם ר א נ ק ל , J L X (276, F r e m d w o r t e r ,״ ח ג ״
( B e i t r a g e ,אלא שבארמית גלילית 37-3611 , L e h r b u c hזאכם,
א ט י מ ו ל ו ג י ת וא׳ ב ה ע ר ה ( היו שוות ע׳ Mand. Gram 5 9 . עלדקה בלית
עי״ן ל א ב י ס א ו שכתבו בשעה ואםילו הכתיב, ואחר כך השפיע המבםא גם על במבטא,
גם ג ם ב א ל ״ ף -גם ב ב ב ל בעיין גם הארמי ״עיד״ לכתוב אפשר היה וכך אל״ף. אלא
ש מ ו א ל ש ג ה ע ל כן ״ ע י ד י ה ן ׳ ,כ כ ת י ב ה א ט י מ ו ל ו ג י שלו ,ו ר ב ש ג ה ״אידיהן״ כ מ ב ט א בגליל.
6
ו ה ב ב ל י י .ולא ע ו ד א ל א ש ג ם ב ב ב ל ע צ מ ה היו שיגויים ד י א ל ק ט י י ם בין ג ה ר ד ע א הגלילי
ממש כמו ״דג ושמואל", (1סדרו של "חד תני -וחד תני" שבבבלי אינו למי סדר האמוראים
ב״חד אמר -וחד אמר״ ,שאמרו עליו בכ״מ "תסתיים דפלוני הוא דאםד הכי וחכי* )למשל שבת עה א,
1(75התלמוד )בין מגילה כז א( ,ש״חד אמר״ הראשון הוא האמורא שנזכר אחרון )ועי׳ לעיל עמ׳ .29
מעברין ,אידיהן ,יאותו. המשגה: הבבלי בין הירושלמי( מזכיר כאן בכל אלה ראשוגה גוםח
(3כך בד״ו וכי״ל ,וחסר בדםו׳. (2כך בילק׳ המכירי ישעיה 147 .ז ז״א כמו בביצה לה ב וסוכה ג ע״ב.
)ו(עידיהם מאן דפר הוא שם נ שכן קרוב לו, או של גוםח ר״ח, שרידים ישנם בכי״ד (4
ועידיהם המה מ ]ה[ ע ת י ד י ן מקיים שמוא׳ טעמיה דרב ועידיחם שהם עומרי׳ )— עתידי׳( לבייש וכוי ,ז״א
מעתדין לבייש וכוי. שהיה נוסח שלא היה בו ״מה מקיים שמואל טעמיה דרב" ,אלא ו
] (5כנו׳ שלגו גם בקטע אגטוגין ,שםירםמתי בתרביץ ש״ג.[(30) 238 ,
עדיהן. (6נפלא שהרמ״ע מסאגו בתשו׳ סי׳ יד .ם1יין :בפרק לפני
184
תרגום של במסורת ל״נהרדעאי״ ״סוראי״ שבין החילופים שמוכיחים כמו וסורא,
מ כ פ ר י רב, של דודו ח י י א, ש ר ב י יודעים ואנו לנדוייר(, ברלינר, )הו׳ אונקלוס
תנאים ביהודה היו בוודאי ) מ ג י ל ה כ ד ב( .ו ג ם בין ח׳ וה׳ לא הבדיל לםורא( )הקרובה
ב ״ מ ע ב ר י ך )עי׳ ל ע י ל שם( ו ממש כמו ששנו ״עידיהן״, על יד תנאים ״אידיהן״, ששנו
בן קפרא כבר עייני״ן, ולחיתי״ן אלפי״ן לעייני״ן שקראו מקומות היו ביהודה שגם
טז ב )מו״ק בן הגליל כרבי ח ע״א(, )כריתות ״חייא״ במקום ״עייא״ שאמר הדרום,
וכרבי ע ש ה אותי(, ועייא עייא את עשית את ה״פירוש״ שבשמ״ק: א לגי׳ מא ונדרים
ה ו ש ע י א ר ב א ,ב ן ה ד ר ו ם ש ש נ ה ״ מ א ב ר י ך ) ל ע י ל שם> י(.
(cו ה מ ח ל ו ק ת נ ז כ ר ה ר ק ב י ר ו ש ׳ :
ב ר כ ו ת ם״ח מ״ו :אין מברכין על ה נ ר עד שיאותו לאורו.
כ ך ב כ ל ה ג ו ס ח א ו ת ,וגם ב י ר ו ש ל מ י עירובין וע״ז שם.
אמד ושמואל י א ו ת ו. אמר רב וע״ז שם(: עירובין )ירוש׳ ע״ג שם ,י ב ידוש׳
י ע ו ת ו .מ א ן ד מ ר י א ו ת ו ,א ך ב ז א ת נ א ו ת ל כ ם .מ א ן ד מ ר י ע ו ת ו ,ל ד ע ת ל ע ו ת א ת י ע ף ד ב ר .
ר ב אמר אמר רב יהודה ברכות נג ב: א י נ ו י ו ד ע מ ח ל ו ק ת זו ,ו ה ו א מ ו ס ר , הבבלי
ל א יאותו יאותו מ מ ש )״שיהנה ממנו״( א ל א כל שאילו עומד ב ק ר ו ב ו מ ש ת מ ש לאורה וכד.
ש ב ב ב ל י ש ם ,ת ו ס ׳ ם״ו ט. במקום ״יאות״ ,גם ב ב ר י י ת א ״משתמש״
י ע ו ת ו ,הוא בוודאי י א ו ת ו ,״ י ה ג ו ״ ,״ י ש ת מ ש ו ״ ,מ ן ״ א ו ת ״ ,״ ר צ ה ״ ,ה ת ר צ ה ,ה ס כ ם .
)עזור( ,ה ת ע ז ר ב ד ב ר ,ה ש ת מ ש ,ו ב פ ו ע ל ע ר ב י ז ה מ פ ר ש י ם ב א מ ת א ת ״ ל ע ו ת ״ נפעל מן
היא ״יעותו״ בעי״ן ,אע״פ שהצורה העיקרית )גזניום( .ו א פ ש ר ב א מ ת ש ה צ ו ר ה שבכתוב
באל״ף היא ה ש ו ר ר ת ב כ ל המשגה ו ה ת ל מ ו ד :עדיות פ ״ ב מ ״ ב )זבתים פי״ב מ״ד( :שיאותו
משפטי )הראה״ו, במובן ״ ג ה נ י ך ממגו, גיאותין ואין פ״ב מ״ו: שבת בעורן ז הכהנים
)להוציא תכשיטין .ידוש׳ שם, כל שנאותין בו ביו״ט ביצה פ״א מ״י: ה מ ש ג ה !(7 , לשון
ס א ע״א>! א ב ל י ו מ א י א א ב ב ר י י ת א :מ פ נ י ש ה נ ש י ם ג א ו ת ו ת ב ה ן ,ו ע ל י ה א מ ר ו ש ם :ו מ א י
ראה ע״ד: מד יומא פ״ח, ידוש׳ מתקשטות! נאותות מאי וכד אלא רוחצות נאותות
ניאות תוך חלום. עצמו
ב כ ל הסימנים האלה לא נחלקו ר ב ושמואל אלא בזה ,מ ה משניהם עיקר כאן ,אם אל״ף
א ו ע י ״ ן :א ם כ מ ב ט א ה ג ל י ל י .ו ה ס י ד ו ר ה א ח ר ו ן ש ל ה מ ש ג ה ה ל א ג ע ש ה ב ג ל י ל .א ׳ זו א ל ״ ף
מ ק ו ר י ת ה י א ! או ,ו ה ד ב ר ב ר ו ר א צ ל ״ מ ע ב ד י ך )עי׳ ל ע י ל שם( ו ״ א י ד י ה ך ,ה מ ק ו ר ה ו א ב ע י ״ ן ,
שמואל. והשניה-דעת רב והאל״ף היא ר ק מ ב ט א וולגארי .ה ד ע ה הראשונה היא ד ע ת
ו( אין על כן שום יסוד לומר ,שנוסח 'אידיהן' הוא הנוסח הבבלי ו״עידיהן״ חוא הנוסח הירוש׳,
עומד כידוע עוד למטה מן המבטא והכתיב חבבלי. הגליל והכתיב של בני כדברי שייר שם .המבטא
ובמקרים שלגו הלא גם הירוש׳ גם הבבלי היה לפניהם באל״ף )״אידיהן׳• ,יאותו״( .ואיני יודע על יסוד
ובבבלי אידיהן'l עידיהן מה כחב שייר שם :״במשגח )דיש ע״ז( בירו׳ לפגי
185
( 1
ר צ י ו ,ו כ ן ב י ר ו ש ׳ שם .א ב ל ח״ב סי׳ ובאו״ז ברי״ף ) כ ב א( וכן ב ס ב ״ ב , עיא וד״ו ,ל״ב
ה ,דיג ו א י ל ך : ג״א ב כ י י ק ,ב ,Quו ב ,Fol וכן לו, מ וראיש ן כב א דסו׳ בפביב וכן
( 2
. )ושצלתה( ושצילתה
( 3
אמר קנה עולה וקנה סוכה ענייה ושמואל מדובללת רב אמר מאי א: כב בבלי
מםרש רב בנוסח ״שצילתה״» אלא ״מדובללת״, בנוסח נחלקו כלל לא הבבלי לפי
מחמתה שצילתה וכד ,אם צילתה מרובה מדובללת סוכה חדא: קנים מעט״ ,ושונה בסככה
אע׳יפ שאין יורד״, וקנה עולה ״קנה ״מבולבלת״, ״מדובללת״: מפרש ושמואל כשירה.
אותו מוצאים אנו ״מבולבל״, עולה וקנה יורד״, ״קנה ״מדובלל״, זה ש ל במובנו
וראשוגים )ד״ס(. בכי״י (3כ ך ב א י ד ך פירקין ו ש צ י ל ת ה וכוי. ותגן (2ו כ ן ר י צ ״ ג ,ח״א ,ע ״ ד :
ב
מדובללת עגייה )בקיצורים ובםרמרזות( .ר״ת :ר ב א מ ר מאי בראשוגים וכיו״ב מ , בכיי (4כ ך
וכו׳ עולה מבולבלת קגה מדובללת שמואל א מ ר מאי ש צ י ל ת ה וכו׳ העגייה במתגי׳ קתגי וחדא מדלדלת
ושמואל עניה סוכה רב אמר וראיש: רי״ף וכו׳! ושצילתה יורד וקגה עולה במתני׳ קנה קתגי ותרתי
סבר ושמואל שצלחה וכו׳ מדולדלת סוכה קתגי וחדא מדולדלת מדובללת וכו׳ ר ב ס ב ר מ א י אמר קנה
אמר רב מדובללת מאי רי״ד: וכו׳ ו ושצלתה מבולבלת סוכה קתני ותרתי מבולבלת מדובללת מאי
תרתי ושמואל תני וכו׳ ר ב ת נ י ח ד א מ ב ו ל ב ל ת קנה ושמואל א מ ר וכו׳ עניה פי׳ סוכה מ ד ו ל ד ל ת
מאי ריצ״ג: וכו׳ ן ושצלתה מבולבלת סוכה תרתי ושמואל תני וכו׳ מדובללת שצלתה סוכה רב תני חדא
ושמואל א מ ר מבולבלת ש צ ל ת ה וכוי מדולדלת סוכה קחני וחדא מדו]ל[דלת עניה סוכה רב אמר מדובללת
ושמואל ענייה מדולדלת)!( רב אמר סוכה כשרה .מאי מדולדלת)!( סוכה עיטור: יורד» ק נ ה עולה וקנה
סוכה תרתי תני שמואל וכו׳ צלתה אם המדולדל]ת( סוכה ח נ י א׳ וכו׳ ר ב תני חדא רב א מ ר וכו׳
אם מדולדלת סוכה קתני וחדא פ י ר ו ש וכו׳ מדולדלת מדובללת ריטב״א :מאי וכו׳» ש1לתה או מדובללת
קתני ומתניתין תרתי מבולבלת( מדולדלת )צ״ל: מדובללת ומאי עולה וכו׳ ושמואל א מ ר קנה וכו׳ צלתה
וכו׳( ענייח שיש בה חמה בסוכה דאשמעינן נמי )וכן רש״י: מדולדלח או וכו׳ שקנה עולה מדובללח
וחדא מדולדלח מדובללח ומאי עניה סוכה מדובללת רב אמר וכו׳» מ״מ סוכה פ״ה יט ו כ א :מאי שצלתה
תרתי סוכה וקתני וכו׳ עולה מבולבלת קנה שמואל מאי מדובללת שצלתה ובו׳ א מ ר מדולדלת סוכה קתני
במקומו ] .ב א ג ר ת והוסיפו המהרש״ל שלא ליתא ״מאי מ ד ו ב ל ל ת מדולדלח״, בדסוי״י ו ש צ ל ת ה וכוי. מדובללת
ואמר מחמתה מרובה שצילתה מדובללת קאתאגי ]סוכה[ שאמר רב חרא וגחלקו ר ב ושמואל רשב״ח ש ם :
שלא ק י צ י או להכריע אם ואין כשרה. מחמחה מרובה ושצילתה מדובללת סוכה חאגי חרתי קא שמואל
״חרא• על וכי׳• וצילתה כשרה מ ב ו ל ב ל ת סוכה קתגי ותרתי בדפוסים: ד״ם! (5ע י ׳
וכוי. ושמואל אמר חרא ו ח ו ל י ן ק ט ז ב: )בנרייחא( רב חדא תגי ב: זבחים יח ל ע י ל ע ם ׳ 117 ו״תרתי״,
186
ה מ ד ו ב ל ל ב ב כ ו ר א ת שהוא נ ר א ה מן הגיזה מ ו ת ר וכר. פ׳׳ג מ ״ ד :ה צ מ ר בבכורות
ונקבע רעיב, ריג, מדובלל(, ע ר ו ך )ע׳ לירמא, ,571 וב ב 570 לו, פ, ׳ ק כך
{ 1
. ב מ ש נ י ו ת עיי ר י ו י ט ה ל ר ב ת ו ר ״ם״א׳ )כך ב ד פ ו ס ק ר א ק א ( שוב
אבל גם א ב ל מסובך עדיין עם שאר הצמר. שגתלש ה מ ד ו ל ד ל ותלוי״ ,ז״א ״הצמר
ה מ ד ו ל ד ל , ו פ ב ״ ב <כו ב>: ה נ ו ס ח ב ד ״ ג ואילך ,ב מ ב ״ ב ) ד פ ר וכ״י מ ,ר ש ״ י ורא״ש( כאן
לפי שאי הבבלי: גראה שכך היתה גירםת ב ג מ ר א כו א ,ו מ ל ש ו ן ה ג מ ר א כו ב מובא וכך
ושערו כתבי־היד: ברוב מיג בפ״ה אבל ה מ ד ו ל ד ל ו ת . גימין בלא לגיזה אפשר
ומדולדל״. תלוי ״דבר במובן ״דבלול״, השם גם יצא ״דבלל״ הפועל מן מ ד ו ב ל ל .
המדנין יוצאין ה י מ ג ה כ ל ש כ ד ר ך ד ב ל ו ל י ן כ ל י ם ב ״ מ פ״ז י ״ א :מ ח צ ל ת ו כ ר היו תום׳
( 2
ושם ט מ א ה וכר ,״היו ד ל ד ו ל י ם יוצאים מן ה מ ח צ ל ת ,א ם ל א ו ר ך הקגים״ וכר. )״הקנין״(
מחזירו, שהוא מפני טמאין הרי אלו הימנה יוצאין ד ב ל ו ל י ן מ ט ה ו כ ר היו ב: פ״ט
איפוא הם ו״דבלול״ ״מדובלל״ וכר ז המטה״ מן יוצאין החבלימ של דלדולים ״היו
)חולין מו ו־״דלדול* ״מעורה ותלוי״, א ל ״ מ ד ו ל ד ל ״ )אבר ,ש ע ר ,צםורן ,ועוד(. סינונימים
מכאן החילוף בבכורות ותלוי״. המעורה ״)בשר נתלש( ) נ ג ע י ם פ ״ ו מ״ז>, ״דלדוליך א(,
ו״מדולדל״. ״מדובלל״ בין
פולל״ )בסורית ״פןלל״( מצורת ה״פולל״, בוודאי פ ע ו ל זה ,״ מ ד ו ב ל ל ״ ,נ ו ל ד בינוני
( 3
ל ר ב גם המובנים של ״דלל״ ,ובכן זה כל אם כן יש לבנין . >דבלל דולל ״דלל״־. של
״דל״ ,״עני״. מובן
המדולדל. וחכי תנן בסוף מתני׳ דלקמן צמר אבל בתוי׳׳ט מ״ג ד״ה ותולש: (1
Z A Wג • 33 3 4 ־ D דנין ,יחיד ״מדן״ )מדין( הוא ״קנה״ )דק( ,תוס׳ כלים ב״מ פייא יב ,עי׳ משיב
״מעדנין״ משובש ,עי׳ מש״כ בפי׳ הגאונים לכלים] 56 ,וב״שרידי שאילתות״ ,תרביץ ש״ו עמ׳ •114 *81 הנוסח
, J o״כמוש״ ,״רזה״ ,רחוקה. האטימולוגיה של לוי וקוהוט מן (3
187
ש א י ל ת א מתוך שיוצא אחר׳/ זו ג ם ״ ל ש ו ן בםוגיא גם ב ב ב ל היה להם ואמגם
Pש נ מ ס ר ה ב ה ש א ל ה זו :מ י מ ר ms. heb. b 6 7 ..folוa 0 הגגיזה שבא״פ, עי
ס ו כ ה דעבד לה לסוכה כשירה -היכא מחמתה דצילתה מרובה אמריגן דכל היכא קא
אשוייה ולא יורד וקגה עולה קגה ד י ל ה ס כ ך לה ד ע ב ד כגון ע ג י י ה
מסרשת ה״שאילתא״ סוכה ובו/ ההיא מרובה מ ח מ ת ה מי מיתכשרא וצי ל תה אשוויי
על ידי דברי שמואל ,״קנה עולה״ וכד ,ומצריכה צ י ל ת ה דברי רב ,״סוכה ענייה״, איפוא
שלפיו סוכה מדובללת מ ח מ ת ה .זהו ש ל א כ פ ש ו ט ם של ד ב ר י ס ת ם ה ג מ ר א שהבאנו, מרובה
לשמואל אפי׳ בשאין צילתה מרובה מ ח מ ת ה )אלא מ ח צ ה על מחצה( ,וכדברי ה י ר ו ש / כשרה
2
איפוא > שלא היה בתלמודה של השאילתא :רב תני חדא וכד ,אלא במקומו נראה
מ ד ו ל ד ל ת ושמואל ת נ י מ ד ו ב ל ל ת ,ותו ל א מידי ,ק ר ו ב ל מ ס ו ר ת ה י ר ו ש ל מ י ת . הישנו :ר ב תני
רב מודה הלכה שלענין בפירושה ז לא אבל המשנה, בלשון אלא איפוא נחלקו ולא
ולשון זה בוודאי קדום ללשון שלנו. לשמואל.
וכנוסח בלא ואיו, הוא ״שצילתה׳, וודאי שהנוסח העיקרי המשנה, לנוסח בנוגע
ולא הלכה לעצמה P אלא מאמר־תנאיי, וכד ״שצילתה״ מפני שאין ספרי המשנה ז רוב
מרובה ׳ושחמתה )פ״א מ״א( אחרי ששנינו כבר ל ע צ מ ה היא מ י ו ת ר ת כאן, הלכה בתור
בין ד ב ר י ם מחמתה׳ אפשר לחשוב ״צילתה מרובה ולא עוד אלא שאי פסולה״. מצילתה
א ע ״ ס גריעותא )״מדובללת״ ,״מעובה״( .וגם הסיפא ה מ ו ק ב ל ת ״ ה מ ע ו ב ה כמין בית שהם
הכוכבים גראין מתוכה כשרה״ מוכיחה שאין ״שצילתה״ א ל א ה ג ב ל ה של ״מדובללת״. שאין
עי׳ ״שינויים מ צ ו י י ם ״ :״וי״ו ה פ י ר ו ש ״ . אבל
כתובה ולא <לא> והשנייה והאיילונית אין להן ה י ת ו מ ה כתובות פי״א מ״ו: a
ולא מזונות ולא בלאות. פירות
(4
( פ ) ו נ מ ׳ עי״א(, לו ,ק ) י ת ו מ ה במי״ר ד״ו ופי״ר )שם ,לד ע״ג(, היתומה, כך,
(5
ד״נ ו א י ל ך : היתומה(, ( ,מי״ר כי״ל ) ו ה ו ג ה ב ג ל י ו ן עי״א: ורי״ף .א ב ל ב מ ב י ב )גם מ ו ר
ו ה ש נ י ה )השניה(. הממאנת
ק ם ע ״ ב :ר ב ת ג י ק ט ג ה יוצאה ב ג ט אין ל ה כ ת ו ב ה וכל שכן מ מ א נ ת ,ש מ ו א ל בבלי
6
ש מ ו א ל ו א ז ד א כתובה. לה יש בגט יוצאה )אבל( > כתובה לה אין ממאגת ת נ י
ממאנת כתובה לה יש בגט יוצאה כתובה לה אין ממאגת שמואל דאמר ל ט ע מ י ה
פ ס ל ה וכד. לא
או ״קטגה״ בה שנינו אם המשנה P בלשון כאן חולקים א י נ ם ושמואל רב
וגם שמואל וודאי שלא ש נ ה בגט״ וודאי שלא נשנית במשנתנו. ״קטגה יוצאה ״ממאגת״:
מ מ א ג ת אין ל ה כ ת ו ב ה יוצאה ב ג ט יש ל ה כ ת ו ב ה .א ל א שזוהי מ ח ל ו ק ת ב ה ל כ ה , במשגתגו:
188
מ מ א נ ת וקטנה יוצאה בגט. בפירוש ״היתומה״ של משנתנו .רב מפרש ״היתומה״: שנתלית
כממאנת בלבד. מפרשה ושמואל
ה י ת ו מ ה ע״ג: לד שם, ידוש׳ יוחנן. רבי בשם בירוש׳ נ ת פ ר ש ה וכך
ר׳ חזקיה כתובה. י ת ו מ ה ויתומה אין ל ה והאיילונית כד .ניחא שנייה איילונית. והשנייה
ותלמיד ותלמידו יוחנן רבי שמיאינה. ביתומה ת י פ ת ר יוחנן ר׳ בשם אבהו ר׳
מ פ ר ש א ל א שרבי יוחנן ל א ידעו איסוא שום נ ו ס ח א ח ר חוץ מ נ ו ס ח ״ ה י ת ו מ ה ״ , תלמידו
ממאנת. ״יתומה״ זו:
ב ב ר י י ת א רב ״שנה״ עצמה: בפני מחלוקת איפוא היא ושמואל רב מחלוקת
ושמואל שנה ב״תני ״ ק ט נ ה יוצאה ב ג ט אין ל ה כתובה״, )תני ד ב י רב׳ עי׳ ל ע י ל ( : ש לו
כולה,0 מאי קמ״ל תנינא מ״ד )בבלי קא א : יבמות פי״ג בהתאם למשנת שמואל״, דבי
( 1
יבמות בתום׳ ששנינז ממש כמו יש ל ה כ ת ו ב ה , בגט יוצאה כתובה אין ל ה ממאגת
ר׳ א ל י ע ז ר אומר אין יש ל ה כתובה. ה מ מ א נ ת ב א י ש אין ל ה כ ת ו ב ה נתן ל ה ג ט ג: סי״ג
דאמר רב לימא וכו׳ כתנאי לימא שם: שבבבלי )כברייתא וכו׳ כלום קטנה מעשה
שמואל ״ואזדא כדעתו: שלו, כ״מימרא״ בברייתא איפוא ״שנה״ שמואל וכד(. כר״א
ת ני תה ו ש מ ו א ל וכו׳ שמואל ותני ע״א: לז פ״ט, פסחים בירוש׳ כמו לטעמיה״,
וירוש׳ מ ג י ל ה פ״ב ,עג ע ״ א :תני ש מ ו א ל ״שמואל״( וכו׳ )עי׳ ל ה ל ן א צ ל ב ש י ט ת י ה
( 2
. שמואל כ ד ע ת י ה וכו׳ וכו׳
ואע״ג דתניא בהדיא ממאנת וכוי. (1לחוס׳ זו כיוון הרשב״א בחי׳ יבמות קיג א :
(2עי׳ באכר ,טראדיגיון.226 - 225 ,209 ,
(4כן בריטב״א ,ור״ן סוף םי״א. (3על הברייתא ,עי׳ להלן אגל ״שמואל״.
ועי׳ ריטב״א ודין חולקת על הברייתא שלו שבירוש' ,והרבה כאלה ,עי׳ להלן שם, (5המימרא
ורמב״ן בם׳ הזכות ,שהיה להם נוסח אחר .ועי׳ בקטע שבתרביץ ש״ג.25 ,
(6ליתא בחי׳ הרשב״א שס» בכ״י מ :ק ט נ ה ! וזה אינו אלא בליון של טירוש.
189
יתומה, במשנתה: איסוא ל ה התום׳ ה י ה סירות. יש ל ה י ת ו מ ה )כציל( א ל י ע ז ר ר׳
( 1
. חולק אליעזר שרבי והוסיפה
ש ב מ ש נ ה ה מ ח ל ו ק ת ) ״ מ פ י ך ״ ( מ ח ל י ף ר ב ב.
מוחלפת: משנה
רבי הגזלה כשעת משלם והזקינו עבדים והזקינה בהמה גזל .1ב ״ ק פ ״ ט מ ״ ב :
שברשותו המוכר ישבע וכו׳ וילדה שפחתו המוכר וילדה וכן בחמור המחליף פ ר ה דתניא
)״אלמא הקרקעות ו ל א ע ל העבדים נשבעין ל א ע ל וחכ״א אין מאיר ר׳ דברי וכו׳ ילדה
9
למאי קאמר מיבעי ליה ,ה כ י כרבנן הלכה כר״מ. הלכה י האי כמקרקעי״(. עבדא לרבנן
ועביד מתניתין שביק ו ר ב : (359 כר״מ .ה ״ ג )ד״ו צ ע ״ ב ,ד ״ ב הלכה ותניתו ד א פ כ י ת ו
ש ר מ ז ת י :לימא כתנאי ר׳ אליעזר א ו מ ר אין מעשה קטנה כלום וכו׳ ר׳ יהושע א ו מ ר בבבלי קא א (1
שמואל יהוךה א מ ר אמר רב קח א : ביבמות וכוי .א ב ל כר׳׳א דאמר לימא ר ב כלום•וכו׳ קטנה מעשה
משמע מכאן וכו׳» כר׳׳א בקטנה מדותיו שהשוה מצינו ) מ ( אדם ולא חכמים צדדי ) מ ( על כל חיזרנו
ראינו ומצד א ח ר בבבלי שם(, )״רבי׳׳ יבמות שם בתום׳ ישמעאל וכרבי כר״א, סובר ששמיאל לכאורה
איפוא צריכים והיינו סירות. בלאות ,יש לה יש ל ה וסובר: משנתנו חולק על שר״א כתובות מתום׳
מדידיה ידיה״( א ב ל )׳׳ירושתה ומעשח לדידיח מדידה ר ״ א התם אלא קאמר ל ה י ס ך :״עד כאן ל א לומר
יבמות בתוס׳ י ש מ ע א ל לשון ר ב י הוא מ מ ש שמואל לשון אבל אמר״. לא כתובה״( )״תנאי לדידה
שמידתו אדם מצאתי מידות ולא חזרתי ע ל כל רבי(: בטעות: בבבלי םי״ג ,יג ע י ג ן )ידוש׳ ג םי׳׳ג
בשמ״ק. וראב״ד ה (3 ה ג מ ר א :ר מ ״ א מ ש ל ם כ ש ע ת הנזילה וחב״א ובו׳. רש״י ,ר ו מ בפנים (2
ותני. מדאפיך רב א: בב״ק צח כמו ותני, אפיך( איפוך ) צ ״ ל : ראב״ד ש ם : ה :תני ל ה : (4
רבותיו, א ת נ י י ה. איפכא רש״י: אתנייהז בדפו׳: אתנויה: מוגה: מ בכיי ה! בב״י (6כ ״ ה
כתוב היה )איפכא. אתגייה אפכה תחילה: כחוב מ היה בכ״י אבל כי״ין כגוםח לפגיו שהיה בוודאי
וכ״ה גמיר, גמרא ר :רב א ת ג ו ה - .ג ל י ו ן כ״י השני: בדיבור תניוה ,א ב ל ראב״ד שם: ג ס בד»(, מתחילה
אפעל. ראשון כגוף לפרשו ״אפיך״ יש לנו׳ אפיך. דפו׳: ורש״י! ה (8
בערכין. וכ״ה וראב״ד, ורש״י ור מ ״ א :אי הכי, ס (9
190
ן
ותני גזל רב מ ד א פ י ך > א י ב ע י לן לא הא דאמרי איכא א: צה בב״ק אבל
( 2
אומרים מאיר •וחכמים רבי המילה דברי משלם כשעת עבדים והזקינו והזקינה פרה
( 3
אמר ר ב ש ש ת הא מני ע״ב...: וכן ב ב ״ מ ק וכו/ אומר לו הרי שלך לפניך בעבדים
שמעיגן ליה ד ת נ ן גזל ב ה מ ה ר״מ איפכא היא ד א מ ר ע ב ד א כמטלטלין ד מ י וכד והא ר״מ
( 5 ( 4
< ד ב ר י ר׳ מ א י ר > הנזילה כשעת ותגי מ ש ל ם ר ב כ ד מ ח ל י ף קשיא הא לא וכוי
ו כ ד .ו ש נ י א ל ה ה ם כ ״ א מ ר י ״ ה ש נ י ) כ נ ו ס ח כ ״ י ד (,ב ד ף צ ו ב . וחכ״א
כמו תניא״, איסכא )״ברייתא מוחלפת בברייתא אחת היתה שבמשנה המחלוקת
בשם ר״מ ודברי ר״מ, בשם ת״ק במלחמות(: הרמב״ן עליו שהעיר ב, ים בסוכה
או ש כ ך קיבלה. או ש ה ח ל י פ ה מ ע צ מ ו , וע״כ אמרו ש ר ב שנה כך גם ב מ ש נ ת נ ו , ״חכמים״,
( 6
החליף את המשנה ,אלא שפסק א ב ל ר ב א ו מ ר ר ק ״ ה ל כ ה כר״מ״ ,ואין ז א ת א ו מ ר ת ש ה ו א
ר׳ יוחנן אלא מחלוקת מ ש נ ה בלי לסתם אפילו מי ש ח ו ש ש מצעו ״שלא כת״ק, שלא
אכלה פירות ורב לא ס ב ר לה כוותיה והא ר ב םםק ה ל כ ת א כר׳ שמעון ד א מ ר להלן( )עי׳
ה כ י ) ב ״ ק נ ם ב( ו כ ן לא אמרי רבנן דאינון גמורין ואע״ג ד ת ״ ק פירות משלמת גמורין
יידשנה ורבנן פליגי אמר רב הלכה כרשב״ג דאמר אם מתה ) כ ת ו ב ו ת צ ג ב( הכותב בפ׳
ובכמה דוכתי כר׳ יוסי ד א מ ר אף חותכין ו ב פ ׳ מ ס נ י ן ) ש ב ת ק כ ט ב( א מ ר ר ב ה ל כ ה עליה
ואנו )רמב״ן במלחמות(. רבנן״ שביק עליה אקשי ולא 1הכי[ ל ע י ל ע מ ׳ (176א מ ר )עי׳
כאחד מן החולקים הלכה פוסק מוחלפת ורב במקום אחר שבשעה שישנה משנה מוצאים
י ר ו ש ׳ כ ל א י ם פ ״ ט ,ל ב ע ״ א ) ל ע י ל ע מ ׳ 133׳ האומר, כ ד ב ר י ה ל כ ה הוא אומר: הרי
אינה קושיא לרב, אף היא כברייתא״, ועביד מתני׳ שביק ״רב אף הקושיא .(176 ועי׳
) י ב מ ו ת פ ג א, ב ר י י ת א מ ק מ י ל מ ת ג י ת י ן ל י ת א אחר: במקום הוא אומר שהרי
דברי רב על סי לתרץ )עי׳ ל ה ל ן ( ובערכין השתדל כאן אלא שסתם הבבלי .(175 לעיל
ה א ת ר ו ג י ם . ש נ ת ק ב ל ה בימי האמוראים השיטה
על חולקת שכולה פ״י ג ,א ל א בתופ׳ סתם שגויים שבמשנתגו מאיר רבי דברי
ומציעתא של משנתנו ז שכך היא שנויה: רישא
מטבע וכד ו ה ר ק י ב ו פ י ר ו ת אילנות והזקינו ו ה ז ק י נ ו ע ב ד י ם גזל )ג׳(
ו כ ד ת ר ו מ ה ו נ ט מ א ת חמץ ועבר עליו ה פ ס ח ב ה מ ה ו נ ע ב ר ה בה ע ב י ר ה א ו מ ר לו הרי ונפסל
ונ ם ק ל ה עבירה בה ונעברה בהמה וכד ומכרן והזקינו גזל עבדימ )ד( לפניך. שלך
אומר מבידייתה זה ה כ ל ל כל גזילה ש ה י א ב ע י נ ה ולא ש י נ ה אותה כ ש ע ת הגזילה. משלם
הרי שלך לפניך ואם שינה אותה מבירייתה משלם כ ש ע ת הגזילה. לו
י ע ק ב ) ת ל מ י ד ו ש ל ר ב י מ א י ר ( ה י א ,ש כ ן ה ו ב א ה ס י פ א ד ת ו ם פ ת א זו משנת רבי וזו
כאן ,ו ע״ד בשם רבי י ע ק ב :ד ת ג י זה ה כ ל ל ש ה י ה ר ב י יעקב א ו מ ד כ ל גזילה ו כ ר בירוש׳
וודאי רבי ונסקלה״ ששניגו בסיפא, ו״בהמה ונעברה בה עבירה נ ת י ב ו ת ירושלים(. )ועי׳
ל ב ע ל י ו מ ו ח ז ר ״ ) ב ״ ק צ ח ב ,ת ו ם ׳ ב ״ ק ״אף משגגמר דינו החזירו שומר היא דאמר יעקב
191
וודאי דינו״( ונגמר שהמית )״שור יוצאת ליםקל״ שהיתר, ״או וסיפא דמתגי׳ פ ״ ה ד(.
)והיא ״מטבע ונפסל״ אם כן סיפא כולה ,מן י ע ק ב היא )רש״י צ ת ב ד ״ ה ד א ם כ ףr רבי
צז בבלי )ועי׳ היא י ע ק ב רבי ואילך דמציעתא( והרקיבו״ ״סירות על חולקת
ולאו שלך לפניך, ה ב א מאיליו אומר לו הרי ש כ ל שינוי סובר איפוא רבי יעקב םע״א(.
שבועות )עי׳ לקרקע מחובר ש א י נ ם והרקיבו״, ביפירות אפילו אלא בעבדים דווקא
כ מ ש נ ת נ ו )ועי׳ לפניך ,שלא שלך הרי לו אומר ע״א(, לב פ״ח, כתובות וירוש׳ א מג
שם(. ב״ק בבלי
)עי׳ ב ב ל י צ ו ב ו י ר ו ש ׳ ש ם ,ו ע ״ ד ,ש ש מ ו א ל והזקינה״ ,לא שנה רבי יעקב ״בהמה
ור׳ יוחנן ח ו ל ק י ם ע ל משנתנו( ,ו א פ ש ר ש ל א ש נ ה א ו ת ה גם ר ב י מאיר .ואם כן ר י ש א ,מ צ י ע ת א
נינהו ,ועל כן שנה ת נ א דמתניתין לרישא ומציעתא ב ב י בבי. ת נ א י ת ל ת א וסיפא
נט קידושין פ״א, וירוש׳ יב א ביק ק נ א, ע ו ד ב ״ ב ס ח א, עי׳ עבדים, ולענין
שהמשניות חולקות בדבר. םע״ד,
ב ש ם ר ב י ה ו ד ה ה ל כ ה כר׳ מאיר ,ותו ל א מידי. שבירוש׳ כאן ,ו ע ״ ד . . . : אלא
שנא׳ הבית לבדק סתם חרמים אומר בן ב ת י ר א יהודה ר׳ מ״ו: פ״ח .2ע ר כ י ן
חרמים סתם א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם לה׳ הוא קדש קדשים )ויק׳ כז כח( כ ל ח ר ם
נאמר כל אם כן ל מ ה אחוזתו. ש נ א מ ר )שם כא( כ ש ד ה ה ח ר ם ל כ ה ן ת ה י ה לכהנים
קדש קדשים הוא לה׳ ,שהוא חל על קדשי קדשים ועל קדשים קלים. חרם
כר׳ רבנן ועביד שביק ורב בן בתירא. כר׳ יהודה הלכה אמר רב כט א: בבלי
ר ב כברייתא. ועביד מתניתין שביק תניא. א י פ כ א ב ר י י ת א בתירא. בן יהודה
מאי חזית ד א פ כ ת מתניתין מקמי ברייתא ,נפיך ברייתא תני. א י פ כ א נ מ י מ ת נ י ת י ן
הכי ליה. מיבעי כרבנן יהודה בן בתירא, כר׳ אי הכי גמיר. גמריה מתני׳ ,ר ב מקמי
ל מ א י ד א פ כ י ת ו ו ת נ י ת ו ה ל כ ה כר׳ י ה ו ד ה בן ב ת י ר א . קאמר
ס ש ב ישמעאל תמיד רבי שמעון גזבר בדבי רבי שמעון! (2כנו׳ ם״ז ,ולא כנו׳ הדפו׳ וכי״י:
אביו נ רבי שמעון בן יוחאי .ולא עוד אלא שר״ש סובר ״סתם חרמים לכהנים״ ,ששנינו בערכין ס״ח מ״ח
)תוס׳ ס״ד לג וספרא בחקותי םי״ב ו ( :ר ׳ שמעון אומר הכהנים אינן מחרימין שהחרמים שלהן .״משוס
ד ב ס דקסבר סתם חרמים לכהן״ )הראב״ד בת״כ שם( .ועי׳ גם ערכין כ״ט א :ור׳ יהודה בן בתירא וכו׳
לח כ ר ׳ ישמעאל )במ״ז שם(.
192
( 1
) ב מ ד ב ר י ח יד( ת״ל לכהן פירש אפילו או לה/ הוא קדשים קודש חרם כל שנא׳
ח ר ם ב י ש ר א ל לך יהיה. כל
ריה״ג דורשין. ביניהן אלא מ ש מ ע ו ת שאין מחלוקות, של שורות שתי הן אלה
בן ב ת י ר א ל ו מ ד ״פירש״ מן מן ״אך כ ל חרם״ ,ובן ב ב א -מ ע י ק ר ה כ ת ו ב ? ״פירש״ לומד
2
ומן שתי שורות S ה ח ר ם ל כ ה ן ״ ,ורבי י ש מ ע א ל -מן ״ כ ל ח ר ם ב י ש ר א ל ל ך יהיה״ ״כשדה
ה ת ו ס פ ת א ,ערכין פ״ד לב ,דווקא את דעותיהם של שני החכמים האמצעיים: תפסה אלה
ר׳ )כבן בבא( ק ד ש קדשים הוא לי״י חרם ל ג ב ו ה שנ׳ כל ומפורש להדיוט חרמים סתם
בן ב ת י ר א א ו מ ר ס ת ם ח ר מ י ם ל ג ב ו ה ו מ פ ו ר ש ל ה ד י ו ט שנ׳ כ ש ד ה ה ח ר ם . יהודה
וכר, וכר שהוא חל נאמר כל חרם ה״חכמים״ :א״כ למה אומרים במשנתנו אבל
נ (
. שלא נזכר כלל במשנה דורשים אותו ל״מםורש״, ואינם
לקוחה וכנראה ישמעאל, רבי תלמידי של קובצים משני בוודאי נאסף הםםרי
הראשון משתמש ל ב מ ד ב רז והשניה ממדרש לויקרא הראשונה ממדרש הלכה השורה
שגה מ ח ל ו ק ת ריה״ג ובן הראשון t ״ ל ב ד ק ה ב י ת ״ ,והשני בלשון ״לשמים״ )״לשם״( בלשון
ו ה ש נ י -מ ח ל ו ק ת בן ב ב א ורבי ישמעאל. )כיו״ב ב ת ו ם ׳ ג ט י ן פ ״ ב ד(, בתידא
יבמות בחילוף שבין החליף איפוא ״בן בבא״ ב״בן בתירא״, א ח ד )בבלי?( ״תגא״
( 4
ו ש ג ה ב ש ם בן ב ת י ר א ״ ס ת ם ח ר מ י ם ל כ ה נ י ם ״ , , (170 ב ותום׳ שם םי״ג ה )לעיל עמ׳ קח
ש ג ה ב ש ם ״ ח כ מ י ם ״ או ס ת ם ת ״ ק . בן ב ת י ר א ״ ס ת ם ח ר מ י ם ל ב ד ק הבית״ ודברי
גם ״מפורש״, בו גזכר אבל למשנתנו? שוד .ב ע י ק ר ו ד -ו בחקותי סי״ב ס פ ר א
אחוזתו׳ לכהן תהיה מה יעשה לו -כ ש ד ה ה ח ר ם ב צ ו ר ת ן . . . : שונות שהדרשות אלא
לה׳״ז ה״מםורש״ לשם( או יכול א ע ״ פ ש פ י ר ש ל ש ם ת ״ ל הוא )״כל ח ר ם ק ד ש ק ד ש י ם הוא
קדשים קודש כל חרם ת״ל הבית לבדק מנין ש ס ת ם חרמים ר׳ יהודה בן ב ת י ר ה א ו מ ר
מנין שמחרים כשפירש(. ל ה /או יכול א ע ״ פ ש פ י ר ש ל כ ה ן ת ״ ל הוא )״הוא״ לה׳ ולא הוא
א ת קדשיו וכו׳ )כבמשנה(. אדם
ד ת נ י א כאן: קרלםרוה בכ״י אבל בלשונה, א פח בסנהדרין מובאה המשנה
ואפשר שהיא ברייתא. יהיה. לך ב י ש ר א ל חרם כל יהודה ו כ ר ו ח כ ״ א וכו׳ שנ׳ ר׳
שנינו: פ״ב מ״ד נדרים משנת הנה בסתם של ״סתם חרמים״, המחלוקת ולעיקר
של שמים אם כחרם הרי עלי כחרם, ו פ י ר ו ש ם ל ה ק ל וכו׳ ל ה ח מ י ר נדרים סתם
ר׳ יהודה שנינו: ובסיפא אסור, ס ת ם ואם מותר, כחרם של כהנים ואס אסור
וכר סתם חרמים סתם תרומה א ו מ ר י ם ( ו ח כ מ י ם ועוד: )במי״ר ופי״ר, אומר
ח ר מ י את מ כ י ר י ן ג ל י ל אגשי שאין אסורין בגליל מותרין ביהודה
אביי כדברי םפ״א, תוס׳ היא, צ ד ו ק בר׳ א ל ע ז ר רבי וםיםא הכהגים.
יט ב ו ר ב י א ל ע ז ר ב י ר ו ש ׳ שם ,לז ר ע ״ ג )״תרין ת נ י י ן איגון״( .א ב ל בין ת ״ ק בבבלי
של איסורו לת״ק )שהרי ל כ ה נ י ם חרמים -סתם בוודאי סוברים ראב״צ ובין
193
א ת מכירין גליל אנשי שאין מפני מותר בגליל ולסיפא הוא, ״חומרא״ ״סתם״
ירמיה רבי לדברי צריכים אנו ו ב ז ה ערכין, במשנת כחכמים נהנים(, חרמי
וכו׳ הילא ב ש ם רבי יוסי רבי )קושיא היא(. מותר יהא בגליל אפילו י( לכהגים
ש ל בחרמו אלא גדרתי לא ואמר בחרם גדר מ ״ ד : פ״ב וכן וכו׳(. הבית לבדק
ל ב ג ו ת ל מ י ד ו ש ה י ש ג ה א ח ת ב מ ש נ ה מ ח ל ו ק ת מ ח ל י ף ר ב .B
ואילך: יוסט׳ ו ל י ר מ א ,ד׳ ק ב. וכי״י, דפו׳ מב״ב אבל ה ,וד״נ. פ לו, במי״ר. כך
2
אוסר. י ו פ י ור׳ ' מ א י ו ר׳ דברי
הקיטע. ר ב הונא אין הקיטע ,וכן א מ ר א י ן שמואל א מ ר איתמר ידענא. לא א מ ר ליה מאי
נמי אנן הקיטע אין הונא ר ב ואמר הקיטע אין שמואל ואמר הואיל יוסף ר ב א מ ר
3
ורב ור״נ )״לרבא להו שמיע ל א שירא > ב ר רבא ל ה מתקיף הקיטע. א י ן נ י ת נ י
ביה וכד. הונא ה ד ד ר ב אוסר .ואף דברי ר׳ מאיר ר׳ יוסי ה ק י ט ע וכו׳ דתנן מאיר היא רבי
אבל וכי׳ ז יוסי דברי רבי הירוש׳: כ מ ש נ ת רב ב ר לחייא הישנה ר ב א ב ר חנן ר ב
הבבלי. כמשנת אוסר, יוסי ורבי מאיר רבי דברי המחלוקת: א ת ל ה ח ל י ף לו הראה רב
א ב ל הבבלי• כ מ ש נ ת אח״כ ושנו התלמוד, לדברי ם ת ם חזרו בהם, הונא שמואל ורב גם
״אין הקיטע״: ״א י ן הבבלי, משנת הבבלי ,בסגנון הירוש /או בלשון כמשגת שגו מתחילה
כ ך מובאה שלנו הבבלי ומשנת מתיר״. יוסי ור׳ מ א י ר ר׳ דברי ב ק ב שלו יוצא הקיטע
ם . יב ר ב א )ב״ב ש ל הזקן דורו בן ב ד חמא, ע ל ידי רמי ב ע ח ביומא גם
להלן(. קג א׳ עי׳ )יבמות ר ב א ש ל משנתו היתד, הבבלית והמשנה ורבא, יוסף ורב נחמן
ב״איתמר״ נמסרו הידוש/ כ מ ש נ ת ש ה ם שמואל, שדברי עד בבבל שורר זה היה ונוסח
במשנתנו. הקיטע״, ״אין לשנות כך, מציע הבבלי ,ורב יוסף משנת בסגנון ר ב יוסף ובדברי
והמפרשיס נדחקו בפירושו. הבית, ל ב ד ק נמאן דמר סתם חרמים ובנוסחאוח: כ ן ג״ל ל ה נ י ח » (1
ר״מ״. •דברי ליתא (41 )עמ׳ בא פ״ה, סי׳ ח״ב או״ז (2
שאייה, בד רבא אחרות״: ״גמר]ות[ בשם 184 השלם יוחסין שיאה, בר רבה מ: כ״י (3
136 גאונים של תורתן הגאונים, שבתשובות שווה״ בר ״ראבא הוא שאייא, : פ ״ א
מתיר. שלו דברי ר״מ ור׳ יוסי בקב יוצא הקיטע בדפו׳!אין בכ״י א״ס ו הנכון הנוסח כ״ה (4
דלעיל. הקיטע״ •אין ע״י בא השיבוש עי״א. וגשלס מ בכ״י גם ליתא ׳׳אין״
רגיל. חילוף והוא יצחק״, ״בד ליתא מ בב״י (6 ואמר. א״פ! (5
194
המשנה רב, בשיטת והוקבעה, הספיקות סולקו ורנב״י, שירא בר רבא אחרי אח״כ,
ד ב ר י ר ב י מ א י ר ורבי יוסי אוסר. הבבלית:
ועל פי הכלל ל ר ב י יוסי, על פי ה מ ש נ ה ה מ ו ח ל פ ת של רב ,ק ב הקיטע אינו ״נעל״
ז (
יבמות משנת את ש מ ו א ל מפרש כץ על מחבית״. יוסי כרבי ״הלכה הרי הידוע
מאיר רבי ע ץ -ח ל י צ ה כ ש ר ה ״ ,כ ד ע ת יחיד ,ז״א ש ה י א מ ש נ ת ״בסנדל של מ״ב, פי״ב
קג ם . )יבמות ודברי הכל״ עור ״במחופה מפרשה דשמואל ואבוד, וכד״(. תנא )״מאן
ש ל עץ״, חובטין ״והן שיהו אמרו בירוש׳ )שם םי״ב ,יב ם ע ״ ג -רע״ד( ב ש ם ר ב : וכיו״ב
כולו עץ פסול אבל ״והן ש י ה ו ת ר ס י ו ת י ו ש ל עץ״» )כצ״ל> מ ע מ י ד י ן ש ל ע ץ ״ , ״והן שיהו
הוא שנה אסילו כולו של עץ כשר. אמרו )בירוש׳ שם(: ואולם בשם רבי יוחנן לחליצה.
שלפיהו ד ב ר י ר׳ יוסי, הקיטע יוצא ב ק ב שלו במשנת שבת כנוסח מי״ר: בוודאי איפוא
של עץ״ נ ע ל הוא. ״סנדל
שעיקרה באמת לנו יצא השוואת־המקורות, בדרך שבת משנת אס נבדוק ואולם
ואף ר ב הונא ה ד ר ביה ד ת נ י א מ ש נ ת נ ו כ נ ו ס ח הבבלי .ב ב ב ל י ש ב ת שם ,סו א ,א מ ר ו : של
ר׳ עקיבא דברי בו ב ש ב ת ויוצאין בו חולצת ואשה מדרס טמא ם י יד י ן של סנדל
מ א י ר ה ו ד ו ל ו ,ו ה ת נ י א ) ע ד י ו ת ם ״ ב מ ״ ח ( ה ו ד ו לו .א מ ר ר ב ה ו נ א מ א ן ה ו ד ו ל ו ר ׳ ולא
3
י ו ס י ' .כי ב מ ש נ ת עדיות שם שנינו :ש ל ש ה ד ב ר י ם א מ ר ר׳ ע ק י ב א ומאן לא הודו לו ר׳
ארבעה, ועל שירי תנור שהוא טמא מדרס סנדל של סיידים על הודו לו וכו׳ שנים על
שהיו א ו מ ר י ם ש ל ש ה ,והודו לו .ושזו ה י א מ ש נ ת ר ב י מ א י ר יוצא מ פ ו ר ש מ כ ל י ם ם ״ ה מ ״ א :
פ ״ א י ג )ט( בתום׳ עדיות אבל מאיר. ר׳ דברי ארבעה ושיריו ארבעה תחילתו תנור
הודו לו, שלשה ש ב ר א ש ו נ ה היו אומרין ארבעה א ר ב ע ה ושיריו שתחילתו תנור שנינו:
ו ל א בו ב ש ב ת בו ויוצאין חולצת ואשה מדרס שטמא םיידין ושל עץ של סנדל
ר׳ קש של סנדל יב רע״ד(: יבמות שם, )ירוש׳ כלים ב״ב פ״ד ה ובתום׳ לו. ה ודו
הודו לו. ו ל א מ ט מ א ו ה א ש ה ח ו ל צ ת בו ויוצאין בו ב ש ב ת עקיבא
4
סנדל לרבי עקיבא ולרבי מאיר, איפוא, הוא ש ל ע ץ ו ש ל ק ש ) ו ש ל ש ע ם >> סנדל
(1עירובין מו ב ,ירוש׳ תרומות פ׳׳ג ,מב ע״א ועי׳ בכורות לו ב ואו״ז ח׳׳ג סי׳ כו.
בר נחמני ,שראה של ר׳ י 1ח ק על עדותו בר חמא של יומא עח ב ,שהשיב רמי הסוגיא (2
דכ״ע מנעל הוא ובשבת בהא פליגי מר את ריב״ל שיצא בסנדל של שעם ,ממשנת שבת ותירצה ר ב א:
נמסר יומא ס״ח ,מד ע״ד, וגם בירוש׳ מסוגיית יבמות. משתמיט וכו׳ -מוחלפת דילמא גזריגן סבר
השיב לו ״איםתנים אגא״ וריב״ל ב״םוליסה״, שיצא את ריב״ל שראה בשם אותו רבי יצחק בר נחמן
)ועי׳ תום׳ שם ושם וברמב״ן במלחמות בשבת ובחידושיו שם וביבמות(.
זה הולך אל בכלים פי״ז מיז» ר' יוחנן בן נורי, (3רב יוסף ,שם ,אומר :מאן לא הודו לו
מקום אחד ,כי רבי יוסי הלך בכמה מקומות בכלים בשיטת רבו זה.
(4עי׳ תום׳ יבמות שהבאתי ,ועי׳ רמב״ן במלחמות לשבת ובחידושיו שס.
195
וזהו מ ש א ״ כ ל ר ב י יוסי. ד ב ר בין לענין ט ו מ א ה ובין לענין ח ל י צ ה ובין לענין שבת. לכל
2
<ו>של > מתכת י ו ס י ה ו א •>( :ס נ ד ל י ב ה מ ה כלים-רבי כלים פי״ד מ״ה )וסתם כ ס ת ם
המקבילה ספורות של בשורה יא, פ״ב ב״ב כלים ובתוס׳ טהורין. ש ע ם של טמאין
המקבילה יוסי ר׳ ממשנת בוודאי כולה )ולקוחה עליה וחולקת המשנה של לפכ״ד
3
טמא אדם של םנדלין, שלשה שנינו: יהודה '(, רבי משנת שהוא שלנו, לפכ״ד
ט ה ו ר צ פ יד א ושל שעם ושל מת, טמא טמא<ר(, בהמה ושל מתכת של מדרס,
והוא אוסר ל ק י ט ע ה ו ד ו לו״, ״ולא רבי יוסי חולק איפוא על רבי ע ק י ב א ושנה מכלום.
ב ק ב ש ל ו ) ״ ש ל עץ״(. לצאת
ה ס ו ב ר ש ס נ ד ל של עץ ו כ ד ו מ ה אליעזר, הוא-רבי מחלוקתו של רבי עקיבא ובן
א ל י ע ז ר אילו ר א ה ר׳ י ה ו ד ה סנדל ,ששנינו ב ת ו ס פ ת א י ב מ ו ת סי״ב י א :א מ ר ר׳ אינו
חולק ולשיטתו דבר. כסנדל לכל הוא הרי <עליו> עכשיו היה אומר של עץ של סנדל
אם יש אליעזר אומר קב של קיטע ר׳ גם ב ק ב הקיטע ,ת ו ס פ ת א ש ב ת פ״ה )פ״ 0א: הוא
4
מי שאוסר איפוא ב מ ש נ ת נ ו ל א ו אין יוצאין בו י» ואם ב י ת קיבול כ ת י ת י ן יוצאין בו לו
5
כרבי סובר ד ו י ו צ א י ן בו״(, טמא כתיתין קיבול בית יש לו ואם ואומר י : הקיטע קב
החולק על רבי עקיבא. אליעזר
אמנם היא אוסר, יוסי ורבי מאיר רבי דברי הבבלית: המשנה איפוא כן אם
על ידי רב ,א ב ל מ א ו ש ר ת ע ל ידי המקורות. מ ו ג ה ת
תנא או רבי׳ ה ח ל י פ ה אם לא רבי, משנת היתד. אחרת היא אם כך שאלה
לצאת .ורגלים לדבר ששינה משנתו ושנה :ואם שמותר בכוונה ,כדי לפסוק ה ל כ ה שלפניו,
שבתום׳. אליעזר רבי משנת בו״ ,כ ל ש ו ן ״יוצאין ולא טמא. יש לו בית ק י ב ו ל כ ת י ת י ן
מ ו ח ל פ ת ״ מ ש נ ה ״ ל פ נ י ו ת ל מ י ד י ו שנו מ ק ו מ ו ת ב ש נ י .C
רב להם ו ש ת ק לפי מ ה ש ה ח ל י פ ו ה ושנוה, כ פ ל ו נ י , ה ל כ ה ו פ ס ק ו
זה עם זה א ל א ילכו לא שמצטרפין שראו א ת החדש ובנו אב .1ר ״ ד ,פ ״ א מ ״ ז :
וכל אומר אב ובנו ש מ ע ו ן רבי עם אחר. השני יצטרף מהן אחד יפסל שאם
כ ש ד י ן ל ע ד ו ת ה ח ד ש .א מ ר ר׳ יוסי מ ע ש ה ו כ ד ו פ ס ל ו א ת בנו. הקרובין
6
א״ל שמעון. כר׳ הלכתא <אמר רב> י ר ב א בר חנן רב אמד כב א: בבלי
זימנין א״ל והא ואת א מ ר ת ה ל כ ת א כר״ש. ר ב י יוסי ו מ ע ש ה הונא ל ר ב חנן בר רבא, רב
.19 ח״ב, היהדות למדעי המכון וידיעות ואילך, 200 חל״ב, REJ גרוינרט, שעה לפי עי׳ (1
)עי׳ תוס׳ ורשב״ם מ כ־י וכגי׳ במקומו(, )״דתגיא״ ,עי׳ זו כלים משנת מובאה א נט בשבת (2
מנעל שלו )״של ה פ ר צ ו ף ״ ( י: פ״א כ ל י ם ב״מ גם תום׳ שלהלן ,ועי׳ התוספתא וכנוסח ״ושל מ ת כ ת ״ , שם(,
גינצבורג(. לר״ל היובל בס׳ שיופיע ב״ד״, פרק ״כלים במאמרי הדבר את ]ביררתי (3
מתום׳ י ב מ ו ת , אליעזר ,כמו שיוצא רבי משנת ששנה יהודה רבי ממשנת בוודאי לקוחה התוס׳ (4
בשבת t המשנה על החולקת בהן, יוצאין ואין ט מ א י ן הנקטמין ב: שם בתוס׳ הסמוכה ההלכה גם וכן
בהן(, ויוצאין בשרייר[: גס שם ]וכ״ה ע״ד שם ,ח )בירוש׳ בהן יוצאין ואין טהורים אנקטמין
) = חוס׳ היא יהודה רבי משגת מ״ו שכל יהודה, רבי משגת היא מ״ו - ,גם םט״ו לכלים ומתאימה
יוסי[, רבי משנת שהיא ,510 סי״ג, בהתקופה שכתבתי כמו ]ולא -י( ז פ״ה בימ כלים
משגה. סתם ולא ה״אוםר״ דברי סוף הם המשנה, של וכו׳״, לו יש ו א ט ״ ( 5
196
א״ל א״ל היכי תנית. מידי. ולא א מ ר לי ולא כר״ ש דרב הלכתא קמיה אמרית םגיאין
ה ל כ ת א )ס״א: שמואל אמר וכד אמר מידי. לך ולא א״ל משום הכי לא אמר א י פ כ א.
הלכה( כר״ש. אין
וחכמים שמעון רבי דברי חנן שנה איפוא לפני רב :א ב ובנו וכד עם אחר רב
(1
וודאי ״איפכא״. ש ה י ה ל פ נ י ו נ ו ס ח מ ש נ ת נ ו •P , אב ובנו וכד ,וזה ק ו ר א ה ב ב ל י אומרים
אלא חנן) רב שנה ואותה משנתנו, של המחלוקת את החליפה אחת ש ב ר י י ת א
,2ה ב ר י י ת א בסי׳ שהיא ,כמו היתד .י ד ו ע ה ל ר ב .ו ר ב ל א א מ ר לו כלום .ו ק ר ו ב שהברייתא
ח י י א. רבי של
אמר כאחד נימנין שניהם וכד לעבר אמרו האב ובנו ס״ב א: סנהדרין בתוס׳
אני ואתה ונמתי לו לאלעזר בני לעיבור שנה ר׳ יוסי פ ע ם א ח ת ה ל כ ת י א נ י ו א ל ע ז ר ב נ י
כאחד ,ושם ס״ז ב :בקידוש ה ח ד ש ובעיבור ש נ ה ו כ ד א ב ובנו ה ר ב ותלמידו שניהן נמנין
רבי יוסי נהג איםוא למנין קידוש ה ח ד ש ועיבור כ א ח ד ולא יהא יושב בצידו וכד. נימנין
כמו בעדות החודש ,לפי שיטתו. השנה,
לו ליקח )״המוכר״( וצריך הדות וכד ולא את לא את הבור מ״ב: פ״ד ב״ב .2
אינו א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם ע ק י ב א ר׳ ד ב ר י הלוקח״( מן )״לבורו דרך
ש א מ ר לו חוץ מ א ל ו )״חוץ מ ב ו ר ו מ ו ד ה ר׳ ע ק י ב א בזמן ד ר ך לו ל י ק ח צ ר י ך
ושייר לאחר הבור והדות )״מכר צריך ליקח לו דרך .מכרן ל א ח ר שאינו ודות״(
צריך ליקח לו ד ר ך וחכ״א )*הלוקח״( אומר אינו צריך ר׳ ע ק י ב א לעצמו״( הבית
וכד .וכן בם״ד מ״ט.
197
וכו /הוא ד א מ ר כר״ע דדייק אמר רב יהודה לא את הבור וכו /וגם בערכין יט א: דתגן
מ ו ב א ה ע״י ר׳ י ר מ י ה וכו/ וסיפא ״מכרן לאחר״ דתנן לא את הבור וכו/ יתירא לישגא
ז
<ר׳ י ר מ י ה ב ,ת ל מ י ד ו ש ל ר ׳ ז י ר א ,ז ע י ר א >( ב י ר ו ש ׳ כ ת ו ב ו ת פ ״ ג ,ל ו ע ״ ב .
ו״איסכא״ ש ל ה ם הוא :וצריך ליקח לו ה ב ב ל י י ם , שלגו היא איפוא משגת מב״ב
צריך ל י ק ח לו דרך״. ״ומודה ד״ע וכד שאיגו אומר איגו צריך וכד ,בלא ר׳ עקיבא דרך
מן חידוש׳ יוצא ש ה ״ מ ש נ ה ״ ה מ ו ח ל פ ת ,ר ע ״ א איגו צריך ,היא ״משנת״ )״ברייתא״( ואמנם
ח י י א :א ב ל ה״בבליים״ שנו כך ב ש ם ״ ח כ מ י ם ׳ /היינו כ נ ו ס ח שלנו :וחכ״א אינו צריך. רבי
)״של ד י דן הלכה כרבי עקיבא רב רבה בר רב הונא בשם כאן ,יד ע״ג: ידוש׳
2
הלכה כרבי רב בשם זעירא ר ב .י ר מ י ה רבי חייה. ד ר ב י דהוא רבגן משנתנו״( '
א ן ה ד הירושלמי״( דברי ר׳ ירמיה ,מכאן ואילך )״עד כאן ד ב ר י חייה ד ר ב י עקיבא
ד ב ב ל א י. רבנן
בר רב -רב ירמיה בשם בירוש׳ תמיד כמו הוא כאן, הירוש׳ של ירמיה״ ״רב
של ו״רבנן״ חייא, רבי של הברייתא איפוא היתד. שלו ״איפכא״ הבבלי. של אבא
( 3
הוא איפוא :וחכ״א אינו צריך ליקח לו דרך ,ש ב נ ו ס ח המשניות. ה״בבליים״
״וחכ״א אינו צריך ליקח לו דרך״, במשנתם ארץ ישראל לא היה להם כנראה בני
( 4
וכן של ארץ ישראל, ושרידים של הנוסח הזה, . כ ך הזכירו זה ב ש ם ה״בבליים״ ומפני
הנוסח ״המוחלף״ ,נמצאים עוד בנוסחאות של כי״י ה מ ש נ ה : של
שהנוםחאות מוגהות ושהיו נוסחאות ,שלא היה ב ה ם ״דברי ר ״ ע רואים איפוא, אנו
וכוי, יוחנן רבי בשם יסא רבי הילא רבי יאמר שמע ולא הירוש': מדחיית יוצא זה (1
וכו׳. אמרין ארמון תמן מקוצר: כאן ב״ב בירוש׳
ואילך. 144 עמ׳ לעיל לברייתא, בניגוד בבבלי, דיין״ ״תנא כמו (2
הידוע׳ בשאר הבבליים ז לעיל( עי׳ )ברייתא, שב״משנת" ״חכמים״ פירושו דבבלאי״ *רבנן (3
רבגין דהוא חמן ר׳ דברי מ ח ל פ י ן וכו׳ חמן ע״ד: מח בגיטין פ״ד, כמו ד ת מ ן״, ״רבנן בלשון כרגיל
ורחוק. דחוק הם״מ פי׳ ב(, עד ב, גיטין עב בבלי )עי׳ דתמן רבניו דהוא הכא ר׳ דברי וכו׳ דהבא
או הבבלי, ב׳ ירמיה ר׳ בשם שנמסר מכיון מוכיח, אינו כתובות בירוש׳ הסיפא של הציםט (4
198
הנוסח בהם שהיה נוסחאות ושהיו ו כ ״ י ב(, )כ״י ק ב מ ״ ב ל ו דרך׳״ א״צ ליקח וחכ״א
,(569ו ל א ה י ה ב ה ם ״ ו מ ו ד ה ו כ ד ״ ) ב 569ב מ ״ ב ו מ ״ ט » ב כ י ״ מ ה ו א כ ת ו ב ב מ ״ ס ה מ ו ח ל ף <ב
א ו מ ר צריך וכד. עקיבא ה ה ל כ ה ( ו מ ה ן י צ א כ נ ר א ה נו׳ כ״י מ :ו א י ן צ ר י ך ו כ ד ר ׳ בסוף
ע״פ הברייתות שלהם בבבל מוגה מב״ב, משנתנו הוא איםוא כאן נוסח נוסח
171ו א י ל ך ( . לעיל עמ׳ )עי׳
א י פ כ א. ואבע״א רב כאידך תנא סבר דתניא הוריות ג ע״ב: ב ר י י ת ו ת: אצל
ואיב׳ אי׳ ר ב ס ב ר ל ה כ ה א י ת נ א ד ת נ י א וכד. תני ואיב׳ אי׳ א י ם כ א מ: כ״י
יוחנן( רבי )ועי׳ ה ש י ט ה מ ו ח ל פ ת ס.
ל ע י ל ע מ ׳ .68 נ ד ר י ם ם ״ ח מ ״ ב ,ב ב ל י ם א ב ) ק י ד ו ש י ן ס ד ב(, .1
א נ ש י ם זה א ו מ ר כ ה ן וכן שני מ״ז-מיח: פ״ב כתובות למשנה. מ ב ר י י ת א .2
נאמנין. אלו הרי זה את זה מעידין שהן ובזמן נאמנין אינן אני כהן אני וזה א ו מ ר
יהודה אומר אין מעלין ל כ ה ו נ ה ע ל פי ע ד אחד. רבי
וחבירי כהן נאמן להאכילו בתרומה כהן אני ) ת ו ס ׳ פ ״ ב ב( ת״ר כד א: בבלי
על זה. מעידין ושנים על זה מעידין שנים שלשה להשיאו אשה עד שיהו נאמן ואינו
דרבי למימרא וכד. שלשה ב ת ר ו מ ה ע ד שיהו נאמן להאכילו יהודה אומר אף אינו רבי
)דמאי פ״ד שמעינן להו דתנן לגומלין והא איפכא חייש לגומלין ורבנן ל א חיישי יהודה
מתוקן שלי אינו ישן, ושל חברי חדש ואמר אחד מהן שלי מ״ז> ה ח מ ר י ן ש נ כ נ ס ו ל ע י ר
( 1
אמר רב בר אהבה אדא אמר רב ר׳ יהודה אומר נאמן. אינו נאמן חברי מתוקן ושל
השיטה .א ב י י א מ ר ל ע ו ל ם ל א ת י פ ו ך וכו׳. מוחלפת
אחת רבי יהודה* בדברי מוחלפות זו וברייתא דמאי שמשנת איפוא אומר רב
ל א נ א מ ר איזו מהן. אלו ״מוחלפת״ שיטתה וצריכה ״ליהםך״ ,אבל מ״משניות״
כהן ש ב ת ו ם ׳ שם ,פ ״ ב ב -ג mש נ י נ ו :וכן שני א נ ש י ם זה א ו מ ר ח ב י ר י ובברייתא
גאמגין עד שיהו ש ל ש ה איגן לחזקה אבל )״תרומה״( להם נותניץ וזה א ו מ ר ח ב י ר י כ ה ן
2
לזה > מעידין ושנים וכד נותנין להן עד שיהו שלשה אף אין אומר י ה ו ד ה ר׳ וכו׳
שנים ע״פ אלא אין מורידין אבל אחד עד ע״פ וכו׳ לכהונה מעלין )= ב ב ל י כ ד א ( .
שנים אלא ע״פ שנים כך אין מעלין ע״פ אלא מורידין כשם שאין אומר י ה ו ד ה ר׳
ב ״ ב ל א ב(. ב ב ל י כו א, )עי׳
שבמשנה שהמחלוקת יוצא התום׳ שמתוך גוגעים, כ ת ו ב ו ת אין ה ד ב ר י ם למשגת
א ו ת ה ה מ ח ל ו ק ת ש ב ב ר י י ת א .מ ש ג ת ד מ א י מ ו ב א ה כ ל ס ג י ג ו ג ם ב כ ת ו ב ו ת גו ב. איגד!
איגו יודע כלום מםוגיא שלגו ,והוא מ פ ר ש ט ע ם מ ש ג ת ד מ א י א ח ר ת ,ידוש׳ והירוש׳
פ״ד ,כ ד ע ״ ב :מ ה טעם דר׳ יודה מפגי חייהן של בני ה ע י ר ! דמאי
כאן״ ״לית ״איתמר׳(! )כן מ ת נ י ת א ״ ״כיני ״מניה״, הוא ג.
)בבבלי( מ ת ג י ׳ - ,א י ת מ ר כן )בירוש׳( ז מ ת ג י ת א .Aכ י ג י
טהור .שנים אומרים ע ד אומר נטמא והוא אומר ל א נ ט מ א ת י טהרות פ״ה מ״ט: .1
הוא א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם מ ט מ א מ א י ר רבי והוא אומר לא נטמאתי נטמא
עצמו. ידי על נ א מ ן
לא אכלתי שנים אומרים אכל והוא אומר כריתות פ״ג מ״א: שנינו, חלב ולענין
199
לו א מ ר ו לידי מיתה חמורה וכר. שנים א מ ר ר׳ מאיר אם הביאוהו מאיר מחייב. רבי
ודברי רבי שבתוספתא, לדעת רבי יהודה דעת רבי שמעון מתאימה לספרא, אבל
אמר ר״מ אם ג -ד : פ״ז חובה ספרא מאיר. שבתוספתא גמםרו שם בשם רבי שמעון
אמר אומר לא חטאתי. שגים וכו׳ א מ ר לו ר׳ י ה ו ד ה ה א י ך א ו מ ר י ם לו ו כ ר ו ה ו א הביאוהו
7 ( 6 ( 5
מתחילה אמר אם אומר י מ א י ר רבי סטור. <והוא> אגי יאמר מזיר שמעון ר׳
יהודה במיגו רבי שמעון מודה איפוא לרבי )כבתוםפתא(. א נ י ש ו מ ע י ם לו א ב ל וכו׳ מזיד
זה של ״ מ ה א ם י ר צ ה ל ו מ ר מ ז י ד הייתי״.
ומודה הוא רבי שמעון כ ד ע ת רבי יהודה, אם דעת חלוקות איפוא בזה, הברייתות
נזיר ידוש׳ טהרות: למשגת בגוגע י ו ח ג ן, ורבי ר ב ובזה נחלקו במיגו שלו ,או לא.
(3שמ״ק :ומכחישן ,מ ליתא. (2כ״י מ. ור/ (1גם ביבמות בכיי מ !
! י מ ח נ י ת י ני א
ל י י יהודר ן י״ יל י אחריגי חכמים, ומודים שבשמ״ק(: )וחידושיו (4ר״ג שם
דהייגו רבגן דמתניתין ,ועי׳ להלן.
אומר. בכי״ר .מה״ג ופי׳ הר״ש לת״כ :ר׳ שמעון (5
(6כ״ה בכי׳׳ר )ושם :ויאמר( ,מה״ג ופי׳ הר״ש ,בדסוסים בטעות :אס אמר.
ר׳ מאיר. אמר (7כי״ר ומה״ג וחום׳ כריתות יב א :
200
שנים ראינו אחד מכם שאמרו להם מ כ ח י ש י ן )״שני נזיריץ ה י ו ש נ י ן ם [ יי נ ז ע ״ א ־. רפ״ח,
ו ה ו א או׳ ל א ט ה ר ו ת שם״( ע ד או׳ נ י ט מ א )״במשנת והם מכחישין״( .ייבא כ ה ד א שניטמא
ד ב ר י מ מ נ ו נ א מ נ י ן ש נ י ה ן טהור .ש נ י ם או׳ נ י ט מ א והוא או׳ ל א נ י ט מ א ת י נטמאתי
מטמא. וחכמים אומ׳ הוא נאמן ע י י עצמו .ר ב י ה ו ד ה ב ש ם ר ב כיני מ ת נ י ת א ר ״ מ ר״מ.
י ה ו ד ה ו ר ב י מ ט מ א א״ר יוחנן כיני מ ת נ י ת א ר״מ מטהרים. י ה ו ד ה *> ו ח כ מ י ם ר׳
גוריון דא״ר לד׳ יוחנן. הסמוכים״( מםייעין דרבנן )״דברי האמוראים מיליהון מטהר.
ר ב י יוסי בן ח נ י נ ה ל א א״ר י ה ו ד ה א ל א ב ט ו מ א ה י ש נ ה ש י כ ו ל ל ו מ ר נ ט מ א ת י ו ט ה ר ת י בשם
משום מינו איפוא הוא החכמים טעם לא אמר ז ב ה מיגו שאין חדשה בטומאה )״אבל
( 3
על ביאת הוא ה ד ב ר חלב אכילת על הדבר הוא[ כ ן . . .1 ותני הוא״( יהודה ורבי
לרבי יהודה״( )״חכמים ליה ויודון הייתי״(. מזיד לומר הוא יכול )״שבשניהם מקדש
( 4
נ ז י ר ש א י ן א ו מ ׳ )= ״ ש ה ן טומאת מפני )״שיכול הוא ל ו מ ר נ ט מ א ת י וטהרתי״(. בטומאה
לו איכן הוא ק ר ב נ ך ש ה ב א ת )״ואינו יכול ל ו מ ר נ ט מ א ת י וטהרתי״(. אומרים״(
יהודה, כרבי סוברים )רבי שמעון( ש״חכמים״ דלעיל. דת״כ כברייתא שנה רב
במשנתנו: מגיה הוא כן על עצמו״. ידי על נאמן ״שאדם מפני ולא מיגו ומשום
ורבי יוחנן שנה כ ת ו ס פ ת א דכריתות, מטהדין. ור׳ י ה ו ד ה [ ו ח כ מ י ם מ ט מ א מאיר רבי
)רבי שמעון( חולקים בזה על ר ב י יהודה .ועל כן הוא שונה :ר ב י מ א י ר מ ט מ א ש״חכמים״
מטהר. י ה ו ד ה ורבי
נחמן אמר רב )בברייתות שבע״א(: כרבי יהודה י ב ב ,פ ו ס ק ר ב כריתות בבבלי,
{ 5 ( 5
<ר׳ יהודה > אמרה לא יוסף רב אמר )״לטומאה״( יהודה כר׳ הלכה רב> <אמר
אומרים שנים ט ה ר ו ת פ״ו יג : בתוספתא ל ב י ן ע צ מ ו ו ל ע צ מ ו .וזו ה י א ש ש ג י ג ו ביגו אלא
( 6
בטהרות אלא יחוש לעצמו. עסוק לו אומרים אין גטמאתי לא גטמאת והוא אומר לו
מ ט מ א . רב :רבי מאיר למחציתה על סי איפוא מ ו ג ה ת שלגו טהרות משגת
שהובא בירוש /הוא הגוםח של מאיר, רבי דברי מ מ ג ו ג א מ ג י ן שגי ה ם במקום:
ר״מ מחייב ,ואולם בתוספתא במשגת כריתות שם שלא הוגהה .א ב ל גם עד המשנה נוסח
ר״מ. ד ב ר י נ א מ נ י ן הן במקומו: שם
בברייתא שבבבלי כריתות יב א :יכול אפילו שנים מכחישין ,ועי׳ לעיל בהערה , 3 ז (1כהגהת ק׳׳ע
בתום׳ טהרות פ״ו י״ד] :היו שנים[ ומכחישן נאמן ע׳׳י עצמו כיצד אמרו לו נדרת וכו׳ )ת״כ חובה פ״ז ה( ו
מכחישו. היה ואם ר״ש שס:
(2אע״פ שאפשר שהירוש׳ תפס בלשון ברורה ומודגשת! ר׳ יהודה וחכמים ,כדי לומר ש׳׳חכמים״
אלו הם חוץ מרבי יהודה ,היינו אף רבי שמעון ,אבל לענין הנוסח במשנה הכווגה אל ״וחכםים אומרים״,
אעס״כ קרוב יותר כי ״ר׳ יהודה״ הוא אשגרה של טעות מדברי רבי יוחנן הסמוכים.
(3ברייתא בםגגון זה בירוש׳ ביצה פ״א ,ס ע״ג )ועי׳ שם ס״ה ,סג ע״ב( .אבל החסרון בוודאי
ותגי עלה הוא הדבר וכו׳ )את גדול יותר ,וקרוב שחסרה כאן ברייתא דתוס׳ כריתות שהבאתי ואחריה:
א״א לצרף עם ״הוא הדבר״ וכו׳( .ואולי חסר הברייתא של ״ומודים״ שבבבלי ,שהוסיפה כאן בעל ק״ע,
דבת רה מן לח מגי שמע ״ר׳ הירוש׳ הסמוכים: ממגי שמדברי כריתות, ומשגת גם ״תמן תניגן״
אמרו לו אם ירצה לומר מזיד הייתי״ ,יוצא שלפגי דברי ר׳ מגי הובאה בירוש׳ הרישא של כריתות.
(4שאין = שהן ,כמו בירוש׳ כתובות פ״ז ,לא ע״ד :בשאין בו )עי׳ להלן סי׳ (2וסגחדרין פ״א,
ש א י ן מיטלטלין )עי׳ להלן( .וכיו״ב בפרה ,ס״ה מ״ג ,בהו׳ לו ובשגי כי׳׳י ב )שהן ,שהם(. ים רע״ב:
ואין. טהור (6בר״ש: (5כ״י מ ,שמ״ק ור״ג.
201
אמר להוציא. אותו כוםיץ אין מומין בו ש נ ו ל ד ו האיש מ״ט: כ ת ו ב ו ת ם״ז .2
שמעון בן גמליאל בד״א במומין הקטנים ו כ ו / רבן
בכי״רן חוץ בדפוסים גם ' /במייר ו ב מ ב י ב גם בכל הנוסחאות של המשנה ״שנולדו׳,
שהיו. בפיס׳: ב מ ש נ ה גם גס שבהם ו ר וה״ג ד״ו ע״ב ע״א, מ ו פ ב ״ ב כ״י מ מ כ י ב כיי מן
גולדו דאמר מאן ה יו. רב תני חייא ב ר נ ו ל ד ו רב יהודה תני עז א: בבבלי
אבל היו דאמר מאן וקבילה. דקםברא נישאו״( שלא )״בו ע ד היו כ״ש )״משגישאו״(
היינו דשאגי למ״ד נולדו בשלמא ר׳ שמעון בן גמליאל ב ד ״ א וכד. תגן אמר לא. נולדו
הא סבירה וקבילה. מ ה לי קטגים, גדולים מה לי היו למ״ד אלא לקטגים, גדולים בין
במ״י(• ו א י ל ו ה ן ר׳ מ א י ר , )כדברי אין יכולה ל ק ב ל ועכשיו לקבל היא שיכולה כסבורה
ע י נ ו ו כ ו ׳ ) כ ת ו ם ׳ פ ״ ז י ,ו ע י ׳ ל ה ל ן ( . נ י ם מ י ת גדולים פירש ר ש ב ״ ג כגון מומין
כיגי ר ב בשם יהודה רב כד. בו מומין שנולדו האיש לא ע״ד: שם, ובירוש׳
בר כהנא בשם רבי רבי בא בו כופין אותו להוציא. נ ו ל ד ו בו א ב ל ב ש ה י ו מתניתא
3 2
) = ב ש ה ן > > בו בשאין דרב<נין> > ואתיא וכד. ה ל כ ה כרבן שמעון בן גמליאל. יוחגן
ד ר ב ן שמעון בן ג מ ל י א ל אמר ר׳ זעירא אתיא בו. ב ש ג ו ל ד ו ש מ ע ו ן בן ג מ ל י א ל ודרבן
(4
אותו כופין ( ו א י ל ו )כן מאיר .ו כ ו /אלא םלקת מתניתא כרבן שמעון בן גמליאל, כרבי
להוציא כרבנין .וכד. )״אותן״(
5
ד ב ר י ח כ מ י ם )״דרבנין״( ,שהוא ת״ק של משנתנו ,״ ב ש ה י ו ל פ ר ש * אומר הירוש׳
קטנים״ לי מה גדולים לי ״מה בו׳ בשהיו שאם בו״, ״בשגולדו רשב״ג ודברי בו״,
כ א ן א(, הירוש׳ ונסתפק מאיר, שרשב״ג כרבי אומר ר׳ זעירא אבל הבבלי. כקושיית
שאיגו מ ח ל ק שם, כר״מ אם ב מ י ח )״בקדמייא״( או כ ר ״ מ ב מ ״ י )״באחרייא״(, כר״מ אם
ם ת ם בין מומין ש ב ס ת ר למומין שבגלוי ,ואיגו ס ו ב ר ש י ד ע וגתסייס ,או כ ר ״ מ כאן, בכגםה
ובתירוצו יכולה לקבל וכד, סבורה הייתי שאגי שתאמר ש ה ת נ ה ע מ ה יכולה היא שאע״פ
)וכולה כרשב״ג מ״ט, P ״עלתה משנתגו״ אפרים( )עי׳ ג ל י ו ן הבבלי .ואם כך ה ד ב ר של
יהושע. שדה בעל הגיה ת ש ס א ( ,וכן סי׳ ח״א )או״ז לג סי׳ אישות מיימוגיות, בתשו׳ נ׳׳ה (2
, (4 הערח 201 עמ׳ )לעיל לו אומי שאין ע״א: גז פ״ח נזיר בירוש׳ כמו ״אין״ = ״הן״, (3
יהושע. שדה הגיה וכן שם, מיימוגיות בתשו׳ באמת וכ״ה בו״, בי״ = ״ ש ה י ו ״שהן
בהיו, אי בגולדו אי במתגי׳ לן דמססקא כיון סי׳ מפרש: הג״ל, בתשו׳ משפירא שמתח י׳ (5
במ״י. כר״מ, דרשב״ג הירוש/ לסתם ליה פשיטא ע״ב, יג פ״ב, ב״ב בירוש׳ אבל (6
ג פ״ שבת אהצ״ו רטגד, איל )מצויין בירוש׳ מקום בכל מתגיתא״ ״סלקת של פירושו זהו (7
שטעתא ״םלקא כמי ע מ ׳ .([259 קליין, וש, גולאק לא. הזכרון בס׳ מש׳׳כ ]ועי׳ שמ וגוע״י ,47 ה״ג,
י א״ בלשון אלא ש״סלק״ ח י ״ ב »(330 , J Q Rמהדו״ח בבבלי )עי׳ מש״כ ב־ דהילכתא״ ,ו״מסקגא״, אליבא
ובמקום )רגיל(׳ ״חסל׳׳ משמש לזה ״גמר״» לא אבל ״מעלה״, ״מסקגא״, וכן ״עלה״, אלא פירושו אין
המשגה העתיקיס ובכ״י )״עד דחםל פירקי״( ע״ד מ רפ״ח, בירוש׳ גדרים פירקא״, ״סליק ״םליק מםכתא״,
סקוסI , ל ד ו ד א ל פ א ס י ׳ הי׳ ג׳מע אלאלפאס׳ ובכחאב ( S i n a g .Poesie,4 2 8 . צוגץ )ועי׳ ״חסל״, םלת",
ח ת על הראשוגים: אצל ורגיל שם. להלן א ל פ ר ק ,ועי׳ פרג פ ר ק א חסיל יקולון אלטשגה ופי :568
וכדומה. השמועה,
202
דר״מ, כחכמים להוציא שכופין אותן בד״א( ,א ב ל מ״י ,ואילו ופירושי ק מ פ ר ש : רשב״ג
אומרים ״מקבלת היא על כורחה*. שהם
היה נוסח חידוש׳ והבבלי ב מ ש נ ת נ ו ? מה
ה נ ה מ ת ו ך ד ב ר י ה י ר ו ש ׳ ״ ו א ת י א ד ר ב נ י ן ב ש ה ן )״בשהיו״( בו״, ל י ר ו ש ל מ י , אשר
ור׳ ״כשנולדו״, דברי רשב״ג ש פ י ר ש ו אלא ב מ ש נ ה ׳;שהיו״ שהם שנו מפורש יוצא
פ י ר ו ש )עי׳ ל ה ל ן ב מ ק ו מ ו ( . מ ם ר ש ם אפילו ״ ב ש ה י ו ׳ /ו א ״ כ אין ״כיני מ ת נ י ת א ״ זה אלא זעירא
הבבלית שכן גם ה ב ר י י ת א נראה שהיה להם ב מ ש נ ת ם ״שנולדו״, לבבליים, ואשר
נ י ס מ י ת כגון רשב״ג פירש גדולים מומין הן ואילו שוגה: א, עז םתם, שהביאוה
רגלו ,בניגוד ללשון הברייתא בתום׳ פ״ז י :ר ש ב ״ ג אומ׳ ו ג ש ב ר ה ידו ג ק ט ע ה עינו
גדול כגון מום היה אומר אם רשב״ג שם: ובירוש׳ חיגר ברגלו אחת וכד, ה י ה אם
בו מ ו מ י ך וכד ,א ב ל שהיו ״האיש בוודאי ב ר י י ת א זו ש ג ת ה ב א ח ת מעיגיו וכד. סומא
ה ב ב ל י ת ש נ ת ה ב מ ש נ ת ה :ש נ ו ל ד ו בו מומין ,ולסיה שנתה :כגון ג י ם מ י ת עיגו וכד. הברייתא
היו בו מומין ,בגיגוד ל מ ״ ח : שהיו המשגה ,וודאי שמעיקרו היה: לגוםח אשר
ה י ו ראיה שמשנתארסה האב צריך להביא מומין .ולא עוד א ל א ש ב מ ״ ח שם ש נ י נ ו : בה
מן ורי״ף כ״י ב ומשניות שם וה״ג וכי״ר דפד מ ב ״ ב ) ע ה א( כנוסח הללו, מומין בה
(
נ ו ל ד ו ,וכן לו ו מ ב ״ ב כ״י מ(ן א ״ כ י ש ל נ ו א י ס ו א כ א ן ואילך ' ,וכ״י ק ופ )במי״ר: ד״נ
) ש ם ע ה ב(. וכאן היו״ נמצאו ״כאן )״משגתארםה״( ,ו ד ו מ ה לו גם במובן ״נולדו״ יהיו״
נחושת והמצרף והמקמץ וכד שחין מוכה להוציא אותו שכופין ואלו שנינו: ובמ״י
נ י ש א ו ש ל א עד בו( ור וה״ג: כ״י מ מ3״ב )הד לו ,ק ופ ? בין שהיו כ ן והבורםי
ור׳ )ובין כ״י מ )ואחר כ ך למדו( מב״ב ק ופ, לו, כגוםח מי״ר, למדו, משגישאו ובין
ה״ג שם ורי״ף כ״י ד״ו ש ״ ח וריווא, ושוגצ׳ ,ד״ג ,ד״ו יוסט׳, שהיו בו מ ש ג י ש א ו למדו!(,
ובין ש ל מ ד ו אומגיות כלומר: מ נ ט ו ב ה ואילך(, דפד למן ומשניות דפו׳ )חוץ מ מ ב ״ ב ב
שלא וממה קאי. ובורסי״ )כמו בקידושין ס ״ ד מייד( משנישאו ,ועל ״ מ ק מ ץ ו מ צ ר ף אלה
שבמומין משמע מומין׳ בעלי על ולא אלה מאוסות אומניות בעלי על אלא כן שנו
גם בוודאי עוסקת מיי שהרי לנולדו, בו היו בין הבדל שאין להם פשיטא ״גדולים׳
ש ה ת נ ה עמה״(. בהיו)׳ואע״פ
בן ע ד נולד לו יום, מאה ונזיר בן לי לכשיהא נזיר הריני פיב מיי: .3נ ז י ר
לא הסםיד כלום ,ל א ח ר שבעים סותר שבעים. שבעים
ת נ ן וכו׳ ת ״ ש מ ס י פ א נ ו ל ד יום ש ב ע י ם ע ו ל ה ל כ א ן ולכאן. ר ב אמר טו א : בבלי
אחר ממש אלא ש״מ מ א י א ח ר וכו׳ סותר שבעים. ואחד״( שבעים )״ביום שבעים אחר
וכד. ל ש מ ע ת י ה א מ ר ה כ מ א ן ורב שימ, ל ר ב מ ת נ י ׳ וכן
2
כ ך י ו כ ן מ ת נ י ׳ ל ר ב ״ ׳ ב כ ל ה ס פ ר י ם ״ ) ר ׳ ע ז ר י א ל ב ש מ י ק ( > .ר ׳ ע ז ר י א ל ש ם :כ ל ו מ ר
הוא! מ ש ו נ ה נזיר ולשון קשיא לרב דמוכח איפכא מדרב דמתני׳ ודאי הוא וכן
לרב דלא היא קשיא ודאי מתני׳ כלומר ש״מ, לרב מתני׳ ה ו א וכן בשמ״ק: ישטה׳
]עי׳ מ ש ״ כ יעקב״ כ״י״ ש ב ״ ב ר י ת ל״רש״י המיוחם דמתניתין! דתנא רב אליבא אמרה
ע״ם הירוש׳ ״נולדו״ במקום ״היו״ של דפוי״י והעיר בגליון! (1ריו״ט ליטמן הלר קבע במשנתו
ידוש' ,כך ברפוי קראקא .בדפוםימ המאוחרים החזירו שוב נוסח ״היו״ והעירו בגליון :ירוש׳ נולדו.
ל ד ר ב כלומר ליח לה להא דרב 1בוודאי הגהה ,שכן ליתא ומתניתין בפי׳ הרא״ש: (2
בתוספותיו הוא גורס! וכן מתני׳ לרב )עי׳ שמ״ק(. .
203
עולה אמרינן ולא קתני אחר ממש דמתני׳ כ ל ו מ ר וכן הוא ד ו ק א :(161 ש״ד, בתרביץ
(1כך בכ״י קרל׳ ן מ :בר פפא ,ושניהם אפשר ]עי׳ מש״כ בפירושי הריב״ן 60 ,הע׳ 7׳ וכ״ה
ביתו״א כ״י ע׳ חגנא בר מפא :ושושבינו של ר׳ יהושע ב״ל היה כדאיחא בשלהי המדיר(.
בוודאי ט״ם. (2מ 1דרבא ,ונוסח זח הובא גס ביוחסין! 139 ,
איתמר .ועי׳ בסרק ״הכתיב״. בלול (3כיו״ב ב״ב קמז א :מר זוטרא אמר
] (4ביתו״א ע׳ רב חננא בר יהודה :ומשנה זו בס׳ אחרון דמם׳ פרה ורישא הכי חנן החם היזה
עליו וכו׳ ספק מן החרס מיצה עליה הזייתו םםולה׳ ולמי הרישא מצא על שני כלים וכו׳ סמק מחברו
מ ח נ י ת ׳ .וגם תמהתי תרתי למה לי בין משבשינן כך כל וכי א לא אותיב מינה ט ע מ י מ א א מ י ת
מיצה תנן ]בין מצא חנן[ ולשון המשנה משמע ממש דאין הזאתו כשירה[.
204
ברכות פ״ד ,ז ע״ב: בירוש׳ דרשו ״מצה״ במקום כ ת י ב זה ש ל ״מצא״ יסוד על
ת י א ו ד ו ר -א ל ב ק : 1139 פ צ ״ ב ב, וכן בב״ר יום, של מ י צ ו י ו לעת מצוא. לעת מהו
מצוא -ל ע ת מיצוי הדין ,ל ע ת מיצוי הנפש. לעת
מוכית זה ואף ״מצה״. במקום ״מצא״ ״כתיב״: עם ענין כאן איפוא לנו יש
)עי׳ ב פ ר ק ״ ה נ כ ת ב ה ה מ ש נ ה ״ ( . נ כ ת ב ה שהמשנה
כאן לי ת •B
המושיט והזורק כ י צ ד ש ת י ג ז ו ז ט ר א ו ת זו כ נ ג ד זו ב ר ש ו ת ה ר ב י ם םי״א מ ״ ב : שבת
וכד. פ ט ו ר מזו לזו
11
אמר לית כאן פטור אלא מותר על דעתיה ד ר ב למעלה ו ב שם ,יג ע ״ א : ידוש׳
ה ע ר ה .(1 מ ו ת ר .ע ל ד ע ת י ה ד ש מ ו א ל ל מ ע ל ה מ ע ש ר ה א ס ו ר ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 107 מעשרה
ואחריו: והזורק״ ״המושיט שנינו הרי אפשר! ר ב אי את המשנה על פי להגיה
משנתגו: של ״פטור״ ל פ ר ש אלא שתיהן בדיוטא א ח ת המושיט חייב .ר ב איגו בא היו
על ח ו ל ק אלא אינו ובאמת ,(4 סי׳ כאן״ ״לית יוחנן, ר׳ ו מ ו ת ר )עי׳ ל ה ל ן פטור
ו ג ס ר ׳ א ל ע ז ר ,י ר ו ש ׳ ש ם ,י ב ם ע ״ ד ,מ פ ר ש כ א ן ״ פ ט ו ר ״ -מ ו ת ר )עי׳ ל ע י ל ש ם ( . משגתגו.
ל ב נ ו )id מ ת ל מ י ד י ו א ח ד ש ה י ש ג ה ״ מ ש ג ה ״ ״ מ ת ק ן ״ הוא ד.
ל פ ג י ו )(11 ת נ א י ם ש ש נ ו ״ מ ש נ ה ״ ד ו ח ה או מ ג י ה
יש לו ואם מעשר אמות ימעט והרחב וכד מבוי שהוא עירובין פ״א מ״א: (1 ו.
פ ת ח אף על פי שהוא ר ח ב מ ע ש ר אמות אין צריך למעט. צורת
אמות מעשר רחב אף על פי שהוא פתח יש לו צורת אם פ״א ,יח ע ״ ד : ידוש׳
לחייה בדיה דרב אפיק רב דישיה צריך למעט .חנניה בר שילמיא הוה יתיב מיתגא אינו
ולא ליה אמר יש לו וכו׳ א״צ למעט״( ואם כאן )״אין כן ל י ת כוותא אמר ליה מן
כן. ד ל י ת ו או ד ע י ה ד ת נ י ת י ה אמר ליה כן. ג י ת נ י י ה
בבלי ב ע״ב הסיפור. וקיצור התלמיד, בשיגוי שם בבבלי נמסר גם הדבר אותו
א״ל למעט צריך אינו דרב קמיה רב בר לחייא י ה ו ד ה רב ליה מתני )יא א(:
צריך למעט. אתגייה
ה ב ב ל י -ש א י ן פירושו ש ר ב מ ג י ה כאן א ת ה מ ש ג ה )״ולא גיתנייה מלמד על הירוש׳
״ ד ת נ י ת י ה מ ה ל כ ה : א ו ת ה ו ד ו ח ה מ ש ג ת ג ו שוגה ש ה ו א אלא כן״(,
2
כאן ״לית ל כ מ ה ב ג י ן ־ א ב וזה משגה / דלית כ ך .שאין הלכה כ א ו ת ה ואודעיה
א ל א ב מ ש נ ה טעות( )של ה ג ה ה פ י ר ו ש ם שאין ״תני״. ו ל כ מ ה )כן(״
מ ה ל כ ה P ה מ ש נ ה ד י ח ו י
ובריאה כדי לקבל אריח רבי יהודה ר ח ב ה כדי ל ק ב ל אריח (2ע י ר ו ב י ן פ ״ א מ ״ ד :
ר ח ב ה אף על פי שאינה בריאה. אומר
לחייא בר רב קמיה דרב רחבה אע״פ שאינה י ה ו ד ה רב יד א :מתני ליה בבלי
ו ב ר י א ה. ר ח ב ה א ת נ י י ה א״ל בריאה׳
ש מ מ נ ה יוצאת מ ש נ ת נ ו ב צ ו ר ה כזו, אומרת שרב יהודה שנה לבנו של ר ב את זאת
רבי יהודה ם ת ם ת״ק( )במקום מ א י ר רבי ד ב ר י היינו ש ש נ ה : כרבי יהודה! הלכה
ב! רב ,ונשתבש מן :ב׳ .רב ,כלומר הלנה בי (1כך בד״ו» בד״ח בטעות:
(2כמו למשל )אצל ברייתא( עירובין י ע׳׳א )הוא תני לה והוא אמר לה דאין חלבה וכו׳( ,ועוד.
. 3 7 9ועי׳ כיוצא בו להלן א1ל ״ר׳ יוחנן״. Jי ׳ 0 (3ועי׳ לעיל עמ׳
205
הלכה כרבי לפי הכלל רבי מאיר ורבי יהודה יהודה, כרבי ובזה פסק הלכה וכד אומר
הלכה רב בשם הונא רב ע״א: יט שם, בירוש׳ כשמואל אי((, ו מ )עירובין יהודה
ת״ק של משנתנו, מאיר, כרבי ורב שפסק שמואל א מ ר ה ל כ ה כר׳ יודה. מ א י ר כ ר ב י
כסתם מאיר רבי דברי לשנות ז״א ובריאה״, ״רחבה לשנות יהודה לרב כן על צוד,
״והלכה כדברי ו״אמר לה״ : בתור ״תלמוד״ להוסיף בפירוש, או במשנתנו, כמו ת״ק,
מ א י ר ״ <עי׳ ל ה ל ן ס י ׳ .(4 ד׳
שנה יהודה שרב שאפשר עד כמה אלא ב מ י מ ר א זו, ה מ ש נ ה אין לנו ענין לנוסח
דילמא רב לית ליה להנהו כללי .ואפשר שרב יהויח שנה גם במקום (1אבל עי׳ שם ם׳׳ז א ו
מוין ,עי׳ רש״י 1ט א ד״ה רישא רבנן וחוס׳ כ עיא ד״ה לא יעמוד.
206
ו מ ט ל ט ל ברה״י ב ר ש ו ת היחיד ו מ ט ל ט ל ברה״ר ו הרבים םט״ו ה״א :ע ו מ ד א ד ם ב ר ש ו ת
אחת והיא ר א ב ׳ ן ד ף עא עיג ל א היה ל ו ב נ ר א ה א ל א ב ב א מ״ע שם מ ב י א ש ת י ה נ ו ס ח א ו ת :
הבבא ״ברהיר ומטלטל ע ו מ ד א ד ם ברה״י ו מ ט ל ט ל ל ר ה י ר ח פ ץ וכו׳ ו ב ל ב ד וכוי. הראשונה:
וכו׳ ׳ובלבדי הרי ז בנוסחאות מקומה ו ע ל כן ש י נ ת ה א ת ה וספה, בוודאי ברהיי ,היא
ב ו ו ד א י על ׳ ע ו מ ד ב ר ה י י ׳ ,ועיי כך נ פ ת ר ה ל נ ו ח י ד ת הירוש׳. נמשך
ב
(2״בבי״ ,כ״י מ ! בכ״י א״פ :בביח. א ״ ר זכריה וכו׳ ,ר״ח :אמר זכריה. (1גם ב פ ב י ב :
״א״ר זכריה בן קפוטל״ שברש״י לפניו שם -הוא מדברי t (3רש״י בס״א ומחוי ליה ר ב בבי״ת
רש״י ,פירוש שנכנס כבר בכי״ל ,עי׳ ד״ם.
באצבעו (4ר״ח :כלומר היה מלמדו המשנה ושונה א׳ זכריה בן קפוסר וכו׳ והיה מראה לו
או ק בוט ר בית כלומר ק ב ו ט ר הוא ,וכן הרמב״ם בתשובותיו סי׳ יא ]פריימן סי׳ שנה[ :כדאמרינן
ב
מ :קמיה דרב וא״פ. מ כנו׳ הו׳ לו ,ו ב :קבוטר ,ובבבלי ככ״י במשנה היה להם איפוא ק פוטר:
)עי׳ ד״ם( ,ועל נוסח זה אומר הריטב״א :ולא נהירא דאיכ בפה בביח ומחוי ליה רב בידיח ק בוטל
שאגו גורםי׳ קבוטל נטעוחא גרטינן ליה. חמשניוח בכל
(5פירוש אחד אצל א .עטשטיין ,ביח חלמוד .ש״ה.94 ,
207
מ ד ד לא יאכל. ה מ ע ש ר ו ה מ ב ש ל ב ש ב ת שוגג יאכל (1ת ר ו מ ו ת פ ״ ב מ ״ ג : ןן
במזיד לא יאכל יאכל בשוגג בשבת קמיה דרב המבשל תגא תגי א: ו ט חולין
דםבירא משום אילימא מאי ט ע מ א מ ש ת י ק ליה, רב. ליה ו מ ש ת י ק תרומות( )משנת
כרבי דםיל משום ותנא תני כר״מ. ב ב ל י שם( פ ״ ב /ג ה, )תום׳ ש ב ת יהודה כרבי ליה
והאמר רב חנן בר םבד לה כרבי יהודה מי ועוד כר״מ משתיק ליה. מאן דתאגי יהודה
כי מורי ל ח ו ר ב ל ת ל מ י ד י ה מורי להו כ ר ב י מאיר וכי ד ר י ש ב ם י ר ק א דריש כר׳ י ה ו ד ה אמי
בשבת בשוגג יאכל השוחט תנא קמיה דרב, ש ו ח ט אמר רב נחמן בר יצחק תנא וכד.
והא וכד. כאן לא קשרי ר״מ אלא ב מ ב ש ל כר״מ עד דעתיך א״ל מאי לא יאכל, במזיד
ואמר דשוחט הוא ב ש ב ת וכו׳ ש ח י ט ת ו כ ש ר ה ( השוחט חולין פ״א מ״א: )משנת מתניתין
חבריא ונםבין ליומא, ב א כ י ל ה א ס ו ר ה דרב בר רב משמיה ד ר ש חייא הונא רב
ר ב י י ה ו ד ה ה י א ' /ה א ר ״ מ ש ר י וכו׳. למימר
לה להוסיף עוד צריכים ושאנו הרבה, לא הועילתנו רנב״י שהגהת רואים אגו
הסכים בזה ל ס ת ם מ ש נ ת תרומות, ל א הםשוט הוא ,ש ר ב אבל הפתרון דחוקים. פירושים
מא ע״ג: שם, יוצא גם מירוש׳ תרומות וזה
אומד ר׳ יהודה ר׳ מאיר. דברי לא יאכל מזיד יאכל שוגג בשבת המבשל תגי
בשוגג אומד ר׳ יוחנן ה ס נ ד ל ר עולמית. במזיד לא יאכל ש ב ת ל מ ו צ א י יאכל בשוגג
ש מ ו א ל )תוס׳ שם(. לאחרים לו ולא לא במזיד לו ולא לאחרים שבת למוצאי יאכל
)״בפירקא״( בציבורא כר״מ. מורי בחבורתיה מורי הוה כד רב הסנדלר. יוחנן כר׳
ר׳ יוחנן בנו של ישמעאל כר׳ כרסנא בר שמעון אמר רבי ה ס נ ד ל ר . יוחנן כר׳
אמ׳ את מה את אמר יוחנן ר׳ ב ר ו ק ה ה ו ר י ל ו ן ד ת נ י ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ ש ם .0ב ע ו ן ק ו מ י בן
המעשר והמבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. מ ש ג ה א ל א לי אין אני לון
רבי יוחגן מ ד ג י ש איפוא,בגיגוד מ פ ו ר ש ל ר ב ושמואל,שהוא פ ו ס ק ה ל כ ה כ ס ת ם מ ש נ ת נ ו .
היא קיימין, דבריו ו ל ד ה ש ל זו ע ו ל ה ו ה י א ש ל מ י ם האומר פ״ה מ״ג: תמורה (2
שלמים. ו ל ד ו ו ל ד ה ע ו ל ה ה ר י זו ) ״ ז ה ״ ( שלמים
וילדה מעובדת הפריש חטאת מ ו ת י ב ר ב י א ל ע ז ר )לד׳ יוחגן ד א מ ר כה א: בבבלי
שלמים. ולד עולה הרי ז ה ב ה מ ת כ פ ר ר צ ה ב ו ל ד ה מ ת כ פ ר וכד( היא ש ל מ י ם וולדה רצה
3 ( 2
( זה הרי משוייר, חטאת״( והיא חולין ולדה שאמר )״לולד, שיירו <אם> סיד ואי
( 4 3
דב אמד . מיתגא בעי שלמים אמו״( -הרי זה > ״ ד ק ד ו ש ע״י )דמשמע שלמים ו ל ד
( 5
אמר רב לתנא תני הרי ב ד מ י נ ה ד ה ה י א )״חוץ מזו״ ,״ מ ת א ל א תיקשי״( < ד > ה א טבלא
( 6
ש ל מ י ם ]וולד[ זו הדי ד ד ב קמי ה ת נ א ת נ י דהא שמ״ק: שלמימ. ז ו
וכד. ת נ א ד ת נ י ר ב ל ת ג א וכו׳ ז ר ״ ג : ליה ואמר
.ד(. מ י כ ן ( , י נ . ת ר ם ן ן ) , ן ל פ י ״ כ ב ם ג . ן1 , ,
מ י ט ש י ד ה י נ ת-
סת0 בםזיי לא י א כ ל ן עבת למוצאי יאכל בשוגג בשבת השוחט בתוספתא שם ז: (1
(2מ ופלו׳ ושמ״ק. כדעת ר ב ודבי יהודה.
שלמים בעי מיתנא ולד זח( וכו׳ הרי ז ו )והוגה: זו כ״י פלו׳ :חדי !(
(4כ״י מ ופלו׳ ורש״י :איבעי ליה למיתני ,שמ״ק :מיחבעי ליה למיחגא.
(6חסר בשםיק. מ :דהא׳. (5דהא ,כ״י פלו׳ ושמ״קן
חגי הרי רב לחגא אמר וכן שלמים, הרי ז ה ולד ור׳ יוחגן וכו׳ חגי (7מלאכת שלמה:
דתני( ולד הולד זה שלמים ,ונראח שלקח דבריו מרש״י :דשבשתא היא דחני׳ )כ״ה בד״ו ,ומ״ש ק ר א :
208
ש י ש ל ה ג י ה י> ב ג מ ר א : הוא ,ואין מ ק ו ם ל״זו״ ,ו ע ל כן נ ״ ל ז כ ר ״ולד״ לשון אבל
וולד שלמים וא״ל ר ב ל ת נ א תני הרי ז ו וולד שלמים, תני תנא קמיה דרב הרי ז ה דהא
ה ג י ה ר ב א ל א ״זו״ ב מ ק ו ם ״זה״ ,ש ה ת נ א ט ע ה ב י ן י ז ו ״ ל ״ ז ה ״ .ו פ י ר ו ש ו :ה ר י ) ב ה מ ה ( ולא
אמו אלא מ ח מ ת עצמו, זו ו ו ל ד ) ש ל ה ,״ ו ו ל ך ה ״ ( ש ל מ י ם ,ז ״ א ש א י נ ו ק ד ו ש מ ח מ ת
שאף הכתיב החסר וכי״י ,א ל א ובגמרא בדפוסים נמצא במשנה מ ל א ווי״ם ״וולד״
הוא לעולם מלא. החיבור וי״ ו כ ת י ב ( ,ועם כ ך ל מ ש ל ב כ ״ י מ )עי׳ רגיל, אחת בוי״ו
של הגהת רב ניכרים עוד ברוב ספרי המשנה: רשמים
וולד זו ו ל ד שלמים ,פ ,ק ו מ ב י ב כיי פ ל ו ׳ :הרי ב מ ש נ י ו ת ד י נ ו א י ל ך :הרי ז ו
2
הרי ז ו ואילך: וד״נ פ בסיפא וכן ו ו ל ד ה / זו הרי )דיה היא( תום׳ שלמים»
( i
״ולדי ח ס ר הרי זו ו ל ד ה ) ד י ו :וולדה( ש ל מ י ם •, : בדפוסים ובמב׳ב ו ל ד )ק ב ס י פ א :זה(
ב ס י פ א בכיי ב .570
א ל ה הן ה ג ה ו ת ב ש י ט ת ר ב ,כ ד י ל ט ש ט ש א ת ה מ ו ש ג ״ ו ל ד ש ל מ י ם ״ ש ל מ ש נ ת ג ו . כל
ה מ ש נ ה הוא כ ב מ ק צ ת שעיקר נוסח ובוודאי בגמרא, נדחו יוחנן רבי דברי אבל
כ מ ו בהו׳ לו ,מ ב ״ ב כ ״ י מ ו צ י ט ט ש ב ב ב ל י :ה ר י ז ה ו ל ד )וולד( ש ל מ י ם . נוסחאות.
מה ב ה מ ה זו ש ל מ י ם עולה, שתלד מה זו ת ו ד ה בהמה ג: פ״ג בתום׳ גם אבל
״זו״ א צ ל ״ ו ל ד ״ ,א ע ״ ם שלמים .גם כאן איפוא ו ל ד ולד תודה זו הרי ח ט א ת שתלד
ש כ א ן א ״ א ל פ ר ש ״זו״ ע ל ה ב ה מ ה ,מ פ נ י ״ ו ל ד ת ו ד ה ״ ה מ ס ס י ק ) ח ו ץ מ ן ה כ ת י ב ה ח ס ר ( .
ו ק ב ל ב מ ז ר ק וכו׳. ש ח ט ו מ י ב -מ ״ ג :ב א ל ו א צ ל פ ר ו וכו׳ (3ו ב א ח ר ו נ ה י ו מ א פ ״ ד
יוחנן לא רבי אמר ע״ד: מ מ״ח במשניות(, )מ״ט בירוש׳, ידוש׳ יומא פ״ג ה״ז
(4
תניי הוון אתר ב כ ל לתלמידוי מפקד ר ב בזר. ( )כצ״ל פסולה שחיטה מצאגו
)כי״ל( ) ״ כ ה ן זורק״( .וכו׳ .ר ב י ש מ ו א ל תגיי זורק מ פ ר ה הוון חוץ שוחט״( )״כהן שוחט
פ ר )״של כ״ג״( ש ל יום ה כ י פ ו ר י ם יוחי בן ש מ ע ו ן רבי בשם בר ר ב יצחק ר׳ יוחגן
ר׳ יוחגן בשם ר׳ יםא וכד. ו ש ח ט א ה ר ן א ת פ ר ה ח ט א ת א ש ר לו״(. )״שנאמר כהן צריך
והביא אשר לעם החטאת את שעיר ושחט )״שנאמר ו ש ע י ר בן יוחי פ ר שמעון רבי
דמו וגד״( של יום הכיפורים צריכין כהן. את
כ ה ״ ג של יוה״כ״( )״פר ופרו פרה שחיטת איתמר א -מ ג ב: מב יומא ובבבלי
( 5
וחד אמר פרו פסולה פרה כשרה. חד אמר פרה פסולה פרו כשרה רב ושמואל <בזר>
( 6
פרה בזר שחיטת <אמר ר ב> ד א מ ר רבי זירא פסולה, פרה דרב הוא ד א מ ר תסתיים
כל יוחנן דר׳ קמיה ת נ א ת נ י )מג ב(: וכר. וחוקה אלעזר עלה רב ואמר פסולה
פוק תגי ר׳ יוחנן ליה אמר פרה, חוץ מ ש ל )זבחים פ״ג מ״א( בזר כשרות השחיטות
שייך לאות מיז(, )״תיבות ולד נמחק״ שלמים הרי זה ולד אבל כבר הגיה בשמ״ק: שלמים, הרי זה
כלומר הא דתניא )במתניתין( הרי זה ולד שלמים שבשתא היא.
(1מעין הגהת בעל ״שנויי נוסחאות' במשניות דפ׳ ווילנא.
(2אבל בציטט שבגמרא )בד״ה הרי( כנוסח הגמרא.
(3בכי״מ ופלו׳ חסר במשנה מן ״א״ר יוסי״ עד ״א״ר יוסי״ ,מיד.
כתוב בבי״ל: היה דברי רבי יוחנן, כשירה ,וגם למטה בחזרת כאן בטעות: (4בכי״ל ובדיו
(5כיי א״פ. כשירה ,והוגה :פסולה ,וכ״ה בדיו שם.
ב
)וליתא ל וא״פ( ,וכן בזבחים יד ב ומנחות ו עיב ,וגם בזבחים סח ב ישגו בג׳ ומ (6כך מ
)יעלה״ ליתא שס בכייי( אלעזר וחוקה ,כלומר מרמז ראיה לדבריו. ו מ ח ו י רב כי״י )ד״ם( .בזבחים שם:
209
ציית א ל א אפילו לתנא דלא ל י ר א ל א מציגו שחיטה בזר פסולה .ורבי יוחנן ל א מיבעיא
י ו ח י( י( כי״י: שמעון בן יהוצדק )בכל משום ר׳ יוחנן דאמר רבי ל א ציית, לרביד,
פ ר ה ב ז ר פ ס ו ל ה ואני אומר כ ש ר ה ל א מצינו שחיטה שפסולה בזר. שחיטת
שבנוגע בוודאי שהרי והירוש/ להשוות כאן בין הבבלי אף על פי שאי אפשר
מודה גם פ ר )בזה בשמו: לירוש׳ א מ ר ר ב י יוחנן והירוש׳ז הבבלי חלוקים לרשביי
בשמו: יוחנן ולבבלי א מ ר רבי צריך כהן, הכיפורים יוחנן( ש ל יום ר׳ י ם א ב ש ם ר ב י
נראית רגילים - ,אעפ״כ ש ח י ט ת פרד ,בזר פסולה ,וחילופים כאלה בין ה ב ב ל י והירושלמי
וכדברי שוחט, ז ו ר ק ח ו ץ מ פ ר ה הוון תניי ה ג ה ת ו ש ל ב ע ל ק ״ ע :ב כ ל א ת ר הוון ת נ י י
קשר, מפרד(,״ ״ ב כ ל א ת ר )חוץ לשון פ ם ו ל ר ״ ז כי גם ב ב ב ל י :פרו כשרה פרה רב
ל פ ר ש ע ל ס ד ר י ו מ א ב ל ב ד )ועי׳ פ״מ(.
לו הביאו י ו מ א פ ״ ד מ׳״ג ,ו כ ן ע ל י ו מ א פ ״ ה מ ״ ד : איפוא על משנת חולק רב
הביאו לו א ת יומא פ״ג מ ״ ד : ששנינו בו, ובתמיד של שחר שחטו וכד, השעיר את
) י ו מ א ל ב ב> ו מ י ר ק א ח ר ש ח י ט ה ע ל י ד ו .י פ ר ש ר ב ,ש ל א כ ר ׳ י ו ח נ ן ור׳־ל ק ר צ ו התמיד
אינן כ ש ר ו ת עבודות יוה״כ שנים״ ,א ל א ״ ה ת ח ל ת שחיטה״ ,ש א ע ״ פ ששנינו ש״כל ״ברוב
)יומא היא״ ״שחיטה לאו עבודה א ל א ב ו ״ )תום׳ ה ו ר י ו ת פ ״ ב א ,י ו מ א ע ג א ו י ו מ א ש ם ( ,
2
שחיטה מצריך בפרה הוא איגד ,א ל א ל מ צ ו ה ו ל א ל ע כ ב Sא ב ל בכ״ג מב א ( ,וקריצה
וכו/ לשמה ששחטה שלא חטאת משנתגו ,פ ר ה פ ״ ד מ ״ א :פ ר ת כפשוטה של בכהן,
4 3
פסולה ר׳ יהודה מכשיר ,שר׳ יהודה י סובר ״בין בכה״ג ובין ב כ ה ן )0שלא > בכהן גדול
בספרי ו כ נ ו ס ח ר ״ ש שם> .ו כ ך ש נ י ג ו ותום׳ פ ר ה ס ״ ד ה, )ספרי חוקת פי׳ קכ״ג הדיוט״
ששגה ״שיהא רואה ,ולא כשמואל שוחט ואלעזר שיהא א ח ר לפניו אותה ש ס :ושחט
ש ו ח ט ו א ל ע ז ר ר ו א ה ״ ) י ו מ א ש ם ו מ ג א ( .ו ג ם ב ס ״ ז ש ם ) 302 ,ס ״ ז ש ל י ע מ ׳ (10ש ג י נ ו : זר
אלעזר ן יכול אלעזר עצמו ה י ה שוחט ת י ל ושחט אותה לפניו א ח ר היה שוחט ל א ושחט
אינה צריכה כ״ג ,או סגן ,א ב ל צריכה כ ה ן .ובתום׳ פ ר ה ש ם שנינו :ש ר י פ ת פ ר ה ששחיטה
אותי׳ א ל א ל ע ז ד בכהן הדיוט שנ׳ ונתתם מ ע ש י ה כ ל ו ש א ר גדול בכהן והזאותיה
א ו ת ה וכו׳ ) כ ב ס פ ר י ,עי׳ לעיל( ,ורבי שמעון ה ו א ש א ו מ ר ש ם ״אפילו ב כ ה ן ה ד י ו ט ״ ז הכהן,
מ ע ש י ה צ ר י כ י ם כ ה ן .(5 א״כ ל א נחלקו א ל א בשריפתה והזאתה ,א ב ל כולם סוברים ש כ ל
וכרשב״י יוחנן :חוץ מ ש ל פרה, קמיה דר׳ דתני תנא כברייתא ר ב שנה איפוא
ואין זה נ ו ג ע ש א ת ם שונים, ב ב ריי תו ת פירושו ״הוון תניי״ ,״תהיו שונים״, בבבלי.
שבמשניות. המשנה ,אלא להלכה ל נ ו ס ח
6
שכרן נותן ל ה ם קמיה דרב תני תנא ב ר י י ת א י .ב ״ מ עו ב : אצל
״ ד ת נ י א ״ ,ל ע י ל ש ם ,ת ו ם ׳ פ ״ ז א( א מ ר ל י ה ח ב י ב י א מ ר וכו׳) ,ועי׳ )כברייתא משלם
וכו׳ כ ל אתנן ק מ י ה ד ר ב איזהו םע״א :תגי ת נ א בכורות נו כ י ו ״ ב ל ע י ל (172 ,ז
פירוש/ מוחלפים ואעיס שדברי רשב״י אלה בכמה מקומות. דווקא כי״ין״רביה״ לאו כך ב כ ל (1
בספרים. רגילים )יהוצדק -יוחי( כאלה וחילופים להלן(, )ועי׳ הנכון כי׳׳י ה ו א שנו׳ וודאי
כן. אינה קרצו ,א ב ל פשוטה של משגתגו מ פ ר ש ג ם ׳׳שחטו״ ש ל פ ״ ר מ׳׳ג ו פ ״ ה מ ׳ ׳ ד : תוי״ט (2ב ע ל
שס, שלמה מלאכת בעל בהגהתו של יהודה, ור׳ יוסי ר׳ בספרי( צ״ל: שם ) ו כ ן בתום׳ (4
210
)״להאי אישתמיטתיה בלוקח. ליה איפםיל והא ח>, פ״ז )תום׳ וכו׳ לה שנתנו
ע ו ב ר לה כל שנתן שנינו: )ובתום׳ ר׳ א ם י א ״ ר י ו ח נ ן וכו׳ דאמר הא מקשה״(
וכנו׳ א ח, )ת״כ תזריע וכו׳ המםלת דרב תני תנא קמיה נדה כד ב: ם ד ת ו (ז
שדראות ושתי גבין ב׳ ושיש לו נ מ י בה ו ס י י ם רב א״ל ד״ו וכי״ר וילקוט(
שביעית קמיה דרב תני תנא אבל זבחים עה ב: פיו הוםיםוה ב ת ״ כ ברפוי(. )ועל
ש מ ע ו ן וכו׳ אמרוה רבנן קמיה ד ר ב א הא דלא כר׳ אין ל ו ק ח י ן ב ד מ י ה ת ר ו מ ה וכו׳
סתם סי על אבל ה ת נ א שנה ברייתא שלו שביעית סוף פ״ו :ור״ש מתיר» )תום׳
מ ע ״ ש פ ״ ג מ ״ ב ו ש ב י ע י ת ם ״ ח מ י ז ,ב ב ל י ש ם ע ו א( -צ י ל :ת נ י ת נ א ק מ י ה משניות
כי״י. וכ״ה בכל ד ר ב א,
ש מ ו א ל ב.
על דא עליל )״עלי״( אבא )פסחים פ״ה ,לב ע״א(: מו ע״ד פ״ב, שקלים (1עי׳ גם ידוש'
.174 בר בא יכו׳ ,לעיל עמי
״אבא אבוי או דשמואל, אבוי אבא בר אבא וצ״ל: דשמואל בר אבא, אבוי אבא (2שם:
דשמואל״ ,ותו לא ,בגו׳ הילקוט רמז ק.
, ] (3ועי׳ מש״כ בתרביץ ש״ה.(267 - 266 ,
(5וליחא כלל בד״ג• (4ועי׳ ידוש׳ פיאה פ״ח ,כא ע״ב :שמואל ערק מן אבוי ובו׳.
211
אלא שההגהה הוגהה, וודאי ש ה מ ש נ ה המשנה, שאין זה לשון בשום אופן, מהורי
ז
אבל מ״ש(, )עי׳ בבבלי גם גמםר מעשה אותו ע צ מ ו >. ר ב י של כגראה היא
בחוטין וכו׳ דנפקי דשמואל לא שביק להו לבנתיה אבוד, ש ב ת סד ,א : בשיגויים:
הבבלי לפי ד צ ב ע ו נ י ן הוו. בנתיה דשמואל ה ב נ ו ת יוצאות בחוטין, תגן ו הא נ ן
תירוצו כי בחוטין״(, יוצאות ל ר י ש א )״הבנות אלא דשמואל אבוד, התנגד לא
ושם כג א ה ו א נ א ב, בכתובות הוא גם המשנה ג ג ד ה ב ב ל י הוא ״שיגויא״. של
הדבר וכן החולקת, דעתו עם להתאימה כדי כפשוטה, שלא המשגה את פותר
פ״ג )ב״ב כמשנתגו שונה )ולוי( א ח ר הוא מצד .(195 )לעיל עמ׳ קג ב ביבמות
להלן. עי׳ שמואל, לבנו בניגוד מ״ג>
)ידוש׳ ב ג ה ר ד ע א אביו אצל תחילה למד וחבירו של רב, בן דורו שמואל,
יהודה בן ר׳ ואח״כ כנראה אצל ע י ׳ ל ע י ל ,ש ב ת ק ח ב ו ז ב ח י ם כ ו א( ח ע״ד, פ״ו, שבת
,ל .(2 1 ,
( ע י ) ע י ן י ב י צ ג ב ה לי י(
ש ש ו א ) י נ ש ה ה ר י ת ב
מחליפין לפני ב ,ש ב ת נ א ב : ו ש י מ ש א ת ר ב י <ב״מ פ ה ישראל עלה לארץ אח״כ
בשם גם שמועות מוסר והוא ו ע״א(, ידוש׳ ש ב ת ס״ג, ועי׳ ב -ם ז א, סו וגיטין רבי,
קל ב = ידוש׳ כ ת ו ב ו ת פי״ג, -22וב״ב ב -ל ע י ל עמ׳ )נדה םג ב ר ב י ג מ ל י א ל ר ב ן
3
םע״ד ,וב״ב פ״ט ,טז ע״ד( י. לה
; א מד )שט בר״ש ר״א ע״א(, רשב״א )כתובות י )חולין נ ג ב ,ג ד ה ה ע״א(, אנטיגנוס
ו אי כ א וכד שאול אבא משום א ב א שאול )שם פז א : ו ח כ ״ א וכו׳(, ר א ב ״ ש וכו׳ משום
ורבי ם, )שבת נא בר׳ יוסי ישמעאל דבי וכו׳(, שאול אבא מ ת ני ת א לה ד א מ ר י
5
)רגיל( / חייא
6
״תנא בירוש/ )״מתניתא דשמואל״( שמואל״ ״תני ברייתא, גם סידר י שמואל
משגתגו )סםחים ג ע״א .ל ט א -ב, בסדר שנויה ב ר י י ת א זו ה י ת ד , בבבלי. שמואל״ דבי
שמואל א: לג ב״מ וכו׳. במשנתו עיניו שהאיר חלץ ע ל שמואל מו״ק ס״ג ,פג ע״א: ידוש׳ (2
וכוי. רבותינו ב :מאן עו גיטין t וכו׳ מקריבין של בית ר ב י היו א: ע״ז טז (3
תמן׳׳. *תניי ״תניי תמן״ ,עי׳ סע״ג בשם ברכות פ״ד ,ז בירוש׳ (4
כתובוח ) = תוס׳ וכו׳ נקדימון בבתו של מעשה שמואל יהודה א מ ר רב ב :אמר סו כתובות (5
זקניס חמשה טעו ביצה ם י ג ,םב ע ״ א : ידוש׳ וכו׳, נ ח ל ק ו ב״ש שנים שלש ב: ע י ר ו ב י ן יג ט(! פ״ה
)להלן(. וכו׳״ פלוני ד ב ר י ר׳ ע ו ד ״זו ל ה ל ן ( .ועי׳ )עי׳ וכו׳ טרפון לר׳ שחורו
דשמואל, חני ן ר׳ חנא פ׳׳ג ,נ ע ״ ד : גדה בירוש׳ ועי׳ שלו, ״חגאים״ בוודאי על ידי (6
וצ״ל. שמואל, בר׳ תנין להרמב״ן :ר׳ הזכות )בם׳ שמואל תנין בשם ר׳ חני ר׳ ע׳׳נ: ם״ז ,לא כתובות
ביצה טז ב וקידושין ס ו א. לפני שמואל, מחנייתא״ ״מסדר שהיה סומא אחד נזכר ובבבלי ש ״ ה ,ע מ ׳ .([258
212
לט )פסחים ראשונים תנאים של מחלקות עם ושנתה ס ו כ ה נו ב ועוד(, ע״א, ע יומא
( 2 ( 1
. ,ירוש׳ פ ס ח י ם פ ״ ט ,לז ע ״ א ,עי׳ להלן( ר ב י ) פ ס ח י ם כז א שם> ג ם א ת ד ב ר י א ויומא
( נ
ת מ י ד היתד• -ל א ישגים ממקורות בעיקרו שאוב שהוא )״משניות״( הלכות וכקובץ
( 4
ש ב ת נ ד א ,ב י צ ה ל ט א ,ו י ר ו ש ׳ ע י ר ו ב י ן עצמו, ב ר י י ת א זו מ ת א י מ ה ל ד ע ת ו ש ל ש מ ו א ל
ו כ ד ,וכן בירוש׳ עלוי כד ע״א :מילתיה דשמואל אמר וכד מתניתא דשמואל םליגא פ״ז,
וכו׳ עלוי פליגא ד ש מ ו א ל מתגית׳ וכו׳ אמ׳ שמואל ליידן: כ״י ג ע״ב פ״א, שבת
5
) ל ע י ל ע מ ׳ .> (163
ז״א שזוהי גס וכו׳ )עי׳ להלן(. תני איפכא שמואל ,אבל אצלו :שמואל אמר שפ: (1
ועי׳ להלן הערה .5 ״תנא דבי שמואל״,
(2אבל סוכה יא א :והא חני)שמואל משום( ר׳ חייא ,ליחא ״שסואל משום״ בשני כייי ,ר״ח ,וריטב״א.
(3ר״ה טז א )עי׳ להלן( :מני מחני׳ לא ר״מ וכו׳ אמר רבא האי הנא דבי שמואל הוא וכו׳.
אין מורין לא שמואל (4ירוש׳ פיאה פ״ב ,יז ע״א )חגיגה פ״א ,עו ע״ד( :ר׳ זעורח בשם
וכוי. התוספת וח מן ההלכות וכוי ולא מן
עג ע״ב מגילה פ״ב, בירוש׳ שבח פ״ח ,יא ע״ב, לדעתו של שמואל מתאימה הברייתא (5
ו ״ א מ ר שמואל״ ,״א״ל רב תחליפא בר שמואל״ ״תגי ל ז ב חילוף בין ובבלי מגילה ל ע״א .בבכורות
א מ ר שמואל כסלע ואיתמר רב ספרא אמר ש מ ע ת ) ת ( א אמר ליה ורב שמואל בר יהודא אמר אבורימי הכי
)״פי׳ הכי ת ג א שמואל כסלע״ ,גליון בשמ״ק( אמר ליה״ .ועי׳ להלן אצל ר׳ י ו ח ג ן ,בפתיחה. מתגיתא
213
ור מ ז ב ח י ם יב א ו ס ו כ ה נו ב ( , ד ב י שמואל״ גם ב י ו מ א ע עיא ב״תנא משתמש )ר ב א
•תוספתא״ אלא מדרש־הלכה, )ואינו ליל ש מ י נ י ו כ ו ׳ שמואל דבי ונ״א ב ש מ ״ ק :ד ת נ י
תנא .ואין שמואל דבי גטין ע םע״ב ,ב מ ק ח ו מ מ כ ר ס ו ף שער נ : פיט מ י ד ( , לבכורות
ש מ ו א ל ״ גם בגטין כ ד ב :ת נ א דבי ר׳ י ש מ ע א ל לא זה ש ג כ ת ב ש ל א ס פ ק שכן ציל ״דבי
ד׳ י ש מ ע א ל תנא דבי ושם םו א ) י ב מ ו ת ק כ ב א ( : םתם( ל ש ו ם נ י ר ו ש י ן ו כ ו ׳ )בירוש׳ שם
)ל״ג ב ת ו ם ׳ וכן א מ ר ר ב ששת וכן ב ו ו ד א י ב ה ו ר י ו ת ד ע״ב: כ ו ת ב י ן וכו׳. בשעת הסכנה
א מ ר ו )ליתא ב״ר״ח״( ה ו ר ו כ ד ב ר ש ה צ ד ו ק י ן מ ו ד י ן הרא״ש( ת נ א דבי ר׳ י ש מ ע א ל מ פ נ י מ ה
ש מ ו א ל הוא ש א ו מ ר )ד ע״א( :אין ב״ד ח י י ב י ן ש מ ו א ל ,שכן דבי בו פ ט ו ר י ן ו כ ו ׳ -צ״ל:
בשבת ״אין ח ד י ש ה ששאל )ד רעיב( מודין בו ,ו ר ב י ו ס ף הצדוקין ב ד ב ר שאין עד ש י ו ר ו
דלית ליה ל ר ב י ו ס ף הא ד ש מ ו א ל ו כ ו ׳ מהו״ נ ר א ה ש ח ו ל ק ע ל י ו ,עי׳ ת ו ם ׳ הרא״ש ד״ה ב ע י :
ליה ל ר ב י ו ס ף . לא ש מ י ע וכו׳ ת נ א ד ב י ר׳ י ש מ ע א ל רב ששת לקמן דמייתי וברייתא
ו ב ז ה נ פ ל כ ל ב נ י י נ ו של הלוי.
(2עי׳ דיס. אמר. ״ ו ,ל ע״ג :שמואל ט (1אבל בירוש׳ כלאים
בירוש׳ שכן לא גזכרו והוא הנכון, וליתא ׳׳כך, בורר, תני שמואל ב: צו רי״ד בתוס׳ (3
ר ש״ של והגהותיהם ופירושיהם אבל פירושו בק״ע בשירי קרבן דיסוי של ר״ד כפירושו (5
214
שם שבתמורה המחלוקת איפוא את מ ח ל י ף שמואל וכד. הבעלים שכיפרו בה מאחר
מ ח ב ר י ו )שכן ד ע ת אפילו מפני שהלכה כרבי רבי, שבמשנה בשם חכמים דברי ושונה
(
כיוצא P ד מ א י פ ״ ב .כ ב ע ״ ד ׳ ת ר ו מ ו ת ם ״ ג ,מ ב ע ״ א ' > ,ו ה ו א ס ו ב ר כ א ן כ ח כ מ י ם הירוש׳
שהסיקו כו ב )*ת״ר״( :תנור פסחים שבברייתא בו מ ח ל י ף ש מ ו א ל מ ח ל ו ק ת ר ב י ו ח כ מ י ם
הפת אומרים וחכמים א ס ו ר ה הפת אומר ר ב י בו א ת ה פ ת ע ר ל ה וכו׳ א פ ה בקליפי
אמר רב שם כז א : אסורה. וחכ״א הפת מ ו ת ר ת אומר הפת ושונה:רבי מותרת,
וחכ״א מותרת הפת אומר רבי תנור וכד )עי׳ ד״ס( א מ ר ש מ ו א ל יהודה אמר רב יוסף
<ואיפכא אתניוה> Pואיבעית תני א י פ כ א שמואל א י פ כ א, אסורה ,ו ה ת נ י א הפת
4
מחביריו אפילו ובהא ולא מחביריו י כרבי מחבירו הלכה קםבר שמואל בעלמא אימא
איפוא גם החליף שמואל לאיסורא; רבנן כי היכי דניקום א י ם כ א א ת נ י י ה וסבר
משנתגו בערלה ם״ג מ״ה :תנור כ ס ת ם את המחלוקת ושנה בשם ״חכמים״ לאיסור כאן
( 5
חולקת הברייתא של שמואל . תדלק הפת הפת ע ר ל ה ואפה בו א ת בקליפי שהסיקוהו
תני שמואל טעה והשמיט פסוק אחד שם ,עג ע ״ א : מ ש נ ת ג ו גם ב מ ג י ל ה רם״ב .ירוש׳ על
כדעתיה. שמואל א מ ר הכין. אמרין ב כ ל לשון לא יצא ואת א נ ן ה מ ת ר ג ם יצא. ותירגמו
)ר׳( ש מ ו א ל א מ ר ה י ת ד .כ ת ו ב ה כ ה י ל כ ת ה ה ל ע ו ז י ו צ א ב ה ב ל ע ז .
315
2
ש ב ב ר י י ת א , חולקת בדעה אוחז >, ב קג יבמות א, קז ש ב ת וכו/ ת נ א מאן י ( , א ט ע
מ ג ג ד ה וכו/ דתניא היא יחידאה מתני׳ וכו׳ תנן אנן והא וכו׳ שמואל א מ ר א: ל א ה צ י 3
ב : - א קיג ב״מ וכו/ דתניא נתן כר׳ דאמר הוא וכו׳ תגן והאגן וכו׳ שמואל א מ ר : ב
ה ל כ ה ע״ג: סב פ״ד. ביצה ידוש׳ וכו׳, היא תגאי וכד והתנן ב ״ ד וכו׳ שליח שמואל א מ ר
ל ס ת ם בגיגוד שאחריה. בברייתא הלל וכבית הושעיא דר׳ כברייתא וכו/ אומר שהוא כמי
3
ש מ ו א ל ע״א: סב ש ם ידוש׳ מ״ה, ס״ג ביצה משנת על חולק י ז (42 עמ׳ )לעיל מ ש נ ה
ב ב ל י מ״ו, םכ״ב ש ב ת משנת על ם ת ם חולק ב(. כז ביצה ועי׳ ב, קנו )שבת שמעון״
מחזירין ה ל כ ה שמואל א מ ר בגדתאה חנא א״ר השבר. א ת מחזירין ואין א: ב -ק מ ח קמז
4
ל ש ב י ע י ת בניגוד פרוסבול, צריכין אין יתומין אומר: הוא א לז בגיטין >. ה ש ב ר א ת
ס ו ב ר בפתיחה(: י ו ח נ ן ר ׳ להלן גם )עי׳ ב קלז חולין ורב, כתום׳ וסובר מ״ב פי״א
5
יסוד ע ל מ״ה׳ םכ״ב ש ב ת משנת דוחה י. (177 עמ׳ )לעיל למשנה ובגיגוד כ״רבותינו״
ע ״ א : י פ״ג׳ ש ב ת ידוש׳ נשנית, זה דבר התירו״ שלא עד קודם ש ״ מ ש נ ה זו ,0 שימש״
י ב י א ם ו ל א אלונטיות בעשר אפילו מ ם ת פ ג טיבריא במי או במערה הרוחץ תנינן תמן
א מ ת נ י ת ו ה ד א שימש. ולא יליף ד ל א םבורא הדין יעביד מה אמר שמואל ב י ד ו .
ו כ ר ב י ס ח א( )ועירובין שם בברייתא שמעון ר׳ כדברי ביתו, לתוך בידו ומביאה באלונטית
ב ל ש ו ן משנתנו שונה היה שהוא אלא כך, ש ם אומר יוחנן ר׳ ואף שם. הסמוכה בברייתא
ד (
. י ו ח נ ן( ר ב י עי׳ חכינאי״, בן )״דברי יחיד
ך ש ח׳׳א סי׳ ר״א אפטוביגר ראבי״ה הו׳ לא אתמר. אחמר היכא דאתמר אתמר היכא דלא רב יוסף:
דיחידאה או משבשו״! אי גמי קבלה בידו היא שקבלה בידו רתנאי נראין הדברים )עמ׳ :(380 - 379
פ ע״ ובריש ובפרק במה אשה )םא א( לגבי נעילת מנעל היא ודוגמתו בפרק כל כתבי )שבת קכא ב(
)פסחים קא א :משבשתא( ובפרק גט פשוט )ביב קע ב( ,ועי׳ שם בהערות ,ועי׳ דדו״ד ח״ג )הו׳ ש ש י ת (
עמ׳ 149הערה .18
(5עי׳ גם לעיל עמ׳ 29סי׳ ג ,במקום שהוא בעיקרו של דבר כר׳ שמעון ברבי בגיגיר ל מ ש ג ה .
/ כ ו ו התיר ר׳ חנניה בן עקביה דתני ג׳ דברים הבאת לונטיות ומי התיר ל לעיל שם: נ א ( 6
ס בריא, ברייתא שהובאה גם בנבלי עיריבין פז א ,אבל שם :התיר ריח בן עקביה לאנשי
נתוס׳ שבת פט״ז )םי״ז( טו כמשנתנו .ועי׳ גם דוה״ר ח״ב .109 (7
216
ומחליף מהסך ומוחק ד ל י ה כאן״(: משמיט )״תני״( ב ל ש ו ן א ח ר : ״שונה״ שמואל
״מגיה״ )״תני״ ,״אימא״( ו מ ש ל י ם )״חסודי מ ח ס ר א ״ ( : )״מסיך״(,
)״תני״( ״ ש ו נ ה ״ א.
ל ע י ל ע מ ׳ 183ו א י ל ך . רב, עם ב מ ח ל ו ק ת .1
ולוי )אבוה דשמואל( אביו עם ב מ ח ל ו ק ת .2
חזקה. והאפיטרוםין אין להן והאריסין ה ש ו ת פי ן ם״ג מ״ג: ב״ב
)השותפין ו ה א פ ו ט ר ו פ י ן ו מ ש נ ה כיי ר ג מ י ה ק פ ב , F o l . 567 ב מ י י ר ו פ י י ר ,לו, כך
(1
421סי׳ ח ב ש א ל ה [ .א ב ל ] ת ה י ג א ס ף מ ק י נ 26 , (] .רכן בגיש ס י ב 420 ,סי׳ מג, והאריסין
2
5 6 9מ ב י ב איפ .ר י י ף דיק ,ה״ג דיו ק א עיר ו ר י ב ,414ת ג י ק סי׳ , ב ,568 S בתשובה[ ,דיג
מח ,עיטור חיא דיו סו דיג ,ר מ י ה ,ר מ ב ״ ן )דף מ ו א סדיר .ו א י ב ר א ( ב ש ם • נ ו ס ח י ד ו ו ק א נ י ׳ )של
צ (
ו א ג ו ד ה :ה א ו מ נ י ן ו ה א ר י פ י ן ו ה א ט ו ט ר ו פ י ן .וכן מ ה ,פ ל ו ׳ ו ר ב פ י ם ק א ש א ח ר י ה מ ש ג ה מכיב(
ה א פ ו ט ר ו פ י ן והארימין חזקה להן אין ד.או מ נ י ן )מב ר ע י ב ,עי׳ ב ס מ ו ך ( .ב מ ב י ב ה :
חזקה ,אבל בדסוםים להן אין ה או מ נין ה: מה א שבדף וביסיסקא• אין ל ה ן ח ז ק ה .
ו כ ל שאר כייי .ר״ג )•פיםקא•( ו ר ש ב י ם ) • מ ת נ י ׳ היא ו כ ו ״ ( ר י י ף ו ר א ׳ ש ו ר מ י ה ) ׳ ו ה א ד ת נ ך ( :
( 4
וכיויב המשנה, של ׳האומנין׳ של פרפרזה אלא אינה וזו , חזקה׳ לו אין יאומן
)חוץ מ כ י י ה ,ש ב ו : )יערים׳( אין לו ח ז ק ה ׳ ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ׳ארים בםיםקא שבדף מו ב
וראיש: ור מ דפו׳ מב״ב יחד: והשותפין( )האומנין ושניהם בסמוך. ועי׳ והעריסין(,
והאריםין ה ש ו ת םין פלו׳: מביב והאפטרופין, והאריפין והשותפין ה או מ נין
( 5
האפטרוםי״ ה ש ו ת פ ין האריסין ה א ו מ נ י׳ רייף כ י י ב : ו ה א ו מ נ י ן, והאטטרוםין
לי ת אמר שמואל שותף כ ו / ו ה א ר י ס י ן ה ש ו ת פ י ן ע״א: יד שם, ידוש׳
8 ( 7 ( 6
ת ח ו ת י ה ,ה א ו מ ג י ן וה1פוע1לין > מ י י ת י מהו לו חזקה .וכד. שותף .ש ו ת ף יש כאן
ה כ ו ב ס א מ ר לו תן לי ע ב ד י תן ל י א1צ1ל האומן וכליו א1צ1ל להן חזקה .ראה עבדו אין
א ת ה א מ ר ת לי למוכרו חזקה. א מ ר ל ו א ת ה ג ת ת ו ל י ב מ ת נ ה א ת ה מ כ ר ת ו ל י איגד. כיליי
ח ז ק ה להן אין ל י א ת ה א מ ר ת ל י ת ג ו ל י מ ת ג ר .ה ר י זו ח ז ק ה ) ת ו ם ׳ פ ״ ב ו :ה א ו מ ג י ן
ביד אומן עבדו אביי ראה ) כ צ ״ ל ,ד״ם> איתיביד, בבלי מה ב: כליו וכד(: ראה כיצד
ביד כובס וכד. וטליתו
217
כי בו כ ב ר ד״חגאים. שהשתמשו ישן, טרמין הוא תחתיו״ מ ב י א הוא •מה
הנושאים ממנה אחד והוציאו את המשנה ״כשהניחו ד״ע h\»\*«.ת ל מ י ד י
j
*
י 1 u K j r׳ * ׳ n׳ • כבר
והספירה השלשלת ולא תיקרע תסבול הסטרוקטורה, כדי שלא במקומו, אחר הכניסו -
ממש, זה בטרמין משתמש תנאים ״הגהת״ זו ש ל עובדא המוסר והתנא ה מ ס ו ר ה ״ י(,
ה ו א מ ב י א ת ח ת י ו ״ ־. ״מה
הין הין וחצי היו ב מ ק ד ש לח של מדות שבע )ס״י( מ ״ ב : ם״ט במנחות שנינו
) מ ש נ ת ר׳ יהודה ,ת ו ס ׳ פ ״ י ב ורביעית לוג וחצי לוג ההין לוג ההין ורביעית ושלישית
וכי מ ה היה הין מ ש מ ש .א ל א שם הין היה ר׳ שמעון אומר לא וכד. ד ,ור׳ מ א י ר ( ושם
ו מ ח צ ה היתד .ש ב ה ה י ה מ ו ד ד ל מ נ ח ת כ ה ן ג ד ו ל ו כ ד .ו ע ל י ה ש נ י נ ו לוג יתרה של מדד,
)״מדד .ש ב י ע י ת ״ , ש ב ע ה מ ד ת היתד, לא רש״א םע״מ: פז )בבלי ד פ״י בתום׳
אחת לשני אילים. מדד, מדד ,א ח ת ל ש נ י פ ר י ם נותנין שאין הין, במקדש ליתא( ובבבלי
) ב ב ב ל י :א ת מ י א ב י א ת ח ת י ו ( ל ו ג ו מ ח צ ה .א מ ר ר' י ה ו ד ה ת ח ת י ה ם מ ב י א היה מה
ברביעית לפרנס את כולם יכול איכ א מ ר לו ר׳ שמעון וכי ]לא[ ה י ה ש ם ח צ י ל ו ג ו ל ו ג
מי ו א ת אמר מר א: פח ובבבלי חברתה. תחת משמשת במקדש מדה שאין אלא
במקדש. היו לח של מידות דשבע מעייל?-ג מי ר י דלא םגי לא תחתיו, א ב י א
ולית ליה ש ב ע מידות -ל י ת )משנה שש, בהין היו שנתות אומר בר׳ צדוק אלעזר ר׳
רביעית במקדש ל ח היו מדות של א ר ב ע ראב״צ אומר וכך מפורש בתוס׳ שם: ל י ה.
לוג ולוג והין וכד. חצי
מ ב ג ה המשנה. כן ״מה היה מביא תחתיהם״ פירושו כפשוטו -כדי לשמור על אם
חוץ מ פ ר ה ב א ע ל סמיכה אין בהן כל קרבגות הצבור שם: במ״ז שנינו וכיו״ב
2
ה מ צ ו ת ו ש ע י ר ה מ ש ת ל ח ר׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר א ף > ש ע י ר י ע ב ו ד ה זרה .ו ע ל י ה ש נ י נ ו ב ת ו ם ׳ כל
המצות הבא על כל מפר חוץ צ ב ו ר אין ב ה ן ס מ י כ ה כל קרבנות )בבלי צ ב א(: שם ,ט
3
אומר יהודה * ר׳ .שמעון ר׳ דברי טעונין סמיכה שהן זדה ע ב ו ד ה ו ש ע י ר י
ואת מי )בבבלי: ת ח ת י ה ן מ ב י א היה מה טעונין סמיכה : זרה אין עבודה שעירי
בבעלים, אלא ר׳ שמעון ו ה ל א אין ס מ י כ ה אמר לו ה מ ש ת ל ח ש ע י ר תחתיהם( אביא
בבבלי ואף ר ׳ י ה ו ד ה א ף הן מ ת כ פ ר י ן בו. סומכין עליו אהרן ובניו א״ל המשתלח שעיר
רביגא אמר ד ל א מעייל, לא סגיא המשתלח, שעיר ואת מה אביא תחתיהם אמרו: שם
ותום׳ שם>: רש״י )עי׳ רבינא לדברי אמרו ושם ע״ב בציבור, סמיכות שתי ג מ י ר י
בעלמא. ג י ד ס א
כ ד י המשתלח״ אלא ״שעיר ר׳ י ה ו ד ה כאן לא השלים שגם איפוא אומרת זאת
המשגה. מבגד. על ל ש מ ו ר
האומגין. ת ח ו ת י ה )״מה הוא מ ב י א תחתיו״( מייתי מהו עשה גם שמואל: וכך
לכל )הראשונים ה א מ ו ר א י ם ״ ה ג ה ו ת ״ של ט י ב ן על מכאן למדים ואנו
ממש, ה ג ה ו ת ל ע ו ל ם א י גן התנאים, של כ״ ה ג ה ו ת י ה ם ״ שהן, הסחות(,
חולקת. ומקורם דעה שסיבתם עריכה, כ ך -ש ל -אם אפשר לומר שיגויים אלא
יעי׳ ושם עסקתי ב״הגהותיהם״ של התנאים חלמידי י״ע, ] (1מתוך ספרי בכ״י ״מבוא למשנה״,
218
ז (
ולוי דשמואל אבוד. . והאפיטרופין> והאדיםין <ד,אומנין ב: מב ב״ב בבבלי
( 2
לו חזקה, אין אומן תני שמואל ש כ ן אומן. וכל חזקה, לו אין ש ו ת ף ת נו
זה ע ל מחזיקין השותפין ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל שותף יש לו חזקה. אבל
זה ומעידין ו כ ד .
(3
( ״שנו״ ״שותף אין לו ח ז ק ה ״ :ה ם שנו א י פ ו א ד ש מ ו א ל ולוי ) ב ב ר י י ת א שלו אבוה
את מציע שהתלמוד אלא והאפיטרופין, והאריסין ה ש ו ת פ י ן וכד(: )מי״ר כמשנתנו
אין ״אומן בפיסקאות: הבבלי נוהג וכיו״ב חזקה״, לו אין ״ ש ו ת ף בפרפרזה דעתם
אין לו חזקה״, ״אומן שנה שמואל ואולם )עי׳ ל ע י ל ( . אין לו ח ז ק ה ״ ״אריס לו חזקה״,
״האומניך והביא תחתיו ממשנתו ״השותפיך הוציא שהוא שיוצא מן ה י ר ו ש / ז״א כ מ ו
לו חזקה. יש אין לו חזקה״( ,מ ס נ י ש ה ו א ס ו ב ר ש ש ו ת ף )=״אומן
בשמיק, ורא״ש וכוי( לוי )וגם הרשב״ם גירסת כנראה היא וזו תגי, ד״ו: וה״ג מ כיי (2
אבל הםםקג* לא תגי כ ל ל , ושמואל שותף ד י ד י ח ב מ ת ג י ת ׳ תגי דלוי עי׳ ר א ״ ש ב ש מ ״ ק : (3
מלהתקבל ו השותפים' - ,רחוקח מתגי׳ תגו לא שמואל ובין לוי ד ב י ן השותפים דל״ג ״גראה שלו:
היה ושמואל ועוד( םע*א -ר ע ״ ב יבמות י )עיי במשגה שנשנו דברים גם שלו בברייתא שנה לוי שנן
219
ה ש ו ת פ י ן והתני ע״ד: לט ה״ו, פ״י שביעית שבירוש׳ אחרת ברייתא ואף
מ :רב גתן תגי. (2׳׳אמר״ גםחק ע״י ר״ב אשכגזי, (1בר אהבה ,ליחא מ.
220
חלה ויולדות, זבין וזבות נ ד ו ת ו״יולדות״: ״זבין וזבות״ בחבורת במשנה רגיל ברבים,
)אבל ביחיד זבים .פ״ה מ״ו ם״ג מ ״ ב וכלים פ״א מ״ח מ״ח ,פסחים פ״ט מ״ד ,מו״ק פ״ד
ד ע ל מ א״. פ ״ ט מ״ד( ,וכאן כ מ ו ב ן פ י ר ו ש ו ״ ג ד ו ת ונדה
ומתן שבמחלוקת המשא ששמואל ורב אדא ורב נתן אינם נזכרים כלל בכל ומכיון
אינה מחלוקתו ובני של שמואל ״מחלוקתם״ שעיקר שבםוגיא -וודאי ורבא חםדא רב
כלל במחלוקת ר״ח ורבא המאוחרים להם תלויה
אבל לא שמעגו, ש ב כ ר י ת ו ת ס ״ ג מ״ז מ ש י ב י ם ר ״ ג ור׳ י ה ו ש ע ל ש א ל ה א ח ר ת : אלא
על כל אחת חייב שהוא אחד בהעלם נ ד ו ת נשיו חמש על )״בבא״( הבא שמענו
נדות ע ל ה׳ נשיו בבא א ל י ע ז ר ל ר ׳ ובברייתא ש ב ב ב ל י טו א :ומודים חכמים ואחת,
משוה איפוא במ״י ״נדות״, מי ש״שונה״ ואחת וכד. שהוא חייב על כל אחת אחת בבת
ד״ע-אלא שאלו ״לא כך לד׳ שמעון בן אלעזר ואמנם ו מ פ ר ש זו מ ת ו ך זו. שתיהן את
ו ב א ע ל א ש ת ו נ ד ה ב ה ע ל ם א ח ד מ ה ו ״ ו כ ד )שם יז א, שאלו הבא על אשתו נדה וחזר כך
אלא נדה, על אלא ר״ע על ש ב ת שאלת איפוא ו ל א היתד, ד ל א כהדין תנא(, מתניתין
ח כ מ י ם ח ו ל ק י ם ע ל י ו ) ש ם ט ו א( ו א י נ ם מ ו ד י ם ל ו א ל א ב ב א ע ל ה ׳ נ ש י ו נ ד ו ת .ו א ו ל ם שבזה
ששונה ״ נ ד ה ״ ס ו מ ך דווקא ע ל ב ר י י ת ו ת אלו ,ש מ ת ו כ ן יוצא ש ר ״ א ס ו ב ר כ ך אף ב״נדה״. מי
שוני ״ ת נ א י ם ״ היו בר אושעיא, נתן גס רב אהבה בר אדא גם רב שניהם,
(2 יהודה״, ״רב אצל להלן ועי׳ א, נא נזיר בז כה ונדה א עו )קידושין ברייתות
על־כן שכולם אסשר ברייתא. שסידר ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 212ו א י ל ך ( אנו יודעים ובשמואל
שלהם. מה ששנו ב ב ר י י ת ו ת ״שנו״
כ א ן ״ ״ ל י ת ב.
.107 על דעתיה דשמואל לית כאן כיצד ,לעיל עמ׳ יב ע״ד: .1י ד ו ש ׳ ש ב ת ס י ״ א ,
באדם חוצצין אילו פ״ט מ״א( )מקוואות תנינן תמן ש ב ת פ״ו ,ז ע ״ ד : ידוש׳ .2
ש ע ר ושל צ מ ר ו ח ו ט י פ ש ת ן ו ה ר צ ו ע ו ת ש ב ר א ש י ה ב נ ו ת )״ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ש ל צ מ ר חוטי
אלא דרבי יהודה, על דעתיה שיעד של כאן ל י ת שמואל אמר וכו׳״(. חוצצין אינן
ש ל ש י ע ר ד ב ר י ה כ ל אין חוצצין. צמר ,הא של
ש מ ו א ל ״ מ ו ח ק ״ א י פ ו א ״ושל ש י ע ר ״ מ ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה ,מ פ נ י ש ב ז ה א ף ח כ מ י ם מ ו ד י ם לו.
ל נ ו ס ח גוגע ״הלכה״ ,ע ד שאין ה ד ב ר בבבלי נמסרו דברי שמואל בצורת ואולם
בחוטי כר׳ יהודה ה ל כ ה שמואל אמר י ה ו ד ה א״ר א״ר יוסף ש ב ת נז ב : המשנה.
( 2
דאיירי קמא לתנא דשמעיה וכי ת י מ א אי לאו הלכה מ כ ל ל דםליגי, א״ל אביי שער.
ודילמא כשם ק א מ ר להו ,כי היכי ד מ ו ד י ת ו <בה> P מיידי ש ע ר איהו גמי ל א הוי בחוםי
אתמד אתמר> P מ ו ד י ם <אלא אי א ת מ ר צמר. בחוטי גמי לי אודו שער בחוטי לי
( 3
בחוטי שער. י ה ו ד ה לר׳ חכמים מ ו ד י ם שמואל אמר ג ח מ ן רב אמר <נמי>
אומר של יהודה רבי ח ו צ צ י ן אין ש ע ר חוטי חוצצין צמר חוטי נמי הכי תניא
4
ו ש ל ש ע ר א י ן ח ו צ צ י ן י .א ״ ר נ ח מ ן ב ר י צ ח ק מ ת נ י ׳ ג מ י ד י ק א ד ק ת נ י ) ש ב ת פ ״ ו מ״ד(. צמר
)״ואנן ת נ ן נמי צמר חוטי אפילו ד׳ יהודה שער וכד ,מני אילימא אשד ,ב ח ו ט י יוצאה
(2כ״ה כנכון בכיי א״פ. (1רש״י :שמואל תני נדה .דס״ל כרב חסדא וכוי.
רב אמר כך בכ״י א״פ ן ״פ״א״ אצל הרש״ל )הוא מעיר :וכן ברי״ף( ג אלא מודים אתמר (3
מודיפ וכו׳. שמואל אמר יהודה רב אמר יוסף
מ וא״ס :של צמר כמו של שער. (4
221
בהן תטבול וכר ולא םשתן בחוטי ולא צ מ ר ב ח ו ט י לא אשד, לא תצא ״*[ מ ס ש ]
שמע מינה. אלא לאו רבנן היא וש״מ בחוטי שער לא ס ל ע י ( ״ ר ב ו
ב מ ש נ ת מקוואות שם .מ״ג ואילך .ל א נמנו ״חוטי שער״ בין ״אלו שאין חוצצין״, אבל
אי־אפשר בכל אופן להתאים מ ש נ ת מקוואות עם משנת ש ב ת בלא ״הגהה״. וא״כ
איפוא מין ״תרי תנאי אליבא דר׳ מאיר״. זחו
3י ד ו ש ׳ ב ״ ב פ ״ ג י ד ע ״ א :ש מ ו א ל א מ ר ל י ת כ א ן ש ו ת ף ,ל ע י ל .217
׳
ו ת נ י ״ ״ מ פ י ך ג.
ומגהיג בהי )״רכוב ניחזי אגן א מ ר לי ר ב יהודה א מ ר ר ב יוםף ב״מ ח ע״ב: .1
)כלאים פ ״ ח מ״ג( ה מ נ ה י ג ס ו פ ג א ת ה א ר ב ע י ם ו ה י ו ש ב ד ת נ ן א מ ר שמואל קני״( מינייהו
שמואל ומדאפיך א ת ה י ו ש ב ב ק ר ו ן ״. פ ו ס ר מ א י ר ר׳ סופג את הארבעים בקרון
שכן וכל קני לא לחודיה רכוב ש״מ בקרון, היושב את ס ו ט ר י ן ו ח כ מ י ם ו ת נ י
במקום מגהיג. רכוב
) ב ק ר ו ן ( (2 והיושב רל״א: פי׳ תצא בספרי וכן משגתגו, כנוסח הנוסחאות בכל
( 2
.וכך היא אף מ ש נ ת הירוש׳» ירוש׳ כ ל א י ם ו כ ר רבי מ א י ר פ ו ט ר ב י ו ש ב )בקרון( והמנהיג
)היושב גורם לשיווי־משקל, הוא משקל א מ ר י ן ר ב ג י ן בקרון, היושב לא ע״ג: שם,
א מ ר אינו משקל .לרבנן ,ז״א ת ״ ק של משנתגו ,היושב ב ק ר ו ן עוזר מ א י ר ר׳ (Balance
3
י ש ל המשא ,ועל כן א ף ה ו א לוקה .א ל א ש ל פ י הירוש׳ אין ״ ה י ו ש ב בקרון״ לשיווי־משקל
ל ״ ר ו כ ב ״ ,ש א י ן ב ו ״ ש י ק ו ל ״ )ועי׳ גם ב ב ל י שם(. דומה
(1את היושב בקרון ,אין במשנה ,אבל דומה לו בספרי ,עיי בסמוך ,ועי׳ גם אהצ״ו בכלאים שם.63 ,
" (2בקרון״ ליתא בספרי כ״י רומי )דברי ת״ק חסרים שס( וכ״י ברלין ובדברי ר״מ ליתא גם בילקוט.
מהו ששיקל, ש ש י ק ל. ואס היה עליו משאוי וכו׳ והוא ה עיא: (3עי׳ ירוש׳ ברכות פ״ב,
תרין חלקי׳ לחורויי וחד לקומויי.
ולהכי מ פ י ך דרכוב לא קגי וכ״ש יושב דשמואל סבר משום (4עי׳ רא״ש ה׳ כלאיס סי׳ ו :
פ י א סי׳ ועי׳ הגהות מרדכי עירובי! ,(43 עם׳ 215ועמי )עי׳ לעיל כחכמים מילתיה דתיקו
חקכ״ח ו אי נמי סמי הא דמםיך שמואל מקמי מ ת נ י ח י ן ) ד ת נ ן ( ,וחכמים מחייבין .ידחגן״ ט״ס» כי ״וחכמים
מחייבין״ הם דברי ההגהות מרדכי ,ורטנר באהג״ו שם שגה.
222
שאם הוא מ ג ר ש ה והיא א ס ו ר ה ל ה ח ז י ר לו א ף הוא גותן ל ה גט ש ל ם מ ש ע ה ראשונה. יודע
והא ל ק ל ק ו ל א ורבגץ ל א ח י י ש י ל ק ל ק ו ל א , למימרא דר׳ יהודה חייש מו ב : בבבלי
( I
נדר משום ש ם ר ע ל א יחזיר ,משום ש מ ע י נ ן ל ה ד ת נ ן <במ״ז> ה מ ו צ י א א ת א ש ת ו איפכא
יחזיר. לא יחזיר ושלא ידעו בו ר ב י ם א ו מ ר כ ל נ ד ר ש י ד ע ו בו ר ב י ם יחזיר ר׳ יהודה לא
( 2
א י ס ו ך ש מ ו א ל אמר לקלקולא. לא חייש ור׳ י ה ו ד ה לקלקולא ' רבנן חיישי אלמא
אמר כתובתה ל א ח ר והיו לה בנים הימנו והיא ת ו ב ע ת סיפא נישאת )מ״ח> .ו ה א מ ד ק ת נ י
( 4
חייש יהודה דר׳ מכלל מדיבוריך, <ליך> יפה שתיקותיך לה א ו מ ר י' י ה ו ד ה ר׳
אביי א מ ר לעולם לא תיפוך וכד. א י ם ו ך. נ מ י הא לקלקולא,
לאחר נישאת יחזיר, לא וחכ״א יחזיר אומר ר׳ י ה ו ד ה שונה איפוא: שמואל
א ו מ ר ל ה וכו׳. מ א י ר ר׳ אמר וכד
רבי יהודה ירוש׳ שם ,מו ע ״ א : יוחנן: לו פ י ר ש ו ה בירוש׳ ,א ב ל ב ש ם ר׳ ודומה
דלעיל(. כברייתא שלם״, ל ה גט נותן הוא וכו׳ יודע שהוא )״ומתוך לא יחזיר אומר
יהודה רבי כאן לית ר׳ יוחנן אמר ל ה וכד״(. אומר י ה ו ד ה ר׳ א מ ר כן )״אמר ואת
אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך. מ א י ר ותני כן משום ר ב י מאיר. רבי אלא
שתיקותיך לה אומרין אמרו מ א י ר ר׳ משום )פ״ג> ג׳ צ ו ק ׳ : פ״ד גיטין בתום׳
מדיבוריך .א ב ל ב ד פ ד וכי״ו :משום ר׳ יהודה ב ן ב ת י ר א אמרו .ר׳ י ה ו ד ה ש ב מ ש נ ת נ ו יפה
פ״א בתענית וכיו״ב ב ת י ר א. בן ר׳ יהודה ב ש ם ל ס י זר ,ר ׳ י ה ו ד ה היה להיות יכול
ברכות וכן השיטה״(, ״מוחלפת להלן אצל )עי׳ ב ב ל י ג ע ״ א ו י ר ו ש ׳ ש ם ,ס ד ע ״ א . מ״ב
דתגי לה ד עיד: שם, וגירוש׳ דרביה. דידיה הא הא )עי׳ ב ב ל י ש ם ט ו א : מ״ג פ״ב
ב ן ב ת י ר א . י ה ו ד ה -ד ״ י ר׳ ועי׳ ״שינויים מ צ ו י י ם ״ : מאיר(? ר׳ בשם ר׳ חייא
אומ׳ כל נ ד ר י ה ו ד ה א ד כ ל נ ד ר שידעו וכו׳ ר׳ מ א י ר ר׳ בהו׳ לו ה פ ו כ ה מ ״ ז : אבל
צריך וכד. שהוא
א ב ל החליף גם א ת הרישא. צוק׳(, )תום׳ שבירוש׳ ס מ ך כאן על הברייתא שמואל
עי׳ ג ם ״ ח ס ו ד י מ ח ם ר א ״ . -למ״ז,
ב״ב פ״ט מ״ו :לא כ ת ב בה )״במתנת שכיב מרע״( שכיב מרע ,הוא אומר .3
אומרים בריא )״אלו ש כ ת ב ל ה ם נכסיו״( ) ״ ו ח ת ר נ י בי״( והן מרע הי<יתי> שכיב
המוציא ש כ י ב מ ר ע ד ב ר י ר׳ מ א י ר ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם צריך להביא ראיה שהיה היה,
עליו הראיה. מחבירו
ד ב ר י ר׳ מ א י ר ,ל י ת א ב א נ ו ד ה .
בר במשנת י ו ח נ ן זו ש ש נ ו י ה את רבי לקיש בן שמעון ר׳ שאל ב: קנד בבלי
שהיא שלו וקרא ובא בחזקת שהיה אוכל שדה הרי ) ת ו ם ׳ ב ״ ב פ ״ ב ג ,ו ע י ׳ ל ה ל ן ( קפרא
שמכרתה לי לומר שלו״( )״שטר ו ה ו צ י א זה א ת אונו שלי הוא לומר ערעור אחד עליו
השטר בחותמיו ,אמ יתקיים מ כ י ר ב ש ט ר זה מ ע ו ל ם איני ש נ ת ת לי ב מ ת נ ה ,אם א מ ר או
עדים יש אם הוא זה או שטר אמנה ,ש מ כ ר ת י ל ך ולא נ ת ת לי דמים, שטר פסים אמר
שט <ב״ב מ א י ר ר׳ לימא ה ש ט ר ; א ח ר ה ל ך לאו ואם ע ד י ם א ח ר הלך
אומר א״ל לא ,שאני ולא רבנן. לקיימו היא דאמר מודה ב ש ט ר שכתבו אינו צריך ע״א(
וכד .א״ל והלא משמך אמרו )לברייתא שכתבו אינו צריך לקיימו הכל מודה בשטר דברי
א ״ ל זו א ל ע ז ר בשטרי( שהודו בני מ ש פ ח ה )״אע״ג יפה ערערו בני משפחה קנד םע״א(
}22
אלעזר יכפור רבי יוחנן ברבי א מ ר רבי זירא אם א נ י ל א א מ ר ת י ד ב ר זר ,מ ע ו ל ם . אמרה
מ ו ד ה ב ש ט ר ש כ ת ב ו צ ר י ך געי׳ רבי יכפור ברבי ינאי רבו ד א מ ר רבי ינאי א מ ר תלמידו
ה י א זו ו ח כ ״ א ה מ ו צ י א מ ח ב י ר ו ע ל י ו רבי לא משנתנו ל ק י י מ ו ו א ״ ל ר׳ יוחנן ( ה ״ מ ר ו ם , ד
1
רבינו דאמר ד ב ר י רבינו יוסף נראין השטר .ברם י בקיום ראיה אלא <ו>אין הראיה
2
אבל רבי מאיר דברי חכמים ייוסף א מ ר ר ב י ה ו ד ה א מ ר ש מ ו א ל זו ) ״ מ ש נ ת ב ר ק פ ר א ״ ( >
5 4
תנן י וחכמים אומרים איסכא אומר מ ו ד ה ב ש ט ר ש כ ת ב ו )ש(צריך לקיימו Pו ה א < א נ ן > (
( 6
תניא והא איפוך. , בשטר> בקיום אלא ראיה <ואין הראיה עליו מחבית המוציא
)״וטעמא נאמנין וחכ״א ר׳ מ א י ר אין נ א מ נ י ן ל פ ו ס ל ו ד ב ר י פ ״ ב מ״ג( כתובות )למשנת
א י פ ו ך. מ ש ו ם ד מ ו ד ה ב ש ט ר ש כ ת ב ו א ״ צ ל ק י י מ ו ״ ,כ ת ו ב ו ת י ט א ׳ ל ע י ל ק נ ד א( דר״מ
יוחנן, ור׳ ינאי רבי ואולם שבמשנה, המחלוקת את איפוא מ ח ל י ף שמואל
ד (
י נ א י ו כ ד ו א ״ ל ר ׳ י ו ח נ ן ר ב י ל א מ ש נ ת נ ו זו ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם ה מ ו צ י א שם )״דא״ר בבבלי
( 8
מחזיקים בסמוך(, )עי׳ שם בירוש׳ ורב, , ע״א יז שם, הראיה״( וירוש׳ עליו מחבירו
משנתנו. בנוסח
( 9
הלכה כרבי מאיר. נ מ ס ר גם בירוש׳ שם :ר ב ירמיה בשם ר ב של שמואל חילופו
מ ו ח ל פ ת , מ ת נ י תא .זאת אומרת שהמחלוקת שבמשנתנו היא חילופין אמר שמואל
המוציא וכד. א ו מ ר מ א י ר ו׳ ואחריו: םתם ל ה פ כ ה ולשנות דברי ת״ק ויש
)״הויוח דאביי ורבא"( ,ועי׳ יוסף רב תלמידי (1סיומו של סתם התלמוד מסידורם של
ש״מ מקום לינה גורם ,א י ר יהודה סתם: הלוי דוה״ר ח׳ב 482ואילך ,ועי׳ למשל גס עירובין עב ב
ל ך ש״מ מקום ו א מ ר יגן י ו ס ף ( את אמרת גיהלן ואהא וכו׳ וכוי ,ואחריו עג א :א״ל א ב י י )לרב
אמר רב יהודה וכוי .וכן םירשח ר׳ יוסף ן׳ מיגאש :ולאחר שגתברר עלה לן ואמרח לינה גורם
מדברי ר׳ יוחנן לר׳ ינאי רבו שמחלוקת ר״מ ורבנן במודה בשטר שכתבו שצריך לקיימו דממילא שמעת
היא כמו שאמר ר׳ יוחנן לר״ל אלא מחלוקת ר״מ שמשנה זו ששנויה במשנת בר קפרא לאו דברי הכל
וכוי .ואין זח סוף דברי ר׳ זירא ,שהוא מתייחס בזלזול לדבריו ואמר התלמוד חזר ורבנן היא,
של רב יוסף בשם רב ושמואל )חולין יח ב( .ור׳ זירא שלנו אינו אלא תלמיד ר׳ אסי )בגיגוד להלוי,
אפילו בעי יסא רבי קומי ,(744כמפורש בירוש׳ שם :אמר רבי זירא ח׳׳ב 388ואחריו היימן ח״ב
דבי יוחנן מיכפור וכוי .על כן אין בירוש׳ כלום מזה.
במשנת ששנינו המשנה (2הפירוש היחיד הנכון הוא של ר׳ יוסף ן׳ מיגאש :כלומר ז ו
ק ם ר א דשמעת מינה דמודה בשטר שכתבו א״צ לקיימו דברי חכמים היא אבל רמ״א וכוי .פירושים בר
אחרים אצל רגם״ה ,רשב״ם ,ראב״ד )בשיורי שמיק( וראב״ן דף קט ע״ג•
•ומאי דברי הכל״ וכו׳ שבדפוסים אבל אבל רמ״א המוציא מחברו עליו הראיה. (3כ״י פלו׳:
ליתא בכי״י ,וגליון הוא ,עי׳ ד״ס.
(5בכ״י ה :והתנן הוא אומר ...דברי ר״מ וחכ״א וכוי. (4כי״י ,עי׳ ד״ס.
(7עי׳ ד׳ יוסף ן׳ מיגאש ד״ח אמר ד׳ זידא. (6כ״י מ ור .ועיי להלן.
עי׳ ר׳ יוחנן מיכסור וכו׳״, (8להלן בירוש׳ שם משיב על תמיהתו של ר׳ זירא )״אפילו בעי
בלשון אותה ושנה כדעתו שרבי סתם במשנתו כלומר כרבי, שהן אלא חכמים הערה : (1 לעיל
ר׳ יוחנן אמר ר״מ בשיטה שהן ״חכמים״ ,וכיו״ב ירוש׳ דמאי פ״ג ,כג סע״ג :א״ר לעזר חכמים
חכמים ממש ז ידוש׳ גדה פ״ב ,מט םע״ד.
בכתובות יט א אומר רב ה ו נ א בשמ ר ב :מודה בשטר שכתבו א״צ לקיימו ,וכמפורש שם j (9
224
כ מ ו ב י ר ו ש ׳ ש ב ת פיי׳ט ,יז ע ״ ב ,ו ב ה ק ב ל ה פירושו של ״חילופין היא מתניתא״. זהו
ה ו נ א, רב אצל )להלן מ ח ל פ ה היא מ ת נ י ת א במקומו: ע״ד, לג פ״ו, פסחים שבירוש׳
״ מ ת נ י ׳ ה י א ד מ ח ל פ ה ׳ ,ל ע י ל ע מ ׳ . ° (68 והשוה
אמרי רברבייא חברייא מ ת נ י תא. היא ח י ל ו פ י ן מהו שם: בירוש׳ אחריו
רבי אמר העדים. על אלא םליגי כלום עדים. אין אמרי זעירייא חברייא עדים.
ש כ י ב מ ר ע ו ל א כ ת ב ת ם של!רים א ת ם . כיון ש א מ ר ת י ל כ ם ל כ ת ו ב אחא
קנד א : הבבלי על פי הירוש׳ את מפרשים ועוד, ופימ יהושע שדה המפרשים.
רב ה ו נ א א מ ר י ר א י ה ב ק י ו ם בר ורבה רב חםדא ר א י ה בעדים ב מ א י רב ה ו נ א א מ ר ראיה
ה ש ט ר וכו׳ ו ב ם ל ו ג ת א ד ר ב י י ו ח נ ן א מ ר ר א י ה ב ע ד י ם ו ר ש ב י ל א מ ר ר א י ־ ב ק י ו ם ה ש ט ר .ו ב ע ל
עדים״ אי א פ ש ר כ ל ל ״אין אבל ראיה. מהו פירושי: מגיה ירושלים אפילו נתיבות
ור׳ י ו ח נ ן הונא ״ ח פ ר י י א ר ב ר פ י י א ״ על ר פ לפרש אף ה ו א ורחוק בשטר״, ״ראיה לפרש
( 2
את כלל יודע ו ע ו ד שאין ה י ר ו ש ׳ . ורשביל הונא רפ בר על ר ב ה זעירייא• ו״חברייא
מתניתא ״ולאו משיב על ד ב ר י ו אינו ו ע ל כן ׳ראיה בעדים׳, יוחנן ר׳ פ י ר ו ש ו זה של
ה ב ב ל י ם לא היה ואת ה פ ב ל י ) ק נ ד סעיב(, כמו שמשיפ ׳ראיה כעדים׳, מדבריו היא ו כ ר י
הירוש׳ ק ו ר א ס ת ם ׳ ח ב ר י י א ׳ .
כי מ ח ל ו ק ת מתניתא״. היא ״חילופין פירוש של הם באמת הירוש׳ דברי ואמנם
-א י ן כותבין )״העדים ו ח כ מ י ם מ א י ר ר׳ של אחרת במחלוקת תלויה שלנו
עדות לנו יש זו מחלוקת ועל ב, קלח שבבבלי בברייתא השנויה כותבין״( ה ע ד י ם
מ ו ח ל פ ת : שהיא ה ונא רב מפי מפורשת
אע״פ שאין כ ו ת ב י ן ה ע ד י ם פלוני אצל ש כ י ב מ ר ע ש א מ ר יש לי מ נ ה ת״ר
וחכמים אומרים מ א י ר ר׳ ד ב ר י ר א י ה ל ה ב י א צ ר י ך לפיכך כשהוא גובה מכירין
א י ן כותבין( אלא אם כן מכירין לפיכך כשהוא גובה ה ע ד י ם אין כ ו ת ב י ן ) כ ל ו מ ר :אין
מאיר אומר אין כותבין א מ ר לי הונא תגא רבי אמר רב נחמן ראיה. ל ה ב י א צ ר י ך
P כ ו ת ב י ן וחכ״א
ח י ל ו פ י ן ,ורגיל *לא מסחברא דלא חילופין״, (1ועי׳ גם ידוש׳ סוכה ם״ד ,נד ע״ד :ואפי׳ תימר
למשל פסחים פ״א ,כז ע״ד ,תרומות ם״ט ,מו ע״ג ועוד .פירושי הפ״מ ושדה יהושע ואחרים דחוקים ורחוקים.
