Professional Documents
Culture Documents
פרוסמינר אלעד מדן קליל
פרוסמינר אלעד מדן קליל
שהקדימו את המגיפה.
מרץ 2021
2
ריפוי עצמי
איה טלשיר2019 ,
בד 50X70 ,ס״מ
גואש על ֿ
נוצר במסגרת תערוכת היחידה ׳מיליניום׳
כחלק משבוע האיור 2019בתל-אביב
3
הסמיוטי1 המודל
קריאה דנוטטיבית
במרכז האיור שכותרתו ׳ריפוי עצמי׳ ,מתוך התערוכה שכותרתה ,]1.1[ Millenniumמתוארת
אישה צעירה לבושת פיג׳מה האוחזת בטלפון נייד ,שוכבת על מיטה מכוסה מצעים אפורים ורגליה
מכופפות מעלה .היא נמצאת בחדר ורוד בעל רצפות טרצו [ ,]1.2בו ניתן להבחין בשלל חפצים -פוסטר עם
הכיתוב ANGUSTOFLIA LAVANDULAמודבק בנייר דבק רופף על גבי הקיר ,על מדף ושולחן לצד
המיטה נמצאים נרות בוערים עם כיתוב מחובר של האותיות WWוהמשפט crackles as it burns
(׳משמיע קול פצפוץ בעת בערה׳) ,מחשב נייד שבמסכו הכיתוב CIPRALEXבאדום ,שטיח לבן עם
קפלים ,בובה של כלב ים שאליה מחובר כבל ,מרשם רפואי של קופת חולים שעליו מפוזרים פירורי
קנאביס ,מכשיר חשמלי המונח על הרצפה שבצידו הכיתוב S.A.D LIGHTSלצד אייקון של שמש
ששוקעת או זורחת ,חבילת טישו עם הכיתוב CLONEXבכתב מחובר לבן ,ולבסוף -שקית נייר צמודת
חשבונית עם הכיתוב numbעל רקע עיגול ירוק וסביבו צמחייה.
במרכז החלק העליון של התמונה ממוקמת מסגרת עגולה ,ממנה נמתח קו מקווקו אל המכשיר
הנייד אותו אוחזת הדמות ,ובמסגרת מתואר מסך טלפון נייד בעת התכתבות עם ׳אילנה הפסיכולוגית׳.
בהתכתבות -נראה שהאוחזת בנייד מבקשת להעביר פגישה שנקבעה לפגישת וידאו ומודה לפסיכולוגית
על ההיענות לבקשתה בצירוף אימוג׳י של ידיים פרושות זו אל זו.
קריאה קונוטטיבית
האיור מכיל במרכזו את הדמות שמסמלת את הנושא בו הדימוי מבקש לעסוק -היא אישה צעירה ,בעלת
הבעה אדישה ,שלובשת פיג׳מה המורכבת מקופוצ׳ון אפור וממכנסי טריינינג של בנות הפאוור-פאף.]1.3[ 2
מכך -ניתן להסיק שהדמות היתה ילדה או נערה באותן שנים ,ולכן -שמדובר באישה צעירה .ביחס
לכותרת התערוכה ״Millennium״ וכן שנת יצירת האיור ( - )2019מעוגנת למתבוננת נקודת המבט על
הדמות כסמל לדור ה ,Y-שבניו ובנותיו מכונים בעולם גם ה3 .Millennials-
1רולאן בארת ,״הרטוריקה של הדימוי״ (( ,)1977, 1964תרגום :א .פרידלנד) ,בתוך :ת .ליבס ,מ .טלמון (עורכות) ,תקשורת
כתרבות ,מקראה ,כרך א׳ ,טלוויזיה כסביבה של תרבות היום-יום ,תל אביב :האוניברסיטה הפתוחה. 2003 ,עמ׳ 271-259 1.1איה טלשיר ,מילניום Xבית חנה2019 ,
4
Power Puff girls 1.3 1.2אריח טרצו
הדמות שוכבת על מיטתה בחדר ורוד שרצפת הטרצו שלו מזכירה את ריצופן של דירות רבות שנבנו
בשנותיה המוקדמות של ישראל ,4מה שיכול להביא את המתבוננת הצעירה לראות ברצפות אלה את
רצפת חדרה השכור שלה .האובייקטים השונים הפזורים בחלל החדר המאויר נראים כחפציה האישיים
של הדמות .כותרת האיור ,ריפוי עצמי ,מעגנת למתבוננת את המהות המשותפת לכל אותם חפצים.
הפוסטר המתקלף מהקיר מציג את צמח המרפא המרגיע לבנדר ,הנרות הבוערים מציינים על תוויתם
שהם משמיעים קול פצפוץ מרגיע דמוי אח ,מרשם הריטלין משמש מצע עבור הצעירה לגלגול ג׳וינטים,
בובת כלב הים היא למעשה רובוט טיפולי שיוצר עבור קשישים ,5המצעים הפרושים על המיטה הם
שמיכה כבדה המדמה חיבוק 6ובנוסף לאלו – מצויים מספר חפצים משולבי כיתוב בהם נעמיק:
מחשב נייד שבמסכו הכיתוב CIPRALEXוחבילת טישו עם הכיתוב - Clonexהכיתוב האדום על
המסך השחור מאזכר את התרופה השכיחה לטיפול בדיכאון ובחרדות .7הכיתוב המחובר על קופסאת
הטישו הכחולה מאיית את שמה של תרופה דומה -קלונקס .שבהקשר זה – תרופות אלה נקשרו לא פעם,
יחד עם תרופות מפחיתות חרדה אחרות ,בדור ה .8Y-צורות הכיתוב וצבעו על הרקע הכהה מחקים את
נראותם של מותגים מוכרים – ענקית התוכן לצפייה ישירה ׳נטפליקס׳ [ ]1.4ותאגיד מוצרי הספיגה שהפך
מילה נרדפת לממחטה – ׳Kleenex׳ [ .]1.5המיזוג בין שמן של תרופות המרשם ללוגואים המוכרים נוטל
על עצמו תפקיד ממסרי שקושר בין המשמעות של צריכת מדיה מחד ושל הבכי מאידך ,למהותם של
סמים להרגעת חרדות .תחת הכותרת ׳ריפוי עצמי׳ – מוצב סימן שאלה ציני וביקורתי.
