‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כג עמוד ב‬

‫תנו רבנן לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע‬
‫ולא שינת עראי‪.‬‬

‫תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג‬

‫הלכה ד‬

‫בן עזיי או' כל שנטרפה דעתו מפני חכמתו סימן יפה לו נטרפה חכמתו מפני דעתו סימן רע לו הוא היה או' כל‬
‫שלקה בגופו מפני חכמתו סימן יפה לו חכמתו מפני גופו סימן רע לו המתפלל צריך שיכוין את לבו אבא שאול‬
‫או' סימן לתפלה תכין לבם תקשיב אזניך‪.‬‬

‫הלכה ה‬

‫אמ' ר' יהודה כשהיה ר' עקיבא מתפלל עם הצבור היה מקצר בפני כולם וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אדם‬
‫מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת מפני הכרעות והשתחואות‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד א‬

‫תנו רבנן המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים אבא שאול אומר סימן לדבר תכין לבם תקשיב אזנך תניא אמר‬
‫רבי יהודה כך היה מנהגו של רבי עקיבא כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה מפני טורח צבור וכשהיה‬
‫מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכל כך למה מפני כריעות והשתחויות‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת עירובין דף סה עמוד א‬

‫אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר בצר אל יורה רבי חנינא‬
‫ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב‪.‬‬

‫טור אורח חיים הלכות תפילה סימן צו‬

‫ולא יאחוז בידו תפילין ולא ס"ת בזרועו ולא קערה מלאה בידו ולא סכין ומעות וככר מפני שלבו עליהם שלא‬
‫יפלו מידו ויטרד ותתבטל כוונתו ולולב בזמנו מותר לאחזו בידו כיון שהוא צורך מצוה אינו נטרד בשבילו‪:‬‬

‫טור אורח חיים הלכות תפילה סימן צח‬

‫מחשבתו כיצד דתניא המתפלל צריך שיכוין לבו שנאמר תכין לבם פירוש שיכוין פי' המלות שמוציא בשפתיו‬
‫ויחשוב כאילו שכינה כנגדו שנא' שויתי ה' לנגדי תמיד ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד‬
‫שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כי אילו היה מדבר לפני מלך ב"ו שהיום כאן ולמחר בקבר‬
‫היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל ק"ו לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שצריך לכוין אף‬
‫מחשבתו כי לפניו המחשבה כדיבור כי כל המחשבות הוא חוקר וכן היו עושין חסידים ואנשי מעשה שהיו‬
‫מתבודדים ומכוונין בתפלתן עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות רוח השכלית עד שהיו‬
‫מגיעים קרוב למעלת הנבואה ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה ולא‬
‫יתפלל לא במקום שיש בו דבר שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו דא"ר חייא בר אשי אמר רב כל‬
‫שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל רבי חנינא ביומא דרתח פירוש ביום שהיה כועס לא הוה מצלי רבי אליעזר‬
‫אומר הבא מן הדרך אל יתפלל תוך ג' ימים ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אף המיצר שמואל לא הוה‬
‫מצלי בביתא דאית ביה שכרא מפני הריח שטורדו רב פפא לא הוה מצלי בביתא דאית ביה הרסנא וכתב הר"ם‬
‫מרוטנבורק אין אנו נזהרין עתה בכל זה שאין אנו מכוונין כל כך בתפילה ויתפלל דרך תחנונים כרש המבקש‬
‫בפתח ובנחת ושלא תראה עליו כמשוי ומבקש ליפטר ממנה ואחר שיעשה כל זה מובטח לו שתתקבל תפלתו‬
‫שהתפלה היא במקום הקרבן דכתיב ונשלמה פרים שפתינו (הושע יד) וכתיב ולעבדו בכל לבבכם וכי יש עבודה‬
‫בלב אלא איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה ולכך צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא‬
‫יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים ומעומד דומיא דעבודה דכתיב לעמוד לשרת והשוואת‬
‫הרגלים ככהנים בשעת העבודה וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו ושלא‬
‫יחוץ דבר בינו לבין הקיר ובינו לקרקע דוגמת הקרבן שחציצה פוסלת בינו לבין הכלי ובינו לרצפה וראוי הוא‬
‫שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה כגון בגדי כהונה אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה ומ"מ טוב לו‬
‫שיהיו לו מכנסים מיוחדים לתפלה משום נקיות ואחר שיעשה דוגמת הקרבן עולה לריח ניחוח למקום שהקרבן‬
‫עולה והמלאך עושה אותו כתר לקונו ואל יחשוב ראוי הוא שיעשה הקדוש ברוך הוא את בקשתי כיון שכוונתי‬
‫בתפלתי דאדרבה זהו המזכירו עונותיו אלא יחשוב שיעשה הקדוש ברוך הוא בקשתו בחסדו ויאמר בלבו מי אני‬
‫דל ונבזה בא לבקש מאת ממ"ה הקדוש ברוך הוא אם לא מרוב חסדיו שהוא מתנהג בהם עם בריותיו‪:‬‬

