Professional Documents
Culture Documents
פיזיקה תרמית.תרגילים.עילי קובץ.תש''ע - יונתן ויינתראוב
פיזיקה תרמית.תרגילים.עילי קובץ.תש''ע - יונתן ויינתראוב
פיזיקה תרמית
תרגילים
עילי קובץ
סמסטר ב' ,תש''ע
תרגיל 1
מתרגל :עיליי
תרגילים :חובה להגיש 70%
אתר:
ספרים:
קומבינטוריקה
נוסחאות שימושיות:
mn מספר האפשרויות לסידור nחלקיקים כאשר לכל אחד mמצבים אפשריים: •
!n
= n
!k k ! n−k
מספר האפשרויות לבחור kאיברים מתוך nללא החזרה וללא חשיבות לסדר •
!n
מספר האפשרויות לבחור kאיברים מתוך nעם חשיבות לסדר וללא החזרה: •
!n−k
הסתברות
תוכלת
. x =∑ xi P x i •
i
שונות
2 2
Var X = X − X הגדרה: •
סכום משתנים )בנתאי שהם בלתי תלויים סטטיסטיית(Var X Y =Var X Var Y : •
∞
. ∫ x dx=1
∞−
הנרמול הוא:
∞
תוכלת לפי פונקציה. f x = ∫ f x x dx :
∞−
= x
1
2 2X
exp
− x − X 2
2 2X [ ] : X עם ממוצע X i וסתיית תקן
אנקדוטה:
∞
2
∞−
∞ ∞
2 2
ולכן I =
2
= ∫ e− x
∞−
•
∞ ∞
− 1 1/ 2
−
2 2
נוסחאת סטרלינג
קירוב ! Nעבור nגדול.
∞ ∞
עתה נעבור לחישוב האינטגרל ,לפי קורס שיטות 2נניח כי עיקר התרומה
לאינטגרל הוא סביב y≈0כי הפונקצייה שבמעריך היא:
X
2
∞ −y
. I≈∫ e 2
נפתח את המעריך בטור טיילור מסדר ראשון ונקבלdy :
− n
2
∞ −y
. I ≈∫ e 2
אבל בגלל ש nהולך לאינסוף נעביר את הגבול התחתון לאינסוף dy
∞−
1
log n! =n log n log2 n−n
2
1
12 n
1
O 2
n נוכל לקבל נוסחא נוספת:
1 N 1 N 1 1 2 2
log g=− N log − N log − log2 N N 1− −
2 2 2 2 2 12 2s 2s
1 1−
N N
עתה נניח כי Nהולך לאינסוף ,אבל Sנשאר סופי )כלומר כמות הספינים גדלה אבל הספין הכולל קבוע(
S 1 1
. עבור ≪1 ≪≈ 1− xx 2... ; log 1x x
ואז נוכל לקרב≈1 x− x 2 :
N 1x x≪1 2
1 2S2 S2
log g N , S ≈ N log 2− log2 N − לאחר ההצבה ואלגברה נקבל לבסוףO 2 :
2 N N
2 N 1 −2S / N
)G(N,S
2
נשים לב ש Sהוא הגודל המקרוסקופי אשר ניתן למדוד אותו .כמות המצבים המקרוסקופיים הוא
N 1≈ N
אי שליליים { S i } :כלומר g N , n= N n−1
n
תרגיל 2
gN ,S
= - p sזאת הגדרה הגיונית ,היא מקיימת את תנאי הנרמול משום ו N במקרה שלנו נגדיר
2
. ∑ g N , s=2 N
s
2
−2s
∞ 2 2 N
2 ∫ ds s e N
)אינטגרל על פונקצייה אי זוגית N ∞− f s=sולכן עתה נציב
= f s = s =0
2N
בתחום סימטרי(.
2 N
=. s =... ובנוסף נחשב את:
4
1
נוכל להגידר "עודף ספין" כ ) 2 sהגדרה זו נובעת מהעובדה כי ( S= N − N
2
2 s2 1 /2 1
= - 2sכלומר ככל שמגדילים את כמות המערכות = הפלאקטואציה החלקית בספין היא
N N
כך הפלקטואציה קטנה
! N n−1
= - g N , nכדי לתת ביטוי מדיוק לפונקציה זו ופונקציית הריבוי של האוסילטורים היא:
! n ! N −1
נשתמש בקירוב סטירלינג כמו בשבוע שעבר:
!=log g =log N a−1!−log n! −log N −1
נזניח את −1כי אנחנו מדברים על מערכות גדולות ,ונשתמש בקירוב סטירלנגlog n !=n log n−n :
n n n
=...=N 1 log 1 −n log
N N N
עתה נסמן את האנרגיה הכוללת של המערכת ) U =n ℏ למה אנרגיה מעניינת? כי ניתן למדוד את
הטמפרטורה והיא קשורה לאנרגיה(
.
1
= =
U ℏ
1
log 1
[
U
N ℏ
−log
U
=
1
N ℏ ℏ
log
N ℏ
U
1
] עתה נגדיר טמפרטורה כ:
N ℏ
=U נוכל לקבל עתה ביטוי לאנרגיה כתלות בטמפרטורה וכמות האוסילטורים:
e ℏ / −1
טרנספורם לג'נדר
d y x
=. p x בהינתן פונקציה y x ונרצה לתאר אותה באמצעות הנגזרת שלה .נסמן
dx
ואז תיאור פרמטרי של הפונקציה הוא לפי. x p=x ; y p= y x p :
y−
ולכן . p= y x p−x p p =p באופן הבא: נגדיר משתנה
x
d dy d dy dx dx
-וקיבלנו הצגה של y = − p=0 וכן = −x p− נגזור ונקבלp=−x p :
dx dx dx dx dp dp
באמצעות הנגזרת.
