‫עולם‬ ‫נתיב התורה פרק ו‬
‫עמנו‪ .‬לכן לומדי תורה המרבים בישיבד‪ .‬חזקו‬
‫ונתחזקה בעד תורת אלהינו ועמדו נא בפרצה‬
‫הזאת ותלכו בעקבות הראשונים ותד‪.‬יו אתם‬
‫עמודי התורה ותקבלו שכר כולם כדכתיב)תד‪.‬לים‬
‫קי״ט( הפרו תורתך עת לעשות וגד‪ ,‬וכאלו עשאו‬
‫לדור כולו שהוא בלא תורה‪ .‬ואילו כל הימים דיו‬
‫אין יכול האדם לכתוב ולספר מה שגרם דבר זה‪.‬‬
‫ובמקום שהיו בארצות אלו חכמים גדולים אשר‬
‫כל העולם שותים מימיהם ובעלי מעשים כמו‬
‫רש״י ור״ת ובעלי תוספות נשמתן תחת‬
‫כסא הכבוד‪ ,‬ויש להם מהלכים עם חכמי‬
‫הלב הראשונים התנאים והאמוראים‪ ,‬ועתד‪,‬‬
‫בארצות אלו בעונתינו הרבים והעצומים נשתכחה‬
‫התורה לגמרי והוסרה מהן הן התורה הן המעשים‪,‬‬
‫והאחד סבה לשני‪ .‬וברור אצלי כי מי אשר יפרוש‬
‫מזה ומכריע גם כן אחרים להחזיק התורה‪ ,‬וירחק‬
‫ויבטל הדבר שהוא מבטל התורה לכלות ימי‬
‫התלמידים בדברי הבל ושקר ואין שמים לב כלל‬
‫שתהיה תורת אמת נשארת עמהם עליו נאמר אם‬
‫תוציא יקר מזולל כפי תהיה‪ ,‬ומי שמחזיק הדבר‬
‫שהוא כמו קוץ מכאוב וסילון ממאיר לתורת‬
‫משה‪ ,‬ברור אצלי שהוא נמנה עם אותם המגלים‬
‫פנים בתורה שלא כהלכה ואין לו חלק ונחלה‬
‫עם אשר זכרם לחיי עולם הבא‪ ,‬והוא ברחמיו‬
‫יחזיר אותנו לתורתו אמן‪:‬‬
‫גורם הסתלקות יראת שמים כאשר אין התורה‬
‫פרק ו‬
‫בר חנינא מאי דכתיב חרב אל הבדים ונואלו‬
‫חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבים‬
‫בד בבד ועוסקים בתורה ולא עוד אלא שמטפשין‬
‫כתיב הכא ונואלו וכתיב התם אשר נואלנו ולא‬
‫עוד אלא שחוטאים שנאמר ואשר חטאנו אי בעית‬
‫אימא מהכא נואלו שרי צוען‪ .‬וביאור זה‪ ,‬כי השכל‬
‫עומד בגוף וצריך שיהיה שכל נבדל מן הגוף‪ ,‬ואם‬
‫הוא לומד תורה על ידי החבורה שכל אחד מוציא‬
‫שכלו אל אחר ואחר מקבל אותו‪ ,‬ואצל האחר‬
‫שקבל מן חבירו הרי אצלו הוא שכל נבדל שהרי‬
‫לא היה עומד בו עד שבזה הוא נעשה שכל נבדל‪.‬‬
‫נתיבות‬ ‫פו‬
‫נעשית בפעל כמו שפירשנו למעלה דברי חכמים‪.‬‬
‫וכאשר נתרחקו מן התורה שאין התורה עם האדם‬
‫אין כאן מעשה המצות כמו שהוא נראה בדורנו‪.‬‬
‫וכמו כן לא נמצא יראת שמים כאשר אין עמו‬
‫התורה כמו שאמרו)אבות פ״ג( אם אין חכמה אין‬
‫יראה‪ ,‬ופירוש זד‪ .‬כי היראה כאשר האדם יש לו‬
‫קירוב אל השם יתברך אז מקבל יראתו דומה‬
‫למלך בו״ד אין האדם מקבל יראתו רק כאשר‬
‫מתקרב אליו‪ ,‬ואין האדם מתקרב אל השם יתברך‬
‫כי אם על ידי התורה כי האדם הוא בשר ודם‬
‫ומצד שהוא בשר ודם אין קירוב כי אם על ידי‬
‫התורה השכלית‪ ,‬ובזה יש קירוב לאדם אל בוראו‬
‫ואז מקבל היראה‪ .‬ואל יעלה על דעתך שהאדם‬
‫הוא נחשב בעל תורה בשביל שאם יש לפניו‬
‫משגה או גמרא שיכול לפלפל ולישא וליתן‬
