‫דוח ניסוי התנגדות ליחידת‬

‫אורך‬
‫אריאל פינגליי ונתן לידה‬

‫מורה‪ :‬ליאור לוי‬

‫‪28.05.2020‬‬
 ‫תוכן עניינים‬

‫‪3‬‬ ‫מבוא & רקע תיאורטי‬

‫‪4‬‬ ‫מטרות הניסוי‬

‫‪5‬‬ ‫מערך הניסוי‬

‫‪6‬‬ ‫מהלך הניסוי & תוצאות צפויות‬

‫‪7‬‬ ‫תוצאות הניסוי‬

‫‪8‬‬ ‫ניתוח תוצאות‬

‫‪10‬‬ ‫הערכת שגיאת מדידה‬

‫‪11‬‬ ‫מסקנות‬

‫‪12‬‬ ‫נספחים‬

‫‪2 ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫מבוא‬

‫ניסוי זה בוצע כחלק מתוכנית הלימודים שלנו במגמת פיזיקה‪ ,‬בנושא "חשמל ומגנטיות" בהתמקדות‬
‫במעגלי זרם ישר‪ .‬הדוח כולל מושגים ונוסחאות שלצורך הבנת הדוח חשוב קודם להבהיר ולתאר‬
‫אותם‪ :‬חוק אוהם )המושגים מתח‪ ,‬זרם והתנגדות( והנוסחה להתנגדות של תיל מוליך‪.‬‬

‫רקע תיאורטי‪:‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית חשמלית מייצגת איזו אנרגיה תתקיים בין שתי מטענים טעונים חשמלית על ידי‬
‫הקשר‪U e = k q 1 q 2 /r :‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ k‬הוא קבוע בעל ערך‪:‬‬
‫​‪9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪−2‬‬
‫) ‪9*10​ ( N * m * c‬‬
‫‪ q1‬ו‪ q2-‬הם שני מטענים נקודתיים‪.‬‬
‫הוא המרחק בין שני המטענים ‪R‬‬
‫פוטנציאל חשמלי הוא מונח אשר קיים כדי לייצג את האנרגיה הפוטנציאלית החשמלית בכל נקודה‬
‫לפי הקשר‪V = U e/q :‬‬
‫כאשר ‪ Ue‬זו האנרגיה הפוטנציאלית החשמלית ו‪ q-‬זה גודל המטען‪.‬‬
‫מה שיוצא כאשר מציבים את הנוסחה לגודל אנרגיה פוטנציאלית‪V = k q/r :‬‬

‫מתח הוא גודל פיזיקלי המסומן באות ‪ V‬והוא מייצג את הפרש הפוטנציאלים החשמליים בין ההדקים‬
‫במעגל חשמלי‪ .‬כמותו מיוצגת ביחידה ‪) V‬שם היחידה ‪ -‬וולט(‪.‬‬
‫הפרש הפוטנציאלים החשמלי מחושב כך‪V ab = V a − V b :‬‬
‫מכיוון שאין חשיבות לגודל שני המתחים‪ ,‬אלא רק ההפרש ביניהם‪ ,‬מציבים בדרך כלל את הפוטנציאל‬
‫הגבוה בתור כל הפרש הפוטנציאלים ואת האחר בתור ‪.0‬‬

‫זרם הוא גודל פיזיקלי המסומן באות ‪ I‬והוא מייצג את כמות המטען שעובר בחתך על כל פרק זמן‬
‫מסויים‪ .‬כמות הזרם מסומנת ביחידה ‪) A‬שם היחידה ‪ -‬אמפר(‪.‬‬
‫‪I = Δq/Δt‬‬

‫התנגדות הוא גודל פיזיקלי שמתאר את ההתנגדות של גוף לזרם שעובר דרכו כתוצאה מהמתח‪.‬‬
‫ההתנגדות מסומנת באות ‪ R‬ויחידות ההתנגדות מסומנות באות ‪) Ω‬שם היחידה ‪ -‬אוהם(‪.‬‬

