Professional Documents
Culture Documents
אות אתנה גיבורי האולימפוס
אות אתנה גיבורי האולימפוס
אות אתנה גיבורי האולימפוס
ריק ריירדן
www.gbooks.co.il
מספרי כאן יבוא שם הקונה the.buyers.email -
ספר אלקטרוני זה נרכש ע"י הרוכש שפרטיו מצוינים לעיל לשימושו האישי בלבד כמפורט
בתקנון אתר מנדלי מוכר-ספרים ברשת.
כל הזכויות שמורות כמפורט בגוף הספר ובסופו.
לשרות לקוחות אנא כתבו ל support@mendele.co.il
www.mendele.co.il
אות אתנה
ריק ריירדן
אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לתרגם ,למכור ,להפיץ או לאכסן במאגר מידע ללא
אישור בכתב מבעלי הזכויות .העתקה והפצה של ספרים דיגיטליים פוגעת בקניין הרוחני של
היוצרים ואסורה על-פי חוק.
הקדשה
לספידי.
כלבי רחוב ונוודים הם לעתים קרובות שליחי האלים.
תוכן העניינים
שער
כותרת
זכויות
הקדשה
תוכן העניינים
: Iאנבת'
: IIאנבת'
: IIIאנבת'
: IVאנבת'
: Vליאו
: VIליאו
: VIIליאו
: VIIIליאו
: IXפייפר
: Xפייפר
: XIפייפר
: XIIפייפר
: XIIIפרסי
: XIVפרסי
: XVפרסי
: XVIפרסי
: XVIIאנבת'
: XVIIIאנבת'
: XIXאנבת'
: XXאנבת'
: XXIליאו
: XXIIליאו
: XXIIIליאו
: XXIVליאו
: XXVפייפר
: XXVIפייפר
: XXVIIפייפר
: XXVIIIפייפר
: XXIXפרסי
: XXXפרסי
: XXXIפרסי
: XXXIIפרסי
: XXXIIIאנבת'
: XXXIVאנבת'
: XXXVאנבת'
: XXXVIאנבת'
: XXXVIIליאו
: XXXVIIIליאו
: XXXIXליאו
: XLליאו
: XLIפייפר
: XLIIפייפר
: XLIIIפייפר
: XLIVפייפר
: XLVפרסי
: XLVIIפרסי
: XLVIIIפרסי
: XLIXאנבת'
: Lאנבת'
: LIאנבת'
: LIIליאו
מילון מונחים
גב הספר
תודות
פרטי מהדורה אלקטרונית
I
אנבת'
עד היום שבו נתקלה בפסל המתפוצץ ,אנבת' חשבה שהיא מוכנה לכל דבר.
היא צעדה הלוך ושוב על סיפון הספינה המעופפת שלהם‘ ,ארגו ,'2ובדקה שוב ושוב את
הבליסטראות כדי לוודא שהן נעולות .היא וידאה שדגל השלום הלבן מונף על התורן .היא
עברה על התוכנית עם שאר אנשי הצוות — ועל תוכנית הגיבוי ,ועל תוכנית הגיבוי של
תוכנית הגיבוי.
וחשוב מכול ,היא תפסה את המלווה שלהם ,גליסון הדג' ,לשיחה בפינה ,ושיכנעה את
המאמן הלהוט–לקרב לבלות בוקר רגוע בתא שלו בצפייה בשידורים חוזרים של תחרויות
באמנויות לחימה .הדבר האחרון שנחוץ להם ,בעודם מטיסים ספינת מלחמה יוונית קסומה אל
מחנה רומי עוין ,הוא סאטיר מזדקן ,לבוש בגדי ספורט ,שמנופף בנבוט וצורח "מוות!"
נראה שהכול תקין .אפילו הצינה המסתורית שטרדה אותה מאז השקת הספינה התפוגגה,
לפחות לעת עתה.
ספינת המלחמה הלכה והנמיכה טוס בין העננים ,אבל אנבת' לא הצליחה להרגיע את
הספקות שבלבה .מה אם זה רעיון גרוע? מה אם הרומאים ייבהלו ויתקפו אותם ברגע
שיבחינו בהם?
‘ארגו '2בהחלט לא נראתה שוחרת שלום .אורכה היה שישים מטרים ,עם גוף עשוי
לוחות ארד שבחרטומו ובירכתיו מותקנים רובי קשת אוטומטיים .את חזיתו קישט דרקון
מתכת יורק אש ,ובמרכזו ניצבו שתי בליסטראות מסתובבות שיורות חזיזים מתפוצצים
המסוגלים לחדור בטון ...לא בדיוק כלי התחבורה המומלץ לביקור ידידותי אצל השכנים.
אנבת' ניסתה להכין את המחנה הרומי לבואם .היא ביקשה מליאו שישלח לחבריהם במחנה
את אחת ההמצאות המיוחדות שלו — מגילה הולוגרפית — כדי להודיע מראש על בואם.
היא קיוותה שההודעה הגיעה אליהם .ליאו רצה לצבוע על תחתית הספינה הודעה ענקית —
מה המצב? בצירוף סמיילי — אבל אנבת' פסלה את הרעיון .היא לא היתה בטוחה שיש
לרומאים חוש הומור.
עכשיו כבר מאוחר לסגת.
העננים התפזרו כשהספינה חלפה דרכם וחשפו לעיניהם את המרבד הירוק–זהוב של
גבעות אוקלנד שמתחתם .אנבת' נאחזה באחד ממגני הארד שלאורך המעקה הימני של
הספינה.
שלושת חבריה לצוות תפסו את מקומותיהם.
בסיפון הירכתיים ,ליאו התרוצץ כמו מטורף ,הציץ במחוונים ונאבק בידיות .מרבית
האנשים המשיטים סירה היו מסתפקים בגלגל הגה או במוט היגוי .ליאו התקין גם מקלדת,
צג ,בקרי תעופה של מטוס סילון ,עמדת תקליטנות של די–ג'יי וחיישני תנועה שנלקחו
מקונסולת נינטנדו ווי .הוא היה מסוגל לסובב את הספינה במשיכה במשנק ,לירות בכלי נשק
באמצעות סימפול של אלבום ,להניף מפרשים באמצעות טלטול מהיר של בקרי הווי שלו.
אפילו יחסית לחצוי ,לליאו היתה הפרעת קשב רצינית.
פייפר צעדה הלוך ושוב בין התורן הראשי והבליסטרה ,ותירגלה את השורות שלה.
"תורידו את כלי הנשק ",מילמלה לעצמה" .אנחנו רק רוצים לדבר".
דיבור ההקסמה שלה היה כל כך חזק ,שהמילים שטפו את אנבת' ומילאו אותה ברצון עז
לשמוט את הפגיון שלה ולנהל שיחה ארוכה ונעימה.
יחסית לבת אפרודיטה ,פייפר התאמצה מאוד שלא להדגיש את היופי שלה .היום היא
לבשה ג'ינס קרוע ,נעלי ספורט בלויות וגופייה לבנה עם דוגמת "הלו קיטי" ורודה) .אולי
כבדיחה .אנבת' אף פעם לא ידעה מה עובר בראש של פייפר (.נוצת עיט היתה קלועה בצד
הימני של השיער החום הגלי שלה.
והיה שם גם החבר של פייפר — ג'ייסון .הוא עמד בחרטום הספינה על בימה מוגבהת
ששימשה לצליפה ברובה קשת ,שם יזהו אותו הרומאים בקלות .ידו לפתה את חרב הזהב שלו
בכוח כזה ,שמפרקי האצבעות שלו הלבינו .מכל בחינה אחרת הוא נראה שלֵו מאוד יחסית
למישהו שמציב את עצמו כמטרה .מעל מכנסי הג'ינס שלו וחולצת הטריקו הכתומה של מחנה
החצויים ,הוא לבש טוגה וגלימה סגולה — סמלי דרגת הפְּ ראיְ טוֹר הוותיקה שלו .בשערו
הבלונדיני המתבדר ברוח ובעיניו הכחולות כקרח ,הוא נראה מחוספס ונאה ומלא ביטחון —
בדיוק כפי שאמור להיראות בן יופיטר.
הוא גדל במחנה יופיטר ,כך שיש לקוות שפניו המוכרות ימנעו מהרומאים לפוצץ את
הספינה בשמים בלי היסוס.
אנבת' ניסתה להסתיר זאת ,אבל היא לא לגמרי בטחה בג'ייסון .ההתנהגות שלו היתה
מושלמת מדי — תמיד שומר חוק ,תמיד עושה את הדבר האצילי .הוא אפילו נראה מושלם
מדי .אי שם עמוק בלבה שכן חשד מציק :מה אם מדובר בתכסיס והוא יבגוד בנו? מה אם
נגיע למחנה יופיטר ,והוא יאמר ,היי ,רומאים! תראו את האסירים ואת הספינה המגניבה
שהבאתי לכם!
לא שאנבת' חשבה שזה תרחיש סביר .ואף על פי כן ,בכל פעם שהביטה בו עלה בפיה טעם
מר .הוא היה חלק מתוכנית "חילופי התלמידים" הכפויה של הרה ,שמטרתה להפגיש בין שני
המחנות .הוד מעצבנותה מלכת האולימפוס שיכנעה את האלים האחרים ששתי הקבוצות —
הילדים הרומים והילדים היוונים — חייבות לאחד כוחות כדי להציל את העולם מאלת
האדמה המרושעת גאיה ההולכת ומתעוררת ,ומילדיה הענקים המפלצתיים.
ללא אזהרה מוקדמת ,הרה חטפה את פרסי ג'קסון ,החבר של אנבת' ,מחקה לו את
הזיכרונות ושלחה אותו למחנה הרומי .בתמורה קיבלו היוונים את ג'ייסון .זאת לא היתה
אשמתו של ג'ייסון; אבל בכל פעם שאנבת' ראתה אותו ,היא נזכרה כמה היא מתגעגעת
לפרסי.
פרסי ...שנמצא איפשהו מתחתם ברגעים אלה ממש.
אלים אדירים .בהלה גאתה בתוכה .היא התאמצה להחניק אותה .היא לא יכלה להרשות
לעצמה להיכנע לה.
אני בת אתנה ,אמרה לעצמה .אני חייבת לדבוק בתוכנית שלי בלי הסחות דעת.
היא הרגישה בזה שוב — בצמרמורת המוכרת ,כאילו איש שלג מטורף התגנב מאחוריה
ונושף בעורפה .היא הסתובבה ,אבל לא היה שם איש.
זה כנראה בגלל המתח .אפילו בעולם שיש בו אלים ומפלצות ,אנבת' לא האמינה שספינת
מלחמה חדשה לגמרי יכולה להיות רדופת רוחות‘ .ארגו '2היתה מוגנת היטב .על המגנים
העשויים ארד שמימי שלאורך המעקה הוטלו קסמים להדיפת מפלצות ,וסאטיר הספינה,
המאמן הדג' ,היה מבחין בריחו של כל פולש.
אנבת' השתוקקה להתפלל להנחיה מאמא שלה ,אבל זה לא היה אפשרי .לא אחרי המפגש
המחריד עם אמה לפני חודש ,כשקיבלה את המתנה האיומה ביותר בחייה...
הקור גבר .היה נדמה לה שהיא שומעת קול צחוק חרישי נישא ברוח .כל שריר בגופה
נדרך .משהו נורא עמד לקרות.
היא כמעט הורתה לליאו לסובב את הספינה לאחור .ואז ,מהעמק שלמטה ,נשמעה תרועת
קרנות .הרומאים הבחינו בהם.
אנבת' חשבה שהיא יודעת למה לצפות .ג'ייסון תיאר באוזניה את מחנה יופיטר בפירוט רב.
ובכל זאת היא התקשתה להאמין למראה עיניה .העמק שבלב גבעות אוקלנד היה גדול כמעט
פי שניים ממחנה החצויים .נהר קטן התפתל סביב גבולו המרוחק והקיף את מרכזו כמו קרס,
ונשפך לבסוף אל אגם כחול נוצץ.
מתחת לספינה ,על גדת האגם ,נצצה באור השמש העיר רומא החדשה .אנבת' זיהתה ציוני
דרך שעליהם סיפר ג'ייסון — ההיפודרום ,הקולוסאום ,המקדשים והפארקים ,שכונת שבע
הגבעות על רחובותיה המפותלים ,הווילות הצבעוניות והגנים הפורחים.
היא ראתה עדויות לקרב שנערך כאן לאחרונה בין הרומאים לצבא המפלצות .כיפה סדוקה
היתמרה מעל מבנה שאנבת' הניחה שהוא בניין הסנאט .הכיכר הגדולה של הפורום היתה
זרועה מכתשים .מזרקות ופסלים נהרסו.
עשרות נערים ונערות לבושי טוגות נהרו מבניין הסנאט להשקיף על ‘ארגו .'2רומאים
נוספים הגיחו מחנויות ומבתי קפה ,ועמדו להביט בספינה הנוחתת ,מצביעים עליה בפה פעור.
בערך קילומטר מזרחה משם ,במקום שבו קראו הקרנות ,מצודה רומית ניצבה בראש
גבעה .היא נראתה בדיוק כמו האיורים בספרי היסטוריה צבאית — חפיר הגנה מרוצף מוטות
מחודדים ,חומות גבוהות ומגדלי שמירה חמושים בבליסטראות .שורות מושלמות של בנייני
מגורים לבנים ניצבו משני צדי הדרך הראשית — ויה פּרינְ קיפָּליס.
טור חצויים יצא בשערים .שריונותיהם וחניתותיהם נצצו בעודם ממהרים לעבר העיר.
באמצע הטור צעד פיל מלחמה אמיתי.
אנבת' רצתה להנחית את ‘ארגו '2לפני שהחיילים האלה יגיעו ,אבל הקרקע היתה עדיין
עשרות רבות של מטרים מתחתם .אנבת' סרקה את הקהל בתקווה שתבחין בפרסי.
ואז משהו התפוצץ מאחוריה בקול בום גדול.
הפיצוץ כמעט הפיל אותה מעבר למעקה .היא הסתובבה לאחור ומצאה את עצמה פנים אל
פנים מול פסל זועם.
"חמור מאוד!" צווח הפסל.
נראה שהוא התגשם על הסיפון בפיצוץ .עשן גופריתי צהוב התגלגל מכתפיו .גצים רשפו
סביב שערו המתולתל .מהמותניים ומטה הוא לא היה אלא מעמד שיש רבוע .מהמותניים
ומעלה הוא היה דמות שרירית בטוגה מפוסלת.
"אני לא אאפשר הכנסת כלי נשק מעבר לגבול הפוֹמֶ רי!" הוא הכריז בקול דקדקני כמו של
מורה" .ובהחלט לא ארשה כניסת יוונים!"
ג'ייסון העיף באנבת' מבט כאומר ,תני לי לטפל בזה.
"טֶ רמינוּס ",אמר" .זה אני .ג'ייסון גרייס".
"כן ,אותך אני זוכר ,ג'ייסון!" רטן טרמינוס" .חשבתי אותך לבחור בעל שכל שלא יתרועע
עם אויבי רומא!"
"אבל הם לא אויבי — "
"נכון ",התערבה פייפר בשיחה" .אנחנו רק רוצים לדבר .אם נוכל — "
"הא!" אמר הפסל ברוגז" .אל תנסי את דיבור ההקסמה שלך עלי ,גברתי הצעירה .והניחי
את הפגיון הזה לפני שאעיף לך אותו מהידיים!"
פייפר העיפה מבט בפגיון הארד שלה ,ששכחה שהיא מחזיקה" .אה ...אוקיי .אבל איך
תעיף לי אותו מהידיים? אין לך זרועות".
"חוצפנית!" נשמע קול פצפוץ עז ,מלווה בהבזק אור צהוב .פייפר פלטה צווחה ושמטה את
הפגיון ,שהעלה כעת עשן וניצוצות.
"מזלכם שאני עדיין מתאושש מקרב ",הכריז טרמינוס" .לו הייתי במלוא כוחי ,כבר הייתי
מפוצץ את המפלצת המעופפת הזאת מהשמים!"
"רגע רגע רגע ".ליאו צעד קדימה ,מנופף בבקר ווי שלו" .אתה קראת לספינה שלי מפלצת
מעופפת? לא ,אין מצב".
די היה ברעיון שליאו יתקוף את הפסל בבקר המשחק שלו כדי לעורר את אנבת' מההלם.
"בואו נירגע כולנו ".היא הרימה ידיים להראות שאינה חמושה" .אני מבינה שאתה
טרמינוס ,אל הגבולות .ג'ייסון סיפר לי שאתה מגן על רומא החדשה ,נכון? אני אנבת' צ'ייס,
בת — "
"אה ,אני יודע מי את!" הפסל נעץ בה מבט זועם בעיניו הלבנות הריקות" .בת אתנה,
ההתגלמות היוונית של מינרווה .שערורייה! לכם היוונים אין שום כבוד לכללי הצניעות.
אנחנו הרומאים יודעים מהו מקומה הראוי של האלה הזאת".
אנבת' חשקה שיניים .הפסל הזה לא הקל על רצונה להפגין דיפלומטיות" .למה בדיוק אתה
מתכוון ,האלה הזאת? ומה כל כך שערורייתי ב"...
"אוקיי!" קטע אותה ג'ייסון" .בכל אופן ,טרמינוס ,באנו לכאן בשליחות של שלום .היינו
שמחים לקבל רשות לנחות כדי — "
"בלתי אפשרי!" צווח האל" .הניחו מידיכם את כלי הנשק והיכנעו! הסתלקו מהעיר שלי
מיד!"
"איזה מהשניים?" שאל ליאו" .להיכנע או להסתלק?"
"שניהם!" אמר טרמינוס" .היכנעו ואז הסתלקו .אני סוטר לך על השאלה המטופשת הזאת,
ילד מגוחך! אתה מרגיש בזה?"
"וואו ".ליאו בחן את טרמינוס בעניין מקצועי" .אתה ממש לחוץ .אולי אתה צריך שימון
קל של גלגלי השיניים שלך? אני יכול להעיף בהם מבט".
הוא החליף את בקר הווי במברג מחגורת הכלים הקסומה שלו וטפח על המעמד של הפסל.
"חדל מיד!" תבע טרמינוס .פיצוץ קטן נוסף גרם לליאו לשמוט את המברג" .כלי נשק
אינם מותרים מעבר לגבול הפומרי".
"המה?" שאלה פייפר.
"גבולות העיר ",תירגם ג'ייסון.
"והספינה הזאת היא כל כולה כלי נשק!" אמר טרמינוס" .אינכם רשאים לנחות!"
למטה בעמק ,כוחות התגבורת של הלגיון כבר היו בדרכם לעיר .ההמון בפורום מנה יותר
ממאה איש .אנבת' סרקה את הפרצופים שלמטה ו ...אלים אדירים .היא ראתה אותו .הוא צעד
לעבר הספינה ,מחבק שני חניכים אחרים כאילו הם חבריו הטובים ביותר — נער גדל–גוף
עם שיער שחור קצוץ ונערה שחבשה קסדת פרשים רומית .פרסי נראה נינוח כל כך ,מאושר
כל כך .הוא לבש גלימה סגולה כמו של ג'ייסון — סימן לדרגת פְּ ראיְ טוֹר.
לבה של אנבת' עשה סלטה.
"ליאו ,עצור את הספינה ",היא פקדה.
"מה?"
"שמעת אותי .אנחנו חונים כאן".
ליאו שלף את הבקר שלו ונופף בו כלפי מעלה .כל תשעים המשוטים קפאו במקומם.
הספינה נעצרה באוויר.
"טרמינוס ",אמרה אנבת'" ,אין כלל נגד ריחוף מעל רומא החדשה ,נכון?"
הפסל קימט את מצחו במחשבה" .ובכן ,לא"...
"אנחנו יכולים להשאיר את הספינה באוויר ",אמרה אנבת'" .נשתמש בסולם חבלים כדי
לרדת לפורום .ככה הספינה לא תיגע בקרקע רומית .לפחות טכנית".
נראה שהפסל מהרהר בהצעה .אנבת' תהתה אם הוא מגרד בסנטרו בידיים בלתי נראות.
"אני אוהב פרטים טכניים ",הודה" .ובכל זאת"...
"אנחנו נשאיר את כל כלי הנשק שלנו על הספינה ",הבטיחה אנבת'" .אני מניחה
שהרומאים — אפילו כוחות התגבור שצועדים לכאן — יצטרכו גם הם לכבד את כללי
המעבר בגבול הפומרי ,אם תורה להם?"
"כמובן!" אמר טרמינוס" .אני נראה לך כמו מישהו שמוכן לסבול הפרה של הכללים?"
"אה ,אנבת' "...אמר ליאו" .את בטוחה שזה רעיון טוב?"
אנבת' קפצה אגרופים בכוח כדי למנוע מידיה לרעוד .התחושה הצוננת לא הרפתה ממנה.
היא ריחפה ממש מאחוריה ,ועכשיו כשטרמינוס גמר לצעוק ולפוצץ דברים ,היה נדמה לה
שהיא שומעת צחוק ,כאילו היצור הבלתי נראה עולץ על החלטותיה הגרועות.
אבל פרסי נמצא למטה ...קרוב כל כך .היא חייבת להגיע אליו.
"יהיה בסדר ",היא אמרה" .אף אחד לא יהיה חמוש .נוכל לדבר בשקט .טרמינוס יוודא
ששני הצדדים יצייתו לכללים ".היא הביטה בפסל השיש" .הגענו להסכמה?"
טרמינוס התנשף" .אני מניח שכן .לעת עתה .את רשאית לרדת בסולם שלך אל רומא
החדשה ,בת אתנה .אנא ממך ,נסי לא להשמיד את העיר שלי".
II
אנבת'
ים של חצויים שנאספו בחיפזון פינה דרך לאנבת' בזמן שחצתה את הפורום .אחדים נראו
דרוכים ,אחרים מתוחים .אחדים היו חבושים לאחר הקרב עם הענקים ,אבל איש לא היה
חמוש .איש לא תקף.
משפחות שלמות נאספו לצפות באורחים .אנבת' ראתה זוגות עם תינוקות ,פעוטות נצמדים
לרגלי הוריהם ,אפילו כמה קשישים שלבשו שילוב של גלימות רומיות ובגדים מודרניים.
האם כולם חצויים? היתה לאנבת' הרגשה שכן ,אף שמעולם לא ראתה מקום כזה .במחנה
החצויים ,מרבית הנוכחים היו בני נוער .אלה ששרדו עד סוף הלימודים בתיכון נשארו במחנה
כמדריכים ,או עזבו אותו בניסיון להסתדר כמיטב יכולתם בעולם בני התמותה .כאן היה
מדובר בקהילה רב–דורית.
בשולי הקהל ראתה אנבת' את טייסון הקיקלופ ואת כלבת השאול של פרסי ,גברת אולירי
— חוליית הסיור הראשונה שהגיעה למחנה יופיטר ממחנה החצויים .נראה שמצב הרוח
שלהם מרומם .טייסון נופף לשלום בחיוך גדול .על חזהו הוא קשר גלימה רומית הפוכה,
שנראתה עליו כמו סינר תינוקות ענקי.
חלק כלשהו במוחה של אנבת קלט כמה יפה העיר — ריחות נפלאים עלו מהמאפיות,
המזרקות פיכפכו ,הגנים פרחו בשלל צבעים .והאדריכלות ...אלים אדירים ,האדריכלות —
עמודי שיש מוזהבים ,פסיפסים מרהיבים ,קשתות אדירות ,וילות על טראסות.
מולה ,החצויים פינו דרך לנערה לבושה שריון רומי מלא וגלימה סגולה .שערה השחור
גלש על כתפיה .עיניה היו שחורות כמו זכוכית געשית.
ריינה.
ג'ייסון תיאר אותה היטב .גם ללא התיאור היתה אנבת' מזהה שמדובר במנהיגה .מדליות
עיטרו את השריון שלה .היא התנהלה בביטחון עצמי כזה ,ששאר החצויים נסוגו מפניה והסבו
ממנה את מבטיהם.
אנבת' זיהתה דבר נוסף בפניה — בפה הקפוץ ובאופן שבו זקפה את סנטרה כאילו היא
נכונה לכל אתגר .ריינה הציגה חזות אמיצה ,אך בתוך תוכה הסתירה תערובת של תקווה
ודאגה ופחד שלא יכלה להפגין בציבור.
אנבת' הכירה את ההבעה הזאת .היא ראתה אותה בכל פעם שהביטה במראה.
שתי הנערות בחנו זו את זו .חבריה של אנבת' הסתדרו משני צדדיה .הרומאים מילמלו את
שמו של ג'ייסון והביטו בו בפליאה.
ואז מישהו אחר יצא מהקהל ,ועיניה של אנבת' ראו רק אותו.
פרסי חייך אליה — החיוך השובב הזה של עושה הצרות המקצועי שעיצבן אותה במשך
שנים אך בסופו של דבר השתחל לתוך לבה .עיניו הירוקות כים היו משגעות בדיוק כפי
שזכרה .שערו הכהה נסחף כולו הצדה ,כאילו בדיוק חזר מצעדה ברוח עזה על חוף הים .הוא
נראה אפילו טוב יותר מאשר לפני חצי שנה — שזוף וגבוה יותר ,רזה ושרירי.
אנבת' היתה משותקת מרוב הלם .היא הרגישה שאם תתקרב אליו ,כל האטומים בגוף שלה
יעלו באש .היא היתה דלוקה עליו בסוד מאז שהיו בני שתים–עשרה .בקיץ האחרון היא ממש
התאהבה בו .הם היו זוג מאושר במשך ארבעה חודשים — ואז הוא נעלם.
בזמן הפירוד ,משהו קרה לרגשות של אנבת' .הם התחזקו עד כאב — כאילו נאלצה
להפסיק שלא מרצונה שימוש בתרופה מצילת חיים .עכשיו היא לא היתה בטוחה מה מכאיב
יותר — לחיות עם החסך הנורא הזה ,או להימצא שוב בחברתו.
הפראיטור ריינה הזדקפה .באי חשק ברור ,היא פנתה אל ג'ייסון.
"ג'ייסון גרייס ,עמיתי לשעבר "...היא ביטאה את המילה "עמיתי" כאילו היתה דבר מסוכן.
"אני מברכת אותך עם חזרתך הביתה .ואתם ,חבריו — "
בלי לחשוב בכלל ,אנבת' רצה קדימה .פרסי מיהר אליה בדיוק באותו רגע .הקהל נדרך.
אחדים הושיטו ידיים אל חרבות שלא היו שם.
פרסי חיבק אותה בכוח .הם התנשקו ,ולרגע לא היתה חשיבות לשום דבר אחר .אסטרואיד
היה יכול לפגוע בכדור הארץ ולמחות את כל החיים מעל פני האדמה ,ולאנבת' זה לא היה
מזיז.
פרסי הדיף ריח של ים .השפתיים שלו היו מלוחות.
מוח אצה ,היא חשבה לעצמה בעליצות.
פרסי ניתק ממנה ובחן את פניה" .אלים אדירים ,מעולם לא חשבתי — "
אנבת' תפסה בפרק כף היד שלו והניפה אותו מעבר לכתפה .הוא הושלך והוטח ברצפת
האבן .רומאים הצטעקו .אחדים מיהרו קדימה ,אבל ריינה צעקה" :כולם לעצור! עמוד נוח!"
אנבת' הצמידה ברך לחזה של פרסי .היא הידקה זרוע לגרון שלו .לא היה אכפת לה מה
חושבים הרומאים .גוש מלובן של זעם מילא את החזה שלה — גוש של דאגה ושל מרירות
שנשאה בתוכה מאז הסתיו הקודם.
"אם תעז לעזוב אותי שוב ",אמרה בעיניים צורבות" ,אני נשבעת בכל האלים — "
בחוצפתו ,פרסי צחק .גוש הרגשות הלוהטים נמס פתאום בחזה של אנבת'.
"הבנתי את הרמז ",אמר פרסי" .גם אני התגעגעתי אלייך".
אנבת' התרוממה ועזרה לפרסי לקום .היא כל כך רצתה לנשק אותו שוב ,אבל הצליחה
למשול בעצמה.
ג'ייסון השתעל שיעול קטן" .אז כן ...טוב לחזור הביתה".
הוא הציג בפני ריינה את פייפר ,שנראתה קצת ממורמרת על שלא יצא לה לדקלם את
השורות שתירגלה ,ואז את ליאו ,שחייך חיוך גדול וזקף שתי אצבעות בסמל השלום.
"וזאת אנבת' ",אמר ג'ייסון" .אה ...בדרך כלל היא לא הופכת אנשים על הגב בהעפות
ג'ודו".
העיניים של ריינה נצצו" .את בטוחה שאת לא רומאית ,אנבת'? או אמזונה?"
אנבת' לא ידעה אם מדובר במחמאה ,אבל הושיטה יד ללחיצה" .רק את החבר שלי אני
תוקפת ככה ",הבטיחה" .נעים מאוד לפגוש אותך".
ריינה לחצה את ידה בחוזקה" .נראה שיש לנו הרבה נושאים לדון בהם .קנטוריונים!"
כמה חניכים רומים מיהרו קדימה — נראה שהיו אלה הקצינים הבכירים .נער ונערה
נעמדו לצד פרסי ,אלה שהסתחבק איתם קודם .הנער האסיאתי החסון עם השיער הקצוץ
נראה בן חמש–עשרה בערך .הוא היה חמוד ,קצת כמו פנדה ענקית .הנערה היתה צעירה
ממנו ,אולי בת שלוש–עשרה ,עם עיני ענבר ,עור בצבע שוקולד ושיער מתולתל ארוך .היא
החזיקה את קסדת הפרשים שלה מתחת לזרועה.
משפת הגוף שלהם היה ברור לאנבת' שהם חברים טובים של פרסי .הם עמדו מגוננים
לצדו ,כאילו כבר יצא להם לחלוק הרפתקאות רבות .אנבת' כבשה מדקרת קנאה .האם ייתכן
שפרסי והנערה הזאת ...לא .הכימיה ביניהם לא היתה רומנטית .כל חייה למדה אנבת' לקרוא
אנשים .זאת היתה מיומנות חיונית לשם הישרדות .לו היתה צריכה לנחש ,היא היתה אומרת
שהבחור האסיאתי החסון הוא החבר של הנערה ,אף שהיתה לה הרגשה שהם זוג טרי מאוד.
רק דבר אחד היא לא הצליחה להבין :על מה הנערה מסתכלת ככה? היא לא הפסיקה
לנעוץ מבט מיוסר בכיוון של פייפר ושל ליאו ,כאילו מזהה אחד מהם והזיכרון מכאיב לה.
בינתיים ,ריינה חילקה פקודות לקצינים שלה..." .להורות ללגיון להירגע .דקוטה ,תודיע
לנימפות במטבח שיכינו משתה לכבוד האורחים שלנו .ואוקטביאנוס — "
"את מאפשרת לפולשים האלה להיכנס למחנה?" בחור גבוה עם שיער בלונדיני דק נדחק
קדימה בין ההמון" .ריינה ,הסיכון הביטחוני — "
"אנחנו לא לוקחים אותם למחנה ,אוקטביאנוס ".ריינה העיפה בו מבט חמור" .אנחנו נאכל
כאן ,בפורום".
"כן ,זה ממש שיפור ",רטן אוקטביאנוס .נראה שהוא היחיד שאינו מקבל את ריינה
כבכירה ממנו ,למרות העובדה שהיה כחוש וחיוור ,ומסיבה כלשהי נתלו מחגורתו שלושה
דובוני פרווה" .את רוצה שנתרווח בצל ספינת המלחמה שלהם".
"הם אורחים שלנו ".ריינה ביטאה כל מילה במודגש ,בקול צונן כקרח" .אנחנו נקבל אותם
בברכה ונשוחח איתם .כאַ וּגוּר ,אתה צריך להעלות מנחת תודה לאלים על שהחזירו לנו את
ג'ייסון בשלום".
"רעיון מעולה ",התערב פרסי בשיחה" .לך תשרוף כמה דובונים ,אוקטביאנוס".
נראה שריינה מתאמצת לא לחייך" .שמעתם את הפקודות שלי .קדימה".
הקצינים התפזרו .אוקטביאנוס שלח אל פרסי מבט של תיעוב מוחלט .ואז סקר את אנבת'
בחשדנות מלמעלה ועד למטה והסתלק משם בכעס.
פרסי אחז בידה של אנבת'" .אל תתני לאוקטביאנוס להלחיץ אותך ",אמר" .מרבית
הרומאים הם אחלה חבר'ה — כמו פרנק והייזל שעומדים כאן לידי ,וריינה .הכול יהיה
בסדר".
אנבת' הרגישה כאילו מישהו הצמיד מגבת קרה ורטובה לצוואר שלה .היא שמעה שוב את
הצחוק המלחשש ,כאילו היצור הבלתי נראה עקב אחריה מהספינה.
היא נשאה מבט אל ‘ארגו .'2גוף הארד הענקי של הספינה נצץ בשמש .חלק ממנה רצה
לחטוף את פרסי ,לטפס לספינה ולהסתלק מכאן כל עוד הדבר אפשרי.
היא לא הצליחה להתנער מהתחושה שמשהו נורא עומד לקרות .והיא לא היתה מוכנה
לאבד את פרסי שוב.
"הכול יהיה בסדר ",היא חזרה אחריו ,מתאמצת להאמין במילים.
"מצוין ",אמרה ריינה .היא פנתה אל ג'ייסון ,והיה נדמה לאנבת' שיש בעיניים שלה ניצוץ
רעב" .בואו נשוחח ,ונחגוג את האיחוד".
III
אנבת'
אנבת' הצטערה שאין לה תיאבון ,כי הרומאים האלה ידעו להגיש סעודה.
ספות ושולחנות נמוכים הועברו לפורום עד שהוא נראה כמו חנות רהיטים .רומאים
התפרקדו בקבוצות של עשרה עד עשרים ,שוחחו וצחקו בעוד נימפות רוח — אַ אוּרוֹת —
מתרוצצות מעל ראשיהם ומזרימות שטף אינסופי של פיצות ,כריכים ,חטיפים ,משקאות
לארס — קרים ועוגיות שבדיוק יצאו מהתנור .בין הנוכחים ריחפו רוחות רפאים סגולות — ֵ
לבושים טוגות ושריונות לגיון .בשולי המשתה ,סאטירים )לא ,אלה פאונים ,תיקנה אנבת' את
עצמה( דילגו משולחן לשולחן וניסו לשנורר מזון וכסף קטן .בשדות הסמוכים ,פיל המלחמה
השתובב עם גברת אולירי ,וילדים שיחקו תופסת סביב פסלי טרמינוס שעל גבול העיר.
המראה היה מוכר מאוד ,ובו בזמן זר לחלוטין ,עד שראשה של אנבת' התחיל להסתובב.
הדבר היחיד שרצתה היה לבלות בחברת פרסי — אם אפשר לבדם .היא ידעה שאין לה
ברירה אלא לחכות .לשם הצלחת מסע החיפושים שלהם הם זקוקים לרומאים הללו ,כך
שעליהם להתיידד איתם ולהתחיל לבסס אמון הדדי.
ריינה וכמה מקציניה )כולל אוקטביאנוס הבלונדיני ,שזה עתה חזר משריפת דובון כמנחה
לאלים( ישבו עם אנבת' והצוות שלה .פרסי הצטרף אליהם עם שני חבריו החדשים ,פרנק
והייזל.
בזמן שמגשי כיבוד הומטרו על השולחן כמו בסופת טורנדו ,פרסי רכן לעבר אנבת' ולחש
לה" :אני רוצה להראות לך את רומא החדשה .רק את ואני .המקום הזה מדהים".
אנבת' היתה אמורה להתלהב .רק את ואני היה בדיוק מה שרצתה .אבל טינה חנקה את
גרונה .איך פרסי מסוגל לדבר בהתלהבות כזאת על המקום הזה? מה עם מחנה החצויים —
המחנה שלהם ,הבית שלהם?
היא ניסתה לא לנעוץ מבטים בסימונים החדשים על הזרוע של פרסי — קעקוע SPQR
כמו של ג'ייסון .במחנה החצויים ,שנות ההכשרה של החצויים הונצחו בחרוזים על המחרוזת
שלהם .כאן ,הרומאים חקקו קעקועים בעור ,כאילו אומרים :אתה רכוש שלנו .לתמיד.
אנבת' כבשה הערה עוקצנית" .כן .בטח".
"חשבתי לעצמי ",הוא אמר בקול מתוח" .עלה לי רעיון — "
הוא השתתק כשריינה הרימה כוס בשם הידידות.
לאחר שכולם הוצגו רשמית ,הרומאים והצוות של אנבת' התחילו להחליף סיפורים .ג'ייסון
הסביר כיצד הגיע למחנה החצויים עם זיכרון מחוק ,כיצד יצא למסע חיפושים עם פייפר
וליאו להצלת האלה הרה )או יונו ,איך שתרצו — היא היתה מעצבנת באותה מידה ביוונית
ובלטינית( מהשבי בבית הזאבים שבצפון קליפורניה.
"לא ייתכן!" קטע אותו אוקטביאנוס" .זהו המקום המקודש ביותר שלנו .אם הענקים כלאו
שם אלה — "
"הם התכוונו לחסל אותה ",אמרה פייפר" .ולהאשים בכך את היוונים כדי להצית מלחמה
בין שני המחנות .עכשיו שב בשקט ותן לג'ייסון לסיים את הסיפור".
אוקטביאנוס פתח את פיו אך שום צליל לא בקע ממנו .אנבת' מתה על דיבור ההקסמה של
פייפר .היא הבחינה שריינה מעבירה את מבטה בין ג'ייסון לפייפר בהבעה מחשבת ,כאילו
מתחילה לקלוט שהשניים זוג.
"אז ככה גילינו את הסיפור של אלת האדמה גאיה ",המשיך ג'ייסון בדבריו" .היא עדיין
חצי ישנה ,אבל היא זאת שמשחררת את המפלצות מטרטרוס ומקימה את הענקים .פורפיריון,
מנהיג הענקים שלחם בנו בבית הזאבים ,אמר שהוא נסוג לארץ הישנה — ליוון עצמה .הוא
מתכנן להעיר את גאיה ולחסל את האלים בכך ש ...איך הוא ניסח את זה? ישמיד אותם
מהשורש".
פרסי הינהן במבט מהורהר" .גם כאן גאיה היתה עסוקה .גם אנחנו זכינו לפגוש את מלכת
הבוץ".
פרסי תיאר את הצד שלו בסיפור .הוא סיפר איך התעורר בבית הזאבים ללא כל זיכרונות
מלבד שם אחד — אנבת'.
כשאנבת' שמעה את זה ,היא נאלצה להתאמץ שלא לבכות .פרסי סיפר להם על מסעו
לאלסקה עם פרנק והייזל — כיצד הביסו את הענק אַ לְ קיאוֹנֶאוּס ,שיחררו את אל המוות
תנטוס והשיבו את עיט הזהב האבוד למחנה הרומי כדי להדוף את צבא הענקים.
כשפרסי סיים ,ג'ייסון שרק בהערכה" .לא מפתיע שבחרו בך לפראיטור".
אוקטביאנוס נחר בבוז" .רק שעכשיו יש לנו שלושה פראיטורים! החוקים קובעים
במפורש שיכולים להיות שניים בלבד!"
"החדשות הטובות ",אמר פרסי" ,הן שגם ג'ייסון וגם אני בכירים ממך ,אוקטביאנוס .אז
שנינו יכולים לומר לך לסתום".
אוקטביאנוס הפך סגול כמו חולצה רומית .ג'ייסון ופרסי החליפו כיף.
אפילו ריינה הצליחה לחייך ,למרות שעיניה היו קודרות.
"נצטרך לפתור את עניין הפראיטור העודף אחר כך ",היא אמרה" .כרגע עומדים על הפרק
עניינים רציניים יותר".
"אני אוותר על התפקיד לטובת ג'ייסון ",אמר פרסי בקלילות" .זה לא כזה סיפור".
"לא כזה סיפור?" השתנק אוקטביאנוס" .משרת פראיטור רומי היא לא כזה סיפור
עבורך?"
פרסי התעלם ממנו ופנה אל ג'ייסון" .אז אתה אחיה של תאליה גרייס ,מה? וואו .אתם
בכלל לא דומים".
"כן ,שמתי לב ",אמר ג'ייסון" .בכל אופן ,תודה שעזרת למחנה שלי בזמן שלא הייתי כאן.
עשית עבודה מעולה".
"כנ"ל ",אמר פרסי.
אנבת' בעטה לו בשוק .היא לא רצתה להפריע לחברות המלבלבת ,אבל ריינה צדקה :היו
עניינים רציניים שדרשו קדימות" .אנחנו צריכים לדון בנבואה הגדולה .אני מבינה שגם
הרומאים מודעים לה?"
ריינה הינהנה" .אנחנו מכנים אותה נבואת השבעה .אוקטביאנוס ,אתה זוכר אותה בעל
פה?"
"כמובן ",אמר אוקטביאנוס" .אבל ריינה — "
"דקלם אותה בבקשה .באנגלית ,לא בלטינית".
אוקטביאנוס נאנח" .שבעה חצויים ייענו לאתגר .עולם ומלואו יסער או יבער — "
"נדרים לקיים עד כלות הנשימה ",המשיכה אנבת'" .בשערי המוות תגעש מלחמה".
כולם לטשו בה מבטים — מלבד ליאו ,שבנה שבשבת מעטיפות אלומיניום של טאקו והיה
עסוק עכשיו בהצבתה מול נימפות רוח חולפות.
אנבת' לא ידעה מדוע מיהרה לדקלם את הנבואה .אבל היא לא הצליחה להתאפק.
הנער החסון ,פרנק ,נשען קדימה והביט בה מרותק כאילו צימחה עין שלישית" .נכון מה
שאומרים ,שאת בת מינר ...זאת אומרת ,אתנה?"
"כן ",אמרה אנבת' ,שהרגישה פתאום צורך להתגונן" .למה זה כל כך מפתיע?"
אוקטביאנוס נשף בבוז" .אם את באמת בתה של אלת החוכמה — "
"מספיק ",קטעה אותו ריינה ברוגז" .אנבת' היא מי שהיא טוענת שהיא .היא באה לכאן
מתוך כוונות שלום .וחוץ מזה "...היא העיפה באנבת' מבט של כבוד מסויג" .פרסי לא הפסיק
לדבר עלייך טובות".
לקח לאנבת' רגע לפענח את המשמעויות הנסתרות בדבריה של ריינה .פרסי השפיל מבט,
מרותק לפתע לצ'יזבורגר שלו.
הפנים של אנבת' הסמיקו .אוי ,אלים ...ריינה ניסתה להתחיל עם פרסי .זה הסביר את נימת
המרירות הקלה ,אפילו הקנאה שבדבריה .פרסי העדיף את אנבת'.
באותו רגע ,אנבת' סלחה לחבר המעצבן שלה על כל טעות שעשה אי פעם .היא רצתה
לחבק אותו בכוח ,אבל הורתה לעצמה להישאר בשליטה.
"אה ...תודה ",אמרה לריינה" .בכל אופן ,חלקים מהנבואה מתחילים להתבהר .בשערי
המוות תגעש מלחמה ...אני חושבת שאנחנו אמורים לעשות משהו בעניין .אנחנו חייבים
לאחד כוחות ולמצוא את השערים האלה".
הייזל ,הנערה עם קסדת הפרשים והשיער המתולתל הארוך ,לקחה משהו שנח לצד הצלחת
שלה .זה נראה כמו אבן אודם גדולה; אבל לפני שאנבת' הספיקה לראות בוודאות ,הייזל
הכניסה את החפץ לכיס חולצת הג'ינס שלה.
"אחי ,ניקו ,יצא לחפש את השערים ",אמרה.
"רגע ",אמרה אנבת'" ,ניקו די אנג'לו? הוא אחיך?"
הייזל הינהנה כאילו הדבר מובן מאליו .עשר שאלות שונות התרוצצו בראשה של אנבת',
אבל כבר עכשיו הוא הסתחרר כמו השבשבת של ליאו .היא החליטה לעזוב את זה" .אוקיי.
אז התחלת להגיד"?...
"הוא נעלם ".הייזל ליחלחה שפתיים" .אני חוששת ...אני לא בטוחה ,אבל יש לי הרגשה
שקרה לו משהו".
"אנחנו נחפש אותו ",הבטיח פרסי" .ממילא אנחנו חייבים למצוא את שערי המוות .תנטוס
אמר לנו שנמצא את התשובות ברומא — כלומר ,ברומא המקורית .היא נמצאת בדרך ליוון,
נכון?"
"תנטוס אמר לכם את זה?" אנבת' ניסתה לעכל את הרעיון" .אל המוות?"
יצא לה לפגוש אלים רבים .היא אפילו ביקרה בשאול; אבל הסיפור של פרסי על שחרור
המוות עצמו היה ממש מלחיץ.
פרסי נגס בצ'יזבורגר שלו" .עכשיו כשהמוות שוחרר ,מפלצות יתפוררו לאבק ויחזרו שוב
לטרטרוס כמו פעם .אבל כל עוד שערי המוות פתוחים הן יחזרו שוב ושוב".
פייפר שיחקה בנוצה שבשערה" .כמו מים שדולפים מסכר ",אמרה.
"כן ".פרסי חייך" .גם אם הסכר עשוי מבטון מזוין".
"מה?" שאלה פייפר.
"סתם ",הוא אמר" .בדיחה פרטית .הנקודה היא שנצטרך למצוא את השערים ולסגור
אותם לפני שנוכל לצאת ליוון .רק ככה יהיה לנו סיכוי להביס את הענקים ולוודא שהם
יישארו מובסים".
ריינה לקחה תפוח ממגש פירות חולף .היא סובבה אותו באצבעותיה ובחנה את הקליפה
האדומה הכהה" .אתם מציעים שנוציא משלחת ליוון בספינת המלחמה שלכם .אתם מבינים
נוֹס ְטרוּם — הם מקומות מסוכנים?" ארה ְ
שהארצות העתיקות — וכל המָ ֶ
"איזה מורה?" שאל ליאו.
"מארה נוסטרום ",הסביר ג'ייסון" .הים שלנו בלטינית .ככה קראו ברומא העתיקה לים
התיכון".
ריינה הינהנה" .האזור שבו התקיימה פעם האימפריה הרומית הוא לא רק ארץ הולדתם
של האלים .זהו גם המקום שבו נולדו המפלצות ,הטיטאנים והענקים ...ודברים גרועים מהם.
עד כמה שמסוכן לחצויים להסתובב כאן באמריקה ,שם יהיה גרוע פי עשרה".
"אמרת שבאלסקה יהיה קשה ",הזכיר לה פרסי" .והצלחנו לשרוד".
ריינה הנידה בראשה .ציפורניה חרצו סהרונים קטנים בתפוח כשסובבה אותה בידיה.
"פרסי ,מסע בים התיכון הוא רמה אחרת לגמרי של סכנה .הדבר אסור על חצויים רומים כבר
מאות שנים .אף גיבור שפוי לא יצא לשם".
"אז אין בעיה!" ליאו גיחך מעל השבשבת שלו" .כי כולנו מטורפים ,נכון? וחוץ מזה,
‘ארגו '2היא ספינת המלחמה הכי משוכללת שיש .היא תשמור עלינו".
"נצטרך למהר ",הוסיף ג'ייסון" .אני לא יודע מה בדיוק מתכננים הענקים ,אבל גאיה
הולכת ומתעוררת .היא פולשת לחלומות ,מופיעה במקומות משונים ,מזמנת יותר ויותר
מפלצות חזקות .אנחנו חייבים לעצור את הענקים לפני שיעירו אותה לגמרי".
צמרמורת עברה באנבת' .היא סבלה מסיוטים רבים בזמן האחרון.
"'שבעה חצויים ייענו לאתגר ',אמרה" .חייבים להיות בקבוצה חצויים משני המחנות.
ג'ייסון ,פייפר ,ליאו ואני .אנחנו ארבעה".
"ואני ",אמר פרסי" .עם הייזל ופרנק .שבעה".
"מה?" אוקטביאנוס זינק על רגליו" .אנחנו פשוט אמורים לקבל את זה? בלי הצבעה
בסנאט? בלי דיונים? בלי — "
"פרסי!" טייסון הקיקלופ רץ לעברם ובעקבותיו גברת אולירי .על גבה של כלבת השאול
רכבה ההרפיה הכחושה ביותר שאנבת' ראתה מעולם — נערה חולנית למראה עם שיער
אדום ודק ,שמלה דמוית שק וכנפיים מכוסות נוצות אדומות.
אנבת' לא ידעה מאין הגיעה ההרפיה ,אך לבה נמלא שמחה למראה טייסון בבגדי הפלנל
והג'ינס המהוהים שלו והגלימה הרומית ההפוכה על חזהו .היא עברה חוויות לא נעימות עם
קיקלופים בעבר ,אבל טייסון היה מותק .הוא גם היה חצי אח של פרסי )סיפור ארוך( ,כלומר
כמעט בן משפחה.
טייסון עצר ליד הספה ופכר את ידיו הגדולות .עינו החומה הגדולה היתה מלאת דאגה.
"אלָה מפחדת ",אמר.
"לא ספינות ",רטנה ההרפיה לעצמה ומרטה בפראות את נוצותיה" .הטיטניק ,הלוזיטניה,
הפַּאקס ...הרפיות וסירות לא מסתדרות".
ליאו צימצם עיניים .הוא הביט בהייזל ,שישבה לצדו" .התרנגולת הזאת השוותה את
הספינה שלי לטיטניק?"
"היא לא תרנגולת ".הייזל לא הביטה בליאו ישירות ,כאילו הוא מלחיץ אותה" .אלָה היא
הרפיה .היא פשוט קצת ...מתוחה".
"אלָה יפה ",אמר טייסון" .ומפחדת .אנחנו צריכים לקחת אותה ,אבל היא לא מסכימה
לעלות על הספינה".
"לא ספינות ",אמרה אלָה שוב .היא הביטה ישירות באנבת'" .מזל רע .הנה היא .בדד
מתהלכת בת החוכמה — "
"אלָה!" פרנק קם פתאום" .אולי זה לא הזמן הכי מתאים — "
"ברומא בוער אות אתנה הרמה ",המשיכה אלָה בדבריה .היא כיסתה את אוזניה בידיה
ודיברה בקול רם יותר" .תאומים מחניקים נשימת המלאך ,אשר הסוד למוות–עד בידיו מונח.
זהוב וחיוור ניצב אסון הענקים ,שיחולץ בכאב מתוך כלא החוטים".
נדמה שמישהו השליך פצצה על השולחן .כולם לטשו מבטים בהרפיה .איש לא דיבר .לבה
של אנבת' הלם בכוח .אות אתנה ...היא כבשה את הדחף לבדוק בכיס שלה ,אבל הרגישה
במטבע הכסף מתחמם בתוכו — המתנה המקוללת מאמא שלה .צאי בעקבות אות אתנה .נקמי
את נקמתי.
