‫השפעת הצגה סמנטית למול ויזואלית על אפקט האחרוניות באחזור לאחר מטלות מסיחות‬

‫‪312359060 ,20600792‬‬

‫מספר מילים‪1684 :‬‬

‫בשנים האחרונות ישנה ביקורת רווחת בנוגע לתאוריית המחסנים בזיכרון‪ .‬התאוריה מתייחסת‬

‫לקיומם של שני מנגנוני אחסון‪ ,‬האחד הוא אחסון לטווח ארוך והשני הוא אחסון לטווח קצר (‪Atkinson‬‬

‫‪ .)& Shiffrin, 1968‬מבחן האחזור החופשי ( ‪ )free - recall‬הינו מבחן זיכרון ידוע בעל שני שלבים‬

‫עיקריים‪ .‬השלב הראשון הוא שלב הקידוד בו מוצגת רשימת מילים והשלב השני הוא שלב השליפה שבו‬

‫על הנבדק לנסות להיזכר במספר המילים המקסימלי ללא תלות בסדר הרשימה שהוצגה קודם לכן‪.‬‬

‫כתוצאה משני מנגנוני האחסון במערכת הזיכרון נוצרת עקומת ‪ U‬בעת ביצוע מבחן האחזור (& ‪Glanzer‬‬

‫‪ .)Cunitz, 1966‬השערתם של )‪ Glanzer and Cunitz (1966‬הייתה שקיום אפקט האחרוניות‪ ,‬בו‬

‫המילים האחרונות נזכרות טוב יותר ביחס לשאר המילים ברשימה‪ ,‬הוא כתוצאה מאחסונן בזיכרון קצר‬

‫טווח (‪ ,) STM‬אשר השליפה ממנו קלה יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לזיכרון קצר טווח קיימת מגבלה כי ישנה קיבולת‬

‫של זמן שניתן לאחסן פריט בזיכרון זה‪.‬‬

‫בעקבות תאוריית המחסנים נערכו מחקרים שונים ( ‪Atkinson & Shiffrin, 1971; Green,‬‬

‫‪ ) 1986‬אשר מטרתם הייתה לחזק את ההשערה שאכן אפקט האחרוניות נובע בעקבות שליפה מזיכרון‬

‫קצר טווח‪ .‬כחלק מאותם המחקרים בדקו האם מטלה מסיחה מבטלת את אפקט האחרוניות במבחני אחזור‬

‫שונים‪ .‬במחקרם של )‪ Atkinson and Shiffrin (1971‬הראו כי במידה ומטלת ההסחה מתבצעת בסוף‬

‫הרשימה בלבד ואורכה ארוך יותר מהזמן שזיכרון קצר טווח נשמר‪ ,‬כבין ‪ 15‬ל‪ 30-‬שניות‪ ,‬אפקט‬

‫האחרוניות מתבטל‪.‬‬

‫בניגוד להשערה זו‪ ,‬מחקרים מאוחרים יותר הראו כי אפקט האחרוניות נשמר גם כאשר זיכרון‬

‫קצר טווח מוצא מכלל שימוש בעת האחזור‪ ,‬זאת על ידי ביצוע מטלה מסיחה רציפה ( ‪continuous-‬‬

‫‪ .)Bjork & Whitten's, 1974; Green, 1986 ( )distractor task‬מטלה זו שונה מהמטלה המוזכרת‬

‫במחקרם של )‪ .Atkinson and Shiffrin (1971‬מטלה רציפה הינה מטלה אשר מתבצעת במשך שלב‬

‫הקידוד לעומת מטלת הסחה פשוטה המתבצעת בסוף שלב זה בלבד‪ .‬תוצאות מחקרם של ‪Bjork and‬‬
‫)‪ Whitten`s (1974‬נוגדות את ההשערה על פיה אפקט האחרוניות נובע מזיכרון קצר טווח‪ ,‬שכן שיערו‬

‫כי האפקט יכחד בעקבות המטלה המסיחה הרציפה‪ .‬הנחה זו נבעה מהתפיסה כי לזיכרון קצר טווח יש‬

