‫בס"ד‬

‫הקורונה‬
‫הדרך אל השלווה והרוגע בעידן הקורונה‬
‫תפקידנו ועצות לעת כזאת‬

‫דבר התקיים בנו תמיד "והקב"ה מצילינו‬ ‫מבוא‬

‫התחזיות‬ ‫לכל‬ ‫בניגוד‬ ‫מידם"‪,‬‬
‫וההשערות‪...‬‬ ‫העולם עובר רעידת אדמה‪ .‬המדינות‬
‫מזדעזעות ותושביהם מתכנסים‪ .‬רבים‬
‫*‬
‫שוקעים באימה ופחד ללא כל‬
‫ננסה בעזרתו יתברך לרשום על הכתב‬ ‫פרופורציה‪ ,‬ואין שלווה ורוגע למו‪.‬‬
‫אלו עצות ישרות ונקודות אמת‪ ,‬שעלינו‬ ‫החוקים והתקנות מתחזקות מיום ליום‬
‫להיזכר בהם ולשננם‪ ,‬עד שנזכה להפנים‬ ‫ומשעה לשעה‪ ,‬ונעשים נוקשים יותר‬
‫אותם עמוק בלבבינו ולחיות עמהם‬ ‫ויותר‪ .‬הפחד מפני הבלתי נודע‪ ,‬משתק‬
‫בשעה זו תמידין כסדרן‪ ,‬ואף להמשיך‬ ‫חלקים רבים מהאוכלוסיה‪ ,‬וגוזל את‬
‫בכך בכל ימי חיינו עלי אדמות כרצון ה'‪.‬‬ ‫מעט יישוב הדעת שספק אם בכלל היה‬
‫לו‪.‬‬

‫יראה רעה‬ ‫מורגש בחוש‪ ,‬אפיסת כח האדם ‪ -‬על כלל‬

‫מלומדיו חוקריו ורופאיו‪ ,‬מכונותיהם‪,‬‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬בד בבד עם הזהירות‬ ‫מיכשור ומיחשוב המשוכלל שבידם‪ ,‬וכל‬
‫עד כמה שצריך על פי דין תורה לשמוע‬ ‫אלילי היצורים נמוגים ונמסים מפני‬
‫בקול הרופאים‪ ,‬יש לזכור את המבואר‬ ‫הקורונה השועט בפראות ממדינה‬
‫בחז"ל ובספרי מוסר רבים‪ ,‬כי כשם שעל‬ ‫למדינה‪ ,‬ואין מושיע‪.‬‬
‫האדם מוטל לעמול במלחמה תמידית‬ ‫"אבל אנחנו עמך בני בריתך‪ ,‬בני אברהם‬
‫מול מדת "אהבה רעה" שהיצר מזמין‬ ‫אוהבך ‪ -‬שנשבעת לו בהר המוריה‪ ,‬זרע‬
‫לפתחו בכל הזדמנות‪ ,‬כך גם עבודת היצר‬ ‫יצחק יחידו ‪ -‬שנעקד על גבי המזבח‪ ,‬עדת‬
‫להכשיל את האדם במדת "יראה רעה"‪,‬‬ ‫יעקב בנך בכורך ‪ -‬שמאהבתך שאהבת‬
‫להפיל עליו פחדים שונים ומשונים‬ ‫אותו ומשמחתך ששמחת בו‪ ,‬קראת את‬
‫ובחלקן אף מוצדקים‪ ,‬והכל כדי שיחיה‬ ‫שמו ישראל וישורון"‪.‬‬
‫בפחד ובדאגה מעניינים שאינם בגדר‬
‫יראת שמים ויראת חטא‪ ,‬והאדם עומד‬ ‫בהיותינו עם סגולה‪ ,‬בחיר הנבראים‪,‬‬
‫למבחן בכל עת האם והאיך יתייחס‬ ‫שהובטחנו נצחית "כי לא תשכח מפי‬
‫אליהם‪.1‬‬ ‫זרעו"‪ ,‬וכפי שכבר הוכח פעם אחר פעם‬
‫במשך כל שנות ההיסטוריה‪ ,‬כאשר בכל‬
‫‪                                                             ‬‬ ‫דור ודור עומדים עלינו לכלותינו‪ ,‬לא‬
‫‪ 1‬כנודע שבנובהרדוק היו עמלים על כך באופן‬
‫מופלא‪ ,‬עד שהיו הבחורים יוצאים ביחידות‬ ‫פעם כבר היה מוחלט וברור על פי דרכי‬
‫באישון ליל לעבר היער השורץ חיות טרף‪,‬‬ ‫הטבע והנתונים הטבעיים בזמן ההוא‪,‬‬
‫להיכנס אל תוכו ולטייל בו‪ ,‬מדי לילה במטרים‬ ‫כליונו וסופו של העם הלזה‪ ,‬עד‬
‫נוספים לעומק‪ ,‬וכל זאת כדי לקנות בנפשם‬ ‫שמומחים רבים כבר ראו זאת בעין‬
‫יראת שמים ואמונה ובטחון בהקב"ה‪ ,‬שלא‬ ‫שכלם כמציאות‪ ,‬ואילו בפועל בסופו של‬
‫להתיירא מדבר גשמי כלל‪ .‬גם היו ביניהם‬
‫‪1‬‬

‫‪ ‬‬
‫בו‪ ,‬ולא נותר בו מקום רב ליראה‬
‫מעניינים גשמיים‪ .‬וככל שאיננו מתיירא‬
‫מן הבורא ומן החטא‪ ,‬נותר בו מדת‬
‫היראה להתגברות הפחדים והדאגות‬
‫מזוטות ודברים שאין בהם ממש אמיתי‪.‬‬
‫ויש דברים מהם אינו חושש כלל‪ ,‬אלא‬
‫דוגמא לדבר‪ :‬כידוע הגה"צ רבי אלימלך‬
‫בידרמן שליט"א מספר כי בימים אלו‬
‫מצאו כמה מבעלי העסקים הגדולים‬
‫בסין‪ ,‬כשהם שוהים בארץ‪ ,‬ושאלו אותם‬
‫‪ -‬הלא בכל שנה בתקופה זו הנכם טסים‬
‫לסין‪ ,‬במשך ימים ושבועות עסוקים‬
‫בעסקאות עצומות הגורפות הון רב‬
‫לכיסכם‪ ,‬וכיצד זה נשארתם כעת כאן‬
‫וגורמים במו ידכם לעצמכם הפסדים‬
‫כספיים עצומים‪ ,‬והשיבו איש איש‬
‫בסגנון אחד‪" :‬הרי ידוע לכל על מגיפת‬
‫הקורונה המשתוללת בסין‪ ,‬חוששים אנו‬
‫שלא נידבק בה אף אנחנו‪ ,‬על כן‬
‫מעדיפים אנו להתרחק ממקום הסכנה‬
‫כמפני אש"‪ ...‬אלא שמעתה תגדל‬
‫התמיהה פי כמה וכמה על אלו המחזיקים‬
‫את ה'כלים' שיש בהם לא פחות 'ספק‬
‫נפשות'‪ ,‬שהם כמגיפה המשתוללת אשר‬
‫רבים חללים הפילה‪ ,‬ומשיבים שזה‬
‫"לצורך פרנסה"‪ ...‬מדוע כאן 'צורך‬
‫הפרנסה' מעבירתו על דעתו ועל דעת‬
‫קונו‪ ...‬שומר נפשו ונפש בני ביתו ירחק‬
‫מהם‪.‬‬
‫סיפר לי אברך שהבחין היום בקבוצת‬
‫אנשים הנקראים "חרדים" אך למעשה‬
‫הם ליבראליים כלפי המכשירים הטמאים‬
‫ושאר מרעין בישין ברוחניות‪ ,‬האיך שהם‬
‫אחוזים פחד ופאניקה מפני הקורונה‪,‬‬
‫וטען אלי הלה בתוקף‪" :‬מדוע בדיוק הללו‬
‫שאינם מפחדים לנפשם מן המכשירים‬
‫הקלוקלים ומתירים לאנשיהם להתגולל‬
‫ברפש זה בחוצות‪ ,‬דוקא הם אלו‬
‫המתייראים כל כך מן הקורונה‪ .‬אלא‬
‫שהיא היא הנותנת"‪...‬‬
‫וכפי שאכן רואים לדאבונינו בעליל‪ ,‬בכל‬
‫שהסכימו בנפשם ליכנס בלילה לתוך בית‬
‫עת של קושי גשמי ובמיוחד בתקופה זו‪,‬‬
‫הקברות‪ ,‬לדרוך בינות למתים ולרוחות והמזיקים‬
‫כי דוקא אלו השקועים יותר בעולם‬
‫‪2‬‬
‫והאמת עד והמציאות מוכיחה‪ ,‬כי מדת‬
‫היראה היא מדה הטבועה בלבבו של‬
‫אדם‪ .‬שכן כשתבדוק לעומקן של דברים‪,‬‬
‫תמצא שלכל אחד מבני האדם יש‬
‫נושאים בהם גובר בו מדת היראה ביותר‬
‫שהדברים משתנים הרבה מאדם לאדם‬
‫וגם באדם עצמו מזמן לזמן לפי עבודתו ‪-‬‬
‫ממה להתיירא וממה להיות בשלווה‪.‬‬
‫והעמקות בדבר הוא‪ ,‬שזה שזוכה לקנות‬
‫בנפשו יראת שמים‪ ,‬עד שהוא מתיירא מן‬
‫החטא ומן הבורא אשר מלוא כל הארץ‬
‫כבודו‪ ,‬המלווה אותו על כל צעד ושעל‪,‬‬
‫ניצב עליו ומביט בכל מעשיו דיבוריו‬
‫ומחשבותיו‪ ,‬ובוחן כליות ולב‪ ,‬איננו‬
‫מתיירא מדברים גשמיים ‪ -‬יהיו אשר‬
‫יהיו‪.‬‬
‫ומי שאיננו מתיירא מאומה מן החטא ומן‬
‫הבורא‪ ,‬הוא הוא אשר מפחד לנפשו עד‬
‫מוות מכל עלה נידף גשמי עד שאינו‬
‫מוצא מקום לעצמו‪...‬‬
‫והבינוני‪ ,‬כמידת יראתו מן הבורא ‪ -‬כך גם‬
‫תהא מדת שלוותו ויישוב דעתו‪ ,‬מתוך‬
‫חוסר פחד מן המקרים הרעים‪ ,‬בהיותו‬
‫מוסיף רק להתקרב אל בוראו בכל עת‪,‬‬
‫ובד בבד מתחזקת שלוותו ובטחונו‬
‫ביותר‪.‬‬
‫בחירת היראה‬
‫ושלשה טעמים בדבר‪ :‬הראשון‪ ,‬כנזכר‬
‫שמטבעו של אדם להיות שרוי לעיתים‬
‫תחת יראה ופחד‪ .‬כל אחד ואחד מוכרח‬
‫הוא בטבע להיות ירא ונפחד מדבר מה‪.‬‬
‫אלא שהבחירה בידו ‪ -‬ממה להתיירא ועד‬
‫כמה וממה לא‪ .‬ולכן ככל שהאדם זוכה‬
‫ליותר יראת שמים ויראת חטא‪ ,‬הרי בכך‬
‫הוא מנצל כבר את מדת היראה הטבוע‬
‫‪                                                                                ‬‬
‫השורצים שם כמקובל‪ ,‬ובלבד להתלמד אט אט‬
‫שלא לפחוד ממאומה מלבד מהקב"ה‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫המקוה בעלטה המוחלטת ששרר שם‪.‬‬
‫נכנס למקום למרות ששמע כבר עם בואו‬
‫קולות משונים‪ ,‬ואף לאחר שנמטר עליו‬
‫מים מן בור המקוה‪ ,‬לא הזדעזע והמשיך‬
‫להתפשט‪ ,‬וכשהחל באומץ לב לרדת‬
‫במדריגות המקוה‪ ,‬הרגיש בשתי ידיים‬
‫הלופתות את רגליו ומעמידים אותו‬
‫מלהמשיך בדרכו‪.‬‬
‫הקורונה‪ .‬ויודעים אתם מדוע‪ ,‬כי אנו כן‬
‫אדמו"ר זי"ע לא נבהל‪ ,‬והבין כי מאן‬
‫דהוא בחר לו מקום זה לדירת שינה‬
‫בלילות חינם אין כסף‪ ,‬ומפחיד את‬
‫הבאים למקום כדי שלא ידעו הימנו ולא‬
‫ירחיקוהו ויהיו סבורים שאלו שדים‬
‫וכוחות רעים‪ ,‬זעק אדמו"ר זי"ע לעברו‪:‬‬
‫"אם אתה מניח לי ‪ -‬מוטב‪ ,‬ואם לאו ‪-‬‬
‫למחר ידעו כבר כל יושבי צפת מי הוא זה‬
‫הנמצא במקוה בלילות"‪ ...‬מיד הרפה הלה‬
‫הימנו‪ ,‬ויטבול וילך לו לדרכו בגבורת נפש‬
‫אדירה‪.‬‬
‫וזמן מתוך יישוב הדעת ובבינה‪ ,‬והיו אף‬
‫מזכים את הרבים‪ ,‬נותנים להבין‬
‫אמונה בטבע האדם‬
‫והמליצו על כך את אשר אמר הוא זי"ע‬
‫בעצמו על ענין האמונה‪ .‬היה זה בשעה‬
‫שנשמעה הבשורה בטבריה על מציאת‬
‫בור של נפט ועומדים בני העיירה‬
‫להתעשר הרבה‪ .‬רבים האמינו בכך‬
‫ושמחו כמוצא שלל רב‪ ,‬ואילו כאשר מאן‬
‫דהוא השמיע את הדבר באזני אדמו"ר‬
‫זי"ע‪ ,‬התפלא לראותו מבטל את הדברים‬
‫במחי יד‪ .‬לאחר תקופה התבררה גודל‬
‫הטעות‪ ,‬כאשר לאמיתו של דבר לא היה‬
‫זה כי אם מים סרוחים שנדמה בטעות‬
‫לנפט‪.‬‬
‫בטבריה‪ ,‬ביקש לפנות מקודם לטבול‬
‫ניגש הלה אל הרבי ושאלו‪" :‬רבאיי‬
‫ויינברג‪ ,‬מאין ידעתם מראש שאין זו אלא‬
‫בדותא‪ ,‬הלא כל העיר רעשה ושמחה על‬
‫כך ומדוע מיאנתם לקבל את הדברים"?‬
‫השיבו הרבי וסיבר את אזנו‪" :‬לכל איש‬
‫ואיש מישראל נטועה בלבבו מדת‬
‫האמונה‪ ,‬חייב הוא להאמין בדבר מה ‪-‬‬
‫חוק ולא יעבור‪ .‬אלא שאני השרשתי‬
‫בלבבי את האמונה בשלש עשרה‬
‫העיקרים האמיתיים‪ ,‬וממילא אינני‬
‫‪3‬‬
‫הטומאה ‪ -‬הם הם הפחדנים הגדולים‬
‫ביותר‪ ,‬הנפחדים לנפשם עד אימה‪.‬‬
‫וכדברים הללו ממש שמעתי על בדחן‬
‫בסעודת יום הפורים אמש‪ ,‬באחד מגדולי‬
‫וחשובי חצרי החסידויות בעיה"ק‬
‫ירושלים תובב"א‪ ,‬שהתבטא בתוך דבריו‬
‫ואמר‪" :‬אנחנו‪ ,‬אין אנו יראים כלל מן‬
‫חוששים ויראים מן האייפונים"‪...‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬מדת היראה בהכרח שתקנה‬
‫שביתה בלב האדם‪ ,‬אלא שעל האדם‬
‫לבחור ולעמול על עצמו‪ ,‬לאיזה עניינים‬
‫לנצל מדה זו וממילא יוכל בשאר‬
‫הנושאים להיוותר בשלווה וברוגע‪.‬‬
‫מקוה האריז"ל בעלטה‬
‫עובדי ה' אמיתיים היו ניגשים לכל מצב‬
‫לסביביהם להעמידם על האמת; מה‬
‫לקחת ללב וממה להתעלם‪ ,‬על איזה ענין‬
‫לחשוש ביותר ולאיזה נושא לגשת‬
‫בקרירות וממה להתלוצץ‪...‬‬
‫אחד מהם היה הגה"ח רבי משה גולינסקי‬
‫ע"ה‪ ,‬שהיה מספר בכגון דא‪ ,‬מאשר היה‬
‫עם רבו האדמו"ר בעל ברכת אברהם‬
‫זצ"ל‪ ,‬טרם עלה על כס ההנהגה‪ ,‬וכה‬
‫סיפר‪:‬‬
‫כאשר שהה פעם כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬
‫בצעירותו בצפת‪ ,‬קם באמצע הלילה‬
‫וברצונו ללמוד לפנות בוקר כהרגלו‬
‫במקוה האר"י ז"ל‪ ,‬אלא שבעל האכסניא‬
‫ואנשי הבית הזהירוהו בתקיפות כי בשום‬
‫אופן אין ליכנס למקוה בשעות הלילה‬
‫והחושך‪ ,‬שכן מקובל כי קיימים שם‬
‫מזיקים ושדים כנודע לכל תושבי צפת‪,‬‬
‫כולם רועדים מן המקום שנשמע משם‬
‫עד למרחוק קולות משונים של מזיקים‪.‬‬
‫אלא שמרן אדמו"ר זי"ע לא הסכית כלל‬
‫לדבריהם ולאזהרותיהם‪ ,‬ובבטחה פנה אל‬
‫‪ ‬‬
‫שהיא הגדולה שבכל היראות וגם‬ ‫מאמין בדברים בטלים‪ ,‬ואילו אתם‬
‫האמיתית‪ ,‬עליה נצטווינו במצות עשה‬ ‫שאינכם חפצים להאמין בדברי אמת‪,‬‬
‫תמידית‪ ,‬כך במדה זו מתגמדים שאר‬ ‫והלא איש ישראל בהכרח עליו להיות‬
‫הפחדים בקרבו‪.‬‬ ‫מאמין בדבר מה‪ ,‬ממילא בכל שטות‬
‫הנקרה לידכם ‪ -‬אתם מאמינים בו בכל‬
‫הרמ"ח ושס"ה"‪...‬‬
‫קיום תכליתה‬
‫וכשם שכך הוא בענין האמונה‪ ,‬כי מי‬
‫טעם שלישי בדבר‪ .‬כדאיתא בחז"ל )ברכות‬ ‫שמאמין בי"ג עיקרי האמונה כדבעי ‪-‬‬
‫נט ע"א( "אמר רבי יהושע בן לוי‪ ,‬לא‬ ‫אינו מאמין בשטויות והבלים‪ ,‬כן גם‬
‫נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות‬ ‫במדת היראה כאמור‪ ,‬כי בהיות הוא זי"ע‬
‫שבלב‪ ,‬שנאמר )קהלת ג‪ ,‬יד( והאלקים‬ ‫ירא את בוראו כדבעי ‪ -‬על כן גם לא‬
‫עשה ‪ -‬שייראו מלפניו"‪.‬‬ ‫נתיירא מדבר אחר זולתו‪ ,‬ולא חש ליכנס‬
‫למקוה בחשכת הלילה למרות הקולות‬
‫ומבואר בספרים הק'‪ ,‬שכמו ברעמים כן‬
‫המשונים והמטרת המים עליו‪ ,‬וגם לא‬
‫הוא גם בכל פחד ויראה המזדמן לאדם‪,‬‬
‫הניא אותו לפיתת הרגליים‪.‬‬
‫שלאמיתו של דבר‪ ,‬תכלית הענין הוא כדי‬
‫לעורר באדם את היראה מהקב"ה‪ ,‬אם‬ ‫וכלשון החובת הלבבות )שער אהבת ה' פ"ו(‪:‬‬
‫יראת העונש ואם יראת הרוממות‪ ,‬כל חד‬ ‫"וזאת העליונה שבמדריגות יראי אלקים‪,‬‬
‫לפום דרגא דיליה‪.‬‬ ‫אשר נזכרו בספרים ביראה‪ .‬ומי שהגיע‬
‫אל המדריגה הזאת מן היראה‪ ,‬לא יפחד‬
‫ואם האדם מקיים את התכלית של הפחד‬
‫ולא יירא זולת הבורא‪ .‬כמו שסיפר אחד‬
‫שהגיע אליו מן השמים‪ ,‬והיינו שהוא‬
‫מן החסידים על אחד מהיראים‪ ,‬שמצאו‬
‫מתעורר מתוך כך לבוא לידי יראת ה'‪ ,‬אזי‬
‫ישן באחד המדברות‪ ,‬ואמר לו‪ :‬האינך‬
‫עשה את המוטל עליו ושוב אין צורך‬
‫ירא מן האריה‪ ,‬שאתה ישן במקום הזה?‬
‫שיפול באותו פחד שהגיע עליו‪ .‬ואילו זה‬
‫אמר לו‪ :‬אני בוש מאלקים‪ ,‬שיִ ְראֵ נִ י ָי ֵרא‬
‫שאיננו מחזק את היראת שמים בקרבו‪,‬‬
‫זולתו"‪.‬‬
‫הרי איננו מקיים את תכלית הפחד‬
‫שנשלח אליו‪ ,‬ולכן הוא נתון לסכנה‬
‫ליפול חלילה תחת אותו הפחד רח"ל‪.2‬‬ ‫ביטול יראה הקטנה‬
‫‪                                                             ‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬טעם שני בדבר‪.‬‬
‫‪ 2‬וכדברי הרה"ק מטשרנוביל זי"ע בספר 'מאור‬
‫עיניים' פרשת שמיני בשם אור שבעת הימים‬ ‫כלל מוצק הוא בטבע‪ ,‬כי יראה גדולה‬
‫רבינו הבעש"ט זי"ע‪ :‬נצטווינו בתורה על יראת‬ ‫מבטלת יראה זעירה הימנה‪ .‬ולדוגמא‬
‫השם‪ ,‬והוא מדת הגבורה ופחד יצחק‪ .‬וכל‬ ‫אדם החושש וירא מאוד מפני שרץ שחדר‬
‫הפחדים שבאים לאדם הוא השם ברחמיו‬
‫המפחדו‪ ,‬כי עיקר היראה הוא יראת הרוממות ‪-‬‬
‫לחדרו‪ ,‬כאשר יראה מולו כלב שחור‬
‫בגין דהוא רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין‬ ‫וגדול ‪ -‬תשתכח ותתעלם יראת השרץ‬
‫)זוה"ק ח"א יא ע"ב(‪ ,‬רק לאו כל מוחא סביל דא‪,‬‬ ‫מקרבו ויתיירא אך מן הכלב‪ ,‬וכאשר אז‬
‫כי הן יראת ה' היא חכמה )איוב כח‪ ,‬כח(‪ ,‬ומי‬ ‫יבחין לפתע בערבי מחבל הבא לנגדו‪,‬‬
‫שאין בו זאת החכמה להביאו ליראת הרוממות‪,‬‬ ‫יורק גיצי שנאה בעיניו ובזרועו נושא‬
‫מפחדו השם בפחדים שהוא מתפחד על ידי‬
‫סכין ארוך ממדים‪ ,‬תתעצם יראתו מן‬
‫שכלו הקלושה‪ ,‬בכדי שע"י יראה הקטנה הזו ‪-‬‬
‫יבוא לירא את השם יראת הרוממות‪.‬‬ ‫הגוי עד שיתגמדו יראת הכלב והשרץ‬
‫כלא כלום‪...‬‬
‫וזהו 'והאלקים עשה שייראו מלפניו'‪ ,‬ואמרו‬
‫חז"ל )ברכות נט ע"א( לא נבראו רעמים אלא כדי‬ ‫ולפיכך ככל שהאדם מחדיר יראת שמים‬
‫לפשט עקמימיות שבלב‪ ,‬כי 'רעם גבורותיו מי‬ ‫בלבבו‪ ,‬ליראה את השם הגדול והנורא‪,‬‬
‫יתבונן' )איוב כו‪ ,‬יד(‪ ,‬וזה אחד מגבורותיו שעל‬
‫‪4‬‬