וודאי )צריך להביא ראיה( אבל ״ראייה״ של ר״מ של חכמים אלא ב״ראייה״ נחלקו (2ולא
)תוס׳ קנד א ד״ר ,ראיה( וכן ״ראיה״ שבברייתא דדף קגג ב )עי׳ בסמוך( .ועי׳ ב״ב ראיה בעדים היא
ובס׳ חמקח לרה״ג סוף בקיום השטר, רב ששת אמר ראיה ראיה במאי רבה אמר ראיה בעדים גב ב:
השטר רבא )״רבה״( ראיה בקיום ושמואל אמר במאי רב אמר ראיה בעדים ראיה ואמריגן שער ל ג :
ויש להעיר שגם כאן .קנד םע״ב ,אימר שמואל )לגו׳ כי״י, אמד ראיה בעדים וכו׳ )ועי׳ שם בהערות(,
עי׳ ל ע י ל ( :ואין ראיה אלא בקיום השטר.
רבנן שכיב מרע תנו כ כ ר את הית״ר״: החליפו וה״פ ,55 (3בה״ג )ד״ו קי ע״ר וד״ב (453
לפיכך כשהוא גובה איגו ראיה הביא אא״כ אצל פלוגי אין כותבין זוז מאתים שאמר יש לי
לפיכך כשהוא גובה שלא הביא ראיה אומ׳ כותבין אעיפ מאיר וחכמים דברי רבי ראיה צריך להביא
צריך להביא ראיה ,אמר רב גחמן אמר לי הוגא וכוי .ובה״ג שם )ד״ו קט ע״ג ,ד״ב :(447שכיב מרע
רבי מאיר אומר אין העדים פלוגי ביד לי יש פירוח יש לי ביד מלוגי כסף מאה שאמר
ליפרע וכשבאין חותמין העדים אומרים וחכמימ האיש אותו שישאלו עד חוחמין
א ר ץ ־ י ש ר א ל ,ויש בה זו כברייתא דרב הונא ,אלא שלשונה לשון ו נ פ ר ע ין» ראיה מביאין
225
מכירין א א ״ כ כותבין ה ע ד י ם אין ה ו נ א ש ה ח ל י ף מ ח ל ו ק ת זו ש נ ה א י פ ו א : רב
שאיןמכירין א ע״ פ כותבין וחכ״א העדים ראיה דברי ר״מ להביא צריך אין וכר
העדים ל ה ב י א ראיה .ואולם ה ת נ א י ם ה ב ב ל י י ם )״ת״ר״( שנו ב ד ב ר י ר׳ מ א י ר : צ ר י ך וכד
כתב שנינו: יח, ם״ח ב״ב בתום/ ואף כותבין. העדים אין חכמים: ובדברי כותבין,
העדים לחתום א ב ל אינו גובה ע ד ש י ב י א ר ש א ין ו כ ל י ם יש לי ב י ד פלוני מעות בשטר
ל א י ח ת מ ו עד שיטלו רשות מ ב י ת דין וכשהוא ג ו ב ה אין אני א ו מ ר אומר ר ב י ראיה
הבבלית שב״ת״ר״. הברייתא רבי כ״חכמים״ של זאת אומרת שדעת להביא ראיהז צריך
פ י ר ו ש ו ש ל ״ ח ב ר י י א ר ב ר ב י י א א מ ר י ע ד י ם ״ ו כ ד ,ר׳ מ א י ר א ו מ ר :ע ד י ם כ ו ת ב י ן וזהו
ז (
)״חברייא וחכמים -רבי מחבירו עליו הראיה״( ) -״המוציא וצריך להביא ראיה וכו/
ז ע י ר י י א ״ '־>> א ו מ ר י ם :א י ן ע ד י ם כ ו ת ב י ן ו ב ו /ו ״ א י ן צ ר י ך ל ה ב י א ר א י ה ״ » ז א ת א ו מ ר ת ש א ף
מ א י ר ור״מ :צריך ל ה ב י א ראיה ששכיב מרע היה ר ׳ םתם מ ו ח ל פ ת כך ,ת״ק משנתנו
אלא על העדים, כלום פליגי וע״ז ש א ל ו ב י ר ו ש ׳ : הראיה. מחבירו עליו המוציא א ו מ ר
שאף כאן ר׳ א ח א , והשיב לכאן ן עדים מ ה ענין אלא על העדים״, חולקים אינם ״וכי
שכיב לכם לכתוב שאמרתי כיון יכול ל ו מ ר : נותן ה מ ת נ ה שהרי ב״עדים״, תלוי הדבר
ולא כ ת ב ת ם ש ק ר י ם אתם ,ז״א ש כ ת ב ו א ע ״ ם ש ל א הכירו. מרע
משנתנו. ו ה ח ל י ף שנה איפוא לירוש׳ כ ב ר י י ת א דת״ר שמואל
קרקע כל שייר אף על פי ש ל א מתנה ש כ ת ב נכסיו בריא שנינו: פ״י יא בתום׳
שכתב כל נכסיו שכיב מרע סיסקא של מ״ו: )הוא מרע ש כ י ב מתנתו קיימת, שהוא
מרע הוא אומר <לא כ ת ב בה שכיב ק י י מ ת וכוי( ושייר קרקע כל שהוא מתנתו לאחרים
3
הדאיה> >. עליו מ ח כ י ר ו ה מ ו צ י א היה בריא אומרים והן הייתי מרע שכיב
( 4
מידו דברי מוציאין מידן ואין הן הוא מוציא מי, מיד מוציא מי ק נ ג ב( )בבלי
ר׳ י ע ק ב ר׳ נתן א ו מ ר א ם היה ש כ י ב מ ר ע ) ״ ב ש ע ת ה ע מ ד ה בדין״( הן צ ר י כ י ן ל ה ב י א ר א י ה
מרע. שהיה שכיב ואם היה בריא הוא צריך להביא ראיה )״בשעת כתיבה״( בריא שהיה
וחכמים״( )״ר״מ קמיסלגי בעדים ראיה אמר הונא רב אומר: א, קנד הבבלי,
כר׳ ורבנן שהוא בריא עכשיו״( כגון ר״מ כר״נ )״ומתגי׳ נתן, ד ר ׳ י ע ק ב ור׳ בפלוגתא
שבריא היה״(. ראיה בעדים שהוא מוציא מ ח ב י ת עליו להביא )״ועל ה מ ק ב ל מ ת נ ה יעקב
כ ח כ מ י ם ם ת ם ב ר י י ת א זו שנתה ב ב ר י י ת א זו ש ב ב ב ל י ורגמ״ה הרמ״ה לגוםח
ר׳ י ע ק ב ברור שדברי מקום אבל מכל ור׳ ג ת ן , ר׳ י ע ק ב מחלוקת ואחריו משנתנו של
״מי מוציא מ י ד מי״ ,נ מ ש כ י ם ע ל ״ ה מ ו צ י א מ ח ב י ת ״ ש ל ה ״ ח כ מ י ם ״ .ו א ״ כ ״ ה מ ו צ י א מ ח ב י ר ו ״
היא וכנוסח משנתנו. ״ ח כ מ י ם ״ מ ש נ ת וכו׳
ארץ־ישראל לבני ממעשים וקרוב שהכל לקוח לתוספתא, הקרובים )פירות ,חותמין( דברים
]עי׳ תרביץ שנה א ס״ג.[152 ,
(1השוה ״חכמים שהן כרבי" בירוש׳ שם ,לעיל עמ׳ 224הערה .8
(2ועי׳ ידוש׳ ברכות פ״ב ,ה ע״ב )מו״ק פ״ג ,פב ע״ד( :רברבייא )״רבי וחבריו״( קומוי והוא
שאיל לזעירייא )ר׳ חטא אבוי דרבי הושעיה וחבריו(.
שלא העמידו את הנקודות אלא שהמדפיסים וכן היה לפני רגמ״ח. ביר רמ״ה. (3כ״ה בבבלי
ביד רמ״ה בט״ס :לה ,וצ״ל :בה ,וכ״ה בר״ג. במקומן.
(4כך הוא גם בבבלי בכ״י פלו׳ ,ונם ״בלא ראיה״ שבבבלי ליתא בכ״י פלו׳ ,וכנראה שלא היה
226
אלא להוציא מיד מיי, ״מי י כ ו ל אין פ י ר ו ש ה של ה ש א ל ה : התום׳ אלא שלפי לשון
הוא ה מ ו צ י א מרע השכיב ר׳ י ע ק ב דברי של פשוטן ולפי מחבירו״. המוציא ה ו א •מי
גם ב ב ב ל י בכ״י כמו שהעירותי, ואין, )״בלא ר א י ה ׳ אין ב ת ו ם ׳ ועליו להביא ראיה מחבירו
ולרימ ב ש ע ת ה ע מ ד ה בדין, בדין ל ב ר י א העמדה מרע בשעת בין ש כ י ב פ ל ד ( ,ור״נ מ ח ל ק
של תלמידו שר׳ י ע ק ב איפוא אומרת זאת להביא ראיה. צריך בין כ ך ו ב י ן כ ך הוא
פ י ר ש מ ש נ ת ה״חכמיס״ כ ד ע ת ר״מ. ר • מ
בחזקת ה א ו כ ל שדה ה ר י היא ש ג ו י ה ב ת ו ם ׳ ב״ב פ״ב ג : ב ר קםרא״, אשר לימשגת
ב ח ו ת מ י ו אם השטר יתקיים במתנה לו ושנתנה שהיא ש ל ו ו ה ו צ י א ע ל י ו ש ט ר ש מ כ ר ה ל ו
אחר הולך הכל בידך הוא פםטימ שטר מעות נטלתי לא אבל שטר כתבתי אמר
ה ת ו ם ׳ ש נ ת ה א י ם ו א ״הכל ה ו ל ך א ח ר חזקה* .ב מ ק ו ם • א ם יש עדים ה ל ך א ח ר עדים חזקה:
של מ ש נ ת ב י ק . השטר• אחר הלך לאו ואם
)ירוש׳ ק ס ט ע״ב ביב רשביג, כדעת והתוט׳ ר ב י כדעת איםוא היא ביק משגת
רבי רשביג אומר בשטר דברי גידון ובחזקה בשטר לידון הבא ע״א(: לז פיו, שבועות
ו מ ח ל ו ק ת זו ר צ ו ל פ ר ש ה ת ח י ל ה ) ב ב ל י שם ק ע א( ב מ ח ל ו ק ת ב י מ ו ד ה ב ש ט ר ש כ ת ב ו ׳ : בחזקה,
בברייתא לזה ס ת י ר ה וכד ,אבל מצאו לקיימו ש כ ת ב ו אין צ ר י ך בשטר מודה מבר דרבי
מ ת ג ג ד י ם ל ז ה )עי׳ לעיל( .ו ה ע ל ו ר בי ר ב י יגאי ב ש ם )תום׳ ב י מ םיא טו( ,ו א ף ד ב ר י אחת
י (
ו א ף ר ב י לא א מ ר וכו׳ קמיסלגי ) • ל ב ר ר א מ י ת ת הדברים״( הכא ב ל ב ר ר אלא במסקנא:
מ ע ש ה בא ל פ נ י ר ב י זעירא בשם רב]י 1י ר מ י ה שם: אלא ל ב ר ר .וכך א מ ר ו בירוש׳ שבועות
( 2
מה מ ח ל ס ה זירא רבי ק]ו[מי בעי ירמיה רבי ש מ ע ו ן בן ג מ ל י א ל . כרבן רבי והורה
עד ד לא ת מ ן א מ ר ידון ב ש ט ר ו כ א א מ ר ידון ב ח ז ק ה .נ י מ ר )״אימא•( דרבי, שיטתיה
ב י ה )•עד ש ל א ח ז ר בו מ ד ע ת ו ה ר א ש ו נ ה שהיה ט ו ב ר כרשב״ג״( .ו א פ י ׳ ת י מ ר מ ד ח ז ר יחזור
)= ׳ ל ב ר ר • של ה ב ב ל י ( . דברים של אמיתן על לעמוד ביה ל א ב י ק ש ר ב י א ל א
ת ל מ י ד ו ש ש נ ה מ ש נ ה מ ג י ה ד.
ופירות גמכרים חוצה לכרם, של ערלה )כרם ערלה ספק פ״ג מ״ט: ערלה
ובלבד ו ל ו ק ח בארץ ישראל אסור ובםוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ערלד(. תום׳
ישראל אםור ח ו צ ה לו ב א ר ץ וירק נמכר ירק נטוע כרם לוקט. י ד א ג ו ש ל א
ביד. י ל ק ו ט ש ל א ובלבד ו ל ו ק ט מותר ובחוצה לארץ יורד ובםוריא
,(643 כ ך ד״נ ו א י ל ך ,מי״ר )ד״ו( ,ל ו ,פ ק ה ו ב ו ר״ש ו ר א ״ ש :ה״ג )ד״ו טז א וד״ב
( 4
ו ב ר כ ו ת ל ו א )רק ק י ד ו ש י ן )עי׳ להלן( וציטט בבבלי תה״ג ה ר כ ב י סי׳ ת״ל )עמ׳ P (224
ע ר ל ה סי׳ א : ב ר א ״ ש ה׳ ו ל ו ק ט ,אבל יורד לארץ ע ר ל ה וכו׳ בחוצה והתגיא ס פ ק להלן ש ם : (4
מ. בכ״י וליתא ולוקט', יורד ״בחו״ל ורש״ל מחק ולוקח,
227
מ סג עיב )ועי׳ להלן( .ב מ ש נ י ו ת דיו ר פ י ח . רישא( ,ו כ ן ב ס י פ א ב פ י ם ק א ש ב י ר ו ש ׳ ע ר ל ה ש ם .
ולוקח -ו ל ו ק ח ,אגודה :ולוקח ובלבד שלא יראנה)!( ו ה )מוגה( ,א ו ׳ ז ורא״ש ה׳ כ ל א י ם י>:
ו ל ו ק ט - בד׳ג: מגיה לירמא להלן(, )עי׳ לוקט יראנ׳ שלא ובלבד לוקח לוקט-ו
2
וכך הוא כ ת ש ו ׳ ה ר מ ב ׳ ם )סהיד סי׳ נ ) פ ר י י מ ן סי׳ ק מ א ( ( ברישא ו ל ו ק ט > ,ו כ ן ׳ ו ל ו ק ט •
ג ו ט ח א ת ו גם ב צ י ט ט של הירוש׳ )עי׳ להלן(.
ערלה הלכה וכר החדש שם( )ערלה התם תנץ א: ב -ל ט לח קידושין בבבלי
עולא P מ ד ב ר י ס ו פ ר י ם מ א י ה ל כ ה א מ ר ר ב י ה ו ד ה א מ ר ש מ ו א ל ד,לכת<א> מ ד י נ ה והכלאים
הלכה לדידי דאמינא בשלמא ל מ ש ה מסיני .א מ ר ליה עולא ל ר ב יהודה יוחנן ה ל כ ה א״ר
ערלה ו כ ר )כלעיל( דתנן ספק כלאים לספק מ ס י נ י היינו ד ש נ י לן בין ס פ ק ע ר ל ה למשה
ולוקח יורד ל ד י ד ך נ י ת נ י או זה וזה )כלעיל( א ל א ג ב י כ ל א י ם ת נ ן כ ר ם ה נ ט ו ע וכו׳ ואילו
4
או זה וזה י ו ר ד ו ל ו ק ט ) כ ל ו מ ר ״ ו ב ל ב ד ש ל א י ל ק ו ט ״ ו ב ל ב ד ש ל א י ר א נ ו ל ו ק ט ״ (> )כלומר
4 4
<ובלבד ת נ י או זה וזה יורד ו ל ו ק ח <אמר ליה> > ה א מ ר ליה שמואל ל ר ב ענן >(. ביד״
5 4 4
( דרבנא < ו ב ל ב ד ש ל א י ל ק ו ט ב י ד > י .מ ר ב ד י ה ש ל א יראנו ל ו ק ט > ( או זה וזה יורד ולוקט
ביד. ילקוט שלא ובלבד ולוקט יורד ל י ה ) ״ ל ד ב ר י שמואל״( ל ק ו ל א זה וזה מתני
שלא ובלבד ולוקט לארץ יורד ובחוץ ע״ב: שם ,ם ג ערלה בידוש׳ הוא גם וכך
( 7 6
ולוקח יורד כקדמייתא היא עוד ה ו נ א >( רב )נ״א: י ו ד ן רבי אמר ביד. ילקוט
8
לוקט. י ר א נ ו ש ל א ו ב ל ב ד ו ל ו ק ט י( )ר״מי.
ובלבד ו ל ו ק ח ב ס י פ א : גם אגודה בעל איםוא גםח והירוש׳ הבבלי סי על
- לוקט יראנו שלא ובלבד ו ל ו ק ט היה: הרמב״ם של אבל בספרו יראנו לוקט. שלא
Pאלא שפירשהו כמו ברישא. ובלבד שלא ילקוט ביד ולוקט
א ח ת ש ל מ ש נ ת נ ו זו ״ ו ל ו ק ח ״ בהלכה מדברי שמואל, שיוצא שנה ,כמו ע נ ן ר ב
אין אבל ביד״(, ילקוט שלא )״ובלבד ובאחת * -ולוקט״ לוקט״( יראנו שלא )״ובלבד
הוגה!( ]ובהו׳ פריימן[ .״יורד ולוקחי ,גם בר״ש ו ב ר י ״ ד , בתשובתו בפאר הדור )אבל בקובץ (8
ח ו ז ר ולוקח. בדפוסים:
(9רישא וסיפא הובאו בתשובחו הג״ל ,ועי׳ לעיל חערה .2
228
מ ת ו ך ה ב ב ל י )לפי נוסח הספרים( א ם ש נ ה ב ר א ש ו נ ה ״ולוקח״ ו ב ש נ י ה ״ולוקט״ או להכריע
וכר• ו ל א ב ״ ל ו ק ח ״ ו ״ ל ו ק ט ״ .ו א ו ל ם א ם בתנאי ״ובלבד״ מפני שעיקר החילוק תלוי להיפך,
הדבר את קיבל הונא שרב וודאי העיקר, הוא הונא״( )״רב בירוש׳ הראשונים נוסח
רבו ,וא״כ שנו ב ר י ש א :יורד ולוקח ו ב ל ב ד שלא יראנו לוקט. משמואל
שלא וודאי וזה״-,הרי זה וזה-או זה או אומר ׳תני מקום אם שמואל מכל
חילוק שאין לומר אלא רצה ולא עיקרו, על ה נ ו ס ח את להעמיד כוונתו היתר.
בשניהם: שונה ח, ערלה, התוספתא ואמנם כלאים. לספק ערלה ספק בין ל ה ל כ ה
ואינה מחלקת ביניהם כלל. מ ו ת ר״, ובחוצה לארץ ״בםוריא
נ מ כ ר ו ת וענבים ערלה של ״כרם פירושו שברישא ערלה״ ״ספק שגם וודאי
סג ו כ ת ״ ק ד ב ר י י ת א דירוש׳ ע ר ל ה שם, בספק כלאים שבסיפא, מעין שמפורש לו״, חוצה
וא״כ ת ק ״ ב ( י(. סי׳ פ״א קידושין ומרדכי שם הגיון אריה )עי׳ ערלה שם ותום׳ ע״ב,
שהרי אף הסיפא עוסקת עיקר, א ב ל ״ולוקט״ ש ב ס י פ א איגו עיקר. הרישא של ״ולוקח״
> 2
. ו ל ו ק ח״ אף כאן איפוא העיקר הוא ״יורד חוצה לו״: ג מ כ ר ב״ירק
ש ע ש ת ה מ ש נ ת נ ו בין ה ר י ש א ו ה ס י פ א ב ל ב ל א ת הנוסח גם בענין ״ולוקח״ - החילוק
כ ב ר ב ז מ ן ק ד ו ם .ו ב ם ם ר י ם ג ר ם ל ע ר ב ו ב י א זו א ף ה ק י צ ו ר ״ ו ל ו ק ׳ ״ ,ה ר ג י ל ב ד פ ו ס י ם ״ולוקט״
ה״תנאים״ בקיצורי ,VIII 5 להלן ועי׳ ב ע ר ל ה שם. למשל בפי׳ הרא״ש )בדפוסים כי״י
בקיצור של ״ולוקט״ ובין בקיצור של ״ולוקח״. ה נ ה ו ג בין והסופרים(,
וכוי. ובלבד ממנו לוקח והוא ולוקט ג ו י יורד לפרש: נדחקו הראשינים (2
בתוספתא קתני ובהדיא לוקט הוא אבל סיפא כדתני ל ו ק ט היינו לוקח היינו ר״ש: (3
יש מיהו לוקט. בשניהם ונרס סופר טעות ברישא דיש ב מ ש נ ה נ מ צ א :ונראה ד״ה א סב ע״ז תוס׳ וכו׳ ן
שר׳ פירוש וכוי, לוקט וה״ה לוקח תנא ורישא וכו׳ שוין ולוקט לוקח דדין ואשלגן הנירסא ליישב
ידוש׳ גם ועי׳ לוקח. ופעם לוקט פעם לומר בלשונו טעה לא דהתנא עליו: יהוסף אשכנזי )במ״ש( משיב
229
כמו שמוכיחים ד ר ו ש ׳ שם(, ״דבר שלא נגמרה מלאכתו״ י ה ו ס ף א ש כ נ ז י במ״ש> ,ש ה ם ר׳
ד ב ר י ראב״ע הסמוכים ״אם יש כיוצא ב ה ם נמכרים בשוק״ וכד ,בהשוואה לדבריו שבתום׳
כבר שנויה ״קנה במחובר״ )ההלכה וכו׳ שתילין לחבירו המשלח דרוש׳ שם(: ח פ״ג
] (
אשגרה היא אבל ״לקט״ . ו כ ב ר מ ט ע ם זה אין י ל ק ט ״ מ ת א י ם יפה ׳ פ״ב מ״0 במעשרות
את ה כ ל כ ל ה )״תאנים מלוא כלכלה״( לשלוח לחבירו לא יאכל ה ל ו ק ט מם״ד מ״ב: כאן
( 2
. שיעשר ,תום׳ פ״ג ב עד
( 3
ולקח. ולירמא: תאנים-,בכ״י ב ו ל ק ט אחד כלכלה של פ״ב מ״ז: ובקידושין
ו פ י ר ו ש ה ג ה ה בין ה.
בעור המעמיד ה ר י זו א ס ו ר ה , גבלה ושל גכרי קיבת .1ח ו ל י ן פ ״ ח מ ״ ה :
טרפה שינקה מן ה כ ש ר ה אסורה, כשרה שינקה מן הטרסה קיבתה ק י ב ה וכד. של
מותרת מפני שכנוס במעיה. קיבתה
ע״ז לה א : בבלי חולין קטז נ :
שמעמידין אותה ב ע ו ר ושמואל אמר מפני )הרי היא לאו נבלה קיבת נכרי אטו
( 6
ומי א מ ר ק י ב ת נ ב י ל ה )הא ק י ב ה ג ו פ א שריא( מ״א(, פ״א נבלה, נכרי שחיטת שנינו:
( 4
נבילה ושל הנכרי קיבת והתנן הכי שמואל הכא בלוקח גדי מן הגוי ר ב הונא אמר
ב ה אטו ד נ כ ר י ) ר י ח : הרי זו א ס ו ר ה ו ה ו י נ ן וחיישינן שמא ינק מן ו כ ד ה ט מ א ה עסקינן
שמואל ואמר היא לאו נ ב ל ה ושחיטת נכרי( קיבת ק ת נ י חדא ו ש מ ו א ל אמר וכוי.
8 ( 5
( חרא ק ת נ י ק י ב ת ש ח י ט ת נ כ ר י נ ב ל ה ואטורר, שמואל אמר ומי . נבלה נכרי שחיטת
ליק וכד. מפני מה אסרו גבינת והאמר שמואל הכי
( 6
קשיא לא • )הא ק י ב ה גופא שריא( גבלה קיבת בעור אותה שמעמידין מפגי הגוים
< ו מ ש ג ה ל א זזה מ מ ק ו מ ה > ע קודם חזרה כאן לאחר חזרה כאן
)ע״ז פ ״ ב בו ר׳ י ה ו ש ע מ ד ב ר י ו מ ש נ ה ד ש ח י ט ת חולין -גשגית קודם שחזר ״אותה
שמואל נ ב י ל ה ״ ,וזו ש ת י ר ץ בקיבת אותה שמעמידין ש א מ ר לו לד׳ י ש מ ע א ל מ פ נ י מ״ח(
חזרה שחזר מותרת -״לאחר נבילה אבל קיבה עצמה שמעמידין אותה בעור קיבת מפני
.(9 ( ז » ע ב י ״ ש ר ) ל ״ א ע מ ש י ׳ ר ל ש ו ב ת תשו בו ר׳ יהושע מ פ נ י
)״אחר ״המשנה האחרונה״ שלפי יוצא ש ל נ ו צ ו ר ת ה ש ל ם ו ג י א זו ש ל ח ו ל י ן לפי
ב ש ס ר׳ י ו ח נ ן בר רב יצחק כרב שמואל שמואל אף ״קיבה של גבילה״, מ ת י ר חזרה״(
ש ט )עי׳ להלן( ,ו כ ל ד ו ח ק ו )עי׳ תום׳( ש ל ש מ ו א ל ל א ב א א ל א מ פ ג י ה ״ ק ו ש י ״ ״ א ט ו בחולין
ה״הויה״ שבתוך יוצא בע״ז אבל מתוך צורתה של הםוגיא היא״. גכרי לאו ג ב ל ה קיבת
בעריכה ח ו ל י ן ל א ג ר ס ו א ת ה פ י ר כ א מ ד ב ר י ו ב ע ״ ז :זו ה ו ע ב ר ה א י פ ו א בה״( של )״והויגן
של חולין מע״ז לחולין. א ח ר ו נ ה
כ ך ה ד ב ר וודאי ששמואל לא בא לפירושו זה מפגי ה״קושי״ הזה ב ל ב ד ו וודאי ואם
(9ר״ן :כי קאטר שמואל חרא קתני לתרוצי למחגיתין איירי בדינא דקודם חזרה וכוי.
230
שבין הסתירה אותה הנותנת, היא יותר: עיקרי טעם ה ג ה ת ו זו ה ב י א א ו ת ו שלפירושו
מקומות, בהרבה כדרכו שהבבלי, אלא גבילה, קיבת לעגין וחולין ע״ז של המשניות
בפירושו זה כ ד י ל ת ר ץ א ת ה״קושי״ שלו .ולא עוד א ל א ש כ ל התירוץ ,״לא ק ש י א השתמש
ב ע ״ ז )ואחריה כאן( מ ת ו ך ד ב ר י ר ב התלמוד ,לקוח מ ס ת ם קודם חזרה״ וכד ,שהוא כאן
רבי׳ חננאל בע״ז ש ם : כמו שהיטיב לראות שלהלן בסוגיא שלנו. יוחנן ב ש ם ר׳ יצחק
א״ר ה ב ש ר כל בס׳ מ פ ו ר ש כהוגן שנויה ואינה המשנה אותה שנו מה ״ומפני
י ו ח נ ן ל א ק ש י א כ א ן ״ וכוי•
שבכלל שלהלן, דנה הםוגיא שעליה דסיםא, לסיפא הרישא שבין הסתירה ואף
שכן לפירושו של שמואל» שגרמה אפשר אף היא שלפניה, כ ח ו ל ק ת על ה ס ו ג י א גראית
כ ש ר ה ש י נ ק ה מ ן ה ט ר פ ה ]וכר׳[ .ו ה א ק ת נ י ר י ש א ק י ב ת נ כ ר י ו ש ל נ ב ל ה ה ר י זו שם: אמרו
לי ומה לי נ ב ל ה מה קיבתה מותרת, מן הכשרה שינקה טרפה אמרת )״וכיצד אסורה
״קיבת )לסי םירושו ש ל ש מ ו א ל זוהי כאוכל נבלות גראה אמר רב חםדא רישא טרסה״(.
״כשרה שינקה ״קיבת הגכרי״ היא ולסירושו של ר ב הוגא גבילה, שהיא גכרי״, שחיטת
מן ה ט ר פ ה ״ ש ״ ק י ב ת ה א ס ו ר ה ״ ,והקושיא היא מן ״ושל גבלה״ ,ופשוטה של הסוגיא ו ה מ ש כ ה
מ ש מ ע כן( ו כ ד א ״ ל ר ב א ו כ ד .א ל א א מ ר ר ב י צ ח ק א ״ ר י ו ח נ ן ל א ק ש י א כ א ן ק ו ד ם ח ז ר ה ו כ ד .
שם-גםבשרי״ר — (1אמגם ר׳ שמעון בר אבא בבבלי חולין שם )שמואל בר אבא בירוש׳ ביצה
הנכרי איסורה של קיבת מפרש טעם ופ״מ שם( רב שמואל בר רב יצחק בעי, ועי׳ ירוש׳ ע״ז שם:
כמאן כר׳ אליעזר )חולין פ״ב מ׳׳ז( דאמר סתם מחשבת נכרי לע״ז ,וקיבתו אסורה כמו קיבת עגלי ע׳׳ז
)בע״ז שם( .והרי שמואל פוסק ,חולין לט ב ,כר׳ יוסי שם ושלא כר׳ אליעזר .אבל הרי גם ר' ח י י א
ר׳ ליעזר להוציא מדברי מא ע״ב )ובבלי לב ב ( : ע״ז פ״ב, ירוש׳ מוסר בשם ר׳ יוחנן, אבא בד
בשם ר׳ רחב״א ע״ז שם על סתירה זו שבדברי באמת ,בירוש׳ )ורב שמואל בר ר ב יצחק העיר וכו׳
אלו שפסקו בקיבת הנוי כמשנה ראשונה לא תלו אותה איפוא בדעתו של ר״א. יוחנן(:
ב
בחולין שם )עי׳ ד״ס שם הערה ם(. כך גם בע״ז ,כמו בביצה ,בשרי״ר 275ובהוספה שבכ״י ר (2
הנכרי ,גם בע״ז ,כמו בביצה ,בדיו ושרי״ר שם ו בד״ח :הגוי. (3
ו ק י ב ת הנבלה. (4ושל נבלה ,גם שרי״ר שם )וכן בבבלי ע״ז(! בירוש׳ ביצה )גם שרי״ר :(! 157
האחרונה ,והסיפא קודמת לרישא ,ועי׳ ק״ע. (5כך גם בע״ז ,כמו בביצה ,כשדייר שם ן ב ד י ו :
(6עי׳ ריטב״א ומלחמות ורא״ש ,ועי׳ ש״ק ומה״פ בירוש׳ ושווארץ בתום׳ שם.
231
ב ת ו ס פ ת א שנינו כר׳ אםי ב ש ם ר׳ יוחנן וסיפא וסיפא ד ם י פ א שנויה ב ש ם ר ׳ ואולם
נ ב ל ה ה ד י זו א ס ו ר ה .ח ז ר ו ל ו מ ר ושל י ב -י ג :קיבה של נכרי תום׳ חולין פ״ח, יוסי׳(:
וכו׳. שינקה אומר כשרה ר ב י י ו ס י ׳> ב ק י ב ת נ כ ר י ו ב ק י ב ת נ ב ל ה ואין חוששין. מעמידין
ובין מתוך ה ב ב ל י ב ס ו ג י א ש ל ס י פ א , בין מתוך הירוש׳ מ״מ ,בין מ ת ו ך התום׳, אבל
איפוא שלשון ה מ ש נ ה ״ושל נ ב ל ה ״ מדוייק ומתורץ. יוצא
אומר בן א נ ט י ג נ ו ס ד׳ ח נ י ג א מ״ה: פ״ו אף בתמורה שנינו לסיפא, אשר
מ ש ם ר׳ א ל ע ז ר חםמא ,והוא תלמידו של ר׳ יהושע!> כ ש ר ה ש י נ ק ה פ״ד י: )בתום׳
את מ ר ב ה אני פי׳ ק א ש נ י נ ו : ראה ובספרי גבי המזבח, מעל פסולה הטרפה מן
טרסה ולד את ארבה לא ועדיין ב ט ה ר ה ש ג ד ל ו וכו׳( וגרבע״ )״רובע אלו
( 3
ה כ ש ר ה מן )״שינק״( ש י נ ק ה שם( תמורה למזבח, פוסלו אליעזר )שר׳
בבהמה. ת״ל וגדל בטומאה״( נולד מן ה ט ר פ ה הרי הכשרה מן שינק )״שאע״פ
ולד את ועדין לא א ר ב ה הכשרה )״שינק״( מן שינקה ולד טרפה אני את מרבה
שינקה ה ט מ א ה )״שהרי היא כ״כשרד, עם ש י נ ק ה )״שינק״( מ ב ה מ ה ט ה ו ר ה טרפה
( 5 ( 4
. שרחב״א פומלה מע״ג המזבח״( ת״ל בבהמה״ הטרפה« מן
א ו ה ואעם״כ ,(1 פ״ב מיז )עי׳ לעיל 231הע׳ על ר־ אליעזר בחולין לק ח ו (1והרי ר׳ יוסי
א ח ר ו נ ה ,ועי׳ מה שציינתי אומר שכשרה שינקה מן הטרפה קיבתה אסורה :מכאן שזו הולכת אף למשנה
שם בהערה ,6ושלא כירוש׳.
] (3״שינק״ ,״שיינק״ ,א כאן ,וכן ב כ ו ל ם ( . (2כך בכ״י לונדון )עי׳ שווארץ( ן רפו׳ :ר״י.
שססוליס שאע״פ ומרבה את אלו, (4הספרי כאן נסמך בוודאי למשנת תמורה פ״ו מ׳׳א ומיה,
שר״א פוסלז י א ח ״ כ והזכיר אחרי ' ר ו ב ע ונרבע׳ ושאר הפסולים את וולד טרפה למזבח כשרים להדיוט,
a y טהורה מבהמה הקבלה ל״כשרה שינקה מן הטרפה' שרחביא פוסלו .ולמדנו מכאן שאפי׳ יינקה
מוחק כאן הגי־״א )ועי׳ אהלי יהודה(. חמורה לא א וחילק הספרי על הבבלי פוסלו רחב״א, הטמאה'
.(5 כשרה שינקה ]ועי׳ להלן הע׳ את שינקה וכוי ,ובוודאי שפירש ״את שינקה': יולד ט ר פ ה ׳ ,וגורס:
כ מ כ י א י ג י י ס י ד א ב ה ס פ ר י ד ב ר י ת א כ א
את לל ז י • ^ ׳ ז ] (5פיגקלשטיין בהוצאתו הגיה ו ס י י ם
• מ ר ב ה אגי את אלו שגדלו בטהרה• וכי אפשר לתאר כשרה שינקה מ ן בסוף ' ו ע ו ד שאומר ראייתו:
ועל ' ר י ב ע וגי־ב^ בראש, הטרפה כאילו נדלח בטהרה' וכוי .הרי לא ״בסוף' גאמרו דברים אלו אלא
ל* ועיין נא! י א ר ב ה ' ! -בכיי א מ יש נאמרו ,לפגי ״ועדיין לא וכו׳ את שנעבדה בו עבירה וכו׳״
ד ול את והעיקר: מעורבות באן, נוסחאות ששתי ונראה טרפה, )בבהמה א( בהמה את ולד ארבה
שינק ,והוא ' כ ש ר ה שיגקה״ ,וכהגהת הגר״א[. בהמה
232
ר ב א מ ר משום בונה ושמואל מאי מיחייב, מסתת משום ו ה מ ס ת ת. קב ב: בבלי
המסתת המכה א י מ א בפטיש ו ה מ כ ה המסתת ת נ ן <ו ה א בפטיש. משום מכה אמר
מאי משום מסתת י ו ח נ ן בר הושעיא מר׳ רב נתן בעא מיניה )כ״י מ( ו כ ו / בפטיש>
אימא בפטיש והמכה המסתת והאגן תבן בפטיש, מכה משום בידיה ליה אחוי מחייב,
בשבת האבן את והמםתת ר י ב ״ ל : בשם ב עה שם גם וכך בפטיש. המכה המסתת
בפטיש. משום מ כ ה חייב
והמבעיר״( המכבה ) -״והסותר המגה ה״אבות״: בין מוגה מ״ב בם״ז המשנה
שמואל- כ״בונה׳/ ״המסתת״ את רב חושב ״תולדה״. הוא ״המסתת״ בםטישז המכה
ו ל פ נ י ״הבונה״ אחרי של ״המסתת״ שמקומו אלא בםטיש״, כ״מכה מלאכה״, כ״גמר
מ ת נ ג ד לסירושו .א ב ל שמואל ,ר י ב ״ ל ור׳ יוחנן בלא וי״0 בפטיש״ )אסילו ״המכה״ ״המכה
ואילך אינו מ ת א י פ ״האבות״ שבמשנה למן פי״ב שסדר שמו ל ב ל ס ד ר שבפי״ב ,מפני לא
משתדל להשלים ביניהם הבבלי תרי תנאי .ואולם הם: שבפ״ז ,וא״כ שני מקורות לסדרם
״שינויים בפרק להלן ועי׳ ״והמכה״, של וי״ו השמטת ידי על שבפי״ב, המשנה ובין
״וי״ו הפירוש״. מצויים״:
הוויי ב ה ד י ן עבדין ור״ש בן ל ק י ש ר׳ יוחנן אמרו: ורע״ג, סע״ב ט פ״ז, בירוש׳
וכו׳ א פ ק ו ן מ י ג י ה א ר ב ע י ן ח ס ר א ח ת ת ו ל ד ו ת ע ל כ ל ח ד א ו ח ד א מ ן ד א ש כ ח ו ן מ י ס מ ו ך פירקא
בפטיש. מ כ ה מ ש ו ם ע ב ד ו ג י ה מ י ם מ ו ך א ש כ ח ו ן ד ל א )״מן״( הא םמכין
הוא איםוא א ח ד מ א ל ו ש ל א מ צ א ו על מ ה ל ס מ ו ך אותן. ״המסתת״
א מ ר -ש מ ו א ל ,ח ס ר מ בטעות ,וישנו א ג ל הראשונים )ריח ,רי״ף ורא״ש ו א ח ר י ם ( . (1
הסדורות ה ק ו ר ו ת עצים מן רא׳׳ש: הקורות"(, מן לא )•ע 1י ם הקורוח ו ר י י ף :מן ר״ח (2
הסמוכה. הברייתא כאן מ ן ״םואר של״ נוסף כי ואפשר הרא״ש(. פ י ר ו ש ו של לבנין .הוא )הסדורות לבנין
233
ב י ו ״ ט לפי שאינו מן המוכן. ו ל א מן ה ק ו ר ה ש נ ש ב ר ה )לא( 0מן ה ם ו א ר ש ל ק ו ר ו ת ם י צ ע
3 2
קורות > אין מ ס ת פ ק י ן > של וכן ם ו א ר ש נ ש ב ר ה פ ״ ג י א )ט( ו כ ן ק ו ר ה תום׳
234
(1
אותו על ניגוד ב מ ש נ ת וכשרבי יוחנן שואל >. ש ם פ ״ ט ,יז ע ״ * ע י ׳ ל ע י ל וירוש׳
ולינאי מ ש י ב לו ב ע נ ו ה : הוא הרי כן, אמרה ואית מ ת נ י ת ה )פ״ג מ״ו(: קידושין
שם .ס ד )ידוש׳ לפרש את המשגה ו מ ש ת ד ל בקידושין, מילה את שאיל עליבא
<עי׳ ל ה ל ן ( . ל״דחוק״ אותו חושב לקיש ע״י פירוש שריש ב ב ל י ם ג א -ב( ע״ב,
( 2
ד ח ק י נ ן ומוקמינן מתגיתין ינאי מעיר עליו )בבלי שם( :ש מ ע מ י נ ה מדר׳ ור״ל
( 4 ( 3
עי׳ אלעזר, )ורבי לרבי יוחנן בגיגוד , מוקמינן בתרי תנאי ולא טעמי בתרי
ורביע גם ב ב ״ ק פ״ה מ ״ א :וכן פ ר ה ש ג ג ח ה ו כ ד מ ש ל ם חצי נזק מן ה פ ר ה להלן(.
ח צ י גזק משלם מתגיתא כיגי ה ד ח ק : מ ת ו ך מפרש משגתגו הוא הולד, מן
)ידוש׳ שם ,ד ע״ד ,ועי׳ ב ב ל י מ ו הפרה ובעל הוולדות עולה לבעל ה פ ר ה רביע מן
כמשנתגו שונה וכד ,הוא עצמו המקלל מי״ג: פ״ד שבועות משנת א(. ב -מ ז
להלן(, )עי׳ לו א בבלי ע״ד, לה שם, ירוש׳ הכל״(, )״ודברי םתם )כמתניתא(,
ל ת ל מ י ד ו ר ב י יוחנן. בגיגוד
א ח ר הוא ד ו ח ה מ ש נ ת ש ב ת פ ״ כ מ ״ ג :אין ש ו ר ץ א ת ה ח י ל ת י ת בפושרין, מצד
( 5
ב ע א מיניה ר׳ יוחנן מר׳ ינאי מהו לשרות א ת בבלי שם קמ ע״א: . יחיד כדעת
בפושרין הא והא אנן תבן אין שורין א ת ה ח ל ת י ת אסור, א״ל ב צ ו נ ן החלתית
6
היא דתניא יחידאה מתניתין ו ל ך י, לי בין מה כן אם א״ל מותר. בצונן
7
פ ט ״ ז /ם י ״ ג ג( א י ן ש ו ר ץ א ת ה ח ל ת י ת ל א ב ח מ י ן ו ל א ב צ ו נ ן > ר ב י י ו ס י א ו מ ר )תום׳
ו כ י ו ״ ב ב י ר ו ש ׳ ש ם ,יז ע ״ ג :ר ׳ י ו ח נ ן ב ש ם ר׳ י ג א י א פ י ׳ אסור בצונן מותר. בחמין
8
חנם יגענו. אלא על א ס ו ר > ,א מ ר ל ו ר ׳ י ו ח נ ן ו ה ל א ל א ש נ ו א ל א ב פ ו ש ר י ן , בצונן
אומר למשנתנו ,נדה פ״א מיז :ו ס ע מ י ם צריכה להיות בודקת שחרית הוא
ב י ת ה - ,ש ז ו האחרונה את ל ש מ ש ע ו ב ר ת ש ה י א ו ב ש ע ה השמשות ובין
לתקן ש ל י ש י מתקנות להן הצנועות נדה פ״ב מ״א: ש ל ׳ ה צ נ ו ע ו ת ״ הוא. ״עד״
א ״ ר א מ י א ״ ר ינאי וזהו עדן ש ל צנועות א י ל ר׳ א ב א הבית ,בבלי שם ,יב א : את
שם וכן בירוש׳ צ נ ו ע ו ת וכו׳. תני ואת צ ר י כ ו ת תני ת נ א לד׳ אמי ממל בר
אין מטי בה בשם רבי( הוא אומר ,שאפשר לסייע )ולא י ד עי ן דבי (1למימרא אחת של
לה ואפשר להשיב עליה ממשנתנו" ,מחניתא מינה קיומה ומינה תברא" ,ירוש׳ חגיגה סיג ,עט ע״ב.
(2מדרי ,כ״י מ ודין.
״ואליבא דחד תנא״ ,״ובחד טעמא״ ,ליתא מ ור״ן )״ובחד טעמא״ ,לא היה ג 0לרש״י(. ג(
ומציעתא ט מ א - .ב ב ב ל י קידושין שם :רישא בחד טעמא רב במנחות נה א נמסר כך בשם (4
״ומציעתא״ ,הר״ן מביא בשם ״מקצת ספרים״ )ר״ח, לי תא א״ר ינאי אין ,בכ״י מ וסיפא בחד טעמא
בחד טעמא וסיפא בחד טעמא )וכן בריטביא כ׳׳גירסת ספרינו״( ,עי׳ שם ומציעתא הרמב״ן( :רישא
והוא לא אמר וכו׳ איר זעירא אמר דו ע״מ באומר רבי ינאי: לירוש׳ מפרש ומה״פ בירוש׳.
ב ע י ) כ ל ו מ ר :בדוחק בזה (! rאמר ליה דו היך מתניהו. מיפתור ינאי ר׳ יכיל לר׳ יוסי
באתר חד ופרט חד באתר מיכלל רבי מיתמנע לא לי( כן אמר רשנ״ל )שרי״ר :230
)פירושו של פימ דחוק(.
ועי׳ ירוש־ שם פ״ו ,כד זו דברי ר״ע וכו׳ אבל חכ״א וכו׳, (5עי׳ גם בבלי עירובין עח א :
ע״א :ר׳ לא בשם ר׳ יגאי וכוי.
(6׳׳א״כ״ וכו׳ ליתא בכ״י א׳׳פ ,ואולי בצדקו בחולין קלז ב ,אומר כך רבי יוחגן לתלמידיו ,עי׳ להלן.
פוסק כמשגחגו. רב ה וגא (8 (7בתוס׳ דפו׳ וכי״ו :בשבת ,צוק׳ בטעות :בפושרין.
235
) פ ״ א מ״ז> נ ק ר א ת צ נ ו ע ה .ת נ י נ ן ה ר א ש ו נ ה אף ה״א ,מט ע״ד :א״ר ינאי לפ״ב
ולאמיתו של ד ב ר הוא ד ו ח ה בזה א ת ״ ו ב ש ע ה ב ו ד ק ו ת ו א ת א מ ר ה כ י ן ובו׳. צריכות
פעמים״ ״ש ת י מ ת א י ם גם אל ״פעמים״, שאינו א ת ביתה״, עוברת לשמש שהיא
ל א ״ פ ע מ י ם ״ ,כ נ י ק ו ד ו ש ל כ ״ י ק( ,ו ש נ ו ס ף ב ו ו ד א י ע ל פ י פ ״ ב מ ״ א . )פעמים,
בשם אמרון מט ע״ד: שם, ירוש׳ ״והסומא״, מוחק הוא פ״ב מ״א בנדה
, 1
כן אין חנינה בר׳ יוסי ר׳ בשם אמרון . וקמת םומה, כן אין ינאי רבי
אין כן ם ו מ ה » ינאי רבי ד ב י ת בשם ר׳ יוסי בן ח נ י נ ה רבי אילא וקמת. סומה
ב ר ׳ יוסי ר׳ לחברתה אמר ותחזי איתי ת ב ד ו ק לנפשה הסומא. יג ב: בבבלי
והוא ד ו ח ה )״אינה מ ש נ ה ״ = ״ א י ן כאן״( גם ״ ו ע ג ל ה משנה. אינה סומא ח נ י נ א
עי׳ כ ד ע״א, ם״ט, סוטה )ירוש׳ א שם פב בבלי מ״ג, פיה שבחולין ערופה״,
י ו ח ג ן ״(. ״רבי אצל להלן
דרוש׳ רבי יוחנן שימש אותו שגם הדרומי, לוי, בן י ה ו ש ע רבי
ר ב י של המובהק תלמידו היה ע״ג>, מא פ״ב. וע״ז ע״א םה פ״ב, ביכורים
רגיל: ז נו ב חולין ,24 עמ׳ לעיל א, מג )ע״ז קםרא״ ״בר ה ק פ ר, א ל ע ז ר
p ב ש ם ר׳ דרוש׳ מגילה פ״א ,ע ע״א: ר ב י ותלמידו של בשם בר קפרא( ריב״ל
הוא ועוד(. רבי, אמרו לפני גיטין לט ב: אמר רבי, וסט א: יומא י ע״א בבלי
תגא א: קד פסחים בברייתות, ונזכר שם> )לעיל א םב ב״ק ל״תגא״, נחשב
היא וכוי ,סנהדרין וכיו׳׳ב ירוש׳ ערלה פ״ב ,סב ע״ג :וקמת, ותירצוהן ופירשוה (1״ועמדה״,
כא ע״ב :וקמת אשת וכוי ,והשוה ״וקיימנוה״ ,ירוש׳ כלאים פיג .כח ע״ג ,וכאלה הרבה. פ״ג
6
(2עי׳ ווייס ,דדו״ד ח ״ ג ,עמ׳ .43
(3ועי׳ חולין ק ע״ב ופסחים כב א ,ועי׳ גם תולדות תו״א .761
(4עי׳ עוד ווייס ,דדו׳׳ד שם 44 ,הערה ,8שהביא מירוש׳ גיטין פ״ד ,מו ע״ב )הגהיג( ,בגיגוד
לו ב סוכה ומבבלי )אבל עי׳ בכורות יא ב(, רבי מאיר אלא כרבי יהודה ורבי שמעון לסתם משגת
״בנינוד״ למשנתגו )אבל עי׳ גם ירוש׳ שם ,גג ע״ד ,בשם שמואל(.
בשם ר׳ ,ליתא בבבלי ד ע״א• (5
236
לאבות, פ״ו ,ה נ ס פ ח )עי׳ ד ״ ם ( :פ ר ק ״ ק נ י ן ת ו ר ה ״ , לוי, בן יהושע דר׳ משמיה
ז (
ריב״ל, בשם ברכות פ״ב ,ד ע״ד, בירוש׳ שנמסר ומה . ) כ ל ה ר ב ת י פ״ח> ה״ב
מתניתא: קרייא כן אישתעייא כמה דאישתעי שם אח״כ ״משנה״: בירוש׳ נקרא
על דברי ריב״ל ס מ ו ך וכו׳( )ת נ א ברייתא מפרשת מגילה ג ע״ב ,נמשכת בבבלי
כ ב ר י י ת א ) ו ת נ י כן( ז ג ם ב ס ו ט ה ל ח ב ,נ מ ש כ ת בירוש׳ שם ,פ״א ,ע ע״א, שהובאו
ריב״ל, של חבירו שנו(, לא אושעיא )תני ר׳ אושעיא של רבי מפרשת ברייתא
״(21, ריב 1, ש א ר מ י מ על
דף פכ״ז, פםיקדר״כ ה, פכ״א )ויק״ר ב ר ז ל -מ ש נ ד, עמוד אומר: הוא
על מיוחדת: בהטעמה רבי( )משנת על ה״משנה״ להראות ורגיל הוא א(, קעו
)חולין שגיגו ש ל י מ ה מ ש ג ה משיב: הוא של רבי יוסי בן גהוראי, שאלתו
)חולין נו ב : והאנן תכן משיב: רבו הוא בר קפרא של על פסקו ואפילו ם, נז
משנת רבי שהיא ) ב ״ ב פ ״ ט מ״ז(, משנתנו הוא מ ב כ ר נוסח א ״ ל ,עי׳ ד ״ ם וה״ג(.
ל ע י ל ע מ ׳ .(134א ב ל )ידוש׳ שם, רבי מאיר על סי משנת גגד המחליפים יהודה,
״משגה״(, )עי׳ ל ה ל ן גילו חביריו ובני כמו אצל ״משנתנו״ כולל אצלו, ״משנה״,
( 3
. ב ר י י ת ו ת ,ב ר כ ו ת י ט א וירוש׳ מ ו ״ ק פ ״ ג ,פ א ע ״ ד )עי׳ ל ה ל ן שם( גם
פ״ז חולין משגת כסתם שלא )לעיל( חנינא כרבי םוםק, הוא אחר מצד
-מ״ה )חולין צ ט ם .מ פ ר ש ,כ ר ב י אושעיא ,מ ש נ ת ח ל ה ם ״ א מ״ו ,כ מ ש נ ת שני מ״ד
כרבי םוםק ע מ ׳ .(3 - 2 )לעיל ב פסחים לז זו, שנה לא זו ששנה מי תנאים,
כ י כ ר ו ת 1של ב ב ל [ ש נ ו ש כ ו ת דבריו )״לא שנו א ל א בחלה פ״ב מ״ד ומפרש אליעזר
תניא ר״א בברייתא שבפסחים מח ב: ר ש ב ״ ג על סי הכרעתו של זו מ ז ו ״ ו כ ו י (
4
אומר תגור ר׳ יהושע ה ס ל מ צ ר פ ן ) ו ל א ה ת נ ו ר ,י ר ו ש ׳ ח ל ה ש ם ,ג ח ס ע ״ ג >( אומר
( 5
מצטרפות ש נ ו ש כ ו ת זו מ ז ו כיכרות אומר רשב״ג ) ו ל א ה ס ל ,י ד ו ש ׳ שם> מצרפן
והן ש נ ש כ ו יוחנן״: ר׳ שם ״בשם בירוש׳ שנמסר מה בין ב ס ל ( : בתנור )בין
נשכו )מברייתא של חילפי( מדחילפיי איתיתיה יוחנן א״ר מ צ ר פ ן ״ ( וכו׳. )״הסל
דבבל. ר י פ ת א וכאן מצרף וכד .מ ת ג י ת א כגון אילין כאן
״תוספות והוספות״. עי׳ בסרק הוספה, (1אבל סוף עוקצין אינה משנה אלא
(2עי׳ גם לעיל עמי 24ועמ׳ .41
:(252מעשה בריב׳׳ל וכו׳ והיו מ ש נ ת ר ״ ש ,מדרש תהלים לו ח )בובר (3הוא ידע עוד את
עסוקין במדת ר׳ שמעין בן יוחאי )עי׳ גיטין סז א( ונתקהה ר׳ יהושע בן לוי בדבר הלכה וכוי.
(4׳׳אף״ אין בציטט שבבבלי שם ,ועי׳ תום׳ שם וה׳ חלה לרשב׳׳א ,שיב ,ירושלים תרל״ו י ע״ב,
״אף״. מצויים״: ועי׳ להלן ״שינויים
ב
)והיא היא הברייתא שהוא הנכון ובוודאי ו ר ש ב י א שם, ר״ח וא״פ, מ ליתא בבל״ (5״של
שבירוש׳( ,ובתום׳ ור״ח ליתא גס בדברי ריב״ל. דחילפיי
6
(6עי׳ ווייס ,דדו״ד ח״ג .46 ,
237
אם לו יפתחו )*ידפוק״( ירתק שאם במשניות אדם ישקיע לעולם ע״א(: י קע
שבלולה )כלומר להגדה לתלמוד אם להגדה )משא ומתן ו״מדרש הלכה״( לתלמוד
דבר ״משום ר׳ ב נ א ה ״ משנתנו ,מוסר רבי יוחנן אשר לנוסח ובהגדה(. ב״תלמוד״
למטה וכד. העוף שעשאה מחטאת חוץ בה ו מ ו ע ל י ן ב ז ב ח י ם ם״ז מ ״ ד : אחד.
מועלין ב ה ו כ ו / ר א ״ א לשם חטאת חטאת כמעשה למטה שעשאה העוף עולת
וכ״ת ה״נ והא״ר יוחנן ח ט א ת העוף נמי וכד אי הכי בבבלי ,מז א : אמרו ועליה
<של הצעה מאי לאו כך היא משנה, של ה צ ע ה היא כך רבי בנאה משום
דלא פליג בתוכה מחלוקת אלא אותה ששנינו בה לך )״אין לא ותו מ ש נ ה > י>
3 ( 2
( ה צ ע ה ש ל )כולד(, <ד,יא> י ה ו ש ע א ל א ב ע ו ל ה ש ע ש א ה ל מ ט ה ״ וכו׳( ,ל א -כ ך ר׳
כמו ״כן היא מתניתא״ .א ל א פירושו, ז״א אין ״כך היא ה צ ע ה של מ ש נ ה ״ משנה:
היא ה צ ע ה ״כך )אמנם( ב ר י י ת ו ת: לענין ר ב י יוחנן בפיו של תלמידו כרגיל
(4
הצעה היא כך וכאן: >, מט ב חולין ) מ ג ח ו ת גז ב, ואיפוך׳ )אבל c משנה של
כשם שנחלקו בעולת העוף כך נחלקו בחטאת העוף ז דיחוי שאינו אבל משנה של
( 5
ז״א ׳ שהיא כמו פירושו ״שינויא בעלמא״ ,ו״כך היא ה צ ע ה של משנה״ אלא
בנאד ,ת ו פ ס ב נ ו ס ח מ ש נ ת נ ו והולך אחריו. שרבי
6
של ד ו ר ו ת א ר ב ע ה ק י פ ל / נ פ ח א ( )בר ה נ פ ח בן יוחנן רבי
א מ ו ר א י ם של ד ו ר ו ת ו ש ל ש ה ת נ א י ם של א ח ר ו ן ו א מ ו ר א י ם .ד ו ר ת נ א י ם
בן ש מ ע ו ן רבי לשמוע את זקנו זכה כתפי על רכוב תינוק בהיותו שאחריהם.
שכד״ס. כ׳׳י שני (2 ״הצעה״. גם ליתא בדש״י רא, כ״י (1
דחוק. פירושו אבל גוסף. רש״י של ומפירושו כי״י. בכל ליתא ״כולח״ (3
)ברכות ג פ״ב ברכות תוס׳ ועי׳ ב. קא וחולין א גא סנהדרין חנינא, בר יוסי רבי בשם (4
.57 ח״ב, טרמינולוגיה באכר, ה מ ש נ ה ,ועי׳ את יציע שלא ובלבד ע״ג(: ם״ג ,ו ש0 ירוש׳ א, כב
״ צו סנחד׳ ב, פה ב״מ ב, כה כתובות ע״ג, יח פ״א, וסגה׳ סע״א נח פ״ב, ר״ה ירוש׳ (6
נפחא״ )ועי׳ ירש״י״ שם( ,נראה ש פ י ר ו ש ו : מדבר דנפחא ״טבא שס שבסנחד׳ הפתגם למרות ב. גד וחולי,־
המשגה מבוא )בריל, ם ג ג א כ פ ר הסגן -איש כ מ ו ) מ נ ח ם ( בן ,(248 ז, הו׳ )באדקר, ג פ ח כסר בן
קפרא(- )בר בן ה ק פ ר דמשק! *דרמסק״, בן ה ד ו ד מ ס ק י ח -מן מצויים״({ ״שינויים ועי׳ ל ח ל ן , 233 ח״א,
בכבלי(. )רגיל מערבא בר מב ע״ב(, יומא פ״ה, )ירוש׳ גמלא בן ,(333 ח״ג, )האסיף קפרא כפר איש
כי״ו ז )פ״ה( ס״ז בתוס׳ ד״ס(, )עי׳ ב עב עירובין יהודה, ר׳ שמוסר ב״מעשה״ )״נפחא״( נסח״ ״בן
238
כ ש ה י ה )רגיל(, מ ח ל ו ק ת ו ב ע ל ר ב י ש ל ה ג ד ו ל ו ח ב י ר ו מ א י ר ר ב י ש ל ת ל מ י ד ו ל ע ז ר, א
א ת ש י מ ש נ ע ר ב ה י ו ת ו ו כ ד . מ כ נ י ם י ן מ ת נ י י ת י ב א ל ע ז ר ב ן ש מ ע ו ן ד ר ׳ קליד. ו ש מ ע י ת
( 2
א י ת פ ל ג ו ן ע ״ ד : כ ב פ ״ ב , ד מ א י י ד ו ש ׳ ב, פ ח מ נ ח ו ת ר ב י , ב ש ם ן ' ע ״ א ס ג פ ״ ה , ב י צ ה
( 3
ק ו )חולין ב ר ב י ג מ ל י א ל ו ר ב ן ע ״ א ( מ ב ״ מ ר ״ ח , ב ש ם » א נ ד ח ו ל י ן ועי׳ ר ב ה ,
( 4
(. ע ״ א ל ג ם ״ א , ש ב י ע י ת י ד ו ש ׳ דיגו, ו ב י ת ג מ ל י א ל ר ב ן ב ש ם ג מ ל י א ל ז ר ב ן א ת ש א ל ת י א :
( 5
זו, מ ש נ ה נ ש נ י ת נ ח ו נ י א ר׳ ש ל מ ע ד ו ת ו ב : כ ה נ ד ה ע״ב(, ק י ו ז ב ח י ם א מ ד ס ו כ ה
ר ב י ל פ ג י ב א מ ע ש ה י ו ח נ ן ר ׳ ת נ י ע ״ ג : נ ח פ ״ א , ק י ד ו ש י ן י ד ו ש ׳ ח י י א ; ל ר ב י ב ג י ג ו ד
ירוש׳ ב ב ב ל י ( ו ל ה ״ א מ ר ו ה ו א ל ה ת נ י ״ ה ו א ) מ ע י ן ל ה ו ת נ י י ו ח נ ן ר ׳ א מ ר א(: כ ד ב ב ל י
( 5
ב ן י צ ח ק ר ב י ש ל ל ש א ל ת ו י ו ח נ ן ר ׳ מ ש י ב ע ״ ד , כ ב פ ״ ב , ד מ א י ב י ר ו ש ׳ . וכו׳ ה מ ק ד י ש
וגוזמא. מליציה אלא אינו וכוי, דר׳ א צ ב ע ת י ה דחםינן בגין אלא לאוריתא זכינן לא אגן (2
מריב״ל. זה שמע ובוודאי ק פ ר א, בר משום ר י ב ״ ל אמר ע־׳ב : ג מו״ק בבבלי אבל (1
ואילך. 60 ה״ב, דוה״ר הלוי, עי׳ העידו, רבותינו משום והתניא שם: שהובאה הברייתא היא (5
גיטין כרשיי( ז )שלא ב פי׳׳ב שפ וכו׳ = תום׳ יוחנן דר׳ בפומיה מרגלא ע״ב: בסנהדרין ג (6
ו פט״ז שבת וכו׳־= תוס׳ ענוותגותו (42 גסטר המעשיות, וס׳ ע״י מ, בכ״י גם )כך יוחנן א״ר א: גי
ב ר כ ו ת גא א ז א ״ ר אומר פוך וכו׳, יוסי ר׳ פוך וכו׳ תג״ה יוחגן א״ר א: קט שבת יוסי(! רבי )בסי
ר׳ חייה בשם רע״ג: כח ס״ז, ירוש׳ סנהר׳ ט ר א ד י צ י ו ן 269 ,ו א י ל ך ( . )עי׳ עוד באכר, וכו׳ תנ״ה וכו׳ יוחנן
חני נ א ר׳ ה ת ו ר ה מ ו ל ך וכו׳ = ס פ ר י ע ק ב פי׳ מ ג ו ב ב ל י שם ס ד ס ע ״ א : שלימדתך לשון ראה יוחנן ר׳
תגי ג א ולא יוחנן דר׳ להא איתא אפשר זירא: ר׳ אומר א גח בזבחים אומר. א ג ט י ג נ ו ס בן
דחגיא, ואשכח דק )נפק א סח בע״ז עמרם רב כיו״ב אמר ובו׳ ן דתנן ואשכח דק נפק במתני׳ לה
דמאי בירוש׳ )וכיו״ב תנאים של מחלוקת ב מ י מ ר א יוחנן רבי מוסר ב כב בזבחים מיט(. פ״ב ערלה
239
טבלי :פוק שאל לחנניה בן שמואל ד ת נ י יתד) ,״ששניתי לו ברייתא בעגין זה״( ,נפק
ושאלי ליה אמר <ליה> י( מ ת נ י ׳ לא יחמי לי ש מ ו ע ה אמר לי ,דאמר רבי יסא בשם
ר׳ יוחנן ד׳דאמר״ וכד -דברי התלמוד הם ,שמוסר דברי רבי יוחנן בשם המקבל הידוע(
2
איתפלגון רבי ור׳ אלעזר בי רבי שמעון ומ׳ • :ידוש׳ ערלה פ״ב ,סב ע״א )למ״ט(:
3
ת נ י ח נ ניד > ,בשם ר׳ יוחנן אף הראשונה )מ״ח( במחלוקת )ת״ק ור״ש ,ועי׳ בברייתא
שבע״ז םח סע״א(.
רגיל הוא לומר ״אני שונה״ )״שונה אני״ ,״אמש הייתי יושב ושונה״ ,בירוש׳(
שבת סו ב )תוס׳ יבמות פי׳׳ב י( ,יבמות עז ב ,םא א )עי׳ להלן( ,קו א )בירוש׳ יבמות
פי״ב ,יג א :אמש הייתי יושב ושונה ,בבבלי שם קב ב :והא תניא( ,גיטין מ ע״א )ירוש׳
שם פ״ד ,מה םע״ד :אמש הייתי יושב ושונה( :בירוש׳ תענית פ״ב ,סו ע״א )נדרים
פ״ח ,מ ע״ד :ברייתא שהביאה רב כהנא בבבלי ר״ה יח מ :אמש הייתי יושב ושונה,
ונדה פ״ב ,נ ע״א :שונה אני )והשוה לשונו :״משום יחיד ,בלשון יחיד ,אני שונה אותה״,
להלן( .ביבמות םד ב מביא הבבלי שתי ברייתות שהן מוחלפות במחלוקת רבי ורשב״ג
שבהן והוא מביא ראיה לראשוגה מהלכה למעשה של רשב״ג שמסר רבי יוחנן ב״מימרא״:
הי מינייהו אחרנייתא )״איזו מהמשניות נשנית אחרונה שנסמוך עליה״( ת״ש דאמר ר ׳
(4
חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן מעשה וכד .
הוא ידע אף כמה קובצי ברייתות של א ח ר י ם :ידוש׳ תרומות פ״א ,מא ע״א:
אייתיתיה מ ד ח י ל פ י י ר׳ אומר וכו׳)עי׳ תום׳ סיג ט ,0חלה ם״ב ,נח סע״ג)לעיל עמ׳ :(237
׳ (m 5
איתיתיה מדחילפיי :כלאים פ״א ,כז ע״א :אייתיתיה מן ד ב ר ד ל י י ה )תום׳ פ״א
זבחים לג ב :א״ר יוחנן תני ברדלא .בע״ז לא ע״א ,שואל רבי יוחגן במקומו של ב ר
ק פ ר א על הברייתא שלו ,והוא הולך בשיטתה ,ירוש׳ ר״ה פ״ב ,גח ע״א וב״ב פ״א ,יג
רע״א .למד ושנה גם את ה״ ם פ ר א״ ,שאמנם לא ידע אותו תחילה ,עד ש״ראה לבן
פדת )רבי אלעזר( שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה״ )סתם( ושמע מר״ל שהיא ברייתא
בתורת כהגים ,יבמות עב ב.
מכל המקורות האלה שאב רבי יוחנן את קבלותיו הרבות ,החשובות לחקר מקורות-
המשנה ,ובהם השתמש לפירושה ותיקונה של המשנה.
בכמה מקומות הוא מוסר :מעדותו של רבי פלוני נשנית מ ש נ ה זו :למשנתנו,
6
פסחים \ט א )חגיגה כד א( וזבחים כה ב ,והשאר לברייתות > .רגיל אצלו :זו דברי פלוני
םתימתאה אבל חכ״א וכד ,מגילה ב ע״א <ר״ע( ,בו ב )בירוש׳ שם ,עג ע״ד :א״ר יוחנן
240
ש ם פ״ז ,ל א עיג(, ועי׳ ידוש׳ כ ת ו ב ו ת ק א ב )ר׳ מ נ ח ם ' / בי ר ב י י ו ס ח היא(, מנחם דר׳
( 2
חכמים, )אבל דברי אומרים חכמים אבל פלוני זו ד ב ר י או: . )י״ע( ל ע״א ובכורות
פט״ו ,טו שם )עי׳ ב ב ל י מ א א(, ירוש׳ ב ר כ ו ת פ״ז ,יא ע״ג ,י ב מ ו ת פ ״ ד ,ו ע״א בירוש׳(.
2a
> וירוש׳ נזיר פ״ח ,נז זו ד ב ר י ר ׳ מ נ ח ם ב י ר ׳ י ו ס י ו כ ו ׳ <עי׳ ב ב ל י כ ת ו ב ו ת כ ב ב( ע״א:
)ורבי פלוני ורבי רבי פלוני זו ד ב ר י שבמשנה: שבמחלוקת התנאים או נ ג ד כ ל ע״ב.
מד יומא פ״ז, ירוש׳ י ב ע״א(, )ידוש׳ שם, שבת פו ב א ב ל ח כ מ י ם א ו מ ר י ם וכו׳, פלוני(
( 3
ז״א ש ה ו א יחיד, ב ל ש ו ן משנה אחת ״שונה״ או שהוא . ויבמות פ״ח ,ט ע״ד ע״ב,
לה ועי׳ ידוש׳ ש ם פ״ז, ) פ ס ח ׳ פ ד א, חולין ק כ ב ב אחריה ״דברי רבי פלוני״, מוסיף
אותה ,את אני שונה יחיד אל תקניטני שבלשון וחולין נה ב לד׳ א ס י : לרשב״ל, ע״א(
משום מ ב ע״ד )למ״ג(: ירוש׳ ת ר ו מ ו ת ם״ד, ש ל ח ו ל י ן פ ״ ט מ ״ ב )עי׳ ג ם ל ה ל ן ( : המשגה
י ח י ד א נ י וכו׳ )עי׳ ר א ״ ם שם( ,ו י ר ו ש ׳ ב י כ ו ר י ם ם ״ א ,ס ד ע ״ ב ) ל מ ״ ח ( :מ ש ו ם י ח י ד א ג י ש ו ג ה
4
חכינאי בבן ( ההוא מ״ה(: )לפכ״ב קמז ב שבת וכד. ) ת ו ם ׳ פ ״ א ה( כן ותני אותה
, 5
יוסי ב ר ׳ ר ב י יוחנן ההוא .(216ש ם ק נ ז א ) ל ב י צ ה פ ״ ד מ ״ ג ( : לה )לעיל עמ׳ מתני
כלים משנת )ורשב״ל( דוחה הוא מג א וביבמות .(234 ל ה )לעיל מתני י ה ו ד ה בר׳
)תנאים דייקנים דמםיימי בה דווקני משום וכו׳ זו א י נ ה מ ש נ ה כדעת יחיד: מ״ח סי״ג
( 6
. )עי׳ ל ה ל ן ( ש מ ע ו ן ר׳ ד ב ר י ו מ י מ ר א ( :זו לה ואמרי לה״ ,כ״תלמוד״ ״תנו
המשנה: מקורות ר׳ אושעיא ל ח ל ו ק ת הגדול של רבו בכללו הוא להשתמש רגיל
ת ל מ י ד י ם ) ״ ת נ א י ם ״ ( ש נ ו א ו ת ה ,י ד ו ש ׳ ח ל ה פ ״ א ,נ ח ע ״ א ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(24ו ״ מ י ש ש ג ה זו שני
סנהדרין סב ב : אליבא דחד תנא וכד, מאן ד מ ת ר ג ם לי חבית ש נ ה זו״ ,ב ״ מ מ א א : לא
מאן ד ל א מוקי שבת פו א: וכו׳, בחד טעמא רישא ר׳ י ו ח נ ן ל ט ע מ י ה ד ל א מ ו ק י ם מ ת נ י ׳
םג ב: ומקידושין ור״ח(. רש״י )עי׳ כתגאי ר י ש א וכו׳ דמוקים ר י ש א וכו׳ ומאן כתנאי
( 7
)קידושין פ״ג ט ע מ י וכו׳ בתרי מתני׳ ומוקמינן ד ח ק י נ ן מדר׳ ינאי ר״ל ש״מ אמר
בהשוואה אבא(, מציעתא ע״מ שלא ימחה אבא מ״ו פירש רבי ינאי רישא ע״מ שישתוק
,(235 שרבי יוחנן ת מ ה :ואית מ ת נ י ת א אמרה כן)עי׳ לעיל לירוש׳ קידושין שם ,ס ד ע ״ ב ,
ת נ א י ,ז״א ר י ש א ר ״ מ )עי׳ ת ו ם ׳ ק י ד ו ש י ן ב ת ר י שהוא מ פ ר ש גם מ ש נ ת קידושין -יוצא
תרומות פ״ד ,מג ע״א ) ל מ ״ ח -מ ״ י ( : ובי רוש׳: ו -ז ,כ ת ו ב ו ת ע ג ב( ו ס י פ א ר ב נ ן . פ״ג
( 9 ( 8
י ה ו ד ה ) ת ו ם ׳ פ ״ ה י ,צ ו ק ׳ ו י ר ו ש ׳ ( ו מ ״ י כ ר ״ מ ) ת ו ס ׳ ש ם י א איגון :מ״ח כר׳ תנאין
ולא הסירוש הדוחק הוא ״חדי טעמיי המאמר 1 טעה בפירוש ][21 6
(7ווייס דדו״ד חיג 18 ,
.363 ,1887 הבקורתי האמיתי ״תרי תנאי״! וטעה בזה גמ הורוויץ ,מונטסשריפט
] (9עי׳ תרביץ שנח טו עמ׳ .[12 (8כ״י ליידן :תניין ,וכן להלן גם בדפוס•
241
Pש ב י ע י ת םפ״ז .לז םע״ג )למ״ז ,ר י ש א -ס י פ א ( :ה כ א א ת א מ ר י ל ק ט ע״ם ביצה ג ובבלי
( 2
איבון, תניין תריץ בשם רבי יוחנן אבהו רבי ה ו ו ר ד ' .ו כ ה א ת א מ ר חייב בביעור. את
היא ש כ ב ש ו ב ש מ ן ישן )״של ששית״( י ל ק ט א ת ה ו ו ר ד ״ , ״וורד ח ד ש )״של שביעית״( ז״א
שהשמן שכשם תנא אחר P היא מ ש נ ת בביעור״ חייב בחדש אחד ,ו״ישן תנא משנת
שנינו: ואמנם בסיפא )ולא כ ר ״ ש בפירושו(. בוורד כך הוורד נותן טעם בשמן טעם נותן
בתרא בביעור ,וזו כ ת נ א וישנים ב ח ד ש חייבין ישן ביין ש כ ב ש ן ח ד ש י ם חרובין
החדשים החרובין )שם יג>: בסיפא כמו ברישא בתום׳ פ ״ ה יד -טו שנינו אבל דרישא:
4
בביעור / ב ח ד ש חייבין ישנים מותר, והיין ח רובי ן י ל ק ט ישן ביין שכבשן
מ״א כרבי אותה״ ז״א ם ״ ד שנו שני תלמידים לא סע״א: ידוש׳ שם, מ״ו, פ״ד םםחים
״סתם א י נ ה י ה ו ד ה ,ו מ ״ ו )מ״ר (,ס י פ א :ה ל י ל ה ו כ ר . מ ״ ו )מ״ר :(,ו ח כ ׳ ־ א = ר ב י מאיר,
כבית הלל פ״ב יח )בבלי ב ע ״ מ י ה ו ד ה ,שסובר בתום׳ מ ש נ ה ״ <ד״מ> א ל א מ ש נ ת ר ב י
יהודה רבי הא רבי מאיר הא נה א בשם רבי יוחנן: ובמקומו בבבלי החמה״(. )״משתנץ
א מ ר ר׳ יהודה ביהודה ו כ ר א״ל ר׳ מ א י ר ו כ ד Pל כ א ן שייך גם ״ מ ו ח ל ס ת ה ש י ט ה ״ דתניא
מ״ד ,
( )לם״ב בחולין ל ב ב שלו גם המימרא שייך לכאן ו ע ל זה ל ה ל ן . יוחנן, רבי של
זזה ומשנה לא כאן לאחר חזרה כאן קודם חזרה )לס״ח מ״ה רישא וםיסא(: קטז ב ושם
.(231 )לעיל עמ׳ ממקומה
א: בחולין םה נוסחתה של משנתנו הס דבריו ובקורת סידורה לתולדות חשובים
שמעון ר׳ ודברי חכמים ב ל ש ו ן בנו ושנאן ר׳ מ א י ר באותו ו א ת דבריו של רבי ראה
6
ת ד ע אלא אינם שבמשנתנו ״חכמים״ שכמה ז״א בלשון חכמים > ז ושנאן הדם בכסוי
אומרים״ ד מ ח י י ב י ך ,״פוטרין״( א ל א ס ם ק ״וחכמים ש ״ ר א ה ״ א ו ת ה רבי ,ואין יחיד,
סתם ש ל ר ב י ) ע י ׳ ל ע י ל .(175 ,ב ה ת א ם ל ש י ט ת ו ז ו ש ל ר ב י י ו ח נ ן ,ה ו א א ו מ ר ש י ש נ ן ה ל כ ה
סתם ששגה מקום כל ע״ב: פ״ד ,ו יבמות ידוש׳ יחיד! דעת אלא שאינן משניות
כלומר עד שיפרש ע ד ש י פ ר ש לו ד ו ב ו )״רבו״(, )״הדי ה ם ד ב ר י חכמים״( דרבנן משניות
ח כד״ מ א י ר אשר ,אבל בוודאי ט״ס ,אע״פ שכ״ה גם ר׳ יודה ׳ ר דברי (1בירוש׳ הפוך:
עי׳ מש״כ במדעי היהדות מלוגדון, פירוש הירוש׳ הוא ב״פירוש״ שבתוי״ט ]רבי׳ אליהו גיגה ד ע ״ א ,
ס״א ,[59 ,ר״א אזכרי )עי׳ מ״ש( והגר״א בשגות א ל י ה ו ,פי׳ הפ״מ דחוק.
כ א״ ,(249אבל (2ר״ש :מתניין ,ז״א :מתנ;ין ,משניות ,״שתי משניות חולקוח• )עי׳ להלן עמ׳
תרתין. ג״ל:
חדש וורד וריבמ״ג( ורא״ש )ר״ש פתרי להון בתרי יכיל אנא פתר (3ר׳ זעירא אומר:
<בשמן> שכבשו בשמן ישן .וורד של שביעית שכבשו בשמן של ששית וישן בחדש וערד שביעית שכבשו
של ש מ י נ י ת ! זהו פתרון ב״תדי טעמי".
את ילקט ביין ישן שכבשן ]חרו[בים חדשים : T . - S. E . 12 קמברידג׳ אמגס בקטע (4
,כחום׳ ו מ ת א י ס [ X,HUCA,189 ט׳ ]ישגים בחדש חייבין ב[ביעור ]עי׳ עכשיו קאהלי, החרובים:
לרישא .אבל ה י ר ו ש׳ היה לו כנוסח שלגו ,שהרי לא מ ג א כל קושי בםיפא )ועי׳ ר״ש וריבמ״צ( ,ו א פ ש ר
שהוגה על פי התוספתא. הבבלי, שנוסח הקטע בניקוד הבבלי הוא הנוסח
ירוש׳ לרשנ׳׳ל, רבי יוחנן של תשובתו - .455 ,1887עי׳ עוד מונטםשריפט, (5עי׳ הורוויץ,
במקיס יוחנן״. א״ר ״וכן אין להגיה ב, לז פסחים חניין וכוי - .בבבלי תרין פסחים פ״ד ,ל ע״ד:
ב
מ :וכן אמר רבה אמר ריב״ל. ״וכן א״ר יהודה״ )אף מ ( ,ברא״ש ה׳ חלה ליחא כלל ובכ״י
כיו״ב ידוש׳ סוטה פ״ג ,יט ע״ב ,לעיל עמ׳ .31ועי׳ להלן בפרק ״שינויים מצויים״. (6
242
(
נחשבת משנה״ ״םתם הרי פ י ר ש לו רבו, לא ואם יחיד י , דעת אלא שאינה לו רבו,
הלכה ש ב ת מו א ,י ב מ ו ת מ ב ב ,ועוד ,ב ל ש ו ן : בבבלי. בשמו זה ש נ מ ס ר הרבים, כדעת
יוחנן רבי של םסקים לכמה בניגוד זה כללו עומד זו ב צ ו ר ה אבל משנה. כסתם
אמוראי מלומר: א ח ר מקושי זה היה לו ל ב ב ל י מוצא ולא ״סתם משניות״, על החולקים
ו א ל י ב א ד ר ׳ י ו ח נ ן .ש ב ת ק י ב ב ,י ב מ ו ת ט ז ב ) ג ד ה ג ו ב( ,ג י ט י ן כ ג א ,פ א ב ,מ נ ח ו ת נינהו
ב ו ח ו ל י ן מ ג א ) ע י ׳ ע ו ד ל ה ל ן ס י ׳ .((2 7 נב
ירוש׳ משנה, א ל א לי אין אני רבי יוחנן גמשך כ ר ג י ל אחרי מ ש נ ת נ ו : אמנם
פ״ב ,מא ע״ג ושבת פ״ג ,ה ע״ד )סתם מ ש נ ת תרומות( ,בגיגוד ל ר ב ושמואל )לעיל תרומות
שמעון ע מ ׳ (208ז ש ב ת פ ״ ג ,ו ע ״ ג :א נ י א י ן ל י א ל א מ ש ג ה כ ל ה ג ר ו ת מ י ט ל ט ל י ן ו כ ו ׳ ) ר ב י
ב ב ב ל י מ ה ב :א ג ו אין ל ג ו א ל א ב ג ר כ ר ׳ ש מ ע ו ן ( ,ו ק י ד ו ש י ן פ״א ,גט םע״ג :אגי אין במשנה!
( 4 3
.ר ב י יוחגן א ל א ) ש ל ( > מ ש נ ה ו כ ו ׳ ) ס ת ם מ ש נ ה ( ,ב נ י ג ו ד ל ר ש ב ״ ל ) ע י ׳ ג ם ב ב ל י ט ז א( לי
ו ב נ י ג ו ד ל א ב א ש א ו ל ,ל ע י ל ע מ ׳ : 94כ מ ש ג ת ג ו ו ב ג י ג ו ד ל ד ב י ר ב י ,ל ע י ל ע מ ׳ : 67 כמשנתנו
141ם י ׳ 144 ,9ס י ׳ 150 ,14ס י ׳ .162 ,4 137ס י ׳ ,2 ברייתות אחרות ,לעיל עמ׳ נגד
״סתם משגה״ ,כ ג ו ן -ש ל א להזכיר נ ג ד הוא םוםק ,כאמור ,ב כ מ ה מקומות גם אבל
דוםא א מ ר ר׳ יוחנן ה ל כ ה כר׳ דוםא כר׳ מתניתין דלא את ה ב ר ו ר ו ת -ב י צ ה לז א : אלא
)ידוש׳ ת ע נ י ת ם״ב ,סו ע ״ א ת מ ה ר ב י א ל ע ז ר ע ל ה ל כ ה כר׳ יוסי ו כ ד וכד ז ת ע נ י ת יח א:
ש ב ק י ן ם ת מ א ו ע ב ד י ן כ י ח י ד י י א ו כ ד ,ע י ׳ ב ה ע ר ה (1ז י ב מ ו ת ט ז ב ) ג ד ה גו ב>» ג ט י ן ס א ב זה:
ש נ ב ע ל ה וכו׳ -כ ר ש ב ״ א בשראוה מ ח ל ו ק ת )ב״ש ו ב ״ ח ב פ ״ ח מ״ט( התלמוד בשמו: מוסר
מפני שהסיפא אינה למשנתנו, פירוש ד ב ר י רבי יוחנן אינם אבל ח(, פ״ו /פ״ח )תום׳
ת נ א האי כי ד א מ ר י ו ח נ ן ור׳ כך ,וע״כ מסיק ה ב ב ל י :א ל א מתני׳ ו כ ד מתפרשת
וכו׳ א ר ״ י כאיםי דלא מתני׳ ב״ק לב א: ו ה א מ ר ר׳ יוחנן ה ל כ ה כ ס ת ם מ ש נ ה וכו׳ ז וכו׳
ב ״ מ ל ג א )ידוש׳ שם צ ד ב )וא״ת מ ש ג ת ג ו משום ת ק ג ת ה ש ב י ם וכד(» כאיסי וכד ן הלכה
יהודה כר׳ הלכה פ״ב ,ח ע״ד(: ב״מ ועי׳ ע״ב, פ״ג ,מ ח הוריות פג ע״ב, פ״ג, מו״ק
יוחנן ה ל כ ה והאמר ר׳ ר׳ יוחנן ה כ י וכו׳ ומי א מ ר ה ו ר י ו ת פ ״ ב ה> תום׳ שם, )בברייתא
מאי חכמה רוב חכמתו» בברייתא(. מ א י ר ח כ מ ה )כרבי ותנן רבו שלמדו משנה כסתם
בירוש׳ שמ ,לעיל )תעגית פ״ב ,סו ע״א ,ומגילה ס״א ,ע ע״ד( ,תמה רבי אלעזר :שבקין סתמא (1
דתגי לה בתעגית ומגילה( )כך שמע כד ר׳ חייה בשם ר׳ מאיר אשכח תגי לה ועבדין כיחידייא.
)כ״ח שם( .אחריו סמוך מחלוקת ד ׳ יוחנן גרמיה ר׳ חייה בשם ר' מאיר אמר יאות סבא ידע סרקי
הידיגו רבה )״עד שיפרש לו רובו״ שבדברי ואחריו: כל מקום ששנה וכוי(, )ר׳ יוחנן א מ ר : ורשב״ל
שזו ) ר ב ו ב״תלמוד״ רבה דאולפנה )״תנא״ ששנה ה״משנה״(, דמתניתא רבה יוחנן פה פירושו(. רבי
דתני לה ר׳ חייה נ ש ם ר׳ )כך!( כד שמע רבה דמתניתא, משנת יחיד( .לית מילתא דר׳ לעזר אמרה
)״אימא״( נאמר ״משנת״ רבי חייה(. ששנה לו דמתניתא״, ״רבה על )ואם כן םמך מאיר אמר וכוי
קביל מן רבה דמתניתא כד שמע דתני לה ר׳ חייה בשם ר׳ מאיר ,ז״א שאפשר שכששמע מ״רבו אולפן
מעין ״הוא תני לה והוא אמר לה״ קיבל מרבו זח אף ״תלמוד״. במשנה״ שר״ח שנה אותה בשם ד״מ,
)ועי׳ הלוי דוה״ר ח״ב (108ו אבל על ברייתות אין לסמוך ,כי הלכה כסתם ״ואפילו אחרים שנו מחלוקת
בברייחא-הלכה שנה םתם הלכה כסתם״ )ידוש׳ יבמות ותעגית ומגילה שם(« ״סתם במתני׳ ומחלוקח ורבי
כסתס״ )יבמות מב ב(] .ועי׳ ״אמרו חכםים״ ,ם׳ הזכרון לגילק וקליין עמ׳ .[252
(3״של״ ס״ם ,וליתא בד׳ קושטא. (2עי׳ ר׳ ישראל לוי ,אבא שאול 11 ,הערה .14
(4עי׳ גם שסיר ,דברי ימי ישראל ,ח״ב.332 ,
243
ע״פ ומפרשה פשוטה מידי רבי מאיר, שהיא משנת מוציא םתם משנתנו. שהבבלי ז״א
ר ב י י ה ו ד ה ,כ ד י ל ק י י ם ד ב ר י ר ב י י ו ח נ ן ״ ! מ נ ח ו ת נ ב ב ,ו ח ו ל י ן מ ג א ) ש ל א כ מ ש נ ת נ ו , משנת
רבי יוחנן והאמר ומי א מ ר רבי יוחנן הכי ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(26ו ב ל י ה ש א ל ה : / ״ ״ ד כ א ל א
את לזה הוסף והאנן תנן. סע״ב: קמז ושם וכד, תנן והאנן קב ב: שבת וכד. הלכה
אותן שונה שהוא זו ד ב ר י ר ב י פ ל ו נ י ו כ ד )לעיל( ,ו א ת ה מ ש נ י ו ת במקומות הרבה: דבריו
)לעיל(. יחיד״ ״בלשון
הוא אף דוחה את ה מ ש נ ה בלשון ״אינה משנה״ ,יבמות מג א )מפני שהיא ד ע ת י ח י ד ,
יבמות שנאה״, יודע מי ״איני בלשון )עי׳ ל ה ל ן ( ! חולין פ ב א ולהלן(, ע מ ׳ 142 לעיל
כ ז ב :א ח י ו ת א י נ י י ו ד ע מ י ש נ א ן ,״ כ ל ו מ ר זו א י נ ה מ ש נ ה ״ ) ר ש ״ י ( .
)״אחד בששים הגז ראשית תרוייהו ושמואל דאמרי רב גופא קלז ב: ובחולין
( l a
יוחגן וכו׳ יתן לכהן״( ת ר ו מ ה בששים וכד .כי ס ל י ק איםי בר היגי א ש כ ח י ה ר׳ מששים
בראשית הגז״( איהו )״איסי ל ר ב י יוחנן״( ר א ש י ת הגז ב כ מ ה )״כמה יהיה לו ו י ת ח י י ב א״ל
כ ל ״וחכ״א ח מ ש ר ח ל ו ת גוזזות ב ש ש י ם ,ו ה א נ ן ב כ ל ש ה ן תגן )םי״א מ ״ ב : ר׳ יוחנן א״ל
דימי רב כי א ת א )עי׳ ל ע י ל א צ ל ר ב י ינאי(. כן מ ה בין לי ולך ליה אם אמר שהן״(,
י ו ח נ ן ו ר׳ ב ר א ש י ת הגז״( חייבים )״ששים סלעים בששים הגז ר ב אמר ראשית אמר
2
א מ ר ב ש ש ) ״ ש ש ח מ ש ה ל כ ה ן ו א ח ד ל ו ״ ( > .א ״ ל א ב י י ל ר ב ד י מ י א נ ח ת ינאי ר׳ משום
3
לא בששים( > )דאמר לאיםי: יוחנן אדר׳ יוחנן דר׳ בשלמא ו א ק ש ת לן חדא, חדא לן
ה א ד ר ב י ה )״ר׳ ינאי״( ,ו כ ד . ה א דידיה )בששים( קשיא
כמו • כ ל שהן שנינו״ ,ו א י נ ו מ פ ר ש א ת ה ס י פ א שם, אלעזר ,לעיל כרבי איסי ם״ל
4
א אל הרבה וכו׳, ב י ש ר א ל שיש לו גיזין דרב ושמואל: אליבא ( לעיל, ש פ י ר ש ו ה ,שס
( 6 5
היא ו ש ו נ ה אחרת םוגיא •גופא• ש ב ת ל מ ו ד ויגופא״ זה כ כ מ ה ו א ר י ש א ק א י >. כפשוטה
מ ז ו ש ל פ נ י ה .ו ה ד ג ש ת ו של ר ב י י ו ח נ ן • א ם כן מ ה בין לי ו ל ך • פ י ר ו ש ה כ מ ו זו ש ל ר ב ו ר ב י
ובוודאי שעיקרן ב ל ו מ ר שזו )״גוזזות כ ל שהן״( אינה מ ש נ ה . א )עי׳ לעיל(, מ ק ב ת בש ינאי,
ח ו ל י ן ז ו פי׳״א ״ראשית הגז כששים״ דחו מ ש נ ת ש ל ד ב ר י ם ה ו א שגם ר ב ו ש מ ו א ל ה א ו מ ר י ם
ראשית מ״ב )ספרי ש ו ס ט י ס פי׳ קס״ו ,ת ו ם ׳ פיי ה( מ ה ל כ ה ,ו ג ם ב ת ו ם ׳ שם ש נ י נ ו ב ה ל כ ה ז :
הגז ו כ ו ׳ כ מ ה ש י ע ו ר ה א ח ד מ ש ש י ם כ ת ר ו מ ה .
ומגיה י ו ח ג ן א ו ח ז ג ם ב ״ מ ש נ ת ״ ד ב י ר ב י ב נ י ג ו ד ל מ ש נ ת נ ו ) ל ע י ל ש ם ע מ ׳ ,(47 רבי
קפדא דבי בברייתא תופס )כשמואל( להלן(, ועי׳ ג ס ,68 )שם רבי ע״פ דבי משנתנו
אף ) ל ע י ל ע מ ׳ 160ו ע מ ׳ 223ו א י ל ך ( . כמותה אותה ומפתר את המשנה מפשוטה ומוציא
« ( 1עי׳ להלן סי׳ 8ס ע י ף ,3 (1עי׳ לעיל עט׳ .135ועי׳ שבת מו א :שלא לשבור וכו׳ ,קיב ב.
ב
בששים ,וזו היתר .גוסחת י י ש )עי׳ י׳׳ם( .א ב ל )ושם ליתא ״משום ר׳ ינאי״(: ר ו מ ״, ב כ ( 2
והרא״ש גורסים כנוסח שלנו. א׳׳כ למה לא כללם יחד :רב ור׳ יוחנן וכו׳ ,והדי״ף
(3כך פירש הרי״ף )והרא״ש( ,שהרי כ ת ב :רב ושמואל דאמדי תרווייהו ראשית הגז בששים וכו׳
ם ב י ר א ליה וההוא דאמר שש חמש לכהן ואחד לו משוס ר׳ ינאי רבו א מ ר ה . בששים גמי וד׳ יוחנן
רא )בכ״י הא איחמד עלה דההיא דדב ושמואל בישראל וכו׳ ר׳ תתקי׳׳ח: בילקוט שופטים (4
א ל י ב א דרב ו ש מ ו א ל לשון שאינו יפה :הא איתמר א ה ה י א רב וכו׳( ,וכן אומר הר״ן :דאוקימנא לה
דברי רב ושמואל עצמם. אלו ו ׳ ,ואין כ ו בישראל
(5עי׳ די׳׳ף ודא״ש.
] (gועי׳ ווייס ,לקורות התהוות הבבלי ,75 ,תרביץ שנה ג׳ 122 ,ושנה וי 497 ,בהערה[,
244
מפתר את המשנה כך ,שהוא לפעמים שבין משנה לברייתא הוא מיישב אחרים ניגודים
פיו־ הבבלי על ה ו א -א ו נכון יותר ,156ו כ א ן ,ב ״ ב ק מ ד ב , )לעיל עמ׳ הברייתא ע״פ
(
א ב ל ע י ׳ ל ה ל ן שם> ' . ״מגיה״ א ת המשנה, אף
רבי יוחנן והדומים להם -הניח האלה של דחייה ושל ״הגהה״ בכל המקרים אבל
ה מ ש ג ה ולא גגע את גוסח ו א ו ד ע י ה ד ל י ת כ ן ! ל ע י ל ע מ ׳ (197 ד ת נ י ת י ה לפניו: )כרב
את דעתו ,שהיא לפעמים ד ע ת ב״ד בו ,א ל א ש ש נ ה מ ח ו צ ה ל ה ,כ ״ ת ל מ ו ד ׳ או ״ ת ו ס פ ת א ׳ ,
ר׳ ק ר ו ס פ י ב ש ם לג ע״א: רפ״א, שביעית בירוש׳ כך אמרו ״רבותינו״. של דור אחרון
> 2
התירו באיסור שני פרקים הראשונים )שביעית דינו ו ב י ת ג מ ל י א ל רבן ר׳ י ו ח נ ן
3
ר׳ ק ר ו ס פ י בשם ר׳ יוחנן המשנה (. מן א ו ת ן ו י ע ק ר ו מ״א ופ״ב מ״א( וכד. פ״א
( 4
הפרקים דינו שני ובית ב ר ב י ר ״ ג שהתירו איפוא בקשו לחזור יחזורו .א ע ״ פ שאם
לחזור בקשו שאם ר ב י יוחגן אם כדברי במשנתנו, אעם״כ לא שינו כלום שביעית, של
)על פי מני ר׳ שם שמפרש וכמו להודיעך, כדי שם: בירוש׳ יונה כרבי או יחזורו,
לו יאמר השגה עד ראש לחרוש שאסור שמעתי אדם יאמר שאם מיו(: פ״א עדיות
( 5
. שני הפרקים הראשוגים ש מ ע ת באיסור
את ע ו ק ר ו ת אינן הן ר׳ יוחנן ז של ״הגהותיו״ רוב להבין אף את יש וכך
( 6
מ ת א י מ ו ת אותו, ו״עוקבות״ ו״מעבדות״ ״ מ ת ק נ ו ת ״ אלא המשגה נוסח
ועל־סי מקורות אחרים המקבילים לה. ל מ ש נ ת נ ו ה מ ת נ ג ד ו ת א ח ר ו ת ל ד ע ו ת
(1אבל הוא גם מפרש ניגודים כאלה כפשוטם -כדעות חולקות ,לעיל עמ׳ .162
תום׳ שביעית פ״א גושא וביתן בדבר(, )ורבי יוחגן (2במו׳׳ק ג ע״ב :ריב״ל משום בר קפרא
א׳ ועי׳ שם פ״ו כז.
.(177 מ ת נ י ׳ וכוי ,יבמות פג א )לעיל אגל רב ,עמ׳ מעין :ה״מ כי לא מ י ת ע ק ר א (3
(4עי׳ רז״ם ,דרכי המשנה 27והוספות « 4הלוי ,דוה״ר ח״ב .23 ,שירבן נמליאל״ זה אינו רבן
אם כן הלבן ו כ ו ׳ , נתת וכו׳ אלא בשדה שמעון א״ר פ״ב מ ״ א ז מוכיח שביעית גמליאל דיבנה.
בימי רבי שמעון לא גתכטלו עוד שגי פרקים אלה.
(6עי׳ סוטה טו סע״א וירוש׳ קידוש׳ פ״א ,גט ע״ד. 11. (5עי׳ רצה״ח ,משפט ההוראה,
שסיוון החגא (7וכן בחולין קכח א :כאן החליף ר״מ שיטהו וכוי! אבל בפסחים גה א :
245
בצורת הרבה בירוש׳ השיטה״ רגילה הארמית אל ״מוחלפת כן ,ה מ ק ב י ל ה ואמגס
תנאים- ד ר ב י סלוני״ .ו כ א ן מ ש מ ש ט ר מ י ן זה ל א ב ל ב ד א צ ל ד ב ר י שיט ת י ה ״ מ ח ל פ ה
ואיגו מ ש מ ש אמוראים, דברי אצל ב ר י י ת א -א ל א אף מתוך אף כאן מובא והגיגוד
או שתנא אלא כאן אומר ואיגו ובעיא, ו ת מ י ה ה ל ש א ל ה אלא הקושי ליישוב
2
דפלוני אדפלוגי״ ,״ומי א מ ר םלוגי מעין ״ורמי עצמו / את ״ ס ו ת ר ״ פלוני א מ ו ר א י(
3
א ל א ש ס ת ם הירוש׳ ,או א מ ו ר א א ח ר ,מ ש ת ד ל ז של הבבלי > דוהתנן״(״ וכד, והאמר הכי
א ת הקושי. רוב ליישב ע״פ
רבי בשם בירוש׳ אף לפעמים שימתיה״ ״מחלפא מוצאים אנו למשניות ביחס
ו א י ם ו ך ,שם ט ע ״ ב :כאן הוחלפה ב ב י צ ה ג ע ״ א :שיטת המשנה וכו׳ באחח מהן והחליף שיטתו, טעה
דבריהן ,ודומה לו ר״ח בביצה שם. להפוך וצריך שיטתן
כן ל י ח י ד אמרה, אי שיטתיה דרבי לוי וכו׳ מחלפה (1למשל ברכות פ״ד ,ז ע״ב -ע״ג:
לט ע י י א מ ר ו בשביעית ספ״י, מחלפה וכו׳ רבי סימון לא אמר כן ו כ ו ׳ , וכו׳ ז דמאי פ״ה ,כה ע״א:
לה ע״א -ע ״ ב : פ׳׳ז, םסהיס שלו, למימרא בניגוד שהוא של רב, מנהגו שיטתיה״ על ״מחלפא
מאן חד מיחלף וכו׳ איםי רבי ר׳ חייה וכו׳ דרשב״ל שיטחיה דר׳ יוחנן מחלפה מחלפה שיטתיה
דתמן רבגן חזקיה רבי אמר ע״ד: י פ״י, יבמות קישויא, כאילין ליה לית דמחליף
ש י ט ח י ן ו כ ו ׳ ,ב״ק פ״ב ,ג ע ״ א :מחלטה מחלפא כ ד ע ת י ן וכו׳ אמר רבי יוסי ]לא[ מסתברא דלא
וכו/ שיטתיה דשמואל מחלפא ביצה פ״ה ,סג ע׳׳א: ר׳ הושעיה, שיטתיה דריש לקיש וכו׳ חמן בשם
עירובין ס״ז, שמואל וכו׳» ומי אמר שמואל וכו׳ והאמר רב ירודה אמר ובמקומו בבבלי מו״ק יח ב :
כד ע׳׳ב :מחלפה שיטתיה דרבי בא וכוי.
תמן אמר ידון דרבי בעי וכו׳ מה מחלפה שיטתיה רבי ירמיה (2עי׳ שבועות פ״ו ,לז ע״א:
בשטר ובו׳ .נימר עד דלא יחזור בו וכו׳ )לעיל עמ׳ .(227
(3רז״מ ,מבוא חידוש׳ ,טו עיב ,ועי׳ יש סדר למשנה לר׳ ישעיה ברלין ,לתרומות סי״א סיף פ י א .
ח כאל ר ב י ,כנו׳ כ״י ר ,ולא ״דרבי״ ,כבנוסחאות ן רבי וכוי ,הוא כמו יתמן תנינן״ ,והרבה (4
תרומה של יין מבשלין אין תגינן תמן בלא ציון ,ובתוס׳ פסחים קט ב :ירוש׳ בירוש׳
מ מ ע י ט ו ר׳ יהודה מתיר מפגי שמשביחו אמר ר׳ יוחנן מיחלסא וכוי .״דרבי״ אשגרה שהוא ממגי
בלשון נ משביעית ם״ח ,לח ע׳׳א ,וריבמ״צ ,ואחריו המכריע סי׳ כד )שהיל סי׳ קמה( ,מ צ ת י ם את חידוש׳
ורשב״א בשו״ת ח״א סי׳ כ ד , ר׳ יהודה היא ,וכן פי׳ הר״ש .והאו״ז בח״א סי׳ קם״ב, מתגי׳ כולה
ל ג ר י ע ו ת א ר׳ יהודה אשתגי פירשו :״הא דקתגי שאין תורמין מן המבושל וכו׳ וסובר הואיל וגתבשל
יודה וכו׳ ,שהוא גמשך למטה )עי׳ בהגהות המגיה רבי א״כ לא היה לפגיהמ בכל אופן אלא: היא״,
באו״ז( .ובנוסח הרש״ם ליתא כלל ״דרבי יהודה מתיר מפגי שהוא משביח״.
מבושל כ ב ש ויין זיתי (5משונה ממנה נו׳ מייד כי״ל :ולא זיתי כבש על זיתי שמן ו ע ל
ושאינו מבושל על המבושל )והוגה עי״א כנוםחתנו(. מבושל שאינו על
ר׳ יהודה אומר אף זיתי שמן על קלופסין ) -־ ״ ז י ת י כ ב ש י ( , (6ותניא גמי הכי בתום׳ פ״ד ג :
246
ר׳ יהודה מתיר מ פ נ י יין ש ל ת ר ו מ ה וכו׳ אין מ ב ש ל י ן -מוחלפת מפי״א מ״א: ודיבמ״צ(,
מ ש ב י ח ו .ועיי ל ה ל ן א צ ל ״ ל א ת נ י ״ . שהוא
מ״ד )פ״ב דה יודר׳ שיטתיה מחלפה ר׳ יוחנן אמר ע״ב: כ פ״ב, עירובין (2
( I
אינה מ ו ח ל פ ת וכו׳ :בבלי כ ב א :ורמי דר׳ יהודה אדר׳ מ״ד( וכו׳ א מ ר ר׳ א ל ע ז ר לפ״ט
ה מ ק ב י ל ה לפ״ט מ״ד. )תני ר ״ ח ,בירוש׳ שם( ל ב ר י י ת א דתניא וכד ,מפ״ב מ״ד יהודה
דרבי ליעזר מחלפא שיטתיה יוחנן ר׳ ר׳ א ב ה ו ב ש ם פ י א ה פ״ה ,יח םע״ד: (3
( 2
וכו׳ ! מ פ ״ ה מ ״ ב ל פ ״ ד מ״ט. בשיטתן השיבן וכו׳
ק י ל ל א ת זה וחזר וקילל ה כ ה א ת ז ה ו ח ז ר ו ה כ ה א ת זה. י ב מ ו ת פי״א ,יב ע״ ב : (4
א ת זה פטור .וכו׳ .ה כ ה ש נ י ה ן כ א ח ת ק י ל ל ש נ י ה ן כ א ח ת ח י י ב ר׳ י ו ד ה פ ו ט ר )תום׳ י ב מ ו ת
פ י ״ ב ז ,ו ע י ׳ ל ה ל ן ( .ר ׳ י ו ח נ ן ב ע י מ ח ל פ ה ש י ט ת י ה ד ר ׳ י ו ד ה ד ת נ 1י נ [ ן ת מ ן ) ח ו ל י ן פ ״ ז מ ״ ג (
ס ו פ ג א ל א א ר ב ע י ם )״משום ר׳ יודה אומר אינו שמונים ומזה כזית סופג כזית מזה אכל
( 3
ארבעים אע״פ מקום חייב ומכל גוהג ב י מ י ן או ב ש מ א ל , ליה אם גיד ה ג ש ה דמםפקא
ס פ ק היה וכד. לאוין תמן עיקר מוחלפת, איגד. א מ ר ר׳ ק ר י ס פ י ספק״(. התראת שהיא
שגי מוסר א קא ביבמות שהבבלי אלא חולין. למשגת דיבמות מברייתא חילוף ז״א
ת ״ ר ה כ ה זה וכו׳ וחזר ו ק ל ל זה ק ל ל ש ג י ה ם ב ב ת א ח ת וכו׳ חייב, מ ב ר י י ת א זו: ״לשונות״
פטור אומר ד׳ יהודה ו ה ת נ י א א ח ר זה פטור, בזה חייב אחת בבת אומר יהודה ר׳
שם ובתום׳ יהודה. דר׳ א ל י ב א ת נ א י ת ר י סטור( אחת בבת )מ: אחת בבת
ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ה מ כ ה א ת אביו ו א ת א ח ר כ א ח ד ו ה מ ק ל ל א ת א ב י ו ו א ת א ח ר כ א ח ד צוק׳:
4
מ כ ה או מ ק ל ל שיש ב ה ״שותפות״ )כאחת( פטור ,וכברייתא ה ש נ י ה שכל ז״א פ ט ו ר >,
דרש קריי יופי: רבי שם מפרש בירוש׳ אבל שם! שבבבלי חנינא דבי של ופירושו
( 5
פב ב והבבלי בחולין . ר ׳ י ו ד ה א ב י ו ו ו ד א י ל א ה ס פ ק ו כ ו ׳ ) ס ת ם ס ס ר א ק ד ו ש י ם פ ״ ט ח>
דאמר יהודה דרבי ת נ א כ א י ד ך לה סבר תנא האי חולין: למשנת אומר ו צ א א,
תרי אס כן: ו כ ו ׳ ) מ כ י ל ת א ד ר ש ב ״ י .(12 , דתניא לא תותירו התראה ססק שמה התראת
אליבא דר׳ יהודה. תנאי
ליעזר וכו׳ הוי שיטתיה דר׳ מחלפא בעי יוחנן (5י ב מ ו ת פ י ״ ב ,י ב ע ״ ד :ר ב י
א קד בבבלי וכו׳! ליעזר דרבי( על ר׳ )קרי: על דברי אינון מ ת נ י י ן ת ר ת י
זה ב ש ם ר׳ י ו ח נ ן ב ל ש ו ן ״ מ ו ח ל פ ת השיטה״ ,עי׳ להלן. נמסד
ר׳ יהודה של שיטתו מוחלפת נ ר א י ת י ו ח נ ן ר׳ אמר ס״ז ,כ ע ״ ב : פיאה (6
מ ח ל פ א ם ת ם : רע״א, יט פ״ה, בירוש׳ כז פ״ב תום׳ לברייתא, מ״ה מפ״ז וכד.
דרבי יהודה וכד. ה ש י ט ת י
רבי חייה בשם רבי א ל י ע ז ר וכו׳ מחלפה שיטתיה דרבי (7ת ר ו מ ו ת פ ״ ד ,מ ג ע ״ א :
ו כ ו ׳ ד ב ר י ר ב י ל י ע ז ר ע ש ו א ו ת ה וכו׳! מ מ י ״ א ל מ ״ י ׳ ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ :241ת ג י י ן א י ג ו ן . יוחנן
עי׳ להלן אצל ״לא תני״ .תום׳ ב״ב פ״א ד )ירוש׳ שם פ״ב ,יג ע י ב ובבלי כ ע״ב( 5באמת ביין התירו
כ מ ש ב י ח ו ,כר׳ אלעזר בירוש׳ להלן :מפני שממעטו ממידתו. אלא אינו שממעטו ואע״ם וכו׳
(2כנו׳ רש״ם ור״ש. דאמרי תרוייהו. אל עז ר וו׳ (1בבבלי כב א :ר׳ יוחנן ,
מגיד הנשה האוכל חולין פ״ז ה ומכות ם״ד ז: (3שלא כפשיטוח חבבלי בחולין צא א .ותום׳
מסייעת לירוש׳. מ ש ג י ח ם, שיאכל עד כזית חדי זה חייב ר׳ יהודה פוטר
חייב• המקלל וכו׳ כאחת חייב( )כ״י ו : פטור בדפוסים :המכה וכו׳ כאחת (4
ספרא ,עי׳ ראב״ד שם. סתם ״מכילתא״ אלא איגו (5ה״ח -ה״י שבספרא שם
247
מני רבי וכו׳ מאיר דרבי שיטתיד, מחלםא (8ש ב ת פ ״ א ,ג ע ״ ב ) פ ״ ו ,ח ע ״ ם :
לית י ו ח נ ן יודה וכו׳ א מ ר ר ב י מחלפה שיטתיה דרבי (9ע י ר ו ב י ן פ״י ,כ ו ע ״ ב :
כ א ן ר ב י י ו ד ה ו כ ו ׳ ,0ע י ׳ ל ה ל ן .
לא תמן שיטתיה דר׳ מאיר מחלפא ב ע א ר׳ ירמיה לב ע״א: כ ת ו ב ו ת פ״ז, (10
לא דר׳ מאיר עבד מחוברין כתלושין א ל א יוחנן עבד מחוברין כתלושין וכד אמר רבי
לפירושו של רבי אינו א ל א א ב ל ה״חילוף״ מ״ו, מ כ ת ו ב ו ת פ״ז מ י ג לשבועות פ״ו וכו׳»
י ו ס י ב ן ח נ י נ ה ,י ר ו ש ׳ ש ם ו ב ב ל י ש ב ו ע ו ת מ ג א.
אמר ש י ט ת י ה ד ר ב י א ל י ע ז ר ,ת מ ן <פ״ג מ ״ ד > ה ו א .11ג ז י ר ס פ ״ ו ׳ גד• ם ע ״ ג :מ ח ל פ א
ר ב י יוחנן א מ ר ד ם ו ת ר א ת הכל״(. ל א ס ת ר א ל א שלשים וכא )פ״ו מי״א( הוא א מ ר הכין
סותר קתני ר״א אומר פ י ר ו ש ש נ מ ס ר ב ב ב ל י מ ז א ,ב ש ם ר ב י. ק ר ב גו ת יו? כל סותר
אבל אף קרבנותיו. ר״א סותר אמר רב מאי סותר נמי דקאמר את הכל והאמר ר״א וכד
רבי דברי כל הובאו י ה ו ד ה ,וכך ר ב י כולו כי פ ״ ג ש ל נזיר ת נ איז -ת ר י כאן
משא״כ פ״ו, אליעזר״, ר׳ משום אומ׳ י ה ו ד ה ״ר׳ בשם יג בתום׳ פ״ב אלו אליעזר
( 2
א ל ע ז ר '. מ ש ג ת ר׳ שהוא
יוצא ל ה ג ה ה. שלו שיטתיה״ ב״מחלפה מלכתחילה ר ב י יוחגן מכוון אין וכי
א וא״ וביררחי אח הדבר במקום אחר טו עמ׳ 1הערה ,5 ]ותרביץ שנה (2עי׳ לעיל עמ׳ 8
248
אלו ,ו כ נ ר א ה אף ב א ח ר י ם ,ל א נתכווגו איפוא א ל א ל ק ב ו ע ,שיש כאן ניגוד במקומות
כמו ש נ ה ו ג בירוש׳ ת מ י ד )לעיל( .א ב ל עיקרו של ה״ניגוד״ יכול ל ה י ו ת תלוי ,כאמור, וחילוף,
ו״משניות״ שונים פלוני במקורות בדברי תנא השונים, ה״תנאים״ של שונים ב״לשונות״
ב א מ ת אנו מוצאים במקום ״מוחלפת השיטה״ )״תרי ת נ א י א ל י ב א ד ר ב י פלוני״( .וכך שונות
במסקנא: יב ע״ד, שבירוש׳ שם פי״ב, שיטתיה״( )״מחלפה קד א -בהקבלה שביבמות
״תרי משניות הן א ל י ב א דר׳ אליעזר״, אינון על ד ר ב י ליעזר ,״שתי מתג;ין'> תרתי הוי
ע״א, םד פ״א. תענית שבירוש׳ שיטתיה״ ״מחלפה במקום וכן להלן(. )עי׳ תנאי״
ת ר י ת נ א י אליבא דר׳ יהודה )להלן )״ורמינהי״( ש ב ב ב ל י ד ע״ב ,ב ש ם עולא: -בהקבלה
פ״א, פסחים ל״מחלםה שיטתיה״ שבירוש׳ ב, שבבבלי פסחים יב וגם ב ה ק ב ל ה .(251 עמי
כ ז ע ״ ג ,מ ז ה י ר ה ב ב ל י מ פ נ י ה פ ת ר ו ן ה ק ר ו ב ״ ת נ א י ה י א ״ ) ל ה ל ן ע מ ׳ .(250
בשם יוחנן, רבי חוץ מבשם בירושלמי, נמסר למשנה שיטתיה״ ״מחלםה
אלו: אמוראים
מחלפה ר׳ ב א ב ר מ מ ל בעי פ״ז ,ג ע ״ ד : שקלים ממל, בר א ב א רבי
וכד. שיטתיה
.2 ו כ ו י ,ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 242ה ע ר ה אמרה חרא מתניין תרתין פ״ד ,לה ע״א: בשביעית כמו (1
ר׳ ע״ד: ם 0״א, ערלה ע״א, לח ם״ח, שביעית ע״ד ן כה ם״ו, דמאי לברייתא, מברייתא (2
ע״ג. פיו ,ז ויבמות ע״ג, ב פ״א, שבת וכו׳ ו בעי יונה
249
הנוטע מ ש מ ו אומר אלעזר בן רבי שמעון ) ת ו ם ׳ ע ר ל ה ם א ב( דתני א ל ע ז ר
שבת דר׳ יהודה. אליבא שוב -״תרי תנאי״ איפוא אם כן בערלה! חייב לרבים
ע״ד, םא )ביצה ם״ד, ע״א יד שם סי״ג, י ׳ לעיל ,לרבי אבה: 0 ) ע ד פי״ב ,יג ע ״
ע״א עו פ״א, )חגיגה ע״ב יז םי״ט, שם א(, כד וביצה ש ב ת קו ב בבלי ועי׳
סב ם״ד ה״א, )ביצה כ ע״ב פ״ב, עירובין מ ב ר י י ת א : ט ע״א(, פ״ח, ויבמות
םסחים פ״א בו ם ע ״ ד ז שם פ״י, )עי׳ ש י ר י ק ר ב ן ( : כא ע״א שם פ״ג ה״ד, ז ע״ג(
פ״ה, )סנהדרין שם ה״ד א ב ל עי׳ ב ב ל י י ע ״ ב ז מן הסיפא לרישא, ה״ג ,כז ע״ג,
תמן הוא א מ ד יהודה דרבי מחלפה שיטתיה )םגהדרין שם(: שם להלן ע״ד>. כב
בבלי יא ב -יב ב : תמן וכד, ת מ ן וכו׳ א מ ר ר׳ יוסי ב ר בון יוסי ר׳ אמר וכו׳
אמר רב אשי כ מ ח ל ו ק ת ב ע ד ו ת כ ך ושם יב ב : ה ת ם וכו׳ תגן ר ״ מ א ו מ ר ו כ ד , תגן
ת ג א י ת י מ א ולא שיגויא הוא וכו׳ ה א ק מ ״ ל שינוי]א[ ד ש נ י ג ן בחמץ מחלוקת
ס ו כ ה רפ״ב ,נ ב ע ״ ד :מ ח ל פ ה שיטתיה ד ר ב י יודה ,ת מ ן ) ש מ ח ו ת ) ל ע י ל .(249 ה י א
קודם המעשה אמר כ ת ו ב ו ת י ז א( ה ו א בבלי עו ע״ג, פ״א׳ חגיגה ידוש׳ פי״א,
ו כ א הוא א מ ר הכין )״גוהגין היינו ישגים ת ח ת המטות* וכד( .ס ב ר ר׳ י ו ד ה לתלמוד
ת ח ת ה מ ט ה כישן ת ח ת הסוכה ,כ ל שכן מ ח ל פ ה ש י ט ת י ה דתנינן ת מ ן ר׳ י ו ד ה הישן
שיטתיה מחלפה שם להלן: וכד. כשרה התחתונה בעליונה אם אין דיורין אומר
טבי עבדו של רבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו ד ת נ י גמליאל דרבן
לדחוק שלא ר א י ת ם ט ב י ע ב ד י ״ וכו׳(. ר״ג לזקגים )״אמר וכא מיחו בידו חכמים
בלשון אחד תנא של ב מ ע ש י ו עקביות חוסר מתואר וכאן וכו׳, החכמים את
)ברישא( תמן ליעזר דר׳ שיטתיה מחלפה סע״ג: נג שם, שיטתיה״. ״מחלפה
הושווה א מ ר ר׳ א ח א למצוד. ע ש ר ה וכו׳ וכא )בסיפא( א מ ר הכין. אמר ארבע הוא
2 ( 1
מ ו ס ב ת ו נ א מ ר ת למצוה ,עי׳ תוס׳(, ש ר ג י ל ב י ר ו ש ׳ > ,כ ל ו מ ר ה ס י פ א )=״הושבה״
( 3
ח ז ר והא א מ ר ר ב י א ל י ע ז ר א ר ב ע ע ש ר ה וכו׳ א מ ר ב י ר א א ״ ר א מ י כז א : בבלי
ר״א״ תנא א ח ר הוא, ״ועוד אמר וסיפא ״תרי תנאי״, ז״א א ל י ע ז ר ! רבי בו
פ״א, ביצה )עי׳ להלן(. וביצה פ״ד מ״ז ) ל ע י ל ע מ ׳ (8 מ״א פי״ט בשבת וכיו״ב
תעגית פ״א ,םג ע״ג: ס ב ע״א, שם פ״ג ה״ד, עי׳ ל ה ל ן ! )ס״ד ,ס ב ע״ד(. ע״ג ם
ע ״ מ רבי ליעזר אומר מ ש ע ת גטילת לולב רבי יהושע א ו מ ד )ברייתא בבבלי ב תגי
4
קדמייתא ליעזר דרבי היא דעתיה ב)ת(רייא > דהדין דעתיה על הגיחו. משעת
מחלפא שיטתיה דרבי מיו״ט הראשון ש ל חג( היא ד ע ת י ה אחרייתא. )שבמשנתנו:
הניתו. והכא הוא אמר מ ש ע ת תמן )במשנתנו( הוא א מ ר מיום טוב האחרון. יהושע
סמוך לחשיבה של יו״ט דוא״כ שעת הנחתו רבי מנא שכל היום כ ש ר ללולב אמד
)״אילימא חולקות בזה והברייתא מניח שהמשנה א ב ל הבבלי ,ג ע״א, האחרון״(»
5
דר׳ יודה ת מ ן מחלפה שיטתיה פ״א ,ס ד ע״א: שם ר ׳ י ה ו ש ע ד מ ת ג י ת י ן ״ וכוי(> .
(1בחום׳ בז א :חשובה ,וט״ם היא במקום יחושבו.״ ,ובתום׳ הרא״ש שם :הושווה.
על ס״ב ,ג רע״א: ב״ק הושבה וכוי, למעשר עיא: סח מ״ב, ביכורים ירוש׳ למשל (2
וכוי. הושכח הראשונה
(3כיו״ב סוכה לד ב ובבודוח יח ב ,כנו׳ יחוסי חו״א ,חו׳ רבינוביץ ח ע״ב.
״חנא ברא״ ,חנא דברייחא. ב ר י יא, 1 (4״ ל :
)בבלי סנהדרין *ז ב( ,אנדה ,והחילוף אינו מוכרח. מברייתא (5שם ס״א ,םג ״עד,
250
ד׳ביו״ט הראשון של פ ס ח הראשון ה ת י ב ה וכו׳ רישא( הוא א מ ר העובר לפני )מ״ב
הכין )״עד ש י ע ב ו ר אמר הוא סיפא( )מ״ב והכא מזכיר״(. אינו והאחרון מזכיר
וכד .מן מה בתירה. בן יודה ר׳ בשם ו ח ד א גרמיה חדא בשם הפסח״(.
יודה כרבי הלכה ע״ם וכן ב ב ב ל י ד רישא, למ״ב שם, )לעיל רבי יוחנן דאמר
ר ב י יוחנן בשם אבון רבי ואמר נ ת י ר ה . בן י ה ו ד ה רבי משום ש א מ ר
המועדות שיצאו כדי מזכיר״( )״ביו״ט האחרון של חג האחרון דרבי יודה טעמא
נ ת י ר ה ( בן יודה ר׳ בשם ב ט ל וכו׳ ה ד א א מ ר ה ק ד מ י י ת א ב ש ם ג ר מ י ה )קרי:
נ (
בעון קומוי )לםגי ר ב י . גרמיה( בשם ב ש ם ר׳ יודה בן ב ת י ר ה ) ק ר י : ותיגייתא
מקום א מ ר לון ה ל כ ה לשאלה. )סיפא( )רישא( להזכיר כאן או גימד כאן יוחנן(
לא רב חסדא אמר ע ד מ ת י וכו׳ ו ר מ י ג ה י בבבלי ד ע״ב: שואלין! שמזכירין
דד׳ א ל י ב א ת נ א י תרי אמר עולא כ א ן ל ה ז כ י ר וכו׳ א ל א כאן לשאול קשיא
בתירא: י ה ו ד ה בן רבי אבל בבבלי ב ע״ב ,מוסרת ברייתא אחת בשם יהודה.
י ה ו ש ע אומר העובר לפני ב ח ג הוא מזכיר ,ואחריו ש ם :ר׳ י ה ו ד ה מ ש ו ם ר׳ ב שגי
ו כ ו ׳ ) כ מ ״ ב רישא( ,א ל א ש ב ר י י ת א שניה ,שם ג ע״א ,מ ו ס ר ת ד ב ר י ם אלו ב ש ם התיבה
העובר וכד ,וםירשו רנב״י ,שם בתירה בן משום ״בן ב ת י ר ה ״ :ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר
והוא הוא ״רבי יהושע״ של ש ״ ב ן ב ת י ר ה ׳ ״ זד .ה ו א ר ב י י ה ו ש ע ב ן ב ת י ר ה , ע״ב, ג
ברבי ת ה א יצחק בר נחמן רב אמר וכו׳ יהושע ר׳ הי הראשונה: הברייתא
אמר ועל פיה יוחנן, לרבי ידועה היתה ב ן ב ת י ר א .ב ר י י ת א זו ה ש נ י י ה י ה ו ש ע
תמיד - ,רבי בתירה״ ״בן כסתם ״בן ב ת י ר ה ״ זה, חשב שהוא אלא שאמר, מה
ב
רבי במשנה: כבר הכניסוה ורא״ה )ד״ם( מ ובמב״ב בתירה. בן י ה ו ד ה
על פי הברייתא ה ע ו ב ר ו כ ו ׳ ,וזר .נ ו ס ף ב ו ו ד א י ב ת י ר א בן משום אומר יהודה
( 2
אבל ערכין פ״ט מ״ג, למשגת מברייתא פ״א ,ס ד ע״ב, שם . והירוש׳ שבבבלי
ע״א )םגהדרין יז סוטה ס״א, ב ת ו ם ׳ ת ע ג י ת ם ״ א ב. שבברייתא מוחלםת המחלוקת
אמר הוא פ״ו מ״ג( )סנהדרין תמן יודן. דרבי שיטתיה מחלפה כג ע״ג(: פ״ו,
אכין )״אם היה הוא אמר מ״ה> א ו ת ו מ ל פ נ י ו וכוי .ו ה כ א ) ס ו ט ה פ ״ א מכםין האיש
יהודה ר׳ דברי פ״ט ו שנינו: סנהדרין בתום׳ אבל ת מ ן וכו׳ ז ג א ה ״ וכו׳(. לבה
)וכדעת ר ב י אליעזר בפ״ו מ״ד( ,ואם כן ש נ ה כ א ן א ל י ע ז ר ר׳ מ ש ו ם ש א מ ר
)שביעית ע״ג מב פי״א, גדרים כדרכו? םתם, אליעזר רבי משגת יהודה רבי
בבלי גדרים ס ע״ב: דרבי יוסי וכד ,מברייתא ז שיטתיה מחלפה ל ח ע״ב>: פ״ח,
רפ״ו, )שבועות נח ע״ג פ״א, קידושין וכד. דתניא יוסי אדר׳ דר׳ יוסי ו ר מ י
ר מ י דר׳ אליעזר ש ב ו ע ו ת ם פ ״ ב ,ל ד ע״א ,ו ב מ ק ו מ ו ב ב ב ל י ,יח ב :ד ע ו ל א ע״ד(. לו
א ל י ע ז ר וכו׳. אדר׳
( 3
: י ו ח נ ן בשם רבי ב ב ב ל י הן ״ מ ו ח ל פ ת השיטה״ ש נ מ ס ר ו ואלו
פירושו ופ״מ, יהושע שדה גם ועי׳ להלן, מ ו כ ר ח ת ,עיי והגהתו ,40 תורה של דרכה פיגלס, (1
גם הבבלי גמ שכן עדק, לא ליסוד, כאן והגיחו זה כ״י על שסמך שם, תעגית ]מלטר, (2
אומר״! יהודה ״ר׳ כלל ליחא פ ולהיפך שלגו[. גוסח במשנה להם היה חידוש׳
ארץ־ישדאלי בוודאי הוא השיטה״ ״מוחלפת הטרמיגוס .199א ב ל ועמ׳ 68 עמי לעיל רב, בשס (3
251
ברכות פ״ב מ י ח :חתן אם רצה לקרות קריאת שמע בלילה הראשון קורא .1
ש מ ע ו ן בן ג מ ל י א ל א ו מ ר ל א כ ל ה ר ו צ ה ליטול א ת השם יטול. רבן
חיישי לא ורבנן חייש ליוהרא דרשב״ג למימרא )פסחים נח א(: ש ם יז ב בבלי
לעשות מלאכה ש מ ע י נ ן ל ה ו ד ת נ ן ) פ ס ח י ם ם ״ ד מ׳ד (,מ ק ו ם ש נ ה ג ו א י פ כ א והא ליוהרא,
בן ג מ ל י א ל ש מ ע ו ן רבן בטלים חכמים מקום תלמידי וכד וכל עושין באב בתשעה
קשיא אדרבגן דרבנן קשיא חכם: כתלמיד אדם את עצמו כל יעשה ) ל ע ו ל ם ( י> אומר
אדרשב״ג .א מ ר ר׳ יוחנן מ ו ח ל פ ת השיטה .ר ב שישא בדיה ד ר ב אידי א מ ר לעולם דרשב״ג
2
וכו׳ ק ״ ש וכו׳ ה כ א ו כ ד . דתיפוך״( > ת ח ל י ף לא
אחת הבבלי: ז״א ל פ י ש י ט ת ״מוחלפת׳/ ופסחים בברכות יוחנן המחלוקת לרבי
ע״י את החילוף שבשיטת רשב״ג לפרש משתדל רב שישא אבל ליהפך P צריכה מהן
שבגושאים. השיגוי
בסםחים פ״ד, אומר והוא אלו. ר ב י יוחנן מדברי כלל אינו יודע חידוש׳ ואולם
4
) ״ כ מ ת מ י ה ״ ( >. ר ב י יורן נשייא כ מ ת מ י ה רבי אבון רבי שמעון בן לקיש בשם םע״א: לא
( 5
באב. בתשעה בטילה ע צ מ ן ל א גזרו ח כ מ י ם כל . חכמים כל אדם עצמן תלמידי יעשו
כל יעשו בטלין, שת״ח ומכיון מנהג הוא אלא בת״ב מלאכה חכמים לא אסרו כלומר
( 6
ע״ג-ע״ז/ אבל בברכות פ״ב ,ה כאן כלל על ה ס ת י ר ה : הירוש׳ אינו מעיר . וכד אדם
לעשות הרוצה כל צער של ש ה ו א כל דבר תני הוא אומר: שלנו, ברכות למשנת
עצמו יחיד לעשות לא כל הרוצה ש ב ח של ש ה ו א דבר וכל יחיד עושה וכד. עצמו
בן ש מ ע ו ן ר׳ )בבלי י ע״ב(: ז פ״א תענית שבתום׳ הברייתא היא זו וכד. עושה
( 7
כל הרוצה לעשות עצמו יחיד עושה תלמיד ח כ ם עושה אלא אם כן אומר לא א ל ע ז ר
אומר ד ב ר שהוא של צער הרוצה גמליאל בן שמעון רבן בית דין על צבור. מיגהו
בברכות הירוש׳ וכד. הרוצה לא כל וכו׳ ד ב ר ש ה ו א ש ל ש ב ח עצמו יחיד עושה לעשות
ר ש ב ״ ג בין ב ר כ ו ת שבדברי את היםתירה״ כדי ליישב ב ר י י ת א זו א ל א הביא בוודאי לא
רב, בדברי השתמש בו והכניסו אלא שהבבלי לתלמודה של ארץ ישראל, ואח״כ יוחנן, ומיוחד לרבי
ועי׳ שם ,233 לעיל שמואל, בדברי מחסראי ״חסורי המאוחר הבבלי הטרמינוס את שהכניס כשם
מחםרא״(. להלן )ב״חסורי
ר״ח ,כיי מ ק ס ב ה , לו, ד״פ, וליתא במי״ר ,ד״נ, הירוש׳, לפני לא היה (1״לעולם״
בתענית ל ע״ב וה״ג שם )ועי׳ ש״ק(.
בפסחים :תיפוך ,וכ״ה בברכות בכיי ,מ ופ וא־פ ואו׳׳ז ח״א סי׳ ם״ד ואגודה ,וכרגיל בבבלי. (2
(3ר״ח בפסחים :כלומר הפך דברי ת״ק לרשב״ג ,ועי׳ רש״י שהבאתי לעיל עם׳ .245
בפסחים שם מיא ומ״ה ,היה לפניו גם כאן ,כמו (4ר״א אזכרי בפירושו לפסחים ,מובא במ״ש
)בבי״ת( ,והוא משווה אותם ומפרש גם כאן :דהא דקתני מתגי׳ דמקום כמתמיה בסוף ה״א ,ל ע״ד:
שנהגו לעשות עושין ואינו רשאי ליבטל מפגי המחלוקת מפרש בירוש׳ דלא חיקשי והרי אין כאן מחלוקת
כלומר באיש שלעולם אינו בטל שהיא עסקן גדול כמתמיה דכמה בטלני איכא בשוקא דמתני׳ מיירי
ח . ד ת ן כ י ן וכל הרואין אותו היום בטל יתמהו ובהכרח יאמרו שהוא משגה מגהג העיר וכו׳ ורשב״ג ס״ל
בטלים יש רשות לכל מי שירצה ליבטל וכוי ,ופירוש המפרשים דחוק.
ב
מ ,ד״ג ,לו ,פ ק )העם( וה ור׳ יהוסף כ״י מי״ר ,מ ב י ב וכגו׳ (5זוהי פיםקא של המשגה,
בחלמידי חכמים(. )בכולם: אשכנזי
(7צוק׳ ובבלי שם. (6עי׳ הערה 4והערה .5
252
אומר רש ב״ ג ת נ י א '> הובאה משנת פסחים ואחריה: ובבבלי ,תענית ל ע״ב, לפסחים.
י ע ש ה ) ״ י ע ש ו כ ל ״ ( א ד ם ע צ מ ו ) ״ ע צ מ ן ״ ( כ ת ל מ י ד ח כ ם כ ד י ש י ת ע נ ה ) ״ ש י ת ע נ ו ״ 5 (2
( לעולם
( 3
. ב ד ב ר שהוא עינוי וצער הרוצה ל ע ש ו ת עצמו ת״ח עושה כלומר
בדעתו של ר׳ פ ס ח י ם ק א א(, כ ד ר כ ו ת מ י ד ) ת ו ם ׳ ב ר כ ו ת פ ״ ה ב, אחז כאן, רשב״ג
ש ב ב ר י י ת א ש ב ת ע נ י ת י ע ״ ב :עושה וזכור ל ט ו ב לפי שאין ש ב ח הוא לו א ל א צ ע ר הוא יוסי,
עצמו יחיד עושה ״לא כל הרוצה לעשות שם: רבו. ר׳ מ א י ר ו ר ש ב ״ א -ב ד ע ת ו של לו,
ורשאי יכול רבן •גמליאל הנשיא, מינהו ב״ד על צבור״ : והוסיף ״אא״כ עושה״, תלמיד
) ב ר כ ו ת פ ״ ? מ״ה>. על־כן לקרות את שמע היה
הירוש׳ שיטת איפוא לא עם מתאימה אינה כאן בבבלי, של רבי יוחנן ״הגהתו״
כשאלה שיטתיה״ ״מחלפה לא אמר אלא ואפשר וקרוב שרבי יוחנן עם הברייתות. ולא
כ ר ג י ל בירוש׳ ,ו ה ב ב ל י הוא ש פ י ר ש ד ב ר י ו כך. וקושיא,
.2ב ר כ ו ת מ ט ב ) פ ס ח י ם מ ט א> ,״ מ ו ח ל פ ת ״ מ ב ר כ ו ת פ ״ ז מ ״ ב ל פ ס ח י ם ס ו ף פ ״ ג ,מ ב ״ ב ,
אחת את המחלוקת שבפסחים כמו במב״ב ברייתא מכיון שכאן שגתה .125 עמ׳ לעיל
שבמי״ר פסחים למשגת בניגוד שם>, פסחים בירוש׳ )״אית תניי תני ומחלף״, בסםחים
על־כן ש ה מ ש נ ה ו ה ב ר י י ת א ״תרי ת נ א י * הן ,א ל א ש ב ב ב ל בירוש׳ ש ם ( - ,ו ו ד א י )״כמתניתך
של אביה יוחנן, רבי בשם כאן גם ומסרו הברייתא. פי על פסחים משנת את שינו
)בירוש׳ שם( ד ו ח ה א ת א ס י השיטה״ - ,״ מ ו ח ל פ ת השיטה״ ,אע״ם ש ת ל מ י ד ו ר׳ ״מוחלפת
״ כ מ ת נ י ת ך ,כ מ י ״ ר ב פ ס ח י ם ) ל ע י ל שם>. ואוחז במשנתנו, הברייתא
י ה ו ד ה רבי עירובין פ״י מ״ה :לא יעמור א ד ם ברשות היתיד ו ב ד ו כ ן לא ירוק .3
אמות עד שירוק. אף מי ש נ ת ל ש רוקו בפיו לא יהלך א ר ב ע א ו מ ר
ר׳ יהודה אומר[ פ :א ׳ ר׳ יהוד׳ א ו ׳ ) ו נ מ ׳ א׳( ,ועי׳ ״אמר ר׳ סלוני״ .ה ס ו פ ר כ ת ב
ת ח י ל ה •א׳ ר׳ יהוד׳״ ואח״כ מ ח ק •א׳״ .ו ל פ י ה נ ו ס ח ה ר א ש ו ן -כ ו ל ה ר׳ יהודה .א ב ל עי׳ ל ה ל ן .
מי[ ד י נ וד״פ ,מי־ר ,לו ,פ ה ב ,מב״ב מ ואים ,ו ע ו ד )ד״ם( :מב״ב ד פ ו ס י ם :מ ש נ ת ל ש ,
ב מ ש נ י ו ת ד׳ יוסט׳ ,ר י ו ו א ו א י ל ך )עי׳ תוי״ט ,ח ו ץ מ ד פ ׳ אמ״ד( ,ועי׳ ל ע י ל עמ׳ 84סי׳ ואחריו
ז ו ל ה ל ן ב פ ר ק ה״כתיב״.
( 5 ( 4
)כלים )״ברוק .ג ת ל ש גקרא״> .ו ה ת נ ן הפיך ביה אף על גב דלא צט א: בבלי
פיו ליטול צרור רבי מ א י ד והכגים ידו לתוך היה אוכל דבלה בידים מסואבות מ״י( ם״ח
ורבי יוסי מ ט ה ר )״שכל זמן ש ה ר ו ק ב ת ו ך )״שהרי ה ו כ ש ר ה ה ת ר ו מ ה ברוק שבפיו״( מטמא
מצד )״היפך א ת ה ד ב ל ה בה היפך אומר י ה ו ד ה רבי מכשיר״( אינו מ ש ק ה ואינו פיו
מוחלפת יוחנן ר׳ אמר היפך ב ה טהור. ד ״ ש שם> ט מ א ל א הרוק״, ל צ ד זה ש נ ע ק ר זה
רבי והתניא ב כ י ח ו. עסקינן במאי והכא לעולם לא תחליף אמר לקיש ריש השיטה.
( 6 { 7 ( 7 6
לא , שנתלש ו>רוקו <כיחו מאי לאו , <וכןרוקו> שנתלש ( כיחו אומר יהודה
6
יהודה רבי והתניא בהגהותיו(. ד״ס היפוך״, נמי בעינן )״אבל רוקו שנתלש > כיחו
' (1תניא״ ,או ״ותניא״ ,כנו׳ רי״ף כ״י ורא״ש ותוה״א י״ק )עי׳ ד״ס בהגהות(! "תניא נםי הכי*
אשגרה היא בנוסחאות מלהלן.
(2״כרי ־ שיתענו' ,נוסף בקצת נוסחאות במשנת פסחים ,עיי ״תוספות והוספות'.
(4כיי מ? בדפוסים :בה. (3ועי׳ ארחוח חיים ה׳ ח״ב סי׳ יב ,דף צה ע״ב ,ודים בהגהות.
ת ג י א. (5כ״י א״ם ודים ור״ח )ועי׳ שם בהגהות( :והתגיא ,ועי׳ להלן,
(7כד״ם ,וכן היה לפגי רש״י. «( כגוי כי״י ,עי׳ ד״ס.
253
אלא מחוורתא אמות ע ד שירוק. ארבע לא יהלך ש נ ת ל ש כ י ח ו ש נ ת ל ש יוכן ר ו ק ו אומר
מעיקרא. כדשנינן
הכוחה ברשות םתם: ) פ ״ ח ( ח, םי״א עירובין בתום׳ גם בזה שוים וכיח רוק
לנו דרך א ח ר ת וכד .אם כן איםוא לא נשאר וכן מי ש נ ת ל ש רוקו בפיו ל א יהלך הרבים
הימנה ויצא שיטתו י ה ו ד ה רבי החליף השיטה״: ״מוחלפת אלא הסתירה ליישוב
ז (
אבל דרבי יהודה. אליבא או שני ת נ א י ם הם דעתו, את שינה רבי יהודה ז )רש״י(
יהודה רבי ד ב ר י כגון: בעירובין, לא אפשר, אי המשנה בנוסח חילופים להכניס
בעירובין א ף מ י ו כ ו /ו ל א ב כ ל י ם ,כ ג ו ן נ ו ס ח ה מ ש נ י ו ת <עי׳ ל ה ל ן ( . א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם
בבלי צח ב - )עירובין ס״י מ״ט, היא מאיר רבי וכוי( מפגי ש ה ר י ש א )לא י ע מ ו ד לא.
לתוך פיו ״היה פוגדיון ב כ ל י ם לא ,כי מן ה ס י פ א .(206 עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ א וצט סע״א, צט
אומר אם לצמאו טמא״ ,יוצא ש ר ב י יוסי אינו מצריך ״היפוך״ )הגר״א ב כ ל י ם יוסי רבי
ה ע י ק ר איםוא בכלים ,כ נ ו ס ח כ״י א״ס בעירובין ו״אית ספרים״ שבתום׳ עירובין ש ם : שם>.
ר׳ הנוסחאות: בכל עירובין בבבלי כמו ואחריו מטמא, יוסי ורבי מטהר מאיר ר׳
א ו מ ר א ס ה י ם ך ב ה ו כ ד ) ה ג ר ״ א שם(. יהודה
רבי מטהר י ה ו ד ה רבי ב כ ל ג ו ם ח א ו ת ה מ ש ג ה ב כ ל י ם ש ם :ר׳ מ א י ר מ ט מ א אבל
על ה מ ש נ ה נ ו ס ח את איםוא שינו א ו מ ר וכד .ה״תנאים״ שוני ה מ ש נ י ו ת יוסי
לתווך דרכו יוסי בזה ,ש ר ב י ו א פ ש ר שנסתייעו גם של הבבלי. השיטה* ״מוחלפת פי
ה מ ש נ ה 165ו ל ע י ל ע מ ׳ .(128 ה ת נ א י ם )רז״פ ב ד ר כ י בין
שטעמו אלא לקיש שבבבלי, י ו ח נ ן -כדברי ריש בשם רבי מוסר הירוש׳ אבל
אחר. סירוש זה של
יוחנן א מ ר רבי ב כ י ח ה(. )קרי: בסיחה רב אמר בו ע ״ ב : עירובין שם, ירוש׳
2
חיבור, ט ו פ ח מ ש ק ה ד א מ ר כדעתיה יודה רבי כן > דלא דבכיחה״(. בפיחה
משום ר׳ אומר ר׳ י ה ו ד ה טהרות סוף פ״ט: ותום׳ מ״ט, פ״ח טהרות פ ״ ד מ״ו, עדיות
י ה ו ש ע ) ו ע י ׳ מ ק ו א ו ת פ ״ ז מ ״ ו ,ב ב ל י ג י ט י ן ט ז א(.
שבין גיגוד מפגי ולא ב״כיחה״, משנתנו את לירוש׳ איפוא פירש יוחנן רבי
( 3
שעיקר ועל כן ה ד ב ר קרוב. ! ועדיות מפגי הגיגוד שבין עירובין אלא וכלים, עידובין
היה לא שלו והיישוב שיטתיה, מחלפה כ ש א ל ה : אלא גאמרו לא יוחגן רבי דברי
מיישובו של ריש לקיש. שוגה
ואף ר׳ יוחגן ס ב ר ג ז י ר ה ) ״ ב ב י צ ה ש נ ו ל ד ה ביו״ט״( מ ש ו ם מ ש ק י ן ביצה ג ע״א: .4
םוחטין אין תגן ) ש ב ת פ כ ״ ב מ״א( אדר׳ יהודה ומשגי. דר׳ יוחגן רמי דר׳ יהודה שזבו.
א ם ר׳ יהודה אומר א ם ו ר י ן מ ע צ מ ן יצאו ואם מהן משקין להוציא הפירות את
ואם למשקין מ ו ת ר מהן ה י ו צ א )״אם ה פ י ר ו ת ה ל ל ו מכוגםין לאוכלין״( ל א ו כ ל י ן
שנפרד הוא ד א פ ר ת הוא )״אוכל אוכלא מ ה ן אסור ,א ל מ א כ ל ]ל1אוכלין לד׳ י ה ו ד ה היוצא
ועוד א מ ר ר׳ י ה ו ד ה מ ת נ ה ורמינהי )עירובין ס״ג מיח( מ ש ק י ן שזבו״(, בכלל גזרת ואיגו
בראשון תאכל ואוכלה בשגי וכן ביצה ש ג ו ל ד ה ביו״ט ראשון על כלכלה של פירות אדם
(1ר״ח :חלוף ואפור )כצ״ל( במשנה ר״מ אומר היפך בו טמא ר׳ יהודה אוסר אעיפ שלא היסך טמא.
(2שם ,כו םע״א ,למ״ב ,מפרש ר״ל את המשנה ״במערה״ וכו׳ 1דלא כן ד׳ יהודח כדעתיה וכו׳
אשר למשנת עירובין הרי שנינו עוד בתום׳ טהרות פ״ה ה :שני רוקין אחד טמא ואחד טהור (3
י ה ו ד ה אומר כיון שנתלש עליו נעשה )עליו( רה״י ו כ ו /״עליו״ השני ליתא בר״ש ור״מ ,עיי שם. וכו׳ רבי
254
ביו׳יט שזב ממקומו שכל דבר בשני אין ב ר א ש ו ן ל א )״הרי ) ״ ש ש ת י ק ד ו ש ו ת הן״(. בשני
ומדקא מ ד מ י להו )״למשקין השיטה. מ ו ח ל פ ת אסור״( .ומשני ר׳ יוחנן אוכל ואפילו
ר ב י נ א א מ ר ל ע ו ל מ ל א ת י פ ו ך ור׳ י ה ו ד ה שזבו וביצה״( א ה ד ד י ש מ ע מ י נ ה ח ד ט ע מ א הוא.
דרבנן קאמר וכד. לדבריהם
שבת: את משנת להסך שיש ה ש י ט ה ״ זה, מפרש אף ״מוחלפת )וכן רש״י( ר״ח
ו ח כ מ י ם י ה ו ד ה ר׳ ד ב ר י וכד סוחטין אין משנה של הצעה היא כך כלומר
קמג בשבת מוסר הבבלי ה ת ו ם ׳ ) ד ״ ה ר׳ יוחנן(, וכד .אבל כמו שהעירו כ ב ר א ו מ ר י ם
בזיתים כר׳ יהודה הלכה סירות ואין בשאר כר׳ יהודה הלכה יוחנן: רבי בשם ב
הוא מקיים איפוא א ת מ ש נ ת ש ב ת כ מ ו שהיא ,וכך היתד ,מ ש נ ת נ ו כ מ ו שהיא גם וענבים :
ושרבי אנו. משנתנו הולכת אחרי שם, שבבבלי ה ב ר י י ת א שם ,וכן שמואל, לסני
)ב״ק צו ב, דאפכיתו ותניתו״ ״למאי ההפוכה, ש ל כ ם המשנה לפי הלכה אומר יוחנן
)וכן פ י ר ש ו רבי׳ שמשון בתום׳ ש ב ת שם כדעתו של ,(192 ל ע י ל ע מ ׳ ,190 כ ט א, ערכין
א ו מ ר זה הבבלי היה שא״כ רחוק, שם(, ביצה ותום׳ וכן לט א ד״ה בעירובין התום׳
ל ר ב - ל ב ע״א, ס״ט, כלאים ירוש׳ )ועי׳ ג ם שהזכרתי המקומות כמו בשני בפירוש,
לומר, כלל אי א פ ש ר אבל יוחנן(. לרבי ע״ב, פג פ״ג, מו״ק נ-13וירוש׳ עמ׳ לעיל
להפך משגת שיש בתום׳ ביצה שם, אייברא״ ו״שיטת ד י י הזקן בתום׳ ש ב ת שם כדברי
חכמים, לו הודו ולא א ו מ ר וכו׳ י ה ו ד ה כי מ״ח קשורה כאן במ״ז :ר ב י עירובין:
ו״חכמים״ חכמים, לו הודו ולא וכו׳ י ה ו ד ה רבי ועוד אמר היא שוגה: וכמוה
י ו ס י ,ת ו ם ׳ ע י ר ו ב י ן פ ״ ד /פ י ה ב -ג ) ב ב ל י ל ט א -ב( ,ה א ו מ ר ״ ש ק ד ו ש ת ר ב י הם אלו
רבי יהודה אבל ויו״טז לעגין ש ב ת כ ח כ מ י ם ש ל ר ב י א ל י ע ז ר ב מ י ו, א ח ת היא״, שגיהם
ח כ מ י ם ל ר ״ א בר״ה״ וכו׳ ״מודים שוגה ר״א ,או ש ה ו א בשיטת ומ״ח מ״ז בענין הולך
להפוך כאן הכי אין ס ב ר א ובלאו )תום׳: ל ה ם ך א ת כ ל זה אי א ס ש ר ו ב ב ל י שם>. )תום׳
הבבות( .אף ל א היינו מרוויחים כ ל ו ם ב ה י פ ו ך זה ,שכן ל ״ ח כ מ י ס ״ ד ר ב י י ה ו ד ה ה א ו מ ר י ם כל
לשבת והגיגוד וביצה(, בעירובין ג ם ב ש ג י )תום׳ א ס ו ר ה אחת היא״ -הביצה ״קדושה
שכן שלגו, א ח ר ת את מ ש נ ת עירובין מקיימת אף ברייתא מצד אחר עומד במקומו. היה
ב ת ו ם ׳ ב י צ ה ם ״ א ג ) ב ב ל י ד ע״א ,ועי׳ ת ו ם ׳ ש ם ד ״ ה ר׳ יהודה ,ידוש׳ שם ,ם ע״א(. שניגו
א ו מ ר מ ש ו ם ר׳ א ל י ע ז ר י ה ו ד ה ב ש ב ת ת א כ ל ביום ט ו ב וכו׳ ר׳ ש ב ת ויו״ט :נולדה לענין
( 2
בית כדברי שונה איפוא, היה יהודה רבי מ ח ל ו ק ת ב מ ק ו מ ה ) ע ו מ ד ת ( י(: עדיין)היא(
ש ה ל כ ה כ מ ו ת ם :״לא תאכל״ ,ו כ מ ש נ ת עירובין. הלל
״המשנה״. ולא ל ד ע ת ר ב י יוחנן, איפוא לומר גם כאן ,שה״שיטה* מ ו ח ל פ ת , עליגו
יודע כ ל ו ם מ ד ב ר י ר ב י יוחגן אלו. ב ש ב ת שם ,א י ג ו ואף הבבלי ה י ר ו ש ל מ י , אבל
ביצה פ״א מ״א -מ״ב ,ומ״ג ואילך: .5
לא ובית הלל אומרים תאכל טוב בית שמאי אומרים ביום שנולדה ביצה
ובית ה ל ל אומרים זה וזה בככותבת בית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ תאכל.
ובה״א לא ישחוט ויכסה בדקר יחפור ועוף ביום ס ו ב ב ש ״ א השוחט חיה בכזית.
מ ב ע ו ד יוט .ו כ ד . מ ו כ ן א ס כן היה לו ע פ ר אלא
בבלי :שב״ש אומרים תאכל וב״ה אומרים לא תאכל ,וכן בירוש׳. (1
אין מקומות, שיישוב זה מתקבל בנמח ואע״ם הא דידיה והא דרביח, (2התום׳ שם אומרים:
לו כאן כל יסוד ,ועי׳ גם להלן בסי׳ .5
255
ש מ א י אומרים אין מוליכין א ת הסולם משובך לשובך א ב ל מ ט ה ו מ ח ל ו ן בית
)״גוזלות מן ה ש ו ב ך ״ ( א ל א אומרים לא יטול בית שמאי ובית הלל מתירין. לחלון
כן נ ע נ ע מ ב ע ו ד יום ו ב י ת ה ל ל א ו מ ר י ם ע ו מ ד ו א ו מ ר זה וזה א נ י נוטל. אם
יו״ט ב ״ ש שמחת גבי אלמא לחלון וכר. מחלון אבל מטהו ט ע״ב ואילך: בבלי
נ
מוחלפת יוחנן ר׳ אמר וכר. ועוף חיה השוחט ו ר מ י ג ה י ל ק ו ל א >, וב״ה לחומרא
ורמיגהי א ו מ ר י ם ל א יטול וכו׳ א ל א אי קשיא הא קשיא ב״ש ממאי דילמא וכר. השיטה.
קשיא הא אי קשיא אלא וכר. ודילמא השיטה. מוחלפת יוחנן רבי אמר וכר השוחט
הלל מתירין וכר את העלי לקצב עליו בשר ובית ב י ת שמאי אומרים אין נוטלין )מ״ר(:,
אלא אי קשיא הא וכר. דילמא ממאי השיטה. וכר א״ר יוחנן מ ו ח ל פ ת השוחט ורמינהי
ק ש י א ) ש ש ב ש ״ א אין נותנין א ת העור ל פ נ י ה ד ו ר ם ן ולא יגביהנו א ל א א ם כן יש ע ל י ו כ ז י ת
ממאי דילמא השיטה. מוחלפת יוחנן א״ר וכר השוחט וב״ה מתירין וכר ורמינהי בשר
)״תריסי חנויות״( בש״א אין מ ם ל ק י ן א ת ה ת ר י ס י ן )שם( קשיא הא קשיא אי אלא וכר.
ו ב ״ ה מ ת י ר י ן א ף ל ה ח ז י ר ו כ ר ו ר מ י נ ה י ה ש ו ח ט ו כ ר א ״ ר י ו ח נ ן מ ו ח ל ם ת ה ש י ט ה *•'>. ביו״ט
-ב א למשניות שאחריהן. למשניות איפוא מתגגדות -ב א המשגיות שתי
( 3
מחמירים ב״ש ולמ״ג-מ״ה מקילים, וב״ש ביו״ט ב״מוקצה״ הלל בית מ ח מ י ר י ם
מקילים :המחלוקות מוחלפות ,״ מ ו ח ל פ ת השיטה״. וב״ה
להפך, אי א פ ש ר מ י א -מ״ב, כ א ן כ ל ל ־. אי א פ ש ר המשנה להפך את נוסח אבל
דברי מוסר: עצמו יוחנן ורבי ב״ש״, ״קולי בין בעדיות שנויה שהיא מפני
וזה פ ״ ב ב( עדיות )תום׳ ב״ה ומחומרי דברים מקולי ב״ש וארבעה עשרים מאיר ר׳
מחזיק במחלוקת של שאור וחמץ והוא ם ע ״ ם «, פ״א, ביצה )ידוש׳ מהן אחד )מ״ב(
ד״ס(, )עי׳ בכי׳׳מ ואינו הבבלי, ספרי בכמה כחוב היה לא כך, אחר בדפוסים שכתוב מה (2
ספרדית״: ״נוסחא מביאים בחידושיו בנו וכן במלחמוח והרמבין ומאירי, ורשב״א ותוס׳ ברסיי וליתא
משום אלא החם ביה קאמרי לא ע״כ נמי אי ד ק ר נעוץ דאיכא אלא החם ב״ש קאמרי לא ע״כ ודילמא
נ ו ס ח א ו ת ׳ ׳ ,ו ע י ׳ ג׳ ה נ ו ס ח א ו ת ש ב ד ׳ ש י נ ג י נ ו ) ב ד י ם ( . והובאה ברא״ה בשס ״מקגת בנין וכו׳ אבל הכא ל א , דאין
,1ו כ ך הערה שם לוי ו א י ל ך ור׳׳י ע״א ב בבלי עי׳ ״מוקגה״, משום טעמה מ״א גם כפשוטו (3
מ ו כ ן י, עשר לו היה כן אם ״אלא מן מפורש זה טעם יוגא ובמ״ב רע״א. שס ,ם בירוש׳ מפורש
במאור! הרזיה וכן נשנו, המשניות שיבוש לפי שם(: בתוס׳ )וכן יד סי׳ הישר בם׳ ר״ת (4
ל ת נ א מ ת נ י ׳ ליה דאישתבשא הוא ש י ב ו ש א ביש קולי גבי בבחירתא לה דתגינן ואע״ג
יויט ,מחלוקת חיב, ועיטור דף עה ע״ג, אבל כבר הראבין, ז דהכא לתנא ליה דאישתבשא היכי כי ד ה ת ם
וכתבוה( לשם מתבדה )קרי: שיבשוה טועים א״נ עוד: מוסיף רית אפשר. שאי דברים אלו כדבר דחו ג,
דניתגיתין ד ב י ג ה בבא תרי להגי איתניהו דביגה ובתוספת׳ לשם כתבו שיטסייהו ואגב במניינא ליתא דהא
)'ביגה שנולדה למיא בה״א םרםזת אינח ביגה פיא התום׳ אבל ליתא. רהשותט והך לקולא דב״ש ושאור
256
( 1
. )בין ל ב י ע ו ר ו בין ל א כ י ל ה כזית( ע״ב לב פ״ה, ופסחים שם ביצה ירוש׳ במשנתנו,
»בש״א לא במקום ״אם להפך. אפשר אי שבמ״ג -מיה המחלוקת אף את אבל
אומרים וב״ש אומרים לא יטול וכו׳ »ב״ה וכו׳« נ ש נ ה : עומד ואומר ובה״א וכד יטול
הלל, ב ב י ת להתחיל אחרים, ל ד ב ר על קשיים צריכים ,שלא אנו וכד«, ואומר עומד
בית לדברי שמאי בית דברי מועטים, ממקומות תמיד ,חוץ מקדימים שכידוע בשעה
( 2
וכד ובה״א ו א ו מ ר ע ו מ ד .ואם נחליף א ת הדעות במקום השמות ו נ ש נ ה :ב ש י א הלל
מפני היפוך להגיה צריכים הגהות שאנו תוץ מ כ מ ה יתקלקל עיי כך, וכו׳, י ט ו ל לא
ב ש ״ א גותגין א ת העור ח י ב ו ר ־ ה מ ש פ ט של מ״ה ,ש ה ר י אין כ ל ט ע ם ב ד ב ר ל ש נ ו ת : זה ,כ ל
אלא ) ר ״ י ל ו י ש ם ה ע ר ה (1ז בשר וכד״ הדורםן ויגביהנו אלא אם כן יש עמו כזית לפגי
עמו כזית בשר ו ב י ה שאין על פי אף היה צריך לשנות :נותנין וכד ומגביהין אותו כך
ומחזירין ובמ״ה רישא צריך היה לשנות :בש״א מםלקין את התריםין ביו״ט א ו ס ר ין.
״וב״ה מתירין משנתנו נוסח עצמו מקבל יוחנן אף לסלק .אבל רבי א ו ם ר י ן וביה
התירו סופו מ ס נ י ת ח י ל ת ו שאם אומר א ת לו שלא יחזיר להחזיר״ ,ירוש׳ שם ,ס ע י ג : אף
ה ו א א י נ ו פ ו ת ח ) כ ע ו ל א ב ב ב ל י י א ב( P אף
(4
(, אין על כן ל ה פ ך ל א א ת ה מ ש נ י ו ת ה ר א ש ו נ ו ת ולא א ת ה א ח ר ו נ ו ת ) ר א ב ״ ן ד ף ע ו ע ״ ג
ביויט״( ,אלא מפגי שהוסיפה ״אחרים״ וכו׳ )הל׳ א -ג ( ,ואינה מביאה בהיד את המחלוקת ב״שאור' ,אלא
המחלוקת של ״השוחט״ מפני שרצתה לפרש מחו "שאור״ .ואמנם היא גם מגיחה כידוע )מן המשגה( את
עד ״ומודים״ ,ומוסיפה עליה בה״ה :אסר שהסיקו ביו״ט אין מכסין וכוי.
ש ב ״ ש אומרים ש א פ ר כירה מוכן הוא אין ראיה ,אע״פ (1ועי׳ לעיל עם׳ .125אבל ממ״ב:
שאין ״שאפר״ נמשך על ״ומודים״ ,כדעת אין מכםין אלא בעפר )עי׳ תום׳ ותום׳ רי״ד(, )חולין פח ב(
ו א פ ר כירח מוכן הוא .כדברי רבה )ח ע״א( .ושי״ן זו במקום וי״ו היא הגר״א ,אלא דבר בפני עצמו הוא:
)ריש ידיפ פיא מ״ב ,ועי׳ להלן ,ח״מ ,ה כ י ק א מ ר ,אות יא(» א״כ 'ומודים״ זה לא היה מעכב את ההיפוך.
(2עי׳ ירוש׳ סוכה פ״ב ,גג ע״ב ,בבלי עירובין יג ב .היוצאים מן הכלל הם )עי׳ ר״י לוי שם(:
ביח שמאי, דברי אלו צוק׳: ה )אבל בתום׳ פ״ג כדברי ביה ועל כולן בשיא אלו פיאה פ י ו מ י ה :
ועי׳ ספרי תצא פי׳ רפג ומית 160וירוש׳ ש ם ( ! סוכה פ י ג מ י ם )כדברי -בגו׳ הו׳ לו ועוד -ביה בשיא,
אבל עי׳ להלן "רב נחמן״( ן גיטין פ י ר פ י ה = עדיוח פ״א מייג )כ ד ב ר י -כהו׳ לו ועוד -ביה אמרו
וכוי בשיא וכו׳ חזרו ביה )ב ה ״ א אהלות מיה מיג ובש״א(, ביח )כדברי ביש( ,שם םי״ד להם
)אלו פ י ה מ״ט בשיא( ושם )כדברי ביה מיו גדח פ י י )כדברי ב״ח בשיא( ן שם פייח מיא וכוי(,
סכיא ועוד -שבח ובמי״ר ועי׳ יבמות ם עיא וגדח מז ב( ו כ ד ב ר י -כהו׳ לו ועוד -ביח בש״א,
מגי. מיג )בח״א וכו׳ בשיא וכוי ,כדברי רב נחמן ,אבל זו משגה מוגהח ,עי׳ להלן שם( ועי׳ להלן ,ר ׳
בעיקרו של דבר גם המחלוקת במיו -מ״ט .אבל מ י ו עיקריה היא נ ( וחוץ מאלו שייכות לכאן
שלא כרבי מיו היא איםוא פיא יב• בתוס' יוסי ורבי יהודה כמו שיוצא מן המחלוקח של רבי
בבלי טו א(. טו, פיא )חוס׳ כרימ מיז -שלא יב ב ו י ר ו ש ׳ ( , )עי׳ בבלי יוסי כרבי ולא יהודה
ומיח -שלא כר׳ יהודה )תוס׳ שם הל׳ כא(.
השיטח הכי החליפו ב״ה שיטחן גבי כיסוי בשמחח יים (4מי]הו[ נראח פירושא דהאי מוחלפת
ואחטירו בה וגבי שאר שמחת י״ט אקילו וכו׳ לא םצינ׳ להפוך לא מתני׳ דכיסוי דהא תגן לה בבחירחא
משניות בולהו להסוכי לן הוה דא״כ ונו׳ וכ״ש דמתגי׳ דתריסין דאין מהפוכי )קרי :להסוכי(
השיטה בלא איפוך .וכן בעיטור שם: אמר ר׳ יוחנן מוחלפת הילכך אני אומר והכי ) ק ר י :דהכי( וכו׳
אלא דב״ש וביה החליפו שיסתן והחמירו בה בכ״מ )קרי :בכסוי( ולא החמירו בחריסין וכוי.
257
מוחלפת ,ויסודו של ה״חילוף״ הזה -ב מ ש נ י ו ת ש י ט ת ן ״מוחלפת השיטה״ פירושו: אלא
לבוא אחרי הרגיל תיפוך, לא ל ע ו ל ם בבבלי: ו א מ נ ם אין כאן תגאי״. ב״תרי שונות,
השיטה״. ״מוחלפת
י ה ו ד ה ר׳ <וכי״ו(: לונדון וכ״י פ״א ח דפד בתום׳, רישא ,שנינו למ״ג ואשר
אומר ד ו ס א ר׳ בסולם של שובך וכד אומר מטלטלין את הסולם בד״א ע ז ר י ה אומר
2
א מ ר ו י( מ ש ו ם ר ׳ ד ו ם א א ף > מ ד ד י ן ב ו ) ב ב ל י ט ע ״ ב > . אחרים אותו מחלון לחלון מטין
גחלקו דוסא, ורבי ח ב י ר נ ו> לעזריה טז א : )יבמות עזריה ה ל ל, מבית חכמים שגי
של ש מ א י כ ב י ת והשגי ב ה ל כ ה זו :ה ר א ש ו ן ד ע ת ו כ ד ע ת ב י ת ה ל ל ש ב מ ש ג ת נ ו , איםוא
רבי -לא רישא מיג הרי הוא, מאיר רבי כאן התום׳ של ״אחרים״ ו א ם משגתגו.
מי ת ג א ש ל מ ״ א -מ ״ ב ה ח ו ל ק ,ו ל א ר ב י י ה ו ד ה ,ש ש ו ג ה ב מ י א כ ר ״ מ ) ל ע י ל ס י ׳ .(4 מאיר.
ליתלות. ה ל כ ה זו מ ק ו ל י ב ״ ש י ש ל ו א י פ ו א ב מ ה ששנה
אומר בית שמאי אומ׳ ל א ימול ש מ ע ו ן ר׳ למ״ג סיפא ,שנינו בתום׳ ש ם : ואשר
איפוא שוגים שמעון לרבי שינענע. עד אומ׳ ובית הלל ש י ק ש ו ר עד גוזל אדם
מ ח מ י ר י ם שמאי בית שלדעתו אע״ם משנתנו, של ש מ א י בית כדעת הלל בית
אחר> בסדר כ ה א, )בבלי ה״ט שם תום׳ בסתם אף ש י ק ש ו ר . עד ואומרים: יותר
ה״ז ובמערות בשיחין בבורות ו ה מ נ ע נ ע ה מ ק ש ר שמעון: לדברי רבי סמוך שנינו
ש ם -א ח ר י דברי רשב״א(. מ ו ת ר .וזו כ מ ש נ ת ר ב י ש מ ע ו ן ,א ע ״ ס ש ה י א ס ת ם ) ב ב ב ל י
אליעזר ר׳ ששנינו ב ה :ועוד א מ ר מ״ז מ ם ״ ד אחר מוחלפת מ״ג סיפא מצד
ל מ ח ר גוטל אגי מ כ א ן ו א ו מ ר שבת בשביעית על המוקצה ערב אדם ע ו מ ד
הולך איפוא אליעזר רבי ה ש מ ת י מ כ א ן ועד כאן. ויאמר אומרים עד שירשום וחכמים
במ״ג :עומד ואומר וכד. הלל בית בשיטת כאן
שיטתון מחלפה ס ב ע״ד>: )ס״ד, םיא ,ם ע״ג הירוש׳ הראה חילוף זה כ ב ד על
שיטתיה דר׳ ליעזר מחלפה א ל י ע ז ר וכו׳ ) ס ב ע ״ ד : תמן ועוד א״ר דתנינן שמאי דבית
שלענין מ״א אחר מצד יודעים ואנו א ל א א ״ כ נ ע נ ע וכו׳(. בש״א ל א יטול תמן דתנינן
ש מ א י ש ל ג ו ) ת ו ם ׳ פ י א א ו ג ,ב ב ל י ד ע ״ א ,ל ע י ל ע מ ׳ .(255 בית הולך רבי אליעזר בשיטת
3
לקולא (. שמאי מ״ז היה מ ת א י ם א י פ ו א י פ ה ל מ ש נ ת ת נ א ש ש נ ה ב ה ל כ ה שלנו ב י ת פ״ד
נזכר בירוש׳. למ״ג -מ״ה ,ל א מיא -מ״ב שבין שלנו, השיטה״ ״מוחלפת אבל
א מ ר ר׳ חגי ב ש ם כמו שהיא ,ואחריה: ה ו ב א ה מ ש נ ה ב׳ שלנו פ ״ ד ו, ר׳ ר א ה , ובדברים
סע״ב: ם שם, ביצה ירוש׳ )ועי׳ לשחוט צריך אינו מוכן עפר לו שאין מי אחא ר׳
ש ח ט וכד( ,ז״א כ ב ״ ה ש ל מ ש נ ת נ ו :ה מ ש נ ה ל א * נ ח ל פ ה ׳ איפוא ולא הוגהה. בשלא
אבל הזכירו א ת שלנו, השיטה״ איפוא ״מוחלפת י ד ע ו לא י ש ר א ל ב א ר ץ
מ ס ו ר ת זו ש ל ״ מ ח ל פ ה שיטתיה*. מיז ל פ י א מ י ג ב״מחלפה שיטתון״, שבין פ״ד החילוף
ב ש ם ד ב י י ו ח ג ן ,א י ג ד ,ו ו ד א י ת א י ם ו א א ף כ א ן ,כ ש ם ש ה י א מ ס ו פ ק ת ב ס י ׳ .4 הבבלי
מכשיר. א ל י ע ז ר (6י ב מ ו ת פ י י ב מ ״ ב :ב ש מ א ל ח ל י צ ת ה פ ס ו ל ה ו ר ב י
ראיש דטוייי, ב, מ .רי״ף כיי מביכ פ, ק לו, בדינ ,מייד )ליעזד(, ׳אליעזר׳, כך
יוסט׳ דם׳ משניות דםו׳ ,ואחריו מכיב אבל ואילך ו קראקא דפ׳ אמיד ולמן דפ׳ משניות
אין. בטעות: יוק׳ ובבלי׳ לונדון וכ״י חדםוםים כנו׳ אף, (2 או׳. לוני: כיי (1
היקפו. לכל ענייננו שבירר ואילך, ע ט ׳ 17 שם, לוי ריי עוד עי׳ (3
258
להלן מה ממצורע ילפיגן רגל רגל אמר עולא דרבנן, מאי טעמא קד א: בבלי
ו התני א ממצורע רגל יליף ר ג ל לא )מ :אליעזר( אלעזר ורבי אף כאן דימין, דימין
כאן אזן ו נ א מ ר הימנית גאמר ל ר צ י ע ה שהיא באוזן אומר מנין )מ :אליעזר( אלעזר רבי
מוחלפת יוחנן א״ר יוסף בר אמר רב יצחק ימין. ימין אף כאן מה להלן אזן להלן
ר ב א א מ ר ל ע ו ל ם ל א ת י פ ו ך אזן אזן מופגי ר ג ל ר ג ל ל א מופני. השיטה.
לא ציידנייה יוסי רבי כי להגיה, צורך אין אבל ״לית״. כלפגיגו והוגה ״איתי, בכי״ל כיה (1
יסבור תגא ואותו ומכילתא, בספרי כמו ם ת מ, אלא אליעזר, רבי בשם אזגו״ ש ל ו "אזגו בברייתא שנה
259
וגרסו ב ו י ו מ א ש ם ( ,י( )תום׳ מ נ ח ו ת גח הםוגיא של יומא םא ב שם בגזיר כל נתחלפה
פ ר ת וכר .א ב ל בירוש׳ דרבי והיינו תקנה, צ ר י ך ואין לו אינו ב ש ם ר׳ א ב י ג א : בה
2
א״פ בכ״י שם ביומא נמצא אחר וחילוף י ו מ א >. כבבבלי רע״ד, ושם נה שם, נזיר
אלעזר״ במקום •רבי נתן וכר, א ר אם א ל ע ז ר ר׳ אליעזר אומר נותן וכר ולונדון':ד׳
( 3
שמעון״! ״רבי
דיו ר פ י ג , לו ס ק )ליעזר( ב , בדינ ואילך, ר׳ א ל י ע ז ר , הנוסחאות: בכל בנגעים,
ריח ו ר מ י ה : )פלו׳, ו ס נ ה ד ר י ן מה ב ב ב ל י נ ז י ר שם וירוש׳ נ ז י ר שם, וכן ב ס ס ר א , דרנב׳,
ב י ו מ א שם ב ד פ ו ס י ם :א ל ע ז ר ,גיס ,וכן בפ׳ ר׳ א ל י ק י ם )עי׳ דיס( ו ר י ח ,א ב ל אלעזר( ו פ ח א !
א ל י ע ז ר ,וכן בדיו ,בזיליא ו ק ו ש ט א ב ש ת י פ ע מ י ם ה א ח ר ו ג ו ח :אליעזר .׳ א ל י ע ז ר • ב כ ל כי״י:
בא א ח ר י ו כ ת ו ל ק .ו ב י ב מ ו ת ב כ ל א ו פ ן ה נ כ ו ן שמעון הוא א י פ ו א בוודאי הנכון ,אעיפ ש ר ׳
ושמעינן ק ל א א ) י ב מ ו ת ע ע״ב(: זה י ו צ א מ פ ו ר ש נ ם מ ש ב ת במיב ,כמו במיג ,״אליעזר׳:
( 4
. ד א מ ר וכו׳ אליעזר ליה ל ר ׳
טומאת מטמאין בבהמה המדולדלין והבשר האבר מ״ז: פ״ט חולין (7
הוכשרו הבהמה הכשר ,נשחטה וצריכין )״אע״פ שהן מ ח ו ב ר י ך ( במקומן אוכלין
ד ב ר י רבי מאיר רבי שמעון אומר ל א הוכשרו. בדמיה
באוחז אמר אביי וכו׳ וריש״( )״ר״מ קא מיפלגי במאי ב -ק כ ח א: קכז בבלי
)״ר״מ*( מר עולה עמו קמיפלגי, )״בהמה״( ו ב ש ר המדולדלין״( ואין ג ד ו ל בקטן)״באבר
ומר )״והכל נ ח ש ב א ח ד להכשר״( הרי הוא כמוהו עמו ב ק ט ן ואין גדול ע ו ל ה אוחז סבר
דר׳ מיפלגי. עולה עמו קא ב ק ט ן ואין ג ד ו ל ר׳ יוחנן ס ב ר באוחז ואף אינו כמוהו. סבר
ואין גדול ע ו ל ה ע מ ו בקטן אוחז מי א מ ר ר׳ מ א י ר מאיר אדר׳ מאיר דר׳ רמי יוחנן
5
ומעורה שנפרם תרומה״( )״של אוכל )טבול יום פ״ ג מ״א( ורמינהי כ מ ו ה ו >, הוא הרי
6
)״נגע עמו הרי הוא כמוהו עולה ו ג ד ו ל > ב ק ט ן אוחז אם אומר מאיר ר׳ במקצת
ר׳ ואמר כ מ ו ה ו איגו לאו ואם חבירו*( את סםל מן הפרוסות באחת יום טבול
טומאות. קושיא ,ד י ל מ א שגי ל י ה ל ר ״ מ בין ט ב ו ל יום ל ש א ר מוחלפת השיטה .ומאי יוחנן
א ו מ ר א ח ד ט ב ו ל יום ו א ח ד ש א ר ט ו מ א ו ת )תום׳ ט ב ו ל יום פ ״ ב ר ב י )״תירוצא הוא״( תניא
ד (
יאשיה <טבי אמר רבי> אמר רבי מאיר שגי ליה. ולד׳ לא שגי ליה ו( ,ו ד י ל מ א ל ר ב י
וכר .רב אשי אמר בשחיטה מ כ ש ר ת מוחלפת השיטה. רבי ל ד ב ר י א מ ר ר׳ יוחגן הכי
ואבר מכשרת, ור״ש ס ב ר שחיטה דם קמיםלגי )״ר״מ ס ב ר דם מכשיר ,והרי הוכשר, ולא
רש״י: לטומאה״(. מכשירתו אינה באכילה להתירו מ ו ע י ל ה לו ש ח י ט ה שאינה זה כיון
שחיטה מכשרת ולא דם. ) מ ״ ה ,ב ב ל י ל ה ב -ל ו א( שמעון לטעמיה ד א מ ר ב פ ר ק שני ור׳
אבל הברייתא דגזיר ממורט ליומא, בעיקרו מתאים בגזיר שס (1״לישגא אחריגא אמרי לה"
ודברי ר׳ אבינא מוחלפים גס בלשון זר
והבבלי ביומא וסנהד׳ והירוש׳ מסגי התוס׳ בנזיר כביומא, ג( רבי׳ גתגאל בשמיק בגזיר מגיה
ובגיגוד לר״ת ,אכל א״א להגיה כל הספרים.
(3אפשר מפני שלר״ש *יד״ ימין הוא ,זבחים כד ב.
