‫תסמינים שאתה צעיר‬

‫שני דימויים על צערם של צעירים‪.‬‬ ‫המחלקה לתקשורת חזותית | תואר שני‬

‫שהקדימו את המגיפה‪.‬‬
‫מרץ ‪2021‬‬

‫עבודת פרו‪-‬סמינר בקורס‬

‫מתודולוגיות מחקר‬
‫בין קריאה וכתיבה להתבוננות ויצירה‬

‫מאת אלעד מדן (ת‪.‬ז‪)037031754 .‬‬

‫מוגש לד״ר נעמי מאירי‪-‬דן‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫ריפוי עצמי | איה טלשיר‬
‫המודל הסמיוטי ‪4 .............................................................................................................................‬‬
‫קריאה דנוטטיבית ‪4 ................................................................................................................................................‬‬
‫קריאה קונוטטיבית ‪4 ..............................................................................................................................................‬‬
‫מודל שלושת האתרים‪7 .......................................................................................................................‬‬
‫ההיבט הטכנולוגי ‪7 .................................................................................................................................................‬‬
‫ההיבט המחברי ‪8 ....................................................................................................................................................‬‬
‫ההיבט החברתי ‪9 ....................................................................................................................................................‬‬
‫דיון‪10..............................................................................................................................................‬‬
‫קריאה חתרנית – אנטי‪-‬קפיטליסטית ‪11..................................................................................................‬‬
‫צעירים ובודדים | ארז צדוק‬
‫המודל הסמיוטי ‪14.............................................................................................................................‬‬
‫קריאה דנוטטיבית ‪14 ..............................................................................................................................................‬‬
‫קריאה קונוטטיבית ‪14 ............................................................................................................................................‬‬
‫המודל האיקונוגרפי‪16.........................................................................................................................‬‬
‫פרשנות איקונוגרפית ‪16 ...........................................................................................................................................‬‬
‫דיון‪18..............................................................................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪19..................................................................................................................................‬‬
‫׳ריפוי עצמי׳ ‪ /‬איה טלשיר ‪19 ....................................................................................................................................‬‬
‫׳צעירים ובודדים׳ ‪ /‬ארז צדוק‪20 ...............................................................................................................................‬‬

‫‪2‬‬
 ‫ריפוי עצמי‬
‫איה טלשיר‪2019 ,‬‬
‫בד‪ 50X70 ,‬ס״מ‬
‫גואש על ֿ‬
‫נוצר במסגרת תערוכת היחידה ׳מיליניום׳‬
‫כחלק משבוע האיור ‪ 2019‬בתל‪-‬אביב‬

‫‪3‬‬
 ‫הסמיוטי‪1‬‬ ‫המודל‬
‫קריאה דנוטטיבית‬
‫במרכז האיור שכותרתו ׳ריפוי עצמי׳‪ ,‬מתוך התערוכה שכותרתה ‪ ,]1.1[ Millennium‬מתוארת‬
‫אישה צעירה לבושת פיג׳מה האוחזת בטלפון נייד‪ ,‬שוכבת על מיטה מכוסה מצעים אפורים ורגליה‬
‫מכופפות מעלה‪ .‬היא נמצאת בחדר ורוד בעל רצפות טרצו [‪ ,]1.2‬בו ניתן להבחין בשלל חפצים ‪ -‬פוסטר עם‬
‫הכיתוב ‪ ANGUSTOFLIA LAVANDULA‬מודבק בנייר דבק רופף על גבי הקיר‪ ,‬על מדף ושולחן לצד‬
‫המיטה נמצאים נרות בוערים עם כיתוב מחובר של האותיות ‪ WW‬והמשפט ‪crackles as it burns‬‬
‫(׳משמיע קול פצפוץ בעת בערה׳)‪ ,‬מחשב נייד שבמסכו הכיתוב ‪ CIPRALEX‬באדום‪ ,‬שטיח לבן עם‬
‫קפלים‪ ,‬בובה של כלב ים שאליה מחובר כבל‪ ,‬מרשם רפואי של קופת חולים שעליו מפוזרים פירורי‬
‫קנאביס‪ ,‬מכשיר חשמלי המונח על הרצפה שבצידו הכיתוב ‪ S.A.D LIGHTS‬לצד אייקון של שמש‬
‫ששוקעת או זורחת‪ ,‬חבילת טישו עם הכיתוב ‪ CLONEX‬בכתב מחובר לבן‪ ,‬ולבסוף ‪ -‬שקית נייר צמודת‬
‫חשבונית עם הכיתוב ‪ numb‬על רקע עיגול ירוק וסביבו צמחייה‪.‬‬
‫במרכז החלק העליון של התמונה ממוקמת מסגרת עגולה‪ ,‬ממנה נמתח קו מקווקו אל המכשיר‬
‫הנייד אותו אוחזת הדמות‪ ,‬ובמסגרת מתואר מסך טלפון נייד בעת התכתבות עם ׳אילנה הפסיכולוגית׳‪.‬‬
‫בהתכתבות ‪ -‬נראה שהאוחזת בנייד מבקשת להעביר פגישה שנקבעה לפגישת וידאו ומודה לפסיכולוגית‬
‫על ההיענות לבקשתה בצירוף אימוג׳י של ידיים פרושות זו אל זו‪.‬‬

‫קריאה קונוטטיבית‬
‫האיור מכיל במרכזו את הדמות שמסמלת את הנושא בו הדימוי מבקש לעסוק ‪ -‬היא אישה צעירה‪ ,‬בעלת‬
‫הבעה אדישה‪ ,‬שלובשת פיג׳מה המורכבת מקופוצ׳ון אפור וממכנסי טריינינג של בנות הפאוור‪-‬פאף‪.]1.3[ 2‬‬
‫מכך ‪ -‬ניתן להסיק שהדמות היתה ילדה או נערה באותן שנים‪ ,‬ולכן ‪ -‬שמדובר באישה צעירה‪ .‬ביחס‬
‫לכותרת התערוכה ״‪Millennium‬״ וכן שנת יצירת האיור (‪ - )2019‬מעוגנת למתבוננת נקודת המבט על‬
‫הדמות כסמל לדור ה‪ ,Y-‬שבניו ובנותיו מכונים בעולם גם ה‪3 .Millennials-‬‬

‫‪ 1‬רולאן בארת‪ ,‬״הרטוריקה של הדימוי״ (‪( ,)1977, 1964‬תרגום‪ :‬א‪ .‬פרידלנד)‪ ,‬בתוך‪ :‬ת‪ .‬ליבס‪ ,‬מ‪ .‬טלמון (עורכות)‪ ,‬תקשורת‬
‫כתרבות‪ ,‬מקראה‪ ,‬כרך א׳‪ ,‬טלוויזיה כסביבה של תרבות היום‪-‬יום‪ ,‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪. 2003 ,‬עמ׳ ‪271-259‬‬ ‫‪ 1.1‬איה טלשיר‪ ,‬מילניום ‪ X‬בית חנה‪2019 ,‬‬

‫‪ 2‬סידרה מצוירת ששודרה בישראל בערוץ ‪ cartoon network‬בין השנים ‪( 1998-2005‬א‪.‬מ)‬

‫‪3‬‬ ‫‪Neil Howe, William Strauss. Millennials rising: the next great generation;Vintage Books, 2000.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪Power Puff girls 1.3‬‬ ‫‪ 1.2‬אריח טרצו‬
 ‫הדמות שוכבת על מיטתה בחדר ורוד שרצפת הטרצו שלו מזכירה את ריצופן של דירות רבות שנבנו‬
‫בשנותיה המוקדמות של ישראל‪ ,4‬מה שיכול להביא את המתבוננת הצעירה לראות ברצפות אלה את‬
‫רצפת חדרה השכור שלה‪ .‬האובייקטים השונים הפזורים בחלל החדר המאויר נראים כחפציה האישיים‬
‫של הדמות‪ .‬כותרת האיור‪ ,‬ריפוי עצמי‪ ,‬מעגנת למתבוננת את המהות המשותפת לכל אותם חפצים‪.‬‬
‫הפוסטר המתקלף מהקיר מציג את צמח המרפא המרגיע לבנדר‪ ,‬הנרות הבוערים מציינים על תוויתם‬
‫שהם משמיעים קול פצפוץ מרגיע דמוי אח‪ ,‬מרשם הריטלין משמש מצע עבור הצעירה לגלגול ג׳וינטים‪,‬‬
‫בובת כלב הים היא למעשה רובוט טיפולי שיוצר עבור קשישים‪ ,5‬המצעים הפרושים על המיטה הם‬
‫שמיכה כבדה המדמה חיבוק‪ 6‬ובנוסף לאלו – מצויים מספר חפצים משולבי כיתוב בהם נעמיק‪:‬‬