מסביבם המשיכו קולות המשתה ,אך מעומעמים ורחוקים ,כאילו מקבץ הספות הקטן
שלהם חמק לממד שקט יותר.
פרסי היה הראשון להתאושש .הוא קם ואחז בזרועו של טייסון.
"אני יודע!" אמר בהתלהבות מדומה" .מה דעתך שתיקח את אלָה לנשום קצת אוויר צח?
אתה וגברת אולירי — "
"רגע אחד ".אוקטביאנוס תפס בכוח באחד הדובונים שלו ,וחנק אותו בידיו הרועדות.
עיניו היו נעוצות באלָה" .מה היא אמרה? זה נשמע כמו — "
"אלה קוראת המון ",מיהר פרנק לומר" .מצאנו אותה בספרייה".
"כן!" אמרה הייזל" .בטח סתם משהו שקראה באיזה ספר".
"ספרים ",מילמלה אלָה בקול מלא תקווה" .אלָה אוהבת ספרים".
כעת ,לאחר שאמרה את מה שהיה לה לומר ,ההרפיה נראתה רגועה יותר .היא ישבה
בשיכול רגליים על הגב של גברת אולירי וסידרה את נוצותיה.
אנבת' העיפה בפרסי מבט סקרן .היה ברור שהוא ופרנק והייזל מסתירים משהו .אין ספק
שאלָה דיקלמה נבואה — נבואה שהיתה קשורה בה.
הבעת הפנים של פרסי שידרה "הצילו".
"זאת היתה נבואה ",התעקש אוקטביאנוס" .זה נשמע כמו נבואה".
איש לא ענה.
אנבת' לא היתה בטוחה מה בדיוק קורה כאן ,אבל הבינה שפרסי עומד להסתבך בצרות
צרורות.
היא אילצה את עצמה לצחוק" .באמת ,אוקטביאנוס? אני לא יודעת ,אולי אצלכם בצד
הרומי ההרפיות הן יצורים שונים .אצלנו האינטליגנציה שלהן מספיקה לניקוי ביתנים
ולבישול ארוחות ,לא יותר .שלכן נוהגות לחזות את העתיד? אתה מתייעץ איתן באופן
קבוע?"
לדבריה היתה ההשפעה הרצויה .הקצינים הרומים צחקו צחוק מתוח .אחדים בחנו את אלָה
ואז הביטו באוקטביאנוס בבוז .הרעיון שגברת תרנגולת תדקלם נבואות היה כנראה מגוחך
בעיני הרומאים בדיוק כמו בעיני היוונים.
"אני ,אה "...אוקטביאנוס שמט את הדובון" .לא ,אבל — "
"היא סתם פולטת שורות אקראיות מאיזה ספר ",אמרה אנבת'" ,כמו שהייזל אמרה .וחוץ
מזה ,כבר יש לנו נבואה אמיתית שצריך להתייחס אליה".
היא פנתה אל טייסון" .פרסי צודק .למה שלא תיקח את אלָה ואת גברת אולירי למסע
נחמד בצללים .אלָה אוהבת את זה?"
"'כל הכלבים הגדולים טובים הם "',אמרה אלָהֶ '" .ילֶר הזקן' ,1957 ,תסריט :ויליאם
טונברג ופרד גיפסון".
אנבת' לא היתה בטוחה כיצד לפרש את תשובתה ,אבל פרסי חייך כאילו הבעיה נפתרה.
"נהדר!" אמר" .נשלח לכם הודעה באיריס–נט ברגע שנסיים ,ונתראה אחר כך".
הרומאים הביטו בריינה בציפייה להחלטתה .אנבת' עצרה את נשימתה.
ריינה ידעה לעטות על פניה פרצוף פוקר מעולה .היא בחנה את אלָה ,אבל אנבת' לא
הצליחה לנחש מה היא חושבת.
"בסדר ",אמרה הפראיטור לבסוף" .לכו".
"יאי!" טייסון התהלך בין הספות וחיבק את כולם חיבוקים אמיצים — אפילו את
אוקטביאנוס ,שלא נראה מאושר מהעניין .ואז עלה טייסון על גבה של גברת אולירי עם אלָה,
וכלבת השאול יצאה בריצה מהפורום .השלושה צללו היישר אל הצל המכסה את בניין
הסנאט ,ונעלמו.
"טוב ".ריינה הניחה מידה את התפוח ,שלא טעמה ממנו" .בדבר אחד אוקטביאנוס צודק.
אנחנו חייבים לקבל את אישורו של הסנאט לפני שנניח ללגיונרים שלנו לצאת למסע
חיפושים — בעיקר מסע מסוכן כמו זה שאתם מציעים".
"כל הסיפור מסריח מבגידה ",רטן אוקטביאנוס" .זאת אינה ספינה של שלום!"
"בוא תעלה אליה ,אחי ",הציע ליאו" .אני אעשה לך סיור .אני אתן לך להחזיק בהגה ,ואם
תתנהג יפה תקבל אפילו כובע נייר קטן של רב חובל".
אוקטביאנוס התנשף בזעם" .איך אתה מעז — "
"רעיון טוב ",אמרה ריינה" .אוקטביאנוס ,לך איתם .בדוק את הספינה .הסנאט יתכנס
בעוד שעה".
"אבל "...אוקטביאנוס השתתק .מהבעת פניה של ריינה הוא כנראה הבין שאם ימשיך
להתווכח ,בריאותו עלולה להינזק" .בסדר".
ליאו קם .הוא פנה אל אנבת' והחיוך שלו השתנה .זה קרה כל כך מהר שאנבת' חשבה
שאולי דמיינה זאת; אבל לרגע חטוף אחד ,נדמה שמישהו אחר עומד במקומו של ליאו ומחייך
חיוך צונן כשבעיניו ניצוץ אכזרי .ואז אנבת' מיצמצה ,וליאו היה שוב ליאו הרגיל ,עם החיוך
הקונדסי השגרתי.
"אני כבר חוזר ",הבטיח" .זה הולך להיות אדיר".
צינה נוראה אפפה את אנבת' .כשליאו ואוקטביאנוס פנו אל סולם החבלים היא חשבה
לקרוא להם לחזור — אבל כיצד תוכל להסביר זאת? לומר לכולם שהיא משתגעת ,רואה
דברים שאינם שם ומרגישה קור בלתי מוסבר?
נימפות הרוח התחילו לפנות את הכלים.
"אממ ,ריינה ",אמר ג'ייסון" ,אם לא אכפת לך ,הייתי רוצה להראות לפייפר את העיר
לפני שתתחיל אספת הסנאט .היא מעולם לא ראתה את רומא החדשה".
הפנים של ריינה קפאו.
אנבת' תהתה איך ג'ייסון מסוגל להיות אטום כל כך .האם הוא לא מבין עד כמה ריינה
מחבבת אותו? לאנבת' זה היה ברור כשמש .הבקשה להראות לחברה החדשה שלו את העיר
של ריינה היתה כזריית מלח על הפצעים שלה.
"כמובן ",אמרה ריינה בצינה.
פרסי אחז בידה של אנבת'" .כן ,גם אני .הייתי רוצה להראות לאנבת' — "
"לא ",פסקה ריינה.
פרסי הביט בה בתימהון" .סליחה?"
"אני רוצה להחליף כמה מילים עם אנבת' ",אמרה ריינה" .בארבע עיניים .אם לא אכפת
לך ,עמיתי הפראיטור".
נימת הקול שלה הבהירה שזאת ממש לא בקשה.
הקור התפשט אל גבה של אנבת' .היא תהתה מה ריינה רוצה ממנה .אולי לא מצא חן
בעיניה הרעיון ששני בחורים שדחו אותה יערכו סיורים בעיר לחברות שלהם .ואולי היה
משהו שרצתה לומר לה בפרטיות .כך או כך ,ממש לא התחשק לאנבת' להישאר לבד ,לא
חמושה ,עם המנהיגה הרומית.
"בואי ,בת אתנה ".ריינה קמה מהספה" .בואי נתהלך יחדיו".
IV
אנבת'
אנבת' רצתה לשנוא את רומא החדשה .אבל כאדריכלית צעירה ,היא לא יכלה אלא להתפעל
מהגנים המדורגים ,מהמזרקות ומהמקדשים ,מהרחובות המרוצפים המתפתלים ומהווילות
הצחורות .אחרי מלחמת הטיטאנים בקיץ שעבר היא זכתה בעבודת חלומותיה ,בתכנון מחדש
של ארמונות הר אולימפוס .עכשיו ,בעודה מתהלכת בעיר הקטנה הזאת ,היא לא הפסיקה
לחשוב לעצמה ,הייתי צריכה לבנות כיפה כזאת .כמה יפה שהעמודים האלה מובילים לחצר.
אין ספק שמי שתיכנן את רומא החדשה הקדיש הרבה זמן ואהבה לפרויקט.
"האדריכלים והבנאים הטובים בעולם עומדים לרשותנו ",אמרה ריינה ,כאילו קוראת את
מחשבותיה" .בעת העתיקה הם תמיד התגוררו ברומא .חצויים רבים נשארים לגור כאן עם
סיום השירות שלהם בלגיון .הם לומדים באוניברסיטה שלנו .הם מתיישבים ומקימים
משפחות .נדמה לי שכל זה עניין מאוד את פרסי".
אנבת' תהתה מה זה אומר .היא כנראה הזעיפה פנים יותר משחשבה ,כי ריינה צחקה.
"את בהחלט לוחמת ",אמרה הפראיטור" .יש לך אש בעיניים".
"מצטערת ".אנבת' ניסתה להרגיע את ההבעה הזועפת.
"אין צורך .אני בת בֶּ לוֹנָה".
"אלת המלחמה הרומית?"
ריינה הינהנה .היא פנתה ושרקה כאילו מנסה לעצור מונית .כעבור רגע רצו לעברן שני
כלבי מתכת — אוטומטונים של כלבי ציד ,האחד עשוי כסף והאחר זהב .הם התחככו ברגליה
של ריינה ובחנו את אנבת' בעיני אודם בורקות.
"חיות המחמד שלי ",הסבירה ריינה" .אַ וּרוּם ואַ ְרגֶנְ טוּם .אכפת לך שהם יסתובבו איתנו?"
שוב הרגישה אנבת' שלא מדובר בבקשה .היא הבחינה ששיני הכלבים מזכירות ראשי חץ
מפלדה .גם אם נאסר להכניס כלי נשק לגבול העיר ,חיות המחמד של ריינה יוכלו לקרוע
אותה לגזרים אם ירצו.
ריינה הובילה את אנבת' לבית קפה עם גזוזטרה ,שם המלצר המקומי הכיר אותה .הוא
חייך והושיט לה כוס סגורה לקחת ,והציע אחת גם לאנבת'.
"את רוצה?" שאלה ריינה" .הם מכינים שוקו חם מעולה .לא בדיוק משקה רומי — "
"אבל השוקולד חוצה תרבויות ",אמרה אנבת'.
"בדיוק".
זה היה אחר צהריים חמים בחודש יוני ,אבל אנבת' לקחה את הכוס בשמחה .השתיים
המשיכו ללכת ,בעוד כלב הזהב וכלב הכסף של ריינה משוטטים סביבן.
"במחנה שלנו ",אמרה ריינה" ,אתנה היא מינרווה .את יודעת במה שונה ההתגלמות
הרומית שלה?"
אנבת' מעולם לא הירהרה בשאלה .היא זכרה שטרמינוס קרא לאתנה האלה הזאת ,כאילו
יש בה משהו שערורייתי .אוקטביאנוס התייחס אל אנבת' כאילו עצם קיומה מהווה עלבון.
"אני מבינה שמינרווה לא ...אה ,לא ממש זוכה לכבוד כאן?"
ריינה נשפה על המשקה החם בכוס שלה" .אנחנו מכבדים את מינרווה .היא אלת
האומנויות והחוכמה ...אבל היא לא ממש אלת מלחמה .לא עבור הרומאים .והיא בתולה ,כמו
דיאנה ...זאת שאתם מכנים ארטמיס .לא תמצאי כאן ילדים של מינרווה .עצם הרעיון
שיכולים להיות למינרווה ילדים — טוב ,האמת שזה קצת מזעזע בעינינו".
"אה ".פניה של אנבת' הסמיקו .היא לא רצתה להיכנס לפרטים לגבי ילדיה של אתנה —
כיצד הם נולדים היישר ממחשבתה של האלה ,ממש כפי שאתנה עצמה הגיחה מראשו של
זאוס .היא תמיד היתה מודעת מאוד לעצמה כשדיברה על כך ,כאילו היא יצור לא טבעי.
אנשים שאלו אותה לא פעם אם יש לה פופיק ,כיוון שנולדה בדרך קסם .ברור שהיה לה
פופיק .היא לא הצליחה להסביר איך .היא לא ממש רצתה לדעת.
"אני מבינה שאתם היוונים תופסים את זה אחרת ",אמרה ריינה" .אבל אנחנו הרומאים
מתייחסים ברצינות רבה לשבועות בתולין .הבתולות הוו ְֶסטָ ליוֹת לדוגמה ...אם הן הפרו את
שבועתן והתאהבו במישהו ,היו קוברים אותן בחיים .אז הרעיון שאלה בתולה תוליד ילדים
—"
"הבנתי ".לשוקו החם של אנבת' היה פתאום טעם לוואי מר .מה הפלא שהרומאים נעצו
בה מבטים משונים" .אני לא אמורה להתקיים .וגם אם היו במחנה שלכם ילדים של מינרווה
—"
"הם היו שונים ממך ",אמרה ריינה" .הם היו אומנים ,אמנים ,אולי יועצים ,אבל לא
לוחמים .הם לא היו מנהיגים מסעות חיפוש מסוכנים".
אנבת' התחילה למחות ולומר שהיא לא המנהיגה של מסע החיפושים .לא רשמית .אבל
היא תהתה אם חבריה על סיפון ‘ארגו '2יסכימו איתה .בימים האחרונים הם פנו אליה
בציפייה לפקודות — אפילו ג'ייסון ,שעקרונית היה יכול לטעון לבכירות משום שהוא בנו של
יופיטר; והמאמן הדג' ,שלא ציית לפקודות מאף אחד.
"זה לא הכול ".ריינה נקשה באצבעותיה וכלב הזהב ,אַ וּרוּם ,התקרב בריצה קלילה.
הפראיטור ליטפה אותו מאחורי האוזניים" .ההרפיה אלָה ...באמת ציטטה נבואה .שתינו
יודעות את זה ,נכון?"
אנבת' בלעה רוק .משהו בעיני האודם של אַ וּרוּם עורר בה אי שקט .היא שמעה שכלבים
מסוגלים להריח פחד ,אפילו להבחין בשינויים בקצב הנשימה והלב של אדם .היא לא ידעה
אם זה תקף גם אצל כלבי מתכת קסומים ,אבל החליטה שמוטב לומר אמת.
"זה נשמע כמו נבואה ",הודתה" .אבל מעולם לא פגשתי את אלָה ,ומעולם לא שמעתי את
השורות האלה".
"אני כן ",מילמלה ריינה" .לפחות חלקן — "
במרחק כמה מטרים מהן ,כלב הכסף נבח .קבוצת ילדים יצאה בריצה מסמטה סמוכה
והתגודדה סביב אַ ְרגֶנְ טוּם .הילדים ליטפו את הכלב וצחקו ,ללא כל חשש משיניו החדות
כתער.
"כדאי שנזוז ",אמרה ריינה.
הן עשו את דרכן במעלה הגבעה .כלבי הציד באו בעקבותיהן ,מותירים את הילדים מאחור.
אנבת' לא הפסיקה להעיף מבטים אל פניה של ריינה .זיכרון מעומעם התחיל להציק לה —
האופן שבו הסיטה ריינה את שערה מאחורי אוזנה ,טבעת הכסף שענדה עם סמל הלפיד
והחרב.
"כבר נפגשנו בעבר ",ניחשה אנבת'" .כשהיית צעירה יותר ,אני חושבת".
ריינה חייכה אליה חיוך יבשושי" .יפה .פרסי לא זכר אותי .אתם כמובן דיברתם בעיקר עם
אחותי הגדולה היילה ,שכיום היא מלכת האמזונות .בדיוק הבוקר היא עזבה ,לפני שהגעתם.
על כל פנים ,כשנפגשנו בעבר הייתי משרתת בבית של קירקה".
"קירקה "...אנבת' נזכרה במסע שלה לאי המכשפת .היא היתה בת שלוש–עשרה בזמנו.
פרסי והיא נשטפו אל החוף מים המפלצות .היילה היא זאת שקידמה את פניהם .היא עזרה
לאנבת' להתנקות ,נתנה לה שמלה חדשה ויפהפייה ועשתה לה מהפך שלם .ואז קירקה ניסתה
להפעיל על אנבת' את נאום המכירות שלה :אם אנבת' תישאר על האי ,היא תלמד שימוש
בקסם ותזכה בכוחות אדירים .אנבת' התפתתה להסכים ,לפחות קצת ,עד שקלטה שהמקום
הוא מלכודת ,ושפרסי כוּשף והפך למכרסם) .במחשבה לאחור ,החלק הזה נשמע מצחיק; אבל
בזמנו הוא היה מבעית (.באשר לריינה ...היא היתה אחת המשרתות שסירקו את השיער של
אנבת'.
"את "...אמרה אנבת' בפליאה" .והיילה היא מלכת האמזונות? איך אתן"?...
"סיפור ארוך ",אמרה ריינה" .אבל אני זוכרת אותך היטב .את היית אמיצה .מעולם לא
ראיתי מישהו דוחה את הכנסת האורחים של קירקה ,ודאי שלא מערים עליה .לא מפתיע שאת
חשובה לפרסי".
הקול שלה היה מלא כמיהה .אנבת' חשבה שמוטב לה שלא תענה.
הן הגיעו לראש הגבעה ,שם השקיפה טראסה על העמק כולו.
"זה המקום האהוב עלי בכל העיר ",אמרה ריינה" .גן בַּ כְּ חוּס".
ענפי גפן משתרגים יצרו מעליהן חופה .דבורים זימזמו בין פרחי יערה ויסמין שבישמו את
אוויר אחר הצהריים בתערובת מסחררת של ניחוחות .במרכז הטראסה ניצב פסל של בכחוס
במעין תנוחת בלט ,עירום מלבד בד חלציים ,לחייו תפוחות ושפתיו מכווצות ,מתיזות מים אל
מזרקה.
על אף דאגותיה ,אנבת' כמעט פרצה בצחוק .היא הכירה את האל הזה בהתגלמותו היוונית,
כדיוניסוס — מר ד' ,כפי שקראו לו במחנה החצויים .מראה מנהל המחנה הזקן והרגזן מונצח
באבן ,כשהוא לובש חיתול ויורק מים מפיו ,שיפר קצת את מצב רוחה.
ריינה עצרה בקצה הטראסה .הנוף הצדיק את הטיפוס .העיר כולה נפרשה מתחתן כמו
פסיפס תלת–ממדי .מדרום ,מעבר לאגם ,היתה גבעה ועל ראשה כמה מקדשים .מצפון ,אמת
מים התמשכה לעבר גבעות ברקלי .פועלים היו עסוקים בתיקון חלק שבור של אמת המים ,מן
הסתם מנזקי הקרב האחרון.
"רציתי לשמוע את זה מהפה שלך ",אמרה ריינה.
אנבת' הסתובבה אליה" .לשמוע מה מהפה שלי?"
"את האמת ",אמרה ריינה" .תשכנעי אותי שזאת לא טעות לבטוח בך .ספרי לי על עצמך.
ספרי לי על מחנה החצויים .במילים של החברה שלך פייפר שזור קסם .ביליתי מספיק זמן
בחברת קירקה כדי לזהות דיבור הקסמה כשאני שומעת אותו .אני לא יכולה לבטוח במה
שהיא אומרת .וג'ייסון ...טוב ,הוא השתנה .הוא עושה רושם מרוחק ,וכבר לא לגמרי רומאי".
הכאב בקולה היה חד כמו זכוכית שבורה .אנבת' תהתה אם גם היא נשמעה ככה במהלך כל
החודשים שחיפשה אחר פרסי .לפחות היא הצליחה למצוא את החבר שלה .לריינה לא היה
איש .היא היתה אחראית על ניהול מחנה שלם בעצמה .אנבת' הרגישה שריינה רצתה שג'ייסון
יאהב אותה .אבל הוא נעלם ,וכשחזר הביא איתו חברה חדשה .ובינתיים ,פרסי נבחר
לפראיטור ,אבל גם הוא לא רצה בריינה .ועכשיו אנבת' הגיעה לקחת אותו מכאן .ריינה
תישאר לבדה שוב ,לשאת בנטל עבודה שנועדה לשניים.
כשאנבת' הגיעה למחנה יופיטר ,היא היתה נכונה למשא ומתן עם ריינה ,אפילו להילחם בה
במידת הצורך .היא לא חזתה שתרחם עליה.
היא הסתירה את רגשותיה היטב .לא נראה לה שריינה היא טיפוס שיעריך רחמים.
במקום זאת היא סיפרה לריינה על חייה שלה .היא סיפרה על אבא שלה ועל אמה החורגת
ושני אחיה החורגים בסן פרנסיסקו ,כיצד הרגישה כמו זרה במשפחתה שלה .היא סיפרה
כיצד ברחה מהבית כשהיתה בת שבע בלבד ,התיידדה עם לוק ותאליה ועשתה את דרכה
למחנה החצויים בלונג איילנד .היא תיארה את המחנה ואת שנות ילדותה שם .היא סיפרה איך
פגשה את פרסי ועל ההרפתקאות שעברו יחד.
ריינה ידעה להקשיב.
אנבת' התפתתה לספר לה על הבעיות האחרונות :הריב שלה עם אמה ,מתנת מטבע הכסף
והסיוטים שמהם התחילה לסבול — על פחד ישן ,שהיה כל כך משתק שהיא כמעט החליטה
לא לצאת למסע החיפושים הזה .אבל היא לא היתה מסוגלת להיפתח עד כדי כך.
כשאנבת' סיימה את סיפורה ,ריינה המשיכה להשקיף על רומא החדשה .כלבי המתכת
ריחרחו סביב הגן ורדפו אחרי דבורים בין שיחי היערה .בסופו של דבר ,ריינה הצביעה על
מקבץ הבניינים שעל הגבעה המרוחקת.
"את רואה את הבניין האדום הקטן ",אמרה" ,בקצה הצפוני? זה המקדש של אמא שלי,
בלונה ".ריינה פנתה אל אנבת'" .בניגוד לאמא שלך ,לבלונה אין מקבילה יוונית .היא רומית
לחלוטין .היא אלת ההגנה על המולדת".
אנבת' לא אמרה דבר .היא לא הבינה הרבה באלות רומיות .היא הצטערה שלא למדה את
הנושא ,אבל לטינית היתה קשה לה בהרבה מיוונית .מתחתיהן‘ ,ארגו '2נצצה בשמש בעודה
מרחפת מעל הפורום ,כמו בלון ענקי עשוי ארד.
"לפני שאנחנו הרומאים יוצאים למלחמה ",המשיכה ריינה בדבריה" ,אנחנו מבקרים
במקדש בלונה .בתוכו יש חלקת קרקע סמלית שמייצגת את אדמת האויב .אנחנו נועצים חנית
בקרקע הזאת ,כסמל לכך שאנחנו במלחמה .את מבינה ,הרומאים תמיד האמינו שהתקפה היא
ההגנה הטובה ביותר .בימי קדם ,בכל פעם שאבותינו הרגישו שהשכנים שלהם מהווים איום
על שלומם ,הם פלשו אליהם כאמצעי התגוננות".
"הם כבשו את כל העמים מסביבם ",אמרה אנבת'" .בני קרתגו ,בני גאליה — "
"והיוונים ".ריינה לא הרחיבה" .מה שאני מנסה לומר ,אנבת' ,זה שלא טבעי לרומא לשתף
פעולה עם כוחות אחרים .בכל פעם שחצויים יוונים ורומים נפגשו ,הם נלחמו .סכסוכים בין
שני הצדדים עמדו בבסיסן של כמה מהמלחמות הנוראות ביותר בהיסטוריה האנושית —
בעיקר מלחמות אזרחים".
"אבל אין לנו ברירה ",אמרה אנבת'" .אנחנו חייבים לשתף פעולה ,אחרת גאיה תשמיד את
כולנו".
"אני מסכימה ",אמרה ריינה" .אבל האם נצליח לשתף פעולה? מה אם התוכנית של יונו
פגומה? אפילו אלות עלולות לטעות".
אנבת' המתינה שברק יפגע בריינה או שתהפוך לטווס .דבר לא קרה.
לרוע המזל ,אותם ספקות טרדו גם את מנוחתה של אנבת' .הרה באמת שגתה לפעמים.
האלה התככנית עשתה לאנבת' ים של צרות ,והיא לעולם לא תסלח להרה על שלקחה ממנה
את פרסי ,גם אם למען מטרה נעלה.
"אני לא בוטחת בהרה ",הודתה אנבת'" .אבל אני כן בוטחת בחברים שלי .זה לא תכסיס,
ריינה .אנחנו כן מסוגלים לשתף פעולה".
ריינה סיימה את השוקו בכוס שלה .היא הניחה את הכוס על מעקה הגזוזטרה והשקיפה על
העמק כאילו היא מדמיינת קרב.
"אני מאמינה שאת מתכוונת לזה ",אמרה" .אבל אם תצאי לארצות העתיקות ,בעיקר
לרומא עצמה ,יש משהו שאת צריכה לדעת על אמא שלך".
אנבת' נדרכה" .משהו על ...על אמא שלי?"
"כשגרתי באי של קירקה ",אמרה ריינה" ,הגיעו אלינו מבקרים רבים .פעם אחת ,אולי
שנה לפני שאת ופרסי הגעתם ,גבר צעיר נשטף אל החוף .הוא היה חצי מטורף מצמא ומחום.
הוא נסחף בים במשך ימים שלמים .לא היה היגיון בדברים שאמר ,אבל הוא טען שהוא בן
אתנה".
ריינה השתתקה כאילו היא מחכה לתגובה .לאנבת' לא היה מושג במי מדובר .היא לא ידעה
על שום בן אתנה אחר שיצא למסע חיפושים בים המפלצות ,ובכל זאת הרגישה מדקרת
חשש .האור המסתנן מבעד לגפנים גרם לצללים להתפתל על הקרקע כמו נחיל חרקים.
"מה קרה לחצוי ההוא?" שאלה אנבת'.
ריינה נופפה בידה כאילו אין לשאלה חשיבות" .קירקה הפכה אותו לחזיר ים ,כמובן .הוא
היה למכרסם קטן ומטורף .אבל לפני כן ,הוא לא הפסיק לקשקש על מסע החיפושים הכושל
שלו .הוא טען שיצא לרומא בעקבות אות אתנה".
אנבת' נאחזה במעקה כדי להתייצב.
"כן ",אמרה ריינה כשראתה את תגובתה" .הוא לא הפסיק למלמל על בן החוכמה ,אות
אתנה ,אסון הענקים שניצב זהוב וחיוור .בערך אותן שורות שאלָה ציטטה .אבל את אומרת
שעד היום מעולם לא שמעת אותן?"
"לא — לא כפי שאלָה ניסחה אותן ".קולה של אנבת' היה חלש .היא לא שיקרה .היא
מעולם לא שמעה את הנבואה הזאת ,אבל אמא שלה הטילה עליה ללכת בעקבות אות אתנה;
ובעודה חושבת על המטבע בכיסה החל לכרסם בה חשד נורא .היא נזכרה במילותיה החריפות
של אמה .היא חשבה על הסיוטים המשונים שרדפו אותה בזמן האחרון" .החצוי הזה — הוא
הסביר על מסע החיפושים שלו?"
ריינה הנידה בראשה" .בזמנו לא היה לי מושג על מה הוא מדבר .רק זמן רב לאחר מכן,
כשהפכתי לפראיטור במחנה יופיטר ,התחלתי לחשוד".
"לחשוד ...במה?"
"ישנה אגדה עתיקה שהפראיטורים של מחנה יופיטר העבירו מדור לדור .אם יש בה אמת,
היא עשויה להסביר למה שתי קבוצות החצויים שלנו מעולם לא הצליחו לשתף פעולה .ייתכן
שזאת הסיבה לאיבה בינינו .לפי האגדה ,עד שהסכסוך העתיק הזה ייושב ,רומאים ויוונים
לעולם לא יוכלו לחיות בשלום זה עם זה .ובלב האגדה עומדת אתנה — "
קול צורמני פילח את חלל האוויר .אור היבהב בזווית העין של אנבת'.
היא הסתובבה והספיקה לראות פיצוץ שהבזיק ופער מכתש חדש בפורום .ספה בוערת
התעופפה באוויר .חצויים התפזרו בבהלה.
"ענקים?" אנבת' הושיטה יד לפגיון שלה ,שכמובן לא היה שם" .חשבתי שהצבא שלהם
הובס!"
"אלה לא ענקים ".העיניים של ריינה רשפו מזעם" .אתם בגדתם באמוננו".
"מה? לא!"
ברגע שהיא אמרה את זה‘ ,ארגו '2תקפה שוב .הבליסטרה השמאלית ירתה חנית ענקית
אפופה אש יוונית ,שחלפה היישר מבעד לכיפה השבורה של בניין הסנאט והתפוצצה בתוכו,
מאירה את הבניין כמו עששית .אם מישהו נמצא בפנים...
"אלים אדירים ,לא ".גל של בחילה כמעט גרם לברכיה של אנבת' לקרוס" .ריינה ,זה לא
ייתכן .לעולם לא היינו עושים דבר כזה!"
כלבי המתכת רצו אל גברתם .הם נהמו על אנבת' אבל נעצרו בהיסוס ,כאילו לא רוצים
לתקוף.
"את דוברת אמת ",פסקה ריינה" .אולי לא היית מודעת למעשה הבוגדנות הזה ,אבל
מישהו ישלם עליו".
למטה ,בפורום ,המהומה הלכה והתפשטה .המונים נדחפו ונדחקו .קרבות אגרופים פרצו
פה ושם.
"שפיכות דמים ",אמרה ריינה.
"אנחנו חייבות להפסיק את זה!"
אנבת' נמלאה תחושה נוראה שזאת עלולה להיות הפעם האחרונה שהיא וריינה יפעלו
בהסכמה מלאה ,אך הן רצו יחדיו במורד הגבעה.
***
אם היה מותר להכניס כלי נשק לגבולות העיר ,חבריה של אנבת' היו מתים בשלב זה.
החצויים הרומים בפורום התגבשו להמון זועם .אחדים השליכו צלחות ,מזון ואבנים לעבר
‘ארגו ,'2פעולה חסרת תוחלת משום שמרבית הפריטים צנחו בחזרה על ההמון.
כמה עשרות רומאים הקיפו את פייפר ואת ג'ייסון ,שניסו להרגיע אותם ,אך לשווא .דיבור
ההקסמה של פייפר היה חסר תועלת נגד חצויים צורחים וזועמים רבים כל כך .המצח של
ג'ייסון דימם .הגלימה הסגולה שלו נקרעה לגזרים .הוא לא הפסיק להפציר בהמון" :אני בצד
שלכם!" אבל חולצת מחנה החצויים הכתומה שלו לא ממש עזרה לטיעון — וגם לא ספינת
המלחמה שלמעלה ,שהמשיכה לירות חניתות בוערות על רומא החדשה .אחת נחתה בקרבת
מקום והחריבה חנות טוגות.
"בשם השאול ",קיללה ריינה" .תראי".
לגיונרים חמושים מיהרו לעבר הפורום .שני צוותי ארטילריה הציבו בליסטראות מחוץ
לגבול הפומרי והתכוננו לירות ב'ארגו .'2
"זה רק יחמיר את המצב ",אמרה אנבת'.
"אני שונאת את העבודה שלי ",נהמה ריינה .היא מיהרה לעבר הלגיונרים ,והכלבים שלה
לצדה.
פרסי ,חשבה אנבת' וסרקה את הפורום בייאוש .איפה אתה?
שני רומאים ניסו לתפוס אותה .היא חמקה מהם ונדחפה בין ההמונים .כאילו לא היה די
במהומת הרומאים הזועמים ,הספות הבוערות והבניינים המתפוצצים ,מאות רוחות רפאים
סגולות התרוצצו בכל רחבי הפורום וחלפו מבעד לגופי החצויים תוך יללות חסרות פשר.
הפַאוּנים ניצלו גם הם את המהומה .הם הסתערו על שולחנות האוכל וחטפו מזון ,צלחות
וכוסות .אחד דילג על פני אנבת' בזרועות עמוסות טאקו ובין שיניו אננס שלם.
פסל טרמינוס הופיע בעננת פיצוץ היישר מול אנבת' .הוא צעק עליה בלטינית ,ללא ספק
מכנה אותה שקרנית ומפרת שבועות; אבל היא דחפה אותו והמשיכה לרוץ.
בסופו של דבר היא איתרה את פרסי .הוא וחבריו ,הייזל ופרנק ,עמדו במרכז מזרקה,
ופרסי הדף רומאים זועמים בפרצי מים .הטוגה של פרסי היתה קרועה לגזרים ,אבל לא נראה
שהוא נפצע.
בעוד פיצוץ נוסף מטלטל את הפורום אנבת' צעקה אליו .הבזק האור חלף הפעם היישר
מעליהם .אחת הבליסטראות הרומיות ירתה ,ו'ארגו '2נאנקה ונטתה הצדה .להבות גלשו
מעבר לגוף הספינה המצופה ארד.
אנבת' הבחינה בדמות הנצמדת נואשות לסולם החבלים ומנסה לטפס מטה .זה היה
אוקטביאנוס ,גלימותיו מעלות עשן ופניו שחורות מפיח.
במזרקה ,פרסי הפגיז את ההמון הרומי בפרץ מים נוסף .אנבת' רצה לעברו ,חומקת
מאגרוף רומי ומצלחת כריכים שיודתה לעברה.
"אנבת'!" קרא פרסי" .מה"?...
"אני לא יודעת!" ענתה אנבת' בצעקה.
"אני אומר לכם מה!" צעק קול מעליהם .אוקטביאנוס הגיע לתחתית הסולם" .היוונים ירו
עלינו! החבר שלכם ליאו כיוון את כלי הנשק שלו על רומא!"
החזה של אנבת' נמלא חנקן נוזלי .היא הרגישה כאילו היא עלולה להתנפץ למיליון חתיכות
קפואות.
"אתה משקר ",אמרה" .ליאו לעולם לא היה — "
"הייתי שם!" צרח אוקטביאנוס " .במו עיניי ראיתי את זה!"
‘ארגו '2השיבה אש .לגיונרים התפזרו בשדה כשאחת הבליסטראות שלהם התפוצצה
לרסיסים.
"את רואה?" צרח אוקטביאנוס" .רומאים ,הִ רגו את הפולשים!"
אנבת' נהמה בתסכול .לא היה זמן לפענח מה קרה בדיוק .הצוות ממחנה החצויים נמצא
בנחיתות מספרית של אחד למאה ,וגם אם מדובר בתכסיס מבוים של אוקטביאנוס )מה
שנראה לה סביר ביותר( ,היא לעולם לא תצליח לשכנע את הרומאים לפני שיהיה מאוחר מדי
והם יירמסו למוות.
"אנחנו חייבים להסתלק מכאן ",היא אמרה לפרסי" .עכשיו".
הוא הינהן בפנים קודרות" .הייזל ,פרנק ,אתם חייבים לבחור .אתם באים?"
הייזל נראתה מבועתת ,אבל חבשה את קסדת הפרשים שלה" .ברור שאנחנו באים .אבל
אתם לעולם לא תצליחו להגיע לספינה ,אלא אם ניצור להם הסחה".
"איך?" שאלה אנבת'.
הייזל שרקה .כתם מטושטש בצבע בז' חצה את הפורום .סוס מרהיב התגשם לצד המזרקה.
הוא התרומם על רגליו האחוריות ,צהל ופיזר את ההמון .הייזל עלתה עליו כאילו נולדה על
גב סוס .אל האוכף נרכסה חרב פרשים רומית.
הייזל שלפה את להב הזהב" .שלחו לי הודעה באיריס–נט ברגע שתגיעו למקום בטוח ,ואני
אפגוש אתכם ",אמרה" .אָ ֵריוֹן ,קדימה!"
הסוס זינק בין האנשים במהירות מדהימה .רומאים התפזרו לכל עבר בבהלה.
אנבת' חשה ניצוץ של תקווה .אולי הם יצליחו לצאת מכאן בחיים .ואז ,מהצד האחר של
הפורום ,היא שמעה את צעקותיו של ג'ייסון.
"רומאים!" קרא" .בבקשה!"
הוא ופייפר הופגזו בצלחות ובאבנים .ג'ייסון ניסה לגונן על פייפר ,אבל לבנה פגעה בו
מעל העין .הוא קרס ,וההמון נהר קדימה.
"תחזרו אחורה!" צרחה פייפר .דיבור ההקסמה שלה התגלגל מעל ראשי האנשים והם
היססו ,אבל אנבת' ידעה שההשפעה שלו תתפוגג .אין סיכוי שהיא ופרסי יצליחו להגיע
אליהם בזמן.
"פרנק ",צעק פרסי" ,הכול תלוי בך .אתה יכול לעזור להם?"
אנבת' לא הבינה מה פרנק יכול לעשות לבדו ,אבל הבחור בלע רוק במתח.
"אוי ,אלים ",מילמל" .בסדר ,כן .רק תעלו בסולם .עכשיו".
פרסי ואנבת' הסתערו לעבר הסולם .אוקטביאנוס עדיין נצמד אל קצהו התחתון ,אבל פרסי
תלש אותו משם והשליך אותו אל ההמון.
הם התחילו לטפס בעוד לגיונרים חמושים מציפים את הפורום .חצים שרקו מעל ראשה
של אנבת' .פיצוץ כמעט העיף אותה מהסולם .באמצע הדרך למעלה היא שמעה שאגה
מתחתיה והציצה למטה.
רומאים צרחו והתפזרו ,בעוד דרקון בגודל מלא הסתער על הפורום — יצור מבהיל אפילו
יותר מדרקון הארד שקישט את ‘ארגו .'2היו לו עור אפור וגס כמו לדרקון קומודו ,וכנפי
עטלף .חצים ואבנים ניתזו ממנו בלי שיזיקו לו .הוא התקדם במגושם לעבר פייפר וג'ייסון,
תפס אותם בכפותיו הקדמיות ועופף אל חלל האוויר.
"זה "?...אנבת' לא הצליחה לנסח את המחשבה במילים.
"פרנק ",אישר פרסי ,שנמצא כמטר או שניים מעליה" .יש לו כמה כישרונות מיוחדים".
"בלשון המעטה ",מילמלה אנבת'" .תמשיך לטפס!"
אלמלא הדרקון והסוס של הייזל שהסיחו את דעת הקשתים ,הם לעולם לא היו מגיעים
בשלום לראש הסולם; אך לבסוף הם טיפסו מעל שורת משוטי אוויר שבורים ועלו אל
הסיפון .חבלי המפרשים בערו .המפרש הקדמי נקרע והספינה נטתה בחדות ימינה.
המאמן הדג' לא נראה בסביבה ,אבל ליאו עמד במרכז הספינה והטעין בשלווה את
הבליסטרה .הבטן של אנבת' התהפכה מפחד.
"ליאו!" היא צרחה" .מה אתה עושה?"
"להשמיד אותם "...הוא פנה לעבר אנבת' .עיניו היו מזוגגות .תנועותיו הזכירו תנועות
רובוט" .להשמיד את כולם".
הוא פנה בחזרה לעבר הבליסטרה ,אבל פרסי התקיל אותו .הראש של ליאו הוטח בכוח
בסיפון ועיניו התגלגלו בארובותיהן עד שרק החלק הלבן נותר גלוי בהן.
הדרקון האפור דאה לעברם .הוא חג פעם אחת סביב הספינה ,נחת בחרטום ,והניח את
ג'ייסון ופייפר שקרסו שניהם על הסיפון.
"קדימה!" צעק פרסי" .תוציאי אותנו מכאן!"
אנבת' ההמומה קלטה שהוא מדבר אליה.
היא רצה לעבר ההגה .היא עשתה טעות והעיפה מבט מעבר למעקה ,וראתה לגיונרים
חמושים מגבשים את השורות בפורום ומותחים בקשתותיהם חצים בוערים .הייזל האיצה
באריון והם יצאו בדהרה מהעיר ובעקבותיהם המון זועם .בליסטראות נוספות נגררו לטווח
פגיעה .לכל אורך הגבול הפומרי ,פסלי טרמינוס לבשו גוון סגול ,כאילו אוגרים אנרגיה
למתקפה כלשהי.
אנבת' העיפה מבט בבקרי הטיסה .היא קיללה את ליאו על שעשה אותם מסובכים כל כך.
לא היה זמן לתמרונים מורכבים ,אבל היא ידעה פקודה בסיסית אחת :להתרומם.
היא תפסה במשנק ומשכה בו בכוח לאחור .הספינה נאנקה .החרטום נטה כלפי מעלה
בזווית מחרידה .חבלי העגינה ניתקו ,ו'ארגו '2זינקה אל בין העננים.
V
ליאו
ליאו היה רוצה להמציא מכונת זמן .הוא היה חוזר בה שעתיים אחורה ומבטל את מה שקרה.
ואולי היה יכול להמציא מכונת סטירות כדי להעניש את עצמו ,אף שהיא כנראה לא היתה
מכאיבה לו כמו המבט שאנבת' שלחה אליו עכשיו.
"אז בוא נחזור על זה שוב ",היא אמרה" .מה בדיוק קרה?"
ליאו ישב על הסיפון ,שעון בכבדות על התורן .הראש שלו עדיין כאב מהחבטה בסיפון.
מכל עבריו נראו הפגיעות הקשות שספגה הספינה היפה שלו .רובי הקשת שבירכתיים היו
לערימות שבבים .המפרש הקדמי היה קרוע .מערכת התקשורת הלוויינית שחיברה את
האינטרנט והטלוויזיה בספינה התפוצצה לחלוטין ,וזה ממש הכעיס את המאמן הדג' .דרקון
הארד שלהם ,פֶסטוּס ,השתעל עשן כאילו נתקע לו גוש פרווה בגרון ,ועל פי צלילי החריקה
שעלו מהסיפון הימני נראה שאחדים מהמשוטים האוויריים יצאו מכוונון או נשברו לגמרי ,מה
שהסביר מדוע הספינה נטתה על צדה ורעדה בעודה ממשיכה לטוס ,והמנוע חירחר כמו רכבת
קיטור בהתקף אסתמה.
ליאו החניק יפחת בכי" .אני לא יודע .הכול מטושטש".
יותר מדי אנשים הביטו בו :אנבת' )ליאו שנא להכעיס אותה; הבחורה הפחידה אותו
נורא( ,המאמן הדג' עם רגלי התיש הפרוותיות ,חולצת הפולו הכתומה ומחבט הבייסבול )הוא
באמת חייב לסחוב אותו לכל מקום?( והבחור החדש ,פרנק.
ליאו לא ידע איך להתייחס לפרנק .הוא נראה כמו מתאבק סומו תינוק ,אם כי ליאו לא היה
מספיק טיפש לומר את זה בקול .הזיכרון של ליאו היה מטושטש ,אבל כאשר נמצא בהכרה
חלקית ,הוא היה משוכנע שראה דרקון נוחת על הסיפון — דרקון שהפך לפרנק.
אנבת' שילבה זרועות" .אז אתה לא זוכר?"
"אני "...ליאו הרגיש כאילו הוא מנסה לבלוע גולה גדולה" .אני זוכר ,אבל הרגשתי כאילו
אני מסתכל על עצמי מהצד .לא שלטתי במה שאני עושה".
המאמן הדג' טפח במחבט שלו על הסיפון .בבגדי הספורט שלו ועם הכובע המכסה את
הקרניים ,הוא נראה בדיוק כפי שנראה בבית ספר "קיום בטבע" ,שם התחפש במשך שנה
למורה להתעמלות של ג'ייסון ,פייפר וליאו .ליאו הביט בפנים הזועפות של הסאטיר ותהה אם
המאמן הולך להוריד אותו לשכיבות סמיכה.
"תראה ,ילד ",אמר הדג'" ,אתה פוצצת דברים .תקפת את הרומאים .מעולה! אדיר! אבל
היית חייב לנתק את ערוצי הלוויין? בדיוק צפיתי בהיאבקות".
"המאמן ",אמרה אנבת'" ,אולי תלך לבדוק שכל השריפות כבו?"
"אבל כבר בדקתי".
"תבדוק שוב".
הסאטיר גרר משם רגליים ורטן לעצמו .אפילו הדג' לא היה מטורף דיו לצאת נגד אנבת'.
היא כרעה לצד ליאו .העיניים האפורות שלה היו עזות כפלדה .שערה הבלונדיני גלש על
כתפיה ,אבל בעיני ליאו זה לא היה מושך .לא היה לו מושג איך נוצר הסטריאוטיפ של
הבלונדינית הטיפשה המצחקקת .מאז שפגש את אנבת' בקניון הגדול בחורף שעבר ,כשצעדה
לעברו בהבעה של "תן לי את פרסי ג'קסון או שאהרוג אותך" ,בלונדיניות נראו לליאו חכמות
מדי והרבה יותר מדי מסוכנות.
"ליאו ",היא אמרה בשלווה" ,אוקטביאנוס הפיל אותך בפח או משהו כזה? הוא הפליל
אותך או — "
"לא ".ליאו היה יכול לשקר ולהאשים בכול את הרומאי האידיוט ,אבל הוא לא רצה
להחמיר את המצב שגם ככה כבר היה גרוע" .הבחור חלאה ,אבל הוא לא ירה על המחנה .אני
עשיתי את זה".
החדש ,פרנק ,עשה פרצוף" .בכוונה?"
"לא!" ליאו עצם עיניים בכוח" .טוב ,כן ...זאת אומרת ,לא רציתי לעשות את זה .אבל
הרגשתי כאילו אני רוצה .משהו גרם לי לעשות את זה .מילא אותי מין קור כזה — "
"קור ".נימת הקול של אנבת' השתנתה .היא נשמעה כמעט ...מפוחדת.
"כן ",אמר ליאו" .למה?"
מתחת לסיפון ,פרסי קרא" :אנבת' ,אנחנו צריכים אותך".
אלים אדירים ,חשב ליאו לעצמו .אני מקווה שג'ייסון בסדר.
ברגע שהם הגיעו לספינה ,פייפר לקחה את ג'ייסון למטה .החתך במצח שלו נראה לא טוב.
ליאו הכיר את ג'ייסון יותר מכל אדם אחר במחנה החצויים .הוא היה החבר הכי טוב שלו .אם
ג'ייסון לא ישרוד...
"הוא יהיה בסדר גמור ".הבעת הפנים של אנבת' התרככה" .פרנק ,אני כבר חוזרת.
פשוט ...תשגיח על ליאו .בבקשה".
פרנק הינהן.
לא ייאמן ,אבל מתברר שליאו כן יכול להרגיש יותר גרוע .אנבת' בטחה בחצוי רומי
שפגשה לפני שלוש שניות יותר משבטחה בליאו.
ברגע שהיא הסתלקה ,ליאו ופרנק נעצו זה בזה מבטים .הבחור הגדול נראה די משונה
בטוגת הסדין שלו ,שמתחתיה לבש סווטשרט אפור ומכנסי ג'ינס ,ועל כתפו קשת ואשפת
חצים מנשקיית הספינה .ליאו זכר את הפגישה שלו עם ציידות ארטמיס — חבורת נערות
אתלטיות וחמודות בבגדים כסופים ,שהיו חמושות כולן בקשתות .הוא דמיין את פרנק
משתובב איתן .התמונה היתה מגוחכת וכמעט שיפרה את מצב רוחו.
"אז מה ",אמר פרנק" .לא קוראים לך סֶ מי?"
ליאו הביט בו בתמיהה" .איזו מין שאלה זאת?"
"סתם ",מיהר פרנק לחזור בו" .פשוט ...לא משנה .אז בקשר לירי על המחנה ...יכול
להיות שאוקטביאנוס בכל זאת עומד מאחורי זה ,אולי הוא גרם לזה בקסם או משהו .הוא לא
רצה ששתי הקבוצות יסתדרו".
ליאו רצה להאמין בזה .הוא היה אסיר תודה על כך שהבחור לא שונא אותו .אבל הוא ידע
שלא אוקטביאנוס אשם .ליאו הוא זה שצעד לבליסטרה והתחיל לירות .חלק ממנו ידע שזה
לא בסדר .הוא שאל את עצמו :רגע ,מה אני עושה? ובכל זאת עשה את זה.
אולי הוא משתגע .ייתכן שבעקבות כל חודשי העבודה הלחוצה על ‘ארגו '2הוא יצא
מדעתו.
אבל אין טעם לחשוב על זה .הוא חייב לעשות משהו מועיל .להעסיק איכשהו את הידיים.
"תשמע ",אמר" ,כדאי שאני אדבר עם פסטוס כדי לגבש דו"ח נזקים .אכפת לך"?...
פרנק עזר לו לקום" .מי זה פסטוס?"
"חבר שלי ",אמר ליאו" .וגם לו לא קוראים סֶ מי ,למקרה שתהית .בוא .אני אכיר לך
אותו".
למרבה המזל ,דרקון הארד לא נפגע .טוב ,מלבד העובדה שבחורף שעבר הוא איבד את כל
גופו ונותר ממנו רק ראש — אבל לזה ליאו כבר היה רגיל.
כשהם הגיעו לחרטום הספינה ,ראש העיטור הסתובב מאה שמונים מעלות להביט בהם.
פרנק פלט צווחה ונרתע.
"הוא חי!" אמר.
ליאו היה פורץ בצחוק אלמלא הרגיש כל כך רע" .כן .פרנק ,זה פסטוס .פעם הוא היה
דרקון ארד שלם ,אבל קרתה לנו תאונה קטנה".
"קורות לך הרבה תאונות ",ציין פרנק.
"טוב ,לא כולנו מסוגלים להפוך לדרקונים ,אז חלקנו נאלצים לבנות אותם בעצמנו ".ליאו
זקף גבות לעבר פרנק" .בכל אופן ,החייתי אותו כקישוט לספינה .אפשר לומר שהוא משמש
עכשיו כממשק הראשי של הספינה .מה המצב ,פסטוס?"
פסטוס נשף עשן ופלט סדרה של קולות חריקה ותקתוק .במהלך החודשים האחרונים ,ליאו
למד לפרש את שפת המכונה הזאת .חצויים אחרים הבינו לטינית ויוונית .ליאו דיבר חורקנית
ותקתוקית שוטפות.
"אופס ",אמר ליאו עכשיו" .יכול היה להיות יותר גרוע ,ועדיין ,גוף הספינה נפרץ בכמה
מקומות .נצטרך לתקן את המשוטים האוויריים בצד ימין לפני שנוכל להגיע שוב למהירות
מלאה .נזדקק לחומרי תיקון :ארד שמימי ,זפת ,סיד — "
"סיד? אתה רוצה לצבוע משהו?"