ברש״י ביבמות קד א ד״ה וכי .בדפ׳ לובלין שע״ט :אליעזר .וכן בדיו. (4
מי איר מאיר חכי ורמינהי, אוחז וכוי ,והעיקר: הכי א י ר מאיר מי )שטראק(: (5כיי מ
והשאר פירוש ,וכן היה לפני רשיי )קכח א דיח מוחלפת( ,ועי׳ ביצה ג ע״א )לעיל סי׳ .(4
(7כיי ר . (6כך בכל הספרים ובסי׳ ריח )תום׳ קכח א ד״ה רימ ,וריש בסבול יום(.
260
ורבי חולין. למשנת דחוק סירוש מתוך שיוצא הוא, של כאן שינויא ״החילוף׳
נותן ל ד ב ר י רבי שמעון טעם ב, קכט בבבלי )״אמצעיתא״( אחד ללשון עצמו, יוחנן
מאי טעמא דר׳ שמעון א מ ר קרא מכל האוכל אשר יאכל ,אוכל ש א ת ה יכול להאכילו אחר:
2 ( 1
.ולא עוד א ל א שרי יוחנן עצמו > מ פ ר ש מ ש נ ת חולין פ ״ ב מ״ה ק ר ו י א ו כ ל וכו׳ לאחרים
שלא הוכשרו בדם רש״א הוכשרו בשחיטה״( ,לעיל שם לה ב :אומר היה ר׳ שמעון )״לפי
ז״א כ ר ב אשי כאן P דם! ולא מכשרת שחיטה
( 4
ה״שיטה״ ז ר׳ מ א י ר שיטתו כאן החליף השיטה״: ״מוחלפת כאן מפרש רש״י
ט ב ו ל יום, שבתום׳ רבי, לדברי אלא מוחלפת השיטה אין שאם ולא המשנה, מוחלפת
ו ר ב א )ורב אשי אחריו( אינו א ו מ ר להחליף את המשנה. ל ד ב ר י חכמים ,אין כ ל צורך ולא
כרגיל ,״לעולם לא תיפוך״ ,אלא מ פ ר ש ה אחרת. כאן,
)עי׳ ה ג ו ם ח א ו ת ב כ ל כ ב ר מ ו ח ל פ ת יום ט ב ו ל של ה מ ש ג ה אבל
והקטן עולה ב ג ד ו ל אומר אם אוחז מ א י ר במקצת רבי אוכל שגפרם ומעורה תוי״ט(:
הוא עמו הרי עולה והגדול ב ק ט ן אומר אם אוחז י ה ו ד ה כמוהו רבי הוא הרי עמו
( 5
אוכל ש נ פ ר ץ ומעורה ב מ ק צ ת אם יש לו יד אוחזין וכן בתום׳ ט ב ו ל יום פ ״ ב ו: . כמוהו
במה וכד בקטון אומר ר׳ יהודה ב ג ד ו ל אומר ר׳ מ א י ר לו ו כ ד אין וכד ביד אותו
טבול אחד ר׳ א ו מ ר הרי זה חבור כל הטומאות בשאר ב ט ב ו ל יום א ב ל אמורים דברים
נמשך איגו ואם חבור האוכל״( )״עם עמו ג מ ש ך היה שאר כל הטומאות יוט ו א ח ד
איגו חבור. עמו
עמו .א ב ל עולה והקטן ב ג ד ו ל אוחז מאיר: זו -ר ב י כ ר ׳ של ברייתא כפשוטה
עולה אף אט אינו הרי זה חיבור״. ״בשאר כל הטומאות של רבי: אופן ל״חכמים״ בכל
יוחנן ז אפילו לפירושו של רבי מוחלפת, המשנה ש א י ן בוודאי ל״חכמים״ עמו ,וא״כ
( b
) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(21 המשנה חולקת בכמה מקומות על רבי כי
כ״חכמים״ םתם אע״פ כן ה מ ח ל ו ק ת מ ו ח ל פ ת גם בתום׳ .אע״ס ש ש נ ת ה אחריה ואם
בבבל, של משנתנו .וע״כ גראה שמשגתגו ג ת ח ל פ ה ה ע י ק ר י נראה שזהו הנוםת דרבי,
ו ת ל ו ש ם א ף א ת ״ מ ו ח ל פ ת ה ש י ט ה * זו ב ר ב י י ו ח נ ן . ר ב א, דורו של ל פ נ י המאוחר לכל
וספק ר׳ יוחנן. הוגהו על פי דברי ה ת ו ס פ ת א שגם ה מ ש ג ה וגם קשה מ א ד לומר, כי
ה ו א א ם ד ב ר י ר ׳ י ו ח ג ן ה י ו י ד ו ע י ם ב א ר ץ י ש ר א ל ב צ ו ר ה זו. גדול
לא גמסרו דברי ) ל ע י ל ס י ׳ ,(4 וגם בביצה ג ע י א בחולין להדגיש ,שגם כאן ויש
י ו ח נ ן א ל א ד ר ך א ג ב ,וזו ש ל ב י צ ה ל א ג מ ס ר ה א פ י ל ו ב מ ק ו מ ה ,ב ש ב ת . רבי
(1אע״ש שנמסר טעמו במנחות קא ב ובכורות ם עיב להלכה אחרת של רבי שמעון שבברייתא.
שהוא הנכון ן רבי יוחנן, א״ר דם׳ שונגיני ־ מינכן :איר אסי במקום ״א״ר אסי' ,בנליון (2
יוחנן הלך בזח בשיטת רבו רבי אושעיא ,בבלי לו א.
מכשירתו לאכילה ואינו אוכל שאתה יכול (3ושניהם הולכים לטעם אחד ,שמכיון שאין השחיטה
להאכילו לאחרים אינה מכשירתו לטומאה.
(4סוף דבריי :אבל בעלמא וכו׳ -אינם בכ״י )ד״ס(.
(5גכ״י מ חסר מן ״ר׳ יהורח אומר' עד ״כמוהו״ .ואין להביא ראיה ממנו.
(6תויח בטבול יום שם אומר ,שזוהי םיבח החילוף והשינוי שבנוסחאות ,אבל וודאי שרבי יאשיח
שאומר •לדברי רבי מוחלםת' ,אין בוונתו כלל וכלל להגהה.
261
שהיא מיתודד, ) ״ מ ח ל פ א ש י ט ת י ה ד ר ׳ פלוני״(, השיטה״ ב מ י ת ו ד ה זו ש ל ״ מ ו ח ל פ ת
ש ב מ ש נ ה ,כ מ ו ב ס י ׳ ,2 ה מ ש מ ש ת יסוד מוצק ליישוב הניגודים נכונה של בקורת־מקורות,
ה נ ו ס ח )= -מ ח ל פ א הבבלי ,גם לבקורת מסורת לפחות לפי יוחנן, - . 6השתמש רבי 5
משגתנו פשוטה של תמיד שלא מופרזת, במדד, הבבלי, והשתמש בה ,לפי מתניתא(,
אם א מ ר ה ר ב י יוחנן, בשמו, בבבלי שנמסר אם כל מה אותה .א ב ל ס ס ק הוא, מצריכה
ל א נ ת י י ח ם ו ל ו ,כ א ב י מ י ת ו ד ד ,זו ,ד ב ר י ם ש א י נ ם ש ל ו .ו ה ד ב ר ק ר ו ב ל ו ו ד א י ב מ ק ו ם ש ח י ד ו ש ׳
)אם א מ נ ם ב ש מ ו א ח ר ת ,כ מ ו ל מ ש ל ב ס י ׳ .3ל ע ו מ ת ז א ת מ ק ו י י ם ס י ׳ 6ע ״ י ח י ד ו ש ׳ מוסר
שאמר עליהן משניות, אחרת( .מ צ ד א ח ר נ מ ס ר ו בירוש׳ ,כ מ ו שראינו ,כ מ ה ו כ מ ה בצורה
ר ב י יוחנן ״מחלפה שיטתיה״ ,ש ל א נזכרו בבבלי ,ואם אפילו ננכה א ת ש ל ש המשניות של
מפני שאין לנו בבלי לזרעים ,ישארו עוד ש ל ש ש ל א נזכרו בבבלי. זרעים,
הביאו א ת רבי ש״מוחלםת שיטתך. שאמרו עליהן כאלה שבין המשניות גיגודים
בעירובין במקומות אלו: בגוסח המשגה רק לידי הגהות ושיחלוסים יוחנן ,ל פ י חידוש׳,
ו ב נ ד ר י ם פ י ח מ ״ ב )ידוש׳ שם, פ ״ י מ ״ ג ) י ר ו ש ׳ ש ם ,כ ו ע ״ ב ,ל י ת כ א ן ,ע י ׳ ל ה ל ן 2ס י ׳ (5
על ל ה ס ת מ ך מ ע ״ ד ,מ ת נ י ת א ה י א ד מ ח ל ם ה ,ל ע י ל ע מ ׳ 2 4 8 ,68א ל א ש כ א ן י כ ו ל ה י ה
ז
262
ד ו ח ה א ת ״ ה נ כ ב ש י ן * ש ל מ ש נ ת נ ו ,מ פ נ י י( ש כ ב ו ש כ ר ו ת ח ה ו א ו ״ מ ג י ה ״ : יוחנן רבי
פ״י מ״ז: שלנו על תרומות לפי לשון המשנה ם ת ם מ ש נ ת נ ו זו ח ו ל ק ת ואמנם הנשלקים.
מדברי רבי ואף ומ״ט( P )ועי׳ ג ם מ ״ ח אםוד ת ר ו מ ה וכו׳ ש כ ב ש ן עם זיתי חולין זיתי
שנה שבךמחלוקתו קצת משמע וכר, אסורים התרדין עם הנשלקין כל במי״א: יוסי,
עם אלא מ ו ת ר י ם זה עם זה הנשלקין כל אומר: היה כן לא שאם ״הגשלקים״,
ר׳ יוסי א ו מ ר שנינו: ד ס״ט שבתום׳ אלא שם(. אנשי תוס׳ )עי׳ וכר מפני התרדים
החםיות עם כבישות ששאר משמע וכו/ של חולין בחומץ של תרומה בצלים כובשין
הלוף והשום והבצלים( אסורות. בכללן ,תום׳ ם י ט ג : )שבצלים
״שלק״, ועי׳ ת ו י ״ ט וס״מ(. וראיש, )ר״ש הירוש׳ ״שלוק״ הוא פ ח ו ת מבישול לפי
סורית ״שלק״ ,״ ר ת ח במים חמים״ .ואשר ל ב ר י י ת א שבחולין קיא א :שלוקה אוסרת .ju
דהירוש׳ וצ״ל של כאן ואמרו )הרא״ש(: הר״ש והרא״ש לירוש׳ ממגו שהקשו וגאסרת,
ואיגד. תרומות ם״ט ה(: ב א מ ת )ככ״י ה וה״ג ותום׳ עלה - ,הגוםח הישן שם הוא פליג
קי ב, שם ו ה ת ל מ ו ד עצמו, ר ש ב ״ א וריטב״א(, עי׳ כלםגיגו, שהגיה )ורש״י הוא גאסרת
שעוסקת ״שלק״ שלו עם מ ש נ ת ת ר ו מ ו ת ם״י מי״א )״הכבד א ו ס ר ת ואיגה גאסרת״( משווה
טפי ״דשליקה מכאן להוכיח א״א אופן ובכל דתנן(, םד״ה שם תוס׳ )ועי׳ בבישול
)ועי׳ ר י ט ב ״ א שם(. מבישול״
ש
ר״ן שם ,לט ע״ג, נדרים )ידוש׳ בנדרים פיו מ״א כמו איםוא כאן, הוא ״ ל?׳
)התרח, ״בשל״ מן מ״ו-,םחות פ״ב םסחים גם ובוודאי מ״ז, ס״ו נזיר א(. מט שם
ס״ד א: מכות תום׳ ומבושל ז לאכלו נא שלוק פ ״ ג <פ״ד( ז : פסחים תום׳ :(absieden
ידוש׳ ס ס ח י ם פ״ז ,ל ד ע ״ א מבושל ז גא כזית שלוק כזית כזית חי כזית מן ה פ ס ת האוכל
מעשרות בישל -שלק(; פ״ב טו: )אבל בתום׳ ביצה שלק -בישל פ״ב ,םא ע״ג: וביצה
מ ״ א :ה כ ו ב ש ה ש ו ל ק ה מ ו ל ח )ועי׳ ר א ש ו ן לציון(. פ״ד
מוכר. ב״ב פ י ה מ״ח :הרכיגה ומיצת הרי הוא של (3
אלא של של מוכר כאן ל י ת יוחגן רבי אמר מח עיא: פי״א, תרומות ידוש׳
.167 לעיל עמ׳ לוקח,
גבוהים שהן וסלע הבור )׳חוליית״( חוליות סיפא: מ״ב פי״א שבת (4
פטור. ורחבן ארבעה הגוטל מהן והגותן על גבן חייב פחות מכאן עשרה
סתמי דתלמודא כרותח היא. כבוש והמפרשים .פירושו של הרשים: (1כפירוש הריש והראיש
קאמ׳ לה ,וכן כתב במשנה שם ,הוא רחוק ורחוק ,ונדחק כך כדי ליישב אח הסתירה מבבלי חולין קיא
מקבל דברי אבל אביי אינו כמבושל. אינו יוחנן מליח אינו כרותח וכבוש ר ב ץ א״ר כי אתא ב:
רבי אמי מכדי וחבריה בי רבי אמי דמלח ביה בישרא דההיא סינכא דהוה ליחא ר ב ץ :הא דרבין
יוחנן דאמר מליח הרי הוא חלמיד דר׳ יוחנן הוה מאי טעמא חבריה לאו משום דשמיע ליה מיניה דר׳
כרותח ,כשמואל שם ,וא״כ סובר רבי יוחנן בוודאי גם בכבוש כשמואל :וכבוש הרי הוא כמבושל ,וכמו
לר׳ ר׳ אםי שאמר מעין ר׳ אבין, של אביי הטיל ספק בקבלתו שנמסר באמת בשמו בארץ ישראל.
אע״ס שאביי ואבין בר סמכא )״דסמכא״( הוא? בגי׳ רש״י וערוך ע׳ טגגא(: )קידושין מד א, זעירא
עצמו אומר )יבמות סד ב ( :אבין דםפכא אבין ישגו בחזרה .בכל אופן לא ״הדר ביח ר׳ יוחנןי ,כדברי
ר׳ אבין םסוטקח. הרשים ,אלא תמסורת של
לשביעית טיט מיה, ׳םשנה ראשונה״ וחידושי מהרייח ,ועי׳ חום׳ חדשים ועי׳ נ ( עי׳ חוי״ט,
אבל עי׳ תוס׳ תרומות ט״ט ד שהבאתי גפגים.
263
ירוש׳ ואחריו מותר. יוחנן לית כאן םטור אלא רבי אמר ע״א: ג י שם, ידוש׳
אם לה 0ה חייב. בשבת אם לעשות מורסא מ״ר (,ה מ י ס י ס תנינן )עדיות פ״ב תמן שם:
ואחריו ידוש׳ מותר. א מ ר רבי יוחנן לית כאן פטור אלא פטור. ממנה הליחה להוציא
ת מ ן ת נ י נ ן ) ע ד י ו ת שם> ה צ ד נ ח ש ב ש ב ת א ם כ מ ת ע ס ק ש ל א י ש כ נ ו פ ט ו ר .א פ ל ר פ ו א ה שם:
מותר. א מ ר רבי יוחנן לית כאן פטור א ל א חייב.
״פטור אלא אסור״ אבל ״סטור זו -א י נ ו של משנת עדיות פטור אומרת: זאת
פטור אבל אסור כל פטורי ד ש ב ת ש ב ת ג ע״א וקז א : שמואל, כיוצא בו אומר ומותר״,
ושפירושו מורסא. ו מ ס י ם נחש ו צ י ד ת צידת צבי תלת דםטור ומותר מחני לבר
)מחט של יד ליטול בו א ת הקוץ( סי״ז מ ״ ב מוכיח הבבלי משבת ״פטור ומותר״ בעדיות
נחשים מותר להרוג רבי ינאי אומר: ש ם ק ז א .ג ם ע ק ר ב ש ל א תישן*(. מ״ז )ועל ופט״ז
וגחש בשבת: מונה בין ה״גהרגין״ א ח ת שם, ואף ברייתא ב ש ב ת ,ש ם ק כ א ב, ועקרבים
שבא״י ,ו ר י ב ״ ל א ו מ ר :כ ל ה מ ז י ק י ן ג ה ר ג י ן ב ש ב ת .
כאן אין ומותר״: ש ב ת כאן -״סטור שבמשנת ״פטור״ אף פ י ר ש יוחנן ורבי
כיו״ב מ פ ר ש ר ב גם לפי״א אלא אגב יחייב״ שלפניו. אלא מותר ,ולא שנו ״פטור״ פטור
.(205 ר י ש א :ל י ת כאן פטור א ל א מ ו ת ר )ירוש׳ שם ,לעיל עמ׳ מ״ב
עד מידו הספר ונתגלגל הגג בראש קורא היה מ״ג: פ״י (5ע י ר ו ב י ן
הכתב הופכו על טפחים לעשרה משהגיע אצלו טפחימ גוללו הגיע לעשרה שלא
)״החוט׳( מחט כמלא אלא הארץ מן מסולק אין אםילו אומד י ה ו ד ה רבי
אצלו. גוללו
סי״א, )ברייתא בירוש׳ ש ב ת דר׳ יודה תמן מחלפה שיטתיה כו ע ״ ב : ידוש׳ שם,
ל י ת א מ ר רבי יוחנן וכא א מ ר הכין. עשרה. להשתמש באויר יג רע״א( הוא א מ ר אסור
מאיר. אלא רבי רבי יודה כאן
ל ז ה מ ם ר ש ר׳ א ם י )יםא( ת ל מ י ד ו ,בירוש׳ ש ם ר ע י ב ,א ת ד ב ר י ת י ק ״ מ ש ה ג י ע מתאים
אבל טסתים. עשרה באויר להשתמש דאמר אסור דרבי יודה היא וכד: עשרה׳ לאויר
ר׳ יהודה וחםורי מ ח ס ר א ,עי׳ כולה ומפרשה: משנתנו בנוסח תופס צ ח א -ב, הבבלי,
מ ח ם ר א ״ . ״ ה ס ו ר י להלן
את הפסח על מי שיעלה ש ו ח ס האומר לבניו הריני פסחים פיח מיג: (6
ומזכה את בחלקו ורובו זכה ראשו הראשון ל י ר ו ש ל י ם כיון ש ה כ ג י ם ראשון מכם
אחיו עמו.
מ ס ר י ש. שם ,ל ה ם ע י ד :א מ ר ר ב י יוחגן ל י ת כאן הריגי שוחט א ל א הריגי ידוש׳
שאין גמגין דווקא לאו ׳שוחטי כלומר לזרזו. בשביל שוחט הריגי ת ג י נ ת ה ו ל מ ה
״מזכה את אחיו עמו״ ן בחלקו׳ וכיצד וכיצד יזכה ה פ ס ח א ח ר י ש ג ש ח ט ) מ ש ג ה שם(. על
״הריגי אומר הוא ולמה לשחוט, ועתיד מפריש״ ׳הריגי פירושו שוחט״ ״הריגי אלא
כדי לזרז א ת בניו ,ו ה מ ש נ ה ש נ ת ה בלשון בגי אדם. שוחטי
| (
)״דמשעת שחיטה ש מ ע מינה יש ב ר י ר ה : פ ט א ) ג י ט י ן כ ה א( בו ב ב ב ל י כיוצא
אמר דבי בחלקו״(. עמו לימנות פ ס ח זה עליו ומזכה את אחיו זה ראוי ל כ ך ונשחט היה
2
כדי אלא כך להם אסר ולא על כולם בששחט )״מתניתין במצות > לזרזן כדי יוחנן
בבבלי עיקר הדיוק םן ״על מי שתלד .מכם ראשון״* ,בל הענין אחד. (1
קאפר ,ליתא בשני כי׳׳י ,וליתא בגיטין. (2
264
נ
ומזכה א ת אחיו עמו. ורובו זכה בחלקו> > <כיון ש נ כ נ ס ר א ש ו דיקא נמי דקתני לזרזך(.
לבתר אי א מ ר ת ד ל א א מ נ י נ ה ו מ ע י ק ר א , מעיקרא שפיר אלא אמרת בשלמא דאמנינהו אי
מי ק א מ ת מ נ ו והא ת נ ן נמנין ומושכין ידיהן מ מ נ ו ע ד שישחט ש״מ. דשחיט
א מ ר רבי זירא שה ל ב י ת כפשוטה: את המשנה ר ׳ ז י ר א ,ב נ ד ר י ם ל ו א ,פ י ר ש אבל
2
אוכלין בשה אלא להימנות צריכים ה ת ו ר ה אין ה ק ט נ י ם )״דמן לאו דאורייתא )אבות( >
אמרת ו כ ד ואי האומר לבניו הריני שוחט וממאי מדתנן ש ל א נ מ נ ו עליו״(, אע״ם ממנו
על ב י ש ר א קאי )״הרי כ ב ר נשחט״( ומזכי להו )״לאחיו״( ,א ל א ל מ ה דאורייתא, לבית שה
( 3
כדי לזרזן במצות. וכד״( מי על הפסח את שוחט )״הריני אבוהון להון דאמר ליה
( 4
שמעת וכד. אפוטרוםסין עליו ששחטו יתום : א פח בפסחים זירא אמר רבי וכיו״ב
יש ב ר י ר ה א ״ ר זירא ש ה ל ב י ת מ ״ מ ) ״ ש א ד ם מ ב י א ושוחט ע ל ידי בנו ו ב ת ו ה ק ט נ י ם מינה
מ ד ע ת ן ובין ש ל א מ ד ע ת ן ״ ,פ ס ח י ם שם( .ה ס ו ג י ו ת מ ו ח ל ס ו ת איפוא. בין
ב
וכוי. ומזכה בחלקו זכה מ : וגם בפסחים בכיי (1כיה בגיטין,
(3כצ״ל ,וכיה במיוחס לרש״י• (2ליתא בטי׳ הרא״ש ובתום׳ ובשמ״ק ,וביה להלן בגמרא.
(4עי׳ תום׳ גיטין שם וחוס׳ פסחים שם ,ועי׳ שמיק גדרים שם.
סי׳ ב ,ועי׳ לעיל עמ׳ 205סי׳ .1 ר ש ב ״ ל, (5וכיויב להלן אצל
כך הובא אגל הראב״ד בתיד סי׳ קטו ובלקוםות חרמבין למגילה כז ב. (6
(7רמב״ן שם.
265
משום ברוב עם ה ד ר ת מלך. נמי איכא למיחש האי גווגא )״מעיר ג ד ו ל ה ל ע י ר קטנה״( כי
לתפילתו, לעצמו בית של יחיד ,שייחד איפוא בם״ת אלא בביהכ״ג אינו מ פ ר ש ה הבבלי
למכור על הצריך ולא בזיון, דרך שאינו מותר, עולם ממכר שאפילו יודה ר״מ, וכאן
א ל א ל ת ש מ י ש י חול. תנאי
יהודה״, כ נ ר א ה ש מ פ נ י ה ס ת י ר ה ש ב י ר ו ש ׳ שיגו כ ב ר ב כ מ ה ס פ ר י מ ש ג י ו ת ״ר׳ אבל
מיקל עוד יותר הועילו כלום בזה ,שהרי רבי יהודה במ״ב. ״ר׳ מאיר״ .א ל א ש ל א במקום
ה״חכמים״ :מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מ ה שירצה יעשה .ובתום׳ פ ״ ג /ם ״ ב ו ) ב ב ל י מן
בית בר׳ צדוק שלקח ״ מ ע ש ה בר׳ אלעזר י ה ו ד ה מוסר רבי כו א ,ידוש׳ שם ,ע ג ע״ד(
אלא א ס ר ו לא הוי ש ל א ל כ ס נ ד ר י ם שהיתר ,ב י ר ו ש ל ם ו ה י ה ע ו ש ה ב ה כ ל ח ס צ ו הכנסת
)״ויעשה בו מ ה שירצה״(. עליו קרוי )״שם בית כנסת״( ה ר א ש ו ן שם ש י ה א
על סי וגיםת״( בעלך מת לה )״אשה ש א מ ר ו גיםת מ״ב: פ״י יבמות (8
ד י ן ת צ א ו פ ט ו ר ה מ ן ה ק ר ב ן וכוי. בית
ן ח נ יו רבי חייבת. אלא פטורה לית כאן יוחנן רבי אמר י ע״ד: שם, ידוש׳
בקרבן, חייבת דין בית פי שלא על דין בין בית על פי שבין משנתנו, כאן ד ו ח ה
למתניתין ליתא ש ״ א י ן זו ה ו ר א ה א ל א ט ע ו ת ״ ,ו כ ד ב ר י ז ע י ר י ,ב ב ב ל י צ ב ב :א מ ר ז ע י ר י
) ת ו ם ׳ ה ו ר י ו ת ס ״ א ו( ה ו ר ו ב ״ ד ש ש ק ע ה ח מ ה ו ל ב ס ו ף בי מ ד ר ש א דתני בי מ ד ר ש א מדתני
ר׳ אליעזר הוא דתניא ואף ר׳ א ל י ע ז ר ס ב ר ד ט ע ו ת אין זו ה ו ר א ה א ל א ט ע ו ת וכו׳, זרחה
יקוב הדין את ה ה ר ותביא ח ט א ת שמנה. אומר
ה ל כ ה אין זעירי. של ל מ ת נ י ת י ן ״ ״ ל י ת א אל מקביל באך ״לית כאן
משנה אלא כדברי רבי אליעזר החולק. כאותה
כ ת ו ב ו ת ם ״ ח מ ״ ז ,י ד ו ש ׳ ש ם ,ל ב ע ״ ב ,ל ה ל ן א צ ל ״ ר י ש ל ק י ש ״ ,ס ע י ף .1 (9
ג י ט י ן ם ״ ד מ ״ ח ,י ד ו ש ׳ ש ם ,מ ו ע ״ א ,ל ע י ל ע מ ׳ .223 (10
ומזה מזה ת צ א כגםה בגט קרח גיטין פ י ח מ ״ ט )מי״ר ולו :י״א(: (11
בה. ה א ל ו ה ד ר כ י ם וכל
( 2 ז
תצא. לית כה יוחנן ר׳ אמר > מט ע״ד: שם, ידוש׳
) ב ב ל י פ ע״א, מ א י ר רבי כאן משנתנו כמשנת יחיד ,משנת ד ו ח ה יוחנן רבי
( 3
ז א ב ל ל ח כ מ י ם איגו א ל א ״ ג ט סםול״ )כפירושו ש ל ״שדד, ידוש׳ שם ,מט ע ״ ג :א ף המגרש(
יהושע״( .גט ה ב ב ל י פו א ח ו ש ב א ו ת ה ל מ ש נ ת ר ב י מ א י ר :ו ה א י כ א גט ק ר ח ,ה ת ם הולד מ מ ז ר
שבגוגע אלא למימר. איכא מאי אלא לרבנן מ א י ר ל ר ב י הגיח א הולד כשר, הכא
ת צ א :ה ת ם ת צ א )עי׳ ר ש ״ י ו ר ״ ן שם( ,ו א ו ל ם ר ב י ל ח כ מ י ם סובר הבבלי שגם ל״תצא״
לא לעולם ב: מ״ד ,ב ב ל י סו לס״ט אומר שהוא כשם תצא, ל א סובר שלחכמים יוחנן
( 4
,א ב ל הגט פ ס ו ל :אםילו ר י ח ה ג ם אין ב ו ) ב ב ל י שם ,ידוש׳ שם ,ג ע ״ ב :פסול(. תצא
״הלכה ייב ,גם הפיםקא למ״י )י״ב(. מאחריו ו״א״ר אימי• למ״ם )י״א(, (1המימרא שייכת
קרח הכל משלימין עליו כוי״ ,היא פיסקא מאוחרת שגוםפח בטעות )עי׳ ״פיםקאות״(.
(2כ1״ל ,ולא ״בה״ .יכה״ = כא ,באן•
שהיא סיסא, )י״א( שלנו ,מ״ט משגה ״שדה יחושע״( )כפירושו של ג( *אף המגרש' היא
, V I I I״גוסח הבבליים וגוסח 6 מחוברת למ״ט בםשגיות טייר ,לו ,ק ,ו ע ו ד :בגסה בגם קרח ,ועי׳ להלן
בגי א״י' ]ועי׳ משיב בחרביץ שיג 110 ,ואילך[.
שם ,מט ע״ג: בירוש׳ אמרו ר״מ )חוס׳ גיטין ט״ח ז(, שחיא גם היא משגח לם״ז, אבל (4
266
ש כ ת ו ב בו עד פשוט רבי מאיר: במשנת משנתנו פ״ח ט /פ״ו י מפורשת בתום׳
מאיר ר׳ דברי ע ד י ם תצא ושלשה עשר דבר בה שני בו ש כ ת ו ב מ ק ו ש ר אחד
אין ה ע ד י ם ח ו ת מ י ן ע ל ה ג ט א ל א מ ם נ י תיקון העולמ, מ ש ו ם ר׳ ע ק י ב א > ו ח כ ״ א <שאמר
א ל ע ז ר ב ס ״ ט מ י ד .ו מ ש ג ת ב ״ ב ם ״ י מ ״ ב )עי׳ ב ב ל י ש ם ק ם ה א ו י ר ו ש ׳ ג י ט י ן ס ו ף פ ״ ח ( : כרבי
יוחנן -מ ש ג ת לרבי היא ס ם ו ל י ן, שניהם עדים שני בו שכתוב ומקושר וכו׳ פשוט
מאיר ,כ ת י ק דפ״ט מ״ד. רבי
מזה וכו׳ מזה תצא מתוס׳ זו: לרבי יוחנן ראיה והביאו ת 1א, רבי יהודה בן פזי בשם דבי יוחנן
תגא. לצאת הא וחכ״א אין ממזר מיבמה.
:[247בה ,אבל להלן :ביה. (1אנטי ] 999תרביץ שיג,
ישלם. (3אנטי :דלא (2אנטי :הוא א׳ מודע לה.
כפירושו של הרידב״ז» פירושי שאר המפרשים דחוקים ורחוקים. כאן (4ע ד
ביצה בא א )תום׳ פ״ב ו ( :בולשת באה לעירנו ובקשה לחטוף את כל העיר ושחטנו להם עגל (5
גויס באה לעירגו <של> )כ״י מ וחוס׳ שלהלן( ופטרגום לשלום ,בתום׳ :בולשת <והשקגום> והאכלנום
ו ס כ נ ו ם )כנו׳ דפו׳ וכי״ו( וכוי. והשקגום י צ ה י ב ו את בגי העיר וכו׳ והאכלגוס וחיו מתיראין שמא
ב -״ ,ירוש׳ ב״ק ש״ד ,ד סע״א :ומטי בך )״ומשיג א ת -״ ,״סגע ב -״ .פירושו ״השג ' (6מ ם א
אותך״ ,עי׳ ידוש׳ כתובות פ״י ,לג םע״ד( ן קהלת ר׳ פיא ,סו ב :ועבד כמה שגים דיממי ביה ולא מטא
״ויש מגיעים דר׳ פלוגי״, משמיה בה ״ומטו ולא השיגו״( ,והשוה ביה )״עברו כמה שנים שישיגו
השמועה עד ר׳ סלוני״.
שיודיעו ו ה מ נ ס ך * ( כדי (7עי׳ גטין גג א :ומה טעם אמרו בשוגג פטור )״המטמא והמדםע
אי חכי אפילו במזיד גמי ,השתא לא)ו(זוקי קא טכוין אודועי לא מודע ליה.
גיטין טובה'( ן )״אגי מכיר לו ליה טיבו אגא משלם מו ע״א: תרומות פ״ח, (8עי׳ ירוש׳
)קידושין פיא ,סא בפםיב ,פיאה פיא ,טו ע י ר ליה וישלם לי טיבו ן ם״ח ,מו עיר tבעי הויגא םיתן
ל ך מן יומוי ,פסיקיר פי׳ כיג )ד״ס, שלים אסר ליה ר׳ יגיי מה טיבו הוא ) כ י י ר וקידושין( ע״ג(:
קכב ע״ב( :מה טיבו שלים ל ך מן יונזי )בבלי כתובות מם ב ז מאי חאי(. מד סע׳׳א ,הו׳ רמאיש,
267
לפי מותרות, וסתומות פ ת ו ח ו ת חביות מלחמה בשעת ובין שלום בשעת בין
(
לנסך ' . ד ר כ ה שאין
רבי חנניה וכו׳ יוסי רבי של כסף. )על( תני ע״א: נ ש ק ל י ם ס״ו, ירוש׳ (13
וכו׳. כ ם ף בה משמיה דר׳ יוחנן לית כאן של מטי
בנוסח ומחזיק כסף״, ״של שונה שהיא ה ב ר י י ת א את ד ו ח ה יוחנן רבי
.141 לעיל עמ׳ שיש״, ״של משנתנו
היא ליהנות ויכולה מתניתא א״ר יוחנן כיני מב םע״ג: נדרים סי״א, ידוש׳ (14
; א בבבלי סד וכו׳. עני. מעשר כאן לית עני. ובמעשר ת נ י ובפיאה. בשכחה בלקט
וכו׳ ,ל ע י ל עני ובמעשר )תום׳ פ ״ ז ד( ב ב ר י י ת א והתניא עני ובמעשר ק ת נ י ולא
מפני המשנה. ה ב ר י י ת א את ד ו ח ה .144א ף כ א ן ה ו א עמ׳
סמוך שרשב״ל מכיון אבל םתם, בירוש׳ אמנם שנאמר אחד, ועוד מקום (15
יוחנן רבי דברי הם הםתמיים הראשונים שהדברים נראה עליו, כחולק ונראה אחריו
פלוגתיה: בר
רבי והבוסר הסגין )עוקצין ס״ג מ ״ 0 תמן תנינן ם״ד ,ל ה ס ע ״ ב : שביעית ידוש׳
2
המעשרות. לעונת משיבואו אומר בן נורי יוחנן רבי אוכלין. טומאת מטמא עקיבא >
3
רבי חנניה ולית כאן מיד. מיד״( אוכלין טומאת מטמא ) ״ כ ל ו מ ר ־. מיד כאן > תני
רבי ס ד ת בשם רבי יוחנן ה כ ל ת א נ י ם ה י א מ ת נ י ת א וכו׳. ר ב י שמעון בן לקיש בפגי בשם
4
<מה> > ה כ ל מודין חברייא אמרין שאינן מטמאין ט ו מ א ת אוכלין. בשביעית. מודין
מפני נ ד ח י ת ו ב ר י י ת א זו מ י ד, אוכלין טומאת מטמא בברייתא שנינו: כלומר
כשיעורו שאין שיעורם ״מיד״ א ל א הפגים ״משהזדיחו״ ו ה ב ו ס ר ״משהביא מים״, המשגה,
ריב״נ מודה תום׳ עוקצין ס״ג ז: ועי׳ ם ״ ד ב ,ועי׳ גיר(, שביעית )ועי׳ ת ו ם ׳ לשביעית
שהן המעשרות לעוגת באו שלא עד )כנו׳ הר״ש( ש ש ל ק ן ו ב ו ס ר בםגין לר״ע
5
ט ו מ א ת א ו כ ל י ן >. טמאין
מ ש ג ה אינה .3
יודע מי שנאה״, אל ״איני )ודומה ״אינה משנה ב ת סמך״ כלומר משנה״, ״אינה
לברייתות. ר ב י יוחנן, בפי ביחוד ר ג י ל ב ב ב ל י )עי׳ ל ה ל ן * מ ש נ ה ״ ( , ,(244 עי׳ ל ע י ל ע מ ׳
בירוש׳ מ ק ב י ל לו ״אין כאן״ -להלן, ק ו א ) ב ״ ק ל ד ב( ו ב י צ ה י ב ב ,ו ל מ ש ג י ו ת שבת
ר פ ״ ב ,מ ט ע ״ ד ,ל ע י ל ע מ ׳ = (236״ ל י ת כ א ן ״ . )גדה
הניגוד את לתרץ באים וכוי, בולשת בשלום יוחגן ר׳ בשם אםי ר׳ שאחריו: הירוש׳ דברי (1
א(. בז וכתובוח א עא עיז בבלי )עי׳ ע״ז למשגת מ״ט פ״ב כתובות משגת שבין
פ י י ׳ יא ע״ב, יבמות ים ע״ג, פיא, עירובין עי*. יב פ״ס, שבת למשל לברייתות, כאן״ ״לית (5
.2 הערה |[63 70 ח ״ ג «, דדו״ד מווייס, זח וגעלם ,144 עמ׳ לעיל ן^י׳ ׳ א « 7 ר א ל !,״,, וכחובוח
268
)תום׳ והתניא שאינה ראויה היא, שחיטה ח ט א ת ו פ ר ת פ א ב -פ ב א : בבלי
ש ע ת לה והיתד. ה ו א י ל אוכלין ר׳ שמעון אומר פ ר ה מ ט מ א ה ט ו מ א ת פ ״ ו ט( פרה
נפדית על ר׳ שמעון פ ר ה היה שמעון בן לקיש אומר רבי ואמר )״להיאכל״( ה כ ו ש ר
על עצים שהיא נשחטת עליהם כהילכתה על גב מערכתה, )״אפילו שחוטה מערכתה גבי
פ ״ ג מ״ט ,1נ פ ד י ת היא ,א ס מ צ א א ח ר ת נ א ה ה י מ נ ה ] מ נ ח ו ת ק א ב[ ,ו י ו צ א ה ל ח ו ל י ן ״ ( . ופרה
לא נשנית )רש״י: מ ש נ ה א י נ ה חטאת פרת ר׳ יוחנן אמר שמן בר אבא רב אמר
וכריתות )סוטה פ י ט מ״ז והתנן היא, ראויה לאו שחיטה ערום ה ו ע ג ל ה במשנתנו(.
אמר ר״ש )״כשאר חולין״(. תצא ותרעה בעדר תערף עד שלא ההורג נמצא מ״ב( ס״ו
הכי והאמר ר׳ ינאי ומי א מ ר משנה. אינה ערופה עגלה ינאי ר׳ מ ש ו ם לקיש בן
( 1
ירידתה ר׳ ינאי גבול )״מאימתי היא נאסרת״( ש מ ע ת י ב ה ו ש כ ח ת י ,ונםבין ח ב ר י א ל מ י מ ר
לישני כאן )״משנת סוטה״( קודם ירידה כאן א י ת ן א ו ס ר ת ה .ואם א י ת א )״גבול זה״( לגחל
חולין״( ל א ח ר י ר י ד ה ) א ב ל ת י ר ו ץ זה נ ד ח ה ב כ ר י ת ו ת כ ה א ,ת ו ם ׳ כאן( .א ״ ר פ ג ח ס )״משנת
< א מ ר ר י ש ל ק י ש > י> ע ג ל ה ע ר ו ס ה מתניגן לה, ד ר ש ב ״ ל מ ש מ י ה ד ר ב אמי אנן בדיה
(
הכי רשב״ל אמר לן מי קשיא <כהנא> ' בי ר ב כי היינן אשי אמר רב משנה. אינה
אינה משנה. עגלה ערופה י ו ח ג ן ר׳ א ת מ ר ו כ ד .א ל א א מ ר ר׳ ח י י א ב ר א ב א א מ ר והא
והםירוסים דחויים. (2שרי״ר ,221וכל שאר ההגהות (1נגו׳ כי״י ,עי׳ דיס.
269
שונה: ו ב כ ו ר ו ת ט ע״ב>, )מנחות קא ב ם״ג יב תום׳ עוקצין אחת, ברייתא אבל
כולן אין אומר אוכלין ר׳ שמעון טומאת מטמאין וכו׳ ע ר ו פ ה ו ע ג ל ה הנסקל ושור
ט ו מ א ת א ו כ ל י ן .ל ב ר י י ת א זו ״ ע ג ל ה ע ר ו ס ה * ב ח ו ל י ן * מ ש נ ה ״ ו מ ש נ ה היא. מטמאין
ד ב י ר׳ ו״תנא ב ה ל כ ה זו ת נ א י ם , באמת מ״ז - ,נ ח ל ק ו ס״ט סוטה, למשנת ואשר
״ ת נ א י ה י א ״ ,כ ר י ת ו ת כ ה א ) ק י ד ו ש י ן נ ז א(. חולק, ישמעאל״
כיוצא בה שנה במחלוקת שלא כתום׳ חולין דלעיל, אחר היה עוד ״תנא״, ובצד
וטבח״ ז ״גנב לעגין מ ש נ ת ב ״ ק ס״ז מ ״ ב -זו ח ט א ת ושור ה נ ס ק ל ועגלה ערופה* ״סרת
ס י ׳ .108 ת נ י, ש נ ו י י ם ב ת ו ם ׳ ש ם פ ״ ז י ח ) ב ב ל י ש ם ע א א( .ועי׳ ל ה ל ן , אבל
מ ס ר ק ש ל פ ש ת ן ש נ י ט ל ו שיניו ו נ ש ת י י ר בו ש ת י ם ט מ א >2כ ל י ם ם י ״ ג מ ״ ח :
שניטלו צמר ושל טמאות. ע צ מ ן בפגי א ח ת א ח ת וכולן טהור. ואחת
גיטלו ממגו אחד טמא וכד. במקום גשתייר בו ש ל ש טהור, אחת מביגתיים שיגיו
טמאה. למיתוח או לנר והתקינה אחת ועשאן ל מ ל ק ט ת טמאות, שתים
ומחלוקת ״סתם במתני׳ אכהו של רבי כללו נחמן על רב משיב מג א ביבמות
כאותה הלכה וקיימא לן דאין וכד מסרק של פשתן והא תגן כסתם*: הלכה בברייתא
א י נ ה זו תרוייהו דאמרי וריש לקיש דרבי יוחנן ליה בר מינה דההיא, אמר משנה.
וכו׳ ד ק ת נ י וכולן )שניטלו( א ח ת ל ס י פ א ר י ש א ד ק ש י א משום מ ״ ט וכו׳ משנה.
והתקינה ל נ ר או ל מ ת ו ח אימא סיפא אחת ואע״ג דלא התקינה, בפגי עצמן טמאות, אחת
רב פפא אמר ד ל מ א וכו׳ קושיא ומאי אמר אביי אין ל א ה ת ק י נ ה לא. התקינה טמאה,
מ ד ק ד ק י ם ״ ( זו )״תנאים ד ו ו ק נ י בה ד מ ם י י מ י אלא משום קושיא דלמא וכד. ומאי
ד׳ שמעון. דברי
יחיד : משנת אלא סתם אינה וכו׳ פשתן״ של ״מסרק שהרישא אומרת זאת
״תנאים״( עי׳ ל ה ל ן הגאונים, אצל )מכרים גס *התגאים המדקדקים״ רבי שמעון: דברי
ר׳ םלוגי״, ״דברי )ל א ר׳ םלוגי דברי ז ו יאמר לה״: לרישא בתור ״תלמוד״. הוסיפו
שינוי־גוםח(. שהוא
שיניו שניטלו סשתן של מסרק טו: פ״ג ב״מ כלים בתוספתא, מפורש וכך
מסגי מטמא ש מ ע ו ן ר׳ ט ה ו ר ה שן א ח ת הימנו ניטלה טהור, מ ב י נ ת י ם א ח ת
״וכולן שהיא טמאה. מו ד י ן הכל בה כותב להיות ה ת ק י נ ו ואם בה כותב שהוא
םשתן* של *מסרק משווה ת״ק אבל שמעון. רבי דעת איסוא היא וכד*. אחת אחת
של צמד״. ל״מםרק
דחיית המשנה. כאן הגהה אלא אין בסי׳ 1ובין בסי׳ 2 בין
270
1
אינה ת נ י )בשם( י דבי יוחנן א ל א לא מ ב ט ל י ן אותה׳( .ר ב י יוסי ב ש ם ר ב י יוחנן כיש
2
׳אינה אלא חשבון״. לסי ״אלא שנה לא יוחנן רבי כלומר: ע י ק ר >ז כל מ ד מ ע ת
שלא נדמעו .ובין מ״ה. בין איםוא חילק יוחנן רבי עיקר P כל ז״א בלבד, מדמעת״
( 4
)תמורה כמשנתנו שונה הוא בזו כי אחר״. למקום מן ה מ ד ו מ ע ונפל ש״נדמעו מיו
׳ציטטים׳. י ב א( .ו ע י ׳ ל ה ל ן
שייחמו בשביל המיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונן שבת פ״ג מ י ה : (2
לתוך הכוס כדי להפשירן. או ל ת ו כ ו נותן הוא אבל
ו ל ת ו ך ( :א ב ל בדפוי״י של כ ך ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ש ל ה מ ש נ ה )כיי ק ו מ י י ד : ל ת ו כ ו או(
בד״ק בציון •ם״א״ ו והכניסו מ ד פ ׳ ר י ו ו א ו א י ל ך ,נ ש מ ט ׳ ל ת ו כ ו או״ ו ח ז ר התוי״ט המשניות,
כדי ל ה פ ש י ר ן ! הכופ לתוך אבל נותן ב ח י ד ו ש י ו מ ב א מציין ב ה ת ח ל ת ד י ב ו ר : הרמכ״ן
לתוך הקערה כיי ב : ברי״ף הכוס! לתוך או ה מי ח ם לתוך :263 חיב טוב בשכל
ו ל ת ו ך הכוט ,ו נ ש ת ב ש ממ״ו.
5
חייא ב ש ם ר׳ יוחנן בדיה דר׳ חייה בר בא רבי ר׳ ב א <בח > ידוש׳ שם ,ו ע ״ ב :
<בריה דר׳ א״ר מ נ א ק ש י י ת ה קומי ר׳ ב א לא. ל ת ו כ ו הא שנו אלא לתוך הכוס. לא
( 6
ת נ י )״בתמיד,״( ע ל ר י ש א לא , םוםא על יוחנן ר׳ לא תני )שרי״ר( בר בא> חייה
ר׳ חייא בר בר כהנא א ת א ר׳ ב א להםשירן לא )ילא אםרו״(. הא ש י י ח מ ו ב ש ב י ל
8 ד (
אם ל ח ס מ ן > אסור אם להפשירן מותר .תני נותני׳ חמין ל ת ו ך צונין א ב ל בשם רב אשי
צונין בין צונין ל ת ו ך ו ב ״ ה או׳ בין ח מ י ן ל ת ו ך בית שמאי. כדברי חמין צונין ל ת ו ך לא
וצונין צונין מ ו ת ר חמין לתוך באמבטי אבל ב כ ו ס אמורים דברים במה מותר. חמין
( 9
בן חמין אסור .ורבי שמעון < ב ן מ נ ס י א > )שרי״ר( מתיר .א ת י א ד ר ב כ ר ב י שמעון לתוך
0
מ מ ל א )תום׳ אממר( י( ר ב י יוחנן בן נורי תני בן נורי. יוחנן כרבי יוחנן ורבי מנסיא
צינתה. ש ת ם י ג וכו׳ א ל א ב ש ב י ל ה ,ס ת ם וכן ב ב ב ל י מ ע י ב ( סיג
)הוא( אבל נותן אלא: בסיסא במשנתנו שהוא לא שנה יוצא יוחנן רבי מדברי
הכום׳ ,הא לתוכו לא שנו ׳ א ל א לתוך הכום )מלאכת שלמה( ,ועל כן הוציא מ כ א ן : לתוך
גי׳ מהר״י קורקום בה׳ תרומות פי״ג ה״ג :ואמרו דר׳ (1בשם ,ליתא בכי״ר ורש״ס ,וזו היתה
יוחנן גרים בההיא מתגי׳ איגח מדמעת כל עיקר.
אט׳ והוא שרבת חרומה על החולין והוא שרבו חולין וכו׳. ברבי יהודה (2אחריו ב כ י י ר ו
אמר. ברט בכייל ודפוסים ורשים במעוח: ור׳ יוחנן אטר אע״פ שלא רבו וכוי. ועי׳ יבמות פב א:
רש״ם ליתא ״והוא שרבת תרומה על החולין״.
ז״א! עיקר, כל כיו״ב בירוש׳ מעיש ס״ה ,נו ע״א :כיני מתניתא אין לנכרי כרם רבעי (3
א ל ע ז ר״. יר׳ עי׳ ב ס ו ר יא, ולא כמו ששנו אין לנכרי כרם רבעי
ר ס נ ר באהצ״ו שם ,42החליף את המשניות. (4
ש ר י י ר :סופה. (6כי״ל! (5שרייר ליחא.
שרייר ) ו ל א :ר׳( ,וכן אמרו בשמו בבבלי ,עי׳ להלן. (7
(8כזה בשרייר :לחוסמן ,ועל פיו הגהתי :לחסמן ) ו ל א :לחממן( ,והנכון :לחםמו )את הטיחס(.
"צירוף' ויחיסום' אחד הם, אסור! לצרף לא שגו אלא להפשיר אבל שבבבלי: ואלו הם דברי רב
ביצה לד א ! לחסמן ,חוס׳ שם טיג טז :לחוםמן.
אלעזר ,שבדפוס ס״ם ,ובכייל :אלעזר )קוים למחיקה( ,וליחא כשדייר. (9
'בחיכי. בכייל .ועי׳ להלן א ו ׳ ,וכן (10ש ר י י ר :
271
הרי שנה ״ ל ת ו כ ו או״, רבי יוחנן בםיסא לא שנה שאפילו אם הקשה, ר׳ מ נ א אבל לא.
ובא מ ו ת ר ל ת ת אף לתוכו. יוצא ש ל ה פ ש י ר ן ומכאן שייחמו״, ברישא ״בשביל בוודאי
״לצרפו״ כדי מים צוננין במיחם לתת ש״לחםמו״, רב, בשם ומעיד כהנא בר בא ר׳
כדי להפשירן מותר. מ א ב ב ש ם ר ב ( אםוד״ א ב ל ל ת ת בו מים צוננין )בבלי
ל ת ו ך )״ולתוך״( ״לתוכו או ר ב י מ נ א ) ״ ל א ת נ י ר׳ י ו ח נ ן ״ ( י ו צ א ש א ח ר י ם ש נ ו מדברי
א ל א שאין אנו יודעים ,א ם היו א ף ב א ר ץ י ש ר א ל ת נ א י ם ש ש נ ו ״ ל ת ו כ ו או לתוך״ ,או הכום״,
שזו נ ו ס ח ת ה ת נ א י ם ה ב ב ל י י ם .כ י ה ב ב ל י ש נ ה ב ו ו ד א י ״ ל ת ו כ ו ״ ,ו ה ו א מ ת ק ש ה ב פ י ר ו ש ה מ ש נ ה .
מ א י ק א מ ר )״מאי לא יתן ו ה ד ר א מ ר א ב ל נותן׳( ,א מ ר ר ב א ד א א -ב: מא בבלי
מועטים כדי מים לתוכו ממנו מים חמים לא יתן שסינה המיחם הכי קאמר מתנה בר
מידי לה אביי מתקיף וכוי. כדי להסשירן. מרובים מים לתוכו נותן הוא אבל שיחמו
שפינה ממנו מים קתני ,מיחם שפינהו קתני )״משמע שסינה א ת המיחם מן הכירה״(. מיחם
0
מים מים חמין לא יתן לתוכו בו ש פ י נ ה ו ויש המיחם ק א מ ר הכי אביי אמר אלא
שפינה ומיחם ב ש ב י ל ש י ח מ ו )כי״מ( א ב ל נ ו ת ן ל ת ו כ ו מ י ם מ ר ו ב י ן כ ד י ל ה פ ש י ר ן , מועטין
ד ב ר שאין דאמר יהודה היא ור־ שמצרף מפני מים כל עיקר לא יתן לתוכו מים ממנו
אסור .א מ ר ר ב ל א שנו א ל א ל ה פ ש י ר א ב ל לצרף אסור .וכד. מתכוין
רבי במשנתם. כלל היה שלא ונראה בבבלי. כלל נזכר לא הכום׳ לתוך ״או
אבל ל א ש נ ה א י פ ו א א ל א :א ב ל נ ו ת ן )הוא( ל ת ו ך ה כ ו ם ,ו ה ב ב ל י י ס ל א ש נ ו א ל א : יוחנן
כדי להפשירן ,ועל כן נ ד ח ק ו בפירוש המשנה. ל ת ו כ ו הוא נותן
א ת ה מ י ח ם ׳ )ידוש׳ רפ״ג, ״ ש ה ע ב י ר מ פ ר ש משנתנו כאביי :המיחם שפינהו. רב
2
מ ו ת ר ליתן בו צונן כ ד י מן ה כ י ר ה ויש בו מים חמים, עקר את המיחם( > פ״ג ג: בתום׳
3
צונן לתוך חמין .ורבי ״ ד ר ב כר׳ שמעון בן מנםיא״ ,שאפילו ב א מ ב ט י מ ו ת ר > להפשירן:
גליון כהגהת ר׳ יוחנן בן נורי או׳ )״אוסר״, תני ש א ו ס ר : יוחנן בן נורי כרבי יוחנן
וע״כ אוסר הוא ליתן צונן לתוך כבתום׳ ובבלי(, ס ת ם היא, שאחריה והברייתא אםרים.
שם ובבלי שבירוש׳ איפוא כבית הלל בברייתא משנתנו להפשירן 1 כדי אפילו המיחם
ל ת ו כ ן יתן לא הסמוכה: המשנה כמבנה משנתנו ומבנה וכד. בכוס בד״א א: מב
וכד. ה ק ע ר ה א ב ל נותן הוא לתוך תבלין
ל ב ר י י ת א .ירוש׳ ת ר ו מ ו ת םפ״ב .מא ע ״ ד :א מ ר ר ב י יוחנן ד ר ב י יודה היא ) ס י ב (3
מבושל על משאינו ו א ף ד ת ר ו מ ו ת ,ל ע י ל ע מ ׳ (246ו כ ד ,מ ת נ י ׳ ם ל י ג א ע ל ר ב י י ו ח נ ן מיו
אף. רבי יוחנן תני לא אמר רבי אמי שאינו מבושל. וכל שכן מהמבושל על המבושל,
(4
וכן ה ג י ה ה ג ר י א מ ד ע ת ו ו א ח ר י ו נועם ירוש׳. (, בכיי ר :אף )במקום י א מ ר ׳ הסמוך כ״ה
5
הברייתא ססק בלא היא ואעס״כ > ב כ י י ר, גם וכד, מבושל״ שאיגו מי ״ואף
מ :הכי קחני ,ולעיל ליתא בכיי מ ' ה כ י קאמרי ,ונשלם עייא בין השיטין. (1
(2עי׳ תום׳ מא ב ד״ה מידי .ועי׳ מעיש פיד מייא ואהלות סיה ם״ד.
עירובין בתום׳ אבל ונדחקו בה• אוסר, בבבל )שבת מב א( נשתבשה הברייתא :ורשב״מ (3
פי״א ט מפורש כנוסח הירוש׳ :ר׳ שמעון בן מנסיא אום׳ שתי בריכות אחת של חמין ואחת של גונין נושל
את הפקק םגינתיימ כדי שירדו חמין לחוך הגונן וגונן לתוך החמין ]עי׳ ס׳ הזכרין לא• גילאק וש• קליין.(259 ,
שישנו הרי זו טעות. י א מ ר ' ובמקום אגל ״רבי פלוני נשם רבי סלוני׳ ,אין כרגיל בירוש׳ (4
רשב״ג פליגא על ר׳ יוחנן דתניא)!( מחני׳ ונסח ) ם ד ע ח ו ( : את כל הירוש׳ (5רש״ס שיבש
זה מתני׳ מבושל על המבושל. משאינו מבושל וכ״ש שאינו על המבושל אף פן אומר)!(
272
תמצא הרבה וכה״ג ר׳ יוחנן נ ש נ י ת ל פ י ס ב ר ת י> ״שהיא ת ר ו מ ו ת פ ״ ד ד ,א ל א שבתום׳
ששוגה לפי ס ב ר ת גדולי האמוראים״ ,כמו שהיטיב לראות הגאון רא״פ בפירושו. בתוספתא
ש ג י ג ו :ת ו ר מ י ן יין ש א י ן מ ב ו ש ל ע ל ה מ ב ו ש ל ו ל א ה מ ב ו ש ל ע ל ש א י ג ו מ ב ו ש ל בתום׳
על שאיגו מבושל. ה מ ב ו ש ל אומר אף ג מ ל י א ל בן ש מ ע ו ן רבן
ש מ ע י ק ר ה ה י ת ה ת ו ם ס ת א זו ש נ ו י ה כ ך י .ת ו ר מ י ן י י ן מ ב ו ש ל ע ל ש א י ג ו מ ב ו ש ל וודאי
ותיק המבושל. על מבושל משאינו אף אומר רשב״ג על המבושל מבושל שאינו ולא
ש נ ה ביין כ ש ם ששגה ,שם ה״ג ,ב ש מ ן בגיגוד ל מ ש נ ת נ ו :ת ו ר מ י ן ק ל ו פ ם י ן ) = ״ ז י ת י דרשב״ג
שמן על זיתי אף אומר ר׳ יהודה קלוססין על שמן זיתי ולא שמן זיתי על כבש״(
Pו מ ת נ י ׳ ד ת ר ו מ ו ת ם ״ ב מ ״ ו ר׳ י ה ו ד ה ה י א ,כ ד ב ר י ר ב י יוחנן ,א ל א ד ל א ת ג י ג ם קלוסםין
כאן ״ א ף ״ ) ע י ׳ ל ה ל ן ״שיגויים מצויים״ :״אף״( .ו ב י י ן -ר ש ב ״ ג כ ר ב י י ה ו ד ה )סתם משנתנו( P
מ ת ג ג ד ת איסוא ל ר ע ת ר ב י יוחגן ,ש ה ו א מ ס ר ש מ ש ג ת ג ו כ ר ב י י ה ו ד ה ו א ו מ ר ש ד ע ת הברייתא
מ ב ו ש ל יסד .מ ן ה מ ב ו ש ל . שאיגו כי לסיה שבם״ב, ממשנתנו יהודה בסי״א מוחלסת רבי
מבושל על המבושל, אומר משאינו רשב״ג ל א ת ג י ר׳ יוחגן אף .א ל א : ר׳ אמי : ומשגי
ז״א ולא מן ה מ ב ו ש ל על שאיגו מ ב ו ש ל ,כ מ ש ג ת ג ו ,ש מ ב ו ש ל איגו ״ י פ ה ״ :״וכן ה י ה ר ש ב ״ ג
א ו מ ר יין מ ב ו ש ל אין ב ו מ ש ו ם גילוי״ וכו׳ )תום׳ ש ם ה״ד( ,ש א י ג ו יין יפה.
מ ת ג י ת א כיגי .5
ר׳ בון בר כהנא בשם ר׳ אילא )״היל׳״ גם בכיי ר ( אמר ג מ ׳ א״ר אםי חני ר׳ יוחנן הכלל וכו׳.
והמשיך דברי ר׳ אמי )כמו שיוצא מפירושו(, איפוא אח חידוש׳ ע״פ התוםפחא נסח ולא תשאו ובו׳.
ר׳ יוחנן ר׳ בון ד׳ אםי חני אסר הירוש׳ א ו ס ר : אבל א״כ היה הדפוסים המשובש( ל ס י פ א ! )כנוסח
כאן שר׳ אמי מסר הדרשה בשם ״תני ר ׳ יוחנן״ ,אבל ר׳ בון אומר כך בשם ר׳ אילא(. )כלומר וכו׳
תמיד: )כך הוא לשון הירוש׳ • ר ש ב ״ ג -אף״ וכו׳ p nמן או שהגיה הכל מדעתו, אין שום ספק,
אצל ״מתגי׳ פליגא״ אין ״דתגי״ ,או ״דחגיגן' ,ואגל ״דתגי ר׳ פלו׳״ אין כרגיל ״אומר״(.
(1לפי סברתו ,אבל לא בהגהתו.
על רבי הסתם חולק שםירם כל ברייחא זו ע״ם הםשגה ,ולפי הגהחו שווארץ, (2ולא כר״א
יהודה ,בניגוד לדברי רבי יוחגן .ועי׳ לעיל עמי .1
ב״מ ם״ד טו. כשם שמוסר בשמו בתום׳ כלים משנח רבי יהודה, (3קרוב מאד ,שרשב״נ שנה
273
א ב ל הוא סובר ששלשה טפחים אלו הם מ ל ב ד שזרה של ל ו ל ב ארבעה. לולב לברייתא:
במשנתנו: על כן הוא מ ג י ה כברייתא. לולב ארבעה, ט פ ח <עי׳ ב ב ל י ל ה ל ן ( ,ז ״ א : שהיא
כשר״. ט פ ח י ם ״שלשה ב מ ק ו ם ל נ ע נ ע בו כשר, כדי
( 1
אמר רב יהודה טפחים. ש ל ש ה בו שיש ל ו ל ב בבבלי לב ב: אמרו וכך
ההדס יוצא מן כדי שיהא לולב ארבעה ולולב שלשה וערבה שיעור הדם שמואל אמר
2
שיהא>( <כדי )ם״א: יוחנן רבי אמר פרנך> ר׳ אמר )ס״א >: פ ר נ ך ורבי טפח.
(
בו שיש לולב תנן' טפח. ההדס מן יוצא( )ס״א: ש י צ א צ ר י ך לולב של שדרו
3
ליה כדאית ומר ליה מר כדאית / ב ו ל נ ע נ ע כדי אימא כשר ט פ ח י ם ש ל ש ה
היחיד הנוסח והוא בכ״י מ ' / כ ך הוא וכד. כדעתו״(. יוחנן ולרבי כדעתו )׳לשמואל
״שיש בו ש ל ש ה ט ם ח י ם כ ש ר ״ אלא כאן .לםי־כך לא היה לו אף ל ב ב ל י ב מ ש נ ת ו המדוייק
) ב ה ת א ם ל ש י ט ת ש מ ו א ל ו ר ב י יוחנן( :כ ד י ל נ ע נ ע בו. ו ה ו ס י ף והוא הגיה בלבד,
שמיה דכר נענוע מאן ) ש ט ר א ק !> : כ״י מ לנוסח לז ב, הבבלי הגהת היא וזו
( 5
בו ל נ ע נ ע כדי טפחים שלשה כ ל ל ו ל ב ] ש י ש בוו קתני והכי מחםרא חסודי
כ ך בכ״י מ ,ב מ ק ו ם ״ ה ת ם קאי״ ש ל הדפוסים. כשר.
ש נ י ת מ״א סידרו משגת פ״ג ו ה ׳ ר א ו ,33 , 1עמ׳ ל ה ן ששון סמוקות הל׳ ואמנם
ו ב ה י כ ן י« כ ש ר בו ל נ ע נ ע כדי שלש ה .ט פ ח י ם בו שיש ל ו ל ב פיג מ״ט: אצל
)ה׳ ר א ו .(28 ,ו כ ן עמ׳ ל ב במקומה ,לעיל כבר הביאוה שהם אע״ם וכו׳, מנענעין היו
,(172א ל א ש ב מ ק ו מ ה ב ס ו ג י א ש ל בה״ג ד״ו ל ד ע״ד )ד״ב מ ש נ ה זו א צ ל ם ״ ג ג ם מסודרת
,(166ל א ה ב י א ו מ ״ א ב ת ו ך ם ו ג י א ש ל ס ו כ ה ש ם ) ל ב ב>, מ״א ,ה״ג ד״ו לג רע״ג )ד״ב ס״ג
בכל אוסן גרסו ה ״ פ ו ה ״ ג ב ת ו ך ס ו ג י י ת ה ב ב ל י ש ל מ ג ח ו ת מ ב א ,ש ה ו ב א ה שם .א ב ל אלא
הם ״חסודי מחםרא והכי קתני״ ,אלא שהם המשיכוה למ״ט. אף
לנענע כדי ״אימא״ דלעיל(: )הוא מחםרא״ ״חםורי משלים איפוא על־ידי הבבלי
ה מ ו ג ה ת . )גם בה״ ג הנ״ל( הוא א י פ ו א ל פ י ה מ ש נ ה מב א מגחות שבבבלי הציטט בו.
טפחים שלשה הבבלי: והגהת ר׳ יוחנן בירוש׳ על פי המשניות הוגהו ספרי כל
ב ב ב ל י ל ב ב :שיש בו ש ל ש ה ט ם ח י ם ה מ ש נ י ו ת -הגיהו גם ל נ ע נ ע בו .ו א ח ר י ש ה ו ג ה ו כדי
ו כ ד י )כגו׳ ה ד פ ו ס י ם ( ,ו ה ג י ה ו ב ד ף לז ב :ה ת ם ק א י ,ב מ ק ו ם ׳ ח ס ו ד י ב ו אימא ל געגע כדי
טפחים ,הוגה לגמרי ע״פ הברייתא. א ר ב ע ה והכי קתני״ .ואולם גוםח מ ב ״ ב מ : מחםרא
ש ל ש ה )ישיש בו ואך בטפחים ב ל ב ד שיערה שיעור הלולב בטפחים, שהימשנה׳
חמשה באמה בת כשר״( ,נ ר א ה מ ד ב ר י ר ב י טרפון ,תום׳ ש ם ו ב ב ל י וירוש׳ ש ם : ט פ ח י ם
ששיעורו מפורש ב מ ש נ ת נ ו ובוודאי לולב, כי ד ב ר י ר ב י טרפון נאמרו כ נ ר א ה על טפחים*
כלל במשנה ״הדם וערבה״ ,ששיעורן לא נזכר ראשונה ,ולא על נשנית אף במשנה שכך
א י נ ם מ צ ו י י ם ב ג ו ד ל כ ז ה )עי׳ ב ב ל י שם(. וגם
274
אם אומר יוסי רבי בנביא ומשלים בתורה מתחיל מ״ו: ם״ד ר״ד, >2
יצא. בתורה ה ש ל י ם
אמר רבי יוחנן השלים״( .ה א כ ת ח י ל ה לא. )״א ם מה לשעבר שם ,נט ע ״ ג : ידוש׳
להשלים בתורה. צ ר י ך מ ת נ י ת א ר ׳ יוסד ,א ו מ ר כיני
להשלים. צ ר י ך א ו מ ר ת לא ת ש נ ה :אם ה ש ל י ם יצא ,א ל א ״ כ ך ה י א ה מ ש נ ה ״ : זאת
ודחה את משנתנו מפני הברייתא. ברייתות הלך אף כאן אחרי יוחנן רבי
המשלים יוסי א ו מ ר ר׳ אין ל כ ת ח י ל ה לא ,ו ה ת נ י א לב ב :אם השלים דיעבד בבלי
( 2
קתני, <יצא> השלים אם והא משלים, א י מ א P ו>משובח <זריז זה הרי בתורה
( 3
ר׳ יוסי א ו מ ר ומשלים בנביא בתורה מתחיל ק א מ ר הכי לא. אין ל כ ת ח י ל ה דיעבד
<רבי יוסי אומר מ ש ל י ם תניא נמי הכי יצא. ב נ ב י א ואם השלים ב ת ו ר ה מ ש ל י ם
( 4
א מ ר ר ב י אלעזר ב ר ב י יוסי וותיקין היו משלימין אותה בתורה. בתורה>
ושופר של ומלכות זכרון אין מזכירין שנינו: )צוק׳ פ ״ ד 0 דפד פ״ב בתוספתא
( 5
ר׳ יוסי א ו מ ר )אם היתד ,פ ו ר ע נ ו ת ש ל ב נ ב י א ו מ ש ל י ם ב ת ו ר ה מ ת ח י ל פורענות
( 6
ת ו ר ה בשל ו מ ס י י ם המתחיל מתחיל בשל תורה מזכירין אותה בסני עצמה( גויס
של נביאים ושל כתובים באמצע .על סי ברייתות א ל ה שינה ד ב י יוחנן א ת משנתנו. ואומר
.201א ף כ א ן ש י נ ה א ת לעיל עמ׳ ל ט ה ר ו ת ם״ד ,מ ״ ט , נז ע״א, ידוש׳ נזיר פ״ח, (3
על פי ברייתא )תוספתא(. המשנה
שבועות פ״ד מי״ג :ה מ ק ל ל עצמו וחבירו ב כ ו ל ן ) ״ ב כ ל הכינויין״( עובר ב ל א תעשה. (4
רבי מאיר לא נחלקו ב״עצמו וחבית״ ודברי הכל : ינאי רבי אמר לו א : בבלי
כמו ש נ ח ל ק ו ב ״ ה מ ק ל ל בכולן״. וחכמים,
כרבי םתם הוא וכו/ עצמו״ וה״מקלל ש נ ח ל ק ו אף בזה, םובר יוחנן רבי אבל
אבל לרבי יהודה פטור: מאיר,
שט .ל ה ע ״ ד )ד״ו וכי״ל( :ר ב י יוחנן ב ש מ ר ב י י נ א י כ מ ת נ י ת א .ואית ד מ ר י ן ירוש׳
פוטר. י ו ד ה ו ד ׳ מ ח י י ב מ א י ד ר ב י כיני מ ת נ י ת א יוחנן אבהו בשם רבי רבי
)״לאביו ולאמו״( כ ד ע ת י ה ור׳ יודה כ ד ע ת י ה ד ת נ י נ ן ת מ ן )סנהדרין פ״ז מ״ח( ק י ל ל ם ר״מ
ר״מ מחייב וחכמים סוטרין. בכינוי
של ״ודברי הכל״ כ מ ש נ ת נ ו סתם ,אין בזה מ ח ל ו ק ת ז ״כמתניתא״, ינאי שונה רבי
מחייב ורבי מחלוקת :רבי מאיר יוחנן שונה גם כאן רבי אבל .(235 )לעיל עמ׳ הבבלי
ר״מ, ד ב ר י :(241 פ ו ט ר ,ז״א ש ה ו א ש ו נ ה מ ש נ ת נ ו ״ ב ל ש ו ן י ח י ד ״ )עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ יהודה
ומשנתנו אינה ם ת ם אלא ד ע ת רבי מאיר P וכדומה,
ר ב י יוחנן מ ו ס ר ) ש ב ו ע ו ת כ א א ו מ כ ו ת טז א .ועי׳ ת מ ו ר ה ג ע ״ א ( :ר׳ י ה ו ד ה ואמנם
275 .
את חבירו ומקלל מנשבע ומימר חוץ וכו׳ תעשה לא כל הגלילי ר׳ יוסי משום אומר
)תום׳ מ כ ו ת ס ״ ד י וירוש׳ ש ב ו ע ו ת ספ״ג ,ם ת ם ( ! ״בשם״ דווקא א ב ל ״בכינוי״ פטור. בשם
ב ״ מ ק ל ל אביו ואמו״ מ ס נ ה ד ר י ן )״דתניגן תמך׳(, מביא את המחלוקת חידוש׳
היה לפניו ב מ ש נ ת שבועות ״המקלל אביו ואמו בכולן חייב דברי ר״מ שלא מפני
פוטרין״ ז היא הועברה מסנהדרין ונוספה בשבועות וםוגננה בלשון המשנה וחכמים
(1
.אבל הבבלי בשבועות שם היה והיא ח ס ר ה ב א מ ת בכ״י מ )שטראק!( שבשבועות,
ח כ מ י ם ר׳ מ נ ח ם ״מאן אותה: מםרש שהוא בשבועות, ל פ ג י ו מ ח ל ו ק ת זו ג ם כבד
ג ם ב ם ג ה ד ר י ן ס ו א ,ו א פ ש ר ש ה ו ע ב ר ה ב ל ש ו נ ה אלא שכל הםוגיא נמצאת וכו׳״»
גם ״המגדף״ גם משנתנו, בוודאי ,כ פ ש ו ט ה של ואמנם ״המקלל בכולן׳ כולל משם.
אביו ואמו״ ,וע״כ ת פ ס ה ת נ א אף ״ ה מ ג ד ף ״ בלשון ״מקלל״. ״המקלל
.144 ,268ו א צ ל ״ ת נ י ״ . (5י ד ו ש ׳ ג ד ר י ם פ י ״ א ,מ ב ע ״ ג ,ל ע י ל א צ ל ״ ל י ת כ א ן ״ ,ע מ ׳
״ א י ת ת ג י י ת ג י ״ ,ע מ ׳ .117 (6י ד ו ש ׳ ב ״ ק פ ״ ב ,ג ע ״ א ,ל ע י ל א צ ל
ל ב ר י י ת ו ת. נוסח משנתנו בגיגוד מ ק י י ם אלה הוא בשני
ה ו ש י ע ה נא. והו ר׳ יהודה א ו מ ר אני סוכה פ״ד מ״ה: (7
סעס כ ך ב מ ש נ י ו ת ל מ ן רפו׳ י ו ס ט ׳ ו א י ל ך ,ע ל סי מ כ י ב דסו׳ )•והוי גם רשיי ו ר י ח י !
דיג ה מ כ י ר י ת ה ל י ם ק י ח ל ט )והו( ו וילקוט )׳והוא׳( תתעיו )•והוא׳( :י ל ק ו ט ת ה ל י ם אחת
( 2
ו י ק י ר םיל וכן והושיעה•( )•והוא שאיל׳ ,Folוכן ב ק ט ע וב •) Qוהוא•( u )•והוא•( ,ב
)אבל בכיי מ ב י ס :א נ י ו ה ו א -א נ י ה ו א ( ! ש ת י ט ע מ י ם :מ י י ר )•והוא׳( Pלו )והוא והושיעה(,
ובכל וריטביא: אן ע׳ •והוא׳ ,ערוך ורייד. מ ,עיי מביב וה, )והוא( פ )כניל(. ק
כ ת ו ב באליף. התלמוד( ו ב כ ל ה ם ס ר י ם )טסרי חדשות גם ישגות ה משגיות
( 4
הושיעה מ ת נ י ת א אני והו רבי א ב ה ו ב ש ם רבי יוחנן כיני גד ע״ג: שם, ידוש׳
( 5
ליתא המוקף . לך וודייה א מ ר ר ב י א ב ה ו ל ך ל י ש ו ע ת ה לגו. נ א ) .א ג י ו ה ו א ה ו ש י ע ׳ גא(.
וגם ״והו״. בנוסח גוף הירוש׳ אין כאן איפוא א ל א ס ע ם אחת, וגוםף עי״א בגליון. בכי״ל
במקום ״והוי להגיה יוחנן רבי ה א ם כיוון מתניתא׳ זהו סירושו של ״כיני מה
רבי מדברי נוסחאות? שבכמה ״והושיעה׳, במקום ״הושיעה״ להגיה או כיוון ״והוא׳,
ש ה ו א -ו ה ו א הוא ה מ ו ס ר ד ב ר י רבי י ו ח נ ן - aיוצא ה ס מ ו כ י ם )עי׳ ג ם ו י ק ״ ר פ ״ ס אבהו
)בובר .יט ע״ב( ו ם ם י ק ד ר ״ כ ל״ד פתיחתא וכאיכ״ר ״ ו ה מ א ( ״ כ מ ו ״ ו ה ו א ״ )הקב״ד!( פירש
6
ה ו K ק י ג ע ״ ב :ו ה ו א א ס ו ר ב ז י ק י ם ) י ר מ י ה מ א ( מ ה ו ו ה ו א > ,א מ ר ר ׳ א ח א כ ב י כ ו ל סייג,
1 7
ו ה ו א (8 , אגי ואגי ,א י ר א ח א כ ב י כ ו ל ו ד כ ו ו ת י ה ו א נ י ב ת ו ך ה ג ו ל ה ) י ח ז ׳ א א( מ ה ו והוא
ה מ ח ל ו ק ת ז ! הםיםקא שאחרי הירוש׳ שלנו :המקלל ע1םו היא היא ר י מ כדעתיה וכוי ,הלא הדברים:
ואמנם ריח שם והרייף כהרבה בירוש׳. היא סיםקא מוסעת שאינה במקומה, וחבירו בכולן עובר בלאו,
היה לשניהם מהו ו כ ו ׳ ! מכאן שלא תעשח בלא עובר םביאים טיסקא זו בדיוק :ידוש׳ הא דתנן
אלא ״עובר בלא תעשה״ ,ולא יוחד.
] (2תרביץ ש״ו.[489 , ו א מ ו ) ! ( בכולן עובר בלא תעשה. (1ברא״ש ד׳ לובלין :המקלל א ב י ו
(4ד״ו וכי״ל. (3בד״ס שם בהערות :וכיה במשניות נאפולי ופיזרו ,אבל בד״נ פעם אחת•
(5כן בכייל ,ז״א :וודיי ,״וודאי״ ,כלומר כפשוטו :הושע את עגמך )לך(.
(7מכאן ואילך רק בפסיק׳. (6מהו והוא ,ר ק בססיק׳.
(8עי׳ חום׳ והר״מ בפירושו ,שגשטט מקהוט )ח״ג ,(191 ,ועי׳ גם לוי .110 ,1ועי׳ ראיג ,קבוגת
ט. מאמרים ,102 ,וגםטר ,״חרבא דמשה״ ) , ( T h e Sword of Mosesעם׳
. 276
רבי שלא רצה או א פ ש ר א נ י והו(. כמו )רש״י: הקב״ה ה״ו זה ש מ ו ש ל קד א: שבת
של וכפירושו הגליון בכי״ל(, )כנו׳ ״והוא״ כמו המשנה של ״והו״ ל פ ר ש אלא יוחנן
(
אבהו הסמוך ' . רבי
ואםורין שתלן טהרו מלטמא שתילי תרומה שנטמאו, תרומות ם״ט מ״ז: (8
וישנה. רבי יהודה אומר עד שיגום ה א ו כ ל עד שיגום את מלאכול
ב ע ל י ם וישנה. ש ם ,מו ע ״ ד :ר׳ א ב ה ו ב ש ם ר׳ י ו ח נ ן כ י נ י מ ת נ י ת א ע ד ש י ג ו ם ידוש׳
ה ע ל י ם את שיגום עד פליג: בתרתי יהודה ורבי בעלים, מוסיף: יוחנן רבי
וישנה. ״האוכל״( ,ועד שיגום )ולא
אפילו ק ו צ ר ו מלפניו ויצא הכרם שזרע את האנס מיו: פ״ז כלאים (9
רוצים הפועלים )״אם לפועלים עד שליש יתר מכאן נותן הוא כמה עד במועד.
לאחר המועד. משליש״( קוצרו כדרכו והולך אפילו יותר
מ ו ת ר מתניתא כיני יוחנן ר׳ בשם יעקב בר בא רבי ע״א: <fc שם, ידוש׳
במועד. אפילו לקוצרו
מפני ששנינו בסיפא: לקוצרו, ״קוצרו״-חייב שלא תאמר שפירושו של כלומר,
ליתן לפועלים .אלא חייב כ מ ה הוא נותן ל פ ו ע ל י ם וכוי ,ש מ ש מ ע ל כ א ו ר ה ש ע ד ש ל י ש עד
האבד, כאן דבר ואין בו, אע״פ שקצירה אסורה במועד, אפילו לקוצרו מ ו ת ר פירושו
2
ד מ נ ח ו ת סו ב י ,והגפנים אינם נאסרים ,שאין אדם אוסר הזרעים אסורים ,כברייתא שהרי
כמקיים שנראה מ ש ו ם מ ר א י ת עין, -אעס״כ מותר לו לקצור במועד׳ שאינו שלו P דבר
4
בשליש > אותם מוצא הוא אם אלא םועלים לשכור חייב שאינו אלא בכרם. כלאים
אבל לא ביותר. שכרם.
ובבתי מדרשות שמן שרפה בבתי כנסיות מדליקין תרומות פי״א מ״י: (10
האפלין ועל גבי החולין ברשות כהן. ובמבואות
גבי ועל מתניתא כן היא ר׳ יוחנן בשם בא בר שמעון ע״א: מח שם, ידוש׳
ב ר ש ו ת כהן .הא מ ת נ י ת א ק ד מ י י ת א אםי׳ ש ל א ב ר ש ו ת כהן. החולין
כנסיות״ אלא על ״חולים״ .א ב ל לא על ״ ב ב ת י ״ברשות כהן״ יוחנן לא קאי לרבי
כל השורה גמצאת גם בפםתים פ״ד מ״ד :ומדליקין ב ב ת י כנסיות וכד. וכד.
בולד כלתה וכד מתו הכשרים האשה שנתערב ולדה יבמות םי״א מ ״ ד : (11
חולץ אחד הכלה ובני וכו׳ מייבמין ולא חולצין הזקגה לב ג י התערובות
מייבם. ואחד
עי׳ המאור ומלחמות. לברייחא, (1ירוש׳ ר״ה פ״ג ,נט ע״א" ,כיני מתניתא' נמשך
בענבים )כלומר ״בגפנים״( שהן אסורות הכל מודין ירוש׳ שם: (2וכן אמר רבי יוחנן למ״ד,
הפועלים הרגיל חייב הוא לתת שליש לשכר ,כלומר שליש משכר (4כמאן דאמר בירוש׳ שם:
א״ר יעקב א״ר דנפקינן )״אכלאים״( מאי שנא בחולו של מועד יותר׳ עי׳ מויק ו ע״א: בשכרם ולא
יוחנן משום שכר פעולה ד מ ו ז ל י גבן ן כאן מפורש איפוא שבמועד הפועלים זולים יוחר ,ודלא כפירוש
המפרשים ,וחריש לא אמר אלא :שליש לשכר -כלומר לשכר הראוי להם.
277
מכיב ) נ ש ל ם בגליון(. יק מייד C ו ב , Fol Q u למן דינ ואילך ,ב במשניות כך
ובני לו: הכלה« ולבני וכן ל י ר מ א : מ מב״ב הכלה, לבני ו פ ב י ב )צם ב ( : )ורש׳יי(
הכלה. -ו ב ני הזקנה
ל נ ש י בני הזקנה. ידוש׳ שם ,יב ע״א :א מ ר ר ב י יוחנן כיני מ ת נ י ת א ל נ ש י בני ה כ ל ה
בן ה כ ל ה ודאי. ל א ש ת זהו ס י ר ו ש וכן פ י ר ש ר ש ״ י :ל ב נ י ה כ ל ה . ׳
בשם רבי יוחנן, )עי׳ ״ ת נ י ״ ( . ״שגה״ ,משמש בבבלי כטרמין רגיל להגהות ״תני״׳
פירושו ,גמסרו ב ב ב ל י שגים אלו: פי על או
ב״ב פ״ט מ״ד :האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב )״ששגר אביהן (1
וזה ד כ ש י ש א ו הן נשים שושבינות חזרה לחתן״( דורונות ועמהן ג׳ מ ה ן או ב׳
שהשושבינות האחין״( לכל חלק בה )״שיש לאמצע חזרה שושבינותו״( יחזיר
ב ב י ת דין. גגבית
אביו שושבינות )״שאמר ל א ח ד מבגיו )״על ידו״( ורמינהי ש ל ח לו קמד ב: בבלי
עד שמת״( להם סלוני לשלם הספיק ת ה א שושבינו של פלוני והולך לו דורונות ולא לך
לאביו נשתלחה למתני׳״( לאמצע ,וקשיא ולא הבן )״לאותו לו חוזרת חוזרת כשהיא
לשלם להם עד הספיק ולא דורונות לו א ח ר י ם ושגרו לבנו אשה )״שהשיא שושבינות
אמר בשוד.״(. פורעין היתומים )״כשפורעין האמצע מן חוזרת חוזרת כשהיא שמת״(
ו ה א )אחין( 0 ת נ ן. לאביו נשתלחה מתניתין נמי י ו ח נ ן כי תנן ר׳ א מ ר אםי ר׳
2
אימא( ( )ס״א: תני עשו לאחרים״(, שהן )״דמשמע קתני שושבינות מקצתן שעשו
שושבינות חזרה והא ) ״ ש מ ק צ ת א ח י ן נ ש א ו אשד ,ו ע ש ו ל ה ן א ח ר י ם ש ו ש ב י נ ו ת ״ ( למקצתן
שושבינות״( להן שילמו ועכשיו לאחרים שושבינות עשו הללו ד ד מ ש מ ע דאחין קתני
מ א מ צ ע . גגבית ל ג ב ו ת )״מהן ,ש ה ן משלמין״( חזרה אימא( )ר׳ ו ר ״ ג : ק א מ ר הכי
5 4 3
א ם י ' א מ ר ל א ק ש י א כאן )״מתגי׳״( ב ס ת ם כ א ן ) ״ ב ר י י ת א ״ ( ב מ פ ר ש <והתגיא> > ר ב)י( >
שושבינות לםלוני״( בפירוש אתה תעשה אביו שושבינות )״שאמר לו שלח )״בניחותא״(
שעל אע״פ מבניו אחד ייחד חוזרת חוזרת לו ש ל ח אביו שושבינות ס ת ם )״שלא כשהיא
א מ ר הכא )״במתני׳״( ו ש מ ו א ל חוזרת חוזרת לאמצע. שלחה״( כשהיא אחד מבניו ידי
שושבינות על ידו וייבם א ח ד מן האחין א ת אשתו״( עסקינן )״שמת הבן שנשתלחה ביבם
נוטל בראוי כבמוחזק. שאינו
ב ב ל <רב א ם י אמוראי לפני א״י אמוראי הבבלי להקדים התלמוד אין ד ר ך אבל
( 7 ( 6
ואמנם נוסח . תנן נמי מ ת נ י ת י ך אינו רגיל ב ב ב ל י בסי רבי יוחנן וגם ״כי , ושמואל(
שלגו משובש ,ובכ״י ס ל ד הגוםח :אמ׳ א ב י י כי תגן נמי מתניתין ,ובכ״י ר :אמ׳ ר ב א ש י
שנעלמו עמ׳ ,59 ודברי משלם, דף ב ע״ב )ערך בר פדא( ואמוראים, חנאים יחוסי (6עי׳
278
בוודאי העיקר ,שכן רגיל אביי לתרץ ב״כי תנן נמי מ ת נ י ת י ך והראשון הוא כי תגן וכד.
.(155ו ש א מ ו ר א מ א ו ח ר ק ו ד ם ל א מ ו ר א ק ד ו ם ש ב ה מ ש ך ה ם ו ג י א ר ג י ל . עמ׳ )לעיל
א ת ה מ ש נ ה אנו הורסים א ת ע ל פיו להגיה מתחילים ואם אנו הזה דחוק הפירוש
מ ב נ ה מ ש נ ה זו. כל
ב ע י נ י ה חוזרת חוזרת כשהיא שושבינות ה א ב שילח שנינו: ז פ״י בתום׳
ש ו ש ב י נ ו ת כ ש ה י א נ ג ב י ת נ ג ב י ת מ ן ה א מ צ ע .׳ ב ר י י ת א זו נ ר א י ת מ ת א י מ ה ע ם לאב נשתלחה
ו״בעיניה״ פירושו שחוזרת לתפוסת הבית ,שאין ל א ח ד מן האחין שנשלחה על ידו משנתנו,
0
)ועי׳ ח״ד(. ם ת ם יותר מ ש א ר האחין ,ורב אםי יפרשה בשילח ה א ב שושבינות חלק
על הזכור וכד הבא בתורה, כריתות ושש שלשים פ״א מ״א: כריתות (2
ה ב ה מ ה ואשה המביאה א ת ה ב ה מ ה עליה וכד. ועל
עשאן כולן בהעלם אחת א״ר יוחגן שאם ל מ ה לי, מגייגא ב ע״ב -ג ע״א: בבלי
ד כ ת י ב כי כל א ש ר אמרת לגמרי לא מצית בשלמא פטור וכד. על כל אחת ואחת. חייב
עבר כולהו בהעלם מ כ ל התועבות האל ונכרתו ,אלא אימא עבר ח ד א גתחייב חדא, יעשה
וכד )מכות יד כרת באחותו לחלק, אחת ,א מ ר רבי יוחנן לכך יצאת אינו חייב אלא אחת
חשיב קא )םמאי תנא יוחנן(. רבי בשם רבי אבהו ע״ג: ם ג ה ד ר י ן פ״ז ,כ ד ירוש׳ א,
אי ב ג ב ר י ד ל האשד .ה ג ר ב ע ת ו ב צ ר א ב ח ד״(, משכחת לה לשלשים וארבע חטאות )״היכי
א״ר ובצרי להו תרתי. קחשיב ד ל מיגהון הבא על הזכור ועל ה ב ה מ ה חרא .אי ב ג ש י לה
עליו זכור ו ה ב י א הזכור על הבא הכי ותג י קחשיב גברי תנא לעולם יוחנן
2 ,
משמיה דדב > א ל ע ז ר ר׳ וכו . שתים. דאמד חייב י ש מ ע א ל ה י א ) ס נ ה ד ר י ן נ ד ב( וד׳
המביאה את הבהמה ד׳אשה כריתות שלש ותנא חטאות ושלש שלשים תנא תנא אמר
( 3
וכד. פ ס ח ומילה״( לסיומינהו לכריתות עליה.
שעשאן כולן ב ה ע ל ם א ח ת - ,מ ו ס י ף רבי יוחנן אחד, ל מ צ ו א ל״ו כ ר י ת ו ת בגוף כדי
א ב ל גם ה מ ש ג ה בסגהדרין ,ם״ז מ״ד׳ ל א ח ש ב ה ״והביא עליו. זכור ו ה ב י א במשנה:
רב. זכור עליו״ .ה פ ש ו ט הוא איפוא ,א ף ל ש י ט ת ר ב י יוחנן ,פירושו ש ל
דרבי יוחנן א ל י ב א סתם התלמוד מ ח ם ר אt ח ס ו ד י .7
א ח ד ״מחסיר״ רבי יוחנן ,לפי הבבלי ,א ת מ ש נ ת נ ו ) ע י ׳ ״חסודי מחסרא״(. במקום
ואם אמר המלוה את ח ב י ת על ידי ע ר ב לא י פ ר ע מן ה ע ר ב פ״י מ״ז: ב״ב
אם אומר גמליאל שמעון בן רבן יפרע מן הערב ממי שארצה שאפרע מגת על
ג כ ם י ם ללוד ,ב י ן כ ך ו ב י ן כ ך ל א י פ ר ע מ ן ה ע ר ב . יש
ר ב ה כד .אמר ש א ר צ ה ממי ש א פ ר ע מנת על א מ ר ואם קעגב: בבלי
לא ללוה יש נכסים אבל ללוד, נכסים שאין אלא לא שנו יוחנן א״ר חגה בר בר
כך ובין <בין ללוד, נכסים יש אם אומר רשב״ג סיפא מדקתגי והא מן הערב. יםרע
)שם :בעונתה( וכוי. בעיניה (1אבל הלשון קשה ,ועי׳ תום׳ שם ח )בבלי קמה ב ( :וחוזרת
(3כן כ״י מ ,רש״י ושמיק :לכריתות. ר ״ ג :משמיה דרבא ! (2
279
ה ס ו ר י הכי. שנא ולא הכי לא שנא סבר דת״ק מכלל הערב, מן יפרע לא כך>»>
אמר על ואם ע ר ב ל א י פ ר ע מן ה ע ר ב חבירו על ידי את המלוה קתני והכי מ ח ס ר א
נכסים ב ש א י ן א מ ו ר י ם ד ב ר י ם ב מ ה שאפרע ממי שארצה יסרע מן הערב. מנת
שיש אע״ פ ו ק ב ל ן ה ע ר ב מן י פ ר ע לא ללוד, נ כ ס י ם יש א ב ל ללוד,
2
זה א ח ד נ כ ס י ם ללוד> , יש אם אומר רשב״ג ה ק ב ל ן מן י פ ר ע ללוד, נ כ ס י ם
3
יוחנן כ ל א״ר חנה <בר> > בר אמר רבה ולהלן ,קעד א: מהן. זה לא יפרע ו א ח ד
איפוא םםק רבי יוחנן וכד» מ ע ר ב כמותו חוץ במשנתנו הלכה רשב״ג ששנה מקום
כתנא קמא. ב״ערב״
ודבריו הערב״( מן יפרע )*לא ל ר י ש א יוחנן רבי דברי מוסר הירוש׳ אבל
ר׳ בשם אב הו ר׳ כד. ידי ע ר ב ח ב י ת על את המלוח י ד ו ש ׳ ש ם ,יז ע ״ ד ; הפוכים:
ואם אמר על מ נ ת מן ה ע ר ב י פ ר ע נ כ ס י ם ללוד, אין נ כ ס י ם ללוד ,א ב ל ב ש י ש יוחנן
מרין בכל תמן ללוה. נ כ ס י ם יש ו א ס י ל ו מן ה ע ר ב יפרע ממי שארצה שאפרע
וכד. מ ע ר ב ה ל כ ה כ ר ש ב ״ ג חוץ מקום
בשמו בבבלי. ממה שנמסר ההיםך רבי יוחנן ממש בשם מוסר איפוא אבהו רבי
מסורת בשם אלא יוחנן רבי בשם לא הירוש׳ מוסר וכד( מקום״ )״כל הכלל ואת
כ ת ו ב ו ת עז א ואמנם בנוגע לכלל ,אמרו בםירוש בבבלי, ס ת מ י ת )״תמן מרין״(. ב ב ל י ת
רב בר ר ב ה אמר לא א: ובסנהדרין דר׳ יוחנן. ואליבא אמוראי נינהו לח ב: וב״מ
( 4
)״בראיה אחרונה״( הא קמ״ל דבההוא ח כ מ י ם וכו׳ הלכה כדברי ר׳ יוחנן( )אמר הונא
דאמר רבה לאסוקי מחא הלכה כרשב״ג )״ערב וצידון״( כרשב״ג הא בכולהי הלכה אין
איפוא על רבב״ח .ואמגם הוגא חולק רבה בר רב יוחנן כל מקום וכד. בר חנה א״ר בר
רב> )צ״ל: בר בר ראבא דרבא״( :659 בראשית, במהיג הנוסח ק ע ג ב, כאן, בב״ב
דהונא״(. חוג א
שלפיו-פסק ובוודאי רבי יוחנן ד ב ר י ת״ק, יוחנן פירש בשם רבי א ב ה ו לרבי
וע״כ פירש כאן רבי יוחנן כרשב״ג. ״חוץ מערב״ .א ב ל ל ר ב ה בר ר ב הונא םוםק כמותו:
כפירוש דבריו פירש שהבבלי אלא ללוה. נכסים כשאין ל די נא הסיפא גם בשמו
וגדחק לחסר משגתגו. ה מ ש ג ה
של רבי יוחגן אלא של ם ת ם הבבלי. ל א זה הוא ב כ ל אופן ״ח״מ״
ו ת י ק ו נ ו ה מ ש נ ה גוםח ק ב י ע ת .8
ק ב ע ותיקן ר ב י יוחנן א ת גוםח ה מ ש נ ה :מ ה ם ,מ ק ו מ ו ת שיסודם במקומות אחרים גם
מלשון המשנה לשון או בשינוי מעמצין -מאמצין( )מעברין -מאבדין, מבטא בחילופי
)רחלים -רחלות( ,ומהם דחיית הנוסח ש״תנא* א ח ד שנה לפניו .ואלו הם: המקרא
בריבי ולא ר׳ א ו ש ע י א אצל גודלתי ימים י״ח יוחנן א״ר א: גג עירובין (1
ממגו אלא ד ב ר א ח ד במשגתגו כיצד מאברין את הערים באל״ף ,לעיל עמ׳ 8ואילך. למדתי
עם יציאת ו ה מ ע מ ץ ב ש ב ת וכו׳ את המת מ ע מ צ י ן אין מ״ה: שבת פכ״ג (2
וכד. הנפש
(1כ ך בכ״י ה ו ר ו בין כך וכו׳ ,גם מ ,אלא שליתא שם *אם יש נכסים ללוד,״.
(3עי׳ דים ,ברי״ף רפו׳ :רבה בר אנוה. •אם יש גכסיס ללוחי ,ליתא בכ״י מ . (2
אמר ר׳ יוחנן ,אין בכ״י מ וטלו' ,וליחא גם בה״ג שבועות ,ד״ה ,רייף וראיש ורמ״ה ואו״ז (4
םגחדרין סי׳ סו ועיטור ,פסק דין ,ד״ו גב ע״ג )באו״ז ועיטור :רבח בר בר חנה ,כמו בכ״י ק ! ( .
280
(3 2
( וכיי מ כ ך בעי״ן ,מ ב י ב מ י> ו ד פ ו ס י ם )מעצמין >( ,רי״ף דםו׳ )גם ר״ן ורש״י שם
(3
( ,ה״ג ד״ב ) 118מ ע צ מ י ן -המעמץ( וה׳ )מעצימין -והמעמץ( ,שכל ט ו ב ח״ב ) 315מ ע צ מ י ן
( 3 { 4
,ש א י ל ת ו ת סי׳ צד )צו( כ״י םסד״מ ,ראב״ן ד ף ס ח ע״א ,רמב״ן תוה״א ענין ה ס ט י ר ה ראו4 ,
ריווא ב מ ש ג י ו ת ב ד פ ׳ יוסט׳ ) מ ע מ צ י ן -ו ה מ ע צ י ם ( , הוגה על סי מב״ב ב ש ב ת ק ח ב. ורש״י
ו מ ג ט ו ב א )כנ״ל( ואמ״ד ת״ו )מעצמין -והמעמץ( .ר׳ י ו י ט ל י ם מ א ן ה ל ר ק ב ע בהו׳ שלו ב מ ק ו ם
״והמעצים״ שבדםוי״י :ו ה מ ע מ ץ ,והעיר בגליון :ס ״ א ) ה ע ר ה ש י ש נ ה ע ו ד ב מ ק ו מ ה בדפ׳ ו ו י ל ה ר מ ר ש ד ׳
)״נ״א ע׳״(. תע״ד(» בעי״ן גם ניא ב נ ל י ו ן כ״י ה
• ,^Jס ו ר י ת ״ ע מ ץ ׳ ׳ ׳ ערבית ״עמץ״, בעיץ! יוחנן ק ו ב ע כאן א ת הנוסח שהוא רבי
( 1 ( 9
ופתה, ולמיפתח -עמיץ ° למימץ שבת קח ב: בבלית, וכן ב א ר מ י ת עינים״, ״לסגור
הוא *עמץ״ כי עינוי: עמיץ ערוך: א קי וסנהדרין וסתח, עמיץ קא א: כב ביצה
ה א ר מ י ־ ע ר ב י של ״עצם״ .זאת אומרת ,ב מ ל י ם אחרות ,ש ר ב י יוחנן ק ו ב ע שאותו האקביבלנט
שאינו סועל בעברית ,״חזק״, ״אמץ״ מן ולא ״עצם״, בעברית הוא מן ״עמץ״, הסועל
הגלילי, בלשון המשנה .א ב ל גט ״ מ א מ צ י ך באל״ף אינו א ל א מ ב ט א אחר ,ה מ ב ט א נמצא
״ מ ע מ צ י ך )כמו ״ מ א ב ר י ך ב מ ק ו ם ״ מ ע ב ד י ך ( . של
כ מ ו ש א מ ר ת י ,ה נ ו ס ח ב א ל ״ ף י ש לו ע ד י ם נ א מ נ י ם ה ד ב ה ז ז״א ש ה פ ו ע ל נ כ ת ב ואולם,
כ מ ו ש ג ק ר א ו כ מ ו ש ג כ ת ב ב א ר מ י ת ש ל ה ג א ו נ י ם ו ב מ נ ד ן י !,(1
ת במשגה
בכ״י גם )ובמקצת לוגדון וכ״י וכי״ו בדפד יט פי״ח / פי״ז שבת בתום׳ גם
1 3 , 2
/ מ וכן ב ב ר י י ת א ה מ ק ב י ל ה ש ב ב ב ל י קגא ב בכ״י מ ת א מ צ ו ת , לאמץ. ערפורט ((:
אדם לוקה ב ה ע ל ו ת ך פי׳ ס ״ ד : ס פ ר י ה ״ ג ו ה ״ פ ו ר א ״ ש )עי׳ ל ע י ל ( -ב א ל ״ ף . שאילתות,
עיגיך א מ ץ ע ו מ ץ( ז מ ״ ת : 207 א ל א ע י ג י ו <כ״י ב ר ל י ן ו י ל ק ו ט : אומץ ראשו אינו על
ע צ ו ם -ו ע צ ם «.(14 ) ס פ ר י ה א ז י ג ו פ י ׳ ש ל ״ ט 1גם ב כ ״ י ב ר ל י ן [ : ואימץ
281
(3חולין פי״א מ״א -מ״ב) :א( וראשית הגז אינו נוהג אלא ב ר ח ל ו ת
וכר< .ב> ב״ש אומרים שתי ר ח ל ו ת וכו׳ רבי דוםא בן הרכיגם אומר חמש
ר חל ו ת גוזזות מגה וכר וחכ״א חמש ר ח ל ו ת וכר.
מדם׳ יוסט׳ ו א י ל ך .א ב ל ב ד י נ וב ,570 ב ר ח ל ו ת [ כ ך ב מ ב ״ ב דפו׳ ,ו ע ל פ י ו ב מ ש נ י ו ת
( 1
תתקייז, וילקוט וכן ב ט ב י ב ק ל ז א ואגודה, ) ב ד פ ו ׳ וכיי( ורשיי רא״ש רי״ף. ר, מב״ב
וזו רחלים, שתי ב: מ גם ב מ ש נ ה ומב״ב 571 לו ,ם ק ב ברחלים! א: במשנה
ה י ת ה ב ו ו ד א י גם נ ו ס ח ת ו של רש״י )קלז ב דיה ד מ ת נ י ,עי׳ להלן(.
4
בבלי קלז ב :כי םליק איםי בר היני אשכחיה דבי > יוחנן דקא מתני ליה לבריה
5
ר ח ל י ם אמר ליה אתנייה ר ח ל ו ת אמר ליה כדכתיב <קאמינא> > רחלים מאתים
)בראשית לב טו( אמר ליה ל ש ו ן ת ו ר ה ל ע צ מ ה ל ש ו ן ח כ מ י ם ל ע צ מ ן .
במ״א ,שכל הגוםחאות )חוץ מב״ב דפר ודפוסי המשגיות למן דפ׳ יוסט׳ ואילך שהוגהו
על סיח מעידות על ״רחלים״ - ,וודאי כי ״רחלים״ כאן מ ק ו ר י ועיקרי :אבל במחלוקת
רבי דוסא וחכמים שבמ״ב -בכל הגוםחאות בלא כל יוצא מן הכלל :ר ח ל ו ת .ואולם
שקול הוא הנוסח במחלוקת ב״ש וב״ה שבמ״ב.
הסיפור שבבבלי מסודר בסיםקא שעוסקת במחלוקת ה ש נ י ה )״רבי דוסא בן
6
הרכינם אומר וכר״( > ,ועל כן פירש רש״י ,שהדברים מוסבים על מחלוקת זו :״דמתני
לבריה ,מתגי׳ חמש רחלים גוזזות מנה מנה ופרס״ ל(.
(8
בעגין ״ראשית הגז״ ,שגיגו בתום׳ םיי ד )בבלי קלז א( :השוטף רחליו חייב,
(9
אצל *רחלות״ שבתום׳ שם במחלוקת רבי דוסא וחכמים <עי׳ לעיל( .ואסשר וקרוב
שמחלוקת ר׳ דוםא וחכמים לקוחה כולה כמו שהיא מעריות.
(2ועי׳ להלן ,ישיגויים מצויים׳׳. מ :ראשית הגז ,ולא יותר. (1
(3צוקי בעדיוח משובש :רחלים -רחילות.
לרבי׳ והגיהו כ ב ר בדם׳ וכ׳׳י מ בטעוח: ודםוי״י אחדים! כך ,רבי ,ר ורש״י )יפו׳ וכ״י( (4
משיב ל ו : ורבי יוחגן גכרי, שמסכו אחד מרבי יוחנן :יין ״ר׳ אסי״ הב״ח .גם בע״ז גח ב שואל
מ ז ג ו )״שמזגו״( א״ל )אנא( כדכתיב קאמיגא א״ל לשון חורה לעצמה וכי׳. אימא
א
ר ,ובע״ז שם) :אגא( בדבחיב קאמיגא ,וגם כאן ליחא ״אגא״ בכ״י מ. כך על פי ״קאמ׳״ שבכ״י (5
(6אלא שהשאלה השגיה ששאל איסי :ראשיח הגז בכמה ,שייכח לפיסקא זו בכל אופן ,ובשבילה
282
והרחלים, כלאים פ ״ א מ ״ ו :היעלים ב כ ל הנוסחאות בכל כלאים. נמצא ״רחלים״
הרחלים ר ח ל י ם וכו׳ ו א ם ר ו ב מן פ״ט מ״א )גגעים פי״א מ״ב( :צמר גמלים וצמר שם
בבכורות הנוסחאות ובכל והרחלים. הגמלים צמר פ״ה יב: שם וכן בתום׳ אסור,
מ ״ ג ו ס ר ה פ ״ ג מ ״ ג :ז כ ר ש ל ר ח ל י ם ) ב ב ל י ב כ ו ר ו ת ל ה ב( ,ש ם ש ג מ צ א ג ם ב ב ר י י ת א ם״ה
ז (
. י ב מ ו ת ק כ א ב )ב״ק ג ע״א( שבבבלי
חילוף בין ״ ר ח ל י ם ״ -״ ר ח ל ו ת ״ ,נ מ צ א ב נ ו ס ח א ו ת גם ב מ ק ו מ ו ת א ח ר י ם ב מ ש נ ה : אבל
מי״ר ואילך, ועל סיו במשניות מדם׳ יוסט׳ וכ״י מ(, )דפד מב״ב פ״ה מ״ב שבת
הרח לין )רי״ף וכ״י מ :ו ה ר ח ל ו ת ( יוצאות שחוזות ו כ ד חוץ מן ר חלו ת נ״י ב: ורי״ף
ב צ י ט ט ש ב ב ב ל י גג ב: והרחלות-הרחלות! רי״ף דסוםים ,רא״ש ומאירי: )״הרחלים״(!
ו ה ר ח ל י ם יוצאות י ו צ א ו ת ש ח ו ז ו ת ) א ב ל מ :ה ר ח ל ו ת ( ז פ ב ״ ב ) ג ד א( ד פ ד : ו ה ר ח ל י ם
ר ח ל י ם יוצאות שחוזות. ) א ב ל מ ו א ״ פ ל י ת א ״ ו ה ר ח ל י ם י ו צ א ו ת ״ ( » פ י ״ ר )ז ע ״ ב ( : כבוגות
ד״ג ) ו ר ח ל י ם - רחלים, ספרי המשניות גם ברישא: בכל א ב ל חוץ מ מ ב ״ ב ומי״ר
וד״ם )והרחלים -הרחלים( ,לו )כניל( ם ק ) ר ח ל י ן -ה ר ח ל י ם ( ב ה )ורחלים ,ומוגה: הרחלים(
ו ל י ר מ א ,ו כ ן ר י ״ ף כ ״ י מ ו ש כ ל ט ו ב ח ״ ב .266 ,ת ו ם ׳ ש ב ת ס ״ ו /ם ״ ה א צ ו ק ׳ ו כ ״ י והרחלים(
יוצאות כבונות ,דםו׳ וכ״י ו :רחלות. ר ח ל י ם לונדון:
וכ״י מ, דפו׳ מ ב ״ ב ) נ ד ב( הרחלים, הנוסחאות: בכל ס״ה מ״ד בשבת ואולם
ה ר ח ל ו ח ( ו ס י ״ ר )ז ע ״ ג ( ,ד ״ נ ו א י ל ך ,ל ו ,ס ק ) ה ר ח י ל י ן ( ה ו ב » ר י ״ ף םב״ב )אבל מ: מי״ר,
ט ו ב ש ם .267 ,א ב ל ר א ״ ש ו מ א י ר י :ה ר ח ל ו ת . ושכל
פ ״ ב מ״ז ד ״ ג ו א י ל ך :ש ת י ר ח ל ו ת ש ל א ב כ ר ו ז א ב ל מ ב ״ ב )יח aו ב ב ל י בבכורות
פ ק ב 170 וכן לו )רחליח, רחליו(, רחלין ,אבל בסים׳: )מב״ב כ״י מ : ר חילי ו שם:
.171ת ו ם ׳ ס ״ ב ח :ש ג י ) ! ( ר ח י ל י ם ש ל א ב י כ י ר ו . רחלים( וב )מוגה:
ב ״ מ ס ״ ה ד ) ב ב ל י ס ח ב ( :ה ר ח י ל י ם ,ה ר ח ל י ם ,ו כ ן ב ש א י ל ת ו ת ) ג א ו נ י ק א 1(358 , תום׳
ב כ ״ י ה ו פ ל ו ׳ ו ר י ״ ף מ ב ב ל י :ה ר ח ל ו ת .ר ח ל י ,ר ח ל י ו ,ב ר י י ת א ב ב ב ל י ש ם ס ד א. אבל
2
ר ח ל ו ת חמש לו היו יא: פ״י ב״מ Sתוספתא
שימש איפוא אף בלשון חכמים ״רחלים״ ב ל ב ד )כלאים פ״א ה ק י ב ו ץ שם בתור
ופרה ס״ג מ״ג ,ומשגה שלגו בחולין פי״א ש ב ת פ״ה מ״ב ומ״ג ,בכורות פ״ה מ״ג, ופ״ט,
תום׳ ב י מ )חולין ש ם מ״ב, ״רחלות״ שימש גסרדות ר ב ו ת נקבות בתור ואולם מ״א(,
) ב כ ו ר ו ת ם ״ ב מ״ז ,ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י ב ״ מ ס ד א(. רחליו פ ״ י יא( ,ו ע ם כ י נ ו י י ם ג ם ב ר ב ו ת :
ב ב ב ל זו ,ו א ו ל ם ומגהגה של לשון חכמים שמרו על מסורתה י ש ר א ל ב א ר ץ
המקרא בלשון שתםשו היו הלשון, של החיה המסורת שחסרה מקום ב ר היגי(, )איםי
( 3
. ר ח ל י ם ושנו גם ברבות נ פ ר ד ו ת :
מקומות את ובילבלו בכמה הסופרים דברי רבי יוחנן א ל ה שיבשו בהשפעת אבל
המשגיות. גוםחאות
שכן אגו מוצאים ברייתא, כאן מ ש נ ת נ ו או שנה אם איםי םםק הוא אף
כ״תנא״ שונה ברייתות ,עירובין לט ב :דתני איסי)״אםי״>. אותו
283
ויוצאין בהן מדרס טמאין ס מ ו כ ו ת שלו )״של הקיטע״( ס״ו מ״ח: שבת (4
בהן לעזרה .ומן הברייתא .חגיגה ד ע י א : ו נ כ נ ס י ן ה י ר ו ש ׳ היתד .א י ם ו א : משנת
היא, בעזרה )״ראיה״ לעזרה בקב הקיטע שנכנסים יוצא קביים. סרט לבעלי רגלים
ר י ש פ ״ א ,ע ו ע ״ א ,ת ו ם ׳ פ ״ א א( ,ש א ם ל א כ ן ק ר א ל מ ה לי. ידוש׳
אלא ק ב ב(, )בבלי שם יבמות בתום׳ מסורש קיטע, של בקב כשרה ושחליצה
284
ש ם ק ג ב ) ש ב ת ס ו א ( ,וזו כ ש מ ו א ל מוקים לה כרבי מאיר ,כשמואל, ש ם ק ג א, שהבבלי,
הקיטע ובקב עץ של בסנדל חליצה התיר חזרה לסני אבל שם(. )שבת חזרה לאחר
ע מ ׳ 142ו א י ל ך ( . )לעיל
שאינו שנינו״, במשנה ,שייך הענין הבא ,״כך וכך ונוסחאות להגהות לכאן, לא
מ ה ש ש נ י נ ו ב מ ש ג ת ג ו פ י ר ו ש ו כ ך ו כ ך י. פירוש: גוסח והגהה אלא שיגוי
חבילי לו )ערלה ס״ג מ ״ ו -מ ״ ז ( מי שהיו דתנן א -ם : ג ע״ב )זבחים ע ב ביצה
ומאתים באחת יעלו אומרים וחכמים ר׳ מאיר וכו׳ ד ב ר י הכרם ידלקו של כלאי תלתן
0
שדרכו ל מ נ ו ת מ ק ד ש וחכמים אומרים אינו מ ק ד ש א ל א ש ש ה ש ה י ה ר׳ מ א י ר א ו מ ד א ת
ור׳ שמעון בן שנינו שדרכו למנות א ת רבי יוחנן א מ ר ואתמר עלה ב ל ב ד וכד. דברים
א מ ר ליה ר׳ יוחנן לריש לקיש יבמות פא א -ב: שדרכו למנות שנינו, כ ל אמר לקיש
ש ד ר כ ו ל י מ נ ו ת שנינו .מ א י היא ד ת נ ן ו כ ד א ת ש ד ר כ ו ל י מ נ ו ת שנינו, כ ל מי ס ב ר ת וכד
לימנות ר׳ יוחנן ס ב ר א ת ש ד ר כ ו לימנות מקדש וכו/ כל שדרכו אומר רבי מאיר שהיה
בין ביבמות ״כל״ גם בציטט, כאן )מ :אמר( כל שדרכו לימנות שנינו. שנינו ור״ל ס ב ר
ובכ״י מ ח ס ר גם ״את״. ובין ב כ ״ י מ .ב כ ל ס ם ר י ה מ ש ג ה :א ת , בדסד
פירשו כיחס יוחנן אבל רבי ״ כ ל ש־״ ז ר״ל כמו פ י ר ש של משנתנו ש־״ ״את
אלה זאת אומרת ומ״ז ועוד(, גיטין פ ״ ט מ״ו זה ש ־ )עי׳ ב ר כ ו ת פ ״ ג מ ״ א , רגיל: פעול
ד ב ר י ם ולא יותר. ע ש ר ה מ״א-מ״ב ומ״ו-מ״ז: בערלה פ״ג המנויים
מ פ ר ש י ם אנו אלא: במשנה P כך אנו שונים פירושו: א י ן וכך ״שנינו״ כך
ב״מ מט ב מ י ׳ ,(13 ״ ת נ י ״ להלן )עי׳ ב צו סםחים כמו למשל וכך את משנתנו, כך
״תנן״׳ וכך כך של שימושו בו וכיוצא ג ם גיטין פ ו א ,פ ח א ,ש ב ת ק כ ג א ועוד(. )ועי׳
״ א ב י י ״(. ש ב ת מ ט א ,ע י ר ו ב י ן ג ע ״ ב ,ו ע ו ד )עי׳ ל ה ל ן א צ ל למשל
צריכים ל פ ר ש א ת ה מ ח ל ו ק ת שבין ר ב י יוחגן וריש לקיש ,יוצא גם מן הירוש׳ ושכך
ע ש ר ה פ ״ ג ,ם ג ם ע ״ א :ר ב י יוחגץ ו ר ב י ש מ ע ו ן ב ן ל ק י ש ח ד א מ ד ד ב ר י ר ב י מ א י ד ערלה
כאן הרי מקדשין. הדברים כ ל דברי רבי מאיד אמר והרגה )= ״ א ת ״ ( מקדשין דברים
וכדומה(, ״ר׳ יוחגן תגי״, )כגון המשגה בלא כל יחם לגוםח ש ב ע ג י י ן, מחלוקת היא
ש א י ג ו א ל א פ י ר ו ש ו ל א ה ג ה ה .ל ע נ י ן ,ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .102 מפני
והשלימו חסר שם מן ״וחכ״א• עד ״וחכ״אי, בדפוי״י חיה בכי״י ושמ״ק» (1אח ,גם בזבחים
בעל בה״ז ע״ס ינמוח )עם ״כל״ ו( ,עי׳ ד״ס.
שוגה במשנה את שדרכו לימגוח )מגיגו( מקדש חיה ר״ל כלומר זה שכתוב (2ר״ח בביגת:
וכוי. כל שדרכו
285
ת ר ו מ ו ת ם״ז, צ ב א> י ר ו ש ׳ פ י א ה ם פ ״ ד ,י ח ע ״ ג » כ ל א י ם ם ״ ט ,ל ב ע ״ ג ) ב ״ ר ר י ש פ ע ״ ד ( !
ב ״ ב פ״ג ,יג ע ״ ד ,ועוד .ו ר ג י ל ה ו א ז ו ע ״ ד ) ב ״ ד ם ו ף פג״ז( םוטה פ״ה ,כ ע״ג מד םע״ד ז
)עי׳ ל ה ל ן ,ועי׳ ג ם י ד ו ש ׳ נ ד ה פ ״ ב ,נ ע ״ א :ת נ י ב ״ ק בשיטת משגתו של בר קפרא לאחוז
רשב״ל בר קפרא למד אחרי ב מ ש נ ת ב״ק>. זו ש ש נ ו י ה וב״ב קנד ב: לרשב״ל. ומסייע
ו (
ב״מ י הלכות, כמה שבשמו הוא מוסר , ד ל י ה בר כהן א ב א התנא אצל בוודאי
ידוש׳ ברדלא(» מט ע״ג: פ״ח, גיטין ברדלייה, ע״ד: פ״א ,ז ב״מ )ידוש׳ וע״ב ע״א
ל מ ד גם אצל ובוודאי בר דלייה. א ב א ןכהן[ טז ר ע ״ ב : יח ע״א וב״ב פ״ח, פ״ד, פיאה
שבדרום וכד, ר ב ו ת י ג ו תלמידו של רבי ,עירובין סה ב :ולכשגגיע אצל אסם, רבי
2
דרומה <פם> לירוש׳ ש ם פ״ו ,כ ג ע ״ ג :א ת א ר ב י Sבהשוואה
)חולין ג ד א ,ו ה ש ו ה י ר ו ש ׳ ב י צ ה ס ״ ה ,ס ג ע״א(, ר ב י את בגליל זכה עוד לראות
א׳ )עי׳ ש ב ת ק י ט ב ו ה ל ו י ח ״ ב נ ש י א ה י ה ו ד ה רבי לא שימש אלא את בן־בנו, אבל
למשל -בנוגע ופירושים, הלכות רגיל למסור ש ב ש מ ו הוא גז א(, יבמות ועי׳ ,39 ,30
ע״א לא ם״ד, םםחים ידוש׳ טו א» ע״ג(, מט שם ס״א, דרוש׳ ט ע״ב -נדה למשנה
) ל ע י ל ע מ ׳ ,(252ס ו כ ה פ ״ ג ,נ ג ע ״ ג ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(273כ ת ו ב ו ת פ ״ א ,כ ה ע ״ ב ,ו ע ו ד .
) י ב מ ו ת גז א( ו ר ג י ל ממנו שואל שהוא ר ב א, א ו ש ע י א ר׳ שימש גם א ת הוא
מעילה ז ע״ב ב כ ו ר ו ת י ג א, ) ג ד ה י ח ב(, ס ע״א קידושין ל ד ב, פסחים בשמו, למסור
) ב ב ל י ש ם כז א ,א ב ל כ א ן ר ק :ר״ל( ,ב ״ ק פ״ד, כ ה א» ירוש׳ ח ג י נ ה פ״ג ,ע ט ם ע ״ ד וגדה
ר״ל> .ש י מ ש ג ם כך סירשה ר׳ הושעיה אבי המשגה )אבל ב ב ב ל י שם מ ב ב ר ק : ע״ג: ד
ח מ א ) ש ב ת ק י ד א ,ע ״ ז י א ב .י ד ו ש ׳ ר״ד .ס י ב ,נ ח ר ע ״ ב ] ס ג ה ד ר י ן בר ח נ י נ א דבי את
ומוסר בשמו, ורבי שמעון בן לקיש חתמין(, רבי יוחנן רבי חנינא פתח. פ״א ,יח ע״ג[:
ש ב ש מ ו הוא רגיל למסור ,עידובין יא ב ,ס ו כ ה ר ׳ י ג א י, עירובין פ ע״א .ש י מ ש גם א ת
יז ב ) מ ע י ל ה י ח א ,ע ר ו ך ור״ג( ,י ו מ א ל ז ב ,ב ״ ק נ ב א )ידוש׳ ק י ד ו ש י ן פ ״ א ,ם ע ״ ב ,ו ב ט ע ו ת
ב ״ ב פ ״ ג ,יג ע״ד( ו ב ״ מ כ ו ב.
ב ן ח ג י ג א )חנגיח(, י ה ו ד ה דבי מ ו ס ר ג ם כמד .ד ב ר י ם ב ש ם ה ת נ א ה מ א ו ח ר הוא
ע״ב )בטעות: כט פ״ד, וכלאים יט ע״ג, שם פ״א, -ידוש׳ דרביה( )הא עירובין יא א
כח ע״ד, כ ת ו ב ו ת מ ט ב = ידוש׳ שם פ״ד, ג ב ע״א( ז ס״א, בירוש׳ סוכה ב״ח, יוסי ר׳
מוסר ידוש׳ פ י א ה פ״א .טו ע ״ ם .הוא בן חנינה, בר חנינה, בר חנניה, כ ״ פ )בן חנניה.
ורבי מ נ ס י א ,ו י ק ״ ר פ ״ כ ב, בן ש מ ע ו ן רבי בשם בני דורו הצעירים של רבי, גם
בירוש׳ ר׳ קצ״ח« וילקוט ברכות ב ע״א ומפתח לרג״ג )כ״י מ עד א יבמות ס י מ א י,
ב ש ם .(- ל ע ז ר ר׳ שני פ ״ ה ,נו ע ״ ג : מעשר
מכל החכמים האלה קיבל רשב״ל ,ובוודאי פ ה אל פה ,כ מ ה קבלות הגוגעות למשגתגו.
חנן בן ר: כ״י ברדלא, כהן אנא משום אומר חנין בן יוסי אבא ב: םי׳ דברים םמרי (1
דליה בר ונו׳ אומר ינוח איש וכו׳ יוסי אבא כנכון: )ממה״ג( 259 מ״ח מנוחה, איש יונה בן
וד: א ס״ב כלאים שנחוס׳ שמעון, ברבי רבי אלעזר של חבירו והוא .[392 ש׳׳ח, בתרביץ מש״כ ]ועי׳
איפוא היה כהן אנא כט. טו ש״ב ״ינוח״, ינוח. איש ע״א: כח פ״ב, כלאים בירוש׳ אבל יאני, איש
ג ם בד״א זה, בן ח נ י ן יוסי אבא .(5 הערה 232 טדאדיציון, באכר, גם )ועי׳ הזקן זמגם בן המאוחר לכל
.[12 שו׳ 266 ש״ה. בחרביץ ]ועכשיו 101 חי״ב, פפד״מ ביאהרבוך מש״כ עי׳ (2
286
לברייתא של בניגוד אחריה הולך יותר מ ר ב י יוחנן : רבי ב מ ש נ ת דבק הוא
על הברייתא ,״רבי לא שגה ב פ י ר ו ש ח י י א ,א פ י ל ו ב מ ק ו ם ש א י ן ה מ ש נ ה ח ו ל ק ת רבי
ב״חבורה״ ידועה שאינה ברייתא כל אף והוא דוחה ם ב ב, נדה מנא ליה״, ר׳ חייא
ידוש׳ עליה״, אין םומכין לחבורה נכנסה שלא משנה ״כל ״בםגהדרין״(, )״בישיבה״,
פ ״ א ,יט ע ״ ב .ע ל כ ן הוא ,כ ב ן ז מ נ ו א י ל פ א ) ח י ל פ א ( ) ת ע נ י ת כ א א ,י ד ו ש ׳ ק י ד ו ש י ן עירובין
רבי׳/ ש נ ה * כ א ן של ברייתא: להלכה רמז במשנתנו פ״א ,נח ע״דא מ ח פ ש ל מ צ ו א
(
ב ב ר י י ת א ' ,י ב מ ו ת מ א א ,גיטין כ ט א )ב״מ כ ט ב( :כ א ן כאן רמז רבי ל ה ל כ ה ה מ פ ו ר ש ת
)קידושין פ״א ,ם ע״ג לג ע״א כתובות פ״ט, שהובאה בירוש׳ להלכה של הברייתא, רמז
2
רבי יוחנן ח ש ב ואולם ם ״ ג א(S )תום׳ ב ״ מ רבי חייה״ ״תני בשם פ״ג ,ט ע״א( וב״מ
ב ״ ק גד .א , זו א פ י ל ו ת י ג ו ק ו ת ש ל ב י ת ר ב ן י ו ד ע י ם א ו ת ה ) ג י ט י ן ש ם ( . זו ל ר א י ה מ י ו ת ר ת :
מברייתא ה ע״א( )ב״ק פ״ה, כז ע״א כלאים פ״א. ר ב י יוחגן בירוש׳ שהביאה ברייתא
וריש לקיש מעיר גם כ ל א י ם פ ״ א א. תוספתא P לוי״( ״דבית )בב״ק: ד ל י ה בר של
י ח ב. וכריתות ב יט שבועות וכוי: ועוף חיה וכן ר׳ לגו שגה שלימה משגה כאן:
שבתום׳ פרה פי״ב ע ק י ב א ר׳ ל ע״א ,ד ב ר י פסחים ם״ג, רבי, שגה כך בירוש׳:
( 4
משיב ריש )תמימה( ש נ ה ד׳״, ״משנה שלימה . יז ר מ ו ז י ם ב מ ״ ב ) ״ ו כ ן ל ע נ י ן ה ט ו מ א ה ״ (
שבמשנה ,שלא נאמרה להגביל את ההלכה רוצה כשהוא לבן מ ח ל ו ק ת ו רבי יוחנן, לקיש
כו ) ס נ ה ד ר י ן ם״ז, ם ם ח י ם ס״ז ,ל ה ע ״ א ידוש׳ ולטומאה״(, )״לאיסור ל ע נ י ן זה וזה אלא
ר״א ״הרי מ ח ל ו ק ת ך בצידו שהוא משיב לריש לקיש וכך הוא משיב לרבי אלעזר, ע״א(.
ו א ת א מ ר ת לי ר ״ א ״ )זבחים ה ע״א( ,איך ש ל י מ ה מ ש נ ה ״קאמינא אנא וכד*: אומר
את הסתם! נפרש
6
(־ לרבי יוחנן בגיגוד ה מ ש ג ה -ו כ א ן דווקא לפרש את אף הוא עצמו רגיל אבל
חייא ר׳ שנאה לא ר׳ אמרינן חייא ר׳ דשנאה םתניתא דכל שם: לב״מ בשמ״ק מובא ר״ח, (2
וכו/ אושעיא ור׳ חייא ר׳ במשנת שנויה וזו לו מניין
עיקר נראה כן ועל דלייה״, ״דבר מברייתא בירוש׳ הובאו כלאים, בהלכות אחרות הלכות גם (3
ל א הבין א ת ה ט ר מ י ג ו ס ״כאן שגה רבי״. בהערה, 121 הרכבי, אליהו, לאברהם בזכרון רטגר, כלאים. כירוש׳
״שנה״. ״ ט ר מ י ג ו ל ו ג י ח ״ : להלן, עוד עי׳ רבי״, שגה ״כך אל (4
)לוגץ(. ורש״ט בכי״ר יוחגן ,וכ״ה צ״ל: שט, בירוש׳ יהודה״ רבי ״אמר במקום (5
רבי אלעזר וכן שנויה״, 'במחלוקת יוחנן, לרבי בגיגוד ט ע״ב, ח ע״א, א ו מ ר ,גזיר תזקיה גט (6
אמר יוחגן ר׳ ושיג: ע״א, מז ם״י, חרומוח בירוש׳ אבל א. קיח א, עה יבמוח יוחנן, לרבי בניגוד
287
נדה ב ״ מ ע ב א, א, יומא פ א היא. פ ל ו נ י וד׳ ש נ ו י ה ב מ ח ל ו ק ת יחיד: כדעת
שם צ ב ב )ידוש׳ יבמות ידוש׳ ע ר ל ה ס פ ״ ב ,ס ב ע ״ ג :מתני׳ מני ר׳ ע ק י ב ה היא, ב: כב
1
ב ע ״ ג ו ה ק ב ל ו ת ( ,מ כ ו ת כ א ב ) י ד ו ש ׳ כ ל א י ם פ ״ ח ,ל א ע ״ ב ( >. פ״א,
משגה״ ,יבמות מג א א ח ד ו ת ״זו א י נ ה יוחגן א מ ר גם ר ש ב ״ ל על משניות רבי עם
ד מ ם י י מ י ב ה ד ו ו ק ג י ז ו ד ב ר י ר ״ ש ״ ,ל ע י ל ע מ ׳ ,(270ח ו ל י ן פ ״ ב א ) ל ע י ל ע מ ׳ .(269 )״משום
סב ערלה םם״ב, למשנתנו, בגיגוד בר קפרא במשגת הוא תוםס מקומות בכמה
ר׳ יוחגן וחכמים״( )״רבי שמעון במחלוקת אמר שמעון בן לקיש רבי )למט״ז(: םע״ג
של קודש דתגי בר קפרא חתיכה ס ב ר רבי שמעון בן לקיש כ ה ד א דברי הכל .וכד. אמר
בגיגוד אוםרין: מתיר וחכמים רבי שמעון ש ג ת ב ש ל ו עם החתיכות פיגול ושל גותר ושל
ח ת י כ ה של פיגול ושל נותר ושל קדשים שנתבשלו עם החתיכות םתם: ששגתה למשנתנו
כך יהושע ורא״ם(. שדה ועי׳ עדני, ר״ש )כנו׳ כ״י ש מ צ א ומותר לכהנים לזרים אסור
)עי׳ מ״ש(. דב״ק על פי ברייתא המשנה ה ו ג ה ה נוסח הירוש׳ במשנתנו ,ולפניגו היה
להלן ״תוססות והוספות*. ועי׳
סעם ראשונה אמר אם לא טבל שמעון בן לקיש רבי ב ם ם ח י ם ם״י ,ל ז ד ע ״ ד : וכן
אנו הלילות שבכל לקיש בן שמעון על רבי םליגא מתגיתא שניה. פעם לטבל צריך
ס ב ר רבי שמעון בן לקיש על ה ד א פעמים. שתי והלילה הזה א ח ת פעם מטבילים
( 2
אותו עם ה פ ת אנו מטבילין שבכל הלילות פ ל י ג א ע ל ב ר קפרא> )מתגיתא קפרא דבר
אגו מטבילין אותו בפגי ע צ מ ו P וכאן
נג ע״ג ידוש׳ סוכה פ״ג, למשנתנו, גשיאה׳ בגיגוד בדעת רבי יהודה מחזיק הוא
) ל ע י ל ע מ ׳ .(273ו ה ו א מ פ ת ר א ת ה מ ש ג ה ש ל א כ ם ש ו ט ה ,א ב ל ב ה ת א ם ל ב ר י י ת א ״ ד ב י ר ב י ״ ,
פ י ר ו ש ל ח ע ״ ג ) ל ע י ל ע מ ׳ : (80כ י נ י מ ת ג י ת א , מ ג י ל ה פ״א ,ע א ע״א .נ ד ר י ם פ״ה, ידוש׳
ב ש מ ו ג ם ב ב ב ל י ,ג ד ר י ם ל ג א :ב א ו מ ר וכו׳. שגמםר
במחלוקת רשב״ל אמר דברי הכל ,וכן רבי יוחנן בניגוד ל ר י א בירוש׳ דמאי ס״א ,כב רע״ב )אבל ב ב נ ל י
קידושין גג א :נמנו וגמרו(.
(1מתאים לכלל שלו י כ ל סתם משגיות דרבי מאיר״ ,ידוש׳ יבמות פיד ,ו ע״ב ,ועי׳ לעיל עמ׳ .242
(2המוקף בא בטעות המגיה ב כ י ״ ל ,בכייל חסר מה שאחריו ,״שבכל הלילות אגו מטבילין אותו
״מחגיתא סליגא וכו׳ מתניתא טליגא על ר׳ יוחנן״ ,והשלימו המגיה בגליון ,אבל ההשלמה מקומה ל ם ג י
י ו ח נ ן ״ במקום ״על בר קפרא״ .בד׳ קושטא :על הדא ר׳ ב ד ק פ ד א״ ,ומתכווגת גם להגיה ״על על
דבר קפרא מתגיתא סליגא ,וגם כאן יש למתוק יםתגיתא פליגא* ,כי הברייתא הסמוכה היא היא הברייתא
של בר קטרא )עי׳ גם שדה יהושע( .בגיגוד לרז״ם מבוא 20 .והלוי ח״ב.223 ,
לב ע״ג׳ ב״ק פסחים ם״ה, כמו ידוש׳ למשגחגו. (3ב״משגת• בר קפרא באו לא רק פירושים
משנתנו, על החולקות מקבילוח משניות גם אלא ע״א, מה וע״ז פ״ה, ספ״י ,ז ע״ג,
ידוש׳ תרומות פיד ,מב ע״ד :לא תגי בר קסרא אלא תרם ועלח בידו מחמשים ועד ששים ,בגיגוד לסיד
פסחים ל ט ס״ג ו שבת םח א )ידוש׳ ט״ז ,ט ע״א( בגיגוד למעשרות פ״א ם״א )רז״ם ,מבוא ,כ * ״ א ( ;
בנינוד למשנה )ובברייחא דביק גם מחלוקת חנאים ,שנמצאת בחלקת גם ב״תגא דבי שמואל״ שם( ן א -ב
מירוש׳ שבח היא ,כמו שיייא )חוס׳ שבח פ״ח /פ״ט ד(, הברייתא ״כל המקלקלין״ ,שבח קו א וש״נ
היא ר׳ אושעיא ב׳ מארץ ישראל )״מדרומא״(, פ״ב ,ה ע״א וש״נ ,ברייתא דב״ק .וכן הברייתא שהביא
ונדה כא א( = ירוש׳ שם בכורות יז א, שבת קמה ב, )ועי׳ עוד דב״ק ,בי1ח כו ב -כז א ברייחא
288
)בבבלי( ,״כיני מ ת נ י ת א ״ )בירוש׳(» על־ידי ״תני״ את משנתנו ״ מ ג י ה ״ רשב״ל
״אפיק״ )בבבלי(: כ א ך )בירוש׳(; ״לית
תגי א(
התלושין מן ה ק ר ק ע ילקה בהן ה נ י ח אחיו וכו׳ פ י ר ו ת (1כ ת ו ב ו ת פ ״ ח מ ״ ז :
אותן כ מ ה הן מאיר שמין אמר רבי בקרקע המחוברין פירות. והוא אוכל קרקע
כ פ י ר ו ת ו כ מ ה הן יפין ב ל א פ י ר ו ת ו ה מ ו ת ר י ל ק ח בהן ק ר ק ע והוא אוכל פירות. יפין
כל והתלושין מן ה ק ר ק ע היבם״( )״של שלו בקרקע המחוברים אומרים וחכמים
זכה בהן ,ק ד ם הוא זכה ק ד מ ה היא י ל ק ח בהן ק ר ק ע והוא אוכל פירות. הקודם
(
נכסיו כל והא אמאי י שלו. לקרקע המחוברים פירות וחכ״א א: פב בבלי
2
ש ל ה. תני אחראין > ל כ ת ו ב ת ה )שם מ״ח( א מ ר ריש ל ק י ש
)שבועות הרי המחוברין בקרקע ,שהן כ ק ר ק ע שכל נכסיו אחראין לכתובתה, מכיון
כלומר משועבדין שלה, ו ע ל כן מ ג י ה ר ״ ל : ואינם ״שלו״, לכתובתה אחראים ם ״ ו מ״ו>,
ו י ל ק ה ב ה ן ק ר ק ע .ח ״ ת נ א ״ ג ש ת ב ש ל ו ״ ש ל ו ״ ,ב א ש ג ר ה מ ן מ ״ ג <עי׳ ת ו י ״ ט ( . לכתובתה
( 3
שלו אלא כ א ן ל י ת יוחנן בירוש׳ שם ,ל ב ע ״ ב :רבי א ב ה ו ב ש ם ר ב י ואולם
( 4
חוב אף בבעל מידו. ותפס מוציאין ש א ם ק ד ם ה י ו ר ש )״היבם*( מילה להיידא 1שלה1
ק״ע( לא כן תני יורש כן )״אם ק ד ם היורש ו ת פ ס סירות מ ח ו ב ר י ן ל ק ר ק ע מוציאין מידו״,
( 5
הכא א ת א מ ר מוציאין מידו מ ו צ י א י ן מידו .וכו׳. ח ו ב ש ק ד ם א ח ד מ ה ן ו ת פ ס ]אין[ ובעל
שהירעתה כוחה של אשה שלא תהא לפי )״בבעל חוב״( א ת א מ ר אין מוציאין מידו. וכא
היורש ותסס שאם קדם הזה בדבר ייפית כוחה הראשון בעלה אלא על נכסי כתובתה
מידו .ותני כן א י ל נ ו ת וקצצות זקינים ו נ ע ר י ם מוציאין מידן. מוציאין
אלא שגם במקום ״שלו״! ״שלה״ ר ב י יוחגן ה ו א הוא א י פ ו א ש ״ ה ג י ה * כן, לירוש׳
לכתובתה, אלא הס אחראים איגם שלה מ מ ש הפירות איגו מ ת א י ם לגמרי ,שהרי ״שלה״
( 6
הוסיף רבי ועל כן . שלה )0ילקח בהן קרקע וכד והיה לו ל ת ג א ל ש ג ו ת ב ה ת א ם ל מ ״ ג :
הם שלה. זה ל ה י י ד א מ י ל ה )*לאיזה ד ב ר ה ם שלד.״?( ש א ם ק ד ם ו כ ו /ל ע ג י ן יוחגן:
)עי׳ ר ש ״ י כאן(. מלוג העוסקת אמגם בגכםי כמו במ״ג. שלו, הגוםחאות: ב כ ל
ושם ע״ד׳ םז ם״ג, והוריות ע״ג עב ס״א, ע ״ ד ״־־ מ ג י ל ה לח פ״א, יומא ירוש׳ עוד )ועי׳ ע״א סב פ״ג,
א(, מבוא ,עה דב״ק ,ועי׳ רז״פ, מתני׳ הושעיח רב אייתי ע״ד: לה פ״ה, שביעית שעלה״, ״רבהו בטעות
ו למשנה בגיגוד א(, יא בבלי )תג״ח, רע״א יג פ״א, ב״ב למ״א. בגיגוד ע״ד, כט פ״ה, כתובות ידוש׳
ו״מן למ״א! בגיגוד ע״ג(, גא פ״א, )סוכה רע״ב פ ״ א ,יה שם וירוש׳ ע״ב ב עירובין (160ן עמ׳ )לעיל
3
ועי׳ גם מ א י ר י ר ע ״ ( ׳ יעיי• ס בבבלי )סתם סע״ב כב ם״ה, עירובין משנתנו, על ב״ק״ שהקשה הקושיות
׳והא״(• )וליתא ש0 רומי בכ״י וכן וכו/ כל והא שלו כוי. מעות אחיו הניח מ: כ״י (1
זכה״. הקודם כל ׳׳והחלושין גם המשגה, כל כאן היחה התוס׳ ולסני
מחיקה(• של )קוים שלו י ו ר יש בכי״ל : (3 ועוד. ורש״י ל י ת א ב כ י י מ ,ר , ״וערבאין׳ (2
ואילך. 262 ועמי 221 עמ׳ לעיל אלא,'... כאן... 'לית כמה וכדוגמת כ1״ל, (4
שס• גם כאן גם זו הגהה מכריחה כולה והםוגיא ו ב פ י ט ה״ג, כאן ק״ע, בעל כהגהת (5
אלא שניגו לא ( ב ט ע לי ב ב ״ק, ת נ ו יי ה )וריש שבפיד שמעון רבי בדברי שגם אע״פ (6
הדברים על ך ם מ ו ל ן ן ן י ה ׳ ( ן נ ת נ ש פ ל ע ח ט ו ש פ כ ) ן ן ע 0 ש י נ ר ה ל ו כ ן כ א ל ב א ׳ ם ת ס » 1, .
ח ע
במיג. המפורשים
289
מ ש נ ה ש ל נ ו מ ק ב י ל ה ל ה ב ר ו ב ה י> .ב מ ״ ג ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת ה מ ד ו י ק ו ת ) ד ״ נ .ל ו .ם ,מ י ״ ר , אבל
ב ל א וי״ו. י ל ק ח, ק ,ועוד( :ש ל ה
<זכתה> ק ד מ ה היא ק ד מ ה היא ילקח בהן קרקע ו כ ד -ב כ ״ י מ וד״נ: במ״ז: וגם
אלא שבד״נ ח ס ר ״ילקח בהן ק ר ק ע והוא אוכל סירות״ ,בוודאי ב א ש ג ר ת ״זכתה״ של וכו/
מ״ג ,א ב ל ש ם ה ר י מ ת כ ב ר ו ״ ה נ י ח אשד,״ ,ו ה ג י ע זמן ם ר ע ו ן כ ת ו ב ת ה . ם״ט
ש ל זד, עדיו סוסל וזה של זה עדיו זה םוםל ס״ג מ״א: םגהדרין (2
קרובים שהן ראיה עליהן אימתי בזמן שמביא אומרים וחכמים רבי מאיר דברי
פ ס ו ל י ם א ב ל א ם היו כ ש ר י ם איגו יכול לפוסלן. או
תגי ד ב ר זה, יאמר מאיר״ו )״רבי פה קדוש לקיש אמר ריש א -ב : כג בבלי
וזה ס ו ס ל דייגו ש ל זה״( של זה דייגו )״זה פ ו ס ל וכד .הא מ ד ק ת נ י רישא דייגו עדו.
2
>)״סיפא גבי עדים״( ב ב א הוא ואחר לםוםלן וםיסא עדיו אלמא דוקא קתני .א מ ר רבי אלעזר
כי א ת א ר ב דימי א מ ר רבי יוחנן מ ח ל ו ק ת בשתי כיתי עדים )״שאמר ב ע ל דין בסגינו וכד.
ה כ ל אין יכול ל פ ו ס ל ן וכד. וכד אבל בכת אחת דברי יש ל י ש ת י כ י ת י ע ד י ם ב ד ב ר זה״(
לקיש ריש כד. זה של עדיו ם וסל זה ע״א: כא ם״ג, בירוש׳ שם כיו״ב
) ת ו ם ׳ ס ״ ו ד> דתני ור׳ יוחנן א מ ר אםילו עדיו. הא עידיו לא. עדו, כיגי מ ת נ י ת א אמר
3
לבית עדיותיו וראיותיו מביא ]לעולם וכד, עד שייגמר הדין > דייגים מוםיסים לעולם
אמר יכולין לסוםלן. א ל א הן שאין מודה ר ב י יוחגן שאם אין שם הדין[. עד שיגמר דין
)= א מ ׳ ר ׳ ( ז ע י ר א ו ה ו א ו א ח ד מ ן ה ש ו ק מ צ ט ר ם י ן ל ס ס ו ל ע ד ו ת זו.
איגו יכול לפסול אבל יכול הוא חבירו של אחד עד ״עדיי״, איםוא מגיה ר״ל
בלא ראיה ,אף לר״מ. שגי ״עדיו״ לסםול
בלשון כולם הם ואף דברי חכמים שאחריו )עידיו(, עדיו בכל הגוסחאות: אבל
כשרים ה יו אבל אם וכו׳ קרובים ש ח ן ראיה ע ל י ה ן אימתי בזמן שמביא רבים:
עליהן בזמן שמביא רבים: ל פ ו ס ל ן .א מ נ ם אף א צ ל ״דייגו* שגינו בלשון יכול איגו
כאן: אף היה הקדום והנוסח הנוסח, נשתנה כאן אף אבל קרובין וכד. ש ה ן ראיה
דיינו הא דיינןיןו ) כ צ ״ ל ׳ ע י ׳ מ ת נ י ת א כיני שיוצא מ ת ו ך הירוש׳ ש ם : כמו דיי נ יו,
לאדן( לא .ריש לקיש א מ ר ב א ר כ א ו ת שבםוריא אמרו .ולםני ם ת ם הבבלי ,שהוא ד ו ח ה ככר
ל ד ב ר י ר׳ א ל ע ז ח מ ת ו ך השינוי מ י ח י ד ל ר ב י ם )״הא מ ד ק ת נ י ר י ש א )כסתיחד, ר״ל הגהת
( 4
. מ ו ג ה ת ו ס י פ א ע ד י ו א ל מ א ד ו ק א קתגי״( ,היתד ,כ א ן כ ב ר מ ש ג ה דייגו
לא וחתנא בלשונה. מם״ג לכאן הועברה שהמשנה ,15 עמ׳ בספרו כאלבעק לומר אפשר ואי (1
״התלושין אצל ושנה שלנו לענין אופן בכל והתאימה שינה התנא שהרי כאן! מתאימה היא שאין הרגיש
בכל שישגו כלל, אפשר אי (16 עמ׳ )שם וכו׳ הקודם״ ולמתוק "כל וכוי, זכה הקודם כל הקרקע״: מן
מ״ג, באשגרת משובש נוסח הוא הקודם, כל ש ל ה )!( מייד: נוסח אבל מ״ג. לפיט ומתאים הנוסחאות
שכן ם״ג, בדוגמח ההלכה כל יבם שומרח אצל כאן שגה שהחנא נאמר אם ואפילו גגדו. הגוסחאות וכל
הסיפא תיכף במ״ד ואחריה שם במיג שלגו מיו שגויה -מיד מ״ג ס״ד ביבמות אלבעק( שהעיר )כמו
יבמות סתם של החגא ומוסעית. שטחית העברה מכאן אין להוציא וכוי — ,אעם״כ בגסה שלגו: פ״ז של
ש ג ה זו. לא זו ששגה ומי כתובות. סתם של -חתגא באמת להיות -ואיגו מוכרה אינו
שבסוריא בערכאות יוחנן א״ר דייני, דפםיל כמיניה כל א: בג עצמו, מבבלי אף אבל (4
290
אבל הגהתו של חידוש׳ נתקבלה והגהתו של ר״ל לא נתקבלה כאן.
כעין הגהתו של ר״ל כאן הגיהו אמוראים אף במקומות אחרים במשנה וברייתא:
במשגה גיטין פ״א מ״ר) .והיו ע ד י ו עדי כותי( ,אמר אביי תגי עדו )גטין י ע״ב ,עי׳
״י ב וריטב״א :והתניא מעשה שבאו מ כ ב•חסודי מחםרא״( ,ו ב ב ר י י ת א ,״ כב
ה ר
הוא ו ע ד י ו עמו להעיד ת נ י ע ד ו רב פפא אמר מאי אחר וכד .ולהיפך מיחיד לרבים,
ירוש׳ עירובין פ״ג ה״ה .בא רע״ב :כיני מתניתא על ע י ר ו ב י ו )במקום ״עירובו״(.
ב( לית כאן
שבת פ״ז מ״ב :הצד צבי ה ש ו ח ט ו והמפשיטו וכד.
ירוש׳ שם ,י סע״ג :השוחטו .רבי שמעון בן לקיש אמר לית כאן שחיטה .שחיטה
תולדת חבורה היא ,ו ל מ ה )לא( ת ג י ג ת ה עמהון אלא בגין דתניגן סדר סעודה
(I
תגיגתה עמהון.
כלומר לא היה לו לתנא לשנות ״השוחט״ בין האבות אלא ״החובל׳ ,ולמה שנה
שחיטה עם האבות ,מסני ששונה סדר סעודה )׳הטוחן והמרקד הלש והאוסה״* ,הצד צבי
השוחטו והמסשיטו המולחו׳( שנה את ״השוחט״ עמהם.
בירוש׳ שבת סיב ,ה עיא :רבי יוסי בי רבי בון אמר איתפלגון רבי לעזר ורבי
יוחגן חד אמר שחיטה עיקר וחבורה תולדת )״תולדה״( וחורגה מחלף .ובבבלי שבת עה
םע״א :שוחט משום מאי מחייב וכו׳ ושמואל אמר משום גטילת גשמה .
נ(
אין זו איסוא הגהה ,שהרי הוא אומר ״ולמה תנינתה״ )כיויב אצל ר׳ יוחנן ,לעיל
(265״ אלא פירוש .כיו״ב אמרו בירוש׳ שם ,י םע״ב ,על *הלש והאוסר.״ :את חמי אסייר.
תולדה לבישול ואת אמר הכין .אלא בגין דתגיגן סדר עיסה תגיגתה עמהן ,בבלי עד ב:
תנא דידן םידורא דפת גקט.
ג( א ס י ק
שבת שם )מי״ר ומב״ב ועוד( :המולחו ו ה מ ע ב ד ו.
בבלי עה ב :היינו מולח והיינו מעבד ,רבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו
אפיק חד מינייהו ועייל שירטוט.
ז״א או תוציא ״המולחו״ ותשנה :המעבדו והמשרטטו ,או שתוציא ״המעבדו׳
ותשנה ״המולתו ו ה מש רטט ו* )או :המולחו והמוחקו המשרטטו והמחתכח.
אבל בירוש׳ שם ,י סע״ג :המעבדו .מה עיבוד היה במשכן שהיו מ ש רטט י ן
בעורות .בארץ־ישראל פ י ר ש ו איסוא עיבוד זה -ש י ר ט ו ט.
ד> לא ת ג י ?
תרומות פ״ד מ״א :המפריש מקצת תרומה ומעשרות מוציא ממנו תרומה
עליו אבל לא למקום אחר וכד.
ידוש׳ שם ,מב םע״ג :רבי אימי בשם ר׳ שמעון בן לקיש אותה הסאה שהוא
מפריש )״לבסוף״( עושה אותה תרומה על מקום אחר .והתנינן אבל לא על מקום אחר.
תיפתר במרבד .בתרומה )״מתני׳ מפרש לה דיל כשמרבה בתרומה לבסוף ,אבל אם לא
תרם כשיעור תרומה יכול הוא להפריש ממנה על מקום אחר״( ,ניחא במרבד ,כתרומה׳
:
ובמעשרות )״איך אפשר מרבה במעשרות ,הדי שגיגו בתום׳ דמאי פ״ח יג ]מנחות נד בז
בברכה אברהם סי׳ יח ובחי׳ חרםב״ן שבת קו ע״א• (1״לא" ליתא באו״ז ח׳׳ב סי׳ ע׳׳ב,
(2עי׳ ברכת אברהם שם ,בסוף שאלת רבי׳ רגיאל ,ורמב״ן שם.
291
(1
שמעון בן רבי תגי לא >, ופירותיו מתוקנין מקולקלין מעשרותיו במעשרות המרבה
שמעון בן ל ק י ש אלא טעמא דרבי מ ע ש ר ו ת ) ״ ו כ י ל א ש נ ה ב מ ש ג ת ו * מ ע ש ר ו ת • ״ ?(. לקיש
)כנו׳ ר ש ״ ם • ,ד ל א ם ״ ל כת״ק״> וכד. מאיר> <כר׳
״ ל א ת נ י ״ א צ ל ר ׳ י ו ח נ ן ,ל ע י ל ע מ ׳ 270ו א י ל ך . ועי׳
משם בן דורו של רבי, ז קמא א שבת ינאי, רבי שמועות אף משם מוסר הוא
ז ע״ד, יבמות פיו, לג ע״ד, שביעית פ״ב, ידוש׳ ב ר כ ו ת ל א ב, זמרא, בן יוסי ר׳
פ״ב, מע״ש )ידוש׳ ם י מ א י ר׳ התנא בשם ע ח א( ז יומא )ועי׳ סיב ,יח דע״ב סוטה
שבסוף אחד מירבותיגו״ ע״ב(, ג א, ר״ל , -סםיק״ר פי׳ -עי׳ ע״ג נו ע״ב ופ״ה, גג
רבי. ימי
ר ב א )ידוש׳ ב ״ מ פ״י ,י ב ע״ג» ר׳ ח י י א הרבה שהוא מוסר שמועות בשם רגיל
מ א ע ״ ב ,פ ״ ז ,מ ד ע ״ ד ־־ ב ״ ק ר פ ״ י , פ ״ ו ,י ט ע ״ ג ־= * ת ג י ר ״ ח ״ ,ש ם ז ת ר ו מ ו ת פ ״ ב , פאה
(2
ואחריו הוא (, טו ע י ג יבמות רפט״ז, ד ר ״ ח !,1 משמיה רב !בבלי ב״ק קטו א : ז ע״ב
דתגי רבי חייה״ וכו׳ ר ב ה ח י י ה לד׳ ס מ ך לעזר ר׳ א ת ר ״ד ב כ ל הרבה, גמשך
ע ד ש ה ו א נ ח ש ב כ ״ ת ל מ י ד ו ״ ש ל ר׳ ח י י ה )ירוש׳ ק י ד ו ש י ן י ב מ ו ת פ ״ ב ה י ג ,ג ע״ד(, )ידוש׳
ר׳ יוחנן ר ב א )רובד(. דר׳ חייה ר׳ לעזר ת ל מ י ד י ה עים: כתובות פ״ט ,לג ם ע״ב, פ״א,
תלמידי שניהט שהיו רבא, הושעיה ור׳ רב רבותיו ידי על כי ינאי. דר׳ תלמידיה
״ מ ש ג ת ר׳ חייה״ ,״ מ ת נ י ת א דר׳ חייא״ חייא ,קיבל ה ר ב ה מתורתו וגמשך ח ר ב ה אחרי ר׳
( 3
. •(112 מבוא ןרז״פ,
מ י מ ר א כאילו היו המקור, ציון ללא םתם, ב ר י י ת ו ת לשגות היה רגיל הוא
(3ועי׳ חיימן .תולדות.194• , (2חסר בידו*׳ ד׳ קראקא וקרוטושין. (1בתום׳ משובש.
292
יבמות עב ב :ואיתיביה ר׳ אלעזר לד׳ יוחנן ה ס פ ר א : ש ל ו <> .כ ך ״ א מ ר ״ ב ר י י ת ו ת ש ל
וכד )ספרא תזריע לתשעה אין לי א ל א נימול לשמיני שאין נימול א ל א ביום מנין ל ר ב ו ת
)״שיושב מפי הגבורה כמשה פ ״ א א( א ״ ל ר ׳ י ו ח נ ן ל ר ״ ל ר א י ת י ל ב ן פ ד ת ש י ו ש ב ו ד ו ר ש
היא, מ ת נ י ת א היא, ד י ד י ה ר״ל א״ל תנאים״(, -בלשון הללו מקראות ודורש
ל ע ז ר ד׳ יומא פ״ב ,לט ע ״ ד :ר׳ לא בשם ידוש׳ כ ה נ י ם . ב ת ו ר ת תנא ליה היכא
( 2
לקיש .מנחות צג ב :אמר ריש מ ק ו ם ט ה ו ר ש י ה א מ ק ו מ ו ט ה ו ר ) ס פ ר א ח ו ב ה ם ״ ה ה( אל
ש ת י זה ב נ ה א ב כ ל מ ק ו ם ש נ א מ ר ק ר א ו ס מ ך א ה ר ן א ת שתי ידיו כ ת י ב ידו ו כ ת י ב דאמר
להא שמעתא אמרה א ל ע ז ר ר׳ אזל אחת. לך הכתוב הרי כאן שתים ע ד שיםרט ידו
לו להראות א״ל )״רצה ואיקפד, ר״ל שמע דריש לקיש אמרה משמיה מדרשא ולא בי
לבתר דנח אי ס״ד כל היכא ד כ ת י ב ידו ת ר ת י נינהו וכד, ירד לעמקם של דברים״( שלא
״ מ י מ ר א ״ זו ה י א פ ר פ ר ז ה א ״ ל מ א י ט ע מ א ל א ת י מ א לי ידיו ד ס מ י כ ה ק א מ ר י וכו׳» דעתיה
מלמד השעיר. ראש על ידיו שתי את אהרן וסמך ד: ד׳ פרשה אחרי ס פ ר א של
שלא שגרם )וזהו ידים בשתי שיהיו הסמיכות לכל אב בנין ידיו. בשתי שהסמיכה
שריפה שריםה מבני אתיא אמר אלעזר רבי א: נב םנהדר׳ ר ״ ל(. בשם ר״א אמרה
ת״ל מה מ״א: המילואים שמיני, מכילתא מ ה ל ה ל ן ש ר י פ ת ג ש מ ה וגוף קיים ובד. אהרן
אמר רבי לעזר ה ש ר פ ה ה ר י א ת ה דן גאמר ש ר פ ה וכו׳ Pידוש׳ מ ע ״ ש פ״ג ,גד ע״א: את
מיוחדת טמאה בהמה מה בערכך ופדה הטמאה בבהמה אם כןי( )״ושגה כן ותג י
ודברים חומש, מוסיף שהוא תחלת הקדש כל אף ח מ ש מ ו ס י ף הקדש תחלת שהיא
ואם ב ב ה מ ה דר״א ק מ י ה ת ג א תגי אחרת: בצורה ג ד ב, ב״מ בבבלי, הובאו אלו
)״לבדק הקדש וכולה לשמים שתחלתה מה בהמה טמאה מיוחדת ופדה בערכך, הטמאה
א״ל ר״א בה, מועלין לשמים וכולה הקדש שתחלתה כל ב ה אף ו מ ו ע ל י ן הבית״(
ד בחוקותי םרשה ד׳ ס פ ר א הברייתא היא וכו׳ ד ל מ א ל ע ג י ן ח ו מ ש ק א מ ר ת וכוי ז לתגא
ושגה את הברייתא הגהתו, לפי ר׳ אלעזר ״אמרה״ הירוש׳ ולפי שם(, ראב״ד )ועי׳
ח ו ב ה פ ר ש ה ה׳ ד ס פ ר א של את הברייתא )ת״ר( בשבועות לה א מביא הבבלי P כך
5
מאי עליה: ומוסיף התובע(. שישמעו מפי עד א ל ה ו ה ו א ע ד ]וגו׳[ > ושמעה קול )ת״ל
ספ״ד ,לה ע״ד: שם א ב ל בירוש׳ ז יגיד כ ת י ב וכו׳ ל ו א אם א ל ע ז ר א מ ר ר׳ תלמודא
לנו[א ,מ פ י ה ת ו ב ע .מ ת ג י ת א צ ר י כ ה ל מ ה ל ע ז ר מ ה ת י ל א ם ל א י ג י ד ו ג ש א עווגו. א מ ר ר ׳
רבי לעזר ת גא ולא תגיגן אילו למתגיתין. ר׳ ל ע ז ר ומה ד מ ר ר׳ לעזר צ ר י כ ה ד א מ ר
)מעין ״הוא תגי ל ה והוא וכו׳ ז ז א ת א ו מ ר ת שר׳ א ל ע ז ר ״ א מ ר ״ א ת ה ב ר י י ת א ע ם ס י ר ו ש ה
( 6
. לה״ ,ה ר ג י ל בבבלי( ,א ל א ש ל א ציין ב פ י ר ו ש א ת מ ק ו ר ו אמר
יוחנן ור׳ (215 עמ׳ הערה 5ושם 213 עמ׳ )לעיל ושמואל (170 עמ׳ )לעיל רב אזל וכיו״ב (1
ועי׳ וכוי, ההיזון מזבח לדישון מנין אלא כן אמר לא לעזר ר׳ בשם זעורא רני ושם: (2
דוםתאי״. בן יוסי ״אבא בשם שם בבבלי שהובא כ״ג, שם מילואים, על וחולק (3
(4ע י ׳ ר ז ״ פ ,מ ב ו א ,כ ד ע ״ א ,ו ז ח נ ש מ ם מ ה ו ר ו ו י ץ ,מ ו נ ט ס ש ר י ם ט ח " ס 27 ,ו א י ל ך ,ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ י 239ב ס ו פ ו .
הספרא. אחרי אלעזר ר׳ דברי את מביא חילקוט להשלים» יש כך (5
ישמעאל בר עולא שם(: שהובא א פ״ו נדבה )לספרא ע״א מ סס״ב, יומא ירוש׳ ועי׳ (6
ליה וכוי• וניחא וכו׳ אלעזר לד׳ ליה קשיא א: כז יומא ובבבלי וכוי, לעזר ר׳ בשם
293
ה ס פ ר י : גהג ר׳ א ל ע ז ר גם ב ב ר י י ת ו ת ש ל וכך
תמן דאנא עד ר׳ זעורא אמר עו ע ״ ם : )חגיגה פ״א, גד ע״ג סוכה פ״ד, ירוש׳
ש ה י י ת י ב ב ב ל ״ ( ש מ ע ת ג ה .ע ו ל א ב ר י ש מ ע א ל ב ש ם ר׳ ל ע ז ר ״ כ ד ס ל ק י ג ן ) ״ ם ל ק י ת ״ ( )״בעוד
יו״ט לרבות לילי והיית אך שמח ב ש ם ר׳ ל ע ז ר )״בר אבא״( ר׳ חייה שמעתגא. להבא
בבבלי םסחים עא א וסוכה הובא פי׳ קמ״ב, ר א ה ספרי ל ש מ ח ה או יכול וכד, הראשון
א )בשיגויים( 0 מח
א ל ע ז ר ר׳ בשם ואחרוגים: ראשוגים תגאים אלעזר מוסר גם שמועות בשם ר׳
ת י א ו ד ו ר : 390 ם מ ״ א ב, ב״ד יעקב, בן א ל י ע ז ר ר׳ יבמות ד ע״אז עזריה, בן
אר״א לב א: )ועי׳ ב ר כ ו ת -שם סוף םנ״ב ר׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב ותגי לה בשם ר׳ ל ע ז ר
> 2
חולין ז גב ב, בכורות ש מ ו ע , בן א ל ע ז ר ר׳ ז ראב״י ק ו ר ץ וכד( דבי שכן וכד
( 3
ע״א: ל ב ״ ק כ ט ב וש״ג, ישמעאל, ר׳ ! ע ״ א » ר ׳ א ל ע ז ר ב ר ׳ ש מ ע ו ן ,ז ב ח י ם סר• ב
ס ס י ק ״ ר סי׳ כ״ג ,קטז ע״ב )וצ״ל :אלעזר(. מאיר, ר׳ רביה»
אוחז הוא השונות: לברייתות בניגוד אחריה, והולך למשנתנו דבוק אלעזר ר׳
ב נ י ג ו ד ל ״ ד ב י ר ב י ״ :ר ׳ ל ע ז ר כ מ ת נ י ת ן ) ל ע י ל ע מ ׳ ,47ו ה ש ו ה ע מ ׳ 57ו ע מ ׳ «(68 במשנתנו
)ידוש׳ הוא אוחז ) ל ע י ל ע מ ׳ .(68 יוחנן כר׳ רבי״, ״דבי את המשנה אחרי מגיה איגו
בגיגוד לברייתא ב ש ב ת ״ וכו׳(, )״שפעמים בטעמה של המשנה כ ד ע״ד( פ ״ א א, כתובות
4
לה טעם ר׳ לעזר מייתי ב ה ם ב ר כ ה ״ ( >: )״מפני שכתוב קםרא ,שנותנת טעם א ח ר דבר
5
הולך ש מ ו א ל ואולם דין י. לבית משכים היה בתולים טענת היה לו שאם דמתני׳
ת ו ס ׳ פ ״ א א( ,ו א ף ה ו א נ ו ט ה מ ט ע מ ה ש ל ב ע״א( א ח ר י ב ר י י ת א א ח ר ת )שם ג ע ״ ב , )בבלי
ושוב הולך ר׳ אלעזר אחרי המשגה ,בגיגוד ל״תנא״ ש ש נ ה לסגיו ברייתא בגוםח המשגה.
מעוברת ומגיקה יוסי אומר ר׳ א ל ע ז ר דר׳ ק מ י ה ת ג א תגי בנדה י ע״א: שונה,
ב ת ר י ) ״ מ ע ו ב ר ת ומניקה״( ע ל י ה ג ׳ ע ו נ ו ת ד י ה ש ע ת ה ) ת ו ם ׳ פ ״ א י( ,א מ ר ל י ה פ ת ח ת שעברו
אגב ומלתא קאמרת מ ג י ק ה והיא מ ע ו ב ר ת דלמא וכו׳( )״עליה״ בחדא וסיימת
דיין שעתן ,א ב ל ש ע ב ר ו עליהן וכו׳ במשגה: עולין ל ה וכו׳ 1 קמ״ל דימי עיבורה אורחא
וכד ,א ל א ש ה י א מ ס י י מ ת :וימי ע י ב ו ר ה מ צ ט ר פ י ן ב ת ו ך ימי מ י ג י ק ו ת ה , ע ל י ה שם: בתום׳
כתוםםתא זה סיום מביא ם״א ,מ ט ע״א וע״ג, ואולם הידוש׳ לסירושו של ר״א. מתאים
המשגה, אחרי ב ח ו ל י ן ק ל ז ב, שוב, והוא הולך וכר. עלה ימי עיבורה ותני למשנתנו:
שספק ומנין פ״ד: סוף פיאה ירוש׳ ועי׳ בזה, נדחק כז, הערה ע׳׳א לא ח״ב, דוה״ר הלוי, (1
וכו/ יהיה ולאלמנה וליתום לגר כתיב כלעיל( לעזר, ר׳ בשם )בוודאי: ל א רבי אמר וכו׳ לקט לקט
ורכב ריחים יחבול לא הילא ר׳ דאמר כההיא ואתיא ע״א: גה ט׳׳ו, גזיר ידוש׳ רפ״ג j תצא פי׳ ספרי
וכו׳ שגטרף בכור אלעזר א״ר עולא ואמר ב: ב״ק .יא ועי׳ שם(. )עי׳ רע״ב פי׳ תצא ספרי ובו/
מגילה ירוש׳ ועי׳ וכוי. תפדה פדה שגא׳ מחוך חמא בר רמי תני וכן ע״ב( ס פ״א, קידושין )ירוש׳
)זבחים קטז רע״א, וכו׳ החי מכל לחברייא לעזר רבי )״דרש ופירש*( פשט יסא ר׳ אמר ע״ב: עב פ״א,
שאומר )ירוש׳ פיאה פ״ב, הוא וכו׳ .ורבי אלעזר כל צפור לעזר רבי פשט מירטיט מוחלף(, ח פל״ב ב״ר
הפה. פן הנדרשין הדברים מן הכתב מן הנדרשין הדברים מרובין ב(: סב גיםין ובבלי ע״א יז
294
ירוש׳ אחד, במקום .(244 ש נ י נ ו )עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ שהן כל אחרים: לפיתורים של בניגוד
)לעיל כיחידייא ? ! ועבדין םתמא שבקין קורא: הוא וש״נ, ע״ב ו פ״ד, יבמות
. ° (243 עמ׳
ר׳ יצחק בר מפי ה״תגא״ לארץ ישראל, כשבא ובחן, ב ד ק ה מ ש נ ה שלו נוסח
לפחות בהרבה מקומות, וכך היה בידו, ת ל מ י ד ו ש ל ר ב י ) ל ע י ל ע מ ׳ 167ו א י ל ך ( , אבדימי
( 2
. בדוק ומתוקן נוסח
שמואל .רבי אושעיא ר ב א בדרכי רבותיו: בבקורת המקורות הלך רבי אלעזר אבל
חלוקת־המקורות, ב מ י ת ו ד ה זו ש ל הרבה והשתמש ,(241 ,237 .170 )לעיל עמ׳ ור׳ יוחנן
״תניין זו״, ש נ ה לא זו ש ש נ ה ״מי ה ג ה ת שני מ ק ו ר ו ת שונים ס מ ו כ י ם זה לזה, של
( 3
: ד ת ר י תנאי״( אינון״
ס ט ו ר ,לאחריו המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו )מתני׳( א( ש ב ת צ ב ב :
ח י י ב ו כ ו ׳ <פ״י מ ״ ד > ) .ג מ ׳ ( מ א י ש נ א ל פ נ י ו ו ב א ל ו ל א ח ר י ו ד פ ט ו ר ד ל א א ת ע ב י ד ובא לו לפגיו
מי תברא אלעזר א״ר מחשבתו. אתעביד ו ב א לו לפניו גמי ה א ל א לאחריו מחשבתו,
אומר גם ״לאחריו ובא א ו ת ו ת נ א ש ש ג ה ״ ל פ ג י ו וכו׳ פ ט ו ר ״ זו. שנה לא זו ש ש נ ה
אומר גם ״לפניו ובא ח י י ב ״ לפניו פטור״ ,ולהיפך מי ש ש נ ה ״לאחריו ובא לו לפניו לו
והשני -א ת הדוגמא הדוגמא של ״לפניו״ אחד שגה את שתגא אלא חייב״׳ לאחריו לו
יב ע ״ ג : פיי, שם אמרו גם בירוש׳ וכך זה א צ ל זה. שגיהם ורבי שגה ״לאחריו״, של
חייב )בכריתות ,עי׳ להלן( דאמר תמן מאן א י ג ו ן, ת ג י י ן ר׳ אלעזר אילא בשם רבי
( 4
. אוף ה כ א פ ט ו ר הכא חייב ,מאן ד א מ ר תמן פטור אוף
מ ל א ח ר י ה בין מ ל 0נ י ה בין בסינר ב א מ ת )אמרו( ה א ש ה ה ח ו ג ר ת הסיפא:
ח י י ב ת שכן ראוי להיות חוזר ,שגויה איפוא ר״ח( גתכווגה לפגיה וחזר לאחריה״, )״אפילו
פטור״. ״לפגיו ובא לו ל א ח ר י ו בשיטת
ר׳ יהודה ופיה ל מ ט ה בפוגדתו אם גתכוון להוציא פ ״ ט )פ״י( ח : מן התום׳ והגה
וכו׳ א ג י א ו מ ר ל ה ם אין אמרתי א מ ד ר׳ יהודה אני ש ב ת ס״י מ״ג( כסתם )שלא מחייב
ש א ם ( גתכווץ מ ו ד י ם ב מ ת כ ו י ן ל ה ו צ י א לפגיו ו ב א לו ל א ח ר י ו שהוא ס ט ו ר ואם )כי״ו: אתם
ובא ב ל א ח ר י ו אי א ת ם מודים בבלי שם: ובא לו לאחריו, )כלומר: לאחריו להוציא
ובא לו לפגיו ששגה: הוא י ה ו ד ה ר ב י שלפחות שהוא חייב - ,יוצא לאחריו( לו
ב כ ר י ת ו ת פ ״ ד מ ״ ג :א מ ד ד׳ י ה ו ד ה י ה ו ד ה יהושע-לד׳ ״פטור״ כרבי פטור. לאחריו
נתכוין ל ל ק ט תאנים ולקט ענבים ,ע נ ב י ם ולקט תאגים ו כ ד ר׳ אליעזר מ ח י י ב ח ט א ת אפילו
ט -י )ועי׳ י ר ו ש ׳ ש ם .ו ע י ׳ ב ב ל י כ ר י ת ו ת כ ע ״ א ( . יהושע פוטר ,ת״כ חובה פ״ז ור׳
״לאחריו-חייב״-משגת ר׳ יהודה, משגת היא ש״לפניו -פ ט ו ר״ על־כן וודאי
ש ל א נ ח ל ק ו ע ל ד ב ר ש ה ו א מ ש ם א ח ד ש ה ו א ח י י ב )עי׳ ר ״ מ ו מ ״ ש ב כ ר י ת ו ת שם(. ח כ מ י ם
א״ר אלעזר דר׳ מאיר היא -דלא תיסבור מימר סתמא (1ועי׳ ידוש׳ מעשרות פ״א ,מם ע״ב:
יגמוח לו א :אמר ר״א אפשר איתא להא דר״ל ולא תנן לח במתני׳ וכו׳. וכוי!
(2ועי׳ לעיל עמ׳ ,107שהוא ,בניגוד לשמואל ,מחזיק ב״כיגד״ של המשנה.