‫מחשב נייד שבמסכו הכיתוב ‪ CIPRALEX‬וחבילת טישו עם הכיתוב ‪ - Clonex‬הכיתוב האדום על‬
‫המסך השחור מאזכר את התרופה השכיחה לטיפול בדיכאון ובחרדות‪ .7‬הכיתוב המחובר על קופסאת‬
‫הטישו הכחולה מאיית את שמה של תרופה דומה ‪ -‬קלונקס‪ .‬שבהקשר זה – תרופות אלה נקשרו לא פעם‪,‬‬
‫יחד עם תרופות מפחיתות חרדה אחרות‪ ,‬בדור ה‪ .8Y-‬צורות הכיתוב וצבעו על הרקע הכהה מחקים את‬
‫נראותם של מותגים מוכרים – ענקית התוכן לצפייה ישירה ׳נטפליקס׳ [‪ ]1.4‬ותאגיד מוצרי הספיגה שהפך‬
‫מילה נרדפת לממחטה – ׳‪Kleenex‬׳ [‪ .]1.5‬המיזוג בין שמן של תרופות המרשם ללוגואים המוכרים נוטל‬
‫על עצמו תפקיד ממסרי שקושר בין המשמעות של צריכת מדיה מחד ושל הבכי מאידך‪ ,‬למהותם של‬
‫סמים להרגעת חרדות‪ .‬תחת הכותרת ׳ריפוי עצמי׳ – מוצב סימן שאלה ציני וביקורתי‪.‬‬

‫מכשיר ‪ - S.A.D LIGHTS‬אובייקט זה שנראה במבט ראשון כתנור או מפזר חום ועליו ראשי תיבות‬
‫באנגלית‪ ,‬הוא במבט מעמיק יותר מנורה לטיפול בדיכאון עונתי ]‪ [1.6‬אותו מכנים מומחים ‪seasonal‬‬
‫‪ - affective disorder‬או בקיצור ‪ .9S.A.D -‬בגלל שהתופעה נגרמת בין היתר ממחסור בשמש בעונת‬
‫החורף‪ ,‬פותחו שלל מנורות המחקות את קרניה על‪-‬מנת לטפל בסובלים מהתסמונת‪ .‬המנורה‪ ,‬בסיוע‬
‫‪ 1.5‬לוגו חברת ‪Kleenex‬‬ ‫‪ 1.4‬לוגו חברת ‪NETFLIX‬‬

‫‪ 4‬מיכל בלאו‪ .‬״ בלדה לבלטה‪ :‬מה יותר ישראלי מרצפת טראצו? מדריך שימושי״ | ‪xnet‬‬
‫‪ 5‬קרן צוראיל הררי‪ .‬״ביפן העתיד כבר כאן‪ :‬האזרח‪-‬רובוט פארו״ ‪.‬כלכליסט‬
‫‪ 6‬המערכת‪ .‬״חרדה‪ :‬שמיכה כבדה מפחיתת חרדות״‪ .‬מאקו‬
‫‪ 7‬אינפומד‪ .‬ציפרלקס ‪ (Cipralex) -‬על תופעות הלוואי ודרכי השימוש‬
‫‪ 8‬אלכס וויליאמס‪ .‬״מאומת הפרוזק לארצות הברית של הזנקס‪ :‬כך החליפה החרדה את מגפת הדיכאון״‪ .‬הארץ‪ 23 ,‬יוני ‪2017‬‬
‫‪ 9‬ג׳יין ברודי‪ .‬״הבעיה הכפולה של דיכאון עונתי בתקופה של קורונה‪ .‬הארץ‪ 23 ,‬נובמבר ‪2020‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 1.6‬מנורת טיפול בדיכאון עונתי‬
 ‫ההבעה של הדמות‪ ,‬מאירה את העצבות שבתמונת ההסתגרות בחדר חסר החלונות ‪ -‬היא מצטיירת‬
‫כאמצעי יעיל לטיפול בעצב‪ ,‬עד כדי כך שמסייעת למדוכאת להישאר מבודדת בחדרה ובדיכאונה‪.‬‬

‫שקית נייר עם הכיתוב ׳‪numb‬׳ ‪ -‬השקית עם החשבונית המשודכת אליה מזכירה משלוח ממסעדה‪.‬‬
‫צורת האותיות שמופיעות מזכירות כיתוב בשפה אסייתית‪ ,‬אך במבט קרוב ‪ -‬ניתן להבחין שהוא בעצם‬
‫מאיית את המילה ‪ numb‬בשפה האנגלית‪ .‬מתבוננים מסוימים אף יזהו את הכיתוב על הרקע הירוק‬
‫בליווי הצמחים שמאוירים על השקית‪ ,‬כרפרנס למסעדה תל‪-‬אביבית פופלארית בשם ‪ ]1.7[ nam‬שפעלה‬
‫באותן שנים‪ .‬הימצאותה של שקית הטייק‪-‬אווי בחדר השינה למרגלותיה של הדמות השוכבת‪ ,‬מעמיקה‬
‫את ההתרשמות מעומקה של ההסתגרות המתוארת‪ .‬היא משמשת כראיה לחוסר העצמאות או היכולת‬
‫של הצעירה בתחום הכנת האוכל – ויכולה להתפרש פוליסמית במספר דרכים‪ :‬מחד‪ ,‬׳פינוק׳ ‪ -‬ביקורת‬
‫שמופנית פעמים רבות כלפי דור ה‪ ;10Y-‬ומאידך – כתיאור מצוקתה של הדמות‪ ,‬בין אם בתחום הדאגה‬
‫העצמית או במפגש עם העולם שמחוץ לחדר‪ .‬מצוקה‪ ,‬שכך או כך‪ ,‬סופה באכילה רגשית‪ .‬בשילוב עם‬
‫הכיתוב שעל השקית‪ ,‬המבטא מצב של הרדמה וחוסר תחושה‪ ,‬נעשית פעולה ממסרית‪ .‬היא ממצבת את‬
‫אותו צורך באוכל מהיר ומנחם כפתרון למי שאינו רוצה להרגיש‪ ,‬ואת הדור הצעיר כמי שבחר בו‪.‬‬

‫אל מול מארג צרכני זה של חפצים – הצעירה שבאיור מדגימה את רצונה החזק להשאר בחדר דרך‬
‫ההתכתבות הממוסגרת עם אילנה הפסיכולוגית‪ .‬היענותה לבקשתה להישאר בחדרה ממלאת אותה‬
‫בהקלה ובהכרת תודה שמעוגנת באמצעות סימן האמוג׳י שהוכתר כסימן של הודיה ואמונה‪ .]1.8[ 11‬כך‬
‫מצטיירת תמונה של מלכודת עבור המתבוננת – חדר ורדרד הערוך על‪-‬מנת לדכא כל תחושה‪ .‬מרחב‬
‫שכולו דיכאון‪.‬‬

‫צליל אברהם‪ .‬״המאה ה‪ 20-‬ואחת‪ :‬למה תמר ועוז אלמוג הבינו הכל לא נכון לגבי דור ה‪Y-‬״‪ .‬מאקו‪ 24 ,‬פברואר ‪2016‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪Folded Hands emoji 1.8‬‬ ‫‪ 1.7‬לוגו המסעדה '‪'nam‬‬

‫‪11‬‬ ‫‪ Emojipedia, https://emojipedia.org/folded-hands/‬״‪🙏 Person with Folded Hands Emoji.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫האתרים‪13‬‬ ‫מודל שלושת‬

