Download as pdf or txt
Download as pdf or txt
You are on page 1of 45

‫נתרם על ידי‪ :‬יונתן ויינתראוב‬

‫פיזיקה תרמית‬

‫תרגילים‬
‫עילי קובץ‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬תש''ע‬

‫הסריקות בוצעו על ידי הבנק האקדמי‪ ,‬פרויקט של אגודת הסטודנטים‬


‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪22.2.10‬‬

‫תרגיל ‪1‬‬
‫מתרגל‪ :‬עיליי‬
‫תרגילים‪ :‬חובה להגיש ‪70%‬‬
‫אתר‪:‬‬
‫ספרים‪:‬‬

‫קומבינטוריקה‬
‫נוסחאות שימושיות‪:‬‬
‫‪mn‬‬ ‫מספר האפשרויות לסידור ‪ n‬חלקיקים כאשר לכל אחד ‪ m‬מצבים אפשריים‪:‬‬ ‫•‬

‫!‪n‬‬
‫‪‬‬
‫= ‪n‬‬
‫!‪k k ! n−k ‬‬
‫מספר האפשרויות לבחור ‪ k‬איברים מתוך ‪ n‬ללא החזרה וללא חשיבות לסדר‬ ‫•‬

‫!‪n‬‬
‫מספר האפשרויות לבחור ‪ k‬איברים מתוך ‪ n‬עם חשיבות לסדר וללא החזרה‪:‬‬ ‫•‬
‫!‪n−k ‬‬

‫הסתברות‬

‫תוכלת‬
‫‪.  x =∑ xi P  x i ‬‬ ‫•‬
‫‪i‬‬

‫∑=‪.  f  x ‬‬ ‫תוכלת לפי פונקצייה‪f  x i  P  x i  :‬‬ ‫•‬


‫‪i‬‬
‫‪ X ⋅Y = X  Y ‬‬ ‫הרמוניות‪:‬‬ ‫•‬

‫שונות‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Var  X = X − X ‬‬ ‫הגדרה‪:‬‬ ‫•‬

‫הוספת קבוע‪Var  X C =Var  X  :‬‬ ‫•‬

‫סכום משתנים )בנתאי שהם בלתי תלויים סטטיסטיית(‪Var  X Y =Var  X Var Y  :‬‬ ‫•‬

‫סטיית תקן‪ X = Var  x =  X 2 − X  2 :‬‬ ‫•‬

‫הסתברות – מעבר לרצף‬


‫‪ Prob  x≤ X ≤xdx=  x dx‬כלומר כהסתברות לקבל‬ ‫נגדיר צפיפות ההסתברות ‪ ‬עבור הרצף‪:‬‬
‫תשובת ניסויי בקטע אינפניטיסימלי באורך ‪.dx‬‬

‫∞‬
‫‪.‬‬ ‫‪∫  x  dx=1‬‬
‫∞‪−‬‬
‫הנרמול הוא‪:‬‬
‫∞‬
‫תוכלת לפי פונקציה‪.  f  x = ∫ f  x   x dx :‬‬
‫∞‪−‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫משפט הגבול המרכזי וגאוסייאן‬
‫‪N‬‬
‫‪X‬‬
‫יתפלג נורמלית‬ ‫‪ . X =∑ X i‬אזי בגבול‬ ‫עבור סכום של משתנים אקראיים בעלי אותו מרחב מדגם‪:‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪i=1‬‬

‫=‪ x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 2 2X‬‬
‫‪exp‬‬
‫‪− x − X  2‬‬
‫‪2  2X‬‬ ‫[‬ ‫]‬ ‫‪: X‬‬ ‫עם ממוצע ‪  X i ‬וסתיית תקן‬

‫אנקדוטה‪:‬‬
‫∞‬
‫‪2‬‬

‫איך מחשבים ‪. I =∫ e dx‬‬


‫‪−x‬‬

‫∞‪−‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ I =∫ dx ∫ dy e‬עוברים לקורדינטות כדוריות‪:‬‬


‫‪2‬‬ ‫‪− x  y ‬‬
‫מחשבים את‪ I 2 :‬באופן הבא‪:‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬
‫∞ ‪2‬‬ ‫∞‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪I 2=∫ ∫ e−r r dr d =2 ∫ e−r r dr=−[e−r ]∞0 =‬‬


‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫ולכן ‪I = ‬‬

‫נוסחאות אינטגרליות חשובות‬


‫∞‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬

‫= ‪∫ e− x‬‬
‫∞‪−‬‬ ‫‪‬‬
‫•‬

‫∞‬ ‫∞‬
‫‪−  1 1/ 2‬‬
‫‪−‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫∫‬ ‫=‪x 2 e− x dx‬‬ ‫∫‬ ‫= ‪e− x‬‬ ‫=‬ ‫•‬


‫∞‪−‬‬ ‫∞‪  −‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2 3 /2‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪∫ x e− x = 2‬‬ ‫•‬


‫‪0‬‬

‫נוסחאת סטרלינג‬
‫קירוב ! ‪ N‬עבור ‪ n‬גדול‪.‬‬
‫∞‬ ‫∞‬

‫‪.   n1=n !=∫ x e dx=∫ e‬‬


‫‪n −x‬‬ ‫‪n log x− x‬‬
‫‪ ‬בהצגה‪:‬‬ ‫נסתמך על פונקציית‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫עתה נעשה החלפת משתנים ‪ x=n  n y‬ואז‬


‫∞‬
‫‪y‬‬
‫‪  n1=e n log n−n  n ∫ exp n log 1 −‬‬
‫‪− n‬‬ ‫‪n n‬‬
‫‪y‬‬
‫[‬
‫‪dy=nn e−n  n I‬‬
‫]‬
‫‪Y‬‬

‫עתה נעבור לחישוב האינטגרל‪ ,‬לפי קורס שיטות ‪ 2‬נניח כי עיקר התרומה‬
‫לאינטגרל הוא סביב ‪ y≈0‬כי הפונקצייה שבמעריך היא‪:‬‬
‫‪X‬‬

‫‪2‬‬
‫∞‬ ‫‪−y‬‬
‫‪. I≈∫ e‬‬ ‫‪2‬‬
‫נפתח את המעריך בטור טיילור מסדר ראשון ונקבל‪dy :‬‬
‫‪− n‬‬
‫‪2‬‬
‫∞‬ ‫‪−y‬‬
‫‪. I ≈∫ e‬‬ ‫‪2‬‬
‫אבל בגלל ש ‪ n‬הולך לאינסוף נעביר את הגבול התחתון לאינסוף ‪dy‬‬
‫∞‪−‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪n !≈n n e −n  n  2 ‬‬ ‫ולבסוף נקבל את הקירוב הראשון‪:‬‬
‫אם רוצים לקבל דיוק טוב יותר לנוסחא אזי נפתח את ‪ I‬בטור טיילור עד האיבר הבא ונקבל את נוסחאת‬
‫‪1‬‬
‫‪. n !=nn e−n 12 n  2 n‬‬ ‫סטרלינג‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪log n! =n log n log2  n−n‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12 n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪O 2‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נוכל לקבל נוסחא נוספת‪:‬‬

‫פונקציית הריבויי של מערכת ספינים‬


‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ N  , N ‬נגדיר את הספין הכולל ‪. S= N  − N ‬‬ ‫הגדרה‪ :‬במערכת עם ‪ N‬ספינים‪ ,‬מתוכם‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫כמו כן ‪. N = N  N ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫לכן‪ ,‬נוכל לתאר את המערכת בצורה אלטרנטיבית‪ - N  =S N ; N  =−S  N :‬באמצעות הספין‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הכולל ומספר הספינים‪.‬‬

‫‪ N  , N ‬כך שהספין‬ ‫פונקציית הריבוי ‪ g  N , S ‬מציינת את מספר האפשרויות לחלק ‪ N‬ספינים ל‬


‫הכולל יהיה ‪) S‬מתייחסים ל ‪ N‬כמספר גדול קבוע‪ ,‬ו ‪ S‬רץ( כלומר‬
‫!‪N‬‬ ‫!‪N‬‬
‫=‪. g  N , S ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫= ‪N‬‬ ‫=‬
‫! ‪N  N  !  N − N  ! N  ! N ‬‬
‫‪. log[ g  N , S ]=log N ! −log N  ! −log N  ! ‬‬ ‫בקורס זה נסתכל על ‪ log‬פונקציית הריבוי‬
‫נציב את נוסחאת סטירלינג עבור ‪ N‬גדולים מאוד‪ ,‬הרבה עבודת אלגברה ומקבלים לבסוף‪:‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬


‫‪2S‬‬ ‫‪2S‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1−‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪log g=− N    log‬‬ ‫‪− N    log‬‬ ‫‪− log2  N  N 1−‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2s‬‬ ‫‪2s‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1−‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫עתה נניח כי ‪ N‬הולך לאינסוף‪ ,‬אבל ‪ S‬נשאר סופי )כלומר כמות הספינים גדלה אבל הספין הכולל קבוע(‬
‫‪S‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫עבור ‪≪1‬‬ ‫≪‪≈ 1− xx 2... ; log 1x  x‬‬
‫ואז נוכל לקרב‪≈1 x− x 2 :‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪1x‬‬ ‫‪x≪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2S2‬‬ ‫‪S2‬‬
‫‪log g  N , S ≈ N log 2− log2  N −‬‬ ‫לאחר ההצבה ואלגברה נקבל לבסוף‪O  2  :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪2 N 1 −2S / N‬‬
‫)‪G(N,S‬‬

‫‪2‬‬

‫=‪ - g  N , S ‬קיבלנו כי‬ ‫‪e‬‬ ‫ולכן ‪; G  N , 0= 2  N‬‬


‫‪G  N , 0‬‬
‫פונקציית הריבוי היא גאוסיאן!‬

‫כלומר עבור כמות חלקיקים גדולה‪ ,‬כמות הצירופים שבאמצעותם ניתן‬


‫‪-N/2‬‬ ‫‪N/2‬‬ ‫לקבל ספין כולל ‪ 0‬היא הכי גדולה‪ ,‬אבל יש להתפלגות רוחב‬
‫‪S‬‬

‫נשים לב ש ‪ S‬הוא הגודל המקרוסקופי אשר ניתן למדוד אותו‪ .‬כמות המצבים המקרוסקופיים הוא‬
‫‪N 1≈ N‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫פונקציית הריבוי של אוסילטורים הרמוניים‬
‫‪) s=S ℏ  ; s=0,1,2,...‬כאשר מזניחים את אנרגית‬ ‫האנרגיה של אוסילטור הרמוני קוונטי נתונה ע"י‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪.‬‬ ‫הוואקום‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪N‬‬
‫‪g  N , n‬‬ ‫‪ . =∑ s i ℏ =n ℏ ‬נוכל להגדיר גם כאן פונקציית הריבוי‪,‬‬ ‫עבור ‪ N‬אוסיטלורים הרמוניים‬
‫‪i=1‬‬
‫כלומר כמה אפשרויות יש לקבל אנרגיה ‪ n‬בהינתן ‪ N‬אוסילטורים‪.‬‬
‫כדי לקבל כמה מצבים כאילו יש‪ ,‬נחשב את מספר האפשרויות להגיע ל ‪ n‬כאשר סוכמים ‪ N‬מספרים שלמים‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫אי שליליים‪ { S i } :‬כלומר ‪g  N , n= N n−1‬‬
‫‪n‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪1.3.10‬‬

‫תרגיל ‪2‬‬

‫מערכת ספינים – חישוב ‪ -  s‬סטיית תקן של ‪S‬‬


‫נזכר בתוצאה משיעור קודם‪ – N :‬כמות הספינים‪ – S ,‬המומנט השכול הכולל‪ .‬קיבלנו כי‬
‫‪2 1/ 2 N‬‬ ‫‪s2‬‬
‫‪. g  N , 0≈‬‬ ‫‪. g  N , s≈g  N , 0 exp−2 ‬כאשר הממוצע הוא ‪ 2‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬

‫כדי לחשב את סתיית התקן נחשב את ‪  s  ,  s2 ‬כאשר נזכור ‪,  f =∑ f  s p s ‬‬


‫‪s‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪∑ p s=1‬‬


‫‪s‬‬

‫‪gN ,S‬‬
‫=‪ - p  s‬זאת הגדרה הגיונית‪ ,‬היא מקיימת את תנאי הנרמול משום ו‬ ‫‪N‬‬ ‫במקרה שלנו נגדיר‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪∑ g  N , s=2 N‬‬
‫‪s‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−2s‬‬
‫∞ ‪2 2 N‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 2 ∫ ds s e‬‬ ‫‪N‬‬
‫)אינטגרל על פונקצייה אי זוגית‬ ‫‪N‬‬ ‫∞‪−‬‬ ‫‪ f  s=s‬ולכן‬ ‫עתה נציב‬
‫=‪ f  s = s ‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪2N‬‬
‫בתחום סימטרי(‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪N‬‬
‫=‪.  s =...‬‬ ‫ובנוסף נחשב את‪:‬‬
‫‪4‬‬

‫‪1‬‬
‫נוכל להגידר "עודף ספין" כ ‪) 2 s‬הגדרה זו נובעת מהעובדה כי ‪( S=  N − N  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2 s2  1 /2‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪ -  2s‬כלומר ככל שמגדילים את כמות המערכות‬ ‫=‬ ‫הפלאקטואציה החלקית בספין היא‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫כך הפלקטואציה קטנה‬

‫פונקציית הריבוי של מערכת אוסילטורים קוונטים‬


‫תזכורת‪ :‬במערכת של ‪ N‬אוסילטורים בה כל אוסילטור יכול להיות מעורר לרמה כלשהי האנרגיה של כל‬
‫‪N‬‬
‫‪. =∑ s i ℏ =n ℏ ‬‬ ‫אוסיטלור היא‪ s=s ℏ  :‬ובסה"כ‪:‬‬
‫‪i=1‬‬

‫!‪ N n−1‬‬
‫=‪ - g  N , n‬כדי לתת ביטוי מדיוק לפונקציה זו‬ ‫ופונקציית הריבוי של האוסילטורים היא‪:‬‬
‫! ‪n !  N −1‬‬
‫נשתמש בקירוב סטירלינג כמו בשבוע שעבר‪:‬‬
‫!‪=log g =log  N a−1!−log n! −log N −1‬‬
‫נזניח את ‪ −1‬כי אנחנו מדברים על מערכות גדולות‪ ,‬ונשתמש בקירוב סטירלנג‪log n !=n log n−n :‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪=...=N 1‬‬ ‫‪log 1 −n log‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫עתה נסמן את האנרגיה הכוללת של המערכת ‪) U =n ℏ ‬למה אנרגיה מעניינת? כי ניתן למדוד את‬
‫הטמפרטורה והיא קשורה לאנרגיה(‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪U‬‬
‫‪= N 1‬‬ ‫‪log 1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪log ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪N ℏ‬‬ ‫‪N ℏ N ℏ‬‬ ‫‪N ℏ‬‬

‫‪.‬‬
‫‪1 ‬‬
‫=‬ ‫=‬
‫‪ U ℏ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪log 1‬‬
‫[‬
‫‪U‬‬
‫‪N ℏ‬‬
‫‪−log‬‬
‫‪U‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪N ℏ ℏ‬‬
‫‪log‬‬
‫‪N ℏ‬‬
‫‪U‬‬
‫‪1‬‬
‫]‬ ‫עתה נגדיר טמפרטורה כ‪:‬‬

‫‪N ℏ‬‬
‫=‪U‬‬ ‫נוכל לקבל עתה ביטוי לאנרגיה כתלות בטמפרטורה וכמות האוסילטורים‪:‬‬
‫‪e ℏ / −1‬‬

‫טרנספורם לג'נדר‬
‫‪d y  x‬‬
‫=‪. p  x ‬‬ ‫בהינתן פונקציה ‪ y  x ‬ונרצה לתאר אותה באמצעות הנגזרת שלה‪ .‬נסמן‬
‫‪dx‬‬
‫ואז תיאור פרמטרי של הפונקציה הוא לפי‪. x  p=x ; y  p= y  x  p :‬‬
‫‪y−‬‬
‫ולכן ‪.  p= y  x  p−x  p p‬‬ ‫‪=p‬‬ ‫באופן הבא‪:‬‬ ‫נגדיר משתנה ‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪d  dy‬‬ ‫‪d  dy dx‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪ -‬וקיבלנו הצגה של ‪y‬‬ ‫‪= − p=0‬‬ ‫וכן‬ ‫=‬ ‫‪−x  p−‬‬ ‫נגזור ונקבל‪p=−x  p :‬‬
‫‪dx dx‬‬ ‫‪dx dx dp‬‬ ‫‪dp‬‬
‫באמצעות הנגזרת‪.‬‬

‫)נשים לב שהתיאור שמצאנו הוא לא חד ערכי‪ ,‬אם מוסיפים קבוע ל ‪ y‬התיאור עדיין מחזיק(‬

‫‪ 2‬מערכות ספינים במגע תרמי‬


‫‪U1‬‬ ‫‪U2‬‬ ‫במערכת אחת של ספינים יש‪ U 1, N 1, S 1 :‬ובמערכת השנייה‪. U 2, N 2, S 2 :‬‬
‫‪N1‬‬ ‫‪N2‬‬
‫‪S1‬‬ ‫‪S2‬‬ ‫‪. g  N 1, S 1 ⋅g  N 2, S 2‬‬ ‫ראשית‪ ,‬מספר המצבים במערכות‪:‬‬
‫כאשר מצמידים את המערכת תרמית‪ .‬מאפשרים להם להחליף אנרגיה‪:‬‬
‫' ‪U 1U 2=U 1 ' U 2‬‬

‫‪U1‬‬ ‫‪U2‬‬ ‫ובגלל שהאנרגיה תלוייה בעודף ספין‪. S 1S 2 =const :‬‬
‫‪N1‬‬ ‫‪N2‬‬
‫‪S1‬‬ ‫‪ .‬נשתמש ‪S2‬‬
‫‪∑ g  N 1, S 1 g  N 2, S −S 1‬‬ ‫‪; S=S 1 S 2‬‬ ‫מספר המצבים במערכת המשולבת‪:‬‬
‫‪s1‬‬
‫עתה בקונפיגורציה המסתברת ביותר – משום וערך המכפלות הוא לרוב מאוד מאוד קטן‪ .‬נוכל‬
‫להשתמש בערך המירבי של המכפלות בשביל לתאר את כל הסכום‪:‬‬
‫‪S 12‬‬ ‫‪S −S 1 2‬‬
‫‪g  N 1, S 1 ⋅g  N 2, S −S 1 ≈ g  N 1,0  g  N 2,0  exp−2‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪N1‬‬ ‫‪N2‬‬
‫עתה נחפש מקסימום ב‪ 2-‬דרכים‬
‫או שנגזור את המכפלה לפי ‪) S‬למעשה נגזור את ‪ Log‬המכפלה אבל הם מקבלים מינימום באותה‬ ‫•‬
‫הנקודה‪:‬‬
‫‪ log g  N S  g  N S −S ‬‬
‫‪ S1‬‬
‫[‬ ‫‪1, 1‬‬ ‫‪2,‬‬ ‫] ‪1‬‬

