‫עשור ליירוט המבצעי הראשון של "כיפת ברזל"‬

‫נגל יעקב‪ ,‬שחר שוחט‬

‫ב‪ 11-‬באפריל ‪ 2011‬נפל דבר בעולם ההגנה האווירית של ישראל‪ ,‬מערכת‬

‫"כיפת ברזל" ביצעה יירוט מבצעי ראשון ומוצלח כנגד איום קצר טווח‬
‫ברצועת עזה‪.‬‬
‫עשור אחרי‪ ,‬מוצג ניתוח רטרוספקטיבי על תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח‬
‫המערכת‪ ,‬על המסקנות מהפעלת המערכת לאורך העשור‪ ,‬ועל הצפי‬
‫להתפתחות בעשור הבא‪ ,‬כולל חיבור אפשרי לפתרונות לייזר‪.‬‬

‫תהליך ההתנעה וקבלת ההחלטות‬

‫בעקבות הצלחתה יוצאת הדופן של "כיפת ברזל" בשדה הקרב‪ ,‬שהובילה‬
‫לבחירתה כהמצאה החשובה ביותר של ישראל בשבעים שנות קיומה‪ ,‬נכתבו‬
‫וצולמו אינספור מאמרים‪ ,‬ראיונות‪ ,‬ספרים ותוכניות טלוויזיה שהתיימרו להציג‬
‫את תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח המערכת‪.‬‬

‫למען ההיסטוריה והאנשים שקיבלו את ההחלטות ולצורך הפקת לקחים לעתיד‬

‫חשוב להכיר את "האמת העובדתית" (הסובייקטיבית)‪ ,‬המופיעה ברובה גם‬
‫בדו"ח מבקר המדינה ‪59‬א'‪.‬‬

‫ב‪ 1996-‬הותנע בשת"פ עם ארה"ב פרויקט ה‪( THEL-‬כונה בטעות "נאוטילוס"‪,‬‬

‫פרוייקט אמריקאי קודם בתחום)‪ .‬הפרויקט נבנה מראש כמדגים טכנולוגי‬
‫ובשנת ‪ 2001‬הסתיימה בארה"ב סדרת ניסויים ממנה עלתה כי קיימת היתכנות‬
‫טכנולוגית למערכת יירוט מבוססת לייזר כימי‪ ,‬אבל המדגים שפותח אינו מתאים‬
‫לפריסה מבצעית בישראל מהרבה סיבות מהותיות‪ ,‬ביניהן זמינות מבצעית‬
‫נמוכה (אמינות‪ ,‬טכנולוגיה)‪ ,‬לוגיסטיקה מורכבת (גודל‪ ,‬שיטת התקנה‪ ,‬תפעול‬
‫והעברה מאתר לאתר)‪ ,‬איכות הסביבה ועוד‪.‬‬

‫בעצה אחת עברו ארה"ב וישראל לתכנון מערכת אחרת‪ ,‬קטנה ויבילה‪ ,‬שכונתה‬
‫‪ .MTHEL - MOBILE THEL‬מכאן ניתן להבין כי הפסקת תוכנית ה‪ THEL-‬לא‬
‫הייתה קשורה בשום צורה ליציאה מלבנון‪ ,‬כפי שניסו רבים לטעון‪.‬‬

