‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬ ‫למרות עושרה של ירושלים בנכסים היסטוריים וארכיאולוגיים וחרף יתרונותיה התרבותיים והדתיים‬

‫חזון לירושלים | תכנית לשיקום ירושלים‪ ,‬בירת ישראל ׀ עורך‪ :‬גור עופר‬
‫מייסודה של קרן צ’רלס ה’ רבסון‬ ‫והיותה מרכז שלטוני לאומי‪ ,‬נמצאת בירת‪-‬ישראל בתהליך של שקיעה כלכלית‪ ,‬חברתית ותדמיתית‪.‬‬
‫שקיעה זו מתבטאת בירידה מתמדת בדירוג החברתי‪-‬כלכלי של אוכלוסיית העיר‪ ,‬בהגירת אוכלוסייה חזקה‬
‫אל מחוץ לעיר‪ ,‬בירידת האטרקטיביות והפעילות של מרכז העיר‪ ,‬בירידה ברמת השירותים העירוניים‪,‬‬
‫במצוקת דיור ובחוסר מקומות‪-‬עבודה‪.‬‬
‫השקיעה החברתית‪-‬כלכלית נובעת ברוּבּה מן הגידול המתמיד בחלקם של הפלסטינים והחרדים בכלל‬
‫האוכלוסייה ‪ −‬שתי אוכלוסיות המצטיינות בשיעורי‪-‬ילודה גבוהים‪ ,‬בשיעורי‪-‬השתתפות נמוכים בכוח‬
‫העבודה ובכישורי‪-‬עבודה נמוכים‪ .‬מצבה של העיר הורע גם בשל המצב הביטחוני המעורער ששרר בה עד‬
‫לא מכבר‪ ,‬ועקב האי‪-‬ודאות הפוליטית בקשר לעתידה‪.‬‬
‫דרושה אפוא פעולה מיידית ונמרצת כדי לשנות מגמות שליליות אלו ולהציב את ירושלים על מסלול של‬

‫חזון לירושלים‬ ‫שיקום כלכלי וחברתי‪ .‬לשם כך יש לשפר את רמת השירותים בעיר‪ ,‬למשוך אליה אוכלוסייה חזקה וכן‬
‫לשמור על אופייה הפּלוּרליסטי ועל האיזון והשוויון בין קהילותיה‪ .‬רק כך תהיה ירושלים עיר שטוב לחיות‬
‫בה‪ ,‬ותממש את התקוות שתולים בה תושבי‪-‬ישראל‪ ,‬יהודי התפוצות והקהילייה הבינלאומית‪.‬‬
‫”חזון לירושלים” הוא עבודה של צוות‪-‬חוקרים עצמאי שפעל ביוזמה ובמימון של מספר קרנות הפועלות‬
‫בירושלים ובא להציע דרך להשגת המטרות שצוינו לעיל‪.‬‬
‫תכנית לשיקום ירושלים‪ ,‬בירת־ישראל‬ ‫הסדר‬
‫שיקומה של ירושלים מותנה לפחות בהמשך השקט הביטחוני‪ ,‬אך הוא יִ צלח הרבה יותר בתנאים של ְ‬
‫מדיני‪ .‬לכן כוללת העבודה פרק על ההשלכות של דו‪-‬קיום‪-‬בשלום על שני חלקי העיר‪.‬‬
‫יעדי העבודה ל־‪ 2020‬הן להגדיל את האוכלוסייה החזקה בירושלים ב־‪ 100,000‬נפש ועוד‬
‫כ־‪ 100,000‬בתחום המטרופוליטאני שלה‪ ,‬וליצור עוד כ־‪ 70,000-60,000‬מקומות‪-‬עבודה איכותיים בעיר‪.‬‬
‫עבודה זו מדגישה שלושה ”מנופי‪-‬שיקום” שיניעו את התהליך ויסייעו לכל השאר‪ :‬הכפלה של מגזר‬
‫ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בעיר; יצירת ”רשתות” של תמיכה ושיתופי‪-‬פעולה הדדיים בין‬
‫עורך‪ :‬גור עופר‬ ‫הסקטורים השונים‪ ,‬והקמת ”כוח‪-‬משימה לאומי” שיופקד על ניהול ותקצוב התכנית‪ .‬כוח המשימה יורכב‬
‫מוסדות העם היהודי‪ ,‬המגזר השלישי והקרנות‪ ,‬והסקטור העסקי‪ .‬רק התגייסות‬
‫מנציגי הממשלה‪ ,‬העירייה‪ְ ,‬‬
‫כללית כזו תוכל לרכז את האנרגיות והתקציבים הדרושים למשימה‪ .‬הביצוע בפועל יופקד בידי ִגרסה‬
‫משודרגת של הרשות לפיתוח ירושלים )הרל”י(‪ ,‬שתהיה כפופה לכוח המשימה‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬

‫בית חי אלישר‬
‫רחוב רד”ק ‪ ,20‬ירושלים ‪92186‬‬
‫טל’‪02-5630175 :‬‬
‫פקס‪02-5639814 :‬‬
‫דוא”ל‪machon@jiis.org.il :‬‬
‫אתר האינטרנט‪www.jiis.org.il :‬‬

‫עיצוב העטיפה‪www.flyers.co.il :‬‬

‫תמונות‪ :‬פלאש ‪90‬‬

 ‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬
‫מייסודה של קרן צ׳רלס רבסון‬

‫חזון לירושלים‬
‫תכנית לשיקום ירושלים‪ ,‬בירת‪-‬ישראל‬

‫עורך‪ :‬גור עופר‬

‫תשס״ט ‪2009 −‬‬

 ‫מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל מס׳ ‪121‬‬

‫חזון לירושלים‬
‫תכנית לשיקום ירושלים‪ ,‬בירת‪-‬ישראל‬

‫עורך‪ :‬גור עופר‬

‫פרסום זה רואה אור בסיוע קרנות הפועלות בירושלים ובכללן הקרן לירושלים‬
‫ובסיוע קרן צ׳רלס ה׳ רבסון‪ ,‬ניו יורק‬
‫הדברים הנאמרים הם על דעת המחברים בלבד‬

‫עריכה לשונית‪ :‬שלמה ארד‬

‫עימוד‪ :‬אסתי ביהם‬
‫הפקה והבאה לדפוס‪ :‬חמוטל אפּל‬

‫© ‪ ,2009‬מכון ירושלים לחקר ישראל‬

‫בית חי אלישר‬
‫רח׳ רד״ק ‪ ,20‬ירושלים ‪92186‬‬

‫‪© 2009, The Jerusalem Institute for Israel Studies‬‬

‫‪The Hay Elyachar House‬‬
‫‪20 Radak St., 92186 Jerusalem‬‬

‫‪http://www.jiis.org.il‬‬
‫‪E-mail: machon@jiis.org.il‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫חברי צוות ״חזון לירושלים״‪1 .........................................................................................‬‬

‫שלמי‪-‬תודה‪5 .....................................................................................................................‬‬

‫סיכום מנהלים וריכוז המלצות‬

‫גור עופר ‪7 ...........................................................................................................................‬‬

‫חזון לירושלים — מבט כולל‬

‫גור עופר ‪19 ...........................................................................................................................‬‬

‫מגמות דמוגראפיות ונסיגתה הכלכלית של ירושלים‬

‫יורם מישר ואסף צימרינג ‪51 ...............................................................................................‬‬

‫ירושלים — עיר עתירת‪-‬ידע‪ :‬תעשיות עתירות‪-‬ידע‪ ,‬מחקר‪,‬‬

‫חינוך גבוה ובריאות‬
‫ניר בן‪-‬אהרון‪ ,‬נעמי סולומון והדר סמואל‪83 .....................................................................‬‬

‫ירושלים כעיר‪-‬בירה‪ :‬המגזר הממשלתי וכלכלת העיר‬

‫ערן רזין ואמיל ישראל ‪123 ....................................................................................................‬‬

‫פיתוח תיירותי בירושלים כעיר פוסט‪-‬תעשייתית‬

‫דן גבעון ‪165 ...........................................................................................................................‬‬

‫תרבות בירושלים‬
‫מיה הלוי והדר סמואל‪205 ....................................................................................................‬‬

‫תכנון מִתארי בירושלים‬

‫דוד גלור ורז עפרון‪251 ...........................................................................................................‬‬
 ‫המסגרת השלטונית והמִמשלית של ירושלים והמטרופולין‬
‫ערן רזין ואמיל ישראל ‪295 ....................................................................................................‬‬

‫״חזון לירושלים״ והעיר הפלסטינית‬

‫אלי שגיא ואורן שפיר ‪359 .....................................................................................................‬‬

‫אינדקס ‪429 ...........................................................................................................................‬‬

‫תוכן העניינים באנגלית‪iii .................................................................................................‬‬

‫תקציר באנגלית‪v ..............................................................................................................‬‬

 ‫חברי צוות "חזון לירושלים"‬

‫ניר בן‪-‬אהרון‪ ,‬כלכלן המתמחה בחדשנות עסקית ובפיתוח תעשייתי‪ ,‬בעל תואר שני‬
‫בכלכלה ובמנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬בימים אלו שוקד על עבודת‬
‫הדוקטורט בנושא חדשנות בתעשייה בתחומי איכות הסביבה‪ .‬השתתף בפרויקטים‬
‫רבים‪ ,‬במסגרת עבודתו במכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬בנושאי חדשנות בתעשייה‪ .‬ריכז‬
‫את תכנית ניצוץ‪ ,‬שעיקרה סיוע למפעלים קטנים ובינוניים להגביר חדשנות‪.‬‬

‫דן גבעון‪ ,‬יליד ירושלים‪ .‬בוגר החוג לכלכלה ולפסיכולוגיה‪ ,‬מוסמך ודוקטור בכלכלה‪,‬‬
‫כולם מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬במהלך לימודיו עבד כחבר צוות תכנית‬
‫אב לתחבורה ירושלים ככלכלן ומתכנן תחבורה‪ .‬את השתלמות הפוסט‪-‬דוקטורט עשה‬
‫באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה‪ .‬עם שובו השתלב מחדש בצוות תכנית האב לתחבורה‬
‫ירושלים‪.‬‬

‫דודי גלור‪ ,‬אדריכל ומתכנן ערים‪ ,‬בוגר הטכניון )‪ ,(B. Arch., 1980‬בוגר ה‪Architectural-‬‬
‫)‪ .Association, London (M. Phil., 1992‬עוסק בתכנון עירוני ואדריכלי בכלל ובתהליכי‬
‫התחדשות ואיכות הסביבה העירונית בפרט‪.‬‬

‫מיה הלוי‪ ,‬מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים )משנת ‪ (1995‬ומעורבת‬
‫בפיתוחו מאז ‪ .1983‬מוסמכת הפקולטה לאדריכלות ולבינוי ערים בטכניון‪ ,‬בוגרת לימודי‬
‫תעודה במוזיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב ומוסמכת בית הספר למדיניות ציבורית‬
‫של האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬מיה הלוי משמשת כנציגה מומחית של ישראל‬
‫בוועדת מדע וחברה של האיחוד האירופי‪ ,‬מעורבת בייזום פרויקטים של שיתוף פעולה‬
‫ישראלי‪-‬פלסטיני בתחום החינוך המדעי‪ ,‬הבלתי פורמאלי ופעילה בקידום מוסדות‬
‫התרבות בירושלים‪.‬‬

‫אמיל ישראל‪ ,‬דוקטורנט במסלול לתכנון ערים ואזורים בטכניון‪ .‬מחקרו עוסק בשוויון‬
‫וצדק מרחבי בעידן של זחילה עירונית‪ .‬עבודת המאסטר שלו בחנה את השפעתה של‬
‫הרכבת על האצת תהליכי פרבור באזורי שוליים מטרופוליטניים‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫יורם מישר‪ ,‬יליד ירושלים ותושב העיר‪ .‬מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬‬
‫וראש הקתדרה לכלכלה על‪-‬שם ג'ון אלפרד ויינברג‪ .‬בעבר כיהן כראש המחלקה לכלכלה‬
‫באוניברסיטה העברית וכמנהל מכון פאלק למחקר כלכלי בישראל‪.‬‬

‫נעמי סלומון‪ ,‬ילידת קיבוץ רביבים‪ .‬בעלת תואר ראשון בניהול מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫בנגב ולומדת לתואר שני בתוכנית המצטיינים של ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬חוקרת בצוות לעידוד חדשנות בתעשייה‪ ,‬במכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל ומרכזת את פעילות "עיר‪.‬אקדמיה" — פעילות משותפת לרשות לפיתוח ירושלים‬
‫ולמוסדות הלימוד האקדמיים בעיר‪ ,‬שמטרתה להחזיר לירושלים את מעמדה כמרכז‬
‫ההשכלה הגבוהה בישראל‪.‬‬

‫הדר סמואל גדלה ולמדה בירושלים‪ ,‬תושבת העיר וחרדה לעתידה‪ .‬בעלת תואר שני‬
‫במדיניות ציבורית מבית הספר על שם פדרמן באוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬הדר‬
‫עובדת כיום כעוזרת מחקר בתחום מדיניות בריאות‪ ,‬במאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪.‬‬

‫גור עופר‪ ,‬יליד ירושלים‪ ,‬פרופסור אמריטוס במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ .‬שטחי התמחותו העיקריים הם כלכלת ברית המועצות )לשעבר( והמעבר‬
‫לכלכלת שוק‪ ,‬וכן כלכלת בריאות‪ .‬כיהן‪ ,‬בעבר‪ ,‬כראש המחלקה לכלכלה וכנשיא האגודה‬
‫הישראלית לכלכלה וכן כראש המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות ושירותי בריאות‪.‬‬
‫היה בין המייסדים והמנהלים של ביה"ס הגבוה )החדש( לכלכלה במוסקבה )‪New‬‬
‫‪.(Economic School‬‬

‫רז עפרון‪ ,‬אדריכל ומתכנן‪ ,‬בוגר בצלאל )‪ ,(B. Arch., 2000‬בוגר לימודי גיאוגרפיה‬
‫ולימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית בירושלים )‪ .(M.A., 2006‬כאדריכל‬
‫החברה להגנת הטבע בירושלים היה שותף למהלכים תכנוניים במספר סוגיות‪ :‬ריכוז‬
‫תהליך התכנון בעמק הצבאים ותכניות הבנייה במערב ירושלים‪ .‬משמש כיועץ למינהל‬
‫התכנון משרד הפנים‪ ,‬בתחומי שימור‪ ,‬חידוש עירוני ועוד‪.‬‬

‫אסף צימרינג‪ ,‬תושב ירושלים מזה ‪ 28‬שנים‪ ,‬בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬כיום הוא תלמיד לתואר דוקטור בכלכלה באוניברסיטת סטנפורד‬
‫בקליפורניה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫ערן רזין‪ ,‬מרצה במחלקה לגיאוגרפיה והמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬ראש מחקרי פלורסהיימר באוניברסיטה זו‪ .‬מתמחה בסוגיות של‬
‫רפורמה בשלטון המקומי‪ ,‬על מגוון היבטיה‪ :‬מפת הרשויות המקומיות‪ ,‬המשק הכספי‪,‬‬
‫הבחירות לרשויות המקומיות‪ ,‬יחסי שלטון מרכזי ‪ -‬שלטון מקומי ורשתות ממשל מקומיות‬
‫ומטרופוליטניות‪ .‬כיהן במספר רב של ועדות בתחומים אלה‪ .‬פרופ' רזין הוא יו"ר ועדה‬
‫קבועה של משרד הפנים‪ ,‬העוסקת בשינויי גבולות מוניציפליים ובחלוקת הכנסות בין‬
‫רשויות מקומיות‪.‬‬

‫אלי שגיא‪ ,‬הצטרף לחוג לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב בשנת ‪ 1980‬לאחר קבלת‬
‫תואר ‪ .Ph.D‬מאוניברסיטת פנסילבניה‪ .‬מאז ועד לפרישתו לגימלאות בשנת ‪ 2007‬שימש‬
‫כראש תכנית ללימודי תואר הראשון בחוג‪ .‬עמד בראש המגמה לכלכלה ולניהול של‬
‫המכללה האקדמית של תל אביב‪-‬יפו במשך העשור הראשון לקיומה‪ .‬תחומי התמחותו‬
‫העיקריים הם‪ :‬המשק הישראלי‪ ,‬המשק הפלשתיני וקשרי הגומלין ביניהם‪ .‬בין השאר‬
‫השתתף בקבוצות דיון בתחומים אלה בארץ ובעולם‪.‬‬

‫אורן שפיר‪ ,‬בעל תואר מוסמך בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב ובוגר החוג לכלכלה‬
‫וניהול של המכללה האקדמית של תל אביב‪-‬יפו ומלמד בה‪ .‬שימש כעוזר מחקר של פרופ'‬
‫צבי זוסמן ז"ל ושל פרופ' אלכס צוקרמן‪ .‬עבד כחוקר בחברת אפלייד אקונומיקס‪ .‬כיום‬
‫משמש כיועץ בתחומי ניהול סיכונים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫שלמי‪-‬תודה‬

‫העבודה על ״חזון לירושלים״ התנהלה במספר מעגלים והרבה אנשים תרמו לה מזמנם‬
‫ומניסיונם‪ .‬כותבי הפרקים ועוזרי המחקר נפגשו לעתים קרובות לדיונים ממושכים‬
‫בהרכב מלא ובהרכבים מצומצמים‪ ,‬החליפו טיוטות והערות ותרמו לגיבוש המסמך כולו‬
‫ולפרקיו השונים — גם לאותם פרקים שלא הם היו מחבריהם הישירים‪ .‬במיוחד נכון‬
‫הדבר לגבי הפרק הראשון‪ ,‬הכולל ממצאים עיקריים ועיקרי הדיון וההמלצות של צוות‬
‫״חזון לירושלים״‪ .‬בצוות השתתפו )לפי א‪-‬ב(‪ :‬ניר בן‪-‬אהרון‪ ,‬שירי בורנשטיין‪ ,‬דן גבעון‪,‬‬
‫גיא גלילי‪ ,‬דוד גלור‪ ,‬דורית הופנונג‪ ,‬מיה הלוי‪ ,‬אמיל ישראל‪ ,‬שמעון ליבשיץ‪ ,‬יורם מישר‪,‬‬
‫נעמי סלומון‪ ,‬הדר סמואל‪ ,‬רז עפרון‪ ,‬אסף צימרינג‪ ,‬ערן רזין‪ ,‬אלי שגיא ואורן שפיר‪ .‬תודתי‬
‫העמוקה לכל חברי הצוות על עבודתם המסורה ושיתוף הפעולה ההדוק ששרר בינינו‪.‬‬
‫תודה נפרדת לשמעון לבשיץ שריכז במסירוּת את ארגון העבודה ותרם גם לתוכנה‪.‬‬
‫העבודה על המסמך לוותה ע״י ועדת‪-‬היגוי שנפגשה מספר פעמים לדיונים ממושכים‪.‬‬
‫חברי ועדת ההיגוי גם קראו טיוטות והעירו הערות רבות‪ .‬לחברי הוועדה ידע רב על‬
‫הנעשה בירושלים וברוב המקרים גם מעורבות רבת‪-‬שנים בתחומי‪-‬פעילות שונים‪ .‬למדנו‬
‫מהם רבות והשתדלנו להביא בחשבון את מגוון הדעות והגישות לנושא המורכב שבפנינו‪.‬‬
‫אנו מודים לחברי ועדת ההיגוי על הזמן הרב שהקדישו‪ ,‬על התרומה החשובה‪ ,‬על הנכונות‬
‫לסייע ועל המחויבות העמוקה לירושלים ולעתידהּ‪ .‬מִטבע הדברים רק חלק מן הדעות‬
‫והגישות מצאו ביטוי ישיר בעבודה זו והצוות מקבל אחריות מלאה על תוכן העבודה וגם‬
‫על מה שלא מצא בה את ביטויו‪ .‬דוד בלומברג‪ ,‬יו״ר ועדת ההיגוי‪ ,‬מיוזמי העבודה ביחד‬
‫עם אבי בן‪-‬בסט‪ ,‬גם לקחו על עצמם את המשימה של חיפוש דרכים ליישום המלצותיה‪.‬‬
‫חברי הוועדה היו ז'נט אביעד‪ ,‬אבי בן‪-‬בסט‪ ,‬ריבי בּלר‪ ,‬עדינה בר‪-‬שלום‪ ,‬גדעון בן‪-‬צבי‪,‬‬
‫עדי ברנדר‪ ,‬תמרה ברנע‪ ,‬דוד גפל‪ ,‬יונתן הלוי‪ ,‬אריאל ווייס‪ ,‬רות חשין‪ ,‬שלמה חסון‪ ,‬דוב‬
‫מישור‪ ,‬אבי סבג‪ ,‬אסתר סיוון‪ ,‬רועי פולקמן‪ ,‬ערן פייטלסון‪ ,‬ישראל קמחי‪ ,‬יקיר שגב‬
‫והִלל שוקן‪ .‬בשלב מאוחר יותר של העבודה התבקש פנחס לנדאו לקרוא את הטיוטה‬
‫הסופית ולהעיר הערות‪ .‬אנו מודים לו על עבודתו היסודית‪ ,‬על הזמן שהקדיש לדיונים‬
‫המשותפים ועל ההערות הרבות שהעיר‪.‬‬
‫במהלך העבודה עשה הצוות שימוש במסמכים ובהרבה מקורות כתובים המצוינים‬
‫ברשימה המצורפת לפרקים השונים‪ .‬בנוסף התקיימו פגישות עם חלק מכותבי המסמכים‬
‫ועם אנשים אחרים המעורבים בעשייה בירושלים ובחשיבה עליה‪ .‬מכולם השכלנו רבות‬

‫‪5‬‬
‫ולכולם תודה מקרב לב‪ .‬אדגיש שוב כי כל האחריות למה שמופיע בעבודה זו או למה‬
‫שהושמט ממנה מוטלת עליי ועל חברי הצוות בלבד‪ .‬אנו מודים ליעקב )קוקי( אדרי‪,‬‬
‫יעקב אודיש‪ ,‬שמאי אסיף‪ ,‬דוד ברודט‪ ,‬שרגא בירן‪ ,‬אורי בר‪-‬שישת‪ ,‬עמירם גונן‪ ,‬סרג'יו‬
‫דלה פרגולה‪ ,‬יחזקאל דרור‪ ,‬רפי הופשטיין‪ ,‬שלמה הרשקוביץ‪ ,‬דוד ווייל‪ ,‬אסף ויטמן‪ ,‬עוזי‬
‫וכּסלר‪ ,‬משה ויגדור‪ ,‬גורי זילכה‪ ,‬מאיה חושן‪ ,‬מנחם מגידור‪ ,‬שלמה מור‪-‬יוסף‪ ,‬ליאורה‬
‫מרידור‪ ,‬מאיר קראוס‪ ,‬בן‪-‬ציון נמט‪ ,‬אבי סלע‪ ,‬ישי ספרים‪ ,‬אהרון צוקר‪ ,‬אמיתי רותם‪,‬‬
‫יהודית שלוי‪ ,‬בּילי שפירא‪ ,‬רות קלינוב ועוד‪ .‬חברי הצוות נפגשו גם עם אנשים נוספים‬
‫בתחומי הפרקים שהם אחראים להם במישרין‪ ,‬והם מודים להם בנפרד‪.‬‬
‫למכון ירושלים לחקר ישראל ולחבר עובדיו תפקיד כפול בסיוע לפרויקט‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫צוות התעסוקה של הפרויקט הורכב מאנשי המכון שעבדו בשיתוף עם צוות הפרויקט‬
‫כולו ובשיתוף קרוב עם צוות מקביל במכון ירושלים לחקר ישראל בראשות דן קאופמן‬
‫שעסק מטעם המכון בבדיקת אשכולות‪-‬תעשייה המתאימים לירושלים‪ .‬המכון גם קיבל‬
‫עליו להוציא את העבודה לאור ואנו מודים לאורה אחימאיר על היוזמה והסיוע‪ ,‬לחמוטל‬
‫אפּל על עבודתה המסורה‪ ,‬על האחריות ועל ההבאה לדפוס‪ .‬זה המקום להודות גם‬
‫לשלמה ארד על עבודת העריכה היפה ולאסתי ביהם על הסידור והעימוד‪.‬‬
‫העבודה מומנה ממענק משותף של הקרן לירושלים ומִספר קרנות נוספות הפעילות‬
‫בירושלים‪ ,‬שנציגיהן גם השתתפו כחברים בוועדת ההיגוי‪ ,‬וכן ע״י מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪ .‬אנו מודים לקרנות‪ ,‬וכן לאהוד אפק ולאתי שלום שקיבלו עליהם את הניהול‬
‫הכספי ואת המעקב אחר ביצוע הפרויקט‪.‬‬

‫גור עופר‬

‫‪6‬‬
 ‫‪1‬‬
‫סיכום מנהלים וריכוז המלצות‬
‫גור עופר‬

‫ירושלים‪ ,‬בירת ישראל והעם היהודי‪ ,‬היתה מאז ומתמיד מוקד–משיכה למבקרים‬
‫ולתיירים בני כל הדתות‪ .‬היא אוצרת בתחומה נופים ואתרים של מורשת עולמית ונכסים‬
‫היסטוריים‪ ,‬דתיים ותרבותיים של היהדות‪ ,‬הנצרות והאסלאם‪ .‬האוניברסיטה העברית‬
‫ובתי החולים שהתפתחו בעיר במשך השנים‪ ,‬יצרו מרכז עולמי חשוב של השכלה גבוהה‬
‫ומחקר מדעי בכל התחומים‪ .‬בירושלים פועלות כל רשויות השלטון של מדינת–ישראל‬
‫ויושבים בה מוסדות לאומיים המחזקים את מרכזיותה ויוקרתה והופכים אותה לא רק‬
‫לבירת ישראל‪ ,‬אלא גם לזו של העם היהודי כולו‪ .‬אך למרות כל אלה אנו עדים במהלך‬
‫השנים האחרונות להידרדרות חמורה במעמדה של ירושלים‪ ,‬בדימויה ובמצבה הכלכלי‬
‫והחברתי‪.‬‬
‫ההידרדרות החמורה במצבה של העיר מתבטאת בקשת רחבה של סימנים‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫ההכנסה לנפש בשנת ‪ 2003‬בירושלים היתה הנמוכה ביותר מבין כל ערי ישראל למעט‬
‫בני–ברק — רק ‪ 45%‬מההכנסה לנפש בתל–אביב‪ .‬שכרם הממוצע של הגברים היהודים‬
‫בירושלים בשנות ה–‪ 80‬היה נמוך רק ב–‪ 2%‬מזה של הגברים בתל–אביב‪ ,‬והיום הוא‬
‫כ–‪ 60%‬בלבד ממנו‪ .‬התפתחות שלילית זו בולטת גם במדד הכלכלי חברתי המחושב‬
‫ע״י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬המייצג מספר אינדיקאטורים לחוסנה של עיר‪.‬‬
‫על–פי מדד זה‪ ,‬ירושלים הידרדרה מהמקום ה–‪ 59‬מתוך ‪ 118‬רשויות מקומיות בשנת‬
‫‪ ,1995‬למקום ה–‪ 111‬מתוך ‪ 198‬בשנת ‪ .2003‬אפילו עיירות–פיתוח כמו דימונה ובית–‬
‫שאן מדורגות מעליה‪ .‬מקרב הערים הגדולות במדינת–ישראל‪ ,‬ירושלים היא כיום העיר‬
‫הענייה ביותר‪ ,‬ודימויה הציבורי נתון בנסיגה מדאיגה‪ .‬בשלושת העשורים האחרונים‬
‫גברה ההגירה של צעירים ואוכלוסייה חזקה מן העיר‪ .‬במקביל חל גם צמצום בשיעור‬
‫תושבי הארץ והעולים החדשים הבוחרים להתיישב בירושלים‪.‬‬
‫המבנה הדמוגראפי המיוחד של ירושלים והדינאמיקה הנובעת ממנו‪ ,‬הם הסיבות‬
‫העיקריות להיחלשות העיר‪ .‬כתוצאה מאיחוד העיר בשנת ‪ ,1967‬צורפה אליה אוכלוסייה‬

‫‪ 1‬הפרסום שלפנינו פותח ב"סיכום מנהלים וריכוז ההמלצות" קצר יחסית‪ ,‬ובעקבותיו בא פרק המרחיב‬
‫את היריעה ל"מבט כולל" ומפורט יותר‪ .‬פרק זה מסתמך בעיקר על שאר פרקי העבודה העוסקים בתחומים‬
‫ייחודיים של תכנית השיקום ומביא את תמצית ממצאיהם‪ ,‬טיעוניהם ועיקר המלצותיהם; ובנוסף דן הפרק‬
‫במספר תחומים חשובים‪ ,‬כגון חינוך‪ ,‬ובמידה מסוימת דיור‪ ,‬שמסיבות שונות לא הוקדש להם פרק נפרד‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫פלסטינית גדולה שהתרחבה עם השנים‪ ,‬הן על–ידי גידול טבעי והן מהגירה חיובית לעיר‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬מסיבות דומות של גידול טבעי‪ ,‬חלה צמיחה מהירה של האוכלוסייה החרדית‬
‫בעיר‪ .‬נכון להיום‪ ,‬יותר ממחצית תושבי ירושלים הם לא–יהודים או יהודים חרדים‪.‬‬
‫המאפיינים הבולטים של שתי אוכלוסיות אלו הם שיעורי–השתתפות נמוכים מאוד בכוח‬
‫העבודה וכישורים מקצועיים נמוכים‪ ,‬ומכאן פוטנציאל הִשתכרות נמוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬בשל‬
‫שיעורי הילודה הגבוהים של אוכלוסיות אלה‪ ,‬גודל המשפחה הממוצע גבוה בהרבה מן‬
‫הממוצע הארצי ועל כן הוא מפחית עוד יותר את ההכנסה לנפש‪ .‬בירושלים נוצר תהליך‬
‫הידרדרות הנוטה להעצים את עצמו‪ :‬עליית משקלן של האוכלוסיות ששיעור השתתפותן‬
‫בכוח העבודה נמוך‪ ,‬מרופף את הבסיס הכלכלי של העיר מחמת הירידה מהכנסות במסים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נפגעת רמת השירותים לתושבים‪ ,‬דבר המאיץ את נטישת האוכלוסייה‬
‫העובדת וחוזר חלילה‪ .‬את תוצאת התהליך ניתן לראות בהרכב הדמוגראפי–כלכלי של‬
‫הילדים בירושלים‪ .‬משקל התלמידים בחינוך החרדי בכיתות א' עד ו' מכלל התלמידים‬
‫היהודים‪ ,‬עלה מ–‪ 13%‬ב–‪ 1975‬ל–‪ 56%‬ב–‪ .2005‬יחס זה צופן בחובו החמרה משמעותית‬
‫לכלכלת העיר בעתיד‪.‬‬
‫בנוסף להתפתחויות הדמוגראפיות‪ ,‬ניתן לייחס את נסיגת מעמדה של ירושלים גם‬
‫להתפשטות העיר לשכונות הלוויין ‪ −‬דבר שהביא לזניחת המרכז העירוני ולהידרדרותו;‬
‫למצב הביטחון המעורער ששרר בה ולאי הוודאות המדינית השוררת באזורנו‪ .‬על אלה‬
‫נוספו מצוקות דיור ותעסוקה‪ ,‬והרושם הכללי שנוצר הוא של עיר בנסיגה — תדמית‬
‫שהחמירה בעצמה את המגמות השליליות‪.‬‬

‫לנוכח המתואר לעיל‪ ,‬נדרשת פעולה מיידית ונמרצת לשינוי המגמות הדמוגראפיות‬
‫והכלכליות של ירושלים‪ ,‬שאם לא כן תמשיך ירושלים לשקוע בעוני‪ ,‬ומעמדהּ כבירת־‬
‫ישראל וכבירתו של העם היהודי יעמוד בסכנה‪.‬‬

‫״חזון לירושלים״ הוא שמה של תכנית לשיקום ולהתחדשות ירושלים‪ .‬היוזמה לתכנית‬
‫יצאה מקרב קבוצת קרנות הפועלות בירושלים והוכנה ע״י צוות עצמאי של חוקרים‪ ,‬תוך‬
‫הסתמכות על המחשבה ועל העבודה הרבה שהושקעה בתכניות להתחדשות העיר‪ ,‬כמו‬
‫תכניות המתאר החדשות שהוכנו לירושלים ולמחוז )מ׳ כהן ]צוות בראשותו[‪;2004-2001 ,‬‬
‫מ׳ כהן ]צוות בראשותו[‪ ,(2008 ,‬עבודות הקואליציה של ירושלים בת–קיימא )חושן‪ ,‬חסון‬
‫וקמחי‪ ,(2004 ,‬ועוד‪ .‬פרויקט ״חזון לירושלים״ מיישם מודלים המקובלים בעולם בדורות‬
‫האחרונים להתחדשות ולשיקום ערים — ״עיר יצירתית״‪ ,‬״עיר–בִּינה״ ו״עיר–צריכה״ —‬
‫תוך שימור וניצול המורשת התרבותית‪ ,‬הנכסים ההיסטוריים והתשתיות המודרניות‬
‫הקיימות בירושלים ומתאימות לדגמים אלה‪.‬‬
‫‪8‬‬
 ‫היעד המרכזי של התכנית‬
‫יעדהּ העיקרי של התכנית הוא הגדלת שיעור האוכלוסייה היצרנית‪ ,‬היצירתית‬
‫והמשכילה‪ ,‬החיה בירושלים ומועסקת בענפים ובמשלחי–יד הדורשים השכלה גבוהה‬
‫ויצירתיוּת‪ .‬מדובּר בעיקר בתחומי התעשיות המתקדמות‪ ,‬החינוך‪ ,‬הבריאות‪ ,‬ההשכלה‬
‫הגבוהה‪ ,‬התרבות והמחקר המדעי‪ .‬השגת היעד כרוכה בהגדלת כוח המשיכה של‬
‫ירושלים לאוכלוסייה חזקה‪ ,‬והפיכתה ל״עיר שטוב לחיות בה‪.‬״ דבר זה ייעשה באמצעות‬
‫שיקום מרכז העיר‪ ,‬העלאת רמת השירותים‪ ,‬חיזוק המרקם העירוני‪ ,‬שיפור איכות החיים‬
‫והעשרת חיי התרבות בירושלים‪ .‬כל אלה בנוסף למאמץ מרוכז לשיפור היצע הדיור‬
‫והתעסוקה בעיר‪.‬‬
‫התוספת של האוכלוסייה החזקה יבוא מכמה מקורות‪ :‬ראשית ‪ −‬מבלימת ההגירה‬
‫של צעירים ומשפחות מבוססות מן העיר‪ ,‬וממשיכת צעירים ומשפחות מבוססות לבוא‬
‫משאר חלקי הארץ ולהשתקע בירושלים‪ ,‬בין השאר באמצעות משיכת סטודנטים‬
‫למוסדות להשכלה גבוהה בעיר‪ .‬שנית‪ ,‬מהעלאת הכישורים של האוכלוסייה החלשה‬
‫יותר )הלא–חרדית( המתגוררת בעיר‪ ,‬באמצעות שיפור שירותי החינוך בכל הרמות‬
‫ושלישית‪ ,‬מעידוד הקהילה החרדית להצטרף למעגל ההשכלה והעבודה‪ .‬בהקשר זה‬
‫יש לציין כי הרחבת החינוך הכללי והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של בני‬
‫הקהילה החרדית‪ ,‬ובמיוחד בתעסוקה ״גבוהה״‪ ,‬יכולים לתרום רבות לתכנית השיקום‪.‬‬
‫המסמך מציע כמה דרכים לסייע למגמה זו‪ .‬מובן שמדובר בתהליכים ארוכי–טווח‪ ,‬בעוד‬
‫שבעיותיה של העיר הן מיידיות‪ .‬עם כל אלה‪ ,‬תנאי הכרחי לשיקומה של ירושלים הוא‬
‫שמירה על אופייהּ הפּלורליסטי ועל ייצוג הולם לכל מגזרי האוכלוסייה הישראלית‪ .‬לאור‬
‫זאת‪ ,‬ולאור המגמות הדמוגראפיות שתוארו לעיל‪ ,‬היעד העיקרי של התכנית הוא הגדלת‬
‫שיעור האוכלוסייה היהודית הלא–חרדית החזקה בעיר‪ ,‬תוך הענקת ביטוי הולם לאורח‬
‫החיים ולמאוויים של כל קבוצות האוכלוסייה ושיוויון מלא ביניהן‪ .‬תכנית השיקום‬
‫תעלה את רמת החיים ואיכות החיים של כל מגזרי האוכלוסייה בעיר‪.‬‬

‫אמצעי המדיניות העיקריים‬

‫לפרויקט מסוג זה אין בדרך–כלל ״נקודת–ארכימדס״ אחת‪ ,‬שבאמצעותה ניתן למנף‬
‫ולהפעיל את כל המערכות האחרות התורמות לשינוי‪ .‬תכנית כזו כרוכה בדרך–כלל‬
‫בפעולה משולבת בכיוונים רבים בעת ובעונה אחת‪ .‬רק כך ניתן ליצור מסה קריטית‬
‫לזינוק‪ ,‬שינוי ותאוצה‪ ,‬וזהו גם המצב ביחס לתכנית ההתחדשות של ירושלים‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הרחבה ניכרת של מגזר ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בירושלים‪,‬‬
‫היא המנוף הראשוני והעיקרי להשגת היעד המיוחל‪ .‬הרחבה זו צריכה להתבסס‬
‫על התשתיות הקיימות‪ ,‬ובמיוחד על רמתהּ ויוקרתהּ של האוניברסיטה העברית ועל‬
‫המוניטין של בית החולים הדסה‪ ,‬אך גם על הקמת מוסדות חדשים‪ .‬אסטרטגיה זו‬
‫מתאימה לאופייה וליתרונותיה של ירושלים‪ ,‬והיא מפעילה‪ ,‬מעודדת ומחזקת תחומי–‬
‫פעילות חשובים אחרים‪ ,‬שהם חלק מתכנית ההתחדשות‪.‬‬
‫מגזר ההשכלה הגבוהה‪ 2‬פיגר בירושלים בשנים האחרונות מבחינה כמותית — אם‬
‫כי לא מבחינה איכותית‪ .‬זאת עקב מדיניות המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬שעודדה את‬
‫צמיחתם המהירה של המוסדות האקדמיים האחרים בישראל‪ .‬התכנית מציעה לצמצם‬
‫פיגור זה תוך הגדלת מספר הסטודנטים בכל המוסדות )להוציא את המגזר הערבי(‬
‫מ–‪ 30,000‬כיום‪ ,‬ל–‪ 50,000‬עד ‪ 60,000‬תלמידים בשנת ‪ .2020‬ההצעה כוללת הרחבה של‬
‫האוניברסיטה העברית ברוב תחומי הלימוד והמחקר‪ ,‬כולל הקמת קולג' לסטודנטים זרים‬
‫בדגם אמריקני והנהגת תכניות–לימודים לתארים מתקדמים באנגלית; הרחבת מגמות‬
‫המחקר‪ ,‬הניסוי והשירות הרפואי; הרחבה ניכרת של המכללות בירושלים על בסיס אלו‬
‫הקיימוֹת; וכן הקמה והרחבה של מכינות ומוסדות להשכלה גבוהה לאוכלוסייה החרדית‪,‬‬
‫הן המקומית והן מרחבי הארץ ומן התפוצות‪ .‬רמתה ואיכותה הגבוהה של האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬תמשוך לירושלים יותר סטודנטים מדי שנה ולכל התארים‪ .‬הרחבת המכללות‬
‫תאפשר לתושבי העיר והמטרופולין לרכוש השכלה גבוהה סמוך לביתם ואז גם להשתקע‬
‫בה‪ .‬המועצה להשכלה גבוהה והות״ת‪ ,‬נקראות לתמוך בצעדים אלה ולהשתלב בהם‪.‬‬
‫בנוסף להשפעה הישירה של הרחבת הסקטור האקדמי עצמו‪ ,‬תתרום הרחבתו גם‬
‫להתפתחות תעשיות–העל המבוססות על מדעי החיים והטבע‪ ,‬המחשב והמתמטיקה‪ ,‬של‬
‫מגזרי הסקטור הציבורי — כולל ממשל‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬תרבות ואמנות במובנן הרחב‪ ,‬וכן‬
‫מכלול ענפי התיירות והענפים הקשורים בהם‪ .‬תרומה זו באה לידי ביטוי ישיר בפיתוח‬
‫התשתיות של ענפים אלה‪ ,‬בהכשרת עובדים ובפיתוח רעיונות מדעיים בדרך ליישומם‬
‫המעשי והמסחרי‪ ,‬וברמה גבוהה יותר‪ :‬ביצירה ובהנהגה של רשתות )‪(Networking‬‬
‫לשיתוף–פעולה‪ ,‬הפריה והעצמה הדדית עם כל הסקטורים האחרים וביניהם‪ .‬בנוסף‬
‫להרחבת סקטור ההשכלה הגבוהה‪ ,‬יש לדאוג גם להגברת המעורבות של מוסדות אלה‬
‫בחיי העיר על כל מרכיביהם‪.‬‬

‫‪ 2‬הפרק הדן בהרחבת ההשכלה הגבוהה מסתמך במידה רבה על העבודות הבאות‪ :‬כהן‪ ,‬סולומון וספרים‪,‬‬
‫‪ ;2000‬זילכה‪ ,‬כהן ומוסק‪ .2006 ,‬תכנית אחרונה זו אומצה ע״י הרשות לפיתוח ירושלים‪ .‬וכן‪ ,‬המועצה‬
‫להשכלה גבוהה‪.2006 ,‬‬

‫‪10‬‬
‫ההשכלה הגבוהה מביאה מדי שנה בשנה אלפי סטודנטים לירושלים‪ .‬זהו פוטנציאל‬
‫חשוב להגדלתה ולהעשרתה של האוכלוסייה הירושלמית ולחיזוקהּ; המכללות יגדילו‬
‫את שיעור הלומדים מקרב בני הנוער בעיר‪ ,‬כולל במגזר החרדי‪ ,‬ובכך ייפּתחו בפני‬
‫צעירים אלה אפשרויות ואופקים חדשים שיאפשרו להם להישאר בעיר‪ .‬נוכחותם של‬
‫אלפי הסטודנטים בעיר‪ ,‬מחיה את מרכז העיר וחיי התרבות והפנאי‪ ,‬ובנוסף יש לרתום‬
‫אותם לפעילות בבתי הספר ובשכונות‪ .‬במקביל צריך לקשור סטודנטים למקומות–עבודה‬
‫פוטנציאליים באמצעות תכניות חניכה והכשרה עוד בשלב הלימודים‪ .‬מובן שההחלטה‬
‫על השתקעות של בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים וסביבתה הקרובה‪ ,‬מותנית‬
‫בהזדמנויות מושכות של תעסוקה‪ ,‬בזמינות דיור ״בר–השגה״ )‪ ,(Affordable‬חינוך איכותי‪,‬‬
‫איכות–חיים והיצע תרבותי מפתה ומגוּון‪.‬‬
‫בנייה ומַעבר של חלק מן המוסדות למרכז העיר‪ ,‬כולל מעונות סטודנטים‪ ,‬יתרמו‬
‫מאוד להחייאתו של המרכז ולשיפור תדמית העיר‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬הרחבת ההשכלה הגבוהה היא משימה של הסקטור הציבורי‪ ,‬ועל כן היא‬
‫יכולה לשמש נקודת–זינוק לפרויקט כולו ולדימויהּ החדש של העיר‪.‬‬

‫מקורות‪-‬תעסוקה נוספים‪ :‬עבודה זו מציגה אפשרויות להרחבת התעסוקה בענפים‬

‫עתירי–השכלה נוספים‪ ,‬ושואפת להכפיל את מספר המועסקים בתעשיות–העל‪ ,‬בתחומי‬
‫המחשב והביו–טכנולוגיה‪ ,‬להרחיב את סקטור הרפואה והבריאות לכיוון מחקר ושירותים‬
‫)כולל למטרות ״ייצוא״(‪ ,‬להרחיב את הסקטור המִמשלי–ציבורי )שעשוי להתחזק באופן‬
‫ניכר באם ייווצרו התנאים המדיניים למעבר המגזר הדיפלומטי לירושלים( וכמובן לחזק‬
‫גם את ענפי התיירות והתרבות‪ .‬בסך הכול צופה עבודה זו תוספת של כ–‪ 30,000‬מועסקים‬
‫בענפי ״ייצוא״ עתירי–השכלה מירושלים‪ ,‬ועוד כמספר הזה מִשרות בשירותים — חלקן‬
‫עתירות–השכלה — שי ִגדלו כתוצאה מתוספת האוכלוסייה ומחיזוקהּ‪ .‬השגת מטרה‬
‫זו תגדיל את האוכלוסייה החזקה בירושלים ב–‪ 100,000‬תושבים בערך ואת פרבריה‬
‫במספר דומה של תושבים‪ .‬כאמור‪ ,‬חלק מתוספת זו תבוא מקרב בני האוכלוסייה‬
‫החלשה בירושלים ומן המגזר החרדי‪ .‬יש להדגיש כי התכנית מתמקדת בהגדלת שיעור‬
‫האוכלוסייה החזקה בעיר‪ ,‬ולא בזו של האוכלוסייה כולה‪.‬‬
‫בנוסף להיצע של תעסוקה מתאימה‪ ,‬כרוכה משיכת צעירים ומשכילים לירושלים‬
‫במצאי של דיור מתאים‪ ,‬בשירותים עירוניים ברמה גבוהה‪ ,‬בחינוך ברמה גבוהה ובחיי‬
‫חברה ותרבות נאותים‪ .‬אמצעי המדיניות הנבחרים בכל אחד מן התחומים הללו‪ ,‬מכוונים‬
‫בעיקר לאוכלוסייה זו‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫דיור‪ :‬הפולמוס הציבורי סביב ״תכנית–ספדי״ שנדחתה לאחרונה‪ ,‬חשף את העובדה‬
‫שבירושלים קיים מלאי שטחי–בנייה היכול לספק את הביקושים הצפויים מהתחדשות‬
‫העיר‪ ,‬בעיקר לאוכלוסיית היעד הצעירה והמשכילה העומדת בראש מעיינינו‪ .‬עבודה‬
‫זו ממליצה על שורת צעדים שיהפכו את ההיצע הפוטנציאלי לִבנייה לדיור–בפועל‪.‬‬
‫צעדים אלה כוללים זירוז הליכי תכנון ואישור בעיקר בשטחים ציבוריים זמינים‪ ,‬הסרת‬
‫מגבלות ביורוקרטיות‪ ,‬נדיבוּת בהרשאה להרחבת בניינים והגבּהתם וסבסוד המגורים‬
‫למשתקעים המוצאים תעסוקה עתירת–השכלה בעיר‪ ,‬לפחות בשנים הראשונות‪ .‬חלק מן‬
‫הבנייה לאוכלוסייה החדשה תכווּן למרכז העיר‪ ,‬כולל דירות להשכרה לסטודנטים‪ ,‬שהן‬
‫מרכיב חשוב בשיקום המרכז והחייאתו‪ .‬בירושלים מקובל זה שנים לייעד מִתחמי–בנייה‬
‫חדשים לקהילה החרדית )כגון הר–נוף ורמת–שלמה(‪ .‬עם זאת נמשכת )ומתרחבת( המגמה‬
‫של רכישת דירות ע״י משפחות חרדיות ברוב שכונות העיר‪ ,‬בחלקה ע״י משפחות חרדיות‬
‫בעלות אמצעים‪ .‬מן הראוי לייעד חלק ממתחמי הבנייה החדשים לאוכלוסייה החדשה‬
‫בלבד )כמו למשל במצפה–נפתוח‪ ,‬ברמת–רחל‪ ,‬ברמת–הדסה ובאזורים אחרים(‪.‬‬
‫עם השיפור במצב הביטחון בעיר ומסיבות אחרות‪ ,‬מתרחש בעיר תהליך של רכישת‬
‫״דירות–עלית״ ע״י יהודים תושבי–חוץ‪ ,‬חרדים‪ ,‬דתיים וחילונים מארה״ב‪ ,‬מערב–אירופה‬
‫ודרום–אמריקה‪ .‬דירות אלה‪ ,‬שרובן עומדות ריקות במרבית ימות השנה ‪ −‬להוציא דירות‬
‫הנרכשות בשכונות חרדיות ‪ −‬זכו לכינוי ״דירות–רפאים״‪ .‬הביקוש לדירות אלה מחולל‬
‫תנופת בנייה‪ ,‬ובעת כתיבת הדברים נמצאים בהליכי בנייה כמה אלפי ״דירות–עלית״‬
‫כאלה‪ ,‬בעיקר במרכז העיר ובכניסה לעיר )קרייתא‪ .(2007 ,‬פעילות זו מצביעה אולי על‬
‫תחזית אופטימית של הקונים לגבי עתיד העיר ומשפרת לטווח הקצר את מצבה הכלכלי‬
‫של העירייה בשל תשלומי הארנונה‪ .‬יש הגורסים כי זוהי גם ראשיתו של תהליך עלייה‬
‫והשתקעות בעיר לטווח הרחוק‪ .‬אך מאידך–גיסא היא גורמת נזקים חמורים לעיר‪ .‬הגידול‬
‫בביקוש לדירות–יוקרה מוביל לעלייה במחירי הדיור למי שרוצים להשתקע ולעבוד‬
‫בעיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהיות רוב הדירות ריקות מרבית השנה‪ ,‬הוא פוגע בתהליך האִכלוס של‬
‫אוכלוסייה חזקה ושל משפחות צעירות‪ .‬פגיעה זו מפחיתה במאוד את רמת השירותים‬
‫הניתנים לתושבי שכונות מסוימות בשל מיעוט התושבים הקבועים הגרים בהן‪ .‬קשה‪,‬‬
‫ואולי לא רצוי להגביל תהליך זה‪ ,‬אך יש לנקוט אמצעים שיביאו להגדלת שיעור המגורים‬
‫בדירות אלו‪ .‬עליית מחירי הדיור גם מגדילה את הצורך ליזום בנייה של דירות ״בנות–‬
‫השגה״ כחלק מן הפרויקטים היוקרתיים‪ ,‬כפי שנהוג בכמה ערים בעולם‪.‬‬

‫מערכת החינוך‪ :‬ההחלטה על מקום המגורים של משפחות צעירות ומשכילות‪ ,‬מושפעת‬

‫במידה מכרעת מאיכות שירותי החינוך‪ .‬בירושלים יש מספר בתי–ספר תיכוניים מעולים‪,‬‬
‫אך המערכת בכללותה היא בינונית והישגיה ממוצעים‪ .‬על מערכת החינוך בירושלים‬
‫‪12‬‬
‫לשאוף לשיפור האיכות‪ ,‬הן ע״י הגדלת ההשקעה התקציבית והן ע״י יישום מרכיבים‬
‫של רפורמה בחינוך‪ ,‬המקובלים על רוב הגורמים המעורבים בתחום זה )למשל כמה‬
‫מאלה הכלולים בדו״ח ועדת דברת וועדות אחרות שישבו על מדוכה זו(‪ .‬בנוסף למימוש‬
‫המלצות אלו‪ ,‬טמון יתרונה של ירושלים ברתימת נכסי ההשכלה הגבוהה והמחקר‪,‬‬
‫התרבות האמנות‪ ,‬הממשל והתעשייה‪ ,‬לטובת שדרוג המערכת החינוכית‪ .‬מטרה זו ניתנת‬
‫להשגה ע״י מעורבות ישירה של סגל האוניברסיטאות במוסדות החינוך‪ ,‬שיפור הכשרת‬
‫המורים תוך העמקת שיתוף הפעולה בין המכללות למורים לבין האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫והשתלמויות שיינתנו למורים במשך שנות עבודתם‪ .‬שיתוף–פעולה בין מגוון המוסדות‬
‫הירושלמיים ‪ −‬אוניברסיטאות‪ ,‬מפעלים‪ ,‬מוסדות–ממשל‪ ,‬מוסדות–תרבות וכו' לבין‬
‫מערכת החינוך‪ ,‬יתרום להעשרת תכנית הלימודים בתוך בתי הספר ומחוצה להם‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ניתן לנצל את נוכחותם של אלפי הסטודנטים בירושלים ולשלבם בעשייה החינוכית‬
‫תמורת מלגות‪ .‬על ירושלים להגדיל את הנגישוּת של ילדיה לחינוך איכותי‪ ,‬תוך שמירה‬
‫על מצוינות‪ .‬בצד העלאת רמת החינוך והנגישות לחינוך איכותי לכולם‪ ,‬יש לשמור ולפתח‬
‫מרכזי–מצוינות במבחר בתי–ספר עבור תושבי העיר והגרים מחוצה לה‪.‬‬

‫תשתית התרבות‪ :‬גם להיצע בתחום התרבות נודעת השפעה רבה על נכונות אוכלוסייה‬
‫צעירה להשתקע בעיר‪ .‬בירושלים יש מגוון גדול של מוסדות יוצרי–תרבות‪ ,‬וכן מרוכזת‬
‫בה כמות גדולה במיוחד של בתי–ספר גבוהים לאמנות‪ ,‬המתאפיינים באיכותם הגבוהה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬רבים מבוגריהם נוטשים את העיר מייד עם סיום לימודיהם‪ ,‬וסגל המורים אינו‬
‫מתגורר בעיר ומגיע ברובו ממרכז הארץ‪ .‬ניתן לומר שירושלים היא ״יצרנית ויצואנית‬
‫התרבות של מדינת–ישראל‪.‬״‬

‫תכנית זו מציעה לטפח ולחזק את התשתית המוסדית של התרבות )הסובלת כיום‬

‫מתמיכה נמוכה במיוחד(‪ ,‬תוך עידוד יצירתיות ופלורליזם‪ ,‬על–מנת שהתרבות תסייע‬
‫לשמור על האוכלוסייה היצירתית הקיימת והלומדת בעיר‪ ,‬ותוכל לשמש גם אבן–‬
‫שואבת לאוכלוסייה חזקה‪ .‬לשם אותן מטרות מציעה התכנית גם לבנות ולשדרג את‬
‫תשתיות תרבות הפנאי והספורט‪ ,‬ככלי לשיפור איכות החיים בעיר‪ ,‬ולמתג את הפעילות‬
‫התרבותית המתרחשת בעיר‪ ,‬כדי להעלות את דימויה הציבורי‪ .‬עבור הציבור הדתי ועבור‬
‫תיירות‪-‬חוץ יהודית קיים פוטנציאל רב בהיצע תרבותי העוסק במקורות היהודיים‪.‬‬
‫את הביקוש המצומצם יחסית לתרבות הפנאי ״האזרחית״ בעיר‪ ,‬ממסעדות וברים ועד‬
‫לתזמורות ותיאטרונים‪ ,‬ניתן להרחיב באמצעות תיירות החוץ והפנים‪ ,‬והגדלת אוכלוסיית‬
‫הסטודנטים‪ .‬את היצע התכנים יש להתאים לפרופיל הציבור המתגורר בעיר ולציבור‬
‫אותו מבקשת התכנית למשוך לירושלים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מרכז העיר‪ :‬מקבץ האמצעים האחרון שנמנה כאן‪ ,‬קשור לשיקום מרכז העיר‪ .‬מקובל‬
‫על הכול כי מרכז העיר המחודש חייב לכלול מִגוון פעילויות עירוניות‪ :‬תעסוקה‪ ,‬ממשל‪,‬‬
‫מסחר ותיירות‪ ,‬תרבות ומגורים כאחד‪ .‬פירות פעילותה של חברת עדן‪ ,‬שהיא חברה–בת‬
‫של הרשות לפיתוח ירושלים‪ ,‬כבר נראים בתחומי מרכז העיר ובכניסה אליה‪ ,‬וישנן תכניות‬
‫רבות לעתיד‪ .‬מפעל הרכבת הקלה‪ ,‬לכשיסתיים‪ ,‬יביא מהפכה למרכז העיר‪ .‬על אלה יש‬
‫להוסיף תוספת מהירה של דירות למשפחות צעירות ודירות להשכרה לסטודנטים‪ ,‬תוך‬
‫סבסוד מתאים בשנים הראשונות‪ ,‬תשתיות–תיירות‪ ,‬העברת מוסדות–ממשל מחוזיים‬
‫והשכלה גבוהה‪ ,‬והקמת מוסדות ופעילות תרבותית‪ .‬כל אלה יחזירו לעיר ״סומק ללחיים״‬
‫וישקמו את תדמיתה ואת הזדהות תושביה עִמהּ‪.‬‬

‫מודל העיר היצירתית החדשה‪ ,‬מבוסס על קיום מסה קריטית של פעילות יצרנית ועל‬
‫ריכוז ״אשכולות״ )‪ (Clusters‬של תעשיות ושירותים‪ .‬בתחום זה מאיים על ירושלים‬
‫כוח המשיכה של המרכז הגדול והגדל של תל–אביב רבתי‪ .‬האם תצליח ירושלים‪ ,‬בזכות‬
‫נכסיה הייחודיים‪ ,‬לקיים מרכז יצירתי ותרבותי ראוי בצילה של תל–אביב? הסיכוי לכך‬
‫יגדל ככל שירושלים תמצא דרכים להדגיש את ייחודה כבירה‪ ,‬כעיר–בינה וכמרכז של‬
‫פעילות תרבותית ייחודית הקשורה לנכסיה ההיסטוריים‪ .‬הרכבת המהירה בין ירושלים‬
‫לתל–אביב תושלם בתוך כמה שנים‪ ,‬תצמצם מאוד את המרחק לתל–אביב ותוכל לתת‬
‫דחיפה לשיקום העיר‪ ,‬אך גם לנייד פעילות כלכלית מן העיר החוצה‪ .‬התוצאה תלויה‬
‫במידה רבה בהתקדמות תהליך השיקום עד לרגע השלמתה של הרכבת‪.‬‬

‫מי יבצע את התכנית?‬

‫ירושלים‪ ,‬בירת–ישראל והמרכז הרוחני והלאומי של העם היהודי ושל דתות אחרות‪,‬‬
‫שייכת בנוסף לתושביה גם לקבוצות רחבות אלו‪ ,‬ויש לאפשר גם להן לקחת חלק בעיצוב‬
‫עתידה‪ .‬העירייה‪ ,‬הנבחרת על–ידי התושבים‪ ,‬מתקשה לייצג כראוי את המאוויים של כל‬
‫הקבוצות החיות בירושלים‪ .‬היא גם חסרה את המשאבים הדרושים לבצע את פרויקט‬
‫ההתחדשות והשיקום‪ .‬על כן מוצע להטיל את ההנהגה והניווט של התכנית על כוח‪-‬‬
‫משימה לאומי שיורכב מנציגי הממשלה על משרדיה הקובעים‪ ,‬העירייה‪ ,‬מוסדות העם‬
‫היהודי‪ ,‬הקרנות וארגוני המגזר השלישי הפועלים בעיר וקהילת העסקים בירושלים‪.‬‬
‫כך ישקף כוח המשימה — בנוסף על המאוויים והצרכים של תושבי העיר — גם את‬
‫מטרות הקהילות האחרות‪ .‬הביצוע בפועל של התכנית יוטל בעיקרו על ״הרשות החדשה‬
‫לפיתוח ירושלים״ )גרסה משודרגת של הרל״י( ועל רשויות–בּנות שלה‪ .‬החלטות כוח‬

‫‪14‬‬
‫המשימה יתקבלו עד כמה שניתן תוך הסכמה‪ ,‬אך בהיעדרה של הסכמה כזו‪ ,‬יתקבלו‬
‫ההחלטות על–פי הרוב‪ ,‬ולא תהיה לשום גוף זכות–וטו על החלטותיו‪ .‬הרשות תפעל על–פי‬
‫החלטות והנחיות כוח המשימה‪ .‬על–מנת לשמור על אורח החיים והמאוויים הייחודיים‬
‫של המגזרים השונים המרכיבים את אוכלוסיית העיר‪ ,‬יוענקו יותר סמכויות ותקציבים‬
‫בתחומים אלה לחלקי העיר )רבעים( השונים‪.‬‬
‫תכנית השיקום דורשת השקעה של סכומים ניכרים הנמדדים במיליארדים רבים‬
‫על פני עשור שנים ויותר‪ .‬חלק ניכר מסכומים אלה יושקע ע״י המגזר העסקי בהקמת‬
‫מפעלים‪ ,‬בפיתוח התיירות והשירותים ובבנייה של תשתיות ומגורים‪ ,‬וכן בהשתתפות‬
‫בתכניות–פיתוח ציבוריות מסוג ‪ (Business Improvement Organization) BID‬ובתרומה‬
‫למאמץ הציבורי הכללי‪ .‬לכוח המשימה ייוּעד תקציב רב–שנתי שיבוא מן הממשלה‪,‬‬
‫העירייה‪ ,‬וכן ממקורות העם היהודי והקרנות‪ ,‬ומן המגזר העִסקי‪ .‬חלוקת העבודה‬
‫בין השותפים תיעשה על–פי העניין‪ ,‬אך הוא יתואם‪ ,‬יישלט וינוהל ע״י מטה המיזם‬
‫המשותף‪.‬‬
‫יישום החזון המובא בעבודה זו‪ ,‬מחייב התגייסות ושיתוף–פעולה בין כל מגזרי‬
‫האוכלוסייה והשלטון‪ .‬תפקיד מרכזי נוסף של המגזר הציבורי‪ ,‬יהיה ליצור תנאים‬
‫מתאימים להתחדשות העיר ולעידוד פעילות הסקטור העסקי‪ .‬זאת על–ידי חקיקה‪ ,‬התרת‬
‫מגבלות‪ ,‬הקצאת משאבים ופעילות ישירה‪ ,‬שיביאו לתגובה הרצויה של האוכלוסייה ושל‬
‫המגזר העסקי‪ .‬ארגוני המגזר השלישי‪ ,‬שהוא מגזר גדול ופעיל במיוחד בירושלים‪ ,‬ישתלבו‬
‫בפעולות אשר המגזר הציבורי הרשמי )הממשלה והעירייה( מתקשים לבצען מפאת‬
‫מגבלות חוקיות ואחרות‪ ,‬בסיוע ובתמיכת הקרנות שיעשירו את המקורות הכספיים‬
‫שיועמדו לרשות הפרויקט‪.‬‬

‫המצב הביטחוני והאופק המדיני‬

‫תכנית הפעולה המוצגת בזאת‪ ,‬מבוססת על ההנחה כי ירושלים תיהנה מרגיעה ביטחונית‬
‫ומאופק מדיני מבטיח‪ .‬הנחה זו מבוססת על ההבנה שקשה‪ ,‬ואולי אף לא ניתן‪ ,‬להביא‬
‫להתחדשות העיר תחת איומים ביטחוניים ואי–בהירות מדינית‪ .‬התכנית עושה צעד נוסף‬
‫קדימה ובודקת גם אפשרות של הסדר מדיני שיפתח את ירושלים למזרח ויאפשר שיתוף–‬
‫מעֵבֶר לו‪ .‬תרחיש כזה ישחרר את ירושלים מן‬‫פעולה עם חלקהּ הפלסטיני של העיר ו ֵ‬
‫קצֶה״‪ .‬על כן‪ ,‬בעוד שתכנית השיקום מבוססת על מצב‬ ‫המעמד המגביל מאוד של ״עיר– ָ‬
‫של שקט ביטחוני יחסי ואופק מדיני‪ ,‬כוללת עבודה זו פרק על תרחישי הפיתוח של העיר‬
‫הפלסטינית‪ ,‬השפעות–גומלין ושיתופי–פעולה אפשריים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬וכדי למנוע כפילות‪,‬‬
‫אין בעבודה על ירושלים הישראלית התייחסות למגזר הפלסטיני של ירושלים‬
‫‪15‬‬
‫בגבולות העיר של היום‪ .‬עם זאת נדגיש כי אותו חלק של המגזר הפלסטיני שיישאר‬
‫בגבולות העיר המערבית‪ ,‬ישותף באופן מלא בתכנית השיקום‪ ,‬יתרום לה בתחומים רבים‬
‫וייהנה מכל פירותיה ללא כל אפליה‪ .‬המטרה של שמירה על ירושלים כעיר פּלוּרליסטית‪,‬‬
‫כוללת בתוכה גם את המגזר הפלסטיני‪.‬‬

‫העיר הפלסטינית‪ :‬בתנאים של הסדר מדיני יחול שינוי דרמאתי במעמד ירושלים‬
‫הפלסטינית‪ ,‬שתהפוך לעיר הפלסטינית הראשה‪ .‬שִגשוגה הצפוי מחדד את האתגר של‬
‫היפוך המגמות הנוכחיות בירושלים הישראלית‪ ,‬אך יוכל גם לתרום רבות להשגתו‪ .‬את‬
‫התמורה בעיר הפלסטינית יניעו מעמדה כעיר–בירה‪ ,‬זמינוּת מקורות–מימון בינלאומיים‪,‬‬
‫סמיכותה לירושלים הישראלית והיעדר גבול פיזי בתחומי העיר‪.‬‬
‫מעמדהּ הסמלי של העיר הפלסטינית והפיכתה לבירה‪ ,‬הם פוטנציאל לתמורה עירונית‬
‫רבת–עוצמה‪ .‬התנופה תובל על–ידי המגזר הציבורי על זרועותיו השונות‪ ,‬ולצידו המגזר‬
‫הדיפלומאטי הבינלאומי ושירותי ההשכלה והבריאות‪ .‬ענף מוביל שני יהיה הבינוי לענפיו‬
‫השונים‪ :‬מבני–ציבור עסקיים‪ ,‬בנייה למגורים ובניית תשתיות פיזיות‪ .‬ענפים נוספים‬
‫שיתרמו לתנופה העירונית המבוקשת במגזר העסקי הם התיירות העולמית והישראלית‪,‬‬
‫״תעשיית השלום״ שתתפתח בעקבות השגת ההסדר‪ ,‬והתעשייה הפלסטינית המתקדמת‬
‫העשויה להתמקם בתחומי העיר תוך שיתוף עם המגזר העסקי בישראל ובעולם‪ .‬העיר‬
‫הפלסטינית תהיה יעד להגירה פנימית ומרכז שירותים למדינה כולה‪ .‬בהשוואה לכלל‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית‪ ,‬יהיו תושבי העיר צעירים יותר‪ ,‬משכילים יותר ובעלי הרגלי‬
‫צריכה ותרבות מערביים יותר‪.‬‬
‫תמורות כאלו במזרח העיר‪ ,‬ישפיעו בצורה ניכרת על העיר הישראלית‪ .‬המגזרים‬
‫הצרכני והעסקי ייהנו מהרחבה בביקושים )בעיקר לשירותים איכותיים( וכן מהרחבה‬
‫במקורות ההיצע העומדים בפניהם‪ .‬המעבר של שגרירויות זרות ונציגויות של הקהילה‬
‫הדיפלומטית לירושלים המערבית בתנאי–הסְדר‪ ,‬יביא בעקבותיו ״זריקת צמיחה״ ועידוד‬
‫משמעותי לעיר המערבית‪ .‬זהו סקטור גדול לעצמו והוא צורך כמות גדולה של שירותי‬
‫דיור‪ ,‬אירוח‪ ,‬בידור ותרבות‪ ,‬וכן שירותים עסקיים רבים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההתפתחות‬
‫המהירה עשויה להביא עמה גם בעיות של איכות–סביבה‪ ,‬פשיעה ומתח חברתי‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫ומדרישות–תיאום בתחומי התשתיות‪ ,‬התיירות וכדומה‪ ,‬עולה ההכרח לשיתוף–פעולה‬
‫בין מוסדות השלטון המקומי שיפעלו בשני חלקי העיר‪ .‬לשם כך אנו ממליצים על הקמת‬
‫״איגוד–ערים דו–לאומי״ לתיאום‪ ,‬תכנון ופעילות שוטפת‪ ,‬שיפעל בעקבות הסדר מדיני‬
‫בירושלים‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
‫זילכה‪ ,‬ג'‪ ,‬כהן‪ ,‬מ' ומוסק‪ ,‬א'‪ ,‬״תכנית פיתוח להשכלה גבוהה בירושלים לשנת ‪2020‬״‪.2006 ,‬‬
‫חושן‪ ,‬מ'‪ ,‬חסון‪ ,‬ש' וקמחי‪ ,‬י' )עורכים(‪ ,‬ירושלים בת–קיימא‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.2004 ,‬‬
‫כהן‪ ,‬מ' )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית–מתאר מקומית ירושלים ‪ ,2000‬דוחות ‪ ,4-1‬עיריית ירושלים‪,‬‬
‫‪.2004-2001‬‬
‫כהן‪ ,‬מ' )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית–מתאר מחוזית למחוז ירושלים )תמ"מ ‪.2008 ,(1/30‬‬
‫כהן‪ ,‬מ'‪ ,‬סולומון‪ ,‬נ' וספרים‪ ,‬י'‪ ,‬״תכנית–אב להשכלה גבוהה״‪ ,‬דו״ח מס‪ 4 .‬של תכנית המתאר‬
‫לירושלים‪.2000 ,‬‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬הוועדה לתכנון ולתקצוב‪ ,‬דין וחשבון מס' ‪.2006 ,31/32‬‬
‫קרייתא‪ ,‬חברה לייעוץ מוניציפאלי‪ ,‬״נתונים על דירות רפאים בירושלים״‪) 2007 ,‬י' לוירר(‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫חזון לירושלים — מבט כולל‬
‫גור עופר‬

‫הנסיגה של ירושלים והסיבות לכך‬

‫בירושלים מתגוררות דרך–קבע שלוש אוכלוסיות בעלות מאפיינים תרבותיים‪ ,‬דתיים‬
‫וסוציו–אקונומיים שונים‪ :‬האוכלוסייה היהודית החרדית‪ ,‬האוכלוסייה היהודית‬
‫ה״כללית״ שאינה חרדית‪ ,‬והאוכלוסייה הערבית‪ .‬בעשורים האחרונים חלו בהרכב‬
‫האוכלוסייה הירושלמית שינויים שהביאו לנסיגה במעמדה החברתי–כלכלי של העיר‪.‬‬
‫איחוד העיר ב–‪ 1967‬והרחבת גבולותיה‪ ,‬צירפו אליה אוכלוסייה פלסטינית חלשה מבחינה‬
‫כלכלית‪ ,‬עם שיעורי השתתפות נמוכים של נשים בכוח העבודה ושיעורי–ילודה גבוהים‪.‬‬
‫אוכלוסייה זו גדלה במהירות‪ ,‬והיא מגיעה כיום לכשליש מאוכלוסיית העיר‪ .‬במקביל‬
‫גדלה גם האוכלוסייה החרדית‪ ,‬המאופיינת אף היא בשיעורי–ילודה גבוהים ובשיעור‬
‫השתתפות נמוך בכוח העבודה‪ ,‬בעיקר של גברים‪ ,‬אשר גם מעמדהּ החברתי–כלכלי נמוך‪.‬‬
‫הקהילה החרדית מהווה ב–‪ 2005‬כמעט רבע מאוכלוסיית העיר ושליש מהאוכלוסייה‬
‫היהודית‪ .‬חלק ניכר של ההגירה מן העיר החוצה‪ ,‬היא של אוכלוסייה חזקה מבחינה‬
‫חברתית–כלכלית‪ ,‬והדבר מחליש הן את חוסנה של העיר והן את חוסנה החברתי–‬
‫כלכלי של האוכלוסייה היהודית הלא–חרדית בירושלים‪ .‬כמחצית מן האוכלוסייה‬
‫היהודית ״הכללית״ היא בעלת השכלה נמוכה‪ ,‬ומשתייכת לקבוצות חברתיות–כלכליות‬
‫נמוכות‪.‬‬
‫הבדלים ניכרים בין שיעורי הילודה של האוכלוסייה הפלסטינית והחרדית מצד‬
‫אחד‪ ,‬לשיעורי הילודה של האוכלוסייה היהודית הכללית מצד שני — לצד הגירה שלילית‬
‫של אוכלוסייה חזקה מן העיר החוּצה‪ — 3‬הביאו לשינויים ביחס המספרי שבין שלוש‬
‫קבוצות אלו‪ .‬בשנים האחרונות ניכר גידול בשיעורי האוכלוסייה הפלסטינית והחרדית‪,‬‬
‫וצמצום בשיעור האוכלוסייה היהודית הכללית )ראה לוח ‪ 1‬בהמשך(‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬וחרף‬
‫ההגירה הניכרת לפרברים שמחוץ לעיר בשני העשורים האחרונים‪ ,‬יש לירושלים פריפריה‬
‫דלה יחסית )לתל–אביב( של יישובים יהודיים‪ ,‬דבר המצמצם עוד יותר את עוצמתה‬

‫‪ 3‬במקביל‪ ,‬יש בשנים האחרונות גם הגירה שלילית )נטו( של משפחות חרדיות מירושלים‪ ,‬אך זו מהווה רק‬
‫כמחצית מן הריבוי הטבעי של מגזר זה‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫הכלכלית‪ .‬כך‪ ,‬למרות היותה העיר הגדולה בארץ‪ ,‬יש לירושלים ליבּה מצומצמת יחסית‬
‫לעיר מודרנית‪ ,‬ולכך השלכות שליליות על מצב התעסוקה‪ ,‬התרבות והחברה‪.‬‬
‫הידרדרות מצב הביטחון בעיר ואי הבהירות המדינית‪ ,‬החריפו את הנטייה לעזוב את‬
‫העיר וגרמו ליזמים להסס בהשקעות ובפתיחת עסקים חדשים‪ .‬הדבר גרם גם לירידה‬
‫תלולה במספר התיירים ולדעיכת השירותים המיועדים לתיירות‪ .‬העובדה שרוב מדינות‬
‫העולם אינן מכירות בירושלים כבירת–ישראל‪ ,‬גורמת לכך שהמגזר הדיפלומטי נמצא‬
‫רובו ככולו מחוץ לגבולות העיר‪ ,‬וכך נמנעת ממנה הפעילות הכלכלית והחברתית שהוא‬
‫מחולל‪.‬‬
‫שיקולים פוליטיים‪ ,‬סביבתיים ותכנוניים‪ ,‬הכתיבו התפשטות של הבנייה למגורים‬
‫אל שכונות הלוויין ולפרברים שמחוץ לגבולות העיר )כמו מבשרת–ציון‪ ,‬מעלה–אדומים‪,‬‬
‫גבעת–זאב ועוד( והעתקת מוסדות ממשל‪ ,‬השכלה גבוהה‪ ,‬תרבות ומסחר אל מחוץ למרכז‪.‬‬
‫כתוצאה מכך ירדה בעשורים האחרונים רמת הפעילות והפיתוח במרכז ירושלים‪ ,‬ולא‬
‫זו בלבד‪ :‬המרכז התרוקן בהדרגה ממוסדות‪ ,‬ממשרדים ומבתי–עסק‪ ,‬ועקב כך גם מחלק‬
‫ניכר של תושביו‪ .‬דבר זה פגע מאוד גם בחִיוּתה של ירושלים ובתדמיתה בעיני תושביה‬
‫ובעיני שאר תושבי המדינה‪.‬‬
‫באופן פרדוקסאלי קיימת בעיר תחושה של מצוקת–דיור בקרב שכבות הביניים‪.‬‬
‫היינו מצפים שמחמת ההגירה מן העיר ומחמת חולשתה החברתית–כלכלית‪ ,‬יהיו‬
‫בירושלים מחירי–דיור נמוכים‪ ,‬אך ההפך הוא הנכון‪ :‬מחירי הדיור בירושלים גבוהים‬
‫בהשוואה לפריפריה ולחלק מן האלטרנטיבות באזור המרכז‪ ,‬וזאת בשל מספר גורמים‬
‫אובייקטיביים‪ .‬האחד נוגע למעבר של אוכלוסייה חרדית‪ ,‬בחלקה הקטן גם בעלת–‬
‫אמצעים‪ ,‬לשכונות שהיו ידועות מאז ומתמיד כשכונות חילוניות או מעורבות‪ .‬הקושי‬
‫לגור בשכונה מעורבת לחרדים ולחילונים‪ ,‬מעודד את תושביה הלא–חרדים של השכונה‬
‫לנדוד לשכונות אחרות‪ ,‬וכך נוצרת מצוקת הדיור של האוכלוסייה הלא–חרדית‪.‬‬
‫עם השיפור במצב הביטחון בעיר ומסיבות נוספות‪ ,‬מתרחש בעיר תהליך של רכישת‬
‫״דירות–עלית״ ע״י תושבי חוץ‪ ,‬חרדים‪ ,‬דתיים וחילונים מארה״ב‪ ,‬מערב–אירופה ודרום–‬
‫אמריקה‪ ,‬דירות שבחלקן הגדול עומדות ריקות במרבית ימות השנה‪ .‬הביקוש לדירות‬
‫אלו מחולל גם תנופה של בנייה‪ ,‬בעיקר בעיר המרכזית‪ ,‬ובעת כתיבת הדברים נמצאות‬
‫בהליכי בנייה כמה אלפי ״דירות–עלית״ כאלה )בעיקר במרכז ובכניסה לעיר(‪ .‬פעילות‬
‫זו מצביעה אולי על תחזית אופטימית יותר של הקונים לגבי עתיד העיר וגם משפרת‬
‫את מצבה הכלכלי‪ ,‬כולל זה של העירייה‪ .‬אך היא גורמת לעלייה במחירי הדיור לאלה‬
‫הרוצים להשתקע ולעבוד בעיר‪ ,‬וכן‪ ,‬בהיות רוב הדירות ריקות במשך מרבית השנה‪ ,‬היא‬

‫‪20‬‬
‫פוגעת בתהליך האכלוס של אוכלוסייה חזקה ופעילה ומשפחות צעירות וכן במרקם‬
‫החיים בעיר‪ ,‬בביקוש לשירותים‪ ,‬בתנועה ברחובות‪ ,‬בכלכלת העיר ובסיכויי שיקומה‪.‬‬
‫מצד ההיצע יש אמנם פוטנציאל מספיק לבנייה בעיר‪ ,‬אך הדעות חלוקות בדבר‬
‫קיומו של מחסור פוטנציאלי בדירות בשכונות הלא–חרדיות‪ .‬האוכלוסייה הכללית זקוקה‬
‫לבנייה במתחמים חדשים בשולי המרכז ובשולי השכונות הקיימות )גוטהלף‪ ;2007 ,‬בר–‬
‫שישת‪ .(2006 ,‬בנוסף‪ ,‬מימוש פוטנציאל הבנייה נתקל במכשולים מנהליים‪ ,‬תכנוניים‬
‫וחוקיים‪ ,‬כמו גם ברגישות ציבורית לשימור מבנים ומרקמים היסטוריים וחשש לאבדן‬
‫אופייה הארכיטקטוני של העיר‪ .‬פוטנציאל הבנייה במרכז העיר סובל גם מפיצולי–בעלות‬
‫על מגרשים‪ ,‬ומחוסר–בהירות תכנונית ששרר בשנים האחרונות‪.‬‬
‫בהינתן המצב הירוד של השירותים העירוניים ומצב שוק הדיור בירושלים‪ ,‬ובהתחשב‬
‫בתהליך ״ההתחרדות״ של כמה וכמה שכונות‪ ,‬קל להבין מדוע תרים יותר ויותר אזרחים‬
‫אחר מקום–מגורים מחוץ לעיר‪ .‬אלה בוחרים לגור בפרברים הירוקים ואפילו במרכז‬
‫הארץ‪ ,‬חרף העובדה שמחירי הדיור שם מתקרבים למחירי הדיור בעיר‪ ,‬וחרף המחיר‬
‫הכרוך ביוממוּת מתמדת‪ .‬לבחירה במקום מגורים מחוץ לעיר‪ ,‬נוסף ככל הנראה גם הרצון‬
‫להרחיב את האופציות בשוק העבודה‪ ,‬שכן במרכז הארץ שוק העבודה רחב ומפתה‬
‫בהשוואה לאפשרויות המצומצמות הקיימות בירושלים‪.‬‬
‫שיקולים אלה משפיעים גם על ההחלטה של ירושלמים )בעיקר צעירים( להעדיף‬
‫תעסוקה במרכז הארץ‪ .‬גם בסקטור הציבורי וגם בקרב תעשיות העלית בירושלים‪ ,‬יש‬
‫תלונות על מחסור בעובדים ברמה גבוהה‪ .‬לעתים התוצאה היא החלטה של יזמים לפתוח‬
‫עסקים דווקא במרכז הארץ‪ ,‬ולא בירושלים‪ ,‬או להעביר עסקים קיימים מירושלים לאזור‬
‫המרכז‪ .‬כך קטן היצע התעסוקה הן לעוסקים בתעשייה והן לבעלי מקצועות משלימים‬
‫)שירותים לתעשייה(‪ .‬כך גם נוצר מעגל של צמצום היצע במקומות העבודה‪ .‬היצע נמוך‬
‫בשוק העבודה הוא אחד הגורמים העיקריים שמציינים סטודנטים כשהם נשאלים מדוע‬
‫אינם נוטים להישאר בירושלים בתום לימודיהם‪.‬‬
‫האם צפוי גידול ספונטאני של היצע עבודה בירושלים? בעשורים האחרונים כמעט‬
‫שלא חל גידול בהיקף ההעסקה של הסקטור הציבורי )כולל השכלה גבוהה ומחקר(‪,‬‬
‫ולמרות התפתחות תעשיות העלית )על חשבון התעשייה המסורתית( לא מובטח מאליו‬
‫גם קיומו של סקטור זה‪ ,‬לא כל שכן הרחבתו‪ .‬מכאן שלפתרון בעיית התעסוקה של‬
‫אוכלוסייה חזקה בירושלים‪ ,‬תידרש התערבות ממשלתית שעליה נרחיב דברים בפרק‬
‫הדן בתעסוקה‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫לעיר ענייה יש בד״כ עירייה ענייה‪ .‬מיעוט האוכלוסייה העובדת‪ ,‬וההנחות בארנונה‬
‫הניתנות למעוטי–הכנסה‪ ,‬מביאים לכך ששיעורי גביית הארנונה בירושלים נמוכים במיוחד‪.‬‬
‫חמורה מכך העובדה שמוסדות המגזר הציבורי היושבים בעיר ופועלים בתוכה מתוקף‬
‫היותה בירה‪ ,‬אינם משלמים תמיד ארנונה כנדרש‪ .‬כתוצאה מכך מוטל עיקר המיסוי‬
‫בעיר על האוכלוסייה היהודית הלא–חרדית )חלקהּ המבוסס(‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬שיעורה של‬
‫אוכלוסייה זו הולך ופוחת‪ ,‬וככל שהעירייה יורדת מנכסיה מוטל על אוכלוסייה זו נטל‬
‫גדל והולך של סיוע לאוכלוסייה החלשה‪ .‬כתוצאה מכך אין העירייה מסוגלת לספק‬
‫שירותים ברמה נאותה‪ ,‬החל בשירותים בסיסיים ביותר כמו ניקיון‪ ,‬ועד לשירותים‬
‫מתקדמים וחשובים כמו חינוך ותרבות‪ .‬מצב זה פוגע שוב בדימויהּ של העיר‪ ,‬מחולל‬
‫הגירה שלילית‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫שאלת הדימוי היא שאלה מכרעת כשמדובר במעמדהּ של עיר‪ .‬כל הגורמים שמנינו‬
‫לעיל יצרו לירושלים דימוי קשה של עיר בנסיגה מתמדת — עיר שאיכות החיים בה‬
‫ירודה‪ ,‬עיר הסובלת ממגבלות של חופש תרבותי‪ ,‬עיר עם שוקי דיור ועבודה מצומצמים‬
‫ועם רמת שירותים ירודה‪ .‬גם אם דימוי זה קשה מן המציאות‪ ,‬הוא מגביר את ההיסוסים‬
‫של משפחות ושל יזמים להתיישב בעיר‪ ,‬לעבוד בה ולהקים בה עסקים‪ .‬נסיגתה של‬
‫ירושלים בתחומים אלה עומדת בניגוד להתפתחות עירונית וכלכלית נמרצת במקומות‬
‫אחרים — בעיקר באזור המרכז ובתל–אביב רבתי המושכת אוכלוסייה חזקה מירושלים‬
‫ומתחרה בה גם בתחומים בהם לירושלים יש לכאורה יתרון מובהק‪.‬‬

‫מה צפוי בהמשך?‬

‫תחזיות המבוססות על מגמות השנים האחרונות‪ ,‬מצביעות על המשך הנסיגה של העיר‪.‬‬
‫לוח ‪ 1‬מראה את השינויים והתחזיות של הרכּב האוכלוסייה הירושלמית על שלושת‬
‫מגזריה‪.‬‬
‫אם המגמות הקיימות תימשכנה‪ ,‬בשנת ‪ 2020‬תִמנה האוכלוסייה החרדית כ–‪44‬‬
‫אחוזים מן האוכלוסייה היהודית‪ ,‬בעוד שהאוכלוסייה היהודית הכללית כמעט שלא‬
‫תגדל‪ ,‬כך ששיעורה בתוך כלל תושבי העיר צפוי לרדת‪ .‬נכון להיום‪ ,‬שיעור ההשתתפות‬
‫בכוח העבודה של האוכלוסייה החרדית )מקרב בני ‪ 15‬ומעלה( הוא ‪ 27.7‬אחוזים בלבד‪,‬‬
‫וזה של האוכלוסייה הלא–חרדית הוא ‪ 55.3‬אחוזים )אף הוא נמוך יחסית(‪ .‬אם לא‬
‫יחול שינוי במגמה זו‪ ,‬עשוי השינוי הצפוי בהרכב האוכלוסייה היהודית להוריד את‬
‫שיעור ההשתתפות של סך האוכלוסייה היהודית בכוח העבודה מ–‪ 45.7%‬ב–‪ ,2005‬עד‬
‫ל–‪ 43.3%‬ב–‪ .2020‬מכאן שהשאיפה לחיזוקה הכלכלי של העיר מחייבת שינויים מרחיקי–‬
‫‪22‬‬
‫לכת בדפוסי החיים והעבודה של האוכלוסייה החרדית‪ .‬לשינויים כאלה יש לחתור ככל‬
‫שניתן‪ ,‬ולקבל בברכה כל יוזמה בכיוון זה‪ .‬בשנים האחרונות ניכרות התחלות מבטיחות‬
‫בתחומי ההשכלה והתעסוקה של חרדים‪ ,‬אך בה בעת יש גם התערבויות של רבנים‬
‫במגמה לעצור מגמות אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסיכוי ששינויים אלה יתרחשו בקצב הנדרש‪ ,‬אינו‬
‫גדול ביותר ובוודאי שאינו מספיק‪.‬‬

‫לוח ‪ :1‬האוכלוסייה בירושלים לפי קבוצות אוכלוסייה‬

‫‪2020‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1980‬‬ ‫קבוצה‪/‬שנה‬

‫‪958.9‬‬ ‫‪723.7‬‬ ‫‪657.5‬‬ ‫‪--‬‬ ‫ס״ה )באלפים(*‬
‫‪371.7‬‬ ‫‪241.2‬‬ ‫‪208.7‬‬ ‫‪--‬‬ ‫פלסטינים )באלפים(‬
‫‪575.6‬‬ ‫‪471.8‬‬ ‫‪444.6‬‬ ‫‪290.2‬‬ ‫יהודים )באלפים(*‬
‫‪250.9‬‬ ‫‪164.3‬‬ ‫‪142.6‬‬ ‫‪48.9‬‬ ‫חרדים‬
‫‪324.7‬‬ ‫‪307.5‬‬ ‫‪302.0‬‬ ‫‪241.3‬‬ ‫לא–חרדים‬
‫‪43.6‬‬ ‫‪34.8‬‬ ‫‪32.1‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫חרדים )‪(%‬‬

‫* יהודים לפי סקר כוח–אדם )לפי מרשם התושבים המספר גבוה מכך בכמה אלפים(‪.‬‬
‫מקור‪ :‬נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬והפרק של י' מישר וא' צימרינג‪.‬‬

‫שיעור האוכלוסייה הפלסטינית )לפי גבולות העיר הנוכחיים ב–‪ (2007‬יגיע ב‪2020-‬‬
‫לכמעט ‪ 40‬אחוזים מכלל האוכלוסייה‪ .‬פתרון מדיני שיעביר חלק ניכר מתושביה הערבים‬
‫של ירושלים לישות הפלסטינית‪ ,‬שהוא אחד התרחישים של עבודה זו‪ ,‬עשוי ״לפתור״‬
‫את החלק הזה של ״הבעיה הדמוגראפית״‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי לאוכלוסייה בחלק‬
‫הפלסטיני של העיר תהיה השפעה על התפתחות ירושלים הישראלית‪ ,‬במיוחד נוכח‬
‫התחזית הצופה גידול דרמאתי במספר התושבים בעיר המזרחית )ראה הפרק על העיר‬
‫הפלסטינית(‪ .‬כך שבעיר כולה‪ ,‬על שני חלקיה‪ ,‬משקל האוכלוסייה הפלסטינית יהיה גבוה‬
‫במידה משמעותית מהתחזית דלעיל‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלה התעוררות–מה בפעילות לשיקום והתחדשות העיר‪ .‬חוק‬
‫יסוד‪ :‬ירושלים‪ ,‬העניק לעיר הטבות שונות‪ .‬הוקמה הרשות לפיתוח ירושלים אשר יוזמת‬
‫ומפעילה פרויקטים אחדים ברחבי העיר ובמיוחד במרכזהּ )באמצעות החברה הבת עדן(;‬

‫‪23‬‬
‫הוכנה תכנית–מתאר חדשה לעיר )‪ (2000‬ונחקק חוק להקמת רשות לתרבות ותיירות‪.‬‬
‫פעילות מוגברת רשמו גם הקרן לירושלים וקרנות אחרות הפועלות בעיר ולמענהּ‪ .‬גם‬
‫השיפור במצב הביטחוני שחל לאחרונה מתחיל לתת את אותותיו‪ ,‬בין השאר בהתאוששות‬
‫ענף התיירות‪ ,‬ויש לנצל התפתחויות אלה כדי ליזום פעולה נמרצת בהרבה‪.‬‬

‫״חזון לירושלים״ על רגל אחת‬

‫״חזון לירושלים״ הוא תכנית לשיקום והתחדשות ירושלים‪ ,‬שנרקמה ביוזמת ״פורום‬
‫ירושלים״ ‪ −‬התכנסות המורכבת מנציגי קרנות הפועלות בעיר ומאישי–ציבור‪ .‬התכנית‬
‫הוכנה ע״י צוות עצמאי של חוקרים‪ ,‬תוך הסתמכות על המחשבה והעבודה הרבה‬
‫שהושקעו בתכניות להתחדשות העיר‪ ,‬כגון תכניות המתאר המחוזיות החדשות )המקומית‬
‫ומחוזית( )מ׳ כהן ]צוות בראשותו[‪ ;2004-2001 ,‬מ׳ כהן ]צוות בראשותו[‪ ,(2008 ,‬תכניות‬
‫הקואליציה של הגופים הירוקים בירושלים‪ ,‬הנקראת ירושלים בת–קיימא )חושן‪ ,‬חסון‬
‫וקמחי‪ ,(2004 ,‬ועוד )הרשות לפיתוח ירושלים‪ .(2007-2006 ,‬האסטרטגיה של הפרויקט‬
‫מיישמת את המודלים המקובלים בעולם להתחדשות עירונית ולשיקום ערים בדורות‬
‫האחרונים‪ ,‬עם המודלים של ״עיר יצירתית״‪ ,‬״עיר–בּינה״‪" ,‬עיר–צריכה" תוך שימור וניצול‬
‫המורשת‪ ,‬הנכסים ההיסטוריים‪ ,‬היותה של העיר בירת–ישראל והתשתיות המודרניות‬
‫הקיימות בירושלים ומתאימות לדגם הנ"ל‪.‬‬
‫ירושלים כבירת–ישראל וכמרכז הרוחני והלאומי של העם היהודי ושל דתות אחרות‪,‬‬
‫"שייכת" בנוסף לתושביה‪ ,‬גם לקבוצות אחרות הנושאות את עיניהן אליה‪ .‬משתמע‬
‫מכך כי מותר‪ ,‬אפשר וחשוב לבקש ממוסדות המדינה והלאום מחויבוּת ולהעניק להם‬
‫אחריות וסמכויות החלטה וביצוע לגבי עתידה של העיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לשתף את העירייה‪,‬‬
‫התושבים ואת מוסדות המגזר השלישי בעיר בתכניות הפיתוח‪ ,‬ויש להימנע ככל האפשר‬
‫מפגיעה בחיי התושבים מכל המגזרים‪ ,‬באורחות–חייהם ונטיותיהם‪ ,‬ובזכותם לאיכות–‬
‫חיים גבוהה‪ .‬התכנית המוצגת בזאת מציעה להקים כוח–משימה לאומי לשיקום‬
‫והתחדשות ירושלים‪ ,‬בהנהגה לאומית ובשיתוף הממשלה‪ ,‬העירייה‪ ,‬התושבים‪ ,‬נציגי‬
‫העם היהודי‪ ,‬הקרנות‪ ,‬המגזר השלישי והמגזר העסקי‪.‬‬

‫מודל "חזון לירושלים"‬

‫נקודת המוצא של הפרויקט היא ההכרה בצורך להפוך את ירושלים לעיר מודרנית‪,‬‬
‫משגשגת ודינאמית‪ .‬בבניית החזון נסמכה עבודה זו על התיאוריות המקובלות של‬

‫‪24‬‬
‫התחדשות עירונית בעולם — "עיר יצירתית" )‪" ,(Creative City‬עיר–בִּינה"‪ ,‬ו"עיר–‬
‫צריכה" )‪ — (Consumer City‬תארים המאפיינים את מגמות ההתחדשות של ערים רבות‬
‫בעולם בעשורים האחרונים‪ .‬העיר המתחדשת מתאפיינת בהגירה חיובית של אוכלוסייה‬
‫עובדת‪ ,‬צעירה‪ ,‬משכילה ויצירתית‪ ,‬המועסקת בתעשיות–עִלית ובשירותי–על‪ ,‬מייצרת‬
‫וצורכת תרבות לכל גווניה ושוחרת איכות–חיים‪ .‬מרכז העיר המשוקם שוקק חיים‬
‫ופעילויות מכל סוג‪ .‬המרכז העירוני החדש מאופיין בבנייה חדשה הכוללת תמהיל של‬
‫פעילויות שלטוניות‪ ,‬עסקיות‪ ,‬תרבותיות ותיירותיות‪ ,‬לצד מגורים איכותיים ומגוּונים‪.‬‬
‫העיר החדשה מנוהלת ע"י מִמשל מודרני הפועל באופן "כמו–עסקי"‪ .‬המשיכה לגור‬
‫בעיר היצירתית ולשוב אליה מן הפרברים‪ ,‬אינה נובעת רק מיתרונות הגודל ומיתרונות‬
‫"ההתכנסות וההעצמה" )‪ (Agglomeration‬מצד הייצור‪ ,‬אלא גם מן השאיפה לנצל את‬
‫יתרונותיה של העיר כספקית תרבות ושירותים )‪Jacobs, 1961; Porter, 2000; Glaeser,‬‬
‫‪ .(2001, 2004; Florida, 2004; Clark, 2004‬הערים המתחדשות בעולם מבוססות על‬
‫תעשיות ושירותי–עלית‪ ,‬ועל התרחבות בצריכת שירותים איכותיים‪ ,‬כולל שירותי בידור‬
‫ופנאי‪ ,‬חינוך ותרבות‪ ,‬ברמה גבוהה‪.‬‬
‫הגישה האסטרטגית לשיקום והתחדשות ירושלים‪ ,‬שמה את יהבה על פיתוח העיר‬
‫כעיר יצירתית עם ריכוז של השכלה גבוהה‪ ,‬מחקר ותעשיות–עלית‪ ,‬וכעיר המבוססת על‬
‫שירותים באיכות גבוהה ומנצלת את יתרונותיה למען תושביה ולמען הבאים בשעריה‪.‬‬
‫אוכלוסייה של עיר כזו מאופיינת כבעלת השכלה גבוהה‪ ,‬הון אנושי רב ומשלחי–יד‬
‫"גבוהים"‪ .‬זוהי אוכלוסייה המועסקת בחינוך גבוה‪ ,‬מחקר‪ ,‬טכנולוגיה עלית‪ ,‬ממשל‪,‬‬
‫משפט ומִנהל ציבורי‪ ,‬שירותים עסקיים‪ ,‬מדעי הרוח‪ ,‬תרבות ואמנות‪ ,‬ובעת ובעונה אחת‬
‫גם צורכת רבים משירותים אלה‪.‬‬

‫יתרונותיה של ירושלים והתאמתה למודל ההתחדשות‬

‫לירושלים נכסים ויתרונות המתאימים במידה רבה ומפתיעה לדגם העיר החדשה שתואר‬
‫לעיל‪:‬‬
‫❖ לירושלים נכסי היסטוריה וארכיאולוגיה‪ ,‬לאום‪ ,‬דת‪ ,‬תרבות ומורשת‪ ,‬אתרים‬
‫ומוסדות–השכלה מובילים רבים‪ ,‬כמעט ללא תחרות בעולם‪ .‬לנכסים אלה כוח–‬
‫משיכה )פוטנציאלי( מובהק לסטודנטים‪ ,‬למדענים‪ ,‬לאנשי רוח ודת‪ ,‬לתיירים‪ ,‬ליהודי‬
‫העולם על כל קהילותיהם ולבני הדתות האחרות‪.‬‬
‫❖ לירושלים תשתית ברמה גבוהה ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר‪ ,‬כמעט‬
‫בכל התחומים‪ :‬מתמטיקה ומחשבים‪ ,‬מדעי הטבע‪ ,‬מדעי החיים והרפואה‪ ,‬היסטוריה‬
‫‪25‬‬
‫ומדעי הרוח‪ ,‬מדעי היהדות והדתות‪ ,‬מדעי החברה והמשפט‪ ,‬מִנהל–עסקים ומִנהל‬
‫ציבורי‪ ,‬אמנויות ותרבות‪ .‬על בסיס זה הוקמו תעשיות–עלית מתקדמות בכמה‬
‫תחומים )והן משמשות תשתית לפיתוח נוסף( וכן מוסדות ותעשיות–תרבות במובן‬
‫הרחב ביותר של המושג‪ .‬עם זאת יש לציין כי בשנים האחרונות חלה האטה בצמיחת‬
‫תשתיות ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי‪.‬‬
‫❖ ירושלים היא עיר–בירה ומרכז שלטוני ולאומי עם סקטור מִמשלי גדול‪ ,‬המעסיק‬
‫עובדים ברמה גבוהה במישרין או בעקיפין‪ .‬סקטור זה יכול לשאוב אליו שירותי–‬
‫ייעוץ‪" ,‬מרכזי–חשיבה" )‪ (Think-tanks‬ומכוני–מחקר בתחומים שונים‪.‬‬
‫❖ בירושלים מתנהלת פעילות תרבותית נרחבת המבוססת על נכסיה ההיסטוריים‬
‫ועל המוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬אך היא נאבקת במִגבלות תקציב‪ ,‬בשוק מצומצם‬
‫ובתחרות קשה עם תל–אביב ומרכז הארץ‪.‬‬
‫❖ בירושלים חי פסיפס עשיר של אוכלוסיות שונות‪ ,‬בעלות אורחות–חיים‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫פולקלור ומנהגים שונים‪ .‬פסיפס זה מעשיר את פני העיר ואת הווי–חייה‪ ,‬את‬
‫תרבותה‪ ,‬את המרחבים הציבוריים ואת השווקים‪ ,‬ובתנאים מתאימים הוא עשוי‬
‫להגביר גם את כוח משיכתה‪.‬‬
‫❖ הנכסים והיתרונות הרבים של ירושלים ומעמדה‪ ,‬מעניקים לה יתרון לגיוס כספים‬
‫בארץ ובעולם לשם מימוש הפוטנציאל הגלום בה‪ .‬כבר היום מגייסת ירושלים‬
‫סכומים ניכרים‪ ,‬הרבה מעל הממוצע בארץ‪ ,‬אך היקף הגיוס יכול לגדול במידה‬
‫ניכרת במסגרת תכנית ההתחדשות הנידונה כאן )ברודט‪.(2008 ,‬‬
‫❖ הסְדר מדיני )בו נדוּן בהמשך( יעצים את יתרונותיה היחסיים של ירושלים‪ .‬העיר‬
‫תיהנה ממעמד מוביל כאכסניה לפעילות בינלאומית הקשורה בענייני האזור‬
‫)"תעשיית השלום"(‪ ,‬מהעצמת יתרונותיה בתחום התיירות‪ ,‬ו ִממַעבר נציגויות וסגל‬
‫דיפלומטי מן השפלה‪ .‬יתרה מכך‪ :‬הפּתיחוּת בין חלקי העיר תאפשר פעילויות‬
‫סינרגטיות בתחומי ההשכלה הגבוהה‪ ,‬התיירות‪ ,‬הבריאות והשירותים העסקיים‪.‬‬
‫מעמדה המיוחד של ירושלים על שני חלקיה )במיוחד העיר הפלסטינית( יהפוך אותה‬
‫ליעד מפתה לשימוש בכספי תרומות של הקהילייה הבינלאומית‪ ,‬ובכך יקל על מימוש‬
‫הסינרגטיות הנזכרת‪.‬‬

‫העיר היצירתית החדשה החליפה את התעשיות המסורתיות‪ ,‬תלויות התחבורה‪ ,‬בייצור‬

‫של שירותים ומוצרי–על בהם מרכיב המרחק והוצאות ההובלה הוא שולי‪ .‬דגם זה מתאים‬
‫לירושלים‪ ,‬שסבלה בעבר‪ ,‬מחמת מיקומה‪ ,‬מחיסרון בייצור מוצרי–תעשייה מסורתיים‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫מאידך–גיסא מתבסס מודל העיר החדשה על מסה קריטית של פעילות יצרנית ועל ריכוז‬
‫של "מקבצי–תעשיות" )‪ (Clusters‬ושירותים‪ .‬כאן מאיים על ירושלים המרכז הגדול‬
‫והגדל של תל–אביב רבתי‪ .‬האם תצליח ירושלים‪ ,‬בזכות נכסיה הייחודיים‪ ,‬לקיים מרכז‬
‫יצירתי ותרבותי ראוי בצילה של תל–אביב? על ירושלים להתמקד בפעילות שאינה‬
‫מִתחרה במישרין בתל–אביב‪ ,‬ואתגר זה ניתן להשגה‪ .‬הרכבת המהירה בין ירושלים לתל–‬
‫אביב תצמצם מאוד את המרחק ביניהן ותושלם בתוך כמה שנים‪ .‬היא יכולה לתת‬
‫דחיפה לשיקום העיר‪ ,‬אך גם לשמש כלי לניידות של פעילות כלכלית מירושלים החוצה‪.‬‬
‫התוצאה תלויה במידה רבה בהתקדמות תהליך השיקום‪ ,‬עד לרגע השלמתה של המסילה‬
‫החדשה‪.‬‬

‫הנחות התכנית‬
‫❖ הפרויקט מכוּון לשנת ‪ ,2020‬אם כי התהליכים שיתחוללו בתקופה זו צפויים‬
‫להימשך גם אחריה‪ .‬שנה זו נבחרה לשמש גם שנת היעד של תכנית המתאר החדשה‬
‫לירושלים‪ ,‬שהיא גם שנת היעד של תכנית המתאר הלאומית ‪.2020‬‬
‫❖ הפרויקט מניח מגמה של שקט ביטחוני יחסי על פני הזמן‪ ,‬ובתרחיש האופטימי‬
‫גם הסדר שיכלול הקמה של מדינה פלסטינית בצמוד לירושלים‪ ,‬עם אחריות למרב‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית של ירושלים המזרחית‪ ,‬שתשמש בּירתהּ‪ .‬ההסדר יכלול‬
‫אפשרות של תנועת תושבים בין המדינות למטרות עסקים‪ ,‬עבודה‪ ,‬תיירות ופנאי‪,‬‬
‫ושיתוף–פעולה בין הממשלים בנושאים שונים‪.‬‬

‫קהל היעד של התכנית‬

‫הפרויקט שואף לשתף את כלל אוכלוסיית ירושלים בהתחדשות העיר‪ ,‬ורואה חשיבות‬
‫רבה בשמירה על אופייה הפּלוּרליסטי‪ .‬הוא רואה את כל קבוצות האוכלוסייה כִּשווֹת–‬
‫זכויות בקבלת שירותים ובשמירה על אורחות–חייהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬עיקר אמצעי המדיניות‬
‫של התכנית מכוונים לשמור בירושלים ולהביא אליה אוכלוסייה יהודית לא–חרדית‪,‬‬
‫בעלת השכלה גבוהה ומועסקים בענפי עלית‪ .‬מדיניות זו משרתת את תכנית השיקום אך‬
‫גם את המטרה לשמור על אופייה הפלוּרליסטי של העיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬כולל הפרויקט אמצעי–‬
‫מדיניוּת המכוּונים להעלאת רמת ההשכלה והתעסוקה של הקבוצות החלשות בקרב‬
‫האוכלוסייה הכללית‪ ,‬וכן לשינוי יחסה של האוכלוסייה החרדית כלפי ההשכלה הכללית‪,‬‬
‫כלפי ההשתתפות בכוח העבודה‪ ,‬ובעקבות זאת אולי גם כלפי הורדת שיעורי הילודה‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫היעדים לשנת ‪2020‬‬
‫הביטוי הכמותי של התחדשות העיר הוא הגדלת האוכלוסייה היהודית המשכילה‬
‫והעובדת בתחומי ירושלים ב–‪ 100,000‬תושבים‪ .‬יעד זה מבוסס על ההכרה שרק שינוי‬
‫משמעותי ייצוֹר את התנופה הדרושה לשינוי הכּיווּן‪ .‬אוכלוסיית הפריפריה )מחוז‬
‫ירושלים ויישובי יו"ש באזור ירושלים( צפויה לגדול על פני אותה תקופה בכ–‪ 100,000‬עד‬
‫‪ 130,000‬תושבים נוספים‪ ,‬רובם לא–חרדים )שנתון סטטיסטי לירושלים‪ .(2004 ,‬הגידול‬
‫באוכלוסייה המשכילה והעובדת יבוא ברובו מקרב צעירים )בני ‪ 15‬עד ‪ (35‬בשלבים‬
‫שונים של חייהם‪ :‬צעירים ממשפחות ירושלמיות הבוחרים את מוסד ההשכלה הגבוהה‬
‫בו ילמדו אחרי שירותם הצבאי‪ ,‬סטודנטים הלומדים בעיר ותרים אחר מקום–עבודה‬
‫ראשון או מקום–לימודים לתואר מתקדם‪ ,‬וזוגות צעירים המבקשים לבחור מקום כדי‬
‫להקים משפחה ולגדל את ילדיהם‪ .‬חלק מאלה יגיע מבלימת ההגירה של הקבוצות‬
‫החזקות אל מחוץ לעיר‪ .‬מסיבה זו מכוון חלק ניכר מאמצעי המדיניות המומלצים כאן‬
‫בעיקר אל אוכלוסייה זו‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלק מן הגידול בשיעורי האוכלוסייה החזקה יבוא‬
‫מחיזוק והעלאת רמת החינוך והתעסוקה של קבוצות–אוכלוסייה ממעמד חברתי–כלכלי‬
‫נמוך המתגוררות בעיר‪ ,‬וכן מן הקהילה החרדית כפי שתואר לעיל‪ .‬מכאן שאין הכרח‬
‫שמספר המתגוררים בירושלים יגדל ב–‪ 100,000‬נפש‪ ,‬אלא שמספר התושבים המשתייכים‬
‫לאוכלוסייה החזקה יגיע לרף זה‪ .‬בהקשר זה נדגיש כי אין לפרויקט שלנו מטרה של היקף‬
‫האוכלוסייה היהודית בירושלים בשנת ‪ .2020‬המטרה היא שינוי הרכּב האוכלוסייה‬
‫היהודית כאמור‪.‬‬

‫גידול האוכלוסייה כמתואר לעיל‪ ,‬מתורגם ליעד של הגדלת מספר המועסקים בעיר‬
‫ב–‪ 50,000‬עד ‪ ,60,000‬ועוד כ–‪ִ 10,000‬משְרות שישודרגו למתקדמות יותר‪ .‬מספר זה כולל‬
‫את המועסקים החדשים שיגיעו מן הפריפריה‪ .‬חלק גדול מן המִשרות החדשות ייקלטו‬
‫בתעסוקה עתירת–השכלה‪ ,‬במגזר העסקי והציבורי ובמגזר השלישי‪.‬‬

‫המנוף העיקרי להגדלת התעסוקה היצירתית בעיר ייווצר מהרחבה ניכרת של‬
‫מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי‪ .‬בנוסף לגידול מספר המועסקים בתחומים‬
‫אלה‪ ,‬אמורה הרחבה זו להביא בעקבותיה צמיחה מהירה של תעשיות–העל בתחומי‬
‫האלקטרוניקה‪ ,‬הרפואה והביו–טכנולוגיה‪ ,‬וכן בתחומי המִנהל הציבורי‪ ,‬התרבות‬
‫)במובנהּ הרחב( והתיירות‪ ,‬ובעקבות המהפך המיוחל בתדמית העיר‪.‬‬

‫מרכז העיר יהפוך למרכז פעילות וחיים מודרני‪ ,‬שוקק–חיים‪ ,‬המכיל מגוון פעילויות‬
‫ומחולל תנועה ערה של תושבים ומבקרים‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫כל אלה יסתייעו ב‪:‬‬
‫❖ בנייה נרחבת למגורים במרחב העירוני ובשכונות הקיימות ובשוליהם הקרובים‪ ,‬תוך‬
‫שימת–דגש על דיור מתאים וזמין לאוכלוסייה החזקה החדשה‪ .‬לצורך זה יידרשו‬
‫כ–‪ 30,000‬יחידות–דיור בעיר‪ ,‬ועוד כמספר הזה במטרופולין שמחוץ לעיר;‬
‫❖ שדרוג ניכר של רמת השירותים העירוניים‪ ,‬תוך שימת–דגש על שירותי החינוך‬
‫והתרבות;‬
‫❖ על בסיס כל הנ"ל תנוהל מערכה נמרצת לשיפור תדמית העיר‪.‬‬

‫אמצעי המדיניות העיקריים‬

‫כללי‬
‫אמצעי המדיניות המוצגים להלן מבוססים בחלקם על עבודה נרחבת שנעשתה על–‬
‫ידי עיריית ירושלים‪ ,‬הרשות לפיתוח ירושלים‪ ,‬גופי התכנון המקומיים‪ ,‬המחוזיים‬
‫והארציים‪ ,‬הקרן לירושלים‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי‬
‫מדיניות‪ ,‬ירושלים בת–קיימא‪ ,‬חוקרים עצמאים וכמובן גם הצוות הנוכחי‪ 4.‬מסמך זה‬
‫מסתמך בין היתר על עבודות אלו ומציע מכלול אמצעים ודרכי–פעולה שייתנו בידי גופי‬
‫הממשל כלים להשגת המטרה של שיקום והתחדשות העיר‪.‬‬
‫יישום החזון המובא בעבודה זו מחייב התגייסות ושיתוף–פעולה בין כל המגזרים‪:‬‬
‫התפקיד העיקרי של המגזר הציבורי יהיה ליצור תנאים מתאימים להתחדשות העיר‪.‬‬
‫זאת על–ידי חקיקה‪ ,‬הקצאת משאבים ופעילות ישירה‪ ,‬שיביאו לתגובה הרצויה של‬
‫האוכלוסייה ושל המגזר העסקי‪ .‬הקרנות וארגוני המגזר השלישי ישתלבו בפעולות בעלות‬
‫אופי ציבורי שהמגזר הציבורי הרשמי )ממשלה‪ ,‬עירייה( מתקשה לבצען מפאת מגבלות‬
‫חוקיות ואחרות‪ .‬הם גם יגדילו את המקורות הכספיים העומדים לרשות הפרויקט‪.‬‬

‫המנוף העיקרי — הרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר‬

‫לפרויקט מסוג זה אין בדרך–כלל "נקודת–ארכימדס" אחת שבאמצעותה ניתן למנף‬
‫ולהפעיל את כל המערכות האחרות התורמות לשינוי‪ .‬תכנית כזו כרוכה בדרך–כלל‬
‫בפעולה משולבת בכמה כיוונים בעת ובעונה אחת‪ .‬רק כך ניתן ליצור מסה קריטית‬
‫לזינוק‪ ,‬שינוי ותאוצה‪ ,‬וזהו גם המצב ביחס לתכנית ההתחדשות של ירושלים‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫ההתייחסות לעבודות קודמות מופיעה בפרקים השונים על–פי העניין‪.‬‬

‫‪29‬‬
‫עם זאת‪ ,‬במקרה שלפנינו נראה כי הרחבה ניכרת של ענף ההשכלה הגבוהה והמחקר‬
‫בירושלים‪ 5‬יכולה לשמש מנוף משמעותי — אם כי לא יחיד — לתהליך ההתחדשות‬
‫העירונית המיוחלת‪ .‬ההחלטה על הרחבת ענף ההשכלה הגבוהה נתונה למעשה בידי‬
‫הממשלה‪ ,‬ולכן היא יכולה לשמש נקודת–זינוק לתכנית כולה‪ .‬לענף זה פוטנציאל רב‬
‫לגידול‪ ,‬שכן מגזר ההשכלה הגבוהה בירושלים נהנה רק מעט‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬מן הגידול הרב‬
‫שחל בארץ במספר הסטודנטים והמוסדות להשכלה גבוהה ב–‪ 20‬השנים האחרונות‪.‬‬
‫בתקופה זו ירד חלקהּ היחסי של ירושלים במספר הסטודנטים באוניברסיטאות‬
‫מ–‪ 22‬ל–‪ 11‬אחוזים‪ ,‬והגידול במספר ובהיקף המכללות בארץ כמעט שפסח עליה‪.‬‬
‫בהנחה שיוסרו המכשולים הביורוקראטיים אפשר להניח שרמת ההוראה והמחקר של‬
‫האוניברסיטה העברית מבטיחים ביקוש נאות של סטודנטים ובתנאי שגם איכות החיים‬
‫הסטודנטיאליים בירושלים תלך ותשתפר‪ .‬ההרחבה המוצעת מבוססת על התשתיות‬
‫הקיימות בעיר‪ ,‬והיא משליכה על מגוון תחומים‪:‬‬
‫❖ הרחבת ענפי ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי‪ ,‬תציע תעסוקה ישירה לסגל אקדמי‪,‬‬
‫חוקרים ומדענים בדרגים שונים‪ ,‬ולבעלי משלחי–יד מתקדמים אחרים העומדים‬
‫כיום מול שוק–עבודה מצומצם ביותר‪ ,‬וכן לעובדי שירותים‪.‬‬
‫❖ ההרחבה תגדיל את מספר הסטודנטים הבאים לירושלים משאר חלקי הארץ )שהם‬
‫עתה כמחצית מן הסטודנטים הלומדים בעיר( שכן‪ ,‬כיום בוחרים רוב הסטודנטים‬
‫שאינם ירושלמים‪ ,‬וחלק ניכר מן האחרונים‪ ,‬שלא להישאר בעיר בתום תקופת‬
‫לימודיהם‪ .‬הגדלת מספר הסטודנטים בעיר והמאמצים לשלבם בחיי העיר בזמן‬
‫לימודיהם‪ ,‬יוכלו להגדיל את מספר הבוחרים להשתקע בירושלים עם סיום‬
‫לימודיהם‪ .‬מאמצים אלה כוללים תכניות לשילוב אוכלוסיית הסטודנטים בעבודה‬
‫בעיר עוד בתקופת לימודיהם‪ ,‬רתימתם לפעולה למען העיר‪ ,‬פיתוח מקומות הבילוי‬
‫והתרבות‪ ,‬והרחבת אפשרויות הדיור‪ .‬כל אלה ישולבו בתכניות לתמריצים כספיים‪,‬‬
‫מלגות והלוואות לסטודנטים לכיסוי שכר הלימוד והמחייה ולסיוע בשכר–דירה‪.‬‬
‫בנוסף מוצע להפעיל תכנית סיוע לשכירת או לרכישת דיור מתאים בעיר לבוגרי‬
‫האוניברסיטה והמכללות ולמשתלבים בעבודה בענפים מועדפים‪ .‬מוצע לייחד לכך‬
‫אזורי–מגורים חדשים ומיזמי–דיור מיוחדים במרכז העיר ובשכונות הקיימות‪.‬‬
‫❖ הרחבת ההשכלה הגבוהה — ובמיוחד זו של המכללות — תציע הזדמנות ליותר‬
‫צעירים ירושלמים‪ ,‬ובמיוחד לאלה הבאים מקרב האוכלוסיות החלשות‪ ,‬לזכות‬
‫בחינוך גבוה ובהכשרה לתעסוקה איכותית‪ ,‬ובכך לתרום לחיזוק העיר‪.‬‬
‫‪ 5‬בד בבד עם העבודה על מסמך זה‪ ,‬פורסמה עבודה של ע' גונן‪" ,‬ירושלים‪ :‬התחזקות בהתחברות"‪ ,‬עם‬
‫כמה רעיונות דומים‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫❖ הגדלת אוכלוסיית הסטודנטים תתרום להחייאת מרכז העיר ולחיי התרבות של‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫❖ הרחבת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי תגדיל את פוטנציאל הפיתוח והמשיכה‬
‫של התעשיות ושירותי–העל‪ ,‬הן במדעי הטבע — מתמטיקה‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬הנדסה‪,‬‬
‫מדעי החיים והרפואה — הן במדעי החברה )כולם‪ ,‬אך בעיקר מִנהל–עסקים‪,‬‬
‫משפטים‪ ,‬מִנהל–ציבורי ועבודה סוציאלית(‪ ,‬מדעי הרוח והאמנות‪ .‬אלה האחרונים‬
‫משלימים ומחזקים את הסקטור הממשלתי–מִמשלי‪ ,‬את השירותים העסקיים וכן‬
‫את מפעלי התרבות במובן הרחב‪ ,‬את תעשיית התיירות ואת התעשיות עתירות‬
‫התרבות והטכנולוגיה‪ ,‬כמו הוצאה–לאור‪ ,‬עיצוב תעשייתי ותעשיות–תוכן בתחום‬
‫המדיה‪ .‬בכך הם אף תורמים לפיתוח ענף התיירות )ראה בהמשך(‪.‬‬
‫❖ מוסכם כי מיקומם של מוסדות להשכלה גבוהה במרכז העיר‪ ,‬יתרום להתחדשות‬
‫המרכז‪ .‬קל יותר למקם במרכז העיר מוסדות חדשים או שלוחות חדשות של מוסדות‬
‫קיימים )בתוספת מעונות חדשים לסטודנטים( מלהעביר מוסדות קיימים‪ .‬מכאן‬
‫שההרחבה תאפשר מיקום של חלק מן המוסדות או שלוחותיהם במרכז העיר‪ ,‬ובכך‬
‫להרים תרומה חשובה להחייאתו ולחיזוקו‪.‬‬
‫❖ ההשכלה הגבוהה והלימוד הם תחומים הקרובים ללִבּה של יהדות התפוצות‪,‬‬
‫במיוחד כשמקומם בירושלים )"כי מציון תצא תורה"(‪ .‬עובדה זו טומנת בחובה‬
‫פוטנציאל משיכה לסטודנטים מחו"ל‪ ,‬הן לתכניות קיימות והן למיזמים מיוחדים‬
‫שיפותחו עבורם‪ .‬ההצעה להרחבת מערכת ההשכלה בעיר‪ ,‬כוללת הקמת קולג'‬
‫במתכונת אמריקנית בשפה האנגלית ותכניות דומות ללימודים מתקדמים וכן‬
‫מוסדות ללימודים גבוהים של זרמי היהדות השונים‪ .‬ההתמקדות בהשכלה הגבוהה‪,‬‬
‫יוצרת גם פוטנציאל לגיוס כספים בקרב יהדות התפוצות‪ .‬הסְדר מדיני ואווירה של‬
‫רגיעה ביטחונית יגבירו מאד את סיכויי המימוש של הרעיון‪ ,‬הן מבחינת הביקוש והן‬
‫מבחינת גיוס התרומות עבורו‪.‬‬
‫❖ ההשכלה הגבוהה על כל שלוחותיה מושכת תיירות "משכילה" לכינוסים מדעיים‪,‬‬
‫ציבוריים ותרבותיים‪ ,‬להשתלמויות וללמידה‪ ,‬לביקור במוסדות–תרבות‪ ,‬מוזיאונים‪,‬‬
‫ספריות וארכיונים וכיוצא באלה‪ .‬בכך היא מחזקת הן את פעילות מוסדות התרבות‬
‫העירוניים והן את התיירות התרבותית‪ ,‬שהיא התיירות המועדפת בימינו )ראה להלן‬
‫בפרק על פיתוח התיירות(‪.‬‬
‫❖ בתנאים של הסְדר מדיני ועיר פתוחה‪ ,‬תוכל האוניברסיטה העברית לשוב ולשמש‬
‫מקום–לימוד גם לפלסטינים‪ ,‬בין כתלמידים מן המניין בתכניות הרגילות )בעברית(‬

‫‪31‬‬
‫ובין כתלמידים בתכניות מיוחדות משלהם — בין השאר תכניות–לימודים לתארים‬
‫מתקדמים‪ .‬מסגרות כאלו חיוניות למערכת הפלסטינית‪ ,‬בה קיים צְוואר–בקבוק‬
‫בתחום הסגל האקדמי‪ .‬כחלק מ"תעשיית השלום" ניתן ליזום מרכז אקדמי בינלאומי‬
‫ישראלי–פלסטיני–זר )אירופי או אמריקני( עם תכניות–לימוד‪ ,‬השתלמויות והכשרות‬
‫ייחודיות לתלמידים מהאזור כולו ואף מרחבי העולם‪ .‬המימון למרכז כזה יבוא‬
‫ממקורות בינלאומיים )ראו להלן הפרק על העיר הפלסטינית(‪.‬‬

‫התכנית מוצגת לפרטיה בפרק התעסוקה בהמשך מסמך זה‪ ,‬והיא כוללת הרחבה של‬
‫האוניברסיטה העברית ושל מכללות קיימות‪ ,‬תוך הרחבת תחומי הלימוד בהן‪ .‬כמו כן‬
‫כוללת התכנית הגדלת היקפי הפעילות המחקרית באוניברסיטה ובמגזר הבריאות בבתי‬
‫החולים ומחוצה להם‪ .‬על–פי התכנית יכולה הרחבת ההשכלה הגבוהה במגזר היהודי‬
‫הלא–חרדי ליצור עד שנת ‪ 2020‬כ–‪ 5,000‬מקומות–עבודה חדשים ישירים‪ ,‬רובם לבעלי‬
‫השכלה גבוהה )ובסך הכול לתרום להגדלת התעסוקה בעיר כ–‪ 9,000‬משרות(‪ .‬הרחבת‬
‫המערכת אמורה להביא לירושלים מדי שנה עוד כ–‪ 20,000‬סטודנטים מן הארץ ומחו"ל‪,‬‬
‫כך שבסך הכול תגדל אוכלוסיית הסטודנטים בעיר מ–‪ 30,000‬בשנת ‪ 2005‬לכ–‪50,000‬‬
‫בשנת ‪ .2020‬זאת למעט סטודנטים חרדים וערבים‪ ,‬אך בהמשך נדוּן בהשכלה הגבוהה‬
‫גם בקרב אוכלוסיות אלו‪ .‬התכנית כוללת‪ ,‬בין השאר‪:‬‬
‫❖ באוניברסיטה העברית‪ :‬קולג' לתלמידי חו"ל במתכונת בינלאומית ובאנגלית )בנוסף‬
‫לביה"ס הקיים לתלמידי חו"ל( והגדלת מספר הסטודנטים למשפטים‪ ,‬מִנהל–עסקים‪,‬‬
‫מנהל–ציבורי‪ ,‬רפואה‪ ,‬מדעי הטבע והנדסת מחשבים‪ ,‬כולל תכנית "פרה–מֶד" אם‬
‫תונהג‪ ,‬והגדלה רוחבּית בתחומים אחרים‪ ,‬תוך הדגשה של תארים גבוהים‪.‬‬
‫❖ הגדלה ניכרת )ואולי גם מיזוג( של בתי הספר הגבוהים לאמנויות ולעיצוב‪,‬‬
‫לארכיטקטורה ולמדיה‪ .‬בנוסף על תפקידיהם הרגילים בתחומי התרבות‪ ,‬משמשים‬
‫מוסדות אלה תשתית חשובה לתעשיות–עִלית המשלבות טכנולוגיה גבוהה ותוכן‬
‫תרבותי‪.‬‬
‫❖ הרחבה ניכרת של מכללת הדסה‪ ,‬המכללה להנדסה ומכללות אחרות )כולל‬
‫לאוכלוסייה החרדית(‪ ,‬תוך הרחבת תחומי הלימוד )מִנהל ציבורי‪ ,‬עיצוב‪ ,‬מדיה(‪ ,‬הן‬
‫להשכלה גבוהה והן למקצועות על–תיכוניים‪.‬‬
‫❖ הרחבה והעמקה של מוסדות ההשכלה הגבוהה של זרמי היהדות השונים‪ .‬בישיבות‬
‫הגבוהות של הקהילה החרדית בירושלים כבר לומדים כמה אלפי בחורי ישיבה‬
‫מחו"ל‪ ,‬והם מקור‪-‬הכנסה חשוב לקהילה ומקור‪-‬משיכה לביקורי משפחות ובמידת‬

‫‪32‬‬
‫מה גם לעלייה לארץ‪ .‬זוהי הגרסה החרדית של קיום מוסדות‪-‬השכלה‪ .‬ראוי לעודד‬
‫התפתחות דומה גם בקרב שאר הזרמים‪.‬‬

‫השכלה גבוהה "אזרחית" בקהילה החרדית‪ :‬מצוקה כלכלית ואולי גם משב–רוח של‬
‫שינוי בעיקר בקרב נשים‪ ,‬מביאים מספר הולך וגדל של צעירות וצעירים חרדים לבקש‬
‫לעצמם השכלה שתכשיר אותם לתעסוקה שפרנסה בצידהּ‪ .‬בית–יעקב — הסמינרים‬
‫לצעירות חרדיות של הקהילה האשכנזית‪ ,‬ומוסדות מקבילים של ש"ס‪ ,‬הרחיבו את‬
‫תכניות הלימודים שלהם להכשרה במקצועות שונים )חשבונאות‪ ,‬מחשבים‪ ,‬תִכנות‪,‬‬
‫פקידוּת וכדומה( ואף החלו להעניק תואר אקדמי — אך צעד זה נקטע לאחרונה בפקודת‬
‫הרבנים‪ .‬נשים צעירות אחרות פונות למסגרוֹת להכשרה מקצועית ואקדמית‪ ,‬שהוקמו‬
‫בשנים האחרונות‪ .‬לאחרונה הצטרפו גם גברים חרדים לתכניות–לימודים בכיתות‬
‫נפרדות לגברים בלבד‪ ,‬המתקיימות בכמה מכללות כגון מכללת לנדר והמכללה החרדית‬
‫)בהנהלת עדינה בר–שלום(‪ .‬כמה עשרות הצטרפו ללימודים באוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫בכל המקרים התאפשרו הלימודים לאחר שהובטח מימון ממקור שלישי‪ ,‬והיום נראה‬
‫שהביקוש ללימודים עולה על זמינוּת המימון הקיים‪ .‬מסיבות מובנות אין הפונים יכולים‬
‫לממן את הלימודים בעצמם‪ .‬טובת העיר והתחדשותהּ והחשיבות הרבה שבשיתוף‬
‫חרדים בתהליך זה‪ ,‬מצדיקות לדעתנו מציאת מקורות–מימון לכל המבקשים ללמוד‬
‫‪6‬‬
‫מקרב הראויים לכך‪.‬‬

‫קשרי אקדמיה‪-‬תעשייה‪ :‬הרחבת מגזר ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי תיצור‬

‫תשתיות טכנולוגיות והון אנושי שיאפשרו לירושלים למשוך ולעודד הקמה של מפעלים‬
‫ועסקים של תעשיות–העל‪ .‬מפעלים אלה יתבססו על פירות המחקר הנוצר בעיר ובמקומות‬
‫אחרים‪ ,‬והם יוכלו לבחור את עובדיהם מקרב הסטודנטים ובוגרי האוניברסיטה‬
‫והמכללות‪ .‬מרכיב חיוני לקשר זה הוא הרחבת ההכשרה של מהנדסים לתעשיות–העל‬
‫בכל הרמות‪ ,‬בתחומי האלקטרוניקה‪ ,‬מערכות הידע והתוכנה‪ ,‬הביו–טכנולוגיה וכדומה‪.‬‬
‫זאת ניתן להשיג תוך הרחבה והעמקה של פעילות המכללה להנדסה )כבר בביצוע(‪,‬‬
‫של מכון לב‪ ,‬ובתחומים מסוימים גם של מכללת הדסה‪ ,‬וכן תוך הרחבה של תחומים‬
‫מקבילים באוניברסיטה העברית‪ .‬מכיוון שמפעלים חדשים זקוקים בעיקר לעובדים‬
‫מנוסים בתחומי הטכנולוגיה‪ ,‬הרי שבשלב הראשון — עד שהמהנדסים הצעירים יצברו‬
‫ניסיון — יהיה צורך לגייס לכך מהנדסים בעלי ניסיון מחוץ לירושלים‪ ,‬וזאת בעזרת‬

‫‪ 6‬זילכה ושותפיו מעריכים כי רוב הגידול במספר הסטודנטים החרדים יתרכז במוסדות על–תיכוניים‪ ,‬ורק‬
‫מאות אחדות יצטרפו לשורות ההשכלה הגבוהה‪ ,‬רובם במכללות המיוחדות )עמ' ‪.(24‬‬

‫‪33‬‬
‫תמריצים מתאימים‪ .‬בהמשך יוכלו המפעלים להתבסס על בוגרי המוסדות הפועלים‬
‫בעיר‪ .‬בסך הכול שואף הפרויקט להגיע להכפלה של התעסוקה בתעשיות–העל בירושלים‪,‬‬
‫ואמצעים נוספים להשגת מטרה זו יתוארו בפרק המוקדש לכך‪.‬‬
‫על–מנת להגדיל את השפעתה )‪ (Impact‬של ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי על‬
‫התפתחות תעשיות–העל‪ ,‬מוצע בזאת לנקוט פעולות שיהדקו יותר את קשרי הגומלין‬
‫בין ההשכלה הגבוהה לבין התעשייה‪ .‬בנוסף להרחבת הפעילות של חברת "יישום" )של‬
‫האוניברסיטה העברית( וחברת "הדסית" )של הדסה(‪ ,‬מוצע להקים מיזמים ופורומים‬
‫משותפים לאקדמיה ולתעשייה‪ .‬מיזמים אלה יקיימו סמינרים משותפים‪ ,‬יפעלו יחד‬
‫למימוש פטנטים מבוססי–מחקר‪ ,‬יסייעו בשילוב סטודנטים ובוגרים במפעלים וארגונים‪,‬‬
‫ויאפשרו למוסדות להשכלה הגבוהה לקיים מגע עם חזית הטכנולוגיה התעשייתית‪.‬‬
‫לצורך סיוע וייזום של פרויקטים ורשתות אלו‪ ,‬מומלץ להקים רשות לפיתוח טכנולוגי‬
‫תעשייתי בשיתוף התעשייה והמוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬תקציבה של רשות זו יתבסס על‬
‫הצלחותיה בהגדלה ובעידוד של תעשיית–עִלית בירושלים‪ ,‬וניצול ידע שנצבר באקדמיה‬
‫לצורכי תעשייה בירושלים‪.‬‬

‫מקורות תעסוקה אחרים‬

‫תעשיות העל‪ :‬יעד הפרויקט הוא להביא לפחות להכפלה של מספר המועסקים‬
‫בתעשיות העלית בירושלים עד ‪ .2020‬הגורמים העיקריים שמשפיעים על מיקום מפעלים‬
‫תעשייתיים קשורים בזמינות ועלות הקרקע‪ ,‬זמינות ההון האנושי‪ ,‬מסה קריטית של‬
‫מפעלים וגורמי–שירות שונים הנמצאים במתחם אחד‪ ,‬תשתיות תחבורה וקשר‪ ,‬וכלי–‬
‫סיוע ציבוריים‪ .‬בפרק על ההשכלה נסקרו הנושאים הקשורים לזמינות ההון האנושי‬
‫ולצורך לעודד אותם בירושלים‪ .‬תחומים של תעשיות–על אשר בהם קיימת כבר תשתית‪,‬‬
‫או שיש בהם פוטנציאל להיווצרות אשכולות תעשייתיים בירושלים‪ ,‬הם בתחומי מדעי‬
‫החיים )במיוחד בִּיו–בריאות ובִּיו–טכנולוגיה(‪ ,‬תחום התוכנה‪ ,‬תחומי התוכן המבוססים‬
‫על שילוב של אמנות‪ ,‬השכלה כללית וטכנולוגיה עִלית עם תחומי המדיה הדיגיטאלית‪,‬‬
‫תעשיות הקולנוע והווידיאו‪ ,‬ושילוב של עיצוב עם פיתוחים טכנולוגיים‪.‬‬
‫פתיחת הכניסה החדשה לירושלים )כולל כביש ‪ ,(9‬הרכבת הקלה והרכבת המהירה‬
‫לתל–אביב‪ ,‬אמורים לשפר את תשתית התחבורה לירושלים ואת הקשר עם המרכז‪ .‬כיום‬
‫קיים מלאי קטן יחסית של קרקע זמינה לתעשייה‪ ,‬והוא גבולי ביחס ליעד הכפלת‬
‫מספר המועסקים בתעשייה העלית‪ .‬הקמת פארק תעשייתי חדש בהר–חרת יכולה לסייע‬
‫בפתרון בעיה זו‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫בתחום הסיוע הציבורי לתעשייה‪ ,‬נהנית כיום ירושלים ממעמד של אזור פיתוח‬
‫א' בכל הקשור לעידוד השקעות‪ ,‬אולם התקציבים הזמינים במסלול זה יורדים לאורך‬
‫השנים‪ .‬מנגד הופכים כלי הסיוע המבוססים על ידע ליותר ויותר משמעותיים לתעשייה‪,‬‬
‫ומכאן שכלי הסיוע שהוזכרו בפרק על ההשכלה הגבוהה והרשות לפיתוח טכנולוגי‬
‫תעשייתי‪ ,‬יכולים להשפיע מאוד על הקמת מפעלי תעשיית–עִלית בירושלים‪.‬‬

‫הרחבת מגזר ההשכלה הגבוהה והכפלת התעסוקה הפרטית בתעשיות–העל‪ ,‬משיגות אך‬
‫חלק מיעדי התעסוקה של הפרויקט‪ ,‬גם אם מביאים בחשבון את כל המכפילים‪ .‬על–מנת‬
‫להשיג יעדים אלה‪ ,‬דרושים אמצעי–מדיניות נוספים בתחום התעסוקה‪ ,‬ואלה כוללים‪:‬‬

‫❖ הרחבת המגזר הציבורי‪-‬מִמשלי‪ :‬הן על בְּסיס הגידול באוכלוסיית המדינה והן ע"י‬
‫העברת מספר פעילויות ממרכז הארץ לירושלים )למשל מכללות צבאיות‪ ,‬המועצה‬
‫לביטחון לאומי‪ ,‬ועוד(; וכן העברת המגזר הדיפלומטי לירושלים בתנאים של הסדר‬
‫מדיני;‬

‫❖ העסקת ארגונים ומפעלים ירושלמיים בפעילויות של מיקוּר–חוץ;‬

‫❖ הרחבה של שירותי הבריאות לעבר שווקים חדשים‪ :‬תיירות–מרפא‪ ,‬הוספת‬

‫שירותים חדשים והרחבת מרחב השירות אל מחוץ לירושלים ולייצוא מישראל;‬

‫❖ פיתוח התיירות‪ :‬שִדרוג התיירות לכיוונים של תרבות‪ ,‬למידה והשכלה — זוהי‬

‫מגמת ההתפתחות בתיירות העולמית בעשורים האחרונים — מגמה ההולמת מאוד‬
‫את ההיצע של נכסי התרבות‪ ,‬המורשת וההשכלה של ירושלים‪ .‬הגידול הצפוי‬
‫בהיקף התיירות לארץ בתנאי רגיעה — עד ‪ 4,000,000‬תיירי–חוץ תוך שנים אחדות‪,‬‬
‫עם תיירות פנים משגשגת — יהפוך את ענף התיירות למנוף רב–עוצמה לצמיחה‬
‫כלכלית בירושלים‪ .‬אומדן זהיר מראה כי על בסיס זה יכול הענף להעסיק )במישרין‬
‫ובעקיפין( כ–‪ 40,000‬עובדים — מחציתם בתחום התיירות במישרין וכשישית מהם‬
‫ברובד הגבוה של שירותי התיירות‪ .‬חלק ניכר משאר העובדים צפוי להגיע מקרב‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית‪ .‬אם יהיה הסדר–שלום‪ ,‬יוכל שיתוף הפעולה עם הצד‬
‫הפלסטיני להגדיל את תרומת הענף לפיתוח העיר‪ .‬דיון נוסף על תרומת ענף התיירות‬
‫לשיקום העיר ולחיי התרבות‪ ,‬בפרק על פיתוח התיירות‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫סיכום‪ :‬תחזית )תכנית( התעסוקה לשנת ‪2020‬‬
‫כאמור‪ ,‬יעד הגידול בירושלים הוא תוספת של ‪ 100,000‬תושבים המשתייכים לאוכלוסייה‬
‫החזקה בעיר‪ 7.‬לאלה ייתוספו עוד כ–‪ 130,000-100,000‬תושבים במטרופולין ירושלים‬
‫ובאזורים הסמוכים לעיר ביו"ש‪ .‬בהנחה כי כמחצית מן המועסקים החדשים במחוז‬
‫יעבדו בתחומי העיר‪ ,‬הרי שיעד תוספת המועסקים הוא כ–‪ — 70,000-60,000‬רובם‬
‫בענפים עתירי–השכלה‪ .‬להלן תוספת המועסקים הצפויה בענפים אלה‪:‬‬

‫לוח ‪ :2‬תוספת מועסקים יהודים בענפים עתירי הון אנושי‬

‫מהם בעלי ‪+13‬‬ ‫תוספת עד ‪2020‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫ענף‪/‬שנה ומועסקים‬

‫שנות לימוד )‪(%‬‬

‫‪) 84‬חינוך(‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫השכלה גבוהה ומחקר‬

‫‪76‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫תעשיות–על‬

‫‪75‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪23,000‬‬ ‫בריאות‬

‫‪38‬‬ ‫‪7,000‬‬ ‫‪--‬‬ ‫תיירות ותרבות‬

‫‪72‬‬ ‫‪*2,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫מִמשל‬

‫‪--‬‬ ‫‪29,000‬‬ ‫‪**67,000‬‬ ‫סך הכול‬

‫מקור‪ :‬סקרי כוח–אדם — מועסקים יהודים‪ .‬ראו פרקים מתאימים בעבודה‪.‬‬

‫* הרבה יותר באם המגזר הדיפלומטי יעבור לירושלים‪.‬‬
‫** ללא תיירות‪.‬‬

‫ובסך הכול‪ 30,000-28,000 :‬מִשרות‪ .‬על אלה יש להוסיף כמספר הזה מִשרות בתחומי‬
‫‪8‬‬
‫השירותים לאוכלוסייה — גם כאן כמחציתן לבעלי השכלה של ‪ 13‬שנות–לימוד ומעלה‪.‬‬

‫‪ 7‬חלק מתוספת זו תבוא מקרב החרדים שייכנסו לשוק העבודה‪ ,‬וחלק אחר מעלייה ברמת ההשכלה‬
‫ובמעמד החברתי–כלכלי של משפחות ירושלמיות ותיקות‪.‬‬
‫‪ 8‬מספר המשרות החדשות מבוסס על אוכלוסייה עם ‪ 22.5%‬צעירים עד גיל ‪ 14‬ושיעור השתתפות של‬
‫‪ 56-55‬אחוזים של בני ‪ 15‬ומעלה בכוח העבודה‪ ,‬וכן על מועסק אחד נוסף לכל מועסק בענפים שנמנו‪,‬‬
‫מועסקים המספקים את הצרכים של תוספת האוכלוסייה‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫עיר שטוב לחיות בה‬
‫הרחבת שוק העבודה המשכיל בירושלים צפוי להגדיל את שיעור האוכלוסייה החזקה‬
‫העובדת בעיר‪ ,‬אך כפי שראינו‪ ,‬מספר הולך וגדל של מועסקים בירושלים בוחר לגור‬
‫מחוץ לעיר‪ .‬התכנית מציבה יעד‪ :‬להגדיל את שיעור האוכלוסייה החזקה המתגוררת‬
‫בירושלים‪ .‬על–מנת להשיג מטרה זו דרושים אמצעי–מדיניות שיעצימו את האטרקטיביות‬
‫של ירושלים גם בתחומים אחרים‪ :‬דיור‪ ,‬איכות הסביבה העירונית‪ ,‬שיפור הנוף העירוני‪,‬‬
‫ובמיוחד שיקום המרכז‪ ,‬העלאת רמת השירותים העירוניים ובעיקר שירותי החינוך‬
‫והתרבות‪ .‬להלן נדון בכל אחד מאמצעי המדיניות המומלצים‪.‬‬

‫דיור‬
‫כדי לקלוט את תוספת האוכלוסייה החזקה‪ ,‬דרושות לירושלים כ–‪ 25,000-20,000‬דירות‬
‫עד שנת ‪ ,2020‬וזאת בנוסף למספר הדירות הדרוש לקליטת תוספת האוכלוסייה הצפויה‬
‫על–פי התחזיות השונות‪ ,‬שרובּה חרדית‪ .‬הדיונים סביב תכנית ספדי הבהירו כי היצע‬
‫הדירות הפוטנציאלי בתוך העיר הוא רחב דיו לקליטת תוספת–ביקוש זו‪ ,‬אך בתנאי‬
‫שכמה פרויקטים ציבוריים גדולים ייועדו לאוכלוסייה הכללית שתיתוסף לעיר )גוטהלף‪,‬‬
‫‪ ;2007‬בר–שישת‪.(2007 ,2006 ,‬‬
‫המלצתנו הראשית — ממנה נובעים קווי המדיניות המומלצים שלהלן — היא‬
‫למדיניות–פיתוח במסגרת המרקם העירוני הקיים ושוליו הקרובים‪ ,‬בהתבסס על עתודות‬
‫הקרקע הקיימות‪ ,‬וזאת באמצעים הבאים‪:‬‬
‫❖ המרקם העירוני‪ :‬ציפוף שכונות תוך שילוב מספר אמצעים תכנוניים המומלצים‬
‫בתכנית המתאר החדשה‪ ,‬כגון פיתוח שכונות המגורים הקיימות תוך הגדלת זכויות‬
‫הבנייה‪ ,‬תוספת קומות ויחידות‪-‬דיור‪ ,‬בנייה בקומות‪-‬עמודים ובמגרשים פנויים‪,‬‬
‫הגבהת המרקם העירוני‪ ,‬הרחבת שכונות ובניית מתחמי–מגורים גדולים בשוליהן‬
‫ע"י ייעוד שטחים בלתי–מבונים לבנייה‪.‬‬

‫❖ התחדשות מרכז העיר‪ :‬הגדלת זכויות הבנייה באזורים מוגדרים‪ ,‬האצת תהליך‬
‫האישור של תכניות מפורטות באזורים אלה‪ ,‬פיתוח מערכות התחבורה הציבורית‪,‬‬
‫פיתוח המרחב הציבורי עם עדיפות להולכי–רגל‪ ,‬עידוד שימושים מחוללי–פעילות‬
‫ומושכי–קהל‪ ,‬הרחבת מִגוון השימושים במרכז העיר‪ ,‬שיפור חזותו ותדמיתו של‬
‫המרכז ושיפור הנגישות אליו והתנועה בתוכו‪ .‬יצוין כי בתל–אביב הגיעה תוספת‬
‫הבנייה במרכז העיר בשנים מסוימות לכדי מחצית מכלל הבנייה בעיר‪.‬‬

‫‪37‬‬
‫❖ שכונות המגורים‪ :‬תכנון מרחבי–מגורים נבדלים לקבוצות תרבות ולאום החיות בעיר‪.‬‬
‫קביעת מסגרת מחייבת ומוסכמת שתגדיר את אופי השכונות‪ ,‬את הרכּב מוסדות‬
‫הציבור והחינוך‪ ,‬את שימושי הקרקע ומדיניות שיווק הקרקע‪ ,‬כך שיתאימו לצורכי‬
‫האוכלוסיות השונות‪ ,‬עם דגש על אוכלוסייה צעירה ועובדת‪ ,‬שקיומה וחיזוקה הוא‬
‫תנאי הכרחי לצמיחה העירונית‪ .‬אוכלוסייה זו תוכל למצוא את מקומה באזורים‬
‫רבים בעיר‪ ,‬לגביהם מקודמות בימים אלה תכניות–מתאר )לדוגמא‪ ,‬מצפה–נפתוח‪,‬‬
‫גבעת המטוס‪ ,‬רמת–הדסה‪ ,‬רמת–רחל ומרכז העיר(‪ .‬על הקושי לייעד שכונות על דרך‬
‫השלילה )לא לחילונים‪ ,‬לא לחרדים( יש להתגבר באמצעות מרכיבי–תכנון ייחודיים‬
‫שיתאימו בעיקר לצורכי האוכלוסייה הכללית או באמצעות הסכם בין קהילות‪ ,‬ואם‬
‫אלה אינם אפשריים — גם באמצעים תכנוניים אחרים‪ ,‬כפי שמציע גוטהלף )‪,2006‬‬
‫עמ' ‪.(55-52‬‬

‫ככל שהפיתוח מתרחש בסביבה עירונית צפופה ומורכבת‪ ,‬דרושים כלים תכנוניים–‬
‫כלכליים שיאפשרו להשיג את המטרות התכנוניות הרצויות‪ .‬ההמלצות כוללות סיוע‬
‫וקידום שינויי–חקיקה הנתונים בשלבים שונים של ביצוע‪ ,‬וכן ייזום אמצעי–חקיקה‬
‫נוספים שיאפשרו להסיר חסמים מרכזיים לפיתוח מִתחמים במרכז העיר‪ .‬בין שינויי‬
‫החקיקה שמטרתם להסיר חסמים בתכנון‪ ,‬נזכיר את אלה‪:‬‬
‫❖ פינוי דיירים מוגנים בתמורה לפיצוי מלא ומהיר;‬
‫❖ ביצוע הפקעות של קרקע בבעלות פרטית‪ ,‬הנחוצה להתחדשות ולפיתוח עירוני‪ ,‬אף‬
‫היא תוך פיצוי מלא ומהיר;‬
‫❖ הקטנת אפשרויות התביעה לפיצויים בגין ירידת–ערך עקב "נזקי–תכנון" )על–פי‬
‫סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבנייה(;‬
‫❖ שימוש במיסוי ובהתקנת תקנות על–מנת לצמצם את מספר הדירות העומדות ריקות‬
‫רוב ימות השנה;‬
‫❖ תכנית סיוע לדיור "בר–השגה" ל–‪ 2,000‬דירות במרכז העיר‪ ,‬ואולי אף במרחבים‬
‫אחרים‪ ,‬עבור משפחות צעירות המשתקעות בירושלים ועבור סטודנטים הבאים לעיר‬
‫)להשכרה(‪ .‬כדי לעודד השתקעות של אוכלוסייה העובדת בתעשיות–על בעיר‪ ,‬יש‬
‫לשקול הקמת מנגנון לסיוע באמצעות המעסיק‪ .‬הסיוע יכול להיות ישיר )מענקים(‬
‫ועקיף )מיסוי(‪.‬‬

‫בזכות השיפור במצב הביטחון בעיר ומסיבות אחרות‪ ,‬מתרחש בעיר תהליך של רכישת‬
‫"דירות–עלית" ע"י תושבי‪-‬חוץ מארה"ב‪ ,‬אירופה ודרום–אמריקה ‪ −‬דירות שבחלקן הגדול‬

‫‪38‬‬
‫עומדות ריקות במרבית ימות השנה‪ .‬הביקוש לדירות אלו מחולל גם תנופת–בנייה‪ ,‬בעיקר‬
‫בעיר המרכזית‪ ,‬ובעת כתיבת דברים אלה נמצאים בהליכי בנייה כמה אלפי "דירות–‬
‫עלית" כאלו )בעיקר במרכז ובכניסה לעיר(‪ 9.‬פעילות זו מצביעה על תחזית אופטימית‬
‫של הקונים בדבר עתיד העיר ומשפרת את מצבה הכלכלי של העיר ושל העירייה בטווח‬
‫הקצר‪ .‬יש הגורסים כי זו גם ראשיתו של תהליך עלייה והשתקעות בעיר בטווח הרחוק‪.‬‬
‫מאידך–גיסא היא גורמת לעלייה במחירי הדיור לאלה הרוצים להשתקע ולעבוד בעיר‪,‬‬
‫וכן‪ ,‬בהיות רוב הדירות ריקות‪ ,‬פוגעת תופעה זו בתהליך האכלוס של העיר באוכלוסייה‬
‫חזקה ופעילה‪ ,‬בביקוש לשירותים ולתרבות‪ ,‬ובמרקם החיים בעיר‪ .‬יש לחפש דרכים‬
‫למתֵן פעילות זו‪ ,‬או מה שנראה עדיף‪ ,‬להבטיח אכלוס מרבי של הדירות‪ .‬בין האמצעים‬
‫המוצעים‪ ,‬שיקול–דעת קפדני בעת מתן רישיונות–בנייה‪ ,‬הטלת מִסי–ארנונה גבוהים על‬
‫דירות ריקות‪ ,‬ועידוד השכרת הדירות בהיעדר הבעלים‪.‬‬

‫שיקום מרכז העיר ושיפור הנגישות אליו‬

‫הידרדרות מצבו של מרכז עיר אינה בעיה ייחודית לירושלים‪ .‬היא מאפיינת ערים‬
‫גדולות ורבות בעולם‪ .‬שיקום מרכזי ערים נחשב כיום צעד הכרחי בדרך להתחדשות‬
‫עירונית כוללת‪ .‬הידרדרותו של מרכז ירושלים לוּותה ב"בריחת" הפונקציות אותן הוא‬
‫שירת לאזורים אחרים בעיר‪ .‬התחדשותו של המרכז תלויה בכך שישמש למִגוון צרכים‪:‬‬
‫מגורים‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מסחר‪ ,‬תרבות ושירותים‪ .‬יש לפתח תשתיות ולהקים במרכז העיר‬
‫מבני–ציבור בתחומי הממשל‪ ,‬התרבות והתעסוקה‪ .‬בנוסף יש לעודד הקמת עסקים‬
‫באזור‪ .‬יש להשתמש במבני–ציבור ובקרקע ציבורית למטרות הִתחדשות‪ ,‬עידוד התיירות‬
‫והתרבות‪ .‬בדרך הטבע מחירי הדיור במרכז הם גבוהים‪ ,‬אך יש ליזום גם דיור בר‪-‬השגה‬
‫)‪ (Affordable‬להשכרה ולרכישה לסטודנטים ולמשפחות צעירות‪ ,‬כפי שמקובל בערים‬
‫רבות בעולם‪.‬‬
‫מוצע להשתמש באחד או יותר מהדגמים של דפוסי–ניהול שהתפתחו במדינות שונות‪:‬‬
‫ניהול מרכזי–ערים )‪ City Center Management‬או ‪,(Town Center Management‬‬
‫מתחמי שיפור עסקים )‪ (BID — Business Improvement Districts‬או אזורי שיפור‬
‫עסקים )‪ ,(BIA — Business Improvement Areas‬ארגוני מרכז עיר )‪TMO — Town‬‬
‫‪ (Management Organizations‬ועוד‪ .‬מנגנונים אלה מתאפיינים בשיתוף–פעולה בין‬
‫המגזרים השונים‪ :‬הציבורי‪ ,‬הפרטי והאזרחי )המגזר השלישי( לשם מימון‪ ,‬פיתוח וניהול‬
‫המרחב הציבורי‪ ,‬אספקת שירותים ציבוריים באיכות גבוהה בשיטת–ניהול המתאפיינת‬
‫במיקוד‪ ,‬יעילות וגמישות‪ .‬ארגונים אלה עוסקים בפיתוח מרכזי–ערים‪ ,‬אזורי–תעסוקה‪,‬‬
‫‪ 9‬ראה לעיל הערה ‪.3‬‬

‫‪39‬‬
‫מתחמי–תרבות‪ ,‬רחובות מסחריים ועוד‪ .‬במרחבים כאלה‪ ,‬ובמיוחד במרכזי מסחר ובילוי‪,‬‬
‫יש לאפשר את פעילותם של עסקים לאורך שעות רבות יותר של היממה‪ ,‬ולהגמיש חוקים‬
‫עירוניים אחרים‪ .‬להערכתנו‪ ,‬אחת הדרכים ליישום האמצעים הנ"ל היא באמצעות‬
‫הרחבה של ההנהלה ותחומי העיסוק והסמכויות של חברת עדן‪ .‬באזורים כאלה אפשר‬
‫להפנות חלק מהמִסים הנִגבים לטובת האזור כ"משק סגור"‪ ,‬להנהיג את שיטת "שלשה‬
‫הממ"ים" )מתחמים מנוהלים משותפים( באזורי "התחדשות עירונית" כאלה‪ ,‬להנהיג‬
‫מבנה ארנונה שיעודד שימושי–קרקע רצויים וידחק שימושים לא–רצויים‪ ,‬כולל הכבדת‬
‫מִסים על קרקע ועל דירות ונכסים פנויים לאורך זמן‪.‬‬
‫את שיטות הניהול האלה אפשר להרחיב גם לאזורים )"רבעים"( נוספים בעיר‪ ,‬שיוגדרו‬
‫"מרכזים עירוניים" או "אזורים מיוחדים"‪ ,‬וינוהלו לפי דגם המרכז שהוצג לעיל‪.‬‬
‫חלק חיוני מהתחדשותו של המרכז הוא הפיכתו לאזור שוקק–פעילות‪ .‬מלבד תשתיות‬
‫פיזיות ויציקת תכנים חדשים לאזור‪ ,‬יש לדאוג שאזור זה יהיה נגיש לתושבים ולתיירים‪.‬‬
‫השינויים המתוכננים במערך התחבורה )רכבת קלה בתוך העיר‪ ,‬רכבת מהירה לתל–אביב(‬
‫הם צעדים בכיוון הנכון‪ .‬יש לפעול לייעול מערכת התחבורה הציבורית ולהכשרת מגרשי–‬
‫חנייה בטבעת החיצונית הסמוכה למרכז‪ ,‬ובכמה מוקדים אף במרכז עצמו )בתעריפים‬
‫גבוהים בהתאם(‪.‬‬

‫שיפור מערכת החינוך‬

‫משפחות צעירות הבוחרות מקום לגדל את ילדיהן‪ ,‬מחפשות בראש ובראשונה שירותי–‬
‫חינוך איכותיים‪ .‬בירושלים יש מספר בתי–ספר תיכוניים מעולים‪ ,‬אך המערכת בכללה‬
‫היא בינונית והישגיה ממוצעים או אף מתחת לממוצע בישראל‪ .‬ישנן עדויות לירידת‬
‫רמת הלימודים גם בבתי הספר שנחשבו איכותיים‪ ,‬גם יסודיים וגם תיכוניים‪ ,‬וזאת‬
‫כתוצאה מירידה בשיעור התלמידים מקבוצות האוכלוסייה החזקות‪ .‬המטרה בירושלים‬
‫היא כפולה ומורכבת‪ :‬מחד–גיסא על מערכת החינוך לשאוף להעלאת רמת ההישגים‬
‫במערכת כולה‪ ,‬אך מאידך–גיסא שמירה על רמת מצוינוּת של מספר מוסדות מובילים‪.‬‬
‫שדרוג המערכת יתבצע הן ברמת בית הספר הבודד והן ברמה העירונית‪.‬‬

‫רמת בית הספר‪ :‬העלאת רמת הלימודים תושג באמצעות הגדלת ההשקעה התקציבית‬
‫ויישום עיקר מרכיבי הרפורמה בחינוך המקובלים על רוב הגורמים המעורבים; למשל‪,‬‬
‫חלק מהמלצות ועדת–דברת כמו הקטנת מספר התלמידים בכיתות‪ ,‬הנהגת יום לימודים‬
‫ארוך וארגונו מחדש תוך העלאה ניכרת של שכר המורים‪ ,‬הענקת אוטונומיה למנהלים‬
‫ושימוש במערכות סיוע לתלמידים ולהורים‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫יש לפעול לשיפור רמת המורים והכשרתם ע"י העלאת רמת המכללות למורים‪,‬‬
‫שיתוף האוניברסיטה בתכניות ההכשרה וקיום השתלמויות במוסדות התרבות וההשכלה‬
‫הגבוהה בעיר )ראו בהמשך(‪ .‬הקמת בית–ספר להכשרת מנהלים בירושלים היא צעד נכון‬
‫בכיוון זה‪.‬‬
‫יש לפעול להגדלת מספר וסוגי בתי הספר התיכוניים הייחודיים ולהגדלת היקף‬
‫שיתופי הפעולה ביניהם‪ .‬יש לשקול "תִאגוד" של חלק מבתי הספר התיכוניים של‬
‫העירייה לשם שיפור רמתם‪ ,‬כפי שמשתקף מן המצב בעיר‪ ,‬וכן הגדלת מספר בתי הספר‬
‫המגייסים תלמידים מחוץ לעיר‪ ,‬כמו ביה"ס בּויאר‪ ,‬ביה"ס לאמנויות‪ ,‬ואולי גם תיכון‬
‫לתלמידי חו"ל )על–פי אחת התכניות המובאות אצל ‪ .(Weil & Zarembski, 2006‬יחד עם‬
‫הפעילות להעלאת הרמה הכללית של החינוך בעיר‪ ,‬יש לשקוד גם על שמירת מסגרות של‬
‫"מרכזי–הצטיינות" לילדים מירושלים ומחוצה לה‪.‬‬

‫הרמה העירונית‪ :‬חרף זמינותם של אתרים ונכסים היסטוריים‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬מוסדות–‬

‫תרבות‪ ,‬אוניברסיטאות‪ ,‬מוסדות–שלטון ומפעלי תעשיית–עלית — אין מערכת החינוך‬
‫העירונית ותלמידיה מפיקים מהם ערך מוסף‪ .‬מומלץ ליצור מערכת חינוך על–בית–ספרית‪,‬‬
‫חוץ–בית–ספרית ופנים–בית–ספרית שתנצל נכסים אלה להעמקת הלימודים ולהעשרתם‪.‬‬
‫מערכת כזאת תשמש גם לצורך השתלמויות מורים‪ ,‬ליצירת מקומות–עבודה ליוצרים וכן‬
‫לסטודנטים שיוכלו לסייע למורים בכיתות‪ ,‬לתלמידים מתקשים וכן להורים במשפחות‬
‫הזקוקות לכך‪ .‬חלק מן הלימודים )למשל ביום ו'‪ ,‬ואולי בחלק מיום לימודים רגיל(‬
‫יתקיימו באתרי–מורשת‪ ,‬במוזיאונים‪ ,‬בתיאטראות‪ ,‬באוניברסיטאות‪ ,‬במפעלי תעשייה‬
‫ובמוסדות השלטון המרכזיים היושבים בעיר‪ .‬כמו כן יש לשלב את אנשי המוסדות‬
‫והמפעלים הנ"ל וכן את הסטודנטים‪ ,‬בהוראה בבתי הספר בשיתוף הדוּק עם המורים‪.‬‬
‫האחריות על מערכת החינוך העירונית תישאר בידי מנח"י )מִנהל חינוך ירושלים(‬
‫כשהוא מתוגבר ועצמאי יותר‪ ,‬על–פי המלצות ועדת דברת‪ .‬הפעילות החוץ–בית–‬
‫ספרית תנוהל ע"י תאגיד–מִשנה של מנח"י‪ ,‬שימומן וינוהל בעיקר ע"י קרנות ומקורות‬
‫פילנתרופיים אחרים‪.‬‬

‫תרבות‬
‫גם להיצע בתחום התרבות נודעת השפעה רבה על נכונות של אוכלוסייה צעירה להשתקע‬
‫בעיר‪ .‬בירושלים יש מִגוון גדול של מוסדות יוצרי–תרבות וכן מרוכזת בה כמות גדולה‬
‫במיוחד של בתי ספר גבוהים לאמנות באיכות גבוהה‪ .‬עם זאת‪ ,‬רוב הבוגרים נוטשים‬

‫‪41‬‬
‫את העיר מייד עם סיום לימודיהם וסגל המורים אינו מתגורר בעיר ומגיע ברובו ממרכז‬
‫הארץ‪ .‬ניתן לומר שירושלים היא "יצרנית ויצואנית התרבות של מדינת–ישראל‪ ".‬תכנית‬
‫זו מציעה לטפח ולחזק את התשתית המוסדית של התרבות‪ ,‬הסובלת כיום מתמיכה‬
‫נמוכה במיוחד‪ ,‬תוך עידוד יצירתיות ופּלוּרליזם‪ ,‬על–מנת שהתרבות תסייע לשמור על‬
‫האוכלוסייה היצירתית המצויה והלומדת בעיר‪ ,‬ותוכל לשמש גם אבן–שואבת לאוכלוסייה‬
‫חזקה‪ .‬לשם אותן מטרות מציעה גם התכנית לבנות ולשדרג את תשתיות תרבות הפנאי‬
‫והספורט ככלי לשיפור איכות החיים בעיר‪ ,‬ולמתג את הפעילות התרבותית המתרחשת‬
‫בעיר‪ ,‬כדי להעלות את דימויה הציבורי‪ .‬עבור הציבור הדתי ועבור תיירות–חוץ יהודית‪,‬‬
‫קיים פוטנציאל רב בהיצע תרבותי העוסק במקורות היהודיים‪ .‬את הביקוש המצומצם–‬
‫יחסית לתרבות הפנאי "האזרחית" בעיר‪ ,‬ממסעדות וברים ועד לתזמורות ותיאטראות‪,‬‬
‫ניתן להרחיב באמצעות תיירות החוץ והפנים והגדלת אוכלוסיית הסטודנטים‪ ,‬שהתכנית‬
‫קוראת להגדלתה באורח ניכר‪ .‬היצע התכנים צריך להיות מותאם לפרופיל הציבור‬
‫המתגורר בעיר ולציבור אותו מבקשת התכנית למשוך לירושלים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לירושלים חסרה גם תשתית לתרבות במרחב הציבורי‪ ,‬שהמודעוּת לטיפוחה‬
‫והצורך בה התעצמו לאחרונה בעולם המערבי‪ .‬אנו ממליצים ליצור שלושה מתחמי–‬
‫תרבות מרכזיים — במרכז העיר‪ ,‬בגבעת רם ובמתחם הרכבת הישן — על בְּסיס מוסדות‬
‫התרבות הקיימים‪ ,‬וסביב בתי הספר לאמנויות — תוך פיתוח סביבתי והשלמת החללים‬
‫החסרים‪ .‬המתחמים יאופיינו על–פי שעות הפעילות ואופי הפעילות המרכזית שתתרחש‬
‫בהם‪ .‬כל מתחם יאופיין מבחינה פיזית ותוֹכנית‪ .‬פעילות תרבותית מגוונת תִזכה במתחמים‬
‫אלה לעידוד באופן שוטף‪ ,‬וסביב מספר אירועים ופסטיבלים על פני לוח השנה )גם‬
‫לוח השנה היהודי( במענה לצורכי האוכלוסייה שאותה אנו מבקשים למשוך העירה‪.‬‬
‫פעילות זו תשמש גם מוקד–משיכה לתיירים‪ ,‬שנוכחותם בעיר תגדיל את נפח הפעילות‬
‫התרבותית עד לסיפוק כל צורכי האוכלוסייה המקומית‪ .‬היא גם תאפשר ליוצרים רבים‬
‫‪10‬‬
‫יותר להישאר בעיר‪ ,‬להתבטא ולהתפרנס בה‪.‬‬

‫הרשות לתרבות ותיירות שאמורה לקום בהתאם לחוק משנת ‪ — 2006‬תותאם למבנה‬
‫הממשל המוצע בעבודה זו ותהיה הגוף הביצועי למימוש תכניות אלו לאחר שיועמדו‬
‫לרשותה התקציבים הדרושים‪ .‬אלה כאמור‪ ,‬יבואו ממקורות הממשלה‪ ,‬העירייה‬
‫והקרנות‪.‬‬

‫‪ 10‬בהקשר לשירותי–תרבות לתיירי–חוץ יהודים‪ ,‬ראו ‪.Weil & Zarembski, 2006‬‬

‫‪42‬‬
 ‫הרחבת ענף התיירות‬
‫היתרון היחסי המובהק ביותר של ירושלים הוא בתחום התיירות‪ .‬יתרון זה מבוסס על‬
‫מורשתה ההיסטורית של העיר‪ ,‬על הנכסים הארכיאולוגיים והארכיטקטוניים שבּה‪ ,‬על‬
‫המקומות הקדושים‪ ,‬המוסדות הדתיים והלאומיים‪ ,‬על נופי העיר העתיקה‪ ,‬רחובותיה‪,‬‬
‫סמטאותיה ובנייניה‪ ,‬על המוזיאונים הרבים‪ ,‬הפסיפס התרבותי הרב–גוני של עדותיה‬
‫וקהילותיה‪ ,‬ועל אווירתה הייחודית‪ .‬ירושלים היא מוקד המשיכה העיקרי של תיירות‬
‫לישראל‪ ,‬וכמעט כל תייר המגיע לישראל פוקד אותה במשך ביקורו‪.‬‬
‫הסכסוך באזורנו והמתח הביטחוני פוגעים בתיירות לישראל ולירושלים במיוחד‪ ,‬אך‬
‫עבודה זו מניחה כאמור תרחיש של רגיעה ביטחונית‪ ,‬וזהו הבסיס לפרק התיירות שלה‪.‬‬
‫חרף הטרור העולמי‪ ,‬ממשיכה התיירות להתפתח בעולם כולו‪ ,‬ומספר התיירים עולה‬
‫בקצב ניכר‪ .‬יעדי התיירות מִשתנים ומתרכזים יותר מבּעבר באתרים היסטוריים ובערים‬
‫היסטוריות )לעומת אתרי–נופש(‪ .‬גם רמת ההשכלה של התיירים עולה‪ ,‬ועִמה ההתעניינות‬
‫במורשת תרבותית‪ ,‬במוזיאונים‪ ,‬בקורסים וכדומה‪ .‬במקביל חלה עלייה ניכרת בתיירות‬
‫העִסקית ובתיירות–כּנסים‪ .‬כל אלה )למעט אולי התיירות העסקית( מתאימים למה שיש‬
‫לירושלים להציע‪ ,‬ותורם לשדרוג ההשכלה ומשלחי היד של העוסקים בתיירות‪.‬‬
‫מִטבע הדברים תורם ענף התיירות תרומה משמעותית ביותר לכלכלת העיר‪ .‬אם נצא‬
‫מנקודת–הנחה שירושלים )וישראל( יכולה למשוך ‪ 4,000,000‬תיירי–חוץ בשנה וליהנות‬
‫מפריחה בתחום תיירות הפנים‪ ,‬אין ספק שהענף ישנה את פניה‪ .‬אומדן שנעשה באמצע‬
‫שנות ה–‪ 90‬התבסס על כ–‪ 1,500,000‬תיירי–חוץ‪ ,‬והציג תחזית להעסקה ישירה ועקיפה של‬
‫עד ‪ 28,000‬עובדי תיירות בירושלים‪ ,‬שהם כשישית ממספר כל המועסקים בעיר‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫רוב המועסקים בתיירות הם בעלי השכלה נמוכה‪ .‬מכאן שבתכניות להרחבת התיירות‬
‫לירושלים יש לנצל את תכונות העיר ואת המגמות הכלליות בהרכב התיירים על–מנת‬
‫להגדיל את נתח התיירות המשתמשת בשירותים "גבוהים" של השכלה‪ ,‬תרבות וכינוסים‪.‬‬
‫לשם כך יש להגדיל את היצע המוזיאונים ואת האפשרויות לקיים קורסים קצרים‬
‫והרצאות‪ ,‬להרחיב את היצע שירותי התרבות ולמשוך כינוסים וקונגרסים בינלאומיים‬
‫‪11‬‬
‫וישראליים לתחומי ירושלים‪.‬‬
‫בנוסף לתרומה הישירה של התיירות לעיר‪ ,‬יש גם תחומים של הפריה–הדדית בין‬
‫התיירות לאיכות החיים בעיר‪ :‬התיירות מגדילה את הביקוש לשירותי–תרבות ומחזקת‬
‫תעשיות הקשורות להם )תכשיטנות‪ ,‬יודאיקה‪ ,‬הוצאה–לאור‪ ,‬גלריות‪ ,‬מוסדות חינוך‬
‫והשכלה‪ ,‬הדרכה והשתלמויות לקהל הרחב‪ ,‬וכדומה(‪ .‬השוק המקומי לצריכת תרבות הוא‬
‫‪ 11‬בשנות ה‪ 90-‬היתה ירושלים המרכז הרביעי בגודלו בעולם לכינוסים ויש לשאוף לחזור למצב זה‪.‬‬

‫‪43‬‬
‫מצומצם למדי‪ ,‬וזו יכולה להיות תרומה חשובה לעיר‪ .‬חיזוק ענף התרבות‪ ,‬הן באיכותו‬
‫והן במִגוון המוצע — ממסעדות‪ ,‬מועדונים וברים ועד פסטיבלים ותרבות גבוהה — יעודד‬
‫מצידו את התיירות ואת משך השהִייה של התיירים בעיר‪ .‬למשל‪ ,‬הפיתוח של סדרת‬
‫פסטיבלים בתחומים שונים שהוזכר לעיל‪ ,‬מתאים במיוחד לצריכת תרבות של תיירי–חוץ‬
‫ותיירי–פנים כאחד‪ .‬ראוי וחשוב לעודד גם תיירות של צעירים ותרמילאים‪ ,‬שבדרך–כלל‬
‫נזנחים בטעות בטענה שאינם "משתלמים" מבחינה כלכלית‪ .‬תיירות זו עשויה לתרום‬
‫בהחלט לדימויו ולחִיוּתו של מרכז העיר ושל הנוף העירוני בכלל‪ ,‬ויש לפתח למענה בתי–‬
‫מלון מתאימים במרכז העיר‪.‬‬
‫התשתית הרחבה של השכלה גבוהה ומחקר מדעי‪ ,‬ספריות‪ ,‬גנזכים‪ ,‬מכוני–מחקר‬
‫ושירותי–בריאות — יכולה למשוך לעיר כינוסים מדעיים ותיירות לימודית‪ ,‬קורסי–קיץ‪,‬‬
‫סדנאות‪ ,‬קורסים לתיירי–פנים‪ ,‬לימוד–עצמי ומחקר‪ .‬התשתית לשירותי–בריאות עומדת‬
‫במרכזה של תכנית לקידום תיירות–מרפא הנמצאת כבר בעיצומה‪ .‬תעשיית העִלית‬
‫צריכה לרכז סביבהּ כינוסים מדעיים ועסקיים‪ .‬ירושלים כמרכז דתי ורוחני אינה מושכת‬
‫רק צליינים ועולי–רגל‪ ,‬אלא גם אנשי–רוח וכוהני–דת הבאים לכינוסים‪ ,‬לירידי–ספרים‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫מרכז הכנסים בירושלים סבל משנות‪-‬שפל רבות‪ ,‬ורמתו ירדה‪ .‬יש לחדשו בהקדם‬
‫ולשדרגו לרמה המתאימה לימינו אלה‪ .‬התכניות לשיפור התחבורה לבנייני האומה‬
‫)הרכבת המהירה והקלה‪ ,‬והכניסה לעיר( ישפרו מאוד את נגישותו‪ .‬עם זאת‪ ,‬נשאלת‬
‫השאלה אם הוא יוכל לשמש גם מרכז לתרבות לאוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫אומדן זהיר מראה כי על בסיס של ‪ 4,000,000‬תיירי–חוץ בתוספת תיירות–פנים‬
‫משגשגת‪ ,‬יכול הענף להעסיק )במישרין ובעקיפין( ‪ 40,000‬עובדים — כמחציתם במישרין‬
‫בתחום התיירות‪ ,‬וכשישית מהם ברובד הגבוה של שירותי התיירות‪ .‬חלק ניכר מיתר‬
‫העובדים צפוי להגיע מקרב האוכלוסייה הפלסטינית‪ .‬אם יושג הסדר–שלום‪ ,‬יוכל שיתוף‬
‫הפעולה עם הצד הפלסטיני להגדיל ולהאדיר את תרומת הענף לשני חלקי העיר‪.‬‬

‫שירותים עירוניים ומִסים‬

‫עונייה של עיריית–ירושלים מקשה עליה לספק שירותים באיכות גבוהה‪ .‬גם אנשי‬
‫העירייה מודים כי השירותים הניתנים כיום בירושלים הם לכל היותר "בינוניים"‪ .‬למשל‪,‬‬
‫התרומה הפוטנציאלית של סלילת כבישי מדרחוב איכותיים במרכז העיר מתבטלת עקב‬
‫הלכלוך הרב השורר בהם‪ .‬בלי שיפור משמעותי באיכות השירותים העירוניים ובהיקפם‪,‬‬
‫לא ניתן יהיה למשוך אוכלוסייה חזקה לירושלים‪ .‬יש לשקול העברת חלק משירותים‬
‫‪44‬‬
‫אלה‪ ,‬כמו ניקיון למשל‪ ,‬לתאגידים עירוניים או להרל"י )ראו להלן( על–פי הדגם של‬
‫תאגיד "הגיחון" ועל–פי הנהוג בכמה ערים אחרות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מחמת הבדלים ניכרים בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה‪ ,‬מוטל נטל‬
‫המיסוי ברובּו על האוכלוסייה העובדת ועל הסקטור העסקי‪ .‬רמת המיסוי העירונית‬
‫המוטלת על הסקטור היצרני והעובד חייבת להיות סבירה‪ ,‬והנטל העודף של תמיכה‬
‫באוכלוסיות החלשות חייב לעבור לכתפי הממשלה או לידי כוח המשימה )ראו להלן(‪.‬‬
‫בדרך זו יופחתו שיעורי הארנונה לעסקים ולאוכלוסייה החזקה‪ ,‬והעירייה תוכל לשפר‬
‫את רמת השירותים לתושבים‪.‬‬

‫המסגרת השלטונית והמִמשלית של ירושלים‬

‫על–פי הניסיון בעולם‪ ,‬העברת סמכויות מידי השלטון המקומי "כלפי מעלה" — לידי‬
‫הממשלה — היא בדרך–כלל מהלך בלתי–רצוי‪ ,‬למעט מקרים חריגים‪ .‬בדרך–כלל רצוי‬
‫לחזק את הדרג המוניציפאלי‪ ,‬בתנאי שדרג זה מתפקד בצורה יעילה ונאותה‪ .‬במקרה של‬
‫ירושלים יש חשש לשחיקה ברמת התפקוד ויכולת הביצוע של הדרג העירוני‪ ,‬ונשאלת‬
‫השאלה באיזו מידה משקפים יעדי העירייה ושיקוליה בנוגע להקצאת–משאבים‪ ,‬את‬
‫ההעדפות של מגוון קבוצות האוכלוסייה והאינטרסים הקשורים למעמדה כעיר בירה‪.‬‬
‫ביזור מסוים כלפי מטה — לדרג הרובע והשכונה — ובאופן מוגבל גם כלפי מעלה —‬
‫למסגרות מטרופוליטניות רופפות )כולל מוסדות הממשל הפלסטיני אם וכאשר יקומו(‬
‫נראה כמחויב המציאות‪ ,‬אך אינו מציע פתרון שלם ובטוח לשיקומה ולחיזוקה של‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫הפתרון המועדף בדרך–כלל הוא "ביזור–הצִידה" — קרי‪ :‬הקמת רשויות חצי–‬
‫אוטונומיות לביצוע פונקציות מסוימות בתחומי הפיתוח‪ ,‬התשתיות‪ ,‬התרבות‪ ,‬החינוך‬
‫וכו'‪ .‬מדובר על "גופי–משימה" שבמועצות המנהלים שלהם יש איזון–כוחות המפחית‬
‫לחצים פוליטיים‪ ,‬אך מאפשר בקרה‪ .‬גופים כאלה יכולים להיבנות על בְּסיס שדרוגהּ‬
‫וחיזוקה של הרשות לפיתוח ירושלים )הרל"י( בתוספת שותפים ותפקידים‪ .‬גופי–משימה‬
‫כאלה יכולים לשמש גם מסגרות–מדף שאפשר להאציל להן סמכויות נוספות במקרה של‬
‫מצב משבּרִי בעיריית–ירושלים‪ .‬מובן כי מודל זה של "ביזור–הצִידה" אינו נקי מסיכונים‬
‫של היעדר–שקיפות ומינויים פוליטיים‪ ,‬ולכן יש להקפיד שפעילותן של מסגרות המיועדות‬
‫לביצוע מיזם‪ ,‬תהיה מוגדרת היטב ותחומה בזמן‪.‬‬
‫כפי שתואר לעיל‪ ,‬ירושלים היא מקרה מיוחד מכמה בחינות‪ ,‬ועל כן מוצע להעמיד‬
‫בראש הפעילות לשיקומה "כוח משימה לאומי"‪ ,‬אולי במבנה של "חברה לטובת‬

‫‪45‬‬
‫הציבור" )עמותה( עם מועצת–מנהלים המייצגת את כל בעלי העניין‪ ,‬כגורם מתכנן‬
‫ומאַפשֶר )‪ (facilitator‬של תכנית–פיתוח אסטרטגית ומנוף ובסיס להשקעה רב–שנתית‪,‬‬
‫וכן מקור כספי ומנוף לגיוס תרומות‪ .‬תחת כוח המשימה יוקם מנגנון–יישום ייעודי של‬
‫התכנית‪ ,‬על בסיס הרשות לפיתוח ירושלים לאחר שתשודרג ותורחב‪ ,‬הן בסמכויותיה‪,‬‬
‫בהיותה כפופה לכוח המשימה הלאומי‪ ,‬והן במִגוון פעולותיה‪.‬‬
‫ברור לכול שאין לשחרר את הממשלה מאחריותה בתחום התקצוב‪ .‬ללא תקצוב‬
‫ממשלתי מוגדל‪ ,‬יידונו המאמצים לחיזוק ירושלים לכישלון‪ .‬אם כי גם בהינתן תקצוב‬
‫מוגדל מותנית ההצלחה באסטרטגיה ברורה‪ ,‬בתכנית–פעולה שכוללת פרויקטים‬
‫קונקרטיים ברי–ביצוע ובניהול משאבים אפקטיבי‪ .‬יש להזרים תוספת משאבים לצרכים‬
‫הקריטיים של ירושלים‪ :‬תעסוקה‪ ,‬חינוך‪ ,‬איכות–חיים ודיור‪ .‬יש להקצות את "מענק‬
‫הבירה" על–פי קריטריונים ברורים ובתחומים מוגדרים‪ ,‬ויש להעניק קדימוּת לגיוס‬
‫מימון ע"י המגזר השלישי‪.‬‬

‫שיתוף‪-‬פעולה עם העיר הפלסטינית‬

‫כאמור‪ ,‬תכנית השיקום של ירושלים יכולה להתבצע בתנאים של שקט ביטחוני ואופק‬
‫מדיני אופטימי במידה סבירה‪ ,‬אך סיכוייה טובים בהרבה בתנאים של הסדר‪ .‬לפי‬
‫תרחיש ההסדר של תכנית זו‪ ,‬יושג הסדר מדיני ותוקם מדינה פלסטינית‪ .‬מרכזה הלאומי‬
‫של ישות מדינית זו יהיה בירושלים וגבולה המוסכם יהיה פתוח בחלקו הירושלמי‬
‫לתנועה חופשית של אנשים וסחורות‪ .‬לפי התרחיש יביא ההסכם לרגיעה ביטחונית‬
‫בשתי המדינות‪ ,‬ובתנאים אלה צפוי שינוי דרמאתי במעמדה של ירושלים הפלסטינית‪,‬‬
‫שתהפוך לעיר הפלסטינית הראשה והמובילה‪ .‬שגשוגה הצפוי מחדד את האתגר של‬
‫היפוך המגמות הנוכחיות בירושלים הישראלית‪ ,‬לבל תהפוך חלילה לצילה של העיר‬
‫הפלסטינית‪ .‬חלק מהתפתחויות אלו — אך בהיקף צנוע יותר — אפשרי גם במצב הנוכחי‪,‬‬
‫עם רגיעה ביטחונית ומעין הסדר–בפועל בעל מאפיינים דומים‪.‬‬
‫הכוחות שיניעו את התמורות בצד הפלסטיני הם מעמדה הסמלי של העיר והפיכתה‬
‫לבירה; זמינות מקורות מימון בינלאומיים; הסמיכות המיידית לעיר הישראלית והיעדר‬
‫גבול פיזי בין שני חלקי העיר‪ .‬התנופה תובל על–ידי המגזר הציבורי לזרועותיו השונות‪,‬‬
‫ולצידו המגזר הדיפלומטי והבינלאומי ושירותי ההשכלה והבריאות‪ .‬ענף מוביל שני יהיה‬
‫הבינוי לכל ענפיו‪ :‬מבני–ציבור )בכלל זה למגזר הדיפלומטי(‪ ,‬מבנים לעסקים‪ ,‬בנייה‬
‫למגורים‪ ,‬בכלל זה שכונות–מגורים חדשות‪ ,‬ובניית תשתיות פיזיות‪ .‬ענפים נוספים במגזר‬
‫העסקי יהיו התיירות שתגבּר ותיעשה איכותית יותר‪" ,‬תעשיית השלום" שתתפתח בעיר‬

‫‪46‬‬
‫ותכלול מיזמים דו–לאומיים ובינלאומיים‪ ,‬והתעשייה הפלסטינית המתקדמת העשויה‬
‫להתמקם בעיר‪ ,‬תוך שיתוף עם המגזר העסקי בישראל ובעולם‪.‬‬
‫העיר הפלסטינית תהפוך גם יעד להגירה פנימית משטחי הגדה המערבית‪ ,‬והיא‬
‫עשויה להכפיל את עצמה מכ–‪ 35%‬כיום לכ–‪ 50%‬מאוכלוסיית שני חלקי העיר ביחד‪,‬‬
‫לא כולל רבים שיגיעו אליה למטרות עבודה‪ ,‬מסחר ושירותים‪ .‬תושביה‪ ,‬בהשוואה לסך‬
‫כל האוכלוסייה הפלסטינית‪ ,‬צפויים להיות צעירים‪ ,‬משכילים יותר ובעלי הרגלי תרבות‬
‫וצריכה מערביים משל שאר האוכלוסייה הפלסטינית‪.‬‬

‫תמורות אלו צפויות להשפיע על חלקהּ הישראלי של העיר‪ .‬המגזר הצרכני וה ִעסְקי ייהנו‬
‫מהרחבה בביקושים‪ ,‬בעיקר לשירותים איכותיים‪ ,‬ובמקורות ההיצע שיעמדו בפניהם‪.‬‬
‫גם אם הביטוי הכמותי יהיה מתון‪ ,‬יתרמו פעילויות אלו למיצוב ירושלים הישראלית‬
‫כעיר איכותית‪ .‬בתנאי הסדר‪ ,‬יביא המעבר הצפוי של השגרירויות הזרות והקהילה‬
‫הדיפלומטית לירושלים לידי "זריקת צמיחה" ועידוד משמעותי לצד המערבי של העיר‪.‬‬
‫זהו סקטור גדול והוא צורך כמות גדולה של שירותי דיור‪ ,‬אירוח‪ ,‬בידור ותרבות וכן‬
‫שירותים עסקיים רבים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש חשש כי לצד היתרונות הללו תגרור התנופה בעיר הפלסטינית גם‬
‫לצפיפות‪ ,‬זיהום ובעיות תברואה‪ ,‬ואולי אף לפשיעה בחלק הישראלי של העיר‪ ,‬וגם לכך‬
‫יש להיערך‪ .‬מן האמור לעיל עולה ההכרח בשיתוף–פעולה בין מוסדות השלטון המקומי‬
‫בשני חלקי העיר‪ .‬אנו ממליצים על הקמת איגוד–ערים דו–לאומי לתיאום מידע‪ ,‬תכנון‪,‬‬
‫ביצוע ופעילות עירונית שוטפת‪ .‬למנגנון זה יש סיכוי טוב להצליח‪ ,‬למרות היעדר יכולת‬
‫האכיפה שלו‪ ,‬וזאת בזכות התמריץ החזק שייווצר לאכיפה עצמית‪ ,‬שמקורו בידיעה‬
‫שלכל צד יהיה מה להפסיד מהיעדר תיאום ושיתוף–פעולה‪.‬‬

‫סיכום‬
‫ירושלים בירת–ישראל שעיני העולם נשואות אליה‪ ,‬נמצאת בתהליך של נסיגה והיא‬
‫זקוקה לתנופת התחדשות מיידית ונמרצת‪ .‬מרכז העיר זקוק להחייאה ואיכות החיים‬
‫טעונה שיפור מיידי‪ .‬כדי למשוך לירושלים אוכלוסייה יצירתית‪ ,‬פעלתנית ותוססת‪ ,‬כדי‬
‫לעצור את נטישת העיר ע"י אוכלוסייה זו‪ ,‬וכדי לשדרג את רמת החינוך והעיסוק של‬
‫האוכלוסייה המקומית על כל קבוצותיה‪ ,‬יש לשפר את איכות החיים בה‪ ,‬לחזק את‬
‫ממדיה היצירתיים והחזותיים ולשפר את דימויהּ הציבורי‪ .‬את זאת ניתן להשיג באמצעות‬

‫‪47‬‬
‫שורה של צעדים דחופים שראשיתם חיזוק והרחבה של המוסדות האקדמיים הפועלים‬
‫בעיר‪ ,‬הרחבתם ומינופם להעלאת רמת החינוך בעיר‪ ,‬לחיזוק תעשיות העל והמחקר‬
‫המדעי‪ ,‬לחיזוק התשתית התיירותית והתרבותית ולגיוס המגזרים השונים לכוח–עבודה‬
‫יצרני ופורה‪ .‬ירושלים היא עיר פלורליסטית‪ ,‬עם נוכחות של קהילות לאומיות שונות‪ ,‬של‬
‫חרדים‪ ,‬דתיים וחילונים‪ ,‬ערבים ישראלים ופלסטינים‪ ,‬וכזאת עליה להישאר‪ .‬התכנית‬
‫המוצעת כאן היא תהליך–שרשרת מורכב‪ ,‬שמטרתו להביא לפיתוח עירוני בר–קיימא‬
‫המסתמך על מודלים אורבאניים שיושמו בהצלחה בעולם המערבי‪ ,‬על שיתוף–פעולה של‬
‫גורמים רבים ועל אמצעים מִמשליים‪ ,‬תכנוניים וכלכליים‪ .‬עבודה זו יש להתחיל מייד‪,‬‬
‫לפני שיהיה מאוחר מדי‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫בר–שישת‪ ,‬א'‪" ,‬זמינות הבנייה בירושלים"‪ ,‬ירושלים בת–קיימא‪.2006 ,‬‬
‫בר–שישת‪ ,‬א'‪" ,‬תגובה לבדיקת מאגר עתודות קרקע בעיר ירושלים"‪ ,‬ירושלים בת–קיימא‪,‬‬
‫‪.2007‬‬
‫ברודט‪ ,‬ד'‪" ,‬המגזר השלישי מאבני היסוד של כלכלת ירושלים"‪ ,‬בתוך‪ 40" :‬שנה בירושלים"‬
‫)עורכים‪ :‬א' אחימאיר וי' בר‪-‬סימן‪-‬טוב(‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫‪.2008‬‬
‫גוטהלף‪ ,‬ת'‪" ,‬בדיקת מלאי עתודות קרקע בעיר ירושלים"‪ ,‬מוגש למנהל התכנון במשרד הפנים‪,‬‬
‫ינואר ‪.2007‬‬
‫גונן‪ ,‬ע'‪ ,‬ירושלים‪ :‬התחזקות בהתחברות‪ ,‬מכון פלורסהיימר‪ ,‬ירושלים‪.2007 ,‬‬
‫זילכה‪ ,‬ג'‪ ,‬כהן‪ ,‬מ' ומוסק‪ ,‬א'‪" ,‬תכנית פיתוח להשכלה גבוהה בירושלים לשנת ‪.2006 ,"2020‬‬
‫חושן‪ ,‬מ'‪ ,‬חסון‪ ,‬ש' וקמחי‪ ,‬י' )עורכים(‪ ,‬ירושלים בת–קיימא‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.2004 ,‬‬
‫כהן‪ ,‬מ' )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית–מתאר מקומית ירושלים ‪ ,2000‬דוחות ‪ .4-1‬עיריית ירושלים‪,‬‬
‫‪.2004-2001‬‬
‫כהן‪ ,‬מ' )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית–מתאר מחוזית למחוז ירושלים )תמ"מ ‪.2008 ,(1/30‬‬
‫כהן‪ ,‬מ'‪ ,‬סולומון‪ ,‬נ' וספרים‪ ,‬י'‪" ,‬תכנית אב להשכלה גבוהה"‪ ,‬דוח מס׳ ‪ 4‬של תכנית–‬
‫מתאר לירושלים‪.2000 ,‬‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬הוועדה לתכנון ולתקצוב‪ ,‬דין וחשבון מס' ‪.2006 ,31/32‬‬

‫‪48‬‬
 .(‫ )אתר המכון‬2004 ‫ שנתון סטטיסטי של ירושלים‬,‫מכון ירושלים לחקר ישראל‬
.(‫ )י' לוירר‬2007 ,"‫ "נתונים על דירות רפאים בירושלים‬,‫ חברה לייעוץ מוניציפאלי‬,‫קרייתא‬
.2007-2006 ,‫ תמונת מצב ותכניות עבודה‬,‫הרשות לפיתוח ירושלים‬

Clark, G., Gertler, M. and M. Feldman (eds.), "Location, Clusters, and Company Strategy,"
in Oxford Handbook of Economic Geography, Oxford: Oxford University
Press, 2000.
Clark, Terry N. (ed.), The City as an Entertainment Machine. Research in Urban Policy,
Vol 9, Amsterdam: Elsevier–JAI Press, 2004.
Florida, R., The Rise of the Creative Class, New York: Basic Books, 2004.
Glaeser, E. L. et al., "Consumer city", Journal of Economic Geography, Vol. 1, 2001, pp.
27–50.
Glaeser, E. and A. Saiz, "The Rise of the Skilled City," Brookings–Wharton Papers on
Urban Affairs, 2004.
Jacobs, Jane, The Death and Life of Great American Cities, New York: Random House,
1961.
Porter, 2000.
Weil, Michael and Ahava Zarembski, "Strengthening Jerusalem as the Civilizational
Capital of the Jewish People", for the Jewish People Policy Planning
Institute (draft), 2006.

