‫א"ב ‪1156/21‬‬ ‫בבית המשפט העליון בירושלים‬

‫קבוע לדיון ליום ‪24.2.21‬‬

‫לפני כב' השופטים‪:‬‬
‫א' חיות‪ ,‬נ' הנדל‪ ,‬י' עמית‬
‫נ' סולברג‪ ,‬ד' ברק‪-‬ארז‬
‫מ' מזוז‪ ,‬ע' ברון‪ ,‬ג' קרא‬
‫וד' מינץ‬
‫עוצמה יהודית ‪ -‬חזית יהודית לאומית‪ ,‬רשימת הציונות הדתית‬
‫באמצעות ב"כ עו"ד איתמר בן גביר ואח'‬
‫מרחוב הפלדה ‪ , 3‬אור יהודה‬
‫המבקשת‬ ‫טל'‪ ; 052-5666617 :‬פקס'‪077-317973 :‬‬
‫נ ג ד‬

‫‪ .1‬אבתיסאם מראענה‬
‫‪ .2‬רשימת המועמדים "מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי"‬
‫שתיהן באמצעות ב"כ עו"ד עמרי שגב‬
‫מרח' חרוץ ‪ ,6‬תל‪-‬אביב ‪ -‬יפו‬
‫טל'‪ 054-4259989 ;02-6220985 :‬פקס'‪077-3181079 :‬‬

‫‪ .3‬היועץ המשפטי לממשלה‬

‫באמצעות פרקליטות המדינה ‪ -‬מחלקת הבג"צים‬
‫רח' צלאח א‪-‬דין ‪ ,29‬ירושלים‬
‫טל' ‪ ; 02-6466590‬פקס' ‪02-6467011‬‬
‫המשיבים‬

‫עמדת המשיבות ‪2-1‬‬

‫בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום ‪ ,18.2.21‬מתכבדות המשיבות ‪( 2-1‬להלן‪ :‬המשיבות)‬
‫ליתן את עמדתן בהליך זה של אישור החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה‪( 24-‬להלן‪ :‬הוועדה‬
‫המרכזית) בהתאם לסעיף ‪63‬א(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב]‪ ,‬תשכ"ט‪( 1969-‬להלן‪ :‬הליך‬
‫האישור ו‪-‬חוק הבחירות‪ ,‬בהתאמה) כי המשיבה ‪ 1‬מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי סעיף ‪7‬א‬
‫לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הכנסת‪.‬‬

‫כבר בפתח הדברים תטענה המשיבות כי דינו של ההליך דחיית החלטת הוועדה המרכזית נושא הליך‬
‫האישור בהיותה נעדרת כל עילה שבדין‪.‬‬

‫פתח דבר‬

‫‪ .1‬עניינה של הבקשה מושא הליך זה‪ ,‬בבקשתה של מפלגה המכנה עצמה "עוצמה יהודית"‬
‫אשר בין מנהיגיה אנשים הפועלים מזה שנים ארוכות‪ ,‬באופן עקבי ומתמשך‪ ,‬על מנת‬
‫להוציא מן הכח אל הפועל את משנתו הגזענית של הרב כהנא‪ .‬אלו מצהירים שהם ממשיכי‬
 ‫‪-2-‬‬

‫דרכו של כהנא‪ ,‬ללא כחל ושרק‪ ,‬מבלי להתנצל או להסוות את כוונתם‪ .‬נציגי "עוצמה‬
‫יהודית" אינם מסתפקים בהצהרות אלא פועלים מזה שנים על מנת להפוך את משנתם‬
‫הגזענית למציאות ועל כן בא"ב ‪ 1806/19‬ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה‪ 21-‬נ' כסיף‬
‫(פורסם בנבו‪ )18.07.2019 ,‬וכן בע"ב ‪ 5487/19‬סגל נ' איתמר בן גביר (פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪ ,)25.08.2019‬שניים מנציגיה של מפלגת עוצמה יהודית נפסלו מלהתמודד לכנסת בעוד‬
‫שביחס לב"כ המבקשת והמועמד במקום השלישי מטעמה‪ ,‬עו"ד בן גביר‪ ,‬נקבע כך‪:‬‬

‫"אמנם‪ ,‬אין להקל ראש בראיות העדכניות שאליהן הפנו המערערים והפנה‬
‫היועץ המשפטי לממשלה בעניינו של בן גביר‪ ,‬ובכללן הדברים שנשא בחודש‬
‫נובמבר ‪ 2017‬באזכרה לרב כהנא שאת שבחיו הוסיף ומנה גם בראיון שנערך‬
‫עמו ביום ‪ .21.2.2019‬דברים דומים אמר בן גביר גם בראיון טלוויזיוני‬
‫מנובמבר ‪ 2018‬ופרסם בדף הפייסבוק שלו באותה תקופה‪ .‬התבטאויותיו שם‬
‫בהחלט קשות ומטרידות ביותר ויש טעם בעמדת היועץ המשפטי לממשלה‬
‫אשר ציין כי הן מתקרבות קרבה מסוכנת לקו האסור שהחוצה אותו מנוע‬
‫מלהתמודד בבחירות לכנסת‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬לא למותר לשוב ולשנן את הדברים‬
‫שכתב השופט (כתוארו אז) מ' אלון עוד בשנת ‪ 1985‬בעניין ניימן‬
‫הראשון בהתייחסו לרשימת "כך" ולמשנתו של הרב כהנא‪:‬‬