מכשיר - S.A.D LIGHTSאובייקט זה שנראה במבט ראשון כתנור או מפזר חום ועליו ראשי תיבות
באנגלית ,הוא במבט מעמיק יותר מנורה לטיפול בדיכאון עונתי ] [1.6אותו מכנים מומחים seasonal
- affective disorderאו בקיצור .9S.A.D -בגלל שהתופעה נגרמת בין היתר ממחסור בשמש בעונת
החורף ,פותחו שלל מנורות המחקות את קרניה על-מנת לטפל בסובלים מהתסמונת .המנורה ,בסיוע
1.5לוגו חברת Kleenex 1.4לוגו חברת NETFLIX
4מיכל בלאו .״ בלדה לבלטה :מה יותר ישראלי מרצפת טראצו? מדריך שימושי״ | xnet
5קרן צוראיל הררי .״ביפן העתיד כבר כאן :האזרח-רובוט פארו״ .כלכליסט
6המערכת .״חרדה :שמיכה כבדה מפחיתת חרדות״ .מאקו
7אינפומד .ציפרלקס (Cipralex) -על תופעות הלוואי ודרכי השימוש
8אלכס וויליאמס .״מאומת הפרוזק לארצות הברית של הזנקס :כך החליפה החרדה את מגפת הדיכאון״ .הארץ 23 ,יוני 2017
9ג׳יין ברודי .״הבעיה הכפולה של דיכאון עונתי בתקופה של קורונה .הארץ 23 ,נובמבר 2020
5
1.6מנורת טיפול בדיכאון עונתי
ההבעה של הדמות ,מאירה את העצבות שבתמונת ההסתגרות בחדר חסר החלונות -היא מצטיירת
כאמצעי יעיל לטיפול בעצב ,עד כדי כך שמסייעת למדוכאת להישאר מבודדת בחדרה ובדיכאונה.
שקית נייר עם הכיתוב ׳numb׳ -השקית עם החשבונית המשודכת אליה מזכירה משלוח ממסעדה.
צורת האותיות שמופיעות מזכירות כיתוב בשפה אסייתית ,אך במבט קרוב -ניתן להבחין שהוא בעצם
מאיית את המילה numbבשפה האנגלית .מתבוננים מסוימים אף יזהו את הכיתוב על הרקע הירוק
בליווי הצמחים שמאוירים על השקית ,כרפרנס למסעדה תל-אביבית פופלארית בשם ]1.7[ namשפעלה
באותן שנים .הימצאותה של שקית הטייק-אווי בחדר השינה למרגלותיה של הדמות השוכבת ,מעמיקה
את ההתרשמות מעומקה של ההסתגרות המתוארת .היא משמשת כראיה לחוסר העצמאות או היכולת
של הצעירה בתחום הכנת האוכל – ויכולה להתפרש פוליסמית במספר דרכים :מחד ,׳פינוק׳ -ביקורת
שמופנית פעמים רבות כלפי דור ה ;10Y-ומאידך – כתיאור מצוקתה של הדמות ,בין אם בתחום הדאגה
העצמית או במפגש עם העולם שמחוץ לחדר .מצוקה ,שכך או כך ,סופה באכילה רגשית .בשילוב עם
הכיתוב שעל השקית ,המבטא מצב של הרדמה וחוסר תחושה ,נעשית פעולה ממסרית .היא ממצבת את
אותו צורך באוכל מהיר ומנחם כפתרון למי שאינו רוצה להרגיש ,ואת הדור הצעיר כמי שבחר בו.
אל מול מארג צרכני זה של חפצים – הצעירה שבאיור מדגימה את רצונה החזק להשאר בחדר דרך
ההתכתבות הממוסגרת עם אילנה הפסיכולוגית .היענותה לבקשתה להישאר בחדרה ממלאת אותה
בהקלה ובהכרת תודה שמעוגנת באמצעות סימן האמוג׳י שהוכתר כסימן של הודיה ואמונה .]1.8[ 11כך
מצטיירת תמונה של מלכודת עבור המתבוננת – חדר ורדרד הערוך על-מנת לדכא כל תחושה .מרחב
שכולו דיכאון.
צליל אברהם .״המאה ה 20-ואחת :למה תמר ועוז אלמוג הבינו הכל לא נכון לגבי דור הY-״ .מאקו 24 ,פברואר 2016 10 Folded Hands emoji 1.8 1.7לוגו המסעדה ''nam
ההיבט הטכנולוגי
באתר הייצור נתבונן בשיטות הפעולה הטכניות שמאפשרות את יצירת הדימוי ובתכונותיהן ,באתר
הדימוי נתמקד בשיטות אלה בהקשר של הדימוי עצמו ובאתר הנצפות – נעסוק בכיצד הדימוי מוצג
למתבונניו ומדוע.
האיור שלפנינו נוצר בעידן הדיגיטלי – הוא תוצאה של תהליך שתחילתו ברשימת מסרים
שמתורגמת חזותית לאיור דיגיטלי במכשיר iPadנייד ,המשכו בעיבוד בתוכנת photoshopבאמצעות
מחשב ובמקרה של איור זה -סופו בגואש על נייר צבעי מים.14
למרות שהתוצר הסופי הוא ידני לחלוטין ,השלבים הטכניים הדיגיטליים שקדמו לו משנים
מהותית את תהליך היצירה .השיטתיות של איה טלשיר ומאיירים דיגיטליים בכלל ,מתאפשרת בין היתר
בשל היכולת לערוך ,להזיז ,לתמרן ולהחליף כל אלמנט במרחב האיור תו״כ התהליך .זאת לעומת שיטה
ידנית לחלוטין ,בה כל שינוי באלמנט או בקומפוזיציה מצריך ציור מחדש.