‫‪ ‬‬
‫ניסים ‪ -‬הר"ן ז"ל‪ ,‬אשר דבריו ברור מללו‬ ‫ממילא זהו אכן רצון ה' מאתנו בשעה זו‪,‬‬
‫כדברים האלה‪ ,‬וז"ל בדרוש ו‪:‬‬ ‫'והאלקים עשה' את הקורונה‪ ,‬כדי‬
‫לפשט עקמומית שבלב ‪' -‬שייראו‬
‫ולפעמים מתחדשים מקרים בריחוק‬ ‫מלפניו'‪ ,‬וכמפורש בגמרא )יבמות סג ע"א(‬
‫מקום ובאיים הרחוקים‪ ,‬כדי שיתעוררו‬ ‫"אמר רבי אלעזר בר אבינא‪ ,‬אין פורענות‬
‫ישראל אל התשובה‪ ,‬וייראו ויפחדו פן‬ ‫באה לעולם אלא בשביל ישראל‪,‬‬
‫יַגִ יעָ ם הפורענות‪ ,‬והוא מאמר הנביא‬ ‫]ופירש"י‪ :‬לייראם‪ ,‬כדי שיחזרו‬
‫)צפניה ג‪ ,‬ו ‪ -‬ז( ִהכְ ַר ִתּי גוים ָנ ַשׁמוּ פינותם‬ ‫בתשובה[‪ ,‬שנאמר )צפניה ג‪ ,‬ו( ִהכְ ַר ִתּי גוים‬
‫החרבתי חוצותם מבלי עובר וגו'‪ ,‬אמרתי‬ ‫ָנ ַשמוּ פִּ נ ֹו ָתם החרבתי חוצותם‪ ,‬וכתיב‬
‫אך תיראי אותי תיקחי מוסר‪ .‬וכשאינם‬ ‫)שם פסוק ז( ׁאמרתי אך תיראי אותי תיקחי‬
‫מתייסרים ברעת האחרים ‪ -‬הפורענות‬ ‫מוסר‪.‬‬
‫הולך הלוך ונסוע‪ ,‬וילך הלוך וקרב‪ .‬ואין‬
‫ספק כי מי שרואה כל אלו התלאות אשר‬ ‫וכאשר נתעמק בזה לקיים את התכלית‬
‫הם באמת התראות השם יתברך‪ ,‬ועודנו‬ ‫המבוקש מאתנו כעת‪ ,‬ונעורר בקרבנו‬
‫מחזיק בדרכו אשר ָדרך בה‪ ,‬הוא כמי‬ ‫יראת שמים ויראת חטא‪ ,‬ממילא לא‬
‫שעובר עבירה וקיבל עליו התראה‪,‬‬ ‫תהא עוד צורך לקדם את המגיפה חלילה‬
‫שה ִתּיר עצמו למיתה מכאן ואילך‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫ולא תתפשט עוד כל כך‪ ,‬ומכל שכן שאין‬
‫חשש התדבקות חלילה‪ ,‬כאשר מקיימים‬
‫לכן אין ספק כי בזמנים האלו ראוי לחפש‬ ‫את התכלית הנרצה מאתנו‪.‬‬
‫היטב על רפואת הנפש‪ ,‬ולהקדימה על‬
‫רפואת הגוף‪ .‬הוא שאמר דוד המלך ע"ה‬
‫)תהילים מא‪ ,‬ה( אני אמרתי ה' חָ נֵנִ י‪ ,‬רפאה‬ ‫לשון הר"ן‬
‫נפשי כי חטאתי לך‪ ,‬פירוש אני בחָ ליי‬
‫הייתי מתפלל על רפואת נפשי‪ ,‬ועליה‬ ‫קילורין לעיניים לשון חד מגדולי‬
‫היא השתדלותי‪ ,‬לא על רפואת הגוף‪ .‬ואין‬ ‫הראשונים כמלאכים‪ ,‬הלא הוא רבינו‬
‫ספק שכל משכיל ראוי להקדים רפואת‬
‫הנפש על רפואת הגוף‪.3‬‬ ‫‪                                                                                ‬‬
‫‪                                                             ‬‬ ‫ידי יראת הרעמים יבוא לירא את השם‪ ,‬כי‬
‫‪" 3‬כי גם בחולי הגוף נשאלה שאלה בחכמת‬ ‫הרעמים שלוחותייהו דרחמנא עבדין‪ ,‬כי כמה‬
‫הרפואה‪ ,‬כשיזדמנו שני חלאים בשני איברים‪,‬‬ ‫פעמים לרוב אין מגיע היזק לאדם‪ ,‬כי אם‬
‫איזה מהם ראוי להקדימו ברפואתו‪ ,‬והשיבו על‬ ‫שיתפחד על ידי רעמים‪.‬‬
‫זה בשלשה דרכים‪ ,‬האחד שראוי לרפאות אותו‬ ‫וכן אמר הבעש"ט ז"ל שכל הפחדים אפילו‬
‫]החולי[ שהוא יותר חזק הסכנה‪ ,‬השני שראוי‬ ‫בבעלי חיים המגיע לאדם‪ ,‬הוא כוונת השם ב"ה‬
‫לרפאות אותו ]החולי[ שהוא סיבה לחבירו‪,‬‬ ‫להפחידו‪ ,‬כדי שיזכור לירא את השם‪ .‬ואם‬
‫השלישי שראוי לרפאות אותו ]החולי[ שלא‬ ‫האדם חכם ומתבונן את זה‪ ,‬אז אין שום דבר‬
‫יתרפא חבירו כי אם בהירפאו‪.‬‬ ‫המפחדו להרע לו‪ ,‬מחמת שבתחילה היתה כוונת‬
‫וכל אלה השלשה מסכימים ברפואת הנפש‬ ‫השם ב"ה להפחידו לא משום שיענשו על ידי‬
‫והגוף‪ :‬א' כי אין ספק שהנפש היא גדולת הסכנה‬ ‫הפחד‪ ,‬כי אם שמפחד זה יבוא לירא ולפחד‬
‫מהגוף‪ ,‬שהגוף אובד והנפש נשארת‪ .‬ב' וכן אין‬ ‫מהשם‪ ,‬וכן עשה האדם‪...‬‬
‫ספק אצלי שחליי הנפש ‪ -‬סיבה לחליי הגוף‪ ,‬וכי‬ ‫אבל אם האדם לא יתבונן את זה ולא יפחד וירא‬
‫לא יתרפא הגוף מבלי הירפא הנפש‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫מהשם ‪ -‬אז בא עליו הרעה שהיה מפחד ממנו‪.‬‬
‫רבותינו ז"ל בברכות )לג ע"א( שבמקומו של רבי‬ ‫וזהו 'אשרי אדם מפחד תמיד' )משלי כח‪ ,‬יד(‪,‬‬
‫חנינא בן דוסא היה ערוד אחד שהיה ממית את‬ ‫היינו שמכל הפחדים המגיעים עליו ‪ -‬על ידי זה‬
‫הבריות‪ ,‬ובאו ואמרו לרבי חנינא בן דוסא‪ ,‬ונתן‬ ‫הוא ירא מהשם ומתפחד ממנו תמיד‪ ,‬ואז אשרי‬
‫עקבו על חורו ונשכו ומת הערוד‪ ,‬והביאו לבית‬ ‫לאדם זה‪' .‬ומקשה לבו יפול ברעה' )שם( היינו‬
‫המדרש‪ ,‬ואמר להם ראו בני‪ ,‬שאין הערוד ממית‬ ‫]'ומקשה לבו'[ שאינו מתבונן לירא וליפחד‬
‫אלא החטא ממית‪ .‬הנה מבואר שחוליי הנפש ‪-‬‬ ‫מהשם על ידי הפחדים המגיעים אליו‪' ,‬יפול‬
‫סיבה לחוליי הגוף‪ ,‬וכי הנפש הבריאה ‪ -‬תדחה‬ ‫ברעה' שהוא מפחד ממנו‪ ,‬על שלא התבונן לירא‬
‫הסיבות הממיתות כולם‪.‬‬ ‫מהשם‪ ,‬כי אחרי שהגיע אליו הפחד מלמעלה‬
‫למטה ‪ -‬אז בקל הוא יוכל לבוא ליראת השם‪  .‬‬
‫‪5‬‬