‫"תוכן רשימת 'כך' ומגמת יוזמיה וראשיה‪ ,‬כפי שעלו בחומר המצוי‬
‫לפנינו‪ ,‬יש בהם משום ניגוד משווע לעולמה של יהדות‪ ,‬להלכותיה‬
‫ולהגיגיה‪ ,‬לעברה של האומה העברית ולייחולי עתידה‪ .‬נוגדים הם‬
‫ניגוד מוחלט לעקרונות יסוד של מוסר אדם ומוסר עם‪ ,‬למגילת‬
‫העצמאות של מדינת ישראל ולתשתיתן של הדמוקרטיות הנאורות‬
‫בימינו‪ ,‬ובאים הם להעתיק למדינה העברית רעיונות ומעשים‬
‫שהחזיקו בהם המקולקלות שבאומות העולם‪ .‬תופעה זו צריך‬
‫שתעורר דאגה חמורה בלב העם היושב בציון‪ .‬בית‪-‬משפט זה מופקד‬
‫הוא על שמרת החוק ועל פרשנותו‪ ,‬וחובת החינוך לערכי יהדות‬
‫ותרבות‪ ,‬לכבוד האדם ולשוויון כל הברואים בצלם אלוקים מוטלת‬
‫היא‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬על מי שהמחוקק והרשות המבצעת בחרו‬
‫בהם למלא תפקידים אלה‪ .‬אך משנתגלתה תופעה כה חמורה‬
‫ומסוכנת לפנינו‪ ,‬אין אנו רשאים שלא להתריע על התוצאות‬
‫ההרסניות הטמונות באפשרות התפשטותה של תופעה זו לדמותה‪,‬‬
‫לצביונה ולעתידה של המדינה העברית‪ .‬והתרופה היא‪ ,‬בראש‬
‫ובראשונה‪ ,‬בבדק ביתם של מחנכים ומחונכים כאחד‪ ,‬בכל גוני‬
‫הקשת של חברתנו" (שם‪ ,‬בעמ' ‪( ".)302‬ההדגשות אינן במקור אלא‬
‫אם צוין אחרת‪ ,‬הח"מ)‬

‫‪ .2‬בקשה זו‪ ,‬אשר מגלה עזות מצח והיפוך יוצרות דורשת לפסול את מועמדותה של המשיבה‬
‫‪ 1‬בשתי עילות מופרכות‪ ,‬המבוססות על כשישה פרסומים אשר מרביתם ראו אור לפני שנים‬
‫רבות ושאף לא אחד מאותם פרסומים מצדיק את פסילת מועמדותה‪ .‬ודוק‪ ,‬חלק מאותן‬
 ‫‪-3-‬‬

‫אמירות הן אכן קשות וקריאתן אינה נוחה לרבים מאזרחי מדינת ישראל‪ ,‬ובצדק‪ .‬אותן‬
‫אמירות אף חורגות באופן ניכר ממשנתה האידאולוגית רבת השנים של מפלגת העבודה‪.‬‬

‫‪ .3‬כפי שיוסבר בהמשך הדברים‪ ,‬לא זו בלבד שאין באותן אמירות כדי לבסס אף לא אחת‬
‫משלוש עילות הפסילה הקבועות בסעיף ‪7‬א לחוק יסוד‪ :‬הכנסת‪ ,‬אלא שאלו אינן מתקרבות‪,‬‬
‫ולו בדחק‪ ,‬לאמות המידה בעניין הרף הראייתי הנדרש כפי שנקבע בא"ב ‪ 19/1806‬ועדת‬
‫הבחירות המרכזית לכנסת ה‪ 21-‬נ' כסיף (פורסם בנבו ‪( )19.7.18‬להלן‪ :‬עניין כסיף) ובא"ב‬
‫‪ 11280/02‬טיבי נ' ועדת הבחירות לכנסת ה‪, 16-‬פ"ד נז(‪( )2003( 1 )4‬להלן‪ :‬עניין טיבי)‪.‬‬

‫‪ .4‬יוצא אפוא כי בקשת סרק זו נעשתה כל כולה מתוך אינטרס פוליטי צר אשר לדידה של‬
‫המבקשת יסייע לה בבחירות לכנסת‪ .‬עם זאת יודגש כי המשיבה ‪ 1‬מבקשת להצר על האופן‬
‫בהם נכתבו הפרסומים וזאת בא לידי ביטוי בראיון עימה שפורסם בחדשות ערוץ ‪ 12‬בו‬
‫הסבירה בצורה בלתי מתפשרת את עמדתה לפיה מדובר באמירות מן העבר שאינן מייצגות‬
‫אותה כיום וכי בראיה בדיעבד היא הייתה מסגננת את הדברים אחרת‪ .‬בהמשך דברים אלה‬
‫יובאו דבריה כלשונם‪.‬‬

‫המסגרת הנורמטיבית‬

‫על הזכות החוקתית להתמודד בבחירות‬

‫‪ .5‬הזכות להתמודד בבחירות לכנסת היא בין זכויות היסוד החוקתיות החשובות והמכריעות‬
‫ביותר במשטר דמוקרטי ובבסיסה עקרון השוויון הפוליטי‪ .‬זוהי "זכות יסוד מדינית‪ ,‬אשר‬
‫באים בה לידי ביטוי רעיון השוויון‪ ,‬חירות הביטוי וחופש ההתאגדות‪ ,‬ומכאן כי זכות זו היא‬
‫מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית"‪ ,‬ראו דברי כב' הנשיא מ' שמגר בפסק דינו‬
‫בע"ב ‪ 84/3, 84/2‬ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת העשרה‪ ,‬פ"ד לט(‪)2‬‬
‫‪( )1985( 225‬להלן‪ :‬פרשת ניימן הראשונה)‪ ,‬בעמוד ‪ ;264‬וכן ראו רע"א ‪ 7504/95‬יאסין נ'‬
‫רשם המפלגות‪ ,‬פורסם בנבו (‪( ,)2003‬להלן‪ :‬עניין יאסין)‪ ,‬מפי כב' הנשיא ברק‪ ,‬בעמ' ‪60-‬‬
‫‪.61‬‬