‫או שנחפש מינמום למעריך של האקספוננט‪:‬‬ ‫•‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2S21 2 S−S 12‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪s2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪s2‬‬ ‫‪1− N 2‬‬ ‫‪N2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪=2    s 21 −‬‬ ‫‪s s12‬‬ ‫‪=2   s1−s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1−‬‬ ‫‪‬‬
‫‪N1‬‬ ‫‪N2‬‬ ‫‪N1 N2‬‬ ‫‪N2‬‬ ‫‪N2‬‬ ‫‪N1 N 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪N2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪N1 N2‬‬ ‫‪N1 N2‬‬

‫‪S1 S S2‬‬
‫‪.‬‬ ‫= =‬ ‫נוכל לקבל מ‪ 2-‬הדרכים כי הקונפיגורציה המסתברת ביותר היא‪:‬‬
‫‪N1 N N2‬‬
‫‪S1 S2 S‬‬
‫; ‪. g 1  N 1, S1  g 2  N 2 , S− S 1‬‬ ‫= =‬ ‫נסמן את הקונפיגורציה המסתברת ביותר‪:‬‬
‫‪N1 N2 N‬‬
‫נמצא את מספר המצבים בקונפיגורציה המסתברת ביותר‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪S‬‬
‫‪−2‬‬
‫‪.  g g  =g  S  g  S− S =g 0  g  0e‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪1 2 max‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫נרצה למדוד כמה ההתפלגות סביב המקסימום צרה באמצעות פלקטואציה קטנה ב ‪ , S1, S2‬ומדדיה כמה‬
‫‪" g 1⋅g 2‬נפלה"‪ .‬נגדיר פלקטואציה‪S 1= S1 ; S 2= S2 − :‬‬

‫‪‬‬
‫‪−4 s1  2 2 4 s2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ g 1  N 1, S 1  g 2  N 2, S 2 = g 1 g 2max⋅exp‬אבל בגלל ש‪:‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫ונקבל‪:‬‬
‫‪N1‬‬ ‫‪N1‬‬ ‫‪N2‬‬ ‫‪N2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪S 1 S2‬‬
‫‪ .‬נקבל לבסוף ‪. g 1  N 1, S1⋅g 2  N 2 , S2 −= g 1 g 2 max⋅exp−2 N −2 N ‬‬ ‫=‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪N1 N2‬‬
‫‪( 1‬‬ ‫כלומר הפלקטואציה היא בסדר גודל של ‪ 2‬ולכן הפונקציה נופלת מהר מאוד מאוד )כי‬

‫תרגיל‬
‫עבור ‪N 1=N 2=1022‬‬

‫‪∑ g 1  N 1, s 1 g 2  N 2, s−s 1‬‬ ‫בכמה יש להכפיל את ‪  g 1 g 2 max‬כדי להשוות אותו ל‬ ‫•‬


‫‪s1‬‬

‫כמה גדולה השגיאה היחסית באנטרופיה כאשר מתעלמים מגורם כיפלי זה ) ‪( S=10 20‬‬ ‫•‬

‫תשובות‬

‫‪.  g 1 g 2 max=2/ N 1⋅2‬‬ ‫‪2N1‬‬


‫‪exp‬‬‫‪ ‬‬
‫‪−4 S21‬‬
‫‪N1‬‬
‫‪ . g  N , S =2 / N 1 /2 2 N e−2 s / N‬אזי‬
‫‪2‬‬

‫עבור ספינים‪:‬‬

‫‪ S1= S2‬ואז נוכל להניח כי סכום המכפלות הוא‬ ‫נניח כי‬ ‫‪∑ g 1  N 1, s 1 g 2  N 2, s−s 1‬‬ ‫כדי לחשב את‬
‫‪s1‬‬

‫‪S 21‬‬
‫‪ . g  2 N 1, 2 S 1=1/ N 1 0.5 2 2 N exp−16‬ולכן ההבדל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫למעשה‬
‫‪N1‬‬
‫‪g 2N 1, 2 S1 ‬‬ ‫‪N 1 0.5‬‬
‫‪=‬‬ ‫‪ =4×1011‬‬
‫‪‬‬
‫]‪[g  N 1, S 1‬‬‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪Pi‬‬
‫והאנטרופיה במערכת המשולבת‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪. =log[ g 2N 1, 2 S1 ]=2 N 1 log 2−4 S / N 1− log N 1≈1.39×10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫כלומר השגיאה בהערכת האנטרופיה היא‪ log g 1 g 2 max = 1 2≈24.4 :‬וזו שגיאה יחסית של‬
‫‪1.76×10−21‬‬

‫אנטרופיה וטמפרטורה‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫‪ - U , N =log g U , N ‬נתאר מערכת באמצעות אנרגיה וכמות חלקיקים‪.‬‬ ‫אנטרופיה‬ ‫•‬

‫זהו מספר חסר יחידות‬


‫‪ 1‬‬
‫טמפרטורה מוגדרת כ‪= = :‬‬ ‫•‬
‫‪U ‬‬
‫מגדירים באמצעות קבוע בולצמן ‪ - = K B T ; S =K B ‬ואז ‪ T‬נמדדת במעלות קלווין‬ ‫•‬
‫‪. K B =1.38×10−27‬‬

‫דוגמה‬
‫במערכת חלקיקים עם ‪ 2‬אפשרויות ספין‪ ,‬בהפעלת שדה מגנטי האנרגיה של כל חלקיק היא ‪E i=±B H‬‬
‫‪E‬‬
‫=‪ . N  −N ‬נוכל לעשות את אותו התרגיל‬ ‫)כאשר ‪ H‬הוא השדה המגנטי( ואז האנרגיה היא‪:‬‬
‫‪B H‬‬
‫!‪N‬‬
‫=‪. g  E , N ‬‬ ‫שעשינו למערכות של אוסילטורים הרמוניים ולקבל את פונקציית הריבוי‪:‬‬
‫! ‪N   R! N   E‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫)בקורס זה ‪(ln=log‬‬ ‫‪=ln g  E ≈−N⋅[ P  ln P P  ln P  ] ; P  =  , P  = ‬‬ ‫והאנטרופיה‬
‫‪KB‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪P 2‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪=e‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪ = K B ‬כלומר‪:‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪ln  P  /P ‬‬ ‫ונחשב טמפרטורה‪:‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪ E 2B H‬‬

‫‪ 2‬מערכות במגע תרמי – הכללה‬


‫‪N 1, N 2‬‬ ‫‪ 2‬מערכות בלתי תלויות עם אנרגיות נתונות ‪ U 1, U 2‬ומספר חלקיקים‬
‫‪g =g 1  N 1, U 1 g 2  N 1, U 1‬‬
‫אם הן מובעות במגע תרמי‪ ,‬האנרגיה שלהן יכולה להשתנות אבל ‪ U =U 1U 2‬נשמר‪.‬‬
‫נמצא את הקונפיגורציה המסתברת ביותר‪ 0=d [ g 1  N 1, U 1 g 2  N 2, U 2] :‬נפרק באמצעות כלל‬
‫השרשרת תוך התחשבות ב ‪U 1U 2=const  du2 =du 1‬‬

‫‪.‬‬
‫‪log g 1 log g 2‬‬
‫‪u 1‬‬
‫=‬
‫‪ u2‬‬
‫כלומר‬ ‫‪   ‬‬
‫‪1  g1‬‬
‫‪g 1  u1‬‬
‫=‬
‫‪1 g2‬‬
‫‪g 2 u 2‬‬
‫ולכן נקבל‬

‫לומר עבור הקונפיגורציה המסתברת ביותר הטמפרטורות שוות‪.‬‬


‫מתקבל כי האנטרופיה של השיווי משקל היא ‪  N , u≈ 1  N 1, U 1  2  N 2, u−u 1‬כאשר ‪ u 1‬נקבע‬
‫לפי הדירשה‪1  N 1, U 1= 2  N 2, U −U 1  :‬‬

‫החוק השני של התרמודינמיקה‬


‫במערכת סגורה )לגביה מתקיימת ההנחה היסודית של התרמודינמיקה ‪ -‬שההסתברות להיות בכל אחד‬
‫מהמצבים הזמינים שווה( האנטרופיה יכולה רק לגדול‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫הגדרה‪ :‬שיווי משקל תרמי‬
‫‪ 2‬מערכות נמצאות בשיווי משקל תרמי כאשר המערכת המשולבת של שתין נמצאת בקונפיגורציה‬
‫המסתברת ביותר שלה‬

‫מסכנות מהגדרה זו‪:‬‬


‫‪ 2‬מערכות נמצאות בשיווי משקל תרמי כאשר הטמפרטורות שלהן שוות‬ ‫•‬

‫כאשר מביאים ‪ 2‬מערכות לשיווי משקל תרמי האנטרופיה לא תגדל רק במצב ש‪ 2-‬המערכות היו‬ ‫•‬
‫באותה טמפרטורה )אחרת האנטרופיה תגדל(‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪22.3.10‬‬

‫תרגול ‪3‬‬
‫‪Reservoir‬‬ ‫‪Reservoir‬‬
‫‪dQh‬‬ ‫‪dQl‬‬
‫מנוע חום‬
‫‪Th‬‬ ‫‪Engine‬‬ ‫‪Tl‬‬ ‫מנוע קרנו מבצע עבודה ‪ W‬באמצעות מעבר של‬
‫אנרגיה מאמבט חום בתמפרטורה גבוהה ‪T h‬‬
‫‪dW‬‬ ‫לאמבט חום בטמפרטורה נמוכה ‪. T l‬‬
‫‪, dw=dQ h−dQ l‬‬ ‫‪) w=Q h−Ql‬לשם הנוחות נוותר על הדיפרנציאל‬ ‫בתהליך הפיך ‪  u tot =0‬ולכן‬
‫זהו רק סימון(‬
‫כמו כן‪ ,‬בתהליך הפיך ‪) dQ=T dS‬מהזהות הייסודית של התרמודינמיקה( והשינוי הכולל באנטרופיה הוא‬
‫‪. dS tot =d S hd S l =0‬‬
‫‪d Ql‬‬
‫= ‪) dS l‬האנטרופיה עולה כי נכנסת אנרגיה(‬ ‫השינוי באנטרופיה של האמבט הקר‬
‫‪Tl‬‬
‫‪−dQ h‬‬
‫=‪) dS h‬האנטרופיה יורדת כ ‪ Q h‬יוצאת(‬ ‫והשינוי באנטרופיה של האמבט החם‬
‫‪Th‬‬
‫‪Q l Qh‬‬
‫=‬ ‫ולכן נקבל‬
‫‪Tl T h‬‬

‫יעילות קרנו‬
‫‪W‬‬
‫=‪ , ‬ובמקרה האידיאלי נקבל יעילות קרנו‪:‬‬ ‫יעילות רגילה של מנוע‪:‬‬
‫‪Qh‬‬
‫‪Qh−Q l h− l‬‬ ‫‪‬‬
‫= ‪ . c‬העבודה המקסימלית שניתן להוציא ממנוע היא ‪w=c Q h‬‬ ‫=‬ ‫‪=1− l 1‬‬
‫‪Qh‬‬ ‫‪h‬‬ ‫‪h‬‬

‫תרגיל‬
‫יש לנו מים לטמפרטורה ‪ , T h‬והמכונה עובדת תוך כדי שהיא לוקחת חום מהמיים )מסה ‪ (m‬ומקררת‬
‫אותם לטמפרטורה ‪ ( T hT l ) T l‬באופן הדרגתי‪ .‬השאלה היא‪ :‬כמה עבודה ניתן להפיק מכך?‬
‫‪T h −T l‬‬
‫=‪. dw= d Qh‬‬ ‫‪ , d Qh =−mc d T h‬ולכן העבודה היא‪d Qh :‬‬ ‫כמות החום שעוברת היא‪:‬‬
‫‪Th‬‬
‫‪Tf‬‬
‫‪T h−T l‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪T i=T h ; T f =T l‬‬ ‫∫‪ W =−‬כאשר‬ ‫‪m c d T h=−m c T l−T h−T l ln  l ‬‬ ‫העבודה הכוללת‪:‬‬
‫‪Ti‬‬
‫‪Th‬‬ ‫‪Th‬‬

‫תרגיל‬
‫‪Tf‬‬
‫‪dT‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪.( s=∫ c‬‬ ‫‪) s=S 0c ln‬משום ו‬ ‫נתוניות ‪ 2‬מערכות בנפח קבוע אזי ‪ , u=C T‬אזי‬
‫‪Ti‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪0‬‬

‫נתון כי אחת המערכות יותר חמה מהשנייה‪ . T i1 T i2 :‬נבנה מערכת שתבצע עבודה הפיכה כדי ש‪2-‬‬
‫המערכת יגיעו ל ‪. T f‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫חשבו את השינוי באנרגיה בין המצב הסופי להתחלתי?‬
‫‪ u=2 c T f −CT i1−CT i2‬‬ ‫‪  u‬הוא הפרש האנרגיות בין ההתחלתית לסופית‪:‬‬ ‫השינוי באנרגיה‬
‫‪-‬המערכת הפיכה ולכן חייב להתקיים ‪.  s=0‬‬ ‫נותר למצוא את ‪T f‬‬
‫העבודה היא כאמור ‪ . W =− u‬כמו כן ‪ 0= S =c ln T f /T 1i c ln T f /T 2i ‬ואז מתקיים‪:‬‬
‫‪. T f =1  T 1i T 2i‬‬

‫מקרר‬

‫‪T_h‬‬ ‫‪Frezer‬‬ ‫‪T_l‬‬ ‫מקדם הקירור‬


‫‪Q_h‬‬ ‫‪Q_l‬‬ ‫מקרר – הינו מנוע חום בכיוון ההפוך‪:‬‬
‫‪Ql‬‬
‫‪W‬‬ ‫=‪ . ‬במקרה‬ ‫היעילות של מנוע רגיל‪:‬‬
‫‪W‬‬
‫‪Ql‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪Q l Qh‬‬
‫= ‪) c‬במקרה‬ ‫=‬ ‫ולכן ‪=...= −1‬‬ ‫=‬ ‫ההפיך מתקיים כאמור ‪, W =Q h−Ql‬‬
‫‪Qh −Ql h −l‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪Tl T h‬‬
‫ההפיך אין מעבר אנטרופיות ולכן מנת החומים )‪ (Q‬היא מנת הטמפרטורות(‬
‫‪Ql‬‬ ‫‪Tl‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪c‬‬ ‫=‬ ‫‪= −1‬‬ ‫כלומר יעילות קרנו‪:‬‬
‫‪Qh −Ql T h−T l‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪c‬‬

‫מקדם הבצוע‬
‫‪QH‬‬ ‫‪Qh‬‬
‫=‪. w‬‬ ‫=‬ ‫מוגדר כ‪:‬‬
‫‪W Q h−Q l‬‬

‫‪1‬‬
‫‪. w c =...=  1‬‬ ‫בתהליך הפיך‪:‬‬
‫‪c‬‬

‫שאלה‬
‫מקרר מופעל ע"י מנוע שהספקו ‪ . 200W‬מקדם הקרור של המקרר הוא ‪ 75%‬מזה שהיה לו לו פעל‬
‫באופן הפיך‪ .‬המנוע מוציא חום מהמקרר בקצב של ‪ . 700W‬הטמפרטורה הרצוייה במקרר היא‬
‫‪ −20‬מעלות צלזיוס‪ .‬מהיא טמפרטורת הסביבה הגבוהה ביותר שבה המנוע יכול לשמור על הקור‬
‫במקרר‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אנחנו רוצים להציא מהאמבט הקר ‪) 700W‬למה דווקא ‪ ?700‬בגלל שיש דליפה של חום פנימה‬
‫מהסביבה וחישבו שאם נוציא ‪ 700‬וואט זה בדיוק יאזן את הטמפרטורה( ולכן ‪. Ql =700‬‬
‫‪ . W =200‬משום ו ‪ Ql = W‬ו‬ ‫המנוע שעומד לרשותינו נותן הספק של ‪ 200‬וואט ולכן‬
‫‪Tl‬‬ ‫‪Ql‬‬ ‫‪Tl‬‬
‫‪ 0.75‬נציב מספרים ) ‪ ( T l =253 0 K‬ונקבל את‬ ‫=‬ ‫‪ =0.75 c=0.75‬נציב ונקבל‬
‫‪T h−T l W‬‬ ‫‪T h−T l‬‬
‫‪Th‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫גז אידיאלי‬
‫‪3‬‬
‫האנרגיה של גז אידיאלי‪u= N K B T :‬‬
‫‪2‬‬

‫שאלה‬
‫מערבבים באופן איזוברי )לחץ קבוע( ואדיאבטי )תהליך הפיך ללא חילוף חום עם הסביבה( מסה ‪ m‬של מים‬
‫בטמפרטורה ‪ T 1‬עם אותה המסה בטמפרטורה ‪ . T 2‬הוכיחו כי השינוי באנטרופיה הוא ‪.  S 0‬‬
‫‪dQ‬‬ ‫‪dT‬‬ ‫‪T 1T 2‬‬
‫=‪ dS i‬ולכן‬ ‫‪=mc p i‬‬ ‫=‪. T f‬‬ ‫ברור כי הטמפרטורה הסופית היא ממוצע הטמפרטורות‪:‬‬
‫‪dT‬‬ ‫‪Ti‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Tf‬‬
‫‪dT i‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪ .  S i=∫ mc p‬ובסה"כ‬
‫‪=mc p ln f‬‬
‫‪T‬‬
‫‪Ti‬‬ ‫‪Ti‬‬
‫‪i‬‬

‫‪Tf‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T 2/2‬‬


‫‪)  S =mc p ln‬ממוצע הנדסי קטן או שווה ממוצע‬ ‫‪m c p ln f =...=2 mc p ln 1‬‬ ‫‪≥0‬‬
‫‪T1‬‬ ‫‪T2‬‬ ‫‪T 1T 2‬‬
‫חשבוני(‬

‫נוסחאת פלנק‬
‫נוסחת פלנק מתארת את מספר הפוטונים ההמוצע בתדירות ‪) ‬זוהיא מידת האמפליטודה של הקרינה‬
‫האלקטרו מנגנטית( בתוך חלל או חומר הנמצא בשיווי משכל תרמי עם אמבט חום בטמפרטורה ‪. ‬‬