)נשים לב שהתיאור שמצאנו הוא לא חד ערכי ,אם מוסיפים קבוע ל yהתיאור עדיין מחזיק(
U1 U2 ובגלל שהאנרגיה תלוייה בעודף ספין. S 1S 2 =const :
N1 N2
S1 .נשתמש S2
∑ g N 1, S 1 g N 2, S −S 1 ; S=S 1 S 2 מספר המצבים במערכת המשולבת:
s1
עתה בקונפיגורציה המסתברת ביותר – משום וערך המכפלות הוא לרוב מאוד מאוד קטן .נוכל
להשתמש בערך המירבי של המכפלות בשביל לתאר את כל הסכום:
S 12 S −S 1 2
g N 1, S 1 ⋅g N 2, S −S 1 ≈ g N 1,0 g N 2,0 exp−2 −2
N1 N2
עתה נחפש מקסימום ב 2-דרכים
או שנגזור את המכפלה לפי ) Sלמעשה נגזור את Logהמכפלה אבל הם מקבלים מינימום באותה •
הנקודה:
log g N S g N S −S
S1
[ 1, 1 2, ] 1
S1 S S2
. = = נוכל לקבל מ 2-הדרכים כי הקונפיגורציה המסתברת ביותר היא:
N1 N N2
S1 S2 S
; . g 1 N 1, S1 g 2 N 2 , S− S 1 = = נסמן את הקונפיגורציה המסתברת ביותר:
N1 N2 N
נמצא את מספר המצבים בקונפיגורציה המסתברת ביותר:
2
S
−2
. g g =g S g S− S =g 0 g 0e N
1 2 max 1 1 2 1 1 2
נרצה למדוד כמה ההתפלגות סביב המקסימום צרה באמצעות פלקטואציה קטנה ב , S1, S2ומדדיה כמה
" g 1⋅g 2נפלה" .נגדיר פלקטואציהS 1= S1 ; S 2= S2 − :
−4 s1 2 2 4 s2
2
g 1 N 1, S 1 g 2 N 2, S 2 = g 1 g 2max⋅expאבל בגלל ש: − −2 ונקבל:
N1 N1 N2 N2
S 1 S2
.נקבל לבסוף . g 1 N 1, S1⋅g 2 N 2 , S2 −= g 1 g 2 max⋅exp−2 N −2 N =
1 2 N1 N2
( 1 כלומר הפלקטואציה היא בסדר גודל של 2ולכן הפונקציה נופלת מהר מאוד מאוד )כי
תרגיל
עבור N 1=N 2=1022
כמה גדולה השגיאה היחסית באנטרופיה כאשר מתעלמים מגורם כיפלי זה ) ( S=10 20 •
תשובות
עבור ספינים:
S1= S2ואז נוכל להניח כי סכום המכפלות הוא נניח כי ∑ g 1 N 1, s 1 g 2 N 2, s−s 1 כדי לחשב את
s1
S 21
. g 2 N 1, 2 S 1=1/ N 1 0.5 2 2 N exp−16ולכן ההבדל:
1
למעשה
N1
g 2N 1, 2 S1 N 1 0.5
= =4×1011
][g N 1, S 12
2 Pi
והאנטרופיה במערכת המשולבת:
1 2 22
. =log[ g 2N 1, 2 S1 ]=2 N 1 log 2−4 S / N 1− log N 1≈1.39×10
1
2
אנטרופיה וטמפרטורה
הגדרות:
- U , N =log g U , N נתאר מערכת באמצעות אנרגיה וכמות חלקיקים. אנטרופיה •
דוגמה
במערכת חלקיקים עם 2אפשרויות ספין ,בהפעלת שדה מגנטי האנרגיה של כל חלקיק היא E i=±B H
E
= . N −N נוכל לעשות את אותו התרגיל )כאשר Hהוא השדה המגנטי( ואז האנרגיה היא:
B H
!N
=. g E , N שעשינו למערכות של אוסילטורים הרמוניים ולקבל את פונקציית הריבוי:
! N R! N E
S N N
)בקורס זה (ln=log =ln g E ≈−N⋅[ P ln P P ln P ] ; P = , P = והאנטרופיה
KB N N
P 2 H S 1
. =e B
= K B כלומר: = ln P /P ונחשב טמפרטורה:
P E 2B H
.
log g 1 log g 2
u 1
=
u2
כלומר
1 g1
g 1 u1
=
1 g2
g 2 u 2
ולכן נקבל
כאשר מביאים 2מערכות לשיווי משקל תרמי האנטרופיה לא תגדל רק במצב ש 2-המערכות היו •
באותה טמפרטורה )אחרת האנטרופיה תגדל(
תרגול 3
Reservoir Reservoir
dQh dQl
מנוע חום
Th Engine Tl מנוע קרנו מבצע עבודה Wבאמצעות מעבר של
אנרגיה מאמבט חום בתמפרטורה גבוהה T h
dW לאמבט חום בטמפרטורה נמוכה . T l
, dw=dQ h−dQ l ) w=Q h−Qlלשם הנוחות נוותר על הדיפרנציאל בתהליך הפיך u tot =0ולכן
זהו רק סימון(
כמו כן ,בתהליך הפיך ) dQ=T dSמהזהות הייסודית של התרמודינמיקה( והשינוי הכולל באנטרופיה הוא
. dS tot =d S hd S l =0
d Ql
= ) dS lהאנטרופיה עולה כי נכנסת אנרגיה( השינוי באנטרופיה של האמבט הקר
Tl
−dQ h
=) dS hהאנטרופיה יורדת כ Q hיוצאת( והשינוי באנטרופיה של האמבט החם
Th
Q l Qh
= ולכן נקבל
Tl T h
יעילות קרנו
W
= , ובמקרה האידיאלי נקבל יעילות קרנו: יעילות רגילה של מנוע:
Qh
Qh−Q l h− l
= . cהעבודה המקסימלית שניתן להוציא ממנוע היא w=c Q h = =1− l 1
Qh h h
תרגיל
יש לנו מים לטמפרטורה , T hוהמכונה עובדת תוך כדי שהיא לוקחת חום מהמיים )מסה (mומקררת
אותם לטמפרטורה ( T hT l ) T lבאופן הדרגתי .השאלה היא :כמה עבודה ניתן להפיק מכך?
T h −T l
=. dw= d Qh , d Qh =−mc d T hולכן העבודה היאd Qh : כמות החום שעוברת היא:
Th
Tf
T h−T l T
T i=T h ; T f =T l ∫ W =−כאשר m c d T h=−m c T l−T h−T l ln l העבודה הכוללת:
Ti
Th Th
תרגיל
Tf
dT u
.( s=∫ c ) s=S 0c lnמשום ו נתוניות 2מערכות בנפח קבוע אזי , u=C Tאזי
Ti
T u 0
נתון כי אחת המערכות יותר חמה מהשנייה . T i1 T i2 :נבנה מערכת שתבצע עבודה הפיכה כדי ש2-
המערכת יגיעו ל . T f
מקרר
מקדם הבצוע
QH Qh
=. w = מוגדר כ:
W Q h−Q l
1
. w c =...= 1 בתהליך הפיך:
c
שאלה
מקרר מופעל ע"י מנוע שהספקו . 200Wמקדם הקרור של המקרר הוא 75%מזה שהיה לו לו פעל
באופן הפיך .המנוע מוציא חום מהמקרר בקצב של . 700Wהטמפרטורה הרצוייה במקרר היא
−20מעלות צלזיוס .מהיא טמפרטורת הסביבה הגבוהה ביותר שבה המנוע יכול לשמור על הקור
במקרר.
