‫אלקטרוניקה בסיסית (‪)2150-5020‬‬

‫תרגול ‪ – 6‬טרנזיסטורים בי פולרים (‪)BJT‬‬

‫מציאת נקודת עבודה (ניתוח ‪)DC‬‬
‫הקדמה‬
‫קיימים שני סוגים בסיסיים של טרנזיסטורים‬
‫‪C‬‬ ‫‪IC‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪IE‬‬ ‫בי פולרים‪ .PNP/NPN ,‬ההבדלים הם רק בקוטביות‬
‫כפי שנראה בהמשך‪ .‬כמה עובדות חשובות‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪B‬‬
‫כיוון הזרמים עבור כל מצב פעולה לפי‬ ‫‪‬‬
‫השרטוט‪ ,‬אם קיבלנו זרם בכיוון הפוף אז‬
‫‪IB‬‬ ‫‪IB‬‬
‫טעינו בפתרון השאלה‬
‫‪E‬‬ ‫‪IE‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪IC‬‬ ‫החץ מסמן את כיוון זרם האמיטר‪ ,‬לתוך‬ ‫‪‬‬
‫או כלפי חוץ הטרנ'‪ ,‬זרם הבסיס והקולקטור‬
‫‪NPN‬‬ ‫‪PNP‬‬ ‫תמיד יזרמו הפוך‪.‬‬
‫תמיד יתקיים ש ‪. I E  I B  I C‬‬ ‫‪‬‬

‫מציאת נק' עבודה ‪ -‬איך עובדים?‬

‫פתרון מעגלי טרנזיסטורים יתחיל תמיד במציאת נק' עבודה‪.‬‬
‫נק' עבודה היא הפתרון של הטרזיסטור שלא משתנה בזמן‪ ,‬כלומר אנו מחפשים‪I C ,VCE / VEC :‬‬
‫‪ .1‬נניח מצב עבודה (פעיל‪ ,‬רוויה או קטעון)‪.‬‬
‫‪ .2‬נפעיל הנחות ונציב ע"פ הטבלה למטה‪.‬‬
‫‪ .3‬נבצע ניתוח קירכהוף למעגל הבסיס – מציאת מתחים וזרמים‪.‬‬
‫‪ .4‬נבדוק האם הנחת מצב העבודה הייתה נכונה ע"פ הטבלה למטה‪.‬‬

‫הנחת מצב‬
‫סוג הטרנזיסטור‬
‫קיטעון‬ ‫רוויה‬ ‫פעיל קדמי‬

‫‪VBE  0.8V‬‬ ‫‪VBE  0.7V‬‬

‫‪NPN‬‬
‫‪VCE  0.2V‬‬ ‫‪IC   I B‬‬
‫‪I B  IC  I E  0‬‬ ‫מציבים‬
‫‪VEB  0.8V‬‬ ‫‪VEB  0.7V‬‬
‫‪PNP‬‬
‫‪VEC  0.2V‬‬ ‫‪IC   I B‬‬

‫‪NPN‬‬ ‫‪VBE  0.6V‬‬ ‫‪VCE  0.2V‬‬

‫‪ I B  IC‬‬ ‫בודקים‬
‫‪PNP‬‬ ‫‪VEB  0.6V‬‬ ‫‪VEC  0.2V‬‬

‫‪1‬‬
 ‫אלקטרוניקה בסיסית (‪)2150-5020‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫‪10V‬‬
‫נתון המעגל הבא עם ‪ ,   100‬יש למצוא‬
‫‪VBB‬‬ ‫‪1k‬‬
‫נקודת עבודה ( ‪ ) I C ,VCE‬כאשר‪:‬‬

‫‪RB‬‬
‫‪C‬‬ ‫א‪. VBB  10V , RB  200k .‬‬
‫מסלול ‪1‬‬ ‫מסלול ‪2‬‬
‫(‪)KVL‬‬ ‫(‪)KVL‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪. VBB  10V‬‬ ‫ב‪, RB  10k .‬‬

‫‪. VBB  0.3V‬‬ ‫‪, RB  10k‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪E‬‬

‫‪1k‬‬

‫פתרון א'‪ :‬תמיד נניח תחילה שהטרנזיסטור בפעיל קדמי‪ ,‬כלומר ש ‪ I C    I B‬ו ‪. VBE  0.7V‬‬

‫ולאחר שנפתור את המעגל ונדע את הזרמים והמתחים נבדוק את הנחת פעיל הקדמי ש ‪. VCE  0.2V‬‬