‫‪ ‬‬
 ‫‪                                                                                ‬‬
‫נמצאנו למדים‬ ‫וזהו שהבטיח הנביא הנאמן )שמות טו‪ ,‬כו( אם‬
‫שמוע תשמע לקול ה' וגו' כי אני ה' רופאך‪ ,‬וכו'‪,‬‬
‫נתבאר בס"ד עד כה‪ ,‬חובת העבודה על‬ ‫כי כבר אמרו רבותינו ז"ל בילמדנו )תנחומא‬
‫עצמו בשעה זו‪ ,‬שלא להתיירא מעצם‬ ‫בשלח כ"ד( שזה העץ אשר השליך משה למים‬
‫המגיפה‪) ,‬ובדרכים שיבוארו בעזהשי"ת‬ ‫'הרדופני' היה‪ ,‬אשר היה בטבעו לתת מרירות‬
‫ולהחליא המים המתוקים‪ ,‬לא לרפאות המים‬
‫בהמשך(‪ ,‬ואדרבה לעמול לקנות בנפשו‬ ‫המרים‪ ,‬ואעפ"כ ריפאו‪ ,‬היפך טבעו‪ ,‬יען הושלך‬
‫יראת שמים‪ ,‬והיינו ע"י חזרה בפיו דיבורי‬ ‫שם במצות השם יתברך‪ .‬וזהו שסמך 'ויאמר אם‬
‫אמונה ויראת שמים ולהחדירן במעמקי‬ ‫שמוע תשמע' וגו'‪ ,‬ואמר 'כל המחלה'‪ ,‬רצה לומר‬
‫לבבו‪ ,4‬וגם להתפלל על כך בכל הזדמנות‪,‬‬ ‫מכל המחלה‪] ,‬כי 'כל' סובל פירוש 'כל' ו'מכל'‪,‬‬
‫]ובפרט בתפילות המיוחדות על כך‪ ,‬כמו‬ ‫וכן מפורש בריש בכורות )ג ע"א( ובסנהדרין )עח‬
‫ע"א([‪ ,‬נמצא שהבטיח בשמירת כל המצוות ‪-‬‬
‫ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך‪,‬‬
‫הסרת כל המחלה‪.‬‬
‫וְ י ֵָשׂם בלבנו אהבתו ויראתו[‪ ,‬וכמה‬
‫שיתעלה במדריגות יראת שמים‪ ,‬כך גם‬ ‫ואמר "כי אני ה' רופאך"‪ ,‬נסתפקו בו המפרשים‪,‬‬
‫יתעלה ויינצל מהפחד והיראה הגשמית‪,‬‬ ‫איך תתכן רפואה אם לא יוקדם חולי‪ .‬ודעתי‬
‫ומכמה טעמים‪:‬‬ ‫בפירושו הוא כך‪ :‬ידוע הוא כי הרופאים אינם‬
‫מרפאים החולי בעצם‪ ,‬אלא במקרה‪ ,‬ואינם‬
‫א' כי הטבע שמוטבע באדם להיות ירא‬ ‫נקראים רופאים אלא על צד ההעברה‪ ,‬כי הם‬
‫אינם מכינים הסמים לטבע האנושי‪ ,‬ולכן תהיה‬
‫מדבר מה‪ ,‬נוצל כבר לצורך יראת שמים‪,‬‬ ‫פעולתם כפי הכלים אשר יפעלו בהם‪ ,‬כי אם היו‬
‫שהיא באמת תכלית האדם עלי אדמות‪,‬‬ ‫נאותים לטבע ‪ -‬ירפאו החולי‪ ,‬ואם היו מנגדים‬
‫ראשית חכמה יראת ה'‪ ,‬וממילא נפשו‬ ‫הטבע ‪ -‬יוסיפו בחולי‪ ,‬ואם יהיו בלתי נאותים‬
‫איננה פנויה להתיירא מזוטות‪.‬‬ ‫ולא מנגדים ‪ -‬לא ימשך מהם לא פעל ולא‬
‫הפעלות כלל‪.‬‬
‫ב' כי היראה הגדולה והאמיתית מבטלת‬
‫אך השם יתברך הוא הרופא האמיתי המרפא‬
‫מעצמה את היראות הקטנות הימנה‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬ואין פעולותיו משועבדות לכלי אשר מהם‬
‫יפעל‪ ,‬אבל הכלים משועבדים אליו‪ ,‬והוא יכול‬
‫ג' כיון שמקיים כבר את תכלית שליחת‬
‫להסיר כל מחלה בכל מה שירצה‪.‬‬
‫המגיפה‪ ,‬לפשט עקמומית שבלב‪ ,‬לייראם‬
‫‪ -‬כדי שיחזרו בתשובה‪ ,‬ממילא אין עוד‬ ‫ולכן אמר אל תתמה איך ייעדתיך להסיר‬
‫חשש שתתקרב אליו חלילה‪ .‬וכדברי הר"ן‬ ‫המחלה בשמירת החוקים והמשפטים‪ ,‬אשר‬
‫שלפיכך החובה להתעסק כעת ברפואת‬ ‫נראה לך שאין ביניהם ובין הסרת החולי יחס‬
‫כלל‪ ,‬כי אני ה' רופאך‪ ,‬ואני יכול להסיר ממך כל‬
‫הנפש עוד יותר וגם לפני ההתעסקות‬ ‫חולי באיזו סיבה שארצה‪ ,‬כי כמו שריפאתי‬
‫ברפואת הגוף‪ .‬וכאשר יתקרב אל הקב"ה‬ ‫החולי שבמים במה שהיה ראוי להוסיף בו‬
‫בתשובה‪ ,‬שהיא חרטה ווידוי וקבלת‬ ‫]חולי[‪ ,‬כן תוכל להאמין שאסיר מחלה מקרבך‬
‫שמירת מצוותיו‪ ,‬ממילא ישמרהו הקב"ה‬ ‫בדברים שאין להם יחס כלל לפי דעתך‪.‬‬
‫וירפאהו אף למעלה מדרכי הטבע‪.‬‬ ‫וכן היה ענין אומרו למשה )במדבר כא‪ ,‬ח( עשה‬
‫‪                                                             ‬‬ ‫לך שרף ושים אותו על נס‪ ,‬כי השם יתברך שלח‬
‫‪ 4‬כמבואר רבות בספה"ק ששינון יסודות האמונה‬ ‫בהם נחשים שרפים וכו'‪ ,‬וכשהתוודו על עוונם‬
‫הפשוטה עד כדי החדרתן למעמקים‪ ,‬היא‬ ‫ושבו בתשובה‪ ,‬כאומרו )במדבר כא‪ ,‬ז( ויבא העם‬
‫המביאה את האדם לידי יראת שמים‪ ,‬והרחיב‬ ‫אל משה ויאמרו חטאנו כי דיברנו בה' וָ בָ ך‪ ,‬אמר‬
‫בזה היסוד העבודה זי"ע בהרבה מקומות‪ ,‬עד‬ ‫השם יתברך למשה 'עשה לך שרף'‪ .‬ויפה אמר‬
‫שכתב שסימן ברור על האמונה היא אם יש בו‬ ‫הרמב"ן )שם( כי זה היה ראוי להוסיף בחוליים‪,‬‬
‫יראת שמים‪ ,‬כי ככל שמאמין יותר כך יש בו יותר‬ ‫כי נשוכי בעלי הארס ‪ -‬אין ראוי מדרכי הרפואה‬
‫יראת שמים‪.‬‬ ‫שיביטו אל המזיק ההוא‪ ,‬כי יזיק להם מאד‪ ,‬וכאן‬
‫וז"ל המאור עינים פרשת יתרו‪" :‬והעצה לזה איך‬ ‫ציוה להם להביט אל צורת הנחש‪ ,‬להראות להם‬
‫יראים מהשם יתברך‪ ,‬הוא באמונה‪ ,‬וצדיק‬ ‫כי כל עניינם בידי שמים‪ ,‬ואינם נמסרים לדרכי‬
‫באמונתו יחיה )חבקוק ב‪ ,‬ד(‪ ,‬להאמין שהוא‬ ‫הטבע ולא למקרה כלל‪ ,‬אבל בקיום כל התורה‬
‫יתברך מלוא כל הארץ כבודו‪ ,‬ולית אתר פנוי‬ ‫לא נירא מהסיבות הממיתות גם כי יהיו חזקות‪,‬‬
‫מיניה )תיקו"ז נז דף צא ע"ב(‪ ,‬ואיך לא ירא מפני‬ ‫כענין רבי חנינא בן דוסא בערוד‪.‬‬
‫מלך גדול ונורא העומד עליו"‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫‪ ‬‬
‫יכולתו להתעלות על היראה הטבעית‬ ‫פחדו בציון חטאים‬
‫מעצם הענין‪ ,‬כי אם לקיים את תכליתה ‪-‬‬
‫שהיא לבוא ליראה את השם‪ ,‬ולהתדבק‬ ‫בדברים אלו יבואר היטב המסופר בגמרא‬
‫בו כל חד לפום ערך דיליה‪.‬‬ ‫)ברכות ס ע"א(‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬מעשה בהלל‬
‫הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צווחה‬
‫בעיר‪ ,‬אמר 'מובטח אני שאין זה בתוך‬
‫♦‬ ‫ביתי'‪ .‬ועליו הכתוב אומר )תהילים קיב‪ ,‬ז(‬
‫משמועה רעה לא יירא ‪ -‬נכון לבו בטוח‬
‫בה'‪.‬‬
‫המאמין לא יחוש‬ ‫ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה‬
‫דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון‪.‬‬
‫לאחר ביאור חובת קנין יראת שמים‪,‬‬ ‫חזייה דקא מפחיד‪ ,‬אמר ליה‪' :‬חטאה את‪,‬‬
‫טרם נבוא לעניינים ועצות נכונות‬ ‫דכתיב )ישעיה לג‪ ,‬יד( פחדו בציון חטאים'‪.‬‬
‫נוספות לעת כזאת‪ ,‬נקדים להזכיר ולשנן‬ ‫אמר ליה‪ :‬והכתיב אשרי אדם מפחד‬
‫בשורות הבאות נקודות אמת של אמונה‪,‬‬ ‫תמיד‪ ,‬אמר ליה‪ :‬ההוא בדברי תורה‬
‫הנחוצות בכל עת‪ ,‬וביותר בתקופה כזו‪,‬‬ ‫כתיב‪] .‬פירש"י‪ :‬אשרי אדם מפחד תמיד ‪-‬‬
‫ואשר גורמות ומביאות לידי שמחה‬ ‫שמא תשתכח ממנו‪ ,‬שמתוך כך הוא‬
‫ושלווה‪:‬‬ ‫מחזיר לשנותם תמיד[‪.‬‬
‫הרי שהפחד והדאגה סימן לחוסר יראת‬
‫אמונה‬ ‫שמים עד שממילא 'חטאה את'‪ ,‬דכתיב‬
‫'פחדו בציון ‪ -‬חטאים'‪ ,‬וכל אשר פחד‬
‫מעלת י"ג העיקרים‬ ‫אלקים לנגד עיניו ונשמר מן החטאים‪,‬‬
‫אין פחד אחר למו‪ ,‬וזוכה הוא לחיים‬
‫שלש עשרה עיקרי האמונה הם יסוד‬
‫שלווים בביטחון בה'‪ ,‬משמועה רעה לא‬
‫היסודות של עם ישראל‪ ,‬עד כדי כך‬
‫יירא ‪ -‬נכון לבו בטוח בה'‪.‬‬
‫שכתב הרמב"ם עליהם )בפירושו למשניות‬
‫סנהדרין פרק חלק( כי מי שנפל בו ספק‬ ‫*‬
‫ואינו מאמין באחד מהם‪ ,‬יצא בכך מכלל‬
‫ישראל רח"ל‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫נמצא ברור‪ ,‬כי מוטל עלינו כעת לעמול‬
‫שלא להתיירא מעצם המחלה והמגיפה‪,‬‬
‫"וכאשר יאמין האדם אלו היסודות כולם‪,‬‬ ‫לבל להיגרר אחר אינשי דעלמא‬
‫ונתברר בה אמונתו בהם‪ ,‬הוא נכנס בכלל‬ ‫שמתקיים בהם הקללה )ויקרא כו‪ ,‬יז(‬
‫ישראל‪ ,‬ומצוה לאהוב אותו ולרחם עליו‬ ‫"ונסתם ואין רודף אתכם"‪" ,‬ורדף אותם‬
‫ולנהוג בו בכל מה שציווה השם יתברך‬ ‫קול עלה נידף ונסו מנוסת חרב ונפלו‬
‫איש לחבירו מן האהבה והאחווה‪ .‬ואפילו‬ ‫ואין רודף" )שם כו‪ ,‬לו(‪ ,‬אלא בעיקר לעסוק‬
‫עשה מה שיכול להיות מן העבירות‬ ‫בתשובה ובתיקון המעשים‪ ,‬להעמיק‬
‫מחמת תאוותו והתגברות יצרו הרע‪ ,‬הרי‬ ‫בקנייני האמונה והביטחון בבורא יתברך‪,‬‬
‫הוא נענש לפי גודל מריו ויש לו חלק‬ ‫להחדיר במעמקים יראתו ואהבתו‪ ,‬שכל‬
‫לעוה"ב‪ ,‬והוא מפושעי ישראל"‪.‬‬ ‫אלו הם 'רפואת הנפש' שהיא הסיבה‬
‫ל'רפואת הגוף' כדברי הר"ן‪.‬‬
‫"וכשנתקלקל לאדם יסוד מאלו היסודות‪,‬‬
‫הרי זה יצא מן הכלל וכפר בעיקר‪ ,‬ונקרא‬ ‫וגם להרבות בתפילה ובתחנונים‪ ,‬אך לא‬
‫מין ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות‪ ,‬וחובה‬ ‫מתוך פחד ודאגה מן הבאות‪ ,‬להיזהר‬
‫לשנוא אותו ולהשמידו‪ ,‬ועליו הוא אומר‬ ‫שלא להיגרר אחר דברת בני אדם רחוקים‬
‫הלא משנאיך ה' אשנא" וגו'‪.‬‬ ‫מקרבת ויראת אלקים‪ ,‬אלא לנסות בכל‬
‫‪7‬‬