‫מ‪ 2001-‬עד ‪ 2005‬עבדו ארה"ב וישראל במשותף על התכנון החדש וב‪2005-‬‬

‫הוחלט (בהמלצת ראש מפא"ת קרן)‪ ,‬על הפסקת הפרויקט‪ ,‬שהיה עדיין בשלב‬
‫התכנון‪ ,‬לאור ההערכה לה היו שותפים מרבית המומחים המקצועיים‪ ,‬שהכייון‬
‫הזה לא יוביל למערכת נשק מבצעית‪ ,‬מכיוון שאין עתיד למערכות מבוססות‬
‫לייזר כימי ‪ .‬היה ברור שמערכות יירוט טקטיות עתידיות‪ ,‬מבוססות לייזר‪ ,‬יבנו‬
‫סביב לייזר מצב מוצק (בדגש על לייזר‪-‬סיב)‪ ,‬אבל הטכנולוגיה הזו לא תהיה‬
‫בשלה לתחילת פיתוח לפחות עוד עשור (מה שהתגלה בהמשך כתחזית‬
‫אופטימית)‪.‬‬
 ‫לסיכום‪ ,‬כתשע שנות עבודה וכ‪ 600-‬מיליון דולר (רובו אמריקאי) הניבו עד‬
‫‪ 2005‬מדגים טכנולוגי (שלא ניתן היה לשכפול ולא היה יכול לשמש כמערכת‬
‫מבצעית) שהוצב בשדה הניסויים בארה"ב וביצע במשך השנים סדרת ניסויי‬
‫יירוט באחוז הצלחה בפועל נמוך מ‪ 50-‬אחוז (מבוסס על נתונים אמריקאים)‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬בוצע תכנון מפורט‪ ,‬על הנייר‪ ,‬של מערכת קטנה ויבילה שכונתה‬
‫‪ .MTHEL‬הרעיון שכונה לאחר מכן "סקייגארד" לא היה קיים עדיין והועלה‬
‫בהמשך כשיפור ל‪ .MTHEL-‬את סטטוס הסקייגארד ניתן להסיק גם מהצעת‬
‫‪ , NG‬שהוגשה למפא"ת בשלב מאוחר יותר‪ ,‬ובה נדרש סכום גדול יותר ממה‬
‫שעלה כל הפיתוח של "כיפת ברזל"‪ ,‬לצורך "השלמת הפיתוח" של מערכת‬
‫הסקייגארד‪ .‬ההצהרות שניתן היה להביא את מערכת ה‪ THEL-‬לארץ ולהפעילה‬
‫מבצעית ו‪/‬או שמערכת ‪/MTHEL‬סקייגארד הייתה מוכנה לייצור ב‪ 2005-‬פשוט‬
‫לא נכונות עובדתית ולא מבוססות על המציאות (וזה גם המצב היום‪ 15 ,‬שנים‬
‫אחרי)‪.‬‬

‫במקביל‪ ,‬הוקם בשנת ‪ 2004‬צוות בין‪-‬זרועי לגיבוש פתרונות להגנה מפני‬

‫איומים קצרי טווח‪ ,‬לאור התגברות האיום‪ ,‬במיוחד בדרום‪ .‬הצוות‪ ,‬שהונחה ע"י‬
‫ר' מו"פ גולד‪ ,‬הוציא קול קורא ובחן עשרות הצעות לפתרון והמליץ בסוף ‪2005‬‬
‫על התנעת תכנית הדגמה שנקראה "כיפת ברזל" (תכנית שהתבססה על‬
‫הצעת רפא"ל‪ ,‬עם שינויים רבים שנוספו במהלך הבדיקה)‪ .‬ראש מפא"ת קרן‬
‫אישר את ההמלצות לצאת לדרך בתקציב קטן (יחסית) מתקציב מפא"ת‬
‫ובשיתוף רפא"ל (שהקצתה מו"פ עצמי שלה)‪.‬‬

‫באמצע ‪ ,2006‬לאור השינוי בתמונת האיום‪ ,‬כשמלחמת לבנון השנייה והטילים‬

‫שנורו במהלכה על ישראל משמשים כקטליזטור‪ ,‬ובעקבות פניות של חברת ‪NG‬‬
‫(וחברות נוספות) כי יש פתרונות נוספים‪ ,‬הציג ראש מפא"ת דאז קרן לשר‬
‫הביטחון פרץ את הפתרונות האפשריים והמליץ על "כיפת ברזל"‪ .‬פרץ אימץ את‬
‫ההמלצות ואף הורה על האצת הפיתוח (אך עדיין ללא העמדת תקציב‬
‫משמעותי לנושא‪ ,‬למעט תקציבי המו"פ של מפא"ת ורפא"ל)‪.‬‬

‫בעקבות התמשכות הלחצים מינה קרן באוקטובר ‪ 2006‬ועדה מקצועית‬

‫בראשות סגנו יעקב נגל‪ ,‬לבחון מהו הפתרון המומלץ להגנה על ישראל מפני‬
‫איומים קצרי טווח מצפון ומדרום‪ .‬הועדה כללה עשרות מומחים חיצוניים‬
‫ופנימיים בתחומי טילים ‪,‬לייזרים וחקר ביצועים‪ .‬נציג חיל האוויר בוועדה היה‬
‫סא"ל שחר שוחט‪ ,‬לימים תא"ל ומפקד כוחות הנ"מ‪.‬‬