‫‪ .6‬כפי שיוסבר להלן‪ ,‬הגבלת זכותו של מועמד להיבחר לכנסת מתפרשת מעבר לגבולותיה‪,‬‬
‫שהרי הגבלה כאמור מצרה אף את זכות הפרט לבחור‪ ,‬שהיא עצמה זכות יסוד חוקתית‪,‬‬
‫המעוגנת בסעיף ‪ 5‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הכנסת‪ .‬וכך נכתב בפרשת ניימן הראשונה‪:‬‬
‫"מבחינת הבוחר‪ ,‬יש בהגבלת הזכות להיבחר גם צמצום עקיף של חירות‬
‫הביטוי‪ ,‬שהרי נשללת ממנו על‪-‬ידי כך היכולת להתחבר יחד עם אחרים לשם‬
‫קידום השקפותיו ודעותיו‪ ,‬כפי שהמועמד המבוכר על‪-‬ידיו היה מציגן"‬

‫‪ .7‬מתוך חשיבות זו נדרשת זהירות רבה עת מתבקשת פסילתה של מועמדת לכנסת‪ .‬על כן‬
‫קבעה הפסיקה‪ ,‬כי הטלת מגבלות על רשימה או על מועמד מלהציג את מועמדותם בבחירות‬
‫לכנסת תיעשה אך במקרים חמורים וקיצוניים‪ ,‬וכי פירוש הוראות החוק המגבילות את‬
‫הזכות להיבחר ייעשה בצמצום ובדווקנות‪.‬‬
 ‫‪-4-‬‬

‫בהמשך העמדה תבקשנה המשיבות לסקור את התשתית הנורמטיבית בדבר הגבלת הזכות‬
‫החוקתית להיבחר וכן בעילות הפסילה השונות‪ .‬בתוך אלה תובאנה בקיצור נמרץ עמדת‬
‫המשיבות לכל אחת מעילות הפסילה שנטענו‪.‬‬

‫הזכות החוקתית להיבחר ומניעת התמודדות לכנסת‬

‫‪ .8‬כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬הזכות להתמודד בבחירות לכנסת היא בין הזכויות החשובות‬
‫והמשמעותיות הקיימות במדינה דמוקרטית‪ .‬אולם ככל זכות‪ ,‬אין זו זכות בלתי מוגבלת‪.‬‬
‫משמעות חשיבותה של הזכות להתמודד בכנסת והזהירות שיש לנקוט בבואנו להגביל זכות‬
‫זו‪ ,‬אין משמעותה כי הדמוקרטיה אינה רשאית להגן על עצמה מפני מי שמבקשים לפגוע‬
‫בעקרונות הבסיסיים ביותר – ובראשם עקרונות השוויון והכבוד‪ .‬תפיסה זו מעוגנת בסעיף‬
‫‪7‬א לחוק יסוד‪ :‬הכנסת הקובע כך‪:‬‬
‫"רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד‬
‫בבחירות לכנסת‪ ,‬אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של‬
‫האדם‪ ,‬לרבות בהתבטאויותיו‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬במפורש או במשתמע‪ ,‬אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;‬

‫(‪ )2‬הסתה לגזענות;‬

‫(‪ )3‬תמיכה במאבק מזוין‪ ,‬של מדינת אויב או של ארגון טרור‪ ,‬נגד‬
‫מדינת ישראל‪".‬‬

‫‪ .9‬סעיף זה מבטא את האיזון שבחר המחוקק לבצע בין הזכות להיבחר לכנסת ובין זכותה של‬
‫הדמוקרטיה להגן על עצמה‪:‬‬
‫"סעיף ‪7‬א לחוק יסוד‪ :‬הכנסת מבוסס על התפיסה כי "דמוקרטיה רשאית‬
‫להגן על עצמה מפני כוחות לא דמוקרטיים המבקשים לעשות שימוש‬
‫בדרכים דמוקרטיות לשם שלילת הדמוקרטיה"‪ ...‬סעיף ‪7‬א לחוק היסוד מבטא‬
‫את המשוואה החוקתית שנקבעה אצלנו בין החירות שהדמוקרטיה מעניקה‬
‫לכל ביטוי והפלורליזם בהשקפות ובדעות שעליו היא מבוססת לבין ההגנה‬
‫על המשך קיומה כדמוקרטיה‪ .‬הוא מבטא את אופייה של ישראל כדמוקרטיה‬
‫מתגוננת‪ ...‬הוא שומר על אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪".‬‬
‫(א"ב ‪ 11280/02‬ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש עשרה נ' טיבי (להלן‪:‬‬
‫ענין טיבי‪ ,‬בע' ‪.)17‬‬

‫‪ .10‬על מנת לממש איזון זה באופן מיטבי ולהפעיל את סעיף ‪7‬א רק לגבי אותם מקרים אשר יש‬
‫בהם כדי להצדיק את הפגיעה החוקתית בזכותו של מועמד להיבחר‪ ,‬נקבעו אמות המידה‬
‫השיפוטיות (שנקבעו בע"ב ‪ 2/84‬ניימן נ' יושב‪-‬ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת‬
‫האחת‪-‬עשרה‪ ,‬פ"ד לט(‪( )1985( 264-262 ,225 )2‬להלן‪ :‬פרשת ניימן הראשונה) וכן בעניין‬
‫כסיף וטיבי שם אומצו המבחנים שנקבעו לעניין רשימה גם לעניינו של מועמד)‪:‬‬