תשובה :אנחנו רוצים להציא מהאמבט הקר ) 700Wלמה דווקא ?700בגלל שיש דליפה של חום פנימה
מהסביבה וחישבו שאם נוציא 700וואט זה בדיוק יאזן את הטמפרטורה( ולכן . Ql =700
. W =200משום ו Ql = Wו המנוע שעומד לרשותינו נותן הספק של 200וואט ולכן
Tl Ql Tl
0.75נציב מספרים ) ( T l =253 0 Kונקבל את = =0.75 c=0.75נציב ונקבל
T h−T l W T h−T l
Th
שאלה
מערבבים באופן איזוברי )לחץ קבוע( ואדיאבטי )תהליך הפיך ללא חילוף חום עם הסביבה( מסה mשל מים
בטמפרטורה T 1עם אותה המסה בטמפרטורה . T 2הוכיחו כי השינוי באנטרופיה הוא . S 0
dQ dT T 1T 2
= dS iולכן =mc p i =. T f ברור כי הטמפרטורה הסופית היא ממוצע הטמפרטורות:
dT Ti 2
Tf
dT i T
. S i=∫ mc pובסה"כ
=mc p ln f
T
Ti Ti
i
נוסחאת פלנק
נוסחת פלנק מתארת את מספר הפוטונים ההמוצע בתדירות ) זוהיא מידת האמפליטודה של הקרינה
האלקטרו מנגנטית( בתוך חלל או חומר הנמצא בשיווי משכל תרמי עם אמבט חום בטמפרטורה .
בחלל כזה יישנם פוטונים עם אנרגיה כוללת s=s ℏ ; s=0,1,. ...עבור כל תדירות s) הוא
כמות הפוטונים(.
∞
1
. z =∑ eולכן ההסתברות של כל מצב היא:
−ℏ s
= − ℏ סום המצבים כפי שראינו:
s=0 1−e
1 − ℏ s
. p s= e
z
1
= - s =∑ p s =...וזו היא נוסחאת ℏ ולכן מספר הפוטונים הממוצע )בתדירות המסויימת(:
s e −1
פלנק.
ℏ
=. = s ℏ ℏ והאנרגיה הממוצעת של כל אופן תנודה:
e −1
עתה ,אם אופני התנודה מאולצים להיות , nאזי האנרגיה הכוללת במערכת היא:
ℏ n
. U =∑ n =∑ ℏ
n e −1 n
n
האנרגיה החופשית לכל אופן תנודה היא . F =− log z :ומתוך האנרגיה החופשית ניתן לחלץ את
n
ℏ
e −1 [ n
]
האנטרופיה . = u− f :ומקבלים לבסוף=...=∑ ℏ −log1−e−ℏ :
תרגול 4
גוף שחור
גוף נקרא שחור אם הוא סופג את כל הקרינה האלקטרומגנטית שמוקרנת עליו .גוף שחור מתנהג לפי חוק
סטפן בולצמן.
הערות לרגיל:
4
שטף הקרינה של השמש - J s= Tזה כמות האנרגיה שהשמש פולטת ליחידת זמן ליחדת •
שטח .כדי לקבל את סה"כ האנרגיה שפולטת השמש ליחדת זמן נכפיל בשטח פנים של כדור:
. P s = 4 R2 T 4
Ps Ps
הינו יחס הקרינה = . P Eכאשר ההספק שכדור הארץ קולטת הוא עם כן R 2E •
4D 4 D
2
הינו שטח החתך של כדור R שיש בסביבה של כדור הארץ ) Dהינו המרחק לכדור הארץ( ו E
הארץ.
שאלה :חשבו את הקשר בין לחץ הקרינה של שדה אלקטרו מנגנטי והאנרגיה שלו
∞
פונקציית החלוקה הכוללת תהיה מחפלה של פונקצייות החלוקה של תדירות אחת )כמו במערכת של N
אוסילטורים הרמוניים(. Z N =Z 1N :
−ℏ
c
= nכאשר V 1 /3= L ∣∣n את הנגזרת של התדירות לפי הנפח נקבל לפי נוסחא שפיתחנו בכיתה:
L
n −n
. = ==c ∣n∣V −1 /3 ולכן
V V 3V
ℏ n 1 E u
∑=P = = נציב זאת לביטוי ל P-וכן את Eונקבל:
n e ℏ
n
3V 3V 3
המקסימלית המותרת .איך נחשב אותה – מצד אחד אנחנו יודעים כי כמות דרגות החופש היא 3Nומצד שני
nmax
נוכל לבצע פעולת ספירה )סכום על אחד( 3N=∑ 1 :נעבור לאינטגרציה ונקבל:
n=0
1 /3 nmax
= n max
6N
3
= 3N= 4 ∫ n2 dnכלומר
8 0
3 4 3
n
8 3 max
vn
v nהינה מהירות הקול בחומר. n=כאשר נחזור לאינטגרל רק הפעם נציב
L
3 xD
vn
1 L
. U= 4 3
2 ℏ v ∫ 0
x3
dx
x
e −1
ונקבל: x= ℏ
L
נחזור לאינטגרל ,נעביר משתנים
1 /3
2
) v =ℏ vקטנה( הינה מהירות הקול V ,הוא 6 N
ואז נקבל לבסוף את טמפרטורת דביי:
KB V
הנפח.
הטמפרטורה האופיינית הזאת תלוייה למעשה בצפיפות החומר.
מה קורה בגבולות? כאשר T ≪נחליף את X Dב ∞ )בגבולות האינטגרציה( ונקבל –
3
=C v
U
T V
~
T
U T ~T 4כמו בקרינה אלקטרו מגנטית .וקיבול החום:
Xd 3
dx X
. ∫ x3 x
=...= D
3
בגבול T ≫נפתח e x≈1 xנציב לאינטגרל ונקבל –
0 e −1
nmax 3
3 2 n max 6N
C v ≈3 N K Bלא תלוי = Uוקיבול החום ∫
2 0
=n dn
2
=
2
=3N K B T ואז האנרגיה
ב !T
18 N A
2
N Aהוא מספר אבוגדרו( ) D = ℏ vכאשר ומקבלים לבסוף=28.50 K :
KB
12 4 N K B T 3
= CV
5 D ולכן
T
∞ בסעיף השני נשתמש בקירוב
מה הייתרון באנרגיה חופשית? הזהות היסודית של התרמודינמיקה dU =T ds−P dV :לא נוח לעבוד
עם הנגזרת של האנרגיה לפי האנטרופיה.
יותר קל לעבוד עם הנגזרת לפי הטמפרטורה לכן נגדיר F =U −TSולכן - dF =S dT −P dVעתה
נוכל לדבר על התלות של האנרגיה בתמפרטורה.
מתקיים שהקונפיגורציה המסתברת ביותר עבור מערכת בצימוד לאמבט חום היא זו שעבורה Fמינימלי..
ואז הקשר בין המכניקה סטטיסטית )הגודל (zוהתרמודינמיקה ) (Fהוא F =− log Z :
תרגול 5
מוטיבציה
נרצה לדון במערכות עם מספר לא קבוע של חלקיקים .עד כה עסקנו במערכות עם מספר חלקיקים קבוע –
המערכות יכלו להעביר אנרגיה )חום( זה מזה אבל לא החליפו חלקיקים עתה נרצה לראות מה קורה
שמספר החלקיקים יכול להשתנות.