49
 ‫מגמות דמוגראפיות ונסיגתה הכלכלית‬
‫של ירושלים‬
‫יורם מישר ואסף צימרינג*‬

‫תקציר‬
‫בעשור האחרון ניכרת נסיגה בחוסנהּ הכלכלי והחברתי של ירושלים‪ .‬פרק זה ינתח את‬
‫הגורמים לנסיגה זו תוך שימת‪-‬לב לפּן הדמוגראפי‪ ,‬וינסה לחזות מה צפוי לעיר אם‬
‫תִימשכנה המגמות הדמוגראפיות של העשור האחרון‪.‬‬
‫עדות ברורה לנסיגתה של ירושלים עולה מהדירוג הכלכלי‪-‬חברתי של הרשויות‬
‫המקומיות בישראל‪ .‬בדירוג זה צנחה ירושלים מאז אמצע שנות ה‪ 90-‬מהאשכול השישי‬
‫אל האשכול הרביעי‪ .‬השוואת רמת החיים בעיר )הנמדדת על‪-‬פי הכנסה פנויה לנפש‬
‫תקנית( לרמת החיים במדינה‪ ,‬מספקת עדות נוספת‪ .‬רמת החיים בירושלים ירדה מ‪86%-‬‬
‫מהממוצע הארצי ב‪ 1998-‬ל‪ 76%-‬ב‪ .2005-‬שיעור העניים בירושלים עלה באותן שנים‬
‫מ‪ 32.8%-‬ב‪ 1998-‬לכדי ‪ 42.8%‬ב‪) 2005-‬בהשוואה ל‪ 24.7%-‬במדינה כולה(‪.‬‬
‫הניתוח שיובא להלן מראה שעליית שיעור הערבים באוכלוסיית העיר והשינוי שחל‬
‫במצבם הכלכלי‪ ,‬תרמו אך במעט )כ‪ (10%-‬לנסיגתה הכלכלית של העיר‪ .‬גם כך יתרכז‬
‫ענייננו כאן בשחיקת מעמדהּ של ירושלים היהודית‪ .‬לפי מִמצאינו‪ ,‬רמת‪-‬חייה הממוצעת‬
‫של האוכלוסייה היהודית בירושלים ירדה מ‪ 105%-‬של הממוצע הארצי ב‪ 1998-‬ל‪92%-‬‬
‫ב‪) 2005-‬נסיגה של ‪ 13‬נקודות אחוז(‪ ,‬ושיעור העוני בתוכה עלה מ‪ 21%-‬ב‪ 1998-‬ל‪32%-‬‬
‫ב‪) 2005-‬עלייה של ‪ 11‬נקודות אחוז(‪ .‬שחיקה מהירה זו נובעת משלושה גורמים‪) :‬א( ירידת‬
‫חוסנה הכלכלי של האוכלוסייה היהודית הכללית )הלא‪-‬חרדית‪ ,‬הכוללת דתיים‪,‬‬
‫מסורתיים וחילונים(; )ב( ירידת חוסנה הכלכלי של האוכלוסייה החרדית; )ג( עליית‬
‫משקלה של האוכלוסייה החרדית‪ .‬שני הגורמים האחרונים )הכרוכים בחרדים( מסבירים‬
‫אמנם את עיקר הנסיגה‪ ,‬אך גם הירידה בחוסנה של האוכלוסייה הכללית )היהודית‬
‫הלא‪-‬חרדית( בעיר היא משמעותית ביותר‪.‬‬
‫עדות להיחלשותה הניכרת של האוכלוסייה הכללית בעיר אפשר לזהות בהיעלמותו‬
‫של יתרון ההשכלה הניכר שהיה לה על פני האוכלוסייה המקבילה בתל‪-‬אביב‪ .‬היחלשות‬
‫* ברצוננו להביע תודתנו לעמיתינו בצוות הפרויקט וכן לד״ר מאיה חושן ופרופ׳ סרג׳יו דלה פרגולה על‬
‫הערותיהם‪.‬‬

‫‪51‬‬
‫זו מתבטאת גם בירידה דרסטית )של כ‪ 4-‬נקודות אחוז( שחלה בשנים האחרונות בשיעור‬
‫ההשתתפות בכוח העבודה של אוכלוסייה זו בירושלים‪ .‬על‪-‬פי ניתוחנו‪ ,‬נסיגה זו של‬
‫האוכלוסייה הכללית נגרמה בעיקר כתוצאה מהגירה של החזקים יותר‪ ,‬והיא מסבירה‬
‫כשליש מעליית העוני בקרב האוכלוסייה היהודית של ירושלים וכמעט מחצית מהירידה‬
‫ברמת החיים היחסית‪.‬‬
‫רמת החיים של האוכלוסייה החרדית בעיר — הענייה מִבחירה — היתה ב‪ 2005-‬רק‬
‫כ‪ 40%-‬מזו של האוכלוסייה הכללית‪ .‬מסתבר שבעשור האחרון נשחקה רמת הכנסתה‬
‫ביחס לממוצע הארצי‪ ,‬ביותר מ‪ .10%-‬שחיקה זו‪ ,‬בשילוב עם עליית משקלה של‬
‫אוכלוסייה ענייה זו‪ ,‬תרמו מאוד להחלשת העיר‪ .‬משקל האוכלוסייה החרדית בתוך סך‬
‫האוכלוסייה היהודית של ירושלים‪ ,‬עלה מ‪ 18.7%-‬ב‪ 1985-‬ל‪ 28.3%-‬ב‪ 1995-‬ול‪34.3%-‬‬
‫ב‪ .2005-‬למעשה‪ ,‬מספר תושבי העיר מהאוכלוסייה הכללית ב‪) 2005-‬כ‪ 310-‬אלף‪ ,‬לפי‬
‫אומדננו( היה שווה למספרם ב‪ .1995-‬לעומת זאת‪ ,‬האוכלוסייה החרדית של העיר גדלה‬
‫באותן שנים בכ‪ 40-‬אלף נפש )עד לכ‪ 165-‬אלף(‪.‬‬
‫חיוּץ מגמות אלו אל העתיד אינו מבשר טובות לגבי חוסנה הכלכלי של העיר‪ .‬מניתוחנו‬
‫עולה כי שיעור הפריון הכולל בקרב האוכלוסייה החרדית בעיר לא ירד בשנים האחרונות‪,‬‬
‫והוא גבוה משמונה ילדים לאישה )שיעור גבוה במידה ניכרת מזה שעליו התבססו תחזיות‬
‫האוכלוסייה של דלה פרגולה(‪ .‬עקב שיעור הפריון הגבוה‪ ,‬אלמלא ההגירה מן העיר‬
‫היתה אוכלוסייה זו גדלה בכ‪ 4.7%-‬אחוזים לשנה‪ .‬זאת לעומת )שוב‪ ,‬ללא הגירה( עלייה‬
‫מקבילה של ‪ 1.2%‬בלבד בקרב האוכלוסייה הכללית‪ .‬העובדה שהאוכלוסייה החרדית של‬
‫ירושלים גדלה בשנים ‪ 2005 -2000‬רק בשיעור של ‪ 2.8%‬לשנה‪ ,‬נובעת מכך שכ‪) 2%-‬נטו(‬
‫מתוכה עזבו את העיר מדי שנה‪ .‬זאת בהשוואה לאחוז אחד בערך של הגירה שלילית‬
‫בקרב האוכלוסייה הכללית באותן שנים‪ .‬זו הסיבה לכך שהיקף ההגירה השלילית של‬
‫החרדים מירושלים גדול במקצת במונחים מוחלטים מזה של האוכלוסייה הכללית‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬התוצאה הסופית היא פער ניכר בשיעור גידול האוכלוסייה היהודית בעיר‪ ,‬של‬
‫כ‪ 2.5%-‬בשנה לטובת האוכלוסייה החרדית‪.‬‬
‫אם מגמות אלו תימשכנה עד ‪ ,2020‬יגיע משקל החרדים באותה שנה לכ‪ 44%-‬מתוך‬
‫האוכלוסייה היהודית של ירושלים‪ .‬בהינתן רמת ההכנסה הפנויה של כל אחת משתי‬
‫האוכלוסיות ביחס לממוצע הארצי ב‪ ,2005-‬יביא שינוי זה כשלעצמו בהרכב האוכלוסייה‬
‫היהודית של העיר )ללא היחלשות יחסית נוספת של אף אחת מן האוכלוסיות( לכך‬
‫שרמת החיים הממוצעת של האוכלוסייה היהודית בירושלים ב‪ 2020-‬תהיה רק ‪83%‬‬
‫מהממוצע הארצי )לעומת ‪ 92%‬ב‪ .(2005-‬אבל אפשר לשער שהמצב אף יהיה חמור יותר‪.‬‬
‫הנסיגה שחלה בעשור האחרון בחוסנה הכלכלי של האוכלוסייה הכללית של העיר נבעה‬

‫‪52‬‬
‫במידה רבה מהגירה שלילית של תת‪-‬אוכלוסיות חזקות‪ .‬סקרים שנערכו מעידים על כך‬
‫שהגירה דיפרנציאלית זו נבעה בין השאר מהיחלשותה הכללית של ירושלים ומעליית‬
‫משקלם המספרי של החרדים בעיר‪ .‬אם אלה אכן גורמים חשובים להגירה דיפרנציאלית‬
‫של אוכלוסייה כללית חזקה‪ ,‬עשוי המשך המגמות הללו להעצים אף יותר את שחיקתה‬
‫הכלכלית של אוכלוסייה זו‪ ,‬הנושאת על גבה את כלכלת העיר‪ .‬אין ספק שזוהי תחזית‬
‫קודרת‪.‬‬

‫השינוי במצבהּ הדמוגראפי והכלכלי של ירושלים‬

‫בעשורים האחרונים‬
‫ירושלים היא כיום הענייה שבעריה הגדולות של ישראל‪ .‬כנקודת‪-‬מוצא להבנת בעיותיה‬
‫של ירושלים מובא באיור ‪ 1‬מדד הכנסה של משפחת שכירים ממוצעת בירושלים בהשוואה‬
‫למספר יישובים אחרים בקרבתהּ )כשהממוצע הארצי הוא ‪ .(100‬ירושלים ממוקמת‬
‫ב‪ 2004-‬באופן משמעותי מתחת לממוצע הארצי )‪ ,(78‬ורחוק מאוד אחרי תל‪-‬אביב )‪.(132‬‬
‫לא תמיד זה היה המצב‪ .‬ב‪ 1995-‬היתה העיר קרובה לממוצע הארצי‪ ,‬ובראשית שנות‬
‫ה‪ 80-‬היה שכר המועסקים בירושלים אף גבוה מזה שבתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫איור ‪ :1‬מדד הכנסה של משפחת שכירים ממוצעת ב‪ 1995-‬וב‪2004-‬‬

‫)הממוצע בישראל = ‪(100‬‬
‫‪180.0‬‬
‫‪166‬‬
‫‪160.0‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2004‬‬ ‫‪151‬‬

‫‪140.0‬‬
‫‪129‬‬ ‫‪132‬‬

‫‪120.0‬‬ ‫‪114‬‬

‫‪100.0‬‬ ‫‪98‬‬

‫‪80.0‬‬ ‫‪78‬‬
‫‪72‬‬
‫‪65‬‬
‫‪60.0‬‬ ‫‪54‬‬

‫‪40.0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20.0‬‬

‫‪0.0‬‬
‫ביתר‬ ‫ירושלים בית שמש בני ברק‬ ‫מעלה‬ ‫גבעת‬ ‫תל אביב‬ ‫מודיעין‬ ‫מבשרת‬
‫עילית‬ ‫אדומים‬ ‫זאב‬ ‫ציון‬

‫מקור‪ :‬ז'ק בנדלק‪ ,‬ממוצעי שכר והכנסה לפי יישוב ולפי מִשתנים כלכליים שונים‪,2004-2003 ;1996-1995 ,‬‬
‫סקרים מס' ‪ ,161‬מס' ‪ ,206‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫‪53‬‬
‫בחלקו הראשון של פרק זה נסקור את הגורמים להידרדרות שחלה במצבהּ הכלכלי‪-‬‬
‫חברתי של ירושלים‪ .‬הידרדרות זו באה לידי ביטוי גם בדירוגים כלכליים‪-‬חברתיים‬
‫של הרשויות המקומיות בישראל שמתפרסמים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫)הלמ"ס(‪ .‬לרשימת היישובים המדורגים נוספו במרוצת השנים יישובים רבים‪ ,‬אך כדי‬
‫לבחון אופק‪-‬זמן גדול ככל האפשר‪ ,‬וכדי לשמור על קבוצת התייחסות קבועה‪ ,‬נבדק‬
‫רק הדירוג של ‪ 46‬העיריות הגדולות בישראל שדורגו כבר ב‪ .1972-‬כפי שנראה באיור‬
‫‪ ,2‬ירושלים ירדה בדירוגים אלה מהמקום ה‪) 17-‬מתוך ‪ (46‬ב‪ ,1972-‬אל המקום ה‪19-‬‬
‫ב‪ ,1995-‬ומשם נפלה אל המקום ה‪ 28-‬ב‪ 1999-‬ואל המקום ה‪ 41-‬ב‪) 2001-‬כשאחריה לפי‬
‫סדר‪-‬יורד‪ :‬עכו‪ ,‬צפת‪ ,‬בית‪-‬שמש ובני‪-‬ברק; ומעליה לפי סדר‪-‬עולה‪ :‬קריית גת‪ ,‬דימונה‬
‫ורמלה(‪ .‬בדירוג המעודכן ל‪ 2003-‬שפורסם לאחרונה‪ ,‬לא חל שינוי נוסף במיקומה של‬
‫ירושלים ביחס לאותן ‪ 46‬ערים‪ ,‬או במיקומן של האחרונות בדירוג )אך מבין הרשויות‬
‫המקומיות האחרות שב‪ 2001-‬דורגו אחרי ירושלים‪ ,‬אור‪-‬עקיבא ושדרות כבר דורגו‬
‫מעליה ב‪ .(2003-‬בולט לעין באיור זה שההידרדרות בדירוגה של ירושלים התחוללה‬
‫כמעט כולה בין השנים ‪ 1995‬ו‪ .2001-‬בשנים אלה ירדה ירושלים מקבוצת הרשויות‬
‫המקומיות באשכול השישי )מלמטה( אל האשכול הרביעי‪.‬‬

‫איור ‪ :2‬דירוג כלכלי‪-‬חברתי של כמה רשויות מקומיות גדולות בישראל‬

‫‪100‬‬
‫‪90‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬
‫‪80‬‬
‫חיפה‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬ ‫ראש העין‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬ ‫בית‪-‬שאן‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫ירושלים‬
‫‪0‬‬ ‫בני‪-‬ברק‬
‫‪1972‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2001‬‬

‫מקור‪ :‬הנתונים ל‪ 1999 ,1995-‬ו‪" :2001-‬אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית כלכלית"‪,‬‬
‫פרסומים מס' ‪ 1222 ,1197 ,1039‬של הלמ"ס; ‪" :1972‬ההרכב החברתי‪-‬כלכלי של יישובים"‪ ,‬משה אגוזי‪,‬‬
‫משרד החינוך ‪.1978‬‬

‫את הסיבות להידרדרות ירושלים ביחס לשאר הערים אפשר לפרק לשניים‪) :‬א( השינוי‬
‫בהרכב האוכלוסייה‪ ,‬ובעיקר עליית משקלן של תת‪-‬אוכלוסיות חלשות )הערבית‬
‫‪54‬‬
‫והחרדית(; )ב( השינוי ברמת החיים של תת‪-‬אוכלוסיות בהשוואה לזו של תת‪-‬אוכלוסיות‬
‫מקבילות בערים אחרות‪.‬‬
‫כדי לתעד את השפעת הגורמים הנ"ל על הידרדרותה היחסית של העיר‪ ,‬נתבסס‬
‫על סקרי הכנסה ועל סקרי כוח‪-‬אדם של הלמ"ס‪ .‬נתונים אלה מאפשרים לבדוק את‬
‫הִשתנות הרכּבהּ של אוכלוסיית העיר לאורך השנים‪ ,‬תוך השוואה להתפתחות הרכּב‬
‫האוכלוסייה במקומות אחרים בארץ‪ .‬חלוקתה המקובלת של אוכלוסיית ירושלים היא‪:‬‬
‫)‪ (1‬המגזר הערבי; )‪ (2‬המגזר החרדי; )‪ (3‬המגזר היהודי הכללי )כולל יהודים דתיים‪/‬‬
‫‪12‬‬
‫מסורתיים לא‪-‬חרדים(‪.‬‬
‫הדירוג הכלכלי‪-‬חברתי של הרשויות המקומיות שמפרסם הלמ"ס‪ ,‬מתבסס על מגוון‬
‫רחב של מאפיינים לאיכות‪-‬חיים‪ .‬בשל אי‪-‬זמינות הנתונים המִנהליים שעליהם מתבסס‬
‫דירוג זה‪ ,‬ניאלץ לאמוד את רמת החיים באמצעות משתנה יחיד שנמסר בסקר ההכנסות‪:‬‬
‫ההכנסה הפנויה לנפש תקנית )לפי התקנון המקובל בביטוח הלאומי(‪ ,‬כשהיא נמדדת‬
‫ביחס לממוצע הארצי‪ .‬איור ‪ 3‬מציג את התפתחות רמת החיים של שלושת המגזרים‬
‫האלה בירושלים ובארץ‪ ,‬בשנים ‪ 1998‬ו‪) 13.2005-‬מהגדרתנו‪ ,‬ממוצע רמת ההכנסה הפנויה‬
‫לנפש תקנית של כלל האוכלוסייה שווה למאה‪(.‬‬

‫איור ‪ :3‬מדד רמת‪-‬חיים של קבוצות האוכלוסייה בירושלים ובארץ ב‪1998-‬‬

‫וב‪) 2005-‬כלל האוכלוסייה = ‪(100‬‬
‫‪140‬‬
‫‪117‬‬ ‫‪122‬‬ ‫סה“כ‬
‫‪120‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪113‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ערבים‬
‫‪100‬‬ ‫‪86‬‬ ‫חרדים‬
‫‪80‬‬ ‫‪76‬‬
‫‪60 58‬‬ ‫יהודים‬
‫‪58‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪47 51‬‬ ‫‪46 45‬‬
‫לא‪-‬חרדים‬
‫‪42‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫ישראל— ‪1998‬‬ ‫ישראל — ‪2005‬‬ ‫ירושלים — ‪ 2005‬ירושלים — ‪1998‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי המחברים מסִקרי‪-‬הכנסות‪.‬‬

‫‪ 12‬גישות שונות לזיהוי "חרדיותו" של משק‪-‬בית יידונו בסעיף הבא‪ .‬אנו מסתמכים בעיקר על ההגדרה‬
‫שפותחה במחקריהם של מ' דהן )‪ (1998‬וא' ברמן )‪ ,(2000‬לפיה בסקר כוח‪-‬אדם ובסקר הכנסות‪ ,‬מזוהה‬
‫משק‪-‬בית כ"חרדי" אם אחד הגברים שבו הצהיר על "ישיבה גבוהה" כמוסד‪-‬לימודיו האחרון‪.‬‬
‫‪ 13‬היינו מעדיפים להתחיל ב‪ 1995-‬או ב‪ ,1990-‬אך נמנענו מכך בשל הקושי להשוות בין ממצאי סקרי‪-‬‬
‫הכנסות לשנים שלפני ‪ ,1997‬לאלה שנעשו מ‪ 1997-‬ואילך )ראו להלן(‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫מנתונים אלה עולה שרמת החיים של כלל אוכלוסיית‪-‬ירושלים ירדה מרמה של ‪85.7%‬‬
‫)ביחס לממוצע הארצי( ב‪ ,1998-‬לרמה של ‪ 75.8%‬ב‪ — 2005-‬דהיינו‪ ,‬נסיגה של כמעט‬
‫‪ 10‬נקודות אחוז תוך שבע שנים בלבד‪ .‬רמת החיים של ערביי‪-‬ירושלים נמוכה במידה‬
‫ניכרת מזו של ערביי‪-‬ישראל‪ .‬גם רמת‪-‬חייהם של החרדים בירושלים נמוכה במידת‪-‬מה‬
‫מזו של החרדים במדינה כולה )כולל ירושלים(‪ .‬עוד ניכר כי מדד רמת החיים היחסית‬
‫של החרדים ושל הערבים במדינה ירד בשנים אלה‪ ,‬וכן גם זה של החרדים בירושלים‪.‬‬
‫אך ערביי‪-‬ירושלים‪ ,‬הקבוצה הענייה מכולן )בפירוק זה(‪ ,‬דווקא שיפרו את רמת‪-‬חייהם‬
‫היחסית במידת‪-‬מה‪ .‬מדד רמת החיים של האוכלוסייה הכללית )היהודית הלא‪-‬חרדית(‬
‫בירושלים ירד מאוד‪ .‬היתרון של ‪ 9.0‬נקודות אחוז שהיה לאוכלוסייה זו ב‪ 1998-‬על פני‬
‫האוכלוסייה המקבילה במדינה‪ ,‬נעלם והפך לחיסרון של ‪ 4.5‬נקודות אחוז ב‪.2005-‬‬
‫להשלמת התמונה נציג בלוח ‪ 1‬השוואה דומה של שיעורי העוני בקרב נפשות‪ ,‬בין‬
‫אותם שלושה מגזרי אוכלוסייה בירושלים ובישראל‪ .‬נתוני סקרי ההכנסות כוללים את‬
‫ערביי‪-‬מזרח‪-‬ירושלים רק מ‪ 1997-‬ואילך; גם עבור המדינה כולה לא ניתן להשוות נתונים‬
‫עד ‪ 1997‬לנתונים מאוחרים יותר‪ ,‬בין השאר משום שעד אז לא נכללו בַּמדגם עצמאים‬
‫וערבים שהתגוררו ביישובים קטנים‪ ,‬וגם לא ערביי‪-‬מזרח‪-‬ירושלים‪ 14.‬משום כך נתרכז‬
‫גם כאן בהשוואת השנים ‪ 1998‬ל‪ .2005-‬מלוח ‪ 1‬ניכר כי שיעור העניים בירושלים גבוה‬
‫בהרבה משיעורם במדינה‪ .‬כמו‪-‬כן ניכר שהעוני בירושלים גדל יותר מאשר במדינה‬
‫כולה‪ 15.‬עונייה החריג של ירושלים נובע ממצבן העגום במיוחד של האוכלוסיות הערבית‬
‫והחרדית‪ ,‬ששיעור העוני בקִרבן עולה על ‪ .60%‬עם זאת‪ ,‬לא עלה כמעט שיעור העוני‬
‫בקרב ערביי‪-‬ירושלים‪ .‬אך לא כן בקרב החרדים בירושלים ובמדינה )ובקרב ערביי‪-‬‬
‫ישראל(‪ .‬נתוני לוח ‪ 1‬מעידים אף הם על שחיקה משמעותית מאוד בקרב האוכלוסייה‬
‫הכללית של ירושלים — משיעור‪-‬עוני נמוך קצת מזה של האוכלוסייה הכללית במדינה‪,‬‬
‫לשיעור‪-‬עוני גבוה יותר באופן משמעותי‪.‬‬

‫‪ 14‬נתוני הביטוח הלאומי באיור ‪ 1‬הם נתונים מִנהליים )שאינם מבוססים על סקר ההכנסות( וכוללים‬
‫את האוכלוסייה הערבית השכירה )המדווחת לביטוח הלאומי(‪ .‬נתוני ההכנסה שנכללים בדירוג הכלכלי‪-‬‬
‫חברתי שהוצג באיור ‪ 2‬לקוחים אף הם מהביטוח הלאומי ולכן אינם סובלים מבעיה כמו זו של סקרי‬
‫כוח‪-‬אדם‪.‬‬
‫‪ 15‬שיעורי העוני בלוח ‪ 1‬חושבו על‪-‬ידנו באופן עצמאי ואינם מתאימים בדיוק לאומדני הביטוח הלאומי‬
‫)למרות שאימצנו לכאורה את אותן הגדרות והתבססנו על אותם קבצים( אך ההבדלים אינם גדולים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אומדני שיעור הנפשות העניות במדינה בסקירות השנתיות של המוסד לביטוח לאומי עבור ‪1998‬‬
‫ו‪ 2005-‬הם ‪ 17.5‬ו‪.24.7-‬‬

‫‪56‬‬
 ‫לוח ‪ :1‬שיעורי‪-‬עוני בקרב נפשות בירושלים‬
‫ובישראל )בסוגריים(‬
‫‪2005‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1990‬‬
‫‪42.8‬‬ ‫‪32.8‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫סה"כ‬
‫)‪(24.7‬‬ ‫)‪(17.9‬‬ ‫)‪(14.9‬‬
‫‪16.1‬‬ ‫‪10.8‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫יהודים לא‪-‬חרדים‬
‫)‪(13.5‬‬ ‫)‪(11.7‬‬ ‫)‪(10.9‬‬
‫‪61.6‬‬ ‫‪44.5‬‬ ‫‪48.9‬‬ ‫חרדים‬
‫)‪(63.1‬‬ ‫)‪(33.2‬‬ ‫)‪(43.1‬‬
‫‪66.7‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪--‬‬ ‫ערבים‬
‫)‪(55.4‬‬ ‫)‪(37.9‬‬ ‫)‪(33.5‬‬

‫מקור‪ :‬עיבודי המחברים מסִקרי הכנסות‪.‬‬

‫חישוב שיעור העוני בעיר תלוי לא רק בשיעור העוני בכל אחד משלושת המגזרים‪ ,‬אלא‬
‫גם בהרכב האוכלוסייה‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬מאחר שסקר‪-‬הכנסות מבוסס על מדגם קטן‪-‬יחסית‪,‬‬
‫הרי שנתוניו על הרכב האוכלוסייה מהימנים פחות מאלה של סקר כוח‪-‬אדם‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫שיעור החרדים בירושלים ב‪ 2005-‬היה ‪ 30.8%‬לפי סקר ההכנסות‪ ,‬בעוד ששיעורם )לפי‬
‫אותה הגדרה בדיוק( היה ‪ 34.8%‬לפי סקר כוח‪-‬אדם )ראו לוח ‪ 5‬להלן(‪ 16.‬שימוש בנתוני‬
‫מִרשם התושבים של הלמ"ס על התפלגות האוכלוסייה בין ערבים ליהודים‪ ,‬ובנתוני סקר‬
‫כוח‪-‬אדם על הרכב האוכלוסייה היהודית בין חרדים ללא‪-‬חרדים‪ ,‬מביא לכך שבין ‪1998‬‬
‫ו‪ 2005-‬ירד מדד רמת החיים של כלל העיר מ‪ 83.1%-‬ל‪) 74.3%-‬במקום מ‪ 85.7-‬ל‪,75.8-‬‬
‫כפי שהצגנו זאת לעיל(‪ .‬במקביל עלה שיעור העוני בירושלים באותן שנים מ‪35.2%-‬‬
‫ל‪) 43.8%-‬בהשוואה לממצא בלוח ‪.(1‬‬
‫את הירידה הכוללת ברמת החיים היחסית של ירושלים בין השנים ‪ 1998‬ל‪2005-‬‬
‫ואת העלייה בשיעור העוני באותן שנים‪ ,‬אפשר לפרק לחמישה מרכיבים בלתי‪-‬תלויים זה‬

‫‪ 16‬מקדמי הניפוח של הלמ"ס מתוכננים להביא את אומדני סך האוכלוסייה היהודית והערבית של העיר‬
‫להיות שווים לאלה של מרשם האוכלוסין‪ .‬אך הם אינם מותאמים ליעד כלשהו באשר להרכב האוכלוסייה‬
‫היהודית‪ .‬שינויים במדגם ובמקדמי הניפוח יכולים אפוא לגרום לשינויים סטטיסטיים באומדן הרכב‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬שהם בגדר טעויות דגימה‪.‬‬

‫‪57‬‬
‫בזה‪ 17.‬תרומת כל אחד מהם לסך הירידה )באחוזים המסתכמים למאה( מוצגת בטבלה‬
‫‪18‬‬
‫הבאה‪:‬‬

‫לוח ‪ :2‬מקורות הירידה ברמת החיים היחסית ועליית שיעור העוני בירושלים‬
‫בין ‪ 1998‬ו‪2005-‬‬

‫מקורות‬ ‫מקורות‬
‫עליית‬ ‫ירידת‬
‫שיעור‬ ‫ההכנסה‬
‫העוני‬ ‫היחסית‬
‫‪23.6%‬‬ ‫‪34.1%‬‬ ‫שינוי בהרכב האוכלוסייה‬
‫)‪(15.0%‬‬ ‫)‪(20.3%‬‬ ‫)‪ (1‬עליית משקל האוכלוסייה הערבית )ע"ח האוכלוסייה הכללית(‬
‫)‪(8.6%‬‬ ‫)‪(13.8%‬‬ ‫)‪ (2‬עליית משקל האוכלוסייה החרדית )ע"ח האוכלוסייה הכללית(‬
‫‪76.4%‬‬ ‫‪65.9%‬‬ ‫שינוי ברמת החיים או בעוני של תת‪-‬האוכלוסיות‬
‫)‪(3.7%‬‬ ‫)‪(-11.2%‬‬ ‫)‪ (3‬ירידה ברמת החיים ועלייה בעוני של האוכלוסייה הערבית‬
‫)‪(44.1%‬‬ ‫)‪(30.2%‬‬ ‫)‪ (4‬ירידה ברמת החיים ועלייה בעוני של האוכלוסייה החרדית‬
‫)‪(28.5%‬‬ ‫)‪(46.9%‬‬ ‫)‪ (5‬ירידה ברמת החיים ועלייה בעוני של האוכלוסייה הכללית‬

‫מקור‪ :‬עיבודי המחברים מסִקרי הכנסות‪.‬‬

‫‪ 17‬תהי ‪ zit‬רמת החיים היחסית של תת‪-‬אוכלוסייה ‪ i‬בשנה ‪ .t‬רמת החיים העירונית היא הממוצע‪:‬‬
‫‪ ,zt = w1tz1t + w2tz2t + w3tz39‬כאשר ‪ wit‬הוא משקל אוכלוסייה ‪ i‬בשנה ‪.t‬‬

‫את ההפרש בין שתי שנים אפשר להציג‪:‬‬

‫= ]‪z1–z0 = [w11z11 + w21z21 + w31z31] – [w10z10 + w20z20 + w3tz30‬‬
‫]‪[(w11 – w10)z1+ (w21 – w20)z2 + (w31 – w30)z3] + [(z11 – z10)w1+ (z21 – z20)w2 + (z31 – z30)w3‬‬

‫כאשר ‪ z i‬ו‪ w i-‬הם ממוצע שתי התקופות של רמת החיים ומשקל כל תת‪-‬אוכלוסייה ‪ .i‬רמת החיים של כל‬
‫קבוצה יכולה להשתנות באופן בלתי‪-‬תלוי‪ ,‬אך לא כך המשקלות שסכומם תמיד אחד‪.‬‬

‫הצבת‪ w3t = 1 – w1t – w2t :‬ברכיב השלישי‪ ,(w31 – w30)z3 ,‬מספקת את נוסחת הפירוק שבה השתמשנו‪:‬‬
‫]‪.z1–z0 = [(w11 – w10)(z1 – z3) + (w21 – w20)(z2 – z3)] + [(z11 – z10)w1+ (z21 – z20)w2 + (z31 – z30)w3‬‬

‫החישוב באחוזים נעשה על‪-‬ידי חלוקת שני האגפים ב‪.z1–z0 :‬‬

‫‪ 18‬לוח ‪ 2‬מבוסס על נתוני ההכנסה היחסית והעוני המגזריים שהופקו מסקרי ההכנסות והוצגו לעיל‪ .‬אך‬
‫את המשקלות באוכלוסייה ביססנו כאן על נתוני האוכלוסייה היהודית והערבית בשנתון הסטטיסטי של‬
‫הלמ"ס‪ ,‬ועל שיעור החרדים באוכלוסייה היהודית שחישבנו מסקרי כוח‪-‬אדם )ראו לוח ‪.(5‬‬

‫‪58‬‬
‫העלייה הקטנה ברמת החיים היחסית של האוכלוסייה הערבית בירושלים‪ ,‬אינה משפיעה‬
‫הרבה על התמונה הכללית ומקזזת רק באופן חלקי את השפעת עליית‪-‬משקלם‪ .‬השינוי‬
‫הכולל בקרב הערבים מסביר אפוא ‪ 9.1%‬מהירידה הכוללת ברמת החיים היחסית של‬
‫ירושלים ו‪ 18.7%-‬מכלל העלייה בעוני‪ .‬עליית משקלם של החרדים וירידת רמת החיים‬
‫היחסית אצלם‪ ,‬מסבירים ‪ 44%‬מהירידה הכוללת ברמת החיים של תושבי ירושלים‪,‬‬
‫ו‪ 52.7%-‬מתוך העלייה הכוללת בשיעור העוני‪ .‬הי ִתרה מוסברת בהיחלשותה של‬
‫האוכלוסייה הכללית‪ 19.‬נציין שלשינוי בהרכב אוכלוסיית העיר יש משקל קטן‪-‬יחסית‬
‫בהסבר הידרדרות העיר‪ ,‬משום שמדובר בנתונים על פרק זמן קצר‪-‬יחסית של שבע שנים‬
‫בלבד‪ ,‬בו אין זה צפוי ששינויים בהרכב האוכלוסייה יהיו גדולים‪.‬‬
‫מכאן ואילך יתרכז עניינו בנסיגתה הכלכלית של ירושלים היהודית בלבד‪ .‬לפי‬
‫שיטת פירוק דומה‪ ,‬אפשר להסביר נסיגה זו כתוצאה משלושה מרכיבים‪ :‬עליית משקל‬
‫האוכלוסייה החרדית הענייה‪ ,‬היחלשות האוכלוסייה החרדית )ביחס לממוצע הארצי(‪,‬‬
‫והיחלשות האוכלוסייה הכללית‪.‬‬
‫רמז המאשר את חשיבות עליית‪-‬משקלה של האוכלוסייה החרדית והתגברות מידת‪-‬‬
‫עונייה‪ ,‬עולה מההשוואה למצבן של הערים החרדיות ביתר‪-‬עִלית ובני‪-‬ברק באיור ‪,1‬‬
‫ומהשקיעה החדה במעמדה של בני‪-‬ברק באיור ‪ .2‬כמו‪-‬כן מעיד על כך דירוגם החברתי‪-‬‬
‫כלכלי של יישובים חרדיים כמו ביתר‪-‬עלית ומודיעין‪-‬עלית‪ ,‬שדורגו ב‪ 2001-‬באשכול‬
‫התחתון — בין עשרת היישובים העניים ביותר במדינה )מתוך ‪ 210‬יישובים( ובתוכם‬
‫היישובים הבדווים רהט ולקיה‪.‬‬
‫עונייה של האוכלוסייה החרדית הוא תופעה ייחודית‪ ,‬שכן זהו עוני‪-‬מרצון אשר נובע‬
‫בעיקר משיעור השתתפות נמוך ביותר בכוח העבודה‪ .‬לפי חישובנו‪ ,‬שיעור ההשתתפות‬
‫של גברים חרדים בירושלים בכוח העבודה‪ ,‬בגיל העבודה העיקרי )‪ (55-25‬בשנת ‪,2005‬‬
‫היה ‪ 28%‬בלבד‪ .‬לשיעור השתתפות נמוך זה‪ ,‬נלווה כושר השתכּרות נמוך‪ ,‬שכן לפי‬
‫ממצאיו של אלי ברמן )‪ (1999‬השכלה חרדית גבוהה אינה תורמת כלל לשכר‪ ,‬וזאת בניגוד‬
‫מוחלט לממצא לגבי השכלה כללית גבוהה‪.‬‬

‫‪ 19‬עלינו לציין שהממצאים מבוססים על מדגם סקר הכנסות‪ ,‬שאינו גדול ביותר ברמה העירונית‪ .‬ייתכן‬
‫שחלק מהתוצאות נובע מכך‪ .‬כאשר ערכנו השוואה דומה בין ‪ 1998‬ל‪ ,2004-‬הסבּירה הירידה ברמת החיים‬
‫של האוכלוסייה הכללית רק ‪ 26%‬מתוך סה"כ הירידה ברמת החיים היחסית של העיר‪ ,‬ועליית משקל‬
‫החרדים וירידת רמת‪-‬חייהם הסבירו ‪ 51%‬מכלל ירידת העיר‪ .‬כדי להבהיר את סדרי הגודל בהם מדובר‪,‬‬
‫וכדי להדגים שהמדובר בירידה בהכנסה ביחס לממוצע הארצי‪ ,‬ולא בירידה בהכנסה‪ ,‬נציין כי ממוצע‬
‫ההכנסה הפנויה לנפש תקנית במדינה היה ‪ 3,167‬ש״ח ב‪ 2004-‬ו‪ 3,337-‬ש״ח ב‪ .2005-‬בקרב היהודים‬
‫הלא‪-‬חרדים בירושלים היו המספרים המקבילים‪ 3,744 :‬ש״ח ו‪ 3,761-‬ש״ח בהתאמה‪ ,‬ובקרב החרדים‬
‫בירושלים‪ 1,514 :‬ש״ח ו‪ 1,523-‬ש״ח בהתאמה‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ממצאינו מעידים גם על היחלשות‪-‬יחסית של האוכלוסייה היהודית‬
‫הכללית )הלא‪-‬חרדית( של העיר — מן הסתם עקב הגירה דיפרנציאלית של החזקים‬
‫יותר שבתוכה אל מחוץ לעיר‪ .‬בי ִתרת סעיף זה ננסה להצביע על כמה מאפיינים של מקור‬
‫חשוב זה לנסיגתה הכלכלית של ירושלים‪ .‬נשווה את תושבי‪-‬ירושלים היהודים הלא‪-‬‬
‫חרדים‪ ,‬עם אלה שבתל‪-‬אביב ונצביע על‪) :‬א( ירידה יחסית בהשכלתה של אוכלוסייה‬
‫זו בירושלים; )ב( עלייה מוחלטת ויחסית בגיל המשכילים )הזדקנות(; )ג( ירידה בשיעור‬
‫ההשתתפות של אוכלוסייה זו בכוח העבודה‪.‬‬
‫בעזרת סקרי כוח‪-‬אדם‪ ,‬נחלק את האוכלוסייה הכללית לשלוש תת‪-‬קבוצות‪3) :‬א(‬
‫השכלה נמוכה )כאשר למשכיל ביותר במשק הבית יש עד ‪ 12‬שנות‪-‬לימוד(; )‪3‬ב( השכלה‬
‫בינונית )‪ 13‬עד ‪ 15‬שנות‪-‬לימוד(; )‪3‬ב( השכלה גבוהה )‪ 16‬שנות‪-‬לימוד ויותר(‪ .‬לוח ‪3‬‬
‫מבהיר את השינויים שחלו בהרכבהּ של האוכלוסייה היהודית בירושלים בהשוואה לזו‬
‫של תל‪-‬אביב‪.‬‬

‫לוח ‪ :3‬הרכב האוכלוסייה היהודית בירושלים ובתל‪-‬אביב ב‪2005-‬‬

‫בהשוואה ל‪) 1980-‬בסוגריים(‬
‫תל‪-‬אביב‬ ‫ירושלים‬ ‫מגזר‬
‫‪1.4%‬‬ ‫‪34.8%‬‬ ‫חרדי‬
‫)‪(3.5%‬‬ ‫)‪(17.2%‬‬
‫‪45.5%‬‬ ‫‪30.0%‬‬ ‫כללי — עד ‪ 12‬שנות‪-‬לימוד‬
‫)‪(69.4%‬‬ ‫)‪(51.5%‬‬
‫‪21.6%‬‬ ‫‪14.9%‬‬ ‫כללי — ‪ 13-15‬שנות‪-‬לימוד‬
‫)‪(9.8%‬‬ ‫)‪(12.4%‬‬
‫‪31.0%‬‬ ‫‪19.7%‬‬ ‫כללי — ‪ +16‬שנות‪-‬לימוד‬
‫)‪(16.1%‬‬ ‫)‪(18.2%‬‬

‫מקור‪ :‬עיבודי המחברים מסִקרי כוח‪-‬אדם‪.‬‬

‫נתוני לוח ‪ 3‬מעידים על כך שמשקל האוכלוסייה החרדית בירושלים )בתוך סך האוכלוסייה‬

‫היהודית( עלה מ‪ 17.2%-‬ב‪ ,1980-‬ל‪ 34.8%-‬ב‪ .2005-‬יתרה מכך‪ ,‬ב‪ 1980-‬היה לירושלים‬
‫יתרון השכלתי ניכר על פני תל‪-‬אביב‪ ,‬אך יתרון זה נעלם לחלוטין עד ‪ .2005‬ב‪ 1980-‬היו‬
‫‪ 30.6%‬מכלל האוכלוסייה היהודית בירושלים בעלי השכלה על‪-‬תיכונית כללית )לא‪-‬‬

‫‪60‬‬
‫חרדית( של ‪ +13‬שנות‪-‬לימוד‪ ,‬ושיעורם באוכלוסייה הכללית היה ‪ .37.3%‬לעומת זאת‬
‫בתל‪-‬אביב היו אז השיעורים המקבילים‪ 25.9% :‬ו‪ 27.1%-‬בלבד‪ .‬הן בירושלים והן בתל‪-‬‬
‫אביב עלתה ההשכלה עם השנים‪ ,‬אך עם זאת נמחק יתרונה ההשכלתי של ירושלים‬
‫על פני תל‪-‬אביב‪ .‬ב‪ 2005-‬היה שיעור בעלי ‪ +13‬שנות‪-‬לימוד )כללי( בירושלים ‪34.6%‬‬
‫מכלל האוכלוסייה‪ ,‬לעומת שיעור מקביל בתל‪-‬אביב של ‪ .52.6%‬אם נגביל את עצמנו‬
‫לאוכלוסייה הכללית‪ ,‬הרי ששיעור זה ב‪ 2005-‬היה בירושלים ‪ ,53.6%‬בדיוק כמו זה‬
‫שבתל‪-‬אביב‪ .‬אולם גם כך פירוש הדבר שהיתרון ההשכלתי הניכר שהיה לירושלים‬
‫ב‪ 1980-‬נעלם‪.‬‬
‫בהרכב האוכלוסייה הכללית חל עוד שינוי חשוב לרעתה של ירושלים‪ :‬האוכלוסייה‬
‫המשכילה המועסקת בירושלים הזדקנה‪ ,‬וזו של תל‪-‬אביב הפכה צעירה יותר‪ .‬תופעה זו‬
‫מוצגת באיור ‪ 3‬המתאר את התפלגות הגילים של אוכלוסייה זו בירושלים ובתל‪-‬אביב‪,‬‬
‫בשנים ‪ 1980‬ו‪.2004-‬‬

‫איור ‪ :3‬התפלגות גיל מועסקים עם ‪ +13‬שנות‪-‬לימוד‪ :‬ירושלים ותל‪-‬אביב‬

‫בשנים ‪ 1980‬ו‪2005-‬‬
‫‪30%‬‬
‫ירושלים — ‪2005‬‬ ‫תל‪-‬אביב — ‪2005‬‬
‫‪25%‬‬ ‫ירושלים — ‪1998‬‬ ‫תל‪-‬אביב — ‪1998‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪15%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪5%‬‬

‫‪0%‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪70‬‬

‫מקור‪ :‬עיבודי המחברים מסִקרי הכנסות‪.‬‬

‫לסיכום סעיף זה נציין שגם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים בגיל העבודה‬
‫העיקרי )‪ 25‬עד ‪ 55‬שנים( בקרב האוכלוסייה הכללית בירושלים‪ ,‬מעיד על היחלשותה‬

‫‪61‬‬
‫של אוכלוסייה זו‪ .‬כפי שניכר מאיור ‪ ,4‬עד ‪ 1995‬היה שיעור ההשתתפות של אוכלוסייה‬
‫זו דומה בירושלים ובתל‪-‬אביב — כ‪ — 88.5%-‬שיעור שייחשב נמוך מאוד בקנה‪-‬מידה‬
‫בינלאומי‪ .‬אך בין ‪ 1999‬ל‪ 2005-‬נפתח פער של כ‪ 5-‬נקודות אחוז בין תל‪-‬אביב לירושלים‪,‬‬
‫בעוד ששיעור ההשתתפות בגיל העבודה העיקרי של יהודים לא‪-‬חרדים בירושלים ירד‬
‫לשפל חריג ביותר של פחות מ‪.85%-‬‬

‫איור ‪ :4‬שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים יהודים לא‪-‬חרדים‬

‫בגיל העבודה העיקרי‬
‫‪92‬‬

‫תל‪-‬אביב‬
‫‪90‬‬

‫‪88‬‬

‫‪86‬‬

‫‪84‬‬

‫‪82‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪80‬‬
‫‪1980‬‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬

‫מקור‪ :‬עיבודי המחברים מסִקרי הכנסות‪.‬‬

‫תחזית דמוגראפית של הרכּב אוכלוסיית ירושלים‬

‫עד ‪2020‬‬
‫על רקע הממצאים שהצביעו על קשר מהותי בין חוסנהּ הכלכלי של ירושלים להרכב‬
‫אוכלוסייתה‪ ,‬נשאף לחזות בסעיף זה את הצפוי להרכב אוכלוסייתה היהודית של‬
‫ירושלים באם תימשכנה המגמות הדמוגראפיות של השנים האחרונות‪.‬‬

‫‪62‬‬
 ‫תחזית דלה פרגולה ונתוני מערכת החינוך‬
‫תחזיות דמוגראפיות של אוכלוסיית העיר עד לשנת ‪ 2020‬נערכו על‪-‬ידי סרגיו דלה‬
‫פרגולה במסגרת "תכנית‪-‬אב אסטרטגית לירושלים — ‪ "2020‬ובהמשך גם במסגרת‬
‫"תכנית המתאר" של העיר מ‪ .2002-‬בתחזיותיו של דלה פרגולה הושם הדגש על מה‬
‫שצפוי לקרות ליחס בין האוכלוסייה הערבית והיהודית‪ .‬התחזיות על השינויים הצפויים‬
‫בהרכבה הפנימי של האוכלוסייה היהודית הוצנעו‪ ,‬בין השאר בכך שהמושג "חרדים" לא‬
‫הוזכר כלל בתחזיותיו‪.‬‬
‫שיטת החיזוי של דלה פרגולה התבססה על זיהוי גיאוגרפי של האוכלוסייה בכל‬
‫אחד מהאזורים הסטטיסטיים של העיר‪ ,‬על‪-‬פי דפוסי הבחירות לכנסת למפלגות דתיות‬
‫)כולל המפד"ל(‪ .‬מאחורי שיטה זו עומדת ההנחה )הסבירה( שקיים מִתאם גבוה בין‬
‫דפוסי הצבעה דתית לכנסת לבין דפוסי פריון‪ .‬האזורים היהודיים חולקו לחמש קבוצות‪:‬‬
‫)‪ (1‬שיעור‪-‬פריון גבוה מאוד )שיעור הצבעה למפלגות דתיות שעולה על ‪ (2) ;(70%‬שיעור‪-‬‬
‫פריון גבוה )שיעור הצבעה של ‪ 40%‬עד ‪ (3) ;(70%‬שיעור‪-‬פריון בינוני )שיעור הצבעה של‬
‫‪ 11%‬עד ‪ (40%‬בחתך חברתי נמוך‪-‬בינוני; )‪ (4‬שיעור‪-‬פריון בינוני )שיעור הצבעה ‪ 11%‬עד‬
‫‪ (40%‬בחתך חברתי בינוני‪-‬גבוה; )‪ (5‬שיעור‪-‬פריון נמוך )שיעור הצבעה למפלגות הדתיות‬
‫עד ‪ ,(11%‬המתפרש כחתך חברתי גבוה‪ .‬נתוני האוכלוסייה של כל אזור סטטיסטי‬
‫התקבלו ממִרשם התושבים לשנת הבסיס‪ ,‬ואלה חוּיצו אל העתיד באמצעות שיעורי‬
‫הגידול שיושמו לכל אחד מחמשת טיפוסי האזורים‪ .‬כך נתקבלו תחזיות עד שנת ‪2020‬‬
‫לכל אזור סטטיסטי‪ ,‬ואלה סוכמו לרמה העירונית‪.‬‬
‫לוח ‪ 4‬מציג את תחזיותיו של דלה פרגולה כפי שהן מובאות בשנתון הסטטיסטי‬
‫לירושלים‪ .‬תחזיות אלה מבוססות על נתוני המרשם של שנת ‪ 2000‬כשנת הבסיס‪,‬‬
‫ועל החלופה העיקרית )מתוך חלופות אחדות של התפתחויות דמוגראפיות אפשריות(‬
‫‪20‬‬
‫המתחשבת בהגירה ומניחה ירידה מסוימת של שיעורי הפריון לאורך זמן‪.‬‬
‫לפי תחזית זו‪ ,‬אוכלוסיית העיר ירושלים תִמנה בשנת ‪ 2020‬כ‪ 959,000-‬נפש‪.‬‬
‫האוכלוסייה היהודית צפויה לִמנות אז ‪ 587,000‬נפש‪ ,‬שהם ‪ 61.2%‬מסך האוכלוסייה‬
‫)וזאת לעומת שיעור של ‪ 71.4%‬בשנת ‪ .(1995‬בתוך האוכלוסייה היהודית יגדל חלקה‬
‫של האוכלוסייה באזורי הפריון הגבוה מאוד )‪ ,(+70%‬אך השינויים בהרכב האוכלוסייה‬

‫‪ 20‬המתודולוגיה של דלה פרגולה מפורטת בכרך "תכנית‪-‬אב אסטרטגית לירושלים ‪ :2020‬הממד הדמוגראפי"‪,‬‬
‫עיריית‪-‬ירושלים‪ ;2003 ,‬אלא ששם שנת הבסיס לתחזית היא נתוני ‪ .1995‬תחזית זו עודכנה לנתוני מרשם‬
‫התושבים של ‪ 2000‬בדו"חות ‪) 2‬מיוני ‪ (2002‬ו‪) 4-‬מאוגוסט ‪ (2004‬של "תכנית‪-‬מתאר מקומית — ירושלים‬
‫‪ ".2000‬בעדכון זה בוצעה הפרדה חדשה של האזורים עם שיעור‪-‬פריון בינוני )עם שיעור הצבעה דתית של‬
‫‪ 11%‬עד ‪ (40%‬וזה המקור לכך שנתוני ‪ 1995‬ו‪ 2005-‬עבור קבוצה זו בלוח ‪ 4‬אינם בני‪-‬השוואה‪.‬‬

‫‪63‬‬
‫היהודית לא יהיו דרמתיים‪ .‬אם נגדיר "חרדים" את אלה המתגוררים באזורים עם שיעור‬
‫הצבעה של ‪ 70%‬ויותר למפלגות הדתיות‪ ,‬הרי שלפי התחזית של דלה פרגולה יעלה משקל‬
‫החרדים באוכלוסייה היהודית של העיר מ‪ 30.7%-‬ב‪ ,2005-‬ל‪ 33.0%-‬ב‪ .2020-‬עם זאת‪,‬‬
‫גידול אוכלוסייתם באותן שנים )‪ (45,700‬יתפוס כ‪ 48%-‬מתוך כלל גידול האוכלוסייה‬
‫היהודית )‪ .(94,700‬לעומת זאת‪ ,‬משקלן של שתי הקבוצות המבוססות יותר בעיר )שתי‬
‫השורות האחרונות בלוח דלעיל( יֵר ֵד )מ‪ 32.8%-‬ל‪ ,(29.2%-‬אך גודלן המוחלט של אותן‬
‫‪21‬‬
‫אוכלוסיות יעלה בכל זאת )מ‪ 158,200-‬ל‪.(171,800-‬‬

‫לוח ‪ :4‬תחזית האוכלוסייה של דלה פרגולה‬

‫)באלפים; בסוגריים‪ :‬אחוזים מקרב היהודים(‬
‫‪2020‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1995‬‬
‫‪958.9‬‬ ‫‪884.0‬‬ ‫‪796.6‬‬ ‫‪723.7‬‬ ‫‪657.5‬‬ ‫‪591.5‬‬ ‫סה"כ תושבים‬
‫‪371.7‬‬ ‫‪334.5‬‬ ‫‪281.8‬‬ ‫‪241.2‬‬ ‫‪208.7‬‬ ‫‪169.0‬‬ ‫אזורים ערביים‬
‫‪587.2‬‬ ‫‪549.5‬‬ ‫‪514.8‬‬ ‫‪482.5‬‬ ‫‪448.8‬‬ ‫‪422.5‬‬ ‫סה"כ אזורים יהודיים‬
‫)‪(100.0‬‬ ‫)‪(100.0‬‬ ‫)‪(100.0‬‬ ‫)‪(100.0‬‬ ‫)‪(100.0‬‬ ‫ואחרים‬
‫‪194.0‬‬ ‫‪176.1‬‬ ‫‪160.9‬‬ ‫‪148.3‬‬ ‫‪123.9‬‬ ‫אזורים ‪+70%‬‬
‫)‪(33.0‬‬ ‫)‪(32.0‬‬ ‫)‪(31.3‬‬ ‫)‪(30.7‬‬ ‫)‪(29.3‬‬
‫‪78.6‬‬ ‫‪72.2‬‬ ‫‪66.0‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪45.2‬‬ ‫אזורים ‪70%-40%‬‬
‫)‪(13.4‬‬ ‫)‪(13.1‬‬ ‫)‪(12.8‬‬ ‫)‪(12.5‬‬ ‫)‪(10.7‬‬
‫‪138.7‬‬ ‫‪130.0‬‬ ‫‪121.0‬‬ ‫‪112.4‬‬ ‫‪171.4‬‬ ‫אזורים ‪40%-11%‬‬
‫)‪(23.6‬‬ ‫)‪(23.7‬‬ ‫)‪(23.5‬‬ ‫)‪(23.3‬‬ ‫)‪(4.06‬‬ ‫חתך נמוך‪-‬בינוני‬
‫‪137.5‬‬ ‫‪134.7‬‬ ‫‪132.2‬‬ ‫‪129.3‬‬ ‫‪55.1‬‬ ‫אזורים ‪40%-11%‬‬
‫)‪(23.4‬‬ ‫)‪(24.5‬‬ ‫)‪(25.7‬‬ ‫)‪(26.8‬‬ ‫)‪(13.0‬‬ ‫חתך בינוני‪-‬גבוה‬
‫‪34.3‬‬ ‫‪32.6‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫‪28.9‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫פחות מ‪) 11%-‬חתך גבוה(‬
‫)‪(5.8‬‬ ‫)‪(5.9‬‬ ‫)‪(6.0‬‬ ‫)‪(6.0‬‬ ‫)‪(6.4‬‬
‫מקור‪ :‬ל‪ 1995-‬שנתון סטטיסטי לירושלים ‪ ;2001/2‬ול‪ 2005-‬ואילך‪ ,‬שנתון סטטיסטי לירושלים ‪;2004‬‬
‫ל‪ 2000-‬ע"פ תכנית המתאר‪.‬‬

‫‪ 21‬נציין שאין זה ברור שדווקא שיעור הצבעה דתית גבוה מ‪) 70%-‬ולא‪ ,‬למשל‪ (60% ,‬הוא מאפיין ראוי‬
‫של אזור חרדי‪ .‬עובדה זו גורמת לכך שאין משמעות רבה להשוואת הגודל האבסולוטי של האוכלוסייה‬
‫החרדית לפי אומדניו של דלה פרגולה לאומדנים שיוצגו להלן‪ .‬עם זאת‪ ,‬השוואת שיעורי השינוי שמתקבלים‬
‫משתי דרכי האמידה היא בעלת משמעות‪ .‬נציין שעל פי תחזיתו של דלה פרגולה‪ ,‬גם אם נסתכל על סך‬
‫האוכלוסייה באזורים עם שיעור הצבעה דתית גבוה מ‪ ,40%-‬לא נקבל שינוי גדול בהרכב האוכלוסייה‪ ,‬שכן‬
‫משקלה היחסי של אוכלוסייה זו יגדל מ‪ 43.2% -‬ב‪ 2005-‬ל‪ 46.4%-‬ב‪.2020-‬‬

‫‪64‬‬
‫התחזית שלנו שונה לחלוטין והיא מציגה תמונה עגומה בהרבה לגבי חוסנה הכלכלי‬
‫הצפוי של ירושלים‪ .‬לפני שנציג תחזית זו נביא נתונים ממקור אחר‪ ,‬ובהם יש כדי להעיד‬
‫שתחזיתו של דלה פרגולה לגבי הרכּב האוכלוסייה היהודית אינה סבירה‪ .‬איור ‪ 5‬מציג‬
‫את התפתחות אוכלוסיית הילדים בירושלים בכיתות א‪-‬ו‪ ,‬על‪-‬פי זרם החינוך‪ :‬חרדי‬
‫)כולל תלמוד‪-‬תורה‪ ,‬עצמאי מיוחד ואחר(‪ ,‬ממלכתי‪ ,‬ממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬ומיוחד )כללי(‪ .‬אפשר‬
‫לראות כי מספר הלומדים בחינוך הממלכתי הולך ויורד מאז ראשית שנות ה‪ 22.80-‬מאז‬
‫אמצע שנות ה‪ 90-‬יורד גם מספר הלומדים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ .‬לעומת שני אלה‪,‬‬
‫עולה מספר תלמידי החינוך החרדי בהתמדה ובאורח דרמתי‪ .‬משקלם של אלה בכלל‬
‫התלמידים היהודים בכיתות א‪-‬ו בעיר עלה מ‪ 13%-‬בתשל"ד )‪ (1974‬ל‪ 56%-‬בתשס"ה‬
‫)‪ .(2005‬להערכתנו‪ ,‬נתונים אלה מבהירים שקיים דבר‪-‬מה בסיסי שגוי ביסוד תחזיותיו‬
‫של דלה פרגולה באשר להרכב העתידי הצפוי של האוכלוסייה היהודית בירושלים‪.‬‬

‫איור ‪ :5‬מספר תלמידים בחינוך היסודי בירושלים )כיתות א‪-‬ו(‬

‫לפי זרם החינוך‬
‫‪40,000‬‬

‫‪30,000‬‬ ‫חרדי‬

‫‪20,000‬‬
‫ממלכתי‬
‫‪10,000‬‬ ‫ממלכתי‪-‬דתי‬

‫‪0‬‬
‫‪1973‬‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪2003‬‬

‫מקור‪ :‬שנתון סטטיסטי לירושלים‪ ,‬שנים שונות‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל )ותיקון המחברים לנתוני‬
‫החינוך החרדי(‪.‬‬

‫שני שיקולים מביאים אותנו להשערה שתחזיתו של דלה פרגולה ממעיטה בגידול‬
‫האוכלוסייה החרדית‪ .‬ראשית‪ ,‬הנחת היסוד שלו היא שלאוכלוסייה שהוא מגדיר כבעלת‬

‫‪ 22‬הנתונים נאספו מהשנתונים הסטטיסטיים של ירושלים‪ .‬בנתונים אלה כולל החינוך היסודי החרדי )על‬
‫כל זרמיו( את כיתות א‪-‬ח )משום שהרפורמה‪ ,‬שהקימה את חטיבות הביניים בחינוך הממלכתי והממלכתי‪-‬‬
‫דתי‪ ,‬לא התבצעה במגזר החרדי(‪ .‬לפיכך בחרנו להציג את מספר התלמידים בחינוך היסודי החרדי כשהוא‬
‫מוכפל ב‪ .0.76-‬בשל הרכב הגילים הלא‪-‬מאוזן של האוכלוסייה החרדית )ראו להלן( יש בכך אומדן חסר‬
‫של מספר התלמידים החרדים בכיתות א‪-‬ו‪.‬‬

‫‪65‬‬
‫"פריון גבוה מאוד" )המועמדת להיות מזוהה כ"חרדית מובהקת"( היה ב‪ 1995-‬שיעור‪-‬‬
‫פריון כולל של ‪ 6.37‬ילדים לאישה‪ .‬בתרחיש המועדף עליו )שתוצאותיו הוצגו לעיל(‪ ,‬יורד‬
‫שיעור זה בהדרגה ל‪ 5.19-‬בשנת ‪ 23 .2020‬אך במחקרן של נורמה גורביץ ואילת כהן‪-‬קסטרו‬
‫)‪ (2004‬נמצא כי ב‪ 2001-‬הפריון הכולל ב"אזורי הגרעין החרדי" במדינה היה ‪ 7.7‬ילדים‬
‫לאישה‪ 24.‬במחקרו של אלי ברמן )‪ (1999‬נאמד שיעור הפריון הכולל בקרב חרדים בישראל‬
‫בשנים ‪ 1996-1995‬ב‪ 7.61-‬ילדים לאישה‪ .‬הנתונים שנציג בסעיף הבא‪ ,‬מסתמכים )כמו‬
‫אומדניו של ברמן( על סקרי כוח‪-‬אדם‪ .‬הם מעידים על כך ששיעור הפריון הכולל בקרב‬
‫החרדים בירושלים לא יָרָד מ‪ 1995-‬עד ‪ ;2005‬שבקרב החרדים בירושלים שיעור הפריון‬
‫הכולל גבוה במידת‪-‬מה מזה של החרדים בשאר המדינה‪ ,‬וכי בקרב החרדים בירושלים‬
‫שיעור הפריון הכולל בשנות ה‪ 2000-‬גבוה מ‪ 8.0-‬ילדים לאישה — שיעור גבוה בהרבה‬
‫‪25‬‬
‫מזה שעליו הסתמכו תחזיותיו של דלה פרגולה‪.‬‬
‫הקושי השני )המסייע אולי להסביר את הראשון( נובע מכך ששיטתו של דלה פרגולה‬
‫מבוססת על הנחה של הומוגניות גיאוגרפית של קבוצות‪-‬אוכלוסייה לפי שיעורי הפריון‪.‬‬
‫היא אינה מתמודדת כראוי עם הִימצאותם של חרדים )בעלי שיעור‪-‬פריון גבוה במיוחד(‬
‫באזורים כלליים‪ ,‬ועם הימצאותם של לא‪-‬חרדים )ובתוכם מסורתיים ודתיים‪-‬לאומיים‬
‫בעלי שיעור‪-‬פריון נמוך‪-‬יחסית‪ ,‬בהשוואה לחרדים( באזורים חרדיים‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫נותנות תחזיותיו אומדן חסר של האוכלוסייה החרדית ואומדן יתר של האוכלוסייה‬
‫‪26‬‬
‫הכללית )הלא‪-‬חרדית(‪.‬‬

‫‪ 23‬ראו תכנית‪-‬אב אסטרטגית ‪ ,2020‬כרך ‪ 2‬עמ' ‪.52‬‬

‫‪ 24‬שיטת זיהוי ה"גרעין החרדי" דומה לזו של דלה פרגולה‪ ,‬ומבוססת על מגורים באזור סטטיסטי‬
‫שבו הצביעו בבחירות לכנסת ‪ 70%‬ויותר למפלגות החרדיות )המפד"ל לא נכללת‪ ,‬כפי שהיה אצל דלה‬
‫פרגולה(‪.‬‬
‫‪ 25‬בד בבד עם ההטיה הניכרת כלפי מטה באומדן הפריון בקרב החרדים‪ ,‬אפשר שאומדניו של דלה‪-‬פרגולה‬
‫מייחסים פריון גבוה מדי ללא‪-‬חרדים )אם כי בקרב אוכלוסייה זו ישנם כנראה הבדלים‪ ,‬לפחות בין דתיים‬
‫לחילונים‪ ,‬שדווקא האומדן שלנו מתעלם מהם(‪.‬‬
‫‪ 26‬גם לעניין זה רלוונטית העובדה שדלה פרגולה לא הבחין בין מצביעי המפד"ל למצביעי המפלגות‬
‫החרדיות לצורך אפיון אזורים סטטיסטיים‪ .‬כדי להדגים את הקושי נבדוק מקרה היפותטי של אזור‬
‫המורכב משתי תת‪-‬אוכלוסיות שמשקלן בנקודת המוצא שווה‪ :‬האחת עם שיעור ריבוי שנתי של ‪4.0‬‬
‫אחוזים לשנה )בקירוב זה של החרדים( והאחרת עם שיעור ריבוי שנתי של ‪ 1.0‬אחוז )בקירוב זה של הלא‪-‬‬
‫חרדים(‪ .‬חיוץ האוכלוסייה על‪-‬פי שיעור הריבוי הממוצע של כלל האוכלוסייה בנקודת המוצא )‪ (2.5%‬על‬
‫פני ‪ 20‬שנה )כמו בתחזית דלה פרגולה המחייצת מ‪ 2000-‬ל‪ ,(2020-‬מניב שהאוכלוסייה תגדל ב‪.63.8%-‬‬
‫אך הבחנה בין שתי תת‪-‬הקבוצות מבהירה שהראשונה תגדל ב‪ 119.1%-‬והשנייה רק ב‪ .22.0%-‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬סך אוכלוסיית האזור תגדל ב‪) 75.5%-‬ולא ב‪ (63.8%-‬ומשקל האוכלוסייה הראשונה יעלה מ‪50%-‬‬
‫ל‪ .65%-‬אמידת שיעור ריבוי ממוצע ממעיטה בשיעור הגידול של תת‪-‬אוכלוסייה עם שיעור‪-‬פריון גבוה‪-‬‬
‫יחסית )קושי דומה ישנו גם בתחזית שנציג להלן‪ ,‬שכן הנחתנו המשתמעת היא שהאוכלוסייה היהודית‬
‫הלא‪-‬חרדית היא הומוגנית מבחינת דפוסי הפריון(‪.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫נתוני רקע לתחזית המוצעת‬
‫בתחזית החלופית המוצעת נבחין באוכלוסייה היהודית של ירושלים רק בשני מגזרים‪:‬‬
‫החרדים והלא‪-‬חרדים‪ .‬הבחנה זו מתבקשת לאור ההבדלים הניכרים כל‪-‬כך בדפוסי‬
‫החיים של שני המגזרים‪ ,‬הנובעים מהעוני שהאוכלוסייה החרדית בוחרת לחיות בו‬
‫ומדפוסי‪-‬פריון ייחודיים של אוכלוסייה זו‪ .‬נתבסס גם על זיהוי שונה של "חרדיוּת" מזה‬
‫של דלה פרגולה — זיהוי ברמת משק הבית‪ ,‬ולא של אזור המגורים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬שנת‬
‫הבסיס לתחזית שלנו היא ‪ ,2005‬ולא ‪ 2000‬כבתחזית של דלה פרגולה‪.‬‬
‫הזיהוי העיקרי של "חרדיוּת" שבו נשתמש )ושעליו התבססו הממצאים בסעיף‬
‫הקודם( הוא הזיהוי שהציעו מומי דהן )‪ (1999‬ואלי ברמן )‪ .(1999‬משק‪-‬בית יוגדר אצלנו‬
‫"חרדי" אם בסקר כוח האדם של הלמ"ס השיב לפחות אחד מבני משק הבית לשאלה‪:‬‬
‫"מהו סוג בית הספר האחרון בו למד או לומד?" בתשובה‪" :‬ישיבה גדולה — לא כולל‬
‫ישיבה תיכונית‪".‬‬
‫סקר כוח‪-‬אדם מתבסס על דגימה אקראית של דירות‪ ,‬ועל התשובות שמתקבלות‬
‫לגבי כל הבוגרים המתגוררים באותן דירות‪ .‬לכל נִדגם מותאם בידי הלמ"ס "מקדם‬
‫ניפוח" המתקן בין השאר עבור אי‪-‬היענות דיפרנציאלית לדגימה של תת‪-‬אוכלוסיות‬
‫שונות‪ .‬בְּסיוע אותם מקדמים אמור המדגם לספק מידע על התפלגות האוכלוסייה כולה‪.‬‬
‫אך משום שמדובר במדגם )אף שהוא גדול למדי( ולא ברישום של האוכלוסייה )כמו‬
‫זה שמתקבל ממרשם האוכלוסייה ומהמפקד(‪ ,‬ישנן טעויות דגימה‪ .‬לפיכך אין לייחס‬
‫משמעות יתרה לשינויים שנתִיים שיכולים לנבוע מתנודות בהרכב המדגם ולא משינויי‪-‬‬
‫אמת של האוכלוסייה‪ .‬התחזית שנציע להלן תתבסס לפיכך על שינויים רב‪-‬שנתיים‬
‫בלבד‪.‬‬
‫לוח ‪ 5‬מציג את אומדני האוכלוסייה היהודית בירושלים שהתקבלו מסקרי כוח‪-‬‬
‫‪27‬‬
‫אדם‪ ,‬תוך הבחנה בין חרדים ללא‪-‬חרדים‪.‬‬

‫‪ 27‬בטור השני מובאים נתוני סך כל האוכלוסייה מתוך פרסומי הלמ"ס )ע"פ מרשם האוכלוסין(‪ .‬נתונים‬
‫אלה מתייחסים לאוכלוסייה בסוף השנה‪ ,‬ואילו נתוני סקר כוח‪-‬אדם מתייחסים לאוכלוסייה במשך‬
‫השנה‪ .‬ביהודים נכללים גם "אחרים" )פרט לנתוני המרשם עד ל‪ .(1990-‬השוואת נתוני האוכלוסייה הלא‪-‬‬
‫חרדית לשנים ‪ 2000‬עד ‪ 2005‬מצביעה על תנודתיות מסוימת שאיננו מבינים את פִּשרהּ‪ .‬אפשר שהיא‬
‫משקפת תנודתיות אמיתית‪ ,‬אך אין זה בלתי‪-‬אפשרי שהיא נובעת מבעיות דגימה ומשיטת קביעת מקדמי‬
‫הניפוח של סקר כוח‪-‬האדם‪.‬‬

‫‪67‬‬
 ‫לוח ‪ :5‬הרכּב האוכלוסייה היהודית בירושלים )באלפים(‬

‫אומדני סקר כוח‪-‬אדם‬ ‫נתוני‬ ‫שנה‬

‫שיעור חרדים‬ ‫לא‪-‬חרדים‬ ‫חרדים‬ ‫סה"כ‬ ‫מרשם‬
‫)אחוזים(‬ ‫סה"כ‬

‫‪16.9‬‬ ‫‪241.3‬‬ ‫‪48.9‬‬ ‫‪290.2‬‬ ‫*‪292.3‬‬ ‫‪1980‬‬

‫‪18.7‬‬ ‫‪264.5‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪325.4‬‬ ‫*‪327.7‬‬ ‫‪1985‬‬
‫‪25.7‬‬ ‫‪282.1‬‬ ‫‪97.6‬‬ ‫‪379.7‬‬ ‫*‪378.2‬‬ ‫‪1990‬‬
‫‪28.3‬‬ ‫‪310.0‬‬ ‫‪122.4‬‬ ‫‪432.4‬‬ ‫‪425.6‬‬ ‫‪1995‬‬
‫‪32.1‬‬ ‫‪302.0‬‬ ‫‪142.6‬‬ ‫‪444.6‬‬ ‫‪448.8‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪31.5‬‬ ‫‪306.3‬‬ ‫‪141.1‬‬ ‫‪447.5‬‬ ‫‪454.6‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪30.1‬‬ ‫‪314.2‬‬ ‫‪135.1‬‬ ‫‪449.2‬‬ ‫‪458.6‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪32.7‬‬ ‫‪304.7‬‬ ‫‪148.3‬‬ ‫‪453.0‬‬ ‫‪464.5‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪31.3‬‬ ‫‪319.8‬‬ ‫‪145.5‬‬ ‫‪465.3‬‬ ‫‪469.3‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪34.8‬‬ ‫‪307.5‬‬ ‫‪164.3‬‬ ‫‪471.8‬‬ ‫‪475.1‬‬ ‫‪2005‬‬
‫מקור‪ :‬הטור השני — שנתוני הלמ"ס‪ ,‬ושנתונים סטטיסטיים לירושלים; יתר הטורים — עיבודי המחברים‬
‫מסקרי כוח‪-‬אדם‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בנתוני הטור השני לשנים ‪ 1980‬עד ‪" — 1990‬אחרים" )בסדר גודל של כ‪ 8,000-‬נפש( נכללים‬
‫בקטגוריה של ערבים‪ ,‬ולא של יהודים‪.‬‬

‫כפי שהראה אלי ברמן‪ ,‬סקר כוח האדם מאפשר גם לחשב את שיעורי הפריון של קבוצות‬
‫אוכלוסייה שונות )שכן נמסרים גיל האם ומספר הילדים בגיל ‪ .(2-0‬מתוך נתוני סקר‬
‫כוח האדם עולה אפוא שבשנת ‪ 48 ,1995‬אחוזים מתוך כלל הלידות של ילדים יהודים‬
‫בירושלים היו בקרב האוכלוסייה החרדית‪ .‬בשנת ‪ ,2000‬שיעור זה כבר הגיע ל‪53-‬‬
‫אחוזים ובשנת ‪ 2005‬ל‪ 56-‬אחוזים‪ .‬נתונים אלה מתאימים טוב למדי לנתוני מערכת‬
‫החינוך שהוצגו לעיל‪ 28.‬בעקבות ברמן‪ ,‬חישבנו גם את שיעור הפריון הכולל בקרב חרדים‬
‫ובקרב יהודים לא‪-‬חרדים‪ ,‬הן בירושלים והן ביתר מקומות היישוב במדינה‪ .‬הממצאים‬
‫מוצגים באיור ‪.6‬‬

‫‪ 28‬נתוני מערכת החינוך לכיתות א‪-‬ו בשנת ‪ 2005‬אמורים להיות בני השוואה לשיעור הלידות ב‪1995-‬‬
‫בערך‪ .‬את העובדה שב‪ 2005-‬שיעור התלמידים החרדים היה ‪) 56%‬ולא ‪ 48‬אחוזים( אפשר להסביר בהגירה‬
‫דיפרנציאלית‪ ,‬וכנראה גם בכך שבמערכת החינוך החרדית לומדים גם ילדים של משפחות שאינן חרדיות‬
‫לפי ההגדרה שאימצנו כאן‪.‬‬

‫‪68‬‬
 ‫איור ‪ :6‬שיעורי פריון כולל בקרב חרדים ולא‪-‬חרדים‪ ,‬בירושלים ומחוץ לה‬
‫‪10‬‬
‫מספר הילדים הממוצע הצפוי לאישה‬

‫‪9‬‬ ‫חרדים בירושלים‬

‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫בימי חייה‬

‫חרדים מחוץ לירושלים‬

‫‪5‬‬
‫‪4‬‬ ‫לא‪-‬חרדים בירושלים‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫לא‪-‬חרדים מחוץ לירושלים‬
‫‪0‬‬
‫‪1995‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2005‬‬
‫מקור‪ :‬עיבודי המחברים מסִקרי כוח‪-‬אדם‪.‬‬

‫הממצא העיקרי הוא פערי‪-‬פריון גדולים מאוד בין האוכלוסייה החרדית לבין האוכלוסייה‬
‫הכללית‪ .‬שיעור הפריון הכולל בקרב לא‪-‬חרדים בירושלים בשנים ‪ 2005-2000‬היה ‪2.55‬‬
‫ילדים לאישה‪ .‬שיעור זה גבוה במקצת מזה של לא‪-‬חרדים במדינה כולה )‪ ,(2.32‬מן‬
‫הסתם מכיוון שבקרב הירושלמים הלא‪-‬חרדים גדול משקלה של האוכלוסייה המסורתית‬
‫הכללית )ובהתאם לקריטריון הזיהוי שלנו‪ ,‬אולי נכללו בה גם משפחות שהן חרדיות‬
‫בפועל(‪ .‬אך שיעור הפריון הכולל בקרב החרדים בירושלים גבוה פי כמה‪ ,‬ובשנים ‪-2000‬‬
‫‪ 2005‬הגיע בממוצע ל‪ 8.2-‬ילדים לאישה‪ .‬כפי שעולה מהאיור לעיל‪ ,‬נראה שבשנים ‪-1995‬‬
‫‪ 2001‬עלה במידת‪-‬מה שיעור הפריון הכולל בקרב החרדים בירושלים‪ .‬ב‪ 2005-2000-‬היה‬
‫שיעור הפריון הכולל אצל החרדים בירושלים גבוה ב‪ 1.1-‬ילדים לאישה מהשיעור בקרב‬
‫חרדים המתגוררים מחוץ לירושלים‪ .‬מהאיור ניכרת גם האפשרות שבשנים ‪2005-2004‬‬
‫ירד שיעור הפריון הכולל בקרב חרדים המתגוררים מחוץ לירושלים )אולי בשל קיצוץ‬
‫קצבאות הילדים(‪ ,‬אך מגמה זו אינה ניכרת )עדיין( בקרב החרדים בירושלים‪.‬‬

‫הזיהוי של חרדים בשיטה שאימצנו‪ ,‬נותן כנראה אומדן חסר שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬על‬
‫כך שהזיהוי שלנו הוא טוב מאוד תעיד העובדה שאומדן הפריון הכולל של חרדים גבוה‬
‫מאוד — כלומר מדובר בקבוצה הומוגנית למדי; וכן תעיד על כך העובדה שהפריון הכולל‬
‫של לא‪-‬חרדים בירושלים שונה מאוד מזה של החרדים‪ ,‬ואינו עולה בהרבה על זה של‬
‫הלא‪-‬חרדים הגרים מחוץ לירושלים‪ .‬עוד תומכים בכך ההבדלים הגדולים מאוד שהצגנו‬

‫‪69‬‬
‫בסעיף הראשון‪ ,‬בין שיעור העוני ורמת החיים של האוכלוסייה שזיהינו כ"חרדים" ושל‬
‫אלה שזיהינו כ"לא‪-‬חרדים"‪.‬‬
‫על‪-‬מנת לבחון את זיהוי החרדים‪ ,‬ניעזר בשיטת זיהוי שונה של "חרדיות"‪ ,‬המבוססת‬
‫על הגדרה עצמית בסקר החברתי של הלמ"ס‪ .‬בסקר זה‪ ,‬שנערך מאז ‪ ,2002‬מתבקשים‬
‫הנדגמים להשיב לשאלה‪" :‬האם אתה )את( רואה עצמך‪ (1) :‬חרדי‪ (2) ,‬דתי‪ (3) ,‬מסורתי‪-‬‬
‫דתי‪ (4) ,‬מסורתי לא כל‪-‬כך דתי‪ (5) ,‬לא דתי?" בלוח ‪ 6‬מוצג אומדן הרכּב האוכלוסייה‬
‫היהודית של ירושלים המתקבל מן הזיהוי של אלה המשיבים את התשובה הראשונה‪,‬‬
‫לעומת אלה המשיבים את שאר התשובות‪ .‬נעיר ששיטת הדגימה של הסקר החברתי‬
‫שונה מזו של סקר כוח‪-‬אדם‪ ,‬שכן הוא מיועד לדגום אזרחים מעל גיל ‪) 20‬ולא דירות(‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬נתוני מדגמי הסקר החברתי )לאחר שימוש במקדמי הניפוח( מספקים‬
‫אומדנים אך ורק עבור האוכלוסייה שגילהּ עולה על ‪ 20‬שנה‪ .‬כדי לתקן זאת‪ ,‬התאמְנו את‬
‫התוצאות לכל מגזר באמצעות הכפלה ביחס שהתקבל מסקרי כוח האדם )בתוך כל מגזר‪,‬‬
‫‪29‬‬
‫בהגדרות לעיל( בין כלל התושבים ובין אלה מתוכם שגילם ‪ 20‬שנה ויותר‪.‬‬

‫לוח ‪ :6‬הרכּב האוכלוסייה היהודית בירושלים לפי הסקר החברתי‬

‫)באלפים(‬

‫שיעור החרדים‬ ‫לא‪-‬חרדים‬ ‫חרדים‬ ‫סה"כ‬ ‫שנה‬

‫)אחוזים(‬
‫‪37.5‬‬ ‫‪287.6‬‬ ‫‪172.5‬‬ ‫‪460.1‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪38.1‬‬ ‫‪276.9‬‬ ‫‪170.2‬‬ ‫‪447.1‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪38.6‬‬ ‫‪289.0‬‬ ‫‪181.5‬‬ ‫‪470.5‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪38.7‬‬ ‫‪276.8‬‬ ‫‪174.9‬‬ ‫‪451.7‬‬ ‫‪2005‬‬

‫מקור‪ :‬עיבודי המחברים מנתוני הסקר החברתי‪ ,‬כמובהר בטקסט‪.‬‬

‫‪ 29‬אפשר שמקדם התיקון שבו נעזרנו‪ ,‬מגזים באוכלוסייה החרדית‪ .‬אם לאלה שרואים עצמם "חרדים" אך‬
‫לא למדו בישיבה גבוהה יש שיעור‪-‬פריון נמוך יותר‪ ,‬הרי שמקדם ההכפלה עבורם צריך להיות קטן יותר‬
‫מזה שבו השתמשנו‪ .‬נבהיר את התיקון שביצענו‪ :‬בנתוני סקר כוח האדם מצאנו שב‪ 2005-‬היה שיעורם‬
‫של אלה בירושלים מעל גיל ‪ 69.34% 20‬באוכלוסייה הכללית‪ ,‬ו‪ 39.78%-‬באוכלוסייה החרדית‪ .‬את אומדן‬
‫האוכלוסייה הכללית )מעל גיל ‪ (20‬של הסקר החברתי‪ ,‬הכפלנו אפוא ב‪ (1/0.6934=) 1.442-‬ואת אומדן‬
‫האוכלוסייה החרדית ב‪.(1/0.3978=) 2.514-‬‬

‫‪70‬‬
‫השוואת הלוחות ‪ 5‬ו‪ 6-‬מאשרת שמשקלה של האוכלוסייה הירושלמית המגדירה את‬
‫עצמה "חרדית" בסקר החברתי‪ ,‬אכן גבוה מן הממצאים שהתקבלו מסקר כוח האדם‪.‬‬
‫אנו מפרשים זאת בכך שיש קבוצה של משקי‪-‬בית המגדירים עצמם "חרדיים" אך אינם‬
‫עומדים בקריטריון של לימוד בישיבה גבוהה )למשל‪ :‬חוזרים בתשובה(‪ ,‬ושקבוצה זו‬
‫גדולה יותר מזו של אלה שלמדו בישיבה גבוהה‪ ,‬אך אינם רואים עצמם "חרדים"‪ .‬ממצא‬
‫זה מאשר כי אל תחזית האוכלוסייה החרדית שנציג להלן יש להתייחס מבחינה זו‬
‫כחסם תחתון‪ ,‬שכן הגדרתנו מתייחסת רק לאוכלוסייה החרדית לפי מבחן מחמיר של‬
‫‪30‬‬
‫חרדיות‪.‬‬
‫הממצא המובהק ביותר העולה משני הסקרים כאחד‪ ,‬נוגע לאוכלוסייה הכללית של‬
‫ירושלים‪ .‬שני הלוחות לעיל מראים שהאוכלוסייה הכללית של ירושלים אינה גדלה מאז‬
‫אמצע שנות ה‪ ,90-‬ואולי אף פוחתת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬האוכלוסייה החרדית גדלה בהתמדה‪.‬‬
‫ממצא זה עלה כזכור גם מנתוני מערכת החינוך )שהם נתונים מִנהליים שאינם כפופים‬
‫לבעיות דגימה(‪ .‬את הירידה הברורה במספרם המוחלט של תלמידים בבתי הספר הלא‪-‬‬
‫חרדיים בעיר‪ ,‬חרף היציבות )או הירידה הקלה( בגודל האוכלוסייה הכללית‪ ,‬אנו תולים‬
‫בהזדקנות אוכלוסייה זו ובעיקר בהגירה דיפרנציאלית של צעירים‪ .‬הגירה דומה של‬
‫צעירים קיימת אמנם גם בקרב האוכלוסייה החרדית )כפי שיוצג בסעיף הבא(‪ ,‬אך אצלם‬
‫שיעור הריבוי הטבעי הוא כה גבוה‪ ,‬עד שהאוכלוסייה כולה גדלה בהתמדה — כולל‬
‫‪31‬‬
‫אוכלוסיית הילדים — כפי שמעידים נתוני מערכת החינוך‪.‬‬

‫‪ 30‬נשוב ונציין כי בנתוני שני הסקרים הללו ישנה תנודתיות מסוימת שקשה להסבירה‪ .‬אפשר אמנם‬
‫שמספר החרדים בעיר ירד בכ‪ 6.6-‬אלף בין ‪ 2004‬ל‪ ,2005-‬כפי שעולה מנתוני הסקר החברתי‪ ,‬אלא שלפי‬
‫סקר כוח‪-‬אדם‪ ,‬באותה שנה מספרם דווקא עלה ב‪ 19-‬אלף‪ .‬להערכתנו‪ ,‬המקור העיקרי להבדלים בין שני‬
‫הסקרים ולתנודתיות בין השנים‪ ,‬הוא בְּשונוּת המדגם ובִמקדמי הניפוח המחושבים בידי הלמ"ס‪.‬‬
‫‪ 31‬בדקנו גם דרך שלישית להגדיר את האוכלוסייה החרדית של ירושלים‪ :‬בהסתמכות על נתוני החינוך‬
‫היסודי‪ .‬הרעיון הוא לזהות משפחה כחרדית אִם ילדיה לומדים בחינוך היסודי החרדי‪ .‬נדגים את שיטת‬
‫החישוב‪ :‬בסקר כוח האדם מצאנו כי ב‪ 2005-‬היו ‪ 21.8%‬מקרב החרדים בירושלים בגילים ‪) 6-14‬כיתות‬
‫א‪-‬ח(‪ .‬את מספר הילדים בחינוך היסודי החרדי בשנה זו )‪ (41,104‬כפלנו אפוא במקדם ‪(1/0.218=) 4.59‬‬
‫כדי לקבל אומדן של ‪ 188,830‬של האוכלוסייה החרדית כולה‪ .‬בהינתן ששיעור הילדים בגילים ‪12-6‬‬
‫)כיתות א‪-‬ו( באוכלוסייה הכללית בירושלים ב‪ 2005-‬היה ‪ ,8.67%‬כפלנו את מספר הילדים בחינוך היסודי‬
‫הממלכתי‪ ,‬הממלכתי‪-‬דתי והמיוחד הלא‪-‬חרדי )‪ (24,538‬במקדם ‪ (1/0.0867=) 11.52‬כדי לקבל אומדן‬
‫‪ 282,789‬של האוכלוסייה הכללית‪ .‬שיעור החרדים באוכלוסייה היהודית המתקבל בדרך זו הוא ‪.40%‬‬
‫כצפוי‪ ,‬שיעור זה הוא גבוה מזה שהתקבל בשתי שיטות האמידה האחרות‪ .‬נציין שבמקרה זה ההטיה‬
‫בשיעור החרדים היא דווקא כלפי מטה‪ :‬אם ישנן משפחות השולחות את ילדיהן לחינוך החרדי‪ ,‬אך אינן‬
‫עונות לקריטריון החרדיוּת בסקר כוח‪-‬אדם )וצפוי שמספר ילדיהן קטן יותר( — הרי שבשיטת הניפוח‬
‫שאימצנו נקבל מקדם ניפוח נמוך מדי ואומדן חסר של האוכלוסייה שאת גודלה ניסינו לאמוד‪.‬‬

‫‪71‬‬
 ‫תחזית אוכלוסיית‪-‬ירושלים המחייצת את המגמות הקיימות‬
‫התחזית שנציע לאוכלוסייה בירושלים‪ ,‬תתבסס על חיוּץ שיעורי הגידול המתקבלים‬
‫מהנתונים שהצגנו בלוח ‪ .5‬מכיוון שהנתונים על סה"כ האוכלוסייה היהודית העולים‬
‫ממרשם התושבים )בטור השני של לוח ‪ (5‬הם אמינים יותר — נסתמך עליהם‪ ,‬אך נשלבם‬
‫עם הנתונים שהתקבלו מסקרי כוח האדם על הרכּב האוכלוסייה )בטור האחרון של‬
‫לוח ‪ .(5‬שיעורי הגידול המתקבלים בדרך זו עבור כל אחת משתי תת‪-‬האוכלוסיות בעיר‪,‬‬
‫מוצגים בלוח ‪.7‬‬

‫לוח ‪ :7‬שיעורי‪-‬גידול שנתִיים של תת האוכלוסיות היהודיות בירושלים‬

‫)באחוזים(‬
‫לא‪-‬חרדים‬ ‫חרדים‬
‫‪-0.02‬‬ ‫‪3.62‬‬ ‫שיעורי גידול שנתי ממוצע ‪ 1995‬עד ‪2000‬‬
‫‪0.32‬‬ ‫‪2.82‬‬ ‫שיעורי גידול שנתי ממוצע ‪ 2000‬עד ‪2005‬‬
‫‪0.15‬‬ ‫‪3.22‬‬ ‫שיעורי גידול שנתי ממוצע ‪ 1995‬עד ‪2005‬‬

‫מקור‪ :‬נתוני לוח ‪ 5‬עבור סך האוכלוסייה )טור שני( ועבור שיעור שני המגזרים )טור אחרון(‪.‬‬

‫מסתבר שחרף התנודות השנתיות‪ ,‬הנתונים החמש‪-‬שנתיים הם יציבים למדי‪ .‬נתונים‬

‫אלה מתחשבים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא רק בילודה ובתמותה‪ ,‬אלא גם בדפוסי ההגירה אל העיר‬
‫וממנה של שתי קבוצות האוכלוסייה‪.‬‬
‫מה שנותר לנו לעשות בסעיף זה הוא לחזות את התפתחות האוכלוסייה עד שנת‬
‫‪ ,2020‬בהנחה ששיעורי השינוי של העבר הקרוב יימשכו‪ .‬באיור ‪ 7‬מוצגים הממצאים‬
‫של סקר כוח האדם לשנים מ‪ 1985-‬עד ‪ 2005‬ונתוני ‪ 2005‬מחוייצים בשיעורי הגידול של‬
‫‪32‬‬
‫החלופה האופטימית מעט יותר בלוח ‪ — 7‬של השנים ‪ 2000‬עד ‪.2005‬‬

‫‪ 32‬מסתבר ששיעור הגידול השנתי בשנים ‪ ,2005-2000‬דומה מאוד לממוצע )פשוט( של שיעורי הגידול‬
‫השנתִיים שהתקבלו לכל אחת מחמש השנים שקדמו לשנים שבין ‪ 2000‬ו‪) 2005-‬כלומר מ‪ 1995-‬עד ‪,2000‬‬
‫מ‪ 1996-‬עד ‪ ,2001‬וכן הלאה(‪.‬‬

‫‪72‬‬
 ‫איור ‪ :7‬התפתחות האוכלוסייה היהודית בירושלים )עד ‪(2005‬‬
‫ותחזית האוכלוסייה‬
‫‪700,000‬‬

‫‪600,000‬‬
‫סה"כ יהודים‬
‫‪500,000‬‬

‫‪400,000‬‬ ‫לא‪-‬חרדים‬
‫‪300,000‬‬

‫‪200,000‬‬
‫חרדים‬
‫‪100,000‬‬

‫‪0‬‬
‫‪1985‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2020‬‬

‫מקור‪ :‬עד ‪ 2005‬נתוני לוח ‪ ,5‬ומ‪ 2006-‬ואילך ע"פ שיעורי השינוי לשנים ‪ 2005-2000‬בלוח ‪.7‬‬

‫נתוני לוח ‪ 8‬יסתמכו על שיעורי הגידול מהשנים ‪ 2000‬עד ‪ ,2005‬תוך התאמת גודל‬
‫האוכלוסייה בשנים ‪ 2000‬ו‪ 2005-‬למה שידוע לנו מנתוני מִרשם התושבים )כפי שעשינו‬
‫בלוח ‪.(7‬‬

‫לוח ‪ :8‬תחזית אוכלוסייתהּ היהודית של ירושלים‬

‫)באלפים‪ ,‬ובסוגריים באחוזים(‬

‫‪2020‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬

‫‪575.6‬‬ ‫‪538.0‬‬ ‫‪504.7‬‬ ‫‪475.1‬‬ ‫‪448.8‬‬ ‫סה"כ יהודים )ואחרים(‬
‫)‪(100.0‬‬ ‫)‪(100.0‬‬ ‫)‪(100.0‬‬ ‫)‪(100.0‬‬ ‫)‪(100‬‬
‫‪250.9‬‬ ‫‪218.4‬‬ ‫‪190.1‬‬ ‫‪165.4‬‬ ‫‪143.9‬‬ ‫חרדים‬
‫)‪(43.6‬‬ ‫)‪(40.6‬‬ ‫)‪(37.7‬‬ ‫)‪(34.8‬‬ ‫)‪(32.1‬‬
‫‪324.7‬‬ ‫‪319.6‬‬ ‫‪314.6‬‬ ‫‪309.7‬‬ ‫‪304.9‬‬ ‫לא‪-‬חרדים‬
‫)‪(56.4‬‬ ‫)‪(59.4‬‬ ‫)‪(62.3‬‬ ‫)‪(65.2‬‬ ‫)‪(67.9‬‬
‫מקור‪ :‬נתוני סך האוכלוסייה ל‪ 2000-‬ול‪ 2005-‬מטור ‪ 2‬לוח ‪ ;5‬חלוקת הסה"כ לשני המגזרים בשנים אלה‬
‫ע"פ השיעור בטור האחרון בלוח ‪ ;5‬חיוץ האוכלוסיות לעתיד מסתמך על שיעור השינוי בלוח ‪ 7‬לשנים‬
‫‪.2005-2000‬‬

‫‪73‬‬
‫תחזית כלל האוכלוסייה היהודית שקיבלנו‪ ,‬מתאימה לזו של דלה פרגולה אך הרכּבהּ‬
‫שונה לחלוטין‪ :‬חיוץ התפתחויות העבר הקרוב פירושו שכמעט כל הגידול באוכלוסייתה‬
‫‪33‬‬
‫היהודית של ירושלים יהיה בקרב החרדים‪.‬‬
‫לפי תחזית זו )בחלופה שבה האוכלוסייה החרדית ג ְדלה בשיעור נמוך יחסית של‬
‫‪ 2.82‬אחוזים והאוכלוסייה הכללית ג ְדלה בשיעור גבוה יחסית של ‪ 0.32‬אחוזים(‪ ,‬שמירת‬
‫דפוסי ההתפתחות של השנים האחרונות תוביל לכך שב‪ 2020-‬יהיו בירושלים ‪ 575.6‬אלף‬
‫יהודים‪ .‬זוהי תוספת של ‪ 100.5‬אלף על אוכלוסיית ‪ .2005‬מתוך התוספת הזו צפויים‬
‫‪ 85.5‬אלף להיות חרדים‪ ,‬ורק ‪ 15.0‬אלף צפויים להיות לא‪-‬חרדים‪ .‬כתוצאה מכך יעלה‬
‫שיעור החרדים באוכלוסייה היהודית מ‪ 34.8%-‬ב‪ ,2005-‬ל‪ 43.6%-‬ב‪ .2020-‬המשך אותן‬
‫המגמות יביא לכך שמשקל החרדים יגיע ל‪ 50%-‬כבר ב‪.2030-‬‬
‫משמעות חיוּץ שיעורי הגידול של השנים האחרונות היא שלא התחשבנו בגורמים‬
‫שונים שיכולים להביא לשינוי שיעורי הגידול‪ .‬בין השאר ייתכן שמחמת הזדקנות‬
‫דיפרנציאלית של האוכלוסייה הכללית )בעיקר(‪ ,‬צפוי שיעור ההִתרבּוּת שלה לרדת‪ .‬אך‬
‫גם לא התחשבנו באפשרות ששיעור הפריון בקרב החרדים יֵרד )כפי שהניח דלה פרגולה‪,‬‬
‫וכפי שאולי מעידים נתוני הפריון בקרב החרדים מחוץ לירושלים בשנים ‪2005-2003‬‬
‫באיור ‪ 6‬לעיל(‪ .‬גם לא התחשבנו באפשרות שיחול שינוי בדפוסי ההגירה‪ .‬כאן סבירים‬
‫שלושה תסריטים‪) :‬א( התגברות עזיבת העיר בקרב לא‪-‬חרדים בשל המשך התחרדותה‬
‫והמשך שקיעתה הכלכלית של העיר‪ ,‬ובסיוע שיפור התחבורה )הרכבת המהירה( שיאפשר‬
‫לעוזבים להמשיך לעבוד בעיר; )ב( התגברות עזיבת החרדים בשל עליית יוקר הדיור‬
‫בעיר; )ג( קליטה של אוכלוסייה לא‪-‬חרדית ניכרת‪ ,‬כגון מפוּני התנחלויות‪.‬‬

‫‪ 33‬בהקשר זה נעיר על עירוב צוֹרם של תחזיות מדעיות אובייקטיביות עם הערכות נורמטיביות על מה‬
‫שרצוי לעיר‪ ,‬במסמכים העירוניים שעסקו בתחזיות האוכלוסייה‪ .‬בראש הסעיף על "ההמלצות העיקריות‬
‫הנובעות מתחזית האוכלוסייה" בתכנית האב האסטרטגית ‪) 2020‬עמ' ‪ ,(14‬נכתב‪" :‬יש לראות בחיוב את‬
‫מגמת גידול האוכלוסייה בירושלים‪ .‬בכך יישמר ואף יגדל משקל העיר מתוך סה"כ האוכלוסייה של‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬מתוך מערך הערים החשובות במזה"ת‪ ,‬ומתוך כלל העם היהודי" )ההדגשה שלנו(‪ .‬באותה‬
‫רוח נקבע בדו"ח המסכם של תכנית המתאר המקומית ירושלים‪ 2000-‬מאוגוסט ‪) 2004‬עמ' ‪" :(202‬יעד‬
‫אוכלוסייה של ‪ 950,000‬תושבים ]לירושלים ב‪ ,2020-‬מתוכם כ‪-‬ששים אחוז‪ ,‬משמע כ‪ ,580,000-‬יהודים[‬
‫‪...‬נגזר מתחזיות דמוגראפיות שהוצגו בתכנית אב אסטרטגית ונבחר לאחר שנבחנו תחזיות אוכלוסייה‬
‫בתרחישים שונים‪ .‬יעד האוכלוסייה שנבחר תואם את תמונת העתיד הרצויה של אבות העיר ותנאי החיים‬
‫הרצויים בה" )ההדגשות שלנו(‪ .‬כך קיבלה תחזיתו הדמוגראפית המועדפת של דלה פרגולה‪ ,‬שנבנתה‬
‫כתחזית אובייקטיבית המחייצת את ההתפתחויות הדמוגראפיות של העבר הקרוב‪ ,‬ממד שונה בתכלית‬
‫של יעד נורמטיבי רצוי‪ ,‬שממנו נגזרות תכניות הפיתוח של העיר‪ .‬לא נידונו כלל השאלות‪ :‬לשם מה דרושה‬
‫לירושלים תוספת אוכלוסייה‪ ,‬ומה הקשר בין גידול האוכלוסייה החזוי והרכּבו לבין איכות החיים של‬
‫תושבי העיר‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫השלמות‪ :‬על ההגירה לירושלים וממנה‬
‫אף שאפשר להניח שדפוסי הפריון העומדים ביסוד התחזית לעיל י ִשתנו בעתיד )ובעיקר‬
‫צפוי לרדת שיעור הפריון בקרב החרדים(‪ ,‬שינויים אלה לא יהיו כנראה גדולים‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬ההגירה אל העיר וממנה מגיבה הרבה יותר מהר לשינויים בנסיבות‪ ,‬וגם קשה‬
‫בהרבה לחיזוי‪ .‬בסעיף זה ננסה להבחין בין דפוסי ההתפתחות הדמוגראפית הנובעים‬
‫מילודה ותמותה מצד אחד ומהגירה מן הצד השני‪ ,‬ונדוּן בהיקף ההגירה השלילית מן‬
‫העיר ובמשמעותה לגבי חוסנה של ירושלים‪.‬‬

‫אמידת השפעת ההגירה באמצעות הדמיית התפתחות אוכלוסיית העיר‬

‫בהיעדר הגירה‬
‫כפי שהצגנו לעיל‪ ,‬נתוני סקרי כוח האדם מאפשרים לאמוד את שיעור הפריון של כל‬
‫תת‪-‬אוכלוסייה‪ .‬השוואת תחזית‪-‬חיוץ המבוססת על נתוני הפריון )תוך התחשבות במבנה‬
‫הגילים ובשיעורי התמותה המקובלים בישראל( למה שהתפתח בפועל בשנים האחרונות‪,‬‬
‫מאפשרת לאמוד את השפעת ההגירה על כל תת‪-‬אוכלוסייה‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬אפשר לערוך הדמיה של התפתחות האוכלוסייה בהיעדר הגירה‪ ,‬בהסתמכות‬

‫על )א( הרכב הגילים של האוכלוסייה בשנת‪-‬בסיס; )ב( שיעורי‪-‬פריון סגוליים )כלומר‬
‫לכל גיל(; )ג( שיעורי‪-‬תמותה סגוליים‪ .‬זאת עשינו עבור כל אחת משתי תת‪-‬האוכלוסיות‬
‫היהודיות של ירושלים‪ ,‬בהתאם לשיעורי הפריון הסגוליים הממוצעים שחישבנו עבור‬
‫השנים ‪ ,2005-2000‬ובהתאם ללוח התמותה של הלמ"ס )ממוצע בקרב יהודים(‪.‬‬

‫הממצא העיקרי שלנו הוא כי שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית הכללית‬

‫בירושלים בשנים הקרובות‪ ,‬בהיעדר הגירה אל העיר או ממנה‪ ,‬אמור להיות ‪ 1.17‬אחוזים‬
‫לשנה‪ .‬שיעור הגידול המקביל בקרב האוכלוסייה החרדית )בהיעדר הגירה( הוא ‪4.72‬‬
‫אחוזים‪ .‬הבדלים אלה נובעים בעיקר מהפערים שנאמדו לעיל בשיעורי הפריון )אף כי הם‬
‫תלויים גם בהרכב הגילים(‪ .‬השוואת שני נתונים אלה לנתונים על השינויים שחלו בפועל‪,‬‬
‫מאפשרת לאמוד את היקף ההגירה )ובכלל זה הגירה מחו"ל ולחו"ל(‪ .‬לפי נתוני לוח ‪7‬‬
‫גדלה האוכלוסייה הכללית בין השנים ‪ 2000‬ו‪ 2005-‬בשיעור שנתי של ‪ 0.31‬אחוזים‪,‬‬
‫ואילו האוכלוסייה החרדית גדלה בשיעור שנתי של ‪ 2.82‬אחוזים‪ .‬מכאן אפשר להסיק‬
‫שמדי שנה עזבו את העיר )עודף עוזבים על מצטרפים(‪ 0.86 :‬אחוזים מקרב הלא‪-‬חרדים‬
‫)שהם ‪ 2,700‬נפשות לשנה בקירוב( ו‪ 1.90-‬אחוזים מקרב החרדים )שהם ‪ 2,800‬נפשות‬
‫לשנה בקירוב(‪.‬‬

‫‪75‬‬
‫להדגמת משמעות הסימולציה שערכנו‪ ,‬מובאים באיור ‪ 8‬ארבעה גרפים המתארים‬
‫את התפלגות האוכלוסייה היהודית בירושלים ב‪ 2005-‬לפי גיל )מ‪ 0-‬עד ‪ .(50‬בריבועים‬
‫מוצגת האוכלוסייה הכללית‪ ,‬ובעיגולים — האוכלוסייה החרדית‪ .‬בקו עבה )ובנקודת‬
‫סימון מלאה( מתוארת התפלגות האוכלוסייה בפועל )לפי נתוני סקר כוח האדם של‬
‫‪ ,(2005‬ובקו דק )ובנקודות‪-‬סימון ריקות( מוצג אומדן התפלגות הגילים של אותן‬
‫אוכלוסיות ל‪ 2005-‬שהתקבל באמצעות הסימולציה הדמוגראפית שערכנו‪ ,‬בהסתמך על‬
‫האוכלוסייה בפועל של שנת ‪ 2000‬ועל ההנחה בדבר היעדר הגירה‪.‬‬

‫איור ‪ :8‬התפלגות האוכלוסייה לפי גיל בשנת ‪ :2005‬חרדים ולא‪-‬חרדים‪:‬‬

‫נתונים בפועל לעומת סימולציה משנת ‪ 2000‬ואילך בהיעדר הגירה‬
‫‪9,000‬‬
‫‪8,000‬‬
‫לא‪-‬חרדים‬
‫‪7,000‬‬ ‫נתונים בפועל‬
‫‪6,000‬‬ ‫סימולציה‬
‫‪5,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪3,000‬‬ ‫חרדים‬
‫‪2,000‬‬ ‫נתונים בפועל‬
‫‪1,000‬‬ ‫סימולציה‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪50‬‬
‫גיל‬
‫מקור‪ :‬עיבוד המחברים על‪-‬פי סקר כוח אדם של הלמ״ס‪.‬‬

‫הממצא הראשון הבולט באיור ‪ 8‬הוא התלילות הרבה יותר של התפלגות הגילים בקרב‬
‫האוכלוסייה החרדית‪ .‬תלילות זו היא תוצאה של שיעור הפריון הגבוה‪ .‬עוד ניכר באיור זה‬
‫כי בקרב ילדים עד גיל ‪ 12‬עולה מספר החרדים על מספר הלא‪-‬חרדים‪ ,‬באופן התואם את‬
‫ממצאי הנתונים של מערכת החינוך )ומאפשר גם לעמוד על המגמות הצפויות במערכת‬
‫החינוך(‪.‬‬
‫השוואת הנתונים בפועל לאלה שקיבלנו מההדמיה‪ ,‬מאפשרת לבדוק את תוצאות‬
‫ההגירה בכל קבוצת‪-‬גיל‪ .‬בפרט מאפשרת הסימולציה לראות שההגירה נטו אינה אחידה‬
‫בקבוצות הגיל השונות‪ .‬עבור האוכלוסייה שהיתה ב‪ 2005-‬מעל גיל ‪ 37‬בערך‪ ,‬דומות‬
‫תוצאות ההדמיה באופן כללי לממצא בפועל‪ ,‬כך שאפשר לומר שבגילים אלה ההגירה‬

‫‪76‬‬
‫מן העיר ואליה מאוזנת בכל אחת משתי קבוצות האוכלוסייה‪ .‬בקבוצות הגיל ‪ 19-15‬יש‬
‫הגירה נטו אל תוך העיר אצל החרדים‪ ,‬אך בקבוצות הגיל ‪ 28-20‬וכן ‪ 9-0‬יש הגירה נטו‬
‫ניכרת אל מחוץ לעיר‪ .‬באוכלוסייה הכללית מתרכזת ההגירה נטו אל מחוץ לעיר בגילים‬
‫‪ 36-29‬וכן אצל ילדים בגילים ‪ .9-0‬אפשר לשער שבקבוצת הגילים ‪ ,28-18‬מתאזנת‬
‫עזיבתם של ירושלמים צעירים על‪-‬ידי כניסת סטודנטים לירושלים‪ ,‬אך אפילו מקור זה‬
‫של כניסת צעירים אל העיר אינו מחפה על התופעה הכללית של עזיבת צעירים‪.‬‬
‫משום שהסימולציה מתחילה משנת ‪ 2000‬ומניחה שלא היתה כל הגירה‪ ,‬הרי שחלק‬
‫מהילדים בגילים ‪ 4-0‬שעזבו את העיר לפי איור זה‪ ,‬הם ילדים שנולדו למעשה במקום‬
‫אחר‪ ,‬לאחר שהוריהם עזבו כבר את ירושלים‪ .‬לפי הדמיה זו‪ ,‬בין השנים ‪ 2000‬ל‪2005-‬‬
‫עזבו את העיר כ‪ 15,000-‬חרדים וכ‪ 12,000-‬לא‪-‬חרדים )כאשר במניין זה נכללו בשתי‬
‫האוכלוסיות ילדים שנולדו מחוץ לעיר להורים שנטשו אותה באותן שנים(‪ .‬אם נניח‬
‫שכחצי מהילדים בגילאי ‪ 4-0‬אכן נולדו לאחר שהוריהם עזבו את העיר‪ ,‬נקבל שההגירה‬
‫נטו מהעיר באותן חמש שנים היתה כ‪ 11,500-‬חרדים וכ‪ 10,000-‬לא‪-‬חרדים‪.‬‬

‫ההגירה העירה וממנה — סקירת הממצאים והמניעים‬

‫סוגיית ההגירה לירושלים וממנה נידונה בשורה של מחקרים שנערכו במכון ירושלים‬
‫לחקר ישראל‪ .‬המקור העיקרי של הנתונים על הגירה פנימית הוא קובץ שינוי הכתובות‬
‫של מרשם האוכלוסין‪ .‬נתונים אלה מאפשרים לזהות את האזור הסטטיסטי של הכתובת‬
‫הקודמת ושל זו החדשה‪ ,‬ואת גילם של אלה ששינו את כתובתם‪ ,‬אך אין הם מספקים‬
‫נתונים על השכלתם‪ ,‬הכנסתם‪ ,‬תעסוקתם או מניעיהם של אלה העוזבים את ירושלים‬
‫או משתקעים בה‪ .‬לענייננו כאן‪ ,‬זיהוים של המהגרים כחרדים או כלא‪-‬חרדים‪ ,‬מתבסס‬
‫על זיהוי האזורים הסטטיסטיים של מקור ויעד ההגירה )כך‪ ,‬כל מי שמהגר מירושלים‬
‫לביתר‪-‬עלית או מביתר‪-‬עלית לירושלים‪ ,‬ייחשב לחרדי; אך לצורך זה פחות ברור מעמדה‬
‫של בית‪-‬שמש‪ ,‬למשל‪ ,‬שכחמישית מתושביה הם חרדים(‪ .‬נתונים אלה מתפרסמים בשנתון‬
‫הסטטיסטי לירושלים‪.‬‬
‫בדרך זו אפשר לזהות כי בשנת ‪ ,2003‬מתוך מאזן הגירה שלילי כולל של כ‪5,000-‬‬
‫נפש‪ ,‬כמחצית היו חרדים‪ .‬עם זאת‪ 2003 ,‬היתה שנה של הגירה שלילית נמוכה במיוחד‪,‬‬
‫וממוצע ההגירה השלילית בעשור האחרון עמד על ‪ 6,200‬נפש לשנה‪ .‬נתונים אלה תואמים‬
‫היטב את האומדן שקיבלנו באמצעות ההדמיה שבסעיף הקודם‪ ,‬הן באשר לסך היקף‬
‫ההגירה השלילית מן העיר והן באשר להרכבהּ‪ .‬גם הגיל הצעיר של ההגירה‪-‬נטו תואם‬
‫היטב את ממצאי ההדמיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין ספק שלגישה הישירה למדידת ההגירה יש‬

‫‪77‬‬
‫יתרונות רבים על פני השיטה שהוצגה לעיל‪ .‬אחד מיתרונות אלה הוא היכולת להבחין‬
‫בין הגירה פנימית לחיצונית )מחו"ל ולחו"ל(‪.‬‬
‫לענייננו היה חשוב לברר אם נסיגתה של האוכלוסייה הכללית של ירושלים נובעת‬
‫בעיקרה מהגירה שלילית דיפרנציאלית‪ ,‬כפי שטענּו לעיל‪ ,‬או לחלופין שהאוכלוסייה‬
‫העוזבת אינה שונה מבחינה כלכלית מזו הנשארת‪ ,‬כך שלנסיגת אוכלוסייה זו בעיר יש‬
‫סיבות אחרות‪ .‬על שאלה חשובה זו אין בידינו להשיב‪ .‬כרקע לדיון בשאלה המהותית‬
‫שתידון בתת‪-‬הסעיף הבא — בדבר משמעות ההגירה לגבי חוסנהּ של ירושלים — נסכם‬
‫כאן ממצאים נוספים של מחקרים מלפני כעשור‪ ,‬שבדקו באמצעות שאלונים את המניעים‬
‫להגירה השלילית מן העיר‪.‬‬
‫שלמה חסון ועמירם גונן )‪ (1997‬שאלו מִדגם של תושבים בירושלים על הגורמים‬
‫שמביאים אותם לשקול את עזיבת העיר‪ .‬במחקר אחר שאלו מאיה חושן וישראל קמחי‬
‫)‪ (1998‬תושבים שעזבו את ירושלים לכמה מערי הלוויין שלה‪ ,‬לסיבות עזיבת העיר —‬
‫ראו פירוט נוסף של ממצאיהם בלוחות הנספח במחקרם המשותף עם מוטי קפלן )‪.(2000‬‬
‫חרף ההבדל הניכר בדרך בחירת הנשאלים‪ ,‬משלימים הממצאים של שני המחקרים‬
‫היטב זה את זה‪ .‬חסון וגונן ביקשו מהנשאלים לציין את הגורמים שאולי ישפיעו עליהם‬
‫לעזוב את העיר בחמש השנים הקרובות‪ .‬מבין החילונים היו ‪ 60%‬שציינו גורם כזה‪ ,‬אך‬
‫מבּין החרדים ציינו רק ‪ 20%‬גורם כלשהו שיביאם לעזוב את העיר )מבין המסורתיים‬
‫והדתיים ציינו ‪ 31%‬גורם שכזה(‪ .‬מכלל החילונים שציינו גורם לעזיבת העיר‪ ,‬הגורם‬
‫העיקרי שצוין )ע"י ‪ (40%‬היה יחסי חרדים‪-‬חילונים‪ .‬הגורם השני היה תעסוקה )‪;(24%‬‬
‫הגורם השלישי היה יחסי יהודים‪-‬ערבים )‪ .(13%‬רק ‪ 8%‬מתוכם ציינו את בעיית הדיור‬
‫כשיקול העיקרי שיביאם לעזוב את העיר‪ .‬במחנה החרדי התמונה הפוכה )עם תוצאות‪-‬‬
‫ביניים אצל המסורתיים והדתיים(‪ .‬בקרב החרדים שציינו גורם עיקרי שאולי יביאם‬
‫לעזוב את העיר‪ ,‬ציינו ‪ 56%‬את בעיית הדיור‪ 16% ,‬את בעיית התעסוקה‪ 12% ,‬ציינו יחסי‬
‫יהודים‪-‬ערבים‪ ,‬ורק ‪ 4%‬ציינו את יחסי חרדים‪-‬חילונים כסיבה לעזיבה‪ .‬המרואיינים‬
‫נשאלו גם על יעדים אפשריים לעזיבת העיר‪ .‬בקרב החרדים ציינו ‪ 89%‬יעדים ביישובי‪-‬‬
‫לוויין של ירושלים‪ ,‬אך בקרב החילונים ציינו רק ‪ 30%‬יישובים בקרבת העיר ו‪63%-‬‬
‫ציינו יעדים מחוץ למטרופולין ירושלים )בעיקר בסביבת תל‪-‬אביב(‪ .‬היתר ציינו אפשרות‬
‫להגר לחו"ל‪.‬‬
‫לעומת חסון וגונן‪ ,‬ששאלו אנשים שגרים עדיין בירושלים ושוקלים לעזבה‪ ,‬שאלו‬
‫קמחי וחושן אנשים שכבר עזבו את ירושלים‪ .‬מחקרם מעלה את הממצא שבקרב החרדים‬
‫ישנה למעשה סיבה אחת ויחידה לעזיבת העיר‪ :‬יוקר הדיור‪ .‬נראה שיוקר הדיור הוא גם‬
‫השיקול הדומיננטי שמגביל אותם מפני מימוש שאיפתם לשוב להתגורר בירושלים‪ ,‬שכן‬

‫‪78‬‬
‫רק ‪ 10%‬מתוכם השיבו שאינם רוצים לשוב לירושלים‪ ,‬ואילו ‪ 53%‬השיבו שהם רוצים‬
‫או רוצים מאוד לשוב לירושלים‪ 34.‬המצב שונה מאוד בקרב הלא‪-‬חרדים‪ ,‬ובעיקר בקרב‬
‫אלה שעזבו למבשרת‪-‬ציון ולמעלה‪-‬אדומים‪ ,‬שהם היישובים היחידים בנתוניהם של‬
‫קפלן‪ ,‬קמחי וחושן שאותם אפשר לתאר כיישובים עם "אוכלוסייה חזקה"‪ .‬גם אצלם‬
‫תפסה בעיית הדיור )ובעיקר השאיפה לשפר את איכותו‪ ,‬הרצון לבית צמוד‪-‬קרקע‪ ,‬ויוקר‬
‫הדיור( מקום ראשון‪ ,‬אך לא בלעדי‪ .‬מחירי‪-‬דיור גבוהים בירושלים צוינו כגורם החשוב‬
‫ביותר לעזיבה רק בקרב ‪ 30%‬מאלה שעברו למבשרת‪-‬ציון‪ 14% .‬בלבד הביעו שם רצון‬
‫לשוב העירה ו‪ 60%-‬ציינו במפורש כי הם אינם רוצים לחזור לירושלים‪ .‬זאת ועוד‪ :‬לפי‬
‫קמחי וחושן )‪ 67% (1998‬מקרב העוזבים למבשרת‪-‬ציון ציינו את יחסי חרדים‪-‬חילונים‬
‫בירושלים כמניע חשוב או חשוב‪-‬מאוד לעזיבת העיר‪ .‬כמחצית ציינו את איכות החינוך‬
‫כגורם חשוב או חשוב‪-‬מאוד שהביאם לעבור מירושלים למבשרת‪-‬ציון או למעלה‪-‬‬
‫אדומים‪.‬‬
‫אף שלא ברור איזה משקל יש לייחס להסברים שאנשים מספקים‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬למעשיהם‬
‫או לתכניותיהם לעתיד — הערכות דומות מועלות תדיר לגבי מניעי נטישת העיר‪ .‬בעוד‬
‫שבשנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬משכה ירושלים אוכלוסייה חזקה‪ ,‬התהפך הגלגל מאז שנות ה‪.90-‬‬
‫נראה שבעוד שבעבר נשארו מרבית בוגרי התיכון היוקרתיים של העיר להתגורר בה‬
‫בבגרותם‪ ,‬אין זה עוד המצב השורר כיום‪ .‬צעירים אלה נוטשים את העיר בטענה שהיא‬
‫מסַפּקת להם את איכות החיים שבה הם חפצים‪ ,‬ומתוך תחושה שהעיר הולכת‬ ‫אינה ְ‬
‫ומתחרדת‪ ,‬הולכת ומידרדרת וגורלה נחרץ‪.‬‬

‫בִּמקום סיכום‪ :‬משמעות שאלת ההגירה מן העיר‬

‫הניתוח שהבאנו עד כאן מבהיר עד כמה חשוב שלא להתייחס אל ההגירה השלילית‬
‫מן העיר בצורה גורפת‪ .‬מבחינת חוסנהּ הכלכלי של העיר ראוי במיוחד להכיר בעובדה‬
‫שהגירת האוכלוסייה החרדית ליישובים שבהם הדיור זול יותר‪ ,‬היא לא רק תופעה‬
‫טבעית‪ ,‬אלא גם תופעה רצויה לעיר — אולי אחת התופעות העיקריות שתוכלנה לעצור‬
‫את שקיעתה‪ .‬נזכיר בהקשר זה גם את אוּמדניו של דהן )‪ ,1999‬לוח ‪ (1‬שהאוכלוסייה‬
‫החרדית הענייה של ירושלים היא נטל תקציבי ישיר על שאר אוכלוסיית העיר‪ .‬לפי‬
‫אומדן זה‪ ,‬ב‪ 1995-‬זכתה האוכלוסייה החרדית ל‪ 27.5%-‬מסך ההוצאה העירונית )ללא‬
‫תשלומי‪-‬ריבית(‪ ,‬אך סיפקה רק ‪ 9%‬מתשלומי הארנונה למגורים‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי אומדנו‬
‫‪ 34‬נתונים אלה מבוססים על לוחות ‪ 4‬ו‪ 5-‬בנספח של קפלן‪ ,‬קמחי וחושן‪ .‬מבין אלה שעזבו לביתר‪-‬עלית‪,‬‬
‫העלו רק ‪ 3.1%‬את בעיית יחסי חילונים‪-‬חרדים כגורם החשוב ביותר שהביאם לעזוב את ירושלים‪ ,‬ויותר‬
‫מ‪ 90%-‬ציינו את הקושי במציאת דיור בירושלים‪.‬‬

‫‪79‬‬
‫של דהן‪ ,‬ב‪ 1995-‬סובסדו החרדים בירושלים ישירות על‪-‬ידי האוכלוסייה הלא‪-‬חרדית‬
‫בשיעור כולל של ‪ 18.5%‬מהתקציב העירוני‪.‬‬
‫להערכתנו אין עיר בעולם שתשאף להתרחב באמצעות הגדלת‪-‬משקלהּ של אוכלוסייה‬
‫ששיעור העוני שלה עולה על ‪ ,60%‬ובייחוד כשמדובר על עוני‪-‬מרצון ועל ציבור המטיל‬
‫עצמו בצורה מוּדעת על כתפי האחרים‪ .‬כפי שהראו הממצאים לעיל‪ ,‬יוקר הדיור בעיר‬
‫הוא הגורם הדומיננטי המניע אוכלוסייה זו לעקור למקומות מחוץ לירושלים‪ ,‬בהם‬
‫הדיור יקר פחות )והוא גם המעכב את שובם של חרדים שהיגרו לערי הלוויין כמו‬
‫ביתר‪-‬עלית(‪ .‬לפיכך אין לראות ביוקר הדיור בעיר תופעה בלתי‪-‬רצויה‪ .‬מבחינה זו נראה‬
‫שאחד הגורמים הממשיכים לסייע בהידרדרותה הכלכלית של בירת‪-‬ישראל הוא מערכת‬
‫תמריצים מעוּותת אשר פוטרת משפחות עניות עם ילדים רבים מתשלומי ארנונה‪ ,‬גם‬
‫כשהן מתגוררות בדירות יקרות‪.‬‬
‫בתוך האוכלוסייה הלא‪-‬חרדית שעזבה את העיר‪ ,‬ראוי להבחין‪ ,‬לפחות מבחינה‬
‫עקרונית‪ ,‬בין שתי קבוצות )אף שכאן ההבחנה הרבה פחות ברורה(‪ .‬חלק אחד נטש‬
‫את העיר בשל התפוגגות הרצון לחיות בה )כפי שקרה כנראה לעוזבים למבשרת‪-‬ציון(‪,‬‬
‫ואפשר לשער שמרבית העוזבים האלה לא נשארו בערי הלוויין של ירושלים‪ .‬אך לפי‬
‫אומדני מכון ירושלים‪ ,‬כמחצית מאלה שעזבו את ירושלים בעשור האחרון עברו להתגורר‬
‫בערי‪-‬לוויין במטרופולין ירושלים‪ ,‬תוך שהם ממשיכים לעבוד בעיר ולהתבסס על שירותי‬
‫המסחר והתרבות שלה‪ .‬אפשר לשער שאצל מרביתם אין מדובר בהתפוגגות הרצון לחיות‬
‫בעיר‪ ,‬אלא )כפי שהעלו הממצאים של קמחי וחושן( באטרקטיביות של דיור מרווח יותר‬
‫ומחירים נמוכים יותר בפרברים‪ ,‬כחלק מתופעת הפרבור המוכרת בעולם‪.‬‬
‫תופעה דומה של התמעטות האוכלוסייה כתוצאה ממעבר לפרברים היתה נחלתן של‬
‫הרבה ערים גדולות בעולם‪ .‬תופעה זו היתה למעשה ההתפתחות האורבאנית החשובה‬
‫ביותר בעשורים הראשונים שאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כשאוכלוסייה חזקה חיפשה‬
‫איכות‪-‬חיים בבתים צמודי‪-‬קרקע בפרברים ובערי‪-‬לוויין‪ .‬התופעה לא נתפסה תמיד‬
‫כמזיקה לעיר הפנימית‪ ,‬אך בעשורים האחרונים הגיעו מתכננים אורבאניים להכרה כי‬
‫תופעת הפרבור פוגעת בעיר המרכזית ובאיכות הסביבה‪ ,‬והיא אינה רצויה‪ .‬במקביל‬
‫החל בהרבה ערים גדולות בעולם תהליך של חזרת אוכלוסייה חזקה אל מרכזי הערים‬
‫)בין השאר מחמת עלוּת הזמן הגבוהה של הנסיעה לעבודה בעיר הפנימית(‪ .‬תהליך דומה‬
‫התרחש בתל‪-‬אביב‪ ,‬שאוכלוסייתה התמעטה לאורך שנים רבות‪ ,‬עד שהתאוששה בשנים‬
‫האחרונות‪.‬‬
‫ההגירה של אוכלוסייה עובדת מירושלים אל הפרברים ואל ערי הלוויין )כמו מעלה‪-‬‬
‫אדומים( אינה מעידה כשלעצמה על בעיות במידת האטרקטיביות של העיר‪ ,‬אך היא‬
‫‪80‬‬
‫אינה פועלת לטובתה‪ .‬תושבי יישובי הלוויין תורמים את חלקם ביצירת ביקוש לתרבות‬
‫ולמסחר בירושלים‪ ,‬אך יציאתם מירושלים מביאה לירידת רמת בתי הספר בעיר בדרך‬
‫שפוגעת באיכות החיים של אלה הנותרים בה‪ .‬העוזבים לערי הלוויין גם מתחרים עם‬
‫תושבי העיר על מקומות‪-‬עבודה‪ ,‬על מקומות‪-‬חנייה ועל תשתית התחבורה‪ ,‬ובמקביל הם‬
‫אינם משלמים מסים עירוניים‪ .‬השוואה לתל‪-‬אביב בעניין זה מעידה שאחד הקשיים‬
‫החשובים שעומדים בפני ירושלים הוא שחלק גבוה במיוחד ממקורות התעסוקה בעיר‬
‫הוא המגזר הציבורי — שאינו משלם מסים לעירייה — שלא כמו החברות העסקיות‬
‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬אשר מעסיקות רבים מתושבי ערי הלוויין של תל‪-‬אביב אך מכניסות לקופת‬
‫העירייה מסים בהיקף ניכר‪ ,‬לרווחת תושבי העיר‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬הקושי האמיתי שעומד בפני ירושלים הוא התפוגגות הרצון לחיות בה‬
‫בקרב חלק גדל והולך של האוכלוסייה החזקה בעיר‪ ,‬והרצון לעבור ולגור בה בקרב‬
‫אוכלוסייה חזקה מחוץ לעיר‪ .‬קושי זה בא לידי ביטוי בולט בקרב צעירים שעברו לאזור‬
‫המרכז בכלל ולתל‪-‬אביב בפרט‪ .‬לא מחירי הדיור הם שמביאים אוכלוסייה זו לעזוב‬
‫את ירושלים‪ ,‬אלא איכות מקורות התעסוקה ואיכות החיים הכוללת‪ .‬מנגנונים אחדים‬
‫מעצימים את התופעה‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬נטישת אוכלוסייה חזקה מקטינה את איכות בתי‬
‫הספר ומעודדת גם את האחרים לנטוש‪ .‬התגברות תחושת האיום מפני השתלטות חרדית‬
‫על העיר )שאינה בלתי‪-‬מוצדקת(‪ ,‬והחרדה מפני המשך הידרדרותה הכלכלית של העיר‪,‬‬
‫יכולים אף הם להעצים את התהליך ולהביא לקריסתה הכלכלית של העיר‪.‬‬

‫ערים אחרות בעולם )ובתוכן תל‪-‬אביב( הצליחו להחזיר לחיקן אוכלוסייה חזקה‪.‬‬
‫אין ספק שהמפתח להצלת ירושלים טמון בהגברת האטרקטיביות של החיים בעיר בעיני‬
‫אוכלוסייה עובדת ומשכילה‪ .‬אך תל‪-‬אביב והערים האחרות שהצליחו בכך‪ ,‬לא נאלצו‬
‫להתמודד עם בעיה פנימית כה מיוחדת ומורכבת כמו בעיית ההתחרדות‪ .‬אין לנו ספק‬
‫שהגבּרה יזומה של היצע הדיור בעיר אינה חלק מהפתרון‪ ,‬ושהפתרון נעוץ כולו בצד‬
‫הביקוש‪ :‬בהגברת הרצון לחיות בעיר בקרב אוכלוסייה חזקה ועובדת‪ .‬הוזלת הדיור‬
‫בעיר‪ ,‬ובעיקר בניית שכונות חדשות וייעודיות לאוכלוסייה החרדית‪ ,‬תעקר את התהליך‬
‫העיקרי שיכול למנוע את המשך המגמות המבטיחות את המשך שקיעתה הכלכלית‬
‫של ירושלים‪ .‬מבחינה זו גם מֵיזמים של דיור ייעודי לאוכלוסייה העובדת לא יועילו‪,‬‬
‫משום שצפוי שחלק ניכר מן הדיירים שיגיעו אליהם יפַנו דירות אחרות בעיר ויגרמו‬
‫להוזלתן‪ .‬יש להכיר גם בכך שכל בנייה נוספת בערי הלוויין הלא‪-‬חרדיות של ירושלים‬
‫)כמו מבשרת‪-‬ציון‪ ,‬מעלה‪-‬אדומים‪ ,‬צור‪-‬הדסה ושורש( מחבלת באפשרות שהעיר תצליח‬
‫לשמור בתוכה אוכלוסייה חזקה‪.‬‬

‫‪81‬‬
‫ספק בעינינו אם כוחות פנימיים בעיר יוכלו לעמוד בפרץ ולשנות את המגמות‬
‫הקיימות‪ .‬דרושה לכך מנהיגות שונה לחלוטין; נדרש ריכוז של המאמץ הלאומי ונדרשת‬
‫התמודדות עקבית של רץ למרחקים ארוכים‪ .‬השנים הקרובות הן שנות‪-‬חירום לירושלים‪,‬‬
‫ובהן ייקבע גורלה לשבט או לחסד‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫גורביץ‪ ,‬נ'‪ ,‬כהן‪-‬קסטרו‪ ,‬א'‪ ,‬החרדים‪ :‬תפרוסת גיאוגרפית ומאפיינים דמוגראפיים‪ ,‬חברתיים‬
‫וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל ‪ ,2001-1996‬הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה‪ ,‬מארס ‪.2004‬‬
‫דהן‪ ,‬מ'‪ ,‬האוכלוסייה החרדית והרשות המקומית — חלק א‪ :‬התחלקות ההכנסות בירושלים‪,‬‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪.1998 ,‬‬
‫דהן‪ ,‬מ'‪ ,‬האוכלוסייה החרדית והרשות המקומית — חלק א‪ :‬השפעת הרכב האוכלוסייה בירושלים‬
‫על תקציב העירייה‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.1999 ,‬‬
‫חסון‪ ,‬ש'‪ ,‬גונן‪ ,‬ע'‪ ,‬המתח התרבותי בין יהודים בירושלים‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪,‬‬
‫‪.1997‬‬
‫קמחי‪ ,‬י'‪ ,‬חושן‪ ,‬מ'‪ ,‬עיר חדשה בהרי ירושלים‪ :‬צור הדסה — עיר או יישוב קהילתי?‪ ,‬מכון‬
‫ירושלים לחקר ישראל‪.1998 ,‬‬
‫קפלן‪ ,‬מ'‪ ,‬קמחי‪ ,‬י'‪ ,‬חושן‪ ,‬מ'‪ ,‬הרי ירושלים ושפלת יהודה‪ :‬מדיניות שימור ופיתוח בר קיימא‪,‬‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪.2000 ,‬‬
‫"‪Berman, E., "Sect, Subsidy and Sacrifice: An Economist's View of Ultra-Orthodox Jews,‬‬
‫‪Quarterly Journal of Economics, August 2000, 905-953.‬‬

‫‪82‬‬
 ‫ירושלים — עיר עתירת‪-‬ידע‪:‬‬
‫תעשיות עתירות‪-‬ידע‪ ,‬מחקר‪ ,‬חינוך גבוה‬
‫ובריאות‬
‫ניר בן‪-‬אהרון‪ ,‬נעמי סולומון והדר סמואל‬

‫תקציר‬
‫פרק זה יתמקד בדרכים להגדלת היצע העבודה לאוכלוסייה חזקה ומשכילה שירושלים‬
‫כה זקוקה לה‪ .‬נתמקד בשלושה סקטורים המעסיקים שיעור גבוה של עובדים בעלי‬
‫השכלה אקדמית או על‪-‬תיכונית‪ :‬סקטור ההשכלה הגבוהה כמעסיק )שהרחבתו היא‬
‫המנוף העיקרי בפרויקט זה‪ ,‬והיא צפויה להשפיע על התפתחות העיר גם מעבר להגדלת‬
‫מספר המועסקים(; סקטור תעשיית העִלית )היי‪-‬טק(‪ ,‬וסקטור בתי החולים והמחקר‬
‫הרפואי הנובע מהם‪ .‬בסקטור ההשכלה הגבוהה ובסקטור בתי החולים יש לירושלים‬
‫הִתמחות‪ ,‬ואחוז המועסקים בהם גבוה בעיר מן הממוצע בישראל‪ .‬בסקטורים אלה‬
‫יש למנף את היכולת הקיימת ולחזק את הִתמחותם‪ ,‬כך שישמשו גם תושבים החיים‬
‫מחוץ לירושלים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬סקטור תעשיית העִלית קטן בירושלים בהשוואה לאזורים‬
‫אחרים בארץ‪ ,‬וקיים פוטנציאל רב להרחבתו בהתבסס על תוצרי ההון האנושי והמחקר‬
‫של שני הסקטורים האחרים‪.‬‬
‫האוניברסיטה העברית היתה מאז ומתמיד הגורם המרכזי בסקטור ההשכלה‬
‫הגבוהה בירושלים‪ .‬היא מכשירה עד היום כשני שלישים מבעלי התארים האקדמיים‬
‫בירושלים‪ .‬צמיחת המכללות שאפיינה את ישראל בעשור האחרון והכפילה את כמות‬
‫הסטודנטים בארץ‪ ,‬כמעט שפסחה על ירושלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוועדה לתכנון ולתקצוב )ות"ת(‬
‫כמעט שלא אִפשרה לאוניברסיטה העברית לגדול בשנים האחרונות‪ .‬כתוצאה משני‬
‫תהליכים אלה ירדה ירושלים מרמת‪-‬הכשרה של כ‪ 22%-‬מבעלי התארים בישראל בשנת‬
‫‪ ,1985‬ל‪ 11%-‬בשנת ‪ .2005‬בכך איבדה העיר את הבכורה בתחום מרכזי וחשוב ביכולת‬
‫ההתחדשות שלה‪ .‬האוניברסיטה העברית עברה בשנים האחרונות תהליך התייעלות‬
‫שצִמצם את היקף המועסקים בה — דבר הפוגע ביכולתה למשוך אוכלוסייה חזקה‬
‫המבקשת תעסוקה‪ ,‬ופוגע ביכולתה להרחיב את מספר התלמידים במחלקות המבוקשות‪.‬‬
‫כדי שהאוניברסיטה העברית תמשיך להיות מוסד מוביל במערכת ההשכלה הגבוהה‪,‬‬
‫עליה לבצע תהליך של התחדשות ולרענן את סגל המורים‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫החזרת מרכזיוּתהּ של ירושלים בתחום ההשכלה העל‪-‬תיכונית‪ ,‬מחייבת השקעות‬
‫משמעותיות‪ .‬על‪-‬פי החישוב שעשו זילכה‪ ,‬כהן ומוסק )‪ ,(2006‬תידרש תוספת של כ‪110-‬‬
‫מיליון ש״ח בשנה כדי להכפיל את מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים‬
‫עד שנת ‪ .2020‬שינוי זה צפוי להגדיל את התעסוקה במוסדות להשכלה גבוהה בכ‪5,000-‬‬
‫מִשרות‪ .‬הגדלה זו כוללת גם יוזמות כמו הקמת קולג' בינלאומי בחסות האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪.‬‬
‫כדי להגדיל את הביקוש של סטודנטים ללימודים בירושלים‪ ,‬תידרש השקעת‬
‫משאבים בהגדלת האטרקטיביות ובשיווק מערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים‪ .‬בתחום‬
‫זה יש יתרונות לשיתוף‪-‬פעולה בין המוסדות השונים של ההשכלה הגבוהה בירושלים‪.‬‬
‫לצורך התיאום והשיווק מומלץ להקים גוף מטה מתאם‪ .‬בפרק זה מובאת דוגמה למטה‬
‫כזה שהוקם באזור אורסונד‪ ,‬הכולל את הערים קופנהגן ולונד‪.‬‬
‫שִגשוגה של עיר משכילה טמון לרוב ביכולתה ליצור אשכולות תעשייתיים המבוססים‬
‫על הקֶשר בין מוסדות ההשכלה והמחקר הפועלים בה לבין תעשיות העִלית‪ .‬בירושלים‬
‫נראים היום ניצנים של אשכול בתחומי הבִּיוֹ‪-‬בריאות )בִּיו‪-‬מֶד(‪ ,‬אם כי יש עוד מקום רב‬
‫לפיתוחו‪ .‬אחת הסיבות לחוסר ההצלחה ליצור בירושלים תרבות של קשרי אקדמיה‪-‬‬
‫תעשייה‪ ,‬היא הפער הטכנולוגי הניכר בעיר‪ .‬בירושלים כמעט שאין הכשרה אקדמית‬
‫בהנדסה טכנולוגית החיונית לתעשיות העִלית‪ .‬הקמת המכללה להנדסה בירושלים צמצמה‬
‫את הפער במידת‪-‬מה‪ ,‬אולם ירושלים סובלת עדיין ממחסור בהכשרת מהנדסים‪ ,‬מכיוון‬
‫שרוב החברות מבקשות לגייס עובדים מיומנים בעלי ניסיון תעשייתי‪ .‬בהיעדר מסה‬
‫מספקת של חברות גדולות שיעסיקו בוגרים מייד בתום לימודיהם ויעניקו להם ניסיון‬
‫בעבודה‪ ,‬לא יצליחו מוסדות ההשכלה הפועלים בעיר לסגור בעצמם את הפער במתכונת‬
‫הנוכחית‪ .‬במקומות אחרים בעולם בהם נוצרה בעיה דומה‪ ,‬כמו למשל בקיימברידג'‬
‫)אנגליה(‪ ,‬התגברו על מיעוט המהנדסים בעזרת תכניות‪-‬השמה מיוחדות שהשאירו באזור‬
‫אחוז גבוה של בוגרי הנדסה ושילבו אותם בתעשייה‪ .‬תכניות כאלו מקנות למהנדסים‬
‫ניסיון עוד בזמן הלימודים )סטאז'( ומגדילות את סיכוייהם להישאר בעיר ולעבוד באותן‬
‫חברות בהן החלו לעבוד במהלך הלימודים )קאופמן‪ ,‬בנדל‪ ,‬מלחי‪ ,‬סולומון‪.(2007 ,‬‬
‫תחום חדש ומתפתח בתעשיית העִלית הוא תחום "המדיה החדשה"‪ .‬לצד הסקטור‬
‫האקדמי יושב בירושלים הריכוז הגדול ביותר בארץ של בתי‪-‬ספר לאמנויות‪ ,‬בהם‬
‫לומדים יותר ממחצית הסטודנטים לאמנויות בארץ‪ .‬אוכלוסייה זו‪ ,‬הנוטה להגר מן העיר‬
‫בתום לימודיה מחוסר תעסוקה מתאימה‪ ,‬היא אוכלוסייה משכילה‪ ,‬חזקה ויצירתית‪.‬‬
‫לאוכלוסייה זו יש פוטנציאל גבוה להשתלב במקצועות התוכן של תעשיות העִלית‪ ,‬ולכן‬
‫יש מקום לעודד תעשיות כאלו בירושלים )קאופמן ואחרים‪.(2007 ,‬‬

‫‪84‬‬
‫כמה נושאים שהִקשו עד כה על פיתוח תעשיית‪-‬עִלית נמצאים כיום בתהליך שיפור‪:‬‬
‫)‪ (1‬הפער הטכנולוגי מצטמצם בעקבות הקמת המכללה להנדסה בירושלים; )‪ (2‬הנגישות‬
‫לירושלים‪ ,‬ובמיוחד לאזור תעשיית העִלית בהר‪-‬חוצבים‪ ,‬השתפרה עם פתיחת כביש ‪9‬‬
‫בכניסה הצפונית לירושלים‪ ,‬ותשתפר עוד יותר עם הפעלת הרכבת המהירה לירושלים;‬
‫)‪ (3‬אזור התעשייה בהר‪-‬חוצבים עובר בימים אלה תנופת‪-‬פיתוח משמעותית‪ ,‬ואם‬
‫המערכת התכנונית תשכיל לעצבו נכונה‪ ,‬יש סיכוי שהוא יהפוך ללִבּה החי והפועם של‬
‫תעשיית העִלית בירושלים‪.‬‬

‫כדי להגדיל את תעשיית העִלית ואת מספר המועסקים בה‪ ,‬אנו ממליצים‪:‬‬
‫)‪ (1‬להפנות תקציבים ומשאבי‪-‬תכנון להר‪-‬חוצבים כדי לחזקו כמרכז לתעשיית היי‪-‬‬
‫טק בירושלים‪ .‬כ"כ אנו ממליצים לצמצם חסמים ולהסיר מכשולים מדרכּם של מפעלים‬
‫הפועלים באזור זה ‪ −‬כגון קשיי נגישות ‪ −‬ולהוסיף לאזור רובד של פעילויות רוחביות‬
‫)כגון בתי‪-‬מסחר ובתי‪-‬קפה( שיחזקו את האטרקטיביות שלו כמקום נוח לאינטראקציה‬
‫ולהחלפת מידע פורמאלי ובלתי‪-‬פורמאלי; )‪ (2‬עקב הירידה בתקציבי הסיוע הממשלתיים‬
‫לתעשייה בירושלים )כתוצאה מן הירידה בהקצבות מרכז ההשקעות בתמ"ת(‪ ,‬יש‬
‫להפנות תקציבים ייעודיים למשיכת מִפעלים לירושלים‪ .‬לשם כך רצוי להכין תכניות‬
‫גמישוֹת ויצירתיות‪ ,‬כגון שדולה למשיכת מפעלים נבחרים מרחבי העולם; הטבות זמניות‬
‫למפעלים העוסקים בנושאים שיש להם העדפה בירושלים; הטבות בתחומים בהם נתגלע‬
‫כשל משמעותי )כדוגמת ההטבות שנותנת הרשות לפיתוח ירושלים ]הרל"י[ למהנדסים‬
‫‪35‬‬
‫העוברים להתגורר בעיר(‪.‬‬
‫בשנים האחרונות החלו בתי‪-‬חולים בירושלים לפתח שירותים נלווים‪ ,‬כמו פיתוח‬
‫מרפאות חיצוניות‪ ,‬טיפול בחולים מחו"ל )תיירות‪-‬מרפא( ומסחר בידע מחקרי‪ .‬תחומים‬
‫אלה יאפשרו לפתח ולהגדיל את הפעילות והתעסוקה בבתי החולים‪ ,‬ואנו ממליצים‬
‫לתמוך בהם‪ .‬תמיכה כזו פירושה הסרת חסמים מִנהליים )כמו הסרת המגבלה על מספר‬
‫המיטות שמשרד הבריאות מטיל על בתי החולים( וסיוע לפרויקטים ייחודיים כמו‬
‫הפארק הביו‪-‬רפואי בהדסה עין‪-‬כרם‪.‬‬
‫המלצה נוספת קשורה לסינרגיה בין שלושת הסקטורים הנידונים בדו"ח‪ ,‬והיא קוראת‬
‫להקים גוף )מִנהלת‪ ,‬מרכז או חברה( בעל תקציבים וסמכויות‪ ,‬שיתמחה בפיתוח קשרים‬
‫אקדמיים‪-‬טכנולוגיים‪-‬תעשייתיים בירושלים‪ .‬הסינרגיה שתיווצר בעקבות קשרים אלה‪,‬‬

‫‪ 35‬לעבודה צורף תיאור פעילויות ותכניות שנעשו בקיימברידג' ובאורסונד‪ ,‬כדוגמה לפעילויות שניתן‬
‫ללמוד מהן וליישם את חלקן גם בירושלים‪.‬‬

‫‪85‬‬
‫תמנף את הסיוע הציבורי כך שכל אחד מן הסקטורים שהוזכרו לעיל יתרום לסקטורים‬
‫האחרים‪ .‬גוף זה יפעל גם לשיווק ולעידוד מפעלים וחברות היי‪-‬טק להתמקם בירושלים‪,‬‬
‫יתאם ביניהם ויסייע בפתרון בעיות מול הרשויות המקומיות‪ ,‬יעודד פיתוח תכניות‬
‫משולבות בין התעשייה לבין האקדמיה ובתי החולים‪ ,‬וייצור נקודות‪-‬מפגש בין‪-‬תחומיות‬
‫שאינן נוצרות מעצמן‪ .‬רצוי שגוף זה יוכל לפעול בצורה גמישה ויצירתית‪ ,‬ושתקציבו‪ ,‬או‬
‫שכר העובדים בו‪ ,‬יהיה תלוי במידת הצלחתו בעידוד התעשייה בירושלים‪.‬‬
‫בעבודה זו הוגדרו יעדים להגדלת המועסקים בירושלים עד שנת ‪ ,2020‬בכל אחד מן‬
‫הסקטורים שנבדקו‪ .‬בסקטור האקדמי מדובר בגידול של ‪ 40%‬במספר המועסקים —‬
‫סה"כ גידול של ‪ 5,000‬משרות — רובן המכריע מיועדות לבוגרי ‪ 13‬שנות‪-‬לימוד ומעלה‪.‬‬
‫היעד בסקטור תעשיות העִלית הוא הכפלת מספר המועסקים‪ ,‬שפירושה תוספת ‪11,000‬‬
‫מועסקים‪ ,‬מהם כ‪ 8,500-‬בוגרי ‪ 13‬שנות‪-‬לימוד ומעלה‪ .‬בסקטור בתי החולים היעד הוא‬
‫הגדלת מספר המועסקים בהתאם לגידול האוכלוסייה‪ ,‬ובנוסף לכך עוד ‪ 1000‬מועסקים‬
‫בשירותים הנוספים — סה"כ גידול של כ‪ 8,000-‬מועסקים‪ ,‬מתוכם כ‪ 6,000-‬בוגרי ‪13‬‬
‫שנות‪-‬לימוד ומעלה‪ .‬עמידה ביעדים אלה תוסיף לירושלים כ‪ 24,000-‬משרות — מתוכן‬
‫כ‪ 20,000-‬בעלי ‪ 13‬שנות‪-‬לימוד ומעלה‪ .‬בפרק שלהלן נדוּן ביעדים ובאמצעי המדיניות‬
‫שיאפשרו להשיג אותם‪.‬‬

‫רקע‬
‫פרק זה מתמקד בביקוש הנמוך למִשרות לבעלי תואר אקדמי או לבעלי השכלה על‪-‬‬
‫תיכונית )מעל ‪ 13‬שנות‪-‬לימוד( בירושלים‪ .‬אוכלוסייה זו מוגדרת במחקר "אוכלוסייה‬
‫חזקה" שיש לה נטייה מובהקת להשתתף בשוק העבודה ולהשיג משכורות גבוהות מן‬
‫הממוצע‪ .‬שוק העבודה בירושלים מִתקשה להציע בשנים האחרונות מִשרות מתאימות‬
‫בהיקף משמעותי לאוכלוסייה חזקה כזו‪ .‬תכונה זו של שוק העבודה המקומי היא אחד‬
‫הגורמים המשמעותיים ביותר להגירה השלילית של אוכלוסייה חזקה מן העיר‪ ,‬והוא‬
‫אחד המחסומים לשינוי שימשוך אוכלוסייה צעירה ומשכילה להשתקע בעיר‪ .‬הגדלת‬
‫היצע המִשרות לאוכלוסייה משכילה‪ ,‬היא תנאי הכרחי למשיכת אוכלוסייה חזקה לעיר‬
‫וּמנוף העשוי להביא לשינוי המגמה השלילית שתוארה לעיל‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות באיור ‪ ,1‬ירושלים שמרה ושומרת עדיין על אחוז גבוה של תושבים‬
‫משכילים )בעלי ‪ +13‬שנות‪-‬לימוד( ביחס לישראל כולה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפער שהִקנה לירושלים‬
‫יתרון יחסי בתחום זה הלך והצטמצם בהתמדה לאורך שנות ה‪ ,90-‬בעיקר בתחום‬

‫‪86‬‬
‫התארים הגבוהים )שנתון סטטיסטי לירושלים‪ .(2005-1991 ,‬במידה שמגמה זו תימשך‪,‬‬
‫צפוי שיעור האוכלוסייה המשכילה בירושלים להשתוות לשיעורהּ הארצי בשנת ‪.2014‬‬

‫איור ‪ :1‬אחוז האוכלוסייה בעלת ‪ +13‬שנות‪-‬לימוד בישראל ובירושלים‬

‫‪50‬‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪91‬‬
‫‪92‬‬
‫‪93‬‬
‫‪94‬‬
‫‪95‬‬
‫‪96‬‬
‫‪97‬‬
‫‪98‬‬
‫‪99‬‬
‫‪00‬‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪03‬‬
‫‪04‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫ישראל‬ ‫ירושלים‬ ‫פער ההשכלה בין ירושלים לישראל‬

‫מקור‪ :‬עיבוד של מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬מתוך השנתונים הסטטיסטיים לירושלים בשנים ‪2004-1991‬‬
‫בהוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬

‫מטרת פרק זה היא לבחון את שוק העבודה הירושלמי ולבוֹר דרכים להגדלת שיעור‬
‫המִשרות המוצעות בו לאוכלוסייה חזקה‪ ,‬כִּכלי למשיכתה לבוא לחיות ולעבוד בעיר‪.‬‬

‫מיקוד הבדיקה בשלושה ענפים‬

‫מכיוון שתחום התעסוקה הוא רחב ביותר‪ ,‬התמקדנו בשלושה סקטורים המעסיקים‬
‫אוכלוסייה רחבה בעלת ‪ +13‬שנות‪-‬לימוד‪ .‬סקטורים אלה הם‪ (1) :‬הסקטור האקדמי‪,‬‬
‫כחלק ממערכת ההשכלה; )‪ (2‬סקטור תעשיית העִלית‪ ,‬כחלק מהתעשייה; )‪ (3‬סקטור בתי‬
‫‪36‬‬
‫החולים‪ ,‬כחלק ממערכת הבריאות‪.‬‬

‫‪ 36‬הסקטור הציבורי והתיירות — שני תחומי תעסוקה חשובים בירושלים — נידונים בפרקים אחרים;‬
‫ראו פרק התיירות ופרק "ירושלים כעיר בירה"‪ .‬למבט כולל על התעסוקה‪ ,‬ולבחינת השפעת המכפילים של‬
‫השירותים לאוכלוסייה‪ ,‬ראו פרק הפתיחה‪.‬‬

‫‪87‬‬
‫קיימת סינרגטיוּת בהתפתחות הסקטורים הנבחרים‪ .‬התפתחות האקדמיה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫צפויה לתרום הן לגידול מספר המועסקים בתעשיית העִלית והן לגידול המועסקים בבתי‬
‫החולים‪ .‬ההשכלה הגבוהה בעיר היא המנוף העיקרי לשינוי המצב בעיר‪ ,‬ופיתוחה צפוי‬
‫לגרור עוד שינוים מיוחלים‪ ,‬מעבר לתוספת התעסוקה‪ .‬התפתחות בתי החולים תביא לא‬
‫רק תעסוקה נוספת בסקטור עצמו‪ ,‬אלא גם הזמנות‪-‬עבודה לתעשייה‪ ,‬לשירותים ולציוד‬
‫רפואי‪ .‬התפתחות התעשייה תאפשר יישום המצאות וחידושים שמקורם באקדמיה‬
‫ובמחקר הרפואי‪ .‬כפי שנראה להלן‪ ,‬סקטורים אלה לא מיצו את פוטנציאל ההעסקה‬
‫שלהם‪ ,‬וניתן להרחיבם על‪-‬מנת להגדיל את הביקוש לעובדים משכילים‪.‬‬

‫מועסקים והשכלה בסקטורים שנבחרו‬

‫בחינת מרכיבי ההשכלה של מועסקים בענפי הבריאות‪ ,‬ההשכלה והתעשייה‪ ,‬מצביעה על‬
‫תרומתם הגבוהה לתעסוקת האוכלוסייה המשכילה‪ ,‬והיא מסבירה מדוע קידומם עשוי‬
‫להגדיל את היצע העבודה לאוכלוסייה חזקה בירושלים )איור ‪:(2‬‬

‫איור ‪ :2‬מועסקים בשלושת הסקטורים בירושלים‬

‫לפי שנות‪-‬השכלה‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬ ‫אחוז מועסקים‬
‫‪74‬‬ ‫‪76‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫בריאות‬ ‫חינוך‬ ‫תעשיות עילית‬

‫‪ 12-0‬שנות השכלה‬ ‫‪ +13‬שנות השכלה‬

‫מקור‪ :‬עיבוד של מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬על בסיס נתוני הלמ"ס לשנת ‪.2004‬‬

‫‪88‬‬
‫בעוד שבענפים מסורתיים ובענפים מעורבים בתעשייה יש רק לכ‪ 40%-‬מן המועסקים‬
‫השכלה של יותר מ‪ 13-‬שנות‪-‬לימוד‪ ,‬הרי שבממוצע יש לכ‪ 80%-‬מהמועסקים בענפים‬
‫‪37‬‬
‫הנידונים )תעשיות עִלית‪ ,‬חינוך ובריאות( השכלה כזו‪.‬‬
‫מנתוני סקר כוח‪-‬אדם ‪ 38 2004‬המוצגים באיור ‪ ,3‬ניתן לעמוד על תרומתם של שלושת‬
‫הסקטורים שנבחרו להיקף התעסוקה בירושלים‪ .‬אחוז המועסקים בחינוך מתוך כלל‬
‫המועסקים בירושלים‪ ,‬גבוה ביחס לממוצע הארצי )‪ 19‬אחוז מכלל המועסקים בירושלים‪,‬‬
‫לעומת ‪ 13‬אחוז מכלל המועסקים בחינוך בארץ(‪ .‬אפשר להסביר זאת בכך שירושלים‬
‫היא "עיר צעירה"‪ ,‬שחלק נכבד מתושביה בגיל הלימודים בבית הספר‪ ,‬ומערכת החינוך‬
‫שלה גדולה מן הממוצע הארצי‪ .‬הסבר נוסף לאחוז המועסקים הגבוה בחינוך נעוץ בהיקף‬
‫מערכת ההשכלה הגבוהה בעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬יש למערכת זו פוטנציאל‪-‬‬
‫צמיחה שיוכל להגדיל אף יותר את מספר המועסקים בה‪ .‬מצב דומה שורר גם בענף‬
‫הבריאות בירושלים )‪ 8%‬לעומת ‪ 6%‬בממוצע הארצי(‪ .‬נכון להיום‪ ,‬חלק נכבד מענף זה‬
‫משרת בעיקר את האוכלוסייה המקומית‪ .‬עם זאת‪ ,‬מרכזי הבריאות של "הדסה" ובית‬
‫החולים "שערי‪-‬צדק" הם מוסדות‪-‬בריאות מן השורה הראשונה בארץ‪ ,‬וניתן להרחיב‬
‫את פעילותם ולייצא את שירותיהם‪ .‬לעומת ענפי החינוך והבריאות‪ ,‬אחוז המועסקים‬
‫בענפי התעשייה בכלל ובענפים מתקדמים בפרט‪ ,‬נמוך ביחס לממוצע הארצי )‪ 5%‬אחוז‬
‫מהמועסקים לעומת ‪ 9%‬בממוצע הארצי(‪.‬‬

‫איור ‪ :3‬מועסקים בשלושת הסקטורים‪ ,‬באחוזים‪ ,‬מסך כל המועסקים‬

‫‪20‬‬
‫ירושלים‬ ‫ישראל‬ ‫‪19‬‬
‫‪16‬‬
‫‪13‬‬
‫אחוז מועסקים‬

‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫תעשיות עילית‬ ‫חינוך‬ ‫בריאות‬

‫מקור‪http://geobase.huji.ac.il/fa/ :‬‬

‫‪37‬‬
‫הענפים מחולקים בהתאם להגדרת הלמ"ס‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫כולל ‪ 103,473‬נשאלים ברמה הארצית‪ ,‬מתוכם ‪ 10,952‬נשאלים בירושלים‪.‬‬

‫‪89‬‬
 ‫מדוע דרושה מעורבוּת ממשלתית בתחום?‬
‫שוק העבודה הירושלמי אינו מנותק מן המתרחש סביבו‪ .‬על רקע הידרדרותה הנמשכת‬
‫של העיר‪ ,‬קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעלות את ירושלים לראש סדר העדיפויות‬
‫המדיני על‪-‬ידי קידום "פרויקטים לחיזוק מעמדהּ של ירושלים כבירת מדינת‪-‬ישראל"‬
‫)החלטת הממשלה מתאריך ‪ .(15.08.2004‬כפי שראינו‪ ,‬שוק העבודה הירושלמי הוא בעל‬
‫יתרון יחסי בתחומי הממשל‪ ,‬ההשכלה הגבוהה והתיירות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעשורים האחרונים‬
‫כמעט שלא חל גידול בהיקף ההעסקה של הסקטור הציבורי או בתחומים שבשליטתו‪,‬‬
‫כגון השכלה גבוהה ומחקר‪ .‬כמו כן‪ ,‬חרף התפתחות תעשיות העִלית‪ ,‬היקף המועסקים בהן‬
‫בירושלים נמוך ביחס לשאר הארץ‪ .‬תעשיות העִלית אינן נתונות אמנם לשליטה ישירה‬
‫של הסקטור הציבורי‪ ,‬אך יש לו שליטה על התשתיות ועל ההטבות הניתנות לתעשייה‪,‬‬
‫ולכן הוא יכול להשפיע על החלטת מפעלים להתמקם בירושלים‪ .‬מכאן שלפתרון בעיית‬
‫התעסוקה של אוכלוסייה חזקה בירושלים‪ ,‬תידרש התערבות ממשלתית — דבר העולה‬
‫בקנה אחד עם המדיניות המוצהרת לקידום העיר‪.‬‬

‫יעד מועסקים לשנת ‪2020‬‬

‫המטרה הכללית של פרק זה היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬להציע דרכים להגדלת היצע התעסוקה בירושלים‬
‫עבור אוכלוסייה בעלת השכלה גבוהה‪ .‬מִמטרה זו נגזרים יעדי התעסוקה לשנת ‪2020‬‬
‫בסקטורים עם פוטנציאל הגידול המרשים ביותר‪ .‬לאור התחזיות לגידול האוכלוסייה‬
‫בירושלים‪ ,‬ולאור יעדי גידול האוכלוסייה החזקה שפרויקט זה מציב לעצמו‪ ,‬ניתן לחזות‬
‫את היצע המִשרות שיידרש לירושלים בעתיד‪ .‬מתחזית זו נגזרו היעדים לגידול בהיצע‬
‫העבודה בשלושת הסקטורים הנידונים‪ .‬לאור זאת נבדק פוטנציאל הצמיחה האפשרי של‬
‫כל אחד מהסקטורים והוגדרו היעדים הבאים של הגידול במספר המועסקים בכל אחד‬
‫ואחד מהם בהתאם‪:‬‬

‫❐ אקדמיה — הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים בעיר )כמעט ב‪ (100%-‬ולאור זאת‬

‫הגדלת מספר אנשי הסגל ב‪;40%-‬‬

‫❐ בריאות — הגדלת מספר המועסקים בהתאם לגידול הטבעי של אוכלוסיית העיר‪,‬‬

‫ויצירת ‪ 1,000‬משרות חדשות שינבעו מהפעלתן של תכניות ויוזמות חדשניות;‬

‫❐ תעשיית עִלית — גידול של ‪ 100%‬במספר המועסקים בתחום זה‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫מודלים לקידום ההשכלה הגבוהה‪ ,‬תעשיות העִלית‬
‫והבריאות‪ ,‬בערים אחרות בעולם‬
‫קיימברידג' )אנגליה(‬
‫אין צורך להכביר מלים בשבחי מוסד אקדמי הקיים יותר מ‪ 800-‬שנה ושומר בהתמדה‬
‫על אחד משלושת המקומות הראשונים ברוב האינדיקאטורים למצוינות אקדמית‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬אין זה מובן מאליו שלמוסד כזה תהיה השפעה כה מכרעת על הסביבה העסקית‬
‫הסמוכה לו כפי שקרה במחוז קיימברידג' באנגליה‪ .‬המחוז מונה כ‪ 700,000-‬תושבים —‬
‫בדומה לגודלה של ירושלים‪.‬‬
‫תעשיות העִלית צמחו בעיר בשנות ה‪ 60-‬בעקבות יוזמות פרטיות של בוגרי הקולג'ים‬
‫השונים של האוניברסיטה‪ .‬בוגרים אלה הקימו חברות‪-‬ייעוץ לתעשייה ובחרו להפעילן‬
‫בקיימברידג' על‪-‬מנת לנצל את הידע הרב של חוקרי האוניברסיטה ותלמידיה‪ .‬חילופי‬
‫הידע בין האקדמיה לבין התעשייה‪ ,‬שהחלו להתנהל באדיבות חברות הייעוץ‪ ,‬תרמו‬
‫לכך שבקרבת האוניברסיטה קמו חברות‪-‬הזנק )‪ (Start-up‬רבות ומרכזי‪-‬פיתוח של‬
‫חברות ותיקות‪ ,‬בעיקר בתחומי מדעי החיים והביוטכנולוגיה‪ .‬כך‪ ,‬בלא עידוד ממוּסד‪,‬‬
‫נוצר החיבור בין אנשי המדע לאנשי התעשייה‪ ,‬והוביל ליצירת אשכול תעשייה משגשג‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬כשהתברר הפוטנציאל הגלום בחיבור זה‪ ,‬החלה הממשלה לעודד את קיומו‬
‫ולתמוך בקידומו‪.‬‬
‫ב‪ 1997-‬הוקם במימון ממשלתי ה‪(East Region Biotechnology Initiative) ERBI-‬‬
‫שהפך בשנת ‪ 2000‬למלכ"ר עצמאי הממומן מכספי החברים בו‪ .‬הארגון הציב לו למטרה‬
‫לקדם את צמיחת חברות הביוטכנולוגיה באזור קיימברידג'‪ ,‬על‪-‬ידי מִגוון פעילויות‬
‫שבבסיסן עידוד הקֶשר ושיתוף הפעולה בין גורמים שונים בתעשייה ובאקדמיה‪ .‬זאת על‪-‬‬
‫ידי כנסים וימי‪-‬עיון‪ ,‬קורסי‪-‬הכשרה בתחומי בּיוטכנולוגיה נבחרים וכדומה‪ .‬בנוסף עוסק‬
‫הארגון בפרסום נתונים‪ ,‬בגיוס כספים למחקר ובשיווק התעשייה המקומית בעולם‪.‬‬
‫בקיימברידג' פועלות כיום כ‪ 215-‬חברות בִּיו‪-‬טק‪ ,‬שהן ‪ 10%‬מתעשיית הביו‪-‬טק‬
‫האירופית‪ .‬האזור מושך בין שמונה לעשרה אחוזים מכלל השקעות הון הסיכון באירופה‬
‫)‪ .(Tyler, 2006‬התעשייה בקיימברידג' מעסיקה במישרין ‪ 14,000‬עובדים ומשמשת‬
‫בסיס לתעשיית היי‪-‬טק המעסיקה קרוב ל‪ 50,000-‬בני‪-‬אדם‪ .‬מכאן שתעשיית העלית‬
‫בקיימברידג' אחראית למִשרות של כ‪ 12.5%-‬מכלל ‪ 380,000‬המועסקים באזור‪ .‬באזור‬
‫קיימים כיום מעל ‪ 30‬מכוני‪-‬מחקר הקשורים למוסדות אקדמיים‪ ,‬וארבעה בתי‪-‬חולים‬
‫מחקריים‪.‬‬

‫‪91‬‬
‫אוניברסיטת קיימברידג' חרתה על דגלה את שיתוף הפעולה עם התעשייה‪ .‬הגוף‬
‫האחראי על הקשר בין האוניברסיטה לתעשייה נקרא ‪Research Services Division‬‬
‫)‪ (RSD‬והוא פועל במישורים הבאים‪:‬‬
‫❖ תמיכה בחוקרי האקדמיה בגיוס כספי‪-‬מחקר ובמסחור הידע שמפותח באוניבר‪-‬‬
‫סיטה;‬
‫❖ היצע של שלוש "חבילות‪-‬שירותים" המיועדות לחברות בתעשייה; שירותים אלה‬
‫כוללים בעיקר מידע עדכני על פטנטים שמקורם באוניברסיטה‪ ,‬הזמנות לכנסים‪,‬‬
‫‪39‬‬
‫מנויים למידעון האוניברסיטה ורשימת אנשי‪-‬קשר;‬
‫❖ מספר פרויקטים מחקריים רחבי‪-‬היקף המבוצעים בשיתוף‪-‬פעולה בין האוניברסיטה‬
‫לתעשייה בתחומים כמו ננו‪-‬טכנולוגיה‪ ,‬תאי‪-‬גזע‪ ,‬סביבה ועוד;‬
‫❖ שיתוף‪-‬פעולה לימודי ומחקרי עם אוניברסיטת ‪ MIT‬בארה"ב‪ ,‬לייעול ולמקסוּם‬
‫תהליכי מעבר הידע בין האקדמיה לתעשייה;‬
‫❖ תכניות גמישוֹת ללימודי‪-‬הנדסה‪ ,‬המותאמות לצורכי התעשייה ומחייבות את‬
‫התלמידים להתמחות במשך שמונה שבועות במהלך לימודיהם‪.‬‬

‫אזור אורסונד )דנמרק‪-‬שוודיה(‬

‫אזור אורסונד )המסומן במפה בצבע אדום( משתרע סביב מפרץ אורסונד ומחבר בין‬
‫דנמרק במערב ושוודיה במזרח‪ .‬האזור הוא דוגמה לשיתוף‪-‬פעולה אזורי החוצה גבולות‬
‫מדיניים‪.‬‬

‫‪ 39‬החבילה היקרה ביותר‪ ,‬למשל‪ ,‬מאפשרת לחברות לבצע מחקרים ביחד עם צוות חוקרים מהאוניברסיטה‪,‬‬
‫דבר המשפר את איכות הידע המופק במחקרים אלה‪.‬‬

‫‪92‬‬
‫באזור אורסונד מתגוררים ‪ 3.5‬מיליון תושבים — ‪ 1.8‬מיליון מהם מתגוררים במטרופולין‬
‫קופנהגן‪ .‬האוכלוסייה באזור זה היא הטרוגנית‪ ,‬ורמת האבטלה )‪ (6.4%‬נמוכה ביחס‬
‫לאבטלה השוררת בדנמרק ובשוודיה‪ .‬באורסונד פועלות ‪ 12‬אוניברסיטאות‪ .‬המובילות‬
‫שבהן הן אוניברסיטת קופנהגן שנוסדה ב‪ 1479-‬ולומדים בה מעל ‪ 35,000‬סטודנטים‬
‫בשנה‪ ,‬ואוניברסיטת לונד שקמה ב‪ 1666-‬ולומדים בה כ‪ 40,000-‬סטודנטים בשנה‪ .‬בכל‬
‫המוסדות האקדמיים באורסונד לומדים יותר מ‪ 150,000-‬סטודנטים — מהם ‪6,500‬‬
‫דוקטורנטים‪ .‬במוסדות השונים פועלים כ‪ 14,000-‬חוקרים‪ .‬נוסף על כך יש באזור ‪29‬‬
‫בתי‪-‬חולים וחמישה פארקי‪-‬תעשייה‪ .‬האזור מדורג חמישי באירופה מבחינת תוצרתו‬
‫המדעית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬נפתח לתנועה גשר תלוי באורך ‪ 16‬ק"מ בין קופנהגן שבדנמרק לבין מלמו‬
‫שבשוודיה‪ ,‬והוא מאפשר תנועת כלי‪-‬רכב ורכבות‪ .‬הגשר צמצם את המרחק בין שתי‬
‫האוניברסיטאות הגדולות שבצד הדני ובצד השוודי ל‪ 35-‬ק"מ בלבד‪ .‬בשנת ‪ ,1997‬ערב‬
‫פתיחת הגשר‪ ,‬החליטו ראשי המוסדות האקדמיים שמשני עברי המפרץ‪ ,‬לבסס שיתופי‪-‬‬
‫פעולה בין המוסדות השונים כדי לחזק את האזור ולמשוך אליו כספי‪-‬מחקר וסטודנטים‪.‬‬
‫לשם כך הוקמו מִנהלות שונות‪ ,‬חלקן במימון ציבורי וחלקן במימון פרטי‪-‬שיתופי‪ .‬כחלק‬
‫משיתוף הפעולה בין המוסדות האקדמיים‪ ,‬הונחה גם תשתית לשיתוף‪-‬פעולה תעשייתי‪-‬‬
‫אקדמי ולהקמת אשכולות תעשייתיים — בעיקר בתחומי תעשיית העִלית‪ .‬המודלים‬
‫לשיתופי הפעולה הללו מבוססים על תיאורית האשכולות התעשייתיים של מייקל פורטר‬
‫וכן על תיאוריית ה‪ Triple Helix-‬הגורסת כי צמיחה אזורית מתבססת על שיתוף‪-‬פעולה‬
‫בין שלושת עמודי התווך של האזור‪ :‬האקדמיה‪ ,‬התעשייה והקהילה‪.‬‬

‫מִנהלת אוניברסיטת אורסונד )‪(Øresund University‬‬

‫המנהלה הוקמה ב‪ 1997-‬והחלה לפעול בשנת ‪ ,2000‬עם פתיחת הגשר‪ 12 .‬אוניברסיטאות‬
‫ומוסדות‪-‬מחקר פועלים יחדיו בעזרת מִנהלה משותפת הממומנת ע"י המוסדות‪ ,‬בעלוּת‬
‫של ‪ 800,000‬אירו לשנה )הכוללים בעיקר עלויות‪-‬שכר של עובדי המִנהלה(‪ .‬מטרת‬
‫המִנהלה לסייע למוסדות במימון משאבי‪-‬מחקר משותפים מהאיחוד האירופי‪ ,40‬לאפשר‬
‫לסטודנטים מבחר אקדמי רחב יותר‪ ,41‬לאגם משאבים — במיוחד בתחומי השיווק‬
‫והמיתוג — ולאפשר לכל האוניברסיטאות להגדיל את המוּדעות העולמית לפעילותן‪.‬‬

‫‪ 40‬האיחוד האירופי מממן בעיקר מחקרים משותפים‪ ,‬ולכן יכולה תשתית כזו לשיתוף‪-‬פעולה‪ ,‬לתרום‬
‫להשגת תקציבים‪.‬‬
‫‪ 41‬הן במסגרת המוסדות האקדמיים ומרכזי המחקר באזור‪ ,‬והן בריכוז וסיוע לחילופי‪-‬סטודנטים עם יותר‬
‫מ‪ 800-‬מוסדות אקדמאיים מחוץ לאורסונד‪.‬‬

‫‪93‬‬
‫על המִנהלה אחראית ועדת‪-‬היגוי בה משתתפים ‪ 12‬הרקטורים של האוניברסיטאות‬
‫השותפוֹת וארבעה נציגי הסטודנטים‪.‬‬
‫המִנהלה אחראית לתיאום שיתופי הפעולה בין המוסדות בתחומים הבאים‪:‬‬
‫❖ סיוע באיתור שותפים להגשת הצעות‪-‬מחקר משותפות לאיחוד האירופי;‬
‫❖ תיאום השתתפות הסטודנטים בקורסים מחוץ למוסד בו הם לומדים )כל קורס‪,‬‬
‫בכל מוסד‪ ,‬פתוח לסטודנטים משאר המוסדות העומדים בדרישות האקדמיות של‬
‫הקורס(‪.‬‬
‫❖ מיתוג האזור במישור הבינלאומי‪ ,‬כולל הפעלת אוניברסיטת‪-‬קיץ בינלאומית בשפה‬
‫האנגלית‪.‬‬

‫מִנהלת )‪Øresund Science Region (ǾSR‬‬

‫ב‪ 1994-‬הקימו ראשי המחוזות שמשני צִדי המפרץ‪ ,‬פורום לקידום צמיחה אזורית‪ ,‬שהפך‬
‫בשנת ‪ 1997‬למנהלת ‪ .ØSR‬ה‪ ØSR-‬מעסיקה כ‪ 10-‬עובדים‪ ,‬ודרכּהּ נקבעת על‪-‬ידי ועדת‬
‫היגוי המורכבת משישה נציגי‪-‬אוניברסיטה‪ ,‬שישה נציגים מהמגזר העסקי ושישה נציגי‬
‫הרשויות המקומיות‪ .‬מטרות המִנהלה הן‪:‬‬
‫❖ להשיג מסה קריטית בתחומים כלכליים אסטרטגיים לאזור;‬
‫❖ לעודד תחומי‪-‬ידע חדשים שבהם יש לאזור יתרון תחרותי;‬
‫❖ לפתח אמצעים יעילים להעברת ידע בין המדינות;‬
‫❖ לשפר את כושר המשיכה של האזור בעיני חברות זרות;‬
‫❖ לחזק את מרכיבי ה‪ Triple Helix-‬ואת הקשרים ביניהם;‬
‫❖ לייסד רשתות ואשכולות מדעיים בעלי כושר‪-‬תחרות ברמה בינלאומית‪.‬‬

‫מייד עם הקמתה זיהתה ה‪ ØSR-‬את הפוטנציאל הקיים בתחום מדעי החיים — שהוא‬
‫התחום החזק ביותר באזור‪ 42‬והקימה את ארגון )‪,Medicon Valley Academy (MVA‬‬
‫שתפקידו לחבר ולקשר בין חברות הפועלות בענף‪ .‬בראשית דרכּו מומן ה‪ MVA-‬מכספי‬

‫‪ 60% 42‬מחברות הפארמה בסקנדינביה פועלות באזור אורסונד‪ ,‬וחוזקו של האזור נובע הן ממוסדות‬
‫אקדמיים והן מבתי‪-‬חולים‪ .‬בשנת ‪ 2004‬פעלו באזור אורסונד ‪ 130‬חברות ביוטכנולוגיה‪ 70 ,‬חברות פארמה‬
‫ו‪ 130-‬חברות מד‪-‬טק המעסיקות ביחד כ‪ 50,000-‬עובדים‪.‬‬

‫‪94‬‬
‫האיחוד האירופי‪ ,‬אך כיום הוא ממומן באופן מלא על‪-‬ידי יותר מ‪ 255-‬חברות הבִּיוֹ‪-‬‬
‫טכנולוגיה והארגונים החברים בו‪ .‬ה‪ MVA-‬פועל להעברת ידע בין שלושת מרכיבי‬
‫ה‪ — Triple Helix-‬האוניברסיטאות‪ ,‬הסקטור העסקי והקהילה — הוא מזמן נקודות‪-‬‬
‫מפגש לחברים ופועל למיתוג האזור ולמשיכת חברות זרות מתחומי מדעי החיים‪.‬‬
‫ה‪ ØSR-‬זיהתה עוד מספר תחומים טכנולוגיים‪-‬תעשייתיים חזקים במיוחד באזור‪,‬‬
‫והקימה רשת הפועלת סביב כל תחום‪ ,‬במודל דומה ל‪ .MVA-‬תחומים אלה הם‪ :‬מדעי‬
‫החיים‪ ,‬טכנולוגיית מידע )‪ ,(IT‬מדעי הסביבה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬תעשיית המזון המעובד‪,‬‬
‫מדיה דיגיטאלית וננוטכנולוגיה‪ .‬מרבית התחומים )מלבד מדעי החיים( הם "צעירים"‬
‫מכדי לקבוע את הצלחתם‪.‬‬

‫קליבלנד )ארה"ב(‬
‫אזור קליבלנד שבמדינת אוהיו בארצות הברית‪ ,‬ידוע כאזור מוביל באיכות שירותי‬
‫הבריאות שלו‪ ,‬המעניקים לו אטרקטיביות רבה‪ .‬תדמיתו נובעת בעיקר מהדירוג הגבוה‬
‫והעקבי של בתי החולים המרכזיים שבו‪ :‬מקום ראשון בקרדיולוגיה מזה ‪ 11‬שנים‪ ,‬מקום‬
‫רביעי בדירוג הכללי של בתי החולים הטובים ביותר ומקום שישי ברפואת‪-‬ילדים‪.‬‬
‫אוכלוסיית קליבלנד מנתה יותר משני מיליון תושבים ב‪ ,2005-‬ומספר המועסקים‬
‫בתעשיית הבריאות‪ 43‬באזור זה גבוה מהממוצע הארצי )העומד על ‪ (12%‬ומתקרב‬
‫ל‪ 150,000-‬מועסקים‪ ,‬שהם כ‪ 14.6%-‬מהמועסקים באזור‪ .‬מנתונים אלה ניתן להסיק כי‬
‫תעשיית הבריאות בקליבלנד אינה משרתת רק את תושבי האזור‪ ,‬אלא אף "מייצאת"‬
‫שירותי בריאות אל מחוץ לאזור‪ .‬במקביל‪ ,‬בעוד שאחוז המועסקים הכללי בקליבלנד‬
‫ירד בין השנים ‪ 2000-2005‬ב‪ — 6.4%-‬גדל מספר המועסקים בתעשיית הבריאות באזור‬
‫ב‪ .1%-‬זהו מאפיין נוסף המעיד על חוזקו של האשכול המקומי‪.‬‬
‫חוזקהּ של תעשיית הבריאות בקליבלנד נובע אמנם מקיומם של בתי‪-‬חולים‬
‫ומוסדות‪-‬מחקר מובילים המקְנים לאזור תדמית חזקה‪ ,‬אך גם ובעיקר ממדיניות אזורית‬
‫ברורה התומכת בתעשיית הסטארט‪-‬אפּ הנסמכת על המחקר במדעי החיים‪ .‬מדיניות זו‬
‫התפתחה לאחר שפּרנסי האזור הבחינו בכך שתעשיית הסטארט‪-‬אפּ במדעי החיים אינה‬
‫צומחת באופן טבעי‪ ,‬וזאת חרף משאבי המחקר והאקדמיה הזמינים בעיר‪ .‬בשנת ‪2002‬‬
‫הוחלט להציב את קליבלנד בראש מִסחוּר הידע של תעשיית הבריאות‪ ,‬על‪-‬ידי הפעלת‬
‫תכנית רב‪-‬שלבית שהתמקדה בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ 43‬תעשיית הבריאות בקליבלנד מחולקת לשני ענפים‪ :‬ספּקי‪-‬בריאות עיקריים )רופאים‪ ,‬אחיות מטפלים‬
‫סיעודיים וכו'( ומערך שירותים ומוצרים משלימים )ציוד למחקר‪ ,‬חבְרות תרופות‪ ,‬ציוד רפואי וכו'(‪.‬‬

‫‪95‬‬
‫❖ יצירת זרם רעיונות חדשניים ברמה בינלאומית — תוך עידוד החדשנות והיזמוּת בקרב‬
‫החוקרים במוסדות השונים‪ ,‬איתור חברות אזוריות קטנות ובינוניות עם פוטנציאל‬
‫צמיחה גדול‪ ,‬והקמת מרכז שימשוך חוקרים מבריקים מאזורים גיאוגרפיים אחרים‬
‫)רבים מהם מישראל ומברית המועצות לשעבר(;‬
‫❖ יצירת תשתית ניהולית התומכת בחברות הנולדות מרעיונות חדשניים — אף בנושא‬
‫זה נעשה מאמץ למשוך מנהלים מקצועיים מאזורים גיאוגרפיים אחרים ולהפנותם‬
‫לחברות ההזנק על‪-‬פי כישוריהם;‬
‫❖ עידוד שיתוף הפעולה בין היזמים לבין מוסדות המחקר הפועלים באזור‪ ,‬בשלבי‬
‫המחקר הקליניים‪ .‬זאת מכיוון שיזמים קטנים מִתקשים בדרך‪-‬כלל לשכנע את בתי‬
‫החולים לאפשר להם לבצע את המחקר הקליני בין כותלי המוסד שלהם;‬
‫❖ הגדלת תשתית המימון בכל שלבי ההשקעה באזור — כיום פועלות באזור מעל ‪20‬‬
‫קרנות‪-‬השקעה‪ ,‬ארבע קרנות ‪ seed‬וחמש קבוצות משקיעים פרטיים ‪ .angels‬בנוסף‬
‫הקימה מדינת אוהיו קרן של ‪ 1.6‬מיליארד דולר להשקעה בתחומים נבחרים עם‬
‫פוטנציאל מסחוּר גבוה‪.‬‬

‫מן העולם הרחב‪ ,‬בחזרה לירושלים‬

‫בהקשר האקדמי‪ ,‬מודל שיתופי הפעולה בין המוסדות האקדמיים באורסונד הוא מורכב‬
‫וכולל הרבה יותר מוסדות אקדמיים מאלה הקיימים בירושלים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההנחה‬
‫הבסיסית של המודל — הגורסת כי שיתוף‪-‬פעולה בין מוסדות אקדמיים אזוריים עשוי‬
‫לתרום לשגשוגם של כלל המוסדות באזור‪ ,‬להפחית עלויות כתוצאה מאיגום משאבים‬
‫)במיוחד שיווקיים( ולמצב את העיר כמרכז מוביל להשכלה גבוהה — הנחה זו תְקפה‬
‫ורלוונטית גם לירושלים‪ .‬אחת הפעילויות המעניינות והרלוונטיות לירושלים היא של‬
‫פורום אקדמי הפועל בשטוקהולם במטרה לשווק את ההשכלה הגבוהה של העיר‬
‫בתוך המדינה ובאירופה‪ .‬מן המודל של קיימברידג' ניתן ללמוד על חשיבות המרכז‬
‫לביוטכנולוגיה בעידוד הפעילות באזור‪ .‬בירושלים הוקם לאחרונה מרכז בִּיוטכנולוגי‬
‫הפועל במסגרת הרשות לפיתוח ירושלים‪ .‬יש לקוות שמרכז זה יגיע לעצמאות וירכוש‬
‫השפעה‪ ,‬כפי שקרה למרכז ‪ ERBI‬בקיימברידג'‪.‬‬
‫בתחום הבריאות מדגים המודל של קליבלנד כי תעשיית הבריאות אינה צריכה‬
‫לשרת רק את האוכלוסייה המקומית והיא יכולה לייצא שירותים גם לתושבים הגרים‬
‫מחוץ לאזור‪ .‬טרם נעשה מחקר מקיף שיסביר כיצד התפתח ייצוא שירותי הרפואה אל‬

‫‪96‬‬
‫מחוץ לקליבלנד‪ ,‬אך הסִפרות המקצועית מניחה כי המוניטין של רופאים "כוכבים"‬
‫בתחומים מסוימים‪ ,‬הם שמושכים מטופלים מרחבי הארץ והעולם‪.‬‬
‫מעיוּן בשלוש הדוגמאות הבינלאומיות שהובאו לעיל‪ ,‬ניתן ללמוד על חשיבות החיבור‬
‫בין עולם העסקים לאקדמיה‪ ,‬מהצלחתו של המרכז העצמאי ‪Øresund Science Region‬‬
‫העוסק בפעילויות אלו באורסונד‪ .‬גם הפעילות הענפה המתרחשת בקליבלנד לעידוד‬
‫חברות סטארט‪-‬אפּ בתחום מדעי החיים‪ ,‬תרמה באופן משמעותי להתפתחות האשכול‬
‫התעשייתי‪-‬בריאותי שקם שם‪ .‬הכשרת סטודנטים לעבודה בתעשייה‪ ,‬תוך כדי לימודיהם‪,‬‬
‫נעשתה הן בקיימברידג' והן באורסונד‪ ,‬והיא יכולה להיעשות בהחלט גם בירושלים‪.‬‬
‫בהשוואה בינלאומית לאזורים שנותחו בפרק זה )איורים ‪4‬א' ו‪4-‬ב'( ניתן לראות‬
‫שלמרות שאחוז הפטנטים הרשום על‪-‬שם גורמים ירושלמיים )המצביע על יכולת מדעית‬
‫או טכנולוגית( הוא גבוה יותר מזה של קיימברידג' או אורסונד )איור ‪4‬א'(‪ ,‬שיעור‬
‫המועסקים בתעשיית העִלית בירושלים עדיין נמוך‪-‬יחסית בהרבה מאשר באורסונד או‬
‫בקיימברידג' )איור ‪4‬ב'(‪ .‬הפער בין שיעור הפטנטים לבין שיעור המועסקים בתעשיית‬
‫העִלית‪ ,‬יכול להצביע על פוטנציאל טכנולוגי בלתי‪-‬ממומש בירושלים או על קושי בזרימת‬
‫ידע מן האקדמיה לתעשייה המקומית‪.‬‬

‫איור ‪:4‬‬
‫ב‪ .‬אחוז מועסקים בתעשיית עילית‬ ‫א‪ .‬פטנטים למועסק‬
‫מסך המועסקים‬
‫‪14.0%‬‬ ‫‪0.40%‬‬
‫‪12.0%‬‬ ‫‪0.35%‬‬
‫‪10.0%‬‬ ‫‪0.30%‬‬
‫‪0.25%‬‬
‫‪8.0%‬‬
‫‪0.20%‬‬
‫‪6.0%‬‬
‫‪0.15%‬‬
‫‪4.0%‬‬ ‫‪0.10%‬‬
‫‪2.0%‬‬ ‫‪0.05%‬‬
‫‪0.0%‬‬ ‫‪0.00%‬‬
‫אורסונד‬ ‫קיימברידג'‬ ‫ירושלים‬ ‫אורסונד‬ ‫קיימברידג'‬ ‫ירושלים‬
‫מקור‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬עיבוד נתוני ‪ — USPT‬מכון ירושלים‬
‫לחקר ישראל‪.‬‬

‫הדוגמאות הבינלאומיות שהוצגו לעיל מראות שניתן לעודד אשכולות תעשייתיים‬

‫בתחומים הרלוונטיים לירושלים‪ ,‬אך מעל לכול הן מדגימות את ההשפעות ההדדיות‬
‫הרבות הקיימות בין התעשייה‪ ,‬האקדמיה וסקטור הבריאות‪ .‬הן מדגימות גם את הצורך‬
‫לעצב כלי‪-‬מדיניות חדשים שיעצימו השפעות אלו‪ .‬כך למשל‪ ,‬השירותים שמספקים‬
‫מרכזים כגון ‪ ERBI‬בקיימברידג' ו‪ MVA-‬באורסונד‪ ,‬תורמים הן לעידוד החדשנות‬

‫‪97‬‬
‫והיזמוּת בקרב חוקרים באקדמיה ובבתי החולים‪ ,‬הן להקמת חברות סטארט‪-‬אפּ במדעי‬
‫החיים על בְּסיס מחקרים שנעשים באקדמיה ובבתי החולים‪ ,‬והן לעידוד חברות סטארט‪-‬‬
‫אפּ להשתמש בתשתיות ידע ומחקר של האקדמיה ובתי החולים‪ .‬דוגמאות דומות ניתן‬
‫לראות בקליבלנד בעידוד שיתופי הפעולה בין יזמים לבתי החולים בביצוע מחקרים‬
‫קליניים‪ .‬תרומה משמעותית לתחום זה מתקבלת כאשר אוניברסיטה בעלת מוניטין‬
‫כאוניברסיטת קיימברידג' נרתמת במפורש לעידוד הקשרים שבין האקדמיה לתעשייה‪.‬‬

‫האפשרויות לפיתוח תעסוקתי בשלושת הסקטורים‬

‫בירושלים‬

‫הסקטור האקדמי‬
‫תיאור הסקטור האקדמי בירושלים‬
‫הגורם המרכזי בתחום האקדמיה בירושלים הוא האוניברסיטה העברית‪ .‬בעשור‬
‫האחרון‪ ,‬עם העלייה בביקוש להשכלה גבוהה בישראל‪ ,‬התקבלה במועצה להשכלה‬
‫גבוהה החלטה עקרונית לענות על ביקוש זה באמצעות פיתוח המִכללות והפניית רוב‬
‫המבקשים ללמוד לתואר ראשון אל המוסדות החדשים )וולנסקי‪ .(2005 ,‬ואכן‪ ,‬מִספרם‬
‫של הלומדים במִכללות עלה בהתמדה עד שעבר בשנת תשס"ד את מספר הלומדים לתואר‬
‫ראשון באוניברסיטאות‪ .‬הן הגידול במספר המוסדות להשכלה גבוהה והן התפתחות‬
‫המכללות‪ ,‬כמעט שלא הותירו את רישומם על ירושלים‪ ,‬וזאת בשל המגמה שלא להקים‬
‫מכללות חדשות בירושלים כדי שלא לפגוע באוניברסיטה העברית‪ .‬כתוצאה מכך נותרה‬
‫האוניברסיטה העברית הגורם המרכזי והדומיננטי במערכת ההשכלה הגבוהה בירושלים‬
‫)איור ‪ ,(5‬אך חלקם היחסי של הסטודנטים הבאים ללמוד בירושלים ירד עם השנים‪.‬‬
‫בעוד שבשנת ‪ 1985‬למדו בירושלים ‪ 22%‬מכלל הלומדים באוניברסיטאות בארץ‪ ,‬ירד‬
‫שיעורם ל‪ 11%-‬בלבד בשנת ‪ 44.2005‬עם זאת‪ ,‬רוב הסטודנטים באוניברסיטה העברית‬
‫מגיעים מחוץ למחוז ירושלים‪ ,‬ומכאן שירושלים מייצאת שירותי השכלה גבוהה‪ ,‬אך‬
‫בּה בעת היא אינה נותנת מענה לצעירים מקומיים שאינם יכולים או רוצים ללמוד‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬ונאלצים לצאת ללמוד במכללות שנפתחו ברחבי הארץ‪.‬‬

‫‪ 44‬אם כוללים גם את המוסדות להכשרת מורים‪ ,‬יורד יחס זה מ‪ 20%-‬בשנות השמונים ל‪ 12.5%-‬בשנת‬
‫‪.2005‬‬

‫‪98‬‬
 ‫איור ‪ :5‬התפלגות הסטודנטים הלומדים בירושלים )המגזר היהודי(‬

‫סטודנטים בירושלים לפי מוסד ‪2005/2006‬‬

‫אקדמיות ובתי ספר גבוהים לאומנויות‬

‫‪2,760, 9%‬‬
‫הדסה‬
‫‪900, 3%‬‬
‫מכון לב‬
‫‪1,777, 6%‬‬

‫המכללה האקדמית להנדסה‬

‫‪664, 2%‬‬

‫מכללות להוראה‬
‫‪3,221, 10%‬‬

‫האוניברסיטה העברית‬
‫‪21,810, 70%‬‬

‫מקור‪ :‬עיבוד נתוני מל"ג‪ ,‬תשס"ו‪ .2005/2006 ,‬הנתונים על בתי הספר לאומנויות הושגו בשיחות‪-‬טלפון‬
‫עם הנהלות המוסדות‪.‬‬

‫במענה לדרישות משרד האוצר והוועדה לתכנון ולתקצוב‪ ,‬החלה האוניברסיטה העברית‬
‫לפני שנים אחדות בתהליך ייעול שהביא בעיקר לצמצום הסגל האקדמי והמִנהלי‪ .‬הקיצוץ‬
‫במספר אנשי הסגל האקדמי היה רוחבּי ועמד על כ‪ 20%-‬מכל פקולטה )למעט בית הספר‬
‫להנדסה‪ ,‬שקוצץ בשיעור פחוּת מכך‪ ,‬ובית הספר לרפואה שהסגל שלו קוצץ אף ביותר‬
‫מכך(‪ .‬הקיצוץ נעשה לאורך זמן‪ ,‬על‪-‬פי קצב הפְּרישה של הסגל‪ ,‬והוא נמצא עתה בשלביו‬
‫האחרונים‪ .‬בשנים תשס"ד‪-‬תשס"ה הצטמצמו ממדי הסגל ב‪ 2.1-‬אחוז‪ ,‬וסגל ההוראה‬
‫והמחקר הצטמצם ב‪ 1.9-‬אחוז‪ .‬הצמצום בהיקף הסגל נמשך למרות שחל גידול כלשהו‬
‫במספרי התלמידים — ‪ 0.9%‬בשנים תשנ"ז‪-‬תשס"ה‪ .‬תהליכי ההתייעלות באוניברסיטה‬
‫העברית גורמים לעיכוב בקליטת סגל חדש‪ ,‬וכתוצאה מכך יש באוניברסיטה היצע זעום‬
‫של מִשרות לחברי‪-‬סגל חדשים )דו"ח ות"ת‪.(2004/5 ,‬‬

‫‪99‬‬
 ‫לימודי אמנות בירושלים‬
‫לצד האוניברסיטה העברית פועל בירושלים הריכוז הגדול ביותר של בתי‪-‬ספר לאמנויות‬
‫)שרובם אינם מעניקים תואר אקדמי(‪ ,‬בהם לומדים מעל למחצית הסטודנטים לאמנויות‬
‫בישראל‪ .‬ביניהם בתי הספר לקולנוע סם שפיגל וּבי"ס מעלה‪ ,‬בית הספר למשחק ניסן‬
‫נתיב ובית הספר לתיאטרון חזותי‪ ,‬האקדמיה בצלאל‪ ,‬בית הספר לצילום מוסררה‪,‬‬
‫האקדמיה למוזיקה ולמחול‪ ,‬ועוד‪ .‬אוכלוסיית הסטודנטים במוסדות אלה נוטה להגר‬
‫מירושלים בתום הלימודים‪ ,‬בין השאר בשל מחסור בתעסוקה מתאימה בעיר )ראה פרק‬
‫התרבות(‪.‬‬

‫בית הספר לרפואה‬

‫דו"ח פּזי )‪ (2002‬קבע כי בשנת ‪ 2020‬צפוי בישראל מחסור ברופאים‪ ,‬ובשל כך הוחלט‬
‫להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בכל בתי הספר בארץ‪ .‬בהתאם לכך אמור בית‬
‫הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית לִגדול ב‪ 50%-‬ולהכשיר ‪ 150‬רופאים בשנה‬
‫במקום ‪ 100‬כיום‪ .‬המלצות ועדת פזי אומצו באופן עקרוני על‪-‬ידי משרד הבריאות‪,‬‬
‫אך טרם יושמו‪ .‬בנוסף הוגשה הצעה להקים מכללה פרטית ללימודי הרפואה )שלא‬
‫תתוקצב על‪-‬ידי ות"ת ותִגבּה שכר‪-‬לימוד ריאלי( שתקלוט סטודנטים מתאימים שאינם‬
‫מתקבלים ללימודי הרפואה מחמת הגבלות ות"ת‪ .‬הצעה זו נועדה להתגבר על המחסור‬
‫הצפוי ברופאים‪ ,‬מבלי להגדיל את עלויות ות"ת‪ .‬יש לציין כי רבים מהעוסקים כיום‬
‫ברפואה בארץ‪ ,‬למדו בחו"ל ושילמו שם שכר לימוד ריאלי‪ .‬ההחלטה אינה מעלה אפשרות‬
‫להקים בירושלים מכללה פרטית לרפואה‪ ,‬ולמעשה קיימת בעיר מִגבלה על הגדלת מספר‬
‫הסטודנטים לרפואה בשל התֶקן הקושר בין מספר הסטודנטים למספר מיטות האשפוז‬
‫בבית החולים בו הם מתמחים‪ .‬עם זאת‪ ,‬על‪-‬מנת להימנע מהצורך לייבא רופאים לישראל‪,‬‬
‫יש לחפש פתרונות יצירתיים להכשרת רופאים חרף מגבלת המיטות‪.‬‬

‫לימודי הנדסה‬
‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬ירושלים נהנית ממעמד מועדף להשקעות בתעשייות עִלית‪ ,‬והיא‬
‫זכתה בשנים האחרונות לתנופת‪-‬פיתוח גדולה בתחום זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מפעלי היי‪-‬טק‬
‫בירושלים מצביעים על מחסור חמור בכוח‪-‬אדם טכנולוגי ברמה אקדמית מדעית גבוהה‬
‫)קאופמן ואחרים‪ .(2007 ,‬כפי שעולה מאיור ‪ ,6‬יש בירושלים שיעור אפסי כמעט של‬
‫סטודנטים להנדסה‪ ,‬בעוד שבשאר האוניברסיטאות בארץ היה שיעורם הממוצע ‪13.8%‬‬
‫בשנת ‪.2004‬‬

‫‪100‬‬
‫הדבר מלמד על מיעוט בוגרים במקצועות ההנדסה‪ ,‬שהם חיוניים לתעשיות העלית‪.‬‬
‫פירוש הדבר שבנוסף למחסור השורר כיום במהנדסים‪ ,‬י ִתקשו מפעלי‪-‬תעשייה המעוניינים‬
‫להתמקם בירושלים להשיג כוח עבודה טכנולוגי‪-‬הנדסי ברמות גבוהות — מה שחוסם‬
‫פיתוח עתידי של התחום‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפעלים אלה אינם נהנים מיתרונות הגלישה )‪spill‬‬
‫‪ (over‬מהם נהנות התעשיות הסמוכות למוסדות הנדסה מחקריים בשאר חלקי הארץ‪.‬‬

‫איור ‪ :6‬חלוקה לתחומי לימוד באוניברסיטה העברית לאורך שנים‬

‫ובהשוואה לכלל האוניברסיטאות‬
‫‪100%‬‬
‫‪6.8‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪7.4‬‬
‫‪13.8‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪18.3‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪19.9‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪70%‬‬ ‫‪12.8‬‬ ‫‪12.9‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪8.8‬‬
‫‪60%‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪4.0‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪23.8‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪29.7‬‬
‫‪40%‬‬

‫‪30%‬‬

‫‪20%‬‬
‫‪32.5‬‬ ‫‪31.3‬‬ ‫‪29.0‬‬ ‫‪25.5‬‬
‫‪10%‬‬

‫‪0%‬‬
‫האוני' העברית‬ ‫האוני' העברית‬ ‫האוני' העברית‬ ‫כל האוניברסיטאות‬
‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2004‬‬

‫מדעי הרוח‬ ‫מדעי החברה‬ ‫משפטים‬ ‫רפואה‬

‫מדעי הטבע ומתמטיקה‬ ‫חקלאות‬ ‫הנדסה ואדריכלות‬

‫מקור‪ :‬עיבוד של מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬על בסיס נתוני הלמ"ס‪.‬‬

‫עד סוף ‪ 1996‬הוכשרו מהנדסים בירושלים רק באוניברסיטה העברית‪ ,‬שהוציאה לשוק‬

‫מהנדסי‪-‬תוכנה ספורים מדי שנה )בניגוד לטכניון או אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬שהעמידו‬
‫אלפי בוגרים בשנה(‪ .‬הרצון להתגבר על הפער בהכשרת מהנדסים בירושלים‪ ,‬הביא את‬
‫עיריית ירושלים‪ ,‬משרד החינוך והות"ת‪ ,‬לחבור יחדיו ולהקים את המכללה האקדמית‬
‫להנדסה בירושלים‪ .‬המכללה פועלת בתיאום אקדמי עם האוניברסיטה העברית‪ ,‬תוך‬
‫עדכון מתמיד של תכניות הלימוד ושיתוף‪-‬פעולה עם תעשיית ההיי‪-‬טק המקומית‪ ,‬על‪-‬מנת‬
‫להבטיח שבוגריה המוכשרים ישתלבו בשוק העבודה הירושלמי‪ .‬כיום לומדים במכללה‬
‫‪101‬‬
‫‪ 625‬סטודנטים לתואר ראשון‪ ,‬וניתן להרחיבה לקיבולת של מעל ‪ 3,000‬סטודנטים עד‬
‫שנת ‪) 2020‬זילכה‪ ,‬כהן ומוסק‪.(2006 ,‬‬
‫כעולה מאיור ‪ ,7‬גם מספר הסטודנטים במכללה האקדמית להנדסה אינו סוגר את‬
‫הפער‪ ,‬וירושלים נתונה עדיין במחסור יחסי של בוגרים במקצועות הנדסיים וטכנולוגיים‬
‫מרכזיים‪ .‬מכאן נובע הצורך להרחיב את מערכת ההשכלה הטכנולוגית בירושלים במטרה‬
‫לתמוך בפיתוחה התעשייתי‪ .‬נראה שהרחבה כזו תתאפשר אם יינתן סיוע הן להגדלת‬
‫המכללה להנדסה והן להרחבת תחומי הלימוד ההנדסיים באוניברסיטה העברית‪.‬‬

‫איור ‪ :7‬סטודנטים להנדסה לפי מוסד ותואר‪2004/2005 ,‬‬

‫‪7000‬‬
‫תואר ראשון‬
‫‪6000‬‬
‫תואר שני‬
‫‪5000‬‬
‫תואר שלישי‬
‫‪4000‬‬

‫‪3000‬‬

‫‪2000‬‬

‫‪1000‬‬

‫‪0‬‬
‫אוניברסיטת‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫הטכניון‬ ‫המכללה להנדסה‬
‫בן גוריון‬ ‫בר אילן‬ ‫תל אביב‬ ‫והאוני' העברית‬

‫מקור‪ :‬סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה‪ ,‬תשס"ה )‪.(2004/2005‬‬

‫הסיבות להיצע הנמוך במִשרות בסקטור האקדמי בירושלים‬

‫❐ החלטות ות"ת — בהחלטותיה מנעה הוועדה תחרות מהאוניברסיטה העברית‬
‫)הנתונה בצמצומים( ולכן לא נוצרה בעיר מערכת משמעותית של מוסדות אקדמיים‬
‫אלטרנטיביים;‬
‫❐ הקטנת תקציבי ות"ת — בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את ישראל לא מכבר‪,‬‬
‫הוטלו קיצוצים קשים על מערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬ואלה הפחיתו בכ‪ 20%-‬את‬
‫תקציבה המקורי‪ ,‬שעמד על כשישה מיליארד שקל‪ .‬בשנת ‪ 2004‬סיכמה ות"ת עם‬
‫משרד האוצר על החזרת חלק מהכספים לתקציב ההשכלה הגבוהה במשך חמש‬

‫‪102‬‬
‫שנים‪ ,‬אך גם בתום תקופה זו יפחת התקציב בכמה מאות מיליוני שקלים מהיקפו‬
‫ב‪ ,1999-‬בטרם הוטלו הקיצוצים‪ .‬כתוצאה מן הקיצוץ נאלצים המוסדות האקדמיים‬
‫המתוקצבים לצמצם את מספר המועסקים בהם;‬
‫❐ מדיניות ות"ת בשנים האחרונות היתה להפנות את הגידול בביקוש להשכלה‬
‫גבוהה לעבר הפריפריה והמכללות‪ .‬מדיניות זו באה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לידי ביטוי בהגבלת‬
‫מספר הסטודנטים שהאוניברסיטאות הוותיקות רשאיות לקבל מדי שנה‪ .‬יש לציין‬
‫שהאוניברסיטה העברית הוגבלה בנושא זה יותר מכל אוניברסיטה אחרת‪ ,‬ומספר‬
‫הסטודנטים הלומדים בה לא גדל כמעט בשנים האחרונות )ראה איור ‪ .(8‬הדבר‬
‫מצמצם יותר את היצע המִשרות לעובדים משכילים באוניברסיטה‪.‬‬

‫איור ‪ :8‬הגידול במספר הסטודנטים באוניברסיטאות‪ ,‬תש"ן‪-‬תשס"ה‪:‬‬

‫שיעור הגידול הנמוך של האוניברסיטה העברית ביחס לאוניברסיטאות אחרות‬
‫‪12%‬‬
‫‪11.2%‬‬
‫‪10.8%‬‬
‫תש"ן‪-‬תשנ"ו‬
‫‪10%‬‬
‫תשנ"ז‪-‬תשס"ה‬
‫‪8.5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫שיעור הגידול‬

‫‪6.1%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5.2%‬‬
‫‪4.3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3.2%‬‬ ‫‪2.9%‬‬
‫‪2.2% 2.3%‬‬ ‫‪2.3%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪0.9%‬‬ ‫‪1.0%‬‬

‫‪0%‬‬
‫הטכניון‬ ‫אוניברסיטת האוניברסיטה‬ ‫סה"כ‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫אוניברסיטת‬
‫העברית‬ ‫תל אביב‬ ‫בר‪-‬אילן‬ ‫חיפה‬ ‫בן‪-‬גוריון‬

‫מקור‪ :‬דו"ח ות"ת ‪.2004/5‬‬

‫מכאן עולה כי הבעיה העיקרית שמונעת את התפתחות סקטור ההשכלה הגבוהה‬

‫בירושלים‪ ,‬קשורה להחלטות ות"ת על סדר העדיפויות במערכת ההשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫תהליכי צמצום הסגל והגבלת הגידול במספרי התלמידים באוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫והמגבלה על הקמת מוסדות אקדמיים מתוקצבים נוספים מאידך‪-‬גיסא‪ ,‬מצמצמים‬
‫מאוד את פוטנציאל ההיצע של מִשרות לעובדים משכילים בסקטור זה‪.‬‬

‫‪103‬‬
 ‫השכלה גבוהה במגזר הפלסטיני והשלכותיה על המגזר היהודי‬
‫כפי שנכתב בפרק על העיר הפלסטינית‪ ,‬במצב של רגיעה ביטחונית ושיפור המצב‬
‫הפוליטי בעיר‪ ,‬יש לירושלים סיכוי טוב להפוך לבירת ההשכלה הגבוהה בצד הפלסטיני‪.‬‬
‫לפי תרחיש זה‪ ,‬מספר הסטודנטים במזרח‪-‬ירושלים יגדל פי שניים עד שלושה לעומת‬
‫ממדיו היום‪ ,‬והדבר יתרום כ‪ 1,000-‬עד ‪ 2,000‬מקומות‪-‬עבודה לסגל משכיל במוסדות‬
‫האקדמיים הפלסטיניים‪ .‬לגידול זה ולקשרים שעשויים להיווצר בין המוסדות האקדמיים‬
‫הפלסטיניים והישראליים‪ ,‬יש פוטנציאל נוסף להגדלת התעסוקה ולשיפור מרכזיותו של‬
‫הסקטור האקדמי בירושלים‪.‬‬

‫המלצות להגדלת התעסוקה בסקטור האקדמי‬

‫❐ שינוי בסדר העדיפויות והסרת החסמים המִנהליים — מומלץ להסיר את הגבלת‬
‫ות"ת על מכסת הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה העברית‪ ,‬ולהתיר הקמה ופיתוח‬
‫של מכללות בירושלים‪ .‬משמעהּ של המלצה זו הוא מתן חופש‪-‬פעולה גדול יותר‬
‫למוסדות האקדמיים להתחרות על סטודנטים‪ ,‬ולהקטין את המעורבות הציבורית‬
‫בתחום זה‪ .‬מעבודתם של זילכה‪ ,‬כהן ומוסק )‪ (2006‬על השכלה גבוהה בירושלים‪,‬‬
‫עולה כי מימוש המלצה זו יאפשר להכפיל את מספר הסטודנטים בעיר מ‪31-‬‬
‫אלף סטודנטים בשנת ‪ 2005‬ל‪ 60-‬אלף בשנת ‪ ,2020‬ולהגדיל את מספר המִשרות‬
‫לאוכלוסייה משכילה בכ‪ 5,000-‬משרות‪ 45.‬העלוּת הכרוכה בשינוי זה היא כ‪110-‬‬
‫מיליון ש"ח לשנה עד ‪ .2020‬מאחורי תחזית זו עומדת הנחה שביקוש רב ללימודים‬
‫גבוהים אינו מתממש בשל הגבלות ות"ת‪ .‬למעשה‪ ,‬שנויה שאלה זו במחלוקת‪.‬‬
‫יש הגורסים כי לאחר הגידול המהיר שחל בשנות ה‪ 90-‬התייצב שיעור הביקוש‬
‫ללימודים גבוהים‪ ,‬ולכן התייצב גם שיעור המתחילים ללמוד מתוך שנתון ממוצע‪.‬‬
‫אם טענה זו נכונה‪ ,‬יבוא הגידול במספר הסטודנטים בירושלים על חשבון מספרי‬
‫הסטודנטים במוסדות אחרים ברחבי הארץ‪ .‬מצד שני‪ ,‬עבודות כגון זו של זילכה‪,‬‬
‫כהן ומוסק )‪ (2006‬מניחות שההתייצבות שחלה בשנים האחרונות היא זמנית בלבד‪,‬‬
‫ושיעור הזכאים לתעודת הבגרות — המקנה באופן עקרוני כניסה למערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה — צפוי להמשיך ולעלות עד שיתייצב על כ‪ 65%-‬ממחזור ממוצע‪ ,‬בדומה‬
‫לשיעורם בארצות המפותחות במערב‪ .‬משיחה עם בִּילי שפירא‪ ,‬ראש מִנהל התלמידים‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬עולה כי קיים ביקוש רב ללימודים באוניברסיטה העברית‪,‬‬

‫‪ 45‬הכותבים צופים כמעט הכפלה של מספרי הסטודנטים במוסדות האקדמיים והכפלה של מספר‬
‫הסטודנטים במוסדות העל‪-‬תיכוניים מ‪ 21,000-‬ל‪ 41,000-‬בשנת ‪.2020‬‬

‫‪104‬‬
‫וניתן להגדיל את מספר התלמידים בה בלי קשר לשאלה אם הגידול יבוא מקרב‬
‫אוכלוסייה שאינה לומדת כיום או על חשבון מוסדות אחרים להשכלה גבוהה בארץ‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היא מציינת כי נכון להיום‪ ,‬הגדלת מספר התלמידים באוניברסיטה משמעו‬
‫הורדת סף הקבלה בחלק מן החוגים‪ ,‬דבר שעלול לכרסם ביתרון המצוינות של‬
‫האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫חשוב לציין כי הסרת המגבלה המנהלית‪ ,‬אף שהיא הכרחית להגדלת מספר‬
‫הסטודנטים בעיר‪ ,‬אינה מספיקה על‪-‬מנת להבטיח שגידול זה אכן יתרחש‪.‬‬
‫האוניברסיטה והמוסדות האקדמיים הנוספים בעיר יהיו חייבים להשקיע מחשבה‬
‫ומשאבים כדי למשוך מספר גדול יותר של סטודנטים מוכשרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬טוענת שפירא‪,‬‬
‫המגבלה העיקרית על גידול במספר התלמידים‪ ,‬בעיקר במדעי החברה‪ ,‬אינה ביקוש‬
‫אלא היעדר כוחות‪-‬הוראה מספיקים בחלק מן החוגים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בחוג לחשבונאות‬
‫ישנם תקנים פנויים‪ ,‬אך אין מי שימלא אותם‪ .‬אחת הדרכים להגדלת המשיכה של‬
‫האקדמיה למקצועות מבוקשים היא מתן תגמולים דיפרנציאליים למרצים‪ ,‬ודרך זו‬
‫נידונה בוועדת שוחט‪.‬‬
‫❐ הקמת מוסדות חדשים להשכלה גבוהה‪ ,‬וחיזוק מוסדות קיימים לאוכלוסיות‬
‫שייצוגן במערכת הוא קטן — שיעור המתחילים בלימודים גבוהים מתוך שנתון‬
‫ממוצע‪ ,‬משקף את תהליך הנ ְגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לחלקי אוכלוסייה שלא‬
‫נהנו ממנה בעבר‪ .‬בירושלים שתי אוכלוסיות בעלות שיעור נמוך של השתתפות‬
‫בשוק ההשכלה הגבוהה‪ :‬החברה הערבית והחברה החרדית‪ .‬זו הסיבה לכך ששיעור‬
‫המתחילים ללמוד מתוך שנתון ממוצע בירושלים‪ ,‬נמוך משמעותית מן השיעור‬
‫הארצי‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנים האחרונות אנו עדים למגמת התעוררות בחברות אלו‬
‫ולנטייה גוברת בקִרבן לרכּוש השכלה גבוהה‪ .‬שינוי סדר העדיפויות במגזרים אלה‬
‫עשוי להגדיל מאוד את הביקוש להשכלה גבוהה בירושלים‪ .‬ממחקר שנעשה בימים‬
‫אלה במכון ירושלים לחקר ישראל עולה כי בקרב החרדים יש ביקוש גבוה להשכלה‬
‫כללית גבוהה שתאפשר להם להשתלב בשוק העבודה‪ .‬מספר חסמים מונעים מהם‬
‫לפנות למסלול זה ובהם‪ :‬קושי במימון שכר‪-‬לימוד לתקופה של ‪ 4-3‬שנים‪ ,‬פערי‪-‬ידע‬
‫בלימודי ליבה המחייבים אותם להשלמות ארוכות‪ ,‬ופגיעה במעמדם החברתי‪-‬כלכלי‬
‫כתוצאה מעזיבתם את המסגרת התורנית )מלחי‪ ,‬קאופמן וכהן‪.(2008 ,‬‬
‫❐ מתן תמריצים למוסדות האקדמיים לִפנות לשווקים חדשים — מומלץ להציע‬
‫לאוניברסיטה סיוע ציבורי להקמת קולג' בינלאומי חדש‪ ,‬וסיוע בפיתוח מכללות‬
‫נוספות שי ִפנו אל קהל חדש שלא השתתף עד כה בשוק ההשכלה הגבוהה בארץ‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬תכניות לסטודנטים מחו"ל או "תכניות‪-‬מנהלים"‪ .‬על‪-‬פי העבודה של זילכה‪,‬‬

‫‪105‬‬
‫כהן ומוסק )‪ (2006‬וראיון עם נשיא האוניברסיטה העברית‪ ,‬הקמתו של קולג'‬
‫בינלאומי צפויה להוסיף לעיר כ‪ 3,000-‬סטודנטים חדשים ויותר מ‪ 500-‬מועסקים‬
‫בעלי השכלה אקדמית‪ 46.‬הקולג' הבינלאומי יוכל למשוך סטודנטים יהודים מארה"ב‬
‫המחפשים חינוך גבוה באיכות גבוהה בשילוב עם חוויה ציונית‪ ,‬וסטודנטים רבים‬
‫ממדינות מתפתחות כגון הודו וסין‪ ,‬המחפשים חינוך גבוה במערב במחיר נמוך מזה‬
‫המוצע באירופה ובארה"ב‪ .‬קולג' זה אמור להציע תחומי‪-‬לימוד מבוקשים )וסיכויי‬
‫קבלה נמוכים( בארה"ב‪ ,‬כגון תכניות ‪ ,premed‬שעם סיומן ניתן להתקבל לבית‪-‬ספר‬
‫לרפואה‪.‬‬
‫להקמת הקולג' הבינלאומי יתרונות נוספים‪ ,‬מעבר להגדלת היצע המִשרות לעובדים‬
‫משכילים בעיר‪ .‬היתרון הראשון נוגע לתקצוב‪ ,‬שהרי תוספת סטודנטים למוסדות‬
‫מתוקצבים כרוכה בתוספת תקציבית לאותם מוסדות‪ 47.‬לעומת זאת‪ ,‬ההשקעה‬
‫של ות"ת בסטודנטים זרים היא נמוכה עד אפסית‪ .‬שיווק הקולג' גם אינו כרוך‬
‫בתחרות על סטודנטים ישראלים שעשויים ללמוד במוסדות אחרים בארץ‪ .‬להקמת‬
‫הקולג' הבינלאומי תידרש כנראה תמיכה ראשונית זמנית‪ ,‬אולם לאחר זמן הוא‬
‫אמור לשאת את עצמו מבחינה כלכלית‪ .‬יתרון נוסף הקשור גם הוא לתקציב‪ ,‬נוגע‬
‫לעובדה שסטודנטים זרים משלמים שכר‪-‬לימוד ריאלי‪ ,‬כך שההכנסה לאוניברסיטה‬
‫תהיה גבוהה יותר‪ .‬בניגוד לסטודנטים ישראלים‪ ,‬התרומה הכלכלית של סטודנטים‬
‫זרים לעיר היא גבוהה במיוחד‪ .‬המימון ללימודיהם מגיע מחו"ל )ייצוא(‪ ,‬לעתים‬
‫מגיעה בעקבותיהם משפחה‪ ,‬והם מוציאים בעיר נתח גדול יותר של הוצאות כי‬
‫אינם מבלים את סוף השבוע אצל הוריהם מחוץ לעיר‪ .‬לבסוף‪ ,‬בהתאם למודל העיר‬
‫היצירתית‪ ,‬נוכחותם של סטודנטים זרים תורמת לאווירה היצירתית והפּלורליסטית‬
‫שאנו שואפים ליצור בעיר‪ .‬הכדאיות הכלכלית של הקמת קולג' בינלאומי נבדקת‬
‫עתה ע"י האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫❐ שיתוף פעולה בתיאום ובשיווק מערכת ההשכלה הגבוהה — כדי למנוע ירידה‬
‫ברמת הסטודנטים הגרים מחוץ לירושלים ומבקשים ללמוד בירושלים‪ ,‬יש להגדיל‬
‫את הביקוש ללמוד בירושלים‪ .‬לשם כך מומלץ להקים גוף מתאם בין המוסדות‬
‫להשכלה הגבוהה‪ .‬גוף כזה יעסוק הן בשיווק משותף והן בתיאום של קורסים‬
‫ופעילויות משותפות בין המוסדות‪ .‬דוגמה לגוף כזה הובאה בפרק שתיאר את מִנהלת‬

‫‪ 46‬בהנחה שהיחס של סגל )אקדמי ומנהלי( מול סטודנטים במכללה כזו יהיה נמוך מהיחס הקיים כיום‬
‫באוניברסיטה העברית )‪ (22%‬וזהה ליחס שבין הסגל לסטודנטים במכללות המובילות‪ ,‬שהוא ‪.17%‬‬
‫‪ 47‬בהנחה שיחוּל גידול במספר התלמידים הכולל במערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬ולא רק הסטה של ביקושים‬
‫ממקומות אחרים בארץ‪.‬‬

‫‪106‬‬
‫אוניברסיטת אורסונד‪ .‬בטווח הרחוק יותר ניתן להקים גוף שיעניק תארים אקדמיים‬
‫‪48‬‬
‫לסטודנטים שי ִרשמו לתמהיל מגוון של קורסים במוסדות השונים‪.‬‬

‫התעשייה בירושלים‬
‫חלק ניכר משירותי הבריאות והחינוך הגבוה נצרך ע"י תושבי העיר ורק חלק מיועד‬
‫ל"יצוא"‪ .‬רוב ככל תוצרי התעשייה‪ ,‬ותעשיית העלית‪ ,‬מיועדים ליצוא מחוץ לעיר‪ .‬מכאן‬
‫שפוטנציאל הגדלת הסקטור התעשייתי בירושלים כמעט שאינו מוגבל וכן הפוטנציאל‬
‫להגדיל את היצע המִשרות לאוכלוסייה חזקה‪ .‬מצד שני‪ ,‬מפעלי הסקטור התעשייתי‬
‫גמישים מאוד בהחלטה היכן להתמקם מבחינה גיאוגראפית‪ ,‬והחלטתם נובעת ממִגוון‬
‫שיקולים שרק חלקם נתונים להשפעת הסקטור הציבורי והמקומי‪.‬‬
‫התעשייה בירושלים כללה בשנת ‪ 2004‬כ‪ 500-‬מפעלים שהעסיקו כ‪ 20,000-‬עובדים‪,‬‬
‫עם פדיון של כ‪ 10,000,000,000-‬שקל‪ ,‬כמחציתו מייצוא )לוח ‪.(1‬‬

‫לוח ‪ :1‬התעשייה בירושלים — פרמטרים נבחרים ‪2004‬‬

‫מפעלים‬
‫‪514‬‬ ‫חמישה עובדים ומעלה‬
‫‪20,880‬‬ ‫מועסקים‬
‫פדיון‬
‫‪10,667‬‬ ‫מיליוני שקלים במחירים אחידים )שנת ‪(2004‬‬
‫ייצוא‬
‫‪5,237‬‬ ‫מיליוני שקלים במחירים אחידים )שנת ‪(2004‬‬

‫מקור‪ :‬התאחדות התעשיינים‪.‬‬

‫כמחצית המועסקים בתעשייה בירושלים עובדים בתעשיית‪-‬עִלית )לעומת תעשייה‬

‫מסורתית ותעשייה מעורבת( וזאת לעומת כשליש מהמועסקים בתעשייה בכל הארץ‬
‫)איור ‪ .(9‬מכאן עולה שלמרות שירושלים אינה אבן‪-‬שואבת למפעלי‪-‬תעשייה‪ ,‬היא‬
‫מצליחה למשוך תעשיית‪-‬עִלית בדומה לשאר אזורי הארץ‪.‬‬

‫‪ 48‬לדוגמא‪ ,‬גוף שייקרא בשם כמו "אוניברסיטת‪-‬ירושלים" ויוכל להעניק תארים אקדמיים על בסיס‬
‫קורסים שנלמדו במוסדות אקדמיים שונים בירושלים‪.‬‬

‫‪107‬‬
 ‫איור ‪ :9‬שיעור המועסקים בתעשייה בירושלים מול שיעורם בישראל‬

‫‪16%‬‬

‫‪14%‬‬

‫‪12%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪8%‬‬

‫‪6%‬‬

‫‪4%‬‬

‫‪2%‬‬

‫‪0%‬‬
‫תעשיית עילית‬ ‫תעשייה‬ ‫תעשיית עילית‬ ‫תעשייה‬
‫בישראל‬ ‫בישראל‬ ‫בירושלים‬ ‫בירושלים‬
‫)‪(2004‬‬ ‫)‪(2004‬‬ ‫)‪(2005‬‬ ‫)‪(2005‬‬

‫נתונים‪ :‬התאחדות התעשיינים בירושלים ועיבוד נתוני הלמ"ס‪.‬‬

‫בניתוח תחומי ההִתמחות של תעשיית העִלית בירושלים לעומת חיפה ות"א‪ ,‬ניתן לראות‬
‫באיור ‪ 10‬שבירושלים מספר גדול יותר של חברות בתחום מדעי החיים מאשר באזור‬
‫ת"א או חיפה — דבר המצביע על הִתמחות בתחום זה בירושלים‪ .‬נתון זה אינו מפתיע‪,‬‬
‫שכן אלה הם תחומי ההתמחות האקדמיים בירושלים‪ ,‬כפי שהוצגו בנתונים על ההשכלה‬
‫הגבוהה‪.‬‬

‫איור ‪ :10‬מספר חברות היי‪-‬טק על פי אזור ותחום‬

‫‪120‬‬
‫‪103‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪100‬‬ ‫‪95‬‬ ‫תל אביב‬
‫חיפה‬
‫‪80‬‬ ‫‪72‬‬
‫מספר חברות‬

‫‪61‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪51 49‬‬
‫‪46‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪29‬‬
‫‪26‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫מדעי החיים קומוניקציה‬ ‫‪IT‬‬ ‫אינטרנט‬ ‫שונות‬
‫תחום‬
‫מקור‪.IVC 2005 :‬‬

‫‪108‬‬
‫תחום חדש ומתפתח בתעשיית העִלית העולמית קשור להעברה‪ ,‬יצירה ועיבוד של תכנים‬
‫שונים לעולם הדיגיטאלי‪ ,‬הנקרא "מדיה חדשה"‪ .‬בין תוצרי התחום הזה ניתן להזכיר‬
‫את תעשיית המשחקים )מחשב‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬טלפון וצעצועים מחוכּמים(‪ ,‬הטלוויזיה‬
‫האינטראקטיבית‪ ,‬תעשיית המדיה )עיתונות‪ ,‬קולנוע ופרסום(‪ ,‬תחום החינוך )הוראה‬
‫מתוקשבת‪ ,‬אמצעי‪-‬הוראה(‪ ,‬אנימציה ממוחשבת‪ ,‬רפואה )בקרה‪ ,‬אמצעי המחשה‬
‫ולימוד‪ ,‬סימולאטורים(‪ ,‬הספורט )סימולציות‪ ,‬ניהול משחק בזמן‪-‬אמת‪ ,‬מחקר בספורט(‬
‫ועוד‪ .‬המדיה החדשה היא סקטור כלכלי חדש המשלב בין טכנולוגיות מידע חדישות‬
‫לבין תחומי האמנות‪ ,‬התוכן והעיצוב‪ ,‬ומורכבותו אינה מאפשרת לקטלגו בקטגוריות‬
‫מסורתיות של תעשיות אחרות‪.‬‬
‫למדיה החדשה יש פוטנציאל פיתוח בירושלים‪ ,‬הן בזכות חוסנה האקדמי של העיר‬
‫בתחום מדעי המחשב באוניברסיטה העברית‪ ,‬והן בזכות העובדה שבירושלים קיים‬
‫הריכוז הגדול ביותר בארץ של בתי‪-‬ספר לאמנות‪ ,‬בהם לומדים יותר ממחצית הסטודנטים‬
‫לאמנות בישראל‪ .‬אוכלוסייה זו חזקה‪ ,‬משכילה ויצירתית‪ ,‬אך נוטה להגר מן העיר בתום‬
‫לימודיה — בין היתר עקב מחסור במקומות‪-‬תעסוקה מתאימים‪ .‬אוכלוסייה זו היא‬
‫פוטנציאל לחברות העוסקות במדיה חדשה‪ ,‬ולכן כדאי להשקיע במשיכת חברות כאלו‬
‫לירושלים ולעודד הקמת חברות חדשות בתחום זה‪ .‬לשם כך יש לבדוק מהי התשתית‬
‫הדרושה לתעשייה זו ומהם הגורמים המשפיעים על החלטות המיקום שלה )קאופמן‬
‫ואחרים‪.(2007 ,‬‬

‫הגורמים המשפיעים על מיקום מפעלים‬

‫הנקודות המשמעותיות ביותר שמפעלים שוקלים בבואם להחליט היכן יתמקמו‪ ,‬קשורות‬
‫למאפייני האתר הפיזי‪ :‬זמינוּת התחבורה‪ ,‬היצע השירותים הנוספים באתר‪ ,‬כגון שירותי‪-‬‬
‫מסחר‪ ,‬זמינות כוח העבודה‪ ,‬אפקט האשכול‪ ,‬והטבות שונות הניתנות על‪-‬ידי רשויות‬
‫ציבוריות )גלור‪ .(2004 ,‬להלן פירוט וניתוח כל אחד מתחומים אלה בהקשר לתעשיית‬
‫העִלית בירושלים‪.‬‬

‫מיקום פיזי לתעשיית עִלית בירושלים‬

‫האתר המשמעותי ביותר לתעשיית העִלית בירושלים הוא אזור התעשייה הר‪-‬חוצבים‪.‬‬
‫באזור זה מועסקים כ‪ 7,000-‬איש בכ‪ 140-‬מפעלים — בהם מפעלים גדולים כמו טבע‪,‬‬
‫אינטל ו‪ .N.D.S-‬בהר‪-‬חוצבים יש כיום כ‪ 250-‬אלף מ"ר של שטחי‪-‬תעשייה‪ ,‬ועתודה‬

‫‪109‬‬
‫תכנונית שתוכל להגיע ל‪ 800-‬אלף מ"ר שטחי‪-‬תעשייה‪ 49.‬עם זאת‪ ,‬קיימת במתחם בעיה‬
‫של פיצול שטחים‪ ,‬וחלק מהמגרשים הפוטנציאליים כבר מוזמנים או תפוסים על‪-‬ידי‬
‫מפעלים קיימים‪ .‬חלק מהשטחים כבר הוקצו ליזמים חדשים‪ ,‬כך שמספר המגרשים‬
‫הפנויים אינו גדול; הם קטנים‪-‬יחסית ונראה שאינם מאפשרים להוסיף מפעלים גדולים‬
‫‪50‬‬
‫למתחם‪.‬‬
‫אתר נוסף המיועד לתעשיות עִלית הוא הגן הטכנולוגי במלחה — פארק תעשייתי‬
‫בשטח של ‪ 60‬אלף מ"ר בנויים ועוד ‪ 30‬אלף מ"ר מתוכננים‪ ,‬ובו ניתן לשכור מבנים‪ .‬הגן‬
‫‪51‬‬
‫מאוכלס כיום רק בחלקו‪ ,‬והוא ערוך לקלוט עוד חברות בינוניות וקטנות‪.‬‬
‫בנוסף לאתרים אלה מוקם כיום בגבעת‪-‬רם פארק המיועד ל‪ 70-‬אלף מ"ר של מבנים‬
‫לתעשייה‪ .‬בפסגת‪-‬זאב מתוכנן פארק של ‪ 90‬אלף מ"ר ובהדסה עין‪-‬כרם מוקם פארק‬
‫"ביו‪-‬בריאות" על ‪ 9,000‬מ"ר‪ .‬כמו כן מתנהלים כיום מגעים בין ירושלים למבשרת‪-‬ציון‬
‫על הקמת פארק‪-‬תעשייה בהיקף של כ‪ 500-‬אלף מ"ר באתר המחצבה הישנה בהר‪-‬חרת‪,‬‬
‫שם יוכלו להתמקם מפעלים גדולים שלא יימצא להם מקום בהר‪-‬חוצבים‪.‬‬
‫אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על האטרקטיביות של אזור‪-‬תעשייה הוא‬
‫זמינות התחבורה באתר‪ .‬למרות שמכל האתרים התעשייתיים בירושלים‪ ,‬הר‪-‬חוצבים‬
‫הוא הזמין ביותר מבחינה זו‪ ,‬מצביע מחקר שנעשה במכון ירושלים לחקר ישראל על קושי‬
‫גדול של זמינות תחבורתית בהר‪-‬חוצבים‪ .‬הדברים אמורים בעיקר בגישה לאתר‪ ,‬אך גם‬
‫הסדרי החניה והתחבורה הציבורית אינם מספקים והם מרתיעים מפעלים מלהתמקם‬
‫באתר‪ .‬פתיחת כביש ‪ 9‬ב‪ 2007-‬וסלילת הרכבת המהירה לירושלים )בשנים הקרובות(‬
‫עשויות להקל באופן משמעותי על התחבורה להר‪-‬חוצבים‪ .‬אם יצליחו הרשויות להתגבר‬
‫גם על בעיות החניה והתחבורה הציבורית‪ ,‬נראה שעד ‪ 2020‬ניתן יהיה להגדיל את‬
‫האטרקטיביות של האזור בהיבט התחבורתי‪.‬‬
‫גורם נוסף המגביר אטרקטיביות של אתר תעשייה‪ ,‬קשור לאפקט האשכול התעשייתי‬
‫)‪ .(industrial cluster‬מפעלים מעדיפים להתיישב באתר בו פועלות עוד חברות העוסקות‬
‫בתחומים דומים‪ ,‬ובעיקר שילוב של חברות גדולות וחברות‪-‬הזנק החולקות עמם ספקים‬
‫ולקוחות‪ .‬מלבד הנוחוּת שבקרבה לספקים וללקוחות‪ ,‬קיים באזור כזה גם אלמנט הניידות‬
‫של הון אנושי ומעבר קל של עובדים מנוסים ואלמנטים לא‪-‬פורמאליים של מעבר‪-‬‬

‫‪ 49‬על‪-‬פי נתוני הרשות לפיתוח ירושלים‪.‬‬

‫‪ 50‬קיים חוסר‪-‬בהירות לגבי חברת אינטל ומפעל הייצור הגדול שלה בירושלים‪ .‬החברה הודיעה על הפסקת‬
‫הייצור במפעל‪ ,‬ולא ברור מה ייעשה בשטחו ובשטחים נוספים שהוקצו לחברה בהר‪-‬חוצבים‪.‬‬
‫‪ 51‬אין נתונים זמינים על אכלוס הגן‪ ,‬אך נראה שכשליש ממנו זמין לחברות נוספות‪.‬‬

