‫מטלה מסכמת בקורס "מערכת החינוך בישראל"‬

‫מגישים‪ :‬תמרה בל ‪ 301852042‬יונתן שרון ‪ 300031689‬ושירן כץ ‪315825414‬‬

‫תאריך‪18.02.2021 :‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫הכתבה מתארת עתירה לבג"ץ המבקשת לבטל חוזר מנכ"ל של משרד החינוך להסדרת תשלומי הורים לתל"ן‬
‫(תכנית לימודים נוספת)‪ .‬העותרים לבג"ץ טוענים כי תשלומי ההורים יוצרים פערים בין תלמידים ממעמד‬
‫סוציו‪-‬אקונומי שונה‪ ,‬מה שפוגע בערך השוויון בחינוך‪ .‬בג"ץ‪ ,‬שמולו ניצבה הדילמה בין ערך השוויון בחינוך‬
‫לבין ערך המצוינות והאוטונומיה של ההורים‪ ,‬דחה את העתירה‪.‬‬
‫לתפיסתם‪ ,‬אין זה מוצדק לפגוע ברמה החינוכית של כולם‪ ,‬רק לשם ערך השוויון‪ .‬ועוד מוסיף השופט יצחק‬
‫עמית‪ ,‬גישה זו עלולה לפגוע ברמת החינוך הארצית בהשוואה ליתר מדינות ה‪ .OECD -‬השופטים טוענים גם כי‬
‫חוזר המנכ"ל אינם המקור לתשלומי ההורים‪ ,‬אלא הם רק מנסים למסד ולהסדיר אותם‪ .‬כלומר‪ ,‬אין ברירה‬
‫אלא לתת לכוחות השוק לפעול גם בתוך מערכת החינוך‪ ,‬ולכן עדיף שההתערבות תהיה מבוקרת ומאוזנת‪.‬‬

‫מרכז אדווה מבקר את החלטת השופטים‪ ,‬שבפסק הדין טוענים כי "יש הורים שיעדיפו להשקיע בריהוט חדש‪,‬‬
‫ויש הורים שיעדיפו להשקיע בחינוך ילדיהם‪(".‬מתוך תגובת מרכז אדווה)מה שמצביע על ניתוק מהשטח‪,‬‬
‫מאחר ובסופו של דבר מדובר בבחירה של שני עשירוני ההכנסה העליונים בלבד‪.‬‬

‫הנימוקים בתגובה של מרכז אדווה הם‪:‬‬

‫השופטים מנמקים את החלטתם בטענה כי פגיעה באוטונומיה ההורית תביא לבריחה המונית לחינוך‬ ‫‪.1‬‬
‫הפרטי‪ .‬בפועל‪ ,‬אין זה באמת גורם להורים לא לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים‪ ,‬להיפך‪ ,‬זה‬
‫בעצם הופך את בתי הספר הציבוריים לחצי פרטיים‪ ,‬משמע‪ ,‬תוכניות מסוימות בתוך בתי הספר אינן‬
‫ברות השגה לכולם‪.‬‬
‫החלטת בג"צ מסירה את האחריות ממערכת החינוך והמדינה לקדם שוויון תקציבי‪ ,‬כאשר את העול‬ ‫‪.2‬‬
‫התקציבי נדרשים לשאת ההורים‪ ,‬וביניהם רק ההורים המבוססים שיכולים להרשות זאת‪ .‬מהלך זה‬
‫מרחיב את הפער בין המעמדות בחברה‪.‬‬
‫הנימוק של פגיעה בהישגים ביחס ליתר מדינות ה‪ OECD‬לא תקף כי הממוצע הארצי יורד רק בגלל‬ ‫‪.3‬‬
‫שני השליש של התלמידים הפחות מבוססים‪ ,‬שההחלטה לא מקדמת אותם‪ ,‬ושאינם יכולים "לקנות‬
‫מצוינות בכסף"‪ ,‬כלשון התגובה‪.‬‬