למדעי המכון ואילך ]ועי׳ מש״כ בידיעות ואילך452 , 362 ,1887 מונמסש׳, (3עי׳ הורוויץ,
21 - 1 9ותרביץ ש״ז 143 ,ואילך[. היהדות ח׳׳ב ,עמ׳
(4תירוגו של רבא ,בבלי ש ם ,לא ס״ל לר׳ אלעזר ,והגהתו בדברי ר״א מתנגדת לדבריו המפורשים
295
א מ ד ר ׳ א ל ע ז ר ת ב ר א ו כ ר ) ל ע י ל ע מ ׳ .(170 ב( י ב מ ו ת ק ח ב :
) ״ ה מ ק ד ש א ת האשד,״( ע ל מ נ ת ש א י ן ב ה מ ו מ י ן פ״ז מ י ז -מ ״ ח : כתובות a
כ נ ס ה ם ת ם ונמצאו בה מומין ת צ א שלא ב כ ת ו ב ה ו נ מ צ א ו בד ,מ ו מ י ן א י נ ה מ ק ו ד ש ת ,
בבית אביה ועודה )ח( ה י ו ב ה מ ו מ י ן בבחנים מוסלין בנשים. המומין הסוםלין כל
)״אלוי( הללו מומין בה )״היו״( נולדו שמשנתארסה ראיה להביא צריך האב
ונםתחסה שדהו .נ כ נ ס ה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה ש ע ד שלא נ ת א ר ס ה היו
במומין וחכמים אומרים בד״א ר״מ. ד ב ר י מומין אלו והיה מקחו מ ק ח טעות בה
שבסתר לא שני ליה בין <יורימ יכול לטעון שבגלוי אינו במומין אבל שבסתר
ש ב ג ל ו י א ם היו ק ו ד ם א י ר ו ס י ן מ ק ח ט ע ו ת ה ו א ״ ״( ו כ ר . בין
מהימן, הבעל ראיה מייתי האב הא לא האב ראיה, טעמא דמייתי עה ב: בבלי
גכגסה לרשות אימא סיסא אגו חיין« מסיד, לא ) ב ס ״ א מ״ו> דאמר היא מגי ר׳ י ה ו ש ע
הבעל ראיה מייתי הא לא ט ע מ א דמייתי הבעל ראיה, צריך להביא ראיה, הבעל הבעל
אלעזר תברא א״ר נאמנת. דאמר <ור׳ א ל י ע ז ר ,שם> גמליאל לרבן אתאן מהימן, האב
לד׳ יהושע והוא הדין ״רישא זו: שנה לא זו ש ש נ ה מי לסיסא״( רישא דקשיא
מחלוקתם אמנם אביה״. ג מ ל י א ל ו ה ״ ה לעודד ,ב ב י ת לרבן וםיסא לרשות הבעל לגכגםה
א ת האשד ,ו ל א מ צ א )״הנושא לרשות הבעל״ היא ב י נ כ נ ם ה בם״א ד י ג ור׳ י ה ו ש ע של
א ב ל ׳ א י ן לנו ט ע ם ל ח ל ק בין עודה ב ב י ת א ב י ה ל נ כ ג ס ה ל ח ו ס ה ׳ ,ולא מ צ א בתולים״(, לה
ה ם ו מ י ש ש נ ה זו ל א ש נ ה זו. מ ק ו ר ו ת ש ש נ י י ש ו ב א ח ר ל ס ת י ר ה זו א ל א ב ז ה , ר״א
,
והוא כ ה ע״ג, ידוש׳ שם ס״א, יוחגן, ל ד ר״א שאל ש א ל ה מ ע י ן זו ואולם
בין ם י א ל ם י ז : חילק
)ובסיסא: צריך להביא ראיה האב אביה בבית ועודה היו בה מומין תגיגן תמן
מתניתא יוחנן ל ר ב י שאל לעזר רבי וכר(. צריך הבעל הבעל לרשות נכנסה
שנייא היא היא, הכל יהושע איל דברי דלא כר׳ אליעזר דרבן גמליאל ורבי )יסיםאי(
שדרכן להיוולד. מומין
לרשות נכגסה במומין דברי הכל שאם ואולם שבסיא היא ביבתולים׳, מחלוקתם
)׳הנושאי( שבסיא המחלוקת מקבילה הירוש׳ לפי ברשותו. שנולדו אנו אומרים הבעל
שר׳ יוחנן אלא ״מתניתא׳ סתם» ועל כן הוא א ו מ ר הבעל״(, לרשות )׳נכנסה ל ס י פ א
שביניהם תלוי שהוא סובר .שהחילוק וגראה מן הרישא, בסירוש את הסתירה תירץ לא
ואולם ר״א ב ב ב ל י שם(. )מעין ד ב ר י ר ב א וכאן היו׳ ״רישא כאן גמצאו השוגה: במצב
שכן כר׳ א ל ע ז ר ! משנתנו היא של שםשוסה וודאי ר׳ יוחנן. תירוצו זה ש ל קיבל לא
)כר׳ וכנסה סתם״ ״קידשה םתם כפשוטה: סירושה כ נ ס ה וכו׳ ת צ א ש ל א בכתובה, מ״ז:
הבעל׳, לרשות ״נכנסה הוא הרי ויכנםה״ ו ב ב ל י ע ג ב(, עיג לא ם״ז, בירוש׳ יוחגן
בבית ליעודה הבעל׳ לרשות מ״ז שוה ׳ נ כ נ ס ה ולפי סיפא, חולקת על מ״ח מ״ז ואיכ
דיה בתום׳ ריח נוסח )לפי א ש ב ב ב ל י עו הברייתא ואף בפיא. יהושע וכר׳ אביה״,
וכי״ו ,ו״נוםחי דילן״ בדפו׳ וגוםח ה ת ו ס פ ת א ו״נםחי כולהו״ שבחי׳ ה ר מ ב ״ ן שם, ומודה,
( 2
במומין הראויין לבוא ע מ ה מ ב י ת א ב י ה מ א י ר לד׳ ח כ מ י ם מ ו ד י ם (: הרמב״ן אצל
296
ליולד שדרכן במומין פ״ז י: תום׳ ראיה, להביא שעל האב עמה״( נולדים )*שברגיל
2
אביה צריך להביא ר א י ה - ,א ף היא ראיה בעלה > אצל ש ה י א פי על שאף ע מ ה •>
( 3
החולק במ״ח סובר מ א י ר שר׳ מ כ א ן יוצא שיש כאן ״תרי תגאי״ .שהרי אלעזר, לד׳
להביא ראיה. האב אף בבית הבעל על א ח ר י ם במומין שאף
שגה לא הברייתא של זה ויתגא״ דר״מ״. אליבא תנאי ״תרי כאן שיש ז״א
ל ר ש ו ת ה ב ע ל ״ ו כ ו ׳ .(4 ״נכנסה
א ב ל במומיץ ש ב ג ל ו י א ף פ ש ו ט ם ש ל ד ב ר י ״ ח כ מ י ם ״ ש ב מ ש נ ת נ ו :ב ד ״ א וכו׳ ואמנם
מ ן ד ב ת ר ה וכוי( ,ל כ ל ל ר י ש א )עי׳ ג ם י ד ו ש ׳ פ ״ ז ש ם : ל מ ע ו ן -גמשכים יכול איגו
( 6 5
. היותר > לרישא ,ל״היו בה מומין ועודה בבית אביה״ ש ה א ב צריך להביא ראיה
אם ח ט א וכו׳ וגודע לו שלא אשם תלוי המביא ם״ו מ״א וב׳: כריתות ד(
הבשר גזרק הדם ה ש ר י פ ה , ל ב י ת יצא והבשר גודע לו הדם ישפך משגשחט
גזרק הדם ה ב ש ר יקבר, י א כ ל וכו׳ ) .ם א ש ם ו ד א י איגו כן ו כ ד מ ש ג ש ח ט ה ר י זה
השריפה. ל ב י ת יצא
בעזרה חולין שנשחטו אלמא ה ב ש ר יצא לבית השרפה, ק ת נ י )מ״א( כד ב: בבלי
משנשחט בעדר וירעה יצא א ש ם ודאי אינו כן אם ע ד ש ל א נ ש ח ט ורמינהי ב ש ר י פ ה
ש ש נ ה מי תברא א״ר אלעזר < א ל מ א ח ו ל י ן ש נ ש ח ט ו ב ע ז ר ה ב ק ב ו ר ה > )מ׳(. יקבר ה״ז
ודאי ע ל א ש ם תלוי ק ד מ י ת וכו׳ א ל א אי ק ש י א א ש ם ודאי רבה אשם ז ו ל א ש נ ה זו .א מ ר
השריפה. ל ב י ת אימא סיפא )0הבשר יצא י ק ב ר ה״ז דקתני קשיא אשם ודאי על
ו ד א י ת ב ר א מ י ש ש נ ה ז ו ל א ש נ ה זו. הא
ור׳ ש ם ס ״ ד טו( תום׳ ) = ר ׳ יהודה, נחלקו ת״ק a )בבלי לג מ״ד פ״ז בתמורה
שם גחלקו, כיו״ב לד׳ שמעון בשריפה ז בקבורה לת״ק שגשחטו בעזרה, בחולין שמעון
ת ״ ק <= ר ׳ ש מ ע ו ן ,ת ו ם ׳ ש ם ( ו ר ׳ י ה ו ד ה ב א ש ם ת ל ו י ,ל ת ״ ק ״ י ש ר ף ״ ו ל ד ׳ ) ב ב ל י ל ד א(, מ״ו
אבל בחי׳ הריטב״א: לחכמים, מודה ר״מ גרםינן ,להוציא מנוסח כ״י רומי ונו׳ התום׳: ג רידתא
דה״ג בתוס׳. ואומר לחכמים גרסת רש״י ז״ל מודח ר״מ
אביה. בבית (1תום׳ ד״ח ואמאי :במוטין הראויין להוולד עמה
צוקי :שאסילו חיא בבית בעלה ,רמב״ן שם :אע״פ שנכנסה לרשות הבעל. (2
והרמב״ן פליגי, ולא הואיל מודה דלא שייך ומיהו גם זח אינו מיושב (3תוס׳ שם:
שבמשנתנו ,עי׳ )הייגו ״בד״א״ בודק יותר שאעיפ שחכמים מגרעים כחו של בעל לומר שהוא מפרשו:
אס״ה מודים במומין וכו׳. הראיה עליו מסילין הם הבעל לרשות שמשגכגסח וכ״ש תום׳(
רומי כיי הבבלי ולא כיש לסי גוסח ר״מ, מודה צוק׳ ורש״י: התום׳ (4אף לפי גוסח
מומים אף חולקים על ר״מ וסוברים גם בשאר מודה ר״מ לחכמים - ,יוצא ש״חכמים״ ותום׳ וריטב״א:
מודה משגכגסה לרשות הבעל שעל האב להביא ראיה ,וכס״ז - .אף גוסח הירוש׳ ם״ז ,לא דע״ד ,הוא:
הבעל״ וכוי( במומין שאין דרכן להיוולד שכן אמרו שם :מתניתא )כלומר סיפא ״נכנסה לרשות ר ״ מ,
ה א ב ( 1ריך להביא )צ״ל: אבל במומין שדרכן להיוולד אפילו משנכנסה לרשות הבעל הבעל <עמה>.
שנה בה וא״כ ר״מ, פירש בה את דברי שהירוש׳ זו היא התום׳ שלנו, )עמה(. ראיה ולומר התניתי
״מורה ר״מ״ .ופירושי המפרשים והגהותיהם דחוקים ורחוקים.
חזר ושגה דברי ר״מ באמצע, שנכגסו (5שכפשומה נמשכים דברי ״חכמים״ למ״ז ,אלא שמכיון
זה בלשון ״חכמים״.
(6עי׳ הורוויץ שם ,372 - 368אלא שבכמה דברים נטיתי מדעתו.
297
ב ת מ ו ר ה שם ושם ,מ ״ ב ר י ש א -ת ״ ק ש מ ע ו ן ר׳ ״יקבר״ .מ״א שלנו היא איפוא יהודה
אף הסתירה של ר״א שמעון. <ר׳ י ה ו ד ה ( ב ת מ ו ר ה ש ם מ י ד ,א ב ל מ ״ ב ס י פ א -ש ו ב כ ר ׳
מ״ב מ״ב רישא לםיסא. ו ל א כ ש ״ כ זו ש ב י ן רישא יש ל ה איסוא יסוד, ומ״ב מ״א שבין
יהודה. היא איפוא מ ש נ ת ״תנא״ א ח ר ששנה משנתו כר׳ רישא
ת ע ב ר כ ר י ת ו ת פ״ד ב שונה ב א מ ת אף באשם ודאי :מ ש נ ש ח ט ת ו ס פ ת א ואמנם
אשם המביא י״א: שם תלוי, באשם ששנתה כמו השרפה, ל ב י ת ויצא צ ו ר ת ו
תלוי וכו׳ מ ש נ ש ח ט ת ע ב ר צ ו ר ת ו ויצא ל ב י ת ה ש ר פ ה .
ו מ ב ״ ב כ ״ י מ )ועי׳ מ ״ ש ( : וב, ק ופ לו, מי״ר ופי״ר, ה( נ ד ר י מ פ ״ ב מ ״ ד ,
ואם םתם מותר של כהנים נ ד ר אסור ואם אם כחרם של שמים כחרם עליי הרי
ואם של אסור ה ר י זה נדר הלשכה אם כתרומת כתרומה הרי עליי וכד. אסור
תרומה סתם א ו מ ר י ם ו ח כ מ י ם מאיר ר׳ דברי אסור םתם ואם מותר גורן
הלשכה, תרומת את מכירין גליל אגשי שאין מותרת ובגליל אסורה ביהודה
א ג ש י ש א י ן א ס ו ר י ן ו ב ג ל י ל מ ו ת ר י ן ב י ה ו ד ה ח ר מ י ם ס ת ם
כהנים. ח ר מ י את מ כ י ר י ן גליל
יהודה ב ב ב ל י יט א )ורמי דר׳ מ ,ו 1י ט ם וכ״י דסו׳ וסביב דסו׳ מכיב ואילך, דיג
.(194 עמ׳ )לעיל וכו־ הוא חגיי חד ואומר: חולק ירמיה ר׳ אבל (1
וכו/ לייגו ו ג ז י ד וכו׳ כשרה מחוסר גר אומר ר א ב ״ י מ״א: ם״ב כריתוח למשל כיו״ב (3
ראב״י וכו׳ גזיר א ו מ ר שמעון ר׳ יא: שיא בתוס׳ שגיגו שכן שמעון, כר׳ סח ם האחרון וזה
298
מ ן ה ב ב א ה ש נ י ה ה מ ק ב י ל ה :ד ר ך זו ex siientio מבבא אחת ,והסקת היפוכה ex silentio
( 1
. ב ב ב ל י ,א ב ל ס פ ק גדול ה ו א אם ר׳ אלעזר ה ל ך ב ה רגילה
כתלוש חיברו ולבסוף תלוש )״אי זרעים תנאי היא הכשר לענין שם: בחולין
)״הקערה״( בשביל שתודח הכותל קערה על הכופה )מכשירין פ ״ ד מ״ג( דתנן הוא״(:
צריךי לאותן )״שאינו יותן בכי אינו הכותל ילקה בשביל שלא יותן, ה ר י זה ב כ י
ב ש ב י ל הא יותן, שתודח ה״ז בכי ה א גופא קשיא ,א מ ר ת בשביל הכלי״(. מים שעל
איגו הכותל ילקה בשביל שלא תני והדר ייתן, ב כ י זה אין ה כ ו ת ל ש י ו ד ח
מי תברא אלעזר י ו ת ן .א ״ ר ב כ י ה ״ז ה כ ו ת ל שיודח ב ש ב י ל הא יותן, בכי
ש ש נ ה זו ל א ש נ ה זו.
להדיח עשוי א ת כ ו ת ל הבנין ,ואין א ד ם מקלקלין גשמים מי רחוק ,שהרי הדיוק
גשמים מי סו ב מיבעיא ליה ל ר ב יוסף: בב״ב ואמגם במים. רוצה ואינו כותלו, את
ולבסוף חיברו״( מ ה ו לזרעים ו כ ד תלוש )״שהוא עליהם להדיח א ת האיצטרובלין שחשב
ת י ק ו .ולא פשיט ל ה ממתני׳ ,ולא א מ ר שהיא מחלוקת תנאים ,או כ ר ב פפא ,דכולה מאי
כ ר ש ב ״ ם וכן פי׳ פשוטו ובב״ב ,א ב ל )ועי׳ ת ו ם ׳ ב ח ו ל י ן שהוא ב כ י יותן ת נ א היא, חד
כך, ר׳ אלעזר ל א נאמרו שדברי ואפשר ה ר מ ״ ה שם(׳ א ל א ש ר ב יוסף ל א י ד ע דיוק זה.
״הכא את )בלשון הירוש׳( ומאי ש נ א סיפא״ ,או רישא ״מאי שנא שהוא לא א מ ר אלא
והבבליים הם שפירשו א ת דבריו כך, ו ה כ א א ת א מ ר אינו ב כ י יותן״, א מ ר ה״ז ב כ י יותן
אחר. אבל ר״א אמר מה שאמר מטעם
ומאי קושיא שכין הרישא לסיפא: ג ב ב )לעיל אות א( דחה רבא את חסתירה (1אף בשבח
לפניו ובא לו לאחריו פטור הא להוגיא דמחני׳ קשיא המתכוין דוקיא דילמא וכו׳ אלא מאי קושיא
ה ג י ה ו את דברי ר״א ,אבל הירוש׳ אימא סיפא וכו׳ < כאן חייב לאחריו לו ובא לאחריו
שם עומד גגד הגהה כזו )עי׳ לעיל(.
299
ב״מ, ש ל וסתם ב״ק ש ל ק מ א ו י ר ו ש ׳ שם> ״ .ת נ א ב כ ט ש ם )אבל עי׳ פושע״ *נתקל ש ל
זו״, ש נ ה לא ש ש נ ה זו ״מי בענין לר״א בבבלי שנתייחס מ ה כל א ם הוא ס פ ק
שנתייחםו א פ ש ר ו -ז ! בסי׳ מסוסק הדבר ביחוד ז ו ז בצורה אמרו באמת ,או ר״א אמרו
מן ת נ א ד ע ת שום ע ם מתאימה שאינה מפני אחת, משנה דוחה אף אלעזר ר׳
ו ק : )לו שהוטל מי אונאה וכד. יש להן המוכר ואחד הלוקח א ח ד פ״ד מ ״ ד : ב״מ
וכי״י ומי״ר פ )לו .ק, ר צ ה העליונה על ידו עליו ג ו> פרשה בהר וכן ת ״ כ P משהוטל
שאוניתני. מ ה או תן לי מעותי תן לי אומר לו וכן ת״כ( ש ה ו א , ב:
( 4
מתני׳ נתן, אי ר׳ ! הנשיא יהודה נתן ולא ר׳ ר׳ לא מתניתין מני א ־. נא בבלי
קתני ברייתא מ ע ו ת י א ו * וכד> ל י ת ן אומר לו )״רצה לוקח קתני הנשיא,מתניתין יהודה
אלעזר ר׳ א מ ר וכד(. מ ק ח י ״ לו תן לי אומר רוצה העליונה על מ ו כ ר )״יד מוכר
ללוקח ומפרש ליה המוכר ואחד הלוקח א ח ד דקתני דיקא נמי אומר: ורב אשי בברייתא,
ע ל ידו עליו שהוטל )״מי המשנה מפורשת מ ט ב> )בבבלי טז פ״ג בתום׳ אבל )שם(.
ב ה ונוסף וכר׳( העליונה״ על לוקח ש ל ב ש ש ידו ח מ ש ח ל ו ק שוד, מ כ ר לו כיצד העליונה
ו א ח ר י ו : וכו׳(, העליונה״ על המוכר יד ב ח מ ש ש ש מ כ ר לו שוה א ם )״אבל ״מוכר״ דין
5
כרבי, ה מ ש נ ה א ת ל פ ר ש על כן אפשר אי ה ע ל י ו נ ה >. על המוכר יד ל ע ו ל ם אומר ב י ר
המוכר יד ל ע ו ל ם ושונה: משנתנו, כ ס ת ם שהוא שבתום׳, ת ״ ק על חולק שהוא מכיון
נטילה לאחר איכ שם(, )כירוש׳ עליו שמירתו שאין פוטר יהודה ר׳ ד: פ״ב ב״ק בתום׳ (1
™ p mשם( וירוש׳ נדרים פ״א ,לו סע״ג )עיי ב״ק מ ח ב לברייתוח, ״תניין אינון״, ״תברא״, (2
.(20-4 ,201 עמ׳ הורוויץ ש פ ת י ה ,הו׳ מבטא או אסר, ואסרה קנ״ג סי׳ מטות וספרי עיא כ שבתות )עי׳
דברי אונאח ומחזיר קנה שתות וכו׳ נקנח משתות פחות אונאה דרבא כותיה תניא עיב: נ (4
וכוי. העליונה על מוכר יד אומר הנשיא יהודה רבי נתן רבי
את לקרוא ארץ־ישראל של הברייתא דרך אין שכן בבלית, ברייתא היא שבבבלי הברייתא (5
בירוש׳ ב״פ ו ש ם ה ע ר ה .(1 ) ל ע י ל ע ם ׳ 173 לר׳ נתן רבי את מקדימים והם הנשיא', יהודה ״רבי בשם רבי
'נתן'( יונתן, )'1ל: יהודה דנשיא .ר ב י יוחנן רבי דברי הנייחו לו חוזר המקח נקנה פ״ד ,ט ע ״ ד :תני
הוא בירוש׳ הנשיא״ יהודה שיר׳ אלא מוחלפת ן המחלוקת זו בברייחא רעה״(! )'אם מקחו בטל אמר
ר׳ נתן הבבלי אינו זח י ו נ ת ן שר׳ ע״כ ואפשר ע״ב, 1ג מבוא רזים, עי׳ בנו(, )בן נשיאה יהודה ר׳
כך, םובר אינו יוחנן׳, ״ר׳ רחוקים! והגהותיהס המפרשים )פירושי נשיאה יהודה ר׳ של דורו בן אלא
?00
שכל מי הסוברת שלישית, שזו ה י א ד ע ה אלעזר, אלא כר׳ לסרשה וא״א העליונה. על
ידו ע ל ה ע ל י ו נ ה ,ו ה ב ר י ר ה בידו א ם ל ב ט ל א ת ה מ ק ח או ל ק ב ל א ת א ו נ א ת ו . ° שנתאנה
או ש ב ב ר י י ת א )ידוש׳ ם ס ח ׳ פ ״ א ,כז ע״ד(, ר׳ נתן בדעת ר״א אוחז אחד במקום
משום ב ב ל י יג ב : )פ״א מ״ה(: ב ש ם ר׳ י ה ו ד ה בניגוד למשנתנו זו, דעה מעין סובר
( 2
בברייתא ר״א אוחז במקום אחר חלאוהי. <עי׳ מ ה ר ״ מ כ ש י ר ו ת היו אלעזר אמרו רבי
,131ו ע י ׳ ג ם .(68 א ת ה מ ח ל ו ק ת ש ב מ ש נ ת קידושין פ״א מ״ד )לעיל עמ׳ המחלפת
המשנה. ל נ ו ס ח אנו באים לדבריו הנוגעים ומכאן
תנייא דאהן םעפא מה אמרי הושעיה אלעזר ורבי ודבי יוחנן רבי שם להלן: בירוש׳ (1
ולפי זה ידע ר״א דידך והב דידי. ידע אנא וכו׳ סב חוס׳ שם( )״מכר לו שוה חמשה בששה״ וכוי.
ברייתא זו דחוס׳.
ב
פרוז, בן דברי ר״א אלא ברייתא ואינה ור״ח ומהר״ם חלאוה, מ (2״תנא״ ליתא בכ״י
_ , ן כ ו . ש מ ו ג ח ו ת וכיו״ב לפניו שם :משום ר׳ ינאי אמרו )וכיו״ב בתמורה ג סע״א( .ושאחריו יכל זמן
היא ,עי׳ ד״ס. פ יםקא
השוחטן והא כבר נתקשה ב ו : ד י ג בפירושו הוספות לדהימ.30 , כבר רז״פ, כמו ששיער (3
דבהא אמתניתין אברייתא קמהדי־ ולא )כ*״ל וכ״ה במזבח כפרה( דל א בחוץ פטור אית בה חימהא
ואי אמחניחין אהא דאבל אם קדם הקדשן את מומן ק«י. בחוץ םשוחטן איירי לא ברייתא
ר׳ מםתברא במיכ( וכיה )כ*1ל לן אמר אבל וכו׳ למימר <ליה> איבעי חייב והשוחטן בחוץ
וכן דפטור .ובתוס׳ חי1וניות שבשם״ק: בחוץ דאברייחא קאי אמאי דקאמר כללו דרישא לאתויי שוחטן
ההיא רישא דהיינו כי אין לומר למומן דקדם הקדשן דמתני׳ סיפא דהיינו )בפירשיי( לריי נראה
ועוד וע״ (
ב א י ע ט ו ) ט ו ם ן ת א ש ן ק י
ד ה דהשוחטן ממור דחא כבר פירשה התלמוד המשנה דםיפא דקדם
עושין פדיונן לאחר בין פדיונן לפני בין הברייתא םפ׳ נמי דבםמוך
!
וקרוב שהםיםקא משובשת ו ג * ל לפני. ובין אכל בכיי מ שם ר ק : וכוי. דינ אמר תמורה
ועושין תמורה ,ותו לא ,או שהוא פרפרזה של המשנה ע י פ הברייתא ז שאם היתה סיםקא של הברייתא היה
*דיך החלמוד להקדימו לפני ״אמר מר״ שלמעלה.
301
בצורת סיםקא רגילה /ולא כפירושו של רש״י :סיפא ד ב ר י י ת א דלעיל וכר! הרי
בברייתא ,טו ע״ב )תום׳ פ״ב ג a -לא גזכר זה כלל ,וכבר פירש התלמוד את סופה
של הברייתא־ .אמר מר אין גפדין תמימין ואין מתפיםן לכל זבת שירצה ,ואי אפשר
שהיה שנוי שם אחרי ״כללו של דבר״ השגי .ולא עוד אלא שהבבלי שם אומר :כללו
של דבר דרישא לאתויי ש ו ח ט ן ב ח ו ץ דפטור ,כללו של דבר דםיסא לאתויי
ח ל ב ו יעי׳ רש״י!> ,וזה מוכיח שבברייתא לא נזכר שוס דבר על ״שוחטן בחוץ״ <עי׳
כבר רגמ״ה( .זוהי איפוא פיסקא של מ״ג ,ונוסח הבבליים היה אף במ״ג ,כנוסח כי״י ז(
ב ור״מ :פטור.
ואולם ״חייב״ שבנוסחאות ״קבעוהו התנאים״ )״קבעוה תנאי״ ,עי׳ להלן אצל
ז ע י ר י( על פי ה״מתני״ של רב הונא.
רב הונא ״משנה״ חייב ,והוא ״מעמיד״ )״מוקים לה״( לשון זה כר״ע בזבחים פ״ט
מ״ג :ד״ע מכשיר בבעלי מומין )״שאם עלו לא ירדו״( ו״לא הכשיר ד״ע -לר׳ יוחנן
בזבחים פה ב )לה ב( -אלא בדוקין שבעין הואיל וכשירים בעופות״ :אבל בשאר
( 2
מומין הרי שניגו )זבחים פי״ד מ״ב( :בעלי מומין -שהקריבן בחוץ פטור.
רב הונא שנה בוודאי ב ר י י ת א ' כזו ,וזה מוכיח אף לשון ״מתני* )עי׳ להלן 3
ב״טרמיגולוגיה״( :אבל רחוק שהיה מגיה את המשנה ,כ ד י לפרש אותה בדוחק
)ומוקים לה!( .והברייתא משובשת בוודאי באשגרה של משגת תמורה פיז מ״א :ו ו ל ד ן
ו ח ל ב ן א ס ו ר ל א ח ר ס ד י ו ג ם והשוחטם בחוץ חייב .ואף ר׳ א ל ע ז ר שנה
בוודאי ב ר י י ת א )מתני!( ,ששנתה בהקבלה למ״ב שלגו :חייב ,והוא תירץ ופירש אותה
דומוקים לה״!( בדוחק :בבמת יחיד .במשגה בוודאי שלא רצה להגיה ״חייב״.
אבל ה״תגאים״־השוגים הגיהו במ״ג ״חייב״ ,ע״ם רב הוגא )ועי׳ ד ב ה וגא(,
ואולם במ״ב לא הגיהו ולא ״קבעו״ יחייב״ ,מפגי שכאן הםירוש דחוק ביותר.
ב .כ י ג י מ ת ג י ת א
הרבה הוא מגיה ,או מפרש ,את המשנה על ידי ״כיני מתניתא״:
.1פיאה פ״ז מ״ב ,ידוש׳ שם כ ע״א .לעיל עמ׳ •92
.2תרומות ם״ג מ״ט :ר׳ יהודה אומר אין לגכרי כרם רבעי וחכמים
אומרים יש לו.
ידוש׳ פיאה פ״ז ,כ ע״ב )מע״ש פ״ה .נו ע״א( :תמן תנינן רבי יודה אומר אין
לנכרי כרם רבעי וכד ,אמד רבי לעזר כיני מתניתא אין לנכרי כרם רבעי כל עיקר.
כך הוא גם בכי״ל וכי״ר ,ריבמיצ ,ורשב״א בב״ק סט א )שמ״ק שם( ובמיוחסות
לרמב״ן סי׳ קנ״וז אבל בנוסח דש״ם :אין כרם רבעי ב ם ו ר י א כל עיקר )ובפירושו
(4
הוא קורא נו׳ זה יגי׳ הססריס׳( ,ובשם רשב״א :אין לנכרי )כרם רבעי[ ב ס ו ר י א כל
עיקר ,והגר״א מגיה ״בםוריא״ במקום ״כל עיקר״.
א. סי׳ הונא רב א1ל להלן iועי׳ סעיף 147 ועם׳ 130 עמ׳ לעיל עי׳ (3
נספרים שהשמיטו שאע״פ לבסוף, מכריע רש״ם אבל לירוש׳ ו בפירושו רזיפ מגיה זה מעין (4
וכו׳. דקתגי לה במתגיחין לא א י נ ט ר י ך א ב ל גכרי כיון אלא סוריא ר״א לא מחדש ל נ כ ר י : הכוונה ״לנכרי״
302
נ
לעזר ר׳ בשם ר׳ ב י ב י א מ ר > ק ו מ י ר ב י ז ע י ר א בירוש׳ ש ם : א ח ר י ו ואמנם
דבית שמאי כמה ) ב ב ר י י ת א ד ל ע י ל שם(, שמאי על דעתיה דרבי דרבי יודה כבית אתיא
בשביעית שני מעשר אין דתימר כמה שני, ממעשר אלא רבעי נטע למדו לא אמר
אין נטע רבעי בשביעית ,כן רבי יהודה אומר לא ל מ ד ו נטע ר ב ע י א ל א מ מ ע ש ר ודכוותיה
אמר ליה ב ם ו ר י א, ו ד כ ו ו ת י ה אין נ ט ע ר ב ע י ד ת י מ ר א ץ מעשר שני בםוריא ש נ י ,כמר.
ר ב י י ה ו ד ה אומר אין ל נ כ ר י כ ר ם ר ב ע י בסוריא, <תני> וכוי.
״תני״ מכל עשה )רש״ם תניא הם ס ר י ם ב כ ל ה״ג ע״פרש״ם: ״תני״, כך,
( 2
• לה מ י י ת י א ל ע ז ר לד׳ ו ל ס י ו ע י ״תניא״( ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ו כ ד , שבירוש׳:
הנכון בדברי והנוסח ״בםוריא״ בכל־אופן ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה מפרש א״כ ר׳ אלעזר
בשום שנה מן כל עיקר, כל עיקר )רש״ם: ב ם ו ר י א רבעי אין ל נ כ ר י כ ר ם הוא: ר״א
ל ד ע ת ו של ר׳ יהודה בהתאם ר״א לא פירש איפוא א ת משנתנו -בארץ ישראל, השנים(.
ק נ י ן ל ג ו י ב א ר ץ י ש ר א ל ל פ ו ט ר ו מ ן ה מ ע ש ר ״ ,ת ו ם ׳ ד מ א י ם ״ ה כ א )״ר׳ י ה ו ד ה ר׳ י ו ס י ״יש
שמעון אומרים״( וירוש׳ ש ם פ״ה ,כ ד ע ״ ד )ריבמ״צ ב ת ר ו מ ו ת שם( Pא ל א הוא מ פ ר ש וד׳
בירושלמי. המפורש ומטעם -ב ם ו ר י א, פ ״ ב יג( )תרומות התום׳ משגתגו על סי את
אלא ובחוצה לארץ, א ב ל ע ר ל ה ו כ ל א י ה כ ר ם שווין בגוי ב א ר ץ י ש ר א ל ב ם ו ר י א שם: תום׳
ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם י ש לו .א מ ר ר ׳ י ה ו ד ה ב ם ו ר י א יהודה אומר אין לגכרי כרם ר ב ע י שר׳
וכד. ב ס ו ר י א בשגביון ר א ש בית הכגםת של אכזיב ש ל ק ח כרם ר ב ע י מן הגוי מעשה
4
) ה ו ם ם ו ת ל ד ה ״ מ ,> (20 , כ ד ע ת רז״ס ״בםוריא״ ממשנתנו, איסוא אינו מוחק ר״א
בירוש׳ )״תמן שלפניו הדי אף בציטט בםוריא ע״ם התום׳» משגתנו להיפך מפרש אלא
פותח מתגיתא״ ״כיגי כאן מחיקה והגהה כלל ,אלא אין וא״כ אין ״בםוריא״. תגיגן״(
ציטט מן התוספתא שבו ועי׳ ״כיגי מתגיתא״(, כ מ ו ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ) ע י ׳ ל ה ל ן ס י ׳ .4 כאן,
ה י ד ו ש ׳ .((5 מ פ ר ש א ת ה מ ש ג ה )״כל ע י ק ר ״ ה ו א ה ו ס פ ת הוא
תגאי א ל י ב א דד׳ יהודה )ר״ש עדני שאסשר ש ה מ ש ג ה חולקת על התום׳ ,ותרי אלא
שהרי המשגה לפגיו ולאחריו שם עוסקת ב״גכרי״ םתם ובארץ־ישראל. במ״ש(,
מן היוצא אלא משקין בכורים מ ב יא ין ואין מ״ג: .3ת ר ו מ ו ת פ י ״ א
הזיתים ומן העגבים.
רבי לעזר כיגי מ ת ג י ת א בשם רבי אילא )חלה ם״ד ,ם ע״ב(: שם ,מז ע״ד ידוש׳
ה י ו צ א א ל א משקין ביכורים וכצ״ל( שם, חלה ירוש׳ ) ״ ע ו ש י ן״, מ ב יא י ן אין
)״שזכו ב ה ן בעלים בהן משזכו אסילו( )בחלה: ואסילו ה ע ג ב י ם. ומן ה ז ת י ם מן
ורש״ס. ברשב״א וליתא כאן בכי״ר, וליתא במע״ש, ליווא ״בעי״ (1
ואף וכו׳, אומד יהודה ר׳ אמר את כדרכו: *״ל שהיה מקום, כאן אין ל פ י ס ק א (2
כרש״ס. פ״מ פירש וכך בדוחק, שפירשו אלא לשלפניו, זה המשיך שם הרשב״א
״אין סוברים יהודה ור׳ ר״מ ולפיו יהודה׳׳, ״ורבי זו: בברייתא נוסח סו ב במנחות הבבלי (3
תרומות משנת את לפרש אפשר אי א״כ שם(. ותרומות מ״ט פ״ה דמאי )ר״ש בארץ־ישראל״ לגוי קנין
מאיר דרבי גב על אף שם: דמאי בירוש׳ נמסר לעזר״ רבי ״בשם שאף אלא ב ם ו ר י א, אלא זו
יהודה. ור׳ ר״מ ולא מאיר״ ״ר׳ וכוי׳ קנין אין אמר
.4 הערה 302 עמ׳ לעיל עי׳ אחרת, פי׳ שפ לירוש׳ בפירושו (4
אינה אלא יוחנן דבי חני לא ע״ד: מג פ״ה, תרומות ידוש׳ עי׳ עיקר", ״כל ללשון (5
ם״מ. אחרי בחערה 3 שם נמשכתי שלנו ידוש׳ בפי׳ אבל »271 עמ׳ לעיל עי׳ עיקר, כל מדמעת
303
2 ( t
<תמן> > ת״ל תביא. מניין שיביא ל ה ב י א ן משקה דרך ביכורים והתני הכהנים״(.
3
מ ש ע ה > ר א ש ו נ ה ע ל מ נ ת כך .ב ר ם ה כ א ב ש ל א ל ק ט ן מ ש ע ׳ ר א ש ו נ ה ע ל מ נ ת כן. משלקטן
לפי ם ״ כ ,ה ו ר ו ו י ץ : 335 משסטים, שבמכילתא הברייתא היא שבירוש׳ הברייתא
4
משקין מנין. ביכורים סירות ,ך ר ך > אין לי א ל א מראשית כל פרי האדמה, ולקחת שנ׳
ת ב י א ב י ת ה׳ א ל ק י ך מ כ ל מקום• ת״ל
מן אםוד לו ל ע ש ו ת הכהן ואפילו ״מביאיך, במקום עושין, ״קובע״: אלעזר ר׳
ל ה ב י א משקין אםור אף בזיתים וענבים. הביכורים משקין ,חוץ מביכורי זיתים וענבים .א ב ל
( 5
. ב ב א זו ד ו מ ה ל ז ו ש ל פ נ י ה ש ב ת ר ו מ ה ) ״ א י ן ע ו ש י ן ו כ ד א ל א ז י ת י ם ו ע נ ב י ם ב ל ב ד ״ ( והרי
משקין מניין״ ו כ ו /ו ס ת ם ״דרך״ הוא ביכורים *דרך על ר״א מברייתא דמכילתא והשיבו
״לעשותן* ולא משקין, * ל ה ב י א * מותר שבענבים זו מברייתא יוצא א״כ בענבים ז
ע״מ ראשונה משעה ״משלקטן כי ה מ ש נ ה ותירצו ר״א. כדברי )אחרי שהביאן(, בלבד
ע ״ מ כן״ ,א ל א ראשונה משעה לקטן ״בשלא אבל הברייתא משקין, להביאן כדי כך״,
6
זה לסי מתאימה המכילתא של הברייתא ודרכן (. נמלך ואח״כ ענבים להביא לקטן
פרי ,פרי א ת ה חולין ק כ ב ו ע ר כ י ן יא א : ״ ד>>, ו ם ף י ב ר ש ש נ ה ר ב י ו ס ף <״דתני לברייתא
8
א ף ב ר י י ת א זו ת״ל תביא >, מנין. ו ד ר כ ן ענבים הביא משקה. ואי א ת ה מ ב י א מביא
לא אבל )בירושלים( אח״כ ולדורכך <כביכורים> ענבים ״ ל ה ב י א אלא התירה לא
הכל משקין, ושם: "שיביא", ולא ״להביאן״, ליתא תבוא בילקוט משקין! להביאן רש״ס: (1
המכילתא. ללשון קרוב
תיפתר. שם: בחלה חמן״! ״תגינן בטעות שבילק׳ שם ,אלא וילקוט 367 ושרי״ד כי״ר כך (2
ביכורים, דרך ״טירות הוריייץ־דבין: בהו׳ שהפסיקו כםו ולא שבירוש/ הזיטט מן ] כ ך יוצא (4
•דרך'[• חסר שבילקוט אלא ביכורים, דרך קראו: כאילו םנין״, משקין
למ״א. רע״ד שם ,מז בירוש׳ ר״א כדברי ״עושח״, אינו הכהן אפילו שם ואף (5
מכריע. אינו שבירוש׳ ״חמן -הנא״ המפרשים! כפי׳ ולא הירוש׳, אח לפרש כ ך יש (6
י ל ק ו ט ור״ש ורא״ש בתרומות שם ,וכ״ה בערכין שם מ . ור, רב יוסף' ,כ״ה בחולין קכ ב מ ״דחני (7
304
המנוי. ו א ת ה ש ק ו ל ו א ת ה מ ד ו ד א ת ה ו א ת ו ר ם א ב ל והתנינן ע ״ ד : מ ש ם , י ד ו ש ׳
ב י ת ו ל ת ו ך )״ומכניסו״( ו מ כ נ י ס ה ט י ב ל ו א ת א ד ם מ ו ד ד מ ת נ י ת א כיני ל ע ז ר ר ב י א מ ר
י ש ק ל נ ו ש ל א ו ב ל ב ד ב י ת ו ל ת ו ך ו מ כ נ י ס ו ט י ב ל ו א ד ם ש ו ק ל ב מ י ד ה . י ת ר ו ם ש ל א ו ב ל ב ד
היא. י ה ו ד ה ר ב י ו מ ש נ ת נ ו מ ת נ י ת א ״ ( ,
מ כ א ן . מ א כ י ל י ן ואלו מ כ א ן מ א כ י ל י ן א ל ו
ומאכילין. מ כ א ן ת ן ק ו ם מ מ ל א י ן ואילו ו מ א כ י ל י ן מ י כ ן
וכד. ב ת ר ו מ ה ע ב ד י ה
חייב(. ק ט ן ו ה ו א ן ש ו ר ש ו ט ה ו ה ו א ש ו ר ח ר ש ו ה ו א ש ו ר מ ת נ י ת ׳ כיני ל ע ז ר ר ב י א מ ר
סטור. א מ ה א ו ע ב ד ו ב ת בן
ש ו ט ה ח ר ש ש ו ר ל ת ו כ ו נ פ ל ה כ י נ מ י ת נ י א וכו׳ ק ט ן ש ה ו א ש ו ר ש ו ט ה ש ה ו א ש ו ר ח ר ש
( 1
ס ״ ד ש ב ב ״ ק ח ש ״ ו ״ , ״ ש ו ר מ ש א ״ כ מ״ו. פ ״ ז ב כ ו ר ו ת ו ה ש ו ט ה -ב ב ה מ ה , ה ח ר ש . ש ב י ר ו ש ׳
( 2
ש ל ״ ש ו ר ב ו ו ד א י ה ו א ה ר י פ ק ח ״ , ש ל ל ״ ש ו ר ב ה ק ב ל ה ( ב ל ט ב ב ר י י ת א וכן ש ם , עי׳
ש ו ל ח נ י . ש ל
(1ואפשר שר״א שנה ברייתא כזו שהזכיר רב אחא or ,נד ב :גםל לתוכו בן דעת פטור )ולא
בן דעת״ ,כברייתא השניה שם( ,ופירשו כרבינא :מין בן דעת ,והיינו "בן או בת״ וכו׳ של משנתנו. "שור
(2ועי׳ כריתות שם והגהות בן אריה ל״מבוא התלמוד״ בדפוס ראם ,ברכות מג ב הערה ז•
305
גבי על דווקא ,א ב ל ויבין הכסא ולשולחגי״ דווקא ז״א שיבין ה ת י ב ה ולחגוני׳ שלו!
ה כ ס א שלו .ו ה ד ב ר י ם מ פ ו ר ש י ם ב ב ב ל י כו ב :א ״ ר א ל ע ז ר אפי׳ <צרורין גבי ועל התיבה
( I
מאי קשיתיה רבא מתגיתין אמר ליה. הא מגא ור״א שולחן וכד. על גבי ו>מוגחין
ד ת ג י בין ה כ ס א ל ש ו ל ח ג י ש ל ש ו ל ח ג י ל י ת ג י ע ל ש ו ל ח ן וכו׳ א ל א ש ״ מ ו כ ד . איריא
ב ד י י ת ו ת ,ל מ ש ל ידוש׳ מ ע ש ר שגי ס״ה ,ג ו ע ״ ב . ׳כיגי מתגיתא׳ של רבי אלעזר אצל
כאן ל י ת ג,
התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה. מ״ב-מ״ג: •1ע ר ל ה פ ״ ב
קבין ע ר ל ה או ש ל ש ה שלשה קבין ואח״כ גפלו שגפלה למאה תרומה סאה כיצד
2
ה כ ר ם > .זו ה י א ש ה ת ר ו מ ה מ ע ל ה א ת ה ע ר ל ה ו ה ע ר ל ה א ת ה ת ר ו מ ה ) .ג( ה ע ר ל ה כלאי
ערלה סאה כיצד את הערלה. והערלה הערלה את והכלאים הכלאים את מעלה
ל מ א ת י ם ו א ח ר כ ך גםלה ס א ה ועוד ע ר ל ה או ס א ה )ג״א :ו ס א ה (°ועוד של שגסלה
והערלה הערלה את והכלאים את הכלאים מעלה שהערלה זו ה י א הכרם. כלאי
הערלה. את
אמר שנפלה לתוך מאה. סאה תרומה )הראשון גם םא ע״ד(: ידוש׳ שם .ס ב ע״א
דקתני ומאה )׳כלומר ו ת ש ע ה ת ש ע י ם לתוך אלא מאה לתוך כאן לעזר לית רבי
ל ב ט ל ג׳ ק ב י ן הייגו שבין ה כ ל יש מ א ה ד א י ב ד א י כ א מ א ה א ״ כ ל א צריכי צירוף במתגי׳
שנםלה לתוך מאתים .אמר רבי לעזר לית כאן לתוך מאתים אלא סאה ערלה ערלה״(. של
( 4
. ו ת ש ע ה ו ת ש ע י ם מאה לתוך
מין ״הגהה״ של ס י ד ו ר ועריכה ודחייתה, תיקון המשנה כ ר ג י ל כאן״ הוא ״לית
.(262 ע מ ׳ (262 ,217ו ל א ם י ר ו ש ,א ב ל א ף ם י ר ו ש ) ל ע י ל ע מ ׳ ,205 )לעיל
פ״ו ח שנינו :ס א ה ערלה ש נ פ ל ה ל מ א ת י ם ידע בה )וגתבטלה ,כר״ש וראב״ש בתום׳
5
ש ם ה ,ש י ה י ד י ע ה מ ת ר ת ״ ,י ד ו ש ׳ ע ר ל ה ש ם (( ו א ח ר כ ך נ פ ל ה א ח ר ת ה ר י זו מ ו ת ר ת בתום׳
אסורה«,1 זו הרי אחרת״( נפלה ואח״כ לק צ ״ט שגפלה ערלה )״סאה מכאן לפחות
לא שגו ולכך עצמה מצטרפת להעלות את הערלה לא באה לפרש שהערלה ״שהתוספתא
איגד, דידע דכיון ותו ל א וקמ״ל אחרת אלא סאה ועוד וחזרה ונפלה סאה א ח ר ת בה
) מ ה ר י ״ ק ה ׳ ת ר ו מ ו ת ס י ״ ג .0ו א ו ל ם ב מ ש נ ת נ ו ש ש נ ו ב ה עם ס א ה א ח ר ת לאסור״ מצטרפת
כבר המאתים העלו מאתים שאם ישנן צריך ל״מאתים״, לא היה את הערלה״ ״והערלה
הסאה הראשונה של ערלה ,ולא ״הערלה מ ע ל ה א ת הערלה״. את
306
.2יבמות פי״ג פרז :שני אחין גשואין לשתי אחיות וכו׳ גדולה וקטנה מת
בעלה של גדולה רא״א מלמדין את הקטנה שתמאן בו רבן גמליאל אומר אם
מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין )״הקטנה״( עד שתגדיל ותצא הלזו )״הגדולה״(
משום אחות אשה.
ידוש׳ שם ,יג סע״ד :כיגי מתגיתא והקטגה תמתין עד שתגדיל ותגיע לפרק
ו ת י נ ש א )״ותיבעל״( .אמר רבי לעזר ל י ת כ א ן תינשא אלא תתארס אמר רבי יוחנן
ז(
)זי( דברי רבן גמליאל המקדש אחות יבמתו נפטרה יבמתו מן החליצה ומן היבום.
בבבלי קט ב :בעא מיניה רבי אלעזר מ ר ב מאי טעמא דר״ג ,משום דקסבר
(2
דלא בעל דדאיקדשה השתא קידושי קטנה מיתלא תלו וכי גדלה גדלי בהדה ,ואע״ג
מ״מ משגדלה תפסי קידושי מעיקרא ואיגליא מילתא למפרע דזיקה דהך לא כלום הוא״(
או דילמא )״קידושין קמאי לא כלום גיגהו ומשום קידושין דבעילה דמשגדלה גפקא הך
יבמה ואע״ג דזיקה קודמת לקידושין״( משום דקםבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה
( 3
בעל אין אי לא לא .א״ל היינו טעמא דר״ג משום דקםבר המקדש וכו׳ והלכה לה ,ואי
)כלעיל( .אמר רב ששת אמיגא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא ,דתניא המקדש
את הקטגה קידושיה תלויין וכד.
״כיני מתניתא״ מפרש איסוא משנתגו כרב :עד שתגדיל ו ת י ב ע ל .וכך שניגו
(4
ותצא בתום׳ סי״ג ד צוק׳ :אם מיאיגה מיאיגה אם לאו ימתין עד שתגדיל ו י כ נ ו ס
הלזו וכד .״ויכנום״ היינו ״תינשא״ והייגו ״תיבעל״.
כגגד ב ר י י ת א זו שבתום׳ ובגיגוד לרב ור׳ יוחנן אומר איפוא ר׳ אלעזר ״לית
כאן תיגשא״ ,אלא ״אע״ג דלא בעל״ ,וכפשוטה דברייתא שבבבלי שיקידושיה תלויין״•
והרי ״לית כאן״ זה מעין ״לית כאן״ שבירוש׳ גדרים פי״א ,מב םע״ג ,בניגוד
לתוספתא )לעיל עמ׳ 144וכיו״ב עמ׳ 141םי׳ .(9
(2ואע״ג ,כרש״י ותוס׳ )בנוסחאות :אע״ג(. (1ליחא באו״ז ח״א סי׳ תר״י.
(3ואי ,כ״י מ כאן ולהלן.
בדסוסים בטעות :ותחלוץ )באשגרה םסיסא דחוס׳( ,וכבר חגיה ח״ד בהשערה :ותיבעל. (4
א י ן לחביא ראיה שחיה חלמידו של ר׳ יוחגן ,שהרי להלן הוא אומר :ור׳ יגאי אצל מי (5מכאן
א ג ל ר׳ חנינא ,ור׳ ינאי לא היח חלמידו של ד׳ חניגא )ועי׳ יחו״א לריב״ק סוף ע׳ ר׳ חגיגא ,ה״ב דף יי,(85
וכן הוא אומר :אמרחי לו ור׳ יוחנן אצל ר׳ חייא לא וכוי ,ור׳ יוחנן בוודאי שלא היה חלמיד ר״ח.
307
(
בן רבי שמעון ע״ד: ל ר ש ב ״ ל ,ירוש׳ י ב מ ו ת פ״ח ,ט בנוגע ה ד ב ר אף וכן תלמידו י . היה
כמה מהו בעא קומי רשב״ל חנינא ר ב י יוסי בי ר ב י בדבר. כ מ ה קולי חומרין אמר לקיש
כ״פ, אומר הוא רשב״ל שבשם אלא וקבל : חיכך פתח אמר ליה בדבר. חומרין קולי
( 2
התחבר וכן . גיטין פו ב ובבלי כו ע״א, פ״ח, ריש סנהד׳ פ ב ע״ג. פיג, מו״ק ירוש׳
ס״ח, שקלים ירוש׳ )ועי׳ ב פ ס ח ׳ יט )עי׳ ל ה ל ן ( , קג א עירובין חולקין, אלעזר: ר׳ עם
ריב״ח מר״א. בעא מיגיה א: כב גדה סע״א( .ועוד ז נא
ב: טז מעילה מ ד ר שי־ ה ל כ ה , של בד י י ת ו ת ש ו נ ה היה אף ״תנא״ ריב״ח
ת נ א םע״ד: מה פ״א. ריש ידוש׳ שקלים והבדלתם^ וכו׳ ן דר׳ יוחנן קמיה ריב״ח תגי
דבי ] פ י ג ק ל ש ט י י ן : (6 , כי״י כנו׳ דברים פי׳ א )= ם פ ר י עגל ויכפר על זהבו של כ פ ר ת
( 3
תגח׳ בובר : בספרי( תנאים היא ו ה ו ם ם ת כסרת וכד, ועשית א ו מ ר חנינה בן יוסי
של ת״כ לברייתא ריב״ח נא א אומר ובםנהד׳ סי׳ כד(. דברים ספרי )סתם וכו׳ אומר
( 4
של לברייתות ויחסו . שנויה״( )״כמו שהיא משנה של הצעה היא כך פ״א יט(: )אמור
ע״ד, פ״ג ,בא הירוש׳ שפ, מעיד אותו, סמך יוחנן ל ע״ב ,שר׳ בסנהד׳ הבבלי נוסח (1נ ג ד
בבבלי: שם ראה״ו וכהגהתו של ה ע ר ה .(15 סוף פ״ח )דרו״ד ח״ג, יקים שמעון בן ר׳ ש ה נ ס מ ך היה
״א״ל וכו׳ א ״ ל דין י ד ע ) ו ל א למסמכיה חנינא יוסי בר׳ עליה ר ב י משתקיד אליקים הוה שמעון בן ר׳
ר י ב ״ ח ) ח י ג »,(166 ביחו״א כ״י ע ר ך יב׳׳ק רבי׳ מגיה אף - ידע״(, א ל י ק י ם דין בן ש מ ע ו ן ד ב י
שם: סגהד׳ ברמ״ה גשרד בבבלי וזכר לנו׳ א ח ר במקום ״ר׳ יונתן״. יוחנן״, בירוש׳ :״ר׳ מגיה אף וחוא
הן(. גוסחאות )ושתי דין י ד ע ח נ י נ א ב י ר יוסי א ״ ר יקים שמעון בן אמר ליה רבי
וסבר וד״ח תום׳ שם ד״ה ה״ג )עי׳ ישגים וספרים גוםח-ד״ו ו מ םע״ב -כ ט א בגזיר כח (2
קםבר סע״א: ובדף כט חניגא״, ב ״ ר יוסי ר׳ א מ ר לקיש ״ריש הסוגיא הרא״ש( בכל ותום׳
ו ס ב ר ר׳ יוסי < ב ר ב י חנינא> הכי והתניא ר׳ יוסי ונו׳ לעוף מן התורה שחיטה דאין חנינא יוסי ב ״ ר ר׳
האחרונים הדברים מובאים וכוי .ו א ף בירוש׳ שם ,ס ו ף פ ״ ד ,גג ע ״ ג , העוף מגין ל ח ט א ת אומר בר׳ ח ג י ג א
יוסי דקסרין ב ש ם ר ב י רבנין וכו׳. חגיגה ש א ל יוסי בן א י מ י אמר רבי ר ב י בשם דיב״ח :רבי אחה
גראה וא״כ וכוי. תורה מדבר מחוורת שחיטת ע ו ף דאמר אין כמאן אינו ספק אחד אפילו בן ח נ י נ ה
ז וקידושין כ ע ״ א ( סוכה מ ע״ב )בבלי ל ע״ב, בתוס׳ ערכין פ י ה ט שנזכר המאוחר החנא ש ר י ב ״ ח זה ה ו א
בכ״מ ) ש ב ת פ״ב ,ה ע״א ,ם״ו ,ח ע״א .ס ו ף מיז ,י בירוש׳ שנזכר ריב״ח״ דקסרין בשם ש״רבנין אע״ט
ב )עירובין יא חנינא ב״ר י ה ו ד ה ר׳ משום ב צ״ל: מט בכתובות אבל שלנו. ריב״ח ע״ד( הוא
)ואינו כ״חנא״־שונה ברייתא זו שנה שריב״ח אלא לפרש א״א מ ת נ י ת א״, ״תנא-חדא (3
שנה שהוא ואפשר פלו׳״(. ר׳ א מ ר ״תני במקום בירוש' לפעמים שבא פלוני״, ״תני ר׳ אל דומה
יונתן ב ד ב ר י ם שם. תרנ׳ ועי׳ משכן״, ״יבוא זהב במקום כפורת״ ״יבוא זהב שבספרי בניה ר׳ בדברי
וכו׳ לסנהדרין מנין אומר ר״ע סג א : סנהד׳ הנכלי נוסף מן פ״ו א קדושים כת״כ (4א ף
לא א ו מ ר דוסא ד׳ )ושם: רומי בכ״י וליתא וכו׳, סורר אזהרה לבן אמר ב ״ ח יוסי ו ר׳
והוסיף ואילך, אומר״, דוסא מן ״ר׳ ליתא ובד״ו הרוגי ב״ד(, מברין על ]ש[אין ה ד ם על ת א כ ל ו
והילקוט יותר, שאין( ,ולא כי״ר ,ו ש ם : )וכגו׳ ד ב ר י ר׳ דוסא שבתמת ישרים ספרא בהגהת אוחגא מהרים
וכו׳, אזהרה חגיגא בר יוסי ו א י ר ורמ״ה: בכייי ובםגהד׳ שם וקיצרו. מ סג ה ד ר ין הביאו
לקוחים דברי ר י ע ואף יוסי(, רבי אמר :594 קדושים, )במה״ג הברייתא אחרי שהובא ומימרא הוא
308
תחומי שבין חרם ח י יא רבי תני רע״א: סע״ב-מח מז מעירובין יוצא ה ל כ ו ת
פ״ה, ביצה )עי׳ י ר ו ש ׳ ריב״ ח עלה מ ח י י ך מחיצה של ברזל להפסיקו צריך שבת
משום דתני אילימא <עלה> מחייך קא טעמא מאי מ ח י צ ה של קנים(< אםי׳ סע״ב: םג
כרבנן סבירא ליה לחומרא ואיהו ) ע י ר ו ב י ן ם ״ ד מ״ר(, )״ר׳ חייא״( כר׳ יוחנן בן נורי לה
א ל א משום דתניא )תוס׳ )שם> ל ק ו ל א ו מ ש ו ם ד ס ב ר ל ק ו ל א מ א ן ד ת נ י ל ח ו מ ר א מ ח י י ך ע ל ה .
הוא כ י ח ס ו ש ל ר׳ יוחנן ו ב נ י אותו ה ד ו ר . ל מ ש נ ת נ ו ויחסו ם ״ ד ה( נ ה ר ו ת ו כ ו ׳ ביצה
מדרשי הלכה ,מבוא.[14 , בבבלי בוודאי מברייתא אחרת ,זו שבמו׳׳ק יד ב ,וגצטרםו יחד כרגיל ] מ ל מ ד ,
שלחו מחם ליה - .בסנהד׳ יז ב : שמיע וריב״ח ברייתא לא (1מצד אחר אמרו בשבת יט ב:
בר חגינא רבי יוסי לדברי שלחו מתם והא א ל ע ז ר, ר׳ במערבא מחכו עלה רבי יוסי בר חגיגא
וצדק חגיגא. בר יוסי רבי )סגחד׳ לד א( אלא איפוך שלחו מתם ר׳ אלעזר מחכו עלה במערבא
צורי ,ריב״ח ,52 - 51 ,ש״הלשון הראשון״ שבסנהד׳ שם גכון ו״מחכו עלה במערבא״ הוא ר״א ,כבשבועות
כו א :מחכו עלה במערבא וכו׳ אלא א״ר אלעזר וכו׳ ,וכן בביצה יד ע״א )וכאן מםורש בירוש׳ מעשרות
לד א איגה מסגהד׳ והפך אסוי לכותלא וכוי!( והקושיא אלעזר: ר׳ הוא שחמחייך ס״ד׳ גא ע״ב,
סד א )בימי רב יוסף( וחולין גט ב )בימי עי׳ ברכות קשה ,שכן ״שלחו מתמ״ בכל דורות האמוראים,
מב א : בגזיר .[310 ועי׳ חולין עו ב ]ומש״כ בתרביץ ש״ב, ח ס ב ו ר א( רב שמואל בדיה דר׳ אכהו
נתיב טמא בגזיר האי רי ב״ ח מחקיף לה אומרת וכו׳ זאת איקא דרב בדיה אמר רב אחא
המאירי מכדי גזיר טמא וכו׳ )שהקשו ממגה התוס׳ לסוגיית סנהד׳( - ,מביא במערבא עלה מחכו
שגו לא אחא הגירסא המדויקח כך היא אמר מר וכו׳ אמר רב )״רבי״( מדוייק ונפלא׳. שם גוםח
בםהור כלו-אלמא יגלחגו -ר״ל בטמא מדגלי רחמגא לא בטהור אבל טמא בגזיר אלא
שתי לשיור ליליף גמי טהור מטמא מנלן דיליף מטהור טמא דבתער רובו ככולו מחכו עלה במערבא
בספרים מצאנום שלא נוסחאות גדולי הרבנים וכן בפירושי ובתוספות מידי. שערות ,ותו לא
בבלי מגילה רגיל למסור בשם ר״א, הוא שכן ר׳ אלעזר, בשם הם נוודאי ד׳ אחא ודנרי שלגו.
מתגיתא א לעז ר רבי סע״א :אמר גח נירוש־ גזיר ס״ו, מפורש וכן יח א ,וכמה פעמים כירוש׳.
בגזיר טמא אבל בגזיר טהור כיון שגילת רוב ראשו אפילו שלא בתער יצא .רבי אמי כהדא דרבי אלעזר,
ודי עזריא בעי( דר׳ לעזר כהדה * [165ז ]ח״ג כ״י ערך ר׳ יוסי בן חנינא רבי עזריה )כ״ה ביתו״א
עזריה בעי כל עצמו אינו קרוי תער אלא בנזיר טהור וכוי .״מחכו עלה במערבא״ כאן הוא איםוא ר׳
אף א״כ ר׳ יונה אביו(. חבירו של בדור שני לר׳ אחא )שהיה חלמידו של ר׳ מנא )עזרה ,עזרא(,
שבסנהד׳ שס מכוונת שהרשימה אלא אחד׳ לדור מסויים אינו כ״שלחו מתם״, ' מ ח כ ו עלה במערבא״,
לזמן ידוע ועריכת תלמוד ידוע.
ב
ו ם נ ״ נ )סח נ ( דיו ור״ח ,ובבלי )סט ב( ומ במי״ר וד״ג ולו ועוד ,ו ב מ נ ״ נ ד״ו ״הרנבו״ (2
ב
״הרנבחו״. שהגיה ו מ .ורש״ל הוא דטוי״י
ובר״ח לא אמרו וכוי, הרכיבו ירושלמי קיא ע י א : נ ( כן הובא כפיריח )שם( ,הו׳ שטרן
דפ׳ ווילגא הדפיסו גם כאן גס בפיסקא 'הרכבתו״ )ומשם חעתיק רטגד באהצ״ו( ,ועי׳ ק״ע•
509
חוץ לעזרה מותר ,משו׳ שבו׳ שהתירו ב מ ק ד ש .חתיכ׳ יבלתו .ת מ ן תנינן )עירובין ם״י הא
ידוש׳ שם ,כו ע״ג( ח ו ת כ י ן י ב ל ת ב מ ק ד ש א ב ל ל א ב מ ד י נ ה ואם ב כ ל י כ א ן וכאן א ס ר . מיג,
וכר .ר׳ יוסי בי אינו דוחה. א ת א מ ר ד ו ח ה ובא )״בםםחים״( א ת א מ ר )״בעירובין״( הכא
ושם וכר. ) ב ב ל י ס ח ב(. בכלי )״בפסחים״( וכאן ביד )״בעירובין״( כאן חנינה אמ׳ ר׳
1ועי׳ ר י ח היא מלאכה גמורה הרי )״בתמיה, שבות ב כ ל י יבלתו חתיכת ה״ב: להלן
א ל ו שהן משום שבות וכר״ ,כקושיית ר ב יוסף בעירובין פ ״ ד מ״ח[ ואיך א מ ר ר״א במ״ב:
והבאתו. ה ר כ ב ו א ל א ח ג י ג ה בן יוסי דבי תגי לא אבהו ר׳ אמר ק ג א(,
יב םע״ג ובבלי )ועי׳ י ד ו ש ׳ ש ב ת פ״ו ה״ז. וכו׳ ח ת י כ ת יבלתו ל א )״לא ש ג ה אותה״(. הא
צ ד ב ו ע י ר ו ב י ן ק ג רע״ב>. שם
אמר ולא עליה וד׳ יהושע, ר״א ב מ ח ל ו ק ת יבלתו״ ״חתיכת שנה לא ריב״ח
ז
אין לי יכול : 257 ט ,ב, בהעלותך ואמנם בם״ז > ״אלו שהן משום שבות״. במ״ב ר״א
דוחה א ת ה ש ב ת א ל א ב ש ח י ט ת ו וכו׳ ו ה ק ט ר חלביו .ר׳ אליעזר מוסיף א ר ב ע ה ד ב ר י ם שהוא
( 2
הרכיבו מירושלים להר הבית וגותן משכון ולוקח )שבת ס כ ״ ג מ״א( י ב ל ת ו ח ת י כ ת
אינה דוחה את ל ת ח ו ם מ ח ו ץ ה ב א ת ו מחוץ ל ת ח ו ם ,ש ה י ה ר׳ י ה ו ש ע א ו מ ר והבאתו
מלאכה משום שהיא שחיטה וחומר אם התרת מקל דוחה היא אומר ר׳ אליעזר השבת
בהבאתו אלא ר׳ יהושע מחלוקת כאן לא נשנית שבות. משום שהיא הבאה נתיר לא
לתחום ,וכיו״ב ״שנה״ ר׳ יוסי בר׳ ח נ י נ א . מחוץ
החושב לשלוח יד בפקדון בש״א חייב ובה״א אינו חייב ב״מ פ״ג מי״ב: .2
( 3
מ מ נ ה ר ב י ע י ת ו נ ש ב ר ה איגו ו נ ט ל הטה את החבית כ י צ ד . שישלח בו יד עד
מ מ נ ה רביעית ו נ ש ב ר ה מ ש ל ם דמי כולה. ו נ ט ל אלא רביעית הגביהה משלם
כיצד[ ליתא במב״ב דסו׳ ומ ,רש״י ורא״ש ואו״ז ,ו״יש ספרים״ אצל ר׳ יהוסף
)מ״ש( והרעיב.
ס ת ח עיגים לחיד״א ,ב״מ מ ד ב ״ מ סוף ם״ג )על סי ה ש ל מ ת מ ה ר ״ מ לונזאנו, ידוש׳
א ,ו נ ד פ ס ה ב ד פ ׳ ז י ט ו מ י ר ו ד פ ׳ ו ו י ל נ א ( ו ש ב ו ע ו ת פ ״ ח ,ל ח ע ״ ג :ר ׳ י ו ס י ב ר ח ג י ג ה ב ע י מ ה
״ליטול ב מ ש ג ת ג ו זו שונים אנו אם כלומר נ ט ל וכו׳. ליטול )״אתאמרת״( אמרת את
עי׳ ל ה ל ן ״שינויים רביעית*. ממנה ״ונטל ב ב ב ל י מ ד א ,או כשמואל רביעית״, ממנה
ס י ׳ .11 כ י צ ד מצויים״:
מוסר וריב״ח (212 וש״ג, ,46 ס״א, ש״א )תרביץ ר א ב ״ י הוא ס״ז שסתם כאן להזכיר יש (1
מוכרי אצל לו הולך תני תניי אית רע״ב(1 םג ם״ה, )ביצה ע״א לו ט״ח, פסחים ובירוש׳ (2
שבת למשנח אלו ברייתוח ושתי וכוי, דאמר מאן פסחים. מוכרי אצל לו הולך חני תניי אית טלאים.
אצלו הרגיל ר ו ע ה אצל אדם הולך ה ו ש ע י א רבי תני והא ב: קמח שבח ובבבלי נשנו, זו
לו ,ס ו ק וראשונים ,ומחקו ר׳ יחוסף )מ״ש(. ״שנאמר ובו׳״ ,ל י ח א בד״נ ,במי״ר ו ב מ ב ״ ב כי״י ,בהו׳ (3
?10
ה ו נ א רב ז.
(
ו ב ״ ק ק ט ו א( ' , ביצה מ ע״א ) ש ב ת ק ב ה א, רב שבתלמידי הגדול ה ו נא, רב
ורבי מר׳ חייא מרב ורב מיניה דבעא קז א : םסחים רבי, בחיי ל ס נ י רב עוד ישב
2
רגיל א מ ר ד״ה )ערכין טז ב ן ש מ ו א ל מ ר ב י ו ל א פ ש ט ל י ה > .א ח ר כ ך ל מ ד ל פ נ י חייא
(3
והיה לו ת ל מ י ד וחבר ,חולין יג א ו ז ב ח י ם מו ב :ב ע א מ י נ י ה ש מ ו א ל מ ר ב (, שמואל אמר
)שאל ל ר ב חונה( ,והשניה מן ה ש א ל ו ת ה א ל ה גם ב״ם הוגא = ידוש׳ קידוש׳ פ״א ,ס ע״ג,
בשם ״בי ר ב הוגא תשובת בבבלי ב״ב קנב א נמסרה אבל טז ע ״ ב : ב״ב פ״ח, בירוש׳
( 4
)ועי׳ ס נ ה ד ׳ יז ב ל ע י ל ע מ ׳ (61ז ב י ר ו ש ׳ מ ג י ל ה פ ״ ד ,ע ה ע ״ ג , ׳ משמיה ד ר ב אמרי״ רב
הונא ב מ ח ל ו ק ת עם שמואל. רב
ור׳ יוסי בר׳ י ש מ ע א ל ר׳ מרבי, שמועות קיבל אלו רבותיו ידי על
פ״א, מגילה ידוש׳ וקכד א: ) כ ת ו ב ו ת ס ח ב ,חולין ק כ ג ב בשמם שהוא מוסרן ח י י א,
ש ב ת ק כ ב א ,נ ד ה ס ע ״ ב . ח נ י נ א, ר׳ ם ע ״ א וש״ג( ז הוא מ ו ס ר ש מ ו ע ו ת גם ב ש ם ע
ברייתא שמקצתה אמר ד״ה תנא(, ששנה ברייתא )תנא ר״ה. ״תנא״ היה אף הוא
ו מ ס ר ש ת א ת ה מ ש נ ה )ברכות מז א וש״נ ,ש ב ת נז ב רי״ף ,ק י ד ב ד״ס ,קטו ב ד ״ ס , משלימה
, - 2 2 5כ ת ו ב ו ת ז ע ״ א ו ע ״ ב -ל ע י ל ע מ ׳ 147ה ע ׳ - 2מ נ ח ו ת ב-לעיל ל ב ב ,ב ״ ב ק ל ח ר״ד,
)נדרים עליה ח ו ל ק ת ומקצתה ו ת מ ו ר ה י ע״א(, ד״ה ר״ע, בע״ב רש״י םע״א כנד עג
ס י ׳ 11ו ע מ ׳ .(147 א ו ב כ ו ר ו ת מ ט א ,ל ע י ל ע מ ׳ 146 כח
המחלוקת את ש״החליסה״ חייא(, דר׳ )ברייתא אחרת ברייתא גם יודע הוא
.(175 לעיל קע ע״ב, ועי׳ ב ״ ב ואילך, ) ל ע י ל ע מ ׳ 197 ד״ה כב ב וביב סד ב שבמשנה,
שהמחלוקת בברייתא, ה ח ו ל ק ת נ א יסוד על אומר, עצמו הוא אף וכך
מ ו ח ל פ ת ,״ ח י ל ו פ י ן ) מ ח ל פ ה ( ה י א מ ת נ י ת א ״ <עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(225ו ה ו א ״ מ ש ג ה ״ , שבמשנתנו
מוחלפת. ברייתא ,שהיא שונה א ת המחלוקת ״מתני״,
מתני מתגיתא: היא )״מחלפה״( חילופין א(
לירמא ,ד״נ וד״פ ,ר״מ פיה״מ ה, ב ק פ לו, מי״ר, מ״ד פי״ט שבת (1
למול ואחד ש ב ת ע ר ב למול אחד תינוקות שני לו שהיו מי כ״י מ : ורי״ף
ש ב ת א ח ר אחד למול שכח ומל את של ע ר ב ש ב ת ב ש ב ת חייב. ב ש ב ת
ב י י ח מ ר ן ע י ל א י ב ר ת ב ש ב ואחד למול ב ש ב ת שכח ומל א ת של א ח ר ה ש ב ת
ורבי יהושע פוטר. חטאת
( ן ל ה ל , ) ע י ב ט י ת ו ת כרי מ ו ב א ה משגתגו גם בירוש׳ פ ס ח י ם פ״ו ,ל ג ע״ג ו ב ב ל י כך
היא דאמ׳ ד ר ״ מ ש ב ת שם ,יז ע ״ ב ) פ ס ח ׳ שם ,ל ג ע ״ ג -ע ״ ד ( :א ״ ר י ו ח ג ן ידוש׳
( 5
ב'שבת״( השבת אחר של )״כגון מצוד, בעשייתו ושאין פטור מצוה שעשייתו דבר
(1בשם רב ,רגיל ,באבר םראדיגיון) 336 ,בבלי( « 9 ,ואילו )יריש׳(׳ יעי׳ לעיל עמ׳ 175ועם׳ •61
כפשוטם .םםו״ק כח א יו1א שרב הוגא וכן בעוברא הרומח לה שבע׳׳ז גא א, הדברים כאן, ג(
את השמוגים )״גבורות״( ,ומת בשגת תר״ח לשטרות )רש״ג( ,ועי׳ היימן ,תולדות .336לפגיו * י ל עבד
ב
מ ,א״ם ורא״ש, כמו בכ״י מ, הוגא, מרב חםדא רב בפסחים שםז בעא םיגיה
(4ועי׳ גטין ה ע״א ושט טז םע״ב ) = י ר ו ש ׳ שם פ״א ,מג ע״ב(• באכר שם.346 , (3
דבר שיש בעשייתו מ*וח בפחלוקת ,ובפסח׳ בכי״ל: חייב (5בכי״ל כאן ,וכ״ה בד״ו בפסח׳:
ונשתבש מ1וה, בעשייתו שאין דבר פטור ״חייב״(: )לפגי עי״א בגליון ונוסף במחלוקת, חייב
לר״ש. מדבריו
311
( 1 ,
בעשייתו מצוה חייב א ל י ע ז ר וד׳ יהושע״( .ר ב י ש מ ע ו ן א ו מ ׳ ד ב ר שןאיןז )״ר במחלוקת
( 3 ( 2
א י ת א ח מ י ,ה ק ד י ם ז מ נ ו )״של א ח ר . וכו׳ במחלוקת. ב ע ש י י ת ו מצוד) ,פטור( ו ש ן י ש [ י>
ר ב הונא א י ח ר זמנו )״של ע ר ב ש ב ת בשבת״( חייב. בשבת״( פ ט ו ר )״לר׳ יהושע״( השבת
ד ת נ י ) ת ו ס ׳ פ ט ״ ו /ט ״ ז י( מ ת נ י ת א היא )בפסח׳ :מחלפה( חילופין חונא( אמ׳ )בפסח״.
4
ה ש ב ת ומלו למול אחר מי שהיה לו > וד׳ יהושע ע ל ר׳ אליעזר שמעון ל א נחלקו א״ר
( 4
ב ש ב ת ומלו ש ב ת ב ע ר ב למול לו שהיה מי על שחייב ועל מה נחלקו בשבת
א ל י ע ז ר מ ח י י ב ח ט א ת ורבי יהושע פוטר .א״ר יוסי בי ר׳ בון )״מתרץ קושיית א י ת א שרבי
ינאי רבי שהקשה אותן )״זו מ ן ה ק ו ש י ו ת ינאי מקשי לה רבי מן קושיי דלעיל״( חמי
)״שלאי בערב שבת ששכח ומל של שבת והוא )״של ע ר ב ש ב ת ב ש ב ת שחייב״( ותירץ*(:
5
ד ב ר י ר ׳ י ו ס י א פ י ׳ ד ב ר ש א י ן ב ע ש י י ת ו ( מצוד ,ה ו א י ל ו ט ו ע ה בו ל ש ם מצוד ,ס ט ו ר .
, ד כ עי׳ להלן(, ח י י א׳ )אליבא דר׳ מ א י ר רבי למשנתנו ,שהיא משנת בניגוד
ת א שתירץ ואף ר׳ ינאי )מי״ר(. משנתנו בנוסח מחזיק הירוש׳ אבל היא העיקר. ר״ש
ו מ ל של ע״ש ב ש ב ת חייב״ ,הרי היה לו נ ו ס ח מי״ר. ״שכח
רא״ש ,ר״. ר י ״ ף ) ד פ ר ו כ ״ י ב>׳ רשיי, ו ר ו מ י .108 דפר .מ א( )קלז מב״ב אבל
ח ושכ ב ש ב ת למול ואחד ה ש ב ת א ח ר למול אחד תינוקות שהיו לו שני מי
ת כ ב ש ואחד למול שבת בערב חייב ,א ח ד למול ב ש ב ת ה ש ב ת א ח ר את של ומל
ר׳ א ל י ע ז ר מ ח י י ב וכו׳. ב ש ב ת ש ב ת ע ר ב ומל את של ושכח
בשיטת שם הולך בכל־אופן ובבלי פסח׳ ב ב ב ל י פ ס ח ׳ ע ב א, הובאה משנתנו וכך
)בבלי ר׳ שמעון כמשנת ס ם ח ׳ ש ם )פ״ו מ״ה( היא שהרי המחלוקת שבמשנת ר׳ שמעון,
ע ב ב ,ת ו ם ׳ ש ם ס״ד ,ד ,ו ע י ׳ ש ו ״ ת ב ר כ ת א ב ר ה ם ם י ׳ א(. שם
מ ת נ י חייב )״כדברי הכל״( ורב יהודה מתני פטור קלז א אמדו :רב הונא בבבלי
( 7 6
, ר ו ר׳ אליעזר לא נחלקו ש מ ע ו ן ר׳ אמר חייב > מתני רב הונא הכל״( )״כדברי
, ף אמר לן וכן מםורש בתום׳ שם ב י ב י י ר״ש: והסוגיא מוכיחה, ( 2 / 1כצ״ל וכן הגיה ק״ע,
מ ם ב נ י א ש ת י מ ב
ד ה א מ ל יל Pי י ימלי אחר חשבת יהושע לא אם אמרח במי שהיה לו למול
וכוי .בגוסחאוח כאן ובפסח׳ בטעות :שיש -ושאין -פטור במחלוקח.
ך כ ״רבי יוטה ואף כמו שמוכיחה כל הסוגיא, מפסחים שם, לקוחה עד כאן (3כל הסוגיא
0 מ ה
וכו׳ )שחסר בחלקו בשבת( מוכיח כן .והעבירוה לכאן ספיקות• תיגוקות לאילין י י י
ולחיפך העבירו את הסוגיא שמכאן ואילך לפסחים.
(5כ״ה בפסח׳ ,בשבת בטעות :בעשייתן (4לו ,מה נחלקו על ,חסר בשבת ואיתא בפסח׳.
מ (6דתניא ,שבדפוסים שלגו כאן ולהלן ,ליתא בכל דפוי״י )עד לובלין( בגמרא וברש״י ,בכ״י
ש . ס אברהם גוםח ר״א בברכת וכך היה והוגה ע״י רש״ל )ד״ס(. ורש״י כ״י, וא״ס בגליון( )ונשלם
א ל ר׳ שמעון דאמד )״דטעמי׳׳י( דרב הוגא וכו׳ ואמריגן דטעמי דגרסינן החם רב הונא מתני חייב
ה א מ ח נ י ״ י כ י י ג ח מ א י מ א ד י ה ו י ה ד י ט ז ג מ א ו כ י
ילא כ מ ו י א ״דתניא״• ייי * '' ^ י י' י י' ' בחלקי
חייב ובו' ,ועי׳ בירוש' דלעיל. ברישא במחגי׳ שפי׳ רש״י :רב הוגא מתגי
0 ש פסח׳ ט״ס כזו גם בתוס׳ תוס׳ וירוש׳ן ליחא מ וא״ס ועוד )עי׳ ד״ס(, (7״בן אלעזר״,
312
אחר השבת ושכח ומל ואחד למול בשבת ע ל מי שהיו לו ב׳ ת י נ ו ק ו ת א ח ד ל מ ו ל יהושע
אחד ב׳ ת י נ ו ק ו ת על מי שהיו לו חייב על מ ה נחלקו שהוא בשבת של אחר השבת את
מחייב שר״א בשבת שבת למול בשבת ושכח ומל את של ערב ואחד בערב שבת למול
ל א נ ח ל ק ו ר ״ א וד׳ יהושע על מי שהיו לו ב׳ מ א י ר א״ר ר ב י ה ו ד ה מ ת נ י פ ט ו ר '> וכר.
שהוא בשבת שבת ומל של ערב ושכח בשבת למול ואחד בע״ש למול אחד תינוקות
ואחד למול השבת למול אחר אחד ב׳ תינוקות לו על מי שהיו נחלקו על מה פ ט ו ר
2
אמר ' רבי ח י יא תני השבת בשבת שר״א מחייב וכר. ושכח ומל א ת של אחר בשבת
3
למול בע״ש אחד תינוקות ב׳ שהיו לו ור׳ י ה ו ש ע ע ל מי ר׳ אליעזר > נחלקו לא ר״מ
וכר נחלקו מה על חייב שהוא בשבת ע״ש של את ומל ושכח בשבת למול ואחד
4
מ צ ו ה פ ט ר >. דלא קא עביד ה ש ת א ר׳ יהושע ס י פ א )״של א ח ר ה ש ב ת ב ש ב ת ״ ( )כלעיל(.
ר ב י ינאי ד ב י אמרי )ל״תני ר״ח״(. מצוד ,מ ח י י ב דקא עביד )״של ע״ש בשבת״( רישא
)״שאין לו תינוק לידחות דלא ניתנה שבת ומל של שבת בערב שבת שקדם כגון רישא
זמגו היום״( וכר. שיהא
5
הכל כדברי ר׳ שמעון, בשם ש ה י א שוגה, )״מתני״( > ב ר י י ת א הונא שנה רב
אבל ״פטור״ 1 ב ש ם ר׳ מאיר ,כ ד ב ר י ה כ ל ר ב יהודה שנה ברייתא שהיא שונה, ״חייב״ ז
בארץ־ישראל בדברי וכך שנו בברייתא חייא שנה בשם ר״מ ״חייב״ במקום ״פטור״, רבי
למשנתנו ,לפי נאמרו בירוש׳ ש ה ר י ד ב י ר ב י ינאי ש נ א מ ר ו ב ב ב ל י ל ״ ת נ י ר׳ חייא״, ר״מ,
ש ב ב ב ל שנו אלא מאיר. כר׳ ר׳ ינאי ומה דמר ולפניו שם אמרו בירוש׳: מי״ר, נוס׳
לדעתו בהתאם כנראה יפטור״ כדברי הכל ז ר׳ מאיר אחת ,שהיא שונה לדברי ברייתא
6
סע״אS ש ל ר ״ מ ב מ ש נ ת ס ם ח י ם ה נ ״ ל ו ת ו ם ׳ ש ם )עי׳ ס ם ח ׳ ע ב
כר׳ פסחים ומשנת ח ייא, ר׳ וכתני מאיר, רבי משנת איפוא היא מייד
והוחלפה המשנה ה ו ג ה ה האמוראים, ימי בסוף הפחות לכל בבבל, ואולם שמעון.
ע ל ־ ם י ר ב ה ו נ א ,ו ה ו ב א ה כך ,כ מ ו ש ר א י נ ו ,ב ם ס ח ׳ ע ב א. המחלוקת
ד (
תינוקות לו שני מי שהיו ותבן לרב נחמן(: ר ב א ב כ ר י ת ו ת יט ב )בדברי אבל
ה ש ב ת א ח ר א׳ ל מ ו ל שכטר: )קטע ה ש ב ת א ח ר למול ואחד ב ש ב ת למול אחד
ר׳ אליעזר השבת בשבת של אחר ומל את ושכח במי״ר( כסדרם בשבת, למול ואחד
ע ד כאן ל א פ ט ר ר׳ יהושע א ל א משום ד ק ס ב ר ט ע ה ב ד ב ר ח ט א ת ור׳ י ה ו ש ע פוטר. מחייב
הרישא, את שהשמיטה מקוצרת, משנה זוהי וכר. פ ט ו ר מ צ ו ה עשה ולא מצוד.
8
)איתא ח מ י וכר( ,ר׳ ינאי ור׳ הירוש׳ מ י ״ ר ( :םתם היא המשנה אבל הבבלי, כדרך
פסחים-מב״ב. בבלי מי״ר! ובבלי כריתות היה לפניהם יוחנן
ואולם שמעון. ר׳ משנת במשנתם איפוא ״קבעו׳ הבבליים ה״תנאים״־השונים
א. עב ובפסח׳ וא״פ בכי״מ ״אמרי, כך, (2 .6 הע׳ הקודם בעמי עי׳ (1
רישא פ ט ו ר מ*וה קא עביד דלא הוא סיפא יהושע לר׳ השתא ) ש ט ר א ק ( ־. מ ד״ו, סטר, (4
שם. אברהם ברכת עי׳ (6 .302 עמי אל ע זר, ר׳ אצל לעיל עי׳ (5
אף הבבלי, שכן ״ותנן׳, במקום טה״ד, או ט״ם, בוודאי זו אבל ותני, שכטר! בקטע (7
313
מוחלפת״/ ״המשנה מתניתא״, היא )״חילופין״( ״מחלפא א ל א ל א א מ ר עצמו הונא ר ב
אבל ז שמעון ב מ ש נ ת ר׳ תופס והוא בחילוף, אותה ששונים ש מ ע ו ן ! ( )ר׳ תנאים שיש
ע״ב ס ד קידוש׳ ם״ג, בירוש׳ יוחנן ר׳ לדברי דומה והרי זה היתד.. כך ל א ר ב י מ ש נ ת
מ ת נ י ת א מחלפה, יוסי( מאיר ,דר׳ דר׳ )״שיטתיה״, היא לית רע״א(: מ א פ״ט, )נדרים
,(259 ועי׳ ע מ ׳ ,248 ועמ׳ 68 )לעיל עמ׳ וכו׳ כן דבית רבי )ותני( דתני ד מ ח ל פ ה ה י א
שונה הונא ר ב חייב* מ ת נ י הונא ר ב א: טז בבלי מ״ב, פ ״ ב בכורות .2
ב ד י ה ל ר ב ה מ ת נ י ב(
שמצטרפין דברים ה׳ שבעולם הזבחים ב כ ל )״דמשמע ק א מ ר ת בעולם ע ם זה ,א מ ר ליה זה
2
ב ע ו ל ה . הבשר ו כ ד א ל א > תני שבתודה דברים ב ת ו ד ה ו׳ קתני ע ם זה ותו לא״( והא זה
ת״ל וכו׳ ועדיין פ ר ש ה י ג ו( חובה )ת״כ תניא ועוד ב: ק ד ב״ק כיו״ב וטעות
מ ק ו ם . מ כ ל ישתלמו בת״כ ש ם : א ב ל אמרי, דקראי ומריבוייא קאמינא תלמוד יש
״בעול)ד(. היה כאן כאילו נשמע ה א ש כ נ ז י (1 )המבטא מ ל ע י ל בוודאי ב״עולם״ היתד.
קיצורים )רגילים מקרי אינו מ, שבכ״י הקיצור א ם אבל מצטרפין״(. )״בעולם מ צ ט ר פ י ך
שלפניו מפרוטוטיפום העתקה א ל א העמודה(, א ת לכוון א ל א כדי שאינם במשנה, מ בכ״י
״ כ ת י ב ״ ( ,(3 להלן כי״י ,עי׳ ב כ ל וקבועים רגילים ש ה ם קיצורים הרבה פניו)וישנם ושלפני
ע ו ל ה אשרי שמ״ג: ברכה פי׳ בספרי במק״א, גם גמצא -״עולם״ ״עולה״ החילוף
( 4
כאן ע ו ל ם . ברלין: וכ״י ומ״ת ילקוט , )כצ״ל( מדיאנו ע ו ל ה אשרי ממלכו)כצ״ל(
5
הסמוכה מ מפני ם הבליעו Sלהיפך
314
ר ב הונא )רב הובא א מ י ( ״אמר״ a
משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים קדשי .1ז ב ח י ם פ י ״ ד מ ״ ד :
ישראל. מ ח נ ה נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל קדשים
הוי( לא מחנה )אבל ישראל מ ק ו מ ו ת בכל הונא רב אמר ב: קטז בבלי
3 2
והא תניא ב מ ד ב ר לא הואי > ומחנות ל ר ב הובא רב נחמן אמר ליה '( )ס״א: איתיביה
4 4
בירושלים מחנות > היו כך במדבר מחנות י שהיו כשם ים פ״א ב״ק כלים )תום׳
ואילך מכאן מחנה לויה לשער ניקנור הבית מהר ישראל הבית מחנה להר מירושלים
6 5
ישראל מחנה מקומות > בכל אימא )אלא( > שבמדבר, קלעים הן והן שכינה מחנה
איפסלו ביוצא קמ״ל. םשיטא ,מהו דתימא ב ש ע ת סילוק מ ס ע ו ת אין נפםלין״( ז )״שאפילו
מקומות״ במקום ״בכל לה״( אמר ת נ א ל ה והוא ״הוא )כעין ״אומר״ הונא רב
ורק ״בכל מקומות״, ששנתה כאן ברייתא, בוודאי על פי מחנה״ של משנתנו ז ״בכל
ולפרשו: ש ל ר״ד, ״בכל מקומות״ שהוא לקיים איך השתדלותו של ר״נ כך מובנה ע״י
ז״א בין ב ש ע ת חנייתן ובין ב ש ע ת מ ס ע ו ת . מ ח נ הז מקומות בכל
בכל קלים קדשים וכד נאכלין קדשים קדשי שנינו: ם י ״ ג ג )ב( זבתים בתום׳
פורשים ואחד אחד כל וטמאים נפסלים קדשים מסעות בשעת וכד ישראל מ ח נ ו ת
ס י פ א זו ) ב ש ע ת ו כ ד ( מ ו ב א ה ב ב ב ל י ז ב ח י ם ם ע ״ ב ) מ נ ח ו ת צד ,א ( ,ו ה ב ב ל י מ ע י ר : למחיצתן.
ד (
מ ק ו מ ו ת )״בשעת חנייתן ובשעת מסען״( קדשים נאכלים ,מאי לאו בשני ע ל ה ותני
ה א ) ״ ק מ י י ת א ״ ( ב ק ד ש י ק ד ש י ם ו ה א ב ק ד ש י ם ק ל י ם :ז ״ א ש ב ק ש ר ע ם ז ה .ב ע נ י ן ז ה )עי׳ ל ה ל ן
ב ש נ י מ ק ו מ ו ת וכד ,ו מ ש מ ע שזו אחרת: ״ותני עלה״( ,שנינו ב ב ר י י ת א טרמינולוגיה:
ע ו ס ק ת ב ק ד ש י ם ק ל י ם ,ו ה ר א ש ו נ ה ) ״ ק ד ש י ם ג ס ם ל י ך ( ב ק ד ש י ק ד ש י ם )עי׳ ג ם מ נ ח ו ת ו ת ו ם ׳ שם(.
עד של התום׳, ״מחנות״ לפי זה אל מקביל זו ברייתא של מקומות״ ״בשני
או דומה לה, ב ר י י ת א זו, ש ב ת ו ס׳. אחרות של הרישא להיות סנים זו י כ ו ל ה שברייתא
ידועה ל ר ב הונא ,ועל פיה ״אמר״ מ ה שאמר• היתה
של תום׳ כלים שם חולקת על תום׳ זבחים שם )בבלי שם( :בשעת מ ס ע ו ת הברייתא
חייבין ואין קדושה משום אין בהן מסעות ובשעת כלים שם שגינו: שכן בתום׳ וכד,
הפרכות הוגללו )תעגית כא ב(: מקביל לברייתא שבמגחות צה א טומאה, משום עליהן
ה א ר׳ א ל י ע ז ר ה א ר ב נ ן ) ב ב ל י מ ג ח ו ת שם(. הזבין ומצורעין ליכנם ל ש ם : הותרו
זו הרי זוז מאתים ש ת ת נ י לי על מנת הרי זה גיטך מ״ה: ס״ז גיסין .2
ותתןז מגורשת
שאתן לך לי ע ל מ ג ת לאשה הרי את מקודשת האומר ם״ג מ״ב: קידושין
ו י ת ן. מ א ת י ם זוז ה ר י ז ו מ ק ו ד ש ת
רימ ,רא״ש ורע״ב .מי״ר ום ומביב כ ך ׳ וחתן ,ויחן׳ ד״נ ,לו ,ק )ק ולו :ויתן ל ה(,
י ת ן ו וכן ה״ג דיו פיא עיד וד״ב 341מקידושין: והוא דפד בגיטין :וחתן ,בקידושין:
315
ו י ת ן ,וכן אגודה. חתן׳ בקידושין: והיא ו ה ו א י ת ן .מ ב י ב מ ,רי״ף )דפו׳ וכ״י ב( ב ג י ט י ן :
ר ב הונא אמר והיא תתן!(, והיא מאי מ א י ו ת ת ן )מ ו ר י ״ ף : גיטין עד א : בבלי
הגט או שנתקרע ביגייהו איכא מאי ביגייהו אמר לכשתתן. רב יהודה תתן, <מ :היא(
רב יהודה אמר הימגו גט שגי: אינה צריכה תתן )מ :היא( ר ב הוגא אמר והיא שאבד,
ותגן גמי גבי קידושין כי ה א י גווגא ד ת ג ן ה א ו מ ר לאשר. צ ר י כ ה ה י מ ג ו ג ט שגי. לכשתתן׳
והוא אמר רב הוגא )מ :ו ה ד יתן( ואיתמר מאי ויתן )מ :והוא יתן( מ ק ו ד ש ת ויתן וכד
ידה וקבלה שפשטה ביגייהו איכא מאי ביגייהו אמר לכשיתן. רב יהודה יתן, הד( )מ:
יתן ת ג א ה ב ע ל מ א הוא מקיים ת נ א ה ואזיל ז ) מ :הו׳( מאחר .ר ב הוגא א מ ר והוא קידושין
וכד. ה ש ת א ל א הוו קידושין. קידושין יהיב ל ה הוא דהוו לכי לכשיתן, יהודה אמר רב
הגט שגקרע ל י מ א ת י ם זוז א ע ״ פ ע״מ שתתגי הרי זה גיטך פ״ז/פ״ה.ד(. )תום׳ מיתיבי
( t
על ה ר י זה גיטך ת ג י א )שם( ועוד עד שתתן. תיגשא ולאחר לא מגורשת שאבד או
לא גתגה זקוקה זקוקה ליבם איגה )״לפגי מותו״( זוז ו מ ת ג ת ג ה ש ת ת ג י לי מאתים מגת
א ר ש ב ״ ג אומר גותגת לאביו או לאחיו או ל א ח ד מן הקרובים ז ע ד כאן ל א סליגי א ל ליבם
ס ב ר ״לי״ ולא ליורשי ו מ ר ם ב ד ״לי״ ואפילו ליורשי .ו כ ״ ע מ י ה א ת ג א ה הוי ,ת י ו ב ת א דמד
( 2
. יהודה ,וכד דרב
ב ק י ד ו ש י ן ם ע ״ א :א י ת מ ר ר ב ה ו נ א א מ ר וכו׳ ותגן גמי ג ב י גיטין כי ה א י גווגא וכן
( 3
ת ת ן וכו׳. והיא רב הונא אמר תתן ואיתמר ו כ ו ׳ ה ר י זו מ ג ו ר ש ת ו ה י א )!( האומר
ותתן ,ומסמיך מ מ ש ג ת גיטין: תגיגן״( )״תמן ע״ד ,מצטט םג קידוש׳ פ״ג, ידוש׳
שהובאו בבבלי שבתום׳ שם, דשב״ג גיטין פ״ז ,מ ט ע״א .ד ב ר י כמו בירוש׳ )״תני״(, לה
את הרי לאשה האומר ב ק י ד ו ש י ן כן. אף מוסיף: והירוש׳ רב יהודה, לדברי כתשובה
בקידושין אף נותנין לה. אביו ואחיו ל י ע ל מ נ ת ש א ת ן ל ך מ א ת י ם זוז כ ר ש ב ״ ג מקודשת
היה לו איפוא לירושלמי * ו י ת ך .
לכשתתגי לי מאתים זוז וגקרע ״על מגת שתתגי״ ובין ״לכשתתני״: שם מבדילה בין (2התום׳
הגט או שאבד אם גתגה הרי זה גט ואם לאו איגו גט.
כ״י מ. (3
316
סוטה פ״ט ב ב ל י מדו ב , ק ד י ש א ע ״ ג ד ל א הוו אורים ו ת ו מ י ם )תום׳ ס ו ט ה םי״ג יב, קדושי
לר״נ כל רבא איתיביה וכוי. שםז תום׳ סנהד׳ כ ד ע״ב, שם, וירוש׳ ובבלי שם מי״ב
נעשית בכל אלו )כלומר* :והא כל שלא נעשית בכל אלו קתני״ במתני׳ ,כרגיל בסי שלא
2 (
א י מ א * ( ב א ח ת מ כ ל אלו .ת א ש מ ע )תום׳ ס נ ה ד ׳ שם( )ס״א: ת נ י ר ב א י (, עי׳ רבא,
תחתונה ועליונה ,תחתונה נ ת ק ד ש ה ב כ ל שני ביצעין היו ב ה ר ה מ ש ח ה , שאול אומר אבא
באורים ושלא במלך שלא גולה בעולי אלא עליוגה לא גתקדשה בכל אלו אלו
ע ל י ו ג ה ש ל א היתד ,ק ד ו ש ת ה ג מ ו ר ה וכו׳ ג מ ו ר ה וכו׳ ת ח ת ו נ ה שהיתר ,ק ד ו ש ת ה ו ת ו מ י ם,
ו מ פ נ י מד ,ל א ק י ד ש ו ה ש א י ן מ ו ס י ם י ן ע ל ה ע י ר ו כ ד .ת נ א י ה י א ) ״ ד ס ל י ג י ב ק ד ו ש ה ר א ש ו נ ה ״ ( ו כ ד .
( 3
שאחרי )״שנינו״( ״תנך כי את המשנה : אלא מפרשים אינם ד״ה גם ר״נ גם
״זה ש ש נ י נ ו אומר אלא איגו שבמשגה סרסרזה של םיסקא של מ ש נ ה או שאחרי םיסקא
חלל סוכה עירובין ג ע״ב: כמו ״כך וכך פירושו״, וכך״, אלא כך שנינו לא במשגתנו
וכאלה תגן, עבודות או ב ש ת י תגן בעבודה אחת פ ס ח י ם גט ב : ת נ ן, חלל מבוי תנן
ע ל כן ה ש י ב ר ב א ל ר ״ נ מ ל ש ו ן מ ש נ ת נ ו ש א י נ ו מ ש מ ע כן, ו ר ב א(. )ועי׳ ל ה ל ן א ב י י הרבה
אלוי דווקא, ״בכל כלומר שאין מ כ ל אלו, באחת )כנו׳ הנכון( א י מ א לו ר״נ: והשיב
באחת מכל אפילו אלה שפירושו בכל פירושו *כעין מה שאמר הכתוב אל תטמאו אלא
לסתום דרך המשנה ס ב ר שאין ו ד ק א ר י ל ה )״רבא״( ) כ ד א(, מכות בסוף כדאיתא אלה
( 4
.א ב ל ה ב ר י י ת א מסייעא ל ר ב הוגא ,ש ״ ב כ ל אלו״ דווקא. כמו ה מ ק ר א ״ )ריטב״א( כך
אם קדושה ראשונה קידשה לעתיד מ ח ל ו ק ת תנאים היא, כמסקנת התלמוד, ואמנם,
)ס״א קמא דמגילה לבא בסרק לעתיד להו קדשה דאית אשכחן משגיות ו״כמה לבוא,
שם קיט א ד״ה ז0 ועי׳ תום׳ ק י ב ב, מ״ח, )סי״ד דזבחים בתרא ובפרק מ י י א ,י ע״א(
י ר ו ש ל י ם אין א ח ר י ה ה י ת ר ״ )תום׳ ש ב ו ע ו ת שם( .ו ע ל כ ן ת מ ה ו ה ת ו ם ׳ :״ מ ה ד ח ק ו דקדושת
פירוש. זו ה ג ה ה א ל א אין להגיה״» אבל )״לר״ג״(
ב כ ל אלו. גוםחאות המשגה: ובכל
מתגי תא כיגי ד(
אמר רב ורי״ד: ר״ש הרמב״ם, וכגוםח ע״ב, סג ידוש׳ שם, ערלה פ״ג מ״ט, .1
) ח ו ג ה ( כ ן ה י א מ ת ג י ׳ ו כ ו /ל ע י ל ע מ ׳ .228 הוגא
והקטנים דבילה הגדולים מעלים את הקטגימ עיגולי תרומות פ״ד מ״ח: .2
א ת הגדולים. מעלים
הוגא ר ב )בערלה: רבי חוגא אמר סב סע״ד(: )ערלה ס״ג, מג ע״א שם, ירוש׳
ב מ ש ק ל אמד ,ר׳ ו ר ש ״ ס :א״ר( כיני מ ת ג י ת א עיגולי ד ב י ל ה הגדולים מעלין א ת ה ק ט נ י ם
) ״ ש א ם ה ג ד ו ל י ם מ ש ק ל ם כ פ ו ל ה ר י ה ם נ ח ש ב י ם כ ש נ י ם ״ ( .ו ק ט נ י ם מ ע ל י ן א ת ה ג ד ו ל י ם ב מ י ג י י ן.
לא דלישנא לומר גופא מיגה אותבא נחלקו ממש המשגה על דאיגהו ואע״ג ריטב״א: (1
כוותיה. משמע
לפי ואף באחת. פי׳ פירושו בו׳ אלו מכל באחת תגי דאמרי׳ חא אומר: הרשב״א גם (4
-״אימא׳. •תגי״ ועי׳ משגתגו, מלשון רבא לו שהשיב אחרי אלא ר״ג הגיח לא ״תני״, שלנו נוסח
317
כי״ר: הונא, ר ב ידוש׳ ח ל ה שם ,ס ע ״ א :ר ב י חונא א מ ר )ר״ש ו ר י ב מ ״ צ :א מ ר
ר ב הונ׳ כיני מ ת נ י ת /וחסר( מגזיב ו ע ד ה נ ה ר מגזיב ו ע ד א מ נ ם )״אמנם״(» כ ל ו מ ר ״מגזיב״
נמשך אף על ״ועד אמנם״.
ל ע י ל ״ א י ת ת נ י י ת נ י מ ח ל ף ״ ,ע מ ׳ .229 ביכורים ס״ג מ״ה ,ידוש׳ שם ,ס ה ע״ד, .4
ב ב ל י ס ו א ,ת ס ס ד ״ ה עומד בניגוד ל״תנא״ ה מ ח ל י ף בביכורים שם ,ואף ב ש ב ת ס״ו מ״ח,
ר ״ ד ,ב ת ח י ל ה ב נ ו ס ח ה י ש ן ש ל ה מ ש נ ה ,ו א ח ״ כ ח ז ר ב ו ו א ח ז ב ״ ח י ל ו ס ו ״ ש ל ר ב ) ל ע י ל ע מ ׳ .(194
כאן לי ת ה(
אכילת ולית כאן ) כ י ״ ר :א״ר הונא( חונה ב ר כ ו ת פ״א ,ג ע״א :א מ ר ר ב י ירוש׳
פ ס ח י ס וכוי ,ה ו א ב ו ו ד א י ר׳ ה ו נ א הב׳ ,ת ל מ י ד ו ש ל ר ב י ו ס ף ש ע ל ה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל )לעיל עמ׳
יודע ד ע ת ו .ו א ו ל מ כאן 76ו א י ל ך ( ; ש א ם היה ר׳ ה ו נ א זה ר ב ו ש ל ר ב י ו ס ף ,ה י ה ר ב י ו ס ף
ר ׳ ה ו נ א ח ו ל ק ע ל ס ת ם ה י ר ו ש ׳ ,שהוא מ ת א י ם ל ד ע ת ו ש ל ר ב יוסף.
י ה ו ד ה ר ב ח.
(1בזמנו עסקו בעיקר ב״נזיקין״ )ב״ק ,ב״מ וב״ב( ,ברכות כ ע״א ,העניה כ י א וםנהד׳ קו ב,
אבל רב יהודה עסק אף ב״טהרות״ ,או ב״עוקצין״ .שם )ועי׳ ד״ס(.
(2כנוס׳ כי״מ ,ועי׳ ד״ם ]ובן באגרת רשב״ח ,תרביץ שי״א.[148 ,
318
זיתך ומאן דתני מ ש ת ב ש ז מ א ן ד ת נ י מ ש י ל י ן ל א מ ש ת ב ש ד כ ת י ב ) ד ב ר י ם כ ח מ( כי י ש ל
ירכו שנשמטה שחול והכםול, ה ש ח ו ל )בכורות פ״ו מ״ז( דתנן משתבש לא משחילין
דתני )מ :מאן( ומאן משתבש לא מ ש י ר י ן בר יצחק מאן דתני רב נחמן אמר וכד.
דתני מאן משתבש? לא מ נ שי די ן דתני מאן( ומאן )מ: משתבש לא מש ח י דין
)ראשו( יחוף לא נזיר אומר ישמעאל )נזיר ם״ו מ״ג( ר ב י דתנן משתבש משירין לא
1
דתנן משחירין לא משתבש דתני א ת השער ,ומאן )מ :מאן( ש מ ש ר ת י מפני באדמה
2
מאן( ומאן )מ: טמאין, שנחלקו אע״פ והזוג של םםרים ה ש חו ר י פי׳יג מ ״ א ( )כלים
4 ( 3
מהלך במים י כליו שגשרו מי מיד( פכ״ב דתנן )שבת מנשירין לא משתבש דתני
( 5
שנושר לקט איזהו )פיאה פ ״ ד מ״י( דתנן )״בהא״( נמי מהא אי חושש, ואינו בהם
קצירה. בשעת
(2ר ש : -תער על שם שמשחיר )״מפיל•( את השער ,פי׳ הגאונים לכלים שם :ם׳ מספרים ולמח
ש מ ש ח י ר י ן את השער כדגרסיגן משחילין פירות דרך )שמשחירין ,גם בערוך( ,ועי׳ עוד להלן. גקרא שמה שחור
שגםלו למים בשבת׳ אבל בשבת סח רע״א נפלו במים ,וכן רש״י בשבת קמו ב: רש״י: (4/3
ואף הם ושבת קמו ב, ניצה שם ועי׳ תוס׳ גשמים, במי נדיך מי שנשרו כליו ד״ה שוטחן:
נ ד ר ך ,ונמשנה ש ם :נ ד ר ך נמים ,א נ ל ״נמים״ ליתא נד״נ׳ לו ,ק ס ה וב ומי״ר שנשרו כליו גורסים:
״במים״ בביצה שם בכ״י מ ,ובכ״י ק :שנשירו )ונקוד :שגשירי( ,מן ״שרה״ )כפי׳ ומב״ב מ ,וכן ליתא
ובוודאי רש״י כשבת םה א וכן פי׳ הרמכ״ם והר׳׳ן ,עי׳ מ״ש( ,והיה צ״ל :שנשיירו ,כמו נשבח פ״א מ״ה.
ירושלים: ר׳ נתן א נ כ״י גם פירש כך ובעיקר הדברים וכפי׳ רש״י ו ר י מ , הנכונה, שזוהי הנוםחא
וקע ותפשו נשר יריד בה )יב א( פי סנהדרין נשר כקול׳ ויסמא אלמטר שנשרו כליו יקע עליהא
ועי׳ בהערה הסמוכה. א ל מ ט ר )ו(. עליה
] (5באגרת דשב״ח שם ליתא מן ״דתנן מי שנשרו״ עד כאן ,והוא העיקר ,עי׳ הערה .[3
ושחל וערף וסרח ונוחר הכלי מן שנשתייר ט׳ ממה שם ,עמ׳ : 7 21 הגאונים (6בסי׳
ממגו כדחגן חשחול וכוי.
319
והא תנינן ״משחילין״: מצטט )מגילה פ״א ,עא ע״א( סג ע״ב שם, ניצה ידוש׳
פ י ד ו ת ו כ ד ,ו כ ן ב ב ר י י ת א )תגי( ש ב י ר ו ש ׳ ש ם ,ס ב ע ״ ד :ה י ה ש ם ח ל ו ן מ ש ח י ל י ן משחילין
חלון .וכן ב ת ו ם ׳ פ ״ ד ג כ״י לונדון :ו מ ש ח י ל י ן פירות ד ר ך א ר ו ב ה ו כ ד )בגוסחאות: דרך
א ב ל ב ב ל י ב י צ ה ל ו א ו ל ז א ) ש ב ת ק כ ד א( מ צ ט ט :מ ש י ל י ן • ומשילין(.
ב ב ל ,שהבליעו בגי ארץ ישראל שגו בוודאי ״ מ ש ח י ל י ך )״משחילים״( ז א ב ל בגי
בגליל א ו ת ח ) מ ג י ל ה כ ד ב ,ע ל ר׳ ח י י א ,ו ב א ר מ י ת ב ב ל י ת :ש ו ת א ,ש ו ד א ,ו א ח ר י ם ז כרגיל
משילין ,והוציאו אותו מן ״נשל״. י ש ר א ל :ש ו ז ו ת -ש ח ו ז ו ת ,ל ע י ל ע מ ׳ ,(103ב י ט א ו : שבארץ
-משחירין. משירין ) -מנשירין( לו: דומה על חילוף מעיר יצחק בר נחמן ורב
( l
״משירין- סידר את החילוף הגאונים הראשונים( )אחד ה״גמרא״ של כלה רבתי בעל
כ א י ל ו היו כ ו ל ם ח י ל ו פ י ם ל מ ש ג ת ב י צ ה )״מגשירין״ כ ״ א י ת ד ת נ י ״ שני ושלישי, משחיריך,
2
אלא נסמכו שייכים ל מ ש נ ת ביצה׳ אינם רנב״י שדברי וודאי אבל כ ל ל ( >. הביא לא
חילוף הוא זה וחילוף -״משחילין״, ״משילין״ על החילוף זוטרא מר דברי אגב כאן
בחילוף שאלות שגםדרו מוצאים גם במק״א אגו וכיו״ב א ח ת ולעגין אחר. ב ב ר י י ת א
ש ב ת עז ב )אוממות א -ע שבברייתות על יד שאלות של חילוסים דומים שבמשגה, שבין
ע ו מ מ ו ת ( ע י ר ו ב י ן ג ג ב ) ״ א כ ו ז ו ת ג ן א ו ע כ ו ז ו ״ ,ל ע י ל ע מ ׳ .(11 או
את ש מ ש י ר ע״ב: ם שבשבת זו מעין לברייתא גאמרו רגב״י שדברי וגראה
לעיל ל כ ל י ם פי״ג מ״א, הגאונים ופי׳ ב ע ר ו ך ע׳ א נ פ ק י ג ו ן ש ה ג א ו נ י ם )רב מ צ ל י ח השער,
א ת ה ש ע ר .״ מ ש ח י ר י ך מ ן ״ ש ח ר ״ ,ג פ ל )ש ע ר(, ש מ ש ח י ר בה: 319ה ע ׳ (2ג ו ר ס י ם עמ׳
שמשחירין שחיר שמה גקרא ולמה וכדברי הגאון שם: מין מספרים, )שחור(, ״שחיר״
( 3
ז ע ב ר י ת מ ק ר א י ת :ע ו ר י ש ח ר מ ע ל י ,א י ו ב ל ל ,״ ג פ ל מ ע ל י ״ )עי׳ מ ו ג ט ם ש ר י פ ס השער את
( 4
מן )״שמשרת א ת השער״(, ויש ששנו ״ מ ש י ר י ך ,הרגיל א צ ל ש ע ר . 149ו א י ל ך ( חמיב,
5
ת נ צ ך נ י (. כמו תניף׳ השלמים, בצורת פ״נ של הפעיל ״מנשיריך, ויש ששנו ״נשר״,
שבת של והדוגמא רבתי, בכלה כלל ״מנשיריך נוסח שכמו שהעירותי לא נזכר אלא
לא היה ונראה על־כן כי ״ומאן ד ת נ י מ נ ש י ר י ך ו כ י מ״ד הביא כראיה ל״משירין״. סכ״ב
של בעל כלה רבתי ,והוספה ד ת ר ב י צ א י היא. בתלמודו
י ר ו ש ל י ם ' :מ׳׳ת )מה״ג( א ב כ״י נתן רב פי׳ השאובה(: עיב, לא טולידאנו, הוצאת )פסחים
פי׳ )ישאבה(» ה השאבה בכ״י הו׳ לו וס״א השאובה(! החליל וכו׳ של בית )מכאן אמרו 94
בבבלי גם ש א ו ב ה , ה ש א ו ב ה , ה ש ו ב ה אסם וכו׳. ובית )שוואגיר(: כ״י ת י מ ן הרמב״ם
ב
שיר של א: גא ש א ו ב ה , חני חד )שטראק( נ ע״ב: מ בכיי ואף בכל הסרק׳ מ בכ״י
ואילך[. ill כלה׳ מסכחוח היגר, עכשיו ]ועי׳ ואילך 245 חג״ז, REJ אטטוביצר עי׳ (1
א י כלומר דחגי. מאן אומר: ורש״י כן, כגראה הבין שם פי׳׳ג בכלים הנאונים פי׳ גם (2
הנאונים. בפי׳ כנראה השתמש שם( )לעיל שם בביצה רש״י (3
״כתיב׳׳. להלן ועי׳ (5 .17 הע׳ 28 עמ׳ שם, הגאונים סי׳ עי׳ (4
320
ש א ו ב ה ( וברשב״א שם ובתום׳ ברמבין יבמות יז א )חד תני נמי דחי ,וכן שאובה
ע״ז לר׳ אלחנן ב ע״א )״דגבי שאובה״( ,ובמדרג סוף ראה כ״י התיגאן שלי ב כ ל הסוגיא:
]וכן באגרת רשב״ח ,תרביץ שם[ !(. השאובה
ולמה נקראת ה ש א ו ב ה ש ם ) מ ״ ת ש ם ( :ד׳״א ו ש מ ח ת ב ח ג ך זו ש מ ח ת ב י ת במה״ג
בששון מ י ם ושאבתם שם על ה ש א ו ב ה ששם היו שואבין ברוח ה ק ד ש בית שמחת
שמה למה גקרא כ״י תימן הנז׳: מ ה ״ ג שלי ,וכן בגליון פי׳ ה ר מ ב ״ ם כי״י )כ״ה בשגי
א מ ר ר׳ יהושע בן לוי ל מ ה נ ק ר א גה ע״א: סוכה שם, א ב ל בירוש׳ ה ש א ו ב ה וכו׳(. בית
ושתית רות סוף פ ״ ד : ש מ ש ם שואבים רוח ה ק ד ש ו כ ד .וכן ב מ ד ר ש ש ו א ב ה שמה בית
ובתום׳ שמשם וכד. שואבה שמה גקרא זה ב י ת ה ש ו א ב ה ו ל מ ה ישאבון הגערים. מאשר
אבל ב י ר ו ש ׳ ש ם ,נד ,ע ״ א ו ע ״ ב . ה ש ו א ב ה )גם בכ״י לונדון( ,וכן ב כ ל ה ע נ י ן ס ״ ד א ,ה :
ותיחדון בחדוות חגיכון ד ב ר י ם טז י א : יוגתן תרגום ״שאובתא״, שבתרגום בארמית גם
ו ח ל י ל א ,כ מ ד ר ש ש ב מ ״ ת )לעיל( ועל פי מ ש ג ת סוכה. ב ש או ב ת א
MdW ] (1השאובה ,גם בסידור רס״ג ,שמז )אברמסון([ .״שאבה״ ,גם בכ״ד משמרות )קאהלי,
( *מ׳ ג שו׳ יא :לישאוב ממעייני שאנה. I *5
השואבה וכו׳ וחד הוה תגי מחגי׳ חשובה. מחני׳ (2ר״ח :חד הוה חני
(3כיו״ב גם בביצה )לעיל עמ׳ (319ובע״ז )לעיל עמ׳ .(184אבל בפסקי רי״ד :אמר מר זוטרא
לא חשובה דחגי דגנ״י מאן אמר מאן דתגי שואבה לא משתבש דכחינ ושאנחם מים נששון
ו א מ ר רב גחמן בר יצחק[ ,ועי׳ להלן בהערה. מציה חשובה וכו׳ ]וכ״ח באגרת רשב׳׳ח שם ,ושם: משתבש
ב
מ ו אבל בכ״י מ :א מ ר ר נ נחמן ,ורי״ד ודשב״ח :אמר )״ואמר״( (4דאמר ר״נ ,ליחא נכ״י
מצוה וכו׳ )עי׳ לעיל נהערה ,(3והוא משתכש לא חשונה דחני מאן יצחק נר רב נחמן
איםוא מעין המקבילוח )ביצה לח ב ועוד(.
ואילך[. X I I - X I I I ,HUCA,1 1 0 . ר,
m
( 1
פ י ר ש חילוף־ביטויים זה .ע ל ידי בבבלי ,כ מ ו :ה ו ר ד י -ח ו ר ד י ,ה ר ם נ א -ח ר ם נ א ,ועוד
ר ב ע י נ א ״ ה ש ו ב ה ״ =־־ ״ ח ש ו ב ה ״ מ ל ש ו ן ח ש י ב ו ת .
ברובם כתובה שהיא ה ש א ו ב ה ,כמו העיקרי ה ו א : ונוסחה שפירושה וודאי
2
ה מ כ ר י ע ש ל ה נ ו ס ח א ו ת > ,ו ״ ש א ו ב ת א ״ ש ל ת ר ג ו ם י ו נ ת ן מ ו כ י ח P
״שאובה״ להיפך, במקום אחר ,א ב ל נמצא גם ״שאובה* * -חשובה״ זה חילוף
במקום ״חשובה״:
<מלאכה> המשכן במלאכת האמורה מלאכה רומי :מ ה אחרי פ״ז ה כ״י בת״כ
)במקום ש א ו ב ה <מלאכה> שיש עמה האמורה כאן ש א ו ב ה אף מלאכה שיש עמה
יב טז שמות דרשב״י במכילתא ומה״ג( ,וכן שבילקוט ״מחשבה״ שבדסום ״חשובה״
אף ש א ו ב ה במשכן מלאכה שיש עמה ) ה ו ס מ ן (16ב ק ט ע ל ג י ג ג ר ד :מ ה מ ל א כ ה א מ ו ר ה
שם הוסמן שבהו׳ ״מחשבה״ )במקום שאובה מלאכה שיש עמה האמורה כאן מלאכה
במובן ״רפואה״( ״גבואה״, ״חשובה״ )שם כ מ ו ה ו פ מ ן ש ם .(103 ,ב מ ק ו ם = מה״ג ה ד
ש ג ר ם כ א ן ל ה ב ל ע ת א ו ת ח ׳ )ה׳( .א ף ה׳ אפשר ז ״שאובה״ איפוא כאן ״מחשבה״ באה
של ״עמה״ שלפניה.
דרשב״י ,כ ך החליפו איפוא ומכיל׳ בת״כ ב״שאובה״ ״חשובה״ כ ש ם שהחליפו
( 4
. ״ ש א ו ב ה ״ ב״חשובד״״ ב מ ש נ ת נ ו
.4ש ק ל י ם פ ״ ד מ ״ ו :ה מ ק ד י ש נ כ ס י ו ו ה י ו ב ה ן ד ב ר י ם ר א ו י י ן ל ק ר ב נ ו ת ה צ ב ו ר
דברי ר ״ ע א מ ר לו בן עזאי בשכרן מלאכתם בהקדש״( )״העושין ינתנו לאומנין
א י נ ה ה י א המדד .א ל א מפרישין מ ה ן ש כ ר האומנין ו מ ח ל ל י ן אותן )״דברים הראויין
בשכרן ו חו ז ד י ן לאומנין אותן ונותנין האומנין מעות ציבור״( ע ל לקדמות
חדשה. מ ת ר ו מ ה אותן ו לוקחין
סי״ר וציטט בירוש׳ שקלים שם ,מח רעיב :ל כ ל קרבנות )ועי׳ להלן( - .מתרומה
ה ל ש כ ה )ועי׳ להלן(. חדשה[ מ ותום׳ שבשמ״ק כריתות ו ע״א )בהשמטות( :מתרומת
( 5
ת נ א ליה הראויין מ א י נינהו ,א י ב ה מ ה ח י ה ועוף כריתות וע״א :הני דברים
)״דאינה קטרת )במ״ח( ,א ל א ל א ו וםלתות ת נ א ליה שמנים יינות ומ״ח( א י )במ״ז
הניתנת א ל מ א עושין ק ט ר ת מ ן החולין ובחוץ״( א ״ ר אושעיא ב א ו ת ה ראויה א ל א לציבור
יוסף הא מתקיף לה ר ב וכו׳. מותר הקטרת ) ש ק ל י ם פ ״ ד מ״ר(. דתניא בשכרן לאומנים
אםשר ״^אובתא* אי יסוד. -אין ל ה כ ל בפיקסוק(, ל ת ר ג ו מ י ם ,443 , )לוי ע מ ׳ 47 ל ב ו ב 1863 הערות,
ו״רוח ״חורב״ תרגום של בסודיח הוא ״?ובא״ מסופק: •לפיד״ מובנה הסורי ,ו א ף ״שובתא״ להתאים עם
, P S r a 4085 )״שוחתא׳׳(, ״שוחנא״ ( היא 1 9 1946 , 2 ) ז ע י ׳ ב ״ ע ס י ׳ ,2503ב ״ ב 407 ו״שובתא״ קדים״,
שואבח״(, שאיבחא=״אבן )אבנא דהי״א כ ב ״שאב״ נמצא ב ח ר ג ו מ י ם , )״חלודה*( .ושורש ״אבעבועה״ ,581
הזה התרגום ובכלל כל ) ל ע י ל ע מ ׳ .(321 שבבבלי בארמית ורגיל ושייבא(, כ נ יא )אבן מ ב א דהי״ב
דוקא. וחיה ,ל א ו רש״י: הרגיל. ועוף״, ״בהמה חיה לשון באשגרת ״חיה״, אמרו
322
( 1
ולוקחין אותה חוזרין י ה ו ד ה רב תני לאומניך( )״הניתנין מ ו ת ר ו ת בכול ה ו
)״אלא ינתנו לאומנין ב ש כ ר ן ולא קתני חוזרין ולוקחין תני לא ו ה כ א חדשה מתרומה
אלא אמר רב יוסף באחד מ ת ר ו מ ה חדשה ,מ כ ל ל דלאו ב ק ט ו ר ת ג מ ו ר ה קא מיירי״( * אותה
( 2
כ ך הוא, . הקטרת> מםממגי באחד יוחנן א״ר רבין <וכן כי אתא הקטרת מסממני
ר ב יהודה ,בכ״י מ ,ר״ג ותום׳ ש ב ה ש מ ט ו ת שמ״ק ,ורש״י הוא שמחקו. תגי
כך ושנה וכד, ולוקחיך ״וחוזרין במשנתנו כאן איסוא שנה״ ״לא יהודה רב
ב ״ מ ו ת ר ה ק ט ר ת ״ )״בכולהו״ לאו דווקא(. במ״ה,
,
ח -ט )ומן ״ פ ו ע ל ״ ו א י ל ך ג ם ב ת ו ס ׳ מ ע י ל ה פ ״ א כג( ה י א פ״ב שקלים בתום אבל
ם ת ם :ה מ ק ד י ש א ת גכסיו והיו ב ה ן ד ב ר י ם P הלשכה״ אלא ששנו בה ״מתרומת שנויה,
5 4
אינה א מ ר לו ב״ע ד״ע בשכרן דברי לאומנין קרבנות ציבור ע ת נ ו > ל כ ל י הראויין
8 ד ( 6
במנה ו כ ד ל א י א מ ר ת נ ו ל י ס ר ה זו <בהקדש> י שעשה מלאכתו הסועל המדה י, היא
כיצד בלבד. אלא על המעות המלאכה על מתחלל הקדש שאין ב ח מ ש י ם זוז זו וטלית
( 1 ( 9
אותן ונותנין האומנין ° אותן על מעות ומחללין האומנין מפרישין שכר עושין הן
״הפועל״ וכד היא הלכה לעצמה הלשכה. ב ש כ ר ן וחוזרין ולוקחין אותן מ ת ר ו מ ת לאומנין
של בן עזאי שביססה בה התום׳ א ת דעתו מ ע י ל ה שם(, בתום׳ שנויה ואילך היא )ומכאן
)ועי׳ י ד ו ש ׳ שם( ,ו א ח ״ כ ח ו ז ר ת ל ״ א ו מ נ י ך :כ י צ ד ה ן ע ו ש י ן וכו׳ ,ב ה ק ב ל ה ל מ ש נ ת נ ו .
323
החולין « וכםתס הבבלי )שהוא קדום כאן( ,ור׳ הושעיה פירשה בקטורת שנטל אומן
של בית אבטינם בשכרו ולא הספיקו לקנות אותה ממנו עד שהקדישה.
שניהם סירשוה כך מםני הקושיא שבבבלי :בהמה שנינו ,יינות שמנים וםלתות
שנינו .אבל מ״ז-מ״ח הן משניות של תנא א ח ר ,שלא נכנסו כאן אלא אגב מ״ו
)השגויה אף היא כאן אגב ״ונותנין אותה לאומנין בשכרך של מ״ר ,(,והן כנראה משנת
ר׳ אל ע זר ,כמ״ח שהיא שנויה בת״כ ויקרא ,גדבה פרשה ה ד ,ב ת ו ך דברי ר׳ אלעזר
2
ובקשר אחר י .ור׳ אלעזר סובר כר׳ יהושע במ״ז )״ימכרו לצרכי זבחי שלמים ויביא
4
בדמיהן עולות״ וכו׳( Pואולם מ״ו שלנו היא משנת תנא אחר ,וכנראה משנת ר׳ יוסי (.
ואמנם ד׳ י ו ס י חולק על מ״ז בצורתה זו שלפנינו ,ואומר בתום׳ פ״ב י צוק׳ :אמר
ר׳ יוסי הן הן דברי ר׳ יהושע הן הן דברי ר׳ אליעזר ,כלומר שלא נחלקו כלל ז או כנד
הדםד וכי״ו ולונדון :ר׳ י ו ס י ו ר ׳ ש מ ע ו ן א ו מ ר י ם דברי ר׳ אליעזר הן הן דברי
ר׳ יהושע ודברי ר׳ יהושע הן הן דברי ר׳ אליעזר ,כלומר שהמחלוקת מ ו ח ל פ ת
במשנת תנא שלנו .ואם הן משניות של שני תנאים ,אי אסשר לשאול :בהמה שנינו,
יינות שמנים וסלתות שנינו.
ובוודאי שפשוטה של משנתנו ,״ראויין לקרבנות ציבור״ ,אינה דווקא קטורת .ולא
כל שכן שאי אםשר לםרש כך לנו׳ הירוש׳ ותום׳ צוק׳ :ל כ ל קרבנות ציבור? כי ״דברים
הראויין ל כ ל קרבגות ציבור״ כוללים גם ״בהמה״ ,גם ״נסכים״ ,היינו ״יינות שמנים
וםלתות״ )גם במ״ח בד״ג וב :וסלתות( ,וגם קטורת .ומםני ה״קטורת״ לא שגה ר׳ יהודה
במ״ו ״וחוזרין ולוקחיך וכד .אבל מפני הלשון ״בכולהו מותרות״ )עי׳ לעיל( סםק ומסופק
הוא ,אם כיוון רב יוסף למשנתנו )שחוץ ממ״ו אין בה לשון זה אלא במ״ה ,במותר
קטורת ,ואין לשון ״כולהו״ מדויק( או ל ב ר י י ת א ששנה רב יהודה.
ב( ״ ל א ת י ת נ י יה ה כ י ״
םנהד׳ ם״ט מ״ג :כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה נידונין )״ידונו״(
בקלה .ה נ ם ק ל י ן ב נ ש ר פ י ן ר׳ שמעון אומר נידונין )״ידונו״( בסקילה שהשריפה
חמורה וחכמים אומרים נידונין )״ידונו״( בשריפה שהסקילה חמורה.
בבלי פ ע״ב )קידושין לב א( :מתני ליה רב יחזקאל לרמי בדיה ה נ ש ד ם י ן
ב נ ם ק ל י ן ר׳ שמעון אומר ידונו בסקילה שהשריפה חמורה .אמר ליה ר ב י ה ו ד ה
אבא לא תיתנייה הכי ,מאי איריא לשריפה חמורה תיפוק ליה דרובא נםקלין נינהו .אלא
6 (5
היפי <כו> אתנייה )״אבוה מהדר ליה :אלא היכי אלמדנו .אמר ליה רב יהודה״( >
8 ד(
הנםקלין בנשרפין רש״א ידונו בסקילה שהשריפה חמורה .אי > הכי אימא סיפא וחכ״א
ידונו בשריפה שהסקילה חמורה ,תיפוק ליה דרובא נשרםין נינהו .התם רבנן הוא דקאמרי
הקטרת. מסממני באתר בבבלי: יוחנן ר׳ בשם רבין שמסר כמו ולא (1
בםשנתנו. כאן ומ״ש שם בת״כ ראב״ד (3 ,[145 ש״ז בתרביץ מש״כ ]עי׳ (2
כיי )כני׳ וכו׳ הרוצה אף יוסי ר׳ אמר במ״א: יוסי: ר׳ משנת הוא פ״ד של רובו שכן (4
יוסי -כר׳ מ״ט אומר( ן ריפ מצויים״: ״שינויים להלן )עי׳ יוסי ר׳ כולה וא״כ א(, קיח בב״מ ר,
.[148 שם, תרביץ ס״ד ] ע י ׳ סוף שבירוש׳ בברייתא כר״ש ודלא פ״ז, בסוף
חנסקלין. אחנייה א״ל אחניי׳ היכי ואלא איל רמ״ה: וכן רש״י «(
ליחא. מ בנ״י אבל הכי, אי א״ל בקיד׳: (8 וכו׳ 'רש״א״ ליחא בקידושין ד(
324
( 1
ד < ק > א מ ר ת ש ר י פ ה חמורה ל א ס ק י ל ה ח מ ו ר ה )״האי ד ק א מ ר ו ש ה ס ק י ל ה ליה לר״ש )לדידך(
ודקאמרת בשריפה בתר דובא, ידונו אלא הכי אמרי לאו טעמא יהבי למילתייהו חמורה
לדונו ב ס ק י ל ה ל ה ק ל ע ל י ה ם אין א ת ה מ ק י ל א ל א מ ח מ י ר ש ה ס ק י ל ה ח מ ו ר ה ״ ,רש״י בקידושין(.
שנינו בסיפא גם חמורה. והםקילה היה לו ל ש נ ו ת : שא״כ ועוד דחוק, התירוץ
ששנה רב יחזקאל, בחנק; רש״א בסייף וחכ״א ב נ ח נ ק י ן ה ג ה ר ג י ן שם: במשגתגו
אלא שכאן בגהרגין״, ״ה ג ח ג ק י ן כאן בוודאי אף שנה בנםקליך, ״הנשרפין ברישא
מקום לקושיית ר ב יהודה. אין
2
שנתערבו > בחייבי מיתות ח מ ו ר ו ת בתום׳ ,פ י ״ ב ה׳ ש נ י נ ו :חייבי מ י ת ו ת ואמנם
אל זה מ ק ב י ל חנק. שבמיתות קלה אומר יוסי ר׳ שבהן בקלה אותן ממיתין ק ל ו ת
שמעון, ר׳ של בגהרגיך ו״הנחנקין יוסי(, )= ר ׳ ה״חכמים״ של בגחגקיך ״הנהרגין
של דבר שטעמו סיפא(, שבמ״ב מ ת ו ך מ ח ל ו ק ת ו ש ל ר ׳ י ו ס י )= ״ ח כ מ י ם ״ יוצא ואעם״כ
ב-״ שכן ״שנתערבו קלות. מיתות חייבי ש ר ו ב ם מסני ולא ״קלה״, שהיא מסני -
ב -״ נקרא אף ״שוה בשוה״ ,ואפילו צריך להיות דווקא ״מיעוט ברוב״ ,אלא ״עירוב אינו
המתות בחטאות שנתערבו כל הזבחים בזבחים פ״ח מ״א: כמו ששנינו במיעוט״ : ״רוב
ב ש ו ר ה נ ס ק ל א פ י ל ו א׳ ב ר י ב ו א ) ״ ת ט א ת מ ת ה א ח ת ב ר י ב ו א זבחים״( י מ ו ת ו כ ו ל ם .א מ נ ט או
כל ה ״ ק ל מ י ת ה ימותו״( דרובא ד כ ״ ש כאן מאי אסילו אומר הבבלי: ע א ב, שם׳ אף
לשיטתו של הזה אינו אלא המתות וכו׳! אבל כל הדוחק חטאת ב ה ן שנתערבו הזבחים
ואולם גם בקינים מיעוט ברוב. יהודה בםגהד׳ שם ,שהוא מ פ ר ש כל ״שגתערב ב -״ , רב
כולם, ואפילו א׳ ב ר י ב ו א ימותו ח ט א ת שגתערבה בעולה ועולה בחטאת מ״ב שניגו: פ״א
ש ה ח ו ב ה בין ב ח ו ב ה וכד. ש נ ת ע ר ב ה ו כ ד וכן עולה בחובה ש נ ת ע ר ב ה חטאת
בין מ ו ע ט ת ו ה ח ו ב ה מ ר ו ב ה ש ה נ ד ב ה בין מ ו ע ט ת ו ה נ ד ב ה מ ר ו ב ה
הרי מפורש שכל אלו נקראימ ״נתערב ב -״ . שוות. ש ש ת י ה ן
שריפה הרג מ ק י ל ה ל ב י ת דין נמסרו ארבע מיתות פ״ז מ״א שגינו: בםגהדרין
וחגק ר׳ שמעון א ו מ ר ש ר י פ ה ס ק י ל ה חגק והדג .מ ש ג ת ר״ש ש ג ת ה איסוא ב ה ת א ם ל ש י ט ת ה
ק ל ו ת ״ ן( בחייבי מיתות ח מ ו ר ו ת ב ה ל כ ה שלגו :הגשרפין בגםקלין )״חייבי מיתות אף
סנהדרין יש ב ה שמשנת ומכיון בסייף. ידונו ב ג ה ד ג י ן ה ג ח ג ק י ן בסקילה- ידוגו
כאן בפ״ט השתמשה קרוב שמשגתגו ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(72ה ר י ה ד ב ר ר״ ש מ מ ש ג ת הרבה
ידוגו א ו מ ד י ם היו ח ב ר י י בגסקלין הגשרפין בקירוב כך: ששנה ד״ש, במשנת
אילו לא ה י ת ה שריפה חמורה וכו׳ ל ה ם א ו מ ר אני בסקילה, א ו מ ר ואני בשריפה
במשניות תלמידי כלשון הרגיל א י ל ו ל א היתד ,ס ק י ל ה ח מ ו ר ה ו כ ד , לי א ו מ ר י ם והם
שהשתמשה בהן התוספתא P ד״ע
בפ״ט לשגות ה״חכמים״ בתור ת״ק ,יכול היה בפ״ז ד ע ת ש ס ת ם שרבי, וודאי
א ב ל נוסח ר ב יחזקאל גראה כאן עיקר )הרי הוא בנשרפין״ כ״חמורות בקלות״. ״הנםקלין
4
מ ש נ ת נ ו זו. ש ה ג י ה ( :א ל א ה י כ י כו א ת נ י י ה ! ( ,ו ר ב י ה ו ד ה ה ו א ידע נוסח אחר לא
רש״י. לפני גם היה ולא ברמייה, ליתא דקאמרת( ,וכן )ושם: בקיר׳ ליתא (1
ר׳ יוסי א ו מ ר • היה יוכן םן יוצא למיד, הקבלה ש א י ן זו שגתחייבו. צוק׳: וכי״ו, הדפו׳ כגוי (2
בהיו. שם שגויה מיד של ו ה ל כ ה זו שם, בתום׳ שאחריו וכוי,
.[245 עמ׳ זו, להערה״ וב״הוספה 27 הערה 147 עמ׳ ש״ז, בתרביץ מש״כ ]עי׳ (3
וכו׳, הכי ובו׳ ,אי בנשרפין הנסקלין אתנייה כו היכי אלא כך: לקשר בדוחק שאפשר אע״פ (4
325
רב יהודה. ב ה ג ה ת -כנוסח שלנו׳ זאת אומרת גוםחאות המשנה ובכל
ק מ י ה ״ ד ת ג י ל ״ ת ג א תגי, ג(
האיצטבא, גג מוגחות על שתי חלות של תודה פסולות מ״ה: ס״א פסחים
זמן ש מ ו ג ח ו ת כ ל ה ע ם א ו כ ל י ם וכו׳. כל
ה ,רש״י פ ק ב Fol לו, דינ וד״פ׳ ו ר ו מ י ,108 א״פ מ, ומב״ב מי״ר גג, כך,
)דפוי״י וכ״י( ו ע ר ו ך ע׳ א ס ט ו ה ,ו כ ך ק ב ע ש ו ב ריו״ט ה ל ד ב מ ש נ י ו ת ש ל ו ) ד פ ו ס פ ר א ג ו ק ר א ק א ( .
, Qהו׳ ט ו ל י ד א נ ו והו׳ ק ר ו נ ר ,ו ד פ ׳ יוטט׳ ) ר י ו ו א ו מ נ ט ׳ ( :ג ב . u א ב ל מב״ב דטו׳ )יא ב( ,ב
הכסא ממש״ )״על האיצטבא ג ב יהודה על דרב קמיה תגא תגי ב: יג בבלי
ה א י צ ט ב א )״על גג גג על תגי צריך הוא וכי להצגיען ליה אמר ש ל הסטיו(, ןרש״י[
הכי הר הבית תגיא גמי סטיו כפול היה, א מ ר ר ח ב א א מ ר ר׳ יהודה ה ר ה ב י ת הסטיו״(.
< ו מ ו ק ף ר ו מ י ( ד י ן ש ל א ב ן > י( ו כ ו ׳ . כפול היה סטיו
ג ב. דםו׳ וכ״י לונדון: ג ג, פ״א ד צוק׳: ת ו ס׳
מוליכין א ת לולכיהן )״מערב <כל העם> פ״ד מ״ד :מצות לולכ כיצד סוכה
והזקגים האיצטבא ג ג מקבלין מ ה ם וםודרין אותן על ל ה ר הבית והחזגים שבת״(
את שלהן בלשכה. מניחין
מוליכין[ כ ך ב ד י נ וד״פ ,מי״ר ,ל ו פ )ושם :הלולב( ק ה ב ,מב״ב העם כל כיצד
ב
ו לי ת א אשכנזי׳ ורי״ד ור׳ י ה ו ס ף (489 ש״ו )תרביץ ושאילתות )מג א( ר״ח ומ , מ
ו ל א היה גם ב ס פ ר י רש״י אלא שהוא ה ג י ה ו וכו׳ בשבת״ שבנוסחאות, ב כ ו ל ם ״יו״ט הראשון
״שינויים ועי׳ להלן כ י צ ד ב ש ב ת ,ו מ ח ק ו רש״ל. מ ב י ב דסו׳ ו מ ו ר י י ף כ״י ב : )״ה״ג״ וכוי(.
סי׳ .21 כיצד, מצויים״:
ב ( 2
גכ, על ומ : מ מב״ב .אבל Q u ב ה פ ק לו, דינ ודיס, מי״ר, כך גג[
על ואילך: דסו׳ ,ב , F o lדסו׳ יוסט׳ מ ב״ ב גרסי׳״(: י ע ל גב ) מ ב ב, רשיי הגיה וכן
ג ב. גבי» ריו״ט ה ל ר ק ב ע :
( 4 3
גג על <אותן> םודרין יהודה > דרב קמיה תנא תני םע״ב: מד בבלי
5
ת נ י ( מ״א( פ״ג פסול״, היבש )״הרי צריך הוא לייבשן וכי ליה אמר האיצטבא,
האיצטבא. גב על
שבת ז )גדה פ״ט מ״ג, בלשון ה מ ש נ ה הוא גם ״כסא )ספסל( של בגין״ ״איצטבא״
ע״א ,ועוד ,״מםטווה״ ,״ מ ם ט ו ב א ״ בירוש׳( ,גם ״ א ו ל ם ־ ע מ ו ד י ם ״ ) ״ ס ט י ו ״ ( :״איםטיב״ .״אסטיו״
( 6
.וםטיו ש ב ה ר ה ב י ת ב ״ ב פ״ב ,יג ע״ב ,שם םם״ג ,יד ע״ב ,ידוש׳ ת ע נ י ת ש ל ה ל ן בירוש׳,
מ ל ח מ ו ת ם״ד ,ה ב> ,י ד ו ש ׳ ת ע ג י ת ס ״ ג ,ס ו ס ע ״ ד : ) ק ד מ ו נ י ו ת ם ט ״ ו יא ה, היה בגג מקורה
)כבבלי פסחים שםא היה ותגי כן אסטיו לסגים מסטיו היה אמרה הר הבית מקורה הדא
אי הכי. א״ל בקידושין: הבבלי לנוסח הבבלי ,ולא כ״ש סגגון מ ד ב ר י ר ב י ח ז ק א ל ,א ב ל א י ן זה והכל
ב
ג י ק ח י ה :174 , ביםירושי מלים״, היה״( ,וכן היה״ עד" כ פ ו ל גשמט מן ״כפול )ושם מ כ״י (1
״מוקף רובדין כמו לישיבה, מסביב, אבן ומעלוח של איצטבאוח כלומר של אבן ו ר ב י ד ין מוקף
מ״ח(. פ״א ומדות )תמיד פ״א מ״א המוקד בבית אבן״ של
.[149 תרביץ שגה יא, חפגי, בן שמואל רב באגרת ] (2ו כ ן
ב ב
מ . (4 )עי׳ ד״ם(. ד״ה ו כ י ותוס׳ שם ומ מ (3
ב
בדפו׳ :אלא אימא. שם! רשב״ח באגרת וכן ומ , על( ס ו דר י ן מ )חני כן (5
326
ה ס ט י ו ע ל איזו בתוך שפירושו והבין ר ב יהודה ג ב, על בפסחים: שנה ה״תנא״ והנה
( 1 ב
ב ה ר ה ב י ת ,ת ו ס ׳ ש ב ת פ י ״ ג ב ,ועוד(, )״רובד״ ,כנו׳ כיי מ ,וישבו ע״ג מ ע ל ה ״מעלה״
ו ת מ ה ר ב יהודה ״וכי ג ג, על שנה ה״תנא״: ובסוכה הוא צריך״. להצניען ״וכי ותמה
שנה ב ס ו כ ה כ מ ש נ ת נ ו ״גג״ ,ו ב פ ס ח י ם ע ל סי ל פ י זה נ ר א ה ש ה ״ ת נ א ״ הוא צריך״. לייבשן
=0ת ו ם ׳ ש ל נ ו ד פ ו ׳ ו כ י ״ ל ( :ג ב . ב ר י י ת א
דהכא דהוה נ ת ח ל פ ה שיטתו, תנא תימא שאותו תמהו התום׳ )בסוכה(: כבר אבל
ליה דהוה דפםחים גבי שתי חלות של תודה על גב הוה תגי על גג ו ב פ ״ ק למיתגי ליה
ע ל גג הוה תני על גב )ותירוצם דחוק( .אלא וודאי ששתי סוגיות אלו מן ״הסוגיות למיתגי
2
ובוודאי לסםחים ובשגיה לסוכה, בישיבה אחת גמםרו דברי רב יהודה הן: ההסוכות״ >
( 3
דעת רב שלפי לסוכה, מתאימים ואיגם לפסחים מתאימים שאחר כך רחבא שדברי
״על גב״, אבל אף בפסחים• ש ל ע ו ב ד א זו שעיקרה אלא ״גג״ כ ל ל ז אין כ א ן יהודה
התום׳ וה״תנא״ ,יכול ל ה ת פ ר ש י פ ה ״על םגי הסטיו מ ל מ ע ל ה ״ ,״גג״. כנו׳
״וכי לייבשן והקושיא המשניות. הוא בוודאי הנוסח המקורי בשתי ״על גג״ אבל
אלא הבית את לולביהן להר בוודאי ל א היו מוליכין שהרי מכריעה, איגד. צריך״, הוא
ע ר ב ״ולמחרת מ ש כ י מ י ך וגוטלים אותם ,ובטל של תשרי של ירושלים איגם עלולים לפגות
בלילה .ומשגה שלישית מ כ ר י ע ה : להתייבש
שוטחין חדשה וכו׳ ו א ם היתד. אותה םרוכת שגטמאת מטבילין פ״ח מ״ד: שקלים
ה א י צ ט ב א כדי שיראו העם א ת מ ל א כ ת ה שהיא גאה. ג ג על אותה
א ב ל בדיג, דפ׳ י ו ס ט ׳ ו א י ל ך . , Qה ומשניות u וב פ ק ב Fol כ ך ,גג ,מי״ד ל ו ,
דיו ר פ י ז ו מ :על גב ,ו כ ן ר י מ כ ל י ה מ ק ד ש פ״ז יח )עי׳ תוי״ט(.
ב ח י ל ״ )שם(, ״שוטתין אותה ו״כדי שיראו העם״ ,ובגיגוד אל ״כדי לייבשה״ כאן
והפרוכת ״ארכה ועוד(. סוכה י רע״ב, )למשל מגילה פ״ג מ״ג, ל ש ט ו ח על גג רגיל ואף
א מ ה ו ר ח ב ה ע ש ר י ם א מ ה ״ ) ש ם מ״ר :(.כ א ן א י פ ו א ״ ע ל ג ג ״ ב ו ו ד א י ו ב ו ו ד א י ע י ק ר . ארבעים
ד ר ב ב ד י ה מ ת ג י -ל ח י י א ד(
ע י ר ו ב י ן פ ״ א מ ״ א ,ב ב ל י ב ע ״ ב ,א ב ל ב י ר ו ש ׳ ב ש ם ח ג ג י ה ב ן ש ל מ י ה ,ל ע י ל .205 .1
ע י ר ו ב י ן י ד א ,ל ע י ל שם. .2
<תבואה יזרעגה קטגית ורשב״ג אוסר .מתגי ליה (4יש להשלים שם :קטגית לא יזרעגה תבואה
יזרענה וכוי. ליה והא אנן תבן חבואה אמ׳ תבואח לא יזרענה קטנית רב יהודה לרבין בר רב נחמן>
327
ז
יזרענה לא תבואה רב נחמן> > <בר לרבין יהודה רב מתני ליה קז א: בבלי
הא ליה ל א קשיא ה א לן אמר קטנית י ז ר ע נ ה תנן תבואה והא אנן אמר ליה קטנית
נוסח שם א ת הקרקע״( .כך הוא מכחשת קטנית מפני שהקטנית )״בבבל לא יזרענה להו
ב ר י ״ ף )כ״י וד״ק( ום׳ ה ש ט ר ו ת ש ט P הגמרא
ששנה או ז״א שבבבל, הקרקע לתגאי מתאימה ״משנה״ כאן שנה יהודה רב
( 3
החולקת על המשנה, בבלית ברייתא ששנה ל ה ל כ ה ה מ ת א י ם ל ת נ א י בבל ,או ״קיצור״
בתנאי תלויה שם ,שאף היא המשנה על כו א החולקת בב״ב הבבלית הברייתא כעין
ל ר ב י צ ח ק ב ד י ה שגייר, מתני ליה רב יהודה .(160כ י ו ״ ב ב ש ב ת ל ה ב : )לעיל עמ׳ הארץ
א ת ה נ ר וכו׳ )ברייתא(. להדליק
ספדי המשגה על פי ״משנת״ רב יהודה: ה ו ג ה ו אח״כ אבל
דפ׳ י ו ס ט ׳ ו א י ל ך : משניות ורא״ש, ) ש א ח ר י דיו( רי״ף ד פ ו ס י ם מ ב י ב )קו ב( ד פ ד ,
ו מ ו ה :תבואה לא וכן ב פ ב י ב ד פ ד קטנית יזרענה תבואה, יזרענה קטנית לא תבואה
קטנית. יזרענה
מתגי ליה ה ב ב ל י : את אף -ה ג י הו ע״פ הבבלי שהגיהו את המשגה ואחרי
י ז ר ע ג ה וכו׳ כגו׳ ה ד פ ו /מ ,ה, ל א והא אגן תגן תבואה וכו׳ ת ב ו א ה י ז ר ע ג ה ק י ט ג י ת א ״ ל
ורא״ש .ואף ב ר י ״ ף הגיהו בד״ו א ת ה ג מ ר א א ב ל ה ש א י ר ו ב מ ש נ ה א ת ה נ ד הישן. רש״י
ולירמא: Qu 568 וב ומ פלו׳ כ״י ה, בולטת עוד יותר במב״ב שבמשגה ההגהה
יזרעגה ת ב ו א ה ת ב ו א ה ל א יזרעגה קטגית ורשב״ג אוסר )בכ״י מ תלוי ״לא״ עי״א(: קטנית
להלכה מתקשר אוסר״ ה ה ג ה ה ג י כ ר ת לעין ,ש ה ר י ל פ י ם ד ר זה אין לשון ״ורשב״ג כאן
אף רוחו. את הוציאו אבל הישן ה ס ד ר את כאן איפוא השאירו המגיהים שלפגיה.
4
מסייעא / ורשב״ג אוסר שעורים י ז ר ע נ ה יזרענה חטים חטים ל א שעורים הרישא:
תבואה יזרענה תבואה לא קטנית מעורבבים בהו׳ לו: הישן .שני ה נ ו ס ח א ו ת י ח ד לנוסח
יזרענה קטנית. לא
)והיינו מועד באהל אדם לא יהיה וכל ) ו י ק ׳ ט ז יז> והכתיב ב: מג יומא בבלי
שבהיכל״, הרביעי ו״את א מ ר ת מ מ ר ס בו על הרובד ת״כ שם פ״ד ו ו ב ב ל י שם, ״היכל״,
5
ולפגים ההיכל -שמפתח הרצפה > -של אבני רביעית דעל שורה דעתיה םלקא ו״קא
)״מבחוץ״(. ה י כ ל של אמר רב יהודה תני קאמר״(.
(3בדעת הרש״ש בהגהות שם. (2לעיל 327הע׳ .1 (1בגו׳ כל כי׳׳י ,רי״ף ורא״ש.
לא יזרענה חיטין. שעורים יזרעגה שעורים חיטין אלא שאף כאן בהו׳ ל ו : (4
(5׳׳רובדא״ חרג׳ ״הרצפה׳ ,דהי״ב ז ג.
328
כ ך הוא נו׳ הדפו׳ ,כי״י )חוץ מכ״י מ ,עי׳ ל ה ל ן ( ,ר״ח ,רש״י ו ת ו ם ׳ ריטב״א ו ה מ י ו ח ם
( 1
. בת״כ שם לר״ש
( 2
)־״שבעזרה״ו :תני ש ל ע ז ר ה א ב ל בכ״י מ ו״יש ס פ ר י ם ישנים״ בחיד׳ ה ר י ט ב ״ א
דהא במתני׳ ב ״ ש ב -״ רגיל( .א ל א ש ר י ט ב ״ א ד ח ה נ ו ס ח ״ ס פ ר י ם י ש נ י ם ״ : ״של -״ חילוף
ר״ד. נוסח אף כיו״ב אבל למתני׳. לה ד מ ש ב ש י ׳ מ ש מ ע ולא קתני ה י כ ל
הרובד על תני יהודה רב אמ׳ ומתרץ :156 דף 98 מרצבכר כ״י שם, לת״כ בפי׳
ש ב ע ז ר ה . !הרביעי[
מא ע״ג: הירוש׳ מוכיח )כדברי רביגוביץ בד״ס( שכן הוא העיקר .ירוש׳ שם. ואף
וכך סירשוהו מ ס ר ש י הירוש׳ שזו ה ג ה ה שבעזרה. על הרובד הרביעי מ ת ג י ת א כיגי
״ ש ב ע ז ר ה ״ ב מ ק ו ם ״ ש ב ה י כ ל ״ ,ו כ ך פ י ר ש ו ה ו א ף ם י י ט נ י א ״ י ה ר א ש ו ג י ם )עי׳ ל ה ל ן ( . היא,
3
מדות ״היכל״, בכלל )ש״אולם״ האולם של מעלות > הרביעי הרובד על כלומר
ה א ו ל ם שבין (24-23 שד ,228 נשא, וס״ז מ״ט ס״א כלים ועי׳ -ז, מ״ו פ״ד
עי׳ להלן, העבודה, בסדר יוסי בן יוסי וכן ל ת ״ כ שם, לר״ש )המיוחם ו ל מ ז ב ח
(4
וסמוכות האולם־ההיכל של ומפני ש ה מ ע ל ו ת הן מ ע ל ו ת (. ב ש ו ״ ת סי׳ יא מפאנו ורמ״ע
ש ב ע ז ר ה ו ש נ י ה ם א ח ד ״ ) ר מ ״ ע ש ם וכץ תני סיםא על כן שנינו כאן ״שבהיכל״ ,״והדר לו
ה ע ב ו ד ה ,עי׳ ל ה ל ן ,ועי׳ תוי״ט(. בסדרי
( 5
שכן מעלות אלו מי״ב מעלות האולם ז הרביעי״ היא המעלה העשירית ו״הרובד
( 6
ושש מהן ה״שלח״ א מ ה )כנו׳ כ״י ק ום ור״מ ,ועוד( חצי ש ש מהן שלחיהן )״רחבן״(
״אמה אמות, ואחד של ארבע אמות שלש רובדים של שלש חמשה הוא ״רובד״, שלהן
ובין ורובד, שלח ורובד, שלח -ר ו ב ד ,ז״א כל אמה גובה אחרי כלומר ורובד״, אמה
זו ,ש ל א כך סירושה של משגה ס״ג מ״ו! )מדות ולמזבח האולם שבין אמה כ״ב כולם
ד(
ה א ו ל ם בין ומכיון שהיה מ מ ר ס (. ופירשוה בדוחק והגיהו שגדחקו המסרשים כפי׳
א, מד )יומא ולםגים לםגי הקטורת הקטרת בשעת לפרוש צריך היה לא ו ל מ ז ב ח
ל ר ״ ש ב ת ״ כ ש ם ,ו ע י ׳ ת ו ס ׳ ו ר י ט ב ״ א ( .(8 המיוחם
האולם .ואמגם אף בתום׳ סוכה פ״ד שבהיכל״ הוא איפוא רובד ש ב מ ע ל ו ת ״הרובד
.[149 יא, שנה תרביץ חםני, בן שמואל רב באגרת ]וכן (1
לעזרה. חוץ בטיס: בריטב״א (2
לאצטבחא. בהו דסלקי דאצטבתא )״מדרגות״( גזרתא מאי ניהו רובדין ב: כו חמיד עי׳ (3
מדמיע. נעלמו אלו ראשונים ודברי (4
ידעתי ולא אומר: (6 עמ׳ ח״ו פפדימ, )יאהרבוך העבודה סדר בפי׳ נחמיאש ן׳ יוסף ר׳ (5
שיהא הדם כדי האולם, לפתח קרוב הממרם עומד פירושי לפי אבל רביעי. למה( טעם )ג״ל: טעם למה
אינה המפרשים עליה שהעירו מ״ג, פ״ב מדות אולם״, משל ״חוץ מן כביכול וה״סתירה״ (6
של אלו שהרי אמה, חצי של כ ו ל ם היו לא האולם מעלות של ששלחיהן פירושו אלא סתירה»
שם[. מאירי ]ועי׳ אמות ארבע או שלש של היו ה״רובדים״
עי׳ פי׳ ר׳ שמעיה ,ר א י ש ו ר ע ״ ב ב ש ס רבי׳ ב ר ו ך ורמ״ע בתשו׳ שם ) ו ר ח ו ק מ א ד הוא פי׳ ה ר מ ב ״ ם ( . (7
אף להכנס כנראה מותר היח אמר( ד״ה שם חוס׳ )עי׳ עבודה״ ״צורך בשביל שבכלל אלא (8
ועי׳ מ״ג(, פ״ו )חמיד הקטרה בשעת בהיכל משנחנו, של כפשוטה נמצא, היה ש״הממונה״ כשמ ל״היבל״
329
עומד היה הפנים א ת ל ח ם מחלק שהיה זה אומר יהודה ר׳ שנינו: פ י ״ א יג( )מנחות כג
שבכהונה מומין ולבעלי חלקו, א ת ונוטל ב א ואחד אחד כל וכו׳ ש ב א ו ל ם ה ר ו ב ד על
ז״א ולמזבח״, האולם ״בין הוא <־= ״ ש ב ה י כ ל ״ ( שבאולם״ ש״הרובד מכאן יוצא מפורש
שלו העבודה שבסדרי שבאיץ־ישראל, הפייטנים מראשוני א ח ד יוסי, בן יוסי ואף
גבורות״ )קובץ ״אזכיר בסדר סידר המשנה, א ת ש ל פ נ י ו ' / העבודה מסדרי כפייטנים קיצר,
בכלי ד ם וקבל כ ד ת רץ ואילך(: כו העברית ,עמ׳ השירה מבחר ח ״ ב עמ׳ 1ואילך, מיג״ק,
ממעלות א ח ת ש ל ברובד כלומר עמ׳ לד(. מבחר ,8 )קובץ עמ׳ המרצסת ברובד ושמה
3 ( 2
111 )קובץ ,ש ם יוסי > בן יוסי אותו ש ל חסד״ ברוב עולם כוגגת ״אתה ובסדר . האולם
וירד וכד ע ל ה מוקד למזבח ע ז ר ה . ה ברובד למרםו וצוד, דמו וקיבל סידר: ואילך(
הפייטן ואף העזרה. ברובד בשניהם: אומר כאן (115ז )שם, ה ע ז ר ה ב ר ו ב ד ושמה
4
כוגגתה ״אתה העבודה ם ד ד ב ע ל א ר ץ ־ י ש ר א ל, בן הוא א ף * , ש ל פ נ י ו הקדמון
על הניח ד ם פרו יקרוש. ש ל א בדמו למדם יתנהו לחבירו מיד גם סידר: מראש״, עולם
בו מ מ ר ס שהוא נותנו למי א ת דמו במזרק וקיבל שחטו סידר: בלשונה, כמעט המשנה
המזבח לראש ועלה המחתה א ת נטל יקרוש ש ל א כדי ש ב ה י כ ל הרביעי הרובד על
7
>. ש ב ע ז ר ה ה ר ב י ע י הרובד ע ל והניחה וירד וחתה
הריטב״א(. )כדברי
בקפידא בשיעורא)״כזית״( תליא מילתא ,ה כ א םע״ב :וכן וכד .מי דמי ,ה ת ם מ ה בבלי
״בסיס״. ה ש ב ע י ם ;>(0ג>,0 מרצפת, יז: טז מ״ב (2 .76 עמ׳ שטודיען, אלבוגן, עי׳ (1
.77 עמ׳ שם אלבוגן (4 9י. עמ׳ שם אלבוגן עי׳ ג(
״הרביעי ברישא חסר ,53 עמ׳ אבודרהם, בתשלום אבל שם. נחמיאש ן׳ יוסף ר׳ בפי׳ וכן (5
נ כ ל ל כולו ושונה צורחו, הוגה ״שפעת רביבים״ ,ונ״ם ו כ א ן איגו ג ם בנ״ם ובנו׳ ״הרביעי״, שבעזרה״ ובסיפא
.18 - 14 שוי ,107 שס אלבוגן (7 שם. אלבוגן עי׳ (6
330
הוא ה ו ס פ ת פירוש(, )״אינו כן״ הטומאה ו ל ע נ י ן )״אימא״(: יהודה ״אומר״ רב
)וכיו״ב ״וכך את מ ש מ י ט שהוא ז״א מקפיד; ואינו במקפיד תלוי הטומאה ולעגין
אביי ,ס ו ט ה יא א :א י מ א ולעני! ה ט ו ב ה אינו כן וכד ,עי׳ א נ י י ( ,ש ח י ל ו פ י ם ושינויים אצל
ה מ ש נ ה )ועי׳ ״וכן״( .א ב ל א ב י י מ ש י ב לו מ ל ש ו ן ב ו )עי׳ ל ה ל ן ״ ש י נ ו י י ם מ צ ו י י ם ״ : רגילים
״אימא״( ז א ל א ש ש א ר הפירושים הם ד ח ו ק י ם יותר. ״תגי״,
פ ״ ב )פ״ג( וזו ש ב ת ו צ ז ׳ מה א -ב שבבבלי אם גשים עין על שתי ה ב ר י י ת ו ת אבל
התנאי כאן חסר ב כ ו ו נ ה : שגעשה חסרון ״חסרון״, במשגתגו שיש רואים אגו א,
במקום אם יש כזית <עשאו לחיזוק אפילו ש נ מ צ א ב ב ר י י ת א ה ר א ש ו ג ה י( ,ו ה ו א : המקשר,
היינו )כ״חוצץ״ ״טומאה״, אצל ״רוצה בקיומו״ א ם כן וכן וכו׳. אין צריך ל ב ע ר > אחד
ל״עשאו מקביל ל ע״א(, שם, וירוש׳ א, מו כרבא, )ובזה ״טבילה״ לענין שבברייתא(
הברייתות היא שבין שתי המחלוקת ר ב יוסף ,מ ה ב, אבל כדברי שאצל חמץ. לחיזוק״
חייב ל ב ע ר שעיסשה דתניא הפת אלעזר: בן ש מ ע ו ן ור׳ ת״ק תנאים, מחלוקת
לישיבה בטלה! שייחדה אבל כופת שאור לאכילה במקויימת בד״א אומר רשב״א וכו׳
מ כ ל ל ד ת ״ ק ס ב ר )לא ב ט ל ה ,א ל מ א ק ם ב ר ( כ ל כזית א ע ״ ג ד מ ב ט ל רשב״א בטלה מדקאמר
בטל כזית אפילו לחזק העשוי במקום גמי דקתגי קמייתא )״ומתגיתא לא בטיל ]ליה[
ע ל כן ה ש מ י ט בן מ ח ל ו ק ת ו : רבי, הוא בוודאי ות״ק החולק על רשב״א היא״(. רשב״א
״עשאו לחיזוק״ וכד ,ועיי כך ג ת ר ו ע ע ה ק ש ר שבין שגי חלקי המשגה. ממשגתו
ובמקום שאין עשוי לחזק ואינו עובר עריבה במקום העשוי לחזק אינו חוצץ (1בצק שבסיוקי
חוצץ ועובר בד״א בכזיח אבל בפחוח מכזיח אפילו במקום שאין עשוי לחזק אינו חוצץ ואינו עוברי
)בברייתא ואם לאו חוצץ עריבה עשאו לחיזוק אינו חוצץ בצק שבסידקי (2לשון התום׳ שם:
במקום אחד צריך )דםו׳ וכי״ל: אם יש כזית השניה שבבבלי :אינו חוצץ ואינו עובר -וחוצץ ועובר(,
לבער )כי״ו בט״ם :הרי זה חוצץ( ,מתאים לגמרי למשנחנו. חייב(
ועוד ) ג ז נ י ו ם - כז ז, שסות י ח, אצל הפעל, כז מב ,ו ע ו ד ! ד יח ,יז יא, (3למשל ברא׳
331
ו א פ ש ר י פ ה ל פ ר ש ״החליפו״ ב ל א כ ל כווגה .ו ל א ע ו ד א ל א שלשון ״החליפו״ בגוף ־ ואילך(,
ברבים הגוף הג׳ ה״שגים״ ז געשה על ידי שהמעשה ג׳ ר ב י ם א י ג ו צ ר י ך כ ל ל ל ה ת פ ר ש
( I a
החליף את הגשים מי שהוא מן השושבינים ,ז״א: ם ת ם מובן של מקום יש לו ב כ ל
) ,(man uerwechseiteו מ צ ד ה מ ק ד ש י ם א י ן כ א ן כ ל כ ו ו נ ה .ו ה ה ג ה ה א י נ ה מ ו כ ר ח ה א י פ ו א כ א ן .
.4ג ז י ר פ ״ ה מ ״ ה :ה י ו מ ה ל כ י ן ב ד ר ך ו א ח ד ב א כ נ ג ד ן ,א מ ר א ח ד מ ה ן ה ר י נ י
פלוני״( איגו איש דוודאי נזיר ש ז ה פלוגי ) ״ כ ל ו מ ר הריגי גזיר א ם זה פלוגי
הריני נזיר ש א ח ד )״אם אחד״( ו א ח ד א מ ר ה ר י ג י גזיר ש א י ן ) ״ א ם אין״( ז ה פ ל ו נ י ,
ב כ ם יש דוו ד א י גזיר גזיר )״אם אין א ח ד מ כ ם מכם מ כ ם גזיר ,שאין א ח ד
כולכם״( שניכם״( גזירים ,ש כ ו ל כ ם ) ״ א ם ששניכם )״אם נזיר״(. ש ה ו א א ח ד
ס ב ו ר י ם שהיו שכולן טועין נזירין )״ואע״פ כולם נזירים ,ב י ת שמאי אומרים
ז
נזיר א ל א מי שלא אומרים אינו > ובית הלל אומרים״( ש ה ן כ מ ו ש א י נ ו
ש א י ן זה פלוני חושב שהראשון מ ח ש ב ת ו , נתקיימה )״שלא דבריו נתקיימו
,(2 ( ף כ ן פלוני״ ש ז ה והשני
( 3
שנים כל כי ז ב לא לרש״י, המיוחם וכדברי משנתנו, של פשוטה כך הוא
כ מ ח ש ב ת ו הדבר אין ה מ ת ע צ מ י ם זה ב ז ה ו א ח ד גוזר ג ג ד ה ש נ י ,ה ר י ה ו א נ ת ר :ש א ם
ו ר צ ו ג ו ,א ם ״ ל א י ת ק י י מ ו ד ב ר י ו ״ ,ה ר י ה ו א גזיר.
א ב ל ב ב ב ל י ל ב ב א מ ר ו :מ י ש ל א ג ת ק י י מ ו ד ב ר י ו ,א מ א י ה ו י גזיר .א מ ר ר ב י ה ו ד ה
א ש ל כדקתגי מי )״לעולם דבריו .אביי א מ ר שג ת ק י י מו מי תגי( )מאירי: א י מ א
( 4
אי גמי אומר״ דבריו״( כגון ד א מ ר )״כגון ש ז ה ש א ו מ ר ה ר י נ י גזיר ש ז ה פלוגי גתקיימו
( 5
דבריו הראשונים לא גתקיימו דבריו גתקיימו ל א ומאי גזיר, איהוי פלוני הוא לאו
פירשו כי ה ב ב ל י י ם וכר״(. פלוני הוא א ל א דבריו האחרונים )״מה שהוסיף אי נמי לאו
״ מ י ש ל א נ ת ק י י מ ו ד ב ר י ו ״ -ש ל א נ ת ק י י מ ו ד ב ר י פיו ,ת נ א י נדרו ,ש מ י ש א מ ר ״שזה פלוני״
6
ז ה פ ל ו נ י ה ו א ג ז י ר ,ו כ ר :ע ל כ ן ה ו צ ר כ ו ל ה ג י ה א ו ל פ ר ש ב ד ו ח ק כ א ב י י >. ואין
שנתקיימו מי מ ת נ י ת א כיני אמרו: סע״ח, נ ד ע״ב )פ״ב ,נא בירוש׳ פ״ה,
בירוש׳ בפ״ב ,נ א ס ע ״ ד :אינן נזירין. ז (1במי״ר ,לו ,ועוד :אין • ( 1פיה״ג 11 ,הערה .7
לפירש״י ז י ל צ״ל דלא נתקיימו דבריו והוי מה (2ברית יעקב לר׳ יעקב פייתוסי ,קיט ע ״ ג :
שמוגיא מסיי ולא מה שחושב בדעת]ו[ שהוא אמת .ד״ת.
(3על טי׳ הרמב״ם בפיה״מ ,עי׳ להלן.
וחבריה שבדפו׳ ראם( )כ׳׳ח בכיי דחד אמר הריני נזיד שזה פלוני (4המיוחס לרש״י כאן:
)כשיטתו בדף לא ב ,ולא בהגהת ר״ב אמר הריני נזיר ש]אין[ זה פלוני אי נמי לאו סלוני הוא וכו׳
שאמר מוסבים על הראשון שהדברים משמע אביי ,ואף הלשון אבל א״א לפרש כך דברי רגשבורג(.
של האומר ,ועי׳ המאירי. דעתו ״שזה פלוגי״ .וא״כ פי׳ אביי ״שזח פלוני״ כאילו זוהי
(5כצ״ל ,וכ״ה בפי׳ הרא״ש! מ :אהוי ,וב״ה בתוס׳ 1בדפו׳ בטעות :אי הוי.
ווילגא ובין אבל בפי׳ הרדב״ז לגזירות פ״ב ה״ח )בין ב״כ״י״ שבדפוס (6כ ך בכל הנוסחאות,
ומחרגינן לה אמר ר ב יהודה דבריו שנחקיימו כב״ה שאמרו אינו נזיר אלא מי ב״יקר תפארת״(:
םוכיחים שהוא טעות נתקיימו דבריו .אבל דברי אביי :ומאי לא נחקיימו דבריו וכוי, שלא אימא מי
שנתקיימו. נתקיימו -אימא מי שלא סופרים וע״ל לחיםך :אלא מי
332
ז
)יבוא האומר: ״כאדם קברת ברה, <מלה> > דלא הוא, הפוך לשון )״דבריו״(. דברים
נתקיימו ״מי שלא מ פ ר ש כאן הירוש׳ שקברה. ק ב ר ה את בנה״ ,במקום: שלא עלי(
לו דומה משימוש ״לא״ של זה לשימוש דוגמא ומביא שנתקיימו״, ״מי כמו דבריו״
ב נ י אדם .כ א ן פי׳ איפוא אף הירוש׳ ״דבריו״ -ד ב ר י פיו ונדרו. בלשון
שם שבתום׳ נזירים״ )״כולם וכולן םם״ג( ;תום׳ תני שם: םפ״ה, בירוש׳ אבל
*המורה״( בשם לד א לרש״י המיוחם עי׳ בו, מודים ב״ה שאף ה ס ת מ י ת , ושבמ״ז
ת ש ע ה נזיריות .ו ה א אינון ע ש ר )כנו׳ הישן ש ב מ ״ ז מ י ״ ר ו מ ב ״ ב ד״ו, )יבין הכל״ P מונין
ש ש נ י כ ם גזירים ,והתום׳ ,ל ג ע״א ,הם ש מ ח ק ו ה ו מ פ נ י א ו ת ה ה ק ו ש י א של ד״נ ,מ ק ס ולו:
אחד דברי שבוודאי כלומר מהן! אחד דברי נ ת ק י י מ ו שלא אםש׳ אי הידוש׳!(.
אחד שאין נזיר ״הריני )״אחד״ זה הוא כ נ ר א ה זה ש א ו מ ר ו א ח ד זה אינו נזיר נתקיימו
אין א ח ד מ כ ם נזיר ,ש א ח ד מ כ ם בוודאי נזיר ,ו״דברי״ זה בוודאי א ם נזיר״ ,כ ל ו מ ר מכם
א מ ר ר ׳ י ם א )ר׳ י ם א מ ת ר ץ ת י ר ו ץ א ח ר ( ד ב י ת ש מ א י ה י א ) מ ״ ז ס ת ם כ ב י ת ש מ א י ( נתקיימו(
ש מ א י אומ׳ ה ק ד ש טעו׳ ה ק ד ש )ואף ״ מ י ש נ ת ק י י מ ו ד ב ר י ו ״ נזיר ,ו ב ר י י ת א כ ב ״ ה ( . דבית
על ״כיני חולק והוא נזיר לב״ה, דבריו״ אינו ״מי שנתקיימו זה כן לירוש׳ אם
)המפרשים שגו מחשבתו״ דלעיל׳ אלא מפרש ״שנתקיימו דבריו״ -״שנתקיימה מתניתא״
הירוש׳ כול.0 בפירוש
שם למ״ב שכן אמרו ל ס י ש י ט ה זו, יסד• מתסרשת בם״ב שם הםוגיא ואף
עד הסרה, שתעמוד עד ע ו מ ד ת אגי* וכוי(: אם א מ ר ה פרה הריגי גזירה )״אמר
ותפתח הפרה כשתעמוד אלא נזיר אינו אם לב״ש היא <״בעיא הדלת שתפתח
לא אם אפילו או עומדת אם נפתחת, אם אומר שהוא לשונו כמשמעות הדלת
כולם אומרים שמאי בית מ״ר(. שבפ״ה )ממשנתנו הדא מן נישמעינה עמדה״(.
ובית ה ל ל אומ׳ אינן נזירין א ל א מי ש ל א נ ת ק י י מ ו דבריו .כיני מ ת נ י ת א ו כ ד נזירין.
פרה. עמדה לא א פ י ל ו )אמר( חולקת!(. סוגייתנו אבל אגב, מפ״ה דרך )הועבר
אפילו ״מי שנתקיימו דבריו* -מחשבתו הרי לא נ פ ת ח ה ד ל ת )״שהרי לב״ש אפילו
נזיר וכאן מ ח ש ב ת ו ודעתו היא ש ל א תעמוד*( P הוא
היו שם: שנינו שכן סירושו, שכך ללמוד, אפשר שם, סס״ג גזיר מתום׳ ואף
גזיר הריגי אומ׳ ואחד הריגי גזיר שזה פ ל ו ג י אמ׳ אחד בדרך ואחד בא כנגדן מהלכין
4
אמר שלא נתקיימו דבריו וכד. שאין זה פלוני וכו׳ ו ב י ת ה י ל ל אומ׳ אינו גזיר א ל א מ י >
גזיר הריני ב״ש אומרים( אומר היו ר׳ יוסי בית שמאי באומ׳)דםו׳: יוסי אומ׳ היו ר׳
שמעון שהוא נזיר! ו נ מ צ א יוסף ,שזה שמעון ו נ מ צ א א ם זה יוסף( יוסף )כלומר שזה
ב״ש וסבר דמעולם לא אמרו בפלוגתייהו דב״ש וב״ה א ו מ ר ת ש״ר׳ יוסי פליג א ת ״ ק זאת
גתקיימה ולא גדרו שגתקיים מי אלא לב״ש נזיר ואינו דוד(, )חסדי נזירים״ כ ו ל ם
הפך( הוא .דלא מלח נחקיימו דבריו לשון הפר )צ״ל: שלא נ( בם״ב שם :כיני מחניחא מי
)כ״ה בי״ו וכי״ל ,וצ״ל :מלה( קברת ברה.
כך תירץ פינלם ,דרכה של תורה ,עמ׳ ,93את קושיית הבבלי לד א ,לפי לשון התום׳ והירוש׳. (2
שהרי אנו צריכים לפרש כאן: ״כיני מחניחא״ וכו׳ הוא כאן מעיקר הםוגיא, (3אם נאמר כי
ן אע׳׳פ שאמר ״אם כ א לב״ש כולם נזירין אף טי שלא נתקיימו תנאי נדרו ,ישלא נחקיימו ד ב ר י ו /ואף
עומדת אני״ הרי הוא נזיר אפילו לא עמדה.
צוק׳ :ממי ,וט״ס הוא. (4
333
ו״לא נתקיימו דבריו״ פירושו ומכאן אנו למדים לב״ה בדברי ת״ק שכך דעתם* מחשבתו.
ומ ורי״ף וכן רא״ם ורי״ץ )בשמיק(, בדיב ׳כדיי ליתא להלן(! ו כ ו ל ן )עי׳ בגמרא: ונמק״י:
בברית יעקב, שמ״ק שבליקוטי )מ ו ״ ס ״ י ״ א מ ר ת כ ע״א :הא גופא קשיא בבלי
זה. כנגד ג ו ד ר י ן זה ששגיהם אע״ם א: גדריס פ״ב חום׳ הדפו' ,עי׳ כגוי (1
שביטלו. צוק׳: (4 אוכלגו. וצוק׳: דפו׳ ז ח״ד כהגהה (3
ואילך. ע מ ׳ 89 תורה, של ודרכה שם, גזירוח בה׳ מל״מ הענין עי׳ לכל (5
וב״ה אומ׳ )עי׳ מ ל ״ מ ( : משובש שהתרגום כרש״י ,אלא כך םשנתנו בפיה״מ פי׳ הרמב״ם אף (6
הריני ל פ י כ ך אם א מ ר בנזירות המחייבו הנזירות הוא שיצילהו מן מדבריו דבר נתקיים שלא מי שכל
דבריו והרי נתקיימו אם נתקיימו( גם בערבית: אבל וכצ״ל! לא, מגיה. :אם )מל״מ פלוגי אם שזה גזיר
ח נ י פ א ו ה
שלא הגיה: )במל״מ שהיה וגמצא פלוני ש א י ן זה נזיר הריני הנזירות ואם א מ ר עליו ל לי
חל הנזירות מן שינצל דבריו כדי נתקיימו פלוני שלא אותו טעות היא( ה ג י ה ו בד׳ ר א ם ,א ב ל וכן היה,
ש א מ ר נ ו : מה הוא דבריו שגתקיימו מיי ש ל א ה מ א מ ר ]מן[ בודאי ו ה כ ו ו ג ח גזירות עליו
ולא דחוק( י ה ו ד ה ,א ב ל זה רב דברי שפי׳ כן חושב מ״ש )בעל יהודה רב לדברי אינו מתאימ זה פי׳
ורשי״ר ומל״ם תוי״ט ועי׳ ,(89 עמ׳ שמ חורה, ד ר כ ה של )כדעת אביי לדברי מתאים שאינו כ״ש
בא וראו אחד בדרך מהלכים שהיו שנים אומר: ח״ח הוא נזירוח פ״ב בה׳ מלין שלו. ערך בהקדמת
ה ר י זה ראובן והרי הוא אליהם הגיע שמעון. יהיה הריגי גזיר אם חאחרון( )כלומר ו א מ ר זה הוא.
שאיגו יהודה, כרב זהו בזה. כיוצא כל וכן שגדדו כמו גזיר חבירו שמעון הרי ו א ם היה גזיר.