‫‪110‬‬
‫ידע‪ 52.‬ממחקר שנערך במכון ירושלים לחקר ישראל עולה שבתחום זה סובל הר‪-‬חוצבים‬
‫מחיסרון משמעותי לעומת אזורי‪-‬תעשיה אחרים בישראל )קאופמן ואחרים‪.(2007 ,‬‬
‫אפקט האשכול התעשייתי תלוי בדרך‪-‬כלל בגודל אזור התעשייה‪ ,‬אך משפיעים עליו‬
‫גם גורמים תכנוניים ואלמנטים "רכים" יותר הקשורים למנהיגות מקומית ותעשייתית‬
‫ולאווירה האזורית; למשל‪ ,‬רִשתות תקשורת ושותפויות‪ ,‬בסיס יצירתי‪ ,‬תרבות יזמית‪,‬‬
‫זמינות מקורות‪-‬מימון‪ ,‬תחרות‪ ,‬מנהיגות ותקשורת )גלור‪ .(2004 ,‬יש לקוות שגורמי‬
‫התכנון והגורמים המטפלים באזור התעשייה ישכּילו לשפר גורמים אלה בהר‪-‬חוצבים‬
‫ובשאר אזורי התעשייה בירושלים‪.‬‬
‫זמינות כוח העבודה משפיעה כאמור אף היא באופן משמעותי על מיקום מפעלים‪.‬‬
‫הפער הטכנולוגי שירושלים סובלת ממנו‪ ,‬נותח כבר בתת הפרק על האקדמיה ועולה‬
‫ממנו קושי בגיוס עובדים טכנולוגיים‪-‬הנדסיים‪ .‬המחקר על דעות ועמדות של מפעלים‬
‫שנעשה לאחרונה במכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬מאושש ממצאים שעלו במחקרים‬
‫אחרים ולפיהם אחת הבעיות העיקריות של מפעלים בירושלים היא הקושי להשיג‬
‫כוח‪-‬אדם טכנולוגי מנוסה‪ .‬הרשות לפיתוח ירושלים מפעילה כעת תכנית לעידוד מעבר‬
‫עובדי היי‪-‬טק מנוסים לירושלים‪ .‬יש לקוות שפעילות כזו‪ ,‬בשילוב עם תכניות אחרות‬
‫לשיפור הקשר בין האקדמיה לתעשייה‪ ,‬יקטינו את החסם הקשור לזמינות כוח העבודה‬
‫הטכנולוגי בירושלים‪ ,‬דבר שיעודד מפעלים להתמקם בעיר‪.‬‬
‫הטבות לתעשייה הן מרכיב משמעותי במיקום מפעלים‪ .‬מפעלי היי‪-‬טק המחליטים‬
‫להתיישב כיום בירושלים‪ ,‬זוכים להטבות של אזור‪-‬פיתוח ולהחזר משמעותי מהמדינה‬
‫על עלויות ציוד והון פיזי שהם משקיעים‪ .‬זאת במסגרת ההטבות הניתנות מכוח החוק‬
‫לעידוד השקעות‪-‬הון בתעשייה‪ ,‬ומוענקות בעיקר על‪-‬ידי מרכז ההשקעות של משרד‬
‫התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫הטבות אלו מעודדות מפעלים להתמקם בירושלים‪ ,‬אולם תקציב מרכז ההשקעות‪,‬‬
‫ממנו מגיעה ההטבה הנ"ל )איור ‪ (11‬הולך ומצטמצם‪ ,‬והדבר יקשה על מפעלים לזכות‬
‫בהטבה‪ .‬מצד שני ההשקעה בציוד‪ ,‬במכונות ובהון פיזי אחר‪ ,‬היא רלוונטית בעיקר‬
‫למפעלי‪-‬ייצור‪ ,‬ולכן אין זה פלא שחברות כמו "טבע" וכמו "אינטל" הקימו בירושלים‬
‫מרכזי‪-‬ייצור והתמקדו פחות במחקר ופיתוח בשלוחותיהן בעיר‪ .‬אין לזלזל בהטבה הנ"ל‪,‬‬
‫אולם ביחס למטרה העיקרית של פרק זה — הגדלת היצע העבודה לבעלי ‪ 13‬שנות‪-‬לימוד‬
‫ומעלה — היה עדיף לדעתנו אילו ההטבות היו מתמקדות בעובדי תעשיות העִלית‪ ,‬כגון‬
‫הטבות במו"פ‪ ,‬בחדשנות‪ ,‬ביישום פטנטים ומחקרים‪ ,‬בהבאת מומחים‪ ,‬בהקמת מרכזים‬
‫‪ 52‬חלק מהמאמרים בתחום זה מזכירים את תרבות בתי הקפה כאמצעי למעבר‪-‬ידע "רך" ולשגשוג תרבות‬
‫של חדשנות‪ ,‬והדבר כולל גם ידע וקשרים עם האקדמיה‪.‬‬

‫‪111‬‬
‫טכנולוגיים וכד'‪ .‬מנגד‪ ,‬ההטבה שנותנת הרשות לפיתוח ירושלים לעובדים מנוסים‬
‫בתחומי ההיי‪-‬טק שעוברים לירושלים‪ ,‬כמו גם המימון והסיוע שהיא נותנת להקמת‬
‫מרכז "ביו‪-‬בריאות"‪ ,‬הן הטבות ראויות ונכונות ביותר‪.‬‬

‫איור ‪ :11‬ירידת התקציב )ההרשאה להתחייב( של מרכז ההשקעות‬

‫‪1,400‬‬

‫תקציב )מיליוני ש"ח‪ ,‬נומינלי(‬

‫‪1,200‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006‬‬
‫שנה‬
‫מקור‪ :‬מרכז ההשקעות‪.‬‬

‫תעשיית ההיי‪-‬טק הפלסטינית והשלכותיה על התעשייה הישראלית‬

‫כפי שנכתב בפרק על העיר הפלסטינית בפרסום זה ‪ −‬במצב של רגיעה ביטחונית ושיפור‬
‫המצב הפוליטי יש סיכוי טוב שירושלים תשמש מרכז היי‪-‬טק לתעשייה הפלסטינית‬
‫ותגשר בין תעשיית העִלית הישראלית לזו הפלסטינית‪ .‬מצב כזה יוכל לתרום לתוספת‬
‫מועסקים לתעשיית העִלית במערב העיר אף מעבר לתוספת שעליה התבססנו בחישובינו‬
‫בפרק זה‪.‬‬

‫המלצות לעידוד התעשייה‬

‫❐ כדי להגיע ליעד התעסוקה של הכפלת המועסקים בתעשיית העִלית בירושלים‪,‬‬
‫יש להשקיע סכומים נכבדים בתעשייה‪ 53,‬לפתור כשלים תכנוניים וליצור אווירה‬
‫יצירתית ומושכת באתרי התעשייה בירושלים‪.‬‬

‫‪ 53‬לא נתקלנו בעבודה או מחקר בהם נעשה ניתוח וחישוב העלויות הקשורות בהמלצות שהועלו כאן‪.‬‬
‫מכיוון שחישוב‪-‬עלויות כזה חורג מהיקף המחקר הנוכחי‪ ,‬ניתנות כאן ההמלצות בלא חישוב העלויות‪.‬‬

‫‪112‬‬
‫❐ כדי לאפשר שינוי על‪-‬פי ההמלצות שניתנו בפרק זה‪ ,‬על הרשות לפיתוח ירושלים ועל‬
‫עיריית ירושלים להקים גוף )רשות‪ ,‬חברה‪ ,‬או מִנהלה( טכנולוגי‪-‬תעשייתי‪-‬אקדמי‬
‫שירכז את תכנון אזורי התעשייה וינהל את הקשר עם גורמי המחקר‪ ,‬האקדמיה‪,‬‬
‫בתי החולים והמוסדות להכשרת מועסקים פוטנציאליים )אקדמיה‪ ,‬מכללות( ויוכל‬
‫לתת מענקים והטבות‪ .‬חשוב שגוף זה יוכל לבצע מחקרים וסקרים‪ ,‬לאתר צרכים‬
‫של מפעלים‪ ,‬לעצב מדיניות ומנהיגות ולמשוך מפעלים‪ ,‬הן מישראל והן מחו"ל‪,‬‬
‫‪54‬‬
‫להתמקם בירושלים‪ .‬בין הפעילויות שגוף זה אמור ליזום ניתן למנות‪:‬‬
‫❖ הקמת מרכז עצמאי דוגמת ה‪ ,Øresund Science Region-‬שיעסוק בהקמת‬
‫הפורומים וביצירת החיבורים בין העסקים השונים‪ .‬על המרכז לשווק את‬
‫האזור‪ ,‬ובשלב מתקדם יותר עליו לפעול לאיתור חוקרים מצטיינים ברחבי‬
‫העולם ולעודד את בואם לירושלים )כמו במודל של קליבלנד(‪.‬‬
‫❖ בימים אלה מקימה הרשות לפיתוח ירושלים את המרכז לביוטכנולוגיה‬
‫בעיר‪ .‬המרכז אמור לספק שירותים רבים‪ ,‬כפי שעושים ה‪ ERBI-‬בקיימברידג'‬
‫וה‪ MVA-‬באורסונד‪ .‬גם המימון ההתחלתי שהִקצתה הרל"י להקמת המרכז‪,‬‬
‫דומה למימון שהקצתה ממשלת בריטניה בקיימברידג' )‪ 250,000‬ליש"ט לשלוש‬
‫שנים(‪ .‬עם זאת‪ ,‬על הרשויות בירושלים לזכור כי פעילות בתחומי הביוטכנולוגיה‬
‫דורשת זמן רב יותר מפעילות בתחומי תעשייה אחרים‪ ,‬ולכן יש לפעול באורך‪-‬‬
‫רוח ובגמישות עד שהמרכז יצבור תאוצה והשפעה‪ .‬אחת הדרכים בהן יוכל‬
‫המרכז להוכיח את תרומתו היא בגיוס חלק הולך וגדל מעלוּיות הפעילוּת שלו‬
‫מן התעשייה ומן האקדמיה‪.‬‬
‫❖ יש לבצע מחקר לבדיקת הגורמים המשפיעים על החלטות המיקום של חברות‬
‫הקשורות במדיה החדשה ועל התשתיות הדרושות להן‪.‬‬
‫❖ יש לחזק את הקשר בין התעשייה לבין הסטודנטים בעודם לומדים‪ ,‬דבר שעשוי‬
‫למנוע מהם לעזוב את העיר‪ .‬המודל של קיימברידג'‪ ,‬בו מחויבים הסטודנטים‬
‫להנדסה לעבור חניכה בתעשיות המקומיות כתנאי לקבלת התואר‪ ,‬הוא מודל‬
‫מוצלח המתאים הן למכללה להנדסה ולמכון‪-‬לב והן למחלקות מסוימות‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬וחשוב לעודד מודל דומה‪.‬‬
‫❖ יש לייסד תכנית‪-‬תמריצים אשר תעודד מפעלים להעסיק סטודנטים חסרי‬
‫כל ניסיון‪ ,‬במטרה להפחית את מספר הסטודנטים העוזבים את העיר מחוֹסר‬

‫‪ 54‬לדעת מחבּרי הדו"ח יכולה הרשות לפיתוח ירושלים לקחת על עצמה חלק משמעותי מביצוע ההמלצות‬
‫דלהלן‪ ,‬גם אם לא יוקם הגוף המוזכר בהמלצה זו‪.‬‬

‫‪113‬‬
‫תעסוקה מתאימה‪ .‬תכנית‪-‬תמריצים כזו תשתתף בחלק מעלוּת ההעסקה של‬
‫הסטודנט הבוגר ותחזיר בכך למפעל את ההשקעה הנדרשת להכשרתו )קאופמן‬
‫ואחרים‪.(2007 ,‬‬

‫❐ כדי לסייע לתעשייה בירושלים‪ ,‬חשוב ביותר להפוך את הר‪-‬חוצבים לאזור תעשייה‬
‫מוביל ואטרקטיבי‪ ,‬בהנחה שהוא יקרין גם על אתרים דומים בירושלים‪.‬‬

‫❐ הקשר בין האוניברסיטה העברית לתעשייה מנוהל באמצעות החברה הבת "יישום"‬
‫הנחשבת לאחת המוצלחות מסוגהּ בישראל‪ .‬לאורך שנים התמקדה מרבית הפעילות‬
‫של "יישום" בהגנה על זכויות הקניין של האוניברסיטה ובניהול הקשרים בין חוקרים‬
‫לבין התעשייה‪ ,‬באופן המסדיר את עבודתם המשותפת‪ .‬ב"יישום" חסרה פעילות‬
‫מקבילה המיועדת לקדם וליזום שיתופי‪-‬פעולה‪ ,‬בעיקר עם התעשייה המקומית‪.‬‬
‫חוסר זה הוביל להיעדר נ ִראוּת מקומית של האוניברסיטה‪ ,‬ולמצב אשר בו שיתופי‬
‫הפעולה עם האוניברסיטה נעשים בעיקר עם חברות גדולות‪ .‬לעתים קרובות אין‬
‫החברות הקטנות מוּדעות כלל ליכולות המחקר המצויות באוניברסיטה ולאפשרות‬
‫לנצלן לטובתן‪ .‬ירושלים מתאפיינת בעוצמה אקדמית ובתעשייה מקומית חלשה‪-‬‬
‫יחסית‪ ,‬ולכן יש לרתום באופן אקטיבי את עוצמת האקדמיה לחיזוק התעשייה‬
‫בדומה לנעשה בקיימברידג'‪ .‬דרכים אלו מחייבות כמובן גישה שיווקית פעילה‬
‫מצד האוניברסיטה וחברת "יישום"‪ ,‬מתוך הבנת מיקומהּ במערך הכלכלי האזורי‬
‫ומתוך הבנה כי פיתוח האזור יוביל בסופו של דבר לקידום האוניברסיטה ורמתה‬
‫‪55‬‬
‫האקדמית‪.‬‬

‫סקטור הבריאות — בתי החולים‬

‫בשנת ‪ 2005‬היו בבתי החולים בירושלים ‪ 1,701‬מיטות‪ ,‬והועסקו בהם ‪ 6,013‬אנשי‪-‬סגל‬
‫)ראה איור ‪ .(12‬תקנות משרד הבריאות מתְנות את גודל בתי החולים )מספר המיטות(‬
‫בגודל האוכלוסייה באזור‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬שינוי היקף התעסוקה בבתי החולים הוא פונקציה‬
‫של גידול האוכלוסייה באזור ירושלים‪ .‬כלומר‪ ,‬עד שנת ‪ 2020‬צפויה מערכת הבריאות‬
‫לגדול ביחס ישר לגידול האוכלוסייה‪ .‬מספר המועסקים במערכת צפוי לגדול בשיעור‬
‫דומה‪ ,‬בקיזוז החיסכון בכוח‪-‬אדם הנובע מתהליכי ההתייעלות של בתי החולים‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫אם יוקם הגוף שהוזכר בהמלצות הקודמות‪ ,‬תוכל חברת "יישום" לבצע פעילות זו במשותף איתו‪.‬‬

‫‪114‬‬
 ‫איור ‪ :12‬מועסקים בסקטור הבריאות בירושלים‪2005 ,‬‬
‫‪4500‬‬

‫‪4000‬‬ ‫פרה רפואה וסגל‬

‫אחיות‬
‫‪3500‬‬
‫‪1,020‬‬
‫רופאים‬
‫‪3000‬‬
‫סך כל הסגל‬

‫‪2500‬‬

‫‪2000‬‬
‫‪1,940‬‬

‫‪1500‬‬ ‫‪744‬‬

‫‪1000‬‬
‫‪792‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪215‬‬
‫‪850‬‬
‫‪270‬‬
‫‪352‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪130‬‬

‫הדסה‬ ‫שערי צדק‬ ‫ביקור חולים‬

‫כפי שראינו‪ ,‬סקטור הבריאות הוא מעסיק חשוב לאוכלוסייה חזקה )בעלת ‪ +13‬שנות‪-‬‬
‫לימוד(‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬מבחינת חזון ירושלים רצוי שהיקף פעילותו תגדל בשיעור גבוה יותר‬
‫משיעור הגידול של האוכלוסייה‪ .‬לשם כך מצאנו שלושה תחומי‪-‬פעילות שעידודם יוכל‬
‫להגדיל את מספר המועסקים המשכילים‪:‬‬
‫❐ בתי החולים יפַתחוּ ויספקו שירותים נוספים לציבור — למשל‪ ,‬מרפאות חיצוניות‬
‫לטיפולי קוסמטיקה‪ ,‬הסרת משקפיים וכיוצא באלה‪ .‬למעשה זהו חלק מן ההתפתחות‬
‫הטבעית של מערך הבריאות‪ ,‬והוא פחות רגיש למדיניות ציבורית‪ .‬בתי החולים‬
‫בעיר אכן החלו לפתח שירותים כאלה בקנה‪-‬מידה קטן לתושבי אזור ירושלים‪,‬‬
‫אולם חלקם שירותים מִתמחים וניתן לפתוח אותם למטופלים מכל הארץ‪ .‬אם בתי‬
‫החולים בירושלים לא יקימו או יגדילו את היקף פעילותן של מרפאות‪-‬חוץ מסוג זה‪,‬‬
‫סביר שהן יוקמו על‪-‬ידי גורמים אחרים )אם כי הדבר עשוי לקחת זמן רב יותר‪ ,‬בשל‬
‫הצורך לִבנות תשתיות פיזיות ובשל הזמן הדרוש לגורם חדש לחדור לשוק ולִרכּוש‬
‫מוניטין(‪ .‬בתחום זה יש משמעות לאפקט הראשוניות‪ ,‬ומרפאה חיצונית ראשונה‬
‫שתקום בארץ תוכל להוביל את התחום ביתר קלות ולתת שירותים מתמחים‬
‫וייחודיים ללקוחות מכל הארץ‪.‬‬
‫❐ פנייה לשווקים חדשים — למשל‪ ,‬פיתוח תיירות‪-‬מרפא‪ .‬תיירות זו פירושה טיפול‬
‫של בתי‪-‬חולים ירושלמיים בחולים לא‪-‬ירושלמים‪ .‬כבר כיום כ‪ 20%-15%-‬מכלל‬
‫המאושפזים הישראלים של בית החולים הדסה )על שתי שלוחותיו בעיר( אינם‬
‫ירושלמים‪ .‬מכאן שהדסה מייצאת שירותי‪-‬בריאות‪ .‬בפנ ִייה לשווקים חדשים‪ ,‬הכוונה‬

‫‪115‬‬
‫היא להרחיב את התיירות הרפואית כך שתכלול גם טיפול באזרחי מדינות אחרות‪,‬‬
‫בעיקר חולים בעלי אמצעים‪ ,‬ששירותי הבריאות בארצות‪-‬מגוריהם אינם מפותחים‬
‫כבישראל‪.‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ ,90-‬לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן ומתוך ציפייה‬
‫ל"מזרח תיכון חדש"‪ ,‬החליטה הנהלת הדסה להקים מלון במתחם בית החולים‬
‫בעין‪-‬כרם‪ .‬בנייתו של מלון זה הסתיימה‪ .‬אי‪-‬התממשות חזון השלום באזור‪ ,‬הובילה‬
‫את הדסה לפתח תיירות רפואית בעבור חולים מן המערב‪ .‬לפני כחמש שנים החלה‬
‫הדסה בשיווק אקטיבי של טיפולים לתושבי‪-‬חוץ — ואלה הניבו הכנסה של כ‪4-3-‬‬
‫מיליון ש"ח‪ .‬מזה שנה וחצי פועלת חברה בשם ‪ ,IMER‬שמטרתה להביא חולים מחו"ל‬
‫להדסה בירושלים‪ .‬להדסה יש מניות בחברה‪ ,‬אך ‪ IMER‬פועלת באופן עצמאי‪ .‬חברה‬
‫זו עזרה לבית החולים ליצור קשר מסודר עם רופאים בקפריסין‪ ,‬והיא מביאה משם‬
‫"תיירי‪-‬בריאות" רבים‪ .‬לאחרונה החלה ‪ IMER‬לפעול גם בתורכיה‪ ,‬יוון‪ ,‬בולגריה‬
‫ורוסיה‪ .‬הדסה קשורה גם עם נציג פלסטיני שמפְנה חולים מן השטחים‪ ,‬מירדן ומסיני‪,‬‬
‫ומנסה לשווק את הדסה בעיקר באזור המפרץ‪ .‬להדסה אתר אינטרנט בארבע שפות‪,‬‬
‫ותיירי‪-‬מרפא רבים מגיעים לטיפול בעיר באמצעותו‪ .‬בשנים האחרונות חל גידול‬
‫מהיר בהכנסות הדסה מתיירות‪-‬מרפא )ראה איור ‪ .(13‬בשנת ‪ 2006‬הגיעו להדסה‬
‫כאלף תיירים לקבלת טיפול רפואי‪ ,‬והכניסו לבית החולים כ‪ 25-‬מיליון ש"ח‪ 56.‬האיור‬
‫הבא מראה את הכנסות הדסה מתיירות‪-‬מרפא‪ .‬משמאל מתואר הגידול בהכנסות‬
‫משנת ‪ ,2003‬ומימין תחזית ההכנסות לשנים הקרובות )לפי אמיתי רותם‪ ,‬מחלקת‬
‫השיווק‪ ,‬הדסה עין‪-‬כרם(‪.‬‬

‫איור ‪ :13‬ההכנסות מתיירות‪-‬מרפא בהדסה‬

‫‪70‬‬
‫‪70‬‬

‫‪60‬‬
‫הכנסות ברוטו‬
‫הכנסות חזויות‬ ‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫מיליוני ש"ח‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪20‬‬
‫‪10.9‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪3.8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬

‫‪56‬‬
‫מתוך מחזור של מיליארד שקל וחצי בשנה‪.‬‬

‫‪116‬‬
‫כבר כיום זוכים הטיפולים בהדסה לביקוש רב‪ ,‬אך מכיוון שהמחלקות הרלוונטיות‬
‫נמצאות בתפוסה מלאה‪ ,‬ומחוסר‪-‬יכולת להוסיף מיטות )בשל הגבלת משרד הבריאות(‪,‬‬
‫אין אפשרות להרחיב את השירות‪ .‬לדברי רותם‪ ,‬ביקור של חולה ממדינה זרה דורש‬
‫בממוצע ‪ 3-2‬רופאים‪ 3-2 ,‬אחיות‪ 2-1 ,‬ביקורים במכוני‪-‬הדמיה‪ 2-1 ,‬בדיקות מעבדה‬
‫ו‪ 6-4-‬ימי‪-‬אשפוז‪ .‬הוא מציין כי על כל מיליון עד שני מיליון שקל של גידול בתיירות‪-‬‬
‫מרפא בהדסה‪ ,‬יהיה צורך להוסיף מיטה לבית החולים — דבר הדורש תוספת רופא‬
‫אחד‪ ,‬חמש אחיות וכוח‪-‬עזר‪.‬‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬כפוף כיום גודלם של בתי החולים לגודל האוכלוסייה באזור הסובב‬
‫אותם‪ .‬הגבלה זו מתעלמת משירותים ופונקציות נוספות שבית החולים יכול לספק‬
‫והם אינם קשורים במישרין לטיפול הרפואי הניתן לאוכלוסיית האזור‪ .‬הגבלה זו אף‬
‫מקשה על הרחבת תיירות המרפא‪.‬‬

‫❐ הרחבת היקף המחקר הנעשה בבתי החולים בירושלים ‪ −‬המחקר הרפואי מתחלק‬
‫לשני תחומים‪ :‬מחקר קליני הנעשה בבתי החולים עצמם ואינו מגדיל את היקף‬
‫המועסקים אלא מנצל משאבים קיימים‪ ,‬ומחקר בסיסי המתבצע במעבדות ודורש‬
‫ציוד מיוחד‪ .‬יותר מ‪ 50%-‬מן המחקר הרפואי שנעשה כיום בארץ‪ ,‬מתבצע בירושלים‬
‫במסגרת בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית‪ .‬חלק גדול מן המחקר מתבצע‬
‫בשיתוף‪-‬פעולה בין האוניברסיטה לבתי החולים‪ ,‬כך שלמעשה קיימת מגבלה חלקית‬
‫של ות"ת על היקף המחקר בעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬המגבלה העיקרית על הגדלת היקף‬
‫המחקר הרפואי בעיר היא המחסור בשטח ובכסף )ראיון עם אריה צוקרט(‪ .‬לדברי‬
‫אריה צוּקרט‪ ,‬מנהל האגף למחקר ופיתוח של הדסה‪ ,‬יש להדסה יכולות להגדיל את‬
‫היקף המחקר‪ ,‬אך דרושה לה תמיכה כספית לבניית מעבדות‪ ,‬לתִחזוקן‪ ,‬לתִפעולן‬
‫ולהעסקת החוקרים‪ .‬עלותו של חוקר העוסק רק במחקר היא כ‪ 100-‬אלף דולר‬
‫בשנה )לא כולל השימוש במעבדה וחומרים — עלויות המכוסות בדרך‪-‬כלל מתקציבי‬
‫מחקר חיצוניים(‪ .‬בהדסה ישנם כיום ‪ 35‬חוקרים העוסקים אך ורק במחקר רפואי‪,‬‬
‫למרות שבית החולים מעדיף שהחוקרים יעסקו גם בפראקטיקה רפואית‪ .‬הבעיה‬
‫היא מגבלת הזמן של הרופאים‪ ,‬שאינם מצליחים למצוא זמן הן לפראקטיקה והן‬
‫למחקר‪.‬‬
‫המחקרים הרפואיים הנעשים בירושלים וכוח האדם של בתי החולים‪ ,‬יוכלו לתרום‬
‫לפיתוח תעשיית הבִּיו‪-‬בריאות בעיר‪ .‬כבר היום קיימים בעיר כ‪ 100-‬פרויקטים של‬
‫בּיו‪-‬בריאות במסגרת חברות‪-‬הזנק שונות‪ ,‬אך אלה זקוקים לעזרה כספית על‪-‬מנת‬
‫לצמוח‪ .‬לדברי רפי הופשטיין‪ ,‬מנכ"ל "הדסית"‪ ,‬דרושה השקעה של כ‪ 100-‬אלף דולר‬
‫בשנה כדי לפתח את תחום הבִּיוֹ‪-‬מֶד ולבססו בעיר לחמש השנים הבאות‪.‬‬

‫‪117‬‬
‫ביולי ‪ 2007‬אמור להיפתח פארק הבּיו‪-‬בריאות של הדסה‪ .‬בשלב ראשון ייפּתחו‬
‫לשימוש ‪ 10,000‬מ"ר )מתוך עתודה של ‪ 100‬אלף מ"ר(‪ .‬הפארק ישמש חממה ל‪25-‬‬
‫חברות‪-‬הזנק המעסיקות כ‪ 150-‬עובדים בסך הכול‪ .‬בפארק יושקעו כארבעה מיליון‬
‫דולר בשנה בארבע השנים הבאות‪ .‬הופשטיין צופה כי בתום ארבע שנים אלו יגיעו‬
‫חברות ההזנק הראשונות למוצר בעל ערך כלכלי‪ .‬פיתוחו של הפארק עד לִמְלוא‬
‫קיבולתו‪ ,‬כרוכה בהשקעה תקציבית שתאפשר בניית מעבדות ויצירת חממה לחברות‪-‬‬
‫הזנק נוספות‪ .‬ההשפעה של פארק ביו‪-‬בריאות בירושלים רחבה יותר מאשר מספר‬
‫המועסקים בו בפועל‪ ,‬ותרומתו עשויה להיות גבוהה למחקר‪ ,‬לפיתוח ולחדשנות‬
‫בתחומי הביו‪-‬בריאות ולפיתוחן של חברות‪-‬הזנק רבות‪.‬‬

‫המלצות לסקטור בתי החולים‬

‫❐ הקלת החסם המִנהלי‪-‬תקינתי ‪ −‬יש לאפשר לבתי החולים בירושלים להוסיף‬
‫מיטות על בסיס הצפי לתיירות‪-‬מרפא‪ ,‬וכן לאפשר פתיחת קליניקות‪-‬הִתמחות שונות‬
‫שיש להן הצדקה עסקית מובהקת‪ .‬לדברי אמיתי רותם‪ ,‬יש לשירותים שמציעה‬
‫הדסה ביקוש המצדיק תוספת ‪ 50‬מיטות לתיירי‪-‬מרפא בלבד‪ .‬על‪-‬פי האומדנים‬
‫שלו‪ ,‬תוספת מיטות כזו צפויה להגדיל את מספר המועסקים בכ‪ 300-‬משרות‪.‬‬
‫מובן כי בתי החולים שיבחרו להוסיף מיטות‪ ,‬ייקחו למעשה סיכון כלכלי בדומה‬
‫לכל השקעה בעולם העסקים‪ ,‬וברור שתוספת המיטות לא תתוקצב על‪-‬ידי משרד‬
‫הבריאות‪ .‬כלומר‪ ,‬המלצה זו אינה כרוכה בהוצאה כספית של המדינה‪.‬‬
‫❐ חיזוק פארק ביו‪-‬בריאות — מומלץ להעניק להדסה סיוע בפיתוח ובהקמת פארק‪-‬‬
‫ביו‪-‬בריאות החדש‪ .‬המלצה זו מבוססת על ההבנה שהפארק הוא חוליה חשובה‬
‫בקשר שבין המחקר בבתי החולים לבין התעשייה‪ ,‬והוא יכול לשמש מנוף לפיתוח‬
‫תעשיית הביו‪-‬בריאות בעיר‪.‬‬

‫סיכום — סינרגטיות בין הסקטורים שנבחנו‬

‫למרות שבפרק זה נותחו הדרכים להגדלת כל אחד משלושת הסקטורים )אקדמיה‪,‬‬
‫תעשייה ובתי‪-‬חולים( באופן נפרד‪ ,‬קיימת סינרגיה גבוהה בין סקטורים אלה‪ ,‬וכל‬
‫תרומה לאחד מהם תגדיל את האטרקטיביות ואת הפוטנציאל של הסקטורים האחרים‪.‬‬
‫סינרגיה זו באה לידי ביטוי בעיקר כשיש שיתופי‪-‬פעולה רבים בין הסקטורים‪ ,‬כפי שקרה‬
‫באזור קיימברידג'‪ .‬בפרק זה ניתנו דוגמאות רבות לשיתופי‪-‬פעולה אפשריים בין שלושת‬
‫הסקטורים בירושלים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬שיתוף‪-‬פעולה בין הסקטורים אינו טריוויאלי; הוא‬
‫‪118‬‬
‫אינו נוצר תמיד מעצמו‪ ,‬ולעתים יש להפעיל לחץ על הסקטורים השונים או לתת להם‬
‫הטבות כדי שישתפו‪-‬פעולה‪ .‬ואכן‪ ,‬ירושלים סובלת ממיעוט קשרים מסוג זה‪ ,‬והדבר‬
‫מקטין את פוטנציאל התרומה של השקעה ציבורית בכל אחד מן הסקטורים הרלוונטיים‪.‬‬
‫זאת מכיוון שהשקעה כזו תתרום לסקטור הנתמך‪ ,‬אך לא תתרום לצמיחת הסקטורים‬
‫האחרים‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬הגדלת שיתופי הפעולה בין הסקטורים היא מנוף לניצול יעיל יותר‬
‫של התמיכה הציבורית בירושלים‪ ,‬ולכן היא נחשבת אינטרס ציבורי של העיר‪.‬‬
‫הגוף שהומלץ להקים )בפרק על התעשייה( מיועד במיוחד לשיפור הסינרגיה הנ"ל‬
‫באמצעות הגדלת הקשרים ושיתופי הפעולה בין הסקטורים‪ .‬תיאום פעילותם של גופים‬
‫שונים ויצירת שיתוף‪-‬פעולה ביניהם‪ ,‬דורשים למעשה יצירת אינטרס משותף‪ .‬קל יותר‬
‫להשיג שיתוף‪-‬פעולה כאשר מוצע לצדדים תמריץ כספי‪ .‬למרות שהתמריץ הכלכלי הוא‬
‫התמריץ הבסיסי‪ ,‬ולרוב הוא גם המשפיע ביותר‪ ,‬יש גם דרכים נוספות ליצור אינטרסים‬
‫משותפים )לדוגמה‪ ,‬מתן קרדיט אקדמי ויחסי‪-‬ציבור לתעשייה‪ ,‬חיבור התעשייה לרשתות‪-‬‬
‫ידע ולמומחים מובילים בעולם‪ ,‬שיתוף‪-‬פעולה במחקרים‪ ,‬ועוד(‪ .‬קיימים בארץ מקורות‪-‬‬
‫מימון ותמריצים שונים‪ ,‬כדוגמת מענקי מו"פ של המדען הראשי של משרד התמ"ת או‬
‫תקציבי‪-‬תמיכה של האיחוד האירופי‪ .‬בפרק בו תיארנו את הפעילות באזור אורסונד‪,‬‬
‫הוזכר הגוף של ‪ Øresund University‬שתפקידו לסייע לאקדמיה להשיג תקציבי‪-‬מחקר‬
‫של האיחוד האירופי באמצעות שיתופי‪-‬פעולה אזוריים‪ .‬כדאי לאפשר לגוף המומלץ‬
‫בירושלים להיות מעורב בתכניות ובתקציבי‪-‬סיוע‪ ,‬בעיקר לסקטור התעשייתי; כלומר‪,‬‬
‫מומלץ לאפשר לו להעניק הטבות כספיות‪ .‬בנוסף להטבות‪ ,‬חשוב שהגוף הנ"ל יהיה גמיש‬
‫ובעל יכולות ליצור שיתופי‪-‬פעולה ולמנף את תקציבו להשגת תקציבים משמעותיים יותר‬
‫ממקורות אחרים‪ .‬מומלץ שהתמריצים הכספיים של גוף זה י ִשתנו מעת לעת בהתאם‬
‫לבדיקות והערכות לגבי הגורמים המעכבים את יצירת שיתופי הפעולה בירושלים‬
‫והִשתנותם על פני זמן‪ .‬ברור שמתן תמריצים יכביד על התקציב שיוקצה לפעולתו‬
‫של הגוף המתאם‪ ,‬אך הרווח שיופק משיתוף‪-‬פעולה עמוק יותר בין מפעלים‪ ,‬עסקים‬
‫ואקדמיה‪ ,‬צפוי להיות גדול יותר‪ .‬לפיכך יש להיזהר מהקמתו של גוף מתאם בלא שתהיה‬
‫לו אפשרות לתת תמריצים כלכליים‪ .‬הגדרת תפקידו בעמימות כ"תיאום" בלבד‪ ,‬ללא‬
‫מתן האמצעי העיקרי להשגת תיאום ושיתוף‪-‬פעולה‪ ,‬תעקר אותו מלכתחילה‪.‬‬
‫לגבי ההמלצות שניתנו בדבר סיוע לשני הסקטורים האחרים — ההשכלה הגבוהה‬
‫ובתי החולים ‪ −‬המלצות אלו לא כללו המלצות לשפר את הקשרים והסינרגיה בין‬
‫הסקטורים הללו )פרט להמלצה לתמוך בפארק הביו‪-‬בריאות של "הדסית"(‪ .‬עם זאת‬
‫מומלץ עדיין שבּעת יישום ההמלצות של פרקים אלה‪ ,‬תותנה קבלת חלק מהתקציבים‬
‫ופעילויות הסיוע בשיתוף‪-‬פעולה נרחב יותר של המוסדות מקבלי ההטבות עם הסקטורים‬
‫האחרים בירושלים‪ ,‬ובהגדלת הסינרגיה בין הסקטורים‪.‬‬
‫‪119‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
‫גלור‪ ,‬ד'‪ ,‬אזורי תעשייה‪ ,‬קריות עתירות ידע‪ ,‬פרקי עסקים ופרקי תעשייה אקולוגיים‪.2004 ,‬‬
‫ועדת פּזי‪ ,‬דו"ח הוועדה לבדיקת הצרכים העתידיים ברופאים‪ ,‬אוקטובר ‪.2002‬‬
‫וולנסקי‪ ,‬ע'‪ ,‬אקדמיה בסביבה משתנה — מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל ‪,2004-1952‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.2005 ,‬‬
‫הוועדה לתכנון ותקצוב‪ ,‬דין וחשבון מס' ‪ 31/32‬לשנים תשס"ד )‪ (2003/2004‬ותשס"ה‬
‫)‪.(2004/2005‬‬
‫זילכה‪ ,‬ג'‪ ,‬כהן‪ ,‬מ' ומוסק‪ ,‬א'‪ ,‬תכנית פיתוח ההשכלה הגבוהה בירושלים לשנת ‪ ,2020‬הרשות‬
‫לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים‪.2006 ,‬‬
‫חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה‪.‬‬
‫למ"ס‪ ,‬הגדרות ענפים‪.‬‬
‫לשכה מרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקרי כוח‪-‬אדם‪.‬‬
‫מכללת הדסה‪ ,‬אתר אינטרנט‪www.hadassah-col.ac.il ,‬‬

‫ממשלת ישראל‪ ,‬החלטה מס‪ 2428 .‬של הממשלה מיום ‪ ,15.08.2004‬סדרי עדיפויות לשנת ‪— 2005‬‬
‫הקצאת משאבים‪http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2004/08/ ,‬‬
‫‪des2428.htm‬‬

‫פישמן‪ ,‬א'‪" ,‬הקמת שלוחות ללימודי רפואה של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל בישראל כחלק‬
‫מתכנון כוח‪-‬האדם במקצוע הרפואה"‪ ,‬מחלקת המחקר והמידע בכנסת‪.2004 ,‬‬
‫קאופמן‪ ,‬ד'‪ ,‬בנדל‪ ,‬ד'‪ ,‬מלחי‪ ,‬א'‪ ,‬סולומון‪ ,‬נ'‪) ,‬עורכים(‪ ,‬אסטרטגיה לצמיחה וחדשנות בירושלים‪,‬‬
‫פרויקט מחדשי"ם‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪) 2007 ,‬טרם פורסם(‪.‬‬
‫שנתון סטטיסטי לירושלים‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬שנים‪.2005-1991 :‬‬

‫‪Cambridge University Website — http://www.cam.ac.uk/‬‬

‫‪ERBI website — http://www.erbi.co.uk/‬‬
‫‪Garlick, S., Kresl, P., and P. Vaessen, The Oresund Science Region: A cross-border‬‬
‫‪partnership between Denmark and Sweden, Peer Review Report, OECD,‬‬
‫‪2006.‬‬
‫‪Lendel, I., The Healthcare Cluster in the Cleveland-Elyria-Mentor MSA, 2000-2005,‬‬
‫‪Cleveland State University, 2006.‬‬

‫‪120‬‬
Medicon Valley Academy Website — www.mva.org
Meeting with Mr. Bjarke L. Frandsen, Executive Advisor, Oresund University and
Oresund Science Region.
Oresund Science Region Website — www.oresundscienceregion.org
Oresund University website — www.uni.oresund.org
Shah, B.R., Cleveland — The next Healthcare Venture Hotspot, Biotechnology Regional
Development, 2006, pp. 996-998.
Tuffnell, J. et al, Employment in the Hi-tech 'Community' in Cambridgeshire &
Peterborough 2004, Cambridgeshire County Council, 2004.
Tyler, R., Monday view: Show some enterprise and help entrepreneurs, The Daily
Telegraph, 12.11.06.

:‫נתונים נוספים‬
‫תעשייה בירושלים‬-‫נתונים מהרשות לפיתוח ירושלים — שטחים של אזורי‬
‫נתונים מהתאחדות התעשיינים בירושלים‬
IVC, 2005
‫נתונים ממרכז ההשקעות — גודל תקציבים‬

:‫ראיונות‬
‫ הדסה‬,‫ מנהל שיווק‬,‫אמיתי רותם‬
‫ הדסה‬,"‫ מנכ"ל "הדסית‬,‫רפי הופשטיין‬
‫ האוניברסיטה העברית בירושלים‬,‫ מנהלת מִנהל תלמידים‬,‫בילי שפירא‬
‫ נשיא האוניברסיטה העברית‬,‫מנחם מגידור‬
‫ משרד התמ"ת‬,‫ מרכז ההשקעות‬,‫איתי יחזקאלי‬
‫ הדסה‬,‫ מנהל האגף למו"פ‬,‫אריק צוקרט‬

121
 ‫ירושלים כעיר‪-‬בירה‪:‬‬
‫המגזר הממשלתי וכלכלת העיר‬
‫ערן רזין ואמיל ישראל‬

‫תקציר‬
‫מטרה‬
‫הערכת תרומת הממשלה לכלכלת ירושלים‪ ,‬כמעסיק וכִמחולל פעילות כלכלית‪ ,‬ומה ניתן‬
‫לעשות כדי להגדיל תרומה זו‪:‬‬
‫❖ הגדלת תרומת הממשלה כמעסיק;‬
‫❖ הגדלת השפעות‪-‬מכפיל מקומיות הנובעות מן הפעילות הממשלתית;‬
‫❖ מיקום משרדי הממשלה במרחב העירוני‪.‬‬

‫מִמצאים‬
‫❐ אין עדוּת לזליגה משמעותית של פונקציות ממשלתיות מירושלים )אם כי קיימים‬
‫חריגים(‪ .‬יש יחידות שאין סיבה שלא יישבו בירושלים )דוגמא‪ :‬הממונה על הבחירות‪,‬‬
‫שמקום מושבו בכפר‪-‬סבא(‪.‬‬

‫❐ למועסקים במשרדי הממשלה בירושלים יש חתך השכלתי גבוה יותר מאשר לשאר‬
‫המועסקים בירושלים ומאשר למועסקים במשרדי ממשלה בערים אחרות‪.‬‬

‫❐ חלק גדל והולך מהמועסקים במשרדי הממשלה בירושלים‪ ,‬מתגורר מחוץ לירושלים‬
‫ומחוץ למרחב המטרופוליטאני שלה‪ .‬מצב זה בולט במיוחד בקרב בעלי השכלה‬
‫גבוהה‪ .‬עובדה זאת‪:‬‬
‫❖ פוגעת במידה מסוימת בתפקוד;‬
‫❖ פוגעת בנכונות עובדים איכותיים להתמיד בשירות הממשלתי לאורך זמן;‬
‫❖ פוגעת במעמד השיקול לחזק את ירושלים בקבלת ההחלטות‪.‬‬

‫‪123‬‬
‫❐ ברמת המיקרו תיתכן זליגה של עובדים מירושלים לתל‪-‬אביב‪ ,‬כאשר קיימת אפשרות‬
‫לבצע את התפקיד הן בירושלים והן בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫❖ בעיה במכרזים‪ :‬היעדר הגדרה גיאוגרפית של מקום העבודה; היעדר דרישה‬
‫למקום מגורים שאינו מרוחק מדי‪.‬‬

‫❐ הנטייה לצמצם העסקת עובדים קבועים ולהרבות במינויים במסגרת חוזית לטווח‬
‫קצר וב‪:outsourcing-‬‬
‫❖ מחלישה את המוטיבציה של עובדים להתגורר באזור ירושלים;‬
‫❖ גורמת לזליגת חברות ויועצים העובדים עבור משרדי ממשלה לאזור תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫שאינו מרוחק מכדי לקיים קשר יעיל עם הממשלה ומציע שוק‪-‬עבודה גדול‬
‫ומגוון‪.‬‬

‫❐ מגמות עיקריות בפיתוח משרדי‪-‬ממשלה בירושלים מאז שנות ה‪:90-‬‬

‫❖ נטישת מרכז העסקים הראשי )המע״ר(;‬
‫❖ מַעבר למשרדים שנשכּרוּ בגבעת‪-‬שאול;‬
‫❖ בניית קריית הלאום;‬
‫❖ פיזור משרדי ממשלה של מחוז ירושלים אל מחוץ למרכז העיר‪.‬‬

‫מסקנות והמלצות‪ :‬כיצד יכול המגזר הממשלתי לתרום באופן מרבי‬

‫לכלכלת ירושלים‬
‫❐ קיים פוטנציאל מוגבל להרחבת התעסוקה בפונקציות המטה הממשלתיות‪ .‬פוטנציאל‬
‫זה תלוי ביכולת למשוך מעט פונקציות‪-‬מטה נוספות מאזור תל‪-‬אביב לירושלים‬
‫ובגידול המנגנון הממשלתי בעקבות גידול האוכלוסייה‪ .‬הנטייה ל‪outsourcing-‬‬
‫ולהעסקה בחוזים אישיים ללא קביעוּת‪ ,‬שוחקת גם היא את הנטייה לגור בירושלים‬
‫ובקרבתהּ‪.‬‬
‫❖ דוגמאות ליחידות ממשלתיות ונסמכות שראוי להעבירן לירושלים‪ :‬משרד‬
‫הביטחון — המכללות של צה״ל; משרד התקשורת — עמידה על התחייבותן של‬
‫חבְרוֹת החדשות לשדר מירושלים וכדומה‪.‬‬

‫❐ האם ראוי לדבוק בגישה הרואה במגזר הממשלתי מגזר מוביל בירושלים? אין עדות‬
‫ל״ייבוש״ הכלכלה הירושלמית בגלל מגזר ממשלתי‪-‬ציבורי דומיננטי מדי‪ ,‬אבל גם‬
‫אין מינוף משמעותי של פעילות כלכלית נוספת בזכותו‪.‬‬

‫‪124‬‬
‫❐ הסְדר מדיני עשוי לפתוח הזדמנויות נוספות לפיתוח כלכלי הנשען על תפקודה של‬
‫ירושלים כעיר‪-‬בירה‪ ,‬כולל העברת שגרירויות ופעילויות של נציגויות זרות‪ ,‬בעיקר‬
‫אלו שיעבדו עם המדינה הפלסטינית;‬
‫❐ האם וכיצד אפשר לחזק את המגזר הממשלתי בירושלים? העברת יחידות נוספות‬
‫לעיר )הפוטנציאל מוגבל(‪ ,‬מניעת זליגה )כולל מדיניות אקטיבית למניעת עזיבה של‬
‫פונקציות ממשלתיות ופונקציות ציבוריות הנתמכות על‪-‬ידי המדינה(;‬
‫❐ שילוב טוב יותר של משרדי הממשלה במרקם העירוני כדי להעצים את ההשפעה על‬
‫הפיתוח העירוני‪ .‬ריכוז משרדי הממשלה המחוזיים במרכז העיר;‬
‫❐ התמודדות עם הנטייה הגוברת של עובדי המגזר הממשלתי להתגורר מחוץ לירושלים‬
‫ולהעדיף את מטרופולין תל‪-‬אביב;‬
‫❐ הנטייה הגדלה של ספּקים לפעול מאזור תל‪-‬אביב )ירושלים סובלת מקרבתה לתל‪-‬‬
‫אביב(‪ .‬זליגת פעילות כלכלית לתל‪-‬אביב בעקבות מעבר ל‪ .Outsourcing-‬הפִּתרון‬
‫לשתי הבעיות האחרונות מצוי במידה רבה בתחום איכות החיים והתפתחות רשתות‬
‫עסקיות‪ .‬ככלל לא מומלץ לתת לירושלמים עדיפות במכרזים‪ .‬יש לבחון אמצעי‪-‬‬
‫עידוד עקיפים יותר;‬
‫❐ ממצא עיקרי‪ :‬הבעיה החמורה שזוהתה )ולא הודגשה במחקרים קודמים( היא‬
‫הנטייה הפוחתת של עובדי המִנהל הציבורי להתגורר בירושלים ובמטרופולין שלה;‬
‫❐ חלק מהעובדים מתגוררים באזור מודיעין‪ ,‬אבל חלקם מגיעים מליבה של מטרופולין‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬וגם זיקתם של המתגוררים במודיעין נוטה לתל‪-‬אביב;‬
‫❐ כשאפשר‪ ,‬ילְחצו עובדים מאזור תל‪-‬אביב לשהות יותר ויותר בשלוחות המשרדים‬
‫בתל‪-‬אביב‪ .‬זיקתם לאינטרס הירושלמי תהיה ממילא נמוכה יותר;‬
‫❐ הבעיה נובעת מהאטרקטיביות הפוחתת של מגורים בירושלים בעיני אלה שלא נולדו‬
‫וגדלו בה )למעט דתיים‪ .‬קבוצה נוספת שירושלים הופכת אטרקטיבית עבורה היא‬
‫ערבים ישראלים(‪ .‬הבעיה חריפה דווקא אצל בעלי השכלה גבוהה;‬
‫❐ מה הפִּתרון?‬
‫❖ מדיניות של אי‪-‬סבסוד הנסיעה לעבודה ותִמרוץ עובדי המדינה הגרים בירושלים‬
‫ובקרבתה;‬
‫❖ טיפול רחב יותר בגורמים ההופכים את המגורים בירושלים ללא אטרקטיביים‬
‫למי שלא גדל בה‪ :‬שיפור החינוך‪ ,‬איכות החיים והדיור‪.‬‬

‫‪125‬‬
 ‫מבוא‬
‫פרק זה עוסק בהערכת התרומה הפוטנציאלית של המגזר הממשלתי לכלכלת ירושלים‬
‫כמעסיק וכמממן פיתוח ושירותים‪ ,‬ובשאלה מה ניתן לעשות כדי להגדיל תרומה זו‪.‬‬
‫כשניגשים לגבש אסטרטגיית‪-‬פיתוח הנשענת על יתרונות תחרותיים קיימים‪ ,‬על גיבוש‬
‫אשכולות )‪ (Clusters‬בהם תְפתח העיר יתרונות תחרותיים חדשים ועל טיפוח איכות‪-‬‬
‫חיים שתחזק מאפיינים של עיר יצירתית )‪ (Creative City‬בירושלים‪ ,‬אי‪-‬אפשר להתעלם‬
‫מכך שהמגזר הממשלתי הוא מגזר כלכלי מרכזי בעיר‪ .‬מעמד עיר הבירה הוא יתרון‬
‫תחרותי ייחודי של העיר — דהיינו‪ ,‬יתרון שלא ניתן להעתיקו לערים אחרות‪ ,‬גם אם‬
‫אלו יציעו עלויות נמוכות יותר‪ .‬עם זאת קיימות בהקשר זה שתי גישות מנוגדות‪ :‬האחת‬
‫רואה במגזר הממשלתי מגזר כלכלי מוביל המספק תעסוקה יציבה‪ ,‬ומוקד צמיחה‬
‫שמציע פוטנציאל להשפעות‪-‬מכפיל משמעותיות על פעילויות כלכליות אחרות; השנייה‬
‫טוענת שמגזר ציבורי‪/‬ממשלתי גדול פוגע בטווח הארוך בצמיחה הכלכלית‪ ,‬מכיוון שהוא‬
‫מתחרה במגזר הפרטי‪ ,‬מייבש אותו ופוגע בהיווצרות ‪.Creative City‬‬
‫פרק זה עוסק גם במיקומם של משרדי הממשלה במרחב העירוני ובהשלכותיו על‬
‫הפיתוח הכלכלי‪ .‬הוא דן במשקלו של המגזר הממשלתי בכלכלת ירושלים‪ ,‬בבעיית‬
‫משרדי הממשלה‪ ,‬הגופים המסונפים ומוסדות הלאום שמקומם אינו בירושלים‪ ,‬בזליגת‬
‫המגזר הממשלתי אל מחוץ לירושלים ובדרכים לבלימת התופעה ולניצול מגזר זה באופן‬
‫מיטבי לחיזוק כלכלת העיר‪ .‬קיימים מסמכים רבים העוסקים בצורך להעביר את מרב‬
‫פעילות השלטון המרכזי‪ ,‬גופי‪-‬סמך ומוסדות לאומיים לירושלים‪ .‬מסמכים אלה כוללים‬
‫מסרים כלליים בדבר הצורך לרכז את משרדי הממשלה והגופים הנסמכים אליהם בעיר‪.‬‬
‫חסר ניתוח המציג נתונים מפורטים על התעסוקה ביחידות בהן מדובר‪ .‬בפרק זה נאספו‬
‫נתונים על התעסוקה במגזר הממשלתי בירושלים וביחידות שאינן נמצאות בירושלים‪,‬‬
‫ונבחנו מגמות בשינוי היקף התעסוקה והרכבהּ‪ .‬זהו נושא סבוך עקב הנטייה הגוברת‬
‫להעסיק עובדים בדרכי‪-‬עקיפין‪ .‬מניתוח נתונים אלה אפשר להגיע למסקנות מבוססות‬
‫יותר על תרומתו הנוכחית והפוטנציאלית של המגזר הממשלתי לכלכלת ירושלים‪.‬‬
‫רצוי היה לאמוד את השפעות המכפיל של המגזר הממשלתי על כלכלת ירושלים‬
‫ואזורה — השפעות שמקורן בהכנסות עובדי מגזר זה ובהעסקת קבלנים וספקים‪ .‬אך‬
‫טיפול משמעותי בנושא זה מחייב ניתוח תשומה‪-‬תפוקה אזורי‪ ,‬החורג מגבולות עבודה‬
‫זו‪ .‬בנושא זה ראוי לציין שקרבתה של ירושלים לתל‪-‬אביב מכבידה מאוד על היכולת‬
‫להשאיר חלק משמעותי מהשפעות המכפיל בירושלים — שכן לקבלנים‪ ,‬ליועצים וכיוצא‬
‫בהם אין כל קושי לנהל ביעילות קשר שוטף עם משרדי הממשלה מאזור תל‪-‬אביב — אם‬
‫כי בקרבתה של ירושלים לתל‪-‬אביב גלומות גם הזדמנויות כלכליות‪.‬‬
‫‪126‬‬
‫מסריו של פרק זה עוסקים בשאלה אם וכיצד ניתן לחזק את המגזר הממשלתי‬
‫בירושלים‪ ,‬כגון העברת יחידות נוספות אליה )זהו מסר‪-‬מדיניות שמופיע במסמכים‬
‫העוסקים בפיתוח ירושלים מאז שנות ה‪ ;(50-‬האם זהו עדיין מסר‪-‬מדיניות רלוונטי ובעל‬
‫סיכוי‪ ,‬וכיצד אפשר להעצים את השפעת מיקומו של המגזר הממשלתי בירושלים על‬
‫צמיחה כלכלית בתחומי ”הכלכלה היצירתית״? האם ראוי לדבוק בגישה הרואה במגזר‬
‫הממשלתי מגזר כלכלי מוביל בירושלים‪ ,‬או שמא הדומיננטיות של מגזר זה מכבידה‬
‫דווקא על פיתוח בסיס כלכלי מתקדם?‬

‫המגזר הממשלתי כמעסיק בירושלים‬

‫נתוני סקרי כוח‪-‬אדם לשנים ‪ ,2005-1970‬מצביעים על יציבות רבה במשקלו של ענף‬
‫השירותים הציבוריים והקהילתיים בכלכלה הירושלמית )‪ 41%‬עד ‪) (45%‬לוח ‪ .(1‬מספר‬
‫העובדים ב ִמִנהל הציבורי של המדינה בירושלים בשנת ‪ 2004‬היה כ‪ ,20,000-‬שהם ‪24.5%‬‬
‫מהמועסקים במגזר זה בישראל‪ ,‬לעומת כ‪ 16,000-‬בתל‪-‬אביב‪ .‬במשך השנים חלו תנודות‬
‫במספרים אלה‪ ,‬אך ככלל מספר העובדים במנהל הציבורי של המדינה נמצא בעלייה‪ ,‬בעוד‬
‫שמשקלה של ירושלים נותר יציב )בשנת ‪ 1988‬היה שיעור העובדים בירושלים ‪23.6%‬‬
‫מסך כל עובדי המִנהל הציבורי של המדינה בכל הארץ(‪ .‬עם זאת נמצא משקלו של הענף‬
‫בירושלים בירידה )מ‪ 12.6%-‬מסך כל המועסקים בירושלים בשנת ‪ 1988‬ל‪ 8.8%-‬ב‪(2004-‬‬
‫)לוח ‪ .(2‬בתל‪-‬אביב שמר דווקא הענף על יציבות בכל הנוגע למשקלו בתעסוקה בעיר‬
‫)כ‪ ,(5%-‬אם כי נתון זה מטעה מעט‪ ,‬מכיוון שעיקר הצמיחה התעסוקתית במטרופולין‬
‫תל‪-‬אביב היא מחוץ לעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬וסביר שמשקל המועסקים במִנהל ציבורי של המדינה‬
‫במטרופולין תל‪-‬אביב כולו‪ ,‬אכן ירד במידה משמעותית‪.‬‬

‫יש להעיר שבשנת ‪ 2004‬היתה ירידה חדה במספר העובדים במִנהל הציבורי )של המדינה‬
‫ושל הרשויות המקומיות( בירושלים מ‪ 24,100-‬ל‪ ,21,800-‬וחלה ירידה במשקלו של ענף‬
‫זה בכלכלה הירושלמית‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנת ‪ 2005‬ניכרת התאוששות של קרוב ל‪5,000-‬‬
‫עובדים במִנהל הציבורי‪ .‬מוקדם לקבוע אם מדובר בתנודה זמנית‪ ,‬או בשינוי ארוך‪-‬טווח‪.‬‬
‫בענפי שירותים ציבוריים אחרים — כמו חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה וסעד — לא היתה ירידה‬
‫מקבילה בתעסוקה )לוח ‪.(1‬‬

‫‪127‬‬
 ‫לוח ‪ :1‬מועסקים בשירותים ציבוריים בירושלים )יישוב‪-‬עבודה(‪2005-1971 ,‬‬

‫שירותים ציבוריים וקהילתיים‬

‫אחוז מסך כל העובדים בירושלים‬ ‫מספר עובדים‬ ‫שנה‬
‫‪41.6‬‬ ‫‪36.0‬‬ ‫‪1971‬‬
‫‪44.2‬‬ ‫‪42.3‬‬ ‫‪1974‬‬
‫‪45.1‬‬ ‫‪43.5‬‬ ‫‪1975‬‬
‫‪44.6‬‬ ‫‪53.9‬‬ ‫‪1980‬‬
‫‪45.2‬‬ ‫‪60.9‬‬ ‫‪1985‬‬
‫‪41.1‬‬ ‫‪61.1‬‬ ‫‪1990‬‬
‫‪44.2‬‬ ‫‪69.1‬‬ ‫‪1991‬‬
‫‪41.6‬‬ ‫‪67.2‬‬ ‫‪1992‬‬
‫‪42.1‬‬ ‫‪70.8‬‬ ‫‪1993‬‬
‫‪43.3‬‬ ‫‪80.6‬‬ ‫‪1994‬‬

‫סה"כ‬ ‫מִנהל חינוך בריאות‪ ,‬שירותים‬ ‫סה"כ‬ ‫מִנהל חינוך בריאות‪ ,‬שירותים‬
‫רווחה קהילתיים‪ ,‬שירותים‬ ‫רווחה קהילתיים‪ ,‬שירותים ציבורי‬ ‫ציבורי‬
‫חברתיים‪ ,‬ציבוריים‬ ‫וסעד‬ ‫חברתיים‪ ,‬ציבוריים‬ ‫וסעד‬
‫ואחרים‬ ‫אישיים‬ ‫ואחרים‬ ‫אישיים‬
‫אחרים‬ ‫אחרים‬ ‫שנה‬
‫אחוז מסך כל העובדים בירושלים‬ ‫מספר עובדים‬
‫‪45.7‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪88.9‬‬ ‫‪13.7‬‬ ‫‪21.3‬‬ ‫‪29.6‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪1995‬‬
‫‪45.7‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪11.8‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪90.6‬‬ ‫‪14.6‬‬ ‫‪23.4‬‬ ‫‪29.8‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪1996‬‬
‫‪44.5‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪91.4‬‬ ‫‪14.3‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪1997‬‬
‫‪48.0‬‬ ‫‪6.9‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪17.7‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪95.1‬‬ ‫‪13.7‬‬ ‫‪23.6‬‬ ‫‪35.1‬‬ ‫‪22.7‬‬ ‫‪1998‬‬
‫‪48.8‬‬ ‫‪5.9‬‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪17.8‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪101.5‬‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪25.6‬‬ ‫‪37.1‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫‪1999‬‬
‫‪48.3‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪17.2‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪103.4‬‬ ‫‪15.8‬‬ ‫‪22.4‬‬ ‫‪36.9‬‬ ‫‪28.3‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪46.8‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪103.0‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪24.3‬‬ ‫‪35.5‬‬ ‫‪26.2‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪49.1‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪18.1‬‬ ‫‪13.1‬‬ ‫‪105.4‬‬ ‫‪14.4‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪38.9‬‬ ‫‪28.2‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪47.6‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪104.0‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫‪25.4‬‬ ‫‪39.3‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪46.5‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪12.5‬‬ ‫‪18.5‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪105.6‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪28.3‬‬ ‫‪41.9‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪46.2‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪10.4‬‬ ‫‪118.4‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪32.5‬‬ ‫‪43.2‬‬ ‫‪26.7‬‬ ‫‪2005‬‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח‪-‬אדם‪.‬‬

‫‪128‬‬
 ‫לוח ‪ :2‬עובדי המִנהל הציבורי של המדינה לפי יישוב‪-‬עבודה )ירושלים‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫ושאר הארץ(‪2004-1990 ,‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪1988‬‬ ‫שנה‬

‫מספר עובדים‬ ‫עיר‬

‫‪20,171‬‬ ‫‪20,859‬‬ ‫‪25,039‬‬ ‫‪20,091‬‬ ‫‪15,256‬‬ ‫‪17,702‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪15,760‬‬ ‫‪18,106‬‬ ‫‪17,224‬‬ ‫‪14,342‬‬ ‫‪14,270‬‬ ‫‪13,693‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬

‫‪46,505‬‬ ‫‪49,123‬‬ ‫‪44,211‬‬ ‫‪44,339‬‬ ‫‪44,245‬‬ ‫‪43,338‬‬ ‫שאר הארץ‬

‫אחוז מסך כל המועסקים בעיר ‪ /‬בשאר הארץ‬

‫‪8.8‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪10.2‬‬ ‫‪12.6‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪4.8‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫ת"א‪-‬יפו‬

‫‪2.5‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫שאר הארץ‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח‪-‬אדם‪ ,‬עיבוד באמצעות ‪.Fast Analysis‬‬

‫הערה‪ :‬עובדי המינהל הציבורי של המדינה כוללים גם את עובדי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪129‬‬
‫לוח ‪ :3‬עובדי המִנהל הציבורי של המדינה לפי יישוב‪-‬עבודה )ירושלים‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫ושאר הארץ( ומשלח‪-‬יד‪2004-1990 ,‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫שנה‬

‫מספר עובדים‬

‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬

‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫משלח‪-‬יד‬
‫‪5,877‬‬ ‫‪2,625‬‬ ‫‪3,919‬‬ ‫‪5,383‬‬ ‫‪2,797‬‬ ‫‪3,691‬‬ ‫‪5,881‬‬ ‫‪3,147‬‬ ‫‪1,484‬‬ ‫בעלי משלח‪-‬יד אקדמי‬
‫‪2,782‬‬ ‫‪1,194‬‬ ‫‪1,593‬‬ ‫‪4,557‬‬ ‫‪958‬‬ ‫‪1,693‬‬ ‫‪4,977‬‬ ‫‪1,325‬‬ ‫‪1,689‬‬ ‫בעלי מקצועות‬
‫חופשיים וטכניים‬
‫‪3,765‬‬ ‫‪1,107‬‬ ‫‪3,463‬‬ ‫‪3,925‬‬ ‫‪1,666‬‬ ‫‪3,762‬‬ ‫‪3,379‬‬ ‫‪1,378‬‬ ‫‪1,962‬‬ ‫מנהלים‬
‫‪34,081 10,836‬‬ ‫‪11,195‬‬ ‫‪36,873 12,152‬‬ ‫‪13,898‬‬ ‫‪30,004‬‬ ‫‪8,864‬‬ ‫‪10,125‬‬ ‫כל השאר‬
‫‪46,505 15,762‬‬ ‫‪20,170‬‬ ‫‪50,738 17,573‬‬ ‫‪23,044‬‬ ‫‪44,241 14,714‬‬ ‫‪15,260‬‬ ‫סה"כ‬

‫אחוז מסך כל עובדי המדינה בעיר ‪ /‬בשאר הארץ‬

‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬

‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫הארץ‬ ‫אביב‬
‫‪12.6‬‬ ‫‪16.7‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪21.4‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫בעלי משלח‪-‬יד אקדמי‬
‫‪6.0‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫בעלי מקצועות‬
‫חופשיים וטכניים‬
‫‪8.1‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪17.2‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪9.4‬‬ ‫‪12.9‬‬ ‫מנהלים‬
‫‪73.3‬‬ ‫‪68.7‬‬ ‫‪55.5‬‬ ‫‪72.7‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪67.8‬‬ ‫‪60.2‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫כל השאר‬
‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח אדם‪ ,‬עיבוד באמצעות ‪.Fast Analysis‬‬

‫הערה‪ :‬עובדי המנהל הציבורי של המדינה כוללים גם את עובדי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪130‬‬
 ‫לוח ‪ :4‬עובדי המִנהל הציבורי של המדינה המועסקים בירושלים ושאר העובדים‬
‫המועסקים בירושלים‪ ,‬לפי משלח‪-‬יד‪2004-1990 ,‬‬
‫‪2004‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫שנה‬

‫מספר עובדים‬

‫שאר‬ ‫עובדי‬ ‫שאר‬ ‫עובדי‬ ‫שאר‬ ‫עובדי‬

‫העובדים‬ ‫מדינה‬ ‫העובדים‬ ‫מדינה‬ ‫העובדים‬ ‫מדינה‬ ‫משלח‪-‬יד‬

‫בעלי משלח‪-‬יד‬
‫‪37,711‬‬ ‫‪3,919‬‬ ‫‪33,443‬‬ ‫‪3,691‬‬ ‫‪18,790‬‬ ‫‪1,484‬‬
‫אקדמי‬
‫בעלי מקצועות‬
‫‪35,945‬‬ ‫‪1,593‬‬ ‫‪31,460‬‬ ‫‪1,693‬‬ ‫‪25,318‬‬ ‫‪1,689‬‬
‫חופשיים וטכניים‬
‫‪8,827‬‬ ‫‪3,463‬‬ ‫‪12,986‬‬ ‫‪3,762‬‬ ‫‪6,737‬‬ ‫‪1,962‬‬ ‫מנהלים‬
‫‪124,302‬‬ ‫‪11,195‬‬ ‫‪119,256‬‬ ‫‪13,898‬‬ ‫‪82,493‬‬ ‫‪10,125‬‬ ‫כל השאר‬
‫‪206,785‬‬ ‫‪20,170‬‬ ‫‪197,145‬‬ ‫‪23,044‬‬ ‫‪133,338‬‬ ‫‪15,260‬‬ ‫סה"כ‬

‫אחוז מסך כל עובדי המדינה בירושלים ‪ /‬שאר העובדים בירושלים‬

‫שאר‬ ‫עובדי‬ ‫שאר‬ ‫עובדי‬ ‫שאר‬ ‫עובדי‬

‫העובדים‬ ‫מדינה‬ ‫העובדים‬ ‫מדינה‬ ‫העובדים‬ ‫מדינה‬
‫בעלי משלח‪-‬יד‬
‫‪18.2‬‬ ‫‪19.4‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪9.7‬‬
‫אקדמי‬
‫בעלי מקצועות‬
‫‪17.4‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪19.0‬‬ ‫‪11.1‬‬
‫חופשיים וטכניים‬
‫‪4.3‬‬ ‫‪17.2‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪12.9‬‬ ‫מנהלים‬
‫‪60.1‬‬ ‫‪55.5‬‬ ‫‪60.5‬‬ ‫‪60.3‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫‪66.3‬‬ ‫כל השאר‬
‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח‪-‬אדם‪ ,‬עיבוד באמצעות ‪.Fast Analysis‬‬

‫הערה‪ :‬עובדי המִנהל הציבורי של המדינה כוללים גם את עובדי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪131‬‬
‫לוח ‪ :5‬עובדי המנהל הציבורי של המדינה לפי יישוב‪-‬עבודה )ירושלים‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫ושאר הארץ( וסוג מוסד הלימודים אותו סיים העובד‪2004-1990 ,‬‬
‫)התפלגות באחוזים(‬

‫‪2004‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫שנה‬

‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬
‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫רמת חינוך‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫מעולם לא למד‬
‫‪1.6‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫יסודי וחטיבת‪-‬‬
‫ביניים‬
‫‪19.5‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫בי"ס מקצועי או‬
‫תיכון חקלאי‬
‫‪19.3‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪25.3‬‬ ‫‪17.2‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪22.5‬‬ ‫‪21.6‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫תיכון‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫ישיבה‬
‫‪0.1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫מכללה להכשרת‬
‫מורים‬
‫‪11.8‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪7.5‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫בי"ס על‪-‬תיכוני‬
‫הנדסאי‪/‬טכנאי‬
‫‪3.1‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫בי"ס על תיכוני‬
‫אחר‬
‫‪41.9‬‬ ‫‪61.5‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪29.6‬‬ ‫‪51.6‬‬ ‫‪45.5‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪36.7‬‬ ‫מוסד אקדמי‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫אחר‬
‫‪1.8‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫לא ידוע‬
‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫סה"כ‬
‫סה"כ במספרים‬
‫‪46,654‬‬ ‫‪15,611‬‬ ‫‪20,170‬‬ ‫‪44,337‬‬ ‫‪14,342‬‬ ‫‪20,090‬‬ ‫‪44,574‬‬ ‫‪14,270‬‬ ‫‪15,257‬‬ ‫מוחלטים‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח‪-‬אדם‪ ,‬עיבוד באמצעות ‪.Fast Analysis‬‬

‫הערה‪ :‬עובדי המנהל הציבורי של המדינה כוללים גם את עובדי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪132‬‬
 ‫לוח ‪ :6‬עובדי המִנהל הציבורי של המדינה המועסקים בירושלים ושאר העובדים‬
‫המועסקים בירושלים‪ ,‬לפי סוג מוסד הלימודים אותו סיים העובד‪2004-1990 ,‬‬
‫)התפלגות באחוזים(‬

‫‪2004‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1990‬‬ ‫שנה‬

‫שאר‬ ‫עובדי‬ ‫שאר‬ ‫עובדי‬ ‫שאר‬ ‫עובדי‬
‫העובדים‬ ‫מדינה‬ ‫העובדים‬ ‫מדינה‬ ‫העובדים‬ ‫מדינה‬ ‫רמת חינוך‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫מעולם לא למד‬
‫‪8.5‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪11.0‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪17.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫יסודי וחטיבת‪-‬ביניים‬
‫בי"ס מקצועי או תיכון‬
‫‪8.6‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫‪13.3‬‬ ‫‪16.4‬‬ ‫‪24.1‬‬
‫חקלאי‬
‫‪22.4‬‬ ‫‪16.8‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫‪17.3‬‬ ‫‪25.0‬‬ ‫תיכון‬
‫‪2.4‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫ישיבה‬
‫‪4.7‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫מכללה להכשרת מורים‬
‫בי"ס על‪-‬תיכוני הנדסאי‪/‬‬
‫‪6.2‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪2.9‬‬
‫טכנאי‬
‫‪4.5‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫בי"ס על‪-‬תיכוני אחר‬
‫‪41.0‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪45.5‬‬ ‫‪32.1‬‬ ‫‪36.7‬‬ ‫מוסד אקדמי‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫אחר‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫לא ידוע‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪206,789‬‬ ‫‪20,170‬‬ ‫‪183,736‬‬ ‫‪20,090‬‬ ‫‪133,332‬‬ ‫‪15,257‬‬ ‫סה"כ במספרים מוחלטים‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח‪-‬אדם‪ ,‬עיבוד באמצעות ‪.Fast Analysis‬‬

‫הערה‪ :‬עובדי המנהל הציבורי של המדינה כוללים גם את עובדי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫מלוח ‪ 3‬עולה כי איכות עובדי המִנהל הציבורי של המדינה בירושלים‪ ,‬גדלה לאורך‬
‫הזמן‪ ,‬ושיעור המועסקים בעלי משלח‪-‬יד אקדמי בו גדל בשנים ‪ 2004-1990‬מכ‪10%-‬‬
‫בשנת ‪ 1990‬לכ‪ 19%-‬ב‪ .2004-‬שיעור המנהלים במגזר זה צמח מ‪ 13%-‬ב‪ 1990-‬ל‪17%-‬‬
‫בשנת ‪ .2004‬מגמה זו הפוכה למגמה בתל‪-‬אביב ובשאר הארץ‪ ,‬שם נרשמה דווקא ירידה‬
‫בשיעור משלחי‪-‬יד אלה‪ .‬יש להסביר זאת בגיוס איכותי יותר‪ ,‬לאורך זמן‪ ,‬של כוח‪-‬אדם‬
‫למִשרות‪-‬מטה בשירות הציבורי‪ ,‬אשר מרוכזות באופן טבעי בירושלים‪ .‬מגמה זו מאפיינת‬
‫לא רק את המִנהל הציבורי בירושלים‪ ,‬אלא גם את שאר המגזרים בעיר‪ ,‬אם כי במידה‬
‫פחותה בהרבה‪ .‬שיעור בעלי משלח היד האקדמי מבין שאר המועסקים בעיר )לא כולל‬

‫‪133‬‬
‫מִנהל ציבורי של המדינה( צמח בין ‪ 1990‬ל‪ 2004-‬ב‪ 4%-‬בלבד — כאמור שיעור נמוך‬
‫באופן ניכר מזה שבמגזר הציבורי של המדינה‪ .‬בקרב המנהלים נרשמה אף ירידה בקרב‬
‫כלל המועסקים הירושלמים )לוח ‪ .(4‬תהליכים אלה באים לידי ביטוי גם כאשר נבחן‬
‫סוג מוסד הלימוד אותו סיים העובד‪ .‬מלוח ‪ 5‬עולה כי בשנים ‪ 2004-1990‬הוכפל כמעט‬
‫מספר העובדים שסיימו מוסד אקדמי בקרב ה ִמִנהל הציבורי של המדינה בירושלים‪.‬‬
‫מגמה זו היא מגמה ארצית‪ ,‬והיא באה לידי ביטוי גם באזור תל‪-‬אביב ובשאר חלקי‬
‫הארץ‪ .‬ירושלים בולטת בכך ששיעור הגידול בחלקם של בוגרי מוסד אקדמי מתוך סך‬
‫העובדים בה‪ ,‬היה גדול בהרבה במִנהל הציבורי של המדינה בירושלים לעומת שאר‬
‫העובדים בעיר )לוח ‪ .(6‬תהליכים אלה משקפים הִתמקצעות ואקדמיזציה של שוק‬
‫העבודה הירושלמי‪ ,‬ובעיקר הציבורי‪ .‬המִנהל הציבורי באופן כללי‪ ,‬הוא משכיל יותר‪,‬‬
‫ומשום כך גם בעל פוטנציאל רב יותר להמרצת הכלכלה העירונית ולהפקת השפעות‬
‫חיצוניות חיוביות לעבודה )כגון דימוי חיובי לעיר(‪.‬‬

‫לוח ‪ :7‬עובדי המִנהל הציבורי של המדינה לפי יישוב‪-‬עבודה )ירושלים‪ ,‬תל‪-‬אביב‬

‫ושאר הארץ( וסוג התעודה ‪) 2004-2001‬התפלגות באחוזים(‬
‫‪2004‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫שנה‬
‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שאר‬ ‫תל‪-‬‬ ‫ירושלים‬
‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫הארץ‬ ‫אביב‬ ‫רמת חינוך‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫מעולם לא למדו‬
‫‪5.5‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫בי"ס יסודי‬
‫‪20.4‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪24.9‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫בי"ס תיכון‬
‫‪22.6‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪23.0‬‬ ‫‪22.0‬‬ ‫‪25.1‬‬ ‫בעלי תעודת‪-‬בגרות בלבד‬
‫‪14.9‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪9.5‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫בעלי השכלה על תיכונית )לא אקדמית(‬
‫‪22.7‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪33.9‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪37.2‬‬ ‫‪21.7‬‬ ‫בעלי תואר ראשון‬
‫‪10.3‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫בעלי תואר שני‬
‫‪1.4‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫בעלי תואר דוקטור‬
‫‪1.7‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫לא ידוע‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫אין אף תעודה‬
‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬
‫‪46,505‬‬ ‫‪15,760‬‬ ‫‪20,171‬‬ ‫‪50,707‬‬ ‫‪17,575‬‬ ‫‪23,046‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח‪-‬אדם‪ ,‬עיבוד באמצעות ‪.Fast Analysis‬‬

‫הערה‪ :‬עובדי המִנהל הציבורי של המדינה כוללים גם את עובדי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪134‬‬
 ‫לוח ‪ :8‬עובדי המִנהל הציבורי של המדינה המועסקים בירושלים‪ ,‬ושאר העובדים‬
‫המועסקים בירושלים‪ ,‬לפי סוג התעודה ‪) 2004-2001‬התפלגות באחוזים(‬

‫‪2004‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫שנה‬

‫שאר ענפי‬ ‫עובדי‬ ‫שאר ענפי‬ ‫עובדי‬

‫התעסוקה‬ ‫מדינה‬ ‫התעסוקה‬ ‫מדינה‬
‫בירושלים‬ ‫בירושלים‬ ‫בירושלים‬ ‫בירושלים‬ ‫רמת חינוך‬

‫‪0.5‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫מעולם לא למדו‬

‫‪12.1‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫בי"ס יסודי‬
‫‪15.6‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫‪18.6‬‬ ‫ביה"ס תיכון‬
‫‪20.3‬‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪21.1‬‬ ‫‪25.1‬‬ ‫בעלי תעודת‪-‬בגרות בלבד‬
‫‪15.2‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫‪9.6‬‬ ‫בעלי השכלה על‪-‬תיכונית )לא אקדמית(‬
‫‪18.7‬‬ ‫‪33.9‬‬ ‫‪16.1‬‬ ‫‪21.7‬‬ ‫בעלי תואר ראשון‬
‫‪11.8‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫‪16.9‬‬ ‫בעלי תואר שני‬
‫‪2.7‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫בעלי תואר דוקטור‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫לא ידוע‬
‫‪2.3‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫אין תעודה כלשהי‬
‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪206,789‬‬ ‫‪20,171‬‬ ‫‪197,143‬‬ ‫‪23,046‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח אדם‪ ,‬עיבוד באמצעות ‪.Fast Analysis‬‬

‫הערה‪ :‬עובדי המנהל הציבורי של המדינה כוללים גם את עובדי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪135‬‬
 ‫לוח ‪ :9‬התפלגות מקומות המגורים של עובדי המִנהל הציבורי של המדינה‬
‫המועסקים בירושלים‪ ,‬בהשוואה להתפלגות מקומות המגורים של כלל העובדים‬
‫בירושלים )סה״כ ולפי רמת ההשכלה(‪) 2005-1990 ,‬במספרים מוחלטים(‬

‫סך העובדים בירושלים‬ ‫עובדי מנהל ציבורי של המדינה‬

‫)מס' מוחלט(‬ ‫העובדים בירושלים‬
‫)מס' מוחלט(‬
‫‪ 13‬שנות‬ ‫עד ‪12‬‬ ‫כל‬ ‫‪ 13‬שנות‬ ‫עד ‪12‬‬ ‫כל‬
‫לימוד‬ ‫שנות‬ ‫העובדים‬ ‫אזור‬ ‫לימוד‬ ‫שנות‬ ‫העובדים‬ ‫אזור‬
‫ומעלה‬ ‫לימוד‬ ‫מגורים‬ ‫ומעלה שנה‬ ‫לימוד‬ ‫מגורים‬ ‫שנה‬
‫‪60,341‬‬ ‫‪68,738‬‬ ‫‪129,072‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪5,791‬‬ ‫‪6,597‬‬ ‫‪12,385‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1990‬‬
‫‪5,887‬‬ ‫‪7,567‬‬ ‫‪13,450‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪599‬‬ ‫‪1,130‬‬ ‫‪1,728‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪1,923‬‬ ‫‪1,168‬‬ ‫‪3,096‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪641‬‬ ‫‪460‬‬ ‫‪1,104‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪68,151‬‬ ‫‪77,473‬‬ ‫‪145,618‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪7,031‬‬ ‫‪8,187‬‬ ‫‪15,217‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪90,514‬‬ ‫‪75,084‬‬ ‫‪165,601‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪7,593‬‬ ‫‪5,146‬‬ ‫‪12,743‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1998‬‬
‫‪16,028‬‬ ‫‪11,312‬‬ ‫‪27,338‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪2,333‬‬ ‫‪2,724‬‬ ‫‪5,054‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪6,705‬‬ ‫‪2,415‬‬ ‫‪9,122‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪1,342‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪2,042‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪113,247‬‬ ‫‪88,811‬‬ ‫‪202,061‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪11,268‬‬ ‫‪8,570‬‬ ‫‪19,839‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪96,780‬‬ ‫‪71,170‬‬ ‫‪167,948‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪7,470‬‬ ‫‪3,911‬‬ ‫‪11,381‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2003‬‬
‫‪25,240‬‬ ‫‪11,900‬‬ ‫‪37,143‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪3,944‬‬ ‫‪2,138‬‬ ‫‪6,080‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪8,492‬‬ ‫‪4,199‬‬ ‫‪12,690‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪2,975‬‬ ‫‪421‬‬ ‫‪3,398‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪130,512‬‬ ‫‪87,269‬‬ ‫‪217,781‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪14,389‬‬ ‫‪6,470‬‬ ‫‪20,859‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪101,519‬‬ ‫‪73,757‬‬ ‫‪175,277‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪7,511‬‬ ‫‪3,360‬‬ ‫‪10,872‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2004‬‬
‫‪25,116‬‬ ‫‪11,760‬‬ ‫‪36,876‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪4,072‬‬ ‫‪1,283‬‬ ‫‪5,354‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪10,114‬‬ ‫‪3,373‬‬ ‫‪13,486‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪3,260‬‬ ‫‪686‬‬ ‫‪3,945‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪136,749‬‬ ‫‪88,890‬‬ ‫‪225,639‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪14,843‬‬ ‫‪5,329‬‬ ‫‪20,171‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪100,138‬‬ ‫‪74,856‬‬ ‫‪174,995‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪8,554‬‬ ‫‪4,065‬‬ ‫‪12,620‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2005‬‬
‫‪28,680‬‬ ‫‪13,578‬‬ ‫‪42,258‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪4,160‬‬ ‫‪1,640‬‬ ‫‪5,798‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪13,610‬‬ ‫‪3,574‬‬ ‫‪17,183‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪4,813‬‬ ‫‪431‬‬ ‫‪5,245‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪142,428‬‬ ‫‪92,008‬‬ ‫‪234,436‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪17,527‬‬ ‫‪6,136‬‬ ‫‪23,663‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח‪-‬אדם‪ ,‬עיבוד באמצעות ‪.Fast Analysis‬‬

‫הערה‪ :‬עובדי המנהל הציבורי של המדינה כוללים גם את עובדי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪136‬‬
‫לוחות ‪ 9‬ו‪ 10-‬מגלים תמונה מדאיגה של פרבור הולך וגדל של המועסקים בירושלים‪,‬‬
‫מירושלים ואף ממטרופולין‪-‬ירושלים‪ 57‬לכיוון מרכז הארץ )כלומר אינם מתגוררים גם‬
‫במחוז‪-‬ירושלים או באיו״ש‪ ,‬אלא בעיקר באזור תל‪-‬אביב‪ ,‬כולל מודיעין(‪ .‬תהליך זה‬
‫בולט בעיקר בקרב עובדי ה ִמִנהל הציבורי של המדינה‪ ,‬ובעיקר מבין המשכילים שבהם‬
‫)בעלי ‪ +13‬שנות לימוד(‪ .‬התמונה מדאיגה בעיקר לגבי ירושלים‪ .‬בשנת ‪ 1990‬עמד שיעור‬
‫המועסקים במִנהל הציבורי של המדינה שהתגורר בעיר על ‪ .81%‬שיעור זה פחת באופן‬
‫דרמתי לאורך שנות ה‪ 90-‬ובעשור הנוכחי‪ ,‬כך שהוא עומד בשנת ‪ 2005‬על ‪ 53%‬בלבד —‬
‫ירידה של קרוב ל‪) 30%-‬המספר המוחלט נשאר כמו שהוא‪ ,‬והוא עומד על ‪ 12‬אלף‪ ,‬אך‬
‫חלקו היחסי קטן כאמור(‪ .‬שיעור דומה עולה מקרב העובדים המשכילים במגזר הציבורי‪,‬‬
‫בה בעת שהירידה בשיעור זה בקרב העובדים בעלי ההשכלה של עד ‪ 12‬שנות לימוד‬
‫מתונה יותר ועומדת בין השנים ‪ 1990‬ל‪ 2005-‬על ‪ 15%‬בלבד‪ .‬הגירה זו‪ ,‬לפחות בראשיתה‪,‬‬
‫פנתה לכיוון יישובי הלוויין במטרופולין ירושלים‪ .‬ב‪ 1990-‬התגוררו במטרופולין ירושלים‬
‫)לא כולל ירושלים( כ‪ 11%-‬מכלל המועסקים במגזר הציבורי — שיעור שצמח עד ראשית‬
‫העשור הנוכחי‪ .‬אך ניתן לראות כי בשנתיים האחרונות חל פיחות בשיעורו היחסי‪ .‬מספר‬
‫המועסקים המשכילים במגזר הציבורי בירושלים המתגורר מחוץ לעיר ולמטרופולין‪,‬‬
‫גדל בשנים ‪ 2005-1990‬פי ‪ ,7.5‬כאשר שיעורו מבין כלל המועסקים שילש עצמו בתקופה‬
‫זו מ‪ 9%-‬ל‪ .28%-‬מגמה זו פחות חמורה בקרב הפחות‪-‬משכילים במגזר הציבורי של‬
‫המדינה )לוחות ‪ 9‬ו‪ .(10-‬בקרב שאר המועסקים בירושלים‪ ,‬מגמת הפרבור מן העיר של‬
‫העובדים בה‪ ,‬חמורה הרבה פחות אך עדיין קיימת‪ .‬מגמת ההגירה בקרב כלל המועסקים‬
‫בירושלים אל המרחב המטרופוליטאני ואף אל מחוצה לו‪ ,‬חמורה במיוחד בקרב העובדים‬
‫המשכילים של העיר‪.‬‬

‫‪ 57‬לרשימת היישובים הנכללים במטרופולין ירושלים‪ ,‬ראה לוח ‪ ,2‬בפרק העוסק בממשל העירוני‬
‫בירושלים‪.‬‬

‫‪137‬‬
 ‫לוח ‪ :10‬התפלגות מקומות המגורים של עובדי המִנהל הציבורי של המדינה‬
‫המועסקים בירושלים‪ ,‬בהשוואה להתפלגות מקומות המגורים של כלל העובדים‬
‫בירושלים )סה״כ ולפי רמת ההשכלה(‪) 2005-1990 ,‬באחוזים(‬
‫סך העובדים בירושלים‬ ‫עובדי מִנהל ציבורי של המדינה‬
‫)‪ %‬מסה"כ בכל קבוצת‬ ‫העובדים בירושלים‬
‫השכלה(‬ ‫)‪ %‬מסה"כ בכל קבוצת‬
‫השכלה(‬
‫‪ 13‬שנות‬ ‫עד ‪12‬‬ ‫כל‬ ‫‪ 13‬שנות‬ ‫עד ‪12‬‬ ‫כל‬
‫לימוד‬ ‫שנות‬ ‫העובדים‬ ‫אזור‬ ‫לימוד‬ ‫שנות‬ ‫העובדים‬ ‫אזור‬
‫ומעלה‬ ‫לימוד‬ ‫מגורים‬ ‫ומעלה שנה‬ ‫לימוד‬ ‫המגורים‬ ‫שנה‬
‫‪88.5‬‬ ‫‪88.7‬‬ ‫‪88.6‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪82.4‬‬ ‫‪80.6‬‬ ‫‪81.4‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1990‬‬
‫‪8.6‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪9.2‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪2.8‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪9.1‬‬ ‫‪5.6‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪79.9‬‬ ‫‪84.5‬‬ ‫‪82.0‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪60.0‬‬ ‫‪64.2‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1998‬‬
‫‪14.2‬‬ ‫‪12.7‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪31.8‬‬ ‫‪25.5‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪5.9‬‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪11.9‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪10.3‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪74.2‬‬ ‫‪81.6‬‬ ‫‪77.1‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪51.9‬‬ ‫‪60.4‬‬ ‫‪54.6‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2003‬‬
‫‪19.3‬‬ ‫‪13.6‬‬ ‫‪17.1‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪27.4‬‬ ‫‪33.0‬‬ ‫‪29.1‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪6.5‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪20.7‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪74.2‬‬ ‫‪83.0‬‬ ‫‪77.7‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪50.6‬‬ ‫‪63.1‬‬ ‫‪53.9‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2004‬‬
‫‪18.4‬‬ ‫‪13.2‬‬ ‫‪16.3‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪27.4‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫‪26.5‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪7.4‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪22.0‬‬ ‫‪12.9‬‬ ‫‪19.6‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪70.3‬‬ ‫‪81.4‬‬ ‫‪74.6‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪48.8‬‬ ‫‪66.2‬‬ ‫‪53.3‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2005‬‬
‫‪20.1‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫‪18.0‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪26.7‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫מטרו' י‪-‬ם‬
‫‪9.6‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫שאר הארץ‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪22.2‬‬ ‫שאר הארץ‬
‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬למ״ס‪ ,‬סקרי כוח‪-‬אדם‪ ,‬עיבוד באמצעות ‪.Fast Analysis‬‬

‫הערה‪ :‬עובדי המִנהל הציבורי של המדינה כוללים גם את עובדי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪138‬‬
‫לוח ‪ :11‬התפלגות גיאוגרפית של עובדי משרד מבקר המדינה‪ ,‬בנק‪-‬ישראל והמוסד‬
‫לביטוח לאומי‪2006 ,‬‬

‫המוסד‬ ‫בנק‪-‬‬ ‫משרד מבקר המדינה‬ ‫מקום‬

‫לביטוח‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫מספר עובדים‬ ‫העבודה‬
‫לאומי‬ ‫מספר‬
‫סה"כ‬ ‫עובד‬ ‫עובד‬
‫)מטה בלבד(‬ ‫עובדים‬
‫מִנהל‬ ‫ביקורת‬ ‫עיר‬

‫‪* 950‬‬ ‫‪616‬‬ ‫‪228‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪137‬‬ ‫ירושלים‬

‫‪157‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪165‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬

‫‪53‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪40‬‬ ‫חיפה‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נצרת‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫באר‪-‬שבע‬

‫‪773‬‬ ‫‪497‬‬ ‫‪151‬‬ ‫‪346‬‬ ‫סה"כ‬

‫* מהם ‪ 70%‬מתגוררים בירושלים‪ 27% ,‬באזור ירושלים‪ ,‬ו‪ 3%-‬באזור תל‪-‬אביב‪.‬‬

‫מקור‪ :‬בנק‪-‬ישראל‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי ומשרד מבקר המדינה‪.‬‬

‫סה״כ מועסקים במשרדי הממשלה בכל הארץ בשנת ‪ ,2004‬כולל משרד הביטחון‪ ,‬היה‬
‫קרוב ל‪ 57,000-‬עובדים בכ‪ 52,400-‬מִשרות מלאות )נציבות שירות המדינה‪ ,‬משרד‬
‫האוצר‪ .(2006 ,‬נתון זה אינו כולל עובדי הוראה ויחידות‪-‬סמך של משרד הביטחון וכוחות‬
‫הביטחון‪ .‬על‪-‬פי נתוני נציבות שירות המדינה‪ ,‬מספר המועסקים בשירות המדינה בשנת‬
‫‪ 2005‬עומד על כ‪ 36-‬אלף עובדים )לא כולל בנק‪-‬ישראל ומבקר המדינה — ראה לוח‬
‫‪ — 11‬ובתי‪-‬חולים ממשלתיים(‪ ,‬מתוכם כ‪ 14-‬אלף בירושלים )לוח ‪ 1‬בנספחים לפרק‬
‫זה(‪ .‬הנתונים מצביעים לכאורה על גידול משמעותי במספר המִשרות בשירות המדינה‬
‫בשנים ‪ ,2005-2001‬כאשר במשקלה של ירושלים היתה ירידה קלה מאוד‪ ,‬אולם ההסבר‬
‫למגמות אלו הוא בעיקרו טכני ונובע מקליטת עובדי חברות כוח‪-‬אדם כעובדי‪-‬מדינה‪,‬‬
‫כולל קבוצות גדולות של עובדים )כמו קלדניות‪ ,‬מתמחים ומאבטחים בבתי המשפט‬
‫ובמשרד המשפטים(‪ ,‬מהכללת השירות למפגר במשרד הרווחה וכיוצא באלה‪ .‬בחינת‬
‫החברות הממשלתיות מגלה שרובן יושבות דווקא מחוץ לירושלים )לוח ‪ 2‬בנספחים‬
‫‪139‬‬
‫לפרק זה(‪ .‬ברוב החברות הלא‪-‬ירושלמיות נראה כי אין מניעה להעבירן לירושלים‪ .‬מדובר‬
‫באלפי עובדים ועשרות אלפי משקי‪-‬בית )גם אם מנפּים את עובדי התעשייה האווירית‪,‬‬
‫חברת החשמל ותע״ש(‪ .‬אין סיבה שחברות הממומנות בידי המדינה או מפוקחות על‪-‬‬
‫ידה‪ ,‬לא י ֵשבו בעיר‪.‬‬
‫ברמת המאקרו קשה להבחין בזליגת עובדים אל מחוץ לירושלים‪ .‬ככלל‪ ,‬משרדי‬
‫המטה נוטים להציע מִשרוֹת בשכר גבוה יותר מאשר השלוחות‪ ,‬ולכן השכר במגזר‬
‫הממשלתי )לא כולל משרד הביטחון( נוטה להיות גבוה יותר בירושלים מאשר בשאר‬
‫רחבי הארץ‪ .‬מסתמן מצב בו חלק משמעותי יותר של העובדים ברמות‪-‬מיומנוּת גבוהות‬
‫במגזר הממשלתי‪ ,‬מתגורר מחוץ למטרופולין ירושלים‪ ,‬ובעיקר במטרופולין תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫מצב זה גורם כנראה לצעירים בעלי‪-‬כישורים שלא להתמיד במגזר הממשלתי לאורך‬
‫שנים‪ ,‬יותר משהוא משכנע עובדים להעתיק את מגוריהם לאזור ירושלים‪.‬‬
‫סיכום הנתונים שנאספו מראה כי אין עדות לזליגה משמעותית של פונקציות‬
‫ממשלתיות מירושלים )אם כי קיימות פה ושם דוגמאות גם לכך(‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש יחידות‬
‫שאין סיבה שלא י ֵשבו בירושלים והן אינן יושבות בה )דוגמא‪ :‬הממונה על הבחירות‬
‫יושב בכפר‪-‬סבא‪ ,‬או חברת ’מקורות׳ על אלפי עובדיה(‪ .‬המועסקים במשרדי הממשלה‬
‫בירושלים נוטים להיות בעלי חתך‪-‬השכלתי גבוה יותר מאשר שאר המועסקים בירושלים‪,‬‬
‫ומאשר המועסקים במשרדי‪-‬ממשלה בערים אחרות‪ ,‬כאשר חלק גדל והולך מהמועסקים‬
‫במשרדי הממשלה בירושלים מתגורר מחוץ לעיר ומחוץ למרחב המטרופוליטאני שלה‪.‬‬
‫מצב זה בולט במיוחד בקרב בעלי השכלה גבוהה‪ .‬מגמת פרבור זו עלולה לפגוע במידת‪-‬‬
‫מה בתפקוד העובדים מִפאת מרחקי היוממות והקושי לתמרן בין מְקום המגורים‬
‫למקום התעסוקה‪ .‬עבודה בירושלים לצד מגורים מחוצה לה‪ ,‬עלולה לפגוע בנכונות‬
‫עובדים איכותיים להתמיד בשירות הממשלתי‪ .‬הנסיעות הארוכות‪ ,‬עלותן ורמת השכר‬
‫הנמוכה ביחס לשוק הפרטי — כל אלה מקטינות את המוטיבציה להמשיך בשירות‬
‫הציבורי‪ .‬ולבסוף‪ ,‬מגורים מחוץ לירושלים ולאזורה עלולים לפגוע גם במעמד שיקול‬
‫חיזוק ירושלים בקבלת ההחלטות‪.‬‬
‫ברמת המיקרו תיתכן זליגה של מִשרות במגזר הציבורי אל מחוץ לירושלים‪ ,‬כל‬
‫עוד קיימת אפשרות למלא את התפקיד הן בירושלים והן בתל‪-‬אביב‪ .‬מגמה זו קשה‬
‫לאיתור בחתכי‪-‬מאקרו כפי שנ ִבחנו כאן‪ .‬אחת הדרכים להתמודד עם זליגה כזו‪ ,‬היא‬
‫במכרזי הגיוס לשירות המדינה‪ .‬הבעיה במכרזים אלה היא לעתים אי‪-‬קיומה של הגדרה‬
‫גיאוגרפית אפּריורי של מקום העבודה‪ ,‬היעדר דרישה למקום‪-‬מגורים שאינו מרוחק מדי‬
‫מירושלים‪ ,‬והגדרת מקצועות צרה‪ ,‬המצמצמת את היצע האנשים הפוטנציאלי לגיוס‬
‫מירושלים וסביבתהּ‪.‬‬

‫‪140‬‬
‫בעיה נוספת במגזר הציבורי‪ ,‬המשפיעה לרעה על תפקידו בכלכלת העיר‪ ,‬היא‬
‫הנטייה לצמצם בהעסקת עובדים קבועים ולהרבות במינויים בחוזים לטווח קצר‬
‫ובמיקוּר‪-‬חוץ )‪ .(Outsourcing‬מצב זה מקטין את המוטיבציה של עובדים להתגורר‬
‫באזור ירושלים‪ ,‬ומביא לכך שיועצים‪/‬חברות אשר עובדים עבור משרדי הממשלה‪ ,‬יזלגו‬
‫לאזור תל‪-‬אביב שאינו מרוחק מכדי לקיים קשר יעיל עם הממשלה‪ ,‬ומציע שוק‪-‬עבודה‬
‫גדול ומגוון יותר‪.‬‬

‫תפקיד המגזר הציבורי בכלכלת ערי‪-‬בירה — הניסיון‬

‫העולמי‬
‫סקר הסִפרות בוחן את הניסיון העולמי בדבר תרומת המגזר הציבורי לכלכלה העירונית‬
‫בכלל‪ ,‬ולכלכלת ערי‪-‬בירה בפרט‪ ,‬כמעסיק וכמממן פיתוח ושירותים‪ .‬בנושא האחרון קיים‬
‫מחקר מועט למדי‪ .‬מסקנות הסקר אינן חד‪-‬משמעיות והן מציעות שתי גישות מנוגדות‪:‬‬
‫האחת רואה במגזר הממשלתי מגזר כלכלי מוביל‪ ,‬המספק תעסוקה יציבה ומוקד‪-‬צמיחה‬
‫שמציע פוטנציאל להשפעות‪-‬מכפיל משמעותיות על פעילויות כלכליות אחרות‪ .‬השנייה‬
‫טוענת שמגזר ציבורי‪/‬ממשלתי גדול‪ ,‬פוגע בטווח הארוך בצמיחה הכלכלית של העיר‪,‬‬
‫מתחרה במגזר הפרטי ו״מייבש״ אותו‪.‬‬

‫תרומתו החיובית של המגזר הציבורי לכלכלת הבירה‬

‫עיר הבירה והכלכלה המקומית — ההשערה הכללית טוענת כי מעמדה של הבירה‬
‫פועל לטובתה וממלא תפקיד חיובי בהתפתחותה )‪Carroll and Meyer, 1982; Dascher,‬‬
‫‪ .(1999‬כפי שעלה בפרק העוסק בממשל העירוני‪ ,‬בחלק מערי הבירה מתקצבת הממשלה‬
‫חלק ניכר מכלכלתןּ ‪ .‬תשתיות התחבורה והתקשורת המוקמות בערי‪-‬בירה‪ ,‬הן גורמי‪-‬‬
‫משיכה לסקטור הפרטי‪ .‬בנייתם של משרדי‪-‬ממשלה‪ ,‬אנדרטאות‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬שגרירויות‬
‫ותיאטראות‪ ,‬עשויה להוסיף עוד נפח לכלכלה העירונית‪ .‬מִתקנים אלה הם אבן‪-‬שואבת‬
‫לאוכלוסייה המגיעה העירה ממקומות אחרים ולצרכים שונים‪ .‬חברות עסקיות מחפשות‬
‫קִרבה למשרדי הממשלה‪ ,‬דבר שבעצמו מושך תעסוקה‪ .‬חברות אחרות מתמקמות בערי‪-‬‬
‫בירה כדי להעניק שירותים שונים למשרדי הממשלה בשורה של עניינים משפטיים‪,‬‬
‫פיננסיים ותקשורתיים‪ .‬לובּיסטים הנדרשים לנוכחות קבועה בעיר הבירה‪ ,‬איגודי‬
‫עובדים‪ ,‬מלכ״רים וקבוצות‪-‬אינטרס‪ ,‬מתקבצים אף הם בעיר הבירה ועשויים לתרום‬
‫לכלכלתה )‪.(Campbell, 2003‬‬

‫‪141‬‬
‫בוושינגטון די‪.‬סי‪ ,‬למשל‪ ,‬כולל חלק ניכר מהמִשרות בשירותים העסקיים גם תת‪-‬‬
‫ענפים הקשורים ישירות לפונקצית הבּירתיות של העיר‪ .‬לצידם התפתחה תעשיית‬
‫תיירות ומלונאות ענפה‪ ,‬כמו גם האמנויות‪ ,‬הבידור וההסעדה )‪ .(CRA, 2004‬התועלת‬
‫הנובעת לכלכלה המקומית מנוכחותו של המגזר הציבורי‪ ,‬היא מן הנימוקים העיקריים‬
‫שעלו בדיון שהתקיים בגרמניה בראשית שנות ה‪ 90-‬בשאלה אם ראוי שברלין תוכרז‬
‫בירה‪ .‬הטענה היתה שמצבה של העיר עשוי להשתפר לאין‪-‬ערוך בשל כך‪ .‬התומכים‬
‫בכך שבּון תישאר הבירה‪ ,‬טענו כי בון עלולה לסבול קשות מהכתרת ברלין לבירה‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬משהתקבלה ההחלטה להכתיר את ברלין לבירה‪ ,‬הוחלט להשאיר את הפקידות‬
‫הבינונית והזוטרה של הממשל הפדראלי בבון‪ ,‬כדי שכלכלת האזור לא תיפגע )באוור‪,‬‬
‫‪ .(2006‬למרות שבון איבדה את מעמדה כבירת גרמניה‪ ,‬היא חוותה בשנים האחרונות‬
‫פריחה כלכלית מרשימה‪ ,‬בין היתר בזכות השקעות‪-‬עתק של הממשלה בכלכלת האזור‪,‬‬
‫כדי למנוע את קריסת העיר‪ .‬התוצאה היא צמיחה בקצב גדול אף יותר מזה שחוותה‬
‫העיר כשהיתה בירתהּ הרשמית של גרמניה המערבית )באוור‪ .(2006 ,‬הפיתוח המקומי‬
‫עמד במרכז הפולמוס גם כשדובר במקום‪-‬מושבו הראוי של הבנק האירופי המרכזי‪ .‬בדיון‬
‫ערכּי זה אימצו לוביסטים מכל צד של המתרס טיעון אחד‪ ,‬שחזר בדבריהם כחוט השני‪,‬‬
‫בִּדבר התפקיד החיובי שיש לנוכחות הממשלה על הפיתוח המקומי )‪.(Dascher, 2004‬‬
‫מעמד הבירתיות עשוי להפיק תועלות‪-‬צריכה חיצוניות‪ .‬כאן ניתן להצביע על עקרון‬
‫”השקילוּת הפיסקאלית״ )‪ (Fiscal Equivalence‬שטבע ‪ .(1969) Olson‬אולסון טען‬
‫שהנהנים העיקריים ממוצר ציבורי צריכים להיות אלה שמשלמים עבורו‪ .‬כל סטייה‬
‫מעיקרון זה תשפיע על הפרט בצורה שונה‪ ,‬כך שתיצור הבדלים בתועלות עבור אותו‬
‫מוצר ציבורי‪ .‬במידה שהתועלות שערי‪-‬בירה מייצרות הולכות וקטנות כפונקציה של‬
‫מרחק — אך בה בעת אין המיסוי עבורן מהווה תמונת‪-‬ראי מושלמת לדעיכת מרחק‬
‫זו — ייהנו משקי‪-‬בית בבירה מצמיחה רבה יותר מאשר משקי‪-‬בית בפריפריה‪ .‬הדוגמאות‬
‫להיעדר שקילוּת פיסקאלית בערי‪-‬בירה הן רבות‪ .‬למשל‪ ,‬סבסוד מוזיאונים לאומיים‬
‫על‪-‬ידי המדינה‪ ,‬העשוי להניב תועלת רבה יותר עבור תושבי הבירה‪ 58.‬שירותי השיטור‬
‫והביטחון האישי בערי הבירה הם דוגמא נוספת לכך‪ .‬אלה נוטים להיות טובים יותר‬
‫בבירה מאשר בשאר אזורי המדינה‪ ,‬וזאת בשל חששו של השלטון ממהומות ומִפגיעה‬
‫בתפקוד הממשל‪ .‬שירותי‪-‬ביטחון מוגברים עשויים להעלות את רמת התועלות לפרט החי‬
‫בבירה בהשוואה לערים אחרות )‪ (2000) Dascher .(Dascher, 2000; 2002‬אישש טענות‬
‫אלו בבדיקה שערך בבירות‪-‬מחוז במערב‪-‬גרמניה‪ .‬הוא מצא כי לעצם מעמד הבּירתיוּת‬

‫‪ 58‬עם זאת ניתן לומר גם שהתועלת עשויה להיות רבה גם עבור אלה שמעולם לא ביקרו במוסד ציבורי‬
‫בעיר הבירה‪ ,‬מאחר שהיצע המוזיאונים עבורם גדל בזכות קיומה של אופציה כזו‪.‬‬

‫‪142‬‬
‫של העיר נודעות השפעות חיוביות על התועלות של משקי הבית שבה‪ ,‬וכי השפעות אלו‬
‫‪59‬‬
‫מִתעצמות עם הגירת אוכלוסייה מהפריפריה אליה‪ ,‬עד גבול מסוים‪.‬‬

‫ההקשר ההיסטורי‪ ,‬סוג המשטר והשפעת המגזר הציבורי על כלכלת הבירה — השפעת‬
‫המגזר הציבורי על כלכלת העיר תלויה במידה רבה בהקשר ההיסטורי‪ ,‬התרבותי‪,‬‬
‫הכלכלי והארגוני שבמסגרתו זכתה הבירה בבכורה‪ .‬היבטים הנוגעים למידת היותה של‬
‫העיר מרכז כלכלי היסטורי‪ ,‬אופייה של התרבות העירונית במדינה‪ ,‬דגם יחסי שלטון‪-‬‬
‫מרכזי מול שלטון‪-‬מקומי‪ ,‬והמשקל ההיסטורי של המגזר הפרטי מול המגזר הציבורי‪,‬‬
‫הם תנאי הכרחי בקביעת משקלו של המגזר הציבורי בכלכלת הבירה‪ .‬בארה״ב למשל‪,‬‬
‫המורשת הפוליטית‪-‬עירונית מלמדת שלרוב מוּקמו ערי‪-‬בירה )האזוריות והלאומית(‬
‫במקומות שולִיים‪-‬יחסית‪ ,‬בעלי יתרונות טבעיים או יתרונות‪-‬ייצוא מועטים‪ .‬משום כך‬
‫הן סבלו בהרבה מקרים מכלכלה מפגרת ולא‪-‬מפותחת‪ Carroll .‬ו‪ (1982) Meyer-‬טענו‬
‫כי תרומת הסקטור הציבורי להתפתחות הכלכלית של הבירה‪ ,‬היתה משמעותית בעיקר‬
‫במדינות שעברו פיתוח כלכלי ללא מהפכה תעשייתית‪ ,‬כגון מדינות אפריקה ומזרח‪-‬‬
‫אסיה‪ .‬במדינות אלו‪ ,‬שעברו תהליכי דה‪-‬קולוניזציה בשנות ה‪ 50-‬וה‪ ,60-‬ארגון הכלכלה‬
‫נעשה על‪-‬ידי המדינה ולא על‪-‬ידי השוק החופשי‪ .‬משום כך הופנה חלק ניכר מהמשאבים‬
‫הלאומיים לבירה הלאומית‪ ,‬וכך סייע לה בצמיחתה‪ Frey .‬ו‪ (1990) Dietz-‬העלו הסבר‬
‫אחר לכך‪ .‬הם טענו כי מקור‪-‬צמיחתן של ערי הבירה נבע מנוכחותם של מטות אזוריים‬
‫של חברות רב‪-‬לאומיות וממתקני התקשורת והתחבורה המפותחים שפעלו בהן‪.‬‬
‫השפעת המגזר הציבורי על כלכלת הבירה‪ ,‬גם תלויה מאוד בסוג המשטר‪ .‬בניגוד‬
‫למדינות הדמוקרטיות‪ ,‬ניכר חוסנה של הבירה במדינות שאינן דמוקרטיות בזכות השקעה‬
‫יוצאת‪-‬דופן של המשטר )‪ Ades .(Carroll and Meyer, 1982‬ו‪ (2000) Glaeser-‬טענו‬
‫שהשפעה חיובית זו נובעת מאי היציבות הפוליטית השוררת במדינות אלו‪ .‬לדבריהם‪,‬‬
‫היעדר הדמוקרטיה מעניק למשקי הבית המתגוררים בבירה יתרון ומשקל פוליטי רב‬
‫יותר מאשר למשקי‪-‬בית באזורים אחרים‪ .‬מאחר שמהומות ואי‪-‬שקט בעיר הבירה‬
‫עלולות לסכן את השלטון באופן חמור‪ ,‬הוא נוהג לפייס את תושבי הבירה בהשקעות‬
‫רבות יותר בכלכלתה המקומית‪ ,‬כגון סובסידיות נדיבות או הפחתת נטל המס‪ .‬זאת ועוד‪:‬‬
‫התועלת שמפיקים תושבי הבירה במדינות לא‪-‬דמוקרטיות היא רבה‪ ,‬מאחר שהחוקים‬

‫‪ 59‬הקשר בין גודלה של עיר הבירה לבין בחירתה כבירה‪ ,‬יכול להילקח גם לכיוון הנגדי‪ ,‬כך שדווקא העיר‬
‫הגדולה ביותר זוכה במעמד הבירה הלאומית‪ (1984) Jacobs .‬הראתה זאת בעזרת דוגמאות מערי הבירה‬
‫המפוארות ביותר באירופה‪ ,‬שלא הפכו לערים הגדולות של המדינה בזכות היותן ערי‪-‬בירה‪ ,‬אלא נבחרו‬
‫להיות בירות רק לאחר שהפכו לערים הגדולות והמגוונות ביותר במדינה מבחינה כלכלית‪.‬‬

‫‪143‬‬
‫והתקנות משתנים בהן חדשים לבקרים ובאופן רדיקאלי‪ .‬בעיר הבירה‪ ,‬המידע על כך‬
‫זמין יותר והדבר מגדיל את כדאיות המגורים בה‪ .‬לכן עיר הבירה היא מוקד‪-‬משיכה‬
‫ראשון במעלה במדינות אלו הן לעסקים והן למשקי‪-‬בית‪ ,‬ואלה מעלים את הביקושים‬
‫ואת הצמיחה בעיר )‪.(Dascher, 2000‬‬
‫אך גם במדינות לא מושחתות‪ ,‬יציבות ודמוקרטיות ‪ −‬כמו צרפת‪ ,‬בריטניה ובלגיה ‪−‬‬
‫ערי הבירה הן החזקות והמבוססות במדינה‪ .‬חוסנה של הבירה במדינות אלו נובע בין‬
‫היתר מביקושי הממשלה למוצרים ושירותים‪ ,‬ותלוי בגודלו היחסי של המגזר הציבורי‪.‬‬
‫ככל שמגזר זה קטן יותר‪ ,‬כן גדל תפקידה של הממשלה בכלכלה העירונית‪ .‬על‪-‬פי המודל‬
‫הקיינסייאני )”צמיחה מונחית‪-‬ייצוא״(‪ ,‬הביקוש הממשלתי לתפוקות מקומיות מוביל‬
‫להרחבת הסקטור הפרטי המקומי‪ ,‬וזאת בתנאי שקיימים ביקושים עודפים העולים‬
‫בהיקפם על ביקושי המגזר הציבורי )‪ .(Dascher, 2000‬גם גודלה של הכלכלה העירונית‬
‫משפיע על תרומתו של המגזר הציבורי‪ .‬נוכחותה של הממשלה הלאומית בערי‪-‬בירה‬
‫קטנות‪ ,‬מעלה בהן את רמת השכר הריאלית דרך המנגנון של המרצת ביקושים עודְפים‬
‫לכוח‪-‬אדם‪ (2002) Dascher .‬הראה כי ”פונקצית הבירתיוּת״ תהיה דומיננטית רק במקרה‬
‫שעיר הבירה היא קטנה‪-‬יחסית‪ ,‬ושוק העבודה מתבסס בּה על הסקטור הציבורי‪ .‬ברוב‬
‫המקרים הדבר אינו קורה בערי‪-‬בירה גדולות‪ ,‬שם המגזר הציבורי שוחק את כוח הקנייה‬
‫של משקי הבית מחמת רמת השכר הנמוכה‪-‬יחסית‪ .‬במה דברים אמורים? מודלים‬
‫כלכליים‪-‬אקונומטריים מניחים שאזורים גדולים יותר נהנים מיתרונות להתקבצות‪ .‬אך‬
‫הטענה היא שגידולה הדמוגראפי של הבירה מקטין את השכר הריאלי של משקי הבית‬
‫שבּה‪ ,‬וזאת משום שהביקושים לשירותי הממשלה דוחקים את התעשייה היצרנית מן‬
‫העיר או מצרים את צעדיה )‪.(Dascher, 2002‬‬
‫צמיחה כלכלית מואצת בעיר הבירה יכולה גם להכביד על הסקטור הציבורי‪ .‬בלונדון‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬משמשים אמנם משרדי הממשלה עוגן כלכלי חשוב גם כמעסיק וגם כמקור‪-‬‬
‫משיכה למטותיהם של תאגידים רב‪-‬לאומיים‪ ,‬אך אליה וקוץ בה‪ :‬הצמיחה הכלכלית‬
‫המואצת בבריטניה בכלל ובלונדון בפרט‪ ,‬העלתה את יוקר המִחיה בעיר והִקשתה על‬
‫המגזר הציבורי בגיוס ושימור כוח‪-‬אדם איכותי )בעיקר בדרגות הבכירות( ובשכירת‬
‫מבנים‪ ,‬בשל האמרת שכר הדירה )‪ .(Marshall et al., 2005‬הבסיס הכלכלי המגוּון והרחב‬
‫של לונדון‪ ,‬הקטין את תרומתו היחסית של המגזר הציבורי לכלכלה העירונית‪ ,‬עד‬
‫שהעתקתם של משרדי‪-‬ממשלה לשוליים הלאומיים לא הזיקה לעיר אלא להפך — היא‬
‫הקלה על התשתיות בתחומי התחבורה בעיר‪ ,‬בשוקי הדיור ובהיצע כוח האדם )‪Lyons,‬‬
‫‪.(2004‬‬

‫‪144‬‬
‫המגזר הפרטי‪ ,‬התרחבות המגזר הציבורי וכלכלת הבירה — בערי‪-‬בירה קיים‬
‫לעתים שילוב חזק בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי‪ ,‬עד כדי טשטוש הגבולות ביניהם‬
‫)‪ .(Campbell, 2003‬צמיחתן של ערי‪-‬בירה היא לעִתים בלתי‪-‬פרופורציונאלית לגודלן‪,‬‬
‫בזכות צמיחתם המהירה של מגזרים כלכליים מובילים )בעיקר במגזר השלישוני(‬
‫הודות ליתרונות הכלכליים הטמונים בעיר הבירה‪ .‬מגזרים אלה קשורים לביורוקרטיה‬
‫הממשלתית‪ ,‬מאחר שחלקם נמצא תחת פיקוחה‪ .‬משום כך עשויה קִרבתם למנגנון‬
‫הממשלתי להקנות להם יתרונות רבים )‪.(Carroll and Meyer, 1982‬‬
‫השותפויות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בעיר הבירה נעשות לעתים קרובות‬
‫במסגרת אשכולות עסקיים‪ ,‬בהם נוצרות רִשתות‪-‬התקשרות בין פירמות שונות‪ .‬רשתות‬
‫אלו מקִלות ומשכללות מנגנונים של שיתוף וחלוקה במידע וידע‪ ,‬ריכוז של כוח‪-‬‬
‫אדם איכותי והקמת מוסדות איכותיים‪ .‬מנגנונים אלה משתקפים בפרופיל של שוק‬
‫העבודה‪ ,‬כמו גם בבתי‪-‬ספר להכשרה מקצועית ובאוניברסיטאות‪ .‬הטענה היא שמשרדי‬
‫הממשלה — ובעיקר בפונקציות‪-‬מטה — מגדילים את בסיס הידע והיכולת המקצועית‬
‫בשוק העבודה‪ ,‬ובכך מעודדים את היצרנוּת והצמיחה הכלכלית‪ .‬גם המגזר הציבורי הוא‬
‫גורם ”ממתן״ ו״מרגיע״; הוא מוסיף לחוסנה של הכלכלה האזורית ועשוי להמריץ בכך‬
‫את השוק הפרטי ליוזמה )‪.(Marshal et al., 2005‬‬
‫השפעת המדינה על כלכלת הבירה מתעצמת כאשר פעילותו של המגזר הציבורי‬
‫מתרחבת‪ .‬גודלו של המגזר הציבורי ממלא תפקיד מרכזי במידת תרומתו לכלכלה‬
‫העירונית‪ .‬הגידול בכוחה של הביורוקרטיה הממשלתית מביא למשיכת אוכלוסייה ועסקים‬
‫בעקבות המשרדים הממשלתיים )‪ .(Campbell, 2003‬ערי‪-‬בירה צומחות בקצב מהיר‬
‫יותר מערים אחרות‪ ,‬עם התרחבותו המהירה של המגזר הציבורי‪ .‬הגידול בהכנסותיהם‬
‫של עובדי המדינה )שחלק ניכר מהם מנהלים ובעלי משלחי‪-‬יד בדרגים גבוהים(‪ ,‬מגדילה‬
‫את ההכנסה הממוצעת של משקי הבית בבירה‪ .‬התרחבות המגזר הציבורי מגדילה את‬
‫ההעסקה הישירה על‪-‬ידי הממשלה‪ ,‬כמו גם את היקף הפרטים והקבוצות המקיימים‬
‫עִמה מגע‪ .‬דינאמיקה זו מובילה לגידול בביקוש לשירותים שונים‪ ,‬הן על‪-‬ידי תושבי‬
‫העיר והן על‪-‬ידי התושבים החדשים המהגרים אליה כדי לתור אחר הזדמנויות כלכליות‬
‫)‪ .(Carroll and Meyer, 1982‬הרחבת הפעילות הממשלתית בארה״ב היטיבה בתקופות‬
‫שונות עם וושינגטון וערי הבירה של מדינות האיחוד‪ ,‬במונחים של גידול באוכלוסייה‪,‬‬
‫הכנסה‪ ,‬תשתיות‪-‬תחבורה‪ ,‬תקשורת וענפי‪-‬כלכלה שונים‪ .‬ארגונים מהמגזר הפרטי וגופים‬
‫ממשלתיים מדרג נמוך‪ ,‬מכירים ביתרונות המיקום בבירה בתקופות הללו‪ ,‬ולכן הם‬
‫מרבים למקם בה סניפים או שלוחות מקומיות‪ ,‬ולעִתים אף מעתיקים אליה פונקציות‬
‫מטה והנהלה )‪ .(Carroll and Meyer, 1982‬במודל אמפּירי שבנה ‪ (2004) Dascher‬נמצא‬

‫‪145‬‬
‫כי התעסוקה בבירות‪-‬מחוז בגרמניה‪ ,‬גדלה עם התרחבות הביקושים של הממשלה‬
‫המחוזית למוצרים מקומיים‪.‬‬
‫תפקידה של הממשלה בייצוב הכלכלה העירונית‪ ,‬בא לידי ביטוי במלוא עוצמתו‬
‫בייצוב כלכלתה של וושינגטון בשנים האחרונות‪ .‬תפקידו של המגזר הציבורי בכלכלת‬
‫העיר היה מכריע בשנות המיתון הכלכלי ‪ .2003-2001‬בניגוד למגמה השלילית שהסתמנה‬
‫אז בארה״ב‪ ,‬ידעה העיר באותן שנים צמיחה שנתית מרשימה של ‪ 4.4%‬הודות להגדלת‬
‫הוצאותיה של הממשלה הפדראלית באזור וושינגטון )‪ .(Fuller, 2004; 2003‬עם זאת‪ ,‬אופי‬
‫ההשקעה הפדראלית בעיר הצביע על שינוי מגמה שבא לידי ביטוי בצמצום ההעסקה‬
‫הישירה במגזר הציבורי‪ ,‬ובמעבר לדגם של הוצאה ציבורית בדמותם של מיקוּרי‪-‬חוץ‬
‫ורכישות מוצרים ושירותים במגזר הפרטי — בעיקר בתחום ההיי‪-‬טק והבּיו‪-‬טק‪.‬‬
‫תמורה זו שינתה את המבנה הענפי והכלכלי של וושינגטון‪-‬רבתי‪ ,‬ויצרה מכפיל אזורי‬
‫של ‪ .1.8‬ההוצאות הפדראליות אילצו קבלני‪-‬משנה וספקי‪-‬שירותים להתמקם בסמיכות‬
‫לסוכנויות הממשל שאותן שירתו ויצרו ‪ Spillovers‬שבאו לידי ביטוי ביצירת מִשרות‬
‫נוספות דרך קבלני‪-‬משנה )‪ .(Fuller, 2003; 2004‬הביטוי המרחבי לצמיחה זו היה דווקא‬
‫בפרברים שמחוץ למחוז קולומביה‪ .‬הצמיחה הכלכלית הֵצרה את הגיווּן הכלכלי של‬
‫המחוז והפכה אותו לתלותי מאוד בתקציבי הממשל‪ .‬לעומתו הלך והתרחב בסיסם‬
‫הכלכלי של הפרברים המטרופוליטאניים‪ ,‬דבר שחיזק את כלכלת המטרופולין בכלל‪ ,‬אך‬
‫החליש את כלכלת וושינגטון די‪.‬סי )‪.(CRA, 2004‬‬

‫העתקת מִשרוֹת ציבוריות לפריפריה וצמיחה כלכלית — במדינות שונות ננקטת מדיניות‬
‫של פיזור מִשרות ציבוריות לפריפריה‪ ,‬תוך החלשת כוחה הריכוזי של עיר הבירה והשגת‬
‫איזון ושוויון כלכלי‪ .‬הטענה בבריטניה היתה שלסקטור הציבורי השפעות חיוביות על‬
‫פרופיל התעסוקה בפריפריה ועל התפתחותן של תעשיות יצירתיות ותרבותיות בו‪ ,‬בזיקה‬
‫ישירה לביקושי‪-‬פנאי שיוצרים עובדי המגזר הציבורי‪ .‬ואכן‪ ,‬העתקת משרדי‪-‬ממשלה‬
‫מלונדון לפריפריה‪ ,‬סייעה לעודד ולעורר שווקים רדומים‪ .‬היא יצרה מכפילים מקומיים‬
‫שהגיעו ל‪ 1.5-‬ויותר‪ .‬גם במדינות אחרות באירופה ננקטה מדיניוּת דומה )‪Marshall et‬‬
‫‪ .(al., 2005‬המדיניות בגרמניה חותרת לביזור תִפקודי‪-‬ממשלה לרמת המדינות )‪(Landers‬‬
‫על‪-‬מנת לעודד בהן פיתוח כלכלי‪ .‬באירלנד‪ ,‬סקוטלנד וצרפת ראו בפיזור המגזר הציבורי‬
‫מכשיר לבניית אשכולות אזוריים שיבססו סטנדרטים של מצוינות בתחומי המחקר‬
‫והפיתוח‪ ,‬תוך שיתוף‪-‬פעולה עם המגזר הפרטי‪ .‬המגזר הציבורי נתפס כגורם שעשוי‬
‫לחולל שיפור בדימויו הכושל של אזור‪ִ .‬משְרות ציבוריות התופסות מקום בשוליים‬
‫הלאומיים‪ ,‬נוטות להעלות ביקושים אזוריים‪ ,‬להפחית שיעורי‪-‬אבטלה ולנייד גורמי‪-‬‬

‫‪146‬‬
‫ייצור לא‪-‬פעילים‪ .‬העתקתן של משרות בכירות ומקצועיות לפריפריה‪ ,‬עזרה גם להגדיל‬
‫את ”מאגר הידע״ המקומי והרחיבה את היצע מוסדות החינוך המקומיים והאזוריים‪,‬‬
‫‪60‬‬
‫כך שבטווח הארוך היא הביאה לשיפור רמת ההישגים הלימודיים )‪.(Lyons, 2004‬‬
‫ממדיניות הפיזור הבריטית נלמד לֶקַח חשוב בדבר הצורך בגישת‪-‬פיתוח אינטגרטיבית‬
‫ששימשה מפתח להצלחתה‪ .‬פיתוח מרכיבים של תחבורה ציבורית יעילה‪ ,‬חינוך והכשרה‬
‫מקצועית — היה תנאי הכרחי לכך שהשפעת המגזר הציבורי על הכלכלה המקומית‬
‫בפריפריה תִשא פרי‪.‬‬

‫השפעות שליליות של המגזר הציבורי על הכלכלה העירונית‬

‫לעתים קרובות יש חסרונות למעמדה של עיר בירה‪ .‬לרוב רואה הממשלה בישיבתה בבירה‬
‫אמצעי ניהול יעיל‪ ,‬ולאו דווקא מנוף לבניית כלכלה מקומית בריאה‪ .‬מספר המשרות‬
‫הממשלתיות בעיר‪-‬בירה מוּנע לרוב מאילוצים פיסקאליים ומביקושים ממשלתיים‪,‬‬
‫ולא מהביקושים בהיצע שוק העבודה המקומי‪ .‬לתפיסה זו של הממשלה עלולות להיות‬
‫השלכות שליליות על התפתחות הכלכלה המקומית‪ .‬למשל‪ ,‬במקרים רבים תופס המגזר‬
‫הציבורי את נכסי הנדל״ן האטרקטיביים ביותר בעיר‪ ,‬ומוֹנע מן המגזר הפרטי להתמקם‬
‫במקומות הנגישים והיוקרתיים ביותר‪ .‬כפי שעלה בפרק הממשל‪ ,‬המגזר הציבורי פטור‬
‫בהרבה מקרים מתשלום מסים ומחליש בכך את הבסיס הכלכלי של העיר )‪Capbell,‬‬

‫‪ 60‬דו"ח ‪ (2004) Lyons‬שעסק בהמלצות מדיניות לממשלה הבריטית‪ ,‬מביא כמה חִקרי‪-‬מקרה בהם היתה‬
‫למגזר הציבורי השפעה חיובית על הכלכלה המקומית אגב פיזורו לפריפריה‪ .‬בלידס ובשפילד נמצא‬
‫שמִשרות במגזר הציבורי תרמו תרומה חיובית לרמת הרווחה המקומית‪ .‬אלו עודדו את התפתחותם של‬
‫שירותים תומכים‪ ,‬שיובּאו מאזורים אחרים‪ .‬למשרות הבכירות בשירות הציבורי נודעה ההשפעה החיובית‬
‫הגדולה ביותר‪ ,‬מאחר שאלו נוטות להיות מתוגמלות היטב‪ ,‬ולכן הן גם מאופיינות בכוח הוצאה רב יותר‪.‬‬
‫בנייתו של בניין משרדים ממשלתי בלידס‪ ,‬עזרה לייצב את שוק הדיור המקומי תוך יצירת השפעות‪-‬מכפיל‬
‫משמעותיות‪ ,‬גידול בתעסוקה הישירה‪ ,‬בצריכה ובהוצאה המקומית‪ .‬העתקת פונקציות במגזר הציבורי‬
‫לשפילד‪ ,‬פתחה את השוק המקומי להזדמנויות קריירה בשירות הציבורי‪ ,‬כך שכלכלתה נהיתה אחת‬
‫הכלכלות החזקות בבריטניה בשנות ה‪.(Lyons, 2004) 90-‬‬
‫דיווח מהעיר ‪ Exeter‬באנגליה‪ ,‬מראה כי להעברת השירות המטאורולוגי לעיר היו השפעות חיוביות על‬
‫הכלכלה המקומית‪ .‬למשל‪ ,‬שוק הנדל"ן המקומי זכה לתמריץ משמעותי עם בנייתם של מבנים חדשים‬
‫שאמורים היו לאייש מעל ‪ 200‬משרות חדשות בדרגות בכירות במגזר הציבורי‪ .‬המכפיל המקומי ב‪Exeter-‬‬
‫עמד על ‪ 1.16‬בד בבד עם שיפור הדימוי המקומי‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הגדלת המגזר הציבורי בעיר עודדה את‬
‫תנופת הבנייה במרכז העירוני‪ ,‬עם זרימת השקעות מהמגזר הפרטי‪ .‬העברת השירות המטאורולוגי עודדה‬
‫גם שיתוף‪-‬פעולה בינו לבין האוניברסיטה המקומית‪ ,‬במטרה להקים פארק לתעשיות‪-‬מדע‪ ,‬וזאת לצד‬
‫שיפור ברמת החינוך המקומי‪ .‬במקביל למגזר הציבורי‪ ,‬זכתה התרבות המקומית לתרומה חיובית ממימון‬
‫חלק מפסטיבל תרבות המתקיים בעיר‪ .‬השקעת משאבים ציבוריים בשנות ה‪ 90-‬בעיר ‪ Leith Docks‬ליד‬
‫אדינבורו‪ ,‬סקוטלנד‪ ,‬תוך העברת משרות אליה‪ ,‬עוררה אף היא את הכלכלה המקומית )‪.(Lyons, 2004‬‬

‫‪147‬‬
‫‪ .(2003‬הדוגמא של וושינגטון היא מקרה מובהק של פּטוֹר גורף ממס למוסדות הממשל‬
‫הפדראליים‪ ,‬והדבר פגע קשות ביכולתה של העיר לפתח עצמאות פיסקאלית מול דרגי‬
‫השלטון הגבוהים יותר )‪ .(Fauntroy, 2004‬ובכלל‪ ,‬בסִפרות עולות טענות כאילו המגזר‬
‫הציבורי עלול לעִתים להיות מחסום להתפתחות המגזר הפרטי‪ .‬טענות אלו נוגעות‬
‫בנימוקים שונים‪ ,‬כגון ייקור עלויות‪-‬העסקה‪ ,‬שאיבת מיטב המוחות למגזר הציבורי‬
‫וצמצום היצע כוח האדם עבור המגזר הפרטי‪ .‬התוצאה היא פגיעה ביזמוּת ובמיומנות‬
‫כוח העבודה העירוני‪ ,‬לצד צמצום נגישותו למגזרים אחרים‪.‬‬
‫ערי‪-‬בירה ללא בסיס תעשייתי או מסחרי נאות‪ ,‬אינן מייצרות בְּסיס‪-‬מס מספק‬
‫לניהולן התקין )‪ .(Campbell, 2003‬חלק ניכר מההשקעות בערי‪-‬בירה הן השקעות‬
‫בעבודות ציבוריות היוצרות מקומות‪-‬תעסוקה לטווח הקצר‪ ,‬כמו גנים ציבוריים‪ ,‬שטחים‬
‫פתוחים‪ ,‬מונומנטים ומִבני‪-‬ממשלה‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬סוג זה של מיזמים ציבוריים מסכן את‬
‫הקופה העירונית ויוצר גירעונות מתמשכים )‪.(Campbell, 2003‬‬
‫הממשלה מואשמת לעִתים בעידוד מגזרים לא‪-‬תחרותיים‪ ,‬מחמת סבסודם הכבד‪.‬‬
‫חלק מערי הבירה בעולם נחשבות ”ערים פרזיטיות״ מאחר שהן מפתחות תלות‬
‫בסובסידיות‪ .‬סובסידיות ממשלתיות עלולות להיות אבן‪-‬נגף לכלכלה המקומית בכך שהן‬
‫מנפחות סקטורים לא‪-‬יעילים שוקעים‪ ,‬וזונחות סקטורים חדשניים‪ .‬ערי‪-‬בירה ברמה‬
‫לאומית ותת‪-‬לאומית נוטות להסתמך על ייבוא מוצרים מהפריפריה‪ ,‬בלי שיספקו לו‬
‫דבר בתמורה )‪ .(Dascher, 2002‬הסובסידיות הממשלתיות מפחיתות את יכולת הגיוס של‬
‫ערי הבירה למשאבים פרטיים )כגון מיזמי תעשייה ומסחר גדולים(‪ .‬במקרים קיצוניים‪,‬‬
‫אבדן מעמד הבירה חושף בבוטות את החסרונות הטמונים בפיתוח תלות בממשלה‬
‫)‪ .(Campbell, 2003‬ברלין היא דוגמא עכשווית מובהקת לכך‪.‬‬
‫בשנים שלאחר המלחמה זכתה ברלין למנת סובסידיות גדולה ביותר מהממשלה‬
‫הפדראלית‪ ,‬לאחר שהיה ברור כי העיר לא תוכל להתקיים בכוחות עצמה‪ .‬הסבסוד‬
‫הכבד הוביל לכך שברלין הפכה תלותית מאוד בשלטון המרכזי‪ ,‬והתברכה במגזר ציבורי‬
‫נפוח ובלתי‪-‬יעיל‪ .‬משום כך לא היה לעיריית ברלין כל תמריץ להכין לעצמה תכניות‬
‫ייעול והבראה‪ .‬המגזר הפרטי לקה בחוסר יזמוּת‪ ,‬בין היתר בשל הענפים הלא‪-‬חדשניים‬
‫שבו‪ .‬הסבסוד הכבד עודד אמנם מפעלי‪-‬תעשייה רבים להתמקם בברלין‪ ,‬אך מכיוון‬
‫שאלה נסמכו מאוד על התמיכה הממשלתית‪ ,‬הם חסרו כל חדשנות או יזמוּת )‪Storm,‬‬
‫‪ .(2001‬המשבר הפיסְקאלי שאִפיין את ברלין לאחר איחודה‪ ,‬נבע בין היתר מהעובדה‬
‫שאיחוד שני חלקיה הגדיל מאוד את מספר עובדי הציבור שבה )שהיה מלכתחילה רחב‬
‫מאוד משני עברי המתרס( ונבע גם מצמצום דרסטי בהיקף הסובסידיות );‪Storm, 2001‬‬
‫‪.(Campbell, 2003‬‬

‫‪148‬‬
‫ריכוז הסקטור הציבורי בעיר הבירה יכול גם לעודד אי‪-‬שוויון אזורי‪ .‬כך למשל‬
‫מדווחים בבריטניה ‪ (2005) Marshall et al.‬כי ריכוז משרדי הממשלה בלונדון יצר חוסר‪-‬‬
‫איזון אזורי קשה בינה לבין שאר ערי בריטניה‪ .‬עם זאת‪ ,‬פיזורם של תִפקודים שונים של‬
‫המגזר הציבורי לשוליים הלאומיים‪ ,‬העלה את החשש כי מגזר זה עלול לפגוע בכלכלה‬
‫המקומית‪ .‬הכיצד? המגזר הציבורי עלול לגרום להאמרת עלויות כוח האדם והתשתיות‬
‫הבנויות‪ ,‬ולהביא ”לציפוף״ השוק עבור הסקטור הפרטי‪ (2004) Lyons .‬מצביע על מקומות‬
‫בהם מרכזים אזוריים שקלטו ִמשְרות במגזר הציבורי ”התחממו״ יתר על המידה‪ ,‬כך‬
‫שכניסתן של משרות ציבוריות בכירות לא התקבלה בברכה‪ ,‬בייחוד אם דוּבּר במשרות‬
‫ברמות‪-‬שכר גבוהות לאין שיעור מרמות השכר המקומיות‪ .‬ככל ששוק העבודה המקומי‬
‫צר או קטן יותר‪ ,‬כן צפויה זליגה של משרות מקומיות מן השוק המקומי‪ ,‬בעקבות קליטה‬
‫של משרות ציבוריות ברמות שכר גבוהות‪ 61.‬בהקשר זה מוסיפים ‪(2005) Marshal et al.‬‬
‫כי פיזור המגזר הציבורי מן הבירה לשוליים הלאומיים‪ ,‬עלול להגדיל את תלותם של‬
‫השוליים בממשלה ולעשותם פגיעים יותר למגמות ולקיצוצים בתקציבים הממשלתיים‪.‬‬
‫מן הסִפרות עולה חיסרון נוסף‪ :‬היעדרן של קואליציות חיוניות בין המגזר הציבורי‬
‫לפרטי‪ .‬קואליציות כאלו עשויות ליצור מומנטום חיובי לפיתוח העיר בתחומי הדיור‪,‬‬
‫התעסוקה וההתחדשות העירונית‪ .‬היעדרן בערי‪-‬בירה נובע משעבוד המגזר הפרטי‪-‬‬
‫המקומי לאינטרסים של המגזר הציבורי — דבר המקטין במאוד את רווחיותו של המגזר‬
‫הפרטי )‪.(Campbell, 2003‬‬

‫סיכום‬
‫מִסֶקֶר הסִפרוּת שמובא כאן‪ ,‬קשה לקבוע חד‪-‬משמעית אם הסקטור הציבורי אכן תורם‬
‫לכלכלה המקומית‪ ,‬או שבנסיבות מסוימות הוא עלול‪ ,‬אפילו‪ ,‬להכביד על צמיחה‪ .‬בצד‬
‫הזכות עומדים יתרונות כלכליים של ריכוז הפעילות הממשלתית בעיר הבירה‪ ,‬הכוללים‬
‫תעסוקה ישירה‪ ,‬משיכת פעילוּת בענפים תומכים‪ ,‬ספקים‪ ,‬מלכ״רים‪ ,‬בניית משרדים‬
‫ומוסדות לאומיים אחרים בתחומי התרבות וכו׳‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬שגרירויות ופיתוח תשתיות‬
‫תחבורה ותקשורת‪ .‬לצד החובה יש גם חסרונות לריכוז הפעילות הממשלתית‪ :‬תפיסת‬
‫נדל״ן אטרקטיבי וייקור עלויות עבור המגזר הפרטי‪ ,‬שאיבת מיטב המוחות למגזר‬
‫הממשלתי וצמצום ההיצע עבור המגזר הפרטי; כלומר‪ :‬פגיעה ביזמות‪ ,‬עידוד מגזרים לא‪-‬‬

‫‪ 61‬אחת ההצעות שעלו בבריטניה במטרה להתגבר על מכשולים אלה‪ ,‬היתה לנסות ולשמור על רמת‪-‬שכר‬
‫שווה בין המגזר הציבורי לפרטי‪ .‬הצעה כזו היתה עלולה להחליש את התמריץ של עובדי המדינה הבכירים‬
‫לעבור מלונדון לפריפריה )‪.(Lyons, 2004‬‬

‫‪149‬‬
‫תחרותיים‪ ,‬ועוד‪ .‬לפי טענות אלו עלול המגזר הציבורי להקשות על התפתחות הכלכלה‬
‫המקומית‪.‬‬
‫התפתחותן של ערי‪-‬בירה אינה תמיד תוצאה ישירה של יתרונות‪-‬מיקום כמו קִרבה‬
‫לשווקים או לחומרי‪-‬גלם‪ .‬היא יכולה לנבוע מריכוז כוח פוליטי ומסבסוד הפיתוח בערים‬
‫אלו‪ .‬בערי‪-‬בירה נוצרת לעתים סינרגיה חזקה בין הסקטור הפרטי לציבורי‪ ,‬עד כדי‬
‫טשטוש הגבולות ביניהם‪ .‬סינרגיה זו בולטת בעיקר במדינות בהן הפיתוח העירוני של‬
‫עיר הבירה ושל כלכלת המדינה התרחשו במקביל‪ .‬רשימת החסרונות שהובאה היא‬
‫קיצונית אמנם‪ ,‬אבל עולה ממנה הרושם שהמגזר הציבורי אינו יכול להיות המנוֹע היחיד‬
‫לצמיחה כלכלית של עיר‪-‬בירה‪.‬‬
‫ההִסמכות על הממשלה ועל הסובסידיות שהיא מעניקה‪ ,‬גורמת לאי‪-‬שוויון ביחסי‬
‫התלות שבין עיר הבירה לבין המדינה‪ .‬הדומיננטיות של הממשלה בעיר הבירה עלולה‬
‫להטיל צל כבד על הסקטור הפרטי‪ ,‬להגביל את יוזמותיו‪ ,‬לפגוע במיומנות כוח העבודה‬
‫העירוני ולצמצם את נגישותו לסקטורים אחרים‪ .‬למעשה‪ ,‬לממשלה הלאומית אין‬
‫אינטרס ישיר לקדם את גיוונו של הבסיס הכלכלי של עיר הבירה‪.‬‬
‫יש ערי‪-‬בירה שנהנות מכלכלה בריאה ויציבה ב ִעִתות‪-‬משבר‪ ,‬אך כלכלתן צנועה‬
‫לעומת ערים אחרות‪ .‬השאלה היא‪ :‬מה יותר חזק — הסינרגיה החיובית בין הסקטור‬
‫הפרטי לציבורי‪ ,‬או דחיקתו של הסקטור הפרטי בידי הסקטור הציבורי? התשובה לכך‬
‫מורכבת ותלויה במספר גדול של מִשתנים‪ .‬כאן עולה השאלה‪ :‬עד כמה יש ממש בטענות‬
‫שבתקופה של גלובליזציה‪ ,‬של ניאו‪-‬ליברליזם ושל שחיקת מדינת הרווחה‪ ,‬נשחק גם‬
‫הבסיס הכלכלי הנובע ממעמדה של הבירה? הטיעונים בכיוון זה הם מוגזמים‪ .‬נראה‬
‫שהמדינה אינה מאבדת מחשיבותה‪.‬‬

‫מיקום משרדי הממשל בעיר הבירה‪ ,‬והשפעתו על הפיתוח‬

‫העירוני‬
‫סעיף זה עוסק בבניית מוסדות השלטון‪ ,‬התשתית הפיזית של מוסדות השלטון‪ ,‬ותרומתה‬
‫לכלכלת הבירה‪ .‬ישנם כמה מודלים המסבירים את מיקום משרדי הממשל בערי‪-‬בירה‬
‫)גולדבאום‪:(2004 ,‬‬

‫❐ מודל אמריקני‪:‬‬
‫❖ ריכוז גיאוגרפי של משרדי הממשל;‬

‫‪150‬‬
‫❖ מימוש יתרונות להתקבצות‪ ,‬גם כדי לקדם פיתוח עירוני‪ ,‬כגון שיקום מרכזי‪-‬‬
‫ערים‪.‬‬

‫❐ מודל אירופי‪:‬‬
‫❖ פיזור משרדי הממשל ברקמה העירונית או בכל חלקיה הפנימיים של המטרופולין‬
‫)למשל לונדון(‪ .‬הפיזור והמיקום נובעים בעיקר מנסיבות היסטוריות‪.‬‬

‫הפונקציה של הבירה צריכה להיראות לעין‪ ,‬והיא אינה מובנת מאליה‪ .‬בערים אלו עולה‬
‫הצורך בסִמליות בירתית‪ .‬לכן תכנונן של ערי‪-‬בירה ושל מבנים ציבוריים בהן‪ ,‬נועד‬
‫להשיג כמה מטרות‪:‬‬
‫❐ ראשית‪ ,‬הבלטת מרכזיותו של ההיבט הסימבולי בתכנון‪ :‬מונומנטים שונים בעיר‬
‫הבירה משקפים תקופה ומשטר‪ .‬כך למשל‪ ,‬בניין הרייכסטאג החדש בברלין אמור‬
‫לסמל ערכים של חדשנות טכנולוגית ושקיפות‪ .‬ברלין היא דוגמא מרתקת של משטרים‬
‫שונים ושל ערכים שונים שתוכננו לאורך השנים — תחילת המאה‪ ,‬רפובליקת ויימר‪,‬‬
‫גרמניה הנאצית‪ ,‬גרמניה המזרחית הקומוניסטית וגרמניה המאוחדת;‬
‫❐ התכנון משמש לפעמים לחיזוק מעמד הבירה במדינה ובעולם‪ .‬באמצעות פרויקטים‬
‫ארכיטקטוניים ניתן להעצים את דימויהּ של העיר כמרכז שלטוני‪ ,‬כמרכז‪-‬תרבות‬
‫וכמקום ייחודי ושונה מכל עיר אחרת במדינה‪ .‬לדוגמא פריז — בכל חלקהּ הפנימי‬
‫של העיר הוצבו פרויקטים ומונומנטים כדי לחזק את דימויה התרבותי הגלובאלי;‬
‫❐ התכנון המונומנטאלי והפונקציונאלי של עיר הבירה נועד להשיג לגיטימציה רבה‬
‫יותר לתכנון מרכזי וריכוזי בקנה‪-‬מידה גדול‪.‬‬

‫הפיתוח העירוני בהשקעות ובתכנון הממשלה שונה בערי‪-‬בירה שונות‪ .‬כך למשל ניתן‬
‫לערוך בסוגיה זו אבחנה בין בירה רב‪-‬תִפקודית לבירה פוליטית בלבד‪:‬‬
‫בבירה רב‪-‬תפקודית נועד תכנון הבירה לחזק את מעמדהּ הבינלאומי של העיר‪.‬‬
‫בבירה פוליטית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היעד הוא לעתים קרובות קידום הפיתוח הכלכלי מחד‪-‬‬
‫גיסא והדגשת הייחודיות והעוצמה השלטונית מאידך‪-‬גיסא‪ .‬באמצעות התכנון הפיזי‬
‫זוכה השלטון ללגיטימציה רבה‪ ,‬במיוחד באמצעות תכנון ריכוזי שהוא מתווה במספר‬
‫מישורים )כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬וכאמור גם פיזיים(‪ .‬אך בבירות פוליטיות כמו ירושלים‪,‬‬
‫עולות מספר בעיות ייחודיות‪ .‬התפיסה בערים אלו היא שהעיר שייכת לאזרחי המדינה‬

‫‪151‬‬
‫כולה‪ ,‬ולא רק לתושביה‪ .‬התוצאה היא שהדגש מושם ברובו על המונומנטים והסמלים‬
‫הלאומיים‪ ,‬על חשבון איכות החיים באזורי המגורים‪ .‬לעתים קרובות מתאפיינות ערים‬
‫אלו בהיעדר התאמה בין המעמד הלאומי לבין רמתו של השלטון המקומי בעיר‪ ,‬כך‬
‫שהראשון מצל על השני ומונע את התפתחותו‪ .‬המקרה של וושינגטון מעיד כי ערי‪-‬בירה‬
‫פוליטיות מופלות לרעה כך שאינן זוכות לייצוג הולם ברמות השלטון הגבוהות — דבר‬
‫המהווה פגיעה בעיקרון של ‪.No taxation without representation‬‬
‫נוכחותה הפיזית של הממשלה בירושלים באה לידי ביטוי בין היתר במיקום‬
‫המרחבי של משרדי הממשלה בעיר ובהיקפם‪ .‬מלוח ‪ 12‬עולה שבין ‪ 1992‬ל‪ 2001-‬חל‬
‫גידול משמעותי מאוד בשטחי המשרדים המנוהלים על‪-‬ידי מִנהל נכסי הדיור הממשלתי‪,‬‬
‫בעיקר בגבעת‪-‬שאול ובקריית הלאום‪ .‬על‪-‬פי נתונים שהתקבלו ממִנהל הדיור הממשלתי‪,‬‬
‫נרשמה ירידה מסוימת בהיקף הנכסים שבבעלות המדינה‪ ,‬לעומת הגידול שחל בהיקף‬
‫הנכסים המושכרים‪.‬‬

‫לוח ‪ :12‬שטח משרדים ממשלתיים בירושלים‪) 2006-1992 ,‬מ״ר(‬

‫סה"כ שטחי משרדים‬ ‫שטחים בבעלות‬ ‫שטחים שכורים‬

‫‪331,600‬‬ ‫‪1992‬‬

‫‪492,214‬‬ ‫‪294,689‬‬ ‫‪197,525‬‬ ‫‪2001‬‬

‫‪474,264‬‬ ‫‪261,324‬‬ ‫‪212,940‬‬ ‫‪2006‬‬

‫מקור‪ :‬משרד האוצר‪ ,‬מִנהל הדיור הממשלתי‪.‬‬

‫המגמות העיקריות בפיתוח משרדי הממשלה בירושלים מאז שנות ה‪ ,90-‬באות לידי‬
‫ביטוי בעזיבת המע״ר ובמעבר למשרדים שכורים בגבעת‪-‬שאול‪ .‬במקביל נבנתה קריית‬
‫הלאום בגבעת‪-‬רם והעלתה את היצע משרדי הממשלה באופן ניכר‪ .‬עזיבת המע״ר‬
‫הירושלמי‪ ,‬המשתקפת בירידת היקף שטח המשרדים הממשלתיים בתחומיו )איור ‪,(1‬‬
‫נבעה ממספר סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬היו אלה צרכים פונקציונאליים ובהם טיב המבנים ובעיות‬
‫חנייה וביטחון‪ ,‬שעודדו את יציאת המשרדים ממרכז העיר‪ ,‬לצד בניית מבנים חדישים‬
‫ועתירי‪-‬חנייה בגבעת‪-‬שאול ובקריית הלאום‪ .‬במרכז שיקולים אלה עמד שיקול החיסכון‬
‫הכלכלי‪ .‬פעמים רבות שכירת‪-‬מבנה היא זולה וגמישה יותר ומאפשרת תִמרוּן למִנהל‬

‫‪152‬‬
‫הדיור הממשלתי עם שינוי הצרכים‪ .‬המבנים החדשים שנבנו בשולי העיר‪ ,‬התאימו יותר‬
‫לצרכים המשרדיים החדשים‪ ,‬בעיקר עם מִחשובם ועם עליית רווחת העובד במונחים‬
‫של שטח‪-‬רצפה לנפש‪ .‬זמינות המבנים בטווח הקצר עודדה את מגמת הנטישה של מרכז‬
‫העיר‪ .‬נראה כי במכלול השיקולים הללו לא נלקחו בחשבון שיקולים של פיתוח עירוני‪,‬‬
‫וזאת בין היתר משום ששיקולים כאלה אינם מוטמעים ומותאמים למסגרת החוקית בה‬
‫פועל מִנהל הדיור הממשלתי‪.‬‬

‫איור ‪ :1‬שינוי שטח הרצפה של משרדי הממשלה בירושלים‪ ,‬לפי מיקומם במרחב‬
‫העירוני‬
‫‪180000‬‬
‫‪1992‬‬
‫‪160000‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪140000‬‬

‫‪120000‬‬

‫‪100000‬‬

‫מ"ר‬
‫‪80000‬‬

‫‪60000‬‬

‫‪40000‬‬

‫‪20000‬‬

‫‪0‬‬
‫פזורה‬ ‫מזרח י‪-‬ם‬ ‫מע"ר‬ ‫קריה ראשית שיח ג'ארח‬ ‫תלפיות‬ ‫גבעת שאול‬
‫אזור‬
‫מקור‪ :‬משרד האוצר‪ ,‬מִנהל הדיור הממשלתי‪.‬‬

‫התוצאות שנבעו משינוי מערך המשרדים בעיר היו שליליות בעיקרן‪ .‬נראה כי נטישת‬
‫המע״ר הירושלמי היתה מסמר נוסף )ומשמעותי( בארון המתים שלו‪ .‬התמונה בירושלים‬
‫די חריגה במה שנראה כמאמץ מרוכז ”לייבש״ את מרכז העיר מפעילות ממשלתית‪ .‬צעד‬
‫דומה נעשה גם במרכז נצרת‪ .‬יש לקחת בחשבון כי זהו מהלך שי ִקשה מאוד להחזירו‬
‫לאחור‪ ,‬אם בכלל יהיה הדבר אפשרי‪ .‬זאת ועוד‪ :‬נטישת היצע משרדי הממשלה במרכז‪,‬‬
‫הביאה לאי‪-‬ניצולו של הפוטנציאל הטמון בו כעוגן לפיתוח ירושלים‪ .‬לכך יש השפעה‬
‫ציבורית‪ ,‬חברתית וכלכלית שלילית ביותר על ירושלים‪.‬‬
‫נוסף על נטישת המרכז‪ ,‬נעשתה עוד שורת טעויות שהחלישו את הזיקה בין המגזר‬
‫הציבורי לבין הפיתוח העירוני בירושלים‪ .‬קריית הלאום החדשה שהוקמה בלב המרקם‬

‫‪153‬‬
‫העירוני‪ ,‬נבנתה במנותק ממנו לחלוטין‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי באי‪-‬עירוב שימושי‪-‬קרקע‬
‫)בניגוד מוחלט לתפיסות ה‪ (New Urbanism-‬על רקע דרישות הביטחון שסיכלו כל כוונה‬
‫אדריכלית ליצור מרחב פתוח לתנועת אזרחים‪ .‬לעומת זאת נהנה צבר משרדי הממשלה‬
‫בגבעת‪-‬שאול מאיכות‪-‬חיים טובה יותר‪ ,‬על רקע הנגישות לשירותים ולפעילויות‪-‬פנאי‬
‫כגון מסעדות‪ ,‬חנויות וכיו״ב‪ .‬מן ההיבט הארכיטקטוני‪ ,‬קריית הלאום היא מתחם חסר‬
‫ייחוד ועניין אדריכלי )למעט בית המשפט העליון ובנק‪-‬ישראל(‪ .‬התוצאה היא שקריית‬
‫הלאום החדשה היא מתחם גדול וחסר‪-‬חיים‪ ,‬שאינו תורם כל תרומה ממשית לפיתוח‬
‫המרקם העירוני שבקרבּו הוא יושב‪ .‬תוצאה דומה התקבלה גם במתחם הממשלה בשיח‪-‬‬
‫ג׳ראח‪ .‬יש להצטער על כך‪ ,‬שכּן הרושם הוא שניתן היה לעשות את הדברים אחרת‪ ,‬כך‬
‫שפיתוח הקריה הממשלתית ישמש מנוף לפיתוח העירוני‪ ,‬כמו שהדבר נעשה בהצלחה‬
‫בבאר‪-‬שבע ובחיפה‪ .‬מכיוון שבעיית הביטחון תישאר כנראה בעינה גם בשנים הבאות‪,‬‬
‫לא ניתן להתעלם ממנה גם בתכנון העתידי‪ .‬הקמתו של בניין חדש עבור משרד ראש‬
‫הממשלה בקריית הלאום‪ ,‬צפויה להחריף את הבעיה‪ .‬כאן עולה השאלה אם ניתן להשקיע‬
‫בשטחים פתוחים איכותיים מסביב לקריית הממשלה )דוגמת גן‪-‬סאקר‪ ,‬או פיתוח מוקד‬
‫עירוני חי במתחם המוזיאונים( כדי שבכל זאת תהיה לקריה תרומה ממשית לחִיוּת‬
‫העירונית‪ .‬יש לשקול גם חלופות שונות לשילוב שימושים אחרים באזור כדי להגביר את‬
‫נגישותו ולהעלות את סף המשיכה שלו‪.‬‬

‫מסקנות והמלצות‪ :‬כיצד יכול המגזר הממשלתי לתרום‬

‫לכלכלת‪-‬ירושלים באופן מרבי?‬
‫האם אפשר לחזק את המגזר הממשלתי בירושלים‪ ,‬וכיצד ניתן לעשות זאת? ניתן לשים‬
‫את הדגש על העברת יחידות נוספות העירה )אם כי נראה שהפוטנציאל לכך מוגבל(‪.‬‬
‫עיקר התרומה שהמגזר הציבורי יוכל לתת לכלכלת ירושלים הוא במשיכת פונקציות‪-‬‬
‫מטה נוספות אל העיר‪ ,‬בעיקר בזכות איכות כוח האדם הגלומה בהן‪ .‬עיקר תרומתו‬
‫של כוח‪-‬אדם כזה לכוח הקנייה העירוני וההשפעות החיצוניות החיוביות שהוא עשוי‬
‫ליצור‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי פוטנציאל גידול התעסוקה בפונקציות אלו מוגבל למדי‪.‬‬
‫המעט שניתן לעשות תלוי ביכולת למשוך מעט פונקציות‪-‬מטה נוספות מאזור תל‪-‬אביב‬
‫לירושלים‪ ,‬ובגידול המנגנון הממשלתי בעקבות גידול האוכלוסייה‪ .‬הנטייה למיקוּר‪-‬‬
‫חוץ )‪ (Outsourcing‬ולהעסקת עובדים בחוזים אישיים ללא קביעוּת‪ ,‬שוחקת גם היא‬
‫את הנטייה לגור בירושלים ובקִרבתהּ‪ .‬בין הדוגמאות ליחידות ממשלתיות וליחידות‬
‫הנסמכות להן שראוי להעביר לירושלים‪ ,‬ניתן לציין את המכללות של צה״ל ואת החברה‬
‫הלאומית לדרכים )שעזבה את העיר אך לפני שנים ספורות(‪ .‬כמו כן ניתן לחייב את‬

‫‪154‬‬
‫חבְרות‪-‬החדשות של ערוצי הטלוויזיה המסחריים לעמוד בהבטחותיהן לשדר מירושלים‬
‫)ורצוי מן העיר עצמה‪ ,‬ולא מפרבר היושב על אם הדרך לתל‪-‬אביב‪ ,‬על‪-‬פי הפִּרצה שיצרה‬
‫פסיקת בית המשפט(‪.‬‬
‫האם ניתן להעצים את השפעת מיקומו של המגזר הממשלתי בירושלים לשם צמיחה‬
‫כלכלית בתחומי ”הכלכלה היצירתית״? האם לא עדיף לעשות זאת תוך שימת דגש על‬
‫ענפי‪-‬כלכלה אחרים? יש התוהים אם ראוי לדבוק בגישה הרואה במגזר הממשלתי מגזר‬
‫מוביל בירושלים‪ .‬מצד אחד הממצאים אינם מורים על כך שהמגזר הממשלתי‪-‬ציבורי‬
‫הגדול ”מייבש״ את הכלכלה הירושלמית‪ ,‬אבל הוא אינו ממנף באופן משמעותי פעילות‬
‫כלכלית נוספת‪ ,‬כמו היי‪-‬טק ובבּיוֹ‪-‬טק‪ ,‬בדומה לוושינגטון למשל‪.‬‬
‫הסְדר מדיני יפתח‪ ,‬כמובן‪ ,‬אפשרויות רבות נוספות‪ ,‬כולל העברת‬ ‫מצב של ֶ‬
‫השגרירויות לירושלים‪ ,‬וביקושים של נציגויות זרות שיעבדו מול המדינה הפלסטינית אך‬
‫עשויים לתרום גם לכלכלת הצד הישראלי של העיר‪ .‬על‪-‬פי פרק ”חזון לירושלים והעיר‬
‫הפלסטינית״ שבמסמך זה‪ ,‬יכול הסדר מדיני להביא לריכוז משרדי‪-‬ממשלה פלסטיניים‬
‫בירושלים‪ ,‬ואלה ימשכו גם נציגויות בינלאומיות‪ ,‬כך שלכולם תהיה השפעה חיובית על‬
‫הכלכלה הירושלמית‪.‬‬
‫בעיה חמורה שזוהתה )ולא הודגשה במחקרים קודמים( היא הנטייה הפוחתת של‬
‫עובדי המִנהל הציבורי של המדינה להתגורר בעיר ובמטרופולין‪-‬ירושלים‪ .‬הדבר נכון‬
‫בעיקר לגבי כוח האדם במגזר הציבורי‪ ,‬שרמת ההשכלה שלו גבוהה יותר ומכאן גם‬
‫פוטנציאל התרומה שלו לכלכלת העיר‪ .‬מנתונים שנאספו על דפוסי היוממות של עובדים‬
‫אלה‪ ,‬עולה כי יש בקרבם נטייה גוברת להעדיף את מטרופולין תל‪-‬אביב‪ .‬חלק מהעובדים‬
‫מתגוררים באזור מודיעין‪ ,‬אבל חלקם מגיעים מתל‪-‬אביב‪ ,‬וזיקתם של המתגוררים‬
‫במודיעין נוטה לכיוון תל‪-‬אביב‪ .‬עובדים מאזור תל‪-‬אביב נוטים לשהות כמה שיותר‬
‫בשלוחות התל‪-‬אביביות של המשרדים‪ ,‬וממילא זיקתם לאינטרס הירושלמי נמוכה יותר‪.‬‬
‫בעיה זו נעוצה באטרקטיביות הפוחתת של המגורים בירושלים בעיני אלה שלא נולדו‬
‫וגדלו בה )למעט דתיים ולמעט קבוצה נוספת שירושלים הופכת אטרקטיבית עבורה —‬
‫ערבים ישראלים(‪.‬‬
‫בעיית הזליגה ניכרת לא רק בתחום המגורים‪ ,‬אלא גם בתחום הפעילות העסקית‬
‫הנובעת מההתקשרות עם המגזר הציבורי‪ִ .‬משִיחות עם בעלי תפקידים במגזר הציבורי עולה‬
‫נטייה גדלה של ספקים להיות באזור תל‪-‬אביב ולא בירושלים‪ .‬נראה כי ירושלים סובלת‬
‫מקִרבתה לתל‪-‬אביב‪ ,‬כך שיותר ויותר פעילויות כלכליות נוטות להתמקם שם בעקבות‬
‫מעבר ל‪ .Outsourcing-‬הקִרבה לתל‪-‬אביב מגדילה את שוק ההזדמנויות הכלכליות לצד‬
‫פגיעה מינימאלית )אם בכלל( בקשרים העסקיים עם מטרופולין‪-‬ירושלים‪.‬‬
‫‪155‬‬
‫עיר בירה היא מוקד למכוני‪-‬מחקר ומשרדים של קבוצות‪-‬אינטרס‪ .‬גם בירושלים יש‬
‫ריכוז כלשהו של משרדים כאלה‪ ,‬אלא שקרבתה לתל‪-‬אביב וקיום שלוחות של משרדי‬
‫הממשלה בתל‪-‬אביב גורם לכך שרוב קבוצות האינטרס פועלות מאזור תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫הפִּתרון לבעיות האחרונות טמון במידה רבה בתחום איכות החיים שהעיר מציעה‬
‫והתפתחותן של רשתות עסקיות בתחומה‪:‬‬

‫❐ יש לשים דגש על מדיניות שתיתן טיפול עמוק ביותר לגורמים שהופכים את המגורים‬
‫בירושלים ללא‪-‬אטרקטיביים למי שלא גדל בה‪ :‬חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬דיור ומרכיבים‬
‫נוספים של איכות‪-‬חיים‪ ,‬בהתאם למה שפורט בפרקים אחרים של מסמך זה;‬

‫❐ יש לנקוט מדיניות של אי‪-‬סבסוד הנסיעה לעבודה ותִמרוץ המגורים של עובדי‪-‬‬

‫מדינה בירושלים ובקרבתה;‬

‫❐ יש למנוע עד כמה שאפשר זליגה של כוח‪-‬אדם איכותי מהעיר‪ ,‬כולל מדיניות‬

‫אקטיבית שתמנע נטישת פונקציות ממשלתיות ופונקציות ציבוריות הנתמכות על‪-‬‬
‫ידי המדינה;‬

‫❐ ככלל‪ ,‬לא מומלץ לתת לירושלמים עדיפות במכרזים )צעד מעוּות(‪ ,‬אך יש לבחון‬
‫אמצעי‪-‬עידוד עקיפים יותר;‬

‫❐ בהקשר האורבאני יש לשאוף לשילוב טוב יותר של משרדי הממשלה במרקם העירוני‪,‬‬
‫כדי להעצים את השפעתם על פיתוחו‪ .‬על‪-‬מנת שלא להחמיץ את ההזדמנות הקיימת‬
‫כיום במאמץ לשקם את מרכז העיר‪ ,‬יש לנקוט מדיניות אקטיבית שתרכז בו את‬
‫משרדי הממשלה המחוזיים‪.‬‬

‫‪156‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
‫ ליוני‬22 ,‫ הארץ‬,‫ אבל גרמניה עדיין מנוהלת מבון״‬,‫ שנה‬15 ‫ ”ברלין היא הבירה כבר‬,'‫ א‬,‫באוור‬
.2006
,‫ איפה גר השלטון בישראל? התנהגות ונוכחות השלטון המרכזי במרחב העירוני‬,‫ ד׳‬,‫גולדבאום‬
‫ האוניברסיטה‬,‫ המחלקה לגיאוגרפיה והמכון ללימודים עירוניים‬,‫עבודת גמר‬
.2004 ,‫העברית בירושלים‬
.‫ ירושלים‬,2005-1988 ‫אדם‬-‫ סקרי כוח‬,‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫ דין וחשבון על הוצאות השכר‬,‫ הממונה על השכר והסכמי עבודה‬,‫ משרד האוצר‬,‫ישראל‬-‫מדינת‬
.‫ ירושלים‬,4 ‫ דוח מס׳‬,2004 ‫בשירות המדינה לשנת‬
‫ דין וחשבון על החברות הממשלתיות‬,‫ רשות החברות הממשלתיות‬,‫ משרד האוצר‬,‫ישראל‬-‫מדינת‬
.‫ ירושלים‬,44 ‫ מספר‬,2004 ‫לשנת‬

Ades, A., Glaeser, E., Trade and Circuses: Explaining Urban Giants, NBER Working
Paper 4715, 2000.
Campbell, S., The Enduring Importance of National Capital Cities in the Global Era,
University of Michigan, Urban and Regional Collaborative, 2003. Also
available at: http://www-personal.umich.edu/~sdcamp/AAG2000.html
Carroll, G.R., Meyer, J.W., “Capital Cities in the American Urban System — The Impact
of State Expansion”, American Journal of Sociology, 88 (3), 1982, pp. 565-
578.
Center for Regional Analysis (CRA), The Employment Sectors of Washington DC and
the Downtown Business Improvement District, George Mason University
2004,.
Dascher, K., “County Capital Cities, County Public Finance and County Economic
Geography”, Economics of Governance, Vol. 5, 2004, pp. 213-233.
Dascher, K., “Capital cities: When do They Stop Growing?” Papers in Regional Science,
81 (1), 2002, pp. 49-62.
Dascher, K., “Are Politics and Geography Related? Evidence from a Cross-Section of
Capital Cities”, Public Choice, 105 (3-4), 2000, pp. 373-392.
Fauntroy, M.K., Governing the District of Columbia and Ten Other National Capitals:
A Comparative Analysis, Prepared for Presentation at the Annual Meeting

157
 of the National Conference of Black Political Scientists, Chicago, Illinois
2004.
Frey, R.S., Dietz, T., “The Growth of Capital Cities in the World Economic-System”,
Sociological Spectrum, 10 (2), 1990, pp. 271-281.
Fuller, S.S., Federal Procurement Spending in the Washington Area Increases by 7.8
Billion Dollars in 2004 up 18.4% to a total of 50.0$ Billion, 2004.
Fuller, S.S., Federal spending especially on Security Kept Washington Economy Growing
in 2002, The Brookings Institution Center on Urban and Metropolitan
Policy, 2003.
Jacobs, J., Cities and the wealth of nations: principles of economic life, New York:
Random House, 1984.
Lyons, M., Well Placed to Deliver? Shaping the Pattern of Government Service,
Independent Review of Public Sector Relocation, (2004). (availableat:http://
www.hm-treasury.gov.uk/consultations_and_legislation/lyons/consult_
lyons_index.cfm)
Marshall, J.N., Bradley, D., Hodgson, C., Alderman, N., and Richardson, R., “Relocation,
Relocation, Relocation: Assessing the Case for Public Sector Dispersal”,
Regional Studies, 39 (6), 2005, pp. 767-787.
Olson, M., “The Principle of Fiscal Equivalence: The Division of Responsibilities among
Different Levels of Government”, American Economic Review, Papers and
Proceedings, Vol. 59, 1969, pp. 479-487.
Storm, E.A., Building New Berlin: The Politics of Urban Development in Germany’s
Capital City, New York: Lexington Books, 2001.

‫אתרי אינטרנט‬
http://isdc.huji.ac.il/happlication.shtml
www.jerusalem.muni.il

158
 ‫נספחים‪:‬‬
‫ירושלים כעיר‪-‬בירה‪ :‬המגזר הממשלתי וכלכלת העיר‬
‫לוח ‪ :1‬מִשרות בשירות המדינה ואחוז המִשרות בירושלים לפי יחידה‪2005-2000 ,‬‬
‫)סוף שנה(‬
‫השינוי‬ ‫שיעור המשרות‬
‫בשיעור‬ ‫הירושלמיות‬ ‫משרות בי‪-‬ם‬ ‫סה"כ משרות‬
‫המשרות‬ ‫מסך המשרות‬
‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫שם המשרד‬
‫‪-3.7‬‬ ‫‪81.2‬‬ ‫‪84.9‬‬ ‫‪644‬‬ ‫‪473‬‬ ‫‪793‬‬ ‫‪557‬‬ ‫משרד ראש הממשלה‬
‫‪35‬‬ ‫המועצה לביטחון לאומי‬
‫‪12.0‬‬ ‫‪95.0‬‬ ‫‪82.9‬‬ ‫‪603‬‬ ‫‪661‬‬ ‫‪635‬‬ ‫‪797‬‬ ‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪77‬‬ ‫נתיב‬
‫‪-0.6‬‬ ‫‪88.5‬‬ ‫‪89.1‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪221‬‬ ‫נציבות שירות המדינה‬
‫‪-1.5‬‬ ‫‪82.4‬‬ ‫‪83.9‬‬ ‫‪788‬‬ ‫‪682‬‬ ‫‪956‬‬ ‫‪813‬‬ ‫משרד האוצר‬
‫‪0.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪293‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪293‬‬ ‫‪264‬‬ ‫שירות עיבודים ממוכנים‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪99.3‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪139‬‬ ‫המדפיס הממשלתי‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪24.2‬‬ ‫‪23.7‬‬ ‫‪887‬‬ ‫‪890‬‬ ‫‪3665‬‬ ‫‪3758‬‬ ‫אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין‬
‫‪-1.9‬‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪392‬‬ ‫‪436‬‬ ‫‪1958‬‬ ‫‪1993‬‬ ‫אגף המכס ומע"מ‬
‫‪1.3‬‬ ‫‪87.4‬‬ ‫‪86.2‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪159‬‬ ‫משרד לביטחון הפנים‬
‫‪3.6‬‬ ‫‪28.2‬‬ ‫‪24.7‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪524‬‬ ‫‪539‬‬ ‫משרד לענייני דתות‬
‫‪6.6‬‬ ‫‪36.8‬‬ ‫‪30.2‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪199‬‬ ‫בתי דין רבניים‬
‫‪2.2‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪97.8‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪46‬‬ ‫הרבנות הראשית‬
‫‪4.1‬‬ ‫‪65.6‬‬ ‫‪61.5‬‬ ‫‪707‬‬ ‫‪691‬‬ ‫‪1078‬‬ ‫‪1123‬‬ ‫משרד החוץ‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪54.9‬‬ ‫‪53.3‬‬ ‫‪1255‬‬ ‫‪1098‬‬ ‫‪2288‬‬ ‫‪2059‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪237‬‬ ‫‪429‬‬ ‫הטלוויזיה החינוכית הישראלית‬
‫‪-1.5‬‬ ‫‪9.9‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪335‬‬ ‫‪345‬‬ ‫מנהל לחינוך התיישבותי‬
‫‪-0.9‬‬ ‫‪50.0‬‬ ‫‪50.9‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪53‬‬ ‫מרכז ההסברה‬
‫‪0.4‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪720‬‬ ‫‪758‬‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫‪-0.7‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪345‬‬ ‫‪329‬‬ ‫השירותים הווטרינאריים‬
‫‪-4.6‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪18.4‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪141‬‬ ‫נציבות המים‬
‫‪234‬‬ ‫‪285‬‬ ‫שירותי ההדרכה והמקצוע‬
‫‪967‬‬ ‫‪1044‬‬ ‫מנהל המחקר החקלאי‬
‫‪-2.2‬‬ ‫‪32.4‬‬ ‫‪34.5‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪256‬‬ ‫‪781‬‬ ‫‪741‬‬ ‫מנהל מקרקעי ישראל‬

‫‪159‬‬
 ‫השינוי‬ ‫שיעור המשרות‬
‫בשיעור‬ ‫הירושלמיות‬ ‫משרות בי‪-‬ם‬ ‫סה"כ משרות‬
‫המשרות‬ ‫מסך המשרות‬
‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫שם המשרד‬
‫‪-3.7‬‬ ‫‪46.7‬‬ ‫‪50.4‬‬ ‫‪720‬‬ ‫‪759‬‬ ‫‪1543‬‬ ‫‪1506‬‬ ‫משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‬
‫‪6.4‬‬ ‫‪78.0‬‬ ‫‪71.7‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪53‬‬ ‫רשות ההגבלים העסקיים‬
‫‪1.8‬‬ ‫‪43.6‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪1148‬‬ ‫‪659‬‬ ‫‪2633‬‬ ‫‪1578‬‬ ‫משרד המשפטים‬
‫‪-2.8‬‬ ‫‪23.2‬‬ ‫‪26.0‬‬ ‫‪1066‬‬ ‫‪476‬‬ ‫‪4599‬‬ ‫‪1834‬‬ ‫הנהלת בתי המשפט‬
‫‪-10.0‬‬ ‫‪21.5‬‬ ‫‪31.5‬‬ ‫‪630‬‬ ‫‪502‬‬ ‫‪2936‬‬ ‫‪1595‬‬ ‫משרד הרווחה‬
‫‪7.0‬‬ ‫‪96.2‬‬ ‫‪89.1‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪138‬‬ ‫משרד המדע‬
‫‪-9.5‬‬ ‫‪30.1‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫‪540‬‬ ‫‪464‬‬ ‫‪1795‬‬ ‫‪1173‬‬ ‫משרד הפנים‬
‫‪19‬‬ ‫‪16‬‬ ‫נציבות כבאות והצלה‬
‫‪-1.1‬‬ ‫‪34.5‬‬ ‫‪35.6‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪256‬‬ ‫‪803‬‬ ‫‪719‬‬ ‫משרד התחבורה‬
‫‪1.1‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪102‬‬ ‫השירות המטאורולוגי‬
‫‪100.0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫משרד הכלכלה והתכנון‬
‫‪-2.1‬‬ ‫‪69.8‬‬ ‫‪71.9‬‬ ‫‪759‬‬ ‫‪516‬‬ ‫‪1088‬‬ ‫‪718‬‬ ‫משרד הבריאות‬
‫‪100.0‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪44‬‬ ‫מכון לביקורת ותקנים‬
‫‪3.8‬‬ ‫‪51.3‬‬ ‫‪47.5‬‬ ‫‪287‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪559‬‬ ‫‪301‬‬ ‫משרד להגנת הסביבה‬
‫‪-6.8‬‬ ‫‪83.5‬‬ ‫‪90.3‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪175‬‬ ‫משרד התשתיות הלאומיות‬
‫‪-0.7‬‬ ‫‪99.3‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪105‬‬ ‫המכון הגיאולוגי‬
‫‪0.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪100.0‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪17‬‬ ‫רשות החשמל‬
‫‪5.2‬‬ ‫‪50.9‬‬ ‫‪45.8‬‬ ‫‪412‬‬ ‫‪356‬‬ ‫‪809‬‬ ‫‪778‬‬ ‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫‪0.3‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪284‬‬ ‫‪322‬‬ ‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫‪10.6‬‬ ‫‪44.6‬‬ ‫‪34.0‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪294‬‬ ‫‪287‬‬ ‫‪865‬‬ ‫מע"צ‬
‫‪5.8‬‬ ‫‪55.8‬‬ ‫‪50.0‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪108‬‬ ‫מנהל בנייה כפרית‬
‫‪7.5‬‬ ‫‪77.8‬‬ ‫‪70.4‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪243‬‬ ‫משרד התיירות‬
‫‪3.6‬‬ ‫‪40.3‬‬ ‫‪36.7‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪595‬‬ ‫‪588‬‬ ‫משרד הקליטה‬
‫‪-0.8‬‬ ‫‪52.8‬‬ ‫‪53.5‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪155‬‬ ‫משרד התקשורת‬
‫‪2.8‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫האגף לשרותי הטיפול באדם‬
‫‪0.1‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪37.9‬‬ ‫‪13646‬‬ ‫‪11785‬‬ ‫‪35929‬‬ ‫‪31132‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬נציבות שירות המדינה‪ ,‬היחידה למיכון ומערכות מידע‪.‬‬

‫הלוח אינו כולל את משרד הביטחון‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬משרד מבקר‬
‫המדינה‪ .‬כמו כן לא כולל הלוח בתי חולים ממשלתיים‪ ,‬לשכות בריאות מחוזיות ופונקציות‬
‫שהן במהותם מקומיות כמו נמל חדרה‪.‬‬
‫‪160‬‬
 ‫לוח ‪ :2‬החברות הממשלתיות — מיקום ומס׳ עובדים — ‪31.12.2004‬‬

‫מס'‬ ‫מס'‬ ‫משרד‬ ‫כתובת‬ ‫צורת‬ ‫שנת‬

‫משרות עובדים‬ ‫ממשלתי‬ ‫החברה‬ ‫התאגדות‬ ‫ייסוד‬ ‫שם החברה‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רה"מ‬ ‫יבנה‬ ‫פרטית‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪ 1‬איסורד בע"מ‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תקשורת‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1985‬‬ ‫‪ 2‬א‪.‬ת‪ .‬אפיקי תקשורת בע"מ‬
‫‪3315‬‬ ‫‪3297‬‬ ‫תחבורה‬ ‫נתב"ג‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪ 3‬אל‪-‬על‬
‫‪357‬‬ ‫‪348‬‬ ‫חקלאות‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1957‬‬ ‫‪ 4‬אגרקסקו‬
‫‪2862‬‬ ‫‪2773‬‬ ‫בטחון‬ ‫אשדוד‬ ‫פרטית‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪ 5‬אלתא‬
‫‪7‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫תחבורה‬ ‫חברת מניות ת"א‬ ‫‪1936‬‬ ‫‪ 6‬אוצר מפעלי ים המלח‬
‫בע"מ‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תמ"ת‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫חברה‬ ‫‪1968‬‬ ‫‪ 7‬אות המוצר הירושלמי‬
‫ציבורית‬
‫‪34‬‬ ‫‪34‬‬ ‫תמ"ת‬ ‫ת"א‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1987‬‬ ‫‪ 8‬בנק לפיתוח תעשייה‬
‫‪9304‬‬ ‫‪7988‬‬ ‫תקשורת‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪ 9‬בזק‬
‫‪1075‬‬ ‫‪999‬‬ ‫תשתיות‬ ‫חיפה‬ ‫פרטית‬ ‫‪1957‬‬ ‫‪ 10‬בז"ן‬
‫לאומיות‬
‫‪27‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫חקלאות‬ ‫ת"א‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1951‬‬ ‫‪ 11‬בנק החקלאות לישראל‬
‫‪78‬‬ ‫‪68‬‬ ‫תיירות‬ ‫הרצלייה‬ ‫פרטית‬ ‫‪1962‬‬ ‫‪ 12‬בית הספר המרכזי למלונאות‬
‫‪55‬‬ ‫‪48.7‬‬ ‫חינוך‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪ 13‬בית התפוצות‬
‫‪83‬‬ ‫‪86‬‬ ‫תשתיות‬ ‫חברת מניות חיפה‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪ 14‬גדיב בע"מ‬
‫לאומיות‬ ‫בע"מ‬
‫‪28‬‬ ‫‪31‬‬ ‫תשתיות‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1980‬‬ ‫‪ 15‬החברה הלאומית לאספקת פחם‬
‫לאומיות‬
‫‪17‬‬ ‫‪17‬‬ ‫תמ"ת‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1957‬‬ ‫‪ 16‬החברה הישראלית לביטוח סיכוני‬
‫סחר‪-‬חוץ בע"מ‬
‫‪11‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תמ"ת‬ ‫רחובות‬ ‫פרטית‬ ‫‪1956‬‬ ‫‪ 17‬המכון הישראלי ליין‬
‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫תמ"ת —‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪ 18‬המועצה הישראלית לצרכנות‬
‫רה"מ‬
‫‪48‬‬ ‫‪46.4‬‬ ‫רה"מ‬ ‫נס ציונה‬ ‫פרטית‬ ‫‪1979‬‬ ‫‪ 19‬החברה הישראלית לחקר המדעים‬
‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫תמ"ת‬ ‫לוד‬ ‫פרטית‬ ‫‪1957‬‬ ‫‪ 20‬המכון הגיא‪-‬ופיזי לישראל‬
‫‪12159‬‬ ‫‪11972‬‬ ‫ביטחון‬ ‫נתב"ג‬ ‫מניות בע"מ‬ ‫‪1966‬‬ ‫‪ 21‬התעשייה האווירית לישראל‬
‫‪215‬‬ ‫‪170.9‬‬ ‫חינוך‬ ‫הכפר‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1950‬‬ ‫‪ 22‬הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול‬
‫הירוק‬
‫‪26‬‬ ‫‪40‬‬ ‫חקלאות‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪ 23‬המנהלה להסדרים חקלאיים‬
‫‪20‬‬ ‫‪31‬‬ ‫תיירות‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪ 24‬החברה הממשלתית לתיירות‬
‫‪33‬‬ ‫‪29.8‬‬ ‫האוצר‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪ 25‬החברה הממשלתית למדליות‬
‫ומטבעות בע"מ‬

‫‪161‬‬
 ‫מס'‬ ‫מס'‬ ‫משרד‬ ‫כתובת‬ ‫צורת‬ ‫שנת‬
‫משרות עובדים‬ ‫ממשלתי‬ ‫החברה‬ ‫התאגדות‬ ‫ייסוד‬ ‫שם החברה‬
‫‪83‬‬ ‫‪82.4‬‬ ‫איכ"ס‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1990‬‬ ‫‪ 26‬החברה לשירותי איכות הסביבה‬
‫בע"מ‬
‫‪436‬‬ ‫‪373‬‬ ‫חינוך‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1969‬‬ ‫‪ 27‬החברה למתנסים ולמרכזים‬
‫קהילתיים בישראל בע"מ‬
‫‪47‬‬ ‫‪44.5‬‬ ‫החוץ‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪ 28‬האיגוד‪ ,‬חברה להעברת טכנולוגיה‬
‫‪11‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫חינוך‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1968‬‬ ‫‪ 29‬הארכיון המרכזי לתולדות העם‬
‫היהודי‬
‫‪719‬‬ ‫‪650‬‬ ‫פנים‬ ‫פ"ת‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪ 30‬החברה לאוטומציה במנהל השלטון‬
‫המקומי בישראל בע"מ‬
‫‪28‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫שיכון‬ ‫ת"א‬ ‫עמותה‬ ‫‪1964‬‬ ‫‪ 31‬האגודה לתרבות הדיור‬
‫והבינוי‬
‫‪36‬‬ ‫‪23‬‬ ‫תיירות‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫עמותה‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪ 32‬המרכז הארצי לפיתוח המקומות‬
‫הקדושים‬
‫‪13000‬‬ ‫‪13049‬‬ ‫תשתיות‬ ‫חברת מניות חיפה‬ ‫‪1923‬‬ ‫‪ 33‬חברת החשמל לישראל‬
‫לאומיות‬ ‫בע"מ‬
‫‪185‬‬ ‫‪163‬‬ ‫תשתיות‬ ‫חיפה‬ ‫פרטית‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪ 34‬חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ‬
‫לאומיות‬
‫ותמ"ת‬
‫‪3600‬‬ ‫‪3600‬‬ ‫ביטחון‬ ‫חיפה‬ ‫פרטית‬ ‫‪1955‬‬ ‫‪ 35‬רפא"ל‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ביטחון‬ ‫חברת מניות ת"א‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪ 36‬חברת נכסי חייל )נח( בע"מ‬
‫בע"מ‬
‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בינוי‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1969‬‬ ‫‪ 37‬החברה לשיקום ולפיתוח הרובע‬
‫ושיכון‬ ‫היהודי בע"ע‬
‫‪2989‬‬ ‫‪2994‬‬ ‫העבודה‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1962‬‬ ‫‪ 38‬חברת "המשקם" לתעסוקת קשישים‬
‫והרווחה‬ ‫ובעלי כושר עבודה מוגבל בע"מ‬
‫‪6‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫האוצר‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1954‬‬ ‫‪ 39‬חברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי‬
‫המדינה בע"מ‬
‫‪34‬‬ ‫‪30‬‬ ‫תחבורה‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1993‬‬ ‫‪ 40‬כביש חוצה ישראל‬
‫‪2119‬‬ ‫‪2090‬‬ ‫תשתיות‬ ‫ת"א‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1937‬‬ ‫‪ 41‬מקורות‬
‫לאומיות‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תמ"ת‬ ‫ר"ג‬ ‫פרטית‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪ 42‬מכון היהלומים הישראלי‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אור יהודה תחבורה‪,‬‬ ‫פרטית‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪ 43‬מע״צ — החברה הלאומית לדרכים‬
‫האוצר‬ ‫בישראל בע"מ‬
‫‪11‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫העבודה‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1962‬‬ ‫‪ 44‬מת"ש — מרכז תעסוקה שיקומי‬
‫והרווחה‬ ‫בע"מ‬
‫‪447‬‬ ‫‪232‬‬ ‫חינוך‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1969‬‬ ‫‪ 45‬מוזיאון ישראל‬

‫‪162‬‬
 ‫מס'‬ ‫מס'‬ ‫משרד‬ ‫כתובת‬ ‫צורת‬ ‫שנת‬
‫משרות עובדים‬ ‫ממשלתי‬ ‫החברה‬ ‫התאגדות‬ ‫ייסוד‬ ‫שם החברה‬
‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬ ‫תשתיות‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪ 46‬נתיבי הגז הטבעי לישראל‬
‫לאומיות‬
‫‪0‬ד‬ ‫‪0‬‬ ‫האוצר‬ ‫קריית‬ ‫פרטית‬ ‫‪1969‬‬ ‫‪ 47‬נכסים מ‪.‬י‪ .‬בע"מ‬
‫שדה‬
‫התעופה —‬
‫לוד‬
‫‪575‬‬ ‫‪565.7‬‬ ‫הבינוי‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1949‬‬ ‫‪ 48‬עמידר החברה הלאומית לשיכון‬
‫והשיכון‬ ‫בישראל בע"מ‬
‫‪34‬‬ ‫‪41‬‬ ‫הבינוי‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1974‬‬ ‫‪ 49‬ערים חברה לפיתוח עירוני בע"מ‬
‫והשיכון‬
‫‪104‬‬ ‫‪98.4‬‬ ‫האוצר‬ ‫קריית‬ ‫פרטית‬ ‫‪1978‬‬ ‫‪ 50‬ענבל חברה לביטוח בע"מ‬
‫שדה‬
‫התעופה —‬
‫לוד‬
‫‪26‬‬ ‫‪26‬‬ ‫בינוי‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪ 51‬פרזות החברה העירונית לשיכון‬
‫והשיכון‬ ‫ירושלים בע"מ‬
‫‪33‬‬ ‫‪31‬‬ ‫תיירות‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1966‬‬ ‫‪ 52‬פיתוח מזרח ירושלים בע"מ‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫האוצר‬ ‫ת"א‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1968‬‬ ‫‪ 53‬קרן השתלמות לאקדמאים במדעי‬
‫החברה והרוח‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הבינוי‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪ 54‬ק‪.‬ס‪.‬מ — קרן השתלמות לביוכימאים‬
‫והשיכון‬ ‫ומיקרוביולוגים‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫רה"מ‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪ 55‬קרן השתלמות להנדסאים וטכנאים‬
‫בע"מ‬
‫‪4‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫האוצר‬ ‫חברת מניות ת"א‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪ 56‬קרן השתלמות למהנדסים‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫האוצר‬ ‫ת"א‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1970‬‬ ‫‪ 57‬קרן השתלמות למשפטנים בע"מ‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫האוצר‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1981‬‬ ‫‪ 58‬קרן השתלמות לעובדי‪-‬מדינה בדירוג‬
‫האחיד בע"מ‬
‫‪2‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫האוצר‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪ 59‬ק‪.‬ל‪.‬ע קרן השתלמות לעובדים‬
‫הסוציאליים בע"מ‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫האוצר‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1975‬‬ ‫‪ 60‬קרן השתלמות לרוקחים בע"מ‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫המשפטים‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1977‬‬ ‫‪ 61‬קרן השתלמות לשופטים בע"מ‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חינוך‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1965‬‬ ‫‪ 62‬קרן השתלמות למורים וגננות‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חינוך‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1963‬‬ ‫‪ 63‬קרן השתלמות למורים העל‪-‬יסודיים‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חינוך‬ ‫ת"א‬ ‫פרטית‬ ‫‪1932‬‬ ‫‪ 64‬קרן גמול השתלמות למורים‬
‫תיכוניים‪ ,‬סמינרים ומפקחים‬
‫‪60‬‬ ‫‪59‬‬ ‫חקלאות‬ ‫ת"א‬ ‫ציבורית‬ ‫‪1968‬‬ ‫‪ 65‬קרן לביטוח נזקי‪-‬טבע בחקלאות‬
‫בע"מ‬

‫‪163‬‬
 ‫מס'‬ ‫מס'‬ ‫משרד‬ ‫כתובת‬ ‫צורת‬ ‫שנת‬
‫משרות עובדים‬ ‫ממשלתי‬ ‫החברה‬ ‫התאגדות‬ ‫ייסוד‬ ‫שם החברה‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תשתיות‬ ‫הרצלייה‬ ‫פרטית‬ ‫‪1960‬‬ ‫‪ 66‬קו מוצרי‪-‬דלק בע"מ‬
‫לאומיות‬
‫‪2‬‬ ‫‪14‬‬ ‫בינוי‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫פרטית‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪ 67‬קרתא‪ ,‬חברה לפיתוח מרכז ירושלים‬
‫ושיכון‬ ‫בע"מ‬
‫‪263‬‬ ‫‪259‬‬ ‫תשתיות‬ ‫חולון‬ ‫פרטית‬ ‫‪1961‬‬ ‫‪ 68‬שירותים חשמליים מכאניים בע"מ‬
‫לאומיות‬
‫‪383‬‬ ‫‪386‬‬ ‫תשתיות‬ ‫הרצלייה‬ ‫פרטית‬ ‫‪1959‬‬ ‫‪ 69‬תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ‬
‫לאומיות‪,‬‬
‫רה"מ‬
‫‪3017‬‬ ‫‪3009.4‬‬ ‫ביטחון‬ ‫רמת‬ ‫פרטית‬ ‫‪1989‬‬ ‫‪ 70‬תעש — תעשיות לישראל בע"מ‬
‫השרון‬

‫מקור‪ :‬מדינת‪-‬ישראל‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬רשות החברות הממשלתיות‪ ,‬דין וחשבון על החברות הממשלתיות‬
‫לשנת ‪ ,2004‬מספר ‪.44‬‬

‫‪164‬‬
 ‫פיתוח תיירותי בירושלים‬
‫כעיר פוסט‪-‬תעשייתית‬
‫דן גבעון‬

‫תקציר‬
‫ירושלים היא מן העתיקות שבערי העולם — עיר היסטורית שמורשתהּ עשירה וקדוּשתהּ‬
‫שזורה בראשית דרכן של שלוש הדתות המונותיאיסטיות‪ .‬בכוחה של ירושלים להפוך‬
‫לאחת מערי התיירות המבוקשות בעולם‪ ,‬אבל היא רחוקה מאוד ממיצוי פוטנציאל זה‪,‬‬
‫והדבר אינו נובע אך ורק ממצבהּ המדיני‪-‬ביטחוני‪.‬‬
‫בעשורים האחרונים נסקה התיירות העולמית‪ ,‬כאשר נתח הולך וגדל ממנה‬
‫פונה לערים — ובעיקר לערים גדולות או לערים היסטוריות‪ .‬הגידול בתיירות נובע‬
‫בראש וראשונה מהשיפורים הטכנולוגיים שהונהגו בתחבורה‪ .‬האינטגרציה הכלכלית‬
‫הגלובאלית תרמה אף היא לתיירות העסקית‪ ,‬ואילו העלייה המתמדת בהכנסה הממוצעת‬
‫לנפש והירידה בהיקף שעות העבודה‪ ,‬הגבירו את תיירות הפנאי‪ .‬אולם בעוד תיירות‬
‫זו מִתקשרת אסוציאטיבית עם חופים ואתרי‪-‬קיט‪ ,‬העלייה החדה בהשכלה הממוצעת‬
‫והגידול בסקרנות האינטלקטואלית מובילים נתח הולך וגדל מתיירות הפנאי דווקא‬
‫לעבר הערים‪ ,‬ובפרט לעבר הערים העשירות בתרבות‪.‬‬
‫במקביל לתהליכים אלה נרתמו ערים רבות בארה"ב ובאירופה לשיקומן ולחיזוק‬
‫בסיסן הכלכלי‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי פיתוח תיירותי‪ .‬עקב ירידת קרנם של ענפי‪-‬ייצור "מסורתיים"‪,‬‬
‫פקד את הערים הללו "משבר עירוני" שהתבטא בראש וראשונה בהידרדרות מרכז‬
‫העסקים הראשי )המע"ר(‪ .‬אף כי נסיבות התהליכים האורבאניים של ירושלים שונות‬
‫מאלו של ערים שעברו תהליך כזה‪ ,‬אנו מניחים כי גם בירושלים יש לאמץ גישה דומה‪,‬‬
‫לפיה‪:‬‬
‫א‪ .‬יש לפתח את ירושלים כעיר פוסט‪-‬תעשייתית מודרנית — דהיינו‪ ,‬כעיר "רבת‪-‬‬
‫תפקודים" המבוססת על שירותים‪ ,‬ומעל לכול על שירותי‪-‬צריכה‪ ,‬כגון תרבות‬
‫ובילוי;‬
‫ב‪ .‬יש לחזק את מרכז העיר‪ ,‬שכן עצם קיומה של עיר נובע מיתרונות המִגוון וההתקבצות‬
‫)אגלומרציה( ועל‪-‬כן "עיר בריאה" צריכה שיהיה לה "מרכז בריא";‬

‫‪165‬‬
‫ג‪ .‬יש לפתח את התיירות בירושלים‪ ,‬שכן התיירות נוטה להתרכז במרכז העיר‪ ,‬ועל‪-‬כן‬
‫היא אחד המנופים העיקריים לפיתוחו‪ ,‬ומכאן לפיתוח העיר כולה‪.‬‬

‫אחת ההצדקות לפיתוח התיירות היא תרומתה ליצירת תעסוקה‪ ,‬ובפרט במרכז העיר‪.‬‬
‫יש לציין כי מדובר בעיקר בתעסוקת עובדים שאינם משכילים‪ .‬אכן‪ ,‬מתוך ‪ 7,500‬עובדי‬
‫התיירות בירושלים בסוף שנות ה‪ — 90-‬כ‪ 60%-‬היו חסרי תעודת בגרות‪ ,‬ורק ‪15%‬‬
‫)שהם קצת יותר מ‪ (1,000-‬היו בעלי השכלה על‪-‬תיכונית‪ .‬בענף התיירות ניתן גם לפתח‬
‫מקומות‪-‬עבודה לאוכלוסייה משכילה; לדוגמא‪ ,‬במוסדות‪-‬תרבות‪ ,‬במוזיאונים‪ ,‬בארגון‬
‫כנסים ובהרחבת התיירות לשירותים ייחודיים כמו תיירות‪-‬מרפא ותיירות לימודית‪.‬‬
‫בנוסף לעובדים הישירים בענפי התיירות השונים‪ ,‬קיים אומדן של כ‪ 10,000-‬מועסקים‬
‫בקשת רחבה של ענפים המספקים תשומות‪-‬ביניים לענף התיירות‪.‬‬
‫יחד עם זאת נראה כי עיקר החשיבות של הפיתוח התיירותי הוא בהשפעות עקיפות‪,‬‬
‫הן על ענפי‪-‬ייצור שונים והן על אפשרויות הצריכה בעיר‪ .‬מדובר בראש וראשונה על‬
‫"איתות" של המגזר הציבורי‪ ,‬שנועד לתאם ציפיות אופטימיות בקרב התושבים ובקרב‬
‫המגזר העסקי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לתיירות העסקית‪ ,‬במשולב עם תחום הכְּנסים‪ ,‬נועד תפקיד‬
‫נכבד בהעצמת ענפי‪-‬ייצור שונים‪ ,‬ובכלל זה מוסדות אקדמיים‪ .‬יש גם למשוך יותר‬
‫כְּנסים דתיים )ולאו דווקא יהודיים( ובפרט של קהל יעד בעל השכלה גבוהה ‪.‬‬
‫השפעות עקיפות בצריכה נובעות מן העובדה שלתיירים ולתושבים מקומיים יש‬
‫צריכה חופפת‪ .‬פיתוח תיירותי יגרום לפיתוח המרחב הציבורי כולו‪ ,‬הן מבחינה אסתטית‬
‫והן מבחינה פונקציונאלית‪ .‬מעֵבֶר לשיפור המשמעותי באיכות‪-‬חייהם של התושבים‪,‬‬
‫יתרום הדבר לתחושת‪-‬גאווה מקומית שתתבטא ביתר דאגה לסביבה‪ ,‬בהזמנת ביקורים‬
‫ובכך גם להגברת התיירות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬גם תיירים הם צרכנים‪ ,‬והם עשויים להגדיל את‬
‫הצריכה הן בכמות‪ ,‬הן באיכות והן במגוון השירותים‪ .‬בראש וראשונה מדובר במוסדות‪-‬‬
‫תרבות‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬תיאטראות וכד׳‪ ,‬ובכל הקשור בשירותי‪-‬הסעדה ובילויי‪-‬פנאי שונים‪.‬‬
‫חשוב מאוד לציין כי צריכה חופפת של תיירים ומקומיים‪ ,‬עלולה ליצור‪ ,‬בשלב‬
‫מסוים‪ ,‬קונפליקט המתבטא בגודש‪ .‬על‪-‬כן המלצתנו היא לא להתייחס אל פיתוח‬
‫התיירות בצורה של "פירמה ממקסמת רווחים" — דהיינו‪ ,‬הבאת מה שיותר תיירים‬
‫לעיר )ולמדינה(‪ .‬יש לקבוע יעד מספרי אופטימאלי של תיירי‪-‬חוץ‪ ,‬אשר יעמוד בעבודה זו‬
‫על ארבעה מיליון )בערך כפליים ממספר התיירים שביקרו בארץ בשנת ‪.(2000‬‬
‫לא פחות חשוב מכמות התיירים‪ ,‬הוא הפרופיל הרצוי‪ .‬יש לשאוף להגדלת חלקם‬
‫של תיירי‪-‬עסקים וכינוסים‪ ,‬ובאופן כללי‪ :‬של תיירים משכילים‪ ,‬בעלי אוריינטציה‬

‫‪166‬‬
‫לתרבות ולבילוי מהסוג שירושלים צריכה להציע‪ .‬כך למשל‪ ,‬לא נראה טעם בעידוד‬
‫צליינות גרידא‪ ,‬אלא לשאוף לצליינות איכותית‪ .‬מנגד‪ ,‬יש בהחלט מקום לעידוד תיירות‬
‫תרמילאים‪ ,‬אף כי הללו נתפסים על‪-‬פי‪-‬רוב כתיירים דלי‪-‬תקציב‪ .‬מכיוון שהתרמילאים‬
‫דומים במאפייניהם לסטודנטים‪ ,‬ייחודם הוא בתרומה אפשרית לחיים הסטודנטיאליים‬
‫בעיר ובפיתוח מוקדי‪-‬בילוי לצעירים‪ ,‬מה שעשוי להגדיל את המשיכה של המוסדות‬
‫האקדמיים בעיר‪ ,‬הן בעיני מקומיים והן בעיני תלמידי‪-‬חו"ל‪ .‬קהל יעד נוסף אשר יש‬
‫להשקיע במחקרים אודותיו הוא מעמד הביניים החדש בסין‪ .‬זהו מאגר גדול מאוד של‬
‫תיירים פוטנציאליים בעלי סקרנות רבה לתרבות המערב ולתרבות היהודית והישראלית‪.‬‬
‫אף כי אין לכך תימוכין‪ ,‬נראה שהן התרמילאים הצעירים והן הסינים‪ ,‬מוטרדים פחות‬
‫מהמצב המדיני‪-‬ביטחוני מאשר התייר המערבי המבוגר "הרגיל"‪.‬‬
‫אשר להמלצות קונקרטיות — כשם שעושות ערים רבות בעולם‪ ,‬גם בירושלים יש‬
‫להוסיף אטרקציות תיירותיות כדי להאריך את שהות התיירים בעיר וכדי לעודד ביקורים‬
‫חוזרים‪ .‬אנו ממליצים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להקים מוזיאון טבע במתכונת מוזיאון ‪natural history‬‬
‫מודרני בשדרת המוזיאונים שבגבעת‪-‬רם‪ ,‬אשר יהיה בו גם חיזוק ישיר לאוניברסיטה;‬
‫כמו‪-‬כן מומלץ להקים שוק‪-‬קניון לבילוי מסוג ‪ (FMP) Festival Market Place‬במרכז‬
‫העיר‪ .‬הרעיון להקים את מוזיאון הטבע עלה זה מכבר‪ ,‬אולם נראה כי הוא "תקוע"‬
‫מחמת מחלוקות בין‪-‬גופיות אשר יש לפתור במהרה‪ .‬אשר ל‪ ,FMP-‬ראוי היה להקימו‬
‫בממשק הקריטי שבין העיר העתיקה למרכז העיר ‪ −‬דהיינו במתחם‪-‬ממילא ‪ −‬אך נראה‬
‫שיש לאתר עבורו מיקום חלופי בקרבת מקום‪ .‬מעבר לפיתוח האטרקציות‪ ,‬יש לשדרג את‬
‫המרחב הציבורי עצמו‪ ,‬בפרט בצירים המקשרים את מרכזי התיירות‪ :‬העיר העתיקה —‬
‫מרכז העיר — אזור המוזיאונים‪.‬‬
‫ענף הכינוסים הוא כאמור חשוב ביותר‪ ,‬אך שוררת בו תחרות קשה בין ערים שונות‬
‫בעולם‪ .‬ככלל‪ ,‬יעד אטרקטיבי מבחינה תיירותית נהנה מיתרון גדול כמקום לכנסים‪,‬‬
‫אולם חשובה מאוד גם איכות התשתיות לכנס‪ .‬לפיכך יש לדאוג לשדרוּג אולמות‬
‫הכנסים‪ ,‬ובפרט במרכז הקונגרסים )בנייני האומה(‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין כי בצד מגמת‬
‫הגידול במספרי הכינוסים‪ ,‬קיימת מגמה של הקטנת מספר המשתתפים לכנס‪ .‬על‪-‬כן אין‬
‫צורך להסתמך על מרכז הקונגרסים בלבד‪ ,‬וייתכן שיש לעודד מלונאים להקים או לשדרג‬
‫מִתקני‪-‬כנסים )מצומצמים( משלהם‪ .‬בהמשך לנקודה זו‪ ,‬ככל שכינוס גדול יותר‪ ,‬כן נחשב‬
‫נושא הביטחון לשיקול חשוב יותר בעיני המארגנים בבואם לבחור את מקום הכינוס‪.‬‬
‫על‪-‬כן‪ ,‬בהיעדר שינוי משמעותי מאוד לטובה במצב המדיני‪-‬ביטחוני‪ ,‬אין לצפות להרבה‬
‫אירועים בין‪-‬לאומיים רבי‪-‬משתתפים‪.‬‬

‫‪167‬‬
‫אשר למלונות‪ ,‬יש כיום בעיר כ‪ 70-‬מלונות ובהם מעל ‪ 9,000‬חדרים‪ .‬אמנם רק‬
‫כשליש מהם ברמה גבוהה )דרגה ‪ I‬ו‪ ,(II-‬אולם מבחינת כמות החדרים שבהם‪ ,‬מדובר‬
‫בכ‪ 60%-‬מכלל החדרים‪ .‬חשוב לציין כי אפילו בשנת ‪ − 2000‬עם שיא של כ‪ 3.5-‬מיליון‬
‫לינות‪ ,‬מהן כ‪ 3-‬מיליון לינות‪-‬תיירים ‪ −‬היתה תפוסת החדרים פחותה מ‪ .60%-‬המשמעות‬
‫היא כי בניגוד לתכניות קיימות‪ ,‬אין צורך להכפיל את מספר חדרי המלון בעיר; יש‬
‫להוסיף להם לכל היותר כ‪ .50%-‬מתוך התוספת הנ"ל רצוי לאפשר אחוז רב יותר של‬
‫מלונות בדירוג עממי ואכסניות )לרבות אכסניות לתרמילאים(‪ .‬כמו‪-‬כן רצוי כי תוספת‬
‫המלונות תהיה בעיקר במרכז העיר‪ ,‬הסובל ממחסור במלונות מכל הרמות‪ .‬יש היגיון‬
‫בחלוקת המלונות כך שהיוקרתיים יותר יהיו במרכז החדש המתוכנן בכניסה לעיר‪,‬‬
‫והיוקרתיים‪-‬פחות יוקמו במרכז העיר "המסורתי"‪ ,‬לרבות במבנים לשימור )"מלונות‪-‬‬
‫בוטיק"(‪ .‬בניגוד לתכניות קיימות‪ ,‬יש להימנע מבניית מלונות באזורים לא‪-‬מרכזיים‬
‫בעליל‪ ,‬כגון ארמון הנציב )"מתחם הרכס"( ו"הולילנד"‪ ,‬ולנצל באופן מושכל יותר את‬
‫הקרקע ואת המשאבים המִתפנים‪.‬‬
‫שיווק התיירות בעיר צריך להיעשות באופן המקצועי והיעיל ביותר‪ ,‬בהתאם לנעשה‬
‫בעולם‪ .‬יש לעבור מגישה נאיבית של פרסום אטרקציות‪ ,‬לגישה מקיפה בהרבה של פיתוח‬
‫ושיווק "מוצר" המנסה ליצור חוויה אותנטית ומיוחדת‪ ,‬שתהא מבוססת על אידיאל‬
‫המזוהה עם העיר ומתבסס על מאפייניה הייחודיים‪ .‬את האחריות לשיווק ולאספקת‬
‫המידע )הן באמצעות המחשב והן באמצעות מרכזי‪-‬מידע "בשטח"( יש להפקיד בידי‬
‫לשכת‪-‬תיירות אוטונומית למחצה‪ ,‬שתתוקצב בנדיבות ותהיה כפופה למשרד התיירות‪,‬‬
‫לעירייה או לגורם אחר שירכז את הנושא תחת קורת‪-‬גג אחת‪ .‬במסגרת החשיבה על‬
‫אופן השתלבותה של הלִשכה במערך שיווק התיירות הכולל של ישראל‪ ,‬יש מקום לבחון‬
‫את תִפקודם ונחיצותם של כלל הגופים העוסקים בתיירות‪ ,‬בירושלים בפרט ובישראל‬
‫בכלל‪.‬‬

‫מבוא‬
‫רקע‪ :‬תיירות עירונית וערי תיור‬
‫הגדרות בסיסיות‬
‫תיירות היא מוצר ‪ −‬אף כי מורכב למדי ‪ −‬אשר נצרך על‪-‬ידי תייר )‪ (tourist‬או מבקר‬
‫)‪ (visitor‬שניתן להגדירו בפשטות כמי שמבצע נסיעה שאינה מן השִגרה למקום מרוחק‬
‫מאזור‪-‬מגוריו )מעבר לטווח היוממוּת(‪ .‬ההבחנה הבסיסית היא כמובן בין תיירים מחו"ל‪,‬‬

‫‪168‬‬
‫או "תיירי‪-‬חוץ"‪ ,‬לבין תיירים תושבי המדינה‪ ,‬הנקראים גם "תיירי‪-‬פנים"‪ ,‬שבארץ קטנה‬
‫כישראל רובם הם "מבקרי‪-‬יום" )‪ (day trippers/visitors‬שאינם צורכים שירותי‪-‬הלנה‪.‬‬
‫נהוג לציין ארבע מטרות עיקריות לתיירות‪ ,‬או ארבעה סוגים של המוצר התיירותי‪:‬‬
‫תיירות‪-‬פנאי — נופש‪ ,‬טיול‪ ,‬ביקור באתרים‪ ,‬חוויות בידור ופנאי ועוד;‬ ‫א‪.‬‬
‫תיירות עסקית — כנסים ותערוכות וכן נסיעה ממוקדת לצורכי‪-‬עבודה;‬ ‫ב‪.‬‬
‫תיירות למטרת ביקור אצל קרובים וחברים;‬ ‫ג‪.‬‬
‫תיירות למטרת צריכת שירותים ייחודיים — כגון מרפא או ייעוץ אישי אחר‪ ,‬קנ ִיות‬ ‫ד‪.‬‬
‫מוגדרות מראש‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫במקרים רבים נועדה נסיעה אחת ליותר ממטרה אחת‪ ,‬אם‪-‬כי לרוב עומדת מאחוריה‬
‫מטרה עיקרית אחת‪.‬‬
‫מקובל להבחין בין יסודות ראשוניים ושִניוניים )‪(primary & secondary elements‬‬
‫שהם בהתאמה "האטראקציות" — כלומר‪ ,‬עצם האתרים או גורמי המשיכה ושירותי‬
‫העזר לתייר — כגון תחבורה‪ ,‬הסעדה ולינה‪ .‬הללו יחדיו הם המוצר התיירותי אשר‬
‫"מיוצר" על‪-‬ידי ענף או "תעשיית" התיירות‪ .‬אכן‪ ,‬תעשייה זו קשה לתיחום עד כי אין‬
‫תמימות‪-‬דעים באשר לאפשרות להתייחס אליה כתעשייה נפרדת במשק‪ .‬מעבר לקושי‬
‫לאפיין ולתחוֹם את המוצר התיירותי‪ ,‬מתעורר קושי מכך שהמוצר התיירותי נצרך הן על‪-‬‬
‫ידי תיירים והן על‪-‬ידי מקומיים‪ .‬מעבר לכך מדובר בערב‪-‬רב של ספקי‪-‬שירותים התלויים‬
‫אלה באלה באופן בו "השלם גדול מסכום חלקיו‪" ".‬השפעות חיצוניות" )‪(externalities‬‬
‫חיוביות אלה‪ ,‬לפיהן תקבולי התיירות "גולשים" )‪ (spill-over‬מיצרן או מִספּק אחד‬
‫למשנהו ללא יכולת תיאום ביניהם‪ ,‬מצדיקות את הריכוזיוּת הציבורית בניהול ובשיווק‬
‫התיירות‪ ,‬הן בתכנון לטווח ארוך והן ברמה השוטפת‪.‬‬

‫מגמות בתיירות‬
‫בנוסף לקושי להגדיר היטב מושגים הקשורים בתיירות‪ ,‬קיים קושי חמור יותר בהשגת‬
‫נתונים אמינים ועקיבים בתחום זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מוסכם על כל העוסקים בתחום כי התיירות‬
‫על כל גווניה‪ ,‬עלתה באופן משמעותי בעשורים האחרונים ומגמה זו צפויה להימשך‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬לפי ‪ (2002) Law‬עלה מספר חוצי הגבולות הבינלאומיים )אשר בחלקם הגדול הם‬
‫תיירים( מאז ‪ 1950‬עד ‪ 1999‬מכ‪ 25-‬מיליון לכ‪ 650-‬מיליון בשנה‪ .‬זהו שיעור‪-‬גידול מרשים‬
‫של קרוב ל‪ 7%-‬בשנה בממוצע‪ ,‬העולה בהרבה על שיעורי גידול אוכלוסייה )בוודאי‬
‫במדינות המערב( או על התוצר הריאלי )הכנסה ממוצעת(‪.‬‬