‫הנוסחה המקשרת בין המתח‪ ,‬הזרם וההתנגדות היא חוק אוהם‪:‬‬

‫‪V = IR‬‬
‫בעזרת חוק זה ושניים מהגורמים הנתונים‪ ,‬אפשר למצוא בקלות את הגורם השלישי‪.‬‬

‫‪3 ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪,R‬‬ ‫‪= ρ Aℓ‬‬ ‫בנוסף לחוק אוהם‪ ,‬קיימת נוסחה נוספת שצריך להתיחס אלייה‪ .‬לפי הנוסחה הבאה‪:‬‬
‫ההתנגדות של חוט מוליך תלויה בהתנגדות הסגולית של החומר )החומר ממנו החוט מורכב‪ ,‬נמדד‬
‫ביחידות מטר * אוהם(‪ ,‬האורך של המוליך )במטרים( ושטח החתך של של החוט )במטרים רבועים(‪.‬‬
‫הסיבה שאורך המוליך משפיע על ההתנגדות של המוליך היא שככל שיש יותר מהחוט המוליך‪ ,‬כך‬
‫גם הזרם צריך מתח חזק יותר )או חלש יותר( כדי להתגבר על ההתנגדות הנוספת )או הפחותה( של‬
‫המוליך‪ ,‬כתוצאה משינוי אורך המוליך‪ .‬הסיבה ששטח החתך משפיע על ההתנגדות של החוט‬
‫המוליך זהה לסיבה ששטח החתך קובע את הזרימה של מים בצינור‪ :‬ככל ששטח החתך יותר גדול‬
‫ככה החוט פחות "צפוף"‪ ,‬ויותר זרם יכול לעבור דרכו בבת‪-‬אחת‪ ,‬כמו עם מים‪.‬‬

‫מטרות הניסוי‬
‫‪ .1‬בחינת הקשר שבין אורך מוליך לבין התנגדותו‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתוח אי התאמה בין התיאוריה לתוצאות הניסוי‪.‬‬
‫‪ .3‬הערכת שגיאות מדידה‪.‬‬

‫‪4 ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫מערך הניסוי‬

‫ציוד‪:‬‬
‫● שני )‪ (2‬רבי מודדים‬
‫● חוט נחושת דק שמחובר לסרגל ארוך‬
‫● נורה‬
‫● בית סוללה וסוללת ‪1.5V‬‬
‫● תיילים‬

‫הרכבת המעגלים החשמליים‬

‫‪ .1‬הרכבנו את המעגל החשמלי הראשון לפי השרטוט הבא‪:‬‬

‫‪ .2‬הרכבנו את המעגל החשמלי השני לפי השרטוט הבא‪:‬‬

‫‪5 ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫מהלך הניסוי‬

‫‪ .1‬הרכבנו את המעגל החשמלי הראשון‪.‬‬

‫‪ .2‬ברגע שסגרנו את המעגל החשמלי הראשון‪ ,‬הנורה דלקה‪ ,‬ורבי המודדים הראו תוצאה‬
‫מסוימת ‪ -‬כלומר הרכיבים במעגל תקינים‪ ,‬ואנחנו וידינו שאנחנו יכולים להשתמש ברבי‬
‫המודדים‪.‬‬
‫‪ .3‬הוצאנו את הנורה מתוך המעגל החשמלי הראשון והחלפנו אותו בחוט הנחושת ‪ -‬הרכבנו את‬
‫המעגל החשמלי השני‪.‬‬
‫‪ .4‬מדדנו את הזרם והמתח באמצעות שני רבי המודדים כשבכל מדידה שינינו את האורך של‬
‫החוט‪ :‬כבל תנין אחד היה מחובר לבורג שהחזיק את החוט במקומו‪ ,‬הבורג נמצא בתחילת‬
‫הסרגל‪ .‬כבל תנין אחר היה מחובר לחוט עצמו‪ .‬הזזנו את התנין האחר לאורך החוט ומדדנו‬
‫את המרחק של התנין מהבורג לפי הסרגל‪.‬‬