‫בחלל כזה יישנם פוטונים עם אנרגיה כוללת ‪ s=s ℏ  ; s=0,1,. ...‬עבור כל תדירות ‪ s) ‬הוא‬
‫כמות הפוטונים(‪.‬‬
‫∞‬
‫‪1‬‬
‫‪ . z =∑ e‬ולכן ההסתברות של כל מצב היא‪:‬‬
‫‪−ℏ  s‬‬
‫=‬ ‫‪− ℏ ‬‬ ‫סום המצבים כפי שראינו‪:‬‬
‫‪s=0‬‬ ‫‪1−e‬‬
‫‪1 − ℏ  s‬‬
‫‪. p  s= e‬‬
‫‪z‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪ -  s =∑ p s =...‬וזו היא נוסחאת‬ ‫‪ℏ ‬‬ ‫ולכן מספר הפוטונים הממוצע )בתדירות המסויימת(‪:‬‬
‫‪s‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪−1‬‬
‫פלנק‪.‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫=‪.   = s  ℏ ‬‬ ‫‪ℏ ‬‬ ‫והאנרגיה הממוצעת של כל אופן תנודה‪:‬‬
‫‪e −1‬‬

‫עתה‪ ,‬אם אופני התנודה מאולצים להיות ‪ ,  n‬אזי האנרגיה הכוללת במערכת היא‪:‬‬
‫‪ℏ n‬‬
‫‪. U =∑  n =∑  ℏ ‬‬
‫‪n e‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬

‫האנרגיה החופשית לכל אופן תנודה היא‪ . F =− log z :‬ומתוך האנרגיה החופשית ניתן לחלץ את‬

‫‪n‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫‪e −1‬‬ ‫[‬ ‫‪n‬‬

‫]‬
‫האנטרופיה‪ . = u− f :‬ומקבלים לבסוף‪=...=∑ ℏ  −log1−e−ℏ   :‬‬
‫‪‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫תרגיל‬
‫‪ =∑  s n1log s n1−s n log s n‬כאשר ‪ s n‬הוא האכלוס הממוצע של מצב ‪ n‬מתוך‬ ‫הראו כי‬
‫‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪ s n ‬‬ ‫‪ℏ  n‬‬ ‫נוסחאת פלנק‪:‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪−1‬‬

‫חוק סטפן בולצמן‬


‫‪V 2 4‬‬
‫=‪u‬‬ ‫‪3 3‬‬
‫האנרגיה ליחידת נפח של הקרינה בחלל תהודה ע"י‪ :‬‬
‫‪15 ℏ c‬‬
‫הערה‪ :‬הזהות התרמודינמית היסודית‪ :‬היא כי הלחץ ‪ P‬מתקבל מהאנרגיה ‪) U‬בניגוד לצפיפות האנרגיה ‪(u‬‬
‫‪) p=−‬כאשר האנטרופיה קבועה(‬
‫‪U‬‬
‫‪V ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫והנפח ‪:V‬‬

‫עוד זהות ייסודית של תרמודינמיקה‪dE =T dS − p dV :‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪12.4.10‬‬

‫תרגול ‪4‬‬

‫גוף שחור‬
‫גוף נקרא שחור אם הוא סופג את כל הקרינה האלקטרומגנטית שמוקרנת עליו‪ .‬גוף שחור מתנהג לפי חוק‬
‫סטפן בולצמן‪.‬‬
‫הערות לרגיל‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫שטף הקרינה של השמש ‪ - J s= T‬זה כמות האנרגיה שהשמש פולטת ליחידת זמן ליחדת‬ ‫•‬
‫שטח‪ .‬כדי לקבל את סה"כ האנרגיה שפולטת השמש ליחדת זמן נכפיל בשטח פנים של כדור‪:‬‬
‫‪. P s = 4 R2  T 4‬‬
‫‪Ps‬‬ ‫‪Ps‬‬
‫הינו יחס הקרינה‬ ‫= ‪ . P E‬כאשר‬ ‫ההספק שכדור הארץ קולטת הוא עם כן ‪ R 2E‬‬ ‫•‬
‫‪4D‬‬ ‫‪4 D‬‬
‫‪2‬‬
‫הינו שטח החתך של כדור‬ ‫‪‬‬ ‫‪R‬‬ ‫שיש בסביבה של כדור הארץ )‪ D‬הינו המרחק לכדור הארץ( ו ‪E‬‬
‫הארץ‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬חשבו את הקשר בין לחץ הקרינה של שדה אלקטרו מנגנטי והאנרגיה שלו‬
‫∞‬

‫‪) Z n = ∑ e‬כאשר ‪ s‬הינה רמת האיכלוס של כל תדירות( את פונקציית‬


‫‪−ℏ   s‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫מתוך פונקצית החלוקה‪:‬‬
‫‪S n=0‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪. Zn‬‬ ‫‪−ℏ ‬‬ ‫החלוקה נוכל לקבל לפי נוסחאת פלנק‬
‫‪1−e‬‬ ‫‪n‬‬

‫פונקציית החלוקה הכוללת תהיה מחפלה של פונקצייות החלוקה של תדירות אחת )כמו במערכת של ‪N‬‬
‫אוסילטורים הרמוניים(‪. Z N =Z 1N :‬‬

‫‪ , F =− log Z = ∑ log 1−e‬וכן האנרגיה‪:‬‬


‫‪−ℏ  n‬‬
‫עתה נחשב את האנרגיה החופשית‪ :‬‬
‫‪n‬‬
‫‪−log z‬‬ ‫‪ℏ n‬‬
‫= ‪. E=U‬‬ ‫‪=...=∑  ℏ ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪n e‬‬
‫‪‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪−ℏ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪−e‬‬ ‫‪− ℏ  n‬‬


‫‪n‬‬

‫‪. P=−‬‬ ‫∑ ‪=−‬‬ ‫⋅‬ ‫והלחץ יתקבל‪:‬‬


‫‪V ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1−e‬‬ ‫‪−ℏ ‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪c‬‬
‫=‪  n‬כאשר ‪V 1 /3= L‬‬ ‫∣‪∣n‬‬ ‫את הנגזרת של התדירות לפי הנפח נקבל לפי נוסחא שפיתחנו בכיתה‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫‪ n ‬‬ ‫‪−n‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫=‪=c ∣n∣V −1 /3‬‬ ‫ולכן‬
‫‪V V‬‬ ‫‪3V‬‬
‫‪ℏ n 1‬‬ ‫‪E u‬‬
‫∑=‪P‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫נציב זאת לביטוי ל‪ P-‬וכן את ‪ E‬ונקבל‪:‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪ ℏ‬‬
‫‪n‬‬
‫‪3V 3V 3‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫קיבול חום של מוצקים‬
‫אנרגיה תרמית של גוף מוצק באה לידי ביטוי בתוך מוצק כתנודות בשריג של החומר סביב אתרי שיווי‬
‫המשקל שלו‪ .‬נשתמש באותם אוסילטורים הרמוניים כדי לתאר את התנודות הללו‪ .‬החלקיקים‬
‫"שמתנדנדים" יקראו פונונים‪ ,‬וגם האנרגיה שלהם מקוונטטת ‪. E=s ℏ  n‬‬
‫אבל כאן לא נוכל להשתמש בנוסחאת פלנק בשביל לחשב את רמות האיכלוס משום ולא כל התדירויות‬
‫מותרות )ישנו אורך גל מינימלי הנובע מהמרחק בין האטומים(‪ ,‬בנוסף לגל אלקטרו מגנטי מותרים רק ‪2‬‬
‫קיטובים )בגלל שעל השדה החשמלי להתאפס בקצוות וכן להיות מעונך ל ‪ – n‬יש להוסיף את זה לשיעור(‬
‫לפונונים ישנם ‪ 3‬קיטובים‪.‬‬
‫ולכן הביטוי לאנרגיה הכוללת הוא‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ℏ n‬‬ ‫‪ℏ n‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪max‬‬

‫‪ U =∑ ℏ ‬כאשר ‪ n max‬הינו התדירות‬ ‫‪=3‬‬ ‫∑‬ ‫‪= ∫ 4 n 2 dn ℏ ℏ  n‬‬


‫‪−1 8 0‬‬
‫‪ℏ ‬‬
‫‪n e‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪n 0, n 0, n 0 e‬‬ ‫‪e −1‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬

‫המקסימלית המותרת‪ .‬איך נחשב אותה – מצד אחד אנחנו יודעים כי כמות דרגות החופש היא ‪ 3N‬ומצד שני‬
‫‪nmax‬‬
‫נוכל לבצע פעולת ספירה )סכום על אחד(‪ 3N=∑ 1 :‬נעבור לאינטגרציה ונקבל‪:‬‬
‫‪n=0‬‬
‫‪1 /3‬‬ ‫‪nmax‬‬

‫= ‪n max‬‬
‫‪6N‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‪ 3N= 4  ∫ n2 dn‬כלומר‬
‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪3 4 3‬‬
‫‪n‬‬
‫‪8 3 max‬‬
‫‪vn‬‬
‫‪ v n‬הינה מהירות הקול בחומר‪.‬‬ ‫‪  n=‬כאשר‬ ‫נחזור לאינטגרל רק הפעם נציב‬
‫‪L‬‬
‫‪3 xD‬‬
‫‪vn‬‬
‫‪1  L‬‬
‫‪. U= 4 3‬‬
‫‪ 2 ℏ v‬‬ ‫∫‪ ‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪x3‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪x‬‬
‫‪e −1‬‬
‫ונקבל‪:‬‬ ‫‪x= ℏ‬‬
‫‪L‬‬
‫נחזור לאינטגרל‪ ,‬נעביר משתנים‬

‫‪1 /3‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪) v =ℏ v‬קטנה( הינה מהירות הקול‪ V ,‬הוא‬ ‫‪6 N‬‬
‫ואז נקבל לבסוף את טמפרטורת דביי‪:‬‬
‫‪KB‬‬ ‫‪V‬‬
‫הנפח‪.‬‬
‫הטמפרטורה האופיינית הזאת תלוייה למעשה בצפיפות החומר‪.‬‬

‫מה קורה בגבולות? כאשר ‪ T ≪‬נחליף את ‪ X D‬ב ∞ )בגבולות האינטגרציה( ונקבל‬ ‫–‬
‫‪3‬‬

‫=‪C v‬‬
‫‪U‬‬
‫‪  ‬‬
‫‪T V‬‬
‫~‬
‫‪T‬‬
‫‪‬‬
‫‪ U T ~T 4‬כמו בקרינה אלקטרו מגנטית‪ .‬וקיבול החום‪:‬‬

‫‪Xd‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪∫ x3‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪=...= D‬‬
‫‪3‬‬
‫בגבול ‪ T ≫‬נפתח ‪ e x≈1 x‬נציב לאינטגרל ונקבל‬ ‫–‬
‫‪0‬‬ ‫‪e −1‬‬
‫‪nmax‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ n max 6N‬‬
‫‪ C v ≈3 N K B‬לא תלוי‬ ‫= ‪ U‬וקיבול החום‬ ‫∫‬
‫‪2 0‬‬
‫=‪n dn‬‬
‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪=3N K B T‬‬ ‫ואז האנרגיה‬

‫ב ‪!T‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫שאלה – מהירות הקול בהליום‬
‫‪. ‬‬ ‫‪ . v‬בנוסף צפיפות הנוזל היא‬ ‫ב ‪ 0.6‬מעלות קלווין מהירות הקול של גלים אורכייים היא‬
‫חשבו את טמפטרות דביי ואת קיבול החום‪.‬‬
‫‪nd‬‬ ‫‪nD‬‬
‫‪1‬‬
‫קירוב דביי עם קיטוב אורכי בלבד‪ - 3N= ∑ 1= ∫ 4  n2 dn :‬מספר הקטיובים השתנה ולכן המקדם‬
‫‪∣n∣=0‬‬ ‫‪8 0‬‬
‫‪1 /3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪nD‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪18N‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ,‬אבל כמות דרגות החופש נותרה ‪ . 3N‬ולכן‬
‫‪8‬‬
‫ולא‬
‫‪8‬‬
‫הוא‬

‫‪nD‬‬ ‫‪4 ‬‬


‫‪ℏ 2 v‬‬ ‫‪3 d ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪80‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ℏ n‬‬
‫‪) U = ∫ 4  n n ℏ ‬עושים את אותה החלפת‬
‫‪e −1‬‬
‫=‪dn=...‬‬
‫‪n‬‬
‫‪L‬‬
‫‪∫d‬‬
‫‪2L  v ℏ  0 e −1‬‬‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ואז האנרגיה‪:‬‬

‫‪v ℏ  n‬‬ ‫‪D‬‬


‫=‪.( ‬‬ ‫= ‪; D‬‬ ‫המשתנים כאשר‬
‫‪L‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪1 /3‬‬

‫‪‬‬
‫‪18 N A ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ N A‬הוא מספר אבוגדרו(‬ ‫‪) D = ℏ  v‬כאשר‬ ‫ומקבלים לבסוף‪=28.50 K :‬‬
‫‪KB‬‬ ‫‪‬‬
‫‪12 4 N K B T‬‬ ‫‪3‬‬
‫= ‪CV‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ולכן‬
‫‪‬‬
‫‪T‬‬
‫∞‪‬‬ ‫בסעיף השני נשתמש בקירוב‬

‫חזרה על החומר לקראת הבוחן‬


‫בשביל מה צריך התפלגות בולצמן? בשביל לחשב את פונקציית ההסתברות לכל מצב‪ .‬פונקציית‬
‫ההסתברות מאפשרת לנו להגדיר גדלים ממוצעים של המערכת – למשל אנרגיה ממוצעת‪.‬‬

‫מה הייתרון באנרגיה חופשית? הזהות היסודית של התרמודינמיקה‪ dU =T ds−P dV :‬לא נוח לעבוד‬
‫עם הנגזרת של האנרגיה לפי האנטרופיה‪.‬‬
‫יותר קל לעבוד עם הנגזרת לפי הטמפרטורה לכן נגדיר ‪ F =U −TS‬ולכן ‪ - dF =S dT −P dV‬עתה‬
‫נוכל לדבר על התלות של האנרגיה בתמפרטורה‪.‬‬
‫מתקיים שהקונפיגורציה המסתברת ביותר עבור מערכת בצימוד לאמבט חום היא זו שעבורה ‪ F‬מינימלי‪..‬‬
‫ואז הקשר בין המכניקה סטטיסטית )הגודל ‪ (z‬והתרמודינמיקה )‪ (F‬הוא ‪F =− log Z :‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪26.4.10‬‬

‫תרגול ‪5‬‬

‫מגע דיפוזיוני ופוטנציאל כימי‬

‫מוטיבציה‬
‫נרצה לדון במערכות עם מספר לא קבוע של חלקיקים‪ .‬עד כה עסקנו במערכות עם מספר חלקיקים קבוע –‬
‫המערכות יכלו להעביר אנרגיה )חום( זה מזה אבל לא החליפו חלקיקים עתה נרצה לראות מה קורה‬
‫שמספר החלקיקים יכול להשתנות‪.‬‬

‫מגע דיפוזיוני ושיווי משקל תרמי ודיפוזיוני‬


‫מגע דיפוזיוני – מגע שקיים בין ‪ 2‬מערכות אם הן יכולות להעביר ביניהם חלקיקים‪.‬‬
‫שיווי משקל תרמי ודיפוזיוני – בנוסף לשיוויון הטמפרטורות שראינו‪ ,‬צריך להתקיים התנאי הבא‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ F A B= F A  , N A F B  , N B =min‬עבור הקונפיגורציה המסתברת ביותר בצימוד לאמבט‬
‫‪ FA  FB‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪−‬‬ ‫התנאי הוא עם כן‪=0 :‬‬
‫‪N A N B‬‬
‫‪ F  , N ,V , ...‬‬
‫=‪ . ‬ולכן התנאי לשיווי משקל תרמי ודיפוזיוני הוא‬ ‫נוכל להגדיר עתה פוטנציאל כימי‪:‬‬
‫‪N‬‬
‫שיוויון טמפרטורות ‪ +‬שיוויון הפוטנציאלים הכימיים‪.‬‬

‫גז אידיאלי קלאסי‬

‫תזכורת‬
‫כאשר פתרנועבור חלקיק בקופסא חישבנו את פונקציית החלוקה )סכמנו על המצבים( עברנו לאינטגרל‬
‫‪3‬‬ ‫‪3/2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫∞‬

‫‪‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪‬‬ ‫‪mkBT‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫∫ ‪ 1‬כאשר‬
‫‪− n‬‬
‫‪z‬‬ ‫=‬ ‫‪dn‬‬ ‫‪e‬‬ ‫=‬ ‫‪3‬‬
‫‪=V‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫=‪ . n Q‬וקיבלנו לבסוף‬ ‫‪2‬‬
‫והגדרנו‪= 3 :‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪2 ℏ‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.  =ℏ‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪2m L‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪1 N‬‬
‫=‪. Z N‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫ואז עבור ‪ N‬חלקיקים לא מובחנים )כמו שיש בגז אידיאלי(‬
‫‪N! 1‬‬
‫נחשב עתה את האנרגיה החופשית )נשתמש בנוסאחת סטרליינג‪:‬‬
‫‪F  , V , N =−N K B T log Z 1k B T log N !=...= N  log ‬‬
‫[‬
‫‪N‬‬
‫‪V nQ‬‬
‫=‪−1 ; n Q‬‬
‫]‬
‫‪m‬‬
‫‪2 ℏ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3/ 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪. =...= log‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪nQ‬‬
‫=‪; n‬‬
‫‪N‬‬
‫‪V‬‬
‫כדי לקבל את הפוטנציאל הכימי נגזור את ‪ F‬לפי ‪:N‬‬

‫ועבור גז אידיאלי נציב את משוואת המצב של גז אידיאלי ונקבל את הקשר )עבור ‪ – P‬לחץ(‪:‬‬
‫‪. = log‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ nQ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬
‫מסקנות‬
‫‪ ‬הוא פונקציה רק של ‪ 2‬מ‪ 3-‬המשתנים הבלתי תלויים של ‪ (  ,V , N ) F‬והם או‬ ‫•‬
‫‪  , P ‬או ‪.  , n‬‬
‫אם מביאים ‪ 2‬מערכות למגע דיפוזיוני החלקיקים יעברו מהמערכת בעלת הפוטנציאל הכימי הגבוהה‬ ‫•‬
‫לנמוך‪ .‬הוכחה‪  F =A  N AB  N B :‬בגלל שימור כמות החלקיקים מתקיים‬
‫‪ .  N A=− N B‬בנוסף בגלל שהמערכת רוצה ללכת לקראת נקודת המינמום שלה אזי ‪F‬‬
‫צריך לקטון כלומר ‪  F 0‬קיבלנו לבסוף ‪ . A− B  N A0‬ולכן אם ‪ A B‬אזי‬
‫‪  N A0‬והחלקיקים עברו מ‪ A-‬ל‪.B-‬‬