‫‪169‬‬
‫במקביל לשינוי הכמותי המרשים‪ ,‬חל בתקופה הנ"ל גם שינוי מובהק ביעדי‬
‫התיירות‪ .‬אם בראשית התקופה התמקדה התיירות בעיקר באתרי‪-‬טבע או באתרי‪-‬קיט‬
‫כמו עיירות‪-‬חופים וכד׳‪ ,‬בשלהי המאה ה‪ 20-‬פנה נתח הולך וגדל לעבר הערים‪ ,‬ובהן‬
‫הערים ההיסטוריות ומרכזי התרבות‪ .‬למעשה קיימת כבר זה מאות שנים תיירות עירונית‬
‫שפנתה בין השאר גם לירושלים )ראו סקירה היסטורית אצל ‪.(1999 ,Shachar & Shoval‬‬
‫אך מתופעה שולית וזניחה מבחינה כמותית‪ ,‬הפכה התיירות לערים לגורם משמעותי‬
‫ביותר בענף התיירות הגואה‪.‬‬
‫בעוד שלשיפורים הטכנולוגיים בתחבורה נודע תפקיד מכריע בהרחבת ההיצע של כל‬
‫סוגי המוצר התיירותי — יש להבחין בין המטרות השונות מבחינת הביקוש‪ .‬ראשית‪ ,‬לגבי‬
‫התיירות העסקית‪ ,‬נודעת חשיבות להגברת האינטגרציה העולמית )"הגלובליזציה"(‪ .‬חרף‬
‫השיפורים המרשימים שהושגו בטכנולוגיות המידע והתקשורת‪ ,‬מתגלות טכנולוגיות אלו‬
‫כמוגבלות ביכולתן לשמש תחליף לביקורים שונים למטרות‪-‬עבודה‪ .‬כנסים ותערוכות‪,‬‬
‫פגישות‪-‬עסקים נקודתיות לצורכי שיווק‪ ,‬התייעצות‪ ,‬למידה‪ ,‬הדרכה‪ ,‬חתימת חוזים‬
‫וכד׳ — כל אלה מחייבים נוכחות פיזית‪ ,‬ועל‪-‬כן גם נסיעה‪.‬‬
‫הסיבה הבסיסית לגידול בתיירות לצרכים אישיים‪ ,‬לרבות צורכי‪-‬פנאי‪ ,‬נעוצה‬
‫בהיותה מוצר‪-‬מותרוֹת אשר חלקו בהוצאות הצרכן גדל עם עליית ההכנסה‪ .‬ואכן‬
‫ההכנסה הממוצעת מצויה במגמת עלייה זה עשרות שנים‪ .‬צמצום זמן העבודה והגידול‬
‫בשעות הפנאי‪ ,‬הם גורמים המשלימים מגמה זו‪ .‬הגידול בפנאי אינו רק תוצר של קיצור‬
‫שבוע העבודה והגדלת הזכאות לימי‪-‬חופשה שנתיים )והגמישות באפשרות לנצלם(‪,‬‬
‫אלא גם תולדה של הארכת תוחלת החיים ושיפור הבריאות בכלל‪ ,‬ללא העלאת גיל‬
‫הפרישה‪ .‬במקביל נדחה גיל כניסתם של צעירים למעגל התעסוקה וההורות‪ ,‬וכך גדל‬
‫שיעור התיירים הצעירים לצד הגידול במספר התיירים בגיל הפרישה‪.‬‬
‫עד כה נתנּו הסברים לגידול בתיירות‪ ,‬ובפרט בתיירות הפנאי‪ ,‬אך לא הסברנו מדוע‬
‫הִשתנו יעדי תיירות זו מאתרי‪-‬קיט לערים היסטוריות דווקא‪ .‬בספרות מקובל לייחס‬
‫זאת לעלייה בהשכלה‪ ,‬אשר מגבירה את הסקרנות האינטלקטואלית המתבטאת ברצון‬
‫להרחיב אופקים ולהכיר תרבויות אחרות‪ .‬ההשכלה מגבירה גם את היכולת להבין וליהנות‬
‫מערכים תרבותיים כגון אמנות‪ ,‬ארכיטקטורה והיסטוריה‪ .‬ערכים אלה מתרכזים מטבע‬
‫הדברים בערים‪ .‬כך הפכה העיר ההיסטורית אבן‪-‬שואבת לתיירות הגואה‪ .‬בנוסף לעניין‬
‫ההשכלה‪ ,‬העלייה בתיירות של גמלאים וצעירים על חשבון חלקן היחסי של משפחות‬
‫צעירות‪ ,‬מטה את תיירות הפנאי אף יותר אל עבר הערים‪ ,‬אשר בניגוד לאתרי‪-‬קיט אינן‬
‫מושכות ילדים‪.‬‬

‫‪170‬‬
 ‫מגמות ההתפתחות בתיירות לערים‬
‫על‪-‬פי הסִפרות הגיאוגרפית )ראו שובל‪ 2002 ,Law ,1998 ,‬ועוד(‪ ,‬בערים רבות בעולם‬
‫הגדילו הרשויות הציבוריות את היצע המוצר התיירותי העירוני מעבר למצאי הבסיסי‪,‬‬
‫וזאת כחלק מתהליך שינוי שפקד ערים אלו‪ .‬הגידול בביקוש לתיירות העירונית חל‬
‫במקביל‪ ,‬ואולי אף בפיגור מסוים אחרי השינויים המבניים שחלו במרבית מדינות‬
‫המערב במרוצת המחצית השנייה של המאה ה‪ ,20-‬ובפרט תהליך הדעיכה של התעשיות‬
‫המסורתיות‪ .‬מגמות מקרו‪-‬כלכליות אלו התבטאו בתהליכים עירוניים וחברתיים‬
‫שליליים הקשורים בשימושי‪-‬קרקע‪ ,‬מצב התשתית הפיזית והמרקם הסוציו‪-‬אקונומי‬
‫של רבעים בעיר ומחצה לה‪ .‬תופעה זו ידועה בשם "הניוון העירוני" או "המשבר העירוני"‬
‫)‪ (urban decline/crisis‬והיא באה לידי ביטוי על‪-‬פי רוב במרכזי ערים ובעיקר במתחמים‬
‫הקשורים בתעשייה‪ ,‬אחסנה‪ ,‬מסחר קמעונאי ותחבורה‪ .‬מתחמים אלה ריכזו סביבם‬
‫בד"כ את מרב הפעילות העירונית‪ ,‬ועל‪-‬כן שימשו מרכז‪-‬עסקים ראשי )מע"ר — ‪.(CBD‬‬
‫תהליכים אלה חייבו מציאת דרכים להתחדשות עירונית של מרכז העיר והתאמתו לעידן‬
‫הפוסט‪-‬תעשייתי‪ .‬התיירות‪ ,‬מסתבר‪ ,‬היא כלי חשוב ביותר להתחדשות מרכזי הערים‪,‬‬
‫וזאת‪ ,‬על‪-‬פי שובל )‪ (1998‬בשילוב "החזרת" משקי‪-‬בית בני המעמד הבינוני למגורים‬
‫במרכז העיר )ג׳נטריפיקציה(‪ ,‬הקמת בנייני‪-‬משרדים ויצירת תדמית עירונית חיובית‬
‫ותוססת‪.‬‬
‫חשוב ביותר להדגיש כי התחדשות מרכז העיר באמצאות פיתוח היצע המוצר‬
‫התיירותי‪ ,‬או באמצעים אחרים‪ ,‬אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי בלבד‪ .‬שירותי‬
‫התיירות השונים משלימים במידה רבה ענפי‪-‬כלכלה מובילים בעידן הפוסט‪-‬תעשייתי‪,‬‬
‫כמו שירותים עסקיים ופיננסיים‪ ,‬תעשייה מתקדמת‪ ,‬השכלה גבוהה ומחקר‪ .‬מכאן‬
‫שפיתוח תיירותי הוא רכיב חשוב בפיתוחה הכולל של העיר הפוסט‪-‬תעשייתית‪ .‬על‪-‬כן‬
‫תהיה זו טעות לראות בתיירות ענף‪-‬ייצוא מנותק ממכלול התפקודים של העיר המודרנית‪.‬‬
‫ראיית התייר בדמות "צרכן מרוּבּה‪-‬מוטיבציות של מוצר מרוּבה‪-‬שימושים בעיר מרובת‪-‬‬
‫התפקידים" )‪ ,2004 ,Ashworth & Tunbridge‬עמ׳ ‪ (4‬מדגישה את השפעות הגומלין ואת‬
‫ההיזוּנים החוזרים בין הענפים השונים הנובעים מפיתוח רב‪-‬ענפי מקביל‪ .‬השפעות אלו‬
‫מתבטאות בטווח הארוך באפקטים של "מכפילים" בין‪-‬ענפיים‪.‬‬
‫מבחינת ההיצע המרחבי של "המוצר התיירותי העירוני"‪ ,‬גורמיו הראשוניים‬
‫מתרכזים על‪-‬פי רוב באזור המכונה "העיר ההיסטורית"‪ .‬בסִפרם אודות העיר ההיסטורית‬
‫התיירותית‪ ,‬משרטטים ‪ (2004) Ashworth & Tunbridge‬מודל התפתחותי סכמאתי‬
‫המתאר יציאה של המע"ר מתוך העיר ההיסטורית‪ ,‬והיווצרות מצב חדש בו המע"ר והמרכז‬
‫ההיסטורי מתקיימים בסמיכות זה לזה ולעתים אף בחפיפה כלשהי‪ .‬בספר אף מובאת‬
‫‪171‬‬
‫הדוגמא המיוחדת של ירושלים‪ ,‬בה חלוקתה המדינית של העיר הביאה להתפתחותם של‬
‫שני מרכזי‪-‬עסקים‪ .‬בשל הקומפקטיות של העיר ההיסטורית ומפאת אותה סמיכות או‬
‫חפיפה עם המע"ר‪ ,‬שאף הוא לרוב קומפקטי למדי‪ ,‬נוטה פריסתם המרחבית האופיינית‬
‫של שימושי‪-‬קרקע תיירותיים לנצל את היתרונות הגלומים באגלומרציה )התקבצות‬
‫ומִגוון( במרחב מצומצם‪-‬יחסית‪ .‬אכן‪ ,‬אותה אגלומרציה שהביאה לפני אלפי שנים‬
‫להיווצרות הערים כמרכזי‪-‬מסחר ותחבורה‪ ,‬ושימשה ברבות הימים גורם עיקרי לצמיחת‬
‫הערים כמרכזי‪-‬תעשייה — אותה אגלומרציה היא שמביאה בעידן הפוסט‪-‬תעשייתי‬
‫לצמיחתן של ערים כמרכזי שירותים — הן שירותים עסקיים והן שירותי‪-‬צריכה כגון‬
‫תרבות‪ ,‬פנאי ותיירות‪.‬‬

‫תיירות בירושלים‬
‫מרחבי התיירות‬
‫מנקודת ראות כלכלית‪-‬תיירותית‪ ,‬ירושלים היא נכס לאומי‪ .‬כמוהו כמשאב‪-‬טבע ייחודי‬
‫ובלתי‪-‬נדלה אשר העיר והמדינה כולה יכולים להפיק ממנו רבות‪ .‬מעבר להיותה מקודשת‬
‫לשלוש הדתות המונותיאיסטיות ומוקד עלייה‪-‬לרגל וצליינות זה מאות שנים‪ ,‬ירושלים‬
‫היא מוקד תרבותי חשוב המשלב מורשת היסטורית‪ ,‬דת‪ ,‬ארכיטקטורה‪ ,‬ארכיאולוגיה‪,‬‬
‫ועוד; כל זאת בתוך מרקם עירוני חי ומִשתנה‪ .‬כפי שמוזכר לעיל‪ ,‬נובע הגידול בתיירות‬
‫העירונית העולמית במידה רבה מהעלייה בהשכלה ובסקרנות האינטלקטואלית‪,‬‬
‫המתבטאת ברצון הולך וגובר להכיר תרבויות אחרות — מה שמוביל לעלייה בתיירות‬
‫העירונית המתמקדת בערים היסטוריות‪ .‬ירושלים היא ללא ספק עיר היסטורית אשר‬
‫שמה הולך לפניה‪ ,‬ועל‪-‬כן הפוטנציאל שלה לתיירות‪ ,‬ובפרט לתיירים משכילים‪ ,‬הוא רב‬
‫מאוד‪.‬‬
‫ניתן לאפיין שלושה מרחבי‪-‬תיירות עיקריים בירושלים‪:‬‬
‫‪ .1‬העיר העתיקה )וסביבתה המיידית‪ :‬גת‪-‬שמנים‪ ,‬עיר‪-‬דוד וכו׳( — זוהי העיר ההיסטורית‬
‫שהשתמרה כ"פנינה היסטורית" )‪ (historic gem‬תיירותית‪ ,‬והיא ללא ספק הנכס‬
‫הגדול של העיר;‬
‫‪ .2‬מרכז העיר‪ :‬המרחב המשתרע בין העיר העתיקה לשוק מחנה‪-‬יהודה‪ ,‬ועל‪-‬פי תכנית‬
‫המתאר המקומית החדשה יימשך גם מערבה‪ ,‬עד לכניסה לעיר ולגבעת‪-‬רם — הוא‬
‫"מוזיאון‪-‬חי" של מרקמים היסטוריים‪ ,‬חלקם בני יותר מ‪ 100-‬שנה‪ ,‬המנציחים‬
‫תקופות שונות בתולדות העיר והארץ מאז היציאה מן החומות ועד לימינו אלה‪.‬‬

‫‪172‬‬
‫מרחב זה משמש היום בחלקו מוקד לעסקים )משרדים(‪ ,‬מסחר והסעדה‪ ,‬וניכרת בו‬
‫בשנים האחרונות התחדשות כלשהי‪ ,‬אף כי לא מספקת;‬
‫‪ .3‬אזור המוזיאונים‪ ,‬ובו מוזיאון‪-‬ישראל הוא "עוגן מרכזי"‪.‬‬

‫שני מוקדי‪-‬תיירות משנִיים אך חשובים הם‪ :‬יד ושם וגן החיות התנ"כי‪ .‬יד ושם הוא אחד‬
‫היעדים המרכזיים של תיירות החוץ ואילו גן החיות הוא מוקד‪-‬משיכה חזק למקומיים‬
‫ולתיירי‪-‬פנים‪ ,‬בעיקר בסופי‪-‬שבוע‪ .‬בעבודת הדוקטוראט שלו נתן שובל )‪ (2000‬תוקף‬
‫אמפירי ל"תחושת הבטן" לפיה קיים פיצול בין מרחבי התיירות של קבוצות‪-‬תיירים‬
‫שונות‪ ,‬המתחלקות לפי דת‪ ,‬לאום ורמת‪-‬אדיקות‪.‬‬

‫המצב הקיים בתעשיית התיירות בירושלים‬

‫גם בשנת השיא — שנת ‪ — 2000‬לא מיצתה ירושלים את מלוא הפוטנציאל התיירותי‬
‫שלה‪ .‬באותה שנה נרשמו ‪ 2.5‬מיליון כניסות‪-‬תיירים לישראל והיה בכך שיא למגמה‬
‫החיובית שהתפתחה בשנות ה‪ 90-‬בעקבות הסכמי‪-‬אוסלו‪ .‬העובדה העולה מסקרים‬
‫שונים‪ ,‬לפיה בסביבות ‪ 90%‬מתיירי החוץ מבקרים בירושלים‪ ,‬מרמזת כי מצד אחד‬
‫משבר התיירות של ישראל הוא בעיה קשה לירושלים‪ ,‬אך מצד שני פיתוח התיירות‬
‫בירושלים הוא אחד המפתחות לפיתוח התיירות בישראל כולה‪ ,‬וזאת לאור המגמות‬
‫העכשוויות בתיירות העולמית‪ ,‬הנוטה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לזרום לעבר ערים ולמרכזי‪-‬תרבות‪ ,‬ופחות‬
‫לחופים ואתרי‪-‬קיט )כגון אילת(‪.‬‬
‫ירושלים התברכה באתרים רבים‪ ,‬ואלה מרוכזים ברובם באזור מצומצם‪-‬יחסית‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ ,‬היא אינה חסרה מקומות‪-‬לינה‪ .‬אך מעבר לבעיה המדינית‪-‬‬
‫ביטחונית‪ ,‬אשר עבודה זו אינה עוסקת כמובן בפתרונה‪ ,‬קיימות מספר בעיות קריטיות‬
‫המכבידות אף הן על המצב‪ .‬בראש וראשונה דומה כי אין התייחסות מערכתית כוללת‬
‫לפיתוח התיירות ולנושא השיווק‪ ,‬וזאת במקביל לתחושה כי נושא התיירות בירושלים‬
‫"נופל בין הכיסאות" — גופים שונים העוסקים בפיתוח ובשיווק התיירות בירושלים‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬אין מקור אחיד‪ ,‬עדכני ומהימן‪ ,‬המספק מידע לתיירים‪ ,‬למוסדות‪ ,‬ליוזמי אירועים‬
‫ולמארגני כינוסים‪.‬‬

‫סקירת תכניות קיימות‬

‫שני מסמכי התכנון העיקריים של עיריית‪-‬ירושלים אשר התפרסמו בשנים האחרונות —‬
‫תכנית האב האסטרטגית )עיריית‪-‬ירושלים‪ (2003 ,‬ותכנית המתאר המקומית )עיריית‪-‬‬
‫‪173‬‬
‫ירושלים‪ (2004 ,‬עוסקים בנושא התיירות‪ .‬תכנית האב ממעיטה בכך ומשלבת נושא זה‬
‫בכרך העוסק בממד הכלכלי‪ .‬עיקר הדיון שם הוא בצורך במלונות‪ .‬מצוטטות שם הערכות‬
‫ותכניות שונות של משרד התיירות‪ ,‬המדברות על הגדלת מספר חדרי המלון בעיר לכדי‬
‫‪ .18,500‬בעמוד המפרט מספר נושאים כלליים‪ ,‬עולות שתי נקודות מעניינות‪ :‬האחת על‬
‫הצורך ב"קביעת השתתפות ממשלתית מוסכּמת בהוצאות התפעול והאחזקה של אתרי‬
‫התיירות הלאומיים בעיר" )שם‪ ,‬עמ׳ ‪ (142‬והשנייה ב"הקמת מִנהלת תיירות עירונית‬
‫בשיתוף עם משרד התיירות‪ ,‬החברה הממשלתית לתיירות והרשות לפיתוח ירושלים‪,‬‬
‫שתפעל לקידום יוזמות של מפעלי‪-‬תיירות במרכז העיר ובעיר העתיקה" )שם‪ ,‬שם(‪ .‬נשוב‬
‫לסוגיה זו בחלק ההמלצות‪.‬‬
‫תכנית המִתאר המקומית מתייחסת לנושא התיירות בפירוט רב ומייחדת לו פרק‬
‫נכבד )פרק ‪ .(13‬התכנית מבחינה היטב בכך שפיתוח תיירותי חורג בהרבה מעבר לנושא‬
‫הקמת מלונות‪ ,‬ומציינת כבר בפִסקה השנייה‪:‬‬
‫התיירות בהגדרתה היא נושא בין תחומי‪ ,‬שמשלבת דיסציפלינות שונות בכלכלת העיר‬
‫ובחיי תושביה ומשפיעה עליהם‪ .‬לכן‪ ,‬עליה להִבּחן גם כמנוף לפיתוח נושאים ויעדים‬
‫חברתיים‪ ,‬כלכליים ואורבאניים המשותפים לתיירות ולעיר‪ :‬חיזוק האוכלוסייה‪,‬‬
‫משיכת אוכלוסייה חזקה לעיר‪ ,‬חיזוק הבסיס הכלכלי של העיר ואפשרויות התעסוקה‬
‫שבה )שם‪ ,‬עמ׳ ‪.(372‬‬

‫שלא כמו התכנית האסטרטגית‪ ,‬תכנית המִתאר נוקטת נימה צנועה יותר )ובצדק‪ ,‬כפי‬
‫שנראה להלן( בכל הקשור להקמת מלונות‪ .‬בעניין זה היא ממליצה לא להקים מתחמים‬
‫חדשים או להקצות לכך שטחים מעבר לאלה שנקבעו בתכנית המתאר הארצית‬
‫למלונאות )תמ"א ‪ .(12‬יחד עם זאת‪ ,‬התכנית המקומית מקבלת את היעד של קרוב ל‪20-‬‬
‫אלף חדרי‪-‬מלון במתחמים שונים ברחבי העיר‪ .‬עוד נאמר בה כי לאחר דיונים שהתקיימו‬
‫בוועדת העבודה המקצועית‪ ,‬התקבלה החלטה אסטרטגית חשובה "להשתדל" לרכז את‬
‫שירותי ההלנה במרכז העיר‪.‬‬
‫תכנית המִתאר מציינת‪ ,‬בצדק‪ ,‬את הזיקה החזקה בין התיירות לבין מרכז העיר‪ ,‬לא‬
‫רק משום שפיתוח התיירות עשוי למנף אותו‪ ,‬אלא גם משום שחיזוק המרכז הוא תנאי‬
‫הכרחי לפיתוח התיירות‪ .‬ההמלצות הכלליות בהקשר זה הן‪ :‬פיתוח המרחב הציבורי תוך‬
‫יצירת מרחב ידידותי להולכי‪-‬רגל שיקשר בין מוקדי הפעילות התיירותית; פיתוח חיי‬
‫הרחוב‪ ,‬תוך שילוב יוזמה עירונית ופרטית; הקמת מוסדות‪-‬תרבות כמוזיאונים‪ ,‬גלריות‬
‫ותיאטרונים ייחודיים; מערך גמיש ומגוּון של שימושי‪-‬קרקע ומערכת להסעת המונים‪.‬‬
‫בנוסף מציינת תכנית המִתאר את החשיבות שבפיתוח תשתיות תיירות במע"ר של מזרח‪-‬‬

‫‪174‬‬
‫ירושלים‪ ,‬הסמוך אף הוא לעיר העתיקה‪ ,‬לרבות התשתית המלונאית‪ .‬גם תכנית המִתאר‬
‫ממליצה לרכז את הטיפול בנושא התיירות בידי רשות מרכזית אחת שתאגד את כל‬
‫הגורמים העוסקים בתיירות‪ ,‬ולהקים לשכת כינוסים שתפקידה יהיה לרכז ולשווק את‬
‫נושא הכינוסים בעיר‪ .‬נושא נוסף העולה בתכנית המִתאר הוא הצורך בכלים להתמודדות‬
‫עם משברי‪-‬תיירות‪ ,‬לרבות הקמת קרן לשעת‪-‬חירום‪ ,‬לסיוע בתקופות‪-‬שפל‪ .‬מהתכנית‬
‫עולה גם שאיפה להרחבת שוקי היעד לתיירות‪ ,‬ובכלל זה פיתוח "תיירות נושאית" —‬
‫ארגון ימי‪-‬עיון‪ ,‬כינוסים והשתלמויות סביב נושא מרכזי; לדוגמא‪ :‬טבע‪ ,‬ארכיטקטורה‪,‬‬
‫היסטוריה ועוד‪.‬‬

‫חשיבות התיירות בירושלים בכלל וברוח מטרות הפרויקט‬

‫תרומות לתעסוקה והכנסה‬
‫ענפי התיירות השונים הם ענפים עתירי‪-‬עבודה העשויים בהחלט לספק תעסוקה ופרנסה‬
‫לתושבי העיר וסביבותיה‪ .‬כפי שמציין ‪ (2002) Law‬ואף מגבּה זאת בנתונים — העונתיוּת‬
‫בענף התיירות העירונית היא הרבה פחות מובהקת מכפי שנוטים לחשוב אלה המתבססים‬
‫על סטריאוטיפ תיירות הקיט ואתרי הנופש‪ .‬נתוני התיירות‪ ,‬ובפרט נתוני הלינות בבתי‬
‫המלון בירושלים אשר יובאו להלן‪ ,‬אכן תומכים בכך‪ ,‬ולראיה‪ :‬אף שהרבעון השלישי‬
‫)הקיץ( הוא העמוס ביותר‪ ,‬אין פירושו ירידה משמעותית בפעילות בשאר הרבעונים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הרגישות הרבה של ענפי התיירות למצב המדיני‪-‬ביטחוני משפיעה בהחלט על‬
‫תנודתיות בין‪-‬שנתית קיצונית למדי בענף‪ ,‬כך שב ִעִתות‪-‬משבר מוצאים עצמם לא מעט‬
‫עובדי‪-‬תיירות בישראל בלא עבודה‪.‬‬
‫מכיוון שתעשיית התיירות מתאפיינת ברמת‪-‬השכלה ממוצעת נמוכה‪-‬יחסית של‬
‫עובדיה‪ ,‬לא ברור עד כמה עולה תוספת‪-‬תעסוקה בענף זה בקנה אחד עם השאיפה‬
‫להגדיל את מספר המועסקים המשכילים החיים בירושלים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מתן תעסוקה‬
‫לאלה שאינם משכילים‪ ,‬היא מטרה ראויה בפני עצמה‪ .‬בנוסף ניתן אולי לחשוב על‬
‫דרכים להגדלת מספר המועסקים המשכילים‪ .‬אולם מעבר לתרומתו הישירה של הפיתוח‬
‫התיירותי לתעסוקה בעיר‪ ,‬יש לו גם תרומות עקיפות שאינן נופלות בחשיבותן‪ :‬חלקן‬
‫משפיעות על הייצור וחלקן על הצריכה‪.‬‬

‫השפעות עקיפות על הייצור‬

‫את ההשפעות או התרומות העקיפות שיש לפיתוח התיירותי על פיתוח ענפי הייצור‬
‫והעסקים‪ ,‬ניתן לחלק לשניים‪ :‬התרומה הכללית והתרומות הספציפיות לענפים‬
‫‪175‬‬
‫מסוימים‪ .‬מבחינת ההשפעה הכללית‪ ,‬פיתוח תיירותי — ובפרט בהיקף גדול של השקעה‬
‫ציבורית במסגרת אסטרטגיה של תיירות עירונית — קשור בביסוס ביטחונם של גורמים‬
‫פרטיים‪ .‬כך‪ ,‬בהתאם לתפיסות ברוחו )המקורית( של ג׳ון מיינרד קיינס — אם קיימים‬
‫קשרי‪-‬תלות רבים וסבוכים בין גורמים עסקיים שונים‪ ,‬כך שהיקף הפעילות באחד‬
‫מהם קשורה באופן חיובי בהיקף פעילותו של האחר‪ ,‬אזי יתקיימו באופן עקרוני שני‬
‫איזונים‪" :‬טוב" )אופטימי( מול "רע" )פסימי( — באחד פעילות עסקית נרחבת‪ ,‬ובשני‬
‫לא‪ .‬השקעה ציבורית מאסיבית היא אות למגזר העסקי‪ ,‬העשוי לתרום לתיאום‪-‬ציפיות‬
‫ועל‪-‬כן לתיאום‪-‬השקעות )פרטיות( ולפעילות עסקית בהתאם לשווי המשקל הטוב‪ .‬כך‪,‬‬
‫השקעות ציבוריות הנראות מוגזמות או אף מיותרות מנקודת‪-‬מבט כלכלית צרה‪-‬יחסית‪,‬‬
‫עשויות להיות כדאיות במבט כלכלי כולל‪ .‬יצוין כי רעיון זה תקף עבור מיזמים ציבוריים‬
‫נרחבים מתחומים שונים‪ ,‬ובכלל זה בתחבורה )לדוגמה‪ :‬פרויקטים מסילתיים( ועוד‪.‬‬
‫מובן כי ביצועם המקביל של מיזמים ציבוריים שונים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬תיירות ותחבורה — לא‬
‫זו בלבד שתורם לשניהם‪ ,‬אלא גם מעצים את האיתות האופטימי למגזר העסקי‪.‬‬
‫אשר להשפעות הספציפיות‪ ,‬כאן באה לידי ביטוי ה"רב‪-‬תפקודיוּת" )מולטי‪-‬‬
‫פונקציונאליות( של העיר הפוסט‪-‬תעשייתית‪ ,‬ובפרט הזיקה שבין ענפי "ייצור" וענף‬
‫התיירות‪ ,‬המתממשקים בכל הקשור לתיירות העסקית‪ .‬עיר מושכת‪-‬תיירים היא יעד‬
‫פוטנציאלי לכינוסים וירידים אשר נוכחותם בעיר עשויה לחזק מאוד את הענפים‬
‫המקומיים הקשורים בנושא הכינוס‪ .‬הענף אשר עולה מייד בהקשר זה הוא האקדמיה‪,‬‬
‫אולם הדבר נכון לגבי כל ענף‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬קיימת גם תיירות עסקית למטרת עבודה‬
‫נקודתית ‪ −‬דהיינו‪ ,‬שלא למטרת כנס או יריד‪ .‬השיקולים בדבר כוח המשיכה של עיר‬
‫)או ארץ( זהים כאן לאלה שפורטו לעיל; דהיינו‪ ,‬לחברות היושבות ביעד‪-‬מושך יש יתרון‬
‫מסוים על פני מתחרותיהן‪ .‬בשל מרכזיותה של ירושלים בכל הקשור לתיירות בישראל‪,‬‬
‫עשוי חיזוקה התיירותי להביא תועלת גם לענפים שאינם פועלים בירושלים‪ .‬אם כי סביר‬
‫שאם שאר התנאים שווים‪ ,‬יפיקו מוסד או חברה ירושלמית יותר‪.‬‬

‫השפעות עקיפות בצריכה‬

‫אותו עיקרון של אטרקטיביות העיר‪ ,‬שהוא גורם משיכה לפעילות עסקית‪ ,‬פועל למעשה‬
‫גם בהקשר של משיכת עובדים‪ .‬כפי שמציין ‪ ,(2002) Law‬יותר ויותר ערים החלו מגבשות‬
‫אסטרטגיית תיירות‪-‬עירונית המשולבת עם התכניות המקיפות יותר לתכנון אסטרטגי‪,‬‬
‫והסיבה לכך אינה רק הצורך בהתחדשות התשתית והאוכלוסייה במרכז העיר‪ .‬עם ניוד‬
‫ענפים רבים במשק כך שאתרי הייצור‪ ,‬משרדי ההנהלה ושירותים שונים אינם תלויי‪-‬‬
‫מיקום‪ ,‬גברה התחרות על האטרקטיביות בין הערים הגדולות‪ .‬כך הפכו ערים באמריקה‬

‫‪176‬‬
‫ובאירופה לפרו‪-‬אקטיביות ובעלות אופי יזמי בכל הקשור לניסיון למשוך כמה שיותר‬
‫עסקים‪.‬‬
‫הרבה מן התשתיות והמִתקנים הנבנים בעיר לטובת התיירים‪ ,‬ובפרט בכל הקשור‬
‫לתרבות ובילוי — למשל מוזיאונים ושירותי הסעדה — משמשים גם את התושבים‬
‫המקומיים‪ ,‬וכפי שמציין ‪ (2002) Law‬לעתים המימון המגיע מהתיירים הוא שמאפשר‬
‫חיוניות כלכלית של אותם מִתקנים‪ .‬תרבות ובילוי הם בדיוק שירותי הצריכה המבוקשים‬
‫על המגזר "היצירתי" או המשכיל‪ ,‬אשר השתקעותו בירושלים היא המטרה העיקרית של‬
‫עבודה זו‪ .‬בנוסף לעידוד ענפי‪-‬צריכה‪ ,‬על‪-‬פי ‪ (2002) Law‬התחדשותה הפיזית של העיר‪,‬‬
‫והעובדה שהיא אטרקטיבית לתיירים‪ ,‬תורמות לתחושת הגאווה המקומית‪ .‬לא זו בלבד‬
‫שהתחדשות העיר מעודדת בכך את הישארות התושבים בעיר‪ ,‬אלא היא מעודדת גם‬
‫את השמירה והדאגה לסביבה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬העלאת הגאווה משפיעה גם בכך שהיא מעודדת‬
‫מקומיים להזמין קרובים וחברים לבוא ולבקר בעיר )‪ ,2002 ,Law‬עמ׳ ‪ ,(61‬מה שמעלה‬
‫יותר את מספר התיירים‪.‬‬

‫השפעות שליליות ו"היעד התיירותי"‬

‫יחד עם ההשפעות החיוביות של התיירות‪ ,‬חשוב לציין גם את הצד השני של המטבע‪ .‬לפי‬
‫‪ ,(2002) Law‬יש לפיתוח תיירותי השפעות שליליות כמו הגדלת הגודש בערים‪ ,‬בלאי מואץ‬
‫של תשתיות ומִתקנים עירוניים והגדלת עלויות התחזוקה העירוניות‪ .‬מתקנים ופעילויות‬
‫המפותחים לצורכי תיירות לא עולים לעתים בקנה אחד עם טעמם או צורכיהם של רבים‬
‫מתושבי העיר‪ .‬כאן עולה שוב הנקודה החשובה לפיה אין לנתח את הפיתוח התיירותי‬
‫במנותק מיתר תחומי הפעילות בעיר‪ .‬בעניין זה יש לזכור כי התיירות היא אמצעי ולא‬
‫מטרה‪ ,‬כך שאל להן לרשויות הציבוריות )כולל משרד התיירות( לפעול כמו "פירמה‬
‫ממקסמת רווחים" ולחתור למרב התיירים )ולהכנסות מטבע זר( מכל הסוגים‪ .‬יש לקבוע‬
‫יעד אופטימאלי של מספר תיירי‪-‬חוץ‪ ,‬אשר בעבודה זו יוגדר סביב הארבעה מיליון‬
‫בשנה — בערך כפליים ממספר התיירים המקסימאלי שפקד את העיר בשנה עד כה‪ .‬היקף‬
‫כזה של תיירות‪-‬חוץ תואם את מספר הלנים באמסטרדם או ברומא‪ ,‬והוא כמחצית או‬
‫כשליש מהלנים בפריז או בלונדון )לפי נתונים לשנת ‪ 1999‬מתוך ‪ ,2002 ,Law‬עמ׳ ‪.(10‬‬
‫בדומה לתפיסה הכללית המוצגת בעבודה זו ‪ −‬לפיה חשוב יותר להגדיר את הרכּב‬
‫האוכלוסייה בעיר מאשר את גודלהּ — כך הדבר גם לגבי תיירים‪ .‬יש אפוא לחתור‬
‫לפרופיל מוגדר של תיירים‪ ,‬התואם את תפיסת העבודה המוצגת לעיל‪ ,‬ולאו דווקא‬
‫למקסם את מספר התיירים מתוך תפיסה של "ירי לכל הכיוונים‪".‬‬

‫‪177‬‬
 ‫נתונים‬
‫מספרי תיירים‬
‫כפי שפורט לעיל‪ ,‬נתונה התיירות במגמת‪-‬עלייה מעל ומעבר לגידול באוכלוסייה‪ ,‬בתוצר‬
‫ובהכנסה‪ .‬בהתבוננות ארוכת‪-‬טווח‪ ,‬הגידול העולמי בתיירות נותן את אותותיו גם‬
‫בישראל‪ ,‬הן בתיירות הפנים והן בתיירות הנכנסת‪ .‬יחד עם זאת — וזו נקודה חשובה‬
‫ביותר בכל הקשור לתיירות‪-‬חוץ — עקב אי היציבות בתחום המדיני‪-‬ביטחוני‪ ,‬דומה‬
‫תמונת התיירות הנכנסת לתבנית של "שלושה צעדים קדימה‪ ,‬ושניים לאחור‪".‬‬

‫תיירי חו"ל‬
‫מנתוני למ"ס ומשרד התיירות )‪ (2006‬ניתן לצייר את האיור הבא‪ ,‬המתאר כניסות תיירים‬
‫לישראל )באלפים( לפי נקודות ביקורת‪-‬גבולות‪:‬‬

‫איור ‪ :1‬כניסות תיירים לישראל‬

‫‪2,750‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪2,250‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1,750‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪1,250‬‬ ‫ים ושיט‬

‫‪1,000‬‬ ‫מצרים‬
‫‪750‬‬ ‫ירדן‬
‫‪500‬‬ ‫אילת אוויר‬
‫‪250‬‬ ‫נתב"ג‬
‫‪0‬‬
‫‪1996‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2005‬‬

‫הגרף מיטיב לתאר את משבר התיירות לאחר שנת ‪ ,2000‬שעה שמספר התיירים הנכנסים‬
‫ירד מרמה של יותר מ‪ 2.5-‬מיליון אל מתחת למיליון בשנת ‪ .2002‬יש לציין כי באופן‬
‫יחסי‪ ,‬הכּניסה מנתב"ג הושפעה פחות משאר הכניסות‪ .‬ניתן אף לראות כי בשנת ‪2005‬‬
‫חזר כמעט מספר הכניסות בנתב"ג לרמה של שנת ‪ ,2000‬אך לא כן יתר הכניסות‪.‬‬
‫אשר למטרת הביקור העיקרית של התייר‪ ,‬בשנת ‪ 2005‬הגיעו מעט פחות משליש‬
‫התיירים למטרות תיור‪ ,‬כשישית למטרת צליינות‪ ,‬כשליש לביקורי‪-‬קרובים וכשישית‬
‫‪178‬‬
‫למטרות‪-‬עסקים‪ .‬יצוין כי בשנת ‪ 2000‬תפסו התיור והצליינות יחדיו כ‪ .70%-‬המסקנה‬
‫הברורה היא כי ביקורי‪-‬קרובים נפגעים פחות בעת משבר‪ .‬מסקרים שונים עולה כי בין‬
‫‪ 80%‬ל‪ 90%-‬מהתיירים הנכנסים לארץ דרך נתב"ג‪ ,‬מבקרים בירושלים — נתון שאין לא‬
‫אח ורע בארץ‪.‬‬

‫תיירי‪-‬פנים‬
‫קשה מאוד להעריך את היקפי תיירות הפנים‪ .‬המידע הכמותי אודותיה הוא מועט ביותר‪.‬‬
‫בעיה זו מוכרת היטב לאנשי המקצוע )ראו ‪ .(2002 ,Law‬יחד עם זאת‪ ,‬התמונה העולה‬
‫מסקרים של משרד התיירות היא כי תיירות הפנים מתחלקת לשתי קבוצות עיקריות‬
‫)עם חלוקות‪-‬משנה שונות(‪ :‬ראשית קיימים משקי‪-‬בית החפצים בקי ִט‪ ,‬מחפשים לרוב‬
‫קרבה למים ומוכנים להוציא את כספם עבור הלנה‪ ,‬הסעדה ובידור‪ .‬הקבוצה השנייה‬
‫כוללת משקי‪-‬בית המחפשים בילוי "תרבותי" או טיול בחיק הטבע ומשתדלים להמעיט‬
‫בהוצאותיהם הכספיות‪ .‬ירושלים היא כמובן אחד היעדים האטרקטיביים ביותר עבור‬
‫הקבוצה השנייה‪ .‬אולם מדובר בעיקר במבקרי‪-‬יום‪ ,‬לרוב בשבתות‪ .‬הללו אכן פוקדים‬
‫וגודשים אתרים כגון גן החיות התנ"כי ומוזיאון המדע‪.‬‬

‫מועסקים בענף התיירות בירושלים‬

‫כפי שציין ‪ ,(2002) Law‬קשה "לזהות" את תעשיית התיירות ומועסקיה‪ ,‬שכן בניגוד‬
‫לתעשיות אחרות או ענפים אחרים‪ ,‬אין סיווג מוגדר )למשל לפי שיטת סווגי התעשיות‬
‫‪ (SIC‬לתיירות‪ ,‬ומשום כך הוזנח לדעתו המחקר בנושא התיירות‪ .‬להלן נציג נתונים‬
‫אודות מועסקים ורמות‪-‬השכלה בענפי‪-‬תיירות ישירים כגון מלונות‪ ,‬ולאחר מכן נביא‬
‫הערכות לגבי מועסקים הקשורים לתיירות דרך יחסי המסחר הבין‪-‬ענפיים )לדוגמא‪,‬‬
‫השימוש של המלונות בשירותי הבנקאות וכו׳(‪.‬‬

‫מועסקים ורמות‪-‬השכלה בענפי‪-‬תיירות‬

‫בטבלה הבאה מפורט מספר המועסקים בענפים תיירותיים מובהקים בירושלים‪.‬‬
‫הנתונים נלקחו מסקר של חברת ‪ .(1998) B.D.I.‬מבין סוכני הנסיעות נבחרו רק אלה‬
‫המשווקים נסיעות בתוך הארץ‪ .‬ניתן לראות שכשני שלישים מן המועסקים עוסקים‬
‫במלונאות‪ ,‬וביחד עם המסעדות המוגדרות "מסעדות תיירים"‪ ,‬ההיקף הוא כ‪.85%-‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מתוך נתוני רמת ההשכלה לענף ברמה הארצית‪ ,‬הלקוחים מאותו הפרסום‪ ,‬ניתן‬

‫‪179‬‬
‫לגזור את סך העובדים בכל רמת‪-‬השכלה בירושלים‪ .‬הנתונים ממחישים את הטענות‬
‫בדבר מספרם הרב של חסרי ההשכלה בענף — ‪ 59%‬מהעובדים הם חסרי‪-‬תעודת‪-‬בגרות‬
‫ו‪ 15%-‬בלבד משתייכים לקבוצת ה‪ +13-‬שנות‪-‬לימוד‪ .‬עם זאת יש לציין את המִתאם‬
‫בין רמת ההשכלה לבין הלאום — שכן בקרב העובדים היהודים גבוה שיעורם של בעלי‬
‫ההשכלה העל‪-‬תיכונית בהרבה )‪ 38%‬לפי סקר כוח‪-‬אדם(‪.‬‬

‫לוח ‪ :1‬מועסקים ורמות‪-‬השכלה בענפי‪-‬תיירות‬

‫עם תעודה‬ ‫עם בגרות‬ ‫ללא בגרות‬ ‫מועסקים‬ ‫ענף‬

‫‪14%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪5,212‬‬ ‫מלונאות‬
‫‪11%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪1,234‬‬ ‫מסעדות תיירים‬
‫‪11%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪671‬‬ ‫הסעות תיירים‬
‫‪48%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪230‬‬ ‫מורי‪-‬דרך‬
‫‪11%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪163‬‬ ‫חנויות מזכרות‬
‫‪48%‬‬ ‫‪32%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪160‬‬ ‫סוכני‪-‬נסיעות )פנים(‬
‫‪1,146‬‬ ‫‪1,993‬‬ ‫‪4,531‬‬ ‫‪7,670‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪15%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪59%‬‬

‫תעסוקה נובעת‬
‫הנתונים שהובאו בסעיף הקודם נוגעים אך ורק למועסקים בתיירות במישרין‪ .‬אלא‬
‫שבשל התלות הרבה בין ענפי המשק‪ ,‬משפיעה התיירות גם על התעסוקה בענפים אחרים‪,‬‬
‫כתעשיות המזון או התקשורת‪ .‬פרימן )‪ (1999‬חישב את מספרי המועסקים בענפים‬
‫שונים על‪-‬פי טבלאות תפוקה ותשומה‪ ,‬בהתאם למקור התיירות‪ :‬תיירות‪-‬פנים או חוץ‪.‬‬
‫הטבלה שבנספח מראה נתונים אלה עבור שלושה "סוגים" של ייצור‪ .‬ראשית מופיעים‬
‫בה הנתונים עבור שימושים סופיים‪ ,‬דהיינו — נתונים שהם עקביים עם חישובי התוצר‬
‫וההכנסה הנובעת בחשבונאות הלאומית‪ .‬הנתונים הבאים הם עבור סך התפוקה‪ ,‬ובה‬
‫למעשה ספירה כפולה של מועסקים במקרה של ייצור תשומות‪-‬ביניים‪ .‬חישובים עבור‬
‫סך התפוקה הם הכרחיים כדי לקבל את סדרת הנתונים השלישית‪ ,‬בה חוּשב חלקהּ של‬
‫התפוקה שמקורו בירושלים‪.‬‬
‫הנתונים מראים כי בירושלים יש ‪ 27,521‬עובדים שפרנסתם באה מתיירות; מהם‬
‫‪ 5,822‬קשורים בתיירות‪-‬פנים ו‪ 21,699-‬בתיירות‪-‬חוץ‪ .‬מתוכם ניתן להפריד בין אלה‬

‫‪180‬‬
‫העוסקים בתיירות במישרין‪ ,‬בדומה לסעיף הקודם‪ ,‬לבין האחרים‪ .‬עולה כי בירושלים‬
‫מועסקים בענפי התיירות ‪ 7,815‬עובדים‪ ,‬מהם ‪ 1,428‬עוסקים בתיירות‪-‬פנים‪6,387 ,‬‬
‫בתיירות‪-‬חוץ‪ ,‬ועוד ‪ 19,706‬עוסקים בתיירות בעקיפין‪.‬‬
‫בשל אותה ספירה כפולה שצוינה לעיל‪ ,‬חושבו נתונים אלה מחדש תוך שקלול היחס‬
‫בין סך התפוקה לבין השימוש הסופי עבור כל ענף וענף‪ .‬התוצאה היא כי כ‪7,800-‬‬
‫עובדים בירושלים בענף התיירות במישרין וכ‪ 9,900-‬עובדים עבור הענף בעקיפין‪ .‬על‪-‬כן‪,‬‬
‫לפי הערכה גסה תביא הכפלת מספר התיירים להכפלת מספר עובדי התיירות‪ ,‬ותוסיף‬
‫עוד כ‪ 10,000-‬עובדים לענפים אחרים‪.‬‬

‫תעסוקה במוזיאונים‬
‫מנתוני משרד החינוך )‪ (2004‬עולים הנתונים הבאים לגבי מִשרות קבועות בשכר וכן‬
‫מתנדבים העובדים במוזיאונים בירושלים‪:‬‬

‫לוח ‪ :2‬תעסוקה במוזיאונים‬

‫מתנדבים‬ ‫סה"כ‬ ‫חינוך‬ ‫שיווק‬ ‫אוצרוּת‬ ‫אבטחה‬ ‫מִנהלה‬ ‫מוזיאון‪:‬‬
‫‪290‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪62‬‬ ‫ישראל‬
‫‪0‬‬ ‫‪14.2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אסלאם‬
‫‪61‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מקרא‬
‫‪19‬‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫מדע‬
‫‪50‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מגדל‪-‬דוד‬
‫‪5‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫איטליה‬
‫‪425‬‬ ‫‪283.2‬‬

‫מספרים אלה תואמים את הנאמר בסִפרות העיונית )ראו ‪ (2002 ,Law‬על כך שהמוזיאונים‬
‫אינם מעסיקים גדולים‪.‬‬

‫קיבּולת ותפוסה‬
‫מספר המלונות וקיבולתם‬
‫ירושלים היא עיר תיירות מובהקת עם היצע מרשים למדי של מלונות‪ .‬אף שבמרוצת‬
‫השנים נסגרו מלונות אחדים‪ ,‬ואחרים עברו הסבה בשימושם‪ ,‬יש עלייה מתמדת במספר‬
‫‪181‬‬
‫בתי המלון ובמספר החדרים‪ .‬הלוח הבא מושתת על נתוני הלמ"ס ומשרד התיירות‬
‫)‪ (2006‬ומשקף את מספר המלונות המוּכּרים על‪-‬ידי משרד התיירות ואת מספר חדרי‬
‫המלון במערב העיר ובמזרחהּ לפי רמות‪ ,‬נכון לספטמבר ‪.2006‬‬

‫לוח ‪ :3‬מספר המלונות וקיבולתם‬

‫סה"כ‬ ‫רמה ‪+ IV + III‬‬ ‫רמה ‪II + I‬‬
‫אחר‬
‫חדרים‬ ‫מלונות‬ ‫חדרים‬ ‫מלונות‬ ‫חדרים‬ ‫מלונות‬ ‫מיקום‪:‬‬
‫‪7167‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪2399‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4768‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מערב‪-‬ירושלים‬
‫‪1942‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪1233‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪709‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מזרח‪-‬ירושלים‬
‫‪9109‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪3632‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪5477‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סה"כ‬

‫הלוח מראה כי אף שמספר המלונות ברמה הגבוהה מגיע רק לשליש מסך כל המלונות‬
‫בעיר‪ ,‬מציעים מלונות אלה כ‪ 60%-‬ממספר החדרים — מה שנובע כמובן מגודלם‪.‬‬

‫לינות ותפוסת מלונות‬

‫אשר ללינות‪ ,‬הלוח הבא מראה‪ ,‬בהסתמך על נתוני הלמ"ס ומשרד התיירות )‪,(2006‬‬
‫את מספר הלינות באלפים בין השנים ‪ 1999‬ל‪ ,2005-‬עבור תיירים )מזדהים עם דרכון(‬
‫וישראלים )מזדהים עם תעודת‪-‬זהות( על‪-‬פי רמת המלון‪.‬‬

‫לוח ‪ :4‬לינות ותפוסת מלונות‬

‫סה"כ‬ ‫יתר‬ ‫רמה ‪III‬‬ ‫רמה ‪II + I‬‬

‫ישראלים‬ ‫תיירים‬ ‫ישראלים‬ ‫תיירים‬ ‫ישראלים‬ ‫תיירים‬ ‫ישראלים‬ ‫תיירים‬

‫‪573.4‬‬ ‫‪2,707.7‬‬ ‫‪48.5‬‬ ‫‪269.4‬‬ ‫‪113.4‬‬ ‫‪812.4‬‬ ‫‪411.5‬‬ ‫‪1,625.9‬‬ ‫‪1999‬‬
‫‪512.0‬‬ ‫‪2,923.2‬‬ ‫‪47.1‬‬ ‫‪277.6‬‬ ‫‪103.4‬‬ ‫‪974.5‬‬ ‫‪361.5‬‬ ‫‪1,671.1‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪570.5‬‬ ‫‪891.2‬‬ ‫‪55.3‬‬ ‫‪94.3‬‬ ‫‪153.0‬‬ ‫‪243.6‬‬ ‫‪362.2‬‬ ‫‪553.3‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪617.6‬‬ ‫‪639.4‬‬ ‫‪63.2‬‬ ‫‪89.4‬‬ ‫‪219.9‬‬ ‫‪144.4‬‬ ‫‪334.5‬‬ ‫‪405.6‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪685.5‬‬ ‫‪909.3‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪113.3‬‬ ‫‪257.1‬‬ ‫‪193.7‬‬ ‫‪366.8‬‬ ‫‪602.3‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪640.7‬‬ ‫‪1,340.5‬‬ ‫‪64.0‬‬ ‫‪132.1‬‬ ‫‪217.0‬‬ ‫‪301.2‬‬ ‫‪359.7‬‬ ‫‪907.2‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪814.8‬‬ ‫‪2,115.4‬‬ ‫‪73.6‬‬ ‫‪165.5‬‬ ‫‪254.9‬‬ ‫‪511.2‬‬ ‫‪486.3‬‬ ‫‪1,438.7‬‬ ‫‪2005‬‬

‫‪182‬‬
‫שנת ‪ 2000‬היתה שנת‪-‬שיא עם קרוב ל‪ 3,000,000-‬לינות‪-‬תייר וקרוב ל‪ 3,500,000-‬לינות‬
‫בסך‪-‬הכול‪ .‬ניתן לראות את הצניחה החדה בלינות התיירים מייד לאחר שנת ‪) 2000‬עם‬
‫פרוץ האינתיפאדה השנייה( בעוד שמספר לינות הישראלים לא הושפע מכך‪ ,‬ואף עלה‬
‫במקצת‪ .‬יש להיזהר בפרשנות הקשורה ללינות ישראלים‪ ,‬שכן מלונות‪ ,‬המתאפיינים‬
‫בעלויות שהן בחלקן הגדול קבועות ולא תלויות‪-‬תפוסה‪ ,‬מוצאים דרכים )כגון מבצעי‪-‬‬
‫הנחות וכד׳( למשוך מקומיים‪ .‬כך מנסים המלונות למזער הפסדים הנובעים מעלויותיהם‬
‫הקבועות‪.‬‬
‫נתונים חשובים המשלימים את התמונה‪ ,‬הם שיעורי התפוסה‪ .‬הללו מובאים בלוח‬
‫הבא‪ ,‬שנלקח אף הוא מפרסום הלמ"ס ומשרד התיירות )‪ .(2006‬הלוח מציג ממוצעים‬
‫שנתיים בין ‪ 1999‬ל‪ .2005-‬עבור ‪ 2005‬מובאים גם נתונים רבעוניים‪:‬‬

‫לוח ‪ :5‬שיעורי תפוסת מלונות — מממוצעים שנתיים‪2005-1999 ,‬‬

‫יתר‬ ‫רמה ‪III‬‬ ‫רמה ‪II + I‬‬ ‫‪%‬‬

‫חדרים‬ ‫מיטות‬ ‫חדרים‬ ‫מיטות‬ ‫חדרים‬ ‫מיטות‬
‫‪54.6‬‬ ‫‪45.5‬‬ ‫‪57.9‬‬ ‫‪52.2‬‬ ‫‪61.4‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪1999‬‬
‫‪52.9‬‬ ‫‪43.5‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪50.1‬‬ ‫‪58.9‬‬ ‫‪54.6‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪28.1‬‬ ‫‪22.8‬‬ ‫‪23.3‬‬ ‫‪19.5‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪24.0‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪34.8‬‬ ‫‪27.7‬‬ ‫‪24.9‬‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪21.0‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪41.6‬‬ ‫‪33.6‬‬ ‫‪30.8‬‬ ‫‪26.2‬‬ ‫‪28.8‬‬ ‫‪24.6‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪41.2‬‬ ‫‪34.7‬‬ ‫‪35.1‬‬ ‫‪30.2‬‬ ‫‪37.0‬‬ ‫‪31.7‬‬ ‫‪2004‬‬
‫‪44.9‬‬ ‫‪37.6‬‬ ‫‪47.3‬‬ ‫‪41.4‬‬ ‫‪51.8‬‬ ‫‪45.4‬‬ ‫‪2005‬‬
‫‪41.7‬‬ ‫‪35.5‬‬ ‫‪41.6‬‬ ‫‪35.4‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫‪34.8‬‬ ‫‪I ,2005‬‬
‫‪45.1‬‬ ‫‪35.8‬‬ ‫‪45.2‬‬ ‫‪38.6‬‬ ‫‪49.8‬‬ ‫‪42.7‬‬ ‫‪II ,2005‬‬
‫‪44.4‬‬ ‫‪37.9‬‬ ‫‪49.6‬‬ ‫‪44.7‬‬ ‫‪58.0‬‬ ‫‪52.8‬‬ ‫‪III ,2005‬‬
‫‪48.0‬‬ ‫‪41.4‬‬ ‫‪52.0‬‬ ‫‪46.3‬‬ ‫‪56.4‬‬ ‫‪50.1‬‬ ‫‪IV ,2005‬‬

‫הלוח מראה שאפילו בשנת ‪ 2000‬לא הגיעו שיעורי התפוסה ל‪ .60%-‬כמו‪-‬כן ניתן לראות‬
‫מנתוני רבעוני ‪ 2005‬כי העונתיות אינה משמעותית‪ ,‬כך שהפער בין הממוצע השנתי לבין‬
‫הרבעון השלישי או הרביעי אינו רב‪.‬‬

‫‪183‬‬
 ‫מוזיאונים‬
‫הנתונים הבאים מפרטים ביקורים במוזיאונים העיקריים של ירושלים‪ .‬הנתונים המוצגים‬
‫בשורה העליונה לקוחים משנתון ירושלים של מכון ירושלים לחקר ישראל )‪ (2004‬לשנים‬
‫‪ 1996 ,1994‬ו‪ ;2004-1999-‬הנתונים שבשורה התחתונה לקוחים מהפרסום "מוזיאונים‬
‫בישראל" של משרד החינוך )‪ (2004‬עבור השנים ‪:2004-1999‬‬

‫לוח ‪ :6‬ביקורים במוזיאונים‪2004-1994 ,‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1999‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1994‬‬ ‫מוזיאון‬

‫‪400,192 352,631 363,660 425,657‬‬ ‫‪718,575‬‬ ‫‪820,666‬‬ ‫‪661,364‬‬ ‫‪70,6227‬‬ ‫מוזיאון‬
‫‪429,371 353,188 342,226 456,080‬‬ ‫‪652,611‬‬ ‫‪860,071‬‬ ‫ישראל‬

‫‪800,000 677,142 566,549 845,091 1,919,470 2,075,803 1,284,500 1,500,000‬‬

‫יד ושם‬
‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬
‫–‬ ‫‪51,851‬‬ ‫‪29,464‬‬ ‫‪35,957‬‬ ‫‪550,000‬‬ ‫‪690,000‬‬ ‫‪209,074‬‬ ‫‪184,922‬‬
‫מגדל‪-‬דוד‬
‫‪95,531‬‬ ‫‪48,801‬‬ ‫‪29,021‬‬ ‫‪41,389‬‬ ‫‪543,880‬‬ ‫‪721,355‬‬
‫‪132,438 141,316 135,174 102,323‬‬ ‫‪157,124‬‬ ‫‪138,916‬‬ ‫‪140,645‬‬ ‫‪137,564‬‬
‫המדע‬
‫‪138,282 115,224 121,382‬‬ ‫‪92,775‬‬ ‫‪148,486‬‬ ‫‪128,954‬‬
‫‪26,719‬‬ ‫–‬ ‫‪42,000‬‬ ‫‪46,052‬‬ ‫‪210,000‬‬ ‫‪182,985‬‬ ‫‪110,000‬‬ ‫–‬ ‫ארצות‬
‫‪25,483‬‬ ‫‪44,282‬‬ ‫‪74,063‬‬ ‫‪90,192‬‬ ‫‪196,564‬‬ ‫‪139,462‬‬ ‫המקרא‬

‫‪54,832‬‬ ‫‪51,343‬‬ ‫‪54,877‬‬ ‫‪48,580‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪64,003‬‬ ‫‪17,500‬‬ ‫‪16,848‬‬

‫הטבע‬
‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬
‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫יהדות‬
‫‪38,566‬‬ ‫‪37,021‬‬ ‫‪33,049‬‬ ‫‪33,500‬‬ ‫‪33,260‬‬ ‫‪33,194‬‬ ‫איטליה‬

‫‪28,803‬‬ ‫‪22,440‬‬ ‫‪27,635‬‬ ‫‪22,877‬‬ ‫‪20,907‬‬ ‫‪18,017‬‬ ‫‪16,200‬‬ ‫‪18,000‬‬ ‫אמנות‬

‫‪28,803‬‬ ‫‪24,810‬‬ ‫‪26,564‬‬ ‫‪21,959‬‬ ‫‪19,750‬‬ ‫‪23,275‬‬ ‫אסלאם‬

‫‪42,065‬‬ ‫‪32,661‬‬ ‫‪18,150‬‬ ‫‪18,886‬‬ ‫‪25,460‬‬ ‫‪29,300‬‬ ‫‪18,277‬‬ ‫‪19,704‬‬ ‫אסירי‬

‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫המחתרות‬

‫המשבר שפקד את הענף בשנת ‪ ,2001‬ניכר היטב בנתונים מלבד בארבעה מוזיאונים‪:‬‬
‫מוזיאון הטבע‪ ,‬מוזיאון יהדות‪-‬איטליה‪ ,‬המוזיאון לאמנות האסלאם ומוזיאון אסירי‬
‫המחתרות‪ ,‬הנחשבים מוזיאונים "מקומיים"‪ .‬הנתונים מעלים מספר סימני‪-‬שאלה לגבי‬

‫‪184‬‬
‫מוזיאון מגדל‪-‬דוד ומוזיאון ארצות המקרא‪ ,‬וכמה סימני‪-‬קריאה לגבי מוזיאון המדע‪.‬‬
‫נשוב אל נתונים אלה בפרק ההמלצות‪.‬‬
‫להשוואה‪ ,‬לפי ‪ (2002) Law‬הגיעו בשנות ה‪ 80-‬אל מוזיאון הלוּבְר שבפריז כ‪2,500,000-‬‬
‫מבקרים בשנה; ב‪ 1989-‬קפץ מספרם ל‪ 4,000,000-‬בשנה‪ ,‬ושנה לאחר מכן שוב חלה‬
‫קפיצה ומספר המבקרים באותה שנה הגיע ל‪ 5,000,000-‬מבקרים בערך‪ .‬יש לציין כי בשני‬
‫המועדים הללו נפתחו בלוּבְר תערוכה או אגף חדש‪ .‬במוזיאון הבריטי בלונדון‪ ,‬שהכניסה‬
‫אליו היא חופשית‪ ,‬עלה במהלך שנות ה‪ 80-‬מספר המבקרים בהתמדה‪ ,‬מ‪3,000,000-‬‬
‫ל‪ ,6,000,000-‬עם ירידה קלה בשנות ה‪.90-‬‬

‫כנסים‬
‫הלוח הבא לקוח משנתון ירושלים של מכון ירושלים לחקר ישראל ‪ ,2003‬והוא מפרט את‬
‫מספר הכנסים הבינלאומיים ואת מספר המשתתפים מחו"ל שלקחו בהם חלק בשלוש‬
‫הערים הגדולות‪ ,‬ובישראל בכלל‪.‬‬

‫לוח ‪ :7‬כנסים בירושלים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה וישראל‪2002-1980 ,‬‬

‫ישראל‬ ‫חיפה‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫ירושלים‬
‫מס׳‬ ‫מס׳‬ ‫מס׳‬ ‫מס׳‬ ‫מס׳‬ ‫מס׳‬ ‫מס׳‬ ‫מס׳‬
‫כנסים משתתפים‬ ‫כנסים משתתפים‬ ‫כנסים משתתפים‬ ‫כנסים משתתפים‬
‫‪27,570‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪785‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5,160‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪13,580‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪1980‬‬
‫‪31,450‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪414‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2175‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪25,668‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪1989‬‬
‫‪51,750‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪1,570‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10,570‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪32,190‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪1993‬‬
‫‪45,310‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4,870‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪32,240‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪1994‬‬
‫‪49,050‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪1,460‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5,400‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪37,040‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪1995‬‬
‫‪58,805‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪12,351‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪42,590‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪1996‬‬
‫‪22,887‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪492‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1,252‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪17,247‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪1997‬‬
‫‪39,467‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪475‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1,947‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪31,139‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪1998‬‬
‫‪30,054‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪7,699‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2,061‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪14,441‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪1999‬‬
‫‪52,378‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪10,249‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪34,171‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪12,178‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪3,050‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3,544‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4,389‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪6,348‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2,975‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2,870‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2002‬‬

‫‪185‬‬
‫מן הנתונים עולה כי בשנת ‪ 2002‬השתוותה תל‪-‬אביב לירושלים ואף עברה אותה מעט‬
‫במספר המשתתפים בכנסים‪ .‬מצבהּ של ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט‪ ,‬השתפר מאז‪,‬‬
‫אם‪-‬כי טרם פורסמו נתונים על כך‪ .‬ראוי לציין שהירידה במספר הכנסים‪ ,‬ויתרה מכך‬
‫במספר המשתתפים‪ ,‬לא החלה בשנת ‪ 2000‬אלא ב‪ .1997-‬ניתן אולי להסביר זאת בסיום‬
‫"עידן האופוריה" שבא בעקבות הסכמי‪-‬אוסלו )לאחר רצח רבין‪ ,‬פיגועי האוטובוסים‪,‬‬
‫מהומות מנהרת הכותל‪ ,‬ועוד( — מה שעולה בקנה אחד עם הדעה שתעשיית הכנסים‬
‫רגישה במיוחד לתנאים של אי‪-‬ודאות‪.‬‬

‫ניתוח והמלצות‬
‫שובל )‪ (1998‬מציין שבע אסטרטגיות הקשורות בפיתוח תיירותי‪ ,‬אשר ערים שונות‬
‫בעולם נקטו כדי לשקם את מרכזיהן‪:‬‬
‫בנייה אינטנסיבית של בתי‪-‬מלון במרכז;‬ ‫‪.1‬‬
‫פיתוח אטרקציות תרבותיות‪ ,‬כגון מוזיאונים וכד׳;‬ ‫‪.2‬‬
‫שיקום רבעים היסטוריים;‬ ‫‪.3‬‬
‫בניית מרכזי‪-‬כינוסים;‬ ‫‪.4‬‬
‫הקמת קניוני‪-‬בילוי מטיפוס ‪;(FMP) Festival Market Place‬‬ ‫‪.5‬‬
‫בניית מִתחמים המשלבים מסחר ומגורים;‬ ‫‪.6‬‬
‫אירוח אירועי‪-‬על )‪.(mega-events‬‬ ‫‪.7‬‬

‫על‪-‬פי שובל‪ ,‬ערים רבות בעולם אכן מנסות לשחזר את אותם סיפורי‪-‬הצלחה ולחזור על‬
‫אותן נוסחאות פיתוח תיירותי — ולצבור את אותו "אוסף גביעים" )‪.(trophy collection‬‬
‫העיר בולטימור היא חלוצה בכל הנוגע להתחדשות עירונית‪ ,‬ובפרט בהסבת שימושי‪-‬‬
‫קרקע למטרות תיירות ופנאי‪ .‬התכניות לכך הוכנו עוד בשנות ה‪ 60-‬ובוצעו בשנות ה‪.70-‬‬
‫הוקם מוזיאון‪ ,‬מרכז‪-‬כינוסים‪ ,‬קניון‪-‬בילוי ‪ ,FMP‬אקווריום‪ ,‬מלון ענק‪ ,‬ועם הזמן נבנו‬
‫בה מוזיאונים נוספים‪ .‬ההצלחה המשיכה להאיר לה פנים גם בשנות ה‪ 80-‬וה‪ 90-‬בעזרת‬
‫השקעות ציבוריות ופרטיות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כפי שמציין ‪ ,(2002) Law‬טוענים המבקרים כי‬
‫השיקום וההתחדשות במרכז בולטימור לא תרמו הרבה לעיר בכללה‪ ,‬ובפרט לא לשכונות‬
‫העוני הסמוכות לה‪.‬‬

‫בדבְּרנו על ירושלים‪ ,‬נתייחס להלן למרבית האסטרטגיות הנזכרות לעיל‪ ,‬אך נציין כי‬
‫לעולם אין ערובה לכך שניתן לשחזר הצלחה של עיר אחת בעיר אחרת‪ .‬בטרם נדבר על‬

‫‪186‬‬
‫אסטרטגיות או על צעדים נקודתיים‪ ,‬נתייחס לנושאים כלליים יותר הקשורים בשיווק‪,‬‬
‫ניהול ומימון‪.‬‬

‫שיווק‪ ,‬ניהול ומימון‬

‫שיווק ונושאיוּת )‪(theming‬‬
‫יש מספר בעיות העומדות בפני עיר השואפת לפיתוח תיירותי‪ .‬ראשית‪ ,‬עיר סובלת לעתים‬
‫מדימוי שלילי‪ ,‬בין בעיני תיירי‪-‬פנים פוטנציאליים ובין בעיני תיירי‪-‬חוץ‪ .‬הדבר מצריך‬
‫עיצוב‪-‬מחדש של תדמית העיר כעיר "תוססת" ומתחדשת‪ .‬אך בבואה לשווק את עצמה‪,‬‬
‫תגלה העיר עד מהרה כי כל הערים מנסות לעצב את תדמיתן מחדש‪ ,‬כך שהאתגר הגדול‬
‫בשיווק נעוץ בעיקר במציאת ייחודיותה של העיר‪ .‬התחרות הקשה בין הערים‪ ,‬מובילה‬
‫לכך שגם ערים שאינן זקוקות כלל לעיצוב תדמיתי מחודש‪ ,‬נאלצות לשווק את עצמן‬
‫ללא הרף ובמלוא העוצמה‪ .‬כך נאלצת עיר השואפת להימנע מדעיכה כלכלית וחברתית‪,‬‬
‫להפוך את עצמה ל"עיר יזמית" )‪ (entrepreneurial city‬הפועלת במידה רבה כחברה‬
‫מסחרית לכל דבר‪ ,‬לרבות השקעות גדולות בשיווק‪ ,‬מחקרי‪-‬שוק‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫על‪-‬פי ‪ 2002) Law‬עמ׳ ‪ ,(72‬האסטרטגיה השיווקית של התיירות העירונית נעה ב‪25-‬‬
‫השנים האחרונות מהרעיון הנאיבי של פרסום אטרקציות מעטות‪ ,‬לגישה מקיפה בהרבה‬
‫של "פיתוח‪-‬מוצר" המתבסס לרוב על "נוֹשְאיוּת" )‪ .(theming‬מדובר בניסיון ליצור חוויה‬
‫אותנטית‪ ,‬או אותנטית לכאורה‪ ,‬המבוססת על אידיאל מסוים או על נושא )תֶמה —‬
‫‪ (theme‬המזוהה עם העיר‪ ,‬בדגש על מה שמכונה "נקודת‪-‬מכירה ייחודית" )‪unique‬‬
‫‪ (selling point‬כלומר‪ ,‬על פיתוח מאפיינים ייחודיים כגון היסטוריה ומורשת הקשורות‬
‫במקום‪ .‬לכך מצטרף גם הניסיון ליצור חוויה מיוחדת או "שונה"‪ ,‬בעיקר סביב אוכל‪,‬‬
‫פסטיבלים‪ ,‬טקסים דתיים‪ ,‬ארכיטקטורה וכד׳‪ .‬דומה כי לירושלים פוטנציאל רב בנושא‬
‫זה‪ ,‬ויש מקום למאמצים בכיוון זה )וראו להלן(‪.‬‬
‫אמצעִי‪-‬שיווק בולט הוא סיסמא או כינוי אשר ישימו דגש על התחדשותה של העיר‬
‫לצד מאפיין ייחודי שלה‪ ,‬אם יש כזה‪ .‬עם‪-‬זאת‪ ,‬על‪-‬פי ‪ (2002) Law‬הניסיון מלמד כי קשה‬
‫למצוא נושא כזה שיהא מקובל על כל המגזרים בעיר‪ ,‬קל וחומר בירושלים‪ .‬מעבֶר לכך‪,‬‬
‫ייחודה של ירושלים כעיר היסטורית‪-‬דתית‪ ,‬עלול לעמוד מלכתחילה בסתירה לדימוי‬
‫של רעננות והתחדשות‪ .‬לעתים משלים לוֹגוֹ את הסיסמא‪ ,‬ובנושא זה יש יתרון לסמלים‬
‫המזוהים עם העיר‪ ,‬כדוגמת "מבנים בולטים" )‪ (landmark buildings‬המאפשרים ליצור‬
‫י ִיחוד‪ .‬אותם מִבנים עשויים לשמש "אייקונים" שיווקיים מוצלחים ואף מקור‪-‬משיכה‬
‫בזכות עצמם‪ .‬ואכן‪ ,‬ערים שונות בעולם מנסות לשחזר את ההצלחה של בּילבּאוּ שבספרד‪,‬‬
‫‪187‬‬
‫שהפכה ממקום כמעט בלתי‪-‬נודע ליעד‪-‬תיירות מועדף‪ ,‬הודות למוזיאון גוגנהיים לאמנות‬
‫מודרנית שנפתח בעיר ב‪ .1997-‬בעניין זה יש הטוענים כי מבנה המוזיאון חשוב מתוכְנו‪.‬‬
‫עיקרון זה עשוי להצדיק פרויקטים העשויים להיראות מגלומניים‪ ,‬כמו למשל גשר‬
‫המיתרים בכניסה לירושלים בתכנון האדריכל סנטיאגו קלטראווה‪ .‬בהקשר זה יצוין‬
‫כי מוזיאון גוגנהיים בבּילבּאו‪ ,‬תוכנן ע"י פרנק גרי‪ ,‬שתכנן גם את מוזיאון הסובלנות‬
‫האמור לקום במרכז ירושלים‪ .‬אף כי לירושלים לא חסרים סימני‪-‬היכר )מגדל‪-‬דוד‪ ,‬טחנת‬
‫הרוח‪ ,‬היכל הספר‪ ,‬הכּנסת ועוד(‪ ,‬במגבלות הטעם האישי ניתן למצוא צידוק מסוים‬
‫ל"אייקונים" חדשים לעיר‪ ,‬בהינתן מערך שיווקי בינלאומי כולל שיבליט את התחדשות‬
‫העיר‪ ,‬ובהינקט צעדים של ממש‪.‬‬
‫חשוב לציין כי חרף המאמצים האדירים שעושות ערים שונות כדי לשווק את עצמן‬
‫תוך הבלטת ייחודן — נמתחת ביקורת על כך שערים רבות מנסות למכור את אותו‬
‫מוצר עצמו‪ ,‬הבנוי מאותם מרכיבים‪ :‬תרבות‪ ,‬אמנות‪ ,‬היסטוריה ומורשת‪ ,‬בשילוב מִבנים‬
‫בולטים בעיר‪ .‬כדי לחסוך ביקורת זו‪ ,‬אפילו עיר בעלת גרעין גדול של ייחוד אותנטי‬
‫כירושלים‪ ,‬חייבת להתייחס בכובד‪-‬ראש לסוגיית פיתוח המוצר התיירותי‪ .‬כפי שמציין‬
‫‪ ,(2002) Law‬יש לדון לעומק במספר סוגיות‪ .‬למשל‪ ,‬האם העיר היא מוצר תיירותי בודד‬
‫או שהיא נושאת מגוון של מוצרים? האם התייר לא ייחשף ממילא לחלקים אחרים של‬
‫העיר‪ ,‬שאינם נכללים בקונספט? האם "חבילת המוצרים" אכן קולעת לטעמו של התייר?‬
‫האין התנגשות בין "חבילות" שונות )שאלה רלוואנטית מאוד בירושלים(? ועד כמה יפגע‬
‫"מסחוּר" האותנטיות‪ ,‬באלה המחפשים אותנטיות של ממש?‬

‫לשכּת‪-‬תיירות‬
‫בארה"ב ובאירופה מקובלות לִשכוֹת‪-‬תיירות ציבוריות אוטונומיות או אוטונומיות‪-‬‬
‫למחצה‪ ,‬שתפקידן לשווק ולקדם את התיירות בעיר ולהפכה לידידותית יותר לתייר‪.‬‬
‫לעתים מדובר בגוף משותף למגזר הציבורי והפרטי‪ .‬בבריטניה למשל‪ ,‬כך על‪-‬פי ‪Law‬‬
‫)‪ ,(2002‬עוסקים לעִתים אותם גופים הן בתיירות והן בשיווק העיר באופן כללי; למשל‪,‬‬
‫לצורך משיכת עסקים או תאגידים לתחומהּ‪ .‬עיקר הפעילות מתבטאת בפרסום‪ ,‬בסיורי‬
‫היכרות לאמצעי התקשורת וכן בתפעול מרכזי‪-‬מבקרים הפזורים בעיר‪ ,‬המספקים מידע‬
‫ומוכרים אמצעים שונים כגון כרטיסי‪-‬הנחות או כרטיסים לשימוש רב‪-‬פעמי )"חופשי"(‬
‫לכניסה לאתרים או לתחבורה הציבורית‪ .‬חרף העיסוק בנושאים "שוטפים"‪ ,‬עשויים‬
‫הגופים הללו לתרום גם לתכנון‪ .‬על‪-‬פי ‪ (2002) Law‬תקציבי לִשכות‪-‬תיירות )בעיקר‬
‫לצורכי‪-‬פרסום(‪ ,‬הם משמעותיים ביותר‪ ,‬ולראיה‪ :‬בראשית שנות ה‪ 90-‬נעו התקציבים‬
‫שהועידו לכך ערים גדולות בארה"ב בין ‪ 5,000,000‬ל‪ 10,000,000-‬דולר )עם נתון חריג‬
‫‪188‬‬
‫ללאס‪-‬וגאס‪ ,‬שהקציבה לכך קרוב ל‪ 70,000,000-‬דולר!(‪ .‬באירופה התקציבים נמוכים‬
‫מכך בהרבה‪ ,‬שכן מקור המימון הוא בעיקר תקציב הרשות העירונית ‪ −‬שלא כמו‬
‫בארה"ב‪ ,‬שם המימון הוא בעיקר ממס על הלנה‪ .‬מימון נוסף אפשרי הוא מעמלות על‬
‫מכירות או הזמנות‪.‬‬
‫לעִתים עורכות לִשכות התיירות מחקרי‪-‬שוק נרחבים‪ ,‬החשובים מאוד לפילוח ומיקוד‬
‫צרכנים ולשיפור "המוצר העירוני"‪ .‬המחקרים יכולים גם לבחון את השפעות התיירות‬
‫על העיר‪ ,‬לרבות השפעתה על ההכנסה ועל יצירת תעסוקה‪ ,‬וכך לאפשר בקשת תקציבים‬
‫נוספים לקידום התיירות על‪-‬סמך הוכחות בדבר תרומתה של התיירות לעיר‪.‬‬
‫קיימת אפוא חשיבות עליונה לניהול ממוּסד ויעיל של התיירות בעיר‪ .‬לפי ‪Ashworth‬‬
‫‪ ,(2004) & Tunbridge‬כשם שהעיר התיירותית ההיסטורית נוצרה בזכות מדיניות‬
‫מסוימת — בין אם מכוונת ובין אם לאו — כך גם תחזוקתהּ מחייבת ניהול‪ .‬יש אפוא‬
‫מקום להקמה ולמיסוד לשכת תיירות עירונית בעלת תקציב משמעותי ויכולת‪-‬ביצוע‪,‬‬
‫אשר תרכז את נושא השיווק‪ ,‬המידע והסקרים השונים הקשורים בתיירות בירושלים‪,‬‬
‫ותשפיע על גיבוש והתוויית מדיניות התיירות בירושלים ואולי אף בישראל כולה‪ ,‬לאור‬
‫חשיבותה המכרעת של ירושלים לגבי התיירות לישראל‪ .‬רצוי שגוף זה יהיה אוטונומי‬
‫או אוטונומי‪-‬למחצה‪ ,‬אשר מצד אחד יהיה כפוף סטטוטורית לעיריית‪-‬ירושלים ולמשרד‬
‫התיירות‪ ,‬אך מצד שני בעל סמכויות ביצוע‪ .‬יש לבחון את שילובו של גוף כזה במסגרת‬
‫הרשות המתוכננת לתרבות ולתיירות‪ .‬בהקשר זה ייתכן שיש לבחון מחדש את עצם‬
‫המִבנה המוסדי ואת עצם המדיניות התיירותית של ישראל מבחינת שיווק ופיתוח‬
‫"המוצר התיירותי הישראלי"‪ .‬יש לבחון למשל אם ראוי עדיין למשוך לישראל תיירות‪-‬‬
‫קיִט )לאילת או לערי החוף(‪ ,‬חרף המגמות המסתמנות בענף‪ ,‬כפי שנסקרו לעיל‪.‬‬

‫מימון‬
‫לאור כִּשלי השוק הרבים הקשורים בתיירות — לרבות השפעות חיצוניות‪ ,‬בעיות‪-‬תיאום‪,‬‬
‫עלויות קבועות ועוד — מימון ציבורי נכבד הכרחי לענף‪ .‬אלה הם פני הדברים אפילו‬
‫בארה"ב‪ ,‬וכמובן גם באירופה‪" .‬המינימום" הוא מימון פרויקטים תיירותיים הנחשבים‬
‫"ספינת‪-‬דגל" או "עוגן" )‪ ,(flagship/anchor‬שהם מעין "ראש‪-‬גשר" אשר סביבו נעשה‬
‫בשלב מאוחר יותר פיתוח פרטי‪ .‬באירופה מסייע לעִתים האיחוד האירופי עצמו במימון‪,‬‬
‫והדבר מעיד על כך שהשלטונות המרכזיים רואים בתיירות העירונית מנוף לכלכלה‬
‫הארצית היבשתית‪ .‬המימון הציבורי של גופים ברמה הארצית וברמה האזורית‪ ,‬יכול‬
‫להתבטא בעקיפין גם בִּפטור ממיסוי‪ .‬על‪-‬פי ‪ ,(2002) Law‬בארה"ב מקובל לעִתים‬

‫‪189‬‬
‫להנפיק אג"ח פטורה ממס למטרה כלשהי‪ ,‬וכן מקובל סיוע של מפעלי הגרלות ארציים‬
‫במימון אתרי תרבות וספורט על‪-‬פי העיקרון של זיווג מִימוּני )‪ .(matching‬שיטה זו‬
‫מפְלה לטובה ערים גדולות‪ ,‬מה שעשוי להיתפס כבלתי‪-‬הוגן מצד אחד‪ ,‬אך מונע פיזור‪-‬‬
‫יתר של השקעות מצד שני‪.‬‬
‫ִמִסים הנ ִגבּים מתיירים הם מקור נוסף למימון‪ ,‬ובפרט מס‪-‬הלנה ומס‪-‬נמל‪ ,‬מס על‬
‫השכרת‪-‬רכב‪ ,‬מס‪-‬מכירות ומס‪-‬מסעדות‪ .‬כאמור‪ ,‬בארה"ב מקובלת שיטת מימון זו‪ ,‬ועל‪-‬‬
‫פי ‪ (2002) Law‬נע שם שיעור מס ההלנה בין ‪ 8%‬ל‪ ,13%-‬מלבד בניו‪-‬יורק‪ ,‬שם עובר שיעור‬
‫המס את ה‪ .20%-‬היתרון במס‪-‬הלנה הוא פוליטי והוא נובע מהעובדה כי המס אינו נגבּה‬
‫מן המקומיים‪ .‬חסרונו הוא כמובן בי ִיקור השהות בעיר ובהפחתת כוח המשיכה שלה‪.‬‬
‫נראה כי ערים חזקות במיוחד מבחינה תיירותית או זולות במיוחד‪ ,‬י ִטּו לשיטת‪-‬מימון‬
‫זו — דבר הפוסל אפשרות זו כשמדובר בירושלים‪ ,‬לפחות בשנים הקרובות‪.‬‬
‫מקור נוסף וחשוב הוא כמובן מימון פרטי‪ ,‬כאשר קיים פוטנציאל‪-‬רווח ראוי‪ ,‬ויתרה‬
‫מזו — כאשר הסיכון הוא נמוך‪ .‬מימון פרטי של מלונות‪ ,‬חנויות‪ ,‬מסעדות‪ ,‬מועדונים‬
‫ואף אתרים‪ ,‬מתחיל "לזרום" כאשר הפוטנציאל התיירותי מתחיל להתממש‪ .‬בשלבים‬
‫מוקדמים יותר מקובלת בעולם המתכּונת של חברות משותפות למגזר הפרטי והציבורי‪,‬‬
‫כפי שמציין שובל )‪ ,(1998‬וכן ‪ (2002) Law‬הקושר חברות משותפות אלו למסגרת‬
‫של "העיר היזמית"‪ .‬הרעיון העומד בִּבסיס חברות אלו הוא השאיפה "ליהנות משני‬
‫העולמות"‪ :‬מצד אחד מהורדה‪ ,‬ולוּ חלקית‪ ,‬של נטל המימון מהקופה הציבורית‪ ,‬ומצד‬
‫שני — מדאגה )ולוּ תיאורטית( לאינטרס הציבורי הכללי‪ ,‬מתוך ראייה מערכתית כוללת‬
‫של כל תִפקודי העיר וצרכניה השונים‪ ,‬לרבות המקומיים‪.‬‬
‫עוד מקור למימון התיירות הוא המקור הפילנתרופּי‪ ,‬או "המגזר השלישי"‪ ,‬ולעִתים‬
‫אף המגזר העסקי — בפרט כשמדובר בחברה המזוהה עם העיר ועל‪-‬כן אף מעוניינת‬
‫בקידומה‪ .‬לעִתים מעורבות גם אוניברסיטאות במישרין בקידום התיירות — למשל‬
‫בהקמת מוזיאונים — ולעִתים הן עצמן הופכות לאתר‪-‬תיירות‪ .‬בהקשר זה יש לנצל את‬
‫הזיקה הרבה שבין האוניברסיטה העברית לירושלים‪ ,‬ולרתום אותה לקידום התיירות‬
‫בעיר )וראו להלן(‪.‬‬

‫פיתוח ושִ דרוג אטרקציות )גורמים ראשוניים(‬

‫אטרקציות נחשבות מקור‪-‬משיכה חשוב לעיר‪ ,‬ואכן ערים מנסות לשדרג אטרקציות‬
‫קיימות ולהפכן למרשימות יותר וידידותיות יותר‪ ,‬וכן ליצור אטרקציות חדשות‪ ,‬לעִתים‬
‫אף "יש‪-‬מאיִן"‪ .‬הדוגמא הבולטת והמוצלחת — אם‪-‬כי אולי ייחודית — היא זו של בּילבּאו‬
‫‪190‬‬
‫שהוזכרה לעיל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש להיזהר ממִקסמי‪-‬שווא העלולים להיקשר לפיתוח‬
‫אטרקציות חדשות‪ .‬אטרקציה עשויה לעבור תהליך דומה למה שאנשי‪-‬שיווק מכנים‬
‫"מחזור החיים של המוצר"‪ ,‬דהיינו‪ :‬המעבר מִצמיחה להאטה ואף להיעלמות מן השוק‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬ייתכן שבילבאו מצויה עתה במיצוי המוצר התיירותי שהיא מספקת‪ ,‬ובשנים‬
‫הקרובות היא תחווה דעיכה וחזרה אל האלמוניות ממנה באה‪ ,‬כפי שקרה למקומות‬
‫אחרים )ראו ‪ .(2002 ,Law‬אולם אין דינו של כל מוצר — ובכלל זה אטרקציות תיירותיות‬
‫עירוניות — לחוות מחזור שכזה ולהיעלם‪ .‬שני גורמים חשובים המוזכרים בסִפרות אשר‬
‫עשויים לשמר את "נצחיותה" של עיר‪ ,‬הם היותה "עיר עולם"‪ ,‬כגון לונדון‪ ,‬פריז וכד׳‪,‬‬
‫וכן הִתחדשות מתמדת‪ .‬האפשרות לספק מוצר ייחודי מאוד — שלא ניתן "לשכפלו" —‬
‫בוודאי שרק תורמת למניעת דעיכתה של עיר‪.‬‬

‫מוזיאונים‬
‫שתי בעיות עיקריות נוגעות לאטרקטיביות של מוזיאון וכד׳‪ .‬ראשית‪ ,‬מיעוטם של‬
‫ביקורים חוזרים‪ ,‬ושנית העובדה שנוסחאות משכפלות את עצמן ומוזיאון שהיה פעם‬
‫ייחודיי‪ ,‬כבר אינו נתפס ככזה והוא עלול להחמיץ אף את ביקורו הראשון של התייר‬
‫בעיר‪ .‬אכן‪ ,‬כפי שמציין ‪ ,(2002) Law‬בעשורים האחרונים גדל מספר האטרקציות בעולם‪,‬‬
‫ובכללן המוזיאונים‪ ,‬שכן אלה משמשים "עוגנים" לתיירות‪ .‬באופן ספציפי יותר‪ ,‬חלה‬
‫עלייה במספר גני החיות )לרבות מסוג "גן‪-‬חיות ימי" — ‪ ,(aquarium‬מוזיאוני המדע‬
‫והטכנולוגיה ומינים שונים של פארקי‪-‬שעשועים )‪ .(theme parks‬דעיכה אפשרית של‬
‫מוזיאון או של כל אטרקציה אחרת‪ ,‬קשורה במודל מחזוֹר החיים של המוצר‪ ,‬שהוזכר‬
‫לעיל‪ .‬על‪-‬פי ‪ (2002) Law‬יש עדויות לכך שהיצע המוזיאונים בבריטניה עולה על הביקוש‪,‬‬
‫כך שחרף הגידול במספר הביקורים‪ ,‬הממוצע למוזיאון יורד בדרך‪-‬כלל‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ניתן‬
‫לראות שם כי לאחר עלייה משמעותית בהיקף המבקרים בערים המִשנ ִיות בשנות ה‪,80-‬‬
‫חלה ירידה במהלך שנות ה‪ .90-‬אחד הפתרונות הוא דינאמיות של המוזיאון‪ ,‬בעיקר‬
‫באמצעות אירועים מיוחדים או תערוכות מיוחדות או מתחלפות‪ .‬נציין לדוגמא את‬
‫המעבר של דגם בית שני מאתרו המקורי )בהולילנד( אל מוזיאון ישראל — צעד מוצלח‪,‬‬
‫גם אם חד‪-‬פעמי‪ ,‬הן בזכות ניצול יתרונות ההתקבצות והן בזכות רִענון המוּצג והמוזיאון‪.‬‬
‫מוזיאון ישראל אף אמור לעבור "מהפכה" של ממש בשנים הקרובות‪.‬‬
‫בהמשך לעניין ההתקבצות‪ ,‬ננקטה בערים רבות בעולם מדיניות‪-‬תכנון‪ ,‬לפיה‬
‫אתרים‪ ,‬ובכלל זה מוזיאונים‪ ,‬מקובצים יחדיו ברובע מיוחד‪ .‬העיר הראשונה לעשות כן‬
‫היתה ברלין‪ ,‬בה קובצו מוזיאונים יחדיו עוד במחצית השנייה של המאה ה‪ ,19-‬וזאת‬
‫כאמצעי לביסוס מעמדה כעיר בירה‪ .‬דוגמא ידועה יותר היא מוזיאוני הסמית׳סוניאן‬

‫‪191‬‬
‫בוושינגטון‪ .‬גם בווינה מתכננים להרחיב את מצאי המוזיאונים הקיימים לכדי רובע‬
‫שלם‪ .‬דגם זה מועתק אף בערים שאינן ערי‪-‬בירה‪ ,‬אך שואפות להתבלט כערי‪-‬תרבות; כך‬
‫בפרנקפורט‪ ,‬קלן‪ ,‬ובתכנון גם במינכן‪ ,‬ליברפול‪ ,‬ועוד‪ .‬ירושלים ממחישה זאת באמצעות‬
‫"שדרת המוזיאונים"‪.‬‬
‫יש השוללים את רעיון הרבעים‪ ,‬וזאת משום שלמוזיאונים שונים יש קהלי‪-‬יעד‬
‫שונים‪ ,‬כך שממילא לא יבקרו ביותר מאחד או שניים מהם‪ ,‬וגם אם יעשו זאת לא יעשו‬
‫זאת באותו יום‪ ,‬ובכך בטל חלק מיתרונות ההתקבצות‪ .‬התשובה הראשונית לביקורת‬
‫זו היא כי קיומו של רובע מוזיאונים הוא בראש וראשונה אות לעוצמתה התרבותית של‬
‫עיר‪ ,‬אשר הרבה מעבר לעסקי התיירות‪ ,‬נועד אל תושבי העיר עצמם‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬אל‬
‫תושביה הפוטנציאליים‪ .‬גם לגבי תיירים יש ברובע מוזיאונים משום תרומה לתדמית‬
‫העיר וכוח‪-‬משיכתה‪ ,‬וזאת גם אם התייר אינו מתכוון לבקר ולוּ במוזיאון אחד‪ .‬גם אם‬
‫יבקר אך ורק במוזיאון אחד‪ ,‬הוא י ֵצא בתחושה של "כל‪-‬כך הרבה מה לעשות וכל‪-‬כך‬
‫מעט זמן" — ישאף לביקור חוזר וישתף בתחושה זו את מכריו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬התקבצות‬
‫המוזיאונים מאפשרת להגשים פרויקטים משותפים‪ ,‬ובפרט אירועים מיוחדים באזור‪.‬‬
‫קיים "שוּק‪-‬גומחה" )נישה( של מבקרי‪-‬מוזיאון אשר הולך וגדל עם ההשכלה‪ .‬הללו‬
‫נוהגים לעשות ביקורים חוזרים והם נתח בלתי‪-‬מבוטל מקרב מבקרי המוזיאונים‪.‬‬
‫המוזיאונים הם מקור‪-‬משיכה רב‪-‬עוצמה לתיירות הפנים‪ ,‬ואכן מוזיאון המדע וגן‬
‫החיות התנכי )שלצורך העניין ניתן לדמותו למוזיאון( מתמלאים בשבתות במבקרי‪-‬‬
‫יום רבים מהשפלה‪ ,‬לעִתים עד כדי מיצוי הקיבולת‪ ,‬ובוודאי קיבולת החנייה‪ .‬יש אפוא‬
‫צורך בהגדלת ההיצע‪ ,‬והמועמד המתאים בעניין זה הוא מוזיאון‪-‬טבע מסוג ‪natural‬‬
‫‪ .history‬תכניות להקמת מוזיאון כזה )בִּמקום או בנוסף למוזיאון הטבע הקיים במושבה‬
‫הגרמנית(‪ ,‬קיימות זה זמן רב ונראה שהפרויקט עלה על שרטון עקב מחלוקות או חוסר‪-‬‬
‫תיאום בין הגופים השונים‪ .‬יש לעשות כל מאמץ כדי לקדם את הקמת המוזיאון‪ ,‬וייתכן‬
‫שעל "פורום הקרנות" לשמש מתווך בעניין זה‪ .‬מעבר למתן תעסוקה לסטודנטים‪,‬‬
‫למוזיאון כזה תהיה תרומה ישירה לחיזוק האוניברסיטה‪ ,‬ובפרט לחיזוק החוג למדעי‬
‫החיים והחוג למדעי כדור הארץ‪ ,‬אשר במבנהו בגבעת‪-‬רם כבר שוכן מעין "מיני‪-‬מוזיאון"‬
‫לגיאולוגיה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובפרט של הרי‪-‬יהודה )לרבות דגם משוער בגודל טבעי של‬
‫"הדינוזאור הארץ‪-‬ישראלי"(‪ .‬ביחד עם האוספים של מחלקת אבולוציה‪ ,‬סיסטמטיקה‬
‫ואקולוגיה )אס"א(‪ ,‬עשוי מוזיאון זה לשמש גרעין למוזיאון החדש‪ .‬מוזיאון טבע נרחב‪,‬‬
‫מקיף ומודרני‪ ,‬ישמש בראש וראשונה יעד לתיירות‪-‬פנים‪ ,‬אך הוא יוכל בהחלט לשרת‬
‫תיירות‪-‬חוץ באם יושם דגש על הייחוד הגיאוגראפי‪ ,‬הגיאולוגי והאקלימי של ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬והשפעתו על החי והצומח‪.‬‬

‫‪192‬‬
‫אשר למוזיאונים קיימים — מהנתונים לעיל עולות מספר נקודות מדאיגות‪ .‬יש‬
‫לבדוק היטב את המצב במוזיאון מגדל‪-‬דוד‪ ,‬אשר נראה כי ספג מהלומה קשה מאוד‬
‫עקב המשבר של שנת ‪ 2001‬והוא רחוק עדיין מהתאוששות )ייתכן שעל רקע הצורך‬
‫להיכנס אליו מתוך העיר העתיקה(‪ .‬גם מוזיאון ארצות המקרא אמור להצדיק את‬
‫קיומו כמוזיאון ייחודי ונבדל ממוזיאון‪-‬ישראל הסמוך לו‪ .‬בנוסף יש לתת את הדעת לכך‬
‫שהנתונים המרשימים של הביקורים במוזיאון המדע מעידים על כך שעם הזמן יעתיקו‬
‫ערים אחרות‪ ,‬ובפרט בשפלה‪ ,‬את הנוסחה‪.‬‬
‫בעיות אלו רק מחזקות את הצורך בתגבור "שדרת המוזיאונים" באטרקציות נוספות‪,‬‬
‫ובעיקר כמובן‪ ,‬במוזיאונים נוספים‪ .‬יש לחשוב על הקמת מוזיאון נוסף אחד לפחות‪,‬‬
‫מעבר למוזיאון הטבע )אולי מוזיאון לאמנות(‪ .‬מכיוון שמדובר באזור מוגבל בממדיו‪,‬‬
‫יש לשקול ביחד עם האוניברסיטה העברית הקצאת שטחים נוספים למתחם — למשל‬
‫חניון "מרכז קוסל" )אשר שטחו עדיף אולי למוזיאון הטבע‪ ,‬היות שהוא צמוד לקמפוס‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬ואילו השטח המיועד למוזיאון הטבע‪ ,‬מדרום‪-‬מזרח למוזיאון המדע‪ ,‬יוכל‬
‫לשמש למוזיאון אחר או למטרה אחרת הקשורה באזור המוזיאונים(‪.‬‬

‫מרכזי‪-‬כּנסים ולִשכות‪-‬כּנסים‬
‫תיירות הכנסים תופסת חלק קטן מכלל התיירות‪ ,‬אך מצטיינת בהוצאות גדולות‪-‬יחסית‬
‫ובשיעור גידול גבוה‪ .‬על‪-‬פי "רותם‪ ,‬יועצי‪-‬השקעות" )‪ ,(1997‬מדובר בתיירים אמידים‬
‫אשר הוצאותיהם הבסיסיות מזוּכּות‪ ,‬ומכאן כוח הקניה הרב שלהם‪ .‬כמו‪-‬כן נודעת‬
‫לתיירות זו חשיבות בוויסות העונתיות‪ .‬מעבר לתרומות הישירות‪ ,‬כנסים בונים מוניטין‬
‫לביקורים חוזרים או להעברת מידע אודות העיר המארחת‪.‬‬
‫קיימות מספר דרכים לסיווג כנסים‪ .‬לפי ‪ (2002) Law‬מבחינים בין כנסים של‬
‫תאגידים או חברות‪ ,‬שהם מעוטי‪-‬משתתפים וקצרי‪-‬מועד )לעִתים אף ליום אחד בלבד(‪,‬‬
‫לבין כנסים של ארגונים או עמותות‪ ,‬שהם רבי‪-‬משתתפים ונמשכים ימים מספר‪ .‬על סמך‬
‫ראיונות עם גורמים ישראליים )"רותם"‪ (1997 ,‬נהוג לחלק את הכנסים לשתי קטגוריות‪:‬‬
‫"קבועים" או "יזוּמים" — האחרונים הם לרוב קטנים יותר מבחינת מספר המשתתפים‪.‬‬
‫אנשי רותם מציינים כי לצד הגידול במספר הכינוסים‪ ,‬מסתמנת ירידה מתמדת במספר‬
‫המשתתפים הממוצע לכינוס‪.‬‬
‫למעשה מדובר בענף מורכב למדי‪ ,‬ובו חמישה סוגי "שחקנים"‪ :‬יוזמי הכינוס‪ ,‬חברות‬
‫לארגון כנסים‪ ,‬ספקי השירותים‪ ,‬משתתפים‪ ,‬וכן לשכות‪-‬כינוסים המספקות מידע‬
‫למארגני הכנס או ליוזמיו‪ .‬לפי רותם )‪ (1997‬תהליך היווצרות הכינוס הבינלאומי מתחיל‬

‫‪193‬‬
‫עם קבלת המידע על ארגון השוקל לקיים כינוס‪ .‬המידע יכול להגיע מחברות המארגנות‬
‫כינוסים‪ ,‬מחברים ישראלים בארגון‪ ,‬משמועות או מ"גישושים"‪ .‬בשלב הבא מתחילה‬
‫השתדלנות )‪ ,(lobbying‬נשלפות המצגות ומתחיל אירוח הנציגים‪ .‬בשלב זה הסיכוי‬
‫"לזכות" באירוח הכנס גדול יותר‪ ,‬אם מדובר בארגון בעל חברים בארץ המארחת‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫על‪-‬פי ראיונות שקיימו רותם )‪ ,(1997‬ארגון אקדמי נוטה יותר לכינוסים בארצות שיש לו‬
‫בהן נציגות חזקה‪ .‬יש גם יתרון למארגן בעל ניסיון ויכולת בגיוס נותני‪-‬חסות )ספונסרים(‪.‬‬
‫מהראיונות עולה כי יש צורך רב בלשכת כינוסים או בגוף מקומי‪ ,‬ציבורי או פרטי אחר‪,‬‬
‫המספק מידע‪ ,‬גם אם הדבר כרוך בתשלום‪ .‬ההמלצה היא אפוא להקים לשכה כזו‪ ,‬אולי‬
‫בשילוב לשכת התיירות שהוזכרה לעיל‪.‬‬

‫הן על‪-‬פי רותם )‪ (1997‬והן על‪-‬פי ‪ ,(2002) Law‬בבחירת היעד לכינוס נודעת חשיבות‬
‫לאיכות המִתקן בו ייערך הכנס ולאטרקטיביות התיירותית של סביבתו‪ .‬גורם זה הוא‬
‫כנראה מכריע למדי‪ ,‬ולראיה נביא את הצלחתן של ערים גדולות ורוויות‪-‬אטרקציות‬
‫במשיכת כנסים‪ .‬אולם האטרקטיביוּת אינה נמדדת רק באיכות ובמגוון אתרי התיירות‪,‬‬
‫אלא גם בביטחון האישי‪ .‬רכיב הביטחון או הסיכון‪ ,‬הופך משמעותי יותר ככל שמדובר‬
‫בכנס גדול יותר‪ ,‬וזאת בשל מורכבות האירוע וטווחי הזמן הארוכים לתכנון‪ .‬כדוגמא‬
‫לרגישות זו נציין שוב כי מספר הכנסים בירושלים והיקף משתתפיהם החל לרדת בשנת‬
‫‪ 1997‬ולא בשנת ‪ ,2000‬אם‪-‬כי לאחר ‪ 2000‬חלה החמרה משמעותית‪.‬‬

‫ישנו גידול מתמיד בהיצע של מרכזי‪-‬כינוסים חדישים ומפוארים בעולם‪ ,‬והתחרות‬

‫בין הערים נעשית קשה יותר ויותר‪ .‬תנאי הכרחי למשיכת כנסים הוא על‪-‬כן סטנדרטים‬
‫גבוהים מאוד של נוחות וטכנולוגיה‪ .‬התחרות מתבטאת גם במחירים‪ ,‬עד שלעִתים קרובות‬
‫גובה מרכז הכינוסים מחיר סמלי בלבד‪ .‬לפי נתונים המובאים אצל ‪ ,(2002) Law‬בשנת‬
‫‪ 1989‬היו ‪ 95%‬ממִתקני הכנסים בארה"ב בבעלות ציבורית‪ .‬הצורך בשיפוץ המבנים‬
‫הקיימים ובבניית חדשים‪ ,‬העלה בארה"ב את שאלת מעורבות הסקטור הציבורי בעלויות‪,‬‬
‫אך מוסכם על הכול כי מדובר באמצעי חיוני כמעט להגברת הפעילות הכלכלית‪ ,‬ועל כן‬
‫הוא סופג הפסדים ואף זוכה לסבסוד חלקי מפרויקטים פרטיים סמוכים‪ ,‬כגון מלונות‪.‬‬

‫בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬אנו ממליצים לשדרג בירושלים את מרכז הקונגרסים )בנייני‬
‫האומה( לסטנדרטים גבוהים‪ .‬יחד עם זאת יש להביא בחשבון את הנטייה הגוברת לקיים‬
‫כנסים קטנים יותר ואת רגישותם של כנסים גדולים לאווירה המדינית‪-‬ביטחונית‪ .‬שתי‬
‫נקודות אלו מעלות סימני‪-‬שאלה בדבר הצורך בהרחבתו של מרכז הקונגרסים בירושלים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬במקביל למרכז הקונגרסים‪ ,‬יש לעודד מלונות — בעיקר חדשים — לשלב בתוכם‬
‫אולם אחד או כמה אולמות לכנסים‪.‬‬

‫‪194‬‬
‫מעבר לכנסים אקדמיים או עסקיים‪ ,‬ירושלים היא יעד מצוין לכנסים דתיים —‬
‫בייחוד יהודיים ונוצריים‪ .‬לשכת התיירות או לשכת הכנסים שתקום‪ ,‬אמורה לדאוג‬
‫לשיווק בהתאם‪ ,‬ובדגש על קהלי‪-‬יעד משכילים‪ .‬קהילות פרוטסטאנטיות אמריקאיות‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬הולמות מאוד פרופיל זה‪.‬‬

‫פיתוח סביבתי‬
‫כאמור‪ ,‬פיתוח מרכז העיר לצורכי התיירים או המקומיים‪ ,‬כולל רכיב חשוב של שדרוג‬
‫המרחב הציבורי‪ ,‬לרבות פיתוח חיי המסחר ואפשרויות הבילוי‪ .‬זאת במשולב עם סגירת‬
‫רחובות לתחבורה לטובת הולכי הרגל )‪ — (pedestrianization‬דבר הנעשה באירופה‬
‫ואפילו בצפון‪-‬אמריקה‪ .‬בהקשר זה חשובה מאוד האסתטיקה העירונית )‪,(cityscape‬‬
‫הכוללת שימור מבנים ישנים ואף שכונות ומרקמים אורבאניים שלמים‪ ,‬והקפדה על‬
‫סטנדרטים אדריכליים הולמים‪ .‬אכן‪ ,‬על‪-‬פי ‪ (2004) Ashworth & Tunbridge‬אחד‬
‫האתגרים הגדולים בפיתוח ובניהול עיר היסטורית תיירותית היא מציאת האיזון הנכון‬
‫שבין שימור ופיתוח‪ .‬יש לציין כי כל הנאמר להלן מתייחס בירושלים למערב העיר‪ ,‬אולם‬
‫כפי שנכתב בתכנית המִתאר המקומית‪ ,‬יש לנקוט צעדים מקבילים של שימור ופיתוח‬
‫גם במזרח‪-‬ירושלים‪.‬‬

‫קישור מרחבי התיירות העירוניים‬

‫כפי שמציינים שובל )‪ (1998‬וכן ‪ ,(2002) Law‬תיירים נוטים לנצל את הקומפקטיות‬
‫של מרכז העיר ושל המרכז התיירותי‪ ,‬ולסייר בהם ברגל‪ .‬על‪-‬כן קיימת חשיבות עליונה‬
‫בקישור "אזורי התפר" שבין מרחבי התיירות בעיר‪ ,‬קרי‪ :‬העיר העתיקה — מרכז העיר‪,‬‬
‫ומרכז העיר — אזור המוזיאונים‪.‬‬
‫פרויקט‪-‬ממִילא אמור היה לשמש נקודת‪-‬ממשק עיקרית בין העיר העתיקה למרכז‬
‫העיר‪ ,‬וככזה לשמש גם מוקד עיקרי לפעילות תיירות ובילוי "תוססת"‪ .‬הפרויקט נהגה‬
‫בשנות ה‪ ,70-‬ואף כי כבר אז החלו ליישם את אסטרטגיות ההתחדשות בבולטימור‬
‫ובערים אחרות‪ ,‬היה עדיין מוקדם להעריך את היקף ההצלחה הצפויה שם‪ .‬כעת‪ ,‬עם‬
‫השלמתו הצפויה של הפרויקט‪ ,‬יש לבחון מחדש את האפשרויות הגלומות בו‪ ,‬ולראות‬
‫מה ניתן לשנות )אם בכלל( הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך‪ .‬יצוין כי הרחובות ינאי‬
‫וכורש‪ ,‬הסמוכים הן למתחם‪-‬ממילא והן לתחנת הרכבת הקלה המתוכננת בכיכר‪-‬ספרא‪,‬‬
‫משוועים להתחדשות‪ ,‬ויש לשקול את פיתוחו של אזור זה‪ ,‬אם‪-‬כי על רקע התלאות שהיו‬
‫עם מתחם ממילא‪ ,‬צפוי הרעיון להיתקל בהתנגדות‪ .‬ראו התייחסות קצרה להלן‪.‬‬

‫‪195‬‬
‫אשר לאזור המוזיאונים — ריחוקם ממרכז העיר פועל לרעת התיירות בעיר‪ .‬מכיוון‬
‫שהעברתם למרכז אינה מעשית‪ ,‬יש לבחון יותר מדרך אחת כדי לקשור אותם למרכז‬
‫בנתיב הליכה ברגל‪ ,‬בצורה נוחה וידידותית‪ .‬ראשית‪ ,‬בעוד שרחוב יפו המשודרג במסגרת‬
‫פרויקט הרכבת הקלה‪ ,‬צפוי לסייע ב"מתיחת" מרכז העיר לכיוון הכניסה לעיר — דווקא‬
‫רחוב אגריפס נראה ציר אידיאלי לתיירות‪ ,‬בשלבו את חוויית השוק עם אזור מסעדות‬
‫מקומיות אותנטיות‪ .‬גשר בית המשפט העליון וגן הוורדים עשויים לשמש המשך ראוי‬
‫לאותו מסדרון תיירותי‪ .‬יש לדאוג לקישור נאות דרך מתחם משרד החוץ לשעבר‪ ,‬העתיד‬
‫להיבנות )כנראה לצורכי מגורים( כחלק ממכלול הכניסה העיר‪ .‬ציר אלטרנטיבי‪ ,‬ואף קצר‬
‫מהקודם‪ ,‬הוא רחוב רמב"ן ברחביה‪ .‬אולם חלופה זו היא בעייתית‪ ,‬שכן שדרוג המרחב‬
‫הציבורי ברחוב זה מחייב כריית מנהרה לרכב מתחת לשכונת רחביה )מדרך רופין לרחוב‬
‫אגרון(‪ ,‬אם כי מדובר בתכנית לאו דווקא בדיונית אשר החלה להיבדק בעירייה‪ .‬כמו‪-‬כן‬
‫דרוש פתרון יצירתי )רכבל?( כדי להתגבר על הטופוגרפיה של עמק המצלבה‪.‬‬

‫אופי הבנייה ושימור מבנים‬

‫החשיבות הרבה הנודעת לשימור מבנים אינה טעונה הסברים‪ .‬מבנים היסטוריים בעלי‬
‫חזות ארכיטקטונית ייחודית‪ ,‬אסתטית או מרשימה‪ ,‬הם אחד האמצעים העיקריים‬
‫ליצירת מרחב ציבורי שיהלום את החותם הייחודי שהעיר שואפת להטביע בתודעת‬
‫התייר והתושב גם יחד‪ .‬מבנים היסטוריים הם גם כמובן אחד הגורמים החשובים‬
‫ביותר בהבלטת אופייה של עיר היסטורית‪ .‬הן תכנית המִתאר המקומית והן הספרות‬
‫המקצועית )ראו שובל‪ 1999 ,‬וכן ‪ ,(2004 ,Ashworth & Tunbridge‬מרחיבות את הדיבור‬
‫על שימור מבנים היסטוריים‪ ,‬ובמקרים מסוימים על שימור מרקמים ושכונות שלמות‪,‬‬
‫לרבות הרעיון של הסבת שימושם המקורי של מבנים — כמו למשל למלונות "בוטיק" —‬
‫כדי להצדיק את שימור המִבנה גם מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫סוגיה שאינה מוזכרת במפורש במקומות אחרים‪ ,‬היא צִדו השני של המטבע‪ ,‬דהיינו‪:‬‬
‫מבנים שהם מפגע אסתטי לכל הדעות ופוגמים בחזות המרקם האורבאני באופן שלא‬
‫ניתן להתעלם ממנו‪ .‬בירושלים מדובר במספר מבנים הניצבים במרכז העיר‪ ,‬בעיקר‬
‫משנות ה‪ 60-‬וה‪ .70-‬יש לקטלג את המבנים הללו ולבחון לגביהם חלופות שונות אחת‬
‫לאחת‪ ,‬לרבות שינוי החזית ואף הרס כולל של המבנה‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬כמו בניין‬
‫העמודים ברחוב יפו‪ ,‬מדובר במבנה לא גדול‪ ,‬אשר מבנה חדש שיקום במקומו יכסה‬
‫בנקל את העלויות הכרוכות בהרס המבנה הקיים‪ .‬הקושי הגדול מתעורר כשמדובר‬
‫במבנים גדולים יותר‪ ,‬כגון "מגדל ירושלים" ברחוב הִלל‪ ,‬בניין האחים ישראל ברחוב‬

‫‪196‬‬
‫שלומציון המלכה‪" ,‬בית יואל" ברחוב יפו )שנבנה במקום ביתו של יואל משה סלומון‬
‫בנחלת‪-‬שבעה( ועוד‪.‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫מיקומה הייחודי של ירושלים על התפר שבין סביבה ים‪-‬תיכונית למִדבר ‪ −‬לרבות‬
‫השטחים הפתוחים בהתאמה‪ ,‬ממערב )הרי‪-‬יהודה( וממזרח )מדבר‪-‬יהודה( — הם נכס‬
‫נוסף לעיר‪ ,‬מעבר לליבתה ההיסטורית‪ .‬קיימת קשת רחבה של אמצעים לשלב שטחים‬
‫פתוחים עם התיירות לירושלים‪ ,‬כמו למשל שדרוג מסלולי‪-‬הליכה לאתרים היסטוריים‬
‫או ציוריים‪ ,‬כגון עין‪-‬כרם וליפתא‪ .‬ניתן גם למסד סיורים מודרכים מסוגים שונים‪ ,‬אשר‬
‫ייתכנו במסגרת מסוימת — למשל‪ ,‬מטעם מוזיאון הטבע או במסגרת "תיירות לימודית"‪.‬‬
‫עם יותר דמיון ומעוף‪ ,‬ניתן לחשוב על ‪) theme park‬פארק שעשועים( היסטורי‪ ,‬בסגנון‬
‫"עיר המלכים" באילת או "מעלית הזמן" בירושלים‪ ,‬שיוכל להשתלב באזורים פתוחים‬
‫)כגון רכס‪-‬לבן או הר‪-‬חרת‪ ,‬שאם לא יימצאו להם שימושי‪-‬קרקע הולמים‪ ,‬הם עלולים‬
‫שוב לשמש תוך שנים ספורות יעד לתכניות בינוי מאסיביות(‪.‬‬
‫נראה כי קהל היעד העיקרי לסוג זה של תיירות הוא תיירי הפנים המעוניינים‬
‫לשלב תרבות עם בילוי בחיק הטבע‪ .‬ואכן‪ ,‬הרי‪-‬יהודה מספקים שילוב כזה בדמות‬
‫חורבות‪ ,‬נ ִקבות‪ ,‬ושחזור חקלאות עתיקה‪ ,‬לרבות חוות‪-‬עִזים למיניהן )אשר יש לעודד‬
‫אותן במקום להערים עליהן קשיים ביורוקראטיים(‪ .‬בשנים האחרונות גם קמו מספר‬
‫בתי‪-‬קפה המשלבים חוויה נופים‪ ,‬למשל בסטף‪ ,‬נס‪-‬הרים ועוד‪ .‬יש לעודד תופעה זו‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על איזון נכון בין בילוי "ממוסחר" לטבע‪.‬‬

‫מלונאות ושירותי‪-‬עזר )גורמים שִ ניוניים(‬

‫היקף המלונות‬
‫תכנית האב האסטרטגית לירושלים )עיריית‪-‬ירושלים‪ ,(2003 ,‬בכּרך על הממד הכלכלי‪,‬‬
‫מצטטת גורמים במשרד התיירות שטענו בסוף שנות ה‪ 90-‬כי בירושלים קיים מחסור‬
‫מתמיד בחדרי‪-‬מלון‪ .‬זאת כאשר התפוסה ב‪ 1997-‬עמדה על ‪ 56%‬בלבד‪ .‬בנוסף לחדרים‬
‫הקיימים )‪ 8,000‬באותה עת(‪ ,‬צוין שם כי על‪-‬פי תכנית המתאר הארצית )תמ"א( דרושים‬
‫לעיר ‪ 12,000‬חדרי‪-‬מלון נוספים‪ .‬תכנית המתאר המקומית לירושלים )עיריית‪-‬ירושלים‪,‬‬
‫‪ (2004‬מציינת כי תמ"א ‪ 12‬קובעת מכסת‪-‬חדרים‪ ,‬כולל בירושלים‪ ,‬של ‪ 18,500‬חדרי‪-‬מלון‬
‫בלבד — משמע‪ ,‬תוספת של כ‪ 9,000-‬חדרי‪-‬מלון למצב היום‪.‬‬

‫‪197‬‬
‫מהנתונים שהובאו לעיל‪ ,‬ובפרט שיעורי התפוסה של כ‪ 60%-‬אף בשנת ‪ ,2000‬עולה‬
‫כי לא קיים מחסור חמור במלונות בירושלים‪ .‬הכפלת מספר חדרי המלון בעיר )המוּכּרים‬
‫על‪-‬ידי משרד התיירות(‪ ,‬העומד כיום על יותר מ‪ 9,000-‬חדרים‪ ,‬תהיה השקעה אדירה‬
‫ומיותרת‪ ,‬וזאת בלא להזכיר את הניצוּל הבלתי‪-‬מושכל של עתודות הקרקע בְּעיר אשר‬
‫עד לא מכבר שאפה להתפשט לשטחים ירוקים בטענה כי אין בה די עתודות‪-‬קרקע‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬לאור הציפייה להגדלת מספר התיירים עד ‪ ,4,000,000‬ולאור הצורך בשִריוּן‬
‫סטטוטורי של שטחים‪ ,‬כדאי להביא בחשבון צורך עתידי‪ .‬נראה כי לטווח הרחוק יש‬
‫לשאוף להגדלת קיבולת המלונות בעיר‪ ,‬אך בסדר‪-‬גודל של ‪ 50%‬תוספת לערך‪ ,‬לקיבולת‬
‫של עד ‪ 15,000‬חדרים‪ .‬ראויות לציון המלצות תכנית המתאר המקומית )עיריית‪-‬ירושלים‪,‬‬
‫‪ (2004‬לפיה ניתן להיעזר בעִתות‪-‬שיא )בקיץ( במגורי‪-‬סטודנטים וכן במערך המלונות‬
‫ביישובי המטרופולין‪ ,‬כתגבורת אפשרית לשעת הצורך‪.‬‬

‫מיקום המלונות‬
‫מעבר לסוגיית הקיבולת של בתי המלון‪ ,‬חשוב לדון גם בפיזורם בשטח‪ .‬אם קיים מחסור‬
‫כלשהו הקשור במלונאות בירושלים‪ ,‬הרי זה מחסור במלונות במרכז העיר‪ .‬תכנית‬
‫המִתאר מפרטת תוספת של ‪ 9,500‬חדרים בעיר‪ ,‬כאשר ‪ 2,200‬בלבד במרכז העיר )כולל‬
‫שער‪-‬מנדלבאום‪ ,‬מגרש הרוסים‪ ,‬מתחם ממילא ואזור שער‪-‬שכם(‪ 1,000 ,‬חדרים בכניסה‬
‫לעיר‪ 1,100 ,‬במתחם הרכס )ארמון הנציב(‪ 1,000 ,‬במתחם הרכבת ועומרִייה )גן הפעמון(‪,‬‬
‫‪ 300‬בשער‪-‬דרום‪ 200 ,‬בעין‪-‬כרם‪ 1,100 ,‬במתחם הולילנד‪ 2,100 ,‬במזרח העיר ועוד ‪500‬‬
‫ברחבי העיר‪.‬‬
‫לחלק מהמיקומים אין כל הצדקה‪ ,‬ובפרט למתחם הרכס‪ ,‬להולילנד ואף למתחם‬
‫הרכבת ועומרִייה‪ .‬מלונות במקומות כאלה אינם מושכים תיירות רגילה‪ ,‬אלא מהסוג‬
‫הרוכש דירות‪-‬יוקרה )ובמיוחד במתחם הרכס‪ ,‬אשר הצדקתו כ"מתחם תיירותי" נובעת‬
‫מהתצפית המרהיבה צפונה‪ ,‬אל עבר העיר העתיקה(‪ .‬יש להניח שעם הזמן‪ ,‬בין במתכוון‬
‫ובין אם לאו‪ ,‬יהפכו מלונות שיוקמו במקומות אלה לעוד מיזמים של מגורי‪-‬יוקרה לתושבי‬
‫חו"ל‪ .‬על‪-‬פי הפירוט לעיל‪ ,‬מדובר בסדר‪-‬גודל של מעל ‪ 3,000‬חדרים שניתן לחסוך‪.‬‬
‫על פי הסִפרות המקצועית )ראו שובל‪ 1998 ,‬ו‪ (2002 ,Law-‬תיירים שואפים לשהות‬
‫במלונות במרכז העיר‪ ,‬במרכז התיירותי שלה או על צירי‪-‬תחבורה ראשיים )לרבות‬
‫שדות‪-‬תעופה(‪ .‬היתרון במרכז העיר ובמרכז התיירותי הוא הקומפקטיות המאפשרת‬
‫נגישות רבה ברגל‪ ,‬ועל כן תיירים נוטים ללון במרכזי‪-‬ערים‪ .‬מלון במיקום מרכזי י ִטּה‬
‫להיות יקר ממלון דומה אך פחות מרכזי‪ ,‬ומכאן ההצדקה האפשרית למלונות מרוחקים‬

‫‪198‬‬
‫מן המרכז; אך במקרה זה יש חשיבות להִמצאות המלון על ציר‪-‬תחבורה ראשי המוליך‬
‫למרכז‪ .‬המִתחמים שפורטו לעיל כבלתי‪-‬סבירים — להוציא אולי מתחם הרכבת —‬
‫לא יושבים על צירים ראשיים המובילים למרכז‪ .‬בהקשר זה ראוי לציין את המלונות‬
‫הקיימים בשדרות הרצל )מול קריית‪-‬משה( וכן את המלונות באזור שער‪-‬מנדלבאום‪,‬‬
‫אשר התמזל מזלם בדיעבד והם יושבים )שלא בכוונה‪-‬תחילה( על תוואי קו הרכבת‬
‫הקלה‪ .‬כך‪ ,‬אם מתעקשים להקים מלונות שלא במרכז העיר‪ ,‬רצוי שיהיו לפחות על ציר‬
‫ראשי של תחבורה ציבורית המוביל למרכז‪.‬‬
‫היות שהעירייה מתכוונת לקדם את אזור הכניסה לעיר כך שיתרום להרחבת מרכז‬
‫העיר‪ ,‬יש מקום לבדוק כיצד יתחלקו הפעילויות בין המרכז המסורתי‪ ,‬שבין העיר‬
‫העתיקה לשוק מחנה‪-‬יהודה‪ ,‬לבין הכניסה לעיר‪ .‬יש הגיון ב"התמקצעות"‪ ,‬כך שאזור‬
‫הכניסה לעיר י ִשא אופי עסקי יותר על רקע קרבתו לקריית הממשלה ועל רקע הקשר‬
‫התחבורתי המיידי לתל‪-‬אביב )לרבות הקִרבה לתחנת רכבת‪-‬ישראל המתוכננת(‪ ,‬בעוד‬
‫שהמרכז המסורתי יתמקד במסחר‪ ,‬בילוי ותיירות פנאי‪ ,‬תוך ניצול קִרבתו לעיר העתיקה‪.‬‬
‫בהתאם לכך יש היגיון בהתמקצעות מלונות‪ ,‬כך שבכניסה לעיר הם ישאו אופי יוקרתי‬
‫יותר ובמרכז המסורתי הם יהיו יוקרתיים פחות‪ ,‬לרבות אכסניות לתרמילאים ו"מלונות‬
‫בוטיק" העושים‪ ,‬כאמור‪ ,‬שימוש במבנה היסטורי שנועד לשימור‪.‬‬

‫רמת המלונות‬
‫אף שהנתונים על תפוסת המלונות לפי רמתם‪ ,‬אינם מצביעים על תפוסה גבוהה יותר‬
‫במלונות בעלי רמה נמוכה יותר‪ ,‬רווחת הדעה כי קיים דווקא מחסור במלוניות ובמלונות‬
‫זולים יותר‪ .‬הסתירה לכאורה נובעת מכך שקְהל היעד של מלונות אלה מתאכסן בבתי‬
‫קרובים וחברים‪ ,‬בחדרים או בדירות שכורות ובשאר מקומות‪-‬לינה שאינם מוכּרים או‬
‫מוּסדרים‪ .‬על‪-‬כן צפויה הגדלת היצע של מלונות מסוג זה‪ ,‬להסיט חלק מאותם תיירים‬
‫לעבר הלינה המוסדרת ולהגביר את כוח המשיכה של העיר בזכות מגוון אפשרויות הלינה‬
‫שבה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬כפי שכבר נאמר לעיל‪ ,‬התרמילאים הם קהל‪-‬יעד רצוי לירושלים‪ ,‬והם‬
‫נמשכים לסוג מיוחד של אכסניות אשר מומלץ מאוד למקמן במרכז העיר‪.‬‬

‫שירותי‪-‬עזר )גורמים שִ ניוניים( שאינם הלנה‬

‫אשר לשירותי מסחר ובילוי תיירותי‪ ,‬נזכיר שוב את רעיון הקניון‪-‬שוק לבילויים מסוג‬
‫)‪ festival market-place (FMP‬המוזכר פעמים רבות בעבודתו של שובל )‪ .(1998‬מדובר‬

‫‪199‬‬
‫כאמור בנוסחה מצליחה בדרך‪-‬כלל‪ ,‬אם התכנון והמיקום נבחרים בקפידה‪ .‬אכן מדובר‬
‫במוקד‪-‬משיכה שהוא ספק מִשני ספק ראשוני — דהיינו‪ ,‬מחולל‪-‬משיכה בזכות עצמו‪.‬‬
‫שובל )שם‪ ,‬עמ׳ ‪ (48‬רומז כי ראוי היה שהקניון במתחם‪-‬ממילא יהיה מטיפוס ה‪.FMP-‬‬
‫משום ש‪ FMP-‬הוא אטרקציה אידיאלית למרכז העיר‪ ,‬כדאי לחשוב על מיקום סמוך‬
‫למתחם ממילא‪ ,‬וכבר הוזכר לעיל אזור הרחובות כורש וינאי‪.‬‬
‫בהמשך לדיון על הִתקבצות המוזיאונים לעיל‪ ,‬מאסת מבקרים משותפת גדולה‬
‫באזור המוזיאונים תצדיק פיתוח שירותי‪-‬עזר כגון מרכז‪-‬קניות תיירותי עם חנויות‬
‫מיוחדות‪ ,‬ובפרט למלאכת‪-‬יד ומזכרות‪ ,‬וכן מגוון שירותי‪-‬הסעדה‪ .‬כפי שעולה מהנתונים‪,‬‬
‫וכפי שמציין ‪ (2002) Law‬לגבי מדינות אחרות — מוזיאונים )ואף הגדולים שבהם( אינם‬
‫מספקים תעסוקה רבה‪ .‬אשר על‪-‬כן יש הרואים באספקת שירותי‪-‬עזר שכאלה את‬
‫התרומה )מכפיל( האמיתית שיכולים המוזיאונים לתת לכלכלת העיר מבחינה כלכלית‪-‬‬
‫תיירותית גרידא‪.‬‬
‫תחבורה היא שירות‪-‬עזר או גורם שניוני נוסף וחשוב‪ .‬הקו הראשון של הרכבת‬
‫הקלה ישרת מטרות תיירותיות בצורה טובה למדי בכך שיעבור לאורך רחוב יפו מכיכר‪-‬‬
‫ספרא הסמוכה לעיר העתיקה‪ ,‬דרך צומת המלך ג׳ורג׳ ושטראוס‪ ,‬שוק מחנה‪-‬יהודה‪,‬‬
‫התחנה המרכזית‪ ,‬עד הר‪-‬הרצל הסמוך ליד ושם‪ ,‬בטווח הליכה סביר כמעט )לחלופין‪,‬‬
‫הועלה לאחרונה על‪-‬ידי יד ושם רעיון להקים רכבל קצר שיחבר את האתר עם תחנת‬
‫הר‪-‬הרצל(‪ .‬חולשת המערכת מבחינה תיירותית היא הקישור הרופף לאזור המוזיאונים‪.‬‬
‫אמנם מתוכנן קו עתידי מהתחנה המרכזית לגבעת‪-‬רם‪ ,‬מה שיוכל לשרת את מוזיאון‬
‫המדע ואת מוזיאון הטבע שעשוי לקום בקרבתו‪ ,‬אולם המרחק בין הכניסה הראשית‬
‫לקמפוס גבעת‪-‬רם לבין מוזיאון‪-‬ישראל )מעל ‪ 1,000‬מטר( הוא עדיין רב מדי‪.‬‬

‫תיירות שירותים ייחודיים‬

‫בריאות‪ ,‬מרפא והבראה‬
‫לפי גורמים בכירים בבית החולים הדסה עין‪-‬כרם‪ ,‬הפוטנציאל בהבאת תיירות לקבלת‬
‫שירותי‪-‬רפואה במוסד הוא רב מאוד‪ ,‬והחסם היחיד להמשך הפיתוח בתחום זה נובע‬
‫ממדיניות הממשלה‪ .‬יש לבחון נושא זה היטב מבחינה כלכלית‪ ,‬שכן על פניו נראה כי‬
‫בתמחור נכון עשויה הרחבה ניכרת של ייצוא שירותי‪-‬רפואה להיות כדאית בהחלט‪ .‬אם‬
‫המדינה טוענת למחסור ברופאים‪ ,‬אחיות ושאר תומכי‪-‬רפואה‪ ,‬יש להגדיל את היקף‬
‫לימודי הרפואה )בירושלים( בהקדם‪ ,‬ובכך למנוע "צוואר‪-‬בקבוק" שכזה‪ .‬הגדלת בית‬
‫הספר לרפואה עולה בהחלט בקנה אחד עם התפיסה המונחת בבסיס עבודה זו‪ .‬הבעיה‬
‫‪200‬‬
‫עלולה להיות קשה יותר לפתרון אם צוואר הבקבוק אינו נובע ממחסור באנשי‪-‬רפואה‬
‫מן השורה‪ ,‬אלא במומחים בעלי‪-‬שם שהם בחזקת "כוכבים"‪.‬‬

‫לימודים‬
‫נושא "התיירות הלימודית" קשור יותר לנושא ההשכלה הגבוהה‪ ,‬אך בכל‪-‬זאת ניגע בו‬
‫בקצרה‪ .‬במקביל לכוונה להקים מכללה בינלאומית‪ ,‬אמורים המוסדות האקדמיים בעיר‪,‬‬
‫ובעיקר האוניברסיטה העברית‪ ,‬לקדם מסלולי‪-‬לימוד קצרים — למשל קורסי‪-‬קיץ ברמות‬
‫שונות שיוכרו בחו"ל — שקהל היעד שלהם הוא בעיקר סטודנטים יהודים המבקשים‬
‫ללמוד בבירת‪-‬ישראל‪ .‬ניתן גם לחשוב על שילוב מוסדות נוספים‪ ,‬כגון גופים ציבוריים‬
‫שונים‪ ,‬שיאפשרו תכניות‪-‬הִתמחות )‪ (internship‬קצרות לסטודנטים מתקדמים מחו"ל‪.‬‬

‫עיקרי ההמלצות‬
‫❖ יש להקים "לשכת‪-‬תיירות" שתעסוק בשיווק‪ ,‬תספק מידע ותקדם את התיירות‬
‫בירושלים‪ ,‬וכן לשכת כינוסים שתספק מידע אודות האפשרויות בתחום זה )ייתכן‬
‫‪62‬‬
‫שבמסגרת משותפת(;‬

‫❖ יש לגבש אסטרטגיית‪-‬שיווק כוללת ומקצועית לתיירות בירושלים על‪-‬פי "נושאיוּת"‬

‫)‪ (theming‬ובתוך‪-‬כך לחשוב מחדש על כל מערך השיווק והתכנון התיירותי‬
‫בישראל;‬

‫❖ יש לעודד תיירות צעירים ומשכילים‪ ,‬כדוגמת "תרמילאים" ולהימנע מעידוד צליינות‬

‫גרידא;‬

‫❖ יש להגדיל באופן ניכר את היצע ומִגוון המלונות במרכז העיר )הן במרכז "המסורתי"‬
‫והן בכניסה לעיר(‪ ,‬או על ציר תחבורתי ראשי המוביל למרכז העיר‪ ,‬ולהימנע מבנייה‬
‫מיותרת של מלונות )ובפרט "מלונות‪-‬יוקרה" שיהפכו ל"מגורי‪-‬יוקרה"( באזורים‬
‫שאינם מרכזיים )כמו מתחם הרכס והולילנד(;‬

‫‪ 62‬הרבה מעֶבר לנושא התיירות‪ ,‬יש להקים גוף מוסדי יעיל לשיווקה הכולל של ירושלים — דווקא כלפי‬
‫תושבים‪ ,‬ויתרה מכך‪ :‬גופים עסקיים; זאת במקביל לצעדים ממשיים בכיוון הפיכת העיר לאטרקטיבית‬
‫יותר עבור צעירים "יצרניים"‪.‬‬

‫‪201‬‬
‫❖ יש לזרז את הקמתו של מוזיאון טבע )‪ (natural history‬וכן לפחות מוזיאון נוסף‬
‫בשדרת המוזיאונים שבגבעת‪-‬רם;‬

‫❖ יש להקים מרכז לשירותי‪-‬עזר )בדגש על חנויות והסעדה( באזור המוזיאונים;‬

‫❖ מומלץ לבדוק אפשרות לקרב את מערכת הסעת ההמונים אל מוזיאון‪-‬ישראל;‬

‫❖ יש לדאוג לפיתוח המרחב הציבורי‪ ,‬לרבות פיתוח תיירותי של אזורי התפר שבין‬
‫העיר העתיקה למרכז העיר ובין מרכז העיר לאזור המוזיאונים‪ ,‬ולבדוק הקמת אזור‬
‫"תוסס" הכולל ‪ ,FMP‬בקרבת מתחם ממילא;‬

‫❖ במקביל לשימור ושחזור מבנים ראויים‪ ,‬מומלץ לגבש אסטרטגיה פרטנית לגבי‬
‫מבנים הפוגעים במידה ניכרת בחזות האורבאנית הרצויה )שינוי חזית ואף הרס‬
‫מוחלט ובנייה‪-‬חדשה(;‬

‫❖ מומלץ לקיים דיון מעמיק במלוא הפוטנציאל ובמלוא ההשלכות של "תיירות‬

‫המרפא" בירושלים‪.‬‬

‫‪202‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
‫ביזנס דאטה ישראל — ‪ ,B.D.I.‬סקר מעסיקים ומועסקים בתיירות‪ ,‬עבור משרד התיירות‪,‬‬
‫‪.1998‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬הרבעון הסטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה‪.2006 ,‬‬
‫משרד החינוך‪ ,‬מוזיאונים בישראל‪.2004 ,‬‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬שנתון ירושלים‪.2003 ,‬‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬שנתון ירושלים‪.2004 ,‬‬
‫עיריית ירושלים‪ ,‬תכנית אב אסטרטגית לירושלים ‪ ,2020‬כרך ‪ :4‬הממד הכלכלי‪.2003 ,‬‬
‫עיריית ירושלים‪ ,‬תכנית מתאר מקומית ‪ ,2000‬פרק ‪ :13‬תיירות‪.2004 ,‬‬
‫פרימן‪ ,‬דני‪ ,‬השפעת התיירות בישראל על כלכלת המדינה‪ ,‬עבור משרד התיירות‪.1999 ,‬‬
‫רותם יועצי‪-‬השקעות‪ ,‬סקר תיירות‪-‬פנים בישראל‪ ,‬עבור משרד התיירות‪.1997 ,‬‬
‫שובל‪ ,‬נעם‪ ,‬סקירת ספרות המחקר בנושא‪ :‬תיירות כאמצעי לשיקום מרכזי ערים‪.1998 ,‬‬
‫שובל‪ ,‬נעם‪ ,‬מרחבי תיירות מפוצלים וחופפים‪ :‬חקירה בירושלים ובתל‪-‬אביב‪.2002 ,‬‬
‫‪Ashworth, Gregory J. & John E. Tunbridge, The Tourist-Historic City, Retrospect and‬‬
‫‪Prospect of Managing the Heritage City, Pergamon, Amsterdam, 2000.‬‬
‫‪Law, Christopher M., Urban Tourism, the Visitor Economy and the Growth of Large‬‬
‫‪Cities, 2nd edition, Continuum, London, 2002.‬‬
‫‪Shachar, Arie & Noam Shoval, “Tourism in Jerusalem: A Place to Pray”, in Dennis R.‬‬
‫‪Judd & Susan S. Fainstein (eds.), The Tourist City, Yale University Press,‬‬
‫‪New Haven, CT, 1999.‬‬

‫‪203‬‬
 ‫נספח‬
‫מספר המועסקים בענפים שונים‪ ,‬בהתאם למקור התיירות‪ :‬תיירות‪-‬פנים או חוץ‬
‫תעסוקה‬ ‫תעסוקה‬ ‫תעסוקה‬
‫מזה רק בירושלים‬ ‫בסך תפוקה‬ ‫בשימושים סופיים‬
‫סה"כ‬ ‫תיירות‬ ‫תיירות‬ ‫סה"כ‬ ‫תיירות‬ ‫תיירות‬ ‫סה"כ‬ ‫תיירות‬ ‫תיירות‬
‫חוץ‬ ‫פנים‬ ‫חוץ‬ ‫פנים‬ ‫חוץ‬ ‫פנים‬
‫‪326‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪5,262‬‬ ‫‪2,886‬‬ ‫‪2,376‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חקלאות‬
‫‪208‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪5,411‬‬ ‫‪2,928‬‬ ‫‪2,483‬‬ ‫‪631‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪631‬‬ ‫תעשיית מזון‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪507‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪316‬‬ ‫‪291‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪291‬‬ ‫זיקוק נפט‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חציבה ומינרלים‬
‫‪441‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪8,163‬‬ ‫‪5,674‬‬ ‫‪2,489‬‬ ‫‪3,723‬‬ ‫‪2,726‬‬ ‫‪997‬‬ ‫טקסטיל‪ ,‬נייר‪,‬‬
‫פלסטיק‬
‫‪259‬‬ ‫‪183‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪5,567‬‬ ‫‪3,932‬‬ ‫‪1,635‬‬ ‫‪2,232‬‬ ‫‪1,753‬‬ ‫‪479‬‬ ‫מתכת‪ ,‬תעשייה‬
‫‪69‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪1,538‬‬ ‫‪919‬‬ ‫‪619‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מים וחשמל‬
‫‪113‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪915‬‬ ‫‪599‬‬ ‫‪316‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫בנייה ובינוי‬
‫‪1,023‬‬ ‫‪822‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪7,237‬‬ ‫‪5,824‬‬ ‫‪1,413‬‬ ‫‪3,759‬‬ ‫‪3,634‬‬ ‫‪125‬‬ ‫תחבורה יבשתית‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תחבורה ימית‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1,167‬‬ ‫‪1,159‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1,145‬‬ ‫‪1,145‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תחבורה אווירית‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪277‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נמלי ים‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪528‬‬ ‫‪440‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪45‬‬ ‫שדות תעופה‬
‫‪197‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪431‬‬ ‫‪369‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪149‬‬ ‫תקשורת‬
‫‪11,057‬‬ ‫‪8,181‬‬ ‫‪2,876‬‬ ‫‪36,318‬‬ ‫‪23,587‬‬ ‫‪12,731‬‬ ‫‪13,419‬‬ ‫‪8,298‬‬ ‫‪5,121‬‬ ‫שירותים‬
‫‪2,749‬‬ ‫‪2,408‬‬ ‫‪341‬‬ ‫‪12,903‬‬ ‫‪9,045‬‬ ‫‪3,858‬‬ ‫‪7,693‬‬ ‫‪5,671‬‬ ‫‪2,022‬‬ ‫מסחר‬
‫‪2,505‬‬ ‫‪2,125‬‬ ‫‪380‬‬ ‫‪10,976‬‬ ‫‪6,439‬‬ ‫‪4,537‬‬ ‫‪11,165‬‬ ‫‪6,437‬‬ ‫‪4,728‬‬ ‫מלונות נמוך‬
‫‪1,411‬‬ ‫‪957‬‬ ‫‪454‬‬ ‫‪8,920‬‬ ‫‪3,780‬‬ ‫‪5,140‬‬ ‫‪8,998‬‬ ‫‪3,729‬‬ ‫‪5,269‬‬ ‫מלונות בינוני‬
‫‪2,802‬‬ ‫‪2,348‬‬ ‫‪454‬‬ ‫‪9,087‬‬ ‫‪5,657‬‬ ‫‪3,430‬‬ ‫‪9,128‬‬ ‫‪5,615‬‬ ‫‪3,513‬‬ ‫מלונות גבוה‬
‫‪2,911‬‬ ‫‪2,512‬‬ ‫‪399‬‬ ‫‪13,490‬‬ ‫‪8,855‬‬ ‫‪4,635‬‬ ‫‪13,656‬‬ ‫‪8,765‬‬ ‫‪4,891‬‬ ‫מסעדות‬
‫‪474‬‬ ‫‪397‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪2,058‬‬ ‫‪1,279‬‬ ‫‪779‬‬ ‫‪2,126‬‬ ‫‪1,280‬‬ ‫‪846‬‬ ‫מסעדות תיירים‬
‫‪348‬‬ ‫‪343‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2,167‬‬ ‫‪2,073‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪2,268‬‬ ‫‪2,160‬‬ ‫‪108‬‬ ‫השכרת רכב‬
‫‪623‬‬ ‫‪560‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪2,612‬‬ ‫‪1,925‬‬ ‫‪687‬‬ ‫‪2,522‬‬ ‫‪1,863‬‬ ‫‪659‬‬ ‫חברות טיולים‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪49‬‬ ‫טיסות פנים‬
‫‪27,521‬‬ ‫‪21,699‬‬ ‫‪5,822 136,194‬‬ ‫‪87,939‬‬ ‫‪48,255‬‬ ‫‪83,008‬‬ ‫‪53,085‬‬ ‫‪29,923‬‬ ‫סה"כ‬

‫‪204‬‬
 ‫תרבות בירושלים‬
‫מיה הלוי והדר סמואל‬

‫תקציר‬
‫תכנית ״חזון לירושלים״ נועדה להגדיל את שיעור האוכלוסייה היצרנית‪ ,‬היצירתית‬
‫והמשכילה החיה בירושלים‪ .‬את עתודת האוכלוסייה הזו כדאי לבנות על בְּסיס צעירים‬
‫המתגוררים בעיר בשלבים שונים של חייהם‪ :‬בני‪-‬נוער ירושלמים שאמורים לבחור במוסד‬
‫בו ילמדו לאחר שירותם בצבא‪ ,‬סטודנטים הלומדים בעיר ותרים אחר עבודה או תואר‬
‫אקדמי מתקדם‪ ,‬וזוגות צעירים המחפשים מקום טוב לגדל בו את ילדיהם‪.‬‬
‫אחד הפּרמטרים בבחירת מקום‪-‬מגורים של אוכלוסייה צעירה ויצירתית‪ ,‬הוא‬
‫מִגוון השירותים הזמינים בעיר‪ ,‬ובמיוחד ההיצע התרבותי במובנהּ הרחב של המִלה‪:‬‬
‫תרבות גבוהה‪ ,‬תרבות‪-‬פנאי ותרבות המרחב הציבורי )הבנוי והפנוי(‪ .‬בשנים האחרונות‬
‫הפך פיתוח התרבות לכלי נפוץ למשיכת אוכלוסייה חזקה לערים גדולות‪ .‬ערים שונות‬
‫כמו אדינבורו‪ ,‬פילדלפיה‪ ,‬תל‪-‬אביב וחולון‪ ,‬הציבוּ את פיתוח ההיצע התרבותי והמרחב‬
‫הציבורי התומך בו‪ ,‬בראש סדר העדיפות של הפיתוח העירוני‪.‬‬
‫ירושלים התברכה במִגוון רחב ואיכותי של מוסדות לתרבות גבוהה‪ ,‬ובמקבץ הגדול‬
‫ביותר בארץ של בתי‪-‬ספר גבוהים ואקדמיות לאמנות‪ .‬תשתית מוסדית זו יכולה להפוך‬
‫את התרבות לכוח שימשוך אוכלוסייה חזקה ויחזיק בעיר אוכלוסייה יצירתית ומבטיחה‬
‫המתגוררת ולומדת בה‪.‬‬
‫תרבות — ובמיוחד תרבות גבוהה — זקוקה לסִבסוד ציבורי‪ .‬עם זאת‪ ,‬התמיכה‬
‫הציבורית בתרבות בירושלים נמוכה בהרבה מן הנדרש‪ .‬התמיכה העירונית במוסדות‬
‫התרבות בירושלים היא ‪ 0.16%‬בלבד מן התקציב השנתי הכולל של עיריית ירושלים‪.‬‬
‫זאת לעומת ‪ 2.6%‬בתל‪-‬אביב‪ 2.8% ,‬בחיפה‪ 3.6% ,‬בחולון ו‪ 1.6%-‬בראשון‪-‬לציון‪ .‬נראה‬
‫כי התרבות נמצאת בתחתית סדר העדיפויות של עיריית ירושלים‪ .‬תמיכה זעומה זו‬
‫מספיקה אך בקושי כדי לקיים את פעילותם של מוסדות התרבות בעיר‪ .‬בשנת ‪2005‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬תפסה התמיכה העירונית כ‪ 2%-‬בלבד מתקציבי המוסדות‪.‬‬
‫בהיעדר תמיכה ציבורית נאותה‪ ,‬אין המוסדות יכולים לייצר נפח מספיק של פעילות‬
‫היוצרת אווירת תרבות שתשמש בסיס איתן למשיכת אוכלוסייה חזקה‪ .‬כלומר‪ ,‬למרות‬
‫מִגוון התכניות המוצעות‪ ,‬חסרה יכולת בחירה בין היצע של פעילות תרבותית שוטפת‬

‫‪205‬‬
‫המתרחשת בו‪-‬בזמן במוקדים שונים של העיר )"תרבות ללא הפסקה"(‪ .‬בירושלים‬
‫מתקיים מספר גדול של פסטיבלים‪ ,‬אך חסרה נוכחות ופיזור שלהם על פני השנה ועל פני‬
‫המרחב העירוני‪ .‬בנוסף‪ ,‬היקף הפעילות הדל אינו מאפשר לקהילת הסטודנטים‪ ,‬המרצים‬
‫והבוגרים של בתי הספר הרבים לאמנויות בעיר‪ ,‬לחיות ולהתפרנס בירושלים‪ .‬ניתן לומר‬
‫שירושלים היא ייצואנית של אוכלוסיה יצירתית‪.‬‬
‫מתַקשרים‬
‫זאת ועוד‪ :‬הפעילות התרבותית מתקיימת במוקדים שונים בעיר שאינם ְ‬
‫ביניהם‪ ,‬והפרסום אודותיה אינו מספיק‪ .‬בירושלים חסרה גם תשתית לתרבות מרחב‬
‫ציבורי‪ ,‬שהמודעוּת אליה והצורך בה התעצמו בשנים האחרונות‪ .‬מכאן שחסרה תשתית‬
‫פיזית וּוירטואלית כדי לחזק את הפעילות התרבותית ואת אווירת התרבות סביב‬
‫המוסדות‪.‬‬
‫יתרונה היחסי של ירושלים נעוץ במוסדות התרבות המגוונים והאיכותיים ובבתי‬
‫הספר הגבוהים והאקדמיות לאמנויות הפועלים בה‪ .‬מוצע אפוא לבנות את פיתוח‬
‫התרבות סביב פעילותם של מוסדות אלה‪ ,‬תוך השלמות פיזיות ושדרוג המרחב הציבורי‬
‫והתאמתו לעיר‪-‬בירה ולעיר‪-‬תרבות יצירתית‪ .‬יש להתאים את ההיצע ואת הפעילות‬
‫התרבותית בעיר לצרכים של קבוצות האוכלוסייה השונות אותן אנו מבקשים למשוך‬
‫לירושלים‪" .‬מפת התרבות העירונית" מראה שניתן לחלק את העיר לאזורים שונים בהם‬
‫מרוכזות פונקציות תרבות שונות‪ ,‬או שקיים בהם פוטנציאל לריכוז כזה‪.‬‬
‫אנו מציעות לחזק את שלושת מִתחמי התרבות המרכזיים בעיר‪ :‬מרכז העיר‪ ,‬מתחם‬
‫הרכבת הישן וגבעת‪-‬רם‪.‬‬
‫מרכז העיר יכול להפוך ל‪ Festival Market Place-‬שישרת תושבים ותיירים‪ .‬כבר‬
‫היום‪ ,‬בעיקר בעקבות הפיתוח הפיזי שעשתה חברת "עדן"‪ ,‬יש במרכז העיר מתחם‬
‫מסעדות גדול )נחלת‪-‬שבעה( ומתחם פאבים‪ ,‬שחלקם מציע גם הופעות חיות של מוזיקה‬
‫ובידור )רח׳ שלומציון המלכה(‪ .‬לאזור מרכז העיר אמורים לעבור בתי הספר הגבוהים‬
‫לאמנויות‪ .‬יש להניח כי נוכחותם של צעירים יצירתיים באזור תשפיע על אופי המסחר‬
‫והשירותים שיוצעו בו‪ .‬מומלץ להמשיך בפיתוח המרחב הציבורי באזור זה‪ ,‬לאתר ולִבנות‬
‫חללי‪-‬תצוגה‪ ,‬לעודד "מסחר יצירתי"‪ ,‬ליזום אירועים מיוחדים לצעירים ולמתג את מרכז‬
‫העיר כאזור בילוי של תרבות‪-‬פנאי עירונית‪.‬‬
‫בדרום העיר‪ ,‬סמוך לתחנת הרכבת הישנה‪ ,‬פועלים כבר כמה מוסדות‪-‬תרבות מובילים‪,‬‬
‫כחלק מן "המייל התרבותי" שפיתח טדי קולק‪ :‬תיאטרון‪-‬ירושלים‪ ,‬תיאטרון החאן‪,‬‬
‫תיאטרון הקרון‪" ,‬המעבדה" והסינמטק המחודש והמורחב‪ .‬בקרבת מקום שוכנים עוד‬
‫מספר אולמות מרכזיים לכנסים ולמופעים‪ .‬חרף הפעילות המגוונת‪ ,‬אין פעילות זו בולטת‬

‫‪206‬‬
‫במרחב הפיזי‪ ,‬ונפח הפעילות המתרחש במרחב זה ברגע נתון‪ ,‬אינו גדול דיו‪ .‬באזור זה‬
‫מתוכננת שכונת‪-‬מגורים גדולה לצד שימור התחנה ההיסטורית‪ .‬במסגרת פיתוח האזור‬
‫יש לעודד שילוב בין שכונת המגורים החדשה שתקום‪ ,‬לבין פעילות התרבות המתרחשת‬
‫במתחם‪ ,‬כך שיעצימו זו את זו ולא יפגעו האחת בשנייה‪ .‬יש לטפח את המרחב הציבורי‬
‫באזור‪ ,‬לעודד עסקים משלימים וליצור שיתוף‪-‬פעולה בין‪-‬מוסדי‪ ,‬תוך ניצול המרחב‬
‫הציבורי המשודרג‪.‬‬
‫בגבעת‪-‬רם נמצאת שדרת המוזיאונים הלאומית‪ ,‬הכוללת את מוזיאון‪-‬ישראל‪ ,‬היכל‬
‫הספר‪ ,‬מוזיאון ארצות המקרא ומוזיאון המדע‪ .‬גם רשות העתיקות עומדת לעבור לאזור‬
‫זה ומוזיאון הטבע החדש נמצא בהליכי תכנון‪ .‬במתחם נמצאים גם הגן הבוטאני והקמפוס‬
‫המדעי של האוניברסיטה העברית בו פועלת האקדמיה למוזיקה ולמחול‪ ,‬והוא כולל גם‬
‫את הספרייה הלאומית האוניברסיטאית )שעומדת לעבור למבנה חדש(‪ ,‬מתקני‪-‬ספורט‬
‫ומבני‪-‬מעבדות ייעודיים לנוער‪ ,‬המשרתים את הרשות לקהילה ולנוער של האוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬המוסדות נמצאים אמנם באותו מרחב‪ ,‬אך אינם מקיימים קשרי‪-‬גומלין‬
‫ואינם מנוצלים לחיזוק האוכלוסייה היצירתית בעיר‪ .‬התשתיות הפיזיות של המוסדות‬
‫במתחם — למשל חללי‪-‬תצוגה ואולמות למופעים — יכולות לאפשר חשיפה של אמנים‬
‫צעירים‪ .‬האזור כולו טובל בירק ונטול בנייני‪-‬מגורים‪ ,‬והוא יכול לשמש לפעילות‪-‬פנאי‬
‫ספורטיבית ומשפחתית שתנצל את מתקני הספורט ותשתלב עם ביקור במוזיאונים‪,‬‬
‫וכן לאירועים ליליים שאינם מתאימים לאזורי‪-‬מגורים )כגון מופעי‪-‬מוזיקה‪" ,‬פסטיבל‬
‫הבירה" וכדומה(‪ .‬לשם כך יש לשדרג את תשתיות הספורט העממי באזור )שבילי הליכה‬
‫ואופניים‪ ,‬מִתקני נופש פעיל וכדומה(‪ ,‬להניח תשתיות לאירועים‪ ,‬לפתח את המרחב‬
‫הציבורי בין המוסדות — כולל ריהוט‪-‬רחוב‪ ,‬גינות‪-‬משחק‪ ,‬תאורה ושילוט — ולעודד‬
‫פיתוח שירותים משלימים כגון בתי‪-‬קפה ו"בר‪-‬מיצים"‪.‬‬
‫בשנים האחרונות התפתחה בישראל פעילות תרבות ענפה המבוססת על מקורות‬
‫יהודיים‪ .‬היא מתמקדת בפעילויות תרבות פנאי סביב מפגשי לימוד והרצאות‪ ,‬ומשפיעה‬
‫גם על תחומי היצירה הפלסטית‪ ,‬התיאטרון והמוזיקה‪ .‬פתיחת בית אבי חי בפברואר‬
‫‪ 2007‬שימשה מנוף לפיתוח תרבותי חדש‪ ,‬והיצע הפעילויות התרחב‪ .‬בירושלים יש‬
‫לפעילות תרבותית זו פוטנציאל נרחב‪ ,‬הן בקרב האוכלוסייה הדתית בעיר ובסביבותיה‬
‫והן בקרב תיירות‪-‬תוכן מאורגנת‪.‬‬
‫התרבות בירושלים יכולה לשמש מנוף למשיכת אוכלוסייה חזקה לעיר ולחיזוק‬
‫האוכלוסייה היצירתית המתגוררת בה‪ .‬התשתית לכך קיימת‪ ,‬אף שבהיקף קטן מדי‪,‬‬
‫אך חסרה ה"אווירה"‪ .‬כדי להביא לשינוי המגמה‪ ,‬יש לפעול במישור הפיזי )השלמת‬
‫תשתיות(‪ ,‬במישור התוכני )תמיכה בפעילות מוסדות התרבות‪ ,‬ייזום תכניות ואירועים‬

‫‪207‬‬
‫המתאימים לקהל היעד( ובמישור הווירטואלי )מיתוג של כל אחד מהמתחמים(‪ .‬כדי‬
‫לקדם זאת‪ ,‬מומלץ להקים מִנהלות‪-‬תרבות אזוריות שיפעלו בתיאום תחת רשות אחת‪,‬‬
‫כדוגמת הרשות לתרבות ותיירות שהיתה אמורה לקום ע"פ חוק משנת ‪ ,2006‬כחלק‬
‫מהרשות המורחבת לפיתוח ירושלים‪.‬‬
‫הניתוח וההמלצות של עבודה זו קיבלו מִשנה‪-‬תוקף ממחקר‪-‬מדיניות רחב‪-‬היקף‬
‫בנושא התרבות בפילדלפיה‪ ,‬שהוכן על‪-‬ידי מכון ‪ RAND‬ופורסם בפברואר ‪.2007‬‬

‫הקדמה‪ :‬מדוע לעסוק בתרבות?‬

‫פרק זה נועד להציע דרכים להגדלת שיעור האוכלוסייה היצרנית‪ ,‬היצירתית והמשכילה‬
‫החיה בירושלים‪ .‬מטרה זו אינה ייחודית לירושלים‪ .‬גם העיר פילדלפיה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מתמודדת‬
‫עם שאלות דומות‪ .‬בפברואר ‪ 2007‬התפרסם מחקר מדיניות של מכון ראנד‪ ,‬שהתייחס גם‬
‫לקשר שבין משיכת אוכלוסייה יצירתית לשגשוג העירוני‪-‬כלכלי של פילדלפיה‪:‬‬
‫‪s economic future depends on the growth of its‬׳‪Many believe the region‬‬
‫‪“creative” industries. Philadelphia has a solid foundation in such highly‬‬
‫‪skilled industries as education, medicine, biotechnology, and other creative‬‬
‫‪s ability to shift its economic base toward such‬׳‪industries63. The region‬‬
‫‪industries will depend upon its ability to attract the high-skilled workers these‬‬
‫‪industries need (McCarthy et al., 2007, p. 19).‬‬

‫מן הספרות ידוע כי אחד הפּרמטרים בבחירת מקום‪-‬מגורים לאוכלוסייה יצירתית‬

‫ומשכילה‪ ,‬הוא מִגוון השירותים המקומיים הקיימים בעיר )‪ (Glaeser, 2001‬ובמיוחד‬
‫ההיצע התרבותי במובן הרחב של המִלה‪ .‬בראיון משנת ‪ 2002‬טען ריצ׳ארד פלורידה‪ ,‬כי‬
‫אדם המשתייך למעמד היצירתי שואל את עצמו את השאלה הבאה‪ ,‬בבואו לבחור את‬
‫מקום‪-‬מגוריו‪:‬‬
‫‪"What kind of location offers me a full bundle of lifestyle choices with the‬‬
‫‪diversity, amenities and options that I desire?" (Dreher, 2002, p. 4).‬‬

‫‪ 63‬מעניין שגם נקודות החוזק של פילדלפיה‪ ,‬כפי שמתוארות במחקר‪ ,‬דומות מאוד לאלו של ירושלים‪:‬‬
‫חינוך‪ ,‬רפואה‪ ,‬ביוטכנולוגיה‪ ,‬וכן סקטור תרבות מפותח‪.‬‬

‫‪208‬‬
‫הבנה זו הביאה את כותבי המחקר ממכון ראנד להדגיש בפני מקבלי ההחלטות‬
‫בפילדלפיה‪ ,‬את חשיבותו של סקטור התרבות למשיכת אוכלוסייה יצירתית‪:‬‬
‫‪The arts sector and civic leaders more generally need to recognize and‬‬
‫‪s quality‬׳‪emphasize the important role the arts play in improving the region‬‬
‫‪of life and thus its ability to attract high-skilled workers (McCarthy et al.,‬‬
‫‪2007, p. 19).‬‬

‫לאמנים וליוצרים יש תפקיד מרכזי ביצירת ההיצע התרבותי‪ ,‬אך גם ביצירת האווירה‬
‫האופפת אותו‪ .‬אווירה זו חשובה במיוחד כגורם‪-‬משיכה של המעמד היצירתי לעיר‪.‬‬
‫‪ (2000) Lloyd & Clark‬מספרים במאמרם כי אחד מן המרואיינים שלהם‪ ,‬פסל במקצועו‪,‬‬
‫נשאל מדוע בחר לגור בשיקאגו‪ ,‬וכך ענה‪I came to Chicago because that was” :‬‬
‫‪where the conversation was‬״‪ .‬אווירה של עיר יצירתית המעודדת צריכה של תרבות‬
‫ושירותיה‪ ,‬מאפשרת נקודת פתיחה טובה יותר לאמנים צעירים‪ ,‬או כפי שתיארו זאת‬
‫‪:Lloyd & Clark‬‬
‫‪[…] artistic work is rarely self-supporting. The growth of bohemian‬‬
‫‪entertainment destinations allow would-be artists to market themselves as‬‬
‫‪service workers, in places where the aesthetic self work they perform heightens‬‬
‫‪the marketable ambiance of “hipness” (Lloyd & Clark, 2000, p. 13).‬‬

‫בירושלים יש פוטנציאל גדול של יצירה תרבותית עם נוכחות פעילה של סטודנטים‪,‬‬

‫מרצים ובוגרים של בתי‪-‬ספר לאמנויות הפועלים בעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬וכפי שנראה בהמשך‪,‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬אין בירושלים די היצע של פעילות‪-‬תרבות מצד אחד‪ ,‬ואין די ביקוש לפעילות‬
‫כזו כדי לאפשר לקהילה זו לחיות ולהתפרנס בעיר מצד שני‪.‬‬
‫תרבות‪ ,‬במוּבנהּ הרחב‪ ,‬היא ענף כלכלי‪ .‬תרבות בכלל‪ ,‬ובעיקר תרבות גבוהה‪ ,64‬זקוקה‬
‫למימון ציבורי‪ .‬אך מחקרים רבים הגיעו למסקנה שההשקעה בתרבות ברמה הארצית‬
‫והעירונית‪ ,‬מחזירה לכלכלה המקומית כספים רבים‪ .‬מדו"ח שהוכן במכון ‪McKinsey‬‬
‫)‪ (2001‬עבור מועצת האמנות של מדינת ניו‪-‬יורק והמחלקה לענייני תרבות של העיר ניו‪-‬‬
‫יורק‪ ,‬עולה כי‪:‬‬

‫‪ 64‬ב"תרבות גבוהה" אנו מתייחסות לתרבות הנוצרת על‪-‬ידי יוצרים מקצועיים ולא ע"י חובבים‪ .‬במִלה‬
‫"גבוהה" אין משום שיפוט ערכי‪.‬‬

‫‪209‬‬
‫‪Public funding for the arts generates returns that are multiples of the money‬‬
‫‪invested in them. Returns on the federal level are relatively small in scale‬‬
‫‪and impact, but for states and local communities the numbers are impressive‬‬
‫‪(Bales & Pinnavaia, 2001, p. 61).‬‬

‫היקף רחב של פעילות תרבותית בעיר יכול לתרום תעסוקה למעמד היצירתי המתפרנס‬
‫מתרבות‪ ,‬וכן למעגל רחב יותר של נותני שירותים לתרבות )ראיון עם ריצ׳ארד פלורידה‪,‬‬
‫‪ .(2002‬תשתיות רחבות לתרבות על רבדיה השונים‪ ,‬יכולות לזרז צמיחה עירונית‪ .‬במאמרו‬
‫על העיר הצרכנית‪ ,‬מראה גלייזר כי ערים בעלות שיעור גבוה של תשתיות לאיכות חיים‬
‫)‪ − (amenities‬או כפי שצוין במאמר במפורש‪ :‬מופעי‪-‬תיאטרון ובתי‪-‬קפה ‪ −‬ערים אלו‬
‫צמחו במהירות רבה יותר מאשר ערים בעלות שיעור נמוך של תשתיות כאלו )‪Glaeser,‬‬
‫‪.(2001‬‬
‫התובנה שתרבות יכולה להביא לשגשוג עירוני‪ ,‬הגיעה לירושלים לפני עשרות‬
‫שנים על‪-‬ידי טדי קולק‪ ,‬שהקים את "האגודה לאמנויות וערכי‪-‬רוח" שהפכה להיות‬
‫"הקרן לירושלים"‪ .‬פעילות הקרן התמקדה באותן שנים בבניית תשתיות‪-‬תרבות‪ .‬כך‬
‫קמו המוסדות הגדולים‪ ,‬כגון תיאטרון‪-‬ירושלים‪ ,‬מוזיאון‪-‬ישראל ואחרים‪ ,‬ונבנו גינות‬
‫ופארקים שכונתיים‪ .‬מההקדמה לחוברת שהציגה את פעולותיה של הקרן לירושלים‬
‫)‪ ,1984‬ראו פישר‪ (1988 ,‬עולה כי באותן שנים לא היו בעיר מפעלי‪-‬תרבות שלא נתמכו‬
‫על‪-‬ידי הקרן‪ .‬תמיכה זו החליפה למעשה את התמיכה העירונית במוסדות‪ .‬הקרן‬
‫הכתיבה את מדיניות התרבות בירושלים באמצעות המוסדות שהקימה והתמיכות‬
‫שנתנה‪ .‬מצב זה השתנה עם בחירתו של אהוד אולמרט לתפקיד ראש העירייה‪ .‬מאז‬
‫‪ 1993‬ועד היום נפתחו בירושלים מעט מוסדות‪-‬תרבות חדשים ותקציב התמיכה השוטף‬
‫בתרבות נשחק )חושן‪ .(2004 ,‬בימי אולמרט נוצר נתק בין העירייה לבין הקרן לירושלים‪,‬‬
‫והדבר הביא את אולמרט להעביר את האחריות לתמיכה במוסדות התרבות למדינה‪,‬‬
‫באמצעות "תקנת ירושלים לתרבות‪ ".‬תקנה זו העמידה בשנתה הראשונה )שנת ‪(1998/9‬‬
‫‪ 25‬מיליון ש״ח‪ .‬כספי התקנה אִפשרו לעיריית ירושלים להפחית אף יותר את תמיכתה‬
‫במוסדות התרבות בעיר‪ ,‬בעוד שהתקנה עצמה נשחקה וקוצצה במהלך השנים‪ ,‬מאחר‬
‫והיא אינה מעוגנת בחוק‪ .‬בשנת ‪ 2007‬היא עמדה על כ‪ 18-‬מיליון ש״ח‪ ,‬אחרי מאבק‬
‫ממושך‪ .‬כתוצאה מתהליכים אלה הפכה התמיכה העירונית במוסדות התרבות לבלתי‪-‬‬
‫משמעותית; המוסדות מתקיימים אך בקושי‪ ,‬ותרומתם לפיתוח העיר אינה ממוצה‪.‬‬
‫משנת ‪ 2000‬ניכרת בישראל התעוררות בשיח על מקומה של התרבות‪ .‬התרבות החלה‬
‫תופסת מקום נכבד בדיון על ההתחדשות העירונית )ראה למשל התכנית האסטרטגית‬

‫‪210‬‬
‫של העיר תל‪-‬אביב וכן תהליך ההתחדשות של העיר חולון(‪ .‬לפני שנים אחדות פורסמו‪,‬‬
‫כמעט במקביל‪ ,‬שני ניירות העוסקים במדיניות‪-‬תרבות‪ ,‬התווייתהּ ועיצובהּ‪ .‬האחד נקרא‬
‫תעודת תרבות‪ ,‬חזון ‪ 2000‬שהוזמן ע"י שר המדע התרבות והספורט‪ ,‬מתן וילנאי‪ ,‬ונכתב‬
‫בידי צוות בראשות פרופסור זהר שביט; השני הוזמן על‪-‬ידי קרן‪-‬ברכה‪ ,‬נכתב על‪-‬ידי‬
‫פרופסור אליהו כ"ץ וד"ר הד סלע‪ ,‬ונקרא מדיניות תרבות בישראל‪ .‬שני הניירות ביכּו את‬
‫מיקומה הנמוך של התרבות בסדר העדיפות הלאומי‪ ,‬והגיעו למסקנות ולהמלצות דומות‪,‬‬
‫שהחשובות בהן נגעו לתקצוב וניהול‪ :‬הצורך בקביעת תקציב מחייב ורב‪-‬שנתי‪ ,‬איתור‬
‫מקורות‪-‬מימון נוספים לתמיכה בתרבות‪ ,‬מתן משקל רב לקריטריון האיכות בתקצוב‪,‬‬
‫והקמת גוף עצמאי לניהול תחום התרבות‪.‬‬

‫גם ממחקר המדיניות של מכון ראנד‪ ,‬שהוזמן על‪-‬ידי "ברית התרבות של פילדלפיה‬
‫רבּתי"‪ ,‬מהדהדות המלצות דומות‪ .‬הצורך במחקר זה עלה בעקבות שינויים בחברה‬
‫האמריקנית‪ ,‬שהשפיעו לרעה על התמיכה הציבורית והפרטית במוסדות תרבות ואמנות‬
‫בארה"ב‪ ,‬ויצרו צורך לחפש דרכים חדשות ויצירתיות לקיומו ולשימורו של סקטור‬
‫האמנויות‪ .‬המחקר מתייחס לתרבות במובנה הרחב )כולל תרבות הפנאי(‪ ,‬ומנתח את‬
‫"האקולוגיה הארגונית" של סקטור התרבות ב‪ 11-‬ערים בארה"ב‪:‬‬

‫‪By ecology, we mean the arts, culture, and entertainment infrastructure of a‬‬
‫‪region; the local support structure on which that infrastructure depends; and‬‬
‫‪the broader environment in which it operates (McCarthy et al., 2007, p. 15).‬‬

‫"הסביבה הרחבה יותר" של סקטור התרבות‪ ,‬כוללת שני ממדים סוציו‪-‬דמוגראפיים‪:‬‬

‫שיעורי גידול האוכלוסייה ומאפיינים נבחרים של הפרופיל הסוציו‪-‬אקונומי של‬
‫אוכלוסיית העיר‪ ,‬כגון‪ :‬הכנסה‪ ,‬חינוך ומשלחי‪-‬יד‪ ,‬שמחקרים קודמים הצביעו על הקשר‬
‫הקיים ביניהם לבין הביקוש המִצרפי לתרבות‪.‬‬

‫ההמלצות של המחקר מכוונות לבחון כיצד האמנות יכולה לתרום לקידום המטרות‬
‫הרחבות של האזור‪ .‬לשם כך‪ ,‬טוענים המחברים‪ ,‬יש צורך לפתח חזון ברור ותכנית‬
‫אסטרטגית למימושו‪ .‬סביב חזון זה צריכה לקום הנהגה שתוביל את הפיתוח באזור‪ ,‬תוך‬
‫בניית קואליציות רחבות עם המגזרים השונים של הקהילה‪ .‬בנוסף יש להקים "סוכנות"‬
‫שתשמש צומת יחיד ומקום‪-‬מפגש למוסדות התרבות והאמנות‪ ,‬לגופים העסקיים‪-‬‬
‫כלכליים ולמנגנונים העירוניים‪ .‬סוכנות זו צריכה לייצג את הצרכים של העיר בנוסף‬
‫לאלה של מוסדות התרבות‪ .‬על מוסדות התרבות עצמם מוטלת האחריות להשתלב‬

‫‪211‬‬
‫במטרות הרחבות של העיר‪ ,‬מעבר לאינטרסים האמנותיים שלהם; כמו כן עליהם לפעול‬
‫להגדלת הביקוש לשירותיהם‪.‬‬
‫המסקנה העולה מן המחקר היא כי בשל השינויים שחלו בצורת התמיכה‪ ,‬על מוסְדות‬
‫התרבות לפתח אסטרטגיות חדשות לגיוס כספי‪-‬תמיכה‪ .‬בשל היתרון המוּבנה לגודל‪ ,‬על‬
‫המוסדות הקטנים והבינוניים לפעול ביתר שיתוף‪-‬פעולה ולאגם משאבים המוקדשים‬
‫לגיוס כספים‪.‬‬
‫גם בירושלים הפך העיסוק בתרבות לנושא פופולארי‪ .‬משנת ‪ 2000‬נכתבו מִספר‬
‫מסמכים העוסקים בתחום זה‪ ,‬ובהם נדון בהמשך‪ .‬עם זאת‪ ,‬ולמרות העיסוק ההולך‬
‫וגובר בתרבות‪ ,‬לא גובשה מדיניות כוללת לתרבות‪ ,‬ולכן גם לא יוּשמה מדיניות כזו — לא‬
‫ברמה הארצית ולא ברמה העירונית בירושלים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬התקבל חוק להקמת רשות לתרבות ולתיירות בירושלים‪ .‬רשות זו מתקשה‬
‫לקום כי היא נתקלת בהתנגדות פוליטית מקומית‪ .‬כמו כן‪ ,‬טרם גובשה לה תכנית‪-‬פעולה‬
‫ולא הוסדרה מערכת היחסים בינה לבין העירייה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כשלב ראשון בפעולתה‪ ,‬רצוי‬
‫שהרשות החדשה לתרבות ולתיירות תבקש שיכְתבו עבורה תכנית‪-‬אב לתרבות בירושלים‪.‬‬
‫תכנית זו צריכה להתייחס לשלוש האוכלוסיות בעיר‪ ,‬שפוטנציאל הצריכה שלהן שונה‬
‫ודרישותיהן בתחום התרבות שונות זו מזו‪ .‬התחלה של התייחסות לנושא היתה ב‪,2006-‬‬
‫כשנכתבה לראשונה תכנית‪-‬אב לתרבות חרדית בירושלים‪ ,‬על‪-‬ידי מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪ ,‬עבור האגף לתרבות חרדית בעיריית ירושלים )חושן ואחרים‪ .(2006 ,‬תכנית זו‬
‫עוסקת בעיקר ביצירת התשתית הפיזית לחיי התרבות של הקהילה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬טרם‬
‫נכתבה תכנית מקיפה המתייחסת לתרבות במגזר היהודי הכללי‪ .‬וחמור מכך‪ ,‬למרות‬
‫שלאוכלוסייה הערבית בעיר כמעט שאין תשתיות לתרבות‪ ,‬אין כל התייחסות לכך בקרב‬
‫קובעי המדיניות‪ .‬חשוב לציין כי אם יתממש התרחיש המתואר כאן בפרק על העיר‬
‫הפלסטינית‪ ,‬ייתוספו לעיר צרכני‪-‬תרבות חדשים מקרב הקהילה הדיפלומטית‪ ,‬וייווצרו‬
‫קשרי‪-‬גומלין בין העיר המערבית לעיר המזרחית גם בתחום התרבות‪ .‬אנו מציעות שתוּכן‬
‫תכנית‪-‬אב לתרבות בירושלים‪ ,‬שתאגם את ההמלצות וההצעות שנכתבו עד כה‪ ,‬ותתייחס‬
‫גם לנושאים הבאים‪:‬‬

‫מדיניות‪-‬תרבות )כולל ביטוייה בתקציב‪ ,‬קריטריונים‪ ,‬וכד׳(;‬ ‫❖‬

‫רבדים של תרבות )גבוהה‪ ,‬פנאי‪ ,‬מרחב ציבורי(;‬ ‫❖‬
‫יחס לאוכלוסיות שונות )חלוקה ע"פ גיל‪ ,‬השכלה‪ ,‬מעמד סוציו‪-‬אקונומי וכד׳(;‬ ‫❖‬
‫פריסה ברחבי העיר;‬ ‫❖‬
‫מבנים‪ ,‬תשתיות ומרחב ציבורי;‬ ‫❖‬

‫‪212‬‬
 ‫❖ מוסדות קיימים וחדשים;‬
‫❖ מיתוג ופרסום;‬
‫❖ ממשקים עם תחומי‪-‬פעילות אחרים בעיר‪ :‬תיירות‪ ,‬חינוך‪ ,‬תעסוקה וכד׳‪.‬‬

‫במסגרת נייר זה נעסוק בתרבות על רבדיה השונים‪ ,‬ככלי למשיכת אוכלוסייה חזקה‬
‫לעיר‪ .‬לפיכך נתייחס לסעיפים דלעיל בהקשר לאוכלוסיית היעד של הפרויקט‪.‬‬

‫קהל היעד‬
‫אנשי השיווק טוענים כי "השקעה בלקוח חדש גדולה פי תשעה מההשקעה הדרושה‬
‫לשימור לקוח קיים‪ ".‬מכאן שכדאי להשקיע בקבוצות האוכלוסייה החיות כיום בעיר‬
‫וניצבות בנקודת ההכרעה לגבי ההישארות בה‪ .‬מכיוון שהצעירים הגדלים בירושלים‬
‫נוטים לעזוב אותה בבגרותם )ראה פרק הדמוגראפיה(‪ ,‬מאופיין קהל היעד שלנו בגילו‬
‫הצעיר‪ .‬זיהינו שלוש קבוצות של תושבים שאת הגירתן מן העיר חשוב לבלום‪:‬‬
‫‪ .1‬צעירים ירושלמים לפני צבא ובעת שירותם הצבאי — ההתמקדות בהם נועדה‬
‫להשפיע על נקודת ההכרעה הראשונה‪ ,‬שהיא בחירת מקום ללימודים גבוהים;‬
‫‪ .2‬סטודנטים הלומדים בירושלים — ההתמקדות בהם נועדה להשפיע על נקודת‬
‫ההכרעה השנייה — בחירת מקום ללימודי תואר שני ו‪/‬או מקום‪-‬עבודה;‬
‫‪ .3‬משפחות צעירות עם ילדים — קבוצה זו עומדת בפני נקודת ההכרעה השלישית —‬
‫ההחלטה היכן להשתקע ולרכוש דירה‪.‬‬

‫אם נצליח ליצור סביבה אטרקטיבית שתשאיר קבוצות אלו בעיר‪ ,‬היא תהיה בוודאי‬
‫גורם‪-‬משיכה לאוכלוסייה דומה גם מחוץ לירושלים‪.‬‬

‫בנוסף לקבוצות הנ"ל‪ ,‬מצאנו כי יש להתייחס לקבוצת‪-‬אוכלוסייה נוספת‪:‬‬

‫‪ .4‬תיירי פנים וחוץ — כמעט כל תייר המגיע לישראל פוקד את ירושלים‪ ,‬וכמעט‬
‫כל ישראלי מבקר בה‪ .‬אכן‪ ,‬תיירים אינם תושבי העיר‪ ,‬אבל נוכחותם בה חשובה‬
‫להגדלת היקף הפעילות התרבותית בעיר ולהגדלת האטרקטיביות שלה בעיני‬
‫תושבים פוטנציאליים‪ .‬לכך יתרמו גם אנשי הקהילה הדיפלומטית שיתיישבו בעיר‬
‫עם משפחותיהם‪ ,‬בהנחה שיתממש התרחיש המתואר בפרק על יחסי מזרח העיר‬
‫ומערבהּ‪.‬‬

‫‪213‬‬
‫בהמשך נראה כיצד ניתן להשתמש בתרבות להגדלת כוח המשיכה של העיר עבור‬
‫הקבוצות השונות‪ ,‬אך לפני כן יש לשאול‪:‬‬

‫מהי תרבות?‬
‫למושג תרבות פנים רבות‪ .‬לצורך הניתוח שלנו‪ ,‬בחרנו להתייחס לשלושה היבטים של‬
‫תרבות‪.‬‬

‫❐ תרבות גבוהה‪ :‬תרבות הנוצרת בידי יוצרים מקצועיים וכוללת את מוסדות התרבות‬
‫ואת אירועי התרבות המוצעים בעיר‪ :‬מוזיאונים‪ ,‬תיאטרונים‪ ,‬קולנוע‪ ,‬מופעי מוזיקה‬
‫ומחול וכן פסטיבלים ואירועים מיוחדים‪ .‬לירושלים תשתית רחבה לתרבות גבוהה‬
‫באיכות גבוהה‪ .‬מוסדות התרבות הירושלמיים זוכים בעקביוּת בציונים גבוהים במדד‬
‫איכות המופעים המועלים בהם והיצירות המוצגות בהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬תרבות גבוהה‬
‫נהנית מ"ביקוש‪-‬אופציה" — ישנם יותר אנשים החושבים כי תרבות היא גורם‬
‫משמעותי באופייה של עיר‪ ,‬מאשר אנשים הצורכים את התרבות בפועל‪ .‬בבואם‬
‫לבחור מקום‪-‬מגורים‪ ,‬מסתפקים אנשים רבים בידיעה שקיים בעיר היצע תרבותי‬
‫‪65‬‬
‫גדול ומגוון‪ ,‬גם מבלי שינצלו אותו בעצמם‪.‬‬

‫❐ תרבות‪-‬פנאי‪ :‬כוללת פעילות‪-‬פנאי מובנית — חוגים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬סיורים וכדומה‪ .‬בניגוד‬

‫למקומות אחרים בארץ‪ ,‬יכול להיות לירושלים יתרון בתחום זה‪ ,‬בזכות קיומם של‬
‫מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות‪-‬תרבות בעיר‪ .‬הממשק בינם לבין תרבות הפנאי‬
‫יכול להוביל לתרבות‪-‬פנאי איכותית ועשירה ביותר‪ ,‬שהרי אין להשוות בין חוג‬
‫לאמנות במתנ"ס שכונתי לחוג לאמנות במוזיאון‪-‬ישראל‪ .‬משיחותינו עם מומחים‬
‫בתחום התרבות עולה כי הצורך ברובד‪-‬תרבות זה הולך וגדל עם הגידול בהכנסה‪,‬‬
‫ברמת החיים ובגיל‪ .‬מכיוון שהאוכלוסייה שצורכת סוג זה של תרבות אינה חופפת‬
‫את קהל היעד של הפרויקט‪ ,‬ההתייחסות לרובד זה במסמך קטנה‪ ,‬ואנו מתמקדות‬
‫ביכולתה של תרבות הפנאי לספק תעסוקה למעמד היצירתי בעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬פתיחת‬
‫בית‪-‬אבי חי בפברואר ‪ 2007‬הוא ציון‪-‬דרך‪ .‬בית‪-‬אבי חי הצטרף אמנם לבית‪-‬שמואל‬
‫ולמרכזים נוספים שפעלו בעיר‪ ,‬אך מִגוון הפעילויות שהוא מציע שינה את המפה‪.‬‬
‫חשוב לבדוק בעתיד את שיעור ההשתתפות של צעירים דתיים בפעילויות‪-‬פנאי עם‬
‫זיקה למקורות‪ .‬אם יימצא כי קבוצה זו‪ ,‬בשונה מקבוצות של צעירים חילונים‪,‬‬

‫‪ 65‬על‪-‬פי סקר על הרגלי הפנאי שנערך עבור דו"ח ברכה‪ ,‬ועל‪-‬פי ממצאיו של פלורידה )בהסתמך על ראיון‬
‫עמו משנת ‪.(2002‬‬

‫‪214‬‬
‫צורכת מפגשי‪-‬תרבות‪-‬פנאי כאלה ורואה בהם מקומות‪-‬מפגש חשובים‪ ,‬אזי יש לדאוג‬
‫להיצע רחב גם בתחום זה‪.‬‬
‫❐ תרבות המרחב הציבורי‪ :‬זהו רובד‪-‬תרבות המתייחס לפעילות‪-‬פנאי לא‪-‬מובנית‪.‬‬
‫רובד זה התפתח מאוד בשנים האחרונות והוא מתחלק לשניים‪:‬‬
‫❖ "המרחב הבנוי" מכיל בתי‪-‬קפה‪ ,‬מסעדות ופאבים והמרחב שביניהם )"תרבות‬
‫פיאצות"(;‬
‫❖ "המרחב הפנוי" מכיל פארקים גדולים‪ ,‬גינות ציבוריות בשכונות‪ ,‬גני‪-‬שעשועים‪,‬‬
‫וכן תשתית לספורט עממי‪ :‬מסלולי ריצה והליכה‪ ,‬מגרשים פתוחים ומִתקני‪-‬‬
‫ספורט‪.‬‬

‫טדי קולק הקים בזמנו בירושלים גינות ציבוריות ופארקים רבים‪ ,‬המשמשים תשתית‬
‫למרחב הפנוי של היום‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל היעדר תחזוקה שוטפת‪ ,‬הִדרדר מצבם והם אינם‬
‫משרתים את תושבי העיר כבעבר‪ .‬גן הפעמון למשל‪ ,‬שהיה גולת הכותרת של פעילות‬
‫הקרן לירושלים בשנות ה‪ ,80-‬עומד היום כמעט ריק מפעילות ומתוכן‪ ,‬למעט כאתר‬
‫לפיקניקים — שימוש שאינו הולם אותו‪ .‬בנוסף למצבהּ העגום של התשתית הישנה‪,‬‬
‫חלו שינויים בהעדפות ובצורכי האוכלוסייה‪ ,‬וכיום ניתן דגש רב יותר מבעבר לפעילות‪-‬‬
‫ספורט בחוץ‪ .‬כמו כן חל שינוי בהיקף השטח הבנוי בעיר )תכנית הבנייה בעמק פרי‪-‬הר‪,‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬איימה לצמצם במאוד את השטח הירוק של השכונות הסובבות את העמק‪,‬‬
‫גבעת‪-‬מרדכי והקטמונים( — דבר שהגדיל את הדרישה לטיפוח המרחב הציבורי העירוני‪.‬‬
‫בשנים האחרונות מושקעים משאבים בפיתוח המרחב הציבורי במרכז העיר )באמצעות‬
‫חברת "עדן"( וניתן לראות את התגובה המהירה של כוחות השוק להשקעה של הסקטור‬
‫הציבורי‪.‬‬

‫מיהם השחקנים בזירת התרבות?‬

‫קהלי היעד שהוגדרו לעיל‪ ,‬הם קהל הצרכנים של התרבות בעיר‪ ,‬אך אלה הם רק שחקן‬
‫אחד בזירת התרבות‪ .‬ביחד איתם נמצאים בזירה גם גורמים נוספים‪:‬‬
‫‪ .1‬מוסדות התרבות — בירושלים כ‪ 60-‬גופים יוצרים‪ ,‬המוכּרים ונתמכים ע"י מִנהל‬
‫התרבות והעירייה; בהם ‪ 11‬תיאטראות‪ ,‬שמונה מוזיאונים‪ ,‬שמונה פסטיבלים‪ ,‬שבע‬
‫תזמורות ולהקות מוזיקליות‪ ,‬שלוש להקות‪-‬מחול‪ ,‬חמישה גופים ממוסדים העוסקים‬
‫באמנות פלסטית‪ ,‬סינמטק אחד ותשעה בתי‪-‬ספר לאמנות‪ .‬שמונה ממוסדות אלה‬

‫‪215‬‬
‫הם מוסדות גדולים )עם תקציב‪-‬הפעלה העולה על ‪ 9‬מיליון ש״ח לשנה(; שבעה מהם‬
‫בינוניים )‪ 9-4‬מיליון(; ‪ 14‬קטנים )‪ 3-1‬מיליון(; ו‪ 18-‬זעירים )מתחת למיליון שקל‬
‫לשנה(‪ .‬רוב רובּה של היצירה הקשורה בתרבות גבוהה‪ ,‬מתרחש במסגרת מוסדות אלה‪.‬‬
‫הקושי העיקרי שעִמו מתמודדים המוסדות הירושלמיים‪ ,‬הוא תקציב נמוך לפעילות‬
‫שוטפת‪ .‬בניגוד לתל‪-‬אביב‪ ,‬רוב המוסדות בירושלים קטנים וזעירים‪ .‬מן המחקר של‬
‫מכון ראנד עולה כי בדומה לחברה העסקית‪ ,‬גם בתחום התרבות נודע יתרון לגודל‪.‬‬
‫מוסדות גדולים מצליחים לגייס יותר כספים ממקורות פרטיים וציבוריים גם יחד‪,‬‬
‫הן בזכות הנ ִראוּת הגדולה שלהם והן בזכות יכולתם להשפיע כלכלית על סביבתם‪.‬‬
‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬אחד הקריטריונים לקביעת היקף התמיכה הציבורית במוסדות‪,‬‬
‫הוא היקף פעילותם‪ ,‬המושפע מגודל המוסד‪ .‬סיבה אפשרית נוספת להיקף‪-‬פעילות‬
‫מצומצם‪ ,‬נעוצה בגודלו של קהל היעד הפוטנציאלי‪ .‬הניתוח הדמוגראפי מראה כי‬
‫למרות שירושלים התברכה באוכלוסייה גדולה‪ ,‬רק חלק קטן ממנה נהנה מהיצע‬
‫התרבות הקיים בעיר‪ .‬בנוסף פועלים בעיר מרכזי תרבות יהודית כמו בית‪-‬אבי חי‪,‬‬
‫בית‪-‬שמואל‪ ,‬בתי‪-‬כנסת רפורמיים המציעים מפגשי‪-‬לימוד‪ ,‬הרצאות ודיונים‪ ,‬לצד‬
‫תערוכות ומופעים‪ .‬חשוב לציין כי גופים אלה אינם מתוקצבים מתקציבי התרבות‬
‫הכללית‪ ,‬אלא מתקנות‪-‬תמיכה ייעודיות ומכספי קרנות ותרומות‪.‬‬
‫‪ .2‬היוצרים — בירושלים ריכוז גבוה של בתי‪-‬ספר גבוהים לאמנות‪ ,‬המכשירים מאות‬
‫אמנים צעירים מדי שנה‪ .‬הפיכת ירושלים ל"עיר יצירתית"‪ ,‬מחייבת להגדיל את‬
‫שיעור האוכלוסייה היצירתית המתגוררת בה )מספר קבוצות יוצרות הפועלות כבר‬
‫בעיר‪ ,‬מצביע על הפוטנציאל הטמון בעידוד היצירה בירושלים(‪ .‬היוצרים הם בה‬
‫בעת גם קהל‪-‬יעד של הפרויקט )בהיותם אוכלוסייה חזקה ושוחרת תרבות( וגם כלי‬
‫ליצירת נפח של פעילות תרבותית‪ ,‬שהיא מסימני ההיכר של "העיר היצירתית"‪ .‬נכון‬
‫להיום‪ ,‬רוב בוגרי בתי הספר והאמנים המציגים בעיר‪ ,‬אינם מתגוררים בה מחמת‬
‫היעדר תעסוקה מספקת — דבר הנובע מהיקף הפעילות הנמוך של מוסדות התרבות‬
‫ומסגרות הפנאי‪.‬‬
‫‪ .3‬הגופים המממנים — ההבנה כי יש צורך במימון ציבורי של התרבות‪ ,‬היא נקודת‪-‬‬
‫מוצא שהיתה מקובלת בישראל עוד לפני קום המדינה )כץ וסלע‪ .(1999 ,‬כיום מגיע‬
‫רוב הסבסוד השוטף של מוסדות התרבות בישראל משלושה מקורות מרכזיים‪:‬‬
‫מתקציב הממשלה — באמצעות מִנהל התרבות )המקפח את המוסדות הירושלמיים‪,‬‬
‫כפי שנראה בהמשך(; מתקציב הרשות המקומית )בירושלים מדובר בסכום קטן‬
‫במיוחד(‪ ,‬וכן מכספי תורמים וקרנות המיועדים בעיקר לפיתוח פיזי‪ ,‬ולא לתמיכה‬
‫שוטפת )בתחום זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬זכתה בעבר ירושלים ליתרון(‪.‬‬

‫‪216‬‬
 ‫מדיניות‪-‬תרבות דה‪-‬פקטו בישראל )כפי שבאה לידי‬
‫ביטוי בתקציבים(‬
‫בהיעדר מדיניות רשמית‪ ,‬ניתן ללמוד על מדיניות התרבות מן התקציבים המופנים אליה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1998‬החליטה אונסק"ו להמליץ למדינוֹת החברות בה‪ ,‬שיקצוּּ לפחות אחוז אחד‬
‫מתקציבן הציבורי לתמיכה בתרבות‪ .‬החלטה זו נועדה לממש את זכותו של כל אדם‬
‫לצרוך תרבות וליטול חלק בעשייה התרבותית והאמנותית‪ .‬במדינת‪-‬ישראל התקציב‬
‫השנתי לתרבות ואמנות עומד על ‪ 430‬מיליון שקל‪ ,‬שהם פחות משני פרומיל מהתקציב‬
‫‪66‬‬
‫השנתי של המדינה‪ ,‬העומד על סך ‪ 271.4‬מיליארד ש״ח‪.‬‬
‫תקציב דל זה‪ ,‬בנוסף להיותו נמוך ביחס לתקציב המופנה לתרבות במדינות מערביות‬
‫אחרות )בן דרור ופישמן‪ ,(2001 ,‬אינו תקציב קבוע‪ .‬לקראת כל שנת‪-‬כספים מתקיים‬
‫טקס קבוע בו נאבקים מוסדות התרבות והאמנים נגד קיצוץ רטרואקטיבי של תקציב‬
‫השנה הקודמת‪ .‬משנת ‪ 2002‬הונחו מספר הצעות חוק על‪-‬ידי חברי כנסת מסיעות שונות‪,‬‬
‫שמטרתן להגדיר את התמיכה בתרבות כאחוז מתקציב המדינה‪ .‬ההצעה האחרונה הונחה‬
‫על‪-‬ידי ח״כ מלכיאור‪ ,‬עליה חתמו ‪ 61‬חברי כנסת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬נחתם הסכם חוֹמש עם האוצר‪ ,‬והתקבלה החלטת‪-‬ממשלה להגדיל את‬
‫תקציב התרבות באופן הדרגתי עד לסכום של ‪ 450‬מיליון ש"ח‪ .‬המטרה העיקרית של‬
‫ההסכם היתה לעגן תקציב קבוע לתרבות ולשריינוֹ‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם ההסכם שנחתם לבסוף‬
‫אינו מוגן מפני קיצוץ‪ .‬נראה אם כן‪ ,‬כי למרות ההתקדמות‪ ,‬אין התרבות עומדת עדיין‬
‫בראש מעייניה של ממשלת‪-‬ישראל‪ .‬היחס לתרבות כאל תחום שולי בחשיבותו‪ ,‬ניכר‬
‫לא רק בגודל התקציב המופנה אליה‪ ,‬אלא גם בכך שמִנהל התרבות )ביחד עם מִנהל‬
‫הספורט( "מדלג" בשנים האחרונות ממשרד החינוך למשרד המדע וחוזר חלילה‪.‬‬
‫תקציב התרבות של הממשלה מתחלק באופן לא‪-‬שוויוני ברחבי הארץ‪ .‬העיר‬
‫המתוקצבת ביותר מבחינת מוסְדות‪-‬תרבות היא תל‪-‬אביב‪ .‬על‪-‬פי נתוני מִנהל התרבות‬
‫של משרד החינוך‪ ,‬תמך המִנהל בשנת ‪ 2005‬במוסדות‪-‬תרבות בתל‪-‬אביב ב‪ 178-‬מיליון‬
‫ש״ח‪ ,‬בעוד שהתמיכה בכל מוסדות התרבות הנתמכים בירושלים )‪ 109‬במספר( עמדה‬
‫באותה שנה על ‪ 44.5‬מיליון ש״ח בלבד‪ .‬חלוקת הכספים של מִנהל התרבות מתבצעת על‪-‬‬
‫פי קריטריונים הכוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את היקף הפעילות ואיכותה‪ .‬אך בעוד שהמוסדות‬
‫הירושלמיים מדורגים בעקביות כאיכותיים — הרי שמספר המוסדות הכולל והיקף‬
‫הפעילות התרבותית בעיר הם נמוכים‪-‬יחסית — דבר המוביל לתִקצוב זעום של התרבות‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫על‪-‬פי נתוני משרד האוצר — תקציב ‪.2007‬‬

‫‪217‬‬
‫כאמור‪ ,‬מקור הסבסוד השני הוא כספי הרשות המקומית‪ .‬כאן משתרכת ירושלים‬
‫הרחק מאחורי ערים אחרות‪ ,‬ובראשן תל‪-‬אביב‪ .‬דו"ח ברכה מצא כי ב‪ 2004-‬עמד תקציב‬
‫התמיכה העירונית במוסדות האמנות בירושלים על ‪ 5.8‬מיליון ש״ח בלבד‪ ,‬שחולקו בין‬
‫‪ 64‬גופים‪ .‬על‪-‬פי הדו"ח תמכה עיריית תל‪-‬אביב במוסדות התרבות שלה בשיעור של פי‬
‫‪ 20‬לפחות בהשוואה לעיריית ירושלים‪ ,‬ואילו עיריית חיפה תמכה במוסדותיה פי ‪10‬‬
‫מאשר ירושלים‪ .‬נתונים מן השנתיים האחרונות מעידים כי מגמה זו לא הִשתנתה; כך‬
‫למשל‪ ,‬ב‪ 2005-‬היתה התמיכה העירונית בתרבות ‪ 6.9‬מיליון ש״ח‪ ,‬שהיו רק כשני אחוזים‬
‫מתקציב המוסדות )ראה לוח ‪ .(1‬בשנת ‪ 2006‬הִקצתה העירייה ‪ 4.9‬מיליון ש״ח בלבד‬
‫לתמיכה במוסדות התרבות‪ ,‬וזו חולקה למוסְדות התרבות רק בראשית ‪ ,2007‬ובשנת‬
‫‪ 2007‬עמדה התמיכה על ‪ 9.6‬מיליון ש״ח בלבד‪.‬‬
‫אחת הסיבות לתקציב הנמוך שמפְנה עיריית ירושלים לתרבות‪ ,‬נעוצה בחוסר‪-‬‬
‫הסכמה על תפקידם של כספי "תקנת‪-‬ירושלים לתרבות"‪ .‬בעוד שמשרד החינוך רואה‬
‫בכספים אלה תמיכה ממשלתית הניתנת בנוסף ובהתאם להשקעת הרשות המקומית‬
‫)‪ ,(matching‬רואה עיריית ירושלים בכספים אלה השקעה שלה‪ ,‬הפוטרת אותה מהשקעה‬
‫נוספת‪ .‬חוסר‪-‬הסכמה זה הביא לכך שמשרד החינוך החליט לחלק את כספי התקנה‬
‫במישרין למוסדות התרבות בירושלים‪ ,‬ולא להעבירם דרך מנגנון העירייה‪ .‬השנה מאיים‬
‫המשרד שלא להעבירם כלל‪ ,‬אם לא תועבר תמיכה עירונית מקבילה‪ .‬היחס של עיריית‬
‫ירושלים לתרבות חמור אף מיחס הממשלה‪ ,‬ותעיד על כך העובדה שמאז יוני ‪ 2004‬לא‬
‫מוּנה מנהל לאגף התרבות בעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשנת ‪ 2005‬גיבשה עיריית ירושלים לראשונה‬
‫מערך קריטריונים לחלוקת כספי התמיכות שהיא מעניקה למוסדות התרבות — דבר‬
‫שלא קיים כלל בערים אחרות בארץ‪ 67.‬אחד הקריטריונים לתמיכת עיריית ירושלים‬
‫הוא‪" :‬תרומה לעשייה בירושלים ולמיצובהּ כבירת‪-‬תרבות‪ ,‬לרבות הכרה בינלאומית‪,‬‬
‫עידוד תיירות‪ ,‬היקף הפעילות בירושלים וכן רמת המעורבות החברתית" )מתוך החלטות‬
‫הוועדה הציבורית לנושא תקצוב מוסדות‪-‬תרבות בירושלים‪ .(2005 ,‬בהתחשב בהיקף‬
‫הנמוך של התמיכה העירונית — אין לקריטריונים הנ"ל כל משמעות‪.‬‬

‫‪ 67‬ניתן לִצְפות בקריטריונים לחלוקת תקציב למוסדות‪-‬תרבות בירושלים באתר האינטרנט של עיריית‬
‫ירושלים‪//www.jerusalem.muni.il/jer_main/f1_main.html :‬‬

‫‪218‬‬
 ‫לוח ‪ :1‬התמיכה העירונית בתרבות ב‪2005-‬‬
‫)שני אחוזים בלבד מתקציבי המוסדות בירושלים(‬
‫סה"כ‬ ‫תמיכה‬ ‫תקנת‪-‬‬ ‫תמיכת‬ ‫סה"כ‬
‫תמיכות‬ ‫עירונית‬ ‫ירושלים‬ ‫מִנהל‬ ‫תקציבי‬
‫)ש״ח(‬ ‫)ש״ח(‬ ‫)ש״ח(‬ ‫)ש״ח(‬ ‫המוסדות‬
‫)ש״ח(‬
‫‪13,733‬‬ ‫‪1,478‬‬ ‫‪4,570‬‬ ‫‪7,685‬‬ ‫‪30,765‬‬ ‫תיאטרון )‪ 11‬מוסדות(‬
‫‪2,469‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪865‬‬ ‫‪1,364‬‬ ‫‪4,989‬‬ ‫מחול )‪ 2‬מוסדות(‬
‫‪5,677‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪670‬‬ ‫‪4,727‬‬ ‫‪25,039‬‬ ‫קולנוע )‪ 2‬מוסדות(‬
‫‪10,544‬‬ ‫‪1,148‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪4,796‬‬ ‫‪27,612‬‬ ‫מוזיקה )‪ 7‬מוסדות(‬
‫‪20,706‬‬ ‫‪1,442‬‬ ‫‪2,100‬‬ ‫‪17,164‬‬ ‫‪123,983‬‬ ‫מוזיאונים )‪ 7‬מוסדות(‬
‫‪12,109‬‬ ‫‪886‬‬ ‫‪4,363‬‬ ‫‪6,860‬‬ ‫‪29,939‬‬ ‫בתי‪-‬ספר לאמנות )‪(7‬‬
‫‪4,867‬‬ ‫‪751‬‬ ‫‪1,970‬‬ ‫‪2,146‬‬ ‫‪16,600‬‬ ‫פסטיבלים )‪(5‬‬
‫‪70,105‬‬ ‫‪6,225‬‬ ‫‪19,138‬‬ ‫‪44,742‬‬ ‫‪258,927‬‬ ‫סה"כ‬
‫כאחוז אחד מתקציבי‬
‫‪27.08%‬‬ ‫‪2.40%‬‬ ‫‪7.39%‬‬ ‫‪17.28%‬‬ ‫‪100.00%‬‬ ‫המוסדות‬

‫מקור‪ :‬אתר העירייה‪ ,‬תקציב עיריית ירושלים‪.2005 ,‬‬

‫מדיניות תרבות )מוצהרת( בירושלים‬

‫הקמתה של "הרשות לתרבות ותיירות" על‪-‬פי חוק בירושלים‪ ,‬מיישמת למעשה באופן‬
‫מקומי את ההמלצה שנוסחה בדוחות "תעודת חזון תרבות ‪ "2000‬ו"מדיניות תרבות‬
‫בישראל" להקמת גוף מרכזי המקדם את התרבות‪ .‬תפקידיה של הרשות כמוגדר בחוק‪,‬‬
‫הם ליזום ולעודד יוזמות של תכניות ופעילויות לפיתוח ולקידום התרבות‪ ,‬התיירות וקשרי‬
‫החוץ של ירושלים; לתאם בין משרדי הממשלה‪ ,‬הרשויות והגופים הפועלים בתחומים‬
‫אלה; לספק מידע על תכניות‪ ,‬פעילויות ויוזמות; לייעץ ולסייע בתכנון‪ ,‬הקמה והפעלה‬
‫של מפעלי תרבות ותיירות בירושלים; לחזק ולפתח את המוסדות השוכנים בירושלים‬
‫והעוסקים בתחומי פעולתה של הרשות‪ .‬יש לציין כי הגדרת התפקידים היא עמומה‪,‬‬
‫הקשר עם מוסדות העירייה אינו מוגדר דיו‪ ,‬אין מקורות‪-‬תקציב מחייבים לפעילות‬
‫הרשות‪ ,‬ואין כוח פוליטי להפעילה‪.‬‬

‫‪219‬‬
‫בנוסף לחקיקת החוק‪ ,‬נכתבו בשנים האחרונות מספר דוחות העוסקים במישרין‬
‫או בעקיפין במדיניות התרבות בירושלים‪ .‬שלושת הניירות המרכזיים שעסקו במדיניות‬
‫התרבות בעיר הם‪:‬‬
‫‪ .1‬מסמך שהוכן עבור חברת "עדן" — אסטרטגיה תרבותית לפיתוח מרכז העיר‬
‫ירושלים — שנכתב על‪-‬ידי נאווה ורוני דיסנצ׳יק — ותא‪-‬מתכננים בע"מ )יולי‬
‫‪;(2004‬‬
‫‪ .2‬דו"ח בהזמנת פורום‪-‬ירושלים‪ ,‬מיסודן של הקרנות — תרבות בירושלים ‪— 2004-2003‬‬
‫שהוכן על‪-‬ידי צוות ממכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬בראשותה של ד"ר מאיה חושן‬
‫)דצמבר ‪;(2004‬‬
‫‪ .3‬דו"ח של קרן ברכה — מוסדות‪-‬תרבות בעיר — שנכתב בידי אבנר רוטנברג )יולי‬
‫‪.(2005‬‬

‫משני הניירות האחרונים עולות מספר נקודות המצריכות התייחסות‪ :‬היעדרה של‬
‫מדיניות תרבות עירונית; מחסור בתשתיות פיזיות — קרי‪ :‬חללי יצירה וחזרות לאמנים‬
‫וחללי‪-‬תצוגה לאמנות עכשווית‪ .‬המחסור בתשתיות חמור במיוחד‪ ,‬כי בעיר מתפתחים‬
‫אמנים צעירים רבים )בוגרי בתי הספר הרבים לאמנויות כגון בצלאל‪ ,‬האקדמיה למוזיקה‬
‫ולמחול‪ ,‬ניסן נתיב ועוד( שאינם יכולים להמשיך לפעול בה מחוסר נפח מספיק של‬
‫פרנסה מִפּעילוּת אמנותית‪ .‬שני הניירות הנ"ל מציעים ליצור חיבורים בין אמנים לבין‬
‫מוסדות שונים שיוכלו לספק להם מקום ליצור ולעבוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬שניהם מציעים לטפח‬
‫קהלי‪-‬צרכנים שונים‪ ,‬תוך התייחסות לצורכיהם ולחסמים העומדים בפניהם‪.‬‬
‫מן הנייר הראשון שנזכר‪ ,‬עולה כי התרבות נמצאת במקום נמוך בסדר העדיפויות של‬
‫הנהגת העיר‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬קיפוח זה בא לידי ביטוי בתקציב העירוני המופנה לתמיכה‬
‫בתרבות‪ .‬כמו כן עולה כי הדימוי של ירושלים קשה לעומת המציאות בשטח‪ ,‬וכי דימוי‬
‫זה משליך על תפיסת‪-‬מקומה של העיר בתחום התרבות‪ .‬בנייר מצוין עוד כי שיתוף‬
‫הפעולה בין מוסדות התרבות הולך וגובר בשנים האחרונות‪ ,‬דבר שיכול לשמש תשתית‬
‫למדיניות לעתיד‪ .‬גם תכנית המִתאר החדשה של ירושלים )‪ (2004‬אינה עוסקת כלל‬
‫בתרבות‪ .‬נגיעה קלה בנושא זה מצאנו רק בפרק העוסק בתיירות‪ ,‬תחת הכותרת‪" :‬פיתוח‬
‫מוקדי נופש ופנאי‪ ,‬בילוי‪ ,‬תרבות ואמנות‪ ".‬נראה אפוא כי בתכנית המִתאר חסרה‬
‫התייחסות לתחום שידוע כמרכזי בפיתוח העירוני‪ .‬ההמלצות העיקריות של הניירות‬
‫הנזכרים‪ ,‬כוללות התייחסות לתמיכה כספית ראויה למוסדות‪ ,‬התמקדות במרכז העיר‬
‫והקמת רשות לתרבות ותיירות בירושלים‪.‬‬

‫‪220‬‬
 ‫תמונת‪-‬מצב עדכנית על מצב התרבות בירושלים‬
‫משיחות שקיימנו סביב כתיבת פרק זה‪ ,‬עולה כי גם הירושלמים אינם ערים או אינם‬
‫חשופים לעשייה התרבותית המתרחשת ורוחשת בעיר‪ ,‬וכי עשייה זו אינה זוכה ליחסי‪-‬‬
‫ציבור ואינה נראית לעין‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬חשבנו שנכון להציג תמונת‪-‬מצב מפורטת מעט‪.‬‬

‫תרבות גבוהה‬
‫מדו"ח פילת )‪ (2002‬על פעילויות‪-‬תרבות בירושלים )נתוני ‪ ,(2000-1999‬שסקר את היקף‬
‫הפעילות התרבותית המקומית ו"המיובאת"‪ ,‬עולה כי בשנת ‪ 1999‬היתה בירושלים‬
‫פעילות תרבותית בהיקף גדול ביחס למספר התושבים שהם קהל פוטנציאלי )בהשוואה‬
‫לערים אחרות בארץ(‪ .‬היצע גדול במיוחד היה בעיר )בחישוב ל‪ 10,000-‬תושבים( בתחום‬
‫התערוכות והמוזיאונים )פי ‪ 2.5‬מאשר בת"א(‪ ,‬בתחום הצגות התיאטרון )ההיצע הגדול‬
‫בארץ( ובתחום הקונצרטים )פי שניים מאשר בת"א(‪ .‬למעשה‪ ,‬רק היצע המחול היה‬
‫נמוך מאשר ביתר ערי הארץ‪ ,‬ונראה שגם בתחום זה חלה בירושלים התקדמות בשנים‬
‫האחרונות‪ .‬ההיצע העשיר של מופעי התרבות הורכב ממופעי יוצרים מכל הארץ‪ ,‬ולא‬
‫רק משל יוצרים ומוסדות ירושלמיים‪ .‬עוד עולה מן הדו"ח כי העדפות הקהל הירושלמי‬
‫מושפעות מאוד מאיכות המופעים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הכותבים מציגים מספר הסתייגויות מן‬
‫הנתונים‪ :‬בספירה של היצע התרבות קיימת סטייה כלפי מעלה‪ ,‬כי בירושלים נספרו גם‬
‫נתונים של גופים לא‪-‬נתמכים‪ ,‬בניגוד למקומות אחרים בארץ שבהם לא היו נתונים אלה‬
‫זמינים‪ .‬הערכת הכותבים היא כי מדובר בסטייה של ‪ .15%-10%‬חשוב לציין כי באירועי‬
‫התרבות ביקרו לא רק ירושלמים; כלומר‪ ,‬מן ההיצע הקיים בירושלים נהנים רבים ולאו‬
‫דווקא ירושלמים‪ ,‬במיוחד בפסטיבלים ובמוזיאונים‪ .‬קהל זה חשוב במיוחד אם בכוונתנו‬
‫להפוך את ירושלים לבירת‪-‬תרבות שתמשוך גם מבקרים שאינם מתושביה‪ ,‬כדי ליצור‬
‫נפח‪-‬פעילות הולם‪.‬‬

‫עכבר תרבות — מוסף מיוחד של המקומון כל העיר‪ ,‬שפורסם בדצמבר ‪— 2006‬‬

‫מתאר מִגוון עשיר מאוד של פסטיבלים ואירועים שנתיים המתרחשים בירושלים מדי‬
‫שנה )‪ 27‬במספר( ‪ −‬חלקם פסטיבלים לאומיים כמו פסטיבל‪-‬ישראל‪ ,‬חלקם אירועים‬
‫שמתמקדים ביוצרים צעירים‪ ,‬כמו "הרמת‪-‬מסך"‪ ,‬שהיא חשיפה ראשונה של יוצרים‬
‫צעירים עצמאים — חלקם אירועים המשלבים מִגוון רחב של מוזיאונים ומוסדות‪-‬תרבות‬
‫בעיר‪ ,‬כמו "חמשושלים" — חגיגה של שלושה סופי‪-‬שבוע בירושלים‪ ,‬שבמרכזה "לילות‬
‫לבנים" בימי חמישי בלילה‪.‬‬