שם(. חורה, כדרכה של גדרו )ולא חנאי שגחקייסו דבריו״, שנתקיימו א ל א ״מי גזיר
1
צריכין שאלה״( אין )״דמשמע להן נשאלין אין א מ ר מ ר( ז: ותום׳ בפסקיו, ורא״ש
ת נ א אם נ ש א ל ו ד ד מ ש מ ע דנשאליץ״( עונשין אותן ו מ ח מ י ר י ן עליהן .א מ ד ד ב יהודה והדד
בעם אבל ח כ ם ב ת ל מ י ד בד״ א ק ת נ י וכולן )תום׳ :כולן( אין צ ר י כ י ן ש א ל ה , הכי
ש ב א ל י ש א ל עונשין א ו ת ו ו מ ח מ י ר י ן עליו. ה א ר ץ
שמותרין בלא מפני שאלה״, צ ר י כ י ם לפי זה ״אין פירושו להן״ נשאלין ״אין
יודעין א ת ה ה ל כ ה , שאינן הארצות ואלו הם עמי באו להישאל, אבל אם אעם״כ שאלה,
א ו ת ן וכוי. עונשין
ור׳ יוסי, ר׳ י ה ו ד ה בין ר״מ, שהיתה עובדא, מסופרת לז ע״ג, בירוש׳ שם, אבל
אתא לגבי רבי מ י ל י י א ב א י ל י ן מתסרשת המשנה כסשוטה :חד בר נש נדר ומתוכה
אתא לגבי ושלחתיך לגביה. דאתית לגביי ושלחיה גבי רבי יודה אמ׳ ליה אודעיה מאיר
ושלחתיך דשלחך רבי מאיר לגביי יודה ושלחיה לגבמה( רבי יוסי א מ ר ליה הודעיה רבי
דאי׳ מישרי חורן לך לית א מ ר ליה אין לית קדמא׳ מישרי ר ב י יוסי אתא לגבי לגביה
קומי רבי מאיר אמר ליה הויתה אם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן .חזר ואתא ליה
ע ל ך. ו ח מ ר י ת מיקל חמיתך ליה אמר לי בקדמיתא. לא אמרת כן ל מ ה דהוא ידע
אותם )״וחמרית עלך״( ואין נזקקין ״עונשין אותן ומחמירין עליהן״ סירושו איםוא שדוחין
( 2
נדריהם״ להתיר להן נזקקין ״אין םירושו להן״. נשאלין ״אין זה ולפי . תיכף להן
עונשין להישאל באו ואם מי״ח(, ם״ד אבות נדרו״, בשעת לו ת ש א ל ״ואל )מעין
ממקום אחר וכד, שפותחין להם פתח שנזקקין להם אלא אותן וכד ,א ב ל חכמים אומרים
ב ״ ה א ו מ ר ל א ש ת ו ״ וכד ,פ ״ ב מ״א ,א ע ״ פ ש ה ו א מן ה נ ד ר י ם ה״מותרין״. כמו
כ ס ו ף דיבור ,ו ג י ל : כיה בדיו ואחריו ריווח בתום׳ :לשון נדרים משונה הוא מ ד מ ח נ יי, (1
אין נשאלין ,וטעות : ב א ה מדתגיא ,ומקושר עם הדיבור )ע״פ הגהת מי ז ( » גרפס מתני׳ ,ובדפו׳ מ ר
יאמר מרי. סיםקאות: היא ,ועי׳ להלן
בבבלי שם פירשו 'מחמירין״ :דלא טחחינן ליה בחרטה. (2
335
יודע איני אמ׳ ל י ד ו ר כך( )כלומר, מה ראיתה לידור שנינו: ו ה נ ה ב ת ו ם ׳ פ״א ו
מן הלשון הזה מ ש מ ע ש״םתם״ אסור. )דפו׳ וכייו( כ ך א ל א ש ר א י ת י ח ב ר י י שהיו נ ו ד ר י ן
נודרין שהיו ״שראיתי א ת ח ב ר י י כך, לידור• ראיתה )ימה רגיל שאינו דבר היה זה
וזה ״ א ס ו ר ׳ ,ו ב ו ו ד א י ש א ו ת ו ת נ א ל א ש נ ה מיד ש ל נ ו ,ו ה ו א שנד .פ י ר ו ש ן במיה. כ ך״(
ראשון )״בפרק האמור האלו תעניות םדר יט ע ״ א : )פ״ג מ״א( תענית בבלי .2
<״אם ע ב ד ר א ש ו נ ה ברביעה ואח״כ צבור הולכין ומתענין״( יחידים מתענין שבתחילה
א ח ר י י״ז יחידים הזה״: כסדר והולכין מתענין גשמים ירדו ולא ראשונה רביעה זמן
ו א ח ר י ר ״ ח כ ס ל י ו לר׳ יוסי ,תום׳ בבלי ו ע״א, פ ״ א מ ״ ד ו ת ו ם ׳ פ ״ א ג, לר״מ, במרחשון
א ל גשמים ירדו שלא דשאע״פ לשאול ושגיה ראשוגה רביעח ורמינהי שם(. ובבלי
ו ל א ב ש נ י ה ל א ה י ו מ ת ע נ י ן א ל א ש ו א ל י ך ( ש ל י ש י ת ל ה ת ע ג ו ת .א מ ר ר ב י ה ו ד ה י( בראשוגה
ו ש נ י ה האמור אימתי בזמן שיצאה רביעה ראשונה <האלו> סדר תעניות קאמר הכי
2
ו ל א י ר ד ו ג ש מ י ם )״פי׳ מ ת ע ג י ן ב ש ל י ש י ת ״ ,רא״ה> א ב ל י ר ד ו ג ש מ י ם ב ר ב י ע ה )ושלישית( >
( 3
וחזרו ושגו וכד. <ו>צמחו )וזרעו ולא צ מ ח ו א י גמי( ראשוגה
החלקיות הרביעות ו ש ל י ש י ת ש ל ה ב ר י י ת א הן זמני שניה ראשונה רביעה כלומר
הראשונה זמני ואם עברו שם(, ובבלי )תום׳ והאפילה והבינונית הבכירה היורה: של
ראשונה רביעה ו םע״א( בשלמא וכיו״ב א מ ר ו )בבבלי שם, בשלישית. מתענים והשניה
ראשונה רביעה היא משנתנו של ראשונה״ ו״רביעה וכו׳ להתענות שלישית לשאול
ממנה זמן באיזה הכללית ראשונה ברביעה לפרושי לא נחית ו״תגא היורה, הכללית,
זמנה של רביעה, שיצא מפני אלא ב: יד שבדף ואף ב ב ר י י ת א ) ר י ט ב ״ א ( *S מתענין״
ראשונה״ ״רביעה נקרא היורה זמן בוודאי וכאן ר א ש ו נ ה , רביעה של כי״מ: נוסח
כאן(. ד״ם )עי׳
336
0
כיני מתניתא הקלות והחמורות ל א הן חמורות כ ר י ת ו ת ומיתות ב י ת דין .א מ ר ר ב יהודה
בשגגה. שעשאן ובין בזדון שעשאן ״הקלות והחמורות״( בין )כלומר ה ק ל ו ת אותן
הזדונות )כלומר ״הזדונות והשגגות״( בין ש נ ת ו ו ד ע לו ב ה ן בין ש ל א נתוודע לו בהן. אותן
( 2
כ ר י ת ו ת ו מ י ת ו ת ב י ת דין. אילו הן קלות ע ש ה ולא תעשה ,חמורות
)רש״י(. הוא״ דקלות וחמורות לרישא וכולהו פירוש מפרשא ליה דמתני׳ ו״םיפא
מ ח ס ר א ״ ,שהרי ח ס ר כאן ב כ ל אופן ה מ ק ש ר בין ״הודע ״חסודי א ל א שזהו אעפ״כ מין
ולא הודע״ ובין ״ ע ש ה ולא ת ע ש ה ״ )״ואלו הן קלות״ ,״ואלו הן חמורות״(.
ר ב יהודה פי׳ ״הקלות והחמורות״ ,על פי יומא פ ״ ח מ ״ ח :ת ש ו ב ה מ כ פ ר ת ע ל עבירות
עד תולה החמורות הוא הסמוך( ועל בסי׳ פירושו )ועי׳ קלות על עשה ועל לא תעשה
( 3
יומא פ ״ ה /פ״ד תום׳ ו ש ב ו ע ו ת ל ט א, ב י ו ה ״ כ ויכפר ,ו ה ב ר י י ת א ש ם )יומא פ ה שיבא
ומיתות ב״ד .א ב ל ב ס פ ר א כריתות ואלו הן חמורות ד«( :ו א ל ו ה ן ק ל ו ת ע ש ה ו ל א ת ע ש ה
זדונה כ ר ת ו״חמורות״ -ל ״ ת שזדונה ״קלות״ -ל ״ ת שאין םרשה י״ב ה -ו קורא חובה
כ ר ת )ועי׳ ש ם פ ר ש ה א ב -ג ו פ י ״ ב ט( ,ו א ״ כ ה מ ש נ ה מ ת פ ר ש ת י פ ה כ פ ש ו ט ה .
אלא לנוסח המשנהן שאינם נוגעים ישרות ויש מפירושיו הפותחים ב״הכי ק א מ ר י
ומהם ועוקבים אותה, מפשוטה שיש מ ה ם )מהם על ס מ ך ברייתות( שמוציאים א ת ה מ ש נ ה
בעקיפין גם בנוסח המשגה. הגוגעים
מן הראשונים למשל:
.4י ו מ א פ ״ ח מ ״ ח :ת ש ו ב ה מ כ פ ר ת ע ל ע ב י ר ו ת ק ל ו ת ע ל ע ש ה ו ע ל ל א ת ע ש ה
ועל החמורות היא תולה ע ד שיבא יוה״כ ויכפר.
מיבעי .א מ ר ר ב יהודה על עשה מכפרת על לא תעשה השתא םע״ב: בבלי םה
4
ל ע ש ה .ועל לא ת ע ש ה גמור לא ורמינהי הכי קאמר > על עשה ועל לא תעשה ש ג י ת ק
דדמי ליה לא תשא וכל )תום׳ פ ״ ה ה( א ל ו ה ן ק ל ו ת ע ש ה ו ל א ת ע ש ה ח ו ץ מ ל א ת ש א .
יהודה ה ו ר ו ו י ץ (229 ,ר ׳ בחדש ,פ״ז, ועי׳ מ כ י ל ׳ גמור״( .ת ״ ש )תום׳ ש ם , )״לא ת ע ש ה
אומר כ ל שהוא מ ל א ת ש א ולמטה תשובה מ כ פ ר ת ,מ ל א ת ש א ולמעלה תשובה תולה ויוה״כ
מ כ פ ר .ל א ת ש א ו כ ל ד ד מ י ל י ה .ת א ש מ ע ) מ ד ד ש ב ״ י (107-106ל פ י ש נ א מ ר ב ח ו ר ב ת ש ו ב ה
יכול א ף לא ת ש א ע מ ה ן ת ״ ל ל א ינקה ,יכול א ף ש א ר חייבי לאוין כן ת ״ ל א ת שמו, ונקה
דתניא על מה תשובה ה י א ת נ א י ש מ ו ה ו א ד א י נ ו מ נ ק ה א ב ל מ נ ק ה ש א ר חייבי לאוין.
ויוהכ״פ מ כ פ ר תשובה תולה ל ע ש ה ועל מה ש נ י ת ק מכפרת על עשה ועל לא תעשה
ע ל כריתות ועל מיתות ב ״ ד ועל ל ״ ת גמור.
דעת וזו ה י א המשגה על פיה. את כ ב ר י י ת א זו ו מ ד ח י ק איפוא סובר יהודה רב
ומדרשב״י ר ׳ י ש מ ע א ל ) י ו מ א פ ו א ,ת ו ם ׳ ש ם ז ,ו מ כ י ל ׳ ש ם ,228 ,ו ש ״ נ ( :א ב ל ה ת ו ם ׳ ש ם ה
אלא פירשה כך לא בדוחק כפשוטה .ורב יהודה שפירש א ת משגתגו כמשנתנו סוברים
וכו׳״ ,ל א ה י ה ״השתא על ל״ת הקושיא שהחזיק בדעת ר׳ ישמעאלן שאם מפני מסגי
פירושו הבבלי קשר ב ״ ל א זו א ף זו״ .א ב ל שהרי משנתנו מתפרשת יפה להידחק, צריך
ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת )עי׳ ל מ ש ל ל ע י ל ע מ ׳ .(231-230 וכדרך התלמוד של ר ב יהודה בקושי זה
337
הגשמים אינו יכול להוציאו המשכיר בית לחבירו בימות .5ב ״ מ פ ״ ח מ ״ ו :
ואחד ימות החמה א ח ד ימות ל׳ יום .ו ב כ ר כ י ם החמה בימות החג ועד הפסח, מן
שגים עשר חדש. הגשמים
)ל? מ ו ת(. ב י מ ו ת ה ג ש מ י ם [ ק א ו ת ב על ה ג ר ה ו נ ר א ה שהיה כ ת ו ב מ ת ח י ל ה ל
ב י מ ו ת ה ח מ ה [ מ י י ר ,פ ק ב ודי ג .מב״ב מ ,ס ל ו ׳ ו ף ב ו א ו י ז סי׳ שכ״ה :ו ב י מ ו ת י(.
א
ש ל ש י ם יו ם. עד ואויז: ל׳ יום[ מ ב י ב ר
הגשמים לימות הגשמים בימות האי )״קס״ד הגשמים ימות מ״ש קא ב: בבלי
2
ימות הגשמים אגר P לכולהו ימות הגשמים( > )בימות איגיש ביתא דכי אגר קאמרי(
5 ( 4
אגר איגיש ביתא לכולהו ימות ה ח מ ה אגר ,וכד .א מ ר ר ב יהודה להודיעו > גמי כי החמה
והיק המשכיר בית לחבירו םתם )״לחדשים״ ,ראב״ד בשמ״ק ,רמב״ן ,ראבי״ה באגודה קתגי
<בימות מ ח ג ו ע ד ה פ ס ח א^א א ״ כ הודיעו ה ג ש מ י ם ב י מ ו ת אין יכול להוציאו ורא״ש(
( 6
)תום׳ פ ״ ח כ!( תניא נמי הכי )״לפני ימות הגשמים״(. מ ע י ק ר א ש ל ש י ם יום החמה>
7
אמרו אלא להודיעו וכד .אמר רב אםי שנים עשר חדש לא > וכשאמרו שלשים כשאמרו
א ח ד בימות הגשמים אינו יכול א מ ר ה ולא א ד ר ב יהודה״ ,ר י ט ב י א ( א ם נ כ נ ם יום )״אמתני׳
8
והאנן ש ל ש י ם יום ק א מ ר < י נ ן > > ,ה כ י ק א מ ר )״רב אםי״( א ם הםםח. מן ה ח ג ועד להוציאו
יום איגו יכול להוציאו וכד• שלשים מהני הגשמים בימות אחד יום גכגם
ר ב אםי, דברי בפירוש נדחקו שבשמ״ק( וריטב״א רמב״ן )עי׳ ר ש ״ י , הראשונים
אינם כך, פשוטם של דבריו אבל כ ר ב יהודה. אומרים שרב אםי פירש את משנתנו והם
ש ה ו א ה ו ס י ף ל מ ש נ ת נ ו ״ ב י מ ו ת ה ח מ ה ש ל ש י ם י ו ם ״ :א ם נ כ נ ם וכו׳ ז כ ל ו מ ר א ם ה ש כ י ר אלא
וקם״ד להוציאו. יכול אינו הגשמים בימות אחד יום ונכנס ה ח מ ה ב י מ ו ת לו ב י ת
שאינו יכול להוציאו ,וע״כ שאלו השלשים אומר רב אםי א ח ר י נ כ נ ס יום א ח ד שאםילו
אחד יום אם נכנם ה״ק ותירצו וראשונים(, סלו׳ )כנו׳ כ ״ י ת נ ן״ ש ל ש י ם יום ״והאנן
9
ש ל ש י ם יום .ו ר ב א ם י פ י ר ש מ ש נ ת נ ו כ פ ש ו ט ה ,ו ש ל א כ ר ב י ה ו ד ה Sמאותם
ששון עמ׳ עב, ועי׳ ה״פ )אבל ל א ב כ י י פריז, ו ד ״ ב 394 ב ה ״ ג ד״ו ,צז ע ״ ד והנה
אינו יכול סתם לחבירו בית המשכיר והילכתא הברייתא: אחרי מסודר ע מ ׳ ,(56 ראו
ובחניות שנים עשר יום שלשים החמה ובימות בימות הגשמים מחג ועד הפסח להוציאו
בימות )ועי׳ הגהות מא״י( ,אבל ליחא בכיי ) ד י ס ( . וכן (1ברי״ף שבדפוסים:
(2ליתא בכי״י וברי״ף.
(4עי׳ ד״ס. (3כ״ה בכי׳׳י הנ״ל ורי״ףן ברפוי :אגר לכולהו.
(6ה וה״ג. צ ר י ך להודיעו קתני. (5כי״י וראשוגים ו ה וה״ג ד״ו ,ועוד )עי׳ ד״ס(:
394ומתיבות ) 75ואחריהם או״ז סי׳ שכ״ה( :לא שידור בו שלשיס (7בה״ג דיו צז ע״ד וד״ב
יום ולא שידור בו שנים עשר חדש אלא להודיעו )״שיודיענו״( קודם לשלשים )'שלשים״( יום וקודם לשנים
יא ע״ד^ שס, וירוש׳ כז התוס׳ פיח וכו׳ .וזהו כלשון וכשם חדש עשר קודם שנים״( )״ושיודיענו
ובמתיבות ישנה כל הברייחא ובלשון הירוש׳ .אבל בה״ג כ״י פריז כלשון הבבלי.
(8כי״י )עי׳ ד״ס( < אבל פלו׳ :והאנן תנן שלשים יום ,ראב״ר וריטב״א :והאבן שלשים יום תנן.
באלול אלא באחד ואם לא עמד )״ר״ח לשכירוח בחים ואימא תשרי בר״ה ז ע״נ אמרו: (9
ל כולהו )"סמוך לתשרי״( ביתא איניש אגר כי סתם כיון שהגיע תשרי עלתה לו שנה״(,
להוציאו אינו יכול הגשמים ימות לפגי יום שלשים וא״כ אם שכר אגר. הגשמים ימות
ולא כש״כ םתם. זו, אםי׳ אמר לשנה
338
״הודעה״ כלל׳ ב פ ס ק זה לא נזכרה א ח ד שוכר ואחד משכיר ,וחני מילי ב ס ת ם וכר. חדש
ממקור )הפסק לקוח את מ ש נ ת נ ו כפשוטה ,ו כ ר ב אםי ,ושלא כ ר ב י ה ו ד ה שפירש ובוודאי
אפשר משאילתות(. אחר,
ח ב י ת לא יסמוך לכותל סמוך כותלו מי שהיה פ״ב מ״ד: בבא בתרא .6
א״כ הרחיק ממגו א ר ב ע אמות. כותל אחר אלא לו
אמר אמות״(. מד׳ )״בקרוב היכי סמיך קמא״( )״וכותל וקמא א -ב: כב בבלי
)״מתחילה כותל אצל כותל ל ס מ ו ך ה ב א )״הכי ת ר י ץ מתני׳״( הכי ק א מ ר יהודה רב
0
מתקיף לה ארבע אמות. לא יסמוך אלא א״כ הרחיק ממנו ״אצל חצר חבית״( חבית״,
כותלו סמוך לכותל ח ב י ת קתני )״אלמא כ ב ר היה״ ,״כלומר להוסיף שהיה והא מי רבא
ר״ג(. יכול״, א ת ה אין )כצ״ל( מ מ נ ה ל ח ס ר אבל א ת יכול ולתרצה המשנה על
( 2
א מ ו ת ב א ר ב ע חבירו לכותל כותלו סמוך מי שהיה ק ת נ י הכי אמר רבא אלא
( 3
בתוך כשסמכו ״סי׳ ש מ ח ל לו ל א י ס מ ו ך •וכר ,מ״ט ד ד ו ו ש א ד ה כ א מ ע ל י ל ה ת ם « )ונפל(
ל א ח ר י ו ב ת ו ך שלו ל א י א מ ר כ ב ר מ ח ל ת לי ב כ ו ת ל ועכשו בא לסמוך כותל אחר אמות ד׳
הראשון מכותל ד׳ א מ ו ת שלא לםמכו בתוך שני בכותל למחות א ת ה יכול ואין ראשון
וכל וכו׳ חבירו מתחלה למצר מעלי לכותל ד ב ת ד האי כותל שלו שםמ)0ך משום.דדושא
כ נ ג ד זו ב נ ו י י ן ו ל א כ ד ב ר י ד ש ״ י ז י ל ״ ו כ ו ׳ ) ר מ ב ״ ן ( . זו הכתלים
.7מ ע י ן ז ה ה ם א ף פ י ר ו ש י ו ב ״ ה כ י ק א מ ר ״ ש ב ס נ ה ד ׳ כ ו א ) ע י ׳ ת ו ם ׳ ש ם פ ״ ה ב ו ב ת ר ב י ץ
וקידושין ל ה ס ע ״ ד ו ת ו ם ׳ פ ״ ג ו( ז ש ב ו ע ו ת ל ה א )עי׳ י ד ו ש ׳ ש ם ם ״ ד , 156ה ע ׳ ,(77 ש״ז,
ב )עי׳ י ד ו ש ׳ ש ם ס ״ א ,ם א ע ״ ד ,ו ע י ׳ ת ו ם ׳ ש ם ס ״ א יג(. לט
ב״הכי רב יהודה פותח משנתנו של פ ש ו ט ה ע ו מ ק שהם פירושים אף אבל
כגון: קאמר״,
שעיר הנעשה וקדשיו מקדש טומאת ועל זדון ש ב ו ע ו ת פ ״ א מ״ו -מ י ז : .8
אחד ת( מכפר. המשתלח שעיר ע ב י ר ו ת וכו׳ שאר ועל מכפרין, ויוה״כ בפנים
משיח ולכהן לכהנים בין ישראלים מד. ואחד כהן משיח. כהנים ואחד ישראלים
339
מ ק ד ש וקדשיו. הנהנים על טומאת <עי׳ ל ה ל ן ״ ה ו ס פ ו ת ״ ( א ל א ש ד ם ה פ ר מ כ פ ר ע ל
( 2
אחד ישראל ואחד נהנים ואחד בהן משוח ה א ג ו פ א ק ש י א י> ק ת נ י יג ב : נכלי
ת נ י מ ה כין י ש ר א ל לכהנים ולכהן משוח )״בתחילה השוום והדר תגי מ ה נ י ן י ש ר א ל והדר
אמר רב יהודה הכי קאמר אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משוח מתנפרין לכהנים״(.
לכהנים ולכהן משוח ביניהן ומה בין ישראל ה מ ש ת ל ח ב ש א ר ע ב י ר ו ת ואין חילוק בשעיר
( 3
ה פ ר מ כ פ ר על הנהנים על טומאת מקדש וקדשיו וכד. ש<דם> אלא
א נ ל סגנון ריטורי זה מצוי ע ו ד נ מ ה פ ע מ י ם פירוש ,ופשוטה של משגתגו היא ז זהו
מה להדיוט, נותנ ואחד לגשיא ר׳ יהודה אומר א ח ד נ ו ת נ גדרימ פ״ה מ״ה: במשגה:
ערנין פ״ג )ועי׳ מ ״ ש שם(, לזנות לגשיא א״צ כותב לגשיא לכותב להדיוט שהכותב בין
מקגה אלא לשדה אחוזה מ ק ג ה מ ה בין ש ד ה ואחד שדה אחוזה רא״א אחד שדה מ״ב:
בין מה ואחד כל האדם הבעלים אחד ושם פ״ז מ ״ ב : אחוזה נותן חומש ו כ ו / שבשדה
לבין כ ל ה א ד ם א ל א ש ה ב ע ל י ם גותנים חומש וכד .ובכל אלו לא העיר ה ב ב ל י כלום. הבעלים
גדול ואחד קטן כ ל ה ע ר י ו ת א ח ד ) ״ ה א י ש או האשד.״( כריתות פ״ב מ״ו: .9
פטור ,א ח ד ער )״ניעור״( ו א ח ד ישן הישן פטור ,א ח ד שוגג ואחד מ ד ד השוגג הקטן
והמדד בהכרת. בחטאת
4
אמר רב וכי קטן חייב בשפחה״(. )״בתמיה, והכא קטן חייב > סע״א: יא בבלי
חייב והכא וגדול כל עריות א ח ד גדול ואחד קטן קטן פטור ק א׳( )מ: הכי קתגי יהודה
( 5
חייב ישן גמי וכאן ישן ישן פטור. ואחד כל עריות א ח ד גיעור גמי פטור ו כ ו / גדול
( 6
נ י ע ו ר (7 כל עריות אחד ק א׳( )מ: הכי קתני )אמר רב( יהודה רב אמד )״בתמיד״״(
ד ( ( 7
פטור וכד. חייב ,וכאן אפילו ניעור ישן ישן פ ט ו ר וניעור ואחד
שעשה בה את בשפחה החמיר חומר )״זה של מ״ד המשכה היא שמשנתנו ז״א
עריות כל טז: פ״א בתום׳ שנינו וכך שבשמ״ק(. הרא״ש בתום׳ ועי׳ כשוגג״, המדד
דרב קמיה דתני תנא ו כ ו ׳ )זוהי ה ב ר י י ת א כ ר צ ו ן וכו׳ י ש י נ ה כ ע י ר ה עשה אונם שבתורה
בשםחה שאין כן מה ו״איםכא״( עריות״ ״אשאר באמת שנויה והיא ב ב ל י שם, ששת,
כ ל עריות עשה קטן כגדול לחייב על הגדול ובשפחה אם היה קטן הרי אלו םטורין. חרופה,
כריתות פ״ג מ״ג :א כ ל אוכלין טמאין ו ש ת ה משקין טמאין ,ש ת ה ר ב י ע י ת .10
יין ו נ כ נ ס ל מ ק ד ש ו ש ה ה כ ד י א כ י ל ת פ ר ם .
ושהה למקדש קאי דאנכנם דדמשמע דקתני ושהה שהייה ל מ ה לי יג ב : בבלי
שם״׳ ועי׳ ר״ג׳ ועי׳ תום׳ ש ב ש מ ״ ק ותוי״ט( א מ ר ר ב י ה ו ד ה ה כ י ק ת ג י ) ״ ה א י ו ש ה ה ד ק ת ג י
ושהה יין רביעית ושתה טמאין משקין ושתה טמאין אוכלין אכל קתני״( באכילתן
כדי אכילת פרם וגכגם ל מ ק ד ש חייב. ו ב ש ת י י ת ן ב א כ י ל ת ן
לא הנשים כל״( )״שאר שאר כל וכן וכו׳ היבמה מ״י: ם״ד יבמות .11
י ג ש א ו ) ״ י ג ש א ו -י ת א ר ס ו ״ ( ע ד שיהיו להן שלשה חדשים א ח ד )״אחת״( ולא יתארסו
ארוסות. ואחד גשואות אחד ואחד אלמגות גדושות אחד בעולות ואחד בתולות
של סר ,ורש׳׳י במשנה הוא שהגיה כלפנינו. שדמו כנו׳ ר״ח ,וכן כיו״ב מ :אלא (3
מ :והכא ישן חייב. (5 מ :והבא קטן. שמ״קז (4
מ :ער. (7 מ ליתא. (6
340
( I
אחד גרושות ו כ ו /בד״נ ומי״ר ,לו ם ק ור׳ יהוסף :׳ א ל מ נ ו ת -ג ר ו ש ו ת -א ר ו ס ו ת -נ ש ו א ו ת ״ .
2 2 2
והי בעולות גיגהו י ארוסות הי בתולות והי נינהו > גינהו > הי ב: מב בבלי
( 2
ש נ ת א ר מ ל ו או בעולות ואחת בתולות נשואות .א מ ר ר ב יהודה הכי ק א מ ר א ח ת נינהו
ש נ ת ג ר ש ו ב י ן מ ן ה א י ר ו ס י ן ב י ן מ ן ה נ ש ו א י ן ,(3
ואותן נבעלו, םירושו בין שנבעלו ובין ש ל א ״אחת בתולות ואחת בעולות״ כלומר
בתולות או בעולות בין שהן ארוסות או נשואות ,א ח ד שנתאלמנו ואחד שנתגרשו.
( 4
. הגהה זהו פשוטה של משנתנו ו ל א
.12י ב מ ו ת ם ״ ה מ ״ א ו מ ״ ב :ר ״ ג א ו מ ר א י ן ג ט א ח ר ג ט ו ל א מ א מ ר א ח ר מ א מ ר
ו כ ד וחכ״א יש ו כ ד כ י צ ד ע ש ה מ א מ ר ב י ב מ ת ו ונתן ל ה גט צ ר י כ ה הימנו חליצה וכד.
בבלי ג ב ר ע ״ א :האי גט א ח ר ג ט הוא ד ב ת מ י ה ,וכי זהו ג ט א ח ר גט .ד ק ת נ י ר י ש א
אמר מאמר״( ? ! ומפרש כיצד ע ש ה מ א מ ר כ ד דהיינו גט א ח ר וחכ״א יש גט א ח ר וכד
]גא דלעיל )״בברייתא כדאמרן מאמר גט ומאמר א ח ר ר ב יהודה הכי קאמר גט א ח ר
התרתן כיצד ויבמה א ח ת פירש״( ,יבם אחד לא ו ב מ ת ג י׳ כד אר״ג כיצד פע״א[
ע ש ה מ א מ ר ב י ב מ ת ו וגתן ל ה ג ט צ ר י כ ה הימגו חליצה.
ואיבמה נפשיה הוא ואיבם א ח ד ״כ י צ ד לאו אפלוגתא קאי אלא מילתא באנפי
א ח ת ק א י והכי ק א מ ר כ י צ ד דין י ב ם ו י ב מ ה ״ )רש״י ב מ ש נ ה ,ג ע״א(.
״כיצד״. מצויים: שינויים א ב ל עי׳ להלן,
בדמים לתתו )״שדרכו באחר דמים הנעשה כל .13ק י ד ו ש י ן פ ״ א מ ״ ו :
כ ש ק ו נ י ן ח פ ץ א ח ר ״ ( כ י ו ן ש ז כ ה ז ה נ ת ח י י ב )זד (.ב ח ל י פ י ו .
באחר בכל הניתן דמים )״שהוא ניהו -מ ט ב ע בבלי כ ח םע״א )ב״מ מו א( :מאי
דמים ה נ י ש ו ם מקום״( ש מ ע מינה מ ט ב ע נ ע ש ה חליפין? א מ ר ר ב יהודה ה כ י ק א מ ר כ ל
דהיינו כ ל המטלטלין״( בדמים ב א ח ר )״כל ד ב ר ש א ם ב א לתתו דמים ב א ח ר צריך לשומו
חמוד ב פ ר ה או החליף שור כ י צ ד דיקא נמי דקתני בחליפין. שזכה זה נתחייב כיון
נעשה חליפין מאי כיצד ה״ק )״תרתי בשור ש״מ .ולמאי דםליק אדעתין מעיקרא דמטבע
מטלטלין״( םירות נמי עבדי מטבע והדר אשמועינן ש א ר ברישא א ת א לאשמועינן ,נקט
״ח״מ״(. כ י צ ד ה ח ל י ף ב ש ר ש ו ר ב פ ר ה ו כ ד )ועי׳ חליפין
פ״ה בב״מ דמים״ ״עשה ״הנישום״ ,וכן שימושו ש ל מפרש ר ב יהודה ״הנעשה״
וכד. ד מ י ם ש ת ע ש נ ו מ״ט :לא תלוה אשה ככר לחברתה עד
(2מ ורש״ין בדפו׳ :ניהו. (1וכן עירובין מז א .אלמגות—גרושות ,גם מ ,רי״ף ורא׳׳ש.
ב ע ו ל ו ת הי גיהו ארוסות והי גיהו ג ש ו א ו ת , (3בד׳ פיזרו ורי״ד :הי גיהו בתולות הי גיהו
)לעיל עמ׳ 336סי׳ .(3 ב כלומר ״בתולות ובעולות״ הן הן ״ארוסות וגשואות״ ,אבל עי׳ שבועות יב
(4רש״י :כלומר ל א ח ח ג י אחת ואחח דמשמע חדי מילי גיגהו אלא כולה חרא קתגי ופרושי
קמפרש וכוי .אבל כפשוטן של דברים אין זו הגהה.
341
ברא דמיחייב כ ל מ צ ו ו ת א י> אילימא מצות הבן על האב. כל בבלי כט א :מאי
נ ש י ם פ ט ו ר ו ת )״בתמיד,״( ל א ב א )״והכי מ ש מ ע כ ל מ צ ו ת ש ה ב ן מצווה ע ל אביו״(, למיעבד
תיראו הרי כאן אומר א י ש אמו ואביו מנין כשהוא א י ש א י ן ל י א ל א א י ש אשר, והתניא
אנשים ל ב נ ו ל ע ש ו ת ה מ ו ט ל ו ת על האב שנים .א מ ר ר ב יהודה ה ״ ק כ ל מצות ה ב ן
ח י י ב י ם ו נ ש י ם פ ט ו ר ו ת .ת נ י ג א ל ה א ד ת ״ ר )תום׳ פ ״ א יא( ה א ב ח י י ב ב ב נ ו ל מ ו ל ו ו ל פ ד ו ת ו וכו׳.
אילימא כ ל מ צ ו ת ה א ב ע ל ה ב ן וכו׳ .מ א י כ ל מ צ ו ת ה א ב ע ל הבן. ולהלן ל ם ע ״ ב :
והתניא ה א ב חייב )״בתמיד,״( חייבות נשים דמיחייב א ב א למיעבד לבדיה, כל מצוותא
מצות האב כל קאמר יהודה הכי רב אביו אין א מ ו לא .א מ ר ולפדותו ז למולו בבנו
ל א ב י ו א ח ד א נ ש י ם ו א ח ד נשים חייבין. ל ע ש ו ת על הבן ה מ ו ט ל ו ת
מאכיל ומשקה וכד. ה א ב על ה ב ן מצות איזו ה י א א ב ל בתום׳ פ״א יא שנינו:
)חייב( ל מ ו ל ו וכו׳ .ה ת ו ם ׳ ה ב ן על ה א ב א ח ד ה א י ש ואחד האשד ,ו כ ד ,איזו ה י א מ צ ו ת
א נ ש י ם א ח ד מצות הבן על ה א ב בסדר הפוך :כל מי״ר א ב ל כנו׳ במשנתה שנתה
י ת ו נ ש י ם פט ו דו א נ ש י ם ח י י בין ח י י ב י ן ,כ ל מ צ ו ת ה א ב ע ל ה ב ן נ ש י ם ו א ח ד
כל מצות אנשים חייבין ו כ ד ה ב ן על ה א ב כל מצות מי״ר הוא כאמור: נוסח
כו׳ ה ב ן על ה א ב מצות כל ובירוש׳ שם ,ס א ע ״ א : הבן על האב אחד אנשים וכד.
( : להלן וכו׳ )ושם לפדותו למוהלו ל ב נ ו ל ע ש ו ת חייב ש ה א ב מצות )פיםקא!(.
א י ז ה ו מ ו ר א ל א יושב ב מ ק ו מ ו ו כ ד .נו׳ ה י ד ו ע / ש ה ב ן ח י י ב ל ע ש ו ת ל א ב י ו. מצות
מ כ ר י ע ה )עי׳ ״ פ י ס ק א ו ת ״ ( אינה כבבבלי( ה ו א איפוא כנו׳ מי״ר ,א ל א ש ה פ י ם ק א )בירוש׳
שחידוש׳ נ ס ת כ מ ש נ ת הבבלי ופירשה כ ר ב יהודה. ואסשר
אך בפ׳ בתרא דבכורות כנו׳ מי״ר -פ ק פ ק ב ה : ואמנם ה״ר יהוםף שהגיה ב מ ש נ ה
א הו דגרסי׳ פירושו כן, שאין משמע סע״א( וקידושין כאן ,כ ט )ם״ח מ״ו ,מ ט א,
א ב י ו על ש מ צ ו ת ו לפדות ובנו לפדות הוא קודם א ת בגו ר׳ יהודה אומר בנו קודמו
עליו. ב נ ו ו מ צ ו ת מצות פדייתו ש ל א ב זה היתה ע ל אביו ש מ ת ( )רש״י:
בהשפעת משנת בכורות! אבל משנת בבבל איפוא ש מ ש ג ת קידושין הוגהה גראה
איגה מכריעה ,שהרי אפשר ואפשר שר׳ יהודה בבכורות ה ש ת מ ש בלשון אחר. בכורות
אלא גוהגת איגה בארץ תלויה שהיא מצוד, כל .15ק י ד ו ש י ן פ ״ א מ ״ ט :
ושאיגה תלויה בארץ גוהגת בין בארץ בין בח״ל וכר בארץ
בדינ, אבל ותום׳ ורא״ש. וכן רשיי ובמשניות למן דםו׳ יוסט׳, כ י במביב דפו׳
ק פ ו ב )הו׳ נוראק( ומב״ב מ )אבל בפיסקא :כל מצו׳ שהי׳ במי״ר וסי״ר )מא סע״ד( ,לו,
כתיבת יד״ של עדני וריטב״א ,׳ספרי בפירושו רימ ורע״ב ערוך jf׳ גף, תלויה בארץ(,
נוהגת בין בארץ בין בחו״ל בארץ תלויה שאינה והגהת היר יהוסף )מ״ש( :כל מצוד,
ב א ר ץ אינה נוהגת אלא בארץ .וכן בספרי ראה טי׳ ניט תלויה ש ה י א )״ושהיא׳( וכל
)ירוש׳ שם( ועקב סי׳ מ״ד )ילקוט וכייי(.
342
תלויה ,אילימא תלויה דכתיב בה ביאה ש א י נ ה ומאי ת ל ו י ה לז א :מ א י בבלי
רב יהודה אמר וכר. והרי ביאה, תלויה דלא כתיב בה ושאינה )״כי ת ב א ,כי יביאך״(
ה ג ו ף נ ו ה ג ת בין ב א ר ץ בין בחו״ל ח ו ב ת ק ר ק ע א י נ ה נ ו ה ג ת ח ו ב ת כל מצוה שהיא ה״ק
בארץ ,מ ג ה ״ מ ד ת ״ ר ו כ ר )ספרי ר א ה שם(. אלא
זהו פ ש ו ט ה של משנתנו׳ ו כ מ פ ו ר ש בםפרי .א ל א ש ה ב ב ל י היה לו ב מ ש ג ת ו כ ג ר מ ב ״ ב :
שאינה ואולם ר ב יהודה -כ נ ר מי״ר: )״מאי ת ל ו י ה ומאי וכר״(, תלויה -ושאינה תלויה
)״חובת הגוף -ח ו ב ת קרקע״(. תלויה תלויה-ושהיא
ת נ א י ״ ״ ק ב ע ו ה זעירי, ט.
-השוגים ה״תגאים״ ידי על ל״היקבע״ ה״הגהות״ כבר מתחילות הזה בזמן
ז ע י ר י. של הגהה על בבבלי מפורש ד ב ר זה המשגה. גום ח ל ת ו ך ו ל ה י כ נ ס
אותו שם, כבר מצא ר״א וכשעלה ר׳ אלעזר, לפני זעירי עוד בא ישראל לארץ
היה איפוא .כר׳ אלעזר ,לבדוק א ת פ ז א ו ח ו ל י ן ק ו א ) ל ע י ל ע מ ׳ 167ו א י ל ך ( ז י כ ו ל ב״ב
מ ש נ ת נ ו מ פ י ר׳ י צ ח ק ב ר א ב ד י מ י ,ת ל מ י ד ו ש ל רבי• נוסח
התדמורים למלכות ״בסםםופא״ זעירי נתסס לט( ד״א )מת ר׳ יוחנן ימי בסוף
ור׳ ש מ ו א ל ר׳ יוחנן( והלכו ר׳ אמי )תלמיד ,(273 - 267 מלכתא״ ,מלכה בשגות )״זגביה
ו ב ש ע ה שהיו עסוקים בפיוס ב א ה שמועה מ ב ה י ל ה לזגוביה .ובין כך גיצל זעירי ל״םייםה״,
2
ת ר ו מ ו ת פ ״ ח ,מ ו ע ״ ב (>. )ידוש׳
ישב בבבל כאן כי א ת א ז ע י ר י ם . ברכות כב א: אותו בבבל, מוצאים אגו אח״כ
) ב ר כ ו ת י א ב ,ז ב ח י ם צ ד שהיה לםגיו ת ל מ י ד ר ב ושמואל אשי, בר חייא ר׳ לרגליו
הרי ד׳ זעירא מתרעם על ה״זקנים״ שהיו יודעים ז " (1יכול היה״ ,אבל אם עשה כך אין אנו
בימי ר׳ יצחק בר אבדימי שלא בחנו את המשנה מפיו ,ידוש׳ מע״ש רם״ה .נה ע׳׳י )עי׳ להלן(.
ורבי רבי אימי סלק ) ר ׳ :בספסופה( בר חיננא איחציד בםפסופא זעירא( )רש״ס: (2זעיר
שמואל פפייסה עלוי אמרה להון זנביה מלכותא )ר׳ ורש״ס :מ ל נ ח א ( יליף הוא ברייכון עבד לכון ניםין,
) ר ׳ :מעסיקין ,״מי עםיקין״ ,״בעוד שהם עסוקים״( ביה עלל חד סרקיי מעין חד סםםר .אמר מעשיקין
ר׳ זעירא( )רש״סנ זעיר ואישתזיב ניציר( לאחוי בר ) ר ׳ :בר להון בהדא סםסירא קטל בר ניצור
פרס, למירון, צפונית אבל היא ״ספסף״, בערכו! קרויס אצל לעף עי׳ ״ספסופא״, על בר חיגגא•
.399 ,Pal. Handbuch
כמו שמפורש הושעיא, ר׳ על אלא נמשך על זעירי, אין ״כי סליק״ (3אבל בחולין נו א,
בכ״י ה :כי סליק רב הושעיא לנהרדעא )ועי׳ שבח יט ב ,קמח ב ,בכורות יז א ונדת בא א(.
343
( 1
. א ,ועוד( ,ש ב ת ק ט א ,ק מ א ,י ו מ א עז ב ,ו א ו מ ר ב ש מ ו ) פ ס ח י ם י ב ב ,כ ״ י מ ו מ ב וא״ם(
בשמו: שמועות אומרים תלמידיהם ותלמידי ותלמידיהם ושמואל רב שאר תלמידי גם
4 ( 2
גידל, רב ב >: ע״ז םא א P בא מגחות יהודה, רב ז א לא ברכות הוגא, רב
( 5
ס ג ה ד ר י ן ס ט ב, א, לג ברכות ח ם ד א, רב ע״ז ס א ב ז , ג ח מ ן רב כא א» מגחות
ר ב א ,ס ו ט ה ה ר ע ״ א ן א -ב : גדרים מו יוסף, ורב ר ב ה מ ט ב ,ם ע ״ ב ! ל א א, ע״ז
כ ת ו ב ו ת יז ב. ססא, בר ם ו ד ח ב
)ועי׳ יז ב כתובות י ו ח ג ן, רבי בז קיט יבמות ח ג י ג א, ר׳ עם חולק הוא
ג י ט י ן כ ד ב -כ ה א ,ב ״ ק ל ע ב ,י ב מ ו ת כ א ב : רב, מ ג ח ו ת קז ב» שם ,כו םע״א(, ידוש׳
כ ת ו ב ו ת י ג א. אםי, רב מוסיף ז עם וזעירי
ע ד ש ר ב א א ו מ ר עליו )זבחים מ ג ב(: ב ב ד י י ת ו ת, וידען גדול גחשב בקי זעירי
6
מ פ ר ש ת, כ ל מ ת ג י ת א ד ל א מ פ ר ש ל ה זעירי > ל א מיפרשא .ב מ ק ו ם א ח ד הוא שוגה ב ר י י ת א
חייא״(. רבי ״דתני ולא רייד, )כגד וכו׳ עבודה לא לכל ז ע י ר י דתגי כה ב: יומא
על משגתגו: ח ו ל ק ת א ח ר הוא ״שוגה״ ברייתא במקום
עדים עברים באים זה ושגים בצד ש כ ת ב ן זה גטין שגי מ״ו: פ״ט גיטין
ש ה ע ד י ם את ז ה ל ת ח ת ז ה ו ש ג י ם ע ד י ם י ו ג י ם ב א י ם מ ת ח ת ז ה ל ת ח ת זה. מתחת
יוני אחד עד א ח ד יוני, ועד אחד עברי עד גקראים עמו כשר. ה ר א ש ו ג י ם
פ ם ו ל י ן. באין מ ת ח ת זה ל ת ח ת זה שניהם ע ב ר י אחד ועד
עד אחד יוני ועד אחד עברי[ כך בדינ ,מי״ר ,לו ,פ ק וב ,מב״ב מ ורי״ף ד״ק )ושם:
לתחת זה ומתחת זה לתחת זה( ור׳ יתוסף אשכנזי .רשיי ותום׳ ,רמבין ,רשב״א וריטב״א
זעו רא כד ע״ד(: פ״ז, סנהד׳ לא סע״ב, )כלאים ם״ז, שבת טיז ,י ע״א (Jאבל בירוש׳
זעירא, זירא, רבי זעירא( רב חייא בר אשי בשם כהנא ,אינו ״זעירי״ ,אלא רבי )בכלא׳ וסנה׳:
K קלח בבבלי שהובא שמואל, אשי בשם בר רב חייא רבי זעירא שבח שם ,י ע״ב: כמו בירוש׳
בשם ר׳ זירא ,שהיה חלמידו של רב חייא בר אשי ,שבת קמה א )ועי׳ ע״ז טז ב( ,ועוד.
המקח שער ה וס׳ בכ״י מ, כ ה נ א, רב תרגימו וכו׳ זעירי אמר הכא (2בב״מ ס ע״ב:
א
ר׳ זעירא ברא״ש: ע׳ חזר! וערוך ר ר׳ — בכ״י בלא ר׳ זעירי אמר רב הונא ,וכן -אבל נ״ט:
ב
)על חילופיט ר׳ זירא חוא בוודאי הנוסח הנכון והוא ״ר׳ זעירי)א(״ אמר(. זעירי )ר : הונא א״ר
זעירא — הוא בשם ר׳ רב הונא פ״א ,כה ע״ג: כתובות שבירוש׳ הונא כאלה׳ עי׳ בציון( .ואולם רב
ר׳ הונא השני׳ בבלי שעלה לארץ ישראל ונזכר הרבה בירוש׳.
תשובתו ר׳ חנינא: אחרח בשם שמוסר לפניו שנזכר אותו זעירי (3״זעירי״ זה הוא כמובן
של הלוי ח״ב ,243 ,אינה תשובה.
(4ואולם ״רב יהודה בשם רב זעירא״ ,שבירוש׳ שבת פ״ו ,ח רע״ג ,ט״ס הוא וצ״ל :ר׳ זעירא
רב יהודח בשם בשם רב יהודה )כרגיל בירוש׳ ,למשל תענית פ״ג ,סז עיא ,ועוד( ,וכך מנוקד בכי״ל:
בשם רב זעירא ,כלומר שיש ל ה פ כ ם ! בניגוד להלוי שם.610 ,
בפי רב תולדות תו״א(405 , כמו שציטט היימן, )כך ,ולא ״זעירי״, (5ואולם ״זעירא חברין״
והם גזברים כחברים למשל גם בירוש׳ ברכוה ם״ד ,ח ע״ג, ז י ר א, גחמן ,ב״ב קגז א ,הוא ר׳ זעירא,
כתובות פ״ד ,כט ע״ב :ר׳ זעירא שאל )צ״ל :שלח( שאיל לרב גחמן בר יעקב ,ורגיל ר׳ זירא ובירוש׳
בשם ר״נ ,ד״ה כ ע״ב ,כתובות צח א ,גיטין לט ב וב״ב יב א.
ב
משווה אותם[. אבל הוא זעירא, ורש״י ,וכן ״זעירי״ ,מד א ]יתו״א כ״י: ר ״רב״ ,ליתא (6
344
פ״ט, גיטין מי״ר גם בירוש׳ כנו׳ עברי -יוני ,ונדחקו. ורי״ד היה ל ה ם נ ו ס ח מ ב י ב ד פ ו ׳ :
נ ע״ג ) מ ש ו ב ש ו ח ס ר בירוש׳ ב״ב פ״י ,יז ע״ג ,עי׳ להלן(.
וליתכשר האי בשני עברים וליתכשר האי בשני עדים אמרו בבבלי ,פז ב : ועליה
יוגים ,ד ת נ ן ) פ ״ ט מ״ח( גט ש כ ת ב ו ע ב ר י ת ועדיו יונית יונית ועדיו ע ב ר י ת כ ש ר ו כ ר . עדים
ותנא דידן ,ד ל מ א גוגדלית ד ב ה נ ך תרי גיטי דמתני״׳( שניהן כשירין. ז עירי תני הא
0
שלא כלומר היוונים, חתום גונדלית דילמא קםבר דםםל אחרון דידן )״ותנא חתום
עד דחתימי: הוא )״כולן ע ל ראשון״( וכולהו אחד א ל א כדרך העברים חתמו״( כמנהגם
א ח ד יוני ועד עברי ו ל י ת כ ש ר האי )״הימני״ ,ר״ת( ב ע ד א ח ד א ח ד ע ב ר י ו ע ד א ח ד יוני.
{ 3 ( 2
כשר. ,ד ה א ת נ ן )שם> ע ד א ח ד ע ב ר י ו ע ד א ח ד י ו נ י )והאי ב ע ד א ח ד ע ב ר י ו ע ד א ח ד יוני(
ותגא דידן ,דילמא גונדלית חתים )״העברי הראשון״( שגיהן כ ש י ד י ן . זע י די תגי הא
ושם אביהם בנומינאטיב שמם לימין: משמאל חותמים )היונים וחד אחד אחד ותלתא
ו ש ם ,356א ו ש ם . P a p y r u s k u n d e ,11,405 ים־ווילקן,
ת ח י ל ה ב ג י ג י ט י ב ו ש מ ם ב ג ו מ י ג א ט י ב ,א ו ש מ ם ו ש ם מ ק ו מ ם ,ש ם .(356 ,318 אביהם
בבא ע״ד? מד פ״ג, )שם ג ע״ג גיטין פ״ט, הירוש׳, שיטת היא אחרת ואולם
ב ת ד א פ ״ י ,יז ע ״ ג ( :
345
ה״ז וסדר התום׳ שונה: מוכיחה קצת. מ ״ ח )*גט ש כ ת ב ו ע ב ר י ת וכו׳ ו ח נ י כ ת ה כשר״( של
הי״ב-תוםסה, למ״ו, הי״א למ״ז, מקבילה ה״י תוספות(, )ה״ח וט׳ למ״ד מקבילה
ל מ צ י ע ת א )עד א ח ד עברי( אין ה ק ב ל ה . )איש פלוני עד וכד( ,א ב ל -למ״ח סיפא והי*ג
דמ״ו שאין ברישא וסוברת הגיטין, א ת שגי מכשירה ש ה ב ר י י ת א של זעירי אלא
את בוודאי היא מכשירה ובסיפא חתומים על השמאלי, ושני היונים ה ר ח ק ת עדים כאן
בשני העדים היונים. ה ש מ א ל י ואת ה ע ב ר י ם בשני העדים הימני
pr מחוסר איזהו בבעליו. בין בין בגופו זמן מחוסר מ״ג: פי״ד זבחים
בחוץ םטורין ואשמם חטאתם שהקריבו ו ה מ צ ו ר ע והיולדת הזב והזבה בבעליו
מ ת ק ב ל י ן בפנים״( ,עולותיהן ושלמיהן בחוץ חייבין. )״שאין
ז
בציטס 571׳ וכן פ ק ,ב ,570 ואילך ,לו, ד פ ו ׳ ו מ ,דיג > מב״ב והמצורע, כך,
ב
במקום מצורע״. של יואשמו גם שם מ שבכ״י אלא א! סג יומא שבבבלי
( 2
)׳והמצורע הגמרא עים רש״י וכן מ ו ח ק ו במביב ר וקח, ״והמצורע״ וליתא . ׳ואשמם״
ב
ו ל ) מ :ועולותיהן(. מ ל״ג ב מ ת נ י ת י ך ( .א ב ל ״ושלמיהן״ ל י ת א ב י ו מ א מ ,
תני מצורע א מ ר זעירי בני אשמות נינהו, והני )״זב ו ז ב ה ויולדת״( קיד ב: בבלי
נזיר תני ששת רב אמר נינהו, שלמים בני והני ושלמיהן, עולותיהן בהדייהו.
( 3
דרב ששת בהדיא״(, מצורע במתני׳ דלמיתני ת ג א י ק ב ע ו ה דזעירי <בהדייהו> .
קבעוה תנאי. לא
)״וכי אשם בו שיש ״והמצורע״ מגיה זעירי ומוסיף ״ואשמם״ של המשנה מפני
מפני רב ששת, מגיה ושוב ביומא(. ריטב״א גסבה״, לחוד מצורע משום אשמם קתני
צורך איפוא להוסיף א י ן לרב ששת )״והנזיר״( ז של המשנה ,ומוסיף ״נזיר״ ״ושלמיהן״
מכיון שבנזיר ישנן שתיהן )כדברי התום׳( ,שנזיר ט מ א מ ב י א אשם. מצורע,
ו ק ב ע ו ה זעירי של את הגהתו ה״תנאים״־השונים שתי הגהות אלו קיבלו מתוך
)מעין ״ ק ב ע י ת ו ל ה גמי ב ג מ ר א ״ ,עירובין ל ב ב ,״מכגיםים א ת ם א ו ת ה ה מ ש ג ה ב ג ו ם ח
א ת ה ג ה ת ו ש ל ר ב ש ש ת .זו ,א ו ש ק ב ע ו א ו ת ה ב ת ל מ ו ד ם ל א סידוד התלמוד״( ז אבל בתוך
ש ל א העיזו ל ה כ ג י ם ה אלא לה״( אותה כ פ י ר ו ש אמר )מעין ״ ה ו א תגי ל ה והוא ו״אמרו״
לה בגמרא וקבעינן בגמרא לה משגיגן אנן ומיהו רש״י: כדברי המשנה, גוםח בתוך
עשו וכך כאשגרה, ו״שלמיהך ש ה ש מ י ט ו או דתלמודא. מיחסרא חסודי ככל הכי
)עי׳ לעיל( .ו כ ך ע ש ה כ ג ר א ה א ף ז ע י ד י . כי״י לנו׳ םג א ה״תנאים״ ש ל ה ב ב ל י יומא בוודאי
346
נמצאת ב״מחוסרי כפרה׳ /כריתות והיולדת והמצורע״ ״הזב והזבה השורה ואמנם
( 1
. מ ״ א )תום׳ ד ״ ה זעירי( ,וחוץ מזו ב י ח ד ע ם ״ נ ד ה ״ ,זבים פ ״ ה מ״ו ו נ ד ה פ״י מ ״ ד פ״ב
ו מ ח ו ס ר זמן ע ו ל ה ״עולה״ ו״חטאת״: בתום׳ ז ב ח י ם פ י ״ ב יג ל א נ ז כ ר ו א ל א אבל
ו מ ח ו ס ר זמן בין ב ג ו פ ה ובין ב ב ע ל י ם פ ט ו ר וכד. ח ט א ת פטור ובבעלים חייב ובו/ בגופה
או אוציא א ת אלו ) ב ב ל י ז ב ח י ם ק ט ו א( ש נ י נ ו : ו ח -פ״ט א פרשה אחרי ובת״כ
או וכד. בין ב ב ע ל י ם בין ב ג ו פ ה ו ח ט א ת ) 0מ ח ו ס ר זמן בגופה ע ו ל ה וכו׳ ו ל א אוציא
ש ש ח ט ן מ צ ו ר ע ו א ש ם גזיר ואשם ש א נ י מ ו צ י א ע ו ל ה מ ח ו ס ר זמן ב ב ע ל י ם יכול
שלא לשמן״ ״ששחטן שם אין ב ב ר י י ת א אבל בבבלי ת״ל שור מ״מ וכד. ל ש מ ן ש ל א
ש ל א ל ש מ ו חייב(. )קיד ב: חלקיה וכר׳ כך, מ פ ר ש ה ש ה ת ל מ ו ד אלא )עי׳ ר ש ״ י (
אמר תנא דבי דכי אתא רב דימי כ ך )שם(: שנינו ד ״ ת נ א ד ב י ר׳ ליואי״ בברייתא ואף
( 2
, ר׳ ליואי י כ ו ל ש א נ י מ ו צ י א א ף ע ו ל ת מ ח ו ס ר זמן ב ב ע ל י ם א ש ם נ ז י ר ו א ש ם מ צ ו ר ע )מנין(
3
אבל במו״ק ג רע״ב( ז )כיו״ב מאי תלמודא > ולא ידעגא ל ח י ו ב א לה תלמודא וגםיב
שלא מצורע ששחטן ואשם א ש ם גזיר שנינו: דזבחים( )ברייתא לוי״ ד״תני בברייתא
בחוץ שחטן )וא״כ אף א ם פ ס ו ל י ן זמן ב ב ע ל י ם וכו׳ שחטן מחוסר כשירין וכו׳ לשמן
ע״ס זה הוסיפו )״חייב״(? לשמו )״פטור״( כאן ש ל א כאן לשמו פטור( ,ורב דימי מ ש נ י :
)״ואשמם ממתני׳ הרומיא את )שם( מ י י ש ב אשי ורב לשמן״. שלא ״ששחטן בת״כ גם
ת״כ ואיכ הוא, אף לשמן כפשוטה אבל לשמו, שלא כאן כאן לשמו פטורין״(: בחוץ
על משגתגו ומשגתגו כ ב ר י י ת א דלוי. חולק
ומכאן המקור להגהותיהם של ואשם מצורע״, ״אשם נזיר ברייתות אלו גזכרו בכל
ורב ששת. זעירי
גראה שבין ״ואשמם״ ובין ״ושלמיהן״ א ש ג ר ה היא במשנתנו ,ולא היו ב מ ש ג ת אבל
מ״א-מ״ג. ב ה ״ ז -ס ״ ט א למשנתגו שהוא מקביל שם הת״כ,
לג )בבכורות מ״ר פ״ט פסחים מ״ח, פ״ד חלה במקצחפ, מחאים שאינו ״מצורע״, בלא או (1
ור״ש העולין, וכל דיה שם לרין המיוחם )ועי׳ מ״ב ם״ג מו״ק וזבות(, ו מ צ ו ר ע י ם זבים בטעות: א
347
) י ם א ,בירוש׳(. אםי ר׳ את: י ו ח נ ן יש להזכיר, רבי מתלמידיו האחרים של י.
)קידוש׳ ל א א ,ירוש׳ ב ר כ ו ת ם ״ ג ,ו ע ״ א , אםי בבלי שעלה לארץ ישראל ר׳
ה ע ״ ג .ע ר ל ה פ ״ ג .ם ג ע ״ ב ,ס ו כ ה ם ״ ג ,נ ג ר ע ״ ב ,ע י ר ו ב י ן ם ״ ו ,ב ג ע ״ ד וש׳״נ(. פ״ב,
מ ע״א :קשייתא קומי שמואל, )ידוש׳ ת ר ו מ ו ת ר פ ״ א , ש מ ו א ל היה תלמיד בבבל
מעילה ו ע״ב לשמואל, שאל יהודה קל רב עד דאנא תמן שמעית שם: עירובין
יוחנן ד׳ לתלמיד היה בארץ ישראל שבגולה(. חבירי לימדוני כבר יוחנן: לר׳
ר׳ א ם י יג א ועוד« ר ג י ל בבלי חגיגה לב ע״ב, כלאים פ״ט, ירוש׳ מ ה ב, )שבת
בשם שמועות ולמסור לקבל אף היה יכול יוחנן ר׳ ידי ועל יוחנן(, ר׳ בשם
לוי בן י ה ו ש ע ור׳ א( יב )נדה ינאי ר׳ ועוד(, ב מג )םגהד׳ חגיגא ר׳
כ ט ב ,ו ע ו ד ( ,ר ב ו ת י ו ש ל ר ׳ יוחגן. )ברכות
ב של תלמידי ר ב ה ,ב נ י ג ו ד ל ד ע ת ם )פיתוד> ומחזיק משנתנו סומך על הוא
ב ב ב ל י ב ר כ ו ת מ ה א -ב( ,ב ה ת א ם ל ד ע ת ר ׳ י ו ח נ ן ) ב ב ל י ש ם ( ,ו א ו מ ר ) י ד ו ש ׳ ש ם )רב
שלשה וכד. מ ש נ ה אלא לי אין אגי רם״ז ,יא ע״א(:
ת ברייתו של ל״חילופים״ בניגוד ״כמתגיתך, משגתגו, בגוםח מחזיק הוא
.(125 ע מ ׳ ,(127 - 125ו ע ו מ ד ב כ מ ה מ א ל ה ב ג י ג ו ד ל ב ב ל י י ם ) ל ע י ל ע מ ׳ )לעיל
1
גמסרו בשמו ל א Sהגהות
ואף פירוש. עירובין פיי ,כו ע״א )לעריות פ״ו מ״א( הוא בירוש׳ ״כיגי״
את כדוחה אלא אינו מ״ב(׳ )לפ״א ע״ב ע פ״א, מגילה בירוש׳ כאן״, ״לית
א ול ׳ילית א פ ש ר ״ . שגזברו במשגה ,כמקרים ש ל מ ע ש ה איגם במציאות, האפשרויות
) כ ד ע ת רז״פ ,מ ב ו א אלא אינו זה ש ״ ר ׳ יוסד.״ קרוב אף זה שמטעם אלא עוד
,
)יוסי ,י ו מ ה ,יםי(. השני יוסה ק א ע״א( ר
ע מ ׳ 115׳ 291ט י ׳ עי׳ ל ע י ל אמי׳ ר׳ ש ל ר ב י יותנן, לתלמידו השגי אשר
ל ע י ל ע מ ׳ 220ו ע מ ׳ .318 .233 אושעיא, בר ס י ׳ .250 ,235 ;3ו ל ד ׳ ג ת ן n 272
348
ס י כ ו ם
וסוד המשנה נוסח של התהוותו יסוד שהוא פ ר ק נ ו זה, המעבר״ של ״תקוסת
וחבריו ותלמידיו מקיפה בעיקר א ת תקופת ר ב וחבריו ותלמידיו בבבל ,ר׳ יוחנן גלגוליו.
ישראל: בארץ
) ל ע י ל ע מ ׳ (176ו ד ו ח ה בכמה מקומות איגו מגיה א ת ה מ ש נ ה א ל א חולק עליה רב
<עמ׳ »(177 ״ליתא למתניתין מקמי ברייתא״ ברייתא, אותה מפני דוחה מהלכהז אותה
בפירוש אומר וכאן הוא <עמ׳ 205ו א י ל ף , ״לית כאן״ מדעתו או מקבלתו, עליה חולק
עליה ,״ד ת נ י ת י ה לחלוק במשנה אלא ולהגיה למחוק כוונתו שאין כן״ זה, ל״לית
ה ג ה ה )של טעות( פירושם »לית כאן« -שאין לכמה ״וזה ב ג י ן ־ א ב ד ל י ת כן״, ואודעיה
ו מ ח ל י ף הלכה״. רב ״אמר ב מ ש ג ה א ל א דיחוי ה מ ש ג ה מ ה ל כ ה ״ )לעיל שם( .א ף כ ך
<עמ׳ (192 - 1 9 0ז או מקבלתו ״מקמי ברייתא״ ש ב מ ש נ ת ב״ק וערכין מחלוקת )״מפיך״(
מ ח ל י ף מ ח ל ו ק ת ש ב נ ד ר י ם ע ״ פ ב ר י י ת א ) ע מ ׳ »(68ש ו נ ה ו מ ח ל י ף ) ״ ו מ ח ו י ל י ה א י פ ו ך ״ ( כיו״ב
ותלמידים ששנו ואילף. ל ס נ י ו -ע ל י ס ו ד ב ר י י ת ו ת ) ע מ ׳ 194 תלמידו שהישגה משנתגו
הלכה כאחד ״משניות״ )ברייתות( מוחלסות החולקות ע ל משנתנו ,ש ת ק ל ה ם והורה לסניו
כשאחד המשנה )״משתיקי( על ה מ ו ח ל פ ת <עמ׳ 196ו א י ל ך ( .ו ח ו ל ק שבמחלוקת התנאים
ש ו נ ה ל ס נ י ו מ ש נ ה ס ת מ י ת ) ע מ ׳ ,208ו ע י ׳ ע מ ׳ .(176 מתלמידיו
ולא המשנה ואילך( ״ ל א הגיה א ת ת ג י ״ ר ב ) ע מ ׳ 177 או ״לא אף ב״תגי״ רב,
ב ב ר י י ת א שלו )״דבי ר ב ״ * ,מ ת ג י ת א דרב״( בגיגוד שיגה א ת ל ש ו ג ה א ל א -ש ג ה דעתו
ואילף. <עמ׳ 179 ו ת ג י רב״ וכד ,שבמעילה ״ א מ ר ר ב וכו׳ ל מ ש ג ת ג ו ״ ) ע מ ׳ .(179א ף
ב״היתומה״ תגאים .ואף ה י א מ ח ל ו ק ת ת ג א י ם ,ו כ ן ב כ ת ו ב ו ת ם ״ ד ) ע מ ׳ (182ה י א מ ח ל ו ק ת
מחלוקת ש ב כ ת ו ב ו ת ) ע מ ׳ 188ו א י ל ך ( א י ן ר ב ו ש מ ו א ל ח ו ל ק י ם ב ל ש ו ן ה מ ש ג ה ״ א ל א ש ז ו ה י
ב״כיגי הדבר אף )לעיל שם( .ו כ ך משגתגו״ »היתומה« ש ל בפירוש שגתלית בהלכה,
מחלוקת התנאים שאין ברובם הגהה ,א ל א או ש ש נ ה מ ת ג י ת א ״ ש ל ר ב ) ע מ ׳ 199ו א י ל ף ,
ב ר י י ת ו ת )עמ׳ ,(201-200א ו ש י א מ ר ״ כ ך מ ד ע ת ו א ו מ ק ב ל ת ו ) ע מ ׳ .(204-203 ע ל םי
ל פ ע מ י ם ע ל המשגה .א ב ל איגו ״מגיה״; הוא ח ו ל ק ד ש מ ו א ל אף הוא א ב ו ה
בקיםמין שבאזגיהן״( )״ואפילו מ ת ג י ת י ן ע ל י ך ת ק ב ל לא לשמואל בנו: מצווה
ב ק י ם מ י ן ש ב א ז נ י ה ן ) ל ע י ל ע מ ׳ ,(211ו ז ו א י נ ה א ל א ד ח י י ה ו ל א ה ג ה ה . אלא א ב ל ל א
מקמי מתניתין״׳ שהוא חולק ע ל ר ב ואומר ״ליתא לברייתא אע״פ בנו, ושמואל
מפני החולקים או תנאים מפני או מקומות משניות, בהרבה ד ו ח ה אף הוא אעפ״כ
לא ש ש נ ה זו ש״מי משנה, שבאותה סתירות מפני מקבלתו ,ואף או החולקת ברייתא
א ב ת ר א י ״ ו ת א מ ת נ י ת י ן ו״שבוק ר פלוני״, וסיפא ש נ ה זו״ ,׳ ר י ש א ר ׳ פ ל ו נ י
) ע מ ׳ , 2 1 6 - 2 1 5ו ל ע י ל ע מ ׳ ,(170מ ע י ן ״ ל א ת ק ב ל ע ל י ך מ ת נ י ת י ן ״ ש ל א ב י ו .
ב ב ר י י ת א ש ל ו ) ״ ת נ א ד ב י ש מ ו א ל ״ ( מ ח ל ו ק ת ת נ א י ם ש ב מ ש נ ת נ ו <עמ׳ מ ח ל י ף הוא
הוא דוחה אף .(225 - 222 ברייתות )עמ׳ פי על ו״מפיך״ משנה 214ו ל ע י ל ע מ ׳ ,(194
כ ב ר י י ת א ) ע מ ׳ *(106ל י ת כ א ן כ י צ ד ,אלא ״לית כאן״ :לית כאן )כרב( מ ש נ ה על־ידי
מ יי ת י -מ ה ו ש ל שיער ,כברייתא ושלא כמשנתנו) (221ז ל י ת כאן שותף )״השותפיך(
349
תני שמואל )בירוש׳(, האומנין תנאים( בלשון תחתיו״ מביא הוא )״מה ת ח ו ת י ה
של תחתיו״ ו״מה הוא מביא הירוש׳ של תחותיה״ מייתי ״מהו ומתוך )בבבלי(. אומן
התנאים כ»הגהותיר,ם« של »הגהות« אמוראים .ש ה ן על טיבן של ״אנו למדים תנאים
ומקורם ש ם י ב ת ם עריכה, של שינויים אלא ממש, הגהות לעולם אינן
-א ו , -ז״א שהוא ח ו ל ק ת ״ ) ע מ ׳ . ( 2 1 8 - 2 1 7ה ו א א ו מ ר ל ת ל מ י ד ו :ת נ י )שנד (.א ו ד ע ה
״חדא הגהה של שמואל הוא אף מעין כ ת ו ם ׳ ) ע מ ׳ .(229 - 228 ומציעה עליה חולק
ש ב מ ש נ ת ג ו ) ע מ ׳ ,(231 - 230 הסתירה את לטשטש שבחולין ,כ ד י ״ושל נבילה״ קתני״
פ י ר ו ש ו ע ל ־ פי ״ ת ג י ת ר ת י ״ ו מ ו ס י ף ב ס ו כ ה וי״ו ,ו ש צ י ל ת ה <עמ׳ .(186ו ה ב ב ל י ולהיסך
ב ש ב ת ) ע מ ׳ .(233ו כ ן ש ל ש מ ו א ל )ור׳ יוחגן( ״ מ ו ח ק ״ )״אימא״( וי״ו ש ל ״ ו ה מ כ ה ב פ ט י ש ״
ר ב > -׳ כ מ ל א לוגמיו״ ביומא, פ י ר ו ש ו ש ל שמואל )או: פי על )״אימא״( ה ב ב ל י מגיה
ומשלים א ת המשנה מ ם ר ש ש ל א ל ש ב ר ד ב ר י ו ש ל ש מ ו א ל <עמ׳ .(138ו ב מ ק ו ם א ח ד ה ו א
א ל י ם ס י א ) ״ ח ס ו ד י מ ח ם ר א * ( ש ל ס ג נ ו ן ) ע מ ׳ .(233 בדרך
ה ז וכשתלמידו כמשגה, י נ א י ,ר ב ו ש ל ר׳ יוחנן ,א ף הוא ס ו ם ק ה ל כ ה ש ל א ר׳
<ע ׳מ היא״ יחידאה מתניתין מ ש י ב לו ״א״כ מ ה בין לי ולך, ממשנתנו הרי הוא מקשה
ומעמיד אותה ב״תרי ואולם מ צ ד א ח ר טורח ר׳ ינאי לתרץ ניגודים ש ב מ ש נ ה א ח ת .(235
טעמי״ ,כדי שלא להעמיד אותה ב״תרי תנאי״)שם( .שונה במקום א ח ד כמשנתנו)כמתניתא(,
בניגוד לר׳ יוחגן)שם(» א ב ל במקום א ח ר אף דוחה ו״מגיה״ משניות על־ידי ״אינה משנה״
ע ר ו ס ד ( .ו ״ א י ן כ ן ״ ) ו ה ס ו מ א ( ,ש ם ע מ ׳ .236 )ועגלה
) ע מ ׳ 279M ״חסרון״ ע״י *תני״ ומשלים ,(271270 - ״מגיה״ ע״י ״לא תגי״ )עמ׳
טרמין זה בלשון יחיד שוגה ע״י ו מ ש ל י ם ע ״ י ״ כ י נ י מ ת נ י ת א ״ ) ע מ ׳ ,(275 - 273א ו מגיה
350
ש ה י א ד ע ת י ח י ד <עמ׳ ( 2 8 8 - 2 8 7ז ח ו ל ק ע ל מ ש נ י ו ת ב ״ ז ו א י נ ה מ ש נ ה ״ ) ע מ ׳ ;(288מ ח ז י ק
מ ג י ה ב ״ ת נ י ״ ) ע מ ׳ ,289״ ל י ת כ א ן ״ ש ל ב ד ע ת ר׳ י ה ו ד ה נ ש י א ה )שם(» למשנתנו בניגוד
ב י ל י ת כאן״ ,א ב ל אומר בצדו ״מוחק״ ז ׳כיני מ ת נ י ת א ״ בירוש׳( ר ׳ י ו ח נ ן ב י ר ו ש ׳ ; ,290
במקומו ומביא א ח ר דיבור מוציא ת נ י נ ת ה )עמ׳ (291ן ולמה לעיל(: )כר׳ יוחנן
) א פ י ק -ועייל( ,מ ע י ן ״ מ ה ו מ י י ת י ה ת ח ו ת י ה ״ ד ל ע י ל ) ע מ ׳ (291
ר ׳ א ל ע ז ר מ ש ת מ ש ה ר ב ה ב מ י ת ו ד ה ש ל ר ב ו ת י ו ׳ ת ב ר א מ י ש ש נ ה זו ל א ש נ ה זו״,
ב״איני יודע מי ש נ א ה ׳ משנה אף דוחה ז <עמ׳ (300 - 295 ״תנאין א י נ ו ך י ת ר י תנאי״,
את מחליף <עמ׳ »(301א ף למשנתנו בניגוד שבברייתא בדעת תנא תופס ) ע מ ׳ »(300
את ומתרץ כמשנתנו שלא )ברייתא( ״מתני׳ ז ש ב מ ש נ ה ע ״ פ ב ר י י ת א <שם( המחלוקת
ברייתות על יסוד מתניתא״ ב״כיני ומפרש ״מגיה״ ב ד ו ח ק ) ע מ ׳ : (302 - 301 הברייתא
את לקיים <עמ׳ ,(306א ו כפירוש ״לית כאן״ אומר ח ו ל ק ו ת ) ע מ ׳ (305 - 302ן ומשניות
ב ג י ג ו ד ל ב ר י י ת א ) ע מ ׳ .(307 המשגה
ה י ד ו ע כ ״ ש ו נ ה ״ ב ר י י ת ו ת ש ל מ ד ר ש י ־ ה ל כ ה ) ע מ ׳ ,(309-308 חנינא, יוסי בר ר׳
במשנת פסחים ? א ב ל בצדו ״חתיכת יבלתו״ בירוש׳ ש ל א ש נ ה )״לא תני״( אמרו עליו -
ל״חתיכת שבעירובין יבלת״ א ת הסתירה שבין ׳חותכין מ ת ר ץ אמרו שם בשמו שהוא
בברייתא זו ש ב פ ס ח י ם ל א ש נ ה ב ה ר י ב ״ ח ב מ ח ל ו ק ת שבפסחים .אלא שכאן יבלתו׳
ברייתא שבס״ז ,א ב ל לא שהגיה את המשנה א ח ת כל מחלוקת בחתיכת יבלת ז ז״א מעין
ממנה רביעית״. ״ונטל ) ע מ ׳ .(310ב מ ק ו ם א ח ר ש ו א ל ר י ב ״ ח כ י צ ד ל ש נ ו ת ב מ ש נ ת ב ״ מ ,
א ו ״ ל י ט ו ל ״ <שם(.
)אר״ה תנא, ברייתות שהיה אף ״תנא״ שונה הגדול שבתלמידי רב, הונא, רב
-,(311משנה ו מ ק צ ת ן ח ו ל ק ו ת <עמ׳ משלימות ומםרשות א ת המשנה שמקצתן ת נ א דיה(,
היא ״חילוםין שבמשנה, המחלוקת את המחליף בשם תנא ברייתא לבבלי )״מתני׳(
ה ג י ה ה <עמ׳ 311 לא לירוש׳ ,ואחריו ה ו ג ה ה ה מ ש ג ה ו ה ו ח ל פ ה ב ב ב ל ,א ב ל ד ״ ה מתגיתא״
) ל ע י ל ( ב ר י י ת א ה מ נ ו ג ד ת ל מ ש נ ה ו מ ת ר צ ה <עמ׳ .(301 מ ש נ ה )״מתני״( כ ר ׳ א ל ע ז ר (314-ז
) ״ א ו מ ר * ( א ת ה מ ש נ ה ע ל פ י ב ר י י ת א ) ע מ ׳ ,(315א ו מ פ ר ש מ ש נ ה )ר״ד .א מ ר ( כ פ ש ו ט ה פותר
בערלה משנה מתניתא״ ב״כיני ״מגיה״ .(317 - 316 גחמן )עמ׳ יהודה ורב גגד רב
כ ש מ ו א ל ר ב ו ) ע מ ׳ (228ו מ פ ר ש ה ב כ ״ מ ב ט ר מ י ן ז ה <עמ׳ 318 - 317ס י ׳ (3 - 2ז א ף מ ק י י ם
חזר ואח״כ המשגה בגוםח במקום אחר ת פ ס תחילה ב ו מ ש ג ה ג ג ד ב ר י י ת א ) ע מ ׳ .(229
ובמקום אחר מוטעית, במקום א ח ד הישנה לבנו משנה בגירםא ב ו ו ה ג י ה כ ר ב ) ע מ ׳ .(194
ל ב נ ו ב ר י י ת א ב ל ש ו ן מ ו ט ע ה ) ע מ ׳ .(314 הישנה
ומשנה אחרת כלשונה, בר ר ב משנה א ח ת בעירובין הישנה לחייא י ה ו ד ה ר ב
הישנה ולרבין בר ד״נ .(2 - 1 ש ב מ ש נ ה ז ו ) ע מ ׳ 205ס י ׳ התנאים כדעת אחד שנה לו
ש ב ב ב ל ) ע מ ׳ ,(328 - 327ה כ ל כ ד ר ך א מ ו ר א י הקרקע משגה א ח ת בב״מ בהתאם לתנאי
ובםירושה, המשנה בנוסח הרבה יהודה עסק להלכה .א ב ל ר ב ה״משנה״ ב ב ל בשינון
רב )אימא ,תני( והגיה מ ק ו מ ו ת כ מ ו ש ש נ ה )תני( בכמה ה ב ב ל י וכך הוא נוסח משנת
יש מ ה ם שאינם לתיקון המשגר;, קאמר״ ב״הכי משתמש שהוא י ה ו ד ה ) ע מ ׳ .(318ו י ש
״חמורי מ ח ם ר א ״ )שם ( 7 - 4 , 2 - 1ויש מ ה ם ש ה ם מין א ל א פ י ר ו ש י ם ) ע מ ׳ 336 - 334ס י ׳
ס י ׳ 3׳ ״ כ י ג י מ ת ג י ת א ״ בירוש׳( .י ש מ ה ם ש ה ם ע ו מ ק םשוטד ,ש ל מ ש ג ת ג ו )שם ס י ׳ , ( 1 3 - 8
א ל א ש י ש מ ה ם ש ה ם גוגעים ל ג ו ם ח )סי׳ . ( 1 5 - 1 4
ברייתות י ש ו נ ה ״ )תני( ז ק א מ ר י ) ע מ ׳ (346 ב״הכי המשגה מתרץ את ועירי׳
351
מ ג י ה : אף , (344 <עמ׳ חולקות על משנתנו גם ברייתות א ת המשנה ,אבל מ פ ר שיו ת
ו״קבעוה״ שוגי ה מ ש ג י ו ת ה״תנאים״ ו ה ג ה ה זו ק י ב ל ו ״והמצורע״, במשגת זבחים מוםיף
התנאים״ ש״קבעוה ה ג ה ת ו זו ש ל ז ע י ר י קבעוה תגאי״. ״דזעידי ) ה ג ה ת זעידי( במשגתם,
תנאי״, קבעוה ״לא שם ששת הגהתו של רב אבל המשגה, ס פ ר י ב כ ל ג מ צ א ת
.(346 כ ב ר ל פ נ י ו זו ש ל ז ע י ר י ) ע מ ׳ שהגיהו מכיוץ
הגהות אמוראים בבל לקבוע התחילו איפוא ״תנאי״ של רב יהודה שאחריו בזמגו
או בכל שישנן אמוראים של הגהות אחרות ״כמה שאף ובוודאי המשגה. גוםח בתוך
ס פ ר י ה מ ש ג ה -מ ק ב י ע ת ם ש ל ת נ א י ם ה ם ״ <עמ׳ 347ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ : (165 ברוב
בחולין *(167 <עמ׳ יוחנן ר׳ על־פי לוקח״ ״של כי״י ברוב ב״ב במשנת
ה ח ס י ר ו במקוואות ה נ ו ס ח א ו ת ״ ה כ ח ל ״ ) ו ל א ״ כ ח ל ש ל מ נ י ק ה ״ ( ע ״ פ ר ב ) ע מ ׳ .(169 בכל
בכל דמה״ במעילה ״הוזה כנראה הגיהו 1(178 )עמ׳ רב דעת ע״ם קורטוב״ ״חסר
ת אח משנה ב ח ל ק ה הוגהה הנוסחאות בכל .(181 - 1 8 0 )עמ׳ רב ע״פ הנוסחאות
פ ע״ בכלים משנה הנוסחאות בכל ב ח ל ק ה הוגהה וכך ,(201 )עמ׳ ע״פ רב בטהרות
מחלוקת ה נ ו ס ח א ו ת ב כ ל והחליפו ,(254 <עמ׳ יוחנן ר׳ של השיטה״ ״מוחלפת
ב כ ל הוסיפו .(261 )עמ׳ יוחנן ר׳ של השיטה״ ״מוחלפת ע״פ יום בטבול תנאים
ברוב ב ס ו כ ה ״ כ ד י ל נ ע נ ע ב ו ״ ע ״ פ ר ׳ י ו ח נ ן ב ב ב ל י ו י ר ו ש ׳ <עמ׳ .(274ה ו ג ה ה נ ו ס ח א ו ת
ב ב כ ו ר ו ת ו ח ו ל י ן ״ ח י י ב ״ ע ״ פ ב ר י י ת א ש ה י ש נ ה ר ׳ א ל ע ז ר ) ע מ ׳ (301׳ ו ה ו ג ה ה נ ו ס ח א ו ת
ע״פ ר ב יהודה ב נ ש ר פ י ך )ו״הנהרגין בנחנקין״( בסנהדרין ״הנםקלין ה נ ו ס ח א ו ת בכל
111V6״ נ ו ס ח ה ב ב ל י י ם ו נ ו ס ח ב ב ב ל )ועי׳ ע ו ד ל ה ל ן , ( .ו י ש מ ה ם ש ה ו ג ה ו ב י ה ו ד )324עמ׳
)עמ׳ ב ב ל י ו ת פ״ד ע״ס ברייתות בבבל בב״ב הוסיפו ושינו בגי א״י בזמן ה ת ל מ ו ד ״ ( :
ע״ש ״האומנין* בב״ב בבבל הגיהו ה נ ו ס ח א ו ת ! ב כ ל כמעט ואילך( ,ו כ ך הוא 197
מתניתא״( ב״כיגי בירוש׳ )ומפורשת ב ש ת י ק ה בבבל הוגהה לעיל( ז <עי׳ שמואל
בבבל הוגהה ) ע מ ׳ ?(290 בכל ה גום ח אות הוא בסנהדרין ,וכך בלשון יחיד, ״דיינו״,
ב ב ב ל ״ ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ״ ב נ ד ר י ם ע ״ פ ב ר י י ת א ש ה ב י א א ב י י ) ע מ ׳ ,(298ו ה ח ל י פ ו בשתיקה
ב ש ב ת ע ״ ם ב ר י י ת א ש ה י ש ג ה ר ב ה ו נ א )עי׳ ל ע י ל ( . מחלוקת
352
ווו .ה ג ה ו ת
שמירתו נעשית ב ה במדד. המשנה, ממקור במקום ובזמן מתרחקים שאנו במדד.
ה ה ג ה ו ת מתרבות של הנוסח פ ח ו ת מ ע ו ל ה והערכתו של הלשון יותר מ פ ו ק פ ק ת ,ב ה במדד.
ופורצות גבולים. והולכות
הן מעין ש ב ר ו ב ן ואע״ם שמעטות אע״פ שראיגו, כמו כבר, געשו ״הגהות״
וזעירי. אלעזר ר׳ לקיש, וריש יוחגן ע ר י כ ה ״ - ,ע ל ידי שמואל ,ר׳ של ״הגהות
) ל ע י ל ע מ ׳ 324ס י ׳ ב , מיוחד בלא צורך שעלה, כ ב ר מפני איזה קושי מגיה יהודה ורב
ו א ף ב י ד ח ז ק ה ) ל ע י ל ע מ ׳ , 3 3 0 .ס י ׳ .(2 ,(326
ההגהות גופל כ מ ע ט כל חיץ: גראה ואילך מן הדור השלישי של האמוראים אבל
)״תגי״ ו״אימא״ ב ב ב ל י ,עי׳ להלן( מ ת ר ב ו ת ! מ ג י ה י ם ע כ ש י ו מ ס ג י איזה ״קושי״ ש א י ג ו קושי:
מגיהים כדי לקיים מתוך ״דיוק״ : מסני קושי ש ב א ל מ ר א י ת עין, שאינו אלא קושי מפני
רב )רב ששת, מכל המינים )״איםוך״( וחילופים היפוכים בעיניהם אמורא ,וקלים דברי
יותר ולא ה ר ב ה ר ב א(. א מ ו ר א י ם א ח ד י ם )עי׳ ל ה ל ן , הכלל מן יוצאים ואחרים( ז נחמן,
שראו זירא העירא( מ ת ר ע ם על ה״זקנים״ שר׳ עד י ש ר א ל» ב א ר ץ המצב היה טוב
ר ׳ י צ ח ק ר ו ב א )ר׳ י צ ח ק ב ר א ב ד י מ י ( ,ת ל מ י ד ו ש ל ר ב י ,ש ל א ב ד ק ו מ פ י ו א ת ה מ ש נ י ו ת : את
( 2 0
מיניה בחנון כל מתנייתא דר׳ יצחק רובא דלא לםבייא דהוון ביומי זעירא מקל ר׳
.(167 מ ע ״ ש ר פ י ה ,נר .ע ״ ד ,ו ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ 14ו ע מ ׳ דרוש׳
ב ב ב ל א.
ח ס ד א רב א(
353
היו מ ר ת ע ו ת ששפתותיו של ר ב חםדא )עירוביץ ם ז א(, ב ח ר י פ ו ת ו ,שכן מסופר אלא
היו ששת רב דרב ששת( ושל ממתנייתא שפוותיה )מרתען רב ששת של ממשניותיו
מחריפותו של ר ב חםדא. מדתעות
או בין מ ש נ ה ו ב ר י י ת א , משניות, ל מ ש נ ה ה ו א זה ש ל רבותיו :ניגודים בין יחסו
ת מ ו ר ה כא א :ה א ר׳ ישמעאל ו כ ו / ה ו א מ פ ר ש ע״י ה נ ח ת מ ק ו ר ו ת שונים )תנאים שונים(,
א ו מ ר ע ל מ ש נ ה )או ב ר י י ת א ( הוא מקומות בהרבה רשב״ג. הא רבנן הא ב: גיטין ע ה
וכו׳, ת נ א מ א ן רגיל אצלו: ל מ ש ל פ ס ח י ם ע ע ״ א :זו ד ב ר י וכו׳» יחיד, שהיא דעת
גזיר יח ב, )לברייתא(, נ ד ר י ם גו א שנויה(, במחלוקת יומא יד א ,פ א א )מאן ת נ א ו כ ר
מ א ן י״ '
א ועוד» כריתות ט ע״ב, כ ד א(, לג א )תמורה בכורות כ ד א ,ח ו ל י ן ק ל ח א,
(
ו כ ר ,ם ם ח י ם כ ט א )כ״י מ ועוד( ,ב ״ ב ל ו ב ו צ ג ב ' .
ד ) / ירוש׳ ב ר כ ו ת ס ״ בדרכים שונות: הוא מתרץ ל ב ר י י ת א מ ש נ ה גיגודים בין
) ת ר ב י ץ ש ״ ג ׳ ,(240 הגניזה ט סע״ג ,ש ב ת פ״ב ,ד ע״ד ,ס״ד ,ו ע״ד ,םט״ו ,טו ע״א ק ט ע
מ א ע״ג ,ביצה פ״א ,ם ע״ב ,ם״ד ,ס ב ע״ג ,שם רע׳׳ד' יומא פ״ד. כ ט ע״ג, פסחים פ״ב,
פ ״ ה ,ם ג ע״א ,י ב מ ו ת ם פ י ״ ב ,יג ע ״ א )מאן ד א מ ר ח ל י צ ה ג נ א י כ מ ש נ ה ראשונה( ,נזיר פ׳׳ט
״ ו ר מ י נ ה י ״ (219 , 121ז ,120 ,113 ״ א י ת ת נ י י ת נ י ״ ,ע מ ׳ ,110 ו ע ו ד )עי׳ ל ע י ל נז םע״ד,
אשגרת ,lapsus linguae הוא הראשון שמצא רב חםדא ל ג ב ,ע ר כ י ן כ ז ב ,ועוד. ביצה
ב מ ש ג ה )עי׳ להלן(. לישן,
ה מ ש ג ה הן אלו: ל נ ו ס ח הערותיו
.1ב ב א מ צ י ע א פ ״ ז מ ״ א :מ ע ש ה ב ר ב י י ו ח נ ן ב ן מ ת י א ש א מ ר ל ב נ ו צ א ו ש כ ו ר
וכשבא אצל אביו א מ ר לו בני ו כ ר צא ואמור ופסק להם מזונות לנו פועלים הלך
בלבד. ו ק ט נ י ת ל ה ם על מ נ ת שאין ל כ ם עלי א ל א פ ת
כך ,פ ת וקטנית ,ב כ ל הנוסחאות.
)״פת קטנית תנן פת א ב ל ר׳ א ח א בר׳ יוסף שואל א ת ר ב חםדא ,ב״מ פז סע״א:
ו י״ ו צ ר י כ ה האלקים אמר ליה ו ק ט נ י ת . פת או ב ר כ ו ת לו א וב( אורז ודוחן״,
כי מורדיא דלברות.
המשרה את כתובות ס״ח מ״ח: פחותה, סעודה גוהגות ב כ ל היו וקטגית״ ״פת
* וחצי לוג ונותן ל ה חצי ק ב קטגית ע״י שליש ל א י פ ח ו ת ל ה מ ש נ י קבין חטין וכו׳ אשתו
וקטנית, ב פ ת דגן אלא העיבור( )לסעודת אין עולין ל ה ע ע״ב: סנהדרין ש מ ן וכו׳ ו
למקום מככר וכד ממקום העובר אין פוחתין לעני תום׳ פיאה פ ״ ד ח : עניים, ולמזונות
וכר. ו ק י ט נ י ת לן נותנין לו פ ר נ ס ת לינה .שמן
מסגי )השונה?(, של התנא ,lapsus linguae ״אשגרת לשוך, אינו א ל א ״חרש״
ר״ה עירובין פ״ג מ״ב׳ )תרומות פ״א מ״א, וקטן״ שגורה ב מ ש נ ה ״חרש שוטה שהשורה
354
מ״ח ,ח ג י ג ה פ״א מ״א ,גיטין פ ״ ב מ ״ ה ,פ ״ ה מ ״ ח ,ב ״ ק פ ״ ד מ ״ ד ,ועוד( והיתד .ש ג ו ר ה פ״ג
ע ל פיו ,ט ע ה ו ש נ ה אף כאן ״חרש״.
של משנת ברכות, כי ר ב ח ם ד א סובר ,כ ב ב ל י ב ב ר כ ו ת טו א ו מ ג י ל ה יט ב ,ש ת ״ ק
י ו ם י -ה ו א ר׳ י ה ו ד ה , שהוא שונה ״הקורא את שמע ולא ה ש מ י ע לאזגיו יצא״ ,בגיגוד לד׳
( I
ואין ר׳ י ה ו ד ה יכול להודות ב ״ ח ר ש ״ ל ת ״ ק כ א ן ב מ ג י ל ה )עי׳ ב ב ל י מ ג י ל ה שם( ז ע ל כ ן
ואיגו שומע המדבר חרש פ״א מ״ב, תרומות ואולם משגת ״לית כאן חרש״. אומר הוא
י ת ר ו ם ואם ת ר ם וכד ,״רבי יוסי היא״ ) ב ב ל י ב ר כ ו ת טו א ,ירוש׳ שם(. לא
)״חרש חרש )ירוש׳ שם ,מ ע ״ מ : ם״א א תרומות בתום׳ ו א מ נ ם ר׳ יהודה אומר,
שתרם תרומתו תרומה ,וחולק בו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר״( שדברו
מ״ב שקשורה בה. וכיו״ב יוסי. ר׳ ו א ״ כ מ ש נ ה זו ה י א ב ו ו ד א י פ״א מ״א, תרומות על
של שונים א ת ה״סתם״ פ״ב יד ברכות ותום׳ ב ר כ ו ת שם( )ידוש׳ חייא ר׳ אבל
בגיגוד שם ברכות שבבבלי בברייתא שנויה שדעתו מאיר, ר׳ בשם שם ברכות
א״ל ל א ז נ ו וכו׳ צריך שישמיע הקורא את שמע ר א ב ״ ע: בשם יהודה ר׳ לזו של
ל״חוץ להודות יהודה ר׳ יכול וא״כ הדברים, ה ל ב הן הן כוונת אחר וכו׳ הרי ר״מ
שבמגילה. מחרש״
( 2
אבל הירוש׳ , י ה ו ד ה ר׳ ר׳ יוסי ב ב ר כ ו ת ה ו א שת״ק של שהבבלי סובר אלא
שם( ק ו ר א ל ת ״ ק זה ״ ס ת מ ה ״ .ו ״ ס ת ם ״ מ ת ג י ׳ כ ר ג י ל ר ב י מ א י ר . )בברכות
מכוון הוא הישיבה Pוא״כ של לאשגרה של התנא־ה ש ו ג ה א ם כיוון ר ב ח ס ד א
ל ע י ל ע מ ׳ - (350ל א ש ג ר ה ש ל מ ס ד ר כאן״, ״לית )עי׳ קרוב יותר או מה שהוא להגהה,
אין ל ה כ ר י ע . מפרש, ואינו אלא המשנה,
רבה בר אבוה א י פ ב א תני ,ובב״מ פ ע״ב ו1ה ב וב״ק מה (4ב״מ צג א ושבועות מ ג ז א :
ב״מ ק ע״ב, רבה בר אבוד ,ותגי )בברייתא( .אבל ״כדמתליף רבה בר אבור,״, כדמחליף ב וגז ב :
״תגא דבי רבח בר סידר )ע״י התנא של בית מדרשו( ברייתא ש ל ו : רב׳ לעיל עמ׳ •191 מ״ם וצ״ל:
ב
אבוח״ ,פסחים לד ב )״א״ל״ ,ליתא בכיי מ ,והוא העיקר( וש״נ.
355
הוא מקומות בכמה ע ע״ב>» פ ו א, )עירובין תנו שמואל דבי הני שמואל, דבי תנא
ד ב ועי׳ לעיל <ב״ק י ב א , א ב י מ י בשם וכץ )לעיל(, הונא רב בשם ברייתות מזכיר
שבועות ברייתא, הוא ״שנה״ ואף ) ב י צ ה כ ו ב(. ואביו )ערכין ז ע״א( הגא חםדא(,
כל ה ט פ ל לשם. נ ח מ ן רב תני ב כ״י מ ופלו׳: לה
שבניגוד למשנה ,ומחליף את המחלוקת שבה. בברייתות הוא מחזיק וכך
המשגה גוגעים מקומות אלו: לגוםח
ש ב ת ם״ו מ ״ ד :ה ק י ט ע יוצא ב ק ב שלו ד ב ר י ר׳ יוסי ור׳ מ א י ר אוסר. א(
מאי הילכתא א מ ר ליה לא ידעגא. תגן ה י כ י לרב גחמן א״ל רבא סו א: שם
ל י ה ל א י ד ע ג א .ל ע י ל ע מ ׳ .194 אמר
גשבע שכגגדו וכו׳ בקוביא משחק מהן אחד היה ס״ז מ ״ ד : שבועות ב(
יוסי )״למחויב לה״( ד ב ר י ר ב י למקומה שבועה חזרה היו שגיהן חשודין וגוטל
אומד יחלוקו. מ א י ר רבי
וכן ה׳ ר א ו .95 ל ו ,ק ס רי״ף ו ע ו ד ! מ כ י ב )מה א( דפו׳ ומי״ר, כ ך בד׳־נ ו א י ל ך ,
רב סעדיה :(493 ד׳ב קיז ע״ד, בה״ג )ד״ו אבל לז סע״ג. רפ״ז, שם, שבירוש׳ בציטאט
( 1
שבועות שער ובמשפטי ד ף עא ע״ב )םי׳ ד( בתה״ג שע״צ ,דף ס ב ע״ב; ר ב האי בשע״צ
ה ו פ מ ן ,ח׳ ה ע ב ר י (87 ,ז או״ז ש ב ו ע ו ת שם ) ת ס א ר ת ק ט ע של ם׳ ה ש ו ת פ ו ת ) ל ד ו ד צבי, יא :
מאיר ד ב ר י ר׳ והר״מ ב פ י ר ו ש ו : Qu 569 י ש ר א ל ,לוי ,ח׳ ה ע ב ר י : ( 2 9 ,רא״ש ,א ג ו ד ה ! ב
( 2
״דברי ר׳ מאיר״. לי ת א .מב״ב מ ו פ ל ו ׳ ואבן מ י ג א ש י ו ס י אומר יחלוקו ר׳
נחמן היכי ת ג ן ) ״ ר ׳ לרב אמר ליה רבא ח ש ו ד י ן. ש נ י ה ן היו מז א : בבלי
( 3
הילכתא מאי אמר אמר ליה לא ידענא, יחלוקו או ר׳ מ א י ר א ו מ ר יחלוקו״( אומר יוסי
אומר יחלוקו ר׳ יוסי נחמן רב א מ ר א י ת מ ר אמר רב יוסף בר מניומי לא ידענא. ליה
4
דאמרי תני רב זביד איכא אומר יחלוקו. ר׳ יוסי ר׳ אושעיא רב זביד בדבי > וכן ת נ י
( 6 5
רב נחמן ע ב ד בר מניומי יוסף אמר רב . ר׳ א ו ש ע י א ר׳ יוסי א ו מ ר י ח ל ו ק ו !בדבי[ >
7
יחלוקו (. ע ו ב ד א
ז״א יחלוקו, ע ו ב ד א רב נחמן ע ב ד מניומי בר ר ב יוסף והאמר מה א: ושם
דאמדי״. כ״איכא
דאמר ליה ר נ א םטק בה אית מתגי׳ דחא תגיאגא מיהו (tרב האי אומר שם:
לרב גחמן וכוי.
(2דיטב״א בחיר׳ שם :ר׳ מאיר אומר חזרה שבועה למקומה ר ״ י א ו מ ר יחלוקו ,אבל זו פרפראזה היא.
(3כגראה שלא היה לפגי רש״י דברי ר י מ ,בגו׳ מ ופלו׳.
(4ככ״י פלו׳ ,ח״ג ורי״ף ,ועי׳ םה״ד ע׳ זביד ]ועי׳ יחו״א ע׳ זביד ד ,שהיו אף למגיו גוסחאות שוגות בזר.[,
(5כצ״ל ,ולא ׳׳א״ר״ כבגוסחאוח.
' (6א״ר וכו׳ יחלוקו״ ,ליתא בכ״י מ ופלו׳ ,ה״ג ד״ו שם ור״ח )אמר ר״ג ד׳ יוסי אומר יחלוקו.
ש ס
׳ עא ע״ב: וכן בשע״צ עבד ר״ג וכו׳ דאמרי אי כ א אבל בה״ג ד״ב: ועבד ר״ג עובדא וכוי(.
שער יא ,סז ע״א: משמא דרב יוסף בר מגיומי דעבד וכוי ,אבל במשפטי שבועוח דאמרי ואי כ א
חגי רב זביד וכו׳ אמר ) ר י י ף :וכן אמר( רב יוסף ומסקגא א״ר יוסף ב״מ עבד וכו׳ ו ברי״ף ורא״ש:
בר מניומי עבד וכוי ,שהיה לפגיהם •א״ד״ ופסקו כדרכם כאיכא דאמרי ,ועי׳ חוס׳ ד״ה הילכחא.
ה״ג ורי״ף: שע״צ שם עא ע״ב, כר׳ יוסף וחילק, עובדא )כאן ולהלן מח א ( : (7כ״י פלו׳
ו א מ ו יחלוקו ,ר א ״ ש :כר׳ יוסי ,וחו לא. יוסי כר׳ עובדא
356
יחלוקו״. אומר ״ר׳ יוסי רב גחמן ״אמר״ של ה״איתמר״, ה״לשון הראשון״ לפי
של ר׳ אושעיא ,ועליה כ נ ר א ה ס מ ך ר ב נ ח מ ן ! ואולם לפי ב ב ר י י ת א שנה רב זביד וכך
״ א י כ א ד א מ ר י ״ ,א ם ״ א ״ ד ״ ז ה מ ע י ק ר ה ת ל מ ו ד ה ו א <עי׳ ב ה ע י ש ל פ נ י ה ( ,ל א ה כ ר י ע ר ב נ ח מ ן
(
הנוסח ' , ע״י כך א ת אבל ״עשה מעשה״ וחילק ,ובעקיפין הכריע ב נ ו ס ח ה ל כ ה זו, כלום
וש״גא ע״א-ב ו פ״ד, יבמות וירוש׳ א ב -מ ז )עירובין מו כר׳ יוסי״ ש״הלכה מפני
ולא כ״לשון אחרון׳ /שכן כ״לשון ראשון״ םתם התלמוד שלפני ה״איתמר״ אינו לא אבל
ב ג ו ג ע ל נ ו ס ח ה מ ש נ ה ו ב י ן ב נ ו ג ע ל ה ל כ ה א ו מ ר ר ״ נ ״ ל א י ד ע נ א ״ ,(2 בין
3
סי על ה א מ ו ר א י ם י בזמן עוד כנראה הוגהו הבבליים המשגה גוםחאות
של רבא מ ש ג ה זו ב ז מ ג ם בנוסח כ ב ר היו ח י ל ו ס י ם אלא שכנראה דר׳ אושעיא. ברייתא
( 4
,ב ה ש ם ע ת ה ב ר י י ת א ש ל ר׳ א ו ש ע י א ,ו א ל ו ג ר מ ו ל ש א ל ת ו ש ל ר ב א . ור״ג
על ״רב זביד בדבי ר׳ אושעיא״ ,לעיל עמ׳ 40ולהלן ״רב זביד״ ו״משנתנו*.
( 5
אומרים מגביהין בית שמאי :(108 ש ב ת פ כ ״ א מ״ג מ ב ״ ב ) ד פ ד ומ ור ג(
השלחן עצמות וקליסין ובית הלל אומרים מסלק את ה ט ב ל ה כולה ומגערה. מעל
כך גם רי״ף רפו׳ וכ״י ב ,רשיי ,מאירי ,ועוד! משניות ד׳ פראג וד׳ קראקא ואילך.
ב צ י ט א ט בשבת קנז א )אבל ע י ׳ להלן( ו ב י צ ה ב ע״א. ובך
( 6
אלא לגו אין אגו אמר רב גחמן . < ב י ת ש מ א י או׳ מ ג ב י ה י ן > קמג א: בבלי
בית שמאי כר׳ מוחלפת שיטתה״( אלא שגויה כמו שהיא )״אין אגו םומכין ע ל מ ש ג ת ג ו
ובית ה ל ל כרבי שמעון )״דלית ליה מוקצה״(. יהודה
בין שגויה היא פיה ב ״ ש ל ק ו ל א -הרי אין שעל א ת משגתגו, ד ו ח ה גחמן רב
ב ש ב ת פכ״ד מ״ד היא ומאירי( ו״סתם משנה״ ב״ש״ ש ב ע ד י ו ת פ ״ ד )תום׳ ד ״ ה אנו, ״קולי
תום׳ ש ב ת פט״ז / התוסםתא. ב״משנת״ שמעון ) ש ב ת קנו ב וביצה ב ע״א( -ומחזיק כר׳
אומ׳ מ ס ל ק ש מ א י ה י ל ל אומי מ ג ב י ה י ן מ ע ל ה ש ל ח ן ע צ מ ו ת ו ק ל י ס י ן ו ב י ת פי״ז ו :ב י ת
בית שמאי לא היה נוהג לא כדברי א ב ק ו ל ם בן ז כ ר י ה הטבלה כולה ומגערה. את
ציון: בלא קמג סע״א, בבלי אלא נוטל ומשליך מאחורי המיטה. הלל כדברי בית ולא
ר ב י זכריה בן א ב ק ו ל ם ש ה י ה מ ח ז י ר פניו א ח ו ר י ה מ ט ה וזורקן. על עליו א מ ר ו
ר׳ יוחנן המוחלסת: את המשנה ר ב י י ו ח נ ן ה י ה ש ו נ ה ,ל ב ב ל י ש ב ת ק נ ז א, ואף
)אבל עי׳ אנו וכו׳ נ ח מ ן רב וא מ ר א ח ר י ג א א ש כ ח ב ״ ש א ו מ ר י ם מ ג ב י ה י ן וכו׳ םתמא
.(203 עמ׳ לעיל
אוםר יוסי ״ר׳ כבר מניח זה אחרון״ בעל ״לשון יוסי״, ״כר׳ והגאונים. פלו׳ כ״י לנו׳ (1
ע״ב, קל שבח למשל הרבה. רגיל שלטגיו, התלמוד סתם של המסורת על שחולק ״איתמר• (2
ויש שהיו כמשגחגו( )קרי: במשגחגו שוגין שהיו שיש כך מפגי לשאול הוצרכו שט: ריטב״א (4
.194 לעיל שבח, למשגח ועי׳ לדר״מ. יוסי ודד׳ יוסי לד׳ דר״מ מהסכין
א וביצה קנז שבשבת ו ב פ י ס ׳ ( ,ר ו מ י ,108וכן ב צ י ט א ט )במשגה מ ) ע ד ד׳ ל ו ב ל י ן ( , בדפוי״י כך (5
ב
תום׳ העתים ,ש״ט, ב, וכ״י ד״ק רי״ף ד״ח, וכן רש״י(, ע״ט הרש״ל הגהה הוא )״מעבירין״ עיא
מאירי, םמיג, די, אוח ם״ו סי׳ ח״ב או״ז פירורין, ד״ה ב גב ברכוח שירליאון ר״י תוס׳ פירודין, ד״ח
מ. כ״י (6 ים(, הע׳ אפטוביצר )עי׳ 369 חיא, וראבי״ה לריטב״א( )המיוחס ור״ן רשב״א
357
המשנה: ס פ ר י כמעט כל ה ו ג ה ו פי דברי רב גחמן אלו על
ש מ א י ובית וכו׳ מעל השלחן )״מגביהין״( אומרים מעבידים ה ל ל בית
)״גוטל״( ו כ ד . מסלק אומרים
בלא גמרא׳ אבל מ י י ד דיו )דף יז עיר, דיווא ,סביו׳ ו מ נ ט ׳ ן כ ך בדיג ,דיס ,י ו ס ט /
׳ Q U ב כ י י ל אין כ ל ל ד׳ ס ר ק י ט א ל ו שבדיו( ,ק ט ע ה ג נ י ז ה ) ת ס א ר ח י ש ר א ל ׳ ,(42ל ו ק פ ה ב
ור״מ )גם ב ק ט ע של ה מ ש נ ה בדיו( ז ר י ח ) ב ש ב ת בסיט׳ ו א ף ב ב י צ ה ! ( ר י י ף כיי מ ,ה ע ת י ם טי׳
ב מ ב י ב ד׳ יוטט׳ ודאב״ן סי׳ שסיו .וכן ש כ ל ט ו ב ח י ב 307 ,ו ר א י ש ב מ ש ג ה ו ב ס י ם ׳ י( רייז,
ובז׳ ,ו ב צ י ט א ט ש ב ש ב ת ק נ ז א איפ .ו א פ י ל ו ר י ח ב פ י ר ו ש ו ל ב י צ ה ב ע״א ,מ צ ט ט ה כ ך ,כ ד ר כ ו
ב ל ש ו ן ה מ ש נ י ו ת ש ל ם ג י ו ,אע״ס שהיא ב ג י ג ו ד ל ב ב ל י שם.
מהלכה. אותה דחה אותה, ד ח ה אלא משגתגו את הגיה לא עצמו ר״ג אבל
לדברי ב״ה כרגיל מ ו ק ד מ י ם שמאי כי ד ב ר י בית עיקר ז איגד, המוחלפת והגוסחא
ע מ ׳ 257ו ה ע ׳ .(2 )לעיל
וביצה, מאיר בעדיות כר׳ שגולדה״, שר׳ יהודה שגה ב״מוקצה״ של ״ביצה ועוד
ש ר׳ יהודה שגה על־כן בוודאי גם במוקצה של ש ב ת -ב ״ ב״ד ,ל ח ו מ ר א ) ל ע י ל ע מ ׳ (255ז
ובית הלל מ ע ב י ר י ן וכו׳ אומרים ש מ א י ז״א :בית כב״ה, ופסק וב״ה לחומרא, לקולא
( 2
קולי פ״ד בין בעדיות ש מ ח ל ו ק ת זו ש ל ש ב ת ל א ג ז כ ר ה ואפשר . וכו׳ מסלק אומרים
מ פ ג י ש ע י ק ר ה ש ל מ ח ל ו ק ת זו ב ע י ק ר ה ש ל ה מ ח ל ו ק ת ב ב י צ ה ש נ ו ל ד ה . ב״ש,
כאן ששנה אחר. תנא משנת פי על המחלוקת את ה ח ל י פ ה התום׳ אבל
ו ת נ א זה הוא ) ל ע י ל ע מ ׳ .(5 וחילופים כאלה במחלוקות ב״ש וב״ה רגילים לחומרא, ב״ש
ב ת ו ם ׳ :א מ ר ר ׳ י ו ס י (3 י ו ס י ,כ מ ו ש מ ו כ י ח ה ה ע ר ת ו ש ל ר׳ יוסי ש ג ם מ כ ה כ א ן ר׳ בוודאי
ואמגם ר׳ ר׳ יוסי ל ש ב ת כאן. בוודאי ממשגת שהיא לקוחה וכד, של זכריה עיגוותגותו
ועי׳ ש ב ת הגרי״ם. קכג ב והערת )עי׳ ש ב ת ״דלית ליה מוקצה״ כר׳ שמעון סובר יוסי
כ ל י ם ו ס ת ם שמעון, כר׳ מ״ב פי״ח כלים ע״ב ,ש מ ש נ ת ם״ג ,ו שם ידוש׳ ב, מד
(4
ו ר ב נ ח מ ן א ח ז כאן ב מ ש נ ת ר׳ י ו ס י ) ו ר ׳ שמעון(. (. הוא יוסי ר׳
ה א ח ר ו נ י ם : האמוראים בימי גם וגעשו היו וב״ה ב״ש במחלקות חילופים
איפכא )״בש״א נוטלין לידים ואח״כ מ ת נ י ב ר כ ו ת נ ב ב :ור׳ )״ורב״( א ו ש ע י א .1
א ת הבית ובה״א מכבדין א ת הבית ואח״כ נוטלין לידים״( כ י היכי דתיקום הלכה מכבדין
) כ נ ו ׳ כ ״ י מ ו ר א ב י ״ ד , ( ,ל ע י ל ע מ ׳ .43 כב״ה
בשבת אלא בור שבין ש ת י ח צ ר ו ת אין מ מ ל א י ן מ מ נ ו עירובין פ״ח מ״ו: .2
בין מ ל מ ט ה בין מ ת ו ך )בין מ ל מ ע ל ה ( טפחים גבוהה עשרה א ם כן עשו לו מ ח י צ ה
)״למסה מן המים״( ובית ה ל ל מ ל מ ט ה אומרים שמאי בית רשב״ג אמר אוגנו.
)״אף מלמעלה״(. מ ל מ ע ל ה אומרים
(1בדמו׳ מאוחרים הוגה במשגה ע״פ ק״ג ,אבל בפיס׳ גם באלו :ב״ה אומרים וכוי.
(2זכריה בן אבקולס היקל כגראה עוד יותר מביש ,אבל הולך בשיטחם.
(3בגטין גו א בכל הגוםחאות :אמר רבי י ו ח ג ן ו אלא שזו כמו כמה ברייתות שמסרן ר׳ יוחגן
ר׳ יוהגן מי כיור דאמד סוטח טו ב : עוד וחערוח שם .ויש להוסיף עמי 240 — 239 כמימרא ,לעיל
א״ר יוחגן דו סבר כר׳ ישמעאל. ר׳ ישמעאל אומר וכו׳ וחכ״א ו כ ו /אבל בירוש' שם פ״ב ,יז ס ע י ד :
יוסי. )כי״ר( מי כיור ר׳ ישמעאל אומר וכוי .אבל באיכ״ר ד ג )בובר ע ב ( :אמר ר׳ <ד>תני
358
עוד בדפ׳ )וליתא הרעיב עים מאוחרים משניות בדפוסי הוגה מלמעלה[ בין
העתים, ר י ׳ ף )אבל לא בדיק(, במביב איפ, ו י ש נ ו גם ב ג ל י ו ן כיי ק , ועוד(, ריווא, יוסט׳,
ו ת ו ם ׳ הרא״ש בשם ״יש ובתום׳ ברסו׳ מאוחרים ו ב ס ו כ ה טז א אגודה ו מ א י ר י , מ״מ, או״ז,
םסרים״ )וליתא שם ב ד י ו רפ״ו ,כ״י מ ורש״י!( .ו ל י ח א ב מ ב ״ ב )דפו׳ ,מ ,רש״י ,ר׳ י ה ו נ ת ן ,
פ ק מי״ר ,ד י נ ו א י ל ך ,ל ו ז ועי׳ גם רי״ד ו ר י ט ב י א ( , מדויקות׳, גמרות ומאירי בשם ׳ ק צ ת
ה ב ,מ ב י ב מ ואים פ ק לו דיג ו ד י ם ,מ י י ד רשב״ג[ ומיש(-.אמר תוי״ט )ועי׳ ב ה
ב
גמליאל(. ) מ :אמר רבן ודם׳ ס׳ ,רי״ף ,רא״ש ,מ א י ר י ו ע ו ד )עי׳ ד״ם( ,וכן ב ס ו כ ה מ
״ מ ל מ ט ה -מ ל מ ע ל ה ״ ב כ ל ה ס פ ר י ם ו ב מ ב ״ ב ) פ ו א( .א ב ל ב צ י ט א ט ש ב ב ב ל י ס ו כ ה כך
וכבר מ ל מ ט ה , אומריט הלל ובית מ ל מ ע ל ה אומרים שמאי בית מוחלסת: טז א
אמנם בכ״י מב משתתסין. כיצד בס׳ איפכא גרסינן הספרים בכל התום׳: שם העירו
ב ש י א מ ל מ ט ה ובה״א מלמעלה ,אבל ססק גדול הוא אם הנוםת הזה מקורי ב ב ב ל י בסוכה:
ואם לא הוגה ע״ם המשנה. שם
ב מ ש נ ה ״בין מ ל מ ע ל ה ״ ) ע י ׳ רי״ד ,ריטב״א, ש א י ן בה פי נוסח הםםרים ,בוודאי על
וסתם כבית רשב״ג, שכולה וודאי א״כ תוי״ט ומ״ש( ויש ב ה ״ א מ ר ר ש ב ״ ג ״ ז מאירי,
ז (
ז״א ״בית ש מ א י אומרים מ ל מ ט ה ו ב י ת ה ל ל אומרים מ ל מ ע ל ה ״ .כגו׳ ) ״ מ ל מ ע ל ה ״ ( ־. הלל
הייגו א ף מ ת ו ך אוגגו )למעלה מן המים ,ועי׳ שם מ ״ ח ותום׳ עירובין סוף ם ״ ט / המשגיות.
וכן: מוגה. ו א ״ כ ג ו ס ח ה ב ב ל י ד ס ו כ ה ב מ ש ג ה זו לקולא. הלל ובוודאי שבית ם״ח.
ס ו כ ה פ״ג מ ״ ט :והיכן היו מ נ ע נ ע י ן ב ה ו ד ו לה׳ ת ח ל ה וסוף ו ב א נ א ה ש ם ה ו ש י ע ה .3
2
א מ ר ר׳ ע ק י ב א א ו מ ר י ם א ף ב א ג א ה׳ ה צ ל י ח ה גא. ש מ א י ובית ה ל ל בית דברי > נא
( 3
( את לולביהן הייתי ב ר ב ן גמליאל ורבי יהושע ש כ ל ה ע ם היו מ נ ע נ ע י ן ) ״ מ ט ר ם י ן ״ צוסה
<בלבד>. ל א נ ע נ ע ו א ל א ב א ג א ה׳ ה ו ש י ע ה גא והן
ב
םי .שי״א ואו״ז ) ר מ ג ע״ב(. תכ״ב סי׳ השלם ויראים ומ מ מב״ב ביה[ דברי
ב
א ו מ ר י ם )והוגה ב ג ל י ו ן מ :ג״א ד ב ר י ב״ד ,ובש״א(. הלל ש מ א י ובית דברי בית ומאירי:
ב א ג א ה׳ ה צ ל י ח ה גא. ואף סי׳ אף[ ל י ח א י ר א י ם שם ,ו ה ו ס י ף :
ה ל ל נא כדברי בית ר״ל בהצליחה ש כ ל ה ע ם היו מ נ ע נ ע י ם המאירי שם: וםירש
ל א היו מ נ ע נ ע י ם א ל א ב א ג א ה׳ ה ו ש י ע ה גא .וכיו״ ב ב מ ג ן א ב ו ת ע מ ׳ ק מ ״ ט . והם
שכן ר״ג ור׳ יהושע ז בהגהות( ת ״ ק ד מ ת ג י ׳ )עי׳ ד י ם על דברי ח ל ו ק ד״ע א״כ
ה ל ל הם .ובוודאי ש ל א ח ל ק ו ע ל ב״ה ,א ל א ש ה מ ח ל ו ק ת מ ו ח ל ס ת . מבית
אע״ס שכך מ ת ו ך ט ע ם זה ו ה ח ל י פ ו ד ב ר י ב״ש ב ד ב ר י ב״ה» הוגהו כנראה הספרים
ויש יסוד להם שיש מועטים ממקומות חוץ לדבריהם, ב״ש דברי להקדים ביה גהגו
מחלוקת. בהם
ושם שיה ) 265 ,ע י ר ו ב י ן ם״ו מ״ד( ועי׳ עוד מ ש י ב ב ת ר ב י ץ שיו 52 ,ו א י ל ך )סיאה פ י ו מ״א(
מ ת ג י ת א ׳ סי׳ .22 ולהלן,״כיני
ל ע י ל ע מ ׳ .316 ה ו ג א, רב עי׳ תגן. ש ב ו ע ו ת טז א: ד(
ת י ק ביה היא ולא ביש ,ועי׳ אוגנו ו ק ש ר י טחוך רשב״ג בא להשמיעגו דהאי (1ר׳ יהונתן:
רש״י סוכה ותום׳ ומאירי עירובין.
כדברי. דיג ופיזי ו מ י י ד ולו ,ס ק ב Q uועיטור ופסקי רייד ושהיל קייט וראיש: (2
)דף גא סעיב — רע״ג( שס מאירי ועי׳ ועוד, ו ר י י ף ורא״ש ולו ועוד ,ערוך ס י י ר ודיג (3
ומגן אבות שם.
359
ש ש ת ר ב a
הובא וכו׳ ר ב ענן לרב כתובות םט א :שלח ליה ר ב הונא, תלמיד רב ששת ״,
לקמיה ד ר ב ענן רב ששת ) ״ ד ר ב הונא״> א ״ ל ז י ל וכו׳ א ז ל קמיה הוה יתיב ר ב ששת
יתבי ד״ה ור״נ ויתיב ר״ש א ״ ל מ ר )״אתה״( ר ב ה ו ר ב הונא ר ב י ה ד ר ב ה ,זבחים ה ע ״ ב :
מ י נ י ה ן ב ש ם ר ״ ה ,ב י מ ע ב ב, בעי יבמות ס ב ב ו ם ד ב :בפירקיה ,ב ״ ב פ ה ב : גבייהו,
ח ם ד א(, ר ב ו ב ר י י ת ו ת ,ע י ר ו ב י ן םז א )עי׳ ב מ ש נ י ו ת גדול -היה כרבו זה בקי
הברייתות״(, בכורות גב ב :קרי ר ב ח מ א עליה ד ר ב ש ש ת טובה ח כ מ ה ע ם נחלה )״גחלת
וכולה ותוססתא וםיפרי םיפרא הילכתא דתגיגא כגון א ג א ו ר ב ש ש ת מא ב: שבועות
ט רב ששת פשי זבחים צו א : עליהן הוא רגיל לסמוך ומהן הוא מסתייע תמיד. תלמודא.
א ו ב ״ ב גג ב( :ה א מ י ל ת סוטה ו ע״א, גח א, ) י ב מ ו ת ל ה א ,גו ב, רגיל לי ממתגיתא ן
ל ע י י ג י ן מ מ ת ג י׳ .ו כ ן ה ו א ר ג י ל ל ו מ ר :מ נ א א מ י נ א ו א ג ה ר י ג ה ו א מ ר לן ר ב ש ש ת
ל ה ד ת ג י א גדתגן( ,ש ב ת ק כ ג ב .פ ס ח ׳ צ ב ב ,י ו מ א ז ע ״ א ,ב י ק ס ח א ,ב ״ ב ק כ ט א ,ו ע ו ך ,
ו פ ד ה נ ם
)אני א ׳ ביייתא׳ ת ג י ת ו ה .ב ״ מ צ ע ״ א .ק א ב ,ועוד .כ ״ ת ג א ׳ ה ו א ״שוגה״
2
ש ו נ ו ת ברייתות״ של ט ב ע ו ת ו מ א ס ף ״ מ ל ק ט ( יוחנן(! ר׳ כמו שונה,
מנקיט מקוצרת ,ע״ז מו ב : לשלשלת אחת ,ושונה אותן בברייתא א ח ת אותן ו מ צ ר ף
א ב י י ,ע י ׳ ש ם ( . ר ב ש ש ת חומרי מ ת נ י י ת א ותני )וכיו״ב
וכך אף ״החליף״ ,ע ל סי ברייתא ,שמות התנאים במחלוקת א ח ת ש ב מ ש נ ה :
א ל י ע ז ר אומר השרץ ונעלם ממנו על העלם שרץ .1ש ב ו ע ו ת פ ״ ב מ ״ ה :ר ב י
אומר ונעלם ממנו והוא ט מ א על ע ק י ב א חייב ואינו חייב ע ל ה ע ל ם מקדש .ר ב י
טומאה חייב ואינו חייב ע ל ה ע ל ם מקדש. העלם
ב מ ח ל ו ק ת זו ה ח ל י ף ר ב ש ש ת ״ ר ב י ע ק י ב א ״ ב ״ ר ׳ א ל י ע ז ר ״ ו״ד׳ א ל י ע ז ר ״ ב ״ ר ׳ ע ק י ב א ״ .
בינייהו וכו׳ איכא חזקיה שרץ ונבילה בינייהו א מ ר ב -י ט א :מאי יח בבלי
ל ע י ל ע מ ׳ (121 )ידוש׳ ש ם פ ״ ב ,ל ד ע״א׳ בינייהו דורשין איכא ור׳ יוחנן א מ ר מ ש מ ע ו ת
( 3 ( 3
ש ש ת ד ר ב בינייהו)״מכללא איתמר״( משמעות דורשין איכא אמר רב ששת וכן
דר׳ אליעזר לד׳ עקיבא ודר׳ ע ק י ב א ל ד ׳ אליעזר. מ ח ל י ף
דברי רבי ה ם ו ך: בםדר־תנאים במשנה ,אבל התנאים כמו ד ע ו ת נמסרו כאן
נראה שנוסח לר״ע, קודם ומכיון שכרגיל ר ב י אליעזר א ל י ע ז ר א ו מ ר וכו׳. רבי עקיבא
בוודאי: ומעיקרו היה כאן )אע״פ שישנו כ ך ג ם בכ״י רומי ומה״ג(. מונה בספרא שלנו
א ו מ ר וכו׳ * ז ״ א ב ח י ל ו פ ו ש ל ר ב ששת. ע ק י ב א א ל י ע ז ר רבי ר׳ דברי
ב ב ר י י ת א . ה מ ש נ ה ,אלא שנה כך החליף כלל א ת ל א ואפשר שרב ששת
ת ו ל ד ו ת .1232 , היימן, ]:[181 ס י ״ ד 160 , דדו״ד ח״ג, ראה״ו, (1
מחליף. ששת רב ״ביגייחו״ ,ו ש ם : ״וכן״ ע ד ליתא מן תע׳׳א בילקוט ר׳ (3
360
ז ב ח י ם ק י ד ב ,ל ע י ל ע מ ׳ .346 .2
)״הכי קתני״(: פ י ר ו ש -מ ג י ה .3וזו ש ל ה ל ן ה י א מ י ן
בדבר של וכד אסורין שניהן ואת עלי הריגי עליך ג ד ר י ם ם״ד ,מ ״ ד -ה :
והכותב העיר .וכד .ואיזהו ד ב ר של אותה העיר כגון ה ר ח ב ה והמרחץ ו כ ד אותה
לנשיא .ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר א ח ד כ ו ת ב ל נ ש י א ו א ח ד כ ו ת ב ל ה ד י ו ט ו כ ד .ר׳ י ה ו ד ה חלקו
אומר אין א ג ש י גליל צ ר י כ י ן ל כ ת ו ב ש כ ב ר כ ת ב ו א ב ו ת י ה ם ע ל ידיהם )״בשבילם״(.
כ ך ,״ ו ה כ ו ת ב ״ .ב כ ל ה ג ו ס ח א ו ת ,ו א ״ כ ה ר י זו א ח ת ה ד ו ג מ א ו ת ש ל ״ ד ב ר ש ל א ו ת ה ה ע י ר ״ .
ומה ק ת ג י הכי ששת רב אמר מיתםר. אמאי מח א: בבבלי, שאלו זה על
ח ל ק ן לגשיא .ז״א ש ר ב ש ש ת מ פ ר ש ״ ו ה כ ו ת ב ״ כ מ ו ״וכותב״ °ז כיו״ב י כ ת ב ו ת ק נ ת ן
)צ״ל: נשיא של חלקו לכתוב צ ר י ך מ ת נ י ת א כיני סתם: ע״א לט שט, בירוש׳
( 2
מסייע וכד״, לכתוב צ ר י כ י ן גליל אגשי אין אומר יהודה יד׳ והסיפא לגשיא( .
זה. לפירוש
בו גחלקו לגשיא חלקו הכותב ועל דה״ק ג״ל מפרש: ר׳ יהוסף אשכגזי אבל
ו י ״ ו. י ה ו ד ה ו ר ב ג ן ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ו כ ד )ועי׳ מ״ש( .ועי׳ ר׳
ש נ ד ח ת ה עיי ר ב א ,נ ד ה ל ח ב. בברייתא הגהה
ט מ א ה השלישי שהיא ש כ ב ת זרע ביום מגין לםולטת ש ב ת ס״ט מ׳׳ג: .4
לעיל עי׳ )״הקטן״, שמרחיצין את המילה מגין ל ש ל ש ת ימים. נכונים היו שנא׳
54ס י ׳ (5ב י ו ם ה ש ל י ש י ו כ ד . עמ׳
(3
לו ,ק ה, אבל דינ. פ ו ב ,ל י ר מ א ועיי. ( ו מ י י ר דיו׳ כ ך יטמאו.׳ ,מ כ י ב )נם כייי
מ י י ר בייל )והוגה עייא :טמאה( ,ר׳ י ה ו ס ף ב ש ם • ס ס ד י ם י ש ג י ם ׳ ,ס ר ח ו ן ע׳ געל ו ר א י ש :ט ה ו ר ה .
פולטת שמעינן ליה )״דאילו לדידיה פו א :רישא דלא כר׳ אלעזר בן עזריה בבלי
פ״ח מ״ג מקוואות פ ״ ו ו, מקוואות תום׳ ב ב ר י י ת א ״ ןרש״י[, לקמן השלישי טהורה ליום
ראב״ע מרחיצין א ת המילה כו׳ סיסא כראב״ע )״סיפא דקתגי מ צ ו ר ע ז ב י ם פ ״ ו ה(, ות״כ
שמעגא טהורה כר׳ אלעזר בן עזריה ם י ״ ט מ״ג( ,ד א י א מ ר לה לקמן ב ס ר ק ר״א״, דהוא
( 4
ט ה ו ר ה ר י ש א ת ג א כתנאי לה> מוקי<ם דלא מאן ששת> רב < א מ ר . ליה
5
ו>רישא > טמאה רישא <תנא כתנאי לה דמוקים ומאן כראב״ע כולה לה> ומוקי<ם
וסיפא ראב״ע. רבנן
אחת מלה חסרון בזה ויש כ ו ת ב חלקו ,מ א י ר י : (1רמב״ט :שעורו לסי העגין והכותב
וענינו והכוחב כוחב חלקון אבל אין זה לשון משגה .ואין זה עגין אל ״המוציא מוציא״ ,ב״מ ם״י מיה,
״והמכה מכה״ ,מכות ם״ג מי״ג ן "שחט השוחט״ ,תמיד פ״ד מ״א.
ה״םטריארכים״ הקטגים (2טי הוא ״גשיא׳ זה ,אם הגשיא בארץ ישראל ,או ״גשיא״ העיר ,אחד
JQR מרמורשטיין, עי׳ בשטובי, היונית של בית הכגסח ]על הכתובת אין להכריע. ועיר, עיר של
שייכת לענין משגתנו[. אינה מהדו״ח חכ״ז 374ו א י ל ך ,אבל היא
בכיי רומי 108־ .טמאה ,ובין השיטין עי״א :טהורה. (3
(4בכ״י מ ליתא ״סיסא כראב״ע״ ,אבל איתא בשאר כי״י וברש״י ,ועי׳ ר״ח שלהלן ,א״ב וודאי
שיש למחוק ״דאי כראב״ע וכו׳״ ששייך אל ״רישא דלא כראב״ע״ ,ופירוש הוא הלקוח מרש״י )שהבאתיו
היה לו כנראח: סיפא מנין שמרחיצין וכוי! ואקשינן אימא בפנים ,בכ״י מ :שמעינן ,כברש״י( .ר ״ ח :
רישא דלא כראב״ע אימא סיפא מנין שמרחיצין וכו׳ מני ראב״ע היא ,ולשון יטה הוא.
(5״תגא״,גם בכ״י מ ! ד״ח :תאני טמאח ורישא רבנן וכוי ,ובוודאי שחסר בכיי מ מן ״רישא״ עד ״רישא'.
361
״אמר רב ששת״ ,השלמתי על פי הריטב״א כ״י ירושלם יז ,ובוודאי שהוא הנוסח
הנכון .וראייה לזה שכן גם בב״מ מא א עוסק רב ששת באותה שיטה ומתקיף על םירושי
רב יעקב בר אבא ורב נתן בר אבא קמיה דרב ומפרש לה :הביע וכו׳ וכולה ר׳ ישמעאל
היא וכו׳ .אף הוא מפרשה איפוא ב ת ר י ט ע מ י ולא ב ת ר י ת נ א י .
, 2
ר״ח )בוודאי מפירוש דה״ג( מעיד :ו ע ד השתא איכא תנאי דתני טמאה ואיכא
תגאי דתגי טהורה .ואיכא רבגן דמפרשי בגירםא )כצ״ל ,״בגירםת הגמרא״ ,״בלשון
הגמרא״( רב ]לא[ מוקים לה כתגאי וד׳ יוחגן )לא( מוקים לה כתגאי)ב״מ שם ,ועי׳ קידושין
םג ב ומנחות גה א (. (3
תום׳ :אומר ר״י )בגיגוד לרש״י( דמשום הכי אינו מגיה למיתגי טהורה כדי
לאוקמי כולה כרבי אלעזר )רע״א בהגהותיו מעיר על מגילה ב ע״ב :ומשום דקשיא ליה
דר׳ יהודה אדר׳ יהודה מוקים לה לברייתא בר׳ יוסי בר׳ יהודה ,רב אשי שמיע ליה
דאיכא דתגי לה וכו׳( אלא בלאו הכי א י כ א ד ת ג י ט ה ו ר ה ו א י כ א ד ת ג י טמאה
הלכך מאן דלא מוקי כתגאי גוח לו לשגות כאותן ששוגין טהורה וכד )וכיויב ריטב״א
כ״י והמיוחס לריטב״א(.
הבבלים ברובם שגו כגראה ״טמאה״ )המיוחם לריטב״א( ,ואף בגי ארץ־ישראל
שנו בוודאי ״טמאה״» שכן אמרו בירוש׳ שם ,יב ע״א :אמר רבי י ו ח נ ן מסיני למדו
)״דביום השלישי טמאה״( ירד משה בשלישי בשבת אמר להן היו נכונים לשלשת ימים
כל מי שסירש בשלישי יש כאן <שלישי> ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי .בשישי'
סלטה בלילה טמאה ביום טהורה.
״יש כאן שלישי״ ,כ״ה בכי״ל ,וגמחק עי״א בטעות ,וכבר הגיה כן ק״ע מדעתו.
א״כ גרסו ״טמאה״ במשנתנו ,ור׳ יוחנן לשיטתו)עי׳ ר ׳ י ו ח נ ן ( מוקימ לה כ תג א י (.
4
פרש׳׳י זיל וכי׳ אלא הנכון וכו׳ דאוקים ומאן וכו׳ יאמר רב ]ששח[ מאן דלא מוקים (1
ש ש ת חכי קאמרי וכוי. ד רב
(2ועי׳ רב ששח ,שבח פו ב ,שחולק על רב חסדא ,האומר :מחלוקת שפירשה וכוי.
שאר דברי ר י ח חסרים ,ועי׳ מש״כ בהערוחי שבאוה״ג ,שבח ,פירושים .עפ׳ .45 (3
(4ואף בח״כ זבים שם בכייד :ט מ א ה )והוגה ביהיש עי״א :טהורה( ,שלא כסשגח טקוואוח וחוס׳ שם,
363
יודעים אנו אומרים ושנים יודע אחד איני אמר שבחקירות בי׳ דגרםי סיא
א ו מ ר י ם אין א נ ו יודעים ושנים יודע אני אחד א מ ר אפילו עדותן בטלה ובבדיקות
ב ב ב ל י פסח׳ עייא. ונו׳ וכו׳ א י נ י יודע״, בטלה ׳עדותן ליתא מ ק י י מ ת ע ״ כ״ ז עדותן
המשניות. כנו׳ וריח א ב ל בכי״י א ו מ ר י ם וכו׳. שניהם א ס י לו בדיקות רפו׳: א יב
ר׳ יהוםף, ל ס י א ה א ח ר ו ן של א ס י ל ו ,וזו מ ת א י מ ה : 569 ׳ Q u 568 ד״נ ,ב ו א ם י ל ו[
ועי׳ ב ב ל י שלהלן.
איני יודע כי א מ ר א ח ד פשיטא, אומרים, ש נ י ם א פ י ל ו מאי מא נ : בבלי
( l
ההוא חד דידע ס״ד דמשום )״דאטו קיימת כי א מ ר י בי תרי נמי עדותן קיימת עדותן
( 3 ( 2
< ב > ח ק י ר ו ת קאמר והכי ם ה ד ו ת א ״ ,רמ״ה( .א מ ר ר ב ש ש ת א ר י ש א )קאי( מיקיימא
כמאן בטילה, )״שהיו שלשה״( ע ד ו ת ן שנים אומרים ידענו ואחד אומר איני יודע אפי׳
א ח ד מהן קרוב או ד מ ה שנים נמצא ע ק י ב א ) מ כ ו ת ס ״ א מ״ז( ד מ ק י ש ש ל ש ה ל ש נ י ם כרבי
אמר רבא ע ד ו ת ן בטלה״(. מ ה ן ק ר ו ב או פ ס ו ל נמצא אחד עדותן בטלה אף שלשה פםול
( 4
)״נמי מ ש כ ח ת בתק ירו ת אפי׳ אלא אמר רבא הכי קאמר קתני. ק י י מ ת עדותן והא
רמ״ה( שנים אומרים שלשה״, כגון שהיו קיימת עדותן יודע דאע״ג ד א מ ר זה איני לה
ואחד אומר איגי יודע עדותן קיימת ,כמאן ד ל א כר׳ עקיבא. ידעגו
והכי מ ח ם ר א חסודי א ו מ ר י ם אין אגו יודעין שגים והאי ד ק ת ג י ואסי׳ רמ״ה:
ואםי׳ ב ח ק י ר ו ת שגים אומרים ידעגו וכד. ק תג י
י ד ע ג ו אומרים שגיס ב״אפילו״ זה: איפוא גורסים רבא ובין ששת רב בין
)לרב ששת(, ב ט י ל ה עדותן )לרבא( ,או: עדותן קיימת יודע איגי א ו מ ר ו א ח ד
<ו(אסילו בסיפא: ה ב ב ל י ם ס י פ א זו ל ר י ש א ,ל ח ק י ר ו ת .ו ג ר א ה ש כ ך ה י ה ג ו ס ח וממשיכין
ום״א לו הו׳ מתאימים דרישא ובחקירות .(1 הערה )ועי׳ יודעים אגו אומרים שגים
)עי׳ ל ה ל ן אף ה כ ת י ב ״אגי״ = *איגי״ ,שרגיל בכי״י ששת. ל ר ב של ר׳ יהוסף האחרון
ב ס י ׳ ,(28ג ר ם ל ת י ק ו ג י ם ו ה ג ה ו ת ו ם ״ א . ״כיגי״,
ה ב ב ל י י ם .א ב ל ב ס פ ר י ר א ה פי׳ צג ושוסטים ב ה ש פ ע ת הספרים הוגהו איפוא כל
ק מ ט ב כ ל ס ס ר י ה ם ס ר י כלשון גוםח ם ס ר י ם שלגו. פי׳
ר ב ה n
ת ל מ י ד ו ש ל ר ב ה ו ג א ) ע י ר ו ב י ן מ ע ״ א וב ,ב כ ו ר ו ת יז א .ועוד(. גתמגי, בר ר ב ה
ר ב יהודה מות אחרי היה ז ע״א ,ועוד(, ת ל מ י ד ו של ר ב יהודה )עירובין מ ע״ב, ואחיכ
)הוריות יד ב, שגה ושתים עשרים ומלך בה םומבדיתא ישיבת לראש לשסרות( )תר״י
״עוקר הרים״ הוא היה רש״ג(. לשטרות, תרל״א ומת בשגת ו ב ״ ק מו ב, מב ב כתובות
י ד א ו ב ר כ ו ת ס ד א( ,ו א ע פ ״ כ ה ו א א ו מ ר ל א ב י י :י כ י ל ג א ל ש נ ו י י ל ך כ א ן ו כ ו ׳ ו כ א ן )הוריות
הוא מ ג א(. ב״ק ב, מב )כתובות לך מ ש נ י נ א לא ד ח י ק י שיגויי מיהו וכו׳
ורב ספרא רב כהגא םגהד׳ מא ב: מסכות, כ מ ה תלמודן של בישיבתו ופירש סידר
דבי בסנהדרין מאי אמריתו רמי בר חמא אמר לחו בי ר ב ה פ ג ע בהו ם ג ה ד ר י ן תגו
ש ב ו ע ו ת תגי עיפא שבועות כח ב: ב ה -ואמרינן( ז ) ב פ ס ח י ם יב א ם ת ם :והויגן רבה
ב ר הוגא ורב שמואל בדיה רב אחא שם לו סע״ב: אחוה וכוי! בי ר ב ה פ ג ע ב י ה א ב י מ י
363
בהו ר ב פגע בי ר ב ה ש ב ו ע ו ת תנו יהודה דרב יצחק בריה חגה ורב בר בר דרבה
בי ר ב ה ת ר ו מ ו ת אבין תנו בר אביי בד אבין ורב חגגיא לד א: פסחים כהגאוכד:
בטהרות, בהו ר ב א ב ר מתגר ,א מ ר ל ה ו מאי א מ ר י ת ו ב ת ר ו מ ו ת ד ב י מ ר וכד .ו ע ס ק גם פגיע
י ח י ד ב ג ג ע י ם א נ י י ח י ד ב א ה ל ו ת ״ ) ב ״ מ פ ו א(. ״אני
מעין שהם מהם קאמר״» ב״הכי הפותחים פירושיו רוב גוגעים המשנה לנוסח
ומהם שאינם גוגעים מחםרא״ ,או שגראים כ ה ג ה ה והם עומק פשוטה של משנתנו, ״חסודי
<עי׳ ל ה ל ן ( . לגוסח
ל״רבא* מ״רבה״ הרבה אבל הספרים מתחלפים ב״תגי״ לא גמסרו בשמו. הגהות
״ א ב ה ״ ,ב כ ת י ב שוגר ,(.ו י ש ע ל כ ן מ ק ו ם ל״רבה״ )שהם ב א מ ת שם אחד ,״אבא״, ומ״רבא״
״רבה״. העיקר ר ב א( עי׳ כ ב ב. ובכריתות )כגון ב ב ״ מ ג ע י א ״רבא״ שבמקום לספק
ו ל ה י ם ך ) ע י ׳ ס י ׳ ,>3ו כ ן ש י ג ו י י ם ב ש מ ו ב י ח ם ו ר י מ ח ם ר א ו ה ״ ק ״ ,ס י ׳ .17
ו ר א ש י בגדי הרך יאכל הגדול בשור הגאכל כל פ״ז מי״א: (1ם ם ח י ם
) ״ ה ס ח ו ס ש ב ר א ש כ ף ה כ ת ף ״ ( ו ה ס ח ו ס י ם )״ושאר ה ם ח ו ם י ם ׳ רש״י(. כנסים
ב ז
ובראשי וראשי[ דיג ,דים ו ר י ח > :ר א ש י ,ו כ ן ב צ י ט א ט ש ב ג מ ר א .ל ו ,מב״ב מ וא״פ:
״הםחוסין״ נ ש ל מ ה ו עייא(, )בק הסח וסי ן כנסים ובראשי כנסים והםחוםין ,ק ו מ :
גם ב צ י ט א ט ש ב ג מ ר א מ ב ו ב ר ש י י ) ד ם ו י ״ י ו מ ,א ב ל א ח ר י ו :ו ה ם ח ו ם י ן ש א ר ה ס ח ו ס ש ב ו וכו׳(.
וכן ע צ מ ו ת שם( )במשנה והתנינן םע״ד: מז ה״ד )ה״ה(, פי״א תרומות בירוש׳
בראשי יוחנן א ת א ר׳ א ב ה ו ב ש ם ר׳ ה ם ח ו ס י ן. כ נ ס י ם ב ר א ש י וכד .לא הקדש
הסחוםין היא מתניתא .זיא שנוסח הירוש׳ במשנתגו הוא :ראשי כנפים הסחוסין. כגפים
<נאכל הרך, בגדי יאכל הגדול בשור הנאכל כל תנן רמי רבה סד א: בבלי
ב ( 2
הםחוםין( והא הגי ל א שאיגו גאכל ל א :אימא סיפא ראשי כגפים והסחוסים ) מ : אין>
( 3
כל הגאכל <קאמר> <נינהו> והכי תנאי <אמר רבה תרי> בשור הגדול .אלא מתאכלי
כנסים ראשי אף א ו מ ר י ם ויש גאכל לא(«( )ושאינו בגדי הרך יאכל הגדול בשור
( 6 ( 5
ב ש ל ק א הגדול כל הגאכל בשור <קאמר> .ר ב א אמר מה הן קתגי והכי והסחוסים
הגאכל ראשי כנסים והםחוםין .תגיא כוותיה ד ר ב א כל הן ומה בצלי בגדי הרך יאכל
ד (
וכד. הן ומה ב צ ל י יאכל בגדי הרך ב ש ל ק א הגדול בשור
להקשות שסופן גידין )״האומר ר״ל לר׳ יוחגן איתיביה שם ב״איתמר״: ולהלן
ראשי כגטים הן ומה הרך בגדי יאכל הגדול כל הגאכל בשור עליהן בפסח״( גימגין
א״כ אף ר״ל מפרש את משגתגו בעיקרו כרבא, מ מ ת ני׳! ד״ה :מותיב עליה והסחוסין.
״ ר א ש י כ נ ס י ם ״ .א ב ל עי׳ ל ה ל ן ,״ ש י נ ו י י ם מצויים״ :״וי״ו ה פ י ר ו ש ״ . שגירסתםהיתה ובוודאי
א ף )עי׳ מ ״ ש ( . אומרים ויש רבה .מפרש א ת משגתגו בתרי תגאי ומשלים: אבל
קאמר״. ״הכי עי׳ ״ח״מ״, הכי ק א מ ר ואפר כירה וכד, >2ב י צ ה ח ע ״ א :
( 8
ח ר ש שוטה וקטן חייב ש ו ר ש ל פ ק ח ש נ ג ח ש ו ר )של( ב״ק פ״ד מ״ד: (3
364
פ ט ו ר . פ ק ח ש ל ש ו ר ש נ ג ח ו ק ט ן ש ו ט ה ח ר ש ״ ו ש ו ר ״ ( ש ל ״ , ״ ו ש ו ר )0״א: ו ש ל
א פ ו ט ר ו פ ו ס ל ה ן מ ע מ י ד י ן ד י ן ב י ת ש נ ג ח ו ( ) ם ״ א : ש ג ג ח ו ק ט ן ש ו ט ה ח ר ש )של( ש ו ר
ח ז ר ה ק ט ן ו ה ג ד י ל ה ש ו ט ה נ ש ת פ ה ה ח ר ש נ ת פ ק ח א פ ו ט ר ו פ ו ס . ב פ ג י ל ה ן ו מ ע י ד י ן
פ ק ח ש ל ש ו ר ש נ ג ח ו ק ט ן ש ו ט ה ח ר ש ש ל ש ו ר א מ ר ת ק ש י א , ג ו פ א ה א א : ל ט ב ב ל י
וכד, ש נ ג ח ו ח ש ״ ו ש ו ר א ח ר י נ א ב ב א ת נ י ו ה ד ר פ ט ו ר ש ג ג ח ח ש ״ ו ש ו ר ד מ ד ק ת נ י מ ג ו פ ו
( 1
ש ג ג ח ח ש ״ ו ש ו ר ה כ י ל י ת נ י ל א ד א י מ ע מ י ד י ן , ד א י ן ל ג מ ר י ד פ ט ו ר פ ס ק ה ר י ש א א ל מ א
ש ג ג ח ח ש ״ ו ש ל ש ו ר ס י פ א א י מ א ר א ב ״ ד ( . ב ש ם ר ש ב ״ א א ם ו ט ר ו ם ו ם ״ , ל ה ן ו מ ע מ י ד י ן פ ט ו ר
( 2
ק ת ג י ה כ י ה ר ב א מ ר מגופו. ל ג ב ו ת ל ת ם א פ ו ט ר ו פ ו ס ל ה ט מ ע מ י ד י ן א ל מ א ג ״ ש ״ ( י ש ל ם
ו מ ע י ד י ן א פ ו ט ר ו פ ו ס ל ה ט מ ע מ י ד י ן ד א ב ״ ד ( ר א ש ו ג ה ״ . ב ם ע ם ) ״ א ף ג ג ח ג י ן ה ו ח ז ק ו ו א ם
ס ט ו ר ב ת ם ) ״ א ב ל מ ע ל י י ה ל ש ל ם ונגח ה ד ר ד כ י מ ו ע ד ל ה ו ו מ ש ו י ג ן א פ ו ט ר ו פ ו ס ב פ ג י ל ה ן
מ ג ו פ ו ל ג ב ו ת ל ת ם א פ ו ט ר ו ם י ן ל ה ן ו מ ע מ י ד י ן ב ר ע ״ ב : ל ה ל ן א ב ל א ס ו ט ר ו ם ו ם ״ ( . ב ס ג י א ף
ה א פ י ס ר ו ס ו ם ״ . ב ר ש ו ת ג ״ ס ש י ג ח ע ד
ת ג א י ת ר י א ו פ ן ב כ ל ש מ ש ג ת ג ו י ו צ א ש ם ש ב ת ו ם ׳ ב ל ש ו ג ה ה ב ר י י ת א ש מ ת ו ך א ל א
( ג
א ו מ ר י ע ק ב ר׳ ה מ ש ג ה ! ( מ ן ) ס י ס ק א ס ט ו ר ם י ק ח ש ל ש ו ר ש ג ג ה ח ש ״ ו ש ו ר
( 6
ש י ע י ר ו ה ו ע ד ב ת מ ו ת ו ה ו א ל ע ו ל מ א ו מ ר ם ו מ כ ו ם א ו מ ר ג ק ו ם א בן י ה ו ד ה ה י ם ד י ג ת מ ל
ה י ם מ מ ד י נ ת ב ע ל י ו ש ב א ו א ו ה ק ט ן ו ה ג ד י ל ה ש ו ט ה ו ג ש ת פ ה ה ח ר ש ג ת פ ק ח ( כ ך ו א ח ר
) ב ב ב ל י : ר א ש ו ג ה ב ת מ ו ת ו ה ו א ל ע ו ל ם א ו מ ר ס ו מ כ ו ם א ו מ ר ג ק ו ם א ב ן י ה ו ד ה
ש ל ״ ש ו ר א ב ל ו כ ד , ה י ם ל מ ד י נ ת ב ע ל י ו ש ה ל כ ו א ו ו כ ד ב ע ל י ו ש נ ת ח ד ש ו ש ו ר ו ה ש נ י ה :
7
ה ב ר י י ת ו ת . מ ח ו ל ק ו ת ב ב ב ל י ו א ף > ה ק ט ן ״ ! > ׳ ו ה ג ד י ל ל ה ל ן ) א ב ל כ א ן ש ג ו ל א ק ט ן ״
365
למדינת בעליו ״שהלכו והשמיטה יחד, ה״משניות״ צירפה ש ת י שמשנתנו א ל א
זו ומציעתא אפוטרופוס״, בפני וכו׳ מעמידין דין בית שנגח חש״ו ״שור ושנתה הים״
הדוחק מן ה ב ב ל י )חוץ שפירשה הברייתא כמו א ת לפרש התוספתא א י א לפי ואף
בני בעלים בפני א ל א כלל״ מייעד ״לא לםומכום באמת התום׳ לסי שכן או ל א : ל ת ם
א פ י ט ר ו פ י ץ . ב פ נ י שהיה מועד פירשוה(, ב ב ל לא ותנאי ב ת ו ם / )כמפורש וכו׳ ונתפקח״
ואין וחבירו. תלמידו יעקב חצי נזק כר׳ משלם זה ש״תם״ לסבור יכולים וםומכוס ור״מ
(
ר ב ה ' . ש ל כסירושו בפניו לייעדו א ל א כדי אפיטרופוס מעמידין
להוציא איש. שור משנתנו: ש ל כרישא ,290 הורוויץ פי״ב, משפטים המכילתא
קטן״(. ש ל שגגח שור פ ק ח ש ל )״שוד קטן של להביא שור רעהו, -א ת שור ש ל קטן שור
)שמות ישמרחו[ ולא ישמרנו לא פירק׳: כ״י כא כט, שמות דרשב״י ובמכילתא
ח ר ש שור לשמר, ד ע ת בהן שאין וקטן שוטה יצאו ח ר ש לשמר א ת שיש בו ד ע ת לו(, כא
ושם חצי נזק. משלם אומ׳ יעקב( )קרי: עקיבה ר׳ םטורין אלו שנגחו הרי וקטן שוטה
)״בשביל ע ל ידי קטן ישלם ל א יכול (135 הופמן ל ק ט ן ) ה ד איש פ ר ט פירק׳: לה ,כ״י כ א
ש ל )כלומר שור ידיו על משלם ולא יהא קטן ש ל קטן( שגגח שור פ ק ח של כלומר קטן״,
( 2
שוטה ושל ח ר ש ש ל לרבות כ א לו( )שמ׳ ישלם ת״ל ש ל ם ש ל פקח( שור שנגח קטן
3
קי( (: עמ׳ קהוט, ר ״ ע לזכרון מחקרים )פינקלשטיין, ניויורק כא לו כ״י ושם .ושל קטן.
וקטן שוטה ח ר ש יצאו לש1מר1 ד ע ת בו שיש ]א[ת פעמים ישמרנו שני ישמרנו ולא לא
נשלם וכאן ש1וטד.[. ח ר ש ש ל לרבות שאמרנו י1שלם זו ה י א ]לשמר .ש ל ם בהן ד ע ת שאין
אף יעקב שלד׳ משמע כתוב, במועד ישמרגו״ ״ולא ישלם״ ואף ש״שלם ומכיון
וכו/ אפטרופין שמעמידין להן פטור א ל א ו ל ת ׳ ק ב( ל ט )בבלי משלם חצי נזק במועד
וכד. א ח ר ת בדמיה
אבל בעליי׳ ושהלכו קטן ושל המשנה נוסף בברייתא» כנגד כן בכיי פלו׳ ל ע י ל :ושנשתטו בעליו
ירושלים. עי׳ נחיבוח שלא כפירושו של ס״ט. ענין לכאן, אינו הירוש׳ ב״ק שם ,ד ע״ב, (1
:(135יכול לא ישלם על ידי הנוי ולא כיו״ב במכיל׳ דרשב״י שם להלן כ״י טירק׳ )הופםן (2
יהא הגוי משלם על ידיו )ב״ק ס״ד מ״ג( ח״ל שלם ישלם ל ר ב ו ח של גויס ו כ ו /
366
בבית עומדת כאילו אותה רואין שנתה שעיברה דיל חטאת אמר כב א: בבלי
תנן עד שתסתאב״(. ורועה ולשוחטה אחריה ליכנס יכול כהן )״שאין ורועה הקברות
ז (
ונמצאת ב ע ל ת מום אם אחר שכיפרו בעלים מ ת ה )״משמע ו<ש>אבדה שנתה שעיברה
1 2
מתה אאבדה נ מ י א ש ע י ב ר ה שנתה״( ת י ו ב ת א דר״ל .א מ ר ל ך ר ״ ל כי ק ת נ י )רישא( דקאי
ב ע ל ת מום Pאי הכי א י מ א סיםא אם ע ד ש ל א כיםרו ה ב ע ל י ם ת ר ע ה עד ש ת ס ת א ב , ונמצאת
( 5
ונמצאת שאבדה <או> קאמר הכי ר ב ה *> אמר וקיימא. מסאבא מום הא בעלת ואי
עד תרעה בעלים שכיסרו קודם אם מתה בעלים שכיםרו אחר אם עובר מום בעלת
( 6
ישמור כן דאם חדא בדבר אמר רבא שתי תשובות ותימכר. קבוע( )במום שתסתאב
)בשמ״ק ור״ג יש מיבעי ליה למיתני ועוד שעיברה שנתה למאי הילכתא קתני )״ימתין״(
ונמצאת בעלת ל״א ותוב כי קתני ת מ ו ת על א ב ד ה ״ל״א ירושלמי״ הרגיל ב ת מ ו ר ה : כאן
( 7
אלא אמר רבא ,אי ה כ י ביני ה נ י ש ע י ב ר ה ש נ ת ה ל מ ה לי למתגייר.(, דההיא תמות מום,
דאסי׳ רשב״ל אמר דוכי בעלת מום ונמצאת ו א ב ד ה או א ב ד ה עברה שנתה קתני הכי
הבעלים רועה בלא אבדה״(. כיסרו
וחטאת ותמורת חטאת תמן תנינן וולד ח ט א ת ס״ט ,לז ע ״ א : סםחים בירוש׳ אבל
( 9 ( 8
מום .וולד ח ט א ת <ו>בעלת ושעיברה שנתה ושאבדה ונמצאת <ימותו> בעליה שמתו
בעליה ימותו שמתו וחטאת ותמורת חטאת וכד. ומםרש כולם לענין ססח״(. )״הולך וכו׳
0 0
ר׳ יוחנן אין בשם ר׳ י ס א )בעל׳ מום( ושאבדה ונמצאת. ושעיברה שנתה וכד. וכד.
״ (
. ה ב ע ל י ם ש כ י ס ר ו מ א ח ר ונמצא שאבד אלא שלמים שקרב גופו פסח לך
הכא דתגיגן מום בהן בעל רבי זעורא בעא קומי רבי יםא לא מ ס ת ב ר א מום. ו ב ע לת
הוא .א מ ר ליה אוף א ג א ס ב ר כן. באביד
מום ,כ ג ד ק ו ב ע ל ת וגמצאת. ושאבדה במשגתגו הוא: אין םםק שנוסח הירוש׳
משווה ה ר י ר׳ יוחנן האחרונה. מן ה ם י ס ק א שלפני ״בעל׳ מום״ ועל כן מ ח ק המגיה ופ׳
״ובעלת הםיםקא ואף ב ע ל מום!(, א י ג ו )א״כ שקרב שלמים י ס ם ח שאבד י וגמצא״ לה
גותגת שבעל מום האין ה ס ב ר א מ ת ס ר ש ת א ח ״ כ ל ע צ מ ה .ל ם י ם ק א זו ש א ל ר ׳ ז ע י ר א , מום״
12
א מ ר ל ו א ף א ג י ס ו ב ר כן? . ב א ב ד ה וגמצאת בעלת מום J כאן באביד הוא ששגיגו
ושמ״ק. מ וליתא הוא, גליון תמות״, נעלים שכיפרו אחר ״אם (3
אמר שכתב: לר״ג היה וכן ונמצאת, ואבדה שנתה עברה אם ופלו׳: מ אבל בשמ״ק, כ״ח (5
מום בעלת ונמצאת אבדה או עובר מום בעל]ת[ וגמצא]ת[ <ו>אבדח שנחה עברה אם הכי תני רבה
ונמצאת אבדה אא״כ תמות לא בעלים שנתה אם משכיפרו דההיא שעיברה כיון ועוד אם וכוי. קבוע
עי״א. בכי״ל גוםפח ו (9 ע״ג. מג ס״ו, יומא ידוש׳ וכן בירוש', להלן נ״ה (8
אבל מוחר! נכ״י( )כך בכל עי״א: והוגה בכי״ל ,ונמחק יפה ניכרים מום״ ״נעל׳ רשמי (10
״לא הוא הרגיל אבל בקורא ן מסחברא לא םע*א: עג פ״נ, מגילח ירוש׳ למשל עי׳ (12
ר י ל א״. מםחנרא
367
ג ר ס ו איפוא ״ ו ב ע ל ת מום״ .כענין לעצמו ,א ל א שפירשוהו :ו ש א ב ד ה ו נ מ צ א ת שניהם
<עי׳ הגורסים ״ושנמצאת ב ע ל ת מום״ מום ,ב מ ק צ ת כ ר ב ה ורבא .ואף נ ו ס ח ה ס פ ר י ם בעלת
ל ע י ל ( י( מ ת פ ר ש כ ך .
תמורה פ ר ש ה ו ט, <ות״כ ח ו ב ה שבתמורה פ״ב מ״ב בחשבון חמש החטאות, אבל
היחיד חטאת ב ע ל י ה ״ : ״ ש כ י פ ר ו - ונמצאת״ ״ושאבדה במקום נמנה םע״א( טז
ובתמורת חטאת ובחטאת מ ת ה וכו׳ א מ ר ר״ש מ ה מציגו בולד ת ט א ת ב ע ל י ה ש כ פ ר ו
ו ש ע ב ר ה ה ב ע ל י ם ש כ פ ר ו בעליה ביחיד דברים אמורים אבל לא בצבור אף שמתו
ח ט א ו ת הן מ ת ו ת חמש שם: שבת״כ וכן ב ב ר י י ת א וכד, אמורים ביחיד דברים ש נ ת ה
איפוא הוא העיקר וכד. ש נ ת ה ו ש ע ב ר ה ב ע ל י ה ו ש כ י פ ר ו וכד חטאת ולד
בעליה״ ,ולא מ פ נ י שהיא ״ ב ע ל ת מום״. ״שכיפרו
החטאות נ מ נ ה שם בין ח מ ש שלא לעצמו, ענין הוא על כן בוודאי מום״ ״בעלת
היא ו מ ״ ד ו א מ נ ם כן ,ת מ ו ר ה פ ״ ד מ ״ ב ו מ ״ ג הן פ י ר ו ש ש ל ״ ו ש א ב ד ה ו נ מ צ א ת ״ , המתות.
ו ה ר י המפריש חטאתו שכן שנינו שם: של ״בעלת מום״ )סתם ואח״כ מחלוקת(! םירוש
עד קרבה השניה אומר אם שמעון ברבי אלעזד רבי מוכרה וכד מום ב ע ל ת היא
ו ל ר א ב ״ ש )בנו של ר׳ שמעון!> הבעלים. כ פ ר ו ש כ ב ר נשחטה הראשונה תמות שלא
היא ׳שכיפרו בעליה״ ונכללת בה. הרי
ביצה ם״א מ ״ ב :השוחט חיה ועוף ביו״ט ב ש י א יחםור ב ד ק ר ויכסה ו ב ה ״ א (5
י ש ח ו ט א ל א א ״ כ ה י ה ל ו ע פ ר מ ו כ ן ) מ ב ע ו ד יום( ,ו מ ו ד י ם ש א ם ש ח ט ש י ח פ ו ר ו כ ד . לא
לא ישחוט, ובה״א סיפא אימא לא ז לכתחלה אין דיעבד השוחט בבלי ז ע״ב:
אימא סיסא ומודים שאם דת״ק ס ב ר ישחוט .הא לא קשיא לא ישחוט ויכסה קאמר. מכלל
)׳אעיג אמר רבה הכי קאמר הוא. שיחפור בדקר ויכסה ,מכלל דדישא לאו דיעבד שחט
)״בחכמים״( לימלך שבא השוחט רש״י( לכתחלה״, הכא עיכ דיעבד דעלמא דהשוחט
לא אומרים וב״ה וכסה חפור לו ש ח ו ט אומר<ים> לו ב״ש אומרים אומר<ים> כיצד
אומריס לו ב י ש אומר<ים> לימלך כיצד שבא השוחט רב יוסף א מ ר היק י ש ח ו ט וכו׳.
לו ל ך ח פ ו ר שחוט ו כ ס ה וכד. אומר<ים>
כ ן משותף )״עולה לכאן ולכאן״( והתלמוד סדרו בתמורה :ומה שאמר שאבדה (1ר״מ בפיה״מ
368
שהם מראשי הבונים של התלמוד הבבלי ׳ ורבא ת ל מ י ד י ר ב יוםף אלו ,א ב י י שני
(
)״הויות ד א ב י י ורבא״( ,ו ש מ ת ו ך ״ ת ל מ ו ד ״ ש ל ה ם נ ש ד ד ו כ מ ה הויות ס ת מ י ו ת ב ת ל מ ו ד ש ל נ ו ' ,
המשנה של בקורת נוסח ה ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה יוצרי הם הם כנראה אף ראשיהם של -
ה מ ק ו ב ל ת בבבלי ,כ״תני״ ,״אימא״ ,״איפוך״ ו״חסורי מחםרא״ ,והם אף הם מ ר א ש י ה מ ש כ ל ל י ם
ת נ ך בסי רבא ,לעיל ״היכי א ב י י, ב ק ו ר ת ד י י ק נ י ת זו ) ״ א ל ו ת נ ן א ו ו א ל ו ת נ ך ,ב ס י של
שהם ואך מוכיחה העובדא, ל ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה הדבר בנוגע ו ל ה ל ן .(370ש כ ך ה ו א 356
ו ק ב ו ע ב ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה זו .א ל א ש א ח ר י ש נ ת ק ב ל ה ו ג ת ם ש ט ה מתמיד הם מ ש ת מ ש י ם שימוש
2
/ ר א ש ו נ י ם זו ,נ כ נ ס ה ב ס י ד ו ר ה מ א ו ח ר ש ל ה ת ל מ ו ד א ף ב ד ב ר י א מ ו ר א י ם טרמיגולוגיה
אבי י .1
ר ב ה תלמידו של היה ם קיח )זבחים בר כייליל תרמ״ט לשטרות( )מת א ב י י .
א״ל אביי רגיל ז בעי מרבה, קורא אותו ״מר״ ,רגיל ! ) ב ר כ ו ת מ ת ב ,ל ע ״ ב ז גחמגי בר
קמיה דרב אמרה אביי כי אזל קיח ב: זבחים יוסף, רב ותלמידו של רגיל( לרבה,
חזי הוה מכי אביי לג א: קידושין וכד, יוסף רב עליה קרי כו ב : סוכה י ו ס ף וכוי,
ק מ י ה ד ר ב י ו ס ף ו כ ד ,ש ב ת ק י ב א ,ק מ ז אביי הוה יתיב לאורגיה וכד ,מגחות לה ב : ליה
הרים״ ״עוקר והיה בו מ מ ד ו ת וש״נ. כמו עירובין עג א רגיל ״את אמריתא גיהלך, א ו
על ר ב יוסף מעיר לרבו הוא יד א(. והוריות סד א אלו•)ברכות רבותיו של ו״סיגי״
מלקט ש ח ו ל ק ת ע ל י ו ) ש ב ת מ ב א( ז ת ו ם ׳ ם ״ ג ח( )תגי ר״ח, חייא ר׳ של ב ר י י ת א
)מגקיט אביי שבת קלח א ״טבעות״ של ברייתות לברייתא א ח ת ושוגה אותן יחד, ומאסף
החולקת על המשנה, ב ר י י ת א הוא ורבא שוגים מ ת נ י י ת א ו ת ג י ,ו ע י ׳ ל ע י ל ; (360 חומרי
מתרץ הוא לברייתא משנה שבין הגיגודים את .(10 146ס י ׳ עמ׳ )לעיל גג א יבמות
369
כרגיל ב ד ר כ י ם שונות :או שהוא מ ס ת ר א ת ה מ ש ג ה בסיתורים והגבלות שונים ,עד ש ה ב ר י י ת א
במחלוקת או ש ה ו א מ ו ד ה ואילך(, ו א י ל ך 3 156 , ? 155 ,154 )לעיל עמ׳ למשגה מתאימה
.(161 ב ה א ו ו ד א י פ ל י ג י ) ד ״ ה ל ג ב ,ל ע י ל 154׳ שביגיהן:
תגן, ואלו ת נ ן או אלו מרב יוסף: הוא שואל הרי המשגה, ל ג ו ם ח אשר
פסחים מה ב )לעיל להגהותיהם של ר ב יהודה, מתנגד הוא ( vז 1 י ג ב )עי׳ ל ה ל ן שבת
א ב ל מ ג י ה כ ע י ן ז ה ב ס ו ט ה יא א ,עי׳ להלן( ,ו ש ל ר ב י ו ס ף ,ע י ר ו ב ׳ סש א ) ל ה ל ן ש ם ( , ,330
ל״מוחלסת השיטה״ ,םםחים ו ב א ( ״! )עי׳ ל ה ל ן ,ס ו ף מתגגד אף ל״חסורי מחםרא״ הוא
,(248ו ״ א י ם ו ך ״ , מ ט ב ,כ ת ו ב ו ת כ ד א וגיטין מ ו ב :ל ע ו ל ם ל א ת י ס ו ך )לעיל א צ ל ר׳ יוחנן,
ג ב א )עי׳ ״איםוך״(. םםחים
ק י ד ו ש י ן כ ד א׳ מ פ נ י איםוך .ו כ י ו ׳ ב א מ ר אביי פ ס ח י ם ה ע״ב: אבל אצל ברייתות,
המשנה המתננדת ,אעיפ שהניגוד אינו אלא מדיוקא ומםירושא.
א רב אמר אלא ק ת ני, הטובה לענין וכן הא רבא ליה אמר כן, א י גו הטובה
(2שירוש חפ״מ דחוק. ואילך. 3 7 4 ל עי׳ ״הכי קאמר״ ,לחלן עמ׳ ב א !(
370
מ מ ר ת פורענות. מרה טובה מרובה ולעולם דבאותה מרה הטובה לענין וכן קתני הכי
י ה ו ד ה. ל ע י ל ,ע מ ׳ ,330מ ת נ ג ד א ב י י ל ״ ה ג ה ה ״ כ ז ו ש ל ר ב ואולם
מגיטי נשים חוץ פסול כותי עד שיש עליו כל גט מ״ה: פ״א גיטין ד.
עדיו והיו ג ט אשד, עותנאי לפגי ר״ג לכפר שהביאו עבדים .מעשה ושחרורי
כותים והכשיר. עדי
וכד. בלבד, כותי א ח ד עד בו א ל א ר׳ אלעזר ל א ה כ ש י ר ו אמר ע״ב: י בבלי
ת ג י אמר אביי כותים והכשיר. עדיו עדי והיו והביאו וכד מעשה ותרי לא ,והא קתני
רבא אמר לעולם תרי ורבן גמליאל מיפלג םליג וכד. עדו.
מספיקה ,שהרי כ ו ת י ״ ,א ב ל א ף ה ג ה ה זו א י ג ה עד עדו יש לשנות ״והיה לאביי
עד כותי. עליו כ כ ל ש ט ר צריך שני ע ד י ם ל ס ח ו ת ,והיה לו ל ש נ ו ת :והיה גט
ס ״ א ד, שכן אף בתום׳ ה ע י ק ר ) ע י ׳ ח ״ מ ,ב ,(4 של ר ב א הוא בוודאי פירושו אבל
יהודה ר׳ ר״מ(: )בוודאי לת״ק ובגיגוד י ה ו ד ה ר׳ בשם שבמשנתנו המעשה שנוי
מעשה שהביאו לפני י ה ו ד ה ר׳ א מ ר כשר, כותים ע י ד יו ש ש נ י אף על פי אומר
עידיו והיו )דפ׳ וכי״ו: כותים עליו עידי וחתומין ג ט אשד. עותגי בכפר גמליאל רבן
והכשירו. כותיים(
ש ל א ב י י ״ ע ד ו ״ ,ד ו מ ה ל ה ג ה ת ו ש ל ר ״ ל ב ם ג ה ד ר י ן כ ג א ) ל ע י ל .(290 . הגהתו
בשלשה השגה עיבור בשלשה החדש ע י ב ו ר מ״ב: פ״א סנהדרין ה.
ר׳ מאיר. דברי
את אם יעברו לחשב שלשה )״שצריך חישוב בג׳. החדש עיבור ע״ב: י בבלי
ולומר מקודש עדות החדש מסי העדים קידוש )״שצריך ש ל ש ה ל ק ב ל לא קתני, החודש״(
ליקדשא לא החדש״( ז מעובר לומר שצריך )״משמע עיבור אלא קתני, לא החדש״(
( 1
הכי )תום׳ נמי תניא , )החדש( קידוש ת ג י אביי אמר ליעבר. וממילא )״ליקדשיה״(
ק ת ג י. ע י ב ו ר והא אמר רבא ה ח ד ש ועיבור השגה בג׳ ד ב ר י ר״מ. ק י ד ו ש פ ״ ב א(
1 2
<בר יצחק> גחמן רב ב ש ל ש ה וכו׳. א מ ר ר ב א ק י ד ו ש ביום ע י ב ו ר )״יום ש ל ש י ם ״ ( אלא
רב אשי אמר לעולם חישוב בשלשה וכד. קידוש א ח ר ע י ב ו ר )״ביום ש ל ש י ם ואחד״( אמר
תגא שגה ע י ב ו ר ל מ י ת ג י ד ק ב ע י ו א י י ד י ומאי עיבור -חישוב דעיבור, קתגי,
)״דלא צריך לקדושי לא מלא חישוב חודש אין קידוש חודש לא חודש. ע י ב ו ר גמי
4 3
אומר <בר׳ שמעון> היא ד ת ג י א ר׳ אלעזר <בר׳ שמעון> > חסר״( ,מגי ר׳ א ל ע ז ר > ולא
בזמגו בין ש ל א בזמגו אין מקדשין אותו וכד. בין
ל )חולין ה״סתימתאה״ ב ר ״ ש כ ד ״ א גשגית שמשגת םגהדרין אומר אשי רב
5
אחז )ש ר ב י פ ״ ב מ״ז > ר״ד. משגת איפוא על םתם והיא חולקת ב כ ו ר ו ת ג א ב(, ע״א,
ו פ י ר ש ה .ד ״ ה כ ד א( ו פ ״ ג מ ״ א . בה
״ ה ג ה ת ״ אביי יש לה םמוכין גדולים בתום׳ ,שהיא שוגה ב ד ב ר י ר ״ מ ״קידוש״. ואולם
עיבור כאן לית יח ע״ג: פ״א, ידוש׳ אביי. בדעת מחזיק הירוש׳ ם ת ם ואף
שמואל( תגי א מ ר )ידוש׳ מ ג י ל ה פ״ד ,ע ה ע ״ ב : ש מ ו א ל החדש. ק י ד ו ש החדש אלא
)שם ״ א ל א ב ע ש ר ה ״ ( . מ ע ש ר ה פ ח ו ת קידוש החדש אין
(2מ ופלו׳ ויד רמ״ה. " (1החדש" ,ליתא מ ,פלו' ,ריח ורש״י.
(4כך ברש״י ור״ה כד א ,עי׳ ד״ס שם. (3כך מ ,פלו׳ ,ד״ח ,תום׳ ויד רפ״ח.
(5ועי׳ ידוש׳ שם ,נח םע״א.
371
ש כ ג ד א ה א ף ״ ל י ת ב א ך ש ב י ר ו ש ׳ איגו ה ג ה ה א ל א ,כ ר ג י ל ב ״ ל י ת כ א ך )עי׳ ל ע י ל אלא
החדש, ב ע י ב ו ר אכל - ,(351 -ד ח י י ת ה מ ש ג ה .א ב ל ה מ ש ג ה ש ו ג ה א ף ב ם ״ ח מ ״ ב : 349
מ ע ש ר ה פ ח ו ת החדש ב ע י ב ו ר אין עולין ב ב ר י י ת א ) ב ב ל י ש ם ע ע״ב> ש ג י ג ו : ואף
ז
א ד ם ו כ ו ׳ ו א י ן ע ו ל י ן ל ה א ל א ל א ו ר ע י ב ו ר ו ) ״ א ו ר ש ל ש י ם ו א ח ד ״ >( :כ ש ם ש א י ן מ ש י א י ן בגי
א ל א ל א ו ר ע י ב ו ר ו ) ת ו ם ׳ ד ״ ה פ ״ ב ב ,י ר ו ש ׳ פ ״ ב ,נ ח ע ״ א ו ב ב ל י כ ב ב> .ו ס ע ו ד ו ת משואות
ל ע י ל ע מ ׳ ,(10 - 9ז ״ א )*עבריות״ ,״עברייתא״, ו״אברייתא״ ״אבריות״ אף גקראות אלו
קורא לה ״)סעודת( ס ג ה ד ׳ פ י ח ,בו ר ע ״ ב , בירוש׳ ר׳ יוחגן, ואולם העיבור״, ״סעודת
״ ס ע ו ד ת ר א ש חדש״ ,בירוש׳ תעגית ם״ב ,סח ע״ב ,מגילה פ״א ,ע םע״ב. החדש״, קידוש
שבירוש׳ שמואל״( )״תגי שמואל של כברייתא ע״ב ע שבםגהדרין זו שברייתא אלא
מקומה אף בירוש׳ - Pח ו ל ק ת ע ל ושם עיקר שהיא ״תוספתא״ למגילה ם״ד מ״ב, מגילה,
בפ״א מ״ב ולא הובאה בירוש /םגהד׳ פ״א שם ,כדי לומר ששמואל מחזיק בלשון משגתנו
הברייתא ואף על משנתגו. חולק ששמואל כדי לציין אלא החדש״, ״עיבור משנתגו
כך לצורך השגה את שמעברין כשם ״יכול ע״א: כ בר״ה שמואל בר רבה ששגה
שבת״כ אמור ״מקדשין״ במקום את החדש לצורך״ ,שגתה בוודאי ״מעברין״ מ ע ב רי ן
ה וירוש׳ ד ״ ה רפ״ו ,גח ע״ג P פ״י
קתני״ עיבור ״והא רבא הקשה ועליכן פירוש, אלא בוודאי זה איגו ו״תגי״
ל ה ל ן ״אימא״ ,״תני*(. )ועי׳
האונס שותה ל כ ש י ו צ י א ו .כ ת ו ב ו ת פ ״ ג מ ״ ד :ה א ו נ ס נ ו ת ן מ י ד ו ה מ ם ת ה
מוציא. ל ה ו צ י א יוכל ל ש ל ח ה כ ל ימיו״( ו ה מ פ ת ה אם ר צ ה בעציצו)״לא
א י מ א אמר אביי )״וכי א ש ת ו ה י א כ ב ר ״ ( ? היא אשתו לכשיוציא, לט ב: בבלי
יכגום, גותן ל כ ש ל א המסתה ש א מ ר ו ת נ י א נ מ י ה כ י ) ת ו ם ׳ פ ״ ג ו( א ע ״ פ יכגום. לכשלא
בושת ו פ ג ם גותן מיד ,וכד.
