Professional Documents
Culture Documents
טרמינל
טרמינל
בעודנו יוצאים לכביש הראשי נטלי אמרה ,אתה יודע שאתה לא חייב לבוא נכון ? אתה יכול לחזור אני אקח מונית,
חבל לפגוע בעצמך ככה .אני בסדר שיקרתי במצח נחושה ,אני חייב לראות אותו לפחות כמוך אם לא יותר.
הליילה חלף בכוכביו מעלינו והירח נראה ענק ואדום בשמיים מבשר את אימת הלילה בדיוק כמו בלילה ההוא לפני
חמש שנים נזכרתי.
למרות שנסיון ההתאבדות שלי חייב אשפוז של שלושה חודשים שוחררתי כעבור שבועיים ,הרופאים אהבו אותי,
ואיך לא יש לי את הכישרון הייחודי הזה לאהוב באמת ובתמים אנשים שאחראים לגורלי .הרבה אנשים מתחנפים ,
מזייפים אבל אהבה מזויפת מורגשת ,אני אוהב את האדם שאני תלוי בו באמת ללא סייג .מאיר אמר לי דר ארגו,
מאיר אתה איש שיצליח להתגבר על הכל ,תראה אותך ,אתה מציאה ,הנה תסתכל במראה ,איזה גבר מוצלח ?
מה זה התאבדות ? צורה לך ,קום זה מפה וסע לאנשהו תרגיש את הדופק חביבי ,הלב פועם ,האביב בפתח .אז
כשהשתחררתי נסעתי באמת -לשדה התעופה.
ירוק ,אומרת נטלי ברוך ,איכשהו קולה חודר אליי ומעיר אותי טוב יותר מדקת הצפירה שמאחורינו ,אני מחכה
שניה לאיזה ברק שיפצח את הרכב משמיים ולוחץ שוב.
בנתב"ג הסתובבתי כמה שעות מסתכל על אנשים מחייכים בלונים באוויר ,פגישות בין משפחות ובין זוגות ,לא
מוצא את עצמי בעיניו של איש .אבל אהבתי את האווירה ,את האפור שמסביב ,איזה הרגשה של אי בין עולמות
מקום מפגש ,נקודת מגוז .הלכתי לי הבייתה וחזרתי למחרת עם שלט ,נעמדתי ביחד עם הנהגים שהמתינו
למזמיניהם על שלי היה כתוב -שבור.ת לב /בודד.ה ללא כתובת.
אנשים עברו ואם הסתכלו אז גיחכו ,ביום למחרת הבאת גם משקפי שמש .עמדתי חמש שעות עד שמולי נעצרה
נטלי .היא הייתה גם במשקפי שמש אבל הורידה אותם ואני הורדתי את שלי מייד מוכן להוריד גם את כל שאר
המגננות שלי ,מייד לא רציתי שדבר יפריד ביניינו .נטלי חייכה ואמרה איך ידעתה שאני באה בטיסה הזאת?
קיוויתי ,אמרתי בכנות .נעים מאוד ,שמי נטלי ,היא אמרה.
שני כוסות קפה אחר כך בארומה בנמל ,ומסתבר שהיא פגשה את גבר חלומותיה ,לפי שבוע .זה היה מסוג
האירועים האלה היא מתארת שבהם אתה יודע מייד שבצד השני יושב החצי השני .יממה סוערת והיא בהיי ואז
היא מקבלת ממנו הודעה ,הוא מאוד נהנה כיף לו ממש אבל הוא בקשר עם מישהי אחרת ,רצה לראות איך זה ,
להצית מחדש את הלב ,ובמקום ניצוץ יצאה מדורה ,הוא מבולבל והוא יכתוב כשידע משהו .שש ימים היא
התייסרה והחליטה לא להישאר בניו יורק ,המחשבה שתוכל לראות אותו עם מישהיא אחרת פילחה את ראותיה,
היא לקחה את הגלובוס ועצמה עיניים סובבה אותו ותקעה אצבע ,ירושלים היא צחקה כשראתה .היא הזמינה
כרטיס.עד
מאיר גמע את רוחה יופיה ומילותיה .ולא עזב אותה ואת סיפוריה במשך שבוע שלם .הם הסתובבו בכל הארץ ,לא
היה חסר לו קסם משלו והיא הסכימה לתוכנית שהוא פרס בפניה -נהיה ביחד עד שההוא יתעשת עד שישלח
הודעה שוב ,היא הסכמה אבל הזהירה שיום יבוא ,ובכן -חמש שנים שלא בא היום.