‫קיבולת מוגבלת כפי שנמצא במחקרים הקודמים‪ ,‬אך למרות כל זאת האפקט המשיך להתקיים‪.‬‬

‫מחקרים נוספים יישמו את המתודה של פרדיגמת המטלה המסיחה על מנת לבחון האם היא‬

‫ממשיכה להתקיים בשילוב משתנים נוספים אשר משפיעים על אפקט האחרוניות‪ .‬נבחנו משתנים רבים‬

‫ואף אופנויות שונות כגון‪ :‬אורך הרשימה (‪ ,)Green, 1986‬מילים דומות סמנטית (& ‪Greene‬‬

‫‪ )Crowder, 1984‬והצגת רשימה באופן אודיטורי ( ‪ .)Gardiner & Gregg, 1979‬כתוצאה ממצאי‬

‫המחקרים הללו ביקשנו לבדוק האם אפקט האחרוניות יתקיים לאחר מטלה מסיחה גם כאשר האופנות‬

‫הינה ויזואלית‪.‬‬

‫בנוסף לכלל האופניות והמשתנים הרבים אותם בדקו במבחני אחזור שונים‪Erdelyi and ,‬‬

‫)‪ Becker (1974‬הראו במחקרם כי להצגה ויזואלית ישנה השפעה גם על הזיכרון‪ .‬ניתן היה לראות כי‬

‫כאשר הציגו לנבדקים רשימות על בסיס תמונות לעומת רשימות על בסיס מילים‪ ,‬התגלה שיפור משמעותי‬

‫לאורך סדרת התמונות‪ ,‬בעוד שלא חל שיפור בסדרת אחזורי המילים‪ .‬ממצא נוסף היה כי נבדקים אשר‬

‫זכרו בממוצע יותר מילים משאר הנבדקים השתמשו באסטרטגיה של דמיון הפריט באופן ויזואלי (‬

‫‪ .) Erdelyi & Becker, 1974‬כמו כן‪ ,‬זיכרון המילים וזיכרון התמונות אלו שני סוגי זיכרון שונים‪ ,‬שכן‬

‫רשימת מילים מייצגת זיכרון סמנטי ואילו סדרת תמונות מייצגות זיכרון ויזואלי וההנחה היא שהן‬

‫מקודדות בזיכרון באופן שונה (‪ .)Haber, 1970‬מחקר נוסף הראה כי כאשר קיים קוד כפול‪ ,‬כלומר שני‬

‫קודים במוח – האחד חזותי והשני סמנטי‪ ,‬מילים קונקרטיות נזכרות טוב יותר מאשר מילים מופשטות‬

‫בעקבות שני הייצוגים במוח‪ ,‬ולמעשה הייצוג החזותי מהווה מעין גיבוי לייצוג הסמנטי ולהפך (‪Paivio,‬‬

‫‪ .) 2014‬בעקבות ממצאים אלו ניתן לשער כי אפקט האחרוניות יהיה משמעותי יותר עבור גירויים אשר‬

‫יוצגו באופן ויזואלי לעומת הצגה סמנטית של מילים‪.‬‬

‫חשוב לציין כי מרבית המחקרים השתמשו במתודה של אחזור אך אפקט האחרוניות נשמר גם‬

‫בביצוע מבחן היכר‪ ,‬אשר מהלכו שונה במעט‪ .‬במהלך מבחן זה שלב הקידוד נעשה באופן זהה למבחן‬

‫האחזור אך לא מתקיים שלב השליפה החופשית‪ .‬במקום זאת הנבדקים נחשפים לרשימת פריטים אשר‬
‫חלקם מהרשימה המקורית וחלקם פריטים חדשים לגמרי‪ ,‬ותפקיד הנבדק הינו לציין האם הוא הופיע‬

‫ברשימה קודם לכן או לא‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ממצאי מחקר הראו כי על מנת שאפקטים של סדר ישמרו במבחן‬