‫"ועדת נגל" עבדה באופן אינטנסיבי כשלושה חודשים ובחנה את כל ההצעות‬

‫לפתרון (מהארץ ומחו"ל) ובסוף דצמבר הציגה את מסקנותיה והמלצותיה לראש‬
‫מפא"ת והוא אישר אותם‪ .‬ההמלצות הוצגו למנכ"ל משהב"ט אשכנזי‪ ,‬לשר‬
‫הבטחון פרץ ולרה"מ אולמרט בתחילת פברואר ‪ .2007‬כולם אישרו את‬
 ‫ההמלצות וקבעו שעבודת הבחינה מעמיקה ויסודית‪ .‬מבקר המדינה קבע כי ‪:‬‬
‫"מפא"ת ‪ ,‬בעבודת ועדת נגל ‪ ,‬ביצע תהליך סדור לבחינת החלופות‪ ,‬הציג‬
‫את החלופות בפני הגורמים השונים וציין כי קיים יתרון מובהק לחלופת‬
‫"כיפת ברזל"‪ .‬כל הגורמים (מנכ"ל‪,‬שר‪,‬רה"מ) דנו בנושא ואישרו את‬
‫מסקנות מפא"ת"‪.‬‬

‫פרץ קבע כי "כיפת ברזל" מחויבת והכרחית אך נדרש עבורה תקציב חיצוני‪.‬‬
‫אולמרט קבע כי "כיפת ברזל" היא בלתי נמנעת והפנה את משהב"ט לאוצר‬
‫לצורך קבלת התקציב‪ .‬עד יולי ‪ 2007‬לא הוקצה התקציב הנדרש והפרויקט‬
‫התקדם על בסיס תקציבי ההדגמה של מפא"ת ורפא"ל (עשרות מיליוני ש"ח‬
‫בלבד) והתגבור של כמה עשרות מיליוני ש"ח שהקצה פרץ מתקציב הבטחון‪.‬‬

‫"ועדת נגל" כלל לא בחנה את מערכת ה‪ THEL-‬כפתרון אפשרי‪ ,‬מכיוון שהוא לא‬
‫היה רלבנטי (מדגים אחד‪ ,‬לא מבצעי ולא ניתן לשכפול)‪ .‬הפתרון שהוצג ע"י‪NG‬‬
‫ונבחן לעומק על ידי הוועדה היה הסקייגארד‪ ,‬זאת בניגוד לטענות כי הצעת‬
‫החברה‪ ,‬שכללה התחייבות למחיר וללו"ז כלל לא נבחנה בוועדה‪ .‬במהלך‬
‫הבחינה נפגש סגן נשיא ‪ NG‬עם ראש מפא"ת קרן והודה לו בכתב ובע"פ על‬
‫ההזדמנות שניתנה לו ולחברה להציג את הפתרון לוועדה‪.‬‬

‫גם ראש המל"ל דאז‪ ,‬אילן מזרחי‪ ,‬קבע (לאחר בחינה מקיפה שערך‪ ,‬בעקבות‬
‫בקשה שהופנתה אליו מרה"מ‪ ,‬אחרי לחצים של ‪ , NG‬ופנייה של השר איתן ז"ל)‬
‫כי מפא"ת ביצעה תהליך שלם ויסודי בבחינת הפתרונות המוצעים ואין בטענות‬
‫שום יסוד‪.‬‬

‫עם כניסתו לתפקיד‪ ,‬ובעקבות פניות רבות שנעשו אליו‪ ,‬כינס שהב"ט ברק ביולי‬
‫‪ 2007‬דיון נוסף בו הוצגו לו בשנית ע"י קרן ונגל כלל הפתרונות (כולל הצגה‬
‫חוזרת של רעיון הסקייגארד ע"י גורמים חיצוניים‪ ,‬בניגוד למקובל) וההמלצות‬
‫שאליהן הגיעה ועדת נגל‪ .‬ברק אישרר את ההמלצות‪ ,‬ובנוסף קבע שפיתוח‬
‫"כיפת ברזל" חיוני ויבוצע בתקציבי מערכת הביטחון והנחה להקצות אותם‪.‬‬
‫בעקבות אישורו בוצע מו"מ סופי מול רפא"ל‪ ,‬הפרויקט הוגש לממשלה ואושר‬
‫רשמית על פי הנהלים ובדצמבר ‪ 2007‬נחתם חוזה מול רפא"ל לפיתוח‬
‫והצטיידות בשתי הסוללות הראשונות‪.‬‬

‫משלב זה פותח הפרויקט במוד מזורז ברפא"ל‪ ,‬באלתא ובאמפרסט בניהולו‬

‫של צוות פרויקט שהוקם במפא"ת בראשות סא"ל (היום אל"מ במיל‪ ).‬צ'‬
‫ובהנחייתו הצמודה של ראש מו"פ גולד‪.‬‬