"אחי ,סיד משמש בהכנת מלט ועוד המון — טוב ,לא משנה .הנקודה היא שהספינה לא
תגיע רחוק אם לא נתקן אותה".
פסטוס השמיע עוד תקתוק חורק שליאו לא זיהה .זה נשמע כמו "איי–זול".
"אה ...הייזל ",פיענח" .זאת הנערה עם השיער המתולתל ,נכון?"
פרנק בלע רוק" .היא בסדר?"
"כן ,היא בסדר גמור ",אמר ליאו" .פסטוס אומר שהסוס שלה דוהר מתחתינו .היא עוקבת
אחרינו".
"אז אנחנו חייבים לנחות ",אמר פרנק.
ליאו בחן אותו" .אתם זוג?"
פרנק נשך את שפתו התחתונה" .כן".
"אתה לא נשמע בטוח".
"כן .כן ,בהחלט .אני בטוח".
ליאו הרים ידיים" .בסדר ,בסדר .הבעיה היא שלא נוכל לנחות יותר מפעם אחת .בגלל
מצב הספינה והמשוטים ,לא נוכל להמריא שוב בלי תיקונים ,אז אנחנו חייבים לנחות במקום
שיש בו את כל האספקה שאנחנו צריכים".
פרנק גירד בראשו" .איפה משיגים ארד שמימי? אני לא חושב שמוכרים את זה ב'הום
סנטר'".
"פסטוס ,תסרוק".
"הוא מסוגל לאתר מרבצי ארד שמימי?" שאל פרנק בהתפעלות" .יש משהו שהוא לא
מסוגל לעשות?"
ליאו חשב לעצמו :היית צריך לראות אותו כשהיה לו גוף .אבל הוא לא אמר דבר .הזיכרון
הכאיב לו.
ליאו הציץ מעבר לחרטום הספינה .הם חלפו מעל מרכז עמק קליפורניה .ליאו חשב
שהסיכוי שימצאו את כל מה שהם צריכים במקום אחד אינו גדול במיוחד ,אבל לא היתה להם
ברירה אלא לנסות .הוא גם רצה להתרחק כמה שיותר מרומא החדשה‘ .ארגו '2היתה
מסוגלת לעבור מרחקים גדולים בזמן קצר הודות למנוע הקסום ,אבל ליאו היה משוכנע שגם
לרומאים יש אמצעי תחבורה קסומים משלהם.
המדרגות מאחוריו חרקו .פרסי ואנבת' עלו בהן בפנים קודרות.
הלב של ליאו כמעט עצר" .ג'ייסון — ?"
"הוא נח ",אמרה אנבת'" .פייפר משגיחה עליו ,אבל הוא יהיה בסדר".
פרסי בחן אותו במבט רציני" .אנבת' אומרת שאתה כן ירית בבליסטרה?"
"אחי ,אני — אני לא מבין איך זה קרה .אני כל כך מצטער — "
"מצטער?" נהם פרסי.
אנבת' הניחה יד על החזה של החבר שלה" .ננסה להבין מה קרה אחר כך .עכשיו אנחנו
חייבים להתארגן ולתכנן תוכנית חדשה .מה מצב הספינה?"
הרגליים של ליאו רעדו .המבט שפרסי נעץ בו הזכיר לו את המראה של ג'ייסון רגע לפני
שזימן ברק .העור של ליאו עיקצץ ,וכל גופו צרח לו ,ברח!
הוא דיווח לאנבת' על הנזק לספינה ועל האספקה שהם צריכים .הרגשתו השתפרה קצת
כשדיבר על משהו שניתן לתיקון.
בעודו מקטר על המחסור בארד שמימי ,פסטוס התחיל לתקתק ולחרוק.
"מעולה ".ליאו נאנח בהקלה.
"מה מעולה?" אמרה אנבת'" .לא יזיק לי קצת ‘מעולה' כרגע".
ליאו הצליח לחייך" .כל מה שאנחנו צריכים ,במקום אחד .פרנק ,אולי תהפוך לציפור או
משהו כזה? תעוף למטה ותגיד לחברה שלך שתפגוש אותנו בימת המלח הגדולה של יוּטָ ה".
הנחיתה שם לא היתה קלה .המשוטים נפגעו והמפרש הקדמי נקרע ,וליאו בקושי הצליח
לשלוט בנחיתתם .האחרים נחגרו מתחת לסיפון — מלבד המאמן הדג' ,שהתעקש להיצמד
למעקה הקדמי ולצעוק "הטילו עוגן! קדימה לאגם!" ליאו עמד בירכתי האונייה ,לבדו מאחורי
ההגה ,וכיוון את הספינה כמיטב יכולתו.
פסטוס חרק ותיקתק התרעות ,שהועברו במערכת הכריזה אל הסיפון האחורי.
"אני יודע ,אני יודע ",אמר ליאו בחריקת שיניים.
לא היה לו הרבה זמן להתפעל מהנוף .מדרום–מזרח נראתה עיר למרגלות רכס הרים
שזהר בכחול וסגול באור אחר הצהריים .נוף מדברי שטוח נפרש מדרום .ממש מתחתם ,ימת
המלח הגדולה נצצה כמו נייר כסף ,חופיה תחומים בביצות מלח לבנות שהזכירו לליאו
תמונות ממאדים.
"תחזיק חזק ,המאמן!" הוא צעק" .זה הולך לכאוב".
"אני חי בשביל כאב!"
טראח! גל של מי מלח שטף את החרטום והרטיב לחלוטין את המאמן הדג'‘ .ארגו '2נטתה
בחדות ימינה ,ואז התיישרה והמשיכה להתנודד על פני האגם .קול זמזום מכני נשמע,
והמדחפים האוויריים שלא נפגעו הסתדרו בתצורה ימית.
שלוש קבוצות של משוטים רובוטיים טבלו במים והחלו להניע אותם קדימה.
"עבודה יפה ,פסטוס ",אמר ליאו" .קח אותנו אל החוף הדרומי".
"יש!" המאמן הדג' הניף אגרוף באוויר .הוא היה ספוג מים מפרסה ועד קרן ,אבל גיחך
כמו תיש מטורף" .בואו נעשה עוד סיבוב!"
"אה ...אולי אחר כך ",אמר ליאו" .רק תישאר על הסיפון ,טוב? תעמוד על המשמר
למקרה ש ...אתה יודע ,האגם יחליט לתקוף אותנו או משהו".
"אתה יכול לסמוך עלי ",הבטיח הדג'.
ליאו צילצל בפעמון ההרגעה ופנה לעבר המדרגות .לפני שהגיע לשם ,קול טפיפה רם
הידהד בספינה .סוס בצבע דבש נגלה על הסיפון ועל גבו הייזל לבסק.
"איך — ?" השאלה של ליאו גוועה בגרונו" .אנחנו באמצע האגם! היצור הזה יודע
לעוף?"
הסוס צהל בכעס.
"אריון לא יודע לעוף ",הסבירה הייזל" .אבל הוא מסוגל לדהור פחות או יותר על כל
משטח .מים ,מדרונות אנכיים ,הרים קטנים — דבר לא עוצר אותו".
"אה".
הייזל בחנה אותו במבט מוזר ,כפי שעשתה במהלך המשתה בפורום — כאילו היא מחפשת
משהו בפניו .הוא התפתה לשאול אותה אם נפגשו בעבר ,אבל היה משוכנע שלא .הוא היה
זוכר נערה יפה שמביטה בו בתשומת לב כזאת .זה לא קרה לו הרבה.
היא החברה של פרנק ,הוא הזכיר לעצמו.
פרנק עדיין נמצא מתחת לסיפון ,אבל ליאו כמעט הצטער שהבחור הגדול לא עולה עכשיו
במדרגות .מול עיניה הבוחנות של הייזל ליאו הרגיש נבוך ומודע לעצמו.
המאמן הדג' התגנב קדימה עם מחבט הבייסבול בידיו ובחן את הסוס הקסום בחשדנות
גלויה" .ואלדס ,זה נחשב לפלישה?"
"לא!" אמר ליאו" .אה ,הייזל ,כדאי שתבואי איתי .בניתי אורווה מתחת לסיפון ,אם אריון
רוצה — "
"הוא אוהב להיות חופשי ".הייזל ירדה מהאוכף" .הוא ירעה באזור האגם עד שאקרא לו.
אבל אני רוצה לראות את הספינה .אחריך".
‘ארגו '2עוצבה בסגנון ספינת מלחמה עתיקה ,תלת–חתרית ,אבל גדולה פי שניים
מהספינות העתיקות .לאורך הסיפון המרכזי נמתח מסדרון עם תאי מגורים משני עבריו.
בספינה תלת–חתרית עתיקה ,את מרבית החלל היו תופסות שלוש שורות של ספסלים ועליהן
כמה מאות חותרים מיוזעים ,אבל המשוטים של ליאו היו אוטומטיים וניתנים לשליפה ,כך
שתפסו מעט מאוד מקום בתוך בטן הספינה .הכוח המניע בא מחדר המנועים שבסיפון
התחתון ,ובאותו סיפון שכנו גם המרפאה ,המחסנים והאורווה.
ליאו צעד ראשון במסדרון .הוא בנה בספינה שמונה תאי מגורים — שבעה עבור החצויים
מהנבואה ,ואחד למאמן הדג') .אם כי ברצינות — זה המבוגר האחראי שכירון מינה ללוות
אותם?( בירכתיים היה חדר אוכל/סלון גדול ,ולשם פנה עכשיו ליאו.
בדרך הם חלפו על פני החדר של ג'ייסון .הדלת היתה פתוחה .פייפר ישבה לצד הדרגש
שלו והחזיקה בידו של ג'ייסון ,בעודו נוחר במיטה ועל ראשו רטיית קרח.
פייפר העיפה מבט בליאו .היא קירבה אצבע לשפתיה כדי לסמן לו לשמור על השקט ,אבל
לא נראתה כועסת .זה היה מדהים .ליאו השתדל להתגבר על תחושת האשמה ,והמשיך ללכת.
כשהגיעו לחדר האוכל ,הם מצאו שם את האחרים — פרסי ,אנבת' ופרנק — יושבים
עגמומיים סביב שולחן האוכל.
ליאו השתדל לעצב את חדר האוכל הכי מגניב שאפשר ,מתוך מחשבה שיבלו שם שעות
ארוכות .הארונות היו מלאים כוסות וצלחות קסומות ממחנה החצויים ,שהתמלאו על פי
פקודה בכל מזון ושתייה שיכולת לבקש .היה שם גם ארגז קרח קסום מלא פחיות משקה,
פתרון מושלם לפיקניקים על החוף .המושבים היו כורסאות מרופדות עם מנגנון עיסוי פנימי,
רמקולים מובנים ומעמדים לכוסות ולחרבות ,פסגת השאיפות של כל חצוי עצלן .לא היו
בחדר חלונות ,אבל על הקירות הוצגו בקסם תמונות בשידור חי ממחנה החצויים — החוף,
היער ,שדות התות — אם כי ליאו התחיל לתהות אם זה רק גורם לאנשים להתגעגע הביתה
במקום לשמח אותם.
פרסי בהה בגעגועים במראה השקיעה מעל גבעת החצויים ,שם התנוצצה גיזת הזהב בין
ענפי עץ האורן הגבוה.
"אז נחתנו ",אמר" .מה עכשיו?"
פרנק פרט על מיתר הקשת שלו" .ננסה לפענח את הנבואה? כלומר ...הציטוט של אלה
היה נבואה ,נכון? מתוך ספרי הסיבּילות?"
"מתוך מה?" שאל ליאו.
פרנק הסביר לו שחברתם ההרפיה מוכשרת להדהים בשינון ספרים .בשלב כלשהו בעבר,
היא בלעה אוסף שלם של נבואות עתיקות שלכאורה הושמדו עם נפילת רומא.
"לכן לא סיפרת על זה לרומאים ",ניחש ליאו" .לא רצית שהם ילכדו אותה".
פרסי המשיך לבהות בתמונה של גבעת החצויים" .אלָה רגישה .היא היתה שבויה
כשמצאנו אותה .פשוט לא רציתי "...ידו נקפצה לאגרוף" .זה לא משנה עכשיו .שלחתי
לטייסון הודעה באיריס–נט ,אמרתי לו שייקח את אלָה למחנה החצויים .הם יהיו מוגנים שם".
ליאו התקשה להאמין שמישהו מהם יהיה מוגן לאחר שהוא הצליח לעצבן מחנה שלם של
רומאים ,בנוסף על הבעיות שכבר היו להם עם גאיה והענקים; אבל הוא חשב שעדיף לשתוק.
אנבת' שילבה אצבעות" .אני צריכה לחשוב עוד קצת על הנבואה — אבל כרגע יש לנו
בעיות דוחקות יותר .אנחנו מוכרחים לתקן את הספינה .ליאו ,מה חסר לנו?"
"הכי קל יהיה להשיג זפת ".ליאו שמח להחליף נושא" .אפשר לקנות זפת בעיר ,בחנות
לציוד בנייה או משהו כזה .השלב הבא ,ארד שמימי וסיד .פסטוס אומר שנמצא את שניהם על
אי באגם ,קצת מערבה מכאן".
"נצטרך להזדרז ",הזהירה אותם הייזל" .אם אני מכירה את אוקטביאנוס ,הוא כבר התחיל
לחפש אחרינו בכוחות הניבוי שלו .הרומאים ישלחו בעקבותינו כוח תקיפה .זה עניין של
כבוד".
ליאו הרגיש שעיני כולם ננעצות בו" .אנשים ...אני לא יודע מה קרה .בחיי ,אני — "
אנבת' הרימה יד" .דיברנו על זה בינינו .כולנו מסכימים שלא ייתכן שאתה אחראי לזה,
ליאו .תחושת הקור שהזכרת ...גם אני הרגשתי בה .היא כנראה נוצרה בקסם כלשהו ,של
אוקטביאנוס או של גאיה או של השליחים שלה .אבל עד שנבין מה קרה — "
פרנק נאנח" .איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שזה לא יקרה שוב?"
האצבעות של ליאו התלהטו ,כאילו הן עומדות לעלות באש .אחד הכוחות שלו כבן
הפייסטוס היה היכולת לזמן אש כרצונו; אבל היה עליו להקפיד לא לעשות את זה בטעות,
בעיקר בספינה מלאה חומרי נפץ וחומרים מתלקחים.
"אני בסדר גמור עכשיו ",הוא התעקש ,אף שלא היה משוכנע בזה לחלוטין" .אולי נוכל
להיעזר אחד בשני .שאף אחד לא יסתובב לבדו .אנחנו יכולים להשאיר את פייפר ואת המאמן
הדג' על הסיפון עם ג'ייסון .נשלח צוות אחד לקנות זפת בעיר .צוות אחר ילך להביא ארד
וסיד".
"להתפצל?" אמר פרסי" .זה נשמע לי כמו רעיון גרוע מאוד".
"זה ילך מהר יותר ",אמרה הייזל" .וחוץ מזה ,יש סיבה לכך שמסעות חיפושים מוגבלים
בדרך כלל לשלושה חצויים ,נכון?"
אנבת' זקפה גבות ,כאילו ההערכה שלה להייזל העמיקה" .את צודקת .זו בדיוק הסיבה
שהיינו צריכים את ‘ארגו ...'2מחוץ למחנה ,שבעה חצויים בשטח הפתוח ימשכו יותר מדי
תשומת לב ממפלצות .הספינה בנויה להסוות אותנו ולגונן עלינו .על הסיפון אנחנו יחסית
בטוחים; אבל כשאנחנו יורדים מהספינה ,כדאי להסתובב בקבוצות של שלושה לכל היותר.
מוטב למשוך כמה שפחות תשומת לב מהשליחים של גאיה".
פרסי לא נראה מאושר ,אבל הוא אחז בידה של אנבת'" .כל עוד אני ואת יחד ,אין בעיה".
הייזל חייכה" .טוב ,זה היה קל .פרנק ,שינוי הצורה שלך לדרקון היה מדהים! אתה חושב
שתוכל לעשות את זה שוב ולהטיס את אנבת' ופרסי העירה לקנות זפת?"
פרנק פתח את פיו כרוצה למחות" .אני ...אני מניח שכן .אבל מה איתך?"
"אני ארכב על אריון עם סֶ מ— עם ליאו ".היא התעסקה בקת החרב שלה ,וליאו הביט בה
באי שקט .היא היתה עוד יותר לחוצה ממנו" .אנחנו נביא את הארד ואת הסיד .ניפגש כאן
בערב".
פרנק החמיץ פנים .לא מצא חן בעיניו הרעיון שליאו יצא עם הייזל .מסיבה כלשהי,
ההתנגדות של פרנק רק הגבירה בליאו את הרצון ללכת .הוא חייב להוכיח שאפשר לסמוך
עליו .הוא לא יירה שוב בבליסטראות.
"ליאו ",אמרה אנבת'" ,אם נשיג את האספקה שאנחנו צריכים ,כמה זמן ייקח לתקן את
הספינה?"
"עם טיפת מזל ,רק כמה שעות".
"בסדר ",היא החליטה" .ניפגש כאן ברגע שנוכל ,אבל תשמרו על עצמכם .אנחנו צריכים
טיפת מזל .הלוואי שנזכה בה".
VI
ליאו
הרכיבה על אריון היתה הדבר הכי טוב שקרה לליאו באותו יום — לא הישג מרשים במיוחד
אחרי היום המחורבן שעבר עליו .פרסות הסוס הקציפו את פני האגם לרסס מלוח .ליאו נגע
בידו בגוף הסוס והרגיש בשרירים פועלים כמו מכונה משומנת היטב .זו הפעם הראשונה
שהבין מדוע מודדים עוצמה של מנוע מכונית בכוחות סוס .אריון היה מכונית מָ זֶראטי על
ארבע רגליים.
מולם נגלה האי — כתם של חול לבן כל כך ,עד שנראה כמו מלח שולחן טהור .מעבר
לחול היו דיונות מכוסות עשב וסלעים שחוקים.
ליאו ישב מאחורי הייזל כשיד אחת חובקת את מותניה .המגע הקרוב הביך אותו קצת ,אבל
זאת היתה הדרך היחידה להישאר על הסוס )פשוטו כמשמעו(.
לפני שיצאו לדרך ,פרסי לקח אותו הצידה וסיפר לו את סיפורה של הייזל .פרסי דיבר
כאילו הוא מעדכן את ליאו לטובתו ,אבל היתה בדבריו נימה ברורה של "אם תעשה משהו
לחברה הטובה שלי ,אני אשליך אותך במו ידי למלתעות של עמלץ לבן".
לדברי פרסי ,הייזל היתה בת פלוטו .היא מתה בשנות הארבעים והוחזרה לחיים לפני כמה
חודשים.
ליאו התקשה להאמין בכך .הייזל עשתה רושם של בן אדם בשר ודם ,מלאת חיים ושונה
לחלוטין מרוחות רפאים ומאותם בני תמותה שהוחזרו לחיים שליאו זכה לפגוש.
נראה גם שהיא מסתדרת היטב עם אנשים ,בניגוד לליאו שהרגיש נוח בהרבה בחברת
מכונות .יצורים חיים ,כמו סוסים ובנות? לא היה לו מושג מה מניע אותם.
בנוסף ,הייזל היתה החברה של פרנק וליאו ידע שהוא צריך לשמור ממנה מרחק .אבל
השיער שלה הדיף ריח נעים כל כך ,וכשרכב מאחוריה הלב שלו דפק בכוח כמעט נגד רצונו.
בגלל מהירות הדהרה של הסוס ,כנראה.
אריון עלה על החוף ברעם פרסות .הוא רקע ברגליו וצהל בניצחון ,כמו המאמן הדג'
הקורא קריאת קרב.
הייזל וליאו ירדו מעל גבו .אריון בטש ברגלו בחול.
"הוא צריך לאכול ",הסבירה הייזל" .הוא מעדיף זהב ,אבל — "
"זהב?" התפלא ליאו.
"הוא יסתפק בעשב .קדימה ,אריון .תודה על הטרמפ .אני אקרא לך".
הסוס נעלם בן רגע — דבר לא נותר ממנו מלבד שובל של אדים על פני האגם.
"חתיכת סוס מהיר ",אמר ליאו" .ויקר להאכלה".
"לא ממש ",אמרה הייזל" .זהב זאת לא בעיה בשבילי".
ליאו הרים גבות" .אין לך בעיה להשיג זהב? בבקשה אל תגידי לי שאת קרובת משפחה
של המלך מידאס .אני לא סובל את האיש הזה".
הייזל קפצה שפתיים ,כאילו היא מתחרטת שהעלתה את הנושא" .לא משנה".
זה רק הגביר את סקרנותו של ליאו ,אבל הוא החליט שמוטב לא ללחוץ עליה .הוא כרע
ואסף חופן חול לבן" .טוב ...בעיה אחת נפתרה .מצאנו סיד".
הייזל הביטה בו בתמיהה" .מה ,החול הזה?"
"כן .את רואה? הגרגרים עגולים לגמרי .זה לא באמת חול .זה סידן פחמתי ,ואפשר להכין
ממנו סיד ".ליאו שלף מחגורת הכלים שלו שקית עם אטימת ואקום וחפר בידו בחול.
פתאום הוא קפא .הוא נזכר בכל הפעמים שאלת האדמה גאיה נגלתה לו באדמה — ופניה
הנמות עשויות אבק או חול או אדמה .היא אהבה להקניט אותו .הוא דמיין את עיניה העצומות
ואת חיוכה הישנוני מתערבלים בסידן הלבן.
לך מכאן ,גיבור קטן ,אמרה גאיה .בלעדיך הספינה לא תתוקן.
"ליאו?" שאלה הייזל" .הכול בסדר?"
ליאו נשם נשימה נרעדת .גאיה לא כאן .הוא סתם מלחיץ את עצמו.
"כן ",הוא אמר" .כן ,הכול בסדר".
הוא התחיל למלא את השקית.
הייזל כרעה לצדו לעזור" .היינו צריכים להביא דלי ואתים".
הרעיון עודד את ליאו .הוא אפילו חייך" .היינו יכולים להכין טירה בחול".
"טירה מסיד".
עיניהם נפגשו לרגע אחד יותר מדי.
הייזל הסבה מבט" .אתה כל כך מזכיר את — "
"סֶ מי?" ניחש ליאו.
היא נרתעה" .אתה יודע?"
"אין לי מושג מי זה סֶ מי .אבל פרנק שאל אותי אם אני בטוח שלא קוראים לי ככה".
"ואתה ...בטוח?"
"כן! בחייך".
"אין לך אח תאום או "...הייזל השתתקה לרגע" .המשפחה שלך מניו אורלינס?"
"לא ,מיוסטון .למה? סֶ מי הוא מישהו שהכרת פעם?"
"אני ...לא ,זה שום דבר .אתה פשוט דומה לו".
לליאו היה ברור שהיא נבוכה למסור פרטים נוספים .אבל אם הייזל נולדה מזמן ,האם
משמעות הדבר שגם סֶ מי חי בשנות הארבעים? אם כן ,איך הוא היה יכול להכיר אותו? ולמה
שהייזל תחשוב שהוא סֶ מי ,אחרי כל השנים שעברו?
הם סיימו למלא את השקית בשתיקה .ליאו דחף אותה לחגורת הכלים שלו והשקית נעלמה
— בלי משקל ,בלי מסה ,בלי נפח — אף שליאו ידע שהיא תהיה שם ברגע שיכניס יד לחפש
אותה .הוא היה יכול לשאת כל דבר שנכנס לכיסי החגורה .הוא מת על חגורת הכלים שלו.
הוא רק הצטער שאין מספיק מקום בכיסים למסור חשמלי ,אולי למטול רקטות.
הוא קם וסרק את האי — דיונות לבנות ,חלקות עשב וסלעים מכוסים מלח כמו ציפוי על
עוגה" .פסטוס אמר שיש בסביבה גם ארד שמימי ,אבל אני לא בטוח איפה — "
"שם ".הייזל הצביעה להמשך החוף" .בערך חמש–מאות מטר מכאן".
"איך את — ?"
"מתכות יקרות ",אמרה הייזל" .זה קטע של פלוטו".
ליאו זכר שאמרה שאין לה בעיה להשיג זהב" .כישרון שימושי .טוב ,אחרייך ,גברת מגלה
מתכות".
השמש התחילה לשקוע .השמים נצבעו תערובת משונה של סגול וצהוב .בנסיבות אחרות
ייתכן שליאו היה נהנה לטייל על החוף בחברת נערה יפה ,אבל ככל שהמשיכו ללכת כך גבר
אי–השקט בתוכו .בסופו של דבר ,הייזל פנתה לעבר לב האי.
"את בטוחה שזה רעיון טוב?" הוא שאל.
"אנחנו קרובים ",היא הבטיחה" .בוא".
ממש מעבר לדיונות ,הם ראו את האישה.
היא ישבה על סלע באמצע חלקת עשב .אופנוע בצבעי שחור וכרום חנה בקרבת מקום,
אבל בכל אחד מהגלגלים שלו חסר משולש גדול של חישורים ומסגרת ,כך שהגלגלים נראו
כמו פק–מן .האופנוע הזה לא ייסע לשום מקום.
שערה של האישה היה שחור ומתולתל ,והיא היתה רזה מאוד .היא לבשה מכנסי
אופנוענים מעור שחור ,מגפי עור גבוהים וז'קט עור אדום כדם — כפי שמייקל ג'קסון היה
נראה לו הצטרף לחבורת אופנוענים .האדמה סביב רגליה היתה זרועה במשהו שנראה כמו
קונכיות שבורות .היא התכופפה לשלוף קונכיות חדשות מתוך שק ולפצח אותן .צדפות? ליאו
לא היה בטוח אם יש צדפות בימת המלח הגדולה .לא נראה לו שיש.
הוא לא רצה במיוחד להתקרב אל האישה .היה לו ניסיון גרוע עם נשים משונות .התברר
שהשמרטפית הוותיקה שלו ,טיה קאלידה ,היתה למעשה האלה הרה ,והיה לה הרגל לא נעים
להשכיב אותו לתנומה בתוך אח מבוערת .אלת האדמה גאיה הרגה את אמו בשריפה במוסך
כשליאו היה בן שמונה .אלת השלג קיאונה ניסתה להפוך אותו לקרטיב בסונומה.
אבל הייזל צעדה קדימה ,אז לא היתה לו ברירה אלא ללכת בעקבותיה.
בעודם מתקרבים ,ליאו הבחין בפרטים שהטרידו את מנוחתו .על חגורתה של האישה היה
תלוי שוט מגולגל .על ז'קט העור האדום שלה היתה דוגמה עדינה — ענפים מתפתלים של עץ
תפוח ועליהם ציפורים כחושות .היא לא פיצחה צדפות כי אם עוגיות מזל.
ערימה של עוגיות שבורות כיסתה את הקרקע סביבה ,עד גובה השוק .היא לא הפסיקה
להוציא עוד ועוד עוגיות מהשק ,לפצח אותן ולקרוא את הפתקים שבתוכן .את רובם השליכה
הצדה .אחדים גרמו לה לרטון בכעס .היא החליקה באצבעה על פיסות הנייר כאילו מורחת את
הכתוב ,ואז חתמה את העוגיות מחדש בקסם והשליכה אותן לסל סמוך.
"מה את עושה?" שאל ליאו לפני שהספיק לעצור בעצמו.
האישה הרימה מבט .נשימתו של ליאו נעתקה עד שחש שהוא עומד להתפוצץ.
"דודה רוזה?" שאל.
זה לא היה הגיוני ,אבל האישה הזאת נראתה בדיוק כמו דודתו .אותו אף רחב עם שומה
בצדו ,אותו פה חמוץ ואותן עיניים קשוחות .אבל לא ייתכן שזאת רוזה .דודתו לעולם לא
היתה לובשת בגדים כאלה ,ולמיטב ידיעתו של ליאו היא עדיין ביוסטון .לא מתאים לה לפצח
עוגיות מזל באמצע ימת המלח הגדולה.
"זה מה שאתה רואה?" שאלה האישה" .מעניין .ואת ,הייזל יקירה?"
"איך את — ?" הייזל נסוגה צעד אחד בחשש" .את — את נראית כמו גברת ליר .המורה
שלי מכיתה גימ"ל .אני שנאתי אותך".
האישה פלטה קרקור צחוק" .מצוין .את לא סבלת אותה ,מה? היא שפטה אותך בחוסר
הגינות?"
"את — היא קשרה לי את הידיים לשולחן כי חשבה שהתנהגתי לא יפה ",אמרה הייזל.
"היא קראה לאמא שלי מכשפה .היא האשימה אותי בדברים שלא עשיתי ו ...לא .היא בטוח
מתה בינתיים .אז מי את?"
"אה ,ליאו יודע ",אמרה האישה" .איך אתה מרגיש כלפי דודה רוזה שלך ,מיחוֹ?"
מיחו .ככה אמא של ליאו היתה קוראת לו .אחרי המוות שלו ,רוזה לא רצתה בליאו .היא
קראה לו בן השטן .היא האשימה אותו בשריפה שבה נהרגה אחותה .רוזה הסיתה נגדו את
משפחתו ונטשה אותו — יתום כחוש בן שמונה — לחסדי שירותי הרווחה .ליאו נזרק מבית
אומנה לבית אומנה עד שמצא לבסוף בית אמיתי במחנה החצויים .ליאו לא שנא כמעט אף
אדם בעולם ,אבל גם אחרי כל השנים הללו ,הוא עדיין רתח מטינה מול הפנים של דודה רוזה.
איך הוא הרגיש כלפיה? הוא רצה להחזיר לה .הוא רצה נקמה.
עיניו שוטטו אל האופנוע עם גלגלי הפק–מן .מהיכן היה מוכר לו? מביתן 16במחנה
החצויים — הסמל על הדלת שלהם היה גלגל שבור.
"נֶמֵ סיס ",הוא אמר" .את אלת הנקמה".
"את רואה?" האלה חייכה אל הייזל" .הוא מזהה אותי".
נֶמֵ סיס פיצחה עוגייה נוספת ועיקמה את אפה" .צפוי לך עושר גדול ממקור מפתיע",
הקריאה" .אלה בדיוק השטויות שאני שונאת .מישהו פותח עוגייה ,ופתאום הוא זוכה בנבואת
התעשרות! אני מאשימה את הפרה הזאת טיכֵה .תמיד מרעיפה מזל טוב על אנשים שלא
ראויים לו!"
ליאו הביט בערימת העוגיות השבורות" .אה ...את יודעת שאלה לא נבואות אמיתיות,
נכון? זה סתם מילוי שהכניסו לעוגיות באיזה מפעל — "
"אל תנסה למצוא תירוצים!" אמרה נמסיס ברוגז" .כל כך אופייני לטיכה לנטוע באנשים
תקוות .לא ,לא .אני חייבת לנטרל אותן ".נמסיס טפחה באצבעה על פיסת הנייר ,והאותיות
האדימו" .צפוי לך מוות בייסורים ממקור מפתיע .או! הרבה יותר טוב".
"זה נורא!" אמרה הייזל" .מישהו יקרא את זה בעוגיית מזל ,וזה יתגשם?"
נמסיס נשפה בבוז .באמת היה משונה לראות את ההבעה הזאת על הפנים של דודה רוזה.
"הייזל יקירתי ,מעולם לא התפללת שיקרו לגברת ליר דברים נוראיים בגלל היחס שלה
כלפייך?"
"זה לא אומר שהייתי רוצה שהם יתגשמו באמת!"
"שטויות ".האלה חתמה את העוגייה והשליכה אותה לסל שלה" .אני מניחה שעבורך טיכה
היא פורטונה ,כי את רומאית .בדומה לאחרים ,מצבה עכשיו נורא .אבל אני? אני לא
הושפעתי .אני מכונה נמסיס במיתולוגיה היוונית והרומית כאחת .אני לא משתנה ,כי הנקמה
היא אוניברסלית".
"על מה את מדברת?" שאל ליאו" .מה את עושה כאן?"
נמסיס שברה עוגייה נוספת" .מספרי מזל .פשוט מגוחך! זאת אפילו לא נבואה אמיתית!"
היא מעכה את העוגייה ופיזרה את השברים לרגליה.
"אם לענות על שאלתך ,ליאו ואלדס ,מצבם של האלים נורא ואיום .כך קורה תמיד על סף
מלחמת אזרחים ביניכם הרומאים לבין היוונים .האלים קרועים בין שתי ההתגלמויות שלהם
כי שני הצדדים זקוקים לעזרתם .הם מתחילים לסבול מפיצול אישיות ,אני חוששת .כאבי
ראש נוראיים .בלבול".
"אבל אנחנו לא במלחמה ",התעקש ליאו.
"אה ,ליאו "...הייזל עשתה פרצוף" .שכחת שלא מזמן פוצצת חלקים גדולים מרומא
החדשה".
ליאו לטש בה מבט ותהה בצד של מי היא" .אבל לא בכוונה!"
"אני יודעת "...אמרה הייזל" ,אבל הרומאים לא יודעים את זה .אין ספק שהם ירדפו
אחרינו כדי להשיג נקמה".
נמסיס ציחקקה" .ליאו ,תקשיב לילדה .המלחמה קרבה ובאה .גאיה דאגה לכך ,בעזרתך
האדיבה .ונחש את מי מאשימים האלים במצבם הלא נעים?"
ליאו הרגיש כאילו הפה שלו מלא סיד" .אותי".
האלה נחרה בבוז" .תראו מי חושב שהוא מוקד העניינים .ליאו ואלדס ,אתה בסך הכול כלי
משחק על הלוח .התכוונתי לשחקנית שיזמה את מסע החיפושים המטופש הזה והפגישה בין
היוונים והרומאים .האלים מאשימים את הרה — או יונו ,אם תרצו! מלכת האלים נמלטה
מהאולימפוס מזעם משפחתה .אז אל תצפה לעזרה מהפטרונית שלך בזמן הקרוב!"
הראש של ליאו כאב .רגשותיו כלפי הרה היו מעורבים .היא התערבה בחייו מאז שהיה
תינוק ועיצבה אותם בהתאם למטרותיה בנבואה הגדולה הזאת ,אבל לפחות היא היתה בצד
שלו ,פחות או יותר .אם היא יצאה עכשיו מהתמונה...
"אז למה את כאן?" הוא שאל.
"כדי להציע את עזרתי כמובן!" נמסיס חייכה חיוך מרושע.
ליאו העיף מבט בהייזל .היא נראתה כאילו הציעו לה נחש במתנה.
"את עזרתך ",אמר ליאו.
"אלא מה!" אמרה האלה" .אני אוהבת להפיל מהכס את הגאוותנים ואת רבי העוצמה,
ואיש אינו ראוי ליפול כמו גאיה והענקים שלה .אבל עלי להזהיר אתכם שאיני מוכנה לסבול
הצלחה שלא הרוויחו אותה .המזל הטוב אינו אלא הונאה .גלגל המזל הוא תרמית .הצלחה
אמיתית דורשת הקרבה".
"הקרבה?" הקול של הייזל היה קפוא" .אני איבדתי את אמא שלי .מתתי וחזרתי לחיים.
ועכשיו אחי נעדר .הקורבנות האלה לא מספיקים בעינייך?"
ליאו ממש הזדהה .הוא רצה לצרוח שגם הוא איבד את אמא שלו .החיים שלו היו שרשרת
של אסונות .הוא איבד את הדרקון שלו ,פסטוס .הוא כמעט הרג את עצמו בניסיון לגמור בזמן
את העבודה על ‘ארגו .'2ועכשיו הוא ירה על המחנה הרומי ,כנראה הביא לפריצת מלחמה,
ואולי איבד את אמון חבריו.
"נכון לעכשיו ",הוא אמר בניסיון לשלוט בכעסו" ,הדבר היחיד שמעניין אותי הוא ארד
שמימי".
"אה ,זה קל ",אמרה נמסיס" .ממש מעבר לגבעה .תמצאו אותו עם האוהבות".
"רגע ",אמרה הייזל" .אילו אוהבות?"
נמסיס הכניסה עוגייה לפה ובלעה אותה ,על פתקית המזל שבתוכה" .חכו ותראו .אולי
תלמדו שיעור קטן ,הייזל לבסק .מרבית הגיבורים אינם מסוגלים לחמוק מטבעם ,גם
כשניתנת להם הזדמנות שנייה לחיים ".היא חייכה" .ואם אנחנו כבר מדברות על אחיך ניקו,
אין לך הרבה זמן .בואי נראה ...היום העשרים וחמישה ביוני? כן ,נשארו עוד שישה ימים.
ואז הוא ימות ,ואיתו כל העיר רומא".
העיניים של הייזל נפערו" .איך ...מה — ?"
"באשר אליך ,בן האש ".היא פנתה אל ליאו" .הקושי הגדול ביותר עוד מצפה לך .תמיד
תהיה הזר ,הגלגל השביעי בעגלה .אתה לא תמצא לך מקום בין אחיך .בקרוב תעמוד בפני
בעיה שלא תוכל לפתור ,אף שאוכל לעזור לך ...תמורת מחיר".
באפו של ליאו עלה ריח עשן .הוא קלט שאצבעות ידו השמאלית בוערות ,ושהייזל בוהה
בהן באימה.
הוא דחף את היד לכיס כדי לכבות את הלהבות" .אני מעדיף לפתור את הבעיות שלי
בעצמי".
"כרצונך ".נמסיס ניקתה קצת פירורי עוגייה מהז'קט שלה.
"אבל ,אה ,על איזה מין מחיר דיברת?"
האלה משכה בכתפיה" .אחד מילדי שילם לי לא מזמן עין תמורת היכולת להותיר חותם
משמעותי בעולם".
הבטן של ליאו התהפכה" .את ...רוצה ממני עין?"
"במקרה שלך ,אולי קורבן אחר .אבל מכאיב לא פחות .הנה ".היא הושיטה לו עוגיית מזל
שלמה" .אם תזדקק לתשובה ,שבור אותה .היא תפתור את הבעיה שלך".
ידו של ליאו רעדה כשהחזיק בעוגיית המזל" .איזו בעיה?"
"אתה תדע כשיגיע הרגע".
"לא תודה ",אמר ליאו בתקיפות .אבל ידו ,כאילו היה לה רצון משל עצמה ,הכניסה את
העוגייה לחגורת הכלים שלו.
נמסיס שלפה עוגייה נוספת מהשק שלה ופיצחה אותה" .בקרוב תהיה לך סיבה להתחרט
על בחירתך .היי ,זה מוצא חן בעיניי .אין צורך בשינויים".
היא השליכה את העוגייה לסל" .אלים מעטים מאוד יוכלו לעזור לכם במסע החיפושים
שלכם .רובם נוטרלו כבר ,והבלבול שלהם רק ילך ויחמיר .דבר אחד יוכל להשיב את
ההרמוניה לאולימפוס — אם סוף סוף תתוקן עוולה עתיקה .אחחח ,זה באמת יהיה נפלא אם
סוף סוף ישולם החוב! אבל זה לא יקרה ,אלא אם כן תקבלו את עזרתי".
"אני מניחה שלא תגלי לנו על מה את מדברת ",רטנה הייזל" .או למה לאחי ניקו יש רק
שישה ימים לחיות .או למה רומא עומדת להיחרב".
נמסיס ציחקקה .היא קמה והעמיסה את שק העוגיות על כתפה" .אה ,הכול קשור זה בזה,
הייזל לבסק .באשר להצעתי ,ליאו ואלדס ,הקדש לה מחשבה .אתה ילד טוב .עובד קשה .יש
על מה לדבר .אבל עיכבתי אתכם יותר מדי .כדאי שתעברו בבריכת ההשתקפות לפני שירד
החושך .הילד המקולל המסכן שלי הופך ...נסער למדי עם החשכה".
זה ממש לא נשמע טוב לאוזני ליאו ,אבל האלה כבר עלתה על האופנוע שלה .התברר
שהוא כן שמיש ,למרות גלגלי הפק–מן ,כי נמסיס התניעה אותו בקול גדול והוא פלט עננת
עשן שחור.
הייזל התכופפה .כל שברי העוגיות ופיסות הנייר נעלמו ,מלבד פיסת נייר מקומטת אחת.
היא הרימה אותה והקריאה" :למראה בבואתך ,יימלא לבך ייאוש".
"נהדר ",רטן ליאו" .בואי נלך לראות מה זה אומר".
VII
ליאו
"מי זאת דודה רוזה?" שאלה הייזל.
ליאו לא רצה לדבר עליה .מילותיה של נמסיס עדיין הידהדו באוזניו .נדמה שחגורת הכלים
שלו הפכה כבדה יותר מאז שהכניס לשם את העוגייה — וזה לא היה אפשרי .הכיסים שלה
היו מסוגלים לשאת כל דבר ללא משקל נוסף .אפילו החפצים השבירים ביותר לעולם לא
יישברו שם .ובכל זאת ,היתה לליאו הרגשה שהוא חש בנוכחות העוגייה בפנים ,מכבידה
עליו ,ממתינה להיפתח.
"סיפור ארוך ",הוא אמר" .היא נטשה אותי אחרי שאמא שלי מתה ,מסרה אותי לשירותי
הרווחה".
"אני מצטערת".
"כן ,טוב "...ליאו היה להוט להחליף נושא" .ומה איתך? מה שנמסיס אמרה על אחיך?"
הייזל מיצמצה ,כאילו נכנס לה חול לעיניים" .ניקו ...הוא מצא אותי בשאול .הוא החזיר
אותי לעולם בני התמותה ושיכנע את הרומאים במחנה יופיטר לקבל אותי .אני חייבת לו את
ההזדמנות השנייה שקיבלתי לחיים .אם נמסיס צודקת ,וניקו נמצא בסכנה ...אני חייבת לעזור
לו".
"בטח ",אמר ליאו ,אף שהרעיון טרד את מנוחתו .הוא התקשה להאמין שאלת הנקמה
מחלקת עצות מטוב לבה" .נמסיס אמרה שיש לאחיך שישה ימים לחיות ,עד שרומא תושמד...
יש לך מושג על מה היא מדברת?"
"שום מושג ",הודתה הייזל" .אבל אני חוששת"...
היא כנראה החליטה שלא לשתף אותו בחששותיה ,וטיפסה על אחד הסלעים הגדולים כדי
לסרוק את השטח .ליאו ניסה לעלות בעקבותיה ואיבד את שיווי משקלו .הייזל תפסה בידו.
היא משכה אותו למעלה והם מצאו את עצמם עומדים על הסלע ,מחזיקים ידיים ,זה מול זה.
העיניים של הייזל נצצו כמו זהב.
זהב זאת לא בעיה בשבילי ,היא אמרה .אבל לא נראה לליאו שזה נכון — לא כשהביט בה.
הוא תהה מי היה סֶ מי .התחושה שהוא אמור לדעת את התשובה הציקה לו ,אבל הוא לא
הצליח להיזכר .בכל מקרה ,הסֶ מי הזה בן מזל אם הוא יקר ללבה של הייזל.
"אה ,תודה ".הוא הרפה מהיד שלה ,אבל הם עדיין עמדו קרוב כל כך שהוא הרגיש בחום
נשימתה .היא בהחלט לא עשתה רושם של אדם מת.
"כשדיברנו עם נמסיס ",אמרה הייזל בהיסוס" ,הידיים שלך ...אני ראיתי להבות".
"כן ",הוא אמר" .זה כוח של הפייסטוס .בדרך כלל אני מסוגל לשלוט בו".
"אה ".היא הצמידה יד מגוננת אל לוח לבה ,כאילו היא עומדת להישבע אמונים לדגל או
משהו כזה .ליאו הרגיש שהיא רוצה להתרחק ממנו ,אבל הסלע היה קטן מדי.
נהדר ,הוא חשב לעצמו .עוד מישהי שחושבת שאני פריק מלחיץ.
הוא השקיף על פני האי .החוף הנגדי נמצא כמה מאות מטרים משם .בינו לבינם היו דיונות
ומקבצי סלעים ,אבל הוא לא ראה שום דבר שמזכיר בריכת השתקפות.
תמיד תהיה הזר ,אמרה לו נמסיס ,הגלגל השביעי בעגלה .אתה לא תמצא לך מקום בין
אחיך.
באותה מידה היתה יכולה לשפוך חומצה באוזניו .ליאו לא נזקק לתזכורת שהוא חריג .הוא
נשאר חודשים לבדו בבונקר 9במחנה החצויים ,ועבד שם על הספינה שלו בזמן שחבריו
התאמנו יחד וחלקו ארוחות ושיחקו בתפוס את הדגל בשביל הכיף והפרסים .אפילו שני
חבריו הטובים ,פייפר וג'ייסון ,התייחסו אליו לעתים קרובות כמו אל מישהו מבחוץ .מאז
שהפכו לזוג" ,זמן האיכות" שלהם לא כלל את ליאו .חברו האחר היחיד ,פסטוס הדרקון ,הפך
לקישוט ספינה כשדיסק הבקרה שלו הושמד בהרפתקה האחרונה שלהם .לליאו לא היו
המיומנויות הטכניות הדרושות כדי לתקן אותו.
גלגל שביעי .ליאו שמע על גלגל חמישי — משהו עודף ,מיותר .הוא תיאר לעצמו שלהיות
גלגל שביעי זה עוד יותר גרוע.
הוא קיווה שאולי יוכל לפתוח דף חדש במסע החיפושים הזה .שכל העבודה הקשה
שהשקיע ב'ארגו '2תשתלם .יהיו לו שישה חברים טובים שיעריכו אותו ויתפעלו ממנו ,והם
יפליגו אל הזריחה להילחם בענקים .בסתר לבו ליאו קיווה שאולי אפילו ימצא חברה.
זה עניין של חשבון פשוט ,הוא נזף בעצמו.
נמסיס צדקה .הוא אולי חלק מקבוצה בת שבעה חברים ,אבל בכל זאת מבודד .הוא ירה על
הרומאים ולא הביא דבר מלבד צרות על ראש חבריו .אתה לא תמצא לך מקום בין אחיך.
"ליאו?" שאלה הייזל בעדינות" .אסור לך לקחת ללב את הדברים של נמסיס".
הוא הביט בה באומללות" .מה אם הם נכונים?"
"נמסיס היא אלת הנקמה ",הזכירה לו הייזל" .יכול להיות שהיא בצד שלנו ,ויכול להיות
שלא; אבל בכל מקרה ,המטרה המרכזית שלה היא לעורר באנשים טינה".
ליאו הצטער שאינו יכול לבטל את רגשותיו בקלות כזאת .הוא פשוט לא מסוגל לזה.
ועדיין ,הייזל לא אשמה.
"כדאי שנזוז ",הוא אמר" .מעניין למה התכוונה נמסיס כשאמרה שכדאי שנסיים לפני
החשכה".
הייזל העיפה מבט בשמש ,שבדיוק הגיעה לקו האופק" .ומיהו הילד המקולל שהזכירה?"
מתחתם אמר קול" :הילד המקולל שהזכירה".
ברגע הראשון ,ליאו לא ראה איש .ואז עיניו הסתגלו .הוא ראה שאישה צעירה עומדת
כשלושה מטרים בלבד מהסלע שלהם .היא היתה לבושה בטוניקה יוונית שצבעה כצבע
הסלעים .צבע השיער הדק שלה היה בין חום לבלונדיני לאפור ,כך שהתמזג עם צבע העשב
היבש .היא לא היתה בלתי נראית ,לא בדיוק ,אבל הוסוותה בצורה כמעט מושלמת ,עד שזזה
ממקומה .וגם אז ,ליאו התקשה למקד בה את מבטו .הפנים שלה היו יפות אבל לא נחקקו
בזיכרון .למעשה ,בכל פעם שמיצמץ הוא לא הצליח להיזכר איך היא נראית ,ונאלץ להתרכז
ולאתר אותה שוב.
"שלום ",אמרה הייזל" .מי את?"
"מי את?" ענתה הנערה .קולה נשמע עייף ,כאילו נמאס לה לענות על השאלה.
הייזל וליאו החליפו מבטים .חצויים נתקלים בכל מיני דברים משונים .בתשעים אחוז
מהמקרים ,אלה לא דברים טובים .אשת נינג'ה בבגדי הסוואה לא נראתה לליאו כמו משהו
שכדאי להתמודד איתו כרגע.
"עלייך נמסיס דיברה?" שאל ליאו" .אבל את בת".
"את בת ",אמרה הנערה.
"סליחה?" אמר ליאו.
"סליחה ",אמרה הנערה באומללות.
"את חוזרת "...ליאו השתתק" .היי ,חכי רגע .הייזל ,אין איזה מיתוס על נערה שחזרה על
כל דבר — ?"
"אֵ כוֹ ",אמרה הייזל.
"אכו ",אישרה הנערה .היא זזה ושמלתה השתנתה בהתאם לרקע .עיניה היו בגוון של מי
מלח .ליאו ניסה להתמקד בתווי פניה אבל לא הצליח.
"אני לא זוכר את המיתוס ",הודה" .קיללו אותך לחזור על הדבר האחרון ששמעת?"
"ששמעת ",אמרה אכו.
"מסכנונת ",אמרה הייזל" .אם אני זוכרת נכון ,אלה עשתה את זה?"
"אלה עשתה את זה ",אישרה אכו.
ליאו גירד בראשו" .אבל זה לא קרה לפני אלפי שנים ...אה .את אחת מבני התמותה
שחזרו דרך שערי המוות .באמת הייתי מעדיף להפסיק להיתקל באנשים מתים".
"אנשים מתים ",אמרה אכו ,כאילו נוזפת בו.
הוא קלט שהייזל השפילה מבט לרגליה.
"אה ...מצטער ",הוא מילמל" .לא התכוונתי לזה ככה".
"ככה ".אכו הצביעה לעבר החוף המרוחק של האי.
"את רוצה להראות לנו משהו?" שאלה הייזל.
היא ירדה מהסלע וליאו בעקבותיה.
אפילו מקרוב היה קשה לראות את אכו .למעשה ,נדמה שהיא הופכת פחות ופחות נראית
ככל שהרבית להסתכל עליה.
"את בטוחה שאת אמיתית?" שאל ליאו" .כלומר ...בשר ודם?"
"בשר ודם ".היא נגעה בפניו של ליאו והוא נרתע .אצבעותיה היו חמימות.
"אז ...את חייבת לחזור על הכול?" הוא שאל.
"על הכול".
ליאו לא הצליח לכבוש חיוך" .זה יכול להיות כיף".
"כיף ",היא אמרה באומללות.
"פילים כחולים".
"פילים כחולים".
"תנשקי אותי ,או בחיים לא?"
"בחיים לא".
"היי!"
"היי!"
"ליאו ",התחננה הייזל" ,אל תציק לה".
"אל תציק לה ",אישרה אכו.
"בסדר ,בסדר ",אמר ליאו ,אם כי בקושי התאפק מלהמשיך .לא כל יום יוצא לו לפגוש
מישהו עם רשמקול מובנה" .אז על מה הצבעת? את צריכה עזרה?"