‫‪ ‬‬
‫המעשים‪ .‬ולהתבונן בפירושן של דברים‬
‫ולחזור על פשטותן ואמיתתן שוב ושוב‪:‬‬
‫והוסיף הרמב"ם וכתב בגודל נחיצות‬
‫א( לא זו בלבד שברא הקב"ה את העולם‬
‫ואת הברואים בששת ימי בראשית‪ ,‬אלא‬
‫אף 'בורא' אותם בכל עת‪' ,‬בורא' בלשון‬
‫הווה‪ ,‬כמאמר 'המחדש בטובו בכל יום‬
‫תמיד מעשה בראשית'‪ ,‬וכדכתיב בלשון‬
‫הווה 'ואתה מחיה את כולם'‪.‬‬
‫דע אותם והצלח בהם‪] ,‬בגירסא אחרת‪:‬‬
‫ב( לא זו בלבד שהוא בורא את העולם‬
‫ואת כל הברואים בכל רגע ורגע מחדש‪,‬‬
‫אלא שהוא גם מנהיג אותם בכל‬
‫ענייניהם תמידין כסדרן‪ .‬בורא ומנהיג‬
‫לכל הברואים‪ .‬וכל הבא על האדם‪ ,‬בין‬
‫בעבר בין בהווה וכן כל מה שיבוא עליו‬
‫ועל כל הנבראים בעתיד‪ ,‬הכל אינו אלא‬
‫ממנו יתברך האב הרחום בעצמו‪" ,‬והוא‬
‫לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים"‪.‬‬
‫היא החדרת אמונה טהורה בלבבו‪ ,‬והיא‬
‫גם את הקורונה‪ ,‬וגם את התפשטותו‪,‬‬
‫וגם המשך קורות השתלשלות העניינים‪,‬‬
‫וגם כל העתיד הבלתי נודע‪ ,‬הכל הוא‬
‫לבדו עשה ועושה ויעשה‪ .‬ואין עוד שום‬
‫כח אחר מבלעדו‪ ,‬לא להציל ולא להזיק‪.‬‬
‫את כל התורה כולה על מצוה אחת‪ ,‬והיא‬
‫תמים תהיה עם ה"א‬
‫ב‪ .‬כתוב מפורש מצווה עלינו בתורה‬
‫)דברים יח‪ ,‬יג( תמים תהיה עם ה' אלקיך‪.‬‬
‫ודברי רש"י הידועים על אתר נחוצים‬
‫לחזרה יתירה בתקופות כאלו‪ ,‬וזה לשונו‬
‫הקדוש והטהור‪" :‬תמים תהיה עם ה'‬
‫אלקיך‪ ,‬התהלך עמו בתמימות‪ ,‬ותצפה לו‪,‬‬
‫ולא תחקור אחר העתידות‪ ,‬אלא כל מה‬
‫שיבוא עליך ‪ -‬קבל בתמימות‪ ,‬ואז תהיה‬
‫עמו ולחלקו"‪.‬‬
‫היו יהודים נעלים שדברי רש"י הללו היו‬
‫מנת חלקם מדי יום ביומו כאכילת לחם‬
‫ממש‪ ...‬כך היה מספר גם החסיד הישיש‬
‫רבי יעקב אשר אורוקוביץ זצ"ל‪ ,‬על‬
‫המלמד הזקן שרוב ילדי החרדים‬
‫בבראנוביץ התחנכו על ידו‪ ,‬רבי נח‬
‫פריפשטיין זצ"ל‪ ,‬שהתפרנס ברוחניות‬
‫בכל יום מרש"י זה‪ :‬התהלך עמו‬
‫‪8‬‬
‫חובת שינונם‬
‫חזרת ענייני אמונה‪ ,‬ושלא מספיק אפילו‬
‫עשרה פעמים לחזור עליהם‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"והארכתי בדברים הרבה ויצאתי מענין‬
‫חיבורי‪ ,‬אלא שעשיתי כן לפי שראיתי בו‬
‫תועלת באמונה‪ ,‬לפי שאספתי בו דברים‬
‫מועילים מפוזרים מספרים גדולים‪ ,‬לכן‬
‫הֶ יֵה בהם מאושר[‪ .‬וחזור עליהן פעמים‬
‫רבות‪ ,‬והתבונן בהם היטב‪ .‬ואם השיאך‬
‫לבך ותחשוב שהגיע לך עניינו ]בגירסא‬
‫אחרת‪ :‬שכבר הבנת ענייניו[ מפעם אחת‬
‫או מעשרה‪ ,‬הרי השי"ת יודע שהשיאך על‬
‫שקר"‪.5‬‬
‫הנה כי כן‪ ,‬עבודה תמידית ומצות עשה‬
‫מן התורה המוטלת על האדם בכל עת‪,‬‬
‫אחת מן המצוות עשה התמידיות‬
‫שיכולים לקיים בכל רגע ורגע‪ .‬ולא זו‬
‫בלבד‪ ,‬אלא שהיא מצוה מובחרת‪,‬‬
‫המביאה לקיום כל התורה כולה‪ ,‬עד שבא‬
‫חבקוק והורה לכלל ישראל והעמיד להן‬
‫האמונה‪ ,‬ואמר‪ :‬וצדיק באמונתו ‪ -‬יחיה‪.‬‬
‫)מכות כד ע"א(‪.‬‬
‫ולכן בתקופה זו ההזדמנות להתעלות‬
‫בקיום מצות עשה זו בהידור‪ ,‬ולקנותה‬
‫בקנין נצחי‪ ,‬ורק בכח האמונה הטהורה‬
‫ניתן לעבור את כל הקשיים ואת כל‬
‫הנסיונות‪ .‬נזכיר בזה פרטים אחדים בענין‬
‫זה‪:‬‬
‫בורא ומנהיג ‪ -‬עושה ויעשה‬
‫א‪ .‬אני מאמין הראשון מן הי"ג‪ :‬אני‬
‫מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך‬
‫שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים‪,‬‬
‫והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל‬
‫‪                                                             ‬‬
‫‪ 5‬וראה מה שכתב בסוף פירושו לברכות‪" :‬יקר‬
‫בעיני ללמד עיקר מעיקרי הדת והאמונה‪ ,‬יותר‬
‫מכל אשר אלמדהו"‪  .‬‬
‫‪ ‬‬
‫הטבע שאינם תמידיים‪ ,‬לא הורגלנו‬
‫אליהם ועל כן מכירים אנו בהם כנס‪.‬‬
‫וכדוגמת בני ישראל במדבר בראותם‬
‫לראשונה את המן נופל ממרומים על פני‬
‫המחנה‪ ,‬בוודאי הכירו שזה נס נפלא‬
‫שיורד להם לחם מן השמים‪ ,‬וזאת כיון‬
‫שלא היו מורגלים לכך‪ .‬ואילו לאחר‬
‫ארבעים שנה‪ ,‬בבואם אל ארץ כנען‬
‫ונאמר להם לזרוע באדמה‪ ,‬לא יכלו‬
‫להאמין שנס כזה יקרה להם‪ ,‬שמגרעין‬
‫אחד יצמחו שלשת אלפים גרעינים‪ ,‬ומה‬
‫גם לאחר שאותו הגרעין הנזרע כבר נרקב‬
‫ועבר מן העולם‪.‬‬
‫כעין זה פירש הגאון הקדוש רבי חיים‬
‫מוואלאזין זצ"ל מאמר חז"ל )תענית כה‬
‫ע"א( מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר‬
‫לחומץ וידליק‪ ,‬כי לאמיתו של דבר אין‬
‫תוקף הנס בדליקת החומץ גדול יותר‬
‫מאשר דליקת השמן כלל‪ ,‬ורבי חנינא בן‬
‫דוסא שהיתה האמונה ברורה וזכה אצלו‬
‫‪ -‬על כן אכן המשיך כך בפועל‪ ,‬כי ככל‬
‫שהאדם מאמין יותר בניסי הטבע שכולם‬
‫ניסים‪ ,‬ממילא אין מניעה להתנהג עמו גם‬
‫בניסים שלמעלה מדרך הטבע‪ ,‬כאשר בין‬
‫כה הוא מכיר ויודע שהכל ניסים על כל‬
‫צעד ושעל‪.‬‬
‫שכולם ניסים‪ ,‬אין בהם טבע ומנהגו של‬
‫על כל נשימה ‪ -‬תהלל קה‬
‫יעשה המצוות יצליחנו שכרו‪ ,‬ואם לאו‬
‫ד‪ .‬במדרש רבה )בראשית יד‪ ,‬ט( איתא‪" :‬רבי‬
‫לוי בשם רבי חנינא אמר‪ ,‬על כל נשימה‬
‫ונשימה שאדם נושם‪ ,‬צריך לקלס לבורא‪.‬‬
‫מאי טעמא‪ ,‬דכתיב )תהילים קנ‪ ,‬ו( כל‬
‫הנשמה תהלל יה ‪ -‬כל הנשימה תהלל‬
‫יה"‪ .‬והיינו כדכתיב גם 'ואתה מחיה את‬
‫כולם' כאמור‪ .‬ומעתה‪ ,‬כשנתבונן בדברים‬
‫ונחדירם בלבבינו‪ ,‬נבין ונפנים כי אין‬
‫צריך לנס מיוחד בכדי להינצל מן‬
‫הקורונה‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬כל רגע ורגע אנו‬
‫זקוקים וגם זוכים לניסים תמידיים על כל‬
‫נשימה ונשימה נוספת‪.‬‬
‫תמידיים‪ .‬והיינו כי מתוך תמידיות ניסי‬
‫וההזדמנות כעת לרכוש לקנין תמידי‪ ,‬את‬
‫ההרגשה הנכונה שצריכה להיות בחייו‬
‫‪9‬‬
‫בתמימות‪ ,‬ותצפה לו‪ ,‬ולא תחקור אחר‬
‫העתידות‪ ,‬אלא כל מה שיבוא עליך ‪ -‬קבל‬
‫בתמימות‪ ,‬ואז תהיה עמו ולחלקו‪.‬‬
‫ביבשה ‪ -‬בתוך הים‬
‫ג‪ .‬בפרשת קריעת ים סוף נאמר גם "בתוך‬
‫הים ביבשה" וגם בהיפוך "ביבשה בתוך‬
‫הים"‪ ,‬וביאר בזה הרה"ק הרבי רבי‬
‫אלימלך מליזענסק זי"ע‪ ,‬כי מדרך האדם‬
‫להיות סבור שכאשר הוא עומד על‬
‫היבשה בטוח הוא יותר מאשר בהיותו על‬
‫הים‪ ,‬ואילו האמת היא שגם העמידה על‬
‫היבשה נס הוא בכל רגע‪ ,‬ואכן כלל‬
‫ישראל בהיכנסם אל תוך הים וראו את‬
‫הנס שנעשה עמהם‪ ,‬שנהפך הים ליבשה‬
‫והלכו "בתוך הים ‪ -‬ביבשה"‪ ,‬הפנימו מזה‬
‫והבינו כי לאמיתו של דבר גם כל רגע‬
‫שעומדים ביבשה נס הוא לא פחות מכך‪,‬‬
‫אלא שרגילים אנו לו בדרכי הטבע עד‬
‫שאין האדם מרגיש את הפלא והנס שבו‪.‬‬
‫והרי זה ממש כדברי הרמב"ן הנודעים‬
‫)סוף פרשת בא(‪" :‬ומן הניסים הגדולים‬
‫המפורסמים ‪ -‬אדם מודה ומכיר בניסים‬
‫הנסתרים‪ .‬שאין לאדם חלק בתורת משה‬
‫רבינו‪ ,‬עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו‬
‫עולם‪ ,‬בין ברבים בין ביחיד‪ .‬אלא אם‬
‫יכריתנו ענשו‪ ,‬הכל בגזירת עליון"‪ .‬ולפיכך‬
‫ע"י הנס המפורסם של קריעת ים סוף‬
‫שנעשה להם "בתוך הים ‪ -‬ביבשה"‪ ,‬הכירו‬
‫בני ישראל והודו גם "ביבשה ‪ -‬בתוך‬
‫הים"‪ ,‬כי גם ביבשה הוא נס ממש כמו‬
‫בתוך הים‪.‬‬
‫אמת זו עלינו להשריש עמוק בנפשנו‪ ,‬עד‬
‫שנדע ונכיר באמת כי כל דרך הטבע גם‬
‫הוא נס "בדיוק" כמו הניסים שלמעלה מן‬
‫הטבע‪ ,‬אלא שההבדל הוא "רק" בנו‪,‬‬
‫האיך אנו מביטים עליהם מכח היותם‬
‫הטבע‪ ,‬התרגלנו אליהם והם נדמים לנו‬
‫כדבר פשוט‪ ,‬ואילו הניסים שלמעלה מן‬
‫‪ ‬‬
‫משדכן ]‪-‬דברי גזירתו שקטים[ ונתבטלה‬ ‫של איש יהודי על כל צעד ושעל‪ ,‬איך‬
‫הגזירה"‪.‬‬ ‫שהוא תלוי בכל עת אך ורק בידיו‬
‫הרחמניות של הקב"ה‪ ,‬אבינו אב הרחמן‬
‫הרי לן להדיא עד כמה השגחת הבורא‬ ‫המרחם והטוב לכל‪ ,‬כאשר הוא יתברך‬
‫יתברך בפרטות על כל אחד ואחד מן‬ ‫'רוקע הארץ על המים' בכל רגע‪ ,‬תולה‬
‫הברואים‪ ,‬עד שאין שום ציפור נמלט או‬ ‫ארץ על בלימה‪.‬‬
‫נלכד מבלעדי ה' יתברך‪ .‬והאריכו בענין‬
‫זה רבינו הרמב"ן ז"ל והאר"י ז"ל‪,‬‬ ‫בכל עת ורגע אין אנו תלויים בידי אף‬
‫שהקב"ה משגיח על כל ברואיו ממש‬ ‫גורם‪ ,‬לא באדם ולא באמצעים כאלו‬
‫אפילו על בריה קטנה‪ ,‬ומכל שכן על כל‬ ‫ואחרים‪ ,‬נמצאים אנו אך ורק בידו ית'‬
‫אדם‪ ,‬וק"ו בן בנו של ק"ו על כל אחד‬ ‫כהגדרת דוד המלך ע"ה )תהילים קלא‪ ,‬ב(‬
‫מישראל‪.‬‬ ‫"כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי"‪.‬‬
‫ופירש"י‪ ,‬נפשי בקרבי לנגדך ‪ -‬כיונק שדי‬
‫והנה מדרש זה מובא במקומות רבים‬ ‫אמו‪ .‬וברבינו בחיי )פרשת מקץ(‪ :‬אמר דוד‬
‫בחז"ל‪ :‬בראשית רבה עט‪ ,‬ו‪ ,‬אסתר רבה‬ ‫ע"ה‪ ,‬שהיה משווה ומדמה נפשו בביטחון‬
‫פרשה ג‪ ,‬קהלת רבה פרשה י‪ ,‬בירושלמי‬ ‫ה' יתברך ‪ -‬כגמול הבוטח על אמו‪.‬‬
‫שביעית פ"ט סוף ה"א‪ ,‬ובתוספות ע"ז טז‬
‫ע"ב ד"ה דימוס‪ .‬כנראה בכדי לשנן‬ ‫וכדברי החובת הלבבות )בפתיחה לשער‬
‫ולהורות לנו להכיר בהכרה ברורה בגודל‬ ‫הביטחון(‪] :‬ע"י הביטחון‪ ,‬האדם[ שמח בכל‬
‫השגחת ה' על כל אחד מברואיו בפרטות‪.‬‬ ‫ענין שבא אליו‪ ,‬אפילו אם יהיה כנגד‬
‫טבעו‪ ,‬מפני ביטחונו באלקים שלא יעשה‬
‫לו אלא הטוב לו בכל ענין‪ ,‬כאשר תעשה‬
‫אין עוד מלבדו‬ ‫האֵ ם החומלת לבנה ‪ -‬ברחיצתו וחיתולו‬
‫וקשירתו והתרתו על כרחו‪ ,‬כמו שאמר‬
‫ידוע הרבה על ענין 'אין עוד מלבדו'‪,‬‬ ‫דוד ע"ה 'אם לא שיויתי ודוממתי נפשי‬
‫וסגולתו הנפלאה שלא ישלוט בו שום‬ ‫כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי'‪.‬‬
‫רע‪ .‬וכעת הזמן לחזור ולשנן זאת יותר‪,‬‬
‫ולחיות בכך תמידין כסדרן‪.‬‬
‫ציפור מבלעדי שמיא לא מתצדא‬
‫וזה לשון נפש החיים )שער ג פי"ב(‪ :‬כי אין‬
‫עוד מלבדו יתברך בעל הכוחות כולם‪,‬‬ ‫ה‪ .‬במדרש רבה פרשת וישלח )עט‪ ,‬ו(‬
‫וגם שבאמת הלא הכל מלא רק עצמות‬ ‫איתא על גודל השגחת השי"ת על כל‬
‫אחדותו הפשוט יתברך‪ ,‬ואין עוד מלבדו‬ ‫אחד ואחד בפרטות אפילו על עופות‪ ,‬בזה‬
‫שום מציאות כח כלל‪ ,‬לא כוחות‬ ‫הלשון‪" :‬רבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר‬
‫הטומאה ולא שום כח ושום עולם ונברא‬ ‫בריה הוו טמירין במערתא י"ג שנה ביומא‬
‫כלל‪ .‬זהו שאמרו 'אין עוד מלבדו ‪ -‬אפילו‬ ‫דשמדא‪ ,‬והיו אוכלין חרובין של גרודא‬
‫כשפים'‪.‬‬ ‫עד שהעלה גופן חלודה‪ .‬לסוף י"ג שנין‪,‬‬
‫נפק יתיב על תרע מערתא‪ ,‬חמא חד צייד‬
‫וזהו שמביא שם הש"ס )חולין ז ע"ב( על זה‬ ‫קאים וצייד ציפורין ]‪-‬ראה צייד אחד‬
‫עובדא דההיא אתתא דהוות קא מהדרא‬ ‫עומד וצד עופות[‪ ,‬וכד הוה שמע רבי‬
‫למשקל עפרא מתותא כרעיה דרבי‬ ‫שמעון ברת קלא ]‪-‬בת קול[ אמרה מן‬
‫חנינא‪ ,‬אמר לה‪ :‬שקולי‪ ,‬לא מסתייעא‬ ‫שמיא 'דימוס דימוס' ]‪-‬רחמים והצלה[‬
‫מילתיך‪ ,‬אין עוד מלבדו כתיב‪ .‬ופריך‬ ‫פסגא ]‪-‬היתה הציפור בורחת[‪ ,‬וכד הוה‬
‫והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן כשפים‬ ‫שמע ברת קלא אמרת 'ספקולא' ]‪-‬לשון‬
‫שמכחישין פמליא של מעלה‪ ,‬שאני רבי‬ ‫הריגה[ הות מתצדה ונלכדה‪ ,‬אמר‪ :‬ציפור‬
‫חנינא דנפיש זכותיה‪ .‬ודאי שלא היה‬ ‫מבלעדי שמיא לא מתצדא‪ ,‬על אחת כמה‬
‫מחזיק עצמו רבי חנינא דנפיש זכותיה כל‬ ‫וכמה נפש דבר נש‪ ,‬נפק ואשכח מיליא‬
‫‪10‬‬

‫‪ ‬‬
‫היפוך סידור הטבע‪ .‬כמו שמצינו ברבי‬ ‫כך מתורתו ומעשיו הטובים המרובים‪ ,‬עד‬
‫חנינא בן דוסא‪ ,‬שהיה גוזר אומר‪ ,‬ופועל‬ ‫שבעבורם היה סמוך לבו שלא ישלוט בו‬
‫כפי רצונו כל עת‪ ,‬היפוך סידור הטבע‪,‬‬ ‫פעולת הכשפים‪.‬‬
‫כאומרו )תענית כה ע"א( מי שאמר לשמן‬
‫וידליק יאמר לחומץ וידליק‪ ,‬רוצה לומר‪,‬‬ ‫אבל הענין כמו שכתבתי לעיל‪ ,‬כיון‬
‫הלא אצלו יתברך שוה זה כמו זה‪ ,‬כנ"ל‪,‬‬ ‫שבאמת אין בכוחות המרכבה הטמאה ‪-‬‬
‫וכן הספיק הבורא ברוך הוא בידו‪ .‬וכהנה‬ ‫שום כח מעצמם חלילה‪ ,‬אלא שהוא‬
‫רבות אתו‪ ,‬כמובא בש"ס מנפלאות‬ ‫יתברך קבע כוחם למעלה מכוחות טבעי‬
‫ענייניו"‪.‬‬ ‫הכוכבים ומזלות‪ ,‬כדי שעי"ז יהא‬
‫ביכולתם לעשות פעולות אף גם לשנות‬
‫סדרי טבעי המזלות‪ ,‬ובלתו יתברך הם‬
‫♦‬ ‫אפס ותוהו‪.‬‬
‫ולכן גם רבי חנינא‪ ,‬לא שבטח על זכות‬
‫הביטחון וסגולתה‬ ‫קדושת תורתו ומעשיו המרובים‪ ,‬רק‬
‫שידע ושיער בנפשו שזאת האמונה‬
‫גם סגולה נפלאה שניתן ונצרך כעת לחזק‬ ‫קבועה בלבו לאמיתה‪ ,‬שאין עוד מלבדו‬
‫ולהשריש יותר בנפשו‪ ,‬היא מדת‬ ‫יתברך שום כח כלל‪ ,‬והדביק עצמו‬
‫הביטחון‪ ,‬שטובה תמיד ומועילה לאדם‬ ‫בקדושת מחשבתו לבעל הכוחות כולם‪,‬‬
‫בין בגשמיות ובין ברוחניות‪ ,‬כפי שהאריך‬ ‫אדון יחיד המלא כל עלמין‪ ,‬ואין כאן שום‬
‫בספר הקדום 'חובת הלבבות' בשער‬ ‫שליטה ומציאות כח אחר כלל‪ ,‬לכן היה‬
‫המיוחד שהקדיש לענין זה‪ ,‬ולעת כזאת‬ ‫נכון לבו בטוח בזה שלא ישלטו עליו‬
‫ההזדמנות מיוחדת לקנותה לקנין נצחי‪,‬‬ ‫פעולות הכשפים הנמשכים מכוחות‬
‫להתבונן בכך ולהקדיש זמן ללימוד ושינון‬ ‫המרכבה טמאה‪ ,‬זה שאמר 'לא מסתייעא‬
‫ענין זה‪) ,‬יתכן גם בשער הביטחון שבספר‬ ‫מילתיך‪ ,‬אין עוד מלבדו כתיב'‪.‬‬
‫חובת הלבבות‪ ,‬שכעדות רבים וטובים‬
‫הוא פשוט תענוג עוה"ז‪ ,‬פשוטו‬ ‫ובאמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה‪,‬‬
‫כמשמעו(‪.6‬‬ ‫להסר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות‬
‫אחרים‪ ,‬שלא יוכלו לשלוט בו ולא יעשו‬
‫וסגולה נפלאה היא מדת הביטחון להינצל‬ ‫שום רושם כלל‪ ,‬כשהאדם קובע בלבו‬
‫מכל רע‪ ,‬ובמיוחד בשעת מגיפה‪ ,‬וכמו‬ ‫לאמור‪ :‬הלא ה' הוא האלקים האמיתי‪,‬‬
‫שכתב הרה"ק רבי משה מקאברין זי"ע‬ ‫ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם‬
‫בעת מגיפה רח"ל‪ ,‬בזה הלשון‪" :‬הביטחון‬ ‫וכל העולמות כלל‪ ,‬והכל מלא רק אחדותו‬
‫הינו עיקר הרפואה‪ ,‬ולא יהיה פסוק זה‬ ‫הפשוט יתברך שמו‪ ,‬ומבטל בלבו ביטול‬
‫זז מתוך פיהם ‪ -‬ה' צבאות עמנו משגב‬ ‫גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון‬
‫לנו אלקי יעקב סלה )ירושלמי ברכות פ"ה‬ ‫בעולם‪ ,‬ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו‬
‫ה"א(‪ .‬וכשתשערו זאת בלבבכם ‪ -‬לא‬ ‫רק לאדון יחיד ברוך הוא‪ ,‬כן יספיק הוא‬
‫יתברך בידו‪ ,‬שממילא יתבטלו מעליו כל‬
‫‪                                                             ‬‬
‫‪ 6‬כנודע גם התבטאותו של מרן הגרי"ז זצוק"ל‬
‫הכוחות והרצונות שבעולם‪ ,‬שלא יוכלו‬
‫אחר ששינן פעמים רבות את שער הביטחון‬ ‫לפעול לו שום דבר כלל‪.‬‬
‫שבספר חובת הלבבות‪ ,‬לאחר שנגזל הימנו‬
‫בערמה בניינים בוורשא שהיו שווים הון רב‪,‬‬ ‫וגם יגזור אומר ויקם לו‪ ,‬לפעול עניינים‬
‫אותם קיבל כנדוניא שיוכל לישב על התורה ועל‬ ‫וניסים נפלאים היפוך סידור כחות‬
‫העבודה ללא טירדות‪ ,‬ותוכן דבריו היה‪ ,‬שמה‬ ‫הטבעיים‪ ,‬כיון שמשעבד ומדבק טוהר‬
‫שזכה להשריש בנפשו מדת הביטחון‪ ,‬גדולה היא‬ ‫אמונת לבבו באמת בל תמוט רק לו‬
‫במעלתה ושוויה הרבה יותר מאשר כל הבניינים‬
‫יתברך לבד‪ ,‬ואצלו יתברך הכל שוה‪ ,‬כל‬
‫שנותרו אצל אותו האיש‪.‬‬
‫רגע‪ ,‬לפעול בסידור הטבע שקבע או‬
‫‪11‬‬