‫תוצאות צפויות‬

‫● יהיה יחס ישר בין ההתנגדות של המוליך ואורכו‪.‬‬

‫● המתח לא ישתנה; המתח יהיה שווה לכא"מ‪.‬‬
‫● כתוצאה מהיחס הישר בין ההתנגדות של המוליך ואורכו‪ ,‬ולפי חוק אוהם‪ ,‬היחס בין הזרם‬
‫במעגל ואורך המוליך יהיה הפוך‪.‬‬
‫● היחס בין ההתנגדות האורך‪ ,‬כמו כן היחס בין הזרם והאורך‪ ,‬יהיו ליניארים‪.‬‬
‫● הגרף של המתח כתלות באורך יהיה מקביל לציר ‪.x‬‬
‫● הגרף של המתח כתלות בזרם יהיה ליניארי‪ ,‬והשיפוע שלו יהיה ההתנגדות‪.‬‬

‫‪6 ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫תוצאות הניסוי‬

‫)‪V(v‬‬ ‫)‪I(A‬‬ ‫)‪R(Ω‬‬ ‫)‪ℓ(cm‬‬

‫‪2.8‬‬ ‫‪0.18‬‬ ‫‪15.555‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪2.78‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪13.900‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪2.75‬‬ ‫‪0.22‬‬ ‫‪12.500‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪2.71‬‬ ‫‪0.26‬‬ ‫‪10.423‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪2.68‬‬ ‫‪0.27‬‬ ‫‪9.925‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪2.62‬‬ ‫‪0.33‬‬ ‫‪7.939‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪2.55‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪6.375‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪2.47‬‬ ‫‪0.48‬‬ ‫‪5.145‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪2.28‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪3.800‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪2.222‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪0.63‬‬ ‫‪2.21‬‬ ‫‪0.285‬‬ ‫‪0‬‬

‫טבלה זו מציגה את ערכי המדידה שמצאנו כאשר ההתנגדות בכל נקודה‪ ,R ,‬מחושבת על ידי חוק‬
‫אוהם‪.‬‬
‫ניכר שיש הבדל משמעותי בין התוצאות שצפינו לבין התוצאות בפועל‪:‬‬
‫● ערך המתח גדל ממדידה למדידה למרות שצפינו שישאר קבוע‪.‬‬
‫● ערך הזרם אמנם קטן עם הגדלת האורך‪ ,‬בהתאם לציפיות שלנו‪ ,‬אבל הוא קטן באופן לא ‪-‬‬
‫ליניארי‪.‬‬
‫● ערך ההתנגדות גדל באופן ליניארי עם האורך ‪ -‬נקודה זו תואמת את הציפיות שלנו‪.‬‬

‫‪7 ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫ניתוח תוצאות‬

‫בחינת הקשר בין אורך המוליך והתנגדותו‬

‫נתונים‪:‬‬

‫‪ℓ = 30 cm = 0.3 m‬‬ ‫‪ℓ = 45 cm = 0.45 m‬‬

‫‪V = 2.68 V‬‬ ‫‪V = 2.78 V‬‬
‫‪I = 0.12 A‬‬ ‫‪I = 0.2 A‬‬
‫‪A = constant‬‬ ‫‪A = constant‬‬
‫‪ρ​ = constant‬‬ ‫‪ρ​ = constant‬‬

‫‪R = ρ Aℓ‬‬ ‫נוסחת ההתנגדות של תיל‪:‬‬

‫חוק אוהם‪:‬‬
‫‪V‬‬
‫= ‪V = IR → R‬‬ ‫‪I‬‬
‫הצבה וחישוב‪:‬‬
‫‪:ℓ = 30 cm‬‬
‫‪R= 2.68 / 0.12 = 23.333 ​Ω‬‬
‫‪:ℓ = 45 cm‬‬
‫‪R= 2.78 / 0.2 = 13.9 ​Ω‬‬
‫לפי הנוסחה להתנגדות של תיל‪ ,‬במידה וההתנגדות הסגולית של החומר ממנו מורכב התיל ושטח‬
‫החתך של התיל לא משתנים‪ ,‬המנה של ‪ 2‬ההתנגדויות שחושבו צריך להיות זהה למנת שני‬
‫האורכים‪:‬‬