‫להקשות ולעקור הרים‪ ,‬אל תאמר כי זה בעל‬
‫תורה שהרי אין התורה עמו רק שהוא חכם ויודע‬
‫לפלפל‪ ,‬אבל מה שייך לומר עליו שהוא בעל‬
‫תורה‪ .‬רק אם התורה היא עמו קודם ויכול לפלפל‬
‫ולישא וליתן בתורה זהו שהוא חכם בתורה אשר‬
‫היא עמו‪ ,‬אבל שיקראו שם בעל תורה כאשר הובא‬
‫לפניו שיטת הלכה והוא מקשה ומתרץ בה מה שייך‬
‫אליו שם בעל תורה דבר זה אינו כלל רק שהוא‬
‫חכם ויודע לפלפל‪ ,‬ולכך אם אין תורה עם האדם‬
‫אין יראה‪ ,‬והדברים האלו ברורים שדבר זה הוא‬
‫לפי מה שהתורה היא השכל העליון שהוא נבדל‬
‫מן האדם ושכל האדם עומד בגוף האדם‬
‫שהוא גשמי‪ ,‬ולכן צריך האדם אל הכנה שיקנה‬
‫השכל הנבדל‪ .‬וזה שיהיה קנין התורה בחבורה‬
‫שעל ידי חבורה קונה השכל הנבדל‪ ,‬ואין דומה‬
‫אל החכמה שהוא מתחכם מעצמו שאותו שכל‬
‫עומד בגשם ואינו שכל נבדל‪ ,‬רק השכל שהוא‬
‫נקנה בחבורה השכל הזה נבדל לגמרי מן הגוף ‪:‬‬
‫וזה אמרם בפרק הרואה )ברכות ס״ג ע״ב( הסכת‬
‫עשו כתות ועסקו בתורה לפי שאין התורה‬
‫נקנית אלא בחבורה כדר״י בר חנינא דאמר ר״י‬
‫מ‬ ‫עולם‬ ‫נתיב התורה ‪ p*w‬ו‬
‫» ר זוכים לדברים שנאמרו ביטינה של הורה‬
‫עד כאן‪ .‬שרוקז פי שני תלמידי הכמים שהם‬
‫מחדדין זה את זה קונת שפל מתר עליון ממה‬
‫שר‪.‬וא ראוי לאדם מצד ע »זו אם היה לומד‬
‫ביחידי כמו שהתפאר‪ .‬ומפני כך אמר שהס‬
‫מצליחים‪ .‬כי מ שי שהם קונת שכל עליון על ידי‬
‫חדוד שלהם ומגיעים אל מדריגה השכלית שהוא‬
‫הצלחה העליונה יותר ממה שראוי ‪16‬דם בעצמו‪.‬‬
‫על ידי שהיו מ חיי ת זה את זה ולכך הקח ש‬
‫כרוך הוא מצליח להם גם כן‪ .‬במו שהם ^ ה י ם‬
‫בקנית השכל כך מצליחים במעקזיד‪.‬ג‪ 4‬מטעם זה‬
‫אמר גם ‪ p‬שהם קולת לגדולה‪ .‬שבשער מגיעים‬
‫לשכל עלית אשר הוא יותר ממדדיגת האדם‬
‫מצר עצמו על י מ שהיו מהדדין זה את זה‪ ,‬ו מ ה‬
‫הוא שלד‪ .‬לגדולה ג ס ‪ p‬כמו שהשפל הזה שהוא‬
‫על ידי שנים מתעלה אל מדריגת שכלית עלתנה‬
‫לגמרי‪ .‬וכשער האדם ששה לכ מד עצמו של אדם‪.‬‬
‫לא קנה מדריגה שהיא תתר עליונה ממדריגת‬
‫האדם עצמו מאחר שהוא שנו שזעה לזענש דק‬
‫כשער עושר‪ .‬לקומר‪ .‬והתורה בעצמה יש לה מעלה‬
‫עליונר‪ .‬לכך קונים מעלה והצלחה עליונה‪ .‬אבל‬
‫כשער שנו ששה לזעמה רק לכבוד עצנה שנו‬
‫קונה מעלה יותר כלל‪ .‬ואמר שד דדוקא שאינו‬
‫מתגאה שאם הוא מתגאה הרי הוא תצא ממדריגה‬
‫השכליות שכפר התבאר במקומו שאין השכל‬
‫ראוי לגסי הרוח עד שאמרו)קידהעין מ״ט עףב(‬
‫סימן לגסי הרוה שיו ת מאי ש ת ת ומפחע ענתת‬
‫של תורזנ ואמר שזפה לתורה שנתנה בימין‪.‬‬
‫פירתע כי התורה נתנה בימין של הקדוש ב*ת‬
‫שד‪.‬תורה שא מתעלה על השלם לגמרי לכו נתנת‬
‫תורה שמת כי שמין הוא מתרומם למעלה למעלה‬