‫‪ ‬‬
‫"שאין ביד אחד מהברואים להועיל את‬ ‫ישלטו בכם הפחדים רח"ל‪ ,‬און ָגאט ברוך‬
‫נפשו ולא להזיקה‪ ,‬ולא לזולתו‪ ,‬כי אם‬ ‫הוא ֶוועט בוודאי הֶ עלפין‪ ,‬כי כל חשקו‬
‫ברשות הבורא יתברך‪ .‬כשירגיש האדם‬ ‫וחפצו להושיע ולשמור אתכם מכל‬
‫שלא יועילנו ולא יזיקנו אחד מהנבראים‬ ‫ישׁין ושכרכם בכל טוב סלה‪.‬‬ ‫פטפוטי בִּ ִ‬
‫אלא ברשות הבורא יתברך‪ ,‬ישוב לבו‬ ‫וגם אני לא אמנע ח"ו מלהזכירכם בכל‬
‫מיראתם ותקוותם‪ ,‬ויבטח על הבורא‬ ‫המקומות אשר אהיה שמה"‪.‬‬
‫לבדו‪ ,‬כמו שנאמר )תהילים קמו‪ ,‬ג( אל‬
‫תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו‬ ‫והוסיף וכתב‪" :‬לִ יבֶּ ע בְּ רידֶ ער ]‪-‬אחיי‬
‫תשועה"‪) .‬פ"ג(‬ ‫אהוביי[‪ַ ,‬זייט געזונד און ְשׁ ַטארק און‬
‫ָארגְ ט‪-] ,‬היו‬
‫ְפ ִרישׁ‪ ,‬און ָנאר ניט גִ עז ְ‬
‫שהקב"ה הוא "בתכלית הנדיבות והחסד‪,‬‬ ‫בריאים וחזקים ורעננים‪ ,‬ורק לא‬
‫למי שראוי לו ולמי שאינו ראוי לו‪,‬‬ ‫מודאגים[‪ ,‬אזכה לראות בישועתם‬
‫ונדיבותו מַ ְתמֶ דֶ ת וחסדו נמשך‪ ,‬לא ִיכּ ֵָרת‬ ‫והצלחתם ברוחני וגופני‪ .‬כה דברי הנקשר‬
‫ולא יִפָּ סֵ ק‪ .‬כמו שנאמר )תהילים קמה‪ ,‬ט(‬ ‫מתוך אהבת אמת תכון לעד‪ ,‬קשור‬
‫טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו‪ ,‬ואמר‬ ‫בקשרי עבותות אהבת אמת‪ .‬משה‬
‫)שם קלו‪ ,‬כה( נותן לחם לכל בשר כי‬ ‫פאליר"‪.‬‬
‫לעולם חסדו‪ ,‬ואמר )שם קמה‪ ,‬טז( פותח‬
‫את ידך ומשביע לכל חי רצון"‪) .‬פ"ב(‬ ‫וכדברים הללו ממש כתב גם הרה"ק בעל‬
‫היסוד העבודה זי"ע בעת מגיפת החולי‪-‬‬
‫"כי הסיבות ]‪-‬ההשתדלויות והאמצעים[‬ ‫רע רח"ל‪ ,‬בזה הלשון‪" :‬העיקר עצה‬
‫כולן אצל הבורא שוות‪ ,‬יטריפהו במה‬ ‫להתחזק במדת חסד חינם של הקב"ה‪,‬‬
‫שירצה מהן ]‪-‬ובידו לפרנס אותו ע"י איזה‬ ‫אשר מגן הוא לכל החוסים בו‪ ,‬ולומר‬
‫אמצעי שירצה[ ובעת שירצה‪ ,‬מאיזה ענין‬ ‫בפה בכל יום שאני בוטח בה' ובחסדיו‪,‬‬
‫שירצה‪ ,‬כמו שאמר הכתוב )שמואל‪-‬א יד‪ ,‬ו(‬ ‫וכולל אני את עצמי עם יראי ה' ואוהביו‬
‫כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט"‬ ‫הבוטחים בה' באמת" וכו'‪ .‬ולאחר שכותב‬
‫)סוף פ"ג(‪ .‬וההשתדלויות עצמן אין בכוחן‬ ‫גם זהירות בדרכי הטבע‪ ,‬מסיים‪" :‬והעיקר‬
‫להועיל לו מאומה כי אם ברצון הבורא‪,‬‬ ‫עצתו אמונה וביטחון‪ ,‬ורק שהאדם צריך‬
‫"הסיבות אין מועילות אותו בזה כלום‬ ‫גם כן להתרחק מכאלה"‪.‬‬
‫אלא בגזירת הבורא יתברך וכו'‪ ,‬ויבטח‬
‫עם זה על אלקיו‪ ,‬שלא יעזבהו ולא ירפהו‬
‫ולא יתעלם ממנו‪ ,‬כמו שנאמר )נחום א‪ ,‬ז(‬ ‫מלשון ה'חובת הלבבות'‬
‫טוב ה' למעוז ביום צרה‪ ,‬ויודע חוסי בו"‪.‬‬
‫)פ"ד(‬
‫לצורך כך‪ ,‬נעתיק בזה קטעים אחדים‬
‫מלשון קדשו של החובות הלבבות‪ ,‬מן‬
‫"מפני שיודע ]‪-‬הבוטח[ שתועלתו ונזקו‬ ‫הראשונים כמלאכים‪:‬‬
‫אינם ביד נברא ולא ביכולתו‪ ,‬ועל כן אינו‬
‫מפחד מהַ ז ָָק ָתם‪ ,‬כאשר איננו מקווה‬ ‫"כי הבורא יתברך מרחם על האדם יותר‬
‫ָאָתם"‪) .‬פ"ה(‪.‬‬
‫הַ נ ָ‬ ‫מכל מרחם‪ ,‬וכל רחמים וחמלה שיהיו‬
‫מזולתו עליו ‪ -‬כולם הם מרחמי הקל‬
‫"וְ י ֵַדע כי לא ייגמר לו מהם ]‪-‬לא יצאו לו‬ ‫וחמלתו‪ ,‬כמו שנאמר ונתן לך רחמים"‪.‬‬
‫שק ַדם‬
‫ָ‬ ‫לפועל בכל ענייניו[‪ ,‬אלא מה‬ ‫)שער הביטחון ריש פ"ג(‬
‫בדעת הבורא שהוא הנכון לענייניו בעולם‬
‫"כי הבורא יתברך מתקן עניינו ]‪-‬דואג‬
‫הזה ובעולם הבא ויותר טוב לאחריתו"‪,‬‬
‫ומסדר ענייני האדם[ יותר ממנו‪ ,‬ובוחר‬
‫]‪-‬רק אותם הדברים שהבורא ידע מראש‬
‫לו טוב יותר מאשר הוא ]האדם[ בוחר‬
‫שהם הנכונים לצורך ענייניו בעוה"ז‬
‫לעצמו"‪) .‬פתיחה לשער הביטחון(‬
‫ובעוה"ב‪ ,‬ואף אם לפי ראות עיניו נדמה‬

‫‪12‬‬

‫‪ ‬‬
‫ובלשון חריף ביותר כתב כדברים הללו‬ ‫לו שאין הם טובים עבורו‪ ,‬ללא ספק הם‬
‫‪7‬‬
‫הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זי"ע‬ ‫הטובים ביותר לאחריתו[ ‪) .‬פ"ד(‬
‫)בקונטרס 'אדם ישר' שחיבר לזמן מגיפה רח"ל‪,‬‬
‫נדפס בסוף ספרו נוצר חסד(‪" :‬צריך ליזהר‬
‫בזמן המגיפה בר מינן‪ ,‬ממידות רעות‬ ‫חובת הזהירות מן הדאגה ומן‬
‫בתכלית השמירה וכו'‪ ,‬והגדול שבכולם ‪-‬‬
‫ממרה שחורה ועצבות‪ ,‬שהוא עצמו סם‬ ‫העצבות‬
‫המוות ממש‪ ,‬הממית בזמן המגיפה"‬ ‫על עוצם נחיצות והכרחיות הזהירות מן‬
‫וכו'‪.‬‬ ‫הדאגה‪ ,‬וכן מן העצבות‪ ,‬בתקופה כזו‪,‬‬
‫האריכו רבים מן הפוסקים‪ ,‬וראש לכולם‬
‫ובדרך זה הביא בספר שומר אמונים‬ ‫הגאון המפורסם רשכבה"ג רבינו עקיבא‬
‫)מאמר הביטחון והתחזקות פ"ב(‪ :‬וכן מובא‬ ‫איגר זצ"ל‪ ,‬באיגרת שכתב בעת המגיפה‬
‫מרבינו האריז"ל‪ ,‬כשיש ח"ו דֶ בֶ ר בעיר‪,‬‬ ‫בשנת תקצ"א‪) ,‬נדפס באיגרות סופרים סי'‬
‫אין יכול לשלוט רק באלו שיש להם‬ ‫כט(‪ ,‬כאשר נתפשטה במהירות מחלת‬
‫פחד‪ .‬אבל באלו שמתחזקים בלבם‬ ‫החולי‪-‬רע בפולין וסביבותיה‪ ,‬שם כתב‬
‫בבטחונם על ה' ומתגברים על הפחד‪ ,‬אין‬ ‫בין הדברים לומר אחר התפילה ערב‬
‫שום דבר רע יכול לשלוט בהם‪ .‬עיין‬ ‫ובוקר תהילים כמה מזמורים‪ ,‬וגם לומר‬
‫בספר תורת נתן )ערכי האריז"ל‪ ,‬פרשת ויחי(‬ ‫בבוקר ובערב אחר פרשת התמיד בציבור‬
‫וזה לשונו‪ :‬ולכן צריך גם כן ליזהר שלא‬ ‫כל נוסח פרשת הקטורת 'אתה הוא‬
‫להתיירא בשעת הדבר רח"ל מס"מ‬ ‫שהקטירו' וכו'‪.‬‬
‫וחיילותיו‪ ,‬אלא להתפלל לה' והוא יענם‪,‬‬
‫כי המתיירא מלפניו הוא נותן לו כח‬ ‫ובהמשך מכתבו כתב הגאון רעק"א זצ"ל‬
‫וגבורה להתגבר במגיפה בר מינן בעיר‪,‬‬ ‫בזה הלשון‪" :‬שלא לדאוג‪ .‬ולהרחיק כל‬
‫אלא חבי כמעט רגע עד יעבור זעם‪,‬‬ ‫מיני עצבות"‪.‬‬
‫ויעסוק תמיד בתורה ובמעשה הקטורת‬
‫ויתבטל מותנא מעלמא‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫‪                                                             ‬‬
‫‪ 7‬טרם נשים קנצין למילין הקצרים אודות מדת‬
‫וכנראה מקור הדברים הוא מהגמרא‬ ‫הביטחון‪ ,‬נעתיק בזה לשון ספר תואר פני שלמה‪,‬‬
‫בברכות )ס ע"א(‪ :‬יהודה בר נתן הוה שקיל‬ ‫)להג"ר שלמה זלמן אנדסברג( שכתב בענין זה‪:‬‬
‫ואזיל בתריה דרב המנונא‪ ,‬אתנח‪ ,‬אמר‬ ‫"לכן זאת עצת זקנים איעצכם גם אני הלא‬
‫אביכם הזקן‪ :‬בכל הדברים אשר תפנו לעשות‪,‬‬
‫ליה ‪ -‬יסורים בעי ההוא גברא לאתויי‬ ‫למגדול ועד קטן‪ ,‬ביטחו בה' ובישועתו‪ .‬תנו‬
‫אנפשיה‪ ,‬דכתיב )איוב ג‪ ,‬כה( כי פַּ חַ ד‬ ‫תודה ‪ -‬בשלחו לכם עזרתו‪ ,‬ואל תיעצבו אם‬
‫פָּ חַ ְד ִתּי ‪ -‬וַ ֶיאֶ ָת ַינִ י‪ ,‬ואשר יגורתי ‪ -‬יבוא לי‪.‬‬ ‫יאחר מעט בחמלתו‪.‬‬
‫כי את כל אלה ניסיתי וראיתי גם אני בסתר‬
‫הרי שאם מפחד מאיזה דבר ‪ -‬עי"ז מביא‬ ‫ובגלוי‪ ,‬כי אין לנו להישען כי אם על משענת‬
‫זאת על עצמו ח"ו‪ .‬ויש רמז לזה גם‬ ‫הביטחון‪ ,‬היא תחזק אנוש אָנוש מתימהון לבו‪,‬‬
‫בכתוב )משלי כט‪ ,‬כה( חרדת אדם ‪ -‬יתן‬ ‫לבל יפול לבו‪ ,‬ולא יפחד ולא ידאג ביותר פן‬
‫מוקש‪ ,‬ובוטח בה' ‪ -‬ישוגב‪.‬‬ ‫יכשל‪ ,‬הוא הביטחון בה' ‪ -‬יאמץ רוחו לבל‬
‫יבהלוהו גדודי "פן ואולי"‪ .‬גם לא יהיה נבהל להון‬
‫ופחז כמים בכל עסקיו‪.‬‬
‫ככה בדבר הנהגת בריאות גופו‪ ,‬ובהנהגת צרכי‬
‫שמחה וסגולתה‬ ‫ביתו וכל תהלוכותיו עם בני אדם‪ ,‬וביותר בדבר‬
‫היקר לאדם בעולמו‪ ,‬הלא בדבר גידול הבנים‬
‫כי בשמחה תצאו‬ ‫לחנכם ולנטלם ולנשאם בחריצות ובשקידות‪ ,‬מה‬
‫טוב ומה נעים אם אור הביטחון ילך לפניו‪ ,‬למען‬
‫לאחר שמשכיל האדם להחדיר בלבבו‬ ‫לא יתעסק בלב נמוג וחרד או בעריצות בבהלה‬
‫ורעש גדול‪ ,‬כי אם במשובה ונחת‪ ,‬איש אל עבר‬
‫יסודות האמונה והביטחון‪ ,‬ממילא בא‬
‫פניו ילך בהשקט ובטחה בזהירות ובזריזות‬
‫לידי שמחה והרגשת אושר נפלא‪ ,‬כשהוא‬ ‫במתינות ובלב שאנן ואמיץ כח"‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫‪ ‬‬
 ‫סעודות אסתר‬ ‫שרוי בשלווה‪ ,‬מרגוע ומנוחת הנפש מכל‬
‫הדאגות‪ ,‬בכל עת ועידן‪ ,‬וכלשון‬
‫ביסוד זה פירשו המפרשים גם מה‬ ‫ה'אורחות צדיקים' )שער השמחה(‪:‬‬
‫שהוכרחה אסתר להמתין עם מפלת המן‬ ‫"המאמין בלב שלם והבוטח בעזר הצור‪,‬‬
‫על סעודה שניה‪ ,‬ולא סיפרה למלך מיד‬ ‫הוא שמח לעולם"‪ .‬ו'לעולם' פירושו‬
‫בסעודה הראשונה על כל מעלליו‪ ,‬זאת‬ ‫כמשמעו‪ ,‬לעולם ‪ -‬גם בעידן הקורונה‬
‫מחמת שהיה בסעודה זו "שמח וטוב לב"‬ ‫ושאר עיתים קשים שאינשי דעלמא‬
‫כדכתיב בקרא‪ ,‬ולכן לא יכלה לו בסעודה‬ ‫נתקפים בבהלה ופחד‪.‬‬
‫הראשונה‪ ,‬והוכרחה להמתין ליום‬
‫המחרת אולי אז תוכל לו‪ .‬ואכן רק‬ ‫אם מדת השמחה גדולה וחשובה תמיד‪,‬‬
‫בסעודה השנייה שהיתה כבר לאחר‬ ‫ועוצם סגולתה נודע ממאמרי חז"ל‬
‫שהוביל המן את מרדכי ברחובות העיר‬ ‫וספרים הק' ומדברי רבינו האריז"ל‪ ,‬עד‬
‫וקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך‬ ‫שהעיד הרה"ק מלעכוויטש זי"ע לרמז‬
‫חפץ ביקרו‪ ,‬והמן חזר כבר אל ביתו‬ ‫בדברי הכתוב )ישעיה נה‪ ,‬יב( 'כי בשמחה‬
‫כשהוא 'אָבֵ ל וחפוי ראש'‪ ,‬רק אז הצליחה‬ ‫תצאו' מכל הצרות‪' ,‬ובשלום תובלון'‬
‫אסתר להפילו‪ ,‬ואף להביא להריגתו‬ ‫תהיו מובלים ע"י השמחה אל השלימות‪.‬‬
‫ותלייתו על העץ אשר הכין בעצמו‪.‬‬
‫קל וחומר שבזמן מגיפה המפילה באומות‬
‫כדברים הללו ממש מקובל בשם הרה"ק‬ ‫העולם חללים רבים‪ ,‬עלינו להשקיע‬
‫מלובלין זי"ע )כפי שסיפר לי דודי הרה"צ רבי‬ ‫במדת השמחה‪ ,‬שנודע רבות שבכוחה‬
‫מנחם מונדרר זצ"ל‪ ,‬ששמע מפי גאב"ד טשעבין‬ ‫להשפיע טובות וחסדים‪ ,‬עד דאיתא‬
‫זצוק"ל‪ ,‬שהתבטא כי הוא רוחש חשיבות מיוחדת‬ ‫שאפילו רשע אינו יכול לקבל את עונשו‬
‫למאמר זה‪ ,‬בהיות שלא נדפס בספרי הרה"ק‪,‬‬ ‫המגיע לו בשעה שהוא בשמחה‪ ,‬אלא‬
‫אלא קיבלו איש מפי איש(‪ ,‬שביאר על דור‬ ‫מקודם מפילים אותו מן השמים לעצבות‬
‫המבול שלמרות כל חטאיהם הקשים‪ ,‬לא‬ ‫ומרה שחורה‪ ,‬ואז מקבל הוא את המגיע‬
‫יכלו להיענש כל זמן שהיו שרויים‬ ‫לו‪.‬‬
‫בשמחה ובטוב לב‪ ,‬עד כי היה כדכתיב‬
‫שם "ויתעצב אל לבו"‪ ,‬ובכך הביא הקב"ה‬ ‫וכך כתב גם בדגל מחנה אפרים )עקב ד"ה‬
‫שייכנס גם בלבבם עצבות ומרה שחורה‪,‬‬ ‫כל מדוי( ליישב את הקושיא בפסוק 'כל‬
‫ואז שפיר שייך היה להביא עליהם את‬ ‫המחלה ]אשר שמתי במצרים לא אשים‬
‫המבול‪.‬‬ ‫עליך'[ וגו'‪ ,‬וכי איזה חולי היה במצרים‪,‬‬
‫וכי דם היה חולי למצרים או צפרדע‬
‫ושאר מכות‪ ,‬והיה ראוי לומר 'כל מכה‬
‫ההבטחה‬ ‫אשר שמתי'‪ .‬ותירץ ע"פ דברי זקינו‬
‫הבעש"ט זי"ע שאמר "דאין הקב"ה שולח‬
‫והבטחה נדירה ביותר קיימת מהרה"ק‬
‫ייסורים על האדם אלא אם כן שולח עליו‬
‫הסבא קדישא רבינו מרדכי מלעכוויטש‬
‫מקודם חולי מרה שחורה"‪ ,‬וידוע מאמרם‬
‫זי"ע‪ ,‬שהבטיח ברורות‪ :‬אם יהא איש‬
‫ז"ל )ב"מ קז ע"ב( פ"ג מיני חולאים תלויים‬
‫יהודי בשמחה מכך גופא שהוא יהודי‪,‬‬
‫במרה כמנין מחלה‪ ,‬הרי כי זה מחלה‪.‬‬
‫ערב אני לו שיינצל מכל מיני היזק‪,‬‬
‫ובזה מבואר שפיר ענין 'מחלה' הכתוב‬
‫ואפילו מדבר עבירה יינצל‪.‬‬
‫בתורה‪ ,‬כי זה הוא תחילת כל חולי וכל‬
‫וכמה נצרך הוא לעת כזו שכל אחד חפץ‬ ‫מכה וייסורים כנ"ל‪ .‬ובמצרים מאחר‬
‫להינצל מכל דבר רע‪ ,‬ובמיוחד כפי מה‬ ‫שהיו המכות בוודאי היה מקודם חולי‬
‫שנתבאר לעיל על חובת הזהירות מן‬ ‫מרה שחורה‪ ,‬ועל זה הוא שאומר הכתוב‬
‫הדאגה והרחקת כל מיני העצבות‪ ,‬ממילא‬ ‫'לא אשים עליך'‪ ,‬וממילא לא יבואו עליך‬
‫העצה הטובה ביותר להתרחק מן הפחד‬ ‫גם שאר כל המכות והייסורים‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ ‬‬
‫"כי אם היה מעשה האדם כחול הים‬ ‫והדאגה‪ ,‬ולקנות מידת השמחה‪ ,‬עליה‬
‫במספר‪ ,‬לא יהיה שקול בטובה אחת מן‬ ‫אמרו צדיקים שניתן אף לעשות פעולות‬
‫טובות הבורא יתברך עליו בעוה"ז‪ ,‬כל‬ ‫חיצוניות גם כאשר עדיין איננו במדריגת‬
‫שכן אם יהיה לו חטא‪ .‬ואם ידקדק‬ ‫שמחה זו‪ ,‬ובלבד כדי לזכות עי"ז לשמחה‪.‬‬
‫הבורא עם האדם בתביעת הודאת‬ ‫ואחרי הפעולות נמשכים הלבבות‪.‬‬
‫הטובה‪ ,‬יהיה כל מעשהו ]מעשיו‬
‫הטובים של האדם[ נכחד ונשקע בקטנה‬
‫שבטובות הבורא עליו‪ .‬ומה שיהיה‬ ‫הודאה‬
‫מגמול הבורא לו ]‪-‬מה שהקב"ה משלם לו‬
‫טוב[‪ ,‬אינו מגיע לו על מעשהו‪ ,‬אלא הוא‬ ‫סעיף נוסף השייך אף הוא במידת‬
‫מחסד הבורא עליו"‪) .‬שער הביטחון פ"ד(‬ ‫השמחה‪ ,‬אשר גם הוא סגולתו להמשיך‬
‫חסדים וישועות רבות‪ ,‬הוא ההתבוננות‬
‫בחסדי השי"ת ונפלאותיו‪ ,‬ולהודות לו‬
‫♦‬ ‫עליהם בפה מלא‪ ,‬כנודע רבות מחז"ל‬
‫ומספה"ק שע"י ההודאה להקב"ה מזמר‬
‫בכך את העריצים והמזיקים הקשים‪,‬‬
‫עקירת מידות רעות‬ ‫ומוריק ממרומים שפע טוב בגשמיות‬
‫וברוחניות‪ ,‬לו ולאחרים‪.‬‬
‫כעס שנאה ומחלוקת‬
‫ופירשו צדיקים במאמר הכתוב )בראשית‬
‫"צריך ליזהר בזמן המגיפה בר מינן‪,‬‬ ‫לב‪ ,‬יג( ואתה אמרת היטב איטיב עמך‪,‬‬
‫ממידות רעות בתכלית השמירה‪ .‬מכעס‪,‬‬ ‫'ואתה אמרת היטב' ‪ -‬כאשר איש יהודי‬
‫וגאווה‪ ,‬וקנאה ושנאה ותחרות‪ ,‬ונקימה‬ ‫מכיר ואומר לפניו יתברך שטוב לו‪ ,‬ומודה‬
‫ונטירה‪ ,‬והגדול שבכולם ממרה שחורה‬ ‫לו על כך‪ ,‬אזי אומר הקב"ה לעומתו‬
‫ועצבות‪ ,‬שהוא עצמו סם המוות ממש‬ ‫'איטיב עמך' עוד יותר מאשר מקודם‪ .‬וכן‬
‫הממית בזמן המגיפה" וכו'‪) .‬אדם ישר‪,‬‬ ‫פירשו בפסוק )תהילים קיח‪ ,‬א( "הודו לה' כי‬
‫להרה"ק מזידיטשוב זי"ע(‬ ‫טוב"‪ ,‬ועי"ז ממשיכים "כי לעולם חסדו"‪,‬‬
‫ובתרתי‪ ,‬שחסדים נוספים יתמשכו ויבואו‬
‫וכן רשם הרה"ק היסוד העבודה זי"ע‬
‫הן לכל העולם )במקום(‪ ,‬והן לא רק‬
‫באיגרתו שכתב בעת מגיפת החולי‪-‬רע‬
‫בשעה זו אלא לעולם )בזמן(‪.‬‬
‫רח"ל‪" :‬ולהשליך מלבו כל שנאה‬
‫ומשטמה שיש לו על אחיו מישראל"‪.‬‬ ‫ולפיכך גם תיקן דוד המלך ע"ה לברך‬
‫מאה ברכות בכל יום‪ ,‬כדי לעצור את‬
‫וביאור הענין בפשטות‪ ,‬כי אמרו חז"ל‬
‫המגיפה כנודע‪ ,‬כי בכח הברכות‬
‫)עוקצין פ"ג מי"ב( "לא מצא הקב"ה כלי‬
‫וההודאות להקב"ה על הטוב‪ ,‬לעצור את‬
‫מחזיק ברכה לישראל אלא השלום"‪,‬‬
‫הקללות והמגיפות ולהמשיך רק שפע טוב‬
‫ונאמר )דברים לג‪ ,‬ה( ויהי בישורון מלך ‪-‬‬
‫בכל העניינים‪.‬‬
‫בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל‪,‬‬
‫ופירש רש"י‪" :‬בהתאספם יחד באגודה‬ ‫וכה כתב בקונטרס אדם ישר )לשעת מגיפה‪,‬‬
‫אחת ושלום ביניהם ‪ -‬הוא מַ לְ כָּם‪ ,‬ולא‬ ‫נדפס בסו"ס נוצר חסד(‪" :‬גם צריך ליזהר‬
‫כשיש מחלוקת ביניהם"‪.‬‬ ‫לומר מאה ברכות שתיקן דוד המלך לבטל‬
‫המגיפה‪ ,‬ולומר כל ברכה בכוונה ובשמחה‬
‫וכאשר איש יהודי עוקר את המדות‬
‫ובלב טוב‪ .‬וכו'‪ .‬כי 'ברוך' הוא חיים ממש‪,‬‬
‫הרעות שבלבבו ומשליך כל שנאה שיש‬
‫ויתפלל ויברך להשם בשמחה ובלב טוב"‪.‬‬
‫לו על אחיו מישראל‪ ,‬אזי מדה כנגד מדה‬
‫גם ממרומים משליכים את השנאה‬ ‫לתועלת הענין נעתיק קטע מלשון‬
‫והקטרוגים שהיו עליו‪ ,‬והקב"ה מלכם‬ ‫החובות הלבבות בענין זה‪:‬‬
‫‪15‬‬