"עזרה ",אישרה אכו בהדגשה .היא סימנה להם לבוא בעקבותיה וירדה בריצה במדרון.
ליאו הצליח לעקוב אחר התקדמותה רק על פי תנועות העשב והבזק שמלתה כששינתה
צבעים על פי דוגמת הסלעים.
"כדאי שנמהר ",אמרה הייזל" .אחרת נאבד אותה".
הם מצאו את הבעיה — אם אפשר לקרוא להמון נערות יפות בעיה .אכו הובילה אותם
במורד אל אחו ירוק שצורתו כמכתש ,ובמרכזו בריכה קטנה .על גדת הבריכה נאספו כמה
עשרות נימפות .זאת אומרת ,ליאו הניח שהן נימפות .כמו הנימפות במחנה החצויים ,הן לבשו
שמלות אווריריות .כפות רגליהן היו יחפות .היו להן תווי פנים שדוניים ,ולעורן היה גוון
ירקרק קל.
ליאו לא הבין מה הן עושות ,אבל כולן הצטופפו בנקודה אחת ודחקו זו את זו בניסיון
לראות את הבריכה טוב יותר .כמה הניפו סמארטפונים וניסו לצלם מעל ראשי האחרות .ליאו
מעולם לא ראה נימפות עם טלפונים .הוא תהה אם הן מצלמות גופה .אם כן ,למה הן
מקפצצות ומצחקקות בהתרגשות כזאת?
"על מה הן מסתכלות?" תהה ליאו.
"מסתכלות ",נאנחה אכו.
"יש רק דרך אחת לגלות ".הייזל צעדה קדימה והתחילה להידחק בהמון" .סליחה .תנו
לעבור".
"היי!" התלוננה נימפה אחת" .היינו כאן קודם!"
"כן ",אמרה אחרת בהתנשאות" .את לא תענייני אותו".
על לחייה של הנימפה הזאת היו מצוירים לבבות אדומים גדולים .מעל השמלה שלה היא
לבשה חולצת טריקו שכתוב עליה :אני ץ את נ' ה100מם!!!!
"אה ,אנחנו כאן בענייני חצויים ",אמר ליאו בניסיון להישמע רשמי" .פנו דרך .תודה".
הנימפות רטנו ,אבל פינו דרך וחשפו עלם צעיר כורע ברך על שפת הבריכה ונועץ מבט
מרוכז במים.
בדרך כלל ליאו לא שם לב להופעה החיצונית של בחורים אחרים .הוא הניח שזה קשור
לעובדה שהסתובב עם ג'ייסון — בחור גבוה ,בלונדיני ,נאה ,בקיצור — כל מה שליאו לא
יהיה לעולם .ליאו היה רגיל שבנות לא מבחינות בו .או לפחות ידע שלעולם לא יכבוש לב
בחורה באמצעות המראה שלו .הוא קיווה שיצליח לעשות את זה יום אחד בזכות האישיות
הכובשת וחוש ההומור שלו ,אף שעד היום זה לא קרה.
בכל אופן ,אפילו ליאו לא היה יכול שלא לראות שהבחור ליד הבריכה נראה ממש טוב.
היו לו פנים מפוסלות ,ובזכות השפתיים והעיניים שלו הוא נראה בין יפהפה ונשי לנאה
וגברי .שיער כהה צנח על מצחו .הוא נראה כבן שבע–עשרה עד עשרים ,היה קשה לדעת,
אבל היה לו גוף של רקדן — זרועות ארוכות וחינניות ורגליים שריריות ,גב זקוף להפליא
וגינונים שלווים ומלכותיים .הוא לבש חולצת טריקו לבנה פשוטה ומכנסי ג'ינס ,ועל גבו היו
קשת ואשפת חצים .היה ברור שכבר הרבה זמן לא השתמש בכלי הנשק .החצים היו מכוסים
אבק .עכביש טווה קורים בראש הקשת.
כשליאו התקרב ,הוא ראה שפניו של הבחור זהובות במידה יוצאת דופן .אור השקיעה
הוחזר מיריעה גדולה ושטוחה של ארד שמימי שנחה על קרקעית הבריכה ,ושטף את פניו של
מר חתיך בבוהק חמים.
העלם נראה מרותק למראה בבואתו המשתקפת בארד.
הייזל התנשפה בחדות" .הוא מהמם".
מסביבה ,הנימפות צווחו ומחאו כפיים בהסכמה.
"כן ",מילמל העלם בקול חולמני ומבטו עדיין נעוץ במים" .אני כזה מהמם".
אחת הנימפות הראתה להייזל את מסך האייפון שלה" .לסרטון האחרון שלו ביו–טיוב יש,
כאילו ,מיליון כניסות בשעה .אני חושבת שחצי מהן שלי!"
הנימפות האחרות ציחקקו.
"סרטון ביו–טיוב?" שאל ליאו" .מה הוא עושה שם ,שר?"
"לא ,דביל!" נזפה בו הנימפה" .הוא היה נסיך פעם ,צייד מעולה וכל זה .אבל זה לא
משנה .עכשיו הוא פשוט ...תראה אותו!" היא הראתה לליאו את הסרטון .הוא ראה בסרטון
בדיוק מה שראה לנגד עיניו במציאות — בחור שבוהה בעצמו בבריכה.
"הוא כל כך שווה!" אמרה נערה אחרת .על החולצה שלה היה כתוב :גברת נרקיסוֹס.
"נרקיסוס?" שאל ליאו.
"נרקיסוס ",חזרה אחריו אכו בעצב.
ליאו הספיק לשכוח שאכו שם .מתברר שגם הנימפות לא הבחינו בה.
"אוי ,שוב פעם את!" גברת נרקיסוס ניסתה לדחוף את אכו ,אבל טעתה במיקומה של
הנערה המוסווית ודחפה כמה נימפות אחרות.
"את כבר פיספסת את ההזדמנות שלך ,אכו!" אמרה הנימפה עם האייפון" .הוא זרק אותך
לפני ארבעת אלפים שנה! את כל כך לא ברמה שלו!"
"שלו ",אמרה אכו במרירות.
"רגע ".הייזל התקשתה לקרוע את מבטה מהבחור הנאה ,אך בסופו של דבר הצליחה" .מה
קורה כאן? למה אכו הביאה אותנו לכאן?"
אחת הנימפות גילגלה עיניים .היא החזיקה בידה עט לחתימה ופוסטר מקומט של נרקיסוס.
"לפני הרבה מאוד זמן ,אכו היתה נימפה כמונו ,אבל פטפטנית איומה! מרכלת ומקשקשת,
בלה בלה בלה ,בלי הפסקה".
"ממש!" צווחה נימפה אחרת" .כאילו ,מי יכול לסבול דבר כזה? בדיוק אתמול אמרתי
לקלֵאוֹפּיה — זאת שגרה בסלע לידי? — אז אמרתי לה :תפסיקי לרכל כל הזמן אחרת תגמרי
כמו אכו .יש לקלאופיה כזה פה גדול! שמעתן מה היא סיפרה על נימפת הענן והסאטיר?"
"לגמרי!" אמרה הנימפה עם הפוסטר" .אז בכל אופן ,כעונש על הפטפטנות שלה ,הרה
קיללה את אכו שתוכל רק לחזור על דברי אחרים ,וזה היה ממש בסדר מבחינתנו .אבל אז
אכו התאהבה בבחור החתיך שלנו ,נרקיסוס — כאילו הוא היה מסתכל עליה בכלל".
"כאילו!" אמרו חמש אחרות.
"ועכשיו היא החליטה משום מה שצריך להציל אותו ",אמרה גברת נרקיסוס" .ואני
אומרת ,פשוט תלכי מפה".
"תלכי מפה ",השיבה אכו בנהמה.
"אני כל כך שמחה שנרקיסוס שוב בחיים ",אמרה נימפה אחרת לבושה שמלה אפורה .על
כל הזרועות שלה היו כתובות המילים נרקיסוס +לאיה בטוש שחור" .הוא מדהים! והוא
שלי!"
"אוי ,תסתמי ,לאיה ",אמרה חברתה" .אני נימפת הבריכה .את סתם נימפת סלע".
"טוב ,אבל אני נימפת עשב ",מחתה אחרת.
"כאילו ,ברור שהוא בא לכאן בגלל הפרחים!" אמרה אחרת" .והם שלי!"
הנימפות התחילו להתווכח בעוד נרקיסוס בוהה באגם ומתעלם מכולן.
"שקט!" צעק ליאו" .בנות ,שקט! אני צריך לשאול משהו את נרקיסוס".
הנימפות השתתקו בהדרגה וחזרו לצלם תמונות.
ליאו כרע לצד הבחור החתיך" .אז ...נרקיסוס ,מה קורה?"
"אתה יכול לזוז?" שאל נרקיסוס בהיסח הדעת" .אתה מקלקל לי את ההשתקפות".
ליאו הביט במים .על פני הארד שבתוכם הופיעה בבואתו שלו לצד זו של נרקיסוס .לליאו
לא היה שום רצון לבהות בעצמו .בהשוואה לנרקיסוס הוא נראה כמו טרול מערות .אבל לא
היה ספק שמדובר ביריעה של ארד שמימי רקוע ,עגולה פחות או יותר ,שקוטרה כמטר וחצי.
ליאו לא ידע איך היא הגיעה לבריכה .ארד שמימי צנח לאדמה במקומות משונים .הוא
שמע שרוב החתיכות הושלכו מבתי המלאכה השונים של אבא שלו .הפייסטוס יצא מכליו
בכל פעם שפרויקט לא עלה יפה ,והשליך את השאריות על עולם בני התמותה .נראה לליאו
שהחתיכה הזאת היתה אמורה אולי לשמש מגן עבור אל ,אבל העיצוב שלה לא היה מוצלח.
אם ליאו יצליח להביא אותה לספינה ,כמות הארד תספיק בדיוק לשיפוצים הדרושים.
"כן ,השתקפות מעולה ",אמר ליאו" .אני אשמח לזוז ,אבל אם אתה לא משתמש בארד
הזה ,אני יכול לקחת אותו?"
"לא ",אמר נרקיסוס" .אני אוהב אותו .הוא כל כך יפה".
ליאו הביט סביב לבדוק אם הנימפות צוחקות .זאת בטוח בדיחה .אבל כולן הינהנו
בהתפעלות .רק הייזל נראתה מזועזעת .היא קימטה את האף כאילו הגיעה למסקנה שהריח
של נרקיסוס גרוע בהרבה מהמראה שלו.
"אחי ",אמר ליאו לנרקיסוס" .אתה יודע שאתה מסתכל על עצמך במים ,נכון?"
"אני כל כך מדהים ",נאנח נרקיסוס .הוא שלח יד אוהבת לגעת במים ,אבל מיד נרתע.
"לא ,אסור לי לעשות גלים .זה הורס את התמונה .וואו ...אני כל כך מדהים".
"בטח ",מילמל ליאו" .אבל גם אם אקח את הארד ,עדיין תוכל לראות את עצמך במים.
אה ,רגע "...הוא הכניס יד לחגורת הכלים שלו ושלף מראה קטנה ופשוטה" .בוא נתחלף".
נרקיסוס לקח את המראה באי רצון והביט בהתפעלות בבבואתו" .אפילו אתה מסתובב עם
תמונה שלי? קשה לי להאשים אותך .אני מעלף .תודה רבה ".הוא הניח מידו את המראה
והתמקד שוב בבריכה" .אבל כבר יש לי תמונה הרבה יותר טובה .הצבע הזה ממש מחמיא לי,
נכון?"
"אלים ,כן!" צרחה אחת הנימפות" .נרקיסוס ,תעשה לי ילד!!!"
"לא ,לי!" קראה אחרת" .אתה מוכן לחתום לי על הפוסטר?"
"לא ,תחתום לי על החולצה!"
"לא ,תחתום לי על המצח!"
"לא ,תחתום לי על ה—"
"מספיק!" אמרה הייזל ברוגז.
"מספיק ",הסכימה אכו.
היא שוב נעלמה לליאו ,אבל עכשיו הוא קלט שהיא כורעת מהצד האחר של נרקיסוס
ומנופפת בידה מול פניו כמנסה להפר את הריכוז שלו .נרקיסוס אפילו לא מיצמץ.
מועדון המעריצות ניסה לדחוף את הייזל הצדה ,אבל היא שלפה את חרב הפרשים שלה
והדפה את כולן" .צאו מזה!" צעקה.
"הוא לא יחתום לך על החרב ",מחתה הנימפה עם הפוסטר.
"הוא לא יתחתן איתך ",אמרה הנערה עם האייפון" .ואתם לא יכולים לקחת את מראת
הארד שלו! זאת הסיבה שהוא נשאר כאן!"
"כולכן מגוחכות ",אמרה הייזל" .הוא כל כך מלא בעצמו! איך אתן מסוגלות לחבב
אותו?"
"לחבב אותו ",נאנחה אכו ,שהמשיכה לנופף בידה מול פניו.
האחרות נאנחו איתה.
"אני כל כך שווה ",אמר נרקיסוס בחיבה.
"נרקיסוס ,תקשיב ".הייזל השאירה את החרב בהיכון" .אכו הביאה אותנו לכאן לעזור לך.
נכון ,אכו?"
"אכו ",אמרה אכו.
"מי?" שאל נרקיסוס.
"הנערה היחידה שאכפת לה ממה שקורה לך ,מתברר ",אמרה הייזל" .אתה זוכר שמתת?"
נרקיסוס הביט בה בבלבול" .אני ...לא .זה לא אפשרי .אדם חשוב כמוני לא יכול למות".
"אתה בהית בעצמך עד מוות ",התעקשה הייזל" .נזכרתי בסיפור .נמסיס היתה האלה
שקיללה אותך ,כי שברת כל כך הרבה לבבות .העונש שלך היה להתאהב בבבואה של
עצמך".
"אני כל כך אוהב את עצמי ",אישר נרקיסוס.
"בסופו של דבר מתת ",המשיכה הייזל בדבריה" .אני לא יודעת איזו גרסה של הסיפור
נכונה .או שהתאבדת בטביעה ,או שהפכת לפרח נרקיס שרוכן מעל המים ,או ש ...אכו ,איזה
גרסה נכונה?"
"איזו גרסה נכונה?" שאלה אכו בייאוש.
ליאו קם" .לא משנה .העיקר הוא שחזרת לחיים ,אחי .קיבלת הזדמנות שנייה .זה מה
שנמסיס אמרה לנו .אתה יכול לקום ולהמשיך בחיים שלך .אכו מנסה להציל אותך .או שאתה
יכול להישאר כאן ולבהות בעצמך עד שתמות שוב".
"תישאר כאן!" צרחו כל הנימפות.
"תתחתן איתי לפני שתמות!" צייצה אחת.
נרקיסוס הניד בראשו" .אתה רוצה את הבבואה שלי .לא שאני לא מבין אותך ,אבל אתה
לא יכול לקבל אותה .אני שייך רק לי".
הייזל נאנחה בתסכול .היא העיפה מבט בשמש הממהרת לשקוע .ואז החוותה בחרב שלה
לעבר שפת המכתש" .ליאו ,אנחנו יכולים להחליף מילה רגע?"
"תסלח לנו ",אמר ליאו לנרקיסוס" .אכו ,רוצה לבוא?"
"רוצה לבוא ",אישרה אכו.
הנימפות התגודדו שוב סביב נרקיסוס ,החלו להקליט סרטונים חדשים ולצלם תמונות.
הייזל הובילה אותם מחוץ לטווח שמיעה" .נמסיס צדקה ",אמרה" .חצויים מסוימים לא
מסוגלים לשנות את הטבע שלהם .נרקיסוס יישאר כאן עד שימות שוב".
"לא ",אמר ליאו.
"לא ",חזרה אכו ביתר תוקף.
"אנחנו צריכים את הארד הזה ",אמר ליאו" .אם ניקח אותו ,אולי זה ייתן לנרקיסוס סיבה
לצאת מזה .לאכו תהיה הזדמנות להציל אותו".
"הזדמנות להציל אותו ",אמרה אכו בקול אסיר תודה.
הייזל דקרה בחרב שלה בחול" .מצד שני זה עלול גם לעצבן מאוד כמה עשרות נימפות",
אמרה" .ויכול להיות שנרקיסוס עוד לא שכח איך יורים בקשת".
ליאו הירהר בכך .השמש כמעט נעלמה .נמסיס ציינה שנרקיסוס הופך נסער אחרי רדת
החשכה ,מן הסתם כי אינו יכול לראות עוד את השתקפותו במים .ליאו לא רצה להישאר
ולגלות למה האלה התכוונה כשאמרה "נסער" .וחוץ מזה היה לו ניסיון עם המון נימפות
מטורפות .הוא לא היה להוט לחזור על כך.
"הייזל ",אמר" ,הכוח שלך עם מתכות יקרות — הוא רק מאתר אותן או שהוא גם מזמן
אותן אלייך?"
הייזל שקעה במחשבה" .לפעמים אני מסוגלת לזמן אותן .מעולם לא ניסיתי לזמן חתיכה
גדולה כל כך של ארד שמימי .אולי אצליח למשוך אותו אלי דרך האדמה ,אבל אני אצטרך
לעמוד קרוב מאוד אליו .זה ידרוש הרבה ריכוז ,וזה לא יקרה מהר".
"מהר ",דחקה בהם אכו.
ליאו קילל .הוא קיווה שיוכלו לחזור לספינה ושהייזל תשגר את הארד השמימי אליהם
ממקום בטוח.
"בסדר ",אמר" .נצטרך לנסות משהו מסוכן .הייזל ,את חושבת שתוכלי לזמן את הארד
מכאן? תגרמי לו לשקוע דרך החול ולהגיע אלייך ,ואז ניקח אותו ונרוץ לספינה".
"אבל נרקיסוס מביט בו כל הזמן ",אמרה הייזל.
"כל הזמן ",אישרה אכו.
"זה יהיה התפקיד שלי ",אמר ליאו .כבר עכשיו הוא התחיל לשנוא את התוכנית של עצמו.
"אכו ואני ניצור הסחת דעת".
"הסחת דעת?" שאלה אכו.
"אני אסביר מיד ",הבטיח ליאו" .את מסכימה?"
"מסכימה ",אמרה אכו.
"נהדר ",אמר ליאו" .עכשיו בואו נקווה שלא נמות".
VIII
ליאו
ליאו הכין את עצמו נפשית למהפך כולל .הוא שלף מחגורת הכלים שלו סוכריות מנטה וזוג
משקפי ריתוך .לא בדיוק משקפי שמש ,אבל זה מה שהיה לו .הוא הפשיל את שרוולי החולצה
שלו .הוא החליק את השיער שלו לאחור בעזרת קצת גריז .הוא דחף מברג לכיס האחורי )לא
היה לא מושג למה בדיוק( וביקש מהייזל לצייר על הזרוע שלו קעקוע בטוש :חתיך אש ,עם
סמל גולגולת ועצמות.
"מה בשם האלים אתה מתכנן?" היא נשמעה מבולבלת לגמרי.
"אני מנסה לא לתכנן יותר מדי ",הודה ליאו" .זה מפריע לטירוף .פשוט תתרכזי בהעברת
הארד השמימי .אכו ,את מוכנה?"
"מוכנה ",היא אמרה.
ליאו נשם נשימה עמוקה .הוא חזר לבריכה בצעד מלא ביטחון עצמי ,בתקווה שהוא נראה
אדיר ולא כמו מישהו שסובל מפיגור קל" .ליאו מגיע!" צעק.
"ליאו מגיע!" חזרה אחריו אכו בצעקה.
"כן מותק ,אני לוהט!"
"לוהט!" אמרה אכו.
"פנו דרך למלך!"
"למלך!"
"נרקיסוס חלש!"
"חלש!"
קהל הנימפות התפזר בהפתעה .ליאו גירש אותן כמו מטרד מציק" .בלי חתימות ,בנות .אני
יודע שאתן כולכן רוצות קצת זמן ליאו ,אבל אני יותר מדי קול בשבילכן .עדיף לכן להישאר
עם החנון המכוער הזה נרקיסוס .איזה אפס!"
"אפס!" אמרה אכו בהדגשה.
הנימפות רטנו בכעס.
"על מה אתה מדבר?" תבעה אחת לדעת.
"אתה אפס ",אמרה אחרת.
ליאו היטיב את משקפי הריתוך וחייך .הוא עשה שריר ,גם אם לא היה לו הרבה שריר
לעשות ,והשוויץ בקעקוע חתיך אש שלו .הוא הצליח למשוך את תשומת לבן של הנימפות,
ולו רק כי היו בהלם; אבל נרקיסוס היה עדיין מרוכז בבבואתו.
"אתן יודעות כמה נרקיסוס מכוער?" שאל ליאו את הקהל" .הוא כל כך מכוער ,שכשהוא
נולד אמא שלו חשבה שהוא קנטאור הפוך — עם תחת של סוס במקום פרצוף".
הנימפות הזדעזעו .המצח של נרקיסוס התקמט במורת רוח ,כאילו הוא מודע במעורפל
לאיזה יתוש שמזמזם לו מסביב לראש.
"אתן יודעות למה הקשת שלו מכוסה קורי עכביש?" המשיך ליאו" .הוא משתמש בה לצוד
דייטים ,אבל עברו כבר אלף שנה מאז שזה הצליח לו!"
אחת הנימפות צחקה .האחרות הכניסו לה מרפקים כדי שתשתוק.
נרקיסוס הסתובב והביט בליאו בזעף" .מי אתה?"
"אני המלך החדש ,גבר!" אמר ליאו" .אני ליאו ואלדס ,הילד הרע של השכונה .והבנות
מתות על ילדים רעים".
"מתות על ילדים רעים!" אמרה אכו בצווחת התרגשות משכנעת.
ליאו שלף עט וחתם על הזרוע של אחת הנימפות" .נרקיסוס לוזר! הוא כל כך חלש ,שהוא
לא מסוגל להרים משקולת מטישואים .הוא כזה אפס ,שכשמחפשים את המילה ‘אפס'
בוויקיפדיה ,מקבלים תמונה של נרקיסוס — אבל כזאת תמונה מכוערת ,שאף אחד לא מוכן
להיכנס לדף הזה".
גבותיו הנאות של נרקיסוס הזדעפו .הפנים שלו שינו צבע מארד לוורוד עמוק .לרגע הוא
שכח לגמרי מהבריכה ,וליאו ראה את יריעת הארד שוקעת לתוך החול.
"על מה אתה מדבר?" אמר נרקיסוס בכעס" .אני מדהים .כולם יודעים את זה".
"מדהים בלוזריות ",אמר ליאו" .אם הייתי לוזר כמוך ,הייתי מתאבד בטביעה .אה ,רגע,
כבר עשית את זה".
עוד נימפה ציחקקה .ועוד אחת .נרקיסוס נהם ,והוא באמת נראה קצת פחות חתיך .ליאו
לעומת זאת קרן כולו ,שיחק בגבותיו מעל משקפי הריתוך ופרש ידיים כאילו הוא מחכה
למחיאות כפיים.
"כן כן!" אמר" .ליאו מספר אחת!"
"ליאו מספר אחת!" צעקה אכו .היא נדחקה בין הנימפות ,וכיוון שהיה קשה כל כך לראות
אותה ,הנימפות חשבו שאחת מהן צעקה את זה.
"וואו ,אני פשוט אדיר!" שאג ליאו.
"פשוט אדיר!" השיבה אכו צעקה.
"הוא באמת מצחיק ",ציינה אחת הנימפות.
"הוא רזה נורא ,אבל חמוד ",אמרה אחרת.
"רזה?" שאל ליאו" .מותק ,אני המצאתי את הרזה .רזה זה השווה החדש .ואני הכי רזה
שיש .נרקיסוס הוא כזה אפס שאפילו בשאול לא רצו אותו .אפילו הבנות המתות לא הסכימו
לצאת איתו לדייט".
"איכס!" אמרה נימפה אחת.
"איכס!" הסכימה אכו.
"תפסיקו!" נרקיסוס קם על רגליו" .זה לא בסדר! הטיפוס הזה ממש לא אדיר ,אז בטח"...
הוא נאבק למצוא את המילים הנכונות .סביר להניח שזמן רב חלף מאז הפעם האחרונה
שדיבר על משהו מלבד עצמו" .אז בטח יש כאן תכסיס".
מתברר שנרקיסוס לא היה טיפש גמור .ההבנה מילאה את פניו .הוא הסתובב בחזרה לעבר
הבריכה" .מראת הארד נעלמה! הבבואה שלי! תחזירו לי אותי!"
"ליאו מספר אחת!" צווחה אחת הנימפות .אבל האחרות חזרו להתמקד בנרקיסוס.
"אני היפה כאן!" התעקש נרקיסוס" .הוא גנב את המראה שלי ,ואני אלך מכאן אם הוא לא
יחזיר אותה!"
הנערות התנשפו באימה .אחת מהן הצביעה" :תראו שם!"
הם ראו את הייזל בראש המכתש ,מתרחקת בריצה מהירה ככל יכולתה בעודה סוחבת את
יריעת הארד הגדולה.
"תחזירו אותה!" קראה נימפה.
כנראה כנגד רצונה ,אכו נאלצה למלמל" :תחזירו אותה".
"כן!" נרקיסוס הוריד את הקשת מכתפו ושלף חץ מאשפת החצים המאובקת" .הראשונה
שתחזיר את מראת הארד ,אני אחבב אותך כמעט כמו שאני מחבב את עצמי .אולי אפילו
תקבלי נשיקה ,מיד אחרי שאנשק את הבבואה שלי!"
"ישששש!" צרחו הנימפות.
"ותהרגו את החצויים האלה!" הוסיף נרקיסוס ,ונעץ בליאו מבט נאה וזועם" .הם לא
קולים כמוני!"
ליאו היה מסוגל לרוץ מהר למדי כמישהו רצה להרוג אותו .למרבה הצער ,היה לו הרבה
ניסיון בזה.
הוא השיג את הייזל ,מה שלא היה קשה כי היא נאבקה בגרירת חתיכת ארד שמימי
במשקל עשרים קילו .הוא תפס בצד אחד של יריעת המתכת והעיף מבט לאחור .נרקיסוס
מתח חץ בקשת ,אבל החץ הישן התפורר.
"איי!" צעק נרקיסוס בקול מקסים" .המניקור שלי!"
בדרך כלל נימפות הן מהירות מאוד — לפחות הנימפות במחנה החצויים — אבל אלה היו
עמוסות פוסטרים ,חולצות ופריטים אחרים מקו המוצרים של המותג נרקיסוס .הן גם לא
בדיוק הצטיינו בעבודת צוות .הן מעדו זו על זו ,דחפו ונדחקו .אכו החמירה את המצב
כשהתרוצצה ביניהן והכשילה כמה שיותר נימפות.
ובכל זאת ,הן הלכו וסגרו עליהם במהירות.
"תקראי לאריון!" התנשף ליאו.
"כבר עשיתי את זה!" אמרה הייזל.
הם רצו לעבר החוף .הם הצליחו להגיע אל קו המים וראו את ‘ארגו '2מרחוק ,אבל לא
היתה להם כל דרך להגיע לשם .המרחק היה גדול מדי לשחייה ,גם אם לא היו סוחבים איתם
גוש ארד.
ליאו הסתובב .המוני הנימפות טיפסו והגיעו אל הדיונות ,כשנרקיסוס בראשן ,מנופף
בקשת שלו כמו בשרביט .הנימפות אחזו במגוון כלי נשק .אחדות נשאו אבנים .אחרות נופפו
באלות עץ מעוטרות בפרחים .כמה נימפות מים נשאו אקדחי מים — שלא עשו רושם מסוכן
במיוחד — אבל המבט בעיניהן היה רצחני.
"אוי ",רטן ליאו וזימן אש בידו הפנויה" .קרב פנים אל פנים הוא לא בדיוק הצד החזק
שלי".
"תחזיק את הארד השמימי ".הייזל שלפה את החרב שלה" .תישאר מאחורי!"
"תישאר מאחורי!" חזרה אחריה אכו .הנערה המוסווית רצה כעת בראש ההמון .היא
עצרה מול ליאו ,הסתובבה ,ופרשה זרועות כאילו היא מתכוונת לגונן עליו בגופה.
"אכו?" הגרון של ליאו נחנק והוא בקושי היה מסוגל לדבר" .את חתיכת נימפה אמיצה".
"נימפה אמיצה?" נימת קולה הפכה את המילים לשאלה.
"אני גאה שאת בצד שלנו ",אמר ליאו" .אם נשרוד ,אני מציע לך לשכוח מנרקיסוס".
"לשכוח מנרקיסוס?" היא אמרה בהיסוס.
"את הרבה יותר מדי טובה בשבילו".
הנימפות הקיפו אותם בקשת.
"בוגדים!" אמר נרקיסוס" .הם לא אוהבים אותי ,בנות! אנחנו אוהבים אותי ,נכון?"
"כן!" צרחו הנערות ,מלבד נימפה מבולבלת אחת בשמלה צהובה שציפצפה" :ליאו מספר
אחת!"
"תהרגו אותם!" פקד נרקיסוס.
הנימפות הסתערו קדימה ,אבל חלקת החול שמולן התפוצצה פתאום .אריון דהר קדימה
כמו משום מקום ,והקיף את הקבוצה במהירות כזאת שפרסותיו העלו סופת חול שהתיזה
גרגירים לבנים בעיני הנימפות.
"מת על הסוס הזה!" אמר ליאו.
הנימפות התפזרו ,נחנקות ומשתעלות .נרקיסוס מעד סביב בעיוורון ונופף בקשת שלו בכל
הכיוונים בלי לפגוע בדבר.
הייזל עלתה על האוכף ,גררה לשם את יריעת הארד והושיטה לליאו יד.
"אנחנו לא יכולים לעזוב את אכו!" אמר ליאו.
"לעזוב את אכו ",חזרה אחריו הנימפה.
היא חייכה ,ובפעם הראשונה ראה ליאו את פניה בבירור .התברר שהיא ממש יפה.
העיניים שלה היו כחולות משחשב .איך הוא פיספס את זה?
"למה?" שאל ליאו" .את לא חושבת שתוכלי עדיין להציל את נרקיסוס"...
"להציל את נרקיסוס ",היא אמרה בפסקנות .ואף שקולה היה רק הד ,ליאו ראה שהיא
מתכוונת לזה .היא קיבלה הזדמנות שנייה לחיים ,והיתה נחושה בדעתה להשתמש בה כדי
להציל את הבחור שהיא אוהבת — גם אם הוא אידיוט חסר תקנה )אך נאה(.
ליאו רצה למחות ,אבל אכו רכנה קדימה ונישקה אותו על הלחי ,ואז הדפה אותו ממנה
בעדינות.
"ליאו ,בוא כבר!" קראה הייזל.
הנימפות האחרות התחילו להתאושש .הן ניגבו את החול מעיניהן ,וכעת מרוב כעס הן
רשפו באור ירוק .ליאו חיפש שוב את אכו ,אבל היא התמזגה בנוף.
"כן ",הוא אמר בגרון ניחר" .כן ,בסדר".
הוא טיפס מאחורי הייזל .אריון פרץ בדהרה אל המים והותיר מאחור את הנימפות
הצורחות ואת נרקיסוס הצועק" :תחזירו לי אותי! תחזירו לי אותי!"
בעוד אריון דוהר לעבר ‘ארגו ,'2ליאו נזכר במה שנמסיס אמרה על אכו ונרקיסוס :אולי
תלמדו שיעור קטן.
הוא חשב שהיא התכוונה לנרקיסוס ,אבל עכשיו תהה אם את השיעור האמיתי לא לימדה
אותו אכו — שאחיותיה אינן רואות אותה ,ושקוללה לאהוב מישהו שבכלל לא שם עליה.
גלגל שביעי בעגלה .הוא ניסה להתנער מהמחשבה ונאחז ביריעת הארד כמו במגן.
הוא היה נחוש בדעתו לא לשכוח את פניה של אכו .הגיע לה שלפחות אדם אחד יראה
אותה וידע כמה טוב הוא לבה .ליאו עצם עיניים ,אבל זיכרון החיוך שלה כבר החל להתפוגג.
IX
פייפר
פייפר לא רצתה להשתמש בפגיון.
אבל בעודה יושבת בתא של ג'ייסון ומחכה שיתעורר ,היא הרגישה בודדה וחסרת אונים.
פניו של ג'ייסון היו חיוורות כשל מת .היא זכרה את הצליל המחריד של הלבנה הפוגעת
במצח שלו — פציעה שקרתה כשניסה לגונן עליה מפני הרומאים.
אפילו בסיוע הנקטר והאמברוסיה שהצליחו להכניס לתוכו ,פייפר לא היתה בטוחה שהוא
יהיה בסדר כשיתעורר .מה אם הוא יאבד את הזיכרון שוב — אבל הפעם לא יזכור אותה?
זה יהיה התעלול האכזרי ביותר של האלים נגדה עד כה ,וכבר היו להם כמה תעלולים
אכזריים למדי.
היא שמעה את גליסון הדג' בחדר השכן ,מזמזם לעצמו שיר צבאי — המנון קרב ,אולי?
כיוון שהטלוויזיה בכבלים לא פעלה ,הסאטיר בטח ישב על הדרגש שלו ועיין בגיליונות
ישנים של מגזין "רובים ותחמושת" .הוא לא היה מלווה גרוע ,אבל אין ספק שהיה התיש
הלוחמני ביותר שפייפר פגשה אי פעם.
מובן שהיא היתה אסירת תודה לסאטיר .הוא עזר לאבא שלה ,כוכב הקולנוע טריסטן
מקלין ,להתאושש אחרי שהענקים חטפו אותו בחורף הקודם .לפני כמה שבועות ,הדג' ביקש
מהחברה שלו ,מֶ לי ,להחליף אותו במשק הבית של מקלין כדי שיוכל לסייע במסע החיפושים
הזה.
המאמן הדג' ניסה להציג את החזרה שלו למחנה החצויים כרעיון שלו ,אבל פייפר חשדה
שזה לא כל הסיפור .בשבועות האחרונים ,בכל פעם שפייפר התקשרה הביתה ,אבא שלה
ומֶ לי שאלו אותה אם קרה משהו .ייתכן שמשהו בקול שלה הסגיר אותה.
פייפר לא היתה מסוגלת לחלוק את החזיונות שראתה .הם היו מטרידים מדי .וחוץ מזה,
אבא שלה שתה שיקוי שמחק מזיכרונו את כל סודות החצויים של פייפר .אבל הוא עדיין
הרגיש כשהיתה נסערת ,והיא חשדה שאבא שלה הוא שעודד את המאמן להשגיח עליה.
לא כדאי לה לשלוף את הפגיון .היא רק תרגיש יותר גרוע.
בסופו של דבר היא לא עמדה בפיתוי .היא שלפה את קָ טוֹפְּ ְטריס מהנדן .הפגיון לא נראה
מרשים במיוחד ,סתם להב משולש עם קת נטולת קישוטים ,אבל הוא היה שייך פעם להלנה
מטרויה .משמעות שמו היתה "מראה".
פייפר הביטה בלהב הארד .בתחילה היא לא ראתה דבר מלבד השתקפותה .ואז ,אדוות של
אור הבליחו על פני המתכת .היא ראתה המון חצויים רומי שנאסף בפורום .הנער הבלונדיני
הדחלילי ,אוקטביאנוס ,דיבר אל הקהל תוך שהוא מנופף באגרופו .פייפר לא שמעה את
מילותיו ,אבל רוח הדברים היתה ברורה :להרוג את היוונים!
ריינה ,הפראיטור ,עמדה בצד בפנים קפואות שהסתירו את רגשותיה .מרירות? כעס?
פייפר לא ידעה.
היא חשבה שתשנא את ריינה ,אבל לא הצליחה בכך .במהלך המשתה בפורום ,היא
התפעלה מהאופן שבו משלה ריינה ברגשותיה.
ריינה קלטה מיד את הקשר בין פייפר וג'ייסון .כבת אפרודיטה ,פייפר זיהתה דברים
כאלה .אבל ריינה המשיכה לנהוג בנימוס ובאיפוק .צרכי המחנה היו חשובים לה יותר
מרגשותיה .היא העניקה ליוונים סיכוי הוגן ...עד הרגע שבו התחילה ‘ארגו '2להחריב את
העיר שלה.
פייפר כמעט הרגישה לא נעים כלפי ריינה על שהיא החברה של ג'ייסון ,אף שזה היה
מטופש .ג'ייסון מעולם לא היה החבר של ריינה ,לא באמת.
ייתכן שריינה אדם טוב ,אבל אין לזה חשיבות עכשיו .הם החריבו כל סיכוי לשלום.
במקרה הזה ,לא היתה שום תועלת ביכולות השכנוע של פייפר.
בסתר לבה ,פייפר חששה שאולי לא התאמצה מספיק .היא מעולם לא רצתה להתיידד עם
הרומאים ,משום שחששה שג'ייסון יחזור לחייו הקודמים והיא תאבד אותו .אולי באופן לא
מודע ,היא לא השקיעה בדיבור ההקסמה את כל כולה.
ועכשיו ג'ייסון נפצע .הספינה כמעט הושמדה .ועל פי החזיונות בפגיון שלה ,חונק
הדובונים המטורף אוקטביאנוס משלהב את הרומאים לקדחת מלחמה.
התמונה בלהב השתנתה .מול עיניה של פייפר חלפה במהירות שרשרת של תמונות שכבר
ראתה בעבר ,ועדיין לא הצליחה להבין :ג'ייסון רוכב לקרב על גב סוס ,ועיניו זהובות במקום
כחולות; אישה לבושה שמלת נשף בסגנון "חלף עם הרוח" עומדת בפארק נטוע עצי דקל על
שפת הים; שור עם פני גבר מזוקן עולה מנהר; ושני ענקים לבושים בטוגות צהובות זהות
מושכים בחבל מתוח על גלגלות ומניפים כד ארד גדול מתוך בור.
ואז הגיע החיזיון הגרוע מכולם :היא ראתה את עצמה עם ג'ייסון ועם פרסי ,עומדים במים
עד המותניים בתחתית חדר עגול וחשוך ,כמעין באר ענקית .דמויות רפאים נעו במים בעודם
גואים במהירות .פייפר שבחיזיון שרטה את הקירות בניסיון להימלט ,אבל לא היה לאן
לברוח .המים הגיעו לגובה החזה .ג'ייסון נגרר אל מתחת לפני המים .פרסי כשל ונעלם.
כיצד יכול בנו של אל הים לטבוע? פייפר לא ידעה ,אבל צפתה בדמותה שבחיזיון
מתחבטת לבדה בחשכה ,עד שהמים כיסו את ראשה.
פייפר עצמה עיניים .תפסיק להראות לי את זה ,התחננה .תראה לי משהו מועיל.
היא כפתה על עצמה להביט שוב בלהב.
הפעם היא ראתה כביש ריק חוצה שדות חיטה וחמניות .שלט דרכים הכריז :טופיקה .52
על שפת הכביש עמד גבר לבוש מכנסי חאקי קצרים וחולצת מחנה סגולה .פניו היו מוסתרות
בצללים שמתחת לכובע רחב שוליים ,מעוטר גפנים ועלים .הוא החזיק בידו גביע כסף וסימן
לפייפר .איכשהו היא ידעה שהוא מציע לה מתנה כלשהי — שיקוי מרפא או סותר רעל.
"היי ",אמר ג'ייסון בקול צרוד.
מרוב הפתעה ,פייפר שמטה את הפגיון" .אתה ער!"
"אל תישמעי כל כך מופתעת ".ג'ייסון נגע בראשו החבוש ועשה פרצוף" .מה ...מה קרה?
אני זוכר את הפיצוצים ,ו—"
"אתה זוכר מי אני?"
ג'ייסון ניסה לצחוק ,אבל הצחוק הפך לעווית כאב" .בפעם האחרונה שבדקתי ,את היית
החברה המדהימה שלי פייפר .אלא אם כן משהו השתנה מאז שאיבדתי את ההכרה?"
מרוב הקלה ,פייפר כמעט פרצה בבכי .היא עזרה לו להתיישב ולשתות קצת נקטר,
ועידכנה אותו במתרחש .בזמן שהסבירה את תוכניתו של ליאו לתקן את הספינה ,היא שמעה
פרסות סוס טופפות על הסיפון מעל ראשיהם.
לאחר כמה רגעים ,ליאו והייזל עצרו בבת אחת בפתח ,כשהם נושאים ביניהם יריעה גדולה
של ארד.
"אלי האולימפוס ".פייפר בהתה בליאו" .מה קרה לך?"
השיער שלו הוחלק לאחור בגריז .היו לו משקפי ריתוך על המצח ,סימן שפתון על הלחי,
קעקועים על הזרועות וחולצת טריקו שהיה כתוב עליה חתיך אש ,ילד רע וליאו מספר .1
"סיפור ארוך ",הוא אמר" .האחרים חזרו?"
"עדיין לא ",אמרה פייפר.
ליאו קילל .ואז הבחין שג'ייסון יושב ,ופניו אורו" .בוקר טוב ,גבר! שמח לראות שאתה
מרגיש יותר טוב .אני זז לחדר המנועים".
הוא רץ משם נושא את יריעת הארד ,והותיר את הייזל בפתח.
פייפר הרימה גבה" .חתיך אש?"
"פגשנו את נרקיסוס ",אמרה הייזל ,אף שלא היה בזה הסבר של ממש" .וגם את נמסיס,
אלת הנקמה".
ג'ייסון נאנח" .פיספסתי את כל הכיף".
מהסיפון שמעליהם נשמעה חבטה גדולה ,כאילו משהו כבד נחת שם .אנבת' ופרסי הופיעו
בריצה במסדרון .פרסי נשא דלי פלסטיק מהביל של עשרים ליטר ,שעלה ממנו ריח נורא.
בשיער של אנבת' הסתבך משהו שחור ודביק .החולצה של פרסי היתה מטונפת כולה
מהחומר.
"זפת גגות?" ניחשה פייפר.
פרנק כשל מאחוריהם ,והמסדרון הפך פתאום צפוף מאוד .גוש גדול מהחומר השחור
הכתים את הפנים של פרנק.
"נתקלנו בכמה מפלצות זפת ",אמרה אנבת'" .היי ,ג'ייסון ,אני שמחה לראות אותך ער.
הייזל ,איפה ליאו?"
הייזל הצביעה כלפי מטה" .בחדר המנועים".
הספינה כולה נטתה פתאום שמאלה .החצויים כשלו .פרסי כמעט שפך את דלי הזפת.
"אה ...מה זה היה?" שאל בחשדנות.
"אוי "...הייזל נראתה נבוכה" .יש מצב שהרגזנו קצת את הנימפות שחיות באגם הזה.
כאילו ...את כולן".
"אה ,נהדר ".פרסי הושיט את דלי הזפת לפרנק ולאנבת'" .לכו תעזרו לליאו .אני אנסה
להדוף את נימפות המים".
"סמוך עלינו!" אמר פרנק.
שלושתם התרחקו בריצה ,והותירו את הייזל בפתח התא .הספינה היטלטלה שוב ,והייזל
חיבקה בכוח את הבטן כאילו היא עומדת להקיא.
"אני "...היא בלעה רוק ,הצביעה חלושות לעבר המשך המסדרון ונמלטה בריצה.
ג'ייסון ופייפר נשארו מתחת לסיפון בעוד הספינה מיטלטלת הלוך ושוב .יחסית לגיבורה,
פייפר הרגישה די חסרת תועלת .גלים התנפצו על הספינה וקולות זועמים נשמעו מלמעלה —
פרסי צעק ,והמאמן הדג' נזף באגם .הראש של פסטוס נשף אש כמה פעמים .בהמשך
המסדרון ,הייזל נאנקה באומללות בתא שלה .בחדר המנועים למטה ,נדמה שליאו והאחרים
רוקדים סטפס על לוחות פח .אחרי פרק זמן שנדמה כשעות ,קול זמזום עלה מחדר המנועים.
משוטים חרקו ונאנקו ,ופייפר הרגישה שהספינה מתרוממת באוויר.
התנודות והטלטולים פסקו .שקט השתרר בספינה ,מלבד זמזום המכונות .ליאו הגיח סוף
סוף מחדר המנועים .הוא היה מכוסה כולו זיעה ,אבק סיד וזפת .חולצת הטריקו שלו נראתה
כאילו נתפסה במדרגות נעות ונקרעה לגזרים .במקום ילד רע נשאר שם עכשיו סתם ילד.
אבל הוא חייך כמו מטורף והכריז שהם יצאו לדרך בשלום.
"ניפגש בחדר האוכל עוד שעה ",אמר" .יום פסיכי ,מה?"
אחרי שכולם התנקו ,המאמן הדג' אחז בהגה והחצויים נאספו בחדר האוכל לארוחת הערב.
זאת היתה הפעם הראשונה שכולם ישבו ביחד — כל השבעה .נוכחותם היתה אולי אמורה
להרגיע את פייפר ,אבל כשראתה את כולם יחד זה רק הזכיר לה שנבואת השבעה אכן
מתממשת .נגמרה ההמתנה עד שליאו יגמור לעבוד על הספינה .נגמרו הימים השלווים במחנה
החצויים ,כשהם מעמידים פנים שמסע החיפושים עוד רחוק .הם יצאו לדרך ,עם חבורה של
רומאים זועמים מאחוריהם והארצות העתיקות לפניהם .הענקים בוודאי מחכים להם .גאיה
הולכת ומתעוררת .ואם לא יצליחו במסע החיפושים הזה ,העולם יושמד.
גם האחרים בוודאי הרגישו בזה .המתח בחדר האוכל הזכיר את החשמל באוויר לפני
סערת ברקים ,עניין אפשרי לחלוטין בהתחשב בכוחות של פרסי ושל ג'ייסון .ברגע מביך
אחד ,שני הבנים ניסו לשבת באותו כיסא בראש השולחן .ניצוצות עפו פיזית מהידיים של
ג'ייסון .אחרי רגע מתוח של דממה ,כאילו כל אחד מהם חושב :אתה רציני ,אחי? הם פינו את
הכיסא לאנבת' וישבו משני עברי השולחן.
כולם החליפו סיפורים על ההתרחשויות בסולט לייק סיטי ,אבל אפילו הסיפור המגוחך של
ליאו על האופן שבו עבד על נרקיסוס לא הצליח לעודד אותם.
"אז לאן עכשיו?" שאל ליאו בפה מלא פיצה" .עשיתי עבודת תיקון זריזה כדי להוציא
אותנו מהאגם ,אבל הנזק עדיין גדול .כדאי שננחת שוב ונתקן את הדברים כמו שצריך לפני
שננסה לחצות את האוקיינוס האטלנטי".
פרסי אכל פרוסת פאי ,שהיתה משום מה כחולה כולה — המילוי ,הבצק ,אפילו הקצפת.
"אנחנו חייבים להתרחק קצת ממחנה יופיטר ",אמר" .פרנק ראה כמה עיטים מעל סולט לייק
סיטי .נראה לנו שהרומאים לא רחוקים".
זה בהחלט לא שיפר את מצב הרוח סביב השולחן .פייפר לא רצתה לומר דבר ,אבל
הרגישה מחויבת ...וגם קצת אשמה" .אתם בטוחים שלא כדאי לחזור ולנסות להרגיע את
הרומאים? אולי ...אולי לא השתדלתי מספיק עם דיבור ההקסמה".
ג'ייסון אחז בידה" .זאת לא היתה אשמתך ,פייפר .ואפילו לא אשמתו של ליאו ",מיהר
להוסיף" .גאיה אחראית למה שקרה .היא ניסתה לסכסך בין המחנות".
פייפר היתה אסירת תודה על התמיכה הפומבית ,אבל עדיין נותרה חסרת מנוחה" .אולי אם
נסביר להם את זה — "
"בלי הוכחות?" שאלה אנבת'" .ובלי מושג מה בכל זאת קרה? אני מעריכה את מה שאת
אומרת ,פייפר .הייתי שמחה להרגיע את הרומאים ,אבל עד שנבין מה גאיה מתכננת ,החזרה
לשם תהיה שקולה להתאבדות".
"היא צודקת ",אמרה הייזל .נראה שהיא עדיין סובלת ממחלת ים קלה ,אבל היא ניסתה
לאכול כמה קרקרים .שפת הצלחת שלה היתה מעוטרת אבני אודם ,ופייפר היתה משוכנעת
למדי שהן לא היו שם בתחילת הארוחה" .ריינה אולי תקשיב לנו ,אבל אוקטביאנוס לא.
הכבוד של הרומאים נפגע .הם הותקפו .הם קודם כול יירו ,ורק אחר כך ישאלו שאלות".
פייפר בהתה בצלחת שלה .הצלחות הקסומות ידעו להגיש מגוון נהדר של מאכלים
צמחוניים .במיוחד היו אהובות עליה הטורטיות עם האבוקדו והפלפלים בגריל ,אבל הלילה
לא היה לה תיאבון.
היא חשבה על החזיונות שראתה בפגיון שלה :ג'ייסון עם עיני הזהב; השור עם הראש
האנושי; שני הענקים בטוגות הצהובות המעלים מהבור את כד הארד .וגרוע מכול ,היא זכרה
את עצמה טובעת במים שחורים.
פייפר תמיד אהבה מים .היו לה זיכרונות טובים מגלישת גלים עם אבא שלה .אבל מאז
התחילו החזיונות האלה בקָ טוֹפְּ ְטריס ,היא חשבה יותר ויותר על אגדת עם של בני צ'רוקי,
שסבא שלה נהג לספר לה כדי שלא תתקרב לנהר שזרם ליד הבקתה שלו .הוא סיפר לה שבני
צ'רוקי מאמינים ברוחות מים טובות ,כמו הניאדות של היוונים; אבל הם מאמינים גם ברוחות
מים רעות ,קניבלים הצדים בני תמותה בחץ וקשת ואוהבים במיוחד להטביע ילדים קטנים.
"אתם צודקים ",החליטה" .אנחנו חייבים להמשיך הלאה .לא רק בגלל הרומאים .אנחנו
מוכרחים להזדרז".
הייזל הינהנה" .נמסיס אמרה שיש לנו רק שישה ימים עד שניקו ימות ורומא תושמד".
ג'ייסון הביט בה בדאגה" .את מתכוונת לרומא רומא ,לא רומא החדשה?"
"אני חושבת שכן ",אמרה הייזל" .אבל זה אומר שאין לנו הרבה זמן".
"למה שישה ימים?" תהה פרסי" .ואיך הם הולכים להשמיד את רומא?"
איש לא ענה .פייפר לא רצתה להכביד עליהם בחדשות רעות נוספות ,אבל היא הרגישה
שאין לה ברירה.
"זה לא הכול ",אמרה" .ראיתי דברים בפגיון שלי".
הנער המגודל ,פרנק ,קפא עם מזלג עמוס ספגטי באמצע הדרך לפה" .דברים כמו"?...
"אין בהם ממש היגיון ",אמרה פייפר" ,סתם הבזקי תמונות ,אבל ראיתי שני ענקים
לבושים בגדים זהים .אולי תאומים".