‫)‪([V1/I1]/[V2/I2]) ​≟​ (ℓ1*const.)/(ℓ2*const.‬‬

‫‪23.333/13.9 = 1.678‬‬
‫‪30/45 = 0.666‬‬
‫)‪(23.333/13.9) ≠ (30*const.)/(45*const.‬‬

‫‪8 ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫שני המנות לא זהות זה לזה ‪ -‬כלומר יש גורם נוסף שמשפיע על תוצאות הניסוי‪.‬‬
‫אידיאלית‪ ,‬ההפרש בין שני המנות צריך להיות ‪ .0‬נחשב את אחוז השגיאה‪:‬‬
‫‪([R​1​/R​2​] - [ℓ​1​/ℓ​2​ ]) / [R​1​/R​2​] =0.553 = 55.3%‬‬

‫חקירת האי ‪ -‬התאמה בין התיאוריה ותוצאות הניסוי‬

‫אז מה גרם לאי‪-‬התאמה של יותר מ‪ 50-‬אחוז בין התיאוריה והמציאות? אנחנו משערים שזאת‬
‫אשמתה של ההתנגדות הפנימית של הסוללה‪:‬‬
‫כשעשינו את הניסוי‪ ,‬התייחסנו למקור המתח כמקור מתח אידיאלי‪ ,‬אבל מובן מתוך תוצאות הניסוי‬
‫שזה לא המצב‪ .‬הנוסחה למתח ההדקים של מקור המתח היא‪:‬‬

‫‪V ab = ε − I * r‬‬

‫נציב ‪ ,ε = I * R‬בהתאם לחוק אוהם‪ ,‬ו‪ R = ρ(ℓ/A) -‬בהתאם לנוסחה להתנגדות של תיל‪:‬‬

‫)‪V ab = I * ρ Aℓ − I * r → V ab = I ( ρ Aℓ − r‬‬

‫ההתנגדות הסגולית של התיל‪ ,‬שטח החתך של התיל‪ ,‬וההתנגדות הפנימית של מקור המתח הם‬
‫גדלים קבועים שלא משתנים במהלך ביצוע הניסוי‪ ,‬לכן נגדיר את ‪ ρ/A‬כקבוע ‪ (c​1) 1‬ואת ‪ r‬כקבוע ‪2‬‬
‫)‪ .(c​2‬תתקבל הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫)‪V ab = I(ℓ * c1 − c2‬‬

‫לפי הנוסחה הזאת‪:‬‬

‫כשמגדילים את האורך‪ ,‬המתח גדל‪.‬‬ ‫●‬

‫כשמגדילים את האורך‪ ,‬הזרם קטן‪.‬‬ ‫●‬

‫כשמתייחסים להתנגדות הפנימית של מקור המתח‪ ,‬התיאוריה תואמת את המציאות‪.‬‬

‫השערת ההתנגדות הפנימית מסבירה גם למה קצב השינוי של המתח והזרם לא קבועים‪ :‬אנחנו‬
‫התייחסנו למתח כערך קבוע‪ .‬ההתנגדות הפנימית גורמת לזה שהמתח משתנה יחד עם הזרם‪,‬‬
‫כלומר הזרם תלוי לא רק בשינוי של ההתנגדות )ולפי כלל המעבר ‪ -‬האורך של המוליך( אלא גם‬
‫בשינוי במתח‪.‬‬