‫טור אורח חיים הלכות תפילה סימן קא‬

‫תנו רבנן המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכולן לפחות יכוין באבות דאמר ר"א לעולם ימוד‬
‫אדם עצמו אם יכול לכוין באבות יתפלל ואם לאו אל יתפלל ואם התפלל ולא כיון באבות יחזור ויתפלל ואם כיון‬
‫באבות א"צ לחזור ויראה אפילו אם כיון בכולן ולא כיון באבות שצריך לחזור ולהתפלל והאידנא אין אנו חוזרין‬
‫בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין אם כן למה יחזור כתב הרב רבי אליעזר שירגיל אדם‬
‫עצמו שיכוין לפחות בחתימה של כל ברכה שיש בהן מאה ושלש עשרה תיבות כמו שיש בתפלת חנה ומאה‬
‫ושלש עשרה פעמים לב בחומש לומר שצריך בהן כוונת הלב א"ר המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע‬
‫מהנך קראי דחנה וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות מכאן למתפלל שצריך שיחתוך בשפתיו וקולה לא‬
‫ישמע מכאן שלא ישמע קולו בתפלתו‪ .‬ותניא המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה שמראה כאילו הקדוש‬
‫ברוך הוא אינו שומע תפלה בלחש‪ .‬המגביה קולו בתפלתו הרי זה מנביאי השקר דכתיב בהו קראו בקול גדול‬
‫י"א הא דאמר שלא ישמע קולו בתפלתו שצריכה שתהיה בלחש עד שלא תשמע אפילו לאזניו ומביאין ראיה מן‬
‫התוספתא יכול יהא משמיע לאזניו כבר פירש בחנה וקולה לא ישמע ומיהו בגמרא דידן אינו ממעט אלא‬
‫השמעת קולו דמשמע שמשמיע קולו לאחרים אבל לאזניו יכול להשמיע והכי איתא בהדיא בירושל' יכול יהא‬
‫מגביה קולו בתפלתו כבר פירש בחנה וקולה לא ישמע והדעת נותנת שיותר טוב להשמיע לאזניו כי אז יוכל‬
‫לכוין יותר וכן כתב הרמב"ם ז"ל ולא יתפלל בלבו אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאזניו בלחש ולא‬
‫ישמיע קולו אמר רב הונא לא שנו שלא יגביה קולו אלא שיכול לכוין בלחש אבל אם אינו יכול לכוין בלחש מותר‬
‫וה"מ בינו לבין עצמו אבל בצבור אסור דאתי למיטרד ציבורא ואם משמיע קולו כשמתפלל בביתו כדי שילמדו‬
‫ממנו בני ביתו מותר כדאיתא בירושלמי רבי יונה כד דהוה מצלי בבי כנישתא הוה מצלי בלחישא וכד הוה מצלי‬
‫בביתיה הוה מצלי בקלא עד דילפין מיניה בני ביתיה צלותא ויכול להתפלל בכל לשון שירצה ופירש רב אלפס‬
‫דווקא בצבור אבל ביחיד לא יתפלל אלא בלשון הקדש ויש מפרשים דהא דאמרינן יחיד לא יתפלל אלא בלשון‬
‫הקדש דוקא כששואל צרכיו אבל כשמתפלל תפלה של ציבור אפי' יחיד יכול לאומרה בכל לשון ואדוני אבי ז"ל‬
‫כתב דאף יחיד כששואל צרכיו יכול לשאול בכל לשון שירצה חוץ מלשון ארמי‪:‬‬