אנבת' בהתה בשידור הווידיאו הקסום ממחנה החצויים .כרגע הוצג בו הסלון בבית הגדול:
אש חמימה בערה באח ,וסימור ,ראש הנמר המפוחלץ ,נחר מעליה בשביעות רצון.
"תאומים ,כמו בנבואה של אלָה ",אמרה אנבת'" .אם נצליח לפענח את השורות שהיא
דיקלמה ,זה עשוי לעזור".
"בדד מתהלכת בת החוכמה ",אמר פרסי" .ברומא בוער אות אתנה הרמה .אנבת' ,זאת
בטוח את .יונו אמרה לי ...טוב ,היא אמרה לי שמחכה לך משימה קשה ברומא .היא אמרה
שקשה לה להאמין שתעמדי בה .אבל אני יודע שהיא טועה".
אנבת' נשמה נשימה עמוקה" .ריינה עמדה לומר לי על זה משהו רגע לפני שהספינה ירתה
עלינו .היא אמרה שבין הפראיטורים של רומא מסתובבת אגדה עתיקה — משהו שקשור
באתנה .היא אמרה שיכול להיות שזאת הסיבה לכך שיוונים ורומאים מעולם לא הצליחו
לשתף פעולה".
ליאו והייזל החליפו מבטים מתוחים.
"גם נמסיס הזכירה משהו כזה ",אמר ליאו" .היא דיברה על חוב ישן שצריך ליישב — "
"המעשה היחיד שעשוי להשיב את ההרמוניה לשתי ההתגלמויות השונות של האלים",
נזכרה הייזל'" .אם סוף סוף תתוקן עוולה עתיקה'".
פרסי צייר פרצוף עצוב בקצפת הכחולה שלו" .אני הייתי פראיטור שעתיים בערך .ג'ייסון,
שמעת פעם על אגדה כזאת?"
ג'ייסון עדיין החזיק ביד של פייפר .האצבעות שלו הזיעו.
"אני ...אה ,אני לא בטוח ",אמר" .אני צריך לחשוב על זה".
העיניים של פרסי הצטמצמו" .אתה לא בטוח?"
ג'ייסון לא ענה .פייפר רצתה לשאול אותו מה הבעיה .היה ברור לה שהוא לא רוצה לדון
באגדה העתיקה ההיא .היא הביטה בו ,והוא התחנן בפניה באלם ,אחר כך.
הייזל הפרה את השתיקה" .מה עם שאר השורות?" היא שיחקה בצלחת שלה המעוטרת
אבני אודם" .תאומים מחניקים נשימת המלאך ,אשר הסוד למוות–עד בידיו מונח".
"זהוב וחיוור ניצב אסון הענקים ",הוסיף פרנק" ,שיחולץ בכאב מתוך כלא החוטים".
"אסון הענקים ",אמר ליאו" .כל דבר שהוא אסון לענקים הוא טוב לנו ,לא? אולי זה מה
שאנחנו צריכים לגלות .אם זה יפתור לאלים את פיצול האישיות הפתאומי שלהם ,מעולה".
פרסי הינהן" .אנחנו לא מסוגלים להרוג את הענקים בלי עזרת האלים".
ג'ייסון פנה אל פרנק ואל הייזל" .חשבתי שהרגתם ענק אחד באלסקה בלי עזרה מאל ,רק
שניכם".
"אַ לְ קיאוֹנֶאוּס היה מקרה מיוחד ",אמר פרנק" .הוא היה בן אלמוות רק באזור שבו נולד
— באלסקה .אבל לא בקנדה .הלוואי שהייתי יכול לגרור את כל הענקים מעבר לגבול בין
אלסקה לקנדה ולהרוג אותם ,אבל "...הוא משך בכתפיו" .פרסי צודק ,אנחנו צריכים את
האלים".
פייפר הביטה בקירות .היא באמת היתה מעדיפה שליאו לא יציג להם תמונות ממחנה
החצויים .זה היה כמו דלת הביתה שלעולם לא תוכל לעבור בה .היא צפתה באח של הֶ ְסטיַה
בוערת באמצע הדשא ,בעוד האורות בביתנים כבים לקראת שעת השינה.
היא תהתה כיצד מרגישים החצויים הרומים ,פרנק והייזל ,למראה התמונות הללו .הם
מעולם לא ביקרו במחנה החצויים .האם הוא נראה להם זר ,ואולי הם מרגישים שלא הוגן
שמחנה יופיטר אינו מוצג? האם זה מעלה אצלם געגועים הביתה?
שורות הנבואה האחרות התרוצצו בראשה של פייפר .מהו כלא חוטים? כיצד יכולים
תאומים להחניק נשימת מלאך? גם הסוד למוות–עד לא נשמע מעודד במיוחד.
"אז מה "...ליאו הרחיק את הכיסא שלו מהשולחן" .נראה לי שכדאי שנתחיל מהדברים
הדחופים ביותר .אנחנו חייבים לנחות בבוקר ולערוך תיקונים".
"קרוב לעיר ",הציעה אנבת'" ,למקרה שנזדקק לאספקה .אבל במקום נידח יחסית ,כדי
שהרומאים יתקשו למצוא אותנו .יש למישהו רעיון?"
איש לא ענה .פייפר נזכרה בחיזיון מהפגיון :האיש המשונה הלבוש סגול שמושיט לה גביע
ומסמן לה .הוא עמד מול שלט עם הכיתוב טופיקה .52
"אז תגידו ",הגיעה לבסוף להחלטה" ,מה דעתכם על קנזס?"
X
פייפר
פייפר התקשתה להירדם.
לאחר שכולם הלכו לישון בילה המאמן הדג' שעה תמימה במילוי חובתו מדי לילה :הוא
התהלך הלוך ושוב במסדרון וצעק" :כיבוי אורות! כולם לישון! רק נסו להתגנב החוצה ואני
אעיף אתכם כל הדרך ללונג איילנד!"
הוא הלם במחבט הבייסבול שלו על כל דלת תא ששמע מאחוריה רחש ,וצעק על כולם
שילכו לישון ,כך שאיש לא היה מסוגל להירדם .נראה לפייפר שהסאטיר לא נהנה כל כך מאז
שהתחזה למורה להתעמלות בבית הספר "קיום בטבע".
היא בהתה בקורות הארד של התקרה .התא שלה היה חמים למדי .ליאו תיכנת את התאים
שיתאימו את עצמם אוטומטית לטמפרטורה המועדפת על הדייר ,כך שאף פעם לא היה לה קר
מדי או חם מדי .המזרן והכרית מולאו בנוצות פגאסוסים )ליאו הבטיח לה שאף פגאסוס לא
נפגע לשם הכנת כלי המיטה( ,והיו נוחים להפליא .מנורת ארד נתלתה מהתקרה והאירה
ברמת האור המועדפת על פייפר .דופנות המנורה היו מחוררים ,כך שעם לילה ריצדו על
הקירות מערכות כוכבים שלמות.
דברים רבים כל כך העסיקו את פייפר ,שהיא היתה משוכנעת שלעולם לא תירדם .אבל
היה משהו מרגיע בתנודות הסירה ובזמזום משוטי האוויר החובטים בשמים.
בסופו של דבר העפעפיים שלה נעצמו ,והיא נרדמה.
נדמה שרק שניות חלפו לפני שהתעוררה לקול פעמון ארוחת הבוקר.
"היי ,פייפר!" ליאו דפק על דלת התא שלה" .אנחנו נוחתים!"
"נוחתים?" פייפר התיישבה מנומנמת.
ליאו פתח את הדלת והציץ פנימה .כף היד שלו כיסתה את עיניו ,מה שהיה יכול להיות
מחווה נחמדה אלמלא הציץ דרך האצבעות" .את לבושה?"
"ליאו!"
"סליחה ".הוא גיחך" .היי ,יופי של פיג'מת פאוור ריינג'רס".
"אלה לא הפאוור ריינג'רס! הם עיטים בסגנון הצ'רוקי!"
"כן ,בטח .בכל אופן ,אנחנו נוחתים כמה קילומטרים מטופיקה ,על פי בקשתך .ו ...אה"...
הוא העיף מבט במסדרון ואז רכן פנימה" .תודה שאת לא שונאת אותי על זה שפוצצתי את
המחנה הרומי אתמול".
פייפר שיפשפה עיניים .המשתה ברומא החדשה היה רק אתמול? "זה בסדר ,ליאו .לא
שלטת במה שעשית".
"כן ,ובכל זאת ...לא היית חייבת לתמוך בי".
"אתה צוחק? אתה כמו האח הקטן והמעצבן שמעולם לא היה לי .ברור שאתמוך בך".
"אה ...תודה?"
מלמעלה ,המאמן הדג' צעק" :מפרשים הנף! קנזס באופק!"
"בשם הפייסטוס ",רטן ליאו" .הוא חייב להפסיק כבר לנסות לדבר כמו מלח .כדאי
שאעלה למעלה".
עד שפייפר התקלחה ,התלבשה וחטפה בייגל מחדר האוכל ,היא כבר שמעה את מנגנון
הנחיתה בפעולה .היא עלתה לסיפון והצטרפה לאחרים בעוד ‘ארגו '2נוחתת בלב שדה
חמניות .המשוטים נמשכו לתוך הספינה .כבש הסיפון נמתח החוצה אוטומטית.
באוויר הבוקר עמד ריח כפרי להפליא ,של צמחים חמימים ואדמה מדושנת .לא רע .הריח
הזכיר לפייפר את הבית של סבא טום בשמורה האינדיאנית בטָ לַקְ וָוה שבאוקלהומה.
פרסי היה הראשון שהבחין בה .הוא חייך בברכה ,ומשום מה זה הפתיע את פייפר .הוא
לבש מכנסי ג'ינס דהויים וחולצה כתומה נקייה של מחנה החצויים ,כאילו מעולם לא נעדר
מהצד היווני .הבגדים החדשים שיפרו כנראה את מצב הרוח שלו — וכמובן העובדה שעמד
ליד המעקה כשזרועו חובקת את אנבת'.
פייפר שמחה לראות ניצוץ בעיניים של אנבת' ,כי מעולם לא היתה לה חברה טובה ממנה.
במשך חודשים אנבת' ייסרה את עצמה והקדישה כל רגע מהיממה לחיפושים אחרי פרסי.
עכשיו ,על אף מסע החיפושים המסוכן שעמד בפניהם ,לפחות היא קיבלה את החבר שלה
בחזרה.
"או!" אנבת' חטפה את הבייגל מהיד של פייפר ונגסה בו ,אבל זה לא הפריע לפייפר.
במחנה זה היה משחק קבוע שלהן ,לגנוב זו מזו את ארוחת הבוקר" .אז הנה אנחנו כאן .מה
התוכנית?"
"אני רוצה להעיף מבט בכביש ",אמרה פייפר" .למצוא את השלט שמציין טופיקה ".52
ליאו סיחרר את בקר הווי שלו במעגל ,והמפרשים התקפלו מעצמם" .אנחנו אמורים להיות
די קרובים ",אמר" .פסטוס ואני חישבנו את אתר הנחיתה בצורה הכי מדויקת שיכולנו .מה
את מצפה למצוא בציון הדרך הזה?"
פייפר הסבירה את מה שראתה בפגיון — את האיש הלבוש סגול עם הגביע .היא לא
הרחיבה לגבי התמונות האחרות ,כמו התמונה של פרסי ,של ג'ייסון ושלה טובעים .ממילא לא
היה לה מושג מה פשר החזיונות; ומצב הרוח הכללי נראה מעודד כל כך הבוקר ,שהיא לא
רצתה להרוס אותו.
"חולצה סגולה?" שאל ג'ייסון" .גפנים על הכובע? נשמע כמו בַּ כְּ חוּס".
"דיוניסוס ",רטן פרסי" .אם עשינו את כל הדרך לקנזס כדי לפגוש את מר ד' — "
"בכחוס לא כזה גרוע ",אמר ג'ייסון" .המאמינות שלו ,לעומת זאת"...
צמרמורת עברה בפייפר .ג'ייסון ,ליאו והיא נתקלו במַ יינאדוֹת לפני כמה חודשים וכמעט
נקרעו לגזרים.
"אבל האל עצמו בסדר ",המשיך ג'ייסון בדבריו" .עשיתי לו טובה פעם באזור הכרמים של
קליפורניה".
פרסי נראה מזועזע" .מה שתגיד ,אחי .אולי הוא מוצלח יותר בהתגלמות הרומית שלו.
אבל מה יש לו לעשות בקנזס? זאוס לא הורה לאלים לנתק כל מגע עם בני תמותה?"
פרנק השמיע קול ספקני .הבחור החסון לבש הבוקר טרנינג כחול ,כאילו הוא מוכן לצאת
לריצה בין החמניות.
"האלים לא בדיוק צייתו לפקודה הזאת ",ציין" .וחוץ מזה ,אם האלים באמת סובלים
מפיצול אישיות כמו שהייזל אמרה — "
"וליאו אמר ",הוסיף ליאו.
פרנק הזעיף לעברו פנים" .אז מי יודע מה קורה עם האולימפיים? יכול להיות שהמצב
בשטח ממש לא טוב".
"נשמע מסוכן!" הסכים ליאו בעליזות" .טוב… אז תעשו חיים .אני חייב לגמור לתקן את
הספינה .המאמן הדג' יטפל ברובי הקשת השבורים .וגם ,אה… אנבת' ,ממש יעזור לנו אם
תישארי פה .את האדם היחיד כאן מלבדי שמבין משהו בהנדסה".
אנבת' הביטה בפרסי בהתנצלות" .הוא צודק .באמת כדאי שאשאר לעזור".
"אני אחזור אלייך ".הוא נישק אותה על הלחי" .אני מבטיח".
הלב של פייפר כאב כשראתה כמה הם נינוחים יחד.
ג'ייסון היה נהדר ,כמובן .אבל לפעמים בלי התראה הוא היה מרוחק פתאום ,כמו אתמול
בלילה ,כשלא רצה לדבר על האגדה הרומית העתיקה .לעתים קרובות נראה שהוא חושב על
חייו הישנים במחנה יופיטר .פייפר תהתה אם תצליח לחדור אי פעם את המחסומים שלו.
הביקור במחנה יופיטר ,ובעיקר המפגש עם ריינה ,לא ממש עזרו .גם לא העובדה שג'ייסון
בחר ללבוש היום חולצה סגולה — צבע הרומאים.
פרנק הוריד את הקשת מהכתף שלו והשעין אותה על המעקה" .אני חושב שכדאי שאהפוך
לעורב או משהו כזה ואעוף קצת מסביב ,אפקח עין למקרה שיתקרבו לכאן עיטים רומיים".
"למה עורב?" שאל ליאו" .אחי ,אם אתה יכול להפוך לדרקון ,למה אתה לא הופך לדרקון
כל פעם? זה הרבה יותר מגניב".
נדמה שמישהו שטף את הפנים של פרנק במיץ סלק" .זה כמו לשאול למה אתה לא מרים
את המשקל הכבד ביותר שאתה מסוגל לו בכל פעם שאתה מרים משקולות .כי זה קשה,
ואתה עלול לפגוע בעצמך .לא קל להפוך לדרקון".
"אה ".ליאו הינהן" .טוב ,אין לי מושג .אני לא מרים משקולות".
"כן .טוב ,אולי כדאי לך לשקול את זה ,מר — "
הייזל נכנסה ביניהם.
"אני אעזור לך ,פרנק ",אמרה והעיפה אל ליאו מבט כעוס" .אני יכולה לזמן את אריון
ולסייר למטה".
"בטח ",אמר פרנק ,שעדיין הביט בליאו בזעם" .כן ,תודה".
פייפר תהתה מה עובר על השלושה האלה .הבנים ניסו להרשים את הייזל ולרדת אחד על
השני — את זה היא הבינה .אבל כמעט נדמה שלהייזל ולליאו יש היסטוריה משותפת .למיטב
ידיעתה ,אתמול הם נפגשו בפעם הראשונה .היא תהתה אם משהו נוסף קרה במסע שלהם אל
האי בימת המלח הגדולה — משהו שלא סיפרו לכולם.
הייזל פנתה אל פרסי" .רק תיזהרו כשאתם מסתובבים למטה .הרבה שדות ,הרבה יבולים.
קארפּוֹי".
יכולים להסתתר שם ְ
"קארפּוֹי?" שאלה פייפר.
ְ
"רוחות תבואה ",הסבירה הייזל" .אתם לא רוצים לפגוש אותן".
פייפר לא הבינה מה כל כך נורא ברוחות תבואה ,אבל נימת הקול של הייזל הבהירה
שמוטב לא לשאול.
"אז נשארנו שלושה לרדת לבדוק את השלט עם ציון הדרך ",אמר פרסי" .אני ,ג'ייסון,
פייפר .קשה לומר שאני מתלהב לפגוש את מר ד' שוב .הבחור חתיכת קוץ .אבל ג'ייסון ,אם
אתה מסתדר איתו — "
"כן ",אמר ג'ייסון" .אם נמצא אותו ,אני אדבר איתו .פייפר ,זה החיזיון שלך .כדאי שאת
תובילי".
צמרמורת עברה בפייפר .היא ראתה את שלושתם טובעים בבאר החשוכה ההיא .האם זה
יקרה בקנזס? היתה לה הרגשה שלא ,אבל היא לא היתה בטוחה.
"בטח ",היא אמרה ,בניסיון להישמע עליזה" .בואו נמצא את הכביש".
***
ליאו אמר שהם קרובים .ההבנה שלו של המושג "קרובים" היתה בעייתית מאוד.
לאחר שהתקדמו במאמץ בערך כקילומטר תחת השמש הקופחת ,כשיתושים עוקצים אותם
וחמניות דוקרניות שורטות את פניהם ,הם הגיעו לבסוף לכביש .שלט פרסומת ישן של תחנת
דלק ציין שהם נמצאים עדיין שישים וחמישה קילומטר מהיציאה הקרובה אל טופיקה.
"תקנו אותי אם טעיתי בחישוב ",אמר פרסי" ,אבל זה לא אומר שיש לנו עוד
שלושה–עשר קילומטר של הליכה?"
ג'ייסון העיף מבטים לשני עברי הכביש הנטוש .הוא נראה טוב יותר היום ,הודות לכוחות
הריפוי של האמברוסיה והנקטר .הוא כבר לא היה חיוור ,והצלקת על המצח שלו כמעט
נעלמה .חרב הגלאדיוס החדשה שנתנה לו הרה בחורף שעבר היתה תלויה על חגורתו .מרבית
הבחורים היו נראים מגושמים למדי עם חרב מעל מכנסי הג'ינס שלהם ,אבל אצל ג'ייסון זה
נראה טבעי לגמרי.
"אני לא רואה מכוניות…" הוא אמר" .אבל אני מניח שבכל מקרה עדיף לא לתפוס
טרמפים".
"נכון ",הסכימה פייפר והעיפה מבטים לחוצים לאורך הכביש" .כבר התקדמנו יותר מדי
זמן על הקרקע .האדמה היא הממלכה של גאיה".
"המממ…" ג'ייסון נקש באצבעותיו" .אני יכול לזמן חבר שייקח אותנו טרמפ".
פרסי הרים גבות" .אה כן? גם אני .בוא נראה איזה חבר יגיע קודם".
ג'ייסון שרק .פייפר ידעה מה הוא עושה ,אבל עד כה הוא הצליח לזמן את סער רק שלוש
פעמים מאז שפגשו את סוס הסערה בבית הזאבים בחורף שעבר .היום השמים היו כחולים
לחלוטין ,ולא נראה לפייפר שזה יצליח.
פרסי פשוט עצם עיניים והתרכז.
פייפר לא בחנה אותו מקרוב עד עכשיו .אחרי ששמעה כל כך הרבה סיפורים במחנה
החצויים על פרסי ג'קסון שאמר את זה ופרסי ג'קסון שעשה ככה ,הוא נראה לה… האמת ,לא
ממש מרשים ,בעיקר בהשוואה לג'ייסון .פרסי היה רזה יותר ,נמוך בערך בשלושה
סנטימטרים ,עם שיער קצת יותר ארוך והרבה יותר כהה.
הוא ממש לא היה הטיפוס של פייפר .אם היא היתה רואה אותו סתם ככה באיזה קניון,
סביר להניח שהיתה חושבת שהוא סקייטר — חמוד אבל מרושל ,קצת פראי ,בטוח אחד
שעושה צרות .היא היתה שומרת על מרחק ממנו .היו לה מספיק צרות בחיים .אבל היא
הבינה למה אנבת' מחבבת אותו ,ובהחלט הבינה למה פרסי זקוק לאנבת' בחיים שלו .אם
מישהי מסוגלת לרסן בחור כזה ,זאת אנבת'.
רעם הרעים בשמים הבהירים.
ג'ייסון חייך" .עוד מעט".
"מאוחר מדי ".פרסי הצביע מערבה ,אל דמות שחורה מכונפת שירדה לעברם מהשמים.
ברגע הראשון פייפר חשבה שאולי זהו פרנק בדמות עורב .ואז קלטה שהדמות גדולה מכדי
שתהיה ציפור.
"פגאסוס שחור?" שאלה" .בחיים לא ראיתי אחד כזה".
הסוס המכונף התקרב לנחיתה .הוא דהר בקלילות אל פרסי וחיכך את אפו בפניו ,ואז הפנה
את ראשו בסקרנות לעבר פייפר וג'ייסון.
"בלאקג'ק ",אמר פרסי" ,אלה פייפר וג'ייסון .הם חברים שלי".
הסוס צהל.
"אה ,אולי אחר כך ",ענה פרסי.
פייפר שמעה שפרסי יודע לדבר עם סוסים ,משום שהוא בנו של אדון הסוסים פוסידון,
אבל מעולם לא ראתה אותו בפעולה.
"מה בלאקג'ק רוצה?" שאלה.
"דונאטס ",אמר פרסי" .תמיד דונאטס .הוא יכול לשאת את שלושתנו אם — "
האוויר התקרר פתאום .האוזניים של פייפר נסתמו משינוי בלחץ האוויר .במרחק
כחמישים מטר מהם ,ציקלון מיניאטורי בגובה שלוש קומות ריטש את ראשי החמניות כמו
בסצנה מתוך "הקוסם מארץ עוץ" .הוא נחת על הכביש לצד ג'ייסון ולבש צורת סוס — רמך
ערפילי שברקים מבזיקים בגופו.
"סער ",אמר ג'ייסון וחייך חיוך רחב" .עבר הרבה זמן ,בחור".
סוס הסערה התרומם על רגליו האחוריות וצהל .בלאקג'ק נסוג במתח.
"זה בסדר ",אמר פרסי" .גם הוא חבר ".הוא העיף בג'ייסון מבט מלא הערכה" .יופי של
סוס ,גרייס".
ג'ייסון משך בכתפיו" .התיידדתי איתו בזמן הקרב שלנו בבית הזאבים .הוא רוח חופשייה,
במלוא מובן המילה ,אבל פה ושם הוא מסכים לעזור לי".
פרסי וג'ייסון עלו על גב סוסיהם .סער תמיד הלחיץ קצת את פייפר .המחשבה שתדהר על
גב סוס שעלול להתפוגג בכל רגע לא היתה מרגיעה .ובכל זאת ,היא אחזה בידו המושטת של
ג'ייסון ועלתה על גב הסוס.
סער דהר לאורך הכביש בעוד בלאקג'ק דואה מעליו .למרבה המזל הם לא חלפו על פני
מכוניות ,אחרת היו עלולים לגרום לתאונה .מהר מאוד הם הגיעו לשלט המציין חמישים
ושניים קילומטר לעיר ,שנראה בדיוק כפי שפייפר ראתה בחיזיון שלה.
בלאקג'ק נחת .שני הסוסים בטשו בפרסותיהם באספלט .הם לא נראו שמחים לעצור
בפתאומיות כזאת ,בדיוק כשהגיעו למהירות מספקת.
בלאקג'ק צהל.
"אתה צודק ",אמר פרסי" .אין סימן לבחור של היין".
"סליחה?" אמר קול מתוך השדה.
סער הסתובב במהירות כזאת ,שפייפר כמעט נפלה מעל גבו.
החיטה הוסטה לשני הצדדים ,והגבר מהחיזיון שלה נגלה מולם .הוא חבש כובע רחב
שוליים מעוטר גפנים ,לבש חולצה סגולה עם שרוולים קצרים ומכנסי חאקי קצרים ,ונעל
כפכפי בירקנשטוק עם גרביים לבנים .הוא נראה כבן שלושים ,עם כרס קטנה ,כמו סטודנט
לשעבר שעדיין לא הפנים ששנות האוניברסיטה מאחוריו.
"מישהו קרא לי 'הבחור של היין'?" שאל במבטא דרומי נינוח" .השם הוא בכחוס ,אם לא
לפעמים, או בכחוס. לורד או בכחוס. מר או לכם. אכפת
בשם–האלים–בבקשה–אל–תהרוג–אותי ,לורד בכחוס".
פרסי דחק בבלאקג'ק להתקרב ,אף שלא נראה שזה משמח את הפגאסוס.
"אתה נראה אחרת ",אמר פרסי לאל" .רזה יותר .השיער שלך יותר ארוך .והחולצה שלך
פחות מקושקשת".
אל היין צימצם אליו עיניים" .על מה בשם האלים אתה מדבר? מי אתם ,ואיפה קֶ ֶרס?"
"אה ...אתה רוצה לצאת לדיג?"
"אני חושב שהוא מתכוון לאלת החקלאות קֶ ֶרס ",אמר ג'ייסון" .אתם מכנים אותה דֵ מֵ טֵ ר".
הוא הינהן במחוות כבוד כלפי האל" .לורד בכחוס ,אתה זוכר אותי? עזרתי לך עם הנמר
הנעדר בסונומה".
בכחוס גירד בסנטרו המעוטר זיפים" .אה ...כן .ג'ון גרין".
"ג'ייסון גרייס".
"מה שתגיד ",אמר האל" .אז קרס שלחה אתכם?"
"לא ,לורד בכחוס ",אמר ג'ייסון" .ציפית לפגוש אותה כאן?"
האל נחר בבוז" .טוב ,לא באתי לקנזס בשביל חיי הלילה ,ילד .קרס ביקשה ממני להיפגש
כאן למועצת מלחמה .עכשיו כשגאיה מתעוררת ,היבולים קמלים .בצורת מתפשטת בכל
מקום .הקארפוי מתמרדים .אפילו הגפנים שלי אינן מוגנות .קרס רוצה לגבש חזית מאוחדת
במלחמת היבולים".
"מלחמת היבולים ",אמר פרסי" .אתם מתכוונים לחמש כל עינב ברובה קטנטן?"
האל צימצם עיניים" .אנחנו מכירים?"
"ממחנה החצויים ",אמר פרסי" .אני מכיר אותך כמר ד' — דיוניסוס".
"אח!" בכחוס העווה את פניו ולחץ אצבעות אל רקותיו .לרגע הדמות שלו היבהבה .פייפר
ראתה אדם שונה — שמן יותר ,גוץ יותר ,לבוש חולצה צעקנית בדוגמת נמר .ואז בכחוס חזר
להיות בכחוס" .תפסיק עם זה!" תבע" .תפסיק לחשוב עלי ביוונית!"
פרסי מיצמץ" .אבל — "
"יש לך מושג כמה קשה להישאר מרוכז? כאבי הראש פשוט מחרידים! אני לא יודע מה
אני עושה או לאן אני הולך! כל הזמן עצבני!"
"זה נשמע לי כמו המצב הרגיל שלך ",אמר פרסי.
נחיריו של האל התרחבו בכעס .אחת הגפנים על הכובע שלו עלתה באש" .אם אנחנו
מכירים מהמחנה האחר ,מדהים שעדיין לא הפכתי אותך לדולפין".
"האפשרות עלתה לדיון ",אישר פרסי" .אני חושב שפשוט התעצלת לעשות את זה".
פייפר צפתה במתרחש מרותקת אך מזועזעת ,כמו עדה לתאונת דרכים .היא קלטה שפרסי
ממש לא משפר את המצב ,ואנבת' לא נמצאת בסביבה להרגיע אותו .היתה לה הרגשה
שחברתה לעולם לא תסלח לה אם תחזיר את פרסי בצורת יונק ימי.
"לורד בכחוס!" היא התערבה בשיחה ,וירדה מהגב של סער.
"פייפר ,תיזהרי ",אמר ג'ייסון.
היא העיפה בו מבט אזהרה :תשאיר את זה לי.
"מצטערת להפריע ,הלורד ",היא אמרה לאל" ,אבל למעשה באנו לכאן כדי לבקש את
עצתך .בבקשה ,אנחנו זקוקים לחוכמתך".
היא השתמשה בקול הנעים ביותר שלה והטעינה את דיבור ההקסמה שלה בנימה עמוקה
של כבוד.
האל עשה פרצוף ,אבל האש הסגולה בעיניו דעכה" .את יודעת לדבר ,ילדה .עצתי ,מה? נו
טוב .אני ממליץ להימנע מקריוקי .ובאופן כללי ,מסיבות שסובבות סביב נושא אחד כבר ממש
לא באופנה .בזמנים קשים כאלה ,אנשים מחפשים אירועים פשוטים ,צנועים ,עם חטיפים
אורגניים מחקלאים מקומיים ו—"
"לא בנוגע למסיבות ",קטעה אותו פייפר" .אם כי אלה עצות מעולות ,לורד בכחוס .קיווינו
שתעזור לנו במסע החיפושים שלנו".
היא הסבירה לו על ‘ארגו '2ועל המסע שלהם שנערך במטרה למנוע מהענקים להעיר את
גאיה .היא סיפרה לו מה אמרה נמסיס :שבעוד שישה ימים רומא תושמד .היא תיארה את
החיזיון שהשתקף בפגיון שלה ,של בכחוס המציע לה גביע כסף.
"גביע כסף?" האל לא נשמע נלהב במיוחד .הוא שלף פפסי דיאט מחלל האוויר ופתח את
הפחית.
"אתה שותה קולה דיאט ",אמר פרסי.
"אני לא יודע על מה אתה מדבר ",אמר בכחוס ברוגז" .באשר לגביע בחיזיון ,גברתי
הצעירה ,אין לי דבר להציע לך לשתות פרט לפפסי .יופיטר פקד עלי להימנע לחלוטין מהגשת
יין לקטינים .טרחני מאוד מצדו ,אבל זה המצב .באשר לענקים ,אני מכיר אותם היטב.
נלחמתי בהם במלחמת הענקים הראשונה ,אתם יודעים".
"אתה יודע להילחם?" שאל פרסי.
פייפר היתה מעדיפה שלא יישמע נדהם כל כך.
דיוניסוס נהם בכעס .פחית הפפסי דיאט שלו הפכה למטה בגובה מטר וחצי עטוף קיסוס,
ובראשו אצטרובל.
"תירסוֹס!" אמרה פייפר ,בתקווה להסיח את דעתו של האל לפני שיחבוט בראשו של ְ
פרסי .היא ראתה כלי נשק כאלה בידי נימפות מטורפות ,ולא ממש שמחה למצוא אחד כאן,
אבל ניסתה להישמע מתרשמת" .איזה כלי נשק אדיר!"
"אכן ",הסכים בכחוס" .אני שמח שמישהי בקבוצה שלכם מבינה משהו .האצטרובל הוא
נשק השמדה רב עוצמה! הייתי חצוי בעצמי במלחמת הענקים הראשונה ,אתם יודעים .בן
זאוס!"
ג'ייסון נרתע לרגע .הוא כנראה לא שמח על התזכורת שטכנית הבחור של היין הוא אחיו
הגדול.
בכחוס נופף במטה שלו באוויר ,אך בגלל הכרס שלו כמעט איבד שיווי משקל" .מובן
שהמלחמה ההיא התרחשה זמן רב לפני שהמצאתי את היין והפכתי לבן אלמוות .נלחמתי לצד
האלים וחצויים אחרים ...הארי קולס ,נדמה לי".
"הרקולס?" הציעה פייפר בנימוס.
"מה שתגידי ",אמר בכחוס" .בכל אופן ,הרגתי את הענק אֶ פיאַ לְ טֵ ס ואת אחיו אוֹטוֹס.
בריונים נוראיים ,השניים האלה .שניהם חטפו אצטרובל בפרצוף!"
נשימתה של פייפר נעתקה .כמה רעיונות עלו בדעתה במקביל — החזיונות בפיגיון,
שורות הנבואה שדנו בהן בלילה הקודם .היא הרגישה כמו בזמן צלילה עם אבא שלה ,כשהיה
מנגב את המסכה שלה מתחת למים .פתאום הכול הפך ברור יותר.
"לורד בכחוס ",היא אמרה בניסיון לשלוט במתח בקולה" .שני הענקים ההם ,אֶ פיאַ לְ טֵ ס
ואוֹטוֹס ...הם היו תאומים במקרה?"
"מה?" נראה שכל הנפנופים האלה בתירסוס הסיחו את דעתו של האל ,אבל הוא הינהן.
"כן ,תאומים .בדיוק".
פייפר פנתה אל ג'ייסון .היא ראתה שהוא מבין למה היא מתכוונת :תאומים מחניקים
נשימת המלאך.
בלהב של קטופטריס ,היא ראתה שני ענקים בגלימות צהובות מניפים כד ענקי מתוך בור
עמוק.
"לכן אנחנו כאן ",אמרה פייפר לאל" .אתה חלק ממסע החיפושים שלנו!"
בכחוס שלח לעברה מבט מוטרד" .מצטער ,נערתי .אני כבר לא חצוי .אני לא עושה מסעות
חיפושים".
"אבל רק בשיתוף פעולה בין גיבורים ואלים אפשר להרוג ענקים ",התעקשה פייפר" .אתה
אל עכשיו ,ושני הענקים שאנחנו צריכים להילחם בהם הם אֶ פיאַ לְ טֵ ס ואוֹטוֹס .אני חושבת...
אני חושבת שהם מחכים לנו ברומא .הם עומדים להשמיד את העיר איכשהו .גביע הכסף
שראיתי בחיזיון שלי — אולי הוא סמל לעזרה שלך .אתה חייב לעזור לנו להרוג את
הענקים!"
בכחוס נעץ בה מבט זועם ,ופייפר הבינה ששגתה בבחירת המילים שלה.
"נערתי ",הוא אמר בצינה" ,אני לא חייב לעשות שום דבר .ומלבד זאת ,אני עוזר רק
לאלה המעלים לי ִמנְ חָ ה הולמת ,ואיש לא הצליח לעשות זאת כבר מאות רבות של שנים".
בלאקג'ק צהל בעצבנות.
פייפר הזדהתה עם מצוקתו .גם באוזניה המילה "מנחה" לא נשמעה טוב .היא נזכרה
במַ יינאדוֹת ,המאמינות המטורפות של בכחוס ,שנהגו לקרוע לגזרים במו ידיהן את מי שכפר
באמונתן .וזה כשהן היו במצב רוח טוב.
פרסי ביטא בקול את השאלה שפייפר לא העזה לשאול" .איזו מין מנחה?"
בכחוס נופף בידו בביטול" .שום דבר שאתה היית מסוגל להרים ,יווני חצוף .אבל אתן
לכם עצה בחינם ,כי לפחות לנערה יש איזושהי מידה של נימוס .חפשו את בנה של גאיה,
פוֹרקיס .הוא תמיד שנא את אמו ,לא שאפשר להאשים אותו .וגם את אחיו התאומים הוא לא ְ
ממש חיבב .תמצאו אותו בעיר שנקראה על שם הגיבורה ההיא — אַ טַ לַנְ טה".
לאטלנטה?"
פייפר היססה" .אתה מתכוון ְ
"בדיוק".
"אבל פורקיס הזה ",אמר ג'ייסון" .הוא ענק? טיטאן?"
בכחוס צחק" .לא זה ולא זה .חפשו את מי המלח".
"מי מלח "...אמר פרסי" .באטלנטה?"
"כן ",אמר בכחוס" .יש לך בעיות שמיעה או משהו? אם מישהו יוכל לתת לכם פרטים על
גאיה ועל התאומים ,זהו פורקיס .אבל היזהרו ממנו".
"למה אתה מתכוון?" שאל ג'ייסון.
האל העיף מבט בשמש ,שטיפסה כמעט עד רום השמים" .לא מתאים לקרס לאחר ,אלא
אם כן היא הרגישה שיש באזור משהו מסוכן .ואולי"...
פניו של האל קדרו פתאום" .ואולי זאת מלכודת .טוב ,אני חייב לזוז! ובמקומכם הייתי
מסתלק גם כן!"
"לורד בכחוס ,חכה!" מחה ג'ייסון.
האל היבהב ונעלם בצליל שנשמע כמו פתיחת פחית פפסי.
הרוח רישרשה בחמניות .הסוסים זעו באי שקט .למרות מזג האוויר החם והיבש,
צמרמורת חלפה בפייפר .תחושת קור ...גם אנבת' וגם ליאו תיארו תחושת קור...
"בכחוס צודק ",היא אמרה" .אנחנו חייבים להסתלק — "
מאוחר מדי ,אמר קול מנומנם שהימהם בשדות סביבם והידהד מהקרקע לרגליה של
פייפר.
פרסי וג'ייסון שלפו חרבות .פייפר עמדה על הכביש ביניהם ,משותקת מפחד .כוחה של
גאיה היה פתאום מכל עבריהם .החמניות הסתובבו להביט בהם .החיטה רכנה לעברם כמו
מיליון חרמשים.
ברוכים הבאים למסיבה שלי ,מילמלה גאיה .קולה הזכיר לפייפר תירס צומח — לחש
רוחש ,לוהט ועיקש שהיתה שומעת בבית של סבא טום בלילות שקטים באוקלהומה.
כיצד ניסח זאת בכחוס? אירוע פשוט ,צנוע ,עם חטיפים אורגניים? כן .כחטיפים ,אני
זקוקה רק לשניים :דם מחצויה ומחצוי .פייפר ,יקירתי ,בחרי איזה גיבור ימות איתך.
"גאיה!" צעק ג'ייסון" .תפסיקי להתחבא בחיטה .צאי החוצה!"
איזה אומץ ,סיננה גאיה .אך גם השני שובה לב בדרכו .בחרי ,פייפר מקלין ,אחרת אבחר
אני.
לבה של פייפר הלם בכוח .גאיה התכוונה להרוג אותה .זה לא מפתיע .אבל מה הקטע עם
לבחור באחד הבנים? למה שגאיה תניח למישהו מהם להסתלק? אין ספק שזאת מלכודת.
"את מטורפת!" היא צעקה" .אני לא בוחרת בשבילך אף אחד!"
ג'ייסון התנשף פתאום .הוא התיישב זקוף באוכף.
"ג'ייסון!" צעקה פייפר" .מה קרה — ?"
הוא הביט בה בהבעה רגועה להחריד .עיניו לא היו עוד כחולות .הן קרנו כמו זהב טהור.
"פרסי ,תעזור לי!" פייפר כשלה לאחור ,נרתעת מסער.
אבל פרסי התרחק מהם בדהרה .הוא עצר עשרה מטרים משם וסובב את הפגאסוס שלו.
הוא הניף את חרבו וכיוון את הלהב לעבר ג'ייסון.
"אחד ימות ",אמר ,אבל הקול לא היה קולו .זה היה קול עמוק וחלול ,כמו משהו שנלחש
מבעד לקנה תותח.
"אני אבחר ",ענה ג'ייסון באותו קול חלול.
"לא!" צעקה פייפר.
מכל עבריה ,השדות ליחשו ורחשו ,צוחקים בקולה של גאיה בעוד פרסי וג'ייסון מסתערים
זה על זה בכלי נשק שלופים.
XI
פייפר
אלמלא צמד הסוסים ,פייפר היתה נהרגת.
ג'ייסון ופרסי הסתערו זה על זה ,אבל סער ובלאקג'ק ניסו להתנגד ,כך שלפייפר היה די
זמן לזנק הצידה.
היא התגלגלה אל שולי הכביש והעיפה מבט לאחור ,מטושטשת ומזועזעת ,בעוד חרב מכה
בחרב ,זהב כנגד ארד .ניצוצות התעופפו .הלהבים של הבנים היטשטשו מרוב מהירות —
מכה ,חסימה — והאספלט רעד כולו .ההתנגשות הראשונה ארכה שנייה בלבד ,אבל פייפר
התקשתה להאמין באיזו מהירות הם נלחמים .הסוסים נרתעו זה מזה — סער רעם במחאה
ובלאקג'ק טפח בכנפיו.
"תפסיקו!" צעקה פייפר.
לרגע נראה שג'ייסון שומע בקולה .הוא הסב לעברה את עיני הזהב שלו ופרסי ניצל את
ההזדמנות והכה בו .השבח לאלים שפרסי סובב את החרב — אולי בכוונה ,אולי בטעות —
כך שפגעה בחזהו של ג'ייסון בחלקה השטוח; אבל די היה במכה כדי להעיף את ג'ייסון
מסוסו.
בלאקג'ק נרתע כשסער התרומם על רגליו האחוריות בבלבול .סוס הסערה דהר אל בין
החמניות והתפוגג לערפל.
פרסי נאבק לסובב את הפגאסוס.
"פרסי!" צעקה פייפר" .ג'ייסון הוא חבר שלך .תזרוק את החרב!"
ידו של פרסי האוחזת בחרב הונמכה .ייתכן שפייפר היתה מצליחה להשתלט עליו ,אבל
לרוע המזל ,בדיוק אז ג'ייסון קם על רגליו.
ג'ייסון שאג בכעס .ברק הבזיק בשמים הכחולים ,ניתז מחרב הגלאדיוס של ג'ייסון והעיף
את פרסי מסוסו.
בלאקג'ק צנף ונמלט אל שדות החיטה .ג'ייסון הסתער על פרסי ,ששכב כעת על גבו ובגדיו
מעלים עשן מפגיעת הברק.
לרגע נורא אחד ,פייפר לא הצליחה למצוא את קולה .נדמה שגאיה לוחשת לה :את חייבת
לבחור אחד .למה שלא תניחי לג'ייסון להרוג אותו?
"לא!" היא צרחה" .ג'ייסון ,עצור!"
ג'ייסון הסתובב ,והאור הזהוב בעיניו היבהב בהיסוס" .אני לא יכול לעצור .אחד חייב
למות".
היה משהו מוזר בקול שלו ...זאת לא היתה גאיה .זה לא היה ג'ייסון .הדובר דיבר במהוסס,
כאילו אנגלית היא לא שפת האם שלו.
"מי אתה?" תבעה פייפר לדעת.
הפה של ג'ייסון התעקם בחיוך מחריד" .אנחנו האֵ ידוֹלוֹנים .אנו נשוב ונחיה".
"אֵ ידולונים "?...מחשבותיה של פייפר התרוצצו בראשה .היא למדה על מפלצות במחנה
החצויים ,אבל המונח לא היה מוכר לה" .אתה — אתה רוח רפאים?"
"עליו למות ".ג'ייסון התמקד שוב בפרסי ,אבל בזמן שהם דיברו ,פרסי הספיק להתאושש.
הוא בעט ברגלו בתנועת גריפה והפיל את ג'ייסון מהרגליים.
הראש של ג'ייסון פגע באספלט בקול חבטה מחליא.
פרסי קם.
"תפסיק!" צרחה פייפר שוב ,אבל לא היה בקולה שום דיבור הקסמה .היא צעקה מייאוש
בלבד.
פרסי הניף את אנקלוּסמוֹס מעל חזהו של ג'ייסון.
בהלה חנקה את גרונה של פייפר .היא רצתה לתקוף את פרסי בפגיון שלה אבל ידעה שזה
לא יעזור .מי ששולט בפרסי נהנה מכל המיומנויות שלו .אין לה סיכוי לנצח אותו בקרב.
היא כפתה על עצמה להתמקד והשקיעה את כל זעמה בקולה" .אֵ ידולון ,עצור".
פרסי קפא.
"הסתובב אלי ",פקדה פייפר.
בנו של אל הים הסתובב .עיניו היו זהובות במקום ירוקות ופניו חיוורות ואכזריות ,שונות
לחלוטין מהבעתו הרגילה של פרסי.
"את לא בחרת ",אמר" .ולכן הוא ימות".
"אתה רוח מהשאול ",ניחשה פייפר" .השתלטת על הגוף של פרסי ג'קסון .אני צודקת?"
פרסי נשף בבוז" .אני אשוב ואחיה בגוף הזה .אמא אדמה הבטיחה .אני אלך לאן שארצה,
אשלוט במי שאבחר".
גל של קור שטף את פייפר" .ליאו ...זה מה שקרה לליאו .אידולון שלט בו".
היצור בגופו של פרסי צחק ביובש" .הבנת את זה מאוחר מדי .לא תוכלו לבטוח באיש".
ג'ייסון עדיין לא זז .לא היתה לפייפר שום עזרה ,שום דרך לגונן עליו.
בין השיבולים מאחורי פייפר ,משהו רישרש .פייפר ראתה קצה כנף שחורה ,ופרסי התחיל
לפנות לעבר הצליל.
"תתעלם ממנו!" פקדה פייפר" .תסתכל עלי".
פרסי ציית" .לא תוכלי לעצור אותי .אני אהרוג את ג'ייסון גרייס".
מאחוריו ,בלאקג'ק הגיח משדה החיטה ,מתקדם בחשאיות מפתיעה יחסית ליצור גדול כל
כך.
"אתה לא תהרוג אותו ",פקדה פייפר .אבל היא לא הביטה בפרסי .היא הביטה ישירות
בפגאסוס והשקיעה את כל כוח רצונה במילותיה ,בתקווה שבלאקג'ק יבין" .אתה תעלף
אותו".
דיבור ההקסמה שטף את פרסי .הוא זע מרגל לרגל בהיסוס" .אני ...אעלף אותו?"
"אה ,מצטערת ".פייפר חייכה" .לא דיברתי אליך".
בלאקג'ק התרומם על רגליו האחוריות וחבט בפרסתו בראשו של פרסי.
פרסי קרס על הכביש לצד ג'ייסון.
"אוי ,אלים!" פייפר רצה אל השניים" .בלאקג'ק ,אתה לא הרגת אותו ,נכון?"
הפגאסוס צנף .פייפר לא ידעה לדבר סוסית ,אבל היתה לה הרגשה שהוא אומר" :תעשי לי
טובה .אני יודע לשלוט בכוח שלי".
לא נראה כל סימן לסער .סוס הברקים חזר כנראה למקום שבו שוכנות רוחות סערה
בימים בהירים.
פייפר בדקה מה שלום ג'ייסון .נשימתו היתה סדירה ,אבל שתי חבטות לגולגולת בתוך
יומיים הן לא עניין של מה בכך .אחר כך היא בחנה את ראשו של פרסי .הוא לא דימם ,אבל
נפיחות גדולה עלתה במקום שבו בעט הסוס" .אנחנו חייבים להחזיר את שניהם לספינה ",היא
אמרה לבלאקג'ק.
הפגאסוס הרכין ראש בהסכמה .הוא גחן אל הקרקע כדי לאפשר לפייפר להשכיב על גבו
את פרסי ואת ג'ייסון .לאחר מאמץ רב )בחורים חסרי הכרה שוקלים המון( היא הצליחה
לסדר אותם ביציבות פחות או יותר ,ואז עלתה בעצמה על גבו של בלאקג'ק והם המריאו
לעבר הספינה.
האחרים הופתעו למדי כשפייפר חזרה על גב פגאסוס ,נושאת איתה שני חצויים חסרי
הכרה .בזמן שפרנק והייזל דאגו לבלאקג'ק ,אנבת' וליאו עזרו לפייפר לסחוב את הבנים אל
המרפאה.
"בקצב הזה תיגמר לנו האמברוסיה ",רטן המאמן הדג' בעודו מטפל בפצעיהם" .למה אף
פעם לא מזמינים אותי ליציאות האלימות האלה?"
פייפר התיישבה לצד ג'ייסון .היא עצמה הרגישה בסדר אחרי שלגמה נקטר וקצת מים,
אבל היא עדיין דאגה לבנים.
"ליאו ",שאלה" ,אנחנו מוכנים להמראה?"
"כן ,אבל — "
"כוון את הספינה לאטלנטה .אני אסביר אחר כך".
"אבל ...בסדר ".הוא מיהר משם.
גם אנבת' לא התווכחה עם פייפר .היא היתה עסוקה מדי בבחינת סימן הפרסה באחורי
ראשו של פרסי.
"מה בדיוק פגע בו?" תבעה לדעת.
"בלאקג'ק ",אמרה פייפר.
"מה?"
פייפר ניסתה להסביר ,בעוד המאמן הדג' מורח משחת ריפוי על ראשי הנערים .כישורי
העזרה הראשונה של הדג' מעולם לא הרשימו את פייפר ,אבל נראה שמאמציו נושאים פרי.
ואולי הרוחות שהשתלטו על הנערים הקנו להם עמידות מיוחדת .שניהם נאנקו ופקחו עיניים.
כעבור כמה דקות ,ג'ייסון ופרסי כבר ישבו על הדרגשים והיו מסוגלים לדבר במשפטים
שלמים .שניהם זכרו במטושטש את מה שקרה .כשפייפר תיארה את הדו–קרב ביניהם על
הכביש הראשי ,ג'ייסון התחלחל.
"בתוך יומיים הצלחתי לאבד את ההכרה פעמיים ",רטן" .חתיכת חצוי ".הוא העיף מבט
נבוך בפרסי" .מצטער ,אחי .לא התכוונתי להפגיז אותך".
החולצה של פרסי היתה זרועה כולה חורים חרוכים .השיער שלו היה פרוע אפילו יותר
מהרגיל .ובכל זאת ,הוא הצליח לצחוק צחוק חלש" .זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי.
אחותך הגדולה הכניסה לי פעם ברק רציני במחנה".
"כן ,אבל ...הייתי עלול להרוג אותך".
"ואני הייתי עלול להרוג אותך ",אמר פרסי.
ג'ייסון משך בכתפיו" .אם היה אוקיינוס בקנזס ,אולי".
"אני לא צריך אוקיינוס — "
"בנים ",קטעה אותם אנבת'" ,אני בטוחה ששניכם הייתם מצליחים להרוג אחד את השני
פשוט מעולה .אבל כרגע ממש ,אתם זקוקים למנוחה".
"קודם כול אוכל ",אמר פרסי" .בבקשה? ואנחנו באמת צריכים לדבר .בכחוס אמר כמה
דברים שלא — "
"בכחוס?" אנבת' הרימה יד בהכנעה" .בסדר ,בסדר .אנחנו צריכים לדבר .בחדר האוכל.
בעוד עשר דקות .אני אודיע לאחרים .ובבקשה ,פרסי ...תחליף בגדים .אתה מריח כמו מישהו
שדרס אותו סוס חשמלי".
***
ליאו העביר שוב את ההגה לידי המאמן הדג' ,אחרי שהכריח את הסאטיר להישבע שלא
ישיט אותם לבסיס הצבאי הקרוב ביותר "רק בשביל הכיף".
הם נאספו סביב שולחן האוכל ,ופייפר תיארה את מה שקרה בטופיקה — 52השיחה עם
בכחוס ,המלכודת שטמנה להם גאיה ,האֵ ידולונים שהשתלטו על הבנים.