‫תמיד מתקיים ‪ , I E  I B  I C‬ולכן נקבל )‪. I E  I B  I C  I B    I B  I B (   1‬‬

‫לסיכום קיבלנו שעבור פעיל קדמי מציבים‪:‬‬
‫‪VBE  0.7V‬‬ ‫‪(1) ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪ I C    I B or I E  I B (   1) or I C  I E   / (   1‬‬ ‫‪(2) ‬‬

‫ממסלול ‪ )KVL( 1‬מקבלים‪ . VBB  I B  RB  VBE  I E  RE  0 :‬נניח פעיל קדמי ונציב את (‪ )1‬ו‬

‫(‪ )2‬ונקבל‪ VBB  I B  RB  0.7  I B (   1)  RE  0 :‬נבודד את ‪ I B‬ונקבל‪:‬‬

‫‪VBB  0.7‬‬ ‫‪10  0.7‬‬

‫‪IB ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 30.9  A‬‬
‫‪RB  (   1)  RE 200  (101)  1‬‬
‫‪I C    I B  100  30.9  A  3.09mA‬‬
‫‪I E  (   1)  I B  101  30.9  A  3.12mA‬‬

‫נבדוק את ההנחה שלנו שהטרנ' בפעיל קדמי ( ‪:) VCE  0.2V‬‬

‫‪VC  10  I C  1  10  3.09  6.91V‬‬

‫‪VE  I E  1  3.12V‬‬
‫‪VCE  VC  VE  6.91  3.12  3.79  0.2V‬‬
‫הטרנזיסטור אכן בפעיל קדמי‪ .‬נק' העבודה‬
‫) ‪( I C ,VCE )  ( 3.09mA, 3.79V‬‬

‫‪2‬‬
 ‫אלקטרוניקה בסיסית (‪)2150-5020‬‬

‫סעיף ב'‪ :‬נעשה כמו בסעיף קודם‪ ,‬נניח פעיל קדמי ונקבל‬

‫‪VBB  0.7‬‬ ‫‪10  0.7‬‬

‫‪IB ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 83.78 A‬‬
‫‪RB  (   1)  RE 10  (101) 1‬‬
‫‪I C    I B  100  83.78 A  8.378mA‬‬
‫‪I E  (   1)  I B  101 83.78 A  8.461mA‬‬

‫נבדוק את ההנחה שלנו שהטרנ' בפעיל קדמי ( ‪:) VCE  0.2V‬‬

‫‪VC  10  I C  1  10  8.378  1.62V‬‬

‫‪VE  I E  1  8.46V‬‬
‫‪VCE  VC  VE  1.62  8.46  6.84  0.2V‬‬

‫הנחת פעיל אינה נכונה ‪ VCE  0.2V‬וכל הזרמים והמתחים שמצאנו אינם נכונים‪.‬‬

‫נניח מצב רוויה‪ ,‬כלומר ש ‪ . VBE  0.8V ,VCE  0.2V‬לאחר שנפתור את המעגל נבדוק את ההנחה‬

‫כלומר ש ‪.  I B  I C‬‬

‫‪VBB  I B  RB  VBE  I E  RE  0‬‬ ‫מסלול ‪: 1 KVL‬‬

‫‪VCC  I C  RC  VCE  I E  RE  0‬‬ ‫מסלול ‪: 2 KVL‬‬

‫‪I E  I B  IC‬‬ ‫ותמיד מתקיים‪:‬‬

‫נציב את הנתונים ונקבל ‪ 3‬משוואות עם ‪ 3‬נעלמים‬

‫‪10  I B  10  0.7  I E  1  0‬‬ ‫מסלול ‪: 1 KVL‬‬

‫‪10  I C  1  0.2  I E  1  0‬‬ ‫מסלול ‪: 2 KVL‬‬

‫‪I E  I B  IC‬‬ ‫ותמיד מתקיים‪:‬‬

‫‪I E  5.11mA , I C  4.69mA , I B  0.41mA‬‬ ‫פותרים ומקבלים ש‪:‬‬

‫‪ I B  41mA , I C  4.69mA‬‬ ‫נבדוק את הנחת הרוייה‪:‬‬

‫ואכן מתקיים ‪ .  I B  I C‬נקודת העבודה היא‪:‬‬

‫) ‪( I C ,VCE )  ( 4.69mA, 0.2V‬‬

‫‪3‬‬
 ‫אלקטרוניקה בסיסית (‪)2150-5020‬‬

‫‪VBB  I B  RB  VBE  I E  RE‬‬ ‫סעיף ג'‪ :‬נסתכל על לולאת ‪:1 KVL‬‬

‫נתון כי ‪ VBB  0.3V‬ולכן ‪ . VBE  0.3V‬נניח מצב קטעון כלומר ש ‪I B  I C  I E  0‬‬