‫וכדכתיב )תחלים קייזס ימין ה׳ רומפש וכבר‬
‫בארנו פי מפני הדוד שלהם הם מתעלים אל השבל‬
‫‪ 0‬שד (דנו ר‪10‬י ‪*w w oritn 7K fir 1017‬‬
‫בד‪.‬לכה ביחידי‪ .‬רק ‪ ten‬למוש על ידי שנים שהם‬
‫מחדדין זה את זה קונת השכל העלית ולכך הס‬
‫זוכים לתורה שהיא מתעלה על כל‪^ .‬ו ט ר השפל‬
‫הפזעוט שהוא שכל התורה ששא על הפל לדבר‬
‫זה שא זופש רב נחמן בר יצחק אמר שזוכיס‬
‫לדברים שנשורו שממה של חורה שנאמר אודך‬
‫ימים שמינה‪ .‬וכל זה מפני שעל ידי שהם מח דדת‬
‫ש‪ .‬את ש‪ .‬השכל מתעלה ל מ ^ ה ‪ 19‬שמגיעים אל‬
‫נתיבות‬
‫ועוד כהשר נושהים ונותנים ביהה הוי ז»«נל‬
‫הזה ורנו שכל פרסי של יהיד ואם ‪ P‬הוה שכל‬
‫שהוא נבדל כאשר הוא נבדל מן היחיד הפרטי‪.‬‬
‫ולכך מעלת השכל הזה שהוא שפל נבדל‬
‫מן האדם‪ .‬כי את השכל גובר על הגוף‬
‫להיות שכל נבדל כי אם כך‪ .‬למה הדבר דומה‬
‫לשנים שהם מתאבקים זה עם זה‪ m .‬נבהו מוטב‬
‫ואם לא נצחו אותו האחד שכנגדו נצה אותו‪ .‬וכן‬
‫השכל שז‪v‬א שמד בגוף אם רוצה האדם להוציא‬
‫את השכל אל הפועל ולא היה לו זה והגוף נצה‬
‫השכל‪ m .‬נעשה מוטבע בגוף לגמרי כי הגוף‬
‫היה גובר עליו‪ .‬ואם לא היה ששה זה נתקלקל‬
‫עד שקנה הטפשות‪ .‬וזר‪ .‬שאמר ולא שד אלא‬
‫'שמטפשץ‪ .‬שנתקלקל השכל לגמרי על ידי זה כי‬
‫נעשה השכל שבו מוטבע כגוף לגמרי‪ .‬ועוד יש‬
‫למד כלל היה קונד‪ .‬דבר שהוא‬ ‫לדעת בי אם‬
‫קרוב אליו ויכול לד‪.‬בת אותו בקלות ולא היד‪ .‬מקבל‬
‫סכלות‪ .‬אבל כאשר רוצה לד״שכיל וד‪.‬רי טמ«ר‬
‫עוסק בד בבד אינו שכל נבדל רק שכל שמד‬
‫בגוף‪ .‬ובוודאי מטפש כי אינו יכול להתחכם כל‬
‫כך‪ .‬ודומה למי ש שנו חכם אם אינו מבקש‬
‫לד‪.‬תהכם יותר מד ש רק כפי ערך חכמתו יכול‬
‫לדעת ולד‪.‬בין‪ .‬אבל כאשר רוצד‪ .‬לד‪.‬תזזכם בדבר‬
‫שאינו שייך לו מד אי מטפש כי יוצא מן השכל‪.‬‬
‫ואחר ספשות זר‪ .‬נמשך עוד טפשות עד שהוא‬
‫טפש גמור‪ .‬תה שאמר ולא שד אלא שנקרא חוטא‬
‫הוא כי חוטא בשכל שקלקל אותו ולכך חוטא‬
‫הוא נקרזב כלל הדבר שאי אפשר שיקנד‪ .‬האדם‬
‫השכל הנבדל‪ ,‬רק כי כאשר מקבל זה מזה ונושא‬
‫ונותן זה עם זד‪ ..‬עד שמוורד‪ .‬שהיא על דרך‬
‫זד‪ .‬שכל נבדל לגמרי וזד‪.‬ו נקרא שכל לא דמיון‬
‫ואי אפשר לפרש ת תר‪:‬‬
‫ב פ ר ק במר‪ .‬אשר‪) .‬שבת ‪*0‬א ע*א( אמר רפי‬
‫ירמיה אמר ר״א שני תלמידי חכמים‬
‫המחדדין זד‪ .‬לזד‪ .‬בדילכד‪ .‬הקדוש ברוך הוא מצליח‬
‫לד& שנאמר וד״דרך צלח אל תקרי וד״דרך אלא‬
‫וחדדך ולא עוד אלא ששלת לגדולה שנאמר‬
‫צלח יכול אפילו שלא לשמה תלמוד לומר על‬
‫דבר אמת יכול אם הגיס דעתו תלמוד לומר ועגור‪.‬‬
‫צדק ואם ששים כן זוכים לתורד‪ .‬שגתנד‪ .‬פימת‬
‫שנאמר ותורך נוראות ימינך רב נחמן בר יצחק‬