תזכורת
כאשר פתרנועבור חלקיק בקופסא חישבנו את פונקציית החלוקה )סכמנו על המצבים( עברנו לאינטגרל
3 3/2
∞
V
mkBT 1
2 2
∫ 1כאשר
− n
z = dn e = 3
=V n Q = . n Qוקיבלנו לבסוף 2
והגדרנו= 3 :
0 T 2 ℏ T
2
2
. =ℏ
2
2m L
1 N
=. Z N Z ואז עבור Nחלקיקים לא מובחנים )כמו שיש בגז אידיאלי(
N! 1
נחשב עתה את האנרגיה החופשית )נשתמש בנוסאחת סטרליינג:
F , V , N =−N K B T log Z 1k B T log N !=...= N log
[
N
V nQ
=−1 ; n Q
]
m
2 ℏ
2
3/ 2
. =...= log n
nQ
=; n
N
V
כדי לקבל את הפוטנציאל הכימי נגזור את Fלפי :N
ועבור גז אידיאלי נציב את משוואת המצב של גז אידיאלי ונקבל את הקשר )עבור – Pלחץ(:
. = log
P
nQ
לסיכומים נוספיםwww.mymentor.co.il/yonatan/ :
מסקנות
הוא פונקציה רק של 2מ 3-המשתנים הבלתי תלויים של ( ,V , N ) Fוהם או •
, P או . , n
אם מביאים 2מערכות למגע דיפוזיוני החלקיקים יעברו מהמערכת בעלת הפוטנציאל הכימי הגבוהה •
לנמוך .הוכחה F =A N AB N B :בגלל שימור כמות החלקיקים מתקיים
. N A=− N Bבנוסף בגלל שהמערכת רוצה ללכת לקראת נקודת המינמום שלה אזי F
צריך לקטון כלומר F 0קיבלנו לבסוף . A− B N A0ולכן אם A Bאזי
N A0והחלקיקים עברו מ A-ל.B-
דוגמאות
הפוטנציאל הכימי הטוטאלי של החלקיקים בעלי ספין מעלה הואtot = n /nQ −m B :
והפוטנציאל הכימי הטוטאלי של חלקיקים בעלי ספין מטה. tot = n /nQ m B :
מה קורה בנוכחות שדה מגנטי משתנה? •
בדומה לבעיה של חישוב הלחץ הברומטרי באטמוספירה ,נדרוש שבשיווי משקל של המערכת )גם טרמי וגם
דיפוציוני( נדרוש כי הפוטנציאל הכימי יהיה שווה בכל מקום.
נתפל בכל מצב )למעלה ולמטה( בנפרד.
גדל. ∣B∣ .כלומר הנטייה של החלקיקים היא להתרכז באיזורים שבהם n B≈n0 1
[m 2 B2
2 2
...
]
לסיכומים נוספיםwww.mymentor.co.il/yonatan/ :
צנטרפוגה
נתונה צנטרפוגה שמסתובבת במהירות ובתוכה גז ,חשבו את צפיפות הגז כפונקציה של •
המרחק.
1 2 2
) . tot = log n /nQ v r = log n/n Q − m rלא ברור למה המינוס( הפוטנציאל הכולל הוא:
2
ומכיוון שבשיווי משקל אין תנועה של מולקולות בכיוון הרדיאלי ,נדרוש. tot 0=tot r :
2 2
- n r =n0 e m rכלומר צפיפות החלקיקים הכי גדולה בקצה הצנטרפוגה /2
ואז נקבל לבסוף
מים בעץ
מצאו את הגובה המקסימלי אליו מים יכולים לעלות בעץ תחת ההנחה שהשורשים במים והעלים הגבוהים
ביותר נמצאים בלחות יחסית rכלומר עם n 0הוא ריכוז אדי המים בשפת הבריכה אזי r n0הוא ריכוז
אדי המים בעלים העליונים ) r 1הוא אחוז הלחות באוויר( .תחת טמפרטורה .T
גובה העץ הוא .h
תחת ההנחה שמים הם גז אידיאלי = logn /nQ וההפרש בפוטנציאל הכימי של אדי המים בעלים
לאומת השורשים= int = [ log r n0 /nQ −log n0 /n Q ]= log r :אינטרינזי - הצבנו את צפיפות
המיים המשתווה ללחות למעלה לאומת הלחות למטה.
ניתן לראות כי log r 0ז"א שהפוטנציאל הכי מי למעלה קטן מיותר מאדי המים שמחוץ לעץ – כל
המים עלו למעלה ויתעדו.
במצב הייציב ,כל מולקולה שהתאדתה בגובה hמוחלפת באחת אחרת שמגיעה מהשורשים ומתגברת על
מחסום הפוטנציאל של . mgh=ext
בשיווי משקל. int ext =0 log r mgh=0 :
נוכל להציב מספרים אופייניים ולקבל - h≈1400mזה אכן חסם אבל הוא גס מדיי .מה הזנחנו כאן? עצים
לא עומדים בתוך בריכות ,ישנו הפרש טמפרטורות בין הגבהים ,וכן המים בתוך העץ לא טהורים והפוטנציאל
הכימי משתנה בהתאם
R
יישנם אינסוף חלקיקים באטמוספירה – כלומר תחת קירוב זה ,האטמוספירה לא נמצאת בשיווי משקל
והמולקולות בורוחות )זאת בהנחה ש קבוע ולא דואך ל(0-
נסמן ב V - , V +את הפרשי הפוטנציאלים בין האלקטרודות חומר האלקטרוליטי .הפרש פוטנציאלים
זה נובע מהפרשי הפוטנציאל הכימי המערכת תיעצר ולכן
. −2 q V - = s O--4 ; −2 q V + = H +
תרגול 6
התפלגות גיבס
בצימוד לאמבט חום ואמבט חלקיקים . מקבלים את פונקציית החלוקה הגרנד קנונית:
N
. z , z =∑ e Z n=∑ z n
N n
N − s
e
= , P N ,s נוכל לחשב גדלים ממוצעים. באמצעות ההסתברות
z
נוכל לחשב מספר חלקיקים ממוצע:
log z ,
את הצד הימני ניתן לראות כ כמו כןעתה נעזר בזהות =∑ N − s N P N , s N
S ,N
log z ,
גודל ממוצע ..ולכן =∑ N − s N P N , s N = N −
S ,N
דוגמה
נתון מצוק בעל Mאתרים שיכול לספור חלקיקים בעלי ספין חצי .אנרגיית הספיכה היא 1והוא יכול לספוח
. ,מדליקים עד חלקיק 1בכל אתר .המוצק נמצא בשיווי משקל כימי )דיפוזיוני( וטרמי עם אמבט
שדה מגנטי Bכאשר לכל אטום מומנט מגנטי .m
N
. . N והכיסוי היחסי יהיה עתה נוכל להציב ולקבל את הגדלים הממוצעים למשל
M
נסתכל על פונקציית החלוקה כפול mשל חלקיק m∣m =0⋅1m∣m =1⋅e− m B −m∣m =−1⋅e − −m B − נוכל
לראות )לפי אינטואיצה( שצריך לגזור את eלפי Bולחלק ב בדומה לאנרגיה שניתן לחשב זאת גם
mיישירות מ E כי עבור איכלוס של ספין חיובי במקרה זה לא יכולנו למצוא את
E = N m Bולכן גדלים ממוצעים לא יעזרו כאן E = N − m Bאבל עבור ספין שלילי
הוכחה בשיעור.