הבחירה של המאיירת להעביר את האיור מהסביבה הדיגיטלית לזו הפיזית מייצרת מתח בין
המלאכותיות המתוארת בציור לבין הטכניקה בה הוא נעשה ,ומבקשת לעורר את המתבוננים לרגישות
ולשבריריות ש׳בריפוי העצמי׳ .אך בחירה זו היא ראשית כל בחירה מתוך פריווילגיה טכנולוגית שמצד
אחד מאפשרת יד חופשית כמעט אינסופית למאיירת ,ומצד שני – מייצרת עבורה מרחב חסר גבולות של
החלטות .בדומה לסטריאוטיפים על דור ה Y-בתחום קבלת ההחלטות בהן עוד נדון בהמשך – שיטות
מודל שלושת האתרים
העבודה הדיגיטליות מכווינות את המאיירת לתהליך ארוך ,רווי דילמות (ובאופן אירוני -אולי אף של ג׳יליאן רוז
חרדות) ,וזאת במטרה ״לא לעשות החלטות גורליות עם מכחול רטוב ביד״.15
13Rose, Gillian. Visual methodologies: an introduction to researching with visual materials . 3rd ed, SAGE,
2012.
14מתוך ראיון שנערך לצורך מחקר זה עם היוצרת איה טלשיר
15שם
7
ההיבט המחברי
באתר הייצור נעמיק במקומו של הדימוי בסוגה שהוא משתייך אליה .ניתן למקם את האיור ,ולו
בשל כך שנוצר לקראת אירועי שבוע האיור 16של 2019בתל-אביב ,כחלק מפריחתו של האיור הישראלי
באותו עשור.
התערוכה של איה טלשיר מתמקמת כאיור העוסק בסוגיה חברתית .האיור הנידון ,כמו גם איורים
נוספים בתערוכה ,הם כמעט קריקטוריים באופיים המוקצן והגרוטסקי .מטרתם לאייר שאלות חברתיות
אקטואליות ולא לוות טקסט עיתונאי או ספציפי.
באתר הדימוי נעמיק בשיטת הקומפוזיציה בה נהגה המאיירת וננתח את אופן השימוש בה.
מירכוזה של הדמות באיור כבר נדון בפרק הקודם ,אך ראוי להרחיב כאן את ההתייחסות לפיזורם של
האלמנטים השונים בחלל הקומפוזיציה – פיזור כאוטי שבו דבר אינו במקומו ,שיכול לספר על חוסר סדר
בחדרה ובחייה של הדמות המתוארת כמו של הדור אותו היא מייצגת .אבל יותר מכך ,ניתן לחוש כי
הגישה שבה בחרה המאיירת לפיזור זה איננה אקראית או כללית – כל האובייקטים עמוסים פרטים,
חלקם אף עומדים בפני עצמם כדימויים מעבירי מסר .׳הטמנת׳ דימויים זו בצורה גלויה עד חבויה במרחב
הדימוי מכונת בפי המחברת 19״Easter Eggs״ ,20והיא הופכת את הדימוי למעין משחק מחבואים בו
המתבוננים מאותגרים למצוא ולפרש כמה שיותר הדימויים .בתערוכה עצמה ,חולקו גלויות של הדימוי
המדובר בתוספת מקרא סימונים [ – ]1.9כמו מעין ׳דף פתרונות׳ המתקשר לעולם נוסטלגי של משחקי
ילדות או ספרי לימוד ,ובכך מבקש ׳לפתוח׳ את ליבם של המתבוננים.
בהקשר זה ,נדון באתר הנצפות במרכיבי עמדת הצפייה של המתבוננים בדימוי ובסיבות להם,
ובמקרה זה נתייחס למקומו של בחלל בו הוצג.
16שבוע האיור נוסד ב 2014-על-מנת לתת במה לקהילת המאיירים המתפתחת בארץ .כחלק ממגמה עולמית ,גם בישראל עבר
תחום האיור תהליך של התרחבות מעבר לליווי טקסטים בעיתונות אל עבר תחום אומנותי שנגיש לקהלים רבים ועוסק
בנושאים שונים מיצירה אישית ודרך סוגיות חברתיות .ראו:
https://www.mako.co.il/culture-books-and-theatre/illustration-week/Article-3b3c52000354f41006.htm
19ראיון עם איה טלשיר
20רפרנס למנהג הנוצרי להחביא ברחבי הבית ביצים שנצבעו בחגיגיות בחג הפסחא ,לטובת משחק חיפושים של ילדי המשפחה.
המונח אומץ בתחילת שנות ה 80-בתחום משחקי המחשב המתפתח כמסורת ׳להחביא׳ חלקים סודיים ,גדולים כקטנים
בתוך המשחק ,ע״מ להגביר את מעורבותם של השחקנים בו .ראו:
https://www.nytimes.com/2019/08/08/technology/easter-eggs-tesla-google.html
1.9גלויה מתוך התערוכה ׳מילניום׳
8
האיור הוצב בקצה חלל התערוכה בליווי מחוות מאוירות לאלבומי פופ מתחילת שנות האלפיים
וסרטי נעורים מהתקופה [ .]1.10חיבור אוצרותי דורש מן המתבוננת לזהות את הרמזים ובכך רומז
מפורשות על הזהות הנדרשת על-מנת לפענח את היצירה בהצלחה .שוב – כמו ב׳ביצי הפסחא׳ שמוטמנות
באיור ,גם כאן ננקטת משחקיות נוסטלגית של זיהוי ,לצד שימוש בנוסטלגיה דרך הזדהות.
ההיבט החברתי
בדימוי זה ,האתרים השונים כמעט ומתלכדים בהיבט החברתי ,בו נוצרת הלימה משמעותית בין
נסיבות היצירה ,הנושא שלה והקהל אליה היא פונה.
