‫קשרים כימיים ומאפייני החומרים‬

‫מצבי הצבירה‬
‫• כל חומר בטבע קיים באחד משלושת מצבי הצבירה (מוצק‪ ,‬נוזל‪ ,‬גז)‪.‬‬

‫• מוצק‪ :‬בעל נפח מסוים וצורה מוגדרת בטמפ' ובלחץ נתונים‪( .‬כוח חיצוני‬
‫מסוגל לעוות את צורתו‪ ,‬אבל לאחר הוצאת הכוח היא חוזרת לקדמותה)‪.‬‬

‫• נוזל‪ :‬נפח מוגדר אך אין צורה מוגדרת‪ .‬נפח לא משתנה‪.‬‬

‫• גז‪ :‬משולל הן נפח והן צורה‪ .‬נפחו משתנה בהתאם לנפח הכלי‪.‬‬

‫• מצב הצבירה של חומר נקבע ע"י טמפ' ולחץ בהם קיים‪.‬‬

 ‫כוחות בין מרכיבי החומר‬
‫חומר יוני‪ -‬משיכה בין החלקיקים מבוססת על כוח אלקטרוסטטי בין אניון לקטיון‬
‫(מטענים מנוגדים)‪.‬‬
‫חומר מולקולרי‪ -‬משיכה בין מולקולות החומר‪ .‬חומרים מולקולריים הם גזים‪,‬‬
‫נוזלים ומוצקים בתנאי החדר‪.‬‬
‫מצב הצבירה של חומר מולקולרי נקבע לפי כוחות המשיכה בין מולקולות החומר‪.‬‬
‫ככל שכוחות המשיכה חזקים יותר כך נקודת היתוך ורתיחה של החומר גבוהים‬
‫יותר‪.‬‬
‫תהליכים פיסיקליים‪ -‬שינוי מצב צבירה‬
 ‫כוחות ון דר ולס מתחלקים לשלושה סוגים עיקרים‬
‫(‪)Ohannes Diderik van der Waals‬‬
‫• דיפול‪-‬דיפול ‪ :‬כדוגמה קלאסית לכך ניתן להסתכל על מולקולת ‪ HCl‬שבה‬
‫אטום הכלור הוא בעל זיקה אלקטרונית שלילית ואטום המימן בעל זיקה‬
‫אלקטרונית חיובית‪ ,‬יש משיכה בין הקטבים השונים של המולקולות השונות‪.‬‬

‫• דיפול ‪-‬דיפול מושרה ‪:‬על אטום ארגון שהוא גז אציל יש מטען אחיד אך המטען‬
‫מתחלק בזמן על האטום בצורה שונה ולכן ייתכן דיפול רגעי על פני אטום‬
‫הארגון שיגרום למשיכה בינו לבין מולקולת ‪HCl‬למשל‪.‬‬

‫• דיפול רגעי‪-‬דיפול מושרה‪ :‬אם ניקח שני אטומי ארגון תהיה ביניהם משיכה‬
‫‪,‬שוב‪ ,‬כתוצאה מפיזור המטען על פני האטומים‪ ,‬יהיו אזורים בעלי עודף מטען‬
‫חיובי ואזורים בעלי עודף מטען שלילי ‪,‬לכן תהיה משיכה בין האטומים‪.‬‬
 ‫כוחות בין מולקולרים‬

‫כוחות דיפול דיפול (הכוחות בין דו‪-‬קוטב אחד למשנהו)‪.‬‬

‫מולקולות בעלות מומנט דיפול קבוע (קוטביות)‪ ,‬נמשכות זו לזו בקצוות הנגדיים‬
‫שלהם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬לחומרים הורכבים ממולקולות קוטביות‪ ,‬נקודת רתיחה‬
‫והיתוך גבוהות יותר מאשר לחומרים המורכבי ממולקולות לא קוטביות באותו‬
‫גודל‪.‬‬
‫ככל שמולקולות קוטביות יותר כוחות‬
‫המשיכה בין המולקולות חזקים יותר‪ ,‬כך‬
‫נקודת היתוך ורתיחה של החומר המכיל‬
‫אותן גבוהות יותר‪.‬‬
 ‫כוחות בין מולקולרים‬
‫כוחות בין המולקולות לא קוטביות (דיפול רגעי‪ -‬דיפול רגעי)‪.‬‬
‫רוב החומרים המורכבים ממולקולות לא קוטביות הם גזים בתנאי החדר (יסודות‬
‫של טור ‪ ,8‬מימן‪ ,‬חנקן‪ ,‬חמצן‪ ,‬פלואור וכלור)‪ ,‬אך יש חומרים נוזלים (ברום)‬
‫ומוצקים (יוד‪ ,‬זרחן‪ ,‬גופרית)‪ .‬הורדת הטמפרטורה של גז מתחת לטמפרטורה‬
‫מסוימת תגרום לנזול הגז וקירור נוסף של להתמצקותו‪ ,‬כלומר בין המולקולות‬
‫הלא קוטביות ישנן כוחות משיכה בעוצמות שונות‪.‬‬
‫כוחות לונדון‪ -‬כוחות הבין מולקולריים שנוצרים עקב עיוות של ענן האלקטרוני של‬
‫האטום או מולקולה‪ .‬ככל שענן האלקטרוני גדול יותר הוא מוחזק חלש יותר על‬
‫ידי הגרעין ולכן כושר הקיטוב גדול יותר‪ .‬בכל רגע נתון הקיטוב של החלקיק‬
‫משתנה‪-‬דו‪-‬קוטב רגעי‪.‬‬

