‫מטלת אמצע – גרפיטי‬

‫תיאור היצירה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫הגרפיטי הוצג ברחוב פלורנטין בתל אביב‪ ,‬ע"י אמן הרחוב נירו טאוב ("נירו טריפ")‪.‬‬

‫בגרפיטי יש תיאור סכמטי של שתי דמויות אנושיות‪ ,‬שאינן חד משמעיות מבחינה מגדרית‪,‬‬
‫המחזיקות ידיים‪ .‬הדמויות נטולות פנים והבעה‪ .‬הגרפיטי מופיע בצבע אדום על רקע לבן‪ ,‬עם‬
‫כיתוב המשלים את תוכן הציור שמדובר באבא ואבא ‪" -‬אבא ואבא שלי הם הכי בעולם"‪.‬‬

‫המסר ואופן הבעתו‪:‬‬

‫המסר הוא פשוט וחד משמעי – מעודד מתן לגיטימציה לזוגות חד מיניים‪.‬‬

‫מיקומו של הגרפיטי בתל אביב ברחוב פלורנטין‪ ,‬אינו מקרי‪ .‬בתל אביב יש מודעות רבה יותר‬
‫לנושא הלהט"ב‪ ,‬וכן היא ידועה כעיר בעלת פתיחות לסוגי משפחות שונים‪.‬‬

‫הגרפיטי נותן לגיטימציה למבנה משפחתי שונה מהמקובל של אבא‪ ,‬אמא וצאצא‪ ,‬מוצגים כאן שני‬
‫אבות ששניהם "הכי בעולם"‪ .‬היוצר רוצה לשנות את התפיסה הקלאסית של אבא ואמא‪ ,‬או "זכר‬
‫ונקבה ברא אותם"‪.‬‬

‫הציור הנאיבי מעביר מסר המגיע בניסוח ילדותי‪ ,‬המביע שביעות רצון ממבנה משפחתי שבו שני‬
‫אבות‪ .‬הגרפיטי מבטא קשר חיובי בין הילד לבין שני האבות שלו‪ .‬היצירה מעבירה מסר של‬
‫ביטחון וחמימות‪ ,‬החזקת הידיים מעידה על קשר רגשי חם בין שתי הדמויות‪ .‬אין כאן התייחסות‬
‫למי הוא האב הביולוגי‪ ,‬אלא רק לאב כתפקיד‪.‬‬

‫צבעי היצירה‪ :‬אילו צבעים מופיעים ואילו לא? הגוונים בגרפיטי הם גווני אדום על רקע לבן‪ ,‬כדי‬
‫שהיצירה תבלוט ותאפשר להתמקד במסר של חד מיניות‪ .‬האדום לרוב משויך דווקא לצד הנשי‪,‬‬
‫וכאן האדום הוא אוניברסלי ומייצג דמות נטולת מגדר‪ .‬בשל הרקע לבן‪ ,‬האדום בולט יותר ומושך‬
‫תשומת לב‪ ,‬שייתכן שלא הייתה נוצרת אם הצבעים היו "אנמיים"‪ .‬מעניין לציין כי לא נעשה‬
‫שימוש בצבעי הקשת בענן‪ ,‬שלרוב מקושרים לקהילת הלהט"ב‪ ,‬וזאת כדי לא ליצור דחייה‪,‬‬
‫התנגדות או התעלמות ממי שדוגל במשפחה הקלסית‪.‬‬

‫הגרפיטי מציג דמויות פשוטות בסגנון תמים וסכמטי‪ ,‬וקיימת בחירת מילים המתבססת על שיר‬
‫מוכר – שיר הילדים "לאבא שלי יש סולם"‪ ,‬בו מופיעה השורה "ואבא שלי הוא הכי בעולם"‪.‬‬
‫המילים שנשמעות מוכרות‪ ,‬נותנות לגיטימציה למצב חברתי קיים‪ ,‬אך עדיין לא מוכר ומקובל בכל‬
‫רבדי החברה‪.‬‬

‫הציור במסר הוא נאיבי ואינו מאיים‪ ,‬ולכן יכול להתקבל ע"י קהלים רבים ומגוונים‪.‬‬