‫א‪ .‬נבדקות מטרות ומעשים דומיננטיים ומרכזיים של המועמד (להבדיל מדברים שהם‬
‫שוליים שהשלכתם על המכלול הרעיוני או הביצועי אינה משמעותית ורצינית)‪ .‬מטרות‬
 ‫‪-5-‬‬

‫ומעשים המשקפים את מהותה של הרשימה ושהם תולדה טבעית של זהותה‪ .‬המטרות‬

‫והמעשים נלמדים הן מהצהרות מפורשות שיש בהן היגד ישיר והן ממסקנות‬
‫מסתברות המשתמעות באופן חד משמעי‪.‬‬

‫ב‪ .‬לא די במטרות בעלות אופי תיאורטי‪ .‬יש להראות כי רשימת המועמדים "פועלת למען‬
‫מימוש מטרותיה ולשם הפיכתן מרעיון להגשמתו"‪ .‬חייבת להיות "פעילות בשטח"‬
‫שאינה ספורדית שנועדה להוציא את המטרות מהכוח אל הפועל‪ .‬המדובר במעשים‬
‫אשר לשם קידומם מבקש המועמד ליטול חלק בבחירות‪ .‬פעילות זו צריכה להיות‬
‫חוזרת ונשנית אשר צריכה לבוא לידי ביטוי חמור וקיצוני מבחינת עוצמתה‪.‬‬

‫ג‪ .‬הראיות המבססות את המטרות והמעשים המביאים לידי מניעת ההשתתפות של‬
‫המועמד צריכות להיות "משכנעות‪ ,‬ברורות וחד משמעיות"‪ ,‬ונדרשת מסה קריטית של‬
‫ראיות להצדקת הפסילה‪.‬‬

‫עילת ההסתה לגזענות‬

‫‪ .11‬מבין שלוש העילות אשר על בסיסן מתבקש בית משפט זה לאשר את פסילתה של המשיבה‬
‫‪ 1‬מהתמודדות לכנסת‪ ,‬נדמה כי עילת ההסתה לגזענות היא המבישה ועזת המצח מכולן‪.‬‬
‫על אף שבקשה לפסילת מפלגה זו ‪ -‬כאשר התמודדה במסגרת רשימה עצמאית ‪ -‬נדחתה על‬
‫ידי בית המשפט הנכבד‪ ,‬תבקשנה המשיבות להביא‪ ,‬בתמצית‪ ,‬חלק מהראיות שנאספו נגד‬
‫מפלגה זו ואשר יש בהן כדי לחשוף את פרצופה הכעור של המבקשת ואת המוסר הכפול‬
‫לפיו היא נוהגת‪.‬‬

‫‪ .12‬דברים אלה אינם נטענים בעלמא אלא נטועים היטב בפעולותיהם ודבריהם של חלק מאנשי‬
‫"עוצמה יהודית" ושעל בסיסם נפסלו שניים מהמועמדים מטעמה מהתמודדות לכנסת‪.‬‬
‫בניגוד גמור למשיבה ‪ 1‬ולטענות הסרק שהועלו כלפיה‪ ,‬פעולותיה של "עוצמה יהודית"‬
‫מהוות נתח דומיננטי מהאידאולוגיה אותה היא מבקשת לקדם‪.‬‬

‫‪ .13‬כך‪ ,‬לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת‪ ,‬פרסמה עוצמה יהודית את מצעה‪ .‬כבר נפסק‬
‫כי הבנת המצע תסייע במתן תשובה לשאלה אם יש במטרותיה של רשימה כדי למנוע ממנה‬
‫להשתתף בבחירות (רע"א ‪ 6709/98‬היועץ המשפטי לממשלה נ' רשימת מולדת‪-‬גשר‪-‬‬
‫צומת לבחירות לרשויות המקומיות‪ ,‬נצרת עילית‪ ,‬פ"ד נג(‪ .)361 ,351 )1‬במצע נכתבו דברים‬
‫המבהירים את העקרונות הגזעניים העומדים בבסיס פעולותיה של עוצמה יהודית‪ .‬כך‬
‫נאמר בין היתר במצע‪:‬‬
‫"הגירה של אויבי ישראל‪ :‬מתוך חתירה לשלום אמת‪ ,‬עוצמה‬
‫יהודית תפעל להוצאת אויבי ישראל מארצנו‪ .‬תוקם רשות לאומית‬
‫לעידוד הגירה‪ .‬עם ישראל שב לציון ואוייבי ישראל שבים לארצות‬
‫המוצא‪ .‬כדי לשמור על אופיה היהודי של המדינה‪ ,‬נפעל למיגור‬
‫תופעות של הסתננות‪ ,‬הן של גנבי גבול‪ ,‬הן של אזרוח על רקע‬
‫'איחוד משפחות'‪...‬‬
 ‫‪-6-‬‬