"כמובן!" הייזל חבטה על השולחן ,ומרוב בהלה פרנק שמט את הבוריטו שלו" .זה מה
שקרה גם לליאו".
"אז זאת לא היתה אשמתי ".ליאו נשם לרווחה" .אני לא התחלתי מלחמת עולם שלישית.
פשוט השתלטה עלי רוח רעה .איזו הקלה!"
"אבל הרומאים לא יודעים את זה ",אמרה אנבת'" .ולמה שיאמינו לנו?"
"אנחנו יכולים ליצור קשר עם ריינה ",הציע ג'ייסון" .היא תאמין לנו".
האופן שבו ביטא ג'ייסון את שמה של ריינה ,כאילו מדובר בחבל הצלה שמקשר אל עברו,
העיק על לבה של פייפר.
ג'ייסון פנה אליה ובעיניו ניצוץ של תקווה" .את תוכלי לשכנע אותה ,פייפס .אני בטוח
בזה".
פייפר הרגישה כאילו כל הדם בגוף שלה התנקז לכפות הרגליים .אנבת' הביטה בה
באהדה ,כאילו אומרת :בנים לא מבינים כלום .אפילו הייזל עשתה פרצוף.
"אני יכולה לנסות ",היא אמרה באי רצון" .אבל אוקטביאנוס הוא הבעיה האמיתית.
בחיזיון שראיתי בפגיון שלי הוא שילהב קהל רומי גדול .אני לא בטוחה שריינה תוכל לעצור
אותו".
הבעת הפנים של ג'ייסון קדרה .פייפר לא נהנתה לנפץ את תקוותיו ,אבל הרומאים
האחרים — הייזל ופרנק — הינהנו בהסכמה.
"היא צודקת ",אמר פרנק" .אחר הצהריים ,בזמן שסיירנו בשטח ,שוב ראינו עיטים .הם
עדיין רחוקים ,אבל מתקרבים במהירות .אוקטביאנוס רוצה מלחמה".
הייזל העוותה את פניה" .זאת בדיוק ההזדמנות שאוקטביאנוס חיכה לה .הוא ינסה לחטוף
את השלטון .אם ריינה תתנגד ,הוא יאמר שהיא דלוקה על היוונים .בקשר לעיטים האלה...
נראה כאילו הם מסוגלים להריח אותנו".
"הם מסוגלים ",אמר ג'ייסון" .עיטים רומיים יכולים לצוד חצויים על פי ריח הקסם שלהם
טוב יותר אפילו ממפלצות .הספינה הזאת אולי מסתירה אותנו חלקית ,אבל לא לחלוטין —
לא מהם".
ליאו תופף באצבעותיו על השולחן" .נהדר .הייתי צריך להתקין בספינה מסך עשן שידיף
ממנה ריח של ערימת שניצלונים .תזכירו לי להמציא דבר כזה בפעם הבאה".
הייזל הביטה בו בחוסר הבנה" .מה זה שניצלונים?"
"וואו "...ליאו טילטל את ראשו באי אמון" .נזכרתי .את החמצת ...כמה זה ,שבעים שנה?
טוב ,תלמידתי היקרה ,שניצלונים — "
"לא משנה ",קטעה אותו אנבת'" .הנקודה היא שנתקשה להסביר את האמת לרומאים .גם
אם הם יאמינו לנו — "
"את צודקת ".ג'ייסון רכן קדימה" .כדאי שפשוט נמשיך הלאה .ברגע שנגיע לאוקיינוס
האטלנטי נהיה מוגנים — לפחות מפני הלגיון".
הוא נשמע כל כך מדוכדך ,שפייפר לא ידעה אם לרחם עליו או לנטור לו" .איך אתה
יודע?" שאלה" .הם לא יוכלו לעקוב אחרינו?"
ג'ייסון הניד בראשו לשלילה" .שמעת מה שריינה אמרה על הארצות העתיקות .הן
מסוכנות מדי .כבר דורות שנאסר על חצויים רומים לצאת לשם .אפילו אוקטביאנוס לא יעז
להפר את הכלל הזה".
פרנק בלע חתיכת בוריטו כאילו הפכה לקרטון בפיו" .אז אם אנחנו נצא לשם"...
"ניחשב פורעי חוק ,ולא רק בוגדים ",אישר ג'ייסון" .כל חצוי רומי יהיה רשאי להרוג
אותנו ברגע שיראה אותנו .אבל לא הייתי דואג יותר מדי .אם נצליח לחצות את האוקיינוס
נוֹס ְטרוּם".
במארה ְ
ֶ האטלנטי הם יוותרו על המרדף .הם יניחו שניהרג בים התיכון —
פרסי הצביע על ג'ייסון במשולש הפיצה שבידו" .אתה ,אדוני ,מפיץ אופטימיות כמו קרן
שמש".
ג'ייסון לא התווכח .החצויים האחרים בהו בצלחותיהם ,מלבד פרסי שהמשיך ליהנות
מהפיצה שלו .פייפר לא הבינה לאן נכנס כל האוכל הזה .לבחור היתה קיבה של סאטיר.
"אז בואו נתכנן ",הציע פרסי" ,ונוודא שלא נמות .מר ד' — בכחוס — רגע ,אנחנו
אמורים לקרוא לו מר ב' עכשיו? בכל אופן ,הוא הזכיר את התאומים מהנבואה של אלָה .שני
ענקים .אוֹטוֹס ו ...אה ,משהו שמתחיל ב–פ'?"
"אֶ פיאַ לְ טֵ ס ",אמר ג'ייסון.
"ענקים תאומים ,כמו שפייפר ראתה בלהב שלה "...אנבת' החליקה באצבעה על שפת
הגביע שלה" .אני זוכרת סיפור על ענקים תאומים .כדי להגיע להר אולימפוס ,הם בנו ערימה
של הרים".
פרנק כמעט נחנק" .אה ,נהדר .ענקים שמסוגלים להשתמש בהרים כמו בקוביות לגו .ואתם
אומרים שבכחוס הרג אותם עם אצטרובל על מקל?"
"משהו כזה ",אמר פרסי" .אני לא חושב שנוכל לסמוך על עזרתו הפעם .הוא רוצה מנחה,
והבהיר טוב מאוד שלא נצליח לספק לו מנחה בסדר גודל ראוי".
דממה השתררה סביב השולחן .פייפר שמעה את המאמן הדג' מלמעלה ,שר "יו הו הו
ובקבוק של רום" ,רק שהוא לא ידע את המילים אז הוא סתם זימזם" ,יו הו הו בָּ דה בּוּם בּוּם
רוּם".
פייפר לא הצליחה להתנער מהתחושה שבכחוס היה אמור לעזור להם .הענקים התאומים
נמצאים ברומא .הם מחזיקים במשהו שהחצויים זקוקים לו — משהו בתוך כד ארד .היא לא
ידעה מה זה ,אבל היתה לה הרגשה ששם מסתתרת התשובה לנעילת שערי המוות — הסוד
למוות–עד .היא גם היתה משוכנעת שהם לא יצליחו להביס את הענקים ללא עזרתו של
בכחוס .ואם לא יעשו זאת בתוך חמישה ימים ,רומא תושמד ואחיה של הייזל ,ניקו ,ימות.
מצד שני ,אם לא היתה אמת בחיזיון של בכחוס המציע לה גביע כסף ,אולי גם החזיונות
האחרים לא חייבים להתגשם — בעיקר החיזיון שבו היא ,פרסי וג'ייסון טובעים .אולי מדובר
בתמונה סמלית בלבד.
דם מחצויה ומחצוי ,אמרה לה גאיה .פייפר ,יקירתי ,בחרי איזה גיבור ימות איתך.
"היא רוצה שניים מאיתנו ",מילמלה פייפר.
כולם פנו להביט בה.
פייפר שנאה להיות במרכז תשומת הלב .ייתכן שהדבר נשמע משונה בהתחשב בכך שהיא
בת אפרודיטה ,אבל במשך שנים היא ראתה את אביה ,כוכב הקולנוע ,מתמודד עם התהילה.
היא זכרה כיצד הכירה בה אפרודיטה במדורה ,מול כל המחנה ,ועשתה לה מהפך מקצועי
בהבזק קסם .זה היה הרגע הכי מביך בחיים שלה .אפילו כאן ,כשרק שישה חצויים מביטים
בה ,פייפר הרגישה חשופה.
הם חברים שלי ,היא אמרה לעצמה .זה בסדר.
אבל היתה לה הרגשה משונה ...כאילו יותר משישה זוגות עיניים צופים בה.
"היום בכביש ",היא אמרה" ,גאיה אמרה לי שהיא זקוקה לדם מחצוי ומחצויה .היא —
היא ביקשה ממני לבחור איזה משני הנערים ימות".
ג'ייסון לחץ את ידה" .אבל אף אחד מאיתנו לא מת .את הצלת אותנו".
"אני יודעת .אבל ...למה היא רצתה בזה?"
ליאו שרק חרש" .אנשים ,אתם זוכרים את בית הזאבים? את נסיכת הקרח המקסימה
שלנו ,קיאונה? היא דיברה על שפיכת הדם של ג'ייסון ,ואיך זה יטמא את המקום למשך
דורות .יכול להיות שיש כוח כלשהו בדם חצויים".
"אוי "...פרסי הניח מידו את משולש הפיצה השלישי שלו .הוא נשען לאחור ובהה בחלל
האוויר ,כאילו רק עכשיו הרגיש בבעיטה שבעט בראשו הסוס.
"פרסי?" אנבת' תפסה בזרועו.
"אוי ,זה לא טוב ",הוא מילמל" .לא טוב .לא טוב ".הוא הביט מעבר לשולחן אל פרנק
והייזל" .אתם זוכרים את פּוליבּוֹטֶ ס?"
"הענק שפלש למחנה יופיטר ",אמרה הייזל" .האנטי–פוסידון שהכנסת לו מכה בראש
בפסל טרמינוס .כן ,אני חושבת שאני זוכרת".
"חלמתי חלום בזמן שטסנו לאלסקה ",אמר פרסי" ,פוליבוטס דיבר עם הגורגונות ואמר
להן — הוא אמר להן שהוא רוצה שילכדו אותי בחיים ,שלא יהרגו אותי .הוא אמר‘ :אני
רוצה אותו כבול לרגלַי כדי שאוכל להרוג אותו בעצמי ברגע המתאים .דמו ישקה את אבני
הר אולימפוס ויעיר את אמא אדמה!' "
פייפר תהתה אם המיזוג בחדר התקלקל ,כי פתאום היא לא הצליחה להפסיק לרעוד .בדיוק
כך הרגישה על הכביש מחוץ לטופיקה" .אתה חושב שהענקים ישתמשו בדם שלנו — בדם
של שניים מאיתנו — "
"אני לא יודע ",אמר פרסי" .אבל עד שנגלה ,אני מציע שנשתדל לא להילכד".
ג'ייסון נהם" :על זה יש בינינו הסכמה".
"אבל איך נדע?" שאלה הייזל" .אות אתנה ,התאומים ,הנבואה של אלָה ...איך הכול
מתקשר?"
אנבת' גהרה קדימה בתקיפות" .פייפר ,את אמרת לליאו לשוט לעבר אטלנטה".
"כן ",אמרה פייפר" .בכחוס אמר לנו שנחפש שם את ...איך קראו לו?"
"פוֹרקיס ",אמר פרסי.
ְ
אנבת' נראתה מופתעת ,כאילו היא לא רגילה שהחבר שלה יודע את התשובות" .אתה
מכיר אותו?"
פרסי משך בכתפיו" .ברגע הראשון לא זיהיתי את השם .ואז בכחוס דיבר על מי מלח,
ונזכרתי .פורקיס הוא אל ים עתיק ,מהתקופה שלפני אבא שלי .לא יצא לי לפגוש אותו ,אבל
אני מניח שהוא בן של גאיה .אני עדיין לא מבין מה יש לאל ים לחפש באטלנטה".
ליאו פלט נחירה" .ומה יש לאל יין לחפש בקנזס? האלים מוזרים .בכל אופן ,אנחנו
אמורים להגיע לאטלנטה עד מחר בצהריים ,בתנאי ששום דבר נוסף לא ישתבש".
"אפילו אל תגיד את זה ",רטנה אנבת'" .כבר מאוחר .כדאי שנישן קצת".
"רגע ",אמרה פייפר.
כולם הביטו בה שוב.
בקושי היה לה אומץ לפתוח את הפה ,כי לא היתה בטוחה שתחושת הבטן שלה נכונה,
ובכל זאת הכריחה את עצמה לדבר.
"דבר אחד אחרון ",אמרה" .האידולונים — הרוחות שהשתלטו עלינו .הם עדיין כאן,
בחדר הזה".
XII
פייפר
פייפר לא היתה מסוגלת להסביר כיצד היא יודעת את זה.
סיפורים על רוחות רפאים ועל נשמות מעונות תמיד הלחיצו אותה .אבא שלה נהג לצחוק
על אגדות בני צ'רוקי של סבא טום מהשמורה ,אבל אפילו בבית ,באחוזה הענקית שלהם
במאליבו המשקיפה על האוקיינוס השקט ,בכל פעם שאבא שלה סיפר לה סיפור על רוחות
רפאים ,היא לא הצליחה להוציא אותו מהראש.
על פי אמונותיו של שבט צ'רוקי ,נשמות הן מטבען חסרות מנוח .לעתים קרובות הן
מאבדות את דרכן אל ארץ המתים ,או נשארות בקרב החיים מתוך עקשנות פשוטה .לפעמים
הן אפילו לא יודעות שהן מתות.
ככל שפייפר המשיכה ללמוד על המשמעות של היותה חצויה ,כך היא הלכה והשתכנעה
שהאגדות של שבט צ'רוקי והמיתוסים היווניים דומים מאוד .האידולונים התנהגו בצורה דומה
מאוד לנשמות בסיפורים של אבא שלה.
פייפר הרגישה שהם עדיין נוכחים ,פשוט משום שאיש לא אמר להם להסתלק.
כשהיא גמרה להסביר את כל זה ,האחרים הביטו בה באי שקט .למעלה ,על הסיפון ,הדג'
שר עוד גרסה אישית לשיר מלחים ובלאקג'ק רקע בפרסותיו וצנף במחאה.
לבסוף הייזל נשמה עמוק" .פייפר צודקת".
"איך את יודעת?" שאלה אנבת'.
"יצא לי לפגוש אידולונים ",אמרה הייזל" .בשאול ,כשהייתי… אתם יודעים".
מתה.
פייפר שכחה שזה סיבוב החיים השני של הייזל .בדרכה שלה ,גם הייזל היתה נשמה
שנולדה מחדש.
"אז מה…" פרנק שיפשף את שערו הקצוץ בידו כאילו רוחות רפאים פלשו לו לקרקפת.
"את חושבת שהיצורים האלה אורבים על הספינה ,או — "
"יכול להיות שהם בתוך כמה מאיתנו ",אמרה פייפר" .אנחנו לא יודעים".
ג'ייסון קפץ אגרופים" .אם זה נכון — "
"אנחנו מוכרחים לעשות משהו ",אמרה פייפר" .אני חושבת שיש לי פתרון".
"איזה פתרון?" שאל פרסי.
"פשוט תקשיבו ,בסדר?" פייפר נשמה נשימה עמוקה" .תקשיבו כולם".
פייפר הביטה בהם ישירות בזה אחר זה.
"אידולונים ",אמרה בדיבור ההקסמה שלה" ,הרימו ידיים".
שתיקה מתוחה השתררה.
ליאו צחק בקול לחוץ" .באמת חשבת שזה — ?"
קולו גווע .פניו רפו .הוא הרים את ידו.
ג'ייסון ופרסי עשו כמותו .עיניהם הפכו מזוגגות וזהובות .נשימתה של הייזל נעתקה.
פרנק ,שישב ליד ליאו ,קם בחיפזון מהכיסא שלו ונצמד בגבו אל הקיר.
"אלים אדירים ".אנבת' הביטה בפייפר בתחינה" .את יכולה לרפא אותם?"
פייפר רצתה לייבב ולהתחבא מתחת לשולחן ,אבל היתה חייבת לעזור לג'ייסון .היא לא
האמינה שהחזיקה ידיים עם… לא ,היא סירבה לחשוב על זה.
היא התמקדה בליאו ,משום שהיה הכי פחות מרתיע מבין השלושה.
"יש עוד כמוכם על הספינה הזאת?" שאלה.
"לא ",אמר ליאו בקול חלול" .אמא אדמה שלחה שלושה .החזקים ביותר ,הטובים ביותר.
אנו נשוב ונחיה".
"לא כאן ",נהמה פייפר" .כל שלושת האידולונים ,הקשיבו לי היטב".
ג'ייסון ופרסי פנו לעברה .העיניים הזהובות היו מלחיצות ,אבל מראה שלושת הבנים
המשמשים כבובות ליבה את זעמה של פייפר.
"אתם תצאו מהגופים האלה ",היא פקדה.
"לא ",אמר פרסי.
ליאו סינן בשקט" :עלינו לחיות".
פרנק גישש אחר הקשת שלו" .בשם מארס ,זה ממש מלחיץ! צאו מכאן ,נשמות! תעזבו
את החברים שלנו בשקט!"
ליאו פנה לעברו" .אינך יכול לפקוד עלינו ,בן המלחמה .חייך שלך שבריריים .נשמתך
נמצאת על סף כליה באש".
פייפר לא היתה בטוחה למה האידולון מתכוון ,אבל פרנק התנודד כאילו חטף אגרוף בבטן.
הוא שלף חץ בידיים רועדות" .אני — אני עמדתי בפני דברים גרועים מכם .אם אתם רוצים
להילחם — "
"פרנק ,לא ".הייזל קמה.
לצדה ,ג'ייסון שלף חרב.
"עצור!" פקדה פייפר ,אבל קולה רעד .היא הלכה ואיבדה אמון בתוכנית שלה .היא גרמה
לאידולונים לחשוף את עצמם ,אבל מה עכשיו? אם לא תצליח לשכנע אותם לעזוב ,כל
שפיכות דמים שתתחולל תהיה באשמתה .בירכתי מחשבתה היא כמעט שמעה את גאיה
צוחקת.
"תקשיב לפייפר ".הייזל הצביעה על החרב של ג'ייסון .נדמה שלהב הזהב הופך כבד בידו.
החרב צנחה על השולחן בקול קרקוש וג'ייסון שקע בחזרה בכיסא.
פרסי נהם בקול שונה מאוד מקולו הרגיל" .בת פלוטו ,את אולי שולטת באבני חן ובמתכות
יקרות .את אינך שולטת במתים".
אנבת' הושיטה יד לעברו כמנסה לרסן אותו ,אבל הייזל סימנה לה שתעצור.
"תקשיבו לי ,אידולונים ",אמרה הייזל בקול חמור" ,אתם לא שייכים לכאן .לי אולי אין
כוח לפקוד עליכם ,אבל לפייפר יש .צייתו לה".
היא פנתה לעבר פייפר בהבעת פנים ברורה :נסי שוב .את יכולה לעשות את זה.
פייפר אזרה את כל אומץ לבה .היא הביטה היישר בג'ייסון — היישר בעיני היצור השולט
בו" .אתם תעזבו את הגופים האלה ",אמרה שוב בכוח שכנוע רב יותר.
הפנים של ג'ייסון התכווצו .אגלי זיעה הופיעו על מצחו" .אנחנו — אנחנו נעזוב את
הגופים האלה".
"אתם תישבעו בנהר סטיקס שלעולם לא תחזרו לספינה הזאת ",המשיכה פייפר בדבריה,
"ולעולם לא תשתלטו על אף אחד מאנשי הצוות הזה".
ליאו ופרסי ליחששו במחאה.
"אתם תישבעו בנהר סטיקס ",התעקשה פייפר.
לאחר רגע מתוח — היא הרגישה בכוח רצונם נאבק בשלה — כל שלושת האידולונים
דיברו כאיש אחד" :אנחנו נשבעים בנהר סטיקס".
"אתם מתים ",אמרה פייפר.
"אנחנו מתים ",הם אישרו.
"עכשיו לכו".
כל שלושת הבנים צנחו קדימה .פרסי נפל עם הפרצוף בתוך הפיצה שלו.
"פרסי!" אנבת' תפסה אותו.
פייפר והייזל תפסו בזרועות של ג'ייסון כשהתחיל לגלוש מהכיסא שלו.
לליאו לא היה מזל .הוא נפל לעבר פרנק ,שלא עשה שום ניסיון לתפוס אותו .ליאו פגע
ברצפה.
"אאוץ'!" הוא נאנק.
"כולכם בסדר?" שאלה הייזל.
ליאו התרומם לעמידה .חתיכת ספגטי נדבקה לו למצח בצורת הספרה " .3זה פעל?"
"זה פעל ",אמרה פייפר ,והיתה די משוכנעת שהיא צודקת" .אני לא חושבת שהם יחזרו".
ג'ייסון מיצמץ" .זה אומר שאני יכול להפסיק לחטוף מכות בראש?"
פייפר צחקה ,וכל המתח התפוגג מגופה" .קדימה ,נער הברק .בוא נוציא אותך לאוויר
הצח".
פייפר וג'ייסון טיילו על הסיפון .הרגליים של ג'ייסון עדיין רעדו ,אז פייפר הציעה לו
לחבק אותה כדי להתייצב.
ליאו עמד מאחורי ההגה והתייעץ עם פסטוס באינטרקום; אבל הוא כבר ידע מניסיון
שעדיף לתת לג'ייסון ולפייפר קצת מרחב .לאחר שהקליטה הלוויינית חודשה ,המאמן הדג'
נסוג בשמחה לתא שלו כדי לצפות במגוון תחרויות אמנויות לחימה .הפגאסוס של פרסי,
בלאקג'ק ,נשא כנפיים למקום כלשהו .החצויים האחרים התארגנו לשינה.
‘ארגו '2מיהרה מזרחה בגובה כמה מאות מטרים מעל הקרקע .מתחתם חלפו עיירות
קטנות כמו איים מוארים בים של חושך.
פייפר נזכרה איך בחורף הקודם הם עפו על גבו של פסטוס מעל העיר קוויבק .היא מעולם
לא ראתה דבר כל כך יפה ,ולא הרגישה אושר כמו אז ,כשזרועותיו של ג'ייסון היו כרוכות
סביבה — אבל זה היה אפילו טוב יותר.
הלילה היה חמים .הספינה הפליגה בתנועה חלקה בהרבה מזו של דרקון מעופף .והטוב
מכול ,הם הלכו והתרחקו ממחנה יופיטר בשיא המהירות .למרות כל הסכנות האורבות להם
בארצות העתיקות ,פייפר חיכתה בקוצר רוח להגיע אליהן .היא קיוותה שג'ייסון צודק
ושהרומאים לא ימשיכו לעקוב אחריהם אחרי שיגיעו לאוקיינוס האטלנטי.
ג'ייסון עצר באמצע הספינה ונשען על המעקה .לאור הירח היה שערו הבלונדיני כסוף.
"תודה ,פייפס ",אמר" .שוב הצלת אותי".
הוא חיבק את מותנה .פייפר חשבה על היום שבו נפלו אל הגרנד קניון — כשגילתה בפעם
הראשונה שג'ייסון מסוגל לשלוט באוויר .הוא נאחז בה בכוח כזה ,שהיא הרגישה בדופק הלב
שלו .ואז הנפילה שלהם נעצרה והם ריחפו באוויר .איזה .חבר .אדיר.
היא רצתה לנשק אותו עכשיו ,אבל משהו עצר בה.
"אני לא יודעת אם פרסי עדיין בוטח בי ",אמרה" .אחרי שנתתי לסוס שלו לעלף אותו".
ג'ייסון צחק" .אל תדאגי .פרסי בחור טוב ,אבל יש לי הרגשה שלא יזיק לו לחטוף מדי
פעם בעיטה בראש".
"היית עלול להרוג אותו".
החיוך של ג'ייסון התפוגג" .זה לא הייתי אני".
"אבל כמעט הנחתי לך לעשות את זה ",אמרה פייפר" .כשגאיה אמרה שאני חייבת לבחור,
אני היססתי ו"...
היא מיצמצה ,וקיללה את עצמה על הדמעות בעיניה.
"אל תשפטי את עצמך ככה ",אמר ג'ייסון" .את הצלת את שנינו".
"אבל אם שני אנשים מהצוות שלנו באמת צריכים למות ,בן ובת — "
"זה לא מקובל עלי .אנחנו נעצור את גאיה .כל השבעה יחזרו בחיים .אני מבטיח לך".
פייפר הצטערה שהוא אמר שהוא מבטיח .המילה רק הזכירה לה את נבואת השבעה:
נדרים לקיים עד כלות הנשימה.
בבקשה ,היא חשבה לעצמה ותהתה אם אמא שלה ,אלת האהבה ,מסוגלת לשמוע אותה.
שלא תהיה זו כלות הנשימה של ג'ייסון .אם יש משמעות לאהבה ,שלא יילקח ממני.
ברגע שביקשה זאת ,תחושת אשמה הציפה אותה .איך תוכל לעמוד בכאב של אנבת' אם
פרסי ייהרג? איך תוכל לחיות עם עצמה אם מישהו משבעת החצויים ייהרג? כל אחד ואחד
מהם סבל כבר כל כך הרבה .היא הרגישה קרובה אפילו לשני הרומאים החדשים ,הייזל
ופרנק ,שבקושי הכירה .במחנה יופיטר ,פרסי תיאר את מסעם לאלסקה ,שנשמע מחריד לא
פחות מכל החוויות שעברה פייפר .ולפי האופן שבו ניסו הייזל ופרנק לעזור לה בזמן גירוש
הנשמות ,היה ברור לה שהם אנשים טובים ואמיצים.
"האגדה שאנבת' הזכירה ",אמרה" ,לגבי אות אתנה ...למה לא רצית לדבר על זה?"
היא חששה שג'ייסון ייאטם בפניה ,אבל הוא רק הרכין את ראשו כאילו ציפה לשאלה.
"פייפס ,אני לא יודע מה נכון ומה לא נכון .האגדה הזאת ...עלולה להיות ממש מסוכנת".
"עבור מי?"
"עבור כולנו ",הוא אמר בקול קודר" .על פי הסיפור ,הרומאים גנבו מהיוונים משהו חשוב
בימי קדם ,כשכבשו את הערים היווניות".
פייפר המתינה ,אבל ג'ייסון שקע במחשבות.
"מה הם גנבו?" שאלה.
"אני לא יודע ",הוא אמר" .אני לא בטוח שמישהו בלגיון ידע אי פעם .אבל לפי הסיפור,
מה שזה לא היה נלקח לרומא והוסתר שם .בני אתנה ,החצויים היוונים ,שונאים אותנו מאז.
הם תמיד מסיתים את אחיהם נגד הרומאים .כפי שאמרתי ,אני לא יודע כמה מזה נכון — "
"אבל למה לא לומר לאנבת'?" שאלה פייפר" .היא לא תתחיל לשנוא אותך פתאום".
נראה שהוא מתקשה להתמקד בפניה" .אני מקווה שלא .אבל האגדה מספרת שילדי אתנה
מחפשים את הדבר הזה כבר אלפי שנים .בכל דור ,האלה בוחרת כמה מהם לחפש אחריו.
מתברר שסימן כלשהו מוביל אותם לרומא ...אות אתנה".
"אם אנבת' היא אחת המחפשים ...אנחנו צריכים לעזור לה".
ג'ייסון היסס" .אולי .כשנתקרב לרומא ,אני אשתף אותה במעט שאני יודע .אני נשבע.
אבל לפי הסיפור ,לפחות כפי ששמעתי אותו ,אם היוונים ימצאו אי פעם את הדבר שנגנב ,הם
לעולם לא יסלחו לנו .הם ישמידו את הלגיון ואת רומא אחת ולתמיד .אחרי מה שנמסיס
אמרה לליאו ,שרומא תושמד בעוד חמישה ימים"...
פייפר בחנה את פניו של ג'ייסון .לא היה לה צל של ספק שהוא האדם האמיץ ביותר
שפגשה אי פעם ,אבל עכשיו ראתה שהוא פוחד .האגדה הזאת — הרעיון שהיא עלולה
לקרוע את החבורה שלהם לגזרים ולהחריב את העיר — ממש הבעיתה אותו.
פייפר תהתה איזה מין דבר אפשר היה לגנוב מהיוונים ,שהיה חשוב כל כך .היא לא
הצליחה להעלות בדעתה שום דבר שיהפוך את אנבת' נקמנית פתאום.
מצד שני ,פייפר לעולם לא היתה מעלה בדעתה שתבחר חיי חצוי אחד על אחר ,והיום
בכביש הנטוש ,רק לרגע אחד ,גאיה כמעט הצליחה לפתות אותה...
"דרך אגב ,אני מבקש סליחה ",אמר ג'ייסון.
פייפר מחתה דמעה אחרונה מפניה" .על מה? האידולון הוא זה שתקף — "
"לא על זה ".נדמה שהצלקת הקטנה על שפתו העליונה של ג'ייסון זוהרת בלבן לאור
הירח .היא תמיד אהבה את הצלקת הזאת .הפגם הקטן הפך את פניו למעניינות יותר.
"היה טיפשי מצדי לבקש ממך להתחבר עם ריינה ",אמר ג'ייסון" .אמרתי את זה בלי
לחשוב".
"אה ".פייפר נשאה מבט אל העננים ותהתה אם אמה ,אפרודיטה ,משפיעה עליו איכשהו.
ההתנצלות שלו היתה כל כך מושלמת.
אבל אל תפסיק ,היא חשבה לעצמה" .לא ,זה בסדר".
"פשוט ...אף פעם לא הרגשתי ככה כלפי ריינה ",אמר ג'ייסון" ,אז לא קלטתי שזה לא
נעים לך .אין לך סיבה לדאגה ,פייפס".
"רציתי לשנוא אותה ",הודתה פייפר" .כל כך פחדתי שתחזור למחנה יופיטר".
ג'ייסון נראה מופתע" .זה בחיים לא יקרה .אלא אם כן את תבואי איתי .אני מבטיח".
פייפר אחזה בידו .היא הצליחה לחייך ,אבל בלבה חשבה :עוד הבטחה .נדרים לקיים עד
כלות הנשימה.
היא ניסתה להדוף מעליה את המחשבות הללו .היא ידעה שהיא צריכה ליהנות מהרגעים
השקטים בחברת ג'ייסון .אבל בעודה משקיפה מעבר למעקה הספינה ,היא לא הצליחה שלא
לחשוב כמה דומה האדמה בלילה למים אפלים — כמו אלה שבהם טבעו בחדר החשוך
שראתה בלהב הפגיון שלה.
XIII
פרסי
עזבו מסכי עשן בריח שניצלונים .פרסי רצה שליאו ימציא כובע מנטרל חלומות.
באותו לילה הוא סבל מסיוטים מחרידים .תחילה חלם שהוא שוב באלסקה ,במסע
החיפושים אחר העיט של הלגיון .הוא צעד לבדו בדרך הררית ,אבל ברגע שירד לשוליים הוא
מאסקֶ ג ,כפי שכינתה אותה הייזל .הוא מצא את עצמו נחנק מבוץ ,בלינבלע באדמת ביצה — ְ
שיצליח לנוע או לראות או לנשום .בפעם הראשונה בחייו הוא הבין מה זה לטבוע.
זה רק חלום ,הוא אמר לעצמו .אני אתעורר.
אבל הפחד לא הרפה ממנו.
פרסי מעולם לא פחד ממים .מים היו הממלכה של אבא שלו .אבל מאז שטבע במאסקג,
הוא פיתח פחד מחנק .הוא לעולם לא היה מודה בזה באוזני איש ,אבל עכשיו אפילו מים
רגילים הלחיצו אותו .הוא ידע שזה מטופש .הוא לא מסוגל לטבוע .אבל הוא חשש שאם לא
ישתלט על הפחד ,הפחד ישתלט עליו.
הוא חשב על חברתו תאליה ,שפחדה מגבהים אף שהיתה בתו של אל השחקים .אחיה,
ג'ייסון ,היה מסוגל לעוף על ידי זימון הרוח .תאליה לא היתה מסוגלת לזה ,אולי כי חששה
לנסות .אם פרסי יתחיל להאמין שהוא מסוגל לטבוע...
הביצה סגרה על חזהו .ריאותיו עמדו להתפקע.
תפסיק להילחץ ,הוא אמר לעצמו .זה לא אמיתי.
בדיוק כשריאותיו עמדו להתפוצץ ,החלום השתנה.
הוא עמד בחלל רחב–ידיים ואפלולי שהזכיר חניון תת–קרקעי .שורות–שורות של עמודים
נמתחו לכל העברים ,ומעליהם תקרה שגובהה כשישה מטרים .מחתות אש הטילו בוהק
אדמדם עמום על הרצפה.
פרסי לא הצליח לראות לעומק הצללים ,אבל הוא ראה שמהתקרה מתמשכת מערכת של
גלגלות ,עם שקי חול ושורות של פנסי תאורה כבויים .בכל המרחב היו פזורות ערימות של
ארגזי עץ עם כיתובים כגון "אביזרים"" ,כלי נשק" ו"תלבושות" .על אחד היה כתוב:
"רקטות שונות".
פרסי שמע מכונות חורקות מבין הצללים ,גלגלי שיניים ענקיים מסתובבים ומים שוטפים
בצינורות.
ואז הוא ראה את הענק ...או לפחות הוא שיער שזה ענק.
גובהו היה כארבעה מטרים — גובה נכבד יחסית לקיקלופ ,אבל רק כמחצית מגובהם של
ענקים אחרים שעמם התמודד פרסי .הוא נראה אנושי יותר מהענק הטיפוסי ,בלי הרגליים
הדרקוניות של קרוביו הגדולים יותר .אך שערו הסגול הארוך היה קלוע בצמת ראסטות
שמטבעות כסף וזהב שזורים בהן ,וזה נראה לפרסי סגנון מתאים מאוד לענק .על גבו היתה
חנית באורך שלושה מטרים — נשק טיפוסי לענקים.
הוא לבש חולצת גולף שחורה — הגדולה ביותר שפרסי ראה מימיו — ומכנסיים
שחורים ,ועל רגליו היו נעלי עור שחורות עם חודים ארוכים ומסולסלים כל כך ,שנדמה
שמדובר בנעלי בית של ליצן .הוא התהלך הלוך ושוב מול בימה מוגבהת ובחן כד ארד
שגודלו בערך כגודלו של פרסי.
"לא ,לא ,לא ",רטן הענק לעצמו" .איפה הזוהר? איפה הדרמה?" הוא צעק אל החשכה:
"אוטוס!"
פרסי שמע מישהו גורר רגליים מרחוק .ענק נוסף הגיח מבין הצללים .הוא היה לבוש
בדיוק באותה תלבושת שחורה ,כולל הנעליים עם השפיצים המסולסלים .ההבדל היחיד בין
השניים היה ששערו של הענק השני היה ירוק ולא סגול.
הענק הראשון קילל" :אוטוס ,למה אתה עושה לי את זה כל יום? אמרתי לך שאני לובש
היום את הגולף השחור .יכולת ללבוש כל דבר חוץ מהגולף השחור!"
אוטוס מיצמץ ,כאילו זה עתה התעורר" .חשבתי שהיום אתה לובש את הטוגה הצהובה".
"לבשתי אותה אתמול! ומובן שגם אתה הופעת בטוגה צהובה!"
"אה .נכון .מצטער ,אֶ פי".
אחיו נהם בכעס .אין ספק שהשניים היו תאומים ,משום שפניהם המכוערות היו זהות.
"ואל תקרא לי אפי ",תבע אפי" .קרא לי אֶ פיאַ לְ טֵ ס .זה השם שלי .או שתשתמש בשם
הבמה שלי .אֶ ף הגדול!"
אוטוס עיווה את פניו" .אני עדיין לא בטוח לגבי שם הבמה הזה".
"שטויות! הוא מושלם .עכשיו ,איך מתקדמות ההכנות?"
"בסדר ".אוטוס לא נשמע נלהב במיוחד" .הטיגריסים אוכלי האדם ,הלהבים
המסתובבים ...אבל אני עדיין חושב שכמה בלרינות ממש יוסיפו לעניין".
"בלי בלרינות!" אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס ברוגז .ולגבי זה?" הוא החווה בידו בגועל לעבר כד הארד.
"בשביל מה אנחנו צריכים אותו? אין בו שום דבר מלהיב".
"אבל זאת כל מטרת המופע .הוא ימות אם האחרים לא יצילו אותו .ואם הם יגיעו בזמן —
"
"אה ,כדאי מאוד שהם יגיעו!" אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .האחד ביולי ,הקָ לֶנְ דָ ה ,הוא התאריך
המקודש ליונו .אמא רוצה להרוג את החצויים המטופשים בדיוק בתאריך הזה ,כעלבון מיוחד
ליונו .וחוץ מזה ,אני לא מוכן לשלם על הארכת השכירות של רוחות הגלדיאטורים!"
"טוב ,אז כולם ימותו ",אמר אוטוס" ,ואנחנו נתחיל להחריב את רומא .בדיוק כמו שאמא
רוצה .זה יהיה מושלם .הקהל ילקק את השפתיים .רוחות רפאים רומיות מתות על דברים
כאלה".
אֶ פיאַ לְ טֵ ס לא נראה משוכנע" .אבל הכד סתם עומד כאן .אנחנו לא יכולים לתלות אותו
מעל אש ,או להמיס אותו בבריכת חומצה או משהו?"
"אנחנו צריכים אותו בחיים עוד כמה ימים ",הזכיר לו אחיו" .אחרת השבעה לא יפלו בפח
ולא יבואו להציל אותו".
"הממ .אני מניח שאתה צודק .בכל זאת הייתי מעדיף קצת יותר צרחות .כל הקטע הזה של
מוות אטי ממש משעמם .נו טוב ,מה עם הידידה המוכשרת שלנו? היא מוכנה לקראת
הביקור?"
אוטוס עשה פרצוף" .אני ממש לא אוהב לדבר איתה .היא מלחיצה אותי".
"אבל היא מוכנה?"
"כן ",אמר אוטוס באי רצון" .היא מוכנה כבר מאות שנים .אף אחד לא יזיז את הפסל
ההוא".
"מצוין ".אֶ פיאַ לְ טֵ ס חיכך ידיים בציפייה" .זאת ההזדמנות הגדולה שלנו ,אחי".
"ככה אמרת במופע האחרון שלנו ",מילמל אוטוס" .הייתי תלוי בתוך גוש קרח שישה
חודשים מעל נהר לֶתֶ ה ,והתקשורת התעלמה מאיתנו לחלוטין".
"הפעם זה סיפור אחר לגמרי!" התעקש אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .אנחנו נציב רף חדש בעולם הבידור!
אם אמא תהיה מרוצה ,זה יהיה כרטיס הכניסה שלנו אל עולם התהילה והזוהר!"
"אם אתה אומר ",נאנח אוטוס" .אני עדיין חושב שתלבושות הבלרינה מ'אגם הברבורים'
ייראו מקסימות — "
"בלי בלט!"
"סליחה".
"בוא ",אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .נלך לבחון את הטיגריסים .אני רוצה לוודא שהם רעבים!"
הענקים התרחקו בכבדות אל החשכה ,ופרסי פנה לעבר הכד.
אני צריך לראות מה יש בתוכו.
פרסי כפה על גופו שבחלום להתקדם ,ממש עד הכד .ואז נכנס לתוכו.
האוויר שבתוך הכד היה חמוץ מהבל פה וממתכת חלודה .מקור האור היחיד היה הבוהק
הסגול של חרב כהה ,להב סטיגאי שניצב שעון על דופן הכד .ליד החרב ישב מכונס נער
מיואש למראה ,לבוש בגדים קרועים :מכנסי ג'ינס ,חולצה שחורה ומעיל טייסים ישן .על ידו
הימנית נצצה טבעת כסף בצורת גולגולת.
"ניקו ",קרא פרסי .אבל בן האדס לא שמע אותו.
הכד היה חתום .החמצן באוויר כמעט כבר אזל .העיניים של ניקו היו עצומות ונשימתו
רדודה .נראה שהוא שקוע במדיטציה .פניו היו חיוורות ורזות מכפי שזכר אותן פרסי.
נראה שניקו חרט בחרבו בתוך הכד שלושה סימני סולמית — אולי לציון שלושה ימים
מאז שנכלא?
לא היה סביר שהוא ישרוד זמן רב כל כך בלי להיחנק .אפילו בחלום פרסי התחיל
להיבהל ,ונאבק לנשום.
ואז הוא הבחין במשהו בין כפות רגליו של ניקו — אוסף קטן של פריטים נוצצים שלא היו
גדולים משיני תינוק.
גרגרים ,ראה פרסי .גרגרי רימון .נראה שניקו אכל שלושה מהם וירק את הגרעינים.
חמישה עדיין היו עטופים ציפה אדומה כהה.
"ניקו ",אמר פרסי" ,איפה אתה נמצא? אנחנו נציל אותך"...
התמונה התפוגגה ,וקול נערה לחש" :פרסי".
ברגע הראשון ,פרסי חשב שהוא עדיין חולם .כשאיבד את הזיכרון ,הוא העביר שבועות
בחלומות על אנבת' ,האדם היחיד שזכר מעברו .בעוד עיניו נפקחות וראייתו מצטללת ,הוא
קלט שהיא באמת שם.
היא עמדה לצד הדרגש שלו וחייכה אליו.
השיער הבלונדיני שלה צנח על כתפיה .עיניה האפורות כסערה נצצו בשעשוע .הוא זכר
את היום הראשון שלו במחנה החצויים ,לפני חמש שנים ,כשהתעורר מעילפון ומצא את
אנבת' עומדת מעליו .היא אמרה ,אתה מזיל ריר כשאתה ישן.
רגשנית ,כזאת היתה אנבת'.
"מה — מה קורה?" שאל פרסי" .הגענו?"
"לא ",היא אמרה בקול שקט" .אמצע הלילה עכשיו".
"את מתכוונת "...הלב של פרסי התחיל לדפוק בכוח .הוא קלט שהוא לבוש פיג'מה,
במיטה .הוא בטח באמת הזיל ריר ,או לפחות השמיע קולות משונים בזמן שחלם .אין ספק
שהשיער שלו היה מעוך לגמרי והפה שלו לא הריח מי יודע מה" .את התגנבת לתא שלי?"
אנבת' גילגלה עיניים" .פרסי ,אתה תהיה בן שבע–עשרה בעוד חודשיים .אתה לא באמת
דואג שתסתבך עם המאמן הדג' ,נכון?"
"אה ,את ראית את מחבט הבייסבול שלו?"
"וחוץ מזה ,מוח אצה ,בסך הכול רציתי לדבר קצת .לא ממש היה לנו זמן לבד .אני רוצה
להראות לך משהו — את המקום שאני הכי אוהבת בספינה".
הדופק של פרסי עדיין דהר ,אבל לא מפחד שיסתבך בצרות" .אני יכול ,את יודעת ,לצחצח
שיניים קודם?"
"כדאי מאוד ",אמרה אנבת'" .כי אני לא מתכוונת לנשק אותך לפני זה .ובאותה הזדמנות,
אולי כדאי שגם תסתרק".
יחסית לתלת–חתרית ,הספינה היתה ענקית ,ובכל זאת פרסי הרגיש בה כמו במקום קטן
ונוח — בדומה לבניין המגורים שלו בפנימיית יאנסי ,או בכל פנימייה אחרת שממנה סולק.
אנבת' והוא התגנבו לסיפון התחתון ,שפרסי לא זכה לראות עד כה אף חלק ממנו פרט
למרפאה.
היא הובילה אותו על פני חדר המנועים ,שנראה כמו אוסף מסוכן וממוכן של סולמות
טיפוס ,עם צינורות ובוכנות ושפופרות סביב כדור ארד מרכזי .כבלים שנראו כמו אטריות
מתכת ענקיות התפתלו על הרצפה ובמעלה הקירות.
"איך הדבר הזה פועל בכלל?" שאל פרסי.
"אין לי מושג ",אמרה אנבת'" .ואני היחידה מלבד ליאו שמסוגלת לתפעל אותו".
"ממש מרגיע".
"זה אמור להיות בסדר .כמעט התפוצצנו רק פעם אחת".
"אני מקווה שאת צוחקת".
היא חייכה" .בוא".
הם חלפו על פני המחסנים והנשקייה .בירכתי הספינה הם הגיעו אל דלתות עץ כפולות
שהובילו לאורווה גדולה .בחדר שרר ריח שמיכות צמר וחציר טרי .לאורך הקיר השמאלי היו
שלושה תאים ריקים ,בדומה לתאי הפגאסוסים במחנה .לצד הקיר הימני היו שני כלובים
ריקים ,גדולים דיים להחזיק חיות בר.
באמצע הרצפה היה לוח שקוף בגודל שישה מטרים על שישה מטרים .הרחק למטה חלף
הנוף הלילי — קילומטרים על גבי קילומטרים של אדמה חשוכה ,שכבישים מוארים חוצים
אותה כמו רשת קורי עכביש.
"ספינה עם קרקעית זכוכית?" שאל פרסי.
אנבת' לקחה שמיכה שהיתה תלויה על שער סמוך ופרשה אותה על חלק מרצפת הזכוכית.
"שב איתי".
הם התיישבו בנינוחות על השמיכה כמו בפיקניק ,וצפו בעולם חולף מתחתם.
"ליאו בנה את האורוות למעבר נוח של פגאסוסים פנימה והחוצה ",אמרה אנבת'" .רק
שהוא לא לקח בחשבון שפגאסוסים מעדיפים להסתובב משוחררים ,אז האורוות תמיד
ריקות".
פרסי תהה היכן בלאקג'ק — משוטט איפשהו בשמים ,יש לקוות שבעקבותיהם .ראשו של
פרסי עדיין כאב מחבטת הפרסה של בלאקג'ק ,אבל הוא לא נטר לו על כך.
"מה זאת אומרת ,פנימה והחוצה?" שאל" .הפגאסוסים יצטרכו לרדת ולעלות במדרגות?"
אנבת' נקשה על הזגוגית" .אלה דלתות נפתחות ,כמו במפציץ".
פרסי בלע רוק" .אנחנו יושבים על דלתות? מה אם הן ייפתחו?"
"אני מניחה שניפול אל מותנו .אבל הן לא ייפתחו .אני די בטוחה".
"נהדר".
אנבת' צחקה" .אתה יודע למה אני אוהבת את המקום הזה? לא רק בגלל הנוף .מה הוא
מזכיר לך?"
פרסי הביט סביב :הכלובים והאורווה ,מנורת הארד השמימי התלויה על קורה ,ריח
החציר ,וכמובן אנבת' היושבת קרוב אליו ופניה ערטילאיות ויפהפיות באור הענברי הרך.
"את משאית החיות ",אמר פרסי" .זאת שנסענו בה ללאס וגאס".
על פי החיוך שלה הוא ידע שצדק.
"זה קרה לפני כל כך הרבה זמן ",אמר פרסי" .מצבנו היה רע ,נאלצנו לחצות את כל
הארץ כדי למצוא את הברק המטופש ההוא ,והיינו לכודים במשאית עם אוסף חיות מסכנות.
איך זיכרון כזה מעורר בך נוסטלגיה?"
"כי זאת היתה הפעם הראשונה שממש דיברנו ,מוח אצה .אני סיפרתי לך על המשפחה
שלי ,וגם "...היא אחזה בשרשרת המחנה שלה ,שעליה היו שזורים טבעת הקולג' של אבא
שלה וחרוז חמר צבעוני על כל שנה במחנה החצויים .עכשיו היה תלוי על שרוך העור דבר
נוסף :תליון אלמוג אדום שפרסי נתן לה כשהתחילו לצאת יחד .הוא הביא לה אותו מהארמון
של אבא שלו בקרקעית הים.
"וגם ",המשיכה אנבת' בדבריה" ,זה מזכיר לי כמה זמן אנחנו מכירים .היינו בני
שתים–עשרה ,פרסי .היית מאמין?"
"לא ",הוא הודה" .אז מה ...כבר אז ידעת שאת מחבבת אותי?"
היא גיחכה" .בהתחלה שנאתי אותך .עלית לי על העצבים .ואז ,במשך כמה שנים ,הייתי
מסוגלת לסבול אותך .ואז — "
"בסדר ,בסדר ,הבנתי".
היא רכנה אליו ונישקה אותו ,נשיקה טובה ואמיתית בלי שאף אחד מסתכל — בלי
רומאים ,בלי סאטירים מלווים צורחים.
היא התנתקה ממנו" .התגעגעתי אליך ,פרסי".
פרסי רצה לומר שגם הוא ,אבל הרגיש שהמילים לא מספיקות לבטא את עוצמת הרגש.
בזמן שהיה עם הרומאים ,כמעט הדבר היחיד שהחזיק אותו בחיים היה המחשבה על אנבת'.
התגעגעתי ממש לא הספיק לתאר את כל זה.
הוא זכר את הרגע מוקדם יותר באותו ערב ,כשפייפר גירשה את האידולון מגופו .פרסי לא
היה מודע לנוכחות הנשמה הזרה בגופו עד שפייפר השתמשה בדיבור הקסמה .לאחר
שהאידולון הסתלק ,פרסי הרגיש כאילו שלפו לו מהמצח יתד מלובנת .הוא לא קלט כמה
כואב לו עד שהרוח המתה נסוגה .רק אז מחשבותיו הצטללו .נשמתו התמקמה שוב בנוחות
בגופו.
הישיבה כאן בחברת אנבת' השפיעה עליו באופן דומה .החודשים האחרונים נדמו כמו אחד
מחלומותיו המשונים .נדמה שהאירועים במחנה יופיטר מטושטשים וחסרי ממשות כמו הקרב
עם ג'ייסון ,כשהאידולונים שלטו בשניהם.
אבל הוא לא הצטער על התקופה שלו במחנה יופיטר .היא פקחה את עיניו לדברים רבים.
"אנבת' ",הוא אמר בהיסוס" ,ברומא החדשה ,חצויים יכולים לחיות חיים שלמים
בשלווה".
הבעת פניה הפכה מסויגת" .ריינה הסבירה לי את זה .אבל פרסי ,אתה שייך למחנה
החצויים .החיים האחרים האלה — "
"אני יודע ",אמר פרסי" .אבל בזמן שהייתי שם ,ראיתי כל כך הרבה חצויים חיים ללא
פחד :חבר'ה שלומדים באוניברסיטה ,זוגות שמתחתנים ומקימים משפחות .המצב שם שונה
לגמרי ממחנה החצויים .כל הזמן חשבתי עלייך ועלי ...ואיך שאולי יום אחד ,כשהמלחמה
בענקים תיגמר...
היה קשה לראות באור הזהוב ,אבל היה נדמה לאנבת' שפרסי מסמיק" .אה ",היא אמרה.