‫נקבל ‪ , VBB  0  RB  VBE  0  RE  0.3V‬נבדוק את ההנחה כלומר ש ‪VBE  0.6V‬‬

‫‪ , VBE  0.3V  0.6V‬ההנחה נכונה הטרנ' בקיטעון‪ .‬ונקודת העבודה היא‪:‬‬

‫) ‪( I C ,VCE )  ( 0, 10V‬‬
‫שאלה ‪0‬‬
‫‪12V‬‬ ‫יש למצוא נקודת עבודה ( ‪ ) I C ,VCE‬כאשר‪:‬‬

‫א‪   .‬‬
‫‪10k‬‬ ‫‪2k‬‬
‫ב‪  100 .‬‬
‫‪C‬‬
‫ג‪  10 .‬‬
‫‪B‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪E‬‬ ‫ננסה להציג את המעגל בצורה יותר‬
‫פשוטה‪ ,‬ראשית ניזכר שניתן להתיחס‬
‫‪10k‬‬ ‫‪5.3k‬‬ ‫‪C‬‬
‫לקבל כרכיב עם עקבה (התנגדות) ששווה‬
‫ל ‪ ZC  1 / jC‬מכיוון שהפתרון שלנו הוא‬

‫‪ DC‬לא משתנה בזמן נציב ‪   0‬ונקבל ש ‪ ZC  ‬לכן נציב במקום הקבל נתק‪.‬‬
‫בשלב הבא נעזר בשקול תבנין‪ ,‬ניתן להמיר את החלק השמאלי של המעגל לצורת תבנין והפתרון על‬
‫החלק הימני שמכיל את הטרנזיסטור לא ישתנה כפי שמתואר בציור‪.‬‬

‫עומס‬ ‫עומס‬
‫‪12V‬‬ ‫‪12V‬‬

‫‪2k‬‬ ‫‪2k‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬

‫‪10k‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪Rth  5k ‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪Vth  6V‬‬ ‫‪E‬‬

‫‪12V‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪10k‬‬
‫‪‬‬
‫‪5.3k‬‬ ‫‪5.3k‬‬

‫‪4‬‬
 )2150-5020( ‫אלקטרוניקה בסיסית‬

12V ‫קיבלנו הצגה יותר פשוטה למעגל תוך כדי‬

.‫שמירה על הפתרון של הטרנזיסטור‬
2k ‫ תחילה נניח פעיל‬,‫נמצא את נקודת העבודה‬
1 ‫קדמי ונציב את ההנחות כפי שעשינו בשאלה‬
C
‫ ונקבל‬1 KVL ‫נבצע את לולאת‬
5k B
6  I B  5k  VBE  I E  5.3k  0

. VBE  0.7, I C   I B :‫נשתמש בכך ש‬

6V E

5.3k

:‫ ולכן נציב ונקבל את הזרמים‬   ‫בסעיף א' נתון ש‬

6  0.7
IB  0
5k  (   1)  5.3k
6  0.7
IC    I B     1mA
5k  (   1)  5.3k
6  0.7
I E  (   1)  I B  (   1)   1mA
5k  (   1)  5.3k
VE  I E  5.3k  5.3V , VC  12  I C  2k  10V , VCE ‫נמצא את‬

( I C ,VCE )  ( 1mA, 4.7V )

  100 .‫ב‬
6  0.7 6  0.7
IB    9.81 A
5k  (   1)  5.3k 5k  101  5.3k
I C    I B  100  9.81 A  0.981mA
I E  (   1)  I B  101  9.81 A  0.99mA

VE  I E  5.3k  5.3V , VC  12  I C  1k  10V , VCE ‫נמצא את‬

( I C ,VCE )  ( 0.98mA, 4.79V )

  10 .‫ג‬
6  0.7 6  0.7
IB    83.73 A
5k  (   1)  5.3k 5k  11  5.3k
I C    I B  10  83.73 A  0.837mA
I E  (   1)  I B  0.921mA

( I C ,VCE )  ( 0.837mA, 5.44V )