)דפ׳ וכי״ו: כ ש י ו צ י א המפתה שאמרו אע״פ כלשון ה מ ש ג ה : בתום׳ שם, אבל
ל ת ת ה לו ,ל פ י ש מ צ י ג ו ב א ו ג ס וכד .ואף במכילתא דרשב״י ,קטע פירק׳ שגיגו: לכשיוציא(
שיוציא, חייב עד שעה שאינו ל ת ת ה לו מגיד יכול א ף זה כן ת ״ ל מיד קנסה שנותן
אף ב ש ת ה ו פ ג מ ה כן ת ״ ל כ מ ו ה ר ה ב ת ו ל ו ת ל ד ב ר זה יצא ולא י צ א ל ד ב ר א ח ר . יכול
אלא ה ב ב ל י ת הברייתא ושל אביי של יכגוס״ ״לכשלא שאין וודאי אלא
של ״לכשיוציא*. ו פ י ר ו ש פ ר פ ר א ז ה
בשלא רב חסדא אמר לכשיוציא, והמפתה אמרו: שם ,כז רע״ד, בירוש׳ ואולם
( 4
במכיל׳ בלשון זה שנינו וכיוצא כלום. נותץ אינו לקיים רצה אבל אם . לקיים רצה
במ״ס החמה״ ולמעלה עד שתשקע המנחה ״מן רע״ג, נם ם״ד, ד״ה בירוש׳ איממא״, ״עד דו (1
על ואילך[. 102 ש״ה תרביץ ]ועי׳ שם מאירי נ ד ח ק ,ועי׳ שם בםנהד׳ רש״י ![330 היגר, ]הו׳ ז םי״ט
רע״ג. פ״א ,יח םגהד׳ וידוש׳ וח״ח ה״ז שם מ״ם עי׳ למעשה, המשתחפים מספר
שפ( ,וע״כ )עי׳ ח״ד יד -טי בין )ם״ג( בפ״ד שם ב ר י י ת א זו כ ו ל ח שגויה היתה בתום׳ ואף (2
לוגדון וכ״י *יק׳ של ״מסובין״ ״מםיבין״, וגוםח בן פ״ב ר״ח דחום׳ הברייחא גם לשם התוס׳ הסמיכה
ל ק ד ש בה ר א ש י : 39 תיאודור נ ״ ר ם״ו א, ב״קידוש״ גם ל״שגים״, ב״ד למשל משתמש ולהיםך (3
372
שומע אני בין ש ה א ב רוצה ובין מ ה ר י מ ה ר נ ה לו לאשה. : 1308 נ ז י ק י ן םי״ז נהו׳ הורוויץ.
ואם רצה יקיים האב רצה שזום הכתוב מגיד וכד ימאן אם מאן רוצה ת״ל שאינו
ימהרגה״ :קיימא יקיימינה. ואף אונקלוס תירגם ״מהר יוציא.
(
ואם א( ' , מו )קידושין א י ש ו ת ״ לשום ״ פ י ת ה זה: פיתוי פירשו הם כי
א מ נ ם בלשון ״יקיים -יוציא״ כונסה הוא ״מקיימה״ ,ואם אינו כונסה הוא ״מוציאה״. הוא
ועוד( - ,םידושו ש ל ״יקיים״ ד, מ״א-ב. ס״ז כתובות מ״א׳ םי״ד )יבמות מקום שבכל
אין כאן גט ,א ב ל א ע פ ״ כ בםיתוי אלא שכאן ו״יוציא״ -״יגרשגה״ ז תחתיו״, -״יקיימה
״מוציאה״. הוא
חטין כיצד לקח הימגו כפירות. ואיזהו ת ר ב י ת ה מ ר ב ה פ״ה מ״א: ב״מ ז.
שאגי לי חיטיי אמר לו תן עמדו חטין בל׳ דינרין, וכן השער, זהב הכור בדינר
ל מ ו כ ר ן ו ל י ק ח ) ס ״ א :ש א נ י מ ו כ ר ן ו ל ו ק ח ( ב ה ן י.ין ,א מ ר ל ו ה ר י ח י ט י ך ע ש ו י ו ת רוצה
ו ה ר י ל ך א צ ל י ב ה ן יין ,ויין א י ן לו. <דינרין> בל׳ עלי
ס ב ב :וכי אין לו יין מ א י הוי ) ״ א ח ר ש י צ א ה ש ע ר ליין ו ה ו א ח י י ב ל ו ה ח ט י ן בבלי
( 2
אין ל ה ל ן ע ב ב> )ברייתא והתניא ע כ ש י ו ע ל היין״(, הרי הוא כסוסק עמו המעות או
אמר לזה יש לזה. שאין אע״ס סוסקין השער ה ש ע ר יצא על הפירות עד שיצא פוםקין
3
וכד. ספרא רב כדתני מתני׳ א ב י י אלא אמר וכו׳ אביי א״ל וכו׳ מתגיתין ר ב א >
)״כשער של לך גותן לי שאגי יש במגה חטין לי אין מגה א״ל מגה לו הלויגי אמר
( 4
)״שהוזיל לו וארבעה סלעים בעשרים ולקחן הימגו במגה וחזר גתן לו חטין עכשיו״(,
( 6 ( 5
הכא גמי כגון ד א מ ר < ל י ה > <םי׳> מותר ואסור ל ע ש ו ת כן מסגי ה ע ר מ ת רבית. סלע״(
גותן לך, חיטין בל׳ דיגרים יש לי שאגי אין לי, ל י ה ל׳ ד י ג ר י ם אמר הלויגי ל׳ דיגרים.
)״לקח הימגו חיטין זהב ב ד י ג ר ה י מ ג ו ו ל ק ח ם וחזר דיגרים גתן לו חיטין בל׳
אמר ש א ג י ל ו ק ח ב ה ן יין, לתובעו ואמר לו תן לי מעותי וכשבא קאי, ב מ ל ו ה דמתגי׳
ללוח דיהיב חמרא אי אית ליה ש ל ש י ם ד י ג ר י ן יין״(, עשויות עלי בדמי לו הרי מעותיך
ליה דלית כיון לא ואי ולית לן בה, מיגיה שקיל הוא ד ק א םירא דיגר כשלשים ליה
1 7
רבא ליה אמר ה״פירוש״!>. )עד כאן כרבית מחזי מיניה זוזי משקל ודאי חמרא
8
עליו> >! אי הכי תן לי חיטיי ,דמי חיטיי מיבעי ש ע מ ד ו תני קתני. ע מ ד ו <והא
תהי יכול כך! ,148 דרשב״י, במכיל׳ שנויה שהיא שם, קידושין שבבבלי הברייתא (1
ו ז י ל מהר יםהרנה לו לאשה מלמד שצריכה הימנו ק י ד ו ש י ן - ,א ף היא מתפרשת כפיתויה לו נקנית
יפה בפיתה לשם אישות ,וכדתרגה אביי שם.
והוספות״. ״תוספות יחנן״, (2״תניא״ ,עי׳ תום׳ ד״ה והתנן ,ולהלן
(4״וארבעת סלעיםי ,כיי מ )שטראק( ורש״י. כיה בכל כי״י וראשונים. (3
והוא שאינו ,מגוף התלמוד ,והרבה כאלה ,ביהוד בבימ. (5כיה בכיי רומי א ,כלומר ״פירושי,
]עי׳ מש״כ בתרביץ והיג בשאילתות דומה לו רגיל ובקשר בסגנון ׳וודאי״ ולשון סבוראים, פירוש
שיח׳ 17׳ ועי׳ בהערה ז ( .
(6כצ״ל ,ולא ' ל ו י ,כ ב ד י ם ! בכיי מ :דא״ל.
ו א ס ו ר ודאי רביח ליה הוה ברווחא שקיל קא בזוזי וזוזי בכיי ה עוד: (7
משקל ונו׳ ז איכ ' ו ד א י ' הוא אף כאן פתיחה וסיכום )עיי הערה .(5
לקח ממגו הטין הכי מפרש לח למתגי׳ נרמנ״ן: (8זוחי גירסת הריטנ״א )נשמ״ק( ו ה ר מ נ ״ ן ו
בהלואה בל׳ דיגר ,אמר לו המלוה ממגו כלומר שקבלם בל׳ דיגר עליו שעמדו נדיגר זהנ חכור
373
ליה, מיבעי לי( שמכרתם שמכרתים לך )ריטב״א: מוכרן. שאגי דמי חיטי, תגי ליה
חטין דמי לי אותן ה״ק תן מתגי׳ כלומר ) ר י ט ב ״ א :ז ן ן מ כ ר ת ס לי, לך שמכרתים תני
מעיקרא גמי עלי כשלשים דינרין, עשויות הרי חטיך לי שאני מוכרן עכשיו(, שמכרתפ
ה כ י עכשיו״(, עלי עשויות הן הרי משמע עשויות הן )״והרי עילויה אוקמינהו הכי
2
ל י ה < ה ר י > ד מ י > ח ט י ך ש ע ש י ת עלי כ ש ל ש י ם ד י נ ר < ו > ה ר י לך אצלי ב ה ן יין P ק א מ ר י (
ועוד כשלשים, השער )״ולדבריך ק ת נ י ה ש ע ר וכן ה כ ו ר זהב ב ד י נ ר והא
ר ב א רא״ש בשמ״ק( .אלא א מ ר וליקח ממנו״, יכול לחזור לנו בשער בכמה שירצה מה
)״דקתני לקח וכו׳ ומאי כוותיה מתני׳ דמתרצנא לוותי נפיק אושעיא ר׳ שכיבנא כי
ל ק ח ב ה ל ו א ת ו )״שהיה נ ו ש ה בו ד י נ ר זהב״(. במתני׳״(
אבל לסלקו. לא הועילו ההגהות וכל לעין, נראה אביי של של פירושו הדוחק
הוא אם ה ג ה ו ת א ל ו ב כ ל ל ש ל אביי הן» שאין ס פ ק ש ת ש ו ב ת ו ש ל ר ב א היתה ,כ ד ר כ ו םפק
בגוסחאות וכך היא ב א מ ת הקושיא הסופית ק ת ג י״, כך וכך ״והא ר ב א( )עי׳ תמיד
)עי׳ ה ע ׳ 8ב ע מ ׳ ה ק ו ד ם ( םםרד ה כ ו ר וכן ה ש ע ר קתגי״ ,ו ב ס ס ר י ״והא בדיגר זהב שלגו:
לו ל ר ב א ל ה ק ש ו ת היה א״כ אבל וכד. ק ת ג י״ עמדו ״ו ה א הראשוגה הקושיא היתר.
ססרד שבספרי על כן שהקושיא אסשר המשנה! זהב״ וכו׳ כ ס ד ר בדינר ״והא תחילה
באמת והיא הכור וכד קתני״, ״והא בדינר זהב הספרים בקושיא האחרונה שבכל כלולה
ה ר א ש ו נ ה ו ה י ח י ד ה ש ל ר ב א ז ה ש א ר מן • א י הכי״ ו א י ל ך )ולשון ״אי ה כ י ״ מ ו כ י ח ( הקושיא
התלמוד האחרון. מ ס ת ם בכל אופן הוא
דלאחר כן עמדו פירוש דמשסע קתני עמדו והא ובריטב״א: דמי חטי וכוי. תן לי חטי כלומר
)!אשגרה מגטין עלי העומדים חגי ופריק בל׳ דיגיין ואילו לפי דבריך ל׳ היו שוין מעיקרא
)'בדיגר זהב הכור״( ז׳ ע׳יא :בגי אדם העומדים עלי( כלומר דה״ק וכבר עמדו חטים בל׳ וכאלו קתגי
שעמדו חגי היחה: שגירםתו גראח ברור הרמב״ן ומלשון ]עליו[ בל׳ דיגר. שעמדו ובן השער
להקשות יכול היה ועוד קושיא זו מדעתו: הקשה והוא הנכון .אבל הדא״ש בשמ״ק עליו,
היו חטים. עומדות היה יכול לתרץ ושמא עמדו חטים בל׳ דינר והלא מחחלה גמי כך היו,
לכן בעי עלי מקודם כלומר הרי הן עשויות עלי שעשיתם תני וטרקינן בריטב״א: (1
״ולא בלום״ מוקף בדםו׳ ,ובגליון :ס״א ל״ג ,וזוהי גי׳ רש״י,עי׳ להלן .בכ״י מ ליתא ״אל תדברי ו נ ס ת ר ת / (4
374
אמר לה אל תדברי קתני והיק דכיצד מ ק נ א לה הוא א ל א תרתי לה לאו פירושא )״אמר
א ח ר קינוי עמו או אם ד י ב ר ה דיבור, אצל או ד י ב ר ה אע״פ ש ע ב ר ה על קינוייו ונסתרה
אצל על קינוייו עברה אבל לבעלה אלו מותרת משתי באחת עדיין דאל תסתרי גמור
משתי אלו מותרת עדיין ב א ח ת תםתרי קינוי גמור דאל אחר או אם ד י ב ר ה עמו דיבור,
עמו לבית ונכנסה סתירה כגון ש א מ ר ל ה אל ת ם ת ר י א ב ל ע ב ר ה על קיגוייו אצל לבעלה
וכד(. הסתר״
וכד. עדיין עמו[ ודיברה תםתרי אל וגםתרה תדברי ]אל איםוא: משלים אביי
מ איגו מ ש ל י ם א ל א :אל ת ס ת ר י ו ד י ב ר ה עמו. ולכ״י
ב ה )עי׳ להלן(, ש א י ן ״חסודי מחםרא״ ג מ צ א ״ ה ״ ק * זה ,כ ח ב ר י ו ב מ ס כ ת ס ו ט ה ,
״
.ו״אל תדברי״ של המשגה א ח ר י ם - ,א י ג ו אלא ״חםורי מחסרא״ במקומות מעטים וכיו״ב
ממש הוא לסי הבבלי. דיבור
גסתרה הא אם עמו. שתדבר סוף דבר עד ב י ר ו ש ׳ ש ם 0״ א ,יז ע י ׳ ג : אחרת אבל
( 2
אםילו דיברה א ת א מ י מ ו ר לך, )״בתמיהה״( .ד ר ו ב ה ולא ד י ב ר ה אין ס ת י ר ת ה כלום עמו
( 3
גקי היא לשון . בתרומה לאכול ומותרת מותרת לביתה עדיין ה י א גסתרה ולא עמו
4
לשון גקי הוא ת ד ב ר י , אל ם״ט: במדב״ר פ ל ו ג ה >. עם איש תתייחדי )אל מתגיתא
ה ט ו מ א ה . על א ל א א ו מ ר שאיגו מתגיתא
לשון גקי הוא ,ו כ א ן פ י ר ו ש ו ״ א ל ת ת י י ח ד י של הבעל, ת ד ב ר י עם איש פלוני״, ״אל
וכו׳ עמו ובמדב״ר( הבבלי )כגר דיברה המשגה: מפרשת אח״כ אבל עמו״ ז ותסתרי
ע מ ו ו כ ר ,ו כ א ן ד י ב ו ר מ מ ש ה ו א )עי׳ תום׳( ,ב ה ק ב ל ה ל ״ ג כ ג ם ה ע מ ו ״ ו כ ד . גכגסה
)כתובות יג א(: בכתובות פ״א מ״ח :ראוה מ ד ב ר ת עם אחד ,שזעירי מסרשו כיו״ב
ל ס ת ר א ח ד עם ש ג כ ג ם ה ראוה בםירוש: שגיגו ו ב ב ר י י ת א שם ,יג א -ב, גםתרה,
ש מ ק ב י ל א ל ״ ג כ ג ס ה ע מ ו ל ב י ת ה ס ת ר ״ ש ל מ ש ג ת ג ו )ועי׳ ב ב ל י ש ם ע ״ ב ( , לחורבה, או
מהו ע״ג: כה שם, ובירוש׳ מעליא. לישגא מדברת -מאי גבעלה מסרשו: אסי ורב
ג ק י. ל ש ו ן נבעלת .ולמה תגיגן מ ד ב ר ת מדברת.
והיא היא, מפרשת א ח ר ו נ ה וכר -משנה עמו״ כי מן ״דיברה וקרוב ואפשר
שמדברת דפר: ״ ד י ב ר ה ״ ב מ ו ב נ ו העיקרי ,כ מ ו בתום׳ ס ו ט ה ם״ה ט )גטין צ םע״א( שנתה
שכיניה וקרובותיה ומניחה. עם
מ״ב: ל ע ש ו ת מ ח י צ ה ב ח צ ר ב ע י ן וכו׳( שרצו השותסין ב״ב ם״א )מ״א: .2
שלא שגהגו בבקעה מקום אבל אותו( )מחייבין לגדור שגהגו מקום בגיגה וכן
אין מחייבין אותו. לגדור
(1רא״ש בשמ״ק שבברית יעקב )דף *ח ע״ד( :והוא בדרך חסודי מ ח ס י א ואולי לפי שלא חדש
ממש במובן ״ח״ק״ למעשה משמש אבל שמן ועי׳ בריח יעקב במשגה דין חדש כמו בשאר מקומות,
״חפויי מחםרא״ אף במקוס שמחדש דין חדש ,עי׳ ״חסודי מחסרא״" ,ה״ק״.
ג( כ״ה בכיי ר וכצ״ל ,ולא 'דיברה״ כבדיו .וכך היה גום׳ התוס׳ בדף ה ע״ב ,אלא ששיבשוהו:
אדרבה ]בתמיהה[ פי׳ כלום סתירתה אין וכו׳ הא עמו )בתמיהה( שתדבר סוף דבר בדיו שם ז
)דבור׳( אגא וכוי.
ומוחרת לאכול בחרומח ,ליתא בתום׳ שם. (3
חמדרש ,עי׳ אף לפגי בעל ולא חית בירוש׳ ליתא בתוס' ,ופירוש הוא, (4אל תתייחדי וכוי,
ונו׳ י בין חשיטין. ח ת ח ד י, להלן .בכ״י ר :אל
375
: 567 וב מייר ולירמא, Fol ) Qו נ י ב עייא( ו ב u ליתא פ ק ב אותו[ יי ץ
ב מ ח
מחייבין א ו ת ו לגדור( .ש נ י ה ם .מ ק ו ר ו ע ת י ד )מכיב כיי ה : גו ד רין י ״ א :ם-א ר יגדור,
לזון -יזון ) ב י מ סיז מ״א(, כמו: ״ מ ק ו ם שנהגו•(, )אצל במשנה רגילים ובינוגי, ומלור
)שם פ י ט מ״א( ,ל ב נ ו ת -ב ו נ י ן )לעיל מיא( ,ל ע ש ו ת -ע ו ש י ן ,ל מ כ ו ר -מ ו כ ר י ן , לקצור-יקצור
-א ו כ ל י ן ) פ ס ח י ם םיד מ י ג -ה( ,ועוד. ל א כ ו ל
)מחייבין שגהגו לגדור מקום בגינה וכן אמרת קשיא. הא גופא ד םע״א: בבלי
2 ז
שלא שנהגו מקום בבקעה ( אימא סיפא אבל <אותו>, הא ס ת מ א אין מחייבין אותו( >
א מ ר ת לא ,ס ת ם גינה השתא סתם אותו, מחייבין םתמא הא אותו, אין מחייבין לגדור
4 3
ה כ י ק א מ ר > וכן ב ג י ג ה ס ת ם ומקום > שגהגו ל ג ד ו ר ב ב ק ע ה מיבעיא .אמר אביי בקעה
5
א ב ל איבעי ליה למיתגי )״אבל ב ב ק ע ה והכי מאי אבל אותו .א ״ ל ר ב א א י כ > מחייבין
6
קת ג י > הכי מ ח י י ב י ן אותו״( .א ל א א מ ר ר ב א אין ל ג ד ו ר שלא ש ג ה גו מ ק ו ם
( 7
בקעה כמקום סתם אבל דמי ו מ ח י י ב י ך אותו שגהגו לגדור כ מ ק ו ם סתם בגיגה וכן
נהגו ד מ י ואין מחייבין אותו. שלא
אף ל ר ב א אנו צריכים ל ס ר ש ״מקום שגהגו לגדור״ כ מ א מ ר מוסגר :וכן בגינה, אבל
מקום שגהגו ״שסתמה״( מקום שנהגו לגדור ,א ב ל ב ב ק ע ה ) .״שהיא״ ,״שסתמה*( )״שהיא״,
ש -״ מצריך ״מקום רגיל ן לשון משגה איגו אלא שזה אין מחייבין אותו. לגדור, שלא
וכאן )יעי׳ לעיל(, ב ו נ י ן שגהגו ל ב ג ו ת גויל ו כ ד מקום ממש כמו במ״א: גשוא, תמיד
ל״בוגין א ת שחוזר ״וכן״, ע״י שהוא רמוז אלא לעיל(, )עי׳ בגוסחאות מדוייקות אינו
אלא ב״מקום שגהגו הוא בוודאי לא ב״םתם גינה״, הפשט הפשוט של ״בגיגה״, הכותל״.
שגהגו לגדור. ב מ ק ו ם א ב ל א ״ כ היה צ ״ ל :וכן ב ג י ג ה לגדור*»
שגהגו מקום בין בגיגה תגי ברייתא: מובאה יב ע״ד. שם פיא, בירוש׳ והגה
לגדור שנהגו מקום בבקעה אבל כופין. ל ג ד ו ר שלא ש ג ה ג ו מקום בין לגדור
׳מקום שלפיו רבא. על חולקת כפשוטה זו ברייתא כופין. אין לגדור שלא כופין.
(8
( .א ב ל ה י א ח ו ל ק ת א ף אותו״ )רא״ש פ״א סי׳ ו ואחרים ש ל א ל ג ד ו ר אין מ ח י י ב י ן שגהגו
״מקום שהרי במשנה שנינו איך שלא נפרש את משנתנו, שלפנינו, משנתנו בצורתה על
לגדור״. שגהגו
צריכים ואגו ל ע י ל .(137 , )עי׳ ח ו ל ק ת ברייתא היא זה ש״תני״ על כן אפשר
הא סחמא וכו׳ ורש״י ז״ל גורס ומטר׳ אין ש ג הגו מקום (1ליתא ברמב״ן )ה״ג( ושם:
שגהגו וכו׳ אמרת וכן בגנה מקום איגן כן אלא ה״ג בכולהו הישגות אבל הגוסחאות בפירושיו ורומז
שגהגו שלא לגדור אין מחייבין סיפא אבל בבקע׳ מקוס מקום שלא נהגו לא אימא ]מקום שנהגי אין[
אוחו הא מקום שנהגו לגדוד מחייבין אותו.
(3ר״ג :כלומר כגון חסודי מחסרא ,בתוס׳ :הכי קתני. (2ג׳ כי״י ורמב״ן.
בנינה סתם ומקום ,תוס׳ ורמב״ןן ״בגיגה סתם׳׳ ,גם בבי״יז ר״י מיגאש )ה׳׳ג( :וכן בגינה ומקום. (4
ק א מ ר ,וכן ר״ג :ו ה ״ ק וכן בגינח םתם. ר :הכי (6 מ ,פלו׳ ודפ׳ לובלין :א״ה. (5
(7כי״י ,ר׳׳ג ,ר״י מיגאש ורמ״ח.
ולהתאימה עם הבבלי, הברייחא אח לפרש גדחק הרא״ש שבשמיק ,ב ע׳׳א, בתום׳ הרא״ש (8
בפיהימ: הרמב״ם ועי׳ גתיבות ירושלים. חולק, אומר )שם( שחידוש׳ שם .אבל הרין וכיו״ב הרשב״א
במקום ואפילו מי שמכר גינה סתם ולא זכר שהיא מעורבת עמ גינה פלוגית מחייבין ללוקח וכו׳
)ובן בשנגים ,פ״ב הי״ז( - ,צירף כגראה את הבבלי והירושלמי. לגדור שלא שנהגו
376
ש ב מ ש נ ת ה ת נ א ש ש נ ה ב ר י י ת א זו ל א ה י ה ש נ ו י א ל א ״ ו כ ן ב ג י נ ה א ב ל ב ב ק ע ה ״ ו כ ו / לומר,
לגדור. שלא שנהגו מקום בין לגדור ב ג י נ ה בין מ ק ו ם ש נ ה ג ו פירשה: והברייתא
ל״משנה והוסיפה ה״גיגה״ את שהגבילה חולקת, א ח ר ו ג ה, שלנו ,היא מ ש נ ה ומשנה
אבל אף אפשר שהיא ברייתא מ פ ר ש ת ושלםני התלמוד ״מקום שגהגו לגדור״. ראשונה״:
ל פ נ י בבבל, ש נ ו ס ף אלא לגדור״, שנהגו ״מקום במשנה עוד היה ל א הירוש׳
של אביי ורבא ,ולא היה ידוע לירושלמי. זמנם
ל כ ל ח ט ר ק יאכילהו איתגי. (1מן התום׳ יו1א כי 'והוא מקבל עליו' וכו׳ שבמשנתנו שייך
ורמ״ה. (2קרל׳
377
סטרי גוסייהו קאמריגן א פ ס ט ר ו איגהו פ ט ר י ג״קס״ד ה ש ת א אלוים ע״א: ד י ל ב נ
שיפטרו הוא דין וגד, בכור כל תחת ואקח את הלוים כדבתיב במדבר ישראל חמורי
פטרי חמורים פקדי לוים, גופייהו. ח מ ו ר י ם ש ל עצמן .וקא מ ת מ ה ג מ ר א וכי איגהו פטרי
בכור בבגי תחת דכתיב קח את הלוים בהמה בהמה פטרה, פטר, אדם אדם במדבר״(,
ולוים ם ט ו ר ץ 0 כהגים ק אמר הכי אמר אביי ואת ב ה מ ת הלוים ת ח ת בהמתם. ישראל
הוא דין במדבר של ישראל בהמה של לוים ב ה מ ת ם ה פ ק י ע ה אם מק״ו, בהמתם
2
)״והא א ם פ ט ר ו ק ת ג י ולא איגהו ,קתני / פ ט ר ו א ת של עצמן .א״ל ר ב א והא שתפקיע
ד מ ש מ ע ד ב א י ג ה ו ג ו פ י י ה ו ק א מ י י ד י מ ת ג י ׳ ״ ( .ו ע ו ד א ם א י ת א ) ״ ד ד ר ש י נ ן ק״ו״> א פ י ל ו פטרה
טהורה אלא א ל מ ה תגן )פ״ב מ״א( לא גפטרו מ ב כ ו ר ב ה מ ה בהמה טהורה ניפטרו, מבכור
4 3
<את> > פטרו כ ה נ י ם ולוים קתגי > הכי רבא אלא אמר חמור. ומפטר הבן מפדיון
5
לא במדבר ישראל של קדושתן > <את> לוים של קדושתן הםקיעה אם מק״ו עצמן
6
ב ה מ ה ט מ א ה מגלן .א מ ר ק ר א אך ם ד ה ת פ ק י ע > א ת )*קדושתן״( של עצמן .אשכחן אדם,
פי׳ קי״ח )ספרי קרח ט מ א ה וכו׳ בבכור בהמה ישגו בבכור אדם וכו׳ כ ל שישגו תפדה
.(295 ב א םט״ז ,ב א ד ם ו ב ב ה מ ה :ס״ז ומכיל׳
ש א ם כן ראשוגה של רבא דחוק: םירוש( אלא אוםן איגו )שהרי בכל פירושו
ה י ה לד, ושגית סטר חמור, ולא כאן ,א צ ל ה ל כ ה זו ב ס ו ף ס ״ ח , לה למשגתנו לשגות היה
״ש ל לסרש אע״פ שאפשר עצמן״, ב מ ד ב ר דין הוא שיפטרו ישראל ״אם פטרו לשגות
שזו )ואפשר עצמן״ של ״בכורות של ישראל״, -״ב כ ו ר ו ת עצמן״ ״ש ל ישראל״,
לא נפטרו מבכור חייבים ולוי ם כ ד.ג י ם ״קדושתן של ישראל״( .ואף פ״ב מ״א: כווגת
טהורה וכד ,מוכיח שמשגתגו עוסקת בפטר חמור. בהמה
כמו ״פטורין״, המתקבל. היחיד הפירוש הוא של אביי פירושו ש ע י ק ר וודאי
פטורים שהם החמור, ב ע ל י ש ב ר י ש א -ג מ ש ך ע ל ״ כ ה ג י ם ולוים״, ״פטור מן ה ב כ ו ר ה ׳ ,
מפגי ש ה ד ב ר ש ל ה ט ׳ ,ואין זה א ל א לשון קצרה, ״בהמות מ מ צ ו ה זו .ו ״ א ט פ ט ר ו ״ פ י ר ו ש ו
ומפורש בכתוב. ברור
אלא היא דורשת )ספרי ומכילתא(, שבברייתא איפוא על המדרש חולקת משנתנו
וההלכה אחר נפלים״. שבמכילתא וספרי ,לענין ״הבא ״דבר אחר״ ה כ ת ו ב הזה ,כ מ ו את
ב ד ב ר ׳ טו יט להביא מן הכתוב המשנה היתד, טהורה יכולה חייבים בבכור ב ה מ ה שהם
) מ ״ ת (87א ו מ ן ב מ ד ב ר י ח ט ו ) ם ״ ז ש ם ( .
378
( 1
תנן .מאי נ ו ע ל י ן אמר רבא תנן נ י נ ע ל ו אמר אביי איתמר ס ד ב ־. בבלי
דעיילו כמה תנן, ננעלו )״מאליהן״( אמר אביי למיסמך אניסא» בינייהו איכא בינייהו
( 2
ננעלת על העזרה ו ה א ד ת נ ן )עדיות ם ״ ה מ ״ 0וכו׳ ש א י ן וכד. וםמכינן אניםא ניעילו
דכא וכו/ ש נ נ ע ל ת בשעה בעזרה אין לטעמיה מתרץ אביי וכד, בישראל אדם כל
( 2
אותה וכד * . ש נ ו ע ל י ן ל ט ע מ י ה אין בעזרה ב ש ע ה מתרץ
י ח ; שוס׳ ג יז, יג, )ש״ב ב ק ל בקשר עם ״דלת״ אך ורק במקרא נמצא ״נעל״
נועל עירובין ם״י מ״ח ,ועוד ז ה ד ל ת וכד אין נועלין בהן ו כ ו / כג ,כד( ן בלשון ה מ ש נ ה :
ועוד .ב נ ס ע ל )םנהדר׳ ג ע״א ,ועוד(, כתובות סח א ם״ד .ט ו תום׳ סוטה בסני וכד, דלת
)וליתא בתום׳ דלת בפני תינוק ש נ נ ע ל ה יומא ס ד ב :ראה שם, מעריות חוץ נמצא,
בלילה1 נ נ ע ל ו ת ד ל ת ו ת י ה אלמלא ירושלם א: קא עירובין ם ט ״ ז /ט ו יג>, שבת
וכר. נ נע לי ן השערים כל ם ע״ב :דלת הננעלת לא במהרה ת ס ת ח ז ב״מ נט ב: ב״ק
נ נ ע ל ו )וזו ה י א ה נ ו ס ח א ה ב ב ל י ת ( ,א ל א שנו כ ג ר א ה גם אביי וגם ר ב א : במשנתנו
)״מאליהן״( שמים״ עדיות-״בידי של ו״ננעלת״ משנתנו של ״ננעלו״ פירש שאביי
אדם״. -״ננעלו בידי פירש ורבא
אלא ש ר ב א פירשו כקל ,כרוב שימושו בלשון אף א פ ש ר ששניהם שנו ״נעלו״, אבל
ואביי פ י ר ש ו כ נ פ ע ל :נ ע ל ו )״ניעלו״ שבכ״י ק!( ,כ מ ו שאנו מוצאים ד ו ג מ ת ו ב פ ״ נ המשנה,
שניה ש ל ה ם גרונית )נחת .נחם(. שאות
אבל קצת ספרים. נעלו, המשנה: רוב ספרי בוודאי כנוסח העיקרי הוא הנוסח
ננעלו. הר״מ״ ,הוגהו ע״ס הבבלי ואביי: כ״ספר
ששוגה ננעלו ב ע צ מ ם בגם מן ה ש מ י ם ויש מי ששונה ר״ח אומר :יש מי אמנם
( 3
כרגיל א י גו ת ג ן״ ) ״ ש ג י ג ו ״ ( , כך וכך ד ל ת ו ת ה ע ז ר ה ו כ ר .א ב ל ״ ס ל ו׳ א מ ר נועלין
4
, ( 3 1 7 - 3 1 6 ,285ו ״ נ ו ע ל י ן ״ ב ד ב ר י ר ב א ) ו כ ן ״ ג ג ע ל י ך א ל א פ י ר ו ש > <עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ הגהה
שכן שיהיה. א פ ש ר ואי גוסח, איגו בשום רש״י וע״י( אביי לגו׳ כ״י א״ם, בדברי
עבר. כאן הוא בלשון המשגה לשון כל
בו מ מ ש חולקין אביי ורבא אף ב מ ק ו ם אחר ,וכאן בוודאי איגו אלא ס י ר ו ש : כיוצא
מבבל. עלו ב( ק י ד ו ש י ן ס ״ ד מ ״ א :ע ש ר ה י ו ח ס י ן
5
תגן ה ע ל ו ם אמר תנן ורבא )מאליהם( > עלו אמר איתמר אביי סט ב: בבלי
מיסלגי בדר׳ אלעזר ד א מ ר ר״א לא עלה עזרא מ ב ב ל עד שעשאה כ ס ו ל ת נקייה ועלה, וקא
מד סבר קמיפלגי, בהא והבא להו דר״א דכ״ע אית אבע״א לית ליה דר״א וכד. אביי
אםוקיגהו ,וכר. כ דחייהו בעל סבר ומר םליקו ומגפשייהו אפרושיגהו אפרושי
פ ר פ ר ז ה אין זה איפוא א ל א א י א פ ש ר כ ל ל ש ה י ה ב ל ש ו ן מ ש נ ת נ ו זו ז ״העלום״,
כ מ ו מסרשו ואולם רבא ״מעצמם״. כפשוטו ״עלו״ אביי מפרש של ״עלו׳ ז ו פ י ר ו ש
בן אנטינוס!(, א ב ל עם נושא: חלה, סוף מבבל״, )״העלה בכורות ״העלו* או ״העלי״.
ה מ ש ג ה אינו עגין כלל. ו ל נ ו ס ח ס ת מ י )עזרא ו ס י ע ת ו העלו(. במובן
<] (2ועי׳ תרביץ שנה ט.[278 , (2עי׳ ד״ם. ננעלין. כיי א״פ ,רש״י וע״י: (1
(3חוץ ט ב ר ו ב ן של בעיות ,כמו מעברין ת נ ן או מאברין ,כזית כזית ת נ ן או בזית וכזית,
אלו תנן או ואלו חנן ,וכדומה )לעיל *מ׳ 17 ,9ולהלן ״ספקות ושאלות״(.
(5ליתא בנ״י מ . .1
4 ז ב י ד סי׳ ורב פס א רב (4ועי׳ להלן סי׳ ג וא1ל
379
)עליה( והביא חיטים עליה להביא את החמור השוכר פ״ו מ״ה: ב״מ a
ז
כ מ ש א ו י. שהנפח קשה )חייב( ,ת ב ו א ה ו ה ב י א )עליה( ת ב ן ח י י ב )מפני( > שעורים
ל ת ך חטים והביא ל ת ך שעורים סטור ואם הוסיף על משאו חייב .וכר. להביא
ק )כמשאויי( ם לו. דפו׳ ו ר א י ש , רייף )מ :במשאו!( כ ך מ ב י ב דפו׳ ה כמשאוי,
ובריטביא( ו נ מ ק י י רשיי ,ר א ב י ד )בשמ״ק ז Qי ב ) Folכ מ ש ו י ז ד י נ :במשאוי( u )כמשוי( ב
למשאוי )עי׳ מיש( .א ב ל ב מ ש נ י ו ת ש א ח ר י ד י נ )ועי׳ תוייט( ,ברייף כיי מ ו ר ש י י ש ב ר י י ף :
.[148 )למשוי( ]וכן ב א ג ר ת ר ש ב י ח ,ת ר ב י ץ חייא,
ל מ ש א וי תנן רבא אמר קשה כ מ ש א וי איתמר אביי אמר קשה פ ע״א: בבלי
נפתן הרי החטין כמשא כבד משאן תנן )״אע״פ שאין כמשאוי אמר קשה אביי תגן ז
ו נ י פ ח ן שוד, הואיל כמשקל )״נפח קשה נ פ ח א כי ת ק ל א והנפח כמשאוי״(, החטין כנפח
תנן, למשאוי קשה אמר רבא קבין חייב! שלשה מוסיף ואי שוד,״( כמשקל הוא הרי
כי ת ק ל א ו נ י ס ח א הוי ת ו ס ס ת )״אינו ח י י ב ע ד שישוה כ ו ב ד ה ש ע ו ר י ם ל כ ו ב ד ה ח י ט י ן , תקלא
ד ל י ה ו י נ פ ח זה ת ו ס פ ת ״ ( .ת נ ן )״בסיםא״> ל ה ב י א ל ת ך שהוסיף סאה שלמה על הלתך, כגון
שלשת )״שהוסיף״( ל ת ך שעורים סטור ואם הוסיף על משאו חייב ,מאי לאו והביא חטים
) ״ כ א ב י י ״ ( ז ל א ס א ה ) ״ ו ה י ק ל ה ב י א ל ת ך ו כ ר פ ט ו ר ו א ע ״ ס ששיגר ,ש ה ר י שיגר ,ל ה ק ל , קבין
והא ע ל ה ק ת ג י )״בסיסא החטים חייב משום ת ו ס ס ת הנסח״(. מ ש ק ל הוסיף עד כדי ואם
לגמל סאה ר״מ משום אומר סומכוס חייב ויהא משאו על יוסיף וכמה דמתניתין״(
הטין מילי ק ת נ י והאי כ מ ה יוסיף א ל ה ב י א הכי ק א מ ר )״מילי לחמורז קבין ש ל ש ת
כמה שעורין, שעורין והביא חטין והביא הטין שני, דלא היכא קאי״( שעורין והביא
יוסיף על משאו וכר.
אםשר אי דוחק בלא אלא בדוחק? לרבא מתסרשת אינה שהמשנה רואים אנו
םירושו ואף לשון ״ ק ש ה למשאוי״ קשה ,שכן ״קשה' ל -״ בכל אופן א ל א כאביי. לפרשה
לדבר אחר קשה ) ב ״ ק פ ה א(, כמו קשין למכה ל-״, ״רע ל-״ ״מצער ל-״, ״מזיק
ב ב ש ר ח י ) ב ר כ ו ת יח ב וש״ג( ,ק ש י ם ג ר י ם כ מ ח ט ל מ ת קשה דמה ק כ ט ב( ,א ו : )שבת
,
״קשה אלא למשאו ״׳ ״רע שהגפח לומר וא״א ב(, מז )יבמות כ ס פ ח ת ל י ש ר א ל
כמשאוי״. )לחמור!(
ה מ ש ג ה ע צ מ ה ה י א מ ש ג ה ״ ש ב ו ר ה ״ ) ״ מ י ש ש ג ה זו ל א ש ג ה ז ו ״ ( :ר י ש א ו ס י פ א אבל
)הטיט -שעורים(, במין כ ל שיגוי כי יוצא מן הרישא של דברים, כפשוטם כי חלוקים.
ואמגם לתרץ בתוםפת־משקל. אינו אסור אלא ואילו ל ס י פ א אסור, ת ו ס ס ת בלא אף
מכוון אביי. סתירה אותה
הטין לתך להביא החמור השוכר את שנינו: ע״ם )בבלי ס שבתום׳ פ״ז י אלא
הוסיף אם סטור, החטין״( למשאוי שעורים )״תוספת סאה להשוותן שש עשרה והביא
אומר םומכום חייב ויהא יוסיף על משאו יא עיא( פ״ו, )ידוש׳ וכמה משאו חייב, על
אמנם בבבלי וכר. קב לכתף )ידוש׳ שם( וג׳ קבין ל ח מ ו ר > <םאה לגמל ר׳ מ א י ר משום
)׳וקשיא ״סטור״ ר ״ ח )עי׳ ד מ ב ״ ן ( א ב ל אף ב ב ב ל י גוםח ״חייב״ ב מ ק ו ם ״סטור״, ע״ב ם
וזו ובו׳ שאחריו. מםני ״אם הוסיף״ א ת הנוסח, כלל לשנות אי א פ ש ר ובתום׳ לאביי״(,
2
ד ח ו ק >(, מחוקות״, סאה ״שש עשרה )ותירוצו ש ל אביי שם ״ ב מ ח י ק ת א ״ , כרבא לגמרי
380
ולא כ״ש על ראשה. שעורים״(, ל ת ך )״והביא משנתנו של היא על סיפא חולקת אבל
היה יכול אביי להשיב פשוט? אנא דאמרי כמתניתין. לפיכך
ש פ י ר ש הוא ורבא כ מ ש א ו י׳ הנוסחאות: כרוב בוודאי הוא המשנה נוסח
ב מ ש נ ה ״למשאוי״, סםרים קצת הגיהו כרבא, שהלכה ומםני ל מ ש א ו י, ו ״ ה ג י ה ״:
ב ד ס ו ס י ם ה מ א ו ח ר י ם )עי׳ תוי״ט(. הוגה םיהם ועל
שהשעורים גודש מוקי׳ לה ומ״ה חייב מפגי בגדושות דאביי ראב׳׳ד פי׳ והרב תבן מהתבואה כפלים
ואע״ פ במחיקת׳ דאמרי׳ חרגמ׳ והייגו חייב וגםחא ג׳ קבין ובתוספת החטים גדול מגודש שלהם
ו כ ו י ,וחרשב״א )בשמ״ק( מסיים: חנן והביא חבוא׳ תקן ו ש ע ו ר י ן לא חטין מעט שתקן
״וכל זח איגו מספיק".
ד״ם. (1עי׳
ב
ר״ח וייש ספרים״ שבתוס׳, מ ,א״פ )אבל כאן לפגיו :לתמיד של שחר(, בכיי כך "ופר״ (2
כמו •לתמיד של שחר״, היא, מאוחרת פ ר ,אבל זו הגהה אבל בנוסחאות: והוא העיקר )עי׳ תו״י(.
(3ועי׳ להלן מן הירוש׳. שבכ״י א״ם ,עי׳ תום׳ ותו״י•
381
ש נ א מ ד וכו׳, של ש ח ר היו ק ר ב י ן עם תמיד כבשים ושבעת ה ע ו ל ה פר אומר עקיבא
ואיל ה ע ם ו כ ד ואח״כ אילו שנאמר בחוץ הנעשה שעיר ואח״כ היום ח עבודת ואח״כ
)ליתא ב ת ו ם ׳ שם( ו א ח ״ כ ת מ י ד ש ל בין ה ע ר ב י ם . ח ט א ת א י מ ו ר י ו א ח ״ כ
ר׳ אליעזר אומ׳ כ ס ד ר ק ר ב נ ו ת י ה ן ) צ ״ ל : שלנו שם שנוי לפניו )כנד כי״ל(: בתום׳
3 2
הנעשה בפנים > ושעיר ה ע ו ל ה פר מקריבין ותו״י( עי׳ ב ב ל י ע ע ״ ב הן, קרבנות >
3
ואיל ה ע ם ואחר כך אילו הנעשה בחוץ > שחר ואחר כך שעיר קרבין עם תמיד של היו
שבעת כבשים תמימים. כך ואחר
ושבעת ואיל העם אילו שלפיה מתאימים איפוא עם משנתנו, שבתום׳ ר״א דברי
כמו שיוצא ממחלוקתו של ד ״ ע הערבים, בין של היו ק ר ב י ם ל ר ״ א עם ת מ י ד כבשים
אלא )עי׳ ל ע י ל ו ת ו ״ י ( . וחולקים על ״תנא דבי שמואל״ ,איך שלא נפרש אותו שבמשנתנו,
פר שכפשוטה ופ״מ( על מ ש נ ת נ ו , מד ע״ב ד ״ ע ח ו ל ק ת ה ת ו ם ׳ )ועי׳ י ד ו ש ׳ ש ם , שבדברי
דבי שמואל אבל תנא ו ש ע י ר ה נ ע ש ה בחוץ היו ק ר ב י ן ע ם ת מ י ד ש ל בין ה ע ר ב י ם . העולה
היו קרבין״, שחר אלא ״עם ת מ י ד של אינם ד״ע כ נ ר א ה א ת מ ש נ ת נ ו כך ,ש ד ב ר י פירש
הם ,שאין ר״א ה מ ש נ ה -סוף דברי של אבל יופר העולה״ וכד, הכבשים , שבעת ז״א
הנעשה בחוץ ושעיר כבשים גם פר העולה ולפי כך לר״א גס ש ב ע ת עליהם, חולק ד״ע
)וכתו״י לגו׳ ר״ח(. ה ע ר ב י ם בין היו קרבין עם ת מ י ד של
עבודות חמש שניגו: )ועי׳ י ו מ א ל ב א -ב וירוש׳ שם( אחרי ם״ו ה בת״כ ואולם
את ועשה ויצא לבן. ב ב ג ד י היום ועבודת זהב בבגדי תמיד של שחר עושה, היה
נכנם ז ה ב ב ב ג ד י תמימים כבשים ושבעת העם אילו ואיל העם, עולת ואת עולתו
זהב. בבגדי הערבים בין תמיד של ועושה לבן. בבגדי המחתה את הכף ואת להוציא
( 4
״ ע ב ו ד ת היום״. כר׳ א ל י ע ז ר ש ל משגתגו וכתום׳ ,ש כ ל אלו היו ק ר ב י ן א ח ר י םםרא םתם
א מ ר ר ב י י ו ח ג ן זו ד ב ר י ר ׳ א ל י ע ז ר ו ד ׳ ע ק י ב א אמרו: א ל א שבירוש׳ שם ,מ ד ע״ב,
לדתגי דבי )״קרי הערבים של בין קריבין עם תמיד היו כ ו ל ה ן חכמים דברי אבל
בלשון חכמים״ .הגר״א(. שמואל
היה א״א שאל״כ ה ב ב ל י ם , בגוםח היה לא המשגה של השגי קרבין״ ״היו
ה ג י ה ו אחר ר ב י ם הוא .מ צ ד ״קרבין״ לשון שהרי בהדייהו״, ״וסר העולה לומר להם
ספרים ״סר העולה״ ,כ ד י ש א ס ש ד יהיה ל מ ש ו ך אותו לשלסגיו )אבל ״היו קרבין״!(. בקצת
מ ת ו ר צ ת ומפורשת יסה ,ו ה ח ז י ק הזאת כמשנה שאיגה ראה איפוא את המשנה דבא
5
ה מ ק ב י ל ו ת >. בברייתות
ב״ק קיא ב ע״י פיתורים ו״ה״ק״, הוא משתדל לתרץ את משנתנו אחר הרי מצד
)עי׳ ל ה ל ן ס י ׳ י (2ו ב ״ מ ס ב ב ) ל ע י ל ע מ ׳ :(374כ י ש כ י ב נ א ר ׳ א ו ש ע י א נ פ י ק ל ו ת י ד מ ת ר י צ נ א
בפנים. הנעשה שעיר ואח״כ לונדון: נ״י בפנים, הנעשה ושעיר פ ד ואח״כ רפו׳ נ נחום׳ (1
יהודה ר׳ ע״נ: ע שנננלי שננרייתא אלא ר״א. משנת שונה שהיה יהודה, ר׳ ספרא םחם (4
ע ק י נ א , ד׳ של משמו רש״י: ונו׳. שחר של חמיד עם קרנ הכנשים״( )״משנעת אחד משמו אומר
נננלי. צוק׳ אליעזר! ר׳ )״משם״( משום לונדון: וכ״י וכי״ו דסו׳ שם נתום׳ אבל
,
.214-213 שמואל, לעיל ש מ ו א ל ,עי׳ דבי ״חנא סי על משנחנו לפרש נבלל רניל הוא (5
382
שונות בדרכים לתרץ משתדל הוא וברייתא משנה שבין ניגודים ואף כוותיה. מתני׳
.(161 ע מ ׳ 155ס י ׳ 159 ,2ס י ׳ ,3 )לעיל
שתי פעמים דברים אלה: ולבקורת הנוסח מעידים יחסו הזהיר לגוםח המשגה על
דבי ר׳ אושעיא, מחזיק ר״ג בברייתא מהן ובאחד תגן, חיכי ש ו א ל מ ר ב נחמן־. הוא
מ ה ג ה ו ת או מחבריו יותר גזהר אף הוא .(356 )לעיל שבמשגה את המחלוקת שמחליסה
מ ת ג ג ד הוא הגהה: של אוסי להם ושיש חזקה ביד שנעשו וסיתורים מפירושים
מרחיצין והא ב: 'קלד שבת ואחרים, אביי של כ א ל ה ו ם י ת ו ר י ם ל״הגד .ו ת״
םנהד׳ י ע״ב: ס ו ט ה ז ע ״ ב :והא ש ו ב ר ת קתני ,יא א :ו ה א וכן לענין ה ט ו ב ה קתני, קתני,
סב ב: ב״מ ששת(, רב <עי׳ קתני קיימת עדותן והא ב: שם מא קתני, עיבור והא
והא מי רב יהודה(: )גגד ב״ב כב ב ב ד י ג ר ז ה ב ה כ ו ר ו כ ן ה ש ע ר ק ת ג י <עי׳ ל ע י ל ( , והא
ל ע ו ל ם ת ר י וכו׳ )עי׳ והא פטרו ,איגהו ,קתגי ז גטין י ע ״ ב : קתני ,בכורות ד ע״א: שהיה
עי׳ מחםרא, מחזיק כאן בחםורי ל ע ו ל ם כ ד א מ ר י ׳ וכו׳ )אע״ם ש ה ו א גדרים כג ב: לעיל(,
( 1
.הוא מ ת נ ג ד ב״ב ד ע״א :א״כ מאי א ב ל ז נזיר י ע ״ א :מי קתני אם ע מ ד ה מ א ל י ה להלן(,
ת י ס ו ך ו כ ו ׳ )עי׳ ר ׳ יוחנן(. יבמות קד א :לעולם לא לחילופימ ע״י ״מוחלטת השיטה״. אף
ב: שבת קז ששת(, רב ב )נגד לח -קתני ,נדה והא כ ת ו ב ו ת יב א: ב ר י י ת ות. ל
כ ד א, עיב וקידוש׳ סםחים ה תיםוך, לא לעולם אף» מאי ב :א״כ גטין עג -קאמר : הא
למציעתא. ואיסוף סיפא מ ת ר צ ת א וכוי הא ותמברא א: בביק טח אבל
מ :אין )סביב: וסביב מביב אחת: ל ט ב ל אפיי טעם חייבין ד ס ו ׳ :אין א נ ו מביב אבל להלן(.
ב
א פ י ל ו סרומקין: וורשוי )בהו׳ סריע דםו׳ מ , מביב אחת. סעם מםבילין אלא אנו שאין(
מטבילין סעם אין א נ ו תימן: ומנהג בהגהותיו ולירמא ביד רימ דפר, רייף אחת(, סעם
)מטבלין( מטבילין אנו אין וטולידאנו: קרונר הו׳ וםיהימ מ. איס .רייף כיי מב״ב אחת:
.194 ש״א, האסיף ,150 הכרם ,101 ]תרם״ח[, ב המםדרונח עי׳ (1
ב
םסרא(» רבא -רב בטעוח: ומ ספרא -רבא )ובדםו׳ רב ואבודרחם: ריח מ . בכיי כן (2
בדים(. )רבינוביץ לדרדקי אכרזתא א: סד בעירובין רבא אומר כיויב
ב ב
מ . ליתא קתני, הכי (5/7 וא״ס. מ כן (4 מ . כן (3
383
ב ב ב ל ל א היו ר ג י ל י ם ל ט ב ל ב ש א ר י מ ו ת השנה» על כן הגיה ר ב א ״אין אנו מ ט ב י ל י ן
רגיל הטיבול היה ה ר ו מ א י ת ישראל בארץ אבל בבל. כמנהג אחת״, פעם א פ י ל ו
י מ ו ת ה ש נ ה <עי׳ ג ם י ר ו ש ׳ ש ם ,ל ז ר ע ״ ד ( . בכל
כמה מספרי המשנה. ה ו ג ה ו פי הבבלי ועל
גפםלו מן ה ת ר ו מ ה א ם היו כ ה נ ו ת וכו׳ ק א מ ר ה כי אמר רבא יבמות לה א : ב.
ס י ׳ .30 א י מ א עי׳ וכו׳.
ינשאו ג ר ו ש ו ת א ר ו ס ו ת ג .ש ם מ ״ ג ב :א מ ר ר ב א ת ר י ץ ו א י מ א ה כ י ר י ״ א כ ל
ס י ׳ .33 א י מ א וכו׳ .עי׳
וילדה שםחתו וילדה וכן ה מ ו כ ר בחמור סרה המחליף ב״מ פ״ח מ״ד: ד•
אחד עבדים שני היו לו יחלוקו. משלקחתי מ כ ר ת י וזה אומר שלא אומר עד זה
זה המוכר שהקטן מכר. קטן ישבע וזה אומר גדול ואחד קטן וכד זה אומר גדול
איגי יודע וזה אומר איגי יודע יחלוקו. אומר
(
דמרא אחזקת ונוקמא וכד יחלוקו אמאי פ ר ה וכו׳ >.י <המחליף ק ע״א: בבלי
בספק המוטל ממון ) ב ״ ק מ ו א( היא דאמר הא מני םומכום המע״ה. אידך וליהוי קמא
רבה אמר וברי מי אמר. בברי בשמא ושמא דאמר םומכום אימור בלא שבועה. חולקין
2
סומכוס לעולם כי א מ ר אמר ר ב א > אםילו בברי וברי. םומכום ר ב הונא אין א מ ר בר
( 3
משלקחתי. שמא ש מ א .ע ד ש ל א מ כ ר ת י וזה א ו מ ר זה א ו מ ר ו ת נ י ו ש מ א וכו׳ שמא
לרבא בשלמא יודע יחלוקו. וזה אומר איני זה א ו מ ר א י נ י י ו ד ע )״םיסא דמתניתין״( תנן
בר ר ב הובא אלא לרבה רישא נמי שמא ושמא, שמא ושמא )״יחלוקו דםיפא״( מדסיסא
תנא אי מ ש ו ם הא לא איריא, מיבעיא. ושמא שמא יחלוקו אמר ברי וברי השתא וכו׳
שמא סיפא תנא א ב ל ברי וברי לא. ושמא שלא תאמר רישא שמא לגלויי רישא, סיפא
אומר זה דםיסא״( )״רישא תנן יחלוקו. ואס״ה וברי ברי ד ר י ש א מ כ ל ל ושמא
אלא וכו׳ מ ש ו ם ה כ י י ש ב ע , לדכא בשלמא גדול וזה א ו מ ר קטן י ש ב ע ה מ ו כ ר ש ק ט ן מ כ ר ,
ב ר ר ב הוגא וכו׳ א מ א י י ש ב ע מוכר ,יחלוקו מ י ב ע י ל י ה וכד. לרבה
א י ג י ב צ ו ר ת ״זה א ו מ ר בםיסא שגוי ״שמא ושמא״ ביד חזקה ז הגיה כאן רבא
הוא הרישא של שלא מכרתי״ עד אומר ״זה וא״כ יודע״. איני אומר וזה יודע
להגיה: וא״א דרישא ברי וברי״(, )״מכלל ר ב הונא הבבלי לרבה בד כדברי ברי וברי.
סירוש ה מ צ י ע ת א ״זה א ו מ ר גדול ו כ ד ״ אבל גם ע ד ש ל א מ כ ר ת י וכו׳״, ש מ א ״זה א ו מ ר
בר ר ב הונא דחוק. לרבה
פ״ח כג -כד בתום׳ כאן גיתן המקורות, בחלוקת סתרון שיסודו הפתרון, אבל
בסיפא: כ מ ו )בבלי ק ע״ב( ז כאן שגיגו ב ר י ש א
פ ר ה ל ח ב י ר ו ו ג מ צ א ת מ ע ו ב ר ת ו י ל ד ה וכו׳ וכן ה מ ו כ ר ש פ ח ה ל ח ב י ר ו ו ג מ צ א ת המוכר
י ו ד ע איני וזה אומר יודע א י ג י ז כ ה וכו׳ .זה א ו מ ר ש ו ת ק והלה וילדה מעוברת
ואינו מ ש ל ם נ ש ב ע זה הרי ילדה ברשותי יחלוקו .זה א ו מ ד ב ר ש ו ת י י ל ד ה וזה א ו מ ר
אין אומרין וחכמים מ א י ר ר׳ ד ב ר י משלמין ולא נשבעין שבתורה הנשבעין שכל
לא על העבדים וכד. נשבעץ
אלא לברייתא(, )עי׳ ק ס ע ״ ב כר״מ ולא כחכמים שלא היא משנתנו של רישא
היא לו שגי ע ב ד י ם א ח ד ג ד ו ל ״ וכד, ב ר ר ב הוגא .א ב ל ה ב ב א ״היו כרבא ם ו מ כ ו ם, -
הכי. ותני ה: (3 המקח. בס׳ וכן רבה, חםוגיא: בכל ה (2 ד״ם. עי׳ (1
384
״מי תנאים, שגי המשנה היא איפוא מ ש נ ת מאיר. ר׳ ש ש ת )שם ר ע ״ ב ( -מ ש נ ת כרב
זו ל א ש נ ה ז ו ״ . ששנה
)״רישא ד ם י פ א ״ ,עי׳ ר ב י י ו ח נ ן זו אמר ס ר ה כוי. המחליף יא ע ״ ד : שם, ירוש׳
בשזה תיסתר לא אמר רבי יחלוקו. הםסיקות כ ל שאמר םומכום מידי להוציא ס״מ(
אומר בריא לי וזה אומר בשזה אם ר ב י יוסי ב ע י ב ר י א לי. אומר ב ר י א לי וזה אומר
סומסום שלא אמר )״הרי וודאי סומסום אמר רבי יוחנן להוציא מדברי לי על דא בריא
ב ש מ א ושמא״(. אלא
כ ר י ת ו ת ם״ד ,מ ״ ב :ר ״ ע מ ח י י ב ע ל ם פ ק מ ע י ל ו ת ) ״ ס פ ק נ ה נ ה מ ן ה ה ק ד ש ״ ( ח.
מ ע י ל ת ו )״הממון״( ע ד את מביא שאין ד״ע ומודה פוטרים. וחכמים תלוי אשם
ויביא וחומשה )״הממון״( מעילה יביא וכד טרםון רבי אמר וכו׳ לו שתתודע
ם פ ק ואם אשמי וזה מעילתי זו מעלתי ודאי אם ויאמר סלעים בשני אשם
נ ד ב ה ואשם תלוי. המעות
( 1
אמר לו״( הוא דםפק פשיטא )״הא קאמר מאי ספק, ואם םע״ב: כב בבלי
( 2
תני אם ב ס ס ק ו ע ו מ ד לעולם )״שלא יוודע לו לעולם״( יהא אשם תלוי. ר ב א
כ מ ו ב ן ה ג ה ה א ל א ס י ר ו ש .ו א ם ם ס ק ,א ף ב ת ״ כ ח ו ב ה ,ס ר ש ה י ב א. איגד, זו
הם אף אלה: ם י ר ו ש י ם
הגדילו וכו׳ שםחתה בולד ולדה שגתערב כהגת מ״ה: סי״א יבמות .1
זה א ת ז ה ג ו ש א י ן גשים ר א ו י ו ת ל כ ה ו ג ה וכו׳. ו ש ח ר ר ו התערובות
ק ,ד״נ ו א י ל ך tל י ר מ א מ ג י ה : ם ) ו ש י ח ר ר ו ( ,מב״ב )גם מ( ,מי״ר .לו, ושחררו כך,
ישחררו.
( 3 ( 3
איגו שפחה לישא לא ואמאי בעי אין אי לא שיחררו ,אי בעי ק ע״א: בבלי
( 4
א י מ א רבא אמר מ״ר.(, פ״ד וגיסין מי״ג פ״א )עדיות יכול איגו חורין בת יכול
5
ז ה א ת זה. ו( מ ש ח ר ר י ן > אותן )מפין
פירוש ״ ש י ח ר ר ו ז ה א ת ז ה י ,מ פ ג י ש ה ם מ ח ו י י ב י ם ל ש ח ר ר זה א ת זה .וזהו כלומר
להגיה צריכים לירמא ,״ישחררו״ -אגו כמו שהגיה גגיה, שאם ולא הגהה ז )״אימא״!>
״וגושאיך במקום ״נושאיך. אף
מצטט שהוא ר ב א, תלמידו של מ ש ר ש י א, רב כבר את אנו מוצאים ואעפ״כ
מ ש ר ש י א רב א מ ר מבב: גיטין ע״פ פירושו של ר ב א רבו: ״משחררין׳, ממשגתגו
ת ״ ש )כגו׳ מ הגכון( כ ה ג ת ש ג ת ע ר ב ו ל ד ה ב ו ל ד ש פ ח ת ה ה ר י א ל ו אוכליץ ב ת ר ו מ ה ו ח ו ל ק י ן
א ח ד ע ל הגורן ה ג ד י ל ו ה ת ע ר ו ב ו ת מ ש ח ר ר י ן זה א ת זה ,א ל א ש ב כ ״ י מ ל י ת א ״ ה ג ד י ל ו * חלק
בבבלי היה לפניו שלא משמע מ ש ח ר ר י ן וכו׳, ס י פ א ו ק ת נ י רש״י אומר: ואף וכד,
בתמורה גם כיו״ב אבל סיפא(. וקתגי הקיצור ש ב צ י ט ט זה פ י ר ש : שמפגי אפשר )אבל
גם ר׳׳ג, ואם םסק, בשמ״ק, בקטע שכטר -זינגר ,ונמחק עיי רב״א (1מודה ד״ע כוי ,ליתא
מ ליתא יואט ספקי. אבל
רבה. רבא ,נם מ ,אבל בקטע הנז׳ כאן ובמימרא הסמוכח1 (2
מ :ב ע ו ! ר ש י י ] :שיחררו אין[ לא שיחררו לא. (3
אמר רבא ,ליחא בכיי מ ,אבל עי׳ לחלן. (4
• (5כוםין אוחן וי ,ליתא בחום׳ )״טטקי״( רי״ד ,והוא הנכון ,עי׳ להלן•
*38
התערובות הגדילו כ ה ג ת ש נ ת ע ר ב »> ו ל ד ה ב ו ל ד ש פ ח ת ה מ ש ר ש י א רב מתיב ע״א• ח
2
בכורן ירעו ב ת ר ו מ ה ו ח ו ל ק י ן ח ל ק א ח ר ע ל ה ג ו ר ן >> זה א ת זה )ושניהם אוכל״ן משחררין
ת ע ר ו ת״ל אזהרה לא שמענו עונש שמענו ואתהן, אותו ישרפו באש ע ה א(. )םנהד׳
(1כ״י מ ופלו׳.
״הגדילו״ לפני מקומו אלו״( אוכלין וכוי״ )*הרי ליתא מ ופלו׳ והוא נכון ,שכן ״ושניהם (2
וכוי ,ורש״י הוכרת ע״כ ל פ ר ש :כל זמן שלא שחררו זה את זה Iועי׳ בהערה הבאה.
בם״א שבשמ״ק ליתא ״הגדילו* וכו׳ ,ושם :הרי אלו אוכלין בחדומה וחולקין חלק אחד על הגורן (3
ות י נ בתרומה וכי׳ ה ת ע ר ו ב ו ת )!( הרי ]אלו[ אוכלין הגדילו בכורן כ ו י ,וכן ר ״ ג : עלה ותני
דההיא בכורות של אלו התערובות ו כ ד ,ולא היה ״הגדילו התערובות* אף בספרו של ר״ג )״בכורן״ ו י
כ ו עלה
ה ת ע ר ו ב ו ת -ז ה את זה״. הוא סיפא דמתני׳ וע״כ אמרו ״ותני עלה״( .ואמגם כאן בתמורה אין * ו ר ך ל״הגדילו
(6כ צ ״ ל ,מ.־ אתי׳. (5כנו׳ כי״י. . מ ן כ (4
386
ובתה״, ב״אשה הכל משנתנו כוללת זה מדרש יסוד על תגלה. לא ו ב ת ה א ש ה
א ת ה ש א ר כ כ ל ו ל י ם ב ה ן :י ש ב כ ל ל אשד .ו ב ת ה -ב ת ו ו כ ר . ופורטת
אשתו, מהן ואחת אסורה מהן ובתה*-שא ח ת ב״אשה איפוא הבינה המשנה
,
כך: פ י ״ ב א ,פ י ר ש ה םנהד׳ התום , ואף או ״אמה״. )״אשתו״( האשד, של ״בתה״ אס
חייב עד ש ת ה א אינו ובתה אשה בא על וכר, ובתה ה ב א ע ל אשד, הן הנשרפין ואילו
2 1
ואחר כך בא בא על בתה ואחר כך בא על בתה, בא על אשה > א ש ת ו >. מ ה ן א ח ת
ל א זו אבל בתה״, ש נ ש א ו ב ת ה ״ -״אשד, ב״אשה כלולה אמנם א״כ חייב. אמד, על
זו. אף אלא בלבד
אותו באש ישרופו שנינו ב ס פ ר א שם: ור׳ ע ק י ב א ר׳ י ש מ ע א ל במחלוקת אף אבל
4 3
שתיהן שיהיו > עד אומר אתהן ר׳ ע ק י ב א ישמעאל ר׳ דברי מהן > את אחת ואתהן,
חייב. א מ ה על ובא ב ת ה חייב, ב ת ה על ו ב א אשד, נשוי היה ש א ם
אס היא ו״אמה״ השגיה, אם היא ״בתה״ זו״: ״ א ת ה ך -״ א ו זו א ו איסוא מפרש ר״ע
שמא גירםא אחריתי היא דלא כרבא ודלא כאביי וקאמר הכא ד ב ת אשתו )ראב״ד: השניה
בשריסה שאם״ וכר, ששתיהן אתיא בג״ש אלא היא גופה כ ת י ב א ( . . .ז ״כלומר ש א פ ש ר לא
י א ע ״ א ו ב ב ל י ש ם צ ד ב -צד .א(. יבמות פ״י. )עי׳ י ד ו ש ׳ א ח ת אינה נשרפת אלא אבל
אינה אלא ״משמעות ד ו ר ש י ך מצד אחד ,היינו כבבלי יבמות צד ב בשם המחלוקת
כ ת ו ב ה או נ ל מ ד ת ב ג ״ ש : אם ״ ב ת ה ״ )בת אשתו( ו כ פ ש ו ט ם ש ל ד ב ר י ו )ולא כרש״י(, אביי,
( 5 ( 5
שנתפרשו דברי ולא כמו , כתיבי תרתי ור״ע ס ב ר חדא כתיבא סבר ישמעאל דר׳
6
הסוגיות הן ״נלמדת״ *: כ ת ו ב ה או ״אם חמותו״ בזה אם שנחלקו עו ב, בסנהד׳ אביי
מדרשו של ר׳ ישמעאל ל ו מ ד ת ״מכילתא דעריות״ ,שהיא מבית מוחלפות״ .וסתם ״סוגיות
) ש ם ט ז ( ״ ב ת ה ״ מ ג ״ ש ) ע י ׳ ל ע י ל ( ,ו מ ו צ א ת א ז ה ר ת ה ) ע י ׳ ר א ב ״ ד ש ם ( ב ו י ק ׳ י ח יז.
לרבא, שייך איגו אופן בכל פ י ר ו ש ! אלא הגהה בוודאי א י ג ה כאן ״תגי״
הוא מסתם הבבלי. אלא
שכאן אין הכווגה אלא .220 לעיל עמ׳ גדות, אמר לך רבא תגי כ ר י ת ו ת יז א : .2
בירוש׳. בא ר׳ אבא, -(60לד׳ ב ד י ה ד ר ב י ו ס ף ב ר ח מ א ,א ל א )עי׳ ל ע י ל ע מ ׳ ל״רבא״,
י .ו א ל ו ש ל ה ל ן ה ם פ י ר ו ש י ם ב צ ו ר ת ״ ח ס ו ד י מ ח ם ר א ״ :
ר׳ זה בזה לבא מותרים בקהל לבא האםורין כל מ״ג: פ״ד קידושין .1
אוסר ,וכר. יהודה
שתוקי ונתיני ממזירי אילימא בקהל, לבא האםורין כל מאי עד א -ב: בבלי
7
זה לבא מותרים ואסופי > שתוקי וגתיני ממזירי )במ״א( ליה רישא הא תנא ואסופי,
)תום׳ בממזרת אגר אוסר ר׳ י ה ו ד ה וכי ת י מ א אהייא וכר. אוסר רבי יהודה ותו בזה.
)עד וכר. קתגי, בקהל כל האםורין לבא קתגי, בממזרת מידי גר ב ב ל י ע ב ב(, ב, פ״ה
א ו ת ו ו א ח שתיהן. הנבלי(: וד״ש )ע״ם נ ר א נ ״ ד שם אחת מהן וכו׳ ן שתהא עד כתום׳: (4
כ ת י נ ן. תרתי שהנכון: כתי׳ .אלא כתי׳ -ת ר ת י ד ״ ו :חד׳ מו בכ״י כך (5
ורנא, ל א כ י י לחו שמיע לא ג י ר ס א והך נפנים: הנזנר לפירושו מוסיף ראנ״ד (6
למלתייהו. מפרשי דאידך תנא קא ואלינא הוא א ח ד י נ א חנא והאי שמיע להו אי נמי
387
האסורים כל ק א מ ר והכי בינייהו איכא ומואבי עמוני גר אלא אמר רבא ( . ב . ע ס
ר׳ י ה ו ד ה מאי אי הכי ל ב א זה בזה. מותרין ומואבי, ומאי גיהו גר עמוגי בקהל, לבא
יהודה אוסר ש ר ב י אע • פ הוא״( תנא חד ו כ ו ל ה )״כלומר ק א מ ר ה' י
כ אוסר,
לבא ראויין דאין ומואבי א ב ל גר עמוגי בקהל לבא גר דראוי הגי מילי בממזרת, גר
לא• בקהל
ע ם ״ כ ו ל ה ר ׳ פ ל ו ג י ה י א ״ )עי׳ ח ״ מ ( ,א ב ל ב ל א ״חסודי מחםרא״ אומרת מעין זאת
זה, ב כ ג ו ן ז״א ״ ש -״ :שר׳ יהודה א ו ס ר ״, ש -״ ,או א ל א עם ״אע״ם וכד, ״בד״א״
צ ר י ך היה ל ש נ ו ת בםירוש ה י ת ר ם של אלו .ו ד ו מ ה לו ל מ ש ל ב ע ד י ו ת ס״ו מ ״ ב :ה ע י ד וע״כ
אליעזר אומד ש ר ב י ה ע י ד וכו׳ א ו מ ר וכו׳ ,ס״ז מ ״ א : אליעזר ש ר ב י שהוא טמא וכו׳
אליעזר מטהר ,תום׳ כליט ב״ק ם ״ ד א : ש ד ב י שט מ ״ ה :ה ע י ד וכו׳ שהוא ט מ א חייבין,
מ״ח ם״ב עדיות )עי׳ ת ח ל ת ו א ר ב ע ה וכו׳ מאיר אומר ש ר ב י וכו׳ כל שהוא שתחלתו
ש ם ם ״ א יג(. ותום׳
וגתיגי וחרורי ממזרי גירי א: ס״ד, ה ת ו ם ׳ מתוך יוצא משנתגו םירוש אבל
ר׳ מ א י ר ר׳ ד ב ר י בזה ל ב א זה מותרין לבא בקהל האםורין כל ואסוםי שתוקי
ושאר גירים, וקהל אומ׳ א ר ב ע ה קהילות קהל כהנים ק ה ל לויים קהל ישראל יהודה
כ ו ל ן מ ו ת ר י ן ל ב א ז ה ב ז ה ו ח כ מ ׳ א ו מ ׳ )= ר ׳ מ א י ר ( ש ל ש ה ק ה י ל ו ת ה ן ו כ ו ׳ ) ו ע י ׳ ב ב ל י ע ג א ( .
מ״א -כר״מ בס״ד הסתם מחלוקת״, ואח״כ ״סתם במשנתנו כאן יש לגו איסוא
באמת על ״גר״, גמשכים ר׳ י ה ו ד ה ודברי ר״מ. ות״ק הוא ומחלוקת במ״ג, )״חכמים״(׳
ומ״ג ומואבי״(. עמוגי ״גר )ואף וממזרת וגיורת או גר גר ז״א וכו׳ ש ל מ״א, *גירי״
של ההססק מסגי אלא בזה״ זה לבא ״מותרין במ״א )ולא שנו המשכה של מ״א היא
לשאלה מקום אין א״כ במ״א : שגאמרו צריכה על כן לחזור על הדברים ואיגד, מ״ב(,
)למ״א!( : סד ,ע ״ ד ידוש׳ שם. ז אף הירוש׳ סירש משנתגו כך ״מידי גר ב מ מ ז ר ת קתני״.
קהל כהגים וכד, א מ ר ד׳ ק ה י ל ו ת הן, דר׳ יודה יודה כר׳ ד ל א חניגה מתגיתא א״ר
ג ר י ם ו כ ד ,ו ר ב ג ן א מ ר י ן ג׳ ק ה י ל ו ת הן ו כ ד . קהל
שהניח״( ל פ נ י ה ם )״או ו ה נ י ח הגוזל ומאכיל א ת בניו ב״ק ס״י מ ״ א : .2
מלשלם ואם היה ד ב ר שיש בו אחריות חייבין לשלם. םטורין
פלו׳: מכיב ומשניות! הניח( ו מ אם כך מביב ופביב דפו׳ )בפיס׳: ״והניח״,
מב״ב ומניח! או ה נ י ח ) ב פ י ס ׳ :אם הניח( .א ב ל מ י י ד ,ל ו ,פ ק ב ,Folו ל י ר מ א ו א נ ו ד ה :
: Qu נמק״י ו ב ראיש, במלחמות, רמב״ן רי״ף ,רז״ה, בסב״ב( ,ה״ג ד״ב, )וכן ה ורומי
2
וכן ב צ י ט א ט ש ב ב ״ ב מ ד א בד׳ פ י ז ר ו ו ד י ו ו ע ו ד דםוי״י ו ח ד ש י ם ובכ״י מ ו ה : ו ה מ נ י ח /
מניח. י ל מ ד נ ו בג״ש ,טיא ) 45 ,ש נ ו ר ב ו ת י נ ו ( : והמניח.
כך )ש ה ו ג ה ב ב ב ל י )עי׳ להלן( ו מ י י ד ד״ו וציטאט ומ, דפו׳ כך מכיב יבו״,
ואגודה, דיב ,ר י י ף ד\ג , Qב ,Fol u פ ק ב לו, א ב ל ד״נ, ב כ י י ל עי״א( ו ת ו ם ׳ פ״י כ א !
ל ו ,כ מ ו ב ק י ד ו ש י ן פ״א מ י ה . מ י י ד כי״ל ,ציטאט בירוש׳ שם )עי׳ להלן( ו י ל מ ד נ ו ש ם :
נכטים. ב מ י י ר ד י ו ו א י ל ך ) ה מ ו ג ה כ ך ב כ י י ל ע י י א ( ורי״ף :א ח ר י ו ת ׳אחריותי
להחזיר. ב צ י ט א ט ש ב י ר ו ש ׳ )עי׳ ל ה ל ן ( : ״לשלם״,
לפניהם פטורין מלשלם. )״והניח״ ,״ ו ה מ נ י ח ״ ׳ עי׳ לעיל( ה נ י ח קיא ב :א ם בבלי
388
רמי ב ר ח מ א זאת א ו מ ר ת וכר .ד כ א א מ ר וכו׳ והכא במאי עסקינן כ ש א כ ל ו ם )״לאחר אמר
מכלל לשלם, חייבין שיש בו א ח ר י ו ת דבר סיסא אם היה הא מדקתני אביהן״(. מיתת
א מ ר אחריות״(. שיש בו דבר )״אלא שאינו קיימת בגדלה )״והניח לסניהם״( דרישא
( 2 ( נ
נכסים אחריות אביהם להם הניח אם ( אימא <ס״א: ק א מ ר הכי ל ך ר ב א
לא בריר. ש מ ע ו ן לר׳ רבי ליה מ ת נ י והא משלו״( חייבין לשלם. )״קרקעות
וחורש סרה אסילו אלא והניחה לםניהן״( )״לא שגזל ק ר ק ע שיש בו אחריות מ מ ש דבר
( 3
א מ ר ר ב א כי ש כ י ב ג א חייבין להחזיר מפני כ ב ו ד אביהן .אלא אחריו חמור ומחמר בה,
גדלה וכשאין ממש )״באחריות כוותיה מתניתין חמ1תריצנא נפיק לוותי אושעיא רבי
הניח )״והמניח״, מלשלם. אושעיא הגוזל ומאכיל א ת בניו פטורין רבי ד ת ג י קיימת״(
)״שאכלום״( ק י י מ ת ה נ ז י ל ה אין ח י י ב י ן ק י י מ ת ג ז י ל ה לפניהם לעיל( עי׳
חייבין לשלם. נ כ ס י ם הניח להם אביהם אחריות פטורין,
389
ד׳ יוחנן א מ ר כ ש ה נ י ח לפניהן גוף הנזילה״. לקיש ריש ק ר ק ע . ל פ נ י ה ן כ ש ה נ י ח
איפוא א ת ה מ ש נ ה כר׳ אושעיא ורבא ז א ב ל ר״ל מ פ ר ש אותה מעין פירושו של רבי. מפתר
״אם ה ד ב ר הגזול )הגוזל — שיש״ ו כ ו /אינו א ל א : פשוטו של ״ואם היה ד ב ר אבל
לפחות היה לו לשנות כן שאם לא אחריות״ ז ש י ש ב ו )״לו״( הוא ד ב ר לפניהם( ומניח
פירושו על כן ל ה ת א י ם אפשר אי פ״י מ״ג(. )כמו ב כ ת ו ב ו ת ד ב ר ״ וכו׳ שם היה ״ואם
גגסח ה מ ש ג ה א ם לשון לתיקון הרבה מועיל זה ואין ,
לשון ואף גכסים!(. אחריות בו שיש )דבר גכסים״ ״אחריות ורי״ף ד״ו כמי״ר
אם גגסת יותר, ואיגו טוב זה, מאד לפירוש קשה לפניהם״ ו מ נ י ח א ת בניו ״ומאכיל
״והניח״ )כב״ב פ״ח מ״ז :האב תולש ומאכיל וכד ומה שהניח תלוש וכד ,וכ״הניח כמב״ב
של וכו׳ אביהם״ להם ו״הניח פ״י כא, כאן, התום׳ של אחריות״ בו שיש דבר להם
- עד שבדוחק ״והמניח״ של רוב הנוסחאות, במקום ״ומניח״, של ר׳ אושעיא( הברייתא
על ״והניח״ לפרש לשון ״בדוחק״ ,שהרי הנשוא ,ה ד ב ר שהניח ,ח ס ר -א פ ש ר יהיה אמנם
הפירוש מ ת ו ק ן יותר ואין אינו שלה מבנה וכל המשנה לשון של האב: שלו, נכסיו
ס ח ו ת אונם ועוקף א ת הלשון. ההוא
בין ש ה ו א איפוא: לפניהם וכד ,פירושו )״ומניח״( ומאכיל א ת בניו והמניח הגוזל
( 2
היא אם הגזילה בירושה, )״לפניהם״( להם שהניח ובין ב ח י י ו בניו את מאכיל
חייבין וכדומה, קרקע שיש בו אחריות, דבר ואם היה הגזל הכלה וגאכל פטורין, דבר
ולשלם. להחזיר
)והגיח מ״ז מיי אבא(, לנו שהניח )מה מיג ם״ט ב״ב הרגיל, ״להם״ כמו כאן ״לפניהם״ (2
מייד • אבא, )הניח מ״ה פ״ט נדרים וכוי( ז לו והניח מת אביו )אפי׳ מ״ג פ״ד ערכין אביהן(, להן
ת מ שם: ב״ק שבירוש׳ בברייתא גם כיויב ליתוםים(. גכסיו )והגיח פ״ט מ״ח כתובות אבא(, לי הניח
אביהם לחם בניו -הניח לפני והניח מח ב״מ ש ם : בחום׳ וכו/ פרה לפניהן בניו -חניח לפני והניח
לו. מ נ י ח אימא א: יח שם ערכין ועי׳ ל ב נ י ו -להם. שם: וב״מ ב״ק בבבלי וכו/ פרה
היא הנכיז׳ עי׳ ד י ס . שנוסח ״רבא״ יוצא, ע״א-ב משבת ח אבל רבה, וריטב״א: מ ביי רי״ף (4
390
א מ ר וכו׳ רבא גיטין י ע ״ ב : חמורי מ ח ם ר א וכו׳! ר ב א ואיתימא רבינא אמר ע״ב: ב
הגהתו על פגי מחםרא״ ״חסודי וכאן ר ב א מ ב כ ר ,(371 )לעיל עמ׳ מחםרא וכד וחמורי
גאמרו באמת וכאן וכו׳ ו ח״מ כדי ואיתימא רבא אמר ע״א: ב גזיר אביי»>ז של
וכו׳ הרוצה ח״מ וה״ק בנדרים כג א -ב: ואף )״כדי״(. םתם בגדרים ב ע״ב הדברים
זה מ ב י ת מ ד ר ש ו ש ל מחםרא״ ש״חםורי נראה ר ב א ת נ א קא מםתים לה םתומי וכד, א״ל
שנראה ) ל ע י ל ע מ ׳ (369 וכבר אמרנו מחסרא״(. י צ א <עי׳ ל כ ו ל ם ל ה ל ן א צ ל ״ ח ס ו ד י רבא
ם ת ם P מדרשו של ר ב א יצאו אף כ מ ה ״חסודי מחםרא* אחרים שנמסרו שמבית
חולין )גטין נ ד א(, ח*מי ,י ב מ ו ת צ ע״א ל ב ר י י ת ו ת ר ג י ל י א מ ר ר ב א ו א מ ר י לה כדי
ותגי. חסד א ח ת :אי ת ג י ת א לברייתא רבא ב ש ב ו ע ו ת יח א א ו מ ר עג א ,פ א א ,ק י ח א.
נגעים פ״ז מ״ה, משנת על נוסח ב כ ו ר ו ת ל ד ב, הוא שואל, לנוסח המשנה, ואשר
ת נ ן )עי׳ ל ה ל ן ״ ש א ל ו ת ו ס פ ק ו ת ׳ ( . ו י ט ה ר ת נ ן או י ט ה ר
הן הגהותיו: ואלו
מ ו ע ד ל ש א י ג ו מיגו ,מ ו ע ד ואיגו .1ב ״ ק פ ״ ד מ ״ ב :ש ו ר ש ה ו א מ ו ע ד ל מ י ג ו
שהוא א ת לגדולים, מועד ו א י ג ו מועד לקטגים מועד לבהמה, )ו( א י ג ו לאדם
רבי לפגי אמרו גזק. חצי מועד לו משלם שאינו נזק שלם ואת לו מ ש ל ם מועד
אמר להם לשבתות משלם נזק לחול. ואינו מ ו ע ד הרי שהיה מועד לשבתות יהודה
א י מ ת י הוא ת ם משיחזור בו שלשה ימי שבתות. לימות החול מ ש ל ם חצי נזק. שלם
מ כ י ב ר פ ע ם א ׳ :א י נ ו ,ו פ ע ם ב׳ מ ו ג ה : אינו! הראשונות: גיפ ד״ג ו מ ב י ב סלו׳
א י נ ו :ר י י ף כיי ב ב ס ע ם ב׳ ו ג י :א י ג ו :ג מ ק י י סעם ג׳ :א י ג ו :ל י ר מ א מ ג י ה םעס א׳ וגי :ו א י ג ו ,
ו מ ב י ב כי״י Qו ב Fol׳ u במייר .לו ,ם ק ,דינ ,ב ב ב ׳ :אינו .ב מ ק ו ם י א ת -ו א ת י , ומניח
( a 2
. ח כ מ י ם > למין אמרו בגליון<: ל מ י ן -ו ל מ י ן .מביב מ ודפ׳ שונצינו ודיו ורייף:
מועד אינו מ ו ע ד תגן ,ר ב פ פ א א מ ר ו א י ג ו אתמר רב זביד אמר לז א: בבלי
ה א ם ת מ א הוי מ ו ע ד ז ר ב פ פ א א מ ר איגו מ ו ע ד תגן, תגן ז ר ב זביד א מ ר ואיגו מ ו ע ד תגן,
מועד ואינו מועד לקטנים דקתני מסיפא דייק ר ב זביד וכו׳. ל א הוי מועד, דםתמא
3
א י א מ ר ת ב ש ל מ א ו א י נ ו מ ו ע ד ת ג ן > וכו׳ ה א ק מ ״ ל ד א פ י ׳ מ ק ט ג י ם ל ג ד ו ל י ם נ מ י לגדולים,
מועד לבהמה, איגו מועד לאדם דקתגי הוי מ ו ע ד ו כ ר .ר ב פ פ א דייק מ ר י ש א )מ(םתמא
לא נמי םתמא לבהמה מאדם תנן וכו׳ ה א ק מ ״ ל ד א פ י ל ו אינו מועד בשלמא אמרת אי
מק״ו ומה לאדם ל ב ה מ ה מ ו ע ד ל א ד ם מ ו ע ד מועד וכר .מיתיבי םומכום אומר הוי
391
מועד קאמר .א מ ר ל ך ר ב זביד וכו׳ )תירוץ אינו לבהמה לא כ ל שכן .מכלל דת״ק מועד
א מ ד ר ב א ש י ת א ש מ ע א מ ר ו ל פ נ י ר ב י י ה ו ד ה ה ר י ז ה )ס״א ״ :הוא( מ ו ע ד ל ש ב ת ו ת דחוק(
דקאמשיילי שיולי הוא 2
ק ת נ י >, מועד ב ש ל מ א ואינו אי א מ ר ת )כבמשנה(, ואינו י ו כ ד
אגמורי הוא ד ק א מגמרי קתני P אינו מועד ק מ ה ד ר לה! /א ל א אי א מ ר ת י מ נ א ו ה ן ה י ל
3
א ת דקתני דיקא מרישא נמי רבינא > להו? אמר מהדר קא י א מ איהו ל י ה \ ! ותו
ואינו מ ו ע ד בשלמא אי א מ ר ת שאינו מועד לו משלם ח ״ נ , ו א ת שמועד לו משלם ג״ש
א ת פסקה ,מאי תו קתני, מועד אינו אי א מ ר ת מפרש לה ,אלא קא פרושי קתני «/
( 5
משלם ומועד משלם חצי נזק ש מ ו ע ד ל ו מ ש ל ם נ ״ ש וכו׳ ע ד ה ש ת א ל א א ש מ ע י נ ן ד ת ם
נזק שלם ז!
ו א י נ ו זביד דעתו: רב מוכיח שממנו דרישא(, )סיפא ב״סיפא״ מצטט הבבלי
מוכיח ר ב פ פ א שממנו דרישא(, ולהיםך הוא מצטט ב״רישא״ )מציעתא לגדולים, מועד
כאילו ז״א ,substitutio זו א י ג ה בכ״י מ והא ל ב ה מ ה )כך גם מועד אי גו דעתו: את
ירב ה נ ח ת ״ ר ב זביד״ ,או לפי ״אינו״, ״ואינו״ ,או בציטאט מן המשנה הבבלי הכנים
פ פ א ״ ,א ל א א ד ר ב ה אנו יכולים ללמוד מכאן ש כ ך היה לבבליים ב מ ש נ ת ם ל פ ח ו ת ב פ ע ם ב׳
׳ (6 ו ד ׳ א שבפעם ב מ ב ״ ב ב כ מ ה נ ו ס ח א ו ת )עי׳ לעיל( .א ל א שישנו עדיין כנוסח ״אינו״,
ואינו. היה בוודאי נוסח כולם:
מחילוף זה שבין ״אינו״ ל״ואינו״ ב א ו ת ה מ ש נ ה נ ו ל ד ה מ ח ל ו ק ת ר ב ז ב י ד ו ר ב ס ס א .
ד (
״אינו״ .א ב ל ב ס י פ א ) א מ ר ו וכו׳( ״ואינו״ ,ר ב פ פ א -ב כ ו ל ם ב כ ו ל ם ר ב זביד ״שנה״
א י א פ ש ר לקיים ״אינו״ ,ב ה ו כ ח ת ו ש ל ר ב אשי ,ואף ב ״ ר י ש א ׳ )סיפא דרישא( ,כ מ ו ש מ ו ס י ף
רבינא .אי א פ ש ר לקבלו.
גגד דעתו של ר ב זביד הובאה הברייתא ״םומכום אומר מועד לאדם מועד ל ב ה מ ה ״ ,
היה ל ת ש ו ב ה זו א ס ש ר אמגם )ותירוצו דחוק(. קאמר״ ״ ד ת ״ ק איגו מ ו ע ד גראה שממגה
גמשך על בךמחלוקתו ,אלא בלשוגו של לתפוס ממש צריך שםומכוס ל א היה להשיב,
ד ב ר י ו ש ל ת ״ ק ) ״ א ת ש ה ו א מ ו ע ד וכו׳״( ו ע ל י ה ה ו א מ ש י ב )ועי׳ ת ו ם ׳ ש ל ה ל ן ( . מסקנת
מ ב* ב )אסילו והמדויקים ה י ש נ י ם נוסח כ ל הספרים המכריע כאן הוא אבל
שהרי זה מ ו ע ד לו וכו׳» שאינו ו ל מ י ן שהוא מועד לו ו כ ד וד״:0למין בכי״י וד״ש
)כלומר מועד למין ״שור״ מינו״ לשאינו ואינו מועד ל מ י נ ו נשוא של ״מועד בוודאי
אלו האחרות .שתי דונמאות לשאינו מין ״שור״( ,ו ל א ש ל ש ת י ה ד ו נ מ א ו ת מועד ואינו
מוסגר ואלו נשנו כ מ א מ ר ״הראשונה״, )משנת רבי( למשנה הן ה ו ס פ ת ה מ ש נ ה ה א ח ר ו נ ה
מועד ל ב ה מ ה ,מועד לקטנים אינו מועד לגדולים״ אינו ״מועד לאדם בלשון: )פרנתיזד,(.
קטן״, והביא וב״גדול ו״קטן״ ש ם פ ״ ה מ״ו, מי״א, )שור גדול ושור קטן ,כ מ ו ב ״ ק ס ״ ג
ש ל מ ג ח ו ת פ י ״ ג מ ״ ח ,כ ו ל ל ה ב ב ל י ,ק ז ב ,״ פ ר ו ע ג ל ״ ( .וזו ב ו ו ד א י מ ש נ ה ש ל ת ל מ י ד י ד ״ מ
392
מועד לגדולים״ ״ואיגו שהיה להם במשגתם, בבבל, אבל עליהם. חולק שםומכום היא,
(
א ת -ו א ת . במקום ״למין-ולמין״: גיס ח ו י )עי׳ לעיל(,
( 2
א מ ר ר׳ יהודה ש ב ת ו ם ׳ איגו ק ב ו ע ואיגו ב ר ו ר :ת ו ם ׳ ם ״ ד ה ,צ ו ק ׳ : הנוסח אף
( 4 ( 3
בו ש ל ש ת ע ד שיחזור <אימתי הוא תם> החול, בימות מועד אינו לשבתות מועד
א ב ל נ ר א ה יותר, הנשוא ן ״אימתי״ וכו׳ הוא א״כ ואינו. ד ם ד וכי״ו: ש ב ת ו ת וכוי! ימי
של פרפרזה אלא אינו ל ש ב ת ו ת איגו ו כ ד ״ ״מועד וא״כ הוא ״אינו״, העיקרי שהנוסח
מ ש ל ם ״ וכו׳ ש ל מ ש נ ת נ ו . *לשבתות
ז ב י ד רב .2
המשגה על פי מגיה את ,(356 ר ׳ א ו ש ע י א ״ ) ל ע י ל ע מ ׳ ,40 דבי ״תנא זביד׳ רב
ש פ י ר ש ו 'למין -ולמין״ ,בלאו דווקא ,והגיטאט שבבבלי הוא םרםרזח .ועיי להלן ״שינויים (1או
ח נ ש ו א. וי״ו מגויים•:
(3דסו׳ וכי״ו :לימות. (2דמו׳ וכי״ו :ד׳ יהודה אומר.
מ :כשהקדישו. (5 (4דםו׳ וכייו.
393
המשנה את ״מחסיר״ ,(36 עמ׳ )לעיל ב עח כתובות חייא, ר׳ של ה ב ר י י ת א
ב ״ ק ט ז א )לחלץ ב ״ ח ס ו ר י מ ח ם ר א ״ ס י ׳ .(16 פירוש, מחסרא״ ,שאינו כאן אלא ב״חםורי
.(391 ע ם ר ב ס ס א הוא מ נ ס ח ב ב ״ ק ס ״ ד מ ״ ב ״ ו א י נ ו /ב״ק לז א )לעיל במחלוקת
)״עד נולד ביום ש מ ת ) ב ״ מ ס ו א(, הוראה״ ״סוף אשי )מת ת ש ל ״ ח לשטרות(, רב
׳ קב א )מנחות י צ ח ק בר נ ח מ ן רב )תרם״ג לשטרות( ,שימש את ר ב א מת״( שלא
ר ב את ובעיקר ו ב ״ מ ק ו א(, ע״ז מ ע״א ע ב ב, )קידושין פ פ א את רב כ ז א(, זבחים
ב״מ ב ״ ק צד ,ב , ס ט א, כתובות ב ר כ ו ת לט ב, כהנא, רב בי הוינן כי )רגיל, כ ה נ א
ועוד(. א ,ב ״ ב עו ב, ב״מ צב אמריתא לשמעתא קמיה דר״כ, ז חולין גג ב ,ו ע ו ד קיז א,
קתגי״(, ״הכי מחסרא״: ״חםורי )להלן אצל ע״א חולין ג קתני״. *הכי מן חוץ
ש נ ר א ה אין ל נ ו מ מ נ ו א ל א ס י ר ו ש ש ב ת ק ב ע ״ א ) ל ה ל ן ש ם ס י ׳ A3 מחסרא״, ו״חםורי
״הגהה״ ,שנדחה: כעין
שהוא מלא יוצאין ומוצאין שוק ירושלים משקרב העומר ס״י מ ״ ה : מגחות
שלא ברצון חכמים וכד. וקלי קמח
ו כ י ה ב צ י ט א ט של ה מ ש נ ה ש ב ת ״ כ קלי. ר פ ו ׳ )םז ב( ,ל ו ס ו ק : מכיב ק מ ח וקלי[
קלי. א מ ו ר פרשה י י ב כ ל הטטרים )דטו׳ ו ר ו י ל ק ו ט ( :ק מ ח
ומי גזר ר׳ יהודה ד י ל מ א אתי ל מ י כ ל פ ס ח י ם י ם ע ״ ב -יא א )מגחות ס ח א(: בבלי
שלא ה ת ר ת לו א ל א ע ל מתוך חדש ה ע ו מ ר וכו׳ א מ ר ר ב א ש א ג י והא תגן משקרב מיניה
דר׳ יהודה אמר רב אשי לפני העומר״( הוא ז מ ר וכד לקצור אסיר )״דהא קיטוף ידי
״אית ספרים״ בשם ור״ג שם במנחות, )כנו׳ הדפו׳ קלי קמח קשיא לא יהודה אדר׳
(l
ו ה א ד ר ב אשי ב ד ו ת א )״ברותא״( ה י א וכו׳. תגן, > בםםחים שם בשם ״םסרים״ ורי״ד
מסרש ר״ג לאכילה. ראוי דקלי דסברי וקלי למימר בעי ולא במגחות: ר״ג
ספרים בכמה במשגה הוא כך אבל ״וקלי״: במקום ״קלי״ מגיד, אשי שרב איפוא
ק ל י״. עי׳ ל ע י ל ( :״ ק מ ח
)כ״ה ב ד ״ 0תגן .ד א י ן ראויין ל א כ י ל ה .ק מ ח וקלי במנחות שם פירש :קמח רש״י
בתנור. שנתייבשה מתבואה הבא ק מ ח )כג״א שבגליון ושמ״ק( קלי שלגו, קמח כעין
תגן, וקלי שגירסת רש״י היא כנו׳ כל כי״י במנחות וכל ה ס פ ר י ם ב פ ס ח י ם :ק מ ח ואע״פ
קלי ,ו״קמח״ שלפניו -ק מ ח רגיל .ואמגם כך פ י ר ש ״קלי״ זה -ק מ ח הוא מ פ ר ש אעפ״כ
ש
אותו ב ת נ ו ר , אף ״וקלי״ של ויקרא כ ג י ד :וקלי ,ק מ ח עשוי מ כ ר מ ל ר ך שמייבשין י ״י
וכך פירושו של ב ע י ג י ה ו ן, מה לקלי וכרמל דאיתגהון שבכריתות ה ע״א אמרו: אלא
״ ק ל י ״ ו ״ ק ל י ו ת ״ בין ב כ ת ו ב י ם ) ו ב ג י ך א ב ל כ ו ל ם :ו י צ ב ט ל ה קלי( ובין ב ת ל מ ו ד )ועי׳ ר י ״ ד שם(.
ובתום׳ פסחים פ״ג ב ת ו ם ׳ ח ל ה פ ״ א ד, מקומות, בכמה קלי״ ,נמצא ״קמח אבל
ליתא ד ל ף )צוק׳ )״לתוכו״( לתוכה שירד קלי ק מ ח וכי״ל: וכי״ו דפד פ ״ ב ג( )צוק׳
את ג ו בל י ן אין ב: קגה בשבת שגיגו וכיו״ב ״קלי״(. ליתא ב לט בבבלי ״קמח״,
קלי ,ב ת ו ם ׳ ש ב ת פ י ״ ב יד. )״קמח קלי״( = ק מ ח ה ק ל י
״קמח כלומר תנן, קלי ק מ ח אשי: רב פירושם של דברי עיקר שכך ובוודאי
קלי שלא היו מוכרין של קמח (1ובספרים בת]ו[ב קטח קלי חנן וזו היא גירסא יפה וח״ס
394
קלי הוא ,ולא ל ה ג י ה ב א של אלא -ק מ ח וקלי״ של מ ש ג ת ג ו אין פירושו ״ ק מ ח וקלי״
ו ב ש י מ ו ש ו ש ל ״ ת ג ן ״ ב כ מ ה מ ק ו מ ו ת ) ע י ׳ ל ע י ל ע מ ׳ .(379 לפרש, אלא
וחטים ש ״ ב יז כ ח : במקום ״קמח קלי״ גמצא כבר במקרא. וקלי״ ״קמח ואמגם
עדשים, ״קלי״ ו״קלי״ של של קמח ז״א וקלי; ועדשים ופול וקלי וקמח ושעורים
מיגי ש ת י ת א ״ ןע״ז ל ח ם ע ״ ב ורש״י ב ש ״ ב שם(. יתרי
של חילוף אלא אינו איפוא קלי״, ״קמח או וקלי״, ״קמח שבמשגתגו הנוסח
ב א ר ץ ־ י ש ר א ל ב.
״ר׳ אבונא כתובות ק ע״ב ,הוא רבינא זוטי, משלם ,עמ׳ 69ואילך ז (1נגד הלוי ,עי׳ דברי
והוא ׳׳בר אחתיה דר׳ אבינא״ )אצל "רבי אבונא״ ,שם להלן(׳ שבירוש׳ שביעית ם״ד ,לה ע״א זעירא״
ד״אתא לקמיה דרב ש ש ת״ ,כגוי ה״ג שם ויוחסין ,ור׳ אביגא )כ״ם בבבלי :רביגא( דודו הוא )״דרביגא׳׳(
כלום, איגן מוכיחות ראיותיו של הלוי וכל כתובות מיג א ,ועוד, חלמיד רב הונא ,ובעא מרב ששת,
אלא שא״א לי להאריך כאן בזח.
כך בדיר ,פ י י ר ,לו ,ועוד ,עי׳ לחלן ״תוספוח וחוססוח״. (2
395
של זה ש ל א מתוך ה ת ק י נ ו ש י ה א זה מ ל ק ט מ ת ו ך ש ל זה וזה מ ל ק ט ליקטנו. ב ג ס י ם
ל י ק ט נ ו . ב ט ו ב ה שלא אומ׳ והן מ ל ק ט י ן ל ה י ו ת נ ח ש ד ו בטובה.
המצוי. ומן ה ק ר ו ב מן מ ב י א י ן שי ה ו ה ת ק י נ ו
בתום׳ שם. שבירוש׳ וברייתא ד.תו ם ס ת א ה מ ש נ ה על פי את משלים יונה ר׳
מתוך שמלקט מתוך שלו כ ד ר ך ב ר א ש ו נ ה ה י ו א ו מ ר י ם מ ל ק ט א ד ם ע צ י ם י> ח שנינו: ם״ג
התקיגו ב ט ו ב ה )בזד(. לזה זה גותגין ל ה י ו ת חזרו חבירו א ת הגס הגם. של
3 2
והסיום לעקלקלות. לעקל אם אם יודע והלב ומן המצוי > מן הקרוב מביאין > שיהיו
)א״ר ר׳ ז ע י ר א בדברי גדול אחר הפסק גמצא גם בירוש׳-שם להלן, יודע״ וכד, ״והלב
וכד( ואחרות ,ב ת ו ר ״סיםקא״ למעשה. זעירא
ומוסיסה םיסקא, א ת הרישא של משגתגו עד ״הגס הגס״ ,בתור מצטטת התום׳
את ״גחשדו״ ר׳ יוגה מכאן לקח גותגין וכד. להיות חזרו בטובה״: ל״שלא ל ם י ם א,
מלקט אדם ת נ א תני( שגיגו: האחרון .ו ב ב ר י י ת א שבירוש׳ שם )אף ב מ ו ע ד כן א ש כ ח וכד,
בין חבירו של מתוך מלקט שהוא כדרך הגס הגם את שלו מתוך ועשבים עצים
את ר׳ י ו ג ה ב ר י י ת א זו ו ע ל פ י ה ס י ד ר מתוך לא במועד. בשביעית אבל גסין בין דקין
ו כ ד שלו. ״בראשוגה״
ה ש ל מ ה ובמקצת שבירוש׳ הברייתא עליפי פ י ר ו ש במקצת איפוא כאן יש
-מפגי במשגה גזכרה לא האחרונה התקנה אבל הגהה. לא אבל התוספתא, על־פי
לה בוודאי. ק ד מ ה שהמשנה
יהודה רבי אמר במשנה: כאן שנינו פ״א מ״ב. שקלים הוא שלנו לענין דומה
עוקרין ומשליכין ע ל ה יו היו עוקרין ומשליכין ל פ נ י ה ם ,מ ש ר ב ו עוברי ע ב י ר ה בראשונה
ואף במשנה, מפורשת אף כאן אין ה ״ ע ב י ר ה ״ וכד. שיהו מפקירין ה ת ק י נ ו הדרכים,
מו ע״א, שם, )ידוש׳ ואולם בברייתא האחרונה חסד במשנה. וסיבתה של ה ת ק נ ה טעמה
והיו ומשליכין לפניהן עוקדין בראשונה היו )לפי הירוש׳(: שנינו מו״ק ו ע״ב( בבלי
שם: )בבבלי משליכין היו עבירה עוברי משרבו וכד ש מ ח ו ת שתי ש מ י ח י ן
הדרכים על עבירה״( עוברי ״משרבו וליתא וכד, ומשליכין עוקרין שיהו ה ת ק י נ ו
התקינו שיהו מבקירין וכד. ש ד ו ת י ה ן מ נ כ ש י ן שהיו ש מ ח י ם היו א ע פ ״ כ
396
פני על אותו ומבכר התום׳ בלשון יונה ר׳ מחזיק בשביעית, כמו כאן, ואף
״בראשונה המשנה .א ב ל ר׳ יוםה אומר ש א פ ש ד ל ה ע מ י ד מ ש נ ת נ ו כמו שהיא ,ולפרש לשון
ר׳ יוםה מדברי וכד .אלא שאף שבראשונה שלפניה:למה כטעמה של ההלכה וכו׳״.
א פ י ל ו אומר: הוא שהרי אחריה, והלך ב ר י י ת א על כאן נסמך יונה שר׳ יוצא
אתיא היא. כ מ ת נ י ת ן
ז
י ש נ ה >, טעות הפרקים בחלוקת כאן שיש נראה שלאמתו של דבר אלא
ל פ ר ק א מ״ט, שייכת עוד אחר עמו להעירו״, אותו משלחין מכידין ״אם אינן וההלכה
בתום׳ שם: וכך מפורש בשבת. להעירו מותר לשלוח שאף אחר אנו עוסקים, ו ב ש ב ת
עם מתחילה, ואח״כ וכד. ב ש ב ת ו א פ י ל ו עמו עדיו משלחין אינן מכירין אותו אם
לקוחה שהיא מ״ה(, מ״ב -מ״ד, סיפא, )מ״א ״בראשונה״ של שורה סיפא, מ״א פ״ב
נסדרה שלא מ״ג -מ״ד, פ״ד אף כנראה ו ל ש ו ר ה זו ש י י ך אחר, תנא ממשנת בוודאי
אלא כדי לצרף תקנות ריב״ז יחד. שם
וממקום לבית מבית חולדה אין חוששין ש מ א ג ר ר ה ג( ס ם ח י ם פ ״ א מ ״ ב :
)ד(אם כן מ ח צ ר ל ח צ ר ו מ ע י ר ל ע י ר אין ל ד ב ר סוף. למקום,
לחצר מחצר ל מ ק ו ם מבית לבית ממקום ראיש דיו :שמא גיררה חולדה
ל ע י ר אם כן אין לדבר סוף .וכן בגליון מ ט ע״ב :דקתני ואין חוששין שמא מעיר
ל מ ק ו ם דאם ממקום ל מ ק ו ם ! אגודה :שמא גררה חולדה ממקום גררה חולדה
( 2
ז מב״ב מ :מבית לבית ומעיר לעיר אין לדבר סוף ,וניב כן מחצר לחצר נמי וכו׳
עי״א :וממקום למקום דא״כ מחצר לחצר ,והוסיף ו :ואין.
מעיר לעיר ומחצר מ י ת נ י צ ו ר כ ה הכין אמר רבי יונה כז ע״ג: ידוש׳ שם,
לחצר, מחצר את חושש לעיר מעיר את אם חושש לבית, ומבית ממקום למקום לחצר
למקום ממקום את חושש אם למקום, ממקום את חושש לחצר מחצר את חושש אם
חוששין אין היא, א ת י א כ מ ת ג י ת ׳ אסי׳ ר ׳ יוסד, אמר לבית, מבית חושש את
אי א ת לבית מבית שאם סוף. אין ל ד ב ר לעיר ומעיר לחצר כן מ ח צ ר אס וכו׳ שמא
מחצר חושש לא כל שכן למקום אי א ת אם ממקום למקום, ממקום כל שכן לא חושש
ישראל כל הן יכולין לעיר. מעיד כל שכן חושש לא ל ח צ ר אי א ת מחצר אם לחצר.
חמיצן כאחת ז ! לבדוק
״יכולין לתימה אין מקום לעיר( )מעיר ב״אי את חושש״ שהרי משובש, הירוש׳
מבית לבית את ח ו ש ש א מ ר ר׳ יוםה וכו׳ ש א ם כ ל י ש ר א ל וכו״ .א ב ל ב כ ״ י ל י י ד ן : הן
מחצר לחצר את ח ו ש ש למקום ממקום את ח ו ש ש למקום אם ממקום את ח ו ש ש
מעיר לעיר .יכולין ו כ ו ׳ ) ו ה ו ג ה עי״א כבד״ו(. את חושש מחצר לחצר את ח ו ש ש אם
מחצר לחצר שכן כל לא את חושש א י ן)!( אם מעיר לעיר ר׳ יוגה ב כ י ״ ל : ובדברי
למקום למקום אם ממקום ממקום שכן כל לא את חושש א י ן)!( לחצר[ מחצר ]אם
א ב ל ה מ ג י ה ט ע ה ואין מ ב י ת ל ב י ת )והוגה עי״א כבד״ח. שכן כל לא את חושש אין»(
א ל א ל מ ח ו ק ג״פ ״אין״ ש ב ד ב ר י ד׳ יונה :א ם מ ע י ר ל ע י ר א ת חושש ל א כ ל שכן וכד. צורך
7מ
קרבן( )עי׳ ש י ר י מבית גדול הוא ש״מקומ״ סוברים שניהם יוסי ור׳ יוגה ר׳
עיר),(1 ס ו ב ר ר׳ יונה ,צריך היה ה ת נ א ל ס ד ר : א״כ, ל״חצר״. ב ד ר ג ת ו בין ״בית״ ועומד
מקום) ,(3ב י ת ) , ( 4ש א ם אנו הוששין ל ג ר י ר ה מ מ ק ו ם ק ר ו ב אין ז א ת א ו מ ר ת ע ד י י ן חצר),(2
ושונה: המשנה, מחליף את סדר והוא רחוק, לגרירה אף ממקום לחשוש צריכים שאגו
ל מ ק ו ם מ מ ק ו ם ל ח צ ר ו מ ח צ ר ל ע י ר מ ע י ר חולדה גדרה שמא חוששין אין
ב ל א זו א ף ז ו , ל ד ב ר ס ו ף )עי׳ ב ם מ ו ף ,ו מ ם ר ש א ת ה מ ש נ ה אין א״כ לבית, ו מ ב י ת
וכד .אבל ל ח צ ר אין אנו חוששין אין אנו חוששין אלא אף מ ח צ ר בלבד מעיר לעיר לא
אין חוששין מ ב י ת ל ב י ת ו א צ ״ ל ר ׳ יוסד ,מ ק י י ם א ת נ ו ס ח ה מ ש נ ה • ,ו מ פ ר ש ה ב ז ו ו א צ ״ ל ז ו :
חושש א ת ממקום למקום״ לבית ״שאם חושש את מבית חוששין מחצר לחצר וכד, שאין
אין בה׳ חמץ ס ״ ב : הרמב״ם דברי וכך הם ל ח צ ר וכד. שאין ט ע ם ל ח ל ק בין ב י ת וכד.
ל ע י ר מ ע י ר נחוש ל ב י ת מ ב י ת נחוש שאם וכו׳ חולדה שמא גררה חוששין
) ו כ נ ו ׳ כ י ״ ל ב ד ב ר י ר ׳ יוסד•(. סוף ל ד ב ר ואין
ואף כך קטן הוא מבית. לבית ,״מקום״ למקום מבית ממקום הרא״ש: נוסח לפי
מיד ן פיה ב״ב פ״ו מ״ח, ב״מ למקום, ממקום )מקום ללון» ובתלמוד בתנ״ך שימושו
(1
לפני שהיה שנוסח ובוודאי ו א צ ״ ל זו ק ת נ י . וזו (, וכדומה ב״ב שם, את מקומו, שוכר
ל ד ב ר סוף )כיומא פ״א מ״א( ,א ל א ש ס ד ר ו ה י ה : אין א* כ ד׳ י ו נ ה ה י ה כ נ ו ס ח ה ר א ״ ש :
היה אף נוסח שכך ונראה לעיר. ומעיר לחצר מחצר ל מ ק ו ם ו מ מ ק ו ם לבית מבית
מחצר וכד( כ ן א ם וכד ד ׳ יוסד• ) א י ן ח ו ש ש י ן שבדברי ר ׳ יוסד ,.ו ה צ י ט א ט ש ל ה מ ש נ ה
מכריע ,שכן א פ ש ר שהוגה ע״פ נוסח שלנו ,ו כ א ל ה עוד. איגו
כו פ״ז, ע״ד ז כד ידוש׳ ד מ א י פ״ה, םירושים, מתגיתא״ הוא פותח ״כיגי עם
ו ש ב י ע י ת פ״ג ,ל ד ע״ג. ע״ג,
398
א ם כן יהו ש ל יום הכיפורים ק ר י ב י ן ב ר א ש י חדשים .ש מ כ פ ר י ן כ פ ר ת ן ו כ פ ר ת ר א ש י ח ד ש י ם .
ביום ה כ י פ ו ר י ם .ש א י ן מ כ פ ר י ן א ל א כ פ ר ת ן ב ל ב ד .וכו׳. חדשים אין קריבין של ראשי אבל
)מני( מ נ א ר ב י .2
של )חבירו ר ׳ יוסד. אביו ושל של תלמידו ר׳ יונה, )מני( ,ב נ ו ש ל מ נ א רבי
הוא היה א ח ד מאחרוני ועי׳ ל ה ל ן ( ז )עי׳ מ ב ו א ה י ר ו ש ׳ ,ר ׳ מ נ א ב , י ו ד ן ר׳ ושל אביו(
שבארץ ישראל. האמוראים
לנוסח המשנה הן: הערותיו
ר ב י )עדיות פ י ה מ ״ ם תמן תנינן מ םע״ד -מא רע״א: פ״א, א( י ר ו ש ׳ ת ר ו מ ו ת
ז ת י ם תורמין וכו/ הלל ומחומרי בית שמאי בית מקולי דברים ששה א ו מ ר יוסי
ו ע נ ב י ם ע ל יין כ ד ב ר י ב י ת ש מ א י .ו ב י ת ה ל ל א ו מ ר י ם אין ת ו ר מ י ן .א מ ר ר׳ מ נ א ש מ ן ע ל
ה י א ר׳ יוסי, )״שהרי דהיא דר׳ יוסי זיתים, על שמן אלא כאן זיתים על שמן לית
ש ר ׳ י ו ס י א ו מ ר כ ך ב ע ד י ו ת ״ ( ,ד ר ׳ י ו ס י או׳ ת ר ו מ ׳ ו י ח ז ו ר ו י ת ר ו ם )עי׳ ל ה ל ן ( .
פ״א מ ״ ד שנינו ,בניגוד ל מ ש נ ת ע ד י ו ת :אין תורמין זיתים על השמן ולא בתרומות
אומרים הלל בהן ובית עצמן אומרים תרומת בית שמאי ת ד מ ו ואם על היין ענבים
)סוף ע״ד מ לעיל, שבירוש׳ אחת בברייתא שנויה זו ומשנה תרומה. תרומתן אין
ולא השמן זתים על תורמין אין יוסי רבי בשם תני אשכח יוסי: ר׳ בשם ה״ד(
מ סע״ד -מא שבירוש׳ שם, ובברייתא אחרת )כבמ״ד(. וכו׳ תרם ואם על היין ענבים
אין תורמין זתים על השמן ולא ענבים על יוסי רבי ב ש ם אשכח תני )ה״ח(: רע״א
א ו מ ר יוסי רבי מאיר. רבי דברי לתרום צריך ואם ת ר ם תרומתו ת ר ו מ ה ואין היין
ש א י נ ו הכל מודין שאס תרם אומרי׳ אין תורמין. שמאי אומרי׳ תורמין ובית הלל בית
ב ר י י ת א זו ע ו מ ד ת א ף ה י א ב נ י ג ו ד ל מ י ד ,ו ה י א א ף מ ת נ ג ד ת ל ב ר י י ת א לתרום שנייה. צריך
ב ש ם ד׳ יוסי. הראשונה
לז ר׳ בון״ ,כגון שבועות ס״ו, בשם ״ר׳ לעזר םתם מט םע״ג ,ורגיל בירוש׳ כ״פ מעשרות מ״ב,
ועוד. םעיא ,גטין דפ״ב ,מד ע״א,
ה ו ס י ף ברייתא זו בירוש' כאן :ד ת ג י א ר׳ יוסי אומר בש״א תורמין שמן על זיתים (1רש״ס
ויין על עגבים ובה״א אין תורמין ומודים וכוי.
(2ואין להגיה בתוס׳ ״שאין צריך״ ,ע״פ הירוש׳ כהגהת המפרשים ו ״שצריך• גם בראביד לעריות
שם )כהמשך של תרומות מ״ח!( ,וכן ר ש י ם בהוספתו ה ג ז /ועי׳ ראב״ד ורש״ם ופ״מ.
399
מ כ מ ן ש ה ב ר י י ת ו ת חולקות ,ו ה ב ר י י ת א ה ש נ י ה בשם ר׳ יוסי מ ת א י מ ה ל מ ש נ ת אבל
ר׳ יוסי מ ת א י מ ה ל ת ר ו מ ו ת פ ״ א מ ״ ד ס ת ם - , בשם ה ר א ש ו נ ה ד׳ יוסי בעדיות ,ו ל ה י פ ך
)כצ״ל(, ךעוון״ ״הוי א ל י ב א דר׳ יוסי ! ת נ א י ת ל ת א( א ל א ל ו מ ר :ת ר י )או: נ ו ל אין
הירוש׳ ,מ ״ א ר ע ״ א .״ ש ת י ד ע ו ת ״ )ועי׳ פ״מ(. בלשון
ח ו ל ק ת ע ל ש ת י ה ב ר י י ת ו ת ו מ ת א י מ ה ל ד ב ר י ר׳ מ נ א . ה ת ו ס פ ת א אבל
ה ג ב ר וכו׳ וביום בקריאת את המזבח ב כ ל יום ת ו ר מ י ן יומא פ״א מ״ח: a
ולא היתה ק ר י א ת ה ג ב ר ה ר א ש ו ג ה מ א ש מ ו ר ת וברגלים מ ח צ ו ת הכיפורים
עד וכד. מגעת
הכיפורים יום לא דאי מים ת ב ר א לא מגא א״ר ע״ב: לט שם, ידוש׳
שלא יבואו לידי צמאון. מחצות, וברגלים ה ר א ש ו נ ה מ א ש מ ו ר ת
ה מ ש נ ה ! א ב ל הבבלי ,כ ע״ב׳ אינו יודע מ ה ג ה ה ״מחליף״ ו״מהפך״ איפוא את הוא
מחצות דכה״ג עבדינן חולשא דאיכא ביוה״כ ה ל כ ך ב כ ל יום וכד. הוא אומד: זו כ ל ל .
ל א היתד, ט ע מ א כ ד ק ת ג י דגפישי ישראל וגפישי קרבגות עבדיגן מאשמורת וברגלים
ו כ ד ,וכן ב ז ב ח י ם פ ו ב.
שהרי ל ח י ל ו ף זה, מכריח איגו טעם ״שלא יבואו לידי צמאון״ של ד׳ מ ג א וטעמו
של גחליט המחתה תרומת שבמקדש, הראשוגה העבודה ה מ ז ב ח ״ זו א ל א ״תרומת אין
את המזבח היו ״ מ ד ש ג י ך וברגלים לא )ר״מ(, הדשן״ ״הסרת ולא פ ״ א מ ״ ר (° )תמיד
״צמאון״ אין הגורם לידי המחתה, תרומת כאן אלא ומכיון שאין )שם פ ״ ב מ״ב(. כלל
ג ד ו ל ו א י ג ו מ ס פ י ק כ ד י ל ה ק ד י ם ע ב ו ד ה זו.
שגיד, הבית, בהר לה ו י ש ב ה ראשוגה כת יצאה מ״י: פ״ה פסחים a
והשלישית ב מ ק ו מ ה )עומדת(. בחיל
ב
מ ׳ א״ס ו ר ׳ ,109 מב״ב Qו ב ! Fol u פ ק ה ב לו. ״עומדת״ ,ל י ת א ב ד י נ וד״פ,
ב י ר ו ש ׳ ס ו ט ה פ״ז ,כ ב ע״א ,ו ל א היד .ל פ נ י ה י ר ו ש ׳ ופייר וציטאט ) ו נ ו ס ׳ עי״א(, מ י י ד בייל
עומדת, במקומה ו מ ב י ב דסו״. מי״ד ד״ו )שהוגה בכי״ל( אבל שלמה(. ומלאכת )עי׳ ל ה ל ן
במקומה. יושבת ב מ ש נ י ו ת ל מ ן ד׳ יוסט׳ .ב ש כ ל טוב ח י ב : 117 ,ש ל י ש י ת ואחריהם
ש ם ,ל ב ע ״ ד ) ס ו ט ה ש ם ( :ל א כ ן ת ג י ר ׳ ח י י ה )תום׳ ם ג ה ד ׳ פ ״ ד ד( ל א ה י ת ד , ידוש׳
( 2
לה )0ישבה מ י ת ג י א ת י ג ן מה מגא רבי בשם נחמן דבי וכד. בעזרה ישיבה
( 3
אלא לא שגינו במקומה״, לה ישבה באגו לשגות )״לא עמדה לה במקומה . במקומה
״ ב מ ק ו מ ה ״ ,ואין פירושו א ל א ״ ע מ ד ה ל ה במקומה״(.
עומדת״ ״במקומה אבל עומדת. במקומה ומב״ב: במי״ר אח״כ פיו הגיהו על
מקואות פ״ד ספק(, ב ל א שיגוי )״מחלוקת״, במקומה״ ״ג ש א ר ת בלשון המשגה פירושו
מ ״ א ,תוס׳ ב י צ ה פ ״ א ב ,ועוד.
אעזרד ,כ מ ו ד ק א י דקתגי ברישא כ פ ש ו ט ה של מ ש נ ת נ ו ״ודאי דקאי גמי י ש ב ה אבל
שראב״י שנויה׳ ב מ ח ל ו ק ת חייא ר׳ ששנה ש ה ל כ ה זו אלא ) מ ל א כ ת שלמדי(. אחיל״
בפירוש על םתם משנתנו: חולק
400
י ע ק ב אומ׳ כ ת ש ל י ש י ת בן א ל י ע ז ר ר׳ פ ס ח י ם ס ״ ג )ס״ד( י ״ ב ,ש נ י נ ו : בתום׳
וכך חולק ראב״י אף על מ ש נ ת סוטה ,פ״ז מ ״ ח :עושין נשים. וישבה לה בעזרת הלכה
פ״ז יג )בבלי מ בתום׳ שם אומר, עליה ,שראב״י יושב והוא ש ל עץ ב ע ז ר ה בימה לו
1
ויושב ב ע ז ר ה לו עושין עץ של בימה ם ״ ב ה ר הבית״: סט יומא , S
א מ נ ם ״ ב ע ז ר ה ״ זו ש ל וכו׳. ה ב י ת ב ה ר ) ס ת ם מ ש נ ת נ ו ( ר׳ א ל י ע ז ר בן י ע ק ב או׳ עליה
( 2
שראב״י מכיון אבל נשים״. ״בעזרת ) ב ב ל י שם( רב חםדא מפרש , פ״ז מ״ח סוטה
של ״עזרת ישראל״ היינו ״במקומה״, אל ב נ י ג ו ד כאן ב פ ס ח י ם ״בעזרת נשים״, אומר
ואף ״בעזרה״ ישראל. בעזרת לה במקומה, שישבה יוצא שת״ק סובר, ת״ק׳-מכאן
ישראל״. איפוא אלא ״עזרת סוטה ,שראב״י חולק עליה בפירוש ,אינה של
( 3
זו א י נ ה . ור׳ חייא כראב״י מתירה איפוא ישיבה בעזרה וראב״י אוסרה, משנתנו
של ר׳ מנא. פ י ר ו ש הגהה אלא איפוא
ב ב א ו ת אין ב ה ן ה ג ה ה א ל א פירוש. ואף
ולא ולא ביטל םטור ,לקיים ג ש ב ע "לבטל א ת המצוד. פ״ג מ״ו: שבועות ד(
רבי א מ ר יהודה בן בתירא. רבי ד ב ר י חייב שיהא בדין שהיה פטור, קייט
סיגי הרי הוא מהר עליה מושבע שאיגו הרשות מ ה אם ב ת י ר א בן י ה ו ד ה
אמרו עליה. עליה מ ה ד סיני איגו דין שיהא חייב ע ל י ה מצוד .ש ה ו א מ ו ש ב ע חייב
מצוד! בשבועת תאמר שכן עשה בה לאו כהן הרשות בשבועת לא אם אמרת לו
ע ש ה ב ה לאו כהן )שאם נ ש ב ע ל ב ט ל ולא ב י ט ל סטור(. שלא
ו י ס פ ר י ם ׳ ש ל מ ב ״ ב ש ב ת ו ם ׳ )כז א( Qו ב ,Fol u כ ך ״דברי״ ,ד״נ ,מי״ר ,ל ו ,ס ק ב
ש ה ג י ה :כדברי, ור״ח ב מ ש נ ה )כז א( ו ב ס י ס ׳ ) כ ז ב( ,וכן רי״א ב ש ם ״כל ה ס פ ר י ם ״ .ורש״י הוא
ו כ ן ב מ ב ״ ב דםו׳ ו מ .ו ב צ י ט א ט ש ב ב ב ל י כ ה ב דסו׳ ו ס ל ו ׳ ) ב כ ״ י מ ח ס ר כאן( ,א ב ל בר״ח א ף שם
( 4
.״כדברי״ גם רא״ש ור״ן ו מ ש ג י ו ת מ ד ם ׳ י ו ס ט ׳ ו א י ל ך ,ו כ ו ל ם ה ו ש פ ע ו מ ה ג ה ת רש״י. ׳דברי״
וכוי ,ל י ת א בד״נ ,מ י י ר ,ל ו ,ק ם ב ר י ב ״ ב ,ל י ת א ק ,ויס״א״ א צ ל רייא .ש א ם ג ש ב ע אמר
מ ס ר ש )מ״ש( ,ו ג ל י ו ן ו מ ח ק ו רי״א מב״ב מ ו ס ל ו ׳ ,רא״ש ו ר ׳ י ו ס ף מ י ג א ש , ו ב ,Fol Q u
וכמםורש גשגית, חמל ך -בפרשת שם שבבבלי שבברייתא בעזרה״ בו קורין ״היכן (1/2
בתוספתא ,ואיכ ״כדאמר ר״ח״ ו״היכא איתמר דר״ח״ ,שביומא ,מתאים יוחד ,ויש למחוק ביומא ״מיתיבי״,
בעזרת״ וכוי, אבל בכי״י )עי׳ ד״ם( ביומא כמו בםוטח .אם כן ״מיחיבי״ גמשך על הברייתא ״אין ישיגה
וחוא יושב עליה וכו׳ וקורא עושין לו בימה של עץ בעזרה ופריך מינה ,ולא ממשנת סוטה ,ט״ז מ״ח:
מכלל עומד מא ב : בדף אבל הסוגיא מחלוקתו של ראב״י. מפורשה שבברייחא מפגי וכוי, יושב
)עי׳ יושב״ ״וקורא במשגה מפורש שהרי כאן בולה מדף מ ע״ב, והאמר מר וכו׳ -הועברה דיושב
ממדרש על חםתירה והאמר מר שהעירו סוטה מ ע״ב ד״ה חאופגים( .ועי׳ חוס׳ הרא״ש במראה חוס׳
תה׳ פ״א ב :ולמי היחח ישיבח בעזרה ובהיכל ,הוי אומר לכהן גדול ו נ ו ׳ .
]חרביץ ש״ו ,54 ,סי׳ ה[ .ועי׳ להלן ,״אימא״ ,סי׳ .59 (3
דאמר ריב״ב וכוי ,ליחא שם ב ר י ח וכ״י סלו׳. (4
(5חייב ,גשלם בכי״ל עי״א בין חשיטין.
401
ש ב ו ע ה ש ל א א ו כ ל )״נבילה״( ואכל ,אין ת י מ ר חייב ,ויתיבוניה ״ )״וישיבו לו חכמים״( אמר
2
מצוה בשבועת תומר > כלאו. כהין והין אם אמרת בשבועת הרשות שעשה בה לאו לא
3
והנשבע שלא פטור נבילה )״שהנשבע שאוכל לאו> ( כ <והין עשה בה לאו כ ח ץ שלא
חייב״(. אוכל
ר׳ י ה ו ד ה בן ב ת י ר ה ״ , בדין שיהא חייב דברי פירוש ״שהיה שאין מני אומד ר׳
השיבו על הרשות וכד ,וחכמים חייב מה אס שהיה בדין שיהא היה אומר כך: שריב״ב
כז א ,עי׳ שבועות להטיב, )להרע או כחכמים למד מן הכתוב דינו ,ומכל מקום אף הוא
)טוטה שבמשנה ובמדרשי־הלכה שבמדרשי־הלכה בדין״ ״שהיה ככל שםטור, להלן(
״ת״ל״ ע״י ש נ ד ח י ם מ״ד( ס״ו ותמורה מ״א פ״ט מ״ג ,חולין פ״י מ״א ,בכורות פ״ו
ועל ולא קיים .מן הדין הזה, לקיים בנשבע מ ח י י ב שריב״ב שפירושו אלא שאחריו.
״ א מ ר ר׳ פ ל ו נ י ״ כ ב י ס ו ס שנינו אחריו :אמר דיב״ב מה אם וכד ,כדרך המשנה לשנות כן
פ ״ ב מ״ז, אהלות ב ״ מ פ״י מ״ו, מ״ה, )פסחים פ״ו מ״ב, כבר של סלוני שנזכרו לדבריו
פ ״ א מ״א ,ועוד(. זבחים
ריב״ב״, ״אמר בהם שאין אשכנזי, יהוםף ר׳ של כל־שכן לנוסח ק וס״א ולא
הרי כשלקה מט״ו: פ״ג כיו״ב נמצא ב מ כ ו ת ואמנם ר׳ מני. בפירושו של צורך שהיה
״אמר דליתא מ ה אם העובר וכד, )אמד דחב״ג( ר׳ ח נ נ י א בן ג מ ל י א ל כאחיך דברי הוא
וכיו״ב ב ת ״ כ ר ח ב ״ ג הם. אס״ סוף דברי אע״פ ש״מה ולו, ומה( )ושם: במי״ר דחב״ג״
טמא ת״ל כדברי( )ר׳: י ה ו ד ה ר׳ ד ב ר י מכוגם אעים או יכול ו: פרשה י שמיגי
ר׳ ד ב ר י במשא יטמא יכול לא להלן: ושם ר׳ יהודה(. דברי והם מ״א, )חולין פ ״ ט
<ר׳ :כ ד ב ר י ( ת ״ ל ט מ א ) ח ו ל י ן ש ם מ ״ ד ב ש ם ר ׳ י ש מ ע א ל ( ,ו ב ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י י ש מ ע א ל
הגיה(, בת״כ שם )והראב״ד י ש מ ע א ל ר׳ ד ב ר י יטמא ת״ל והגושא קכד ב: שם
ד ב ר י מוחרמים יהו כולם את אדם החרים אם יכול סי״ב ג: בחוקתי בת״כ וכיו״ב
ל ע ז ר ,ועי׳ ל ה ל ן בערכו( ת ״ ל א ך א מ ר ר׳ א ל ע ז ר )כ״ה בד״ו וכי״ר ,ו ש ם : א ל י ע ז ר ר׳
והלוים הכהנים יכול ה״ו: ושם כ ח א(. שם וברייתא פ״ח מ״ד )ערכין עזריה וכו׳ בן
ת״ל ה ו ג ה ו ב ש נ י אלו( והדפוסים בד״ו וכי״ר )כ״ה י ה ו ד ה ד׳ ד ב ר י מחרימים יהיו
ו מ ב ״ ב מ, ד״ר פ״ג מ״ט, קידושין )ערכין ש ם מ״ה( .וכיו״ב ב ס ג נ ו ן ה ה ל כ ה ש ב מ ש ג ה אך
חוץ מן מ א י ר ר׳ ד ב ר י אסורות כולן הספרים״(: ופ וק ולו ור׳ יהוםף )״בכל מי״ר
שבגדולות. הגדולה מן חוץ מ א י ד ר׳ ד ב ר י אסורות כולן וכו׳ שבקטגות הקטגה
אחרי י ה ו ד ה ר׳ ד ב ר י ואילך הירדן מעבר ר א ה פי׳ ג״ו: בברייתא שבספרי וכיו״ב
שכן ר׳ יהודה׳ שכולה ס ו ט ה ל ג ב(, )בבלי וכו׳ זורחת שחמה מקום מבוא השמש דרך
יהודה. ר׳ ד ב ר י ש ם פ״ז ,כ א ע״ג ,מ ס י י ם ב ב ר י י ת א ז ו :ש ב י ן ה כ ו ת י ם בירוש׳
״סטור ומוחק מן המשגה מגיה מגי שר׳ ק״ע, כדברי לומר. יסוד אין כ ל אבל
שא״כ לא הזכירה דברי ריב״ב״ ז חייב ולא קיים ״לקיים בדין שיהא״ ,ושוגה: שהיה
אעיפ ששגתה )״אמרו ליי( ב ת ש ו ב ת הדין עליו א ל א החולקים ה ח כ מ י ם דעת המשגה
( 4
. זו ב ל ש ו ן י ח י ד ) ״ ד ב ר י ר י ב ״ ב ״ ( ,ו א י ן ז ה ר ג י ל ב מ ש ג ה הלכה
.200-199 עמ׳ רב, לעיל עי׳ מוגהת, מ״א ם״ג כריתות משגת (4
402
אלא שנשתבש בדפוסים ע״פ מני, מסייע ל ד ב ר י ר׳ פ ר ש ה ט ו -ז, חובה, וספרא
לעבור הנשבע או יכול )כנו׳ ה י ל ק ו ט וכי״ר(: שכן שנינו שם ונשמט בו ה ר ב ה : המשנה
ולא אוציא א ת ל ע ב ו ר ע ל המצוד. <ז 1א ו צ י א א ת ה נ ש ב ע יהא חייב ת״ל וכד. המצוה על
רשות רשות אף הרעה הטבה מה < ת ל ׳ לו׳ ל ה ר ע או ל ה ט י ב המצוד. את לקיים הנשבע
ז {
ל^ן י י ם ה נ ש ב ע או׳ ב ת י ר ה בן י ה ו ד ה ר׳ המצוד, את לקיים הנשבע יצא
( 3 ( 2
מה אם הרשות וכד )כבמשנה(. ו ד י ן ד,וא> חייב קיים ולא ה מ צ ו ה את
ב נ ש ב ע לקיים. מ ח י י ב מפורש שריב״ב כאן
אלא ש ב י ר ו ש ׳ אחריו ,אינו מ ד ב ר י ר׳ מני, ״מה מר ריב״ב בשאר האיסוריך, אבל
( 4
.ופירושו של פ״מ ,ש כ פ ה על הירוש׳ א ת פי׳ התום׳, התלמוד ם ת ם לעצמה של שאלה
״כדברי״ ידוע כאן כ ל ל ! נוסח זמנו של רש״י לא היה ל ס נ י כז א ,ד ח ו ק מ א ד .
5
(1ב מ ק ו ם אלא: במשנה לא נמצא ״כדברי״, אינה מוצדקת. של רש״י > והגהתו
מי״ר ק פ, לו. )ד״נ, ב״ב פ״ז מ״ג כדברי בן ננס, אותו תנא: אוחזת ב ד ע ת שהמשנה
( 6
,א ב ל ר ב ו ש מ ו א ל ) ש ם קד ,א( ח ו ל ק י ם ע ל י ה » כ ד ב ר י ר ב י נ ה ו ר א י , מ ב ״ ב מ ור וה״ג( ד״ו,
ה ע ר ה .(2 359 ע מ ׳ 257ה ע ר ה ,2 )לעיל כ ד ב ר י ב״ד ,ב ש ״ א ו כ ד ,ב כ ״ מ ס״ט מ״ה ן נזיר
הוסיף משנתנו והתנא של סתמית, ק ו ד מ ת ממשנה לקוחה שההלכה במקום (2 או
מב״ב ק ס, )לו ,מ י ״ ר , מי״ב ב״מ ס״ד וכד, וחכ״א כדברי אבא שאול מחלוקת: עליה
ב
שהיתה ו ר .ר י ״ ף ו ר א ״ ש ו ר י ט ב ״ א ב ש ם * ם ס ר י ם י ש נ י ם ״ ( ! כ ד ב ר י ב ״ ש וכוי ,ב מ ק ו ם פלו׳
)עי׳ ב ב ל י ח ע״א( :ח ג י ג ה פ ״ א מ ״ א )ד״נ ,לו, ד״ה פ״א מ״א סתמית, ישגה מ ש ג ה
דינ, )הראשונה־־ חולין פ״ח מ״א, מ״ב ג״פ פ״ה מ״א, מ״ז, עדיות פ״ד ק ,ה ,ב t(Qu
פ ק ,כ י ״ י ב ,מ ב ״ ב ,מ ,ר י ״ ף ו ר א ״ ש ( .מ ״ ג ,א ה ל ו ת פ י ״ ג מ ״ א ,מ ״ ד ,ט ה ר ו ת פ ״ ט מ׳״א .(7 לו,
-ח ז ר ו ב ״ ה ״ ,ע ד י ו ת פ ״ א מ י ״ ג ו ג י ט י ן פ ״ ד מ ״ ה )ד״ג ,לו ,ק וב ,ם ׳ ב״ה ״ כ ד ב ר י אצל וכן
בה״א- פ״ה מ״ג: באהלות )במקומו ומי״ד פט( סי׳ ליל ש״ב וכריתות .39 השטרות
ש ה ה ל כ ה ש א ח ר י ו או וכד ,במקום )״כדבריי( ד׳ םלוגי״ ״ ו כ ד ב ר י ו (3-משמש בש״א(.
חולין פ״ה מ״ד )ב״ב פ״א מ״ח, רמוזה כאן בקצרה ,ב״ב פ״ז מ״ב וכתובות פי״א שלפגיו
לו וק ום״א א צ ל רי״א: ולירמא: , Q u ,573,572 )כגו׳ כ״י ס ,ב כ ד ב ר י ש
ד ב ר י ( ר״ג ,פ ר ה פ י ״ א מ ״ א )פרה ם ״ ט מ״ג( .ועי׳ ע ו ד ל ה ל ן ב ס ר ק ה ״ כ ת י ב ״ .
אינו שהדין אומר ״דברי״ ודווקא כאן, שייך האלה לא אחד מן הדרכים ואף
8
אמור בספרא כיו״ב שהזכרתי( > ו והאחרים מ״ג )כמו בסוטה פ״ו םתם המשנה מדברי
תהא סוכה נותן שלא והדין א ו מ ר י ה ו ד ה ד׳ ש ה י ה י :בסוכות של כל דבר סי״ז
ב א ר ב ע ת ה מ י נ י ם )סוכה לו ב ,עי׳ שם ,וירוש׳ פ ס ח י ם פ ״ ב ,כ ח ע ״ ח . אלא
חייב. יהא בט״ם: בכי״ר (2 א. כז דשבועוח כברייתא (1
ואילך. או׳״ נתירה בן יהודה 'ר׳ מן אלא הספרא מן הביא לא הילקוט אבל מכי״ר, כולו (3
ולא לקיים נשבע קאמד והכי יהודה רב דברי גדסי׳ ולא גרםי׳ בחירה בן יהודה רבי כדברי (5
חוס׳. לחייבו ,ועי׳ בדין היה ריב״ב לדברי שאילו סטור קיים
לאחריו. )בטעוח( המשיכה וע״כ •,32 בוגר כט, א איכ״ר גי׳ גם היתה זו (6
ד ב ר זה אמרו לא שמאי שבית מפגי שמאי בית כדברי אמר לכך ״ושמא שם: בכריתות (7
כך. כולם לפרש א״א אבל אחר״ וכוי, במקום שאמרו דבריהם מחוך החגא למדהו אלא בפירוש
אליעזר. ד׳ כ ד ב ר י וכו׳ גוחן הדין :167 מ״ח הכלל, מן במקצת יוצא (8
403
)ם״א: נותן אבל בפושרין החילתית את שורין אין מיג: פ״כ שבת (5
v 1ס פ ק ו ת ושאלות.
עכשיו, בו ו שאנו עומדים הזמן לפני כבר היו מצויים המשנה בנוסח ס פ ק ו ת
של האמוראים האחרונים ,הס מתרבים ומתרחבים. בזמנם
ר ב י נ ש א ל ) י ד ו ש ׳ מ ע ״ ש ר י ש פ״ה> ״ מ ה נ י ת נ י כ ר ם ר ב ע י א ו נ ט ע ר ב ע י ״ ) ל ע י ל כבר
ביומא פ״א מ״ו ,״ ק ב ו ט ל ״ איזו מן ה נ ו ס ח א ו ת עיקר מרב, שואל כ ה נא רב , (13 עמ׳
״מעברין״ או רבי יוחנן מסופק מהו עיקר בעירובין ס״ה מ״א, ,(207 או ״ ק ב ו ט ר ״ )לעיל
מסופק בב״מ פ״ג מי״ב ,״ליטול״ או ח נ י נ א בר׳ יוסי ר׳ ) ל ע י ל ע מ ׳ (8ן ״מאברין״
על ביצה פ״ג מ״א ,״מה ניתני א ח א ר׳ ר׳ עולא מוסר ששאלו את ) ל ע י ל , (309 ״נטל״
( 1
שם ,םא סע״ד ו ש ב ת )ידוש׳ פטור* צידה מחוסר ושאינו ח י י ב המחוסר צידה כל
דקרין ־ י ק ל י ך ״מה ניתני ר׳ ב א ש א ל מר׳ י ר מ י ה ע ל ש ב ת פ י ״ ד מ״ג, יד ע״א(, פי״ג,
שלא שבדורו, מ ת ר ע ם על ה״זקנימ״ )״זירא״( ור׳ ז ע י ר א ל ע י ל ,(91 )ידוש׳ שם ,יד ע״ג,
לעיל רפ״ה, )ידוש׳ מ ע ״ ש תלמידו של רבי יצחק רובא, רבי מפי את כל המשנה בדקו
כזית ב ב ל א י ״ידעין חברין בבל, או ד׳ אושעיא השני ,שואל א ת ח כ מ י עולא, (353ז
לרב שואל בר׳ יוסף ר׳ א ח א ,(17 זבחים ל ע״ב )לעיל כזית תנן״, וכזית ת נ ן או כ ז י ת
תנך ,(354ר ב א ש ו א ל מ ר ב נ ח מ ן ,״ ה י כ י ״ פ ת ק ט נ י ת תנן או פ ת ו ק ט נ י ת ׳ )לעיל חםדא,
ש ב ת יג ב )להלן .(.V ת נ ן או ואלו תנן, אלו •וסף, מרב שואל אביי ; (356 )לעיל וכו׳
פ פ א מ ס ו פ ק ״ י ט ה ר ת נ ן ) נ ג ע י ם פ״ז מ״ה( א ו ו י ט ה ר תנן״ ,ב כ ו ר ו ת ל ד ב * / ורב
ספקות כולם הם שלא אלא ״איבעיא לחו״. בפתיחת ישנם בבבלי ספקות הרבה
בזה חזקיה חולקים מ ח ב. בע״ז הרבה: קדומים שהם ספקות מהם ממש. נוסח של
ור׳ י ו ח נ ן ,ב ש ב ת עז ב פ ו ש ט ר׳ י ו ח נ ן ב ע י א זו ,ש ם עז א פ ו ש ט ר ב נ ח מ ן ב ר י צ ח ק ! ב ר ״ ה כ ג
ב ב ״ ב י ט א ע ו ס ק ב ש א ל ה זו ג ם ם ת ם ה י ר ו ש ׳ ש ם )עי׳ ל כ ו ל ם ל ה ל ן ( . א ב י י, פושט ב
(1אם לשנות בביצה ,כמי נ ש נ ה טי״ג מ״ר :,חייב -פטיר )נשבח כן הוא נהו׳ לי ,פ י ק ,מב״ב
יולא )כני׳ הירוש׳ נ ש נ ת ( : אגן קיימין ולא בקזגןל לתוכה ו ר נ אחא ה ש י נ : פטור -ס ט ו ר ! ( , מ;
הביברין״ ,ובצידה כזו ניודאי שאינו חייב ניו״ט שהרי ״צדין -מ ן נתוכה אנו עוסקים״ ,ביו״ט, בגעול
)ועי׳ תום׳ שנת קו נ ד״ה ואין .נ מ ג פ ל = נמקםל ,מן ״ ק ל ״ ,יקוםלא״ ,מנעול ז ״לתוכה״ ,נ מ ו ״ נ ח ו נ ה ״ ,
0
מותר. צידה מחוסר ושאינו אסור. צירה המחוסר אלא כל ״נ-ל״(, ועי׳ להלן כאלה והרבה
״אסור -מותר״ ,נ ם תום׳ ביצה ם״ג א.
ל״ויטהר״» מסית ״ממנו״ ואף עיקר• בוודאי ״ויטהר״ ובמ״ד ויטהר, המשנה: נסטרי (2
וכו׳ ויטהר וכו׳. עד שיולד טהרה ויטהר ,אין לו בבכורות שם רפו׳ ו מ :י ט ה ר ן תום׳ נגעים ס״ג ה ,
404
( 1
ל ה ו א י ב ע י א
ש ב ת פ״ח מ ״ א )גמיעה( ,ם״ז מ ״ ד )גרעינין( ו פ כ ״ ג מ ״ ה )מעמצין(. .1
1 2
ג מ י ע ה או כדי ג מ י א ה איבעיא להו כדי גמיעה. חלב כדי ע״ז א : בבלי
או גראיג׳ין להו איבעיא מכדך. מים מעט גא הגמיאני יצחק בר גחמן רב אמר
( 4
בר עולא ונגרע מ ע ר כ ך )״שגלעיגתו ממעטתו״ ,ידוש׳ ב ר כ ו ת פיו, אמר רבא P גרעינין
6 5
א״ר חייא בר א ב א <תגן> Sא״ר א י ב ע י א להר מ א מ צ י ן ת נ ן א ו מ ע מ צ י ן י ע״א( .ו כ ד > .
עיניו מראות ברע. ו ע ו צ ם יוחנן
וריטב״א. מאירי תום/ ע׳ גם ז ערוך א״פ, מב״ב ד׳ פיזי׳ ב ו ל י ר מ א , גמיאה, א(
ג מ י ע ה .לו ,ק :ג מ י י ה. ד ״ נ ,ה פ ,מ ב ״ ב ד פ ד ו מ ׳ ,ו מ י ״ ר ,ר י ״ ף ) ג ם כ ״ י ב( ו ר א ״ ש : אבל
לז ע״ג( ,א ב ל בתום׳ ) פ ס ח י ם פ״י, יא ע״א כאן, שבירוש׳ אף בברייתא *גמייה״,
ורא״ש רי״ף מ, עז ב ב כ ל דפוי״י, )ת״ר( ש ב ב ב ל י בציטאט וכן גמיעה. )פ״ט( ח : פ״ח
הגמיאיגי גא מ ע ט מים ויאמר :(645 בב״ר פ״ם ו )תיאודור מוגה ע״י רש״ל(. )״גמיאה״
ג מ י י ה א ח ת ) ס כ י :ג מ י א ה ,א :ג מ י ע ה ( ,ם ס י ק ״ ר פ ט ״ ז )ד״פ ל ע״ג( ו מ ד ר ש מ ש ל י יג מכדך,
תגחומא גמייא, כדי מכדך מים מעט הגמיאיגי םכ״א כ : במדב״ר אחת! גמיאה כה:
ם ג ח ם י ד :כ ד י ג מ י א ה :ו י ק ״ ר ס ו ף ס כ ״ ב ו ב מ ד ב ״ ר ש ט ) ע ל ל ו י ת ן ( :ע ו ש ה ג מ י ע ה א ח ת )ב״ם(,
מה שורפה - ידוש׳ ע״ז פ״ב ,מ א ם ע ״ ג : ל ע״ב> :גמיי׳ -ג מ י א ה , פסיק״ד שם )ד״פ אבל
) = ג מ י לד,(, גמילה
כרגיל אצל א בין שתי תגועות גחות, העממי של ״גמיאה״, הוא ה מ ב ט א ״;מי יה״,
ז
(1איני מזכיר כאן אלא בעיות שנוגעות )ישרות או בעקיפין( לנוסח המשנה או בדאות כגוגעוח.
(3ערוך ע׳ גרע :גראיגין ת ג ן או גרעינין ת נ ן ,מ :גרעיגין או גדאינין. מ :גמיעה-גמיאה. (2
אף בהו׳ קהוט. עולא, ג ר ע ,בר מ :רבה ,וכן בערוך ע׳ (4
שייך לברייתא שבברכוח נג ב )וכיו״ב פסחים עה <חנן>, או אוממות (5אומםות < תבן ,מ >
לוחשוח )בירוש׳ ערלח פ״ג, אבל אוממות מ: ב( ,והבעיא ישנה באמת נם שם .בפסחים כז א כ״י
מעמעמין ,ידוש׳ ד״ה רם״ג«= מאיימין בבלי ר״ח כ ע״א .בעיא סג ע״א :שעיממו( .וכיוצא בחילוף זה:
םוכח כט א :עד שיעור או עד שיאור .ועי׳ לעיל עמ׳ .11 לברייתא, דומה
405
כדי ל ג ו מ ע ה - סוטה ד ע״א: בבלי יד רע״ד(, גם בירוש׳ ש ב ת שם, ולבלוע״, ג״לגמות
וכצ״ל. לגמות, ידוש׳ ס ו ט ה פ״א ,טז ע ״ ג :כדי ל ג י מ ת שלש ,בכי״ר: לגמוע
בבבלי ,זבחים עד ב :גמע של התרגום ״גמע״ ,איוב לט ל )גמען א ד מ א ( , בארמית
א( ב ל ע ,ב ( ט ב ע ,ג( ה ק א . בסורית ״גמע״: פ ס ח י ם ע ד ב :מ ג מ ע ליה גמועי ,ו ע ו ד , ושתי,
)חוץ התוספתא ״גמא״, הפועל, של ה ע ב ר י ת בצורתו השתמשה ה מ ש ג ה
מ ב ר י ת ו ת שם( ו ה ב ב ל י -ב צ ו ר ת ו ה א ר מ י ת .א ב ל הירוש׳ כיוון ת מ י ד ל ״ ג מ א ״ )לגמות ,וגמייו,
או ״תיקוני״ סופרים .והפועל סופרים ה מ ק ו מ ו ת ש ב מ ש ג ה וירוש׳ בע׳ הם טעויות וגומא(,
)ק ום( ,ל ג מ ו ת ,ו ג מ י י ו ,ו כ י ו ״ ב מ ן ״ ק ר א ״ ,״ ט מ א ״ . י ג מ ה לגמרי כמו לו״י: שימש
י ג מה. יגמא,
ממקום אחר .וודאי שעל סי כ ל ה איגו ידוע כ ל ל ״גראיגיך גוסח ג ד ע י ג י ן. ב(
מאמצין כגון אחת, אות דמי היכי ע״ב(: טו קוגט׳ חמשה קורוגיל, )הו׳ ס״ח רבתי
ז
ליה דאמר והוא אוממות או עוממות. אי גמי ל ג ל עי ג י ן אי גמי גרעיגין ומעמצין >
ל א - ,הייגו לעייגין אלפין בין םבריה וכו׳ א ב ל מערכך וגגרע דכתיב גדעיגין סברא,
2
אלא גלעיגין. או גרעינין הוא: שם בשבת ר׳ > כלה בעל שגוסח להגיח, יכולים
3
וכו׳ > קאמריגן כי ג י ג ה ו, ע י י גי ן א ל ם י ן הגי והא שם: ר׳ בכלה שאחריו
יוסף ר׳ ואצל ג ר ע י ג י ן[, או ג ד א י ג י ן גמי אי :288 כלה, מסכתות היגר, ]ובהו׳
בסי׳ אבות ,ע ב א :כגון מעמצין או מאמצין עוממות או אוממות )והשאר ליתא!(. גחמיאש
״גרעיגין״ -״ ג ל ע י ג י ך ,כי שבין לחילוף כיוון שהבבלי וודאי כך, ובין שבין כך אלא
זה גמצא וגמצא: חילוף
וכן ג ר ע י ג ה, ג ר ע י ג י ץ, תמיד )שבת פ״ח מ ״ ד ויומא פ״ח מ״ב( בר׳: במב״ב
)= י ו מ א ש ם ( ו ט ב ו ל פי״ז מי״ב אף בתרומות פי״א מ״ה ,ע ר ל ה פ״א מ״ח ,כלים במשגיות
( 4
ג ל ע ׳, מ״ב גם במשגיות פ״ב ועוקצין מ״ג פ״ז אבל בשביעית יום פ ״ ג מ ״ ו )ב״פ(.
מטבול גלע׳ ,חוץ ק תמיד: גלע׳, תמיד: ג ל ע ׳ ,לו וד״ו רפ״ג גם בטבול יום: בד״ג
ויומא: שבת ה בתרומות, גלע׳ ,חוץ מ י ו מ א ו כ ל י ם , )גרעיגיתו ,גרעיגתו( ,פ׳ ת מ י ד : יום
ג ל ע ׳ ,ב ת ר ו מ ו ת :ג ר ע ׳ ו ב 567 ב ש ב י ע י ת ו ע ר ל ה :ג ל ע ׳ ,ב 566ב ש ב י ע י ת ו ע ר ל ה : גרע׳,
גלע׳ בעוקצין: גרע׳, וטבול יום: בכלים ב 572 , ( F o l 567 )וכן ב גרע׳ ויומא: בשבת
מב״ב כ״י מ בשבת, גלע׳ )כלים ח ס ר ( , ב 573ב ט ב ו ל י ו ם ו ע ו ק צ י ן : )וכן ב ה ו ׳ ד ר ג ב ו ר ג ( ז
5
תרומות ,שבת ויומא ע ר ו ך ע׳ ג ל ע מ צ ט ט ב ש ב י ע י ת , ג ל ע ׳ >, ו כ ל י ם :גרע׳ ,ו ה ש א ר : יומא
ו מ ע י ר :יש ם ס ר י ס כ ת ו ב גרעיגים ) ע ר ל ה גלע׳, ועוקצין: בע׳ כ ת ב ת :גרע׳( ,כ ל י ם )אבל
ס ״ א והעיר: ופי׳ אותו ב ש ב ת עז הביא את הבבלי ובע׳ גדע לא הזכיר כלל( וטמ״י
גלע׳ ,ב ע ר ל ה כ י ״ ל )ומוגה עי״א(: ושבת ,וכן ב ת ר ו מ ו ת וכו׳ ז מי״ר ב ש ב י ע י ת ג ל ע י ג י ן
גרע׳. ויומא:
.320 לעיל עליו עי׳ (2 מעמצין[. או שם: ]היגר (1
תקפ״ג וליוורגו תמ״ח ופראג וחג״ז ח״ו אמ״ד הרע״ב, פירוש בלא הקטגוח ההוצאות חוץ מ ן (4
וערך גלען ערך בערוך ומוכח )והעיר: שכ״ג םי׳ ח״א או״ז ורא״ש, ר״ש ר״מ, גם בערלה (5
ר״ש )שם ועוקצי! שם(. גם בטבו״י בחרומוח גם ר״שז גלע׳ז ואגודה: גיגהו( חרא וגרעיגין דגלעיגין גרע
406
ע״ד: מז גם ב ת ר ו מ ו ת )ירושלמי שם, ״גלע׳״, במשנתו היה לו ד.י ד ו ש ׳ אבל
ה ר ו ט ב וכו׳( בגלעיגי תימר אלעזר ואפי׳ א״ר אגםין וקרוםטומלין היא מ ת ג י ת א בגלעיגי
1
בירוש׳ ואף ו כ ג ל ע י נ ת ה וכחללה(S כמוה כן גיתני דל םע״ד: מד שם, )ידוש׳ ויומא
הרוטב״ = עוקצין ״בגלעיגי לעיל, )עי׳ ע״ד מז פי״א, תרומות ״גלע״׳, ת מ י ד עצמו
פ״ח ,יא ע ״ ב שם גרעיגין( , )בבלי כ א -ב: גלעיגים ד ע״ב: ש ב ת פ״א, מ״ב(: פ״ב
סגד״דרין גרעיגין(: )בבלי ש ב ת כט ע״א: ביצה פ״ד ,ס ב ע״ג גדעיגין(, פ״ח לא: )תום׳
ע״א י ט״ו, וברכות וגרעיגתו( ע״ב: מ )בבלי םע״א מב פ״ב, ע״ז ע״ד; כב פ״ה,
( 2
. ממעטתו( )שגלעיגתו
בגוסח חילוף בבבל ידוע היה ) ע י ׳ ה ע ׳ ,(5 מדוייק הספרים גוםח אם זה, לפי
או ע שהבליעו העממי בביטוי שגיהם )״יזק״, יאזק״ ו״בית יעזק״ ״בית בין המשגה
א ו ת ה כ מ ו א(. ביטאו
)״אסורים״( .״ ב י ת יאזק״ ״בית איסורים״ )יזק( ם י ר ש ו ,״ ב י ת א ז י ק י ם ״ , יאזק״ ו״בית
) מ ג ח ו ת ל ג ב( ,״ מ ק ו ם קטן״ ,״ כ י פ ה ״ ,Career״ ג ב ט י ת ״ ה ר ז י ק י״ ״בי איפוא אל דומה
407
ה א ר מ י -ב ב ל י הפועל מן , ב ר ע מ ע׳ואליקי, האסורים״ ) ^ ,52(( 3 J 3 V״ ב י ת
נמצא ״עזק״ א ף אבל (85,60״. גראמ׳, מאנד׳ )גאלדקה, ״חזק״ ״חרזק״, = ״pnn״
)ועי׳ ״שמחזיק״ בידו, ושתים בסיו א ח ד ש ע ו ז ק מצאו א: צ ד חולין ״החזק״, במובן
הוא דאיםורא לישנא דילמא וכו׳ א ו ה ו א מעליא לישנא איבעיא להו השני(: ת נ ך יעזק
הוא דחוצפא לישנא עולבנא האי ב: שבנימין לו מעין זה להו״ ״איבעיא והרי זה וכו׳,
נוסח. חילוף כל כאן א י ן הדבר וא״כ דניחותא הוא וכד. לישנא או
א ת וגודרין״( )״מחזיקין עוזקין היו ש ש ם ב י ת .יעזק, מהו נח ע ״ א : שם, ידוש׳
דברי יד )על וסי״ר מי״ר בד״נ, כך ידיה, ניזונת -ומעשה הנוסחאות: בכל
ש א ח ר י ה ! ( לו ,פ ק ,מ ב ״ ב מ ,ה״ג )ד״ו עג ד( ,ר י י ף ד״ק ,ר״ן ,רי״ד ו א ג ו ד ה » ח ו ץ שמואל
ה ג ה ת התוס׳ .בציטאט ש ב ב ב ל י כ ת ו ב ו ת מ מ ב ״ ב דםו׳ ו ר א י ש ש ב ה ם :נ י ז ו נ ת -מ ע ש ה .עיס
דפסקו ״וכיון ניזונת -ומעשה. מעשה!( : אבל מ : ר, )גם א וסא מ ור( )גם א מג
( 3
ד נ י ז ו נ ת ת נ ן כ א נ ש י ג ל י ל ג ר ס י נ ן נ מ י ו מ ע ש ה ידיה״ ) ר י ט ב י א ( ) ד ס ת ק ו ז( לן ב נ ו ס ח י
4
תנן ניזונת >, תנן ה נ י ז ו נ ת או תנן נ י ז ו נ ת איבעיא להו םע״ב: צד, בבלי
מיגד ימי כל מנכסי ומיתזנא בביתי יתבא ״את ת ה א מי״ב: ס ״ ד )כתובות נליל וכאנשי
ירושלים״( כאנשי כותבין גליל היו אנשי כותבין, ירושלים אנשי כך היו וכו׳ אלמנותיך
היו יהודה ״אנשי יהודה )שם: וכאנשי הניזונת תנן דילמא או לה, יהבי דלא םגיא ולא
כתובתה נותנין ל ה היורשין א ם רצו לפיכך כתובתיך, ליתן ליך יורשין שיתרצו עד כותבין
5
מציאת ש מ ו א ל א מ ר זירא דאמר > רבי ת א ש מ ע יהבי לה. ל א אותה״( ואי בעו ופוטרין
רבגןוכד. תגן,טעמא מאי אמור גיזוגת ל ך א י מ א ל ע ו ל ם לבעל ה כ א נמי וכד. אשר, מציאת
)כרש״י( ז״א יהודה, כאנשי או גליל כאנשי ז ו משנתנו א ם איפוא היו מסופקים
ספרי דפתקוהו ב: חולין קטז ריטב״א והשוה הנםחאי, שפסקן בחידושיו: בשמ״ק, כיה (3
408
של שמואל כאן מימרתו אבל וכר. גליל, כאנשי אמר הלכה ו ש מ ו א ל יהודה כאגשי
כ ל ל י ת ,ש כ ל בגי ה ד ו ר הורוה )ואולי ברייתא(, נ א מ ר ה ,והיתד ,ב כ ל ל מ י מ ר א -ל מ ש נ ת נ ו
בשם שמואל רבי רב יהודה יוחנן: רבי בשם אף נמסרה ע״א, לד שם, בירוש׳ שכן
ב ש ם ר ׳ י ו ח נ ן מ צ י א ת ׳ ש ל ה .ע ל כ ן ד נ ו מ מ י מ ר א זו ע ל נ ו ס ח מ ש נ ת נ ו . אבהו
409
ז
נזיר דמחדא או ש ד ר ה או גולגולת איכא > הא אחד ,טעמא דליכא שדרה דמחדא, ממת
ממגייגא ת״ש וכד. קאמר מיבעיא לא תגן: ש ד ר ה או גולגולת ש״מ או עליה. מגלח
מטהרין על א ב ר מן ה מ ת ) ת ו ם ׳ ע ד י ו ת פ ״ א ז> ו מ ה ה ן ש ש ה ד ב ר י ם ש ר ״ ע מ ט מ א ו ח כ מ י ם
והגולגולת. והשדרה לשגים ש ג ח ל ק כ ש ע ו ר ה עצם ועל וכו׳ מתים משני שבא
דםליגי קתני כל היכא כי הוויין, שבעה הני גולגולת, או או ש ד ר ה ס״ד ואי ) ג ב ב>
עליה )אהלות הוא דםליג לאסוקי עצם כשעורה דיחיד דריב״נ״( רבים )״חכמים״(, עליה
מ״ז )עדיות ם״א דתניא ת״ש דברים״(. כשעורה מחושבנא דששה מ״ז ,״וסמי ע צ ם ם״ב
עצם מן ה ש ד ר ה שמאי אומר אפילו א ה ל ו ת פ״ ג ה ,ומקוטעת( א מ ר ר ב י יהושע וכו׳ ותום׳
הגולגולת .שאני שמאי דמחמיר וכד .ולא גפשטה הבעיא. א ו מ ן
אין כאן ש ד ר ה בתום׳ א ה ל ו ת פ ״ ד ב ,וכן בירוש׳ ב ר כ ו ת פ״א ,ג ע״א ,שגיגו: אבל
לסרש, ואי א פ ש ר איפוא ו ל א זה, ז״א לא זה אחד, מ מ ת ג ל ג ל ת ולא אחד ממת
לא מיבעיא קאמר וכד. ה ב ב ל י י. כדחיית
שגחלק בתום׳ עדיות שם ״ועל עצם כ ש ע ו ר ה -א י ן השגיה לברייתא בנוגע ואף
דם וכד, רביעית מתים, משני ו ה ג ו ל ג ו ל ת . . .ה ש ד ר ה כך שגיגו: אלא לשגים״.
ממש וכד, ד״ע מטמא אגשים מב׳ א ב ר מן החי וכו׳, אבר מן ה מ ת עצמות וכד, רובע
א״כ במ״ז. שם ביחוד באהלות שגוי כשעורה״ ״עצם אבל ז מ״ו פ״ב אהלות כמשנת
:242 בם״ז, גם מנויות הן כשנים לשנים. והגולגולת״ ״השדרה כאן גחשבו איסוא
ו ב ג ו ל ג ו ל ת ו ב ש ר ר ה שלם במת גוגע כשהוא אלא מגלח לי שהנזיר שאין יכול
לוג דם וכד. וחצי
לסרשו שא״א עד הגולגולת, ועל ד״ו: ממב״ב חוץ המשגה גוסחאות ו ב כ ל
״א ו ש ד ר ה או ג ו ל ג ו ל ת ״ ז ש ה ר י זה ג מ ש ך א ל ״ ע ל א ל ו ט ו מ א ו ת הגזיר מ ג ל ח ע ל״ וכו׳. אלא
ה ש ד ר ה מ(: )אף םע״א גב שבבבלי ובציטאט בכי״מ( )אף בםיסקא אמגם
בגזיר אבל מטמאין!(, )אלו מ״א ם״ב ב א ה ל ו ת המשנה כלשון זהו ו ה ג ו ל ג ו ל ת .
מגלח״ הגזיר ״על אלו טומאות ע ל ידי ת ו י ״ ט שם(, )ועי׳ כמו שאמרגו ״על״ זה מותגה,
והציטאט הסיםקא ש נ ר א ה מן כמו ״הגולגולת״ אצל חסר זה ״על״ היה ואם שלסגיו,
אחת. השדרה והגולגולת״ אלא יחידה ש א י ן ״<ח5ל( מ ב ״ ב ד״ו ,הרי בוודאי וכגוםח
״הא איכא או ש ד ר ה למשגת אהלות ,שהרי אמדו בה גאמרה שהסוגיא לומר ואין
שבעיא ולא כ״ש גאמדה. שבנזיר מכאן עליה״, מ ג ל ח דמחדא -נ ז י ר או גולגולת
בגזיר מ וודאי )אמר ר ב א ת״ש ה ש ד ר ה והגולגולת( ודברי רבא שבע״ב, בד חמא, דרמי
)״כי ק ת נ י ח צ י ק ב ע צ מ ו ת ״ וכו׳( .ואין ל נ ו א ל א ל ו מ ר ש ה ם י ם ק א ו ה צ י ט א ט מ ק ו צ ר י ם נאמרו
ו ה ג ו ל ג ו ל ת ״ ,ב מ ק ו ם ״ועל ה ש ד ר ה ועל ה ג ו ל ג ו ל ת ״ ,בד״שםעת מ ש נ ת א ה ל ו ת .ו ה ב ע י א ״השדרה
״והגולגולת״ ,שהוא ״ ש ד ר ה כמו ד ו ק א או שפירושו בנזיר ,אם ״ועל הגולגולת״ אף היא
וגולגולת״.
ואיגד ,ג ו ג ע ת ל ג ו ם ח א ל א ב ע ק י פ י ן . פירוש, היא בכל אופן בעיא של הבעיא
מ י ו )עי׳ ל ע י ל ( )שחסרו!(, ״השדרה והגולגולת״ גמצא עוד באהלות פ ״ ב מ״ג הזוג
נזיר פ״ז ,גו ובברייתא שבירוש׳ 3u מ ״ ו ) ת ו ם ׳ ס״ד ,ב( ו ס ״ ז 22] 309בהו׳ ש ל י ,ע מ ׳ ופ״נ
ע ״ ג ,ש ה י א מ ק ב י ל ה ל ב ר י י ת א ה ר א ש ו ג ה ש ב ג ז י ר כ א ן ) ו ע י ׳ ג ז י ר ס ג ב( ו ת ו ם ׳ א ה ל ו ת פ ״ ב ה .
לו מוגין אין איברים איברים מצאוהו סב םע״א(: מו״ק ס״ג, )ידוש׳ ם״ב י בשמחות
410
ה ש ד ר ה ו ה ג ו ל ג ו ל ת הרי הן רובו ,וכאן בוודאי אומר י ה ו ד ה שימצאו ר א ש ו ורובו ר׳ ער
ולגולגולת לשדרה יטמא יכול לא ו ל ע ו מ ת זו ב ב ר י י ת א ש ב ג ז י ר מ ג ם ע ״ ב : קתגי. חדא
גולגולת .ובתום׳ שקלים פ״א ו: א ו וזו ש ד ר ה )ופעם ב י ,מ ד רע״א>, וכו׳ בגייגה ולרוב
הגולגולת ו כ ו ׳ ) ב ב ל י מו״ק ה ע״ב ,ידוש׳ ש ק ל י ם פ״א, ואין מצייגין אלא על ה ש ד ר ה ו ע ל
מו ע״א ,מו״ק פ״א ,פ ע״ג(ן ש ״ מ או ש ד ר ה או ג ו ל ג ו ל ת תגן.
ו כ ד ,ל ע י ל ע מ ׳ .82 קאמר .6ס ו ט ה פ״ד ,מ ״ א ,כ ה א :א י ב ע י א ל ה ו ב א ו ו ב א ו
ל ב ו ר ו ש ל ח ב י ר ו וכו׳ בור ממוך אדם לא יחפור פ״ב מ״א: בבא בתרא .7
וסד טפחים חבירו שלשה מכותל<ו של> הרחיק אלא א״כ כובםין גברכת ולא
א ו טפחים שלשה של חבירו וכו׳ מ כ ו ת ל ו ואת הזבל הגפת את מרחיקין בסיד.
בסיד. סד
Q u ם ב 568 ,569 לו, ומייד, כ ך מ כ י ב )אף מ -וצד ב צ י ד ! -י ה ו פ ל ו ׳ ורש״י(
׳ ו ג ם ה ר ״ ר י ה ו ם ף ז״ל כ ת ב שכן רי״ף ,ע י ט ו ר ח״א ,צא עיג ,ורמ״ה, ולירמא: Fol 567 וב
סד״ )מ״ש( ,וכן ב מ ש נ י ו ת דיו שםיו .א ב ל ב ד י ג ׳ א ו )״סיסא״( מ צ א ב כ ל ה ם ס ר י ם דהאי ב ב א
דיו ש״ח ,ר י ו ו א ו מ נ ט ו ב א ו כ ל ש א ר ה ד פ ו ס י ם ,כ״י ק ,היג ד״ב ) 405בד״ו ח ס ר ה ה מ צ י ע ת א ( .
וכך עתיקי״, ב ש ם ״נוטחי וכן ר מ ב ״ ן )יט א( וטד -ו ט ד, ורא״ש: או״ז )עי׳ להלן(, ר״ג
ואו״ז בכי״י )גם ברישא יט א )להלן( םב״ב, שם(. )תום׳ יז א ו ר מ ב ״ ן הזקן ר״י הגיה
ו (
ס ד ן א״ס או ונמק״י: מ וה דסו׳, ש ב ב ב ל י יח רע״א הסיסא בציטאט וסד! : ורמ״ה(
וםד. ו ל ו ב ל י ן של״ו ,נ״א ב ה ,ו ר י ג :
רמ״ה( או )״ברישא״׳ תגן בסיד וסד להו איבעיא בסיד. וםד א: יט בבלי
( 2
סד בסיד תגן דאו ם״ד דאי תגן, בסיד ד ו ם ד פשיטא תגן. בסיד סד א ו דילמא
( 3
סד בסיד א ו עלה דתני דםיסא בבא בהדי )״ליערביגהו וליתניגהו ליערביגהו א״כ
דילמא )״לעולם אימא ר מ ״ ה ורש״י(. עלייהו או םד בסיד״, בהדי הדדי וליתגי וליתגיגהו
להאי היזיקא דלא דמי האי משום דלא ערביגהו״( והאי דתרוייהו או סד בסיד תגן לך
)״דגםת היזיקא ד ה ב ל א םיםא )״לחלוח מים ד ש י ח ובור״(, היזיקא דמתוגא רישא היזיקא
רבי יהודה אומר סלע הבא ) ת ו ס ׳ פ ״ א א( ת״ש ה ב ל א גיגהו״(. מסקי כולהו ומלח וזבל
ז ה מ ר ח י ק ג׳ ט ם ח י ם ו ם ד מכאן וכד זה חופר בורו ר ך מ ת כ ת ש מאיליו״( )״קרקע בידיט
בחד האי אלא )״לא צריך כולי לא בא בידים לא הא בידים דבא טעמא וכו׳» בסיד
םגיא״( .הוא הדין ד א ע ״ ג ד ל א ב א בידים גמי ס ד ב ס י ד וכד. מיגייהו
גירםת הספרים ורש״י ורמ״ה :פשיטא דוםד בסיד תגן ז א ב ל בד׳ םיזרו ור״ג: זוהי
ס ד בסיד תגן דא״כ ליערביגהו וכד ,ור״ג מ ם ר ש :״דא״כ דם״ד דוסד בסיד ד א ו פשיטא
כו׳ ומרחיקין את הגפת וכו׳ אדם בבי כחדא לא יחפור תרי להגי ליערבינהו ת ג ן וכו׳
זמגי וסד בסיד ל״ל״ .והבעיא בסיד ד מ ש מ ע אכולהו ותרי ו ם ד בתרוייהו חד וליתנינהו
הסיפא. על היא
(1רמ״ה םד״ה הרי אמרו :וםד בסיד ,שייך לתחילת סי׳ לג שם.
)שטראק!( טלו׳ ,ר וא״ט ,או״ז ,רא״ש דיו ואגודה. (2או דילמא .ליתא בכיי מ
דאו סד בסיד תגן!( ,ה ור״ג :דא״כ. )ושם ח ס ר :פשיטא... (3א״כ» ליחא ד מ י ה ן ובד״ט ,מ
פשיטא דאי לא ליערביגהו. רשב״א ב ש מ י ק : בסיד חגן״. ובכ״י ה ור״ם ור״ג ליחא ״דאי ס״ד דאו סד
ובוודאי שאין •דאי ס״ד -חגן״ אלא גליון ופירוש.
411
דרישא דוקא דאי לאו הכי ליתני פשיטא םופא קתני או סד בסיד ורישא וסד בסיד ס״ד
היזיקא להאי משום דלא דמי האי דילמא דחינן ועוד היכי בםוםא, כדקתגי א ו רישא
גרםי׳ וםד ש״מ דתרויהו ודאי אלא לישגא, ב ח ד •> ליתנינהו ערבינהו לא אי י יקא
ז ה
( 2
םופא הוא ד ק ת נ י או בעו למימר ו מ ס ת מ א ד ל א ע ר ב י נ ה ו ידעינן ד ח ד מיגיהו או ומשום
ח י ז ק גדול כי ה ה ו א ד ר י ש א ״ )לשון הרמב״ן(. שאיגו
בין ברישא בין מתגי׳ יש מי ש מ ד ק ד ק מכאן דבכוליה )בשמ״ק( אומר: והרשב״א
סד בסיד א ו גרםי׳ דסיפא מכאן בהפך וכו׳ ויש מי ש מ ד ק ד ק גרםי׳ וםד בסיד בםיסא
דגרםא אלא וכד מברישא בםיסא טסי ליה םשיט אמאי וםד בסיפא אסי׳ גרםי׳ דאי
מ ם ם ק א ל ה ו אי ו ם ד ג ר ם י ׳ או ד י ל מ א או ס ד גרםי׳ ,ו ה ר א ש ו ן ג ר א ה עיקר. ד ס י ס א
)לסגיו והפיםקאות הםוגיא מסדר כבר יוצא הרישא, על היא אבל-שהבעיא
ורמב״ן וה״םשיטא״ של ר״י הזקן ״מרחיקין א ת הגפת״(. ולאחריו גברכת כובםיך, ״ולא
וכד, דמי* דלא משום ״דילמא ודיחויו של ה ב ב ל י עצמו. הבבלי של ב״םשיטא׳ כלול
ו ט ד( תרויהו א י מ א ל ך דתרויהו או ס ד )או: ב א מ ת כך ,וכעין סי׳ הרגמ״ה ,״לעולם הוא
תגן והאי דלא עדביגהו משום״ וכד ,ולא תדייק מכאן כלום. בסיד
לרישא מסיפא מדייק הוא ואף סד״, ״או בםיםא לו היה הירוש׳ שאף ומכיון
העיקר, הוא תגן״ בסיד ד ו ם ד ״פשיטא הספרים שנוסח ה ס ו ף - ,ודאי דיוק )אמנם
היא על הרישא. והבעיא
א ם בסיד. ו ס ד )!( מתניתא כיגי יחםור אדם בור כד. לא שם .יג ע ״ ב : ירוש׳
והזבל הגפת מרחיקין מהדא טפחים, ג׳ בסיד סד לא אם שהוא, כל ב ס י ד סד
סד בסיד. א ו ו ה ם י ד ו ה ס ל ע י ם מ כ ו ת ל ח ב י ר ו ג׳ ט פ ח י ם והמלח
את הרישא ע ל מ ג י ה והוא ״או ס ד י , ובםיםא ״וסד״ היה לפגיו ברישא הירוש׳
שהם -מפגי יחד עירבם )ושלא ביגיהם לסי דעתו כל יסוד לחלק שאין הסיפא, ם י
3
א ו ( מתגית׳ כיגי בירוש׳: ע ל כן שצ״ל ואין ס פ ק כבבלי(. היזקיס, של שוגים סוגים
בסיד ,אם ס ד כד. סד
4
א > ם״א תום׳ וםד. הרמב״ן: העיר כמו שכבר בכולם, שגתה ה ת ו ם ס ת א
בסיד ר ב י יהודה א ו מ ר וכו׳ )כבבלי לעיל(. וכי״ו :ל א י ח פ ו ר א ד ם ב ו ר וכו׳ ג״ט ו ם ד דפד
4
בסיד> . וםד ג״ט וכו׳ את הגפת בסיד .מרחיקין וםד א ת ה נ ב ר כ ת וכו׳ ג״ט מרחיקין
בכולם שגתה ואעס״כ ״בקיע״(, )עם מ י ו ח ד ת בשורה ״גברכת״ גשגית כאן
5
ע ל מ ש ג ת נ ו >. ח ו ל ק ת אבל אפשר שהתום׳ יוסד״.