‫‪ ‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬כי על העניו שהוא בעיני עצמו‬ ‫ושורה עליהם‪ ,‬ואז ממילא מוגנים מכל‬
‫ממש בבחינת 'אַיִן'‪ ,‬לא שייך שיחולו עליו‬ ‫הצרות ופגעים רעים‪ ,‬ונמשכים כל‬
‫שום קטרוגים‪ ,‬כי כל אלו הרעות שייכים‬ ‫הברכות‪.‬‬
‫לחול רק על מי שהוא בגדר 'יש' ומציאות‬
‫לעצמו‪ ,‬אך מי שהוא 'אַיִן' בעיניו‪ ,‬בטלים‬
‫כל הקטרוגים והרעות מעליו‪ ,‬ושורה עליו‬ ‫גאווה‬
‫רק טוב‪ ,‬כדאיתא בספה"ק‪.‬‬
‫ובייחוד יש לעקור את מדת השקר‬
‫ולכן כתב ב'אדם ישר' עצה נחוצה לשעת‬ ‫והגאווה‪ ,‬שעל שניהם איתא שהקב"ה‬
‫מגיפה ‪ -‬להכניע את עצמו ולהיות כאין‪:‬‬ ‫שונא אותם‪ ,‬ומתרחקים על ידיהם מן‬
‫"וצריך להשפיל עצמו‪ ,‬אַיִן ממש‪ ,‬בשמחה‬ ‫הקב"ה השומר ומציל‪ ,‬וכאשר מאבדים‬
‫ובלב טוב‪ ,‬בלי שום תקוה לקבלת שכר‪.‬‬ ‫את השמירה ממילא רח"ל נתונים לסכנה‬
‫וע"י המשכת 'אין' ממש‪ ,‬בלב אמת‪ ,‬בלב‬ ‫גדולה‪) .‬ורמז לדבר‪ ,‬אשר מגיפת הקורונה‬
‫שמח‪ ,‬בלב אחד‪ ,‬בלב אהבות ישראל‪,‬‬ ‫החלה במדינת סין‪ ,‬שנודעו לבעלי גאווה‬
‫ושמחה ששמח שזכה להיות שמו יהודי‬ ‫עצומים במשך שנים‪ ,‬ומשם נתפשטה‬
‫ישראל‪ ,‬ואינו מצפה לשום דבר‪ ,‬אזי‬ ‫המגיפה למדינות גדולות נוספות גם הם‬
‫נמשך דעת עליון וכו' אלופו של עולם ‪-‬‬ ‫יהירים ומתנשאים‪ ,‬כאיראן איטליה‬
‫אשכון את דכא וכו'‪ ,‬ונהפכו ממות לחיים‬ ‫וארה"ב‪ ,‬עד שכבר הגיעה אף לארה"ק‪,‬‬
‫עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬סם חיים‪ ,‬אַיִן‬ ‫ועלינו להתחזק לעקור מלבבנו מדה רעה‬
‫ממש‪ ,‬ושמחה בלב טוב‪ ,‬ונעשה מנגף ‪-‬‬ ‫זו‪ ,‬ולהיכנע ולהיות שפל ברך כרצונו‬
‫גפן"‪.‬‬ ‫יתברך(‪ ,‬וכדלהלן בקצרה‪:‬‬
‫על מידת הגאווה כתיב )משלי טז‪ ,‬ה(‬
‫תועבת ה' כל גבה לב‪ ,‬ובגמרא )סוטה ה‬
‫שקר‬ ‫ע"א( שהקב"ה אומר עליו אין אני והוא‬
‫וכמו כן על היפוך מדת האמת‪ ,‬כתיב‬ ‫יכולין לדור כאחד‪ .‬ואילו על השפל‬
‫)שמות כג‪ ,‬ז( מדבר שקר תרחק‪ ,‬ופירשו‬ ‫והנכנע כאין נאמר )ישעיה נז‪ ,‬טו( אשכון‬
‫בזה‪ ,‬שעל ידי דיבור שקר חלילה‪ ,‬האדם‬ ‫ואת דכא ושפל רוח‪ ,‬ובגמרא )שם( רב‬
‫מתרחק מן הקב"ה שהוא אמת וחותמו‬ ‫הונא ורב חסדא‪ ,‬חד אמר ‪ -‬איתי דכא‪,‬‬
‫אמת‪ ,‬וכתיב )זכריה ח‪ ,‬טז‪-‬יז(‪ :‬אֵ לֶּה הַ ְדּבָ ִרים‬ ‫וחד אמר ‪ -‬אני את דכא‪ .‬ומסתברא כמאן‬
‫אֲ ֶשׁר ַתּעֲ שׂוּ ַדּבְּ רוּ אֱ מֶ ת ִאישׁ אֶ ת ֵרעֵ הוּ‬ ‫דאמר 'אני את דכא'‪ ,‬שהרי הקב"ה הניח‬
‫וגו'‪ ,‬וְ ִאישׁ אֶ ת ָרעַ ת ֵרעֵ הוּ אַל ַתּ ְח ְשׁבוּ‬ ‫כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר‬
‫ֵאתי‬
‫בִּ לְ בַ בְ כֶם וגו'‪ ,‬כִּ י אֶ ת כָּל אֵ לֶּה אֲ ֶשׁר ָשׂנ ִ‬ ‫סיני‪.‬‬
‫נְ אֻ ם ה'‪.‬‬
‫וגם מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל‬
‫והעיד הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע‪ ,‬כי‬ ‫הקרבנות כולם‪ ,‬והרי זה כפרה על חטאיו‬
‫בשעת המגיפה הגדולה שהיה בימיו‪,‬‬ ‫ומגינה עליו מן הפורענות‪ ,‬כדאיתא‬
‫ראו והכירו בעין בשר‪ ,‬כי השקרנים היו‬ ‫בגמרא )סוטה ה ע"ב( אמר רבי יהושע בן‬
‫אלו אשר נפלו כמו זבובים‪...‬‬ ‫לוי‪ :‬בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח‬
‫לפני הקב"ה‪ ,‬שבשעה שבית המקדש‬
‫וכאשר יזכך האדם את מידותיו‪ ,‬ויעקור‬ ‫קיים‪ ,‬אדם מקריב עולה ‪ -‬שכר עולה‬
‫מלבו את השנאה ואת הכעס‪ ,‬הגאווה‬ ‫בידו‪ ,‬מנחה ‪ -‬שכר מנחה בידו‪ ,‬אבל מי‬
‫השקר והמרה שחורה‪ ,‬יזכה שהקב"ה יהא‬ ‫שדעתו שפלה‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו‬
‫שורה עמו‪ ,‬וממילא עוז וחדוה במקומו‪,‬‬ ‫הקריב כל הקרבנות כולם‪ ,‬שנאמר 'זבחי‬
‫מגן ומחסה הוא לכל הנלווים אליו‪,‬‬ ‫אלקים ]‪-‬בלשון רבים[ רוח נשברה'‪ .‬ולא‬
‫ויינצל מכל הרעות ויבורך בכל הברכות‬ ‫עוד‪ ,‬אלא שאין תפילתו נמאסת‪ ,‬שנאמר‬
‫בגשמיות וברוחניות‪.‬‬ ‫'לב נשבר ונדכה ‪ -‬אלקים לא תבזה'‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫‪ ‬‬
‫מדווי מצרים הרעים אשר ידעת לא‬ ‫מדת החסד לישראל‬
‫ישימם בך ‪ -‬ונתנם בכל שונאיך'‪ ,‬ובזה‬
‫תשכיל כי הדבר בא בהשגחה מה' ויוכר‬ ‫בתהילים )מו‪ ,‬א‪-‬ג( 'למנצח לבני קורח וגו'‬
‫הנס‪.‬‬ ‫על כן לא נירא בהמיר ארץ‪ ,‬ובמוט הרים‬
‫בלב ימים'‪ ,‬כתב רש"י‪' :‬בהמיר ארץ ‪-‬‬
‫עוד ירצה‪ ,‬שהגם ש ָי ִשׂים ה' המדווה‬
‫לעתיד לבוא‪ ,‬ביום שנאמר )ישעיה נא‪ ,‬ו(‬
‫בשונאיהם‪ ,‬לא יהיה החולי נדבק מהם‬
‫והארץ כבגד ִתּבְ ֶלה‪ ,‬ראו בני קורח נס‬
‫אליהם‪ ,‬הגם שיהיה חולי הנדבק כחולי‬
‫שנעשה להם‪ ,‬שנבלעו כל סביבותיהם‬
‫ראתן )כתובות עז ע"ב(‪ ,‬יפליא ה' בין ישראל‬
‫והם עמדו באוויר‪ ,‬ואמרו לישראל ברוח‬
‫לעמים"‪.‬‬
‫הקודש‪ ,‬שדוגמת הנס הזה ‪ -‬יהיה עשוי‬
‫*‬ ‫להם לעתיד"‪.‬‬

‫הנה בגמרא )ב"ק ס ע"ב( מובא כלפי שעת‬ ‫ובפרק שלאחריו )מז‪ ,‬ד( על הפסוק ' ַי ְדּבֵּ ר‬
‫מגיפה ודבר בעיר‪ ,‬הכתוב בישעיה )כו‪ ,‬כ‪-‬‬ ‫עמים תחתינו'‪ ,‬כתב רש"י‪ :‬יתן דֶ בֶ ר‬
‫וּסגֹ ר ְדּל ְָת בַּ עֲ דֶ ‪,‬‬
‫כא(‪ֵ :‬ל עַ ִמּי בֹּא בַ חֲ ָד ֶרי ְ‬ ‫בעובדי כוכבים תחת נפשנו‪ ,‬להיות חמתו‬
‫חֲ בִ י כִ ְמעַ ט ֶרגַע עַ ד יַעֲ בָ ר זָעַ ם‪ :‬כִּ י ִהנֵּה ה'‬ ‫מתקררת בהם ואנו ניצולים‪ ,‬כענין‬
‫אָרץ עָ לָיו‬‫יֹצֵ א ִמ ְמּקוֹמ ֹו לִ פְ קֹ ד עֲ וֹן י ֵֹשׁב הָ ֶ‬ ‫שנאמר )ישעיה מג‪ ,‬ג( נתתי כפרך מצרים‬
‫אָרץ אֶ ת ָדּמֶ יהָ וְ א ְתכַסֶּ ה עוֹד‬ ‫וְ גִ לְּ ָתה הָ ֶ‬ ‫כוש וסבא תחתיך‪] .‬שהגויים מתים‬
‫עַ ל הֲ רוּגֶיהָ ‪.‬‬ ‫וניתנים כופר תחת עם ישראל[‪ .‬וכן‬
‫בתרגום שם‪" :‬יקטל עממיא במותנא‬
‫וברש"י בישעיה שם‪' :‬לך עמי בא בחדריך'‬ ‫חלופנא"‪ -] .‬יהרוג העמים במגיפה‬
‫‪ -‬תשובה זו השיבהו לנביא‪ ,‬לך עמי בא‬ ‫תחתינו[‪.‬‬
‫בחדריך ‪ -‬בבתי כנסיות ובבתי מדרשות‪.‬‬
‫דבר אחר‪ ,‬התבונן על מעשיך בחדרי לבך‪,‬‬ ‫ועל זה נאמר בהמשך הפרק‪ ,‬שלאחר מכן‬
‫כך דרש רבי תנחומא‪' .‬וסגור דלתך בעדך'‬ ‫תהא הגאולה‪" :‬יבחר לנו את נחלתנו"‬
‫‪ -‬תרגם יונתן ‪ -‬עביד לך עובדין טבין‬ ‫וגו'‪ ,‬ופירש"י‪ :‬ויחזירנו לתוכה‪ ,‬ואז "עלה‬
‫דיגנון עלך ]‪-‬עשה לך מעשים טובים‬ ‫אלקים בתרועה ה' בקול שופר" ‪ -‬יתעלה‬
‫שיגינו עליך[‪ .‬ורבי תנחומא דרש‪ ,‬סגור‬ ‫בתרועה וקול שופר‪" ,‬אלקים ישב על‬
‫דלתי פיך שלא תהרהר אחר מדת הדין‪.‬‬ ‫כסא קדשו" ‪ -‬עכשיו הכסא שלם ובגדולה‬
‫ניכרת‪" ,‬כי לאלקים מגיני ארץ מאוד‬
‫'חבי' ‪ -‬התחבאי מעט‪' ,‬עד יעבר זעם' כי‬ ‫נעלה" ‪ -‬היכולת בידו להיות למגן על כל‬
‫אמת אפקוד על שונאיך‪' .‬כי הנה ה' יוצא'‬ ‫הבוטחים בו‪.‬‬
‫וגו'‪ ,‬ממידת הרחמים למידת הדין‪' .‬לפקוד‬
‫עוון יושב הארץ'‪ ,‬הוא הר שעיר‪' .‬ולא‬
‫תכסה עוד על הרוגיה'‪ ,‬שהרגו בישראל‪.‬‬ ‫מוגנים מהדבקה‬
‫♦‬ ‫והובטחו בני ישראל המקיימים את‬
‫המצוות‪ ,‬להבדילם מן העמים אפילו‬
‫ימות המשיח‬ ‫כאשר יהא באומות מחלה חזקה‬
‫המדבקת מאוד‪ ,‬וכלשון קדשו של האור‬
‫מבול של ֶד ֶבר‬ ‫החיים הק' בריש פרשת עקב )ז‪ ,‬יד(‪:‬‬