‫ההיבט הטכנולוגי‬

‫באתר הייצור נתבונן בשיטות הפעולה הטכניות שמאפשרות את יצירת הדימוי ובתכונותיהן‪ ,‬באתר‬
‫הדימוי נתמקד בשיטות אלה בהקשר של הדימוי עצמו ובאתר הנצפות – נעסוק בכיצד הדימוי מוצג‬
‫למתבונניו ומדוע‪.‬‬
‫האיור שלפנינו נוצר בעידן הדיגיטלי – הוא תוצאה של תהליך שתחילתו ברשימת מסרים‬
‫שמתורגמת חזותית לאיור דיגיטלי במכשיר ‪ iPad‬נייד‪ ,‬המשכו בעיבוד בתוכנת ‪ photoshop‬באמצעות‬
‫מחשב ובמקרה של איור זה ‪ -‬סופו בגואש על נייר צבעי מים‪.14‬‬
‫למרות שהתוצר הסופי הוא ידני לחלוטין‪ ,‬השלבים הטכניים הדיגיטליים שקדמו לו משנים‬
‫מהותית את תהליך היצירה‪ .‬השיטתיות של איה טלשיר ומאיירים דיגיטליים בכלל‪ ,‬מתאפשרת בין היתר‬
‫בשל היכולת לערוך‪ ,‬להזיז‪ ,‬לתמרן ולהחליף כל אלמנט במרחב האיור תו״כ התהליך‪ .‬זאת לעומת שיטה‬
‫ידנית לחלוטין‪ ,‬בה כל שינוי באלמנט או בקומפוזיציה מצריך ציור מחדש‪.‬‬
‫הבחירה של המאיירת להעביר את האיור מהסביבה הדיגיטלית לזו הפיזית מייצרת מתח בין‬
‫המלאכותיות המתוארת בציור לבין הטכניקה בה הוא נעשה‪ ,‬ומבקשת לעורר את המתבוננים לרגישות‬
‫ולשבריריות ש׳בריפוי העצמי׳‪ .‬אך בחירה זו היא ראשית כל בחירה מתוך פריווילגיה טכנולוגית שמצד‬
‫אחד מאפשרת יד חופשית כמעט אינסופית למאיירת‪ ,‬ומצד שני – מייצרת עבורה מרחב חסר גבולות של‬
‫החלטות‪ .‬בדומה לסטריאוטיפים על דור ה‪ Y-‬בתחום קבלת ההחלטות בהן עוד נדון בהמשך – שיטות‬
‫מודל שלושת האתרים‬
‫העבודה הדיגיטליות מכווינות את המאיירת לתהליך ארוך‪ ,‬רווי דילמות (ובאופן אירוני ‪ -‬אולי אף‬ ‫של ג׳יליאן רוז‬
‫חרדות)‪ ,‬וזאת במטרה ״לא לעשות החלטות גורליות עם מכחול רטוב ביד״‪.15‬‬

‫‪13‬‬‫‪Rose, Gillian. Visual methodologies: an introduction to researching with visual materials . 3rd ed, SAGE,‬‬
‫‪2012.‬‬
‫‪ 14‬מתוך ראיון שנערך לצורך מחקר זה עם היוצרת איה טלשיר‬
‫‪ 15‬שם‬
‫‪7‬‬
 ‫ההיבט המחברי‬

‫באתר הייצור נעמיק במקומו של הדימוי בסוגה שהוא משתייך אליה‪ .‬ניתן למקם את האיור‪ ,‬ולו‬
‫בשל כך שנוצר לקראת אירועי שבוע האיור‪ 16‬של ‪ 2019‬בתל‪-‬אביב‪ ,‬כחלק מפריחתו של האיור הישראלי‬
‫באותו עשור‪.‬‬
‫התערוכה של איה טלשיר מתמקמת כאיור העוסק בסוגיה חברתית‪ .‬האיור הנידון‪ ,‬כמו גם איורים‬
‫נוספים בתערוכה‪ ,‬הם כמעט קריקטוריים באופיים המוקצן והגרוטסקי‪ .‬מטרתם לאייר שאלות חברתיות‬
‫אקטואליות ולא לוות טקסט עיתונאי או ספציפי‪.‬‬
‫באתר הדימוי נעמיק בשיטת הקומפוזיציה בה נהגה המאיירת וננתח את אופן השימוש בה‪.‬‬
‫מירכוזה של הדמות באיור כבר נדון בפרק הקודם‪ ,‬אך ראוי להרחיב כאן את ההתייחסות לפיזורם של‬
‫האלמנטים השונים בחלל הקומפוזיציה – פיזור כאוטי שבו דבר אינו במקומו‪ ,‬שיכול לספר על חוסר סדר‬
‫בחדרה ובחייה של הדמות המתוארת כמו של הדור אותו היא מייצגת‪ .‬אבל יותר מכך‪ ,‬ניתן לחוש כי‬
‫הגישה שבה בחרה המאיירת לפיזור זה איננה אקראית או כללית – כל האובייקטים עמוסים פרטים‪,‬‬
‫חלקם אף עומדים בפני עצמם כדימויים מעבירי מסר‪ .‬׳הטמנת׳ דימויים זו בצורה גלויה עד חבויה במרחב‬
‫הדימוי מכונת בפי המחברת‪ 19‬״‪Easter Eggs‬״‪ ,20‬והיא הופכת את הדימוי למעין משחק מחבואים בו‬
‫המתבוננים מאותגרים למצוא ולפרש כמה שיותר הדימויים‪ .‬בתערוכה עצמה‪ ,‬חולקו גלויות של הדימוי‬
‫המדובר בתוספת מקרא סימונים [‪ – ]1.9‬כמו מעין ׳דף פתרונות׳ המתקשר לעולם נוסטלגי של משחקי‬
‫ילדות או ספרי לימוד‪ ,‬ובכך מבקש ׳לפתוח׳ את ליבם של המתבוננים‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬נדון באתר הנצפות במרכיבי עמדת הצפייה של המתבוננים בדימוי ובסיבות להם‪,‬‬
‫ובמקרה זה נתייחס למקומו של בחלל בו הוצג‪.‬‬

‫‪ 16‬שבוע האיור נוסד ב‪ 2014-‬על‪-‬מנת לתת במה לקהילת המאיירים המתפתחת בארץ‪ .‬כחלק ממגמה עולמית‪ ,‬גם בישראל עבר‬
‫תחום האיור תהליך של התרחבות מעבר לליווי טקסטים בעיתונות אל עבר תחום אומנותי שנגיש לקהלים רבים ועוסק‬
‫בנושאים שונים מיצירה אישית ודרך סוגיות חברתיות‪ .‬ראו‪:‬‬
‫‪https://www.mako.co.il/culture-books-and-theatre/illustration-week/Article-3b3c52000354f41006.htm‬‬
‫‪ 19‬ראיון עם איה טלשיר‬
‫‪ 20‬רפרנס למנהג הנוצרי להחביא ברחבי הבית ביצים שנצבעו בחגיגיות בחג הפסחא‪ ,‬לטובת משחק חיפושים של ילדי המשפחה‪.‬‬
‫המונח אומץ בתחילת שנות ה‪ 80-‬בתחום משחקי המחשב המתפתח כמסורת ׳להחביא׳ חלקים סודיים‪ ,‬גדולים כקטנים‬
‫בתוך המשחק‪ ,‬ע״מ להגביר את מעורבותם של השחקנים בו‪ .‬ראו‪:‬‬
‫‪https://www.nytimes.com/2019/08/08/technology/easter-eggs-tesla-google.html‬‬
‫‪ 1.9‬גלויה מתוך התערוכה ׳מילניום׳‬
‫‪8‬‬
 ‫האיור הוצב בקצה חלל התערוכה בליווי מחוות מאוירות לאלבומי פופ מתחילת שנות האלפיים‬
‫וסרטי נעורים מהתקופה [‪ .]1.10‬חיבור אוצרותי דורש מן המתבוננת לזהות את הרמזים ובכך רומז‬
‫מפורשות על הזהות הנדרשת על‪-‬מנת לפענח את היצירה בהצלחה‪ .‬שוב – כמו ב׳ביצי הפסחא׳ שמוטמנות‬
‫באיור‪ ,‬גם כאן ננקטת משחקיות נוסטלגית של זיהוי‪ ,‬לצד שימוש בנוסטלגיה דרך הזדהות‪.‬‬