‫ההיכר‪ ,‬אשר בניהם אפקט האחרוניות‪ ,‬יש לידע את הנבדק כי הוא עומד לבצע מבחן מסוג זה ( ‪Murdock‬‬

‫‪ .)& Duncan, 2000‬יתרה מזאת‪ ,‬הראו במחקר קודם כי אפקט האחרוניות נשמר גם לאחר שימוש‬

‫במתודה של מטלה מסיחה רציפה במבחני היכר בהם הוצגו רשימות מילים באופן דומה למבחני האחזור (‬

‫‪.)Talmi & Goshen-Gottstein, 2006‬‬

‫כמצוין‪ ,‬מחקרים שונים בחנו את הזיכרון האנושי וכתוצאה מכך מגוון רחב של תאוריות‬

‫וממצאים התגלו‪ .‬ניתן להבחין מתוכם בתאוריית המחסנים‪ ,‬בדיקה ספציפית של אפקט האחרוניות במבחני‬

‫אחזור והיכר ובחינת פעולות מסיחות בעת ביצוע המבחנים‪ .‬בנוסף ניתן להבחין במחקרים הבוחנים‬

‫משתנים שונים וכן אופנויות שונות אשר עלולים להשפיע על הזיכרון והאפקטים השונים אשר נוצרים בו‬

‫כאשר אפקט האחרוניות ביניהם‪ .‬רצינו לבדוק את מבחני ההיכר בשתי רמות שונות משאר המחקרים‬

‫המצוינים לעיל – מבחן היכר סמנטי מול מבחן היכר חזותי‪ ,‬תחת מתודה של מטלה מסיחה רציפה כחלק‬

‫מניסיון תמיכה בתאוריות הגורסות כי אפקט האחרוניות לא מתקיים בהכרח כתוצאה מזיכרון קצר טווח (‬

‫‪.)Glenberg, Bradley, Kraus & Renzaglia., 1983; Green, 1986‬‬

‫מהנאמר לעיל‪ ,‬ניתן לשער כי אפקט האחרוניות יתקיים לאחר מטלה מסיחה גם כאשר דרך‬

‫ההצגה תהיה ויזואלית‪ .‬בנוסף לכך בעקבות הממצאים הקודמים ניתן להניח כי הצגה ויזואלית לעומת‬

‫הצגה סמנטית תגדיל את אפקט האחרוניות‪ .‬כלל הנבדקים במחקרנו נחשפו באופן אקראי לרשימה של‬

‫מילים בלבד ולסדרה של תמונות בלבד כאשר לאחר כל זוג ברשימה ביצעו מטלות מסיחות רציפות (‬

‫‪ .) Bjork & Whitten's, 1974‬בסוף כל רשימה היה עליהם לבצע מבחן היכר ולסמן על כל תמונה או‬

‫מילה האם היא הופיעה קודם לכן או לא‪ .‬שיערנו שממוצע ההיכר של ארבע התמונות האחרונות ברשימה‬

‫החזותית יהיה גבוה יותר מממוצע ההיכר של ארבע המילים האחרונות ברשימת המילים הסמנטית‪ .‬בנוסף‬

‫לכך בדקנו האם ממוצע ההיכר של ארבע המילים אחרונות יהיה גבוה יותר מממוצע ההיכר של עשרה‬

‫הפריטים האמצעים ברשימה הן בהצגת המילים והן בתמונות‪.‬‬

 ‫שיטה‬

‫מערך הניסוי‬

‫המערך הינו חד גורמי‪ ,‬תוך‪-‬נבדקי‪ .‬המשתנה הבלתי תלוי הוא אופן הצגת הרשימה‪ ,‬סמנטית או‬

‫ויזואלית‪ .‬הבחינה האופרציונלית מוגדרת בשתי רמות ‪ -‬הראשונה רשימה של מילים אשר זו הרשימה‬

‫הסמנטית והשנייה רשימה של תמונות המוגדרת כרשימה הוויזואלית‪ .‬כל זאת תחת מתודה של מטלה‬

‫מסיחה בה לאחר כל צמד מילים או תמונות ברשימה תופיע מטלת כפל פשוטה‪ .‬בנוסף לכך המערך יכלול‬