באתר היצירה נדון ביוצרת -לא על מנת לאמץ את נקודת מבטה האישית ,אלא כדי להבין ביתר
פירוט את הנסיבות שהביאו אותה ליצור את הדימוי המדובר בהקשרן החברתי-כלכלי .ולבסוף – נדון
בהשפעות של אופן היצירה על החברה .באתר הדימוי נעמיק במסרים החברתיים הצפונים באיור (מעבר
למתואר בפרק הקודם) ובאתר הניצפות נוכל לדון בנמענים עבורם כל הנ״ל מיועד.
את התערוכה מילניום יצרה איה טלשיר בשנה שלאחר סיום לימודי התואר הראשון במחלקת
התקשורת החזותית בבצלאל ,בתקופה בה ״בן זוגה היה בנסיעת עבודה .ומכיוון שהוא האחראי לבישול
ורכישת המצרכים בבית ,במשך שבוע ההיעדרות שלו היא הזמינה לעצמה בכל יום ארוחת צהריים וערב
דרך וולט (שירות שליחויות מזון – א.מ)״ .22היוצרת מתארת את התערוכה כהתגלמות של התחושות
והמחשבות שנוצרו במפגש עם ״העולם הגדול״ במעבר לשלב החיים הבא בחייה .יותר מכך – טלשיר
מגדירה את התערוכה כ"דיוקן של ניסיון של דור שלם להתבגר" שנעשתה מתוך ״הידיעה שזו לא רק אני,
שעוד אנשים חווים את זה[]..״ והרצון ״להעביר שזה בסדר ,שזה קיים ,אלה אנחנו."23
מניעיה וזהותה של איה טלשיר מתקשרים ישירות לכותרת הדימוי וממקמות אותו כמו את
התערוכה כולה כאקט של ריפוי עצמי דורי .מעשה המכיל גם ניסיון לרפא ,ולו במקצת ,את השסע
המעמדי והאמפתי בין דור הצעירים לדור הוריהם.24
ולסגירת המעגל – ראוי גם לציין כאן את הקשר של הטכנולוגיות בהן נעשו היצירה לתקופה
החברתית-כלכלית ואת השפעתה הדורית על היוצרת ועל נושאי היצירה .שלל הפלטפורמות הדיגיטליות
שהבשילו בשנות התבגרותו של דור ה Y-בכלל תחומי החיים ,מדיור דרך תקשורת ועד עולם העבודה,
עצם שיטת הפעולה של איה טלשיר גם היא מונעת מאותו פחד לבחור באפשרות אחת עם אותה
הנחת מכחול הרטוב על הנייר ,ולכן נדחפת עוד יותר להיאחז בטכנולוגיה הבו-זמנית של הiPad-
והפוטושופ .באותו מבט בו טלשיר בוחנת את מכשירי הריפוי מדיכאון המתוארים ביצירתה – הופכים גם
כלי היצירה שלה עצמה למעין חרב פיפיות טכנולוגית -משחררים עד כדי שיעבוד ,מטפלים בחרדה ובו
בעת יוצרים אותה.
דיון
המודל הסמיוטי של בארת׳ יעיל לניתוח של יצירות משולבות טקסט וחותר ישירות לפענוח
המסרים שעצם הדימוי טומן בחובו .מודל ששת האתרים של רוז הוא מתודולוגיה כמעט פורנזית לבחינת
ההקשרים הרחבים ביותר שהדימוי מתקיים בהם – מהמדיום בו הוא נקלט ועד לנסיבות החברתיות
והכלכליות איתן מתכתב ומתוכן נוצר.
השילוב בין השניים יוצר חקירה מקיפה לדימוי כמו ׳ריפוי עצמי׳ ,שניתן להמשיל לעבודת בילוש
יסודית :המודל הסמיוטי מדובב בחדר החקירות את הרפרנסים הטקסטואליים המפולשים בדימוי וגורם
להם ׳לדבר׳ .מודל ששת האתרים יוצא אל השטח ואוסף ראיות משלל הקשרים.
שיתוף הפעולה בין השניים ,אשר חופף במידה מועטה עד כדי כמעט ולא ,מפענח ביעילות את
התיק .וכמו בעבודת הבלשות – הפענוח של המקרה שופך אור לא רק על המפוענח ,אלא גם על החברה
והעולם שבו אנו חיים.
25Persis C Rickes, “Generations in Flux”, Planning for Higher Education, vol. 44, no. 4, Society for College
and University Planning, Sept. 2016, pp. 21–45.
10
קריאה חתרנית – אנטי-קפיטליסטית
האיור ׳ריפוי עצמי׳ יכול להיקרא כתיאור לאחת מיני טרגדיות רבות שמתרחשות תחת שלטון
הקפיטליזם בחייהם של בני-אדם .מחזור החרדה שהדמות בחדר נתונה בו אינו מקרי – הוא חלק ממנגנון
צרכני ומשעבד בו נתונים חלקים נרחבים של החברה .מנגנון שפועל לשמור אנשים במצב של נזקקות ככל
שהם צורכים – על-מנת שיצרכו עוד.
פניו של הקפיטליזם מתגלים באיור דרך המוצרים שהוא מציג .הם מקיפים את הדמות ובאמצעות
הבטחותיהם המסחריות שומרים אותה בתוך חדרה הסגור -במחזור החרדה והדיכאון .כל החפצים
המתוארים בתמונה הם מוצרי צריכה שכאלה ,שכנראה יוצרו במדינה רחוקה ע״י עובדים שחייהם זולים
יותר על-מנת להשיג מה שהקפיטליזם מכנה ׳יעילות׳.26
האובייקט היחיד שאינו עונה לתיאור זה הוא ככל הנראה הרצפה ,שעשויה חצץ ובטון לבן – שיטת
ייצור שהיתה נהוגה בימיה הטרום קפיטליסטיים של ישראל .זאת על-מנת לדאוג לבתים רבים לריצוף
בר-קיימא ,בזמן קצר ובכמויות גדולות .זאת לצד סיפוק פרנסה מקיימת לעובדים העולים לישראל
בשנותיה הראשונות.27
רצפות הטרצו המלוכדות והעממיות מופיעות באיור כבסיס עליו מתחולל השוק החופשי ,שמבודד
את גיבורת האיור מחיק החברה כדי לרפא את עצמה בכוחות עצמה.