איך מוצאים את המינמום הזה?
) F /תנאי לשיווי משקל תרמי ,ותנאי לשיוויון ראשית נאמר כי Nקבוע ונבצע מנימיזציה על •
טמפרטורות בין המערכת לאמבט(F , N :
] [ F , N − Nוהתנאי הוא: עתה נעשה מנימיזציה על הביטוי לפי :N •
] 0= N [ F H R , N − R Nכלומר קיבלנו את שיוויון הפוטנציאלים הכימיים
R =H R , N
מדוע ניתן להפריד ל 2-שלבים? לא הוכחנו כאן
מסכנה :בשיווי משקל תרמי הטמפרטורות וכן הפוטנציאל הכימי בין האמבת למערכת ישתוו.
עתה נוכל לעשות קירוב ,נקרב את הסכום לאיבר הגדול ביותר בסכום )בתנאי שהשיא חד מספיק(
]∑ e − , , N ≈exp −min , , N =exp[− ,
[ N ]
N
N נחשב . N 2 = N − N 2 = N 2 − N 2 :בתחילת השיעור קיבלנו ביטוי ל
2 2 2 2
1
= N 2
Z
∑ =]N 2 exp[ N −s /
z
∑ 2 exp [ N −s/]= z z2 נחשב את
תרגול 7
1
f FD n =0 P , 01 P , 1= − /
e 1
T>0 נוכל לצייר את פונקציה זו:
epsilon
mu
בוזה – אינשטיין
∞
1
Z = ∑ eוכן
N −N /
. P , n=n e−n / 1− e− / = −/ עבור פרמיונים:
N =0 1− e
המשטר הקלאסי
כאשר האכלוס החד חלקיקי הממוצע קטן בהרבה מ 1-אזי exp −≫1ואז ניתן להזניח את
±1ומתקבל כי f BE = f DF =e− −= e− = f
[
= log
n
nQ
−log z int
] , N = z int V nQ
. =ומקבלים: כלומר אנחנו עוברים ל z int
דוגמה
גז אידיאלי בעל Nחלקיקים )Fל אחד במסה (mבנפח Vונמצאים בשיווי משקל בטמפרטורה .T
בנוסף לאנרגיה הקינטית יש לכל חלקיקי להיות מעורר באנרגיה ) 0רוטציונית(
מצא את פונקציית החלוקה •
1 N
=zN z z =z trans⋅z intואז z 1=nQ V⋅1e− וכן
1
N! 1
• מצא את האנריה הממוצעת של הגז
− log z 1 3 0 e− 0
חישוב
בעזרת הנוסחא לאנרגיות של המצבים החד חלקיקיים:
ℏ 2 2 n2
=. n 2
; n= n x , n y , n z , ∣n∣=n 2x n2y n2z 1/ 2
2m L
2 2
n ℏ2 nF נוכל להגדיר את n Fכמספר עבורו n=F
= F . Fהינו הרדיוס של כדור המכיל את
2m L 2
כל המצבים המאוכלסים )אחרי n Fאין אכלוס כלל(.
2 2 2
n) F = ℏ 3 Nכאן מציין צפיפות =
ℏ 2
3 n
2 /3
נציב זאת לביטוי לאנרגיה ונקבל:
2m V 2m
החלקיקים(.
האנרגיה הממוצעת
nF
1 3
∑ U =0=U 0 =2 n=2 ∫ 4 n 2 dnn =...= N F
n≤n F 80 5
לכן ,למשל האנרגיה פר חלקיק לא תלוייה רק ב אלא גם בצפיפות החלקיקים .n
d g
=. D כלומר:
d
איך נחשב את פונקציה זו? יישנם 2דרכים
1/ 2
=. n
L 2m
ℏ2 n במרחב :n את g נמצא ע"י חישוב הנפח של כדור ברדיוס •
3 /2
3 g 2 4 V⋅2m
=D=g ' =... = g וכן =n3=... 2 2 ואז
2 8 3 3 ℏ
סכימה על כל מרחב הפאזה מעיקרון אי הוודעות של היזברג ,המצב של •
P
חלקיקי במרחב הפאזה לא יכול להיות מיוצג ע"י נקודה אלא לכל הפחות ע"י
קובייה בשטח ℏ
d3 x d3 p
=Dd בתלת ממד צריך לעבור ל ℏ 3ואז
ℏ3
X ℏ2 k 2
=p ) ; k = p/ℏ למשל ,עבור חלקיקי חופשי לא יחסותי מתקבל:
2m
הינו תנע(
3
V d k 3 3 V 3
=) Dd הכפלנו וחילקנו את הביטוי ב 3
d = V /ℏ d pואז 3
ולכן d k
2 d 2
. d
עתה נזכור כי ) d 3 k =4 k 2 dkאינטגרציה על כדור(
V d3k V dk V mk
נציב את הביטוי Dd = 3
=d 3
4k2 =d d
2 d 2 d 2 2 ℏ 2
V 23 / 2 1 / 2 ℏ2 k 2
- Dd = 2 2
d ונקבל = ונקבל ביטוי התלוי כולו ב ; k = p/ℏ
4 ℏ 2m
תוצאה זו זהה עד כדי פאקטור 2לתוצאה הקודמת בגלל שהתלמנו בפאקטור 2של הספין
שאלה
2 m
D=2 Aמהו הקשר T , N , נתון גז פרמיונים דו ממדי עבורו צפיפות המצבים היא:
ℏ2
∞
4m A 1
( x=e −
∫= N פותרים את האנטגרל )לפי ההצבה: 2 − −
d תשובה:
0 ℏ e 1
ופותרים..