‫משתנה תלוי המוגדר כאפקט האחרוניות ומבחינה אופרציונלית מוגדר כממוצע ארבע המילים או התמונות‬

‫האחרונות אשר יסומנו כמוכרות מהרשימות‪ .‬ממוצע הפריטים יבחן לאחר בחינת אפקט האחרוניות בכל‬

‫אחד מהתנאים‪ .‬בחינת המשתנה התלוי יתבצע כחישוב ממוצע ארבע המילים או התמונות האחרונות אשר‬

‫צפוי להיות גבוה ממוצע עשר המילים או התמונות האמצעיות ברשימה‪.‬‬

‫נבדקים‬

‫עבור אפקט גדול‪ d = 0.8 , ,‬במערך תוך‪-‬נבדקי‪ ,‬יש לגייס ‪ 15‬נבדקים כדי לקבל עוצמת מבחן‬

‫של ‪ . 80%‬בפועל נדגמו _ נבדקים‪ ,‬דוברי עברית ובעלי ראייה תקינה‪ ,‬מתוכם _ נשים (‪ )_%‬ו __ גברים‬

‫(‪ .)_%‬הנבדקים הם סטודנטים בקורס קיץ של "פסיכולוגיה ניסויית" באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬

‫בבאר‪-‬שבע‪ ,‬שנדגמו באופן מקרי לניסוי שלנו‪ .‬גיל הנבדקים נע בין _ ל‪ , _-‬הגיל הממוצע היה _ שנים‬

‫(_( ‪. =SD‬‬

‫כלים‬

‫הניסוי צפוי להתקיים בשעות הבוקר בתאריך ‪ 16.09.2018‬בכיתת מחשבים באוניברסיטת בן‬

‫גוריון‪ ,‬בה כל נבדק ישב מול מסך מחשב המחובר למחשב נייח‪ .‬הניסוי יועבר באמצעות תוכנת "‬

‫"‪.Qualtrics‬‬ ‫)‪(https://bgupsych.eu.qualtrics.com/jfe/form/SV_0ofmsTNEEwy50bj‬‬

‫התוכנה תבצע מבחני היכר באופן רנדומלי אשר במהלכם יוצגו רשימת מילים למבחן הסמנטי‪ ,‬סדרת‬

‫התמונות למבחן החזותי ובין כל שני פריטים יופיעו מטלות הכפל המסיחות‪ ,‬לאורך שתי הרשימות‪ .‬את‬

‫רשימת המילים בחרנו לפי מילים קונקרטיות ומופשטות בהתאם לתאוריית הקוד הכפול (( ‪Paivio, 2014‬‬

‫ואת סדרת התמונות בחרנו באופן אקראי וערכנו אותם בתוכנת "" ‪ Power point‬על מנת שיהיו ביחס של‬
‫‪ . 1:1‬הפעולות המסיחות הינן פעולות כפל פשוטות אשר כולן כחלק מלוח הכפל המצומצם ( ‪ .)0-10‬חשוב‬

‫לציין כי תוכנה זו תתעד את התשובות אשר הנבדקים הזינו בזמן מבחן ההיכר ותרגילי הכפל‪ .‬הנתונים‬

‫ינותחו באמצעות התוכנה הסטטיסטית ‪ SPSS‬גרסה ‪ .24‬עבור רשימת המילים (ראה נספח מספר ‪)1‬‬

‫והמטלה המסיחה שכוללת תרגילי אריתמטיקה פשוטים (ראה נספח מספר ‪ ,)2‬כל מילה‪/‬תרגיל יוצגו‬

‫בגודל ‪ 72‬מ"מ בגופן אריאל‪ .‬עבור סדרת התמונות (ראה נספח מספר ‪ )3‬כל תמונה תוצג ברזולוציה של‬