‫בסעיף ‪ 16‬מפסק הדין‪ ,‬נטען כי איסור על תשלומי הורים יפגע במשפחות החלשות‪ .‬ההורים ה"חזקים" יעזבו‬
‫לחינוך הפרטי‪ ,‬או ימצאו דרכים אחרות לקדם את ילדיהם‪ ,‬וישארו בבתי הספר הציבוריים רק ה"חלשים" בלי‬
‫התוכניות המתוקצבות‪ .‬ההחלטה לוותר על תשלומי הורים לא תקדם את השוויון בבתי הספר אלא רק תחליש‬
‫את בתי הספר במערכת החינוך הכללית‪ ,‬ותגדיל את הפערים‪ .‬ה סיבה לכך היא שההורים החזקים יעדיפו‬
‫לעזוב למערכת החינוך הפרטית ול"חינוך האפור"‪ .‬על המתח הזה עמד שר החינוך דינור כאשר גרס כי יש‬
‫לאפשר את תשלומי ההורים על מנת לגוון בתוך מערכת החינוך הכללית אך לא כדי לייצר מערכות חינוך‬
‫פרטיות ונבדלות‪ .‬את גבולותיו של מהלך זה תיאר בדברים הבאים‪” :‬עלינו להדגיש‪ ,‬כי חינוך ממלכתי אין‬
‫פירושו סתימת כל אפשרות של יוזמה ציבורית ושל ניסוי פדגוגי ושל חידוש תרבותי‪ .‬חינוך ממלכתי משאיר‬
‫מרחב פעולה גם למחנך המחדש גם לציבור המחפש דרכים להגשמת אידיאלים‪ .‬ויש לדעתי‪ ,‬לתת אפשרות‪,‬‬
‫באישורו של שר החינוך והתרבות‪ ,‬ומתוך התייעצות בוועד החינוך של המדינה להכניס באפיק החינוך‬
‫הממלכתי כל החידושים והחיפושים של חברה‪ ,‬במידה שהשאיפה אליהם הייתה לנחלת הציבור‪ ,‬או חלק‬
‫ממנו‪ ,‬ובאה לידי ביטוי בדרישותיהם של ההורים‪ ...‬מאידך אין פירוש הדבר שגיוון החינוך משמעותו שזכות‬
‫זאת שניתנת‪ ,‬כוללת בתוכה בי"ס חדש‪ ,‬או מורים אחרים וכיו"ב‪ .‬הגיוון הוא רק בתחום התכנית‪ .‬במסגרת‬
‫ביה"ס‪ ...‬צריך להיות ברור‪ ,‬שהגִ ּוון הוא פדגוגי‪ ,‬זאת אומרת לימודי–חינוכי‪( "...‬דינור‪, 1953 ,‬עמ' ‪ ,9‬ההדגשה‬
‫שלי — א' א') ‪ 1‬כמו כן מתוך פסק הדין עולה כי צריך לזכור שרוב הפערים לא נוצרים בגלל תשלומי ההורים או‬
‫מניעתם אלא יש הרבה משקל לתקציב שהעירייה נותנת לחינוך‪ .‬‬
‫ניתוח מקרה זה של דחיית בג"ץ את העתירה בדבר תשלומי הורים במערכת החינוך‪ ,‬יוכל לקבל מבט נוסף‬
‫מתוך הפריזמה של התיאוריה המוסדית החדשה כפי שמביאה הילה טל במאמרה‪" :‬פערים בין הצהרות‬
‫‪2‬‬
‫למעשים במערכת החינוך בישראל‪".‬‬
‫זניחה של הורים מבוססים את מערכת החינוך עשוי להיחשב כמהלך הפוגע בלגיטימציה שמנסה לגייס מערכת‬
‫החינוך הכללית כמערכת השואבת את כוחה מהגורמים ומהקבוצות הפועלים בתוכה‪ .‬לפי הילה טל‪ ,‬מערכת‬
‫החינוך כמערכת מלאה במטרות‪ ,‬שלרוב סותרות זו את זו‪ ,‬אשר עולות מזירות שונות בחברה והפוליטיקה‬
‫הישראלית ומופנות כלפי מערכת החינוך‪ ,‬בדרישה לקיימן‪ .‬המערכת אשר מתמרנת כדי להגשים את המטרות‪,‬‬
‫לכל הפחות באופן 'טוב דיו' או כפי שעולה בידה‪ ,‬נצרכת לבסיס רחב ממנו שואבת את הלגיטימציה‬
‫לפעולותיה‪ ,‬כמו גם ממנו נתרמת לטובת הגשמתן‪ .‬מתח זה מעלה את המורכבות בה נתונה מערכת החינוך‬
‫אשר נדרשת לווסת בין המטרות השונות ולאזן בין האינטרסים השונים‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫מגפת הקורונה טלטלה את מערכת החינוך‪ ,‬והתהליכים שקרו בעקבותיה מהווים מראה לערכים‪ ,‬ליחסי‬
‫הכוחות‪ ,‬לאמון‪ ,‬ולמימון שלה‪ .‬אחת המגמות שנראו בעקבות המגפה‪ ,‬היא מעבר של הורים רבים לשיעורים‬
‫פרטיים וקבוצתיים אחרי הצהריים‪ .‬כמעט מחצית מהתלמידים בכיתות ד' עד י"ב דיווחו כי בשנה האחרונה‬
‫נעזרו בשיעורים פרטיים‪ ,‬זאת לעומת פחות מ‪ 20%‬שדיווחו על כך בשנה שעברה‪" .3‬יעלה כמה שיעלה" – כך‬
‫אומרת אחת האמהות בכתבה בדה מרקר‪ . 4‬האמירה הזו‪ ,‬שיזדהו איתה הורים רבים בתקופה זו‪ ,‬משקפת‬
‫מגמה של חוסר אמון במערכת החינוך וביחסי הכוחות שמניעים אותה‪ .‬הבריחה ממערכת החינוך הציבורי‬
‫מהווה איזשהו "קצה אחרון" שאליו בורחים ההורים בלית ברירה‪.‬‬