תרגיל 8
)הייתי בתרגיל של יום חמישי במקום יום שני(
-שמינית כדור( = – 2) U 0=2 ∑ nספין, ∫ =n n dn ∫ n dn=...= N F
8 n 8 0 L 0 4
3 3
- .וזה משמעותי N f בסה"כ האנרגיה הינה U 0= N f :וזה יותר גדול מהאנרגיה הלא יחסותי:
5 4
מאוד בננסים לבנים )ראה מבוא לאסטרופיזיקה(
עתה נוכל לחשב את . N =∫ d D f FD :Nמשום ואנחנו משתמשים בטמפרטורה 0אזי fהיא
0
∞ f f
V
=. N =∫ d D f FD =∫ D d ∫3 2
2 d פונקציית מדרגה עד f
0 0 ℏ c 0
1 /3
. F =ℏ c 3 2
N
V נפתור את האינטגרל ונקבל לבסוף:
∞
3
ואת האנרגיה נחשב באמצעות האינטגרל U =∫ d D f FD =...− N F
0
4
איך הספין משפיע? ראשית האנרגיה משתנה ,שנית פונקציית האיכלוס משתנה .נחשב:
F
f FD ללא שדה מגנטי מספר החלקיקם הכולל הוא . N =2∫ d Dאבל כשמדליקים שדה H
0
F F
. N = ∫ D −mH d ∫ DmH d משתנה ובנוסף צריך להפריד את האנרגיה למקרים:
mH −mH
נשים לב כי גבולות האינטגרציה משתנים בהתאם לאנרגיה המינמלית .האנרגיה המקסימלית במערכת
Fמשתנה ביחס למצב ללא השדה המגנטי )אנחנו נטפל בזה מייד( .למה ב 2-האינטגרלים האינטגרציה
הוא עד אותו ? Fכי למרות שאחד האינטגרלים יכול להיות עם תרומה 0האינטגרציה היא עדיין אותו
. F
F −mH F mH
A
=N ∫
A d ∫
=A d
1
[ ] F mH F −mH
1 1
נציב נחליף משתנים ונקבל:
0 0
[ ]
1 1
mH
≪1נוכל לפתח בטור טיילור
F
= - Nעתה משום ו
A 1
1
F 1
mH
F 1−
mH
F
מסדר ראשון 1 X a≈1ax :ואז
[ ]
1 1
=N
A 1
1
F 1
mH
F 1−
mH
F
=
A 1
1 [
F 11
mH
F
1−1
mH
F ]
( F = ) . Fמשתמשים ב Nכדי לחלץ את N⋅1
2A ומקבלים כי האנרגיה אינה תלויה ב :H
U = ∫ D−mH d ∫ D mH d את האנרגיה הממוצעת נקבל באמצעות האינטגרל
mH −mH
N = ∫ D −mH d ∫ DmH d =N upN down נשים לב בביטוי ל :N
mH −mH
F F
M =m ∫ D−mH d −m ∫ D mH d =m N up −m N down בצורה דומה:
mH −mH
mA
=. M פותרים את האינטגרל ומקבלים[ mH 1 −F −mH 1 ] :
1 F
נוכל לבצע שוב קירוב לשדה קטןm≈2m2H Af :
= dM הסוסטביליות מתקבלת∣ =2 m 2 A F :
dH H 0
1 −
= N 0ובסה"כ ≈ נוכל לספור את כמות החלקיקים במצב הייסוד:
e −1
−
−
. N = N 0N e ≈ 2.612 n Qהטמפרטורה הקריטית שממנה מתחילה התעבות BEהיא
הטמפרטורה שעבורה n=n e B
תרגיל
חשבו את האנרגיה ,קיבול החום והאנטרופיה של גז בוזונים מנוון •
∞
0
∞ 3/ 2 ∞
x 3 /2
= U =lim ¿ 0 ∫ d f BE F D כאשר Aהוא קבוע
0
-
V 2m
4 2 ℏ 2 ∫5/ 2x
0 e −1
dx =A N e
3/2
=. C v
du
d V ,N
5
= AN
2
e קיבול החום
תרגיל
נתונים Nבוזונים בעלי מסה mמטען חיובי eוספין .0החלקיקים נמצאים בתוך מיכל בשיוו משקל עם
אמבט חום בטמפרטורה . באמבט ישנם 2איזורים A,Bכאשר סוללה יוצרת הפרש פוטנציאלים u
ביניהם
u=0אין עיבודי ועבור ∞= uיש עיבודי מצא תנאי על Nכך שמתקיים שעבור •
עבור u=0החלקיקים יהיו ב 2-האיזורים A,Bבצורה שווה .אבל כאשר ∞ u החלקיקים יתרכזו
באחד המיכלים שבו האנרגיה קטנה יותר .כלומר כאשר uאינסופי החלקיקים יצטופפו במיכל אחד.
תרגיל
נניח כי יש לנו גז בוזונים אידיאלי בעל אנרגיה k =v∣p∣ :כאשר vהוא קבוע חיובי )בדו ממד(
רשמו את צפיפות המצבים עבור בוזונים אילו •
d2 x d2 p
=) Dd הבריבוע נובע מהמימד ,אין 2קיטווים כי זה גז בוזונים( 2
h
2
( d 2 p=2 p dp ; d 3 p=2 2 p2 dp ) D d = Aנזכורי כי 2
p dp
h
2
D d = A 2 2
d ) =v pכי כבר זנחנו את הווקטור(: עתה נציב
h v
Nc
= cעבורה נתקבל עיבוי BEבטמפרטורה מצאו את הצפיפות הממוצעת הקריטית •
A
נחשב את : N e
2 A ∞ 2 A 2 ∞ x A 2 3
=N e =∫ f BE D d ∫ d = ∫ =dx
h v2 0 e −1 h v 2 0 e x −1 3 hv 2
)את האינטגרל מקבלים מספר אינטגרלים(
Nהקריטי מקיים N = N e
N e 2 3
= = c ולכן הצפיפות הקריטית:
A 3 hv 2
קשרי מקסוול
קשרים אילו קושרים בין נגזרות חלקיות של גדלים תרמודינמיים
F
T V
; =−s
F
V T
=−P לדוגמה :בעזרת הקשרים הידועים:
נגזור את צד שמאל לפי Vואת צד ימין לפי Tונקבל משיוויון הנגזרות המעורבות:
S
=
V T T V
P
את היחס הבא:
F = F
V T V T V T
דוגמה
3
C V = n R−
2
n2 R
V
2 T P=RTוכן [ n
V
T n /V 2 ] נתון עבור גז מסויים:
מצא את האנרגיה הפנימית) ,(uאנטרופיה ,אנרגיה חופשית של הלמהולץ ואנרגיה חופשית של •
גיבס.