‫‪ .px X 500 px 500‬בנוסף כלל הגירויים יופיעו על רקע לבן‪.‬‬

‫קישור ל‪OSF: http://osf.io/rqz8e-‬‬

‫מהלך המחקר‬

‫תחילה הנבדקים ידרשו לאשר את הסכמתם בטופס "הסכמת נבדק" להשתתפות במחקר‪ .‬בהמשך‬

‫הנבדקים ימלאו פרטים אישיים‪ :‬מין הנבדק‪ ,‬גיל הנבדק‪ ,‬האם קיימות בעיות קוגניטיביות והאם ראייתו‬

‫תקינה‪ .‬לכל נבדק יוצג מראש הסבר על מהלך הניסוי אשר יכלול שתי רשימות נפרדות של מילים ושל‬

‫תמונות‪ ,‬ובמהלכן יהיה מטלות בכפל פשוט‪ .‬בנוסף ההסבר יכלול הוראה כי עליו לנסות לזכור כמה שיותר‬

‫תמונות או מילים בהתאם לסוג הרשימה המוצגת‪ ,‬על מנת לבצע מבחן היכר‪ .‬סוג הרשימה (סמנטי או‬

‫חזותי) ומבחן ההיכר המתאים יועבר לכל נבדק בסדר רנדומלי בין התנאים‪ .‬כל מבחן יתחיל בשלב הקידוד‬

‫אשר במהלכו מוצג צמד פריטים (כל פריט למשך שנייה אחת) ומיד לאחריהם שישה תרגילי כפל פשוטים‬

‫(משך הפתרון הינו שתי שניות) וכן הלאה עד לסיום קידוד שישה עשר הפריטים ברשימה‪ .‬בסיום קידוד‬

‫הפריטים מופיעה המטלה האחרונה אשר תכלול שמונה תרגילים‪ .‬תשובת כל תרגיל כפל תתועד בעזרת‬

‫הקלדת התשובה הנכונה מצד הנבדק‪ .‬לאחר המטלה המסיחה האחרונה‪ ,‬כלומר בסיומה של כל רשימה‬

‫משלב הקידוד‪ ,‬יופיע שלב ההיכר בו תופיע רשימה נוספת של מילים או תמונות בהתאם לרשימה‬

‫שהוצגה‪ ,‬אשר להם יתווספו שישה עשר מילים או תמונות בנוסף לפריטים בשלב הקידוד‪ .‬כל פריט יופיע‬

‫על המסך למשך שתי שניות ותפקיד הנבדק הוא לסמן על כל תמונה או מילה האם היא הייתה ברשימת‬

‫הלימוד "כן" או "לא"‪ ,‬תשובות אלו יתועדו גם הן בתוכנה‪.‬‬

 ‫בקרה ניסויית‪:‬‬

‫לשם בקרה ניסויית‪ ,‬ננקטו מספר צעדים‪ :‬בוצעה דגימה מקרית של המשתתפים לתנאי הניסוי על‬

‫מנת למנוע איום על התוקף החיצוני של הניסוי‪ .‬על מנת לשלול את אפקט הסדר סוגי הרשימות יוצגו‬

‫באופן רנדומלי‪ ,‬אך בשל מגבלות תוכנת " ‪ "Qualtrics‬כל הנבדקים יעברו את אותו רצף רנדומלי פנימי‬

‫של הרשימות והמטלות המסיחות אשר נבנו מראש‪ .‬בנוסף‪ ,‬לשם יצירת מניפולציה יציבה‪ ,‬ההוראות‬

‫תהיינה זהות עבור כל נבדק וכן בוצעה הקפדה על תנאי ניסוי דומים אשר כוללים את השעה‪ ,‬היום‪ ,‬מיקום‬

‫ותאורת החדר‪ .‬בניסוי נשתמש במבחן היכר ולא במבחן אחזור חופשי על מנת למנוע פגיעה בתוקף‬

‫המדידה ולוודא שאכן נבדק הזיכרון הוויזואלי של התמונה עצמה ולא זיכרון סמנטי של הפריט בתמונה‬

‫ברשימת התמונות‪ .‬נבצע את מבחן היכר גם ברשימת המילים על מנת לשמור על שוויון מקסימלי בין‬