‫במקביל החל מסע חסר תקדים של "שדולת הסקייגארד" (תוך גיוס קצינים‬
‫בכירים במילואים‪ ,‬פרופסורים ואנשי תקשורת)‪ .‬מסע זה כלל הסתה פרועה‬
‫כנגד מפא"ת והתקפות אישיות נגד המנכ"ל בוכריס ונגד ראש מפא"ת קרן וסגנו‬
‫נגל‪ ,‬שכונו בתקשורת על ידי השדולה "הכהנים הגדולים של כיפת ברזל"‪ .‬חלק‬
‫מהאמצעים שנקטה השדולה‪ ,‬שכללו שכירת יחצ"נים‪ ,‬הפצת חוברות שיווק‪,‬‬
 ‫השמצות באינטרנט ובעיתונות ותכנון פניות לגורמים בינלאומיים תוך פגיעה‬
‫אפשרית במדינת ישראל‪ ,‬נחשפו בזמנו בכתבה של איילה חסון בערוץ ‪11‬‬
‫ובכתבה של רביב דרוקר בערוץ ‪.10‬‬
‫את ההגנה על ההחלטה לפתח את "כיפת ברזל" ניהלו בוכריס‪ ,‬קרן ונגל‬
‫בעשרות פגישות עם ראשי רשויות בדרום ובצפון‪ ,‬שרים‪ ,‬ח"כ‪ ,‬חברי ועחו"ב ‪,‬‬
‫אנשי תקשורת ואקדמיה‪ .‬כמעט כל הגורמים אתם הם נפגשו הבינו‪ ,‬לאחר‬
‫קבלת סקירה על הנתונים האמיתיים ועל תהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬כי הולעטו‬
‫במידע מוטעה ורובם חזרו בהם מהתמיכה בשדולה‪.‬‬

‫כחלק מהתהליך אף נסע בוכריס (יחד עם משלחת מומחים‪ ,‬כולל נגל) לארה"ב‬
‫לראות את מערכת ‪ THEL‬בניו‪-‬מכסיקו‪ ,‬נפגש עם נציגי החברה ועם הגורמים‬
‫הרלבנטיים בצבא ארה"ב (שהסבירו לו מדוע הפסיקו את פיתוח המערכת‪,‬‬
‫בעצה אחת עם ישראל) וחזר לארץ משוכנע מתמיד שהמערכת אינה רלבנטית‬
‫ונתן גיבוי מלא לתהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,2008‬במקביל לתהליך הפיתוח של "כיפת ברזל"‪ ,‬נפגש שהב"ט ברק‬

‫עם שר ההגנה גייטס ובין השאר הם דנו על דרכים בהם יכולה ארה"ב לעזור‬
‫לביטחון העורף של ישראל כנגד ירי תמ"ס‪ ,‬כאשר המוטיבציה האמריקאית‬
‫העיקרית הייתה למנוע כניסת ישראל לעזה‪ .‬בעקבות הפגישות הוקמה ועדה‬
‫משותפת בראשה עמדו יעקב נגל ממפא"ת ורובין ראנד מארה"ב‪ .‬הועדה בחנה‬
‫שוב את כלל הפתרונות האפשריים (כיפת ברזל‪ ,‬סקייגארד‪ ,‬וולקן פלנקס‪,‬‬
‫ומערכות לייזר אחרות שהוצעו) והגיעה למסקנה שרק "כיפת ברזל" תוכל לספק‬
‫הגנה לעורף הישראלי‪ ,‬שתקנה לקברניטים את חופש הפעולה הנדרש‪.‬‬

‫ועדת נגל‪-‬ראנד קבעה שוב כי מערכת סקייגארד (שעדיין הייתה "על הנייר"‬
‫בלבד) אינה הפתרון הנכון‪ ,‬לא לישראל ולא לארה"ב‪ .‬במסגרת עבודת הועדה‬
‫הגיעה לארץ קבוצת מומחים (טילים‪ ,‬מכ"ם‪ ,‬שו"ב ולייזרים) וערכה דיונים‬
‫וביקורים במפא"ת ובתעשייה הישראלית‪ .‬את ביקורם הראשון‪ ,‬שהחל‬
‫בסקפטיות רבה לגבי ביצועי המערכת והסיכויים לעמוד בלו"ז‪ ,‬הם סיימו תוך‬
‫הבעת התפעלות מהפתרון אך עם הערכה שהסיכוי לעמוד בלו"ז המובטח‬
‫ובתקציב המוקצה הוא קטן מאד‪ .‬בביקורם כשנה לאחר מכן הם הביעו תדהמה‬
‫מקצב הפיתוח ומההתקדמות בפתרון הבעיות הטכניות והוציאו דו"ח מקצועי‬
‫אופטימי על סיכויי ההצלחה של הפרוייקט והעמידה בלו"ז‪.‬‬