‫ההיבט החברתי‬

‫בדימוי זה‪ ,‬האתרים השונים כמעט ומתלכדים בהיבט החברתי‪ ,‬בו נוצרת הלימה משמעותית בין‬
‫נסיבות היצירה‪ ,‬הנושא שלה והקהל אליה היא פונה‪.‬‬
‫באתר היצירה נדון ביוצרת ‪ -‬לא על מנת לאמץ את נקודת מבטה האישית‪ ,‬אלא כדי להבין ביתר‬
‫פירוט את הנסיבות שהביאו אותה ליצור את הדימוי המדובר בהקשרן החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬ולבסוף – נדון‬
‫בהשפעות של אופן היצירה על החברה‪ .‬באתר הדימוי נעמיק במסרים החברתיים הצפונים באיור (מעבר‬
‫למתואר בפרק הקודם) ובאתר הניצפות נוכל לדון בנמענים עבורם כל הנ״ל מיועד‪.‬‬
‫את התערוכה מילניום יצרה איה טלשיר בשנה שלאחר סיום לימודי התואר הראשון במחלקת‬
‫התקשורת החזותית בבצלאל‪ ,‬בתקופה בה ״בן זוגה היה בנסיעת עבודה‪ .‬ומכיוון שהוא האחראי לבישול‬
‫ורכישת המצרכים בבית‪ ,‬במשך שבוע ההיעדרות שלו היא הזמינה לעצמה בכל יום ארוחת צהריים וערב‬
‫דרך וולט (שירות שליחויות מזון – א‪.‬מ)״‪ .22‬היוצרת מתארת את התערוכה כהתגלמות של התחושות‬
‫והמחשבות שנוצרו במפגש עם ״העולם הגדול״ במעבר לשלב החיים הבא בחייה‪ .‬יותר מכך – טלשיר‬
‫מגדירה את התערוכה כ"דיוקן של ניסיון של דור שלם להתבגר" שנעשתה מתוך ״הידיעה שזו לא רק אני‪,‬‬
‫שעוד אנשים חווים את זה[‪]..‬״ והרצון ״להעביר שזה בסדר‪ ,‬שזה קיים‪ ,‬אלה אנחנו‪."23‬‬
‫מניעיה וזהותה של איה טלשיר מתקשרים ישירות לכותרת הדימוי וממקמות אותו כמו את‬
‫התערוכה כולה כאקט של ריפוי עצמי דורי‪ .‬מעשה המכיל גם ניסיון לרפא‪ ,‬ולו במקצת‪ ,‬את השסע‬
‫המעמדי והאמפתי בין דור הצעירים לדור הוריהם‪.24‬‬
‫ולסגירת המעגל – ראוי גם לציין כאן את הקשר של הטכנולוגיות בהן נעשו היצירה לתקופה‬
‫החברתית‪-‬כלכלית ואת השפעתה הדורית על היוצרת ועל נושאי היצירה‪ .‬שלל הפלטפורמות הדיגיטליות‬
‫שהבשילו בשנות התבגרותו של דור ה‪ Y-‬בכלל תחומי החיים‪ ,‬מדיור דרך תקשורת ועד עולם העבודה‪,‬‬

‫‪ 22‬נעמה רק‪ .‬״משבר דור הוואי‪ ,‬הגרסה המאוירת״ ‪.‬מוסף כלכליסט‬

‫‪ 23‬ראיון עם איה טלשיר‬
‫‪ 24‬צליל אברהם‪ .‬״הסיפור האמיתי של הדור שלנו‪ :‬למה ההורים שלנו לא מבינים אותנו״‪ .‬מאקו‪ 2 ,‬מרץ ‪2016‬‬
‫‪ 1.10‬צילום של ההצבת הציור ׳ריפוי עצמי׳ בתערוכת מילניום‬
‫‪9‬‬ ‫בשבוע האיור ‪ ,2019‬לצד מחוות מאוירות לאלבומים וסרטי‬
‫המילניום‬
 ‫שינו בצורה חסרת תקדים את חוקי המשחק החברתיים‪-‬כלכליים והובילו לתחושות של בלבול ושל‬
‫חרדה‪ .‬תחושות שנובעות מהמצאות במצבים שבהם הנורמות‪ ,‬התפיסות המקובלות והנחות המוצא עליהן‬
‫התחנכו המוני בני אדם נעשות בלתי‪-‬יעילות‪ .‬עצם החופש שטכנולוגיות אלה מאפשרות‪ ,‬לצד התלות בהן‬
‫כדי לשרוד במציאות העכשווית‪ ,‬יכול לייצר עבור רבים את חוויית ה‪( FOMO-‬הפחד מלהחמיץ‬
‫אפשרויות‪ ,‬הזדמנויות וחוויות)‪ ,‬שמדוברת רבות בהקשר של צעירים‪25.‬‬

‫עצם שיטת הפעולה של איה טלשיר גם היא מונעת מאותו פחד לבחור באפשרות אחת עם אותה‬
‫הנחת מכחול הרטוב על הנייר‪ ,‬ולכן נדחפת עוד יותר להיאחז בטכנולוגיה הבו‪-‬זמנית של ה‪iPad-‬‬
‫והפוטושופ‪ .‬באותו מבט בו טלשיר בוחנת את מכשירי הריפוי מדיכאון המתוארים ביצירתה – הופכים גם‬
‫כלי היצירה שלה עצמה למעין חרב פיפיות טכנולוגית ‪ -‬משחררים עד כדי שיעבוד‪ ,‬מטפלים בחרדה ובו‬
‫בעת יוצרים אותה‪.‬‬

‫דיון‬

‫המודל הסמיוטי של בארת׳ יעיל לניתוח של יצירות משולבות טקסט וחותר ישירות לפענוח‬
‫המסרים שעצם הדימוי טומן בחובו‪ .‬מודל ששת האתרים של רוז הוא מתודולוגיה כמעט פורנזית לבחינת‬
‫ההקשרים הרחבים ביותר שהדימוי מתקיים בהם – מהמדיום בו הוא נקלט ועד לנסיבות החברתיות‬
‫והכלכליות איתן מתכתב ומתוכן נוצר‪.‬‬
‫השילוב בין השניים יוצר חקירה מקיפה לדימוי כמו ׳ריפוי עצמי׳‪ ,‬שניתן להמשיל לעבודת בילוש‬
‫יסודית‪ :‬המודל הסמיוטי מדובב בחדר החקירות את הרפרנסים הטקסטואליים המפולשים בדימוי וגורם‬
‫להם ׳לדבר׳‪ .‬מודל ששת האתרים יוצא אל השטח ואוסף ראיות משלל הקשרים‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה בין השניים‪ ,‬אשר חופף במידה מועטה עד כדי כמעט ולא‪ ,‬מפענח ביעילות את‬
‫התיק‪ .‬וכמו בעבודת הבלשות – הפענוח של המקרה שופך אור לא רק על המפוענח‪ ,‬אלא גם על החברה‬
‫והעולם שבו אנו חיים‪.‬‬

‫‪25‬‬‫‪Persis C Rickes, “Generations in Flux”, Planning for Higher Education, vol. 44, no. 4, Society for College‬‬
‫‪and University Planning, Sept. 2016, pp. 21–45.‬‬
‫‪10‬‬
 ‫קריאה חתרנית – אנטי‪-‬קפיטליסטית‬