פרסי חשש שאמר יותר מדי .אולי הלחיץ אותה בחלומות הגדולים שלו לגבי העתיד .בדרך
כלל היא זו שתיכננה דברים .פרסי קילל את עצמו בלבו.
בכל שנות היכרותו עם אנבת' ,הוא תמיד הרגיש שהוא לא ממש מבין אותה .גם לאחר
שיצאו יחד כמה חודשים ,הקשר ביניהם תמיד נדמה חדש ושברירי ,כמו פסל זכוכית .הוא
פחד עד מוות שיעשה איזו טעות וישבור אותו.
"אני מצטער ",הוא אמר עכשיו" .פשוט ...זה הדבר שהתמקדתי בו כדי לא להתייאש.
כמקור לתקווה .תשכחי שאמרתי — "
"לא!" היא אמרה" .לא ,פרסי .בחיי האלים ,זה כל כך מתוק מצדך .פשוט ...יכול להיות
ששרפנו את הגשר הזה .אם לא נצליח להשלים עם הרומאים — טוב ,שתי קבוצות החצויים
שלנו מעולם לא הסתדרו .לכן האלים הפרידו בינינו .אני לא יודעת אם נוכל להרגיש אי פעם
שייכים לשם".
פרסי לא רצה להתווכח ,אבל לא הצליח לוותר על התקווה .היתה לו הרגשה שזה חשוב
— לא רק לאנבת' ולו ,אלא גם לכל החצויים האחרים .פשוט חייבת להיות דרך להשתייך
לשני עולמות בו זמנית .אחרי הכול ,זאת המשמעות של היותך חצוי — אינך שייך לחלוטין
לא לעולם בני התמותה ולא להר אולימפוס ,ובכל זאת אתה מנסה לחיות בשלום עם שני
הצדדים בטבע שלך.
למרבה הצער ,זה הוביל אותו לחשוב על האלים ,על המלחמה הצפויה להם ,ועל החלום
שבו הופיעו התאומים אֶ פיאַ לְ טֵ ס ואוטוס.
"בדיוק היה לי סיוט כשהערת אותי ",הוא הודה.
הוא סיפר לאנבת' מה ראה.
נראה שאפילו החלקים המטרידים ביותר לא מפתיעים אותה .היא הנידה בראשה בעצב
כשתיאר את ניקו הכלוא בכד הארד .ניצוץ של כעס ניצת בעיניה כשסיפר לה על התוכנית של
הענקים לאיזה מופע השמדה ראוותני ברומא ,ושמותם בייסורים יהיה אירוע הפתיחה שלו.
"ניקו הוא הפיתיון ",היא מילמלה" .השליחים של גאיה לכדו אותו איכשהו .אבל אנחנו לא
יודעים איפה בדיוק הם מחזיקים אותו".
"במקום כלשהו ברומא ",אמר פרסי" .מתחת לאדמה .מהדברים שלהם השתמע שעדיין יש
לניקו כמה ימים לחיות ,אבל אני לא מבין איך הוא שורד כל כך הרבה זמן בלי חמצן".
"לדברי נמסיס ,נשארו לו חמישה ימים ",אמרה אנבת'" .עד הקָ לֶנְ דָ ה של יולי .לפחות
עכשיו יש היגיון בלוח הזמנים".
"מה זה קָ לֶנְ דָ ה?"
אנבת' חייכה בשביעות רצון ,כאילו מרוצה שחזרו לדפוסים הרגילים — פרסי לא יודע
משהו והיא מסבירה לו" .זה המונח הרומי ליום הראשון בחודש .משם הגיעה המילה באנגלית
ללוח שנה ,קָ לֶנְ דֵ ר .אבל איך ניקו יצליח לשרוד כל כך הרבה זמן? אנחנו צריכים לדבר עם
הייזל".
"עכשיו?"
אנבת' היססה" .לא .אני חושבת שאפשר לחכות עם זה עד הבוקר .אני לא רוצה לספר לה
דבר כזה באמצע הלילה".
"הענקים הזכירו פסל ",ציין פרסי" .ומשהו לגבי ידידה מוכשרת ששומרת עליו .מי שזאת
לא תהיה ,אוטוס מפחד ממנה .וכל מי שמסוגלת להפחיד ענק"...
אנבת' השקיפה מטה אל כביש שהתפתל בין גבעות חשוכות" .פרסי ,פגשת את פוסידון
לאחרונה? או קיבלת ממנו אות חיים כלשהו?"
הוא הניד בראשו לשלילה" .לא מאז ...וואו .ממש לא חשבתי על זה .שום דבר מאז
מלחמת הטיטאנים .פגשתי אותו במחנה החצויים ,אבל זה היה באוגוסט שעבר ".פרסי נתקף
חרדה" .למה? את פגשת את אתנה?"
היא לא הביטה בו ישירות.
"לפני כמה שבועות ",הודתה" .זה ...זה היה רע מאוד .היא עשתה רושם שונה .אולי בגלל
פיצול האישיות בין הצד היווני והרומי ,כמו שנמסיס סיפרה .אני לא בטוחה .היא אמרה
דברים פוגעים מאוד .היא אמרה שאכזבתי אותה".
"אכזבת אותה?" פרסי לא היה בטוח ששמע נכון .אנבת' היתה הבת החצויה המושלמת .כל
מה שבת אתנה צריכה להיות" .איך ייתכן שאת — "
"אני לא יודעת ",אמרה אנבת' באומללות" .ואם זה לא מספיק ,גם אני סובלת מסיוטים.
ואין בהם היגיון כמו בסיוט שלך".
פרסי חיכה ,אבל אנבת' לא הרחיבה .הוא רצה לעודד אותה ולומר לה שהכול יהיה בסדר,
אבל ידע שהוא לא יכול .הוא רצה לתקן הכול עבור שניהם כדי שיזכו לסוף טוב .אחרי כל
השנים הללו ,אפילו האלים האכזריים ביותר ייאלצו להודות שזה מגיע להם.
אבל היתה לו תחושת בטן שהפעם הוא לא יכול לעזור לאנבת' ,חוץ מאשר להיות שם
בשבילה .בדד מתהלכת בת החוכמה.
הוא הרגיש לכוד וחסר אונים בדיוק כפי שהרגיש כשנבלע בביצה.
אנבת' הצליחה לחייך חיוך קלוש" .יופי של ערב רומנטי יצא לנו ,מה? מספיק עם
הדיבורים המדכדכים לערב אחד ".היא נישקה אותו שוב" .אני כבר אחשוב על משהו.
קיבלתי אותך בחזרה .נכון לעכשיו ,זה הדבר היחיד שמשנה".
"בדיוק ",אמר פרסי" .מספיק לדבר על גאיה המתעוררת ,על ניקו הכלוא ,על סוף העולם,
על הענקים — "
"אוי ,תסתום כבר ,מוח אצה ",היא פקדה עליו" .פשוט תחבק אותי".
הם ישבו יחד מחובקים ונהנו מחמימותם המשותפת .זמזום מנוע הספינה ,האור העמום
והתחושה הנוחה של אנבת' בזרועותיו הכבידו על עפעפיו של פרסי ,והוא שקע בשינה.
כשהתעורר ,אור יום חדר מבעד לרצפת הזכוכית ,וקול אמר" :אוי ...אתם כל כך
הסתבכתם".
XIV
פרסי
פרסי כבר ראה את פרנק מוקף עוגים קניבלים ,מתמודד עם ענק שלא ניתן להרוג ,אפילו
משחרר את אל המוות תנטוס .אבל הוא מעולם לא ראה אותו מבועת כמו עכשיו ,כשמצא את
שניהם ישנים באורווה.
"מה "?...פרסי שיפשף עיניים" .אה ,אנחנו סתם נרדמנו".
פרנק בלע רוק .הוא נעל נעלי ריצה ולבש מכנסי דגמ"ח כהים וחולצת טריקו של
אולימפיאדת החורף בוַנקובר ,שאליה הצמיד את מדליית הקנטוריון שלו )פרסי לא הצליח
להחליט אם זה סימן לאבל או לתקווה ,בהתחשב בכך שבעיני הרומאים הם פורעי חוק(.
פרנק הסב את עיניו כאילו המראה של שניהם יחד עלול לשרוף אותו.
"כולם חושבים שנחטפתם ",אמר" .סרקנו את כל הספינה .כשהמאמן הדג' ישמע — אלים
אדירים ,אתם הייתם כאן כל הלילה?"
"פרנק!" האוזניים של אנבת' היו אדומות כמו תותים" .בסך הכול ירדנו לכאן לדבר.
ונרדמנו .בטעות .זה הכול".
"אולי נשיקה או שתיים ",אמר פרסי.
אנבת' נעצה בו מבט זועם" .אתה לא עוזר!"
"כדאי ש "...פרנק הצביע על דלתות האורווה" .אה ,אנחנו אמורים להיפגש לארוחת
בוקר .אתם מוכנים להסביר לכולם מה עשיתם — זאת אומרת ,מה לא עשיתם? כלומר ...אני
באמת לא רוצה שהפאון — זאת אומרת הסאטיר — יהרוג אותי".
פרנק נמלט.
כשכולם נאספו לבסוף בחדר האוכל ,המצב היה גרוע פחות משחשש פרנק .ג'ייסון ופייפר
הביעו בעיקר הקלה .ליאו לא הפסיק לגחך ולמלמל" :קלאסי .פשוט קלאסי ".רק הייזל
נראתה מזועזעת ,אולי כי גדלה בשנות הארבעים .היא לא הפסיקה לנופף על עצמה ונמנעה
מלהביט בעיניו של פרסי.
המאמן הדג' רתח מזעם כמובן; אבל פרסי התקשה להתייחס ברצינות לסאטיר שגובהו
בקושי מטר וחצי.
"בכל החיים שלי!" שאג המאמן ,ובטעות העיף עם המחבט שלו צלחת תפוחים" .נגד כל
הכללים! לא ייתכן!"
"המאמן ",אמרה אנבת'" ,זה קרה בטעות .אנחנו שוחחנו ,ופשוט נרדמנו".
"וחוץ מזה ",אמר פרסי" ,אתה מתחיל להישמע כמו טרמינוס".
הדג' צימצם עיניים" .זה היה אמור להעליב אותי ,ג'קסון? כי אני ...אני אדאג לך למשהו
טרמינלי ,בחור צעיר!"
פרסי התאמץ לא לצחוק" .זה לא יקרה שוב ,המאמן .אני מבטיח .עכשיו ,אין לנו דברים
חשובים יותר לדון בהם?"
הדג' קצף" .אין בעיה! אבל שמתי עליך עין ,ג'קסון .ואת ,אנבת' צ'ייס ,חשבתי שיש לך
קצת יותר שכל — "
ג'ייסון השתעל שיעול קטן" .אז קחו לכם אוכל ,כולם .בואו נתחיל".
***
הפגישה הזכירה מועצת מלחמה ,רק עם דונאטס .מצד שני ,הדיונים החשובים ביותר
במחנה החצויים התנהלו סביב שולחן הפינג פונג בחדר הטלוויזיה ,עם קרקרים וממרח גבינה,
אז פרסי הרגיש כמו בבית.
הוא סיפר להם על החלום שלו — הענקים התאומים המתכננים להם קבלת פנים בחניון
תת–קרקעי מצויד ברקטות; ניקו די אנג'לו שכלוא בכד ארד ונחנק בהדרגה למוות עם גרגרי
רימון לרגליו.
הייזל כבשה יפחת בכי" .ניקו ...אלים אדירים .הגרגרים".
"את יודעת מה הם?" שאלה אנבת'.
הייזל הינהנה" .הוא הראה לי אותם פעם .הם מהגן של האמא החורגת שלנו".
"האמא ...אה ",אמר פרסי" .את מתכוונת לפרספונה".
פרסי פגש פעם את אשתו של האדס .היא לא עשתה רושם חמים וחייכני .הוא גם ביקר
בגן שלה בשאול — מקום מלחיץ מלא עצי בדולח ופרחים שפורחים בצבעי אדום–דם
ולבן–רפאים.
"הגרגרים הם מזון חירום ",אמרה הייזל .פרסי ידע שהיא מתוחה ,כי כל הסכו"ם על
השולחן התחיל להימשך לעברה" .רק ילדי האדס מסוגלים לאכול אותם .ניקו החזיק תמיד
כמה מהם למקרה שייתקע איפשהו .אבל אם הוא באמת כלוא — "
"הענקים מנסים לפתות אותנו לשם ",אמרה אנבת'" .הם מניחים שננסה להציל אותו".
"טוב ,הם צודקים!" הייזל הביטה סביב השולחן ונראה שביטחונה העצמי מתערער" .לא?"
"כן!" צעק המאמן הדג' בפה מלא מפיות" .זה כרוך בלחימה ,נכון?"
"הייזל ,ברור שנעזור לו ",אמר פרנק" .אבל כמה זמן יש לנו לפני ש ...אה ,זאת אומרת,
כמה זמן יכול ניקו להחזיק מעמד?"
"גרגר אחד ליום ",אמרה הייזל באומללות" .אם הוא שקוע בטרנס מוות".
"טרנס מוות?" אנבת' נראתה מודאגת" .זה לא נשמע טוב".
"זה מאפשר לו לחסוך בחמצן ",אמרה הייזל" .כמו שנת חורף ,או תרדמת .גרגר אחד
מסוגל לקיים אותו במינימום הדרוש ליום אחד".
"ונשארו לו חמישה גרגרים ",אמר פרסי" .כלומר חמישה ימים ,כולל היום .הענקים
כנראה תיכננו את זה כך שנהיה חייבים להגיע באחד ביולי .בהנחה שניקו כלוא במקום
כלשהו ברומא — "
"זה לא משאיר לנו הרבה זמן ",סיכמה פייפר .היא הניחה יד על כתפה של הייזל" .אנחנו
נמצא אותו .לפחות עכשיו אנחנו יודעים מה המשמעות של שורות הנבואה" .תאומים
מחניקים נשימת המלאך ,אשר הסוד למוות–עד בידיו מונח .זה מתייחס לשם המשפחה של
אחיך :די אנג'לו .אנג'לו זה ‘מלאך' באיטלקית".
"אוי ,אלים ",מילמלה הייזל" .ניקו"...
פרסי בהה בדונאט הריבה שבידו .היתה לו היסטוריה לא פשוטה עם ניקו די אנג'לו.
הבחור הביא אותו פעם בתחבולות לארמון של האדס ,שם כלאו את פרסי .אבל מרבית הזמן,
ניקו נמצא בצד של הטובים .בהחלט לא הגיע לו למות מחנק בתוך כד ארד ,ופרסי לא היה
מסוגל לראות את הייזל סובלת ככה.
"אנחנו נציל אותו ",הבטיח לה" .אנחנו מוכרחים לעשות את זה .הנבואה אומרת שבידיו
נמצא הסוד למוות–עד".
"בדיוק ",אמרה פייפר בעידוד" .הייזל ,אחיך יצא לחפש את שערי המוות לשאול ,נכון?
הוא כנראה מצא אותם".
"הוא יוכל לומר לנו היכן השערים ",אמר פרסי" ,ואיך סוגרים אותם".
הייזל נשמה נשימה עמוקה" .כן .טוב".
"אה "...ליאו זע בכיסא" .רק דבר אחד .הענקים מצפים לנו ,נכון? זאת אומרת שאנחנו
נכנסים ישר לתוך מלכודת?"
הייזל הביטה בליאו כאילו עשה משהו גס" .אין לנו ברירה!"
"אל תביני אותי לא נכון ,הייזל .פשוט ...אחיך ניקו ידע על שני המחנות ,נכון?"
"אה ,כן ",אמרה הייזל.
"הוא עבר ביניהם הלוך ושוב ",אמר ליאו" ,ולא סיפר לאף צד".
ג'ייסון נשען קדימה בהבעה קודרת" .אתה לא בטוח שאנחנו יכולים לסמוך עליו .גם אני
לא".
הייזל זינקה על רגליה" .אני לא מאמינה .הוא אחי .הוא החזיר אותי מהשאול ,ואתם לא
רוצים לעזור לו?"
פרנק הניח יד על כתפה" .אף אחד לא אומר דבר כזה ".הוא נעץ מבט זועם בליאו" .אני
מקווה מאוד שאף אחד לא אומר דבר כזה".
ליאו מיצמץ" .תקשיבו ,אנשים ,בסך הכול התכוונתי — "
"הייזל ",אמר ג'ייסון" .יש צדק במה שליאו אומר .אני זוכר את ניקו ממחנה יופיטר.
ועכשיו אני מגלה שהוא ביקר גם במחנה החצויים .זה באמת נראה לי ...טוב ,קצת חשוד.
אנחנו יודעים למי הוא נאמן? אנחנו חייבים להיזהר ,זה הכול".
הזרועות של הייזל רעדו .צלחת כסף עפה לעברה ופגעה בקיר משמאלה ,מפזרת לכל עבר
חתיכות חביתה" .אתה ...ג'ייסון גרייס הגדול ...הפראיטור שהערצתי .היית אמור להיות הוגן,
מנהיג דגול .ועכשיו אתה "...הייזל רקעה ברגלה ויצאה בכעס מחדר האוכל.
"הייזל!" קרא ליאו אחריה" .אוי ,לא .הייתי צריך — "
"עשית מספיק ",נהם פרנק .הוא קם על רגליו לצאת בעקבותיה ,אבל פייפר סימנה לו
שיחכה.
"תן לה זמן ",יעצה לו .ואז עשתה פרצוף אל ליאו ואל ג'ייסון" .אנשים ,זה היה ממש חסר
רגישות מצדכם".
ג'ייסון נראה המום" .חסר רגישות? בסך הכול הייתי זהיר!"
"אחיה עלול למות ",אמרה פייפר.
"אני אלך לדבר איתה ",התעקש פרנק.
"לא ",אמרה פייפר" .תן לה להירגע קצת לפני כן .סמוך עלי .אני אלך לבדוק מה שלומה
עוד כמה דקות".
"אבל "...פרנק התנשף כמו דוב כעוס" .בסדר .אני אחכה".
מלמעלה נשמע קול זמזום רם ,כמו של מקדחה גדולה.
"זה פסטוס ",אמר ליאו" .הוא על טייס אוטומטי ,אבל כנראה אנחנו מתקרבים לאטלנטה.
אני אצטרך לעלות למעלה ...אה ,בהנחה שאנחנו יודעים איפה לנחות".
כולם הביטו בפרסי.
ג'ייסון הרים גבה" .אתה מלך המים המלוחים .יש למומחה רעיון כלשהו?"
האם היתה תרעומת בקולו? פרסי תהה אם בסתר לבו ג'ייסון עדיין כועס על הדו–קרב
בקנזס .ג'ייסון התבדח על כך ,אבל נראה לפרסי ששניהם נוטרים קצת טינה .אי אפשר להציב
שני חצויים זה נגד זה בלי שתעלה השאלה מי החזק מביניהם.
"אני לא בטוח ",הודה" .במקום מרכזי וגבוה שנוכל לראות ממנו את העיר .אולי פארק עם
עצים? אני לא רוצה לנחות באמצע העיר .קשה לי להאמין שאפילו הערפול יצליח להסתיר
ספינת מלחמה ענקית".
ליאו הינהן" .הבנתי ".הוא מיהר במעלה המדרגות.
פרנק נשען לאחור בכיסאו ,מתוח .פרסי ריחם עליו .במסע לאלסקה ,הוא ראה איך הייזל
ופרנק מתקרבים .הוא ידע כמה חזק הצורך של פרנק לגונן עליה .הוא גם הבחין במבט העוין
שנעץ פרנק בליאו .הוא החליט שאולי כדאי להוריד את פרנק מהספינה לזמן קצר.
"כשננחת ,אני ארד לבדוק את השטח ",אמר פרסי" .פרנק ,אני אשמח אם תעזור לי".
"אתה רוצה שאהפוך שוב לדרקון? בכנות ,פרסי ,אני לא רוצה להעביר את כל מסע
החיפושים כמונית מעופפת עבור כולם".
"לא ",אמר פרסי" .אני רוצה אותך איתי כי גם אתה מדם פוסידון .אולי תוכל לעזור לי
למצוא מים מלוחים .וחוץ מזה ,אתה טוב בקרבות".
נראה שזה קצת מעודד את רוחו של פרנק" .בטח .נראה לי".
"מעולה ",אמר פרסי" .כדאי שניקח עוד מישהו .אנבת' — "
"הו לא!" נבח המאמן הדג'" .גברת צעירה ,את מקורקעת".
אנבת' בהתה בו כאילו דיבר בשפה זרה" .סליחה?"
"את וג'קסון לא הולכים לשום מקום יחד!" התעקש הדג' .הוא נעץ בפרסי מבט זועם,
דוחק בו להעז ולהתחצף" .אני אלך עם פרנק ומר לא–זוכר–להישאר–בתא–שלי ג'קסון.
השאר ישמרו על הספינה ויוודאו שאנבת' לא תפר עוד כללים!"
נפלא ,חשב פרסי לעצמו .יום טיול לבנים בלבד עם פרנק ועם סאטיר צמא דם ,בניסיון
למצוא מים מלוחים בעיר שמוקפת כולה יבשה.
"הולך להיות כל כך כיף ",אמר.
XV
פרסי
פרסי ירד מהסיפון ואמר" :וואו".
הם נחתו קרוב לפסגת גבעה מכוסה עצים .מקבץ בניינים לבנים ,של מוזיאון או
אוניברסיטה אולי ,ניצב בחלקת עצי אורן משמאל .מתחתם נפרשה העיר אטלנטה — גורדי
שחקים חומים וכסופים היתמרו בלב העיר ,כשלושה קילומטרים משם ,במה שנראה כמו
מישור אינסופי של כבישים ,פסי רכבת ,בתים וחלקות עצים ירוקות.
"איזה מקום מקסים ".המאמן הדג' שאף עמוקות מאוויר הבוקר" .בחירה יפה ,ואלדס".
ליאו משך בכתפיו" .בסך הכול בחרתי גבעה גבוהה .הבניין שם הוא הספרייה הנשיאותית
או משהו כזה .לפחות ככה פסטוס אומר".
"אין לי מושג!" נבח הדג'" .אבל אתם קולטים מה קרה על הגבעה הזאת? פרנק ז'אנג ,אתה
אמור לדעת!"
פרנק נרתע" .באמת?"
"בן ארס עמד כאן!" הצטעק הדג' בעלבון.
"אני רומאי ...אז מארס ,למען האמת".
"מה זה משנה! נקודה מפורסמת במלחמת האזרחים האמריקאית!"
"אני קנדי ,למען האמת".
"מה זה משנה! גנרל שרמן ,מהמפקדים הבכירים של צבא הצפון .הוא עמד על הגבעה
הזאת וצפה באטלנטה בוערת .הותיר אחריו אדמה חרוכה מכאן ועד הים .שריפה ,ביזה,
חורבן — לזה אני קורא חצוי!"
פרנק נסוג באטיות צעד אחד מהסאטיר" .אה ...אוקיי".
לפרסי לא היה אכפת במיוחד מההיסטוריה ,אבל הוא תהה אם הנחיתה כאן היא סימן
מבשר רעות .מרבית מלחמות האחים החלו בריב בין חצויים יוונים ורומים .עכשיו הם עמדו
באתר שבו נערך קרב כזה .העיר הפרושה למרגלותיהם הוחרבה על פי פקודתו של בן ארס.
פרסי היה מסוגל לדמיין לעצמו כמה חבר'ה ממחנה החצויים שהיו נותנים פקודה כזאת.
קלאריס לה רו ,למשל ,לא היתה מהססת .אבל הוא לא הצליח לראות בעיני רוחו את פרנק
עושה דבר קיצוני כזה.
"בכל אופן ",אמר פרסי" ,הפעם בואו ננסה לא לשרוף את העיר".
המאמן נראה מאוכזב" .בסדר .אז לאן הולכים?"
פרסי הצביע לעבר מרכז העיר" .כשלא יודעים ,מתחילים באמצע".
היה קל מהצפוי להגיע למרכז העיר .השלושה עברו בספרייה הנשיאותית — התברר
ששם המקום הוא "מרכז קרטר" — ושאלו את אנשי הצוות אם יוכלו להזמין להם מונית או
להסביר להם איך להגיע לתחנת האוטובוס הקרובה .פרסי היה יכול לזמן את בלאקג'ק ,אבל
הוא לא רצה לבקש עזרה מהפגאסוס זמן קצר כל כך אחרי האסון האחרון .פרנק לא רצה
לשנות צורה .ומלבד זאת ,פרסי קיווה שיוכל להסתובב כמו בן תמותה רגיל לשם שינוי.
אחת הספרניות ,אישה בשם אסתר ,התעקשה להסיע אותם בעצמה .היא היתה כל כך
נחמדה ,שפרסי חשד שאולי היא מפלצת בתחפושת; אבל הדג' לקח אותו הצדה והבטיח לו
שיש לאסתר ריח של בת תמותה רגילה.
"עם קצת בושם פרחוני ",אמר" .ציפורן .עלי ורדים .יאם!"
הם נכנסו למכונית הקדילק השחורה של אסתר ונסעו אל מרכז העיר .אסתר היתה
קטנטונת ובקושי ראתה משהו מעבר להגה; אבל לא נראה שזה מפריע לה .היא התנהלה
בביטחון במכוניתה בלב התנועה בעודה מרעיפה עליהם סיפורים על המשפחות המטורפות
של אטלנטה — בעלי המטעים הוותיקים ,המייסדים של חברת קוקה קולה ,כוכבי הספורט
ואנשי החדשות מסי–אן–אן .נשמע שהידע שלה רחב מאוד ,ופרסי החליט לנסות את מזלו.
"אז ,אה ,אסתר ",אמר" ,יש לי שאלה קשה בשבילך .מים מלוחים באטלנטה .מה הדבר
הראשון שעולה לך בראש?"
הגברת הזקנה צחקה" .אוי ,מתוק ,זה קל מאוד .כרישי לווייתן!"
פרנק ופרסי החליפו מבטים.
"כרישי לווייתן?" שאל פרנק בעצבנות" .יש לכם כאלה באטלנטה?"
"באקווריום ,מתוק ",אמרה אסתר" .מאוד מפורסמים! באמצע העיר! לשם רציתם
להגיע?"
אקווריום .פרסי שקל את העניין .הוא לא ידע מה יש לאל ים יווני עתיק לחפש באקווריום
בג'ורג'יה ,אבל לא היו לו רעיונות טובים יותר.
"כן ",אמר פרסי" .לשם אנחנו הולכים".
אסתר הורידה אותם מול הכניסה הראשית ,שם נאסף כבר תור .היא התעקשה לתת להם
את מספר הטלפון הנייד שלה למקרה חירום ,וצנצנת אפרסקים משומרים מתוצרת ביתית,
שמסיבה כלשהי החזיקה בארגז בתא המטען .פרנק הכניס את הצנצנת לתרמיל שלו והודה
לאסתר ,שכבר הפסיקה לקרוא לו "מתוק" ועברה לקרוא לו "בן".
בעודה נוסעת משם ,פרנק שאל" :כל האנשים באטלנטה נחמדים כל כך?"
הדג' רטן" .אני מקווה שלא .אני לא יכול להילחם באנשים נחמדים .בואו נלך להרביץ
לכמה כרישי לווייתן .הם נשמעים מסוכנים!"
לא עלה בדעתו של פרסי שאולי יצטרכו לקנות כרטיסי כניסה ,או לעמוד בתור מאחורי
משפחות וקבוצות ילדים מקייטנות.
כשהביט בחניכי הקייטנות הצעירים בחולצות הטריקו הצבעוניות שלהם ,הוא חש צביטת
עצב .הוא אמור להיות עכשיו במחנה החצויים ,להתמקם בביתן שלו לקראת הקיץ ,ללמד
לחימה בחרב בזירה ,לתכנן מתיחות של המדריכים האחרים .לילדים האלה אין מושג מה זה
מחנה קיץ מטורף באמת.
הוא נאנח" .טוב ,אני מניח שאין ברירה אלא לחכות בתור .יש למישהו כסף?"
פרנק בדק בכיסיו" .שלושה דנארי ממחנה יופיטר .חמישה דולרים קנדיים".
הדג' טפח על כיסי מכנסי הספורט שלו ושלף את תוכנם" .שלושה מטבעות של רבע דולר,
שניים של עשרה סנט ,גומייה ו—הופה! חתיכת סלרי".
הוא דחף את הסלרי לפה ובעודו לועס בחן את המטבעות ואת הגומייה כאילו הם הבאים
בתור.
"נהדר ",אמר פרסי .כיסיו שלו היו ריקים פרט לעט/חרב שלו ,אנקלוסמוס .בעודו תוהה
אם יצליחו להתגנב פנימה איכשהו ,אישה בחולצה כחולה–ירוקה עם סמל האקווריום ניגשה
אליהם בחיוך רחב.
"אח"מים!" היו לה לחיים עם גומות שובבות ,משקפיים עבי–זגוגיות ,גשר על השיניים
ושיער שחור מתולתל אסוף בקוקיות ,כך שלמרות שהיתה כנראה כמעט בת שלושים ,היא
נראתה כמו תלמידה חנונית — חמודה אבל קצת מוזרה .נוסף על חולצת הפולו של
האקווריום ,היא לבשה מכנסיים כהים ,נעלה נעלי ספורט שחורות ,וקיפצצה על עקביה כאילו
היא לא מסוגלת לעמוד בשקט מרוב מרץ .על תגית השם שלה היה כתוב "קייט".
"התשלום בידיכם ,אני רואה ",אמרה" .נהדר!"
"מה?" שאל פרסי.
קייט אספה את שלושה הדנארי מהיד של פרנק" .כן ,זה מצוין .בואו אחרי!"
היא הסתובבה ופתחה בריצה קלה לעבר הכניסה הראשית.
פרסי הביט במאמן הדג' ובפרנק" .מלכודת?"
"סביר להניח ",אמר פרנק.
"היא לא בת תמותה ",פסק הדג' לאחר שריחרח את האוויר" .ניחוש שלי ,היא שדה
זוללת–תיישים וקוטלת–חצויים מטרטרוס".
"בטוח ",הסכים פרסי.
"גדול ".הדג' חייך חיוך רחב" .בואו נלך".
קייט הובילה אותם במהירות על פני התור לכרטיסים ,אל הכניסה לאקווריום" .מכאן
בבקשה ".קייט חייכה אל פרסי" .זאת תצוגה נפלאה .אתם לא תתאכזבו .רק לעתים נדירות
אנחנו זוכים לארח אח"מים".
"אה ...את מתכוונת לחצויים?" שאל פרנק.
קייט קרצה אליו בשובבות והצמידה אצבע לשפתיה" .אז שם נמצא עולם הקרח ,עם
פינגווינים ולווייתני בלוגה וכאלה .ושם ...טוב ,הרבה דגים ,מן הסתם".
יחסית לעובדת אקווריום ,לא נראה שהיא מבינה בדגים קטנים או שאכפת לה מהם .הם
חלפו על פני אקווריום ענקי מלא דגים טרופיים ,וכשפרנק הצביע על דג מסוים ושאל לשמו,
קייט אמרה" :אה ,אלה הצהובים".
הם חלפו על פני חנות המזכרות .פרנק האט ובחן את שולחן המבצעים שעליו היו מונחים
בגדים וצעצועים.
"קח מה שתרצה ",אמרה לו קייט.
פרנק מיצמץ" .באמת?"
"כמובן! אתה אח"מ!"
פרנק היסס ,ואז דחף כמה חולצות טריקו לתרמיל שלו.
"אחי ",אמר פרסי" ,מה אתה עושה?"
"היא אמרה שמותר ",לחש פרנק" .וחוץ מזה ,אני צריך בגדים חדשים .לא ארזתי למסע
ארוך!"
הוא הוסיף לשלל כדור זכוכית עם שלג ,שלא נראה לפרסי כפריט לבוש לגיטימי .ואז
הרים גליל קלוע שגודלו כגודל חטיף אנרגיה.
הוא הביט בו בעיניים מצומצמות" .מה — "
"מלכודת אצבעות סינית ",אמר פרסי.
פרנק ,שהיה סיני קנדי ,קצת נעלב" .מה סיני בזה?"
"אני לא יודע ",אמר פרסי" .ככה קוראים לזה .זה מין טריק מסיבות".
"בואו ,בחורים!" קראה קייט מעברו האחר של האולם.
"אני אראה לך אחר כך ",הבטיח פרסי.
פרנק דחף את המלכודת הסינית לתרמיל שלו והם המשיכו בדרכם.
הם חלפו במנהרה שקופה .דגים שחו מעל ראשיהם ,ופרסי הרגיש בהלה לא הגיונית
חונקת בגרונו.
זה טיפשי ,אמר לעצמו .הייתי מתחת למים מיליון פעמים .ואני אפילו לא בתוך המים.
הסכנה האמיתית היא קייט ,הזכיר לעצמו .הדג' כבר הבחין שהיא לא אנושית .בכל רגע
היא עלולה להפוך ליצור מחריד כלשהו ולתקוף אותם .לרוע המזל ,לא היתה לפרסי ברירה
אלא לשחק את המשחק עד שימצאו את אל הים פורקיס ,גם אם הם נכנסים יותר ויותר עמוק
לתוך מלכודת.
הם הגיעו אל חדר תצפית שטוף אור כחלחל .מהעבר האחר של קיר הזכוכית היה
האקווריום הגדול ביותר שפרסי ראה מימיו .עשרות דגים ענקיים חגו במעגלים ,כולל שני
כרישים מנומרים שכל אחד מהם גדול כפליים מפרסי .הם היו שמנים ואטיים ,עם פיות
פעורים וללא שיניים.
"כרישי לווייתן ",נהם המאמן הדג'" .ועכשיו — קרב עד המוות!"
קייט ציחקקה" .סאטיר מצחיקון .כרישי לווייתן הם יצורים שלווים .הם אוכלים
פלנקטון".
פרסי הזעיף פנים .הוא תהה כיצד קייט יודעת שהמאמן הוא סאטיר .הדג' לבש מכנסיים,
ונעל נעלי הסוואה מיוחדות מעל לפרסות שלו ,כפי שנוהגים סאטירים לעשות כשהם רוצים
להיראות כבני אדם .כובע הבייסבול שלו כיסה את קרניו .ככל שקייט המשיכה לצחקק
ולהתנהג בצורה ידידותית ,היא פחות ופחות מצאה חן בעיני פרסי .אבל המאמן הדג' לא נראה
מוטרד.
"כרישים שלווים?" אמר בגועל" .מה הטעם בזה?"
פרנק קרא את הכיתוב שליד האקווריום" .כרישי הלווייתן היחידים בעולם שמוחזקים
בשבי ",אמר בקול מהורהר" .זה די מדהים".
"כן ,ואלה עוד קטנים ",אמרה קייט" .אתם צריכים לראות כמה מהתינוקות שלי בטבע".
"התינוקות שלך?" שאל פרנק.
אם לשפוט על פי הניצוץ הנבזי בעיניה ,פרסי היה משוכנע למדי שלא ירצה לפגוש את
ה"תינוקות" של קייט .הוא החליט שהגיע הזמן לגשת לעניין .הוא לא רצה להמשיך ולהעמיק
אל נבכי האקווריום הזה.
"אז תשמעי ,קייט ",אמר" ,אנחנו מחפשים מישהו ...זאת אומרת אל ,בשם פורקיס .את
מכירה אותו במקרה?"
קייט נחרה בבוז" .מכירה אותו? הוא אחי .לשם אנחנו הולכים ,טיפשונים .התצוגות
האמיתיות נמצאות שם".
היא סימנה בידה לעבר הקיר המרוחק .אדוות חלפו במשטח השחור המוצק ,ולעיניהם
נחשפה מנהרה נוספת שחלפה בתוך אקווריום סגול זוהר.
קייט צעדה פנימה .הדבר האחרון שרצה פרסי היה ללכת בעקבותיה ,אבל אם פורקיס
באמת נמצא בצד השני ,ואם יש בידיו מידע שיוכל לעזור להם במסעם ...פרסי נשם נשימה
עמוקה ופסע בעקבות חבריו אל המנהרה.
ברגע שהם נכנסו ,המאמן הדג' שרק" .זה כבר מעניין".
מעליהם ריחפו מדוזות צבעוניות בגודל פחי אשפה ,ולכל אחת מאות זרועות ציד שנראו
כמו תיל דוקרני עשוי משי .באחיזתה של אחת המדוזות היה לכוד ,משותק ,דג חרב באורך
שלושה מטרים .המדוזה הלכה והידקה באטיות את זרועות הציד שלה סביב טרפה.
קייט הביטה במאמן הדג' בפנים קורנות" .אתה רואה? עזוב אותך מכרישי לווייתן! ובקושי
התחלנו".
היא הובילה אותם אל אולם גדול אף יותר ,וסביבו אקווריומים נוספים .על קיר אחד
הכריז שלט אדום זוהר :מוות במעמקי הים! בחסות ‘סופגניות מפלצתיות'.
פרסי נאלץ לקרוא את השלט פעמיים בגלל הדיסלקציה שלו ,ופעמיים נוספות כדי לעכל
את מה שכתוב שם" .סופגניות מפלצתיות?"
"כן כן ",אמרה קייט" .אחד מנותני החסות שלנו".
פרסי בלע רוק .המפגש האחרון שלו עם רשת "סופגניות מפלצתיות" לא היה נעים .הוא
כלל ראשי נחש יורקים חומצה ,אינספור צרחות ,ותותח.
באקווריום אחד ,תריסר היפוקמפוסים — סוסים עם זנבות דג — שטו במים באדישות.
פרסי ראה היפוקמפוסים רבים בטבע .הוא אפילו רכב על אחדים; אבל הוא מעולם לא ראה
אותם באקווריום .הוא ניסה לפנות אליהם בשיחה ,אבל הם רק צפו להם במים ומדי פעם
התנגשו בזגוגית .הם נראו מטושטשים לגמרי.
"זה לא בסדר ",מילמל פרסי.
הוא הסתובב וראה משהו עוד יותר גרוע .על קרקעית אקווריום קטן יותר ,שתי נראידות
— נימפות ים — ישבו בסיכול רגליים זו מול זו ושיחקו רביעיות דגים .הן נראו משועממות
להחריד .שערן הירוק הארוך צף חסר חיים סביב פניהן .עיניהן היו עצומות למחצה.
מרוב כעס ,פרסי בקושי היה מסוגל לנשום .הוא נעץ מבט זועם בקייט" .איך אתם יכולים
להחזיק אותן כאן?"
"אני יודעת ".קייט נאנחה" .הן לא מעניינות במיוחד .ניסינו ללמד אותן טריקים ,אבל אני
חוששת שנחלנו כישלון .נדמה לי שהאקווריום ההוא ימצא חן בעיניך יותר".
פרסי התחיל למחות ,אבל קייט התקדמה כבר הלאה.
"אם התיישים!" קרא המאמן הדג'" .תראו את היפהפיים האלה!"
הוא הביט בפה פעור בצמד נחשי ים — מפלצות באורך עשרה מטרים עם קשקשים
כחולים זוהרים ולסתות שהיו יכולות לקרוע כריש לווייתן לשניים .באקווריום אחר הציץ
מתוך מערת בטון דיונון בגודל משאית ,עם מקור שנראה כמו קאטר ענקי.
אקווריום שלישי הכיל יצורים דמויי אדם עם גופים חלקלקים כשל יונקים ימיים ,פרצופים
כשל כלבים וידיים אנושיות .הם ישבו על החול שבקרקעית האקווריום ובנו דברים מקוביות
לגו ,אף שנראה שהם מטושטשים בדיוק כמו הנראידות.
"אלה "?...פרסי נאבק לנסח את השאלה.
"טֶ לֵקינים?" אמרה קייט" .כן! היחידים בעולם שגדלים בשבי".
"אבל הם נלחמו לצד קרונוס במלחמה האחרונה!" אמר פרסי" .הם מסוכנים!"
קייט גילגלה עיניים" .טוב ,הרי לא היינו יכולים לקרוא לתצוגה ‘מוות במעמקי הים' אם
המוצגים לא היו מסוכנים .אל תדאג .אנחנו מקפידים לסמם אותם בתרופות הרגעה".
"תרופות הרגעה?" שאל פרנק" .זה חוקי?"
נדמה שקייט לא שמעה אותו .היא המשיכה להתהלך ולהצביע על תצוגות נוספות .פרסי
העיף מבט לאחור לעבר הטלקינים .אחד מהם היה צעיר .הוא ניסה לבנות חרב מאבני לגו ,אך
נראה מטושטש מכדי לצרף אבן לאבן .פרסי מעולם לא חיבב שדי ים ,אבל עכשיו ריחם
עליהם.
"המפלצות הימיות הללו ",ציינה קייט מקדימה" ,יכולות לגדול עד אורך של מאה
וחמישים מטרים במעמקי האוקיינוס .יש להן יותר מאלף שיניים .ואלה? המזון האהוב עליהן
הוא חצויים — "
"חצויים?" ציפצף פרנק.
"אבל הן יאכלו גם לווייתנים או ספינות קטנות ".קייט פנתה אל פרסי והסמיקה.
"מצטערת ...אני כזאת חנונית של מפלצות! אני בטוחה שאתה יודע את כל זה ,בכל זאת אתה
הבן של פוסידון והכול".
אוזניו של פרסי צילצלו כמו פעמוני אזעקה .לא מצא חן בעיניו שקייט יודעת עליו את כל
זה .לא מצא חן בעיניו שהיא חושפת באגביות מידע על סימום יצורים בשבי או שה"תינוקות"
שלה אוהבים לאכול חצויים.
"מי את?" הוא תבע לדעת" .קייט זה קיצור של משהו?"
"קייט?" היא נראתה מבולבלת לרגע והעיפה מבט בתגית השם שלה" .אה "...היא צחקה.
"לא ,זה — "
"שלום!" רעם קול חדש ברחבי האקווריום.
איש קטן הופיע מתוך החשכה בצעד נחפז .הוא הלך על הצד כמו סרטן ,ברגליים עקומות,
בגב כפוף ובזרועות מורמות משני הצדדים כאילו נושא צלחות בלתי נראות.
הוא לבש חליפת צלילה בכמה גוונים מזעזעים של ירוק .על החליפה הודפס באותיות כסף
נוצצות :המופע של פּורקי .אוזניות עם מיקרופון נחו על שערו המסולסל והשמנוני .לעיניים
שלו היה גוון כחול חלבי ,ועין אחת היתה גבוהה מהשנייה .הוא חייך ,אבל לא נראה ידידותי
במיוחד — החיוך דמה יותר לעווית.
"מבקרים!" אמר האיש ,והמילה רעמה מבעד למיקרופון .היה לו קול כמו של די–ג'יי,
עמוק ומהדהד ,שלא תאם כלל את מראהו" .ברוכים הבאים למופע של פּורקי!"
הוא החווה בידיו לכיוון אחד ,כאילו מפנה את תשומת לבם לפיצוץ .דבר לא קרה.
"לעזאזל ",רטן האיש" .טלקינים ,זה היה הסימן שלכם! אני מנופף בידיים ,ואתם מקפצים
בהתלהבות באקווריום ,עושים סלטה כפולה בתיאום מושלם ,ונוחתים בצורת פירמידה .הרי
תירגלנו את זה!"
שדי הים התעלמו ממנו לחלוטין.
המאמן הדג' רכן לעבר איש הסרטן וריחרח את חליפת הצלילה הנוצצת שלו" .יופי של
תלבושת".
לא נראה שהוא צוחק ,אבל יש לזכור שהסאטיר לבש בגדי ספורט כשרצה להתגנדר.
"תודה רבה!" קרן האיש" .אני פורקיס".
פרנק העביר משקל מרגל אל רגל" .למה כתוב על החליפה שלך ‘פּורקי'?"
פורקיס רטן בכעס" .בגלל החברה המטופשת שמייצרת את המדים! הם תמיד טועים".
קייט נקשה על תגית השם שלה" .אמרתי להם שקוראים לי קֶ טוֹ .הם כתבו את זה קייט.
ואחי ...טוב ,אז עכשיו הוא פּורקי".
"לא אני לא!" אמר האיש בכעס" .זה שם אחר לגמרי .והם הרסו לי את המצלול‘ .המופע
של פּורקי' בכלל לא נשמע טוב .אבל לא באתם לכאן לשמוע אותנו מתלוננים .ראו את פאר
יופיו של הדיונון הקטלני הענק!"
הוא החווה בידו בדרמטיות לעבר האקווריום של הדיונון .הפעם ,מזרקות זיקוקים
התעוררו לחיים מול הזגוגית בדיוק בזמן ,ושילחו מטח ניצוצות זהובים .מוזיקה גאתה
ברמקולים .האורות התחזקו וחשפו את פאר יופיו של האקווריום הריק.
מתברר שהדיונון התגנב בחזרה למערה שלו.
"לעזאזל!" צעק פורקיס שוב .הוא הסתובב בכעס אל אחותו" .קֶ טוֹ ,את היית אמורה לאמן
את הדיונון .להטוטנות ,אמרתי לך .אולי קצת קריעת בשר מעל עצמות לסיום .זאת באמת
בקשה גדולה כל כך?"
"הוא ביישן ",אמרה קטו בקול מתגונן" .וחוץ מזה ,בכל אחת מזרועות הציד שלו יש
שישים ושניים קוצים חדים כמו תער שצריך להשחיז כל יום ".היא פנתה לעבר פרנק" .ידעת
שהדיונון המפלצתי הוא החיה היחידה שטורפת חצויים שלמים ,עם השריון והכול ,בלי לסבול
מבעיות עיכול? זה נכון!"
פרנק כשל אחורה צעד אחד וחיבק את בטנו כאילו על מנת לוודא שהיא עדיין בחתיכה
אחת.
"קטו!" אמר פורקי בחוסר סבלנות ,ונקש באצבעותיו שהזכירו צבתות סרטן" .שיעממת
את האורחים שלנו בכל המידע הזה .פחות השכלה ,יותר בידור! הרי דיברנו על זה".
"אבל — "
"בלי אבל! אנחנו כאן כדי להציג את ‘מוות במעמקים'! בחסות ‘סופגניות מפלצתיות'!"
המילים האחרונות הידהדו בחדר בקול חזק במיוחד .אורות הבזיקו .ענני עשן התאבכו
מהרצפה בצורת טבעות שהדיפו ריח סופגניות אמיתיות.
"ניתן לרכוש אותן בדוכן המזון בכניסה ",ציין פורקיס" .אבל אתם שילמתם דנארי טובים
על סיור אח"מים מלא ,וזה מה שתקבלו! בואו איתי!"
"אה ...חכה רגע ",אמר פרסי.
החיוך של פורקיס נמס באופן מכוער" .כן?"
"אתה אל ים ,נכון?" שאל פרסי" .הבן של גאיה?"
איש הסרטן נאנח" .חמשת אלפים שנה ,ועדיין זוכרים אותי כילד הקטן של גאיה .לא
משנה שאני אחד מאלי הים העתיקים ביותר .עתיק יותר מהאבא החצוף שלך ,דרך אגב .אני
אל המעמקים הנסתרים! אדון אימת המצולות! אבי אלף המפלצות! אבל לא ...אף אחד לא
מכיר אותי .אני עושה טעות אחת קטנה ,תומך בטיטאנים במלחמה שלהם ,וזהו ,אני מגורש
מהים — ועוד לאטלנטה ,מכל המקומות".
"חשבנו שהאולימפיים אמרו אטלנטיס ",הסבירה קטו" .אני מניחה שזאת היתה בדיחה
כזאת ,לשלוח אותנו במקום זה לכאן".
פרסי צימצם עיניים" .וגם את אלַה?"
"קטו ,כן!" היא חייכה בעליזות" .אלת מפלצות הים ,כמובן! לווייתנים ,כרישים ,דיונונים
ויצורים ימיים ענקיים אחרים ,אבל הכי יקרות ללבי היו תמיד המפלצות .ידעתם שנחשי ים
צעירים מסוגלים להעלות גרה מבשר קורבנותיהם ולהיזון עד שש שנים מאותה ארוחה?
בחיי!"
פרנק המשיך ללפות את הבטן ,כאילו הוא עומד להקיא.
המאמן הדג' שרק" .שש שנים? מרתק".
"אני יודעת!" אמרה קטו בחיוך קורן.
"ואיך בדיוק פושט הדיונון את הבשר מעל הקורבנות שלו?" שאל הדג'" .אני מת על
הטבע".
"ובכן — "
"מספיק!" דרש פורקיס" .את הורסת לי את המופע! עכשיו ,ראו את הנראידות
הגלדיאטוריות שלנו נלחמות בקרב עד המוות!"
כדור אורות נוצץ ירד אל האקווריום של הנראידות והמים ריצדו בהבלחים צבעוניים .שתי
חרבות צנחו אל הקרקעית ושקעו בחול .הנראידות התעלמו מהן והמשיכו לשחק רביעיות.
"לעזאזל!" פורקיס רקע ברגליו לצדדים.
קטו הביטה במאמן הדג' ועשתה פרצוף" .תתעלם מפורקי .הוא כזה נאד נפוח .בוא איתי,
סאטיר אצילי .אני אראה לך תרשימי צבע של הרגלי הציד של המפלצות".
"מעולה!"
לפני שפרסי הספיק למחות ,קטו הובילה משם את המאמן הדג' במבוך של אקווריומים,
ופרסי ופרנק נשארו לבדם עם אל ים שהולך על העוקם.
טיפת זיעה זלגה על עורפו של פרסי .הוא החליף מבט מתוח עם פרנק .נראה שהם נפלו
קורבן לאסטרטגיית "הפרד ומשול" .לא נראה שיש סיכוי שהמפגש הזה ייגמר טוב .חלק
ממנו רצה לתקוף את פורקיס וזהו — לפחות יוכלו להפתיע אותו — אבל הם עדיין לא גילו
שום מידע מועיל .פרסי לא היה בטוח שיצליח למצוא את המאמן הדג' .הוא לא היה בטוח
אפילו שיצליח למצוא את היציאה.
פורקיס קרא כנראה את הבעת פניו.
"לא ,לא ,הכול בסדר ",הרגיע אותו" .קטו אולי משעממת קצת ,אבל היא תטפל יפה
בחברכם .ובאמת ,החלק הטוב ביותר בסיור עוד לפנינו!"
פרסי ניסה לחשוב ,אבל הראש שלו התחיל לכאוב .הוא לא היה בטוח אם מפציעת הראש
אתמול ,מהאפקטים המיוחדים של פורקיס ,או מההרצאות של אחותו השופעות עובדות
מבחילות לגבי מפלצות ים" .אז תשמע "...הצליח לומר" .דיוניסוס שלח אותנו לכאן".
"בכחוס ",תיקן אותו פרנק.
"כן ".פרסי ניסה לכבוש את חוסר סבלנותו .הוא בקושי הצליח לזכור שם אחד לכל אל.
שניים היה כבר מוגזם" .ההוא של היין .אתה יודע ".הוא הביט בפורקיס" .בכחוס אמר שאולי
אתה תדע מה אמא שלך גאיה מתכננת ,והענקים התאומים ,האחים שלך — אֶ פיאַ לְ טֵ ס
ואוטוס .ואם אתה יודע במקרה משהו על אות אתנה — "
"בכחוס חשב שאני אעזור לכם?" שאל פורקיס.