‫‪221‬‬
‫הסינמטק בירושלים הוא סיפור הצלחה ברמה לאומית‪ .‬בימות השנה הוא מבסס את‬
‫קהל‪-‬מבקריו על מנויים‪ ,‬רובם בני‪-‬נוער וסטודנטים‪ ,‬ובימי פסטיבל הקולנוע הבינלאומי‬
‫השנתי עולים אליו לרגל שוחרי‪-‬קולנוע מכל רחבי הארץ‪ .‬לפסטיבל זה נוסף בשנים‬
‫האחרונות גם פסטיבל לקולנוע יהודי‪ .‬פסטיבל הקולנוע מוכיח למעשה כי מוצר טוב‪,‬‬
‫במיתוג נכון‪ ,‬יכול לפרוץ בהצלחה את חומות העיר‪ .‬הסינמטק שופץ והורחב לאחרונה‪,‬‬
‫ונוספו לו חללי‪-‬הקרנה ומדיאטק‪-‬וידיאוטק שמקרין סרטי‪-‬ארכיון‪ .‬בעבודת מיתוג נכונה‬
‫עשוי מרכז שכזה להפוך למוקד‪-‬תיירות‪.‬‬
‫בתחום התיאטרון פועל בירושלים התיאטרון הירושלמי המוביל "החאן" —‬
‫שזוכה לביקורות מצוינות על עבודתו המקצועית‪ ,‬וכן קבוצות‪-‬תיאטרון יוצרות קטנות‬
‫)תיאטרון פסיק‪ ,‬קבוצת התיאטרון הירושלמי‪ ,‬תיאטרון תאיר ועוד(‪ .‬בעיר קיימות גם‬
‫יוזמות ייחודיות כמו "הזירה הבין‪-‬תחומית" שפועלת במתחם ז׳ראר‪-‬בכר ומשמשת‬
‫לתיאטרון פרינג׳; ה"מעבדה"‪ ,‬שמארחת הופעות ומעודדת יצירה מקורית וחדשנית‪,‬‬
‫ופרויקט "אינקובאטור" של בית הספר למשחק "ניסן נתיב"‪ ,‬המסייע לבוגרי בית‬
‫הספר המבקשים להישאר בעיר וליצור בה‪ .‬בנוסף להיצע של הקבוצות היוצרות‪ ,‬מארח‬
‫"תיאטרון‪-‬ירושלים" מופעי‪-‬תיאטרון רבים‪ ,‬ומקיים מפעל‪-‬מינויים גדול‪ .‬לאחרונה‬
‫משווק התיאטרון מפעל‪-‬מינויים מיוחד לסטודנטים )ארבע הצגות ב‪ 99-‬ש״ח(‪ ,‬והוא‬
‫החל לקיים באכסדרת התיאטרון מופעי‪-‬מוזיקה לקהל הצעיר‪ .‬מוסד‪-‬תרבות ייחודי לעיר‬
‫הוא "תיאטרון הקרון" — תיאטרון‪-‬בובות לילדים‪ .‬תיאטרון זה זכה להכרה ולמעמד‬
‫בינלאומיים‪ ,‬והוא פועל כבר ‪ 27‬שנים‪ .‬מדי שנה הוא יוזם ומארגן פסטיבל בינלאומי‬
‫לתיאטרון‪-‬בובות‪ ,‬שהתרחב בשנים האחרונות והחל לעסוק גם במופעים של תיאטרון‪-‬‬
‫רחוב‪" .‬תיאטרון הקרון" מצטרף לפעילות המותאמת למשפחות עם ילדים קטנים‪ ,‬כפי‬
‫שעושים גם המוזיאונים בעיר וגן החיות‪ .‬מוסדות אלה משרתים משפחות הגרות בעיר‬
‫וגם תיירי‪-‬פנים‪.‬‬
‫בתחום המוזיקה פועלות בעיר שתי תזמורות קלאסיות גדולות‪ :‬תזמורת הקמראטה‬
‫והתזמורת הסימפונית‪ .‬בירושלים פועלים גם מרכז המוזיקה משכנות‪-‬שאננים‪ ,‬שהוא‬
‫מוסד מוזיקלי איכותי לנגנים מקצועיים; מרכז המוזיקה ע"ש טארג בעין‪-‬כרם; מקהלות‬
‫אורטוריו ואנקור )לילדים( והצוללת הצהובה ששֹמה דגש מיוחד על עידוד הרכּבים‬
‫צעירים‪ .‬בשנת ‪ 2006‬הפיקה "הצוללת" את פסטיבל הג׳אז‪ ,‬שנמשך גם בשנת ‪ ,2007‬מתוך‬
‫כוונה לעשותו פסטיבל קבוע בעיר‪ .‬לדברי מומחים בתחום )הארץ‪ ,(22.1.2007 ,‬קנתה‬
‫לה כבר ירושלים מקום של כבוד על מפת הג׳אז בישראל‪ .‬הקונצרטים שהתקיימו על גג‬
‫משכנות‪-‬שאננים‪ ,‬על רקע חומות העיר העתיקה‪ ,‬עוררו התלהבות רבה‪ .‬נראה כי במאמץ‬
‫קטן אפשר להשתמש במקום זה בדרך‪-‬קבע להשמעת מוזיקה בימות הקיץ‪.‬‬

‫‪222‬‬
‫ירושלים רוחשת פעילות גם בתחום החינוך המוזיקלי‪ .‬בנוסף לאקדמיה הוותיקה‬
‫למוזיקה‪ ,‬פועל עתה בית הספר למוזיקה חדשה במוסררה‪ .‬קיימות בעיר גם מספר‬
‫תכניות מיוחדות לתלמידי‪-‬תיכון‪ :‬בבית הספר התיכון של האקדמיה‪ ,‬בבית הספר התיכון‬
‫לאמנויות ובמועדון "צוללת צהובה"‪ ,‬שם קיימת תכנית‪-‬לימוד על‪-‬אזורית לילדי‪-‬ירושלים‬
‫)שבכל שנה מאיימת עליה סכנת סגירה מחוסר‪-‬מימון(‪.‬‬
‫אמנות המחול מזוהה כיום עם צעירים‪ ,‬ותחום זה אינו מפותח דיו בירושלים‪ .‬בעיר‬
‫פועלות בעיקר שתי קבוצות ‪ −‬להקת "ורטיגו" שזוכה לביקורות נלהבות בארץ ובעולם‪,‬‬
‫ולהקת "קולבּן‪-‬דאנס"‪ .‬לשתיהן אין אולם‪-‬ביתי מתאים‪ ,‬והן משתמשות בינתיים במרכז‬
‫"ז׳ראר בכר" לחזרות ולמופעים‪.‬‬
‫מעל לכול ירושלים היא "עיר‪-‬מוזיאון" — בהכרה‪ ,‬בתודעה ובמעשה‪ .‬היא גדושה‬
‫באתרים בעלי ערך היסטורי‪ ,‬ארכיטקטוני ואתנוגרפי‪ ,‬שיוצרים ביחד מרקם חזותי‬
‫מיוחד‪ ,‬כך שעצם ההליכה ברחובותיה היא בעלת ערך תרבותי‪ .‬ירושלים מצויה תמיד‬
‫במתח בין פיתוח לשימור‪ ,‬והיא דומה בכך לדגם המוזיאון המודרני‪ ,‬שמדיניותו מושתתת‬
‫על שילוב בין תצוגות הקבע לבין פעולות בין‪-‬תחומיות )פישר‪.(1988 ,‬‬
‫כשמדובר בירושלים‪" ,‬עיר‪-‬מוזיאון" היא גם עיר של מוזיאונים‪ .‬מספר המוזיאונים‬
‫בעיר גדול )שבעה מוּכּרים ע"י מועצת המוזיאונים‪ ,‬ועוד רבים אחרים מציגים תצוגות‬
‫ומקיימים פעילויות פרטיות(‪ .‬מספר המבקרים במוזיאונים של ירושלים גדל באופן עקבי‬
‫ביחס למספר המבקרים במוזיאונים בערים אחרות )גם בהשוואה לתל‪-‬אביב(‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2006‬ביקרו במוזיאונים )המוּכּרים( בירושלים ‪ 1,065,286‬מבקרים‪ ,‬שהם ‪ 34%‬מכלל‬
‫המבקרים במוזיאונים בארץ‪ 68.‬מספר זה נמוך עדיין בהשוואה למצב ששֹרר בימים שלפני‬
‫האינתיפאדה‪ ,‬וזאת משום שהמוזיאונים הם אתרים מרכזיים המשרתים תיירים מהארץ‬
‫ומחו"ל‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בשנת ‪ 1999‬ביקרו במוזיאונים בבירה ‪ 1,917,256‬מבקרים‪ ,‬שהיו‬
‫אז כ‪ 50%-‬מכלל מבקרי המוזיאונים בארץ‪ .‬את ציוּני האיכות הגבוהים ביותר שמעניקה‬
‫מועצת המוזיאונים‪ ,‬קיבלו מוזיאונים ירושלמיים ‪ −‬מוזיאון‪-‬ישראל ומוזיאון המדע ע"ש‬
‫בלומפילד‪.‬‬

‫תרבות‪-‬פנאי‬
‫בירושלים יש היצע של תרבות‪-‬פנאי הנהנית מִקשר הדוק עם מוסדות התרבות‪ ,‬ההשכלה‬
‫הגבוהה ומכוני המחקר‪ .‬במשכנות‪-‬שאננים פועל מרכז חשוב לאתיקה‪ ,‬המקיים ימי‪-‬עיון‬

‫‪ 68‬הנתונים לקוחים מדו"ח מוזיאונים בישראל‪ ,‬סיכום הפעילות השנתית ‪ ,2006‬שהוכן ע"י המרכז למידע‬
‫למחקרי תרבות‪ ,‬באמצעות פילת בע"מ‪ ,‬עבור משרד המדע התרבות והספורט‪.‬‬

‫‪223‬‬
‫ודיונים פתוחים; מכון ון‪-‬ליר בירושלים ומכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬מקיימים פעילות‬
‫דומה בתחומי הִתמחותם‪ .‬יד בן‪-‬צבי ומרכז רחל ינאית מפעילים מרכז ללימודי ירושלים‪.‬‬
‫בית הקפה "תמול שלשום" מארח באופן קבוע סופרים‪ ,‬אנשי רוח ומדע‪ ,‬למפגשים קבועים‬
‫במרכז העיר זה שנים; פעילות כזו מתקיימת גם בבית ש"י עגנון )העובר כעת תקופה של‬
‫שיפוצים( ובית חיים הזז‪ .‬בכניסה לשכונת אבו‪-‬תור עומד לקום "מרכז שרובר" החדש‪,‬‬
‫המבקש לשמש מרכז לתרבות‪-‬פנאי לִקהל היעד אותו אנו מבקשים למשוך לירושלים‪.‬‬
‫המרכז אמור לכלול שבעה אולמות‪-‬קולנוע‪ ,‬חדרי‪-‬כושר וחדרי‪-‬סדנא‪ ,‬יחד עם חללי‪-‬תצוגה‬
‫ושטחים למסחר‪ .‬עם זאת‪ ,‬המיזם נתקל בהתנגדות עזה של תושבי השכונה‪ ,‬החוששים‬
‫מאופי הפעילות ומהשלכותיה על החיים בשכונה‪.‬‬
‫אגודת הסטודנטים‪ ,‬בהובלת "רוח‪-‬חדשה"‪ ,‬פועלת כדי לעודד צריכת תרבות בקרב‬
‫הסטודנטים‪ ,‬הן ע"י סבסוד משמעותי )עד ‪ (70%‬של ההשתתפות באירועי‪-‬תרבות‪ ,‬והן ע"י‬
‫ייזום אירועים מיוחדים כהקרנת סרטים לאור הירח‪ ,‬אירועים בגן העצמאות‪ ,‬סיורים‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫בירושלים פועלים מספר מוסדות בתחום התרבות היהודית הפּלוּרליסטית‪ ,‬שמקיימים‬
‫אירועי‪-‬תרבות בגוון ייחודי‪ ,‬כמו מרכז‪-‬שמשון ובית‪-‬שמואל‪ ,‬שהיו למרכז קהילתי פעיל‪.‬‬
‫בשנה האחרונה נפתח בית‪-‬אבי חי שמעיד על עצמו כי יש בו "מקום לכולם" וכי הוא‬
‫מנסה לפנות למגון קהלים‪ ,‬במטרה ליצור מפגש מפרה ומאתגר בין תרבויות ותפיסות‪-‬‬
‫עולם‪ .‬מטרתו המוצהרת של בית אבי חי היא להיות "מרכז תרבותי וחברתי המבקש‬
‫ללקט ולזקק את הקולות הנשמעים בשיח התרבותי הישראלי‪-‬יהודי‪ ,‬להעניק להם מקום‬
‫ולאפשר להם להדהד ולהשפיע על החברה והתרבות בישראל"‪ .‬בבית‪ ,‬שבו אולם לכנסים‬
‫ולמופעים‪ ,‬מתקיימות פעילויות קבועות המנסות לתת משמעות חדשה למושג "תרבות‬
‫יהודית"‪ .‬בית‪-‬הִלל‪ ,‬ארגון העוסק בזהות יהודית בקרב סטודנטים יהודים בכל העולם‪,‬‬
‫תורם אף הוא לזירת התרבות היהודית‪ .‬שתיים מן הפעילויות המעניינות בהקשר זה‬
‫הן "ידידי השכחת?!"‪ ,‬סדנאות שירה‪ ,‬פיוטים וניגונים ממעגל החיים במסורות‪-‬ישראל‬
‫השונות ומופעים המפגישים בין אמנים יוצרים‪ ,‬אנשי‪-‬רוח‪ ,‬הרכבים מוזיקליים ופייטנים;‬
‫ו"רוק חודש"‪ ,‬מפגש בהשתתפות זמר ואיש‪-‬רוח לשיחה‪/‬מופע לכבוד ראש החודש העברי‪.‬‬
‫שתי הפעילויות‪ ,‬שעלו בהצלחה בקמפוס הר הצופים ובאולמות מארחים שונים‪ ,‬מצאו‬
‫לאחרונה אכסניה בבית‪-‬אבי חי‪.‬‬

‫יוצרים‬
‫גם הצד היוצר של הצעירים זכה לאחרונה לתמיכה ועידוד‪" .‬פסטיבל בּוֹז׳וֹלה" שהתקיים‬
‫לראשונה בנובמבר ‪ ,2006‬שֹם לו למטרה לחשוף את עבודות הסיום של בוגרי בתי הספר‬
‫‪224‬‬
‫הגבוהים לאמנות בעיר‪ .‬באירוע שהתרחש במשך ארבעה ימים‪ ,‬יכלו הסטודנטים והקהל‬
‫המתעניין‪ ,‬להיחשף לתוצרי פרי ההילולים של המחזור האחרון שבּגר‪ .‬בוגרי בצלאל ובוגרי‬
‫בית הספר לצילום‪ ,‬מדיה ומוזיקה במוסררה‪ ,‬האקדמיה למוזיקה ולמחול‪ ,‬הסטודיו‬
‫למשחק "ניסן נתיב"‪ ,‬בית הספר "מעלה" ובית‪-‬ספר "סם שפיגל"‪ ,‬לקחו חלק באירוע‬
‫זה‪ .‬זוהי דוגמא לשיתוף‪-‬פעולה שמעניק לעיר ערך מוסף ומעודד את הבוגרים‪ ,‬אותם‬
‫אנו מבקשים להשאיר בעיר‪ ,‬ליצור ולהציג בה‪ .‬שיתוף‪-‬פעולה ייחודי נוסף של "תזמורת‬
‫המהפכה" — תזמורת סטודנטים ובוגרים של האקדמיה למוזיקה — עם סטודנטים‬
‫לאנימציה מבצלאל — הוליד מופע מרתק שהוקרן ונוגן בהופעת‪-‬בכורה בפסטיבל‪-‬ישראל‬
‫‪ .2006‬יש לשער כי פעילותו העתידית של הסטודיו לאנימציה ומדיה חדשה שמקים אראל‬
‫מרגלית במתחם המדפיס הממשלתי ליד תחנת הרכבת הישנה‪ ,‬תכוון לאותן מטרות‪.‬‬
‫לעשייה הממוסדת מצטרפת עשייה ספונטאנית עשירה הצומחת מהשטח )‪grass‬‬
‫‪ (root‬וחלקה נתמך ע"י הממסד‪ .‬נזכיר כמה מיוזמות אלו‪ :‬פעילותו הנמרצת של מִנהל‬
‫קהילתי לב העיר עזרה לשוק מחנה‪-‬יהודה להפוך ל"מקום הכי חם בעיר‪ ".‬אוכלוסייה‬
‫מקומית‪ ,‬כמו גם תיירים רבים‪ ,‬נמשכים אל בתי הקפה‪ ,‬המעדניות וחנויות העיצוב‬
‫החבויות בסמטאות השוק‪ .‬לאחרונה יזם המִנהל את "צעירים במרכז" — מקום חדש‬
‫בתוך בניין‪-‬כלל‪ ,‬המעודד סטודנטים ליצור בעיר‪ .‬עשייה אמנותית יכולה לשמש גם מנוף‬
‫לפיתוח אורבאני‪ .‬כך למשל "הערת‪-‬שוליים" — סדרת התרחשויות תרבותיות בעיר —‬
‫שיזמה ומפעילה קבוצת "סלמנקה" — מתקיימת כבר מספר שנים באתרים מיוחדים‪,‬‬
‫שבעקבות האירועים הפכו חלקם לחללי‪-‬תצוגה אלטרנטיביים‪ .‬שתי גלריות לאמנות‬
‫מקיימות גם פעילות חברתית קהילתית‪" :‬אגריפס ‪ "12‬השיתופית‪ ,‬שהוקמה ע"י ציירים‪,‬‬
‫פסלים וצלמים ירושלמים‪ ,‬ו"ברבור" — גלריה ומרכז לתרבות — מציגות שתיהן תבנית‬
‫אחרת של חללי‪-‬תצוגה לאמנות מקומית‪ .‬על כך נכתב בעיתון הארץ‪ ,‬כי "יש בהיצע הזה‬
‫משהו בוסרי‪ ,‬אך גם מרענן‪ ,‬בעיניו של מי שמאס מעט בסצנה התל‪-‬אביבית המהוקצעת‬
‫וחסרת התעוזה שמתנהלת‪ ,‬ברובה‪ ,‬על פי דרישות השוק" )הארץ‪.(25.05.2006 ,‬‬

‫שינוי בדימוי העיר‬

‫אל העשייה בשטח מיתוספת לאחרונה גם נכונות של צרכני התרבות לראות בירושלים‬
‫מרכז‪-‬תרבות‪ .‬בשנת ‪ 2006‬פורסמו חוברות רבות שניסו לספר סיפור אחר על ירושלים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬חוברת ״מטרופוליס״ שהוקדשה כולה לירושלים‪ ,‬ניסתה לדברי עורכיה‪ ,‬לחשוף‬
‫את הרוח החדשה המנשבת בעיר‪ ,‬ולדבר על מקומות ישנים בלבוש חדש‪ .‬המקומון‬
‫הירושלמי כל העיר בשיתוף עם הקרן‪-‬לירושלים‪ ,‬הוציאו זו השנה השנייה מוסף בשם‬
‫עכבר תרבות שמציג בצורה מקיפה את מִגוון מוסדות התרבות בעיר ואת התכניות‬

‫‪225‬‬
‫שהם מציעים‪ .‬עכבר שוק העוסק בפניו המתחדשות של שוק מחנה‪-‬יהודה‪ ,‬והמוסף‬
‫מסלול ירושלים שהפיק ידיעות אחרונות‪ ,‬הם רק דוגמאות להתחדשות שחלה בירושלים‬
‫כאתר תיירות ובילוי‪ .‬לפרסומים אלה הצטרף מגזין אסימון היוצא מדי חודש כבר יותר‬
‫משנה וחצי‪ ,‬ע"י שני צעירים שהחליטו לדווח על הפעילות התרבותית בעיר ולקיים‬
‫עליה דיון‪ .‬העיתון מיועד לקהל הירושלמי הצעיר‪ .‬הוא מחולק חינם במוסדות התרבות‬
‫‪69‬‬
‫בעיר‪ ,‬בהם יש נוכחות גבוהה של צעירים‪ ,‬והוא נשלח גם כעיתון מקוּון באינטרנט‪.‬‬
‫קבוצת "סטארט‪-‬אפ ירושלים" יזמה הקמה של אתר אינטרנט באנגלית המכוּון "לעידוד‬
‫אשכול תיירות‪-‬תרבות בעיר"‪ ,‬כחלק מתפיסת פיתוח אשכולות עסקיים של פרופ׳ מייקל‬
‫פורטר‪ 70.‬עיריית ירושלים השיקה אתר אינטרנט חדש לתחום התרבות‪ ,‬הכולל לוחות‬
‫מופעים ואירועים‪ ,‬אך הוא אינו מובלט בעמוד הבית של אתר העירייה )בניגוד לאתר‬
‫עיריית תל‪-‬אביב‪ ,‬למשל(‪.‬‬

‫מה קורה בתחום "התרבות ִכּכְלי" במקומות אחרים‬

‫רתימת העשייה התרבותית למשיכת אוכלוסייה חזקה ועידוד ההתחדשות העירונית‪,‬‬
‫אינה ייחודית לירושלים‪ .‬בחלק זה נענה על השאלות‪ :‬מה נעשה בתחום זה בעבר‪ ,‬ומה‬
‫נעשה במקומות אחרים בארץ ובעולם‪.‬‬

‫מודלים להתחדשות עירונית הנעזרת בתרבות בעולם הרחב‬

‫פילדלפיה — בפילדלפיה הופעלה תכנית שעשתה שימוש בתרבות )בעיקר באמנות‬
‫חזוּתית ואמנות הבימה( להחייאת מרכז העיר‪ .‬לאורך השֹדרה המרכזית של העיר‪ ,‬היה‬
‫מספר משמעותי של מוסדות תרבות ובתי‪-‬ספר לאמנויות‪ ,‬אך אלה לא קיימו ביניהם‬
‫קשר ולא נוצר סביבם הווי תרבותי‪ .‬התכנית נועדה לקשור בין המוסדות ולהפוך את‬
‫האזור כולו למקום‪-‬בילוי שוקק‪-‬חיים בכל שעות היממה‪ ,‬תוך שימוש במוסדות הקיימים‬
‫והשלמוֹת פיזיות של פיתוח המרחב הציבורי סביבם‪ .‬לשם כך הוקם הארגון לקידום‬
‫שֹדרת האמנויות )‪ (AAI‬שעסק בתכנון ופיתוח‪ ,‬שיווק המתחם‪ ,‬תחזוקה וייפוי המרחב‬
‫העירוני‪.‬‬
‫מיתוג השֹדרה כמרכז תרבותי‪ ,‬נבנה במידה רבה על מוסדות‪-‬תרבות ועל אולמות‪-‬‬
‫מופעים קיימים‪ ,‬אבל במהלך השנים נבנה לאורך השדרה מספר לא מבוטל של חללי‬

‫‪www.assimon.co.il‬‬ ‫‪69‬‬

‫‪www.startupjerusalem.org‬‬ ‫‪70‬‬

‫‪226‬‬
‫מופע ותצוגה חדשים‪ .‬בעזרת שדרוג המרחב הציבורי זכתה שדרת האמנויות בזהות‬
‫מובחנת וייחודית‪ .‬בד בבד עם הפיתוח הפיזי‪ ,‬התבצע תהליך של המיתוג‪ .‬כחלק ממנו‬
‫נוצר אייקון שליווה את הפרסומים הנוגעים לאזור והפך סימן‪-‬היכר לשדרה‪.‬‬
‫חלק מן האתגרים שעמדו בפני מתכנני השדרה דומים לאלה העומדים בפנינו‬
‫בירושלים‪ :‬בעיות נגישוּת וחנייה ; היעדר נפח מספיק של מבקרים; נוכחות של שירותים‬
‫שאינם עולים בקנה אחד עם האווירה המבוקשת; בניינים וחזיתות במצב לקוי ועוד‪.‬‬
‫לטענת המתכננים‪ ,‬מיתוג השדרה כאזור של התרחשות תרבותית‪ ,‬היה כדאי מבחינה‬
‫כלכלית‪ .‬ההשקעה הראשונית החזירה את עצמה ויצרה הכנסות ומקומות‪-‬עבודה רבים‬
‫בעיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬עם השנים נפתחו לאורך השדרה עסקים "משלימים" לצריכת‪-‬תרבות‪ ,‬כמו‬
‫מסעדות וחנויות‪ ,‬וזאת ללא השקעה ציבורית‪ .‬בשל מִגוון שימושי המבנים וצפיפותם‬
‫היחסית לאורך השדרה‪ ,‬אין המבקרים בה מסתפקים בצפייה באחד המופעים המוצעים‬
‫בה‪ ,‬אלא גם סועדים‪ ,‬עורכים קניות ומבקשים להישאר בה‪ .‬האווירה שנוצרה מקרינה‬
‫מחדש על מוסדות התרבות ובתי הספר ומחזקת אותם‪.‬‬

‫בּוסטון — ב‪ 1995-‬הוקמה בבוסטון תכנית ‪ ,Boston Main Streets‬שמטרתה להחיות‬

‫מרכזי‪-‬מסחר שכוּנתיים בשיתוף עם ארגונים מקומיים‪ .‬התכנית ממומנת ע"י עיריית‬
‫בוסטון‪ ,‬ע"י הקהילה העסקית ומתרומות שכל אזור מגייס בעצמו‪ .‬היא מנסה לתת‬
‫לקבוצות‪-‬סוחרים ולתושבי האזור כלים ומידע הדרושים להם כדי לגרום למרכזים‬
‫המסחריים השכונתיים לשגשג בשוק התחרותי של היום‪ .‬התכנית אמורה לעזור לכל אחד‬
‫מן האזורים המתחדשים לנצל את נכסיו ההיסטוריים‪ ,‬התרבותיים והארכיטקטוניים‪,‬‬
‫תוך שימת דגש על פיתוח כלכלי ועסקי‪.‬‬

‫אדינבּוֹרוֹ — אדינבורו הצליחה למתג את עצמה כעיר של פסטיבלים‪ .‬המוּכּר שבהם הוא‬
‫"פסטיבל אדינבורו" המפורסם‪ ,‬המתקיים בעיר מדי שנה תחת הסיסמא‪The biggest” :‬‬
‫‪ .”arts festival in the world‬באותו החודש מתקיימים למעשה בעיר חמישה פסטיבלים‬
‫שונים‪ :‬פסטיבל בינלאומי לאמנויות‪-‬במה‪ ,‬פסטיבל פרינג׳ )ובו מופעי תיאטרון‪ ,‬מחול‪,‬‬
‫מוזיקה ובידור קל(‪ ,‬פסטיבל ג׳ז‪ ,‬פסטיבל ספרים ופסטיבל סרטים בינלאומי‪ .‬כל פסטיבל‬
‫נמשך פרק‪-‬זמן שונה‪ ,‬ואף אחד מן הפסטיבלים לא נמשך חודש תמים‪ ,‬אך בזכות החפיפה‬
‫ביניהם‪ ,‬ניתן ליהנות משני פסטיבלים או יותר‪ .‬כך נוצרת בחודש אחד אווירת פסטיבל‬
‫תוססת‪ ,‬בה השלם עולה על סך חלקיו‪ .‬רבים מן התיירים נהנים מיותר מפסטיבל אחד‬
‫ומקדישים לעיר יותר זמן משהיו מקדישים לה כסתם תיירים בתקופה אחרת של השנה‪.‬‬
‫למרות שחודש אוגוסט הוא חודש הפסטיבלים‪ ,‬הוא אינו היחיד‪ .‬יש פסטיבלים קטנים‬

‫‪227‬‬
‫יותר‪ ,‬כגון פסטיבל הוגומאני המתקיים בערב השנה החדשה‪ ,‬פסטיבל בלטאנה המתקיים‬
‫באפריל )מבוסס על החג הפגאני של סוף החורף ותחילת האביב(‪ ,‬פסטיבל המדע השנתי‬
‫ועוד אירועים אשר שומרים על אווירת הפסטיבל לאורך השנה‪.71‬‬
‫בנוסף למיתוגהּ של העיר כעיר הפסטיבלים‪ ,‬תכנית האב לחידוש מרכז העיר של‬
‫אדינבורו מיועדת להתבצע עד סוף ‪ ,2008‬והיא שֹמה דגש על איכות החיים של התושבים‬
‫ושל התיירים גם יחד‪ .‬עיקר המשאבים בתכנית זו מופנים לשיפור האיכות‪ ,‬הבטיחות‬
‫והניקיון של המרחב הציבורי‪ ,‬תוך עירוב כל הגורמים הנוגעים בדבר‪ .‬זאת על‪-‬מנת‬
‫ליצור סביבה תומכת‪ ,‬שתעודד עסקים ותמשוך אליה מבקרים‪ .‬דגש זה נובע מן ההכרה‬
‫בחשיבות המרחב הציבורי כגורם מרכזי שהופך את מרכז העיר למקום מושך לתעסוקה‪,‬‬
‫בילוי ומגורים‪ .‬בנוסף לנכונות להשקיע כספים ביצירת המרחב הציבורי ההולם עיר‪-‬‬
‫בירה‪ ,‬מציבה תכנית האב סטנדרטים גבוהים של ניהול ותחזוקה של המרחב הציבורי‬
‫המתחדש‪ .‬הרצון למשוך למרכז העיר מבקרים מקרב תושבי העיר ומקרב התיירים‪,‬‬
‫הביא לבניית תשתית נוחה להולכי‪-‬רגל יחד עם פיתוח סטנדרטים גבוהים של "הכנסת‬
‫אורחים" למבקרים במרכז העיר ולשיווּקוֹ כמרכז עסקים‪ ,‬קניות‪ ,‬תיירות‪ ,‬תרבות ופנאי‪,‬‬
‫גם שלא במסגרת הפסטיבלים‪.‬‬

‫פרויקט בּירוֹת‪-‬תרבות של האיחוד האירופי — הרעיון להכריז על בירת‪-‬תרבות‬

‫אירופית‪ ,‬נולד ב‪ .1985-‬שחקנית הקולנוע הוותיקה‪ ,‬מלינה מרקורי‪ ,‬היתה אז שרת‬
‫התרבות של יוון‪ ,‬והכריזה על אתונה כבירת התרבות של אירופה למשך שנה‪ .‬הצעתה‬
‫אושרה במועצת‪-‬אירופה תחת הכותרת "פרויקט בירת התרבות האירופית"‪ ,‬שמטרתו‬
‫קירוב אזרחי האיחוד האירופי באמצעות חשיפתם לתרבות מקומית‪ .‬מאז שהואצו הליכי‬
‫האיחוד של היבשת‪ ,‬הפך התואר מנוף לפיתוח ערים ומקומות שלא זכו בדרך‪-‬כלל למלוא‬
‫תשומת הלב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬התפרסם דו"ח שהוכן במשרד יועצי התרבות ‪Palmer-Rae Associates‬‬
‫עבור האיחוד האירופי‪ ,‬המסכם את פעילותה של תכנית בירות התרבות האירופיות ואת‬
‫השפעתה על הערים המארחות‪ .‬מן הדו"ח עולות הנקודות הבאות‪:‬‬
‫❖ רבות מן הערים פיתחו חללי‪-‬הופעה חדשים‪ ,‬חלקם קשורים לגיאוגרפיה הייחודית‬
‫שלהן‪ .‬חלק מן החללים החדשים המשיכו לפעול גם לאחר שנת התרבות‪ .‬כלומר‪ ,‬רוב‬
‫הערים ניצלו את היותן "בירות‪-‬תרבות" להשקעה בתשתית‪-‬קבע לתרבות‪.‬‬

‫‪71‬‬
‫ראה אתר האינטרנט המוקדש לפסטיבלים השונים של אדינבורו‪:‬‬
‫‪http://www.edinburghguide.com/aande/festival‬‬

‫‪228‬‬
‫❖ אחת המטרות המניעות את ערי התרבות היא ההזדמנות לעלות על מפת התרבות‬
‫העולמית וכך למשוך תיירים רבים יותר‪ .‬ברוב הערים חלה עלייה במספר התיירים‪,‬‬
‫אך זה גאה רק לטווח קצר ושכך לאחר שנת התרבות‪ .‬עם זאת הצליחו חלק מן‬
‫הערים לשמור על מספר תיירים גבוה גם בשנה שלאחר שנת התרבות‪ .‬העלייה‬
‫במספרי התיירים בעקבות שנת התרבות היה רב יותר בערים קטנות שקודם לכן לא‬
‫משכו תיירים רבים‪ ,‬מאשר בערים גדולות ומתויירות‪ .‬ישנן עדויות לכך שתכניות‪-‬‬
‫תרבות גדולות‪ ,‬מורכבות ועשירות‪ ,‬הנמשכות לאורך כל ימות השנה‪ ,‬מושכות יותר‬
‫מבקרים מאשר תכניות קטנות ופשוטות‪.‬‬
‫❖ המבקרים שנמשכים לבירות‪-‬תרבות הם בעיקר תיירים מקומיים; אחריהם באים‬
‫תיירי‪-‬הפנים ולבסוף תיירי החוץ‪.‬‬
‫❖ ההשפעה על דימוי העיר‪ :‬עבור רובן המוחלט של הערים שהשתתפו בפרויקט‪ ,‬כמעט‬
‫שלא ניכרה השפעה בינלאומית של "בירות‪-‬תרבות" על דימוי הערים‪ .‬אם נמצאה‬
‫השפעה כזו‪ ,‬היא נחלשה לאורך זמן‪.‬‬

‫נראה כי מודל זה אינו עונה על הצרכים של ירושלים בדרכה להתחדשות עירונית‪.‬‬

‫דוגמאות למינוף עירוני סביב תרבות בערים בישראל‬

‫תל‪-‬אביב — בתחרות שנוצרה בינה לבין הערים הסמוכות לה‪ ,‬על צריכת התרבות‬
‫של האוכלוסייה החיה בסביבתה‪ ,‬החליטה עיריית תל‪-‬אביב להכריז על עצמה "בירת‪-‬‬
‫תרבות"‪ .‬הכרזה זו גוּבּתה בהשקעה עירונית גדולה במוסדות‪-‬תרבות ובסבסוד צריכה‬
‫לתושבים‪ ,‬כמו גם בפיתוח פיזי וסביבתי המעודד תרבות‪-‬רחוב עירונית‪ .‬היקף התמיכה‬
‫העירונית השנתית ממחישה היטב את המקום שתופסת התרבות בתודעת קברניטי העיר‪,‬‬
‫וראו גם את הדגש שניתן לנושא זה באתר האינטרנט של העירייה‪.‬‬

‫חולון — במאמץ למשוך אוכלוסייה חזקה אל העיר‪ ,‬הכריזה חולון על היותה "עיר‬
‫הילדים"‪ .‬המיתוג לוּוה בייזום‪ ,‬הקמה והשקעה עירונית בתשתית נרחבת לתרבות לילדים‬
‫ולמשפחותיהם‪ ,‬הן במוסדות‪-‬תרבות ממש )מדיה‪-‬טק‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מוזיאון הילדים( והן‬
‫בשדרוג המרחב הציבורי בעיר )טיפוח גינות ומתקנים‪ ,‬שבילי‪-‬הליכה‪ ,‬גני‪-‬סיפּוּר‪ ,‬ועוד(‪.‬‬
‫מעניין שההתייחסות אל הילדים ואל הנוער כאל קְהל‪-‬יעד מועדף לפעילות‪-‬תרבות‪,‬‬
‫חִלחלה גם לתודעת גופים פרטיים‪ .‬כך למשל מנפּיקה ימית ‪ 2000‬כרטיס תושב‪-‬צעיר‪,‬‬
‫המעניק לילדי חולון הנחות במגוון אתרי‪-‬בילוי בעיר‪ .‬תהליך המיתוג של חולון נמשך‬
‫‪229‬‬
‫כבר שנים מספר‪ ,‬ובאחרונה ניכּרת עלייה במחירי הדירות בעיר‪ ,‬מה שמעיד על עלייה‬
‫בביקוש למגורים בחולון‪.‬‬

‫ירושלים‪ :‬ממשקים בין תרבות לבין תחומים אחרים — הרחבת הפעילות התרבותית‬
‫בירושלים צפויה להשפיע על תחומים נוספים הקשורים בהתחדשות העיר ולהיות מושפעת‬
‫מהם‪ .‬התחום הראשון הוא התיירות‪ .‬ירושלים היא יעד תיירותי לתיירי‪-‬חוץ ולתיירי‪-‬פנים‬
‫כאחד‪ ,‬אך בשל דימויה "הכבד" של העיר‪ ,‬רבים אינם רואים בה עיר המתאימה לבילוי‬
‫ומסתפקים בביקור באתריה ההיסטוריים‪ .‬עם זאת — וכמו שצוין לעיל — מוזיאונים‬
‫מרכזיים ואירועים מיוחדים כמו פסטיבל הקולנוע ואירועי "חמשושלים"‪ ,‬מוכיחים כי‬
‫ניתן לשנות נטייה זו‪ .‬סקר של "גיאוקרטוגרפיה" על אירועי חמשוּשלים ‪ ,2006‬שהוכן ע"י‬
‫פרופ׳ אבי דגני וד"ר רינה דגני בדצמבר אותה שנה‪ ,‬מלמד כי‪:‬‬
‫❖ יותר ממחצית המשתתפים באירועי הפסטיבל הגיעו מחוץ לירושלים‪ .‬רבע הגיעו‬
‫מאזור ת"א‪ ,‬כ‪ 10%-‬באו מן הצפון‪ ,‬ושיעור דומה בא מן הדרום‪.‬‬
‫❖ למעלה מ‪ 50%-‬מן הבאים מחוץ לעיר‪ ,‬הגיעו ליותר מיום אחד‪ .‬ככל שגיל המבקרים‬
‫גבוה יותר‪ ,‬השהוּת בעיר ארוכה יותר‪.‬‬
‫❖ רוב המשתתפים באירועים השונים השתייכו לקבוצות הגיל הבאות‪ :‬צעירים עד גיל‬
‫‪) 34‬כ‪ (40%-‬ומבוגרים בני ‪ 64-45‬שנים )כ‪.(40%-‬‬
‫❖ מתוך הבאים מחוץ לעיר‪ 60% ,‬השתתפו בסיורים‪ 82% ,‬ביקרו באתרי תרבות‬
‫ותיירות‪ 63% ,‬ביקרו בשווקים‪ 50% ,‬ביקרו במסעדות ובבתי‪-‬קפה‪.‬‬
‫❖ מתוך הבאים מחוץ לעיר‪ 41% ,‬ציינו כי ההשתתפות באירועי הפסטיבל שינתה את‬
‫דימוי העיר בעיניהם‪.‬‬

‫התמונה העולה מנתונים אלה מראה כי בהיעדר מוסדות‪-‬תרבות מובילים ברמה הארצית‬
‫)למעט בתחום המוזיאונים(‪ ,‬יכולים פסטיבלים ואירועים מיוחדים למלא את תפקיד‬
‫עוגן המשיכה לתיירות‪ .‬כפי שנאמר קודם‪ ,‬בירושלים יש קהל צרכני‪-‬תרבות קטן יחסית‬
‫לגודל אוכלוסייתה‪ ,‬ועל כן התיירים הם הקהל הפוטנציאלי שיגדיל את היקף הפעילות‬
‫התרבותית בעיר‪ .‬מאידך‪-‬גיסא‪ ,‬הגדלת ההיצע התרבותי העירוני בהתייחס לצורכיהם של‬
‫התיירים‪ ,‬תוכל לתרום להארכת שהותם של תיירים בעיר בעזרת שיווק נכון‪.‬‬
‫תחום נוסף שאליו משיקה התרבות הירושלמית‪ ,‬הוא מערכת החינוך העירונית‪.‬‬
‫למרות ריבוי מוסדות התרבות‪ ,‬מוסדות החינוך הגבוה ומוסדות השלטון בירושלים‪ ,‬אין‬
‫התלמידים בעיר יוצאים נשכרים מכך‪ ,‬הן מפאת היעדר תקציבים ראויים והן מפאת‬
‫‪230‬‬
‫סדרי העדיפות שמכתיב משרד החינוך‪ .‬שיתוף‪-‬פעולה בין מוסדות התרבות השונים‬
‫לבין מערכת החינוך‪ ,‬יוכל לתרום להעשרת תכניות הלימודים בבתי הספר ולהגדלת‬
‫נפח פעילותם של מוסדות התרבות השונים‪ ,‬כך שיוכלו ליצור תכנים חדשים ולהעסיק‬
‫עובדים נוספים‪ .‬בטווח הארוך תתרום חשיפת התלמידים למגוון התרבותי הקיים בעיר‪,‬‬
‫לתחושת השייכוּת שלהם לירושלים ולהגדלת הסיכוי שיבחרו להישאר ולהתגורר בה‬
‫בבגרותם‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידוע כי חשיפה לתרבות גבוהה בגיל צעיר היא תנאי הכרחי לביקוש‬
‫לתרבות כזו בגיל מבוגר‪ .‬מכאן שלשיתוף הפעולה בין מערכת החינוך לבין מוסדות‬
‫התרבות יש פוטנציאל להגדיל את הביקוש לתרבות גבוהה גם בטווח הארוך‪.‬‬
‫גידול בהיקף הפעילות התרבותית בעיר ייצור כמובן מקומות‪-‬עבודה נוספים ויתרום‬
‫גם להגדלת היצע המִשרות המיועדות לאוכלוסייה היצירתית בעיר‪ .‬העסקת אמנים‬
‫יוצרים במסגרות‪-‬העשרה של מערכת החינוך‪ ,‬תאפשר יצירת מקורות‪-‬פרנסה לבוגרי בתי‬
‫הספר לאמנויות‪ .‬יש לכך משמעות מיוחדת לאור הנתונים המראים כי רובם המוחלט‬
‫של בוגרי בתי הספר לאמנויות בירושלים עוזבים את העיר בתום לימודיהם‪ ,‬מחמת‬
‫מחסור בעבודה מתאימה‪ .‬הממשק שיש למוסדות התרבות בירושלים עם תרבות הפנאי‪,‬‬
‫אינו תורם רק לאיכות ההיצע התרבותי‪ ,‬אלא מאפשר גם תעסוקה ליוצרים בעיר בזכות‬
‫הסדנאות‪ ,‬וההרצאות והחוגים המתקיימים בתוך המוסדות עצמם‪.‬‬

‫הבעיה‬
‫ירושלים עשירה בנכסי‪-‬מורשת היסטוריים ובמוסדות תרבות ורוח המשמשים תשתית‬
‫והשראה לפעילות תרבותית מכל הסוגים‪ .‬עם זאת‪ ,‬וחרף הפעילות המגוונת המתרחשת‬
‫בעיר‪ ,‬התרבות לעצמה אינה יתרון במשיכת אוכלוסייה חזקה ויצירתית לעיר‪ .‬מצב זה‬
‫נוצר בראש ובראשונה בשל היקף‪-‬פעילות מוגבל הנובע ממיעוט צרכנים ומתמיכה נמוכה‪.‬‬
‫ירושלים סובלת מביקוש נמוך לתרבות גבוהה‪ ,‬מחמת מיעוט האוכלוסייה הצורכת אותה‬
‫הן בעיר עצמה והן במטרופולין‪ .‬היעדר ביקוש מספיק בקרב התושבים‪ ,‬מקשה על מוסדות‬
‫התרבות לבנות תכנית עשירה והיצע מגוּון של פעילות ומופעים‪ .‬היעדרו של היצע כזה‬
‫הוא שיקול המעכב הגירת אוכלוסייה חזקה אל העיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬התקציב המוקצה לפעילות‬
‫התרבות בירושלים נמוך מאוד )במיוחד בהשוואה לתקציב המוקדש לתרבות בערים‬
‫גדולות אחרות(‪ ,‬וזוהי מגבלה נוספת להרחבת הפעילות‪ .‬מכיוון שמטרתנו היא לבסס‬
‫בעיר מעמד יצירתי קבוע לאורך זמן‪ ,‬חשוב לאפשר למוסדות התרבות בירושלים רמת‪-‬‬
‫פעילות גבוהה‪ ,‬קבועה ויציבה‪ .‬מכאן שתִקצוב‪-‬תרבות ראוי וקבוע למוסדות בעיר‪ ,‬הוא‬
‫תנאי הכרחי וקודם לכּוֹל‪.‬‬

‫‪231‬‬
‫למרות שיש בירושלים יצירה מקורית ומִגוון מוסדות‪-‬תרבות — ירושלים אינה מרכז‪-‬‬
‫תעסוקה ליוצרים‪ ,‬וזאת מחמת היקף הפעילות המצומצם והמחסור במקומות‪-‬תצוגה‬
‫ליוצרים‪ .‬בוגרי בתי הספר לאמנויות בירושלים מוצאים עצמם בלי הזדמנויות לחשיפה‬
‫ובלי עבודה בעיר‪ ,‬ולכן הם מהגרים למרכז הארץ‪ .‬כך הופכת ירושלים לייצואנית של‬
‫אוכלוסייה יצירתית‪.‬‬
‫למרות שיש בעיר פעילות תרבותית ענפה באיכות גבוהה‪ ,‬היא מתקיימת כמעט‬
‫במחתרת‪ ,‬הן ברמה הפיזית והן ברמה הווירטואלית‪ .‬הפעילות המתרחשת בעיר מתרכזת‬
‫במספר מוקדים‪ ,‬אך המוסדות השוכנים זה לצד זה אינם יוצרים סביבם אווירת‬
‫התרחשות של "אזור‪-‬תרבות" שוקק‪-‬חיים‪ .‬כלומר‪ ,‬עצם המיקום בקרבת מוסדות‪-‬תרבות‬
‫אחרים אינו מקרין על המוסד הבודד‪ ,‬וכך נמנע הגיבוש שעשוי ליצור אווירה חיובית‪,‬‬
‫דינאמית ואטרקטיבית‪ .‬לדוגמא‪ ,‬המבקר בתיאטרון החאן אינו חש כי מסביב פועלים עוד‬
‫מוסְדות תרבות ופנאי רבים )הסינמטק‪ ,‬המעבדה‪ ,‬משכנות‪-‬שאננים‪ ,‬רח׳ עמק‪-‬רפאים‪ ,‬גן‬
‫הפעמון ותיאטרון‪-‬ירושלים(‪ .‬אין רקמה עירונית מקשרת ואין שילוט‪-‬הכְוונה וציון בולט‬
‫של המוסדות השוכנים באזור‪ .‬ה"מחתרתיוּת" של הפעילות התרבותית באה לידי ביטוי‬
‫בירושלים גם בכך שפִּרסומה הוא ספוראדי במקרה הטוב‪ .‬המידע שניתן הוא מפוזר מדי‬
‫וקשה לקבל תמונה מעודכנת על המתרחש בעיר‪ .‬כך מתחזק הדימוי ה"כּבד" והמשעמם‬
‫של ירושלים‪.‬‬
‫פעילות התרבות המתרחשת בירושלים קשורה ברוּבּהּ לרובד התרבות הגבוהה‪ ,‬הפונה‬
‫רק לחלק מן האוכלוסייה‪ .‬לירושלים חסרות תשתיות לתרבות‪-‬פנאי‪ ,‬כמו בתי‪-‬קפה‪,‬‬
‫פארקים ותשתיות לספורט עממי‪ ,‬החשובות לחלק ניכר מקהלי היעד שאנו מעוניינים‬
‫למשוך העירה‪ .‬בשנים האחרונות ניכרת עלייה במודעוּת לאורח‪-‬חיים בריא הכולל‬
‫פעילות גופנית קבועה‪ .‬מסקר שנערך על‪-‬ידי איגוד הספורט העממי בישראל באוגוסט‬
‫‪ ,2006‬עולה כי בשנים האחרונות חל גידול במספר הבוחרים לעסוק בפעילות גופנית‬
‫סדירה שלא במסגרת מאורגנת‪ .‬עוד עולה כי הפעילות המועדפת על רוב האוכלוסייה‬
‫היא הליכה וריצה באוויר הפתוח‪ .‬עם זאת‪ ,‬בסקר פעילות‪-‬פנאי של בני‪-‬נוער בירושלים‪,‬‬
‫ציינו המרואיינים כי קיים מחסור בתשתיות לספורט עממי ובאירועים ספורטיביים‬
‫שיחליפו את השוטטות במרכז העיר ובקניון‪ .‬תמונה דומה עולה מסקר שנערך באוגוסט‬
‫‪ 2004‬עבור מחברי תכנית האב לספורט בירושלים‪ .‬הצורך בטיפוח מרחב פנוי לפעילות‪-‬‬
‫ספורט‪-‬עממי ולפעילות‪-‬פנאי בלתי‪-‬מובנית ככלי למשיכת אוכלוסייה חזקה לירושלים‪,‬‬
‫ניכר בתכנית האב לספורט בירושלים‪ 72‬שם נאמר כי אחת ממטרות התכנית היא‪:‬‬

‫‪72‬‬
‫תכנית‪-‬אב לספורט בירושלים; פורסמה כשנה לפני כתיבת מאמר זה‪ ,‬אך טרם יושמה‪.‬‬

‫‪232‬‬
‫]‪ [...‬חיזוק שייכוּת התושב‪ :‬הרעיון הוא ליצור "סביבה ירוקה" לתושב מבחינת מראה‬
‫פני העיר ופעילויות התרבות והספורט בשכונות באופן משולב‪ .‬נמצא כי מדד זה‬
‫מסמל איכות חיים ומהווה מוקד משיכה לתושבים חדשים מחד‪ ,‬ומאידך מחזק את‬
‫תחושת השתייכותם ושביעות רצונם של התושבים הקיימים‪.‬‬

‫להכרה זו אין ביטוי בשטח‪ .‬בירושלים כמעט שאין תשתיות ירוקות‪ .‬משיחה שערכנו‬
‫עם אימהות לילדים צעירים עולה כי גינות ציבוריות וגני‪-‬משחקים בירושלים אינם‬
‫מטופחים ואינם מתוחזקים כיאוּת‪ .‬כמו כן ציינו האימהות את המחסור במגרשי‪-‬משחק‬
‫בטוחים לפעוטות‪ .‬חסרונות כאלה מונעים גם הם השתקעות ארוכת‪-‬טווח בעיר‪.‬‬
‫מן האמור לעיל עולה כי הבעיה של ירושלים )בתחום התרבות( היא היעדר אווירה‬
‫של עיר תרבות יוצרת‪ .‬בעיה זו נובעת ממספר גורמים‪ :‬היצע התרבות בירושלים קטן‬
‫מדי בהיקפו; הוא סובל מתמיכה נמוכה; הוא אינו מאורגן ומפורסם כראוי; הוא חסר‬
‫תשתיות נדרשות‪ ,‬והוא אינו עונה על הצרכים של אוכלוסיות היעד של הפרויקט‪.‬‬

‫המלצה‪ :‬מתחמי‪-‬תרבות מאופיינים‬

‫יתרונה היחסי של ירושלים נובע ממוסְדות התרבות המגוונים והאיכותיים שלה‪ .‬כדי‬
‫לנצל יתרון זה‪ ,‬יש לבנות את פיתוח התרבות סביב פעילותם של המוסדות‪ ,‬תוך השלמות‬
‫פיזיות ושִדרוג המרחב הציבורי והתאמתו לעיר‪-‬בירה ולעיר‪-‬תרבות יצירתית‪ ,‬ותוך מתן‬
‫מענה לצרכים של קבוצות אוכלוסייה שונות‪ .‬בהתייחס לקהל היעד הנבחר‪ ,‬לצרכיו‬
‫ול"מפת התרבות" העירונית‪ ,‬אנו ממליצות להתמקד בשלושה אזורים ולפתחם כך‬
‫שיהפכו למִתחמי התרבות המרכזיים של ירושלים‪ .‬בכל אחד מן האזורים הללו יש לעסוק‬
‫בפיתוח סביבתי‪-‬פיזי‪ ,‬בפיתוחו של תוכן מאפיין‪ ,‬ובמיתוג‪ .‬כדי לפתח ולהפעיל מִתחמים‬
‫אלה‪ ,‬מומלץ להקים לכל מִתחם‪-‬תרבות שכזה‪ ,‬מִנהלה עצמאית שתִפעל לקידומו‪.‬‬

‫מתחם לתרבות גבוהה בדרום העיר‬

‫בדרום העיר‪ ,‬סמוך לתחנת הרכבת הישנה‪ ,‬נמצאים כבר כיום מוסדות‪-‬תרבות מובילים‬
‫בתחומי המופע )‪ (performing‬והמדיה‪ :‬תיאטרון החאן )שבו פועלים בנוסף ללהקת הבית‬
‫גם "תיאטרון מיקרו" והזירה הבין‪-‬תחומית(‪ ,‬פרויקט "המעבדה"‪ ,‬בית אות המוּצר )ובו‬
‫גלריות וסדנאות‪-‬אמנים( והסינמטק‪ .‬בקרבת מקום שוכנים עוד מספר אולמות לכנסים‬
‫ולמופעים )למשל‪ ,‬במרכז משכנות‪-‬שאננים ובמרכז מורשת בגין(‪ .‬כמו כן נמצא בסמוך‬

‫‪233‬‬
‫גן הפעמון ובו פועל תיאטרון הקרון‪ .‬במרחק הליכה משם‪ ,‬נמצאים תיאטרון‪-‬ירושלים‬
‫ומרכז‪-‬שמשון‪ .‬מוסדות אלה והשטחים הפתוחים שבקרבתם )גן הפעמון וגן בלומפילד(‪,‬‬
‫פותחו בשטח ההפקר שהפריד בין העיר העתיקה לרובעי המגורים של העיר החדשה‬
‫)פישר‪ (1988 ,‬והשתלבו ב"מייל התרבותי" שפיתח טדי קולק לאחר מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫הרעיון שעמד מאחורי "המייל התרבותי" היה ליצור מִתחם המשלב תרבות גבוהה‬
‫ותרבות פנאי באזור הפנוי שבין השכונות הוותיקות‪ .‬כוונה זו לא התממשה‪ ,‬כי "המייל‬
‫התרבותי" היה ארוך מדי‪ ,‬ומחוֹסר פיתוח‪-‬סביבתי מתאים לא התפתחה בו תרבות‪-‬רחוב‬
‫עירונית‪ ,‬ולכן גם לא נוצרה סביבו "אווירה תרבותית"‪ .‬פונקציות‪-‬פנאי כגון בתי‪-‬קפה‬
‫וחנויות מיוחדות‪ ,‬זכו להתעוררות מחודשת באזור זה עם פתיחתן של מספר מסעדות‬
‫במתחם הרכבת ובזכות קרבתו של רחוב עמק רפאים השוקק חיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדין חסר‬
‫חיבור פיזי ותוכני בין אלה לבין פונקציות התרבות הגבוהה כדי שתיווצר אותה אווירה‬
‫תרבותית מיוחדת אותה אנו מבקשים להפיח בירושלים‪.‬‬
‫על שולחן השרטוט של מתכנני העיר מונחות תכניות לפיתוח אינטנסיבי ולבניית‬
‫שכונת‪-‬מגורים ושטחי‪-‬מסחר במתחם הרכבת הישן‪ .‬במקביל מוקם מרכז‪-‬מדיה חדש‬
‫)ביוזמתו של אראל מרגלית( בבניין המדפיס הממשלתי ההיסטורי שנועד לשימור‪ .‬מבנה‬
‫תחנת הרכבת העות׳מאני מיועד אף הוא לשימור‪ ,‬ובימים אלה נבחנת האפשרות לשכן בו‬
‫את "תיאטרון הקרון" הפועל כיום בגן הפעמון‪ .‬מימוש תכנית זו יוכל לחזק את הפעילות‬
‫במתחם בשעות היום‪ ,‬להגדיל את מספר האנשים שישהו בו‪ ,‬וייצור הזדמנות לתמהיל‬
‫נכון בין מגורים‪ ,‬מסחר ופונקציות תרבות ובילוי ‪ −‬תמהיל שיוכל לבנות אווירה נכונה‬
‫שתחזק את מוסדות התרבות ואת הפעילות הרוחשת סביבם‪ .‬חשוב אפוא שהתכניות‬
‫לאזור זה יִשְמרו על מקומו וייחודו של מתחם התרבות — שלא ידרסו אותו ולא יתעלמו‬
‫ממנו‪ .‬כמו כן חשוב לפתח את המרחב הציבורי שבין מוסדות התרבות הקיימים‪ ,‬לאפיין‬
‫ולייחד אותם )כולל שיקום השטחים הפתוחים כמו גן הפעמון( ולהוסיף פונקציות‬
‫משלימות של מסחר ובילוי שישרתו את התושבים והתיירים‪ .‬השכונה שעתידה לקום‬
‫באזור זה יכולה לענות על דרישות אוכלוסיית היעד של הפרויקט‪ ,‬קרי‪ :‬חברה יצירתית‬
‫שתימשך לאזור זה ותפיק ממנו את מרב הייחוד והתועלת‪.‬‬
‫לצד הפיתוח הפיזי חשוב לפתח את התכנים בתמהיל נכון שי ִפנה אל קהלי היעד של‬
‫הפרויקט‪ .‬כדי לתרום למיתוג האזור כמִתחם תרבות‪ ,‬יש להגביר את שיתוף הפעולה בין‬
‫המוסדות — למשל בהפקת אירועים ופסטיבלים משותפים‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬התרבות‬
‫הגבוהה בירושלים סובלת ממיעוט צרכנים‪ .‬מכאן שלצד הגדלת ההיצע התרבותי על‪-‬‬
‫ידי תמיכה במוסדות וביוצרים‪ ,‬יש לפעול גם להגדלת הביקוש לתרבות‪ .‬בעיה זו אינה‬
‫ייחודית לירושלים‪ .‬רבות מן הערים שהוכרזו בעשור האחרון כ"בירות תרבות" מטעם‬

‫‪234‬‬
‫האיחוד האירופי‪ ,‬ראו בהגדלת קְהל צרכני התרבות את אחת המטרות העיקריות של שנת‬
‫התרבות שלהן )‪ .(2004 ,Palmer-Rae Associates‬זוהי גם אחת ממטרותיו המוצהרות של‬
‫מִנהל התרבות במשרד המדע‪ ,‬התרבות והספורט‪" :‬עידוד צריכת תרבות ואמנות וחשיפתן‬
‫לקהל חדש‪ ".‬הצורך להגדיל את שיעור הביקוש לתרבות‪ ,‬בנוסף לטיפוח המוסדות‬
‫והיוצרים עצמם‪ ,‬עלה גם מן המחקר של מכון ראנד על פילדלפיה‪:‬‬
‫‪[A] long-term challenge […] is the need for a greater focus on boosting‬‬
‫‪demand for the arts. This need is particularly strong for communities like‬‬
‫‪Philadelphia where the arts sector could outgrow its support base. Over‬‬
‫‪s‬׳‪the longer term, the key to building future demand lies with the region‬‬
‫‪youth. Studies indicate that developing an attraction to the arts in childhood‬‬
‫‪pays long-term dividends in higher rates of arts participation in adulthood‬‬
‫‪(McCarthy et al., 2007, p. 89).‬‬

‫הגדלת היקף הפעילות התרבותית והאווירה שתיווצר סביבה‪ ,‬ישפיעו גם על האטרקטיביות‬

‫‪73‬‬
‫של ירושלים בעיני תיירים‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬כיצד מגדילים את הביקוש לתרבות גבוהה? מִסקר שנעשה עבור‬
‫"רוח חדשה"‪ ,‬עולה כי סטודנטים מעוניינים בסוג זה של תרבות‪ ,‬בתנאי שתסובסד‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ :‬רועי פולקמן‪ ,‬מנכ"ל אגודת הסטודנטים‪ ,‬טוען כי האגודה הצליחה לפצח את‬
‫גמישות הביקוש למופעים של תרבות גבוהה‪" :‬כאשר מחיר הכרטיס יורד לסכומים של‬
‫‪ 50-40‬ש״ח — הביקוש עולה מאוד‪ ".‬הצורך בסבסוד של תרבות תקף גם לגבי בני‪-‬נוער‬
‫הזקוקים לחִברוּת ולחשיפה לתרבות גבוהה‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬על‪-‬מנת להגדיל את היקף פעילות התרבות במתחם הרכבת הישן‪ ,‬כדי‬
‫להבליט אותו ולמשוך אליו תושבים — יש לשלבו בשכונת המגורים המיועדת לקום בו‪,‬‬
‫יש לטפח את המרחב הציבורי שבין מוסדות התרבות‪ ,‬יש להגביר את שיתוף הפעולה‬
‫ביניהם‪ ,‬יש ליצור אירועים משותפים ומיתוג משותף של האזור כולו‪ ,‬ויש לעודד מסחר‪-‬‬
‫‪74‬‬
‫משלים ולסבסד את צריכת התרבות של אוכלוסיות צעירות‪.‬‬

‫‪ 73‬מסקר חמשושלים ‪ 2006‬עולה כי יותר ממחצית המשתתפים באירועים השונים הגיעו מחוץ למחוז‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪ 74‬למודלים של סבסוד צריכת‪-‬תרבות‪ ,‬ראה נספח ‪ 2‬של פרק זה‪.‬‬

‫‪235‬‬
 ‫מרכז העיר — מתחם של תרבות‪-‬פנאי עירונית וצעירה‬
‫המרכז ההיסטורי של ירושלים החדשה‪ ,‬נבנה מחוץ לחומות העיר העתיקה החל מאמצע‬
‫המאה ה‪ 19-‬ועד אמצע המאה ה‪ .20-‬מדובר בשכונות אינטימיות וציוריות כמו נחלת‪-‬‬
‫שבעה‪ ,‬כנסת‪-‬ישראל‪ ,‬אוהל‪-‬משה וכד׳‪ ,‬בהן מתכנסים הבתים סביב חצרות סגורות‬
‫וסמטאות צרות‪ ,‬רוויות קסם ואווירה‪ .‬הרחובות הראשיים — רחוב הנביאים‪ ,‬רחוב‬
‫יפו‪ ,‬המלך‪-‬ג׳ורג׳ ובן‪-‬יהודה‪ ,‬הם "מוזיאון‪-‬חי" של ארכיטקטורה מקומית‪ ,‬מסורתית‬
‫ומודרנית‪ ,‬הקשורה בתולדות היישוב והמדינה‪-‬בדרך‪ .‬רוב הבניינים מיועדים לשימור‬
‫בזכות ראשוניותם ותרומתם הייחודית לזיכּרון הקולקטיבי ולמרקם העירוני‪.‬‬
‫חידוש מרכזי‪-‬ערים והפיכתם לאזורים שוקקי‪-‬פעילות‪ ,‬נחשב כיום לחלק בלתי‪-‬נפרד‬
‫מתהליך השיקום העירוני בעולם כולו‪ .‬מתברר שהזיכרון הקולקטיבי חיוני ליצירת תרבות‬
‫תוססת ודינאמית‪ ,‬המושתתת על מורשת בנויה נראית‪-‬לעין‪ .‬חרף יתרונותיו הייחודיים‪,‬‬
‫סובל מרכז ירושלים מהזנחה‪ ,‬ממיעוט מבקרים ומהיעדר תוכן מתאים לקהלי היעד‬
‫שאנו מבקשים למשוך העירה‪ .‬הידרדרות מרכז העיר התרחשה במקביל לפיתוח שכונות‪-‬‬
‫מגורים בפריפריה וגלישת עסקים למרכזי‪-‬משנה שצמחו באזורים פתוחים וזולים יותר‪,‬‬
‫כמו תלפיות‪ ,‬גבעת‪-‬שאול ומלחה‪ .‬התפתחות תרבות הקניונים‪ ,‬בעיות החנייה ומצב‬
‫הביטחון הרעוע‪ ,‬דחקו את מרכז העיר ממעמדו כאזור מסחר ובילוי‪ .‬העובדה שהאזור‬
‫אינו נגיש לתחבורה פרטית‪ ,‬הפכה אותו לאטרקטיבי פחות‪ .‬כיום‪ ,‬עם החזרת השקט‬
‫הביטחוני‪ ,‬פוקדים את מרכז העיר יותר מבקרים‪ ,‬אך דווקא התוכן המוצע להם לוקה‬
‫בחסר‪ .‬במדרחוב בן‪-‬יהודה וברחובות הסמוכים לו‪ ,‬תמצא חנויות מזכרות ויודאיקה‬
‫לתיירים‪ ,‬דוכני פלאפל ושווארמה או בזארים זולים למיניהם‪ .‬הפונקציות החשובות‬
‫והיוקרתיות יותר‪ ,‬בהן התהדר מרכז העיר בעבר‪ ,‬גלשו לפריפריה ולקניונים‪ ,‬ונראה כי‬
‫על האזור הזה "להמציא את עצמו מחדש"‪ .‬למרכז העיר יש פוטנציאל להיות ‪Festival‬‬
‫‪ Market Place‬שישרת הן את תושבי ירושלים והמטרופולין והן את התיירים )ראה גם‬
‫פרק התיירות(‪ .‬אלא שאִפיון כזה דורש מסחר ברמה גבוהה‪ ,‬מסעדות‪-‬עִלית‪ ,‬חיי‪-‬לילה‬
‫‪75‬‬
‫תוססים ומבחר אטרקציות עירוניות בעלות‪-‬ערך‪.‬‬
‫הפיתוח העירוני שעשתה חברת "עדן"‪ ,‬כלל טיפול במרחב הציבורי‪ ,‬שיפוץ חזיתות‪,‬‬
‫ריצוף‪ ,‬והוספת ריהוט‪-‬רחוב‪ .‬בעקבותיו החלו להתפתח באזור מאפיינים מתאימים‪ .‬קם‬
‫מתחם מסעדות גדול בנחלת‪-‬שבעה‪ ,‬ואזור שלומציון המלכה הפך למתחם לילי מצליח‪ ,‬בו‬
‫פועלים פאבים רבים‪ ,‬חלקם מציעים גם הופעות מוזיקה ובידור‪ .‬התפתחויות אלו תרמו‬

‫‪ 75‬במונח "אטרקציות עירוניות" אנו מתכוונות ליוזמות כמו זו שמבקש לקדם אדריכל העיר‪ ,‬אותה הוא‬
‫מכנה "מראי‪-‬מקום" — הצבת עשרה אלמנטים פיסוליים של אמנים ידועי‪-‬שם מישראל ומן העולם‪,‬‬
‫במרחבים ציבוריים מרכזיים שייצרו אינטראקציה בין המבקרים‪.‬‬

‫‪236‬‬
‫מאוד להחייאת מרכז העיר בשעות הערב והלילה‪ ,‬אך הוא עדיין סובל ממיעוט מבקרים‬
‫בשעות אחרות‪ .‬הרכבת הקלה שאמורה לצאת לדרך ב‪ ,2009-‬ושלוחותיה המתוכננות‬
‫מהר הצופים ומגבעת‪-‬רם‪ ,‬יאפשרו נגישות גבוהה יותר לסטודנטים המבקשים לרדת‬
‫למרכז העיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2004‬הוחלט לרכז את בתי הספר לאמנויות במתחם ז׳ראר בכר‪ ,‬שם פועלות‬
‫כבר הסדנאות של שתי להקות‪-‬מחול )קולבּן‪-‬דאנס וּוֶרטיגו(‪ .‬היום פועלים במרכז העיר‬
‫בתי הספר לצילום מוסררה‪ ,‬בית הספר לקולנוע "מעלה" ומכללת "הדסה"‪ ,‬אליהם‬
‫אמורים להצטרף בית הספר לתיאטרון חזותי‪" ,‬ניסן נתיב" ובית הספר לקולנוע "סם‬
‫שפיגל"‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הוכרזה תחרות בינלאומית לתכנון הקמפוס החדש של האקדמיה‬
‫לאמנות בצלאל‪ ,‬שאמורה לעבור למגרש הרוסים‪ .‬בנוסף מתוכנן מִתחם חדש לקבוצות‪-‬‬
‫תיאטרון יוצרות בבניין "אבן‪-‬ספיר" שברחוב מסילת‪-‬ישרים‪ .‬עם המעבר של בתי הספר‬
‫לאמנויות לאזור מרכז העיר‪ ,‬ועם פיתוחן של סדנאות התיאטרון והמחול — תיווצר‬
‫תנועת אוכלוסייה ערה‪ ,‬צעירה ויצירתית‪ ,‬גם בשעות היום‪.‬‬
‫המעבר של בתי הספר למרכז העיר‪ ,‬בתוספת עבודות הפיתוח שכבר נעשות בו‪ ,‬יכולים‬
‫לשמש מנוף להוספת פונקציות חדשות למרכז‪ ,‬תוך התייחסות לאוכלוסיות החדשות‬
‫הצפויות להגיע אליו‪ .‬בנוסף להמשך הפיתוח והשדרוג של המרחב הציבורי‪ ,‬מומלץ‬
‫לעודד מסחר שיתאים לאופיו החדש‪ ,‬התוסס והיצירתי של האזור‪ .‬מסחר זה כולל למשל‬
‫חנויות המִתמחות ביצירות של אמנים מקומיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬למרות שמחצית מן הסטודנטים‬
‫לאמנויות לומדים בירושלים‪ ,‬העיר אינה מציעה בימה מתאימה לחשיפה של אמנים‬
‫צעירים‪ .‬הקמת מתחם לקבוצות‪-‬תיאטרון‪ ,‬ושדרוג הסדנאות של להקות המחול‪ ,‬הם‬
‫צעד ראשון בכיוון הנכון‪ ,‬אך עדיין חסרים בעיר חללי‪-‬תצוגה לאמנות הפּלסטית‪ ,‬חסרות‬
‫גלריות בהן יוכלו אמנים צעירים להיחשף לקהל‪ ,‬וחסר מקום ליצירת תיאטרון פְרינג׳ לא‪-‬‬
‫ממוסד ולא‪-‬רפרטוארי‪ .‬מומלץ אפוא לאתר חללים מתאימים לתצוגה ולמופע‪ ,‬ולשפצם‪.‬‬
‫כדאי גם לבחון מתן תמריצים כלכליים ליזמים שייקחו על עצמם בנייה ותחזוקה של‬
‫חללים כאלה‪ .‬ייזוּם אירועים מיוחדים ברחוב‪ ,‬כגון "מסיבות‪-‬רחוב" בשיתוף הסוחרים‬
‫והסטודנטים‪ ,‬יכול להעניק למתחם את האופי המבוקש‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬מיתוג מרכז העיר כאזור‪-‬תרבות צעיר‪ ,‬יצירתי ורענן ‪ −‬דורש פיתוח של המרחב‬
‫הציבורי‪ ,‬ייזום אירועים מיוחדים לצעירים‪ ,‬עידוד המסחר היצירתי‪ ,‬איתור חללים‬
‫מתאימים לתצוגה ולמופעים של יוצרים צעירים‪ ,‬שיפוץ חללים כאלה ומתן תמריצים‬
‫ליזמים שירצו לפתח ולתחזק מקומות כאלה‪.‬‬

‫‪237‬‬
 ‫מתחם‪-‬פנאי "פנוי" בגבעת‪-‬רם‬
‫אזור גבעת‪-‬רם נמצא בעיצומו של תהליך בנייה ופיתוח‪ .‬לאחר שהושלמה בניית בית‬
‫המשפט העליון ומשרדי הממשלה החדשים‪ ,‬ובתום הרחבתו המאסיבית של משכן‬
‫הכנסת — הגיע תורם של מוסדות התרבות‪ .‬שדרת המוזיאונים הלאומית כוללת את‬
‫מוזיאון‪-‬ישראל‪ ,‬שעובר בימים אלה שיפוץ יסודי והשלמת פונקציות חסרות; היכל הספר‪,‬‬
‫אליו צורף לאחרונה מודל ירושלים מימי בית‪-‬שני )"דגם הולילנד"(; מוזיאון ארצות‬
‫המקרא הנמצא בתהליכי הרחבה; רשות העתיקות‪ ,‬העומדת להקים את ביתהּ במתחם‬
‫המוזיאונים ומוזיאון הטבע הלאומי החדש‪ ,‬הנמצא בתהליכי פרוגראמה כחלק משדרת‬
‫המוזיאונים‪ ,‬בשילוב עם הרחבתו של מוזיאון המדע‪ .‬במתחם זה נמצאים גם הגן הבוטאני‪,‬‬
‫בו מתוכננת תוספת של גן בוטאני לילדים‪ .‬מוסדות אלה סמוכים לקמפוס המדעי של‬
‫האוניברסיטה העברית )שגם הוא גן בוטאני( ובתוכו האקדמיה למוזיקה ולמחול‪ ,‬שלושה‬
‫בתי‪-‬ספר תיכוניים )אורט‪ ,‬האקדמיה למוזיקה והתיכון ליד האוניברסיטה(‪ ,‬מרכז‬
‫פעילויות מדע לנוער‪ ,‬אצטדיון האוניברסיטה ומרכז הכושר ע"ש קוסל )הנמצא אף הוא‬
‫בשיפוץ(‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעקבות המלצות ועדת זמיר לשינוי מעמד הספרייה הלאומית‪ ,‬יורחבו‬
‫מטרותיו ותפקידיו של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי‪ ,‬וייבּנה לו משכן חדש‪.‬‬
‫מבנה זה יתוכנן כך שיתאים לצרכיה של ספרייה מודרנית‪ ,‬ישמש אכסניה נוחה לחוקרים‬
‫ולציבור הרחב ויכלול את "מוזיאון הספר"‪ ,‬בו יוצגו אוצרות הספרייה הלאומית‪.‬‬
‫גבעת‪-‬רם גובלת במדרונות עמק המצלבה ועמק הצבאים‪ ,‬וסמוכה לגן סאקר ולגן‬
‫הוורדים‪ .‬האזור כולו ירוק‪ ,‬ויש לו פוטנציאל לפעילות‪-‬פנאי משפחתית‪ .‬נראה ששילוב‬
‫בין המוזיאונים הפעילים בעיקר בשעות היום ומרכזי תרבות‪-‬פנאי לילדים ולמבוגרים‪,‬‬
‫לבין מרכז‪-‬חוץ לפעילויות‪-‬פנאי משפחתיות — יחזק את הפעילות במתחם זה בזכות‬
‫החפיפה הקיימת בשעות הפעילות‪ ,‬בקהלי היעד ובאופי פעילות הפנאי המוצעת בהם‪.‬‬
‫במתחם זה שוהים מדי יום אלפי העובדים של משרדי הממשלה‪ ,‬הכנסת‪ ,‬בית‬
‫המשפט‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬בתי הספר הסמוכים והחברות הפועלות בתחומה‪.‬‬
‫ציבור זה יוכל ליהנות מן המתחם כאזור לפעילות‪-‬פנאי ספורטיבית )למשל בזמן הפסקת‬
‫הצהריים(‪ .‬חלק גדול מציבור זה הוא קהל היעד אליו אנו מכוונים את תכניתנו‪.‬‬
‫המוסדות השונים שמנינו נמצאים אמנם באותו מרחב‪ ,‬אך אינם מקיימים ביניהם‬
‫קִשרי‪-‬גומלין‪ .‬גם כאן‪ ,‬כמו במתחם תחנת הרכבת הישנה‪ ,‬אין המבקר בגן הבוטאני‬
‫מודע לקִרבתו אל מוזיאון המדע ואינו רואה את המתחם כיחידה אחת המציעה לו מגוון‬
‫רחב של אפשרויות‪ .‬התשתיות הפיזיות של המוסדות במתחם )חללי‪-‬תצוגה ואולמות‬
‫למופעים( אינן מנוצלות גם לחיזוק האוכלוסייה היצירתית בעיר‪ ,‬למרות שהן יכולות‪,‬‬

‫‪238‬‬
‫בהינתן תקציב מתאים‪ ,‬לשמש לחשיפת אמנים צעירים או לחזרות‪ .‬המתחם עצמו יכול‬
‫לארח אירועים ליליים שאינם מתאימים לאזורי‪-‬מגורים )כגון הופעות מוזיקה גדולות‪,‬‬
‫"פסטיבלי‪-‬יין" ודומיהם(‪ .‬כדי לממש את הפוטנציאל הטמון במתחם זה‪ ,‬הכריזו עיריית‬
‫ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים על תחרות אדריכלות רעיונית לפיתוח המרחב‬
‫הפתוח‪.‬‬
‫במישור הפיזי מומלץ לשדרג את תשתיות הספורט העממי באזור )סלילת שבילים‬
‫להליכה ולאופניים‪ ,‬מתקנים לנופש‪-‬פעיל וכדומה(; מומלץ להקים תשתיות שיאפשרו‬
‫קיום אירועים — כגון חיבורים קבועים ומוּגנים למערכות הגברה ותאורה ותשתית‬
‫לבמה; יש לפתח את המרחב הציבורי בין המוסדות‪ ,‬כולל ריהוט‪-‬רחוב‪ ,‬גינות‪-‬משחק‪,‬‬
‫תאורה ושילוט; רצוי לעודד פיתוח שירותי‪-‬פנאי משלימים‪ ,‬כגון השכרת אופניים‪ ,‬הקמת‬
‫בתי‪-‬קפה דוכני‪-‬משקאות וכד׳‪ .‬מומלץ לעודד פיתוח פונקציות מסחריות לאורך דרך‬
‫רופין‪ ,‬שישרתו את העובדים באזור ואת המבלים במוקדי הפנאי‪ .‬פיתוח כזה יכול‬
‫להגביר את הפעילות באזור ולמשוך צרכנים חדשים הן לפעילות הספורט במרכז‪-‬קוסל‬
‫ובאצטדיון והן לביקור במוזיאונים‪.‬‬
‫במישור התוכני מומלץ לעודד את מוסדות התרבות הפועלים באזור ליזום תכניות‬
‫משותפות‪ ,‬תוך שימת הלב לאוכלוסיות היעד‪ .‬יש לפתח תכניות מיוחדות למשפחות עם‬
‫ילדים המבקרות באזור במשך השנה )לשעות אחה"צ של ימות השבוע ולסופי‪-‬שבוע(‪,‬‬
‫אירועי‪-‬לילה לצעירים ולסטודנטים בסופי‪-‬שבוע‪ ,‬ופסטיבלים ואירועים משותפים‬
‫בחופשות לכל המוסדות הפועלים במתחם‪ .‬עבור מערכת החינוך אפשר לפתח בשעות‬
‫הבוקר תכניות ללמידה מחוץ לכותלי בית הספר‪ ,‬ולנצל לשם כך את יחידות החינוך של‬
‫הכּנסת ובית המשפט העליון‪ ,‬בנוסף לקמפוס המדעי של גבעת‪-‬רם‪ ,‬למוזיאונים ולגנים‬
‫הבוטאניים הסמוכים‪ .‬שילוב סטודנטים יוצרים בחלק מתכניות אלו‪ ,‬יעניק להם חשיפה‬
‫ופרנסה‪ .‬עידוד וסיוע כספי למוסדות‪ ,‬יגרום להם להעמיד תשתיות פיזיות לרשות יוצרים‬
‫צעירים‪ ,‬לצורך חזרות ומופעים‪.‬‬
‫לאור אופיו הפתוח והרחב של מתחם זה‪ ,‬מומלץ לבחון הקמת מרכז‪-‬מידע על‬
‫הפעילות במוסדות‪ .‬מרכז המידע יוכל לעסוק גם בשיווק‪ ,‬במכירת כרטיסים ובהשכרת‬
‫ציוד לפעילות‪-‬פנאי‪ .‬פיתוח כזה עשוי להגדיל את היקף הקהל שיפקוד מוסדות אלה בכל‬
‫ימות השנה‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬מומלץ לפתח את גבעת‪-‬רם כמתחם‪-‬פנאי עבור משפחות‪ ,‬עבור העובדים באזור‪,‬‬
‫עבור הסטודנטים ועבור התיירים‪ .‬לשם כך יש לשדרג את המרחב הציבורי הסובב את‬
‫המוסדות‪ ,‬להוסיף לו פונקציות משלימות של בתי‪-‬קפה ובתי‪-‬מסחר‪ ,‬תשתיות לספורט‬

‫‪239‬‬
‫עממי ותשתיות לפסטיבלים ואירועים‪ ,‬להקים מרכז מידע וליזום שיתוף‪-‬פעולה בין‬
‫המוסדות‪ ,‬ובינם לבין יוצרים צעירים‪.‬‬

‫ניהול ומיתוג‬
‫כדי לקדם את העשִייה בשלושת מִתחמי התרבות‪ ,‬מומלץ להקים לכל מתחם מִנהלת‬
‫תרבות אזורית שתפעל במסגרת רשות מרכזית )למשל‪ ,‬כחלק מחברת "עדן" והרשות‬
‫לפיתוח ירושלים(‪ .‬תפקידיה של כל מִנהלת‪-‬תרבות יהיו להביא למימוש התכניות‬
‫האמורות במישורים הפיזיים והתוכניים )לקדם פרויקטים ולעודד יוזמות(; לתאם‬
‫את הפעילות בין המוסדות‪ ,‬הסוחרים‪ ,‬הרשויות ובעלי‪-‬עניין אחרים הפועלים במתחם;‬
‫להרחיק מִטרדים ולהשקיע מאמץ מרוכז וממוקד במיתוג ובפרסום של כל מתחם‪,‬‬
‫המוסדות והפעילויות שבו‪ .‬יש לתת ביטוי גראפי עיצובי ייחודי לכל מתחם‪ ,‬ולהשתמש בו‬
‫לפרסום ושילוט‪ .‬מומלץ כי השם הממותג של המתחם יופיע בפרסומי כל אחד ממוסְדות‬
‫התרבות הפועלים בו‪ .‬המִנהלה מצידה‪ ,‬תפרסם באופן קבוע תכניות‪-‬אירועים משותפות‬
‫לכל המוסדות שבמתחם‪.‬‬

‫סיכום‬
‫התרבות בירושלים יכולה לשמש מנוף למשיכת אוכלוסייה חזקה לירושלים ולחיזוק‬
‫האוכלוסייה היצירתית המתגוררת כיום בעיר‪ .‬התשתית לכך קיימת‪ ,‬גם אם בהיקף‬
‫קטן מדי‪ ,‬אך חסרה האווירה הדרושה‪ .‬כדי ליצור שינוי במגמה‪ ,‬יש לפעול במישור‬
‫הפיזי‪ ,‬התוכני והווירטואלי‪ :‬יש להתרכז בשלושת המתחמים )מרכז העיר‪ ,‬מתחם תחנת‬
‫הרכבת הישנה וגבעת‪-‬רם(; יש להשלים חסרים של חללים פיזיים ולשדרג את המרחבים‬
‫הציבוריים; יש להגדיל את היצע הפעילות בכל רגע נתון ע"י הגדלה משמעותית של‬
‫התמיכה במוסדות התרבות היוצרים; יש לסייע ליוצרים צעירים ולהעניק "חבילות‪-‬‬
‫סיוע" לצרכנים מועדפים; יש לאפיין ולמתג את הפעילות במתחמים ולשווק אותה תחת‬
‫המותג החדש‪.‬‬
‫כדי לקדם זאת‪ ,‬מומלץ להקים מִנהלות‪-‬תרבות אזוריות‪ ,‬שיפעלו תחת רשות מרכזית‬
‫אחת‪ ,‬שתכין תכנית אב לתרבות בירושלים ותפעל על‪-‬פיה‪.‬‬

‫‪240‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

1. Bales, Carter & Sandra Pinnavaia, "Art for more than art‫׳‬s sake", The McKinsey
Quarterly, pp. 59-67, 2001:
http://www.mckinseyquarterly.com/article_abstract_visitor.aspx?ar= 1046.

2. Dreher, C., "Be creative — or die" (An interview with Richard Florida), Salon. Com.,
June 6, 2002: http://archive.salon.com/books/int/2002/06/06/florida/index.html.

3. Glaeser, E., "Consumer city", Journal of Economic Geography, Vol. 1, 2001.

4. Lloyd, R. & T. Clark, "The City as an Entertainment Machine", Paper prepared for
presentation at the annual meeting of the American Sociological Association, 2000.

5. McCarthy, K.F., Heneghan Ondaatje, E. & J.L. Novak, Arts and Culture in the
Metropolis Strategies for Sustainability, RAND Corporation, 2007: www.rand.org.

6. Palmer, R., European Cities and Capitals of Culture and the European Cultural
Months (1995-2004), study for the European Commission, 2004:
http://www.palmer-rae.com/culturalcapitals.htm.

‫ במשרד המדע התרבות‬2001 ‫ הצעת תקציב תרבות‬,‫ "נייר רקע לדיון‬,‫ י׳‬,‫ פישמן‬,‫ ג׳‬,‫דרור‬-‫ בן‬.7
.http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m00044&type=pdf :2001 ,"‫והספורט‬
:‫אביב‬-‫ תל‬,‫ מטרופוליס ירושלים‬,(‫משנה לגיליון‬-‫ א׳ סובול )עורכת‬,(‫ י׳ )עורך ראשי‬,‫ רומן‬.8
.2006 ,"‫קבוצת "ארץ וטבע‬
‫ התיירות וקשרי‬,‫ "חוק הרשות לפיתוח ולקידום התרבות‬,‫ משרד המשפטים‬,‫ישראל‬-‫ מדינת‬.9
:‫ ספר החוקים‬,"98 ;2005-‫ תשס"ו‬,‫החוץ של ירושלים‬
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/Reshumot/Hukim/

‫ עכבר שוק — מוסף מיוחד של עיתון כל העיר בשיתוף עיריית ירושלים — הרשות לתיירות‬.10
.2006 ,‫ומִנהל קהילתי לב העיר — מנהלת השוק‬
‫ מוסף מיוחד של עיתון כל העיר בשיתוף הקרן‬,‫ עכבר תרבות — מדריך התרבות של ירושלים‬.11
.2007 ,‫לירושלים‬
‫ עשרים שנה בירושלים‬,(‫ א׳ אחימאיר )עורכים‬,‫ י׳ פראוור‬:‫ בתוך‬,"‫ "חיי תרבות ורוח‬,‫ י׳‬,‫ פישר‬.12
.245-93 ‫ בעמ׳‬,1988 ,‫; מכון ירושלים לחקר ישראל ומשרד הביטחון‬1987-1967
.25.05.2006 ,‫ גלריה‬,‫ הארץ‬,"‫ "מתחת ליציע המזרחי‬,‫ ד׳‬,‫ גילרמן‬.13
.27.11.2006 ,‫ מוסף מיוחד של ידיעות אחרונות‬,‫ מסלול ירושלים‬.14

241
 ‫‪ .15‬שלו‪ ,‬ב׳‪" ,‬משנים את הנפש"‪ ,‬הארץ‪ ,‬גלריה‪.22.01.2007 ,‬‬

‫דו"חות‪ ,‬ועדות וניירות‪-‬עמדה‬

‫‪ .16‬דיסנצ׳יק‪ ,‬נ׳‪ ,‬דיסנצ׳יק‪ ,‬ר׳‪ ,‬ותא מתכננים בע"מ‪ ,‬אסטרטגיה תרבותית לפיתוח מרכז העיר‬
‫ירושלים‪ ,‬הוכן עבור עדן החברה לפיתוח ירושלים‪ ,‬יולי ‪.2004‬‬
‫‪ .17‬הוועדה לשינוי מעמד הספרייה הלאומית — דו"ח ועדת זמיר‪:2004 ,‬‬
‫‪http://jnul.huji.ac.il/heb/zamirh.html‬‬

‫‪ .18‬החלטות הוועדה הציבורית לנושא תקצוב מוסדות‪-‬תרבות בירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪:2005‬‬

‫‪http://www.jerusalem.muni.il/jer_main/f1_main.html‬‬

‫‪ .19‬חושן‪ ,‬מ׳‪ ,‬קמחי‪ ,‬י׳‪ ,‬קורח‪ ,‬מ׳‪ ,‬תכנית‪-‬אב למוסדות‪-‬תרבות עבור האוכלוסייה החרדית‬
‫בירושלים‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.2006 ,‬‬
‫‪ .20‬חושן‪ ,‬מ׳‪ ,‬קורח‪ ,‬מ׳‪ ,‬גלילי‪ ,‬ג׳‪ ,‬אסף‪-‬שפירא‪ ,‬י׳‪ ,‬תרבות בירושלים ‪ ,2003/2004‬דו"ח‬
‫בהזמנת "פורום ירושלים מיסודן של הקרנות"‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪,‬‬
‫דצמבר ‪.2004‬‬
‫‪ .21‬כ"ץ‪ ,‬א׳‪ ,‬הד‪ ,‬ס׳‪ ,‬דו"ח ברכה — מדיניות התרבות בישראל‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ואן‪-‬ליר‪ ,‬יוני‬
‫‪.1999‬‬
‫‪ .22‬כרמלי‪ ,‬א׳‪ ,‬שביט‪ ,‬ז׳‪ ,‬פעילות תרבות בירושלים‪ :‬מוזיאונים‪ ,‬פסטיבלים ואמנויות הבמה‪ ,‬דו"ח‬
‫פילת על פעילויות תרבות בירושלים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬המרכז למידע למחקרי תרבות‪ ,‬מייסודו של‬
‫משרד החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬מופעל על‪-‬ידי פילת‪.2002 ,‬‬
‫‪ .23‬כרמלי‪ ,‬א׳‪ ,‬מוזיאונים בישראל — סיכום הפעילות השנתית‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ :‬המרכז למידע‬
‫למחקרי תרבות מיסודו של משרד החינוך‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬מופעל על‪-‬ידי פילת‪.2005 ,‬‬
‫‪ .24‬עיריית ירושלים‪ ,‬רשות הספורט העירונית‪ ,‬תכנית אב לספורט בירושלים‪.2005 ,‬‬
‫‪ .25‬תכנית המתאר ירושלים‪ ,‬פרק התיירות‪:2004 ,‬‬
‫‪http://www.jerusalem.muni.il/jer_main/f1_main.html‬‬

‫‪ .26‬רוטנברג‪ ,‬א׳‪ ,‬דו"ח ברכה — התמיכות במוסדות האמנות בירושלים‪ ,‬יולי ‪.2005‬‬
‫‪ .27‬שביט‪ ,‬ז׳; אהרונסון‪ ,‬מ׳; עוז‪ ,‬ק׳; איסקובה‪ ,‬א׳; ליסק‪ ,‬מ׳; מנאע‪ ,‬ע׳; הד‪ ,‬ס׳; קינן‪ ,‬ע׳; שלגקרן‪,‬‬
‫י׳‪ ,‬תעודת תרבות חזון ‪ — 2000‬נייר עמדה על מדיניות התרבות של מדינת ישראל במאה‬
‫ה‪ ,21-‬ינואר ‪.2000‬‬

‫‪242‬‬
 ‫ראיונות‬
‫— ריבי בלר‪ ,‬מנהלת עמותת ‪ JVP‬קהילה‬ ‫‪6.6.06‬‬
‫— ד"ר מאיה חושן‪ ,‬חוקרת בכירה במכון ירושלים לחקר ישראל‬ ‫‪1.08.06‬‬
‫— עודד פלדמן‪ ,‬לשעבר מנהל אגף תרבות בעיריית ירושלים‬ ‫‪3.08.06‬‬
‫— דוד אבגי‪ ,‬מנהל אגף הנוער במוזיאון‪-‬ישראל‬ ‫‪10.08.06‬‬
‫— יקי הר‪-‬טל‪ ,‬מנכ"ל תיאטרון החאן‬ ‫‪15.08.06‬‬
‫— אצ׳ה בר‪ ,‬מנהל "צוללת צהובה"‬ ‫‪21.08.06‬‬
‫— צח גרניט‪ ,‬לשעבר עוזר לענייני תרבות של שרת החינוך‬ ‫‪6.09.06‬‬
‫— שמחה שניאור‪ ,‬לשעבר סמנכ"ל לפיתוח‪ ,‬משרד החינוך התרבות והספורט‬ ‫‪10.09.06‬‬
‫— כלנית שמיר‪ ,‬כלכלנית בכירה; ילנה לולנקו‪ ,‬תקציבאית — מִנהל התרבות של משרד‬ ‫‪27.09.06‬‬
‫החינוך‬
‫— רועי פולקמן‪ ,‬מנכ"ל אגודת הסטודנטים‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬ ‫‪3.10.06‬‬
‫— יגאל חיו‪ ,‬סמנכ"ל הסינמטק ירושלים‬ ‫‪4.10.06‬‬
‫— עופר מנור‪ ,‬אדריכל העיר ירושלים‬ ‫‪30.10.06‬‬
‫— בן‪-‬ציון נמט‪ ,‬מנהל מנח"י )יחד עם דבורה גבעתי ואבי סלע(‬ ‫‪5.11.06‬‬
‫— קוקי אדרי‪ ,‬מנכ"ל סיטי‪-‬פּס‪ ,‬לשעבר מנכ"ל מוריה‬ ‫‪5.11.06‬‬
‫— אסף ויטמן‪ ,‬מנכ"ל עדן וסמנכ"ל הרל"י‬ ‫‪23.11.06‬‬
‫— יהודית שלווי‪ ,‬משנה למנכ"ל העירייה‬ ‫‪26.11.06‬‬
‫— אתי אלוני‪ ,‬מנהלת "צעירים במרכז"‪ ,‬מתנ"ס לב העיר‬ ‫‪14.12.06‬‬

‫שיחות טלפון‬
‫‪ — 6.08.06‬גילי ברוש‪ ,‬מנהלת "מכון מגיד" באוניברסיטה העברית‬
‫‪ — 6.08.06‬בילי שפירא‪ ,‬ראש מִנהל תלמידים באוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫‪ — 13.08.06‬פרופסור זֹהר שביט‪ ,‬חוקרת תרבות באוניברסיטת ת"א‬

‫נתונים ותקציבים‬
‫‪ .28‬מדינת ישראל‪ ,‬תקציב ‪ ,2007‬מופיע באתר משרד האוצר‪:‬‬
‫‪http://www.mof.gov.il/budget2007/fbudget.htm?mediniyut_kalkalit.htm‬‬

‫‪ .29‬מִנהל התרבות של משרד החינוך‪ ,‬נתוני‪-‬תמיכה במוסדות‪-‬תרבות לשנים ‪2005 ,2004‬‬

‫ו‪.2006-‬‬

‫‪243‬‬
 ‫סקרים‬
‫‪ .30‬איגוד הספורט העממי בישראל )‪ ,(2006‬עיקר ממצאי סקר פעילות גופנית בחברה הישראלית‪,‬‬
‫‪http://www.isfa.co.il/skarim.asp?x=5‬‬

‫‪ .31‬אירועי "חמשושלים" סקר גיאוקרטוגרפיה עבור עיריית ירושלים‪ ,‬הרשות לתיור ירושלים‬
‫)דצמבר ‪.(2006‬‬
‫‪ .32‬ת׳ גולדשטיין‪ ,‬ר׳ ענבר‪ ,‬דפוסי הפנאי של הנוער בירושלים‪ ,‬עיריית ירושלים‪.2006 ,‬‬
‫‪ .33‬מכון סמית‪ ,‬ייעוץ ומחקר ממצאי מחקר סטודנטים‪ ,‬עבור "רוח חדשה"‪ ,‬יוני ‪.2006‬‬

‫אתרי אינטרנט רלוונטיים ומידע לגבי ערים בעולם‬

‫‪ .34‬אסימון‪ ,‬כתב עת מקוון‪www.assimon.co.il :‬‬

‫‪ .35‬אתר האינטרנט של עיריית חולון‪www.holon.muni.il :‬‬

‫‪ .36‬מידע על מופעים ואירועים בתל‪-‬אביב‪http://www.habama.co.il/telaviv :‬‬

‫‪ .37‬סטארט‪-‬אפ ירושלים‪ ,‬אתר האינטרנט‪www.startupjerusalem.org :‬‬

‫‪ .38‬עיריית ירושלים‪ ,‬אתר האינטרנט של העירייה — מדור תרבות‪:‬‬

‫‪http://www.jerusalem.muni.il/jer_main/f1_main.html‬‬

‫‪ .39‬תכנית אסטרטגית של העיר תל‪-‬אביב‪:‬‬

‫‪http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Strategic/Index.asp‬‬

‫‪ .40‬פילדלפיה‪:‬‬
‫‪/http://www.avenueofthearts.org‬‬
‫‪/http://www.phila.gov‬‬
‫‪/http://www.philaplanning.org‬‬
‫‪http://www.centercityphila.org/home/default.aspx‬‬

‫‪ .41‬אדינבּורו‪:‬‬
‫‪http://www.edinburghguide.com/aande/festival.‬‬
‫‪http://www.edinburghcc.com/about_us.htm‬‬

‫‪ .42‬בוסטון‪:‬‬
‫‪http://www.cityofboston.gov/‬‬
‫‪http://www.cityofboston.gov/mainstreets/‬‬

‫‪244‬‬
 ‫נספח ‪ :1‬נתוני תמיכה של מוסדות בירושלים‪ ,‬לשנת ‪2005‬‬
‫)על‪-‬פי נתוני מִנהל התרבות‪ ,‬אלפי ש״ח(‬

‫מוסד בעל תקציב שנתי גבוה מ‪ 9-‬מיליון ש״ח‬

‫מוסד בעל תקציב שנתי של ‪ 9-4‬מיליון ש״ח‬
‫מוסד בעל תקציב שנתי של ‪ 4-1‬מיליון ש״ח‬
‫מוסד בעל תקציב של פחות ממיליון ש״ח‬

‫תיאטרון ‪) 2005‬באלפי ש״ח(‬

‫סה"כ‬ ‫תמיכה‬ ‫תקנת‬ ‫תמיכת‬ ‫תקציב‬
‫תמיכות‬ ‫עירונית‬ ‫ירושלים‬ ‫מנהל‬ ‫מוסד‬ ‫שם המוסד‬
‫‪61%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪13,534‬‬ ‫מרכז החאן‬
‫‪8%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪5,284‬‬ ‫)ג׳יי‪.‬וי‪.‬פי( תיאטרון המעבדה‬
‫העמותה לקידום תיאטרון בינתחומי בירושלים —‬
‫‪44%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪4,559‬‬ ‫הקרון )ופסטיבל בובות(‬
‫‪45%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪2,160‬‬ ‫הזירה הבין‪-‬תחומית‬
‫‪15%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪1,602‬‬ ‫תיאטרון יהודי — שולי רנד )תאיר(‬
‫‪77%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪48%‬‬ ‫‪1,314‬‬ ‫קבוצת התיאטרון הירושלמי ע"ש ”בצלאל“‬
‫‪31%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪1,090‬‬ ‫תיאטרון פסיק‬
‫‪31%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪594‬‬ ‫עמותת תיאטרון מלנקי‬
‫‪47%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪290‬‬ ‫עמותת תיאטרון תיבת‪-‬נוח‬
‫‪76%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪54%‬‬ ‫‪176‬‬ ‫תיאטרון מיקרו‬
‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪162‬‬ ‫פרגוד — אגודה לתיאטרון סִפרות ואמנות‬
‫‪13,733‬‬ ‫‪1,478‬‬ ‫‪4,570‬‬ ‫‪7,685‬‬ ‫‪30,765‬‬ ‫סה"כ תמיכה באלפי ש״ח‬
‫‪45%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫סה"כ אחוזי‪-‬תמיכה מתוך תקציבי המוסדות‬

‫‪245‬‬
 ‫מחול ‪2005‬‬
‫סה"כ‬ ‫תמיכה‬ ‫תקנת‬ ‫תמיכת‬ ‫תקציב‬
‫תמיכות‬ ‫עירונית‬ ‫ירושלים‬ ‫מנהל‬ ‫מוסד‬ ‫שם המוסד‬
‫‪41%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪3,813‬‬ ‫עמותת ורטיגו למחול‬
‫‪66%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪1,176‬‬ ‫עמותת ידידי להקת "קומבינע"‬
‫‪2,469‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪865‬‬ ‫‪1,364‬‬ ‫‪4,989‬‬ ‫סה"כ תמיכה באלפי ש״ח‬
‫‪43%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫סה"כ אחוזי‪-‬תמיכה מתוך תקציבי המוסדות‬

‫קולנוע ‪2005‬‬
‫סה"כ‬ ‫תמיכה‬ ‫תקנת‬ ‫תמיכת‬ ‫תקציב‬
‫תמיכות‬ ‫עירונית‬ ‫ירושלים‬ ‫מנהל‬ ‫מוסד‬ ‫שם המוסד‬
‫‪22%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17,039‬‬ ‫סינמטק ירושלים — ארכיון ישראלי לסרטים‬
‫‪24%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫קרן גשר לקולנוע‬
‫‪5,677‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪670‬‬ ‫‪4,727‬‬ ‫‪25,039‬‬ ‫סה"כ תמיכה באלפי ש״ח‬
‫‪23%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫סה"כ אחוזי‪-‬תמיכה מתוך תקציבי מוסדות‬

‫מוזיקה ‪2005‬‬
‫סה"כ‬ ‫תמיכה‬ ‫תקנת‬ ‫תמיכת‬ ‫תקציב‬
‫תמיכות‬ ‫עירונית‬ ‫ירושלים‬ ‫מנהל‬ ‫מוסד‬ ‫שם המוסד‬
‫עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים‪ ,‬רשות‬
‫‪22%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪17,977‬‬ ‫השידור‬
‫‪90%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪5,744‬‬ ‫הקמראטה הישראלית ירושלים‬
‫‪19%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪2,026‬‬ ‫צוללת צהובה — המקום למוזיקה בירושלים‬
‫‪18%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪766‬‬ ‫אורטוריו ירושלים‬
‫‪13%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪516‬‬ ‫מרכז למוזיקה ע"ש פאני ומקס טארג‬
‫‪81%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪357‬‬ ‫תזמורת הבארוק ירושלים‬
‫‪38%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪226‬‬ ‫מוזיקה אטרנה‬
‫‪10,544‬‬ ‫‪1,148‬‬ ‫‪4,600‬‬ ‫‪4,796‬‬ ‫‪27,612‬‬ ‫סה"כ תמיכה באלפי ש״ח‬
‫‪38%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫סה"כ אחוזי‪-‬תמיכה מתוך תקציבי מוסדות‬

‫‪246‬‬
 ‫מוזיאונים ‪2005‬‬
‫סה"כ‬ ‫תמיכה‬ ‫תקנת‬ ‫תמיכת‬ ‫תקציב‬
‫תמיכות‬ ‫עירונית‬ ‫ירושלים‬ ‫מנהל‬ ‫מוסד‬ ‫שם המוסד‬
‫‪17%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫‪84,497‬‬ ‫מוזיאון ישראל‬
‫‪16%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪13,112‬‬ ‫מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד‪ ,‬ירושלים‬
‫‪20%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪7,837‬‬ ‫מגדל דוד — מוזיאון לתולדות ירושלים‬
‫יד ל‪.‬א‪ .‬מאיר — מוזיאון לאמנות האסלאם‬
‫‪9%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪6,077‬‬ ‫)‪(1994‬‬
‫‪14%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪5,580‬‬ ‫מוזיאון ארצות המקרא‬
‫‪8%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪4,495‬‬ ‫היכל שלמה — מוזיאון וולפסון‬
‫‪30%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪1,800‬‬ ‫חברת יהודי איטליה לפעולה רוחנית‬
‫‪42%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪26%‬‬ ‫‪585‬‬ ‫מוזיאון חצר היישוב הישן‬
‫‪20,706‬‬ ‫‪1,442‬‬ ‫‪2,100‬‬ ‫‪17,164‬‬ ‫‪123,983‬‬ ‫סה"כ תמיכה באלפי ש״ח‬
‫‪17%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫סה"כ אחוזי‪-‬תמיכה מתוך תקציבי מוסדות‬

‫בתי‪-‬ספר ‪2005‬‬
‫סה"כ‬ ‫תמיכה‬ ‫תקנת‬ ‫תמיכת‬ ‫תקציב‬
‫תמיכות‬ ‫עירונית‬ ‫ירושלים‬ ‫מנהל‬ ‫מוסד‬ ‫שם המוסד‬
‫‪37%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪9,810‬‬ ‫ביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה — ירושלים‬
‫סטודיו למשחק‪ ,‬עמותה לטיפוח אמנות הבמה —‬
‫‪28%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪7,106‬‬ ‫ניסן נתיב‬
‫העמותה ללימודי טלוויזיה ותקשורת מעלה‬
‫‪47%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪4,222‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪41%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪3,495‬‬ ‫העמותה שליד בית הספר לצילום מוסררה‬
‫העמותה לקידום תיאטרון בין‪-‬תחומי‬
‫‪61%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪3,060‬‬ ‫בירושלים — בי"ס לתיאטרון חזותי‬
‫‪74%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪24%‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫‪1,453‬‬ ‫בי"ס למוזיקה קלאסית מן המזרח‬
‫‪26%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪793‬‬ ‫תמרה מיאלניק — התיאטרון הירושלמי למחול‬
‫‪12,109‬‬ ‫‪886‬‬ ‫‪4,363‬‬ ‫‪6,860‬‬ ‫‪29,939‬‬ ‫סה"כ תמיכה באלפי ש״ח‬
‫‪40%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫סה"כ אחוזי‪-‬תמיכה מתוך תקציבי מוסדות‬

‫‪247‬‬
 ‫פסטיבלים ‪2005‬‬
‫סה"כ‬ ‫תמיכה‬ ‫תקנת‬ ‫תמיכת‬ ‫תקציב‬
‫תמיכות‬ ‫עירונית‬ ‫ירושלים‬ ‫מנהל‬ ‫מוסד‬ ‫שם המוסד‬
‫‪42%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪9,972‬‬ ‫פסטיבל ישראל‬
‫הקם — מיסודה של הקונפדרציה העולמית של‬
‫‪9%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪2,540‬‬ ‫הציונות המאוחדת‬
‫עמותת ידידים לקידום תרבות‪ ,‬מוזיקה ותיירות‬
‫‪4%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪1,951‬‬ ‫באבו‪-‬גוש ומטה‪-‬יהודה‬
‫‪7%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪1,918‬‬ ‫פסטיבל מוזיקה קאמרית‬
‫‪29%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪219‬‬ ‫פתיחתא — פסטיבל שירה "ימי אהבה לשירה"‬
‫‪4,867‬‬ ‫‪751‬‬ ‫‪1,970‬‬ ‫‪2,146‬‬ ‫‪16,600‬‬ ‫סה"כ תמיכה באלפי ש״ח‬
‫‪29%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪16,600‬‬ ‫סה"כ אחוזי‪-‬תמיכה מתוך תקציבי מוסדות‬

‫סה"כ‬ ‫תמיכה‬ ‫תקנת‬ ‫תמיכת‬ ‫תקציבי‬

‫תמיכות‬ ‫עירונית‬ ‫ירושלים‬ ‫מנהל‬ ‫מוסדות‬ ‫סך הכול‬
‫‪70,105‬‬ ‫‪6,225‬‬ ‫‪19,138‬‬ ‫‪44,742‬‬ ‫‪258,927‬‬ ‫באלפי ש״ח‬
‫‪27%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪17%‬‬ ‫אחוז מתוך תקציבי המוסדות‬

‫‪248‬‬
 ‫נספח ‪ :2‬מודלים לסבסוד צריכת‪-‬תרבות‬

‫ישנם שלושה מודלים מקובלים של סבסוד צריכת תרבות שניתן ליישם גם בירושלים‪:‬‬

‫‪" .1‬אזרח ותיק" — אזרחים ותיקים זכאים על‪-‬פי חוק להנחה בשיעור ‪ 50%‬בכניסה‬
‫למוסדות‪-‬תרבות בארץ‪ .‬המוסדות משופּים על‪-‬ידי הממשלה בסוף כל שנת כספים‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬המנגנון כבר קיים‪ ,‬המוסדות יודעים כיצד להשתמש בו‪ .‬חיסרון‪ :‬בני‪-‬נוער‬
‫ללא תעודת‪-‬זהות יידרשו לשאת אמצעי‪-‬זיהוי אחר‪.‬‬

‫‪ .2‬כרטיס‪-‬תושב )כמו זה הקיים בתל‪-‬אביב( ניתן לכל תושב מעל גיל ‪ 14‬ומאפשר קבלת‬
‫הטבות והנחות במִגוון מוסדות עירוניים‪ ,‬ביניהם מוסדות‪-‬תרבות‪ .‬לאחרונה הושק‬
‫בתל‪-‬אביב כרטיס‪-‬תושב שהוא גם כרטיס‪-‬אשראי המקנה הנחות ומבצעים בבתי‪-‬‬
‫עסק שונים בעיר‪ .‬יתרונות — תעודה אחת לכל התושבים; יכולת ליצור שיעור‪-‬הנחה‬
‫דיפרנציאלי לקבוצות שונות של תושבים‪ .‬חסרונות — בתל‪-‬אביב מוסדות התרבות‬
‫מתוקצבים בנדיבות על‪-‬ידי העירייה‪ ,‬כך שהדרישה להענקת הנחות לתושבי העיר‪,‬‬
‫ללא שיפוי ישיר‪ ,‬נתפסת כלגיטימית על אף אבדן ההכנסה הכרוך בכך‪ .‬בירושלים‪,‬‬
‫בה המוסדות מקבלים תמיכה עירונית נמוכה במיוחד‪ ,‬הצעה זו תוכל להיות מופעלת‬
‫רק לאחר שינוי מהותי של היקף התמיכה העירונית במוסדות‪.‬‬

‫‪ .3‬מודל המוזיאונים הבריטי — על‪-‬פי מודל זה‪ ,‬הכניסה למוזיאונים היא חינם לכל‬
‫המבקרים‪ ,‬אך התקציב הממשלתי למוסדות‪ ,‬מושפע מיכולתם להוכיח הצלחה‬
‫במשיכת קהלים שקודם לא נטו לכך‪ .‬יתרונות — שדרוג משמעותי של איכות החיים;‬
‫כניסה חינם תגדיל את שיעור המבקרים בהשוואה לכניסה מוזלת )ראה תוצאות‬
‫סקר חמשושלים(‪ .‬חסרונות — השיטה קשה לביצוע ולמעקב‪ ,‬ומצריכה תוספת‪-‬‬
‫תקציב נכבדה‪.‬‬

‫‪249‬‬
 ‫תכנון מִתארי בירושלים‬
‫דוד גלור ורז עפרון‬

‫תקציר‬
‫ההמלצות בפרק זה מתרכזות בעיקר בצעדים הנדרשים להתחדשות מרכז ירושלים‪.‬‬
‫הבחירה בכיוון זה נובעת מהערכתנו כי פיתוח והתחדשות מרכז העיר הם מן הנושאים‬
‫המרכזיים והמשפיעים ביותר בתכנון ירושלים‪ ,‬וכן מרצוננו להוסיף נדבך על התכניות‬
‫שנעשו כבר‪ ,‬ולהציע פעולות אופרטיביות לקידום נושאים אלה‪ .‬להערכתנו‪ ,‬פיתוח‬
‫נכון והחזרת מרכז העיר לתפקודו הרצוי‪ ,‬ישפיעו באופן חיובי על כל תהליכי הפיתוח‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫חלקו הראשון של פרק זה מביא סקירה כללית של מסמכי התכנון העיקריים שהוכנו‬
‫לירושלים בשנים האחרונות‪ ,‬וסוגיות עיקריות המונחות על סדר היום הציבורי בירושלים‪.‬‬
‫חלקו השני כולל את המלצותינו לאמצעי‪-‬מדיניות משלימים שיקדמו את פיתוח העיר‪,‬‬
‫בדגש על פיתוח מרכזהּ‪.‬‬

‫התשתית התכנונית‬
‫על בְּסיס סקירת עבודות התכנון המקיפות שנערכו בשנים האחרונות לירושלים — הן‬
‫ביוזמת הגורמים העירוניים והממשלתיים והן ביוזמת ארגונים אזרחיים — ועל בְּסיס‬
‫החלטות‪-‬ממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות בדבר חיזוקה החברתי והכלכלי של‬
‫ירושלים — בדגש על שיקום מרכז העיר — אימצנו חלק מקווי המדיניות בקשר למגמות‬
‫הפיתוח של העיר‪ .‬ההמלצה הראשית‪ ,‬ממנה נובעים קווי המדיניות המומלצים להלן‪,‬‬
‫היא של מדיניות‪-‬פיתוח במסגרת המִרקם העירוני הקיים‪ ,‬בהתבסס על עתודות הקרקע‬
‫הקיימות‪ .‬זאת תוך שימוש באמצעים הבאים‪:‬‬

‫❐ הִמרקם העירוני‪ :‬ציפוף שכונות באמצעות שילוב מספר אמצעים תכנוניים המומלצים‬
‫בתכנית המִתאר החדשה לעיר‪ ,‬כגון פיתוח שכונות המגורים הקיימות ע"י הגדלת‬
‫זכויות הבנייה ברוב שכונות העיר‪ ,‬תוספת קומות ויחידות‪-‬דיור‪ ,‬בנייה בקומות‪-‬‬
‫עמודים ובמגרשים פנויים והגבהת המרקם העירוני והרחבת שכונות ובניית מתחמי‪-‬‬
‫מגורים גדולים בשוליהן ע"י ייעוד שטחים ריקים לבנייה;‬

‫‪251‬‬
‫❐ התחדשות מרכז העיר‪ :‬הגדלת זכויות הבנייה באזורים מוגדרים והאצת תהליך‬
‫האישור של תכניות מפורטות באזורים אלה; פיתוח מערכות התחבורה הציבורית;‬
‫פיתוח המרחב הציבורי תוך מתן עדיפות להולכי‪-‬רגל; משיכת שימושים מחוללי‪-‬‬
‫פעילות ומושכי‪-‬קהל; הרחבת מִגוון השימושים במרכז העיר‪ ,‬שיפור חזותו ותדמיתו‬
‫ושיפור הגישה אליו ובתוכו )יצוין כי בתל‪-‬אביב‪ ,‬בשנים מסוימות‪ ,‬היתה תוספת‬
‫הבנייה במרכז העיר כמחצית]![ מכל הבנייה בעיר(;‬
‫❐ שכונות המגורים‪ :‬תכנון מרחבי‪-‬מגורים מובדלים לקבוצות תרבות וּלאוֹם בעיר‪.‬‬
‫קביעת מסגרת מחייבת ומוסכמת שתגדיר את אופי השכונות‪ ,‬הרכב מוסדות הציבור‬
‫והחינוך‪ ,‬שימושי‪-‬קרקע ומדיניות‪-‬שיווק‪-‬קרקע שיתאימו לצורכי האוכלוסיות‬
‫השונות‪ ,‬בדגש על אוכלוסייה צעירה ועובדת שקיומה וחיזוקה בעיר הן תנאי‬
‫לצמיחה העירונית‪ .‬אוכלוסייה זו תוכל למצוא את מקומה באזורים רבים בעיר‪,‬‬
‫לגביהם מקודמות ויקודמו תכניות‪-‬מִתאר )לדוגמא‪ :‬מצפה‪-‬נפתוח‪ ,‬גבעת המטוס‪,‬‬
‫רמת‪-‬רחל‪ ,‬מרכז העיר(;‬
‫❐ דיור‪ :‬סיוע במציאת פתרונות‪-‬דיור לאוכלוסייה צעירה ועובדת‪ ,‬ובכלל זה אמצעי‬
‫סיוע ישיר )מענקים( ועקיף )מיסוי( ודיור בר‪-‬השגה;‬
‫❐ שימוש במבני‪-‬ציבור ובקרקע ציבורית למטרות ההתחדשות ולעידוד התיירות בעיר‪:‬‬
‫בהקשר זה נערך סקר של תכניות החלות על קרקע בבעלות ציבורית במרכז העיר‪,‬‬
‫וזאת כדי לתמוך ביישום המטרות המפורטות בפרקים השונים‪ ,‬ובעיקר בתחומי‬
‫התרבות והתיירות;‬
‫❐ הכללת פרק בתכנית המִתאר העירונית )או בתכנית נפרדת( המאפשר ניוּד זכויות‪-‬‬
‫בנייה כתמריץ לקידום ההתחדשות ולמימוש מטרות ציבוריות‪ ,‬כגון פיתוח מבני‪-‬‬
‫ציבור ומרחב עירוני איכותי‪ ,‬פיתוח מִבנים ופארקים‪ ,‬פינוי ובינוי מתחמים בנויים‬
‫מתיישנים ושימור מִבנים‪.‬‬

‫על רקע תשתית עקרונית זו מובאות ההמלצות‪ ,‬שמגמתן עידוד התחדשותו של מרכז‬
‫העיר כמנוף לפיתוח העיר‪.‬‬

‫עידוד כלי‪-‬ניהול למרכז העיר כחלק מתהליך ההתחדשות‬

‫נערכה סקירה של דפוסי‪-‬ניהול מגוונים שהתפתחו במדינות שונות )ניהול מרכזי‪-‬ערים‬
‫)‪ City Center Management‬או ‪ ,(Town Center Management‬מתחמי שיפור‪-‬עסקים‬

‫‪252‬‬
‫)‪ (BID — Business Improvement Districts‬או אזורי שיפור‪-‬עסקים )‪BIA — Business‬‬
‫‪ ,(Improvement Areas‬ארגוני מרכז‪-‬עיר )‪(TMO — Town Management Organizations‬‬
‫ועוד‪ .‬מנגנונים אלה מתאפיינים בשיתוף‪-‬פעולה בין הסקטורים השונים‪ :‬ציבורי‪ ,‬פרטי‬
‫ואזרחי )"הסקטור השלישי"( לשם מימון‪ ,‬פיתוח וניהול המרחב הציבורי‪ ,‬אספקת‬
‫שירותים ציבוריים באיכות גבוהה בשיטת‪-‬ניהול המתאפיינת במיקוד‪ ,‬יעילות וגמישות‪.‬‬
‫ארגונים אלה עוסקים בפיתוח מרכזי‪-‬ערים‪ ,‬אזורי‪-‬תעסוקה‪ ,‬מתחמי‪-‬תרבות‪ ,‬רחובות‬
‫מסחריים ועוד‪.‬‬
‫בירושלים קיים זה מספר שנים דגם‪-‬ניהול המתבסס על גישה זו‪ ,‬בדמותה של חברת‬
‫"עדן" לפיתוח מרכז העיר‪ .‬תקציבי החברה באים ממשרדי הממשלה השונים‪ ,‬מאגרות‪-‬‬
‫בנייה‪ ,‬סלילה ותיעול‪ ,‬ומהיטלי‪-‬השבחה שמקורם במִבנים המוקמים בתחום מרכז‬
‫העיר שבאחריות החברה‪ .‬חברת "עדן" מתמקדת בפעילותה בתחומי התכנון ובפיתוח‬
‫התשתיות העירוניות‪.‬‬
‫להערכתנו יש להרחיב את תחומי עיסוקה וסמכויותיה של "עדן" ובכך לקדם את‬
‫חידושו של מרכז העיר‪ .‬זאת באמצעות שימוש באמצעים המקובלים בדגמי הניהול‬
‫שנסקרו‪ ,‬להקמת אזור המנוהל בשותפות ציבורית‪-‬פרטית‪ .‬קידום פעולות אלו טעון‬
‫חקיקה מתאימה שתסדיר ניהול של מרכזי ערים ומתחמים הנכללים בהם בכל הקשור‬
‫למנגנוני הניהול‪ ,‬שיתוף בעלי העניין‪ ,‬תחומי האחריות‪ ,‬מנגנוני הגבייה והתקציב‪.‬‬

‫שינויי חקיקה שיוסיפו כלים סטטוטוריים ואחרים‪ ,‬שיאפשרו את מימוש‬

‫הפיתוח‬
‫ככל שהפיתוח מתרחש בסביבה עירונית צפופה ומורכבת‪ ,‬דרושים כלים תכנוניים‪-‬‬
‫כלכליים שיאפשרו להשיג את המטרות התכנוניות הרצויות‪ .‬המלצותינו כוללות קידום‬
‫שינויי חקיקה הנתונים בשלבים שונים‪ ,‬וכן ייזום חקיקה שתאפשר להסיר חסמים‬
‫מרכזיים המונעים פיתוח מִתחמים במרכז ירושלים‪.‬‬
‫בין שינויי החקיקה שמטרתם להסיר חסמים החלים על התכנון‪:‬‬
‫פינוי דיירים מוגנים בתמורה לפיצוי מלא ומיידי;‬ ‫❐‬

‫❐ ביצוע הפקעות קרקע בבעלות פרטית‪ ,‬הנחוצה להתחדשות ולפיתוח עירוני‪ ,‬ואף זאת‬
‫תמורת פיצוי מלא ומיידי;‬
‫❐ צמצום אפשרויות התביעה לפיצויים בגין ירידת‪-‬ערך מחמת "נזקי‪-‬תכנון" )על פי‬
‫סעיף ‪ 197‬בחוק התכנון והבנייה(‪.‬‬

‫‪253‬‬
 ‫המלצות נוספות עוסקות בהוספת כלים לחידוש העירוני באמצעות חקיקה‪:‬‬
‫❐ לאפשר בחוקי העזר את פעילותם של עסקים לאורך שעות רבות יותר של היממה‪,‬‬
‫במיוחד במרכזי מסחר ובילוי בערים;‬
‫❐ להרחיב בפקודת העיריות )או חוק העיריות החדש( את הגדרת "הרובע העירוני"‪,‬‬
‫כך שהגדרה זו תוכל לכלול גם אזורים שיוגדרו "מרכזים עירוניים" או "אזורים‬
‫מיוחדים‪ ",‬ולשם מתן כלים בחוק להקמת המערכות הארגוניות והניהוליות הנחוצות‬
‫לביצוע פעולות החידוש וקידומן‪ ,‬כגון‪ :‬שיתופי‪-‬פעולה בין הסקטורים‪ ,‬כולל בתחום‬
‫ההשקעות והמימון‪ ,‬יצירת "משק סגור" באזור מוגדר‪ ,‬בו כספי המסים העירוניים‬
‫מיועדים לפעולות החידוש ולהקמת זרוע עירונית ליצירת תכנית לפיתוחו וניהולו של‬
‫האזור;‬
‫❐ באזורים שהוכרזו כאזורי "התחדשות עירונית" או "מתחמים מנוהלים משותפים"‬
‫)"תלת‪-‬מם" או "‪ , ("Triple-M‬יש לקבוע דרכים לחישוב הארנונה‪ ,‬שיעודדו שימושי‪-‬‬
‫קרקע רצויים וידחקו שימושים שאינם רצויים‪ .‬בנוסף מוצע להכביד את נטל המס על‬
‫בעלי נכסים העומדים פנויים לאורך זמן במרכזי הערים ובמתחמי‪-‬חידוש אחרים‪.‬‬

‫מבוא‬
‫מבּין האמצעים הקיימים לניצול יעיל וחסכוני של קרקע תוך שימור מרחבים פתוחים‬
‫חוץ‪-‬עירוניים והגבלת תהליכי‪-‬פרבור‪ ,‬תופס החידוש העירוני מקום מרכזי במדיניות‬
‫התכנון של מדינות רבות‪ .‬בישראל‪ ,‬בה הולך משאב הקרקע ואוזל‪ ,‬הופך החידוש העירוני‬
‫לכלי הכרחי בהתמודדות עם צפיפות האוכלוסין וצמצום השטח הפתוח‪.‬‬
‫"חידוש עירוני" משמעו פיתוח הערים בתוך גבולות השטח הבנוי‪ ,‬תוך ניצול מרבי‬
‫של התשתיות הקיימות‪ .‬תהליכי החידוש העירוני נעים בתחום שבין התחדשות מרקמים‬
‫ותיקים ועיבוים‪ ,‬לבין הריסת מִתחמים ובינוים מחדש‪ .‬מלבד הביטוי הפיזי של תהליכים‬
‫אלה‪ ,‬יש להם ביטוי חברתי ותרבותי בולט‪" .‬ארגז הכלים" של תהליכי ההתחדשות‪ ,‬נושא‬
‫אופי מגוּון ורב‪-‬מערכתי והוא כולל אמצעים להשבת אוכלוסייה מגוונת ומבוססת אל‬
‫מרכזי הערים ואל השכונות הוותיקות אשר עברו תהליך הדרגתי של התיישנות ועזיבה‪.‬‬
‫בין הכלים הללו ניתן לִמנות את שיקום מערכת החינוך‪ ,‬השבת הפעילות התרבותית‬
‫והמסחרית‪ ,‬יצירת מקומות‪-‬עבודה‪ ,‬פתרונות‪-‬תחבורה איכותיים ועיצוב מחודש של‬
‫המרחב העירוני‪.‬‬

‫‪254‬‬
‫החידוש העירוני הוא יעד מרכזי במדיניות התכנון הארצית מאז שנות ה‪ .90-‬ביטוי‬
‫לכך ניתן בתמ"א ‪ ,31‬וכן בתכנית האב "ישראל ‪ "2020‬ובתמ"א ‪ ,35‬הכוללת הנחיות‬
‫לרשויות המקומיות לבצע בתחומן תכניות לחידוש עירוני‪.‬‬
‫היעד של חידוש מרכז‪-‬ירושלים תופס מקום מרכזי במדיניות התכנון של עיריית‪-‬‬
‫ירושלים‪ .‬ביטוי נרחב לכך ניתן בתכנית "התחדשות ופיתוח מרכז העיר" משנת ‪2004‬‬
‫ובתכנית המִתאר המקומית החדשה — הנקראת "ירושלים ‪ ."2000‬שורת תכניות‬
‫מפורטות למִתחמים במרכז העיר נמצאת בשלבי‪-‬תכנון מתקדמים‪ ,‬ואלו אמורות לתת‬
‫ביטוי ממשי למדיניות התכנון הכללית‪ .‬למדיניות זו יש ביטוי גם בשטח — בעבודות‬
‫הנרחבות לחידוש תשתיות ושיפוץ מִתחמים במרכז העיר )רחובות כורש ובן‪-‬שטח‪ ,‬שכונת‬
‫אבן‪-‬ישראל ורחוב אגריפס( ובעבודות לקראת הנחת הקו הראשון של הרכבת הקלה‬
‫והכנת מסלולי התחבורה הציבורית החוצים את מרכז העיר‪.‬‬
‫לאור החלטתה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה )פברואר ‪ (2007‬לדחות את‬
‫תכנית מערב‪-‬ירושלים )תכנית ספדי(‪ ,‬מתחזק ההכרח לחדש מִרקמים בנויים וּותיקים‬
‫ולצופפם‪ .‬לאחר שנים רבות בהן הופנו עיקר המשאבים אל עבר התכנית הגדולה להרחבת‬
‫התחום העירוני של העיר לכיוון מערב‪ ,‬נדרשת התגייסות כללית של המערכות העירוניות‬
‫והממשלתיות לפיתוח העיר בגבולותיה‪ ,‬תוך שמירה והבלטה של סגולותיה הייחודיות‪:‬‬
‫המגוון התרבותי והדתי‪ ,‬עושר הנופים הבנויים והנוף הטבעי הסובב את העיר ומשתלב‬
‫בה‪.‬‬
‫חרף הוויכוח הניטש סביב מגמות התכנון הרצויות לירושלים‪ ,‬שוררת הסכמה נרחבת‬
‫לגבי מצבו המידרדר של מרכז העיר‪ .‬אחד הביטויים למצב זה הוא ריבוי יחידות הקרקע‬
‫והמִתחמים הפנויים בלִבּה של העיר‪ ,‬או אלה הבנויים בדלילות ועומדים בשיממונם‬
‫שנים רבות‪ .‬לגבי חלקם הוצעו ואושרו בעבר תכניות רבות שלא יושמו מסיבות שונות‬
‫)קוץ‪ ,2003 ,‬עמ׳ ‪ .(4‬לנוכח המרקם הבנוי בצפיפות ברוב שטחו של מרכז העיר‪ ,‬עשויים‬
‫מִתחמים אלה ליצור היצע גדול ומרוכז הנדרש לשימושים מכל הסוגים — משרדים‪,‬‬
‫מסחר‪ ,‬מלונאות‪ ,‬מגורים‪ ,‬שילוב עם מבני תרבות וציבור‪ ,‬ועוד‪ .‬כל צוותי התכנון קובעים‬
‫כי עידוד הפיתוח במִתחמים אלה הוא אחד המנופים החשובים להתחדשות מרכז‬
‫העיר‪.‬‬
‫בין הגרסאות הרווחות‪ ,‬יש התולים את אי‪-‬פיתוחם של מִתחמים אלה בכך שהבעלות‬
‫על רבים מהם היא פרטית ומפוצלת‪ ,‬ונתונה בידי מספר קטן של משפחות אשר קמו להן‬
‫יורשים רבים‪ .‬עמדה רווחת אחרת תולה את עיכוב הפיתוח בחוסר‪-‬בהירות מתמשך‬
‫במדיניות הפיתוח של מרכז העיר לאורך השנים — חוסר‪-‬בהירות אשר גרם להמתנה‬
‫ולציפייה של בעלי הקרקעות לנקודת הזמן המיטבית להשבחת הנכס‪ ,‬וכך גם לשיתוק‬
‫‪255‬‬
‫הפיתוח במרכז לאורך שנים‪ .‬גרסאות אחרות תולות את המצב בחוסר הטבות משמעותיות‬
‫ותמריצים מעודדי‪-‬פיתוח במרכז העיר‪ ,‬בחוסר היכולת לאפשר פיתוח בפועל במִתחמים‬
‫הנתונים בחזקת דיירים מוגנים‪ ,‬בחשש מתביעות פיצויים על נזקי‪-‬תכנון‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מצב זה אף מחמיר אם משקללים את התמריץ הנגדי לפיתוח מחוץ למרכז —‬
‫באזורים עם זמינות‪-‬קרקעית גבוהה יותר‪ ,‬מחירי‪-‬קרקע זולים יותר‪ ,‬ופחות גורמים‬
‫חיצוניים המשפיעים על התכנון והפיתוח ומסרבלים אותם‪.‬‬
‫המלצות פרק התכנון המִתארי יתרכזו בצעדים הנדרשים לקידום ההתחדשות של‬
‫מרכז העיר‪ .‬זאת על בְּסיס מסמכי התכנון השונים אשר ייסקרוּ להלן ועל בְּסיס סִדרה‬
‫של ראיונות שקיימנו עם גורמים משפיעים ומעורבים בפיתוח מרכז‪-‬ירושלים‪ ,‬הן בצד‬
‫המוסדות האמונים על כך והן בצד האזרחי )נספח ג׳ — רשימת ראיונות(‪.‬‬
‫הבחירה בכיוון זה נובעת הן מן החשיבות הרבה שאנו מייחסים לפיתוח והתחדשות‬
‫מרכז העיר כאחד הנושאים המרכזיים והמשפיעים בתכנון ירושלים‪ ,‬והן מן הרצון‬
‫להוסיף נדבך לתכניות ולמסמכים הרבים שנכתבו בנושא תכנון ירושלים ולהציע פעולות‬
‫אופרטיביות לקידום התחדשותו של מרכז העיר‪ .‬להערכתנו‪ ,‬פיתוח נכון שיחזיר את מרכז‬
‫העיר לתפקודו הרצוי‪ ,‬ישפיע באופן חיובי על כלל תהליכי הפיתוח בירושלים‪.‬‬
‫מסמך זה נוגע אמנם להתחדשות מרכז‪-‬ירושלים‪ ,‬אולם חלק מן ההמלצות שיובאו בו‬
‫רלוואנטיות לגבי מרקמים עירוניים ותיקים בירושלים ובערים אחרות בארץ‪.‬‬

‫רקע — מדיניות תכנון‬

‫תכנית המִתאר העירונית התְקפה לירושלים )תכנית מס׳ ‪ (62‬אושרה בשנת ‪ .1959‬כיום‬
‫נמצאת בהליכי אישור תכנית המִתאר "ירושלים ‪ "2000‬החדשה‪.‬‬
‫התכנית היא אספקלריה לסוגיות המורכבות שעִמן מתמודדת ירושלים‪ .‬להלן‪,‬‬
‫בקצרה‪ ,‬כמה מהן‪:‬‬
‫❐ ירושלים היא עיר בה חיות זו בצד זו שלוש קבוצות אוכלוסייה עיקריות‪ :‬ערבים‪,‬‬
‫חרדים ו"הציבור הכללי"‪ ,‬המורכב מחילונים‪ ,‬מסורתיים ודתיים‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫כל קבוצה תופסת כשליש מאוכלוסיית העיר‪ .‬הראשונה — היקפה הולך וגדל‬
‫באוכלוסיית העיר )על‪-‬פי תחזית תכנית המִתאר ‪ 40%‬בשנת ‪ .(2020‬השנייה —‬
‫היקפה יציב לאורך השנים האחרונות )בהתחשב בהגירת צעירים לערים כגון‬
‫ביתר‪-‬עילית‪ ,‬בית‪-‬שמש ועוד(‪ ,‬והשלישית ‪ −‬נתונה בתהליכי דלדול והצטמקות‪.‬‬
‫מן הנ״ל נובע שבקרב האוכלוסייה היהודית יש תהליך של עליית משקל המגזר‬

‫‪256‬‬
‫החרדי‪ ,‬שצפוי לעלות מכ‪ 35%-‬ב‪ 2005-‬לכ‪ 44%-‬ב‪ .2020-‬לכך יש השפעה על תפרוסת‬
‫האוכלוסייה על‪-‬פני שכונות העיר‪ ,‬תוך הִשתנות מתמדת‪ ,‬בעיקר בתחום הפיכת‬
‫שכונות חילוניות לדתיות או חרדיות‪.‬‬
‫❐ במשך שנים רבות היתה תשובה תכנונית מקובלת לבעיה זו‪ :‬התפשטות העיר לכל‬
‫עבר על‪-‬ידי בניית שכונות‪-‬לוויין סביבהּ‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬בהמשך למגמה זו‪,‬‬
‫קידמה עיריית‪-‬ירושלים את תכנית מערב‪-‬ירושלים )"תכנית ספדי"( אשר הציעה‬
‫להרחיב את העיר מערבה בכ‪ 26,000-‬דונם של אזורים רגישים מבחינה נופית‪ ,‬לצורך‬
‫הקמת אזורים עירוניים חדשים שי ִכללו יחד כ‪ 22,000-‬יחידות‪-‬דיור נוספות‪ .‬יוזמה‬
‫משמעותית זו נתקלה בהתנגדות ציבורית רחבה‪ ,‬ונדחתה ע"י המועצה הארצית‬
‫לתכנון ובנייה‪.‬‬
‫❐ בפרק הכלכלה בתכנית המִתאר העירונית נכתב‪..." :‬בירושלים שלש קבוצות זהות‬
‫שרוב חבריהן גרים בשכונות הומוגניות‪ .‬׳קבוצת היהודים הלא‪-‬חרדים׳ מתנהגת‬
‫כּרוֹב‪ ,‬שואפת להחלת נורמות אוניברסאליות על כולם‪ ,‬אבל היא למעשה קבוצת‪-‬‬
‫מיעוט הנמצאת בנסיגה‪ ....‬מלבד קבוצת היהודים הלא‪-‬חרדים‪ ,‬כל אחת מקבוצות‬
‫האוכלוסייה מתנהגת כקהילה‪ ...‬המצב הזה‪ ,‬שבו שלוש הקהילות גרות לחוּד‬
‫ומשתמשות במערכת אורבאנית אחת‪ ,‬יעיל יותר מאשר מצב שבו כל קהילה תקים‬
‫לעצמה מערכת עירונית נפרדת" )תכנית‪-‬מתאר ירושלים ‪ ,2000‬דו״ח מס׳ ‪ ,4‬פרק‬
‫כלכלה(‪.‬‬
‫❐ התפרסות שכונות העיר לכל רוחות השמים‪ ,‬יחד עם פרבור המגורים והמסחר לשולי‬
‫העיר ומחוצה לה‪ ,‬הביאו להידרדרות מרכז העיר‪ .‬לכך תרמו גם גורמים נוספים‪ ,‬ובהם‬
‫יציאת משרדי הממשלה‪ ,‬בתי המשפט ומוסדות ההשכלה ממרכז העיר ההיסטורי‬
‫לפאתי העיר‪ ,‬גודש התחבורה המאפיין את מרכז העיר‪ ,‬ואיכות הסביבה המידרדרת‪.‬‬
‫תקופות ארוכות של חוסר יציבות ביטחונית וחשש מפיגועי‪-‬טרור וממיתון כלכלי‪,‬‬
‫הגבירו את מגמת הנטישה של תושבים‪ ,‬סוחרים ומבקרים‪ ,‬והביאו להידרדרות‬
‫המסחר ולשקיעת המרחב הציבורי‪.‬‬
‫❐ הצעד המשמעותי בהתמודדות עם הידרדרות מרכז העיר הוא מערכת הסעת ההמונים‬
‫הנסללת בימים אלה‪ ,‬שבמרכזה הרכבת הקלה העתידה לשרת את המרכז‪ ,‬לחזקו‬
‫ולקשור אותו עם אזורים אחרים של העיר‪ .‬קיימות גם תכניות אחרות שיפורטו‬
‫בהמשך‪ .‬כחלק מתהליכי התחדשות מרכז העיר‪ ,‬הוקמה חברת "עדן" שהיא חברה‪-‬בת‬
‫של הרשות לפיתוח ירושלים )הרל"י( ועיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬העוסקת בקידום תהליכי‪-‬‬
‫התחדשות במרכז העיר‪.‬‬

‫‪257‬‬
‫❐ תעסוקה‪ :‬ירושלים היא עיר גדולה וענייה )‪ 700,000‬תושבים( עם מטרופולין‬
‫ישראלית קטנה‪-‬יחסית‪ ,‬ומטרופולין פלסטינית בעלת פוטנציאל רב‪ .‬קיים בעיר‬
‫מחסור במועסקים ובאזורי‪-‬תעסוקה‪ .‬קשרי התחבורה לאזורים אחרים בארץ )נמלי‪-‬‬
‫ים‪ ,‬נמלי‪-‬תעופה‪ ,‬תשתית מסילתית( הם בעייתיים ביותר‪.‬‬
‫❐ חרף המגמות הקשות שנמנו לעיל‪ ,‬ירושלים התברכה בנכסים ייחודיים‪ :‬נוף הררי‬
‫ומגוון‪ ,‬מיקום ייחודי על קו פרשת המים — בין ארץ המזרע במערב‪ ,‬לִסְפר המדבר‬
‫במזרח; מורשת היסטורית עשירה הניכרת בנוף העירוני המגוּון‪ ,‬הכולל מרקמים‬
‫היסטוריים וּותיקים‪ ,‬שפע סגנונות‪ ,‬תרבויות ונופים אשר מתוֹקפּם נחשבת ירושלים‬
‫למרכז רוחני‪ ,‬דתי ותרבותי עולמי שאין דומה לו‪ ,‬עושר תרבותי במִגוון הקהילות‪,‬‬
‫הדתות והשפות החיות זו בצד זו בעיר אחת ואקלים הררי ממוזג ונוח‪ .‬כל אלה‬
‫ועוד‪ ,‬מקנים לירושלים ייחוד רב גם בתקופותיה הקשות‪ ,‬והם המשאבים לצמיחתה‬
‫ולהתפתחותה בעתיד‪.‬‬

‫מאז ראשית המנדאט הבריטי ועד ימינו אלה‪ ,‬נערכו מסמכי‪-‬תכנון רבים לירושלים‪ .‬רק‬
‫מקצתם זכו לתוקף סטטוטורי‪ .‬כאמור‪ ,‬מאז הקמת מדינת‪-‬ישראל אושרו באופן חוקי‬
‫רק שתי תכניות‪-‬מִתאר מקומיות לכל שטחהּ של העיר — האחרונה שבהן היא תכנית‬
‫מס׳ ‪ 62‬שאושרה בשנת ‪ 1959‬וכללה בתחומה את העיר המערבית‪ ,‬שהתפרסה אז רק על‬
‫שליש משטח העיר כיום‪.‬‬
‫הסקירה להלן תתייחס לתכניות המִתאר‪ ,‬למסמכי התכנון והמדיניות ולהחלטות‬
‫הממשלה שהתקבלו בעניין ירושלים בשנים האחרונות‪ .‬לאחר מכן נפרט כמה מסוגיות‬
‫התכנון המרכזיות המעסיקות את הציבור בירושלים‪ ,‬וכן המלצות לפיתוח מרכז העיר‪.‬‬

‫תכניות התחדשות מרכז העיר ירושלים‬

‫א‪ .‬תכנית התחדשות מרכז העיר ירושלים‪ ,‬צוות אדריכל ראשי‪ ,‬אגף תכנון העיר‪,‬‬
‫עיריית‪-‬ירושלים — הרשות לפיתוח ירושלים‪ .‬אב תש"ס‪ ,‬אוגוסט ‪ .2000‬צוות‪-‬‬
‫תכנון בראשות אדר׳ עופר מנור‪.‬‬
‫ב‪ .‬התחדשות וציפוף מרכז העיר ירושלים ‪ /‬עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬מהנדס העיר — אגף‬
‫תכנון העיר‪ ,‬באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים‪ ,‬עדן — חברה לפיתוח מרכז‪-‬‬
‫ירושלים‪ .‬צוות בראשות אדר׳ אריה קוץ‪ ,‬תא מתכננים‪ ,‬יולי ‪.2003‬‬
‫התכניות משלימות זו את זו ומתרכזות במרכז העיר‪ ,‬באזור שבין הכניסה לעיר במערב‬
‫לבין העיר העתיקה במזרח‪ .‬על‪-‬פי ממצאי התכנית משנת ‪ ,2000‬מציע צוות התכנון‬
‫‪258‬‬
‫בעיריית‪-‬ירושלים להתמקד במספר נושאים מרכזיים‪ :‬ציפוף השטח הבנוי והרחבת מִגוון‬
‫השימושים במרכז העיר‪ ,‬הענקת זהות ברורה למרכז העיר ושיפור חזותו‪ ,‬שיפור הנגישוּת‬
‫למרכז העיר והתנועה בתוכו‪ ,‬שדרוג המרחב הציבורי‪ ,‬שיפור תדמית העיר וחזותה ויצירת‬
‫התנאים לחיי יום‪-‬יום שוקקים ולקיום אירועי‪-‬חוצות‪.‬‬
‫עיקרי ההמלצות בתכנית משנת ‪ :2003‬שיתוף‪-‬פעולה עירוני‪-‬פרטי לעידוד הצמיחה‬
‫במרכז העיר )כגון הקמת חברת "עדן"(; תוספת משמעותית של שטחי‪-‬בנייה לתעסוקה‪,‬‬
‫מסחר‪ ,‬מלונאות והגדלת היצע המגורים במגוון רחב‪ ,‬אשר ימשכו אלפי תושבים חדשים‪,‬‬
‫צעירים ומבוססים; מדיניות תחבורה וחניה מעודכנת ומוּטת תחבורה ציבורית‪ ,‬החזרת‬
‫מוסדות מחוללי‪-‬פעילות למרכז העיר וטיפול באיכות המסחר ובאינטנסיביות שלו במרחב‬
‫הציבורי על‪-‬ידי תכנון וניהול )לדוגמא‪ ,‬הקמת גוף‪-‬מנהל ל"רחוב כקניון"(‪.‬‬
‫עבודות‪-‬המשך ביוזמת עיריית‪-‬ירושלים לתכנון מרכז העיר של מזרח‪-‬ירושלים )"מע"ר‬
‫מזרח"( המשרת את האוכלוסייה הערבית ולתכנון מרכז העיר המשרת את האוכלוסייה‬
‫החרדית )"המע"ר החרדי"(‪ ,‬נמצאות בשלבי‪-‬תכנון וייסקרוּ בהמשך‪.‬‬

‫תכנית‪-‬מִתאר מקומית ירושלים ‪2000‬‬

‫עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬מִנהל התכנון‪ ,‬אוגוסט ‪ — 2004‬תכנית‪-‬מִתאר מקומית ירושלים ‪,2000‬‬
‫דו"ח מס׳ ‪ — 4‬התכנית המוצעת ועיקרי מדיניות התכנון‪ .‬צוות בראשות משה כהן‪:‬‬
‫"מטרת‪-‬העל של תכנית המִתאר היא חשיבה תכנונית מקיפה חדשה ליצירת מסגרת‬
‫סטטוטורית להמשך פיתוחה של העיר כבירת ישראל ומרכז מטרופוליטאני תוך שמירה‬
‫על ערכיה המיוחדים‪ ,‬והבטחת איכות חיים עירונית לכלל תושביה"‪.‬‬
‫תכנית המִתאר קובעת אמצעי יישום‪ ,‬הנדרשים להשגת מטרות התכנון ויעדי התכנית‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬הם כוללים המלצות בתחום האדמיניסטרטיבי‪ ,‬הכלכלי‪ ,‬הארגוני והתכנוני‪.‬‬
‫להלן סקירה של עיקר ההמלצות בתחומים השונים‪:‬‬
‫א‪ .‬חברה‪ :‬התכנית מציעה יעד אוכלוסייה של ‪ 950,000‬נפש בשנת ‪ 2020‬תוך שמירה‬
‫על רוב יהודי מוצק )‪ .(60:40‬הצע מגורים ראוי לאוכלוסייה חרדית וערבית‪ .‬תמיכה‬
‫תכנונית במערך ההיבדלות המרחבית של המגורים בירושלים בין האוכלוסיות שונות‬
‫)חרדים‪ ,‬הציבור היהודי הכללי‪ ,‬ערבים(‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלכלה‪ :‬תחזית מועסקים לשנת ‪ :2020‬תוספת של ‪ 220-170‬אלף מועסקים עד שנת‬
‫‪ .2020‬התמחות בתעשיות מתקדמות )ביו‪-‬טכנולוגיה וביו‪-‬אינפורמטיקה( ותעשיות‬
‫ההשכלה הגבוהה‪.‬‬

‫‪259‬‬
‫ג‪ .‬השכלה גבוהה‪ :‬הרחבת מוסדות ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הערבית )אוני׳ אל‪-‬‬
‫קודס(‪ ,‬והקמת אוניברסיטה חרדית‪ .‬פריסת חסותה של האוניברסיטה העברית על‬
‫מכללות‪ ,‬הקמת בי"ס לממשל‪ ,‬העברת המכללה לביטחון לאומי והמכללה לפיקוד‬
‫ומטה לירושלים‪.‬‬

‫ד‪ .‬תחבורה‪ :‬העדפה משמעותית לתחבורה הציבורית על‪-‬פני התחבורה הפרטית‪ ,‬יצירת‬
‫מערכת דרכים פריפריאלית )טבעת מזרחית וטבעת מערבית( שתוכל לקלוט את‬
‫התנועה המתפנה מהעיר הפנימית והקמת מערך חניה התואם מדיניות זו‪.‬‬

‫ה‪ .‬התחדשות מרכז העיר‪ :‬הגדלה משמעותית של זכויות הבנייה באזורים מוגדרים‬
‫והאצת תהליך האישור של תכניות מפורטות באזורים אלה‪ ,‬פיתוח הרכבת הקלה‪,‬‬
‫פיתוח המרחב הציבורי עם עדיפות להולכי רגל‪ ,‬תשתיות‪ ,‬ככרות‪ ,‬גנים ושדרות‪,‬‬
‫משיכת שמושים מחוללי פעילות ומושכי קהל‪ ,‬שימוש באמצעי יישום מנהליים‬
‫)׳אזור שיקום׳‪ ,‬מדיניות מיסוי‪ ,‬קרנות והלוואות‪ ,‬שימושים חורגים(‪ ,‬אמצעי יישום‬
‫ארגוניים )ניהול מרכז העיר או חלקים ממנו‪ ,‬שיתוף הציבור("‪.‬‬

‫ירושלים בת‪-‬קְיימא — סוגיות בפיתוח ובשימור‪2004 ,‬‬

‫ירושלים בת‪-‬קְיימא — סוגיות בפיתוח ובשימור‪ ,2004 ,‬שלמה חסון‪ ,‬ישראל קמחי‪,‬‬
‫מאיה חושן‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬פורום ירושלים בת‪-‬קְיימא‪.‬‬
‫המסמך מבטא את תפיסת העולם של קואליציה בת כ‪ 50-‬ארגונים אזרחיים‪ ,‬שעניינם‬
‫סביבה וחברה בירושלים‪ .‬פרקי המסמך מציעים תכנון בגישה של פיתוח בר‪-‬קיימא‪,‬‬
‫המבוסס על ראייה ארוכת‪-‬טווח‪ ,‬ומטילה מגבלות על הפיתוח בהווה‪ ,‬מתוך התחשבות‬
‫בסביבה ובצורכי הדורות הבאים‪ .‬עקרונות התכנון העיקריים הם‪:‬‬

‫❐ מטרופולין ירושלים‪ :‬ראיית העיר ואזורהּ כמערכת משולבת‪ ,‬מתוך כוונה להפחית‬
‫שימוש במשאבים טבעיים ולשפר את איכות הסביבה‪ ,‬הפיתוח הכלכלי‪ ,‬החינוך‬
‫והצדק החברתי‪ .‬ארגון פוליטי וחברתי חדש בשלוש רמות‪ :‬ממשל מטרופוליטאני‬
‫)עיריית‪-‬גג(; ברמה העירונית — שותפויות בין המגזר העירוני והפרטי לצורך פיתוח‪,‬‬
‫ניהול ואחזקה; ברמה המקומית — ביזור סמכויות ודמוקרטיזציה תוך ביסוס‬
‫מעמדם של המִנהלים הקהילתיים;‬

‫❐ פיתוח המרקם העירוני הקיים‪ ,‬בהתבסס על עתודות הקרקע הקיימות וציפוף‬

‫שכונות‪ ,‬במקום לפתח את העיר לכיוון מערב;‬

‫‪260‬‬
‫❐ תכנון המבוסס על מאפייני האוכלוסייה לגווניה השונים‪ ,‬ולא על יעד דמוגראפי‬
‫כמותי‪ .‬גודל האוכלוסייה הרצוי ייקבע על בסיס תכנון כולל ורב‪-‬תחומי‪ ,‬ניתוח‬
‫יכולותיה של העיר לספק שירותים הולמים ולהבטיח איכות‪-‬חיים ראויה‬
‫לתושביה;‬

‫❐ פיתוח כלכלי המבוסס על שיתוף‪-‬פעולה בין המשק היהודי למשק הפלסטיני‪ ,‬תוך‬
‫ניצול יתרונה של ירושלים כבירת‪-‬ישראל וכעיר היסטורית ודתית‪ ,‬בהתבסס על‬
‫המגזר הציבורי‪ ,‬על החינוך‪ ,‬על מחקר וטכנולוגיה גבוהה‪.‬‬

‫❐ דגש על הצורך בחידוש ושיקום מרכז העיר‪ ,‬פיתוח מערכות‪-‬הסעת‪-‬המונים המקשרות‬

‫בין המרכז לשכונות המגורים‪ ,‬פיתוח מרחב "העיר הפנימית" כמרחב להולכי‪-‬רגל‬
‫המשמר את רקמות הבנייה ההיסטוריות‪ ,‬שמירה וטיפוח שטחים עירוניים פתוחים‪,‬‬
‫איכות הסביבה העירונית ושיתוף הציבור בתכנון‪.‬‬

‫החלטות ממשלת‪-‬ישראל בקשר לתכנון ירושלים‬

‫שורה של החלטות‪-‬ממשלה שהתקבלו בשנתיים האחרונות‪ ,‬כּוּונו לתת כלים ותמריצים‬
‫לפיתוחה של העיר בדגש על מרכזהּ‪ ,‬כגון‪ :‬תכנית ייחודית לעידוד הגעת סטודנטים‬
‫לירושלים באמצעות מענקים והלוואות )‪ ;(29.10.05‬החלטה בדבר נוהלי‪-‬סיוע ליצירת‬
‫מקומות‪-‬תעסוקה חדשים באמצעות מענקים ליזמים ולעובדים מתחומי ההיי‪-‬טק‬
‫)‪ ;(12.12.05‬תכנית לחיזוק ירושלים באמצעות תקציב מיוחד לטיפול בשלושה תחומים‪:‬‬
‫תעסוקה‪ ,‬מגורים והחייאת מרכז העיר )‪ .(06.06.2005‬במסגרת התכנית יוקם גוף מִתמחה‬
‫)רשות( שיעסוק בהפעלה‪ ,‬ריכוז‪ ,‬פיתוח וקידום תשתיות התיירות‪ ,‬התרבות‪ ,‬קשרי החוץ‬
‫והספורט בירושלים; הקצאת תקציבים מיוחדים לשיקום‪ ,‬פיתוח ותחזוקה של מרחב‬
‫אגן העיר העתיקה והר הזיתים )‪.(09.08.06‬‬

‫בהחלטת הממשלה מס׳ ‪ 3696‬מיום ‪ ,06.06.2005‬נכלל גם פיתוח מרכז‪-‬ירושלים‪:‬‬

‫"ג( החייאת מרכז העיר‪ :‬בהמשך לתכנית הרכבת הקלה לשיפור הנגישות‬
‫התחבורתית‪ ,‬והתכנית לשיפור מערך התשתיות במרכז העיר‪ ,‬הנמצאות בביצוע‬
‫מזה מספר שנים‪ ,‬תסייע הממשלה במימון ביצועה של תכנית שתתמקד בחמישה‬
‫נושאים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬עידוד פעילות עסקית ותרבותית במרכז העיר על‪-‬ידי עידוד סטודנטים‬
‫להתגורר במרכז העיר;‬

‫‪261‬‬
‫‪ .2‬חיזוק פעילות התעסוקה והמסחר במרכז העיר ושיפור השירות הממשלתי‬
‫לתושבי העיר ירושלים באמצעות העברת מוסדות ממשלתיים‪ ,‬בעיקר ברמה‬
‫המחוזית‪ ,‬למרכז העיר;‬
‫‪ .3‬עידוד בנייה לשימוש משרדים‪ ,‬מלונאות ומסחר על‪-‬פי תכניות מאושרות‬
‫בקרקעות פרטיות במרכז העיר;‬
‫‪ .4‬שיפור במרחב הציבורי וטיפול בחזיתות המִבנים במרכז העיר;‬
‫‪ .5‬יצירת העדפה למיקום משרדים במרכז העיר על פני אזורים שאינם מיועדים‬
‫לכך‪ ,‬באמצעות שינויים פנימיים בתחום המיסוי העירוני‪".‬‬

‫וכן מתוך החלטה בתאריך ‪:29.10.05‬‬

‫"במטרה להחיות את מרכז העיר ירושלים‪ ,‬מקוּדם מודל ייחודי וחדשני‪ ,‬בו סטודנטים‬
‫שיבחרו להתגורר באזור זה יוכלו ליהנות ממלגת‪-‬דיור שנתית בגובה של עד ‪6,600‬‬
‫ש״ח‪ .‬בכך מצטרפת ירושלים למגמה הנהוגה בעשור האחרון במדינות מערב‪-‬אירופה‪,‬‬
‫המעודדת צעירים וסטודנטים לשוב למרכזי הערים‪".‬‬

‫סוגיות‪-‬תכנון שונות המעסיקות את הציבור בירושלים‬

‫בין הנושאים המעסיקים את המערכות הציבוריות והאזרחיות בירושלים‪ ,‬בלטו כמה‬
‫נושאי תכנון ובנייה אשר עוררו קונפליקטים חריפים בין קבוצות שונות‪ ,‬הן על בסיס‬
‫תפיסה והן על בסיס אינטרסים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫❐ ההשלכות התכנוניות של יחסי יהודים‪-‬ערבים‪ ,‬ומִגוון הפתרונות המדיניים לתפקוד‬
‫העיר בעתיד;‬
‫❐ קביעת גבולות העיר והתפשטותה מערבה;‬
‫❐ בנייה בשטחים פתוחים )בעיקר בעמקים(;‬
‫❐ שימור מִבנים ומרקמים‪ ,‬וכן בנייה גבוהה ושילובה במרקם העירוני )בדגש על מרכז‬
‫העיר והאגן החזותי של העיר העתיקה(;‬
‫❐ מדיניות‪-‬תחבורה בירושלים )בדגש על כביש הטבעת המערבי וכביש מס׳ ‪;(16‬‬
‫❐ ההשלכות התכנוניות של יחסי חילונים‪-‬חרדים‪.‬‬

‫‪262‬‬
‫המחלוקת הקשה שעוררה התכנית להרחבת ירושלים מערבה‪ ,‬בדבר יעדי האוכלוסייה‪,‬‬
‫היקף יחידות הדיור ושטחי התעסוקה הדרושים לפיתוחה של העיר עד שנת ‪ ,2020‬העלתה‬
‫נושאים אלה לראש סדר היום הציבורי‪ .‬כל צד במחלוקת משוכנע בכיוון הפיתוח הרצוי‬
‫לעיר‪ ,‬ונסמך על נתונים המבססים את טיעוניו‪ .‬להלן בקצרה עיקר הנתונים בתחומים‬
‫המרכזיים המוצגים על‪-‬ידי הצדדים השונים‪:‬‬

‫דיור בירושלים — קיבולת הבנייה‬

‫)עפ"י תכנית המִתאר ירושלים ‪ ,2000‬דו"ח ‪ ,4‬פרק המגורים(‬
‫קיבולת הבנייה למגורים על‪-‬פי תכנית המִתאר "ירושלים ‪ "2000‬נקבעה על‪-‬בסיס ההנחה‬
‫כי מלאי הקרקעות למגורים מוּצה כמעט כולו וכי אין בנמצא חטיבות‪-‬קרקע גדולות‬
‫שבהן אפשר להרחיב שכונות קיימות או להוסיף שכונות חדשות‪ .‬על‪-‬מנת לעמוד בצורכי‬
‫הדיור הנגזרים מיעד האוכלוסייה שקבעה התכנית )‪ 950‬אלף נפש לשנת ‪ (2020‬ממליצה‬
‫התכנית על שילוב מספר אמצעים תכנוניים שעיקרם‪:‬‬
‫❐ פיתוח בשכונות המגורים הקיימות ע"י תוספת קומות ויחידות‪-‬דיור‪ ,‬בנייה בקומות‪-‬‬
‫עמודים ובמגרשים פנויים המיועדים למגורים‪ ,‬ע"י הגדלת זכויות הבנייה‪ 76.‬הגבהת‬
‫המרקם העירוני ברוב חלקי העיר לשש קומות;‬
‫❐ עידוד הבנייה לגובה במגרשים גדולים באזורים שנקבעו כ"אזורי‪-‬חיפוש" ובמרכז‬
‫‪77‬‬
‫העיר;‬
‫❐ הרחבת שכונות ובניית שכונות חדשות ע"י ייעוד שטחים בלתי‪-‬מבוּנים לבנייה‬
‫)בשטח של ‪ 7,700‬דונם‪ ,‬רוּבּוֹ בשולי השכונות הקיימות(;‬
‫❐ פיתוח מגורים במזרח העיר ע"י ציפוף השכונות ועיבּוין‪ .‬לכך דרושות תכניות‬
‫מפורטות ויש להקים מערך משפטי מיוחד להסדרת נושא הבעלויות על הקרקע;‬

‫‪ 76‬לגבי תוספת‪-‬קומות בכל העיר‪ ,‬הערכת התכנית היא כי עקב קשיי‪-‬מימוש‪ ,‬בעיות הנדסיות‪ ,‬קשיים‬
‫ארגוניים ומִנהלתיים ורגישות חזותית באזורי שימור‪ ,‬לא יעלו אחוזי המימוש על ‪ 20%-10%‬מקיבולת‬
‫הבנייה המתוכננת עד לשנת ‪.2020‬‬
‫‪ 77‬לגבי פינוי ובינוי של שכונות ומִתחמים‪ ,‬התכנית קובעת כי לאור המורכבות היחסית ביישום אמצעי‬
‫זה‪ ,‬המחייב התארגנות של כלל התושבים במִתחם‪ ,‬ולאור עמדת התושבים בתהליך שיתופם‪ ,‬לא יועדו‬
‫שטחים בתכנית כאזורים ל"פינוי‪-‬בינוי" אולם נקבעו בתכנית תמריצים )זכויות‪-‬בנייה גבוהות( שיאפשרו‬
‫מימוש אמצעי זה‪.‬‬

‫‪263‬‬
‫❐ פיתוח שכונות‪-‬מגורים חדשות‪ :‬אחת מהנחות היסוד של תכנית המִתאר היא כי‬
‫בשטח העיר נכללות שכונות‪-‬מגורים חדשות במערב )הר‪-‬חרת‪ ,‬רכס‪-‬לבן(‪ 78‬ויפותחו‬
‫שכונות‪-‬מגורים חדשות במצפה‪-‬נפתוח‪ ,‬במִתחם‪-‬הדסה ושכונות חדשות במזרח העיר‬
‫)חלקן לאוכלוסייה הערבית(‪.‬‬

‫התכנית קובעת כי יש ליצור מלאי תכנוני מאושר בהיקף העולה בצורה משמעותית‬
‫על תוספת יחידות הדיור למימוש‪ ,‬וזאת על‪-‬מנת לעמוד ביעד האוכלוסייה המתוכנן‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬תוספת קיבולת הבנייה המוצעת בתכנית המִתאר למגורים לשנת ‪ ,2020‬עומדת‬
‫על ‪ 109,000‬יח"ד במגזר היהודי‪ 79,‬אולם בהילקח בחשבון שיעורי המימוש של תוספת‬
‫הקיבולת‪ ,‬מגיעה התכנית לתוספת של ‪ 47,000‬יחידות בלבד‪ ,‬ובסה"כ היא מעריכה כי‬
‫ייתוספו ‪ 88,000‬יח"ד במגזר היהודי בשנת ‪.2020‬‬
‫במגזר הערבי מניחה התכנית תוספת קיבולת נומינלית של ‪ 57,000‬יח"ד‪ 80.‬לאחר‬
‫חישוב אחוזי המימוש בהתאם לשיעורי המימוש בעבר‪ ,‬מעריכה התכנית כי ייתוספו‬
‫לעיר עוד ‪ 29,000‬יח"ד‪ ,‬ובסה"כ ‪ 67,000‬יח"ד‪ .‬אם מוסיפים לכך את ‪ 15,000‬יחידות‬
‫הדיור ‪ −‬אשר עפ"י הערכה נבנו שלא כחוק ‪ −‬תסתכם הקיבולת לשנת ‪ 2020‬ב‪82,000-‬‬
‫יח"ד‪.‬‬

‫מאגר עתודות הקרקע בירושלים ‪ — 2020‬ירושלים בת‪-‬קיימא ‪ −‬עדכון ‪2006‬‬

‫בדו"ח שיצא מטעם קואליציית הארגונים "ירושלים בת‪-‬קְיימא" וצורף לְהתנגדות‬
‫הארגונים לתכנית מערב ירושלים‪ ,‬נכללה סקירה מפורטת של תכניות הבנייה למגזר‬
‫היהודי בירושלים בשלבים השונים‪ ,‬החל מתכניות מאושרות ותכניות בשלבי‪-‬בנייה‪ ,‬ועד‬
‫לתכניות "רעיוניות" לטווח הארוך‪ .‬בדו"ח נקבע כי מאגר יחידות הדיור הקיים למימוש‬
‫בתוך גבולות העיר‪ ,‬עומד על כ‪ 60,000-‬יח"ד )ולא ‪ 47,000‬כפי שנקבע בתכנית המִתאר(‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫לפני הפחתת אחוזי המימוש עומד המאגר על כ‪ 117,000-‬יח"ד‪.‬‬
‫בדו"ח‪-‬המשך שיצא בדצמבר ‪ ,2006‬מפורטים מתחמי הבינוי העיקריים שנמצאו‬
‫זמינים לבנייה למגורים בירושלים‪ .‬שלביות הפיתוח של המִתחמים נותחה בהתייחס‬
‫לבעלות על הקרקע‪ ,‬גודל המִתחמים‪ ,‬גיל האוכלוסייה ומעמדהּ הסוציו‪-‬אקונומי‪ .‬נמצא‬

‫‪ 78‬כאמור‪ ,‬אזורים אלה תוכננו במסגרת "תכנית ספדי" למערב‪-‬ירושלים‪ ,‬שנדחתה בפברואר ‪ 2007‬במועצה‬
‫הארצית לתכנון ובנייה‪.‬‬
‫‪ 79‬קיבולת נומינלית המסתכמת ב‪ 250,000-‬יח"ד‪ ,‬מהן קיימות כ‪.142,000-‬‬
‫‪ 80‬קיבולת המסתכמת ב‪ 96,000-‬יח"ד‪ ,‬מהן ‪ 38,000‬נבנו עפ"י היתרים כחוק‪.‬‬
‫‪ 81‬הפחתת המימוש הממוצעת בדו"ח ירושלים בת‪-‬קיימא‪ ,‬עומדת על ‪.56%‬‬

‫‪264‬‬
‫כי בטווח הקצר )עד חמש שנים( ניתן לממש בתחומי העיר כ‪ 14,000-‬יח"ד — מתוכן‬
‫כ‪ 9,000-‬על קרקע ציבורית‪ .‬בטווח הזמן הבינוני )שש עד עשר שנים( ניתן לממש כ‪24,000-‬‬
‫יח"ד — מתוכן כ‪ 13,000-‬על קרקע ציבורית‪ .‬בטווח הארוך )‪ 16-11‬שנים( ניתן לממש‬
‫כ‪ 20,000-‬יח"ד — מתוכן כ‪ 5,000-‬על קרקע ציבורית‪.‬‬
‫בין העתודות העיקריות נכללות תכניות על מִתחמים בשולי השכונות‪ ,‬שסומנו‬
‫בתכנית המִתאר כמיועדים לבינוי )כ‪ 10,000-‬יח"ד(‪ ,‬תוספת יח"ד כתוצאה מציפוף עירוני‬
‫)תוספת קומות ועיבוי — כ‪ 20,000-‬יח"ד( ובנייה לגובה )כ‪ 7,000-‬יח"ד(‪.‬‬
‫מתחמי‪-‬בנייה גדולים‪ :‬שטחי קיבוץ רמת‪-‬רחל )‪ 6,400‬יח"ד(‪ ,‬הר‪-‬חומה ב׳ )‪,(2,800‬‬
‫גבעת המטוס )‪ ,(2,200‬מִתחם‪-‬הדסה )‪ ,(2,400‬רמת‪-‬שלמה )‪ ,(2,000‬מצפה‪-‬נפתוח )‪,(2,000‬‬
‫הר‪-‬חומה ג׳ )‪ ,(1100‬פי‪-‬גלילות )‪ ,(900‬מקב"ת רמת‪-‬רחל )‪ ,(900‬רמות )‪ ,(700‬השוק‬
‫הסיטונאי )‪ ,(700‬הולילנד )‪ ,(700‬משרד החוץ לשעבר )‪ ,(850‬שנלר )‪ ,(600‬ועוד‪.‬‬
‫חישוב כולל על‪-‬פי הדו"ח‪ ,‬מלמד כי עד שנת ‪ 2020‬ניתן לבנות בתוך ירושלים בסך‬
‫הכול כ‪ 1,800-‬יח"ד לשנה בממוצע‪ ,‬וזאת על קרקע בבעלות ציבורית בלבד‪.‬‬

‫דו"ח מלאי עתודות הקרקע בירושלים — עבור ִמִנהל התכנון‪ ,‬ינואר ‪2006‬‬
‫הדו"ח הוכן עבור מִנהל התכנון על‪-‬פי דרישת המועצה הארצית לתכנון ובנייה‪ ,‬במסגרת‬
‫הדיונים בתכנית מערב‪-‬ירושלים )תמ"מ ‪.(37/1‬‬
‫על‪-‬פי ממצאי הדו"ח יש בירושלים עתודות‪-‬בנייה למגורים בקיבולת ריאלית של‬
‫כ‪ 45,500-‬יח"ד עד שנת ‪ ,2020‬לצד צפי להרחבתן של כ‪ 15,000-‬יח"ד קיימות‪ .‬נמצא כי‬
‫לירושלים יש היצע של עתודות‪-‬קרקע למימוש לשנת היעד ‪ ,2020‬מול טווח ביקוש חזוי‬
‫של בין ‪ 35,500‬ל‪ 45,500-‬יח"ד‪.‬‬
‫הדו"ח ממליץ גם על צעדים משלימים להגדלת האוכלוסייה המבוססת בירושלים‪,‬‬
‫לחיזוק המרכיב הצעיר באוכלוסיית העיר‪ ,‬ולשמירת האיזון בין קבוצות האוכלוסייה‬
‫השונות‪.‬‬
‫בין צעדי המדיניות המומלצים‪:‬‬
‫❐ קידום הכנת תכניות‪-‬אב ותכניות‪-‬מִתאר לשכונות בסיוע ממשלתי‪ ,‬לצורך מיצוי‬
‫פוטנציאל הציפוף הרב‪ ,‬וכמנוף לשיפור איכות החיים והסביבה העירונית;‬
‫❐ השגת המטרה של שמירת האיזון בין קבוצות האוכלוסייה בירושלים באמצעות‬
‫תכנון מרחבֵי‪-‬מגורים מובדלים לקבוצות תרבות ולאום בעיר‪ .‬עפ"י ממצאי הבדיקה‪,‬‬

‫‪265‬‬
‫אזורי המגורים החרדיים הם בעלי קיבולת מספקת עבור הביקוש לתוספת‪-‬מגורים‬
‫ולשיפור רווחת הדיור לאוכלוסייה זו‪ .‬לעומת זאת יש לקדם עתודות למגורים לציבור‬
‫הכללי במתחמי המגורים החדשים שבשולי השכונות ובתוך השכונות הוותיקות‪.‬‬
‫זאת באמצעות קביעת מסגרת מחייבת ומוסכמת שתגדיר את אופי השכונות‪ ,‬הרכּב‬
‫מוסדות הציבור והחינוך‪ ,‬שימושי הקרקע ומדיניות שיווק הקרקע;‬

‫❐ סיוע בדיור לאוכלוסייה מבוקשת‪ :‬מוצע לנקוט אמצעים‪ ,‬ובכללם אמצעי‪-‬מיסוי‪,‬‬

‫שיכבידו על החזקת דירות ריקות ויעודדו את השכרתן; ליצור מסלולים לסיוע ישיר‬
‫לאוכלוסיות מבוקשות‪ ,‬כגון מענק כספי לרוכשי דירות חדשות בעיר והקצאת "דירות‬
‫בהישג‪-‬יד" )‪;(affordable housing‬‬

‫❐ קידום תכנון ופיתוח של מתחמי‪-‬בנייה שלא בבעלות ציבורית‪ ,‬בדרך של הפקעות‪.‬‬

‫קיבולת הדיור בירושלים — דיור במרכז העיר‬

‫מתוך פרק הכלכלה בתכנית המִתאר העירונית‪:‬‬
‫"‪...‬התמונה התלת‪-‬ממדית של מפת מחירים בערים שנפגעו מתהליך ִּפרבור הטיפוסי‬
‫לערים בארה"ב‪ ,‬היא לא של "הר" אלא "לוע של הר געש"‪ ...‬התבוננות מעמיקה‬
‫)במפת המחירים של דירות בירושלים( מגלה גם בירושלים סימנים מדאיגים‪ .‬מסתבר‬
‫ששיאו של "ההר" נמצא לא מעל מרכז העיר אלא בדרום מזרחה ממנו בעוד שצפונה‬
‫מן המרכז משתרעת "שפלה" וצפונה ממנה "גבעות נמוכות"‪... .‬המחירים בערים‬
‫ובפרברים שבמרחב המטרופוליטאני של ירושלים‪ ,‬נמוכים מן המחירים ברוב‬
‫השכונות בירושלים ודומים למחירים שבפאתי העיר‪ .‬בשכונות הוותיקות של העיר‬
‫בהן מוצו עתודות הקרקע‪ ,‬המחירים גבוהים מפני שההיצע בלתי גמיש והביקוש‬
‫גבוה‪ .‬כאן לא יעזרו סובסידיות‪ ,‬אלא רק הגדלת ההיצע‪ ,‬וזאת למשל על‪-‬ידי ציפוף‪.‬‬
‫יחד עם זאת צריך לזכור שעלויות הציפוף בשכונות הוותיקות יהיו גבוהות ולכן‬
‫המחיר שם לא יוכל להיות נמוך"‪.‬‬

‫לאחרונה‪ ,‬נחשף שוק הדירות הירושלמי לתופעה המשפיעה באופן ניכר על מחירי הדיור‪:‬‬
‫רכישת דירות על‪-‬ידי יהודים תושבי‪-‬חוץ‪ .‬מדובר בדרך‪-‬כלל בדירות‪-‬יוקרה באזורים‬
‫היותר מבוקשים בעיר‪ ,‬כגון טלבִּייה‪ ,‬רחביה‪ ,‬המושבה הגרמנית‪ ,‬קטמון‪ ,‬תלפיות ובקעה‪,‬‬
‫ולאחרונה מסתמנת מגמה כזו אף במרכז העיר‪.‬‬

‫‪266‬‬
‫נראה כי המגמה תוביל להאצת הפיתוח במרכז העיר‪ ,‬באזורים העונים על דרישות‬
‫אוכלוסייה אמידה זו‪ .‬אולם שיקומו וחידושו של מרכז העיר לא יוכלו להיבנות רק מכך‬
‫ונדרשות פעולות נמרצות לעידוד הבנייה במרכז העיר גם עבור אוכלוסיות מקומיות‪.‬‬
‫בנוסף נדרשות פעולות שאינן מבוססות בהכרח על היבטים פיזיים‪ .‬בהמשך המסמך‬
‫יימנו המלצות לקידום פעולות אלו‪.‬‬

‫תעסוקה בעיר‬
‫עיקרי מדיניות התעסוקה בתכנית המִתאר ירושלים ‪:2000‬‬
‫❐ הגדלה משמעותית של משקל התעשיות המתקדמות כ"קטר" האמור למשוך אחריו‬
‫את שאר ענפי הכלכלה — טכנולוגיה‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬מידע‪ ,‬ביוטכנולוגיה‪ ,‬מחקר‬
‫רפואי‪ ,‬תקשורת וכיו"ב;‬
‫❐ הגדלת משקל הענפים שהעיר מתמחה בהם‪ :‬השכלה גבוהה‪ ,‬בריאות‪ ,‬מלונאות‬
‫ותיירות;‬
‫❐ הנחה בדבר המשך ירידת‪-‬משקלו של ענף המִנהל הציבורי בעיר‪ ,‬לאור מגמת הצמצום‬
‫במספר העובדים במשרדי הממשלה;‬
‫❐ הקטנת משקל תעשיות החרושת המסורתיות‪.‬‬

‫שיקולי המיקום של אזורים לתעסוקה מתקדמת‪ :‬אזורים במערב העיר )בעלי נגישוּת‬
‫גבוהה למרכז הארץ(‪ ,‬קִרבה למוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬מחקר ורפואה; נגישות למרכז‬
‫העיר ולאזורי התעסוקה האחרים‪ ,‬ומיקום המעניק יתרונות לגודל ומאפשר פיתוח‬
‫"סביבה ירוקה ואיכותית"‪ .‬עקרונות אלה הובילו את צוות התכנון ליצירת "אשכול‪-‬‬
‫תעסוקה" הכולל את האזורים הבאים‪:‬‬
‫❐ גבעת‪-‬רם וקריית הלאום;‬
‫❐ צומת בַּייט;‬
‫❐ שולי עמק הצבאים )"פרי‪-‬הר"(;‬
‫❐ שולי כביש ‪) 16‬שערי‪-‬צדק(;‬
‫❐ מלחה‪.‬‬

‫בנוסף מאמצת התכנית את אזורי התעסוקה המוצעים בתכנית מערב‪-‬ירושלים‪ :‬הר‪-‬חרת‬

‫)לפיתוח בשלב ב׳(‪ ,‬צומת‪-‬אורה ומִתחם‪-‬הדסה‪.‬‬

‫‪267‬‬
‫על‪-‬פי דו"ח מאגר עתודות הקרקע למגורים בירושלים ‪) 2020‬ירושלים בת‪-‬קיימא(‪,‬‬
‫יש בתחום ירושלים היצע של אזורי‪-‬תעסוקה קיימים ומוצעים עם פוטנציאל‪-‬פיתוח‬
‫העומד על תוספת שנעה בין חמישה לשישה מיליון מ"ר‪ .‬אלה מתחמי התעסוקה‬
‫המרכזיים בהם קיים היצע‪:‬‬
‫❐ אזור התעשייה עטרות — תוספת של כ‪ 475,000-‬מ"ר תעשייה;‬
‫❐ אזור פסגת‪-‬זאב — ‪ 180,000‬מ"ר;‬
‫❐ הר‪-‬חוצבים — תוספת ‪ 280,000‬מ"ר;‬
‫❐ גבעת‪-‬שאול‪ ,‬הרחבת אזור התעשייה ותוספת תעסוקה — ‪ 380,000‬מ"ר;‬
‫❐ הר‪-‬חרת — אזור‪-‬תעסוקה חדש ‪ 360,000 −‬מ"ר;‬
‫❐ אשכול התעסוקה לאורך כביש בגין — ‪ 420,000‬מ"ר;‬
‫❐ מלחה — תוספת של ‪ 126,000‬מ"ר;‬
‫❐ בי"ח הדסה עין‪-‬כרם — תוספת תעסוקה של ‪ 117,000‬מ"ר;‬
‫❐ תלפיות — תוספת תעשייה ותעסוקה של ‪ 510,000‬מ"ר‪.‬‬

‫מבני‪-‬ציבור וקרקע ציבורית במרכז העיר‬

‫לשטחים ולמִבנים הנמצאים בבעלות ציבורית‪ ,‬בעיקר במרכז העיר‪ ,‬יש חשיבות ראשונה‬
‫במעלה בכל הקשור לתהליכי התחדשות‪ .‬שטחים רבים המיועדים לצורכי‪-‬ציבור‪,‬‬
‫יכולים לשמש מוסדות או ארגונים שנוכחותם במרכז העיר חשובה לכלל תושבי העיר‪:‬‬
‫מוסדות חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬משרדי ממשל‪ ,‬תיירות ועוד‪ .‬בניינים רבים הם בעלי‬
‫ערך היסטורי ואדריכלי‪ ,‬והשימוש המחודש בהם הוא חלק מגיבוש המורשת הבנויה‬
‫המקומית והבלטת ייחודה‪ .‬למטרה זו נערך סקר של התכניות העיקריות במרכז העיר‪,‬‬
‫‪82‬‬
‫הכוללות במסגרתן שטחי ציבור‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תכניות רבות כוללות ייעודי‪-‬קרקע למטרות אלה בכלל‪ ,‬ולתיירות ומלונאות‬
‫בפרט )נספח ג׳(‪.‬‬

‫‪82‬‬
‫נכון לזמן כתיבת הדו״ח‪ ,‬שנת ‪.2006‬‬

‫‪268‬‬
 ‫פריסת שטחי הציבור העיקריים במרכז העיר‬

‫המלצות‬
‫❐ המִרקם העירוני‪ :‬מומלץ לצופף שכונות תוך שילוב מספר אמצעים תכנוניים המומלצים‬
‫בתכנית המִתאר החדשה‪ ,‬כגון‪ :‬פיתוח בשכונות המגורים הקיימות ע"י הגדלת זכויות‬
‫הבנייה ברוב שכונות העיר; תוספת קומות ויחידות‪-‬דיור‪ ,‬בנייה בקומות‪-‬עמודים‬
‫ובמגרשים פנויים‪ ,‬והגבהת המרקם העירוני; הרחבת שכונות ובניית מתחמי‪-‬מגורים‬
‫גדולים בשוליהן ע"י ייעוד שטחים פנויים לבנייה;‬
‫❐ התחדשות מרכז העיר‪ :‬מומלץ להגדיל את זכויות הבנייה באזורים מוגדרים‪ ,‬תוך‬
‫האצת תהליך האישור של תכניות מפורטות באזורים אלה; פיתוח מערכות התחבורה‬
‫הציבורית; פיתוח המרחב הציבורי עם עדיפות להולכי‪-‬רגל; משיכת שימושים‬
‫מחוללי‪-‬פעילות ומושכי‪-‬קהל; הרחבת מגוון השימושים במרכז העיר‪ ,‬שיפור חזותו‬
‫ותדמיתו ושיפור הנגישות אליו ובתוכו )יצוין כי בתל‪-‬אביב‪ ,‬תפסה תוספת הבנייה‬
‫במרכז העיר בשנים מסוימות‪ ,‬כמחצית )!( מכלל הבנייה בעיר(;‬
‫❐ שכונות המגורים‪ :‬מומלץ לתכנן מרחבי‪-‬מגורים נבדלים לקבוצות שונות של תרבות‬
‫ולאום‪ .‬לשם כך יש לקבוע מסגרת מחייבת ומוסכמת שתגדיר את אופי השכונות‪,‬‬

‫‪269‬‬
‫הרכב מוסדות הציבור והחינוך‪ ,‬שימושי‪-‬קרקע ומדיניות שיווק‪-‬קרקע‪ ,‬כך שיתאימו‬
‫לצורכי האוכלוסיות השונות‪ ,‬בדגש על אוכלוסייה צעירה ועובדת שקיומה בעיר‬
‫וחיזוקה הוא תנאי לצמיחה עירונית‪ .‬אוכלוסייה זו תוכל למצוא את מקומה באזורים‬
‫רבים בעיר‪ ,‬לגביהם מקודמות בימים אלה תכניות‪-‬מִתאר )לדוגמא‪ ,‬מצפה‪-‬נפתוח‪,‬‬
‫גבעת המטוס‪ ,‬רמת‪-‬רחל ומרכז העיר(;‬
‫❐ דיור‪ :‬מומלץ לסייע לאוכלוסייה צעירה ועובדת במציאת פתרונות‪-‬דיור‪ ,‬ובכלל זה‬
‫אמצעי סיוע ישיר )מענקים( ועקיף )מיסוי( ודיור בר‪-‬השגה;‬
‫❐ מומלץ להשתמש במבני‪-‬ציבור ובקרקע ציבורית למטרות התחדשות ועידוד התיירות‬
‫בעיר‪ :‬בהקשר זה נערך סקר של תכניות החלות על קרקע בבעלות ציבורית במרכז‬
‫העיר‪ ,‬וזאת לצורך תמיכה ביישום המטרות המפורטות בפרקים השונים של עבודה‬
‫זו‪ ,‬ובעיקר בתחומי התרבות והתיירות;‬
‫❐ הכללת פרק בתכנית המִתאר העירונית )או בתכנית נפרדת( שיאפשר נ ִיוּד זכויות‪-‬‬
‫בנייה כתמריץ לקידום ההתחדשות ולמימוש מטרות ציבוריות‪ ,‬כגון פיתוח מבני‪-‬‬
‫ציבור ומרחב עירוני איכותי‪ ,‬פיתוח מִבנים ופארקים‪ ,‬פינוי ובינוי מִתחמים בנויים‬
‫מתיישנים‪ ,‬ושימור מִבנים;‬
‫ניוד זכויות‪-‬בנייה מאפשר את העברתן של זכויות בלתי‪-‬מנוצלות‪ ,‬או שאינן ניתנות‬
‫לניצול מסיבות תכנוניות‪ ,‬למקום אחר בו הניצוּל הוא אפשרי‪ .‬תופעה זו בולטת‬
‫במקרים כגון תכניות לשימור מִבנים‪ ,‬המבקשות להשאיר מבנים במצבם המקורי‬
‫ומחייבות פתרון ליתרת הזכויות שטרם נוצלו‪ .‬כך גם במקרים בהם אזורים‬
‫המיועדים לשטח ציבורי פתוח‪ ,‬נושאים זכויות‪-‬בנייה שאושרו בעבר‪ .‬לשם כך ניתן‬
‫להגדיר בתכנית "אזור‪-‬שוֹלח" )ממנו מועברות זכויות הבנייה( ו"אזור‪-‬מקבל" )אליו‬
‫מועברות זכויות הבנייה‪ .‬מתכונת זו מקובלת בעולם )בארצות הברית‪ ,‬למשל( ואף‬
‫נעשה בה שימוש נפוץ בתל‪-‬אביב )בתכניות שבסמכות הוועדה המקומית( כחלק‬
‫מפתרון בעיות שהתעוררו כתוצאה מהנהגת תכנית‪-‬שימור‪.‬‬

‫ניהול מרכזי‪-‬ערים‬
‫ניהול מרכזי‪-‬ערים הונהג מזה כ‪ 30-‬שנה בערים שונות בעולם — בארה"ב‪ ,‬בריטניה‪,‬‬
‫קנדה‪ ,‬יפן‪ ,‬ועוד‪ .‬במהלך השנים התפתחו דפוסים מגוונים של אופני‪-‬ניהול הנקראים‬
‫בשמות שונים‪ :‬ניהול מרכזי‪-‬ערים )‪ City Center Management‬או ‪Town Center‬‬
‫‪ ,(Management‬מתחמים לשיפור עסקים )‪(BID — Business Improvement Districts‬‬

‫‪270‬‬
‫או אזורי שיפור עסקים )‪ ,(BIA — Business Improvement Areas‬ארגוני מרכז‪-‬עיר‬
‫)‪ (TMO — Town Management Organizations‬ועוד‪ .‬בארה"ב מנוהלים כ‪1,500-‬‬
‫מרכזי‪-‬ערים‪ ,‬ובבריטניה כ‪ .600-‬קיימים גם מאות אזורים המנוהלים כ‪) BID-‬בעיר ניו‪-‬‬
‫יורק לבדה יש למעלה מ‪ 50-‬כאלה(‪ .‬חלק ניכר מהם החל את פעילותו בשנות ה‪ ,90-‬אך‬
‫קיימות דוגמאות מוקדמות יותר‪ ,‬כגון מרכז פילדלפיה‪ ,‬המתנהל כך מאמצע שנות ה‪50-‬‬
‫ועד היום‪.‬‬

‫הניהול נועד למטרות הבאות‪:‬‬

‫פיתוח מותג המדגיש ייחודיות‪ ,‬מורשת מקומית‪ ,‬זהות והזדהות;‬ ‫❐‬
‫עידוד ההשקעות ועבודות הפיתוח במרכז העיר‪ ,‬ביחד עם בעלי עסקים ותיקים‬ ‫❐‬
‫וחדשים;‬
‫הרחבת אפשרויות התעסוקה ע"י פיתוח תכניות הכשרה ותעסוקה;‬ ‫❐‬
‫מניעת פשיעה ושיפורי ביטחון;‬ ‫❐‬
‫שימור מִבנים‪ ,‬חידוש חזיתות מסחריות‪ ,‬טיפוח השטחים הפתוחים ושילוב אמנות‬ ‫❐‬
‫במרחב הציבורי; טיפול בנכסים פנויים;‬
‫שיפור הסביבה להולכי‪-‬הרגל בכלל ולבעלי‪-‬מוגבלויות וילדים בפרט;‬ ‫❐‬
‫הגברת הניקיון ברחובות וטיפול באשפה;‬ ‫❐‬
‫עידוד פעילויות פנאי ובידור במִבנים ובמרחב הציבורי‪ ,‬אירועי‪-‬רחוב ועוד;‬ ‫❐‬
‫שיפור הנגישות למרכז העיר; ניהול החניה הציבורית;‬ ‫❐‬
‫שיפור האינפורמציה והשילוט; שיווק ופרסום;‬ ‫❐‬
‫ניטור העסקים‪ ,‬הבילוי והפנאי ומעמדו התחרותי של מרכז העיר לאורך זמן‪.‬‬ ‫❐‬

‫לעִתים מרחיב הארגון את תחומי‪-‬פעילותו‪ :‬שיפורים בתמהיל העסקים במרכז העיר‪,‬‬

‫ניצול שטחים מסחריים פנויים‪ ,‬ניהול חניונים וחניה‪ ,‬ניהול תחבורה ציבורית‪ ,‬תרומות‬
‫והתרמות‪ ,‬טיפול בנוער ובמחוסרי‪-‬בית )ראו נספח ב׳ — דוגמאות למרכזי‪-‬ערים‬
‫מנוהלים(‪.‬‬
‫הניסיון המצטבר לאורך שנים רבות חושף את יתרונותיהם וחסרונותיהם של מנגנוני‬
‫הניהול למרכזי‪-‬ערים‪:‬‬
‫❐ מחסור במימון‪-‬ציבורי הוביל בין היתר לירידת קרנם של מרכזי‪-‬ערים‪ .‬גיוס מימון‬
‫מהסקטור הפרטי )בעלי נכסים ועסקים במרכז העיר( מכסה על מחסור זה‪ ,‬אך‬
‫מנגד הוא פותח בפני הסקטור הפרטי אפשרות להשפיע על ניהול המרחב שבבעלות‬
‫הציבור;‬

‫‪271‬‬
‫❐ אספקת שירותים ציבוריים נוספים באזור‪ ,‬יוצרת מקומות‪-‬עבודה חדשים ומאפשרת‬
‫לרשות המקומית להשקיע באזורים אחרים‪ .‬אולם מנגד נטען כי ניהול מסוג זה יוצר‬
‫חוסר‪-‬שוויון בשירותים )על בסיס עושר ומיקום(‪ ,‬מעודד שכר נמוך ומביא ל"ייצוא"‬
‫השפעות שליליות‪ ,‬כגון פשיעה‪ ,‬לאזורים סמוכים;‬
‫❐ ניהול מרכז העיר מייצג צורה חדשה של ממשל‪ ,‬בו השליטה ממוקדת וגמישה‪ ,‬הניהול‬
‫אוטונומי‪ ,‬וקיימת שותפות ונציגות של בעלי‪-‬עניין מגוונים‪ .‬מנגד נטען כי גישה זו‬
‫תורמת לפְרג ְמנטציה של המבנה הפוליטי והחברתי‪ ,‬ומעמידה את האינטרסים‬
‫המסחריים מעל לצורכי התושבים;‬
‫❐ הניהול המכוּון לעבר תחום גיאוגרפי מוגדר‪ ,‬מזמין מבקרים ואינו מרחיק אותם‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ניהול מבקש לפקח על ההתנהגות במרחב הציבורי ופועל לעתים נגד‬
‫אוכלוסיות חלשות‪ ,‬סוחרים ועסקים המכווּנים לאוכלוסיות אלו‪ .‬עולה הטענה כי‬
‫הארגון בוחר בהתמודדות קלה‪ ,‬תוך התמקדות בדרך "נקייה ובטוחה" יותר;‬
‫❐ אחת המטרות המרכזיות של הארגון היא טיפוחו הפיזי של המרחב הציבורי‪ .‬נטען‬
‫כי בשל הצורך המיידי בכך‪ ,‬עלולות תכניות אלו להשפיע לרעה על תכניות הפיתוח‬
‫ארוכות הטווח‪ .‬בנוסף מסתבר כי מרכזי‪-‬ערים ומִתחמים אשר עברו תהליכי‪-‬תכנון‬
‫מסוג זה‪ ,‬נעשו דומים זה לזה‪ ,‬למרות שאופיים התרבותי היה שונה במקורו;‬
‫❐ הקמת אזור המנוהל בשותפות ציבורית‪-‬פרטית‪ ,‬מחייבת חקיקה מתאימה )נספח א׳‪:‬‬
‫ניהול מִתחמים( גם בישראל‪ .‬חקיקה זו כוללת את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫❖ אופן ההחלטה על הקמת האזור;‬
‫❖ מתכּונת הממשל )‪;(governance‬‬
‫❖ סמכויות;‬
‫❖ תשלומי השותפים;‬
‫❖ תקציב;‬
‫❖ הגדרת תחום האזור;‬
‫❖ סיום הניהול או המשכו‪.‬‬

‫חברת "עדן" — ניהול מרכז העיר ירושלים‬

‫חברת "עדן" לפיתוח מרכז ירושלים‪ ,‬הוקמה בשנת ‪ .2001‬דירקטוריון החברה כולל את‬
‫נציגי עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬הרשות לפיתוח ירושלים )שהיא גם בעלת החברה(‪ ,‬הממשלה‪,‬‬
‫מִנהל‪-‬מקרקעי‪-‬ישראל ונציג‪-‬ציבור‪ .‬תחום האחריות של חברת "עדן" חל על כל האזור‬

‫‪272‬‬
 ‫לאורך רחוב יפו — מהכניסה‬
‫לעיר במערב‪ ,‬עד שער‪-‬יפו בעיר‬
‫העתיקה; המִתחם משתרע‬
‫מקריית הממשלה במערב‪,‬‬
‫רחוב הנביאים בצפון ורחוב‬
‫המלך ג׳ורג׳ בדרום‪ .‬תקציבי‬
‫החברה באים ממשרדי‬
‫הממשלה השונים‪ ,‬מאגרות‬
‫בנייה‪ ,‬סלילה ותיעול‪ ,‬והיטלי‪-‬‬
‫השבחה הנגבּים ממִבנים‬
‫המוקמים בתחום מרכז העיר‬
‫שבאחריות החברה‪ .‬בנוסף לשני עובדיה הקבועים‪ ,‬עומד לרשות החברה מנגנון הניהול‬
‫של הרשות לפיתוח ירושלים‪.‬‬

‫מתפקידי החברה‪:‬‬
‫ליזום פעולות לתכנון ופיתוח מרכז‪-‬ירושלים;‬ ‫❐‬
‫לעודד יוזמות שונות לפיתוח מרכז‪-‬ירושלים;‬ ‫❐‬
‫לתאם בין משרדי הממשלה‪ ,‬הרשויות והגופים הפועלים לפיתוח מרכז‪-‬ירושלים;‬ ‫❐‬
‫לספק מידע בכל הקשור ליוזמות‪ ,‬תכניות ומפעלים כלכליים שונים במרכז‪-‬‬ ‫❐‬
‫ירושלים‪.‬‬

‫‪273‬‬
 ‫אזורי האחריות של חברת "עדן"‬
‫החברה קבעה מספר יעדים לפיתוח והתחדשות מרכז העיר‪:‬‬
‫הגדלת מספר התושבים‪ ,‬המועסקים‪ ,‬התיירים והמבקרים במרכז העיר;‬ ‫❐‬
‫חידוש תפקוד מרכז העיר כמרכז תרבות‪ ,‬תיירות‪ ,‬בילוי והשכלה;‬ ‫❐‬
‫שיפור איכות הסביבה וצמצום הרעש וזיהום האוויר;‬ ‫❐‬
‫הגדלת השטח הבנוי לצד שימור מִבנים היסטוריים;‬ ‫❐‬
‫חיזוק שכונות המגורים ויצירת תשתית מגורים לצעירים;‬ ‫❐‬
‫שיפור האיכות והגדלת היקף המסחר;‬ ‫❐‬
‫חיזוק מרכז העיר כמרכז מוסדי וכמרכז שלטוני‪.‬‬ ‫❐‬

‫מראיון עם מנכ"ל "עדן" לשעבר‪ ,‬מר אסף ויטמן‪ ,‬עולה כי ניתן להרחיב את פעילויות‬
‫הניהול של מרכז העיר‪ ,‬חלקן במסגרת החקיקה הקיימת וחלקן במסגרת חקיקה‬
‫חדשה‪.‬‬
‫הקושי המרכזי בהקמת ‪ ,BID‬הוא גביית העלוּת הנוספת על תשלום המסים‬
‫העירוניים הרגילים‪ ,‬ושכנוע הסוחרים להצטרף למהלך‪ .‬במקומות אחרים בעולם החלה‬
‫פעילות זו על בסיס התנדבותי ואחר‪-‬כך מוּסדה בחקיקה מתאימה‪ .‬בישראל אין חקיקה‬
‫המאפשרת ניהול מרכזי‪-‬עיר במתכונת המקובלת בעולם‪.‬‬
‫חברת "עדן" נמצאת עתה בפני מהלך של הקמת ‪ ,BID‬אשר התנאים ליצירתו הם‪:‬‬
‫בחירת אזור שנקודת המוצא בו )פיזית‪ ,‬חברתית ועסקית( אינה "נמוכה" מדי;‬ ‫❐‬
‫יצירת אמון בין הסוחרים לבין "המערכת";‬ ‫❐‬
‫יצירת תקווה ונטיעת אמון במהלך ובמנגנון )"מה ייצא לי מזה?"(‬ ‫❐‬
‫התמקדות וריכוז משאבים לנושאים המרכזיים‪ ,‬ע"פ אזור ה‪ BID-‬וייחודו‪.‬‬ ‫❐‬

‫השלבים האופרטיביים ליצירת ה‪:BID-‬‬

‫❐ הקמת ‪ BOARD‬משותף לסוחרים ולעירייה )כשבעה חברים(‪ ,‬שיקבּע את הנושאים‬
‫המרכזיים בהם יתמקד ה‪ BID-‬ואת תכנית העבודה שלו‪ ,‬ילווה את פעילותו ויבחן‬
‫את השגת היעדים‪ .‬בירושלים הוא מעוניין בשבעה נציגים‪ ,‬מהם אחד נציג "עדן"‬
‫והשני נציג המִנהל הקהילתי )בארה"ב הסוחרים הם הרוב ב‪ BOARD-‬והם המנהלים‬
‫אותו(‪ .‬בשלב ראשון יכין ה‪ BOARD-‬את המכרז לנותני השירותים‪ .‬לדעת ויטמן‪,‬‬
‫בראש ה‪ BID-‬צריך לעמוד נציג הסוחרים‪ ,‬מתוֹקף העובדה שהם מממְני ה‪.BID-‬‬

‫‪274‬‬
‫❐ פרסום מכרז המסתמך על היעדים והשירותים שיינתנו ע"י ה‪ ,BID-‬כפי שנקבעו ע"י‬
‫ה‪ .BOARD-‬המציע יגיש הצעה לתכנית‪-‬עבודה לניהול האזור‪ .‬גיוס הסוחרים להקמת‬
‫ה‪ BID-‬מוטל על הזוכה במכרז )חברת ניהול נכסים‪ ,‬חברת ניהול קניונים‪ ,‬וכדומה(‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬מי שניגש למכרז יוכל להתחרות על הסכום אותו יגבּה מן הסוחרים תמורת‬
‫השירותים הנדרשים במכרז‪.‬‬

‫נקודות נוספות בעלות משמעות לקידום ה‪:BID-‬‬

‫❐ יחסי העירייה מול ה‪ :BID-‬יש להבטיח ששירותי העירייה המקובלים לא יושפעו‬
‫מתוספת ה‪ ,BID-‬כלומר‪ :‬להבטיח שחבילת השירותים הבסיסיים שנותנת העירייה‬
‫לאזור לא תיפּגע מחד‪-‬גיסא‪ ,‬ומאידך‪-‬גיסא יש להימנע ממצב בו עובדי העירייה‬
‫יושפעו בעבודתם כתוצאה מהקמת אותו ‪.BID‬‬
‫❐ הנפקת איגרות‪-‬חוב‪ :‬אחת הדרכים היעילות והנפוצות ביותר )בעיקר בארה"ב(‬
‫לגיוס כסף עבור ה‪ ,BID-‬היא הנפקת אג״ח‪ .‬בארץ אין הליך ה‪ BID-‬מוכר עדיין‬
‫ואינו מוכח‪ ,‬מה גם שנושא האג"ח אינו מפותח דיו‪ ,‬והרלוונטיות שלו אינה גבוהה‪.‬‬

‫במסגרת הצעדים הראשונים שכבר נעשים להנעת התהליך וליצירת אמון‪ ,‬מפעילה "עדן"‬
‫בין היתר‪:‬‬
‫❐ תכנית לשיפור חלונות הראווה בעיר‪ .‬נבדקו ארבע חלופות‪ :‬שיפור חלונות‪-‬ראווה‬
‫רק בבניינים מיוחדים; רק ברחובות נבחרים; בכל הבניינים במרכז העיר; רק בקומת‬
‫הקרקע )מכיוון שהיא בד"כ מוּפרת יותר(‪ .‬לבסוף נבחרה החלופה האחרונה‪ .‬כל‬
‫סוחר שמצטרף לתכנית מקבל על עצמו לשפץ את החזית בהתאם להנחיות האדריכל‬
‫שמוּנה לכך‪ .‬בסיום הליך השיפוץ ובהצגת חתימת האדריכל המאשר את ביצוע‬
‫השיפוץ‪ ,‬מקבל הסוחר ‪ 7,000‬ש״ח מענק מחברת "עדן"‪ .‬על‪-‬פי ההערכות‪ ,‬עלות‬
‫שיפוץ חזית היא כ‪ 40,000-‬ש״ח‪ .‬עד כה השלימו ‪ 100‬סוחרים את שיפוץ החזית של‬
‫חנותם‪ ,‬ובתהליך נמצאים עוד ‪ .150‬במקביל נעשית פעולת אכיפה בנושא השילוט‪.‬‬

‫❐ תכנית לעידוד מגורי‪-‬סטודנטים במרכז העיר‪ :‬יותר מ‪ 1,000-‬סטודנטים כבר‬

‫הצטרפו לתכנית‪ .‬מדובר במלגה של עד ‪ 550‬ש"ח לחודש לשכירת‪-‬דירה במרכז העיר‪,‬‬
‫ועד ‪ 80%‬מגובה שכר הלימוד‪ .‬התהליך מתבצע ע"י בנק‪-‬ירושלים‪.‬‬

‫❐ מענק‪-‬בנייה‪ :‬מענק בגובה ‪ 200‬דולר למ"ר ניתן ליוזמות ששטחן מעל ‪ 3,500‬מ"ר‪.‬‬
‫עד היום הגישו כבר תשעה פרויקטים בקשה )הרבה מעבר לכל מה שנבנה בשנים‬

‫‪275‬‬
‫האחרונות במרכז העיר(‪ .‬הסיוע מאפשר ליזמים להידבר עם הבנקים על ליווי‬
‫פינאנסי‪ .‬באותו מעמד מתחייבים היזמים לשלם היטל‪-‬השבחה )דומה מאוד בהיקפו‬
‫למענק( המושקע במשק סגור במרכז העיר‪.‬‬

‫המלצה‪:‬‬
‫כדי לאפשר את השותפוּת בין הסקטור הציבורי לבין הסקטור הפרטי בניהול מרכז העיר‬
‫ובאזורים ייחודיים בו‪ ,‬יש לבצע מספר מהלכים‪:‬‬
‫❐ לתקן את פקודת העיריות או ליזום חקיקה נפרדת להסדרת ניהול מרכזי‪-‬ערים‬
‫ומִתחמים בכל הקשור למנגנוני הניהול‪ ,‬שיתוף בעלי‪-‬עניין‪ ,‬תחומי האחריות‪ ,‬מנגנוני‬
‫הגבייה והתקציב;‬
‫❐ לקבוע את התחומים הנוספים לתחום הפיזי בו עוסקת חברת "עדן"‪ ,‬בהם ישתפו‪-‬‬
‫פעולה בעלי הנכסים‪ ,‬הסוחרים‪ ,‬התושבים וכו׳; בין תחומים אלה ניתן לִמנות‬
‫את פיתוח המותג הנקרא "מרכז העיר" ושיווקו; ביטחון ובטיחות‪ ,‬אירועי‪-‬רחוב‬
‫ופסטיבלים‪ ,‬ניקיון‪ ,‬גינון‪ ,‬אינפורמציה‪ ,‬נגישות‪ ,‬חניה ועוד‪.‬‬

‫חקיקה‬
‫התכנון המִתארי‪ ,‬המבוסס על הוראות בתחום הפיזי‪ ,‬אינו שלם ללא כלים סטטוטוריים‬
‫ואחרים המאפשרים את מימוש הפיתוח‪ .‬ככל שהפיתוח מתרחש בסביבה מורכבת יותר‬
‫)מרקמים קיימים — בניגוד לשטחים פתוחים ופנויים; מרכזי‪-‬ערים — בניגוד לשוליים‪,‬‬
‫וכד׳( נדרשת מערכת מורכבת יותר של כלים תכנוניים‪-‬כלכליים שתאפשר את השגת‬
‫המטרות התכנוניות הרצויות‪ .‬בימים אלה נעשים מספר שינויי‪-‬חקיקה משמעותיים‬
‫בתחום זה‪ .‬אנו מציעים עדכונים בחקיקה נוספת‪.‬‬

‫חוק‪-‬עזר לירושלים )פתיחת עסקים וסגירתם( תשט"ו‪1955-‬‬

‫המגבלה הקיימת על פתיחת עסקים בשבת במרכז העיר מעמידה אותו בתנאים של‬
‫תחרות בלתי‪-‬הוגנת לעומת מרכזי‪-‬מסחר אחרים‪ ,‬בהם מגבלה זו אינה קיימת‪ .‬מאחר‬
‫ששינוי מהותי של מגבלה זו במרכז‪-‬ירושלים אינו צפוי‪ ,‬יש חשיבות רבה למתן הקלות‬
‫בפתיחת העסקים במרכז העיר בימים שאינם ימי‪-‬שבּתון‪ .‬לשם כך יש לשנות את חוקי‬
‫העזר הרלוונטיים‪ ,‬כך שיתירו פתיחת בית‪-‬עסק לאחר השעה שבע בערב‪.‬‬

‫‪276‬‬
‫חוקי העזר שהִתקינה מועצת עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬מגבילים את שעות הפתיחה של בתי‬
‫העסק לשעות ‪ .19:00-06:00‬המסעדות ומקומות הבילוי רשאים לפעול בכל שעות היום‪,‬‬
‫למעט בשעות ‪ ,05:00-02:00‬אך בימי‪-‬מנוחה אסורה פתיחת בתי‪-‬אוכל בין השעות ‪-09:00‬‬
‫‪.22:00‬‬
‫בתי‪-‬אוכל ניתן לפתוח בין השעות ‪ 9:00‬ל‪ ,15:00-‬וזאת בתנאי שהגשת המזון תיעשה‬
‫בין כותלי בית האוכל ולא בחוץ או בדרך הפונה אל החוץ‪.‬‬
‫סעיפים אלה בחוק אינם חלים על בתי‪-‬עסק ובתי‪-‬אוכל אשר כל בעליהם אינם‬
‫יהודים‪ ,‬ואינם מעסיקים יהודים‪.‬‬

‫המלצות‪:‬‬
‫אנו ממליצים לשנות את חוקי העזר כך שניתן יהיה לפתוח עסקים גם לאחר השעה‬
‫‪ 19:00‬עד שעות הלילה המאוחרות‪ ,‬וכן במוצאי‪-‬שבת‪ .‬במיוחד יש לאפשר זאת באזורים‬
‫שיוגדרו מרכזי מסחר ובילוי‪ ,‬שם יש להגביל באופן מינימאלי את שעות‪-‬פעילותם של‬
‫העסקים‪.‬‬

‫חוק הגנת הדייר )נוסח משולב(‪1972 ,‬‬

‫גורמים רבים מציינים את חוק הגנת הדייר ואת הדיירוּת המוגנת )"דמי‪-‬מפתח"( כאחד‬
‫‪83‬‬
‫החסמים המרכזיים המקשים על‪-‬פיתוח הנכסים והמעכבים את פיתוח מרכז העיר‪.‬‬
‫החוק מגביל את זכות הבעלים לפָנות דייר מוגן‪ ,‬אף שדמי השכירות בדיירוּת המוגנת‬
‫נמוכים באופן משמעותי מדמי השכירות המקובלים בשוק החופשי‪ .‬עם השנים הלך‬
‫ופחת מִספרם של הדיירים המוגנים במרכזי הערים הוותיקות — בעיקר בחיפה‪ ,‬תל‪-‬‬
‫אביב וירושלים — אך נותרו עדיין רבבות דיירים בדמי‪-‬מפתח )חוק הגנת הדייר‪ ,‬תשל״ב‪-‬‬
‫‪ 1972‬נוסח משולב(‪.‬‬
‫מחד‪-‬גיסא‪ ,‬החוק גורם חוסר‪-‬כדאיות לפתח נכסים כאלה‪ ,‬ומקשה על בעלי הנכסים‬
‫לפנות את הדיירים המוגנים מרכושם‪ .‬מאידך‪-‬גיסא‪ ,‬אין לדיירים המוגנים אינטרס‬
‫להתפנות‪ ,‬בשל הפיצויים הנמוכים‪-‬יחסית שיקבלו מתוקף מעמדם כדיירים מוגנים‪.‬‬
‫לטענת בעלי‪-‬קרקעות ויזמים במרכז העיר )קוקיא עזרא‪ ,‬ולרו דני‪ ,‬מאי ‪ ,(2005‬הדיירים‬
‫מוּדעים ל"מִכרה הזהב" שעליו הם יושבים‪ ,‬ואינם ששים לעזוב‪ .‬מנגד‪ ,‬לבעלים לא‬

‫‪83‬‬
‫ראיונות עם בעלי‪-‬קרקע‪ ,‬ראו להלן בנספח ב׳‪.‬‬

‫‪277‬‬
‫משתלם לשלם את הפיצויים הגבוהים והחריגים שדורשים הדיירים על‪-‬מנת להתפנות‪,‬‬
‫וכך ניצבים במרכז העיר מִבנים מוזנחים רבים‪ .‬גם כשהיתה עילה חוקית לפנות את‬
‫הדיירים‪ ,‬נהגו בתי המשפט לחוס עליהם ולא פסקו לפנותם‪ .‬לטענת בעלי‪-‬קרקעות במרכז‬
‫העיר‪" :‬חוק הגנת הדייר הוא ׳חוק נורא׳‪ ,‬שמעורר את האינסטינקט הגרוע ביותר — אם‬
‫משהו מתקלקל‪ ,‬אין לדייר ולבעל הנכס שום תמריץ לתקן אותו"‪.‬‬
‫לטענתם‪ ,‬הדיירוּת המוגנת בלמה כמעט את כל הפרויקטים שניסו לקדם במרכז‬
‫העיר‪ .‬כמעט בכל מִתחם בבעלות המשפחות הוותיקות יש דייר מוגן‪ ,‬ומצב זה גרם‬
‫לעצירת הפיתוח ברוב המקרקעין של משפחות אלו‪.‬‬

‫המלצות‪:‬‬
‫יש לבחון שינויים בחוק הגנת הדייר ובחוקים אחרים המסדירים נושא זה )חוק התכנון‬
‫והבנייה‪ ,‬פקודת הקרקעות‪ ,‬ועוד( כך שיתאפשר לפנות דיירים מוגנים תמורת פיצוי מלא‬
‫ומיידי‪.‬‬

‫פקודת העיריות‬
‫ההצעה לחוק העיריות החדש )משרד הפנים‪ ,‬הצעת חוק העיריות תשס"ח‪ (2007-‬שמשרד‬
‫הפנים מקדם בעת האחרונה‪ ,‬מבקשת להנהיג רפורמה במערך הניהול‪ ,‬הבקרה והפיקוח‬
‫ברשויות המקומיות‪ ,‬והחלפת החקיקה המנדטורית שעל בסיסה מתנהלות כיום הרשויות‬
‫המקומיות במדינת‪-‬ישראל‪ ,‬במערך חקיקתי חדש ועדכני )פקודת העיריות ]נוסח חדש[‬
‫ופקודת המועצות המקומיות ]נוסח חדש[(‪.‬‬
‫מטרת הצעת החוק היא לאפשר ביזור סמכויות לרשויות מקומיות המתנהלות‬
‫ביעילות ובהתאם לחוק‪ ,‬במקביל לקביעת כלים לבקרה ולפיקוח על השלטון המקומי‪,‬‬
‫כדי למנוע את קריסתן הכלכלית והניהולית של רשויות שאינן מתנהלות כנדרש‪.‬‬
‫רובע עירוני‪ :‬פרק ‪ 6‬בהצעת החוק )סעיפים ‪ (50-44‬נותן סמכות למועצת העירייה‬
‫בעיר שמִספר תושביה הוא ‪ 100,000‬לפחות‪ ,‬לקבוע כי שטח בתחומה יוכרז "רובע‬
‫עירוני"‪ ,‬ובלבד ששטח זה הוא שטח קרקע רציף שמתגוררים בו ‪ 10,000‬תושבים לפחות‪.‬‬
‫הקביעה תיערך בהתייחס להמלצה של ועדה מיוחדת‪ .‬לכל אזור שיוכרז "רובע" ייבּחר‬
‫ועד‪ .‬לכל ועד‪-‬רובע תקבע מועצת העירייה תקציב שנתי ותגדיר את הפעולות שניתן לבצע‬
‫במסגרתו‪ .‬ועד הרובע יוכל להשפיע על הפעולות שיבוצעו בתחומו בכל שנת‪-‬כספים‪ .‬בין‬
‫סמכויותיו‪:‬‬

‫‪278‬‬
 ‫להעיר לגבי כל הצעת חוק‪-‬עזר שהעירייה מבקשת להתקין;‬ ‫❐‬
‫להציע לעירייה להתקין חוקי‪-‬עזר שיחולו בתחום הרובע;‬ ‫❐‬
‫להעיר לגבי כל בקשה להקצאת‪-‬קרקע לצורכי‪-‬ציבור בתחום הרובע;‬ ‫❐‬
‫להגיש התנגדויות על‪-‬פי סעיף ‪ 100‬לחוק התכנון והבנייה‪ ,‬לכל תכנית בתחום‬ ‫❐‬
‫הרובע‪.‬‬

‫אחד הנושאים המורכבים ביותר בתהליכי ההתחדשות העירונית הוא יצירת ה"מִטרייה"‬
‫הארגונית והניהולית לתהליכי ההתחדשות באזורים שהוגדרו לכך‪ .‬רה‪-‬ארגון כזה נחוץ‬
‫כדי לגייס ולנהל באופן יעיל את תקציבי החידוש‪ ,‬לגייס את כל בעלי העניין וליזום וללוות‬
‫את תהליכי החידוש‪ .‬יצירת מערכת ארגונית יעילה‪ ,‬מאפשרת ניהול שוטף ומתמשך של‬
‫האזור העירוני והקפדה על איכות ועקביות‪ ,‬אך למתכונת זו נחוצה חקיקה מתאימה‪.‬‬
‫קידום חוק העיריות החדש‪ ,‬ייצור הזדמנות לשלב בסעיפי החוק סעיפים שיקלו על‬
‫פעולות החידוש העירוני‪ .‬האפשרות להגדיר חלק מהתחום העירוני כרובע שיזכה במידה‬
‫מסוימת של סמכויות וניהול עצמי‪ ,‬פותחת פתח לחקיקה שתקל על הגדרת אזורים של‬
‫חידוש עירוני והוספת כלים בחוק ליצירת שותפויות בין המגזר הפרטי והציבורי למטרה‬
‫זו‪ ,‬בדומה לכלים הקיימים במדינות שונות‪ ,‬כפי שנסקר בפרק הקודם ובנספח ב׳ דלהלן‬
‫)לדוגמא‪ ,‬החקיקה באנגליה ומקומות אחרים לגבי ‪.(BID‬‬