‫האיור ׳ריפוי עצמי׳ יכול להיקרא כתיאור לאחת מיני טרגדיות רבות שמתרחשות תחת שלטון‬
‫הקפיטליזם בחייהם של בני‪-‬אדם‪ .‬מחזור החרדה שהדמות בחדר נתונה בו אינו מקרי – הוא חלק ממנגנון‬
‫צרכני ומשעבד בו נתונים חלקים נרחבים של החברה‪ .‬מנגנון שפועל לשמור אנשים במצב של נזקקות ככל‬
‫שהם צורכים – על‪-‬מנת שיצרכו עוד‪.‬‬
‫פניו של הקפיטליזם מתגלים באיור דרך המוצרים שהוא מציג‪ .‬הם מקיפים את הדמות ובאמצעות‬
‫הבטחותיהם המסחריות שומרים אותה בתוך חדרה הסגור ‪ -‬במחזור החרדה והדיכאון‪ .‬כל החפצים‬
‫המתוארים בתמונה הם מוצרי צריכה שכאלה‪ ,‬שכנראה יוצרו במדינה רחוקה ע״י עובדים שחייהם זולים‬
‫יותר על‪-‬מנת להשיג מה שהקפיטליזם מכנה ׳יעילות׳‪.26‬‬
‫האובייקט היחיד שאינו עונה לתיאור זה הוא ככל הנראה הרצפה‪ ,‬שעשויה חצץ ובטון לבן – שיטת‬
‫ייצור שהיתה נהוגה בימיה הטרום קפיטליסטיים של ישראל‪ .‬זאת על‪-‬מנת לדאוג לבתים רבים לריצוף‬
‫בר‪-‬קיימא‪ ,‬בזמן קצר ובכמויות גדולות‪ .‬זאת לצד סיפוק פרנסה מקיימת לעובדים העולים לישראל‬
‫בשנותיה הראשונות‪.27‬‬
‫רצפות הטרצו המלוכדות והעממיות מופיעות באיור כבסיס עליו מתחולל השוק החופשי‪ ,‬שמבודד‬
‫את גיבורת האיור מחיק החברה כדי לרפא את עצמה בכוחות עצמה‪.‬‬
‫וביתר שאת‪ ,‬הקפיטליזם בדימוי מסומל באופן ישיר ע״י שלל הלוגואים והמותגים הפזורים בו‪.‬‬
‫המותגים‪ ,‬שכונו לא פעם ׳האלים החדשים׳‪ ,28‬מטופלים באיור במסורת אנטי‪-‬קפיטליסטית מובהקת‬
‫בשם ׳שיבוש תרבות׳ – ‪ .]1.11[ Culture Jamming29‬משבשי תרבות נהגו לחבל בסמליהם של מותגים‬
‫במרחב הציבורי‪ ,‬שלטי החוצות שלהם ובסממנים מובהקים אחרים של תרבות הצריכה באופן שמזכיר‬
‫ונדליזם‪ ,‬אך עשו זאת לא על‪-‬מנת למחוק אותם – אלא כדי לחשוף את שקריהם ]‪.[1.12‬‬
‫איה טלשיר פונה לתרבות זו כדי לחשוף את השקרים שמאחורי האלילים הצרכניים של תקופתה –‬
‫‪1.12‬‬
‫היא מערבבת בין מותגים ופרקטיקות צרכניות מרכזיות בחייהם של צעירים בישראל‪ ,‬לבין שמות תרופות‬ ‫‪Viktor Hertz‬‬
‫‪Netflix honest logo‬‬
‫‪2019‬‬

‫‪ 26‬אילן זיו‪ .‬״קפיטליזם״‪ ,‬״יתרונות העבודה הזולה עולים על החסרונות?״‪ ,‬פרק ‪ ,3‬כאן‪.11‬‬
‫‪ 27‬הארץ‪ 16 ,‬באפריל‪.1946 ,‬‬
‫‪ 28‬ורשבסקי‪ ,‬שמואל‪ ,‬ולילך סיגן‪ ,‬האלים החדשים‪ ,‬ידיעות אחרונות‪,‬‬ ‫‪ 1.11‬כריכת המהדורה העברית‬
‫‪ 29‬לאסן‪ ,‬קאלה‪ .‬שיבוש תרבות‪ :‬ביטול הקוליות של אמריקה (‪)2002‬‬ ‫של הספר ׳שיבוש תרבות׳ מאת‬
‫קאלה לאסן‬
‫‪11‬‬ ‫עיצוב‪ :‬גילה קפלן‬
 ‫נוגדות חרדה ותסמיניהן האנאסטתיים‪ .30‬בכך היא מצביעה על מערומיהם של מלכויות איכות החיים‬
‫ומזהירה ממהותם הממכרת‪ ,‬המשעבדת והממיתה‪.‬‬
‫מעבר לזה – האיור מתאר את הרס ופירוק הזהות והתרבות המקומיות האופייני לקפיטליזם‪.31‬‬
‫מלבד הטקסט שמופיע במרשם הריטלין ובמכשיר הנייד של גיבורת האיור‪ ,‬המספרים לנו כי מדובר‬
‫בצעירה דוברת עברית‪ ,‬אין עוד אזכור אחד נוסף בחלל החדר לשפתה ולתרבותה‪ .‬הקפיטליזם אם כן ‪-‬‬
‫‪32‬‬
‫ממלא את המרחב באובייקטים תרבותיים זרים שמוחקים בעקבותיהם את שאריות הזהות המקומית ‪,‬‬
‫ובכך – בשכחה‪.‬‬

‫‪ 30‬סוזן באק‪-‬מורס‪ ,‬״אסתטיקה ואנאסתטיקה"‪ ,‬עמ' ‪.6-12‬‬

‫‪ 31‬״קפיטליזם״‪ ,‬״עושר העמים״‪ :‬בשורה חדשה‪ ,‬פרק ‪ ,2‬כאן‪.11‬‬
‫‪ 32‬אותו מקור‬
‫‪12‬‬
 ‫צעירים ובודדים ‪ /‬ארז צדוק | איור לכתבה ׳מגיפת הבדידות׳ באתר ‪ mako‬מאת איילת ר‬ ‫צעירים ובודדים‬
‫ארז צדוק‪2014 ,‬‬
‫איור דיגיטלי‬
‫עבודה מוזמנת למאמר ׳מגיפת הבדידות‪:‬‬
‫למה הצעירים של היום כל‪-‬כך בודדים?׳‬
‫מאקו‪12/08/14 ,‬‬

‫‪13‬‬
 ‫הסמיוטי‪33‬‬ ‫המודל‬

‫קריאה דנוטטיבית‬

‫האיור מופיע באתר מגזין מאקו לצד הכותרת ׳מגיפת הבדידות׳‪ ,34‬שתחתה מצטרפת תת‪-‬הכותרת‬
‫״כל הוואטסאפ שבעולם לא יעזור‪ :‬הבדידות היא המגפה של המאה ה‪ .21-‬היא מזיקה לבריאות כמו‬
‫עישון והשמנת יתר‪ ,‬ופוגעת בעיקר בצעירים‪ .‬למה בני ה‪ 20-‬של היום יותר בודדים מבני ‪?60‬״‪ .‬בנוסף –‬
‫תחת האיור מופיעה הכתובית ׳צעירים ובודדים׳ בצירוף הקרדיט למאייר‪.‬‬
‫באיור עצמו אנו מביטים ממעל על שדרה או מדרחוב עם גינה מגודרת ועץ שצומח לצידה‪ .‬באופק‬
‫נשקפים עצים נוספים‪ ,‬עמוד רמזור וזוג אופנים הנשען עליו‪ .‬במרחב האיור נראות דמויות שמבצעות‬
‫פעולות שונות האופייניות לסביבת הרחוב – דמות גברית עומדת באופק‪ ,‬דמות נשית חוצה את השדרה‬
‫באופניים‪ ,‬עוד דמות גברית נראית יושבת על שרפרף גבוהה מאחורי עץ ואחת נוספת הולכת עם תרמיל‪.‬‬
‫כל הדמויות מתוארות כמוקפות בצורה עגולה ושקופה בעלת ברק‪ ,‬שמשווה להן ולרקע שמסביבן גוון‬
‫סגלגל ועכור‪.‬‬
‫בקדמת האיור מצדו השמאלי נראית דמות של גבר ישוב על ספסל ‪ -‬הוא לבוש במכנסים קצרים‬
‫וכפכפי אצבע‪ .‬עיניו מושפלות מטה‪ ,‬שפתיו שמוטות בהבעה מלאת צער‪ .‬הוא מחזיק מעל אוזנו סיגריה‬
‫ובידו ידית של רצועת טיול לכלבים‪ .‬הרצועה מחוברת לקולר של כלב הנמצא למרגלות הדמות והוא‬
‫מרחרח כלב גדול יותר בעודו מרוחרח על‪-‬ידו‪ .‬לצידם האחד של הכלבים ‪ -‬צל של דמות אנושית שמוטל‬
‫עליהם מחוץ התמונה‪ ,‬ומצידם האחר ‪ -‬עלה מונח על הרצפה‪ .‬הדמות שעל הספסל מוקפת באותה צורה‬
‫עגולה ובורקת‪ ,‬כשלצידה השמאלי בפינה העליונה של האיור ניתן להבחין בשתי עלים כהים ויבשים‬
‫שמרחפים ברוח‪.‬‬

‫קריאה קונוטטיבית‬

‫ראשית‪ ,‬האיור מעוגן ע״י הכותרת העיתונאית העוסקת ב׳בדידות׳ וכן תת הכותרת המקשרת את‬
‫המונח ל׳צעירים׳‪ .‬שני המונחים האלה מצויינים גם בכתובית המוצמדת לאיור ׳צעירים ובודדים׳‪,‬‬