‫בתוספתא תענית )פ"ב הי"ג(‪" :‬בטוחים אנו‬ ‫"עוד בא להעיר בהַ כּ ַָרת חסד אל‪ ,‬כי הוא‬
‫שאין המקום מביא מבול לעולם‪ ,‬שנאמר‬ ‫המסיר חולי מישראל‪ ,‬לבל יאמרו כי‬
‫'ולא יהיה עוד מבול' וגו'‪ ,‬ואומר 'כי מי‬ ‫הדבר בא כפי הטבע‪ ,‬יש עיתים וזמנים‬
‫נח זאת לי אשר נשבעתי' וגו'‪ .‬רבי מאיר‬ ‫שאין חולאים בעולם‪ ,‬לזה אמר 'וכל‬

‫‪17‬‬

‫‪ ‬‬
 ‫סימן לימות המשיח‬ ‫אומר מבול של מים אין‪ ,‬אבל מבול של‬
‫אש ושל גפרית כדרך שהביא על‬
‫בילקוט שמעוני )שה"ש רמז תתקפו( עה"פ‬ ‫הסדומיים יש‪ ,‬שנאמר וה' המטיר על‬
‫ענה דודי ואמר לי קומי לך רעייתי יפתי‬ ‫סדום וגו'‪ .‬רבי יוסי אומר מבול של מים‬
‫ולכי לך‪ ,‬כי הנה הסתיו עבר‪ ,‬הגשם חלף‬ ‫אין‪ ,‬אבל מבול של ֶדבֶ ר לאומות העולם‬
‫הלך לו‪ ,‬הניצנים נראו בארץ‪ ,‬עת הזמיר‬ ‫לימות המשיח יש‪ ,‬שנאמר 'ואקח את‬
‫הגיע וקול התור נשמע בארצנו‪ ,‬התאנה‬ ‫מקלי את נועם ואגדע אותו להפר את‬
‫חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח‪:‬‬ ‫בריתי אשר כרתי את כל העמים'‪ ,‬מהו‬
‫אומר אחריו 'ותופר ביום ההוא'‪ .‬ובגירסא‬
‫'ענה דודי' על ידי אליהו‪' ,‬ואמר לי' על ידי‬
‫אחרת 'לעובדי כוכבים'‪.‬‬
‫משיח וכו'‪' .‬כי הנה הסתיו עבר' זו מלכות‬
‫הרביעית‪ ,‬אמר רבי עזריה שהיא מתעה‬ ‫ופירשו המפרשים כי אותו הברית שהיה‬
‫את הבריות‪ ,‬כמא דאת אמר כי יסיתך‬ ‫שלא יהיה עוד מבול אפילו של דבר גם‬
‫אחיך‪] .‬י"א שרומז אל ההסתה[‪' .‬הגשם‬ ‫לא על האומות‪ ,‬תופר ביום ההוא לימות‬
‫חלף הלך לו'‪ ,‬זו השעבוד‪' .‬הניצנים נראו‬ ‫המשיח‪ ,‬ומקל הנועם שהיה לאומות עד‬
‫בארץ'‪ ,‬אמר רבי ברכיה כתיב ויראני ה'‬ ‫אותה שעה ‪ -‬יישבר וייגדע‪ ,‬שיהא בהם‬
‫ארבעה חרשים‪ ,‬ואלו הם; אליהו‪ ,‬מלך‬ ‫מבול של דבר לאומות העולם לימות‬
‫המשיח‪ ,‬מלכי צדק‪ ,‬ומשוח מלחמה‪' .‬עת‬ ‫המשיח‪.‬‬
‫הזמיר הגיע'‪ ,‬הגיע זמנן של רשעים‬
‫שיישברו‪ ,‬הגיע זמנה של מלכות הרביעית‬
‫שתעבור מן העולם‪ ,‬הגיע זמנה של‬ ‫שרשרת אחת אל הגאולה‬
‫מלכות שמים שתיגלה‪ ,‬והיה ה' למלך על‬
‫כל הארץ‪' .‬וקול התור נשמע'‪ ,‬אמר רבי‬ ‫מספרים על הרבי מגור בעל החידושי‬
‫יוחנן קול תייר טוב‪ ,‬זה מלך המשיח‪.‬‬ ‫הרי"מ זי"ע‪ ,‬שאמר פעם בסעודת‬
‫'התאנה חנטה פגיה'‪ ,‬אמר רבי חייא בר‬ ‫הפורים‪" :‬מי שקורא בפעם הראשונה את‬
‫אבא סימן לימות המשיח ‪ֶ -‬דבֶ ר גדול בא‬ ‫מגילת אסתר‪ ,‬מתעוררת אצלו תמיהה‬
‫והרשעים כלים בו‪' ,‬והגפנים סמדר' אלו‬ ‫גדולה על כך שמעסיקים אותנו בכל מיני‬
‫הנשארים‪ ,‬שנאמר )ישעיה ד‪ ,‬ג( והיה‬ ‫סיפורים של איזה מלך פרסי‪ .‬מספרים‬
‫הנשאר בציון וגו'‪.‬‬ ‫לנו על הסעודה שהוא ערך לציון שלוש‬
‫שנים לשלטונו‪ .‬אחר כך מספרים לנו על‬
‫וכדברים הללו גם במדרש רבה )שה"ש ב‪,‬‬ ‫המלכה ושתי שלא רצתה לבוא לפניו‪.‬‬
‫ד(‪ :‬אמר רבי חייא בר אבא‪ ,‬סמוך לימות‬ ‫אחר כך מספרים לנו איך בדיוק בחרו‬
‫המשיח דבר גדול בא לעולם והרשעים‬ ‫מלכה חדשה‪ .‬ואנחנו עומדים ותוהים‪,‬‬
‫כלים‪' ,‬והגפנים סמדר נתנו ריח'‪ ,‬אלו‬ ‫מה לנו וכל זה?‬
‫הנשארים‪ ,‬ועליהם נאמר )שם( והיה‬
‫הנשאר בציון והנותר בירושלים‪.‬‬ ‫רק בשלב מתקדם מאוד בסיפור המגילה‪,‬‬
‫פתאום מתחילים להבין שכל האירועים‬
‫הקודמים היו חלק משרשרת אחת‬
‫נפרע מן האומות בחיידקים‬ ‫שהולידה את הנס של פורים"‪.‬‬

‫ובבראשית רבה פרשת קורח )יח‪ ,‬כב(‬
‫מצינו רמז לענין כיליון האומות ע"י‬
‫ווירוס וחיידקים‪ .‬דאיתא שם לגבי טיטוס‬
‫הרשע שאמר לו הקב"ה‪" :‬רשע בן רשע‪,‬‬
‫בריה פחותה קלה שבבריותיי אני משליח‬
‫בך‪ ,‬לבער אותך מן העולם"‪ ,‬נכנס יתוש‬
‫כשסיים‪ ,‬השתתק לרגע‪ .‬שקע בהרהורים‪.‬‬
‫אחר כך הזדקף והכריז‪" :‬כך בדיוק יבוא‬
‫המשיח‪ ,‬יקרו כל מיני אירועים שונים‬
‫ומשונים‪ ,‬אף אחד לא מבין למה ומדוע‪,‬‬
‫ופתאום כולם יבינו בבת אחת איך הכל‬
‫היה קשור אל הגאולה"‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ ‬‬
‫אלף אנשים נמנעו מלצאת לעבודה‪ ,‬רק‬ ‫בחוטמו ומת במיתה משונה‪ .‬ומסיים שם‬
‫בכדי לעזור לכבאים לעסוק בנסיונות‬ ‫המדרש‪:‬‬
‫כיבוי הדליקה‪.‬‬
‫"שכן דרכו של הקב"ה לעשות שליחותו‬
‫כיון שכך‪ ,‬יתכן שכעת היא ההזדמנות‬ ‫ע"י דברים קלים‪ ,‬לכל המתגאים עליו ‪-‬‬
‫האחרונה להתכונן כראוי לקראת ביאת‬ ‫שלח להם בריה קלה להיפרע מהם‪,‬‬
‫משיח צדקינו‪ .‬ואנו מאמינים באמונה‬ ‫להודיעך שאין גבורתן ממש‪ .‬ולעתיד‬
‫שלימה בביאת המשיח‪ ,‬ואע"פ שיתמהמה‬ ‫לבוא עתיד הקב"ה ליפרע מן האומות‬
‫עכ"ז נחכה לו בכל יום שיבוא‪ .‬ובכל אופן‬ ‫ע"י דברים קלים‪ ,‬שנאמר )ישעיה ז‪ ,‬יח(‬
‫זה ברור ללא שום ספק‪ ,‬כפי שהיה אומר‬ ‫והיה ביום ההוא ִי ְשׁר ֹוק ה' לזבוב אשר‬
‫הגה"צ רבי נטע ציינווירט זצ"ל‪" :‬מזמן‬ ‫בקצה יאורי מצרים ולדבורה אשר בארץ‬
‫ששת ימי בראשית‪ ,‬עוד לא היה זמן 'כה‬ ‫אשור"‪.‬‬
‫קרוב' אל ביאת המשיח כמו עכשיו"‪...‬‬
‫וגם זה ברור ללא כל ספק‪ ,‬כי בכל רגע‬
‫ורגע אנו "מתקרבים" יותר אל הזמן‬ ‫הזדמנות אחרונה‬
‫הנכסף ההוא‪ ,‬וגם נצטווינו לצפות‬
‫כשמתבוננים מעט‪ ,‬אכן מבחינים בבירור‪,‬‬
‫לישועה ולהמתין עליו‪.‬‬
‫כי יש כאן איזה תכנית ומטרה אלקית‪.‬‬
‫על כן בוודאי מוטל עלינו להתאמץ ביתר‬ ‫הרי ברור כי עומדים כבר בימי 'עקבתא‬
‫עוז להתכונן אל ביאתו‪ ,‬להתרומם מכל‬ ‫דמשיחא' מזמן‪ ,‬כל הסימנים שחז"ל‬
‫ענייני עוה"ז‪ ,‬ולהשקיע כמה שיותר‬ ‫העניקו לנו על כך ‪ -‬קויימו כבר עם כל‬
‫בקנייני עוה"ב‪ ,‬חיים נצחיים‪ ,‬ובעיקר על‬ ‫ההידורים‪.‬‬
‫ידי התגברות על היצר הקשה ביותר על‬
‫והנה כעת השבת שעברה עלינו לטובה‪,‬‬
‫האדם‪ ,‬כל אחד באשר הוא‪ ,‬לב יודע מרת‬
‫כנראה היא השבת הראשונה מאז קום‬
‫נפשו‪] ,‬כדאיתא בספה"ק שזה לסימן‬
‫המדינה‪ ,‬שהיתה ללא שום משחקי כדור‬
‫שעבור כך בא לעולם וזאת מוטל עליו‬
‫רגל בפומבי‪ ,‬ללא שום התאספות של‬
‫לתקן‪ ,‬ולכן היצר מתגבר בכל כוחו‬
‫חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות‪,‬‬
‫להניאו מכך[‪ ,‬טרם יבוא במהרה זמן‬
‫בלי חילולי שבת בפרהסיא‪ ,‬וללא חטאים‬
‫שחיטת וביטול היצה"ר‪ ,‬כאשר יתקיים‬
‫נוספים‪ ,‬כאשר כל מקומות הבילוי‬
‫ומלאה הארץ דעה את ה'‪ ,‬ולא תהא עוד‬
‫והחטאים נעולים על מסגר ובריח‪ ,‬בתי‬
‫הזדמנות בידינו "להתגבר" על הנסיונות‬
‫הקפה והמסעדות אף הם מושבתים‪,‬‬
‫ו"שלא לשמוע" עוד בקול היצה"ר‪...‬‬
‫האנשים מתרחקים זה מזה אפילו מנגיעה‬
‫בעלמא‪ ,‬כך שפשוט הקב"ה מטהר את‬
‫♦‬ ‫העולם‪ ,‬ומכינו לקראת הגאולה‪.‬‬
‫בצירוף לכך‪ ,‬מספרים על מאורעות שונות‬
‫היסח הדעת מחדשות‬ ‫הקורות לאחרונה שלא כדרך הטבע‪,‬‬
‫ואשר כולם שרשרת אחת לנס הגאולה‬
‫גם מן הנכון להימנע מקריאת ושמיעת‬ ‫כאמור‪ .‬ונציין אחדים מהם אשר הגיע‬
‫חדשות‪ .‬מלבד ביטול תורה ועבודת ה'‬ ‫לאזנינו בהשגחה פרטית‪ :‬שיטפון ענק‬
‫שבזמן זה‪ ,‬הרי בדרך כלל אין הדבר‬ ‫באילת‪ ,‬ע"י סופת טורנדו שהחריבה ביום‬
‫מוסיף מאומה לתועלת‪ ,‬כי אם לספק את‬ ‫שישי פרשת תשא את כל החופים‬
‫יצר הסקרנות בעדכונים שוטפים הבאים‬ ‫הפרוצים בעיר‪ .‬בארה"ב קיימים כמה‬
‫מעת לעת ומרגע לרגע‪ .‬ואין זה מוסיף‬ ‫עיירות הנמצאות תחת המים בשיטפון‬
‫יראת שמים כלל‪ ,‬כי אם פחד ובהלה‪.‬‬ ‫אדיר‪ .‬באוסטרליה פרצה לאחרונה‬
‫שריפה ענקית‪ ,‬עד שלמעלה ממאתיים‬
‫‪19‬‬

‫‪ ‬‬
 ‫ואף מה שכבר שומע ובא לאזניו ממילא‪,‬‬
‫יראה להסיח את דעתו מכך‪ ,‬ולהשקיע‬
‫אמונה ביטחון ואהבה‬ ‫את ראשו ולבו בתלמוד תורה ועבודת ה'‪,‬‬
‫באהבה וביראה‪ ,‬בשמחה וברצון‪,‬‬
‫החילונים אובדי עצות נחרדים ואחוזים‬
‫להתקרב אליו ית' ביתר שאת וביתר עז‪.‬‬
‫סיוטים גדולים‪ ,‬מלבד מה שאין להם‬
‫אמונה וביטחון כאמור‪ ,‬עוד להם פשוט‬ ‫וכלשון קדשו של היסוה"ע זי"ע באיגרתו‬
‫כי הם מרגישים שהקרקע נשמטת תחת‬ ‫בשעת מגיפה‪" :‬ולהסיח דעתו מהנשמע‬
‫רגליהם‪ .‬כל כוחם ועוצם ידם‪ ,‬חכמתם‬ ‫רח"ל"‪...‬‬
‫ובינתם‪ ,‬עליהם סמכו עד עתה‪ ,‬בטלים‬
‫כלא היו‪ ,‬ומוצאים את עצמם לפני שוקת‬ ‫סיפר לי יהודי שהתבטא בפניו אחד מן‬
‫שבורה‪ ,‬ללא שום תקוה‪ .‬אלא שהצרה‬ ‫התועים רח"ל ואמר לו בימים האחרונים‪:‬‬
‫היא‪ ,‬שהם משדרים בחזקה את הפאניקה‬ ‫אין לך מושג עד כמה מאושרים אתם‬
‫שלהם בכל עת‪ ,‬ועלינו להיזהר שלא‬ ‫החרדים‪ ,‬שאינכם מולעטים כל הזמן‬
‫להיגרר אחריהם‪.‬‬ ‫בחדשות ובעדכונים‪ ,‬כך אין לכם את‬
‫הבהלה ופחד האימים והפאניקה הנופל‬
‫ולאמיתו של דבר‪ ,‬עלינו לרכוש אמונה‬ ‫על אלו שאינם שומרי תורה ומצוות‪...‬‬
‫וביטחון באבינו אב הרחמן‪ ,‬גם באופנים‬
‫שלמעלה מן הטבע ובשונה ממה‬
‫שהורגלנו‪ .‬גם כאשר יפול האדם מקומה‬ ‫♦‬
‫המאה ועשרים‪ ,‬לא יאבד את עשתונותיו‪,‬‬
‫וידע הוא עדיין מוטל בידיו הרחמניות‬
‫של הקב"ה‪ ,‬שיכול להצילו בכל מצב ובכל‬ ‫נקודות למחשבה‬
‫עת‪ ,‬ואפילו חרב חדה מונחת על צווארו‬
‫של אדם ‪ -‬אל ימנע עצמו מן הרחמים‬
‫)ברכות י ע"א(‪.‬‬ ‫בידוד שנים רבות‬
‫כמו כן בדוגמאות נוספות להכין את‬ ‫לנו עם ישראל היראים וחרדים‪ ,‬מוכר‬
‫מחשבותינו ורגשותינו‪ ,‬בביטחון ובתלות‬ ‫כבר ה'בידוד' מזמן‪ ,‬זה כשלשת אלפי‬
‫מוחלטת אך ורק בבורא כל העולמים‬ ‫שנה‪ ,‬ואף בלעם נביאן של האומות שיבח‬
‫אשר מנהיגן בכל עת ובידו הכל‪ .‬גם אם‬ ‫בכך את כלל ישראל‪ ,‬כדכתיב בקרא‬
‫חלילה ייפסק הזרמת העלעקטערי למשך‬ ‫)במדבר כג‪ ,‬ט( הן עם לבדד ישכון‪ ,‬ובגויים‬
‫שנה שלימה‪ ,‬בהם אין אור כלל ואין מזגן‬ ‫לא יתחשב‪ .‬והיא שעמדה לאבותינו ולנו‬
‫או קירור וחימום‪ ,‬לא מקרר מקפיא‬ ‫שלא להיגרר אחר האומות‪ ,‬ככל שאר‬
‫ותנור‪ ,‬ולא שום מכונות אשר הורגלנו‬ ‫הכיתות שלא נהגו בבידוד זה‪,‬‬
‫להם כאוויר לנשימה‪ ,‬וגם אם בנוסף‬ ‫כהרפורמים‪ ,‬המשכילים והציונים‪.‬‬
‫לזאת גם נהיה מוצפים במים מכל‬
‫הכיוונים‪ ,‬גם אז להישען לגמרי על‬
‫הקב"ה‪ ,‬שהציל את נח ובני ביתו מן‬ ‫סטטיסטיקה‬
‫המבול‪ ,‬והעביר את ישראל בתוך הים‬
‫שקרע להם למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫כאשר רק ינסו לערוך מחקר‪ ,‬ימצאו‬
‫בבירור סטטיסטיקה פשוטה וברורה של‬
‫וכדרך שיצאו בני ישראל ממצרים‪,‬‬ ‫תשעים ותשע ושמא אף מאה אחוז‪ ,‬כי‬
‫למעלה ממיליון בני אדם‪ ,‬ולא שאלו‪:‬‬ ‫כל אלו שנדבקו במגיפה וכל שכן אלו‬
‫"היכן נישן‪ ,‬מה נאכל ומה נשתה‪ ,‬האיך‬ ‫שמתו מכך‪ ,‬הם רק בעלי אינטרנט וכלים‬
‫נלך למקום נורא זה‪ ,‬המדבר הגדול‬ ‫טמאים‪ ,‬שאינם שומרי תורה ומצוות‪.‬‬
‫והנורא‪ ,‬מקום נחש שרף ועקרב‪ ,‬צימאון‬
‫‪20‬‬