וביתר שאת ,הקפיטליזם בדימוי מסומל באופן ישיר ע״י שלל הלוגואים והמותגים הפזורים בו.
המותגים ,שכונו לא פעם ׳האלים החדשים׳ ,28מטופלים באיור במסורת אנטי-קפיטליסטית מובהקת
בשם ׳שיבוש תרבות׳ – .]1.11[ Culture Jamming29משבשי תרבות נהגו לחבל בסמליהם של מותגים
במרחב הציבורי ,שלטי החוצות שלהם ובסממנים מובהקים אחרים של תרבות הצריכה באופן שמזכיר
ונדליזם ,אך עשו זאת לא על-מנת למחוק אותם – אלא כדי לחשוף את שקריהם ].[1.12
איה טלשיר פונה לתרבות זו כדי לחשוף את השקרים שמאחורי האלילים הצרכניים של תקופתה –
1.12
היא מערבבת בין מותגים ופרקטיקות צרכניות מרכזיות בחייהם של צעירים בישראל ,לבין שמות תרופות Viktor Hertz
Netflix honest logo
2019
26אילן זיו .״קפיטליזם״ ,״יתרונות העבודה הזולה עולים על החסרונות?״ ,פרק ,3כאן.11
27הארץ 16 ,באפריל.1946 ,
28ורשבסקי ,שמואל ,ולילך סיגן ,האלים החדשים ,ידיעות אחרונות, 1.11כריכת המהדורה העברית
29לאסן ,קאלה .שיבוש תרבות :ביטול הקוליות של אמריקה ()2002 של הספר ׳שיבוש תרבות׳ מאת
קאלה לאסן
11 עיצוב :גילה קפלן
נוגדות חרדה ותסמיניהן האנאסטתיים .30בכך היא מצביעה על מערומיהם של מלכויות איכות החיים
ומזהירה ממהותם הממכרת ,המשעבדת והממיתה.
מעבר לזה – האיור מתאר את הרס ופירוק הזהות והתרבות המקומיות האופייני לקפיטליזם.31
מלבד הטקסט שמופיע במרשם הריטלין ובמכשיר הנייד של גיבורת האיור ,המספרים לנו כי מדובר
בצעירה דוברת עברית ,אין עוד אזכור אחד נוסף בחלל החדר לשפתה ולתרבותה .הקפיטליזם אם כן -
32
ממלא את המרחב באובייקטים תרבותיים זרים שמוחקים בעקבותיהם את שאריות הזהות המקומית ,
ובכך – בשכחה.
13
הסמיוטי33 המודל
קריאה דנוטטיבית
האיור מופיע באתר מגזין מאקו לצד הכותרת ׳מגיפת הבדידות׳ ,34שתחתה מצטרפת תת-הכותרת
״כל הוואטסאפ שבעולם לא יעזור :הבדידות היא המגפה של המאה ה .21-היא מזיקה לבריאות כמו
עישון והשמנת יתר ,ופוגעת בעיקר בצעירים .למה בני ה 20-של היום יותר בודדים מבני ?60״ .בנוסף –
תחת האיור מופיעה הכתובית ׳צעירים ובודדים׳ בצירוף הקרדיט למאייר.
באיור עצמו אנו מביטים ממעל על שדרה או מדרחוב עם גינה מגודרת ועץ שצומח לצידה .באופק
נשקפים עצים נוספים ,עמוד רמזור וזוג אופנים הנשען עליו .במרחב האיור נראות דמויות שמבצעות
פעולות שונות האופייניות לסביבת הרחוב – דמות גברית עומדת באופק ,דמות נשית חוצה את השדרה
באופניים ,עוד דמות גברית נראית יושבת על שרפרף גבוהה מאחורי עץ ואחת נוספת הולכת עם תרמיל.
כל הדמויות מתוארות כמוקפות בצורה עגולה ושקופה בעלת ברק ,שמשווה להן ולרקע שמסביבן גוון
סגלגל ועכור.
בקדמת האיור מצדו השמאלי נראית דמות של גבר ישוב על ספסל -הוא לבוש במכנסים קצרים
וכפכפי אצבע .עיניו מושפלות מטה ,שפתיו שמוטות בהבעה מלאת צער .הוא מחזיק מעל אוזנו סיגריה
ובידו ידית של רצועת טיול לכלבים .הרצועה מחוברת לקולר של כלב הנמצא למרגלות הדמות והוא
מרחרח כלב גדול יותר בעודו מרוחרח על-ידו .לצידם האחד של הכלבים -צל של דמות אנושית שמוטל
עליהם מחוץ התמונה ,ומצידם האחר -עלה מונח על הרצפה .הדמות שעל הספסל מוקפת באותה צורה
עגולה ובורקת ,כשלצידה השמאלי בפינה העליונה של האיור ניתן להבחין בשתי עלים כהים ויבשים
שמרחפים ברוח.
קריאה קונוטטיבית
ראשית ,האיור מעוגן ע״י הכותרת העיתונאית העוסקת ב׳בדידות׳ וכן תת הכותרת המקשרת את
המונח ל׳צעירים׳ .שני המונחים האלה מצויינים גם בכתובית המוצמדת לאיור ׳צעירים ובודדים׳,
14
המעגנת גם היא את תפקידה של הדמות הצעירה והעצובה המסמלת את נושא הטקסט .העצב של הדמות
אם כך ,נרמז שנובע מבדידותה – אותה מאששת הישיבה הבודדה על הספסל .מכאן גם מתפרשת הצורה
שמקיפה את כל הדמויות באיור כבועה עכורה המבודדת את הדמויות זו מזו.
כעת ,אנו עדים לרקע בו הכל מתרחש – העלים הנושרים בצירוף הלבוש הקיצי של הדמות מרמזים
על תחילתו של הסתיו ,המעורר את המתבונן לחוש את תחושת ההתכנסות והריחוק בה היא מאופיינת.