‫‪ 33‬רולאן בארת‪ ,‬״הרטוריקה של הדימוי״ (‪. )1977, 1964‬עמ׳ ‪271-259‬‬

‫‪ 34‬איילת רוזן‪ .‬״מגפת הבדידות‪ :‬למה הצעירים של היום כל כך בודדים?״‪ ,‬מאקו‪ 8.‬דצמבר ‪2014‬‬

‫‪14‬‬
‫המעגנת גם היא את תפקידה של הדמות הצעירה והעצובה המסמלת את נושא הטקסט‪ .‬העצב של הדמות‬
‫אם כך‪ ,‬נרמז שנובע מבדידותה – אותה מאששת הישיבה הבודדה על הספסל‪ .‬מכאן גם מתפרשת הצורה‬
‫שמקיפה את כל הדמויות באיור כבועה עכורה המבודדת את הדמויות זו מזו‪.‬‬
‫כעת‪ ,‬אנו עדים לרקע בו הכל מתרחש – העלים הנושרים בצירוף הלבוש הקיצי של הדמות מרמזים‬
‫על תחילתו של הסתיו‪ ,‬המעורר את המתבונן לחוש את תחושת ההתכנסות והריחוק בה היא מאופיינת‪.‬‬
‫השדרה‪ ,‬שלא מסגירה פרטים מזהים רבים ביחס למיקומה‪ ,‬מצטיירת כשדרה בעיר תל‪-‬אביב‪ 35‬בשל‬
‫הימצאותם המשולבת של אלמנטים אורבניים בעיר תוססת ‪ -‬כלבים המטיילים עם בעליהם הצעירים‪,‬‬
‫רוכבות אופניים וקיוסקים בעלי כסאות בר‪ .‬התרשמות זו מתחזקת עבור המתבונן המנוסה ברחובותיה‬
‫של העיר באמצעות אופיין של הגדרות הנמוכות והעצים המתוארים בתמונה‪ .36‬ולבסוף ‪ -‬דרך סגנון‬
‫לבושה של הדמות ותיארוך הכתבה שתחת תת‪-‬הכותרת – מובהר למתבונן שמדובר על תיאור של תמונת‬
‫חיים עדכנית מהעשור השני במאה ה‪( 21-‬על הצטלבות זו של זמן ומקום נדון בפרק הבא)‪.‬‬
‫הכלב שבקצה הרצועה בה אוחזת הדמות‪ ,‬נדמה כאדיש לעצבותו של בעליו בעודו מרחרח מקרוב‬
‫כלב אחר שהותר בשדרה‪ .‬הצל שנישא מעל הכלבים נראה כמשתייך לדמות שעומדת מחוץ למסגרת‬
‫האיור‪ .‬נוכחותה מרומזת למתבונן‪ ,‬אך צילה נוגע בשולי בועתו של הגבר הצעיר בספסל‪ .‬הצל מוביל את‬
‫המבט אל גיבור האיור כמעין אצבע מכוונת‪ ,‬או אפילו אצבע שמושטת לפוצץ את בועתו‪.‬‬
‫מבטו המושפל של הגיבור לא מתייחס לנוכחותה של הדמות שמחוץ לפריים ואף לא לצילה‪ .‬למרות‬
‫שכלבו מתרחרח עם מי שיכול להיתפס על ידי המתבונן ככלבה של הדמות הנסתרת‪ ,‬הגיבור נשאר מבודד‬
‫בבועתו ואדיש לנוכחותה של הדמות שניצבת מולו‪ .‬זאת על אף שחודרת את מרחב בדידותו עם צילה וגם‬
‫עם כלבה‪ .‬גיבור האיור סובל מתסמינים מתקדמים של מגיפת הבדידות ובועתו נשארת בלתי‪-‬חדירה‪.‬‬
‫הבועה הגדולה של הגיבור‪ ,‬מרמזת על עצבותן של שאר הדמויות המוקפות בועות‪ ,‬ומתקשרת‬
‫כסימפטום מדבק של ה׳מגיפה׳ המתוארת בכותרת הכתבה‪ .‬ע״פ תיאורו של האיור – היא פושה בחברה‬
‫והיא קשה לריפוי‪.‬‬
‫בועת הבדידות מייצרת מחזה פרדוקסלי בו כולם סובלים מצרה משותפת‪ ,‬אך צרה זו מבודדת‬
‫אותם זה מזה ‪ -‬מונעת מהם ליצור קשר ובכך למצוא לה מרפא‪ .‬מחלה סבוכה ומדבקת של דור‪.‬‬

‫‪ 35‬שילר‪ ,‬אלי‪ .‬״שדרות רוטשילד‪‘ :‬הריאה הירוקה’ וחוט השדרה של תל אביב״ ‪.‬אריאל‪ ,‬ינואר ‪ ,2012‬עמ׳ ‪.88–73‬‬
‫‪ 36‬שם‬
‫‪15‬‬
 ‫המודל האיקונוגרפי‬

‫בגלל החפיפה המרובה בין השלבים של המודל הסמיוטי לאלו הראשונים של המודל האיקונוגרפי ‪-‬‬
‫ניגש ישירות לשלב הפרשני שמציע פנופסקי‪ .‬במקרה של דימוי זה והמטען החברתי שהוא אוצר מתחת‬
‫לפני השטח ‪ -‬אנקוט בפרקטיקה פרשנית זו עם פרשנות ייחודית‪ :‬אשים דגש על רוח התקופה בה נוצר‬
‫האיור ואפעיל ׳אינטואיציה סינתטית׳‪ 37‬ביחס להלך רוחו של המאייר כחלק מדור ה‪ Y-‬וכן כלפי מיקומו‬
‫החברתי כצעיר בתחילת העשור השני למאה ה‪ 21-‬בישראל‪ .‬ולבסוף‪ ,‬למרות מרחק הזמן הקצר ובניגוד‬
‫למצוות המודל ‪ -‬אתבונן באיור מנקודת מבטו הבלתי נמנעת של הנמען העתידי‪.‬‬

‫פרשנות איקונוגרפית‬

‫ארז צדוק‪ ,‬נולד ב‪ ,1980-‬הוא מאייר וצייר קומיקס שסיים את לימודיו במחלקת התקשורת‬
‫החזותית בבצלאל בשנת ‪ .2014‬הוא החל לצייר קומיקס מגיל צעיר ועוד במהלך לימודיו אייר ופרסם‬
‫מספר יצירות‪ .‬את האיור ׳צעירים ובודדים׳ יצר בשלהי לימודיו עבור מגזין מאקו‪.38‬‬
‫ארז צדוק‪ ,‬כסטודנט לתקשורת חזותית בתחילת אותו עשור‪ ,‬בוודאי שלא יכל להתעלם וייתכן ואף‬
‫לקח חלק מסוים במחאה החברתית בשנת ‪ .2011‬מחאה ששטפה את צעירי ישראל וביתר שאת את איגודי‬
‫הסטודנטים‪ ,‬שהתייצבו כגורם ארצי ומקומי במחאה‪.‬‬
‫השדרה התל‪-‬אביבית המתוארת באיור‪ ,‬מצטיירת בהקשר של עיסוקו בצעירים ובמצוקותיהם‪,‬‬
‫כשדרות רוטשילד – אתר הקמתו של מאהל המחאה הראשון ב‪ 14-‬ליולי בשנת ‪ 2011‬ע״י הפעילה הצעירה‬
‫דפני ליף‪ .‬בעקבות המהלך ניצת גל ארצי של מאהלי מחאה והפגנות באותו קיץ‪ ,‬שזכו לכותרת ׳המחאה‬
‫החברתית׳ בישראל‪ .‬שדרות רוטשילד היו המקור‪ ,‬הבירה והסמל של המחאה החברתית וכוסו מתחילתן‬
‫ועד סופן במאהלים שרובם ככולם הוקמו ע״י צעירים שמחו על משבר מחירי הדיור בישראל‪.39‬‬