‫התנאים ולמנוע ארטיפקט ניסויי‪ .‬על מנת שמדידת ההיכרות תהיה מהימנה ולא תושפע מחוסר הבנה של‬

‫מה היא תשובה נכונה‪ ,‬ניתן טרם ביצוע המבחן הסבר ודוגמא מה היא תשובה נכונה ומה היא תשובה לא‬

‫נכונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא נכליל את ארבעת המילים הראשונות בכל רשימה בחישוב הסטטיסטי בעקבות החשש‬

‫שייווצר אפקט הראשוניות ( ‪ .)Glanzer & Cunitz, 1966‬באפקט זה המילים הראשונות נוטות להיזכר‬

‫באופן טוב יותר ולכן עלולות להחליש את העוצמה הסטטיסטית וכתוצאה מכך לא נוכל לדעת האם אפקט‬

‫האחרוניות מתקיים‪.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

Atkinson, R. C., & Shiffrin, R. M. (1968). Human memory: A proposed system and

its control processes. In K. W. Spence & J. T. Spence (Eds.), The psychology

of learning and motivation (Vol. 2, pp. 89-105). New York: Academic Press.

Atkinson, R. C., & Shiffrin, R. M. (1971). The control of short-term memory.

Scientific American, 224, 82-89.

Bjork, R. A., & Whitten, W. B. (1974). Recency-sensitive retrieval processes in long-

term free recall. Cognitive Psychology, 6, 173-1.

Erdelyi, M. H. & Becker, J. (1974) Hypermnesia for pictures: Incremental memory

for pictures but not words in multiple free recall trials. Cognitive Psychology,

6, 159–171.

Gardiner, J. M., & Gregg, V. H. (1979). When auditory memory is not overwritten.

Journal of Verbal Learning and Verbal Behavior, 18, 705-719.

Glanzer, M., & Cunitz, A. R. (1966) Two storage mechanisms in free recall. Journal

of Verbal Learning and Verbal Behavior, 5, 351-360.

Glenberg, A. M., Bradley, M. M., Kraus, T. A., & Renzaglia, G. J. (1983). Studies of

the long-term recency effect: Support for a contextually guided retrieval

hypothesis. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and

Cognition, 6, 355-369.

Greene, R. L., & Crowder, R. G. (1984). The effects of semantic similarity on long-

term recency. American Journal of Psychology, 97, 441-449.

Greene, R. L. (1986). A common basis for recency effects in immediate and delayed

recall. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, & Cognition,

12, 413-418.
Haber, R. N. (1970). How we remember what we see. Scientific American, 222, 104-

112.

Murdock, B., & Duncan, M., (2003). Item and associative recognition with precuing

and postcuing. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory, and

Cognition, 2, 211–223.

Paivio, A., Clark, J., & Lambert, W. (1988). Bilingual dual-coding theory and

semantic repetition effects on recall. Journal of Experimental Psychology:

Learning, Memory, and Cognition, 14, 163–172.

Talmi, D., & Goshen-Gottstein, Y. (2006). The long-term recency effect in

recognition memory. Memory, 14, 424-436.

 ‫נספחים‬

‫נספח ‪ :1‬רשימת מילים‬

‫שלב הקידוד –‬ ‫‪1.1‬‬

‫‪ .4‬זבוב‬ ‫‪ .3‬בריונות‬ ‫‪ .2‬מסע‬ ‫‪ .1‬גלידה‬

‫‪ .8‬רומן‬ ‫‪ .7‬דרדס‬ ‫‪ .6‬ארון‬ ‫‪ .5‬צדק‬
‫‪ .12‬ירדן‬ ‫‪ .11‬גלימה‬ ‫‪ .10‬פינוק‬ ‫‪ .9‬תעלה‬
‫‪ .16‬ברד‬ ‫‪ .15‬שלום‬ ‫‪ .14‬פרפר‬ ‫‪ .13‬טלית‬