‫פוטנציאל כימי אינטרינזי וטוטאלי‬


‫בנוכחות שדה חיצוני שגורם לאנרגיה פוטנציאלית ‪ v  r ‬יש להוסיף לאנרגיה החופשית איבר נוסף‬
‫‪) F A  F AN A v r A‬ל‪ 2-‬המערכות ‪(A,B‬‬
‫ולכן מינמיום יתקבל כאשר ‪.  F = A−B  N A[ v r A−v r B ] N A=  v  N A‬‬
‫‪ -   v=0‬הסכום הזה אגב נקרא‬ ‫כלומר קיבלנו את התנאי לשיווי משקל גבי מגע דיפונציוני‬
‫הפוטנציאל הכימי הטוטאלי‪. tot =v  r  :‬‬

‫דוגמאות‬

‫גז אידיאלי של חלקיקים בעלי ספין‬


‫עבור גזר אידיאלי שבו לחלקיקים יש ספין חצי ומומנט מגנטי ‪ m‬כאשר נמצאים בשדה מגנטי ‪.B‬‬ ‫•‬

‫הפוטנציאל הכימי הטוטאלי של החלקיקים בעלי ספין מעלה הוא‪tot = n  /nQ −m B :‬‬
‫והפוטנציאל הכימי הטוטאלי של חלקיקים בעלי ספין מטה‪. tot = n  /nQ m B :‬‬
‫מה קורה בנוכחות שדה מגנטי משתנה?‬ ‫•‬

‫בדומה לבעיה של חישוב הלחץ הברומטרי באטמוספירה‪ ,‬נדרוש שבשיווי משקל של המערכת )גם טרמי וגם‬
‫דיפוציוני( נדרוש כי הפוטנציאל הכימי יהיה שווה בכל מקום‪.‬‬
‫נתפל בכל מצב )למעלה ולמטה( בנפרד‪.‬‬

‫‪ -  log‬כלומר הפוטנציאל הכימי‬ ‫‪ ‬‬


‫‪n   B‬‬
‫‪nQ‬‬
‫‪mB= log ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪n 0‬‬
‫‪nQ‬‬
‫בגלל שיווי המשקל צריך להתקיים‬
‫‪. n   B‬‬ ‫במקומות שבהם אין שדה ‪ n  0‬צריך להיות זהה למקומות שבהם יש שדה‬
‫‪ . n   B=n 0 e−mN /‬נוכל לעשות טיפול דומה למצב למעלה‪.‬‬ ‫נעביר אגפים ונקבל‬
‫כמו כן‪ ,‬נניח שישנו שיווי משקל בין האכלוסיות ‪) tot =tot ‬למרות שלא הצאנו מנגנון לעבר ממצב‬
‫‪n 0‬‬
‫=‪. n  0=n  0‬‬ ‫למעלה למצב למטה( ולכן‬
‫‪2‬‬
‫נסתכל על מספר החלקיקים הכולל קפונקציה של ‪:B‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−m B /‬‬ ‫‪m B /‬‬
‫‪ . n  B= n0 [ e‬נפתח את ‪ n‬לטור טיילור עד סדר ‪:3‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪]=n 0cosh  m B /‬‬
‫‪2‬‬

‫גדל‪.‬‬ ‫∣‬‫‪B‬‬‫∣‬ ‫‪ .‬כלומר הנטייה של החלקיקים היא להתרכז באיזורים שבהם‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪B≈n0‬‬ ‫‪1‬‬
‫[‬‫‪m 2 B2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪...‬‬
‫]‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬
‫צנטרפוגה‬
‫נתונה צנטרפוגה שמסתובבת במהירות ‪ ‬ובתוכה גז‪ ,‬חשבו את צפיפות הגז כפונקציה של‬ ‫•‬
‫המרחק‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪) . tot = log n /nQ v r = log n/n Q − m r‬לא ברור למה המינוס(‬ ‫הפוטנציאל הכולל הוא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫ומכיוון שבשיווי משקל אין תנועה של מולקולות בכיוון הרדיאלי‪ ,‬נדרוש‪. tot 0=tot  r  :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ - n r =n0 e m  r‬כלומר צפיפות החלקיקים הכי גדולה בקצה הצנטרפוגה‬ ‫‪/2 ‬‬
‫ואז נקבל לבסוף‬

‫מים בעץ‬
‫מצאו את הגובה המקסימלי אליו מים יכולים לעלות בעץ תחת ההנחה שהשורשים במים והעלים הגבוהים‬
‫ביותר נמצאים בלחות יחסית ‪ r‬כלומר עם ‪ n 0‬הוא ריכוז אדי המים בשפת הבריכה אזי ‪ r n0‬הוא ריכוז‬
‫אדי המים בעלים העליונים ) ‪ r 1‬הוא אחוז הלחות באוויר(‪ .‬תחת טמפרטורה ‪.T‬‬
‫גובה העץ הוא ‪.h‬‬
‫תחת ההנחה שמים הם גז אידיאלי ‪ = logn /nQ ‬וההפרש בפוטנציאל הכימי של אדי המים בעלים‬
‫לאומת השורשים‪= int = [ log  r n0 /nQ −log n0 /n Q  ]= log r :‬אינטרינזי‪ -  ‬הצבנו את צפיפות‬
‫המיים המשתווה ללחות למעלה לאומת הלחות למטה‪.‬‬
‫ניתן לראות כי ‪  log r 0‬ז"א שהפוטנציאל הכי מי למעלה קטן מיותר מאדי המים שמחוץ לעץ – כל‬
‫המים עלו למעלה ויתעדו‪.‬‬
‫במצב הייציב‪ ,‬כל מולקולה שהתאדתה בגובה ‪ h‬מוחלפת באחת אחרת שמגיעה מהשורשים ומתגברת על‬
‫מחסום הפוטנציאל של ‪. mgh=ext‬‬
‫בשיווי משקל‪.  int  ext =0  log r mgh=0 :‬‬
‫נוכל להציב מספרים אופייניים ולקבל ‪ - h≈1400m‬זה אכן חסם אבל הוא גס מדיי‪ .‬מה הזנחנו כאן? עצים‬
‫לא עומדים בתוך בריכות‪ ,‬ישנו הפרש טמפרטורות בין הגבהים‪ ,‬וכן המים בתוך העץ לא טהורים והפוטנציאל‬
‫הכימי משתנה בהתאם‬

‫האטמוספירה של כדור הארץ‬


‫אם ‪ n‬הוא ריכוז המולקולות על שפת כדור הארץ‪ m ,‬מסה של מולקולה‪ g ,‬תאוצת הכובד על שפת כדור‬
‫הארץ‪ .‬חשבו את מספר המולקולות באטמוספירה בטמפרטורה קבועה‪.‬‬
‫‪R2 m‬‬
‫‪ . v  r =−g‬ולכן‬ ‫הפוטנציאל הגרוויטציוני כתלות במרחק ממרכז כדור הארץ ‪:r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪g R2 m‬‬
‫‪ . tot r = log  nr /n Q −‬גם כאן נניח כי בשיווי משקל אין תנועה רדיאלית ולכן בהינתן ו ‪R‬‬
‫‪r‬‬
‫‪. n r =N  R exp‬‬‫[‬‫‪−m g R m g R2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬ ‫]‬ ‫הינו רדיוס שפת כדור הארץ‪ r = R :‬ולכן נקבל לבסוף‪:‬‬
‫∞‬

‫נוכל לחשב את המספר הכולל של המולקולות‪ - N =4 ∫ n r  r dr  ∞ :‬האינטגרל לא מתכנס כלומר‬


‫‪2‬‬

‫‪R‬‬
‫יישנם אינסוף חלקיקים באטמוספירה – כלומר תחת קירוב זה‪ ,‬האטמוספירה לא נמצאת בשיווי משקל‬
‫והמולקולות בורוחות )זאת בהנחה ש ‪ ‬קבוע ולא דואך ל‪(0-‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫מבוא לבטריות‬
‫בבטריה של עופרת – חומצה האלקטרודה השלילית עשוייה‬
‫‪-‬‬ ‫‪Pb‬‬ ‫‪H2SO4‬‬ ‫‪PbO2‬‬ ‫‪+‬‬
‫מעופרת ‪ Pb‬והחיובית מצופה בשכבה של עופרת חמצנית‬
‫‪ . P b O 2‬האלקטרודות מצויות בחומצה דלילה של‬
‫‪ H 2 S O 4‬שהיא מיוננת חלקיקת ‪. H + , SO --4‬‬
‫בתהליך שיחרור האנרגיה ‪ Pb , PbO 2‬הופכים ל ‪ Pb S 04‬בתהליכים‪, P bS O--4  P b S O4 2 e - :‬‬
‫‪Pb O 22 H + H 2 S O 42 e-  Pb S O 42 H 2 O‬‬

‫נסמן ב ‪  V - , V +‬את הפרשי הפוטנציאלים בין האלקטרודות חומר האלקטרוליטי‪ .‬הפרש פוטנציאלים‬
‫זה נובע מהפרשי הפוטנציאל הכימי המערכת תיעצר ולכן‬
‫‪. −2 q  V - = s O--4  ; −2 q  V + =  H + ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪3.5.10‬‬

‫תרגול ‪6‬‬

‫התפלגות גיבס‬
‫בצימוד לאמבט חום ‪ ‬ואמבט חלקיקים ‪ . ‬מקבלים את פונקציית החלוקה הגרנד קנונית‪:‬‬
‫‪ N‬‬
‫‪. z  , z =∑ e Z n=∑  z n‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪  N − s  ‬‬
‫‪e‬‬
‫=‪ , P  N ,s ‬נוכל לחשב גדלים ממוצעים‪.‬‬ ‫באמצעות ההסתברות‬
‫‪z‬‬
‫נוכל לחשב מספר חלקיקים ממוצע‪:‬‬

‫‪ N =∑ ∑ N P  N , s= N , s‬‬


‫‪∑ N exp‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ N −s‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪=‬‬
‫‪1  z  , ‬‬
‫‪=‬‬
‫‪log z  , z ‬‬
‫‪z‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪∑ exp‬‬
‫‪N ,s‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ N −s‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪log z  , ‬‬
‫את הצד הימני ניתן לראות כ‬ ‫כמו כןעתה נעזר בזהות ‪=∑  N − s  N  P  N , s  N ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪S ,N‬‬
‫‪log z  , ‬‬
‫גודל ממוצע‪ ..‬ולכן ‪=∑  N − s  N  P  N , s  N =  N −  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪S ,N‬‬

‫‪ log z  ‬‬


‫‪U =  = N −‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪  ‬‬‫‪‬‬
‫‪−  log z  , z ‬‬ ‫‪‬‬ ‫נעביר אגפים נציב ונקבל ונקבל‪:‬‬

‫דוגמה‬
‫נתון מצוק בעל ‪ M‬אתרים שיכול לספור חלקיקים בעלי ספין חצי‪ .‬אנרגיית הספיכה היא ‪ 1‬והוא יכול לספוח‬
‫‪ .  ,‬מדליקים‬ ‫עד חלקיק ‪ 1‬בכל אתר‪ .‬המוצק נמצא בשיווי משקל כימי )דיפוזיוני( וטרמי עם אמבט‬
‫שדה מגנטי ‪ B‬כאשר לכל אטום מומנט מגנטי ‪.m‬‬

‫מהו האיכלוס הממוצע של האתרים ומה היא המגנטיזציה הממוצעת‪.‬‬

‫לכל אתר ייתכנו ‪ 3‬מצבים‪:‬‬

‫לא מאוכלס‪N =0, E =0 :‬‬ ‫•‬

‫‪N =1 , E=−m B : ‬‬ ‫מאוכלס באלקטרון עם ספין‬ ‫•‬

‫‪N =1 , E=m B : ‬‬ ‫מאוכלס עם אלקטרון עם ספין‬ ‫•‬

‫ולכן פונקציית החלוקה של אתר בודד‪:‬‬


‫‪  N − S  N  ‬‬
‫‪Z 1=∑ ∑ e‬‬
‫‪−mB−‬‬ ‫‪− −mB−‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪=1e‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪=1e‬‬ ‫‪2 cosh  m B‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪SN ‬‬

‫האתרים מובחנים ולכן‪. Z M =Z 1M :‬‬

‫‪N ‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .  N ‬והכיסוי היחסי יהיה‬ ‫עתה נוכל להציב ולקבל את הגדלים הממוצעים למשל‬
‫‪M‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪.  m‬‬ ‫המגנטיזציה הממוצעת‪:‬‬

‫נסתכל על פונקציית החלוקה כפול ‪m‬של חלקיק ‪ m∣m =0⋅1m∣m =1⋅e− m B −m∣m =−1⋅e − −m B − ‬נוכל‬
‫לראות )לפי אינטואיצה( שצריך לגזור את ‪ e‬לפי ‪ B‬ולחלק ב ‪ ‬בדומה לאנרגיה שניתן לחשב זאת גם‬

‫‪1  log Z M  1 ‬‬


‫=‪ m‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪ B‬‬
‫‪[ M log 1e ..e .. ]=...‬‬ ‫כך‪:‬‬
‫‪B‬‬

‫‪  m‬יישירות מ ‪  E ‬כי עבור איכלוס של ספין חיובי‬ ‫במקרה זה לא יכולנו למצוא את‬
‫‪  E = N   m B‬ולכן גדלים ממוצעים לא יעזרו כאן‬ ‫‪  E = N − m B‬אבל עבור ספין שלילי‬

‫‪‬‬ ‫הפוטנציאל הטרמודינמי הגרנד קנוני‬


‫בדומה להגדרת האנרגיה החופשית של הלמהולץ‪ .‬נגדיר את ‪ ‬עבור מערכת ‪ H‬המצאת במגע עם‬
‫אמבט חום וחלקיקים ‪ .R‬נגדיר זאת ע"י טרנספורם לג'נדר ב‪ 2-‬משתנים‪. =u− − N =F − N :‬‬
‫כאשר ‪  , ‬הם הפרטמרים של האמבט‪.‬‬
‫הייתרון בלהגדיר את ‪ ‬הוא שכאשר ‪ H+R‬נמצאת בקונפיגורציה )אוסף מצבים מיקרוסקופיים(‬
‫‪‬‬
‫המסתברת ביותר שלה )בשיווי משקל( אזי ‪ ‬נמצא במינמום!‬

‫הוכחה בשיעור‪.‬‬
‫איך מוצאים את המינמום הזה?‬
‫‪) F /‬תנאי לשיווי משקל תרמי‪ ,‬ותנאי לשיוויון‬ ‫ראשית נאמר כי ‪ N‬קבוע ונבצע מנימיזציה על‬ ‫•‬
‫טמפרטורות בין המערכת לאמבט(‪F  , N  :‬‬
‫] ‪ [ F  , N − N‬והתנאי הוא‪:‬‬ ‫עתה נעשה מנימיזציה על הביטוי לפי ‪:N‬‬ ‫•‬
‫‪‬‬
‫] ‪ 0=  N [ F H  R , N − R N‬כלומר קיבלנו את שיוויון הפוטנציאלים הכימיים‬
‫‪R =H  R , N ‬‬
‫מדוע ניתן להפריד ל‪ 2-‬שלבים? לא הוכחנו כאן‬
‫מסכנה‪ :‬בשיווי משקל תרמי הטמפרטורות וכן הפוטנציאל הכימי בין האמבת למערכת ישתוו‪.‬‬

‫‪ z‬ל ‪‬‬ ‫הקשר בין‬


‫‪N‬‬
‫‪ . z  , N =− log z N‬נציב ונקבל‬ ‫משום ו ‪ Z =∑  z N‬וכבר ראינו כי‪:‬‬
‫‪N‬‬

‫‪. z =∑ e e‬‬ ‫‪=∑ e−[ F   , N − N ]=∑ e−  , , N ‬‬


‫‪ N − F  , N ‬‬

‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬

‫עתה נוכל לעשות קירוב‪ ,‬נקרב את הסכום לאיבר הגדול ביותר בסכום )בתנאי שהשיא חד מספיק(‬
‫]‪∑ e −   , , N ≈exp −min  , , N  =exp[−  ,‬‬
‫[‬ ‫‪N‬‬ ‫]‬
‫‪N‬‬

‫‪=− log z‬‬ ‫וקיבלנו גם עבור האנסמבל הגרנד קנוני‪:‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫כמה חד השיא? )פלקטואציות במספר החלקיקים(‬
‫הראו שעבור מערכת חלקיקים במגע דיפוזיבי באמבט חלקיקים‪ ,‬הפלקטואציה במספר חלקיקים‬ ‫•‬
‫‪ N ‬‬
‫‪  N 2 =‬‬ ‫ניתנת ע"י‬
‫‪‬‬
‫חשבו את הפלקטואציה היחסית בגז אידיאלי‬ ‫•‬

‫‪N‬‬ ‫נחשב‪ .  N 2 = N − N 2 = N 2 − N 2 :‬בתחילת השיעור קיבלנו ביטוי ל‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪ N 2 ‬‬
‫‪Z‬‬
‫∑‬ ‫=]‪N 2 exp[ N −s /‬‬
‫‪‬‬
‫‪z‬‬
‫‪∑ 2 exp [ N −s/]= z z2‬‬ ‫נחשב את‬

‫נסכום את שני אילו לקבלת ‪.   N 2 ‬‬

‫=‪  N ‬ונקבל שיוויון משל‪.‬‬ ‫‪ ‬‬


‫‪ z‬‬
‫‪z ‬‬
‫יישירות מהנוסחא‬
‫‪ N ‬‬
‫‪‬‬
‫בנוסף נחשב את‬

‫‪ = log‬נחלץ את ‪ N‬ונקבל ‪N =V nQ e  /‬‬ ‫‪ ‬‬


‫‪n‬‬
‫‪nQ‬‬
‫‪= log‬‬
‫‪N‬‬
‫‪V nQ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נציב נתונים עבור גז אידיאלי‬

‫‪N‬‬ ‫‪/  1‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪ -‬ומשום והשיווין מתקיים עבור כל ‪ N‬הוא מתקיים גם עבור‬ ‫‪=V n Q e‬‬ ‫‪=N‬‬ ‫נגזור ונקבל‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ N   N ‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫הגדלים הממוצעים‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ -‬כלומר הפלקטואציה היחסית יורדת חזק‬