ב כ ו ר ו ת ם״ו מ ״ ב :ד ק ת ב ל ו ל חלזון ג ח ש ועיגב. *.7
)בשתי ש ו ר ו ת ! ( , ב עיניו ובן ם : בעיניו, לו: ועיניו, עינב ,ק: ב: ועינב[
עיניו הדוק ,חלזון נחש ד ק זה וכי״ר: דםו׳ פרשה ג יב ת״כ א מ ו ר עיניו: פאלימ׳:
בעינו. ע נ ב י ( ,ק ״ א :וה״ג • ח ל ז ו ן נ ח ש מ נ י ן ת״ל או דק ) ד א ב י ד ו מ ה י ג :ע נ ב .ע י נ ב ,ר י ש :
ל א פ י ר ש ״עינב״ ,א ב ל פ י ר ש ו בה׳ ב י א ת ה מ ק ד ש פיז ה. בפיהימ הרמב״ם
412
תיש דאמר נחש» או חלזון ל ח ב :איבעיא לחו חלזון הוא נ ח ש או ד י ל מ א בבלי
ש ב חלזון ש ב בני א מ ר לי וכו׳ לפניו ומימי לא ע ב ר ת י שמו לקוניא <בן> 0 יוסי בן
נ ח ש וזהו לשחוט עליו קבוע מום זקן והיה חלזון בעיניו״( )״בכור היה לו לאותו זה
חכמים. ש א מ ר ו
,
אינב כמשמעו. כ מ ש מ ע ו נ ח ש פ״ד ב שנינו :חלזון כ מ ש מ ע ו בתום אבל
משמע להיפך שבמשנה ״וזהו נ ח ש ש א מ ר ו חכמים״, נחש״ ,ולשון א ו ״חלזון א״כ
ד י ש ב ן י ו ס י בן ל ק ו נ י א )בן ד ו ר ו ש ל ר ב י ,ב ״ מ פ ה א( ל א ש נ ו א ל א ״ נ ח ש ״ . שלפני
היתד. )״תחת אשרה״( ואט עבר טמא, ולא יעבור תחתיה .8ע ״ ז פ י ג מ י ח :
תחתיה טהור. ו ע ב ר א ת הרבים )״שנופה נוטה לרה״ר״( גוזלת
ע ב ר איבעיא להו טהור. תחתיה ו ע ב ר את הרבים גוזלת היתד. ב: מח בבלי
ע ו ב ר אמר דחזקיה משמיה יצחק בן אלעזר רבי )״לכתחילה״(. ע ו ב ר או )״דיעבד*(
עבר ,ולא פליגי הא דאיכא דירכא אחריגא הא דליכא דירכא אחריגא. ור׳ יוחגן א מ ר א ם
יוחגן ור׳ תגן ע ב ר וכו׳ א מ ר ד׳ יצחק מוחלפת: המחלוקת ורא״ש דיו ברי״ף
בר יצחק רבי ע״ב: מג פ״ג, ע״ז הירוש׳ מן מסתייע זה וגוםח תגן. ע ו ב ר אמר
גיעבור קומוי. אמר ליה מהו מטון צ ל מ א דבולי י ו ח ג ן ד׳ ב1יה[ מיסתמיך מתגר .ה ו ה
,
שרבי מכאן וש״ג( ! ד ע״ב, )ועי ידוש׳ ב ר כ ו ת פ״ב, עיגיה וסמי ליה עבור קומוי אמר
הוא ש א מ ר ״עובר״ )אע״ס שכאן ״ א ש ר ה ״ ושם ״צלם״(. יוחגן
( 2
המשנה ,אלא על םירושה, נוסח ואף הבעיא אינה על . ועבר הנוסחאות: בכל
עבר וכן ר י ט ב י א : עובר. לכתחילה ואםילו דווקא או לאו ודיעבד, דווקא ״ועבר״ אם
ד ו ק א או ל א ו ד ו ק א ,א ל א א ג ב ר י ש א )״ואם ע ב ר ט מ א ״ ( נ ק ט י ה ב ד י ע ב ד . דקתגי
,
״תגן״ -״תגן״ )שבגו רי״ף ורא״ש( םירושו ,כמו ב כ מ ה אף איגו א ל א פירוש, ואם
״כך וכך פירושו״ ב מ ש ג ת ג ו כ ך ו כ ך שגיגו״, ששגיגו ״מה כלומר כמו ״שגיגו״, מקומות,
3 ,
ל ע י ל ע מ ׳ 379ו ש ״ ג ( * . )עי
מ ו ת ר ת ! מ פ ס ק ת ה ה ר י זו דרך הרבים היתד. ואם שגיגו: ח, )פ״ז> פ״ו בתום׳
לכתחילה. ז״א
הזית שמגיס שלשה ובהן <הן> זתים שלשה פ ״ ח )פ״ט( מ ״ ד : מגחות .9
בראש הגג וכותש ב ר א ש ה ז י ת ו כ ו ת ש וכו׳ ,ה ז י ת ה ש נ י מ ג ר ג ר ו מ ג ר ג ר ו הראשון
הזית השלישי עוטגו וכד. וכד,
וגרגיר כאן לפי כאן גרגיר תגן )״שלוקט מ ג ר ג ר ו להו איבעיא א: פו בבלי
שמתבשל עד הזית בראש או מ ג ל ג ל ו תגן )״שמניחו ר ש י י כ״י( מבושל״, אינו שעדיין
זית שמן אn- פ ר ש ה יג אמור )ת״כ דתניא שמע תא ד ״ ג ו ר ש ״ י כ״י(. יפה״, יפה
מגלגלו זית ראשון אמרו מכאן מזיתו)״שיתבשל על האילן יפה יפה׳(. ם כד )ויק׳
ש ל י ש י עוטנו וכו׳ זית זית שני, וכן ב ר י ח י ם וכו׳ הזית וכונסו לבית הבד וטוחנו בראש
וכד. כ ו ת ש ו יהודה אומר לא היה טוחנו בריחים אלא רבי
413
ממנו שלישי היוצא שמן חזר וטחן וטען שני פ ר ק היוצא ממנו ראשון טען ב ק ו ר ה שמן
ל מ נ ו ר ה ו ה ש א ר ל מ נ ח ו ת .ו כ ״ ה ב ס פ ר א ש ם ב. הראשון
וכו׳ מ נ ד נ ד ו הראשון הזית ״מגרגרו״: כמו במשגה א -ב ש ב ס ס ר א שם אלא
ס ידו ש ״מגלגלו״: כמו שם הראב״ד מפרשה ואעפ״כ וכד, מ ג ר ג ר ו השגי הזית
ב> )לט בע״ז דתגן הד,יא כי מגולגלת שתהא עד שם מגיחו כלומר מגלגלו מגרגרו
בגמרא עלה בעי וקא מילתא כולה להא איתא ו ב מ ג ח ו ת וכו׳ המגולגלין. גלוםקא זיתי
וכד ושמעיגן מיגה אמרו מזיתו מכאן ואמריגן ע ל ה ת א ש מ ע שמן זית וכו׳ תגן מגרגרו
תנן. מגלגלו
אלא מן ה מ ד ר ש מכריע. שאיגו הברייתא, שבלשון איגה מן ״מגלגלו״ הראיה כי
״שמן ז י ת -מ ז י ת ו ״ ,״ ש י ת ב ש ל על האילן יפה״ ,והיינו ״מגלגלו״ .א ב ל מכיון ש א ע פ ״ כ שלה
השאלה פירושו כמו ״גלגל״ .מבשיל ומרכך. ב ס פ ר א ״מגרגרו״ ,יוצא שאף ״גרגר״ שגיגו
כמו המבושלים(, )את גרגיר״ גרגיר אט ״ללקוט איסוא מה סירושו של ״מגרגרו״. היא
מגרגר אחת )מעשרות ס י ב מ״ו ,ידוש׳ שם ,נ ר ע ״ א : שאבור לי מ ג ר ג ר ואוכל״ ״באשכול
כמו בשמש״. ולמתקו ולרככו ״להכשילו או ס״ג מ״ט(. )שם באשכול״ ׳מגרגר אחת(.
ל ג ר ג ר ם וכו׳ גתגם ב ב י ת שילקו״ ו כ ו ׳ ) ט ה ר ו ת פ י ט מ״ .0ש ה ו א מ ק ב י ל בגג זיתים ״המגיח
אלו וזיתים משנתגו. של שילקה״ עד הבית בתוך -עוטנו הגג בראש ״מגרגרו אל
א ו ת ם ב ר א ש הזית או ב ר א ש הגג הם ״זיתים מ ג ו ר ג ר י ם ׳ ,°הייגו ׳זיתים מגולגלים״ שמגרגרים
2
מ ג ר ג ר ו בברייתא: אף הגוםח בכ״י ףב ואמנם מ ״ ז ( >. פ״ב ע״ז מ״ו, פ״ד )עדיות
ואף שלא הביאו אלא את המדרש. והראב״ד, הערוך נום׳ אף בוודאי היה וזה בראש,
״ ת נ ן -ת נ ך אלא מה ,פירושה של משנתנו :מגרגרו -מגלגלו. כאן אין פירושו של
3
/ פ י ר ו ש י ם ואלו שלהלן הם .10
ע י ׳ ל ה ל ן ב ס ר ק ,vi״ כ י נ י מ ת נ י ת א ״ ס י ׳ .15 ש ב ת לו ב, א.
ל ע י ל ע מ ׳ .381 ר ב א, עי׳ ב .י ו מ א ע ע״א,
מעשרה מעשרה זכרונות מעשרה מלכיות אין פוחתין פ״ד מ״ו: ד״ה •ב.
)מכולן( יצא. ש ל ש שלש א מ ר ר׳ יוחנן בן נורי א ו מ ר אם שופרות
)עי׳ להלן(. עקיבא ר׳ דברי מ עוד: שופרות[
)וכן אמרן :29 בדרשתו. והרמב״ן לרייף ק ,ר״ן מי״ר ופי״ר. ד״פ, אם אמר[
בה״פ ,עי׳ להלן( ,ר א ״ ש :א מ ר ו .
ומב, מ מ ב ״ ב וםב״ב ופי״ר, מי״ר , Q u ל י ת א ב ד י נ ודים ,לו ק ,פ ,ה ,ב מכולן[
רי״ף ו ר א י ש ,רין לרי״ף ,או״ז ,שה״ל )השלם םי׳ ר״צ( ,פ ס ק י ר י י ד ,מ י מ ) ש ו פ ד פ״ג ח( ו א ג ו ד ה ,
ו ל א היה ל פ נ י ה ב ב ל י ו ה י ר ו ש ׳ )עי׳ ל ה ל ן ו ל ח י מ שם ו ש י ק ל י ר ו ש ׳ ( .
ע י ט ו ר ד׳ ל ב ו ב ,מ ג ע״ג וכן יצא, שלש אמרן אם )נט ע י ג ( : פייר שלש שלש[
שבגמרא(, )כלשון הברייתא יצא מכולן אם אמי ש ל ש ומאירי: Fol 567 -ב )אמר(.
יכול יהא דואג בו מפני היין ] (1במשנת ר״א ,הו׳ ענעלאו ,100 ,ולפניו בתרביץ ש״ד1329 ,
מפגי השמן שלא גשתייר אלא מ ג ו ד ג ר ,ת״ל ראשון כתחלתו כך סופו ,עי׳ שלא נשתייר אלא שמרים
מש״כ שם.[353 ,
(2עי׳ ערוך ע׳ גרגר ב׳ ותום׳ דיה שלשה וראב״ד שם.
ה ג ו ם ח ,או שיכולים להשתמש א י ז ה קשר עם (3ומאלו אין אני מביא אלא אלו שיש להם
בהם בקשר עם חנוסח .השאר שאיגס גוגעים כלל לנוסח איני מביא כאן כלל.
414
ז (
)במשנה נמחק יעלי עייא( שלש יצא< מימ )דיו מביב ופב״ב מ :אם אמ׳ שלש ע ל
שלש הנוסחאות הללו שיי( :שלש שלש שלש )אבל להלן במימ שם :שלשה שלשה(.
משובשות בוודאי ,שכן לםיהן אין מקום לבעיא שבגמרא.
2
שלש מן ריב״נ״( דקאמר שלש )״הני קתני > היכי להו איבעיא א: לב בבלי
3
)״בין בינייהו תשע ואיכא <להו> > דהוו ושלש מן הכתובים שלש מן הנביאים התורה
4
ואחד הנביאים ו א ח ד מן <הכי ק א מ ר > > א ח ד מן התורה לריב״נ״( ח ד א ,או ד י ל מ א ת״ק
מעשרה ד ת נ י א אין פ ו ח ת י ן ת״ש טובא. בינייהו להו שלש ואיכא דהוויין הכתובים מן
רבי יוחנן בן נורי אומר יצא כנגד שבעה רקיעים מ כ ו ל ן ש ב ע וכד ואם אמר מלכיות
וכתובים וכד. נביאים מכולן יצא כ נ ג ד תורה שלש ואם א מ ר משבע לא יפחות הפוחת
זכרונות ומעשרה מלכיות ומעשרה מעשרה אין פוחתין בתום׳ פ״ד ו שנינו: אבל
< ד ב ר י ר׳ ע ק י ב א ר׳ יוחנן בן נורי א ד אין יצא מכולן)!( שלש א מ ר אם שופרות
אלא )אור הגנוז(, וכי״ו לוגדון כ״י כנד יצא>, מכולן שלש אמ׳ ואם משבע פוחתין
מכולן )כבבבלי(. ד ״ ע :ש ב ע בדברי שבכי״ו
ישנה ח ״ ב (222 , ראבי״ה )ואחריהם ו ה ״ פ 18 ו ד ״ ב 147 ב ה ״ ג ד״ו ,לז ע ״ ג והגה
5
גדול בשיגוי ה ב ר י י ת א >, פי על ה ג מ ר א מ ס ק ג ת לפי להלכה. המשנה הצעת
6
' א מ ו ואם שופרות ומעשרה זכרונות מעשרה מעשרה מלכיות אין פוחתין ומכריע:
יצא כנגד תורה מ כ ו ל ן אמר שלש אם אומ׳ יוחנן בן נורי רבי יצא/ שלש שלש
שמואל אמר ד ב הונא אמ׳ וישראלי׳. כהנים לוים כגגד <לה> וכתובים ,ואמרי גביאים
כ ר ב י יוחנן בן נורי. הלכה
7
ובתלמודה של השאילתא השאילתות / פ י ם ק א זו ש ב ה ״ ג ו ה ״ פ ל ק ו ח ה ב ו ו ד א י מ ן
אין הייגו: שבגמרא(, הבעיא זו ) ו ב ו ו ד א י א ף ב ל ש ו ן ב ב ר י י ת א כאן ״לשון אחר״ היה
וכד הפוחת בן גורי יוחנן ר׳ יצא ש ל ש ש ל ש א מ ר ן ואם וכו׳ מעשרה פוחתין
יצא. מ כ ו ל ן אמר שלש ואם
, ,
ואם א מ ר שבתום : ר״ע בדברי שהעיקר ובוודאי החום , ללשון קרוב זה לשון
מכולן״ ״שלש שהרי י צ א ,כ ג ר ה ״ פ וה״ג .ו מ כ א ן נ פ ש ט ת ה ב ע י א ב ס ש ט ו ת : ש ל ש שלש
ריב״ג שבברייתא עומד בגיגוד ל ״ ש ל ש שלש״ של ר״ע .והבעיא היתה מעיקרה בוודאי של
או וכו׳ ז כ ר ו ג ו ת שלש מ ל כ י ו ת שלש פירושו שבמשנתגו של ריב״נ ״שלש״ אם
ז״א שלר״ע )ת״ק דמתני׳( ב ד י ע ב ד אם א מ ר ש ל ש מ ל כ י ו ת ש ל ש זכרוגות הכל. בין שלש
א ח ד וזכרון א ח ת מלכות היינו מכולן, שלש אמר אם ולריב״ג יצא שופרות ושלש
זכרוגות מלכיות דהייגו קאמר הברכות מכולן״-״מכל ״שלש כי יצא ז א ח ד ושופר
)עי׳ מ ״ מ ב ה ׳ ש ו פ ר ש ם ור׳ מ נ ו ח שם(. ושופרות״
ארבע על ארבע ם״ג: ויסע בשלח מכיל׳ כמו שלש, פעמים ב׳ מחפרש שלש״, על ״שלש (1
קפ״ח ז פי׳ שופטים ספרי שמוגה, הרי ארבע על ארבע : 57 מ״ח בכי״י( ! עו א ביומא )וכ״ה ח׳
עמ׳ )ריצ״ג ע״ב מ״ה ד״ו בסרע״ג. אף שלגו( הבבלי )בגוםח הברייחא ע״פ מוצעת חמשנה (5
300ו א י ל ך [ . י', שנח חרביץ שאילתות, שרידי עכשיו ]עי׳ (7 לעיל. אמרן ,יעי׳ ה״פ: (6
415
אם דבי יוחנן בן נורי אומר נם ע״ג: שבירוש׳, של הבעיא פירושה בוודאי וכך
1
א ש כ ח ת ( תני אפילו שלש < S יצא .הוינן ס כ ר י ן מ י מ ר ש ל ש מ כ ל א ח ד ו א ח ד ש ל ש אמרן
״תורה כלל כאן נזכר לא בירוש׳ שהרי כולן, בין שלש אםילו כלומר יצא, מכולן
ו כ ת ו ב י ם ״ )כשם ש ל א נ ז כ ר ו א ף ב ה ״ ס וה״ג(. נביאים
א מ ר ן זה אף ה ב ב ל י )בלשון השאילתא( ואף הירוש׳ היה ל ה ם ב מ ש נ ת נ ו :א ם ולפי
יצא .ו״אמרן״ ב ו ו ד א י נ מ ש ך ע ל ״ מ ל כ י ו ת ״ וכד ,ש נ ז כ ר ו לפניו. שלש
ביחיד. והקטנה בשנים אותה קורין גדולה פרשה מ״ג: פ״ד תענית ג.
לא ב מ נ ח ה שבת ערב וכד פיהן על וקורץ נכנסין ובמנחה במוסף בשחרית
גכגםין וכד. היו
במוסף[ כך במב״ב דסו׳ ומ )במוסף .ובמנחה( וםב״ב מ ור״ח יה .בפב״ב דםו׳.
במייר ,דינ ,לו ק ם ב ,Fol Q uוה מוגה דייא ומאירי :ובמוסף. ׳
(2
ובמנחה[ מ כ י ב מ )אבל בסב״ב מ :ובמנחה( ,ל ו ר )מלטר( ,ב Qולירמא
U
ב ב
פ ו ת ח י ן כל ה י ו ס.
416
בשני מטין עם חשיבה ובחמישי דמטין״( ק ת נ י <> יד ב :איבעיא להו היכי בבלי
תא פ ו ת ח י ן כ ל היום )כולו( מ . מטין ובחמישי ש ב ת או דילמא בשני היום מ פ נ י כ ב ו ד כל
ד ת נ י א ב ש נ י מ ט י ן ע ד ה ע ר ב ו ב ח מ י ש י פ ו ת ח י ן כ ל ה י ו ם )כולו( מ פ נ י כ ב ו ד ה ש ב ת ו כ ד . שמע
עם מטין ו ב ש נ י נפשטה .ידוש׳ שם ,ם ד ע ״ ד : שלא בירוש׳ בעיא היא אבל
מה השבת. כ ב ו ד מ פ נ י מ ו ת ר י ן ו ב ח מ י ש י אחד. אחד ונועל פותח ח ש י כ ה.
א ח ד ונועל א ח ד .או פ ו ת ח א ת שניהם. פותח
אבל בכל אופן נראה שנוסח הבבלי היה: הוגהו על פי הבבלי, של מב״ב הספרים
היום. כל ובחמישי
ובשביעי ו כ ד ואינו בשלישי מגלח ומזה הגזיר על אלו ם״ז מ ״ ב : גזיר ה.
ל מ נ ו ת אלא ע ד שיטהר )ומביא א ת קרבנותיו(. מתתיל
מייד ו פ : קרבנותיו, את ומביא ואילך(: יוסט׳ למן במשניות )ואחריה מכיב
ל ו ומב״ב מ : ד״נ, קרבנותיו, ויביא תום׳ )עי׳ ל ע י ל ( : )קורבנותיו(, קרבנותיו ויביא את
היא סיא ו י ב י א ש א ר ק ר ב נ ו .׳ ו מ ב י א י של מב״ב, ק ר ב נ ו ,רי״א: יביא )ן( ויביא ק ר ב נ י ,ק :
הגהה מ ס ש ר ת ,כדי ל ת ת מ ק ו ם ל ס פ ק ו של ה ב ב ל י .
הערב קאי )עד ד ע ב י ד בשביעי דקתני עד שיטהר, איבעיא להו הא נד א: בבלי
4 ( 3
ומני ר׳ אליעזר היא )לעיל יח בא או ד ל מ א ב ש מ י נ י ק א י ומאי > ע ד ש י ט ה ר ע ד שמש(
( 5
)״לפי מיד ומונה ס י פ א )מ״ג( מ ת ח י ל היא .ת ״ ש מ ד ק ת ג י ומני רבנן קרבנותיו שיביא
היא רבנן ומגי קרבגותיו עד שמביא מאי עד שימהר רישא הא קרבן״(, מביא שאיגו
נזירות ד ט ה ר ה ע ד שמיגי לא חיילא. דאמרי
ב
קאמר. )מלטר(: ומ (1א״פ
מ וא״פ ולונ׳ ) מ ל ט ר ( :חיכי קחני בחמישי מטין כל היוט או דילמא פותחין כל היוט מפגי (2
417
כי״י ב ו ל י ר מ א .ר ש ב ״ ם כ ך ב מ ב ״ ב וסב״ב ד פ ו ׳ ו מ )בסב״ב גס ה( ,מ י י ד ,ל ו ,ק פ ,
סי׳ ר״כ ויראים ר״ג רי׳ף, ה ,ה״ג, מב״ב ) ל מ ן הו׳ התוי״ט( .א ב ל דיג, ומשניות ורא״ש,
מנטובא, משניות דיס, מכיב בנמקיי. בםביב גם וכן מ ע ש ר ה -מ עש רי ם )דיייח(:
( 1
תמיד: וסראג אמיד , לעשרים - מעשרה תקסיח: וליוורנו שסיו דיו ריווא,
ל ע ש ר ה -מעשרים.
2
ד ל ח ל ע ש ר ה בלח מעשרה אחד ק ת נ י י ה י כ י איבעיא להו פח ב: בבלי
ולעשרים ד י ב ש או דילמא א ח ד מ ע ש ר ה לעשרה דלח לעשרים מעשרים ביבש ואחד
תיקו. ד יבש
ביבש״ ל ע ש ר י ם ואחד בלח ל ע ש ר ה ״אחד במשנתו היה לו בוודאי הבבלי
)עי׳ ואחד ]מעשרה[ לעשרים שנוי: כאילו היה ״ואחד לעשרים״ אם יש ל פ ר ש ונסתפק
״ מ ע ש ר ה -מ ע ש ר י ם ״ אין כ ל מ ק ו ם ל ס ס ק זה. שאילו היה להם במשנתם ונמק״י( ז רשב״ם
3
מעשרה > ח -ט מ צ ט ט מ ש נ ת נ ו )מכאן אמרו( ,כ נ ד ד״ו וילקוט: ססרא קדושים ם״ח
- לעשרה בדםד: ג ס״ה בתום׳ וכן לעשרה -לעשרים. ר: בכיי אבל -מ ע ש ר י ם ,
מ ע ש ר ה -מ ע ש ר י ם . צוק׳: לעשרים,
במשנה אלא ל -״ אינו מ ש מ ש ״אחד )אחת( והנכון. בוודאי אף הנוסח העיקרי זהו
זמן ממשך( ״)סעם( א ח ת זמן סלוני. במשך סלונית חוזרת פעולה פעמים כמה לקבוע
ש ק ל י ם פ ״ ד מ״ם ,כ ת ו ב ו ת פ י ה מ״ו ,נזיר פ ״ א מ ״ ד ,ב ״ מ פ ״ ב מ ״ ח ,ב ״ ב פ ״ ה מ״י, סלוני״,
מ כ ו ת ם ״ א מ ״ י .א ב ל ב מ ו ב ן ״ ח ל ק א ח ד מ -״ מ ש מ ש ת מ י ד ״ א ח ד מ -״ ,ד מ א י ם״ד ,מ ״ א ,כ ל א י ם
לשמינית!( ,חלה מ ״ ב ,ת ר ו מ ו ת ם ״ ד מ ״ ג ,ד ׳ וה׳ ,ם י י מ ״ ח ,ס י ״ א מ ״ ח ) א ח ד מ ש מ נ ה ם״ב
לבריכה(. מאות ועשרים )אחד מ ש ל ש מ״ז ,ק י ד ו ש י ן פ ״ א מ ״ א ו מ ק ו א ו ת פ י ו מ י ״ א פ״ב
כאן שיש כרשב״ם, לומר, צריכים היינו -לעשרים״ ז ״לעשרה כאן שנוי היה ואילו
)חסודי מחםרא( ,ו ל פ ר ש ו :א ח ד מ ע ש ר ה ל ע ש ר ה ו א ח ד מ ע ש ר י ם לעשרים ,ז״א י א ח ד ״חסרון״
ב ל ח ל ע ש ר ה ד ל ח ו א ח ד מ ע ש ר י ם ביבש ל ע ש ר י ם ד י ב ש ״ ! א ב ל סירוש זה רחוק. מעשרה
ליטרין, לעשרה בליטרא מעשרה אחד נראה שםירושו של ר ב )בבבלי שם(: אלא
ל נ ו ס ח ״ ל ע ש ר ה ״ ו ל ס פ ק זה )עי׳ הוא שגרם בעשירית, או כ ל ש ו נ ו ב י ר ו ש ׳ )שט ,ט ו ע ״ א ( :
ולא יותר. מ ג ב י ל א ב ל פירושו של ר ב איגו א ל א פירוש רשב״ם(.
418
הילכך נ״ל ד ח ד א מ ת נ י ת א מ ש מ ע ד ב ה ע ב ר ה פ ל ח י לע״ז א כ ל ב ה נ ח ה ל א פ ל ח י וכו׳. הנחה
תרי זימני משום ד ה כ י זקנו תגלחת דתני והאי פלחי דבתרווייהו מינה ופשטינן היא.
ש א ח ו ר י העורף ש מ נ י ח י ן ל ש ם ע״ז ש ב ר א ש ן חוץ מ מ ה והשיער זקנן מגלחין גהוגין הוה
ה ש ג ה מ ג ל ח י ן זקגן ו מ ע ב י ר י ן ג ם א ו ת ה ב ל ו ר י ת ל ש ם ע ״ ז וכו׳. ולתקופת
ותגלחת זקנו תגלחת אלא פירושה שאין וודאי המשגה, לשון של פשוטו לפי
ובלוריתו״ ז על *זקנו על שניהם. נמשך ו״תגלחת״ בלוריתו״, הייגו ״ ו ה ע ב ר ת בלוריתו,
״ ה ג ח ת ב ל ו ר י ת ו ״ איגד ,ר מ ו ז ה ב מ ש ג ה . אבל
זו ש ה י ת ר , ברייתא על ידי בוודאי אלא גתעורר לא בפירושה של משגתגו הספק
א ש ר ל ע ג י ן ע י ׳ ,Elmslieע ב ו ד ה ז ר ה ,ע מ ׳ .24 בבבל. ידועה
א ת ה ש ע ר לראות מקום המום. ה ת ו ל ש •ז .ב כ ו ר ו ת פ ״ ג מ ״ ג :וכן
נ (
וכ״י פ :ת ו ל ש ,ו כ ן ב צ י ט א ט ש ב ב ב ל י )כה א( בכ״י מ . מ כ י ב וטב״ב )דםו׳ ו מ (
דוהאי להו לכתחילה ל ר א ו ת מום .א י ב ע י א תולש את השער וכן כה םע״א: בבלי
מי שתלש א ת השער וכן קאי וה״ק וכן א ל א יזיזגו )״והאי א ת ו ל ש קאי״( או ד י ע כ ד וכן
באוזן ר ב י יוסי המסובך ת״ש צמר אמר רבי ירמיה מ ק ו ם ה מ ו ם נ מ י ל א יזיזנו״(. לראות
א מ ר ר ב יוסף אף אנן ש״מ. לכתחילה את מומו ש״מ ומראה תולשו אומר המשולם בן
ל ר א ו ת מקום מום ; מאי וכן אילימא ש ל א את השער )מ :תולש( התולש וכן תנינא נמי
( 2
לראות מקום מום מ ו כ ח ת עליו ל א יזיזנו, ומה שוחט דשחיטתו השתא , ממקומו יזיזנו
א ל א לאו אתולש ,ש״מ ל כ ת ח י ל ה ש״מ. מיבעיא
ד״אי ״התולש״, הוא ה מ ש נ ה )של הבבלי( )וכן מ״ש( ש נ ו ס ח מכאן מוכיח תוי״ט
שבת אף בציטאט שבירוש׳ לישנא ד ל כ ת ח י ל ה הוא״. דגרסיגן וכן ת ו ל ש הוא גוסא איתא
ם״ז ,י ם ע ״ ב :ה ת ו ל ש .
כבר ע״ס הבבלי. ה ו ג ה ו הספרים אבל
ותמורותיהן שולדותיהן קדשים אלו מ״א: ס״ג תמורה תגי. ד,י כ י ח.
הרי העולם, סוף עד ולדן וולד וולדן בהן ,ולד שלמים ותמורתן, כיוצא
יקרב. וחכ״א ולד שלמים לא יקרב שלמים אומר ר׳ אליעזר וכו׳. כשלמים, אלו
3
תמורה שלא יקרב ועל ולד ולד > שלמים ד׳ שמעון ל א גחלקו על ו ל ד ולד אמר
מה גחלקו על הולד שר״א אומר לא יקרב וחכ״א יקרב. ועל
)״וה״ק י ק ר ב ו א ל א איבעיא להו היכי תגי לא גחלקו שלא יקרבו יח א : בבלי
שיקרבו אלא או ד י ל מ א ל א גחלקו ר״א לא יקרבו אלא ודאי יקרבו״( שיאמר גחלקו. לא
4
שלא מםתברא לא גחלקו רבה ( אמר י ק ר ב ו )״וה״ק ל א ג ח ל ק ו ד ו ד א י ל א יקרבו״(. לא
ב ן ל ו י אמר לא גחלקו שיקרבו אלא לא יקרבו וכד. יהושע אלא יקרבו ,וכד .ו ר ׳ יקרבו
ש ה ו א )ש (-כך וכך״ ,ששגיהם ש -״ פירושו ת מ י ד :״אין חולקים בזה נחלקו ״לא
והרבה כאלה ,וביחוד י ב מ ו ת ק י ח ב, שהוא כך וכך ,ל מ ש ל כתובות פ ״ ד מ״ב ומ״ג, מודים
הוא בוודאי על -שלא יקרב״ נחלקו ״לא של פירושו אף א״כ וכדומה ן ע ז א, זבחים
יקרבו״. ל א ״לא נחלקו שיקרבו אלא כריב״ל
מ בסים׳ :וכן תלוש )!( ,שמ״ק :התולש ,וכן רמב״ן ורא״ש ,ועי׳ מ״ש. (1
ד י ע ב ד. מ :אילימא (2רא״ש בשמ״ק )ועי׳ מ״ש( :שלא יזיזנו ,וכן רמב״ן;
מ ,ס״א בשמ״ק ,ר״ג ,רש״י ד״ו ותום׳! ועל ולד תמורה; ר״ג :ולד תמורה היינו כולד ולד שלמים. (3
מ ום״א בשמ״ק :דכא. (4
419
שלמים, ל ״ ח כ מ י ם ״ ולדן״ ש ל ת ״ ק ש ל משנתנו .ה ח ו ל ק על ר״ש ,אף ״וולד אלא
ז (
שכן אף , )עי׳ ת ו ם ׳ ( ״חכמים היינו ת״ק״ הוא בוודאי ״חכמים״, הסתם של הרישא כי
תנא דידן ל מ ה לי. ולדן ,וולד ולדן ע ד סוף כל העולם כיון ד ת נ א אומר: יז ב , הבבלי,
בוולדן תנא דידן לא מיבעיא וא״ל שלמים לא יקרב שלמים ולד דאמר לר״א שמעיה
אלא זה אינו אבל לך. מ ו ד י נ א לא ה ע ו ל ם סוף עד אפי׳ א ל א מודיגא דלא
מודים ״חכמים״ שאף העולם״, סוף עד ולדן ב״וולד נחלקו לא לר״ש ואולם לת״ק,
שלא יקרבו. באלו
משמע שבולד בלבד, המציעתא שונה מחלוקת ר״א וחכמים ב״ולד שלמים״ אבל
הוא ר״ש .ומכיון שלא רצו ל ה ע מ י ד מ ש נ ת נ ו בתרי ת נ א י , לא נחלקו וא״כ ״סתם״ ז ה ולד
הספק. מ ק ו ר ס ת מ י ,נ ו ל ד ל ה ם ה ס פ ק ״היכי תני״ ו כי זהו בוודאי תרי
אלא של סירוש. נ ו ס ח ב כ ל אוסן ,אין כאן ש א ל ה ש ל אבל
אצלי עליך שתבא גוזרני שלת לו רבן גמליאל פ״ב מ״ם: ראש השנה ט.
ובו׳. מ י צ ר ע ק י ב א ר׳ ו מ צ א ו הלך וכו׳
ע ק י ב ׳ ומצי ר׳ אבל מכיב מ :הלך פ ק ה ב. כ ך מב״ב ומי״ר ,ד״נ ו א י ל ך ,לו,
:הלך ר ב י ע ק י ב ה מ י צ ר . J Q R ,1917,179 וכן סב״ב דםו׳ ) -ו מ צ א ו מ י צ ר ( ,
מיצר .ת״ש י ה ו ש ע רבי או מ י צ ר ד ״ ע כ ה א :איבעיא להו מי מ י צ ר בבלי
( 2
מיצר וכד. י הו ש ע ל ר ב י ו מ צ א ו הלך ד״ע דתניא
ב כ ו ו נ ה ( ,כי י ה ל ך ״ נ ר א ה שהוא של ה מ ש נ ה איגו ברור כאן לגמרי )אפשר לשונה
ואם )ר׳ ע ק י ב א ( , ה ש ל י ח נמשך על לאמיתו של ד ב ר הוא ואולם על ר׳ יהושע, נמשך
ה נ ו ש א ״ר׳ ע ק י ב א ״ ה ו א ש ל א ב מ ק ו מ ו . כן
מאוחרת .שכן אמרו ת ו ס פ ת שהשם ,״ר׳ עקיבא״ ,אינו מ ע י ק ר ה מ ש נ ה א ל א אלא
שלח .מן מ ה ד ת נ י )״בברייתא״( א״ר יהושע נוח היה לי מי אצל בירוש׳ שם ,נ ח ע ״ ב :
שילח. ר׳ י ה ו ש ע אמרה אצל הדא הזה. הדבר רבן גמליאל המיטה ולא שלח על מוטל
אמרה ביד הדא עקיבה. לו ניחמתגי אמד הזה כלשון מן מה דתני שילח. מי ביד
עקיבה שלח. ר׳
מי שהלך ״הלך מיצר״. ומצאו ״הלך אלא לא היה לו איפוא במשנתו הירושלמי
יהושע( מיצר״. ומצאו)לד׳
420
-מוגהים קיתון אדונו לקונו ושפך כוס למזוג שבא : (489 ש״ו ]תרביץ א״פ קטע
כ ב ר ע״ס ה ב ב ל י .
כהוגן עובדו שאינו )״עבד לרבו וכד. למי שפך מי להו איבעיא א: כט בבלי
1
קיתון על פגיו לו רבו ושפך י ת״ש דתגיא ו ש פ ך לו רבו״(. או ד י ל מ א הכי ק א מ ר וכד,
( 2
בשמושך. א פ ש י אי כ ל ו מ ר
ה נ ו ש א מ ״ ע ב ד ״ ל ״ ר ב ״ )כיו״ב ל מ ש ל ב ״ מ פ ״ ה מ״ג( ה ב י א כ א ן ל י ד י ס פ ק זה, חילוף
ל ק ו ג י ו. מ ב ״ ב ד פ ד אינו עיקר כאן א ל א ה ע י ק ר :ש ב א למזוג ונוסח
וכשהשמש כיו״ב אף בסםחים פ״ז מ״ג: הגוםחאותז היה כאן בעיקר לא ״כוס״,
)Passow מים״ ״כלי של ל מ ז ו ג ,״ ל מ ז ו ג ״ ם ת ם .״ ק י ת ו ן ״ ,כ מ ו ,xcoftcovה ו א ב י ח ו ד עומד
)יומא ם ״ ד מ״ד(.ז זהב״ ביוה״כ ״מן הקיתון של ידיו ורגליו מקדש כהן גדול במלונו(!
ש ם ס י ״ ד יג ) ב י צ ה ם ״ ב ט(, מ י ם ״ ה ו א ג ז כ ר א ף ב ת ו ם ׳ ש ב ת פ ״ ג כ ,א צ ל ״ מ י ח ס ״ ! כ״כלי
( 3
ל ש מ ש כדי והקיתון ן כלים ב ״ מ פ ״ ד א )אצל ״דלי״ ו״מיחם׳(: ו*דלי״ ״כוס״ אצל
משקעו שאתה מכיון קיתוגא ואהן ע״ד: מב פ״ג, ע״ז ידוש׳ ה א ו ר ח י ן! את בו
ו כ ו /כ ל ו מ ר ל ד ל ו ת בו מים ז ש מ ״ ר פ״ט י :ל מ ל א ו ת הקיתון מ ת ו כ ה . במים
ידוש׳ מעש׳ פ״ג ,ג ע ״ ד : מ״ד, פ״ד מעשרות או בצוגן, בחמין א ת היין ״מזנו״
דומה למה הדבר משל פב א: זבחים שלש ו שתים ,בחמין בצוגין אחת, שהיא כמות
ש מ ז ג ל ר ב ו ב ח מ י ן ו א מ ר לו מזוג לי ,א מ ר לו ב מ ה א מ ר לו ל א ב ח מ י ן אגו עםוקין, לתלמיד
בין ב ח מ י ן בין בצונן ז ״בחמין״ -מ ת ו ך ה ״ מ י ח ם ״ )פסחים ם״ז שם( ,או ״ ה ק ו מ ק ו ם ״ עכשיו
ב ב ל י נא א ,״הקיתון״, פ״ד. ש ב ת סוף )ועי׳ ה״קיתוך וב״צונך -מתוך ב(, לח )שבת
( 4
. ש ל צונן ,ו כ ס ש ו ט ו ש ל ה ב ב ל י ש ם וירוש׳ ש ם םפ״ד( רש״י:
לכוסו )צונן!( מים קצת ליתן העבד רצה שממנו )״הקיתון״!> ז ה ״קיתון״
ר ב ו -ש פ ך לו ר ב ו על פניו. של
ל ק ו נ י ו שבא למזוג לעבד ד״ג וכו׳: כגו׳ בוודאי, הוא על כן העיקרי הגוםח
מוצדקת יותר שבבבלי הבעיא נוסח זה ועל פי ס נ י ו. על ה ק י ת ו ן ושפך )״לקונו״(
העבד. מובנת ,שכן מנוסח זה נ ר א ה כאילו נ מ ש ך ״ושפך״ על ויותר
בינו לבינה )״מעשה שחלצה״( ומעשה באחד שחלץ יבמות פי״ב מ״ה: יא.
האסורים ובא מ ע ש ה לפני ר׳ ע ק י ב א והכשיר. בבית
ו ל ב י ת ה א ס ו ר י ם ב א ,ו כ ן ק :ו ל ב י ת ה א ס ו ר י ן ו ל ב י ת האסורין ובא ,ד י נ : מי״ר:
ב א » ״בא״ גם מ ,ו כ ן ב ת ו ם ׳ ב ש ם ״הדבר .ס ס ר י ם ״ )עי׳ ב ס מ ו ך ( .
בינו פיזרו וד״ו :שחלצה( )מ ו ד ׳ שחלצו מעשה להו איבעיא סע״ב: קד. בבלי
או ד י ל מ א אםודין לבית( )מ: בבית ר״ע לסני ובא מעשה )מ׳ ל י ת א ( א ב ר א י לבינה
5
ל פ נ י ר ׳ ע ק י ב א ב ב י ת ה א ם ו ר י ן > >. <ובא מעשה שחלצו בינו לבינה בבית האםודין מעשה
רב יהודה אמר ר ב בבית האםורין היה מעשה ולבית האסורין בא מעשה. אמד
ב נ
(1ושםך ,מ ו מ ,רי״ף ורא״ש ושאילתות קטע א״פ! ״דתניא״ ,ליתא מ ו מ )וגוםף בגליון( ורי״ף כ״י.
ב
מ :ל ו מ ר ; ברפוי :ואמר לו» ר״ח :תנא אמר לו. מ ,רי״ף ורא״ש ושאילתות ש ם ! (2כלומר,
ס״ז שם ) 330תום׳ אצל ״דלי״, ״כוסות״ עוד עירובין צח ב וספרי מטות פי׳ קג״ח» (3אצל
ו ה ד ל י ו ח(. רי״ד ע״ז עד נ 5הקיתונות
ח מ י ן בהטמגה ,בתום׳ שבת ט״ג כ :אכל מפנה הוא לתוך מיחם אחר או לתוך (4״קיתון״ של
(5כ״י מ )ושם :האיםורין ,וכן גם בד״ט וד״ו במשגה( ותום׳. א ח ד ( ומטמין. קיחון אחר )כי״ל:
421
האםוריץ ד ק ת נ י מ ע ש ה בבית שחלצה בהדיא משמע במתני׳ והא ״וא״ת תום׳:
וי״ל ד ב ה ר ב ה ם ס ר י ם רבי עקיבא, מעשה לפני ו ב א בינו לבינה ב ב י ת האםורין שחלצה
אר׳ ה א ס ו ר י ן ב ב י ת נמי וקאי וי״ו בלא רבי עקיבא מעשה לפני ב א גרםינן
ולא אבראי. בבית האםורין רבי עקיבא בא לפני שהמעשה וא״ת היכי פשיט עקיבא,
בבית שם ,יב ס ע ״ ד : האםורין כדאמר בירושלמי״ ! וי״ל דיודע ה ג מ ר א ש ב א לפניו ב ב י ת
גרמיה רוכל, עבד ולבית האסורים בא המעשה .רבי יוחגן ה ם ג ד ל ר היה מעשה האסורים
מאן בעי מכריז ואמר והוד, עקיב׳ דרבי חבושין( )תום׳: חבישה בית עבר קומי יומא
אמר עקיבה מן כוותא. ח ל צ ה בינו ל ב י ג ה מהו .אודיק ליה ר ב י מאן בעי צינורין. מחסין
א י ת ל ך כשר( .° כ ל ו מ ר א י ת ל ך כושין א י ת ל ך כ ש ר )בתום׳ ד״ו: ליה
החליצה ידע מן הסנדלר יוחנן שרבי משמע שבירושלמי ה מ ע ש ה מתוך אבל
שבינתיים יצאה )שקשה להניח האסורים מחוץ לבית ז״א ש ה י ת ה לא הוכשרה, ושעדיין
מ ב י ת האסורים ועדיין לא הוכשרה החליצה(. האשד,
אבל ד״נ וק ש נ מ ש ך אך ורק על ד״ע. לסרש נוסח אםשר המשנה. ללשון ואשר
״לבית ואין הגמרא, ע״ם מ ו ג ה ו ת שהגוםחאות ונראה כך. לפרש א״א מי״ר נוסח
ב-ל(. להלן )עי׳ כרגיל במשניות ל מ ״ ד במקום בי״ת, ״בבית האסורין״, אלא האםורין״
ש ב א ל ם ג י ר ״ ע ב ב י ת ה א ס ו ר י ם ,ש ם ק ח ב. א ח ר מעשה
ובחרוב וכו׳ קוצץ חבירו לשדה גומה שהוא אילן מי״ג: פ״ב ב״ב יב.
שאול אבא המשקולת כגגד האילן כל השלחין בית המשקולת. כגגד ובשקמה
כל אילן סרק כגגד המשקולת. אומר
כ ל האילן[ מ י ״ ר ו ס ו ד י נ ו ב ורי״ף :ו כ ל האילן ,וכן ר מ ב ״ ם ש כ נ י ם ס ו ף פ ״ י ) כ י מ ( »
האילן. ובית :325 ק ולו ואלפאט
ובשקמה כנגד )״דקתני בחרוב ארישא קאי להו אבא שאול איבעיא כז ב : בבלי
או א ם י פ א ר״ג( וכו׳, המשקולת״ ס ר ק קוצץ כגגד שאול כל אילן ואמר אבא המשקולת
אילן סירות ובין אילן סרק ה מ ש ק ו ל ת בין כנגד כל האילן השלחין בית )״דקתני קאי
ת״ש דתניא בית השלחין אבא שאול אומר א ב א שאול ל מ י מ ר כ ל אילן ס ר ק ״ וכד(. ואתא
כגגד המשקולת מפני שהצל רע לבית השלחין שמע מינה ארישא קאי ש״מ. ה א י ל ן כל
ר ב אשי מתגיתין גמי ד י ק א ד ק ת ג י כ ל אילן ס ר ק אי א מ ר ת ב ש ל מ א א ר י ש א קאי היינו אמר
ד ק ת נ י כ ל אילן < ס ר ק > א ל א אי א מ ר ת א ם י ם א ק א י א י ל ן ס ר ק מ י ב ע י ל י ה וכו׳.
כושין סי׳ כ ל ו מ ר איה לך כשר אית ל ך כושין ] (1וכן ביתו׳׳א כ״י ע׳ ר׳ יוחנן הסנדלר:
נ כ ו נ ש ר א ( ורמז ל ו ]כמו( תוחבו בכוש והוא רמיז ידיה שלחה בכישור וכפ׳ תומכו פלך )ותרגומו:
על כתפו והיה מנעלים הכשר[» כיו״ב בתום׳ ישנים שם בשם ״תוספתא״ ,בעברית ובארמית )״ונשא
ובוודאי שציל בירוש׳ :אית כושר, צועק מנעלים למי מנעלים למי״( .ושם :יש ל ך כ ו ש ר יש ל ך
כושר. ) = כישור( אית ל ך כ וש רין לך
בשדה הסמוכה ם״א ד : מו״ק ועי׳ תוס׳ מן ״כגגד״ ער ״כגגד״. האילן ,וחסר כ ל צוק׳: (2
לבית השלחין ולא בשדה הסמוכה לבית האילן.
422
א ס י פ א שאול אבא אם כן וכו׳ ז המשקולת כנגד ס ר ק אילן כל אומר שאול אבא
ע ר ב ש ב ת עם חשכה סטור.
י כך בד״נ ואילך ,מב״ב ופב״ב )פז ב( דסו׳ וכי״י ורש״י ועוד ,לו ומי״ר ד״ו ואילך.
והו׳ לו ורי״א )לעיל עמ׳ ,(167ר״ח ורי״ף )דפוי״י( ורי״ן Q 569 אבל מי׳ר כי״ל ס ו ק ו ב
U
מיגאש )״כשם שהבעל הבית חייב להטיף וכו׳ כך החנוני חייב״ וכוי( ורמ״ה :והחנוני חייב.
(1
טיפין שלש חייב להטיף דדקתגי ארישא יהודה ר׳ להו איבעיא ב: םז בבלי
)״דקתני קאי אסיפא דילמא או חייב״( איגו שבת )״דבערב ו ל ק ו ל א קאי לעולם״(
רי״א ע״ש ת״ש דתגיא שבת״(. בערב אלא סטור דדאיגו ו ל ח ו מ ר א סטור״( דחגוגי
טרוד. ש ה ח ג ו ג י מ פ ג י פטור ח ג ו ג י חשכה עם
ולקולא. ו ל ח ו מ ר א או דילמא אםיסא קאי א ב ל רי״ן מיגאש גורם :ארישא ק א י
ליה ר׳ יהודה וקאמר דקאמר ת״ק הרי הוא של מוכר ומיצת דהרכיגה פי׳ ארישא ק א י
החגוגי ת״ק דקאמר או דילמא אםיפא קאי ולקולא, המוכר וכד. הוא דפטור ערב שבת
שמיקל ר׳ פטור ע״ש לו ר״י ואמר שבת בערב אפילו טיפין לו ש ל ש להטיף חייב
הוא. ו ש ב ו ש ד א י ת ב ה ו א ר י ש א ק א י ו ל ק ו ל א וכו׳ ו א י כ א ג ו ם ח י על החנוני. יהודה
גם מפורש שכך מיגאש, כרי״ן ופירושו והבבלי עיקר נוסח המשנה ובוודאי ש כ ך הוא
ש ב ת עם חשיכה סטור מפני ר׳ יודה אומ׳ לילי תני טו םע״א: שבירוש׳ שם, בברייתא
חייב. רשות .ו ח כ מ י ם אומרים בין כ ך ובין כך שהוא
א י נ ה א ל א ל נ ו ׳ ה ב ב ל י ״ ש ל מ ו כ ר ״ .ע י ׳ ל ע י ל .167 והבעיא
אלא שאינה סםק שום בה שאין ״ -תנן -תנן״ עם בעיא אחת ובאחרונה יד.
המשנה. ב פ י ר ו ש בעיא
לא יאכל אדם עד שתחשך. ל מ נ ח ה ערבי ססחים סמוך ם״י מ ״ א : סםחים
סמוך למנחה או דילמא ת נ ן גדולה למגחה איבעיא לחו סמוך קז א -ב : בבלי
אותו היום שעות שהוא רגיל לאכול בתשע המלך אסילו אגריסם וכו׳ .ת ״ ש קטגה תגן,
וכד. ק ט ג ה שתחשך ז אי אמרת בשלמא סמוך למגחה יאכל עד לא
״מגחה בוודאי ב ,״ מ ג ח ה ״ זו צט פ״ה א ,פ ס ח י ם ברכות תום׳ הברייתא, על־סי
ק ט ג ה ׳ ז א ב ל ע י ׳ ש ב ת ט ע ״ א ,ו ל ע י ל ע מ ׳ .30
עוד ש ב ת מז ב ,םסח׳ פירוש, י -ת ג ן -ת ג ן ״ .שאיגן אלא בעיות של עם בעיות
פפא(, גט ב )בעי ר ב וםסח׳ תנן!(, )דיגא תגן או ל ט ו ת א גדה יג ב ב״ק צ ע״ב, נ ה א,
2
מ ת נ י ת א ט י ׳ !> (15 כיני )להלן, ת נץ ו ש ב ת ל ו ב ; ה א י ל א יתץ וכו׳ א ו ד י ל מ א ל ש ה ו ת
בכמה מהם בפירוש: אע״פ שלא נאמר וטעם. םיבה כמובן יש להם ס פ י ק ו ת ה
שה״לשוף כ ך ב ס י ׳ ,6 העיקר. מי מ ה ם מסופקים והיו לשון אחר, ב ב ר יי ת ו ת מצאו
(1ר ש ב ״ א בשמ״ק נ והראיס ז״ל גרם איפכא ארישא ו ל ח ו מ ר א או דלמא אסיסא קאי
ולקולא וכו׳ וגראה שהרב זיל גורס במשגחגו והחגוגי חייב להטיף שלשה טיפין וכן מצאתיה בפירוש
ריח ז״ל וכן פירש בפירושו ובדקחי אחר המשגיוח המדויקות ומגאחי בהן כגר״ח זיל וכן בהל׳
חריא״ף ז״ל )״הראיס״ הוא אבן מיגאש ,וגמ»א בחידושיו ,ושגה בזה בדים(.
] (2ועי׳ ידביר״ ,ס״א.[71 - 64 ,
423
השני נמצא בירוש׳ בשם ברייתא )אנן ת נ י נ ן -א י ת ת נ יי תני( ז בסי׳ 7חולקת התוספתא
ושונה בשניהם ״וסד״ ,ולזו נוסף שאין טעם מספיק לחלק בין הרישא לסיפא .בכמה מהם
היה כבר חילוף בין שוני המשניות בארץ ישראל ,או בין ארץ ישראל לבבל .כך בין
״מעבדיך ל״מאבריך ,״מעמציך-״מאמציך* ,גמיעה״-״גמיאה״ ,״גרעיניך-״גלעיניך,
״אלו״ -״ואלו״ )להלן (426ז ״היכי תגן״ בשבת ושבועות )לעיל .(356
במקומות אחרים היתה מחלוקת ידועה של תגאים ,שהיא גוגעת ללשון זה שבמשנה
)כרם -גטע ,כזית וכזית -כזית כזית ,הגיזוגית -גיזוגית( והיא גרמה לםסק.
הלשון המםוםק מובא בבבלי ב״תנך ש א ח ר י ו :מאברין תגן או מעברין ,כזית
וכזית תגן וכד ,םת קטגית תגן וכו׳ )לעיל ,(354אלו תנן וכד )להלן ,(426יטהר תנן וכד
)לעיל ,(404מאמצין תנן וכד )סי׳ ,(1בית יעזק תנן וכו׳ )? סי׳ ,(2גיזוגת תגן וכד
)סי׳ ,(3שהיא משרת את השער תגן וכו׳ )םי׳ ,(4שדרה וגולגולת תנן וכו׳ )סי׳ ,(5וסד
בסיד תגן וכד )סי׳ .(7או בלא ״תגן״ )סי׳ ,8 ,7« ,1אבל לריטב״א איגו אלא שאלה של
פ י ר ו ש ( ,או עם ״קאמרי )סי׳ .(6
אבל ״תגן׳ משמש ,כמו שראיגו ,בכמה מקומות גס לסירוש )לעיל ,423סי׳ 10יד(,
עד שהדבר ספק בכמה מהם אם הם שאלה של ״גוםח״ ולשון ,או שאלה של פ י ר ו ש )סי׳
. ( 9 , 8 , 2שאלות של סירושים םותחות אף עם ״היכיקתגי״ ,״היכי תגי״)סי׳ 810ב׳ ד ,ו ,ז ,ח>.
.1ר ב י ו ס ף
ר ב י ו ס ף ב ר ח י י א )מת תרל״ד לשטרות( היה תלמידו של ר ב י ה ו ד ה
)יבמות יז א ,כתובות גג ב ,חולין יח ב ז רגיל ״אמר רב יוסף אמר רב יהודה״ ,או ״-אמר
רב יהודה אמר שמואל״(! אבל ישב גם לםגי ד ב ה ו ג א )עידובין ז ע״א ,סוכה יא א,
ב״ק יא א ,קב א ,ע״ז ו ע״ב ,חולין עד ב( ולפני ר ב ג ח מ ן ב ר י ע ק ב )יבמות סו ב,
ב״ב מו ב(.
ה״סיני״ )באגרת מארץ ישראל ,ברכות סד א ,הודיות יד א tבפי רנב״י ,עירובי!
ל ע״א ,מו״ק יב א( היה בקי נדול ב מ ש נ י ו ת ו ב ר י י ת ו ת )ורב תבואות בכח שור,
(
סנהדרין מב א(' .הוא אומר בשם ר ב ן ג מ ל י א ל ברבי ,גדה סג ב )לעיל עמ׳ ,(22בשם
ר׳ ש מ ע ו ן ב ר ב י ,יבמות מד ב )לעיל עמ׳ (27ובשם ר ׳ ח י יא ,נדה יד א )לעיל שם(.
2
אף הוא היה ״תנא״-שונה ברייתא :תני רב יוסף )באכר ,טראדיציון.> (254 ,
( b 7 4 5 .ועי׳ היימן שם. 2 ] [192ו א י ל ך ! היימן ,תולדות ח״ג,170 (1עי׳ דדו״ד,
424
לכלים מקביל ר ב יוסף, דתני דתנינא = כט א: שבת כח ב: זו נ ו ג ע ל מ ש נ ה : מברייתא
ב מב פסחים א ז נח עירובי! מכוונות(; במשנה: מצומצמות, יוסף: )רב מ״ז פכ״ח
נ
יומא נצרכה(: )לא ביצה לז א ע ״ ז כ ב ב( >; גם בארמית, ר ב יוסף )תגי ב א ר מ י ת
( 2
<לאגשין> , מ א ב ) מ ש נ ה ע ם פ י ר ו ש ( ; מ ג י ל ה כ ה א )םירוש(; כ ת ו ב ו ת גג ב )עד דיהוויין
מנת ח ו ל ק ע ל ה מ ש נ ה ( ; ג ד א )קג א ,פ י ר ו ש ( ,נו א ) א ל א ע ל ח י ב ת ו כ ד ,ב מ ש נ ה :א ל א ע ל
3
וכד(. )סכי ו כ ד ת נ י ר ב יוסף סני > לכונםה( ז נדרים י ע״ב ב״פ )פירוש( ,בכורות מד א
מעלמא - ״תגאי ש ק ל ת ש י ט ת ו זו, הוא מיישב על פי המשגה בתוך סתירות אף
אליבא לה וגםיב רבי היא ל ב ר י י ת ו ת ,ש ב ת גג ב ו ע ו ד ( , היא״ )סנהד׳ סא ב , תנאי
ל״ק הא יוסף א״ר וכו׳ ורמינהי ביצה לז א : כיו״ב וש״נ(. ע״א )שבועות ד ד ת נ א י
,
)כך ב ש א י ל ת ו ת י ו ס ף א״ר וכו׳ סיסא אימא נדרים פד ב: וכו׳; יהושע ר הא ר״א
גופא קשיא הא ברכות ג ע״א: דתגיא וכר! בר׳ יהודה ר׳ יוסי ר׳ והא סי׳ קל״ב( הא
א ״ ר י ו ס ף ל ״ ק ה א ר ׳ י ו ס י ה ג ל י ל י ה א ד ״ ע ו כ ו ׳ ) א ב ל ע י ׳ ל ה ל ן .(430 וכו׳
ש ב ת ד ע ״ ב :הא מגי ר ב י היא, דרבי: אליבא לסרש משגיות מרבה הוא בכלל
וסבר דבי היא א מ ר רב יוסף ש ב ו ע ו ת יג א : מ א ן ת ג א וכו׳ א ״ ר יוסף ר ב י ה י א ; א: יה
הא מגי רבי זבחים מד א: הסםרא, של ל ב ר י י ת א וכו׳ .ו כ ך א ס י ל ו כר׳ יהודה לה
״דבי רבי״, אף את הברייתא הכיר וכגראה ״מכאן אמרו״. צ י ט ט י ם, להלן, עי׳ היא.
ע ה א ) ל ע י ל ע מ ׳ .(43 עירובין
של ועדויות מקבילות ברייתות םי על לברר משתדל הוא המשגה גוםח את
ראשוגים: אמוראים
תגן הכי וכי השתא דאגן לו א : שבועות מארץ־ישראל, שהובאה פי ברייתא על
4
שישנם במקום ע מ ׳ .> (149 )לעיל וכו׳ תגן, ד ו ק א ש״מ הכי תגא יצחק ר׳ אתא
הואיל ואמר שמואל וכד ש ב ת סו א: ראשוגים, הוא סומך על אמוראים בנוסח, חילופים
אביי על אותו וכששאל .(194 )לעיל עמ׳ וכו׳ נ י ת נ י ג מ י אגן וכו׳ רב הונא ואמר
הנכון לו את הנוסח הוכיח תנן. ואלו תגן או אלו מ״ד: פ״א בשבת המשנה נוסח
מתוך ברייתא: )״אלו״(
תילתא חמגרי זיתום אמר יוסף רב דקרים״: ״מי כך יוסף רב מפרש א קי בשבת אבל (1
א. קיט בזבחים כמו לה״, אמר ״והוא מין אלא שאינו ואפשר וכוי, שערי
שני ראביד: סני, ס״א שם: ר״ש אבל סכי, במשנה: כמו יד, ג סרשה אמור בת״כ (3
425
אלו יוסף ל ר ב א ב י י אמד ליה שאמרו וכד. מן ההלכות ואלו יג ב : שבת
כיוצא בו לא י א כ ל וכו/ הנר )״ולא יקרא לאור הני דאמרן אלו תנן תגן. או ואלו ן נ ת
ו א ל ו ״ תבן ד ב ע י נ ן ל מ י מ ר קמן .ת ״ ש אין פולין לאור ה נ ר ואין ו כ ד אלו מן וכד״( או הזב
( 3 ( 2
תנן ש״מ. א ל ו מ ן ה ה ל כ ו ת ש א מ ר ו וכו׳ בן גרון .ש מ ע מ י נ ה א ל ו לאור הגר קורין
מ י י ר ופי״ר, אבל )ואילו(. ואלו ר״ן ו ר א ״ ש : ר י י ף דפו׳, ו פ ב ״ ב מ, במביב דפו׳
ש כ ל ט ו ב ,253פ י ׳ הר״מ, רי״ף כיי ב ,ה ע ת י ם ,7 ד י נ וד״פ ,ל ו ,פ ק ה ב ,מב״ב מ ואיפ,
)אילו( .׳ א ל ו י יש עליו א י פ ו א ה ר ב ה י ו ת ר עדים. אלו מאירי ו)תלמיד( הרין:
אמרו לא וכו׳ א ל א בן א ל ע ז ר ר׳ ש מ ע ו ן אמר שגיגו: ואילך פ״א יד בתום׳ אף
4
ובית הילל עם זב עם הארץ שמאי אומ׳ לא יאכל זב פרוש ה ז ב ו כ ד ) (15ש ב י ת > יאכל
( 5
ורבו וגימגו שאמרו בעליית וכד, מן ההלכות( ) (16א י ל ו מ ה ל כ ו ת ) ד פ ד ו כ י ״ ל : מתירין.
מביאין את פ ט ״ ז מ ״ א ,ב ב ל י ט ז ב( כ ל ה מ ט ל ט ל י ן )אהלות א מ ר ו ב יו מ בו )(18 וכד.
כלי ת ח ת השוכח ב ב ל י שפ( )מקואות פ״ד מ״א, א מ ר ו ביום בו )(19 וכד. הטומאה
וכד. הציגור
את בין ש א ר דברים, מוגים רבגן דקיםרין ב״י״ח שרבו״, בירוש׳ פ״א ,ג ע״ג, אף
בית הפרס כיצד בוצרין וכד .כל המטלטלין וכו/ הזב י א כ ל לא בו כ י ו צ א אלו:
המשיכו איפוא א ת כ ר ב יוסף, אף הם. הציגור. תחת כלים המגיח פי״ח מ״א(. )אהלות
אף שמאי״( )״שבית שהבאתי הזב״ .ומן התום׳ ל״כיוצא בו לא י א כ ל לשלפגיו, ״אלו״
ו ב ״ ה. ב ״ ש י ו צ א ש ה י ת ר .ב ה ל כ ה זו מ ח ל ו ק ת
כ״אלה״ לשלפגיו, בבבלי, המדוייק הנוסח לסי כאן, איםוא נמשך ״אלו״
6
( א ב ל חוץ מזו ד ב ר י ם כ ח כט(. ) ל מ ש ל ב ר א ׳ מו טו, שאף הוא רגיל במובן זה שבתורה,
7
לשלאחריו (. תמיד ״ א ל ו ״ ,כ מ ו ״ א ל ה ״ ) ל מ ש ל ב ר א ׳ כ ד ו .ט ,ד ב ר י ם כ ז י ב ( , -גמשך
בהשסעת הבבלי של )ואילו( ר ב י ם , לבין ״ואלו״ )אילו( החילופים בין ״אלו״ אבל
ובהשפעת גירםתו המתחלפת. כאן
ה ז כ ר נ ו ם ולא מה רבעו שכבר א ל ו תנן (1זהו הנוסח העיקרי בבבלי ,וכנוסח ר״ח :ש״מ
למימר לקמן ]וכיה באגרת רשב״ח ,תרביץ חי״א : 148אילו תנן הני דאמרינן או דילנלא ואילו תנן וחני
רש״י ו ר י ת הע׳ .3 גם ועיי שמע מיגה אילו תגן שמע מיגה[. השמועה בסוף ואמרו דבעגן למימר
ה ג י ה
וגסמכו על ביר פי״ב ג ,פ י ל ג דבעיגן וכוי, תגן הא דאמרן או דילמא אלו תנן הגי ואלו יג
פ
אבל כבר הקשה ר״י " ל ז ,ועוד( :ואלה מוסיף על הראשוגים וכוי ,ועל פיהם הוגהו הספרים. )שמיר
ובכל אופן למעלה, על מה שכתוב שנמשך )דב׳ כח סט(, הבריח• על המדרש מן ״אלה דברי הזקן
אין להשתמש בו לענין שלנו ,עי׳ להלן.
V״אלו״ ,לעיל יב א )גם בכיי מ ! אבל א״פ :ו א ל ו ( ; כאן בדפו׳ ו מ :ואילו ,ע״פ רשיי. (2
426
״ א ל ו ״ בראש סרק.
ברכות פ״ה )אלו דברים(? פיאה פ״א )אלו דברים שאין וכד י( ,מ ,כו״פ פג״ ב ד״ב
a
רא״ש׳ 114ב בחגיגה ו ע״ב :ואלו( .שבת פט״ו )מב״ב דםו׳ ומ ,רש״י ,תום /ר״ח׳ ׳ מ
ואגודה :ואלו(! םםחים פ״ג )ב ,Quהו׳ קרונר ,טולידאנו ,ה ,פ ,ק ,מי״ר ופי״ר ומב״ב
רפו׳ :ואלו ,אבל מב״ב מ ,מי ,ד׳ ואגודה :אלו ,וכץ ב Folוד״ג ואילף! שם פ״ו )אלו
דברים ,ב ,Quהו׳ קרונר ,טולידאגו ,לירמא מב״ב ופב״ב מב :ואלו(! שקלים פ״ה )אלו
(3
הן הממונין ,ד״ג וד״פ ב ,Fol Q Uמ ,ק ,ע״י ,והזהיר תשא :ו א ל ו ( ! כתובות פ״ג
״
(2
)ד״ג ,םי״ר ,ק וגטשטש ,ורי״ף :ואלו( ,אצל :ואלו שאין להן קנם )מ״ם! סוטה פ״ז
)מב״ב מ :ואילו( ,אצל :ואלו נאמרין בלשון הקודש )במ״ב ,אבל לו וב ולירמא :אל!0
סנהדרין פ״ט )אלו הן הנשרפין ,כך ד״נ ,מי״ר ופי״ר ,לו ,מב״ב מ ופלו׳ ,רש״י ,די״ף,
רא״ש ואגודה; אבל ק ,מב״ב רפו׳ ומשניות יוסט׳ ואילך :ואלו( ,אצל :אלו הן הנםקלין,
: Qu568,569 מ״ד! ועי׳ להלן( ,ואלו הן הגהרגין שלאחריו )בסיפא ב
אלו(; שם פי״א )פ״י( :א ל ו הן הנחנקין )ד״נ ,מי״ר ופי״ר ,פ ,מב״ב פלו׳ -אבל בפיס׳:
אלו -ודי״ף :ואלו(? מכות פ״ב :אלו הן הגולין )ק ,ד״נ ,ר״ח ורי״ף כ״י ב :ו א י ל ו ,
ריטב״א :ואית דגרסי ואלו (ן פ״ג :אלו הן הלוקין)כך מי״ר וציטאט ירוש׳ תרומות פ״ז,(4
מד רע״ג וכתובות פ״ג ,כז ע״ב ,לו ,ק ,לירמא ,מב״ב מ וד״ו וד״ק ,ג״ש ,402רש״י ,רי״ף
וגמק״י -אבל בסוסו :סליקא ליה פרק ו א ל ו הן הלוקין -רא״ש ,ריטב״א ואגודה .אבל
, F o lמב״ב דםו׳-אבל בסוף :הדרן עלך אלו הן הלוקין-תום׳ ור״ח: 567 ״ג ואילך ,ב
ו א ל ו ( ; עדיות ם״ד )אלו דברים(; מגחות פ״ו )פ״ז ,עב ב ,כך בדיג ואילך ,ב ולו ,פ וק,
מב״ב מ ור וקהירא .אבל מב״ב דפד ,רש״י ותום׳-אבל בראשי העמודים :אלו ]בד״ו ב
עה ב -ע ו א :ואלו[ מנחות נקמצות-וכן בפב״ב ]עב ב[ ״בכל הכ״י״ :ו א ל ו מנחות
גקמצות(; חולין פ״ג )מב״ב ר -כ א ן גם בפב״ב-ורג :ואלו .תום׳ :אי גרםינן אלו
ב
גיחא ואי גרםיגן ואלו וכד(; תמורה פ״ג; כלים פ״י )רא״ש ואגודה :ו א י ל ו ( ; אהלות
פ•ב :א ל ו מטמאין באהל )מ .ב ולירמא :ואלו( ,ואחריו במ״ג :א ל ו מטמאין וכו׳
ואיגן מטמאין באהל )פ :ואילו( :גגעים פ״ז :אלו בהרות טהורות וכו׳ )פ ומ :ואל.0
ולפניו פ״ו מ״ח :א ל ו מקומות באדם שאיגן מטמאים בבהרת וכו׳ )פ ומ ,ד״ו רפ״ג
ואגודה :ואלו .ונמשך למ״ז :עשרים וארבעה ראשי איברין באדם שאין מיטמאין משום
מחיה( :מקואות פ״ט :אלו חוצצין באדם ,ואחריו במ״ג :א ל ו שאין חוצצין)ד״ו רס״ג,
פ ואגודה :ואלו( ובמ״ח:אלו חוצצין בכלים )פ ,ב ואגודה :ו א ל ו ,ואילו(.
לט וקידושין קכז א בשבת ואלון מ: אלו דברים שאדם וכו׳ ,אבל לו ה ב (1ואחריו:
אלו )אבל כאן אחריו :ואלו הן ,וליתא בשבת בכ״י א״פ(. ב:
427
פ ד ק• ב ר א ש • ו א ל ו ״
א, םא בב״ק א י לוז ה ,ו א ג ו ד ה : וגשלם עי״א, לו ,ק, רע״ב, )ד״ג, פ״ב פיאה
מי״ר ,לו ,פ ,ק ,ה ,מ .א ג ו ד ה ד מ א י פ ״ ב )ואלו ד ב ר י ם ! ואלון! גה א ומנחות עא ב: ב״ב
היה ריטב״א: א ל וז ולירמא: -ב גרודה -ו ה פ ״ ג )לו, מו׳׳ק אלו(, פל״ז: וכו״פ
ה ג ו ם ח א ו ת בכל אבל דהיכא קאי דקתגי ואלו דהוה ליה למיתגי אלו מגלחין גראה
אילו( וד״ג:אלו, לו וב גדרים פ ״ ב )מי״ר ופי״ר, ואלו וכן גרס׳ הגאוגים ז״ל(, גורםי׳
בשמ״ק ״שטה״ רא״ש ,אגודה, ר״מ, מ ,ל י ר מ א , ב, ס, ק, לו, וסי״ר, )מי״ר פי״א שם
שאין ל ה ם חלק ,ונמשך לפ״ו מ ״ ב : ואלו )פי״א(: פ״י םנהד׳ אילו(, אלו, וריטב״א:
וכד-היא ישראל כל אלו(, אילו, ולו: )פי״ר לעוה״ב חלק לו יש המתודה שכל
מ א ו ח ר ת )עי׳ ״ ה ו ס פ ו ת ״ ( . ת ו ס פ ת
לדברים או ב י ח ס בגיגוד, אלא במקום שגאמר איגו מ ש מ ש ב מ ש ג ה ״ואלו״ כרגיל
ל ם ג י ו ) ע י ׳ ת ו ם ׳ ח ו ל י ן ר י ש פ ״ ג ו ר י ט ב ״ א מ כ ו ת ר י ש ס ״ ב ,ל ע י ל 427ה ע ׳ : (4 שגזברו
הפרק. ב ת ו ך
עומד בשום קשר א י גו ״אלו״ ,אם ה ד ב ר ״ואלו״, או ״אלו״ הפרק גמצא בתוך
אבל ל ש ל פ ג י ו. קשר, באיזה או ב ג י ג ו ד, עומד הוא אם ״ואלו״ מה שלפניו ז עם
מ ת ח ל פ ו ת גם בזה: הגוםחאות
ואלו ח ל ה פ ״ א מ״ג ,מ ״ ד :א ל ו ,פ״ד מ ״ ט : ואלו(, פ״ה מ״ו :אלו )ב: שביעית
ספחים פ״ב מ ״ ה :א ל ו ) ק ,מב״ב א״פ ורי״ף: אלו(, )ד״ג ,מ י ״ ד פ ,ק ,ה ,ר ״ ש ו א ג ו ד ה :
מב״ב ופב״ב מ תמ״ח, פראג )לו ,ה -ו ג ו ם ׳ ו ע י ״ א -א מ ״ ד ת ״ ו , ואלו מ״ו: ו א ל ו( ז
הן משום שבות-ואלו הן מ ש ו ם ואלו א ל ו ( ,ב י צ ה פ ״ ה מ ״ ב :כ ל וכו׳ ורא״ש: ומב
א י ל ו - א ל ו ]״אילו״[ ,ל ו ו פ : הן מ ש ו ם מצוד ) ,מ י ״ ר מ ו ר א ב י ״ ה ,ב כ ו ל ם : רשות-ואלו
-ואלו ,ל י ר מ א וה״ג -א ל ו אלו : Qu 567 ב ואלו -ואלו -אלו, רי״ף: ו א י ל ו -א י ל ו,
!
כתובות ועי׳ ל ע י ל ( ! אילו, ואלו)לו: מו״ק פ״ג מ״ב ומ״ג: א ל ו -ו א ל ו -ואלו >>! ד״ו:
ואלו כתובות פ״ג מ״ב: ]״אילו״[(! אלו ולירמא: ופב״ב, פי״ר )לו, ואלו מ״י: פ״ב
מ״ו: פ״ז א ב ל בסים׳ מ :אלו(, ואילו, )מב״ב מ ור: מ ״ ה :א ל ו שם פ״ה )ועי׳ ל ע י ל ( ,
ו א ל ו )ק ,ל י ר מ א .מ ב ״ ב מ ו צ י ט א ט ב ב ב ל י )לו ו ל י ר מ א ו פ ב ״ ב ר :א י ל ו ( ! ש ם מ ״ י : ואלו
)ד״ג וב, ואלו סוטה פ״א מ״ג: ואילו(! אבל בפים׳ מ ור: אילו, סע״א ד פ ד ור: עז
אלו( ,שם ) ד י ג וב ,ק ו פ י ״ ר : ואלו שם פ״ד מ״ב: אילו(, לו וט וק ,מ י ״ ר ו מ ב ״ ב מ :
א ל א ( ,ש ם ס ״ ד מ ״ ו :ו א ל ו )לו ו פ י ״ ר : ק בטעות: אילו! ו א ל ו )לו ו פ ו מ י ״ ר : מיו: פ״ג
אל,0 דפד: ו א ל ו )לו ו ק ו מ ב ״ ב שם מ״ר: איל,0 ואלו )ק: מ״ג: שם ם״ח אילו(!
מי״א: שם פ״ה ואילו/ואל!0 ה: מב״ב )ק, דברים אלו מ״ט: פ״ד מציעא בבא
; ב מ ז פ ם ש ו ב
ואלו אוכלין ״ ״ אל >' ורא״ש: )ד״ג ,לו ,מי״ד ,מ ב ״ ב מ ופלו׳ ו ד א ו ר ואלו
אבל פב״ב אלו׳ )ד״ג ,ד ״ ו ש פ ״ ה ,א מ ״ ד ת״ו .פ ר א ג ת מ ״ ח ,לו ,מ י ״ ר ק ו פ ו מ ב י ב פ ל ד :
ו א ל ו שאין אוכלין )בסיפא(! םגהדרין 1םז ב[ מ ו פ ל ו ׳ ו ה :ו א ל ו ,ו כ ן ב צ י ט א ט צ ג א( ,א צ ל :
אילו, ופי״ר ,פ וכי״י ב ולירמא: במ״א! מי״ר )שגזברו הן הפםולין ואלו מ״ג: פ״ג
פ״א שבר״ה ב ה ק ב ל ה ואלו ,(-א ב ל פב א מ -בדפד: ועירובין ב כז בציטאט וכן
הקרובין הן ואלו מ״ד: שט ולירמא :ואלו(! וב בד״ם אחד מכ״י )חוץ אלו מ״ח:
428
פ״ז א ל ו(» וקרלם׳: פ ב ״ ב מ ופלו׳ פלו/ מב״ב לו, , Q u 568 ד״נ וב במ״א» שנזכרו
פ״ח מ״ח: ואילו(, ק: מ״אז בפ״ו-פ״ז נתפרשה )שמצותם אלו הן ה נ ס ק ל י ן מ״ר:
מ ב ״ ב מ ,ו מ ב ״ ב ק, פ ש מ צ י ל י ן א ו ת ן )ד״נ ו א מ ״ ד ת״ו ,כ י ״ י ב ,לו ,מי״ר, )הן( י> ואלו
הבא במחתרת ולא נזכר כלום מאותו ענין לפניו ,אלא שבמ״ו שנינו: אלו. ד״ש: ופב״ב
סורר״ ש ב מ ״ ה -ובו שנינו בתום׳ בזד ,ל ״ ב ן ע ל ש ם ס ו פ ו -ש נ ס מ ך כ א ן מ פ נ י ששור, נדון
מ״א: שם פ״ט ב נ פ ש ו וכו׳( ן מצילין אותו אם בא להרוג במחתרת הבא פי״א ט: שם
שאין דברים ואלו שבועות פ״ו מ ״ ה : אילו(, : Q u568,569 )ב הנהרגים
דפד מב״ב אלו, מי״ד ופי״ר ,ק : פ ר א ג ,לו, אמ״ד, ד״ו שפ״ה, )ד״נ, עליהם גשבעין
נשבעין ואלו המשניות( ,ם״ז מ ״ ח : הוגהו ו א ל ו ,וע״פ הבבלי ופב״ב מ ופלד: וכי״י,
פ״ד זבחים דברים, אלו מי״ב: פ״א עדיות א י ל , 0 ק: , Q u 569 )ב בטעגד, לא
מ ב ״ ב כי״י ו ר ש ״ י :אלו ,א ב ל ב פ ב ״ ב ב כ ל כ י ״ י : ואלו, דברים )מב״ב ד פ ד : אלו מ״ג:
״ א ל ו ״ א ף ב צ י ט א ט מ נ ח ו ת י ד א .ב מ ש נ י ו ת ב כ ל ד פ ו י ״ י וכי״י :א ל ו ,ב ד ם ו ״ ח :ו א ל ו ( » יאלו»
)לו ו פ ו מ ב ״ ב אלו שם מ״ג: אילו(, ד פ ד ומ: וכי״י ב ו מ ב ״ ב וק ל ו )לו ו א
״ י•
ב מ ט
״ ם
)רע״ב. אלו מ״י: פי״ד אל,0 וק: ב וכי״י )ד״ג שם מ ״ ה :ואלו ואלו(, ומ: דםו׳
,
)ד״ג, ואלו ח ו ל י ן פ ״ ג מ ״ ב ג׳ ו ד ׳ : מב״ב מ :אלו(, אבל ואלו. דפי : ופב״ב מב״ב
פ ב ״ ב מ ב מ ״ ג ] ג ו א[ ו ד ׳ אלו, במ״בו פ אילו, בכולם: לו׳ ק ו ר י ״ ף ד ״ ק ב׳ כי״י׳
) כ ך א ף ם, אלו מ״ב: פ״ט ואלו(, טויםיק-במ״ג: ה -ע ״ ם מ״ש פב״ב אלו, ] ג ו ב:1
א ב ל ל ו ,ק ,פ ב ״ ב 1ק כ ב א[ ב כ ל כ י ״ י : כ י ״ י ב .ק ט ע פ ל י מ פ ׳ וירוש׳ ס ם ח י ם פ״ז ,ל ה ע ״ א ,
א
ובברייתא שם ב כ ל כי״י = זבחים כח א ,א ב ל בציטאט, וכן בציטאט גה ב מ ה ו ר ואלו׳
דפד ומ: ומב״ב וכי״י ב ולירמא )פ אלו בכורות פ״ו מי״ב: אל,0 גה א א ף מ : גדה
) מ ב ״ ב ד פ ד ומ, אלו פ״ח מ״י: ואלו(, )פ ו מ ב ״ ב מ : אלו פ״ז מ״ז: ואלו/ואילו(,
ו א ל ו ( ,שם מ ״ ג :אלו )מב״ב מ : ו א י ל ו ( ,כ ר י ת ו ת פ ״ ב מ ״ ב :אלו )מב״ב מ וכי״י ב : פ:
ואלו(, ש ם מ ״ ד :א ל ו ) ל ו ו כ י ״ י ב ו מ ב ״ ב מ :ו א ל ו ( ,כ ל י ם פ כ ״ ו מ ״ ח :א ל ו )פ ו מ : ואלו(,
וגמשך למ״ג(, ואילו, א ל ו ש א ם ח ס ר ו טהורין )פ: מ״ו :א ל ו ,אהלות ס״ב מ״ה: סכ״ז
פ ״ ח מ ״ ז :א ל ו )פ ו מ :ו א ל ו ( ,ש ם מ ״ ד :א ל ו ) פ ו ב ו מ :ו א ל ו ( ,ש ם מ ״ ה :א ל ו ) פ :ואלו, שם
ואלו(, ש ם מ ״ ו :א ל ו )פ וב ו ל י ד ׳ ו מ : אלו )ב וליד׳ ו מ :ואלו(, חסר( ,שם פי״ג מ״ה: מ
מקואות ו א ל ו /ו א י ל ו ( ,טהרות פ״ד מ״ז :אלו, רפ״ג ופ ומ: )ד״ו פ״ו מ ״ ח :אלו גגעים
אלו מ״ה: ואילו(, אלו )פ: פ״ט מ״ג: אלו, מ״ב: א ל ו )ועי׳ ל ע י ל ( ,פ ״ ח מ״ב: פ״ז
ו א ל ו /ואילו(. ו ד ׳ :א ל ו )ד״ו ד פ ״ ג ו פ : לעיל( ,פ״י מ״ג )ועי׳
התילוף הזה בין ״אלו״ ל״ואלו״ גמצא אף בשלשה מקומות אחרים ,במקום שאין לו ל״אלו״
מ ו ב ן ״ א ל ה ״ ,"diese" ,א ל א מ ו ב ן ״ א י ־ א ל ו ״ ,״ w e i c h e״ ,ש ג מ צ א ה ר ב ה ב מ ש ג ה ,כ ב ב א מ צ י ע א
כ ל א י ם פ ״ ו מ ״ ו ,ב י צ ה ס״ד ,מ ״ ז , וכמוהם ברכות פ״ב מ״ב, מכשירין פ״ג מ״ב, ם״י מ״א,
גדרים סי״א מ״ב מ״ב, םי״ד שבת ס״ג מ״ט׳ שביעית פיאה פ״ו מ״ר, פ״ו מ ״ ב , גזיר
ב ״ ב פ ״ ג מ״ד ) ,ו ע י ׳ ש ״ נ ( ,פ ר ה פ ״ ה מ ״ י ,ו מ ״ ט ב ״ פ ,פ י ״ א מ ״ ז ,ו ע ו ד P )כך!>,
אלו פ״ד מ״ב: תעגית ואלו(, ה״ג ורי״ד: א ל ו )ד״ג מ ב ״ ב ה, מ״א: פ״ב ב״מ
(1הן ,ליתא בד״ג ,לו ,מי״ר ,ק ,נוב״ב פלו׳ וקרלס׳ ,רי״ף ,רא״ש ,רש״י ורמ״ח.
a164 ,הערה .[1 J ה נ ש מ ה
429
פי״ט ושבת ואלו(, מ ו ב:מ 1כז ע ״ א [ ופב״ב מ, מב״ב ב , Q uב Folו ל י ר מ א , יד״פ,
ואלו(. א ל ו ) מ ב ״ ב ר ו מ י ,108ר ״ ת ו ר א ״ ש : מ״ו:
לענין נמשכים אפשר ,מכיון ש ה ד ב ר י ם )״ואי־אלו״(, ״ואלו״ ״אלו״, כאן שניהם,
( 1
. נזכר שכבר
בלשון לפרשו יש בתענית גם מחםרא״ן ״חסודי עי׳ במשנה, ״ ח ס ר ו ן ״ יש שם בשבת (1
ליתנייהו שלפניו והנקודות פיסק׳, ואינה המשנה של הציטאט סוף הוא וכו׳״, ד״ע ״אמר (2
שם. הירוש׳ בפי׳ וברז״פ ,(8 - 7 )עם׳ ה ע ר ה 10 ע י ׳ י ״ י ל ו י ,Abba Saul , (3
בה״ג ליחא כר״ע״ הלכה רבא ״אמר אבל רבה. ובב״נ: ד״ו בה׳׳ג שם ברכות בבבלי אף (4
גקרא ׳׳רבא״ ד״ע... אמר סיםקא: וכוי( ״דפרס״ )או רבא״ ״אמר לפגי וב״ג ם מ, ובכ״י פ. ובכ״י
יוסף״. בר אבא )״רב״( ״רבי ע״ב: ס פ״א, בי1ה בירוש׳
430
מזכירה אותה כריה״ג ואינה שהיא מביאה את המשנה ומפרשת <ד״ו י ע ״ א ,ד ״ ב , ° (62
וכד דקתני משלו שאכלנו נברך בי ת ל ת א אומ׳ וכד מזמני גופא קשיא״: ש״הא כלל
נברך אומר בעשרה ברכו אומ׳ והוא בשלשה גברך אומ׳ בשלשה מזמגין צד באיזה
ו א ף לאלהיגו. אלא גברך ודאי מעשרה ואילך אפילו עשר ריבו לא לימא וכד. אלהינו,
ה ה י א ר׳ יוסי וכד. ב מ א ה אומ׳ נ ב ר ך לה׳ אלהינו ב מ ת נ י ת י ן ת א נ י ד ק א גב על
אחד עשרה עליה רבי עקיבה דאמר היא דאמ׳ לסי רוב ה ק ה ל הן מ ב ר כ י ן וסליג הגלילי
בבית מצינו מה ר׳ ע ק י ב ה אמ׳ שם( תרביץ )עי׳ דקתני הדדי כי ריבוא עשר ואחד
א ח ד מ ר ו ב י ן ו א ח ד מעוטין אומ׳ ב ר כ ו א ת ה׳ .ומכירן ש כ א ן ל א נ ז כ ר ה כ ל ל ה ״ ם ת י ר ה ״ הכנסת
ר י ש א ל ס י פ א ,ה ר י ו ו ד א י ש ל א היתד .ע ו ד ה ו ם ם ה זו ש ב מ ש נ ה ב ת ל מ ו ד ה ש ל ה ש א י ל ת א . שבין
פ״ו עירובין התוספתא(. )על סי אחת סעם רק רב יוסף מ ג י ה המשנה את
)״שע״י ה ו צ א ת ו א ו ס ר זה הרי בין ב מ ז י ד והוציא בין בשוגג מי שגתן רשותו מ״ד:
והחזיק ברשותו״( ד ב ר י ר׳ מ א י ר ר׳ י ה ו ד ה אומר במזיד א ו ס ר ב ש ו ג ג איגו אוסר. חזר
ס ח ב -ס ט א ,דן ב ד ב ר י ר ״ מ ש ב ב ר י י ת א ,ה ו א ת ״ ק ש ב מ ״ ב )״עד ש ל א יוציא בבלי
והתגן )סט א 0 מסיק איהו לא אסר והדר איגהו דכי מסקי למימרא עליכם*(: ויאסור
ר ב יוסף אמר מאיר. רבי דברי א ו ס ר והוציא בין בשוגג בין במזיד רשותו שנתן מי
(2
כ א ן )״אינו אוסר״( שהחזיקו אביי אמר לא קשיא, אוסר. א י ג ו ( ת ג י )ס״א: א י מ א
עד )״בגיחותא״( והתגיא במבוי. בגי מבוי החזיקו )״אוסר״( ש ל א מבוי במבוי ,כאן בגי
מי שגתן גתן ר ש ו ת ו הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול ל ב ט ל ד ב ר י ר ב י מאיר ,וכד, שלא
( 3
יהודה מאיר רבי דברי רבי אוסר במזיד בין )חהוציא בין בשוגג רשותו )״משנתן״(
א ב ל ב מ ב ו י מבוי בגי ה ח ז י ק ו ב ש ל א א מ ו ר י ם ד ב ר י ם ב מ ה וכד. אומר
אוסר. איגו ב מ ז י ד בין ב ש ו ג ג בין ב מ ב ו י מ ב ו י בגי ה ח ז י ק ו
וריםב״א. שלוגיקי• ״דפ׳ א״ם, מ, ״תני״ כך (2 .[24 ש״ח, תרביץ ]עי׳ (1
דמתניוזא. מרא עי׳ (5 מסיםא. אשגרה (4 .153 ועמ׳ 84 עמ׳ לעיל עי׳ נ(
1נ4
א)0מרי׳ חוזר בו ורבנין ו<אינו> רשותו מבטל מאיר אומר רבי פ ל י ג י ן ל ח ז ו ר בו. מה
חוזר בו ואת א מ ר ו<אינו> רשותו רבי מאיר אומר מבטל ר ש ו ת ו מאינו( חוזר בו. מבטל
שזכו הוא בו מ ו ד ה חוזר ו<אינו> מבטל רשותו אומר דרבי מאיר על גב אף מהדו?
במקומו וכן ש ש </ עי׳ םע״ב, סח הרשב״א בחי׳ וכ״ה ק׳׳ע. )כהגהת תחילה במבוי
אוסר. א י ג ו כג ע״ג :בין שוגג בין מזיר הרי זה אוסר .כיני מ ת נ י ת א בירוש׳,
החזיק הירוש׳ .(361 ,332 ,328 )עי׳ ש ם ש ש ת ורב י ה ו ד ה רב כמו אצל כאן.
מוסכמת. ה ב ב ל י י ם ,א ע ״ פ ש ב ב ב ל ע צ מ ה ל א היתד .ה ג ה ה בהגהת
ל י ת א ב מ ב ״ ב ד״ש. ״כיצד״
חוץ )״שבת ובא מודד היה לוי בן יהושע א״ר רב אידי דאמד ם ע״ב: בבלי
אין לו א ל א ח צ י העיר, בחצי העיר -והתחיל למגות אלפים פסיעות״( וכלתה מדתו לעיר
)״עד השאר ומשלימין לו א ת כד׳ אמות כולה בסוף העיר געשית לו העיר מדתו כלתה
וכו׳. העיר בחצי מה לי כלתה נביאות, דברי אלא אין אלו איר אידי אמה״(. אלפים
בתוך אלפים״( קטנה להם עיר )״שהיתר. גדולה עיר אנשי תננהי, תרוייהו דבא אמד
מהלכין את כל עיר גדולה ז אגשי עיר קטנה ואין ק ט ג ה )םא א c את כל עיר מהלכין
שזכו .וחגי כן וכו׳ ,עד הפיסקא - ,אשגרה היא מלעיל. והן (1ברשכ״א :מודה
(2הבקר אור ש״ד ,1363 ,הלוי חיב) 502 ,היימן ,תולדות ,944וב• לוין ,תחכמוני ם״ב 24 ,ואילך(.
א אל גמרנא ולא אנא חכימא ולא אנא חוזאה לא קח ב מ : פסחים :500 שם. (3הלוי
סדרנא. אלא םדרגא ,וכן בכיי א״פ :אנא לא חכימא אנא ולא ג פ ר נ א
״ א ,עי׳ להלן. ע ׳ ס (4ס ב י ב מ ה ו ק :אנשי ,וכן בבבלי
432
)״אנשי והגי העיר, )״אנשי עיר קטנה״( כ ל ת ה מ ד ת ן בחצי דהני משום טעמא לאו מאי
)״בתרוייהו ת נ י א נ ש י א נ ש י אידי ורבי העיר. כ ל ת ה מדתן בםוף גדולה״( עיר
מהלכין״( ומוקים ל ה בנותן )״בנותן עירובו בעיר כ ד מ פ ר ש במתניתיץ כיצד מי שהיה תני
לא )״מחוץ לעיר ו ב א לעיר״( גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה״ וכד( אבל מודד בעיר
לו תגן רעולה העיר בחצי כלתה מדתו דאלמא שאמרו וכד ולמודד והתבן ולא, תגן.
נחמן רב העיר״( ,סוף העיר א י צ ט ר י כ א ליה )״לריב״ל לאשמועינן״( ד ל א תנן .א מ ר מדת
אנשי לא מ ש ת ב ש ז אין ד ת ני ומאן לא משתבש א נ ש י " ד ת ני מאן יצחק[ ]בר
לא משתבש, אין א נ ש י ומאן דתני בנותן לה דמוקים לא משתבש, א נ ש י י( דתגי מאן
עירובו חסורי ואזלא בנותן דמפרשא )״ומתניתין מ ח ס ר א וחמורי לה במודד דמוקים
מהלכין א ת כל עיר גדולה אנשי עיר קטנה ואין אנשי וכד ק ת נ י ו ה כ י מיחםרא״(
( 2
עירובו את ונתן גדולה בעיר שהיה מי א ב ל ב מ ו ד ד א מ ו ר י ם ד ב ר י ם ב מ ה
2 ( 3
וחוצה מהלך את כולה גדולה בעיר את עירובו ק ט ג ה וגתן > בעיר קטנה ,היה בעיר
אלפים אמה. לה
״מי שהיה בעיר הסיפא פירש את והוא אנשי״, ״ואין היה לו ב מ ש נ ת נ ו ר ב א
ב״נותן שעוסקת כרנב״י( מחסרא״, )בוודאי ע״י ״חסורי לעצמה כהלכה וכד, גדולה״
את וםירש )אגשי-״ואגשי״(, ״אנשי-אנשי״ במשנה לו היה אידי ר׳ אבל עירובו״.
הנוסחאות, שתי לקיים את שאפשר מעיר, ורנב״י )*כיצד״(. לרישא כמפרשת הסיפא
ע״י אחרת כהלכה הסיפא את לפרש צריכים אנו ״אין אנשי״, שונים אנו שאם אלא
4
ואף הנוסחאות > כ״ה בכל וכד. שהיה מי א ב ל ב מ ו ר ד ב ד ״ א מחםרא*: ״חסודי
ב ח ״ מ זה גם ״כיצד״: מכניסים ה מ א ו ר ור׳ יהונתן ,א ב ל סי׳ ה מ ש נ י ו ת ל ר ״ מ ו ה מ א י ר י בס׳
וכו׳ א ב ל כמודד אלפים בד״א ואין א נ ש י וכו׳ ה מ ש נ ה וכו׳ א נ ש י וכו׳ שיעור זאת ״א״כ
הרשב״א ואף וכו׳״. שהיה מי כ י צ ד וכו׳ המדינה כל מהלך וכו׳ עירובו את הגותן
( 5
ובירושלמי כ י צ ד בה דקתגי משום הריטב״א( אומר :הוצרך לומר דמיחםרא )ואחריו
מחסרי לה ואמרו לית כאן כיצד. לא
במשגתו, ״כיצד״ לו היה הירוש׳ ואף במשגתגו. ״כיצד״ כן היה ל ר ב גחמן אם
( 6
כיני ידוש׳ שם ,כ ב ע ״ ד : : א ח ר ת כהלכה שהוא מוחק אותו ומפרש א ת הםיסא אלא
מהלכין בגליון: עי״א והושלם ונמחק בכי״ל, )כ״ה <כול׳> אגשי עיר גדולה מתגיתא
כיצד. גדולה(. עיר כל את מהלכין א יגן קטגה העיר אגשי קטגה העיר כל את
כאן כיצד. לית
בגוסח: דתנינן( )בגין משנתנו את בר׳ בון ר׳ יוסי מצטט כג ע״א, שם, ולהלן
הנוסחאות, משתי א נ ש י )עי׳ ב ס מ ו ך .ו נ ר א ה א י ם ו א ש ב נ י א ר ץ י ש ר א ל י ד ע ו אנשי-ואין
בר׳ בון ל א היו צריכים ש ל ה ם ״ואין אנשי״ ,כ ב ד ב ר י ר׳ יוסי ה ק ב ו ע היה הנוסח שאם
נ( כ״י א״ס :ואנשי ,אבל עי׳ לעיל עמ׳ 432והע׳ .4
(2כ״ה בד״ו רם״ח וא״ם ור״ח» מ :רנרתן 1בדםו׳ בטעות :והניח.
שהיה. ומי שהיה ,וכן נו׳ ד״ש וא״פ ורי״ף במשנה: ומי (3ד״ש וא״םז
מי וכוי ,אלא שאין כאן בר״ח אלא הצעת דברים. בנוחן בריח נ אכל (4
וקתני נמי עיר קטנה בין אנשי עיר גדולה לאנשי דמסליג ורישא ר׳ יהונתן: גם (5כיו״ב
םיחםרא וכו׳. כיצד מתרץ לה בגמרא חסודי
(6שלא כטירושו של רז״ס ,מבוא יט ב.
א ל א ש ה י ר ו ש ׳ ק ו ב ע א ת נ ו ס ח ״ואין א נ ש י ״ כ ע י ק ר ,ויש ל ה ש ל י ם ב מ ק ו ם ה ק י צ ו ר ל״הגהה״,
בארץ־ישראל כ נ ר א ה הנםוץ ביותר נוסח זה היה ולשונה ב כ ל ל מגומגם(. ׳ בג ע ״ א שבדף
להלן(. <עי׳
היו בגי ( ב ד א ש ו ג ה a ב : (2 - פ״ז ב -ג )צוק׳ פ״ה ב ת ו ם ׳ אף שגינו כך
באים קטנה״!( עיר אנשי )״שהם ח מ ת ה בני ואין חמתה כל את מהלכין טבריא
)״ע״י להיות עיר א ח ת חזרו טבריא ובני ח מ ת ה עכשיו בני ה כ י םה, מקום עד אלא
קטנה עיר כל את מהלכין גדולה עיר ו ה ת ק ר ב ו ת ן ״ ( (3) .א ג ש י העדים שתי התרחבות
אגשי עיר ק ט ג ה מ ה ל כ י ן א ת כ ל עיר גדולה .א י מ ת י )״אגשי עיר ג ד ו ל ה מ ה ל כ י ן ״ ( ו א י ן "
א מ ה שלהן״(, באלפים נכנסת הקטנה )״שכל העיר אמה שלהן אלפים שהיו בתוך בזמן
מדתם בחצי )״שכלתה בלבד אמה היו ב ת ו ך א ל פ י ם א מ ה ש ל ה ן אין ל ה ם א ל א א ל פ י ם לא
)״שמדתם כלה תמיד אמה בלבד ואנשי עיר ק ט נ ה אין ל ה ם א ל א א ל פ י ם הקטנה״( העיר
( 2
)שהרי ה״ג רישא מ צ ו ט ט ת וה״משנה״ .כאן מפורשת הרישא במודד הגדולה״( בחצי
אלא פ י ס ק א וציטאט של ״משנה״( ב״ואין אגשי עיר קטגה*. אינו
( 3
עד <לו> א׳ ו א מ ר והולך ובא מ ו ד ד היה ספ״:0 )צוק׳ ספ״ד בתום׳ ולפגיו
הייתי שהיו ר׳ ו א מ ר לו זכור בזקן א ח ד רועה שבא לפגי מעשה גאמן. תחום שבת כאן
( 4
ל ח מ ת ה עד חצר החיצונה ה ס מ ו כ ה לגשר והתיר רבי וכד .ועוד ה ת י ר מ ג ד ל יורדין בני
5
בגי ג ד ר > יורדין ל ח מ ת ה ועולין ל ג ד ר ובני ח מ ת ה לא היו עולין לגדר. שיהיו
םירשה: ח י נ ג א בר ד י מ י ורב סאא, ס י פ א זו ) ״ ו ע ו ד ה ת י ר ״ ( ה ב י א ה ה ב ב ל י ,
בון בר׳ יוסי ר׳ סירשה וכן הואי, ק ט נ ה עיר ו א נ ש י ג ד ו ל ה עיר אנשי
שם ,כ ב ם ע ״ ד :לא מן ה ט ע ם הזה )״הרשויות״( אלא בגין ד ת נ י נ ן א נ ש י ע י ר ג ד ו ל ה בירוש׳
( 6
אמגם גדולה. כל עיר את מהלכין קטגה עיר אגשי ק ט ג ה ואין עיר את כל מהלכין
להו מטטרגי דגחותא״( ב ב ב ל י )״טטרוגי דימי רב שכן עיקר, זה אם טעם היא שאלה
פוליטי. ג ד ר ל ב נ י ח מ ת ן ״ ( ור׳ מ נ י בירוש׳ )״מפגי ה ר ש ו י ו ת ״ ( מ פ ר ש י ם א ו ת ה מ ט ע ם בגי
שנו במשנתגו בון ר׳ יוסי ב ר ׳ גם שגם רב דימי בר חינגא יוצא מכאן מכל מקום אבל
״ ב ר א ש ו ג ה היו בגי ט ב ר י א מ ה ל כ י ן א ת )ירוש׳ שם( אנשי״ .ואף התום׳ ש ב פ ״ ה ב ״ואין
ואנשי גדולה עיר ה מ ח ל ק ת בין אנשי אלא ע״י ה ל כ ה מתפרשת אינה וכד, חמתה״ כל
קטנה. עיר
ואף ר׳ יוסי קטנה״. עיר אנשי ״ואין שנתה במשנתה שד״תוםסתא איפוא ברור
ו א י ן אנשי .ואולם ר׳ אידי. בון ב א ר ץ י ש ר א ל ו ר ב ד י מ י ב ר ח י נ נ א ו ר ב א ב ב ב ל ש נ ו : בר׳
ב״מ פ״ה .י ע״ב ,י ב מ ו ת והיה תלמיד לד׳ אםי)ידוש׳ י ש ר א ל ל א ר ץ ש ע ל ה ב ב ל י
ש מ מ ג ו ק י ב ל בוודאי גם ד ב ר י ר י ב ״ ל )רגיל ״ר׳ א ס י א מ ר ריב״ל״ ,ב ר כ ו ת סי״א ,יב ע״א(,
434
ורנב״י יודע את שתי הנוסחאות ,ומקיים ״אנשי-א נשי״, ב ,ש ב ת ע ה ב ,ו ע ו ד ( -ש נ ה כט
וכד ,ולית כאן כיצד. אנשי וכו׳ גדולה .מי ש ה י ה מגיה:ואין שתיהן ,אבל הידוש׳ את
כפשוטה מתקבל איגו ״במודד״ ופי׳ ה ב ב ל י )והירוש׳( אנשי״, ״ואין נוסח אבל
שבסיפא מפני אלא ש י ש ל ה ש מ י ט ו ל פ י נו׳ זה, בלבד, ״כיצד״ מפני לא משנתנו! של
שמ״ח - ש מ כ א ן יוצא לו אלפים אמה״ וכד, נ ו ת נ י ן שאמרו ״ו ל מ ו ד ד שנינו )מ״ט(
עדיין במורד. ע ס ק ה לא מ״ט
ששנתה ואולם התום׳ אנשי -אנשי -כיצד העיקרי והקדום הוא איפוא: הנוסח
ק ס ר א, בר כגון מ ש נ ת אנשי״ ,א פ ש ר שעיקרה משנה א ח ר ת ה ח ו ל ק ת על משנתגו, ׳ואין
ש ש נ ה בוודאי )כדברי רבא( ״ואין אנשי״. ר י ב ״ ל, של רבו
ב״כיצד״ רבים במשנה ,להלן ב פ ר ק ״שינויים מצויים״. חילופים
)בברייתא שבת פ ע״ב: משירין דתני מאן בר יצחק איר נחמן ביצה לה ב: (2
וקרוב .320 עמ׳ לעיל משחירין לא משתבש, ומאן דתני לא משתבש א ת השער( משיר
) ע י ׳ ל ה ל ן ס י ׳ .(3 ד מ ת נ י הנכון הוא כאן: שהנוסח
מ ס י ק י ן. ב ״ ק ם״י מ ״ ה :הגוזל ש ד ה מ ח ב י ת ו נ ט ל ו ה (3
הרכבי, ולירמא ותהיג ח ו ץ מ ן ב 568 בכל הנוסחאות, ״מסיקים׳, ״מםיקיך, כך,
ע״ד לה סי״ג, כתובות שבידוש׳ בציטאט אף ״מציקין* מציקין. שגוםחתם: ,204
ש ד ה ונטלוה מציקין״( ,א ב ל ב ה ק ב ל ה ש ב ג ד ר י ם פ״ד ,ל ח ע ״ ג :מםיקין. )״הגוזל
וה ב כ ו ל ם : ) מ ] ש ט ר א ק 11 דתגי מאן י צ ח ק '> בר גחמן רב אמר ב: קטז בבלי
2
לא משתבש .מאן דתני מציקין ( מ צ י קי ן לא מ ש ת ב ש ומאן דתני מם י קין ד מ ת נ י(
)דב׳ כ ח מב( דכתיב מםיקין לא מ ש ת ב ש ומאן דתני ובמצוק משתבש דכתיב במצור לא
,
מ ם י ק י א, ידוש : תרג׳ ם ק א ה, יחסגיגיה )יתרג׳ אונקלום״( ומתרגמיגן הצלצל יירש
ה ם ק א י ן. ארבה ! תעגית ו עיא :ומעלה את מין
גמצא גם בתום׳ אהל׳ סט״ז , > j u ״גוגש״ )מן ״צוק״׳ י ש ע ׳ ג א יג ,״ ל ו ח ץ ״ , מציק,
םםחים אבל בירוש׳ אנס״, *איש־זרוע״, אחד, מציק א(: מב ע״ז ע״א, ט )סםחים יג
( 3
ז מוסק דפד: מיצק, וכי״ו: צוק׳ ב פ״ו מקואות בתום׳ וכן מסיק, ע״ג: כז פ״א,
4
ישראל והם קשים שהחזיקו בה בארץ ' מ צ י ק י ם ס פ ר י האזיגו שי״ז :אלו מציקים,
5
המחזיקין י מציקין ש ג ״ ז ) מ ״ ת ,(223כ ״ ם : מהם פרוטה כצור וכו׳ :ספרי ברכה, להוציא
שם: ספרי מציקין(: )ה״פ ,ו פ ע ם א ח ת : מםיקין :224 שם ועמ׳ אבל במ״ת )״בו״(. בה
םגהדרין קד ב :כל ו כ ו ׳ ) ע י ׳ ה ע ר ה ! (4 אלו הבלשימ כגון צוער אלו מציקי ישראל עד
ד מ א י פ״ו ,כה ע״ב, גמצא עוד בירוש׳ ש ב ת פט״ז ,טו ע״ד: מ ם י ק י ן, לישראל. המציק
מציק. בברייתא ב״מ קא א: אבל
״מציק״ ,״הצטער״ )שולטהייס( ,ידוש׳ ״אציק״, ארץ־ישראל ״צוק״ ,א פ ע ל בסורית
אמרין מ צ יקי ן פ״א ,ג ע ״ ב :ל א תצוק ,״אל תצטער״ ,כ ל א י ם פ״ט ,ל ב ע ״ ב :שרון שבת
435
של צד״י מושפע ע״י א י ן ם מ ״ ך זו א ל א ר י כ ו ך ב״מםיקיך אבל שבתא. דחללינן דילמא
לגמרי שוה ומובנו שורשו ( V e r g i .ו״מםיקיך G r a m m,12 3 8 .
וחילוף .(134 )שולטהיים, ״צוק״ אצל *םוק״ וכן נ מ צ א בסורית ארץ י ש ר א ל ל״מציקיך,
ק פ ץ )יד( — ק פ ם ) ^ < - ( j־ שחק» כמו צחק רגיל, קו״ף, אצל וביחוד וםמ״ך, של צד״י
)סורית( ,ו ש ת י ה ן קסם-קצם ז ק ר ם ל -ק ר צ ו ל א )תרג׳ ובבלי( ,קורצלא ) ס ו ר י ת ( )בסורית( <
ק ו ס י ם )(XOJUS סורית עקם ז עקץ-עקם, זו א צ ל זו ב ס ו ר י ת א ר ץ ־ י ש ר ׳ ; ב ל ש ו ן ה מ ש ג ה :
״םוק״. ששורשו ״צוק״, ואף ״מסיקיא* ו״םקאה״ * ,ס ק א י ך ,אסשר קופיץ ,ועוד. -
פ״ז מ״ח ז סםחים ״קמצנים״, ה נ ו ס ח א ו ת נ מ צ א צד״י א צ ל ״ צ י ק נ י ך )צויקנין(, •כל
ירוש׳ שם ,ל ה רע״א. ״צויקך,
ש ס י ר ו ש ו כ ר ג י ל )עי׳ ל ה ל ן ד מ ת נ י, יש ל ה ת ב ו נ ן ע ל נוסח כי״י כ א ן :מאן ולבסוף
בברייתא״. *תנא שונה ברייתות״ ,״שונה ״תנאים״(
בר יצחק נחמן אמר רב בבלי ם ע״א: ו ל י ב ה וכו׳ ז בא אחר מיד: ב״ק ם״ו (4
ה ע״ג: שם, בירוש׳ וכו׳ t לא מ ש ת ב ש גיבה דתגי ומאן ליבה לא משתבש דתני מאן
וניבה וכד. תני ת ני י אית ליבה. תני ת ני י אית
ניבה דרשב״י(: ומכילתא )תום׳ ב ב ר י י ת ו ת בכל הנוסחאות :ליבה, ב מ ש נ ה
.(118 )לעיל
אלא חילוף־לשון שבמקורות השונים )משנה במשנה, אינו איפוא חילוף־נוםח זה
הבא: או שתי משגיות( .וכך הוא ה ד ב ר גם בסי׳ וברייתא,
ומת שגי אחים בעולמו, אחיו שלא היה אשת כיצד ס״ב מ״א: (5י ב מ ו ת
מ ה ם וגולד ל ה ם א ח ואחר כ ך ייבם השגי א ת א ש ת אחיו ו מ ת )״אותו ש י י ב ם ״ ,
( אחד
משום צרתה. יוצאת משום א ש ת אחיו שלא היה בעולמו ו ה ש ג י י ה ה ר א ש ו ג ה
גולד להן אחיו ואח״כ שני אחים ומת אחד מהן וייבם השני את אשת במ״ב: וכן
יוצאת משום א ש ת אחיו שלא היה בעולמו וכד. ה ר א ש ו נ ה אח
ד״ה ע״א )ל שהתום׳ אלא הראשונה -ושנייה; ה ס פ ר י ם : בכל בסיסא כאן
-ושנייה, הראשונה וס: וק לו, ד״נ, ד ס ו ׳ י>, מב״ב נוסח ברישא להם שהיה שלשה(
-וראשונה! השנייה ב ס י פ א : -ה ג י ה ו
א״כ עיקר ז בלא-םפק הוא על כן השנייה-והראשוגה, ברישא: וכו׳ מי״ר גוםח
לתגא בגיגוד -״ראשוגה״. אשתו ואת -״שגייר,״ היבמה את בם״ג כאן התנא קורא
מ ״ א וב׳. פ״ב של
2
ו ע ל זו ה ו א ש ה ע י ר ר ב נ ח מ ן ב ר י צ ח ק ,י ז א :א מ ר ר ב נ ח מ ן ן ב ר י צ ח ק ו > מ א ן ד ת נ י
מ: בכיי חולצת, ״נכרית״!( )ולא שניית מאמר ומת בה עשה אפילו: בד״ט ל ע״א, (1
436
ראשונה לא משתבש לא משתבש ,מאן דתני ש נ י י ה ל א מ ש ת ב ש מאן דתני ר א ש ו נ ה
מאי ראשונה ראשונה לנפילה )״שנפלה ראשונה לייבום״( ומאן ד ת נ י שנייה לא מ ש ת ב ש מאי
שנייה שנייה לנישואין)״לנישואין של שני שהוא היה נשוי כ ב ר ה א ח ר ת כ ש נ פ ל ה זאת לפניו״(.
לא משתבש ה כ א דתני ראשונה )כפירוש ״אחרים״ שבחי׳ הרמב״ן( ״מאן כלומר
מבעלי אחיות אחד מת דתנן התם לא משתבש אחין ד׳ ב פ ר ק שנייה דתני ומאן
משום והראשונה יוצאת משום אחות אשה השנייה נשוי נ כ ר י ת א ת א ש ת ו ו מ ת וכנס
לא מתניתין לההיא דתני ומאן ד ה כ א ר א ש ו נ ה היינו ד ה תם ו ש נ י י ה צרתה
דמאי שניה שניה לנשואיך u משתבש
תנאים שני של חילוף־לשון אלא שבם״ב, במשנתנו שאין כאן חילוף־נוםח ז״א
לפ״ג דווקא רנב״י כוונת שאין אלא ש ו נ ו ת ,ו מ י ש ש נ ה זו ל א ש נ ה ז ו ז ״משניות״ של
ל״משניות״ שונות. אלא
ומ״ב, מ״א לפ״ב הקבלה שהיא א )בבלי יט א -ב!(, פ״ב אף התום׳ אמנם כי
וכי״ו: בדפו׳ שנינו שם שכן ש נ י י ה -ו ר א ש ו נ ה , בהלכות של פ״ב: ששנתה נראה
ומת אחד מהן בלא ולד ועמד אחד אחים בעולם א ש ת אחיו שלא היה בעולמו שני כיצד
יוצאה להם אח ואח״כ מת הראשונה ביבמתו עד שנולד ולא ה ס פ י ק לעשות מ א מ ר השני
ולא מאמר עשה או מתייבמת. חולצת או שנייה בעולמו היה שלא אחיו אשת משום
2
תצא משום ' ש נ י י ה )הראשון( וכד מת ואח״כ אח להם שנולד עד לכונםה הספיק
2
אומר ר׳ ש מ ע ו ן מתייבמת ולא חולצת ' ו ה ר א ש ו נ ה בעולמו היה שלא אחיו אשת
ל ר א ש ו נ ה . וכו׳ ,א ם ח ל ץ ל ב ע ל ת מ א מ ר ח ו ל ץ
״חולץ ובמקום -ושנייה, הראשונה בםיסא: גם ברישא גם א -ב יט בבבלי
וודאי שעיקר ב ת ו ם ׳ אבל צרה. של התום׳ ,בברייתא ש ב ב ב ל י :לא גםטרה לראשונה״
השגייה -וראשונה ,כ מ ו ב ס י פ א בדםו׳ וכי״ו. ברישא: גם הגוסח
יש ל ג ו א י פ ו א ״ מ ש ג ה ״ ) ב ר י י ת א ( מ ק ב י ל ה ל פ ״ ב ,ש ש ג ת ה ״שגייר - ,ו ר א ש ו ג ה * .
ה ר א ש ו ן ״ראשונה״ -אשת שבמשנתנו הוא בוודאי ״ ר א ש ו נ ה ״ ו״שנייד״״ ופירוש
) ״ ה ש נ י ״ ש ב מ ש נ ה זו( ,כ ס י ׳ ר י ״ ד ) ״ ת ו ם ׳ ר י ״ ד ״ ( . ה ש נ י ו״שנייה״ -אשת )היבמה(
ואשר לפ״ג מ״ו א פ ש ר ואפשר ש נ ו ס ח מב״ב ,ד״נ לו וק ופ ברישא :ה ר א ש ו נ ה -ו ש נ י י ה ,
הא ואמגם כבר אמרו בבבלי ל ע״א על הסיפא: תנאי. ת ר י עיקר ,ורישא וסיפא הוא
והך ברישא תנא ה ס י ם א( )ככ״י מ ורש״י ,כ ל ו מ ר ה א ל מ ה לי היינו ה ך וכו׳ ת נ א תו
דחביבא ואיידי לאיםורא חזיא )כ״י מ ,וכן ל ב א מ וב״ח( ו ה ד ר ושיירא להיתרא חזיא
שישנן כאן אחרות במלים ז״א מ מ ק ו מ ה . זזה לא )״סיפא״( ו מ ש נ ה אקדמה ליה
מפליא. ש כ ב ו ת שונות ,ומכיון שכך אין שינוי הלשון ושינוי ה ט ר מ י נ י ם במ״ו כמו
רמב״ן: וכו׳. משתבש לא מעמים שתי לוי לפני שנפלה להך ראשונה לה דקרי מאן רש״י: (1
שנייה בה דתני ואיכא וכו׳ אחיו אשת משום יוצאה ראשונה כ ד ת נ ן ב מ ת נ י ׳ לה ו ת נ י איכא
אעימ ,(433 )לעיל א סא בעירובין וכמו אפשר, לעצמו כשהוא זה, פי׳ וכוי. אחיו אשת משום יוצאה
)כמו הכי״ דתני ואיכא הכי דתני ״איכא בנוסח( שעסקו )אע״פ בפירוש לפניו נאמר לא שם שגם
איםוא. מכריעה אינה דש׳׳י על ראשונים של זו ותשובתם ,(184 ,321 לעיל ע׳׳א, ב וע״ז ע״ב נ בסוכה
בו. שוים הספרים כל אלא ב פ ״ ב מ״א ובי, נוסח נמצא שום שינוי שלא העובדא עומדת פ י ׳ זד, גגד אבל
של ״שגייח׳י(, ג״א וכי״ו הוא שבדפו׳ )״הראשון״ חולצת יוצאה-ושגייה הראשוגח צוק׳: (2
ומשובש. מוגה שלו שהגוסח ז״א ל ר א ש ו ג ה, חולץ להלן: בצוק׳ אף אבל
437
זוטר א מ ר .3
זוטרא ,ח ב י ר ם של ר ב אשי ושל אמימר ,אף הוא ע ס ק ב ק ב י ע ת נוסח ה״משניות״ מר
ו ח י ל ו ס י ה ן י> .כ ב ר ה ז כ ר ת י ) ל ע י ל (432ש ב ב ״ ב ק מ ז א נ מ ס ר ״ ס י מ ן ״ ל נ ו ס ח ה ב ר י י ת א ב ש ם
מ ר זוטרא ואיתימא ר ב נחמן ב ר יצחק״ :וודאי א ח ד מן השלישית ,״רב יוסף ו א י ת י מ א
.(V, 4 מ ח ם ר א חסודי ש ש ל ש ת ס ע ס ק ו ב ד ב ר ז ה ,ו נ ת ח ל ף ה א ח ד ב ש נ י )ועי׳ מפני
דתני הכי לא ומאן משתבש לא הכי דתני ״מאן לומר רגיל הוא אף כרנב״י,
ואינו מ כ ר י ע בחילופי־גוםח או הילופי־לשון: משתבש״,
(1ב י צ ה ל ה ב :א מ ר מ ר ז ו ט ר א מ א ן ד ת ג י מ ש י ל י ן ל א מ ש ת ב ש ו מ א ן ד ת ג י מ ש ח י ל י ן
ט0ח׳ מתני, מר זוטרא בבבלי: ורגיל ״התלמוד״, של ״סדרן״ (1חוא היה אף
ב ר ו ר וכו׳ ל ב ר י י ח א ,ב״ב קמז א :יו״ט של ע»רח י ע״ב ,קכ א ,מו״ק יח א ,נזיר גז ב וב״ב ע ע י ב ,
. I . Interpretation 10 - 11 ל ו ל איתמר ,עי׳ ר׳ ישראל לוי
יודן ומן כל רבנין, אנא שמעית מר׳ ר׳ מנא אמר ע״א: ג ל פסח׳ ט״ו, (2עי׳ גם ידוש׳
וועדא קם עם ר׳ מגא אמר ליה רבי יודן לא גחית לביח ״ ,ו ע״ד(: ט פ ) ״ק
ב ע״א מ ז גיםין ם״ה,
מח חידוח הוה לכון.
438
)סתמיות ומפורשות( .VIהגהות בבבלי וירושלמי
פ״ג ,כא בירוש׳ כג א -״כיגי״ בםגהדרין ״תני״ ״כיני״ אף ל״תני״. מקביל וכך
) ל ע י ל 328ו א י ל ך ( ן מא ע״ג פ״ד, מג ב -״כיגי״ בירוש׳ ״תגי״ ביומא ) ל ע י ל .(290 ע״א
( 2
ס י ׳ .(35 כ י ג י, ב ס ו ט ה מ ד ב -״כיגי״ בירוש׳ ס״ח ,כ ג ע ״ א )להלן, ״תגי״
)לעיל ע״א לב ם״ח, בירוש׳ כאץ -א ל א ״ סב א -״לית בכתובות ״תני״ במקום
ר ב כיני מ ת נ י ת א א -״ ר ב יהודה בשם ב כ ת ו ב ו ת עז ב מ ק ו ם ״חייא ב ר ר ב ת נ י היו* «(289
בשם ״הכי קתני* ב נ ד ר י ם מ ה א, במקום ל א ע ״ ד ) ל ע י ל (202ז ס״ז, בו״ בירוש׳ בשהיו
.(361 ש ש ת -״כיני מ ת נ י ת א ״ בירוש׳ פ״ה ,ל ט ע״א) ,לעיל רב
אנו רואים איפוא כי ל״אימא״ ,״תני״ ו״הכי קתני״ מ ק ב י ל י ם בירוש׳ ״כיני מ ת נ י ת א ״
״ ל י ת כאץ -א ל א ״ . ואף
בשבועות שבירוש׳: ל״כיני״ מקבילים ה מ פ ר ש י ם ו״ה״ק״ ״אימא״ אף אבל
ביבמות ק ע״א )בשם כיני ן ר ב יהודה( -בירוש׳ פ״א ,לג ע ״ ב : )בשם ב :הכי קאמר יב
כיני אחר(: ובלשון )סתם ע״א יב יבמות פי״א. אימא-בירוש׳ בכ״י מ חסר(: רבא;
.(385 )לעיל מתניתא
אמור( ,כ מ ו במלה: )מלה ״פוש״ בעיקר פירושו ק א מר״, כ״הכי ״אימא״ שכן
״אימא״ ובמקום להלן ״תנאים״(. )עי׳ לה״ הרגיל )״מפרש״( א מ ר ל ה והוא תני ״הוא
ב ״אימא״ - נז בכתובות ״תני״: פעמים כמד. ו ב כ י ״ י ב ה ק ב ל ו ת נמצא ה מ ג י ה
שאוכל דשבועה שאי אוכל ת נ י ) ל ה ל ן ,״ א י מ א ״ ,ס י ׳ (43ז ב נ ד ר י ם ט ז א : ע עיב: בנדרים
ש ב ו ע ה ש א י א ו כ ל ) ל ה ל ן ,״ ת נ י ״ ס י ׳ ; (79״ ת נ י ״ ב מ ק ו ם תני ק א מ ד -ב ש ב ו ע ו ת יט ב :
פ ע״א יומא ,(431 )לעיל עירובין סט א ,(326 )לעיל רע״א מה סוכה בכי״י: ״אימא״
)להלן ,(332כ ת ו ב ו ת גז ב ,ב ״ מ ק י ג א ו ש ב ו ע ו ת כ ע ״ א ע מ ׳ .(139ג ז י ר ל ב ב ) ל ע י ל )לעיל
.(228 )לעיל א לט וקידוש׳ ע״ב, סג ט״ג, ערלה לירוש׳ (2
439
ב״ב למשל קאמר״, ו״הכי בין ״אימא״ ואף ישנם חילופים בכי״י ״ א י מ א ״ -״תני(. ל צ א
440
.(371 א ב ל א ף א ו ת ם ה א מ ו ר א י ם ה מ ע ר ע ר י ם ה ג י ה ו ב ד ו מ ה ל ה ב מ ק ו ם א ח ר )עי׳ א ב י י ,
פ י ר ו ש י ם א ח ר י ם ש ב א ו ל פ ג י ה ן או ל א ח ר י ה ן יד ועל אצל אף רגיל שנעשות הגהות
)׳ואבע״א״ ,עי׳ ל ע י ל ולהלן( ,או ש ם ו ג י א מ ק ב י ל ה מ פ ר ש ת א ת ה מ ש ג ה ב ל א כ ל ה ג ה ה ) ע י ׳ להלן(.
טעמה ואת בה הצורך את ל פ ר ש ב ל א ההגהות את כרגיל מביא הירוש׳
אלו הגהות היו ישראל, בארץ כאן, ו כ ט ב>: מ ב ו א יט ב גרז״פ, ומתן כל משא ובלא
וידועות. ו מ ו ס כ מ ו ת מ ק ו ב ל ו ת כגראה
וכדומה ,הן ברונן )אבל לא כולן ,עי׳ לדוגמא לעיל (433מפורשות (1ה״הגהות״ עם ״לית כאן״
אמוראים( ,עי׳ בפרקים שלמעלה. )בשם
מתגיתא מקולי וכוי. היא כן (2ושם :כיגי מתגיתא וכו׳ דל
פירוש עם ״כיגי״ בשם ר׳ יוחגן גם ידוש׳ שביעית פ״א ,לג עיג. (3
(4השוה ״כך היא הצעה של משגה ואיפוך״ ,לעיל .238
441
שהמשנה או המשנה על שמוסיפה ב ר י י ת א אף מציין מתניתא״ ׳כיני אבל
מעין ז״א ש ב מ ק ו מ ה , משנה של צ י ט א ט אף מציין מתניתא״ ״כיגי אבל
ומתן: מ ש א או פ י ר ו ש ש א ח ר י ה ״פיםקא״
מ ה גן ק י י מ י ן ו כ ד , הכום. מ ז י ג ת ל ע נ י י ן ם״ז ,כו ע ״ ב :כ י נ י מ ת נ י ת א דמאי
( 4
דמאי ז )מ״ב( הכוס״ של ״מזגו לו א ת פ ר פ ר ז ה איגו אלא הכום״ מזיגת ש״לעגין
והשוה מ ע״ג! בנדרים ש׳־ז, כן״ אמרה (1״כיני מתניתא* בחלה פ״א ,נז ע״ג = ״מתגיתא
״וחני כן״ הרגיל בידוש׳.
המשנה שנתה ״כבני״ ,מפני ״שבני בנים נקראים בנים״ )עי׳ ב״ב קמג נ ( . (2
וכו׳ - דבי שמעון מתיר שדהו כ״מ לא ימכור אדם אח (3אבל במעשרות פ״ה ,נא ע״ד:
ס י ר ו ת י ו )כך ריבמיצ וריש שם :בירוש׳ אין ״כ״מ -שדהו״ אלא פירוש למ״ג :לא ימכור אדם את
מובא אף בלא ציון היא ,ובר״ש ברייתא שאחריו וכו׳ מתיר״ אבל ״רבי שמעון וכו׳(, מפרש
(4פירושי המפרשים דחוקים. ת נ י רבי שמעון מתיר. ״תני״ :ואמרי׳ בירושלמי
442
לצורך למכור ט ב ל אלא רשאי מתניתא אין א ד ם כיני יונה פ״ה,כ ד ע״ד :א מ ר ר ב י
כיני מתניתא כ ל נ ד ר ו כ ד בשלא התנה נדרים פ״ג ,לז ע ״ ד : =0מ ש נ ה ח ( ו ב ל ב ד ל ח ב ר »
בוודאי א ף ירוש׳ כלאים פ ״ א ,כז ר ע ״ א :כיני מ ת נ י ת א א ב ל א ם ו כ ד ) ע י ׳ ל ע י ל .(370ו כ ך
שמה נקרא יונה למד. ו ה ש ע ו נ י ת( .א מ ר ר ב י פ ו ל )כי״ר: ו ה ש ע ו ע י ת ה ל ב ן
קידושין ו כ ד -א י נ ו א ל א ״פיסקא״ " ז שהיא משעשעת את ה ל ב שעונית( שעועית )ר׳:
( 2
נאמן .ר ב אמר אינו אחים שאמר ו כ ד יש לי <מי> מתניתא כיני ם״ג ,ס ד ע ״ ב :
שאין א פ ש ר אף זה, שכאן ) ל ע י ל 176ה ע ר ה , ( 8א ל א וכו׳ נאמן לגרש שבידו מאחר
כ א ןא ל א ה ט ע מ ת הנוסח העיקרי בניגוד לרב.
קיבל עליו וכשמת טבי עבדו ברכות פ״ב ,ה םע״ב: ה ד ב ר א ף בירוש׳ וכךהוא
הא תנחומין ע ל העבדים .וכד. מקבלין שאין רבינו תנחומין אמרו לו ל א למדתנו עליו
ב נ י חורים אחרים מקבלין תנחומין עליהן .כיני מ ת נ י ת ה אין מקבלין תנחומין ע ל העבדים.
ק י ב ל וכוי ) מ ם ׳ לנחמו ולא תלמידיו שםחתו של רבי אליעזר ונכנסו שמתה תני מעשה
ש מ ח ו ת פ ״ א .ב ב ל י ש ם ט ז ב( ו ה ל א א מ ר ו א י ן מ ק ב ל י ן ת נ ח ו מ י ן ע ל ה ע ב ד י ם מ פ נ י ש ה ע ב ד י ם
על כ ל ש כ ן ת נ ח ו מ י ן מ ק ב ל י ן א ח ר י ם א י ן חורין ע ל ב נ י א ם כבהמה.
מי ש מ ת עבדו או בהמתו וכד. ה ע ב ד י ם .
בכי״ר .אבל וגמ׳ ע ״ י ה מ ג י ה ו ל י ת א מקבלין, אין בכי״ל :ה א בגי חורים אחרים
ה ה ת ח ל ה ,ד׳־ו ג א ע ״ ב ת ו ה ״ א עגין ה ר א ש ו ג י ם )עי׳ אהצ״ו ,ויש ל ה ו ס י ף כ מ ו שיוצא מ כ ל
וראיתי בירושלמי רמב״ן ש ם : ברכות שם( יש כ א ן חסרון. ומאירי תוא״י[ שערי ]ועי׳
מ ק ב ל י ן א י ן א ח ר י ם ח ו ר י ן ב ג י ע ל א ם שקבל ר״ג. תנחומין על שהקשו
ח ש י ב ד ה ו ה מ ש ו ם א ל א ה ע ב ד י ם . ע ל כ ל ש כ ן ל א ת ג ח ו מ י ם ע ל י ה ם
ח ב י ב אדם> ש ת ל מ י ד ו < ש ל בירושלמי פרשו רשב״א :כבר כ ב ד י ה : ע ל י ה
( 3
שמ״ק: ; וכן כבנו עליו <חביב> כרצונו ה י ה המשמשו כ ב נ ו וכן עבדו <עליו>
הרא״ש: תום׳ חביב עליו כבנו, וכו׳ שתלמידו ח ב י ב עליו כבנו וכן עבדו בירוש׳ פירש
שתלמידו ש ל א ד ם ח ב י ב עליו כבנו וכן עבדו וכד. מ כ א ן מסרש ע ל ה בירושלמי
במקומות להלן וסרץ נדחף ה״חסרון״ בירוש /אבל ישנו החסרון אלא שכל
) ת ר ב י ץ ש ״ ו ,50 ,ס ו ף ס י ׳ ,(42 בירוש׳ וגכגם מתוך הגליוגות ש ל א במקומו ,כרגיל אחרים
<אין> וכךצ״ל ,ע ל ס י כי״ל ושאר הגליוגות שגכגסו ש ל א במקומם :ה א בגי חורים אחרים
4
תגחומין ל א > עליהם מקבלין אחרים אין עליהן < א ם ע ל בגי חורין תגחומין מקבלין
<גימ׳ ת ל מ י ד י ה ד ב ר ג ש א ח ב י ב ע ל י ה כ ב ר י ה > .כיגי מ ת נ י ת ה וכו׳. כל שכן על העבדים>.
באמצע שהיא מפסיקה הברייתא, הראשוגה ״אם על״ וכד ,גכגםה בתוך הפיםקא
5
/וליתא בשמחות שם ובבבלי. העגין
ו ה ש ע ו ע י ת ) ו כ ך פי׳ הלבן אלא הלבן פ ו ל תימא לא מתני׳ כיני ירושלמי ריבמ״צ: (1
פול הירוש׳ ה ו א : שנו׳ יוצא כי״ר מתוך אבל ע׳ ה ל ל ב ר ו ל ס . ביתו״א, ריב״ק וכיו׳יב המפרשים(,
לעף׳ )כערוך ע׳ פ ו ל ( ,עי׳ fvicia faba, ש ע ו נ י ת = oaouvit בא. להגיה ולא והשעונית, <חלבן>
נם שהיא )עיז לח ב( ״שעיתא״ ״שומנית״, צורת־ההקטנה ,כמו להיות יכולה הצורה I I Floraי . 10
מתניתא ״כיני המלות ליתנהו ובערוך ובריש מהריבמ״ץ ״בפי׳ שכתב לוגץ בארמית. היא צורת־ההקטנה
בכייר. (4כ ״ ח מקוטע. ובדפוסים הרשב״א במ״ש ב ש ם (3כ ך ש ר י ״ ר •230 , (2
443
כד שאחרי הברייתא: ה ש נ י ה ״נימ׳ ת ל מ י ד י ה ״ וכו׳ נ כ נ ס ה ב ת ו ך ה ס י פ ו ר והסיסמא
ד ב ר ת ל מ י ד י ה נ י מ ׳ י> רביה דהוה עילוי ר״ל קביל וכו׳ אדא בר ר׳יחייא דמך
ליתא זו פיםקא כל שכן וכו׳, עילוי, ואיפטר עאל כ ב ד י ה ע ל י ה ח ב י ב נ ש א
ב ש ה ש ״ ר פ ״ ו ס י ׳ ד ו ק ה ״ ר ס״ד ,ס י ׳ ג .ו ״ נ י מ ר ״ ב י ר ו ש ׳ ה ו א כ מ ו ״ א י מ א ״ ב ב ב ל י ב נ י ח ו ת א
סנהד׳ ס פ ר י ו א ת ח נ ן פי׳ ל ד וירוש׳ ״שתלמידו ש ל א ד ם ח ב י ב עליו כבנו״, בירוש׳. ורגיל
2
כתלמידו / פ ״ י ,כ ח ס ע ״ ב ,מ כ י ל ׳ ע מ ל ק פ ״ א ,178 ,ו א ב ו ת פ ״ ד מ י ״ ב .ו ע ב ד ו
אל ״תני״ שלאחריו. םי ם ק א א ב ל ״כיני מתנייתא״ ש ל א ח ר י ו אינו א ל א
א יץ ממשנתנו, ב ה ר ב ה ה ש ו נ ה טכסט מתניתא״ ״כיני אחרי אם בא איפוא
״כיני הפתיחה ע״י אם ואף הגהה. זה מציין מתניתא״ ש״כיני כ ל יסוד לומר, עדיין
עדיין אומרת זאת אין משנתנו לנוסח שוד, שהוא המשנה מן ציטאט בא מתניתא״
הוגהה על סי *כיני מתניתא* )כדברי ושמשנתנו היה נוסח אחר במשנה הירוש׳ שלפני
הבא שה״טכסט״ אםשר הראשונה כי בדוגמא ל ה ל ן ס י ׳ .(8 פ״ט ה״ב, בתרומות רא״פ
ציטאט של באמת אלא איגו שה״ציטאט״ בשגיה אפשר פירוש ,או ב ר י י ת א , אלא איגו
בא פירוש או מ ש א ומתן. ש א ח ר י ו )״סיסקא״(, המשנה
איסוא ל ב ד ו ק כ ל ״כיני״ ו״כיני״ לעצמו. עלינו
בהגהות(. ונראות
( 3
מה הנדבך האילן ובראש בראש קורין האומנין מ״ד: פ״ב ברכות .1
רשאין לעשות כן בתפלה. שאינן
5 4
והאומנין ( קורין ב ר א ש האילן הפועלי׳ ירוש׳ שם ,ה ע ״ א :כיני י מ ת נ י ת ה
ובראש התאנה וכו׳ ,בתום׳: בראש הזית מתפללי׳ ה נ ד ב ך .ו ת נ י כ ן )תוס׳ פ ״ ב ח( בראש
בירוש׳: לונץ, ואחריו רש״ס, וכך השלים וכד, ומתפללין האילן בראש קורין פועלין
ותני כן בירוש׳ גם בשרי״ר: ומתפללין וכד .אבל נפועלין קורין ב ר א ש האילן[ כן ותגי
ועם בירוש׳, העיקרי הנוסח בוודאי והוא ו מ ת ס ל ל י ן , כן ותני כי״ר: מתפללין!
ש ל ה ת ו ם ׳ ) ב ל א ציון ,כ ר ג י ל בירוש׳(. ה מ ש כ ה חדש, מתחיל עגין ״ומתפלליך
Werk- ״ א ו מ נ י ך ,ס ו ר י ת ״ א ו מ נ א ״ ,א ש ו ר י ת ,ummanuה ו א ״ ב ע ל מ ל א כ ה ״ ״אומן״,
ל ״ פ ו ע ל י ם ״ ,Arbeiter ,ב י מ ם ״ ו מ ״ א . בניגוד במשנה, meister, H a n d w e r k e r ,ו כ ן ת מ י ד
ו י פ ו ע ל י ם ׳ ה ס כ ר ג י ל ה ע ו ב ד י ם ב ש ד ה ו ב כ ר ם ,Landarbeiterב ״ מ פ ״ ז מ ״ א ,מ״ד ,מ״ה ,מ״ז ,ועוד.
מלאכת ״פועלין׳, ״אומניך אלא א״כ איפוא אין ה ע ב ו ד ה ״ ב ר א ש האילן״ מ ל א כ ת
הנדבך בראש ו ה א ו מ נ י ן האילן בראש קורין ה פ ו ע ל י ן הירוש׳: מ פ ר ש כן על
ב״אומניך, שניהם את וכללה קיצרה שהמשנה אלא ״אומניך(, עבודת שהוא )בבנין,
ולא דיקדקה בנושא המשותף.
(1אף יחו״א כ״י ע׳ חייא בר אדא :נ י מ א ,אלא ש״ניםא״ היא צורה בבלית ,שנשתבשה בירוש׳
בכמה מקומות מן ״נימר״.
(2הסוף שבראשונים :וכן עבדו המשמשו כרצונו חביב וכוי ,אינו אלא פירוש הראשונים לדברי ירוש׳ אלה.
שבבבלי טז א .אבל במשנה וכן בציטאט וצוד, רי״ף ורא״ש ,רי״ד, (3כ ך מביב ומי״ר ,ד״נ,
שבירוש׳ ה ע״א ,לו ,ק ס ה ב ,ריווא ,מנט׳ ,ואילך :או בראש.
(5שרי״ר מוסיף :קורין. (4כ ך נבי״ר ) ב י נ י ! ( ורש״ם וד׳ אמ״דן שרי״ר :10כני.
444
ואין היא ע ו ס ק ת איפוא ״בראש האילן״ ולא ״בראש הנדבך״, לא נזכר אלא בתום׳
ב פ ו ע ל ש ב ש ד ה וכרם .ואולם ה ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י טז א ,ש ה י א מ ז כ י ר ה ״ ב ר א ש ה נ ד ב ך ״ , אלא
היא שונה כמשנתנו ״ ה א ו מ נ י ך :האומנין קורין ב ר א ש האילן ובראש הנדבך. הרי
מי שקרא שם )״מערב שבת״( לתרומת מעשר של דמאי דמאי פ״ד מ״ד: .4
אצלו לאכול עגי למודים ואם היו כהן או עני של ודאי לא יטלם בשבת, ולמעשר
וכו׳. ו י א כ ל ו י ב ו א ו
( 5
)ביצה ס״א דתנינן תמן בשבת . י ת נ ם כיני מ ת נ י ת א לא שם ,כ ד ע ״ א : ידוש׳
(2כך הוא אצל רש״ם בפנים ובפירושו )״ה״ג כיגי מתגי׳״ וכו׳( ולוגץ שגה. (1כן ,ליתא ככי״ר.
בם״. ״גו ה ג י ן בם ,במקום נ ו ח ני ן כיו״ב למשל בתה״ג הרכבי סי׳ מ״ו: נ(
וכבר הגביל אותה הבנלי )עי׳ הגיון אריה(, על המשנה הסיפא :משגמר בלבו וכוי ,חולקת (4
שם ״בירא שמיס״.
כ י נ י מתניחין(< כך מוגה בד״ח ,ע״פ ריש ור״מ ,וכ״ה בתום׳ ביצה יב ב ד״ה אין )וצ׳׳ל: (5
נחגום ,כי״ר ז דחגים I ו״ו:
445
״ולא יטלם לאו דוקא אלא וכד. ביו״ט חלה ומתנות לכהן ב״ש אומרי׳ אין מוליכין מ״ח
<ר״ש ו כ י ו ״ ב ר ״ מ ש ם ( ז ש כ ן א ח ר י ש ק ר א ש ם ה ״ ג ט י ל ה ״ ל י ת נ ם״ כדי לא יטלם כלומר
ואם היו כהן או נמי דיקא דקתני סיפא: ומתני׳ )עי׳ ר ״ ש ד ״ ה ל ת ר ו מ ת מ ע ש ר ( . מותרת
מכאן שה״נטילה״ עצמה מותרת. ו י א כ ל n יבואו וכד עני
םומכין .5כ ל א י ם פ ״ ב מ ״ ח :א י ן ם ו מ כ י ן ל ש ד ה ת ב ו א ה ח ר ד ל ו ח ר י ע א ב ל
ירקות חרדל וחריע. לשדה
2 ( 1
הא לסמוך סומכין .מתניתין > מ ק י ם י ן אין שם ,כח ע״א :כיני מ ת נ י ת א ידוש׳
לחסיות בלבד דברי חרדל וחריע אלא מ ק י ם ין ד ת נ י ) ת ו ם ׳ ם ״ ב ה( א י ן יודה ד ר ב י
רבי שמעון התבואה חוץ מן וחריע חרדל מ ק י ס י ן לכל אומר יודה רבי מאיר רבי
0
של קטנות ערוגות אומר בן ג מ ל י א ל שמעון וחריע רבן חרדל מקי פין לכל אומר
ח ר ד ל וחריע. אותן מ ק י פ י ן ירק
״להקיף״ אסור ״םומכין״: במקום ״מקיפיך ה ת ו ס פ ת א עיס מ ג י ה הירוש׳
שיש בשעה ז״א ולקרב, ״לסמוך״ מותר אבל וחריע, חרדל תבואה לשדה ולחבר
( 4
. כל שהוא ביגיהם ריווח
ממש, ומחובר קשור א ל א שקירוק זה יכול להיות ל ־ ״ פירושו ״קרב״, ״סמך
)שם ס ״ ב מי״ב(, לגדר מכאן״ וכד ״זה ס ו מ ך ס״א מ״ד(, ״סמך לו כותל אחר״ )ב״ב כמו
וכד חבית של לבורו סמוך בור אדם יחפור ״לא כמו קצת, מ ר ו ח ק להיות ויכול
אילן סמוך אדם "לא יטע )שט פ ״ ב מ״א(, טפחים״ שלשה חבית הרחיק מכותל אא״כ
נראה״ וכו׳ אע״פ שאינו אמות״ )מי״ם ,״סמוך ממנו ארבע אא״כ הרחיק חבית לשדה
ולזו א ב ן כ י ר ה ו נ ט מ א ו ,ס מ ך לזו א ב ן א ח ת מ כ א ן שעשאם ״שתי אבנים )מגילה ג ע ״ ם »
מכאן״ )״לשפות עליהן ק ד ר ה בין אבן לאבן״( ,כלים פ״ו מ״ד. אחת
כמו ״אם איגן קשורות א ע ״ פ זה, אל זה ק ר ב והגע, ח ב ר פירושו ״מקיפין״
)גטין פ י ט מ״ז(, ש ל זה״ בצד ראשו ר א ש ו ש ל זה ״הקיף )שבת פ י ״ א מ״א(, שמוקפות״
ורגיל(, )תרומו׳ פ ״ ד מ״ג, המוקף מן יום פ ״ ד מ ״ ב ומ״ג(, וטבול )נדה פ״י מ״ז ומקפת
ב ב נ י מ ע י י ם ) ח ו ל י ן ג ע ״ א ( ,א ק פ י נ ה ו ו ל א א י ד מ ו <שם(. מקיפין
על זה כבר העיר שוורץ ,הגיון אריח 158 ,תערה סד. (5
ס ב ב ,וגו׳ התום׳ רפו׳ ״לערוגות״ מוטעה. ״מקיסין א ו ת ן * של רשב״ג שם ,הוא במובן (6
446
שבשלו כל צרכן וענבים כל צרכה שיבשה תבואה כפול הלבן. משיעשו וענבים
מ ת ק ד ש ו ת . אינן( )מי״ר וד״נ וכי״י: אין
כי״ר: מתקדשיןז ר״ש: מ ת ק ד ש ו ת , אינן מתני׳ כיני ע״א: לא שם, ירוש׳
מ ת ק ד ש ת . אינה מתניתה כיני
<ע״פ א י כ א א י ם ו ר א א ב ל מתקדשות אינן דווקא מפרשים: ופ״מ רא״פ
מוציא א ת האיסור לנטוע גפן אצל פ״ב ,כז ע״ד, כ ל א י ם פ ״ ה הי״ג( .א ב ל ה י ר ו ש ׳ רמב״ם
תגי םומכין עומרין בצד גפנים .אמר ממשגתגו: ולא ברייתא, שיבשה-מתוך תבואה
מהו לזרע בצד גםגים )גפן יבש( אמרה שאסור ליטע בצד קמה יבישה יוסי הדא רבי
מקדשת ואמר ואיגד, אסורה גםן ש י ב ש ה ם״ז מ״ב( )כלאים גישמעיגה מן הדא יבשות.
יוצא א״כ גפנים יבשות. בצד אלעזר דרבי מאיר היא וכד הדא אמרה שמותר לזרע רבי
שהעיר )כמו להוציא אפשר ולהיפך מ״ז. מתוך זה איסור להסיק שאין מכאן איפוא
ב כ ל פ״ז, הרגיל במשנתנו. מתקדשות״( ולא )״אסורות ״אסורות״ מחסרון שם( הרא״ם
מ ו ת ר .ו א ף צ ר י ך ה י ה ה י ר ו ש ׳ ל ו מ ר ׳ .״ ה א כ ת ח י ל ה א ס ו ר ״ ,ו כ ד ו מ ה . שהוא
•גפנים גליון ונ״א ,״גפן יבש״ במקום ונ״ב עי״א ,והוא כנראה וליתא בכי״ל (1רא׳׳פ מחקו,
זרע ואח״כ: שורה של עמודה כחצי ריווח פנוי )כתוב ״זבישה"( ייבישה״ אחרי בכי״ר יבשות״ ן
בצד גפנים יבישוח.
בירוש׳ דאמרי׳ והיינו מתקדשוח גרסי׳ ול״ג מחקדשוח ) ז ( אינם מ״ש: בשם רש״ס מביא (2
מאתים אבל מקדשות את אחרים מתקדשות כלו׳ כיון דגמרו כל צרכן שוב לא יוסיפו כיני מתני׳ אינם
כפי׳ מיש פי׳ גם הירוש׳ וכו׳ )בבפנים(. הרי עולם הו״א דהיפ ולולי וכו׳ )כלשון הרא״ש בפירושו(
לרבץ )באות די( ,אע״פ שלא הזכירו.
447
א י נ ה מתניתה כיני כאן, כי״ר נו׳ שכן מסופק, שלנו הירוש׳ שנוסח אלא
ה ר י זה נ מ ש ך ע ל ״ ת ב ו א ה הדבר א״כ ועיקר. קדום עושה רושם של נוסח מ ת ק ד ש ת ,
ו״כיני ו ע נ ב י ם וכו׳, מ ת ק ד ש ת אינה שיבשה כל צרכה תבואה כל צרכה״: שיבשה
מ ת ק ד ש ת ״ ,וקובע עיקר ״ א י נ ה מתקדשת״, מתני׳״ מוציא נוסח ״תבואה שיבשה כל צרכה
כ מ ו ש ר א י נ ו ,א ף ב ר י ש א ח י ל ק ה ה ת ו ס ׳ ב י ן ״ ת ב ו א ה ״ ל ״ ג פ נ י ם ״ ש ה ש ר י ש ו י( ואמנם.
״כסול הלבן״(, שכאן טעמו מן ה כ ת ו ב ״ותבואת הכרם״ ,שצריך ש ת ה י ה ״תבואה״, )אע״ס
ובין )״שיבשה כל צרכה״( הזרע״ ,בין ״מלאה* ״המלאה מפני שב״תבואה״ נאמר אפשר
)״משתשריש״(. ״זרע*
ואין ל״גפנים״ ״תבואה״ שוד. מתקדשת״ ״אינה בתבואה שונים אנו אם אבל
ב ח ל ו ק ת ה מ ש פ ט י ם והנשואים ,ע״כ השמיטו לגמרי ״אינה מ ת ק ד ש ת ״ ,ו״אינן מ ת ק ד ש ו ת ״ צורך
על שתיהן. מוסב
ובפאר, ובשכחה בלקט שנזרעה״( )״תרומה וחייבת ס״ב מ״ב: תרומות .8
טרםון רבי וכד. מוכרין ישראל ועניי מלקטים כהנים ועניי י ש ר א ל ועניי
רבי לו פיהם אמר ויתנו לתוך ישכחו שמא לא ילקטו אלא עניי כהנים א ו מ ר
טהורים. אלא א ס כן לא ילקטו עקיבא
א מ ר ר ׳ ט ר ס ו ן ,ב ו ל י ר מ א אף ב ד ב ר י ר״ט: :531 ד״נ ,ב ,ה ,מ ,פ ,ק ,לו ,ו ש ש ו ן
( 2
םרפון איר מ: לא ילקטו ר׳ ע ק י ב א אמר ל א :ר ש י מ )במיש( מ ז כ י ר נ ו ס ח : כן אס
ונו׳ מ עד ׳ א ל א ׳ זיא ש נ ש מ ט מן ״אלא׳ חטר )והשאר טהורים כה ני ם ל א י ל ק ט ו אלא
טהורים(. כה נ י ם בסיפא :אלא
אשתו של עם הארץ )תום׳ ט ה ר ו ת פ ״ ח ד ,חולין ו ע״ב( תני מו ע ״ ג : שם, ידוש׳
לא ט ה ו ר ה ש ה י א בזמן א ב ל ט מ א ה ש ה י א בזמן עם אשתו של חבר טוחנת
בזמן אפילו ט ר פ ו ן רבי ו כ ד ב ר י ממנה, טהורה עצמה מחזקת שהיא ת ט ח ו ן
אם מתניתה היא כן ה ל כ ה ג׳ P ותתן לתוך פיה. תשכח שמא טמאה לא תטחון שהיא
כן לא ילקטו א ל א טהורים.
אותו׳ כמו ה ג י ה והוא נוסח אחר במשנתנו הירוש׳ נראה ברור שהיה לפני כאן
הרא״פ כאן: שהעיר
פעמים וכמה היה גרים הש״ם כגירםא שלפגינו ועפ״י הש״ס נדסם במתני׳ לא
( 4
. ד,ענין זה על זה בש״ם הוא
אפילו ר״ט * ו כ ד ב ר י הירוש׳ דברי מתוך כ״י מ ומתוך יוצא הקדום והנוסח
אלא ילקטו ״אט כן לא בדברי ד״ע לסניהם זה היה בנוסח וכו׳: שהיא טמאה״ בזמן
מגיה: והירוש׳ טמאים״. כהנים י ל ק ט ו לא ״ א ב ל כלומר טהורים״, הנים כ
ובין ישראל טהורי בין סתם, ״טהורים״ אלא טהורים. אם כן לא ילקטו מתניתא כיני
כ ה נ י ם .(5 טהורי
והגוםח העיקרי ב מ ש ג ה הוא בוודאי ״ א מ ר ר״ט ל א -א מ ר ר ״ ע א ״ כ לא״׳ורישא ד ״ ע היא.
446
הירושלמי נכנסה בכל ספרי המשנה. ה ג ה ת אבל
ת ר ו מ ו ת פ ״ ט מ ״ ז ו פ י ״ א מ ״ י ,ל ע י ל ע מ ׳ .277 .b-*8
.9ש ם מ י ג :ו ח י י ב ת ב מ ע ש ר ו ת ו ב מ ע ש ר ע נ י .
זהו עני. ובמעשר ובמעשרות ב ת ר ו מ ה חייבת מתניתא היא כן שם: ירוש׳
אלא ולא חש להזכיר מעשר ותרומת בתרומה ״וה״ה ״מעשרות״ לאו דווקא, פירוש:
ה נ י ת נ י ן א ף ל ז ר י ם ״ וכו׳ )ר״ש(. דברים
ופתוחות לקדש תוכן קדש וכו׳ ב נ ו י ו ת ב ח ו ל הלשכות מע״ש פ״ג מ״ח: .10
ו ג ג ו ת י ה ן חול ,ב נ ו י ו ת ב ק ד ש ו ב ח ו ל ו פ ת ו ח ו ת ל ק ד ש ו ל ח ו ל )״כגון ל ש כ ת ב י ת ה מ ו ק ד ״
קדש מכנגד ולקדש וגגותיהן מכנגד הקדש תוכן ת ו ם ׳ פ ״ ב טו> ס ״ א מ״ו[, 1מדות
ולחול חול. החול
וגגותיהן ק ו ד ש ידוש׳ שם ,נ ד ע ״ ב :א מ ר רבי י ע ק ב ב ר א ח א כיני מ ת נ י ת א תוכן
2 (
)תוס׳ שם( בנויות מ כ נ ג ד ה ח ו ל ולחול חול. < כ ל ( ק ו ד ש >. ולקודש מכגגד הקודש )חול('
ו פ ת ו ח ו ת ל ק ו ד ש ולחול תוכן חול. ופתוחות לקודש ולחול תוכן קודש .בנויות בחול בקודש
ל ש ם חייב. ד א ת א מ ר תוכן ק ו ד ש אוכלין שם ק ד ש י ק ד ש י ם ושוחטין וכו׳ ו ט מ א ש נ כ נ ס הן
הקדש ו״מכנגד ל״תוכן״: ״קודש״ ומוסיף משנתנו מ ג י ה אחא בר יעקב רבי
( 3
מ ת ח י ל מן ו ל פ י זה . )רשים במ״ש( וכו׳ איגו ג מ ש ך א ל א ע ל ״וגגותיהן״ קדש״ ולקדש
של התום׳ שם צ י ט א ט חייגו ענין חדש, ולחול״ וכו׳, בקודש ופתוחות לקודש ״בנויות
כי״ו ור״ש ז צוק׳ ש ג י ג ו ב ת ו ם ׳ ש ם יג -טו )כנו׳ ה ד פ ו ׳ , כ ר ג י ל בירוש׳( .ש כ ך ציון, )בלא
( 4
אוכלין בה <אין> תוכה חול וגגה קודש לחול ופתוחה לשכה בגויה בקדש משובש(:
ק ד ש י ם ואין ש ו ח ט י ן וכו׳ ,ב ג ו י ה ב ח ו ל ו פ ת ו ח ה ל ק ו ד ש א ע ״ פ ש א י ן מ ק י י מ י ן כן ת ו כ ה קדשי
א( נו בזבחים כברייתא )שלא ו ש ו ח ט י ן קדשים קדשי בה אוכלין חול וגגה קודש
5
לקודש בחול ופתוחה בגויה קודש, כולה י ולחול לקודש ופתוחה בקודש בגויה וכד,
6
המוקד בית כגון ל ש כ ת ולחול > לקודש ופתוחה ובחול כולה חול ,בגויה בקודש ולחול
7
וגגותיהן > מ כ נ ג ד הקודש ולקודש קודש מ כ ג ג ד החול ולחול חול .וכד. תוכן
)תום׳ לקודש ולחול כולה חול״ צריכים לומר ,שאע״פ ש״בגויה בחול וסתוחה ואגו
קודש. ת ו כ ה ש ב י ר ו ש ׳ ( ,זו ש ״ ב ג ו י ה ב ק ו ד ש ו ב ח ו ל ״ וברייתא
הכל הולך אחר םתחה לאכילת קדשים אם )כדפו׳ וכי״ו(: בתום׳ שם מסיים והגה
( 8
אם לעיגין ,אבל צוק׳: לעגין טומאה מכגגד החומה ולפגים )הכל הולך אחר פתחה( אם
ה כ ל הולך אחר פ ת ח ה אם ל א כ י ל ת ק ד ש י ם מ כ נ ג ד החומה ולפגים. טומאה
צוק׳ וכנוסח וטומאה, קדשים אכילת בין ומבדילה כנראה מפשרת זו תוספתא
(1ליתא בכי״ר ,ובכי״ל גשלם עי״א ,ולא היה גם לפני דש״ם )עי׳ בסמוך(.
במשנה :לקודש. ר :קודש! בכ״י ק (2
וגגותיהן קאי אבל בירושלמי לא דאתוכן משמע מכגגד הקדש ולקדש קדש. (3רש״ס במשגה:
ק ד ש ,דבתר דפתחן דקדש שדיגן להו ,ובגגותיהן תנן מכנגד הקדש ולקדש קדש, קאמר הכי אלא דתוכן
ומתגי׳ נמי דייקא דתנן ברישא דמתני׳ דגג בתר מקום הבגין שדיגן ליה.
(5כסדר צוק׳; בדפו׳ :לחול ולקודש. צוק׳ ור״ש. (4
ד( צוק׳ ליתא ׳׳חוכן וגגותיהן״. (6צוק׳ חסר מן ״ולחול׳׳ שלסגיו עד כאן.
ואף בדפו׳ וכי״ו, (8ברור שזו איגה אלא גוםחא אחריגא ,ובגו׳ צוק׳ ,ושתי גוסחאות גתערבבו
אם לענין וכוי ,אבל איני יודע מנין לו זה. אומר יהודה ר׳ הגר״א הגיה: חגר״א מחק המוקף.
449
( זבחים שם ועי׳ שלקודש, )כלומר אחר פ ת ח ה ל הולך אחר פתחה כ ה לעיניו טומאה ״אם
אירע פ״א מ״א שנינו: ו ל פ נ י ם ]וכד! .ו א מ נ ם ב ת מ י ד החומה קדשים מכנגד לאכילת אם
ת ח ת ה ב י ר ה וכו׳ ב א וישב לו א צ ל א ח י ו ההולכת ל א ח ד מהן יוצא והולך לו ב מ ס י ב ה קרי
יום, ט ב ו ל ואיכ לו. ו ה ו ל ך יוצא )״בבית המוקד״( עד שהשערים נסתחים הכהנים
נסתחים שהשערים עד בםנים( שנטמא )מפני המוקד לבית חוזר לעזרה, נכנם שאינו
ואינו בטדי, לו והולך יוצא ראב״י סוף פ״א מ״ט חולק: אבל לו. והולך יוצא ואח״כ
המוקד יושב בבית ואינו יוצא והולך, נפתחים לבית המוקד ,ולשניהם כשהשערים חוזר
ט ב ו ל יום. מפני
ומכיון קודש״. ״תוכן אמר בלבד טומאה לענין אחא בר ש א ף ר׳ י ע ק ב ואפשר
אחא, בר י ע ק ב ר׳ בשם תמן> )תניי ב ב ל י ו ת ברייתות להביא רגיל שהירוש׳
יד ע״ב, ב ״ ב ס״ג, ס ד ע״ד, קידושין ם״ג, כ ט ע״ג, כ ל א י ם ם״ד. ז ע״ג, פ״ד, כברכות
של דברי יסודם ת מ ך ( ,קרוב שאף כאן )עי׳ ל ה ל ן ״ ט ר מ י נ ו ל ו ג י ה ״ :״ ת ג י י טז ע״ג ום״ח,
בבלית. ר׳ י ע ק ב ב ר א ח א ב ב ר י י ת א
ברייתא של ציטאט אלא הגהה, מציין כאן א י ג ו ש״כיני מתניתא״ אפשר ואף
)עי׳ ל ע י ל ( ,ו כ ו ל ה ח ד א ב ר י י ת א ה י א .
השרשים״( שסביב העסר ו ה ס ל ע )״גוש אילן ש נ ע ק ר ס״א מ״ג: ערלה .11
וכו׳ או שזעזעו הסלע מצדו געקר ואם לאו חייב. לחיות פטור ע מ ו וכו׳ א ם י כ ו ל
י כ ו ל לחיות פטור וכד. אם ב ע פ ר )כן; ״ כ ל ו מ ר ת י ק ג ו ב ע ס ר ש ה ו ס י ף עליו״( ועשאו
( l
חייב. לאו ואם פטד לחיו׳ יכול ה י ה אם מתגי׳ כיגי ע״א: סא ידוש׳ שם,
2 ( 1
S פטור ואם לאו חייב> <
י א ם יכול ל ח י ו ת י -״אם ה י ה יכול לחיות״ ,״ כ ל ו מ ר אומדין אותו מ פ ר ש הירוש׳
אחר הרי בלא תוספת עפר עמו ש ב א ה ע פ ר מן יכול לחיות א ד מ ה אם היה עובדי
יכול ולא י א ם ס י ׳ ד(, ורא״ש ה׳ ע ר ל ה )מיש הערלה׳ מן ופטור במקומו כגטוע הוא
מ ע פ ר מ ק ו מ ו ה ח ד ש ש ה ו א גטוע בו ,ש א ״ כ א ד ר ב ה ח י י ב ב ע ר ל ה .ו א מ נ ם ע כ ש י ו לחיות״
ובעציץ בםפיגה הנוסע ל ח י ו ב : ה״ב ערלה התום׳ השתמשה האחרון זה במובן
( 4 3
בעציץ שאינו נקוב שברו הערלה .נטעו שאינו גקוב״( ו ב ר א ש ה ג נ פ ט ו ר מן י )״כלומר
( 5
יכול אם יודע כיצד פטור ואם לאו לחיות חייב אם יכול נקוב בעציץ ונטעו וחזר
( 6 5
ואם לאו פטור. ואם לאו חופר גומא בארץ ונוטעו י בה אם יכול לחיות חייב לחיות
הרי בגטיעות שגתערבו הכרם כלאי ושל של ערלה נטיעה שם מ״ו: .12
450
( 2 ן (
,נטיעה של כלאי הכרם .והלא שם .ם א ע״ב ן !ניחא[ ״ נ ט י ע ה ש ל ע ר ל ה ירוש׳
רבי יוסי אמר של כלאי הכרם. ע ר ו ג ה מתניתא הנטיעות אינן כלאים בכרם .כיני כל
3
עציץ בון כ ש ה ב י א א מ ר רבי יוסי בי רבי( > הכרם. ערוגה של כלאי )מתניתא רבי בי
ו ה ע ב י ר ו ת ח ת הגפן. נקוב
״כלאי )״הלא״( הרי הכרם׳/ כלאי ״ושל )״נטיעה של״( בלשון התקשה הירוש׳
ה כ ר ם ה ם י ר ק א ו מ י נ י ת ב ו א ה א ו מ י נ י ז ר ע י ם ש נ ז ר ע ו ב כ ר ם א ב ל א י ל ן ל א ״ <ד.ר״מ ב פ י ה ״ מ ( ,
ש נ ת ע ר ב ה ע ר ל ה של נ ט י ע ה אמר ״וכאילו מ פ ר ש ״ושל״ זה על ״ערוגה״. והוא
שש, )הר״מ ב ע ר ו ג ו ת ״ ש ג ת ע ר ב ה ה כ ר ם כ ל א י של ו ע ר ו ג ה ב ג ט י ע ו ת
בר׳ בון מ פ ר ש ו ב ש ה ב י א עציץ ורבי יוסי יחד. וכללה את שניהם קיצרה שהמשנה אלא
הכרם כלאי משום נאסרה גפן ״שאותה מ״ח(, )כלאים פ״ז הגפן תחת והעבירו גקוב
ה ג פ ג י ם מ ו ת ר י ן ו ג ת ע ר ב ה ע ת ה ו א י ן י ד ו ע א י ז ו ה י א ״ ) ר י ב מ ״ צ ( .(4 ושאר
אחזו בנו׳ ה ר ״ ש : ורוב המפרשים שלפירוש זה של ה ר ״ מ לשון הירוש׳ קשה. אלא
כל מ״ה הגפנים מ ת ק ד ש ו ת ,ז״א הנטיעות כלומר והלא ״כל״ וכו/ כל הנטיעות״ ״ו כ י
ל י ר ק )כלאים פ ״ ה מ״ה( ,ואיך נ ת ע ר ב ה נ ט י ע ה א ח ת ב נ ט י ע ו ת ? הסמוכות
אלא שכפשוטה של משנתנו פירוש. ב כ ל אופן אין ״כיני מ ת נ י ת א ״ זה א ל א אבל
ל פ ר ש ה בנטיעה של כלאי ה כ ר ם )כלומר ש נ ת ק ד ש ה ע״י ירק ה נ ט ו ע בכרם( ה ע ו מ ד ת אפשר
והתנא קיצר הגבול של האיסור וההיתר ,והיא יכולה ל ה ת ע ר ב עט הנטיעות המותרות, על
לכלול ע ר ל ה וכלאי ה כ ר ם בגושא א ח ד )״נטיעה״(. כדי
נ ד ב. כלאי הכרם״ ,גם בציטאט שבגיטין ״ושל
ש ה מ ע ש ר והבכורים טעוגים ה ב א ת מקום וכו׳ ואםורין ביכורים פ״ב מ״ב: .13
5 6 5
י ו א ו ם ר י ן ( כ ל ש ה ן מ ל א כ ו ל ) ם ״ א :מ ל י א כ ל > ,ל י א כ ל י ( ב י ר ו ש ל י ם ו ג ד ו ל י ה ן )ם״א
8 7
אף בירושלים אף לזרים ולבהמה )ם״א >: מליאכל >> )ם״א: מלאכול אסורים
(9
ובבכורים מה שאין הרי אלו במעשר מתיר. שמעון > ורבי )ם״א: רבי לבהמה(
בתרומה. כן
רבי בירושלים. מלוכל שהן כל אוסרין מתגיתא כיגי סע״ד: סד שם. ירוש׳
דערלה ולא ידיעא חדא דאיכא ניחא בנטיעות של ערלה ע״פ הר״ש: ״ניחא״, (1השלמתי
למימר דנתערבו איכא נטיעה של ערלה בשלמא וריבט״צ: דכלאי הכרם פריך בירושלמי ו כ ו / אבל
ולשון ידוש׳ רגיל הוא: הכרם וכוי. משום ערלה אלא נטיעה של כלאי בנטיעות דכל הנטיעות אםורין
ניחא זח וזה ן אבל בכי״ר ליתא ״נטיעה של ערלה״.
ל ה ל ן > , ו ע י ו א י ל ך ׳ א ק א ר ק ׳ ד כך כי״ל וד״ו ,כי״ר וריבמ״צ ,אבל ר״ש :ו כ י כל ,וכן גירוש׳ למן (2
דיטונרםיח ,וליתא בכי״ר. (3
בנטיעה אחת״, אח כרמו אוסר ״חזקה אין אדם ר׳ יוחנן בבבלי גיטין נד ב האומר: (4אף
פירש כנראה כר׳ יוסי בר׳ בון )רש״י פירשו לענין ערלה בלבד(.
)עי׳ ובירוש׳ )ואוסרין -מלוכל( ומי״ר ״ואוסרין״ גם ה )והוגה( (5ואוםרין -ליאכל ק וס,
ליא נל גיחא אי גרמי׳ וטפי הוה רא״ש: כדמפרש ב י ר ו ש ׳ . האי אםורין כמו אוםרין להלן( .ר״ש:
כתיב. בלא מי• יעי׳ בירושלם
(6מליאכל ,ד״ג וריבמ״צ וכ״י ששון ,531ל ו :מלאכל.
(7מליאכל ,ק וס» ל ו :מלאכל ז מ חסר.
(9ורבי ,ק וד״ג וכ״י ששון. (8אף לבהמה ,לו וק ו ל י ר מ א ן ה :ואף ,וכן בירוש׳.
451
ואף לזרים מ ת י ר ש מ ע ו ן ורבי וגידוליהן אםורין מלוכל בירושלים מתיר שמעון
מתיב לון מן דו ד ר ׳ שמעון״( מודוי ליה. רבנין ואוף מתיר. שמעון רבי לבהמה ואף
מה ב ה מ ה וכו׳. לאכילת מותרין לזרים שהן מותרין אין א ת ם מודין שהן ״ )״לחכמים״(
)ממה וכו׳. אוף רבי שמעון מודמי(. אבל בעירובין רבי שמעון ורבגין בגידולין. פליגין
ש מ ע ו ן מודי ל ר ב ג י ן -ב ע י ר ו ב י מ ע ש ר .א ב ל ב ע י ר ו ב י ביכורין כגידולין הן ) ״ ש ש ג י ה ם דרבי
אומר אין הביכורין א ו ם ר י ן לר״ש״( .וכן ) ב ר י י ת א היא ,עי׳ להלן( היה ר ב י שמעון מותרין
במעשר יש ש מ ע ו ן ר ב י בשם תגי ב י ר ו ש ל ם .וכו׳. )מ>לוכל עירוביהן וגידוליהן את
וכו׳. ו ע י ר ו ב י ו אוסר דמיו שהמעשר
אצל ובין ״גידולין״ אצל בין מתיר״ שמעון ״ר׳ תחילה איםוא מוסיף הירוש׳
מ ע ש ר בעירובי לחכמים מודה ר״ש שלירוש׳ אע״פ כלשהן״(, )״ואוסרין ״עירוביך
אלא הראשוגה אין ב ב ר י י ת א ס״א ז בתום׳ ואולם ביכורין. בעירובי אלא חולק ואיגו
להיאכל( )צוק׳: גידוליהם לאכול ביכורים לא אסרו ה י ה ר׳ שמעון אומ׳ וכן ״גידולין״:
ושנית ממשיך ולא בשם ר״ש. ס ת ם ש ם ו, השניה שנויה בתום׳, והברייתא בירושלים,
לזרים ואף ל ב ה מ ה *ואף לבהמה״: ואף לזרים ל״אף משנתנו מתיר״ של ״ר״ש הירוש׳
שמעון מ ת י ר ״ )ר״ש בפירושו(. ר׳
מלאכול )מלאכל, כל שהן ואםורין ונראים: בולטים בלשון ה מ ש נ ה הקשיים אבל
ליאכל בירושלים )שלא ל י א כ ל מ ח ו ץ שלא בירושלים-,הרי להיפך אסורים הם מליאכל(
ע״כ א מ ר הר״ש :״האי אםורין כמו אוסרין כ ד מ פ ר ש בירושלמי״ ,וע״כ ה ג י ה ו לירושלים(.
הרא״ש: )וכדברי ל יא כ ל שהן כל ואו סדי ן הירוש׳(: סי )על םםרים בקצת כבר
בירוש׳(: )וגם הנוסחאות בכל שבגידולים אלא ליאכל(. גרםי׳ אי גיחא הוי וטפי
אף לזרים א ף וקשה ביותר: )מלאכל ,מליאכל( בירושלים! מ ל א כ ו ל אסורים וגידוליהן
מ ע ש ר שגי לזרים ואם אסורים הם הם הרי ״אף״ ,א ם בכורים מאי )ולבהמה(! לבהמה
קשה מאד ,שהרי מתיר״ ולהמשיך ״אף לזרים* וכד ל״ר״ש הרי הם אסורים לבהמה. הם
בםידושו: אחרת דרך לו ביקש ואחריו תוי״ט, )והרמב״ם, המשנה סגנון כלל אין זה
בתרומה״, כן שאין של ״מה סירושו ומה גדחק(. הוא ואף לזרים, אסור שהוא אע״פ
ב ו ו ד א י ל ד ב ר י ת ״ ק ? א ״ כ ג י ד ו ל י ת ר ו מ ה מ ו ת ר י ם ל ת ״ ק )עי׳ ר״ש(. שנמשך
משנתגו גידולי ביכורים שלפי פ״ט מ״ד ז תרומות ממשנת משנתנו מוחלפת אבל
ת ר ו מ ה גדולי ת ר ו מ ה אםורין וגידולי ת ר ו מ ה מותרים .והיפוכו ב מ ש נ ת תרומות: ומע״ש
2
ומעשר שני חולין גדולי ה ק ד ש חולין. והבכורים גדוליהן כו׳ ו ה מ ד ו מ ע הטבל י אבל
תמן א ת א מ ד םה ע״א: לד׳ יוחגן בירוש׳ שם, ש א ל ״זקן״ א ח ד וכד .על חילוף זה כ ב ר
והפתרון הקרוב ביותר ג י ד ו ל י ה ן )*של ב י כ ו ר י ם ״ ( מ ו ת ר י ן ו ה כ א א ת א מ ר ג י ד ו ל י ה ן א ם ו ר י ן .
דתימר והן רבגין. אםורין גידוליהן דתימר הן בירוש׳ ש ם : ר׳ ה י ל א תירוצו של הוא
מותרין ר ב י שמעון. גידוליהן
טהרות בתומ׳ ששנינו תרומות, חולקת על משנת טהרות תוספתא אמנם אף כי
הטבל והמדומע הן כתרומה, וחומשה הרי ותשלומי תרומה ו ה ב כ ו ר י ם ו :ה ח ל ה פ״א
הרי הן כחולין. שני ו מ ע ש ר ת ר ו מ ה ו ג י ד ו ל י
ומעשר שני חולין• וכו׳ שבסיפא ,איגו אלא חגי וחדר קמםרש.
452
כאן שלפנינו לפתרונו של הסגנון הקשה של משנתנו׳ אגו באים לי׳ ו ב ז ה ונראה
אותה על ש ש י נ ה שהניחה רבי ליסוד משנתנו ,אלא ש מ ע ו ן רבי מ ש נ ת בבכורים
ה ח כ מ י ם <עי׳ מ ש ״ כ כ י ו ״ ב ב ת ר ב י ץ ש ״ ג 111 ,ו ש ט ״ ו .(10 , דעת
הקדש ומעשר שני וחחניגן גידולי לדברי ר׳ הילא שגירוש׳ שם: התשובה מתיישבת (1ובזה
אוף הבא יטענו בהן, חולין ופודה אותן בזמן זרעו .לאיזה ו ב ר הוא סודה אותן לא מפני קדושה שיש
)ר״ש תום׳ זו רג״ג מפרש תרומות פ״ח ב ,ה ,ו• -אחרת קדושה שיש בהן ,ועי׳ תום׳ מחיגה מפגי
פ״ו ,מד ע״א: חרומוח שם וחוס׳ פסחים לד א ד׳׳ה טהרו( ,היינו ע״פ דברי ר׳ חניגה בירוש׳ תרומות
אף שנינו: במשנחנו שאםורין לזרים )ועי׳ ר״ש( ,אבל דבר אלא הרי הן כחולין לכל גידולי תרומה
לזרים -משא״כ בתרומה.