‫‪ 37‬הכוונה ע״פ פנופסקי היא לסוג הפרשנות שעל חוקר להפעיל כלפי יוצר שחי בתקופות עבר – הבנת סביבתו והלך הרוח בו חי‬
‫ע״מ לפרש את יצירותיו‪ .‬אקח את החופש להפעיל אינטואיציה זו כלפי יוצר בן‪-‬זמננו‪ .‬ראו‪ :‬״איקונוגרפיה ואיקונולוגיה‪:‬‬
‫מבוא לחקר אמנות הרנסנס״ מאת ארווין פנופסקי ‪ -‬עמ׳ ‪81‬‬
‫‪ 38‬מתוך ראיון שערכתי עם ארז צדוק‬
‫‪ 39‬פילק‪ ,‬דני‪ ,1959 ,‬ואורי רם ‪ .1950‬״ה־‪ 14‬ביולי של דפני ליף‪ :‬עלייתה ונפילתה של המחאה החברתית״ ‪.‬תיאוריה וביקורת‪,‬‬
‫כרך ‪ ,41‬ינואר ‪ ,2013‬עמ׳ ‪43–17‬‬
‫‪16‬‬
 ‫אם יביט המתבונן בשדרה שבאיור כמרכזה לשעבר של מחאת האוהלים‪ ,‬הוא יחוש את הריקנות‬
‫שלה מצעירים‪ ,‬מעגלי שיח גדולים כקטנים‪ ,‬אירועי תרבות ספונטניים באוויר הקיצי ושלטים המבטאים‬
‫סולידריות [‪ ]2.1‬שהיו אופייניים לקיץ ההוא‪ .‬עלי השלכת הנופלים יכולים אז לסמל את סופו המוחלט של‬
‫אותו קיץ של יחד‪ ,‬המפנה את מקומו לסתיו של בדידות‪.‬‬
‫למרות שהטקסט העיתונאי אותו האיור מלווה לא עוסק כלל במחאת ‪ – 2011‬המאייר ׳שאל׳‪,‬‬
‫במודע או שלא במודע‪ ,‬ממטענו הפוליטי של ה׳יחד׳ במחאת הדיור‪ .‬מטען שצרוב בזהותו ובסביבתו‬
‫החברתית‪ ,‬זאת על‪-‬מנת לתאר את הפוליטיות של הבדידות‪ ,‬אותה יכולים לחוש צעירים רבים בישראל‬
‫של אחרי אותו הקיץ כמו גם במדינות אחרות בעולם המערבי והערבי‪.40‬‬
‫ויחד עם המבט אל העבר של המאייר ברגע הנתון בו יצר את הדימוי‪ ,‬לא ניתן להתעלם‬
‫מהקונוטציות שעולות במתבונן העכשווי בשנת ‪ ,2021‬למגיפה שהמאייר עוד לא הכיר בעת פרסומו‬
‫הראשון של האיור – מגיפת הקורונה‪ .‬מגיפה שבאופן לא מקרי מתאפיינת בבידוד חברתי‪ ,‬בגלי מחאה‬
‫ובמצוקתם הכלכלית של צעירים‪.‬‬
‫במבט שכזה – דימוי הבועה מעניק משמעויות סמליות נוספות להנחיית הריחוק החברתי של שני‬
‫המטרים [‪ ]2.2‬שהונהגה בעולם מפרוץ המגיפה‪ .41‬ההנחיה שנועדה למנוע הדבקה ביטלה בבת‪-‬אחת עבור‬
‫מיליונים את האפשרות למגע ולקירבה‪ ,‬ובכך יצרה ׳בועת בדידות׳ של שני מטרים סביב כל אדם‪.‬‬
‫הדמויות שבדימוי הוצבו בריחוק זו מזו כדי לסמל את בדידותן‪ ,‬המתבונן ב‪ 2021-‬מוצב ע״פ חוק בריחוק‬
‫מאחרים כך שתחושת בדידותו איננה סמלית‪.‬‬
‫בנוסף – מבט מן העתיד אל האיור מעלה את הקשר מקומם של צעירים במגיפה‪ .‬במגיפת הקורונה‬ ‫‪2.1‬‬
‫מאהל רוטשילד בקיץ ‪2011‬‬
‫כמו במגיפת הבדידות ‪ -‬צעירים הם אוכלוסייה פגיעה מבחינה חברתית וכלכלית‪ .42‬הבדידות של הדמויות‬ ‫צילום‪ :‬עופר וקנין‬
‫‪2011‬‬
‫באיור יכולה להיקרא לרקע הנסיבות החברתיות והכלכליות של ‪ 2014‬כתחושות כישלון‪ ,‬בעיות חברתיות‬
‫או זוגיות‪ ,‬חוסר סיפוק וכיו״ב‪ .‬על רקע נסיבות המגיפה של ‪ – 2021‬בדידותן של הדמויות הצעירות יכולה‬
‫להתפרש כקודרת אף יותר‪.‬‬
‫את ההתבוננות הזו קשה לסכם‪ ,‬שכן מילים אלה נכתבות תוך כדי התרחשותה של המגיפה‪ .‬נכון‬
‫לרגע הזה‪ ,‬מצבו של דור הצעירים בתוכה מוסיף להתדרדר – הן מבחינה כלכלית‪ 43‬והן מבחינת האמפתיה‬

‫‪ ,AFP 40‬״ אבטלת צעירים ‪ -‬האתגר שאירופה לא מצליחה לפתור״‪ 2 .‬מאי ‪2018‬‬
‫‪ 41‬וינרב‪ ,‬גלי‪ .‬״מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של ‪ 2‬מטרים״ גלובס‪ 24 .‬מרץ ‪2020‬‬
‫‪ 42‬נתן שבע‪ .‬אבטלה בקרב צעירים בעקבות משבר הקורונה‪ .‬הכנסת ‪ -‬מרכז המחקר והמידע‪ 27 ,‬יולי ‪2020‬‬
‫‪ 43‬שם‬ ‫‪2.2‬‬
‫שדרות רוטשילד בתל אביב בתקופת הקורונה‬
‫‪17‬‬
‫צילום‪ :‬עופר וקנין‬
‫‪2020‬‬
‫לה זוכים בזירה הציבורית והתקשורתית‪ .44‬החיסון שמופץ במים אלה בעולם יעביר בתקווה את הקורונה‬
‫מחיינו – אך מי יחסן מפני הבדידות‪ ,‬הפגיעות והחרדה?‬

‫דיון‬

‫המודל הסמיוטי של בארת׳ יעיל לפענוח דימוי זה בשל היותו איור לטקסט – מערכת היחסים של‬
‫התמונה והכותרת היא של אילוסטרציה במובנה הרחב‪ ,‬המעגנת עבור המתבונן את המשמעות של הכתוב‪.‬‬
‫פאנופסקי מציע‪ ,‬במקרה של דימוי זה‪ ,‬מבט אל הווייתו החברתית של המאייר והתקופה ומסייע להבין‬
‫את ההקשר של הסמלים בהם בחר להשתמש בכוונה או ב׳אופן טבעי׳‪ .‬בנוסף‪ ,‬על אף שימת הדגש של‬
‫המודל האיקונולוגי על העבר (שבמקרה של דימוי זה הוא אינו רחוק) ‪ -‬בלתי נמנע למתוח קו פרשני נוסף‬
‫אל ההווה וללכת כמה צעדים מעבר לניסוח המקורי של שיטתו‪.45‬‬
‫למרות החפיפה המשמעותית בין בארת׳ לפאנופסקי‪ ,‬השימוש בשני המודלים יחדיו הוא סינרגטי‬
‫במקרה זה ומסייע לצלול לפינותיו החבויות של הדימוי‪.‬‬

‫‪ 44‬איתי אילנאי וטל גלעדי‪ .‬״הדור האבוד״‪ .‬שבעה ימים‪ 8 ,‬במאי ‪.2020‬‬
‫‪ 45‬פנופסקי‪ ,‬ארווין‪ ,‬״איקונוגרפיה ואיקונולוגיה״‪ ,‬בתוך‪ :‬המדרשה ‪ -‬כתב העת של בית–הספר לאמנות‪ ,‬המכללה האקדמית‬
‫בית ברל‪ ,‬גיליון ‪ . 12, 2009‬עמ׳ ‪81‬‬

‫‪18‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

‫׳ריפוי עצמי׳ ‪ /‬איה טלשיר‬

‫בארת‪ ,‬רולאן‪ ,‬״הרטוריקה של הדימוי״ (‪( ,)1977, 1964‬תרגום‪ :‬א‪ .‬פרידלנד)‪ ,‬בתוך‪ :‬ת‪ .‬ליבס‪ ,‬מ‪ .‬טלמון (עורכות)‪ ,‬תקשורת כתרבות‪ ,‬מקראה‪ ,‬כרך א׳‪ ,‬טלוויזיה כסביבה של‬ ‫•‬
‫תרבות היום‪-‬יום‪ ,‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪ .2003 ,‬עמ׳ ‪271-259‬‬
‫לאסן‪ ,‬קאלה‪ .‬שיבוש תרבות‪ :‬ביטול הקוליות של אמריקה (‪.)2002‬‬ ‫•‬
‫ורשבסקי‪ ,‬שמואל‪ ,‬ולילך סיגן‪ ,‬האלים החדשים‪ ,‬ידיעות אחרונות‪.2002 ,‬‬ ‫•‬