‫‪‬‬ ‫‪  N 2 ‬‬
‫‪N ‬‬ ‫‪2‬‬
‫=‬
‫‪1‬‬
‫‪ N ‬‬
‫עתה נציב לנוסחא לפלקטואציה יחסית‪:‬‬

‫כפונקציה של מספר החלקיקים‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪10.5.10‬‬

‫תרגול ‪7‬‬

‫גז קוונטי אידיאלי‬


‫מערכת חלקיקים ללא אינטראקציות‪ ,‬מצב רב חלקיקי מאופיין ע"י מספרי האכלוס של המצבים החד‬
‫חלקיקייים‪.‬‬
‫החלקיקים יכולים להיות בוזונים )בלי הגבלה על האכלוס החד חלקיקי( או פרמיונים )אכלוס של ‪ 0‬או ‪(1‬‬

‫התפלגות פרמי דיראק‬


‫‪P  , n=0 n1‬‬ ‫עבור פרומיונים ההסתברות לאכלוס של יותר מחלקיק אחד‬
‫‪1‬‬ ‫‪e −/ ‬‬
‫=‪P  , 0‬‬ ‫=‪; P  ,1‬‬ ‫עבור ‪, z =1 e− /‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪z‬‬
‫כאשר האכלוס הממוצע‪:‬‬
‫‪f‬‬

‫‪1‬‬
‫‪f  FD  n =0 P  , 01 P  , 1= − /‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪T>0‬‬ ‫נוכל לצייר את פונקציה זו‪:‬‬

‫‪epsilon‬‬
‫‪mu‬‬

‫בוזה – אינשטיין‬
‫∞‬
‫‪1‬‬
‫‪ Z = ∑  e‬וכן‬
‫‪N −N /‬‬
‫‪. P  , n=n e−n /  1− e− /‬‬ ‫=‬ ‫‪−/ ‬‬ ‫עבור פרמיונים‪:‬‬
‫‪N =0‬‬ ‫‪1− e‬‬

‫=‪f BE = n ‬‬


‫‪∑ n  n e−n /  = log z =−  log1− e / ‬‬ ‫עתה נחשב את האכלוס הממוצע‪:‬‬
‫‪∑ n e−n / ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪f BE ‬‬ ‫‪− /‬‬ ‫מפתחים ומקבלים‪:‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪−1‬‬
‫ניתן לראות כי בוזונים ופרמיונים דומים מאוד פרט ל ‪ . −1‬איך מבדילים ביניהם? עבור טמפרטורות‬
‫נמוכות ‪  0‬ואז ‪ e −/  1‬והאכלוס הממוצע שואף לאינסוף – זה בוזונים‬

‫המשטר הקלאסי‬
‫כאשר האכלוס החד חלקיקי הממוצע קטן בהרבה מ‪ 1-‬אזי ‪ exp −≫1‬ואז ניתן להזניח את‬
‫‪ ±1‬ומתקבל כי ‪f BE = f DF =e− −= e− = f ‬‬

‫נזכר בתוצאות של גז קלאסי‬


‫‪ n‬‬
‫=‪. ‬‬ ‫‪  N = nQ V‬ולכן‬ ‫‪ z 1=nQ V ,  N =∑ f s = z 21‬ולכן‬ ‫ראינו כי‬
‫‪nQ‬‬ ‫‪s‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪ n‬‬


‫‪. = log‬‬ ‫‪ = log = log‬וזה דומה לתוצאה שהייתה לנו‪:‬‬ ‫מתוך ביטוי זה נוכל לחלץ את‬
‫‪nQ‬‬ ‫‪nQ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫כמו כן‪ ,‬נחשב את האנרגיה החופשית‪:‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬


‫‪n‬‬
‫‪F =∫ dn =∫ [ log N −logV n Q  ] dN =...= N log −1‬‬
‫‪Q‬‬
‫[‬ ‫]‬
‫‪. =−‬‬ ‫[ ‪ ‬‬‫‪F‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪=N log Q ‬‬
‫‪n 2‬‬
‫‪5‬‬
‫]‬ ‫‪ , P=−‬והאנטרופיה‪:‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪F‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ pV = N ‬‬ ‫החלץ‪:‬‬

‫אז אידיאלי עם דרגות חופש פנימיות‬


‫‪=nint‬‬ ‫כעט האנרגיה ‪ ‬היא סכום של ‪) n‬האנרגיה הקינטית( וכן ‪ int‬האנרגיה הפנימית‪:‬‬

‫‪. Z≈1 e ∑ e‬‬


‫‪−‬‬ ‫‪− ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪=1 z int e−‬‬
‫‪int‬‬ ‫‪1‬‬
‫במשטר הקלאסי )איכלוס רך ורק ברמות הראשונות(‪:‬‬
‫‪int‬‬

‫[‬
‫‪= log‬‬
‫‪n‬‬
‫‪nQ‬‬
‫‪−log z int‬‬
‫]‬ ‫‪, N = z int V nQ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . =‬ומקבלים‪:‬‬ ‫כלומר אנחנו עוברים ל ‪z int‬‬

‫דוגמה‬
‫גז אידיאלי בעל ‪ N‬חלקיקים )‪F‬ל אחד במסה ‪ (m‬בנפח ‪ V‬ונמצאים בשיווי משקל בטמפרטורה ‪.T‬‬
‫בנוסף לאנרגיה הקינטית יש לכל חלקיקי להיות מעורר באנרגיה ‪) 0‬רוטציונית(‬
‫מצא את פונקציית החלוקה‬ ‫•‬

‫‪1 N‬‬
‫=‪zN‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪ z =z trans⋅z int‬ואז ‪ z 1=nQ V⋅1e−  ‬וכן‬
‫‪1‬‬

‫‪N! 1‬‬
‫• מצא את האנריה הממוצעת של הגז‬
‫‪− log z 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0 e−‬‬ ‫‪0‬‬

‫=‪U‬‬ ‫‪=U tans U int = N N‬‬


‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1e‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪0‬‬

‫נעבור לגז קוונטי‬

‫אנרגיית פרמי של גז פרמיונים מנוון‬


‫גז פרמיונים מנוון – גז שבו למצבים החד חלקיקיים יש איכלוס ממוצע שאינו קטן בהרבה לעומת ‪.1‬‬
‫עבור טמפרטורה ‪ ,  0‬מגדירים אנרגיית פרמי ‪ F‬כאנרגיה שעד עליה נמצאים החלקיקים‬
‫הפרמיונים )כי אין ‪ 2‬חלקיקים באותו מצב קוונטי( – זהו מצב הייסוד של המערכת החלקיקית‬

‫חישוב‬
‫בעזרת הנוסחא לאנרגיות של המצבים החד חלקיקיים‪:‬‬
‫‪ℏ 2  2 n2‬‬
‫=‪.  n‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪; n= n x , n y , n z  , ∣n∣=n 2x n2y n2z 1/ 2‬‬
‫‪2m L‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪ℏ2  nF‬‬ ‫נוכל להגדיר את ‪ n F‬כמספר עבורו ‪n=F‬‬
‫= ‪ F . F‬הינו הרדיוס של כדור המכיל את‬
‫‪2m L 2‬‬
‫כל המצבים המאוכלסים )אחרי ‪ n F‬אין אכלוס כלל(‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪1 4 3‬‬
‫‪) N =2‬פאקטור ‪ 2‬הוא בגלל הספין‪ N ,‬הינו מספר‬ ‫נעשה את הטריק של מעבר לשמינית כדור‪n :‬‬
‫‪8 3 F‬‬
‫‪1/ 3‬‬
‫‪4 3‬‬
‫=‪. nF‬‬
‫‪3N‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫הינו נפח הכדור(‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫החלקיקים‪n ,‬‬
‫‪3 F‬‬
‫‪2/ 3‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ n) F = ℏ 3  N‬כאן מציין צפיפות‬ ‫=‬
‫‪ℏ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3 n‬‬
‫‪2 /3‬‬
‫נציב זאת לביטוי לאנרגיה ונקבל‪:‬‬
‫‪2m‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪2m‬‬
‫החלקיקים(‪.‬‬

‫האנרגיה הממוצעת‬
‫‪nF‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫∑ ‪U =0=U 0 =2‬‬ ‫‪n=2 ∫ 4 n 2 dnn =...= N F‬‬
‫‪n≤n F‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪5‬‬
‫לכן‪ ,‬למשל האנרגיה פר חלקיק לא תלוייה רק ב ‪ ‬אלא גם בצפיפות החלקיקים ‪.n‬‬

‫צפיפות המצבים החד חלקיקיים‬


‫‪‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪∫ Dd =g ‬‬
‫∞‪−‬‬
‫מגדירים את המספר הטוטאלי של מצבים חד חלקיקיים עם אנרגיה קטנה מ ‪: ‬‬

‫‪d g ‬‬
‫=‪. D‬‬ ‫כלומר‪:‬‬
‫‪d‬‬
‫איך נחשב את פונקציה זו? יישנם ‪ 2‬דרכים‬
‫‪1/ 2‬‬

‫=‪. n ‬‬
‫‪L 2m‬‬
‫‪ ℏ2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ n ‬במרחב ‪:n‬‬ ‫את ‪ g ‬נמצא ע"י חישוב הנפח של כדור ברדיוס‬ ‫•‬

‫‪3 /2‬‬
‫‪3 g ‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪V⋅2m ‬‬
‫=‪D=g ' =...‬‬ ‫=‪ g ‬וכן‬ ‫=‪n3=...‬‬ ‫‪2 2‬‬ ‫ואז‬
‫‪2 ‬‬ ‫‪8 3‬‬ ‫‪3 ℏ‬‬
‫סכימה על כל מרחב הפאזה מעיקרון אי הוודעות של היזברג‪ ,‬המצב של‬ ‫•‬
‫‪P‬‬

‫חלקיקי במרחב הפאזה לא יכול להיות מיוצג ע"י נקודה אלא לכל הפחות ע"י‬
‫קובייה בשטח ‪ℏ‬‬
‫‪d3 x d3 p‬‬
‫=‪Dd ‬‬ ‫בתלת ממד צריך לעבור ל ‪ ℏ 3‬ואז‬
‫‪ℏ3‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪ℏ2 k 2‬‬
‫=‪p ) ‬‬ ‫‪; k = p/ℏ‬‬ ‫למשל‪ ,‬עבור חלקיקי חופשי לא יחסותי מתקבל‪:‬‬
‫‪2m‬‬
‫הינו תנע(‬
‫‪3‬‬
‫‪V d k‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‪) Dd ‬הכפלנו וחילקנו את הביטוי ב‬ ‫‪3‬‬
‫‪d‬‬ ‫=‪ V /ℏ  d p‬ואז‬ ‫‪3‬‬
‫ולכן ‪d k‬‬
‫‪ 2 d ‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪. d‬‬
‫עתה נזכור כי ‪) d 3 k =4  k 2 dk‬אינטגרציה על כדור(‬
‫‪V d3k‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪dk‬‬ ‫‪V mk‬‬
‫נציב את הביטוי‬ ‫‪Dd‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‪d ‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4k2‬‬ ‫=‪d ‬‬ ‫‪d‬‬
‫‪ 2 d ‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪2 2 ℏ 2‬‬
‫‪V  23 / 2 1 / 2‬‬ ‫‪ℏ2 k 2‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪Dd‬‬ ‫=‪‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪‬‬ ‫ונקבל‬ ‫‪‬‬ ‫=‪ ‬ונקבל ביטוי התלוי כולו ב‬ ‫‪; k = p/ℏ‬‬
‫‪4 ℏ‬‬ ‫‪2m‬‬
‫תוצאה זו זהה עד כדי פאקטור ‪ 2‬לתוצאה הקודמת בגלל שהתלמנו בפאקטור ‪ 2‬של הספין‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫חישוב גדלים מקרוסקופים בעזרת צפיפות המצבית‬
‫המכפלה ‪ D f FD  d ‬נותנת את מספר החלקקיקים הממוצע עם אנרגיות החד חלקיקיות בתחום‬
‫כאשר המערכת במגע תרמי ודיפוזיוני עם עמבת חום וחלקיקים ואז‪, N =∫ d  D f FD  :‬‬
‫‪. U =∫ D f FD  ‬‬
‫‪‬‬

‫שאלה‬
‫‪2 m‬‬
‫‪ D=2 A‬מהו הקשר ‪T , N , ‬‬ ‫נתון גז פרמיונים דו ממדי עבורו צפיפות המצבים היא‪:‬‬
‫‪ℏ2‬‬
‫∞‬
‫‪4m A‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪( x=e‬‬ ‫‪−‬‬
‫∫=‪  N ‬פותרים את האנטגרל )לפי ההצבה‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪− −‬‬
‫‪d‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪ℏ‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪1‬‬
‫ופותרים‪..‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪20.5.10‬‬

‫תרגיל ‪8‬‬
‫)הייתי בתרגיל של יום חמישי במקום יום שני(‬

‫אנרגית פרמי של גז פרמיונים יחסותי‬


‫נחשב ב‪ 2-‬דרכים‬

‫הקשר בין האנרגיה לתנע‬


‫מיחסות ידוע כי‪ . E= m0 c 22 pc 2 :‬בנוסף נניח כי החלקיק אולטרה רלטיוויסטית‪pc ≫m0 c 2 :‬‬
‫)האנרגיה גדולה מאוד ביחס לאנרגית המנוחה(‪.‬‬
‫ואז ‪.  f =P f c‬‬
‫‪ℏ‬‬
‫=‪. P n‬‬ ‫ומכיוון ש ‪n ; n= n 2x n2y n2z‬‬
‫‪L‬‬
‫‪1/ 3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ -‬אינטגרל‬
‫‪8‬‬
‫)‪ -2‬פאקטור הנובע מספין ‪,‬‬ ‫=‪N‬‬
‫‪2⋅1 4  3‬‬
‫‪8 3‬‬
‫= ‪n F n F‬‬
‫‪3N‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫כמות החלקיקים ‪ N‬הינה‬
‫על שמינית כדור(‪.‬‬
‫‪1 /3‬‬
‫‪.  f =ℏ  c‬‬
‫‪3N‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ואז‬

‫האנרגיה הכוללת הממוצעת )אנחנו יודעים כי עד רמת פרמי כל הרמות מאוכלסות(‪:‬‬


‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪2 n‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4⋅2⋅1‬‬
‫‪F‬‬
‫‪2‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ℏ c‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪F‬‬

‫‪-‬שמינית כדור(‬ ‫= ‪ – 2) U 0=2 ∑ n‬ספין‪,‬‬ ‫∫‬ ‫=‪n n dn‬‬ ‫∫‬ ‫‪n dn=...= N F‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪8 0‬‬ ‫‪L 0‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ - .‬וזה משמעותי‬ ‫‪N f‬‬ ‫בסה"כ האנרגיה הינה‪ U 0= N  f :‬וזה יותר גדול מהאנרגיה הלא יחסותי‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫מאוד בננסים לבנים )ראה מבוא לאסטרופיזיקה(‬

‫חישוב בעזרת צפיפות המצבים‬


‫‪d3 x d3 p‬‬
‫‪) Dd =2‬במרחב הפאזה בנוטציה הקוונטית לחלקיקים אין מיקום ותנע מוגדרים )נקודה‬ ‫‪3‬‬
‫‪h‬‬
‫במרחב הפאזה( אלא ריבועים במרחב הפאזה(‪.‬‬
‫‪ d 3 x=V‬ולכן‪:‬‬ ‫נבצע את ההנחה הבאה )היא נכונה רק אחרי האינטגרל אבל נזרום עם זה‪:‬‬
‫‪d3 x d3 p‬‬ ‫‪2V‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪V 2‬‬
‫‪Dd =2‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪dp‬‬ ‫=‬
‫‪= pc‬‬ ‫‪2 3 3‬‬
‫‪d‬‬
‫‪h‬‬ ‫‪h 2 ‬‬ ‫‪ ℏ c‬‬
‫∞‬

‫עתה נוכל לחשב את ‪ . N =∫ d  D f FD  :N‬משום ואנחנו משתמשים בטמפרטורה ‪ 0‬אזי ‪ f‬היא‬
‫‪0‬‬
‫∞‬ ‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪V‬‬
‫=‪. N =∫ d  D f FD =∫ D  d ‬‬ ‫∫‪3 2‬‬
‫‪2 d ‬‬ ‫פונקציית מדרגה עד ‪ f‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ℏ c   0‬‬
‫‪1 /3‬‬

‫‪‬‬
‫‪. F =ℏ c 3 2‬‬
‫‪N‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪‬‬ ‫נפתור את האינטגרל ונקבל לבסוף‪:‬‬
‫∞‬
‫‪3‬‬
‫ואת האנרגיה נחשב באמצעות האינטגרל ‪U =∫ d  D f FD =...− N  F‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫תרגיל‬
‫נתון גז פרמיונים בעל צפיפות מצבים ‪ , D=A ‬לכל מצב ספין חצי‪ .‬בנוסף יש שדה מגנטי שיוצר‬
‫הפרדה בין הספינים‪. E +-=±m H :‬‬
‫נתון שמספר הפרמיונים הכולל הוא ‪ ,N‬וכן ‪. T =0‬‬
‫‪  F‬ל ‪ H‬ו ‪?N‬‬ ‫מהוא הקשר בין‬ ‫•‬

‫איך הספין משפיע? ראשית האנרגיה משתנה‪ ,‬שנית פונקציית האיכלוס משתנה‪ .‬נחשב‪:‬‬
‫‪F‬‬
‫‪f FD‬‬ ‫ללא שדה מגנטי מספר החלקיקם הכולל הוא ‪ . N =2∫ d  D‬אבל כשמדליקים שדה ‪H‬‬
‫‪0‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬

‫‪. N = ∫ D −mH  d ‬‬ ‫∫‬ ‫‪DmH  d ‬‬ ‫משתנה ובנוסף צריך להפריד את האנרגיה למקרים‪:‬‬
‫‪mH‬‬ ‫‪−mH‬‬

‫נשים לב כי גבולות האינטגרציה משתנים בהתאם לאנרגיה המינמלית‪ .‬האנרגיה המקסימלית במערכת‬
‫‪ F‬משתנה ביחס למצב ללא השדה המגנטי )אנחנו נטפל בזה מייד(‪ .‬למה ב‪ 2-‬האינטגרלים האינטגרציה‬
‫הוא עד אותו ‪ ? F‬כי למרות שאחד האינטגרלים יכול להיות עם תרומה ‪ 0‬האינטגרציה היא עדיין אותו‬
‫‪. F‬‬
‫‪ F −mH‬‬ ‫‪ F mH‬‬
‫‪A‬‬
‫=‪N‬‬ ‫∫‬ ‫‪‬‬
‫‪A d ‬‬ ‫∫‬ ‫‪‬‬
‫=‪A d ‬‬
‫‪1‬‬
‫[‬ ‫] ‪F mH  F −mH ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫נציב נחליף משתנים ונקבל‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫בדיקה‪ :‬נסתכל על הגבול של שדה חלש ‪ mH ≪ F‬ונקבל‪:‬‬