‫המלצות‪:‬‬
‫❐ מומלץ להרחיב בהצעת החוק את הגדרת הרובע העירוני‪ ,‬כך שתוכל לכלול גם‬
‫אזורים שיוגדרו "מרכזים עירוניים" או "אזורים מיוחדים"‪ .‬זאת גם אם המאפיינים‬
‫של אזורים אלה שונים מההגדרות המאפשרות הכרזה על רובע עירוני על‪-‬פי הצעת‬
‫החוק )כלומר‪ ,‬גם אם מספר התושבים נופל מ‪ 10,000-‬וגם בערים בהן האוכלוסייה‬
‫מצומצמת יותר(‪ .‬הגדרת המרכזים העירוניים תוכל להתבסס‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬על תמהיל‬
‫שימושי הקרקע‪ ,‬מיקום גיאוגרפי מרכּזִי ופרמטרים נוספים‪ ,‬או על תכנית‪-‬מִתאר‬
‫מקומית אשר הגדירה את המרכזים העירוניים‪.‬‬
‫❐ מומלץ לתת כלים בחוק להקמת המערכות הארגוניות והניהוליות הנחוצות לביצוע‬
‫פעולות החידוש וקידומן‪ ,‬כגון‪ :‬שיתופי‪-‬פעולה בין הסקטורים — כולל בתחום‬
‫ההשקעות והמימון — יצירת "משק‪-‬סגור" באזור מוגדר שבּו כספי המסים העירוניים‬
‫מיועדים לפעולות החידוש‪ ,‬והקמת זרוע עירונית ליצירת תכנית הפיתוח וניהול‬
‫האזור‪.‬‬

‫‪279‬‬
 ‫פקודת הקרקעות )רכישה לצורכי‪-‬ציבור(‪1943 ,‬‬
‫הפקעת מקרקעין של הפרט לצורכי המדינה‪ ,‬היא אמצעי חשוב בידי המדינה לצורך‬
‫פיתוחהּ‪ .‬יש שורה של חוקים המאפשרים זאת‪ ,‬וביניהם פקודת הקרקעות )"רכישה‬
‫לצורכי‪-‬ציבור"( ‪ 1943‬וחוק התכנון והבנייה תשכ"ה‪ .1965-‬אמצעי זה מתנגש עם אחת‬
‫מזכויות היסוד החשובות ביותר של הפרט‪ ,‬והיא זכות הקניין‪ ,‬שזכתה במשפט הישראלי‬
‫למעמד נכבד בחוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2004‬הוגשה לשר האוצר הצעה לשינוי הפקודה‪ .‬בהצעת החוק נכללה‬
‫בין היתר המלצה כי פיצויי ההפקעה לבעל‪-‬זכויות יהיו מלוא שווי הזכויות במקרקעין‬
‫ערב ההפקעה‪ .‬על‪-‬פי ההצעה‪ ,‬שר האוצר לא ירכוש זכויות במקרקעין או חלק מהן ללא‬
‫תמורה‪ ,‬ושטח שנדרש לצורכי‪-‬ציבור יהא ניתן להפקעה‪ ,‬אך כל הפקעה תהיה מלווה‬
‫בתמורה‪.‬‬

‫המלצות‪:‬‬
‫מוצע לשנות את החוק כך שהפקעת‪-‬קרקע תהיה הליך סופי אם שולמה מלוא תמורתה‪,‬‬
‫גם במקרה של שינוי התכלית שלשמה הופקעה )כיום שינוי‪-‬תכלית יוצר זכות להשבת‬
‫הקרקע לבעליה המקוריים(‪ .‬יצוין כי בהתאם לתוספת הרביעית לחוק )שימור( ניתן להפקיע‬
‫נכס ולא להשיבו בתום השיפוץ לבעליו המקוריים‪ ,‬אלא להעבירוֹ לכל המרבה במחיר‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן מוצע לתקן את רשימת התכליות שלִשמן מותר להפקיע )סעיף ‪ 188‬לחוק( באופן‬
‫שישקף ייעודים ציבוריים התואמים את הצרכים העכשוויים )הסרת התכליות המסחריות‬
‫והוספת מטרות ציבוריות‪ ,‬כגון שימור מִבנים ואתרים‪" ,‬פינוי‪-‬בינוי"‪ ,‬התחדשות עירונית‪,‬‬
‫בינוי ציבורי וכו׳(‪.‬‬

‫חוק התכנון והבנייה תשכ"ה‪1965-‬‬

‫בימים אלה מקדם משרד הפנים רפורמה נרחבת בחוק התכנון והבנייה‪ .‬אחד החסמים‬
‫העיקריים לתכנון בכלל‪ ,‬ולתכנון במרכזי‪-‬עיר צפופים בפרט‪ ,‬הוא החשש מתביעות‬
‫פיצויים בגין ירידת‪-‬ערך הקרקע כתוצאה מתכנון חדש )סעיף ‪ 197‬לחוק(‪ .‬בירושלים רבה‬
‫השפעתו בשל מבנה הבעלויות על הקרקע וריבוי הבעלות הפרטית במרכז העיר‪.‬‬
‫הרפורמה המוצעת בחוק התכנון והבנייה‪ ,‬מציעה את השינויים הבאים בכל הקשור‬
‫לירידת‪-‬ערך בגין אישור תכנית‪:‬‬

‫‪280‬‬
‫הבחנה ברורה בין פגיעות ישירות לבין פגיעות עקיפות בנכס‪ ,‬וקביעה כי ככלל‬ ‫❐‬
‫יינתנו פיצויים על ירידת‪-‬ערך רק בגין פגיעה ישירה או פגיעה עקיפה משמעותית‬
‫בהיקפה;‬
‫נ ִטרול אלמנט ה"ציפּיוֹת" מחישוב שווי המקרקעין;‬ ‫❐‬
‫הגדרה ברורה יותר של המושג "מקרקעין גובלים";‬ ‫❐‬
‫שלילת אפשרות תביעה בגין ירידת‪-‬ערך על בסיס תכנית‪-‬מִתאר מקומית )שאינה‬ ‫❐‬
‫מאפשרת היתרי‪-‬בנייה(‪ ,‬אלא מתכנית מפורטת בלבד‪.‬‬

‫הקטנת אפשרויות התביעה בגין ירידת‪-‬ערך‪ ,‬תקטין את חששות המתכננים ותאפשר‬

‫תכנון משוחרר יותר מלחצים כלכליים‪.‬‬

‫מס ארנונה‬
‫מאז שנת ‪ ,2000‬קובעת הכּנסת מדי שנה‪ ,‬בחוק ההסדרים של אותה שנה‪ ,‬תיקון לתקנות‬
‫ההסדרים ‪ 2000‬ובו נקבע השיעור המותר להעלאת ארנונה‪ .‬תקנות ההסדרים ‪2000‬‬
‫קובעות תעריפי‪-‬ארנונה מרביים ומזעריים לפי סוג הנכס והשימוש בו‪ ,‬והרשות המקומית‬
‫קובעת במסגרתם את גובה הארנונה לנכס מסוים )מרכוס‪ .(1.9.2004 ,‬את תעריפי‬
‫הארנונה קובעת מועצת הרשות המקומית לכל נכס לפי שלושה קריטריונים עיקריים‪:‬‬
‫סוג הנכס והשימוש בו‪ ,‬האזור בו שוכן הנכס וגיל הנכס‪.‬‬
‫הסמכות למתן הנחות בארנונה לבעלי‪-‬עסקים נתונה בידי ועדת‪-‬הנחות של הרשות‬
‫המקומית‪ .‬הוועדה רשאית לתת הנחה למחזיק בעסק שנתקיימו בעניינו מספר תנאים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬גיל פנסיה‪ ,‬עסק בשטח קטן ומחזור‪-‬עסקים קטן‪-‬יחסית‪ .‬הזכּאוּת להנחה נקבעת‬
‫לפי מבחן ההכנסה בעד דירת המגורים בה מחזיק מבקש ההנחה‪.‬‬
‫הרשות המקומית יכולה להשפיע על תעריפי הארנונה בשני תחומים עיקריים‪:‬‬
‫סיווג השטח ושיעור ההנחה‪ .‬שינויים נוספים‪ ,‬כגון תוספת סיווגים‪ ,‬ניתנים לאישור רק‬
‫באמצעות שינויי‪-‬חקיקה בחוק ההסדרים‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫בארצות שונות מקובל להפחית מס‪-‬ארנונה במקרים בהם רוצים לעודד עסקים‬
‫חדשים או פיתוח מסוג מסוים‪ ,‬או באזור מסוים‪ .‬בד"כ מדובר בהפחתת נטל המס‬
‫למספר שנים‪ .‬לעִתים נעשה הדבר בתחילת התקופה‪ ,‬כדי לעודד כניסתם של עסקים‬
‫חדשים‪ ,‬ולעתים דווקא לאחר מספר שנים‪ ,‬כדי לחייב עסקים להיות נוכחים תקופה‬
‫ראויה באזור מוגדר‪ .‬הציבור מוותר על הכנסות נחוצות לטובת אינטרס ציבורי חיוני‬
‫אחר‪ ,‬ובכך למעשה הוא משקיע למען רווח עתידי‪ .‬ליחיד או לגוף הכלכלי המקבל את‬

‫‪281‬‬
‫ההנחה‪ ,‬משמשת הפחתת המס מנוף להעלאת הרווחים‪ ,‬ומשום כך גם תמריץ להשקיע‬
‫באזור או בתחום שם ניתנת ההנחה‪ .‬יש טוענים שהמדיניות הנחוצה במקרים אלה היא‬
‫לעודד ביקושים לסחורות ושירותים הנמכרים במרכז העיר‪ ,‬ולא להקטין את הוצאות‬
‫העסק‪.‬‬
‫במספר מקומות בארה"ב הוחלפה שיטת מיסוי הנכסים )‪ (Property Tax‬בשיטה‬
‫הקרויה ‪ .Two-tier Taxation‬שיטת‪-‬מיסוי זו מבחינה בין הקרקע לבין המבנה‪ :‬המיסוי‬
‫על הקרקע גבוה )וכך הוא מעודד בעלים להקים עליה מִבנים( בעוד שהמיסוי על המבנה‬
‫נמוך )וכך הוא מעודד שימושים שאינם חניוֹנים(‪.‬‬
‫ביום ‪ 12.9.2006‬החליטה הממשלה להקים ועדה לרפורמה בנושא הארנונה‪ .‬הוועדה‬
‫אמורה להגיש לממשלה המלצות במספר תחומים‪ ,‬ובהם‪:‬‬
‫❐ קביעת מספר קבוע ומוגדר של סיווגים ותת‪-‬סיווגים של נכסים לצורך הטלת ארנונה‪,‬‬
‫תוך הגבלת יכולתה העצמאית של רשות מקומית לקבוע סיווגים ותת‪-‬סיווגים שונים‬
‫מאלה;‬
‫❐ ביטול טווחי המינימום והמקסימום של תעריפי הארנונה הקיימים‪ ,‬וקביעת‬
‫תעריפים אחידים לרשויות המקומיות בהתאם למִשתנים אובייקטיביים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫מספר התושבים‪ ,‬מצבן הכלכלי‪-‬חברתי‪ ,‬מיקומם הגיאוגרפי‪ ,‬וכדומה;‬
‫❐ בחינת ההנחות והפטורים המוענקים לפי כל דין‪ ,‬במטרה לצמצמם ולבטלם ככל‬
‫הניתן‪.‬‬
‫שינויים בחקיקה בכיוון זה‪ ,‬מפשטים את מנגנוני גביית הארנונה בישראל אך מצמצמים‬
‫את יכולתן של רשויות מקומיות להשתמש בה כמכשיר תכנוני‪-‬כלכלי שבעזרתו ניתן‬
‫לעודד שימושים מוגדרים ורצויים‪ ,‬או לחלופין — להרחיק שימושים בלתי‪-‬רצויים‪.‬‬

‫המלצות‪:‬‬
‫הרפורמה המוצעת במס הארנונה‪ ,‬נובעת מצרכים שאינם קשורים בתכנון‪ .‬ניתן להעריך‬
‫כי שיטת חישוב המס תהפוך לפשוטה יותר‪ ,‬ולפיכך היא אינה מתאימה לצורכי‪-‬תכנון‪.‬‬
‫באזורים שהוכרזו "אזורי התחדשות עירונית" או "מִתחמים מנוהלים משותפים"‪ ,‬אנו‬
‫ממליצים לאפשר דרכים אלטרנטיביות לחישוב הארנונה‪ ,‬שיאפשרו הפחתה לשימושים‬
‫רצויים והגדלה לשימושים בלתי‪-‬רצויים‪ .‬הפחתת המס תתייחס למיקום הנכס בבניין‬
‫)קומת‪-‬קרקע או אחרת‪ ,‬חזית או עורף‪ ,‬שימוש מסחרי או יצרני‪-‬יצירתי‪ ,‬ועוד(‪ .‬הכבדת‬
‫המס תחול על שימושים שאינם רצויים במרכז‪-‬עיר )מחסנים‪ ,‬בתי‪-‬מלאכה‪ ,‬וכו׳( או‬
‫נכסים העומדים בשיממונם לאורך זמן‪.‬‬
‫‪282‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
‫בר‪-‬שישת‪ ,‬א׳‪ ,‬עפרון‪ ,‬ר׳‪ ,‬מאגר עתודות‪-‬קרקע למגורים בירושלים ‪ ,2020‬ירושלים בת‪-‬קיימא‪,‬‬
‫מאי ‪.2005‬‬
‫בר‪-‬שישת‪ ,‬א׳‪ ,‬המרמן‪ ,‬י׳‪ ,‬עדכון לדו״ח מאגר עתודות‪-‬קרקע למגורים בירושלים ‪ ,2020‬ירושלים‬
‫בת‪-‬קיימא‪ ,‬יוני ‪.2006‬‬
‫בר‪-‬שישת‪ ,‬א׳‪ ,‬דו״ח עתודות‪-‬קרקע — זמינות הבנייה בירושלים‪ .‬ירושלים בת‪-‬קיימא‪ ,‬דצמבר‬
‫‪.2006‬‬
‫גוטהלף‪ ,‬ת׳‪ ,‬בדיקת מלאי עתודות הקרקע בעיר ירושלים — מוגש למִנהל התכנון במשרד הפנים‪,‬‬
‫ינואר ‪.2007‬‬
‫גוטמן‪ ,‬נ׳‪ ,‬תכנית‪-‬אב לתחבורה ירושלים — רשימת הפרויקטים למגורים ותעסוקה הקיימים‬
‫ומתוכננים במטרופולין ירושלים‪.2001,‬‬
‫גוטמן‪ ,‬נ׳‪ ,‬תכנית‪-‬אב לתחבורה ירושלים — רשימת הפרויקטים למגורים ותעסוקה הקיימים‬
‫ומתוכננים במטרופולין ירושלים‪.2004 ,‬‬
‫חוק הגנת הדייר נוסח משולב‪ ,‬תשל״ב ‪.1972‬‬
‫חסון‪ ,‬ש׳‪ ,‬קמחי‪ ,‬י׳‪ ,‬חושן‪ ,‬מ׳ )עורכים(‪ ,‬ירושלים בת‪-‬קיימא‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.2004 ,‬‬
‫כהן‪ ,‬מ׳ )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית מִתאר מקומית ירושלים ‪ ,2000‬דו״ח מס׳ ‪ — 1‬מטרות ויעדים;‬
‫עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬אוקטובר ‪.2001‬‬
‫כהן‪ ,‬מ׳ )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית‪-‬מִתאר מקומית ירושלים ‪ ,2000‬דו״ח מס׳ ‪ — 2‬ניתוח מצב קיים‪,‬‬
‫עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬יוני ‪.2002‬‬
‫כהן‪ ,‬מ׳ )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית‪-‬מִתאר מקומית ירושלים ‪ ,2000‬דו״ח מס׳ ‪ — 3‬פרוגראמה‬
‫וחלופות‪ ,‬עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬דצמבר ‪.2002‬‬
‫כהן‪ ,‬מ׳ )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית‪-‬מִתאר מקומית ירושלים ‪ ,2000‬דו״ח מס׳ ‪ — 4‬התכנית המוצעת‬
‫ועיקרי מדיניות התכנון‪ ,‬עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2004‬‬
‫כהן‪ ,‬מ׳‪ :‬תזכיר מיצוי עתודות‪-‬קרקע עפ״י תמ״א‪ ,31/‬תכנת תמ״מ ‪ 37/1‬מערב‪-‬ירושלים‪ ,‬הרשות‬
‫לפיתוח ירושלים‪.2002 ,‬‬
‫מנור‪ ,‬ע׳ )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית התחדשות מרכז העיר ירושלים‪ ,‬צוות אדריכל ראשי‪ ,‬אגף תכנון‬
‫העיר‪ ,‬עיריית‪-‬ירושלים — הרשות לפיתוח ירושלים‪ ,‬אוגוסט ‪.2000‬‬
‫מרכוס‪ ,‬ת׳‪ ,‬מסמך רקע בנושא קריטריונים לקביעת תעריפי‪-‬ארנונה עירוניים‪ ,‬הכנסת — מרכז‬
‫מחקר ומידע‪.1.9.2004 ,‬‬

‫‪283‬‬
‫משרד הפנים — הלשכה המשפטית‪ ,‬הצעת חוק העיריות תשס״ח‪ ,2007-‬חשוון תשס״ו‪ ,‬נובמבר‬
‫‪.2005‬‬

‫ניב‪ ,‬א׳‪ ,‬ברקאי‪ ,‬ז׳‪ ,‬ואחרים‪ ,‬החייאת העיר הפנימית‪ ,‬עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬המרכז לתכנון ערים‬
‫היסטוריות בירושלים‪ ,‬משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬דצמבר ‪.1992‬‬
‫קוץ‪ ,‬א׳ )צוות בראשותו(‪ ,‬התחדשות וציפוף מרכז העיר ירושלים‪ ,‬עיריית ירושלים‪ ,‬מהנדס‬
‫העיר — אגף תכנון העיר‪ ,‬באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים‪ ,‬עדן — חברה‬
‫לפיתוח מרכז‪-‬ירושלים‪ ,‬יולי ‪.2003‬‬
‫קמחי‪ ,‬י׳ )צוות בראשותו(‪ ,‬תכנית‪-‬מִתאר חדשה למחוז ירושלים‪ ,‬תמ״מ ‪ — 30/1‬רשימת התכניות‪,‬‬
‫מִנהל התכנון‪ ,‬משרד הפנים‪.‬‬
‫רמון‪ ,‬א׳‪ ,‬עיר בסבך‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.2004 ,‬‬

‫‪Local Government Act UK, 2003.‬‬

‫‪Temple-Bar, Dublin, Ireland:‬‬
‫‪Manchester, UK: www.atcm.org, www.ukbids.org,‬‬
‫‪Philadelphia, Pennsylvania, USA:‬‬
‫‪New-York, New-York, USA: http://www.nohony.org/aboutUs/, www.nyc.gov,‬‬

‫‪284‬‬
 ‫נספח א׳‪ :‬ניהול מרכזי‪-‬ערים‪ :‬דוגמאות‬
‫‪ BID .1‬בבריטניה‬
‫האפשרות להכריז על אזור מסוים בעיר כעל "אזור לשיפור עסקים" )‪ ,(BID‬מעוגנת‬
‫בפקודת השלטון המקומי הבריטית משנת ‪.(Local Government Act UK, 2003) 2003‬‬
‫מטרתה לאפשר שותפות בין הרשות המקומית לקהילת העסקים המפתחת והמקדמת‬
‫פרויקטים ושירותים התורמים לאווירת העסקים ולאיכות המרחב הציבורי‪ .‬דבר זה מושג‬
‫בדרך‪-‬כלל על‪-‬ידי גביית תשלומים נוספים על תשלומי הארנונה הרגילים‪Matching ,‬‬
‫‪ ,Funds‬תרומות וכדומה‪ .‬בבריטניה יכולים רק בעלי העסקים להיות חברים ב‪BID-‬‬
‫)בניגוד לארה"ב‪ ,‬שם יכולים להשתתף גם דיירי האזור(‪ .‬על‪-‬פי הערכת האגודה לניהול‬
‫מרכזי‪-‬ערים‪ ,‬משך הקמת ‪ BID‬הוא כ‪ 24-18-‬חודשים‪.‬‬

‫מרכז העיר מנצ׳סטר‬

‫ההצעה להקים ‪ :BID‬היוזמה להקמת ‪ BID‬יוצאת בדרך‪-‬כלל מקרב הסוחרים ואנשי‬

‫העסקים באזור‪ ,‬אך גם הרשות המקומית או בעלי‪-‬עניין אחרים יכולים ליזום מהלך כזה‪.‬‬
‫כדי לאשר את האזור כ‪ BID-‬על היוזמים להגיש הצעה לרשות המקומית‪ ,‬עם התייחסות‬
‫לנושאים כגון גבולות האזור‪ ,‬המבנה הניהולי של הארגון‪ ,‬השירותים שיינתנו על‪-‬ידו‪,‬‬
‫תכנית עסקית‪ ,‬מתכונת התשלום — כולל הנחות‪ ,‬פטורים וכדומה — אינדיקאטורים‬
‫תִפקודיים‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫אישור ה‪ :BID-‬לאחר הגשת ההצעה נערך משאל בין כלל בעלי העסקים באזור המוצע‪,‬‬
‫כדי לבחון את התמיכה בהצעה שהוגשה‪ .‬ההצעה תאושר במידה שעמדה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬

‫‪285‬‬
‫בשני תנאים עיקריים‪ 50% :‬לפחות מבעלי העסקים תמכו בהצעה‪ ,‬והם מייצגים ‪50%‬‬
‫לפחות מן השטח החייב בארנונה לעסקים באזור‪ .‬למרות זאת יש לרָשות המקומית‬
‫אפשרות להטיל וטו על תוצאות המשאל‪ ,‬ובמקרה זה יכול כל בעל‪-‬עסק לפנות אל שר‬
‫הסביבה בבקשה לשנות את החלטת הרָשות‪.‬‬

‫ביצוע ה‪ :BID-‬לאחר אישור ה‪ BID-‬מוקמת שותפוּת בין נציגוּת הסוחרים לעירייה‬

‫)‪ .(Parity‬שותפות זו מוגבלת על‪-‬פי החקיקה הבריטית לחמש שנים‪ .‬לאחר סיום תקופה‬
‫זו‪ ,‬ניתן להאריך את ה‪ BID-‬רק לאחר מִשאל נוסף‪ .‬בהזדמנות זו ניתן לשנות את תנאי‬
‫ה‪ BID-‬על‪-‬פי הצורך‪ .‬במהלך התקופה מתבצעת גביית המס הנוסף )‪ (Levy‬על‪-‬ידי הרשות‬
‫המקומית‪ ,‬שהיא ה‪ .Billing Authority-‬הרשות המקומית מעבירה ל‪ BID-‬את הסכומים‬
‫הנ ִגבִּים‪.‬‬

‫‪ .2‬אוֹנטריו‪ ,‬קנדה‪:‬‬
‫פקודת העיריות של חבל אונטריו‪ ,‬קנדה )‪ ,(Ontario Municipal Act 2001‬מאפשרת את‬
‫הקמתם של ״אזורים לשיפור״ )‪" :(Improvement Area‬הרשות המקומית יכולה להכריז‬
‫על אזור כאזור‪-‬לשיפור ולייסד ועד‪-‬מנהל )‪ (board‬לניהולו‪ .‬מטרתו לפקח על השיפור‪ ,‬על‬
‫החזות ועל התחזוקה של קרקע בבעלות עירונית ומִבנים ומִתקנים שמעבר לה במימון‬
‫עירוני‪ ,‬וכן לקדם את האזור כאזור‪-‬קניות )‪."(shopping area‬‬

‫ניהול‪ :‬הוועד המנהל הוא תאגיד )‪ (corporation‬שנוסד ע"י העירייה ומורכב מדירקטור‬
‫אחד או שניים הממונים ישירות ע"י העירייה‪ ,‬והשאר נבחרים על‪-‬ידי החברים‬
‫)‪ (membership‬באזור‪-‬לשיפור וממונים ע"י העירייה‪ .‬החברוּת באזור‪-‬לשיפור היא של‬
‫אותם בעלי‪-‬עסקים באזור‪ ,‬והיא מאושרת בסופו של תהליך על‪-‬ידי הרשות המקומית‪.‬‬
‫לכל חבר יש קול אחד להצבעה‪ ,‬ללא קשר למספר העסקים שהוא משכּיר או הבעלים‬
‫באותו אזור‪.‬‬
‫העירייה יכולה שלא להסכים לדירקטור שהוצע על‪-‬ידי חברי האזור‪ .‬במקרה זה‬
‫ניתן להשאיר את המקום פנוי או להורות לדירקטוריון לבחור נציג אחר ולהגישו לאישור‬
‫העירייה‪ .‬אם יש מקום פנוי — העירייה יכולה למנות מטעמה דירקטור שאינו חייב לבוא‬
‫מהאזור שנועד לשיפור‪ .‬מינוי הדירקטורים הוא לתקופה זהה של כהונת מועצת העיר‪,‬‬
‫והם ממשיכים בתפקידם עד שמחליפיהם נבחרים‪ .‬ניתן לבחור‪-‬מחדש בדירקטורים‬
‫שכּיהנו כבר בעבר‪.‬‬

‫‪286‬‬
‫תקציב‪ :‬הוועד המנהל מכין הצעת‪-‬תקציב לכל שנה פיסקאלית‪ ,‬ביום ובמתכונת‬
‫שנדרשים על‪-‬ידי העירייה‪ ,‬וזאת לאחר שקִיים דיון אחד או יותר של חברי האזור בעניין‬
‫זה‪ .‬הוועד המנהל מגיש את התקציב לאישור מועצת העיר במועד ובמתכונת שנקבעו‬
‫על‪-‬ידי העירייה‪ .‬העירייה יכולה לאשר את מלוא התקציב או את חלקו‪ ,‬אך לא להוסיף‬
‫על ההוצאות המוצעות‪.‬‬

‫מימון‪ :‬מימון האזור בא מן הרשות המקומית‪ .‬למטרה זו יכולה העירייה להטיל מס‬
‫מיוחד על נכסים באזור שנועד לשיפור‪ .‬העירייה יכולה גם לקבוע את הנכסים הנהנים‬
‫במיוחד מהאזור‪-‬לשיפור ולִגבות מהם מס גבוה יותר‪ .‬העירייה יכולה לקבוע תעריף‬
‫מינימאלי‪ ,‬מקסימאלי או שניהם‪ ,‬לקטגוריות‪-‬עסקים שונות ועוד‪ .‬התעריף יכול להיקבע‬
‫באחוזים מערך הנכס‪ ,‬או באחוזים מהתקציב השנתי של האזור‪.‬‬

‫הקמה וייסוּד האזור‪ :‬לפני ההחלטה על הקמת האזור‪-‬לשיפור‪ ,‬חייבת הרשות המקומית‬
‫לשלוח הודעות לוועד המנהל ולכל בעל נכס באזור המוצע‪ .‬בעל נכס המקבל את ההודעה‬
‫נדרש להעביר את ההודעה בתוך ‪ 30‬יום לכל שוכר‪-‬נכס הנדרש לשלם את המס‪ ,‬ולתת‬
‫לפקיד העירייה את רשימת הדיירים הנ"ל ואת חלקו של כל אחד במס הנִגבּה‪ .‬העירייה‬
‫לא תאשר את התקנות המוצעות אם התקבלו התנגדויות תוך ‪ 60‬יום ממועד משלוח‬
‫המכתבים‪ ,‬והן מייצגות שליש ויותר ממספר בעלי הזכות )הבעלים או השוכרים(‬
‫המייצגים לפחות שליש מהמס הנגבּה מכלל האזור‪ .‬העירייה יכולה לשנות את תעריפי‬
‫המינימום והמקסימום‪ ,‬או את גבולות האזור‪ ,‬וגם אז היא חייבת לשלוח הודעות על‬
‫ההצעה לשינוי התקנות )‪.(by-laws‬‬

‫‪ .3‬ניו‪-‬יורק‪ ,‬מדינת ניו‪-‬יורק‪ ,‬ארה"ב‪:‬‬

‫רקע‪ :‬ה‪ BID-‬מקורו בקנדה וארצות הברית בשנות ה‪ ,60-‬וכיום נעשה בו שימוש בדרך‪-‬‬
‫כלל לצורך חיזוק מרכזי הערים עם נדידת מוקדי המסחר לאזורים אחרים‪ .‬ניתן לזהות‬
‫בו תכונות הלקוחות מתוך ‪Special Purpose District, the Special Assessment District,‬‬
‫‪ ,and the Special Zoning District‬כולם אזורי‪-‬תכנון ייחודיים‪ ,‬במסגרת ה‪Zoning-‬‬
‫הנהוג‪ .‬ה‪ BID-‬הוא מעין זרוע שלטונית המעניקה סמכויות לאזרחים באזור גיאוגרפי‬
‫מוגדר‪ ,‬לפעולות מוגדרות‪ .‬ה‪ BID-‬נוטה לספק שירותים בשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬
‫ניקיון‪ ,‬בטיחות ואטרקטיביות‪.‬‬

‫‪287‬‬
 ‫ה‪ BID-‬של יוניון סקוור‬ ‫ה‪ BID-‬של טיימס‪-‬סקוור‬

‫בחינה מפורטת של מתחמי ‪ BID‬מראה כי בכל תחום קיים מִגוון רב של נושאים‪:‬‬

‫❐ ניקיון‪ :‬כללי וייחודי‪ ,‬גרפיטי‪ ,‬תחזוקת גינון;‬
‫❐ בטיחות‪ :‬תכניות למניעת פשיעה‪ ,‬סיורים‪ ,‬שגרירי‪-‬בטיחות‪ ,‬הסברה‪ ,‬שיתוף‪-‬פעולה‬
‫עם המשטרה‪ ,‬טלוויזיה במעגל סגור;‬
‫❐ אטרקטיביות‪ :‬טיפוח המרחב הציבורי )ריהוט הרחוב‪ ,‬תאורה‪ ,‬נגישות לבעלי‪-‬‬
‫מוגבלויות‪ ,‬גינון‪ ,‬חידוש חזיתות מסחריות‪ ,‬שימור מִבנים(‪ ,‬פרסום‪ ,‬שיווק‪ ,‬אירועים‪,‬‬
‫רדיו במרכז העיר‪ ,‬טיפול בנכסים סגורים‪ ,‬פינוי גרוטאות;‬

‫לעתים מרחיב ה‪ BID-‬את תחומי פעילותו‪:‬‬

‫❐ שיפורים בתמהיל העסקים‪ ,‬הפחתת שטחים מסחריים פנויים‪ ,‬ניהול חניונים וחניה‪,‬‬
‫ניהול תחבורה ציבורית‪ ,‬תרומות והתרמות‪ ,‬טיפול בנוער ובמחוסרי‪-‬בית‪.‬‬

‫מימון‪ :‬ה‪ BID-‬ממומן בכספים הנגבים מבעלי נכסים באזור שהוגדר‪ .‬בעלי הנכסים‬
‫יכולים להעביר את נטל התשלום לשוכרי הנכסים במידה שהחוזה שלהם מאפשר זאת‪.‬‬
‫הסכום מחושב ונגבה ע"י עיריית ניו‪-‬יורק ומועבר לגוף המנהל את האזור )‪District‬‬
‫‪ (Management Association‬ומספק את שירותי ה‪ .BID-‬הסכום הנגבה הוא תקציב‬
‫הפעולה )‪ (operating budget‬של הארגון‪ .‬תקציב זה נע באזורים השונים בניו‪-‬יורק בין‬
‫‪ 53,000‬דולר עד ‪ 11‬מיליון דולר בשנה‪ .‬התשלום הממוצע ל‪ BID-‬הוא כ‪ 6%-‬ממס הנדל"ן‬
‫הנהוג )‪.(real-estate tax‬‬

‫‪288‬‬
‫על ה‪ BID-‬מפקחת מועצת‪-‬מנהלים )‪ (Board of Directors‬הנבחרת על‪-‬ידי חברי‬
‫האזור‪ .‬המועצה נושאת בחובת‪-‬נאמנות )‪ (fiduciary‬והיא שוכרת את שירותי הניהול‬
‫של ה‪ .BID-‬המועצה מחולקת לקבוצות הכוללות את בעלי הנכסים‪ ,‬בעלי העסקים‪,‬‬
‫תושבים ופקידוּת עירונית‪ .‬רוב חברי מועצת המנהלים הם בעלי‪-‬נכסים‪ .‬ראש העיר‪,‬‬
‫מבקר העירייה‪ ,‬נשיא הרובע וחבר‪-‬מועצה‪ ,‬הם חברי מועצת המנהלים דה‪-‬פאקטו‪.‬‬
‫בעיר ניו‪-‬יורק קיימים כ‪ 50-‬מִתחמים שהוכרזו ‪ .BID‬באמצעות המחלקה לשירותים‬
‫לעסקים קטנים )‪ , (Department of Small Businesses Services‬תומכת עיריית‪-‬ניו‪-‬יורק‬
‫בתהליך‪ ,‬החל מהכנת ההצעה וכלה בניהולו הפעיל‪.‬‬

‫מרכז העיר פילדלפיה‬

‫מִתחם האמנויות פילדלפיה‬

‫‪289‬‬
 ‫נספח ב׳‪ :‬רשימת ראיונות‬
‫❖ אדריכל דניאל ולרו ומר עזרא קוקיא )שמאי מקרקעין(‪ :‬העמותה לקידום מרכז‪-‬‬
‫ירושלים‪ ,‬המאגדת בעלי‪-‬נכסים במרכז‪-‬ירושלים‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬

‫❖ מר משה כהן‪ ,‬ראש צוות תכנית המִתאר ירושלים ‪ ,2000‬לשעבר מתכנן מחוז ירושלים‬
‫במשרד הפנים‪.23.10.06 ,‬‬

‫❖ ד"ר מאיה חושן‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬עורכת השנתון הסטטיסטי לירושלים‪,‬‬
‫חברת צוות תכנית המִתאר המחוזית תמ"מ ‪.25.10.06 ,30 /1‬‬

‫❖ מר אורי בר‪-‬שישת‪ ,‬יועץ אסטרטגי לתכנון לירושלים בת‪-‬קיימא‪ ,‬לשעבר מנהל‬

‫המחלקה למדיניות התכנון בעיריית‪-‬ירושלים וממלא‪-‬מקום מתכנן מחוז ירושלים‬
‫במשרד הפנים‪.25.10.06 ,‬‬

‫❖ מר אצ׳ה בר‪ ,‬מייסד ומנהל "הצוללת הצהובה"‪ ,‬מרכז מוזיקה‪-‬לימוד‪ ,‬הופעות ואולפן‬
‫הקלטות בירושלים‪.8.11.06 ,‬‬

‫❖ מר אסף ויטמן‪ ,‬מנהל חברת "עדן" לניהול מרכז‪-‬ירושלים‪.21.11.06 ,20.11.06 ,‬‬

‫‪290‬‬
 ‫נספח ג׳‪ :‬תכניות מרכזיות על קרקע ציבורית במרכז‪-‬‬
‫‪84‬‬
‫ירושלים )ממערב למזרח(‬

‫בעלים‪/‬‬ ‫סטאטוס‬ ‫גובה‬ ‫שימושים‬ ‫שטחי‪-‬בנייה‬ ‫שטח )ד׳(‬ ‫מס׳‬ ‫מִתחם‬

‫מגיש‪/‬מתכנן‬ ‫מרבי‬ ‫עיקריים‬ ‫אפשריים )מ׳(‬ ‫תכנית‬
‫בנייני האומה‬ ‫מאושרת‬ ‫‪+827‬‬ ‫פיתוח מִתחם‬ ‫‪) 59,600‬כולל‬ ‫‪ 71‬ד׳‬ ‫‪2932‬א‬ ‫תוספת‬
‫‪+‬ממ"י‪/‬‬ ‫‪7.1990‬‬ ‫מעל‬ ‫שטחים קיימים( בנייני האומה‬ ‫לבנייני‬
‫ספקטור‪-‬‬ ‫פנה"י‬ ‫למרכז כנסים‬ ‫‪ 8000 +‬מ"ר‬ ‫האומה‬
‫עמישר אדר׳‬ ‫וקונגרסים‪,‬‬ ‫תוספת בנייה‬
‫לארכיון הציוני שירותי‬
‫מסחר‪ ,‬תיירות‬ ‫‪+‬מלון‬
‫ומלונאות‪.‬‬
‫ממ"י‪/‬‬ ‫מאושרת‬ ‫חניונים‪ ,‬מבנה כולל‬ ‫עיקרי‪164,972 :‬‬ ‫‪ 102‬ד׳‬ ‫‪5758‬‬ ‫הכניסה‬
‫הרל"י‪/‬‬ ‫‪12.2002‬‬ ‫מסחרי )קניון(‪ ,‬מגדל‬ ‫מ"ר‬ ‫לעיר‬
‫אדר׳ קולקר‪-‬‬ ‫בגובה‬ ‫בתי‪-‬מלון‪,‬‬ ‫שירות‪:‬‬
‫קולקר‪-‬‬ ‫מבני‪-‬משרדים‪ 24 ,‬ק׳‬ ‫‪60,475‬‬
‫אפשטיין‬ ‫מעל‬ ‫מבנה‪-‬ציבור‪,‬‬
‫מפלס‬ ‫הרחבת‬
‫רח׳‬ ‫הארכיון‬
‫שזר‬ ‫הציוני‪ ,‬קירוי‬
‫מעל כביש ‪.4‬‬
‫ממ"י‪ /‬ממ"י‪+‬‬ ‫מאושר‬ ‫שכונת‪-‬מגורים‪,‬‬ ‫‪ 212,730‬מ"ר‬ ‫כ‪ 190 -‬ד׳‬ ‫‪5649‬‬ ‫משרד החוץ‬
‫הרל"י‪/‬אדר׳‬ ‫‪2.2004‬‬ ‫מסחר‪,‬‬
‫ספקטור‪-‬‬ ‫מלונאות‪,‬‬
‫עמישר‬ ‫בנייני‪-‬ציבור‪,‬‬
‫מוסדות‪ ,‬שצ"פ‬
‫ודרכים‪.‬‬
‫יזם‪ :‬עיריית‪-‬‬ ‫בתהליכים‬ ‫‪6‬‬ ‫מלונאות‬ ‫‪7,400‬‬ ‫‪ 2.4‬ד׳‬ ‫‪5065‬‬ ‫לשכת‬
‫ירושלים‪/‬‬ ‫)‪ 24‬מ׳(‬ ‫)מלון ברמה‬ ‫הבריאות‬
‫ניהול‪ :‬תפנית‬ ‫עממית במבנה‬ ‫המחוזית‬
‫וינד‪/‬אדר׳‬ ‫לשימור(‪.‬‬
‫יצחק ליבנד‬

‫‪84‬‬
‫הנתונים מעודכנים לזמן כתיבת הדו״ח‪ ,‬שנת ‪.2006‬‬

‫‪291‬‬
 ‫בעלים‪/‬‬ ‫סטאטוס‬ ‫גובה‬ ‫שימושים‬ ‫שטחי‪-‬בנייה‬ ‫שטח )ד׳(‬ ‫מס׳‬ ‫מִתחם‬
‫מגיש‪/‬מתכנן‬ ‫מרבי‬ ‫עיקריים‬ ‫אפשריים )מ׳(‬ ‫תכנית‬
‫יוזם‪ :‬עיריית‪-‬‬ ‫מאושרת‬ ‫מגורים‪ ,‬שימור ‪ 3-4‬ק׳‬ ‫‪ 10‬ד׳‬ ‫‪4847‬‬ ‫אבן ישראל‬
‫ירושלים‪ ,‬אגף‬ ‫‪6.2004‬‬ ‫ושיקום‪,‬‬
‫תכנון עיר‪/‬‬ ‫בקומות‪-‬‬
‫אדר׳ יעקב‬ ‫קרקע‪ :‬חזית‬
‫מולכו‬ ‫מסחרית‪/‬‬
‫משרדים‪/‬‬
‫מלאכה זעירה‪/‬‬
‫מלונאות‪/‬‬
‫מגורים‪.‬‬
‫תוספת בתהליכים‬ ‫‪ 90‬יח"ד‪.‬‬ ‫‪8612‬‬ ‫מגורי‪-‬‬
‫)במקומית(‬ ‫‪ 2‬ק׳‬ ‫בקומת‬ ‫סטודנטים‬
‫ל‪ 6-‬ק׳ דיון‬ ‫הקרקע‪:‬‬
‫קיימות להפקדה‬ ‫מסחר‪/‬‬
‫‪6.2005‬‬ ‫משרדים‪/‬‬
‫מלונאות‪.‬‬
‫ממ"י‪+‬‬ ‫מאושרת‬ ‫‪ 7‬ק׳‬ ‫בניין ציבורי‪,‬‬ ‫‪35,690‬‬ ‫‪11.5‬‬ ‫‪7598‬‬ ‫מִתחם‬
‫עיריית‪-‬‬ ‫‪8.2004‬‬ ‫חניון ושצ"פ‪.‬‬ ‫מנורה‬
‫ירושלים‪/‬‬ ‫בית‪-‬ספר‬
‫הרל"י‪/‬‬ ‫לאמנויות‪,‬‬
‫אדר׳ רזניק‬ ‫מסחר‪ ,‬אולם‪-‬‬
‫מופעים‪ ,‬גני‪-‬‬
‫ילדים‪.‬‬
‫יוזם‪ :‬עיריית‪-‬‬ ‫מאושרת‬ ‫מלונאות‪,‬‬ ‫‪27,719‬‬ ‫‪ 9.5‬ד׳‬ ‫‪942‬ד‬ ‫מלון ארץ‪-‬‬
‫ירושלים‪/‬‬ ‫‪5.1990‬‬ ‫אזור מסחרי‪,‬‬ ‫ישראל‬
‫אדר׳ ד‪.‬‬ ‫שצ"פ‪ ,‬חניית‬ ‫)המלך‬
‫פיקר‪-‬א‪.‬‬ ‫אוטובוסים‬ ‫ג׳ורג׳‪-‬‬
‫עמינצח‬ ‫בשצ"פ‪.‬‬ ‫אבידע(‬
‫עיריית‪-‬‬ ‫מאושרת‬ ‫מסחר‪-‬מרכז‬ ‫‪16,548‬‬ ‫‪ 6.5‬ד׳‬ ‫‪2617‬‬ ‫מִתחם‬
‫ירושלים‪,‬‬ ‫‪3.1989‬‬ ‫עסקים‪ ,‬בתי‪-‬‬ ‫שמידט‬
‫ממ"י ובעלים‬ ‫מלון‪ ,‬מגורים‪,‬‬ ‫)בי"כ‬
‫פרטיים‪/‬המח׳‬ ‫שימור מִבנים‬ ‫איטלקי‪,‬‬
‫לתכנון עיר‬ ‫בין רח׳‬
‫וממ"י‪/‬אדר׳‬ ‫הילל‪-‬שמאי‪-‬‬
‫דוד קאסוטו‬ ‫ביאנקיני(‬

‫‪292‬‬
 ‫בעלים‪/‬‬ ‫סטאטוס‬ ‫גובה‬ ‫שימושים‬ ‫שטחי‪-‬בנייה‬ ‫שטח )ד׳(‬ ‫מס׳‬ ‫מִתחם‬
‫מגיש‪/‬מתכנן‬ ‫מרבי‬ ‫עיקריים‬ ‫אפשריים )מ׳(‬ ‫תכנית‬
‫ממ"י‪ /‬מלונות‬ ‫מאושרת‬ ‫תוספת‬ ‫מלונאות‪/‬‬ ‫‪7300) 10,700‬‬ ‫‪ 2.45‬ד׳‬ ‫‪6503‬‬ ‫מלון "עדן"‬
‫מגדל ירושלים‬ ‫‪1.2004‬‬ ‫‪9‬‬ ‫משרדים‪/‬‬ ‫עיקרי(‬
‫בע"מ‪ /‬אדר׳‬ ‫קומות‬ ‫מגורים‬
‫גולדשמידט‪-‬‬ ‫על‬
‫ארדיטי‪ -‬בן‪-‬‬ ‫מבנה‬
‫נעים‬ ‫קיים‬
‫ממ"י‪ /‬ממ"י‬ ‫מאושרת‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫סהכ‪ :‬כ‪ 126,400-‬מרכז תיירותי‪,‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪4329‬‬ ‫מגרש‬
‫‪ +‬הרל"י‪/‬‬ ‫‪5.2003‬‬ ‫מלונאי‪,‬‬ ‫הרוסים‬
‫אדר׳ יורם‬ ‫מסחרי‪,‬‬
‫פוגל ויונתן‬ ‫מוסדות‬
‫שילוני‬
‫מגיש‪ :‬קרתא‬ ‫מאושרת‬ ‫הוראות‬ ‫‪48,515‬‬ ‫‪24.5‬‬ ‫‪2909‬‬ ‫מִתחם‬
‫חב׳ לפיתוח‬ ‫‪12.1987‬‬ ‫מפורטות‬ ‫ממילא‬
‫מרכז‪-‬‬ ‫לתכניות‬
‫ירושלים‬ ‫קודמות‪:‬‬
‫בע"מ‪ /‬אדר׳‬ ‫אזור מסחרי‪,‬‬
‫משה ספדי‪-‬‬ ‫מלונאות‪,‬‬
‫גילברט וייל‬ ‫מדרחוב‬
‫מסחרי‪ ,‬שימור‬
‫מִבנים‬
‫ממ"י‪/‬עיריית‪-‬‬ ‫מאושרת‬ ‫מגורים‪,‬‬ ‫עד ‪ 150%‬בנייה‬ ‫‪39‬‬ ‫‪4457‬‬ ‫מורשה‬
‫ירושלים‪/‬‬ ‫‪3.1998‬‬ ‫מלונאות‪,‬‬ ‫צפון‪,‬‬
‫אדר׳‬ ‫בנייני‪-‬ציבור‪,‬‬ ‫)בין הלני‬
‫גוגנהיים‪-‬בלוך‬ ‫מסחר‬ ‫המלכה‪,‬‬
‫שבטי‬
‫ישראל‪,‬‬
‫החומה‬
‫השלישית‬
‫וכביש ‪(1‬‬

‫‪293‬‬
 ‫המסגרת השלטונית והמִמשלית‬
‫של ירושלים והמטרופולין‬
‫ערן רזין ואמיל ישראל‬

‫תקציר‬
‫הבעיה‬
‫הפרק הראשון של עבודה זו הציג את שקיעתה וחולשותיה של ירושלים ואת הסיבות‬
‫העיקריות לכך‪ ,‬ביניהן הרכב האוכלוסייה‪ ,‬הפיצול לשלוש קהילות נפרדות‪ ,‬החתך‬
‫הסוציו‪-‬אקונומי הנמוך‪ ,‬מיקומה של העיר כעיר‪-‬קצה‪ ,‬והמתח הביטחוני שהוא תוצאה‬
‫של הסכסוך הישראלי פלסטיני‪ .‬סיבות אלה גורמות גם לחולשתה הכלכלית של העירייה‬
‫ולאי‪-‬יכולתה לבצע לבדה את התכנית לשיקום העיר — כפי שעוצבה במסמך זה — אף‬
‫אם רצתה בכך‪ .‬ירושלים‪ ,‬בירת‪-‬ישראל והמרכז הרוחני והלאומי של העם היהודי ושל‬
‫דתות אחרות‪ ,‬אינה שייכת רק לתושביה‪ ,‬אלא גם לקבוצות רחבות אלו‪ ,‬שיש לתת גם‬
‫להן חלק בעיצוב עתידה כעיר‪-‬בירה היסטורית ומודרנית כאחת‪.‬‬

‫המטרות‬
‫❐ לשנות את המסגרת השלטונית והמִמשלית של ירושלים ומטרופולין‪-‬ירושלים‪ ,‬כך‬
‫שאפשר יהיה לממש את תכנית השיקום האסטרטגית שהותוותה בעבודה זו —‬
‫להביא לקידום תשתית השירותים ואיכות החיים כך שהעיר תמשוך אליה אוכלוסייה‬
‫חזקה ותקדם את חזון ”העיר היצירתית״;‬
‫❐ להתמודד עם המתח שבין היעד של עיר ”גלובלית״ לבין החזון בדבר ”עיר ייחודית״‬
‫שחלקים משמעותיים מתושביה לא יוכלו להשתלב בחזון המערבי המודרני‪ ,‬או לא‬
‫יירצו בכך‪.‬‬

‫מאפייניה וייחודה של מטרופולין‪-‬ירושלים‬

‫❐ פיצול בין שני לאומים ושלוש קבוצות‪-‬אוכלוסייה מתבדלות זו מזו;‬
‫❐ פיצול בין שטח מדינת‪-‬ישראל לשטחי יו״ש ושטחי הרשות הפלסטינית;‬

‫‪295‬‬
‫❐ במטרופולין הישראלית‪ :‬עיר מרכזית דומיננטית ורשויות מקומיות פרבריות קטנות‪,‬‬
‫מעטות וחלשות‪-‬יחסית;‬
‫❐ ירושלים סובלת מבעיה תקציבית המשתקפת במדדי הכנסה והוצאה נמוכים לנפש‬
‫בסעיפים רבים‪ .‬גם אם העירייה מצליחה להתאזן תקציבית‪ ,‬היא מספקת שירותים‬
‫בינוניים לכל היותר‪ .‬הבעיה התקציבית נובעת בחלקה מחולשה סוציו‪-‬אקונומית של‬
‫האוכלוסייה )בעיקר במגזרים הערבי והחרדי( הפוגעת בהכנסות מארנונה למגורים‪.‬‬
‫עצם החלוקה לשלושה מגזרי‪-‬אוכלוסייה‪ ,‬מייקרת עלויות‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלק בלתי‪-‬‬
‫מבוטל מהבעיה נובע דווקא מחולשתה של ירושלים בכל הנוגע להכנסות מארנונה‬
‫שאינה למגורים‪ .‬מחולשתה התקציבית של עיריית‪-‬ירושלים סובלים ככל הנראה‬
‫בראש וראשונה תושביה הערבים‪ ,‬אך גם האוכלוסייה היהודית‪ .‬קיים מחסור‬
‫במשאבים ציבוריים בהתחשב בגודלה של העיר‪ ,‬במעמדה כבירה ובאתגר הנובע‬
‫מגודל אוכלוסייתה‪.‬‬

‫חלופות‪-‬ממשל עיקריות לירושלים ולאזור המטרופוליטאני שלה‬

‫להלן רשימה כוללת של מרב האפשרויות התיאורטיות הקיימות והמיושמות במקומות‬
‫שונים בעולם ובתנאים עירוניים שונים‪ .‬רבות מן המסגרות הללו יכולות לשמש בעת‬
‫ובעונה אחת‪ ,‬ולענות על צרכים מוגדרים של פעילות עירונית‪:‬‬

‫❐ שמירה על המסגרת הקיימת;‬

‫❐ חיזוק העירייה על‪-‬ידי הרחבת סמכויותיה )בעיקר מִדרגים מחוזיים( וחיזוקה‬

‫במשאבים‪.‬‬
‫רצוי לחזק את הדרג המוניציפאלי‪ ,‬בתנאי שהוא מתפְקד בצורה נאותה‪ .‬במקרה‬
‫של ירושלים קיים חשש כבד לשחיקה ברמת התפקוד ובמידה בה משקפת מדיניות‬
‫העירייה העדפות של מגוון קבוצות‪-‬אוכלוסייה‪ ,‬צרכים ואינטרסים הקשורים‬
‫במעמדה כבירה‪ .‬מכאן שפתרון זה אינו מומלץ‪ .‬לאור האינטרס הלאומי בירושלים‬
‫ובעיית הייצוגיות בעירייתהּ‪ ,‬אין אנו ממליצים להעביר סמכויות נוספות מהוועדה‬
‫המחוזית לתכנון ובנייה לעיריית ירושלים )לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה(‪.‬‬

‫❐ ביזור כלפי מטה )לרבעים עירוניים‪ /‬מִנהלים שכונתיים(‪:‬‬

‫חלוקה למספר רבעים שכונתיים או רב‪-‬שכונתיים על‪-‬פי אפיוני האוכלוסייה; ביזור‬
‫מסוים כלפי מטה — לדרג הרובע או השכונה — עשוי להשתלב בפתרון הכולל‬

‫‪296‬‬
‫על‪-‬ידי הענקת אוטונומיה חלקית לקבוצות‪-‬אוכלוסייה שונות בקביעת מגוון ואופי‬
‫השירותים הרצוי להן‪ .‬אולם ביזור כלפי מטה אינו יכול להיות פתרון לבעיה המרכזית‪,‬‬
‫וזאת מן הסיבות הבאות‪:‬‬
‫❖ הניסיון העולמי מעיד על מוגבלוּת הפתרון הרבעי‪ ,‬אלא אם הוא נהנה ממקורות‬
‫כספיים משמעותיים או מבסיס‪-‬מס אוטונומי‪ ,‬מה שלא קורה בדרך‪-‬כלל;‬
‫❖ ישנה בעיה של שיעורי‪-‬הצבעה נמוכים ביותר למסגרות רבעיות — מצב שיוצר‬
‫עיוות דווקא בעיר מגוונת ששיעור ההצבעה בה משתנה באופן חד בין קבוצת‬
‫אוכלוסייה אחת לשנייה;‬
‫❖ האמונה שבאמצעות חלוקה לרבעים ניתן להפריד בין אוכלוסייה חרדית‬
‫לאוכלוסייה לא‪-‬חרדית אינה מבוססת‪ .‬ישנן ”שכונות‪-‬תפר״ רבות‪ ,‬והמפה היא‬
‫דינאמית;‬

‫❐ הפרדה מוניציפאלית של ירושלים לשתי עיריות‪-‬משנה‪ :‬מערב‪-‬ירושלים ומזרח‪-‬‬

‫ירושלים )הערבית(‪ .‬אפשרות זו דומה‪ ,‬אם כי לא זהה‪ ,‬לתרחיש המב ראותעבודה זו‪,‬‬
‫ולכן לא נדוּן בה כאן‪.‬‬

‫❐ הקמת מסגרות מטרופוליטאניות‪:‬‬

‫הועלתה הצעה )חסון‪ (2005 ,‬להקים עיריית‪-‬גג שתכלול את ירושלים‪ ,‬מעלה‪-‬אדומים‪,‬‬
‫גבעת‪-‬זאב‪ ,‬מבשרת‪-‬ציון‪ ,‬הר‪-‬אדר‪ ,‬ביתר‪-‬עלית ואפרת‪ .‬לפי הצעה זו תמומן עיריית‬
‫הגג על‪-‬ידי הרשויות השותפות‪ ,‬וחברי מועצת עיריית הגג ייבּחרו בבחירות ישירות‬
‫או ימונו על‪-‬ידי הרשויות השותפות‪ .‬העירייה תעסוק בתשתיות אזוריות‪ ,‬בשימושי‪-‬‬
‫קרקע אזוריים ובתכנון מטרופוליטאני‪.‬‬
‫למסגרות אזוריות עשויים להיות יתרונות בתחומים שונים‪ ,‬והצעה כזו עשויה להישקל‬
‫כחלק מן הפִּתרון‪ .‬המגבלה העיקרית שלה לגבי חיזוק ירושלים בטווח הקצר היא‬
‫שהרשויות המקומיות סביב ירושלים הן קטנות וחלשות‪-‬יחסית‪ .‬אין סביב ירושלים‬
‫רשויות כמו רעננה‪ ,‬רמת‪-‬גן או הרצלייה‪ ,‬שיכולות לתמוך בְּעיר מרכזית נחלשת‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬לא ברור אם מסגרת כזו תפתור את בעיית הייצוגיות של המגזר היהודי‬
‫הלא‪-‬חרדי‪ ,‬וזו עלולה לגלוש מעיריית‪-‬ירושלים לעיריית הגג‪.‬‬

‫❐ ״ביזור‪-‬הצִידה״ לתאגידים‪ ,‬לרשויות סטטוטוריות ולחברות ממשלתיות‪/‬עירוניות‪.‬‬

‫אפשרויות שונות כוללות את‪:‬‬

‫‪297‬‬
 ‫❖ הרשות לפיתוח ירושלים )הרל״י( והחברה הבת ”עדן״;‬
‫❖ הרשות לתרבות ותיירות — אמורה לעסוק בתרבות‪ ,‬ספורט וקשרי‪-‬חוץ‪ ,‬אך‬
‫טרם הוקמה‪ ,‬טרם תוקצבה‪ ,‬וקיימת מחלוקת לגבי מידת נחיצותה;‬
‫❖ מודל חברת ”הגיחון״‪ ,‬שהיא תאגיד עצמאי הפועל על‪-‬פי חוק תאגידי מים‬
‫וביוב;‬
‫❖ חברות עירוניות מיוחדות )חובת הנאמנות הראשונה של חברי מועצת המנהלים‬
‫היא לחברה ולא לרשות המקומית(;‬
‫❖ עמותות פּרוֹיקטאליות‪ ,‬כמו רשות לתחבורה‪/‬הסעת המונים;‬
‫❖ שילוב גדל של ארגוני המגזר הפרטי והמגזר השלישי במתן שירותים חברתיים‬
‫למיניהם‪.‬‬

‫הארגונים הנכללים תחת הכותרת ”ביזור‪-‬הצידה״ כוללים מגוון של רשויות חצי‪-‬‬

‫אוטונומיות לביצוע תפקידים עירוניים מוגדרים בתחומי הפיתוח‪ ,‬התשתיות‪,‬‬
‫התרבות וכדו׳ — גופים ”מוּטי‪-‬משימה״ שבמועצת המנהלים שלהם קיים איזון‬
‫כוחות המקטין לחצים פוליטיים‪ ,‬מצמצם במידת‪-‬מה את דומיננטיות הרוב העירוני‪,‬‬
‫ומאפשר בקרה‪ .‬גופים כאלה יכולים גם לשמש מסגרות‪-‬מדף שאפשר להאציל להן‬
‫סמכויות נוספות במקרה של מצב משברי בעיריית‪-‬ירושלים‪ .‬בין רשויות אלו אפשר‬
‫לִמנות כאמור‪:‬‬
‫❖ חברות עירוניות מיוחדות שבהן המחויבות הראשונה של חברי מועצת המנהלים‬
‫היא לחברה;‬
‫❖ עמותות כגון תכנית‪-‬אב לתחבורה בירושלים )העמותה לתכנון‪ ,‬פיתוח ושימור‬
‫עירוני ירושלים(‪ ,‬שיכולה להתפתח לרשות מטרופוליטאנית לתחבורה‪ .‬כיום יו״ר‬
‫העמותה הוא ראש העירייה‪ ,‬אבל ”בעל המאה״ הוא משרד התחבורה ו״בעל‬
‫הדעה״ האמיתי הוא רפרנט אגף התקציבים;‬
‫❖ ‪ — BID‬תאגיד משותף למגזר העסקי ולעירייה )או לרשות לפיתוח ירושלים(‬
‫לניהול אזורי‪-‬עסקים מוגדרים בעיר;‬
‫❖ רשות‪-‬לפיתוח‪-‬ירושלים מחוזקת היא דוגמא כוללנית יותר של ”ביזור‪-‬הצידה״‪.‬‬
‫רשות כזו תכלול שותפים ותפקידים נוספים )כיום היא אינה כפופה לעירייה‪,‬‬
‫אך בפועל היא מחויבת לשתף עִמה פעולה באופן מלא(‪.‬‬

‫‪298‬‬
‫מודל זה של ביזור‪-‬הצידה אינו נקי מסיכונים הנובעים משקיפות פחותה ומחשש‬
‫להסתאבות )מינויים פוליטיים(‪ .‬פתרון חלקי לבעיה זו הוא קציבת תקופת‪-‬חייהם‬
‫של ארגונים אלה‪.‬‬

‫❐ ריכוז כלפי מעלה — יכול להתבצע בכמה דרכים‪:‬‬

‫❖ הפקדת סמכויות נוספות בידי גופי שלטון‪-‬מרכזי כמו המשרד לענייני ירושלים‪,‬‬
‫שירכז סמכויות ביצועיות ממשלתיות ובמידת הצורך יקבל עליו תפקידים‬
‫מוניציפאליים או אחריות לגופים ממשלתיים ומעין‪-‬ממשלתיים הפועלים‬
‫בירושלים;‬
‫❖ הקמת גוף מרכזי מיוחד‪ ,‬בהשתתפות העירייה וגופים אחרים שאינם שייכים‬
‫למערכת השלטון‪ .‬גוף כזה יכול ללבוש פנים משפטיות שונות‪ ,‬כמו ”חברה )או‬
‫עמותה( לטובת הציבור״‪ ,‬חברה ממשלתית או רשות סטטוטורית‪.‬‬
‫העברת סמכויות מידי השלטון המקומי ”כלפי מעלה״ — לממשלה — היא מהלך‬
‫בלתי‪-‬רצוי‪ ,‬למעט מקרים חריגים )כאמור‪ ,‬יש לשמור על כוחה של הוועדה המחוזית‬
‫לתכנון ולבנייה של מחוז ירושלים(‪ .‬במצב הנוכחי אין לצפות לפעולה יוזמת‬
‫ואפקטיבית של משרד ממשלתי כלשהו לקידום ענייניה של ירושלים‪ ,‬וכוונות טובות‬
‫אם יהיו‪ ,‬יישחקו חיש מהר בין החשב ליועץ המשפטי‪ ,‬מחמת קיצוצים רוחביים‬
‫וקשיי‪-‬תיאום בין משרדים ושרים שונים‪.‬‬
‫יש יתרונות רבים לגוף עצמאי בעל‪-‬סמכויות‪ ,‬עם תמיכה מלאה של הממשלה‬
‫ומחויבות תקציבית‪ ,‬ובתנאים הקיימים אנו ממליצים על כיוון זה‪ .‬הנמקה ופירוט‬
‫נוספים נכללים בסעיף ההמלצות‪.‬‬

‫המלצות‬
‫אנו ממליצים להקים ”כוח‪-‬משימה לאומי״ בעל סמכויות החלטה וביצוע וכלים‬
‫מתאימים‪ ,‬כולל תקציביים‪ .‬כוח כזה יורכב מנציגים של הממשלה‪ ,‬העירייה‪ ,‬נציגי‬
‫הסוכנות היהודית והעם היהודי‪ ,‬נציגי הקרנות וארגוני המגזר השלישי הפועלים בעיר‬
‫ולמענהּ‪ ,‬ונציגי הסקטור העסקי‪.‬‬
‫גוף כזה‪ ,‬שישלב סמכות מרכזית עם עצמאות של תכנון ותפקוד‪ ,‬בשיתוף גורמים‬
‫רבים‪ ,‬עם מחויבות לטווח הארוך ועם יכולת לגייס משאבים גם מחוץ לתקציבי הממשלה‬

‫‪299‬‬
‫והעירייה‪ ,‬יעניק למשימה העומדת בפניו את האיזון הדרוש בין סמכות מרכזית לחופש‪-‬‬
‫פעולה וגמישות‪ ,‬ואת הנשימה לטווח הארוך — שהם מאפיינים חיוניים למשימה כזו‪.‬‬

‫תיקבע המסגרת המשפטית המתאימה לכוח המשימה; מסגרת כזו תהיה אולי חברה‬
‫לטובת הציבור‪ ,‬בדומה ל״צָפונה״ ו״דָרומה״ שהוקמו למטרה דומה‪.‬‬

‫זרוע ביצוע עיקרית של כוח המשימה‪ ,‬כולל תכנון פרטני‪ ,‬תהיה הרשות לפיתוח‬
‫ירושלים — גרסה משודרגת של הרשות הקיימת‪ .‬על‪-‬פי החלטות כוח המשימה‪ ,‬תוכל‬
‫הרשות להקים רשויות‪-‬מִשנה וארגונים מסוגים שונים לביצוע משימות פיתוח מוגדרות‪.‬‬
‫יוקמו גם רשויות וארגונים שעיקר תפקידם להקצות משאבים וליזום פעילות שוטפת‪,‬‬
‫כמו תרבות )ראה בהמשך(‪ ,‬אך אלה לא יהיו חלק מהרל״י‪ ,‬שכּוחה בין היתר בהיותה‬
‫”גוף קל״ המעסיק מספר עובדים מינימאלי‪.‬‬

‫כוח המשימה יטפל גם בחלוקת העבודה בין הגורמים השונים‪ :‬העירייה‪ ,‬הקרנות‪,‬‬
‫הארגונים השונים והרשות לפיתוח‪.‬‬

‫נציגי הממשלה בכוח המשימה ייצגו סמכות ומחויבות שלטונית‪ ,‬תקציבית ותכנונית‬
‫עליונה‪ :‬את ראש הממשלה‪ ,‬את שר האוצר ומשרדו‪ ,‬את משרד הפנים ואת רשויות‬
‫התכנון‪.‬‬

‫קיימת אפשרות להקים רשויות מיוחדות שתטפלנה לא רק בתחומי תכנון ופיתוח‬

‫אלא גם בשירותים תומכי איכות‪-‬חיים‪ ,‬כמו תרבות ואפילו חינוך‪ ,‬שתפקידם הוא קריטי‬
‫באסטרטגיה לחיזוק ירושלים‪ .‬צעדים כאלה הם מורכבים ונדרשת בחינה מדוקדקת של‬
‫צורת ההפעלה של רשויות מסוג זה )צעד הדורש חקיקה(‪ ,‬כדי שלא יביאו ליצירת מנגנונים‬
‫נוספים ועלויות נוספות‪ .‬כמו כן יש לבחון מראש את שאלת הכפיפות וה‪accountability-‬‬
‫שלהם וטיב הקשר הרצוי בינם לבין עיריית ירושלים‪.‬‬

‫אין לשחרר את הממשלה מאחריותה בתחום התקצוב‪ .‬ללא תקצוב ממשלתי מוגדל‪,‬‬
‫יידונו המאמצים לחיזוק ירושלים לכישלון‪ ,‬אף שגם תקצוב מוגדל אינו מספיק‪ ,‬שכן‬
‫ההצלחה מותנית גם באסטרטגיה ברורה‪ ,‬בתכנית‪-‬פעולה שכוללת פרויקטים קונקרטיים‬
‫הניתנים לביצוע‪ ,‬ובניהול אפקטיבי של המשאבים‪.‬‬

‫בנוסף תופעל מידה מסוימת של ביזור כלפי מטה לרמת הרבעים‪ ,‬בתחומי השירותים‬
‫התואמים צרכים ייחודיים של הקהילות השונות; וביזור כלפי מעלה‪ ,‬במתכונת של‬
‫”איגודי‪-‬ערים״ לטיפול בתשתיות ובשירותים בעלי פריסה מטרופוליטאנית )כולל עם‬
‫העיר הפלסטינית(‪.‬‬

‫‪300‬‬
‫החלופה המומלצת מוצגת באופן סכמאטי באיור ‪ .1‬חלופה זו כוללת כוח‪-‬משימה‬
‫לאומי לשיקום ירושלים והתחדשותה‪ ,‬בו שותפים בעלי העניין בחיזוקה של הבירה‪:‬‬
‫הממשלה‪ ,‬העירייה‪ ,‬נציגי העם היהודי‪ ,‬הקרנות והמגזר העסקי‪ .‬הרשות לפיתוח ירושלים‬
‫במבנה מחוזק ומשודרג‪ ,‬תשמש זרוע‪-‬ביצוע מרכזית‪ .‬גופים נוספים העוסקים בתחומי‪-‬‬
‫פיתוח יהיו כפופים להרל״י ואחרים יפעלו ישירות מול כוח המשימה‪ .‬צעדים אלה עשויים‬
‫לחייב שינויי‪-‬חקיקה‪ .‬יהיה גם ביזור מסוים של שירותים כלפי מטה לרבעים‪ ,‬וביזור‬
‫מסוים כלפי מעלה למסגרות של ”איגודי‪-‬ערים״ ומסגרות מטרופוליטאניות אחרות‪ ,‬כולל‬
‫שיתוף עם העיר הפלסטינית‪ .‬פרטי המבנה החוקי והארגוני של החלופה המומלצת הם‬
‫נושא לעבודה נפרדת‪.‬‬

‫איור ‪ :1‬כוח‪-‬משימה ביוזמה ממשלתית‪-‬מוניציפאלית‬

‫עיריית‪-‬ירושלים‬ ‫הסוכנות היהודית‪,‬‬ ‫נציגי המגזר‬ ‫משרדי‬

‫קרנות פילנתרופיות‬ ‫העסקי‬ ‫הממשלה‬

‫כוח‪-‬משימה — מתכנן‬
‫איגודי‪-‬ערים‬
‫ו‪facilitator-‬‬
‫מסגרות מטרופוליטאניות‬

‫גוף הביצוע — הרל"י‬

‫משודרגת‬

‫"רשויות‪-‬בנות"‪:‬‬
‫רבעים‪/‬מִנהלים‬ ‫רשות לתרבות‪ ,‬רשויות‬ ‫"רשויות‪-‬בנות"‬
‫עירוניים‬ ‫בתחומים תומכי איכות‪-‬‬ ‫בתחום הפיתוח‬
‫חיים וכדו'‪BIDs ,‬‬

‫‪301‬‬
 ‫מבוא‬
‫שיקומה של ירושלים — קידומה ופיתוחה של הבירה במטרה לבלום מגמות שליליות‬
‫של שחיקת מעמדה בכלכלה ובחברה הישראלית — מותנית בראש וראשונה בקיומם של‬
‫גורמים אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬מעמד‪-‬בינוני חזק בעיר ובסביבתה;‬
‫)‪ (2‬מגזר יצרני חזק;‬
‫)‪ (3‬רמה גבוהה של הון אנושי‪.‬‬

‫קיומם של גורמים אלה מושפע במידה משמעותית מאיכות החיים שמציעה ירושלים‬
‫לתושביה )כולל רמת שירותי החינוך‪ ,‬התרבות‪ ,‬וכו׳( ומקיומו של בסיס כלכלי‬
‫אטרקטיבי‪.‬‬
‫נדרשת אפוא מדיניות מתאימה לקידום הכלכלה המקומית ולטיפוח איכות החיים‬
‫העירוניים בירושלים‪ .‬בנוסף לאמצעי‪-‬מדיניות המתייחסים ישירות לעידוד כלכלתה‬
‫של ירושלים )תמריצים‪ ,‬כללי‪-‬משחק מעודדים‪ ,‬וכו׳( ולקידום שירותי החינוך‪ ,‬התרבות‬
‫וכד׳ — גם למערכת הממשלתית יש השפעה ישירה על קידומה של ירושלים בשלושה‬
‫ממדים עיקריים‪:‬‬
‫‪ 1.‬המסגרת השלטונית והמִמשלית של ירושלים ומטרופולין‪-‬ירושלים‪ :‬שינויים‬
‫במסגרות פוליטיות‪-‬ארגוניות שיתרמו לפיתוחה ולחיזוקה של ירושלים; טיב מערכת‬
‫הממשל הוא במידה רבה תוצאה של החלטות ממשלתיות שיכולות לשנות מסגרות‬
‫חוקיות‪ ,‬פוליטיות וארגוניות‪ ,‬כולל הקצאת משאבים ייעודיים לחיזוק הבירה;‬
‫‪ 2.‬תרומת המגזר הממשלתי כמעסיק‪ ,‬לכלכלת‪-‬ירושלים כולל השפעות‪-‬מכפיל שיש‬
‫לפעילותו בעיר;‬
‫‪ 3.‬התרומה הכלכלית והאורבאנית של בניית מוסדות השלטון וסמלי השלטון‬
‫בירושלים‪.‬‬

‫פרק זה עוסק בממד הראשון‪ .‬מימוש מדיניות מתאימה לקידום הכלכלה הירושלמית‬
‫ולטיפוח איכות החיים בעיר‪ ,‬מותנה במידה רבה בטיב מערכת הממשל המקומי‬
‫והמטרופוליטאני‪ .‬היבטים מבניים של מערכת הממשל משפיעים על הגדרת היעדים‬
‫ועל סדרי‪-‬עדיפויות בהקצאת משאבים‪ ,‬כמו גם על נורמות‪-‬ניהול ויכולות‪-‬ביצוע‪ .‬הפרק‬
‫עוסק בשינויים אפשריים במסגרות שלטון וממשל בירושלים ובאזורה המטרופוליטאני‪,‬‬

‫‪302‬‬
‫שמטרתם לתרום לחיזוק כלכלתה ולשיקום מעמדה בישראל‪ .‬הדגש הוא על מסגרות‪-‬‬
‫ממשל שיתרמו לצמיחה כלכלית המבוססת על תחומים עתירי הון אנושי‪ ,‬בכל הנוגע‬
‫לאיכות החיים ולאיכות השירותים המוניציפאליים שצריכות העיר והמטרופולין להציע‬
‫לתושבים ולעסקים‪.‬‬
‫דילמה מרכזית הנוגעת לגיבוש אסטרטגיה לשיקומה של ירושלים בכלל ולהיבטי‬
‫הממשל הכרוכים בה בפרט‪ ,‬היא השאלה עד כמה ראוי ואפשרי לשאוף לקידום ירושלים‬
‫באמצעים הבאים ליצור עיר שהיא במידה רבה בבוּאה של מטרופולין תל‪-‬אביב המשגשגת‪,‬‬
‫תוך שימוש בכלים שהוכיחו עצמם בקידום ערים ”גלובליות״ בחו״ל )בהשפעת סִפרות‬
‫‪ Glaeser‬לש וז ןוגכ) ‪-Florida‬ו ‪)(2004, 2001‬ןוזח ץמאל שי הדימ וזיאב ‪,‬ןיפולחל ‪2004)).‬‬
‫של עיר ייחודית‪ ,‬על כל המשתמע מכך מבחינת מסגרות‪-‬ממשל‪ ,‬שמרכיבים משמעותיים‬
‫מאוד באוכלוסייתה לא יוכלו להשתלב או לא יירצו להשתלב בחזון המערבי המודרני‪,‬‬
‫ועד כמה אפשר למצוא שביל‪-‬ביניים בין שתי תמונות‪-‬עתיד אלו?‬
‫הדיון בחלופות המִמשליות צריך לקחת בחשבון תרחישים שונים לגבי עתיד היחסים‬
‫בין ישראל לפלסטינים ומשמעויות הנובעות מכך לגבי הקשרים בין האזורים היהודיים‬
‫והערביים במטרופולין‪-‬ירושלים‪ ,‬ודרך ניהולו של האזור המטרופוליטאני‪ .‬הפרק מטפל‬
‫בעיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬ברשויות המקומיות האחרות במרחב המטרופוליטאני‪ ,‬בשינויים‬
‫אפשריים במסגרות מוניציפאליות )כולל מסגרות מטרופוליטאניות ותת‪-‬מוניציפאליות(‪,‬‬
‫בחלוקת התפקידים והסמכויות בין מסגרות של שלטון מקומי למשרדי‪-‬ממשלה וגופים‬
‫המסונפים אליהם‪ ,‬ובתפקידם של גופים כמו הרשות לפיתוח ירושלים ושותפויות של‬
‫גורמים ציבוריים אלה עם ארגוני המגזר השלישי והמגזר הפרטי‪.‬‬

‫מאפייניה וייחודה של מטרופולין‪-‬ירושלים‬

‫הבעיות הייחודיות בניהולה של מטרופולין‪-‬ירושלים נובעות מהיותה מפוצלת בין שני‬
‫לאומים הנתונים במצב של סכסוך מתמשך‪ ,‬ומכך שאוכלוסיית ירושלים מורכבת משלוש‬
‫קבוצות נבדלות ומתבדלות — יהודית לא‪-‬חרדית‪ ,‬יהודית חרדית‪ ,‬וערבית‪ .‬הפיצול‬
‫לשטחים בתחומה של מדינת‪-‬ישראל‪ ,‬יישובים יהודיים בשטחי יו״ש ויישובים בשליטת‬
‫הרשות הפלסטינית‪ ,‬כמו גם אי‪-‬הכרה של תושביה הערבים של מזרח‪-‬ירושלים בסיפוחם‬
‫למדינת‪-‬ישראל — כל אלה מקשים מאוד על יישום חלופות‪-‬מִמשל מקובלות‪.‬‬
‫מטרופולין‪-‬ירושלים היא יחידה גיאוגרפית שמעולם לא הוגדרה באופן פורמאלי‬
‫)בניגוד למטרופולינים של תל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה ובאר‪-‬שבע( וזאת מפאת הרגישות הפוליטית‬
‫הרבה הכרוכה בהגדרה זו‪ .‬תיחום אזורים מטרופוליטאניים נוטה להתבסס על מדדים‬
‫‪303‬‬
‫של זרמי‪-‬יוממות )נסיעה לעבודה( ונסיעות אחרות למטרות עסקיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬לקניות‬
‫ולצריכת שירותים‪ .‬אלא שבמציאות של השנים האחרונות‪ ,‬הקשרים בין האוכלוסייה‬
‫הפלסטינית החיה בשטחי הרשות הפלסטינית לבין ירושלים הצטמצמו עד מאוד; תחילה‬
‫בשל הסגרים התכופים‪ ,‬ובהמשך בעקבות בניית גדר‪/‬חומת ההפרדה‪ .‬לוח ‪ 1‬מציג אומדן‬
‫מיושן במקצת של גודל האוכלוסייה היהודית והערבית‪-‬פלסטינית בחלקיה השונים של‬
‫מטרופולין‪-‬ירושלים‪ .‬המטרופולין הוגדרה באופן אינטואיטיבי ככוללת את מחוז ירושלים‬
‫בתחומה של מדינת‪-‬ישראל )העיר מודיעין שבמחוז המרכז היא כבר חלק ממטרופולין‬
‫תל‪-‬אביב וזיקותיה לתל‪-‬אביב חזקות מאשר לירושלים(‪ ,‬ואת השטחים ממרחב רמאללה‬
‫ובית‪-‬אל בצפון‪ ,‬דרך מרחב מעלה‪-‬אדומים ממזרח‪ ,‬ועד לאזור בית‪-‬לחם וגוש‪-‬עציון‬
‫מדרום‪.‬‬
‫הלוח מצביע על מטרופולין ובה עיר מרכזית דומיננטית‪ ,‬הכוללת למעלה מ‪50%-‬‬
‫מאוכלוסיית המטרופולין‪ .‬הדומיננטיוּת של העיר ירושלים בולטת בעיקר בקרב‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ ,‬שכשני שלישים ממנה מתגוררים עדיין בעיר )כאמור‪ ,‬פרבור‬
‫למודיעין אינו נכלל בנתונים‪ ,‬מכיוון שפירושו עזיבה למטרופולין תל‪-‬אביב(‪ .‬מספר‬
‫התושבים בפרברים היהודיים ביו״ש זהה בקירוב למספר התושבים היהודים בפרברים‬
‫הנמצאים במחוז ירושלים‪.‬‬

‫לוח ‪ :1‬גודל האוכלוסייה בחלקיה השונים של מטרופולין‪-‬ירושלים‪2002 ,‬‬

‫מס' רשויות‬ ‫אחרים‬ ‫ערבים‬ ‫יהודים‬ ‫אוכלוסייה —‬

‫מקומיות‬ ‫סה"כ‬
‫‪1‬‬ ‫‪10,700‬‬ ‫‪221,800‬‬ ‫‪447,900‬‬ ‫‪680,400‬‬ ‫ירושלים העיר‬
‫פרברים בתחום‬
‫‪5‬‬ ‫‪3,800‬‬ ‫‪7,900‬‬ ‫‪102,000‬‬ ‫‪113,700‬‬ ‫הקו הירוק )שאר‬
‫מחוז ירושלים(‬
‫יישובים יהודיים‬
‫‪8‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪--‬‬ ‫‪112,100‬‬ ‫‪112,300‬‬
‫ביו"ש‬
‫‪90‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪470,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪470,000‬‬ ‫יישובים פלסטיניים‬
‫‪104‬‬ ‫‪14,600‬‬ ‫‪699,800‬‬ ‫‪662,000‬‬ ‫‪1,376,400‬‬ ‫סה"כ‬
‫מקור‪ .Razin and Hazan, 2005 :‬נתוני הרשויות המקומיות הישראליות‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫נתוני הרשויות המקומיות הפלסטיניות‪ :‬אומדנים המבוססים על מפקד ‪ ,1997‬הכוללים את מחוז ירושלים‪,‬‬
‫רוב מחוז רמאללה ואל‪-‬בירה‪ ,‬ורוב מחוז בית‪-‬לחם‪.‬‬

‫‪304‬‬
‫האוכלוסייה הפרברית המצומצמת‪-‬יחסית של מטרופולין‪-‬ירושלים היהודית‪ ,‬מתבטאת‬
‫גם במספר קטן‪-‬יחסית של רשויות מקומיות פרבריות )לוח ‪ .(1‬מספר הרשויות המקומיות‬
‫הפלסטיניות גדול בהרבה‪ ,‬אך הן פעילות במידה משמעותית רק בערים הגדולות‪-‬יחסית‪,‬‬
‫כמו רמאללה‪ ,‬אל‪-‬בירה ובית‪-‬לחם‪.‬‬

‫לוח ‪ :2‬רשויות מקומיות במטרופולין‪-‬ירושלים )לא כולל הרשות הפלסטינית( —‬

‫גודל אוכלוסייה ואשכול סוציו‪-‬אקונומי‬

‫אשכול סוציו‪-‬אקונומי‬ ‫אוכלוסייה )אלפי תושבים(‬ ‫שם הרשות המקומית‬

‫‪2003‬‬ ‫דצמבר ‪2005‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪719.4‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪464.3‬‬ ‫יהודים‬
‫‪10.8‬‬ ‫אחרים‬
‫‪244.3‬‬ ‫ערבים‬
‫‪8‬‬ ‫‪22.4‬‬ ‫מבשרת‪-‬ציון‬
‫‪3‬‬ ‫‪5.7‬‬ ‫אבו‪-‬גוש‬
‫‪2‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫קריית‪-‬יערים‬
‫‪4‬‬ ‫‪65.9‬‬ ‫בית‪-‬שמש‬
‫‪6‬‬ ‫‪34.4‬‬ ‫מטה‪-‬יהודה‬
‫‪4‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫בית‪-‬אל‬
‫‪7‬‬ ‫‪10.7‬‬ ‫גבעת‪-‬זאב‬
‫‪9‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫הר‪-‬אדר‬
‫‪6‬‬ ‫‪30.2‬‬ ‫מעלה‪-‬אדומים‬
‫‪1‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫ביתר‪-‬עלית‬
‫‪6‬‬ ‫‪7.4‬‬ ‫אפרתה‬
‫‪5‬‬ ‫‪38.1‬‬ ‫מטה‪-‬בנימין‬
‫‪5‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫גוש‪-‬עציון‬
‫‪983.8‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬

‫‪305‬‬
‫במטרופולין‪-‬ירושלים אין ולוּ רשות מקומית אחת שתהיה משקל‪-‬נגד דמוגראפי‪ ,‬כלכלי‬
‫או פוליטי לעיריית‪-‬ירושלים‪ .‬העיר השנייה בגודלה במטרופולין — בית‪-‬שמש — היא‬
‫חלשה יחסית‪ ,‬ולמועצה האזורית מטה‪-‬יהודה ולעיריית מעלה‪-‬אדומים יש אולי עוצמה‬
‫משמעותית יותר‪ ,‬אך בכל אחת מהן רק מעט יותר מ‪ 30,000-‬תושבים )לוח ‪ .(2‬הר‪-‬אדר‬
‫הוא יישוב קטן המתאפיין ברמה החברתית‪-‬כלכלית הגבוהה ביותר‪ ,‬ואחריו מבשרת‪-‬‬
‫ציון‪ ,‬אולם שני יישובים אלה אינם משקל‪-‬נגד משמעותי לירושלים בשלב זה‪ ,‬הן מבחינת‬
‫ההזדמנויות הכלכליות והן באיכות השירותים המוניציפאליים‪ ,‬וזאת בהשוואה לרמת‪-‬‬
‫גן‪ ,‬רעננה וראשון‪-‬לציון במטרופולין תל‪-‬אביב‪ .‬היישובים החרדיים של המטרופולין —‬
‫ביתר‪-‬עלית וקריית‪-‬יערים — מתאפיינים ברמות‪-‬רווחה נמוכות ביותר‪ ,‬ושיעורה הגבוה‬
‫של האוכלוסייה החרדית מסביר גם את רמות הרווחה הנמוכות‪-‬יחסית השוררות‬
‫בירושלים ובבית‪-‬שמש‪.‬‬

‫מסגרות שלטון וממשל והקצאת משאבים ממשלתיים —‬

‫המצב הקיים‬
‫מסגרות השלטון הפורמאליות בירושלים ובמטרופולין הסובבת אותה‪ ,‬כוללות את‬
‫המרכיבים העיקריים הבאים‪:‬‬
‫❐ רשויות מקומיות‪ :‬עיריית‪-‬ירושלים )כולל החברות העירוניות שבבעלותה(‪ ,‬רשויות‬
‫מקומיות בתחומי מחוז‪-‬ירושלים‪ ,‬רשויות מקומיות יהודיות בתחומי יהודה ושומרון‪,‬‬
‫רשויות מקומיות פלסטיניות )בתחומי הרשות הפלסטינית(;‬
‫❐ ִמִנהלים שכונתיים חלשים בירושלים;‬
‫❐ דרגים מחוזיים של משרדי ממשלת‪-‬ישראל‪ ,‬מחוזות הרשות הפלסטינית;‬
‫❐ השר לענייני ירושלים‪ ,‬ועדת השרים לענייני ירושלים;‬
‫❐ רשויות סטטוטוריות‪ :‬הרשות לפיתוח ירושלים‪.‬‬

‫סוגיה בעלת משמעות למסגרת המִמשלית בירושלים‪ ,‬עוסקת בהקצאת משאבים‬

‫ממשלתיים ייעודיים לחיזוק הבירה‪ .‬המציאות בירושלים שונה מזו השוררת ברשויות‬
‫מקומיות אחרות‪ ,‬והיא מחייבת תִקצוב מיוחד‪ .‬קיומם של מוסדות ממלכתיים )כמו‬
‫מוזיאון‪-‬ישראל ויד ושם(‪ ,‬טקסים ואירועים ממלכתיים — מכבידים את הנטל הכספי על‬
‫העירייה‪ .‬ייצוגיות העיר מחייבת רגישות‪-‬יתר ורמות‪-‬תחזוקה מיוחדות הצורכות משאבים‬

‫‪306‬‬
‫מעבר למקובל במערכת המוניציפאלית‪ .‬הישענותה של העיר על המגזר הציבורי‪ ,‬משפיעה‬
‫על רמת ההכנסה הממוצעת שהיא נמוכה מהממוצע הארצי ומשפיעה כמובן על הרמה‬
‫החברתית‪-‬כלכלית בעיר ועל פוטנציאל ההכנסות של העירייה‪ .‬מדיניות התכנון בעיר )אי‪-‬‬
‫בנייה בעמקים‪ ,‬דרישות‪-‬שימור מחמירות(‪ ,‬המבנה הטופוגרפי‪ ,‬הפריסה הפיזית הנרחבת‬
‫של השכונות בעיר מחייבת הארכה של כל התשתיות העירוניות‪ ,‬מייקרת את הפיתוח‬
‫ומפחיתה את פוטנציאל הפיתוח שעשוי להניב הכנסות מארנונה ומאגרות אחרות‪ .‬זאת‬
‫לצד הִזדקנות השכונות‪ ,‬הגורמת קשיים ועלויות חריגות של תחזוקת מבנים ותשתיות‪.‬‬
‫ואם אין די בכך‪ ,‬הרי שבעיות הביטחון המיוחדות של ירושלים צורכות משאבים מעל‬
‫ומעבר למקובל ביישובים גדולים אחרים )תכנית‪-‬אב אסטרטגית‪.(2003 ,‬‬
‫לשיעורי הפריון הגבוהים באוכלוסייה היהודית‪-‬חרדית ובאוכלוסייה הערבית‪ ,‬יש‬
‫השלכות ישירות על העלות הגבוהה‪-‬יחסית של שירותי החינוך בירושלים ובזכאות‬
‫להנחות בארנונה‪ .‬זכאות זו מקטינה את רמת ההכנסות של העירייה אף יותר‪ .‬הפיצול‬
‫של אוכלוסיית העיר לתת‪-‬קבוצות נבדלות מבחינה דתית‪ ,‬חברתית ותרבותית — מחייב‬
‫רגישות‪-‬יתר לצרכים ייחודיים‪ ,‬כך שעיריית‪-‬ירושלים צריכה לשאת בעלוּת התקציבית של‬
‫מערכות נפרדות‪ .‬המבנה הדמוגראפי והפיצול הכּיתתי‪ ,‬מגדילים את הביקושים לשירותים‬
‫ייחודיים מעבר לתקנים מקובלים‪ .‬הרמה החברתית‪-‬כלכלית הנמוכה משפיעה כמובן גם‬
‫על הרמה הגבוהה של שירותים חברתיים שהעירייה חייבת לספק לתושבי העיר‪ ,‬לצד‬
‫צמצום הכנסות העירייה ממִסים‪ .‬ריבוי המוסדות הדתיים בעיר מצריך הקצאת שטחים‬
‫רבים לשימושים אלה‪ ,‬הפטורים מארנונה ולכן אינם תורמים להכנסות העירייה )תכנית‪-‬‬
‫אב אסטרטגית‪.(2003 ,‬‬
‫אפשר להגדיר שלושה אפיקים עיקריים להעברת כספים ייחודית מן הממשלה‬
‫לירושלים‪:‬‬

‫העברות מוּתנות בהכנסה — הכנסות שמקורן בגורמים חוץ‪-‬עירוניים‪ ,‬כגון‪ :‬מפעל הפיס‪,‬‬
‫הקרן לירושלים‪ ,‬משרדי‪-‬ממשלה‪ ,‬תורמים‪ ,‬מכירת שירות או ביצוע עבודות כנגד הכנסות‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬במקרים אלה ההכנסה היא מחוללת ההוצאה‪ .‬כך למשל‪ ,‬מכּתבה באתר ‪ynet‬‬
‫מיוני ‪ ,2006‬עולה כי ירושלים מקבלת ממפעל הפיס תקצוב של ‪ 35‬מיליון ש״ח בממוצע‬
‫שנתי‪ .‬מהודעת עיריית‪-‬ירושלים עולה שמפעל הפיס השקיע בעיר ב‪ 15-‬השנים האחרונות‬
‫כ‪ 534-‬מיליון שקלים )‪ ,2006 ,02net‬א׳(‪.‬‬

‫הכנסות מיועדות ממשרדי‪-‬ממשלה ‪ −‬העירייה נותנת לתושביה שירותים מכוח חוקי‬

‫המדינה‪ .‬המדינה מממנת באופן מלא או חלקי שירותים אלה כגון‪ :‬חינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬בריאות‬
‫הציבור‪ ,‬קליטת עלייה‪ ,‬שירותי כבאות והצלה‪ ,‬אבטחה במוסדות‪-‬חינוך‪ ,‬ועוד‪ .‬בשנת‬

‫‪307‬‬
‫‪ 2005‬הסתכמו סך ההכנסות ממשרדי הממשלה ב‪ 573-‬מיליוני שקלים‪ ,‬בעוד שעל‪-‬פי‬
‫הצעת התקציב של עיריית‪-‬ירושלים לשנת ‪ ,2006‬היו אלה אמורות להסתכם ב‪624-‬‬
‫מיליון ש״ח‪ .‬בחינת גובה העברות הממשלה לעיר בשנים ‪ 2006-2002‬מצביעה על מגמת‬
‫גידול‪ ,‬בעוד ששיעור ההעברות הללו מסך הכנסות העירייה נשמר ועומד על ‪.22%- 20%‬‬

‫מענק האיזון )המענק הכללי( ו״מענק הבירה״ — ירושלים נמנתה עד שנת ‪ 2007‬עם‬
‫הערים הזכאיות למענקי‪-‬איזון של משרד הפנים‪ .‬לאור נתוניה הייחודיים והאינטרס‬
‫הלאומי בקידומה של הבירה‪ ,‬מקבלת העירייה גם מענק מיוחד הנקרא ”מענק הבירה״‪.‬‬
‫שיעור מענקים אלה מסך הכנסות העירייה ירד בשנים האחרונות‪ ,‬והוא עומד על ‪8%‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫מענק הבירה לשנת ‪ 2006‬עמד על ‪ 150‬מיליון ש״ח )לוח ‪ .(3‬המענק מועבר ישירות‬
‫ממשרד הפנים לעיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬וזו רשאית לעשות בו כרצונה‪ .‬עם זאת‪ ,‬גובה המענק‬
‫נקבע אד‪-‬הוק ולא על‪-‬סמך קריטריונים כלשהם‪ ,‬דהיינו‪ :‬הוא יכול להיות מושפע מטיב‬
‫היחסים בין ראש העירייה לשר האוצר ולשר הפנים‪ .‬החל מ‪ 2007-‬יבוטל כליל המענק‬
‫הכללי לירושלים )מענק האיזון(‪ ,‬ויאוחד עם מענק הבירה )ככל הנראה בסכום המתקרב‬
‫ל‪ 200-‬מיליון ש״ח(‪.‬‬
‫מענק ייחודי נוסף מועבר לירושלים על‪-‬ידי משרד המדע‪ ,‬התרבות והספורט )בעבר‬
‫הועבר על‪-‬ידי משרד החינוך(‪ .‬המענק מיועד לחיזוק פעילות התרבות בעיר‪ .‬גובה המענק‬
‫שנרשם בתקציב משרד החינוך עמד בשנת ‪ 1999‬על ‪ 65.5‬מיליון ש״ח )לוח ‪ (4‬אך קוצץ‬
‫באופן משמעותי לאחר מכן )יודילוביץ‪ 2004; ,‬יודילוביץ‪ .(2005 ,‬לאחר שהועברה הקצאת‬
‫המענק ממשרד החינוך למשרד התרבות‪ ,‬הוא קוצץ ל‪ 16-‬מיליון ש״ח‪ .‬מתקבל הרושם כי‬
‫תמיכת הממשלה בתרבות לתושב בירושלים‪ ,‬נמוכה אף יותר מבערים אחרות‪ .‬ואם אין‬
‫די בכך‪ ,‬העירייה מחלקת את המענק למוסדות התרבות בעיר בדרך בעייתית ולא על‪-‬פי‬
‫קריטריונים ברורים )יודילוביץ‪.(2004 ,‬‬
‫החוק לעידוד השקעות‪-‬הון מגדיר את ירושלים כאזור עדיפות לאומית א׳ באזורי‬
‫התעשייה בהם נמצאים מפעלים עתירי‪-‬ידע‪ ,‬מפעלים עתירי‪-‬טכנולוגיה‪ 85,‬בניין תעשייתי‬
‫ובניין תעשייתי משופץ‪ .‬בצו לעידוד השקעות‪-‬הון שניתן בשנת ‪ 2002‬ותוקפו פג ביולי‬
‫‪ ,2006‬נקבעה בירושלים רשימת אזורי‪-‬תעשייה המוגדרים כאזור עדיפות לאומית א׳‪ :‬הר‪-‬‬
‫חוצבים‪ ,‬עטרות‪ ,‬תלפיות וגבעת‪-‬שאול‪ .‬שאר העיר ומבואותיה הם אזור עדיפות לאומית‬
‫ב׳‪ .‬בשנת ‪ 2002‬הוכרזה ירושלים כאזור עדיפות לאומית א׳ למלונות‪-‬פאר ולמלונות‬

‫‪" 85‬מפעל עתיר‪-‬טכנולוגיה" — מפעל אשר לפחות ‪ 13%‬מעובדיו מהנדסים או בעלי תואר אקדמי במדעי‬
‫הטבע‪ ,‬החברה והרוח‪.‬‬

‫‪308‬‬
‫עממיים‪ ,‬ואזור פיתוח א׳ לאטרקציות‪ .‬לאחרונה חודש צו זה‪ ,‬כאשר ירושלים הוגדרה‬
‫שוב על‪-‬ידי הממשלה אזור עדיפות לאומית א׳ בכל הסעיפים שנקבעו לעידוד השקעות‪-‬‬
‫הון בתיירות‪ .‬למרות ההטבות המוענקות לירושלים במסגרת החוק לעידוד השקעות‪-‬הון‪,‬‬
‫מותנה כיום מימושן של ההטבות המוגדרות והמוכרזות בחוק‪ ,‬במגבלות תקציב של‬
‫מרכז ההשקעות ושל משרד התיירות‪ .‬תקציב זה סובל בין היתר מקיצוצים רוחביים‬
‫במשרדי הממשלה‪ ,‬בהתאם לאילוצים בתקציב המדינה‪.‬‬

‫לוח ‪ :3‬העברות ממשלתיות לעיריית‪-‬ירושלים‪) 2006-2002 ,‬באלפי שקלים(‬

‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪319,523‬‬ ‫‪293,393‬‬ ‫‪292,219‬‬ ‫‪294,558‬‬ ‫‪284,172‬‬ ‫חינוך‬
‫‪17,680‬‬ ‫‪14,680‬‬ ‫‪14,280‬‬ ‫‪15,442‬‬ ‫‪14,383‬‬ ‫בריאות‬
‫‪247,367‬‬ ‫‪233,156‬‬ ‫‪215,841‬‬ ‫‪226,420‬‬ ‫‪216,623‬‬ ‫רווחה‬
‫הכנסות‬
‫‪27,642‬‬ ‫‪20,286‬‬ ‫‪23,363‬‬ ‫‪22,654‬‬ ‫‪22,216‬‬ ‫ביטחון פנים‬
‫ממשרדי‬
‫‪418‬‬ ‫‪418‬‬ ‫‪89‬‬ ‫איכות הסביבה‬ ‫ממשלה‬
‫‪11,581‬‬ ‫‪10,756‬‬ ‫‪9,710‬‬ ‫‪8,400‬‬ ‫‪21,900‬‬ ‫פנים‬
‫סה"כ הכנסות‬
‫‪624,211‬‬ ‫‪572,689‬‬ ‫‪555,502‬‬ ‫‪567,474‬‬ ‫‪559,294‬‬ ‫ממשרדי ממשלה‬
‫‪150,000‬‬ ‫‪130,000‬‬ ‫‪135,000‬‬ ‫‪142,000‬‬ ‫מענק הבירה‬
‫‪76,600‬‬ ‫‪76,600‬‬ ‫‪62,865‬‬ ‫‪103,000‬‬ ‫מענק איזון‬
‫‪30,000‬‬ ‫מענק מיוחד‬ ‫מענקים‬
‫‪5,735‬‬ ‫‪5,735‬‬ ‫‪10,700‬‬ ‫‪13,700‬‬ ‫מענקים מיועדים‬
‫‪232,335‬‬ ‫‪212,335‬‬ ‫‪208,565‬‬ ‫‪288,700‬‬ ‫‪288,700‬‬ ‫סה"כ מענקים‬
‫‪145,576‬‬ ‫‪125,564‬‬ ‫‪126,730‬‬ ‫‪212,178‬‬ ‫‪214,017‬‬ ‫מותנים‬ ‫מותני הכנסה‬
‫‪2,888,100 2,702,707 2,714,308‬‬ ‫‪2,736,926 2,688,319‬‬ ‫סה"כ הכנסות‬
‫‪.‬תוסנכהה ביצקת ‪,‬ליגרה ביצקתה ירקיע קרפ — הייריעב טנרטניאה רתאב ביצקתה ירפס ךותמ חוקל‬

‫לוח ‪ :4‬מענק ירושלים הבירה ממשרד החינוך‪2004-1999 ,‬‬

‫באלפי שקלים‬ ‫שנה‬
‫‪62,516‬‬ ‫‪1999‬‬
‫‪25,063‬‬ ‫‪2000‬‬
‫‪32,618‬‬ ‫‪2001‬‬
‫‪39,500‬‬ ‫‪2002‬‬
‫‪24,298‬‬ ‫‪2003‬‬
‫‪42,843‬‬ ‫‪2004‬‬
‫מקור‪ :‬אתר האינטרנט של משרד החינוך‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Owl/Hebrew‬‬

‫‪309‬‬
‫בתחום השיכון והדיור נראה כי ירושלים אינה נהנית מעדיפות כלשהי במסגרת החוק‪.‬‬
‫מדי פעם יוצאת הממשלה במבצע לעידוד רכישת דירות בעיר‪ .‬מבצע כזה התקיים בשנת‬
‫‪ 2005‬למשך חמישה חודשים‪ .‬מטרתו היתה עידוד רכישת דיור בירושלים‪ ,‬בנגב ובגליל‪.‬‬
‫ההטבות ניתנו למשפחות חסרות‪-‬דיור וברכישת דירה בבנייה רוויה‪ .‬רוכשי הדירות‬
‫שעמדו בכל התנאים‪ ,‬היו זכאים במסגרת המבצע לתוספת מענק מותנה בסך של ‪20,000‬‬
‫ש״ח‪.‬‬
‫על‪-‬פי פקודת מִסי העירייה ומִסי הממשלה )פיטורין( ‪ ,1938‬מחויבים מוסדות‬
‫הממשלה בתחום עיריית‪-‬ירושלים לשלם ארנונה מלאה‪ ,‬וזאת בדומה לרשויות מקומיות‬
‫המוגדרות כערי‪-‬עולים )ברשויות מקומיות אחרות משלמים מוסדות הממשלה ארנונה‬
‫חלקית(‪ .‬על‪-‬פי גזבר העירייה‪ ,‬משרדי הממשלה משלמים בירושלים ארנונה של כ‪-110-‬‬
‫‪ 120‬מיליון ש״ח בשנה‪ .‬הגבייה ככלל היא מלאה‪ ,‬למעט משרד הביטחון‪.‬‬
‫בסוף ‪ 2005‬החליטה ממשלת‪-‬ישראל להעניק חבילת‪-‬סיוע חדשה לירושלים‪ :‬חבילת‪-‬‬
‫צמיחה לעיר‪ ,‬שיש המכנים אותה ”חבילת‪-‬לופוליאנסקי״‪ .‬מטרתה להגדיל את מקורות‬
‫התעסוקה בעיר על‪-‬ידי משיכת חברות סטרט‪-‬אפ ומפעלי‪-‬תעשייה לעיר‪ ,‬ולעודד את‬
‫העובדים בחברות ובמפעלים לעבור לגור בירושלים‪ .‬החבילה ניתנה לחמש שנים‪ ,‬והיא‬
‫עומדת על ‪ 280‬מיליון ש״ח‪ .‬בשנת ‪ 2006‬נוצלו ‪ 50‬מיליון ש״ח‪ .‬חבילת הסיוע כוללת‬
‫חמישה מענקים עיקריים‪:‬‬

‫‪ .1‬מענקים לחברות סטארט‪-‬אפ חדשות הפועלות במסגרת חממות טכנולוג ִיות‪ ,‬בפיקוח‬
‫ובקרה של המדען הראשי במשרד התמ״ת‪ .‬אלה ניתנים בנוסף למענקים שכבר ניתנים‬
‫לחברוֹת על‪-‬ידי משרד המדען הראשי‪ .‬הרשות לפיתוח ירושלים )הרל״י(‪ ,‬אשר דרכּה‬
‫מועבר הסיוע‪ ,‬תהיה זכאית לתמורה בגין התמריצים‪ ,‬ותמורה זו תוּשב לקופת הסיוע‬
‫לירושלים בדרך של תמלוגים בגובה ‪ 3%‬ממכירות ו‪/‬או השקעות עתידיות בחברת‬
‫הפרויקט‪ ,‬עד לגובה התמריץ שניתן לאותה חברה;‬

‫‪ .2‬מענק של עשרות אלפי שקלים בשנה‪ ,‬במשך ארבע שנים‪ ,‬למפעלים חדשים המוקמים‬
‫בירושלים או עוברים העירה‪ ,‬ולמפעלים ותיקים המתרחבים בעיר;‬

‫‪ .3‬השתתפות בתשלום שכר‪-‬דירה של עובדים במפעלי היי‪-‬טק המעתיקים את מגוריהם‬

‫לירושלים‪ .‬המטרה היא לעודד עובדים המועסקים במפעלי ההיי‪-‬טק לעבור לגור‬
‫בירושלים‪ ,‬ובכך להגדיל את אוכלוסיית המועסקים החיה בעיר;‬

‫‪ .4‬עידוד בנייה למשרדים‪ ,‬מלונאות ומסחר במרכז העיר;‬

‫‪310‬‬
‫‪ .5‬סיוע לסטודנטים הלומדים בירושלים תחומים טכנולוגיים ומדעיים‪ ,‬ומעוניינים‬
‫להתגורר בה )הלוואה שהופכת למענק בתנאי שהסטודנט יתגורר בירושלים ויעבוד‬
‫בה לאחר סיום לימודיו( וסיוע במימון שכר‪-‬דירה לסטודנטים המתגוררים במרכז‬
‫העיר‪.‬‬

‫פיתוח פארקים מטרופוליטאניים וסיוע לחממה ביו‪-‬טכנולוגית‪ ,‬אמורים גם הם להסתייע‬

‫בחבילה זו‪.‬‬
‫חבילה זו עלולה לסבול מאותן מגרעות שמקורן בהקצבות ממשלתיות‪ ,‬המוּעדות‬
‫לקיצוצים לאורך זמן בהתאם לאילוצים ולמגבלות בתקציב המדינה‪ .‬כך אכן קוצץ‬
‫התקציב ב‪ 15%-‬במסגרת החבילה לשנת ‪ .2007‬אחת הבעיות בחבילות‪-‬סיוע כאלו‬
‫היא שהתקצוב נעשה למטרות שהממשלה אינה נוהגת לתקצב )כגון מימון שכר‪-‬דירה‬
‫לסטודנטים במרכזי‪-‬ערים‪ ,‬או פיתוח פארקים מטרופוליטאניים(‪ .‬במשרד האוצר חוששים‬
‫מחבילות כאלה‪ ,‬כי הן עלולות לגרום ”השפעות‪-‬רוחב״ — דהיינו‪ ,‬רשויות מקומיות‬
‫אחרות עלולות לתבוע סיוע דומה‪.‬‬

‫חוסנהּ התקציבי של עיריית‪-‬ירושלים — מדדים‬

‫השוואתיים‬
‫מטרת פרק זה היא לדון במצבה הכלכלי של עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬תוך השוואת מדדים‬
‫כספיים שלה לערים גדולות אחרות בארץ‪ ,‬ולהבחין במידת האפשר בין האוכלוסייה‬
‫הכללית‪ ,‬האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית‪ .‬הניתוח כולל חישוב מדדים‬
‫תקציביים נבחרים לשנת ‪) 2003‬השוואה של ‪ 14‬הערים הגדולות(‪ ,‬חישוב מדדים‬
‫תקציביים מפורטים לשנת ‪) 2004‬השוואה של ‪ 14‬הערים הגדולות(‪ ,‬ניתוח נתונים על‬
‫גביית ארנונה למגורים וארנונה שאינה למגורים בארבע ערי המטרופולין‪ ,‬חישוב נתונים‬
‫על התפלגות חיובי הארנונה ותקבולי הארנונה בין מגזרי האוכלוסייה השונים‪ ,‬ומתן‬
‫אינדיקציות על חלוקת ההוצאות בין המגזר היהודי למגזר הערבי‪ ,‬שמקורן במחקר של‬
‫מאיר מרגלית )‪ .(Margalit, 2006 — IPCC‬קיים קושי רב בחישוב אומדנים המבחינים‬
‫בין הוצאות במגזר היהודי הלא‪-‬חרדי‪ ,‬להוצאות במגזר החרדי‪.‬‬
‫הנתונים )לוחות ‪ 3-1‬בנספחים לפרק זה( מצביעים ככלל על חולשתה התקציבית‬
‫של ירושלים‪ .‬חולשה זו בלטה בשנת ‪ 2003‬בעיקר בגובה ההכנסות העצמיות‪ ,‬בהכנסות‬
‫בתקציב הרגיל‪ ,‬בהוצאות בתקציב הרגיל )שהן הנמוכות ביותר במונחים לנפש מבין ‪14‬‬

‫‪311‬‬
‫הערים הגדולות(‪ ,‬ובהוצאות לנפש בתחומי החינוך והרווחה‪ .‬ירושלים התאזנה אמנם‬
‫מבחינה תקציבית בשנה האחרונה‪ ,‬אך היא מסוגלת להעניק שירותים בינוניים לכל‬
‫היותר בתחומים כמו חינוך‪ ,‬תרבות וניקיון‪.‬‬
‫ירושלים נמצאת במצב טוב יותר בכל הנוגע למענקים ולהשתתפויות הממשלה‪,‬‬
‫והיא בולטת בפרט ברמה גבוהה‪-‬יחסית של הוצאות בתקציב הבלתי‪-‬רגיל‪ ,‬ובהן הוצאות‬
‫על עבודות‪-‬פיתוח‪ .‬רק בשלוש ערים — פתח‪-‬תקווה‪ ,‬תל‪-‬אביב וחיפה — היו הוצאות‬
‫הפיתוח לנפש גבוהות מאשר בירושלים‪ .‬מימון הוצאות‪-‬פיתוח אלו אינו נסמך ברובו על‬
‫משאבים עצמיים של העירייה‪.‬‬
‫הסתייגויות אחדות מחייבות זהירות בפירוש המדדים המוצגים בלוחות ‪3-1‬‬
‫בנספחים‪:‬‬

‫)‪ (1‬מספר תושביה של ירושלים כמעט כפול מזה של העיר השנייה בגודלה בישראל — תל‪-‬‬
‫אביב )שהיא שונה וייחודית במאפייניה‪ ,‬ולכן קשה להשוותה לירושלים( — ואפשר‬
‫לטעון שהמדדים הנמוכים לנפש בירושלים נובעים באופן חלקי מיתרונות לגודל‪,‬‬
‫ולאו דווקא משקפים רמה נמוכה של תפוקות‪ .‬עם זאת‪ ,‬היתרונות לגודל בניהול‬
‫מוניציפאלי מתמצים ככל הידוע ברובם בגודל של כמה עשרות אלפי תושבים‪ ,‬כך‬
‫שסביר להניח שהשפעתו של אפקט זה מוגבלת כאשר משווים עיריות בנות למעלה‬
‫מ‪ 100,000-‬תושבים בלבד‪.‬‬

‫)‪ (2‬מדדים לנפש‪ ,‬המעניקים משקל שווה למבוגרים ולילדים‪ ,‬יהיו פעמים רבות מוּטים‬
‫כלפי מטה בערים שאחוז הילדים בהן גבוה מאוד‪.‬‬

‫)‪ (3‬הרשויות המקומיות נבדלות זו מזו בתחומי הפעולה הנכללים בתקציביהן לעומת‬
‫אלה המבוצעים מחוץ לתקציב‪ ,‬באמצעות חברות עירוניות‪ ,‬תאגידי מים וביוב‪,‬‬
‫וכו׳‪.‬‬

‫)‪ (4‬סביר להניח שהמדדים משקפים במידה רבה את חולשת חלקיה הערביים של‬
‫ירושלים‪ ,‬המופלים לרעה בקבלת שירותים‪ ,‬ושההכנסות העצמיות הנובעות מהם הן‬
‫נמוכות‪ .‬קיפוח האוכלוסייה הערבית הוא בעיה קשה הדורשת פִּתרון‪ .‬כתוצאה מבעיה‬
‫זו המדדים גם אינם מאפשרים לקבוע אם רמת ההוצאות על חלקיה היהודיים של‬
‫ירושלים היא נמוכה או גבוהה ביחס לערים אחרות‪.‬‬

‫למרות מגבלות אלו אפשר לקבוע שהרמה הנמוכה ביותר של הוצאות שוטפות בירושלים‬
‫משקפת בראש וראשונה רמה נמוכה של שירותים למגזר הערבי‪ ,‬וייתכן שגם למגזר‬

‫‪312‬‬
‫היהודי או לחלקים ממנו בתחומים מסוימים‪ .‬רמת הוצאות הפיתוח בירושלים היא‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬אם כי לא הגבוהה ביותר‪ ,‬וזאת קרוב לוודאי בזכות מעמדה כבירה‪.‬‬

‫לוח ‪ :5‬גביית ארנונה בעיריית‪-‬ירושלים‪) 2006-2003 ,‬באלפי שקלים(‬

‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫שנה‬ ‫מסי ארנונה‬

‫סך הכול ארנונה‬
‫‪2,195,347‬‬ ‫‪1,840,976‬‬ ‫‪1,549,503‬‬ ‫‪1,351,021‬‬ ‫יתרת‪-‬חוב לתחילת השנה‬
‫‪1,942,653‬‬ ‫‪1,813,312‬‬ ‫‪1,974,286‬‬ ‫חיוב השנה‬
‫)‪(392,240‬‬ ‫)‪(374,505‬‬ ‫)‪(742,256‬‬ ‫הנחות ופטורים‬
‫‪1,196,042‬‬ ‫‪1,147,334‬‬ ‫‪1,033,548‬‬ ‫גבייה בשנת הדו"ח‬
‫‪77%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪84%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב השנתי נטו‬
‫‪35%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב המצטבר‬
‫ארנונה למגורים‬
‫‪376,298‬‬ ‫‪323,657‬‬ ‫‪267,199‬‬ ‫‪282,044‬‬ ‫יתרת‪-‬חוב לתחילת השנה‬
‫‪849,967‬‬ ‫‪810,711‬‬ ‫‪846,115‬‬ ‫חיוב השנה‬
‫)‪(202,946‬‬ ‫)‪(182,487‬‬ ‫)‪(297,483‬‬ ‫הנחות ופטורים‬
‫‪594,380‬‬ ‫‪571,788‬‬ ‫‪508,511‬‬ ‫גבייה בשנת הדו"ח‬
‫‪92%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫‪93%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב השנתי נטו‬
‫‪61%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪61%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב המצטבר‬
‫ארנונה אחרת‬
‫‪1,599,434‬‬ ‫‪1,338,333‬‬ ‫‪1,074,884‬‬ ‫‪1,259,662‬‬ ‫יתרת‪-‬חוב לתחילת השנה‬
‫‪1,040,301‬‬ ‫‪991,615‬‬ ‫‪1,163,180‬‬ ‫חיוב השנה‬
‫)‪(177,538‬‬ ‫)‪(152,598‬‬ ‫)‪(463,047‬‬ ‫הנחות ופטורים‬
‫‪601,662‬‬ ‫‪575,546‬‬ ‫‪525,037‬‬ ‫גבייה בשנת הדו"ח‬
‫‪70%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב השנתי נטו‬
‫‪27%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב המצטבר‬

‫מקור‪ :‬דו״חות שנתיים מבוקרים‪.‬‬

‫הערה‪ :‬סך כל חיובי הארנונה‪ ,‬כולל ארנונה למגורים‪ ,‬ארנונה אחרת‪ ,‬חובות מסופקים וחובות למחיקת‬
‫ארנונה )אלה האחרונים אינם מפורטים כקטגוריה נפרדת בלוח‪ ,‬אך כלולים בנתוני סך כל הארנונה(‪.‬‬

‫‪313‬‬
‫מלוח ‪ 5‬עולה כי ביצועי גביית הארנונה של עיריית‪-‬ירושלים הם בינוניים‪ .‬החוב המצטבר‬
‫עלה בתחילת ‪ 2006‬על שני מיליארד שקל‪ ,‬אך נתון זה אינו חריג בהתחשב בגודלה של‬
‫העיר‪ :‬בתל‪-‬אביב חוב הארנונה המצטבר עולה על ‪ 1.6‬מיליארד ש״ח ובחיפה הוא עולה‬
‫על ‪ 1.4‬מיליארד ש״ח(‪ .‬הנתון הבעייתי יותר הוא הירידה בשיעור הגבייה מתוך סך כל‬
‫החיוב השנתי בניכוי הנחות ופטורים‪.‬‬
‫בחינת התפלגות החוב המצטבר בתחילת ‪ ,2006‬מלמדת כי מתוך ‪ 2.195‬מיליארד‬
‫ש״ח חוב מצטבר‪ ,‬רק ‪ 17%‬היו מארנונה למגורים‪ .‬העיקר )‪ (73%‬היה ארנונה אחרת‪,‬‬
‫והשאר )‪ (10%‬חובות מסופקים וחובות למחיקת ארנונה‪ .‬דהיינו‪ ,‬עיקר הבעיה בגביית‬
‫ארנונה היא בארנונה שאינה למגורים‪ .‬בשנת ‪ 2005‬שיעור הגבייה ביחס לחיוב השנתי נטו‬
‫היה ‪ 92%‬בארנונה למגורים ו‪ 70%-‬בארנונה שאינה למגורים‪.‬‬

‫גם בערים גדולות אחרות נוטים שיעורי גביית הארנונה למגורים להיות גבוהים משיעורי‬
‫גביית הארנונה שאינה למגורים )ולוח ‪ 6‬מדגים זאת לגבי תל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה ובאר‪-‬שבע(‪.‬‬
‫למשקי‪-‬בית קשה לחמוק מתשלום ארנונה‪ ,‬למעט ביישובים בהם הפוליטיקה היא על‬
‫בסיס שיוכי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עסקים ומוסדות פושטים לעתים רגל‪ ,‬נעלמים )כאשר הנכס‬
‫נשכר(‪ ,‬מאיימים בפיטורי עובדים‪ ,‬או יוצאים למאבק משפטי על גובה הארנונה‪ ,‬וקיימת‬
‫לעתים גם בעיה בגביית הארנונה מנכסים ממשלתיים‪ ,‬ובעיקר ממשרד הביטחון‪ .‬אולם‬
‫בירושלים הפער בין שיעור גביית הארנונה למגורים לשיעור גביית הארנונה שאינה‬
‫למגורים הוא גדול במיוחד‪ ,‬ושיעור הגבייה של הארנונה שאינה למגורים הוא נמוך מאוד‬
‫בהשוואה לערים גדולות אחרות בארץ‪.‬‬
‫שיעורי‪-‬גבייה נמוכים של ארנונה על נכסים שאינם למגורים בירושלים‪ ,‬נובעים‬
‫בראש וראשונה מבעיית מיסוי המלכ״רים ומגרירת חובות מתקופת האינתיפאדה‪.‬‬
‫סוגיית המלכ״רים נובעת מביטול הפטור המלא מארנונה למלכ״רים בשנת ‪) 2003‬פס״ד‬
‫בג״צ בעניין אגרת פינוי‪-‬אשפה ותיקון לחוק ההסדרים(‪ .‬בקשות לפטור‪-‬חלקי תקועות‬
‫אצל הממונה על המחוז‪ ,‬ולכן יש כ‪ 130-‬מיליון ש״ח לשנה ארנונה ממוסדות‪ ,‬שבסופו של‬
‫דבר תיגבה או תימחק‪ .‬המגזר העִסקי צבר חובות בעקבות האינתיפאדה‪ .‬בשנת ‪2004‬‬
‫הסתמנה התאוששות‪ ,‬אבל עדיין יש בעיה של חובות‪-‬עבר‪ .‬עסקים במזרח העיר נפגעו‬
‫במיוחד מהאינתיפאדה‪ .‬משרדי הממשלה משלמים ארנונה כסדרה ובמלואה )‪120-110‬‬
‫מיליון ש״ח בשנה(‪ ,‬למעט משרד הביטחון‪ .‬מיעוט יחסי של בסיס‪-‬מס שמקורו בנכסים‬
‫שאינם למגורים‪ ,‬בהשוואה לערים גדולות אחרות‪ ,‬מעיד אף הוא על חולשה בולטת של‬
‫ירושלים )לוחות ‪ .(7-6‬ההכנסות מארנונה למגורים ומארנונה שאינה למגורים הן כמעט‬
‫זהות בירושלים‪ .‬החיוב גבוה יותר בארנונה שאינה למגורים‪ ,‬אך שיעור הגבייה נמוך‬

‫‪314‬‬
‫יותר‪ .‬בתל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬בני‪-‬ברק ובאר‪-‬שבע‪ ,‬מרכיב הארנונה שאינה‬
‫למגורים בסך כל הארנונה‪ ,‬הוא גבוה בהרבה )לוח ‪.(7‬‬

‫לוח ‪ :6‬גביית ארנונה בירושלים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬חיפה ובאר‪-‬שבע‪2004 ,‬‬

‫)באלפי שקלים(‬

‫באר‪-‬שבע‬ ‫חיפה‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫ירושלים‬ ‫עיר‬ ‫מסי ארנונה‬

‫סך הכול ארנונה‬
‫‪393,692‬‬ ‫‪1,037,564‬‬ ‫‪1,321,012‬‬ ‫‪1,549,503‬‬ ‫יתרת‪-‬חוב לתחילת השנה‬
‫‪450,892‬‬ ‫‪1,136,940‬‬ ‫‪2,365,406‬‬ ‫‪1,813,312‬‬ ‫חיוב השנה‬
‫)‪(55,988‬‬ ‫)‪(127,050‬‬ ‫)‪(289,505‬‬ ‫)‪(374,505‬‬ ‫הנחות ופטורים‬
‫‪340,040‬‬ ‫‪789,029‬‬ ‫‪1,948,046‬‬ ‫‪1,147,334‬‬ ‫גבייה בשנת הדו"ח‬
‫‪86.1%‬‬ ‫‪78.1%‬‬ ‫‪93.8%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב השנתי נטו‬
‫‪43.1%‬‬ ‫‪57.3%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב המצטבר‬
‫ארנונה למגורים‬
‫‪98,468‬‬ ‫‪91,299‬‬ ‫‪267,199‬‬ ‫יתרת‪-‬חוב לתחילת השנה‬
‫‪201,036‬‬ ‫‪431,683‬‬ ‫‪578,191‬‬ ‫‪810,711‬‬ ‫חיוב השנה‬
‫)‪(48,341‬‬ ‫)‪(103,041‬‬ ‫)‪(95,370‬‬ ‫)‪(182,487‬‬ ‫הנחות ופטורים‬
‫‪136,648‬‬ ‫‪329,299‬‬ ‫‪470,743‬‬ ‫‪571,788‬‬ ‫גבייה בשנת הדו"ח‬
‫‪89.5%‬‬ ‫‪100.4%‬‬ ‫‪97.5%‬‬ ‫‪91%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב השנתי נטו‬
‫‪54.4%‬‬ ‫‪82.0%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב המצטבר‬
‫ארנונה אחרת‬
‫‪187,417‬‬ ‫‪1,229,713‬‬ ‫‪1,074,884‬‬ ‫יתרת‪-‬חוב לתחילת השנה‬
‫‪239,092‬‬ ‫‪547,572‬‬ ‫‪1,787,215‬‬ ‫‪991,615‬‬ ‫חיוב השנה‬
‫)‪(3,391‬‬ ‫)‪(21,823‬‬ ‫)‪(194,135‬‬ ‫)‪(152,598‬‬ ‫הנחות ופטורים‬
‫‪203,392‬‬ ‫‪459,730‬‬ ‫‪1,477,303‬‬ ‫‪575,546‬‬ ‫גבייה בשנת הדו"ח‬
‫‪86.3%‬‬ ‫‪87.8%‬‬ ‫‪92.7%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב השנתי נטו‬
‫‪48.1%‬‬ ‫‪52.3%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫שיעור גבייה ביחס לחיוב המצטבר‬

‫מקור‪ :‬דו״חות שנתיים מבוקרים‪.‬‬

‫‪315‬‬
‫לוח ‪ :7‬ערים גדולות נבחרות לפי ארנונה למגורים לנפש וארנונה אחרת לנפש‪2004 ,‬‬

‫ארנונה אחרת לנפש‬ ‫ארנונה למגורים לנפש‬ ‫ארנונה‬

‫)גבייה בשנת הדו"ח(‬ ‫)גבייה בשנת הדו"ח(‬ ‫עיר‬
‫‪0.75‬‬ ‫‪0.74‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪3.23‬‬ ‫‪1.03‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪1.71‬‬ ‫‪1.22‬‬ ‫חיפה‬
‫‪0.85‬‬ ‫‪0.83‬‬ ‫חולון‬
‫‪0.91‬‬ ‫‪0.99‬‬ ‫רחובות‬
‫‪0.95‬‬ ‫‪0.71‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪1.00‬‬ ‫‪0.51‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪0.78‬‬ ‫‪0.42‬‬ ‫בני‪-‬ברק‬
‫‪1.03‬‬ ‫‪0.69‬‬ ‫באר‪-‬שבע‬

‫מקור‪ :‬האגף לביקורת רשויות מקומיות‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫הכנסות מארנונה במערב העיר ובמזרח העיר‪ :‬נתוני תקציב ‪ 2006‬מלמדים על התפלגות‬
‫ההכנסות מארנונה במערב ובמזרח העיר )אזוריה הערביים של ירושלים(‪ .‬מתוך צפי‬
‫של ‪ 1,635,000‬אלפי ש״ח — ‪ 810,000‬אלפי ש״ח )‪ (49.5%‬הם ארנונה למגורים‪ .‬מתוך‬
‫הארנונה למגורים — ‪ 87.7%‬אמורים לבוא ממערב העיר ו‪ 12.3%-‬מהשכונות הערביות‬
‫של מזרח העיר‪ .‬הצפי לארנונה שאינה למגורים עומד על ‪ 695,000‬אלפי ש״ח‪ ,‬מתוכם‬
‫‪ 44.6%‬מעסקים במערב העיר‪ 5.0% ,‬בלבד מעסקים במזרח העיר ו‪ 48.9%-‬ממוסדות‪ .‬יתר‬
‫תקבולי הארנונה אמורים להגיע מגביית חובות‪-‬עבר‪ ,‬בעיקר בארנונה שאינה למגורים‪.‬‬
‫לפי ‪ 11.72% (2006) Margalit‬מכלל הוצאות עיריית‪-‬ירושלים בשנת ‪ — 2003‬ללא‬
‫הוצאות ִמִנהל ופירעון‪-‬חובות — היו במזרח העיר )ירושלים הערבית — שם גרים ‪33%‬‬
‫מהאוכלוסייה(‪ .‬מדובר בגידול צנוע לעומת שנת ‪ .2000‬תושבי מזרח העיר שילמו בשנת‬
‫‪ 10.5% 2003‬מסך כל הארנונה למגורים‪.‬‬
‫נתונים מפורטים לשנת ‪ 2002‬מצביעים על כך ששיעור גביית הארנונה למגורים מסך‬
‫כל החיוב )לפני ניכוי הנחות ופטורים(‪ ,‬גבוה באופן משמעותי במגזר הכללי )באזורים‬
‫הסטטיסטיים שרוב אוכלוסייתם אינו חרדי או ערבי( מאשר במגזר החרדי והערבי )לוח‬

‫‪316‬‬
‫‪ .(8‬במגזר החרדי נובע עיקר הפער בין החיוב לבין הגבייה ממתן פטורים‪ ,‬בעוד שבמגזר‬
‫הערבי שיעור הפטורים הוא קטן יותר מאשר במגזר החרדי‪ ,‬אך קיימת גם בעיה של‬
‫שיעור‪-‬גבייה נמוך‪-‬יחסית )‪ (78%‬מסך כל החיוב בניכוי הנחות ופטורים‪.‬‬

‫לוח ‪ :8‬חיובי ארנונה למגורים בירושלים )באלפי שקלים(‬

‫לפי מגזרי‪-‬אוכלוסייה )על‪-‬פי אזורים סטטיסטיים(‪2002 ,‬‬

‫שיעור שיעור‬ ‫יתרת‬ ‫יתרת‬ ‫סך‬ ‫גבייה‬ ‫חיוב‬ ‫חיוב‬ ‫גודל‬

‫הגבייה הגבייה‬ ‫חיוב‬ ‫חיוב‬ ‫גבייה‬ ‫לנפש‬ ‫האוכלוסייה‬
‫בפועל בפועל‬ ‫לנפש‬ ‫לנפש‬
‫מסך‬ ‫מסך‬
‫‪2‬‬
‫החיוב‪ 1‬החיוב‬ ‫מגזר‬

‫‪94.8‬‬ ‫‪73.9‬‬ ‫‪61.6‬‬ ‫‪16,771 1132.5 308,226 1532.4 417,063‬‬ ‫‪272,168‬‬ ‫המגזר‬
‫הכללי‬

‫‪92.1‬‬ ‫‪54.7‬‬ ‫‪39.5‬‬ ‫‪6,816‬‬ ‫‪459.1‬‬ ‫‪79,216‬‬ ‫‪839.6‬‬ ‫‪144,880‬‬ ‫‪172,554‬‬ ‫המגזר‬
‫החרדי‬

‫‪77.6‬‬ ‫‪54.4‬‬ ‫‪74.1‬‬ ‫‪17,195‬‬ ‫‪257.1‬‬ ‫‪59,621‬‬ ‫‪472.9‬‬ ‫‪109,658‬‬ ‫‪231,907‬‬ ‫המגזר‬
‫הערבי‬

‫‪40,782‬‬ ‫‪447,063‬‬ ‫‪671,600‬‬ ‫‪676,629‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל )‪ ,(2004‬שנתון סטטיסטי לירושלים ‪ — 2002-03‬מס׳ ‪ ,20‬ירושלים‪ .‬וכן‬
‫מנתונים נוספים שנאספו ממכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫ההבחנה בין המגזרים נעשתה על‪-‬פי אזורים סטטיסטיים‪.‬‬
‫‪ .1‬סך החיוב לפני הנחות ופטורים;‬
‫‪ .2‬סך החיוב לאחר מתן הנחות ופטורים‪.‬‬

‫האזורים הסטטיסטיים המוגדרים ”מגזר כללי״‪ ,‬כללו ‪ 40%‬מאוכלוסיית ירושלים אך‬

‫נבעו מהם ‪ 60%‬מסך כל חיובי הארנונה למגורים בעיר‪ ,‬ו‪ 69%-‬מסך כל הסכום שנגבה‬
‫)לוח ‪ .(9‬האזורים הסטטיסטים החרדיים כללו ‪ 26%‬מאוכלוסיית העיר‪ ,‬אך רק ‪18%‬‬
‫מתקבולי הארנונה; האזורים הערביים כללו ‪ 34%‬מאוכלוסיית העיר ו‪ 13%-‬בלבד‬
‫מתקבולי הארנונה‪.‬‬

‫‪317‬‬
 ‫לוח ‪ :9‬חיובי ארנונה למגורים בירושלים )באחוזים(‬
‫לפי מגזרי אוכלוסייה )על‪-‬פי אזורים סטטיסטיים(‪2002 ,‬‬

‫יתרת‬ ‫גבייה‬ ‫פטור‬ ‫הנחות‬ ‫חיוב‬ ‫גודל‬

‫חיוב‬ ‫מיוחד‬ ‫קיבוציות‬ ‫האוכלוסייה‬ ‫מגזר‬

‫המגזר‬
‫‪41‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪40‬‬
‫הכללי‬

‫המגזר‬
‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪26‬‬
‫החרדי‬

‫המגזר‬
‫‪42‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪34‬‬
‫הערבי‬

‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫סה"כ‬

‫מקור‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל )‪ ,(2004‬שנתון סטטיסטי לירושלים ‪ — 2002-03‬מס׳ ‪ ,20‬ירושלים;‬
‫ומנתונים שנאספו ממכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫ההבחנה בין המגזרים נעשתה על‪-‬פי אזורים סטטיסטיים‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬ירושלים סובלת מבעיה תקציבית המשתקפת במדדי הכנסה והוצאה נמוכים‬
‫לנפש בסעיפים רבים‪ .‬גם אם העירייה מצליחה להתאזן תקציבית‪ ,‬השירותים שהיא‬
‫מספקת הם בינוניים לכל היותר‪ .‬הבעיה התקציבית נובעת באופן חלקי מחולשה סוציו‪-‬‬
‫אקונומית של האוכלוסייה )בעיקר המגזרים הערבי והחרדי( וחולשה זו פוגעת בהכנסות‬
‫מארנונה למגורים‪ .‬עצם החלוקה לשלושה מגזרי‪-‬אוכלוסייה‪ ,‬מייקרת עלויות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬חלק בלתי‪-‬מבוטל מהבעיה נובע גם מחולשתה של ירושלים בכל הנוגע להכנסות‬
‫מארנונה שאינה למגורים‪ ,‬בהשוואה לערים גדולות אחרות )וזאת גם כשלוקחים בחשבון‬
‫את הארנונה המלאה שמשלמים משרדי הממשלה בירושלים(‪ .‬מחולשתה התקציבית‬
‫של עיריית‪-‬ירושלים סובלים ככל הנראה בראש וראשונה תושביה הערבים‪ ,‬אך גם‬
‫האוכלוסייה היהודית‪ ,‬והדבר משתקף באיכות השירותים שהעירייה מסוגלת להעניק‬
‫בתחומים כמו חינוך‪ ,‬תרבות וניקיון‪ .‬העיר סובלת ממחסור במשאבים ציבוריים‪ ,‬וזאת‬
‫בהתחשב בגודלה‪ ,‬במעמדה כבירת‪-‬ישראל ובאתגר הנובע ממאפייני אוכלוסייתה‪.‬‬

‫‪318‬‬
 ‫ניהול ומִמשל בערי‪-‬בירה נבחרות במדינות אחרות‬
‫סקר הסִפרות בא לבחון את דרך ניהולן של ערי‪-‬בירה במדינות שונות‪ ,‬על‪-‬מנת לזהות‬
‫מסגרות‪-‬מִמשל העשויות לתרום לצמיחה כלכלית‪ ,‬לאיכות‪-‬חיים ולאיכות השירותים‬
‫המוניציפאליים שמציעה עיר‪-‬בירה לתושביה ולעסקיה‪ .‬במסגרת זו נסקרות צורות‬
‫ממשל בערי‪-‬בירה בהיבטים שונים‪ ,‬ובהם מימון המסגרת המוניציפאלית של העיר כעיר‪-‬‬
‫בירה וכיישות עירונית; מסגרות הניהול של ערי‪-‬בירה ומנגנוני הפיקוח עליהן; הזכויות‬
‫הפוליטיות של אזרחי הבירה בזירה העירונית‪ ,‬המטרופוליטאנית והלאומית‪.‬‬
‫פיטר הול מציע מיון של ערי‪-‬בירה לשִבעה טיפוסים )‪:(Hall, 1993; Hall, 2006‬‬

‫‪ .1‬ערי‪-‬בירה רב‪-‬תפקודיות — ערי‪-‬בירה שהן הדומיננטיות במדינתן גם מבחינה כלכלית‬

‫)כגון לונדון‪ ,‬פריז‪ ,‬מדריד‪ ,‬שטוקהולם‪ ,‬מוסקבה‪ ,‬טוקיו(‪.‬‬

‫‪ .2‬ערי‪-‬בירה גלובליות — ערי‪-‬בירה שהן דומיננטיוֹת כלכלית גם ברמה הגלובלית )כגון‬

‫לונדון וטוקיו(‪.‬‬

‫‪ .3‬ערי‪-‬בירה פוליטיות — בירות פוליטיות שאינן בירות כלכליות )כמו האג‪ ,‬בון‪,‬‬
‫וושינגטון‪ ,‬אוטווה‪ ,‬קנבּרה ובּרזיליה(‪ .‬אלו מתאפיינות פעמים רבות במחסור או‬
‫בתת‪-‬פיתוח של פונקציות שנשארו בערי המסחר המבוססות והוותיקות‪.‬‬

‫‪ .4‬ערי‪-‬בירה לשעבר — ערים אלו איבדו את תפקידן כמקום‪-‬מושבהּ של הממשלה‪ ,‬אך‬

‫שומרות עדיין על פונקציות היסטוריות‪-‬בירתיות )ברלין עד ‪ ,1993‬סנט פטרסבורג‪,‬‬
‫פילדלפיה‪ ,‬ריו דה‪-‬ז׳נרו‪ ,‬איסטנבול(‪.‬‬

‫‪ .5‬בירות בתר‪-‬אימפריאליות — בירות אימפריאליות לשעבר‪ ,‬שהאימפריה שעמדה‬

‫מאחוריהן ירדה מגדולתה‪ .‬מכל מקום הן יכולות עדיין לשמש ערי‪-‬בירה לאומיות‬
‫ולהיות בעלות תפקיד מסחרי ותרבותי מיוחד לשטחים הקולוניאליים לשעבר )לונדון‪,‬‬
‫מדריד‪ ,‬ליסבון‪ ,‬וינה(‪.‬‬

‫‪ .6‬בירות פרובינציאליות — ערים ששימשו בעבר ערי‪-‬בירה דה‪-‬פאקטו‪ ,‬אך איבדו מעמד‬
‫זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן עדיין מחזיקות בפונקציות בירתיות עבור סביבתן הקרובה‪ ,‬בדרך‪-‬‬
‫כלל כבירות של פרובינציות‪/‬מדינות במדינה פדראלית )מילאנו‪ ,‬טורינו‪ ,‬שטוטגרט‪,‬‬
‫מינכן‪ ,‬מונטריאול‪ ,‬טורונטו‪ ,‬סידני‪ ,‬מלבורן(‪.‬‬

‫‪ .7‬בירות‪-‬על — ערים אלו מתפקדות כמרכזים למוסדות בינלאומיים‪ ,‬אף שהן יכולות‬
‫שלא להיות ערי‪-‬בירה לאומיות )בריסל‪ ,‬סטרסבּוּרג‪ ,‬ז׳נבה‪ ,‬רומא‪ ,‬ניו‪-‬יורק(‪.‬‬

‫‪319‬‬
‫ירושלים מתאימה לטיפוס השלישי‪ :‬עיר‪-‬בירה פוליטית‪ .‬עם זאת‪ ,‬ירושלים ייחודית למדי‬
‫בתור בירה פוליטית שאינה בירה כלכלית במדינה שאינה פדראלית‪ .‬ירושלים היא מקום‪-‬‬
‫מושבו של השלטון המרכזי בישראל‪ ,‬אך פונקציות רבות ודומיננטיות לכלכלתה ולאופייה‬
‫התרבותי של המדינה אינן נמצאות בה‪ ,‬אלא בתל‪-‬אביב )סופר וביסטרוב‪ 2006; ,‬עמירב‪,‬‬
‫‪ .(2005‬כאמור‪ ,‬ההפרדה בין בירה כלכלית לבירה פוליטית במדינת‪-‬ישראל היא במידה‬
‫רבה דגם חריג במדינות בעלות אופי אוּניטרי כמו ישראל‪ .‬מתח דיכוטומי זה מתקיים‬
‫בעיקר במדינות בעלות אופי פדרטיבי‪ ,‬שם נבחרת במכוון עיר חלשה לשמש עיר‪-‬בירה‪.‬‬
‫חלק ניכר מן הסִפרות שם דגש על הניסיון הבינלאומי שנצבר בערי‪-‬בירה פדראליות כגון‬
‫וושינגטון‪ ,‬קנברה‪ ,‬אוטווה‪ ,‬ברלין וברזיליה‪ ,‬אם כי במדינות פדראליות לא עומדת על‬
‫סדר היום סוגיית חיזוק עיר הבירה מול ערים אחרות‪ ,‬באותה מידה כמו בישראל‪.‬‬

‫יחסי שלטון מרכזי — שלטון מקומי‪ :‬סוגיות של פיקוח וייצוג‬

‫הבחירות לשלטון המקומי ומידת האוטונומיה שלו בניהול ענייניו‪ ,‬הן מן הזכויות‬
‫הפוליטיות הבסיסיות של כל רשות מקומית‪ .‬לצד זאת‪ ,‬ייצוג האזרחים בפרלמנט הלאומי‬
‫הוא מזכויות היסוד בדמוקרטיה ייצוגית‪ ,‬על משקל הכלל ‪No Taxation Without‬‬
‫‪ .Representation‬מסגרת השלטון בערי‪-‬בירה בממדים אלה מצביעה על שונוּת רבה‪.‬‬

‫וושינגטון די‪.‬סי — בירת ארה״ב היא מחוז )קולומביה( נפרד‪ ,‬המנוהל ומפוקח ישירות‬
‫על‪-‬ידי הקונגרס האמריקני ונשיא ארה״ב‪ .‬במחוז קולומביה ובעיר וושינגטון שולטת‬
‫ממשלה אחת‪ ,‬כך ששניהם נחשבים לישות אחת‪ .‬לוושינגטון די‪.‬סי יש ראש עיר ומועצת‪-‬‬
‫עיר המורכבת מ‪ 13-‬חברים‪ .‬לכל אחד משמונה רובעי העיר נבחר נציג למועצה‪ ,‬ושאר‬
‫חמשת הנציגים ובהם יו״ר המועצה‪ ,‬נבחרים ללא קשר להשתייכותם המרחבית‬
‫)‪ .(www.mapsofworld.com‬למדינות וירג׳יניה ומרילנד הגובלות במחוז קולומביה‪ ,‬אין‬
‫כל סמכות חוקית להתערב בענייניו של המחוז‪.‬‬
‫השלטון המקומי בוושינגטון מוגבל למדי בניהול ענייניו‪ .‬בירת ארה״ב מנוהלת על‪-‬‬
‫ידי השלטון הפדראלי ולמענו‪ ,‬והאינטרסים המקומיים מיוצגים תחת חוקים המתקבלים‬
‫בקונגרס האמריקני‪ ,‬מאושרים על‪-‬ידי הנשיא ומיושמים תחת סמכותו הביצועית‬
‫)‪ .(Rowat, 1993‬לקונגרס האמריקני הסמכות והכוח להטיל וטו על תקציב המחוז ועל‬
‫החקיקה בו‪ .‬הקונגרס נהנה משליטה ישירה על האזור‪ .‬הוא בעליהם של רוב בנייני‬
‫הממשל הפדראלי והמונומנטים המרכזיים הניצבים בעיר‪ .‬החוקה האמריקנית העניקה‬
‫לקונגרס סמכות‪-‬שיפוט ישירה על וושינגטון די‪.‬סי‪ ,‬כך שלמעשה עומדות לרשותו ועדות‬

‫‪320‬‬
‫מקבילות לאלו שבשלטון המקומי )‪ .(Fauntroy, 2004‬עד שנת ‪ 1973‬לא היה לוושינגטון‬
‫די‪.‬סי ממשל אוטונומי‪ .‬עד שנת ‪ 1967‬נשלטה העיר בידי מועצה בת שלושה נציבים שמוּנו‬
‫במישרין על‪-‬ידי נשיא ארה״ב‪ .‬באותה שנה פוזרה המועצה‪ ,‬ותחתיה הוקמה מועצת‪-‬עיר‬
‫בת תשעה חברים‪ ,‬ועוד חבר ששימש ראש‪-‬עיר ממונה )שהיה גם יו״ר המועצה ונציב‬
‫מִנהלי מטעם השלטון הפדראלי(‪ .‬ב‪ 1973-‬קיבל הקונגרס האמריקני חוק שהעניק שלטון‪-‬‬
‫עצמי לוושינגטון די‪.‬סי‪ ,‬ומאז נבחרים ראש העיר ומועצת העיר על‪-‬ידי תושבי מחוז‬
‫קולומביה‪.‬‬
‫השירותים שניתנו בעבר על‪-‬ידי הסוכנויות הפדראליות השונות‪ ,‬ניתנים היום על‪-‬ידי‬
‫השלטון המקומי‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסמכויות שהעביר הקונגרס האמריקני לשלטון המקומי היו‬
‫מוגבלות בהיקפן‪ .‬הקונגרס השאיר בשליטתו סמכויות חשובות הקשורות בעיר‪ ,‬ובכלל‬
‫זה את אישור התקציב העירוני‪ .‬בתחום התכנון למשל‪ ,‬השלטון המקומי בוושינגטון‬
‫אינו רשאי לשנות את גובה הבניינים‪ .‬כל שינוי בהרכב ממשלת המחוז חייב לקבל את‬
‫אישור הבוחרים במשאל ואת אישור הקונגרס‪ .‬הקונגרס מתערב גם מעת לעת בעניינים‬
‫מקומיים ויכול להפוך למעשה על פניה כל החלטה של הרשות המקומית )‪Fauntroy,‬‬
‫‪ .(2004; Rowat, 1993‬למרות סמכויותיו הרבות של הקונגרס האמריקני בענייני העיר‪,‬‬
‫ייצוגם של תושבי מחוז קולומביה בקונגרס הוא מצומצם ביותר‪ .‬לִמְחוז קולומביה‬
‫מעולם לא היה נציג בסנאט )הבית העליון(‪ .‬בבית הנבחרים )הבית התחתון( יש למחוז‬
‫מאז ‪ 1970‬נציג אחד חסר כל זכות‪-‬הצבעה‪ ,‬אך בעל זכות התדיינות‪ .‬ביכולתו גם לכהן‬
‫כיו״ר ועדה ותת‪-‬ועדה‪.86‬‬
‫לפי מיטב המסורת האמריקנית‪ ,‬רשויות השלטון המקומי במחוז קולומביה מופרדות‬
‫כך שראש העיר אינו יו״ר מועצת העיר ואף אינו חבר בה‪ .‬ראש העיר אחראי על כל מִנהל‬
‫השלטון המקומי‪ .‬לראש העיר יש גם זכות וטו על פעילות המועצה‪ ,‬אם כי וטו זה עשוי‬
‫להתבטל על‪-‬ידי שני שלישים מקולות המועצה‪ .‬ראש העיר אחראי על יצירתה של תכנית‬
‫כוללת למחוז קולומביה‪ ,‬המאושרת ע״י נציבות התכנון הלאומית של הבירה )‪Federal‬‬
‫‪ ,(National Capital Planning Commission‬שהיא גוף התכנון העליון של העיר )‪Rowat,‬‬
‫‪.(1993; www.ncpc.gov‬‬
‫במבט בינלאומי‪ ,‬יש לרוב ערי הבירה שנסקרו כאן סמכויות נרחבות יותר מאשר‬
‫לוושינגטון‪ ,‬שהיא מִקרה ייחודי‪ .‬בגרמניה ובשווייץ הממשלה הפדראלית אינה רשאית‬
‫להתערב בתהליך אישור תקציבן של ברלין ובּרן‪ ,‬ואין הן יכולות לפזר את מועצת העיר‬
‫)‪ .(Fauntroy, 2004‬בגרמניה קובע החוק עיקרון של משילוּת דמוקרטית‪ ,‬בה המדינה‬
‫‪ 86‬תיקון בחוקה האמריקנית משנת ‪ 1961‬מאפשר למחוז קולומביה לבחור שלושה אלקטורים לשם‬
‫בחירתו של נשיא ארה"ב וסגנו )‪.(Fauntroy, 2004‬‬

‫‪321‬‬
‫הפדראלית מאצילה כמה שיותר סמכויות וכוח פוליטי לשלטון המקומי‪ .‬ברלין היא‬
‫מדינה ועיר בעת ובעונה אחת )מבין שלוש בגרמניה‪ ,‬בנוסף על ברמן והמבורג(‪ ,‬והיא‬
‫מיוצגת בשני בתי הפרלמנט הלאומי וזוכה לאוטונומיה רבה בניהול ענייניה‪ ,‬כמו שאר‬
‫המדינות באיחוד הפדראלי )‪ .(Fauntroy, 2004‬בשיטה הגרמנית‪ ,‬ה‪ Lander-‬הוא זה‬
‫שקובע את מבנה השלטון המקומי לכל עיר‪ .‬היחס בין ראש העיר למועצה שלו משתנה‬
‫במדינה זו‪ ,‬והוא נובע מנסיבות ומהתפתחויות היסטוריות )‪.(Storm, 2001‬‬

‫בקנדה‪ ,‬הממשל הפדראלי אינו מפקח על אוטווה‪ .‬אוטווה היא בירת קנדה‪ ,‬המאוגדת‬
‫בפדרציה של עשר פרובינציות‪ .‬שלא כמו וושינגטון די‪.‬סי ובשונה מרוב בירות המדינות‬
‫הפדראליות הנסקרות כאן‪ ,‬אוטווה אינה מחוז פדראלי נפרד‪ ,‬אך היא נחשבת לאחת‬
‫הבירות הקשות לשליטה מכמה סיבות‪ .‬קנדה נחשבת פדרציה מבוזרת מאוד‪ ,‬בה חוקת‬
‫המדינה מקנה לפרובינציות את הזכות לקבוע את סמכויות השלטון המקומי‪ .‬השליטה על‬
‫מטרופולין אוטווה מפוצלת בין שתי פרובינציות‪ .‬בעוד שאוטווה העיר ורשויות מקומיות‬
‫אחרות בצד הדרומי של נהר אוטווה‪ ,‬נתונות למרותם של חוקי אונטריו האנגלופונית‪,‬‬
‫נתונות אלו שבצד הצפוני של הנהר למרוּת החוקים של קוויבק הפרנקופונית‪ ,‬השונה‬
‫מאונטריו מבחינה לשונית‪ ,‬תרבותית ודתית‪ .‬פיצול זה והיעדר מחוז פדראלי מוגדר‪ ,‬יצרו‬
‫בעיות ניהול‪ ,‬תיאום ושליטה )‪ .(Rowat, 1993‬העיר עצמה נמצאת בשטח השיפוט של‬
‫פרובינציית אונטריו‪ ,‬ומוגדרת מבחינה סטטוטורית כחלק מ״אזור הבירה הלאומית״‬
‫)‪.(Fauntroy, 2004; www.mapsofworld.com) (National Capital Region — NRC‬‬
‫לאוטווה יש גם ייצוג ממוּנה ב״נציבות הבירה הלאומית״ )‪ .(NCC‬זהו גוף הייעוץ‬
‫שהוקם על‪-‬ידי הממשלה הפדראלית כדי לשמר את החוק הפדראלי באזור הבירה‬
‫הלאומית )‪ .(NRC‬את אוטווה מנהלת מועצה המורכבת מ‪ 22-‬חברים‪ .‬בראש המועצה‬
‫עומד ראש העיר המייצג אותה‪ ,‬ו‪ 21-‬חברי‪-‬מועצה שהם נציגים של מחוזות העיר‪ .‬חברי‬
‫המועצה נבחרים לתקופה קצובה של שלוש שנים‪ .‬בשל העובדה שאוטווה היא ישות‬
‫מוניציפאלית בתוך הפרובינציה של אונטריו‪ ,‬הממשלה הפדראלית אינה מתערבת‬
‫בהחלטות השלטון המקומי‪ ,‬כך שזה נהנה מעצמאות מוניציפאלית רבה יחסית‪ .‬למרות‬
‫סמכותה המוגבלת של הממשלה הפדראלית הקנדית על בירתה‪ ,‬היא מעורבת בתִחזוק‬
‫קרקעותיה‪ ,‬נכסיה וכבישיה‪ .‬כפיצוי על העובדה שאוטווה אינה זכאית למסוֹת בתחומה‬
‫את נכסי הממשלה — לא הפדראלית ולא הפרובינציאלית — מעבירה לה הממשלה‬
‫הפדראלית תקציבים לאחזקת נכסים פדראליים בתחומה )‪ .(Fauntroy, 2004‬לממשל‬
‫הפדראלי היסטוריה ארוכה של מעורבות בעיר‪ .‬כך למשל‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השנייה‬
‫הזמינה הממשלה הפדראלית תכנית לעיר‪ .‬אף שתכנית זו לא חייבה אף אחת מן הרשויות‬

‫‪322‬‬
‫המקומיות שהרכיבו את מטרופולין אוטווה‪ ,‬הן אימצו אותה ופעלו על‪-‬פיה )‪Rowat,‬‬
‫‪.(1993‬‬
‫הניסיון להסדיר את הפיצול המוניציפאלי באוטווה‪ ,‬הביא לכך שבשנת ‪1968‬‬
‫חקקה ממשלת אונטריו חוק שהגדיר את הרשות המקומית של אוטווה‪-‬קרלטון‪ ,‬אשר‬
‫איחד בין רשויות מקומיות והקים מועצה אזורית המאגדת נציגים מאוטווה ומרשויות‬
‫מקומיות סובבות‪ .‬הממשל האזורי החדש היה אחראי לאספקת שירותים לכלל האזור‬
‫שבאחריותו‪ ,‬ובהם מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬דרכים אזוריות ורחובות‪ ,‬רווחה‪ ,‬תכנון ובריאות‪ .‬תהליכים‬
‫דומים חלו גם באוטווה הקוויבקית‪ .‬למרות זאת נותר הממשל באוטווה מפוצל בין‬
‫שתי הקהילות התרבותיות החיות בו )‪ .(Rowat, 1993‬הממשל הפדראלי כמעט שלא‬
‫התערב בתהליכים אלה‪ ,‬וניסה לאורך השנים לאחד בין שני חלקי הנהר‪ ,‬אם לא‬
‫דה‪-‬יורה‪ ,‬אזי לפחות דה‪-‬פאקטו‪ ,‬על‪-‬ידי השקעות כלכליות בעיר‪ .‬השקעות אלו כללו‬
‫הקמתם של בניינים פדראליים‪ ,‬סיוע באספקת שירותים עירוניים והקמת תשתיות בין‬
‫שני חלקי העיר‪ .‬ממשלת‪-‬קנדה הקימה בעיר ‪ Hull‬הקוויבקית כרבע משטח משרדיה‬
‫המתוכננים ‪ −‬דבר שהביא להגירת אלפי עובדי‪-‬מדינה מהצד האנגלי לצד הצרפתי‪,‬‬
‫ושינה במידה רבה את ההרכב הלשוני בה )‪ .(Rowat, 1993‬הפער התרבותי בין חלקי‬
‫המטרופולין והתגברות הבדלנות הקוויבקית שחידדה את ההבדל הלשוני‪ ,‬התרבותי‬
‫והמשפטי בין שתי הקהילות ‪ −‬הפכו את רעיון המחוז הפדראלי באוטווה לקשה מאוד‬
‫ליישום‪ .‬בשנת ‪ 2001‬אוחדו כל הרשויות המקומיות המרכיבות את מטרופולין אוטווה‬
‫שבפרובינציית אונטריו‪ ,‬לעירייה גדולה אחת‪ .‬שנה מאוחר יותר בוצע איחוד דומה של‬
‫הרשויות המקומיות הכלולות במטרופולין זו שבפרובינציית קוויבק‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההפרדה‬
‫המִנהלית בין חלקי המטרופולין שבאונטריו ובקוויבק נותרה בעינה‪.‬‬
‫הדוגמא של אוטווה מראה עד כמה קשה לשלוט בעיר‪-‬בירה בה קיימות שתי קבוצות‬
‫אתניות נבדלות‪ ,‬בעיקר כשסמכותו של הממשל המרכזי מוגבלת בהסדרים חוקתיים‪.‬‬
‫הקמת מסגרות מטרופוליטאניות חוצות‪-‬פרובינציות‪ ,‬יכלה לפתור רבות מן הבעיות‬
‫שמקורן בפיצול המוניציפאלי )חסון‪.(1997 ,‬‬

‫בריסל היא דוגמא לעיר‪-‬בירה אירופּית אוּניטרית‪ ,‬בה חיות זו לצד זו שתי קהילות‬
‫אתניות שונות‪ :‬דוברי הצרפתית הוולונים‪ ,‬ודוברי הפלמית‪ .‬בניגוד לטיפוס הפדראלי‪,‬‬
‫בריסל היא מצד אחד בירה רב‪-‬תפקודית‪ ,‬כהגדרת ‪ ,(2006) Hall‬שהיא המרכז הכלכלי‪,‬‬
‫התרבותי והפוליטי של בלגיה‪ ,‬ומצד שני היא בּירת‪-‬על המארחת מוסדות על‪-‬לאומיים‪,‬‬
‫כמו האיחוד האירופי ונאט״ו‪ .‬בכך שונה בריסל מהותית מירושלים‪ ,‬שהיא קרובה יותר‬
‫לדגם הבירה הפוליטית‪ ,‬אף שמדינת‪-‬ישראל אינה מדינה פדראלית‪.‬‬

‫‪323‬‬
‫בבריסל השכילו שתי הקהילות התרבותיות החיות בה לפתח ממשל מטרופוליטאני‬
‫המאפשר שיתוף‪-‬פעולה לצד הפרדה בין קבוצות )חסון‪ .(1997 ,‬במטרופולין הושגו פתרונות‬
‫והסדרים גיאוגרפיים ופונקציונאליים הנותנים מענה כלשהו לרצון לפתח אוטונומיה‬
‫תרבותית וניהולית לכל קהילה אתנית‪ .‬עיריית הגג של בריסל ‪Brussels-Capital Region‬‬
‫שקמה ב‪ ,1989-‬הכילה ‪ 19‬רשויות מקומיות דו‪-‬לשוניות‪ .‬מבנה המטרופולין שנקבע‬
‫היה דו‪-‬קומתי בעיקרו‪ ,‬כשבראש עיריית הגג עומדת מועצה‪ ,‬ואקזקוטיבה בתחום‬
‫האזורי‪ .‬אקזקוטיבה זו מורכבת משש מחלקות מִנהליות‪ ,‬חמש מהן עוסקות בתחומים‬
‫ייעודיים‪ .‬מתחתיה פועלות אסיפה ואקזקוטיבה בתחום הקהילתי‪ ,‬העוסקות בתחומים‬
‫ייעודיים לכל קהילה תרבותית‪ .‬בין שני דרגי הממשל המטרופוליטאני נוצרה חלוקה‬
‫פונקציונאלית‪ :‬נושאים כלליים מטופלים על‪-‬ידי המועצה והרשות המבצעת של אזור‬
‫בריסל‪ ,‬בעוד שתחומי החינוך‪ ,‬התרבות‪ ,‬הרווחה והבריאות מטופלים על‪-‬ידי אסיפות‬
‫של דוברי הצרפתית והפלמית‪ .‬אסיפה שלישית היא אסיפה משותפת לשתי הקהילות‪,‬‬
‫באמצעותה נידון הממשק המשותף לשתיהן בנושאים הרלוונטיים )חסון‪1997; ,‬‬
‫‪.(www.bruxelles.irisnet.be‬‬

‫באוסטרליה הפדראלית יש לפרלמנט ולממשלה הלאומית יכולת מקפת של פיקוח וניהול‬

‫על קנברה‪ ,‬כך שביכולתם להתערב בענייני השלטון המקומי ככל שיחפצו‪ .‬קנברה היתה‬
‫פשרה פוליטית בין הערים הגדולות של אוסטרליה ‪ −‬סידני ומלבורן‪ .‬שטח ה‪ACT-‬‬
‫)‪ (Australian Capital Territory‬עולה פי ‪ 30‬על שטח מחוז קולומביה האמריקני‪ ,‬והוא‬
‫נשלט שנים רבות על‪-‬ידי הממשל הפדראלי בשל מיעוט האוכלוסייה שבו )‪Gordon,‬‬
‫‪ .(2006‬בשל ריבוי משרדי הממשלה שבחשו בעיר‪ ,‬היא סבלה מחוסר‪-‬תיאום קשה בניהול‬
‫ענייניה‪ .‬רק בשנות ה‪ 40-‬היו אזרחי הבירה זכאים לבחור נציג משלהם לבית הנבחרים‬
‫האוסטרלי‪ ,‬ותחילה היתה לו זכות הצבעה רק בעניינים מקומיים‪ .‬במהלך שנות ה‪70-‬‬
‫שוּנה מעמדו‪ ,‬נוסף לו עוד נציג לבית הנבחרים ושני נציגים לבית העליון‪Fauntroy,) 87‬‬
‫‪ .(2004‬בשנים אלו ַבּשְלה ההחלטה להעניק לעיר שלטון עצמי על‪-‬ידי בחירתה של מועצה‬
‫מחוקקת שהוגדרה תחילה ”מועצה מייעצת״ בלבד‪ ,‬ורק ב‪ 1988-‬קיבלה את מלוא‬
‫הסמכויות בדומה לשאר המדינות באוסטרליה‪ .‬לקנברה אחריות מלאה על תקציבה‬
‫ועל הוצאת הכספים שמקורם בתחומיה )‪ .(Fauntroy, 2004‬אך כמו בארה״ב‪ ,‬הממשל‬
‫הפדראלי באוסטרליה שמר לעצמו סמכויות‪-‬מפתח כגון הזכות לבטל חקיקה שנעשתה‬
‫בידי המועצה העירונית‪ ,‬הסמכות לשנות את גבולות הבירה‪ ,‬את ממשלתה ואת שיטת‬
‫הבחירה בה‪ .‬בידי המושל הכללי של אוסטרליה ניתנה גם האפשרות לפזר את המועצה‬
‫‪ 87‬בניגוד למדינות האוסטרליות הבוחרות ‪ 12‬נציגים לסנאט‪ ,‬קנברה בוחרת רק שני נציגים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נציגי‬
‫העיר בסנאט משרתים שלוש שנים בלבד‪ ,‬בניגוד לשש שנות שירות של שאר נציגי מדינות חבר העמים‪.‬‬

‫‪324‬‬
‫העירונית ולפטר את נציגי ה‪ ACT-‬בפרלמנט )‪ .(Fauntroy, 2004; Rowat, 1993‬הממשל‬
‫הפדראלי שמר על עליונות גם בתחום התכנון‪ .‬הפיתוח בתחומי הבירה חייב לעלות בקנה‬
‫אחד עם תקנות רשות התכנון הפדראלית הלאומית )‪.(Rowat, 1993‬‬

‫מקסיקו‪-‬סיטי — בירת מקסיקו היא בירת מחוז פדראלי נפרד‪ .‬כמו בארה״ב‪ ,‬גם‬
‫ממשלת מקסיקו מפקחת על המחוז הפדראלי מכוח החוקה המקסיקנית‪ .‬הקונגרס‬
‫הלאומי המקסיקני יכול להטיל וטו על החלטות השלטון המקומי‪ ,‬כך שלמקסיקו‪-‬סיטי‬
‫אוטונומיה מוגבלת‪-‬יחסית בניהול ענייניה‪ .‬לממשלה הפדראלית מספר סמכויות‪-‬ניהול‬
‫עליה‪ ,‬ובראשן הזכות לאשר את תקציב העיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬עומדת לסנאט הלאומי הזכות‬
‫להדיח או להחליף את ראש העיר‪ .‬תושבי העיר בוחרים את ראש העיר ישירות רק מאז‬
‫‪ ;1996‬עד אז נשלטו על‪-‬ידי מנהל כללי שהתמנה לנהל את המחוז מטעם הממשלה‬
‫הפדראלית‪ .‬תושבי העיר גם בוחרים את נציגיהם לאסיפה המחוקקת של המחוז‪ ,‬שהיא‬
‫הגוף האחראי על ניהול ענייניו המקומיים של המחוז‪ .‬תושבי המחוז הפדראלי זכאים‬
‫לבחור את נציגיהם לשני בתי הפרלמנט של מקסיקו‪.‬‬

‫בֶּרן — בירת שווייץ הפדראלית היא גם בירת קנטון ברן‪ ,‬שהוא הגדול במדינה‪ .‬הממשלה‬
‫השוויצרית חסרת סמכויות‪-‬פיקוח ממשיות על בירתה‪ .‬ברן רשאית להחליט על בניית‬
‫תשתיות תחבורה‪ ,‬גז‪ ,‬חשמל ומים‪ ,‬ולעסוק בתכנון מקומי‪ .‬בּרן נהנית מסמכויות מיסוי‬
‫ותקצוב‪ ,‬כגון היכולת להטיל מס הכנסה ומס רכוש על תושביה‪ .‬אוטונומיה זו אינה‬
‫מפתיעה‪ ,‬שכן היא מעוגנת בחוקה הלאומית‪ .‬החוקה מעניקה לעיריות את זכות קיומן‪,‬‬
‫הזכות לייסד צורת‪-‬ממשל )בהתאם למגבלות שמטיל הקנטון(‪ ,‬להטיל מסים ולשמור על‬
‫אוטונומיה מקומית מול הממשלה‪ .‬אזרחי בּרן בוחרים נציגים למועצת הקנטון ולמועצת‬
‫העיר‪ .‬קנטון ברן‪ ,‬ובכלל זה גם העיר ברן‪ ,‬בוחר ‪ 27‬נציגים לבית הלאומי התחתון שהוא‬
‫האסיפה המחוקקת של שווייץ‪ ,‬בה נעשית הקצאת הנציגים בהתאם לגודלו הדמוגראפי‬
‫של הקנטון‪ .‬לקנטון ברן‪ ,‬כמו לשאר הקנטונים בשווייץ‪ ,‬שני נציגים בבית העליון — הוא‬
‫הסנאט‪.‬‬

‫בברזיל מפקחת הממשלה על ניהולה של ברזיליה ‪ −‬הבירה הלאומית ‪ −‬מתוקף החוקה‪.‬‬

‫תפקידה של הממשלה הפדראלית הוא בעיקר פיסְקאלי‪ ,‬כך שהיא אחראית על ‪72%‬‬
‫מהתקציב השוטף של העיר ואף למעלה מכך‪ .‬הממשלה הפדראלית מספקת מדי פעם‬
‫כוחות‪-‬צבא לעיר לסיוע למשטרה המקומית במשימות מיוחדות של שמירה ופיקוח‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬החוקה הברזילית מאפשרת לתושבי ברזיליה לבחור מושל וסגן‪-‬מושל למחוז‬
‫הפדראלי‪ .‬המושל מופקד על הסדר הציבורי‪ ,‬ניהול התשתיות‪ ,‬תקשורת ציבורית‪,‬‬

‫‪325‬‬
‫בריאות‪ ,‬חינוך ושירותי‪-‬רווחה‪ .‬תושבי העיר בוחרים גם נציגים למועצת המחוז הקרויה‬
‫גם ”קונגרס המחוז״‪ .‬קונגרס זה מחוקק ומייעץ למושל המחוז הפדראלי בענייני תקציב‪.‬‬
‫ברזיליה נהנית מאוטונומיה בענייניה המקומיים ובניהול תקציביה‪ ,‬ואלה אינם נתונים‬
‫לפיקוח הפרלמנט הלאומי‪ .‬תושבי המחוז רשאים לבחור גם נציגים לפרלמנט של ברזיל‪.‬‬

‫בוונצואלה מפקחת הממשלה הפדראלית על עיריית קראקס הבירה‪ ,‬מכוח החוקה‬

‫הלאומית‪ .‬קראקס היא חלק ממחוז ונצואלה הפדראלי‪ ,‬והיא נמצאת בתחומי האזור‬
‫המטרופוליטאני של קראקס )‪ .(AMC‬ה‪ AMC-‬מורכב מחמש עיריות‪ ,‬שתיים מהן יוצרות‬
‫את המחוז הפדראלי‪ .‬שלוש האחרות ממוקמות במדינה הוונצואלית מירנדה‪ .‬בקראקס‬
‫שתי ממשלות מקומיות‪ :‬ממשלת העיר הרגילה וממשלת העיר המיוחדת‪ .‬הישויות‬
‫המוניציפאליות של מדינת מירדנה הן רגילות ופועלות ככל עירייה אחרת במדינה‪.‬‬
‫העיריות במחוז הפדראלי הן מיוחדות‪ ,‬מכיוון שהן ממלאות פונקציות לאומיות שונות‪-‬‬
‫מהותית משאר הערים במדינה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הן בוחרות מספר נציגים קבוע למועצת העיר‪,‬‬
‫בעוד שעיריות רגילות בוחרות מועצות‪-‬עיר פרופורציונאליות לגודל האוכלוסייה שבשטח‬
‫שיפוטן‪ .‬תושבי הערים ב‪ AMC-‬בוחרים במישרין את ראשי העיר וסגניהם‪ ,‬וכן את נציגי‬
‫העיר למועצה העירונית‪ .‬ראש העיר נהנה ממספר הסמכויות הרבות ביותר בעירייה‪.‬‬
‫לעומת ראש העיר הנבחר‪ ,‬ממונה מושל המחוז הפדראלי על‪-‬ידי הממשלה הוונצואלית‪,‬‬
‫וזאת בניגוד לשאר המדינות בוונצואלה‪ ,‬שם המושל נבחר‪ .‬בכך שומרת הממשלה על‬
‫השפעה ישירה בניהול ענייני העיר‪ .‬עם זאת היא אינה שולטת ישירות בתקציב העיר‪,‬‬
‫כך שהוא אינו חייב באישורו של הדרג הפדראלי‪ .‬לאזרחי המחוז הפדראלי זכות לבחור‬
‫לפרלמנט הלאומי בדומה למצב בשאר מדינות ונצואלה‪ ,‬כך שהמחוז נהנה מייצוג‬
‫פרופורציונאלי לגודלו בבית התחתון‪ ,‬ומשני נציגים בבית העליון )‪.(Fauntroy, 2004‬‬

‫ברלין ‪ −‬בירת גרמניה‪ ,‬היא בעלת מבנה פוליטי דו‪-‬רובדי‪ .‬בדרג העליון קיים פרלמנט‬
‫העיר )שלמעשה הוא בית המחוקקים של מדינת ברלין(‪ .‬ממשלת ברלין )המדינה והעיר(‬
‫מנוהלת על‪-‬ידי הסנאט של ברלין‪ ,‬המורכב מראש‪-‬עיר ושמונה סנטורים המחזיקים‬
‫במִשרות של שרים עירוניים‪ .‬ראש עיריית‪-‬ברלין הוא גם ראש הממשלה של המדינה‬
‫הפדראלית‪ .‬הוא אחראי לגיבוש אסטרטגיית הפיתוח והניהול של ברלין‪ ,‬בשיתוף‪-‬פעולה‬
‫ובהסכמה עם הסנאט )‪ .(Fauntroy, 2004‬הממשלה המקומית שואבת את סמכויותיה‬
‫מבית‪-‬נבחרים ומורכבת מחבריו‪ .‬בית הנבחרים בוחר את ראש העיר ואת סגנו‪ .‬ראש‬
‫העיר עומד בראש הסנאט‪ ,‬אך אינו מוסמך לקבוע תכנית או סדר‪-‬יום לסנאט )‪Storm,‬‬
‫‪.(2001‬‬

‫‪326‬‬
‫הפרלמנט הברלינאי מחולק לסוכנויות נושאיות המנוהלות בידי סנאטור ובידי איש‪-‬‬
‫מקצוע‪ .‬הפוליטיקאי ממונה על‪-‬ידי ראש העיר ואיש המקצוע אחראי על ניהולה השוטף‬
‫של הסוכנות‪ ,‬והוא אחד המינויים הפוליטיים הבודדים בעירייה‪ .‬כל סנאטור חובש‬
‫שני כובעים‪ .‬כובע אחד נובע מזכות ההצבעה שלו בסנאט‪ ,‬וכובע שני נובע מהיותו‬
‫ראש סוכנות מִנהלית‪ .‬לכן לסנאטור יש תפקיד פוליטי ותפקיד טכני‪ ,‬בהיותו אחראי על‬
‫תחום מדיניות מוגדר‪ .‬מחויבותם של הסנאטורים לסוכנות שהם עומדים בראשה היא‬
‫רבה עד כדי כך שהם מפתחים ידע מקצועי רב בנושא עליו הם אמונים‪ .‬חרף ההתמחות‬
‫הסנאטורית‪ ,‬ביצוע המדיניות בסוכנויות השונות מאופיין בקיטוע רב הנובע מאופייה של‬
‫המערכת הפוליטית העירונית‪ (2001) Storm .‬טוענת כי בִּבסיס פיצול זה עומד המבנה‬
‫הקואליציוני של ממשלת העיר‪ ,‬היוצר תמריץ לסנאטורים ממפלגות שונות להתייחס זה‬
‫לזה כמתחרים ולא כשותפים‪.‬‬
‫מתחת לדרג העליון מחולקת ברלין ל‪ 12-‬מחוזות מִנהליים )‪ (Bezirkes‬שלכל אחד‬
‫מהם עירייה‪ ,‬ראש מחוז ומועצת‪-‬עיר מִשלה‪ .‬ממשלות המחוז העירוניות משוללות‬
‫סמכויות משמעותיות‪ ,‬פרט לכך שהן אמונות על יישום חוקיו של הסנאט הברלינאי‪.‬‬
‫מועצה המורכבת מראשי המחוזות‪ ,‬מייעצת לסנאט‪ .‬מועצת המחוז מורכבת מאסיפה‬
‫כללית הנבחרת מתוך המחוז ומחולקת לוועדות נושאיות )‪ .(Storm, 2001‬תפקיד‬
‫ה‪ Bezirke-‬מוגדר בשורת נושאים מקומיים‪ ,‬כגון אספקת‪-‬דיור לאוכלוסייה המבוגרת‪,‬‬
‫מתקנים לטיפול‪-‬יום וכיוצא באלה‪ .‬הוא חסר שיניים של ממש‪ ,‬על אף הדמוקרטיזציה‬
‫הנובעת מהאצלת סמכויות לדרגי הממשל הנמוכים ביותר בשלטון המקומי‪ .‬ל‪Bezirkes-‬‬
‫אין כל יכולת‪-‬חקיקה או סמכות לגביית‪-‬מסים עצמאית‪ .‬הם תלויים במימון שמעביר‬
‫להם הסנאט‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬למחוז יש זכות הבעת‪-‬דעה בתחום התכנון והפיתוח‪ .‬כל‬
‫תכניות הפיתוח או החידוש העירוני חייבות לעבור את אישור פקידי התכנון ברמת‬
‫המחוז‪ .‬פקידי הדרג העליון‪-‬יותר יכולים אמנם להפוך את החלטותיהם‪ ,‬אך בדרך‪-‬כלל‬
‫הם פועלים על‪-‬פי חוות‪-‬דעתו של המחוז )‪ .(Storm, 2001‬מראית העין של הדמוקרטיזציה‬
‫והייעול בשלטון המקומי בברלין עלולה להטעות‪ .‬למעשה סובל ממשל זה‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫מסרבול ומפיצול רב‪ .‬כך למשל‪ (2001) Storm ,‬מדווחת על כפילויות בתחומי‪-‬אחריות של‬
‫סנאטורים ועל קשיים בתיאום בין דרגי הממשל ‪ −‬דבר המפחית את אטרקטיביות העיר‬
‫בעיני משקיעים זרים‪ .‬אחת הדרכים לעקוף את הביורוקרטיה העירונית היא הוצאת‬
‫פעילויות לקבלנות‪-‬משנה ולמיקור‪-‬חוץ‪ ,‬כגון שכירת חברות‪-‬תכנון פרטיות המעורבות‬
‫בשורת פרויקטים תכנוניים‪ ,‬או פרויקטים לפיתוח‪.‬‬

‫לעומת המדינות הפדראליות‪ ,‬במדינות אוּניטריות‪ ,‬השונוּת בממשל הבירה רבה יותר‪.‬‬
‫בלונדון יש לכל רובע )‪ (Borough‬מועצה משלו‪ ,‬והיא האחראית לניהול ולאספקת‬
‫‪327‬‬
‫השירותים המקומיים‪ .‬העיר לונדון עצמה )שחיים בה ‪ 8,000‬תושבים בלבד(‪ ,‬מנוהלת‬
‫על‪-‬ידי התאגיד של לונדון )‪ .(The Corporation of London‬הגוף המטרופוליטאני העליון‬
‫המתאם בין ‪ 32‬ממשלות המרכיבות יחדיו את לונדון‪-‬רבתי הוא ה‪The Greater) GLA-‬‬
‫‪ .(London Authority‬החברים המרכיבים את ה‪ GLA-‬הם ראש עיריית לונדון והמועצה‬
‫של לונדון‪ .‬חוק ה‪ GLA-‬מ‪ ,1999-‬מעניק לממשלת בריטניה יכולת‪-‬פיקוח מוגבלת על‬
‫ענייני בירתה‪ .‬הממשלה יכולה להתוות קווים מנחים לניהול העיר‪ ,‬אך אלה אינם‬
‫מחייבים‪ .‬ראש ה‪ GLA-‬נבחר במישרין על‪-‬ידי תושבי לונדון‪ ,‬וכך גם מועצת הרשות‪ .‬ראש‬
‫ה‪ GLA-‬אחראי על קשת רחבה של סמכויות‪-‬ביצוע לצד אסטרטגיות‪-‬פיתוח בתחומים‬
‫שונים‪ .‬מועצת ה‪ GLA-‬ממלאת את הפונקציה של איזונים ובלמים לכוחו הרב של ראש‬
‫העיר‪ .‬כך למשל‪ ,‬היא יכולה לעשות שינויים בתקציב שמציע ראש העיר‪ .‬ה‪ GLA-‬נהנה‬
‫מאוטונומיה ומסמכויות בתחומים רבים‪ .‬את לונדון מייצגים ברמה הלאומית מעל ‪70‬‬
‫חברים בפרלמנט הבריטי‪ ,‬וזאת מהיותה אזור‪-‬בחירה )‪.(Fauntroy, 2004‬‬

‫המודל של עיריית‪-‬גג מטרופוליטאנית בבירת פורטוגל‪ ,‬ליסבון )‪Grande Area‬‬

‫‪ ,(GAML — Metropolitana de Lisboa‬נוצר על רקע בעיות של תיאום כלכלי ותכנוני‬
‫בעידן של צמיחה כלכלית‪ .‬לממשלה הלאומית תפקיד מרכזי ב‪ ,GMAL-‬כגון בניית‬
‫תשתיות‪-‬על והתוויית מדיניות כוללת בהשראת האיחוד האירופי )‪Silva and Syrett,‬‬
‫‪ .(2006‬ה‪ GAML-‬בנוי משתי רמות‪-‬ממשל‪ :‬הממשל המרכזי )הרשות המטרופוליטאנית(‪,‬‬
‫שבראשו ראש עיריית ליסבון‪ ,‬והממשל המקומי )הבנוי בעצמו משתי קומות ‪ −‬העיריות‬
‫והקהילות(‪ .‬ראש העיר הוא דמות פוליטית חזקה ומקושרת לשלטון המרכזי‪ .‬עם זאת‬
‫הוא נבחר ישירות רק לראשות העיר ליסבון ולא לראשות ה‪ .GMAL-‬מציאות זו מעמידה‬
‫אותו בקונפליקט ישיר בין האינטרס של ליסבון לבין האינטרס של המטרופולין‪18 .‬‬
‫הרשויות המקומיות השותפות ב‪ ,GMAL-‬מנוהלות דרך מִנהלות שנבחרות שלא בבחירה‬
‫ישירה‪ .‬המסגרת הנמוכה ביותר ב‪ GMAL-‬היא של מועצות הקהילה )‪(Freguesias‬‬
‫המעוגנות בחוק כחלק ממבנה השלטון המקומי )‪.(Silva and Syrett, 2006‬‬
‫הממשל המטרופוליטאני בליסבון אינו תרופת‪-‬פלא לבעיות בתחומי התיאום‪,‬‬
‫הפיתוח והתכנון הפיזי‪ ,‬ואף לא במתן שירותים‪ .‬למרות תהליכי ההפרטה‪ ,‬הגלובליזציה‬
‫והחברוּת באיחוד האירופי‪ ,‬סובלת מטרופולין ליסבון מבעיות דומות לאלו העולות‬
‫חדשות לבקרים בירושלים‪ .‬שורש הבעיה נעוץ ּבְדומיננטיות השלטון המרכזי בניהול ענייני‬
‫הבירה ובחולשתו‪ ,‬למרות הכול‪ ,‬של הממשל המטרופוליטאני‪ .‬הממשל המטרופוליטאני‬
‫של ליסבון סובל מתקצוב מוגבל ומחוסר לגיטימציה אלקטוראלית כתוצאה מכך‬
‫שהתושבים מטילים ספק רב ביכולתו להתערב ולהשפיע‪ .‬מצב זה משאיר כוח רב בידי‬

‫‪328‬‬
‫משרדי‪-‬ממשלה‪ ,‬הנוקטים מדיניות‪-‬תכנון דיס‪-‬אינטגרטיבית המביאה לבזבוז משאבים‬
‫ציבוריים ולבעיות במימוש המדיניות‪ .‬לוואקום זה נכנסו ראשי הרשויות המקומיות‬
‫במטרופולין‪ ,‬הנוקטים מדיניות מקומית שאינה לוקחת בחשבון את התמונה האזורית‬
‫הרחבה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עיריית ליסבון מצליחה לשמור על האינטרסים האזוריים שלה בזכות‬
‫עוצמתה היחסית ובזכות העובדה שעומד בראשה אדם בעל משקל פוליטי רב‪ ,‬המקושר‬
‫לממשלה המרכזית ועומד בראש המערכת המטרופוליטאנית )‪.(Silva and Syrett, 2006‬‬

‫פריז‪ ,‬בירת צרפת‪ ,‬מחולקת ל‪ 20-‬רובעי‪-‬משנה המנוהלים בידי מועצות אשר בוחרות‬
‫כל אחת את ראש עיריית הרובע שלה‪ .‬את מועצת העיר המרכזית של פריז מרכיבים‬
‫חברים הנבחרים מהמועצות העירוניות‪ ,‬וזו בוחרת את ראש עיריית פריז‪ .‬מרב הכוח‬
‫ליזוֹם ולקדם חוקים‪ ,‬מוענק לראש עיריית פריז‪ .‬פריז מוגדרת הן כ‪ − Commune-‬כלומר‬
‫ישות מוניציפאלית הניתנת לכל עיר‪ ,‬עיירה וכפר‪ ,‬והן כ‪ Departement-‬או מחוז‪ ,‬שהוא‬
‫אחד מ‪ 96-‬המחוזות של צרפת‪ .‬בשל הדואליות המבנית של פריז‪ ,‬מתכנסת מועצת העיר‬
‫כאסיפה כללית כאשר היא דנה בעניינים הקשורים למחוז‪ ,‬וכמועצת העיר כשהיא עוסקת‬
‫בעניינים מוניציפאליים‪ .‬צרפת ידועה בשלטונה הריכוזי‪ ,‬והחוקה הצרפתית מעניקה‬
‫לממשלה הלאומית יכולת‪-‬פיקוח על בירתה‪ .‬אבל בגלל המסורת הצרפתית המצטיינת‬
‫באוטונומיה רבה של השלטון המקומי‪ ,‬אין לממשלה זכות וטו על החלטותיו‪ ,‬אף שהיא‬
‫יכולה לערער על הפעילות המקומית בבתי‪-‬משפט מִנהליים‪ .‬כך למשל‪ ,‬הממשלה הלאומית‬
‫אינה מוסמכת בחוק לאשר את תקציבה העירוני של פריז )‪.(Fauntroy, 2004‬‬

‫באיטליה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא שונה יכולת הפיקוח והניהול של הממשלה בענייניה של‬
‫רומא מיכולתה להתערב בענייני שאר ערי איטליה‪ .‬המחוקק הלאומי יכול להטיל וטו על‬
‫החלטות מקומיות‪ ,‬אף שאינו מוסמך לאשר את תקציבה של רומא‪ .‬עיריית רומא נהנית‬
‫למעשה מאוטונומיה‪ ,‬בדומה לשאר עריה הגדולות של איטליה‪ .‬לערים אלו ולרובעיהן‬
‫)‪ (Boroughs‬סמכות להחליט על גובה המס ועל דרך המיסוי‪ ,‬וכן על דרכי הוצאת‬
‫הכספים‪ .‬לרומא יש מועצת עיר הבוחרת ראש‪-‬עיר מבין חבריה‪ .‬מועצת העיר בוחרת‬
‫מתוכה ‪ 18‬נציגים לגוף הביצועי שלה )‪ ,(CEC‬ובראשו עומד ראש העיר‪ ,‬העומד גם בראש‬
‫המִנהל העירוני‪ ,‬המחולק ל‪ 15-‬מחלקות מקצועיות‪ .‬כשאר תושבי איטליה‪ ,‬נהנים תושבי‬
‫רומא מזכות הצבעה לפרלמנט הלאומי )‪.(Fauntroy, 2004‬‬

‫‪329‬‬
 ‫מימון תקציבי הבירה‬
‫מימון ערי‪-‬בירה והקצאות‪-‬כספים מיוחדות שהן מקבלות מהממשל המרכזי לצורכיהן‬
‫המיוחדים‪ ,‬הם סוגיה יסודית בניהול ערי‪-‬בירה‪ .‬הניסיון הבינלאומי מצביע על שונוּת‬
‫רבה בתחום זה‪ .‬תקציביה של וושינגטון מגויסים ברובם ממשאבי העיר‪ ,‬הנובעים‬
‫מהכנסה מקומית‪ ,‬מיסוי‪ ,‬גביית עמלות וכיוצא באלה‪ .‬אך בסיס המס של וושינגטון‬
‫מוגבל‪ ,‬משום שמחצית קרקעות העיר פטוּרות ממס מסיבות שונות‪ :‬קרקעות או מבנים‬
‫בבעלוּת הממשלה הפדראלית פטורים ממס‪ ,‬ועליהם יש להוסיף מלכ״רים ועמותות‪,‬‬
‫שגרירויות וקונסוליות‪ ,‬הפטורים אף הם ממיסוי עירוני‪ ,‬וכן קרקעות בבעלות תושבים‬
‫שאינם אזרחי המחוז‪ .‬נכון לשנת ‪ 2003‬היו ‪ 75%‬מהמִשרות בִּמחוז קולומביה בידי עובדים‬
‫שאינם אזרחי המחוז )‪ .(Fauntroy, 2004‬העובדה שהמחוז אינו חלק ממדינה ממדינות‬
‫האיחוד‪ ,‬גורעת ממנו סיוע שהיה יכול לקבל מהן )‪ .(Rowat, 1993‬משום כך נמצאת קופת‬
‫העיר בגירעון מתמיד‪ ,‬למרות פוטנציאל התקבולים הגבוה שלה ואספקת השירותים‪,‬‬
‫שעלותם עולה על הכנסות העיר )‪.(Rowat, 1993; Fauntroy, 2004‬‬
‫הגדרת גבולות המחוז היא אחת הבעיות המרכזיות אשר מאפיינות ערי‪-‬בירה‬
‫פדראליות‪ .‬להגדרה זו השפעה רבה על התקציב העירוני‪ ,‬כי לעִתים קרובות אין גבולות‬
‫אלה משקפים את כלל מרחב הפעילות הכלכלית של הבירה והמטרופולין אשר סביבה‪,‬‬
‫בשל הגירה ויציאה של משקי‪-‬בית ופעילות עסקית לפרברים‪ .‬מחוז קולומביה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הוא חלק קטן בלבד מאזור מטרופוליטאני גדול פי חמישה באוכלוסייתו ופזור על פני ‪60‬‬
‫רשויות מקומיות שונות‪ .‬כך יצא ש‪ 4/5-‬מתושבי המטרופולין אינם נמצאים כלל תחת‬
‫שליטה פדראלית ישירה ‪ −‬דבר היוצר בעיות תיאום בתכנון הכוללני של האזור )‪Rowat,‬‬
‫‪.(1993‬‬

‫בניגוד לוושינגטון‪ ,‬נהנות בירות פדראליות אחרות מסיוע ממשלתי ‪ −‬ולא כל שכן בירות‬
‫לאומיות של מדינות אוּניטריות‪ .‬כך למשל‪ ,‬נהנית ברלין מתמיכת גרמניה לרמותיה‬
‫‪88‬‬
‫השונות‪ ,‬דרך העברות ישירות למימון תחומי‪-‬עניין כתרבות‪ ,‬ביטחון ותחזוק תשתיות‪.‬‬
‫קרוב לשליש מתקציבה העירוני של ברלין מקורו בהעברות ישירות של הממשלה‬
‫הפדראלית‪ ,‬של מדינות האיחוד הגרמני )‪ (Landers‬ושל האיחוד האירופי )‪.(Storm, 2001‬‬

‫‪ 88‬עד לאיחודה בראשית שנות ה‪ ,90-‬נסמכה ברלין על סובסידיות כבדות מהממשלה הפדראלית‪ .‬משום‬
‫כך‪ ,‬ההוצאה בה לנפש היתה גדולה ב‪ 30%-‬עד ‪ 50%‬לעומת ערי‪-‬מדינה אחרות בגרמניה‪ ,‬וזאת אף שתקבולי‬
‫המס שלה היו נמוכים משלהן ב‪ 50%-‬עד ‪ .70%‬עם זאת‪ ,‬הסבסוד הכבד הפך את כלכלת ברלין לתלותית‪,‬‬
‫תוך דיכוי ענפי כלכלה המצטיינים בחדשנות או ביזמות )‪ .(Storm, 2001‬על כך נרחיב בסקירת הסִפרות‬
‫העוסקת בהשפעת הממשלה והמגזר הציבורי על כלכלת הבירה‪.‬‬

‫‪330‬‬
‫ברלין חברה בתכנית לאיזון אזורי‪ ,‬ובמסגרתה מועברים אליה תקציבים ממדינות‬
‫החברות באיחוד )‪.(Fauntroy, 2004‬‬

‫בברן‪ ,‬בירת שווייץ‪ ,‬התקציב העירוני כמעט שאינו נתמך ע״י השלטון הפדראלי‪ ,‬אלא‬
‫בעיקר ע״י הקנטון‪ .‬סיוע זה תופס ‪ 40%‬מתקציבה העירוני‪ ,‬ופחות מאחוז אחד של‬
‫התקציב העירוני מקורו בממשלה הפדראלית‪ .‬עיקר הסיוע הפדראלי לאוטווה‪ ,‬מקורו‬
‫במיסוי נכסים פדראליים בעיר‪ ,‬כך שהם מהווים קרוב לעשירית מתקציבה השנתי‪ .‬נוסף‬
‫על התמיכה הפדראלית העקיפה‪ ,‬אוטווה נהנית מהעברות ישירות מממשלת אונטריו‬
‫)‪ .(Fauntroy, 2004‬בברזיליה‪ ,‬הממשלה הלאומית מעבירה תקציבים לרשות המקומית‬
‫בהתאם לדרישותיו של מושל המחוז‪ ,‬כך שמעל ל‪ 70%-‬מתקציבה באים ממקורות‬
‫ממשלתיים‪ .‬אף על‪-‬פי כן רשאי השלטון המקומי להקצות את הכספים כראות‪-‬עיניו‪.‬‬
‫העיר פטורה גם ממסי‪-‬רכוש‪ ,‬וזאת במטרה לעודד הגירה לתחומה )‪Fauntroy,‬‬
‫‪ .(2004‬בקראקס מאפשר החוק שבמסגרתו נקבע המחוז המטרופוליטאני ה‪LMDC-‬‬
‫)‪ (Metropolitan District of Caracas‬לממשלה הלאומית להעביר אליו מענקים ייחודיים‪,‬‬
‫כך ששני שלישים מתקציבו באים ממנה‪ .‬מקסיקו‪-‬סיטי זכאית לסיוע ממשלתי ככל‬
‫מדינה אחרת באיחוד הפדראלי‪ .‬קרוב ל‪ 40%-‬מתקציבה המוניציפאלי מקורו בהעברות‬
‫הממשלה הלאומית‪ .‬אף על‪-‬פי כן‪ ,‬שיעור ההכנסות העצמיות של מקסיקו‪-‬סיטי גבוה‬
‫בהשוואה לערים ומדינות אחרות במקסיקו‪.‬‬

‫בהתאם למעמדה המיוחד של קנבּרה כבירה לאומית של אוסטרליה וכמקום‪-‬מושבהּ‬

‫של ממשלת מדינות חבר העמים )‪ ,(Commonwealth‬הוּשווה סך ההעברות הפדראליות‬
‫למחוז )או הטריטוריה( לרמת ההעברות המאפיינות את שאר המדינות החברות בחבר‬
‫העמים‪ .‬קנברה כעיר‪-‬בירה‪ ,‬זכאית לשלושה סוגי הלוואות )‪:(Fauntroy, 2004‬‬
‫❖ מענקים חד‪-‬פעמיים שנועדו להתקזז עם העלויות הגבוהות הנובעות ממבנה‬
‫השירותים שהממשלה הפדראלית מעניקה לעיר הבירה;‬
‫❖ מענקים לצרכים פיסקאליים מיוחדים‪ ,‬הניתנים במסגרת תקבוליה הכלליים‬
‫של העיר‪ .‬אלה הם מענקים נוספים שמקבלת עיר הבירה מממשלת מדינות חבר‬
‫העמים;‬
‫❖ מענקים לצורכי הבירה‪ ,‬נקבעים בהתאם לגובה ההחזרים שהעיר זכאית להם בגין‬
‫הוצאות שהיו לממשלת חבר העמים בשטח הבירה‪.‬‬

‫במדינות אוּניטריות מִשתנים ההסדרים הפיסקאליים ממדינה למדינה‪ .‬בבריטניה דומים‬

‫ההסדרים הפיננסיים בין לונדון לבין ממשלת הוד‪-‬מלכותה במידה רבה להסדרים‬

‫‪331‬‬
 ‫הקיימים בינה לבין ערים אחרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ממשלת בריטניה מעבירה ללונדון מענק‬
‫מיוחד ומענקים ייחודיים למימון צרכים שונים‪ ,‬כגון שיטור ותחבורה‪ .‬בשנים ‪2002-‬‬
‫‪ 2001‬באו ‪ 83%‬מתקציב ה‪ GLA-‬מהממשלה המרכזית )‪ .(Fauntroy, 2004‬ה‪ GLA-‬אינו‬
‫יכול לִגבּות מס‪-‬הכנסה‪ ,‬אך זכאי לִגבּות מִסי‪-‬גודש על כלי‪-‬רכב הנכנסים למרכז לונדון‪.‬‬
‫ממשלת צרפת מעניקה לפריז סיוע כספי‪ ,‬בעיקר במימון ציוד ותפעול עירוני‪ .‬חלק מסיוע‬
‫זה חייב במימוש פרויקטים ייעודיים‪ .‬הממשלה מעבירה גם סיוע כלכלי ישיר למטרופולין‬
‫פריז‪ ,‬בדומה לתמיכה הכלכלית המוענקת לשאר הרשויות המקומיות בצרפת‪ .‬בהתאם‬
‫למסורת הריכוזית של השלטון הצרפתי‪ ,‬גביית המסים בידי השלטון המקומי נעשית לפי‬
‫הרשאה שהוא מקבל מהמחוקק הלאומי‪ ,‬שהוא היחיד המוסמך להחליט על מיסוי‪ ,‬על‬
‫היקפו ועל שיטת גבייתו‪ .‬גם רומא בירת איטליה‪ ,‬נהנית מסמכויות גבייה דומות לאלו‬
‫של שאר ערי המדינה‪ ,‬וכמותן היא זכאית לסיוע ממשלתי דרך המחוז שאליו היא שייכת‬
‫)‪.(Fauntroy, 2004‬‬

‫לסיכום דגמי הממשל השונים ראו לוח ‪.10‬‬

‫לוח ‪ :10‬סיכום המאפיינים העיקריים של צורות הממשל בבירות הלאומיות‬

‫שנסקרו‬

‫ייחודיות מימון‬ ‫ייצוג‬ ‫זכות‬ ‫תלות‬ ‫מינוי או‬ ‫ראש‬ ‫מחוז‬ ‫מדינה‬
‫השלטון וטו של בפרלמנט מסגרת ממלכתי‬ ‫בחירת‬ ‫עיר‬ ‫פדראלית פדראלי‬
‫המקומי השלטון הלאומי הממשל ייחודי‬ ‫ראש‬ ‫נבחר‬ ‫מול‬ ‫מול‬
‫במרכזי המרכזי‬ ‫הרשות‬ ‫או‬ ‫אוניטרית ממשל‬
‫על‬ ‫מטרופו‪ -‬ממונה המטרופו‪-‬‬
‫החלטות‬ ‫ליטאנית‪/‬‬ ‫ליטאני‬
‫השלטון‬ ‫מחוז‪/‬‬
‫המקומי‬ ‫קנטון‪/‬‬ ‫שם‬
‫מדינה‬ ‫בירת‪:‬‬ ‫העיר‪:‬‬
‫אין‬ ‫ייחודי‬ ‫מוגבל‬ ‫קיימת‬ ‫מוחלטת‬ ‫רחבנ‬ ‫מחוז‬ ‫פדראלית‬ ‫ארה"ב‬ ‫וושינגטון‬
‫פדראלי‬ ‫די‪.‬סי‬
‫מימון‬ ‫דומה‪,‬‬ ‫מלא‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫ממונה‬ ‫נבחר‬ ‫מדינה‬ ‫פדראלית‬ ‫גרמניה‬ ‫ברלין‬
‫נרחב‬ ‫אך שונה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫באיחוד‬
‫וייחודי‬ ‫בהיותה‬ ‫הפרלמנט‬
‫מדינה‬ ‫העירוני‪/‬‬
‫פדראלי‬
‫מימון‬ ‫דומה‬ ‫מלא‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫נבחר‬ ‫קנטון‬ ‫פדראלית‬ ‫שווייץ‬ ‫ברן‬
‫נרחב ולא‬
‫ייחודי‬

‫‪332‬‬
 ‫ייחודיות מימון‬ ‫ייצוג‬ ‫זכות‬ ‫תלות‬ ‫מינוי או‬ ‫ראש‬ ‫מחוז‬ ‫מדינה‬
‫השלטון וטו של בפרלמנט מסגרת ממלכתי‬ ‫בחירת‬ ‫עיר‬ ‫פדראלית פדראלי‬
‫המקומי השלטון הלאומי הממשל ייחודי‬ ‫ראש‬ ‫נבחר‬ ‫מול‬ ‫מול‬
‫במרכזי המרכזי‬ ‫הרשות‬ ‫או‬ ‫אוניטרית ממשל‬
‫על‬ ‫מטרופו‪ -‬ממונה המטרופו‪-‬‬
‫החלטות‬ ‫ליטאנית‪/‬‬ ‫ליטאני‬
‫השלטון‬ ‫מחוז‪/‬‬
‫המקומי‬ ‫קנטון‪/‬‬ ‫שם‬
‫מדינה‬ ‫בירת‪:‬‬ ‫העיר‪:‬‬
‫מימון‬ ‫דומה‬ ‫אין‬ ‫אין‬ ‫אין ר‪.‬‬ ‫נבחר‬ ‫אין‬ ‫פדראלית‬ ‫קנדה‬ ‫אוטווה‬
‫ייחודי‬ ‫מטרו'‬
‫נרחב‬
‫מימון‬ ‫ייחודי‬ ‫מלא‬ ‫אין‬ ‫רבה‬ ‫נבחר‬ ‫מחוז‬ ‫פדראלית‬ ‫ברזיל‬ ‫ברזיליה‬
‫נרחב‬ ‫פדראלי‬
‫וייחודי‬
‫מימון‬ ‫ייחודי‬ ‫מוגבל‬ ‫קיימת‬ ‫רבה‬ ‫נבחר‬ ‫מחוז‬ ‫אוסטרליה פדראלית‬ ‫קנברה‬
‫מוגבל‬ ‫פדראלי‬
‫יחסית‬
‫מימון‬ ‫ייחודי‬ ‫מלא‬ ‫קיימת‬ ‫רבה‬ ‫נבחר‬ ‫מחוז‬ ‫פדראלית‬ ‫מקסיקו‬ ‫מקסיקו‪-‬‬
‫נרחב אך‬ ‫פדראלי‬ ‫סיטי‬
‫לא ייחודי‬
‫מימון‬ ‫ייחודי‬ ‫מלא‬ ‫במידה‬ ‫רבה‬ ‫ממונה‬ ‫נבחר‬ ‫מחוז‬ ‫וונצואלה פדראלית‬ ‫קראקס‬
‫ייחודי‬ ‫מסוימת‬ ‫פדראלי‬
‫נרחב‬ ‫בתוך‬
‫מסגרת‬
‫מטרופו‪-‬‬
‫ליטאנית‬
‫מימון‬ ‫ייחודי‬ ‫מלא‬ ‫אין‬ ‫מועטה‬ ‫נבחר‬ ‫אוניטרית ממשל‬ ‫בריטניה‬ ‫לונדון‬
‫ייחודי‬ ‫מטרופו‪-‬‬
‫נרחב‬ ‫ליטאני‬
‫מימון‬ ‫ייחודי‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫רבה‬ ‫ממונה‬ ‫נבחר‬ ‫אוניטרית ממשל‬ ‫פורטוגל‬ ‫ליסבון‬
‫נרחב‬ ‫)יחד עם‬ ‫מטרופו‪-‬‬
‫פורטו(‬ ‫ליטאני‬
‫?‬ ‫ייחודי‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫מוגבלת‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫אוניטרית ממשל‬ ‫בלגיה‬ ‫בריסל‬
‫מטרופו‪-‬‬
‫ליטאני‬
‫מימון‬ ‫לא ברור‬ ‫מלא‬ ‫אין‬ ‫מוגבלת‬ ‫ממונה‬ ‫ממשל‬ ‫אוניטרית‬ ‫צרפת‬ ‫פריז‬
‫ייחודי‬ ‫על ידי‬ ‫עירוני‬
‫מועצת‬
‫העיר‬
‫מימון לא‬ ‫דומה‬ ‫מלא‬ ‫קיימת‬ ‫מועטה‬ ‫ממונה‬ ‫אוניטרית‬ ‫איטליה‬ ‫רומא‬
‫ייחודי‬ ‫על ידי‬
‫מועצת‬
‫העיר‬

‫‪333‬‬
 ‫דגמי‪-‬ממשל חדשים בערי‪-‬בירה‪ :‬חִקרי‪-‬מקרה בוושינגטון וליסבון‬
‫שאלת הממשל בערי הבירה נוגעת בפן תיאורטי רחב יותר בסוגיית הממשל העירוני‪.‬‬
‫התיאוריות החדשות בתחום זה עוסקות במה שמכונה המעבר מ‪Government-‬‬
‫ל‪ .Governance-‬בתת‪-‬פרק זה נבחן מושגים אלה בשני חקרי‪-‬מקרה‪ .‬האחד ‪ −‬מקרה‬
‫אירופי‪ ,‬בו תיבדקנה צורות הממשל החדשות בליסבון בירת פורטוגל האוניטרית‪ ,‬ומידת‬
‫יעילותן‪ .‬השני הוא וושינגטון די‪.‬סי ומערך ה‪(BID’s) Business Improvement Districts-‬‬
‫שהונהג בה‪ .‬התיאוריה של ה‪ New Governance-‬מדגישה את המנגנונים ההתנדבותיים‬
‫בהם נוטלים חלק מגזרים ממשלתיים ולא‪-‬ממשלתיים בשיתוף‪-‬פעולה מטרופוליטאני‬
‫)‪ .(Wolf, 2006‬צורות‪-‬ממשל אלו יכולות להיות רלוונטיות בניהול העירוני של ירושלים‬
‫בראשית המאה ה‪ ,21-‬אך יש לבחון אותן בזהירות ולעמוד על מידת יעילותן‪.‬‬
‫עליית השיח בדבר ה‪ New Governance-‬נבעה מעמעום הגבולות שבין המגזר הפרטי‬
‫למגזר הציבורי‪ ,‬ובין האחרון לבין המגזר השלישי‪ .‬עמימות זו נבעה מדגמי שיתופי‬
‫הפעולה החדשים ביניהם‪ ,‬על רקע השינוי בהגדרת תפקיד המדינה‪ .‬תפקידה המסורתי‬
‫של המדינה היה ניהול שירותים ואספקתם הישירה‪ .‬במדינות המפותחות חלה תמורה‬
‫מרחיקת‪-‬לכת בדגם מסורתי זה‪ ,‬עם שינוי תפקידה של המדינה מניהול ישיר למעמד של‬
‫עוד שחקן בזירה העירונית‪ ,‬שתפקידו לפקח על אספקת השירותים ולווסתם בהתאם‬
‫לאינטרס הציבורי הכללי‪ ,‬לצד תיאום פעילויות ומתן אפשרויות לספקם כראוי‪ .‬תהליך‬
‫זה תרם לשינוי דגם הניהול ההיררכי המסורתי‪ ,‬בו המדינה מכוונת ומנהלת את דרגי‬
‫הממשל שמתחתיה‪ .‬הדגם החדש הוא גמיש יותר ומאופיין ברִשתות‪-‬ממשל אופקיות‪,‬‬
‫בהן המדינה אחראית על שילובם של אינטרסים ציבוריים ופרטיים ועל התיאום ביניהם‪.‬‬
‫על פני הדברים נראה כי דגמים חדשים אלה מאפשרים תגובה מהירה וגמישה יותר‬
‫לבעיות מקומיות‪ ,‬תוך צבירת ידע עליהן‪ .‬אך דא‪-‬עקא‪ ,‬לעתים לקו דגמי‪-‬ממשל אלה‬
‫בהיעדר שקיפות ואחריות ציבורית‪ ,‬שהפחיתו לא אחת את הלגיטימיות הציבורית שלהן‬
‫ואת מידת יעילותן‪ .‬יעידו על כך הדוגמאות של ליסבון ושל וושינגטון‪ ,‬להלן‪.‬‬

‫המקרה של ליסבון — הזרז לשינוי בהסדרי הממשל בליסבון‪ ,‬היה הצטרפותה של‬
‫פורטוגל לאיחוד האירופי )ה‪ (EU-‬בראשית שנות ה‪ .80-‬בין התנאים שהעמיד ה‪EU-‬‬
‫להצטרפות‪ ,‬היה אימוץ מדיניות שמטרתה לחזק את דרג השלטון האזורי בשלטון‬
‫המקומי‪ ,‬קיומן של שותפויות בין המגזר הפרטי לציבורי‪ ,‬וקידום סדר‪-‬יום של תחרותיות‬
‫כלכלית‪ .‬הצמיחה הכלכלית בפורטוגל בשנות ה‪ 90-‬העלתה את אטרקטיביות העיר בעיני‬
‫יזמים פרטיים ומשקיעי‪-‬חוץ והפכה אותה למוקד השקעות ותכניות‪-‬פיתוח מטעם‬
‫ה‪ .EU-‬אך למרות הצמיחה הכלכלית‪ ,‬סבלה הביורוקרטיה הפורטוגזית )העירונית‬

‫‪334‬‬
‫והלאומית( משמרנות ומאליטיזם פקידותי שמנעו מימוש רפורמות מקיפות במסגרות‬
‫הממשל העירוניות‪ ,‬כדי להתאימן למציאות המשתנה‪ .‬לכן‪ ,‬לצד דרישותיו של ה‪EU-‬‬
‫הופעל לחץ לשינוי הסדרי הממשל גם ”מלמטה״‪ .‬כתוצאה מכך נוצרו הסדרים מוסדיים‬
‫פורמאליים ובלתי‪-‬פורמאליים בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי‪ ,‬ובין המגזר הציבורי‬
‫לבין עצמו‪ .‬השותפויות החדשות אופיינו בשני טיפוסים עיקריים‪ :‬האחד‪ ,‬שותפויות לזמן‬
‫קצוב בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי בייזום וניהול מיזמי‪-‬תשתית וחידוש עירוני‪.‬‬
‫השני‪ ,‬הסדרים מוסדיים המבוססים בראש וראשונה על דרג השלטון המקומי )‪Silva and‬‬
‫‪.(Syrett, 2006‬‬
‫המגזר הפרטי הפך בשנים האחרונות לשחקן משמעותי בפיתוח הכלכלי של ליסבון‬
‫ובקביעת סדר היום של העיר‪ .‬הצמיחה הכלכלית יצרה עבורו תמריץ להיכנס לשותפויות‬
‫עם הסקטור הציבורי משלוש סיבות עיקריות‪ :‬האחת היא העובדה שהסדרים אלה‬
‫אִפשרו לעקוף את המִנהל הציבורי )הלאומי והמוניציפאלי( המסורבל והבלתי‪-‬יעיל‪.‬‬
‫היות שלמגזר הציבורי לא היתה היכולת להגיב לאתגרי הצמיחה והפיתוח הכלכלי‪ ,‬סללו‬
‫השותפויות השונות דרכים חדשות להתמודד עם מגרעותיו‪ .‬שנית‪ ,‬השותפויות וההסדרים‬
‫הבין‪-‬מגזריים שימשו פּלטפורמה נוחה למגזר הפרטי ולשלטון המקומי להרחיב את‬
‫ּבְסיס ההזדמנויות הפיננסי שלהם ואת בסיס מיומנויותיהם באספקת שירותים‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫השותפויות הללו הקלו על גיוס כספים מה‪ ,EU-‬שמעדיף הסדרים מן הסוג האמור‪.‬‬
‫דוגמא מובהקת לשותפות פרטית‪-‬ציבורית היתה בנייתו של גשר וסקו דה‪-‬גמה בעיר‪.‬‬
‫ייזום הבנייה היה ציבורי‪ ,‬והמימון העיקרי בא מקרנות פרטיות וציבוריות ומקרנות של‬
‫האיחוד האירופי‪ .‬ההתקשרות עם הסקטור הפרטי היתה בשיטת ה‪Silva and) 89 B.O.T-‬‬
‫‪ .(Syrett, 2006‬השותפויות החדשות יצרו מצע שִלטוני גמיש‪ ,‬עם מידה ראויה של היענות‬
‫ציבורית )‪ ,(Accountability‬רצון להשיג משאבים ונכונות לשפר את השירות לאזרח‪.‬‬
‫השלטון המקומי בליסבון יזם בעיקר פרויקטים בעלי משמעות מקומית‪ ,‬כגון הקמת‬
‫מגרשי‪-‬חנייה‪ ,‬מערכות טיפול בשפכים‪ ,‬דיור ציבורי וציוד למטרות תרבות וספורט‪.‬‬
‫מימון הקמתם נעשה באמצעות קרנות מוניציפאליות‪ ,‬הלוואות ותקבולים עצמיים‪ .‬הגוף‬
‫המבצע הוקם ע״י העירייה‪ ,‬אך נוהל באופן אוטונומי‪ .‬במקרים אחרים חברו יחדיו‬
‫מספר עיריות במטרופולין והקימו התאגדויות עירוניות שטיפלו במגזר מסוים המשותף‬
‫להן‪ .‬מקור המימון היה בדרך‪-‬כלל עצמי‪ ,‬וההתאגדויות נהנו מאוטונומיה מוגבלת מצד‬
‫הרשויות המקומיות‪.‬‬

‫‪ .Built, Operate. Transfer 89‬פרויקטים שנבנים ומתופעלים ע״י הסקטור הפרטי ומוחזרים למדינה לאחר‬
‫תקופת הזיכיון‪.‬‬

‫‪335‬‬
‫הפיתוח הכלכלי בליסבון‪ ,‬והתחרות במסגרת האיחוד האירופי על תקציבים‬
‫ופעילויות‪ ,‬הגבירו את הצורך בשיפור הסף התחרותי מול ערים אירופּיות אחרות כמו‬
‫מדריד וברצלונה‪ .‬תחרות זו העמידה את העיר במרכזן של תכניות לאומיות שנועדו‬
‫לשווקהּ בשוק הבינלאומי בתחומים שונים‪ .‬מי שקידם זאת היו בעיקר סוכנויות‬
‫מִמשלתיות שפעלו לטובת העיר‪ .‬התוצאה היתה שסוכנויות עירוניות ומדיניוּת הפיתוח‬
‫ברמה המוניציפאלית נותרו חלשות ובלתי‪-‬מפותחות בהשוואה לנעשה בערים אירופּיות‬
‫אחרות בסדרי‪-‬גודל ומעמד דומים‪ .‬בניגוד לערים אירופּיות אחרות‪ ,‬לא השכילה ליסבון‬
‫להפעיל מנגנון לוֹבּיסטי מול מוסדות ה‪ EU-‬בבריסל‪ ,‬כך שממשלת‪-‬פורטוגל המשיכה‬
‫לשמש ראש‪-‬חץ בשמירת האינטרסים של בירתה בזירה העל‪-‬לאומית )‪Silva and Syrett,‬‬
‫‪.(2006‬‬
‫למרות התקווה הגדולה שהפיח ה‪ ,New Governance-‬וחרף השותפויות הרבות‬
‫שנוצרו בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי ובין המגזר הציבורי לבין עצמו — נראה‬
‫כי בליסבון לא עלה הדבר יפה‪ .‬השותפויות פעלו בתחומים גיאוגרפיים מוגבלים‪ ,‬לקו‬
‫בחוסר‪-‬תיאום ולא היתה להן ראִייה מטרופוליטאנית )‪ .(Silva and Syrett, 2006‬היוזמה‬
‫לבצע ”ביזור‪-‬הצידה״ נבעה בליסבון מאילוצים שהכתיבה המציאות‪ ,‬ולא מיוזמה‬
‫מכוּונת וממדיניות של השלטון הלאומי‪ Silva .‬ו‪ Syrett-‬טוענים כי שותפויות אלו נוטות‬
‫לחוסר שקיפות ציבורית וכי בסיס האחריות הדמוקרטי שלהן מוגבל‪ .‬היעדר התיאום‬
‫בין הגורמים השונים‪ ,‬יצר לעתים ”עיוּר רע״ שעודד בנייה צפופה‪ ,‬יצר נזקים סביבתיים‬
‫והביא לכאוס תחבורתי על רקע כפילות תשתיות ושירותים )‪.(Silva and Syrett, 2006‬‬