‫המלצות ועדת נגל‪-‬ראנד הוצגו לראש מפא"ת קרן‪ ,‬למנכ"ל בוכריס ולשר‬
‫הבטחון ברק ואושרו על ידם‪ .‬המלצות אלו שהוצגו למקבלי ההחלטות בארה"ב‪,‬‬
‫הובילו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להחלטת הנשיא אובמה להקצות סיוע מיוחד של ‪ 205‬מיליון‬
‫דולר‪ .‬כחלק מהמלצות הועדה התעקשנו שהסיוע יהיה להצטיידות בלבד כך‬
‫שלא תהיינה מגבלות יצוא על המערכת‪ ,‬שפיתוחה נשאר "כחול‪-‬לבן" במלואו‪.‬‬

‫במהלך העשור שלאחר החלטה זו‪ ,‬הקצתה ארה"ב סיוע גדול נוסף להצטיידות‬
‫במערכות נוספות ובמיירטים‪ .‬במהלך חתימת מזכר ההבנות לעשור בין ישראל‬
 ‫לארה"ב ב‪( 2016-‬שנכנס לתוקף מ‪ )2018-‬נוסף פרק מיוחד‪ ,‬שלא היה‬
‫בהסכמים קודמים‪ ,‬ובו הקצאה קבועה של ‪ 500‬מיליון דולר בשנה‪ ,‬להגנה מפני‬
‫טילים בליסטיים‪ ,‬כאשר להצטיידות במרכיבי "כיפת ברזל" חלק חשוב בתקציב‬
‫זה‪.‬‬
‫העשור שחלף ‪ -‬ניתוח ומסקנות‬

‫מערכת "כיפת ברזל" זוכה להערכה רבה בקרב חוגים מקצועיים‪ ,‬פוליטיים‪,‬‬
‫צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם וזכתה לשלל פרסים ולהכרה כחדשנות צבאית‬
‫פורצת דרך ומצילת חיים‪ .‬הביטוי "כיפת ברזל" אף הפך למטבע לשון בשפה‬
‫העברית המדוברת‪ ,‬לציון פתרון מוצלח‪.‬‬

‫למרות ההצלחה הטכנולוגית והמבצעית‪ ,‬גם המקטרגים לא איחרו להשמיע את‬

‫קולם ונשמעו ביקורות כלפי המערכת‪ .‬ברמה הטקטית עלתה קריאת תיגר על‬
‫יכולתה המבצעית ליירוט‪ ,‬וברמה האסטרטגית הועלתה הטענה שהנזק בקיומה‬
‫כביכול עולה על התועלת‪ ,‬לאור השפעתה השלילית על תהליך קבלת ההחלטות‬
‫בדרג המדיני ועל הלגיטימציה הבינלאומית‪.‬‬

‫טענת הקטגורים הייתה שמערכת "כיפת ברזל" הפכה עם הזמן לנטל במקום‬
‫לנכס ול‪" -‬חרב פיפיות"‪ .‬בעבודת גמר במכללה לביטחון לאומי‪ ,‬בהנחיית אחד‬
‫מכותבי מאמר זה‪ ,‬נבחנה לעומק השפעת מערכת "כיפת ברזל" על מרכיבי‬
‫הביטחון הלאומי ‪ -‬כלכלי‪ ,‬צבאי‪ ,‬חברתי ומדיני‪ ,‬לאחר עשור של צבירת ניסיון‬
‫מבצעי ולאחר יותר מ‪ 2500-‬יירוטים מוצלחים בדרום ובצפון והמסקנה החד‬
‫משמעית היא שהמערכת היא נכס ממדרגה ראשונה ומהווה "שובר שוויון"‬
‫ברור ובשום אופן איננה מהווה "חרב פיפיות"‪ ,‬גם אם לעיתים היא משפיעה‬
‫על קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בישראל ועל שיטת הפעולה של‬
‫אויביה‪.‬‬