‫‪[‬‬ ‫] ‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪mH‬‬
‫‪  ≪1‬נוכל לפתח בטור טיילור‬
‫‪F‬‬
‫= ‪ - N‬עתה משום ו‬
‫‪A 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪mH‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 1−‬‬
‫‪mH‬‬
‫‪F‬‬
‫מסדר ראשון‪ 1 X a≈1ax  :‬ואז‬

‫‪[‬‬ ‫] ‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪N‬‬
‫‪A 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪mH‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ 1−‬‬
‫‪mH‬‬
‫‪F‬‬
‫=‬
‫‪A  1‬‬
‫‪1‬‬ ‫[‬
‫‪F 11‬‬
‫‪mH‬‬
‫‪F‬‬
‫‪1−1‬‬
‫‪mH‬‬
‫‪F‬‬ ‫]‬
‫‪( F‬‬ ‫= ‪) . F‬משתמשים ב ‪ N‬כדי לחלץ את‬ ‫‪‬‬ ‫‪N⋅1‬‬
‫‪2A‬‬ ‫‪‬‬ ‫ומקבלים כי האנרגיה אינה תלויה ב ‪:H‬‬

‫מצא את ‪ U 0‬האנרגיה הממוצעת של המערכת‬ ‫•‬


‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬

‫‪U = ∫  D−mH  d ‬‬ ‫∫‬ ‫‪ D mH  d ‬‬ ‫את האנרגיה הממוצעת נקבל באמצעות האינטגרל‬
‫‪mH‬‬ ‫‪−mH‬‬

‫מצא את המגנטיזציה ‪ M‬והסוסטיסטיבליות ‪‬‬ ‫•‬


‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬

‫‪N = ∫ D −mH  d ‬‬ ‫∫‬ ‫‪DmH  d =N upN down‬‬ ‫נשים לב בביטוי ל ‪:N‬‬
‫‪mH‬‬ ‫‪−mH‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪F‬‬

‫‪M =m ∫ D−mH d −m‬‬ ‫∫‬ ‫‪D mH  d =m N up −m N down‬‬ ‫בצורה דומה‪:‬‬
‫‪mH‬‬ ‫‪−mH‬‬

‫‪mA‬‬
‫=‪. M‬‬ ‫פותרים את האינטגרל ומקבלים‪[  mH 1 −F −mH 1 ] :‬‬
‫‪1 F‬‬
‫נוכל לבצע שוב קירוב לשדה קטן‪m≈2m2H Af :‬‬
‫‪= dM‬‬ ‫הסוסטביליות מתקבלת‪∣ =2 m 2 A F :‬‬
‫‪dH H  0‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫גז בוזונים מנוון והתעבות בוזה איינשטיין‬
‫עבור בוזונים אין מגבלה על איכלוסי הרמות ובטמפרטורות נמוכות כמות מקרוסקופית )הקרובה ל ‪ (N‬של‬
‫חלקיקים נמצאים ברמת הייסוד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪. f DE‬‬ ‫‪ −‬‬ ‫פונקציית האיכלוס של בוזונים‪:‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪. f DE 0‬‬ ‫ראשית אנחנו רואים כי אם הספקטרום מתחיל מאנרגיה ‪ 0‬חייב להתקיים ‪ 0‬כי אחרת‬
‫נשתמש בצפיפות המצבים כדי לחשב את ‪) N‬ונקח את הגבול ‪(  0-‬‬
‫‪V 2m3/ 2 1 /2‬‬
‫=‪) D‬אין כפל בספינים ולכן אין פקטור ‪(2‬‬ ‫נזכור כי‬
‫‪4 2‬‬ ‫‪ℏ3‬‬
‫‪V 2m3/ 2 ∞ 1/ 2‬‬
‫∞‬
‫=‪ - N e =lim ¿  0 ∫ d  f BE  F  D‬זה לא מספר המצבים‬
‫‪-‬‬ ‫∫‬ ‫נגדיר את ‪d ‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪4 2 ℏ3 0 e −1‬‬
‫הכולל כי אנחנו מזניחים את האיכלוס ב‪) 0-‬כי מתקיים ‪( D=0=0‬‬
‫‪N e ‬‬
‫=‪. n e ‬‬ ‫נוכל לפתור את האינטגרל ולקבל‪=...=2.612 n Q :‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ n≤n e ‬ישנו איזה ערך‬ ‫נשים לב כי משום ו ‪ N‬פונקציה עולה של ‪ ‬לכן כל זמן שפיפות הגז מקיימת‬
‫של ‪ ‬שנותן את הערך הנכון של ‪ N‬ו ‪. n‬‬
‫אבל כאשר ‪ nn e ‬אזי לא קיים שום ערך של ‪ ‬שפותר את האינטגרל ולכן נמצא יותר ויותר‬
‫חלקיקים במצב הייסוד‪.‬‬
‫מה בעצם קורא? את ‪ n‬אנחנו יכולים לבחור כרצונינו במעבדה‪ ,‬במידה ו ‪ nn e ‬נוכל לקבל כמות‬
‫מקרוסקופית של חלקיקים במצב הייסוד‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬
‫=‪ N 0‬ובסה"כ‬ ‫≈‬ ‫נוכל לספור את כמות החלקיקים במצב הייסוד‪:‬‬
‫‪e −1 ‬‬
‫‪−‬‬

‫‪−‬‬
‫‪ . N = N 0N e ≈  2.612 n Q‬הטמפרטורה הקריטית שממנה מתחילה התעבות ‪ BE‬היא‬
‫הטמפרטורה שעבורה ‪n=n e  B ‬‬

‫תרגיל‬
‫חשבו את האנרגיה‪ ,‬קיבול החום והאנטרופיה של גז בוזונים מנוון‬ ‫•‬
‫∞‬

‫נזכר בחישוב של ה ‪ N e =lim ¿  0 ∫ d  f BE  F  D :N‬ונעבור לאנרגיה‪:‬‬


‫‪-‬‬

‫‪0‬‬
‫∞‬ ‫‪3/ 2‬‬ ‫∞‬
‫‪x 3 /2‬‬
‫=‪ U =lim ¿  0 ∫  d  f BE  F  D ‬כאשר ‪ A‬הוא קבוע‬
‫‪0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪V 2m‬‬
‫‪4 2 ℏ 2‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫∫‪5/ 2‬‬‫‪x‬‬
‫‪0 e −1‬‬
‫‪dx =A N e ‬‬

‫נומרי והוא תוצאת האינטגרל‬


‫‪Ne‬‬ ‫‪3/ 2‬‬
‫‪. U =A N 5/ 2 −3/‬‬
‫‪e‬‬
‫‪2‬‬
‫ואז‪:‬‬
‫‪N‬‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נגדיר‪:‬‬

‫‪3/2‬‬
‫=‪. C v ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪du‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪V ,N‬‬
‫‪5‬‬
‫‪= AN‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫קיבול החום‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪ C v =‬ונבצע את האינטגרציה )קבוע האינטגרציה‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪V ,N‬‬
‫את האנטרופיה נוכל לקבל לפי ההגדרה כי‪:‬‬
‫‪3 /2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪= A N‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪: =0=0‬‬ ‫הוא ‪ 0‬כדי ש‬

‫תרגיל‬
‫נתונים ‪ N‬בוזונים בעלי מסה ‪ m‬מטען חיובי ‪ e‬וספין ‪ .0‬החלקיקים נמצאים בתוך מיכל בשיוו משקל עם‬
‫אמבט חום בטמפרטורה ‪ . ‬באמבט ישנם ‪ 2‬איזורים ‪ A,B‬כאשר סוללה יוצרת הפרש פוטנציאלים ‪u‬‬
‫ביניהם‬
‫‪ u=0‬אין עיבודי ועבור ∞=‪ u‬יש עיבודי‬ ‫מצא תנאי על ‪ N‬כך שמתקיים שעבור‬ ‫•‬

‫עבור ‪ u=0‬החלקיקים יהיו ב‪ 2-‬האיזורים ‪ A,B‬בצורה שווה‪ .‬אבל כאשר ∞ ‪ u ‬החלקיקים יתרכזו‬
‫באחד המיכלים שבו האנרגיה קטנה יותר‪ .‬כלומר כאשר ‪ u‬אינסופי החלקיקים יצטופפו במיכל אחד‪.‬‬

‫נניח כי נפח כל מיכל הוא ‪V‬‬


‫‪N e =2.612 nQ  V  N‬‬ ‫ראינו כי התנאי לאיבוי הוא‪:‬‬
‫ולכן התנאי ל"אי עיבוי" ב ‪ u=0‬הוא ‪ . 2.612 n Q  2V N‬והתנאי לאיבוי ב ∞ ‪ u ‬הוא‬
‫‪ 2.612 n Q V N‬ולכן התנאי הכולל הוא ‪. V 2.612 nQ  N 2V‬‬

‫תרגיל‬
‫נניח כי יש לנו גז בוזונים אידיאלי בעל אנרגיה‪ k =v∣p∣ :‬כאשר ‪ v‬הוא קבוע חיובי )בדו ממד(‬
‫רשמו את צפיפות המצבים עבור בוזונים אילו‬ ‫•‬

‫‪d2 x d2 p‬‬
‫=‪) Dd ‬הבריבוע נובע מהמימד‪ ,‬אין ‪ 2‬קיטווים כי זה גז בוזונים(‬ ‫‪2‬‬
‫‪h‬‬
‫‪2‬‬
‫‪( d 2 p=2 p dp ; d 3 p=2 2 p2 dp‬‬ ‫‪) D d = A‬נזכורי כי‬ ‫‪2‬‬
‫‪p dp‬‬
‫‪h‬‬
‫‪2‬‬
‫‪D d = A‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪) =v p‬כי כבר זנחנו את הווקטור(‪:‬‬ ‫עתה נציב‬
‫‪h v‬‬
‫‪Nc‬‬
‫= ‪ c‬עבורה נתקבל עיבוי ‪ BE‬בטמפרטורה ‪‬‬ ‫מצאו את הצפיפות הממוצעת הקריטית‬ ‫•‬
‫‪A‬‬
‫נחשב את ‪: N e‬‬
‫‪2 A ∞ ‬‬ ‫‪2 A 2 ∞ x‬‬ ‫‪A 2 3‬‬
‫=‪N e =∫ f BE  D d ‬‬ ‫∫‬ ‫‪d‬‬ ‫=‪‬‬ ‫∫‬ ‫=‪dx‬‬
‫‪h v2 0 e  −1‬‬ ‫‪h v 2  0 e x −1‬‬ ‫‪3 hv 2‬‬
‫)את האינטגרל מקבלים מספר אינטגרלים(‬
‫‪ N‬הקריטי מקיים ‪N = N e‬‬
‫‪N e  2 3‬‬
‫= = ‪c‬‬ ‫ולכן הצפיפות הקריטית‪:‬‬
‫‪A 3 hv 2‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪24.5.10‬‬

‫תרגול ‪) 11‬או ‪(9‬‬

‫קשרי מקסוול‬
‫קשרים אילו קושרים בין נגזרות חלקיות של גדלים תרמודינמיים‬

‫‪ ‬‬
‫‪F‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬
‫; ‪=−s‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪F‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪=−P‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬בעזרת הקשרים הידועים‪:‬‬

‫נגזור את צד שמאל לפי ‪ V‬ואת צד ימין לפי ‪ T‬ונקבל משיוויון הנגזרות המעורבות‪:‬‬
‫‪S‬‬
‫‪   ‬‬
‫=‬
‫‪ V T T V‬‬
‫‪P‬‬
‫את היחס הבא‪:‬‬
‫‪ F =  F‬‬
‫‪V T V  T V T‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫דוגמה‬
‫‪3‬‬
‫‪C V = n R−‬‬
‫‪2‬‬
‫‪n2 R‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪2 T‬‬ ‫‪ P=RT‬וכן‬ ‫[‬ ‫‪n‬‬
‫‪V‬‬
‫‪T n /V 2‬‬ ‫]‬ ‫נתון עבור גז מסויים‪:‬‬

‫מצא את האנרגיה הפנימית)‪ ,(u‬אנטרופיה‪ ,‬אנרגיה חופשית של הלמהולץ ואנרגיה חופשית של‬ ‫•‬
‫גיבס‪.‬‬
‫נתחיל מהזהות התרמודינמית היסודית‪ - du=Tds−PdV :‬אנחנו רוצים למצוא את ‪ u‬ויש לנו משוואה לגז‬
‫עתה נשתמש ביחס מקסוול‬
‫‪du‬‬
‫‪dV T‬‬
‫‪=T‬‬ ‫‪   ‬‬
‫‪ds‬‬
‫‪dV T‬‬
‫על ‪ .P‬נחלק את המשוואה ב ‪ dV‬ונבחר ‪ T‬קבוע‪−P :‬‬

‫‪ P=RT‬ונקבל‬
‫‪V‬‬
‫‪n‬‬
‫[‬
‫עתה נציב ‪T n /V 2‬‬‫]‬ ‫‪   ‬‬
‫‪du‬‬
‫‪dV T‬‬
‫‪=T‬‬
‫‪ds‬‬
‫‪dV T‬‬
‫‪−P=T‬‬
‫‪P‬‬
‫‪T V‬‬
‫לשקיבלנו‪−P :‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ -‬בגלל שזו נגזרת שלמה נעשה אינטגרציה‪:‬‬
‫‪du‬‬
‫‪dV T‬‬
‫‪= RT 2 n/V 2‬‬ ‫‪ ‬‬
‫=‪) u‬קבוע האינטגרציה הוא תלוי ב ‪ T‬בגלל שזה הגורם שהוא קבוע בגזירה‬ ‫‪∫ ‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪V‬‬
‫‪dV c T ‬‬
‫‪T‬‬
‫החלקית(‬
‫‪n2‬‬
‫‪. u=− R T 2‬‬ ‫‪ f T ‬‬ ‫נקבל לבסוף‪:‬‬
‫‪v‬‬
‫‪n2‬‬
‫=‪C v‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪u‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪=−2 T R  f ' T  : C v‬‬
‫‪V‬‬
‫כדי למצוא את ‪ f‬נשתמש בנתון עבור‬

‫‪3‬‬
‫‪ f ' T = nR‬נעשה אינטגרציה ואז‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ C V = n R−‬נקבל‬
‫‪2‬‬
‫‪n2 R‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬
‫ומשום ונתון ‪2 T‬‬

‫‪2 n‬‬ ‫‪3‬‬


‫‪u=− R T‬‬ ‫‪ n R T cosnt‬‬
‫‪v 2‬‬

‫‪   ‬‬
‫‪S‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬
‫=‬
‫‪P‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬
‫=‬
‫‪Rn‬‬
‫‪V‬‬
‫‪2  R T n /V 2‬‬ ‫כדי לחשב את האנטרופיה נשתמש ביחס מקסוול‪:‬‬

‫∫‬ ‫‪ ‬‬


‫‪S‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪ f T =…=Rn lnV – 2  RT n2 /V  f T ‬‬ ‫ונקבל‬ ‫‪ ‬‬
‫‪S‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬
‫נבצע אינטגרציה על הביטוי‬

‫‪ ‬‬
‫‪C v =T‬‬
‫‪dS‬‬
‫‪dT‬‬ ‫‪V‬‬
‫ונשתמש בזהות‬ ‫‪ ‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪=−2  R n2 /v f ' T ‬‬ ‫כדי למצוא את ‪ f‬נגזור לפי ‪ T‬נקבל‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫מעברי פאזה‬
‫‪P‬‬ ‫דיאגרמה המצבים של החומר‬
‫עבור לחץ גבוהה טמפרטורות נמוכות החומר הוא מוצק‪.‬‬
‫‪Solid‬‬ ‫‪Liquid‬‬
‫‪Pc‬‬ ‫עבור לחץ נמוך טמפרטורות גבוהות מתקבל נוזל‪.‬‬
‫יישנה נקודת קיום משולשת‪ , P t ,T t :‬ונקודה קריטית שממנה‬
‫‪Pt‬‬ ‫אין הבדל בין גז לנוזל ‪P c , T c‬‬

‫‪Gas‬‬ ‫מעבר לגדלים אקסטנסיבים סגוליים‬


‫אנחנו נעבוד עם גדלים אחרים‬
‫‪Tt‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪T‬‬ ‫=‪v‬‬
‫‪N‬‬
‫=‪; u‬‬
‫‪N‬‬
‫=‪; f‬‬
‫‪N‬‬
‫=‪; s‬‬
‫‪N‬‬
‫גדלים אילו מקיימים‪:‬‬
‫‪u  s , v =U  s , v , N / N‬‬
‫‪f  , v = F T , v , N / N‬‬
‫‪G  , P , N ‬‬
‫‪=g  , P =T , P ‬‬
‫‪N‬‬
‫הוכחה‪:‬‬
‫נתחיל מהנוסחא ‪ U −TS P V − N =0‬ומתקבל‪:‬‬
‫‪dU UdN TdS – P dV  dN U dN‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪dN‬‬
‫=‪du‬‬ ‫–‬ ‫=‬ ‫–‬ ‫‪=T d   – P d  TS – P V  N – U  2 =TdS P dV‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬

‫ולכן ‪ df =d u – Ts =−s dT – P dV‬וכן ‪d =d u – TsPv =−s dT v dP‬‬


‫מה קיבלנו? קיבלנו שהנוסחאות הטרמודינמיות במקירים הסגוליים תלויים אך ורק ב‪ 2-‬משתנים בלתי‬
‫תלויים ולכן ניתן לכתוב את הדיאגרמה הדו ממדית‪.‬‬

‫נוסחאת קלאוזיוס – קלפרון‬


‫מבטאת את הקשר בין הקפיצות בגדלים האקסטנסיביים והשיפוע של קו הדו קיום‪.‬‬
‫נניח כי אנחנו נמצאים על קו הדו קיום )בין נוזל לגז( בנקודה מסויימת ) ‪ ( p , T‬ונפתח את הפוטנציאל‬
‫הכימי של ‪ 2‬הפאזות בטור טיילור ‪g , l‬‬