‫‪ ‬‬
‫השלוחים להביא ולקיים את עצת ה'‬ ‫אשר אין מים"‪ ,‬אלא הלכו אחר משה‬
‫בפועל‪.8‬‬ ‫בתמימות ובאמונה‪.‬‬
‫וכן גם בענין התפשטות המגיפה‬ ‫ואכן רק בזכות האמונה ‪ -‬נגאלו אבותינו‬
‫במהירות כל כך גדולה מעיר לעיר‬ ‫ממצרים ונקרע להם הים‪ .‬עד כי אפילו‬
‫וממדינה למדינה‪ ,‬שאין זה אלא בשליחות‬ ‫דתן ואבירם שהיו רשעים‪ ,‬זכו ליציאת‬
‫כל הטכניקות של מעשה בני אדם בייצור‬ ‫מצרים ולא מתו בשלשת ימי אפילה‪ ,‬אך‬
‫מטוסים‪ ,‬ושינוע מהיר בין המדינות‪ ,‬כך‬ ‫ורק מפני שלפחות האמינו שבכל אופן‬
‫עבר גם הווירוס בזריזות יתירה ובקלות‪.‬‬ ‫יש בכוח הקב"ה להושיעם ולהוציאם‬
‫ממצרים אפילו שנצרך לכך כוחות‬
‫שלמעלה מדרכי הטבע‪.‬‬
‫♦‬
‫וגם לעורר גודל אהבת ה' בקרבנו‪ ,‬ולחזור‬
‫כי בנים אנו לה' אלקינו‪ ,‬וכמו שפסק‬
‫הלכתא רבוותא‬ ‫הרשב"א דהלכה כרבי מאיר שבין כך ובין‬
‫כך קרויים בנים למקום‪ .‬ואף אם הגיע‬
‫לימודים רבים ניתן ללמוד מחולי זה ומן‬ ‫האדם חלילה באמת לזמן מיתתו והוא‬
‫ההנהגה בה‪ ,‬לענין עבודת ה'‪ ,‬ועוד ביתר‬ ‫כבר יוצא מן העולם הזה לגמרי‪ ,‬גם אז‬
‫שאת‪ ,‬שהרי כידוע אמרו חז"ל )הובא‬ ‫ידע כי הוא תלוי בידו יתברך‪ ,‬והקב"ה‬
‫ברש"י דברים כג‪ ,‬ט( שגדול המחטיאו יותר‬ ‫עדיין דואג עבור טובתו‪ ,‬ומעבירו אך ורק‬
‫מן ההורגו‪ ,‬שההורגו הורגו בעוה"ז‪,‬‬ ‫אל מקום טוב יותר ומעלהו אל עולם‬
‫ואילו המחטיאו הורגו בעוה"ז ובעוה"ב‪:‬‬ ‫נעלה יותר‪ ,‬באופן שיוטב ביותר לנשמתו‪,‬‬
‫לטוב לו לנצח נצחים‪.‬‬
‫א( נדרשת זהירות יתירה עם מי‬
‫מתרועעים ומתחברים‪ .‬ואפילו עם מי רק‬ ‫רבות מחשבות בלב איש‬
‫מדברים‪ .‬לבדוק בשבע עיניים אם האדם‬
‫ירא שמים לאמיתו שיוכלו להתחבר עמו‬ ‫אומרים שהתפרצות המגיפה מקורה‬
‫ולהתקרב אליו‪.‬‬ ‫במעשה ידי אדם‪ ,‬שהיו בעצמם השלוחים‬
‫שקיימו בהם מן השמים להיות מגלגלים‬
‫ודברי שטות הם להתבטא על שיחה עם‬ ‫את החובה על ידי חייב‪ ,‬שעמלו בסין‬
‫מי שאינו ירא ושלם‪' :‬אינני חבר עמו‪ ,‬רק‬ ‫באותה עיר לייצר נשק ביולוגי‪ ,‬בדחיסת‬
‫מפטפט עמו על דא ועל הא'‪ ,‬כי הלא‬ ‫חיידקים שונים לתוך חבית ולהנדס‬
‫חזינן שאפילו רק על שיחה עם נגוע‪ ,‬כבר‬ ‫אותם באופנים שונים‪ ,‬ובתאונת עבודה‬
‫מכניסים לבידוד‪.‬‬ ‫התפוצצה החבית וגרמה לחולי זה‪ ,‬שהרג‬
‫שם כל כך הרבה גויים‪.‬‬
‫ב( לא רק שאין להתחבר עם מי שאינו‬
‫אם כנים הדברים‪ ,‬יש להמליץ בזה פירוש‬
‫כשורה‪ ,‬אלא שאכן הדבר מזיק בפועל‪.‬‬
‫בעל הדרשות מהרנא"ח )הגאון רבי אליהו ן'‬
‫כפי שרואים בעין גשמי במחלת הקורונה‬ ‫חיים‪ ,‬מגדולי הדור בימי הבית יוסף‪ ,‬בספרו‬
‫ענין ההדבקה מזה לזה‪ .‬וכמאמר חז"ל‬ ‫הנותן אמרי שפר‪ ,‬פרשת וישב( שביאר את‬
‫‪                                                             ‬‬ ‫הכתוב )משלי יט‪ ,‬כא( רבות מחשבות בלב‬
‫‪ 8‬וכתב שכמו כן אחי יוסף שבטי קה‪ ,‬שביקשו‬
‫איש ועצת ה' היא תקום‪ ,‬שלא זו בלבד‬
‫מחשבות רבות לבטל את עצת ה' להמליך את‬
‫יוסף על כולם עד שיבואו וישתחוו לו‪ ,‬ובעבור כן‬ ‫שרבות מחשבות אשר בלבב איש לא‬
‫מכרוהו למצרים‪ ,‬ובהך גופא היו המה השליחים‬ ‫יוכלו לשנות את עצת ה' שתקום ממילא‬
‫להביאו לקיום החלומות ולמלכותו עליהם ‪-‬‬ ‫בכל אופן‪ ,‬אלא עוד זאת שהמחשבות‬
‫ויוסף הוא השליט הוא המשביר לכל עם הארץ‪.‬‬ ‫הרבות שבלב איש ‪ -‬הם המה בעצמם‬
‫‪21‬‬

‫‪ ‬‬
‫ומה נענה ליום הדין כאשר נראה לעינינו‬
‫"תמונה ערוכה" כלשון רבינו החפץ חיים‬
‫זצ"ל‪ ,‬מכל מעשה דיבור ומחשבה שלנו‪,‬‬
‫במשך כל ימי חיינו‪ .‬אך עדיין לא מאוחר‪,‬‬
‫הבה ניקח את עצמנו באמת מעתה ועד‬
‫עולם‪.‬‬
‫)אבות דרבי נתן פ"ל ה"ג( המדבק עצמו‬
‫בעושי מצוה‪ ,‬אע"פ שלא עשה‬
‫כמעשיהם הרי זה מקבל שכר כיוצא‬
‫בהם‪ .‬והמדבק עצמו בעוברי עבירה‪,‬‬
‫אע"פ שלא עשה כמעשיהם הרי זה‬
‫מקבל פורענות כיוצא בהם‪.‬‬

‫ז( רבים מן החולים‪ ,‬אין ניכר עליהם כלל‬ ‫ג( לא זו בלבד‪ ,‬אלא שאפילו רק השהייה‬
‫מבחוץ אם יש בהם אותו החולי‪ ,‬עד שיש‬ ‫עם החולה תחת קורת גג אחת יכולה‬
‫רבים שמתהלכים כבריאים ואין מרגישים‬ ‫להזיק‪ ,‬עד שמרחיקים יותר ממספר‬
‫מאומה מן החולי‪ ,‬כשבפועל בכל זאת‬ ‫אנשים מסויים מלשהות בחדר אחד‬
‫נדבקו ואף מעבירים זאת אל אחרים‪.‬‬ ‫ביחד‪ .‬והרי זה ממש כטומאת אוהל‪ ,‬שאם‬
‫המצורע או המת רק נמצא לרגע תחת‬
‫ואפילו הללו שכן ניכר עליהם שנדבקו‪,‬‬
‫אוהל אחד עמו‪ ,‬נטמא‪ ,‬אף שלא נגע בו‬
‫בדרך כלל לוקח זמן עד שנתוודע זה ויהא‬
‫ולא היה בארבע אמותיו כלל‪ .‬וכן גם‬
‫ניכר זאת עליהם‪ ,‬אך בתחילה ימשיך‬
‫כמאמר חז"ל )נגעים פי"ב מ"ו( אוי לרשע‬
‫להתהלך כמקודם‪ ,‬ללא שיהא מי שידע‬
‫ואוי לשכינו‪.‬‬
‫שכבר חולה הוא‪.‬‬
‫והרי זה כפי הידוע לנו מזמן‪ ,‬שלדאבונינו‬ ‫ד( שלא להתפעל מלהתרחק מן הלקויים‬
‫יש רבים הנראים מבחוץ ליראים‬ ‫ברוחניות‪ ,‬וכן שלא להתפעל מלהימנע‬
‫ושלמים‪ ,‬כאשר לאמיתו של דבר ‪ -‬בפנים‬ ‫מלשוחח עמהם‪ .‬כאשר רואים עתה שעל‬
‫ריקים הם מכל דבר שבקדושה‪ ,‬וסכנה‬ ‫חשש קטן של סכנה גשמית‪ ,‬פשוט‬
‫גדולה להתקרב אליהם רח"ל‪ ,‬וכל שכן‬ ‫שנמנע מלהתחבר עמו ללא שום‬
‫לשמוע מהם דבר מה‪ ,‬טרם ידיעה ברורה‬ ‫התפעלות‪.‬‬
‫על יראתו את ה'‪.‬‬

‫ה( היפוך טענת הפשרנים למיניהם‪,‬‬

‫ח( ההנהגה התקיפה הנצרכת ברוחניות‬ ‫ובעיקר הרפורמים והציונים‪ ,‬על הצורך‬
‫כנגד כל הניסיונות ומול כל המתפרצים‬ ‫להתנהג בסובלנות וברחמנות ואהבת‬
‫למיניהם‪ ,‬ללא וויתורים כלשהם‪.‬‬ ‫הזולת‪ ,‬לבלי הבדל‪ .‬והנה בסכנה גשמית‬
‫היפך מנהג הדמוקרטיה‪ ,‬ושלא כדברי‬ ‫זעירה‪ ,‬כולם מבינים עד כמה יש להרחיק‬
‫והפסיכולוגים‬ ‫החדשים‬ ‫המחנכים‬ ‫את הנגועים‪ ,‬ולפתע נעלמו כל טענות‬
‫הדורשים למנוע כליל את ה ֵשׁבֶ ט הנדרש‬ ‫הסובלנות‪ ,‬ק"ו בן בנו של ק"ו בסכנה‬
‫לפעמים מרוב אהבת הבן והתלמיד‪,‬‬ ‫רוחנית ונצחית‪.‬‬
‫ומלמדים להיות 'חבר' עם התלמיד וליתן‬
‫לו את כל תשוקותיו‪ ,‬ואילו כל הדרישות‬ ‫ו( האמונה שלימה בענין 'עין רואה'‪,‬‬
‫ממנו תהיינה אך ורק בדרכי נועם‪.‬‬ ‫כאשר מי שנדבק בווירוס‪ ,‬בודקים אחריו‬
‫וכן גם היפוך המנהג הרע שהביאו‬ ‫בכל חומר הדין‪ ,‬בדיוק היכן ביקר ושהה‬
‫הפורקים לעשות ככל העולה על רוחו‪,‬‬ ‫והיכן הלך‪ ,‬עם מי שוחח ומה עשה במשך‬
‫ובלשונם הטמא שפושה רח"ל בקצה‬ ‫כל שעות היממה‪ .‬ופעולות רבות שבטוח‬
‫מחננו‪" :‬בא לי"‪ ,‬או‪" :‬מאכן א לעבן"‪.‬‬ ‫היה שיוותרו עלומים מבני אדם אחרים‪,‬‬
‫נגלים בעל כרחו ונודעים לכל‪ .‬והבושה‬
‫והנה בפתע פתאום הבינו כולם‪ ,‬שיש‬ ‫גדולה עד מאוד‪.‬‬
‫ללכת בכל חומר הדין‪ .‬להכניס ל'בידוד'‪,‬‬
‫‪22‬‬

‫‪ ‬‬
‫שמתריעים‪ ,‬ופעמים רבות גם כאשר‬ ‫'שׁ ְט ֵריינג' על כל‬
‫ולהתנהג ביד תקיפה ‪ְ -‬‬
‫נראה כדבר בטל ושטות‪ ,‬לאחר זמן‬ ‫חריגה מן התקנות‪ .‬ואפילו ע"י קנסות או‬
‫מתברר גודל הסכנה והמגיפה‪ ,‬כאשר אז‬ ‫בית האסורים‪...‬‬
‫מאוחר כבר וקשה מאוד לתקן את הענין‬
‫כראוי‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬ ‫ט( 'בידוד' ראשי תיבות‪ :‬ב'וודאי י'ש ד'ין‬
‫ו'יש ד'יין‪.‬‬
‫בהקשר לכך יש להביא גם את שסיפרו כי‬
‫שר הבריאות באיטליה‪ ,‬התעלם הרבה‬
‫י( אומרים שעיקר העברת המחלה מזה‬
‫ושחק על אלו ששוחחו על המגיפה‬
‫לזה הוא ע"י הפה‪ ,‬ומזהירים לשמור על‬
‫המתפשטת‪ ,‬עד שלבסוף נדבק הוא‬
‫הפה‪ .‬רומזים לנו בכך מן השמים‪ ,‬על‬
‫בעצמו במגיפה זו וכבר מת‪.‬‬
‫שמירת הפה‪ ,‬מדיבורים אסורים‪,‬‬
‫וממאכלות אסורות‪ .‬ולקדש עצמו אף‬
‫יג( הנה לפנינו דבר אמת‪ ,‬אע"פ שלמעשה‬ ‫במותר לו בכל אלו‪.‬‬
‫אין החיידק נראה כלל בעין בשר‪ ,‬אין‬
‫אחד שראה זאת בעינו הפשוטה‪ ,‬רק‬
‫יא( יש אומרים‪ ,‬כי בשנים האחרונות‬
‫יחידים מומחים ראו זאת‪ ,‬וגם הם רק‬
‫התעללו הרשויות בחרדים רבים‪ ,‬אברכים‬
‫במכשור מיוחד ומשוכלל‪ ,‬ובכל זאת כולם‬
‫ובחורים שלא הסתדרו או שעל פי דעת‬
‫מאמינים ומכירים שאמיתיים הם‬
‫רבותיהם לא התייצבו‪ ,‬התנכלו להם הן‬
‫הדברים‪ .‬הרי כי אין ממש בטענת‬
‫במניעת טיסות ‪ -‬ביציאה מן הארץ או‬
‫הטיפשים‪ ,‬על ענייני אמונה שונים‪,‬‬
‫בכניסה‪ ,‬או בלקיחתן אל בית האסורים‪,‬‬
‫שאמת הוא אף אם הם כולם רואים זאת‬
‫והן בהכנסת רבים מהם בתוך בית הכלא‬
‫בעין בשר‪ ,‬אך מספיק בכך שצדיקים‬
‫לחדר 'בידוד'‪ ,‬ורבים אף צחקו עליהם‬
‫ונביאים ראו זאת בעין שכלם‪ ,‬וכבר אמת‬
‫וזלזלו בצערם של ישראל שסבלו בטיסות‬
‫הוא הרבה יותר ממה שאנו רואים בעין‬
‫ובבידוד‪.‬‬
‫בשר‪.‬‬
‫והנה מדה כנגד מדה ‪ -‬רבים מבני ישראל‬
‫נמצאים מנועים מיציאה או כניסה לארץ‬
‫יד( היפוך מחשבת שטות הנקלט לפעמים‬
‫בטיסות‪ ,‬ורבים נמצאים בבידוד‪.‬‬
‫במח האדם‪ ,‬על סכנות האורבות בכל‬
‫פינה‪" :‬לי זה לא יקרה"‪ .‬והנה‪ ,‬כשם שכאן‬
‫רואים בחוש שאין מי שמניחים לו לעבור‬ ‫יב( מספרים על רופא בסין שזעק כבר‬
‫על התקנות בטענה זו‪ ,‬מכל שכן‬ ‫מזמן שעומדת להתפשט מגיפה זו‪,‬‬
‫שברוחניות עלינו לעמוד על המשמר‬ ‫והתריע על כך מראש כאשר עדיין היה‬
‫וכולי האי ואולי‪ ,‬על כן אחר כל‬ ‫סיפק לעצור את מהלך העניינים‪ ,‬ולא זו‬
‫ההשתדלויות עלינו להוסיף תפילות‬ ‫בלבד שזלזלו בדבריו אלא אף ביקשו‬
‫ותחנונים רבים לפני הקב"ה‪ ,‬על כל דבר‬ ‫להענישו על שמדבר כך‪ .‬והנה נמצאנו‬
‫וענין‪.‬‬ ‫למדים שלא לזלזל בכל סכנה רוחנית‬

‫♦‬ ‫♦‬ ‫♦‬

‫לעילוי נשמת הרה"ח רבי דוד אברהם יוסף ב"ר מנחם מענדיל ע"ה‬
‫להארות והערות‪05276-37141 :‬‬

‫‪23‬‬

‫‪ ‬‬