‫‪9 ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫הערכת שגיאות מדידה‬

‫● הרב‪-‬מודדים הוגדרו נכון לפני הניסוי‪ ,‬לכן אפשר להזניח את שגיאת המדידה שלהם‪.‬‬
‫● הסרגל שבאמצעותו מדדנו את האורך של המוליך היה סרגל סנטימטרים‪ ,‬שהמרחק בין כל‬
‫שנתה ושנתה היה ‪ 1‬מ"מ‪ .‬לכן‪ ,‬ניתן להעריך שקיימת שגיאה של )‪ 0.5 (-+‬מ"מ בכל מדידת‬
‫אורך )כשחיברנו את התנין לחוט המוליך‪ ,‬השתמשנו בסרגל כדי למדוד את האורך של התנין‬
‫על החוט ‪ -‬המרחק מתחילת המוליך לתנין‪(.‬‬
‫● את ההתנגדויות שחישבנו באמצעות חוק אוהם אנחנו עיגלנו למיליאוהם‪ .‬לכן קיימת שגיאה‬
‫‪.m​Ω‬‬ ‫של )‪0.5 (-+‬‬
‫● סה"כ‪ ,‬שגיאות המידה שצוינו למעלה הם קטנים‪ ,‬וניתנים להזנחה בקנה המידה שאחנו‬
‫עובדים בו ‪ -‬אבל הם לא אפסיים‪.‬‬
‫● כמובן יש את אחוז השגיאה הגדול שחישבנו בסעיף ניתוח התוצאות ‪ -‬הייתה חוסר התאמה‬
‫של מעל ‪ 50%‬בין התיאוריה )היחס בין האורך וההתנגדות הוא יחס ישר‪ ,‬לכן מנת שני‬
‫מרחקים חייבת להיות שווה למנה של שני חישובים של התנגדות שנמדדו באורכים הנ"ל לפי‬
‫חוק אוהם( לבין המציאות‪ .‬מצאנו שההתנגדות הפנימית של מקור המתח מסבירה את חוסר‬
‫ההתאמה הזאת‪.‬‬

‫‪10 ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫מסקנות‬

‫לפי דעתנו‪ ,‬הניסוי עצמו היה מוצלח‪ :‬הצלחנו להראות את הקשר בין אורך החוט והתנגדותו ‪ -‬אחרי‬
‫שהתייחסנו להתנגדות הפנימית של מקור המתח‪.‬‬

‫היה מכשול אחד שעיקב אותנו במהלך עשיית הדוח ‪ -‬חוסר הבנה שלנו הן בנושא )מעגלי זרם ישר(‬
‫והן בדברים מהותיים במקצוע הפיזיקה ‪ :‬במשך זמן רב התייחסנו לנוסחאות השונות כ‪-‬תבניות‪,‬‬
‫שאפשר להציב בהם לפי כלל המעבר אבל מעבר לזה לא הייתה להם שום משמעות מתמטית‪,‬‬
‫הרעיון של גודל פיזיקלי תלוי ובלתי תלוי לא היה מובן לנו ‪ -‬עד שהתחלנו להתייחס לנוסחאות‬
‫הפיזיקאליות כמשוואות מתמטיות‪ .‬דבר זה אפשר לנו לנתח את הגרפים שהתקבלו לנו‪ ,‬ולהבין את‬
‫המשמעות שלהם‪ .‬הדוחות הקודמים היו בנושא הקינמטיקה‪ .‬קינמטיקה פועלת לפי האינטואיציה‬
‫שלנו ‪ -‬אנחנו יודעים מתוך איך שגופים נעים במציאות איך הם ינועו בתיאוריה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הנושא‬
‫הנוכחי הוא מופשט באופן יחסי‪ ,‬ולא פועל לפי האינטואיציה‪ .‬מבלי שהפנמנו את המשמעות של‬
‫הנוסחאות שעבדנו איתם‪ ,‬היינו אבודים‪ .‬רק אחרי פרק זמן )לא קצר( השלמנו את הפערים האישיים‬
‫שלנו עם הידע המינימאלי שצריך כדי לבצע את מטלת הדוח‪.‬‬

‫הדוח הזה היה משמעותי לתהליך הלמידה של שנינו‪ ,‬את הלקחים שהפקנו במהלך ביצוע המטלה‬
‫אנחנו כנראה ניישם לעוד הרבה זמן‪.‬‬

‫‪11 ‬‬ ‫‪ ‬‬
 ‫נספחים‬

‫‪12 ‬‬ ‫‪ ‬‬