‫אזי מתקיים‪ l T T , p P=l T , P −s l T , P  T vl T , P  P :‬וכן‬


‫‪. g T  T , p P=g T , P −s g T , P  T v g T , P  P‬‬
‫משום ופיתחנו את הפוטנציאל הכימי עבור אותה הנקודה הם צריכים להיות שווים ‪ g = l‬וזה גורר‪:‬‬
‫‪ sq −sl  T =v g−v l  P‬‬
‫‪ P s g−s l  s‬‬ ‫‪L‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫נעבור אגפים ונקבל‪:‬‬
‫‪ T v g−v l  v T  v‬‬
‫כאשר ‪ L=T  s‬הוא החום הקמוס פר חלקיקי של מעבר הפאזה )“חום המעבר" או "חום ההתאדות"(‬
‫‪dP V T ‬‬ ‫‪L‬‬
‫=‬ ‫נוכל לשנות את השיום ולקבל את נוסחת ‪:clasuius-claperon‬‬
‫‪dT‬‬ ‫‪T V‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫מדוע על ‪ ‬להשמר? כאשר אנחנו נמצאים על קו הדו קיום אנחנו מניחים כי קיים שיווי משקל‪ :‬שיווי‬
‫משקל תרמי ) ‪ T‬קבוע(‪ ,‬מכאני )‪ P‬קבוע( וכן דיפוזיוני ) ‪ ‬קבוע(‪.‬‬
‫אבל שאר הגדלים לא צריכים להשמר‪ ,‬למשל יישנה קפיצה ב ‪ V‬וכן ב ‪s‬‬

‫תרגיל‬
‫באיזה טמפרטורה רותחים המים בים המלח? הלחץ בים המלך הוא ‪ . P 2‬נתון כי מים רותחים ב‬ ‫•‬
‫‪ T 1‬בלחץ ‪? P 1‬‬
‫‪P‬‬

‫כדי לפתור נצטרך לזוז על קו הדו קיום נוזל‪-‬גז עד ללחץ ‪P 2‬‬

‫‪Solid‬‬ ‫‪Liquid‬‬

‫‪P2‬‬ ‫‪dP‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬


‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫מנוסחאת קלאזיוס קלפרון מתקיים כי‪:‬‬
‫‪P1‬‬ ‫‪dT T  v T  v g −vl ‬‬
‫‪ v g ≫v l‬נציב ונקבל‪:‬‬ ‫עבור גז אידיאלי ‪ P v g =R T‬וההזנחה‪:‬‬
‫‪Gas‬‬
‫‪dP‬‬ ‫‪LP‬‬ ‫‪dln P‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪dln P −L‬‬
‫נעשה אינטגרציה מ‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫=‬ ‫‪‬‬ ‫=‬
‫‪T1‬‬ ‫‪T2 T‬‬ ‫‪dT K T 2‬‬ ‫‪dT‬‬ ‫‪KT‬‬
‫‪2‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪1/ T  R‬‬
‫‪ P1‬ל ‪: P2‬‬

‫= ‪ln P∣PP‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪−L 1 T‬‬
‫‪K T‬‬
‫=‪∣T  ln  P 2 / P1 ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪L 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1‬‬
‫‪K T1 T2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 K ln  P1 / P 2 ‬‬
‫‪= ‬‬ ‫ואז נחלץ‪:‬‬
‫‪T 2 T1‬‬ ‫‪L‬‬

‫שאלה‬
‫נתון צינור שתחתיתו סגורה וקצהו העליון פתוח בנוזלל המקורר ל ‪ −50 C‬בטמפרטורה זו הנוזל קופא עד‬
‫גובה מסויים אך נשאר נוזלי מעל גובה זה‪ .‬אם מנמיכים את הטמפרטורה ל ‪ −5.2 0 C‬מתרומם המשטח‬
‫המפריד ב ‪.40cm‬‬
‫החום הכמוס של החומר הוא ‪ 2 cal / gr‬וצפיפות הנוזל היא ‪ - 1 gr /cm 3‬בהנחה שהתפשטות החומר‬
‫זניחה )וכן החומר הוא לא מים( מהיא צפיפות המצוק‬

‫פתרון‪  P :‬הוא הפרש הלחצים בין הלחץ במישור המעבר במצב הראשון‬
‫לבין הלחץ במישור המעבר במצב השני‬
‫‪Liquid‬‬ ‫‪Liquid‬‬ ‫בגלל שכמות החומר לא השתנתה ‪ P‬במישור ‪ A‬זהה ב‪ 2-‬המצבים‬
‫‪B‬‬ ‫)וכן ‪ P‬במישור ‪ B‬זהה ב‪ 2-‬המצבים(‬
‫‪A‬‬
‫‪Solid‬‬ ‫‪Solid‬‬ ‫הפרש הלחצים נובע מ‪ 40-‬ס"מ של מוצק‪ .‬מקורס פרקים בפיסיקה קלסית‬
‫‪−gh‬‬
‫=‪ P=−s g h‬‬ ‫זכור לנו לחץ של חומר מוצק‪:‬‬
‫‪vs‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪l‬‬
‫=‬
‫ולכן‪:‬‬ ‫מצד שני מנוסחאת קלאזויוס הלפרון‪:‬‬
‫‪ T T v l −v s ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪Tv‬‬
‫‪ v s  T −  T = l  v s=0.385 cm 3 / gr‬מצד שני ‪ s= =2.59 gr /cm 3‬‬
‫‪vs‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪gh‬‬ ‫‪l‬‬
‫נשים לב שכאן פעם אחת הזנחנו את הפרש הנפחים ומצד שני השתמשנו בעמוד מוצק להפרש הלחצים‬
‫ולא בעמוד נוזל )כלומר השתמשנו בזה שהצפיפות משתנה( – יש פה בעייתיות אבל זה עובד‬
‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬
‫לחץ האדים הרווים‬
‫עבור מעבר פאזה גז‪-‬נוזל או גז‪-‬מוצק נוח לקרב את תכונות הגז ע"י גז אידיאלי ולהזניח את הנפח הסגולי‬
‫‪dP v T ‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L Pv‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫≈‬ ‫≈‬ ‫של נוזל \ מוצק לעומת זה של גז ואז‪:‬‬
‫‪dT‬‬ ‫‪T  v Tv g K B T 2‬‬
‫‪b‬‬
‫‪) ln P=a−‬כאשר ‪( L=K B b‬‬ ‫נבצע אינטגרציה ונקבל‪:‬‬
‫‪T‬‬

‫שאלה‬
‫לחץ האדים הרווים של אמונייה נוזלית סמוך לנקודה המשולשת‪. ln P=24.38−3036/ T :‬‬
‫‪. ln P=27.92−3754/T‬‬ ‫לחץ האדים הרווים של אמוניה מוצקה סמוך לנקודה המשולשת‪:‬‬
‫הניחו כי הגז אידאילי והזניחו נפח המוצק \ הנוזל הסגולי לעומת הגז ומצאו‬
‫לחץ וטמפרטורה בנקודה המשולשת‬ ‫•‬

‫‪, T =195.70 K‬‬ ‫נשווה בין ‪ 2‬המקרים‪ ln P=24.38−3036/T =ln P=27.92−3754/T :‬ונקבל‬
‫‪P=5934 Pa‬‬
‫חום הכמוס של האידוי וההמראה סמוך לנקודה המשולשת‬ ‫•‬

‫נציב בנוסחא‪ L=K B b :‬ונקבל ‪Llg , L sg‬‬


‫החום הכמוס של היתוך סמוך לנקודה המשולשת‬ ‫•‬

‫החום הכמוס של היתוך נובע מלקחת מוצק להפוך אותו לגז ואז לנוזל כלומר‪L=T  S :‬‬
‫‪Lls =T s l – s s=T  sl – s g s g – s s= Lsg −Llg‬‬
‫הטריק הזה עובד אך ורק לייד הנקודה המשולשת‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪3.6.10‬‬

‫תרגול ‪12‬‬

‫חוקי נגזרות חלקיות ופונקציות סתומות – חזרה‬

‫‪      ‬‬
‫‪f‬‬
‫=‬
‫‪f‬‬
‫‪y z y‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪f‬‬
‫⋅‬
‫‪x‬‬
‫‪x y y‬‬ ‫‪z‬‬
‫עבור ‪ f  x , y  ; x=x  y , z ‬אזי‬ ‫•‬

‫‪u‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪u‬‬


‫=‪du‬‬ ‫‪∣y , z dx‬‬ ‫‪∣x , z dy ∣x , y dz=0‬‬ ‫עבור קשר סתום ‪ u  x , y , z =const‬אזי‪:‬‬ ‫•‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪−‬‬


‫‪u‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ‬‬


‫‪y‬‬
‫=‬
‫‪x‬‬ ‫‪y ,z‬‬
‫אם בנוסף ‪ z‬קבוע ‪ , dz =0‬נחלק את הביטוי ב ‪ dx‬ונקבל‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪uz‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x,z‬‬

‫‪ , y= y  x , z‬נקבל לפי הגדרה‪:‬‬ ‫עבור‬ ‫•‬

‫=‪dx‬‬ ‫‪  ‬‬


‫‪x‬‬
‫‪y z‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪x‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪‬‬
‫‪y‬‬
‫‪dz‬‬

‫=‪dy‬‬ ‫‪  ‬‬


‫‪y‬‬
‫‪x z‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪y‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪dz‬‬

‫=‪dx‬‬ ‫‪  [‬‬


‫‪x‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x z‬‬ ‫‪   ] ‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪y‬‬
‫‪z x‬‬
‫‪dz ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪y‬‬
‫נציב את ‪ dy‬לתוך הביטוי עם ‪ dx‬ואז נקבל‪dz :‬‬

‫‪‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪z‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪y‬‬
‫=‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬
‫מהשוואת מקדמים של ‪ dx‬הוכל לקבל את הקשר‪) :‬להשלים דריווציה(‬
‫‪x z‬‬
‫‪‬‬ ‫‪z‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬

‫דוגמה‬
‫‪V T 2p‬‬
‫= ‪) C p −C v‬להשלים(‬
‫‪T‬‬
‫‪; T −‬‬
‫‪1 v‬‬
‫‪V p‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪T,N‬‬
‫=‪;  P‬‬
‫‪1 V‬‬
‫‪V T‬‬‫‪ ‬‬ ‫‪P ,N‬‬
‫הוכיחו‪:‬‬

‫שיווי משקל גז מוצק‬


‫שיווי משקל בין גז למצוק יחסית קל למדל כי הם מאוד שונים זה מזה‪.‬‬
‫תחת ההנחה ש‪:‬‬
‫האנטרופיה של המוצק זניחה בטווח הטמפרטורות של שיווי המשקל )המצוק מסודר(‬ ‫•‬

‫אנרגיית הקשר של המוצק פר אטום היא ‪) − 0‬המוצק קשור חזק(‬ ‫•‬

‫הגז הוא אידיאלי‬ ‫•‬

‫הנפח שהמוצק תופס קטן מאוד כל שכל הנפח ‪ V‬פנוי עבור הגז‬ ‫•‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫מצאו‪:‬‬

‫האנרגיה החופשית של הלמהולץ‬ ‫•‬

‫האנרגיה החופשית מורכבת מ‪ 2-‬הפאזות ‪ . F =F sF g‬בגלל שהאנטרופיה של המוצק זניחה‬


‫‪ , F s=−N s 0‬בנוסף נקבל מהאידיאליות של הגז‪. F g =N g  [ log N g /V n Q −1 ] :‬‬

‫מספר האטומים במצב גז בזמן שיווי המשקל‬ ‫•‬

‫בנקודת שיווי המשקל המערכת תמצא בנקודת מינימום של האנרגיה החופשית )במעבר הפאזה‬
‫הטמפרטורה‪ ,‬הנפח והלחץ קבועים ולכן המערכת תמצא בנקודת המינימום ביחס ל ‪( N s , N g‬‬
‫נציב את הקשר ‪ N = N g N s‬ונגזור את ‪ F‬לפי ‪: N s‬‬

‫‪ ‬‬‫‪F‬‬
‫‪ Ns‬‬ ‫‪T ,V‬‬
‫‪=...=−0− [ log N g /VnQ−1 ]−=0‬‬

‫‪− 0/ ‬‬
‫‪N g =V nQ e‬‬ ‫ונקבל לבסוף‪:‬‬

‫מצאו את לחץ האדים בשיוווי המשקל‬ ‫•‬

‫‪N g‬‬ ‫‪− /‬‬


‫=‪P‬‬ ‫‪=n Q  e‬‬‫‪0‬‬
‫לחץ האדים הוא לחץ הגז ולכן ניתן להציב את משוואת המצב‪:‬‬
‫‪V‬‬

‫שיווי משקל גז נוזל‬


‫נבנה מודל וואן דר וואלס‪ .‬המטרה היא לבנות מודל שעובד בו זמנית עבור גז ונוזל וכך מתאר גם את מעבר‬
‫הפאזה‪.‬‬
‫)|‪U(|r‬‬

‫כדי לבנות מודל לנוזל נצטרך להוסיף למודל הגז אינטראקציות‪.‬‬


‫האינטראקציה תראה כך‪:‬‬
‫במרחקים קצרים תהיה דחייה חזקה מאוד בין החלקיקים )הם לא רוצים‬
‫להפריע זה לזה ולכן מנסים לא להפר את הרדיוס ‪ r B‬בין אחד לשני( אבל‬
‫במרחקים ארוכים תהיה משיכה בין החלקיקים )משיכה חלשה ארוכת טווח(‬
‫‪R_b‬‬
‫‪r‬‬ ‫הדחייה החזקה בין החלקיקים ברדיוס שמתחות ל ‪ r B‬מקטין את הנפח‬
‫האפקטיבי הפנוי‪ . V V −Nb :‬ולכן‬

‫[‬ ‫‪n V −Nb‬‬


‫‪F  , V , N  F  ,V −Nb , N =−n  log Q‬‬
‫‪N‬‬
‫‪1‬‬ ‫]‬
‫הכוח המושך נתאר ע"י קירוב שדה ממוצע ‪“) mean field‬שדה ממוצע"( שבו כל החלקיקים תורמים‬
‫לאנרגיה הפוטנציאלית על פי מרחקם‪ .‬כלומר אם הם מפוזרים בצפיפות אחידה )אחד ביחס לשני( ‪ n‬בתוך‬
‫הנפח שמחוץ לגלעין הקשה ‪.b‬‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית שמרגיש חלקיק בודד הוא סכום על הפוטנציאל שהוא מרגיש מכל החלקיקים‬
‫האחרים‪ , ∑ r i  :‬נוכל לקרב את הסכום לאינטגרל‪ . ∑ r i =n∫ dv  r  :‬אבל נניח כי ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪. n ∫ dV  r =−2 n a‬‬ ‫"ממוצע ואחיד" ולכן ניתן להוציא אותו מהאינטגרל ולבצע את הפישוט‪:‬‬
‫כלומר כל חלקיק "מרגיש תוספת פוטנציאל" של ‪. −2na‬‬
‫עתה נסכום עבור כל החלקיקים‪ .‬בסכימה על כל החלקיקים יש לחלק ב‪ 2-‬כדי לא לספור את האינטראקציה‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪N‬‬ ‫‪2 a‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪−2 n a=−N‬‬ ‫פעמיים‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪V‬‬
‫וקיבלנו את אנרגיית הלמלהולץ של אנרגיית ואן דר וולס‪:‬‬

‫[‬ ‫‪nQ V −Nb‬‬


‫]‬
‫‪2‬‬
‫‪N a‬‬
‫‪F VDW  ,V , N =−N  log‬‬ ‫‪1 −‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪V‬‬

‫התכונות של המודל‬
‫נחשב את התכונות של המודל‪:‬‬
‫אנטרופיה‪:‬‬

‫‪ VDW =−‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ F VDW‬‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬‫‪V ,N‬‬
‫‪=N log‬‬‫[‬ ‫‪nQ V −Nb‬‬
‫‪N‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1  N‬‬
‫‪2‬‬ ‫]‬
‫פוטנציאל כימי‪:‬‬

‫= ‪VDW‬‬‫‪ ‬‬‫‪F‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪,B‬‬
‫[‬
‫‪=− log‬‬
‫‪n Q V −N b‬‬
‫‪N‬‬
‫‪1 N ‬‬ ‫]‬ ‫‪b‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ −‬‬
‫‪V − Nb N‬‬
‫‪2N a‬‬
‫‪V‬‬
‫‪=.‬‬
‫‪n V −N b N  b 2 N a‬‬
‫‪− log Q‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪V −Nb‬‬ ‫‪V‬‬
‫הלחץ‪:‬‬
‫‪N2a‬‬
‫‪P VDW =−‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪F‬‬
‫‪V‬‬
‫=‬
‫‪N‬‬
‫‪− 2‬‬
‫‪V −Nb V‬‬
‫נשים לב כי‬
‫בשאיפה ‪ a ,b  0‬מקבלים חזרה גזים אידיאלים‪.‬‬ ‫•‬

‫‪3‬‬ ‫‪a‬‬
‫האנרגיה הפנימית של גז ון דר וולס תלוי בנפח‪) U =F  = N  −  :‬בניגוד לגז‬ ‫•‬
‫‪2‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪3‬‬
‫אידיאלי‪( U = N  :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Cv u‬‬
‫‪.‬‬
‫‪kB‬‬ ‫‪ ‬‬
‫=‬
‫‪‬‬ ‫‪V,N‬‬
‫‪3‬‬
‫‪= N‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ C v‬זהה לגז אידיאלי קלאסי‬ ‫קיבול החום‬

‫אפקט ג'אול תומסון‬


‫תהליך של זרימת גז או נוזל בין ‪ 2‬מיכלים דרך‬
‫חור קטן באמצעות הפרש לחצים סופי ביניהם‪.‬‬
‫למעשה דוחפים את הגז דרך הבוחנה הכחולה‬
‫השמאלית והגז דוחף את הבוחנה הימנית‪.‬‬
‫בתהליך קווזי סטטי‪ ,‬ללא חילוף עם הסביבה‪ ,‬לו דווקא הפיך‪ ,‬גז עם אינטראקציות‪.‬‬
‫נניח כי בצד שמאל מתקיים ‪ P 1 , V 1 , 1‬ובצד ימין ‪ . P 2 , V 2 , 2‬המטרה היא לחשב את השינוי‬
‫במצב השיווי משקל‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪ ‬‬
‫בטמפרטורה כתלות בשינוי בלחץ‪:‬‬

‫אין חיבור לאמבט חום ולכן הפרש האנרגיה שווה לעבודה שבוצעה‪:‬‬
‫‪ - u 2−u 1= p1 v 1− p 2 v 2  u 1Pv 1=u 2 p 2 v 2  H 1=H 2‬כלומר האנטלפיה נשמרת‬
‫) ‪( dH  s , p =T dsP dv‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪.‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪T‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪N ,H‬‬
‫עתה נחשב את השינוי בטמפרטורות כאשר נניח ש ‪ N‬קבוע וכן האנטלפיה קבועה‬

