‫הגיאולוגיה של ואדי ראם‪ /‬ליאור אנמר‬

‫נופו המיוחד של ואדי ראם הוא נובע משילוב של כמה אלמנטים גאולוגיים‪ :‬א) מסלע (אבן חול מלוכדת היטב)‬
‫ב) מסיביות (שיכוב שאינו דומיננטי) ועובי שכבות‬
‫ג) סידוק טקטוני‬
‫ד) בליה כוורת מדברית (טאפוני)‬
‫מסלע‬
‫המגדלים העצומים בעלי המצוקים האנכיים והאחידים בנויים אבני חול מלוכדות היטב (שגרגרי החול‬
‫שלהן צמודים זה לזה באופן הדוק ע"י מינרלים ברזליים) ולכן הסלע מספיק קשה כדי ליצור מצוקים‬
‫בשונה מאבני החול שבמכתשים שם הליכוד חלש בהרבה‪ .‬שכבת אבן החול הקשה הכהה והדומיננטית‬
‫שבונה את המצוקים נקראית תצורת אום‪-‬עישרין (ע"ש ג'בל אום עישרין המצוי ממזרח לג'בל ראם ולפי‬
‫סיפורי המקומיים נהרגו באחד מקניוניו ‪ 20‬גברים בדואים בשיטפון פתאומי)‪.‬‬
‫מעל לתצורת אום עישרין (ראה איור) מצויה שכבת אב"ח בהירה‪ ,‬רכה יותר אך גם כן סדוקה המכונה‬
‫תצורת דיסי (ע"ש הכפר דיסה המצוי מצפון לג'בל ברא הסמוך‪ ,‬שכבת סלע זו מכונה ע"י המקומיים גם‬
‫אל‪-‬בידה (הביצה) עקב צבעה הבהיר וצורת הבליה האופיינית לה‪ .‬השילוב של הסידוק והרכות היחסית‬
‫שלה יוצר נוף שנראה מן האויר כתבנית ביצים‪ .‬כל "ביצה" הינה גוש סלע המופרד מן האחרים ע"י‬
‫הסידוק הטקטוני אך עקב הבליה התעגל ראשו והקנה לו את האופי הביצתי‪.‬‬
‫מעל תצורת דיסי מופיעה תצורת אום סהם המתאפיינת בשיכוב בולט ולכן איננה מיצרת מצוקים אלא‬
‫מדרונות משוכבים ומכוסים דרדרת‪.‬‬
‫מתחת לתצורת אום עישרין מופיע אבן חול גסת גרגר שבונה נוף מדרגות או דרדרות ומכונה תצורת‬
‫סלייב (קורלטיבית לתצורת עמודי שלמה בהרי אילת)‪ .‬מתחת לכל שכבות אבן החול מופיעים בג'בל ראם‬
‫ובהרים שממערב לו סלעים מגמטיים שזורים ב"ורידים ועורקים" כהים של דייקים מגמטיים‪.‬‬