‫המִקרה של וושינגטון די‪.‬סי — בוושינגטון באו השותפויות בין המגזר הציבורי למגזר‬
‫הפרטי לידי ביטוי בהקמת אזורי‪-‬עסקים משופרים )— ‪Business improvement District‬‬
‫‪ .(BID’s‬במקור היתה מטרת ה‪ BID’s-‬לתגבר את כוח האכיפה והשיטור העירוניים‪,‬‬
‫לשפר את שירותי הניקיון ולייצג אינטרסים עסקיים‪ .‬אלה הוקמו בדרך‪-‬כלל על‪-‬ידי‬
‫השלטון המקומי או הלאומי‪ ,‬ונוהלו ע״י ארגונים ללא כוונות רווח )מלכ״רים(‪ .‬חלק ניכר‬
‫מפעילותם מומן בתקבולי‪-‬גבייה מִשוכרים או מבעלי‪-‬נכסים באזור הגיאוגרפי שעליו הם‬
‫מופקדים )‪.(Mitchell, 2001‬‬
‫בוושינגטון די‪.‬סי פועלים כארבעה ‪ BID’s‬באזור מרכז העיר‪ .‬הם נוסדו על רקע‬
‫הקשיים שחוו בעלי עסקים לנוכח חולשתו של המִנהל הציבורי בעיר‪ ,‬ועל רקע תחושתם‬
‫כי השלטון המקומי במחוז קולומביה הוא שלטון כושל שאינו מתמודד כראוי עם צרכיו‬
‫הכלכליים של האזור‪ .‬תחושה זו פקדה גם גורמים בעלי השפעה במועצת המחוז‪ ,‬כך‬

‫‪336‬‬
‫שבסופו של דבר חוקקה מועצת העיר בשנת ‪ 1996‬את החוק שאִפשר להקים את ה‪BID-‬‬
‫הראשון‪.‬‬
‫על‪-‬פי החוק הוושינגטוני‪ ,‬החברים ב‪ BID’s-‬הם בעלי או שוכרי נכסים המחויבים‬
‫בדמי‪-‬חבר או בכל תשלום שיקבע ה‪ .BID-‬על‪-‬מנת להבטיח שהאינטרסים הכלכליים‬
‫יעמדו בראש מעייניו של ה‪ ,BID-‬מחייב החוק כי ‪ 51%‬מהחברים במועצות ה‪ BID’s-‬יהיו‬
‫בעלי או שוכרי נכסים באזור )‪ .(Wolf, 2006‬החוק בוושינגטון מתיר למעשה כל פעילות‬
‫שעשויה לשפר את החִיוּת הכלכלית באזור שעליו אחראי ה‪ ,BID-‬בתנאי שזו לא תשפיע‬
‫לרעה על שכונות המגורים הסמוכות‪ .‬להלן דוגמאות לפעילות כזו‪:‬‬
‫❖ יחסי‪-‬ציבור עונתיים לאירועים שונים;‬
‫❖ תִחזוק מוגבר של המרחב הציבורי ושיפור המדרכות‪ ,‬הפארקים והכיכרות;‬
‫❖ שיווק פעילויות שיעודדו את התיירות‪ .‬יצירת מקומות‪-‬תעסוקה‪ ,‬יצירת אקלים‬
‫עסקי אטרקטיבי ושדרוג הפיתוח והיעילות המקומית;‬
‫❖ קידום המסחר‪ ,‬ההסעדה והאומנויות;‬
‫❖ מתן שירותים שישפרו את הביטחון והתחבורה הציבורית‪ ,‬כמו ארגון מעבּוֹרות‬
‫)‪ (shuttles‬ציבוריות וגיוס שגרירים של רצון טוב לייצג את האזור;‬
‫❖ פיתוח מערכת התִמרור וייסוּד תכניות לשיפור החזיתות המסחריות‪.‬‬

‫הארגונים המנהלים את ה‪ BID’s-‬מתאפיינים בגמישות רבה ובמבנה‪-‬עבודה של רִשתות‬

‫התקשרוּת חיצוניות‪ .‬חלק ניכר מהפעילות מועבר למיקוּר‪-‬חוץ ולקבלני‪-‬משנה העובדים‬
‫בעיקר מול מועצת המנהלים או הדירקטורים ב‪ .BID-‬ה‪ BID-‬רואה עצמו כארגון‪-‬‬
‫עסקים פרטי ומשתדל מאוד שלא להיות מזוהה עם המִנהל הציבורי של מחוז קולומביה‪.‬‬
‫הסתייגות זו נובעת מכך שהיוזמה להקמת ה‪ BID’s-‬יצאה מקרב סוחרים ואנשי עסקים‬
‫מקומיים‪ ,‬ולא מממשלת המחוז )‪ .(Wolf, 2006‬אף על‪-‬פי כן מתאפיינים ארגונים אלה‬
‫בשותפויות עם מוסדות הממשל הפדראלי אשר מממן חלק מפעילותו מהחזרי‪-‬מס עבור‬
‫חלק מהשירותים שהוא מספק לעסקים באזור‪ ,‬מסיוע בהפעלת תחבורה ציבורית‪,‬‬
‫ממימון תכניות‪-‬ניקיון ומשיקום מחוסרי‪-‬בית‪ .‬כתוצאה משותפויות אלו נוצר דגם ממשל‬
‫בו ה‪ BID-‬הוא כלי ליישום מדיניות‪ ,‬אך כמעט שאינו משתתף בקביעתה )‪.(Wolf, 2006‬‬
‫חרף שיתוף הפעולה בין ה‪ BID’s-‬לבין דרגי‪-‬ממשל גבוהים בהיררכיה‪ ,‬היחסים‬
‫עם מחוז קולומביה ועם הממשל הפדראלי הם מורכבים ודומים פחות לדגם ה‪New-‬‬
‫‪ .Governance‬היחסים בין שני דרגי הממשל נמצאים אמנם בתהליך של התהוות‪ ,‬אך‬
‫קיים רצון מכוּון לשמור מרחק‪ ,‬על‪-‬מנת שלא תיווצר ביניהם זהות‪ .‬המנהלים המקצועיים‬
‫‪337‬‬
‫ב‪ BID’s-‬מדגישים את האיכויות ”הפרטיות״ והמלכ״ריות שלהם ומתרחקים מכל‬
‫זהות עם מחוז קולומביה או עם כל מוסד ממשלתי אחר‪ .‬רובם רואים עצמם חלק‬
‫מהמגזר הפרטי ולא הציבורי‪ ,‬בין היתר על‪-‬מנת להעצים את הלגיטימיות שלהם מול‬
‫בעלי העסקים באזור‪ .‬עם זאת‪ ,‬מצמצם ריחוק זה את דגם השותפות עם הממשלה‬
‫)‪ .(Wolf, 2006‬היחסים בין הממשל העירוני לבין ה‪ BID’s-‬נובעים יותר מגישה של ”חיה‬
‫ותן לִחיות״‪ ,‬לפיה ממשלת המחוז כמעט שאינה מתערבת בענייני ה‪ BID-‬ואינה דוחפת‬
‫לשיפור מנגנוני שקיפות ציבורית או היענות ציבורית‪ .‬החוק בוושינגטון מחייב למשל‬
‫את ה‪ BID-‬להגיש דו״ח פעילות רק אחת לחמש שנים‪ .‬תדירות זו מעלה תהִיות לגבי‬
‫מידת שקיפותו של הארגון ומידת היענותו הפוליטית‪ (2006) Wolf .‬טוען כי מידות אלו‬
‫אינן זוכות למרב תשומת הלב של אנשי המחוז וה‪ ,BID’s-‬חרף התחושה כי מסגרות‬
‫ה‪ New Governance-‬אמורות להדגישן‪ .‬במחוז קולומביה נראה שכל עוד נשמר מינימום‬
‫סביר של יכולת‪-‬ניהול )אותה מגדירה וקובעת ממשלת המחוז הפדראלי( ‪ −‬אין הממשל‬
‫הפדראלי מתערב בענייניו הפנימיים של ה‪.BID-‬‬

‫לסיכום‪ ,‬נראה שה‪ BID-‬משמש שלוחה של הממשל המקומי לאספקת שירותים בתחומים‬
‫בהם קצרה ידה של הרשות המקומית לעשות זאת‪ .‬שירותי ה‪ BID-‬פועלים יותר‬
‫כארגונים מסייעים מאשר כארגונים שותפים‪ ,‬ולמרות ניסיונם של ה‪ BID’s-‬בוושינגטון‬
‫לשוות לעצמם חזות של סקטור פרטי‪ ,‬הם מוטמעים למעשה בשלטון המקומי ברמה‬
‫תת‪-‬מוניציפאלית‪ .‬תהליך היווצרותם דרש מעורבות רבה של המדינה ושל השלטון‬
‫המקומי; הם נתונים לפיקוח תקופתי של השלטון המקומי; העמלות שלהם נאספות‬
‫על‪-‬ידי ממשלות מקומיות‪ ,‬והחברים ב‪ BID’s-‬משלמים דמי‪-‬חבר על‪-‬פי הערכת שומה‬
‫של הממשלה‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬ממשל עירוני ומסגרת ניהול עיר‬

‫הניהול והפיקוח המוניציפאליים נועדו להבטיח התנהלות יומיומית תקינה בעיר הבירה‪,‬‬
‫בהתאם לחוק‪ ,‬למדיניות ולמסורת השלטונית של המדינה‪ .‬יכולתו של השלטון המקומי‬
‫להבטיח רמת‪-‬חיים נאותה לתושבים‪ ,‬תלויה במידה רבה ביכולתו לגייס משאבים‪ .‬במידה‬
‫שתחומי האחריות שלו עולים על הכנסותיו‪ ,‬תיפּגע רמת השירותים לאזרח‪ .‬הניסיון‬
‫הבינלאומי שהובא לעיל‪ ,‬מצביע על שונוּת רבה בין ערי‪-‬בירה‪.‬‬
‫ערי‪-‬בירה פוליטיות‪ ,‬שחלק ניכר מהן נמצא כאמור במדינות פדראליות‪ ,‬מתאפיינות‬
‫בכך שהן מהוות מחוז נפרד שאינו שייך לאף אחת ממדינות האיחוד הפדראלי‪ .‬יש‬

‫‪338‬‬
‫מדינות בהן עיר הבירה היא למעשה מדינה נוספת בתוך הפדרציה‪ ,‬עם תחומי‪-‬אחריות‬
‫עירוניים ומדינתיים לכל דבר )כגון ברלין וברן(‪ .‬אוטווה‪ ,‬בירת קנדה‪ ,‬היא דוגמא לבירה‬
‫פדראלית שאינה ישות נפרדת כזו‪ .‬במדינות אוניטריות )כמו ישראל( דגם המחוז הנפרד‬
‫לא קיים‪ ,‬או לפחות לא עלה בסקר זה‪ .‬בחלק מן המקרים‪ ,‬השלטון המקומי )ראש העיר(‬
‫ממונה על‪-‬ידי דרג הממשל הגבוה‪ .‬עיקרון זה מנוגד לעקרונות הממשל הדמוקרטיים‬
‫ותרם במידה רבה להזנחה‪ .‬הנטייה לאורך‪-‬זמן היתה להחליפו במסגרות נבחרות‪.‬‬
‫במדינות אוּניטריות‪ ,‬קיומה של בירה לאומית שאינה הבירה הכלכלית הוא חריג‪.‬‬
‫ערי‪-‬בירה פוליטיות שלא היו מלכתחילה דומיננטיות מבחינה כלכלית‪ ,‬אינן מצליחות‬
‫להפוך לבירות כלכליות )אוטווה‪ ,‬וושינגטון‪ ,‬ברן‪ ,‬האג‪ ,‬רומא‪ ,‬ברלין(‪ .‬כך גם ערי‪-‬בירה‬
‫חדשות כמו בתורכיה‪ ,‬בפקיסטאן ובברזיל‪ .‬אלו הופכות לעתים לערים חשובות‪ ,‬אך לא‬
‫לבירות כלכליות‪.‬‬
‫נמצא שהמחוז הפדראלי הוא דגם מוגבל ליצירת מסגרת‪-‬ממשל יציבה מבחינה‬
‫פיסקאלית‪ .‬בוושינגטון ובקנברה מאיים הפרבור המתמשך על היציבות הכלכלית‪ .‬כוחות‬
‫השוק חזקים לעִתים מכל הגדרה מִנהלית‪ .‬מכיוון שגבולות המחוזות נקבעים בתיקונים‬
‫חוקתיים‪ ,‬קשה לשנותם ולהתאימם למגמות הדמוגראפיות והכלכליות במרחב‪ .‬אפשר‬
‫אמנם לקבוע גבול מחוז גדול במיוחד‪ ,‬שייקח בחשבון את גידול האוכלוסייה העתידי‬
‫ואת מגמות ההגירה בו‪ ,‬אך במידה שהגדרת האזור תהיה מרחיבה מדי‪ ,‬היא עלולה‬
‫להכיל שטחים חקלאיים רבים שהאינטרסים של בעליהם שונים בתכלית מאשר באזור‬
‫עירוני‪.‬‬
‫במחוזות פדראליים נוטות הממשלות להעביר תשלומים ישירים לבירותיהן בהיקפים‬
‫גדולים יותר מאשר לערי‪-‬בירה המאופיינות בסקטור פרטי מפותח‪ ,‬המספק לעיר בסיס‪-‬‬
‫מס רחב ויציב המעשיר את הקופה העירונית‪ .‬דגם אחרון זה נמצא בעיקר בבירות של‬
‫מדינות בעלתו אופי אוּניטרי‪ .‬ברבּות מן המדינות האוניטריות מנוהלת הבירה הלאומית‬
‫ע״י רשות מטרופוליטאנית )לונדון‪ ,‬פריז‪ ,‬ליסבון ורומא(‪ .‬למעשה מאופיינות רוב ערי‬
‫הבירה בעולם המערבי בהסדר מִמשלי כזה‪ ,‬הבא לענות על צרכים מטרופוליטאניים‪,‬‬
‫ליצור מנגנון‪-‬תיאום לייעול הפיתוח במרחב‪ ,‬ולמנוע פגיעה בתושביו‪ .‬אופיו של המבנה‬
‫הארגוני‪ ,‬תהליך בחירתו וחלוקת הסמכויות בו‪ ,‬אינם קבועים והם נוטים להשתנות‬
‫לאורך זמן ולהתאים עצמם לצורכי היחידות המוניציפאליות המרכיבות אותו‪ .‬הדבר‬
‫נכון הן לגבי ערים שאינן ערי‪-‬בירה והן לגבי ערי‪-‬בירה‪ ,‬כך שלא ניתן לעשות הפרדה חדה‬
‫ביניהן‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההסדרים המטרופוליטאניים אינם ערובה להתנהלות תקינה ואינם‬
‫תנאי לממשל בעל מאפייני היענות דמוקרטיים יותר )‪ .(Accountably‬סמכויות הדרגים‬
‫הנמוכים של השלטון המקומי‪ ,‬כגון בממשל הקהילתי בליסבון או בברלין‪ ,‬הן מוגבלות‬

‫‪339‬‬
‫לעתים וסובלות מפיצול וכפילות שאינם משרתים את קידום הבירה ופיתוחה )‪Strom,‬‬
‫‪.(2001; Silva and Syrett, 2006‬‬
‫הרצון לכלול מספר גדול ככל הניתן של רשויות מקומיות תחת אצטלה‬
‫מטרופוליטאנית‪ ,‬קשה ליישום‪ .‬אין ספק שלצורך ניהול יעיל של הבירה‪ ,‬נדרשת מסגרת‬
‫ניהולית עם זיקה מטרופוליטאנית רחבה ככל האפשר‪ .‬אך מסגרת כזו צריכה להיות‬
‫גמישה ולבטא את אורח החיים‪ ,‬הטעמים וההעדפות של תושבי הפרברים והעורף‬
‫החקלאי‪ .‬הניסיון להרחיב את גבולות העיר ללא שיתוף תושבי ”ההינטרלנד״ אינו עולה‬
‫יפה במשטר דמוקרטי‪ .‬כך למשל קרה בברלין ובמחוז ברנדנבורג‪ ,‬שם ניסו לאחד מִנהלית‬
‫בין מחוז ברנדנבורג העורפי לברלין העיר‪/‬מדינה‪ .‬מיזוג זה היה אמור ליצור יתרונות‬
‫לגודל בשורה של תחומי‪-‬חיים‪ .‬אך תושבי ”ההינטרלנד״ דחו זאת מחשש שהאינטרסים‬
‫המקומיים שלהם ייפּגעו מהאיחוד עם ברלין החזקה והעשירה יותר )‪.(Campbell, 2003‬‬
‫המצב בברלין דומה למדי למצב בירושלים‪ ,‬שם ניכרת התנגדות עזה בפרבריה המערביים‬
‫של העיר לאיחוד מוניציפאלי עם הבירה‪.‬‬
‫עיקר הניסיון שנצבר בהפעלת דגמי הממשל החדשים‪ ,‬מקורו בצפון‪-‬אמריקה ובצפון‪-‬‬
‫אירופה‪ .‬מעט מן הספרות העוסקת בנושא זה נוגעת במדינות דמוקרטיות שלא מאזורים‬
‫אלה‪ .‬הרצון להקיש מן הניסיון הבינלאומי לדגם הממשל הרצוי בירושלים‪ ,‬חייב אפוא‬
‫לקחת בחשבון את השוני בקונטקסט החברתי‪ ,‬הפוליטי והתרבותי‪ ,‬שאם לא כן עלולים‬
‫דגמים אלה להרע‪ ,‬או לפחות לא לשפר את יעילות הממשל העירוני בירושלים‪ .‬במרחבים‬
‫מטרופוליטאניים מפוצלים מבחינה אתנית הדומים לתנאים הקיימים בירושלים‪ ,‬מצביע‬
‫הניסיון הבינלאומי על פתרונות והסדרים גיאוגרפיים ופונקציונאליים שנועדו להתמודד‬
‫עם שאיפות סקטוריאליות לאוטונומיה תרבותית וניהולית‪ .‬כך למשל נוצרה במונטריאול‬
‫חלוקה גיאוגרפית בין דוברי הצרפתית )במונטריאול עצמה ובחלק מהפרברים( לבין‬
‫דוברי האנגלית )בפרברים(‪ ,‬ובבריסל נוצרה חלוקה פונקציונאלית דומה )חסון‪.(1997 ,‬‬

‫חלופות‪-‬ממשל עיקריות לירושלים ולאזורהּ‬

‫המטרופוליטאני‬
‫להלן מִגוון חלופות הממשל הרלוונטיות לירושלים ולמרחבהּ המטרופוליטאני‪:‬‬

‫‪ .1‬שמירה על המסגרת הקיימת‪ ,‬בהנחה שארגון‪-‬מחדש של מסגרות שלטון וממשל אינו‬

‫הצעד הקריטי שישפיע על מהלכים לשיקומה של ירושלים‪ ,‬ושאפשר לפעול במסגרות‬
‫הקיימות בלי להשקיע מאמץ בשינוין‪.‬‬

‫‪340‬‬
‫‪ .2‬ביזור סמכויות לדרג המוניציפאלי‪ ,‬ובפרט לעיריית‪-‬ירושלים )העברת סמכויות‬
‫מדרגים מחוזיים לעיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬כולל האצלת סמכויות מהוועדה המחוזית‬
‫לתכנון ולבנייה לעיריית‪-‬ירושלים( ו‪/‬או עריכת שינויים בגבולות המוניציפאליים‪,‬‬
‫ובכלל זה הרחבת שטח השיפוט של העיר‪.‬‬

‫‪ .3‬ביזור כלפי‪-‬מטה למסגרות תת‪-‬מוניציפאליות כמו רבעים עירוניים‪ ,‬מִנהלות או‬

‫מועצות שכונתיות‪ .‬בהקשר זה הועלו שתי חלופות עיקריות‪:‬‬
‫❖ חלוקה למספר רב של רבעים שכונתיים על‪-‬פי מאפייני האוכלוסייה;‬
‫❖ הפרדה מוניציפאלית של ירושלים לשתי עיריות‪-‬משנה‪ :‬מערב‪-‬ירושלים ומזרח‪-‬‬
‫ירושלים )הערבית( )חסון‪.(2005 ,‬‬

‫‪ .4‬הקמת מסגרות מטרופוליטאניות מטיפוסים שונים )כוללניות או חד‪-‬תפקודיות‪,‬‬

‫חזקות או חלשות‪ ,‬נבחרות או ממוּנות(‪ .‬סוגיית המסגרות המטרופוליטאניות צפויה‬
‫להיות מושפעת מאוד מטיב היחסים עם חלקהּ הפלסטיני של מטרופולין ירושלים‪,‬‬
‫ולמלא תפקיד בהסדרים לניהול תקין ומתואם של חלקיה הישראלי והפלסטיני‬
‫של המטרופולין‪ .‬במקרה זה סביר שסמכויות מדרגים ממשלתיים‪-‬מחוזיים ומהדרג‬
‫המוניציפאלי‪ ,‬יועברו למסגרות מטרופוליטאניות‪.‬‬
‫עיריית הגג של אינדיאנפּוליס )‪ (Unigov‬היא דוגמא מעניינת‪ ,‬גם אם אינה תואמת‬
‫את הנסיבות והצרכים המיוחדים של ירושלים‪ .‬עיריית‪-‬גג זו הוקמה בשנת ‪1969‬‬
‫בראש וראשונה כדי למנף את הפיתוח הכלכלי בעיר )ויש אומרים גם כדי להבטיח את‬
‫המשך שלטונה של המפלגה הרפובליקנית שם(‪ .‬העירייה לא כללה איחוד של רשויות‬
‫חינוך ושל אזורי‪-‬מס )רוזנטראוב ורזין‪ .(1998 ,‬מאוחר יותר היתה אינדיאנפוליס‬
‫לאחת הדוגמאות הבולטות להפרטה רחבת‪-‬היקף של שירותים מוניציפאליים בעיר‬
‫גדולה‪ ,‬כאשר העירייה שאפה להיות בעיקר רגולאטור‪ ,‬ולא גוף מבצע‪.‬‬
‫החלופות העיקריות הרלוואנטיות לירושלים בתחום זה‪ ,‬הן כדלקמן‪:‬‬
‫❖ עיריית‪-‬גג חזקה )לכך יש מגבלה סטטוטורית‪ :‬עירייה כזו אינה יכולה לכלול‬
‫יישובים ביהודה ושומרון(;‬
‫❖ מסגרות מטרופוליטאניות רופפות יותר לתיאום או להפעלה משותפת של‬
‫תפקודים מסוימים;‬
‫❖ בתרחיש של הסדר מדיני‪ :‬מסגרת‪-‬תיאום מטרופוליטאנית )לא עיריית‪-‬גג(‬
‫שתכלול את חלקי המטרופולין הכלולים במדינת‪-‬ישראל ואת חלקי המטרופולין‬

‫‪341‬‬
‫שבפלסטין )כולל האפשרות של עיריות נפרדות לירושלים הישראלית ולירושלים‬
‫הפלסטינית(;‬
‫❖ עיריית‪-‬גג ”סובב‪-‬ירושלים״ )חסון‪ (2005 ,‬שתכלול את ירושלים‪ ,‬מעלה‪-‬אדומים‪,‬‬
‫גבעת‪-‬זאב‪ ,‬מבשרת‪-‬ציון‪ ,‬הר‪-‬אדר‪ ,‬ביתר‪-‬עלית ואפרת‪ .‬תמומן על‪-‬ידי הרשויות‬
‫השותפות‪ ,‬בבחירות ישירות או במינוי נציגים על‪-‬ידי הרשויות השותפות‪ ,‬טיפול‬
‫בתשתיות אזוריות‪ ,‬בשימושי קרקע אזוריים ובתכנון מטרופוליטאני‪.‬‬

‫‪ .5‬ביזור ”הצידה״ לתאגידים — רשויות סטטוטוריות וחברות ממשלתיות ועירוניות —‬

‫דהיינו‪ ,‬לארגונים בעלי סמכויות‪-‬ביצוע בתחומים שאינם כפופים במישרין לרשות‬
‫המקומית‪ .‬אלה יכולות להיות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬חברות עירוניות מסוג חדש )שקיבל תוקף‬
‫בתיקון לחוק שהועבר במסגרת חוק ההסדרים(‪ ,‬בו חובת הנאמנות של חברי מועצת‬
‫המנהלים הממונים על‪-‬ידי העירייה‪ ,‬היא לתאגיד ולא לעירייה; וחברות ממשלתיות‬
‫או רשויות סטטוטוריות שהמסגרת החוקית להפעלתן שואפת להבטיח דפוסי‪-‬ניהול‬
‫ותפקוד דומים לאלה של המגזר הפרטי‪ .‬הרשות לפיתוח ירושלים היא לכאורה גוף‬
‫כזה‪ ,‬אך בניגוד ל‪ Urban Development Corporations-‬שהוקמו בבריטניה בימי‬
‫תאצ׳ר — כמו ה‪— London Docklands Development Corporation (LDDC)-‬‬
‫אין היא יכולה ליזום ולהתקדם ללא שיתוף‪-‬פעולה עם העירייה‪ .‬לאחרונה נחקק‬
‫חוק דומה להקמת רשות לתרבות ותיירות בירושלים‪ ,‬אך הוא טרם מומש מחמת‬
‫מחלוקות שונות‪.‬‬
‫חלופת ”הביזור הצידה״ עמדה על הפרק בירושלים באופן זה או אחר מאז שנות‬
‫ה‪ ,50-‬למעט ברוב תקופתו של טדי קולק כראש העירייה‪ ,‬אז נתפסה עיריית‪-‬ירושלים‬
‫כעירייה חזקה‪ .‬גם אז היו שראו בהקמת הרשות לפיתוח ירושלים מנגנון שנועד‬
‫לימים שאחרי קולק‪ ,‬אם יידרדר תפקודה של העירייה‪ .‬עיריית‪-‬ירושלים סבלה‬
‫מחולשה רבה עוד בשנות ה‪ ,50-‬והקמת החברה הכלכלית לירושלים )שהיא חברה‬
‫ממשלתית( נבעה אף היא מרצון ליצור מעין גוף מקביל לעירייה‪ ,‬שיקדם את פיתוח‬
‫העיר‪.‬‬
‫להלן מנגנונים אפשריים לביזור‪-‬הצידה בירושלים‪:‬‬
‫❖ הרשות לפיתוח ירושלים והחברה הבת ”עדן״;‬
‫❖ הרשות לתרבות ותיירות‪ .‬זו אמורה לעסוק בתרבות‪ ,‬ספורט וקשרי‪-‬חוץ‪ ,‬אך‬
‫טרם הוקמה‪ ,‬טרם תוקצבה ויש שתהו אם דרוש מנגנון נוסף שכזה;‬
‫❖ מודל חברת ”הגיחון״ — מפעלי מים וביוב ירושלים בע״מ — תאגיד עצמאי‬
‫העובד על‪-‬פי חוק תאגידי מים וביוב;‬
‫‪342‬‬
‫❖ חברות עירוניות מיוחדות )בהן חובת הנאמנות הראשונה של חברי מועצת‬
‫המנהלים היא לחברה ולא לרשות המקומית(;‬
‫❖ עמותות פרויקטאליות‪ ,‬כגון תכנית‪-‬אב לתחבורה‪.‬‬

‫‪” .6‬ביזור הצידה״ — שילוב גדל של ארגוני המגזר השלישי ושל המגזר הפרטי במתן‬
‫שירותים חברתיים למיניהם;‬

‫‪ .7‬ריכוז כלפי מעלה — הפקדת סמכויות נוספות בידי גופים של השלטון המרכזי‪ ,‬כולל‬
‫סמכויות שיופקעו מהדרג המוניציפאלי‪ ,‬לאור מעמדהּ המיוחד של ירושלים כעיר‬
‫בירה‪ .‬סמכויות נוספות יופקדו בידי משרדים מחוזיים של משרדי הממשלה )כולל‬
‫בתחום התכנון והבנייה( ובידי משרד לענייני ירושלים‪ ,‬שירכז סמכויות ממשלתיות‬
‫ביצועיות ויקבל עליו במידת הצורך גם תפקודים מוניציפאליים או אחריות לגופים‬
‫ממשלתיים וחצי‪-‬ממשלתיים הפועלים בירושלים‪.‬‬

‫אפשרות אחרת היא להקים גוף מרכזי מיוחד בהשתתפות העירייה וגופים אחרים שמחוץ‬
‫למערכת השלטון‪ .‬גוף כזה יכול לעטות מבנים משפטיים שונים‪ ,‬כמו ”חברה )או עמותה(‬
‫לטובת הציבור״‪ ,‬חברה ממשלתית או רשות סטטוטורית‪.‬‬

‫המלצות‬
‫החלופה המומלצת עשויה לשלב כמה מן החלופות שהוזכרו בסעיף ‪ .6‬הפקעת סמכויות‬
‫מידי השלטון המקומי והעברתן ”כלפי מעלה״ — למשרדי‪-‬ממשלה — היא ככלל מהלך‬
‫בלתי‪-‬רצוי שלא הוכיח עצמו במקומות אחרים ושיש לנקוט רק במקרים קיצוניים‬
‫וחריגים של חוסר‪-‬תפקוד של הרשות המקומית‪ .‬ראשית‪ ,‬הממשלה ככלל אינה יעילה‬
‫בטיפול בשירותים מקומיים ובבעיות מקומיות‪ ,‬ועיקר כוחה בטיפול בסוגיות כלכליות‪,‬‬
‫פוליטיות וביטחוניות ברמה הלאומית‪ ,‬ואולי גם בניהול ובקרה של מנגנונים מסוימים‬
‫במדינת הרווחה‪ .‬שנית‪ ,‬שיקולים פוליטיים צרים ויכולות‪-‬ניהול נמוכות‪ ,‬מאפיינים‬
‫לעִתים גם משרדי‪-‬ממשלה ולאו דווקא רשויות מקומיות‪ ,‬וראו ניסיון חברות ממשלתיות‬
‫שעסקו בפיתוח מקומי‪ ,‬כמו חברת ”קרתא״ בירושלים או גופים ממשלתיים כמו הרשות‬
‫לעסקים קטנים‪ .‬לבסוף‪ ,‬משרדי הממשלה איבדו במידה רבה את האוטונומיה ואת‬
‫היכולת ליזום ולפעול באופן אפקטיבי‪ ,‬והפכו תלויים כמעט לחלוטין גם בפעולות‬
‫בעלות משמעות כספית מוגבלת‪ ,‬במשרד האוצר ובאילוצים משפטיים )”שלטון החשבים‬
‫והיועצים המשפטיים״(‪ .‬שנים של ”קיצוצים רוחבּיים״ לא היטיבו גם הם עם יכולת‬

‫‪343‬‬
‫התפקוד של מרבית משרדי הממשלה‪ .‬יש הכרח לתבוע את המשאבים הממשלתיים‬
‫הנחוצים לקידומה של ירושלים‪ ,‬אולם הצעות למסור למשרדי הממשלה סמכויות נרחבות‬
‫נוספות בתחום ניהולה של ירושלים ופיתוחה‪ ,‬מוּעדות לכישלון בנסיבות הנוכחיות ולאור‬
‫הניסיון ממקומות אחרים בעולם‪.‬‬
‫חיזוק הדרג המוניציפאלי כך שיעסוק גם בניווט ובבקרה על תִפקודים שיבוצעו‬
‫באמצעות תאגידים או שיוּפרטו — היא לכאורה חלופה מועדפת‪ ,‬אך זאת בתנאי שהדרג‬
‫המוניציפאלי מתפקד בצורה נאותה לאורך‪-‬זמן‪ .‬במקרה של ירושלים קיימים חששות‬
‫לשחיקה ברמת התפקוד של העירייה‪ ,‬ועולים גם סימני‪-‬שאלה בנוגע למידה בה יעדי‬
‫העירייה ושיקוליה בהקצאת‪-‬משאבים אכן משקפים את צורכיהן והעדפותיהן של‬
‫קבוצות האוכלוסייה המגוונות ואת האינטרסים הקשורים למעמדה של ירושלים כעיר‪-‬‬
‫בירה‪ .‬לאור בעיה זו של ייצוגיות ולאור האינטרס הלאומי המיוחד הקיים בעיר הבירה‪,‬‬
‫יש לשמור על כוחה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים ואין להעביר‬
‫ממנה סמכויות מהותיות לעיריית ירושלים )לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה(‪.‬‬
‫ביזור כלשהו כלפי מטה‪ ,‬אל הדרג הרבעי או השכונתי — ובאופן מוגבל גם כלפי‬
‫מעלה — למסגרות מטרופוליטאניות רופפות )שישתלבו בפִּתרונות לשיתוף‪-‬פעולה בין‬
‫חלקיה הישראליים והפלסטיניים של המטרופולין( הוא אולי מחויב המציאות‪ ,‬אך אינו‬
‫מציע פִּתרון לשיקומה ולחיזוקה של ירושלים‪ ,‬מן הסיבות הבאות‪:‬‬
‫❐ הרשויות המקומיות סביב ירושלים הן קטנות וחלשות יחסית‪ .‬למסגרות אזוריות‬
‫עשויים להיות יתרונות בתחומים שונים‪ ,‬אבל אין סביב ירושלים רשויות כמו רעננה‪,‬‬
‫רמת‪-‬גן או הרצלייה‪ ,‬שיכולות לתמוך בעיר מרכזית נחלשת;‬
‫❐ בעיית הייצוגיות של המגזר היהודי הלא‪-‬חרדי‪ ,‬עלולה לגלוש מעיריית‪-‬ירושלים גם‬
‫לעיריית הגג;‬
‫❐ הניסיון במקומות אחרים בעולם‪ ,‬מעיד ככלל על מוגבלות הפִּתרון הרבעי )אלא אם‬
‫הוא נהנה ממקורות כספיים משמעותיים או מבסיס מס אוטונומי‪ ,‬ובדרך‪-‬כלל לא‬
‫זה המצב(;‬
‫❐ האמונה שבאמצעות חלוקה לרבעים ניתן להפריד בין אוכלוסייה חרדית לאוכלוסייה‬
‫לא‪-‬חרדית‪ ,‬אינה מבוססת‪ .‬בירושלים ישנן ”שכונות‪-‬תפר״ רבות‪ ,‬והמפה היא‬
‫דינאמית;‬
‫❐ יש בעיה של שיעורי‪-‬הצבעה נמוכים ביותר למסגרות רבעיות ‪ −‬מצב שיוצר עיוות‬
‫דווקא בעיר מגוונת ששיעור ההצבעה בה משתנה באופן חד מקבוצת‪-‬אוכלוסייה‬
‫אחת לשנייה‪.‬‬

‫‪344‬‬
‫במצב של הסדר מדיני‪ ,‬סביר שיוקמו מנגנוני‪-‬תיאום ושיתוף‪-‬פעולה מטרופוליטאניים בין‬
‫חלקיה היהודיים לחלקיה הפלסטיניים של המטרופולין‪ .‬הסְדר מדיני ישנה באופן מהותי‬
‫את המציאות הכלכלית בירושלים — ובפרט את זו הפלסטינית‪ .‬הסדר כזה עשוי לפתוח‬
‫הזדמנויות חדשות משמעותיות גם בירושלים הישראלית‪ ,‬אך מימושן מותנה במאפייני‬
‫מערכת הממשל וביכולתה לנצל הזדמנויות חדשות לבלימת מגמות‪-‬שחיקה במעמדה של‬
‫העיר בחברה ובכלכלה הישראלית‪ .‬ללא התארגנות מִמשלית מתאימה‪ ,‬ספק אם ירושלים‬
‫תזכה ליהנות מפירות השלום אם יימשכו המגמות הקיימות‪ ,‬למעט בתחומים מוגבלים‬
‫כמו תיירות ונדל״ן‪.‬‬
‫בנסיבות אלו עשוי פתרון מועדף לשלב חלופות של ”ביזור‪-‬הצידה״‪ ,‬שייתנו מענה‬
‫לצורך בניהול אפקטיבי וביישום אפקטיבי של מדיניות‪-‬פיתוח‪ ,‬עם כמה היבטים‬
‫מהחלופות האחרות‪” .‬ביזור‪-‬הצידה״ מסוג זה‪ ,‬יכלול רשויות אוטונומיות‪-‬למחצה לביצוע‬
‫פונקציות מסוימות בתחומי פיתוח‪ ,‬תשתיות‪ ,‬תרבות וכדו׳ — ”גופים מוּטֵי‪-‬משימה״‬
‫שבמועצת המנהלים שלהם קיים איזון‪-‬כוחות המקטין לחצים פוליטיים‪ ,‬מצמצם‬
‫במידת‪-‬מה את דומיננטיות הרוב העירוני‪ ,‬אך מאפשר בקרה‪ .‬גופים כאלה יכולים גם‬
‫לשמש מסגרות‪-‬מדף שאפשר להאציל להן סמכויות נוספות במקרה של מצב משברי‬
‫בעיריית‪-‬ירושלים‪ .‬בין הרשויות האלו אפשר לִמנות‪:‬‬

‫❐ חברות עירוניות מיוחדות‪ ,‬בהן מחויבותם הראשונה של חברי מועצת המנהלים‬

‫נתונה לחברה‪ ,‬ולא לרשות המקומית ששלחה אותם;‬

‫❐ עמותות כגון תכנית‪-‬אב לתחבורה בירושלים )העמותה לתכנון‪ ,‬פיתוח ושימור‬

‫אורבאני — ירושלים(‪ ,‬שיכולה להתפתח לרשות מטרופוליטאנית לתחבורה‪ .‬כיום‬
‫יו״ר העמותה הוא גם ראש העירייה‪ ,‬אבל ”בעל המאה״ הוא משרד התחבורה‪ ,‬ובעל‬
‫הדעה הוא הרפרנט של אגף התקציבים;‬

‫❐ ‪ — (BID) Business Improvement District‬תאגיד משותף למגזר העסקי ולעירייה‬

‫)או לרשות לפיתוח ירושלים( לניהול אזורי‪-‬עסקים מוגדרים בעיר‪ ,‬ובראש וראשונה‬
‫מרכז העיר;‬

‫❐ רשות מחוזקת לפיתוח ירושלים )כיום הרשות אינה כפופה לעירייה‪ ,‬אך מחויבת‬
‫לעבוד בשיתוף‪-‬פעולה מלא עִמה(;‬

‫❐ רשויות לטיפול בפעילויות שהן בעיקרן שוטפות‪ ,‬אך יש להן השפעה קריטית על‬
‫איכות החיים בעיר‪ ,‬כמו תרבות ואפילו חינוך‪ .‬צעדים כאלה הם מורכבים ונדרשת‬
‫בחינה מדוקדקת של צורת הפעלתן של רשויות מסוג זה )צעד הדורש חקיקה(‪ ,‬כך‬

‫‪345‬‬
‫שלא יביאו ליצירת מנגנונים נוספים ועלויות נוספות‪ ,‬כמו גם של שאלת הכפיפות‬
‫וה‪ accountability-‬שלהם וטיב הקשר הרצוי ביניהם לבין עיריית ירושלים‪ .‬הדו״ח‬
‫הנוכחי אינו כולל בדיקה מפורטת של חלופות להפעלת גופים כמו רשות לתרבות‪,‬‬
‫כך שייהנו מהאוטונומיה הנדרשת מחד‪-‬גיסא‪ ,‬אך לא יהפכו לגופים ביורוקראטיים‬
‫כבדים מאידך‪-‬גיסא‪.‬‬

‫”ביזור‪-‬הצידה״ צריך לתת משקל הולם לאינטרסים לאומיים — כלכליים ופוליטיים —‬

‫בפיתוחה של העיר‪ ,‬תוך פגיעה מינימאלית בזכויות דמוקרטיות‪-‬אזרחיות מקומיות‪ ,‬תוך‬
‫מזעוּר הסיכון של חוסר‪-‬יעילות והסתאבות‪ ,‬המאפיינות לרוב גופים של שלטון מרכזי‬
‫המטפלים בבעיות מקומיות‪ .‬מודל זה של ”ביזור‪-‬הצידה״ אינו נקי מסיכונים הנובעים‬
‫משקיפות פחותה ומחשש להסתאבות )מינויים פוליטיים(‪ .‬פִּתרון חלקי לבעיה זו הוא‬
‫הקפדה על כך שפעילותן של מסגרות פרויקטאליות תתוּחם בזמן‪.‬‬
‫חרף חולשתם ומגבלותיהם של הדרגים הרבעי והמטרופוליטאני‪ ,‬עשויים דרגים אלה‬
‫לתת מענה להיבטים של דמוקרטיה מקומית‪ ,‬ובפרט בקונטקסט של שלוש הקבוצות‬
‫העיקריות המתגוררות בירושלים ובמרחבהּ המטרופוליטאני‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬הניסיון‬
‫מהעולם הוא מורכב‪ .‬המסגרת המפותחת של מסגרות תת‪-‬מוניציפאליות בפריז היא‬
‫ייחודית‪ ,‬ודווקא הג ִיווּן הדתי והלאומי השורר בירושלים‪ ,‬מציב קשיים לא פשוטים‪.‬‬
‫מודל שונה במעט שם דגש על חברה לטובת הציבור )או עמותה( שתשמש גורם מתכנן‬
‫ומאפשר )‪ (facilitator‬של תכנית‪-‬פיתוח אסטרטגית על‪-‬פי דגם ”דרומה״ — פרויקט ”נגב‬
‫‪2015‬״ ו״צפונה״‪ .‬נגב ‪ 2015‬היא תכנית פיתוח כוללנית שהוכנה ביוזמת גוף מהמגזר‬
‫השלישי ושימשה מנוף ובסיס להחלטת ממשלה מ‪ 2005-‬על השקעה רב‪-‬שנתית )‪17‬‬
‫מיליארד שקל ב‪ 10-‬שנים( באמצעות מנגנון יישום ייעודי‪ .‬היוזמה משמשת גם כמנוף‬
‫לגיוס תרומות‪ ,‬אף אם התקצוב הממשלתי הוא חלקי בסופו של דבר‪ .‬מודל ”דרומה״ —‬
‫נגב ‪ ,2015‬כלל את המרכיבים הבאים‪:‬‬

‫❐ בניית תכנית אסטרטגית רב‪-‬תחומית ורב‪-‬שנתית שמגיעה לרמת פרויקטים‬

‫קונקרטיים‪ ,‬כולל אומדן תקציבִי ויעדים כמותיים‪ .‬התכנית מבוססת לא במעט‬
‫על חומרים מתכניות קודמות‪ ,‬אבל מייחדות אותה הכוללנות‪ ,‬הקונקרטיות והצגת‬
‫רציונל ברור בנוגע לצורך הלאומי בפרויקט‪ .‬התכנית מדגישה היבטים של שילוב‬
‫המגזר הפרטי;‬

‫❐ הכנת התכנית על‪-‬ידי גורם חיצוני )חברה לתועלת הציבור‪ ,‬או עמותה(‪ .‬במועצת‬
‫המנהלים יושבים איש‪-‬עסקים בכיר‪ ,‬בכיר לשעבר באוצר ויזם בעל ניסיון בקידום‬

‫‪346‬‬
‫פרויקטים במסגרת עמותות‪ .‬בבעלות על ”דרומה״ שותפה הסוכנות היהודית‪.‬‬
‫בעמותה עצמה מועסקים עובדים ספורים בלבד;‬

‫❐ עבודה מוזמנת על‪-‬ידי גורם ממשלתי )כמו משרד ראש הממשלה(‪ ,‬גם אם היוזמה‬
‫היא חיצונית והמימון בא ברובו ממקורות פילנתרופיים‪ .‬בהכנת התכנית משתפים‬
‫את כל הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר כדי להקל על קבלת התכנית על‪-‬ידי‬
‫הממשלה ועל מימושה בהמשך‪ .‬בירושלים חשוב שילוב המגזר החרדי )והערבי‪,‬‬
‫במגבלות האפשר(;‬

‫❐ גיבוי ממשלתי )בנגב ‪ 2015‬ציפו לגיבוי משרד ראש הממשלה‪ ,‬אך הדבר לא התממש‬
‫לאחר עזיבת שרון(‪ .‬הקֶשר הקרוב עם משרד האוצר הוא קריטי;‬

‫❐ יתרון הליווי על‪-‬ידי גורם חיצוני‪ :‬מחויבוּת ארוכת‪-‬טווח לביצוע‪ .‬אינטגרציה בין‬
‫משרדים סקטוריאליים‪ ,‬גורם מתאם בין משרדי‪-‬ממשלה שונים‪ ,‬רשויות מקומיות‪,‬‬
‫אנשי‪-‬עסקים ופילנתרופים‪ ,‬וכן ‪ .facilitator‬שמירה על רצף כאשר מתחלפות הנפשות‬
‫הפועלות )ממשלות‪ ,‬שרים‪ ,‬בעלי‪-‬תפקידים באוצר(‪ .‬רק גוף חיצוני ישמור על מחויבות‬
‫לאורך‪-‬זמן‪ .‬לגורם ממשלתי לא יהיה אורך‪-‬נשימה לעמוד על המשמר ללא הרף‪ ,‬בפרט‬
‫כאשר מתחלפות הנפשות הפועלות או כשיש קיצוצים המחייבים פשרות ואילוצים‬
‫פוליטיים;‬

‫❐ הובלה על‪-‬ידי משרד ממשלתי היא קריטית )במקרה של נגב ‪ 2015‬זהו המשרד לפיתוח‬
‫הנגב והגליל( כי רק לשר יש גישה לישיבות הממשלה‪ ,‬ותקציבים יועברו דרכו ולא‬
‫דרך עמותה חיצונית‪ .‬בירושלים יכול גם גורם כמו הרשות לפיתוח ירושלים לסייע‬
‫כמנגנון‪-‬יישום;‬

‫❐ חסם בולט בצפון הארץ ובדרומה‪ :‬הפיצול הפוליטי‪ ,‬החולשה הפוליטית והיכולות‬
‫המקצועיות המוגבלות של השלטון המקומי‪.‬‬

‫כוח‪-‬משימה ביוזמה ממשלתית‪-‬מוניציפאלית‪ ,‬שישמש כמתכנן וכ‪ facilitator-‬הוא‬

‫אפשרות נוספת המשלבת את שתי החלופות שהוזכרו לעיל‪ .‬ההיגוי של כוח המשימה‬
‫יהיה משותף לממשלה‪ ,‬לעיריית‪-‬ירושלים ולמגוון הארגונים הפעילים בקידומה של‬
‫ירושלים‪ :‬הסוכנות היהודית וקרנות פילנתרופיות‪ ,‬קהילת העסקים וארגונים נוספים‬
‫מהמגזר השלישי‪ .‬הרשות לפיתוח ירושלים )משודרגת( ורשויות‪-‬בנות שונות‪ ,‬יכולות‬
‫לשמש גופי‪-‬ביצוע‪.‬‬

‫‪347‬‬
‫איור ‪ 1‬שבתקציר מתאר באופן סכמאתי את החלופה המועדפת למימוש העקרונות‬
‫שתוארו לעיל‪ .‬לאור גודל האתגר הנוגע לירושלים‪ ,‬הפִּתרון העדיף נראה זה שבמרכזו‬
‫הקמת ”כוח‪-‬משימה לאומי״ לשיקום ירושלים ולהתחדשותה‪ ,‬עם סמכויות החלטה‬
‫וביצוע וכלים מתאימים‪ ,‬כולל תקציבים‪ .‬בכוח‪-‬משימה כזה יהיו שותפים בעלי העניין‬
‫בחיזוקה של הבירה‪ :‬הממשלה‪ ,‬העירייה‪ ,‬נציגי הסוכנות היהודית והעם היהודי‪ ,‬הדתות‬
‫האחרות‪ ,‬נציגי קרנות פילנתרופיות ונציגי המגזר העסקי‪.‬‬
‫גוף כזה משלב סמכות מרכזית עם עצמאות של תכנון ותִפקוד‪ ,‬שיתוף גורמים רבים‪,‬‬
‫מחויבות לטווח ארוך ויכולת לגייס משאבים גם מחוץ לתקציבי הממשלה והעירייה‪ .‬עליו‬
‫לשמור על איזון בין סמכות מרכזית לבין חופש‪-‬פעולה‪ ,‬גמישות ונשימה ארוכה‪ .‬אלה הם‬
‫המאפיינים הנדרשים מגוף הנרתם למשימה כזו‪ .‬נציגי הממשלה בכוח המשימה חייבים‬
‫לייצג סמכות ומחויבות שלטונית‪ ,‬תקציבית ותכנונית עליונה‪ :‬את ראש הממשלה‪ ,‬שר‬
‫האוצר‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬משרד הפנים ורשויות התכנון‪ .‬המסגרת המשפטית המתאימה‬
‫לכוח המשימה היא אולי חברה לטובת הציבור‪ ,‬כנהוג באוניברסיטאות‪ ,‬קופות‪-‬חולים‪,‬‬
‫או ”צפונה״ ו״דרומה״ שהוקמו למטרה דומה‪ .‬כוח המשימה יטפל גם בחלוקת העבודה‬
‫בין הגורמים השונים‪ :‬העירייה‪ ,‬הקרנות‪ ,‬הארגונים השונים והרשות לפיתוח ירושלים‪.‬‬
‫זרוע ביצוע עיקרית של כוח המשימה‪ ,‬שתעסוק גם בתכנון פרטני‪ ,‬תהיה הרשות‬
‫לפיתוח ירושלים בג ִרסה משודרגת ומורחבת‪ .‬צעדים אלה עשויים לחייב שינוי בחוק‬
‫שעל‪-‬פיו הוקמה הרשות בשנת ‪ ,1988‬וייתכן שתהייה לו השפעה גם על חוקים אחרים‬
‫)תלוי בתחומי‪-‬פעולה נוספים ומשימות חדשות שיומלץ להעביר לאחריות הרשות(‪.‬‬
‫ניצול המסגרת הקיימת של הרשות לפיתוח ירושלים כזרוע ביצועית מרכזית‪ ,‬נראה‬
‫עדיף על הקמת גופי‪-‬ביצוע חדשים‪ .‬הרשות היא נכס ייחודי של הבירה; היא תרמה רבות‬
‫לקידומה ב‪ 19-‬השנים האחרונות ואין טעם להחליפה בגוף אחר‪ .‬עם זאת חיוני להרחיב‬
‫את תרומתם ומחויבותם של מגוון בעלי העניין בקידומה של ירושלים כלפי הרשות‪,‬‬
‫באופן שיחזק את יכולותיה לבצע מדיניות ולקדם פיתוח‪ .‬כוח המשימה הלאומי הוא‬
‫שיתווה את אסטרטגיית הפיתוח שלאורה תפעל הרשות‪ .‬על‪-‬פי החלטות כוח המשימה‪,‬‬
‫תוכל הרשות להקים רשויות‪-‬מִשנה וארגונים מסוגים שונים לביצוע משימות‪-‬פיתוח‬
‫מוגדרות‪ .‬רשויות וארגונים המטפלים בהקצאת‪-‬משאבים לפעילות שוטפת‪ ,‬כמו תרבות‪,‬‬
‫לא יהיו חלק מהרל״י‪ ,‬שכוחה )בין היתר( בהיותה ”גוף קל״ המעסיק מספר עובדים‬
‫מינימאלי‪.‬‬
‫ראוי להדגיש שכל האמור לעיל אינו בא לשחרר את הממשלה מאחריותה בתחום‬
‫התקצוב‪ .‬ללא תקצוב ממשלתי מוגדל‪ ,‬יידונו המאמצים לחיזוק ירושלים לכישלון‪ ,‬אם כי‬

‫‪348‬‬
‫גם בהינתן תקצוב מוגדל‪ ,‬מותנית ההצלחה באסטרטגיה ברורה‪ ,‬בתכנית‪-‬פעולה שכוללת‬
‫פרויקטים קונקרטיים בני‪-‬ביצוע ובניהול אפקטיבי של המשאבים‪ .‬בין היתר יש למקד‬
‫תוספת משאבים בצרכים הקריטיים של ירושלים‪ :‬תעסוקה‪ ,‬חינוך‪ ,‬איכות‪-‬חיים ודיור‪.‬‬
‫יש להקצות את מענק הבירה על‪-‬פי קריטריונים ברורים ויש לקבוע קדימוּת לגיוס מימון‬
‫פילנתרופי בתחומים מוגדרים‪.‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬הרשויות המקומיות בישראל ‪ ,2003‬ירושלים‪.‬‬
‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬תכנית מאה הימים הראשונים לראש הממשלה‪ ,‬ירושלים‪.2006 ,‬‬
‫רזין‪ ,‬ע׳ ‪ /‬״קווי מדיניות בתחום הממשל והשלטון המקומי״‪.‬‬
‫חסון‪ ,‬ש׳‪ ,‬״ירושלים‪ :‬דווקא עכשיו״‪ ,‬בתוך‪ :‬עמירב‪ ,‬מ׳ )עורך(‪ ,‬אדוני ראש הממשלה‪ :‬ירושלים!‬
‫ירושלים‪ :‬כרמל‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪ ,2005 ,‬עמ׳ ‪.224-201‬‬
‫חסון ש׳‪ ,‬הארגון המוניציפלי של מטרופולין ירושלים‪ :‬חלופות רעיוניות‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים‬
‫לחקר ישראל‪.1997 ,‬‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬שנתון סטטיסטי לירושלים ‪ — 2002-03‬מס׳ ‪ ,20‬ירושלים‪.2004 ,‬‬
‫סופר‪ ,‬א׳ וביסטרוב‪ ,‬י׳‪ ,‬מדינת תל‪-‬אביב — איום על ישראל‪ ,‬חיפה‪ :‬קתדרת חייקין לגיאו‪-‬‬
‫אסטרטגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.2006 ,‬‬
‫עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים‪” ,‬ירושלים בירת ישראל״ בתמ״א ‪ ,35‬הצעת עיריית‬
‫ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים לעורכי ומתכנני תכנית המתאר הארצית מס׳‬
‫‪.1998 ,35‬‬
‫עמירב‪ ,‬מ׳ )עורך(‪ ,‬אדוני ראש הממשלה‪ :‬ירושלים!‪: ,‬םילשורי כרמל‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי‬
‫מדיניות‪ .2005 ,‬שלמה חסון ‪ /‬״ירושלים‪ :‬דווקא עכשיו״‪ ,‬עמירם גונן ‪ /‬״ירושלים —‬
‫איך לחזק ולחבר את העיר המתפוררת?״‪.‬‬
‫רוזנטראוב‪ ,‬מ׳ ורזין‪ ,‬ע׳‪ ,‬ממשל מטרופוליני ופיתוח‪ :‬לקחים מאינדיאנפוליס‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪.1998 ,‬‬
‫תכנית אב אסטרטגית לירושלים לשנת ‪ ,2020‬כרך ‪ — 4‬הממד הכלכלי‪ ,‬ירושלים‪ :‬עיריית ירושלים‪,‬‬
‫החטיבה לתכנון אסטרטגי ומחקר‪.2003 ,‬‬
‫תכנית אב אסטרטגית לירושלים לשנת ‪ ,2020‬כרך ‪ — 6‬הממד המוניציפלי‪-‬מרחבי‪ ,‬ירושלים‪:‬‬
‫עיריית ירושלים‪ ,‬החטיבה לתכנון אסטרטגי ומחקר‪.2003 ,‬‬

‫‪349‬‬
Fauntroy, M.K., Governing the District of Columbia and Ten Other National Capitals:
A Comparative Analysis, Prepared for Presentation at the Annual Meeting
of the National Conference of Black Political Scientists, Chicago, Illinois,
2004.
Florida, R., The Rise of the Creative Class, New York: Basic Books, 2004.
Glaeser, E. L. et al., “Consumer city”, Journal of Economic Geography, Vol. 1, 2001, pp.
27–50.
Glaeser, E. and A. Saiz, “The Rise of the Skilled City,” Brookings–Wharton Papers on
Urban Affairs, 2004.
Gordon, D.L.A. (Ed.), Planning Twentieth Century Capital Cities, London; New
York: Routledge, 2006.
Hall, P., “The Changing Role of Capital Cities: Six Types of Capital Cities”, in Taylor,
J., Lengelle, J.G, and Andrew, C. (Eds.), Capital Cities, Les Capitals,
Ottawa: Carleton University Press, 1993, pp. 69-84.
Hall, P., “Seven Types of Capital Cities”, in Gordon, D.L.A. (Ed.), Planning Twentieth
Century Capital Cities, London; New York: Routledge, 2006.
Margalit, M. (2006), Discrimination in the Heart of the Holy City, Jerusalem: The
International Peace and Cooperation Center.
Mitchell, J., “Business Improvement District and the Management of Innovation”,
American Review of Public Administration, vol. 31 (2), 2001, pp. 201-
217.
Razin, E. and Hazan, A., “Metropolitanization and political change in Israel”, in: Hoffman-
Martinot, V. and Sellers, J.M. (eds.), Metropolitanization and Political
Change, Wiesbaden: Verlag fuer Sozialwissenschaften, 2005, pp. 395-
423.
Rowat, D.C., “Ways of Governing Federal Capitals”, in Taylor, J., Lengelle, J.G.,
and Andrew, C. (Eds.), Capital Cities, Les Capitals, Ottawa: Carleton
University Press, 1993, pp. 149-172.
Silva, C.N., Syrett, S., “Governing Lisbon: Evolving forms of City Governance”,
International Journal of Urban and Regional Research, 30 (1), 2006, pp.
98-119.
Storm, E.A., Building New Berlin: The Politics of Urban Development in Germany’s
Capital City, New York: Lexington Books, 2001.

350
‫‪Wolf, J.F., “Urban Governance and Business Improvement Districts: The Washington,‬‬
‫‪DC BIDs”, International Journal of Public Administration, Vol. 29, 2006,‬‬
‫‪pp. 53-75.‬‬

‫אתרי אינטרנט‬
‫‪www.mapsofworld.com‬‬
‫‪www.ncpc.gov‬‬
‫‪www.bruxelles.irisnet.be‬‬
‫‪http://isdc.huji.ac.il/happlication.shtml‬‬
‫‪www.jerusalem.muni.il‬‬
‫‪www.tamas.gov.il‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Owl/Hebrew‬‬
‫‪/www.jda.gov.il‬‬

‫עיתונות‬
‫יודילוביץ‪ ,‬מ‪” ,.‬רפורמה בהקצאת כספים למוסדות תרבות בירושלים״‪ ,‬מוסף תרבות ב‪,y-net-‬‬
‫‪ 24‬לאפריל ‪.2005‬‬
‫יודילוביץ‪ ,‬מ‪” ,.‬ירושלים מציגה‪ :‬הקרב על הכסף״‪ ,‬מוסף תרבות ב‪ 20 ,y-net-‬לספטמבר ‪.2004‬‬
‫”מפעל הפיס תורם בכל שנה רק ‪ 35‬מיליון ש״ח לירושלים״‪ ,‬אתר האינטרנט‪ 8 ,02net ,‬ליוני‬
‫‪) 2006‬א׳(‪.‬‬

‫ראיונות‬
‫אורי אולמן‪ ,‬ראש יחידת התכנון האסטרטגי בעיריית‪-‬ירושלים‪.‬‬
‫חיים בלומנבלט‪ ,‬מנכ״ל עמותת ”דרומה — עידן הנגב״‪.‬‬
‫עוזי וכסלר‪ ,‬מנכ״ל ויו״ר הרשות לפיתוח ירושלים בעבר‪ ,‬יו״ר חברת ”הגיחון״ בעבר ויו״ר קרן‬
‫שרובר‪.‬‬
‫עזרי לוי‪ ,‬מנכ״ל הרשות לפיתוח ירושלים‪.‬‬
‫ענת צור‪ ,‬סמנכ״ל הרשות לפיתוח ירושלים‪.‬‬
‫שמואל צברי‪ ,‬מנכ״ל תכנית אב לתחבורה ירושלים‪.‬‬
‫אלי זיטוק‪ ,‬גזבר עיריית‪-‬ירושלים‪.‬‬

‫‪351‬‬
 ‫נספחים‪ :‬המסגרת השלטונית והמִמשלית של ירושלים‬
‫ומטרופולין ירושלים‬
‫לוח ‪ 14 :1‬הערים הגדולות בישראל )מעל ‪ 100,000‬תושבים( — מדדים תקציביים‬
‫נבחרים‪2003 ,‬‬
‫סה"כ הכנסות‬ ‫שם הרשות‬ ‫סה"כ הכנסות‬ ‫שם הרשות‬ ‫סה"כ‬ ‫שם הרשות‬ ‫רמה‬ ‫סה"כ‬ ‫שם הרשות‬
‫של הרשות מן‬ ‫עצמיות של‬ ‫הכנסות‬ ‫חברתית‪-‬‬ ‫אוכלוסייה‬
‫התקציב הרגיל‬ ‫הרשות )ש"ח‬ ‫של הרשות‬ ‫כלכלית )‪10‬‬ ‫בסוף ‪2003‬‬
‫)ש"ח לנפש(‬ ‫לנפש(‬ ‫)ש"ח לנפש(‬ ‫הגבוה ביותר(‬ ‫)אלפים(‬
‫‪8,503‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪7,328‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬ ‫‪10,188‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬ ‫‪4‬‬ ‫‪693.2‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪5,992‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪4,180‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪7,534‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪8‬‬ ‫‪363.4‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪5,166‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪4,117‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪6,789‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪269.4‬‬ ‫חיפה‬
‫‪5,106‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪4,039‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪6,197‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪214.6‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪5,009‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪3,797‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪5,935‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪4‬‬ ‫‪192.0‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪4,668‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪3,555‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪5,675‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪5‬‬ ‫‪183.0‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪4,512‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪3,189‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪5,558‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪7‬‬ ‫‪173.8‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪4,453‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪3,142‬‬ ‫חולון‬ ‫‪5,038‬‬ ‫חולון‬ ‫‪5‬‬ ‫‪167.1‬‬ ‫נתניה‬
‫‪4,233‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪2,908‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪4,988‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪165.8‬‬ ‫חולון‬
‫‪4,195‬‬ ‫חולון‬ ‫‪2,824‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪4,807‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪2‬‬ ‫‪139.6‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪4,139‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪2,820‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪4,748‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪6‬‬ ‫‪131.9‬‬ ‫בת ים‬
‫‪3,998‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪2,715‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪4,723‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪8‬‬ ‫‪126.5‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪3,846‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2,645‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪4,593‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪4‬‬ ‫‪104.5‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪3,588‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪2,481‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪3,882‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪100.1‬‬ ‫רחובות‬

‫מענק כללי‬ ‫סה"כ השתתפות הממשלה‬ ‫שם הרשות‬ ‫אחוז ההכנסות מארנונה שלא‬ ‫הכנסות של הרשות‬ ‫שם הרשות‬
‫)ש"ח לנפש(‬ ‫בהכנסות של הרשות‬ ‫למגורים מכלל ההכנסות‬ ‫מארנונה )גבייה(‬
‫)ש"ח לנפש(‬ ‫מארנונה‬ ‫)ש"ח לנפש(‬
‫‪0‬‬ ‫‪1,875‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪75‬‬ ‫‪4,980‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬
‫‪129‬‬ ‫‪1,687‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪2,757‬‬ ‫חיפה‬
‫‪180‬‬ ‫‪1,518‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪2,615‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪49‬‬ ‫‪1,310‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪2,406‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪29‬‬ ‫‪1,264‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪2,047‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪90‬‬ ‫‪1,231‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪1,984‬‬ ‫רחובות‬
‫‪327‬‬ ‫‪1,202‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1,914‬‬ ‫נתניה‬
‫‪0‬‬ ‫‪1,177‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪53‬‬ ‫‪1,865‬‬ ‫חולון‬
‫‪33‬‬ ‫‪1,174‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬ ‫‪1,737‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪26‬‬ ‫‪1,113‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪59‬‬ ‫‪1,687‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪183‬‬ ‫‪1,107‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪68‬‬ ‫‪1,631‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪0‬‬ ‫‪1,052‬‬ ‫חולון‬ ‫‪51‬‬ ‫‪1,491‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪0‬‬ ‫‪986‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪1,397‬‬ ‫בת ים‬
‫‪6‬‬ ‫‪970‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪64‬‬ ‫‪1,250‬‬ ‫בני ברק‬

‫‪352‬‬
 ‫לוח ‪) 1‬המשך(‬

‫שם הרשות הוצאות של‬ ‫הוצאות של‬ ‫שם הרשות‬ ‫שם הרשות סה"כ הוצאות‬ ‫סה"כ הוצאות‬ ‫שם הרשות‬
‫הרשות על‬ ‫הרשות לחינוך‬ ‫של הרשות‬ ‫של הרשות‬
‫רווחה‬ ‫)ש"ח לנפש(‬ ‫בתקציב רגיל‬ ‫)ש"ח לנפש(‬
‫)ש"ח לנפש(‬ ‫)ש"ח לנפש(‬
‫‪781‬‬ ‫תל‪-‬אביב –יפו‬ ‫‪1,783‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬ ‫‪8,491‬‬ ‫תל‪-‬אביב –יפו‬ ‫‪10,116‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬
‫‪661‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪1,528‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪6,236‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪7,546‬‬ ‫חיפה‬
‫‪624‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪1,418‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪5,302‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪7,115‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪607‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪1,384‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪5,287‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪6,294‬‬ ‫נתניה‬
‫‪592‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪1,376‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪5,275‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪6,183‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪567‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪1,375‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪5,171‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪6,101‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪564‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪1,365‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪4,931‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪5,978‬‬ ‫רחובות‬
‫‪545‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1,307‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪4,765‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪5,309‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪538‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪1,288‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪4,634‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪5,204‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪533‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪1,198‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪4,184‬‬ ‫חולון‬ ‫‪4,973‬‬ ‫חולון‬
‫‪500‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪1,157‬‬ ‫חולון‬ ‫‪4,157‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪4,969‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪494‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪933‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪4,147‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪4,787‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪471‬‬ ‫חולון‬ ‫‪876‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪4,086‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪4,786‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪456‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪840‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪4,008‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪4,458‬‬ ‫בת ים‬

‫הוצאות‬ ‫שם הרשות‬ ‫סה"כ‬ ‫שם הרשות‬ ‫הוצאות‬ ‫שם הרשות‬ ‫סה"כ‬ ‫שם הרשות‬
‫של הרשות‬ ‫הוצאות‬ ‫של הרשות‬ ‫הוצאות‬
‫בתקציב‬ ‫של הרשות‬ ‫לפעולות‬ ‫של הרשות‬
‫בלתי רגיל‬ ‫בתקציב‬ ‫)ש"ח‬ ‫לשכר‬
‫על עבודות‬ ‫בלתי רגיל‬ ‫לנפש(‬ ‫ומשכורת‬
‫פיתוח )ש"ח‬ ‫)ש"ח לנפש(‬ ‫)ש"ח לנפש(‬
‫לנפש(‬
‫‪1,752‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1,813‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1,704‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪3,809‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬
‫‪1,283‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪1,625‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬ ‫‪1,657‬‬ ‫חולון‬ ‫‪2,626‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪1,281‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬ ‫‪1,310‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪1,558‬‬ ‫תל‪-‬אביב ‪-‬יפו‬ ‫‪2,362‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪1,109‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1,195‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1,497‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪2,301‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪788‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪1,170‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪1,446‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪2,290‬‬ ‫חיפה‬
‫‪615‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪1,008‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪1,307‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪2,056‬‬ ‫רחובות‬
‫‪574‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪907‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪1,213‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪1,948‬‬ ‫נתניה‬
‫‪403‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪807‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪1,151‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪1,919‬‬ ‫בת ים‬
‫‪374‬‬ ‫חולון‬ ‫‪789‬‬ ‫חולון‬ ‫‪1,149‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪1,870‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪357‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪700‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪1,132‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪1,847‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪283‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪630‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪912‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1,840‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪272‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪543‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪910‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1,815‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪257‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪335‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪810‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪1,644‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪246‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪311‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪600‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪1,424‬‬ ‫חולון‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬הרשויות המקומיות בישראל ‪ ,2003‬ירושלים‪.‬‬

‫‪353‬‬
‫לוח ‪ 14 :2‬הערים הגדולות בישראל )מעל ‪ 100,000‬תושבים( — מדדים תקציביים‬
‫נבחרים‪2004 ,‬‬
‫סה"כ‬ ‫הכנסות‬ ‫סה"כ‬ ‫דירוג‬ ‫מספר‬
‫השתתפות‬ ‫עצמיות‬ ‫הכנסות‬ ‫סוציו‪-‬‬ ‫תושבים‬
‫הממשלה‬ ‫לנפש‬ ‫לנפש‬ ‫אקונומי‬
‫לנפש‬ ‫בתקציב‬
‫הרגיל‬
‫‪1.84‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪6.19‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪7.08‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪4‬‬ ‫‪768,669‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪1.59‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪4.40‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪6.24‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪8‬‬ ‫‪457,780‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪1.36‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪3.81‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪4.69‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪7‬‬ ‫‪269,300‬‬ ‫חיפה‬
‫‪1.17‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪3.56‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪4.47‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪232,628‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪1.14‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪3.28‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪4.42‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪4‬‬ ‫‪212,009‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪1.14‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪3.17‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪4.33‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪5‬‬ ‫‪197,929‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪1.13‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪2.93‬‬ ‫חולון‬ ‫‪4.15‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪7‬‬ ‫‪192,302‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪1.09‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪2.78‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪4.14‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪5‬‬ ‫‪190,514‬‬ ‫נתניה‬
‫‪1.05‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪2.71‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪3.84‬‬ ‫חולון‬ ‫‪7‬‬ ‫‪187,948‬‬ ‫חולון‬
‫‪0.91‬‬ ‫חולון‬ ‫‪2.69‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪3.83‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪156,650‬‬ ‫בת ים‬
‫‪0.91‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪2.58‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪3.76‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪2‬‬ ‫‪149,006‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪0.88‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪2.56‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪3.45‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪8‬‬ ‫‪142,668‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪0.88‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪2.29‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪3.44‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪115,324‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪0.86‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪2.22‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪3.31‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪113,920‬‬ ‫רחובות‬

‫הוצאות‬ ‫סה"כ‬ ‫מענק כללי‬

‫לנפש‬ ‫הוצאות‬ ‫לנפש‬
‫בתב"ר‬ ‫לנפש‬
‫בתקציב‬
‫הרגיל‬
‫‪1.12‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪7.06‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.27‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪0.88‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪6.26‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.22‬‬ ‫בת ים‬
‫‪0.88‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪4.74‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.19‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪0.73‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪4.69‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.09‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪0.67‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪4.67‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.05‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪0.62‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪4.63‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.05‬‬ ‫נתניה‬
‫‪0.61‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪4.34‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.01‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪0.58‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪4.24‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫רחובות‬
‫‪0.55‬‬ ‫חולון‬ ‫‪3.83‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪0.52‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪3.82‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.00‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪0.51‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪3.76‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.00‬‬ ‫חולון‬
‫‪0.38‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪3.58‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫חיפה‬
‫‪0.29‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪3.45‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.00‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪0.22‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪3.34‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬

‫מקור‪ :‬האגף לביקורת רשויות מקומיות‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫‪354‬‬
 ‫לוח ‪ 14 :3‬הערים הגדולות בישראל )מעל ‪ 100,000‬תושבים( — מדדים תקציביים‬
‫מפורטים‪2004 ,‬‬

‫הוצאות‬ ‫הוצאות‬ ‫הוצאות‬ ‫הוצאות‬

‫פירעון‬ ‫מימון לנפש‬ ‫מנהל כספי‬ ‫מנהל כללי‬
‫מלוות לנפש‬ ‫)‪(63‬‬ ‫לנפש )‪(62‬‬ ‫לנפש )‪(61‬‬
‫)למעט ביוב(‬
‫)‪(64‬‬
‫‪0.96‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.10‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.30‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.29‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪0.65‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.09‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.27‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.26‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪0.44‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.09‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.18‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.18‬‬ ‫נתניה‬
‫‪0.34‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.08‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.18‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.17‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪0.31‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.05‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.12‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.16‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪0.31‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.05‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.11‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.15‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪0.30‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.02‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.11‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.15‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪0.18‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.02‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.11‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.13‬‬ ‫רחובות‬
‫‪0.18‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.02‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.11‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.13‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪0.17‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.10‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.12‬‬ ‫חיפה‬
‫‪0.15‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.01‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.10‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.12‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪0.13‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.10‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.11‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪0.12‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.09‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.11‬‬ ‫חולון‬
‫‪0.07‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.01‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.07‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.08‬‬ ‫בת ים‬

‫הוצאות‬ ‫הוצאות‬ ‫הוצאות‬ ‫הוצאות‬

‫נכסים‬ ‫תכנון ובניין‬ ‫שמירה‬ ‫תברואה‬
‫ציבוריים‬ ‫עיר לנפש‬ ‫וביטחון‬ ‫לנפש )‪(71‬‬
‫לנפש )‪(74‬‬ ‫)‪(73‬‬ ‫לנפש )‪(72‬‬
‫‪0.36‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.16‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.15‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.66‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪0.32‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.16‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.12‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.64‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪0.27‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.09‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.10‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.48‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪0.25‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.09‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.09‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.46‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪0.24‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.09‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.07‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.39‬‬ ‫חולון‬
‫‪0.22‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.08‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.05‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.33‬‬ ‫חיפה‬
‫‪0.21‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.07‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.05‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.29‬‬ ‫רחובות‬
‫‪0.21‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.07‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.05‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.29‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪0.19‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.06‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.04‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.28‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪0.19‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.06‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.04‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.27‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪0.17‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.05‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.04‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.26‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪0.14‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.04‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.03‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.25‬‬ ‫בת ים‬
‫‪0.12‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.04‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.03‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.23‬‬ ‫נתניה‬
‫‪0.10‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.03‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.03‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.18‬‬ ‫אשקלון‬

‫‪355‬‬
 ‫לוח ‪) 3‬המשך(‬
‫הוצאות על‬ ‫הוצאות על‬ ‫הוצאות על‬ ‫הוצאות‬
‫פיקוח עירוני‬ ‫פיתוח כלכלי‬ ‫שירותים‬ ‫על חגיגות‪,‬‬
‫לנפש )‪(78‬‬ ‫לנפש )‪(77‬‬ ‫עירוניים‬ ‫מבצעים‬
‫שונים לנפש‬ ‫ואירועים‬
‫)‪(76‬‬ ‫לנפש )‪(75‬‬
‫‪0.11‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.06‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.19‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.02‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪0.07‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.02‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.13‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.02‬‬ ‫נתניה‬
‫‪0.07‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.02‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.09‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.01‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪0.06‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.06‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.01‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪0.05‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.01‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.05‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.01‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪0.04‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.01‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.05‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪0.04‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.01‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.05‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.01‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪0.03‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.05‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪0.03‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.00‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.04‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.00‬‬ ‫חיפה‬
‫‪0.03‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.00‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.04‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.00‬‬ ‫חולון‬
‫‪0.01‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.00‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.03‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.00‬‬ ‫בת ים‬
‫‪0.00‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.00‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.03‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.00‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪0.00‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.00‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.01‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫רחובות‬
‫‪0.00‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.00‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.01‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.00‬‬ ‫ירושלים‬

‫הוצאות על‬ ‫הוצאות‬ ‫הוצאות על‬ ‫הוצאות על‬

‫רווחה לנפש‬ ‫על בריאות‬ ‫תרבות לנפש‬ ‫חינוך לנפש‬
‫)‪(84‬‬ ‫לנפש )‪(83‬‬ ‫)‪(82‬‬ ‫)‪(81‬‬
‫‪0.61‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.06‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.42‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪1.24‬‬ ‫אשדוד‬
‫‪0.58‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.04‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.35‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1.22‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪0.57‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.03‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.32‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪1.22‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪0.57‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.02‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.27‬‬ ‫חולון‬ ‫‪1.20‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪0.53‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.02‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.26‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪1.18‬‬ ‫נתניה‬
‫‪0.52‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.01‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.21‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪1.18‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪0.52‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.01‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.18‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪1.17‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪0.50‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.01‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.18‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪1.11‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪0.47‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.01‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.17‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.97‬‬ ‫חולון‬
‫‪0.47‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.01‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.16‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.94‬‬ ‫רחובות‬
‫‪0.47‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.01‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.16‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.94‬‬ ‫חיפה‬
‫‪0.46‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.01‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.15‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.87‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪0.42‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.10‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.69‬‬ ‫בת ים‬
‫‪0.41‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.00‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.02‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.69‬‬ ‫אשקלון‬

‫‪356‬‬
 ‫לוח ‪) 3‬המשך(‬
‫הוצאות על‬ ‫הוצאות‬ ‫הוצאות‬ ‫הוצאות דת‬
‫מפעלי מים‬ ‫על איכות‬ ‫קליטת‬ ‫לנפש )‪(85‬‬
‫לנפש )‪(91‬‬ ‫סביבה לנפש‬ ‫עלייה לנפש‬
‫)‪(87‬‬ ‫)‪(86‬‬
‫‪0.48‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.09‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.03‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.19‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪0.37‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.02‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.03‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.04‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪0.30‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.01‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.02‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.03‬‬ ‫רחובות‬
‫‪0.29‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.01‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.01‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.03‬‬ ‫בת ים‬
‫‪0.26‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.01‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.03‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪0.26‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.00‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.01‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.03‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪0.25‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.00‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.01‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.03‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪0.22‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.00‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.02‬‬ ‫חולון‬
‫‪0.16‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.00‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.02‬‬ ‫נתניה‬
‫‪0.11‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.00‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.02‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪0.02‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.00‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.00‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.02‬‬ ‫חיפה‬
‫‪0.01‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.00‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.00‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.02‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪0.00‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.00‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.02‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪0.00‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.00‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.01‬‬ ‫אשדוד‬

‫הוצאות על‬ ‫הוצאות על‬ ‫הוצאות על‬ ‫הוצאות על‬

‫מפעלים‬ ‫מפעל הביוב‬ ‫תחבורה‬ ‫נכסים לנפש‬
‫אחרים לנפש‬ ‫לנפש )‪(97‬‬ ‫לנפש )‪(94‬‬ ‫)‪(93‬‬
‫)‪(98‬‬
‫‪0.88‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.13‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.10‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.09‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪0.06‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.13‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.09‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.08‬‬ ‫רחובות‬
‫‪0.02‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.12‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.08‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.07‬‬ ‫בת ים‬
‫‪0.01‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.11‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.06‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.06‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪0.01‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.08‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.02‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.06‬‬ ‫נתניה‬
‫‪0.00‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.08‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.02‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.05‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪0.00‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.08‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.01‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.03‬‬ ‫חיפה‬
‫‪0.00‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.07‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪0.02‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪0.00‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.07‬‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.02‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪0.00‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.03‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.00‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪0.00‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.00‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.00‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.01‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪0.00‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.00‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.00‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.01‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪0.00‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.00‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.00‬‬ ‫חולון‬
‫‪0.00‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.00‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.00‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪0.00‬‬ ‫אשדוד‬

‫‪357‬‬
 ‫לוח ‪) 3‬המשך(‬
‫סה"כ‬ ‫ארנונה‬ ‫ארנונה‬ ‫תשלומים‬
‫ארנונה‬ ‫אחרת לנפש‬ ‫למגורים‬ ‫בלתי רגילים‬
‫שנגבתה‬ ‫)גבייה בשנת‬ ‫לנפש )גבייה‬ ‫לנפש )‪(99‬‬
‫לנפש‬ ‫הדוח(‬ ‫בשנת הדוח(‬
‫‪4.26‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪3.23‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪1.22‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪1.15‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬
‫‪2.93‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪1.71‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪1.03‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪-‬יפו‬ ‫‪1.08‬‬ ‫רחובות‬
‫‪2.46‬‬ ‫רמת גן‬ ‫‪1.03‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.99‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪1.00‬‬ ‫חיפה‬
‫‪2.30‬‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪1.00‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.83‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.96‬‬ ‫בני ברק‬
‫‪2.15‬‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.95‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.74‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.92‬‬ ‫פתח תקווה‬
‫‪1.90‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.91‬‬ ‫רחובות‬ ‫‪0.71‬‬ ‫אשדוד‬ ‫‪0.82‬‬ ‫בת ים‬
‫‪1.77‬‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.85‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.69‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.77‬‬ ‫נתניה‬
‫‪1.72‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪0.78‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.51‬‬ ‫אשקלון‬ ‫‪0.73‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪1.68‬‬ ‫חולון‬ ‫‪0.75‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪0.42‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪0.71‬‬ ‫ראשון לציון‬
‫‪1.66‬‬ ‫אשדוד‬ ‫נתניה‬ ‫נתניה‬ ‫‪0.62‬‬ ‫חולון‬
‫‪1.51‬‬ ‫אשקלון‬ ‫פתח תקווה‬ ‫פתח תקווה‬ ‫‪0.56‬‬ ‫אשקלון‬
‫‪1.49‬‬ ‫ירושלים‬ ‫ראשון לציון‬ ‫ראשון לציון‬ ‫‪0.39‬‬ ‫רמת גן‬
‫‪1.32‬‬ ‫בת ים‬ ‫רמת גן‬ ‫רמת גן‬ ‫‪0.38‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪1.20‬‬ ‫בני ברק‬ ‫בת ים‬ ‫בת ים‬ ‫‪0.37‬‬ ‫אשדוד‬

‫מקור‪ :‬האגף לביקורת רשויות מקומיות‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫‪358‬‬
 ‫״חזון לירושלים״ והעיר הפלסטינית‬
‫אלי שגיא ואורן שפיר‬

‫מבוא ותקציר‬
‫מקומו של הפרק במסגרת ”חזון לירושלים״‬
‫האתגר שהצבנו לעצמנו בִּדבר הדרכים והאמצעים הדרושים ל״החייאתה ולשיקומה״ של‬
‫ירושלים‪ ,‬מתייחס מטבע הדברים לעיר הישראלית ולטווח הזמן של עד שנת ‪ .2020‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לא ניתן להתעלם מכך שחלק מייחודה של ירושלים מקורו מאז ‪ 1967‬בהיותה עיר‬
‫דו‪-‬לאומית בה חיה אוכלוסייה פלסטינית גדולה )כ‪ 250,00-‬נפש‪ ,‬שהם כ‪ 35%-‬מתושבי‬
‫העיר כולה בשנת ‪ .(2005‬לכל המגמות המנותחות במסמך זה ולכל האמצעים המומלצים‬
‫בו‪ ,‬תהיה השלכה על תושביה הפלסטינים של העיר‪ .‬בתקופה אשר אליה מתייחס דו״ח‬
‫”חזון לירושלים״‪ ,‬צפויות בחלקהּ הפלסטיני של העיר התפתחויות אשר לא יהיו תלויות‬
‫דווקא בהתפתחויות שיאפיינו את חלקהּ הישראלי‪.‬‬
‫סביר להניח שהמצב המדיני‪-‬ביטחוני לא יישאר בעינו ב‪ 15-‬השנים הקרובות‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫כל הניתוחים וההערכות הנכללים במסמך זה‪ ,‬מוּתנים במאפיינים הגיאופוליטיים‬
‫שי ִשררו בתקופה זו‪ .‬במידה שהסכסוך לא יירגע‪ ,‬ואולי אף יתעצם‪ ,‬הסיכוי לממש את‬
‫”חזון לירושלים״ מוטל בספק‪ .‬רגיעה מדינית‪-‬ביטחונית היא תנאי הכרחי‪ ,‬גם אם לא‬
‫מספיק‪ ,‬לשינוי מגמות הידרדרותה של העיר‪ .‬לקיומו או להיעדר קיומו של הסדר מדיני‪,‬‬
‫תהא השפעה מרחיקת‪-‬לכת על ירושלים הפלסטינית‪ ,‬וההתפתחויות שי ִפקדו אותה‬
‫‪90‬‬
‫בשנים הללו ישפיעו מאוד על חלקהּ הישראלי של העיר‪.‬‬
‫פרק זה נועד להעריך את ההתפתחויות הצפויות בחלקהּ הפלסטיני של ירושלים‬
‫ואת השלכותיהן על ההמלצות והניתוחים המופיעים בפרקי ”חזון לירושלים״‪ .‬זהו אפוא‬
‫דיון ”חוצה‪-‬פרקים״ אשר אמור לספק תובנות לגבי כל אחד מהפרקים האחרים‪ .‬לביסוס‬
‫הניתוח שיוצג להלן‪ ,‬נעשה מאמץ לתת לו גם ממד כמותי‪ .‬מִטבע הדברים קיים קושי רב‬

‫‪ 90‬פרק זה נכתב לפני התמורות שחלו ברצועת‪-‬עזה‪ ,‬עם השתלטות החמאס עליה‪ .‬התפתחות זו מגבירה את‬
‫אי הוודאות באשר להמשכו של התהליך המדיני ותוצאותיו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬כל פתרון שיושג )אם יושג( יכלול‬
‫את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית‪ ,‬שהגדה המערבית תהיה חלק ממנה וירושלים הפלסטינית‬
‫תהיה בירתה‪ .‬לפיכך אנו סבורים כי עיקרו של הניתוח ומרבית התובנות המוצגות בפרק זה‪ ,‬יהיו תקפים‬
‫באופן בלתי‪-‬תלוי בעתידה של רצועת‪-‬עזה‪.‬‬

‫‪359‬‬
‫מפת ירושלים והסביבה‬

‫מקור‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬

‫‪360‬‬
‫בהשגת נתונים רלוונטיים‪ ,‬וכן קיימות בעיות של אמינוּת ועקביוּת בין מקורות שונים‪.‬‬
‫מה גם שהערכות כמותיות לגבי העתיד מחייבות הנחות שרירותיות בחלקן‪ .‬אנו ערים‬
‫למגבלות אלו‪ ,‬ואף על‪-‬פי כן ראינו חשיבות בהצגת הערכות כמותיות על‪-‬מנת להמחיש‬
‫את השינוי הדרמאטי הצפוי בעיר הפלסטינית‪ ,‬אם כי אין לראות בהן בשום אופן‬
‫תחזית במובנהּ המקובל‪ .‬אין בכוונתנו לטעון גם כי כל השינויים המתוארים יושלמו‬
‫עד שנת ‪ ,2020‬שכן גם אם יתממש התרחיש הבסיסי שאנו צופים‪ ,‬קשה להעריך את‬
‫קצב התקדמותו‪ ,‬וחלק מהתהליכים הצפויים בו לא יחלו באופן מיידי‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ספק‬
‫רב באיזו מידה יצליחו השלטונות הפלסטיניים להוציא אל הפועל את חלקם בפעילות‬
‫המתוארת להלן‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם אם התהליכים המתוארים יתממשו רק בחלקם‪ ,‬אין להטיל‬
‫ספק בחשיבות השלכותיהם על עתיד העיר הישראלית‪.‬‬
‫התובנה העיקרית של פרק זה היא כי במידה שיתממש תרחיש הבסיס‪ ,‬צפויות‬
‫בירושלים הפלסטינית תמורות מפליגות מבחינת גודלה‪ ,‬איכות אוכלוסייתה ושגשוגה‬
‫הכלכלי‪ .‬המסקנה המתבקשת מכך היא החשיבות שבאימוץ המלצות מסמך זה והדחיפות‬
‫שביישומן הנחוש‪ ,‬על‪-‬מנת להביא לשינוי המגמות הנוכחיות המאפיינות את ירושלים‬
‫כיום‪ ,‬לבל תמְצא עצמה חיה בצילהּ של העיר הפלסטינית‪.‬‬

‫‪91‬‬
‫הסביבה הגיאופוליטית — הנחות התרחיש הבסיסי‬
‫הנחות הבסיס למיזם ”חזון לירושלים״ מוצגות לעיל בתחילתו של המסמך‪ 92,‬אולם‬
‫לצורך פרק זה נחדד ונפרט את תרחיש הבסיס הגיאופוליטי‪ .‬הנחת היסוד היא כי בשנים‬
‫הקרובות יימשך התהליך המדיני ויוליך בסופו של דבר להסדר מדיני בין ישראל לרשות‬
‫הפלסטינית‪ .‬כפי שנקבע במפת הדרכים של הנשיא בוש‪ ,‬אשר אומצה על‪-‬ידי שני הצדדים‪,‬‬
‫יביא הסְדר זה להקמתה של מדינה פלסטינית בגבולות שיסוכמו בין הצדדים‪ .‬חשוב‬
‫להדגיש כי סוגיית ירושלים‪ ,‬לצידה של בעיית הפליטים‪ ,‬היא הסוגיה הסבוכה והרגישה‬

‫‪ 91‬בנובמבר ‪ ,2007‬לאחר כתיבת פרק זה‪ ,‬פרסמה קבוצת ‪ Aix‬מסמך ישראלי‪-‬פלסטיני משותף )ראה‬
‫‪ (Arnon & Bamya‬בדבר הממד הכלכלי של הסכם שתי מדינות )‪ (Two States Agreement‬ובו גם פרק‬
‫מיוחד לעניין ירושלים‪ .‬פרק זה עוסק בהשלכות מרכיבי ההסכם הכלכלי )משטר סחר‪ ,‬תנועת עובדים‬
‫וכיו"ב( על העיר הפלסטינית‪ .‬הפרק )כמו גם המסמך בכללותו( אינו עוסק בהערכות לגבי התפתחותה של‬
‫העיר הפלסטינית לאחר כניסת ההסכם לתוקפו‪ .‬התרחיש הגיאופוליטי המרכזי המשמש במסמך "חזון‬
‫לירושלים" עולה בקנה אחד עם המתווים הנבדקים במסמך של קבוצת ‪ ,Aix‬כך שלמעשה שני הפרקים‬
‫משלימים זה את זה‪ .‬נתוני הבסיס לגבי ירושלים הפלסטינית המצויים במסמך ‪ Aix‬מפורטים ועדכניים‬
‫יותר‪ ,‬לאור הנגישות הגדולה יותר לנתונים שהיתה למחברי המסמך בהיותם קבוצה ישראלית פלסטינית‬
‫משותפת‪.‬‬
‫‪ 92‬ראה סעיף "הנחות התכנית" בתקציר המנהלים‪.‬‬

‫‪361‬‬
‫ביותר שעל סדר היום המדיני בין הצדדים‪ ,‬ופתרונה המוסכם הוא תנאי הכרחי לכינונו‬
‫של הסדר מדיני‪ .‬פרק זה אינו מתיימר להתמודד עם בעיה זו או להציע לה פתרון‪ ,‬אלא‬
‫מתכוון לעקוף אותה‪ .‬לצורך הניתוח אנו מניחים כי פתרון מוסכם אכן יושג‪ ,‬ומניחים‬
‫שהוא יכלול למצער את המאפיינים הבאים‪:‬‬

‫ברמה הלאומית‪:‬‬
‫❐ תחול רגיעה ביטחונית‪ .‬מצד אחד לא יהיו פעולות‪-‬טרור בישראל בכלל ובירושלים‬
‫בפרט‪ ,‬ומצד שני לא תהיה נוכחות ישראלית בשטחים הפלסטיניים;‬
‫❐ במדינה הפלסטינית יהיה רצף טריטוריאלי וחופש‪-‬תנועה ברחבי הגדה המערבית‬
‫וברחבי רצועת‪-‬עזה‪ ,‬ויהיה מעבר בין שני תחומים גיאוגרפיים אלה;‬
‫❐ הגבול בין ישראל למדינה הפלסטינית יהיה גבול של שלום‪ .‬הוא יהיה גבול מדיני וגם‬
‫גבול כלכלי )למעט בירושלים‪ ,‬ועל כך ראו להלן(‪ .‬המעבר בין שתי המדינות לתנועת‬
‫אנשים וסחורות‪ ,‬ייעשה בנקודות‪-‬מעבר שייקבעו ע״י הצדדים‪.‬‬

‫ברמה המקומית של ירושלים‪:‬‬

‫❐ ירושלים תהיה בירת המדינה הפלסטינית‪ .‬בעיר‪ ,‬ומכל מקום‪ ,‬בתחומי העיר‪-‬רבתי‬
‫יקום המרכז הלאומי הפלסטיני;‬
‫❐ ירושלים תהיה עיר דו‪-‬לאומית‪ .‬הפלסטינים החיים בה היום יחיו בחלקהּ הפלסטיני‬
‫ויהיו בעלי אזרחות פלסטינית‪ .‬אזרחי כל אחת משתי המדינות יתגוררו בחלק העיר‬
‫שיהיה שייך למדינתם;‬
‫❐ ברחבי העיר כולה תהיה תנועה חופשית ובטוחה של אנשים‪ ,‬ותתנהל פעילות כלכלית‬
‫בכפוף לחוק הנוהג בכל אחד מחלקיה ובכפוף לצורכי הביטחון;‬
‫❐ בחלקו העובר בירושלים יהיה הגבול המוסכם בין הצדדים‪ ,‬גבול מדיני אך לא‬
‫‪93‬‬
‫כלכלי‪.‬‬

‫‪ 93‬על פניו סותר מאפיין זה את ההנחה בדבר קיומו של גבול כלכלי לאורך הגדה ורצועת‪-‬עזה‪ ,‬באשר הוא‬
‫יוצר פִּרצה של ממש‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן יהיה להעביר סחורות מישראל לגדה המערבית דרך העיר ולעקוף בכך‬
‫את תחנות המכס שיקימו הפלסטינים מן הסתם לאורך הגבול‪ .‬אולם לבעיה זו יש פתרון המבוסס על כך‬
‫שצירי התנועה היוצאים מירושלים אל הגדה הם מעטים ובני‪-‬שליטה‪ .‬את תחנות הבדיקה של הסחורות‬
‫הנכנסות‪ ,‬ניתן יהיה למקם במוצא הכבישים שמחוץ לעיר‪.‬‬

‫‪362‬‬
‫הניתוח בפרק זה והתחזית בדבר השגשוג יוצא הדופן הצפוי בעיר הפלסטינית‪ ,‬מושתתים‬
‫באופן מכריע על הנחות תרחיש הבסיס המתוארות לעיל‪ .‬במידה שהנחות אלו לא‬
‫יתממשו‪ ,‬תהיה התמונה שונה לחלוטין‪ .‬ניתוח תמציתי של תרחיש חלופי‪ ,‬מופיע בחלקו‬
‫האחרון של פרק זה‪.‬‬

‫‪94‬‬
‫ירושלים הפלסטינית בשנת ‪2005‬‬
‫ירושלים הפלסטינית הוזנחה עשרות שנים על‪-‬ידי הרשויות הלאומיות אשר משלו בה‪.‬‬
‫היא לא פותחה באופן משמעותי במשך תקופת המנדט הבריטי‪ ,‬לא במסגרת הממלכה‬
‫ההאשמית ולא תחת שלטון ישראל‪ ,‬מאז ‪ .1967‬סיפוחה הרשמי של מזרח‪-‬ירושלים‬
‫לישראל‪ ,‬שיפר במידת‪-‬מה את מעמדהּ בהשוואה ליתר חלקי הגדה המערבית‪ ,‬אך גם‬
‫בתקופה זו לא פּונק חלק זה של העיר והשלטונות לא נתנו כל ביטוי למעמדהּ ההיסטורי‬
‫והדתי המיוחד‪ .‬בשנת ‪ 2005‬מנתה אוכלוסייתה כ‪ 250,000-‬נפש )כ‪ 400,000-‬נפש במחוז‪-‬‬
‫ירושלים‪ ,‬הכולל בנוסף גם את העיירות הסמוכות לה( שהם כ‪ 35%-‬מאוכלוסיית העיר‬
‫המאוחדת וכ‪ 10%-‬מאוכלוסיית הגדה המערבית )אוכלוסיית המחוז מהווה כ‪17%-‬‬
‫מאוכלוסיית הגדה המערבית(‪ .‬מניתוח הנתונים הדמוגראפיים עולה כי העיר סבלה‬
‫בשנים האחרונות מהגירה שלילית‪ .‬המדדים השונים על מצבם הכלכלי של תושביה הם‬
‫מעורבים‪ ,‬אך ככלל הנראה‪ ,‬מצבם טוב במעט מזה של תושבי הגדה המערבית וגרוע‬
‫במידה ניכרת מזה של תושבי העיר הישראלים‪ .‬בין השאר מראים מדדי שוק העבודה‬
‫ששיעור הפלסטינים תושבי העיר המועסקים בתחומי ישראל‪ ,‬גבוה במיוחד )כ‪35%-‬‬
‫מכוח העבודה‪ ,‬לעומת כ‪ 14%-‬בלבד בשאר חלקי הגדה( ושיעור האבטלה )במידה רבה‬
‫כתוצאה מכך( נמוך מזה השורר בשאר הגדה המערבית )פחות מ‪ 16%-‬לעומת יותר‬
‫מ‪ .(20%-‬רמת ההוצאה הפרטית לנפש גבוהה בשני שלישים בערך מזו של שאר הגדה‬
‫המערבית‪ ,‬אך לעומת זאת שיעור הפריון גבוה יותר‪ ,‬שיעור ההשתתפות בכוח העבודה‬
‫נמוך יותר‪ ,‬וצפיפות הדיור גבוהה יותר‪.‬‬

‫ירושלים הפלסטינית בשנת ‪ — 2020‬מאפיינים עיקריים‬

‫במידה שיתממש תרחיש הבסיס‪ ,‬צפויה ירושלים הפלסטינית לעבור תמורות שישנוּ‬
‫את מעמדה באופן דרמאטי‪ .‬היא עשויה לִמנות למעלה מ‪ 450,000-‬נפש‪ ,‬ולהפוך לעיר‬
‫הפלסטינית המובילה‪.‬‬

‫‪94‬‬
‫ראה נספח ‪ :2‬ירושלים הפלסטינית — רקע היסטורי‪.‬‬

‫‪363‬‬
‫המקור שיביא למפנה זה הוא ביסודו של דבר השינוי במצב הגיאופוליטי ‪ −‬הסדר‬
‫מדיני ורגיעה ביטחונית אשר יתניעו שלושה מנועים עיקריים‪ :‬המנוע האחד — הפיכתה‬
‫של ירושלים לעיר הבירה הפלסטינית‪ ,‬שמעמדה הסמלי בעולם כולו יהפוך אותה ליעד‬
‫אטרקטיבי לפיתוח בעקבות השגת הסדר‪-‬קבע; המנוע השני ‪ −‬זמינות מקורות המימון‪,‬‬
‫שמבחינתם תהיה ירושלים יעד עם עדיפות גבוהה‪ .‬מקורות אלה יגיעו בעיקר מצד ארגון‬
‫המדינות התורמות‪ ,‬הפועל מאז שהוקמה האוטונומיה וגייס כבר‪ ,‬עד סוף ‪ ,2006‬מקורות‬
‫בסדר גודל של קרוב לשמונה מיליארד דולר‪ .‬כמו כן אפשר יהיה לצפות לתרומות‬
‫עצמאיות ממדינות ערביות או אף תרומות פרטיות של אילי‪-‬הון מוסלמים בעיקר; המנוע‬
‫השלישי — סמיכותה המיידית של ירושלים הפלסטינית לעיר הישראלית בתנאים של‬
‫גבול פתוח‪ ,‬ומכאן גם למשק הישראלי כולו‪ ,‬תאפשר את מיצוי היתרונות מקרבתו של‬
‫משק גדול ומפותח‪.‬‬

‫תרשים ‪ :1‬אוכלוסייה יהודית ופלסטינית בירושלים‬

‫פלסטינים‬ ‫יהודים‬ ‫פלסטינים‬ ‫יהודים‬

‫‪457,000‬‬ ‫‪245,000‬‬
‫‪575,000‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪475,000‬‬
‫‪44%‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪66%‬‬

‫שנת ‪2020‬‬ ‫שנת ‪2005‬‬

‫מקור‪ :‬נספח ‪ :5‬האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים‪ ,‬ומאפייניה‪.‬‬

‫הפיכתה של ירושלים לעיר‪-‬בירה ולמרכז בינלאומי של הפלסטינים‪ ,‬תתבטא בעיקר‬

‫בכך שמוסדות השלטון המרכזי‪ ,‬שכמעט אינם קיימים כיום‪ ,‬יוקמו ויפעלו בעיר בזכות‬
‫חשיבותה הסמלית‪ ,‬הלאומית והעולמית‪ .‬יוקמו גם מוסדות מוניציפאליים עצמאיים‬
‫יש‪-‬מאין‪ ,‬בממדים התואמים עיר גדולה שהיא גם בירה ומרכז בינלאומי‪ .‬בירושלים‬
‫הפלסטינית ייבּנו ויפעלו מעל ‪ 100‬שגרירויות‪ ,‬ובכלל זה כמובן ממדינות ערביות‪ ,‬ומרכזים‬
‫של גופים בינלאומיים‪ .‬היא צפויה גם לאכלס מוסדות העוסקים בענייני האזור )”תעשיית‬
‫השלום״ — מכונים למחקר‪ ,‬הכשרה וייעוץ(‪ .‬מערכת ההשכלה הגבוהה צפויה להתרחב‬
‫באופן ניכר‪ ,‬ובמידה רבה גם המערכת הרפואית‪ ,‬ובעיקר בתי החולים‪.‬‬

‫‪364‬‬
‫את המדינה הפלסטינית‪ ,‬ובמיוחד את ירושלים‪ ,‬צפויה לפקוד תיירות בהיקפים‬
‫גבוהים פי כמה מאלה שהעיר הורגלה בהם בעשרות השנים האחרונות‪ .‬להערכתנו‪,‬‬
‫התיירות המוסלמית שתגיע לא תהייה עממית‪ ,‬אלא עשירה‪-‬יחסית‪ .‬כמו כן יגיעו‬
‫מבקרים למטרות עסקים‪ ,‬למטרות דיפלומטיות‪ ,‬אקדמיות וכן לתיירות‪-‬מרפא‪ .‬במקביל‬
‫תביא הרגיעה הביטחונית לעליית מדרגה של התיירות לישראל ולגידול הנתח של שני‬
‫חלקי ירושלים בתיירות זו‪.‬‬
‫העובדה שירושלים תהיה עיר דו‪-‬לאומית בלא גבול פיזי החוצה אותה‪ ,‬תאפשר‬
‫קשרי‪-‬גומלין טבעיים עם חלקהּ הישראלי של העיר ותקנה לה גם יתרון כ״שער״ לפעילות‬
‫כלכלית מול שאר המשק הישראלי‪ .‬היא גם עשויה למשוך אליה מיזמים עסקיים‬
‫משותפים לישראלים ולפלסטינים‪ ,‬חלקם בהשתתפות גורמים עסקיים מחו״ל‪.‬‬
‫כפועל יוצא מתהליכים אלה‪ ,‬תידרש בנייה בהיקפים רחבים ועל פני תקופה‬
‫ממושכת בכל תחומי המִשנה של הענף‪ :‬בנייה למגורים‪ ,‬בניית מבני‪-‬ציבור‪ ,‬מבני משרדים‬
‫ומסחר‪ ,‬תשתיות עירוניות והכשרת קרקעות‪ .‬ענף הבינוי יהפוך אפוא לענף מוביל מבחינה‬
‫כלכלית‪ ,‬לצד ענף המגזר הציבורי‪ .‬מבחינת פריסתה הפיזית‪ ,‬צפויה העיר להתרחב בעיקר‬
‫לכיוון צפון ומזרח‪ .‬השכונות והכפרים הסמוכים יצורפו לתחום המוניציפאלי‪ ,‬תוך בינוי‬
‫המרחבים הפתוחים שביניהם‪ ,‬ובשטח המוניציפאלי הקיים הבנייה תעובּה‪.‬‬
‫ענף הבנייה עלול להיות צְוואר הבקבוק שיגביל את קצב ההתפתחות‪ ,‬שכן תוספת‬
‫הבנייה המתבקשת כרוכה בעשרות אלפי יחידות‪-‬דיור חדשות ובשדרוגן של אחרות‪,‬‬
‫בנוסף לבנייה ציבורית ועסקית בממדים חסרי‪-‬תקדים‪ .‬בהתחשב בצורך בהליכי‪-‬תכנון‬
‫מורכבים ובהכשרת קרקעות בטופוגרפיה הררית‪ ,‬י ִקשה להשלים את הפעילות החזויה‬
‫בִּטווח הזמן שעד ‪ ,2020‬למרות שלא צפויה בעיה מצד היצע העבודה‪ ,‬וככל הנראה גם‬
‫לא מצד המימון‪.‬‬
‫לשינויים הכלכליים והדמוגראפיים תהיה השפעה ”מכפילית״ על כלכלת העיר‪,‬‬
‫בדמות ביקושים נגזרים לשירותים עסקיים וביקושים לצריכה פרטית‪ ,‬כולל לשירותי‬
‫מסחר ולשירותי השכלה‪ ,‬תרבות‪ ,‬בידור‪ ,‬פנאי‪ ,‬אוכל ושירותים אישיים‪ .‬שירותים אלה‬
‫ייצרו תעסוקה לבעלי מקצועות חופשיים אשר חלקם יבחרו להתגורר בעיר‪.‬‬
‫התמורות המפליגות המתוארות לעיל‪ ,‬יתבטאו כאמור בגודלה של אוכלוסיית העיר‬
‫ובמאפייניה החברתיים‪-‬כלכליים‪ .‬אנו מעריכים כי מספר תושבי העיר יגדל בכ‪200,000-‬‬
‫אלף איש ויגיע לכ‪ 450,000-‬נפש )כ‪ %44-‬מאוכלוסיית העיר הכוללת ו‪ 13%-‬מאוכלוסיית‬
‫הגדה(‪ .‬העיר תהיה יעד מועדף להגירה פנימית‪ ,‬והיא תארח יוממים רבים שיגיעו למטרות‬
‫עבודה וצריכת שירותים ציבוריים‪ ,‬עסקיים וצרכניים‪ .‬תושבי העיר יתאפיינו — באופן‬

‫‪365‬‬
‫יחסי לשאר הפלסטינים — בשיעור גבוה יותר של חילונים‪ ,‬של צעירים בגיל העבודה‪,‬‬
‫של בעלי נטייה גבוהה יותר להשתתפות בכוח העבודה )במיוחד בקרב נשים(‪ ,‬של בעלי‬
‫משפחות קטנות יותר‪ ,‬של בעלי השכלה גבוהה יותר ושל בעלי נטיות‪-‬צריכה ”מערביות״‬
‫יותר‪ .‬אלה יתרמו למיצובהּ של העיר כמרכז איכותי‪.‬‬

‫השלכות על ירושלים הישראלית‬

‫פתיחותה של העיר לתנועה כלכלית חופשית בין שני חלקיה‪ ,‬תַפנה חלק מביקושי‬
‫התושבים הפלסטינים אל השירותים המוצעים בעיר הישראלית‪ .‬לאור ההתחזקות‬
‫הכלכלית הצפויה בקרב אוכלוסייה זו‪ ,‬יתבטאו הדברים בעיקר בשירותים המתקדמים‬
‫והאיכותיים‪ .‬במקביל ירחיבו השירותים‪ ,‬השווקים הפתוחים והחנויות שבעיר הפלסטינית‪,‬‬
‫את ההיקף והמִגוון העומד בפני תושבי הצד הישראלי של העיר‪ .‬כמו כן תקל הפתיחוּת‬
‫על זמינוּת העובדים הפלסטינים לִרשות מעסיקים ישראלים בעיר‪.‬‬
‫השילוב של שני חלקי העיר והמעמד המיוחד שלה‪ ,‬ייצרו סינרגיה שתוסיף להם‬
‫ביקושים מעֵבר לקיים‪ .‬כך למשל יגביר השילוב את כוח המשיכה של ירושלים לכספי‬
‫תרומות בינלאומיות ולמיזמים של ”תעשיית השלום״‪ 95.‬התהליכים שיעברו על העיר‬
‫הפלסטינית ”ישביחו״ את איכותה‪ ,‬יתרמו גם למיצובה של ירושלים הישראלית כעיר‬
‫מודרנית ובינלאומית‪ ,‬ובכך יתרמו לכוח משיכתה כלפי ישראלים צעירים ומשכילים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לצד היתרונות הללו עלולות הסמיכות והפתיחות של העיר הפלסטינית לשאת גם‬
‫השפעות שליליות על חלקהּ הישראלי של העיר‪ .‬התפתחותה המואצת תגרום לבעיות‬
‫צפיפות‪ ,‬רעש‪ ,‬זיהום‪ ,‬תברואה‪ ,‬ביטחון‪-‬פנים‪ ,‬שימור‪-‬נוף וכו׳‪ .‬בלא תיאום בין הרשויות של‬
‫שתי הערים‪ ,‬עלולים להיווצר מִפגעים‪ ,‬חוסר‪-‬יעילות‪ ,‬צווארי‪-‬בקבוק וליקויים בשירותי‬
‫התשתית הפיזית‪.‬‬
‫מן האמור לעיל עולה ההכרח בשיתוף‪-‬פעולה מוניציפאלי בין שני חלקי העיר‪ .‬אנו‬
‫ממליצים להקים גוף דו‪-‬לאומי במתכונת ”איגוד‪-‬ערים״‪ ,‬למטְרות תיאום במידע‪ ,‬תכנון‪,‬‬
‫ביצוע ופעילות שוטפת‪ .‬רצוי להקים גוף כזה בהקדם האפשרי‪ ,‬כדי שיוכל לפעול עוד‬
‫בשלבי התכנון‪ ,‬אשר להם השפעות מרחיקות‪-‬לכת ולעתים בלתי‪-‬הפיכות לטווח הארוך‪.‬‬
‫בהיות מנגנון זה דו‪-‬לאומי‪ ,‬יהיה קושי מובְנה בהפעלתו‪ ,‬מהיעדר יכולת אכיפה‪ .‬עם זאת‪,‬‬

‫‪ 95‬מוסדות ציבוריים בינלאומיים העוסקים בענייני האזור‪ ,‬חברות עסקיות משותפות לישראלים‬
‫ופלסטינים ‪ −‬למשל בתחומי היי‪-‬טק ‪ −‬לעתים עם שותפים ממדינות אחרות ‪ −‬שיתופי‪-‬פעולה בין מרכזים‬
‫אקדמיים ורפואיים‪.‬‬

‫‪366‬‬
‫יתרונותיו כה חשובים לשני הצדדים‪ ,‬עד שאנו מאמינים כי ניתן להסתמך על אכיפה‬
‫עצמית‪.‬‬

‫תרחיש חלופי‬
‫במידה שלא יתממשו הנחות הבסיס המתוארות לעיל‪ ,‬תהיה התמונה שונה לחלוטין‪ ,‬וזאת‬
‫אף בנסיבות ”מתונות״‪ ,‬בהן תמשיך הרשות הפלסטינית להתקיים במתכונתה הנוכחית‪,‬‬
‫ללא הסדר‪-‬קבע אלא תחת הסדר אחר שיבטיח רגיעה ביטחונית לאורך זמן‪ .‬במקרה זה‬
‫יידוֹמוּ כמעט לחלוטין מנועי הפיתוח של העיר הפלסטינית‪ ,‬והיא תשוב להיות אוסף של‬
‫שכונות מוזנחות למדי תחת שלטון ישראל‪ .‬כלכלתה תתבסס במידה רבה על סמיכותה‬
‫לחלק הישראלי של העיר‪ .‬היתרון העיקרי שיהיה לה לעומת המצב הנוכחי‪ ,‬ינבע מהרגיעה‬
‫הביטחונית אשר תחזיר את הקונה הישראלי לשווקים ולחנויות העממיות שבּה‪ ,‬ותעודד‬
‫את התייר המגיע לישראל ואת תיירות הפנים הישראלית לשוב ולפקוד את ירושלים על‬
‫שני חלקיה‪ .‬היא תמשיך להתפרנס גם מייצוא שירותי‪-‬עבודה לחלקהּ הישראלי של העיר‬
‫ולישראל בכלל‪ .‬אשר לירושלים הישראלית‪ ,‬היא תפסיד את מרבית ההשפעות החיוביות‬
‫הצפויות מהפיכתה למרכז דיפלומטי ולמרכז ”תעשיית השלום״‪ ,‬ומהתפתחות החלק‬
‫הפלסטיני של העיר‪ .‬בנוסף יהיה עליה להמשיך ולשאת באחריות לרווחתם של תושביה‬
‫הפלסטינים‪ ,‬ובכלל זה מימון ההשקעות ואספקת השירותים לְאוכלוסייה הגדלה בקצב‬
‫מהיר‪ .‬במצב‪-‬דברים כזה ייחלש כוח המשיכה של ירושלים כלפי הישראלים‪ ,‬ומימוש‬
‫המטרות המוצגות במסמך ”חזון לירושלים״ יהיה קשה אף יותר מן העולה ממסמך זה‪.‬‬
‫התרחבות הפערים בין שני חלקי העיר עלולה להוסיף מכשולים על הדרך להשגת יעדים‬
‫אלה‪ ,‬ואנו סבורים כי בנסיבות אלו יהיה על ממשלת‪-‬ישראל ועיריית‪-‬ירושלים להקדיש‬
‫מאמצים ולהוסיף משאבים לשיפור רווחת החלק הפלסטיני של העיר‪.‬‬

‫‪96‬‬
‫המקורות לתמורות הצפויות בעיר הפלסטינית‬
‫פרק זה מצביע על שינוי דרמאטי במעמדה ובאופייה של ירושלים הפלסטינית‪ ,‬שינבע‬
‫ביסודו מהסביבה הגיאופוליטית שתיווצר באזור‪ :‬הסדר מדיני אשר על‪-‬פיו תוקם מדינה‬
‫פלסטינית שבירתה ירושלים‪ ,‬כשהגבול הבינלאומי העובר בה יהיה ”שקוף״ באופן‬
‫שיאפשר מעבר חופשי בין שני חלקי העיר )בעוד שלאורך שאר חלקי קו הגבול תימשך‬

‫‪96‬‬
‫חלק מהגורמים המוצגים בסעיף זה‪ ,‬ינותחו ביתר הרחבה בהמשך פרק זה‪.‬‬

‫‪367‬‬
‫הפרדה פיזית עם מעברי‪-‬גבול מוגדרים(‪ .‬המנופים שיביאו לשגשוג העיר הם מעמדהּ‬
‫הסמלי המיוחד והפיכתה לעיר‪-‬בירה‪ ,‬זמינות מקורות המימון להשקעות בה‪ ,‬החייאת‬
‫כוח המשיכה התיירותי שלה‪ ,‬יתרונה היחסי כמקום‪-‬מושב לפעילויות שונות בענייני‬
‫האזור‪ ,‬וסמיכותה המיידית לעיר הישראלית‪ .‬המנופים המתוארים בחלק זה‪ ,‬ישפיעו הן‬
‫ברמה הכלכלית והן ברמה הדמוגראפית‪ .‬ברמה הכלכלית הם ייצרו ביקושים ישירים‪,‬‬
‫וברמה הדמוגראפית הם יביאו העירה תוספת אוכלוסין איכותית‪ .‬הדמוגראפיה והכלכלה‬
‫יתמכו זו בזו ויחזקו זו את זו‪ .‬כפועל‪-‬יוצא‪ ,‬תיצור ה״השפעה המכפילית״ ביקושים‬
‫נגזרים במגוון רחב של שירותים בעיר הפלסטינית‪ ,‬אשר יגלשו גם לחלקהּ הישראלי של‬
‫ירושלים‪.‬‬

‫מעמדה המיוחד של ירושלים כבירה וכסמל‬

‫ירושלים הפלסטינית תהיה הנשכּרת הגדולה מהתמורה הצפויה לחוּל בסביבה‬
‫הגיאופוליטית‪ .‬מעֵבר לפוטנציאל הכלכלי המיוחד שיש לכל עיר‪-‬בירה‪ ,‬יש לירושלים גם‬
‫מעמד סמלי רב‪-‬עוצמה בעולם כולו‪ ,‬במיוחד בעולם המוסלמי‪ .‬במקרה זה אין מדובר‬
‫בשדרוגה של עיר רגילה לבירה‪ ,‬אלא במהפך שיפקוד חלק מוזנח של עיר קיימת ויהפוך‬
‫אותו לעיר עצמאית שהיא מרכז לאומי בעל חשיבות כלל‪-‬עולמית‪ .‬בנסיבות החדשות‬
‫תשמש העיר הפלסטינית מרכז חשוב של המדינה החדשה בתחומים שונים‪:‬‬

‫❐ מרכז השלטון הלאומי‪ :‬העיר תאכלס את מרבית משרדי הממשלה והמוסדות‬

‫הלאומיים הפלסטיניים האחרים )בית הנבחרים‪ ,‬משכן הנשיא‪ ,‬בית המשפט העליון‪,‬‬
‫ואחרים( ובה יתרחש חלק נכבד מפעילות המגזר הציבורי‪ .‬את המוסדות הללו יהיה‬
‫צורך להקים כמעט יש‪-‬מאין‪ ,‬כי בשנותיה הראשונות של האוטונומיה הוקם רק חלק‬
‫קטן ממנו‪ .‬גם המעט הקיים‪ ,‬שהתמקם בעיקר ברמאללה )ובעזה(‪ ,‬יועתק בחלקו‬
‫לבירה )למשל‪ :‬מקום מושבו של הנשיא(;‬

‫❐ מרכז מוניציפאלי‪ :‬לראשונה מאז ‪ ,1967‬תהפוך ירושלים הפלסטינית מאוסף שכונות‬

‫שהוזנחו במשך עשרות שנים לעיר פלסטינית בפני עצמה; ולא לעיר רגילה‪ ,‬אלא‬
‫לבירה שתכפיל את היקף אוכלוסייתה ותארח עוד אלפים רבים שיפקדו אותה על‬
‫בסיס יומי לפעילויות שונות‪ .‬הרשות המקומית שתוקם גם היא יש‪-‬מאין‪ ,‬תהיה‬
‫בעלת ממדים ומרכיבים הולמים;‬

‫❐ מרכז דיפלומטי‪ :‬הפיכת ירושלים הפלסטינית לבירת המדינה‪ ,‬תהפוך אותה כמובן‬
‫מאליו למקום המושב הבלעדי כמעט של המגזר הדיפלומטי ולמרכז‪-‬פעילותו העיקרי‪.‬‬

‫‪368‬‬
‫חלק ניכר מהסגל הדיפלומטי יקבע את מעונו בעיר ולכך יש להוסיף נציגויות של‬
‫ארגונים על‪-‬לאומיים )למשל‪ :‬האו״ם‪ ,‬הבנק העולמי(;‬

‫❐ מוקד ”תעשיית השלום״‪ :‬מעמדה של ירושלים כשתי ערי‪-‬בירה‪ ,‬מעמדה הסמלי‬

‫המיוחד בעיני העולם כולו והרצון לחזק ולבסס את ההסדר המדיני ‪ −‬יביאו להעתקת‬
‫חלק מהמוסדות העל‪-‬לאומיים הפועלים כיום בישראל וברשות הפלסטינית‪ ,‬לתחומי‬
‫ירושלים‪ .‬כמו כן עשויים לקום בעיר חברות ומוסדות דו‪-‬לאומיים ובינלאומיים‪,‬‬
‫שיעסקו בענייני האזור — הן עסקיים והן שלא למטרות‪-‬רווח — העשויים להעדיף‬
‫לפעול דווקא מירושלים;‬

‫❐ מרכז תיירותי‪ :‬התיירות לשטחי האוטונומיה הפלסטינית‪ ,‬כמו גם לישראל‪ ,‬ספגה‬

‫מכה קשה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה‪ ,‬ולאחר מכן בעקבות האינתיפאדה‬
‫השנייה‪ .‬גם בתקופות רגועות יותר הגביר חוסר היציבות הביטחונית את הסיכון‬
‫העסקי הכרוך בענף ומנע את מיצוי הפוטנציאל התיירותי של האזור‪ .‬מכשולים אלה‬
‫ייעלמו עם השגת הסדר מדיני‪ .‬כמו כן תתפתח תיירות ממדינות מוסלמיות‪ ,‬שעד כה‬
‫הדירה רגליה מהאזור‪ .‬העיר הפלסטינית תיהנה גם מעליית המדרגה של התיירות‬
‫לישראל‪ ,‬ומהגדלת נ ִתחה של ירושלים בתיירות זו‪.‬‬

‫זמינות מקורות‪-‬מימון‬
‫הפעילות השוטפת של מוסדות השלטון הלאומי והמקומי ושל המגזר הבינלאומי‬
‫בירושלים‪ ,‬תשמש מקור מרכזי לפעילות כלכלית ולתעסוקה בעיר‪ .‬בנייתם‪ ,‬שתתפרס על‬
‫פני שנים רבות‪ ,‬תהיה כשלעצמה תרומה רבת‪-‬עוצמה לפעילות בעיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬העלות‬
‫הכרוכה בהקמת המבנים למגזרים אלה היא עצומה בקנה המידה של המשק הפלסטיני‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬בסיס המימון העצמי של תקציב הממשלה יישען במידה רבה על מסים‬
‫עקיפים )מכס ומִסי‪-‬קנייה( ולא על מִסי‪-‬הכנסה‪ ,‬מחמת הרמה הנמוכה של ההכנסה‬
‫לנפש‪ .‬לפיכך צפוי שהתקציב ייאלץ להתמודד עם קושי גדול לאזן את פעילותו השוטפת‪,‬‬
‫ויקשה מאוד על מימון השקעות ציבוריות נרחבות‪ .‬מימוש פעולות הבינוי הנרחבות‬
‫הנגזרות משני המנופים שהוזכרו לעיל‪ ,‬מותנה אפוא באופן בלעדי‪-‬כמעט במקורות‪-‬מימון‬
‫חיצוניים‪ .‬מקורות כאלה אכן יהיו זמינים עבור ירושלים הפלסטינית‪.‬‬

‫❐ כספי המדינות התורמות‪ 97:‬עם ייסוּדה של האוטונומיה הפלסטינית בשנת ‪,1994‬‬

‫הוקם ארגון המדינות התורמות אשר גייס סכומי‪-‬עתק )כשמונה מיליארד דולר‬
‫‪97‬‬
‫ראה נספח ‪ :3‬הסיוע הבינלאומי לרשות הפלסטינית‪.‬‬

‫‪369‬‬
‫עד סוף שנת ‪ 98(2006‬שיועדו לתמיכה בשיקומו ובביסוסו של המשק הפלסטיני‪.‬‬
‫במחצית השנייה של שנות ה‪ 90-‬התחייבה הקהילה הבינלאומית על סכום כולל‬
‫של כ‪ 4-‬מיליארד דולר — סדר‪-‬גודל של שנת תל״ג שלמה של המשק הפלסטיני(‪,‬‬
‫מתוכם כבר חולקו קרוב לשלושה מיליארד‪ 99.‬חלק ניכר מהכסף הופנה למטרות‬
‫הקשורות בבנייתו של ממסד ציבורי )למעלה ממיליארד דולר( ובהשקעה בתשתיות‬
‫פיזיות )כ‪ 800-‬מיליון דולר(‪ 100.‬בתקופה זו הוקם רק חלק קטן מהמערך הציבורי‬
‫ומהתשתיות‪ ,‬וחלק ממה שכבר הוקם ‪ −‬נהרס במהלך האינתיפאדה‪ 101.‬תנופה זו‬
‫עמדה להימשך בתחילת שנות האלפיים‪ ,‬כאשר כ‪ 4.3-‬מיליארד דולר תוכננו כמענקים‬
‫למימון תכניות הפיתוח לשנים ‪) 2003-1999‬שהיו אמורים לממן ‪ 93%‬מתכניות‬
‫אלו(‪ .‬גם במובן זה נותרה ירושלים הפלסטינית מאחור‪ ,‬שכן בהיותה מחוץ לתחומי‬
‫האוטונומיה היא לא זכתה בנתח כלשהו מכספי התרומות‪ .‬כך למשל הושקעו למעלה‬
‫מ‪ 50-‬מיליון דולר בתשתיות החשמל ‪ −‬מהם כ‪ 30-‬מיליון ברחבי הגדה המערבית‪,‬‬
‫אך לא בירושלים‪.‬‬
‫עם התחדשותו של התהליך המדיני‪ ,‬ניתן לצפות להתגברות פעילות זו מתוך רצון‬
‫לחזק את התהליך ולסייע להעמיד את המדינה והכלכלה הפלסטינית על רגליהן‪.‬‬
‫זאת לאחר שהקהילה התורמת תשתכנע כי הפעם התהליך אכן יוביל להסדר מדיני‬
‫ותובטח השקיפות בניהול כספי התרומות‪ .‬במיוחד אנו סבורים כי מדינות‪-‬ערב‬
‫‪102‬‬
‫העשירות‪ ,‬אשר השתתפותן בתרומות בשלבים הקודמים היתה צנועה למדי‪,‬‬
‫יגבירו את מעורבותן במידה ניכרת‪ .‬אנו מעריכים כי במהלך התקופה כולה‪ ,‬עד‬
‫‪ ,2020‬ובהתממש תרחיש הבסיס‪ ,‬עשויות התרומות להסתכם בכעשרה מיליארד‬
‫דולר נוספים )לכך ניתן להוסיף עוד קרוב לשני מיליארד דולר שכבר הובטחו אך‬
‫טרם חולקו(‪.‬‬
‫בנסיבות החדשות יהיה מעמדה של ירושלים הפלסטינית שונה בתכלית בהשוואה‬
‫לשנות ה‪ .90-‬הקמת מוסדות‪-‬שלטון‪ ,‬ושדרוגה של העיר למעמד של עיר‪-‬בירה ומרכז‬
‫לאומי ובינלאומי‪ ,‬יהיו מטרות מושכות במיוחד לכספי התרומות‪ .‬כך גם מסגרות‬
‫לא‪-‬ממשלתיות דו‪-‬לאומיות או רב‪-‬לאומיות שיוקמו )מכוני‪-‬מחקר‪ ,‬מסגרות השכלה‬
‫‪ 98‬כשני מיליארד דולר מתוכם טרם חולקו‪.‬‬
‫‪ 99‬איסוף התרומות והעברתן נמשכים גם בעשור הנוכחי‪ ,‬אלא שעקב ההתפתחויות באזור‪ ,‬הוא שימש‬
‫בעיקר למטרות חירום והצלה‪ ,‬ולכן לא ניתן ללמוד מכך על הצפוי תחת הנחות הבסיס המלוות את‬
‫המסמך הנוכחי‪.‬‬
‫‪ 100‬הנתונים לקוחים משני חתכי‪-‬סיווג שונים‪ ,‬ולפיכך קיימת ביניהם חפיפה חלקית‪.‬‬
‫‪ 101‬לדוגמא‪ ,‬נמל התעופה בדהנייה‪.‬‬
‫‪ 102‬בשנים ‪ 2006-1994‬הן תרמו יחדיו סכום כולל של ‪ 1,181‬מיליון דולר‪ ,‬כ‪ 15%-‬מסך הגיוס‪ .‬הן לא נטלו‬
‫למשל חלק כלשהו במיזמי תשתית החשמל שהוזכרו לעיל‪.‬‬

‫‪370‬‬
‫והכשרת הון אנושי וכיו״ב(‪ ,‬יוכלו לצפות בסבירות גבוהה להשתתפות כספי התרומות‬
‫במימון‪ ,‬ובמידה שיבחרו להתמקם בירושלים עקב מעמדה הסמלי המיוחד‪ ,‬תגבר‬
‫האטרקטיביות שלהן בעיני התורמות‪ .‬בנסיבות המתוארות אנו סבורים כי מימון‬
‫פעילויות כאלו בירושלים‪ ,‬בסדר גודל מצטבר של שני מיליארד דולר ואף יותר מכך‬
‫למשך התקופה עד ‪ ,2020‬אינו נראה לנו מופרז בנסיבות כאלו;‬

‫❐ תרומות פרטיות‪ :‬אילי‪-‬הון פרטיים עשויים למצוא עניין בהענקת תרומות נדיבות‬
‫להקמת מוסדות בישראל או במדינה הפלסטינית‪ ,‬אשר יקדמו לדעתם את רעיון‬
‫השלום במזרח התיכון‪ 103.‬לירושלים יש סיכוי טוב למשוך מוסדות כאלה;‬

‫❐ מימון הקמת המגזר הדיפלומטי‪ :‬בניית שגרירויות ונציגויות בינלאומיות בעיר‪,‬‬

‫תמומן ע״י המדינות והגופים הנוגעים בדבר ותתפרס בהדרגה על פני התקופה‬
‫כולה‪.‬‬

‫הסמיכות לישראל‬
‫סמיכותו המיידית של המשק הפלסטיני אל שכנו הישראלי‪ ,‬שהוא גדול‪ ,‬מפותח ועשיר‬
‫ממנו בהרבה‪ ,‬שיחקה תפקיד מכריע‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬בהתפתחותו של המשק הפלסטיני‬
‫מאז ‪ 104.1967‬מאפיין זה צפוי להמשיך ולהשפיע על ההתפתחות הכלכלית הפלסטינית‬
‫גם בתקופה הבאה‪ .‬השינוי במצב הגיאופוליטי‪ ,‬המונח בִּבסיס מסמך זה‪ ,‬צפוי להעביר‬
‫את מערכת היחסים הכלכלית בין המשקים לפסים נורמאליים יותר‪ ,‬ולצמצם חלק‬
‫מההשפעות הלא‪-‬רצויות שאפיינו אותה בעבר )במיוחד מבחינת הצד הפלסטיני(‪ .‬על‪-‬‬
‫פי הנחות הבסיס‪ ,‬הגבול הפיזי שיפריד בעתיד בין המשקים‪ ,‬יאפשר תנועת אנשים‬
‫וסחורות בין המדינות רק דרך תחנות‪-‬מעֲבר רשמיות‪ ,‬ויכלול במידת הצורך בדיקות‬
‫מכס ומס‪ .‬ירושלים תחרוג מכלל זה‪ ,‬כי בתוך העיר עצמה לא תהיה כל הפרדה פיזית‪,‬‬
‫לא תהיינה תחנות‪-‬מעבר כלשהן ותנועת האנשים והסחורות בין שני חלקי העיר תהיה‬
‫חופשית‪ 105.‬עוּבדת היותה למעשה עיר אחת מבחינה כלכלית‪ ,‬תקנה לירושלים יתרונות‬
‫על פני יישובים פלסטיניים אחרים‪.‬‬

‫‪ 103‬לדוגמא‪" :‬מיליארדר תורכי הציע לראש הממשלה‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬להקים בישראל במימונו המלא‪,‬‬
‫אוניברסיטה ענקית שלצידה יפעל בית חולים עם ‪ 200‬מיטות‪ ,‬מרכז אקדמי ומרכז מחקר — שתשרת‬
‫ישראלים ופלסטינים‪ ".‬ידיעות אחרונות‪.19.2.07 ,‬‬
‫‪ 104‬ראה נספח ‪ :1‬המשק הפלסטיני — כרטיס‪-‬ביקור‪.‬‬
‫‪ 105‬כמצוין‪ ,‬הפלסטינים יוכלו להקים נקודות‪-‬ביקורת על צירי התנועה העיקריים ביציאות מן העיר אל‬
‫שאר תחומי המדינה‪.‬‬

‫‪371‬‬
‫❐ סינרגיה ברמה העסקית‪ :‬חופש התנועה ירחיב את ההיקף והִמגוון של מקורות‬
‫ההיצע והביקוש העומדים בפני כל אחד מהצרכנים ומציעי השירותים בשני חלקי‬
‫העיר‪ ,‬ויוזיל את ”עלויות העִסקה״ בהשוואה למצב בו שני חלקי העיר מופרדים‬
‫פיזית‪ .‬מבחינה זו יש לירושלים הפלסטינית יתרון ניכר כעיר‪-‬מחוז פלסטינית‪,‬‬
‫והאטרקטיביות שלה תגבר ביחס למי שיקימו עסקים בשטחהּ‪ .‬אחד התחומים‬
‫הבולטים לסינרגיה כזו במגזר העסקי הוא התיירות;‬

‫❐ מוסדות דו‪-‬לאומיים ועל‪-‬לאומיים‪ :‬כמצוין לעיל‪ ,‬מיקום גופים כאלה בירושלים ‪−‬‬
‫כולל גורמים עסקיים ‪ −‬ינבע מהחשיבות הסמלית ומן היתרון שבגיוס מימון‪ .‬נוסף‬
‫לכך‪ ,‬ככל שיועסקו במוסדות אלה ישראלים ופלסטינים כאחד‪ ,‬יקל חופש התנועה‬
‫בין חלקי העיר על נגישות העובדים למקום‪-‬עבודתם‪ ,‬ובכך יקל על הפעלתם;‬

‫❐ ״שער לישראל״‪ :‬היעדר הפרדה פיזית בירושלים‪ ,‬יאפשר להעביר דרכּה‪ ,‬או למקם‬
‫בה סוגים מסוימים של פעילויות עסקיות דו‪-‬צדדיות‪ .‬יהיו בוודאי יתרונות לבסס‬
‫בעיר שירותים עסקיים נלווים הקשורים בעסקים דו‪-‬צדדיים‪ ,‬או לקיים בה מפגשים‬
‫עסקיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין לייחס לגורם זה חשיבות רבה‪ .‬המרחקים בין המרכזים‬
‫הפלסטיניים לבין אלה שבישראל‪ ,‬אינם גדולים‪ .‬תנועת סחורות עשויה לעבור בעיר‬
‫רק במידה שהתנועה אל תחנת הגבול הקרובה וממנה‪ ,‬אל היעד בצד השני של הגבול‪,‬‬
‫תהיה אטית במידה משמעותית בהשוואה למעבר דרך ירושלים‪ .‬כך למשל‪ ,‬העברת‬
‫סחורה או מפגש עסקי בין כפר‪-‬סבא לקלקיליה‪ ,‬שם יוקם מן הסתם מעבר‪-‬גבול‪,‬‬
‫יתקיימו ככל הנראה באחד משני היישובים הללו‪ ,‬ולאו דווקא בירושלים‪.‬‬

‫ענפי הפעילות הכלכלית‬

‫התמורות המפליגות בכלכלת העיר ישנוּ לחלוטין לא רק את היקף הפעילות בה‪ ,‬אלא גם‬
‫את הרכּבהּ הענפי ואת אופי התעסוקה‪ .‬את הרכבהּ הענפי של הפעילות הצפויה במהלך‬
‫התקופה בה אנו עוסקים‪ ,‬ניתן לחלק לשני סוגים‪ :‬האחד — ביקושים הנגזרים במישרין‬
‫מהגורמים שיחוללו את התמורות שצוינו בסעיף ״המקורות לתמורות הצפויות במשק‬
‫הפלסטיני״‪ ,‬דלעיל‪ .‬הסוג השני מקורו ב״השפעה המכפילית״ — הביקושים העקיפים‬
‫הנובעים מן הביקושים הישירים‪.‬‬

‫‪372‬‬
 ‫‪106‬‬
‫המגזר הציבורי‬
‫כאמור‪ ,‬הפיכתה של ירושלים לבירה הפלסטינית תרכז בה את עיקר הפעילות של המגזר‬
‫הציבורי ברמה הלאומית‪ .‬כמו כן יהיה צורך להקים בה רשות עירונית בממדים שיהלמו‬
‫את גודלה הצפוי ואת ייחודה כבירה וכסמל דתי והיסטורי‪ .‬במצב הנוכחי אין לירושלים‬
‫הפלסטינית כל מעמד מבחינות אלו‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 90-‬היה המגזר הציבורי הפלסטיני‬
‫מנוּון כמעט לחלוטין ועמד על כ‪ 33,000-‬איש בלבד ‪ −‬מרביתם עובדי מערכות החינוך‬
‫והבריאות ‪ −‬וכן מספר לא רב של עובדי רשויות מקומיות‪ .‬עם הקמת האוטונומיה‪ ,‬חלה‬
‫עליית מדרגה בפעילות מגזר זה‪ ,‬ובסוף העשור הגיע מספר העובדים ל‪ 100,000-‬בקירוב‪.‬‬
‫בהמשך — במחצית הראשונה של העשור הנוכחי ‪ −‬עלה מספרם ל‪ 140,000-‬בקירוב‪.‬‬
‫זו היתה תוצאה מובנת מאליה של הצורך להקים מוסדות שלטון מרכזי לאומי‪ ,‬אך‬
‫היא ביטאה גם את רצון ההנהגה לספק במהירות מקומות‪-‬עבודה לכוח העבודה הגדל‬
‫במהירות‪ ,‬וכן את החשש מאבטלה כרונית‪ .‬מרבית פעילותו של המגזר )האזרחי( מרוכזת‬
‫ברמאללה ‪ −‬מקום מִשכּנו הנוכחי של הנשיא‪.‬‬
‫קרוב למחצית המועסקים הפלסטינים נמנים עם כוחות הביטחון השונים — קרוב‬
‫ל‪ 60,000-‬איש בשנת ‪ .2005‬גודלו של המגזר הביטחוני עולה בשיעור ניכר על המתבקש‬
‫מצורכי ביטְחון הפנים במדינה מסודרת‪ ,‬ומייצג בעיקר אינטרסים לאומיים וכיתתיים‪,‬‬
‫וכן רצון לצמצם ‪ −‬ולוּ באופן מלאכותי ‪ −‬את האבטלה‪ .‬מצד שני‪ ,‬גודלו של המגזר‬
‫הציבורי האזרחי )כ‪ 80,000-‬מועסקים ‪ −‬מהם רק כ‪ 25,000-‬במוסדות המִנהל הציבורי‬
‫של השלטון המרכזי( רחוק מלאפשר אספקת שירותים ברמה שתניח את הדעת‪ .‬במצב‬
‫הנוכחי אין בירושלים הפלסטינית כמעט כל ייצוג למגזר הציבורי — לא ברמה הלאומית‬
‫ולא ברמה העירונית — והוא כולל רק כ‪ 4,000-‬איש — בעיקר במוסדות חינוך ובריאות‪.‬‬
‫בירושלים הפלסטינית אין כידוע גם רשות מקומית עצמאית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2020‬תִשתנה התמונה מן הקצה אל הקצה‪ ,‬שהרי מרבית מוסדות המִנהל‬
‫הציבורי הפלסטיני ברמה הלאומית‪ ,‬ובמיוחד ברמת המטה‪ ,‬יוקמו בירושלים )משכן‬
‫הנשיא‪ ,‬הפרלמנט‪ ,‬משרדי הממשלה‪ ,‬הבנק המרכזי‪ ,‬מרכז הרשות השופטת‪ ,‬מטה המשטרה‪,‬‬
‫רשויות המס וכיוצא באלה(‪ .‬המרכז ברמאללה יועתק בחלקו הגדול לירושלים‪ .‬הקושי‬
‫שיהיה למגזר העסקי לקלוט את כוח העבודה הגדל במהירות‪ ,‬ייצור לחץ על השלטונות‬
‫ויגרור מדיניות העסקה ”נדיבה״ במגזר הציבורי‪ ,‬גם אם הדבר יבוא על חשבון יעילות‬

‫‪ 106‬ההערכות הכמותיות בסעיף זה — גודלו של המגזר הציבורי וחלקה של ירושלים בו — רגישות לשאלה‬
‫אם בסופו של דבר תהיה מדינה פלסטינית אחת‪ ,‬שתכלול הן את הגדה המערבית והן את רצועת עזה‪ ,‬או‬
‫כזו שתכלול רק את הגדה‪ .‬עם זאת‪ ,‬התובנות העיקריות שבסעיף זה עומדות בעינן בשני המקרים‪.‬‬

‫‪373‬‬
‫המִנהל‪ .‬גם הפיצול הגיאוגרפי בין עזה לגדה — שיחייב מידה מסוימת של כפילות —‬
‫יגרום להגדלת המגזר הציבורי‪.‬‬
‫אשר לרשות המקומית‪ ,‬לראשונה מאז ‪ ,1967‬תהפוך ירושלים באחת‪ ,‬מאוסף שכונות‬
‫מוזנחות לעיר בירה ולמרכז בינלאומי‪ .‬מספר תושביה כמעט יוכפל‪ ,‬ואלפים רבים יפקדו‬
‫אותה על בסיס יומי לפעילויות שונות‪ :‬מי שעובדים בה‪ ,‬אך אינם מתגוררים בה; מי‬
‫שנזקקים לשירותים ממשלתיים ולמגוון רחב של שירותים עסקיים ואישיים; מי שיגיעו‬
‫אליה לקניות; תיירים; תושבי העיר הישראלית והמבקרים בה‪ ,‬וכו׳‪ .‬הרשות המקומית‪,‬‬
‫שתוקם יש‪-‬מאין‪ ,‬תצטרך להלום את גודלה ומאפייניה של העיר‪ ,‬את אתגרי התכנון‬
‫הפיזי ואת הבינוי שילווה את פיתוחה המואץ לאורך התקופה כולה‪ .‬על גודלה הצפוי‬
‫ניתן להקיש ממספר המועסקים בעיריית‪-‬ירושלים בהווה‪ ,‬העומד על כ‪ 6,000-‬עובדים‬
‫)לא כולל עובדים בגופים המספקים חלק מהשירותים‪ ,‬כגון חברת ”הגיחון״(‪ .‬אלה‬
‫משרתים כיום גם את תושבי מזרח העיר‪ ,‬ועל כן ניתן יהיה לצמצם את מספרם לאחר‬
‫שתקום העירייה הפלסטינית‪ .‬תאז םע‪ ,‬עד שנת ‪ 2020‬תגדל גם האוכלוסייה הישראלית‪,‬‬
‫ויצטרפו לעיר עשרות שגרירויות וגופים בינלאומיים‪ .‬לפיכך צפוי מספר עובדי הרשות‬
‫המקומית הישראלית‪ ,‬להגיע להערכתנו בשנת ‪ ,2020‬לפחות לגודלו הנוכחי‪ .‬העירייה‬
‫הפלסטינית והגופים המספקים עבורה חלק מהשירותים‪ ,‬יעסיקו להערכתנו מספר דומה‬
‫של עובדים ‪ −‬כ‪ 6,000-‬עד ‪ 8,000‬איש‪.‬‬
‫אנו מעריכים‪ 107‬כי בשנת ‪ 2020‬יועסקו במגזר הציבורי בכללותו )כולל ברמת השלטון‬
‫המקומי( בין ‪) 30%‬בהנחה מחמירה( ל‪) 35%-‬בהנחה מקלה( )בין ‪ 420,000‬ל‪ 500,000-‬איש(‬
‫מכוח העבודה — שיעור הנמצא בטווח שיעורי התעסוקה במגזר זה‪ ,‬המאפיינים מדינות‬
‫רבות בעולם‪ .‬יש מקום לשער שהפלסטינים יהיו דווקא קרובים יותר לגבול העליון‪,‬‬
‫מחמת הלחץ ליצור מקומות‪-‬עבודה‪ .‬מספרם בירושלים הפלסטינית ינוע להערכתנו בין‬
‫‪) 35,000‬בהנחות מחמירות( ל‪) 60,000-‬בהנחות מקילות(‪ ,‬ומתוכם יהיו ‪ 5,000‬עד ‪15,000‬‬
‫עובדי המטה במשרדי הממשלה ובשאר מוסדות השלטון‪.‬‬

‫המגזר הבינלאומי‬
‫המנוף השני להתפתחות ירושלים הפלסטינית הוא הפיכתה למרכז הפעילות של ”המגזר‬
‫הבינלאומי״‪ .‬כל המדינות שתקיימנה יחסים דיפלומטיים עם ירושלים‪ ,‬שגרירויותיהן‬
‫וחלק מהקונסוליות שלהן‪ ,‬י ִשכּנו בעיר הבירה כמו גם רבים מהמוסדות הבינלאומיים‪,‬‬
‫ובמיוחד אלה שיוקמו בעקבות ההסדר המדיני )”תעשיית השלום״(‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫ראה שיטת החישוב בנספח ‪ :4‬המגזר הציבורי הפלסטיני‪.‬‬

‫‪374‬‬
‫המגזר הדיפלומטי‪ :‬על ממדיו הצפויים של מגזר זה ניתן ללמוד במידת‪-‬מה מנתונים על‬
‫הסגל הדיפלומטי המוצב כיום בישראל‪ .‬בישראל יש ‪ 81‬שגרירויות ועוד ‪ 13‬קונסוליות‪.‬‬
‫הסגל הדיפלומטי כולו מונה כ‪ 3,000-‬אזרחי מדינות‪-‬האם )כ‪ 30-‬דיפלומטים למדינה‬
‫בממוצע(‪ 108.‬מוסדות אלה מעסיקים גם עובדים מקומיים רבים )פקידים‪ ,‬יועצים‪ ,‬אנשי‪-‬‬
‫אבטחה‪ ,‬נהגים‪ ,‬עובדי‪-‬משק — כולל במעונות הנציגים(‪ .‬קשה להעריך את מספרם של‬
‫אלה‪ ,‬אבל נראה כי יחס של בין עובד אחד לשניים לכל איש‪-‬סגל דיפלומטי אינו מופרז‪.‬‬
‫לאחר השגת הסְדר מדיני לא תהיה עוד סיבה להימנעות המדינות השונות מהעתקת‬
‫שגרירויותיהן וחלק מהקונסוליות שלהן לירושלים‪ ,‬על מרבית עובדיהן‪ .109‬יתרה מכך‪,‬‬
‫עשרות מדינות נוספות יכוננו קשרים דיפלומטיים עם ישראל ויפתחו אף הן את‬
‫שגרירויותיהן בבירת‪-‬ישראל )יש להניח כי אלו יעסיקו מספר קטן בהרבה מהממוצע(‪.‬‬
‫מספר העובדים עשוי אפוא לעלות לכ‪ 3,500-‬עד ‪ 4,000‬איש‪ .‬על אלה יש להוסיף מוסדות‬
‫נלווים כמו מרכזי‪-‬תרבות )מכון גתה הגרמני‪ ,‬דנטה אליגיירי האיטלקי‪ ,‬המכון הצרפתי‬
‫וכו׳(‪ .‬מספר המדינות שיכוננו יחסים דיפלומטיים עם המדינה הפלסטינית לא יפחת מזה‪,‬‬
‫ונציגויותיהן יוצבו בירושלים הפלסטינית‪ .‬מספר הדיפלומטים שבנציגויות אלו עשוי‬
‫להיות קטן יותר‪ ,‬בהערכה שהשגרירות האמריקנית תהיה קטנה בצד הפלסטיני במידה‬
‫ניכרת מזו שבישראל‪ .‬ניתן גם לצפות למספר לא מבוטל של נציגויות דתיות מוסלמיות‬
‫שישתכּנו בעיר עם הפיכתה למרכז אסלאמי‪ .‬אנו מעריכים כי המגזר הדיפלומטי יתרום‬
‫לתעסוקה של בין ‪ 4,000‬ל‪ 6,000-‬מתושבי המקום‪.‬‬

‫”תעשיית השלום״‪ :‬מעמדה של ירושלים כשתי ערי‪-‬בירה‪ ,‬מעמדה הסמלי המיוחד‬

‫והרצון לחזק ולבסס את ההסדר המדיני‪ ,‬יביאו לירושלים חלק מהמוסדות העל‪-‬לאומיים‬
‫הפועלים בישראל וברשות הפלסטינית )מוסדות שונים של האו״ם‪ ,‬הבנק העולמי‪ ,‬קרן‬
‫המטבע‪ ,‬האיחוד האירופי וכו׳(‪ .‬כמו כן עשויים לקום מוסדות בינלאומיים שיעסקו‬
‫בענייני האזור‪ ,‬כגון מכוני מחקר‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬הכשרה וקידום הון אנושי; מסגרות מימון‬
‫)למשל‪ ,‬בנק השקעות אזורי( ומרכזים לשיתוף‪-‬פעולה דו‪-‬לאומי ורב‪-‬לאומי‪ .‬גם ביחס‬
‫לאלה יש לירושלים על שני חלקיה כוח‪-‬משיכה‪ ,‬וניתן להעריך כי בחלקם הגדול יהיו‬
‫מעוניינים לקבוע בה את פעילותם‪ .‬אנו מניחים כי ”תעשיית השלום״ תביא לירושלים‬
‫כ‪ 1,000-‬איש מחו״ל‪ ,‬אם כי חלקם צפוי לשהות בה על בסיס זמני בלבד‪ .‬אנו מעריכים‬
‫כי תרומתם לתעסוקה המקומית תסתכם ב‪ 2,000-‬עובדים לערך‪.‬‬

‫‪ 108‬קיימת כמובן שונוּת גבוהה‪ :‬חלק קטן מהמדינות‪ ,‬כגון ארה"ב ומדינות מובילות באיחוד האירופי‪,‬‬
‫מחזיקות בחלק ניכר מן הסגל הדיפלומטי בארץ‪.‬‬
‫‪ 109‬ניתן לשער כי מספר עובדים לא מבוטל יישאר באזור המרכז )בעיקר בסביבת תל‪-‬אביב( שכן בו‬
‫מתקיימת עיקר הפעילות הכלכלית‪.‬‬

‫‪375‬‬
 ‫תיירות‬
‫המנוף השלישי לתנופת הפיתוח הצפויה בירושלים הפלסטינית‪ ,‬לאחר השגתו של הסדר‬
‫מדיני‪ ,‬היא התיירות‪ .‬אין ספק כי המצב הגיאופוליטי וחוסר היציבות הביטחונית באזור‬
‫מרתיעים את התיירות לאזור‪ ,‬למרות נכסי התיירות המובהקים שלו‪ .‬מִטבע הדברים יביא‬
‫הסדר מדיני להסרת מכשול זה ויאפשר מיצוי הפוטנציאל התיירותי‪ .‬עם זאת ובניגוד‬
‫לדעה המקובלת‪ ,‬אין לדעתנו להפריז בעוצמת הפוטנציאל הזה‪ ,‬שכן האזור הוא יעד‬
‫תיירותי יקר‪ ,‬וזאת עקב שילוב של שני גורמים‪ :‬הצורך להגיע אליו בטיסה‪ ,‬והתעריפים‬
‫הגבוהים בבתי המלון‪ ,‬הנובעים ממחירי הנדל״ן הגבוהים באזור החוף ובירושלים‪ ,‬שהם‬
‫האזורים המועדפים על תיירים‪ .‬תייר מערבי המבקש יעד לבילוי חופשתו‪ ,‬ימצא שפע‬
‫יעדים מתחרים זולים בהרבה‪ 110.‬קשיים אלה רלוונטיים לירושלים על שני חלקיה‪ .‬יתרה‬
‫מזאת‪ ,‬התהליכים הצפויים בירושלים — לפחות בחלקהּ הפלסטיני — יביאו להאמרת‬
‫מחירי הנדל״ן‪ ,‬והדבר ישתקף בתעריפי המלונות בעיר‪ .‬אין אנו מקבלים את הציפיות‬
‫לצליינות מוסלמית נרחבת ש״תשטוף״ את העיר הפלסטינית‪ .‬למרות קדוּשתה של‬
‫ירושלים למוסלמים‪ ,‬הרי שלהבדיל ממכה‪ ,‬אין הדת המוסלמית מצווה לעלות אליה‬
‫לרגל‪ .‬רמת החיים הנמוכה במדינות המוסלמיות מצד אחד‪ ,‬והעלות הגבוהה של ביקור‬
‫בירושלים מצד שני‪ ,‬יפחיתו מהיקפה של צליינות כזו‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין בכך כדי להמעיט מחשיבות התיירות המוסלמית שתגיע לעיר‪ .‬נהפוך‬
‫הוא‪ :‬מנקודת הראות של ירושלים הפלסטינית‪ ,‬גם תיירות בהיקפים צנועים‪-‬יחסית היא‬
‫מקור ביקושים משמעותי לשירותיה‪ ,‬ובייחוד אם מדובר בתיירות ”איכותית״ יותר של‬
‫מוסלמים אמידים אשר המחיר לא ירתיעם‪ .‬אלה יבואו לשהוּת ארוכה מזו של התייר‬
‫העממי‪ ,‬והוצאותיהם היומיות תהיינה גבוהות יותר‪ .‬בקטגוריה זו ניתן לכלול אילי‪-‬הון‬
‫מוסלמים אשר ירכשו דירה בעיר וישהו בה מעת לעת לתקופות ממושכות‪-‬יחסית‪ .‬כמו‬
‫כן יגיעו מבקרים למטרות עסקים‪ ,‬למטרות דיפלומטיות או אקדמיות ולמטרות טיפול‬
‫רפואי‪.‬‬
‫מקור נוסף לתיירות בעיר הוא התיירות הנכנסת לישראל‪ .‬יציבות ביטחונית‬
‫תביא להגברת התיירות לישראל‪ ,‬ובנסיבות החדשות צפוי לעלות הנתח של ירושלים‬
‫בתיירות זו‪ 111.‬גם ירושלים הפלסטינית תיהנה מתנועה זו‪ ,‬כמו שהעיר הישראלית תיהנה‬
‫מהתיירות שתגיע לביקור בצד הפלסטיני‪ .‬התיירות הפנים‪-‬ישראלית לירושלים צפויה אף‬

‫‪ 110‬אילת היא אתר יוצא‪-‬דופן המלמד על הכלל‪ .‬היא מציעה גומחת תיירות מיוחדת שיש לה ביקוש‬
‫מספיק והיא מוגבלת דווקא מצד ההיצע — המגבלה על מספר החדרים שניתן לבנות על החוף‪ .‬התייר‬
‫המגיע לאילת אינו מעוניין בדרך‪-‬כלל לפקוד אתרי‪-‬תיירות אחרים בישראל‪.‬‬
‫‪ 111‬על כך ראו פרק התיירות‪ :‬פיתוח תיירותי בירושלים כעיר פוסט‪-‬תעשייתית‪ ,‬מאת דני גבעון‪.‬‬

‫‪376‬‬
‫היא לגבור‪ ,‬והמבקרים בעיר יפקדו מן הסתם את שני חלקיה‪ .‬יש לציין כי תיירות הפנים‬
‫לירושלים לא תתבטא בלינות‪ ,‬ובמיוחד לא במלונות פלסטיניים‪ ,‬אך בהחלט תפקוד את‬
‫אתרי המסחר ואת בתי האוכל‪.‬‬
‫במזרח‪-‬ירושלים יש כיום ‪ 18‬בתי‪-‬מלון מתוך ‪ 64‬מלונות בתחומי הגדה המערבית‬
‫כולה‪ .‬בשנת ‪ 2005‬התארחו בהם יותר ממחצית התיירים שביקרו בגדה‪ ,‬וכ‪ 60%-‬מסך‬
‫הלינות בה — נתונים המצביעים על מרכזיותה בעניין זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אל לנו לשכוח כי‬
‫מדובר בתקופת‪-‬שפל‪ ,‬והביטוי לכך הוא מספרם של האורחים — כ‪ 65,000-‬בלבד‪ ,‬ופחות‬
‫מ‪ 200,000-‬לינות‪ ,‬שהעמידו את שיעור התפוסה במלונות מזרח העיר על ‪.35%‬‬
‫היה ותרחיש הבסיס יתקיים‪ ,‬אין ספק שבנסיבות שישררו בשנת ‪ 2020‬יהיה מספר‬
‫התיירים גבוה במאות אחוזים מזה של היום‪ ,‬ויעלה גם חלקהּ היחסי של ירושלים‬
‫הפלסטינית מכלל התיירות‪ .‬היצע החדרים הנוכחי בצד הפלסטיני רחוק מלהספיק לכך‪,‬‬
‫במיוחד נוכח העובדה שחלקם מיושנים וטעונים שדרוג רציני‪ .‬אלה לא יהלמו בכל מקרה‬
‫את אופי התיירות הצפויה‪ .‬לפיכך יש לצפות לבניית מלונות נוספים באיכות גבוהה‪ ,‬ויש‬
‫להניח כי לחלק גדול מהתיירים לא יהיה זה משנה באיזה צד של העיר ילונו‪.‬‬

‫השכלה גבוהה‬
‫הפלסטינים נחשבים בדרך‪-‬כלל משכילים בהשוואה למרבית תושבי המדינות הערביות‬
‫)‪ .(Hashweh et al., 2003, pp. 11-12‬עד למלחמת המפרץ הראשונה למשל‪ ,‬שהו עשרות‬
‫אלפי פלסטינים במדינות המפרץ העשירות ועסקו שם במקצועות כגון רפואה‪ ,‬משפטים‪,‬‬
‫ראיית‪-‬חשבון והוראה‪ .‬מערכת ההשכלה הגבוהה בשטחים תִפקדה בעשרות השנים‬
‫האחרונות תחת מגבלות קשות‪ .‬ענף זה נתמך בדרך‪-‬כלל בתקציבים ציבוריים אשר‬
‫לא היו זמינים בפני מוסדות החינוך הפלסטיניים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מאז פרוץ האינתיפאדה‬
‫הראשונה התקשתה המערכת לקיים לימודים סדירים‪ .‬קושי אחר שבפניו ניצבה המערכת‪,‬‬
‫הוא שיעור התשואה הנמוך להשקעה בהון אנושי‪ .‬זאת עקב אפשרויות התעסוקה שהיו‬
‫בישראל במשך שנים‪ .‬השכר לפלסטיני שעבד בישראל כפועל פשוט )בבניין‪ ,‬בתחנת‪-‬דלק‪,‬‬
‫במסעדה( היה גבוה מזה שיכול היה להשיג במשק הפלסטיני עצמו בתפקיד הדורש‬
‫כישורים אקדמיים‪ ,‬אם בכלל יכול היה למצוא תפקיד שכזה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬שיעורי הריבוי הטבעי‪ ,‬הגבוהים על מבנה הגילים הנגזר של האוכלוסייה‪,‬‬
‫מביאים לעלייה במשקל קבוצת הגיל המתאימה ללימודים אקדמיים‪ .‬מספר הלומדים‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה עלה מכ‪ 35,000-‬באמצע שנות ה‪) 90-‬מהם כ‪30,000-‬‬

‫‪377‬‬
‫באוניברסיטאות‪ ,‬והשאר באוניברסיטה הפתוחה( לכדי למעלה מ‪ 100,000-‬באמצע‬
‫העשור הנוכחי )יותר ממחציתם באוניברסיטאות‪ ,‬ויִתרם באוניברסיטה הפתוחה( האר(‬
‫‪ World Bank, 2004,‬מע׳ ‪.(53‬‬
‫גם אם ייוותר שיעור הלמידה ברמתו הנוכחית בשנת ‪ ,2020‬יתקרב מספר הסטודנטים‬
‫לכ‪ ,200,000-‬ומן הסתם יגדל חלקם של הלומדים באוניברסיטאות‪ .‬בנסיבות תרחיש‬
‫הבסיס עליו מסתמכת עבודה זו‪ ,‬אפשר לצפות לעלייה בשיעורי הלמידה וכן לשיפור‬
‫מהותי באיכות ההשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫בירושלים המזרחית פועלים כיום שני מוסדות להשכלה גבוהה מתוך ‪ 17‬המוסדות‬
‫הפועלים בגדה המערבית )סמלה״‪, Jerusalem Statistical Yearbook no. 8‬פ‪ .(2006 ,‬אין‬
‫בידינו נתון מוסמך על מספר הסטודנטים הלומדים בעיר‪ ,‬אך זילכה )‪ (2006‬אומד את‬
‫מספרם בכ‪ ,13,000-‬כמחציתם באוניברסיטת אל‪-‬קודס‪ ,‬שהיא המוסד האקדמי הערבי‬
‫העיקרי בעיר )אם כי חלק ממסגרותיו פועלות מחוץ לירושלים(‪ .‬מספר הסטודנטים‬
‫הרשומים באל‪-‬קודס בשנה״ל ‪ 2005-2004‬היה כ‪) 112 6,500-‬מבין האוניברסיטאות בגדה‬
‫המערבית‪ ,‬רק אוניברסיטת אל‪-‬נג׳אח שבשכם עלתה עליה בתחום זה(‪ .‬אל‪-‬קודס רואה‬
‫עצמה ספינת הדגל של ההשכלה הגבוהה הפלסטינית‪ ,‬וכבר כיום יש לה תכניות‪-‬הרחבה‪,‬‬
‫ובכלל זה בניית ספרייה מרכזית בעיר העתיקה‪ ,‬לה הוקצה כבר תקציב של כ‪ 60-‬מיליון‬
‫דולר‪ .‬סביר להניח כי עד שנת ‪ 2020‬תתממש תכניתה של אל‪-‬קודס להפוך לבירת ההשכלה‬
‫הגבוהה של העם הפלסטיני‪ ,‬ולצידה יוקמו בעיר ובסביבותיה מוסדות נוספים‪ .‬מימון‬
‫מוסדות כאלה — במיוחד בירושלים — עשוי להיות בעל כוח‪-‬משיכה רב לכספי המדינות‬
‫התורמות‪.‬‬
‫הנתח של אל‪-‬קודס ושל ירושלים בכלל באוכלוסיית הסטודנטים‪ ,‬צפוי לעלות‬
‫בשיעור ניכר‪ .‬זילכה מעריך כי מספרם יוכפל לכ‪) 27,000-‬פחות או יותר לפי קצב גידול‬
‫האוכלוסייה(‪ ,‬אך הערכה זו נשענת על המשך המצב הגיאופוליטי הקיים‪ .‬בתרחיש שלנו‬
‫צפוי חלקם להיות גבוה במידה ניכרת‪ .‬אנו מעריכים כי לאור המאפיינים של אוכלוסיית‬
‫העיר הפלסטינית בשנת ‪ ,113 2020‬תגבר מאוד הנטייה של צעיריה ללימודים אקדמיים‬
‫בהשוואה לממוצע הפלסטיני‪ .‬כמו כן יעדיפו פלסטינים רבים מכל רחבי הגדה המערבית‬
‫ורצועת עזה‪ ,‬ללמוד במוסדות האקדמיים בירושלים‪ .‬מספר של ‪ 40,000‬עד ‪50,000‬‬
‫סטודנטים ויותר אינו נראה לנו דמיוני בנסיבות התרחיש‪ .‬גידול זה עשוי להתבטא בין‬
‫השאר בתוספת כ‪ 1,500-‬עד ‪ 2,000‬אנשי סגל אקדמי לעיר ואולי אף יותר‪ ,‬אם יצומצם‬
‫היחס הנוכחי של כ‪ 25-‬סטודנטים לאיש‪-‬סגל )‪.(Hashweh et al., 2003, p. 32‬‬
‫‪112‬‬
‫מקור‪ :‬משרד החינוך הפלסטיני‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫ראו סעיף ״התמורות באוכלוסיית העיר״‪ ,‬בפרק זה‪.‬‬

‫‪378‬‬
‫איכותם האקדמית‪-‬מדעית של המוסדות הפלסטיניים אינה משתווה כיום לזו של‬
‫מוסדות מובילים במדינות המערב ובישראל‪ .‬כאמור‪ ,‬יש לצפות לשיפור איכותם במהלך‬
‫התקופה בה אנו דנים‪ ,‬אך פער זה ייסגר רק בחלקו‪ .‬כתוצאה מכך י ִתקשו מוסדות אלה‬
‫להציע לעִלית של הדור הצעיר אפשרויות שיהלמו את כישוריה‪ .‬במיוחד אמורים הדברים‬
‫בתארים מתקדמים )תואר שני ושלישי( שכן להערכתנו‪ ,‬אחד מצווארי הבקבוק לפיתוח‬
‫המערכת האקדמית הפלסטינית הוא החוסר בסגל אקדמי ברמה מדעית גבוהה‪ .‬במידה‬
‫מסוימת יכולה בעיה זו למצוא את פתרונה בשליחת תלמידים לחו״ל‪ ,‬אך ניתן גם למצוא‬
‫לכך תחליפים מקומיים‪ ,‬כמו לימודים במוסדות הישראליים )ובמיוחד באוניברסיטה‬
‫העברית( ‪114‬והקמת מסגרות אקדמיות משותפות לאוניברסיטאות פלסטיניות עם אוני‪-‬‬
‫ברסיטאות זרות )מאירופה וארה״ב( או עם אוניברסיטאות ישראליות‪ ,‬כמו גם שילוב‬
‫ישראלי‪-‬פלסטיני‪-‬בינלאומי‪ .‬לפתרונות אלה יש יתרונות חשובים על פני היציאה ללימודים‬
‫בחו״ל‪ :‬הם זולים יותר‪ ,‬הם מגדילים את הסיכוי לשמור על הבוגרים במדינה הפלסטינית‬
‫והם יקלו את הנגישות להשכלה גבוהה מצד נשים מוכשרות העלולות להיתקל בקשיים‬
‫משפחתיים אם יבקשו ללמוד בחו״ל‪ .‬סטודנטים נוספים יכולים לבוא ממשפחות הסגל‬
‫הדיפלומטי שיתגורר בעיר‪ .‬אלה עשויים להתעניין במיוחד בתכניות בשפה האנגלית‬
‫שיוצעו על‪-‬ידי האוניברסיטה העברית‪ ,‬או מסגרות פלסטיניות‪-‬ישראליות ובינלאומיות‬
‫משותפות‪ .‬במידה שמיזמים מסוג זה יעלו יפה‪ ,‬הם עשויים למשוך גם סטודנטים‬
‫מוכשרים מחו״ל‪ ,‬ובמיוחד ממדינות ערביות‪.‬‬

‫שירותים רפואיים‬
‫ככלל‪ ,‬שירותי הבריאות בירושלים המזרחית צפויים להתפתח כמו בשאר תחומי המדינה‬
‫הפלסטינית‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעקבות השינויים במעמדה ובמצב המדיני‪-‬ביטחוני‪ ,‬יש לה‬
‫סיכוי להפוך למרכז רפואי חשוב בגדה המערבית — במיוחד בשירותי‪-‬אשפוז וטיפולים‬
‫מיוחדים‪ .‬כבר היום חזק מעמדו של מחוז‪-‬ירושלים משאר חלקי הגדה המערבית‪ .‬יש‬
‫בו בתי‪-‬חולים גדולים יותר )כ‪ 17%-‬יותר מיטות וכ‪ 36%-‬יותר אחיות בממוצע לבי״ח(‪,‬‬
‫אשר ככל הנראה ”מייצאים״ שירותים לשאר שטחי הגדה )כ‪ 30%-‬יותר מיטות לנפש‬
‫וכ‪ 215%-‬יותר אחיות לנפש( )סמלה״‪, Jerusalem Statistical Yearbook no. 8‬פ‪.(2006 ,‬‬
‫נתון נוסף המצביע על ”ייצוא״ כזה‪ ,‬הוא שטיפול רפואי )לאו דווקא בבתי‪-‬חולים( הוא‬

‫‪ 114‬הניסיון מלמד שבשנים שקדמו לאינתיפאדה למדו לא מעט פלסטינים בין כותלי האוניברסיטה‬
‫העברית‪ .‬בהינתן הסביבה הגיאופוליטית המתוארת בפרק זה‪ ,‬לא תהיה מניעה להשתלבותם‪-‬מחדש‬
‫בתכניות רגילות או בתכניות מיוחדות שיפותחו לצורכיהם‪ ,‬או במסגרות משותפות כאמור‪.‬‬

‫‪379‬‬
‫הסיבה השנייה )לאחר ביקורי‪-‬משפחות( של תושבי מטרופולין ירושלים לעבור את גדר‬
‫ההפרדה‪ 115‬ולהיכנס העירה‪.‬‬
‫יש לשער שמכלול הגורמים שצוינו לעיל יביא גם להשקעות בהרחבת שירותי‬
‫האשפוז דווקא בירושלים ובסביבתה‪ .‬גם כאן ייתכן שיוקמו מרכזים איכותיים בשיתוף‬
‫עם מוסדות רפואיים בחו״ל‪ ,‬וכן צפויה פעילות משותפת עם בתי החולים של הדסה‪,‬‬
‫מעברהּ הישראלי של העיר‪ .‬אחד מיעדיו של פיתוח זה הוא להציע טיפול רפואי ברמה‬
‫גבוהה ללקוחות ממדינות ערביות‪ ,‬כתחרות למוסדות כאלה באירופה וארה״ב‪ .‬מרכז‬
‫כזה יוכל להציע חלופה באיכות גבוהה‪ ,‬שתהיה זולה יותר ותקל על שהייה ממושכת של‬
‫המטופלים ומלוויהם בסביבה המשלבת מאפיינים מוסלמיים עם מאפיינים מערביים‬
‫מודרניים‪ .‬קרוב לוודאי שהמדינות התורמות יסכימו לסייע במימון מוסדות רפואיים‬
‫מובילים בעולם‪ ,‬שיתמכו בבתי‪-‬חולים מקומיים מבחינה מקצועית‪ .‬אכן‪ ,‬פוטנציאל‬
‫התעסוקה בתחום זה אינו משמעותי‪ ,‬אך הוא יניב תוצר גבוה לעובד‪ ,‬ובנוסף תהיה לו‬
‫השפעה חיצונית חיובית בכך שיתרום למיצובה של ירושלים )על שני חלקיה( כעיר עם‬
‫דימוי איכותי‪.‬‬

‫תעשיות עִלית )היי‪-‬טק(‬

‫מעמדהּ החדש של ירושלים ימשוך אליה מִגוון של פעילויות עסקיות‪ .‬אחד התחומים‬
‫המעניינים עשוי להיות תחום תעשיות העִלית‪ .‬להערכתנו יש סיכוי לשיתוף‪-‬פעולה עם‬
‫חברות ישראליות בתחום זה‪ ,‬כגון חברות המִתמחות בפיתוח תוכנות‪ ,‬ובמיוחד בשיווקן‬
‫ובהפצתן במדינות מוסלמיות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חברת ”אמדוקס״ המפתחת ומשווקת תוכנות‬
‫חיוב )‪ (billing‬לחשבונות טלפון‪ .‬מרכז הפיתוח של התוכנה נמצא בישראל‪ ,‬אך לקוחותיו‬
‫בחו״ל‪ .‬כדי לאפשר ללקוח להשתמש בתוכנה‪ ,‬יש צורך בתמיכה מקצועית‪ ,‬החל בהתקנתה‪,‬‬
‫התאמתה לצרכיו‪ ,‬הרצתהּ‪ ,‬תדרוך המפעילים המקומיים‪ ,‬תיקון תקלות‪ ,‬טיפול בשדרוגים‪,‬‬
‫התקנת גרסאות מתקדמות וכיו״ב‪ .‬פעילות כזו מחייבת צוות שילווה את הלקוח‪ ,‬לעתים‬
‫שנים אחדות‪ .‬ככל הידוע‪ ,‬מרבית החברות הישראליות בתחום זה אינן מייצאות כיום‬
‫תוכנה למדינות ערביות ולשאר המדינות המוסלמיות‪ .‬לאחר השגת הסדר מדיני‪ ,‬עשוי‬
‫שוק זה להיפתח בפניהן‪ .‬במקרה כזה יהיה צורך לתרגם את התוכנה לערבית )או לשפות‬
‫אחרות( ולשלוח‪ ,‬כאמור‪ ,‬אל הלקוחות צוותי‪-‬תמיכה שעשויים להידרש להישאר במדינת‬
‫היעד זמן ממושך‪ .‬מטעמים ברורים‪ ,‬מתבקשים לצרכים כאלה עובדים ערבים‪ ,‬בין אם‬

‫‪ 115‬ראה הלמס"פ‪ ,"Social Survey of Jerusalem, 2005" ,‬לוח ‪ 37% :39‬ציינו שעברו לשם ביקור משפחות‪,‬‬
‫‪ 33.2%‬ציינו שעברו לטיפול רפואי‪.‬‬

‫‪380‬‬
‫הם תושבי ישראל או פלסטין‪ ,‬ובמיוחד כשידובר בשהות ממושכת בארצו של הלקוח‪.‬‬
‫היתרון לשני הצדדים משיתוף‪-‬פעולה שכזה הוא ברור‪ :‬הנגישות הקלה לכל הצדדים‬
‫)החברה הישראלית‪ ,‬העובדים הפלסטינים והלקוחות ממדינות מוסלמיות( שירושלים‬
‫)הישראלית והפלסטינית( יכולה להציע‪ ,‬תהיה בחזקת יתרון חשוב‪ .‬למרות שההשפעה‬
‫הישירה של ענף זה על כלכלת העיר הפלסטינית לא תהיה דרמאטית‪ ,‬יהיה גם בה‪ ,‬כמו‬
‫במקרה של שירותים אקדמיים ורפואיים‪ ,‬כדי לסייע בחיזוק דימויה של ירושלים כעיר‬
‫איכותית‪.‬‬
‫ישנה גם אפשרות שחברות רב‪-‬לאומיות עשויות לקבוע את המטה ומרכז השירות‬
‫המזרח‪-‬תיכוני שלהן באחד משני חלקי ירושלים‪ .‬עם זאת תיאלץ ירושלים להתמודד על‬
‫אירוח מרכזים והנהלות כאלה עם ערים אחרות באזור‪ ,‬למשל במדינות המפרץ‪ .‬יתרונה‬
‫יבוא לידי ביטוי בעיקר בזכות הסביבה המערבית שהיא מציעה‪ ,‬וכן אם המרכז האזורי‬
‫ישרת גם את ישראל‪.‬‬

‫‪116‬‬
‫בינוי‬
‫הביקוש לשירותי ענף זה הוא ללא ספק הבולט בשורת הביקושים הנגזרים‪ .‬התמורות‬
‫בעיר הפלסטינית‪ ,‬שתוארו לעיל‪ ,‬ידרשו פעילות רחבת‪-‬היקף בכל תחומי המשנה של‬
‫הענף‪ .‬מרבית הבנייה הנדרשת שתתואר להלן‪ ,‬תהיה בעלת אופי חד‪-‬פעמי‪ ,‬ולכן תחדל‬
‫השפעתה עם השלמת בניית המיזמים האמורים )בדומה‪ ,‬למשל‪ ,‬להשפעתה של בנייה‬
‫לקראת אולימפיאדה(‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל הממדים יוצאי הדופן של פעילות זו‪ ,‬שהיקפה עשוי‬
‫להסתכם במאות מיליוני דולרים‪ ,‬ניתן להניח כי המרכיב ה״חד‪-‬פעמי״ של הבנייה לא‬
‫יושלם עד שנת ‪ .2020‬התהליכים הדרושים להסדרת הזכויות על הקרקע ולשלבי התכנון‬
‫שלפני תחילת הבנייה עצמה‪ ,‬יהיו ממושכים ויתעכבו בשל צווארי‪-‬בקבוק ביורוקראטיים‬
‫ובשל אי‪-‬זמינות כוח‪-‬אדם תכנוני מיומן ומנגנוני הקצאת תקציבים‪ .‬תהליך התכנון עצמו‬
‫יהיה מורכב במידה רבה‪ ,‬מחמת הצורך של התפרסות העיר על פני שטחים חדשים אשר‬
‫אינם בנויים כיום כלל‪ 117.‬ההכשרה הפיזית של הקרקע והכנת התשתיות הבסיסיות‪,‬‬
‫ידרשו אף הן זמן רב‪-‬יחסית בהתחשב בטופוגרפיה המורכבת של ירושלים‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬

‫‪ 116‬סעיף זה מתייחס למחוז‪-‬ירושלים כולו‪ ,‬ולאו דווקא לעיר בגבולותיה המוניציפאליים‪ ,‬אם כי סביר‬
‫שבחלקו המכריע יהיה בעיר עצמה‪.‬‬
‫‪ 117‬ראה מפת ירושלים והסביבה בראשית פרק זה‪ .‬לשם המחשה מצוין במפה אזור ‪ E1‬המיועד כיום‬
‫להרחבת בנייה‪ .‬בדומה לו ניתן יהיה להכשיר אזורים נוספים להרחבת הבנייה הפלסטינית לאחר כניסת‬
‫ההסדר המדיני לתוקפו‪.‬‬

‫‪381‬‬
‫הבנייה עצמה תוכל להתקדם במהירות יחסית‪ ,‬שכן המשק הפלסטיני עתיר בכוח‪-‬עבודה‬
‫‪118‬‬
‫מתאים לענף זה‪ ,‬שיהיה ספּק התעסוקה של המשק כולו לשנים רבות‪.‬‬
‫אחד המאפיינים החשובים של פעילות הבינוי המואצת בעיר‪ ,‬הוא עלייה ניכרת‬
‫במחירי הנדל״ן שאותה אנו צופים‪ .‬זו תושפע מגורמים מצד ההיצע ומצד הביקוש כאחד‪.‬‬
‫הלחץ על המחירים מצד ההיצע‪ ,‬ינבע מהעלוּת הגבוהה של הכשרת‪-‬קרקע והפיתוח‬
‫בטופוגרפיה ההררית של אזור ירושלים‪ 119.‬עם זאת‪ ,‬עיקר הלחץ יבוא דווקא מצד‬
‫הביקוש‪ .‬כל הגורמים שצוינו לעיל‪ ,‬וכן הגידול הניכר באוכלוסייה‪ ,‬יגרמו להתייקרות‬
‫ניכרת בנדל״ן בירושלים הפלסטינית‪ .‬במצב הנוכחי קיימת שוֹנוּת ניכרת במחירים‪:‬‬
‫באזורים הקרובים למרכז העיר‪ ,‬לקו התפר ולעיר העתיקה‪ ,‬המחירים קרובים מאוד‬
‫לאלה המקובלים בצד הישראלי‪ 120.‬בין הגורמים שיתמכו בהאמרת המחירים יהיה‬
‫ביקוש של אזרחים זרים — הסגל הדיפלומטי‪ ,‬מוסדות בינלאומיים‪ ,‬אילי‪-‬הון ממדינות‪-‬‬
‫ערב שיהיו מעוניינים להחזיק דירה בירושלים‪ ,‬וכו׳‪ .‬שיקוליהם שונים משל המבקשים‬
‫המקומיים‪ ,‬וגורם המחיר הוא שיקול משני‪ ,‬ובורל הם מוכנים לשלם מחירים גבוהים‬
‫בהרבה מהמקובל בשוק המקומי‪ 121.‬לעליית מחירי הנדל״ן בעיר תהיה השפעה על הרכּב‬
‫האוכלוסייה )ראה להלן דיון על האוכלוסייה ומאפייניה(‪.‬‬
‫תחומי המשנה של ענף הבנייה הם הקמת מבני‪-‬ציבור עבור השלטון המרכזי והעירוני‪,‬‬
‫מוסדות חינוך והשכלה גבוהה‪ ,‬בריאות‪ ,‬שטחי משרדים‪ ,‬מבני תעשייה ומסחר ומרכזי‪-‬‬
‫קניות‪ ,‬בנייה למגורים‪ ,‬הכשרת קרקעות ותשתיות )תחבורה‪ ,‬מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬ביוב וכיו״ב(‪.‬‬
‫הצגת הערכות כמותיות בדבר ההיקף הצפוי של הבנייה בעיר ובסביבתה חורגים ממסגרת‬
‫הדיון של מסמך זה‪ ,‬אולם ביכולתנו להציע מספר מחוונים שימחישו את סדרי הגודל‬
‫האמורים‪ 122.‬ההיקף הכולל של הפעילות עשוי להגיע לסדרי‪-‬גודל של חמישה מיליארד‬
‫דולר ויותר‪ ,‬ולהימשך בין ‪ 10‬ל‪ 15-‬שנים‪ 123.‬מדובר אפוא בפעילות בהיקף עצום במונחים‬
‫של המשק הפלסטיני‪ ,‬בשווי של בין ‪ 350‬ל‪ 500-‬מיליון דולר בשנה למשך תקופה ארוכה‪,‬‬
‫עם השלכות ניכרות על העיר הפלסטינית ואף על העיר הישראלית‪ .‬בכלל זה בעיות של‬
‫זיהום‪ ,‬רעש וצפיפות‪.‬‬

‫‪ 118‬מבחינות מסוימות עשויה ירושלים להזכיר את ברלין המזרחית בשנים האחרונות‪ ,‬במיוחד בחלקיה‬
‫הקרובים לעיר המערבית‪ ,‬שם צמח "יער" עגורנים‪.‬‬
‫‪ 119‬גורמים בענף בישראל מעריכים כי העלוּת למ"ר בנייה למגורים בירושלים‪ ,‬עולה בכ‪ 15%-‬על זו שבאזור‬
‫המרכז‪.‬‬
‫‪ 120‬מתבסס על הערכות גורמים עסקיים המעוּרים בשוק הנדל"ן בעיר‪ .‬על‪-‬פי גורמים אלה‪ ,‬באזורים‬
‫המבוקשים ביותר מגיעים המחירים לכ‪ 6,000-‬דולר למ"ר ואף יותר‪.‬‬
‫‪ 121‬תופעה זו מאפיינת את שוק דירות היוקרה בתל‪-‬אביב בשנים האחרונות‪.‬‬
‫‪ 122‬החישובים המפורטים מצויים בידי המחברים‪ ,‬וניתן לעיין בהם על‪-‬פי דרישה‪.‬‬
‫‪ 123‬בנוסף לכל אלה‪ ,‬יש לזכור את הבנייה הצפויה בעיר הישראלית‪.‬‬

‫‪382‬‬
‫❐ בנייה למגזר הציבורי‪ :‬להערכתנו יזדקק מגזר זה לשטח‪-‬משרדים כולל בטווח של‬
‫חצי מיליון עד מיליון מטר רבוע‪ ,‬בערך כולל של ‪ 350‬עד ‪ 700‬מיליון דולר‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫מימון בנייה זו ייעשה בעיקר מכספי התרומות ולא יהיה בעייתי;‬
‫❐ בנייה למגורים‪ :‬התוספת הדרושה של כ‪ 55,000-‬יחידות‪-‬דיור תוך שיפור מתון בשטח‬
‫היחידה‪ ,‬עשוי להסתכם בבנייה של שלושה וחצי עד ארבעה מיליון מ״ר‪ ,‬בעלוּת‪-‬בנייה‬
‫כוללת של קרוב לשלושה מיליארד דולר‪ .‬ערך השוק של הדירות יהיה גבוה בהרבה‪,‬‬
‫ועל כן — להבדיל מהבנייה הציבורית — בעיית המימון לא תהיה פשוטה במקרה‬
‫זה‪ .‬אם כי בהתחשב בכך שהאוכלוסייה שעבורה י ִבנו תהיה בעלת יכולת גבוהה‬
‫בהרבה מהממוצע הפלסטיני‪ ,‬אנו מאמינים כי היא תוכל לעמוד באתגר מימוני זה‪.‬‬
‫ניתן לצפות שבחלקהּ תהיה זו בנייה עסקית להשכרה‪ ,‬וכי במקביל יתפתח גם ענף‬
‫המשכנתאות;‬
‫❐ בינוי נוסף‪ :‬בחישובים דלעיל לא נכללה בנייה למגזרים אחרים — המגזר הדיפלומטי‪,‬‬
‫האקדמי‪ ,‬הרפואי וכן בניית שטחי‪-‬משרד ושטחי‪-‬מסחר עבור המגזר העסקי‪ .‬כמו כן‬
‫לא נכללו פעילות להכשרת הקרקע ולהקמת התשתיות הפיזיות )תחבורה‪ ,‬מים‪ ,‬ביוב‬
‫וחשמל(‪.‬‬

‫שירותים נגזרים נוספים‬

‫מִגוון רחב של שירותים יציע תשומות‪-‬ביניים לענפים שנידונו לעיל‪ ,‬הן לתושבי העיר והן‬
‫לפוקדים אותה לצורכי פנייה לשירותים ציבוריים‪ ,‬עסקים ומסחר‪ .‬להלן רשימה חלקית‬
‫של סוגי השירותים אשר מרביתם מוצע כבר היום‪ ,‬אך אלה יתרחבו וישודרגו במידה‬
‫רבה‪ ,‬ואליהם ייתוספו סוגי שירותים חדשים‪ .‬שירותים אלה עשויים להתפרס בשני חלקי‬
‫העיר‪ ,‬ואין בכך יתרון כלשהו לחלקהּ האחד על משנהו‪.‬‬
‫❐ שירותים עסקיים‪ :‬משרדי‪-‬ייעוץ במגוון רחב של תחומים‪ ,‬כגון ייעוץ הנדסי‪ ,‬אדריכלי‬
‫ותכנוני; ייעוץ משפטי‪ ,‬כלכלי ופיננסי; סניפי‪-‬בנקים; משרדי‪-‬נסיעות‪ ,‬נציגויות של‬
‫חברות‪-‬תעופה‪ ,‬ייעוץ וארגון כנסים ושירותי‪-‬תרגום;‬
‫❐ שירותים טכניים מקצועיים‪ :‬תמיכה מִחשובית; עבודות חשמל‪ ,‬מיזוג‪ ,‬שרברבות;‬
‫❐ שירותים משרדיים‪ :‬תחזוקה‪ ,‬צורכי‪-‬משרד‪ ,‬ניקיון ומשק‪-‬בית;‬
‫❐ שירותי‪-‬צריכה‪ :‬מרכזי קניות ומסחר‪ ,‬בתי‪-‬קפה ומסעדות‪ ,‬מוסדות בידור ותרבות;‬
‫ייעוץ וטיפול רפואי פרטי; הכנה ללימודים גבוהים;‬
‫❐ שירותי‪-‬תחבורה‪ :‬תחבורה ציבורית‪ ,‬חברות‪-‬הסעה‪ ,‬מוניות‪ ,‬ליסינג והשכרת‪-‬רכב‪.‬‬

‫‪383‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אנו סבורים שאין בסיס לציפיות שהמרכז הפיננסי הפלסטיני‪ ,‬המצוי כיום‬
‫בשכם‪ ,‬יעבור לירושלים‪ .‬המעבר של המגזר הציבורי לעיר הבירה הוא מובן מאליו‪ ,‬אך‬
‫אין הדבר כך לגבי המגזר הפיננסי )מרכזי‪-‬בנקים‪ ,‬הבורסה‪ ,‬נציגויות של בנקים זרים‬
‫וחברות פיננסיות בינלאומיות(‪ .‬מבחינתו של מגזר זה‪ ,‬אין למעמדה הסמלי והלאומי של‬
‫העיר כל חשיבות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬בעידן של שוקי‪-‬הון גלובליים ויחסי כלכלה פתוחים עם‬
‫ישראל‪ ,‬קשה לצפות למרכז פיננסי פלסטיני עצמאי מפותח במיוחד‪ ,‬שכן מרכז זה יעמוד‬
‫ממילא בצילו של המרכז הישראלי בתל‪-‬אביב‪.‬‬

‫התמורות באוכלוסיית העיר‬

‫אוכלוסיית ירושלים בשנת ‪2005‬‬
‫ירושלים הפלסטינית מוגדרת על‪-‬ידי הפלסטינים כשטח המוניציפאלי של ירושלים‬
‫הישראלית שהיה נתון תחת שלטון ירדני לפני ‪) 1967‬אזור ‪ (J1‬והוא חלק מ״מחוז‪-‬‬
‫ירושלים״ הכולל גם את יישובי המטרופולין )אזור ‪ .(J2‬על‪-‬פי נתוני הלמ״ס הפלסטיני‬
‫מנתה אוכלוסיית העיר בשנת ‪ 2005‬כ‪ 250,000-‬נפש‪ ,‬ומחוז‪-‬ירושלים כולו — כ‪400,000-‬‬
‫)שהם ‪ 10.5%‬ו‪ 17%-‬בהתאמה‪ ,‬מאוכלוסיית הגדה המערבית כולה(‪ .‬על‪-‬פי אומדנים‬
‫ישראליים )הלד הלוגרפ‪ ,‬םרט םסרופ( היה היקפה של האוכלוסייה הפלסטינית בעיר‬
‫ירושלים דומה מאוד לנתון הפלסטיני — כ‪ 245,000-‬נפש באותה שנה‪ 124.‬מאז ‪ 1967‬ועד‬
‫‪ 2005‬התרחבה מאוד אוכלוסיית העיר כולה‪ ,‬ובמיוחד זו הפלסטינית‪ .‬היא גדלה בתקופה‬
‫זו פי ‪) 3.5‬בעוד שהאוכלוסייה היהודית גדלה פי ‪ .(2.5‬נוספו לה כ‪ 175,000-‬פלסטינים‬
‫)וכ‪ 250,000-‬יהודים( ומשקלה באוכלוסיית העיר כולה עלה מכ‪ 25%-‬לכ‪ .35%-‬כ‪18,000-‬‬
‫מתושבי העיר חיים במחנות‪-‬פליטים )כ‪ 27,000-‬במחוז(‪.‬‬
‫המגמות שפקדו את אוכלוסיית ירושלים בשנים האחרונות‪ ,‬מרמזות על הרעה‬
‫במצבה הכלכלי‪-‬חברתי‪ .‬זאת ככל הנראה עקב שני גורמים שונים‪ :‬האחד הוא הקמת‬
‫האוטונומיה‪ .‬העובדה שירושלים נותרה מחוץ לשליטת הרשות הפלסטינית‪ ,‬מנעה‬
‫ממנה את הפיתוח שפקד את שטחי הרשות‪ ,‬במידה שזה אכן התרחש‪ .‬במיוחד מדובר‬
‫בהתפתחות מרכז השלטון הלאומי ברמאללה‪ .‬הגורם השני הוא האינתיפאדה שפגעה‬
‫קשות במשק הפלסטיני כולו‪ ,‬ובין השאר גם במרקם החיים בעיר המאוחדת‪ .‬מניתוח‬
‫נתונים פלסטיניים על התפתחות תושבי המחוזות השונים בשנים האחרונות‪ ,‬אנו מעריכים‬

‫‪124‬‬
‫מקור זה אינו מתייחס לאוכלוסיית מחוז‪-‬ירושלים הפלסטיני‪.‬‬

‫‪384‬‬
‫כי חלה הגירה שלילית ממחוז‪-‬ירושלים )בעיקר למחוזות אחרים בגדה המערבית‪ ,‬אך גם‬
‫לחו״ל(‪ 125‬בהיקף של קרוב ל‪ 30,000-‬נפש )בעוד רמאללה‪ ,‬שהפכה בתקופה זו למרכז‬
‫השלטון של האוטונומיה‪ ,‬זוכה על‪-‬פי אותו אומדן להגירה חיובית של למעלה מ‪10,000-‬‬
‫נפש(‪ .‬לכל זאת יש להוסיף כמובן את ההשפעה של חומת ההפרדה הנבנית ומכבידה‬
‫מאוד על רמת החיים ועל איכותם במחוז‪.‬‬
‫על‪-‬פי מדדים שונים נראה כי המעמד הכלכלי‪-‬חברתי של תושבי ירושלים הפלסטינית‬
‫נופל מזה של האוכלוסייה הישראלית )יהודית(‪ ,‬אך ככל הנראה‪ 126‬הוא עדיף על זה של‬
‫שאר תושבי הגדה המערבית‪ :‬התצרוכת הפרטית לנפש )במחוז( גבוהה בכ‪ 60%-‬מזו של‬
‫שאר מחוזות הגדה המערבית; הבעלות על מוצרי אלקטרוניקה‪ ,‬מחשבים ותקשורת‪,‬‬
‫גבוהה בעשרות אחוזים; גודל הדירה ותנאי הדיור טובים יותר; כיתות הלימוד קטנות‬
‫יותר; שיעור האנאלפביתים נמוך יותר‪ ,‬ושל מסיימי חינוך על‪-‬יסודי גבוה יותר; הנגישות‬
‫לשירותי‪-‬בריאות והבעלות על ביטוח רפואי גבוהים יותר‪ .‬מדדי שוק העבודה מצביעים‬
‫על שיעורי‪-‬השתתפות נמוכים יותר בכוח העבודה‪ ,‬בעיקר מצידן של נשים )ככל הנראה‬
‫בשל משקלו הקטן מאוד של המגזר החקלאי במחוז(‪ .‬הנגישות היחסית למערב העיר —‬
‫ומכאן גם ליתר תחומי ישראל — גורמת לשיעור גבוה מאוד של עבודה בישראל אפילו‬
‫בימים אלה‪ .‬מאפיינים אלה מסבירים במידה רבה את שיעור האבטלה הנמוך ואת רמת‬
‫החיים הגבוהה שלהם בהשוואה הנ״ל‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬מעמדם הכלכלי של ערביי‪-‬ירושלים נחות במידה משמעותית מזה של תושביה‬

‫היהודים בכלל‪ ,‬ואפילו מזה של החרדים‪ .‬הנתונים המוצגים בלוח מתייחסים לשנת‬
‫‪ .1995‬מאז אף הורע מצבם של תושביה הפלסטינים של העיר‪ ,‬כפי שהוסבר לעיל‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬גם מעמדה הכלכלי של האוכלוסייה היהודית בעיר לא השתפר‪ ,‬וזאת במידה לא‬
‫מבוטלת בשל עליית משקל הקבוצה החרדית שבה‪ .‬לפיכך אין ביכולתנו לקבוע אם בשנת‬
‫הבסיס לדיון )‪ (2005‬העמיק הפער בין הפלסטינים ליהודים אם לאו‪.‬‬

‫‪ 125‬על‪-‬פי מקורות לא‪-‬רשמיים‪ .‬מקורות אלה סבורים כי ההגירה לחו"ל מאז פרוץ האינתיפאדה הגיעה‬
‫לכ‪ 45,000-‬איש‪ ,‬והנטייה להגר גבוהה יותר בקרב הנוצרים‪.‬‬
‫‪ 126‬חלק מהמדדים מתייחס לתקופה שלפני האינתיפאדה‪ ,‬וחלקם אף לתקופה שלפני הקמת האוטונומיה‪.‬‬
‫השינויים שחלו מאז לא היטיבו ככל הנראה עם תושבי העיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬חלק מהמדדים מתייחס למחוז‪-‬‬
‫ירושלים בכללותו‪ ,‬ולא לעיר עצמה‪.‬‬

‫‪385‬‬
 ‫לוח ‪ :1‬אוכלוסייה יהודית ופלסטינית בירושלים — מדדים נבחרים‬
‫‪2005-2003‬‬
‫הגדה‬ ‫ירושלים‬ ‫ירושלים‬
‫)‪(1‬‬
‫המערבית‬ ‫הפלסטינית‬ ‫הישראלית‬
‫‪3.0‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫גידול אוכלוסייה שנתי )‪(%‬‬
‫‪5.8‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫גודל משק‪-‬בית )נפשות(‬
‫‪1.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫צפיפות הדיור )נפשות לחדר(‬
‫‪41.4‬‬ ‫‪39.3‬‬ ‫‪48.1‬‬ ‫שיעור ההשתתפות בהדובעה חוכ — כללי )‪(%‬‬
‫‪15.8‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪54.0‬‬ ‫שיעור ההשתתפות בכוח העבודה — נשים )‪(%‬‬
‫‪25.0‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫שיעור האבטלה )‪(%‬‬
‫‪13.8‬‬ ‫‪34.5‬‬ ‫עובדים בישראל )‪(%‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪24‬‬ ‫שיעור המשפחות העניות )‪(%‬‬
‫)‪ (1‬ערכי המדדים בשאר יישובי מחוז‪-‬ירושלים דומים לאלה שבעיר‪ ,‬למעט הגידול השנתי באוכלוסייה‬
‫שהוא גבוה יותר‪ ,‬שיעור האבטלה שהוא גבוה יותר‪ ,‬ושיעור העובדים בישראל שהוא נמוך יותר‪.‬‬
‫שיעור האבטלה והתעסוקה בישראל מתייחסים לשנת ‪.2005‬‬
‫מקור‪ :‬נספח ‪ :5‬האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים‪ ,‬ומאפייניה‪.‬‬

‫מקורות הגידול באוכלוסיית העיר עד שנת ‪2020‬‬

‫אחת התובנות המרכזיות בפרק זה היא כי בשנת ‪ 2020‬תגדל אוכלוסיית ירושלים‬
‫הפלסטינית בשיעור ניכר ומשקלה בירושלים‪ ,‬על שני חלקיה‪ ,‬יעלה‪ .‬זאת בהנחה‬
‫שאוכלוסייה זו תחיה אז תחת שלטון פלסטיני‪ .‬הערכתנו היא כי עד שנת ‪ 2020‬ייתוספו‬
‫לעיר עוד כ‪ 200,000-‬תושבים‪ ,‬ומספרם יגיע לכ‪) 450,000-‬כ‪ 700,000-‬במחוז‪-‬ירושלים(‪.‬‬
‫משקלם באוכלוסיית הגדה המערבית יעלה משיעור של ‪ 10.5%‬בשנת ‪ ,2005‬לכ‪ 13%-‬בשנת‬
‫‪) 2020‬ומכ‪ 17%-‬לכ‪ 20%-‬במחוז כולו(‪ .‬משקלם של התושבים הפלסטינים באוכלוסיית‬
‫‪127‬‬
‫העיר על שני חלקיה יגיע בשנת ‪ 2020‬לכ‪.44%-‬‬

‫‪ 127‬כ‪ 575,000-‬תושבים בעיר הישראלית‪ .‬ראה הפרק על הדמוגראפיה של ירושלים‪ ,‬מאת יורם מישר ואסף‬
‫צימרינג‪ ,‬בפרסום זה‪.‬‬

‫‪386‬‬
 ‫תרשים ‪ :2‬התפתחות אוכלוסיית ירושלים ‪) 2020-1946‬באלפים(‬
‫וחלקם של הפלסטינים באחוזים מִסך כל תושבי העיר‬
‫‪1200‬‬

‫‪1000‬‬
‫יהודים‬ ‫פלסטינים‬
‫‪44%‬‬ ‫‪800‬‬

‫‪34%‬‬ ‫‪600‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪30%‬‬

‫‪29%‬‬ ‫‪400‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪200‬‬
‫‪47%‬‬

‫‪1946‬‬ ‫‪1967‬‬ ‫‪1972‬‬ ‫‪1983‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2020‬‬

‫תחזית‬

‫מקור‪ :‬נספח ‪ — 5‬האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים ומאפייניה‪.‬‬

‫גידול האוכלוסייה יבוא הן מריבוי טבעי )כשני שלישים מהתוספת( והן מהגירה פנימית‬
‫)נטו( אל העיר‪ .‬אשר לריבוי הטבעי — שיעורו בקרב האוכלוסייה הפלסטינית מקובל‬
‫כאחד הגבוהים בעולם‪ ,‬ועמד בשנים האחרונות )באוכלוסיית הגדה המערבית( על כ‪3.2%-‬‬
‫בשנה‪ .‬התחזית של הלמ״ס הפלסטיני צופה בשנים הבאות קצב גידול מתון בהרבה של‬
‫אוכלוסיית העיר )כ‪ 2.7%-‬בשנה(‪ ,‬אשר יביא את מספר תושביה לכ‪ .370,000-‬אנו סבורים‬
‫כי השיעור בפועל יהיה גבוה יותר — כ‪ — 3%-‬והוא יביא בעצמו את האוכלוסייה‬
‫לכ‪ 380,000-‬בשנת ‪) 2020‬תוספת של כ‪ 135,000-‬נפש לעומת שנת ‪.(2005‬‬

‫את ההגירה אל העיר יניעו בעיקר אפשרויות התעסוקה שיהיו בה‪ .‬להלן ננסה להעריך‬
‫‪128‬‬
‫את פוטנציאל תוספת האוכלוסייה הגלומה בהן‪.‬‬
‫❐ המגזר הציבורי ברמה הלאומית והמקומית‪ :‬אנו מעריכים כי בשנת ‪ 2020‬י ִמנה‬
‫המגזר הציבורי הפלסטיני כולו בין ‪ 420,000‬ל‪ 500,000-‬עובדים )בהנחות ”מקילות״‬

‫‪ 128‬בהיעדר יכולת לבסס את החישובים על נתונים של ממש‪ ,‬נגזרו המספרים המוצגים כאן מהנחות‬
‫שרירותיות למדי‪ ,‬אשר נראות לנו סבירות‪ .‬ראה נספח ‪ :5‬האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים ומאפייניה‪,‬‬
‫וכן סעיף ״ענפי הפעילות הכלכלית״ בפרק זה‪.‬‬

‫‪387‬‬
‫ו״מחמירות״‪ ,‬בהתאמה(‪ .‬אנו מעריכים כי מהם יעבדו בירושלים בין ‪ 35,000‬ל‪60,000-‬‬
‫איש )ובין ‪ 50,000‬ל‪ 85,000-‬במחוז כולו(‪ .‬אלה יבואו מקרב תושבי העיר )המחוז(‬
‫ה״מקוריים״ ומיישובים אחרים‪ .‬חלק מן העובדים המגיעים מחוץ לעיר )לתחומי‬
‫המחוז( יהגרו אליה עם משפחותיהם‪ .‬אנו מעריכים כי מספרם של המהגרים אל‬
‫העיר )למחוז( על רקע זה‪ ,‬ינוע בין ‪ 10,000‬ל‪) 35,000-‬בין ‪ 15,000‬ל‪ 45,000-‬אל‬
‫המחוז(;‬
‫❐ המגזר הבינלאומי‪ :‬את גודלו של מגזר זה הערכנו בכ‪ 5,000-‬אזרחים זרים ועוד‬
‫כ‪ 10,000-‬עובדים מקומיים‪ .‬גם כאן יגיעו חלק מהעובדים המקומיים מקרב‬
‫התושבים המקוריים של העיר )המחוז(‪ ,‬וחלקם מיישובים אחרים‪ ,‬אשר מתוכם‬
‫יהגר חלק אל העיר )המחוז(‪ .‬התוספת לאוכלוסיית העיר תעמוד על‪-‬פי חישובינו על‬
‫כ‪ 15,000-‬נפש )ובמחוז בכ‪ 35,000-‬נפש(;‬
‫❐ אזרחי מדינות‪-‬ערב‪ :‬אנו צופים כי לא מעט אילי‪-‬הון ממדינות‪-‬ערב יהיו מעוניינים‪,‬‬
‫מטעמים של יוקרה ודת‪ ,‬להחזיק דירות בירושלים — רובן המכריע בלב העיר ולא‬
‫מחוצה לה‪ .‬תושבים אלה לא יתגוררו בעיר דרך‪-‬קבע‪ ,‬אלא ישהו בה מעת לעת‬
‫לתקופות קצובות‪ .‬מספרם של אלה מביניהם שיימצאו בעיר ביום נתון לא יהיה‬
‫גדול‪ ,‬וככל הנראה לא יעלה על ‪ 1,000‬איש בממוצע יומי;‬
‫❐ מוסדות להשכלה גבוהה ומוסדות רפואיים‪ :‬חישובינו מצביעים על כך שהגידול‬
‫במערכת ההשכלה הגבוהה עשוי להוסיף לעיר עוד כ‪ 5,000-‬מקומות‪-‬עבודה )סגל‬
‫אקדמי ומִנהלי(‪ ,‬אשר בחלקוּ יהגר אליה מיישובים אחרים )עם המשפחות( ויוסיף‬
‫לאוכלוסייתה כ‪ 15,000-‬נפש )כ‪ 25,000-‬במחוז(‪ .‬לכך יש להוסיף את עובדי המגזר‬
‫הרפואי‪ ,‬אשר בוודאי יוסיפו עוד אלפי תושבים לעיר ולמחוז;‬
‫❐ סטודנטים‪ :‬מספר הסטודנטים במחוז עשוי להגיע לכ‪ 50,000-‬בשנת ‪) 2020‬לעומת‬
‫כ‪ 15,000-‬בשנת ‪ .(2005‬בהתחשב בהִתחזקותה הכלכלית‪-‬חברתית של העיר‪ ,‬יש‬
‫להניח כי רבים מהם יגיעו מתוך העיר ומסביבתה הקרובה‪ .‬חלקם עשוי לבוא‬
‫מחו״ל‪ ,‬ובמיוחד ממדינות ערביות‪ .‬רובם המכריע ילמד ככל הנראה בקמפוסים‬
‫שבעיר עצמה‪ .‬יש להניח כי מרביתם יתגוררו במחוז‪ ,‬ובכלל זה גם בעיר עצמה‬
‫)בבית‪-‬משפחתם; במעונות‪-‬סטודנטים‪ ,‬בדירות שכורות(‪ .‬אלה אמנם תושבים זמניים‬
‫)לתקופת לימודיהם(‪ ,‬אך מכיוון שהם מתחלפים‪ ,‬יהיו בעיר תמיד כמה עשרות אלפי‬
‫סטודנטים‪ ,‬ומספרם אף יגדל ככל שהאוכלוסייה הפלסטינית תתפתח;‬
‫❐ בעלי מקצועות חופשיים‪ :‬השירותים העסקיים והטכניים שיתפתחו בעיר‬
‫הפלסטינית‪ ,‬והתחזקותה הכלכלית‪-‬חברתית‪ ,‬יביאו אליה )ולמחוז( אלפי בעלי‬
‫‪388‬‬
‫מקצועות חופשיים — עורכי‪-‬דין‪ ,‬רואי‪-‬חשבון‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬אדריכלים‪,‬‬
‫אנשי‪-‬מחשבים‪ ,‬רופאים ובעלי‪-‬מקצועות פרה‪-‬רפואיים‪ ,‬מתורגמנים‪ ,‬מורים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מרביתם יתגוררו עם משפחותיהם בעיר ובסביבתה‪.‬‬

‫בהתחשב בהיקף הפעילות הכלכלית הצפויה בעיר‪ ,‬ובהתחשב בהיותה עיר‪-‬מחוז‪ ,‬מושב‬
‫השלטון המרכזי ומוקד תיירותי — צפויים לפקוד אותה מדי יום ביומו עשרות אלפי‬
‫תושבים אשר אינם מתגוררים בה‪ ,‬למטרות עבודה וצריכת‪-‬שירותים‪ .‬בין השאר‪:‬‬
‫❐ עובדי‪-‬בניין‪ :‬אחד המאפיינים העיקריים של ירושלים הפלסטינית עד ‪ ,2020‬יהיה‬
‫‪129‬‬
‫תנופת הבנייה — הכשרת קרקעות‪ ,‬הקמת תשתיות‪ ,‬בנייה לעסקים ובנייה למגורים‪.‬‬
‫זוהי פעילות עתירת‪-‬עבודה אשר תביא העירה אלפים רבים של פועלי‪-‬בניין מדי יום‬
‫ביומו‪ .‬רובּם המכריע של עובדים אלה לא יוכלו להתגורר במחוז‪ .‬ככלל‪ ,‬הם יהיו‬
‫עובדים יוממים שיגיעו למקום‪-‬עבודתם מיישובי‪-‬מגוריהם‪ .‬המרחקים הקצרים‪-‬‬
‫יחסית יקלו על כך‪ ,‬למרות שניתן בהחלט לצפות לצפיפות רבה במבואות העיר‬
‫בשעות הקריטיות של היממה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬פועלים אלה ישהו בעיר ויצרכו חלק‬
‫משירותיה )מסחר‪ ,‬תחבורה‪ ,‬אוכל(;‬
‫❐ שירותים אחרים ועובדי צווארון כחול‪ :‬הגידול בהיקף הפעילות בעיר לסוגיה‬
‫השונים‪ ,‬ייצור ביקוש למגוון רחב של שירותים נלווים של פקידים‪ ,‬נהגים‪ ,‬בעלי‬
‫מקצועות טכניים‪ ,‬סוחרים‪ ,‬זבנים‪ ,‬טבחים‪ ,‬מלצרים‪ ,‬סבלים‪ ,‬שליחים‪ ,‬עובדי תחזוקה‬
‫ומשק‪-‬בית ואחרים‪ .‬אפשר להעריך כי מדובר באלפים רבים של עובדים‪ .‬אנו משערים‬
‫כי בשל יוקר הדיור בעיר‪ ,‬רק חלק קטן מהם יתגורר בעיר‪ ,‬וחלקם אף יגיע מחוץ‬
‫למחוז‪-‬ירושלים;‬
‫❐ תיירים‪ :‬תרומה חשובה לכלכלת ירושלים הפלסטינית תבוא מן התיירות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫השהות הממוצעת של תייר תהיה ככל הנראה קצרה‪ .‬נראה לנו כי בממוצע‪-‬יומי עשוי‬
‫מספרם לעמוד על אלפים ספורים בלבד;‬
‫❐ צריכת שירותים‪ :‬בהיות ירושלים מקום‪-‬מושב לשלטון המרכזי ועיר‪-‬מחוז גדולה‬
‫ומודרנית‪ ,‬יגיעו אליה רבים מתושבי הגדה המערבית עקב הזדקקותם לשירותי‬
‫הממשלה הפלסטינית‪ ,‬מערכת המשפט ושירותים ציבוריים אחרים‪ .‬אנשי‪-‬עסקים‬
‫עשויים להגיע אליה לצורכי ייעוץ מקצועי ופגישות עסקיות; משקי‪-‬בית יגיעו העירה‬

‫‪ 129‬בהנחה שהבנייה תתפרס על פני ‪ 12‬שנה‪ ,‬אנו מעריכים כי היא תעסיק בסביבות ‪ 6,000 — 5,000‬עובדים‬
‫בשנה‪ .‬ראה סעיף ״ענפי הפעילות הכלכלית״‪ ,‬לעיל‪.‬‬

‫‪389‬‬
‫לקבלת שירותים אישיים )כגון שירותים רפואיים מיוחדים( יפקדו את מרכזי הקניות‬
‫ויבואו למטרות בילוי )מסעדות‪ ,‬מוסדות בידור‪ ,‬תרבות וכו׳(‪.‬‬

‫צורכי הבינוי חסרי התקדים בירושלים הפלסטינית‪ ,‬והעלות הגבוהה של הכשרת הקרקע‬
‫בשטחים חדשים‪ ,‬יביאו לעלייה ניכרת במחירי הנדל״ן בעיר‪ 130.‬לכך תהיה השפעה על‬
‫הרכב האוכלוסייה‪ .‬מחירי הדיור הגבוהים יסננו את ההגירה אל העיר ויגבילו אותה‬
‫לבעלי‪-‬יכולת‪ .‬ואכן‪ ,‬חלק ניכר מהגידול בתעסוקה הוא של עובדים ברמה גבוהה של הון‬
‫אנושי‪ ,‬אשר הכנסתם תעלה בשיעור ניכר על הממוצע הפלסטיני‪ .‬פועלי הבניין ונותני‬
‫השירותים הפשוטים לא יוכלו להרשות לעצמם לגור בעיר עצמה‪ ,‬ואולי אף לא ביישובים‬
‫סביבהּ‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬עליית מחירי הדיור תגרום גם להגירה מן העיר החוצה‪ .‬העוזבים‬
‫יהיו בעיקר תושבים בעלי כושר הִשתכּרות נמוך‪ ,‬שיעדיפו את רווח ההון הגלום במכירת‬
‫נכסיהם ואת המעבר אל הפריפריה‪ ,‬בה המגורים זולים יותר‪ .‬קבוצה בולטת לעניין זה‬
‫היא אוכלוסיית הפליטים המתגוררת כיום במחנות‪ ,‬שהיא האוכלוסייה החלשה ביותר‬
‫בעיר בהכנסתה וברמת הדיור‪ .‬ניתן לצפות כי המחנות יפונו וייהרסו‪ ,‬ועל שטחיהם‬
‫תקום בנייה חדשה‪ .‬יש להניח כי תושבי המחנות יעדיפו להשתמש בפיצויים שיקבלו‬
‫עקב הפינוי כדי לשפר את רמת‪-‬מגוריהם ורמת‪-‬חייהם בהגירה מן העיר‪ .‬ההגירה נטו‬
‫אל העיר תהיה אפוא נמוכה מזו המתקבלת ממעבר תושבים חדשים אליה‪ ,‬ונהיה עדים‬
‫למידת‪-‬מה של חילופי‪-‬אוכלוסין בין ירושלים לשאר שטחי הגדה‪.‬‬
‫הערה נוספת בקשר להגירה הפנימית‪ ,‬נוגעת לשינוי במאזן האוכלוסין בין רצועת‪-‬‬
‫עזה לגדה המערבית‪ .‬בעקבות הקמת המדינה הפלסטינית‪ ,‬יביאו הפערים הכלכליים‬
‫בין שני חלקי המשק הפלסטיני והפערים בצפיפות האוכלוסין‪ ,‬להגירה מרצועת‪-‬עזה‬
‫לגדה המערבית‪ .‬אנו מעריכים כי המהגרים יורכבו בעיקר משני סוגי אוכלוסייה‪ :‬הסוג‬
‫האחד — עובדים פשוטים ‪ −‬בעיקר פועלי‪-‬בניין שיהיו בעלי משפחות גדולות במיוחד‪.‬‬
‫מכיוון שתנופת הבנייה בירושלים הפלסטינית תהיה בעלת עוצמה רבה יותר מאשר‬
‫בשאר חלקי הגדה המערבית‪ ,‬אלה יימשכו בעיקר אליה‪ ,‬גם אם לא יוכלו להתגורר בה‪.‬‬
‫הסוג השני של מהגרים יורכב ממשכילים בעלי הון אנושי‪ ,‬שיימשכו אל האפשרויות‬
‫שייפתחו בפניהם בעיר הבירה‪ .‬גם ברצועת‪-‬עזה יחול גידול ניכר בביקוש לשני סוגי‬
‫העובדים‪ ,‬ואולם ביקוש זה לא יספק את ההיצע שלהם‪ ,‬ולכל היותר ימתן במידת‪-‬מה‬
‫את לחציו‪.‬‬