השדרה ,שלא מסגירה פרטים מזהים רבים ביחס למיקומה ,מצטיירת כשדרה בעיר תל-אביב 35בשל
הימצאותם המשולבת של אלמנטים אורבניים בעיר תוססת -כלבים המטיילים עם בעליהם הצעירים,
רוכבות אופניים וקיוסקים בעלי כסאות בר .התרשמות זו מתחזקת עבור המתבונן המנוסה ברחובותיה
של העיר באמצעות אופיין של הגדרות הנמוכות והעצים המתוארים בתמונה .36ולבסוף -דרך סגנון
לבושה של הדמות ותיארוך הכתבה שתחת תת-הכותרת – מובהר למתבונן שמדובר על תיאור של תמונת
חיים עדכנית מהעשור השני במאה ה( 21-על הצטלבות זו של זמן ומקום נדון בפרק הבא).
הכלב שבקצה הרצועה בה אוחזת הדמות ,נדמה כאדיש לעצבותו של בעליו בעודו מרחרח מקרוב
כלב אחר שהותר בשדרה .הצל שנישא מעל הכלבים נראה כמשתייך לדמות שעומדת מחוץ למסגרת
האיור .נוכחותה מרומזת למתבונן ,אך צילה נוגע בשולי בועתו של הגבר הצעיר בספסל .הצל מוביל את
המבט אל גיבור האיור כמעין אצבע מכוונת ,או אפילו אצבע שמושטת לפוצץ את בועתו.
מבטו המושפל של הגיבור לא מתייחס לנוכחותה של הדמות שמחוץ לפריים ואף לא לצילה .למרות
שכלבו מתרחרח עם מי שיכול להיתפס על ידי המתבונן ככלבה של הדמות הנסתרת ,הגיבור נשאר מבודד
בבועתו ואדיש לנוכחותה של הדמות שניצבת מולו .זאת על אף שחודרת את מרחב בדידותו עם צילה וגם
עם כלבה .גיבור האיור סובל מתסמינים מתקדמים של מגיפת הבדידות ובועתו נשארת בלתי-חדירה.
הבועה הגדולה של הגיבור ,מרמזת על עצבותן של שאר הדמויות המוקפות בועות ,ומתקשרת
כסימפטום מדבק של ה׳מגיפה׳ המתוארת בכותרת הכתבה .ע״פ תיאורו של האיור – היא פושה בחברה
והיא קשה לריפוי.
בועת הבדידות מייצרת מחזה פרדוקסלי בו כולם סובלים מצרה משותפת ,אך צרה זו מבודדת
אותם זה מזה -מונעת מהם ליצור קשר ובכך למצוא לה מרפא .מחלה סבוכה ומדבקת של דור.
35שילר ,אלי .״שדרות רוטשילד‘ :הריאה הירוקה’ וחוט השדרה של תל אביב״ .אריאל ,ינואר ,2012עמ׳ .88–73
36שם
15
המודל האיקונוגרפי
בגלל החפיפה המרובה בין השלבים של המודל הסמיוטי לאלו הראשונים של המודל האיקונוגרפי -
ניגש ישירות לשלב הפרשני שמציע פנופסקי .במקרה של דימוי זה והמטען החברתי שהוא אוצר מתחת
לפני השטח -אנקוט בפרקטיקה פרשנית זו עם פרשנות ייחודית :אשים דגש על רוח התקופה בה נוצר
האיור ואפעיל ׳אינטואיציה סינתטית׳ 37ביחס להלך רוחו של המאייר כחלק מדור ה Y-וכן כלפי מיקומו
החברתי כצעיר בתחילת העשור השני למאה ה 21-בישראל .ולבסוף ,למרות מרחק הזמן הקצר ובניגוד
למצוות המודל -אתבונן באיור מנקודת מבטו הבלתי נמנעת של הנמען העתידי.
פרשנות איקונוגרפית
ארז צדוק ,נולד ב ,1980-הוא מאייר וצייר קומיקס שסיים את לימודיו במחלקת התקשורת
החזותית בבצלאל בשנת .2014הוא החל לצייר קומיקס מגיל צעיר ועוד במהלך לימודיו אייר ופרסם
מספר יצירות .את האיור ׳צעירים ובודדים׳ יצר בשלהי לימודיו עבור מגזין מאקו.38
ארז צדוק ,כסטודנט לתקשורת חזותית בתחילת אותו עשור ,בוודאי שלא יכל להתעלם וייתכן ואף
לקח חלק מסוים במחאה החברתית בשנת .2011מחאה ששטפה את צעירי ישראל וביתר שאת את איגודי
הסטודנטים ,שהתייצבו כגורם ארצי ומקומי במחאה.
השדרה התל-אביבית המתוארת באיור ,מצטיירת בהקשר של עיסוקו בצעירים ובמצוקותיהם,
כשדרות רוטשילד – אתר הקמתו של מאהל המחאה הראשון ב 14-ליולי בשנת 2011ע״י הפעילה הצעירה
דפני ליף .בעקבות המהלך ניצת גל ארצי של מאהלי מחאה והפגנות באותו קיץ ,שזכו לכותרת ׳המחאה
החברתית׳ בישראל .שדרות רוטשילד היו המקור ,הבירה והסמל של המחאה החברתית וכוסו מתחילתן
ועד סופן במאהלים שרובם ככולם הוקמו ע״י צעירים שמחו על משבר מחירי הדיור בישראל.39
37הכוונה ע״פ פנופסקי היא לסוג הפרשנות שעל חוקר להפעיל כלפי יוצר שחי בתקופות עבר – הבנת סביבתו והלך הרוח בו חי
ע״מ לפרש את יצירותיו .אקח את החופש להפעיל אינטואיציה זו כלפי יוצר בן-זמננו .ראו :״איקונוגרפיה ואיקונולוגיה:
מבוא לחקר אמנות הרנסנס״ מאת ארווין פנופסקי -עמ׳ 81
38מתוך ראיון שערכתי עם ארז צדוק
39פילק ,דני ,1959 ,ואורי רם .1950״ה־ 14ביולי של דפני ליף :עלייתה ונפילתה של המחאה החברתית״ .תיאוריה וביקורת,
כרך ,41ינואר ,2013עמ׳ 43–17
16
אם יביט המתבונן בשדרה שבאיור כמרכזה לשעבר של מחאת האוהלים ,הוא יחוש את הריקנות
שלה מצעירים ,מעגלי שיח גדולים כקטנים ,אירועי תרבות ספונטניים באוויר הקיצי ושלטים המבטאים
סולידריות [ ]2.1שהיו אופייניים לקיץ ההוא .עלי השלכת הנופלים יכולים אז לסמל את סופו המוחלט של
אותו קיץ של יחד ,המפנה את מקומו לסתיו של בדידות.