אלא הוא משום דאמרו אדרבה שאמרו אע״פ סע״ב: שהראה על מגילה ד מ״ש (2ועי׳
ו א מ ר ו ! אבל ״אע״פ״ גם בחום׳ מגילה פיא ,ועי׳ ירוש׳ שם ,ע׳ רע״א. הואיל
453
וכו׳ ו ח ד סיפא מאי ,עד הלכתא למלתיה, פסקה גמליאל קתני לה ולא רבן מתגיתין
ובעי מיתגי גווגא כי האי לרבן גמליאל דקא מסדר לה למלתיה דשמעיה שיננא ת ג א
ולא חש לםדוריה א ל א ט מ א ט מ א ב ל ח ו ד בבי ב כ ל ה ו א ק ד מ י ה שכלן טהורין סיפא
מפני בה מםייט תגא דהאי תדע מ ד ר ״ ג. לא ם וקי מגייהו חרא בכל ותני פסיק
םתם לההוא והחדוד מן ה ח ר י צ ו ת וכו׳ והוא הגרסאות חלוף כפי אותו, מקיימין ש כ ן
ת נ א וכו׳ ו ר ב י ה כ י ש מ ע י ג ה ו ו ג ר ם י ג ה ו .
וכו׳-משנת שתי״ של מקבלת אינה ״אם זו משנה של עיקרה אחר: ובלשון
לזה הגיה )דומה טהורה -טהור -טהור והוא ש נ ה : חולקים עליה, היא ,ש ח כ מ י ם ר ״ ג
לדעתם של החכמים משנתנו א ב ל להגיה אי אפשר( ,א ל א ש ת נ א א ח ד שינה לשון הגר״א,
ו כ ך ק י ב ל ה ר ב י )אלא ש ל ד ע ת י ״ ת ג א ״ זה ה ו א ר ב י עצמו(. החולקים,
כך הוא :הרישא ״ ה ח מ ת שיעורה בסקעיות של ש ת י ״ -ס ו ף דברי ר׳ אליעזר והעגין
הוא ,וכך שנויים תשמישם( מעין ש ה ן״, שיעורן -ב מ ה )״כל כ ל י ב ע ל י ב ת י ם שבמ״א
ז
חולק וסובר א ב ל ר׳ יהושע של מ״א ב ש ם ר ׳ א ל י ע ז ר ב ת ו ם ׳ כ ל י ם ב ״ מ פ ״ ו ו >. הדברים
יב ם״ו ב״ק כלים בתוס׳ שנינו וכך שם, בתום׳ כת״ק ברמונים, ששיעורו בחמת אף
וכו׳. ר י מ ו נ י ן כ מ ו צ י א והכפישה שנפתחו ה ח מ ת םתם:
ואולם בפירקין, וכו׳ ט ה ו ר ה ״ , מקבלת ״אם אינה והוסיף כר׳ אליעזר, סובר ור״ג
היינו ו״נודות״ שלהן׳ ה ג ד ו ל ה כפיקה שיעורן ו נ ו ד ו ת יין ו ש מ ן סי״ז מי״ב ,ש נ י נ ו :
של ״פקעת היא הגדולה״ ו״פיקה שם( אחרונה ומשנה שם )עי׳ ת ו ם ׳ א נ ש י ״חמתות״
של ערב מהבלת היא ואם שברישא. ״במרה גסה״ וזהו )שםותמין ב ה סי הגוד(, ערב״
2
ו ז ו ה י ד ע ת ה ח כ מ י ם ה ח ו ל ק י ם ע ל ר ״ ג >. טמאה,
מקבלת ואינה שנתרועעה גיסטרא מ״ב: ס״ד בכלים שגיגו הרעי לבית ואשר
שכלי משמע ל שי דין: שירין שאין טהורה אוכלין מקבלת שהיא אע״ם משקין
ש ל ם ש נ פ ח ת א ע ״ פ שאינו מ ק ב ל משקין הואיל והוא מ ק ב ל אוכלין ט מ א .ואף זה ש ל א כר״ג.
והזכיר דעתו של ר״ג בלשון למשנת החכמים, ר ב י שיגר .ע ל ־ כ ן מ ש נ ת ר ״ ג ו ה פ כ ה
ר״ג מ ט ה ר ,וע״י כ ך נ ע ש ה לשון ה מ ש ג ה קשה. יחיד:
ל ה ל ן בפרק. שהן. כל בפיחמין אף מתגית׳ כיגי ע״ב: ר םפ״א, a13שבת
״אף״. מצויים״: ״שינויים
ב
בבבלי חולין קלח א :ר׳ אליעזר בן יעקב ,אכל ליתא גם בגמרא בכיי ר ,והוא בכלל חילוף רגיל. (1
שיעורן גורות אומר שמעון ג :ד׳ ב״מ מיז כלים בתום׳ היא זו ששנויה (2דעח שלישיח
שלימה וכן הקופח היתה )״הכוורחי( מ״ב במשקין )מפגי שהם םיוחדים למשקין( ,וזו כסתם כלים פ״ח
ב מ ש ק י ן -ז ״ א כר׳ שמעון ן וכן החמח וכו׳ גקבו העשוי לאוכלין שיעורן בזיחים העשוי למשקין שיעורן
רעלוח ,גם ר״ח ,אבל הציטאט מן המשגה חסר בו. (3
454
ע ר ב י ו ת רעי .וכן ברי״ף כיי מ וד״ק ) ב פ י ס ק א גם בד״ח( ,רא״ש ,אבן ג ׳ נ א ח ,ה ש י ש י ם ,483ע ר ו ך
רעולות ,דינ: ערביות יוצאות מב״ב מ : 308ו ר ו ק ח סי׳ ק. ר א ב י י ה ח״א, ע׳ ע ר ב ו ר ע ל ,
מ ד י ו ת י ו צ א ו ת ,גם מ א י ר י ,אף א ו י ז שם ב ש ם י ר ו ש ׳ : ז י ו צ א ו ת ר ע ל ו ת ו מ ד י ו ת יוצאות פ ר ו פ ו ת
יוצאות פרופות, מדיות היה ל ו א י פ ו א ב י ר ו ש ׳ : וכו׳. רשביג ירושלמי מדיות יוצאות תני
א ף מב״ב א״פ ו ר ו מ י י ק . מ ד י ו ת )בלא וי״ו(, ו ה מ ש י ך *מדיות וכו׳״ ל י ת ג י רשב״ג״ ,כ ם י ס ק א .
1
העיקרי הוא איפוא בוודאי :ערביות ו ע ל ו ת י מדיות פ ר ו פ ו ת » *יוצאות״ לא הנוסח
אינו וה״כיני״ יוצאות״. ״הבנות לו שקדם מכיון בפירוש, כאן להיזכר צריך היה
( 2
. פ י ר ו ש אלא
ובקצתם אחריה, או ״ערביות״ ״יוצאות״ נדחק ונכנס אח״כ בנוסחאות ,לפני אבל
אחרי ״מדיות״. אף
עליה תבשיל, נ ו ת נ י ם בקש ובגבבא ש ב ת ס״ג מ״א :כירה שהסיקוה .15
אומרים בית שמאי את האפר. שיתן שיגרוף או ע ד עד יתן לא ובעצים בגפת
א ב ל לא תבשיל וכד ,בית שמאי אומרים נוטלין א ב ל לא מחזירין וכד. חמין
שם ,ה ע ״ ג :כיני מ ת נ י ת א מ ק י י מ י ן )״משהין״( ע ל י ה ת ב ש י ל .מ ת נ י ת א ד ר ב י ידוש׳
א ח ת גרופה וקטומה ואחת לא גרופה ולא קטומה מתאימות דתגי)א( היו ש ת י כיריפ יודה
הגרופה ועל הקטימה .מ ה מ ק י י מ י ן ע ל י ה ב י ת שמאי אומרין אין מקיימין עליה מקיימיןעל
וכד. וכו׳ ד ב ר י ר ב י מאיר .ר׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ב י ת ש מ א י אומרין חמין א ב ל ל א ת ב ש י ל כלוט
י ח ז י ר ) ת ו ם ׳ פ ״ ג /פ ״ ב ג(. וב״ה אומריס אומרימ ל א יחזיר א ת המיחם בית שמאי העביר
תבשיל עליה מ ש נ ת נ ו -״ מ ק י י מ י ן ״ ,גותגין בפשטות ״נותניך של מ פ ר ש הירוש׳
)ר״מ ו ר ע ״ ם .וסומך הוא בזה על התום׳ המובאת, בשבת״ להשהותו שבת ״מערב
״מקיימיך במקום אינו ח ו ל ק בזה( ר׳ יהודה אבל ר״מ, )אם א מ נ ם ב ד ב ר י שונה שהיא
בגפת שהסיקוה כירה ש ם שנינו )בבלי לז א(: בתום׳ של משגתנו .ואף בה״א ״גותגים*
לה aעד ש ת ה א גרופה וקטומה. עליה )צוק׳: מ ק י י מ י ן םומכין ל ה ואין ובעצים
ה א י א י ב ע י א להד לו ב -לז א : בבלי ה ב ב ל י ד ן ב ש א ל ה זו ב א ר ו כ ה . ם ת ם אבל
או ד ל מ א וכד, אע״ס שאיגו גרוף ואיגו ק ט ו ם יחזיר א ב ל לשהות משהין י ת ן -לא לא
תגן ,ואי גרוף וקטום אין אי ל א ל א ו כ ״ ש ל ה ח ז י ר .ת ״ ש מ ד ק ת נ י ת ר י ב ב י ב מ ת נ י ׳ לשהות
חמין א ב ל לא ת ב ש י ל ובה״א חמין ותבשיל ,בש״א גוטלין א ב ל לא מחזירין ובה״א »בש״א
כירה שהסיקוה בקש ובגבבא ק ת ג י הכי אי א מ ר ת בשלמא ל ש ה ו ת תגן מחזירין!. אף
הן ומה ע ד שיגרוף או ע ד שיתן אפר, י ש ה א עליה תבשיל בגפת ובעצים לא משהין
בלשהות דפליגי חמין ותבשיל ,וכי היכי ובה״א חמין אבל לא ת ב ש י ל בש״א מ ש ה י ן
אלא ובה״א אף מחזירין. לא מחזירין אבל גוטלין אומריט שב״ש נמי בלהחזיר, פליגי
שהסיקוה בקש כירה הכי מפדשא״( להחזיר תנן הכי קתני )״כלומר על כרחך אמרת אי
מ ח ז י ר י ן הן ו מ ה וכד, י ח ז י ר עליה תבשיל בגפת ובעצים לא מחזירין ובגבבא
למה ליה הא תו אף מחזירין. ובה״א בש״א נוטלין א ב ל לא מחזירין חמין וכו׳ ז בש״א
והכי קתגי מ י ח ם ר א ו ה ס ו ר י תגן אימא לך להחזיר לעולם ת נ א ליה רישא״(. )״הא
מ ש ה י ן ל ש ה ו ת א ב ל וכד» יחזיר וכו׳ ל א מחזירין ובנבבא בקש שהסיקוה כירה
והך וכד, חמין בש״א מ ש ה י ן הן ומה קטום, ואינו גרוף ש א י ג ו א ע ״ ם
455
שב״ש וביה, ב׳׳ש מ ח ל ו ק ת אלא היא ה כ ל ד ב ר י לאו לך ד א מ ר י ח ז ר ה
*משהין״ אלא שבבבלי ו כ ד )כבירוש׳, המתאימות ב׳ כ י ר ו ת ת״ש וכד. נוטלין אומרים
מני ר׳ י ה ו ד ה תנן מתני׳ אי א מ ר ת ב ש ל מ א ל ש ה ו ת ז וידוש׳> שבתום׳ ״מקיימין״ במקום
אי א מ ר ת להחזיר תגן מתני׳ מני וכד .לעולם אימא לך ל ה ח ז י ר ) כ ד ב ר י הירוש׳( א ל א היא
תנן ,ותנא דידן ס ב ר לה כר׳ יהודה ב ח ד א וםליג עליה ב ח ד א וכד .והבעיא לא נ פ ש ט ה .
ובעצים בגםת שהסיקוה כירה יוחנן א״ר ששת א״ר אמרו: ב לז להלן ואולם
קסבד וכו׳ כל צורכו שלא בישל ותבשיל הוחמו כל צורכן שלא חמין עליה מ ש ה י ן
ממשנת שבת שזה יוצא אומר שם ורבא מ ש ה י ן וכו׳. להחזיר תנן אבל לשהות מתניתין
אלא גחלים חררה על גבי ולא אין נותנין א ת ה ס ת ב ת ו ך ה ת נ ו ר עם ח ש י כ ה פדי: ם״א
גרוף ואינו קטום״, )״אע״ס שאיגו ש י ק ר מ ו ס נ י ה ) ״ מ ב ע ו ד יום״( ,ה א ק ר מ ו פ ג י ה ש ר י כדי
עי׳ רש״י(.
רבי יעקב בר אחא ״מקיימין׳: ה י ר ו ש ׳ פ ״ א ,ד ע ״ ב ,מ פ ר ש מ ש נ ה זו ל ש י ט ת אבל
תבשיל. בין ומה בין פ ת מה יותר מן התבשיל. בפת א ס י זריזות הן ה נ ש י ם רבי בשם
ד ר כ ו ל א כ ו ל ר ו ת ח .פ ת אין ד ר כ ו ל ו כ ל ר ו ת ח ת )עי׳ מ א י ר י ו מ ר א ה ה פ נ י ם ,כ א ן ושם(. תבשיל
בבבל אבל הוא. דחוק וודאי ״ נ ו ת נ י ך -״מחזירין״ עם ״חםורי מחםרא״ םירוש
פ״א ,ד ע״ב( ו ה ש ת ד ל ו ל פ ר ש ב ,ועי׳ ידוש׳ )בבלי כ ע״א ולו כנראה בדעת חנניה אחזו
ע ל פ י ה א ת מ ש נ ת נ ו ו א ם ב ד ו ח ק )עי׳ ת ו ם ׳ לז א ד ״ ה ל ע ו ל ם .או״ז ח ״ ב ,ו ע ״ ב ,ו ר א ״ ש כאן(.
מ א ו ר ו מ ל ח מ ו ת ,רא״ש ו מ א י ר י ,ועי׳ מ ה י פ ש ם . לעגין ,עי׳ ה ע ת י ם טי׳ יח ויט ,רי״ף,
י ת ן -ל א יחזיר וכו׳ א ו ד י ל מ א ל ש ה ו ת יוצא ברור מתוך ה ב ב ל י ה א י ל א בכל־אופן,
פירוש. א ל א פירוש ,וכיו״ב אין ׳ כ י נ י מ ת נ י ת א ״ זה שבירוש׳ א ל א תנן-,שאינו
ר ב י ש מ ע ו ן בן גגם א ו מ ר פ ו ר ס י ן ע ו ר ש ל ג ד י ע ל ג ב י ש ב ת סט״ז מ י ה : .16
מפגי שהוא מחרך. ה א ו ר את בהן ש א ח ז תיבה ומגדל שידה
ועוד. מ ב י ב ו מ י י ד דיו ו א י ל ך , כ ד י נ ,ב ד• לו ,ק ,שרי״ר ,91 ברוב הנוסחאות, כך
עי״א את האור׳ ,ונשלם בשניהם )יכהן׳( בהם ׳שאחז בסנים כי״ל ו פ ל י ת א במייר אבל
ל ר י ט ב י א שם ד״ה ק ט ז ב דיה ס ל י ג י ו ב מ י ו ח ם שבת שברשביא ו ל י ת א גם ב צ י ט א ט בגליון.
הכי ק א מ ר י .מ ב י ב מ :שלא ת א ח ז בהן א ת ה א ו ר ,מ א י ר י :כדי ש ל א י א ח ו ז בהן ה א ו ר .
בהן. ה א ו ר מ ש י א ח ו ז ידוש׳ שם ,טו ע ״ ד :כיני מ ת נ י ת א
כי הירוש׳ ל א היה לו ב מ ש נ ת ו )כפ׳ וכי״ל( ״ ש א ח ז בהן א ת האור״, פירוש. זהו
״גרם כיבוי״ כאן אע״פ שיש מותר, בהן״ האור *משיאחוז שאפילו היה לפרש וצריך
. a( 1
קכ )בבלי
שכן בהן א ת האוד״. במשגתו ״שאחז היה אף מתוך הבבלי שם יוצא שלא ואמגם
נותגין אחד בה האור מצד שאחז )״טלית של רב יהודה בשם רב על מימרא כשהשיבו
אמרו: ב ר י י ת א )תום׳ פ י ״ ג /ם י ״ ד ה ־ ו > , מתוך כבתה״( מים מצד אחר ואם כ ב ת ה עליה
ד א מ ר כר׳ שמעון בן גנם .א י מ ר ד א מ ר ר ב י שמעון בן גנם מסגי שהוא מ ח ר ך )כלומד הוא
אמד. מי א ח ר שאחז האור בדבר( )כלומר כיבוי גרם נותן לאור שיאחז בהם(. ואינו
מ ד ק ת נ י ס י פ א ר׳ יוסי א ו ס ר ב כ ל י ח ר ם ח ד ש י ם מ ל א י ם מ י ם וכו׳ והן מ ת ב ק ע י ן ו מ כ ב י ן אין
2
בכל הכלים בין •ועושין מחיצה כלומר שאף מציעתא מכלל דת״ק שרי » הדליקה י את
456
נדחקו(. ותוס׳ ורש״י במשנה, לר״ן )המיוחם היא עם ובו׳-בן ריקנים״ בין מלאים
שמעון בן ננס כר׳ יהודה לרב לאוקומיה ואת)0ינן אומר: בפירושו ר״ח ואולם
בידים לא גרמא הא מחרך שהוא מפני אלא שמעון בן ננס לא קאמר דר׳ קם, ולא
,
ד ת נ ן עושין מ ח י צ ה ב כ ל ה כ ל י ם בין מ ל א י ם / כ ר ב נ ן י ה ו ד ה רב קם א ל א קאמר,
ואוקמי׳ ר א ב ״ ן סי׳ ש ס ״ ב : וכן ור׳ יוסי א ו ס ר ג ר ם כיבוי. גרם כיבוי דשרו ריקגין בין
ב כ ל ה כ ל י ם בין ח ד ש י ם בין ישנים מליאים דאןמזחי[ עושין מ ח י צ ה כ ר ב נ ן יהודה לרב
נ (
. דגרם כיבוי מותר וריקנים
דאמר הוא אלא ס ם ק ש ה ם ל א גרסו ״אין מ ד ק ת ג י םיםא״ וכו׳ ,א ל א ג ר ס ו : ואץ
ס י פ א וכו׳. ו ק ת ג י ד ת ג ן עושין מ ח י צ ה וכו׳ כרבגן
םריסת חושב א י גו שהבבלי אין ס פ ק שלגו, אף לגירסא הגירסאות, לכל אבל
בהן א ת האור״, ״שאחז במשנתגו לפניו היה שלא מכאן ל ג ר ם כיבוי. שידה ע״ג עור
בהם. י א ח ו ז ש ל א אחז בהם עדיין האור ,אלא כדי שלא םירשה ,שלא כירוש׳, והוא
המשגה. ה י ר ו ש ׳ נ כ נ ס ה ה ו ס פ ה זו ב ר ו ב ג ו ס ח א ו ת ומתוך
ש ב ת פ י ״ ח מ ״ ג :ו מ י ל ד י ן א ת האשד ,ו כ ד ו כ ל צ ר כ י מ י ל ה עושין ב ש ב ת . .17
( 3
. ק ,פ ,ב ,ל י ר מ א ור״ח ) ק כ ט ב ( :כ ל
{ 4
בשבת. געשין חייה שם ,טז ע״ג :כיגי מ ת ג י ת א וכל צורכי ידוש׳
משגתגו העוסקת מתאימה להמשך ״חייה״ במקום ״מילה״ ,שאיגה מ ג י ה הירוש׳
ע ו ש י ן מ״ב: בפי״ט ה ל כ ה זו ל ה ל ן ועוד ש ב מ י ל ה שגויה ואיגד ,ע ו ס ק ת ב מ י ל ה . בלידה
מ ו ה ל י ן וכו׳ ,ו ת ר ת י ל מ ה ל י )ועי׳ ת ו ם ׳ ק ל ג א ד ״ ה עושין(. ב ש ב ת מ י ל ה צ ר כ י כל
לםי״ט ,ותגי ו ה ד ר פ ת י ח ה אלא צרכי״ וכד, א פ ש ר וקרוב שאין ״כל )כך a אבל
שיתבאר ב ש ב ת על דרך געשים מילה וכל צרכי מאירי: קלג דע״ב(. )עי׳ ב ב ל י מפרש
בשבת. געשים ח י ה ה ב א )וכיו״ב ר ״ מ ורע״ב( ויש ג ו ר ס י ם )הייגו הירוש׳( ו כ ל צ ר כ י בפרק
אלא וכו׳ צרכי״ ״כל ואין כאן מ ו ט ע י ת ה פ ר ק י ם ש ח ל ו ק ת אפשר ואף
ר״ד ,פ ״ ב מ ״ א , לעגין ע מ ׳ 397 )עי׳ כ י ו ״ ב ל ע י ל לפי״ח בטעות פי״ט ,וחיברוהו התחלת
להלן ׳ ח ל ו ק ת הפרקים״(. ועי׳
תיכף מתחיל אלא מ״א, לפי״ט ולא הקבלה לא לזה אין ג פט״ו /פט״ז בתום׳
ב מ י ל ה ״ וכו׳ = פי״ט מ״ב ,״ומזלף״ וכו׳ = מ״ג. ״מהלקטין
מ ב ו ש ל ת (Senfei , ביצה )כלומר ביצה וכד-מ פר כין ׳נותניך מפרש שהירוש׳
סברי גרם ל״ת״ק״ -״רבנן״ 5עושין מחיצה כוי .למימרא דרבנן (1אף להלן בגמרא שם קורא
כיבוי מותר ור׳ יוסי סבר גרם כיבוי אסור.
מלאים אע״פ חרם חדשים של משגחגו שהחיר בכלי קמא ח נא מאירי :והעמדנוה לדעה (2
לכיבוי .אבל אפשר שהמאירי מפרש במיוחס לר״ן ,וכגי׳ שלנו. שנורם
(3ה״ג ד״ב :99וכל ,אבל בפיסקא :100 ,כל )אלא שכחובח שלא במקומה(.
(4ר״ח וראבי״ה ח״א :350 ,עושין.
457
שהרי ״אין מםנגין א ת הרץ(, <עי׳ ה י ד ו ש י מבערב ששמו בה חרדל של חרדל, במסננת
א ( ג
• ב מ ס נ נ ת שלו״ )שבת ק ל החרדל
סע״ב :תני קלט שכן אמרו מגולגלת(, )או חיה בביצה הבבלי פירשה אבל
מ ת ע ר ב עם החרדל ק ר ח ה ל פ י שאין עושין א ו ת ה א ל א לגוון )״שהחלמון של ה ב י צ ה יעהב
,ה ו ה ל ו ל ח ר ד ל ל מ ר א ה ״ ( ,״ ו ל א מ ח ז י כ ב ו ר ר ״ ) ק ל ד א( .ו ע י ׳ ר ש ב ״ א ו ר ץ ו מ א י ר י .
כי״ל :מסגין( ) כ י ״ ו :מ צ ג ג ץ י>, מ ם גג ין פ ט ״ ז )פי״ז( ב ד ם ו ׳ ו כ י ״ ו ו כ י ״ ל : בתום׳
כבמשנה. היין, בםודרין וכו׳ ,אבל התום׳ מ ש ו ב ש ת בוודאי ,וצ״ל: ה ב י צ ה את
עירובין שגי )״מגיח א ד ם אדם על עירובו מתגר. מ״ה: ס״ג עירובין .19
באו גוים ואומר ו א ח ד לסוף אלםים ל מ ע ר ב ביתו״( לסוף אלסים למזרח ביתו אחד
למקום למזרח ,אם באו מכאן ומכאן המערב ערובי מ ן מ ן המזרח ערובי למערב
א ל ך ל א ב א ו ל א מ כ א ן ו ל א מ כ א ן ה ר י ג י כ ב ג י ע י ר י וכו׳. שארצה
מן ה מ ז ר ח -מן ה מ ע ר ב ,מ כ א ן ו מ כ א ן -ל א מ כ א ן ו ל א מכאן[ מ ב י ב דים ,א״ם ,רי״ף,
ב כ ל ה מ ש נ ה בל׳ מכאן ומכאן( )אבל במ״מ: פ י ח היג רא״ש ,ה ע ת י ם סי׳ נ ח ו מ י מ ע י ר ו ב י ן
לכאן ולכאן מן -מן, בזל׳ ו ק ו ש ט א ( : מ ב י ב ל מ ן דיו רס״ח )חוץ מיוסט׳, מן; ב מ ק ו ם מ׳,
מן ה מ ז ר ח -ל מ ע ר ב -מ כ א ן ו מ כ א ן - מביב מ: ל א ל כ א ן ו ל א לכאן ,וכן א צ ל י ח כ ם ׳ : -
המזרח -למערב -מכאן ומכאן -לא מן ובגליון: חסרה, )והסיסא ל א באו מ כ א ן ו מ כ א ן
( 2
גם ב ר ש ״ י ,ב ר ״ ח :ל מ ז ר ח -ל מ ע ר ב ,א ב ל להלן ב ם י ר ו ש ו : ב א מ כ א ן ומכאן( ,ו ב ס י פ א ל -
מן ה מ ז ר ח -ל מ ע ר ב -בא ח כ ם ל מ ז ר ח .ו ב ב ר י י ת א ׳ ד ח נ י א י ו ׳ ,ב ב ל י ל ו ב ,ד פ ו ׳ ו מ :ל מ ז ר ח
-ל מ ע ר ב -ל כ א ן ) ו כ ן ב ת ו ם ׳ פ״ג א( ,ו ב ג מ ר א :א ב ל ל כ א ן ו ל כ א ן לא מ א י שנא ל כ א ן ו ל כ א ן ד ל א .
3
י ר ו ש ׳ ש ם ,כ א ע ״ ב ) ש ר י ״ ר (99ו ק י ד ו ש י ן פ ״ ג ,ם ג ע ״ ד :כ י ג י מ ת ג י ת א ע ל ע י ר ו ב י ו ( . א(
ר׳ יהודה אומר הוא מגיח שגי עירובים .א ב ל אף בתום׳ ס״ד /פ״ג א שגיגו: שהרי
אין אדם מ ת נ ה ע ל ע י ר ו ב ו א ל א ו כ ד )אבל ב״תני איו״ ש ב ב ב ל י :אין א ד ם מ ת נ ה ע ל שגי
כאחד( .ו״עירובו״ פ י ר ו ש ו א ו ת ו ע י ר ו ב ש ה ו א צ ר י ך ל ה נ י ח ,ש ה ו א ר ו צ ה ל ה ש ת מ ש בו. דברים
.291 לעיל עמ׳ לקיש, ריש ״הגהות״ דומות ,עי׳ על
ב( י ד ו ש ׳ ש ם :כ י ג י מ ת ג י ת א ב א ו ג ו י ם מ י כ ן ו מ י כ ן ל א ב א ו ג ו י ם ל א מ י כ ן ו ל א מ י כ ן .
שכן רחוק, הפירוש אבל ״גוים״, ומוסיף מםרש שחידוש׳ מפרשים ופ״מ ק״ע
משובש ,או ב ס ד ר ה ד ב ר י ם כזה מיותר לגמרי .א ל א גראה שהירוש׳ מוציא גוםח ״פירוש״
( 4
,ו ע י ׳ ל ע י ל .107 )כמו ״לא ב א ו -ב א ו ״ ( ,או ש ה ו א מ ו צ י א ג ו ס ח ״ ל כ א ן ו ל כ א ן ״ ב ל ׳
ל ש ב ת וכו׳ מ ע ר ב רבי אליעזר אומר יום טוב הסמוך עירובין שם ,מ״ו: .20
שגי עירובין ואומר עירובי הראשון ל מ ז ר ח והשגי ל מ ע ר ב וכו׳ ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם אדם
5
ימים או איגו לשני מ ע ר ב כ ל עיקר או מ ע ר ב א ח ת או אינו מערב לרוח י <או>
כל עיקר. מערב
(1״מצננין״ = מסננין ,וכן בחי׳ הר״ן כאן כים בצ׳ )״מצנן״ ,״שמצנגין״( ,וכן בתום׳ כלים ב״ק
ה :שמצננח = ־ שמםננח )שבמשגה( ,ושם גם ברמב״ם כלים םי״ח ח :םצננח. ם״ב
בד״ס בהערות יש לתקן על פי זה. (2
(3בקידושין בטעות :עירובו.
)שגעתק אצלו בשיבוש( ,רחוק, (4פירושו של רביגוביץ בד״ס שם ,שהוא מוציא גו׳ רי״ף י״ק
458
( 2 ( 1
. רבי אליעזר אומר כר .וחכמים אומרים מ ע ר ב לרוח א ח ת שם ,כ א ע״ב: ידוש׳
מ ת נ י ת א או מ ע ר ב ל ר ו ח א ח ת ל ש נ י י מ י ם או אינו מ ע ר ב כ ל עיקר .מ ו ד ה ר ב י א ל י ע ז ר כיני
מ ע ר ב ח צ י י ו ם ו כ ו ׳ ) ת ו ם ׳ פ ״ ה /פ ״ ו א(. שאינו
וכך מ ע ר ב כל עיקר״. ימים או אינו לשני פירוש ש ל יתור הלשון ״או מ ע ר ב זהו
ב ב ב ל י ל ח א :לרוח א ח ת מאי ניהו -לשני ימים ,לשני ימים מאי ניהו -לרוח א ח ת אמרו
ה כ י ק א מ ר י ל י ה ר ב נ ן ל ר ב י א ל י ע ז ר )תום׳ שם( אי א ת ה מ ו ד ה ק מ י י ת א <ם״א :חדא(. היינו
ימים יום א ח ד מערכין לשני לצפון כ ך אין וחציו לדרום ליום אחד חציו מערכין שאין
ויום א ח ד ל מ ע ר ב . למזרח
ב״קגיך ,אלא נתינה אין סירושו ו״נתך ז״א ״נותנין״ א ׳ וג׳( מ ב ט ל י ן -ש ב י ט ל :
אין אומרים שמאי דבית בירוש׳: וכן להלן וס״מ גדחק(. )ק״ע, ו״הםתלקות״ ״ביטול״
בשבת דתנן רשות ב י ט ו ל ב״ש היא דאמרי אין רשות וכד ,וכן ב ב ב ל י עא א: מבטלין
דשות מיקגא טברי ביטל דב״ש מ פ ר ש אביי )שם(: ומשגתנו נותנין ר ש ו ת וכד. מאימתי
ובמקום ״מי שנתן רשות״ ב ע ל מ א הוא וכו׳. אםתלוקי רשות ה ו א וכו׳ ו ב ״ ה ס ב ר י רשותא
.(431 )לעיל עמ׳ ש ב י ט ל בתום׳:
)ובמי שבכי״ל הנכון כגד וכו/ משתחשך אומרים שמי בית מתגיתא ב׳( כ י ג י
והוגה בין השיטין :הלל׳ ועל פיו בד״ו( :ש א ם כ ה ג ה ת ה מ ג י ה ה י ה צ ר י ך ל ו מ ר :ב ״ מ עי״א
דברי ולהגיה ולא להקדיט משתחשך, מ ב ע ו ד יום ו ב ה ״ א בש״א או: מ ב ע ו ד יום׳ בש״א
הפיםקאות בשורת ישגה היא םיסקא שהיא כ נ ו ס ח שלגו, ואף ה פ י ם ק א שלסניה, ב״ה.
מ ש נ ה את הנוסח? א ל א שהנכון בוודאי כ נ ו ס ח כי״ל. שבענייננו ,ומוכיחה שה״כיני״ כולן
הכניסוהו שכבר הראשונים, וכפירוש כבבלי מפרש אינו שהירוש׳ אומרת זאת
שהביא )והדוגמא משתחשך אף אפרים(: )עי׳ נ ו ע ״ י ו ג ל י ו ן בירוש׳ והגיהוהו אחרונים
כ״מ שא״כ היה אומר בסירוש: נוע״י מירוש׳ י ב מ ו ת פ״ו ,ז ע״ג ,א י נ ה ענין ל כ א ן ( : בעל
מ ש ת ח ש ך <עי׳ ״ ש י נ ו י י ם מ צ ו י י ם ״ :״ א ף ״ ( . א ף בה״א
אכל זה שריד מברייתא שישגה כולה בשרי״ר,99 , ״רבי יהודה אומר״, וד״ו: (1לפניו בכייל
עי׳ ״פיסקאות״. וקיצרוה הסופרים בטעוח ,מפני שחשבו שהיא פיםקא ממ״ה,
בשרי״ר שם חסרה הסיםקא כולה ואין שם אלא :חלב )״הלכה״(. (2
(3ולא כק״ע :כצ״ל במתני׳ ו כ ו /
459
ה ת ח ל ת הם ו״משתחשך״ ״ ו ם י ״מבעוד י ב ״ א י ה ן נ ת נ ש מ ל ע
ב״ש וא״כ וכו/ בש״א״ רשות נותנין ״מאימתי שנינו שהרי רשות, לנתינת דזמז
אף בשבת ,כלומר יום וגומר מבעוד מ ת ח י ל שהזמן פירושו יום״, ״מבעוד שאומרים
״ מ ש ת ח ש ך ״ .וב״ה ש א ו מ ר י ם ״ מ ש ת ח ש ך ״ -מ ש ת ח ש ך דווקא ,ו ב ״ מ ש ת ח ש ך מודים ב״ש וב״ה.
אומרים שמי בית הירוש׳: מגיה כן על לחומרא. וב״ה לקולא ב״ש כן אם
(1
• ו ב ח ״ א מ ב ע ו ד יום ,ו ב ״ ה ל ק ו ל א משתחשך
שכך מ ב ע ו ד יום, רשות שמבטלין מוכיח במ״ב הזקן רשב״ג מעשה אף ואמגם
בירושלים במבוי שהיה דר עמגו אחד מודה בעירוב״( )״שאינו בצדוקי מעשה שנינו:
)*והחזיקו בו למבוי א ת )כל( ה כ ל י ם והוציאו מהרו אבא לנו ואמר רשותו״( )״וביטל
)״שהרי ביטל ל כ ם רשותו ד ב ר י ר״מ״ ,ברייתא מ ב ע ו ד יום״( ע ד ש ל א יוציא ו י א ם ר ע ל י כ ם
יום״( )״מבעוד צרכיכם מהרו ועשו אחר בלשון ר׳ יהודה אומר ס ח ב ו ע ג ב(. בבבלי
ויאסר עליכם ז שלד׳ יהודה ת ח ש ך עד שלא )בברייתא: עליכם ש ל א יוציא ויאםר עד
ש ם ,כ ג עי׳ב ,חי׳ ה ר ש ב ״ א ס ח ם ע י ב ( .א ״ כ כ פ ש ו ט ה מ ב ט ל ר ש ו ת ו וחוזר בו ,י ד ו ש ׳ צדוקי
להחזיק בה מבעוד לבניו ורשב״ג אמר יום מבעוד רשותו הצדוקי מ ש נ ה זו מ ב ט ל של
יעקב גאון עי׳ ג ם יהודה, ור׳ בין ר״מ מחלוקת בזה גם לעשות כל יסוד )שאין יום
ולא כ ב ״ ה כב״ש ר ש ו ת ״ מ ב ע ו ד יום״, שמבטלין הזקן שם( .א ״ כ ס ו ב ר ר ש ב ״ ג בעירובין
״ מ ש ת ח ש ך ״ ד ו ו ק א הוא(. )שהרי
בתיקון קל: ש י ט ה זו בירוש׳ שם מ ת פ ר ש ת יפה לפי אחריו הסוגיא הסמוכה ואף
ירושה הבית ונפל אחד מהן ומת בחצר שותפין שנים שהיו )תוס׳ ם״ז יג ו א י ל ך תני
משחשיכה הרי זה אוסר מן השוק )״שאינו מ ע ר ב ע ם ב נ י ה ח צ ר ״ ( ע ד ש ל א ח ש י כ ה לאחד
חיננא דבית בשם רבי אחא רבי ע ע״ם. ובבלי צוק׳ וכי״ל )כך גם ב ת ו ס ׳ אוסר איגו
יום( ב י ת מבעוד מ ש ת ח ש ך )צ״ל: רשות מבטלין אין אומרים שמאי דבית היא שמאי
2
בי רבי בון . ד ס ו י רבי אמר S מ ב ע ו ד יום( )צ״ל: מבסלין רשות משתחשך ומרים
)ר׳ יוסי ב ר ׳ בון ח ו ל ק ו א ו מ ר ש כ א ן אין צ ו ר ך ב ב י ט ו ל ר ש ו ת ( מ כ י ו ן ש מ ת א י ן ב י ט ו ל ד ש ו ת
לאחד ירושה וגסל הבית ומת בחצר בית עמהן הרי שהיה ל א ח ד מן השוק מזה. גדול
משחשיכה ע ד ש ל א ח ש י כ ה ה ר י זה א ו ס ר )״שלא כ ל ל ו ב נ י ה ח צ ר ב י ת זה בעירובם*( מהן
שמאי דבית עוד היא מוחלסת(. וכי״ל ,ו ב ב ב ל י )כך גם ב ת ו ם ׳ ש ם כנו׳ צוק׳ אינו אוסר
אומרים ובית הלל יום( מבעוד )צ״ל: ד ב י ת ש מ א י אומרים אין מ ב ט ל י ן ר ש ו ת מ ש ת ח ש ך
, 2
מ ב ט ל י ן ר ש ו ת מ ש ת ח ש ך ) צ ״ ל :מ ב ע ו ד י ו ם > ,ו ה י ר ו ש ׳ נ ש ת ב ש ע ״ פ ה ב ב ל י ע א א ,ע י ל ה ל ן ( .
משחשיכה אוסר אינו יום ״מבעוד היה לו ב ס י ם א : שם ,ע ע״ב, שהבבלי אלא
כך: ישדאל אמוראי ארץ עא א ,ד ב ר י שט מסרו, בברייתא שלהם נוסח ולפי אוסר״,
ד א מ ר י אין ביטול ר ש ו ת ב ש ב ת מני ב״ש היא מ ת ני י ת א ר ׳ י ו ח נ ן א מ ר ה נ י )עי׳ ד ״ ס (
וכד ,ועל פי הבבלי הוגה בירוש׳ כ נ ו ס ח שלנו. דתנן
הכי נסי הגיא ב« כז ערכין עוד ועי׳ .358 עמ׳ לעיל וב׳׳ה, ביס במחלוקת חילופים על (1
לעולם ואנע״א וכי׳ לעולם כב״ש דאמר חסדא רב לימא וכו׳ מוםיפין אומרים ב״ש בב( פ״ד )חום׳
כאן וכו׳. אלא ב״ח וחומרי ב״ש קולי גבי וליחגייה מוסיף. אין אומרים ביש ואימון־ דנישום
ג ל יו ן הוא פעמים( )ב׳ םשחחשך״ וכו׳ אומרין שמאי ״דבית זה שכל יותר קרוב ואף (2
ב״ש. בדברי עסוקים אנו הרי בירוש׳, רגילה שאיגה היא. אריבוח־לשון ובאמת הבבלי, ע״פ
460
ב נ י א ר ץ י ש ר א ל ג ר ס ו ב ב ר י י ת א זו כ נ ו ׳ ה י ר ו ש ׳ ו ה ת ו ם ׳ ) צ ו ק ׳ ו כ י ״ ל ,ו נ ו ׳ ה ד פ ו ׳ אבל
( 1
. וכ״י ווינא ה ו ג ה ע ״ ס הבבלי( .ו ע ל י ה א מ ר ר׳ יוחנן ,כר׳ ח י נ נ א א ח ר י ו ,״ ד ב ״ ש ה י א ״
ב מ ח ל ו ק ת ב״ש וב״ה ,ומ״ד ומ״ב חולקות תנאים שאפשר שיש כאן מחלוקת אלא
והברייתות נשנו ע״פ דעת אותו התנא שהחליף את המחלוקת. בזה׳
של מעשר שני לא יעשנו דמים בשמץ סכו )״לפסח״( ם ס ח י ם ס״ז מ״ג: .25
מ ע ש ר שגי בירושלים. םו ד י ן בגי ח ב ו ר ה שאין על
וכיי ר ו מ י 109ו״יש דםו׳ )עה ב( , Qד״נ ו א י ל ך ,מב״ב u כ ך .סודין ,ל ו ,ם ק ה ב
מ י י ר וכ״י ב ותום׳ רשיי ואמיד, לובלין דפ׳ איפ, מ, מביב אבל שם. בתום׳ םםרים׳
מ ו כרין. :Fol
כלומר אבל שגי בירושלם. מעשר פו ד י ן כיני מתגית׳ אין שם ,לד ע״ב: ידוש׳
( 2
״מוכריך. ששונים ושלא כאלו , אסור )מע״ש פ״א מ״א( אף מחוץ לירושלים ״למכור״
( 3
אין הזה בזמן בירושלים מעשר שני אין םודין שנינו: יג פ״ג מע״ש בתום׳
( 4
בזמן בירושלים שגי מחללין מעשר ואין הזה בזמן בירושלים שגי מעשר מסרישין
( 4
. הזה ואין מוכרין מ ע ש ר שני ב י ר ו ש ל י ם בזמן ה ז ה
גם ״םודיך גם ושגתה הזה״, בזמן ״בירושלים אלו הלכות בכל שוגה התום׳
מ ו כ ר י ן )ירוש׳ מ ע ״ ש ולד׳ יהודה היא מ א י ר ר׳ שם במע״ש משגתגו אבל ״מוכריך.
ג ב ע ״ ם ז א ״ כ א פ ש ר ל ק י י ם ב מ ש נ ת נ ו א ף ׳ מ ו כ ר י ך )עי׳ ר ״ ש מ ע ״ ש ש ם ( . שם,
״ פ ו ד י ן ״ ע י ׳ ל ה ל ן ב .37 ולענין
טהור עד אפילו ל ע ב ו ד ה ל ע ז ר ה נכנס אין א ד ם מ״ג: יומא ם״ג .26
(5
(. )ס״א :עד שהוא טובל שיטבול
( 6
,מב״ב דסו׳ , Qד״נ .הו׳ התוי״ט ו א י ל ך u מי״ר פ ה ב לעבודה, לעזרה כך,
ריטב״א, רשיי P בפר״ח׳, שלנו וגם הספרים יכל בשם )ל ע״א( ישנים תום׳ אחרונים,
מנם׳, דיו י ו ס ט ׳ ,ר י ו ו א , ש ב מ א י ר י ,ו כ ן ב מ ו י ג ג מז )הו׳ י ו נ ו ב י ץ .(436 .הו׳ ל ו ,ק , ומשגה
עם וייו גרסיגן ולעבודה ו כ ן רי״ד ולעבודה, לעזרה דסוייי: דיו שם״ו .ו מ ב י ב
ב
ב ,Folריטביא בשם ״ נ ו ס ח א ו ת ׳ ) ׳ ו נ ו ס ח י איכא מ י ל י ק ת נ י וכוי .א ב ל מב״ב מ ו מ , ותרתי
ולהיפך במב״ב לונדון ׳לעבודה״. לי ת א ד ל א ג ר ס י לעבודה״( ,ו מ א י ר י ב ס ד ר ה ע ב ו ד ה )דיס(
ל ע ב ו ד ה ,וליתא ׳לעזרה״. ) א ב ל ב ס י ם ק א שם י ש נ ם שניהם( ,ר״ח ) ש ב ד פ ו ס י ם ! ( ו ת ו ם ׳ :ג כ ג ם
היה אדם גכגם לעזרה ולעבודה אפילו טהור לא שם ,מ ע״ב :כיגי מתגית׳ ידוש׳
) ת ו ס ׳ פ ״ א טז( שאלו לעבודה. שלא אלא אפילו לא סוף ד ב ר לעבודה טובל. שהוא עד
לקודש נכנס מקודש שהוא אמר להם מה אם בשעה ל ט ב י ל ה זו. מה מקום בן ז ו מ א את
לט ע״א, ס״א׳ אבל בירוש׳ )ועי׳ ב ב ל י ל ע״א(. שכן וכו׳ טבילה מחול לקודש כל טעון
לעבודה. ש ל מ ש נ ת נ ו )עי׳ ל ה ל ן ( :ל ע ז ר ה בפרפרזה
] (1עי׳ תרביץ שיה ,266 - 265 ,ובזה אני מתקן במקצת את דבריי[.
461
דבר םרף ״לא אומר הוא שהרי ״לעבודה׳/ אף ו נ ת נ ש מ ב , ש ו ר נ ל
462
״ ו כ ל א ד ם ״ וגו׳(, )כלשון ה כ ת ו ב נכנם עמו״ אדם ״אין פ״א מ״ד שנינו אף בתמיד הרי
בערכין פ״ב מ״ו: נ מ צ א כיו״ב אף במקום אחר, לעבודה״ משנתנו ״לעזרה ולשון
עומדים בשעה שהלוים אלא ל ע ב ו ד ה י( ל ע ז ר ה נכנם ״כהן״( או )״לוי״ קטן אין
דווקא ״לעבודה״ וכאן בוודאי א ל א וכו׳(. בעזרה קטן ולא נראה )בתום׳ פ ״ ב א : בשיר
ח ג י ג ה פ ״ א מ״א(. )עי׳
ל ע ב ו ד ה לעזרה גכגס איגו גדול כהן כה-כו: פ״ג שקלים בתום׳ וכיו״ב
ל ע ב ו ד ה לעזרה ו ל ע ב ו ד ה ( א ל א א ם כן ג מ ש ח ש ב ע ה וכו׳ כ ה ן הדיוט איגו גכגם )כי״ל:
ד פ ד וכי״ו וכי״ל( א ל א א ם כן ל מ ד וכד. )כך
של ״ולעבודה״ וגוםח עיקרי, הוא גוםח לעבודה״ ״לעזרה שגוםח איפוא גראה
אבל הבבלים לא גרסו אלא ״לעזרה״. כתיב(. )ועי׳ על פי חידוש׳ מ ו ג ה לו ,ק ועוד,
הרביעי כיגי מתגיתא על הרובד מ״א ע״ג: יומא ס ״ ד מ״ג ,ירוש׳ שם, .27
ל ע י ל ע מ ׳ 328ו א י ל ך . שבעזרה,
חפגיו מלא וחפן ה מ ח ת ה הכף ואת את הוציאו לו מ״א: פ״ה שם .28
ל ת ו ך ה כ ף וכו׳ גטל א ת ה מ ח ת ה בימיגו ו א ת ה כ ף ב ש מ א ל ו ,ה י ה מ ה ל ך ב ה י כ ל ונתן
וכו׳ ה ג י ע לארון גותן א ת ה מ ח ת ה בין שגי ה ב ד י ם צ ב ר א ת ה ק ט ר ת ע ל ג ב י ג ח ל י ט ו כ ד .
)בם״ד מ״ג( תגיגתה ולא כבד כד. לו א ת הכף הוציאו רע״ב: מ״ב שם, ידוש׳
שבעזרה״(. הרביעי והגיחה על הרובד א ת ה מ ח ת ה ו ע ל ה ל ר א ש ה מ ז ב ח )וכו׳ * ,ו י ר ד גטל
2
ע י ׳ ל ה ל ן ( מ ג י ס >. ב ז ך, )צ״ל כ ף מתגיתא א ת הכף ואת הבזך .מהו כיגי
463
פ״ה ״מחתה״. ואצל בתוך ה״כף״, שהיה מונח ״בזך״, אצל ״ כ ף ״ נמנה -,תמיד
מ ל א ב ת ו כ ו היה ו ה ב ז ך וכו׳ הכף את היה נוטל בקטרת שזכה מי מ״ד-מ״ה•
מ״ב-מ״ג: פ״ו ובו׳, במחתה שזכה מי וכסוי ה י ה לו )״לכף״( וכר, פ ט ר ת י ג ד ו ש
( )״לכף״ היה נוטל א ת ה מ ך מתוך הכף ונותנו בקטרת מי שזכה וכר, מי שזכה ב מ ח ת ה
פ״ז מ ״ ב :ו ה מ ח ת ה ביד א ח ד והבזך ביד א ח ד וכף וכסויה ביד אחד. ז יכו׳ לאוהבו
כבר שה״מחתה״ עליו הירוש׳ )וגם ה ב ב ל י ,עי׳ להלן( שהעיר הקושי אבל מפגי
הירוש׳ -מגיה ״ ״הוציאו לו״, בה על כן לומר אפשר בה ,ואי עסוקים וכבר גיטלה
עושה כיצד הוא מט ב ״בזך״: שבבבלי בברייתא ואמגם אף ״מחתה״. במקום ״בזך״,
אבל בר״ח וכו׳ : חפניו לתוך ומחזירה וחוזר וכו׳ אצבעותיו בראשי ה בז ך אוחז א ת
ה כ ף. א ב ו ד ר ה ם : 54 , ותשלום
מחתה תגי ליה וכד ,התם מחתה דגחלים והבבלי מז א חלוק בפירושו על הירוש׳:
ג ד ו ש ה ו מ ח ת ה הכלים מלשכת ד ת נ י א הוציאו לו כף ריקן ד ק ט ר ת מ ח ת ה והכא
מלשכת בית אבטינם. ק ט ר ת של
א ב ל ה ״ מ ח ת ה ״ ש ב מ ש נ ת נ ו ב ס י פ א ה י א ״ מ ח ת ה דגחלים״ ,וקשה ע ל כן לומר ש ״ מ ח ת ה ״
שגי היו יום ב כ ל פ ״ ג /פ ״ ב ג שנינו: שברישא היא ״מחתה דקטרת״ Pואף בתום׳
וכו׳ בימיגו היום גטל א ת ה מ ח ת ה ב מ ח ת ה ו א ח ד ב כ ף א ח ד ג כ ג ם י ם כ ה ג י ם
גכגס בקטרת שזכה והשגי במחתה נכגם אחד ל ת מ י ד ס״ו מ ״ ב -מ ״ ג ,שכהן -מתאים
הבזך של מ ת א י ם א י פ ו א א ל )הכף עם( ״כף״ של התום׳ ש ב ת ו כ ה . ה בזך עם ב כ ף
תמיד ,וכך הוא הדבר אף במשנתנו. משנת
״ה ב י א ו לו״ מן ה ר ו ב ד את ה״מחתה״ ״ה ו צ י א ו לו״ נמשך בעיקרו ע ל ״כף״:
״הוציאו לו״ לשתיהן. בלשון ״כף״ ה ש ת מ ש ש ה י ת ה מ ו נ ח ת שם ,ומשום שבעזרה הרביעי
״כף״ ש ל מ ש נ ת נ ו היא א י פ ו א ״כף״ ש ב ת ו ר ה )״כף א ח ת ע ש ר ה ז ה ב מ ל א ה קטרת״(,
מגיהים אם אנו אבל מ ז א. יומא בנשיאים״, כדאשכחן ״עבדינן ״בזיכא״: שתרגומה
הרי חפגיו וגתן לתוך הכף״ שלאחריו ז ״בזך״ במקום ״מחתה״ ,ק ש ה ״וחפן מ ל א כירוש׳,
( 3
א״כ פתח ; תמיד פ״ה מ״ד ואילך )ולנ״א :כף(, בבלי מט ב מ ע ש ה זה נ ע ש ה ב״בזך״,
וסיים ב״כף״ .ואף אח״כ לא נזכר א ל א ה״כף״ :ואת הכף בשמאלו. ב״בזך״
4
: (Studien, 107 )אלבוגן, מפייט * ש ב ע ת ימים״ הקדום > העבודה סדר ואף בעל
מ ל א ו ל ק ח כ כ׳ לתוך הכף חפגיו ונתן חפן מלא ה מ ח ת ה הוציאו לו א ת ה כ ף ו א ת
הכף בימיגו ואת המחתה[ את גטל קטגו והקטן ]לפי ןוג׳ ה ג ד ו ל [ ל פ י ג ד ל ו ה מ ח ת ה
ו״כף״ ולא ״בזך״, ד גחלים, זו-מחתה ״מחתה״ איפוא בשמאלו וכד .אף הוא פירש
-כף של קטרת.
דעיו יוציאו לו א ת ה כ ף מפייט: ) ק ו ב ץ (8 , גבורות״ ב״אזכיר יוסי בן יוסי אבל
ו מ ח ת ה צ ב י ר ת ד ק ת ה ד ק ,ר ק ח מ ל א הפניו ונתן לתוך כף גטלה בשמאל בית וכלי
בימין .ה כ נ י ם איפוא ב מ ק ו ם ״ מ ח ת ה ״ -״ כ ל י ב י ת צ ב י ר ת ד ק ת ה ד ק ״ )קטרת( ,כירוש׳ או כ ב ב ל י .
שהיה רחוק קטרת גותגין הכלי ש נ ו היו בבלית: ברייתא בוודאי היא שבבבלי הברייתא (2
״תנא״. מין מפרשת, ברייתא בוודאי ג ח ל י מ .זו נאמר אלא על ״חתה״ ש ל א ״מחתה״ ,מן במקדש נקרא
ב .(13 , המכון )ידיעות וירו׳ פ״ב ,מ״ט ע״ג ב יומא יד לתמיד ,עי׳ יומא יחסה של על (3
464
)שכמה מלשונותיו הקצרים נמצאים באריכות אצל יוחנן ה כ ה ן ב ס ד ר ״אזכור סלה״ וכיו״ב
צדד ימוד. בחפניו ולא ק ט ו ר ת .צבט לכף וכלי יוסי!> :צ ו ה ו ה ו צ י א ו כ ף יוסי בן
בימין )מחזור כ מ נ ה ג רומי(. ו מ ח ת ה ביד שמאל
ב ר ו ב ח ס ד ״ ש ל י ו ס י ב ן י ו ס י ) ק ו ב ץ (115 ,א ו מ ר ה ו א : כוננת עולם ב״אתה ואולם
לתוך כף חפניו ונתן ק ט ר ת ד ק ה ,מלא בה א ש ר ו ה מ ג י ס יוביל כ ף הזהב לסגיו
היה בירוש׳ ט ס ח שלו הירוש׳ ,א ב ל בוודאי ע״פ זה בימין. ו מ ח ת ה בשמאל גטלה
ב ו ו ד א י :מ ה ו ב ז ך מ ג י ס ) ע י ׳ ב ה ע ד ת י ש ם ( .ו כ ן ב ק ט ע ש ל ס ד ר ע ב ו ד ה א ח ר ) א ל ב ו ג ן :(163 ,
ל מ ח ת ה צימר ש מ א ל ל כ ף וימין המהירו כף ו מ ג ם קטרת .צילף והפן בכף וכד. צעיריו
1
גתן / ו מ ג י ס מלא דקה ל כ ף יביאו לו עדיו מ ח ת ה ש ד :14 135 גם שט )ועי׳
בימין(. ו מ ח ת ה ל ת ו ך כ ף מ ל א חפגיו ק ט ר ת וכו׳ ג ט ל ה ב ש מ א ל
הכפורים וכו /מ ת א ח ד מהן אם עד שעירי יום יומא פ״ו מ ״ א :שגי .29
עליהם ויגריל א ח ר זוג ש ל א ה ג ר י ל מ ת י ק ח זוג לשני ו א ם מ ש ה ג ר י ל מ ת יביא
יתקיים ש ל שם מ ת זה ש ע ל ה עליו הגורל ל ש ם ו י א מ ר אם )״כתחילה״( בתחלה
ת ח ת י ו ואם ש ל עזאזל מ ת זה ש ע ל ה עליו הגורל לעזאזל יתקיים ת ח ת י ו וכד.
שנים. בכל ה נ ו ס ח א ו ת :יביא
ו י א מ ר כתחילה עליהם ויגריל כיני מתניתא יביא שגים רע״ג: מג ידוש׳ שם,
זה שעלה עליו הגורל ל ש ם יתקיים תחתיו.
מ א מ ר י ם פ י ר ו ש ן ״אם של שם מ ת * ו״אם ש ל עזאזל מ ת ״ איגם א״כ א ל א זהו
א ס ש ל ש ם מ ת יאמר ״זה ש ע ל ה עליו הגורל ל ש ם יתקיים ת ח ת י ו ״ ואם של מוסגרים:
עזאזל מ ת י א מ ר ״זה ש ע ל ה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו״ )רש״י ס ב א ור״מ בפיה״מ(.
ב ס פ ר א אחרי פ ״ ב ה :ועשהו ,ש א ם מ ת א ח ד מ ה ם משיגריל יביא ש ג י ם ויגריל עליהם
ו א ו מ ר א ם ש ל ש ם מ ת ,זה ש ע ל ה עליו ה ג ו ר ל ל ש ם וכו׳ ו א ם ש ל עזאזל מ ת א ש מ ר כתחילה
2
זה ש ע ל ה !עליו )כהגהת ס פ ר א שבתמ״י( > הגורל[ )ילקוט ומה״ג וכי״ר( לעזאזל וכו׳ )אבל
ב י ל ק ו ט ו מ ה ״ ג כ ב מ ש ג ה :ו י א מ ר א מ ו כ ד מ ת ז ה וכו׳(.
3
ו ב פ ב ״ ב ) ס ד א( א ב ל בכי״ר ליתא ל א ״ואומר״ ולא ״אומר״ .ואף ב מ ב ״ ב כ״י מ >
4
כותיה מתגי׳ <דיקא> בציטאט שבבבלי סד ב: וכן ל א הובא ד פ ד ומ > ליתא ״ויאמר״,
ש ל ש ם מ ת זה וכו׳ )כך דםו׳ ו כ ל כי״י(. אם דרב דקתגי
ה צ ר י כ ו כ ל א מ י ר ה )עי׳ ר ב י ג ו ב י ץ ואפשר שלא ״ויאמר״, ל א היה להם הבבלים
ב ד ״ ם ש ם ( .ו א ף ב א ר ץ ־ י ש ר א ל )ת״כ> ה י ו ש ל א ה י ה ל ה ם ב מ ש ג ת ם ״ ו י א מ ר ״ ,ו א ע פ ״ כ ה ו צ ר ך
להוציא א ת ׳הםםק כ מ ו שאמרגו מאמרים ל פ ר ש ו » ש ה ר י ״איגו רוצה שיאמר השגי הירוש׳
ב פ ס ח י ם )פ״ח מ״ב( א ם ג ד י א מ ר לי ר ב י ואט ט ל ה א מ ר ל י ר ב י כ י איגו ס פ ק א צ ל ו כיון
מאמרו אס של שם מ ת או איך מםסר איך יהיה מ ת א ח ד מהם א ב ל הוא הגורל שאחר
י א מ ר א ם ש ל עזאזל מ ת ״ )ר״מ ב פ י ה ״ מ ,ועי׳ מ א י ר י ושיח יצחק(.
המשגה. ס פ ר י א ב ל ״ויאמר״)״ויומר״( ישנו ב כ ל
(1״או" שגוסף אצל אלבוגן במרובעים ,גוסף בשגגה ? .י י ' לגף•
(2ולא כמו שהביא בשמו ב״הגהוח מהרי״ד״.
(3לפגי ״אם של שם״ יש כאן גקודוח הפסק וריווח» בכ״י זח התחילה איפוא כאן הלכה חדשה,
כמו במי״ר ו ל ו !
כוי. ו י א מ ר אם של שם מח (4אבל ד ״ ח :
465
אומן. ביצה פ ״ א מ״י :ר ב י יהודה אומר אף לא מ נ ע ל לבן מ פ נ י שצריך .30
אומן. ב י צ ת צריך מתניתא מפני שהוא כיני :(303 א ע״א )שרי״ר ס שם. ידוש׳
מטהר רבי ליעזר מנעל על האמום ת מ ן )כלים פכ״ו מ״ר( ליעזר דתנינן דרבי מתניתא
שנייא היא הבא )״דיחוי הוא״(. דברי הכל היא נ ג מ ר ה מלאכתו״( וחכמים מטמין. )״שלא
טוב וכו׳ ביום מעל האימום תני אין מ פ ר ק י ן א ת ה מ נ ע ל טוב. כלי ביום כמכשיר שהוא
ש ב ת ק מ א ב(. )עי׳
שכן היה רגיל בםפרי ארץ־ אמון, היה לו במשגתו :שצריך לי שהירוש׳ גראה
)ה ע ״ א ( כ ״ י וגמרא כך בירוש׳ ברכות פ״ב ה״ה במשנה ז ״אמון״ ב מ ק ו ם ״אומן״ ישראל
מא )ע״ז ם ״ ב ה ״ ו , 274 בשרי״ר, וכן ״האומנים״. שתי פעמים ״האמונים״ במקום רומי,
ולא אמון-אומן. ב״ד ריש פ״א: וכדרשת ״אומן״, במקום ״אמון״ פעמים כמה ע״ג(,
וכו׳ )ב׳ ם ע מ י ם ( ב א י מ ו ן מטמאין ומטהרין שלא אלא ש ב כ ל י ם פכ״ו מ״א כ״י מ : עוד
)אע״פ שבכל הנוסחאות ״האומן״, אינו יכול להחזירה ,במקום ״באומן׳, ה א י מ ו ן שאף
מ״א גם בכ״י מ :והאימון ,ש ה ו א ״אמום״(. שבסכ״ג
א מ ו ם, מתגיתא״: ב״כיני הירוש׳ א מ ו ן ״ . ,מפרש שהוא צריך ״מפני זה נוסח
האמום צ ו ר ת אמון״ ,״אמום״ ,היא היא ש ״ ב י צ ת )כצ״ל(ז זאת א ו מ ר ת אמון״ ״ביצת
ש כ ש ם שקראו ״ביצה״ אף ״ביצת הגיר״ )שבת ם ע ״ מ ו״ביצת היוצרים״ ,כ ך נ ק ר א ת עצמו»
נקרא במשנה של ביצים )בבהמה דקה( ה כ י ס >±lfא ף * כ ו ב ע נ ח ו ש ת ״ .ו ע ו ר בערבית
בסורית משמש ״אמומא״ , L ! ,״דפוס״,
r ו״אמום״. ״ביצים של חמת״. פי״ט מ״ח( )כלים
M185ו כ ל לדבר ,״משבצת״ .דפוס של אבנים טובות )ב״ב מ ס ג ר ת ״דפוס״ המשמש גם
שד 4 ע מ ׳ 16 ביקל, הו׳ ודמגא, )כלילא מ ב ח ו ץ אותו ויסובב״ דבר ה״אוחז״ דבר
ואילך( , °ו א ף ״ מ ת ג ״ :״ א מ ו מ א ד מ ת ל ב ך ב ה פ ו מ א ד ק נ י ג א ״ ) ב י ב .( 183
8
׳אמון״ הוא איפוא ״אמום״ ,כ כ ת י ב הרגיל של כי״י ה מ ש ג ה ב״גוסח א י י ״ : ״אמון״
( 2
וזהו ש א מ ר ו :מ ת ג י ת א ד ר ׳ ל י ע ז ר ד ת ג י ג ן . ב מ ק ו ם ״ א מ ו ם ״ )עי׳ ל ה ל ן י כ ת י ב ״ ( )״אימון״(,
ר״א מודה מפגי יו״ט אפילו שלעגין בירוש׳ שדחוה וכד ,אלא ה א מ ו ם מנעל על תמן
כ מ כ ש י ר כ ל י ב י ו ״ ט .(3 שהוא
הגיר. ביצת שצריך מפגי טו א : שבבבלי הברייתא על איפוא חולק הירוש׳
צריך שהוא מפגי המשגה: ש ג ו א ף ב ב ר י י ת א זו כ ל ש ו ן כג, ספ״א ביצה בתום׳ ואמגם
ו ל א ״ ב י צ ת ה ג י ר ״ .כ ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י .(4 אומן׳
אף ישגן )וכאלה מתחלפות״ ׳סוגיות בירוש׳ כאן שישגן ש א ס ש ר א ף הוא, אלא
,
״ביצת םירשהו כבבלי ו״כיגי מ ת ג י ת א ׳ ובמקומו( אחד שבמקום אפילו בםוגיא בירוש
אחר של תלמוד וסידור אחרת לקוחה משכבה *כיגי מתגיתא״ שאחרי והסוגיא הגיר״,
א״י ,והיא ח ו ל ק ת ע ל ״כיגי מ ת ג י ת א ״ .
מעבין מתגיתא כיני ע״ב: פא שם. אף מעבין .ידוש׳ מועד קטן פ״ב מ״ה: .31
א ף. להלן ב פ ר ק ״שינויים מצויים״: וכד׳
לכינא ליה דשרין מא מתפשט. ב א מ ו מ א עמלין םגי וכד דבריך. דכלבא מנבא א י ך הו (1
ומתברך. הפך
שם. ומש׳׳כ 63ש ו ׳ 1 הגאונים, פי׳ למשל לפי־שעה עי׳ (2
ועי׳ תום׳ כ ל י ם ב״ב פ״ד ז וכלים פ כ ״ ו מ ״ א ן פירושי המפרשים והגהותיהם הם דוחקים ו מ ח ק י ־ מ ח ק י ם . (3
בביצה. כs פ ״ י /ם״ט שם -בתום׳ שם שבת שבברייתא הגיר״ ״בביצת במקום אף (4
466
בצרת ואסור חלוצתו צרת ב ק ר ו ב ת אדם מותר מ״ז: פ״ד יבמות .32
(
כך בכל ה נ ו ס ח א ו ת ' . חלוצתו. ק ר ו ב ת
ואסור חלוצתו. צרת ב ק ר ו ב ת הוא אד׳ כיני מתנית׳ מותר שם ,ו ע ״ א : ירוש׳
2
דאמר רבי לההיא הדא מםייעא ל י ב מ ת ו כו׳(> . )הלכה ט החולץ קרובת חלוצתו. בצרת
3
ח ל ו צ ת ו שהי]א[ > מ ד ב ר י ה ן א ח ו ת ב ש ם ר׳ א ב י נ א )שם פ״ג ,ד ע״ג( ק ל ו ח ו מ ר מ ה הילא
ל ה ח כ מ י ם צ ר ה וכו׳. נתנו
מובאה שכך חלוצתו, א ח ו ת -בצרת צרת ב א ח ו ת במשנה: היה לו הירוש׳
ב א ח ו ת הדא היא מותר הוא אד׳ )ושם ע״ד ,ה״ד(: ד סע״ג, בירוש׳ שם ס״ג, משנתנו
וכו׳ חלוצתו שם :קרובת a )בע״ד א ח ו ת צרת משום בצרה חלוצתו ,ויהא אסור צרת
הירושלמי הוצרך כן על חלוצתו״. א ח ו ת ״מה ר׳ ה י ל א וכך יוצא גם מ ד ב ר י )ק״ע(.
וםירוש הקרובות, לכל וה״ה לדוגמא, אלא גזכרה ולא דווקא לאו ש״אחות״ ל ס ד ש
ולא ה ג ה ה )כק״ע(. הוא
יוסף אף אגן אמר רב מדף מ ע״ב: שכן יוצא ה י ה לו גוםח הירוש׳, הבבלי ואף
משום אבראי צרה בשלמא חלוצתו ,אי א מ ר ת צרת ב ק ר ו ב ת אדם מותר תגיגא גמי
צרת ״ ב א ח ו ת במשגה לםגיהם שהיה ברור יוצא מכאן וכו׳ : ב א ח ו ת ה מותר הכי
ו ה צ י ט א ט של ה מ ש ג ה ש ב ב ב ל י כאן הוגה אח״כ ,כ ש ם ש ה ו ג ה ב ו ו ד א י א ף ב ד ף כז א. חלוצתו״,
הוא שכן ר ב ו ש ל ב ע ל או״ז, שירליאון יהודה רבי׳ היה עוד לפני הישן והנוסח
בשמו ,או״ז ח ״ ב סי׳ ת ר מ ״ ד א ו ת א )שגם א ו ת א הוא מ ד ב ר י ר ב י ׳ י ה ו ד ה ,ל ה ל ן ( : מביא
ח ל ו צ ת ו א ח ו ת ב צ ר ת ו א ס ו ר ח ל ו צ ת ו צ ר ת ב א ח ו ת א ד ם ״מותר
) ע מ ׳ 177 שם עצמו והאו״ז ובצרת בת חלוצתו״. בצרת אם חלוצתו אסור שהוא וה״ה
מותר אדם בקרובת תגן בהחולץ ב( ,א ע ״ פ ש ה ו א מ ב י א א ת ה מ ש נ ה ב נ ו ס ח ש ל ג ו : עמודה
ונראה בעיני אח״כ שם: אומר הרי הוא בצרת קרובת חלוצתו, חלוצתו וכו׳ ואסור צרת
אם אסור בצרת עמה ה״נ שמוליכה אחותה היכי דאםור בצרת אחות חלוצתו משום דכי
צרת דינא ומתני׳ נמי לבי בהדא אזלה גמי ובתה דאמה חלוצתו בת ובצרת חלוצתו
ד׳ אחין וס׳ שהזכרתי( )מ ע ״ ב דהחולץ דבגמ׳ ואע״ג קתני. םתמא חלוצתו ק ר ו ב ת
ה ע ת ק ן ת י ן! ב ת ה וכן וצרת אמה צרת דה״ה מסתבר אחותה אלא הוזכרה לא ) כ ז א(
מורי רבי׳ יהודה בר יצחק זצ״ל דה״ה א מ ה ובתה. מלשון
של והוגהו גם הציטוטים הוגהו אח״כ ע״ם סידושו ש ל הירוש׳, שהגוםחאות אלא
בירוש׳ )בם״ג .ד ע״ד ,עי׳ לעיל( ו ב ב ב ל י . המשגה
•פיסקאוח״. ג י ר ו ש ׳ ,עי׳ לפיםקאות פ״מ. עי׳ אותה, למחוק משובשת ויש הפיסקא (2
חלועח מ ד ״ ם , חורה אחוח מדברי גרושה אחוח רבי שגת כאן א: מד בבלי ר״ל, דברי אבל (4
467
ליבמיהן. ואסורות לבעליהן מותרות )״אלו״( ואלו ״א: מ ט ״ פ ת ו מ ב י 3 3
שנשא כ ש ר גדול. אח כהן ויש לו האלמגה את )״שקידש״( שגשא הדיוט כהן
״ כ ש ר שנשא כשרה״ וכד .הוא ב ס פ ר י המשגיות גשמר נוסח מי״ר .ונוסח זה אבל
בוודאי העיקר ,כפשוטו ש ל ה מ ד ר ש ש ״ ה א ש ה מ ו ז ה ר ת על ידי ה א י ש ״ -״ ב כ ש ר ו ת ע ל ה פ ם ו ל י ך .
ד״נ ,לו ום ו ק : אבל בטי״ר, למה לי נשא ואפי׳ קידש וכוי; (1וכן בירוש׳ כאן ,י רע״א:
468
וכו׳. פנים עם החוטם פרצוף אלא על מעירין אין פט״ז מ״ג: יבמות .34
א ו כ ל ת בו. והחיה וצלוב מגויד ראוהו ואפילו נפשו אלא עד שתצא מעידין אין
ולא כל כל האדם לא בבא אומר בן ר׳ יהודה ג׳ י מ י ם עד אלא מעידין אין
רי״ף )אבל ה״ג ד״ב, מ ב ״ ב כ״י מ, ופ ,ק וקטעי א ״ פ הג״ל, מי״ר לו בד״ג, אבל
״והחיה הפיסקא אחד ע ד ג׳ י מ י ם ״ אלא מעידין ״אין מפרש את הסיםקא הוא בגמרא
אין וכו׳ םגים פרצוף על אלא מעידין אין ה ס ד ר : ורא״ש, מ״ש( ועי׳ בו״, אוכלת
מעידין אין וכו׳ מגויד ראוהו )״ואפילו״( אפילו ימים, ג׳ )״לאחר״( עד אלא מעידין
בשם ז״ל יהוםף ה״ר הגיה ״וכן וכד, אומר גםשו ,ר׳ י ה ו ד ה בן ב ב א שתצא עד אלא
)מ״ש(. הסםרים״ כל
זה, בסדר את המשגה שט טו ע״ג, מפרש, שהוא הירוש/ במשגת היה זה סדר
ה ס ד ר ב ב ״ ר ו ב ו י ק ״ ר )עי׳ להלן(. וכן
ימיט, לאחר שלשה עד( )אלא מ ת ג י ת א אין מעידין כיגי טו םע״ג: שם, ירוש׳
4
י ו מ י ן ת ל ת א כל ר׳ לוי בשם דסוכגין ר׳ יהושע פפי <ד>דב ( בדיה <אבא> ר׳
ד א י ש ת ג י תמית ליה דהיא כיון לגווה, חזרה דהיא סברה גופה. על טייסא גפשא
5
ה י א ש ב ק א ל י ה ו א ז ל א ל ה > ,ו מ ן ת ל ת א י ו מ י ן ו ל ה ל ן ה כ ר ם ג ב ק ע ת ו כ ו / דאפוי זיווד .ו ן
בםיסקא: ברי״ף גם אבל ג׳ ימים, עד לאחר מרי״ף :אין מעידין הציטאט בתוך (1אגודח
ימים שלשה בתוך שהוא מת מעידין אלא אס ראוהו פירוש אין ימים. עד שלשה אלא אין מעידין
למיתתו אבל אם לא מצאוהו אלא לאחר שלשח ימים אין מעירי! עליו וכוי.
(2רשב״א בחידושיו ק נ א א ד״ה הא דאמרינן ונמק״י מביאים בשם ״מקצת ספרים״ :כל שעברו
ה ז י פ ר פ א ל א כ י י י א י ז ה ,
׳׳אין ״אלא עד ג׳ ימים' או של אין מ ע י י ! ע ל י י ' עליו שלשה ימים
מעידין לאחר ג׳ ימים״.
הקדש ביד מהר״ר יוסף אשכגזי איברא שראיתי בספר המשנה מוגהת על טהרת בסי׳ ק ל ס : (3
)ז״א במשנת בנסחה של הירושלמי מצאתיה שלשה ימים ושוב לאתר אין מעידין זלח״ה דהכי גרםינן
וכן זו כנםחח יוסף אשכנזי ממהר״ר במשגיות מוגהות וכן ראיגו הירוש׳ שבירוש׳ כ״י( .ובסי׳ ל״ה:
כ י ״ י(. )כלומר בכל הספרים בכל היא בגוםחת הירושלמי
(4מוגה ע״פ ידוש׳ טו״ק פיג ,פב ע״ב ,ויק״ר סי״ח א.
׳» (5מוגה ע״פ הג״ל; ב ד י ו :ואלזא ליה•
469
מפני הוא וכו׳ מעידיך ש״אין המשנה של שטעמה מראים, אלה ׳ לוי ר דברי
ג׳ י מ י ם • לאחר
על פרצוף אלא ״אין מעידין בפיםקא ל ע י ל שם, הירוש׳ מוכיחים אף דברי וכך
פ ג י ם ״ ו כ ו ׳ ) ב ״ ד פ ם ״ ה כ ו פ ע ״ ג ה ,ו י ק ״ ר פ ל ״ ג ה ,ר ו ת ר׳ פ ״ ז י ב ( :כ ת י ב ו י כ ו ב ה ם א ב י ה
הדא פגיהם של ישראל הכרת שהעביר ר׳ א ב א בר כ ה ג א מאד .א מ ר גדולה מכה ועמו
ז
עליהם שהושיב אמר אמי > רבי החוטם. ב ם וגו׳ זה ענתה פניהם הכרת דכתיב היא
2
מחול אלמנותיך לי עצמו הה״ד צורתן ( שנתקלקל<ה> עד ימים ש ל ש ה משמרו׳
תמן ,דתנינן( אין ורות ר ׳ :דתנינן בויק״ר כמו בב״ר; ו ת נ י נ ן, ותני כן )צ״ל: ימים.
אלא על פרצוף פנים עם החוטם .ובב״ר שם ושם ובויק״ר שם מסיים את ה מ ש נ ה , מעידין
א ל א מעידין ואין ובכיליו בגופו םימגין שיש אפעלפי :736 פם״ה כ תיאודור בב״ר
3
אלא ירושלים: בכ״י וכן אדלר וכ״י בד״ו > אבל וכי״ו, כי״ל )כגו׳ ג׳ י מ י ם ל א ח ר
שטוטגרט בכיי אבל אדלר, כ״י )כגו׳ 849 ה ,ת י א ו ד ו ר בםע״ג וכן ימים(. שלשה י ע ד
( 4
ואין וכן ב ו י ק ״ ר ש ם ו ש ם בכי׳י י ר ו ש ל י ם : ש ל ש ה ימים(. ל א ח ר ואין מעידין ומיגכן:
אמת ומחק אות ימים, ג׳ ל א ח ר א ל א מיגכן: וכ״י ובד״ו ג׳ ימים, ל א ח ר מעידין
( 5
ג׳. עד :אלא אבל בדפוסים הוגה על סי מ״כ ״אלא״,
הירוש׳ שלהלן שם ,טו רע״ד ,מוכיח כן: ואף
( 6
הלכה ב ש ם ר ב ]אין[ חנגאל רבי רבי זעירא היא( יהודה בן ב ב א )פיסקא דבי
באחד מעשה ירמיה )״על רב״( ד מ ר ר ב י פליגין דרבגן מיליהון יהודה בן בבא. כדבי
( 8 ( 7
הציגה שצפדתו מפני> והכירו<הו יום עשר ש ב ע ה לאחר ועלה לירדן שנפל
ולא כל האדם ״לא על ת״ק ואומד ״לקולא״ בגיגוד לריב״ב החולק את אשתו. והשיאו
הראשוגים .כבבלי ימים שלשה ה מ ק ו מ ו ת וכו׳ שוין״ ,אין מ ע י ד י ן א י פ ו א ל ת ״ ק א ל א כל
ק כ א א ,א ל א ש ל ב ב ל י )״שאני מ י א ד צ מ ת י ״ ( ב מ י ם ש נ י ה ם מ ו ד י ם .
אמר קפרא בר ר׳ לוי שבירוש׳(: דברי אחרי )סמוך בויק״ר פי״ח א אמרו ואף
שצורת למה ע״א( פב פ״ג, מו״ק )ידוש׳ קיים אבל של תוקפו ימים ש ל ש ה עד
עם החוטם פגים פרצוף אלא על אין מעידין תנינן( מינכן: )כ״י דתנן ניכרת הפנים
״ ו א י ן מ ע י ד י ן ל א ח ר ״ ו כ ו ׳ ( .(9 ל י ת א ג׳ י מ י ם ) ב כ י ״ מ ל א ח ר ואין מעידין
ר׳ שמואל בר ר׳ אחא ו ויק״ר שם: ר׳ אםי ,רות ר ׳ : ר׳ אמי ,ח י א ו ד ו ר : ב ב י ר כ״י מ ! (1
אמי )אבל כי״מ :רב אמ׳(.
הושיבו שומרים עליהן מל כוח הרוגי (2אגודה ביבמות כאן! וקשה לר״י דאמריגן במדרש
שלשה ימים בדי שלא יחידו גשותיהן משמע דלאחר שלשה אין מעידין.
לאחר ג׳ ימים ! ימים ג׳ עד (3בד״ד מעורבוח שחי הגוסחאוח :אלא
בדיר ודיי 5ואין מעידים שלשה ימים. (4
שכן היה לפגיו אף ג׳ ימים )משמע עד דמסנת יבמות אלא ובירושלמי (5ה״ג בביר שס״ה
בירוש' ,וכידוע היה ל ו ירושלמי כ״י ישן(.
(6כהגהת שירי קרבן ,שהוא הפירוש היחיד המתקבל ואפשר ן פי׳ הפ״מ דחוק.
(8ק״ע ,בד׳׳ו :שצפרתו. כך מאירי. ז(
טה׳׳ד )והוא לאחר אלא באה״ע סי׳ לה שם: כבגוסחאות ,אבל מהרי״ט סי׳ קל״ט בשו״ח (9
470
ל א ח ר ג׳ ואין מעידין היה: ה מ ק ו ב ל ישראל אלו ברור שנוסח בני ארץ מכל
שהנוםחאות נשתבשו בהשפעת ע ר ג ׳ ימים״ ,של מ ש נ ת הבבלי ,א ל א והיינו ״אלא ימים,
שתי הנוסחאות אלא עד נתחברו בד״ר וכשם שבב״ר סס״ה ה ב ב ל י ו נ ת ע ר ב ב ו יחד. נוסח
ג ׳ י מ י ם 11ל א ח ר ג׳ י מ י ם ,כ ך נ ת ח ב ר ו א ף ב י ר ו ש ׳ כ א ן :א ל א ע ד 11ל א ח ר ש ל ש ה י מ י ם .
( 1
אחר, מנוסח להוציא בא ימים״, שלשה ל א ח ר מעידין אין מתניתא ו״כיני
ק ופ, כנו׳ מי״ר׳ ל א ח ר ג׳ י מ י ם ״ , ״א ל א בני ארץ ישראל ,היינו במשניות מצוי שהיה
ה ג נ י ז ה ,ו ה ״ ג ד ״ ב )עי׳ ל ע י ל ( . וקטעי
בב״ר הגוםחאות, ה נ ה ל ס י ס ד ר מ ש ג ת ג ו זו ב ר ו ב לעיקרו של נוסח המשנה, ואולם
הסמוכה לה שבירוש׳ -נמשכים ד ב ר י ר׳ יהודה בן ב ב א על ה ה ל כ ה ובסיסקאות ובויק״ר
אלא וכו׳ אין מעידין מגויד ראוהו ״אפילו ״אין מעידין וכו׳ ימים״( המשך של )שהיא
שתצא גםשו אם ק ו ד ם אפילו להעיד שאפשר פעמים ש ת צ א גפשו״׳ ז״א ש ל ר י ב ״ ב עד
שעברו ל פ ג י שאפשר להעיד אף וכך סעמים ת ק ו ה לחייו. ק ר ו ב ה ואין שמיתתו רואים
ה נ ו ס ח א ו ת של בגי כאותן ג׳ י מ י ם ״ , ל א ח ד ״אלא ושלא כ ת ״ ק שאין מעידין ג׳ י מ י ם ,
ישראל שהירוש׳ ד ח ה אותן. ארץ
הוא מפגי ש א פ ש ר ש״אין מעידין א ל א ל א ח ר ש ל ש ה ימים״, כן טעמו של ת״ק אם
ופוקדין כ ש ם ששגיגו ב ש מ ח ו ת פ ״ ח א : ״מות מדומה״ ז לא מת ,שאין מותו א ל א שעדיין
2
ואין חוששין משום ד ר כ י האמורי ,מ ע ש ה ש פ ק ד ו א ח ד י מ י ם > ש ל ש ה עד המתים על
עשרים וחמש שגים וכד. וחיה
ש י ע ב ר ו ג׳ י מ י ם ״ ,״ ע ד ל א ח ר ג׳ ימים״. ו א ף ״ א ל א ע ד ג׳ י מ י ם ״ מ ת פ ר ש י פ ה ״ א ל א ע ד
את )״בידן״( ל ק פ ח בידו הרשות וכל המבקש לחזור מ״ו: פ״ח טוטה .35
מגפה וגם פלשתים לפגי ישראל גם שגאמר ג פ י ל ה גיסה שתחילת שוקיו
היתד .ב ע ם ו כ ד . גדולה
רומי: כ״י במי״ר אבל ניסה, נסילה שתחלת דיו: ממייר חוץ הנוסחאות, בכל כך
תתקכיג )מתוך שוסטים ר׳ ובילקוט נס ילה. בגליון: ומוגה נ נ סי לה, נ י ט ה שתחילת
נסילה שתחילת ם י ס ק א זר :(1 ממנו ומשמיט מביא אח״כ א ת ה״סםרי״ הוא והגמרא: המשנה
*
חציטאט מן שיוצא כמו עיקר, ״לאחר* אבל בירוש׳, ״לאחר״ מוחק ,40 ח״ו, החלוץ שור, (1
מעידין •אין הירושלמי״, של בנסחה ״מצא שכן קל״ט סי׳ בשו״ת טראני מהר״י מעיד וכן שנמדרשים.
ה ע ר ה .3 469 לעיל עי׳ ראם(. דפ׳ שבמשניות תפארה צבי בהגהות )ועי׳ שלשה ימים" ל א ח ר
אחד[. כ״י ע״פ ״שלשים יום״, המשובש בפגים את הגוסח שקבע שם, שמחות כהיגר, ]ולא (2
כ״י של המאוחר ה ג ל י ו ן מן חוץ בהוצאחו ז טיגקלשטיין עי׳ וא״ם, ולונדון ]כ״י רומי (3
)שהוא ומח״ג כוי!( לגום ש ר ו צ ה מי וכל לחומש: רש״י מלשון בוודאי מושפע )שחוא ברלין
בפגים[. כן לחגיה כלל מסטיקים אלו •ערים״ ואין הבבלי(, ע״ם כרגיל משגה
471
ואנו שלפניהם איסוא על נוסח המשנה מעידים ארץ ישראל גם בני הבבלים
בה כ ב ר יש נפילה, היא הרי יחיד, ניסת ה ת ח ל ת הניסה, שאף לפרש: לנ^אלא «יו
ה ש ל מ ה א י נ ה ״ ת ח י ל ת נ פ י ל ה ״ א ל א מ פ ל ה ג מ ו ר ה •>. ואולם ה״ניםה״ נפילה. סכנת
וכתבו 2
)מדעתה( > א מ ה או אחיה שהשיאתה יתומה כ ת ו ב ו ת פ״ו מ״ו: .36
להנתן שראוי מה מידן להוציא משתגדיל זוז י כ ו ל ה ה י א בחמשים ב מ א ה או לה
לשניה כדרך ינתץ )״האב״( א ת ה ב ת ה ר א ש ו נ ה ה ש.י א לה .ר׳ יהודה אומר אם
אלא ש א ד ם ע נ י ו ה ע ש י ר או ע ש י ר ו ה ע נ י סעמים אומרים וחכמים לראשונה שנתן
א ת הנכסים ונותנין לה. שמין
השיא[ ד ״ נ :השיאה )וכן ריטב״א ב ת ו ס פ ת א ,עי׳ ל ה ל ן ( ; לו ,ק ו ר ׳ י ה ו ם ף בשם ״ס״א״:
וכן בתוס׳ סיו ג כיי ונתן, מייר: יינתן, ו א ח י ה ׳ ( - .ינתץ[ ס : אמה )׳כלומד השיאו
ו ה ו ג ה ש נ ת ן ,ם :קןניתן• שניתן, כיי ב : ארפורט-.שנת[1
דברי יינתן. את הבת הראשונה ה ש י א ו שם ,ל ע ״ ד :כיני מ ת נ י ת א אם ידוש׳
3
משיא את שאדם שםעמים א ו מ ר י ם >( חכמים אבל יהודה ר׳ דברי זו )כלומר חכמים
פיו )כתום׳ מעות עליה ונוטל בתו את משיא שאדם ופעמים מעות עליה ונותן בתו
4
( ,ע י ׳ ל ה ל ן ( . שם
יוצא שכן זה, נוסח לו היה הבבלי ואף בתום׳. :השיא. וגם הגוסחאות, ברוב
וכו׳. באב. שמין וצרכי חוסה״( )״נדוניא אמר שמואל לפרנסה הגמרא ,סח א: מסוגיית
כדרך לשגיה יגתן ד א מ ר כרבי יהודה דתנן ר׳ יהודה אומר אם השיא א ת הראשונה הוא
דוקא אמינא יהודה הוה כר׳ אי א מ ר ה ל כ ה כר׳ יהודה, הלכה ונימא לראשונה. שנתן
דגלי דעתיה אבל לא השיאה לא קמ״ל וכד. ה ש י א ה
לומר שהירוש׳ אין )עי׳ ל ע י ל ( , גוסחאות במקצת גמצא ״השיאו״ שנוסח ואע״פ
ש א ם כן אין ת ש ו ב ת ה ח כ מ י ם שניתן! כדרך ו ת ו פ ס נ ו ס ח זה ע י ק ר ,ו א ף ג ו ר ס : מגיה
5
ו א ף ל א ז ו ש ב ת ו ם ׳ ש ם ) ו ל ע י ל ב י ד ו ש ׳ ( ע ו ל ה י פ ה >, )״פעמים ש א ד ם עני״ וכד( שבמשנה
מ א ו ח ר י ם )גם בדפוסים והדפיסו ע ל כן ג ר א ה ש ה ג כ ו ן כ מ ו ש ה ג י ה ו טעם להגיה כך ? ומה
מוגהת היא הרי הגהה בכלל כאן יש ואם השיא. מתגיתא אם כיגי קושטא(: בד׳
״אם השיא לפרשו ״וגתן״ ש א פ ש ר זאת א ו מ ר ת להוציא גוםח ״ייגתן״, האחרוגה בתיבה
ימה שראוי ב א ו מ ד ן זה וזהו הוחזק לראשוגה״ שגתן ראשוגה ואף גתן לשגיה כ ד ר ך בת
6
לה״ של הרישא י ,אלא העיקר ״ייגתך. ליגתן
מעין אלא זה מתגיתא״ ״כיגי ואין כלל, הגהה כאץ שאין וקרוב אפשר אבל
ל מ ה ש ל א ח ר י ו :ד ב ר י ח כ מ י ם ובו׳. פ י ס ק א
.״כיני מתניתא״ טשטש בירוש׳ גם הגהה גם פירוש [ L X X(1926),263 עי׳ בנעט ,מונטסשריטט,
ד ״ ל תחילת נפילה ניסה. ל ה ג ה ה )עי׳ לעיל ,(439מאירי כאן! )עי׳ לעיל *! ,(441ן* ׳׳אימא״ משמש גם
(2עי׳ מלאכת שלמח בשם ה״ר יהוסף.
(3ק״ע ופ״מ שגו בפי׳ טרמין זח כאן ובכמה מקומות ]עי׳ מש״כ בתרביץ שיי.[49 /
של משנתנו ,ואף הבבלי מוגיא דברי חכמים לחכמים בגיגוד כחום׳ להלכח חוטם (4הירוש׳
שבמשנה מפשוטם :עני עני בדעת ,עשיר עשיר בדעת.
אפשר שהענו שנן אף א»ל היורשים כלומר שדבריהם אינם אלא משל, לומר (5שהרי רחוק
או העשירו ויש בת שנותנין עליה מעות ויש שנוטלין.
׳. כ ו (6כך פירשו ב״לקוטי הגאונים* שבשמ״ק במשנה :י ו נ מ ה הראוי להנחן לה ר׳ יהודח אומר״
472
פ״ו למשנה פ״ו התום׳ השוואת מתוך יוצא המשנה של פירושה לעיקר ואשר
נשנית. ואחיה״ א מ ה ש ה ש י א ה ״יתומה לענין לא וחכמים יהודה ר׳ שמחלוקת
מרובין שהנכסים בזמן ובנות בנים והניח ) (1מ י ש מ ת א -ח: בתום׳ פ״ו שנינו שכן
יירשו אין הבנים כיצד מ״ג(. פי״ג )כתובות ומתפרנסות ניזונות והבנות יירשו הבנים
אומרים אין ומתפרנסות ניזונות הבנות ) (2כ י צ ד ה י ה א ב י ה ם קיים וכוי. אילו אומרים
שכנגדן )״בנות א ח ר ו ת במצבן״( כך וכך א ל א רואין היה אביהן קיים היה נותן להן אילו
( 4 (3 2 ( 1
ל ה ן ) ב ב ל י ס ח א, ונותנין ( )״מנכסים כיוצא באלו״ <ניזונות > ו מ ת פ ר נ ס ו ת > היאך
( 5
נכסים ר׳ יהודה א ו מ ר אם השיא עישור נוטלת ) (3ר ׳ א ו מ ׳ כ ל א ח ת ו א ח ת ועי׳ להלן(.
ונוטל בתו שמשיא לו יש כאן אמרו לראשונה שנתן כדרך לשניה ינתן ראשונה בת
מ ע ו ת י ש כ א ן ש מ ש י א ב ת ו ו נ ו ת ן א ח ר י ה מ ע ו ת (4) .ו כ ן ה י ה ר ׳ י ה ו ד ה א ו מ ר ה מ ש י א אחריה
ב ת ו ם ת ם ל א י ס ח ו ת ל ה מ ח מ ש ס ל ע י ם ו כ ו ׳ ) מ ק ב י ל ל מ ״ ה ,ו ע י ׳ ב ב ל י ס ז א(. את
שהשיאתה אמה יתומה בה״ח: ואחריו ה ק ב ל ו ת למ״ג -מ״ה. בה״ה -ה״ז ואחריו
דין ה ב ע ל להן ש כ ת ב סי על אף זוז בחמשים או במאה לה וכתבו אחיה או
לה שראוי לינתן מה מידן להוציא היא משהגדיל יכולה ע מ כ ם לי אין ו ד ב ר י ם
איפוא סדורה אמה״ של ״יתומה שהשיאתה ההלכה למ״ז. הקבלה בה״ט ואחריו וכד.
למשנתנו בהקבלה בה״ח, אלא וחכמים. ר׳ י ה ו ד ה של מחלוקתם אצל לא בה״ג בתום׳
שמת ימי בקשר עם ההלכה בתום׳ נשנית וחכמים ר׳ י ה ו ד ה מחלוקת ואולם ובסדרה.
בנים ובנות׳ ,ה ל כ ה שלא נשנית כאן כלל ב מ ש נ ת נ ו אלא בפי״ג. והניח
ימי שמת מעיקרה אלא לענין ד׳ יהודה ו ח כ מ י ם ל א נ ש נ י ת יוצא שמחלוקת מכאן
בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין״ )ורבי הוא ש ס י ד ר ה כאן א צ ל ״יתומה ש ה ש י א ת ה והניח
אלא וכך להן כך נותן היה קיים אילו היה אביהן אומרים ״אין שת״ק אומד אמה״(,
אלא סח א: ב ר י י ת א זו ב ב ב ל י או בלשון להן״, ונותנין שכגגדן האיך מתסרנםות רואין
שאם אומר יהודה ור׳ במשנתגו. כלשון החכמים להן, ונותנין ה נ כ ס י ם את שמין
היה קיים היה אביהן אילו אומרים וכך כך לה ונתן ראשונה בת בחייו האב השיא
להן כך. נותן
אביהן לא בחיי גדולות גישאו כתום׳ ב״ב ס פ י ח יט: איפוא סוברים ה״חכמים״
6
ורבי יהודה א ת ם ,ב ״ ב פ ״ ח מ ״ ח ס י פ א >, ק ט ג ו ת ה ר י אגו גישאות כ ד ר ך ש ג ש א ת ם יאמרו
״הכי קאמר״ י ש א ו ק ט ג ו ת ״ )עי׳ ל ה ל ן ״ ח ״ מ ״ : ברישא של משגתגו שם ״גישאו גדולות -
ב י ב שם. כ« .והם הם תרי תנאי של משגת סי׳
כן וודאי שגוםח ״אם השיא -יגתן״ הוא ה ע י ק ר והנכון. אם
מ כ ל המיגין תתקשט באחד שלא את אשתו המדיר כתובות פ״ז מ״ג: .37
אומר ר׳ יוסי כתובה• יוציא ויתן כגון כ ח ל ודוגמתן״( בהן מתקשטת )״שהאשה
ובעשירות לאלתר״( יוציא לגדר קצבה לא גתן )״אם נתן קצבה שלא בעניות
יום )יאם ל א ה ד י ר ה יותר אין כופין אותו להוציא״(. שלשים
473
שכולה אומרת )זאת יוםה ר׳ א׳ heb. e J m 8 . 74 א״ם, קטע אומר[ יוסי ׳ ר
מי״ר: י .א ל א ש א ת ה ה ג ב ל ה ״בעניות״ ו כ ו ׳ ש נ ה ר ב י ב ל ש ו ן יחיד( - .ו ב ע ש י ר ו ת [ א ה י י ו ם , ר
בעשירות. אבל
עולא נתן קצבה. שלא ר ב הונא א מ ר כיגי מ ת נ י ת א בעגיות לא עיב: שם, ידוש׳
עשר אפי׳ עד קצבה א ב ל אם גתן ב ע ג י ו ת ש ל א גתן ק צ ב ה )׳יוציא״(. ישמעאל אמר בר
3 2
) מ ו ת ר ( י( ש א י ן ש ו ע ל ע פ ר פ ר י ן > מ ת > .ו כ ר . שנים
וכן א. עא שבבבלי בציטאט וכן קצבה״, נתן שלא ״בעניות הנוסחאות בכל
פ ״ ז ג. בתום׳
יום״ שלשים ״ובעשירות שהרי שאין זה ה נ ו ס ח המקורי של ה מ ש נ ה ז וודאי אבל
ואולם יוציא. משלשים יותר ואם יקיים יום שלשים הדירה אם פירושו: שאחריו
יוציא. נתן קצבה״ על כרחן םירושו :אם לא נתן ק צ ב ה לנדר שלא ״בעניות
)״יקיים״( קצבה ש נ ת ן בעניות באמת: היה המשנה שנוסח לי נראה כן ועל
להתאימו אל ״יוציא״ כדי נתן קצבה. ש ל א ותיקן: הונא רב ש ה ג י ה וגוםח זה הוא
4
כרב אותה סירש שעולא ואפשר וקצר. קטוע ב כ ל אופן המשגה א ב ל לשון ש ל פ ג י ו >.
הוגא ולא לחלוק בא.
שאף הבבלי ,ע א ב :ו כ מ ה ק י צ ב ה וכד .ל א היה לו אלא גוםח ״שגתן קצבה״. ואפשר
ה ג ה ת רב הוגא גכגםה ל כ ל םפרי המשגה. אבל
ת ת א ר ס . כ ת ו ב ו ת פ ״ ח מ ״ א :האשד ,ש ג פ ל ו ל ה ג כ ם י ם ע ד ש ל א .38
מ ה בין עד שלא גתארםה. גתארםה. ידוש׳ שם ,ל ב ע״א :כיגי מ ת ג י ת א ע ד ש ל א
בין מ ש ג ת א ר ם ה .ע ד ש ל א וכד. מה
הרבה, כיו״ב ״תתארס״! בלשוגה, המשגה מובאה רע״ג יט פ״ו, פיאה בירוש׳
הבעל מ״ח: וכן ב פ ״ ז תתארס, בעולה עד שלא ה ר י זו ב ח ז ק ת בכתובות פ״א מ״ו: כמו
ל ה ב י א ר א י ה ש ע ד ש ל א ת ת א ר ס )כן ק ,ם ,ב ,ת ו ם ׳ ר י ״ ד ,ועוד( וכו׳ .וכן ת מ י ד ״ ע ד צריך
ת ) -י ( -״ ,כ מ ו ב ״ מ פ ״ ז מ ״ א ,ם ו ט ה ם ״ ד מ ״ ב )״ישתו״ ,מ י ״ ר ,לו ,ועוד( ,ו ע ו ד . שלא
פ י ס ק א ב פ ר פ ר ז ה א ל ״ מ ה בין עד״ וכד ,שלאחריו. ״כיגי מ ת ג י ת א ״ זה איגו על כן א ל א
בפגיו ל א ושלא משועבדין מנכםין יתומים מגכםי פ״ט מ״ז: כתובות .39
אלא בשבועה. תפרע
שלא בפניו, והנפרעת פוק: ו ש ל א ב פ נ י ו [ ד״נ ו ב )הו׳ נ י ב נ צ א ה ל ( ו כ י י ירוש׳.
בפניו כיצד, ושלא ב ש ב ו ע ו ת פ״ד מ״ז .ו כ א ן ב מ ״ ה : וכן מי״ר ) ה נ פ ר ע ת ( ורי״ף ורי״ד ,ו כ ן
שלא. והנפרעת בד״נ ) ה ג פ ר ע ת ( ו ב וכיי ידוש׳ ו ל י ר מ א :
( 5
מתניתא כיני : יתומים״ ו״נכםי ״הפוגמת״ עגין אחרי ע״ב, לג שם, ירוש׳
אמר רבי מ א ד ם ש ל א בסגיו. ונפרעין בשבועה. שלא בפניו לא תפרע אלא ו ה נ פ ר ע ת
ת י פ ת ר וכד. ירמיה
(1ליתא בריטב״א.
כלומר החיבה נחלקה לשתים עיי נקודות. עפר ן פרין, והוגה עי״א: בירוש׳ כי״ל :עפרפרין, (2
בבבלי עא ב וגדרים פא ב :שלא מציגו שועל שמח כעפר פיר ,ועי׳ עריך ע׳ שעל.
474
אלא תיפרע לא כתובתה הפוגמת תנינן תמן ע״ב: כו פ״ה, סנהדרין בירוש׳
שגים. את מכחיש שפחותה שמעיד ובשעה בכתובות( ו כ ד )כמו תגי הפוגמת בשבועה.
ו ה נ פ ר ע ת שלא בפניו לא ת י פ ר ע אלא בשבועה .וגפרעים מ א ד ם וכד .כאן ח ס ר ][.... תני
כאן ביתום קטן .ואיני יורש ש פ ג ם וכד .ע ד : בכתובות: אחריו ״תני״ כל מה שבא אחרי
ישנה כל הסוגיא א ב ל ב ש ב ו ע ו ת פ״ז ,ל ח ע״א, אם היה כ א ן ״כיני מתניתא״ ,או לא. יודע
״רב חסדא עד ״מה בין פוגמת״ קטגים ח ס ר כאן מן א ל א שחוץ משיגויים כתובות, של
תיכף )עי׳ פ״מ(, מ ה ל כ ה י׳ אשגרה בר׳ בון ש ה ם ר׳ יוסי אחרי דברי ואחריו, בעא״,
וכד, ״וגסרעיך פ ת י ח ה : כל בלא וכד( גשבעיך ״ ה כ א א ת מ ר אין ההוספה )אחרי
המשגה. שלא בפניו״ של נמשך בוודאי על ״הנפרעת שהוא
= ל ש ן ]עי׳ תרביץ ,ש״ו 235ואילך[ ו ברא״ש טי׳ יט :לישגא דמתני׳. (1
כ ב ר הראשונים ,תום׳ שם יא ב דיה כל, שהעירו עליה זו, לסתירה הפשוט הםתדון (2זהו
רמב״ן וריטב״א ועוד.
כך במב״ב ובכ״י ירושלים ובמשניות למן דטו׳ יוסט׳ ואילך. (3
475
כתב כשר. עד כתב ולא פלוני בן איש פלוני איש כשר, עד פלוני איש י,
ו ח נ י כ ת ה כ ש ר כ ך )ם״א :וכך( היו נ ק י י ) 0״ א :בקיי( ה ד ע ת ש ב י ר ו ש ל ם כ ו ת ב י ן . חניכתו
ה ס ו פ ר ועד[ ק :ה ס ו פ ד ע ד - .א י ש ס ל ו נ י עד וכו׳[ כ ך ,ב נ ו ס ח ו ב ס ד ר ,ב ד י נ ,מ י י ד ד י ו ,
יהוסף הריר וכן הגיה וראיש, דיה ו כ ך ( )תום׳ פ ח א רית כ ך גס ר י ח , ק ' ,ב ס ד ר י לו
א ש כ נ ז י )מיש( ,וכן ב ם י ס ק א ש ב י ר ו ש ׳ ל ה ל ן ש ס - .ב ן איש ס ל ו נ י ע ד כ ש ר [ פ ו מ י י ר כי״ל »>
בכ״י ירוש׳ ליתא אף ״עד כ ש ר י » ב ב ב ל י דיו ח ס ר ״בן א י ש בכייל ע י י א , ל י ת א ״כשר״ ו נ ו ׳
בם׳ ה י ש ר סי׳ פ ל ו ג י עד כ ש ר איש פ ל ו ג י ׳ .מ כ י ב דםו׳ ו מ ,היג )ד״ו ס ע״ג ,ד״ב ,335מ ו ב א
ש ב י ר ו ש ל י ם עושין )״כותבין״( ו כ ך היו נ ק י י ה ד ע ת ועוד ,הסדר: דשיי ותקצט( ,רייף רעג
כשר. וחניכתה חניכתו כתב
כשר .בן איש איש פלוני ועד כשר. כתב סופר כיני מתניתא נ ע״ד: ידוש׳ שם,
2
פ ל ו נ י כ ש ר .א י ש פ ל ו נ י ב ן א י ש פ ל ו נ י ו ל א כ ת ב ע ד כ ש ר .כ ת ב ח נ י כ ת ו ו ח נ י כ ת ה <כשר>S
רבי א ב ה ו בשם רבי יוחנן אפילו כ ת ב אינו )צ״ל :אינו כתב( כשר .ר ב י אבהו כ ת ב א ל ף וכו׳.
חניכתו ש״כתב הרי כשר״, פלוני ״איש על נמשכים אבהו רבי שדברי מכיון
)כפירושו הסדר כשר״ שייך עוד אל ה״כיני מתניתא״ .הירוש׳ קובע תחילה א ת וחניכתה
ו ח נ י כ ת ה כשר .כ ך היו וכר. כתב חניכתו היינו )שלא כש״ק( כ ס ד ר של מ י ״ ר : ש ל ש״ק(,
כשר״ בן איש פ ל ו נ י ״איש פלוני כשר. ב״כיני מתניתא״ אף: הירוש׳ מוסר אבל
או בשניהם, ״עד״ ולמחוק להגיה אם כוונתו זו ש א ל ה , והרי בשניהם. ״עד״ ומשמיט
ואין כוונתו אף כ א ן א ל א ל ק ב ו ע א ת הסדר. שקיצר
הוא א ת משגתנו ז )מ״ 0יוצא ש ד ו מ ה לו פ י ר ש וגסח אף מתוך פיה״מ להר״מ אבל
ב ל ב ד כגון שמו שמו ב ע ד ו ת בג׳ עגייגים או ש י כ ת ו ב חותם לפי שאדם הוא א ו מ ר : שכן
פ לו ג י ולא יכתוב שמו או שיכתוב שמו והוא פ ל ו ג י בן פ ל ו ג י או ש י כ ת ו ב שיכתוב
גוסח ומעין פלוגי כשר, בן איש כשד. איש פלוגי שבירוש׳: ה״כיגי״ מעין ז״א עד.
כ ״ י י ד ו ש ׳ ש ע ם פ י ה ״ מ ב ע ר ב י ת )עי׳ ל ע י ל ( .
פלוגי״ ״איש ״עד״ גם אצל מצטט א, וב״ב קםא )עי׳ ל ה ל ן ( פז א הבבלי אבל
שכן בלא ״עד״ כשר, ש״איש פלוגי״ סובר אלא שאף הבבלי אצל ״בן איש פלוני״. גם
וה״ה באיש )״דאיש ס׳ ע ד ד מ ת ג י ת י ן לאו ד ו ק א וליתכשר האי בראובן בגטין שם: אמרו
וזה כשד. פלוגי עד בן איש תגן בבן יעקב עד דהא והאי ריטב״א( סגי״, בלחוד פ׳
תגן דהא עד ביעקב האי וליתכשד בן ב ר א ו ב ן האי וליתכשר אחריו: שם שאמדו
ותום׳(: כרש״י )שלא -כבר פירשו הריטב״א ע ד, כ ת י ב ד ל א עד כשר, פלוגי איש
דמתכשר קמא דקאמר לאו ד ו ק א והייגו ליה דעד דמשמע למימר איכא אכתי ״פירוש
בראובן בן ל ח ו ד ו ב ת ר א ב י ע ק ב עד ,ולא מ ש ו ט ע ד א ל א הוא משוט י ע ק ב ולישגא ד מ ת ג י ת י ן
נקט .ו מ ה ד ר י נ ן ד ל א כ ת י ב ע ד כ ל ו מ ד ע ד ד מ ת נ י ת י ן ל א ו ד ו ק א ״ וכו׳.
שנזכרו במשנה, א פ ש ר ל ה מ ש י ך ״ולא כ ת ב ע ד ״ ע ל כ ל ג׳ צ ו ר ו ת ה ח ת י מ ה ולירוש׳
פירשו ולא עד״ )״וחתמתי״( חתמתי ״אני עד ״בראשונה״: חותמימ היו בכלל
4
ב ב ל י ל ו א ,מ >(. ש מ ו ת י ה ם )תום׳ סוף גיטין׳ ואח״כ ״התקינו״ שיהיו מ פ ר ש י ם שמותיהם,
(2כ ך במ״ש! נדפו׳ בטעות :םסול. (1בכי״ל ליתא ״בן״ ונו׳ בי ״ש עי״ע.
ה
476
א ש ד ל ״ כ ת ב הסופר״ קובע חידושי :״כתב סופר ועד כשר״ ,ז״א ״כתב״ ממש ,שלא
שם פו ב : כשמואל, הירוש׳ סובר איפוא ״חתם םוסר שנינו״. פא א: כר׳ ירמיה בבבלי
״ א פ י ׳ כ ת ב ם ו ם ר ו ע ד ש ה ר י ש נ י נ ו כ ת ב ס ו פ ר ו ע ד כ ש ר ״ ,ו ה י י נ ו ב ״ ם ו פ ר מ ו ב ה ק ״ )שם(.
הארמיים. הפפירוסים עכשיו מן אנו יודעים ״כתב סופר״ א ב ל עיקר םירושו של
העדים: חתימות ל ם נ י בסוף השטר ,או מפרש את שמו קבוע הוא שהסופר כאן מנהג
,
Sayce-Cowiey כ פ ם פ ל ׳ שהדיא בגו ,ש ה ד סל׳ וכר׳ זנא ספרא פל׳ בר פ ל כתב
העדים: או אחרי .34 ,(11 )ויש ל ה ש ל י מ ו ב ש ד S a c h a u :פ פ י ר ו ס 36 ,28 K-A סםירום
s . - Oפ פ י ר ו ס ש ד .0 (11 ש ה ד י א זי ע ל ס פ ר א ז נ ה ם ם ר א גמריה ב ר אחיו ,על ם ם כתב
והוא כותב ת ב ו א ה לצבא(, ופעם א ח ת כ ת ב א ת השטר א ח ד משגי שותפים )קבלגים לספק
ג (
זהו . ש ה ד י א ו כ ד <םכוי פ ס י ר ו ם 25ש ו ׳ (18 כ ת ב הושע על פם אחיאב, הסופר: במקום
סופר״ של משגתגו. ״כתב
חלקו לכתוב צריך מתגיתא כיגי ע״ב: לט ידוש׳ פ י ה מ״ה, גדריט .42
,
.361 לעיל ע מ )ש(לגשיא,
ואני ו א ג י מ י ש א מ ר הריגי גזיר ושמע ח ב י ר ו ו א מ ר גזיר ס ״ ד מ ״ א : .43
אםורין. גזירין ,ה ו ת ר הראשון ה ו ת ר ו כולן ,ה ו ת ר ה א ח ר ו ן ה א ח ר ו ן מ ו ת ר וכולן כולם
ו מ ש נ י ו ת ל מ ן דם׳ י ו ס ט ׳ .א ב ל ד״נ, כ ך ,ו א נ י ו א נ י ,מ כ י ב ד ם ו ׳ ו מ )וא׳ ו א נ י ואני(
ואני. אני ק :וא׳ ואני! מ י י ר ,ל ו ו פ ו ר ׳ י ה ו ם ף )מ״ש( :ו א מ ר ו א נ י ו א נ י
ירוש׳ שם ,גג ע ״ א :מ י ש א מ ר ה ר י ג י גזיר ו ש מ ע ח ב י ר ו ו א מ ר ואגי כ ד .כ ן ה י א מ ת ג י ת א
מאיר אגי כרבי ברם ״ ת ג י ״ ס י ׳ (82 ר ב י י ו ד ה )עי׳ ל ה ל ן , מ א ן ת ג א ווים ו א ג י ו א ג י.
אגי .מ ת ג י ת א )״משגתגו״( שהיו כ ו ל ה ם ב ת ו ך כ ד י ד י ב ו ר ו ש ל ראשון .ת ג י ) ב ר י י ת א ש ב ב ב ל י
אםוד )״חד ב ח ב ר י ה מיתפיס״, ממגו ולמעלן הותר האמצעי ממנו ולמטן מותר כ א מע״א(
בתוך מ ת נ י ת א ) ״ ב ר י י ת א ״ ( א פ י ל ו א י ן כ ו ל ה ם ב ת ו ך כ ד י ד י ב ו ר ו ש ל ר א ש ו ן א ל א 1זה[ שם(.
בשם ר׳ סימון ש ל זה .כ מ ה ה ו א כ ד י ד י ב ו ר ו דיבורו בתוך כדי ש ל זה וזה דיבורו כדי
חנה בר בר אבא עליך״(. )״שלום ר׳ יהושע בן לוי כ ד י ש א י ל ת שלום בין א ד ם לחבירו
)ועי׳ ר׳ ע ל י ך ש ל ו ם ויאמ׳ לו לתלמיד הרב שלום בין כדי שאילת ב ש ם ר׳ יוחנן
3
ש ב ו ע ו ת ם פ ״ ב ,ל ד ע ״ א ( «. ידוש׳
מ וו! כנו׳ ב״י דבי, חלמיד שלום עליך כדי שאילח ב״ק עג ב : הבבלי (3זוהי גם דעח
הרסוםים(. כגוי ומורי״ ״רבי )ולא ורא״ש שם םי׳ ז ותום׳ הראיש שבשמ״ק גזיר שם וראב״ן וחוס׳
ועי׳ סלפולא חריסחא שם.
כדי וכוי(, )כנו׳ ד״נ ״ואני״ השלישי מוחק שהירוש׳ מםרשים, ום״מ (4ק״ע )בפי׳ ראשון(
מאן תנא ווי״ם וכו׳ דבריו כ ך : לסדר שיהיו כולם בתוך כדי דיבורו של ראשון .אבל א״כ היה צריך
שלהברייתא עצמו אומר ביון שהירוש׳ ועוד מתניתא שהיו וכוי. כן היא מתניתא ואני ואני. אני אני.
״אטילו אין כולהם״ וכו׳ )עי׳ בסמוך( ,א״כ מה דחקו להגיה המשנה ולמחוק "ואני״ השלישי ,ועי׳ להלן.
477
סוברת פעמים שתי ״ואני ואני״ שמשנתנו שלא שנתה אלא תירוש׳ אומר אח״כ
תיבות כדי שתי ז״א דיבורו של ראשון ״״א בתוך סיום( שיהו כולם בתוך כדי שצריך
א״כ אסור״ וכד, האמצעי ממנו ולמעלן אבל הברייתא ששנתה אף ״הותר עליך״ ״שלום
צריכה הברייתא ב ו ו ד א י א ס ו ר ו ל א היתד, )שכן ה ר א ש ו ן חוץ מן הראשון כאז שלשה יש
וכל זה ל ש י ט ת של ראשון. דיבורו שיהו כולם בתוך כדי שא״צ סוברת זד, ,
( להשמיענו
בתום׳ ם״ג ב : וכך שנינו ש כ ד י דיבור הוא ״ כ ד י ש א י ל ת שלום בין אדם לחבירו״, ריב״ל
שאילת ולא ״כדי נדרים פ״ה א צ ו ק ׳ ' / וכן בתום׳ כדי ש א י ל ת שלום, כדי דיבור וכמה
דיבור כדי יוחנן לרבי ואולם כ נ ו ס ח ב ר י י ת א זו ב ב ב ל י כ א ר ע ״ א . לרב׳/ תלמיד שלום
יכולה הברייתא ואף עליך רבי׳/ ״שלום לתלמיד״, הרב בין שלום שאילת ״כדי הוא
אלא t של ראשון דיבורו סיום( בתוך כדי שיהיו ב ת ו ך כדי )זיא שכולם צריכים לסבור
ת פ ס ב ד ע ת ריב״ל. שהירוש׳
פ י ר ו ש ה י ר ו ש /ו א ״ כ היתד ,נו׳ מ ש נ ת ה י ר ו ש ׳ ״ ו א נ י ואני״. זהו
( 2
ש א מ ר )שם ש כ ן ל ד ב ר י ר׳ י ה ו ד ה נ ש י א ה ז במשנה היתה אף נוסחת הבבלי וכך
תלמיד לרב ,אמרו והוא ש ה ת פ י ם ו כולן ב ת ו ך כ ד י ד י ב ו ר וכו׳ כ ד י ש א ו מ ר ש ל ו ם ע״ב(: כ
כ ד י ו ש ה ה חבירו ושמע נזיר הריני שאמר מי )תוס׳ שם( הכי נמי תניא ) כ א א(:
תלמיד שלום כדי דיבור כדי שאילת מותר וכמה ואמר ואני הוא אסור ו ח ב י ת ד י ב ו ר
ואני ואני ואמר נזיר ושמע חבירו הריני ליה מי ש א מ ר מסייע לימא )עי׳ ל ע י ל ( . לרב
)״מדלא ק ת נ י א ל א ה נ ך ת ר י ן ש ״ מ ד מ ש ו ם דאי תני ט פ י ל א הוי כ ד י ד י ב ו ר ש ל לא ותו
( 3
ת נ א כ י ר ו כ ל א ל י ח ש י ב וליזיל )״ובדין ה ו א דהוד ,ל י ה ל מ י ת נ י . המיוחם לרש״י( ראשון״,
בחבריה איבעיא לחו חד ואחריו שם: בגמרא(. כלקמן מיתפיס״, בחבריה ״דחד טפי״,
4
ת״ש הריגי נזיר וכד. בקמא מיתפםי או ד י ל מ א כ ר ׳ י ה ו ד ה נ ש י א ה ״ >( )״ודלא מיתפיס
תנא כי רוכלא דמתפסי וכד, חבירו ואמר ואני ואני ותו לא מידי ,ש״מ ב ק מ א הוא ושמע
האחרון האחרון וליזיל ו כ ו /ת ״ ש ד ת נ י א ב ה ד י א ה ו ת ר הראשון ה ו ת ר ו כולן ה ו ת ר ליחשיב
אסור ,ש״מ ח ד מותר הימנו ולמעלה ולמטה הימנו האמצעי הותר אםורין וכולן מותר
מיתפים ש״מ. בחבריה
אף לשיטת התום׳ וריב״ל שכדי נזירים, א ם כן ל ה ל כ ה אף ״ואני ואני ואני״ כולם
זו מםקנא סי ועל עליך״. ״שלום לחבירו״, שלום בין א ד ם שאילת ״כדי הוא דיבורו
ו א ג י. הוגהו ס פ ר י ה מ ש נ ה ,כגו׳ ד ״ נ וכו׳ :ואני ואגי
מ״ז: פ״ט ב נ ד ר י ם גם במקום אחר, כזה אגו מוצאים וחילוף
כ י צ ד )*גדר ש ה ו ת ר מ ק צ ת ו ה ו ת ר כולו״( א מ ר ק ו ג ם שאיגי)״שאגי״( ג ה ג ה ל כ ו ל כ ם ה ו ת ר
הראשון הותרו כולן ה ו ת ר הותר ולזה לזד, מהן הותרו כולן .שאיגי גהגה אחד
הימנו מותר ולמטה הימגו )הותר האמצעי אםורין. מותר וכולן האחרון האחרון
ר״ת ור״י, שבשמ״ק שם בשם תוס׳ הרא״ש בנזיר כ ע״ב ואילך, התוס׳ שימת אחרת היא (3
478
צריכין פ ת ח לכל אחד ואחד. שאיני נ ה נ ה לזה קדבן ולזה קרבן א ס ו ר ( .0 ולמעלה
ל ז ה )מי״ר ו ל ו ו פ 6 ,ל ז ה E2 :E קמב׳ קטע לירמא, ק. לו, מי״ר, ולזה[ לזה
(1ליתא מ ,מי״ר ,לו ,פ ק )ונשלט בנליון( ,ר׳ יהוםף אשכנזי ,לירמא ,ועוד ,וברייתא היא )דתניא(
בבבלי כו ב )עי׳ הגרי״ב שם ותוי״ט( ובירוש׳ פ״ט ,מא ע״ג )תני( ,תוס׳ ס״ד ,א ,להלן ״תוספות והוספות״.
׳׳הבנות טעו והחליםוהו עם בלא וייו, הביא אלא ״הבנות יזונו״, ומפני שהירוש׳ קי1ר ולא (2
דחוקים ,והגהתו של בעל שאר הפירושים ישאלו על הפתחים״. ״והבנים שאחריו והשלימו בטעות יזונו״
479
מתניתא ד י י נ ו ש ל זה כ ר .כ י נ י ידוש׳ ס נ ה ד ר י ן פ ״ ג ה״א ,כ א ר ע ״ א :זה פוסל .49
ע ל פ י ״ כ י נ י מ ת ג י ת א ״ זה. הוגהו
ס נ ה ד ר י ן פ ״ ט מ ״ א )נזיר פ ״ ט מ״ד( :ה מ כ ה א ת ח ב י ת ו כ ד ו א מ ד ו ה ו ל מ י ת ה .50
ממה שהיה ולאחר מכאן ה כ ב י ד ומת חייב ר׳ נחמיה פוטר שרגלים לדבר. והיקל
ויד ר מ ״ ה ,רש״י סלו׳ מב״ב ם נ ה ד ׳ ק פ, כ ך ,פ ו ט ר ,ב ג ז י ר ו ס נ ה ד ׳ בד״נ ,מי״ר ,ל ו ,
ו מ בסנהד׳, ב נ ז י ר ״אומר״[ בדיו ל י ת א )אבל ונזיד )מב״ב ד פ ו ׳ ב ס נ ה ד ׳ ו ת ו ס ׳ ב נ ז י ר ועוד
,ולירמאו״מצאתי Q u568,569 אבל בסנהד׳ ב א ו מ ר סטור(. במשניות: ו ע ל פיהם הוגה
מ ו ג ה • במיש .מב״ב כ״י ק ר ל ׳ ,מ א י ר י )״אלא שיש שאין ג ו ר ס י ן כאן ו ח כ מ י ם מחייבין״( ו נ מ ק ״ י
האי ש ר ג ל י ם ו״שטה״ בשמ״ק נ ז י ר )אעס״כ ס י ר ש : יעקב, שבברית נזיר בשמיק ט״א שם,
ו מ ת ד׳ נ ח מ י ה לדבר וכו׳!( : סוטר שרגלים ל ד ב ר א ד ר ׳ נחמיר ,ק א י ו ה כ י ק א מ ר ר׳ נ ח מ י ה
מ ח י י ב י ן. וחכמים פוטר
פוטר נחמיה רבי מתניתא כיגי )גזיר ש ם ,גה ע ״ א ( : שם ,כז ע״א סנהד׳ ירוש׳
שרגלים לדבר. מ ח י י ב י ן ו ח כ מ י ם
פוטר״ מאמר מוסגר ו״ד׳ ג ח מ י ה ש״רגלים לדבר״ נמשך על ״חייב״ של ת״ק, ז״א
בה׳ הרמב״ם פירשו וכן בסנהדרין( )מ״ש ם י ר ו ש זה א ל א ״כיני מתניתא״ הוא ,ואין
פ ״ ד ח )עי׳ ת ו י ״ ט ו מ ״ ש ( . רוצח
שבבבלי סנהדרין ב״ק פ״ט ו -ז אין ״שרגלים ל ד ב ר ״ ,וכן ל י ת א ב ב ר י י ת ו ת בתום׳
מ״ב-מ״דז לדבר״, בשורה של ״שרגלים משנתנו נזיר שנויה אבל במשנת א-ב. עח
על כן ש״שרגלים לדבר״ הוא מ ד ב ר י ה״סתם״. וודאי
זה אחר בזה חייבין, שגיהן כאחת שגיהן כפרו נ ד ד ־. פ״ד שבועות .54
חייב )והשני פטור( .כ פ ר א ח ד ו ה ו ד ה א ח ד ה כ ו פ ר חייב. הראשון
וליתא אף , F o lמ י י ר ,לו ,פ ו ק , 567 וב Q u 569 בר״נ ,ב ליתא פטור[ והשני
בת״כ ,ח ו ב ה פי״א ז - .כ פ ר וכוי[ כ ך ב כ ל ה נ ו ס ח א ו ת .ו א ף ב ת י כ .
אמר רבי חייב. הכופר מתניתא כפר אחד והודה אחד כיני שם ,ל ה ע ״ ג : ידוש׳
( 1
והוא שיחזור בו שיגי )״מכפירתו״( בתוך כדי דיבור הראשון ש א ם יחזור )מתגיתא( יוסי
)״אם ןוןנעשה שני ראשון ראשון )*בתוך כדי דיבורו ש ל השני הכופר״( מ ק ב ל י ן אותו בו
עומד בכפירתו״(. השגי
ה י א ו פ ת י ח ה לפירושו של רבי יוסי .ש מ פ ר ש מ ש נ ת נ ו פי ס ק א מתניתא״ זה ״כיני
השתא בזה אחר זה הבבלי ,לב ב: וכך פירשה והודה. אחד מהם וחזר שניהם בשכפרו
מיבעיא. אחד והודה אחד פטור ,כ פ ר והשני חייב הראשון קא כפרי אמרת דתרוייהו
אחד וריטב״א( דמב״ן ,דשב״א וחזר )״וקדם״ .עי׳ רי״ף, שניהם צ ר י כ א כגון ש כ פ ר ו לא
ו ה ו ד ה ב ת ו ך כ ד י ד י ב ו ר וכו׳. מהן
אינה נכונה׳ שא״א לשנוח אח הסדר מפני המשנה יירשו״ יזונו והבנים י הבנות ירושלים״: ״נתיבות
״ציטטים״!(. בכתובות פ״ד מ״ו :מה הבנים אינם יורשין וכו׳ אף הבנות וכו׳ )עי׳ להלן
אמרח כן״, מ ת ני ת א (1מתניתא ,אשנרה היא טלהלן ״אמר ר׳ יוסי
480
.52ש ם ,ל ה ע ״ ד :כ י נ י מ ת נ י ת א ר ב י מ א י ר מ ח י י ב ו כ ו /ל ע י ל ע מ ׳ .275
טענו כלים מ י ״ ר ד ״ ו ,ד ״ נ ,ב Q uו ב ,Folל ו ,פ ו ק : שבועות פ״ו מ״ג, .53
במקצת )הודה( בכלים, וכפר בקרקעות בקרקעות וכפר בכלים הודה וקרקעות
חייב ב מ ק צ ת ק ר ק ע ו ת פטור שהנכסים שאין ל ה ם אחריות זוקקין א ת הנכסים הכלים
שיש ל ה ן א ח ר י ו ת ל י ש ב ע עליהן.
במקצת׳ וכו׳ -גם במב״ב ד״ו שני ורסיו ה כ ל י ם חייב יהודה במקצת הסדר
1 ב
אבל במביב לח ב( דפו׳ ) S שבבימ ד עיב ר )עי׳ להלן( וברי״ף בימ שם ר׳ רמיח
פ ט ו ר הודה במקצת בקרקעות וכפר בכלים ו מ :הודה )•והודה׳( בכלים וכפר בקרקעות
פ ט ו ר במקצת הכלים חייב שהנכסים וכוי .וכיה בציטאט שבבבלי הקרקעות )׳מקצת׳(
בקרקעות וכפר בכלים; ה וגליון הודה כאן דסו׳ ומ ובימ ד ע״ב דפו׳ ומ )ושם בדפו׳:
תום׳ :הודה מקצת ]׳במקצת׳[ כלים סטור( .וכן בהיג דיו קטז עיב ודיב ) 486ועי׳ להלן(
ב
ודא״ש שבועות שם )ועי׳ בסמוך( .אבל בבימ שם ר :הודה בכלים וכםר בקרקעות ס ט ו ר ,
הקרקעות, על אף חייב סטור ,הודה מקצת כלים בקרקעות וכפר בכלים הודה
א
ש ה ו ד ה בקרקעות וכפר או שם: ר ס ט ו ר ,כסדר מייר. קרקעות הודה מקצת
במקצת קרקעות׳ אף היג דיב שהודה ש ה ו ד ה מקצת קרקעות סטור! ״ א ו או בכלים
ג
פטור, שם :הודה בכלים וכסר בקרקעות שבשמיק:ר בימ שם ותום׳ הראיש וריח
מ ק צ ת קרקעות סטור מקצת כלים חייב ב ק ר ק ע ו ת פטור. והודה בכלים כפר
ק ר ק ע ו ת )יאף על קרקעות״ ,גס ה״ג דיו וכיויב בד״ב( :בראיש שבועות: על אף
בקרקעות כפר ב כ ל י ם והודה במקצת קרקעות פטור כפר בקרקעות וכפר בכלים.
במקצת כלים חייב» יפטור׳ ,אחרי ו״כפר בכלים״ ליתא גם ה ב״מ שם ,ואף מן והודה
טענו וכו׳ וכפר בכלים ,משמע שלא היה יפטור׳ הציטאט בירוש׳ שבועות שם ,לז עיא:
בנוסח שלהם.
ידוש׳ שם ,לז ע ״ א :כיני מ ת נ י ת א כ ס ר ב מ ק צ ת ק ר ק ע ו ת חייב .ב מ ק צ ת כ ל י ם סטור.
)ונשתבש פטור ,כסדר מי״ר ק ר ק ע ו ת חייב .ב מ ק צ ת כלים קרי :כפר במקצת
לא ה י ה לו ב מ ש נ ת ו ל א הירוש׳ פירוש. והוא כ ה ג ה ת פ״מ(. השפעת מב״ב ,ולא ע״י
בכ״י דג )שאינו כלים״ ״במקצת שלפני •הודה״ ולא נוסחאות( בכמה )שאינו ״פטור״
בכלים״ ״וכפר במקצת כלים וכר ,כהמשך של ״וכפר בקרקעות״, כ פ ר ופירשה: בב״מ(,
ופירוש של המשך וכד ,אלא כלים״ ״במקצת שאין )ועי׳ ב נ ו ׳ ה ר א ״ ש ל ע י ל ( ! שלפניו
במקצת הכלים חייב וכד. א ם בכלים וכפר בקרקעות״ וכד ,כלומר: ״הודה
במשנתנו על ״כלים וקרקעות״ ,אלא כלום ולסדר שלה ,לא נאמר מי״ר וכד, לנו׳
ישראל שבארץ מפני וודאי הקרקעות״. ו״במקצת הכלים״ ההלכה היא ״במקצת עיקר
ו כ ת ו ב ו ת פי״ג ,לו ע״א(, שבועות שם ידוש׳ )שבועות מ ע״ב, יוחנן ר׳ בשיטת הלכו
כשאחד משני המעין ״טענו שני מינין והודה לו ב א ח ד מהן ד ב ר י ה כ ל סטור״ .ולא כ ש ״ כ
ק ר ק ע ו ת )עי׳ ב ב ל י ו י ר ו ש ׳ שם(.
,
ש מ ו א ל בשבועות(, וחסר כתובות שם, )ידוש רב בשיטת הלכו בבבל אבל
והיו צריכים ע ל כן ל ש נ ו ת ה כ ל חייב״. *דברי מ ע ״ א ,ירוש׳ שם(, )שבועות ו ר ש ב ״ ל
בכלים ו כ פ ר ב ק ר ק ע ו ת -סטור״. ״הודה
)טענו שהתחיל בסדר משנתו המשיך שהתנא כך, מ ת פ ר ש ע״י במי״ד הסדר
(1אבל ברי״ף כיי מ ליתא ״חודה מקצת כלים' ו כ ו /וליחא גם ברא״ש סי׳ ו )דיס(.
481
על נמובן נמ״ך ו־ו׳ יישהננסים״ ״נליפ׳. בסיפא אף הקדים ״ • נ > ת י ע ק י ק ו ט י ל נ
הכלים״. ״במקצת
אין שריפה ו ש א י ן ב ה י> זרה עבודה שריפה יש בה בה שיש כל מיתה וחכ״א
ע ב ו ד ה זרה. בה
וגו׳. הראשונים אבותיך ובמשרפות תמות בשלום )0כתיב ע״ג: לט שם, ירוש׳
אלא הביא ממנה ל מ ש ג ה זו ו ל א רמז אלא שהתנא בהוריות מ ע י ד ולא מעידין אותו, לא
)ב״ש, קצרה״ דרך להביא משנה התנאים דרך שכן וכו׳ כמו ״והוי דברים, ראשי
בתוי״ט(. וכיו״ב
482
ברוב הוסיפו אח״כ אבל ו ל א ה ג ה ה ) כ ד ע ת פ״מ(. פירוש, אלא איגו איפוא זה
ל א מ ע י ד ו כ ו ׳ ) ו ע י ׳ ה ח ל ו ץ ,ח ״ ו ,(38 ,א ו ש ה ג י ה ו פ ש ו ט ) ב מ י ו ח ס ל ד ״ ח ( ע ״ פ ה י ר ו ש / הספדים:
ציטטים ב מ ש נ ה ע צ מ ה מ ת ו ך המשגה ,עי׳ ל ה ל ן ״ציטטים״. על
מימיה אע״פ ד ם ראתה כל שלא בתולה היא איזו מ״ד: פ״א גדה .57
ד ו א ע ״ פ גשואה״(. שנשואה
ואף על מימיה נ י ד ה דאת דם מתניתא כל שלא כן היא מט ע״א: שם, ירוש׳
נשואה .בתולה לדמים אמרו אבל לא בתולה לבתולים. פי
מ פ ר ש ״דם* של משגתגו ״דם נידה״ז שהרי בנשואה א״א בלא ״בתולים״. הירוש׳
לדמים וכד. בתולה )ועי׳ ב ב ל י ח ע ״ ב ( : ו פ״א תום׳ הברייתא. מביא את הוא ואח״כ
מימיה ד ם ראתה שלא כל בתולה היא ואיזו םתם: ״דם״ שגיגו אף בתום׳ שם אבל
ראייה שתראה עד ב ת ו ל ה א ו ת ה ק ו ר א אגי ב נ י ס לה והיו שנשאת ואע״ם
הוי לא אמרו בתולה לבתולים א ל א ב ת ו ל ה לדמים. ראשונה
״דיה וסת( לה שיש אשה כל )במ״א: שאמרו אע״פ מ״ז: נדה פ״א .58
היא ט מ א ה כל בלא ראיה )״שהרי הנדה חוץ מן בודקת, להיות צריכה שעתה״
ו ה מ ש מ ש ת היא״(, טוהר דם תראה )״שאפילו והיושבת על דם טוהר שבעה״(
483
להיות ופעמים צריכה טהורים. שדמיה ובתולה ב ע ד י ם חוץ מ י ו ש ב ת על ד ם טוהר י
״ ו ד ,מ ש מ ש ת ״ ,מ י י ד ופי״ר )עי׳ להלן( .ל ו ,פ ק ב ,ד ר נ ב ו ר ג ,ור״מ ב פ י ר ו ש ו כך,
ומשמשת, ואילך: ו ל י ר מ א .א ב ל מב״ב ו פ ב ״ ב )יא ב( ד פ ו ׳ ו מ ,ו מ ש נ י ו ת ל מ ן דסו׳ יוסט׳
ר :משמשת ,ובפב״ב :ומשמשת. מביב
ט ה ר ה לה הפסיקה שלא י ד ו ש ׳ ש ם ,מ ט ע ״ ג ) :א( כ י נ י מ ת נ י ת א ח ו ץ מ ן ה נ י ד ה
צ ר י כ ה מתניתא כיני בעדים. ו ה מ ש מ ש ת <ב> נידתה״(. את הפסיקה טהרה )״שלא
הגיע שלא תינוקת מתגיתא כיגי טהורים. ) aובתולה ש ד מ י ה בעדים. ש ת ש מ ש
) ג ד ה פ״י מ״א(. ו ג י ש א ת לראות זמגה
הוא על פי פ״י מ״א ,וכיו״ב פ י ר ו ש a הוא ,ו כ י ו ״ ב ב ב ב ל י י א א. פ י ר ו ש א(
לוי תשמיש. אלא עד שעת ב מ נ ח ה אין ט מ א בעד בחצות וראת בשחרית ושמשה עצמה
בעד שלסגי ר׳ זעידא וכו׳ .ר׳ א ב ו ן ב ש ם מ ת נ י ת א היא תשמיש בעד של אחר אמר
484
אינו מגיה איפוא כלום ,ומסרש ״בעדים״ -״עדים דעלמא״. הוא
אבל דחוקה ז במ״א אימא״( ל״איבעית רק נאמרה )והיא הבבלי הגהת ואמגם
אינו אלא להיות בודקת״ שאחריו, צריכה הרי ״ופעמים ה ג ה ת הירוש׳ במ״ז. אף דחוקה
על איגה בעדים״ ״והמשמשת )תוי״ט(» בודקת״ של הרישא להיות של ״צריכה פירוש
ו ב מ ש מ ש ת פירושו: וא״כ שלפגיו, שעתה״ כמו ״דיה ממ״א, ציטט בוודאי אלא כן
-חוץ וכד. בעדים
שני עדים על צריכה בית שמאי אומרים גדה ם״ב מ״ד ,ירוש׳ ג ע ״ א : .59
ת ש מ ש ל א ו ר ה ג ר .ו ל א כ ן ת ג י )עי׳ ל ה ל ן ב ב ב ל י ( ה מ ש מ ש ת ש מ י ש ו ת ש מ י ש או כל
לאור הגר. ו ת ב ד ו ק לאור הנר הרי זה מגוגה .כיגי מ ת ג י ת א ת ש מ ש מטתו
,
וכו . ביום א מ ר ר׳ יוחנן א ס ו ר ל א ד ם ש י ש מ ש מ ט ת ו ט ז ב -יז א : בבבלי כיו״ב
וכד .ת נ ן או ב י ו ם מטותיהן ואין משמשין קדושים הם ישראל אמר רב הונא )י״ז א(
שאמרו המשמש ל א ו ר ה נ ר .ת י ש ) ״ ת ״ ר ״ ,ט ז ב( א ע ״ ס ת ב ד ו ק לאור הנר אימא תשמש
דא״כ מאי אע״פ שאמרו״ )״והשתא ליכא ל מ י מ ר ת ב ד ו ק ה ג ר ה ר י זה מגונה לאור מטתו
(1
דברים ע ו ש י ן ג׳ היו המלך מוגבז בית ושל ת״ש וכד. מטתו ה ב ו ד ק אימא ( וכד
מטותיהן בו דק י ן אימא וכו׳ ב י ו ם מטותיהן מ ש מ ש י ן היו לשבח אותן ומזכירין
דאיכא אין הכי נמי ד א ג ב לשבח. משמשין מזכידין אותן דאי ם״ד ה״נ מ ם ת ב ר א ביום.
שינה מגניא באפיה. אונם
ש״משמש״ בוודאי מוכיח ו״אע״ם שאמרו״ ל״הגיה״ א ת כ ל אלו, קשה מאד אבל
ה מ ש ג ה סשוטו כ מ ש מ ע ו ולברייתא השגיה ד ח ה אף ה ב ב ל י א ת ה ״ מ ם ת ב ר א ״ שלסניו. של
א ל א ״ביום״, אמגם הוגא לא גזכר ורב )יז א( ורב חסדא ר׳ י ו ח נ ן של במימרות
ותתגנה מגוגה יראה בה דבר ״שמא אבל לטעמו של אביי )שש ; השגיה בברייתא וכן
)״ישראל קדושה מטעם אלא אמרו לא הוגא רב אבל שווימ. הגר ואור -יום עליו*
)ועי׳ מ ם ׳ ״שמא ת ת ג ג ה עליו״ ולא משום ״מגוגה״. אמרה ואף הברייתא הם״(, קדושים
1הי״ד[ פ ס ח י ם ק י ב ב(. כלה
נדה פ״ב מ״ה :משל משלו חכמים באשה ה ח ד ר והפרוזדור)״והפרוזדור״( .60
דם החדר טמא ,גמצא בפרוזדור ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור. ו ה ע ל י ה.
טהור, העלייה דם טמא החדר דם דפד: חוץ ממב״ב הנוסחאות, בכל כך
א ב ל ב מ ב ״ ב מ כ ב ג ו ס ח א ו ת ,וכן ר גם ב מ ש נ ה ש ל פ נ י ה ס ר ק גם ב פ י ס ק א ש ב מ ק ו מ ה .
ומס קנא בברייתא דלעיל בריש שמעתין (1רש״י :אע״פ שאמרו המשמש מטתו כוי .כדאיחא
וכוי .אבל מדקתגי או תשמש ,וחשתא ליכא איםורא או תשמש לאור הגר אלמא מגונה הוא דהוי אבל
כשיא *ריכה וכו׳ -םיסקא להלן( ,ושאחריו: לי נראה שאין י ת ״ ר ' זה אלא ״חנא״ )וחרבה כאלה ,עי׳
היא ל ״תניא״ שאחריו.
485
ט ה ו ר .רב יהודה ע ל י י ה ע י א :כיני מ ת נ י ת א ד ם החדר ט מ א ו ד ם נ ידוש׳ ש ם
ב ש ם שמיאל ה ^ ר ל פ ג י ם מ ן הםרוזדוד .והעלייה נ ת י נ ה ע ל ג ב י ה ח ד ר וכו׳)עי׳ כ ב ל י יז ב ,
במשנה ״דם העלייה בםיריש מ ה ש ל א נזכר פ ר ש נ י ת , משלים ,ה ש ל מ ה הירוש׳
פ י ר ו ש ילא הגהה. א ב ל ייצא מ ת י ך ״ ס פ ק י טמא״ ש א ח ר י ו ! זהי וידאי טהור״
מ ב ״ ב ד פ י ׳ ה ו ג ה ה ע ״ פ פ י ׳ ה י ר ו ש ׳ ) ה ח ל ו ץ ח ״ ו .(40 , יאבל
מ ת נ י ת א ״ ״כיני ש פ ת י ח ת ם ג ל י יי ם פ י ר י ש י ם ב.
,3 - 1 וחוץ מ ן ה ס י מ נ י ם ל פ ר ק ז ה ) ל ע י ל (441 , חוץ מאלה שכבר הזכרתי בפתיחתי
5 8 - 5 3 ,50 ,45 ,43 ,32 , 3 0 - 2 9א ׳ ו ג ׳ ,60 , 22 ,20 .18 , 1 6 - 14 , 1 2 - 11א ׳ י ג / ,9
ש ה ם פ י ר ו ש י ם - ,י ש ג ם ע י ד כ מ ה ם י ר י ש י ם ג ל י י י ם ש פ ת י ח ת ם ״ כ י ג י מ ת ג י ת א ״ .כ ך ל מ ש ל :ז>
וכן אסטים ספיחי בה <ם״א ״ ש ע ל ו ״ ( תבואה שעלה .1כ ל א י ם פ ״ ב מ ״ ה :
מיגי ״שהעלת״( שהעלה )ס״א תלתן בהן מ ע י ן ה ר ב ה וכן שעלו הגרנות מקום
ל נ כ ש )״לעקור מ ה שעלה״( ,א ם נ כ ש או כ ס ח )״מקצתן״( עשבים אין מחייבין אותו
א ת הכל חוץ ממין אחד. ע ק ו ר אומרים לו
( 2
,אויז ח״א סי׳ רס״ז וכו״פ פ נ ״ ו עשבים[ כ נ ו ׳ מי״ר פ ק מ ה ו ב ! ע ר ו ך ע׳ ת ל ת ן
ו ב י ר ו ש ׳ ב י ב פ י ה ,ט ו ע״א ו ב ב ל י ב י ק )ד׳ ברלין ק כ עיב( .ו כ ן ב י ר ו ש ׳ כ ל א י ם ש ם ,כז עיד
סא א .ב ד י נ ו א י ל ך ב ט ע ו ת :צ מ ח י ם .
לעקור. ידוש׳ ב ״ ב ש ם :ת מ ן ת נ ע ץ וכן ת ל ת ן וכו׳ .כיני מ ת נ י ת א א י ן מ ח י י ב י ן א ו ת ו
וכץ מתניתא כיני ה: הלכה בריש שם ב כ ל א י ם לפני מ״ש וכן רש״ם אף וכן היה
ש ה ע ל ת מיני ע ש ב י ם א י ן מ ח י י ב י ן א ו ת ו ל ע ק ו ר )עי׳ לונץ(. תלתן
הגרנות שעלו פירושו ל ע ק ו ר עשבים רעים ,ולשון זה איגו מתאים ל״מקום ״לנכש״
אף הדי ״לעקור״! זה אלא ״לנכש״ שאין הירוש׳ פ י ר ש וע״כ הרבה״, מינין בהן
א ת הכל. ע ק ו ר שנינו: בסיפא
3
פרפרזה. /א ל א שאין זה בוודאי א ל א ל ע ק ו ר שבבבלי ב״ק שם: בציטאט
.2ש ב י ע י ת פ ״ א מ ״ ח :ע ד א י מ ת י נ ק ר א ו נ ט י ע ו ת ו כ ו ׳ ע ד ש י ח ו ל ו .
ח ו ל י ן שיעשו עד או ש י פ ד ו עד שיחולו עד לג ע״ג :מהו ירוש׳ שם.
חולין מאיליהן. ר ב י א ב א ב ר יעקב ב ש ם ר׳ יוחנן כיגי מ ת ג י ת א ע ד שיעשו מאיליהן.
)״בשביעית*(, וצמחו גשמים עליהם שירדו בצלים .3ש ב י ע י ת פ ״ ו מ ״ ג :
א ם היו העלין ש ל ה ם שחורין אםורין ,הוריקו ה ר י א ל ו מותרין.
מותרין. וירוקין אסורין שחורין מתגיתא כיגי ידוש׳ שם ,לו ע ״ ד :
״ ש ע ד י י ן פירושו שחורין ,א ל א פירושו ש ל ״הוריקו״ ,א ח ר שהיו שאין כלומר
בשמ״ק ג ד ר י ם ג ט א( ,״ ש ע ד י י ן ל א ה ו ש ח ר ו ״ )ה״פירוש״ ה ם י ר ו ק י ך )ה״ד יצחק ,ב ש מ ״ ק
ואם מותרין שהעלין שלהן י ר ו ק י ן הרי אלו כ ל זמן ש ם ( ! ר ״ מ ה׳ ש מ ט ה ס ״ ד כ :
השחירו הרי הן כנטועין בארץ וכד.
.4ת ר ו מ ו ת פ י ז מ ״ ב :ב ת כ ה ן ש נ ש א ת ל י ש ר א ל ו כ ו ׳ ו מ י ת ת ה ב ש ר פ ה .
(1אני איני מביא אלא את אלו שיש להם איזח יחם לנוסח או שאפשר לטעות בהם שהם נוגעים ל נ ו ס ח .
0 מיני ע ש ב י שעלתה עם דהכי קתני לה החם תלתן ברייתא ג ( מ״ש :ואפשר ששם היא
486
מיתתה בשריפה. ז י נ ת ה שם ,מ ד ע ״ ב ר כ ך היא מ ת נ י ת א ירוש׳
,
שאין ״ ו מ י ת ת ה בשרפה״ ,וכן ״ ו מ י ת ת ה ב ח נ ק ׳ שאחריו ,עניין ל א כ י ל ת ת ר ו מ ה כלומר
ש מ י ת ת ה ב י ד י ש מ י ם ) ם נ ה ד ׳ פ ג א( ,א ל א מ י ל י מ י ל י ק ת נ י . בזרות,
י(
וירק אלא מתעשר זרע ( אין )0״א: וחכ״א איגו פ״ד מ״ה: מעשרות .5
והגרגיר בלבד. השחליים
,
מ ת ע ש ר זרע וירק אלא שחליים וגרגר בלבד. לך ותגיגן אין שם ,גא ם ע ״ ב : ידוש
מ ת ע ש ר זרע וירק אלא שיחליים וגרגר בלבד. לזרע שזרעו דבר מ ת ג י ת א אין ל ך כיגי
זרע בצלים ,זרע זרע כרישים, ה עליון, זרע לוף מ״ח: פ״ה מעשרות .6
ו כ ד פטורים מן המעשרות. לפת
ה < ע > ל י ו ן של לוף. כיני מ ת נ י ת א זרע שם ,נ ב םע״א: ירוש׳
( 2
:כיני מתנית׳ המיליון; ריבמ״צ )בהוספה ש ב ע ר ו ך ה ד קהוט( ״ ה ס ל י ו ך בנוסחאות:
אבל סלי. קורין לשוטה בל״י שכן ה ש ו ט ה הסליון של לוף ו כ ד כלומ׳ זרע הלוף זרע
כן המאמר שיטת כי ב ת ל מ ו ד אמרו העליון ואמרו היד .ל ו ב י ר ו ש ׳ ״ ה ע ל י ו ן ״ : הר״מ
ה ע ל י ו ן ש ל ל ו ף ,ו ה ו א ב ו ו ד א י ה נ ד ה נ כ ו ן ) ל ע ף ,ם ם ל נ .(176 /״ ה ע ל י ו ן ׳ ,א ף ב צ י ט א ט הזרע
במדרש־הלכה וכן זרע לוף העליון, מ ת נ י ׳ א מ ר ה כן(: ל ע י ל ש ם )אמר רבי יוסי שבירוש׳
( 3
לוף העליון וכד )אבל בת״כ <זרע> מ ח ע ״ ג :או יכול ש א נ י מ ר ב ה דפ״א, שבמעשרות
פ י ״ ב ט ו ס פ ר י ר א ה פ י ׳ ק״ד .ל י ת א ״ ז ר ע ל ו ף ה ע ל י ו ן ז ר ע כ ר י ש י ן ז ר ע ב צ ל י ם ״ ( . בחקותי
באוכלוסין, שם ,ם ה ע״ג :וכי יש קטון וגדול בידושלם ,א ל א כיני מ ת ג י ת ׳ ידוש׳
(1כך לו ,ק )וגנרדה ן והוגה :אינו( ,ב ולירמאן בציטאט שבירוש׳ )עי׳ להלן( ז אין לך.
בפי׳ ריבמ״צ ה נ ד פ ס :הסלון. ג(
(3כך בכיי רומי ]יקו״א ,שרי״ר ,332ותום׳ ר״ד .יב א ד״ה תנא .מלמד[.
] (4א ב ל עי׳ עכשיו תרביץ שנה מו ,9 ,שזו משנת ר י ע וחגהתו[.
487
שאם היו ענינו ה ת ל מ ו ד ב א ר ר״מ בםיה״מ: ע ך לפי האוכלוסין! ר נ ה״כבוד״
והזיד, כיגי מ ת ג י ת א יג ע ״ ב : הזורק ונזכר ו כ ו /ידוש׳ שם, שבת פייא מ״ו: .11
שלום!( ד ר כ י
ס״ה בגטין השגויים כאותם שלום״, מ״דרכי שלאמיתו של ד ב ר אין כאן כלומר
אבל אין )עי׳ ת ו י ״ ט / אין מ מ ש כ נ י ן אותן הכהנים, אלא מפני הכבוד ,כבוד -מ״ט, מ״ח
דרכי ״מפני ששנתה ו ה מ ש נ ה וודאי זו ה ג ה ה ,כ ד ע ת ו ש ל פ ״ מ ) ו ע י ׳ ת ו י ״ ט ( ,א ל א פ י ר ו ש .
בפירושו: הריבב״ן כדברי מפרשת טעמו של דבר, מ״ר, שאחריה, שכן המשגה שלום״,
,
וכד, בשקלים״ חייבין שאין םבורין שהיו לסי ממשכנין אין למה מסרש יהודה ״ר
דורשים מ ק ר א זה ל ע צ מ ן ״ ו כ ד ,ו ה ש ת מ ט ו מ ל ש ק ו ל , ״שהכהנים
ולא הספיקו העדים נחקרו ראוהו בית דין וכל ישראל .13ר ״ ד ,פ ״ ג מ ״ א :
מקודש עד שחשיבה הרי ז ה מעובר. לומר
בית דין או מתגיתא כיגי כד. וכל ישראל ראוהו ב י ת דין גח ע״ג: שם, ידוש׳
כל ישראל. או
לי למיתגא למה חולק: ה ב ב ל י ,כ ה ב, אבל ב״או-או״! מפרש משנתגו הירוש׳
( 1
איםרסמא לה ב״ד וכל ישראל ם ד י א הואיל וראוהו איצטריך ישראל, ב״ד וכל ראוהו
ליעברוה קמ״ל. ולא
רש״י ולונדון, א ב ל מ ב י ב דםו׳ ק ר א ק א ,א״ם לו ס ק ה וב. נ ח ק ר ו [ מי״ר ו מ ב ״ ב ,
ראוהו ביד ו כ ל ליה וכיון דתנא עיפ ה ב ב ל י ש ם : נחקרו, או דינ: ונחקרו! ורייד:
נ ח ק ר ו העדים ו כ ר . נ מ י אי י ש ר א ל נ ח ק ר ו העדים ל מ ה ל י ,ה״ק
ר ב ן יוחגן בן זכאי ש א פ י ל ו ר א ש ב י ת ועוד זאת התקין ר״ד ,פ ״ ד מ ״ ד : .14
הוועד. ב כ ל מ ק ו ם ש ל א יהו ה ע ד י ם הולכין א ל א ל מ ק ו ם דין
חודש. של ע ״ ם :כיגי מ ת ג י ת א למקום הוועד שם ,ג ט ע ״ ג )חי׳ ה ר ״ ן ,ל א ירוש׳
2
״בית הוועד״ הרגיל ,מקום הישיבה ו ה ס ג ה ד ד י ן ( , אינו אומרת *הוועד״ הזה זאת
ו 5ן ביד, יקדשוהו בלא ראש אלא למקום חוועד .של ישיבה ילכו וסנהדרין רש״י לא ב : נ(
488
אחר הולכיץ ל ע י ב ו ר ע״ג(: יח פ״א, )סנהדרין ע״ב נח פ״ב, ד״ה ידוש׳ למשל
סז ו ת ע נ י ת פ״ד, ידוש׳ ב ר כ ו ת פ״ד ,ז דע״ד הולכין א ח ר הרגיל< ה ו ו ע ד לבית המינוי
)= ב י מ ד ר ש א , ע״ד עא פ״ד, כז ב( ,מ ג י ל ה ברכות המדרש, )= ב י ת בית הוועד ע״ד:
אלא כ ב ע״א ,ועוד. דמאי פ״ב, פ״ב ,ה ע״ג, ברכות בירוש׳ בית וועדא, ז ק ד א( שבת
שכן ש מ ק ד ש י ן בו החודש. מקום חודש״, של הוועד״ כאן הוא -״מקום הוועד ״מקום
במקום מתכנםין העדים בירושלים ל א היו מקדשין את החודש כשהיו הבית בזמן אף
גמליאל ורבן )ד״ה ם ״ ב מ״ה(. ש ם״ בודקין אותם יעזק״ ו״ב״ד אלא ב״בית הסנהדרין
! (
)ד״ה פ״ב מ ״ ח ( .א ב ל אח״כ, בדק את העדים לא ב״בית הוועד״ אלא ב״עלייתו״ דיבנה
מזמנו ש ל ר ב י ואילך ,לא היו מ ק ד ש י ן א ת ה ח ו ד ש ב כ ל ל ב ע י ר מ ו ש ב ו ש ל ה נ ש י א ו ה ס נ ה ד ר י ן ,
ל ם י מ נ א , -סוכה ם״ב ,גג ם״ב ,נח ע״א -קרי: )ד״ה כ ה א ,ידוש׳ ר ״ ה ט ב בעין אלא
סימנא, אהן אף מיעקר בעו סו ר ע ״ ב ועי׳ ס ג ה ד ׳ ס״א ,יח ם ע ״ ג : תעגית ם״ב׳ ע״א,
)עי׳ באים העדים היו ולשם ״ירושלמי״( שם בשם ד״ה ועי׳ תום׳ סי׳ מ״א, ופםיק״ר
ד ״ ה פ ״ ד ׳ גת ר ע ״ ח . ידוש׳
הוועד -״למקום משגתגו של הוועד״ ״למקום פירשו שגשתגה למצב בהתאם
חודש״. של
שלא דין בית רביגו ילמדגו אמרו: )הו׳ ר מ א ״ ש ,ק ע ב ע ״ ב ( בפםיק״ר שם והגה
( 2
חייא ר׳ בשם אבהו רבי אמר . )אם ג ת ק ד ש ( מהו בעדים ב ע י ג ט ב החודש קידשו
תקראו אשר שגאמר הרי זה מ ק ו ד ש בעדים שלא אם ק ד ש ו ב י ת דין א ת ה ח ו ד ש הגדול
( 3
של ה ו ו ע ד ב י ת ש ה ו א בעיגטב החודש את ב״ד מעברים היו וכו׳ .ו ל מ ה אותם
( 4
בעיגטב ]אלא[ )בכל( תוקעין אין בשבת להיות שחל השגה ראש לפיכך . דין בית
( 5
והחדשים. שהיו ב״ד יושבים ומעבדים את השגים במקום
ס פ ק שאף ה ם ס י ק ת א פ י ר ש ה כירוש׳ ״למקום הוועד של חודש״ )ואםשר שכצ״ל ואין
ב מ ק ו ם ״ ש ל ב י ת דין״ ה מ ש ו ב ש בוודאי( .וכך ס י ד ש ו בוודאי א ף א ת ה ב ר י י ת א , חודש״ ״של
החדש. את בו ש ק י ד ש ו ל ע״א :ובראש השגה ל א היו תוקעין אלא ב ב י ת דין ד״ה
ס ג ה ד ר י של ה ג ד ו ל אלא ב ב י ת דין הוועד של חודש״ ,ולא כמו שפי׳ רש״י: ״בבית
ה ח ד ש י ם . את ד.מ ק ד ש י ן ה ג ד ו ל ה
התחום את עליו אין מ ע ב י ר י ן השגה שוסר של ראש ס״ד מ״ח: ד״ה .15
6
מ ש ו ם בדבר שהוא ש ב ו ת ובין > משום אותו בין ב ד ב ר שהוא וכו׳ ואין ח ו ת כ י ן
תעשה. לא
) ו נ מ ׳ ב ע״י ה מ ג י ה ( ת ע ש ה . בלא שהוא משום ק:
תעשה. ו ב ל א משום שבות א ס ו ר שט ,גט סע״ג :כיגי מ ת ג י ת א ידוש׳
א ט ו ר שהוא אותו לא ב ד ב ר חותכין אין כלומר בלא תעשה׳ או אומרת: זאת
לפירושו זה ,מ פ נ י ש א צ ל תעשה .והוצרך הירושלמי בלא שבות ולא ב ד ב ר שהוא משום
489
pomמ ש ו ם , - מ ש ו ם -״ ש ב ת ם״י מ״ו רגיל בלשון ה מ ש נ ה ״ א ס ו ר )״חייב״( ״שבו״״
פ״ה ביצה משום,(- איגו חייב א ל א ביצה פ״ד ד : ותום׳ פ״ט יג שבת ב״וס׳ יביו״ב
״דבר קצרה אף בלשון שנמצא אע״פ וכדומה, שבות(, משום עליו יי ין ב ש ח < ל כ מ״ב
ש ב ו ת ״ )עירובין פ ״ י מ״ג(. משום
)זבחים תעשה״ בלא ״)הוא ,ע ו ב ר ( אלא רגיל איגו ול״ת עשה אצל זה וכגגד
ה ר י אלו ב ע ש ה )שם מ״ט(- , ת ע ש ה )שם(, ב ל א זה ב ״ מ פ ״ ט מ י ״ ג ״( .ה ר י מ״ב, פי״ד
אינו גמצא ״משום״ אבל ב ב י ״ ת. כולם וכאלה הרבה, ,P מ״א פ״ג )'פסחים באזהרה
כלאים כלאים, מ״ד-,משום )שאסור משום גבילה ,חולין ס״ח אלא עם שם האיסור כאן
או מ״ג(; פ״א מכות מי״ב, ס״ט )ב״מ ם״ה מי״א, הלאו צ י ט ו ט או עט ״א(: מ פ״ט
שהוא אבל אצל ״שהוא״: ועוד, ז ב ח י ם פ ״ ח מ״י, ) ב ״ מ פ״ד ,ש ם , ב ל - משום ״עובד
ש ג א מ ר )עי׳ פ ס ח י ם כ ט א ו ג י ט י ן מ ש ו ם ״שגאמר״: או אצל פ י א ה פ״ו מ״ד( ז ב ב ל , -
ס י ׳ .(48 א י מ א כו ם ע ״ א ולהלן,
שנתאבן אלא )״שום״( ״שפי דבר של לעיקרו אינו ס ת ם ״לא תעשה״ ואמגם
בנוסחאות במשנה בא ״מצוד,״ שאצל תעשה״ ואפילו ״לא והבבלי. המאוחר בשימוש
תעשה ,מכות בלא כ ל מצוד, מצות ל״ת(: )ולא ב נ ס מ ך : בבי״ ת תמיד ה״ירושלמיות״
׳ ג ר כ״י ומב״ב מ״ד )ד״נ וחולין פי״ב לו ב ו ל י ר מ א ,ק ופ( )מי״ר ו מ ב ״ ב מ, מ״ד פ״ג
ב ל א ק י ד ו ש י ן פ ״ א מ ״ ז )מי״ר ,ל ו ופ וק( ז ו מ צ ו ה תעשה, ב ל א ק פ וב( ז ו כ ל מצוד, לו,
תעשה(. בל׳ תעשה ,קרי: בל ה ו ר י ו ת פ ״ ב מ ״ ד )לו ו ב ז ק : תעשה,
כח םע״ד ס ם ח י ם ם״ב, תעשה״: ״בלא בירוש׳ רגיל אחרים בחיבורי־לשון ואף
4
גיטין סוף פ״ט ,ג ם ע ״ ד : תעשד״ז ב ל א ש ט פ ״ א ח ר ס ו ׳ ו כ י ״ ו ו כ י ״ ל >( :ו א י ן ב ו )תוס׳
ב ל א תעשה. ל י ת ן ע ל י ו ב ל א ת ע ש ה ! ר״ד ,ם ״ א ,ג ו ר ע ״ ג :א ס א י נ ו ע נ י ן ב ע ש ה ת נ י ה ו ע ג י ן
ת ע ש ה ,פ י ר ו ש ו ״ מ ש ו ם מצוד ,ב ל א ת ע ש ה ״ .מ פ ג י בלא ו א ף גו׳ כ י י ק כ א ן :מ ש ו ם
ו ב ל א כאן: לפרשו הוצרך הירוש׳ ישראל, ארץ הזה ,שהיה שורר בלשון השימוש
p הירוש׳ פירוש זהו כ״י ק. גום׳ א ם היה לו לםדש צריך שהיה כש״כ ולא תעשה,
הוא. פ י ר ו ש מ ת נ י ת א ״ זה ו״כיגי
ב י צ ה פ ״ א מ ״ י ,ל ע י ל ע מ ׳ 466ס י ׳ .30 .16
זה ם ס ח י ם אלא קטגה גדולה לבמה אין בין ב מ ה מגילה פ״א מ״י: .17
ולא גידב שאיני לא נידי וכל )״קטגה״( וגידב קרב ב ב מ ה גירד כל שהוא הכלל
קרב בבמה. איגו
תעשה. לא משום נדפו׳: ממג״ב חוץ הנוסחאות, בכל תעשה, בלא עובר (1
למצות. בכי״ל: גם אבל (3 כרת. משום בהן ואין שם: אחריו (2
דחוקים ורחוקים. המפרשים פירושי שאר (5 לא. ק׳: ג ו ( 4
490
פסחים אלא כיגי מ ת ג י ת א אין בין ב מ ה גדולה ל ב מ ה ק ט נ ה שם ,ע ב ד ע ״ ג : ידוש׳
( l
אין גדולה בבמה ליחיד נחפסח חטאת אמר יודה דרבי יודה כרבי ודלא ב ל ב ד
ש א ף ב ב מ ה ג ד ו ל ה אין פםחים« »אלא ופסח ליחיד ב ב מ ה קטגה )״ומשגתנו אומרת חטאת
אמר רבי יהודה כל ק י ז א( בבלי יג-טו, פי״ג )תום׳ ז ב ח י ם תגי קרבה״(. יחיד חטאת
שבגלגל ש ב מ ד ב ר הוא מקריב באהל מועד מקריב באהל מועד ] ו ה י ח י ד [ י( שהציבור מה
ו ח כ מ י ם א ו מ ר י ם כ ל מ ה שהציבור )והיחיד( מ מקריבין ב א ה ל מועד ש ב מ ד ב ר מקריבין וכו׳.
( 3
איגו מביא הציבור <אף> ת ג י ב ש ם ר ב י ש מ ע ו ן )שם ושם( וכד. שבגלגל. מועד באהל
( 4
)״אלא פ ס ח י ם ו ח ו ב ו ת ש ק ב ו ע ל ה ן זמן״ .בבבלי(. מ ה ש ק ב ע עליו הכתוב אלא
5
יחיד חטאת להוציא בלבד, פסחים אלא הירוש׳: ' מ פ ר ש ססחים״ ״אלא
ה״כלל״ של ואמנם יהודה. כרבי שלא משנתנו וא״כ גדולה, קריבה אף ב ב מ ה שאיגה
)ועי׳ ר ש ״ י ז ב ח י ם מ א י ר ר׳ בשם ש ג ו י ב ב ר י י ת א ) ש ם ו ש ם ,ו ת ״ כ א ח ר י ם ״ ט ו( משגתגו
ד ״ ה כ ל ה ג י ד ר ותום׳ ש ם ע ״ ב ד ״ ה ר״ש(. שם
שאינו סיפא כל קתגי )״והא ותו לא פסחים מגילה ט ע״ב: בבבלי אחרת אבל
תמידין ציבור קרבגות היו מ ק ד י ב י ן בגדולה ק ט נ ה ואילו בבמה אינו ק ר ב ונידב נידר
היא מ נ י ר׳ שמעון א י מ א כעין פ ס ח י ם )״כל ח ו ב ו ת ה ק ב ו ע להן זמן כפםחים״(. ומוספין״(.
אומר אף ר׳ שמעון פ י ׳ ם״ד״( ראה ועי׳ ס פ ר י ובבלי שם, )תום׳ ז ב ח י ם ש ם ט״ו, דתניא
אבל זמן, ל ה ם ש ק ב ו ע ו ח ו ב ו ת גדולה״( אלא ססחים )״בבמה הקריבו לא ציבור
קרב לא קטנה״( )״בין ב ב מ ה ג ד ו ל ה ובין ב ב מ ה זמן ה כ א ו ה כ א קבוע להט שאין חובות
מועד באהל מקריבין אמרי כל שהציבור דהא מתגי׳ דהתמ לא מתוקמא כרבנן )״אבל
מ ק ר י ב י ן ב א ה ל מ ו ע ד ש ב ג ל ג ל וכו׳ ומתגיתין ק ת ג י פ ס ח וכיוצא בהן״(. שבמדבר
משגתגו לו אין שבגוגע ב ב מ ה גדולה, ה צ י ב ו ר לצד הכובד מרכז הוגח כאן
ז ב ח י ם שם ד ״ ה ר״ש(. י פ ה א ל א כ ר ב י ש מ ע ו ן )ועי׳ ת ו ם ׳ כ א ן ו ת ו ם ׳ מתפרשת
קמיה תגי תגא זבחים קיח א: א ח ת ש ג ת ה כך בפירוש. ב ב ל י ת ברייתא ואמגם
( 6
ה ק ב ו ע ו ח ו ב ו ת אין בין ב מ ה ג ד ו ל ה ל ב מ ה ק ט ג ה אלא ס ם ח י ם אדא בר אהבה דרב
אלא לא הקריבו < ד א מ ר לך מגי ר׳ שמעון היא ד א מ ר אף ציבור אמר ליה זמן, להן
ד (
ה ק ב ו ע ל ה ם זמן ק ר ב ו חובות ותתרגם מתניתך )״דקתני שקבוע להן זמן> וחובות םםח
8
<בחטאת ומוםסין״( ד א י כ א עולת ג ד ב ה דאי )״כגון ע ו ל ו ת ש ל ת מ י ד י ן בעולה > בגדולה״(
( 9
מי איכא. שעירי הרגלים״( ח ט א ת גדבה> )׳כגון
של ד ב ר י ר ב א ד א ב ר א ה ב ה י ו צ א ש א ו ת ו ת ג א ש ג ה ב ב ר י י ת א זו א ף ה ס י ס א ומתוך
זה ה כ ל ל כ ל שהוא ג י ד ר ו ג י ד ב ק ר ב ב ב מ ה וכו׳ ,וע״כ א מ ר ״ ת ת ר ג ם מ ת ג י ת ך ״ ו כ ד . משגתגו:
קראה הקורא א ת המגילה עומד ויושב ) מ ב ״ ב :פ״ג( מ ״ א : מגילה פ״ד .18
קראוה שנים יצאו מקום שנהגו ל ב ר ך יברך ושלא ל ב ר ך לא יברך. אחד
)ד״ם(, מ רי״ף כ״י ר״ח, ה״ג ,ד״ו, יושב. וד״פ ,ל ו ק Dה ו כ : Q u ד״ב ויושב[
: : א .מאירי יצ רשב״א ,ר ץ ואגודה ו ב 0 1 Fו י ו ש ב וע״י, לקוט ואתחנן ר׳ תתל״א
ומסח׳ ככירוש׳ פסחים פ״ב ,כט סע״ב .אבל במגילה אף להלן בהי״ד :סםח. (1
(3וכ״ה להלן בירוש' ,עב ע״ד. כגוסח התום׳ והבבלי ,עי׳ רידב״ז. (2
בחום׳ שם :אלא במי שקבוע לו מן החורח. (4
(6ד״ס. וודאי שאיני אלא פירוש ,ולא כריוב״ז. (5
(8/9כייי ורש״י ותום׳. כ״י ר ורש״י ותום׳ ,עי׳ ד״ס ,ועי׳ צ״ק. (7
491
י צ א ש א ם כן היו ה ד ב ר י ם מ ו כ ח י ן ד י ע ב ד אין וכו׳ ,ו כ י ו ״ ב או יושב ד מ ו ע ן א ב ב ג ן ד ס י ן י א י ן
ל אי״א לעיל ברישא ברפוי ,כי״ו יכי״ל ובבלי יח נ ,וחסר נ א (3ליחא כאן בכי״ל ' א ר ״ א ״ ,
ש ב
492
אס וכלן וכו׳ צרותיהן פוטרות נשים חמש עשרה פ״א מ״א: יבמות (19
מ ו ת ר ו ת היתד. אם מתו צרותיהן כיצד או מיאנו וכו׳ צרותיהן מותרות .מ ״ ב : מתו
מותרת וכו׳ צ ר ת ה בתו וכד מתה האלו נשואה לאחיו העריות או א ח ת מכל בתו
היכולה למאן ולא מיאנה צ ר ת ה ח ו ל צ ת ולא מ ת י ב מ ת . וכל
צרותיהן פוטרות הדי אלו וחסר שם(: )פייג ,יג סע״ב, ב ע״ד ה״ב. שם, ירוש׳
היא ממאנת רבי יוחנן א מ ר ומן הייבום כ ד ) ״ ו כ ו ל ך וכד(. צרותיהן מן החליצה 1ו1צרות
לקיש בן שמעון רב ורבי לחמיה. וכלה לאביה צרה להתיר המת זיקת לעקור ביבם
מ מ א נ ת ב י ב ם וכו׳ .ר ב ו ר ב י שמעון בן ל ק י ש כ ב י ת ש מ א י )פי״ג מ״א( אמרין אינה תדיהון
מתו או מיאינו וכולן אם רבי יוחנן על מתנית׳ פליג׳ וכד. שמאי אומרי׳ בבעל. דבית
רבי תני )״מן הבעל״(. הימינו מיאינו ודכוותה הימינו. נתגרשו ולא וכד. נתגרשו או
( 1
א ם מ י א י נ ו או נ ת ג ר ש ו ב ח י י ה ב ע ל צ ר ו ת י ה ן מ ו ת ר ו ׳ ל א ת ׳ מ י ת ׳ ה ב ע ל צ ר ו ת י ה ן כין חייה
2
ו ל א מ ת י י ב מ ו ת ) ת ו ם ׳ פ י א א( .א מ ד ר ב י י ו ד ן א ב ו י ד ר ב י מ ת נ י א > ת י פ ת ר ) ״ מ ת נ י ת א חולצות
)כמו ״דו מתניתא״, דמתניתא )״היינו ל א ח ר מ י ת ת הבעל״( חייא״( ש מ ת ו ולא מיאנו דר׳
חולצת צרתה שנינו במשנתנו״ וכפי׳ הירוש׳ שלהלן( כל היכולה למאן ולא מיאינה ״שכן
3
צרתה חולצת ולא ו מ ת ה כ ל היכולה למאן ולא מיאנה מ ת נ י ת א י כן מתייבמת. ולא
ב ק י י מ ת תיפתר שאין שם יבם אחד אלא אביה. תימר אפילו אמ׳ ר׳ א ב א מרי מתייבמת.
(2כצ׳׳ל ,להלן בפי״ג :מתנייה. ב*״ל ,ולא ״בין״ ,להלן בםי״ג :כן• (1
(3כפול גם בירוש׳ להלן ה״ג— ח״ד )אלא שח״ג כטולה ומשונשה בטעות :כיצד אם מתו הן גדותיהן
כ ן היא מתניחא(. ה י א מ ת ג י ת /ז״א: מ נ י )צ״ל :כיני( מתגית׳ כל היכולה )ובח״ג שם: מותרות כוי.
בקשור ,וכן בתום׳ מנחות לז א ד״וו רי״ף )וכ-ן הובא בשמו בהמכדיע סי׳ ע״ז ,וכן בר״ן(: (4
נקשר. קיבורת rמאירי נמשנה )קא א(»
493
ותני רגליהם. ממנו את ידיהם ואת ובניו ורחצו אהרן פםולה .כתיב ולמעלן , ד ב ו כ ו ו ״ י
, מ ע ל ר ג ל ו וכי׳•
רגלו ג ק ט ע ה בא להוציא שחידוש׳ ועוד ,מ ס ד ש י ם הזקן, רי״ף ,ד״י גסים, רב
הארכובה מן הסנדל רצועות בקושד ומשנתנו בבבלי(, רש״י )כפי׳ וכו׳ הארכובה מן
לאחר וחליץ איכא לפרושי נמי דיהיב ב ב ר י י ת א ) ק ב ב( ק ב ה ק י ט ע ״והא דקתני ולמטה.
ורמיגהי( רגלים פ ר ט ל ב ע ל י קבין ה כ י פ ר י ך כיון ד ש ו ק ל א וכו׳ ו ה א ד פ ר י ך )בבלי ק ג א :
בפםקיו סי׳ ז אבל הרא״ש )תום׳ שם(. אמאי כשרה״ מהארכובה מיקרי רגל א״כ למטה
שתהא לאשמועיגן דבעיגן אלא קיטע ״לא בא למעוטי שהירוש׳ שם אומר ובתוםםותיו
( 1
. הקשירה מן הארכובה ולמטה״ אף
״ כ י נ י מ ת נ י ת א ב -״ ,ע י ׳ כ י ו ״ ב ל ע י ל ע מ ׳ 487ס י ׳ : 9ב א ו כ ל ו ט י ן ו כ ו ׳ . לסגנון
מגה ואלמנה מאתים גובה בתולה שאמרו אע״ס כ ת ו ב ו ת ם״ד ,מ ״ א : .24
אומד ראב״ע ג ת א ר מ ל ה או גתגרשד ,כו׳ א ס ר צ ה להוסיף אפילו מ א ה מ ג ה יוסיף.
שלא ואלמנה מנה מאתים