‫סוזן באק‪-‬מורס‪ ,‬״אסתטיקה ואנאסתטיקה‪ :‬עיון מחודש במסת 'השעתוק' של ולטר בנימין" (תרגום‪ :‬דפנה רז ‪),‬סטודיו ( ‪39‬דצמבר‪ ,)1992( .‬עמ' ‪6-12‬‬ ‫•‬

‫אילן זיו‪ .‬״קפיטליזם״‪ ,‬״עושר העמים‪ :‬בשורה חדשה?״‪ ,‬פרק ‪ ,2‬כאן‪ https://www.kan.org.il/Program/?catid=1147. .11‬נבדק לאחרונה ‪ 15‬מרץ ‪.2021‬‬ ‫•‬
‫״קפיטליזם״‪ .‬״יתרונות העבודה הזולה עולים על החסרונות״‪ ,‬פרק ‪, 3‬כאן‪ https://www.kan.org.il/Program/?catid=1147. .11‬נבדק לאחרונה ‪ 15‬מרץ ‪.2021‬‬ ‫•‬

‫אלכס וויליאמס‪ .‬״מאומת הפרוזק לארצות הברית של הזנקס‪ :‬כך החליפה החרדה את מגפת הדיכאון״‪ .‬הארץ‪ 23 ,‬יוני ‪2017‬‬ ‫•‬
‫‪.https://www.haaretz.co.il/news/world/america/1.4194205‬‬
‫ג׳יין ברודי‪ .‬״הבעיה הכפולה של דיכאון עונתי בתקופה של קורונה‪ .‬הארץ‪ 23 ,‬נובמבר ‪. https://www.haaretz.co.il/health/.premium-1.9323966,2020‬‬ ‫•‬
‫המערכת‪ .‬״חרדה‪ :‬שמיכה כבדה מפחיתת חרדות״‪ .‬מאקו ‪ -‬בריאות‪ 16 ,‬ינואר ‪https://www.mako.co.il/health-news/drugstore/Article-,2020‬‬ ‫•‬
‫‪.9e08a748bb99f61027.htm‬‬
‫ציפרלקס ‪ (Cipralex) -‬על תופעות הלוואי ודרכי השימוש ‪ Infomed, https://www.infomed.co.il/drugs/cipralex/.‬נבדק לאחרונה ‪ 10‬מרץ ‪.2021‬‬ ‫•‬
‫יובל סער‪ .‬״שבוע האיור ‪ | 2015‬מי צריך את שבוע האיור?״‪ ,‬מאקו‪ 20 ,‬אוגוסט ‪https://www.mako.co.il/culture-books-and-theatre/illustration-week/Article-,2015‬‬ ‫•‬
‫‪.3b3c52000354f41006.htm‬‬
‫מיכל בלאו‪ .‬״ בלדה לבלטה‪ :‬מה יותר ישראלי מרצפת טראצו? מדריך שימושי״ ‪. xnet, http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5519479,00.html.‬נבדק לאחרונה ‪ 10‬מרץ‬ ‫•‬
‫‪.2021‬‬
‫נעמה רק‪ .‬״משבר דור הוואי‪ ,‬הגרסה המאוירת״ ‪.‬מוסף כלכליסט‪ https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-21-11-19/m06.html. ,‬נבדק לאחרונה ‪ 10‬מרץ ‪.2021‬‬ ‫•‬
‫צליל אברהם‪ .‬״המאה ה‪ 20-‬ואחת‪ :‬למה תמר ועוז אלמוג הבינו הכל לא נכון לגבי דור ה‪Y-‬״ ‪.‬מאקו‪ 24 ,‬פברואר ‪https://www.mako.co.il/video-blogs-,2016‬‬ ‫•‬
‫‪.weekend/millennials/Article-99789a5e0c41351006.htm‬‬
‫״הסיפור האמיתי של הדור שלנו‪ :‬למה ההורים שלנו לא מבינים אותנו״‪ .‬מאקו‪ 2 ,‬מרץ ‪https://www.mako.co.il/video-blogs-weekend/millennials/Article-,2016‬‬ ‫•‬
‫‪.d148b2200193351006.htm‬‬
‫קרן צוראיל הררי‪ .‬״ביפן העתיד כבר כאן‪ :‬האזרח‪-‬רובוט פארו״ ‪.‬כלכליסט‪ https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3731849,00.html,‬נבדק לאחרונה ‪ 10‬מרץ‬ ‫•‬
‫‪.2021‬‬

‫‪19‬‬
 • Howe, Neil, William Strauss. Millennials rising: the next great generation /by Neil Howe and Bill Strauss ; cartoons by R.J. Matson. Vintage Books, 2000.
• Rose, Gillian. Visual methodologies: an introduction to researching with visual materials. 3rd ed, SAGE, 2012.

• Rickes, Persis C. ‫״‬Generations in Flux: How Gen Z Will Continue to Transform Higher Education Space.‫ ״‬Planning for Higher Education, vol. 44, no. 4,
Society for College and University Planning, Sept. 2016, pp. 21–45.

• David Pogue. “The Secret History of ‘Easter Eggs’ - The New York Times.” The New York Times,
https://www.nytimes.com/2019/08/08/technology/easter-eggs-tesla-google.html. Accessed 15 Mar. 2021.
• ‫ 🙏״‬Person with Folded Hands Emoji.‫ ״‬Emojipedia, https://emojipedia.org/folded-hands/. Accessed 10 Mar. 2021.

‫ ארז צדוק‬/ ‫׳צעירים ובודדים׳‬

.43–17 ‫ עמ׳‬,2013 ‫ ינואר‬vol 41, ,‫תיאוריה וביקורת‬. ‫ עלייתה ונפילתה של המחאה החברתית״‬:‫ ביולי של דפני ליף‬14‫ ״ה־‬.1950 ‫ ואורי רם‬,1959 ,‫ דני‬,‫פילק‬ •
‫ המכללה‬,‫ כתב העת של בית–הספר לאמנות‬- ‫ המדרשה‬:‫ בתוך‬,)‫ שטיר‬.‫ א‬:‫) (תרגום‬1939( ‫ מבוא לחקר אמנות הרנסנס״‬: ‫ ״איקונוגרפיה ואיקונולוגיה‬,‫ ארווין‬,‫פנופסקי‬ •
81 ‫ עמ׳‬. 12, 2009 ‫ גיליון‬,‫האקדמית בית ברל‬
.88–73 ‫ עמ׳‬,2012 ‫ ינואר‬vol 189–190, ,‫אריאל‬. ‫ ‘הריאה הירוקה’ וחוט השדרה של תל אביב״‬:‫ ״שדרות רוטשילד‬.‫ אלי‬,‫שילר‬ •

.2020 ‫ במאי‬8 ,‫ שבעה ימים‬.‫ ״הדור האבוד״‬.‫ וטל גלעדי‬,‫ איתי‬,‫אילנאי‬ •

https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/ab67685c-a59a-,2020 ‫ יולי‬27 ,‫ מרכז המחקר והמידע‬- ‫ הכנסת‬.‫ אבטלה בקרב צעירים בעקבות משבר הקורונה‬.‫נתן שבע‬ •
.ea11-8105-00155d0aee38/2_ab67685c-a59a-ea11-8105-00155d0aee38_11_16209.pdf

https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-2014 ‫ דצמבר‬8.‫ מאקו‬,‫ למה הצעירים של היום כל כך בודדים?״‬:‫ ״מגפת הבדידות‬.‫איילת רוזן‬ •
0307cbffc7ac741006.htm.
. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323022.2020 ‫ מרץ‬24 .‫ מטרים״ גלובס‬2 ‫ ״מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של‬.‫ גלי‬,‫וינרב‬ •
. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5088404,00.html,2018 ‫ מאי‬2 .‫ האתגר שאירופה לא מצליחה לפתור״‬- ‫ ״ אבטלת צעירים‬,AFP •

20