נתחיל מהזהות התרמודינמית היסודית - du=Tds−PdV :אנחנו רוצים למצוא את uויש לנו משוואה לגז
עתה נשתמש ביחס מקסוול
du
dV T
=T
ds
dV T
על .Pנחלק את המשוואה ב dVונבחר Tקבוע−P :
P=RTונקבל
V
n
[
עתה נציב T n /V 2]
du
dV T
=T
ds
dV T
−P=T
P
T V
לשקיבלנו−P :
-בגלל שזו נגזרת שלמה נעשה אינטגרציה:
du
dV T
= RT 2 n/V 2
=) uקבוע האינטגרציה הוא תלוי ב Tבגלל שזה הגורם שהוא קבוע בגזירה ∫ u
V
dV c T
T
החלקית(
n2
. u=− R T 2 f T נקבל לבסוף:
v
n2
=C v
u
T V
=−2 T R f ' T : C v
V
כדי למצוא את fנשתמש בנתון עבור
3
f ' T = nRנעשה אינטגרציה ואז
2
3
C V = n R−נקבל
2
n2 R
V
2
ומשום ונתון 2 T
S
V T
=
P
T V
=
Rn
V
2 R T n /V 2 כדי לחשב את האנטרופיה נשתמש ביחס מקסוול:
C v =T
dS
dT V
ונשתמש בזהות
S
T V
=−2 R n2 /v f ' T כדי למצוא את fנגזור לפי Tנקבל
תרגיל
באיזה טמפרטורה רותחים המים בים המלח? הלחץ בים המלך הוא . P 2נתון כי מים רותחים ב •
T 1בלחץ ? P 1
P
Solid Liquid
= ln P∣PP
2
1
−L 1 T
K T
=∣T ln P 2 / P1
2
1
L 1
−
1
K T1 T2
1 1 K ln P1 / P 2
= ואז נחלץ:
T 2 T1 L
שאלה
נתון צינור שתחתיתו סגורה וקצהו העליון פתוח בנוזלל המקורר ל −50 Cבטמפרטורה זו הנוזל קופא עד
גובה מסויים אך נשאר נוזלי מעל גובה זה .אם מנמיכים את הטמפרטורה ל −5.2 0 Cמתרומם המשטח
המפריד ב .40cm
החום הכמוס של החומר הוא 2 cal / grוצפיפות הנוזל היא - 1 gr /cm 3בהנחה שהתפשטות החומר
זניחה )וכן החומר הוא לא מים( מהיא צפיפות המצוק
פתרון P :הוא הפרש הלחצים בין הלחץ במישור המעבר במצב הראשון
לבין הלחץ במישור המעבר במצב השני
Liquid Liquid בגלל שכמות החומר לא השתנתה Pבמישור Aזהה ב 2-המצבים
B )וכן Pבמישור Bזהה ב 2-המצבים(
A
Solid Solid הפרש הלחצים נובע מ 40-ס"מ של מוצק .מקורס פרקים בפיסיקה קלסית
−gh
= P=−s g h זכור לנו לחץ של חומר מוצק:
vs
P l
=
ולכן: מצד שני מנוסחאת קלאזויוס הלפרון:
T T v l −v s
1 Tv
v s T − T = l v s=0.385 cm 3 / grמצד שני s= =2.59 gr /cm 3
vs l gh l
נשים לב שכאן פעם אחת הזנחנו את הפרש הנפחים ומצד שני השתמשנו בעמוד מוצק להפרש הלחצים
ולא בעמוד נוזל )כלומר השתמשנו בזה שהצפיפות משתנה( – יש פה בעייתיות אבל זה עובד
לסיכומים נוספיםwww.mymentor.co.il/yonatan/ :
לחץ האדים הרווים
עבור מעבר פאזה גז-נוזל או גז-מוצק נוח לקרב את תכונות הגז ע"י גז אידיאלי ולהזניח את הנפח הסגולי
dP v T L L L Pv
. = ≈ ≈ של נוזל \ מוצק לעומת זה של גז ואז:
dT T v Tv g K B T 2
b
) ln P=a−כאשר ( L=K B b נבצע אינטגרציה ונקבל:
T
שאלה
לחץ האדים הרווים של אמונייה נוזלית סמוך לנקודה המשולשת. ln P=24.38−3036/ T :
. ln P=27.92−3754/T לחץ האדים הרווים של אמוניה מוצקה סמוך לנקודה המשולשת:
הניחו כי הגז אידאילי והזניחו נפח המוצק \ הנוזל הסגולי לעומת הגז ומצאו
לחץ וטמפרטורה בנקודה המשולשת •
, T =195.70 K נשווה בין 2המקרים ln P=24.38−3036/T =ln P=27.92−3754/T :ונקבל
P=5934 Pa
חום הכמוס של האידוי וההמראה סמוך לנקודה המשולשת •
החום הכמוס של היתוך נובע מלקחת מוצק להפוך אותו לגז ואז לנוזל כלומרL=T S :
Lls =T s l – s s=T sl – s g s g – s s= Lsg −Llg
הטריק הזה עובד אך ורק לייד הנקודה המשולשת
תרגול 12
f
=
f
y z y x
f
⋅
x
x y y z
עבור f x , y ; x=x y , z אזי •
−
z
y
=
x y
מהשוואת מקדמים של dxהוכל לקבל את הקשר) :להשלים דריווציה(
x z
z
y
x
דוגמה
V T 2p
= ) C p −C vלהשלים(
T
; T −
1 v
V p T,N
=; P
1 V
V T P ,N
הוכיחו:
הנפח שהמוצק תופס קטן מאוד כל שכל הנפח Vפנוי עבור הגז •
בנקודת שיווי המשקל המערכת תמצא בנקודת מינימום של האנרגיה החופשית )במעבר הפאזה
הטמפרטורה ,הנפח והלחץ קבועים ולכן המערכת תמצא בנקודת המינימום ביחס ל ( N s , N g
נציב את הקשר N = N g N sונגזור את Fלפי : N s
F
Ns T ,V
=...=−0− [ log N g /VnQ−1 ]−=0
− 0/
N g =V nQ e ונקבל לבסוף:
. n ∫ dV r =−2 n a "ממוצע ואחיד" ולכן ניתן להוציא אותו מהאינטגרל ולבצע את הפישוט:
כלומר כל חלקיק "מרגיש תוספת פוטנציאל" של . −2na
עתה נסכום עבור כל החלקיקים .בסכימה על כל החלקיקים יש לחלק ב 2-כדי לא לספור את האינטראקציה
התכונות של המודל
נחשב את התכונות של המודל:
אנטרופיה:
= VDW F
N ,B
[
=− log
n Q V −N b
N
1 N ] b 1
−
V − Nb N
2N a
V
=.
n V −N b N b 2 N a
− log Q −
N V −Nb V
הלחץ:
N2a
P VDW =− F
V
=
N
− 2
V −Nb V
נשים לב כי
בשאיפה a ,b 0מקבלים חזרה גזים אידיאלים. •
3 a
האנרגיה הפנימית של גז ון דר וולס תלוי בנפח) U =F = N − :בניגוד לגז •
2 V
3
אידיאלי( U = N :
2
Cv u
.