‫צה"ל‪ :‬השבת הבטחון וההרתעה לחיילי צה"ל‪ .‬עוברים ממגננה‬

‫למתקפה‪ ,‬ממדיניות 'הכלת האויב' לחיסולו ולהשמדתו‪..‬‬
‫משטר ומוסר‪ :‬ערכי המדינה היהודית יהיו על פי המוסר היהודי‬
‫והמשטר יהיה‪ :‬דמוקרטיה יהודית‪ ,‬השומרת על האינטרסים של‬
‫מדינת הלאום היהודי‪ ,‬כערך הדוחה כל ערך אוניברסלי‪ .‬מתוך‬
‫הכלל‪ :‬אנחנו לא רוצים לאבד את המדינה היהודית לא במלחמה‪,‬‬
‫לא בשלום‪ ,‬וגם לא באמצעות הדמוקרטיה המערבית‪...‬‬
‫אדמות הלאום‪ :‬שמירה נחושה על אדמות הלאום‪ ..‬ומלחמה ללא‬
‫פשרות בשוד האדמות בנגב‪ ,‬בגליל ובמרכז הארץ‪.. .‬‬
‫כלכלה‪ :‬אנחנו נפתח את הכלכלה לפי השיטה של 'קפיטליזם‬
‫יהודי'‪ .‬מיליארדי שקלים יכנסו מצמצום תקציב הבטחון בעקבות‬
‫הוצאת האויבים מתוכנו‪".‬‬

‫‪ .14‬ביחס למר בן גביר עצמו‪ ,‬העומד בראש מפלגת עוצמה יהודית וממוקם במקום השלישי‬
‫ברשימת המבקש יוזכרו פרטים אלה מעברו הפלילי והמפוקפק אשר מחווירים לעומת‬
‫טענות הסרק שהופנו נגד המשיבה ‪:1‬‬

‫א‪ .‬מר בן גביר הינו עבריין מורשע‪ ,‬אשר הורשע בשלל עבירות‪ ,‬בין היתר בעבירה של הסתה‬
‫לגזענות‪ .‬יש לבחון את כלל התבטאויותיו ומעשיו של מר בן גביר לאורן של שלל‬
‫הרשעותיו‪ ,‬ובפרט ההרשעות בסעיפי חוק העונשין הנוגעים להסתה לגזענות‪.‬‬

‫ב‪ .‬מר בן גביר אינו מסתיר את האידאולוגיה הגזענית המנחה אותו‪ ,‬ואת העובדה שהוא‬
‫פועל לפי דרכו של "מורו ורבו" הרב כהנא‪.‬‬

‫ג‪ .‬מר בן גביר פועל באלימות ולא נמנע מביצוע עבירות על מנת להשיג את מטרותיו‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬בפברואר ‪ 2015‬תועד מר בן גביר כאשר הוא נוקט אלימות והופך דוכנים בשוק‬
‫בחברון כדי להטיל אימים על הפלשתינים‪.‬‬

‫ד‪ .‬בנאום שנשא באחת האזכרות לרב כהנא התייחס מר בן גביר לח"כ עיסאווי פריג'‬
‫כמרגל אך בשל מוצאו וציין "אנחנו לא בנט שאומר ש‪ 99-‬אחוזים של הערבים הם‬
‫נאמנים למדינת ישראל‪ ...‬אנחנו לא מתייפייפים‪ ,‬אנחנו לא מתחנפים‪ ,‬אנחנו אומרים‬
‫את האמת‪"...‬‬

‫ה‪ .‬מר בן גביר מתייחס לערבים כאל אויבים שיש לפעול לסילוקם מהארץ‪ .‬כך‪ ,‬הוא ציין‬
‫כי הוא "בעד ריבונות‪ ,‬אך לא כזאת שמספחת מאות אלפי אויבים‪ .‬יותר טוב תכנית‬
‫לעידוד הגירה‪"...‬‬

‫ו‪ .‬באחד הראיונות יצא המרצע מן השק כאשר מר בן גביר ציין כך‪" :‬מה ההבדל בין הרב‬
‫כהנא לבינינו? מעבר לזה שהיה מנהיג וגדול‪ .‬ההבדל הגדול הוא שלנו פותחים‬
‫מיקרופונים יותר‪".‬‬
‫(האמור לעיל הובא לפני ועדת הבחירות המרכזית בפ"מ ‪ 5/21‬פורום תג מאיר ואח' נ'‬
‫בן ארי ואח')‬
 ‫‪-7-‬‬

‫‪ .15‬כל האמור לעיל נטען במאמר מוסגר על מנת להדגיש את חוסר ניקיון הכפיים שביסודה של‬
‫בקשה זו‪ .‬ביחס לטענה המופנית כלפי המשיבה ‪ 1‬יובהר כי לא זו בלבד שהיא מתנגדת‬
‫לגזענות מכל סוג שהוא אלא שהיא עצמה ההיפך הגמור מהמבקשת ומתנועת "כך" אשר‬
‫חלק מחברי המבקשת רואה בה ובמנהיגה המנוח "מנהיג וגדול" "מורה ורב" ושאר מרעין‬
‫בישין‪.‬‬