‫המערכת היא רק אחת מהשכבות המרכזיות במערך ההגנה הרב‪-‬שכבתי‪,‬‬

‫שנבנה במדינת ישראל על מנת להגן מפני האיום הבליסטי ודומיו‪ .‬לצדה של‬
‫"כיפת ברזל"‪ ,‬המשמשת להגנה בשכבה התחתונה‪ ,‬נבנתה מערכת "שרביט‬
‫קסמים" להגנה בשכבת הביניים ומערכת "חץ" להגנה בשכבה העליונה‪.‬‬

‫ארה"ב‪ ,‬המתמודדת בחלק מזירות העימות שלה‪ ,‬בבעיות דומות לישראל‬

‫החליטה להצטייד בשתי סוללות "כיפת ברזל" מתוצרת רפא"ל עבור הארמי‪,‬‬
‫לצורך ביצוע הערכה (‪ )interim solution‬לקראת קבלת החלטה על הפתרון‬
‫המתאים לטווח הארוך (‪ .)enduring solution‬במקביל מתעניין גם המארינס‬
‫במערכת ואף ערך מספר מבחנים מוצלחים בארה"ב‪.‬‬

‫המשך שיתוף הפעולה בפיתוח והצטיידות של ישראל וארה"ב יתרום גם להידוק‬

‫שיתוף הפעולה האסטרטגי והטכנולוגי בין שתי המדינות וגם להגנה על אזרחי‬
‫וחיילי ארה"ב וישראל‪.‬‬

‫בניתוח רטרוספקטיבי‪ ,‬עשור לאחר היירוט הראשון‪ ,‬חשוב להיזכר במטרות‬

‫העל שהנחו את מקבלי ההחלטות לפיתוח המערכת‪:‬‬
 ‫הצלת חיי אדם מעל הכול‪ ,‬כמעט בכל מחיר‪.‬‬
‫הגנה על מתקנים אסטרטגיים ‪ ,‬מתקנים צבאיים ותשתיות לאומיות‪.‬‬
‫הגנה כלכלית ‪ -‬מניעת נזק כלכלי ישיר (רכוש) ועקיף (חיי אדם הרוגים‬
‫ופצועים)‪ ,‬מניעת עצירת המשק ופגיעה בתוצר הלאומי הגולמי‪.‬‬
‫הוספת דרגת החלטה לדרג המדיני‪ ,‬על ידי מניעת הלחץ הנוצר מאיום‬
‫הרקטות‪.‬‬
‫הוספת דרגת חופש לדרג צבאי‪ ,‬על ידי הקניית היכולת לביצוע פעילות‬
‫התקפית ללא חשש מתוצאות תגובת הנגד בדמות האיום הרקטי‪.‬‬
‫העלאת המורל ורוח אזרחי המדינה ומניעת פגיעה פסיכולוגית כתוצאה‬
‫מתמונות נזקי הרקטות‪ ,‬בעיקר בעידן הרשתות החברתיות‪.‬‬

‫הניתוח הכלכלי ‪ -‬עיון בנתונים כלכליים המסכמים את העשור האחרון מוכיח‬

‫מעל לכל ספק שמערכת "כיפת ברזל" עומדת היטב במבחן התוצאה הכלכלית‪,‬‬
‫במיוחד לאחר שמבינים שאסור בשום אופן להשוות את עלות היירוט לעלות‬
‫הטיל התוקף‪ ,‬אלא את עלות היירוט (הכוללת) לעלות הנזק הכלכלי הישיר‬
‫והעקיף שנמנע כתוצאה מיירוט מוצלח‪.‬‬

‫ההיבט החברתי ‪" -‬כיפת ברזל" כמערכת הגנה אפקטיבית‪ ,‬מעלה תרומה‬
‫משמעותית לתחושת השייכות ולתחושת הגאווה "להיות ישראלי"‪ .‬המערכת‬
‫תורמת לתחושת החוסן החברתי ולחוסן התפקודי במובן הישיר של מניעת‬
‫פחד‪ ,‬בהלה ודאגה ונותנת תחושה לאזרחים שהם חשובים ושווים ומחזקת את‬
‫לכידות העורף‪ .‬במסגרת מאמץ התודעה והמלחמה על דעת הקהל‪ ,‬תומכת‬
‫המערכת את סיפור הניצחון הישראלי‪ ,‬מונעת תמונת ניצחון מהאויב ומשפרת‬
‫את המורל תוך כדי ולאחר לחימה‪ .‬יחד עם זאת חשוב לציין שהצלחת‬
‫המערכת‪ ,‬מייצרת גם סכנה לאשליית הגנה או אשליית ביטחון של האזרח‪,‬‬
‫לאור התרגלותו להצלחות לעומת אפשרות קיימת למצב שונה בלחימה‬
‫אינטנסיבית‪ .‬על מנת להימנע מתופעה שלילית זו‪ ,‬חשוב לבנות תיאום ציפיות‬
‫ריאלי בין השלטון לאזרח‪.‬‬