‫מסיביות‬
‫בשונה מנופי הסלע במדבר יהודה ובנגב המאופיינים בשיכוב צפוף הרי שסלעי תצורות אום עישרין ודיסי‬
‫כמעט חסרות שיכוב ואופין מסיבי ואחיד ללא הפרעה שיכולה לקטוע את המצוקיות ולאפשר יצירה של‬
‫מדרגות ודרגשים‪ .‬השילוב של המסיביות והעובי הגדול של תצורת אום עישרין (‪ 400‬מ'~) אפשר את‬
‫יצירת המצוקים הגבוהים והאחידים‪.‬‬
‫סידוק טקטוני‬
‫קושיה של אב"ח זו יחד עם המבנה האחיד שלה גרם לכך שתחת משטר הלחצים טקטוניים ששררו‬
‫באזורנו נוצרו מערכות סידוק צפופות בעלות מימדי סדק גדולים‪ .‬שהרי ככל שסלע קשה יותר ואחיד יותר‬
‫יהיה קל יותר לסדוק אותו תחת לחץ נתון‪ .‬הסידוק הטקטוני יוצר בואדי ראם שפע תופעות בשלל סדרי‬
‫גודל‪ .‬מסדקים שמאפשרים לשורשי ערערים לצמוח‪ ,‬דרך סדקים המאפשרים טיפוס ארובה‪ ,‬קניונים‬
‫תלולים היורדים מראשי ההרים ועד העמקים הרחבים המרופדים חול אדמדם המצויים בן הרכסים‪ .‬מבט‬
‫מהיר במפה יגלה שרכסי ההרים צרים ומאורכים בכיוון צפון‪-‬דרום וכך גם העמקים דבר המרמז על‬
‫הקשר בינם לבן הסידוק‪ .‬מבט מן האויר על הרכסים עצמם יגלה מאות סדקים וקניונים בכיוון‬
‫מזרח‪-‬מערב המקבילים זה לזה שמקורם גם כן בסידוק טקטוני והמים הגולשים ממרומי ההרים רק‬
‫הרחיבו אותם לערוצים קניוניים ולפעמים ממש יצרו מעבר צר דרך הרכס שמתארו כפרוזדור (רכבת‬
‫אום‪-‬עג'יל‪ ,‬אבו דבע‪ ,‬הסדק הגדול בג'בל ראם)‪.‬‬
‫בלית כוורת (טאפוני)‬
‫אמנם בלית הכוורת אינה נושא גיאולוגי אלא תופעה פני שטח גאומורפולוגית אך היא כ"כ נפוצה בנוף‬
‫המצוקים וכ"כ חשובה למטפסים שלא נוכל שלא להזכירה‪ .‬שפע החורים‪ ,‬הצנירים והדרגשים שהיא‬
‫מותירה במצוק העניקו לה את השם "טאפוני" שבשפה הקורסיקאית פירושו שובך יונים‪ .‬מופע עתיר‬
‫חורים זה גם הקנה לה את שמה העברי בלית כוורת (והכוונה‪ ,‬כנראה‪ ,‬לכוורת טבעית של דבורים‬
‫הקודחות חורים בעץ או במצוקי חומר רך)‪ .‬בואדי ראם מופיע הטפוני במופע המזכיר נטיפים ושקעים‬
‫והוא נוצר עקב שטיפה לא אחידה של מצוקים אנכיים‪.‬‬
‫קירות סלע בעלי שיפוע חיובי נשטפים לחלוטין בגשם אך על קירות אנכיים או שליליים זורמים המים‬
‫בנתיבים מוגדרים‪ ,‬על האזורים הבולטים מן הקיר‪ .‬עקב כך נוצר הבדל בשטיפת המלחים שעל הסלע‬
‫ודוקא המקומות הבולטים בקיר הסלע נשטפים מן המלח הקורוזיבי (המעכל) והגורם לבליה מואצת ואילו‬
‫במקומות השקועים שאליהם אין המים מסוגלים להגיע נשארים המלחים‪ ,‬מצטברים‪ ,‬נמסים ומתגבשים‬
 ‫עם הלחות שבאויר וגורמים לארוזיה של הסלע המתבטאת בקליפות סלע עדינות המתפוררות למגע יד‪.‬‬
‫התהליך מחזק את עצמו וככל שהשקע מעמיק וגדל לצדדים ולמעלה המים מתקשים להגיע אליו ולכן הוא‬
‫ממשיך וגדל עד שהשקעים מתחברים זה לזה מאחורי נתיבי זרימת המים ומתקבל נוף של שקעים‪/‬צנירים‬
‫חסומים בעמודים‪/‬נטיפים‪ .‬תהליך התפוררות זה מספק חול רב אל העמקים‪.‬‬
‫המבנה הגיאולוגי של ואדי ראם‬
‫אזור ואדי ראם בכללו נטוי כלפי מזרח ולכן ככל שנתקדם ממזרח למערב השתנה נוף ההרים‪ .‬תופענה‬
‫שכבות סלע חדשות בבסיס ההרים ותעלמנה שכבות סלע מראשם (ראה איור)‪ .‬כך שג'בל אום סהם וג'בל‬
‫אום טליחה שבמזרח בנויים מתצורת אום סהם ‪ ,‬ג'בל בורדא‪ ,‬ג'בל ג'דידה וג'בל ברא בנויים סלעי תצורת‬
‫דיסי ובראשם מעט מתצורת אום סהם ‪ ,‬ג'בל חושחשה ואום עישרין בנויים בעיקר מתצורת אום עישרין‬
‫ובראשם תצורת דיסי ואילו ברצועת ג'בל ראם‪-‬ג'בל אל קטר בנוי החלק התחתון סלעים מגמטיים והחלק‬
‫העליון תצורת דיסי‪.‬‬
‫כיוון שהסלעים המגמטיים נגדעו בעבר הגיאולוגי ע"י הבליה חלקם העליון די ישר ואופקי ולכן המעבר‬
‫מהם אל אבני החול המונחות עליהם הינו חד וברור לעין‪ ,‬מישור קבור זה נקרא ה"פנפליין" ("כמעט‬
‫מישור") והוא תוצאה של תקופת ארוזיה (בליה) חריפה שגדעה את הסלעים המגמטיים וגרמה לנופם‬
‫להפוך כמעט שטוח‪.‬‬
‫כיוון שקיים הבדל גדול בין יכלת החילחול של מים בסלעים מגמטיים לבין אבן חול הרי שהגשם שיורד‬
‫על ההרים מחלחל בסדקים ובין גרגרי החול יורד ומגיע אל ה"פנפליין"‪ ,‬הוא מישור המגע בין אבני החול‬
‫למגמטיים ושם מאיטים המים ואף נעצר חילחולם והם מתגלים במעיינות על גבי המגע בין אבן החול‬
‫למגמטיים‪ .‬כך בעין שללה‪ ,‬באר לורנס ואל קטר‪.‬‬

‫(חתך לטיפול הגרפיקאית)‬