‫‪ .16‬בע"ב ‪ 1/88‬ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים‪-‬עשרה‪ ,‬פ"ד מב(‪,177 )4‬‬
‫‪( )1988( 185‬להלן‪ :‬פרשת ניימן השנייה) נקבעו מושכלות יסוד בכל הנוגע לעילת הפסילה‬
‫של הסתה לגזענות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫"הסתה נגד חלק מהאוכלוסייה האזרחית וקריאה לשלילת‬
‫זכויותיה או הצעה בדבר הטלת איסור על יחסי קירבה כלשהם בין‬
‫יהודים לבין עם אחר‪ ,‬קריאה להפליה לרעה של בני עם אחר‬
‫בתחום הענישה הפלילית‪ ,‬מניעת הפניה שלהם בתלונותיהם לבית‬
‫המשפט הגבוה לצדק‪ ,‬הבדלתם במקומות רחצה‪ ,‬שלילת זכויות‬
‫סוציאליות ואיסור שירות בצבא תוך פגיעה ועלבון לאלו אשר כבר‬
‫משרתים בו‪ ,‬כל אלה ודומים להם נושאים סממן מובהק של מעשה‬
‫אנטי ‪ -‬דמוקרטי או של מעשה גזעני‪ ,‬לפי הענין‪ ,‬גם אם הם כלולים‬
‫במאמר בעיתון‪ ,‬הרואה אור לפי רישיון כדין‪ ,‬או אם הרעיון מוצא‬
‫ביטויו בהצעת חוק המוגשת לכנסת‪.‬‬
‫המערערת מבקשת לשלול מחלק מאזרחי המדינה‪ ,‬אותו היא‬
‫מאבחנת על פי מוצאו הלאומי‪-‬אתני‪ ,‬את הזכות לבחור ולהיבחר‬
‫ולמלא תפקיד ממלכתי כלשהו‪ .‬שלילת זכויות כאמור היא פגיעה‬
‫ברורה וחד משמעית בנפשה של הדמוקרטיה‪ ,‬המושתת על שוויון‬
‫זכויות מדיניות בין אזרחי המדינה ללא הבדל גזע‪ ,‬דת‪ ,‬לאום או‬
‫מין‪".‬‬
‫"מטרותיה ומעשיה של המערערת הם באופן ברור גזעניים‪ :‬ליבוי‬
‫היצרים השיטתי על יסוד לאומי‪-‬אתני המביא איבה ומדנים‬
‫ומעמיק תהום‪ ,‬קריאה לשלילה אלימה של זכויות‪ ,‬לביזוי שיטתי‬
‫ומכוון של חלקי אוכלוסייה מוגדרים‪ ,‬המאובחנים לפי יסוד‬
‫לאומי‪-‬אתני‪ ,‬ולהשפלתם באופן דומה להחריד לגרועות‬
‫שבדוגמאות בהן התנסה העם היהודי – כל אלה די בהם‪ ,‬לאור‬
‫החומר הרב שהוגש לנו‪ ,‬כדי לבסס את המסקנה בדבר ההסתה‬
‫לגזענות‪( ".‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.)195-197‬‬

‫‪ .17‬כפי שאף הוצג לפני הוועדה המרכזית‪ ,‬המשיבה ‪ 1‬היא למעשה סמל‪ ,‬אות ומופת לחיים‬
‫בצוותא ‪ -‬יהודים וערבים ‪ -‬כך היא נוהגת בין דל"ת אמות ביתה וזאת היא מקדמת ברבים‬
‫במשך שנים רבות‪ .‬לשם ההמחשה‪ ,‬תבקש המשיבה ‪ 1‬להציג מעט על אודותיה אשר יש בו‬
‫כדי לסלק את טענתה המופרכת של המבקשת‪ ,‬כך‪:‬‬

‫א‪ .‬בשנות הארבעים לחייה נשואה עם ילדה;‬

 ‫‪-8-‬‬

‫ב‪ .‬נולדה ביישוב פורדיס לחיתאם וסאלח מראענה‪ ,‬משפחה מוסלמית מסורתית‬
‫ומתגוררת כיום ביפו;‬

‫ג‪ .‬עמיתת כבוד מטעם האוניברסיטה הפתוחה כאות הוקרה על עשייה רבת שנים נגד‬
‫אלימות‪ ,‬דיכוי נשים ובניית גשר בין החברה היהודית לערבית בישראל‪.‬‬

‫ד‪ .‬הקימה את הקרן להעצמה נשית (תומכת בנשים שבנות משפחותיהן נרצחו על ידי בני‬
‫משפחתן);‬

‫ה‪ .‬זוכת הפרס לשנת ‪ 2019‬ע"ש סמי מיכאל מטעם אוניברסיטת בן גוריון אשר ניתן‬
‫ליחידים התורמים לחברה בכל הקשור לצמצום פערים ולמתן שוויון הזדמנויות;‬

‫ו‪ .‬במאית ועורכת תוכן של הסדרה המצליחה "סליחה על השאלה" בערבית המשודרת‬
‫בערוץ ‪ 33‬וכאן ‪.11‬‬

‫ז‪ .‬בוגרת בית הספר לקולנוע וטלוויזיה בגבעת חביבה;‬

‫ח‪ .‬חברת מועצת התרבות של מפעל הפיס ויו"ר הוועדה לקולנוע וטלוויזיה;‬

‫ט‪ .‬מרצה במכללת ספיר;‬

‫י‪ .‬מביימת ועורכת בערוץ ‪ 33‬של תאגיד השידור הציבורי;‬

‫‪ .18‬נראה אם כן‪ ,‬כי לא זו בלבד שטענת המבקשת נטענת ללא כל ביסוס עובדתי או משפטי‪,‬‬
‫אין בה ולו בדל של מסה ראייתית כדי להצדיק את פסילתה של המשיבה ‪ 1‬מהתמודדות‬
‫לכנסת‪ .‬נעבור אפוא‪ ,‬לשתי עילות הפסילה הנוספות אשר לגישת המשיבות‪ ,‬אף הן‪ ,‬נעדרות‬
‫כל עילה שבדין‪.‬‬

‫שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‬

‫‪ .19‬במסגרת הבקשה נטען כי המשיבה ‪" 1‬שוללת את אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית" ומשכך יש לפסול אותה מלהתמודד‪ .‬לא בכדי השאירה המבקשת את טיעוניה‬
‫בעמימות ובהעדר תימוכין משפטיים מלבד האמור בסעיף ‪ 37‬לבקשה לפיו‪:‬‬
‫"המבקשת תטען‪ ,‬כי מהחומר האמור הוכח מעבר לכל ספק כי המשיבה‬
‫שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬תומכת‬
‫במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ומסיתה לגזענות‪ .‬המשיבה נותנן הן תמיכה‬
‫פוליטית והן תמיכה בפועל באמור לעיל‪( ".‬הטעות במקור‪ ,‬הח"מ)‬