‫חשיבות היכרות ההקשר החברתי פוליטי בפענוח המשמעות‪:‬‬

‫‪https://www.facebook.com/nirotrip/photos/a.238455112959053/1214068605397694/? 1‬‬
‫‪type=3&theater‬‬
‫ברור שהמצב הקיים ברוב חלקי החברה אינו המצב שאותו רוצה האמן ליצור‪ ,‬שכן אז לא היה‬
‫צורך ביצירה זו מלכתחילה‪ .‬לכן‪ ,‬על מנת להבין את משמעות הגרפיטי‪ ,‬יש להבין תחילה כי מצב‬
‫של זוגות חד מיניים אינו אירוע המקובל בכל גווני החברה‪.‬‬

‫במקומות מחוץ לתל אביב‪ ,‬למשל בני ברק או ירושלים‪ ,‬בהם קיים ריכוז משמעותי של אוכלוסייה‬
‫אורתודוקסית שמרנית‪ ,‬סביר שהגרפיטי היה מעורר התנגדות‪ ,‬ואף היו פועלים להסרתו‪ .‬זאת‪,‬‬
‫כיוון שהמסר המועבר עומד בניגוד מוחלט לערכים המקובלים בחברה זו‪ .‬לגיטימציה למצב של‬
‫"אבא ואבא" נתפסת כמאיימת על הלכידות החברתית של הקבוצה‪ .‬זאת‪ ,‬לצד התנגשות עם‬
‫האיסור לזוגיות חד מינית המופיע בתורה‪.‬‬

‫נראה כיצד היצירה מתיישבת עם ההגדות של תקשורת אלטרנטיבית‪:32‬‬

‫תקשורת א‪-‬מסחרית‪ :‬הגרפיטי נעשה מצורך של האמן בהבעת דעתו‪ ,‬תוך שהוא פונה לקהל רחב‪,‬‬
‫ורוצה להגיע להמונים משיקולים של שינוי חברתי‪ .‬לאמן אין כוונת רווח‪ ,‬אינו יודע מי יתייחס‬
‫לאומנות שלו ולכמה אנשים היא תגיע‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הציור מוצג לעיני כל באופן חינמי‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫לפנות לקהל רחב ככל שניתן מבלי לקבל תמורה על כך‪.‬‬

‫תקשורת א‪-‬מקצועית‪ :‬ביצירה נעשה שימוש בחומרים פשוטים‪ ,‬זולים וזמינים‪ ,‬אין פה ידע‬
‫מקצועי בכתיבה ובציור‪ .‬האותיות מופיעות בגדלים שונים ובגופנים שונים‪ .‬חוסר האחידות מעיד‬
‫על חוסר המקצועיות וההתמקדות בהעברת המסר‪ ,‬ופחות בנראות שלו‪ .‬זהו ביטוי לתקשורת‬
‫אלטרנטיבית שאין בה מקצועיות וכל אחד יכול להעביר את המסר כפי שנראה לו ובאמצעים‬
‫העומדים לרשותו‪ ,‬דבר השונה מהתקשורת הממוסדת‪.‬‬

‫תקשורת א‪-‬ממסדית ‪ :‬היצירה מכוונת כנגד התקשורת המיינסטרימית‪ ,‬החווה תהליך של‬
‫התפתחות‪ .‬זו מכירה בעיקר בסוג המשפחה המקובל והקלאסי של אבא‪ ,‬אמא וילד‪ .‬היא לא‬
‫בהכרח לוקחת בחשבון קיומן של משפחות מסוגים שונים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בגרפיטי יש ניסיון לקדם‬
‫מציאות חלופית ולא אליטיסטית המבטאת את נקודת המבט של קבוצות שאינן משתייכות לזרם‬
‫העיקרי בחברה‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬הגרפיטי הוא ביטוי של תקשורת אלטרנטיבית‪ ,‬כיוון שהוא מציג יצירה שבאה להעביר‬
‫מסר ולהביע מחאה‪ .‬זאת‪ ,‬לצד היותו בלתי מקצועי ומסחרי‪ ,‬וכן אינו ממסדי‪ .‬יוצר הגרפיטי רוצה‬
‫להביא את דעתו ולקדם לגיטימציה למשפחות מסוג שונה‪ ,‬בניגוד למקובל‪ .‬הוא נלחם על מקומו‪,‬‬
‫ושואף להכרה – "אני יוצר‪ ,‬משמע אני קיים"‪.‬‬

‫‪What is `Alternative' Journalism? Chris Atton Journalism 2003 4: 267 2‬‬

‫‪Community, Democracy, Dialog, and Radical Media, John D.H. Downing Radical Media: Rebellious 3‬‬
‫‪Communication and Social Movements‬‬