‫יצירה של דו‪-‬קוטב רגעי כוללת את דו קוטב מושרה‬

‫התנהגות של יסודות מטור ‪8‬‬
‫נקודת הרתיחה של אלקאנים‬
 ‫כוחות בין מולקולרים‪ -‬כוחות לונדון‬
‫עוצמת כוחות לונדון תלויה בגודל המולקולה‪ :‬ככל שמולקולה גדולה יותר כך סיכוי‬
‫לדו‪-‬קוטב רגעי גדול יותר‪ .‬המסה המולרית היא המדד לגודל המולקולה‪ ,‬לכן ככל‬
‫שמסה מולרית גדולה יותר כך מולקולה גדולה יותר‪.‬‬

‫המסה המולרית הינו מדד לגודל במולקולה‪ ,‬אך אינו מדד היחיד‪ .‬מספר האטומים‬
‫במולקולה הוא פרמטר נוסף שיש להתייחס אליו בקביעת הגודל‪ .‬ככל שמספר‬
‫האטומים במולקולה גדול יותר כך שטח פני המולקולה גדול יותר‪.‬‬
‫]‪Mw[gr/mol‬‬ ‫]‪Tb [0 C‬‬
‫‪CCl 4‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪76‬‬
‫‪C10 H 22‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪175‬‬
 ‫כוחות בין מולקולרים‪ -‬כוחות ואן דר ואלס‬
‫דיפול‪ -‬דיפול או דיפול רגעי‪-‬דיפול רגעי‪ ,‬מה חזק יותר?‬
‫בתנאי והמסה המולרית וגודל המולקולות דומה (יחס המסות לרוב לא מעל ‪)1.5‬‬
‫האינטראקציות בין המולקולות שמבוססות על קוטביות קבועה חזקות יותר‪ ,‬לכן‬
‫לחומרים אלה נקודת היתוך ורתיחה גבוהות יותר‪.‬‬

‫בין כל המולקולות של כל החומרים קיימים כוחות לונדון המבוססים על קוטביות‬

‫רגעית‪ .‬בין המולקולות הקוטביות בנוסף נוצרות אינטראקציות המבוססות על‬
‫המשיכה בין הקטבים המוגדים‪ .‬ככל שבמולקולה מספר מוקדי קוטביות רב יותר‬
‫כוחות המשיכה חזקים יותר‪.‬‬

‫האינטראקציות שמבוססות על דו קוטב רגעי וקבוע נקראות כוחות ואן דרואלס‪.‬‬

 ‫דו קוטב רגעי‪ -‬קשרי לונדון‬

‫‪+‬‬ ‫→‬
 ‫דו קוטב קבוע‪ -‬קשרי ואן דר ואלס‬

‫‪+‬‬ ‫→‬
 ‫כוחות בין מולקולרים‬
‫תרגיל‪.‬‬
‫הסברו את השוני בנקודת הרתיחה בכל אחד מהמקים‪:‬‬

‫]‪Mw[gr/mol‬‬ ‫]‪Tb [0 C‬‬ ‫]‪Mw[gr/mol‬‬ ‫]‪Tb [ 0 C‬‬

‫‪CCl 4‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪C6 H 6‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪81‬‬
‫‪CH 3COCH 3‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪C 6Cl 6‬‬ ‫‪249‬‬ ‫‪152‬‬
‫‪Br2‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪HBr‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪-67‬‬
‫‪H 2S‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪-60‬‬ ‫‪O2‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪-183‬‬
 ‫כוחות בין מולקולרים‬
‫ניתן לראות תלות בין המסה המולרית של החומר‬
‫לנקודת הרתיחה של החומר‪ ,‬האם בכל המקרים???‬

‫‪Tb‬‬ ‫‪200C‬‬ ‫‪-850C‬‬ ‫‪-700C‬‬ ‫‪-350C‬‬

 ‫כוחות בין מולקולרים‪ -‬קשרי מימן‬
‫קשרי מימן נוצרים בין המולקולות בגלל שבתוך המולקולה אטומי מימן קשורים‬
‫ישירות לאחד האטומים (‪ O ,F‬או ‪ .)N‬אטומים אלה מושכים את הענן‬
‫האלקטרונים של המימן לכיוונם‪ ,‬ובכך הופכים את אטומי המימן לבעלי מטען‬
‫חיובי חלקי גדול מאוד‪ .‬אלקטרונים חופשיים של אטומי פלואור‪ ,‬חמצן או חנקן‬
‫ממולקולה השכנה בעלי מטען שלילי גדול מספיק‪ ,‬נמשכים אל המימנים בעלי מטען‬
‫החיובי הגדול‪.‬‬
‫ן‬ ‫ש‬
‫מבנה של מים‬
 ‫סיכום‪-‬אינטראקציה בין המולקולות‬