‫מבט לעשור הבא‬

‫בעשור האחרון הייתה ללא ספק ידה של "כיפת ברזל" על העליונה‪ .‬לקראת‬
‫העשור הבא סביר מאד שהאויב יגיב במאמץ טכנולוגי מצידו וכל הסימנים‬
‫מעידים שהוא עושה זאת כל העת‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין מנוס ונדרשת כל העת בחינה‪,‬‬
‫שיפור והתאמה של המערכת על מנת לשמר את עליונות המערכת‪ .‬זהו מאבק‬
‫מתמשך על הבכורה בעימותים הבאים בין המיירט למיורט‪.‬‬

‫העשור האחרון היה של "כיפת ברזל"‪ ,‬אך אסור להניח שמצב זה צפוי להישאר‬
‫על כנו‪ .‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬דווקא הצלחת "כיפת ברזל"‪ ,‬היא שעלולה לדחוף את‬
‫האויב למצוא פתרונות וחלופות "לעקוף" את המערכת או לנטרל את השפעתה‬
‫במובן הרחב‪.‬‬
 ‫מבלי להיכנס לפרטים‪ ,‬ברור שלכל מערכת יש מגבלות ונקודות תורפה‪ .‬אם לא‬
‫ייעשה דבר להתחדשות‪ ,‬האויב יפחית את יעילותה של "כיפת ברזל"‪ ,‬מכיוון‬
‫שאין מערכת הרמטית ומוגנת‪ ,‬לאורך זמן בלתי מוגבל‪ .‬אסור "לנוח על זרי‬
‫הדפנה" וחובה לבחון כל העת את התקדמות האויב והמגמות באיום ולהתאים‬
‫את מערכות ההגנה האקטיבית‪ ,‬על מנת להשאירן רלוונטיות לשדה הקרב‬
‫העתידי‪.‬‬

‫פתרון מבוסס לייזר‬

‫בתהליך קבלת ההחלטות לפיתוח "כיפת ברזל"‪ ,‬ובאופן מתמשך מאז‪ ,‬הועלו‬
‫טענות חסרות בסיס הקשורות לביצועי מערכות מבוססות לייזר למול מערכות‬
‫מבוססות יירוט קינטי באמצעות טילים‪.‬‬

‫לכל פתרון יתרונות וחסרונות שחשוב להבין ולהציג‪ .‬הבנת היתרונות והחסרונות‬
‫של מערכת מבוססת לייזר חשובה במיוחד בימים אלו‪ ,‬לאור ההתקדמות‬
‫הגדולה שהושגה לאחרונה בישראל בפיתוח הטכנולוגיה‪.‬‬

‫חשוב גם היום להעמיד על דיוקם כמה מהטיעונים המוטעים שהופנו בעבר‬

‫למערכת היירוט הקינטי‪ ,‬תוך קביעה שהם ייפתרו כשנעבור למערכת מבוססת‬
‫לייזר וחלקם מושמעים לצערנו גם כיום‪.‬‬