‫שלב ההיכר –‬ ‫‪1.2‬‬

‫‪ .4‬צימוק‬ ‫‪ .3‬בריונות‬ ‫‪ .2‬גלימה‬ ‫‪ .1‬דלת‬

‫‪ .8‬גלידה‬ ‫‪ .7‬הר‬ ‫‪ .6‬טלית‬ ‫‪ .5‬נחמה‬
‫‪ .12‬זבוב‬ ‫‪ .11‬צחוק‬ ‫‪ .10‬זהב‬ ‫‪ .9‬סנטר‬
‫‪ .16‬עיתון‬ ‫‪ .15‬ירדן‬ ‫‪ .14‬שמחה‬ ‫‪ .13‬ברד‬
‫‪ .20‬דרדס‬ ‫‪ .19‬רומן‬ ‫‪ .18‬פרפר‬ ‫‪ .17‬זמרת‬
‫‪ .24‬תפילה‬ ‫‪ .23‬רז‬ ‫‪ .22‬צדק‬ ‫‪ .21‬בננה‬
‫‪ .28‬שלום‬ ‫‪ .27‬תעלה‬ ‫‪ .26‬ארון‬ ‫‪ .25‬מתנה‬
‫‪ .32‬מפה‬ ‫‪ .31‬מסע‬ ‫‪ .30‬פינוק‬ ‫‪ .29‬בלבול‬

‫נספח ‪ :2‬פעולות כפל‬

‫‪ 2.1‬פעולות כפל בשלב הקידוד הסמנטי‬

‫‪10X9 .6‬‬ ‫‪5X2 .5‬‬ ‫‪3X8 .4‬‬ ‫‪4X10 .3‬‬ ‫‪3X9 .2‬‬ ‫‪4X6 .1‬‬
‫‪7X4 .12‬‬ ‫‪9X1 .11‬‬ ‫‪6X2 .10‬‬ ‫‪8X8 .9‬‬ ‫‪0X6 .8‬‬ ‫‪5X7 .7‬‬
‫‪9X8 .18‬‬ ‫‪0X1 .17‬‬ ‫‪5X4 .16‬‬ ‫‪8X2 .15‬‬ ‫‪5X7 .14‬‬ ‫‪2X2 .13‬‬
‫‪4X3 .24‬‬ ‫‪9X4 .23‬‬ ‫‪1X2 .22‬‬ ‫‪9X3 .21‬‬ ‫‪6X5 .20‬‬ ‫‪8X3 .19‬‬
‫‪4X8 .30‬‬ ‫‪3X2 .29‬‬ ‫‪3X6 .28‬‬ ‫‪10X10 .27‬‬ ‫‪5X9 .26‬‬ ‫‪4X7 .25‬‬
3X6 .36 1X4 .35 5X7 .34 1X1 .33 2X9 .32 5X4 .31
4X6 .42 9X0 .41 3X2 .40 8X5 .39 8X1 .38 6X5 .37
9X4 .54 3X1 .53 5X3 .52 8X10 .51 1X8 .50 2X4 .49
8X9 .56 1X10 .55

‫ פעולות כפל במבחן ההיכר החזותי‬2.2

4X5 .6 7X3 .5 6X1 .4 10X9 .3 9X2 .2 3X5 .1

4X3 .12 5X1 .11 3X3 .10 6X4 .9 2X7 .8 8X2 .7
6X2 .18 4X4 .17 8X7 .16 9X2 .15 4X1 .14 3X2 .13
8X2 .24 5X6 .23 5X8 .22 3X6 .21 7X4 .20 2X2 .19
7X2 .30 6X0 .29 10X2 .28 9X3 .27 5X3 .26 2X2 .25
9X4 .36 2X3 .35 9X3 .34 5X8 .33 2X10 .32 6X5 .31
9X9 .42 3X0 .41 5X4 .40 7X7 .39 3X4 .38 2X7 .37
3X8 .54 5X5 .53 4X9 .52 3X10 .51 4X6 .50 8X2 .49
5X6 .56 10X7 .55

‫ סדרת תמונות‬:3 ‫נספח‬

– ‫ שלב הקידוד‬3.1
‫‪ 3.2‬שלב ההיכר‬