‫‪ .20‬לשיטת המבקשת אמירות מהסוג שהובא בבקשה הגם שכאמור‪ ,‬אינן עולות בקנה אחד עם‬
‫הערכים בהן דוגלת מפלגת העבודה‪ ,‬מבססות את קיומה של עילת הפסילה בעניין שלילת‬
‫אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬טענה מופרכת זו נעדרת כל ביסוס‬
‫משפטי ואף מקריאת הבקשה נראה כי המבקשת עצמה אינה מנסה להתמודד עם הקושי‬
‫האמור‪ .‬המבקשת אינה מציגה ולו ראשית טיעון או ראיה לתמיכה בעילת פסילה זו‪.‬‬
‫המבקשת לא הציגה מסה קריטית של של ראיות "משכנעות‪ ,‬ברורות וחד משמעיות" של‬
 ‫‪-9-‬‬

‫מטרות ומעשים דומיננטיים‪ ,‬שהמשיבה ‪ 1‬פועלת הלכה למעשה להוציאם לפועל‪ .‬לא מיניה‬
‫ולא מקצתיה‪.‬‬

‫‪ .21‬חרף העובדה כי ממילא אין בפרסומים מושא הבקשה כדי לבסס עילת פסילה כלשהי‪ ,‬יובאו‬
‫קטעים מהראיון לחדשות ערוץ ‪ 12‬הצריכים לעניין ובהם מביאה המשיבה ‪ 1‬את עמדותיה‬
‫הברורות והבלתי‪-‬מתפשרות ביחס לטענות שהופנו כלפיה בבקשה מושא הליך זה‪:‬‬
‫לשאלת המראיין‪" :‬המפלגה היא ציונית אני מדגיש"‬

‫המשיבה ‪" :1‬לא מפחיד אותי ציונות" [‪" ]...‬אני מאמינה במדינה שהעם‬
‫היהודי יכול להיות בה ויחיה בשלום לצידי"‬

‫[‪" ]...‬אתה פתאום גם גדל לתוך נרטיבים אחרים‪ .‬אני גם גדלה לתוך סיפורים‬
‫אחרים" [‪" ]...‬פתאום הסיפור של שואה הוא לא משהו מרחף מעל שאני‬
‫צריכה רק ללמוד אותו בבית ספר‪ .‬הוא אישי‪ .‬והחיבור הזה אז נופלים המון‬
‫אסימונים וקורית המון אמפתיה‪ .‬ובמקום הזה אתה משתנה"‪.‬‬

‫‪ .22‬נוסף על כך‪ ,‬ועל מנת לסלק כל ספק המשיבה ‪ 1‬תטען כי היא רואה ב"מאפיינים הגרעיניים"‬
‫של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בה שוויון זכויות לכלל אזרחיה ללא הבדל דת‪,‬‬
‫לאום‪ ,‬נטיה מינית ומגדר ככאלו המקובלים עליה (ראו‪ :‬עניין טיבי‪ ,‬פסקאות ‪.)14-11‬‬
‫ממילא‪ ,‬לא הוצגה כל ראיה או ראשית ראיה כי המשיבה ‪ 1‬פועלת באופן דומיננטי ומבקשת‬
‫להוציא מן הכוח אל הפועל פעולות אשר אינן עומדות בקנה אחד עם אותם מאפיינים‬
‫גרעיניים‪.‬‬

‫העילה של תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל‬

‫‪ .23‬טענת סרק נוספת של המבקשת נוגעת "לתמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל"‪.‬‬
‫מופרכותה של טענה זו‪ ,‬למרבה הבושה‪ ,‬אף עולה על זו הקודמת‪.‬‬

‫‪ .24‬אך לאחרונה סיכמה כב' הנשיאה א' חיות בעניין כסיף (פסקה ‪ 13‬לפסק הדין) את עילת‬
‫הפסילה הנדונה באומרה כלדהלן‪:‬‬
‫"עילת הפסילה השלישית הקבועה בסעיף ‪7‬א(‪ )3‬לחוק היסוד עניינה תמיכה‬
‫במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור‪ ,‬נגד מדינת ישראל‪ .‬עילה זו‬
‫מבוססת על ההצדקה הרעיונית המרכזית לפסילת מועמדים ורשימות‪ ,‬קרי‬
‫– התגוננות מפני מי שמבקש לשלול את עצם קיומה של המדינה או לפגוע‬
‫ביסודות קיומה ובאופייה הדמוקרטי בדרך של מאבק מזוין (עניין זועבי‬
‫הראשון‪ ,‬בפסקה ‪ )29‬בעניין טיבי ציין הנשיא א' ברק בקשר לעילה זו כי‪:‬‬
‫"הדמוקרטיה רשאית למנוע את השתתפותן של רשימות מועמדים אשר‬
‫נוקטות אלימות או תומכות באלימות כמכשיר לשינוי פני המשטר" (שם‪,‬‬
‫בעמוד ‪ ;)26‬ראו עוד עניין זועבי השני‪ ,‬בפסקה ‪ .69‬מניעת התמודדות מכוח‬
‫עילה זו תתאפשר כמובן מקום שבו מועמד או רשימה נוטלים בעצמם חלק‬
‫פעיל במאבק מזוין של ארגון טרור או מדינת אויב נגד המדינה וכן מקום‬
‫שבו הם מעודדים מאבק כזה או תומכים בו תמיכה חומרית‪ ,‬פוליטית או‬
 ‫‪- 10 -‬‬

