Professional Documents
Culture Documents
מטלת גרפיטי
מטלת גרפיטי
מטלת גרפיטי
תיאור היצירה:
1
הגרפיטי הוצג ברחוב פלורנטין בתל אביב ,ע"י אמן הרחוב נירו טאוב ("נירו טריפ").
בגרפיטי יש תיאור סכמטי של שתי דמויות אנושיות ,שאינן חד משמעיות מבחינה מגדרית,
המחזיקות ידיים .הדמויות נטולות פנים והבעה .הגרפיטי מופיע בצבע אדום על רקע לבן ,עם
כיתוב המשלים את תוכן הציור שמדובר באבא ואבא " -אבא ואבא שלי הם הכי בעולם".
המסר הוא פשוט וחד משמעי – מעודד מתן לגיטימציה לזוגות חד מיניים.
מיקומו של הגרפיטי בתל אביב ברחוב פלורנטין ,אינו מקרי .בתל אביב יש מודעות רבה יותר
לנושא הלהט"ב ,וכן היא ידועה כעיר בעלת פתיחות לסוגי משפחות שונים.
הגרפיטי נותן לגיטימציה למבנה משפחתי שונה מהמקובל של אבא ,אמא וצאצא ,מוצגים כאן שני
אבות ששניהם "הכי בעולם" .היוצר רוצה לשנות את התפיסה הקלאסית של אבא ואמא ,או "זכר
ונקבה ברא אותם".
הציור הנאיבי מעביר מסר המגיע בניסוח ילדותי ,המביע שביעות רצון ממבנה משפחתי שבו שני
אבות .הגרפיטי מבטא קשר חיובי בין הילד לבין שני האבות שלו .היצירה מעבירה מסר של
ביטחון וחמימות ,החזקת הידיים מעידה על קשר רגשי חם בין שתי הדמויות .אין כאן התייחסות
למי הוא האב הביולוגי ,אלא רק לאב כתפקיד.
צבעי היצירה :אילו צבעים מופיעים ואילו לא? הגוונים בגרפיטי הם גווני אדום על רקע לבן ,כדי
שהיצירה תבלוט ותאפשר להתמקד במסר של חד מיניות .האדום לרוב משויך דווקא לצד הנשי,
וכאן האדום הוא אוניברסלי ומייצג דמות נטולת מגדר .בשל הרקע לבן ,האדום בולט יותר ומושך
תשומת לב ,שייתכן שלא הייתה נוצרת אם הצבעים היו "אנמיים" .מעניין לציין כי לא נעשה
שימוש בצבעי הקשת בענן ,שלרוב מקושרים לקהילת הלהט"ב ,וזאת כדי לא ליצור דחייה,
התנגדות או התעלמות ממי שדוגל במשפחה הקלסית.
הגרפיטי מציג דמויות פשוטות בסגנון תמים וסכמטי ,וקיימת בחירת מילים המתבססת על שיר
מוכר – שיר הילדים "לאבא שלי יש סולם" ,בו מופיעה השורה "ואבא שלי הוא הכי בעולם".
המילים שנשמעות מוכרות ,נותנות לגיטימציה למצב חברתי קיים ,אך עדיין לא מוכר ומקובל בכל
רבדי החברה.
הציור במסר הוא נאיבי ואינו מאיים ,ולכן יכול להתקבל ע"י קהלים רבים ומגוונים.
במקומות מחוץ לתל אביב ,למשל בני ברק או ירושלים ,בהם קיים ריכוז משמעותי של אוכלוסייה
אורתודוקסית שמרנית ,סביר שהגרפיטי היה מעורר התנגדות ,ואף היו פועלים להסרתו .זאת,
כיוון שהמסר המועבר עומד בניגוד מוחלט לערכים המקובלים בחברה זו .לגיטימציה למצב של
"אבא ואבא" נתפסת כמאיימת על הלכידות החברתית של הקבוצה .זאת ,לצד התנגשות עם
האיסור לזוגיות חד מינית המופיע בתורה.
תקשורת א-מסחרית :הגרפיטי נעשה מצורך של האמן בהבעת דעתו ,תוך שהוא פונה לקהל רחב,
ורוצה להגיע להמונים משיקולים של שינוי חברתי .לאמן אין כוונת רווח ,אינו יודע מי יתייחס
לאומנות שלו ולכמה אנשים היא תגיע .יתרה מכך ,הציור מוצג לעיני כל באופן חינמי ,מתוך כוונה
לפנות לקהל רחב ככל שניתן מבלי לקבל תמורה על כך.
תקשורת א-מקצועית :ביצירה נעשה שימוש בחומרים פשוטים ,זולים וזמינים ,אין פה ידע
מקצועי בכתיבה ובציור .האותיות מופיעות בגדלים שונים ובגופנים שונים .חוסר האחידות מעיד
על חוסר המקצועיות וההתמקדות בהעברת המסר ,ופחות בנראות שלו .זהו ביטוי לתקשורת
אלטרנטיבית שאין בה מקצועיות וכל אחד יכול להעביר את המסר כפי שנראה לו ובאמצעים
העומדים לרשותו ,דבר השונה מהתקשורת הממוסדת.
תקשורת א-ממסדית :היצירה מכוונת כנגד התקשורת המיינסטרימית ,החווה תהליך של
התפתחות .זו מכירה בעיקר בסוג המשפחה המקובל והקלאסי של אבא ,אמא וילד .היא לא
בהכרח לוקחת בחשבון קיומן של משפחות מסוגים שונים .לעומת זאת ,בגרפיטי יש ניסיון לקדם
מציאות חלופית ולא אליטיסטית המבטאת את נקודת המבט של קבוצות שאינן משתייכות לזרם
העיקרי בחברה.
לסיכום :הגרפיטי הוא ביטוי של תקשורת אלטרנטיבית ,כיוון שהוא מציג יצירה שבאה להעביר
מסר ולהביע מחאה .זאת ,לצד היותו בלתי מקצועי ומסחרי ,וכן אינו ממסדי .יוצר הגרפיטי רוצה
להביא את דעתו ולקדם לגיטימציה למשפחות מסוג שונה ,בניגוד למקובל .הוא נלחם על מקומו,
ושואף להכרה – "אני יוצר ,משמע אני קיים".