‫‪ 1‬איכילוב‪ ,‬אורית “כינון החינוך הציבורי בישראל והנסיגה ממנו‪ ,2010 ”,‬עמ' ‪).35‬‬

‫‪ 2‬טל‪ ,‬הילה “פערים בין הצהרות למעשים במערכת החינוך בישראל‪ :‬מדוע הם קיימים ומה הם משרתים?” גילוי דעת‪no. 19 (2017): ,‬‬
‫‪ .43–61‬עמ' ‪)45-47‬‬
‫‪3‬‬
‫‪https://news.walla.co.il/item/3408070‬‬
‫‪4‬‬
‫‪https://www.themarker.com/news/education/.premium-1.9180702‬‬
‫הנהירה אחר שיעורים פרטיים נובעת מכך שלדברי ההורים‪ ,‬מערכת החינוך לא מצליחה לעמוד ביעדים‬
‫הפדגוגיים שלה‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא שבמאמר "הפרטה במערכת החינוך" ‪ ,5‬מיכאלי מסביר כי למערכת החינוך‬
‫מטרות נוספות‪ .‬אחת מהן היא יצירת שוויון בין התלמידים‪ .‬המעבר לשיעורים פרטיים מחטיא גם למטרה זו‬
‫ואף מרחיב את הפערים בין המעמדות‪.‬‬

‫עוד מסביר מיכאלי‪ ,‬כי "ההפרטה מתבצעת בשתי דרכים משלימות‪" :‬מלמעלה" – כמדיניות ציבורית של‬
‫העברת אחריות לסקטור הפרטי‪ ,‬או "מלמטה" – כיוזמות פרטיות לייצור ולאספקה של שירותים משלימים או‬
‫חלופיים לאלו הניתנים על ידי הסקטור הציבורי"‪ . 6‬אנחנו חושבים שבמקרה המתואר לפנינו מדובר בהפרטה‬
‫"מלמטה" משום שאנחנו רואים נטישה של השיעורים בבתי הספר לטובת שיעורים פרטיים או קבוצות קטנות‬
‫פרטיות שמתקדמות בחומר מעבר לכיתה הרגילה‪.‬‬

‫המשמעות של הפרטה "מלמטה"‪ ,‬היא במובנים מסוימים חמורה יותר מהפרטה "מלמעלה" משום שהראשונה‬
‫מפרידה לחלוטין בין התלמידים שנשארים רק במסגרת הציבורית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כל עוד ההפרטה היא‬
‫"מלמעלה"‪ ,‬מי שנהנה מהתמיכה ההורית בבתי הספר הם כל התלמידים באותו בית ספר‪ .‬אמנם‪ ,‬אין שוויון‬
‫בין בתי ספר שונים‪ ,‬אבל לפחות מבחינה פנים‪-‬בית‪-‬ספרית נשמר השוויון בין התלמידים‪ .‬המהלך הזה משקף‬
‫חוסר אמון במערכת הציבורית‪ .‬ההורים שאמורים להוות עוגן מרכזי בהתפתחות בתי הספר ויש להם עוצמה‬
‫רבה ואפילו אוטונומיה בתוך בתי הספר‪ ,‬העדיפו לוותר וללכת לשירותים הפרטיים‪.‬‬

‫שניים מתוך חברי הקבוצה שלנו הם מורים פרטיים – אחד לגיטרה והשנייה למתמטיקה‪ .‬הרגשנו את הכמיהה‬
‫לשיעורים פרטיים על בשרנו‪ .‬על אף המחיר היקר שמשלמים ההורים מכספם עבור השיעורים‪ ,‬ולמרות המצב‬
‫הכלכלי המבלבל בתקופה הזאת‪ ,‬לא הרגשנו עזיבה משמעותית של תלמידים‪ ,‬ולהפך‪ ,‬הצטרפו עוד חדשים‪.‬‬
‫ההורים של התלמידים החדשים במתמטיקה סיפרו שהתלמידים מצויינים בדרך כלל במקצוע זה‪ ,‬והם לא‬
‫זקוקים לעזרה אבל הם "לא לומדים כלום בזום‪ ,‬ואני מפחד שהם יצברו פערים בינתיים"‪.‬‬

‫‪ 5‬מיכאלי‪ ,‬ניר (‪ )2015‬הפרטה במערכת החינוך‪ .‬בתוך‪ :‬גלנור י'‪ ,‬פז פוקס‪ ,‬א' וציון נ' (עורכים)‪ .‬מדיניות ההפרטה בישראל‪ :‬אחריות‬
‫המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי‪ .‬תל אביב‪ :‬ון ליר והקיבוץ המאוחד‪ .‬עמ' ‪.182-237‬‬

‫‪ 6‬שם‪ ,‬עמ' ‪.182-183‬‬