‫בין כל המולקולות של חומר מולקולרי קיימים קשרי לונדון‪-‬דו קוטב רגעי‬

‫אם המולקולות פולריות‬
‫אזי גם בין המולקולות ישנם קשרי ואן דר ולס דו‪ -‬קוטב קבוע‬

‫אם בתוך מולקולות ישנו קשר ישיר בין ‪ H‬ל‪ O ,N-‬או ‪F‬‬
‫אזי בין המולקולות גם ישנם קשרי מימן‬

‫לנ ן‬ ‫ש‬
‫ן‬ ‫ש‬

‫לס‬ ‫ן‬ ‫ש‬

 ‫עוצמת כוחות ואן דר ואלס בין מולקולות תלויה במספר גורמים‪.‬‬
‫החשובים שבהם (בסדר יורד של השפעה) הם‪:‬‬
‫גודל המולקולה‪ :‬ככל שלחומר ענן אלקטרונים גדול יותר כך כוחות הואן דר ואלס בין‬ ‫•‬
‫מולקולותיו יהיו חזקים יותר‪ ,‬מאחר וקיימת הסתברות גבוהה יותר להימצאות דו קוטב רגעי‬
‫במולקולה‪ .‬מסתו המולרית של חומר מהווה מדד לגודל ענן האלקטרונים שלו‪.‬‬
‫קוטביות‪ :‬כאשר במולקולות של חומר ישנו דו קוטב קבוע כוחות הואן דר ואלס ביניהן יהיו‬ ‫•‬
‫חזקים יותר מאשר בין מולקולות של חומר בעל דו קוטב רגעי בלבד‪.‬‬
‫שטח פני המולקולה‪ :‬ככל ששטח פני המולקולות גדול יותר כך קשרי הואן דר ואלס ביניהן‬ ‫•‬
‫חזקים יותר‪.‬‬
‫מקרה פרטי של כוחות ואן‪-‬דר‪-‬ואלס חזקים במיוחד הוא קשרי מימן‪.‬‬ ‫•‬

‫• קשרי מימן‬
‫• הקשר נוצר בין מולקולה קוטבית שבה מצוי מימן ‪ -‬בעל ערך אלקטרושליליותשל ‪- 2.1‬‬
‫למולקולה אחרת בעלת אטום עם ערך אלקטרושליליות גבוה משלו בהפרש של מעל ‪( 0.8‬לפי‬
‫פאולינג); האפשרויות היחידות הן חמצן‪ ,‬חנקן ופלואור‪.‬‬
‫• בתוך המולקולה שמכילה מימן מושך האטום האלקטרושלילי את ענן האלקטרוניםשל המימן‬
‫לכיוונו‪ ,‬ובכך הופך את המימן לבעל מטען חיובי חלקי‪ .‬בגלל גודלו הקטן של המימן מטענו‬
‫החיובי‪ ,‬גם אם חלקי‪ ,‬הוא צפוף ולכן חזק‪ .‬כתוצאה מכך נמשכים אלקטרונים חופשיים‬
‫ממולקולה קוטבית שכנה בעלת מטען שלילי חזק מספיק‪ ,‬וכך נוצר קשר המימן‪.‬‬
‫סוגי אינטראקציה בין חומרים מולקולריים‬
 ‫חומרים אטומרים‬
‫חומרים אינסופיים (מבנה ענק) בכלי קשר קוולנטי בין האטומים (מוצקים בתנאי החדר‪,‬‬
‫בעלי נקודת היתוך מאוד מאוד גבוהות‪ ,‬לא נמסים במים ולא מולכים חשמל (פרט‬
‫לגרפיט)‪:‬‬
‫יהלום‬ ‫גרפיט‬

‫חול‬
 ‫חומרים אטומריים‬

‫סיליקה (צורן דו‪-‬חמצני)‪SiO2 ,‬‬

‫הקוורץ שייך לקבוצת המינרלים‬

‫הסיליקטיים ‪-‬הקבוצה החשובה‬
‫ביותר בין המינרלים יוצרי הסלעים‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫מתכות‪ :‬חומרים טהורים או סגסוגות‪.‬‬
‫מוצקים בתנאי החדר (חוץ מכספית)‪ ,‬מולכים חשמל במצב מצבירה מוצק ונוזל‪.‬‬

‫נחושת‬ ‫כספית‬ ‫אבץ‬