למרות שהטקסט העיתונאי אותו האיור מלווה לא עוסק כלל במחאת – 2011המאייר ׳שאל׳,
במודע או שלא במודע ,ממטענו הפוליטי של ה׳יחד׳ במחאת הדיור .מטען שצרוב בזהותו ובסביבתו
החברתית ,זאת על-מנת לתאר את הפוליטיות של הבדידות ,אותה יכולים לחוש צעירים רבים בישראל
של אחרי אותו הקיץ כמו גם במדינות אחרות בעולם המערבי והערבי.40
ויחד עם המבט אל העבר של המאייר ברגע הנתון בו יצר את הדימוי ,לא ניתן להתעלם
מהקונוטציות שעולות במתבונן העכשווי בשנת ,2021למגיפה שהמאייר עוד לא הכיר בעת פרסומו
הראשון של האיור – מגיפת הקורונה .מגיפה שבאופן לא מקרי מתאפיינת בבידוד חברתי ,בגלי מחאה
ובמצוקתם הכלכלית של צעירים.
במבט שכזה – דימוי הבועה מעניק משמעויות סמליות נוספות להנחיית הריחוק החברתי של שני
המטרים [ ]2.2שהונהגה בעולם מפרוץ המגיפה .41ההנחיה שנועדה למנוע הדבקה ביטלה בבת-אחת עבור
מיליונים את האפשרות למגע ולקירבה ,ובכך יצרה ׳בועת בדידות׳ של שני מטרים סביב כל אדם.
הדמויות שבדימוי הוצבו בריחוק זו מזו כדי לסמל את בדידותן ,המתבונן ב 2021-מוצב ע״פ חוק בריחוק
מאחרים כך שתחושת בדידותו איננה סמלית.
בנוסף – מבט מן העתיד אל האיור מעלה את הקשר מקומם של צעירים במגיפה .במגיפת הקורונה 2.1
מאהל רוטשילד בקיץ 2011
כמו במגיפת הבדידות -צעירים הם אוכלוסייה פגיעה מבחינה חברתית וכלכלית .42הבדידות של הדמויות צילום :עופר וקנין
2011
באיור יכולה להיקרא לרקע הנסיבות החברתיות והכלכליות של 2014כתחושות כישלון ,בעיות חברתיות
או זוגיות ,חוסר סיפוק וכיו״ב .על רקע נסיבות המגיפה של – 2021בדידותן של הדמויות הצעירות יכולה
להתפרש כקודרת אף יותר.
את ההתבוננות הזו קשה לסכם ,שכן מילים אלה נכתבות תוך כדי התרחשותה של המגיפה .נכון
לרגע הזה ,מצבו של דור הצעירים בתוכה מוסיף להתדרדר – הן מבחינה כלכלית 43והן מבחינת האמפתיה
,AFP 40״ אבטלת צעירים -האתגר שאירופה לא מצליחה לפתור״ 2 .מאי 2018
41וינרב ,גלי .״מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של 2מטרים״ גלובס 24 .מרץ 2020
42נתן שבע .אבטלה בקרב צעירים בעקבות משבר הקורונה .הכנסת -מרכז המחקר והמידע 27 ,יולי 2020
43שם 2.2
שדרות רוטשילד בתל אביב בתקופת הקורונה
17
צילום :עופר וקנין
2020
לה זוכים בזירה הציבורית והתקשורתית .44החיסון שמופץ במים אלה בעולם יעביר בתקווה את הקורונה
מחיינו – אך מי יחסן מפני הבדידות ,הפגיעות והחרדה?
דיון
המודל הסמיוטי של בארת׳ יעיל לפענוח דימוי זה בשל היותו איור לטקסט – מערכת היחסים של
התמונה והכותרת היא של אילוסטרציה במובנה הרחב ,המעגנת עבור המתבונן את המשמעות של הכתוב.
פאנופסקי מציע ,במקרה של דימוי זה ,מבט אל הווייתו החברתית של המאייר והתקופה ומסייע להבין
את ההקשר של הסמלים בהם בחר להשתמש בכוונה או ב׳אופן טבעי׳ .בנוסף ,על אף שימת הדגש של
המודל האיקונולוגי על העבר (שבמקרה של דימוי זה הוא אינו רחוק) -בלתי נמנע למתוח קו פרשני נוסף
אל ההווה וללכת כמה צעדים מעבר לניסוח המקורי של שיטתו.45
למרות החפיפה המשמעותית בין בארת׳ לפאנופסקי ,השימוש בשני המודלים יחדיו הוא סינרגטי
במקרה זה ומסייע לצלול לפינותיו החבויות של הדימוי.