kB
=
V,N
3
= N
2
C vזהה לגז אידיאלי קלאסי קיבול החום
אין חיבור לאמבט חום ולכן הפרש האנרגיה שווה לעבודה שבוצעה:
- u 2−u 1= p1 v 1− p 2 v 2 u 1Pv 1=u 2 p 2 v 2 H 1=H 2כלומר האנטלפיה נשמרת
) ( dH s , p =T dsP dv
עתה נזכר כי האנטלפיה בעצם מקיימת H T , P , N =const :ובנוסף Nקבוע ולכן נשתמש בקשר
השלישי בקשרים הדיפרנציאלים של שתחילת השיעור ונקבל )בנוסף נציב קשרי מקססול(:
−
H
T
S
V T
V
−V
T
=
P T ,N
=
P T ,N
=
T P , N V
= T P−1
P N ,H H
T P ,N
T
S
T P,N CP Cp
b 2a
2
− 2
T
P H ,N
=
−V N
Cp
V −b v
P
b
2
a
− 2
v−b v
2
-ואז מתקבל קירור . 1 2
2a v−b
b v נשים לב כי המונה שלילי אם קטן מ
P1 P2
g
g
Vl VgV
Vl VgV
נוכל לצייר זאת גם כתלות ב V
נרצה להוכיח כי השטח שמעל הקו האדום שווה לזה שמתחת בשלב של מעבר הפאזה
T<Tc
P
V
תרגול
טמפרטורה שלילית
בכל מערכת בטבע זה קורה בגלל שאין חסם עליון לאנרגיה של המצבים המותרים אלא רק תחתון.
z s
הסיבה לכך שאין חסם עליון לאנרגיה היא האנרגיה הקינטית ,תמיד חיובית ולא חסומה.
מסקנה :אנטרופיה שיורד כאשר uעולה )ואז ( 0אפשרי רק כאשר יש חסם עליון לאנרגיה
דוגמה
מערכת של Nספינים בשדה מגנטי חיצוני ללא אינטראקציות בינהם .נזכר בתוצאות מהשיעור הראשון:
u2
. N , u=log g N , S =...= 0 N −זה קירוב טוב כל עוד . s≪ N 2 2
2m B N
1 −u
. = 2 2 מכיוון ש N , uמקבל מקסימום ב u=0 -אזי הטמפרטורה בסימן הפוך ל :u
m B N
נוכל לחזור על החישוב לאנטרופיה בחישוב מדוייק ולחשב שוב את התלות בין uל :
mB
. u=−N m B tanhמה קורה כאשר ) u u maxכלומר כאשר כל הספינים פונים בכיוון מעלה(
אזי . 0 -
מה המשמעות של זה? לאן יזרום החום?
כדי לענות על שאלה זו נסתכל על 2מערכות בטמפרטורות שונות כאשר האנרגיה הכוללת u 1u 2
1 1
קבועה אזי קיבלנו בעבר כי sign − =sign u1 ולכן אם 102אזי נקבל כי החום זורם
1 2
מ 2-ל .1-זה לא טוב.
מסקנות:
. אם 12החום זורם מ 1-ל.2- עדיף לקבוע את כיוון זרימת החם לפי •
לא ניתן להיות בשיווי משקל עם אמבט חום שלילי בגלל ש Fמתבדר. •
נשים לב כי dN jפרופרוציוני ל ) jאם מתקבלות 2מולקולות בראקציה אזי יהיו בסוף פי 2מהחומר
הזה(. dN j = j d N :
בגז אידיאלי עם דרגות חופש פנימיות . j= log ni−log ci : c j =nQj z j int נשים לב כי c jתלוי
בטמפרטורה ובמסה אבל לא בריכוז .נציב זאת לנוסחא לשיווי משקל:
כאשר K הוא קבוע שיווי המשקל – תלוי בטמפרטורה בלבד ∑ log c j
j נהוג להגדיר=log K :
j
דוגמה
−2
H 2 2Hכלומר H 2−2H=0הינו. n H ⋅n H =K :
2
חוק פעולת המסה עבור
nH 1
כלומר הריכוז היחסי של המימן האטומי בטמפרטורה = נסתכל על הריכוז היחסי:
n H n 1/H 2 K 1/ 2
2 2
תרגיל
עבור הראקציה eH + Hהראו בהזחת ספין כי n e⋅n H /n H ≈n Q epx −I /
+
3/ 2
= nQ
e
me
2 h
2 כאשר Iהוא האנרגיה הדרושה לאטום המימן )מתייחס לאלקטרון(
תשובה :בגלל שמזניחים ספין ,אין דרגות חופש פנימיותF e=F H + =0 :
n Qh
K =nQe
nQH
+
F H =−Iבנוסף נניח כי המסה של הפרוטון והמימן הן פחות או יותר אותו הדבר ולכן כאשר ללא ספין
n Qh ≈nQH
+
V2
)העבודה שיוצאת החוצה( .בגלל שמדובר בגז אידיאלי האנרגיה ∫ P dv=−W כאשר נשים לב ש
V1
3
u= N ולכן השינוי באנרגיה u=W Q=0 :ולכן הפנימית שלו לא משתנה:
2
v2
Q=−W = N log 2− 1
v1
כאשר בביטוי האחרון השתמשנו באנטרופיה של גז אידיאלי ב קבוע V = N log V const
והקבוע נופל כאשר מחסרים 2נפחים.
שאלה
du p dV
= . d ניתן לפתח את חשבו את האנטרופיה של גז אידיאלי מהזהות הטרמודינמית:
1 u 1 u Pdv
d = d dv האנרגיה כנגזרות חלקיות של , vלהציב ולקבל:
V v Tau
נציב נוסחאות לגז אידיאלי נאנטגרל ונקבל ]= N [log nQ /n5 /2
dp dv
Bוקיבלנו. נעביר אגפים ונציב ל =0 עבור תהליך איזונטרופי:
p v
שאלה
נתונה מערכת מבודדת שמופרדת במחיצה שמוליכה חום .נותנים למחיצה לנוע.
3P P
T T מהם הטמפ והלחץ הסופיים •
2V V
בגלל שחום עובר מצד לצד Tב 2-הצדדים שווה.
נאמר כי בצד ימן כמות החלקיקים היא N 2ומשמאל . N 1ממשוואות המצב מתקיים:
. PV = N 2 : 6 Pv=N 1 ואז . N 1=6 N 2
N tot
= p Fולכן בגמר התהליך הלחצים יישתוו וייכימו את משוואת המצב הכללית עבור 2הגזים:
V tot
V1
V2
N
= 1 /
Pf
N 2
Pf
N
P f = 1ולכן הנפח של כל צד = 1 =6
N2
N N 2
3V
=..=7/ 3 P
2
= Rc נציב ואז נקבל את הרדיוס הקריטי להיווצרות טיפת מים
nl
למה מחפשים את הנקודה הסטציונרית? נרצה למצוא Rכזה שהטיפה
תנתה לגדול ולגדול כלומר Gיקטן כאשר Rגדל.
R