‫"מערכת יירוט מבוססת לייזר תמנע את ההפרעה לשגרת החיים‪ ,‬מכיוון‬ ‫‪‬‬
‫שהיא מערכת כמעט מושלמת והרמטית"‪ .‬אין בנמצא מערכות הרמטיות‬
‫וברור שבכל מקרה ועם כל מערכת שגרת החיים תופר‪ .‬בכל מקרה נראה‬
‫שביצועי המערכות הטיליות יהיו טובים יותר מאלו המבוססות על לייזר‪.‬‬
‫"מערכת הלייזר תטפל טוב יותר במטחים"‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ ,‬זהו אחד‬ ‫‪‬‬
‫מחסרונותיה העיקריים של מערכת מבוססת לייזר‪ ,‬לאור העובדה שהקרן‬
‫צריכה לטפל באיומים באופן טורי‪ .‬הקביעה המושמעת על "יירוט במהירות‬
‫האור" היא אמירה מוטעית ומטעה‪ .‬אמנם הגעת הקרן למטרה היא‬
‫במהירות האור ומהירה בהרבה מהזמן שלוקח לטיל להגיע‪ ,‬אך עם הגעתה‬
‫הקרן צריכה לשהות על המטרה משך זמן של מספר שניות (אותו לא ניתן‬
‫לחשוף והוא תלוי מאד גם בסוג האיום‪ ,‬בעוצמת הקרן ובמרחק האיום‬
‫ממקור הקרן)‪ .‬לאור הצורך בטיפול טורי באיומים‪ ,‬יכולות מערכת המבוססת‬
‫על קרן לייזר מול מטחים מוגבלות מאד (אלא אם תיבנה מערכת עם מספר‬
‫קרניים‪ ,‬כלומר עוד מערכות‪ ,‬מה שיעלה מאד את מחיר המערכת הכולל)‪.‬‬
‫במערכת המבוססת על טילים לכל מטרה משוגר טיל עצמאי‪ ,‬כולם מנוהלים‬
‫בו זמנית ע"י המערכת והם פועלים על האיום מייד עם ההגעה אליו‪.‬‬
‫"מערכת הלייזר לא דורשת התאמה לאיומים חדשים"‪ .‬מערכת מבוססת‬ ‫‪‬‬
‫לייזר אינה רובוסטית ויש להתאימה לכל איום בנפרד‪.‬‬

‫ב‪ 8-‬בינואר ‪ 2020‬הודיע משרד הביטחון הישראלי על פריצת דרך טכנולוגית‬

‫בפיתוח לייזר מצב מוצק‪ .‬חשוב מאד להבין לעומק את משמעות פריצת הדרך‬
‫לחיזוק פוטנציאלי של יכולות ההגנה של מדינת ישראל בשכבת ההגנה הטקטית‬
‫הנמוכה‪ .‬השימוש הנכון והמתוכנן למערכת הוא כמערכת משלימה וכתוספת של‬
‫מיירט מסוג חדש וזול יותר ל‪" -‬כיפת ברזל"‪ ,‬תוך הבנת מגבלותיו‪.‬‬
‫מדובר אמנם בפריצת דרך חשובה מאד‪ ,‬שתאפשר להדגים את היכולת בשטח‪,‬‬
‫אבל המרחק עד למערכת מבצעית מלאה ומוכחת הוא עדיין כמה שנים וכמה‬
‫מאות מיליוני שקלים לפיתוח‪ .‬אין ספק שהוספת מיירט לייזר‪ ,‬לצד משגר‬
‫הטילים הקלאסי של "כיפת ברזל"‪ ,‬ישפרו את ביצועיה וגם יקסמו לשותפים של‬
‫מדינת ישראג‪ ,‬כגון ארה"ב‪.‬‬

‫סיכום‬

‫לאחר עשור של ניסיון מבצעי עם מערכת "כיפת ברזל"‪ ,‬ניתן לומר בפה מלא כי‬
‫יש להסיר את הכובע בפני כל מי שעסק בנושא במהלך ‪ 15‬השנים האחרונות‪,‬‬
‫בתהליך קבלת ההחלטות‪ ,‬בפיתוח המערכת‪ ,‬בקליטתה‪ ,‬בהפיכתה למבצעית‬
‫ובהפעלתה המוצלחת‪ ,‬תוך הכנסת שיפורים מתמידים‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬המלאכה לא הושלמה והיא כנראה תימשך עוד זמן רב‪ .‬אויבינו‬
‫לומדים את המערכת כל העת והם ללא ספק שוקדים ומנסים להכין לנו‬
‫הפתעות‪ .‬תפקיד כל העושים במלאכה הוא להיות כל הזמן צעד אחד‬
‫לפניהם‪.‬‬

‫תא"ל (מיל‪ ).‬פרופסור יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על הדמוקרטיות (‬
‫‪ ) FDD‬ופרופסור אורח בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון‪ .‬כיהן‬
‫כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וראש המל"ל בפועל‪ .‬תא"ל‬
‫(מיל‪ ).‬שחר שוחט משמש כסמנכ"ל ברפא"ל והיה בתפקידו האחרון בחיל‬
‫האוויר מפקד כוחות ההגנה האווירית‪ .‬נגל עמד בראש הועדה שהמליצה על‬
‫פיתוח "כיפת ברזל" ושוחט שימש כנציג חיל האוויר בוועדה‪.‬‬

‫‪.‬‬