‫עתה נזכר כי האנטלפיה בעצם מקיימת‪ H T , P , N =const :‬ובנוסף ‪ N‬קבוע ולכן נשתמש בקשר‬
‫השלישי בקשרים הדיפרנציאלים של שתחילת השיעור ונקבל )בנוסף נציב קשרי מקססול(‪:‬‬
‫‪−‬‬
‫‪H‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪V T‬‬
‫‪V‬‬
‫‪−V‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ ‬‬‫=‬
‫‪ P T ,N‬‬
‫=‬
‫‪ P T ,N‬‬
‫=‬
‫‪T P , N‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪= T  P−1‬‬
‫‪ P N ,H‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ T P ,N‬‬
‫‪T‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T P,N‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪CP‬‬ ‫‪Cp‬‬

‫עבור גז ואן דר וולס )הוכחה בבית‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪2a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪− 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ P H ,N‬‬
‫=‬
‫‪−V N‬‬
‫‪Cp‬‬
‫‪V −b v‬‬
‫‪P‬‬
‫‪b‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪− 2‬‬
‫‪ v−b v‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ -‬ואז מתקבל קירור ‪. 1 2‬‬
‫‪2a v−b‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫נשים לב כי המונה שלילי אם ‪ ‬קטן מ‬

‫)את ‪ ‬אפשר לחשב במדוייק ע"י אינטגרציה(‬

‫חוק השטחים השווים‬


‫נניח שכפינו על המערכת לחץ נתון ‪) P‬ע"י מגע עם אמבט לחץ(‪ ,‬אנרגיית גיבס פר חלקיק תהיה‪:‬‬
‫‪. g= f p v‬‬
‫נשרטט את ‪ g‬כפונקציה של ‪ V‬באותו ערך של ‪ ‬ב‪ 2-‬מצבים ‪ P‬שונים‬
‫)כאשר ‪( P 1P 2‬‬

‫‪P1‬‬ ‫‪P2‬‬
‫‪g‬‬
‫‪g‬‬

‫‪liquid‬‬ ‫‪gas‬‬ ‫‪liquid‬‬ ‫‪gas‬‬

‫‪Vl‬‬ ‫‪VgV‬‬
‫‪Vl‬‬ ‫‪VgV‬‬
‫נוכל לצייר זאת גם כתלות ב ‪V‬‬
‫נרצה להוכיח כי השטח שמעל הקו האדום שווה לזה שמתחת בשלב של מעבר הפאזה‬

‫‪T<Tc‬‬
‫‪P‬‬

‫‪V‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪10.6.10‬‬

‫תרגול‬

‫טמפרטורה שלילית‬

‫ולכן הטמפרטורה חיובית אם ‪  u‬פונקציה עולה‪.‬‬


‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪ u‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪V ,N‬‬
‫הגדרנו‬

‫בכל מערכת בטבע זה קורה בגלל שאין חסם עליון לאנרגיה של המצבים המותרים אלא רק תחתון‪.‬‬

‫‪ z =∑ e‬אם מערכת כזו הייתה בשיווי משקל עם אמבט חום‬


‫‪− /‬‬ ‫‪s‬‬
‫ובפרט נסתכל על פונקציית החלוקה‪:‬‬
‫‪s‬‬
‫)‪ -‬זה לא טוב כי ‪ F‬מינימלי‬ ‫בטמפרטורה שלילית‪ ,‬אזי ‪ z‬היה מתבדר עם האנרגיה וכך גם ‪F =− log z‬‬
‫‪1‬‬
‫‪. u= ∑ s e‬‬
‫‪− /‬‬
‫מגדיר את מצב השיווי המשקל( וכך גם האנרגיה‬
‫‪s‬‬

‫‪z s‬‬

‫הסיבה לכך שאין חסם עליון לאנרגיה היא האנרגיה הקינטית‪ ,‬תמיד חיובית ולא חסומה‪.‬‬

‫מסקנה‪ :‬אנטרופיה ‪ ‬שיורד כאשר ‪ u‬עולה )ואז ‪ ( 0‬אפשרי רק כאשר יש חסם עליון לאנרגיה‬

‫דוגמה‬
‫מערכת של ‪ N‬ספינים בשדה מגנטי חיצוני ללא אינטראקציות בינהם‪ .‬נזכר בתוצאות מהשיעור הראשון‪:‬‬
‫‪u2‬‬
‫‪ .  N , u=log g  N , S =...= 0  N −‬זה קירוב טוב כל עוד ‪. s≪ N‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪2m B N‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−u‬‬
‫‪. = 2 2‬‬ ‫מכיוון ש ‪  N , u‬מקבל מקסימום ב‪ u=0 -‬אזי הטמפרטורה בסימן הפוך ל ‪:u‬‬
‫‪m B N‬‬
‫נוכל לחזור על החישוב לאנטרופיה בחישוב מדוייק ולחשב שוב את התלות בין ‪ u‬ל ‪: ‬‬
‫‪mB‬‬
‫‪ . u=−N m B tanh‬מה קורה כאשר ‪) u  u max‬כלומר כאשר כל הספינים פונים בכיוון מעלה(‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אזי ‪.  0 -‬‬
‫מה המשמעות של זה? לאן יזרום החום?‬
‫כדי לענות על שאלה זו נסתכל על ‪ 2‬מערכות בטמפרטורות שונות כאשר האנרגיה הכוללת ‪u 1u 2‬‬
‫‪1 1‬‬
‫קבועה אזי קיבלנו בעבר כי ‪ sign  −  =sign u1 ‬ולכן אם ‪ 102‬אזי נקבל כי החום זורם‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫מ‪ 2-‬ל‪ .1-‬זה לא טוב‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ . ‬אם ‪ 12‬החום זורם מ‪ 1-‬ל‪.2-‬‬ ‫עדיף לקבוע את כיוון זרימת החם לפי‬ ‫•‬

‫לא ניתן להיות בשיווי משקל עם אמבט חום שלילי בגלל ש ‪ F‬מתבדר‪.‬‬ ‫•‬

‫טמפרטורה שלילית אפשרית‬ ‫•‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫ראקציות כימיות‬
‫משוואה של ראקציה כימית‪ . 1 A1 2 A2...l Al =0 :‬כאשר הדיון בראקציות כימיות נעשה בדרך‬
‫כלל תחת טמפרטורה ולחץ קבועים‪.‬‬
‫ולכן בשיווי משקל‪ ,‬אנרגיית גיבס היא מינימלית ביחס לשינוי בפרופורציות של המגיבים‪:‬‬
‫‪ . dG=∑  j i dN j− d V dP=0‬אנחנו נניח ‪. d =0 ; dP=0‬‬
‫‪j‬‬

‫נשים לב כי ‪ dN j‬פרופרוציוני ל ‪)  j‬אם מתקבלות ‪ 2‬מולקולות בראקציה אזי יהיו בסוף פי ‪ 2‬מהחומר‬
‫הזה(‪. dN j = j d N :‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪∑  j  j =0‬‬


‫‪j‬‬
‫=‪ dG‬ולכן‬ ‫‪∑    d N =0‬‬
‫‪j‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬ ‫נציב זאת ונקבל‪:‬‬

‫בגז אידיאלי עם דרגות חופש פנימיות ‪ .  j= log ni−log ci  : c j =nQj z j int ‬נשים לב כי ‪ c j‬תלוי‬
‫בטמפרטורה ובמסה אבל לא בריכוז‪ .‬נציב זאת לנוסחא לשיווי משקל‪:‬‬

‫‪. log ∏ n j =∑ logc j‬‬


‫‪‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪j‬‬
‫כלומר‪:‬‬ ‫‪∑  j log n j =∑  j log c j‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬

‫כאשר ‪ K ‬הוא קבוע שיווי המשקל – תלוי בטמפרטורה בלבד‬ ‫‪∑ log c‬‬ ‫‪j‬‬
‫‪j‬‬ ‫נהוג להגדיר‪=log K  :‬‬
‫‪j‬‬

‫] ‪. K =∏ nQj  j Z j int ; Z j int =exp [ − j F j int/‬‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪j‬‬
‫וספציפי לכל תגובה‪:‬‬
‫‪j‬‬

‫‪∏ nj =K ‬‬


‫‪j‬‬
‫ואז מקבלים את חוק פעולת המסה‪- law of mass action :‬‬
‫‪j‬‬

‫מכפלת הריכוזים של המגיבים היא פונקציה של הטמפרטורה בלבד‪.‬‬

‫דוגמה‬
‫‪−2‬‬
‫‪ H 2 2H‬כלומר ‪ H 2−2H=0‬הינו‪. n H ⋅n H =K  :‬‬
‫‪2‬‬
‫חוק פעולת המסה עבור‬
‫‪nH‬‬ ‫‪1‬‬
‫כלומר הריכוז היחסי של המימן האטומי בטמפרטורה‬ ‫=‬ ‫נסתכל על הריכוז היחסי‪:‬‬
‫‪n H n 1/H 2 K 1/ 2 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫נתונה נמצא ביחס הפוך לשורש הריכוז של מימן מולקולרי‪.‬‬


‫קבוע שיווי המשקל ‪log K =log nQ  H 2 – 2 log n Q  H  – F  H 2 /‬‬

‫תרגיל‬
‫עבור הראקציה ‪ eH +  H‬הראו בהזחת ספין כי ‪n e⋅n H /n H ≈n Q epx −I /‬‬
‫‪+‬‬

‫‪3/ 2‬‬

‫= ‪nQ‬‬
‫‪e‬‬
‫‪me ‬‬
‫‪2 h‬‬
‫‪2‬‬‫‪ ‬‬ ‫כאשר ‪ I‬הוא האנרגיה הדרושה לאטום המימן )מתייחס לאלקטרון(‬

‫תשובה‪ :‬בגלל שמזניחים ספין‪ ,‬אין דרגות חופש פנימיות‪F e=F  H + =0 :‬‬
‫‪n Qh‬‬
‫‪K =nQe‬‬
‫‪nQH‬‬
‫‪+‬‬

‫‪exp‬‬ ‫‪ F H  ‬‬ ‫ולכן‬

‫‪ F  H =−I‬בנוסף נניח כי המסה של הפרוטון והמימן הן פחות או יותר אותו הדבר ולכן‬ ‫כאשר ללא ספין‬
‫‪n Qh ≈nQH‬‬
‫‪+‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫מש"ל‬

‫תהליכים בגז אידיאלי קלאסי – חזרה‬

‫התפשטות איזותרמית הפיכה‬


‫‪. PV = N ‬‬ ‫ההתפשטות )שינוי בנפח( בתמפרטורה קבועה‪ .‬נשתמש במשוואת המצב‪:‬‬
‫‪V2‬‬ ‫‪v2‬‬
‫‪v‬‬
‫‪∫ P dV =∫ Nv dv=N  log v 2‬‬
‫‪V1‬‬ ‫‪v1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪V2‬‬

‫)העבודה שיוצאת החוצה(‪ .‬בגלל שמדובר בגז אידיאלי האנרגיה‬ ‫‪∫ P dv=−W‬‬ ‫כאשר נשים לב ש‬
‫‪V1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ u= N ‬ולכן השינוי באנרגיה‪  u=W Q=0 :‬ולכן‬ ‫הפנימית שלו לא משתנה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪v2‬‬
‫‪Q=−W = N  log‬‬ ‫‪ 2− 1 ‬‬
‫‪v1‬‬
‫כאשר בביטוי האחרון השתמשנו באנטרופיה של גז אידיאלי ב ‪ ‬קבוע ‪V = N log V const‬‬
‫והקבוע נופל כאשר מחסרים ‪ 2‬נפחים‪.‬‬

‫התפשטות איזונטרופית הפיכה‬


‫בהתפשטות זו האנטרופיה אינה משתנה‪ .‬מהנוסחא ל ‪ n Q‬ידוע כי ‪ n Q~ 3/ 2‬והאנטרופיה היא‪:‬‬
‫‪  , v =N log 3 /2log vconst ‬משיוויון האנטרופיה ב‪ 2-‬המצבים‪. 3 /2 v=const :‬‬
‫‪N‬‬
‫‪5 /2 / p=const ; pv 5/ 3=const‬‬ ‫= ‪ V‬ונקבל‬ ‫נציב‬
‫‪p‬‬

‫שאלה‬
‫‪du p dV‬‬
‫=‪ . d ‬ניתן לפתח את‬ ‫‪‬‬ ‫חשבו את האנטרופיה של גז אידיאלי מהזהות הטרמודינמית‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1 u‬‬ ‫‪1 u‬‬ ‫‪Pdv‬‬
‫‪d = ‬‬ ‫‪ d  ‬‬ ‫‪ dv‬‬ ‫האנרגיה כנגזרות חלקיות של ‪  , v‬להציב ולקבל‪:‬‬
‫‪  V‬‬ ‫‪ v Tau‬‬ ‫‪‬‬
‫נציב נוסחאות לגז אידיאלי נאנטגרל ונקבל ]‪= N [log nQ /n5 /2‬‬

‫יחיסים בתהליך איזונטרופי בגז אידיאלי‬


‫‪cp‬‬ ‫‪3‬‬
‫=‪‬‬ ‫הראו כי מתקיימים היחסים‪; c v = N K B :‬‬
‫‪cv‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪dP‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪ =0‬‬ ‫•‬
‫‪p‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪ −1 =0‬‬ ‫•‬
‫‪‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪dp‬‬ ‫‪ d‬‬
‫‪‬‬ ‫‪=0‬‬ ‫•‬
‫‪p 1− ‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪3 d‬‬ ‫‪dv‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪ d = N‬ע"י שימוש ב ‪d ‬‬ ‫‪ N =0‬‬ ‫= ‪ , C p −C v =−1C v‬כמו כן‬‫‪C p =N‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪‬‬
‫‪N‬‬
‫=‪ v‬ניתן לקבל את כל הנוסחאות‪.‬‬ ‫והנוסחא‬
‫‪p‬‬

‫‪B = P ; B=P‬‬ ‫‪ B =−V‬הראו כי‬ ‫‪ ‬‬


‫‪P‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪‬‬
‫‪, B =−V‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪‬‬
‫נגדיר גדלים חדשים‪:‬‬

‫‪dp‬‬ ‫‪dv‬‬
‫‪ B‬וקיבלנו‪.‬‬ ‫נעביר אגפים ונציב ל‬ ‫‪ =0‬‬ ‫עבור תהליך איזונטרופי‪:‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪v‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ‬‬


‫‪V‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪‬‬
‫=‬
‫‪−N  − p‬‬
‫‪v2‬‬
‫=‬
‫‪v‬‬
‫‪ B = p‬‬ ‫‪ PV = N ‬ואז‬ ‫עבור תהליך איזוטרמי‬

‫שאלה‬
‫נתונה מערכת מבודדת שמופרדת במחיצה שמוליכה חום‪ .‬נותנים למחיצה לנוע‪.‬‬
‫‪3P‬‬ ‫‪P‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫מהם הטמפ והלחץ הסופיים‬ ‫•‬
‫‪2V‬‬ ‫‪V‬‬
‫בגלל שחום עובר מצד לצד ‪ T‬ב‪ 2-‬הצדדים שווה‪.‬‬
‫נאמר כי בצד ימן כמות החלקיקים היא ‪ N 2‬ומשמאל ‪ . N 1‬ממשוואות המצב מתקיים‪:‬‬
‫‪ . PV = N 2  : 6 Pv=N 1 ‬ואז ‪. N 1=6 N 2‬‬
‫‪N tot ‬‬
‫= ‪ p F‬ולכן‬ ‫בגמר התהליך הלחצים יישתוו וייכימו את משוואת המצב הכללית עבור ‪ 2‬הגזים‪:‬‬
‫‪V tot‬‬
‫‪V1‬‬
‫‪V2‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪N ‬‬
‫‪= 1 /‬‬
‫‪Pf‬‬
‫‪N 2‬‬
‫‪Pf‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ P f = 1‬ולכן הנפח של כל צד ‪= 1 =6‬‬
‫‪N2‬‬
‫‪ N N 2 ‬‬
‫‪3V‬‬
‫‪=..=7/ 3 P‬‬

‫‪ - V 1V 2=3V‬יש ‪ 2‬משוואות ב‪ 2-‬נעלמים ל ‪V 1, V 2‬‬ ‫ובנוסף‬


‫מהם האנרגיה הפנימית והאנטרופיה הסופיים‬ ‫•‬

‫‪  = N log‬ולכן‬ ‫‪ ‬‬


‫‪v final‬‬
‫‪vinitial‬‬
‫ראינו שבתהליך איזוטרמי‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪v1‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪ = N 1 log‬‬
‫‪2v‬‬
‫=‪ N 2 log 2 =...‬‬
‫‪v‬‬
‫‪pv‬‬
‫‪‬‬
‫‪log‬‬
‫‪9‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫בגלל שהטמפרטורה לא משתנה‪ ,‬האנרגיה הפנימית לא משתנה‪.‬‬

‫קריסה של טיפת נוזל )מצב מטה‪-‬סטאבילי של טיפת נוזל(‬


‫כאשר מקררים אדי מיים הם מתחילים להפוך לנוזל )כמו בענננים(‪ .‬נתון ‪ g‬הפוטנציאל הכימי של אדי‬
‫המים מסביב לטיפת המים‪ -  .‬מתח הפנים של הטיפה‪ l .‬הפוטנציאל הכימי של הנוזל‪n l .‬‬
‫צפיפות המולקולות בנוזל‪.‬‬

‫נחפש את הרדיוס המינימלי בו שורדת טיפת מים ולא קורסת‪.‬‬


‫הכוחות הפועלים הם ‪ - g  l‬גורם להיווצרות טיפות‪ .‬מתח הפנים גורם לקריסתן‪.‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬


‫‪ 3‬‬
‫‪)  G=G l −G g=−4‬כאשר ‪ R‬הוא רדיוס‬ ‫‪R nl  4  R2 ‬‬ ‫ההפרש באנרגיה החופשית של גיבס‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫הטיפה(‬
‫‪d G‬‬
‫‪ -‬כאשר השינוי באנרגיות סטטציורי‪.‬‬ ‫הנקודה הקריטית תתקבל מ ‪=0‬‬
‫‪dR‬‬
‫‪Delta G‬‬

‫‪2‬‬
‫= ‪Rc‬‬ ‫‪‬‬ ‫נציב ואז נקבל את הרדיוס הקריטי להיווצרות טיפת מים‬
‫‪nl‬‬
‫למה מחפשים את הנקודה הסטציונרית? נרצה למצוא ‪ R‬כזה שהטיפה‬
‫תנתה לגדול ולגדול כלומר ‪  G‬יקטן כאשר ‪ R‬גדל‪.‬‬

‫מה שלא תורגל לא יהיה במבחן‬


‫‪Rc‬‬

‫‪R‬‬

‫לסיכומים נוספים‪www.mymentor.co.il/yonatan/ :‬‬

You might also like