44איתי אילנאי וטל גלעדי .״הדור האבוד״ .שבעה ימים 8 ,במאי .2020
45פנופסקי ,ארווין ,״איקונוגרפיה ואיקונולוגיה״ ,בתוך :המדרשה -כתב העת של בית–הספר לאמנות ,המכללה האקדמית
בית ברל ,גיליון . 12, 2009עמ׳ 81
18
ביבליוגרפיה
בארת ,רולאן ,״הרטוריקה של הדימוי״ (( ,)1977, 1964תרגום :א .פרידלנד) ,בתוך :ת .ליבס ,מ .טלמון (עורכות) ,תקשורת כתרבות ,מקראה ,כרך א׳ ,טלוויזיה כסביבה של •
תרבות היום-יום ,תל אביב :האוניברסיטה הפתוחה .2003 ,עמ׳ 271-259
לאסן ,קאלה .שיבוש תרבות :ביטול הקוליות של אמריקה (.)2002 •
ורשבסקי ,שמואל ,ולילך סיגן ,האלים החדשים ,ידיעות אחרונות.2002 , •
סוזן באק-מורס ,״אסתטיקה ואנאסתטיקה :עיון מחודש במסת 'השעתוק' של ולטר בנימין" (תרגום :דפנה רז ),סטודיו ( 39דצמבר ,)1992( .עמ' 6-12 •
אילן זיו .״קפיטליזם״ ,״עושר העמים :בשורה חדשה?״ ,פרק ,2כאן https://www.kan.org.il/Program/?catid=1147. .11נבדק לאחרונה 15מרץ .2021 •
״קפיטליזם״ .״יתרונות העבודה הזולה עולים על החסרונות״ ,פרק , 3כאן https://www.kan.org.il/Program/?catid=1147. .11נבדק לאחרונה 15מרץ .2021 •
אלכס וויליאמס .״מאומת הפרוזק לארצות הברית של הזנקס :כך החליפה החרדה את מגפת הדיכאון״ .הארץ 23 ,יוני 2017 •
.https://www.haaretz.co.il/news/world/america/1.4194205
ג׳יין ברודי .״הבעיה הכפולה של דיכאון עונתי בתקופה של קורונה .הארץ 23 ,נובמבר . https://www.haaretz.co.il/health/.premium-1.9323966,2020 •
המערכת .״חרדה :שמיכה כבדה מפחיתת חרדות״ .מאקו -בריאות 16 ,ינואר https://www.mako.co.il/health-news/drugstore/Article-,2020 •
.9e08a748bb99f61027.htm
ציפרלקס (Cipralex) -על תופעות הלוואי ודרכי השימוש Infomed, https://www.infomed.co.il/drugs/cipralex/.נבדק לאחרונה 10מרץ .2021 •
יובל סער .״שבוע האיור | 2015מי צריך את שבוע האיור?״ ,מאקו 20 ,אוגוסט https://www.mako.co.il/culture-books-and-theatre/illustration-week/Article-,2015 •
.3b3c52000354f41006.htm
מיכל בלאו .״ בלדה לבלטה :מה יותר ישראלי מרצפת טראצו? מדריך שימושי״ . xnet, http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5519479,00.html.נבדק לאחרונה 10מרץ •
.2021
נעמה רק .״משבר דור הוואי ,הגרסה המאוירת״ .מוסף כלכליסט https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-21-11-19/m06.html. ,נבדק לאחרונה 10מרץ .2021 •
צליל אברהם .״המאה ה 20-ואחת :למה תמר ועוז אלמוג הבינו הכל לא נכון לגבי דור הY-״ .מאקו 24 ,פברואר https://www.mako.co.il/video-blogs-,2016 •
.weekend/millennials/Article-99789a5e0c41351006.htm
״הסיפור האמיתי של הדור שלנו :למה ההורים שלנו לא מבינים אותנו״ .מאקו 2 ,מרץ https://www.mako.co.il/video-blogs-weekend/millennials/Article-,2016 •
.d148b2200193351006.htm
קרן צוראיל הררי .״ביפן העתיד כבר כאן :האזרח-רובוט פארו״ .כלכליסט https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3731849,00.html,נבדק לאחרונה 10מרץ •
.2021
19
• Howe, Neil, William Strauss. Millennials rising: the next great generation /by Neil Howe and Bill Strauss ; cartoons by R.J. Matson. Vintage Books, 2000.
• Rose, Gillian. Visual methodologies: an introduction to researching with visual materials. 3rd ed, SAGE, 2012.
• Rickes, Persis C. ״Generations in Flux: How Gen Z Will Continue to Transform Higher Education Space. ״Planning for Higher Education, vol. 44, no. 4,
Society for College and University Planning, Sept. 2016, pp. 21–45.
• David Pogue. “The Secret History of ‘Easter Eggs’ - The New York Times.” The New York Times,
https://www.nytimes.com/2019/08/08/technology/easter-eggs-tesla-google.html. Accessed 15 Mar. 2021.
• 🙏״Person with Folded Hands Emoji. ״Emojipedia, https://emojipedia.org/folded-hands/. Accessed 10 Mar. 2021.
.43–17 עמ׳,2013 ינוארvol 41, ,תיאוריה וביקורת. עלייתה ונפילתה של המחאה החברתית״: ביולי של דפני ליף14 ״ה־.1950 ואורי רם,1959 , דני,פילק •
המכללה, כתב העת של בית–הספר לאמנות- המדרשה: בתוך,) שטיר. א:) (תרגום1939( מבוא לחקר אמנות הרנסנס״: ״איקונוגרפיה ואיקונולוגיה, ארווין,פנופסקי •
81 עמ׳. 12, 2009 גיליון,האקדמית בית ברל
.88–73 עמ׳,2012 ינוארvol 189–190, ,אריאל. ‘הריאה הירוקה’ וחוט השדרה של תל אביב״: ״שדרות רוטשילד. אלי,שילר •
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/ab67685c-a59a-,2020 יולי27 , מרכז המחקר והמידע- הכנסת. אבטלה בקרב צעירים בעקבות משבר הקורונה.נתן שבע •
.ea11-8105-00155d0aee38/2_ab67685c-a59a-ea11-8105-00155d0aee38_11_16209.pdf
https://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-2014 דצמבר8. מאקו, למה הצעירים של היום כל כך בודדים?״: ״מגפת הבדידות.איילת רוזן •
0307cbffc7ac741006.htm.
. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001323022.2020 מרץ24 . מטרים״ גלובס2 ״מאיפה הגיעה ההנחיה לשמור מרחק של. גלי,וינרב •
. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5088404,00.html,2018 מאי2 . האתגר שאירופה לא מצליחה לפתור״- ״ אבטלת צעירים,AFP •
20