‫אחרת (שם‪ ,‬בפסקה ‪ ;)69‬ראו עוד עניין טיבי‪ ,‬בעמ' ‪ ;27‬עניין בל"ד‪( ,‬בפסקה‬
‫‪ ;)7‬עניין זועבי הראשון‪( ,‬בפסקה ‪ )29‬כמו כן‪ ,‬פסילת רשימה או מועמד מכוח‬
‫עילה זו תתאפשר רק אם התמיכה היא במאבק מזוין של מדינת אויב או של‬
‫ארגון טרור (עניין טיבי‪ ,‬בעמוד ‪ ;)27‬ראו עוד עניין זועבי השני‪( ,‬בפסקה ‪)69‬‬
‫להרחבה בסוגיה זו ראו גל וקרמניצר‪( ,‬בעמ' ‪".)16-19‬‬

‫‪ .25‬בהקשר זה יצוין כי גם אם פרסום אחד או יותר מאלו שהובאו בבקשה מושא הליך זה‪,‬‬
‫מקומם או מכעיס‪ ,‬לא מתחיל אפילו לעלות כדי תמיכה בארגון טרור במשמעותה זו לפי‬
‫ההלכה הפסוקה‪ .‬המשיבה ‪ 1‬אף ביקשה להתייחס בראיון לחדשות ערוץ ‪ 12‬לפרסום שלה‬
‫מלפני כעשור ביחס ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה כך‪:‬‬
‫"אני מצטערת שזה פוגע בכל לב של אמא או אבא‪ ,‬או אח או אחות ששכל‬
‫את הבת או את הבן שלו‪ .‬זה לא משנה מה הסיבות‪ .‬זה סטטוס ישן מאוד‬
‫ועלוב‪ .‬עלוב‪ ,‬אין לי מילים אחרות‪ .‬היום לא הייתי כותבת אותו בכלל"‬

‫‪ .26‬ניתן לראות באותם פרסומים מועטים מן העבר שצורפו לבקשה‪ ,‬לכל היותר כפרסומים‬
‫תיאורטיים‪-‬פילוסופיים; ממילא ובעיקר‪ ,‬המשיבה מתנגדת התנגדות נחרצת‪ ,‬עקבית‬
‫ומתמשכת לאלימות מכל סוג ומין שהוא וברי כי לא פעלה מעולם למימוש אותן מטרות‪.‬‬

‫‪ .27‬כאמור‪ ,‬מעבר לטענה הסתמית של המבקשת לעניין עילת פסילה זו‪ ,‬אף היא אינה מבוססת‬
‫ואף אינה מתיימרת לעגן את רסיסי הראיות שהובאו בעניינה של המשיבה ‪ 1‬בהלכות שקבע‬
‫בית משפט נכבד זה‪ .‬לפיכך סבורות המשיבות כי גם בעילה זו‪ ,‬דינה של הבקשה להידחות‬
‫מכל וכל‪.‬‬
‫סוף דבר‬

‫‪ .28‬המשיבות סבורות כי בחינת קומץ הראיות שהועלו מן האוב על ידי המבקשת אינה מותירה‬
‫כל ספק כי דינה של הבקשה להידחות‪ .‬למעשה‪ ,‬המשיבה ‪ ,1‬אשר נבחרה על ידי אלפי חברי‬
‫מפלגת העבודה בבחירות המקדימות שנערכו זה לא מכבר היא סמל ומופת לדו‪-‬קיום‬
‫ולחיים בצוותא‪.‬‬

‫‪ .29‬בדלי הראיות שהובאו על ידי המבקשת אינם יכולים לבסס כל עילה בדין לפסילת המשיבה‬
‫‪ 1‬בהתאם להלכות שהובאו לעיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬ראיות מעטות אלה ברובן‪ ,‬פורסמו לפני למעלה‬
‫מעשור וממילא אין בהן מסה קריטית או מטרות ומעשים דומיננטיים ומרכזיים של‬
‫המשיבה ‪ - 1‬ההיפך הוא הנכון‪.‬‬

‫‪ .30‬לפני חתימה‪ ,‬נבקש להביא מדבריו של כב' השופט ג'ובראן בבג"ץ ‪ 2688/12‬המטה למאבק‬
‫בגזענות נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו‪:)9.12.15 ,‬‬
‫"רוחות רעות של גזענות ושנאת האחר אשר מנשבות במדינתנו מובילות‬
‫להתפרצויות אלימות על רקע גזעני ודתי בתכיפות הולכת וגוברת‪ .‬ביטויי‬
‫גזענות נשמעים לא רק בקרנות הרחוב או מפי דוברים המייצגים "שוליים‬
‫קיצוניים"‪ ,‬אלא גם על ידי אנשי ציבור ופוליטיקאים הנחשבים לחלק מהזרם‬
‫המרכזי בחברה הישראלית [‪ ]...‬באקלים הנוכחי – שבו הסתה לגזענות‬
 ‫‪- 11 -‬‬

‫ולאלימות הפכה לחזון נפרץ – ישנו צורך מובהק כי הרשויות האמונות על‬
‫אכיפת החוק ויישומו יעמדו על המשמר בכל תוקף ויסייעו במיגורה של‬
‫התופעה‪( ".‬ההדגשות אינן במקור)‬

‫‪ .31‬אשר על כן‪ ,‬מתבקש בית המשפט הנכבד שלא לאשר את החלטת הוועדה המרכזית נושא‬
‫הליך זה ולקבוע כי המשיבה ‪ 1‬אינה מנועה מלהתמודד לכנסת ה‪.24-‬‬

‫___________‬
‫עמרי שגב‪ ,‬עו"ד‬
‫ב"כ המשיבות ‪2-1‬‬

‫היום‪22.2.21 ,‬‬