‫‪ 130‬מקורות בשוק הבינוי מעריכים שעלות הבנייה למ"ר בירושלים‪ ,‬גבוהה בכ‪ 30%-20%-‬מזו שבאזור‬
‫השפלה‪ ,‬מפאת ההבדל הטופוגראפי בין האזורים‪.‬‬

‫‪390‬‬
 ‫מאפייני האוכלוסייה הפלסטינית בשנת ‪2020‬‬
‫התוצאה המובנת מאליה של התהליכים שתוארו לעיל‪ ,‬היא שינוי קיצוני בפרופיל‬
‫אוכלוסיית העיר הפלסטינית בשנת ‪ 2020‬בהשוואה לפרופיל המאפיין אותה כיום‪ .‬סוגי‬
‫הפעילות הכלכלית וסוגי העובדים שיועסקו בה‪ ,‬במשולב עם הסלקציה שתיווצר בגין‬
‫יוקר הדיור בעיר‪ ,‬יגרמו לכך שהתושבים החדשים שיגיעו אליה והתושבים המקוריים‬
‫שיוותרו בה‪ ,‬ישתייכו לקבוצות‪-‬אוכלוסייה חזקות מבחינה כלכלית‪-‬חברתית‪ .‬אנו‬
‫מעריכים כי מתוך כ‪ 450,000-‬תושבים בשנת ‪ ,2020‬יתרמו עובדי המגזר הציבורי‪,‬‬
‫האקדמי והבינלאומי )עם בני‪-‬משפחותיהם( כשלעצמם‪ ,‬למעלה מ‪ 100,000-‬נפש )למעלה‬
‫מ‪ 150,000-‬מתוך כ‪ 700,000-‬תושבי המחוז(‪.‬‬

‫בהשוואה לשאר תושבי הגדה המערבית‪ ,‬תתאפיין אוכלוסיית ירושלים הפלסטינית‬

‫בהכנסה גבוהה ובהשכלה גבוהה‪ .‬המשפחות תהיינה קטנות יותר‪ ,‬ומשקלן בקבוצת‬
‫גילאי העבודה תהיה גדולה יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬שיעור השתתפותה בכוח העבודה יהיה גבוה‬
‫יותר‪ ,‬במיוחד בקרב נשים‪ 131,‬ומספר המפרנסים למשק‪-‬בית יהיה גבוה יותר‪ ,‬כך שיחס‬
‫התלות‪ 132‬בקִרבן יהיה נמוך בהרבה‪ .‬תושבי העיר בשנת ‪ 2020‬יהיו ”מודרניים״ יותר‬
‫)במובן המערבי( ובעלי תרבות צרכנית מערבית יותר‪ .‬הפער בינם לבין האוכלוסייה‬
‫הישראלית הלא‪-‬חרדית יצטמצם מאוד בהשוואה למצב הנוכחי‪ ,‬ולשתי הקבוצות יהיו‬
‫נושאי‪-‬עניין משותפים והעדפות דומות )למשל‪ ,‬בתחום התרבות(‪ .‬כאמור‪ ,‬במקביל ינטשו‬
‫את העיר לא מעט מתושביה החלשים יותר מבחינה כלכלית‪-‬חברתית‪ .‬אשר על כן‪,‬‬
‫בהתממש תרחיש הבסיס תהיה ירושלים הפלסטינית של שנת ‪ 2020‬עיר מודרנית יותר‪,‬‬
‫משכילה יותר‪ ,‬מבוססת יותר מבחינה כלכלית ובעלת סממנים בינלאומיים‪.‬‬

‫את הנימה האופטימית העולה מן הניתוח דלעיל‪ ,‬יש לסייג ולאזן בצדדים החיוביים‬
‫פחות של ההתפתחות הצפויה בעיר‪ :‬האוכלוסיות החלשות לא ייעלמו כליל ‪ −‬כמצוי בכל‬
‫עיר גדולה ‪ −‬ובמיוחד עיר אשר עוברת תהליך התפתחות מואץ ובלתי‪-‬מאוזן‪ .‬תהליך זה‬
‫יחדד את הפער הכלכלי‪-‬חברתי בין תושבי העיר הפלסטינית‪ ,‬והוא עלול ליצור מתחים‬
‫חברתיים ואף פשיעה‪ .‬פעילות הבינוי הנרחבת תלוּוה תופעות של צפיפות ורעש שיפגמו‬
‫באיכות החיים‪ .‬במידה שקצב הגידול של התשתיות יפגר אחר קצב גידול האוכלוסייה‪,‬‬

‫‪ 131‬המשק הפלסטיני מתאפיין בשיעור השתתפות נמוך מאוד של נשים בכוח העבודה‪ .‬זאת במידה‬
‫רבה מסיבות תרבותיות‪-‬מסורתיות המקשות על האישה לצאת מביתה ומתחום‪-‬מגוריה‪ ,‬וכן מסיבה‬
‫דמוגראפית — מספר הילדים הרב‪ .‬שיעור הנשים גבוה‪-‬יחסית דווקא בענף החקלאות‪ ,‬בו הן מועסקות‬
‫בשדות המשפחה‪ .‬מצד שני‪ ,‬פעילות במגזר הציבורי פותחת בפניהן אפשרויות‪-‬תעסוקה חדשות‪ ,‬ובמיוחד‬
‫למשכילות שבהן‪ ,‬אשר כפופות פחות למגבלות המסורת‪.‬‬
‫‪ 132‬מספר נפשות למפרנס‪.‬‬

‫‪391‬‬
‫יכביד הדבר על תקינות החיים‪ .‬תופעות אלו ימתנו את תהליכי ההגירה אל העיר ואת‬
‫הגידול בתיירות‪ .‬מסיבות ברורות יסבול גם חלקהּ הישראלי של העיר מתופעות שליליות‬
‫דומות‪.‬‬

‫השלכות על ירושלים הישראלית‬

‫לתמורות המפליגות הצפויות בעיר הפלסטינית אכן תהיה השפעה לא מבוטלת על העיר‬
‫הישראלית‪ ,‬בעיקר )אך לא רק( לטובה‪ .‬המגזר הפרטי — הן הצרכני והן העסקי —‬
‫ייהנה מהרחבה בביקושים )בעיקר בשירותים ”איכותיים״( שיופנו אליו‪ ,‬וגם במקורות‬
‫ההיצע העומדים בפניו‪ .‬יתרה מכך‪ :‬במידה שתרחיש הבסיס יתממש‪ ,‬יתרום אופי‬
‫השינויים הצפויים בעיר הפלסטינית לדימויהּ של ירושלים כולה — ובכלל זה של חלקהּ‬
‫הישראלי — כעיר מודרנית‪ ,‬איכותית ובעלת סממנים בינלאומיים‪ ,‬ובכך יגביר את כוח‪-‬‬
‫משיכתה לישראלים‪ .‬מעמדהּ המיוחד של ירושלים הפלסטינית וה״תחרות״ שתיווצר‬
‫בינה לבין העיר הישראלית‪ ,‬עשויים לעורר את ממשלת‪-‬ישראל להכיר בחשיבות העליונה‬
‫של שדרוג מעמדהּ של ירושלים הישראלית‪ ,‬לבל תאבּד את הבכורה לשכנתה הפלסטינית‪.‬‬
‫המסקנה המרכזית העולה מהניתוח בפרק זה‪ ,‬היא הצורך הדחוף לאמץ את מסקנות‬
‫מסמך ”חזון לירושלים״ ולפעול למימושן‪.‬‬

‫השפעות חיוביות‬
‫❐ השינוי בסביבה הגיאופוליטית‪ :‬בתנאים של הסדר‪-‬קבע מדיני וסיום הסכסוך‬
‫האלים עם הפלסטינים‪ ,‬יתחזק מעמדה של ירושלים כעיר‪-‬בירה‪ ,‬יועתק אליה המרכז‬
‫הדיפלומטי‪ ,‬ישוקם כוח המשיכה התיירותי שלה‪ ,‬יתחזק מעמד מערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה שבה‪ ,‬יגבר הסיכוי לקיים בה מסגרות אקדמיות בינלאומיות‪ ,‬י ִקטן הסיכון‬
‫העסקי הכרוך בהשקעות פרטיות בה‪ ,‬ועוד‪ .‬כל הגורמים הללו יפעלו מכוח עצמם‪,‬‬
‫בלא כל קשר לסמיכותה ולהתפתחותה של העיר הפלסטינית‪.‬‬

‫❐ ביקושים לשירותים המוצעים בעיר הישראלית‪ :‬פתיחתה של העיר לתנועה‬

‫כלכלית חופשית בין שני חלקיה‪ ,‬תפְנה באופן טבעי חלק מביקושי האוכלוסייה‬
‫הפלסטינית לשירותים המוצעים בעיר הישראלית‪ .‬הביקושים יבואו מצידם של‬
‫תושבי העיר הפלסטינית‪ ,‬אך גם מצד המבקרים בה למטרות פרטיות ועסקיות‪,‬‬
‫ובמיוחד תיירים ממדינות‪-‬ערב המגיעים לירושלים הפלסטינית‪ ,‬שיבקרו גם בעיר‬
‫הישראלית‪ .‬במיוחד אמורים הדברים בשירותים המתקדמים והאיכותיים יותר‬

‫‪392‬‬
‫בתחומי ההשכלה הגבוהה‪ ,‬שירותים רפואיים‪ ,‬ייעוץ עסקִי ופיננסי‪ ,‬שירותי תרבות‬
‫ובידור‪ ,‬מסעדות‪ ,‬שירותי טכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬וכו׳‪ .‬יש להניח כי מומחים ישראלים‬
‫בתחומי הבינוי י ִזכו בנתח ניכר מן הפעילות האינטנסיבית הממושכת שתתרחש‬
‫בעיר הפלסטינית‪.‬‬

‫❐ היצע שירותים לתושבים הישראלים‪ :‬היקף ומִגוון השירותים המוצעים לתושביה‬

‫הישראלים של ירושלים יגדל עם הגברת הפתיחות בעיר‪ .‬לכך תהיה השפעה טובה על‬
‫המחירים לצרכן הישראלי‪ .‬במידה רבה יבוא הדבר לידי ביטוי בשירותים עממיים‬
‫יותר‪ ,‬אותם צורכות שִכבות הביניים והשכבות החלשות יותר‪ ,‬כמו למשל השווקים‬
‫הפתוחים והחנויות שבעיר הפלסטינית‪ .‬כמו כן תקל הפתיחות על זמינות העובדים‬
‫הפלסטינים למעסיקים ישראלים בעיר‪.‬‬

‫❐ השפעות סינרגטיות‪ :‬השילוב בין שני חלקי העיר והיותם במעמד של עיר‪-‬בירה‬
‫בעלת חשיבות סמלית ובינלאומית‪ ,‬יוסיף להם ביקושים מעֵבר לקיים‪ ,‬לתועלת שני‬
‫הצדדים‪ .‬כך למשל‪ ,‬יגביר השילוב את הנכונות להקצות משאבי‪-‬מימון בינלאומיים‬
‫למיזמים שיקומוּ בירושלים‪ ,‬בלא העדפה מיוחדת לחלקהּ האחד או השני‪ .‬מקומה‬
‫של ”תעשיית השלום״ בירושלים הוא דוגמא בולטת למיצוי היתרון הסינרגטי‪ .‬גם‬
‫שיתוף‪-‬פעולה עסקִי בין חברות ישראליות או פלסטיניות ‪ −‬עם או בלי שיתוף חברות‬
‫רב‪-‬לאומיות נוספות ‪ −‬יצא נשכר אם יפעל בעיר‪ .‬באופן דומה יצא נשכר שיתוף‪-‬פעולה‬
‫בין מרכזים אקדמיים או רפואיים‪ .‬תחום אחר בו תבוא התרומה מהסינרגיה‪ ,‬יהיה‬
‫תחום השירותים הציבוריים ובעיקר בתחומי התכנון העירוני‪ ,‬השקעות בתשתית‬
‫והטיפול במפגעי‪-‬בריאות‪ ,‬זיהום ופשיעה‪ .‬בנוסף לכל אלה‪ ,‬התהליכים שיעברו על‬
‫העיר הפלסטינית ויחזקו את איכותה‪ ,‬יתרמו למיצובה של ירושלים הישראלית כעיר‬
‫מודרנית ובינלאומית‪ ,‬ובכך יתרמו להשגת יעדי ”חזון לירושלים״‪.‬‬

‫השפעות שליליות‬
‫לצד היתרונות הללו יהיו להתפתחות העיר הפלסטינית גם השפעות שליליות‪ ,‬כי‬
‫התפתחות זו תגרום ליתר צפיפות‪ ,‬רעש‪ ,‬זיהום ובעיות‪-‬תברואה בעיר הישראלית‪ .‬זאת‬
‫משום שקצב הרחבתה הפיזית של ירושלים הפלסטינית‪ ,‬כולל התשתיות‪ ,‬יפגר אחר‬
‫הגידול באוכלוסייה הפעילה בה )תושבים‪ ,‬עובדים ומבקרים( וכן כתוצאה מעבודות‬
‫הבינוי הנרחבות והמתמשכות‪ .‬בנוסף עלולה הגירת תושבים ועובדים העירה‪ ,‬להחריף‬
‫את פערי ההכנסות בקרב הפלסטינים עצמם ובינם לבין הישראלים ולהביא להגברת‬
‫הפשיעה‪ ,‬שתופנה גם אל העיר הישראלית‪.‬‬
‫‪393‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במידה שהפיתוח בכל אחד מחלקי העיר יעשה ללא תיאום עם חלקהּ האחר‪,‬‬
‫הדבר יביא לחוסר‪-‬יעילות‪ ,‬מפגעים‪ ,‬צווארי‪-‬בקבוק וליקויים באספקת שירותים שונים‬
‫בתחומי התשתית העירונית הפיזית‪ ,‬שימור הנוף‪ ,‬טיפול במפגעי תברואה‪ ,‬ביטחון‪-‬פנים‬
‫וכדומה‪.‬‬

‫מסקנה והמלצה‬
‫מן האמור לעיל עולה כי שיתוף הפעולה בין מוסדות השלטון המקומי בשני חלקי העיר‬
‫הוא הכרחי‪ .‬אנו ממליצים להקים גוף דו‪-‬לאומי במתכונת ”איגוד‪-‬ערים״ למטרות תיאום‬
‫במידע‪ ,‬תכנון‪ ,‬ביצוע ופעילות שוטפת‪ .‬מנגנון כזה יוכל למצות את הסינרגיה החיובית‬
‫בין שני חלקי העיר‪ ,‬בעיקר ברמת תפקוד מערכות השלטון המקומי‪ ,‬ולפחות למזער‬
‫נזקים‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬בהיות מנגנון זה דו‪-‬לאומי‪ ,‬יש לו קושי מובנ ֶה משום שלא תהיה‬
‫לו יכולת אכיפה ומשום שי ִקשה עליו לגייס מימון לפעילות ביצועית‪ .‬לפיכך יהיה עליו‬
‫להסתפק בתיאום‪.‬‬
‫בעיית יכולת האכיפה היא אכן מכשול קריטי בדרכו של גוף כזה‪ ,‬והצלחתו מותנית‬
‫למעשה ב״אכיפה עצמית״‪ .‬עיקר הקושי באכיפה עצמית הוא הפער בגודל ובעוצמה‬
‫הכלכלית של שני הצדדים‪ .‬לצד החלש יותר — הצד הפלסטיני — יהיה קשה לשכנע את‬
‫הצד הישראלי לפעולה שתיראה לישראלים כנוגדת את האינטרס שלהם‪ .‬למרות זאת אנו‬
‫מאמינים כי שיטת האכיפה העצמית תהיה ישימה ותוכל להצליח במקרה זה‪ .‬בהיעדר‬
‫אכיפה עצמית מצידו של החזק‪ ,‬לא יתחשב גם הצד החלש בשיקולי‪-‬טובתו של החזק‪,‬‬
‫והנזק שייגרם מכך עלול להיות גדול וחמור מכפי שמשתקף בפער העוצמה הכלכלית של‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נוכח התנופה הצפויה בעיר הפלסטינית עם כניסתו לתוקף של הסדר הקבע‪,‬‬
‫אנו ממליצים ליזום את הקמתו של גוף כזה בהקדם האפשרי‪ ,‬כדי שיוכל לבוא לידי‬
‫ביטוי כבר בשלבי התכנון‪ ,‬אשר להם יהיו השפעות מרחיקות‪-‬לכת לטווח הארוך‪.‬‬

‫תרחיש חלופי‬
‫הנחות התרחיש החלופי‬
‫הניתוח במסמך זה מושתת כולו על הנחות‪-‬יסוד לגבי הסביבה הגיאופוליטית שתיווצר‪,‬‬
‫ובמרכזה ההנחה שבאזור תשרור רגיעה ביטחונית תחת הסְדר מדיני אשר במסגרתו‬
‫תקום מדינה פלסטינית שמזרח‪-‬ירושלים תהיה מרכזהּ הלאומי‪ ,‬וכי בינה לבין חלקהּ‬
‫‪394‬‬
‫הישראלי של העיר לא תהיה הפרדה פיזית שתמנע תנועה חופשית ביניהן‪ .‬מסקנות‬
‫הדו״ח והמלצותיו מותנות אפוא בהתממשות ההנחות של תרחיש הבסיס‪ ,‬אך יש חשיבות‬
‫רבה בניתוח תרחיש חלופי — דהיינו‪ ,‬מקרה בו ההנחות אינן מתגשמות‪ .‬הנחות התרחיש‬
‫הבסיסי הן קריטיות במיוחד לגבי הצפוי בחלקהּ הפלסטיני של העיר‪ .‬בהקשר זה ניתן‬
‫לחשוב על תרחיש קיצוני‪ ,‬על‪-‬פיו עוצמת הסכסוך הישראלי פלסטיני נותרת בעינה‪ ,‬באין‬
‫התקדמות מדינית של ממש‪ .‬ואולם במקרה זה קיים סימן‪-‬שאלה גדול לגבי סיכוי כלשהו‬
‫להשיג את יעדי ”חזון לירושלים״ הנידונים בדו״ח זה‪ ,‬ולוּ בחלקם‪.‬‬
‫להלן נתייחס להשלכות של תרחיש‪-‬ביניים הצופה את המשך המצב הקיים‪ ,‬תוך‬
‫שיפור ביטחוני בו‪ .‬תרחיש זה מניח שיושג הסכם ארוך‪-‬טווח‪ ,‬על‪-‬פיו תמשיך להתקיים‬
‫”רשות״ פלסטינית ובמקביל לא צפויים אלימות ושימוש בכוח לאורך שנים‪ .‬אנו מעריכים‬
‫כי בתרחיש כזה לא קיימת מידת העקביות הפנימית שתאפשר את קיומו לאורך כל‬
‫התקופה הנידונה‪ ,‬אך אנו רואים חשיבות בהצגתו ולוּ כדי להמחיש את ההשלכות שיהיו‬
‫לאי‪-‬מימוש תרחיש הבסיס‪ ,‬אפילו בתנאים כאלה‪ .‬מבחינת ירושלים‪ ,‬משמעות תרחיש‬
‫הביניים היא כי העיר כולה‪ ,‬על שני חלקיה‪ ,‬תישאר במעמדה הנוכחי‪ ,‬מחוץ לשליטת‬
‫הרשות הפלסטינית‪ ,‬ותתנהל תנועה חופשית ובלתי‪-‬מופרעת בין חלקיה‪ .‬כן תתאפשר‬
‫תנועה מבוקרת‪ ,‬לא חופשית‪ ,‬בין ירושלים המזרחית לבין שאר חלקי הגדה המערבית‪.‬‬

‫ירושלים הפלסטינית תחת התרחיש החלופי‬

‫שני מאפיינים חשובים של תרחיש הבסיס ייוותרו בעינם‪ .‬האחד — מצב הרגיעה‬
‫הביטחונית‪ ,‬והשני — אפשרות התנועה למערב העיר‪ ,‬ומכאן גם לשאר תחומי ישראל‪,‬‬
‫ובמקביל אל תחומי הרשות הפלסטינית )גדר ההפרדה המוקמת בימים אלה לא תהיה‬
‫נחוצה‪ ,‬ועל כן היא תוסר תחת תרחיש זה(‪ .‬כל שאר מרכיבי תרחיש הבסיס י ִשתנו באופן‬
‫מהותי וישביתו את עיקר המנוֹעים שייצרו את תנופת הפיתוח יוצאת הדופן שתוארה‬
‫לעיל בפרק זה‪.‬‬

‫❐ השלטון המרכזי הפלסטיני יישאר ברמאללה וסביבתה )וכן גם בעזה(;‬

‫❐ מזרח‪-‬ירושלים תישאר תחת שלטון ישראל ותמשיך לקבל שירותים מוניציפאליים‬

‫מעיריית‪-‬ירושלים‪ .‬לא יוקמו בה מוסדות שלטון מקומי ורמת השירותים השוטפת‬
‫והתשתיות העירוניות לא יגיעו לרמה המצוּפּה מתרחיש הבסיס;‬

‫❐ המגזר הדיפלומטי ברשות הפלסטינית יהיה מנוון למדי‪ ,‬בלא השוואה לממדיו‬
‫הצפויים במדינה פלסטינית‪ ,‬ובכל מקרה הוא לא יקבע את מושבו בירושלים;‬

‫‪395‬‬
‫❐ כספי המדינות התורמות יהיו מצומצמים יותר‪ .‬מיזמי‪-‬תשתית ומפעלים בעלי אופי‬
‫אזורי‪ ,‬ומיזמים משותפים לישראל ולרשות‪ ,‬יהיו מצומצמים יותר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬חלק‬
‫קטן מכספים אלה ימצא את דרכו לירושלים‪ ,‬ורובו יושקע בשִטחי האוטונומיה;‬

‫❐ התאוששות התיירות לישראל תגביר את התיירות לירושלים‪ ,‬ובכלל זה לחלקהּ‬

‫הפלסטיני‪ ,‬אך זאת בעיקר מארצות המערב‪ ,‬ואין לצפות לתנועה משמעותית ממדינות‬
‫מוסלמיות;‬

‫❐ ירושלים הפלסטינית תוסיף להיות אוסף של שכונות מוזנחות למדי תחת שלטון‬
‫ישראל‪ ,‬בלא מנועי‪-‬צמיחה של ממש‪ .‬היא תתבסס במידה רבה על כלכלת העיר‬
‫היהודית‪ ,‬בהיצע של פועלי‪-‬בניין ועובדי‪-‬שירותים פשוטים‪ ,‬וכן על כוח הקנייה של‬
‫התושבים היהודים‪ ,‬בעיקר של שכבות האוכלוסייה החלשות‪ ,‬אשר ישובו לפקוד‬
‫את השווקים הפתוחים ואת החנויות במזרח העיר בתנאי‪-‬רגיעה‪ .‬כפועל‪-‬יוצא מכך‪,‬‬
‫העיר לא תמשוך אוכלוסייה חדשה‪ ,‬אלא להפך‪ :‬ניתן לצפות להמשך מגמת ההגירה‬
‫הפנימית השלילית‪ ,‬מן העיר והחוצה‪.‬‬

‫משמעות התרחיש החלופי לירושלים הישראלית‬

‫על‪-‬פי תרחיש זה יוטב במידה מסוימת המצב בחלקהּ היהודי של העיר בהשוואה למצבו‬
‫כיום‪ ,‬וזאת בעיקר עקב השיפור במצב הביטחוני‪ .‬עם זאת‪ ,‬אי‪-‬מימושו של תרחיש‬
‫הבסיס עלול להביא לפגיעה של ממש בסיכויים להשיג את יעדי ”חזון לירושלים״‪ ,‬גם‬
‫אם התרחיש החלופי הוא תרחיש הביניים המתואר בזאת‪.‬‬

‫❐ בהיעדר הסדר‪-‬קבע מדיני‪ ,‬לא יועתק המגזר הדיפלומטי לירושלים הישראלית‪ ,‬על‬
‫כל המשתמע מכך לכלכלת העיר ומעמדהּ;‬

‫❐ יאבדו מרבית היתרונות הצפויים לעיר )על שני חלקיה( מהקמת ”תעשיית השלום״‪,‬‬
‫ובכלל זה מקורות כספיים בהיקף ניכר‪ .‬בין השאר יקטן מאוד הסיכוי לפתיחת‬
‫מוסדות אקדמיים משותפים‪ ,‬עם או בלי צירוף גורמים בינלאומיים;‬

‫❐ למרות קיומה של רגיעה‪” ,‬פּרמיית הסיכון״ על פעילות כלכלית והשקעות במערב‬

‫העיר תהיה גבוהה יותר עקב החשש שהסְדר מהסוג המתואר עלול לקרוס‪ .‬במיוחד‬
‫אמורים הדברים לגבי ”אזור התפר״ בין שני חלקי העיר‪ ,‬וגורם זה עלול לפגוע‬
‫בחיזוקו ובשדרוגו של מרכז העיר;‬

‫‪396‬‬
‫❐ החלק היהודי של העיר לא ייהנה מזליגת ביקושים של האוכלוסייה הפלסטינית‬
‫הגדלה‪ ,‬בעיקר לשירותים לחלק המבוסס יותר של אוכלוסייה זו‪ .‬בין השאר יקטן‬
‫הסיכוי למשוך את חלקם למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל;‬

‫❐ במובן מסוים ייתכן שלהגירה הפלסטינית המתוארת בתרחיש הבסיס תהיה השפעה‬
‫חיובית על כוח המשיכה של ירושלים הישראלית‪ .‬זאת משום שהגירה זו תשביח את‬
‫אוכלוסיית העיר כולה ותסייע בקידומה‪ .‬בהיעדר שינוי כזה בהרכב תושבי העיר‬
‫הפלסטינים‪ ,‬עלול להיחלש במידת‪-‬מה כוח‪-‬משיכתה של העיר הישראלית;‬

‫❐ הנטל לאספקת שירותים לתושבים הפלסטינים של העיר ייפול על כתפי משלם‬

‫המסים הישראלי‪ ,‬ובמיוחד על כתפי משלם המסים הירושלמי‪ ,‬והדבר עשוי להרתיע‬
‫הגירת אוכלוסייה חזקה אל העיר;‬

‫❐ התפתחות שני חלקי העיר עלולה להמשיך להיות בלתי‪-‬מאוזנת ולהרחיב את הפערים‬
‫בין מערב העיר למזרחהּ‪ .‬הירידה במאפיינים הסוציו‪-‬אקונומיים של התושבים‬
‫הפלסטינים‪ ,‬והעלייה בפשיעת הרכוש ‪ −‬שתכוּון ככל הנראה בעיקר אל הצד היהודי‬
‫של העיר ‪ −‬עלולות להרתיע הגירה ישראלית לעבר ירושלים;‬

‫❐ בהיעדר שינוי דרמאטי בעיר המזרחית‪ ,‬ייעלם ”איוּם״ התחרות מצד העיר‬
‫הפלסטינית‪ .‬בתנאֵי תרחיש הבסיס‪ ,‬יהיה למנהיגות הפוליטית בישראל תמריץ‬
‫חזק לתמוך בפיתוחה ובשדרוגה של ירושלים הישראלית‪ ,‬לבל תפגר אחר השינויים‬
‫הכמותיים והאיכותיים שיפקדו את העיר הפלסטינית‪ .‬יהיה בכך כדי לחזק את‬
‫הסיכוי שהמלצות ”חזון לירושלים״ יאומצו ושמטרותיו יתממשו‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בתנאי התרחיש החלופי עלול תמריץ זה להיחלש עם היעלם התחרות בין שני חלקי‬
‫העיר‪ ,‬וכך גם לפגוע בהשגת היעדים המוצגים במסמך זה‪.‬‬

‫בנסיבות אלו‪ ,‬למרות שנטל אספקת השירותים העירוניים לתושביה הפלסטינים של‬
‫העיר ימשיך לרבוץ על ממשלת‪-‬ישראל ועל עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬אנו סבורים כי חיוני למנוע‬
‫התרחבות הפערים בין שני חלקי ירושלים‪ .‬המשמעות היא כי על השלטונות הישראליים‬
‫יהיה להשקיע בעיר מעל ומעבר למה שהיה נהוג עד כה‪ ,‬ולא להסתפק בשמירה על הרמה‬
‫הקיימת‪ ,‬למרות שתהיה בכך הכבדה של ממש על המימון בהשוואה לקשיים הקיימים‬
‫היום בתחום זה‪.‬‬

‫‪397‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
:‫ספרים ומאמרים‬
.(‫ מדיניות )טרם פורסם‬,‫ תכנון‬,‫ דמוגראפיה‬:2020-2000 ,‫ אוכלוסיית ירושלים‬,‫ ס׳‬,‫דלה פרגולה‬
.2006 ‫ רבמצד‬,‫״‬2020 ‫םירחאו ״תינכת חותיפל הלכשה ההובג םילשוריב תנשל‬, ‫הכליז׳‬, ‫ג‬
.1996 ,‫ מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‬,‫ ערים פלסטיניות חדשות בצד קיימות‬,‫ ר׳‬,‫חמאיסי‬
‫ המכון‬,‫ — סקירה חברתית כלכלית‬1975-1967 — ‫ ירושלים‬,‫ ק׳‬,‫ גבריאל‬,‫ ב׳‬,‫ היימן‬,‫ י׳‬,‫קמחי‬
.1976 ‫ אפריל‬,‫ האוניברסיטה העברית‬,‫ללימודים עירוניים‬
,‫ מודלים כלכליים‬,‫ המשק הפלסטיני וזיקתו למשק הישראלי‬,‫ י׳‬,‫ שיינין‬,‫ פרלמן מ׳‬,‫ א׳‬,‫שגיא‬
.1992
Efrat, E. & Noble, A., Planning Jerusalem, Geographical Review, Vol. 78, No. 4, Oct.
1988, pp. 387-404.
Hashweh, M., Hashweh, M., & Berryman, S., An Assessment of Higher Education Needs
in the West Bank and Gaza, USAID, Sep. 2003.
Heiberg, M. & Øvensen, G., Palestinian Society, in Gaza, West Bank and Arab Jerusalem,
report no. 151, FAFO, 1993.
Liaison Committee, “Aid Effectiveness in the West Bank and Gaza‫״‬,
World Bank, “Four Years of Intifada, Closures and Palestinian Economic Crisis: An
Assessment‫״‬, Oct. 2004.
World Bank, “West Bank and Gaza: Country Economic Memorandum‫״‬, Sep. 2006.
World Bank, “West Bank and Gaza: Education Sector Analysis‫״‬, Sep. 2006.
Arnon, A. & Bamya, S. (Eds.), Economic Dimensions of a Two-State Agreement Between
Israel and Palestine, Aix Group, Nov. 2007.

:(PCBS) ‫פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית‬

Statistical Abstract of Palestine, No. 6, Nov. 2005
Jerusalem Statistical Yearbook, No. 6, Jun. 2004
Jerusalem Statistical Yearbook, No. 8, Jun. 2006
Social Survey of Jerusalem, 2003, Main Findings, Sep. 2003
Social Survey of Jerusalem, 2005, Main Findings, Nov. 2005
Labour Force Survey, Annual Report: 2005, Apr. 2006
398
 ‫אתרי אינטרנט‪:‬‬
‫משרד האוצר הפלסטיני‪http://www.mof.gov.ps/monthly-reports :‬‬
‫משרד החינוך הפלסטיני‪http://www.moe.gov.ps/stats/index.html :‬‬
‫משרד התכנון הפלסטיני‪http://db.mop.gov.ps/amc :‬‬
‫הלמ״ס הישראלית‪http://www1.cbs.gov.il/reader :‬‬
‫‪http://laborsta.ilo.org :ILO‬‬
‫פרסומי ה‪https://www.cia.gov/cia/download.html :CIA-‬‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪http://www.jiis.org.il/ :‬‬
‫עיריית ירושלים‪http://www.jerusalem.muni.il :‬‬

‫שיחות והתייעצויות עם מומחים‪:‬‬

‫אליאס — מהנדס‪-‬בניין‪ ,‬עוסק בבנייה במזרח‪-‬ירושלים‬ ‫‪1.‬‬
‫י' גביש — מנכ"ל‪ ,‬לאומי למשכנתאות לשעבר‪ ,‬ראש מרחב ירושלים בבנק לאומי‬ ‫‪.2‬‬
‫ר' חמאיסי — אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה ‪,‬מתמחה בגיאוגרפיה‬ ‫‪.3‬‬
‫עירונית ובתכנון במגזר הערבי‬
‫ד' נר‪-‬דוד — מנהל‪-‬שותף ‪Jerusalem Capital,‬חברת היי‪-‬טק הפועלת בירושלים ומעסיקה‬ ‫‪.4‬‬
‫פלסטינים‬
‫ר' פרושאור — השגריר המיועד בלונדון; לשעבר‪ ,‬מנכ"ל משרד החוץ‬ ‫‪.5‬‬
‫ד' קטריבס — ראש אגף סחר‪-‬חוץ וקשרים בינ"ל בהתאחדות התעשיינים‪ ,‬לשעבר ראש‬ ‫‪.6‬‬
‫מחלקת קשרי‪-‬חוץ במשרד האוצר‬
‫ד' רובינשטיין — עיתונאי‪ ,‬הארץ ‪,‬מומחה לעניינים פלסטיניים‬ ‫‪.7‬‬
‫י' קמחי — חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל‬ ‫‪.8‬‬
‫ה' אוורטאני — מנכ"ל המרכז לפיתוח המגזר הפרטי הפלסטיני‪ .‬לשעבר‪ ,‬פרופ' לכלכלה‬ ‫‪.9‬‬
‫באוניברסיטת א' נג'אח‬
‫ב' חורי — איש עסקים פלסטיני‬ ‫‪.10‬‬
‫וו' דג'אני — איש עסקים פלסטיני‬ ‫‪.11‬‬
‫נ' טהבוב — מנהל המכס הפלסטיני לשעבר‬ ‫‪.12‬‬

‫כמו כן התקבל מידע טלפוני מהגופים הבאים‪:‬‬

‫משרד מתאם הפעולות בשטחים‬
‫מחלקת הטקס במשרד החוץ‬
‫נציבות שירות המדינה‬
‫מחלקת הנהלת החשבונות של עיריית‪-‬ירושלים‬

‫‪399‬‬
 ‫נספח ‪ :1‬המשק הפלסטיני — כרטיס ביקור‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית של ירושלים היא חלק מן העם הפלסטיני היושב בגדה המערבית‪,‬‬
‫ובמובן מסוים אף חלק מן המשק הפלסטיני‪ .‬לכשיושג הסכם מדיני שיכלול גם את פתרון‬
‫שאלת ירושלים‪ ,‬ניתן להניח כי חלק ניכר מאוכלוסייה זו‪ ,‬וייתכן גם שחלק משטחהּ של‬
‫העיר‪ ,‬יהפכו חלק מן המדינה הפלסטינית‪ .‬מן הראוי‪ ,‬אפוא‪ ,‬להתייחס לניתוח הכלכלי‬
‫שבפרק "חזון לירושלים והעיר הפלסטינית" על רקע המשק הפלסטיני בכללותו‪.‬‬
‫המשק הפלסטיני‪ ,‬המונה כארבעה מיליון תושבים‪ ,‬הוא בעל תוצר לאומי של כארבעה‬
‫מיליארד דולר‪ .‬התוצר לנפש עומד על כ‪ 1,200-‬דולר‪ .‬משק זה הוא בעל מאפיינים יוצאי‪-‬‬
‫דופן במפה הכלכלית הבינלאומית‪ .‬הגורמים העיקריים לכך הם חשיפתו לזעזועים‬
‫חיצוניים בלתי‪-‬פוסקים ורבי‪-‬עוצמה‪ ,‬שמקורם בעיקר במצב הגיאו‪-‬פוליטי ובִתנודות‬
‫כלכליות שמקורן מחוץ למשק זה‪ ,‬מאפייניו הסוציו‪-‬דמוגראפיים ותלותו המכרעת במשק‬
‫השכן )ישראל(‪ .‬בלוחות המובאים בסוף נספח זה‪ ,‬מוצגים נתונים עיקריים‪ ,‬ובכלל זה‬
‫נתונים השוואתיים בין שני חלקי המשק הפלסטיני — זה שבגדה המערבית וזה שברצועת‪-‬‬
‫עזה‪ ,‬וכן נתונים המצביעים על השפעתה ההרסנית של האינתיפאדה האחרונה‪.‬‬

‫מאפיינים עיקריים‬
‫חשיפה לזעזועים חיצוניים‪ :‬המשק הפלסטיני נוצר ביוני ‪ 1967‬באופן מלאכותי‪ ,‬כתוצאה‬
‫ממלחמה‪ .‬כל אחד משני חלקיו )הגדה המערבית ורצועת‪-‬עזה( נקרע באחת ממשֶק האם‬
‫שלו‪ ,‬ובו ברגע נפתח לחלוטין למשק הנמצא בסמיכות מיידית אליו‪ ,‬גדול וחזק ממנו עשרות‬
‫מונים‪ ,‬אשר עד אותה עת היה סגור בפניו לחלוטין‪ .‬נסיבות כאלה גוררות מטבע הדברים‬
‫שינוי מוחלט של האוריינטציה הכלכלית‪ ,‬של מבנה המשק ומאפייניו‪ .‬שינויים אלה גרמו‬
‫לתלותו המכרעת של המשק הפלסטיני בשכנו הישראלי‪ .‬לא רק נסיבות ההיווצרות היו‬
‫מלאכותיות )כיבוש צבאי בעקבות מלחמה(‪ ,‬אלא גם היותו מורכב משני תת‪-‬משקים‬
‫נפרדים לחלוטין מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬בעלי זיקה קודמת לכלכּלות שונות )ירדן ומצרים(‬
‫ואשר ביניהם פערים משמעותיים ברמת החיים ובמאפיינים הסוציו‪-‬דמוגראפיים‪ .‬במשך‬
‫כל השנים שמאז‪ ,‬לא חדל משק זה לחוות זעזועים חיצוניים חריפים )שאינם תלויים‬
‫במשק המקומי(‪ ,‬אשר גרמו נזקים כלכליים חמורים ומנעו מידה מינימאלית של ודאות‬
‫עסקית שתאפשר התפתחות כלכלית סבירה‪ .‬בין אלה ניתן למנות בעיקר שורה של מצבי‪-‬‬
‫מלחמה )‪ (1991 ,1982 ,1973‬ותקופות של אינתיפאדה )‪ ,(2004-2000 ;1998-1991‬ומעֲבר‬
‫למשטר האוטונומיה )משנת ‪ .(1994‬יש לציין כי להקמת האוטונומיה היו במידה רבה גם‬
‫השלכות כלכליות חיוביות‪ ,‬כגון קבלת תרומות בינלאומיות בהיקף ניכר‪ ,‬והתחלת בנייתו‬
‫‪400‬‬
‫של מִגזר ציבורי‪ .‬האינתיפאדה האחרונה‪ ,‬של תחילת שנות האלפיים‪ ,‬גבתה מהפלסטינים‬
‫מחיר כלכלי עצום‪ ,‬אשר מבחר מביטוייו בתחומי הפעילות הכלכלית — בהכנסה לנפש‪,‬‬
‫באבטלה‪ ,‬בעוני וביציבות הכספית של הרשות — ניתן לראות בלוחות דלהלן‪.‬‬

‫מאפיינים סוציו‪-‬דמוגראפיים‪ :‬שני מאפיינים מרכזיים )התלויים זה בזה( הופכים את‬

‫המשק הפלסטיני‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬ל"פצצת‪-‬זמן דמוגראפית"‪ .‬האחד — קצב הריבוי הטבעי‪,‬‬
‫שהוא מן הגבוהים בעולם — למעלה מ‪ 3%-‬בשנה בממוצע ב‪ 40-‬השנים האחרונות‬
‫)שמשמעו הכפלת האוכלוסייה כל ‪ 20‬שנה בערך(‪ .‬חלק ניכר מהאוכלוסייה הם פליטים‬
‫שמרביתם מתגוררים במחנות‪-‬פליטים‪ .‬בקרב אוכלוסיית הפליטים‪ ,‬שיעורי הריבוי‬
‫הטבעי גבוהים יותר ורמת ההכנסה והדיור נמוכה יותר‪ .‬תוצאה מרכזית של מאפיין‬
‫זה היא העובדה כי מספר הילדים )עד גיל ‪ (14‬הוא כמחצית מן האוכלוסייה )בישראל‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬עומד שיעור זה על ‪ .(28%‬המאפיין הזה‪ ,‬בנוסף לשיעור ההשתתפות הנמוך‪,‬‬
‫במיוחד של נשים‪ ,‬בכוח העבודה‪ ,‬גורר "יחס‪-‬תלות"‪ 133‬גבוה במיוחד של ‪World) 6.2‬‬
‫‪) (Bank, West Bank and Gaza: Country Economic Memorandum, 2006‬לעומת כ‪3-‬‬
‫בישראל(‪ .‬מאפיינים אלה מצביעים גם על האתגר המרכזי של פיתוח משק זה בעתיד —‬
‫צמיחה בקצב מהיר מספיק של הכלכלה המקומית‪ ,‬כדי לספק תעסוקה לכוח האדם‬
‫הגדל במהירות כה רבה‪ ,‬תוך השגת גידול מספיק בתוצר לעובד‪ ,‬שיאפשר עלייה ברמת‬
‫החיים‪.‬‬

‫ההבדלים בין הגדה המערבית לרצועת‪-‬עזה‬

‫ברצועת‪-‬עזה חיים כיום כ‪ 37%-‬מהאוכלוסייה הפלסטינית‪ ,‬בתנאים קשים הרבה יותר‬
‫מאלה של הגדה המערבית בכל המובנים‪ .‬הם חיים בצפיפות גיאוגרפית מהגבוהות‬
‫בעולם;‪ 134‬רמת התוצר לנפש ברצועת‪-‬עזה היתה תמיד נמוכה באופן משמעותי מזו של‬
‫הגדה המערבית )‪ 70%‬ממנה(; מגוון הפעילויות הכלכליות של המשק המקומי צר מאוד‬
‫בהשוואה לזה של הגדה; קצב הריבוי הטבעי של האוכלוסייה גבוה בהרבה; משקל‬
‫אוכלוסיית הפליטים בה )כשני שלישים‪ ,‬בהשוואה לכ‪ 40%-‬בגדה המערבית(‪ ,‬ואלה‬
‫מתוכה החיים במחנות גדול בהרבה‪ .‬כפועל‪-‬יוצא‪ ,‬עמוקה יותר גם תלותה הכלכלית של‬
‫רצועת‪-‬עזה במשק הישראלי‪.‬‬

‫‪ 133‬מספר נפשות למפרנס‪.‬‬

‫‪ 134‬כ‪ 3,700-‬נפש למ"ר בהשוואה לכ‪ 400-‬בגדה המערבית ו‪ 1,100-‬במרכז ישראל )"גדרה‪-‬חדרה"(‪ .‬רצועת‪-‬‬
‫עזה היא כמעט האזור הצפוף ביותר בעולם כולו‪ .‬מקדימות אותה בכך רק הונג‪-‬קונג )‪ (6,400‬נפש לקמ"ר‪,‬‬
‫וסינגפור )‪.(6,200‬‬

‫‪401‬‬
 ‫ממדי התלוּת בישראל‬
‫התלות הכלכלית בישראל — אולי המאפיין הייחודי והבולט ביותר של המשק‬
‫הפלסטיני — נובעת משלושה גורמים‪ :‬בראש וראשונה מהעובדה‪ ,‬כי מאז שנוצר משק‬
‫זה ועד להקמתה של הרשות הפלסטינית‪ ,‬הוא מצוי תחת שלטון ישראלי )ובמידה לא‪-‬‬
‫מבוטלת גם בתקופה שלאחריה(‪ .‬גורם שני הוא הפער הגדול בין העוצמה הכלכלית של‬
‫שני המשקים‪ ,‬הן בגודל המשק והן בדרגת המפותחות‪ .‬הגורם השלישי הוא הסמיכות‬
‫הגיאוגרפית המיידית בין שני המשקים‪ .‬כמעט כל האוכלוסייה הפלסטינית חיה ופועלת‬
‫במרחק של לא יותר מ‪ 50-‬ק"מ ממרכזי הפעילות הכלכלית בישראל‪ .‬ביטוייה העיקריים‬
‫של התלות במשק הישראלי הם‪:‬‬

‫היעדר ממשלה כלכלית‪ :‬עד היווסדה של הרשות הפלסטינית שימש המִנהל האזרחי‪,‬‬
‫שהוא זרוע צבאית‪ ,‬כממשלה כלכלית במשק הפלסטיני‪ ,‬ומִטבע הדברים שיקפה מדיניותו‬
‫הכלכלית בעיקר אינטרסים ישראליים ולא פלסטיניים‪ ,‬וגם זאת בתקציבים מוגבלים‪.‬‬
‫בין השאר בא הדבר לידי ביטוי בתחומי הפיתוח וההשקעות בתשתית‪ ,‬בהגבלות על‬
‫פעילות כלכלית מנימוקים ביטחוניים‪ ,‬בהגבלות הנובעות מחשש לתחרות עם המגזר‬
‫העסקי בישראל‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫שוק העבודה הישראלי‪ :‬הביטוי הבולט ביותר של התלות בישראל‪ ,‬הוא בשוק העבודה‪.‬‬
‫הגבול הפתוח בין המשקים‪ ,‬הפערים הכלכליים שביניהם‪ ,‬היעדר פיתוח מקומי והגידול‬
‫המהיר בכוח העבודה‪ ,‬הביאו לכך ששוק העבודה הישראלי סיפק פתרון מהיר ויעיל‬
‫לאתגר התעסוקה הפלסטינית‪ .‬שנים רבות מצאו כשליש מכוח העבודה בגדה המערבית‬
‫וכמחצית מזה של רצועת‪-‬עזה את פרנסתם בתחומי המשק הישראלי )כרבע מהתוצר‬
‫הלאומי בגדה וכשליש מזה של הרצועה נבעו מהכנסות העובדים בישראל(‪ .‬לאחר פרוץ‬
‫האינתיפאדה הראשונה והפיגועים בתחומי‪-‬ישראל שהחלו אז‪ ,‬ובמקביל — התפתחות‬
‫היצע העבודה מחו"ל — התפתחו קשיים גוברים והולכים בתחום זה‪ ,‬במיוחד לגבי‬
‫כוח העבודה של רצועת‪-‬עזה‪ .‬בעקבות האינתיפאדה השנייה הגיעו שיעורי האבטלה‬
‫הפלסטיניים לרמות‪-‬שיא בקנה‪-‬מידה בינלאומי‪.‬‬

‫שוקי הסחורות‪ :‬הפער בין המשקים‪ ,‬סמיכותם המיידית והיעדר מוצא ימי עצמאי‬
‫לחו"ל — הפכו את המשק הישראלי לשוק היעד והמקור הבלעדיים כמעט לסחר החוץ‬
‫של המשק הפלסטיני‪ .‬נתוני ייבוא הסחורות למשק הפלסטיני מישראל‪ ,‬מצביעים על‬

‫‪402‬‬
‫סדר‪-‬גודל כשני מיליארד דולר לשנה בשנות השיא — מעל ל‪ 50%-‬מסך התוצר הפלסטיני‪,‬‬
‫‪135‬‬
‫ולכאורה גם יעד הייצוא העיקרי של ישראל‪.‬‬

‫תשתיות‪ :‬המשק הפלסטיני נעדר כמעט תשתיות בסיסיות עצמאיות בתחומי האנרגיה‬
‫)דלק וחשמל(‪ ,‬התקשורת והתחבורה )נמלי ים ואוויר(‪ ,‬והוא תלוי למעשה באופן בלעדי‬
‫באספקת שירותים אלה על‪-‬ידי הגופים הישראליים‪.‬‬

‫מערכת מוניטארית‪ :‬למשק הפלסטיני אין מטבּע משל עצמו‪ ,‬והשקל הישראלי הוא‬
‫אמצעי החליפין המרכזי בו‪ .‬גם מערכת בנקאית מסחרית כמעט שאינה פועלת בו‪,‬‬
‫והבנקים הישראליים הם שסיפקו במשך השנים את מרבית השירותים הרלוונטיים‪.‬‬

‫חשיפה לתנודות מקרו‪-‬כלכליות‪ :‬בטובתו ושלא בטובתו‪ ,‬היה המשק הפלסטיני חשוף‬
‫לתנודות שפקדו את המשק הישראלי‪ ,‬כגון האצה והאטה בצמיחה הכלכלית‪ ,‬אבטלה‬
‫ואינפלציה‪.‬‬

‫‪ 135‬נתון זה עלול להטעות‪ ,‬שכן הוא משקף במידה רבה ייבוא ממדינות‪-‬אירופה וארה"ב‪ ,‬הנפרק בנמלי‪-‬‬
‫ישראל ומועבר למשק הפלסטיני‪ ,‬ולא בסחורות שיוצרו בישראל ויוצאו אליו )‪.(transit trade‬‬

‫‪403‬‬
 ‫לוח ‪ :1‬מדדים מאקרו‪-‬כלכליים‪2005-1999 ,‬‬

‫רצועת‪-‬עזה‬ ‫הגדה‬ ‫הרשות‬

‫המערבית‬ ‫הפלסטינית‬
‫)‪(3‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪1,312‬‬ ‫‪2,921‬‬ ‫‪4,233‬‬ ‫‪2005-2003‬‬ ‫תמ"ג )ממוצע(‬
‫)‪(3‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫במיליוני דולר‬
‫‪1,213‬‬ ‫‪2,699‬‬ ‫‪3,912‬‬ ‫‪2002-2000‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪1,329‬‬ ‫‪2,959‬‬ ‫‪4,288‬‬ ‫‪1999‬‬
‫)‪(4‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪998‬‬ ‫‪1,409‬‬ ‫‪1,247‬‬ ‫‪2005-2003‬‬ ‫תמ"ג לנפש‬
‫)‪(4‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)ממוצע(‬
‫‪1,033‬‬ ‫‪1,459‬‬ ‫‪1,291‬‬ ‫‪2002-2000‬‬
‫בדולרים‬
‫)‪(4‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫)‪(2‬‬
‫‪1,214‬‬ ‫‪1,714‬‬ ‫‪1,518‬‬ ‫‪1999‬‬
‫)‪(1‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪31.6‬‬ ‫‪22.3‬‬ ‫‪25.3‬‬ ‫‪2005-2003‬‬ ‫שיעור האבטלה‬
‫)‪(5‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫באחוזים‬
‫‪16‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1999‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪2005-2003‬‬ ‫שיעור העוני‬
‫)‪(2‬‬ ‫באחוזים‬
‫‪21‬‬ ‫‪1999‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪2005-2003‬‬ ‫העובדים בישראל‬
‫)‪(5‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫באלפים‬
‫‪0‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪2001‬‬
‫)‪(5‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪2000‬‬
‫)‪(6‬‬ ‫)‪(6‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪3.9‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫שיעור ריבוי טבעי‬
‫באחוזים‬
‫)‪(6‬‬ ‫)‪(6‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪49.4‬‬ ‫‪44.4‬‬ ‫‪46.3‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫ילדים )‪(14-0‬‬
‫באחוזים‬
‫)‪(6‬‬ ‫)‪(6‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪36.4‬‬ ‫‪42.5‬‬ ‫‪40.4‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫שיעור השתתפות‬
‫באחוזים‬
‫)‪(6‬‬ ‫)‪(6‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪9.1‬‬ ‫‪15.9‬‬ ‫‪13.5‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫שיעור השתתפות‬
‫של נשים באחוזים‬
‫)‪West Bank and Gaza: Country Economic Memorandum (World Bank) (1‬‬
‫)‪One Year of Intifada (World Bank) (2‬‬
‫)‪ (3‬בשנים ‪ 2002-2000‬היה התוצר בעזה ‪ 31%‬מכלל התוצר )‪(Statistical Abstract of Palestine, 6‬‬
‫)‪ (4‬בשנים ‪ 2002-2000‬היה התוצר לנפש בעזה ‪ 70%‬מזה שבגדה )‪(Statistical Abstract of Palestine, 6‬‬
‫)‪ — One Year of Intifada (World Bank) (5‬לפי ‪ Fig. 4‬ו‪Fig. 6-‬‬
‫)‪Statistical Abstract of Palestine, 6 (6‬‬

‫‪404‬‬
 ‫לוח ‪ :2‬הגירעון התקציבי הפלסטיני‪2005-2000 ,‬‬
‫באחוזים מהגירעון‬ ‫במיליארדי דולר‬
‫‪100%‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫גירעון מצטבר‬
‫‪54%‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫תמיכה תקציבית מהגופים התורמים‬
‫‪41%‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫מזה‪ :‬מענקים‬
‫‪13%‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫הלוואות‬
‫המקור‪ :‬הבנק העולמי‪West Bank and Gaza: Country Economic Memorandum :‬‬

‫‪136‬‬
‫נספח ‪ :2‬ירושלים הפלסטינית — רקע היסטורי‬
‫לאורך המאה ה‪ 20-‬פקדו את ירושלים כמה תהפוכות פוליטיות‪ .‬לתהפוכות אלו היתה‬
‫השפעה מכרעת על התפתחותה של העיר‪ ,‬הן בשל המצב הגיאוגרפי שהמציאות הפוליטית‬
‫יצרה‪ ,‬והן בשל האינטרסים של הריבון השולט בעיר‪ .‬תכנון מודרני של העיר החל רק‬
‫לאחר כיבוש ארץ‪-‬ישראל בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה‪ .‬מתום המלחמה ועד‬
‫‪ 1948‬היתה העיר מאוחדת תחת שלטון בריטי‪ ,‬ובשנים ‪ 1967-1948‬היה חלקהּ המזרחי‪,‬‬
‫כולל העיר העתיקה‪ ,‬תחת שלטון ירדני‪ ,‬ואילו חלקהּ המערבי‪ ,‬עם מובלעת הר הצופים‬
‫היה נתון תחת שלטון ישראל‪ .‬מיוני ‪ 1967‬שבה ירושלים להיות עיר אחת‪ ,‬והפעם תחת‬
‫שלטון ישראל‪ .‬בכל שלוש התקופות הוזנח פיתוח העיר המזרחית‪ ,‬בכל תקופה מסיבות‬
‫אחרות‪ ,‬בעוד שחלקהּ המערבי המשיך להתפתח‪.‬‬
‫בתחילת תקופת המנדט הבריטי‪ ,‬היה שטחה המוניציפלי של העיר ‪ 12.9‬קמ"ר‪,‬‬
‫מתוכם תפסה העיר העתיקה ‪ .59%‬עד לסוף תקופה זו )‪ (1948‬גדל השטח והגיע ל‪40.5-‬‬
‫קמ"ר‪ ,‬כאשר רוב הגידול נבע מהגירה יהודית העירה‪ .‬לבריטים היו כמה תכניות פיתוח‬
‫לירושלים‪ .‬הראשונות הוכנו בשנים ‪ 1918‬ו‪ .1919-‬תכניות אלה לא היו מפורטות‪ ,‬אלא‬
‫התוו קווי‪-‬יסוד לבנייה בעיר‪ ,‬בעיקר מנקודת‪-‬ראות ארכיטקטונית‪ ,‬ופחות מתוך ניסיון‬
‫לפתור בעיות אורבאניות‪ .‬לפי תכניות אלה העיר העתיקה היתה המרכז האורבאני של‬
‫העיר‪ ,‬הבנייה בקרבת החומות נאסרה לחלוטין‪ ,‬והבנייה מזרחה הוגבלה‪ .‬הגבלות אלו‪,‬‬
‫הן שהחלו ליצור את הניגוד בין פיתוח העיר המזרחית לפיתוח העיר המערבית‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1922‬ובשנת ‪ 1930‬יצאו שתי תכניות נוספות‪ ,‬בניסיון להתאים את התכניות הקיימות‬
‫להתפתחות העיר ולתכנון הכלל‪-‬ארצי‪ .‬תכניתו של ‪ Kendall‬משנת ‪ 1944‬היתה הראשונה‬

‫ראו‪.Efrat & Noble (1988) :‬‬ ‫‪136‬‬

‫‪405‬‬
‫שהציגה תפיסה כוללת של התכנון העירוני‪ ,‬מעֵבר לשימורם של החלקים העתיקים‪.‬‬
‫בתכניתו הפכה ירושלים למרכזה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בהיותה צומת מרכזי בין צפון לדרום‬
‫ובין מערב למזרח‪ .‬מטרתו היתה לתכנן את העיר כבירה‪ ,‬כעיר בעלת פונקציות מנהליות‪,‬‬
‫פוליטיות ומדעיות‪-‬השכלתיות‪ .‬בשנת ‪ ,1948‬כשעזבו הבריטים את ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬השפעתם‬
‫על תכנון העיר היתה בעיקרה ארכיטקטונית‪ .‬חותם בריטי זה מורגש בירושלים עד עצם‬
‫היום הזה‪.‬‬
‫עם עזיבת הבריטים וההכרזה על הקמת מדינת‪-‬ישראל‪ ,‬פרצה מלחמת העצמאות‪,‬‬
‫שהסתיימה בהסכם הפסקת האש‪ .‬לפי הסכם זה חולקה ירושלים לשלושה‪ :‬החלק המזרחי‬
‫שכלל את העיר העתיקה‪ ,‬נותר תחת שלטון ירדני; החלק המערבי וכן הר הצופים היו תחת‬
‫שלטון ישראל; כמו כן הוכרז על שטחים שאינם בשליטתו של אף אחד מהצדדים )"שטח‬
‫ההפקר"(‪ .‬ירושלים הפכה לעיר‪-‬סְפר הן בממלכה ההאשמית והן בישראל‪ .‬ההתייחסות‬
‫השונה של הישראלים ושל הירדנים לירושלים‪ ,‬הביאה להתחזקות הניגודים בין שני‬
‫חלקי העיר‪ .‬ישראל הכריזה על ירושלים כבירתהּ והתחילה להעביר אליה את המוסדות‬
‫השלטוניים‪ .‬עקב כך נמשך פיתוחה של ירושלים המערבית כעיר מרכזית — אם כי לא‬
‫בקצב מהיר — ותכנית לפיתוח העיר הוצגה בשנת ‪ .1959‬לעומת ירושלים המערבית‪,‬‬
‫איבדה ירושלים המזרחית את מרכזיותה לטובת הבירה הירדנית‪ ,‬עמאן‪ .‬תכנית ירדנית‬
‫לירושלים הוזמנה אצל ‪ Kendall‬והוצגה ב‪ ,1964-‬אך התוצאות הגיאו‪-‬פוליטיות של‬
‫המלחמה בין ישראל לירדן בשנת ‪ ,1967‬לא אפשרו לתכנית זו להתממש‪.‬‬
‫מאז המלחמה שולטת ישראל בכל שטח העיר‪ .‬שטחה המוניציפאלי של ירושלים הוגדר‬
‫מחדש‪ ,‬במגמה שהוא יכלול שטח גדול ככל הניתן ושמספר התושבים הערבים יהיה קטן‬
‫ככל הניתן‪ .‬שטח זה עומד כיום על ‪ 126‬קמ"ר‪ ,‬כמעט פי עשרה משטחה עם תחילת שלטון‬
‫המנדט הבריטי )מקור‪ :‬אתר האינטרנט של עיריית‪-‬ירושלים(‪ .‬מלבד הפיתוח הסמלי של‬
‫הרובע היהודי בעיר העתיקה‪ ,‬החלה ישראל בבניית שכונות המיועדות למגורי יהודים‬
‫גם בשטחים שהיו תחת שלטון ירדן‪ .‬מסיבות פוליטיות‪ ,‬הפיתוח של הצד הפלסטיני‬
‫זכה לעדיפות נמוכה‪ .‬סלילה של כבישים המחברים את ירושלים לערים אחרות בישראל‬
‫ובגדה המערבית‪ ,‬תרמה לעיר‪ ,‬ובמיוחד לצידה המערבי‪.‬‬
‫מבחינה דמוגראפית‪ ,‬במהלך כל המאה ה‪ 20-‬עד לאיחוד העיר תחת שלטונה של‬
‫ישראל‪ ,‬גדל בהתמדה חלקם של היהודים בעיר והגיע לכ‪ .74%-‬מאמצע שנות ה‪ 70-‬החל‬
‫חלקם לרדת‪ ,‬והוא ממשיך לרדת עד היום‪.‬‬
‫לסיכום‪ :‬במשך שנים רבות סבלה העיר המזרחית מפיתוח מוגבל או מהזנחה‪ ,‬בעוד‬
‫שהעיר המערבית מתפתחת )אם כי לא תמיד באותו קצב(‪ .‬התרחיש הגיאו‪-‬פוליטי שלפיו‬

‫‪406‬‬
‫נכתבה עבודה זו‪ ,‬מבשר כי אנו עומדים בפני מצב שבו בפעם הראשונה מזה שנים רבות‪,‬‬
‫עשוי להיות לצד שישלוט בעיר הפלסטינית עניין אמיתי לפתח אותה‪ ,‬והיא אכן צפויה‬
‫)לפי תרחיש זה( לתמורות מפליגות‪.‬‬

‫‪137‬‬
‫נספח ‪ :3‬הסיוע הבינלאומי לרשות הפלסטינית‬
‫להערכתנו צפויה ירושלים הפלסטינית לחוות תהליכים של פיתוח בכמה תחומים‪.‬‬
‫הבולטים שבהם הם קליטת חלק ניכר מן המגזר הציבורי שיוקם במדינה הפלסטינית‪,‬‬
‫פעילות נרחבת של בינוי לכל היעדים‪ ,‬והשקעה מאסיבית בתשתיות עירוניות‪ .‬תהליכים‬
‫אלה דורשים ליווי מימוני בהיקף יוצא‪-‬דופן‪ .‬לתרומות שיקבלו הפלסטינים מהקהילה‬
‫הבינ"ל יהיה חלק מכריע במימון זה‪ .‬יתרה מכך‪ :‬תרומות כאלה‪ ,‬במיליארדי דולרים‪,‬‬
‫הם תנאי הכרחי למימוש המגמות המוצגות בפרק "חזון לירושלים והעיר הפלסטינית"‬
‫במסמך זה‪ .‬מטרת הנספח הזה היא להציג את פוטנציאל התרומות הצפוי‪ ,‬ולבסס את‬
‫הטענה כי חלקהּ של ירושלים בכספי התרומות יהיה משמעותי הרבה מעבר למשקלה‬
‫באוכלוסייה למשל‪.‬‬
‫עם הקמת הרשות הפלסטינית בשנת ‪ ,1994‬הוקם ארגון "המדינות התורמות"‬
‫)‪ ,(Donor Countries‬אשר כלל גם מוסדות בינלאומיים כגון הבנק העולמי והאו"ם‪ .‬ארגון‬
‫זה ריכז את איסוף הכספים שנתרמו לפלסטינים ע"י הקהילה הבינלאומית והצטברו‬
‫במהלך התקופה לכשמונה מיליארד דולר — סכום‪-‬עתק בהתחשב בגודלו של המשק‬
‫הפלסטיני )תל"ג של כארבעה מיליארד דולר(‪ .‬הנתונים על התרומות בשנות ה‪2000-‬‬
‫אינם ברורים דיים‪ .‬בתקופה זו חל שינוי מהותי בהיקף גיוס התרומות וביעדיהן‪ ,‬וזאת‬
‫עקב הנזקים הכלכליים הכבדים שהסבה האינתיפאדה השנייה למשק הפלסטיני‪ .‬לפיכך‬
‫נתייחס להלן בעיקר לתקופה שבין ‪ 1994‬לבין ‪ ,1999‬הנותנת לדעתנו תמונה טובה יותר‬
‫‪138‬‬
‫של הסיוע בעִתות רגיעה‪.‬‬
‫תהליך התרומה כולל שלושה שלבים‪ :‬בשלב הראשון מצהיר הגוף או המדינה על‬
‫הסכום שבכוונתו לתרום )‪ .(pledge‬בשלב השני מתחייב התורם ליעד של סכום מסוים‬
‫למטרה שהוגדרה במפורש )‪ .(commitment‬בשלב השלישי "משוחרר" הכסף לצורך‬
‫ביצוע המטרה המוסכמת )‪ .(disbursement‬חלק מסך התרומות המוכרזות עד כה‪ ,‬טרם‬
‫נקשר להתחייבויות ממשיות ולא כל הסכומים המוקצים כבר חולקו‪ .‬בשנים ‪1999-1994‬‬

‫רוב הנתונים והתרשימים בנספח זה לקוחים מ‪Brynen et al. (2000)-‬‬ ‫‪137‬‬

‫‪138‬‬
‫קיימים גם נתונים מאוחרים יותר במשרד התכנון הפלסטיני‪ ,‬ראה בהמשך‪.‬‬

‫‪407‬‬
‫הסתכמו התחייבויות הגופים התורמים ב‪ 4,081-‬מיליון דולר — מתוכם הועברו בפועל‬
‫‪ 2,783‬מיליון‪.‬‬
‫התרומות לרשות הפלסטינית הן יוצאות‪-‬דופן בקנה‪-‬מידה עולמי‪ .‬ב‪ 1997-‬למשל‪,‬‬
‫עמדה התרומה לנפש ברשות הפלסטינית על ‪ 157‬דולר‪ .‬רק התרומה לנפש בבוסניה‪-‬‬
‫הרצגובינה ובישראל היו גבוהות יותר )‪ 200‬דולר ו‪ 235-‬דולר בהתאמה(‪ .‬אמת‪-‬מידה אחרת‬
‫היא ביחס לתוצר המקומי‪ :‬ב‪ 1994-‬היו התרומות ‪ 18%‬מהתוצר המקומי‪ ,‬וב‪— 1999-‬‬
‫‪ .10%‬מרבית הכספים נתרמים כמענקים‪ ,‬וחלקם הקטן כהלוואות‪ .‬עם הזמן גדל חלקן‬
‫של ההלוואות מ‪ 6%-‬מסך התרומות בשנת ‪ ,1995‬לכדי כרבע ב‪.1999-‬‬

‫איור ‪ :1‬התרומות לרשות הפלסטינית‪1999-1994 ,‬‬

‫‪$900‬‬
‫‪819‬‬ ‫התחייבויות‬
‫‪789‬‬
‫‪$800‬‬ ‫ביצוע‬

‫‪$700‬‬ ‫‪666‬‬
‫‪638‬‬ ‫‪622‬‬
‫‪$600‬‬
‫מיליוני דולר אמריקאי‬

‫‪547‬‬
‫‪515‬‬ ‫‪512‬‬ ‫‪513‬‬
‫‪$500‬‬
‫‪417‬‬ ‫‪409‬‬ ‫‪417‬‬
‫‪$400‬‬

‫‪$300‬‬

‫‪$200‬‬

‫‪$100‬‬

‫‪$0‬‬
‫‪1994‬‬ ‫‪1995‬‬ ‫‪1996‬‬ ‫‪1997‬‬ ‫‪1998‬‬ ‫‪1999‬‬

‫מקור‪Brynen et al. (2000) :‬‬

‫‪408‬‬
 ‫לוח ‪ :3‬התפלגות המדינות התורמות‪2006-1994 ,‬‬

‫כספים שהועברו‬ ‫התחייבויות‬

‫)במיליוני דולר(‬ ‫)במיליוני דולר(‬
‫‪3,378‬‬ ‫‪4,493‬‬ ‫מדינות אירופה‬
‫‪1,299‬‬ ‫‪1,624‬‬ ‫ארה"ב‪ ,‬קנדה ויפן‬
‫‪1,062‬‬ ‫‪1,181‬‬ ‫מקורות ערביים‬
‫‪206‬‬ ‫‪269‬‬ ‫גורמי או"ם והבנק העולמי‬
‫‪46‬‬ ‫‪85‬‬ ‫אחרים‬
‫‪5,991‬‬ ‫‪7,651‬‬ ‫סה"כ‬
‫‪139‬‬
‫מקור‪ :‬בסיס הנתונים שבאתר האינטרנט של משרד התכנון הפלסטיני )ראה רשימת המקורות(‪.‬‬

‫לפי לוח ‪ ,3‬מרבית הסכומים נתרמו על‪-‬ידי מדינות המערב‪ ,‬בעוד שחלקם של המקורות‬
‫הערביים היה נמוך מאוד ביחס למה שניתן היה לצפות לאור החשיבות המדינית שהן‬
‫מייחסות לסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני — ואלה הסתכמו ב‪ 17%-‬מסך התרומות‪ .‬כפי‬
‫שניתן לראות‪ ,‬בולט במיוחד דווקא משקלן של מדינות‪-‬אירופה )כ‪ .(60%-‬למדינות‪-‬‬
‫אירופה יש אינטרס רב ב"הרגעת הרוחות" בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‪ ,‬משום שהן‬
‫סבורות כי הדבר יקל עליהן להתמודד עם האתגרים של ההגירה המוסלמית לתחומיהן‬
‫והשפעתה הפוליטית והחברתית‪.‬‬
‫כספי התרומות יועדו בעיקר לארבעה תחומים‪ :‬בניית מוסְדות השלטון של הרשות‬
‫הפלסטינית והקמת מגזר ציבורי; מיזמי תשתית; סיוע במימון הגירעון התקציבי; סיוע‬
‫חירום )בעיקר במהלך העשור הנוכחי(‪ .‬בתחום התשתיות הוקצו כספים למיזמים‬
‫לאומיים‪ ,‬כגון נמל התעופה בדהאנייה ולתחומי אנרגיה )ראה דוגמא להלן(‪ ,‬טיפול‬
‫בפסולת מוצקה‪ ,‬תעבורה‪ ,‬מים וביוב‪ .‬רוב השיפורים בתחומים אלה באו לידי ביטוי‬
‫באזורים עירוניים ובמחנות הפליטים‪ .‬באזורים הכפריים לא דווחו שינויים משמעותיים‪.‬‬
‫תרומות הופנו גם לשיפור החינוך ולשיפור שירותי הבריאות‪ .‬בעוד שבתחום החינוך ניכרו‬
‫שינויים לטובה‪ ,‬לא כך היה בתחום הבריאות‪ .‬גם לפיתוח המגזר הפרטי הופנו תרומות‪,‬‬
‫אך שם לא ברורה מידת האפקטיביות שלהן )‪ Brynen et al., 2000‬בתקציר המנהלים(‪.‬‬

‫‪139‬‬
‫קיימים ספקות לגבי אמינותם של נתוני מקור זה‪.‬‬

‫‪409‬‬
 ‫איור ‪ :2‬שימושי התרומות‪1999-1994 140,‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬ ‫אחר‬
‫‪80%‬‬ ‫תשתיות‬
‫‪70%‬‬ ‫פיתוח מוסדות‬
‫‪60%‬‬ ‫משאבי‪-‬אנוש‬
‫‪50%‬‬ ‫סקטורים יצרניים‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪1994-95‬‬ ‫‪1996-97‬‬ ‫)‪1998-99 (QII‬‬

‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫אחר‬
‫‪70%‬‬
‫יצירת מקומות‪-‬עבודה‬
‫‪60%‬‬
‫סיוע טכני‬
‫‪50%‬‬ ‫השקעה ציבורית‬
‫‪40%‬‬ ‫תמיכה תקציבית‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪1994-95‬‬ ‫‪1996-97‬‬ ‫)‪1998-99 (QII‬‬
‫מקור‪Brynen et al. (2000) :‬‬

‫מאיור ‪ 2‬עולה כי עם הזמן מצטמצם חלקן של התרומות לטווח הקצר‪ ,‬כגון אלה שנועדו‬
‫לאיזון התקציב של הרשות הפלסטינית‪ ,‬וגדל חלקן של התרומות לטווח הארוך‪ ,‬כגון‬
‫אלה שנועדו להקמת תשתיות‪ .‬לפי החלק הראשון שבאיור ‪) 2‬ההתפלגות הסקטוריאלית(‬
‫הוכפל חלקן של התשתיות בין השנים ‪ 1995-1994‬לבין ‪ .1999-1998‬חלקו של פיתוח‬
‫המוסדות ירד בשנים אלה כמעט למחצית‪ ,‬וחלקו של פיתוח משאבי‪-‬אנוש ירד מ‪33%-‬‬
‫ל‪ .21%-‬לפי החלק השני )ההתפלגות הקטגוריאלית( ירד חלקה של התמיכה התקציבית‬
‫מ‪ 31%-‬בשנים ‪ 1994-1995‬ל‪ 4%-‬בשנים ‪ .1999-1998‬חלקה של ההשקעה עלה מעט‪.‬‬
‫הסיוע הטכני ויצירת מקומות‪-‬עבודה נותרו ללא שינוי‪ .‬בכל התקופה נתרמו כ‪818-‬‬
‫מיליון דולר לתשתיות‪ ,‬ואילו להשקעה הציבורית נתרמו כ‪ 1,165-‬מיליון דולר‪.‬‬

‫סכומים שחולקו בפועל )‪.(disbursed‬‬ ‫‪140‬‬

‫‪410‬‬
‫עם פרוץ אינתיפאדת אל‪-‬אקצה חל שינוי מהותי בהיקפי הגיוס ובייעודי התרומות‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬הקצאת הכספים בתקופה שבין השנים ‪ 2003-1999‬יועדה רק בחלקה הקטן‬
‫למימון ישיר של הרשות הפלסטינית )‪ 141‬מיליון דולר(‪ ,‬וכמעט כולה )‪ 4,300‬מיליון‬
‫דולר( — מענקי‪-‬פיתוח אשר אמורים היו להגיע ליותר מ‪ 90%-‬ממימון תכניות אלה‬
‫)‪ Brynen et al., 2000‬סעיף ‪ .(2.13‬לאור ההתפתחויות )האינתיפאדה(‪ ,‬תכניות אלה לא‬
‫יצאו אל הפועל וחלק גדול מהכספים הופנה למטרות של סיוע תקציבִי ומענקי‪-‬חירום‪.‬‬
‫גם מלוח ‪ 4‬להלן ניתן להתרשם )למרות שאין הוא עקבי לגמרי עם תרשים ‪ (2‬מהמשקל‬
‫הקטן‪-‬יחסית של מיזמי‪-‬תשתית ושל המגזר הציבורי — כל זאת בשל השפעת שינוי‬
‫הדפוס בעשור הנוכחי‪.‬‬

‫לוח ‪ :4‬שימושי התרומות‪2006-1994 141,‬‬

‫פירוט התחומים‬ ‫הסכום‬

‫במיליוני דולר‬
‫‪infrastructure, energy, solid waste, water and‬‬
‫‪865‬‬ ‫תשתיות‬
‫‪sanitation‬‬
‫‪institution building, education, health‬‬ ‫‪711‬‬ ‫מגזר ציבורי‬
‫‪budget support‬‬ ‫‪1,738‬‬ ‫תמיכה תקציבית‬
‫‪support to UNRWA‬‬ ‫‪1,652‬‬ ‫סיוע ל‪* UNRWA-‬‬
‫כל האחרים‬ ‫‪1,025‬‬ ‫אחר‬
‫‪5,991‬‬ ‫סה"כ‬
‫* רוב התרומה לארגון )‪ 1,618‬מיליון דולר( התבצעה בשנות ה‪.2000-‬‬
‫מקור‪ :‬בסיס הנתונים באתר האינטרנט של משרד התכנון הפלסטיני )ראה רשימת המקורות(‪.‬‬

‫עם חידוש התהליך המדיני‪ ,‬ובמיוחד ככל שיתממשו הנחות תרחיש הבסיס עליו מבוסס‬
‫פרק זה‪ ,‬אנו צפויים לראות שינוי במצב הנוכחי בתחום התרומות הבינלאומיות‪ .‬ככל‬
‫שהמדינות והגופים התורמים ישתכנעו כי הפעם יש סיכוי שתהליך זה יבשיל ויביא להקמת‬
‫מדינה פלסטינית ולרגיעה של ממש במצב הביטחוני באיזור‪ ,‬יתחדש זרם התרומות והוא‬
‫אף צפוי לגבור‪ .‬היקף התרומות יעלה בוודאי בהרבה על הממוצע של כחצי מיליארד‬
‫דולר לשנה‪ ,‬שאפיין את המחצית השנייה של שנות ה‪ ,90-‬כך שעד שנת ‪ 2020‬עשוי סכום‬

‫סכומים שחולקו בפועל )‪(disbursed‬‬ ‫‪141‬‬

‫‪411‬‬
‫זה להצטבר לכדי ‪ 10‬מיליארד דולר‪ .‬בשלב זה אנו מעריכים כי מדינות ערביות יהיו‬
‫מעוניינות להשקיע סכומים ניכרים‪ ,‬והם יהיו מקור מרכזי לגידול בתרומות‪.‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬העובדה שירושלים המזרחית נתונה תחת שלטון ישראל‪ ,‬היא שגרמה‬
‫לכך שלא זכתה לנתח כלשהו מן הכספים שנתרמו עד כה לפלסטינים‪ .‬מצב זה עתיד‬
‫להשתנות מן הקצה אל הקצה תחת הנחות תרחיש הבסיס‪ .‬לא זו בלבד שסך התרומות‬
‫לפלסטינים יגבר‪ ,‬אלא שחלקה של ירושלים הפלסטינית בתרומות אלה יהיה משמעותי‬
‫ביותר‪ .‬משקלה באוכלוסיית הגדה המערבית עומד כיום על ‪ 10.5%‬ואנו מניחים כי הוא‬
‫יעלה לכ‪ 13%-‬עד שנת ‪ .2020‬אנו חוזים כי משקלה של העיר בתרומות בינלאומיות יהיה‬
‫גבוה משיעור זה במידה ניכרת‪ .‬הפיכתה של העיר לבירה הפלסטינית‪ ,‬הקמת מוסדות‬
‫השלטון בתחומה‪ ,‬חשיבותה הסמלית והמדינית‪ ,‬מרכזיותה הדתית — כל אלה יהפכו‬
‫אותה ליעד מושך להקצאת תרומות בינלאומיות )ראה דיון מפורט בסעיף ‪" 2‬המקורות‬
‫לתמורות הצפויות בעיר הפלסטינית" בפרק "חזון לירושלים והעיר הפלסטינית"(‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫תצא העיר הפלסטינית נשכרת גם מהשקעות‪-‬תשתית אשר לא יופנו ישירות אליה )למשל‪,‬‬
‫סלילת כבישים מהירים המובילים מכל חלקי הגדה לירושלים(‪.‬‬

‫מיזמים לדוגמא — חשמל‬

‫בשנים ‪ 1998-1994‬הושקעו בתחום החשמל ‪ 52‬מיליון דולר )לוח ‪ 5‬להלן( מתוכם שני‬
‫מיזמים גדולים בסכומים של ‪ 23‬מיליון דולר כל אחד‪ .‬חלקם עסקו בבנייה של רשת‬
‫חדשה‪ ,‬וחלקם בשיקומה של רשת קיימת‪.‬‬

‫‪412‬‬
 ‫לוח ‪ :5‬התרומות למיזמי פיתוח בתחום החשמל‪1998-1994 ,‬‬

‫מקור‪Brynen et al. (2000) :‬‬

‫‪413‬‬
 ‫נספח ‪ :4‬המגזר הציבורי הפלסטיני‬
‫לפי התרחיש הגיאו‪-‬פוליטי שעליו מבוססת עבודה זו‪ ,‬ירושלים תהפוך להיות מרכז שלטון‬
‫לאומי למדינה הפלסטינית‪ ,‬ותושפע מאוד מהתפתחותו של המגזר הציבורי שיתמקם בה‪.‬‬
‫מטרת נספח זה היא לתת הערכה לגבי גודלו הצפוי של המגזר הציבורי הפלסטיני בכללו‬
‫)בשנת ‪ (2020‬ולגבי חלקהּ של ירושלים הפלסטינית במגזר זה‪.‬‬

‫את המגזר הציבורי ניתן לחלק לשניים‪ :‬זרועות הביטחון‪ ,‬והמגזר הציבורי האזרחי‪.‬‬
‫במגזר הציבורי האזרחי ניתן להבחין בין המגזר הלאומי לבין זה המקומי‪ .‬המגזר הציבורי‬
‫המקומי מספק שירותים‪ ,‬שירותים מוניציפאליים ושירותי חינוך ובריאות לאוכלוסייה‬
‫בכל המערך היישובי‪ .‬המגזר הציבורי האזרחי ברמה הלאומית‪ ,‬נחלק אף הוא לשניים‪:‬‬
‫המִנהל המרכזי )להלן‪ ,‬מטה( היושב בדרך‪-‬כלל בעיר הבירה‪ ,‬ומרכזי השירות לאזרחים‬
‫)להלן‪ ,‬שירותים(‪ ,‬כגון פקידי רשויות המס האזוריות‪.‬‬

‫עם הקמתה של הרשות הפלסטינית‪ ,‬היתה קפיצת‪-‬מדרגה בגודלו של המגזר הציבורי‪.‬‬

‫הדבר נבע ברובו מהקמתם של כוחות‪-‬ביטחון‪ ,‬אך גם מהצעדים הראשונים להקמתו של‬
‫מגזר ציבורי‪-‬אזרחי ברמה הלאומית‪ .‬קפיצת‪-‬מדרגה נוספת צפויה עם ייסודה של המדינה‬
‫הפלסטינית‪ ,‬אז תתחיל בנייה אינטנסיבית של המוסדות השלטוניים‪ ,‬ועשרות אלפי משרות‬
‫נוספות יוגדרו ויאוישו‪ .‬הריבוי הטבעי המהיר של האוכלוסייה הפלסטינית‪ ,‬והאפשרות‬
‫להגירה של פליטים וגולים פנימה‪ ,‬יעצימו את תהליך הגידול במגזר הציבורי‪.‬‬

‫הקמת המרכז השלטוני בירושלים הפלסטינית – אליה יועברו גם חלקים מהמעט‬

‫שקיים היום ברמאללה — תביא אל העיר חלק גדול מעובדי המגזר הציבורי הלאומי‪.‬‬
‫כמו כן יגדל חלקהּ של ירושלים גם במגזר הציבורי המקומי וגם בכוחות הביטחון‪.‬‬
‫מספרם של הפלסטינים המועסקים כיום ברשות המקומית בירושלים הוא קטן מאוד‬
‫ומובלע בתוך עיריית ירושלים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הגידול הצפוי בו לקראת שנת ‪ 2020‬יהיה אף מהיר‬
‫יותר מן הצפוי בשאר חלקי המדינה הפלסטינית‪ .‬כוחות‪-‬ביטחון פלסטיניים לא קיימים‬
‫היום בירושלים‪ ,‬ובעתיד תקלוט העיר מלבד כוחות ביטחון‪-‬פנים שיוצבו בה‪ ,‬גם כוחות‬
‫ביטחון שיעסקו באבטחת המוסדות וסמלי השלטון‪ .‬אנו צופים כי מספר המועסקים‬
‫במגזר זה בירושלים‪ ,‬העומד כיום להערכתנו על כ‪ ,4,000-‬יגדל לממדים של ‪ 34,000‬עד‬
‫‪ 58,000‬בשנת ‪.2020‬‬

‫‪414‬‬
 ‫המגזר הציבורי בירושלים הפלסטינית בשנת הבסיס )‪(2005‬‬
‫עד להקמת הרשות הפלסטינית היה המגזר הציבורי הפלסטיני אזרחי בלבד‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫לא היה בו מרכיב לאומי אלא מקומי בלבד‪ .‬כאשר הוקמה הרשות הפלסטינית בשנת‬
‫‪ 1994‬והחלה הבנייה של מוסדות השלטון‪ ,‬השתנה הרכבו של המגזר הציבורי‪ ,‬ותפקידים‬
‫חדשים נוצרו ואוישו‪ .‬כיום הוא כולל גם מִשרות ברמה הלאומית וגם כוחות‪-‬ביטחון‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1990‬היה גודלו של המגזר הציבורי ‪ 33,100‬איש )שגיא ואחרים‪,(1992 ,‬‬
‫ובשנת ‪ 1998‬הגיע גודלו ל‪ 142 .98,000-‬משנת ‪ 1998‬ועד היום גדל המגזר כמעט כל הזמן‪,‬‬
‫ולפי נתוני משרד האוצר הפלסטיני הגיע מספר המועסקים בו בשנת ‪ ,2005‬כולל כוחות‬
‫הביטחון‪ ,‬ל‪) 137,000-‬ועוד ‪ 14,000‬אנשי‪-‬ביטחון במעמד של טירונים(‪ .‬מתוך זה היה‬
‫המרכיב האזרחי ‪ 80,000‬איש‪.‬‬
‫מתוך סך עובדי המגזר הציבורי האזרחי בשנת ‪ ,2005‬אנו אומדים את המרכיב‬
‫המקומי בכ‪ 56,000-‬מועסקים‪ ,‬בהתבסס על החישוב כדלקמן‪ :‬בשנת ‪ 1990‬עמד גודלו‬
‫של המגזר הציבורי‪ ,‬כאמור‪ ,‬על ‪ 33,100‬שהיו כולם עובדי השלטון המקומי‪ .‬מכיוון‬
‫שאלה מספקים שירותים התלויים בגודל האוכלוסייה‪ ,‬ובהנחה ששיעור הריבוי הטבעי‬
‫השנתי היה ‪ ,(Statistical Abstract of Palestine, 2005) 3.6%‬אמור היה מספר זה להגיע‬
‫לכ‪ 143 .56,000-‬ההפרש בין מספר זה לבין סך המועסקים במרכיב האזרחי )‪ 80‬אלף( הוא‬
‫על‪-‬פי הערכה זו‪ ,‬אומדן לגודלו הכולל של המגזר הציבורי הלאומי הפלסטיני — ‪ 24‬אלף‬
‫איש‪.‬‬
‫ההפרדה בין הגדה המערבית לרצועת‪-‬עזה נעשתה לפי יחס האוכלוסיות‪ .‬חלקה‬
‫של הגדה המערבית באוכלוסיית הרשות הפלסטינית בשנת ‪ 2005‬היה ‪Statistical) 63%‬‬
‫‪ .(Abstract of Palestine, 2005‬הפרדה זו נראית לנו סבירה לגבי המגזר הציבורי המקומי‬
‫בגדה המערבית‪ ,‬אך עשויה להטות כלפי מטה את גודלו של המגזר הציבורי הלאומי‬
‫בגדה‪ .‬לדעתנו הטיה זו אינה גורמת עיוות גדול‪ ,‬וזאת משלוש סיבות‪) :‬א( חלק השירותים‬
‫שבמגזר הציבורי הלאומי תלוי בגודל האוכלוסייה; )ב( חלק המטה צפוי לכלול כפילויות‬
‫בגדה המערבית וברצועת‪-‬עזה בשל הנתק הגיאוגרפי; )ג( מספר המועסקים הכולל‪ ,‬עדיין‬
‫נמוך‪ .‬לפי חישוב זה‪ ,‬גודלו של המגזר הציבורי ברמת השלטון המקומי בגדה המערבית‬
‫הוא ‪ 36,000‬ואילו ברמה הלאומית הוא מגיע ל‪.15,000-‬‬

‫‪ 142‬לפי נתוני ה‪) ILO-‬כתובת האתר מופיעה ברשימת המקורות(‪.‬‬

‫‪ 143‬בשל יתרונות הגודל בשירותים אלה‪ ,‬יש להניח כי הגידול היה פחות מפרופורציוני‪ ,‬ואומדן זה הוא‬
‫אפוא מוטה כלפי מעלה‪.‬‬

‫‪415‬‬
 ‫לוח ‪ :6‬המגזר הציבורי הפלסטיני‪2005 ,‬‬
‫)באלפים(‬
‫‪137‬‬ ‫אזרחי וביטחוני‬ ‫בכל פלסטין‬
‫‪80‬‬ ‫מזה‪ :‬אזרחי‬
‫‪56‬‬ ‫מזה‪ :‬מקומי‬
‫‪24‬‬ ‫לאומי‬
‫‪36‬‬ ‫מקומי‬ ‫בגדה‬
‫‪15‬‬ ‫לאומי‬
‫‪4‬‬ ‫מקומי‬ ‫בירושלים‬
‫‪0‬‬ ‫לאומי‬
‫‪4‬‬ ‫סך כל המגזר הציבורי האזרחי בירושלים‬
‫מקור‪ :‬אתר משרד האוצר הפלסטיני )ראה רשימת המקורות( וחישובי המחברים )מתבססים על מקורות‬
‫נוספים ומפורטים בהמשך(‪.‬‬

‫על‪-‬פי שיטת החישוב דלעיל‪ ,‬אמור היה מספר מספקי השירותים העירוניים לתושבי‬
‫ירושלים הפלסטינית לעמוד על כ‪ 4,000-‬איש בשנת ‪ .2005‬חלק מאלה עשוי להיכלל‬
‫ב‪ 80-‬אלף המועסקים במגזר הציבורי הפלסטיני )למשל‪ ,‬חלק מהמורים או עובדי מערכת‬
‫הבריאות( וחלקם מועסקים מן הסתם על‪-‬ידי עיריית‪-‬ירושלים‪ .‬על מספרם הכולל של‬
‫עובדים אלה‪ ,‬ועל התחלקותם בין עיריית‪-‬ירושלים לרשות הפלסטינית אין כל מידע‪.‬‬
‫לצורך ענייננו אנו מניחים כי זהו מספר המועסקים הכולל‪ ,‬וכי אלה מביניהם המועסקים‬
‫כיום בעיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬יעברו לעבוד בעירייה הפלסטינית לאחר שההסדר המדיני ייכּנס‬
‫לתוקף‪.‬‬

‫המגזר הציבורי הפלסטיני בירושלים בשנת ‪2020‬‬

‫את מספרם המוערך של המועסקים בירושלים הפלסטינית בשנת ‪ 2020‬נגזור משרשרת‬
‫הנחות לגבי מגזר זה ופריסתו במדינה הפלסטינית )לוח ‪7‬א(‪ .‬לצורך זה נשתמש בהנחות‬
‫הנראות לנו סבירות לגבי הפרמטרים המרכזיים‪ ,‬אם כי הן כמובן שרירותיות למדי )לוח‬
‫‪7‬ב(‪ .‬מסיבה זו ביצענו שתי הערכות — גבוהה ונמוכה‪ ,‬כפי שמפורט להלן בלוח ‪7‬א‪.‬‬

‫‪416‬‬
 ‫לוח ‪7‬א‪ :‬המגזר הציבורי האזרחי הפלסטיני‪2020 ,‬‬
‫)באלפים(‬
‫הערכה נמוכה‬ ‫הערכה גבוהה‬
‫‪15‬‬ ‫‪24‬‬ ‫לאומי‪ :‬מטה‬ ‫בכל פלסטין‬
‫‪29‬‬ ‫‪50‬‬ ‫לאומי‪ :‬שירותים‬
‫‪383‬‬ ‫‪442‬‬ ‫מקומי‬
‫‪427‬‬ ‫‪516‬‬ ‫סך הכול בכל שטחי פלסטין‬
‫‪10‬‬ ‫‪18‬‬ ‫לאומי‪ :‬מטה‬ ‫בגדה המערבית‬
‫‪18‬‬ ‫‪30‬‬ ‫לאומי‪ :‬שירותים‬
‫‪230‬‬ ‫‪265‬‬ ‫מקומי‬
‫‪258‬‬ ‫‪313‬‬ ‫סך הכול בגדה המערבית‬
‫‪6‬‬ ‫‪13‬‬ ‫לאומי‪ :‬מטה‬ ‫בירושלים‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לאומי‪ :‬שירותים‬
‫‪25‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מקומי‬
‫‪34‬‬ ‫‪58‬‬ ‫סך הכול בירושלים‬

‫מקורות‪ :‬הערכות המחברים וחישוביהם )ראה להלן וכן בלוח ‪7‬ב(‪.‬‬

‫לוח ‪7‬ב‪ :‬הנחות‪-‬עבודה לחישובים בלוח ‪7‬א‬

‫הערכה נמוכה‬ ‫הערכה גבוהה‬
‫‪29%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫גודל המגזר הציבורי באחוזים מכוח העבודה‬
‫‪ 10%‬מכלל המגזר‬ ‫‪ 74‬אלף‬ ‫גודל המגזר הציבורי הלאומי‬
‫הציבורי )כמו בישראל(‬ ‫)כמו בישראל(‬
‫‪33%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫המטה כ‪ %-‬מהמגזר הציבורי הלאומי‬
‫‪65%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫חלקו של המטה שיוצב בגדה ב‪ %-‬מכל פלסטין‬
‫‪60%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫המגזר הציבורי בגדה כ‪ %-‬מכל פלסטין‬
‫‪67%‬‬ ‫‪75%‬‬ ‫חלק המטה שי ֵשב בירושלים כ‪ %-‬מהגדה‬
‫‪11%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫המגזר הציבורי בירושלים ב‪ %-‬מהגדה‬

‫‪417‬‬
‫האוכלוסייה הפלסטינית‪ :‬לפי התחזית הפלסטינית )‪Statistical Abstract of Palestine,‬‬
‫‪ ,(2005‬יהיו בשנת ‪ 2015‬בגדה המערבית ‪ 3,100,000‬תושבים‪ ,‬וברצועת‪-‬עזה ‪1,981,000‬‬
‫תושבים; שיעורי הריבוי הטבעי יקטנו בהדרגה עד כדי ‪ 2.5%‬ו‪ 3.3%-‬בהתאמה‪ .‬חיוץ‬
‫מגמות אלו יביא את מספר התושבים בשנת ‪ 2020‬ל‪ 3,519,000-‬בגדה המערבית ול‪-‬‬
‫‪ 2,330,000‬ברצועת‪-‬עזה‪ .‬אם נעריך את אוכלוסיית בני ‪ 15‬ומעלה ב‪ 144 56%-‬ואת שיעור‬
‫ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי ב‪ 145,45%-‬נקבל שכוח העבודה האזרחי יגיע ב‪2020-‬‬
‫לכדי ‪.1,474,000‬‬

‫המגזר הציבורי בפלסטין כולה‪ :‬כדי להעריך את התפתחותו הצפוייה של המגזר הציבורי‬
‫הפלסטיני‪ ,‬נשווה את גודלו עם המגזר הציבורי של מדינות שכנות‪ .‬לפי נתוני ה‪,ILO-‬‬
‫גודלו של המגזר הציבורי בירדן הוא ‪ 36%‬מכלל המועסקים‪ ,‬ובסוריה ‪ .29%‬בישראל הוא‬
‫מגיע ל‪ 31%-‬מהמועסקים )‪ 28%‬מכוח העבודה האזרחי(‪ .‬אנו מעריכים כי בשנת ‪2020‬‬
‫ינוע גודלו של המגזר הציבורי הפלסטיני בין ‪ 29%‬מכוח העבודה ל‪ 35%-‬ממנו‪.‬‬

‫חלקה של הגדה המערבית במִגזר הציבורי‪ :‬חלקו של המטה צפוי להיות גבוה בגדה‬
‫המערבית יותר מאשר חלקה באוכלוסייה‪ ,‬שכן בה תימצא עיר הבירה שהיא מושב‬
‫הממשלה‪ ,‬מרכז פעילותה ועיקר מוסדותיה‪ .‬נעריך את חלקהּ בין שני שלישים לשלושה‬
‫רבעים מהיקף המִגזר במדינה כולה‪ .‬אשר לשני החלקים האחרים — השירותים ברמה‬
‫הלאומית והמִגזר הציבורי המקומי — נניח כי חלקם בגדה המערבית יהיה ‪ ,60%‬כחלקה‬
‫של האוכלוסייה‪ .‬לפיכך ינוע היקף המטה במגזר הציבורי הלאומי בין ‪ 10,000‬ל‪18,000-‬‬
‫)בהערכה הגבוהה והנמוכה בהתאמה(; חלק השירותים ינוע בין ‪ 18,000‬ל‪ ,30,000-‬והמגזר‬
‫הציבורי המקומי — בין ‪ 230,000‬ל‪.265,000-‬‬

‫בהערכה הנמוכה‪ ,‬על‪-‬פיה גודל המגזר הציבורי יהיה ‪ 29%‬מכוח העבודה‪ ,‬נניח כי‬
‫התפלגותו של המִגזר הציבורי בין המרכיב הלאומי למרכיב המקומי הוא כמו בישראל‪:‬‬
‫‪ 3%‬ו‪ 26%-‬מכוח העבודה‪ ,‬בהתאמה )למ״ס‪ ,‬שנתון סטטיסטי ‪ .(2005‬בהערכה הגבוהה‬
‫נניח כי חלקו של המגזר הציבורי יעמוד על ‪ 35%‬מכוח העבודה‪ ,‬וכי מספר המועסקים‬
‫במרכיב הלאומי יהיה דומה לזה הנהוג כיום בישראל )במדינה הפלסטינית יחיו אז‬

‫‪ 144‬לפי נתוני הלמס"פ זהו האחוז בגדה היום‪ .‬האחוז בעזה עומד על ‪ .51%‬בהנחה של שיעורי ריבוי טבעי‬
‫נמוכים יותר‪ ,‬הנחנו כי בשנת ‪ 2020‬יהיה שיעור האוכלוסייה בגיל העבודה בכל פלסטין כמו בגדה היום‪.‬‬
‫‪ 145‬שיעור ההשתתפות היום עומד על ‪ .41%‬אנו מניחים כי ההשתתפות הנמוכה נובעת גם מהאבטלה‬
‫הגבוהה )תסמונת העובד המיואש(‪ .‬כמו כן‪ ,‬השתתפות הנשים היום נמוכה מאוד‪ ,‬ואנו מעריכים כי עקב‬
‫ההתפתחות הכלכלית ופתיחת אופציות נוספות לנשים‪ ,‬תעלה גם השתתפותן‪.‬‬

‫‪418‬‬
‫כחמישה מיליון נפש( בעוד שי ִתרם יעבדו במִגזר הציבורי המקומי‪ .‬בשתי ההערכות נניח‬
‫כי המרכיב הלאומי נחלק לשליש "מטה" ולשני שלישים "שירותים"‪.‬‬

‫המִגזר הציבורי בירושלים הפלסטינית‪ :‬אנו מעריכים כי מספר המועסקים בכל מרכיבי‬
‫המִגזר הציבורי אשר יעבדו בירושלים הפלסטינית בשנת ‪ ,2020‬ינוע בין ‪ 35‬אלף לכ‪60-‬‬
‫אלף‪ .‬לצורך החישוב נניח באופן גס כי בין שני שלישים לשלושה רבעים מעובדי המטה‬
‫של המִגזר הציבורי הלאומי יעבדו בירושלים עצמה‪ ,‬ואילו העובדים בשני המרכיבים‬
‫האחרים שיפעלו בירושלים‪ ,‬יהיו בשיעור של אוכלוסיית העיר בסך אוכלוסיית הגדה‬
‫המערבית בשנת ‪) 2020‬בין ‪ 11%‬כשיעור הנוכחי‪ ,‬ל‪ 15%-‬בהערכה גבוהה(‪ .‬ההערכה‬
‫הנמוכה של חלק המטה‪ ,‬השירותים והמגזר הציבורי המקומי‪ ,‬תהיה ‪2,000 ,6,000‬‬
‫ו‪ 25,000-‬בהתאמה‪ ,‬וההערכה הגבוהה‪ 5,000 ,13,000 :‬ו‪ 40,000-‬בהתאמה )הערכות אלו‬
‫אינן כוללות את כוחות הביטחון‪ ,‬שחלקם י ֵשבו בירושלים(‪.‬‬
‫נציין כי המגזר הציבורי המקומי כולל גם את עובדי עיריית‪-‬ירושלים הפלסטינית‪.‬‬
‫לשם השוואה‪ ,‬מספר עובדי עיריית‪-‬ירושלים המאוחדת עמד בשנת ‪ 2005‬על ‪6,212‬‬
‫איש‪ 146.‬מספר זה אינו כולל עובדים בחברות המספקות שירותים לעירייה‪ ,‬כמו חברת‬
‫המים "הגיחון" )בערים אחרות מחלקת המים שייכת לעירייה(‪ .‬אנו מעריכים כי בשנת‬
‫‪ 2020‬יגיע מספרם של עובדי עיריית‪-‬ירושלים הפלסטינית אף הוא לאלפים‪.‬‬

‫‪146‬‬
‫לפי הדו"חות הכספיים של עיריית‪-‬ירושלים )עמ' ‪.(37‬‬

‫‪419‬‬
‫נספח ‪ :5‬האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים ומאפייניה‬
‫מיזם "חזון לירושלים" עוסק בדרכים להגברת כוח המשיכה של העיר הישראלית‪ ,‬ובמיוחד‬
‫עבור אוכלוסייה צעירה ומשכילה‪ .‬לצורך זה חשוב אפוא להעריך את ממדיה ומאפייניה‬
‫של אוכלוסיית ירושלים הפלסטינית במהלך התקופה הנידונה‪ .‬הטענה המרכזית בפרק‬
‫"חזון לירושלים והעיר הפלסטינית" היא כי צפוי שינוי דרמאטי במספרם וב"איכותם"‬
‫של התושבים הפלסטינים‪ .‬מטרת נספח זה היא לספק ממד כמותי לטיעון זה‪ ,‬תוך‬
‫הצגת סדרי‪-‬גודל ומגמות בהתפתחות האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים לקראת שנת‬
‫‪147‬‬
‫היעד ‪ ,2020‬תוך הצגת מקורות התעסוקה האפשריים ותיאור אופייה של האוכלוסייה‪.‬‬
‫ה"תחזית" שנציע שונה מאלו הקיימות‪ ,‬בכך שהן מושתתות על חיוץ המגמות הקיימות‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬והן אינן מביאות בחשבון תמורות גיאו‪-‬פוליטיות צפויות‪ ,‬בעוד‬
‫שההערכות שלנו מנסות לבטא תמורות אלו‪ .‬לפיכך‪ ,‬הערכותינו גבוהות במידה ניכרת מן‬
‫התחזיות הקיימות‪.‬‬
‫חשוב לציין כי אומדן מספר התושבים אינו ממצה את גודל האוכלוסייה שתהיה‬
‫פעילה בעיר‪ .‬הפיכתה של ירושלים הפלסטינית למרכז לאומי ולמטרופולין אזורית‪ ,‬יביאו‬
‫אליה מדי יום ביומו עשרות אלפים יוממים שאינם מתגוררים בה‪ ,‬מעל ומעבר לתושביה‬
‫)שאת מספרם אנו מנסים להעריך בנספח זה(‪ .‬אלה יגיעו אליה למטרות עבודה או‬
‫שיבקרו בה למִגוון מטרות וצרכים‪ ,‬כגון שירותים ציבוריים‪ ,‬שירותי תרבות‪ ,‬מסחר‪,‬‬
‫טיפול רפואי‪ ,‬ייעוץ מקצועי‪ ,‬תיירות‪-‬פנים‪ ,‬תיירות בינלאומית‪ ,‬וכיוצא באלה‪.‬‬
‫לצורך התחזית נתייחס תחילה לגודל האוכלוסייה בשנת ‪ .2005‬לאחר מכן נציג את‬
‫התחזיות לשנת ‪ ,2020‬שאינן מתחשבות בתמורות פוליטיות‪ .‬לבסוף ננסה להעריך את‬
‫סדרי הגודל של האוכלוסייה בשנת ‪ ,2020‬תוך שימוש בהנחות הנגזרות מתרחיש הבסיס‪,‬‬
‫שהוא תרחיש של תמורות פוליטיות‪.‬‬

‫האוכלוסייה בשנת ‪2020‬‬

‫במהלך השנים גדלה אוכלוסיית העיר על שני חלקיה‪ ,‬היהודי והערבי‪ .‬מתחילת שנות‬
‫ה‪ 70-‬הולך חלקם של היהודים וקטן‪ ,‬למרות תנופת הפיתוח בחלקים היהודיים של‬
‫העיר‪ ,‬וחרף ההזנחה בחלקים הפלסטיניים‪.‬‬

‫‪ 147‬נשוב ונדגיש כי נספח זה אינו מתיימר לשמש תחזית דמוגראפית מבוססת‪ ,‬אלא רק להצביע על סדרי‪-‬‬
‫גודל‪.‬‬

‫‪420‬‬
 ‫לוח ‪ :8‬התפתחות האוכלוסייה היהודית והערבית בירושלים‪2000-1946 ,‬‬
‫)באלפים(‬
‫‪%‬‬ ‫ערבים‬ ‫יהודים‬ ‫סך התושבים‬ ‫שנה‬
‫היהודים‬

‫‪53%‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪1946‬‬

‫‪74%‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪197‬‬ ‫‪268‬‬ ‫‪1967‬‬
‫‪73%‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪230‬‬ ‫‪314‬‬ ‫‪1972‬‬
‫‪71%‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪429‬‬ ‫‪1983‬‬
‫‪70%‬‬ ‫‪182‬‬ ‫‪421‬‬ ‫‪603‬‬ ‫‪1995‬‬
‫‪68%‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪449‬‬ ‫‪658‬‬ ‫‪2000‬‬

‫מקורות‪ :‬דלה פרגולה‪ ,‬קמחי ואחרים )‪.(1976‬‬

‫הפלסטינים מחלקים את מחוז ירושלים הפלסטיני לשני אזורים‪ :‬אזור ‪ J1‬שהוא העיר‬
‫ירושלים עצמה‪ ,‬ולפי הגדרתם‪ :‬השטח המוניציפלי של ירושלים של היום שהיה תחת‬
‫שלטון ירדני לפני ‪ — 1967‬ולאזור ‪ ,J2‬העוטף את ירושלים וכולל את יתר שטחי המחוז‪.‬‬
‫על‪-‬פי נתוניהם )‪ (Jerusalem Statistical Yearbook, 2006‬מנתה אוכלוסיית מחוז ירושלים‬
‫הפלסטיני בשנת ‪ 398,300 2005‬תושבים )כ‪ 17%-‬מאוכלוסיית הגדה המערבית(‪ ,‬מהם‬
‫‪ 249,200‬תושבי העיר עצמה )‪ 10.5%‬מתושבי הגדה המערבית( ועוד ‪ 149,100‬תושבי‬
‫המטרופולין‪ .‬דלה פרגולה‪ 148‬נוקב במספרים קרובים — ‪ .244,800‬התחזית הפלסטינית‬
‫)‪ (Statistical Abstract of Palestine, 2005‬המתייחסת לשנת ‪ ,2015‬נוקבת ב‪3,100,000-‬‬
‫תושבים בגדה המערבית )על בסיס שיעור ריבוי טבעי פוחת עד כדי ‪ 2.5%‬לשנה(‪ .‬חיוץ‬
‫של תחזית זו עד לשנת ‪ ,2020‬שהיא שנת היעד של מסמך זה‪ ,‬תביא את אוכלוסיית הגדה‬
‫המערבית באותה שנה ל‪ 3,519,000-‬תושבים‪ .‬אם העיר ירושלים ומחוז ירושלים ישמרו‬
‫על חלקיהם היחסיים באוכלוסיית הגדה המערבית‪ ,‬יגיע מספר תושביהם ל‪369,500-‬‬
‫ו‪ 598,200-‬בהתאמה‪ .‬דלה פרגולה חוזה )לפי התרחיש המצומצם ביותר של פריון יורד‬
‫וללא הגירה( באזורים הפלסטיניים של העיר ‪ 353,200‬תושבים‪ .‬גם כאן‪ ,‬מספר זה נמוך‬
‫מעט )‪ (4.5%‬מהתחזיות הפלסטיניות‪.‬‬

‫‪ 148‬המאמר "אוכלוסיית ירושלים ‪ :2020-2000‬דמוגראפיה‪ ,‬תכנון‪ ,‬מדיניות" טרם פורסם‪ ,‬אך הועבר לידינו‬
‫ע"י החוקר‪.‬‬

‫‪421‬‬
‫תחזיות אלו נשענות כאמור על מגמות דמוגראפיות בלא הגירה פנימית אל העיר‬
‫או ממנה‪ .‬הפרק של "חזון לירושלים והעיר הפלסטינית" מתמקד במיוחד בהשפעת‬
‫התמורות הגיאו‪-‬פוליטיות על הדמוגראפיה של העיר‪ ,‬וחוזה הגירה משמעותית אליה‪.‬‬
‫הניסיון להעריך כמותית את ממדי ההגירה הצפויה‪ ,‬חורג ממסגרת עבודה זו‪ ,‬ולפיכך‬
‫אנו מסתפקים בהערכה שרירותית למדי‪ ,‬וזאת כדי לתת תחושה של סדרי‪-‬גודל‪ .‬אנו‬
‫בונים אפוא את ההערכות דלהלן בהנחה )הנראית לנו הגיונית( שחלקה של ירושלים‬
‫העיר יעלה ל‪ 13%-‬מאוכלוסיית הגדה המערבית )לעומת ‪ 10.5%‬בשנת ‪ (2005‬וחלקו של‬
‫המחוז כולו יעלה ל‪) 20%-‬לעומת ‪ .(17%‬בהערכה זו יהיה מספר התושבים בעיר ‪,457,500‬‬
‫ובמחוז — ‪.703,800‬‬

‫לוח ‪ :9‬תחזיות לאוכלוסיית ירושלים הפלסטינית‪2020 ,‬‬

‫)נפשות(‬

‫מחוז ירושלים‬ ‫ירושלים‬

‫העיר‬

‫‪353,200‬‬ ‫על‪-‬פי דלה פרגולה‬ ‫ללא תמורות‬

‫‪598,200‬‬ ‫‪369,500‬‬ ‫על‪-‬פי נתונים פלסטיניים‬ ‫גיאו‪-‬פוליטיות‬

‫‪703,800‬‬ ‫‪457,500‬‬ ‫לפי תרחיש הבסיס של "חזון לירושלים"‬

‫מקורות‪ :‬דלה פרגולה‪ ,‬למס"פ‪ ,Statistical Abstract of Palestine (2005) :‬הערכות המחברים וחישוביהם‪.‬‬

‫משמעות ההנחה דלעיל היא כי תרומת ההגירה הפנימית לעיר עד לשנת ‪) 2020‬כולל‬
‫הריבוי הטבעי שלה במשך התקופה( בגין התמורות הגיאו‪-‬פוליטיות המונחות בתרחיש‬
‫הבסיס‪ ,‬מסתכמת בכ‪ 90-‬אלף איש )כ‪ 20%-‬מאוכלוסיית העיר באותה עת(‪ .‬הגירה‬
‫פנימית בהיקף כה גדול‪ ,‬חייבת להיתמך בגידול משמעותי במקורות התעסוקה‪ .‬הפיכתה‬
‫של ירושלים למרכז בתחומים רבים‪ ,‬ובמיוחד למרכז שלטוני‪ ,‬תרחיב את מגוון מקורות‬
‫התעסוקה ואת היקפם‪ .‬בהמשך נספח זה נתייחס לירושלים כמרכז שלטוני‪ .‬בגוף הפרק‬
‫יש התייחסות למרכזיותה של ירושלים גם בתחומים נוספים‪ ,‬ולפעילות הכלכלית הצפויה‬
‫בה בשל מרכזיותה זו‪.‬‬

‫‪422‬‬
 ‫ירושלים הפלסטינית כמרכז שלטוני‬
‫ירושלים הפלסטינית תהפוך למרכז בתחומים רבים‪ ,‬אך השינוי העיקרי לראייתנו‪,‬‬
‫הוא הפיכתה למרכז שלטוני של המדינה הפלסטינית וכינונו של מגזר ציבורי שרבים‬
‫מעובדיו יֵשבו בירושלים‪ .‬המגמות שאפיינו את רמאללה בתקופה שלאחר ייסוד הרשות‬
‫הפלסטינית ותחילת הקמתו של מִגזר ציבורי בעיר‪ ,‬יכולות לתמוך בהערכתנו בדבר כוח‬
‫המשיכה שיש להפיכתה של עיר למרכז שלטוני‪-‬לאומי‪ .‬לפי נתוני הלמס"פ )ראה לוח‬
‫‪ ,(9‬בשנים ‪ 1997‬עד ‪ 2005‬גדל מספר התושבים בירושלים הפלסטינית פחות מן הצפוי‬
‫לפי הריבוי הטבעי‪ .‬ברמאללה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬גדל מספר התושבים בתקופה זו למעלה מן‬
‫הצפוי לפי הריבוי הטבעי‪ .‬מכאן‪ ,‬שירושלים חוותה הגירה פנימית שלילית )של כ‪27,000-‬‬
‫תושבים(‪ ,‬בעוד שרמאללה חוותה הגירה פנימית חיובית )של כ‪ 11,000-‬תושבים(‪.‬‬

‫לוח ‪ :10‬מחוז‪-‬ירושלים ומחוז‪-‬רמאללה — הגירה פנימית‪2005-1997 ,‬‬

‫)נפשות(‬

‫רמאללה‬ ‫ירושלים‬

‫‪202,800‬‬ ‫‪320,800‬‬ ‫אוכלוסייה בשנת ‪1997‬‬

‫‪269,100‬‬ ‫‪425,700‬‬ ‫* אומדן אוכלוסייה לשנת ‪ 2005‬ללא הגירה פנימית‬

‫‪280,500‬‬ ‫‪398,300‬‬ ‫אוכלוסייה בפועל בשנת ‪2005‬‬

‫‪11,400‬‬ ‫‪- 27,400‬‬ ‫הגירה פנימית‬

‫* התפתחות האוכלוסייה של שנת ‪ 1997‬על‪-‬פי שיעור הריבוי הטבעי הממוצע בגדה המערבית‪.‬‬
‫מקור‪ :‬למס"פ‪Statistical Abstract of Palestine (2005) :‬‬

‫במקביל לניצני ההתפתחות של המגזר הציבורי ברמאללה‪ ,‬ניכרה בה גם עלייה בבנייה‬

‫ע"י יזמים פרטיים‪ .‬עלייה זו בבנייה‪ ,‬תומכת בכך שהתפתחות המגזר הציבורי גוררת‬
‫אחריה התפתחות בתחומים אחרים‪ ,‬ובפרט בבינוי‪.‬‬
‫בנספח ‪ 4‬דלעיל‪ ,‬צפינו שגודלו של המגזר הציבורי בירושלים ינוע בין ‪ 34,000‬ל‪58,000-‬‬
‫מועסקים )הערכה נמוכה וגבוהה‪ ,‬בהתאמה(‪ .‬חלקם יעבדו בירושלים‪ ,‬וחלקם של אלה‬
‫יתגוררו בה עם בני‪-‬משפחותיהם‪ .‬אנו מעריכים אפוא‪ ,‬כי הפיכת העיר למרכז שלטוני‬
‫תביא אליה בין ‪ 11,000‬ל‪ 34,000-‬מהגרים )‪ 14,000‬ל‪ 44,000-‬במחוז(‪.‬‬

‫‪423‬‬
 ‫לוח ‪ :11‬תרומת הקמת המרכז השלטוני בירושלים לאוכלוסיית העיר‪2020 ,‬‬
‫)נפשות(‬
‫מחוז‪-‬ירושלים‬ ‫ירושלים העיר‬
‫הערכה‬ ‫הערכה‬ ‫הערכה‬ ‫הערכה‬
‫גבוהה‬ ‫נמוכה‬ ‫גבוהה‬ ‫נמוכה‬
‫המגזר הציבורי הלאומי בדרג מטה‬
‫‪13,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪13,000‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫העובד בירושלים‬
‫)‪2‬‬
‫‪2,210‬‬ ‫‪1,020‬‬ ‫‪1,370‬‬ ‫‪630‬‬ ‫)מתוכם תושבי האזור המקוריים‬
‫)‪(3‬‬
‫‪72,900‬‬ ‫‪45,300‬‬ ‫‪45,000‬‬ ‫‪28,000‬‬ ‫יתר המגזר הציבורי באזור‬
‫) ‪(4‬‬
‫‪61,970‬‬ ‫‪38,500‬‬ ‫‪36,000‬‬ ‫‪22,400‬‬ ‫מתוכם תושבי האזור המקוריים‬
‫‪21,730‬‬ ‫‪11,780‬‬ ‫‪20,635‬‬ ‫‪10,970‬‬ ‫היתר )שאינם תושבים מקוריים(‬
‫‪40%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪33%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫מהם‪ :‬יהגרו )באחוזים(‬
‫‪8,690‬‬ ‫‪3,530‬‬ ‫‪6,810‬‬ ‫‪2,740‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫גודל משפחה‬
‫‪43,450‬‬ ‫‪14,130‬‬ ‫‪34,050‬‬ ‫‪10,970‬‬ ‫כלל אוכלוסית המהגרים‬
‫)‪ (1‬המספרים לקוחים מתוך נספח המגזר הציבורי‪ .‬הנחנו כי כל המגזר הציבורי הלאומי בדרג המטה‬
‫היושב במחוז ירושלים‪ ,‬מרוכז בעיר‪.‬‬
‫)‪ (2‬חוּשב לפי חלקו של האזור היום‪ — 10.5% :‬העיר ירושלים‪ — 17% ,‬מחוז ירושלים‪.‬‬
‫)‪ (3‬המספרים בירושלים העיר‪ ,‬מתוך נספח המגזר הציבורי‪ .‬במחוז ירושלים‪ ,‬לפי יחסי האוכלוסייה‬
‫)היום(‪.‬‬
‫)‪ (4‬בהנחה כי בגדה המערבית חלקה של ירושלים יעלה מ‪ 10.5%-‬ל‪ 13%-‬וחלקו של מחוז‪-‬ירושלים יעלה‬
‫מ‪ 17%-‬ל‪ 20%-‬ובהנחה כי כל עובדי המגזר הציבורי שאינו מטה לאומי גרים במקום‪-‬עבודתם‪ ,‬התושבים‬
‫המקוריים מהווים כ‪ 80%-‬בעיר‪ ,‬ו‪ 85%-‬במחוז‪.‬‬

‫היצע המגורים בעיר‬

‫הניתוח דלעיל הציג את מקורות כוח המשיכה של ירושלים להגירה פנימית‪ ,‬דהיינו — צד‬
‫הביקוש למגורים בעיר‪ .‬גידול כה ניכר כפי שאנו צופים לאוכלוסיית העיר‪ ,‬מחייב הרחבת‬
‫היצע הדיור בשיעורים ניכרים )גם בלא להביא בחשבון את הביקוש שינבע מהרצון לשפר‬
‫את איכות הדיור הנוכחית ואת צורכי הבנייה הציבורית(‪.‬‬
‫השאלה הראשונה היא‪ :‬האם יש בעיר ובסביבתה הקרובה עתודות‪-‬קרקע היכולות‬
‫לספק צורך זה? וזאת במיוחד בהתחשב בצורכי הבנייה הציבורית‪ .‬מבירורים שערכנו‬

‫‪424‬‬
‫עם גורמים המקורבים לתחום‪ ,‬עולה כי מהיבט זה לא צפויה בעיה של ממש‪ .‬את הבנייה‬
‫בתוך העיר ניתן לעבות בעיקר על‪-‬ידי הגבהת המבנים הקיימים‪ .‬כמו כן מצויים די‬
‫שטחים לבניית שכונות חדשות )שטח ‪ E1‬המתוכנן כיום לבנייה ישראלית‪ ,‬יכול לשמש‬
‫דוגמא לכך(‪ .‬אמנם קיים קושי טופוגרפי‪ ,‬אך הוא אינו שונה במובהק מהקשיים שהיו‬
‫בבניית השכונות שנוספו לירושלים בעשרות השנים האחרונות‪ .‬ייתכנו כמובן מחסומים‬
‫משפטיים )זכויות‪-‬קרקע(‪ ,‬קשיים ביורוקראטיים ועיכובים הקשורים בתכנון וביצוע‪ ,‬אך‬
‫באלה אין כדי למנוע הרחבת היצע המגורים בעיר‪.‬‬

‫השאלה השנייה היא‪ :‬האם מחירי הדיור בעיר יאפשרו הגירה כה מסיבית? אכן‪ ,‬זהו‬
‫הגורם המגביל‪ .‬התהליכים המוצגים בפרק "חזון לירושלים והעיר הפלסטינית"‪ ,‬יביאו‬
‫להערכתנו לעלייה ניכרת במחירי הנדל"ן בעיר ובסביבתה‪ .‬כתוצאה מכך תוגבל ההגירה‬
‫העירה לאוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית‪ ,‬וככל הנראה גם לנטישת אוכלוסייה חלשה‬
‫יותר‪.‬‬

‫אופי האוכלוסייה בירושלים‬

‫המעמד הסוציו‪-‬אקונומי של האוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת בירושלים גבוה‬
‫כבר היום בהשוואה ליתר חלקי הגדה המערבית והיא משכילה יותר‪ .‬אנו מעריכים כי‬
‫האוכלוסייה שתהגר לירושלים‪ ,‬תשתייך למעמד דומה ואפילו גבוה יותר‪.‬‬
‫לפי נתונים פלסטיניים )למס"פ(‪ ,‬בשנת ‪ 2005‬זכאים ‪ 25.6%‬מתושבי מחוז ירושלים‬
‫ל‪) secondary certificate-‬תעודה הניתנת בתום הלימודים בבית הספר התיכון(‪ ,‬בעוד‬
‫שאחוז הזכאים לה בגדה המערבית עומד על ‪ .19%‬אחוז הזכאים בגדה המערבית כולל‬
‫את מחוז‪-‬ירושלים‪ ,‬כך שהפער בין ירושלים לשאר שטחי הגדה גדול אף יותר‪ .‬אחוז‬
‫הזכאים לתואר ראשון בירושלים‪ ,‬עומד על ‪ ,7.4%‬ובכל מחוזות הגדה )כולל מחוז‪-‬‬
‫ירושלים( הוא עומד על ‪ .7.1%‬בתוך מחוז‪-‬ירושלים יש הפרש קטן בין תושבי העיר‬
‫לבין תושבי המטרופולין‪ .‬בהשכלה תיכונית היתרון הוא של תושבי העיר )‪ 60.3%‬לעומת‬
‫‪ ,(57.6%‬אך בהשכלה אקדמית היתרון הוא דווקא של תושבי המטרופולין )‪ 13.6%‬לעומת‬
‫‪.(13.4%‬‬

‫‪425‬‬
 ‫לוח ‪ :12‬אוכלוסייה יהודית ופלסטינית בירושלים — מדדים נבחרים‪2003-2005 ,‬‬
‫הגדה‬ ‫מחוז‪-‬‬ ‫ירושלים‬ ‫ירושלים‬
‫המערבית‬ ‫ירושלים‬ ‫הפלסטינית‬ ‫הישראלית‬
‫הפלסטיני‬
‫)‪(2‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪3.0‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫גידול אוכלוסייה שנתי )‪(%‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪5.8‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫גודל משק‪-‬בית )נפשות(‬
‫)‪(2‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪1.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫צפיפות דיור )נפשות לחדר(‬
‫)‪(2‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪41.4‬‬ ‫‪39.2‬‬ ‫‪39.3‬‬ ‫‪48.1‬‬ ‫שיעור השתתפות — כללי )‪(%‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫‪15.8‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪54.0‬‬ ‫שיעור השתתפות — נשים )‪(%‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(6‬‬
‫‪25.0‬‬ ‫‪17.8‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪8.3‬‬ ‫שיעור אבטלה )‪(%‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫)‪(8‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(7‬‬
‫‪13.8‬‬ ‫‪26.7‬‬ ‫‪34.5‬‬ ‫)‪(%‬‬ ‫עובדים בישראל‬
‫)‪(1‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪24‬‬ ‫שיעור המשפחות העניות‬
‫)עוני בנתונים ישראליים(‬
‫)‪(3‬‬ ‫)‪(3‬‬
‫‪30.9%‬‬ ‫‪3.6%‬‬ ‫שיעור המשפחות העניות‬
‫)עוני בנתונים פלסטיניים(‬

‫)‪ (1‬על נתונייך ירושלים‪.2003 ,‬‬

‫)‪ (2‬למס״פ‪.2005 ,‬‬
‫)‪ (3‬למס״פ‪.2003 ,‬‬
‫)‪ (4‬מנתונים פלסטיניים זהה שיעור השתתפות הנשים בעיר להשתתפותן במחוז‪71% 122 306 429 1983 .‬‬
‫)‪ (5‬חישובי המחברים בהסתמך על כך שב״על נתוניך ירושלים״ )‪ (2003‬שיעורי ההשתתפות הכללי וזה של‬
‫נשים‪ ,‬הם ‪ 45%‬ו‪ 38%-‬בהתאמה‪ ,‬ובהסתמך על יחסי האוכלוסיות ועל נתוני הלמס״פ‪.‬‬
‫)‪ (6‬למ״ס ‪ — 2005‬הנתון הוא על ירושלים‪.‬‬
‫)‪ (7‬עבודה בישראל פירושה שכר טוב יותר )כמעט פי שניים מעבודה ברש״פ(‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר תושב‬
‫ירושלים הפלסטינית עובד בה‪ ,‬נחשב הדבר לעבודה בישראל‪.‬‬
‫)‪ (8‬חישוב המחברים מהנתון‪ ,‬הצביע על כך ששיעור העובדים בישראל המתגוררים במטרופולין הוא‬
‫‪.13.6%‬‬

‫הנתונים הפלסטיניים על תנאי המגורים של תושבי‪-‬ירושלים אינם עקביים‪ ,‬ולכן נעדיף‬

‫לצטט מחקר שנעשה ע"י מכון ‪ FAFO‬הנורווגי )‪ .(Heiberg & Øvensen, 1993‬באיור‬
‫דלהלן סווגו תנאי המגורים באזורים השונים ל"טוב"‪" ,‬ממוצע" ו‪"-‬גרוע"; מדד תנאי‬
‫המגורים מורכב מציונים בכמה תחומים‪ :‬חומרי הבנייה‪ ,‬צפיפות הדיור‪ ,‬תשתית חיצונית‪,‬‬
‫נוחות הדיור‪.‬‬

‫‪426‬‬
 ‫איור ‪ :3‬תנאי המגורים ברשות הפלסטינית‪1993 ,‬‬
‫‪100%‬‬
‫טוב‬

‫מחנות פליטים בגדה‬

‫העיר עזה ‪ +‬כפרים‬
‫‪90%‬‬
‫ממוצע‬

‫כפרים בגדה המערבית‬

‫‪80%‬‬
‫אוכלוסייה כוללת‬
‫גרוע‬
‫‪70%‬‬
‫מטרופולין עזה‬

‫ערים בגדה המערבית‬

‫מחנות הפליטים בעזה‬

‫ירושלים הפלסטינית‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬

‫בירושלים )העמודה השמאלית( אחוז האוכלוסייה המתגורר בתנאים טובים הוא הגבוה‬
‫ביותר בכל השטחים הפלסטיניים‪ ,‬ואחוז האוכלוסייה המתגורר בתנאים גרועים הוא‬
‫הנמוך ביותר‪ .‬יש להעיר כי מצב זה נכון לזמן שלפני ייסוד הרשות הפלסטינית‪ .‬מאז זכו‬
‫כמה אזורים פלסטיניים להשקעות ששיפרו את תנאי המגורים בהם )למשל‪ ,‬בית‪-‬לחם(‪,‬‬
‫וייתכן שהתמונה השתנתה‪.‬‬

‫מכל האמור לעיל עולה כי תושבי ירושלים הפלסטינית בשנת ‪ ,2020‬ובמיוחד אלה‬
‫שיהגרו אליה‪ ,‬יהיו בעלי מאפיינים כלכליים וחברתיים שונים במידה ניכרת מאלה‬
‫של תושביה הנוכחיים‪ .‬אוכלוסייה זו תהיה "איכותית וחזקה" במובנים אלה‪ ,‬ותהיה‬
‫למרכז האליטות הפלסטיניות‪ .‬אנו מעריכים כי בהשוואה לכלל הפלסטינים‪ ,‬תתאפיין‬
‫אוכלוסיית העיר במשפחה קטנה יותר‪ ,‬ברמת השכלה גבוהה יותר‪ ,‬בנטייה גבוהה יותר‬
‫להשתתף בשוק העובדה‪ ,‬ובמיוחד הנשים‪ .‬היא תכלול גם תושבים ועובדים ממדינות‬
‫אחרות — במיוחד בתחומים הדיפלומטיים והאקדמיים — ותיירים )עשירים יחסית(‬
‫מחו"ל — כל אלה יוסיפו לה נופך של עיר בינלאומית‪ .‬לכך תהיינה השלכות על מבנה‬
‫הביקושים של התושבים‪ ,‬בין השאר בתחומים שכלל אינם אופייניים היום לתחומי‬
‫הרשות הפלסטינית‪ ,‬כגון שירותי‪-‬תרבות‪.‬‬

‫‪427‬‬
 ‫אינדקס‬
‫האוניברסיטה הפתוחה ‪378 ,33‬‬
‫אוניברסיטת ‪92 MIT‬‬
‫אוניברסיטת אורסונד ‪107 ,93‬‬
‫אוניברסיטת אל‪-‬נג׳אח ‪399 ,378‬‬
‫אוניברסיטת אל‪-‬קודס ‪378 ,260‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ‪101 ,2‬‬
‫אוניברסיטת ברקלי ‪1‬‬
‫אוניברסיטת חיפה ‪399 ,349‬‬
‫אוניברסיטת לוּנד ‪93‬‬
‫אוניברסיטת סטנפורד ‪2‬‬
‫אוניברסיטת פנסילבניה ‪3‬‬
‫אוניברסיטת קופנהגן ‪93‬‬
‫אוניברסיטת קיימברידג' ‪98 ,92‬‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב )ת"א( ‪243 ,3 ,1‬‬
‫אונסק"ו ‪217‬‬
‫אוסטרליה ‪333 ,331 ,324‬‬
‫חבר העמים )‪,324 (Commonwealth‬‬
‫‪331‬‬
‫אוסלו‪ ,‬הסכמים ‪186 ,173‬‬
‫אורטוריו‪ ,‬מקהלה ‪246 ,222‬‬
‫אורסונד )‪ ,(Øresund‬אזור ‪,96 ,94-92 ,85 ,84‬‬
‫‪119 ,113 ,107 ,97‬‬
‫אור‪-‬עקיבא ‪54‬‬
‫אזור )שטח( ‪425 ,381 E1‬‬
‫אזור ‪421 ,384 J1‬‬
‫אזור ‪421 ,384 J2‬‬
‫אזורי שיפור עסקים )‪BIA — Business‬‬
‫‪,271 ,253 ,39 ,(Improvement Areas‬‬
‫‪285‬‬
‫ר' גם מתחמי שיפור עסקים )‪(BID‬‬
‫‪429‬‬
‫א‬
‫אבגי‪ ,‬דוד ‪243‬‬
‫אבו‪-‬גוש ‪305 ,248‬‬
‫אבו‪-‬תור ‪224‬‬
‫אבידע‪ ,‬רחוב ‪292‬‬
‫אביעד‪ ,‬ז'נט ‪5‬‬
‫אבן‪-‬ישראל ‪292 ,255‬‬
‫אגודת הסטודנטים ‪243 ,235 ,224‬‬
‫אגוזי‪ ,‬משה ‪54‬‬
‫אגרון‪ ,‬רחוב ‪196‬‬
‫אגריפס‪ ,‬רחוב ‪255 ,196‬‬
‫אגריפס ‪ ,12‬גלריה ‪225‬‬
‫אדינבורו ‪244 ,228 ,227 ,205 ,147‬‬
‫אדרי‪ ,‬יעקב )קוקי( ‪243 ,6‬‬
‫אהרונסון‪ ,‬מ' ‪242‬‬
‫אודיש‪ ,‬יעקב ‪6‬‬
‫אוהיו ‪96 ,95‬‬
‫אוהל‪-‬משה ‪236‬‬
‫אוורטאני‪ ,‬ה' ‪399‬‬
‫אוטווה ‪339 ,333 ,331 ,323 ,322 ,320 ,319‬‬
‫אולמן‪ ,‬אורי ‪351‬‬
‫אולמרט‪ ,‬אהוד ‪371 ,210‬‬
‫אולסון‪ ,‬מ' )‪158 ,142 (Olson, M.‬‬
‫האו״ם ‪409 ,407 ,375 ,369‬‬
‫אונטריו ‪331 ,323 ,322 ,286‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים ‪,10 ,7 ,3-1‬‬
‫‪,109 ,107-96 ,94 ,84 ,83 ,34-30 ,13‬‬
‫‪,190 ,157 ,121 ,119 ,117 ,114 ,113‬‬
‫‪,379 ,260 ,243 ,238 ,207 ,201 ,193‬‬
‫‪398‬‬
‫ארגון המדינות התורמות )‪(Donor Countries‬‬
‫‪409 ,407 ,396 ,378 ,369 ,364‬‬
‫ארגוני מרכז עיר )‪TMO — Town Management‬‬
‫‪271 ,253 ,39 (Organizations‬‬
‫ארצות הברית )ארה"ב( ‪,95 ,92 ,38 ,20 ,12‬‬
‫‪,190-188 ,165 ,146 ,145 ,143 ,106‬‬
‫‪,275 ,274 ,271 ,270 ,266 ,211 ,194‬‬
‫‪,332 ,325 ,324 ,321 ,320 ,287 ,282‬‬
‫‪409 ,403 ,380 ,379 ,375‬‬
‫ארמון הנציב ר' מתחם הרכס‬ ‫אינתיפאדה ‪,377 ,370 ,369 ,314 ,223 ,183‬‬
‫ארנונה )מסים עירוניים( ‪,45 ,40 ,39 ,22 ,12‬‬
‫‪,281 ,279 ,274 ,262 ,254 ,81 ,80 ,79‬‬
‫‪-313 ,311 ,310 ,307 ,296 ,285 ,282‬‬
‫אינתיפאדה שנייה )אל‪-‬אקצה( ‪,183‬‬
‫‪358 ,352 ,318‬‬
‫אשדוד ‪358-352 ,316 ,315‬‬
‫אשקלון ‪358-352 ,316 ,315‬‬
‫אתונה ‪228‬‬
‫אירופה ‪,146 ,143 ,106 ,93 ,91 ,38 ,20 ,12‬‬
‫‪,262 ,228 ,195 ,189 ,188 ,177 ,165‬‬
‫ב‬
‫באוור‪ ,‬א' ‪157 ,142‬‬
‫באר‪-‬שבע ‪358-352 ,316-314 ,303 ,154 ,139‬‬
‫בולגריה ‪116‬‬
‫בולטימור ‪195 ,186‬‬
‫בּוֹן ‪319 ,142‬‬
‫בוסטון ‪244 ,227‬‬
‫בורנשטיין‪ ,‬שירי ‪5‬‬
‫בוש‪ ,‬הנשיא ג' ‪361‬‬
‫ביאנקיני‪ ,‬רחוב ‪292‬‬
‫בי"כ איטלקי ‪292‬‬
‫בּילבּאוּ ‪191 ,190 ,188 ,187‬‬
‫ביסטרוב‪ ,‬י' ‪349 ,320‬‬
‫בירן‪ ,‬שרגא ‪6‬‬
‫בית‪-‬אבי חי ‪224 ,216 ,214 ,207‬‬
‫בית אות המוּצר ‪233‬‬
‫בית‪-‬אל ‪305 ,304‬‬
‫אחימאיר‪ ,‬אורה ‪241 ,48 ,6‬‬
‫איגוד–ערים ‪394 ,366 ,301 ,300 ,47 ,16‬‬
‫האיחוד האירופי )‪,189 ,119 ,95-93 ,1 (EU‬‬
‫‪,336-334 ,330 ,328 ,323 ,235 ,228‬‬
‫‪375‬‬
‫איטליה ‪333 ,332 ,329‬‬
‫אילת ‪376 ,197 ,189 ,173‬‬
‫אינדיאנפוליס ‪349 ,341‬‬
‫אינקובאטור‪ ,‬פרויקט ‪222‬‬
‫‪411 ,407 ,402-400 ,385 ,384 ,379‬‬
‫אינתיפאדה ראשונה ‪402 ,377 ,369‬‬
‫‪411 ,407 ,402 ,369‬‬
‫איסטנבול ‪319‬‬
‫איסקובה‪ ,‬א' ‪242‬‬
‫‪409 ,403 ,380 ,379 ,340‬‬
‫אירלנד ‪146‬‬
‫אל‪-‬בירה ‪305 ,304‬‬
‫אלוני‪ ,‬אתי ‪243‬‬
‫אמסטרדם ‪177‬‬
‫אמריקה ‪340 ,195 ,176 ,38 ,20 ,12‬‬
‫אנגליה ‪279 ,147 ,91 ,84‬‬
‫ר' גם בריטניה‬
‫אנקור‪ ,‬מקהלה ‪222‬‬
‫אסיה ‪143‬‬
‫אסיף‪ ,‬שמאי ‪6‬‬
‫אסף‪-‬שפירא‪ ,‬יאיר ‪242‬‬
‫אפריקה ‪143‬‬
‫אפרת ‪342 ,305 ,297‬‬
‫האקדמיה למוזיקה ולמחול ‪,220 ,207 ,100‬‬
‫‪238 ,225 ,223‬‬
‫‪430‬‬
 ‫בנייני האומה ‪291 ,194 ,167 ,44‬‬
‫ר' גם מרכז הקונגרסים‬
‫בניין‪-‬כלל ‪225‬‬
‫בן‪-‬צבי‪ ,‬גדעון ‪5‬‬
‫הבנק האירופי ‪142‬‬
‫הבנק העולמי )‪,378 ,375 ,369 (World Bank‬‬
‫‪409 ,407 ,405 ,404 ,401 ,398‬‬
‫בנק‪-‬ישראל ‪160 ,154 ,139‬‬
‫בן‪-‬שטח‪ ,‬רחוב ‪255‬‬
‫האקדמיה לאמנות "בצלאל" ‪,220 ,100 ,2‬‬
‫‪237 ,225‬‬
‫בקעה ‪266‬‬
‫בר‪ ,‬אצ'ה ‪290 ,243‬‬
‫ברודט‪ ,‬דוד ‪48 ,26 ,6‬‬
‫ברוש‪ ,‬גילי ‪243‬‬
‫ברזיל ‪339 ,333 ,326 ,325‬‬
‫ברזיליה ‪333 ,331 ,326 ,325 ,320 ,319‬‬
‫בריטניה ‪,191 ,188 ,149 ,147 ,146 ,144 ,113‬‬
‫‪,342 ,333-331 ,328 ,285 ,271 ,270‬‬
‫‪406 ,405‬‬
‫ר' גם אנגליה‬
‫בריסל ‪340 ,336 ,333 ,324 ,323 ,319‬‬
‫ברית המועצות )לשעבר( ‪96 ,2‬‬
‫ברלין ‪,326 ,322-319 ,157 ,151 ,148 ,142‬‬
‫‪382 ,340 ,339 ,332-330 ,327‬‬
‫בניין הרייכסטאג ‪151‬‬
‫ברמן‪ ,‬אלי )‪82 ,68-66 ,59 ,55 (Berman, E.‬‬
‫בְּרֶמֶן ‪322‬‬
‫בֶּרן ‪339 ,332 ,331 ,325 ,321‬‬
‫ברנדנבורג‪ ,‬מחוז ‪340‬‬
‫ברנדר‪ ,‬עדי ‪5‬‬
‫ברנע‪ ,‬תמרה ‪5‬‬
‫בר‪-‬סימן‪-‬טוב‪ ,‬י' ‪48‬‬
‫ברקאי‪ ,‬ז' ‪284‬‬
‫בר‪-‬שישת‪ ,‬אורי ‪290 ,283 ,48 ,37 ,21 ,6‬‬
‫‪431‬‬
‫בית‪-‬הִלל ‪224‬‬
‫בית המשפט העליון ‪,239 ,238 ,196 ,154‬‬
‫‪368‬‬
‫בית הספר למוזיקה קלאסית מן המזרח ‪247‬‬
‫בית הספר למשחק "ניסן נתיב" ‪,220 ,100‬‬
‫‪247 ,237 ,225 ,222‬‬
‫בית הספר לצילום‪ ,‬מדיה ומוזיקה במוסררה‬
‫‪247 ,237 ,225 ,223 ,100‬‬
‫בית הספר לקולנוע "סם שפיגל" ‪,225 ,100‬‬
‫‪247 ,237‬‬
‫בית הספר לתיאטרון חזותי ‪247 ,237 ,100‬‬
‫בית הספר "מעלה" ‪247 ,237 ,225 ,221 ,100‬‬
‫בית חיים הזז ‪224‬‬
‫בית יואל ‪197‬‬
‫בית–יעקב ‪33‬‬
‫בית‪-‬לחם ‪427 ,305 ,304‬‬
‫ביתר‪-‬עִלית ‪,305 ,297 ,256 ,80 ,79 ,77 ,59‬‬
‫‪342 ,306‬‬
‫בית ש"י עגנון ‪224‬‬
‫בית‪-‬שמואל ‪224 ,216 ,214‬‬
‫בית‪-‬שמש ‪306 ,305 ,256 ,77 ,54‬‬
‫בלגיה ‪333 ,323 ,144‬‬
‫בלומברג‪ ,‬דוד ‪5‬‬
‫בלומנבלט‪ ,‬חיים ‪351‬‬
‫בלר‪ ,‬ריבי ‪243 ,5‬‬
‫בן‪-‬אהרון‪ ,‬ניר ‪83 ,5 ,1‬‬
‫בן‪-‬בסט‪ ,‬אבי ‪5‬‬
‫בנדל‪ ,‬ד' ‪120 ,84‬‬
‫בנדלק‪ ,‬ז'ק ‪53‬‬
‫בן‪-‬דרור‪ ,‬ג׳ ‪241 ,217‬‬
‫בני‪-‬ברק ‪358-352 ,316 ,315 ,59 ,54 ,7‬‬
‫בן‪-‬יהודה‪ ,‬מדרחוב ‪236‬‬
‫בניין "אבן‪-‬ספיר" ‪237‬‬
‫בניין האחים ישראל ‪196‬‬
‫בניין העמודים ‪196‬‬
 ‫הגן הבוטאני ‪239 ,238 ,207‬‬ ‫בר‪-‬שלום‪ ,‬עדינה ‪33 ,5‬‬
‫גן בלומפילד ‪234‬‬ ‫בת‪-‬ים ‪358-352‬‬
‫גן הוורדים ‪238 ,196‬‬
‫גן החיות התנ"כי ‪222 ,192 ,179 ,173‬‬ ‫ג‬
‫הגן הטכנולוגי במלחה ‪110‬‬ ‫גביש‪ ,‬י' ‪399‬‬
‫גן העצמאות ‪224‬‬ ‫גבעון‪ ,‬דן ‪376 ,165 ,5 ,1‬‬
‫גן הפעמון )עומרייה( ‪234 ,232 ,215 ,198‬‬ ‫גבעת המטוס ‪270 ,265 ,252 ,38‬‬
‫גן‪-‬סאקר ‪238 ,154‬‬ ‫גבעת–זאב ‪342 ,305 ,297 ,20‬‬
‫גפל‪ ,‬דוד ‪5‬‬ ‫גבעתי‪ ,‬דבורה ‪243‬‬
‫גרי‪ ,‬פרנק ‪188‬‬ ‫גבעת‪-‬מרדכי ‪215‬‬
‫גרמניה ‪,326 ,322 ,321 ,157 ,151 ,146 ,142‬‬ ‫גבעת‪-‬רם ‪,200 ,192 ,172 ,167 ,152 ,110 ,42‬‬
‫‪332 ,330‬‬ ‫‪267 ,240-237 ,207 ,206 ,202‬‬
‫רפובליקת ויימר ‪151‬‬ ‫גבעת‪-‬שאול ‪308 ,268 ,236 ,154 ,152 ,124‬‬
‫גרניט‪ ,‬צח ‪243‬‬ ‫גבריאל‪ ,‬ק' ‪398‬‬
‫גשר המיתרים ‪188‬‬ ‫הגדה המערבית ‪,373 ,370 ,365 ,363 ,362 ,47‬‬
‫גת‪-‬שמנים ‪172‬‬ ‫‪,391-389 ,387-384 ,379-377 ,374‬‬
‫‪,415 ,412 ,406 ,404 ,402-400 ,395‬‬
‫ד‬ ‫‪426-421 ,419-417‬‬
‫דרור‪ ,‬יחזקאל ‪6‬‬ ‫ר' גם יהודה ושומרון‬
‫דג'אני‪ ,‬וו' ‪399‬‬ ‫גדר )חומת( ההפרדה ‪395 ,385 ,380 ,304‬‬
‫דגם )מודל( ירושלים מימי בית‪-‬שני ‪238 ,191‬‬ ‫גדרה ‪401‬‬
‫דגני‪ ,‬אבי ‪230‬‬ ‫גוטהלף‪ ,‬ת' ‪283 ,48 ,38 ,37 ,21‬‬
‫דגני‪ ,‬רינה ‪230‬‬ ‫גוטמן‪ ,‬נ' ‪283‬‬
‫דהאנייה ‪409‬‬ ‫גולדבאום‪ ,‬ד' ‪157 ,150‬‬
‫דהן‪ ,‬מומי ‪82 ,80 ,79 ,67 ,55‬‬ ‫גולדשטיין‪ ,‬ת' ‪244‬‬
‫דימונה ‪54 ,7‬‬ ‫גונן‪ ,‬עמירם ‪349 ,82 ,78 ,48 ,30 ,6‬‬
‫דיסנצ׳יק‪ ,‬נאווה ‪242 ,220‬‬ ‫גורביץ‪ ,‬נורמה ‪82 ,66‬‬
‫דיסנצ׳יק‪ ,‬רוני ‪242 ,220‬‬ ‫גוש‪-‬עציון ‪305 ,304‬‬
‫דלה פרגולה‪ ,‬סרג'יו ‪,74 ,67-63 ,52 ,51 ,6‬‬ ‫"הגיחון״ — מפעלי מים וביוב ירושלים בע״מ‬
‫‪422 ,421 ,398 ,384‬‬ ‫‪419 ,374 ,351 ,342 ,298 ,45‬‬
‫דנמרק ‪93 ,92‬‬ ‫גילרמן‪ ,‬ד' ‪241‬‬
‫דרומה )פרויקט "נגב ‪351 ,348-346 ("2015‬‬ ‫גלור‪ ,‬דוד ‪251 ,120 ,111 ,109 ,5 ,1‬‬
‫גלייזר‪ ,‬א' )‪,157 ,143 ,49 ,25 (Glaeser, E.‬‬
‫ה‬ ‫‪350 ,303 ,241 ,210 ,208‬‬
‫האג ‪339 ,319‬‬ ‫גלילי‪ ,‬גיא ‪242 ,5‬‬

‫‪432‬‬
 ‫ו‬
‫ווייל‪ ,‬דוד ‪6‬‬
‫ווייס‪ ,‬אריאל ‪5‬‬
‫וולנסקי‪ ,‬עמי ‪120 ,98‬‬
‫וושינגטון ‪,192 ,155 ,152 ,148 ,146 ,145 ,142‬‬
‫‪339-336 ,334 ,332 ,330 ,322-319‬‬
‫ויגדור‪ ,‬משה ‪6‬‬
‫ויטמן‪ ,‬אסף ‪290 ,274 ,243 ,6‬‬
‫וילנאי‪ ,‬מתן ‪211‬‬
‫וינה ‪319 ,192‬‬
‫וירג׳יניה ‪320‬‬
‫וכּסלר‪ ,‬עוזי ‪351 ,6‬‬
‫ולרו‪ ,‬דניאל ‪290 ,277‬‬
‫ונצואלה ‪333 ,326‬‬
‫הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ‪,299 ,296‬‬
‫‪344‬‬
‫הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ‪,296 ,270‬‬
‫‪344‬‬
‫הוועדה הציבורית לנושא תקצוב מוסדות‪-‬‬
‫תרבות בירושלים ‪242 ,218‬‬
‫הוועדה לתכנון ולתקצוב )ות״ת( ‪,48 ,17 ,10‬‬
‫‪120 ,117 ,106 ,104-99 ,83‬‬
‫ועדת דברת ‪41 ,13‬‬
‫ועדת השרים לענייני ירושלים ‪306‬‬
‫ועדת זמיר — הוועדה לשינוי מעמד הספרייה‬
‫הלאומית ‪242 ,238‬‬
‫ועדת פזי ‪120 ,100‬‬
‫ועדת שוחט ‪105‬‬
‫"ורטיגו"‪ ,‬להקה ‪246 ,237 ,223‬‬
‫ז‬
‫זוסמן‪ ,‬צבי ‪3‬‬
‫זיטוק‪ ,‬אלי ‪351‬‬
‫זילכה‪ ,‬גורי ‪,104 ,102 ,84 ,48 ,33 ,17 ,10 ,6‬‬
‫‪398 ,378 ,120 ,105‬‬
‫‪433‬‬
‫הד‪ ,‬סלע ‪242 ,216 ,211‬‬
‫"הדסה"‪ ,‬בית חולים ‪,110 ,89 ,85 ,34 ,10‬‬
‫‪380 ,268 ,200 ,121 ,118-115‬‬
‫"הדסית"‪ ,‬חברה ‪121 ,119 ,117 ,34‬‬
‫הודו ‪106‬‬
‫הול‪ ,‬פיטר )‪350 ,323 ,319 (Hall, P.‬‬
‫הולילנד ‪265 ,238 ,201 ,198 ,191 ,168‬‬
‫הונג‪-‬קונג ‪401‬‬
‫הופנונג‪ ,‬דורית ‪5‬‬
‫הופשטיין‪ ,‬רפי ‪121 ,118 ,117 ,6‬‬
‫החומה השלישית‪ ,‬רחוב ‪293‬‬
‫היימן‪ ,‬ב' ‪398‬‬
‫היכל הספר ‪238 ,207 ,188‬‬
‫היכל שלמה ‪247‬‬
‫הלוי‪ ,‬יונתן ‪5‬‬
‫הלוי‪ ,‬מיה ‪205 ,5 ,1‬‬
‫הִלל‪ ,‬רחוב ‪292 ,196‬‬
‫הלני המלכה‪ ,‬רחוב ‪293‬‬
‫המבורג ‪322‬‬
‫המרמן‪ ,‬י' ‪283‬‬
‫הר‪-‬אדר ‪342 ,306 ,305 ,297‬‬
‫הר הזיתים ‪261‬‬
‫הר הצופים ‪406 ,405 ,237 ,224‬‬
‫הר‪-‬הרצל ‪200‬‬
‫הר‪-‬חומה ‪265‬‬
‫הר‪-‬חוצבים ‪308 ,268 ,114 ,111-109 ,85‬‬
‫הר–חרת ‪268 ,267 ,264 ,197 ,110 ,34‬‬
‫הר‪-‬טל‪ ,‬יקי ‪243‬‬
‫הרי‪-‬יהודה ‪197 ,192‬‬
‫הר–נוף ‪12‬‬
‫הרצל‪ ,‬שדרות ‪199‬‬
‫הרצלייה ‪344 ,297‬‬
‫הרשקוביץ‪ ,‬שלמה ‪6‬‬
‫התאחדות התעשיינים ‪399 ,121 ,108 ,107‬‬
 ‫חשין‪ ,‬רות ‪5‬‬ ‫"הזירה הבין‪-‬תחומית" ‪245 ,233 ,222‬‬
‫ז׳נבה ‪319‬‬
‫ט‬
‫טהבוב‪ ,‬נ' ‪399‬‬
‫ח‬
‫טוקיו ‪319‬‬
‫החברה הממשלתית לתיירות ‪174‬‬
‫טורונטו ‪319‬‬
‫החברה הלאומית לדרכים ‪154‬‬
‫טורינו ‪319‬‬
‫החברה להגנת הטבע ‪2‬‬
‫טחנת הרוח ‪188‬‬
‫חברת החשמל ‪162 ,140‬‬
‫הטכניון ‪101 ,1‬‬
‫חדרה ‪401 ,160‬‬
‫טלבִּייה ‪266‬‬
‫חולון ‪358-352 ,316 ,244 ,229 ,211 ,205‬‬
‫י‬ ‫חוק הגנת הדייר )נוסח משולב(‪,277 1972 ,‬‬
‫יד בן‪-‬צבי ‪224‬‬ ‫‪283 ,278‬‬
‫יד ושם ‪306 ,200 ,184 ,173‬‬ ‫חוק ההסדרים ‪342‬‬
‫יהודה ושומרון )יו"ש( ‪,303 ,295 ,137 ,36 ,28‬‬ ‫חוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו ‪280‬‬
‫‪306 ,304‬‬ ‫החוק לעידוד השקעות‪-‬הון ‪,308 ,120 ,111‬‬
‫ר' גם הגדה המערבית‬ ‫‪309‬‬
‫יודילוביץ‪ ,‬מ' ‪351 ,308‬‬ ‫חוק‪-‬עזר לירושלים )פתיחת עסקים וסגירתם(‪,‬‬
‫יוון ‪228 ,116‬‬ ‫תשט"ו‪276 1955-‬‬
‫יחזקאלי‪ ,‬איתי ‪121‬‬ ‫חוק העיריות‪ ,‬תשס"ח‪,279 ,278 ,254 2007-‬‬
‫"יישום"‪ ,‬חברה ‪114 ,34‬‬ ‫‪284‬‬
‫ינאי‪ ,‬רחוב ‪200 ,195‬‬ ‫חוק התכנון והבנייה‪ ,‬תשכ"ה‪,253 1965-‬‬
‫יפו‪ ,‬רחוב ‪273 ,236 ,200 ,197 ,196‬‬ ‫‪280-278‬‬
‫יפן ‪409 ,270‬‬ ‫חוק תאגידי מים וביוב ‪342 ,298‬‬
‫ירדן )הממלכה ההאשמית( ‪,400 ,384 ,116‬‬ ‫חורי‪ ,‬ב' ‪399‬‬
‫‪421 ,418 ,406 ,405‬‬ ‫חושן‪ ,‬מאיה ‪,82 ,80-78 ,51 ,48 ,24 ,17 ,8 ,6‬‬
‫"ירושלים בת–קיימא" ‪,260 ,48 ,29 ,24 ,17 ,8‬‬ ‫‪,283 ,260 ,243 ,242 ,220 ,212 ,210‬‬
‫‪283 ,268 ,264‬‬ ‫‪290‬‬
‫ירושלים המזרחית )מזרח‪-‬ירושלים( ‪,297 ,56‬‬ ‫חיו‪ ,‬יגאל ‪243‬‬
‫‪406 ,405 ,399 ,395 ,377 ,363 ,303‬‬ ‫חיפה ‪,205 ,185 ,162 ,161 ,154 ,139 ,108‬‬
‫ירושלים הפלסטינית ‪,364 ,363 ,361 ,359‬‬ ‫‪,349 ,316-314 ,312 ,303 ,277 ,218‬‬
‫‪,386-384 ,382 ,377-373 ,370-367‬‬ ‫‪399 ,358-352‬‬
‫‪,412 ,407 ,405 ,396 ,395 ,393-389‬‬ ‫חמאיסי‪ ,‬ר' ‪399 ,398‬‬
‫‪,426 ,423 ,422 ,420 ,419 ,416-414‬‬ ‫חמשושלים ‪249 ,244 ,235 ,230 ,221‬‬
‫‪427‬‬ ‫חסון‪ ,‬שלמה ‪,260 ,82 ,78 ,48 ,24 ,17 ,8 ,5‬‬
‫ר' גם העיר הפלסטינית‬ ‫‪349 ,342-340 ,324 ,323 ,297 ,283‬‬

‫‪434‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס( ‪,7‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אמיל ‪295 ,123 ,5 ,1‬‬
‫‪,76 ,75 ,71 ,70 ,68 ,67 ,58 ,57 ,55 ,54‬‬
‫‪,136-128 ,120 ,108 ,101 ,89 ,88 ,82‬‬ ‫כ‬
‫‪,203 ,183 ,182 ,178 ,159 ,157 ,138‬‬ ‫כביש ‪293 1‬‬
‫‪,418 ,399 ,398 ,353 ,349 ,305 ,304‬‬ ‫כביש ‪110 ,85 ,34 9‬‬
‫‪426‬‬ ‫כביש ‪267 ,262 16‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפלסטינית‬ ‫כביש בגין ‪268‬‬
‫)הלמס"פ( )‪,384 ,380-378 (PCBS‬‬ ‫כביש הטבעת המערבי ‪262‬‬
‫‪426 ,425 ,423 ,422 ,418 ,398 ,387‬‬ ‫כהן‪ ,‬משה ‪-104 ,102 ,84 ,48 ,24 ,17 ,10 ,8‬‬
‫לקיה ‪59‬‬ ‫‪290 ,283 ,259 ,120 ,106‬‬
‫כהן‪-‬קסטרו‪ ,‬אילת ‪82 ,66‬‬
‫מ‬ ‫כורש‪ ,‬רחוב ‪255 ,200 ,195‬‬
‫מבקר המדינה ‪160 ,139‬‬ ‫כיכר‪-‬ספרא ‪200 ,195‬‬
‫מבשרת–ציון ‪,306 ,305 ,297 ,110 ,81-79 ,20‬‬ ‫הכּנסת )כנסת‪-‬ישראל( ‪,238 ,236 ,228 ,188‬‬
‫‪342‬‬ ‫‪283 ,281 ,239‬‬
‫מגדל ירושלים ‪293 ,196‬‬ ‫כפר‪-‬סבא ‪372 ,140 ,123‬‬
‫המגזר הדיפלומטי ‪,47 ,46 ,36 ,35 ,20 ,16 ,11‬‬ ‫כ"ץ‪ ,‬אליהו ‪242 ,216 ,211‬‬
‫‪,395 ,383 ,375 ,371 ,368 ,213 ,212‬‬ ‫כרמלי‪ ,‬א' ‪242‬‬
‫‪396‬‬
‫המגזר הממשלתי ‪,155 ,154 ,140 ,127-123‬‬ ‫ל‬
‫‪302 ,159‬‬ ‫לנדאו‪ ,‬פנחס ‪5‬‬
‫המגזר העסקי ‪,299 ,190 ,166 ,47 ,28 ,24 ,15‬‬ ‫לאס‪-‬וגאס ‪189‬‬
‫‪301‬‬ ‫לוי‪ ,‬עזרי ‪351‬‬
‫המגזר הפרטי ‪,298 ,276 ,271 ,149-145 ,143‬‬ ‫לוירר‪ ,‬י' ‪49 ,17‬‬
‫‪,392 ,346 ,343 ,342 ,336-334 ,303‬‬ ‫לולנקו‪ ,‬ילנה ‪243‬‬
‫‪409 ,399‬‬ ‫לוּנד ‪93 ,84‬‬
‫המגזר הציבורי ‪,29 ,22 ,21 ,16 ,15 ,11 ,10‬‬ ‫לונדון ‪,191 ,185 ,177 ,151 ,149 ,146 ,144‬‬
‫‪,153 ,150-141 ,107 ,90 ,87 ,81 ,46 ,35‬‬ ‫‪399 ,339 ,333-331 ,328 ,327 ,319‬‬
‫‪,373 ,368 ,365 ,336-334 ,307 ,155‬‬ ‫לופוליאנסקי‪ ,‬אורי ‪310‬‬
‫‪,409 ,407 ,391 ,387 ,384 ,383 ,374‬‬ ‫ליברפול ‪192‬‬
‫‪424 ,423 ,419-414 ,411‬‬ ‫ליבשיץ‪ ,‬שמעון ‪5‬‬
‫המגזר השלישי ‪,48 ,46 ,39 ,29 ,28 ,24 ,15 ,14‬‬ ‫לידס ‪147‬‬
‫‪,343 ,334 ,303 ,299 ,298 ,253 ,190‬‬ ‫ליסבון ‪339 ,336-333 ,329 ,328 ,319‬‬
‫‪347 ,346‬‬ ‫ליסק‪ ,‬מ' ‪242‬‬
‫מגידור‪ ,‬מנחם ‪121 ,6‬‬ ‫ליפתא ‪197‬‬

‫‪435‬‬
 ‫מוסקבה ‪319 ,2‬‬
‫המועצה להשכלה גבוהה )מל"ג( ‪,48 ,17 ,10‬‬
‫‪99 ,98‬‬
‫המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ‪,257 ,255‬‬
‫‪265 ,264‬‬
‫המועצה לביטחון לאומי ‪159 ,35‬‬
‫מור‪-‬יוסף‪ ,‬שלמה ‪6‬‬
‫מורשה ‪293‬‬
‫המושבה הגרמנית ‪266 ,192‬‬
‫מחוז‪-‬ירושלים ‪,235 ,137 ,124 ,98 ,48 ,28 ,17‬‬
‫‪,363 ,344 ,306 ,304 ,299 ,290 ,284‬‬
‫‪426-421 ,389 ,386-384 ,381 ,379‬‬
‫מחנה‪-‬יהודה‪ ,‬שוק ‪226 ,225 ,200 ,199 ,172‬‬
‫מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ‪,181 ,179 ,1‬‬
‫מטה‪-‬בנימין ‪305‬‬
‫‪,223 ,207 ,200 ,193 ,192 ,185 ,184‬‬
‫מטה‪-‬יהודה ‪306 ,305‬‬
‫מטרופולין‪-‬ירושלים ‪306-302 ,295‬‬
‫מיאלניק‪ ,‬תמרה ‪247‬‬
‫"המייל התרבותי" ‪234 ,206‬‬
‫מילאנו ‪319‬‬
‫מינכן ‪319 ,192‬‬
‫מישור‪ ,‬דוב ‪5‬‬
‫מישר‪ ,‬יורם ‪386 ,51 ,23 ,5 ,2‬‬
‫מכון דנטה אליגיירי ‪375‬‬
‫המכון הישראלי לדמוקרטיה ‪349‬‬
‫המכון הצרפתי ‪375‬‬
‫מכון ‪426 FAFO‬‬
‫מכון ‪241 ,209 McKinsey‬‬
‫מכון ברוקדייל ‪2‬‬
‫מכון גתה ‪375‬‬
‫מכון ון‪-‬ליר ‪242 ,224‬‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל ‪,23 ,17 ,6 ,2 ,1‬‬
‫‪,88 ,87 ,82 ,80 ,77 ,65 ,49 ,48 ,29‬‬
‫‪,185 ,184 ,120 ,111 ,110 ,105 ,101‬‬
‫‪,243 ,242 ,241 ,224 ,220 ,212 ,203‬‬
‫מגרש הרוסים ‪293 ,237 ,198‬‬
‫מדבר‪-‬יהודה ‪197‬‬
‫מדריד ‪336 ,319‬‬
‫מודיעין ‪155 ,137 ,125 ,59‬‬
‫מודיעין‪-‬עלית ‪59‬‬
‫מוזיאון ארצות המקרא ‪,193 ,185 ,184 ,181‬‬
‫‪247 ,238 ,207‬‬
‫מוזיאון אסירי המחתרות ‪184‬‬
‫מוזיאון גוגנהיים לאמנות מודרנית ‪293 ,188‬‬
‫המוזיאון הבריטי ‪185‬‬
‫מוזיאון הטבע ‪,200 ,197 ,193 ,192 ,184 ,167‬‬
‫‪238‬‬
‫מוזיאון הלוּבְר ‪185‬‬
‫‪247 ,238‬‬
‫מוזיאון הסובלנות ‪188‬‬
‫מוזיאון הסמית׳סוניאן ‪191‬‬
‫מוזיאון חצר היישוב הישן ‪247‬‬
‫מוזיאון יהדות איטליה ‪184 ,181‬‬
‫המוזיאונים‪ ,‬שדרת )אזור( ‪,192 ,173 ,167‬‬
‫‪238 ,207 ,202 ,200 ,196 ,195 ,193‬‬
‫מוזיאון‪-‬ישראל ‪,193 ,191 ,184 ,181 ,173‬‬
‫‪,238 ,223 ,214 ,210 ,207 ,202 ,200‬‬
‫‪306 ,247 ,243‬‬
‫מוזיאון לאמנות האסלאם — יד ל‪.‬א‪ .‬מאיר‬
‫‪247 ,184 ,181‬‬
‫מוזיאון לתולדות ירושלים — מגדל דוד ‪,181‬‬
‫‪247 ,193 ,188 ,185 ,184‬‬
‫"מוזיקה אטרנה" ‪246‬‬
‫מונטריאול ‪340 ,319‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי ‪,136-129 ,56 ,55 ,53‬‬
‫‪160 ,139 ,138‬‬
‫מוסק‪ ,‬א' ‪,106 ,104 ,102 ,84 ,48 ,17 ,10‬‬
‫‪120‬‬
‫‪436‬‬
 ‫מנהרת הכותל ‪186‬‬
‫מנור‪ ,‬עופר ‪283 ,258 ,243‬‬
‫מנצ׳סטר ‪285‬‬
‫מסילת‪-‬ישרים‪ ,‬רחוב ‪237‬‬
‫"המעבדה" ‪245 ,233 ,232 ,222 ,206‬‬
‫מעלה–אדומים ‪,306-304 ,297 ,81-79 ,20‬‬
‫‪342‬‬
‫מענק האיזון )המענק הכללי( ‪309 ,308‬‬
‫מענק ירושלים הבירה ‪349 ,309 ,308 ,46‬‬
‫מע"צ ‪160‬‬
‫מפעל הפיס ‪351 ,307‬‬
‫מצפה–נפתוח ‪270 ,265 ,264 ,252 ,38 ,12‬‬
‫מצרים ‪400‬‬
‫מקורות ‪140‬‬
‫מקסיקו ‪333 ,331 ,325‬‬
‫מקסיקו‪-‬סיטי ‪333 ,331 ,325‬‬
‫מרגלית‪ ,‬אראל ‪234 ,225‬‬
‫מרגלית‪ ,‬מאיר )‪350 ,316 ,311 (Margalit, M.‬‬
‫מרידור‪ ,‬ליאורה ‪6‬‬
‫מרילנד ‪320‬‬
‫מרכוס‪ ,‬ת' ‪283 ,281‬‬
‫מרכז העיר )ירושלים( ‪,31 ,28 ,25 ,14 ,11 ,9‬‬
‫‪,156 ,153 ,124 ,47 ,44 ,42 ,39-37‬‬
‫‪,195 ,176 ,174 ,172 ,171 ,168-165‬‬
‫‪,215 ,206 ,202 ,201 ,199 ,198 ,196‬‬
‫‪,237 ,236 ,232 ,228 ,226 ,224 ,220‬‬
‫‪-266 ,262-255 ,253-251 ,242 ,240‬‬
‫‪,290 ,288 ,285 ,284 ,282 ,280 ,278‬‬
‫‪,382 ,345 ,336 ,311 ,310 ,293 ,291‬‬
‫‪396‬‬
‫המרכז ההיסטורי ‪236 ,171‬‬
‫מרכז ההסברה ‪159‬‬
‫מרכז ההשקעות ‪121 ,112 ,111 ,85‬‬
‫מרכז הכושר ע"ש קוסל ‪239 ,238 ,193‬‬
‫‪437‬‬
‫‪,349 ,318 ,317 ,290 ,284 ,283 ,260‬‬
‫‪399 ,360‬‬
‫מכון לב ‪113 ,99 ,33‬‬
‫מכון מגיד ‪243‬‬
‫מכון סמית ‪244‬‬
‫מכון פאלק למחקר כלכלי בישראל ‪2‬‬
‫מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות ‪,48 ,29 ,3‬‬
‫‪398 ,349 ,82‬‬
‫מכון ראנד )‪,216 ,211 ,209 ,208 (RAND‬‬
‫‪235‬‬
‫המכללה האקדמית להנדסה ‪,85 ,84 ,33 ,32‬‬
‫‪113 ,102 ,101 ,99‬‬
‫המכללה לביטחון לאומי ‪260‬‬
‫המכללה האקדמית של תל אביב‪-‬יפו ‪3‬‬
‫המכללה החרדית ‪33‬‬
‫המכללה לפיקוד ומטה ‪260‬‬
‫מכללת הדסה ‪237 ,120 ,99 ,33 ,32‬‬
‫מכללת לנדר ‪33‬‬
‫מלבורן ‪324 ,319‬‬
‫מלחה ‪268 ,267 ,236 ,110‬‬
‫מלחי‪ ,‬א' ‪120 ,105 ,84‬‬
‫מלחמת העולם הראשונה ‪405‬‬
‫מלחמת העצמאות ‪406‬‬
‫מלחמת ששת הימים )‪406 ,234 (1967‬‬
‫המלך ג׳ורג׳‪ ,‬רחוב ‪292 ,273 ,236 ,200‬‬
‫מלכיאור‪ ,‬מ‪ ,.‬ח"כ ‪217‬‬
‫ממילא ‪293 ,202 ,200 ,198 ,195 ,188 ,167‬‬
‫מנאע‪ ,‬ע' ‪242‬‬
‫המנדט הבריטי ‪406 ,405 ,363 ,258‬‬
‫מִנהל הדיור הממשלתי ‪153 ,152‬‬
‫מִנהל חינוך ירושלים )מנח"י( ‪243 ,41‬‬
‫מִנהל‪-‬מקרקעי‪-‬ישראל )ממ"י( ‪,292 ,291 ,272‬‬
‫‪293‬‬
‫מִנהל ציבורי ‪-133 ,131-129 ,127 ,125 ,28‬‬
‫‪373 ,337-335 ,267 ,155 ,138 ,136‬‬
 ‫משרד המשפטים ‪241 ,160 ,139‬‬
‫משרד הפנים ‪,290 ,284 ,280 ,278 ,160 ,3 ,2‬‬
‫‪358 ,354 ,348 ,316 ,309 ,308 ,300‬‬
‫משרד הקליטה ‪160‬‬
‫משרד הרווחה ‪309 ,160 ,139‬‬
‫משרד התחבורה ‪345 ,298 ,160‬‬
‫משרד התיירות ‪,183 ,182 ,179-177 ,174 ,160‬‬
‫‪203 ,198 ,189‬‬
‫משרד התכנון הפלסטיני ‪411 ,409 ,407 ,399‬‬
‫משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה )התמ"ת(‬
‫‪310 ,162-160 ,121 ,119 ,111 ,85‬‬
‫המדען הראשי ‪310 ,119‬‬
‫משרד התקשורת ‪160 ,124‬‬
‫משרד התשתיות ‪160‬‬
‫המשרד לביטחון פנים ‪309 ,159‬‬
‫המשרד להגנת )לאיכות( הסביבה ‪309 ,160‬‬
‫המשרד לענייני דתות ‪159‬‬
‫המשרד לענייני ירושלים ‪299‬‬
‫משרד ראש הממשלה ‪347 ,159 ,154‬‬
‫מתחם‪-‬הדסה ‪267 ,265 ,264‬‬
‫מתחם הרכס ‪201 ,198 ,168‬‬
‫מתחמים מנוהלים משותפים )"תלת‪-‬מם"(‬
‫)"‪282 ,254 ,40 ("Triple-M‬‬
‫מתחמי שיפור עסקים )‪BID — Business‬‬
‫‪ Improvement Districts‬או ‪Business‬‬
‫‪,15 (Improvement Organization‬‬
‫‪,275 ,274 ,271 ,270 ,253 ,252 ,39‬‬
‫‪-336 ,334 ,301 ,298 ,289-285 ,279‬‬
‫‪351 ,345 ,338‬‬
‫מִתחם שמידט ‪292‬‬
‫מתחם שנלר ‪265‬‬
‫נ‬
‫נאט״ו ‪323‬‬
‫הנביאים‪ ,‬רחוב ‪273 ,236‬‬
‫מרכז המוזיקה ע"ש פאני ומקס טארג ‪,222‬‬
‫‪246‬‬
‫מרכז העסקים הראשי )המע״ר( )‪,124 (CBD‬‬
‫‪259 ,174 ,172 ,171 ,165 ,153 ,152‬‬
‫המע"ר החרדי ‪259‬‬
‫המע"ר של מזרח‪-‬ירושלים ‪259 ,174‬‬
‫מרכז הקונגרסים )הכנסים( ‪194 ,167 ,44‬‬
‫ר' גם בנייני האומה‬
‫מרכז ז׳ראר בכר ‪237 ,223 ,222‬‬
‫מרכז מורשת בגין ‪233‬‬
‫מרכז רחל ינאית ‪224‬‬
‫מרכז‪-‬שמשון ‪234 ,224‬‬
‫מרכז שרובר ‪224‬‬
‫מרקורי‪ ,‬מלינה ‪228‬‬
‫מרשם האוכלוסין ‪77 ,67 ,57‬‬
‫מִרשם התושבים ‪73 ,57‬‬
‫משכנות‪-‬שאננים ‪233 ,232 ,223 ,222‬‬
‫משרד האוצר ‪,157 ,153 ,152 ,139 ,102 ,99‬‬
‫‪,343 ,311 ,280 ,243 ,217 ,164 ,159‬‬
‫‪416 ,415 ,399 ,348-346‬‬
‫משרד האוצר הפלסטיני ‪416 ,415 ,399‬‬
‫משרד הביטחון ‪,241 ,160 ,140 ,139 ,124‬‬
‫‪314 ,310‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון ‪284 ,160‬‬
‫משרד הבריאות ‪,160 ,118 ,117 ,114 ,100‬‬
‫‪309‬‬
‫משרד החוץ ‪399 ,291 ,265 ,196 ,159‬‬
‫מתחם משרד החוץ לשעבר ‪196‬‬
‫משרד החינוך ‪,203 ,184 ,181 ,159 ,101 ,54‬‬
‫‪,309 ,308 ,243 ,242 ,231 ,218 ,217‬‬
‫‪399 ,378‬‬
‫משרד החינוך הפלסטיני ‪399 ,378‬‬
‫משרד החקלאות ‪159‬‬
‫משרד המדע‪ ,‬התרבות והספורט ‪,217 ,160‬‬
‫‪308 ,241 ,235 ,223‬‬
‫‪438‬‬
 ‫ספרים‪ ,‬ישי ‪48 ,44 ,17 ,10 ,6‬‬ ‫נחלת‪-‬שבעה ‪236 ,206 ,197‬‬
‫סקוטלנד ‪147 ,146‬‬ ‫ניב‪ ,‬א' ‪284‬‬
‫הסקטור העסקי ר' המגזר העסקי‬ ‫ניהול מרכזי‪-‬ערים )‪City Center Management‬‬
‫הסקטור הפרטי ר' המגזר הפרטי‬ ‫או ‪,39 ,(Town Center Management‬‬
‫הסקטור הציבורי ר' המגזר הציבורי‬ ‫‪285 ,276 ,272 ,270 ,260 ,252‬‬
‫הסקטור השלישי ר' המגזר השלישי‬ ‫ניו‪-‬יורק ‪319 ,289-287 ,271 ,209 ,190‬‬
‫סקנדינביה ‪94‬‬ ‫נמט‪ ,‬בן‪-‬ציון ‪243 ,6‬‬
‫נס‪-‬הרים ‪197‬‬
‫ע‬ ‫נר‪-‬דוד‪ ,‬ד' ‪399‬‬
‫"עדן"‪ ,‬חברה לפיתוח מרכז ירושלים ‪,23 ,14‬‬ ‫נתב"ג ‪179 ,178‬‬
‫‪,242 ,240 ,236 ,220 ,215 ,206 ,40‬‬ ‫נתניה ‪358-352‬‬
‫‪,284 ,276-272 ,259-257 ,253 ,243‬‬
‫‪342 ,298 ,290‬‬ ‫ס‬
‫עוז‪ ,‬ק' ‪242‬‬ ‫סבג‪ ,‬אבי ‪5‬‬
‫עומרִייה ר' גן הפעמון‬ ‫סובול‪ ,‬א' ‪241‬‬
‫עופר‪ ,‬גור ‪19 ,7 ,6 ,2‬‬ ‫הסוכנות היהודית ‪348 ,347 ,301 ,299‬‬
‫עטרות ‪308 ,268‬‬ ‫סולומון‪ ,‬נעמי ‪120 ,84 ,83 ,48 ,17 ,10 ,5 ,2‬‬
‫עין‪-‬כרם ‪,222 ,200 ,198 ,197 ,116 ,110 ,85‬‬ ‫סופר‪ ,‬א ‪349 ,320‬‬
‫‪268‬‬ ‫סוריה ‪418‬‬
‫"עיר–בִּינה" ‪25 ,24 ,14 ,8‬‬ ‫הסטף ‪197‬‬
‫עיר‪-‬דוד ‪172‬‬ ‫סטרסבּוּרג ‪319‬‬
‫העיר העתיקה ‪,193 ,175 ,174 ,172 ,167 ,43‬‬ ‫סידני ‪324 ,319‬‬
‫‪,236 ,234 ,222 ,202 ,200-198 ,195‬‬ ‫סיוון‪ ,‬אסתר ‪5‬‬
‫‪,405 ,382 ,378 ,273 ,262 ,261 ,258‬‬ ‫סין ‪167 ,106‬‬
‫‪406‬‬ ‫סינגפור ‪401‬‬
‫אגן העיר העתיקה ‪262 ,261‬‬ ‫הסינמטק ‪,243 ,233 ,232 ,222 ,215 ,206‬‬
‫העיר הפלסטינית ‪-366 ,363 ,361 ,301 ,300‬‬ ‫‪246‬‬
‫‪-391 ,388 ,382 ,381 ,378 ,376 ,369‬‬ ‫סלומון‪ ,‬יואל משה ‪197‬‬
‫‪420 ,412 ,407 ,397 ,394‬‬ ‫סלמנקה ‪225‬‬
‫ר' גם ירושלים הפלסטינית‬ ‫סלע‪ ,‬אבי ‪243 ,6‬‬
‫"עיר יזמית" )‪,187 (Entrepreneurial City‬‬ ‫סמואל‪ ,‬הדר ‪205 ,83 ,5 ,2‬‬
‫‪190‬‬ ‫סנט פטרסבורג ‪319‬‬
‫עיריית‪-‬גג ‪344 ,342 ,341 ,328 ,324 ,297‬‬ ‫ספדי ר' תכנית‪-‬ספדי‬
‫עיריית‪-‬ירושלים ‪,101 ,63 ,48 ,45 ,44 ,29 ,17‬‬ ‫ספרד ‪187‬‬
‫‪,203 ,198-196 ,189 ,173 ,120 ,113‬‬ ‫הספרייה הלאומית ‪242 ,238 ,207‬‬

‫‪439‬‬
 ‫פלדמן‪ ,‬עודד ‪243‬‬
‫פלורידה‪ ,‬ריצ׳ארד )‪,208 ,49 ,25 (Florida, R.‬‬
‫‪350 ,303 ,214 ,210‬‬
‫פסגת‪-‬זאב ‪268 ,110‬‬
‫פסטיבל בּוֹז׳וֹלה ‪224‬‬
‫הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון‪-‬בובות ‪222‬‬
‫פסטיבל הג׳אז ‪222‬‬
‫פסטיבל הקולנוע ‪230 ,222‬‬
‫פסטיבל‪-‬ישראל ‪248 ,225 ,221‬‬
‫פסטיבל מוזיקה קאמרית ‪248‬‬
‫פקודת המועצות המקומיות ‪278‬‬
‫פקודת העיריות ‪286 ,278 ,276 ,254‬‬
‫פקודת העיריות של חבל אונטריו )‪Ontario‬‬
‫‪286 (Municipal Act‬‬
‫פקודת הקרקעות )רכישה לצורכי‪-‬ציבור(‪1943 ,‬‬
‫‪280 ,278‬‬
‫פקודת השלטון המקומי הבריטית )‪Local‬‬
‫‪285 (Government Act UK‬‬
‫פקודת מִסי העירייה ומִסי הממשלה ‪310‬‬
‫פקיסטאן ‪339‬‬
‫פראוור‪ ,‬י' ‪241‬‬
‫״פרגוד״ — אגודה לתיאטרון סִפרות ואמנות‬
‫‪245‬‬
‫פרושאור‪ ,‬ר' ‪399‬‬
‫פרי‪-‬הר ר' עמק הצבאים‬
‫פריז ‪,333 ,332 ,329 ,319 ,191 ,185 ,177‬‬
‫‪339‬‬
‫פרימן‪ ,‬דני ‪203 ,180‬‬
‫פרלמן‪ ,‬מ' ‪398‬‬
‫פרנקפורט ‪192‬‬
‫פתח‪-‬תקווה ‪358-352 ,312‬‬
‫צ‬
‫צברי‪ ,‬שמואל ‪351‬‬
‫"צוללת צהובה" ‪290 ,246 ,243 ,223 ,222‬‬
‫‪,226 ,219 ,218 ,215 ,212 ,210 ,205‬‬
‫‪,272 ,259-257 ,255 ,244-241 ,239‬‬
‫‪-295 ,293-290 ,284 ,283 ,277 ,275‬‬
‫‪-341 ,318 ,316 ,314-306 ,303 ,301‬‬
‫‪,399 ,397 ,395 ,374 ,367 ,351 ,349‬‬
‫‪419 ,416 ,414 ,406‬‬
‫"עיר יצירתית" )‪,26-24 ,14 ,8 (Creative City‬‬
‫‪295 ,216 ,209 ,126 ,106‬‬
‫עיר‪-‬מוזיאון ‪223‬‬
‫עיר‪-‬סְפר ‪406‬‬
‫"עיר–צריכה" )עיר צרכנית( )‪(Consumer City‬‬
‫‪210 ,25 ,24 ,8‬‬
‫קצֶה ‪15‬‬‫עיר– ָ‬
‫עכו ‪54‬‬
‫עמאן ‪406‬‬
‫עמירב‪ ,‬מ' ‪349 ,320‬‬
‫עמק המצלבה ‪238 ,196‬‬
‫עמק הצבאים )פרי‪-‬הר( ‪267 ,215 ,238 ,2‬‬
‫עמק‪-‬רפאים‪ ,‬רחוב ‪234 ,232‬‬
‫ענבר‪ ,‬ר' ‪244‬‬
‫עפרון‪ ,‬רז ‪283 ,251 ,5 ,2‬‬
‫פ‬
‫פולקמן‪ ,‬רועי ‪243 ,235 ,5‬‬
‫פורום ירושלים )פורום הקרנות( ‪,192 ,24‬‬
‫‪242 ,220‬‬
‫פורטוגל ‪336 ,334 ,333 ,328‬‬
‫פורטר‪ ,‬מייקל )‪226 ,93 ,49 ,25 (Porter, M.‬‬
‫פי‪-‬גלילות ‪265‬‬
‫פייטלסון‪ ,‬ערן ‪5‬‬
‫פילדלפיה ‪,244 ,235 ,226 ,211 ,209 ,208 ,205‬‬
‫‪319 ,289 ,271‬‬
‫פישמן‪ ,‬א' ‪120‬‬
‫פישמן‪ ,‬י' ‪241 ,217‬‬
‫פישר‪ ,‬יונה ‪241 ,234 ,223 ,210‬‬
‫‪440‬‬
 ‫קליבלנד ‪113 ,98 ,97 ,96 ,95‬‬ ‫צומת‪-‬אורה ‪267‬‬
‫קלינוב‪ ,‬רות ‪6‬‬ ‫צומת‪-‬בַּייט ‪267‬‬
‫קליפורניה ‪2 ,1‬‬ ‫צוקר‪ ,‬אהרון ‪6‬‬
‫קלן ‪192‬‬ ‫צוקרט‪ ,‬אריק ‪121 ,117‬‬
‫קלקיליה ‪372‬‬ ‫צוקרמן‪ ,‬אלכס ‪3‬‬
‫קמחי‪ ,‬ישראל ‪,82 ,80-78 ,48 ,24 ,17 ,8 ,5‬‬ ‫צור‪ ,‬ענת ‪351‬‬
‫‪421 ,399 ,398 ,284 ,283 ,260 ,242‬‬ ‫צור‪-‬הדסה ‪82 ,81‬‬
‫הקמראטה הישראלית ‪246 ,222‬‬ ‫צימרינג‪ ,‬אסף ‪386 ,51 ,23 ,5 ,2‬‬
‫קנבּרה ‪339 ,333 ,331 ,324 ,320 ,319‬‬ ‫"צפונה" ‪348 ,346‬‬
‫קנדה ‪,339 ,333 ,323 ,322 ,287 ,286 ,270‬‬ ‫צפת ‪54‬‬
‫‪409‬‬ ‫צרפת ‪333 ,332 ,329 ,146 ,144‬‬
‫קפלן‪ ,‬מוטי ‪82 ,79 ,78‬‬
‫קפריסין ‪116‬‬ ‫ק‬
‫קראוס‪ ,‬מאיר ‪6‬‬ ‫קאופמן‪ ,‬דן ‪,114 ,111 ,109 ,105 ,100 ,84 ,6‬‬
‫קראקס ‪333 ,331 ,326‬‬ ‫‪120‬‬
‫קרייתא‪ ,‬חברה לייעוץ מוניציפאלי ‪,17 ,12‬‬ ‫קבוצת התיאטרון הירושלמי ‪245 ,222‬‬
‫‪49‬‬ ‫הקהילה הדיפלומטית ר' המגזר הדיפלומטי‬
‫קריית‪-‬גת ‪54‬‬ ‫קוויבק ‪323 ,322‬‬
‫קריית הלאום ‪267 ,154 ,153 ,152 ,124‬‬ ‫"קולבּן‪-‬דאנס"‪ ,‬להקה ‪237 ,223‬‬
‫קריית הממשלה ‪273 ,154‬‬ ‫קולומביה‪ ,‬מחוז ‪,330 ,324 ,321 ,320 ,146‬‬
‫קריית‪-‬יערים ‪306 ,305‬‬ ‫‪338-336‬‬
‫קריית‪-‬משה ‪199‬‬ ‫קולק‪ ,‬טדי ‪342 ,234 ,215 ,210 ,206‬‬
‫קרן ברכה ‪242 ,220 ,218 ,214 ,211‬‬ ‫"קומבינע"‪ ,‬להקה ‪246‬‬
‫קרן גשר לקולנוע ‪246‬‬ ‫קופנהגן ‪93 ,84‬‬
‫הקרן לירושלים ‪,241 ,225 ,215 ,210 ,29 ,24‬‬ ‫קוץ‪ ,‬אריה ‪284 ,258 ,255‬‬
‫‪307‬‬ ‫קוקיא‪ ,‬עזרא ‪290 ,277‬‬
‫קרן המטבע ‪375‬‬ ‫קורח‪ ,‬מיכל ‪242‬‬
‫קרן שרובר ‪351‬‬ ‫קטמון ‪266‬‬
‫קרתא ‪343‬‬ ‫קטמונים ‪215‬‬
‫קטריבס‪ ,‬ד' ‪399‬‬
‫ר‬ ‫קיימברידג' ‪,114 ,113 ,98-96 ,92 ,91 ,85 ,84‬‬
‫ראשון‪-‬לציון ‪358-352 ,306 ,205‬‬ ‫‪118‬‬
‫רביבים‪ ,‬קיבוץ ‪2‬‬ ‫קיינס‪ ,‬ג'ון מיינרד ‪176‬‬
‫רבין‪ ,‬יצחק ‪186‬‬ ‫קינן‪ ,‬ע' ‪242‬‬
‫רהט ‪59‬‬ ‫קלטראווה‪ ,‬סנטיאגו ‪188‬‬

‫‪441‬‬
‫הרשות הפלסטינית )רש״פ( ‪,306-303 ,295‬‬
‫‪,402 ,395 ,384 ,375 ,369 ,367 ,361‬‬
‫‪,426 ,423 ,416-414 ,411-407 ,404‬‬
‫‪427‬‬
‫הרשות לפיתוח ירושלים )הרל"י( ‪,24 ,23 ,14‬‬
‫‪,120 ,113-110 ,96 ,85 ,49 ,46 ,45 ,29‬‬
‫‪,258 ,257 ,243 ,240 ,239 ,174 ,121‬‬
‫‪,298 ,293-291 ,284 ,283 ,273 ,272‬‬
‫‪,345 ,342 ,310 ,306 ,303 ,301 ,300‬‬
‫‪351 ,349-347‬‬
‫הרשות לתרבות ולתיירות ‪,219 ,212 ,208 ,42‬‬
‫‪342 ,298 ,241 ,220‬‬
‫ש‬
‫שגב‪ ,‬יקיר ‪5‬‬
‫שבטי ישראל‪ ,‬רחוב ‪293‬‬
‫שביט‪ ,‬זהר ‪243 ,242 ,211‬‬
‫שגיא‪ ,‬אלי ‪415 ,398 ,359 ,5 ,3‬‬
‫שדרות ‪54‬‬
‫שובל‪ ,‬נעם )‪,186 ,173 ,171 ,170 (Shoval, N.‬‬
‫‪203 ,200-198 ,196 ,195 ,190‬‬
‫שוודיה ‪93 ,92‬‬
‫שווייץ ‪332 ,331 ,325‬‬
‫שורש ‪81‬‬
‫שטוטגרט ‪319‬‬
‫שטוקהולם ‪319 ,96‬‬
‫שטראוס‪ ,‬רחוב ‪200‬‬
‫שיח‪-‬ג׳ראח ‪154‬‬
‫שיינין‪ ,‬י' ‪398‬‬
‫שיקאגו ‪209‬‬
‫שירות המדינה ‪159 ,157 ,140‬‬
‫נציבות שירות המדינה ‪,160 ,159 ,139‬‬
‫‪399‬‬
‫שכם ‪378‬‬
‫שלגקרן‪ ,‬י' ‪242‬‬
‫רובינשטיין‪ ,‬ד' ‪399‬‬
‫רוזנטראוב‪ ,‬מ' ‪349 ,341‬‬
‫רוטנברג‪ ,‬א' ‪242 ,220‬‬
‫רומא ‪339 ,333 ,332 ,329 ,319 ,177‬‬
‫רומן‪ ,‬י' ‪241‬‬
‫רוסיה ‪116‬‬
‫רופין‪ ,‬דֶר ֶך ‪239 ,196‬‬
‫רותם‪ ,‬אמיתי ‪121 ,118-116 ,6‬‬
‫"רותם"‪ ,‬יועצי השקעות ‪203 ,194 ,193‬‬
‫רזין‪ ,‬ערן )‪,341 ,304 ,295 ,123 ,5 ,3 (Razin, E.‬‬
‫‪350 ,349‬‬
‫רחביה ‪266 ,196‬‬
‫רחובות ‪358-352 ,316‬‬
‫ריו דה‪-‬ז׳נרו ‪319‬‬
‫רכבת מהירה ‪,85 ,74 ,44 ,40 ,34 ,27 ,14‬‬
‫‪110‬‬
‫רכבת קלה ‪,199 ,196 ,195 ,44 ,40 ,34 ,14‬‬
‫‪261 ,260 ,257 ,255 ,237 ,200‬‬
‫רכס‪-‬לבן ‪264 ,197‬‬
‫רמאללה ‪,395 ,385 ,384 ,373 ,368 ,305 ,304‬‬
‫‪423 ,414‬‬
‫רמב"ן‪ ,‬רחוב ‪196‬‬
‫רמון‪ ,‬אמנון ‪284‬‬
‫רמות ‪265 ,260 ,182‬‬
‫רמלה ‪54‬‬
‫רמת‪-‬גן ‪358-352 ,344 ,306 ,297‬‬
‫רמת‪-‬הדסה ‪38 ,12‬‬
‫רמת–רחל ‪270 ,265 ,252 ,38 ,12‬‬
‫רמת–שלמה ‪265 ,12‬‬
‫רנד‪ ,‬שולי ‪245‬‬
‫רעננה ‪344 ,306 ,297‬‬
‫רצועת‪-‬עזה ‪,374 ,373 ,368 ,362 ,359 ,340‬‬
‫‪,415 ,404 ,402 ,401 ,400 ,390 ,378‬‬
‫‪418‬‬
‫רשות העתיקות ‪238 ,207‬‬
‫‪442‬‬
‫תכנית‪-‬אב אסטרטגית לירושלים לשנת ‪2020‬‬
‫‪349 ,307 ,203 ,66 ,63‬‬
‫תכנית‪-‬אב לספורט ‪242 ,232‬‬
‫תכנית אב לתחבורה בירושלים )העמותה‬
‫לתכנון‪ ,‬פיתוח ושימור אורבאני —‬
‫ירושלים( ‪351 ,345 ,343 ,298 ,283 ,1‬‬
‫תכנית‪-‬אב לתרבות חרדית ‪212‬‬
‫תכנית האב "ישראל ‪,173 ,74 ,63 ,27 "2020‬‬
‫‪255 ,232 ,228 ,197 ,174‬‬
‫תכנית המתאר הארצית למלונאות )תמ"א ‪(12‬‬
‫‪197 ,174‬‬
‫תמ"א ‪255 31‬‬
‫תמ"א ‪349 ,255 35‬‬
‫תכנית המִתאר המחוזית )תמ"מ ‪,17 (1/30‬‬
‫‪290 ,284 ,48‬‬
‫תכנית המתאר המקומית ירושלים ‪,17 2000‬‬
‫‪-195 ,175-172 ,74 ,64 ,63 ,48 ,27 ,24‬‬
‫‪,257 ,256 ,251 ,242 ,220 ,203 ,198‬‬
‫‪,284 ,283 ,281 ,279 ,264 ,263 ,259‬‬
‫‪290‬‬
‫תכנית המתאר העירונית )תכנית מס׳ ‪(62‬‬
‫‪258 ,256‬‬
‫״תכנית–ספדי״ )תכנית מערב‪-‬ירושלים( )תמ"מ‬
‫‪,265 ,264 ,257 ,255 ,37 ,12 (37/1‬‬
‫‪267‬‬
‫תכנית ‪406 ,405 Kendall‬‬
‫תל‪-‬אביב )ת"א( ‪,37 ,34 ,27 ,26 ,22 ,19 ,14‬‬
‫‪,120 ,108 ,81 ,80 ,78 ,62-60 ,51 ,40‬‬
‫‪,137 ,134-132 ,130 ,129 ,127-124‬‬
‫‪,185 ,163-161 ,156-154 ,141-139‬‬
‫‪,218-216 ,211 ,205 ,203 ,199 ,186‬‬
‫‪,244-241 ,230 ,229 ,226 ,223 ,221‬‬
‫‪,304 ,303 ,277 ,270 ,269 ,252 ,249‬‬
‫‪-352 ,349 ,320 ,316-314 ,312 ,306‬‬
‫‪384 ,382 ,375 ,358‬‬
‫‪443‬‬
‫שלו‪ ,‬ב' ‪242‬‬
‫שלוי‪ ,‬יהודית ‪243 ,6‬‬
‫שלומציון המלכה‪ ,‬רחוב ‪236 ,206 ,197‬‬
‫שמאי‪ ,‬רחוב ‪292 ,290‬‬
‫שמיר‪ ,‬כלנית ‪243‬‬
‫שניאור‪ ,‬שמחה ‪243‬‬
‫שער‪-‬יפו ‪273‬‬
‫"שערי‪-‬צדק"‪ ,‬בית חולים ‪267 ,89‬‬
‫שער‪-‬מנדלבאום ‪199 ,198‬‬
‫שער‪-‬שכם ‪198‬‬
‫שפילד ‪147‬‬
‫שפיר‪ ,‬אורן ‪359 ,5 ,3‬‬
‫שפירא‪ ,‬בּילי ‪243 ,121 ,105 ,104 ,6‬‬
‫שרון‪ ,‬אריאל ‪347‬‬
‫ת‬
‫תאצ׳ר‪ ,‬מרגרט ‪342‬‬
‫תורכיה ‪339 ,116‬‬
‫תזמורת הבארוק ‪246‬‬
‫התזמורת הסימפונית ירושלים‪ ,‬רשות השידור‬
‫‪246 ,222‬‬
‫התחנה המרכזית ‪200‬‬
‫תחנת הרכבת הישנה )מתחם הרכבת( ‪,42‬‬
‫‪240 ,238 ,235-233 ,225 ,206 ,198‬‬
‫תחנת רכבת‪-‬ישראל המתוכננת ‪199‬‬
‫תיאטרון החאן ‪,243 ,233 ,232 ,222 ,206‬‬
‫‪245‬‬
‫תיאטרון הקרון ‪245 ,234 ,222 ,206‬‬
‫תיאטרון יהודי — תאיר ‪245 ,222‬‬
‫תיאטרון‪-‬ירושלים ‪234 ,232 ,222 ,210 ,206‬‬
‫תיאטרון מיקרו ‪245 ,233‬‬
‫תיאטרון מלנקי ‪245‬‬
‫תיאטרון פסיק ‪245 ,222‬‬
‫תיאטרון תיבת‪-‬נוח ‪245‬‬
F 358-352 ,316 ,129 ‫יפו‬-‫אביב‬-‫תל‬
Fauntroy, M.K. 148, 157, 321, 322, 324, 308 ,268 ,266 ,236 ‫תלפיות‬
325, 326, 328, 329, 330, 331, 332, 224 ‫ בית קפה‬,"‫"תמול שלשום‬
350 ,366 ,364 ,46 ,32 ,26 ,16 "‫"תעשיית השלום‬
Feldman, M. 49
396 ,393 ,375 ,374 ,369 ,367
Festival Market Place (FMP) 167, 186,
218 ,210 ‫תקנת ירושלים לתרבות‬
199, 200, 202, 206, 236
Frandsen, Bjarke L. 121
A
Frey, R.S. 143, 158
Ades, A. 143, 157
Fuller, S.S. 146, 158
Arnon, A. 361, 398
Ashworth, G. 171, 189, 195, 196, 203
G
Garlick, S. 120
B
Gertler, M. 49
Bales, C. 210, 241
Gordon, D.L.A. 324, 350
Bamya, S. 361, 398
Berryman, S. 398
H
B.O.T — Built, Operate. Transfer 335
Hashweh, M. 377, 378, 398
Brynen 407, 408, 409, 410, 411, 413
Hazan, A. 304, 350
Heiberg, M. 398, 426
C
Campbell, S. 141, 145, 147, 148, 149, 157,
I
340
International Peace and Cooperation Center
Carroll, G.R. 141, 143, 145, 157
(IPCC) 311, 350
Center for Regional Analysis (CRA), 142,
146, 157
J
Clark, T. 25, 49, 209, 241
Jacobs, J. 25, 49, 143, 158

D
K
Dascher, K. 141, 142, 144, 145, 148, 157
Kresl, P. 120
Dietz, T. 143, 158
Dreher, C. 208, 241
L
Law, C.M. 169, 171, 175, 176, 177, 179,
E
181, 185, 186, 187, 188, 189, 190,
East Region Biotechnology Initiative
191, 193, 194, 195, 198, 200, 203
(ERBI) 91, 96, 97, 113, 120
Leith Docks 147
Efrat, E. 398, 405
Lendel, I. 120
Exeter 147

444
T Lloyd, R. 209, 241
Triple Helix 93, 94, 95 Lyons, M. 144, 147, 149, 158
Tuffnell, J. 121
Tunbridge, J.E. 171, 189, 195, 196, 203 M
Tyler, R. 91, 121 Marshall, J.N. 144, 145, 146, 149, 158
McCarthy, K.F. 208, 209, 211, 235, 241
U Meyer, J.W. 141, 143, 145, 157
UNRWA 411 Mitchell, J. 336, 350
Medicon Valley Academy (MVA) 94, 95,
V 97, 113
Vaessen, P. 120
N
W Noble, A. 398, 405
Weil, M. 41, 42, 49
Wolf, J.F. 334, 337, 338, 351 O
Øresund Science Region (ØSR) 94, 95,
Z 97, 113, 121
Zarembski, A. 41, 42, 49 Øvensen, G. 398, 426

P
Palmer, R. 228, 235, 241
Palmer-Rae Associates 228, 235
Pinnavaia, S. 210, 241

R
Rowat, D.C. 320, 321, 322, 323, 325, 330,
350

S
Saiz, A. 49
Shachar, A. 170, 203
Shah, B.R. 121
Silva, C.N. 328, 329, 335, 336, 340, 350
Storm, E.A. 148, 158, 322, 326, 327, 330,
340, 350
Syrett, S. 328, 329, 335, 336, 340, 350

445
Actual implementation will be in the hands of a “New Authority for the
Development of Jerusalem” an upgraded version of an existing one (HARLY) that
will act under the guidance of the task-force rather than that of the municipality. It
is the conviction of the participants in this project that the municipal government
of Jerusalem itself is not up to fulfilling the task and that only a wide coalition of
all interested groups can raise the resources required, financial and otherwise. The
composition of the population and the resulting political structure of the city and
municipality are obstacles to the renovation project; they are unable to guarantee
the pluralistic and balanced composition of the population of Jerusalem, or to
faithfully represent the aspirations of the Israeli and Jewish people that look up to
Jerusalem as their national, spiritual and cultural capital and center.
Under conditions of a political settlement, there will be a radical change in
the status of Palestinian Jerusalem. Its successful development will present an
additional challenge to the need to change direction in Israeli Jerusalem but will
also contribute to it a great deal. The development of the Palestinian city will
be driven by its status as a capital city, the flow of international funding, and its
proximity to and cooperation with its Israeli counterpart.

ix
of similar population into the surrounding metropolitan area; and to create in
the city about 60,000-70,000 high level ‘creative’ new jobs in the private and
the public sectors. The additional strong population will come from the outside,
through the upgrading of the level of non-Haredi families in the city and by the
increase in the number of Haredim who seek professional and high education and
high level positions.
While the focus of the program is on raising the proportion of the strong
segment of the population in Jerusalem, the ‘vision’ guarantee the preservation of
the rights and way of life of all parts of the population and takes advantage of the
pluralistic composition of the city.
The project devote attention, and chapters, to improvements in all aspects of
life in the city — education, culture, urban infrastructure, especially in its center,
and services, housing, new high level industries, including in IT and tourism, all
necessary for achieving the goals.4 However, the project specifically concentrates
on three elements that serve as the main drivers of the renewal process.
The first push will be provided by doubling the capacity of the higher
education and research sectors, based on the strong foundation of the Hebrew
University campuses and the major medical centers. This will directly create
high level jobs, will give new momentum to the development of new high-end
industries, and will bring to Jerusalem additional thousands of students who will
enliven its urban and cultural life and become potential candidates for taking up
permanent residence in the city.
The second key element of the project is the development of inter-sectoral
networks of mutual support: high education and research to industry, to the
public sector, to the lifting of the education level in the city, to its culture; student
involvement in education, in cultural life, as interns in the new industries etc. In
this way the whole will far exceed the sum of the sectoral efforts.
Finally, the third key element is the assignment of the implementation of the
project to a high level task-force composed of representatives of the government,
the municipality, Jewish organizations worldwide, philanthropic institutions and
foundations, and the business community. The task force will be in charge of
designing the project, providing its budget and overseeing its implementation.
4
See the attached Table of Contenets.

viii
 In light of the aforementioned, immediate and intensive effort is required
to halt and reverse the declining trends; otherwise Jerusalem will continue
to sink into poverty and its status as the capital of Israel and of the Jewish
people will be threatened.

“A Vision for Jerusalem” is the name of a plan for the revitalizing and rejuvenation
of Jerusalem. The initiative for the plan came from a group of funds active in
Jerusalem, and the work was undertaken by an independent group of researchers
relying on the ideas and extensive efforts invested in the plans for renewal in the
city, such as the new master plans prepared for the city and the region, the work
of the coalition for a Sustainable Jerusalem, and more.2 The project, “A Vision
for Jerusalem” implements models developed in recent decades for the renewal
and re-building of decaying cities around the world, of “Creative City”, “City of
Wisdom”, and “Consumer City”3, while preserving and taking advantage of the
cultural traditions, historical assets, and modern human infrastructure of human
capital existing in Jerusalem. These assets are particularly appropriate for the
implementation of these renewal models.
The “Vision for Jerusalem” concentrates mostly on the development of
Israeli Jerusalem. It assumes, realistically or not, that the development of most
of the parts of the city inhabited by Palestinians will eventually be governed
by a Palestinian entity, and the work devotes a chapter to such an eventuality.
This approach allows the group involved to concentrate on what is realistically
doable in the Jewish parts of the city, and is also based on the assumption that
only a significant improvement in the security and political situation surrounding
Jerusalem can make the project feasible and realistic.
The target of the project is, by 2020, to increase the non-Haredi population of
Jerusalem by about 100,000 people, consisting mostly of ‘strong’ and ‘creative’
families of high socioeconomic status and human capital; to draw another 100,000
2
Cohen, M. (with the team he directed), Local Master Plan for Jerusalem 2000, Reports 1-4. The
Jerusalem Municipality 2001-2004; Regional Master Plan; Choshen, M., Hasson, I., and Kimhi, I.,
(eds.), Sustainable Jerusalem, The Jerusalem Institute for Israel Studies, 2004 [in Hebrew].
3
See for example: Clark, Terry N. (ed.). The City as an Entertainment Machine. Research in Urban
Policy, Vol 9. Amsterdam: Elsevier–JAI Press, 2004. Florida, R. The Rise of the Creative Class. New
York: Basic Books, 2004. Glaeser, E. L. et al. "Consumer City", Journal of Economic Geography,
Vol. 1 2001, pp. 27–50. Glaeser, E. and A. Saiz, "The Rise of the Skilled City." Brookings–Wharton
Papers on Urban Affairs, 2004. [Hamutal, please add here Porter, 2000]

vii
time there has been a dramatic increase in the proportions of the Ultra-Orthodox
(“Haredi”) population, also due to very high fertility rates. Today, more than
half of the residents of Jerusalem are either not Jewish or Haredi. In addition to
having large families, the level of income of these two population groups, and of
the city, is further diminished by their low rate of participation in the labor force
(mostly of women among the Palestinians, and of men among the Haredim) and
low earning potential.
The poverty of the population results in a poor city and municipality, hence
low tax revenue, poor services and an eroded economic base; these, in turn, bring
about a chain reaction that includes the departure of families with higher income
and socioeconomic status — as well as a concomitant high tax burden – out to
surrounding metropolitan areas or even further away.
A careful analysis of trends over the last decade shows that the increase in
the proportion of the Palestinian population contributed only about 10 percent
to the deterioration of income and rise in poverty in Jerusalem; all the rest is
explained by developments among the Jewish majority, most of it by the rise in
the proportion of the Haredi population and the decline in its income level. The
outward migration of strong elements within the non-Haredi, general, population,
contributes to the decline in the socioeconomic level of this group too.
If current demographic, work habits and migration trends continue, by 2020
the Haredi population will become almost half of the Jewish population and the
present economic trends will only accelerate. This future image can already be
observed: in 2005 children attending Haredi schools in grades 1-6 comprised
56% of all Jewish children attending school in the city, though they accounted for
only 15% back in 1975.
In addition to the demographic developments, one can attribute part of the
deterioration in the status of Jerusalem to the neglect and deterioration of the
city center, to some extent a result of the intensive development of satellite
neighborhoods at its outskirts. Another part of the decline is attributable to the
ongoing precarious security situation in the city (which has improved somewhat
only recently) and the general political uncertainty in the region. On top of all
these, there is a dearth of housing and employment opportunities. The general
picture is one of a city in decline – an image that itself exacerbates the negative
trends.

vi
 A Vision for Jerusalem:
Plan for Revitalizing Jerusalem, the Capital of Israel

Gur Ofer and the team of “A Vision for Jerusalem”1

Abstract
Jerusalem, the capital of Israel and of the Jewish people, encompasses within
its borders precious assets and sites of world heritage, including historical,
cultural and religious places holy to Jews, Christians, and Muslims. The Hebrew
University and other major medical centers have created an agglomeration of top
institutions of higher education, scientific research, and learning in all fields. The
concentration of most government bodies of Israel and of the Jewish people adds
to the centrality and economic status of the city. Yet despite all this, we have been
witness to a process of serious deterioration in the social and economic standing
of Jerusalem, and with them its image and status.
In recent years Jerusalem has been ranked among the cities of Israel with
the lowest level of income per capita. Having been almost equal to Tel Aviv
back in 1980, it is now down to 60 percent of Tel Aviv’s level. According to a
socioeconomic index compiled by the Central Bureau of Statistics, since 1995
Jerusalem deteriorated from the 59th to 111th place among towns in Israel leaving
above it former development towns like Dimona and Beit Shean. Over the last
three decades the flow out of the city of young and economically strong population
has grown and the number of new immigrants choosing to settle in Jerusalem has
dwindled.
A primary cause of the retreat of Jerusalem is its special demographic structure
and its dynamics over time. The re-unification of Jerusalem in 1967 incorporated
into it a large Palestinian population that has since grown rapidly both because
of a high fertility rate and inward migration from the West Bank. At the same

1
See the Table of Contents for a list of participants. Shimon Livshitz coordinated the work on the
project.

v
The Governing Framework of Jerusalem
Eran Razin and Emil Israel ..............................................................................295

"The Vision of Jerusalem" and the Palestinian City

Eli Sagi and Oren Shafir...................................................................................359

iv
 Table of Contents

The team of “A Vision for Jerusalem” .............................................................1

Acknowledgements ............................................................................................5

Executive Summary and recommendations

Gur Ofer ...............................................................................................................7

A Vision for Jerusalem – The Broad View

Gur Ofer .............................................................................................................19

Demographic Trends and the Economic Retreat of Jerusalem

Joram Mayshar and Assaf Zimring ....................................................................51

Jerusalem – A city of knowledge: Intensive Knowledge Industries,

High education, Research and Health
Nir Ben-Aharon, Naomi Solomon and Hadar Samuel ......................................83

Jerusalem as a Capital City: The Government Sector

and the Economy
Eran Razin and Emil Israel ..............................................................................123

Development of Tourism in a Post- Industrial City

Dan Givon ........................................................................................................165

Culture in Jerusalem
Maya Halevi and Hadar Samuel ......................................................................205

Urban Planning of Jerusalem

David Galor and Raz Efron..............................................................................251

iii
 The JIIS Studies Series no. 121

Vision for Jerusalem: A

Plan for Revitalizing Jerusalem, the Capital of Israel
Executive Summary

Editor: Gur Ofer

This publication was made possible by funds granted by charitable foundations

operating in Jerusalem, including the Jerusalem Foundation
and by the Charles H. Revson Foundation, N.Y.

The statements made and the views expressed are solely the responsibility
of the authors.

© 2009, The Jerusalem Institute for Israel Studies

The Hay Elyachar House
20 Radak St., 92186 Jerusalem

http://www.jiis.org.il
E-mail: machon@jiis.org.il
 The Jerusalem Institute for Israel Studies
Established by the Charles H. Revson Foundation

A Vision for Jerusalem:

Plan for Revitalizing Jerusalem,
the Capital of Israel
Executive Summary

Editor: Gur Ofer

2009