"טוב ,כן ",אמר פרסי" .כלומר ,אתה פורקיס .כולם מדברים עליך".
פורקיס הטה את ראשו כך שעיניו היו כמעט באותו גובה" .באמת?"
"ברור .נכון ,פרנק?"
"אה ...כן ,בטח!" אמר פרנק" .אנשים מדברים עליך כל הזמן".
"מה הם אומרים?" שאל האל.
פרנק נראה נבוך" .טוב ,הפעלולים הטכניים שלך מדהימים .ויש לך קול של שדרן רדיו.
ו ...אה ,כדור אורות — "
"זה נכון!" פורקיס נקש בהתלהבות בצבתותיו" .וגם יש לי האוסף הגדול ביותר בעולם
של מפלצות ים באקווריומים!"
"ואתה יודע דברים ",הוסיף פרסי" .למשל על התאומים ומה הם מתכננים".
"התאומים!" פורקיס המשיך בדבריו בקול מהדהד .ניצוצות ניתזו מול האקווריום של
נחשי הים" .כן ,אני יודע הכול על אֶ פיאַ לְ טֵ ס ואוטוס .המתחזים האלה! הם אף פעם לא
השתלבו בין הענקים האחרים .קטנים מדי — ועם נחשים במקום כפות רגליים".
"נחשים במקום כפות רגליים?" פרסי נזכר בנעליים עם הבהונות הארוכות והמסולסלות
שנעלו התאומים בחלום שלו.
"כן ,כן ",אמר פורקיס בחוסר סבלנות" .הם ידעו שלא יוכלו לסמוך על הכוח לבדו ,ולכן
החליטו להיעזר בדרמה — אשליות ,תעלולי במה ,דברים כאלה .אתם מבינים ,גאיה עיצבה
את בניה הענקים במחשבה על אויבים מסוימים .כל ענק נולד להרוג אל מסוים .אֶ פיאַ לְ טֵ ס
ואוטוס ...טוב ,יחד הם היו מעין אנטי–דיוניסוס".
פרסי ניסה לעכל את הרעיון" .אז ...הם רוצים להחליף את כל היין במיץ חמוציות או
משהו כזה?"
אל הים נחר בבוז" .ממש לא! אֶ פיאַ לְ טֵ ס ואוטוס רצו תמיד לעשות דברים טוב יותר ,זוהר
יותר ,עם יותר אש ותמרות עשן! כן ,מובן שהם רצו להרוג את דיוניסוס .אבל לפני כן הם
רצו להשפיל אותו על ידי כך שיגרמו למסיבות שלו להיראות משעממות!"
פרנק העיף מבט בזיקוקים" .בעזרת פירוטכניקה וכדורי אורות?"
הפה של פורקיס נמתח שוב בחיוך עוויתי" .בדיוק! אני לימדתי את התאומים את כל מה
שהם יודעים ,או לפחות ניסיתי .הם אף פעם לא הקשיבו .הטריק הגדול הראשון שלהם? הם
ניסו להגיע לאולימפוס בכך שערמו כמה הרים זה על זה .זאת היתה סתם אשליה ,כמובן.
אמרתי להם שזה מגוחך‘ .תתחילו בקטן ',אמרתי‘ .תנסרו זה את זה לשניים ,תשלפו גורגונות
מכובע .דברים כאלה .ואל תשכחו ,תלבושות פאייטים תואמות .כל זוג תאומים שמכבד את
עצמו לובש כאלה!' "
"עצה טובה ",תמך פרסי" .ועכשיו התאומים — "
"מתכוננים למופע יום הדין שלהם ברומא ",אמר פורקיס בבוז" .עוד אחד מאותם רעיונות
מטופשים של אמא .הם מחזיקים איזה אסיר בכד ארד גדול ".הוא פנה לעבר פרנק" .אתה בן
ארס ,נכון? אני מריח את זה עליך .התאומים לכדו את אבא שלך באותה צורה פעם".
"בן מארס ",תיקן אותו פרנק" .רגע ...הענקים לכדו את אבא שלי בכד ארד?"
"כן ,טריק מטופש נוסף ",אמר אל הים" .איך אתה יכול להתרברב באסיר שלך אם הוא
בתוך כד ארד? אין לזה שום ערך בידורי .בניגוד למוצגים המקסימים שלי!"
הוא החווה בידו לעבר ההיפוקמפוסים ,שנגחו בראשיהם בזגוגית באדישות.
פרסי התאמץ לחשוב .נדמה שהנמנום של יצורי הים המטושטשים מתחיל להשפיע עליו.
"אמרת ש ...מופע יום הדין הזה היה רעיון של גאיה?"
"טוב ...בכל תוכנית של אמא יש תמיד כמה וכמה רבדים ".הוא צחק" .גם באדמה יש
רבדים! אז אני מניח שזה הגיוני!"
"אה–הא ",אמר פרסי" .אז התוכנית שלה"...
"אה ,היא פירסמה הודעה שיש פרס על ראשה של קבוצת חצויים ",אמר פורקיס" .באמת
לא אכפת לה מי יהרוג אותם ,כל עוד הם ימותו .לא ...רגע ,זה לא מדויק .היא הבהירה
שחייבים להשאיר שניים מהם בחיים .בן ובת .למה? הפתרונים לטרטרוס .בכל אופן ,הענקים
תיכננו מופע קטן ,בתקווה שהוא ימשוך את החצויים המדוברים לרומא .אני מניח שהאסיר
בכד הוא חבר שלהם או משהו .ואולי הם חושבים שקבוצת החצויים תהיה טיפשה דיה
להיכנס לשטח האויב בחיפוש אחר אות אתנה ".פורקיס הכניס מרפק בצלעות של פרנק.
"חה! בהצלחה להם ,מה?"
פרנק צחק צחוק מתוח" .כן .חה חה חה .זה יהיה ממש טיפשי ,כי ,אה"...
פורקיס צימצם את עיניו.
פרסי הכניס יד לכיס וסגר את אצבעותיו על אנקלוסמוס .אפילו אל הים הזקן בוודאי נבון
דיו להבין שהם החצויים שעל ראשם הפרס.
אבל פורקיס רק גיחך והכניס שוב מרפק בצלעות של פרנק" .חה! מצחיק מאוד ,בן מארס.
אני מניח שאתה צודק .אין טעם לדבר על זה .גם אם החצויים ימצאו את המפה בצ'רלסטון,
הם לעולם לא יצליחו להגיע לרומא בחיים!"
"כן ,המפה בצ'רלסטון ",אמר פרנק בקול רם ,והביט בפרסי בעיניים פעורות כדי לוודא
שלא החמיץ את המידע .הוא לא היה יכול להיות שקוף יותר גם אילו היה מניף שלט גדול
ועליו כתוב רמז!!!!!
"אבל מספיק עם המידע המשעמם!" אמר פורקיס" .שילמתם על סיור אח"מים ,אתם
מוכנים להניח לי לסיים אותו? אין החזר על השלושה דנארי ,אתם יודעים".
פרסי לא ממש התלהב לנוכח המחשבה על עוד זיקוקים ,עשן בריח סופגניות או יצורי ים
שבויים מדכאים .אבל הוא העיף מבט בפרנק והחליט שמוטב לשתף פעולה עם האל הזקן,
לפחות עד שימצאו את המאמן הדג' ויגיעו בשלום ליציאה .וחוץ מזה ,אולי הם יצליחו לחלץ
מפורקיס עוד מידע.
"בסוף הסיור יהיה זמן לשאלות?" שאל פרסי.
"כמובן! אני אספר לכם כל מה שתצטרכו לדעת ".פורקיס מחא כף פעמיים .בקיר מתחת
לשלט האדום הזוהר נגלתה מנהרה נוספת שהובילה לאקווריום נוסף.
אחרי!" קרא פורקיס ,ופצח בהליכה צדדית מהירה לאורך המנהרה. "ועכשיו כולם ביחדַ ,
פרנק גירד בראשו" .גם אנחנו צריכים ללכת ככה — ?" הוא הסתובב על צדו.
"זו רק צורת ביטוי ",אמר פרסי" .בוא".
XVI
פרסי
המנהרה עברה מתחת לאקווריום בגודל אולם התעמלות .מלבד מים וכמה קישוטים זולים
נראה האקווריום ריק לחלוטין ,ובמידותיו היה הוד .פרסי העריך שיש מעל ראשיהם
כמאתיים אלף ליטר מים .אם המנהרה תתנפץ מסיבה כלשהי...
ואם כן ,אז מה ,חשב פרסי לעצמו .הייתי מוקף מים אלפי פעמים .זה המגרש הביתי שלי.
אבל הלב שלו הלם בכוח .הוא זכר כיצד שקע בביצה הקרה באלסקה והבוץ השחור כיסה
את עיניו ,את פיו ,את אפו.
פורקיס עצר באמצע המנהרה ופשט זרועות בגאווה" .תצוגה יפהפייה ,נכון?"
פרסי ניסה להרגיע את עצמו על ידי התמקדות בפרטים סביבו .בפינה אחת של האקווריום,
בלב יער של אצות מפלסטיק ,היתה בקתת פלסטיק בגודל אמיתי שבועות עלו מארובתה.
בפינה הנגדית ,פסל פלסטיק של בחור בחליפת צלילה בסגנון מיושן כרע מול תיבת אוצר,
שנפתחה כל כמה שניות ,פלטה בועות ונסגרה שוב .החול הלבן היה זרוע גולות זכוכית בגודל
כדורי באולינג ,ואוסף משונה של כלי נשק כמו קלשונים וצלצלים .מחוץ לאקווריום היה
אמפיתיאטרון עם כמה מאות מושבים.
"מה אתם מחזיקים כאן?" שאל פרנק" .דגי זהב רצחניים ענקיים?"
פורקיס הרים גבות" .וואו ,רעיון מעולה! אבל לא ,פרנק ז'אנג ,נצר פוסידון .זהו אינו
אקווריום לדגי זהב".
נצר פוסידון .פרנק נרתע .הוא נסוג לאחור ואחז בתרמיל שלו כמו היה כלי נשק שהוא
עומד להניף.
חרדה טיפטפה בגרונו של פרסי כמו סירופ נגד שיעול .למרבה הצער ,הוא היה רגיל
לתחושה הזאת.
"איך אתה יודע את שם המשפחה של פרנק?" תבע לדעת" .איך אתה יודע שהוא צאצא
של פוסידון?"
"ובכן "...פורקיס משך בכתפיו בהצטנעות" .אני מניח שזה נכלל בתיאורים שגאיה שלחה.
אתה יודע ,בנוגע לפרס שעל ראשכם ,פרסי ג'קסון".
פרסי הסיר את המכסה מעל העט שלו .אנקלוסמוס הופיעה מיד בידו" .אל תבגוד בי,
פורקיס .אתה הבטחת לי תשובות".
"אחרי סיור האח"מים ,כן ",אישר פורקיס" .הבטחתי לספר לכם כל מה שאתם צריכים
לדעת .אבל העניין הוא שאתם לא באמת צריכים לדעת שום דבר ".החיוך המעוות שלו
התרחב עוד יותר" .אתם מבינים ,גם אם תגיעו לרומא ,וזה ממש לא סביר ,לעולם לא תביסו
את אחי הענקים ללא סיוע של אל שיילחם לצדכם .ואיזה אל יעזור לכם? אז יש לי תוכנית
מוצלחת יותר .אתם לא תעזבו .אתם אח"מים — אסירים חשובים מאוד!"
פרסי הסתער עליו .פרנק השליך את התרמיל שלו לעבר ראשו של אל הים .אבל פורקיס
נעלם.
קולו של אל הים הידהד במערכת הכריזה ורעם לאורך המנהרה" .כן ,יפה! רוח הלחימה
שלכם מצוינת! אתם מבינים ,אמא מעולם לא סמכה עלי במשימות חשובות ,אבל היא כן
הסכימה שאשמור לעצמי כל דבר שאני לוכד .שניכם תהיו תוספת נפלאה לתצוגות שלי —
שני החצויים צאצאי פוסידון היחידים המוחזקים באקווריום‘ .אימת החצויים' — כן ,זה
מוצא חן בעיני! כבר קיבלנו חסות מ'מחסן המציאות' .תוכלו להילחם זה בזה כל יום
באחת–עשרה ובאחת ,וגם בהצגת הערב בשבע".
"אתה מטורף!" צעק פרנק.
"אל תזלזלו בעצמכם!" אמר פורקיס" .אתם תהיו הלהיט של התצוגה!"
פרנק רץ בכיוון היציאה ,אבל נתקל בקיר זכוכית .פרסי רץ בכיוון ההפוך וגילה שגם הוא
חסום .המנהרה שלהם הפכה לבועה .הוא הצמיד ידיים לזגוגית וגילה שהיא מתרככת ,נמסה
כמו קרח .עד מהרה יכסו אותם המים.
"אנחנו לא נשתף איתך פעולה ,פורקיס!" הוא צעק.
"אני אופטימי ",רעם קולו של אל הים" .אם לא תסכימו להילחם זה בזה בתחילה ,אין
בעיה! אני יכול לשלוח אליכם מפלצות ים חדשות כל יום .אחרי שתתרגלו למזון כאן ,נסמם
אתכם כמו שצריך ואתם תצייתו לכל פקודה .תאמינו לי ,אתם תלמדו לאהוב את ביתכם
החדש".
מעל ראשו של פרסי ,כיפת הזכוכית נסדקה והחלה לדלוף.
"אני בן פוסידון!" פרסי ניסה להרחיק את הפחד מקולו" .אתה לא יכול לכלוא אותי במים.
זאת הסביבה שבה אני הכי חזק".
נדמה שצחוקו של פורקיס בוקע מכל עבריהם" .איזה צירוף מקרים! זאת גם הסביבה שבה
אני הכי חזק .האקווריום הזה עוצב במיוחד להחזקת חצויים .ועכשיו ,תעשו חיים .נתראה
בשעת ההאכלה!"
כיפת הזכוכית התנפצה והמים שטפו אותם.
***
פרסי עצר את נשימתו עד שלא היה מסוגל לעמוד בזה יותר .כשריאותיו התמלאו לבסוף
מים ,הוא הרגיש כאילו הוא נושם כרגיל .לחץ המים לא הפריע לו .בגדיו אפילו לא נרטבו.
יכולותיו מתחת למים היו חזקות כתמיד.
זאת סתם פוביה מטופשת ,הוא הרגיע את עצמו .אני לא הולך לטבוע.
ואז הוא נזכר בפרנק ,ומיד חש פרץ בהלה ואשמה .הוא היה כה שקוע בדאגות שלו ,עד
ששכח לגמרי שחברו הוא רק צאצא רחוק של פוסידון .פרנק לא יכול לנשום מתחת למים.
אבל איפה הוא?
פרסי הסתובב במעגל שלם .שום דבר .ואז הוא העיף מבט מעלה .מעליו צף דג זהב ענקי.
פרנק הפך — על בגדיו ,התרמיל שלו והכול — לדג קוֹי בגודל נער.
אחי .פרסי שידר את מחשבותיו במים ,כפי שנהג לשוחח עם יצורים ימיים אחרים .דג
זהב?
קולו של פרנק ענה לו :נלחצתי .דיברנו על דגי זהב ,אז זה הדבר הראשון שעלה לי בראש.
יש לך בעיה עם זה?
אני מנהל שיחה טלפתית עם דג זהב ענקי ,אמר פרסי .נהדר .אתה יכול להפוך למשהו...
מועיל יותר?
שתיקה .ייתכן שפרנק ניסה להתרכז ,אבל לא היה אפשרי לדעת כי לדגי זהב אין הבעות
פנים רבות.
מצטער .פרנק נשמע נבוך .אני תקוע .זה קורה לפעמים כשאני נבהל.
אין בעיה .פרסי חרק שיניים .בוא ננסה למצוא דרך לברוח.
פרנק שחה סביב האקווריום ודיווח שאין ממנו יציאות .מלמעלה הוא כוסה ברשת עשויה
ארד שמימי ,כמו תריסי הסורגים שמכסים חלונות ראווה עם סגירת החנויות בקניון .פרסי
ניסה לשסף את הרשת באנקלוסמוס ,אבל היא נותרה שלמה .הוא ניסה לנפץ את קיר
הזכוכית בקת החרב — וגם כאן נחל כישלון נחרץ .הוא ניסה שוב באמצעות כלי הנשק
הפזורים על קרקעית האקווריום והצליח לשבור שלושה קלשונים ,חרב וצלצל.
בסופו של דבר הוא ניסה לשלוט במים .הוא רצה שהם יתפשטו וישברו את האקווריום ,או
יפוצצו את הכיסוי .אבל המים לא צייתו לו .אולי הוטל עליהם קסם ,ואולי הם היו תחת
שליטתו של פורקיס .פרסי התרכז עד שאוזניו התפוקקו ,אבל לכל היותר הצליח לפתוח את
המכסה של תיבת האוצר העשויה פלסטיק.
זהו ,הלך עלי ,הוא חשב לעצמו בעגמומיות .אני איאלץ לבלות את שארית חיי בבקתה
מפלסטיק ,להילחם בחבר שלי דג הזהב ולחכות לשעת ההאכלה.
פורקיס הבטיח להם שילמדו לאהוב את זה .פרסי חשב על הטלקינים ,הנראידות
וההיפוקמפוסים המטושטשים ,השוחים כולם במעגלים עצלים ומשועממים .המחשבה שיגמור
כמוהם לא ממש עודדה אותו.
הוא תהה אם פורקיס צודק .אפילו אם יצליחו להימלט ,כיצד יביסו את הענקים אם כל
האלים משותקים? ייתכן שבכחוס יוכל לעזור להם .הוא כבר הרג את הענקים התאומים פעם
אחת ,אבל הוא לא יצטרף לקרב אלא אם כן יקבל מנחה בלתי אפשרית ,והרעיון של העלאת
מנחה כלשהי לבכחוס עורר בו בחילה.
תראה! אמר פרנק.
מחוץ לאקווריום ,קטו הובילה את המאמן הדג' דרך האמפיתיאטרון ,והרצתה לו על נושא
כלשהו בעוד המאמן מהנהן ומתפעל מהמושבים.
המאמן! צעק פרסי .ואז קלט שאין טעם .המאמן לא מסוגל לשמוע צעקות טלפתיות.
פרנק נגח בראשו בזגוגית.
לא נראה שהדג' מבחין בהם .קטו הוליכה אותו במהירות על פני האמפיתיאטרון .היא
אפילו לא הסתכלה לעבר האקווריום ,כנראה משום שהניחה שהוא עדיין ריק .היא הצביעה
על קצה החדר כאומרת ,בוא ,שם יש עוד מפלצות ים מחרידות.
פרסי קלט שנותרו רק כמה שניות לפני שהמאמן ייעלם .הוא שחה בעקבותיו ,אבל שלא
כתמיד המים לא עזרו לו להתקדם .למעשה ,נדמה שהם הודפים אותו לאחור .הוא שמט את
אנקלוסמוס והחל לחתור בשתי זרועותיו.
המאמן הדג' וקטו נמצאו מטר וחצי מהיציאה.
בייאושו ,פרסי הרים את אחת הגולות הענקיות וגילגל אותה כמו כדור באולינג.
היא פגעה בזגוגית בקול חבטה — שממש לא היה רם דיו למשוך תשומת לב.
הלב של פרסי צנח.
אבל למאמן הדג' היו אוזניים של סאטיר .הוא העיף מבט מעבר לכתפו .כשראה את פרסי,
כמה הבעות חלפו על פניו בתוך שבריר שנייה — בלבול ,הפתעה ,זעם ולבסוף מסכה שלווה.
לפני שקטו הספיקה להבחין בכך ,הדג' הצביע לעבר תקרת האמפיתיאטרון .נראה שהוא
צורח ,אלי האולימפוס ,מה זה הדבר הזה?
קטו הסתובבה .המאמן הדג' חלץ במהירות את הרגל התותבת שלו ושלח בפרסתו בעיטת
נינג'ה אל העורף שלה .קטו קרסה על הרצפה.
פרסי נרתע .ראשו ,שספג באחרונה חבטות רבות בעצמו ,דאב מרוב הזדהות ,אבל הוא
מעולם לא שמח יותר על כך שיש לו מלווה חובב אמנויות לחימה.
הדג' רץ אל הזגוגית .הוא הרים את ידיו כשואל :מה אתה עושה שם ,ג'קסון?
פרסי הלם באגרופו על הזגוגית וביטא :תשבור אותה!
הדג' צעק שאלה שאולי היתה :איפה פרנק?
פרסי הצביע על דג הזהב.
פרנק נופף בסנפיר השמאלי שלו .מה המצב?
מאחורי הדג' ,אלת הים התחילה לזוז .פרסי הצביע עליה כאחוז טירוף.
הדג' טילטל את רגלו כמתחמם לקראת בעיטה נוספת ,אבל פרסי נופף בזרועותיו לסמן לא.
הם לא יכולים להמשיך לחבוט בראשה של קטו לנצח .מאחר שהיא בת אלמוות היא רק
תחזור ותתעורר ,וזה לא יחלץ אותם מהאקווריום הזה .בסופו של דבר פורקיס יחזור לבדוק
מה שלומם.
אני סופר עד שלוש ,ביטא פרסי .הוא הרים שלוש אצבעות וסימן לעבר הזגוגית .בשלוש
נשבור אותה יחד.
פרסי מעולם לא היה טוב בפנטומימה ,אבל הדג' הינהן כאילו הבין .לשבור דברים היתה
שפה שהדג' ידע היטב.
פרסי הניף גולה ענקית נוספת .פרנק ,נצטרך גם אותך .אתה כבר יכול להחליף צורה?
אולי בחזרה לבן אדם.
בן אדם זה מצוין! רק תעצור את הנשימה .אם זה יצליח...
קטו התרוממה על ברכיה .אין יותר זמן לבזבז.
פרסי ספר באצבעותיו .אחת ,שתיים ,שלוש!
פרנק הפך לאדם וחבט בכתפו בזגוגית .המאמן בעט בעיטת צ'אק נוריס סיבובית בפרסה
שלו .פרסי הלם בכל כוחו בזגוגית באמצעות הגולה ,ויותר מכך :הוא קרא למים לציית לו,
והפעם סירב לקבל תשובה שלילית .הוא הרגיש בכל הלחץ שהצטבר באקווריום ,והשתמש
בו למטרותיו .מים אוהבים להיות חופשיים .עם הזמן הם יתגברו על כל מכשול ,והם שונאים
להיות כלואים ,ממש כמו פרסי .הוא חשב על החזרה אל אנבת' .הוא חשב על השמדת הכלא
הנורא של היצורים הימיים .הוא חשב לדחוף את המיקרופון של פורקיס לעומק הגרון
המכוער שלו .מאתיים אלף ליטרים של מים הגיבו לזעמו.
קיר הזכוכית נסדק .סדקים זיגזגו מנקודת הפגיעה ,ופתאום האקווריום התנפץ .פרסי
נשאב החוצה בזרם של מים .הוא התגלגל על פני רצפת האמפיתיאטרון עם פרנק ,כמה גולות
ענקיות וגוש אצות מפלסטיק .קטו בדיוק התחילה לקום ,אבל פסל הצוללן עף עליה כאילו
הוא רוצה חיבוק.
המאמן הדג' ירק מי ים" .בשם חלילי פאן ,ג'קסון! מה עשיתם שם?"
"פורקיס!" פלט פרסי וירק מפיו מים" .מלכודת! תברח!"
אזעקה צילצלה בקול בעודם נמלטים .הם חלפו בריצה על פני האקווריום של הנראידות,
ואז על פני הטלקינים .פרסי רצה לשחרר אותם ,אבל איך? הם היו מסוממים ואטיים ,וכולם
יצורים ימיים .הם לא ישרדו אלא אם ימצא דרך להעביר אותם לאוקיינוס.
וחוץ מזה ,לפרסי היתה הרגשה שאם פורקיס יתפוס אותם ,כוחותיו של אל הים יגברו על
שלו .גם קטו רודפת אחריהם עכשיו ,בכוונה מלאה להשליך אותם כמזון למפלצות הים שלה.
אני אחזור ,הבטיח פרסי ,אבל אם היצורים בתצוגות היו מסוגלים לשמוע אותו ,הם לא
הפגינו זאת כלל.
קולו של פורקיס רעם במערכת הכריזה" :פרסי ג'קסון!"
זיקוקים וניצוצות הבזיקו באקראי .עשן בריח סופגניות מילא את האולמות .חמישה או
שישה ערוצים שונים של מוזיקה דרמטית רעמו יחד מהרמקולים .פנסים עלו באש כשכל
האפקטים המיוחדים בבניין הופעלו בו זמנית.
פרסי ,המאמן הדג' ופרנק כשלו אל מחוץ למנהרת הזכוכית ומצאו את עצמם שוב בחדר
כרישי הלווייתן .האזור הפתוח לבני תמותה התמלא בהמון צורח — משפחות וקבוצות ילדי
קייטנות נמלטו לכל עבר בעוד הצוות מתרוצץ כאחוז טירוף בניסיון להרגיע את כולם
שמדובר באזעקת שווא.
אבל פרסי ידע את האמת .הוא וחבריו הצטרפו לבני התמותה ורצו לעבר היציאה.
XVII
אנבת'
אנבת' ניסתה להרגיע את הייזל ,ולהצחיק אותה בסיפורים על הרגעים הכי מטופשים של
פרסי ומוח האצה שלו ,כשפתאום הגיח פרנק מהמסדרון ופרץ אל התא שלה בצעד כושל.
"איפה ליאו?" התנשף" .תמריאו! תמריאו!"
שתי הבנות זינקו על רגליהן.
"איפה פרסי?" תבעה אנבת' לדעת" .והתיש?"
פרנק התקפל כולו בניסיון להסדיר את נשימתו .בגדיו היו נוקשים ולחים ,כאילו נשטפו
בעמילן טהור" .על הסיפון .הם בסדר .רודפים אחרינו!"
אנבת' נדחקה על פניו ,ועלתה במדרגות שלוש–שלוש .הייזל רצה מאחוריה ופרנק נגרר
במאסף ,עדיין מתנשף .פרסי והדג' שכבו על הסיפון ונראו מותשים לגמרי .הנעליים של הדג'
נעלמו .הוא חייך חיוך גדול אל השמים ומלמל" :אדיר .אדיר ".פרסי היה מכוסה חתכים
ושריטות ,כאילו פרץ דרך חלון .הוא לא אמר דבר ,ורק אחז בחולשה בידה של אנבת'
כאומר ,אני תכף אהיה איתך ,ברגע שהעולם יפסיק להסתובב.
ליאו ,פייפר וג'ייסון ,שבדיוק התיישבו לאכול בחדר האוכל ,הגיעו בריצה מכיוון
המדרגות.
"מה? מה?" קרא ליאו ובידו טוסט חצי אכול" .אני לא יכול לצאת להפסקת צהריים בלי
שהעולם ייחרב? מה קרה?"
"רודפים אחרינו!" צעק פרנק שוב.
"מי?" שאל ג'ייסון.
"אני לא יודע!" התנשף פרנק" .לווייתנים? מפלצות ים? אולי קייט ופורקי!"
אנבת' רצתה לחנוק את הבחור ,אבל היא לא היתה בטוחה שכפות ידיה יצליחו להקיף את
הצוואר העבה שלו" .אין בזה שום היגיון .ליאו ,כדאי שתוציא אותנו מכאן".
ליאו תפס את הטוסט בין שיניו כמו פיראט שתופס חרב ,ורץ אל ההגה.
עד מהרה החלה ‘ארגו '2להתרומם לעבר השמים .אנבת' איישה את רובה הקשת
שבירכתיים .היא לא ראתה שום סימן למרדף של לווייתנים או כל דבר אחר ,אבל פרסי,
פרנק והדג' לא נרגעו עד שקו הרקיע של אטלנטה נותר כתם מטושטש במרחק.
"צ'רלסטון ",אמר פרסי שדישדש על הסיפון כמו איש זקן .הוא עדיין נשמע נסער למדי.
"תכוון את הספינה לצ'רלסטון".
"צ'רלסטון?" שאל ג'ייסון ,כאילו השם מעלה בו זיכרונות רעים" .מה בדיוק מצאתם
באטלנטה?"
פרנק פתח את התרמיל שלו והתחיל לשלוף מזכרות" .אפרסקים משומרים .כמה חולצות.
כדור זכוכית עם שלג .ו ...אה ,מלכודת לא–ממש–סינית".
אנבת' הכריחה את עצמה לא להתעצבן" .אולי כדאי שתתחיל מהתחלה — את הסיפור ,לא
את פריקת התיק".
הם נאספו על הסיפון האמצעי כדי שליאו יוכל לשמוע את השיחה בעודו מנווט .פרסי
ופרנק התחלפו ביניהם בסיפור האירועים באקווריום ,בעוד המאמן הדג' קוטע אותם מדי פעם
בקריאות "זה היה אדיר!" או "ואז בעטתי לה בראש!"
לפחות נראה שהמאמן שכח שפרסי ואנבת' נרדמו אמש באורווה .אבל אם לשפוט על פי
הסיפור של פרסי ,לאנבת' היו דאגות גדולות יותר מעונשי הקרקוע של המאמן.
כשפרסי סיפר על יצורי הים השבויים באקווריום ,היא הבינה למה הוא נסער כל כך.
"זה נורא ",אמרה" .אנחנו חייבים לעזור להם".
"אנחנו נעזור להם ",הבטיח פרסי" .כשנוכל .אבל אני מוכרח לחשוב איך .הלוואי "...הוא
הניד בראשו" .לא חשוב .קודם אנחנו חייבים לעשות משהו בעניין הפרס שהוכרז על
ראשינו".
המאמן הדג' איבד עניין בשיחה — כנראה כי חדלה לעסוק בו — ושוטט לעבר חרטום
הספינה ,שם תירגל בעיטות סיבוביות והחמיא לעצמו על כישרונו.
אנבת' לפתה את קת הפגיון שלה" .פרס על ראשינו ...כאילו לא משכנו מספיק מפלצות גם
ככה".
"יש לנו כרזות מבוקשים?" שאל ליאו" .והפרס מחולק ,כאילו ,בינינו?"
הייזל קימטה את האף" .על מה אתה מדבר?"
"סתם סקרן לדעת מה המחיר שלי בימינו ",אמר ליאו" .כלומר ,אני יכול להבין אם הפרס
על פרסי או ג'ייסון גבוה יותר ...אבל מעניין אם אני שווה ,כאילו ,שני פרנקים או שלושה
פרנקים?"
"היי!" מחה פרנק.
"תפסיק עם זה ",פקדה אנבת'" .לפחות אנחנו יודעים שעכשיו אנחנו צריכים להגיע
לצ'רלסטון ולחפש שם את המפה".
פייפר נשענה על לוח המחוונים .היום היא קלעה בשערה נוצה לבנה ,שנראתה טוב על
רקע הגוון החום הכהה של שערה .אנבת' תהתה מתי היה לה זמן לזה .היא עצמה בקושי זכרה
להסתרק.
"מפה ",אמרה פייפר" .אבל של מה?"
"אות אתנה ".פרסי העיף מבט זהיר באנבת' ,כאילו הוא חושש שהגזים .היא מצידה
שידרה "אני לא רוצה לדבר על זה".
"מה שזה לא יהיה ",הוא המשיך בדבריו" .אנחנו יודעים שהוא מוביל למשהו חשוב
ברומא ,שעשוי לאחות את הקרע בין הרומאים והיוונים".
"אסון הענקים ",השלימה הייזל.
פרסי הינהן" .ובחלום שלי ,הענקים התאומים אמרו משהו על פסל".
"אה "...פרנק גילגל את המלכודת הלא–ממש–סינית בין אצבעותיו" .פורקיס אמר שיהיה
מטורף מצדנו לנסות לחפש את אות אתנה .אבל מה זה בדיוק?"
כולם הביטו באנבת' .הקרקפת שלה עיקצצה ,כאילו המחשבות בראשה להוטות לצאת
החוצה :פסל ...אתנה ...יוונים ורומאים ,הסיוטים והוויכוח עם אמא שלה .היא הבינה כיצד
הולכות ומצטרפות חתיכות הפאזל זו לזו ,אבל לא יכלה להאמין שזה נכון .התשובה היתה
גדולה מדי ,חשובה מדי ,והרבה יותר מדי מפחידה.
היא ראתה שג'ייסון בוחן אותה ,כאילו הוא יודע בדיוק מה עובר לה בראש וזה לא מוצא
חן גם בעיניו .שוב היא לא יכלה אלא לתהות :למה הבחור הזה מלחיץ אותי כל כך? הוא
באמת בצד שלי? ואולי זו רק ההשפעה של אמא שלה...
"אני — אני קרובה לתשובה ",היא אמרה לבסוף" .אדע יותר אם נמצא את המפה הזאת.
ג'ייסון ,ראיתי שאתה מזהה את השם צ'רלסטון ...היית שם פעם?"
ג'ייסון העיף מבט מתוח בפייפר ,אף שאנבת' לא ידעה מדוע.
"כן ",הוא הודה" .ריינה ואני יצאנו לשם למסע חיפושים לפני שנה בערך .חילצנו כלי
נשק מזהב קיסרי מתוך ה'סי–אס–אס הַ נלי'".
"מתוך מה?" שאלה פייפר.
"רגע!" אמר ליאו" .זאת הצוללת הצבאית הראשונה שהצליחה לפעול .ממלחמת
האזרחים .תמיד רציתי לראות אותה".
"חצויים רומים עיצבו אותה ",אמר ג'ייסון" .היה בה סליק סודי של טילי טורפדו מזהב
קיסרי — עד שחילצנו אותם והבאנו אותם למחנה יופיטר".
הייזל שילבה זרועות" .אז הרומאים נלחמו לצד הדרום? בתור מישהי שסבתא שלה היתה
שפחה ,אני יכולה לומר ...שזה ממש מסריח?"
ג'ייסון הרים ידיים בתנועת הרגעה" .אישית לא הייתי בחיים אז .וזה לא שצד אחד היה
כולו יוונים וצד אחר כולו רומאים .אבל כן .מסריח .לפעמים חצויים מקבלים החלטות
גרועות ".הוא הביט בהייזל במבט נבוך" .לפעמים אנחנו חשדנים מדי .ומדברים בלי לחשוב".
הייזל בהתה בו .בהדרגה היא הבינה שהוא מנסה להתנצל.
ג'ייסון הכניס לליאו מרפק.
"איי!" צווח ליאו" .כלומר ,כן ...החלטות גרועות .למשל ,לא לבטוח באחים של אנשים
ש ...את יודעת ,אולי צריך להציל אותם .סתם דוגמה".
הייזל קפצה שפתיים" .בסדר .בואו נתרכז בצ'רלסטון .אתה אומר שכדאי לבדוק שוב את
הצוללת?"
ג'ייסון משך בכתפיו" .טוב ...אני יכול לחשוב על שני מקומות בצ'רלסטון שכדאי לחפש
בהם .המוזיאון שבו מחזיקים את ה'הנלי' הוא אחד מהם .יש בו הרבה שרידים ממלחמת
האזרחים .יכול להיות שהמפה מוסתרת באחד מהם .אני מכיר את המבנה .אני יכול להוביל
צוות פנימה".
"אני אלך ",אמר ליאו" .זה נשמע מגניב".
ג'ייסון הינהן .הוא פנה אל פרנק ,שניסה לחלץ את אצבעותיו מהמלכודת הסינית" .כדאי
שגם אתה תבוא ,פרנק .יכול להיות שנצטרך אותך".
פרנק נראה מופתע" .למה? אני לא ממש עזרתי באקווריום".
"היית בסדר גמור ",אמר לו פרסי" .שלושתנו היינו נחוצים כדי לשבור את הזגוגית".
"וחוץ מזה ,אתה בן מארס ",אמר ג'ייסון" .רוחות הרפאים של חיילים מובסים מחויבות
לשרת אותך .במוזיאון בצ'רלסטון יש המון רוחות רפאים של חיילי צבא הדרום .נצטרך אותך
כדי לשלוט בהן".
פרנק בלע את רוקו .אנבת' נזכרה בתיאור של פרסי ,כשסיפר שפרנק הפך לדג זהב ענקי,
והתאמצה לא לחייך .היא לעולם לא תוכל להסתכל על הבחור המגודל בלי לראות בו דג קוֹי.
"בסדר ",הסכים פרנק" .טוב ".הוא בחן במבט מוטרד את אצבעותיו וניסה לשווא לשלוף
אותן מהמלכודת" .אה ,איך אני — ?"
ליאו ציחקק" .אחי ,בחיים לא ראית מלכודת כזאת? יש טריק פשוט שמוציא אותך".
פרנק משך שוב ,אך לשווא .אפילו הייזל התאמצה לא לצחוק.
פרנק העווה את הפנים מרוב ריכוז ,ופתאום הוא נעלם .על הסיפון ,במקום שבו עמד,
איגואנה ירוקה גחנה לצד מלכודת אצבעות סינית ריקה.
"כל הכבוד ,פרנק ז'אנג ",אמר ליאו ביובש בחיקוי של כירון הקנטאור" .בדיוק כך
נחלצים ממלכודת סינית .הופכים לאיגואנות".
כולם פרצו בצחוק .פרנק חזר לצורתו האנושית ,הרים את המלכודת ודחף אותה לתרמיל
שלו .הוא הצליח לחייך חיוך נבוך.
"בכל אופן ",אמר ,להוט להחליף נושא" .המוזיאון הוא מקום אחד שכדאי לחפש בו .אבל,
אה ,ג'ייסון ,אמרת שיש עוד מקום?"
החיוך התפוגג מפניו של ג'ייסון .לאנבת' היה ברור שהמחשבה שעברה לו בראש לא היתה
נעימה.
"כן ",אמר" .המקום האחר נקרא הבָּ אטֶ רי — זהו פארק שנמצא ממש ליד הנמל .בפעם
האחרונה שהייתי שם ...עם ריינה "...הוא העיף מבט בפייפר ומיהר להמשיך" .ראינו משהו
בפארק .רוח רפאים או נשמה ,שנראתה כמו גברת לבושה שמלת נשף של פעם ,זוהרת כולה
ומרחפת מעל הקרקע .ניסינו לפנות אליה ,אבל בכל פעם שהתקרבנו היא נעלמה .ואז היתה
לריינה תחושת בטן — היא אמרה שכדאי שתנסה להתקרב אליה לבד .שאולי היא תסכים
לדבר רק עם בת .היא ניגשה אליה לבדה ,והרוח באמת שוחחה איתה".
כולם חיכו.
"מה היא אמרה?" שאלה אנבת'.
"ריינה לא הסכימה לגלות לי ",הודה ג'ייסון" .אבל נראה לי שזה היה חשוב .היא
נראתה ...נסערת .אולי זאת היתה נבואה ,או חדשות רעות .מאז אותו יום ,ריינה כבר לא
התנהגה אותו דבר בחברתי".
אנבת' הירהרה בסיפור .אחרי המפגש שלהם עם האידולונים ,לא מצא חן בעיניה הרעיון
שיתקרבו לרוח רפאים ,בעיקר כזאת שמשנה התנהגות של אנשים במסירת חדשות רעות או
נבואות .מצד שני ,אמא שלה היתה אלת הידע ,וידע הוא כלי נשק רב עוצמה .אנבת' לא היתה
מסוגלת להתעלם ממקור מידע אפשרי.
"הרפתקה לבנות בלבד ,אם ככה ",אמרה" .פייפר והייזל יכולות לבוא איתי".
שתיהן הינהנו ,אם כי הייזל נראתה לחוצה .אין ספק שבתקופה שהיתה בשאול היא זכתה
לפגוש די והותר רוחות רפאים .העיניים של פייפר יקדו בהתרסה ,כאילו מכריזות שכל דבר
שריינה מסוגלת לעשות ,גם היא יכולה.
אנבת' קלטה שאם כל השישה יצאו לשתי המשימות ,פרסי יישאר לבדו בספינה עם המאמן
הדג' ,וייתכן שחברה אוהבת לא אמורה לזנוח אותו במצב כזה .היא גם לא היתה להוטה
להיפרד שוב מפרסי — אחרי החודשים הרבים שבהם היו רחוקים .מצד שני ,פרסי נראה כל
כך מוטרד מזיכרון יצורי הים הכלואים ,שנראה לה שאולי לא תזיק לו מנוחה .היא הביטה
ישירות בעיניו כדי לבדוק מה דעתו בעניין .הוא הינהן כאומר ,כן .אני אהיה בסדר.
"אז קבענו ".אנבת' פנתה אל ליאו ,שבחן את לוח המחוונים שלו והאזין לפסטוס מתקתק
וחורק באינטרקום" .ליאו ,בעוד כמה זמן נגיע לצ'רלסטון?"
"שאלה טובה ",רטן ליאו" .פסטוס בדיוק איתר להקה גדולה של עיטים מאחורינו —
ברדאר לטווח ארוך .עדיין לא רואים אותם".
פייפר רכנה מעל לוח המחוונים" .אתה בטוח שהם רומיים?"
ליאו גילגל עיניים" .לא ,פייפס .יכול להיות שזאת קבוצה אקראית של עיטים ענקיים
שעפים בתיאום מושלם .ברור שהם רומיים! אני מניח שאנחנו יכולים לסובב את הספינה
ולהילחם — "
"רעיון רע מאוד ",אמר ג'ייסון" .אז לא יהיה שום ספק שאנחנו אויבי רומא".
"יש לי רעיון אחר ",אמר ליאו" .אם נמשיך ישירות לצ'רלסטון ,נגיע לשם בתוך כמה
שעות .אבל העיטים ישיגו אותנו והמצב עלול להסתבך .במקום זה ,אנחנו יכולים לשלוח
פיתיון שירחיק מאיתנו את העיטים .נעשה עיקוף ,נטוס לצ'רלסטון בדרך ארוכה יותר ,ונגיע
לשם מחר בבוקר — "
הייזל התחילה למחות ,אבל ליאו הרים יד" .אני יודע ,אני יודע .ניקו בצרות ואנחנו חייבים
למהר".
"היום העשרים ושבעה בחודש ",אמרה הייזל" .ממחר יישארו רק ארבעה ימים .ואז הוא
ימות".
"אני יודע! אבל יכול להיות שנצליח לחמוק מהרומאים .וכנראה יישאר לנו די זמן להגיע
לרומא".
הייזל עשתה פרצוף" .כשאתה אומר כנראה יישאר לנו די זמן"...
ליאו משך בכתפיו" .את מעדיפה שאגיד בקושי מספיק זמן ,על הקשקש?"
הייזל טמנה את פניה בידיה וספרה עד שלוש" .נשמע אופייני לנו".
אנבת' החליטה לראות בזה אור ירוק" .בסדר ,ליאו .על איזה פיתיון חשבת?"
"אני כל כך שמח ששאלת!" הוא לחץ על כמה כפתורים בלוח הבקרה ,סובב את הפטפון
ולחץ שוב ושוב במהירות על כפתור Aבבקר ווי שלו .הוא קרא באינטרקום" :בּוּפוֹרד?
תתייצב על הסיפון ,בבקשה".
פרנק נסוג לאחור" .יש עוד מישהו על הספינה? מי זה בּוּפוֹרד?"
עננת אדים עלתה מהמדרגות ,והשולחן האוטומטי של ליאו טיפס אל הסיפון.
אנבת' כמעט לא ראתה את בופורד בזמן המסע .רוב הזמן הוא נשאר בחדר המנועים) .ליאו
התעקש שבופורד מאוהב בחשאי במנוע (.הוא היה שולחן עם שלוש רגליים ,חלקו העליון
עשוי עץ מהגוני .בבסיס הארד שלו היו כמה מגירות ,גלגלי שיניים מסתובבים ואוסף פתחי
אוורור .בופורד סחב שק כמו השקים המשמשים עובדי דואר ,שהיה קשור לאחת מרגליו.
הוא התקדם אל ההגה בקול תקתוק והשמיע צליל כשל צופר רכבת.
"זה בופורד ",הכריז ליאו.
"נתת שם לרהיט?" שאל פרנק.
ליאו פלט נחרת בוז" .אחי ,היית מת שיהיה לך כזה רהיט מגניב .בופורד ,אתה מוכן
למבצע שולחן?"
בופורד פלט עננת קיטור .הוא ניגש למעקה .משטח המהגוני התפצל לארבעה משולשים
שהתארכו ללהבי עץ .הלהבים הסתחררו ובופורד התרומם באוויר.
"שולחן הליקופטר ",מילמל פרסי" .אני חייב להודות שזה מגניב .מה יש בשק?"
"כביסת חצויים מלוכלכת ",אמר ליאו" .אני מקווה שלא אכפת לך ,פרנק".
פרנק השתנק" .מה?"
"אנחנו חייבים לבלבל את העיטים עם הריח שלנו".
"אלה המכנסיים הרזרביים היחידים שיש לי!"
ליאו משך בכתפיו" .ביקשתי מבופרוד לכבס ולקפל אותם בזמן המשימה שלו .בוא נקווה
שהוא יעשה את זה ".הוא שיפשף ידיים וחייך חיוך רחב" .אוקיי! אישית אני ממש מרוצה.
אני הולך לחשב עכשיו את העיקוף שלנו .נתראה בארוחת הערב!"
פרסי נרדם מוקדם ,כך שלאנבת' לא נשאר דבר לעשות באותו ערב מלבד לבהות במחשב
שלה.
היא הביאה איתה את המחשב הנייד של דיידאלוס ,כמובן .היא ירשה אותו לפני שנתיים
מהממציא הגדול ביותר בכל הזמנים ,והוא היה מלא רעיונות ,תוכניות ותרשימים שאת רובם
עדיין התאמצה להבין .בשנתיים שחלפו ,מחשב נייד טיפוסי היה מתיישן ,אבל לאנבת' נראה
שהמחשב של דיידאלוס עדיין מקדים את זמנו בחמישים שנה בערך .הוא היה מסוגל להתרחב
למחשב נייד בגודל מלא ,להתכווץ לטאבלט או להתקפל למלבן מתכת קטן יותר מטלפון
סלולרי .הוא פעל מהר יותר מכל מחשב שהיה לה אי פעם ,היתה בו גישה לתקשורת לוויינים
ולשידורים של הפייסטוס מהר אולימפוס ,והיו מותקנות עליו אפליקציות בהתאמה אישית
שידעו לעשות פחות או יותר כל דבר מלבד לקשור שרוכים בנעליים .ייתכן שהיתה מותקנת
שם גם תוכנה כזאת ,אבל אנבת' עדיין לא מצאה אותה.
היא ישבה על הדרגש שלה והשתמשה באחת מתוכנות התלת– ממד של דיידאלוס כדי
לבחון דגם של הפרתנון באתונה .היא תמיד חלמה לבקר שם ,גם משום שאהבה אדריכלות
וגם משום שזה היה המקדש המפורסם ביותר של אמה.
עכשיו ייתכן שתזכה לראות אותו ,אם יגיעו בחיים ליוון .אבל ככל שהוסיפה לחשוב על
אות אתנה ועל האגדה הרומית העתיקה שהזכירה ריינה ,כך גברה עצבנותה.
היא נזכרה בעל כורחה בוויכוח שלה עם אמה .אפילו אחרי השבועות הרבים שחלפו מאז,
המילים עדיין צרבו.
זה קרה בזמן שאנבת' חזרה ברכבת התחתית במנהטן מביקור אצל אמא של פרסי .במהלך
חודשי ההיעדרות הארוכים של פרסי ,אנבת' ביקרה אותה לפחות פעם בשבוע — חלקית כדי
לעדכן את סאלי ג'קסון ואת בעלה פול בהתקדמות החיפושים ,וחלקית משום שאנבת' וסאלי
היו זקוקות למפגשים האלה כדי לעודד זו את זו ולשכנע את עצמן שפרסי יהיה בסדר.
האביב היה קשה במיוחד .בשלב זה כבר היתה לאנבת' סיבה לקוות שפרסי בחיים ,כיוון
שנראה שתוכניתה של הרה היתה לשלוח אותו לצד הרומי; אבל היא עדיין לא ידעה בדיוק
היכן הוא .ג'ייסון זכר פחות או יותר את מיקום המחנה הישן שלו ,אבל כל קסמי היוונים —
אפילו של החניכים מביתן הֶ קַ טֵ ה — לא הצליחו לאמת שפרסי נמצא שם ,או בכל מקום אחר.
נדמה שהוא נעלם מעל פני האדמה .רייצ'ל האורקל ניסתה לקרוא את העתיד ,ואף שלא ראתה
הרבה ,היא היתה משוכנעת שליאו מוכרח לגמור את בניית ‘ארגו '2לפני שיוכלו ליצור קשר
עם הרומאים.
ובכל זאת ,אנבת' הקדישה כל רגע פנוי לבחינה מדוקדקת של כל מקור קיים בחיפוש אחר
שמועות לגבי פרסי .היא שוחחה עם נימפות ,קראה אגדות העוסקות ברומא ,חיפשה רמזים
במחשב של דיידאלוס וביזבזה מאות דרכמות זהב על הודעות איריס–נט לכל רוח ,חצוי או
מפלצת ידידותית שפגשה אי פעם ,אך לשווא.
באותו אחר הצהריים ,כשחזרה מהדירה של סאלי ,אנבת' הרגישה מותשת אפילו יותר
מהרגיל .היא וסאלי בכו ,ואז ניסו להתאושש ,אבל עצביהן היו מרוטים .בסופו של דבר אנבת'
עלתה על הרכבת התחתית בשדרת לקסינגטון בדרך לתחנת גראנד סנטרל.
היו דרכים אחרות לחזור מהאפר איסט סייד למעונות שלה בתיכון ,אבל אנבת' אהבה את
תחנת גראנד סנטרל .העיצוב המרהיב של התחנה והחלל הפתוח רחב הידיים הזכירו לה את
הר אולימפוס .בניינים מרשימים עודדו תמיד את מצב רוחה — אולי כי הימצאותה בבניין
קבוע כזה גרמה לה להרגיש יותר קבועה.
היא בדיוק חלפה על פני חנות הממתקים שבה עבדה פעם אמא של פרסי ,וחשבה להיכנס
לקנות קצת סוכריות כחולות לזכר ימים עברו ,אבל אז ראתה את אתנה בוחנת מפה של
הרכבת התחתית על הקיר.
"אמא!" אנבת' לא האמינה למראה עיניה .היא לא ראתה את אמה חודשים — מאז שזאוס
סגר את שערי האולימפוס ואסר על כל תקשורת בין האלים והחצויים.
אנבת' בכל זאת ניסתה ליצור קשר עם אמה פעמים רבות ,התחננה לעצתה ,העלתה באש
מנחה בכל ארוחה במחנה .היא לא זכתה לשום תגובה .והנה אתנה עומדת מולה ,לבושה
במכנסי ג'ינס ,נעלי הליכה וחולצת פלנל אדומה ,ושערה השחור גולש על כתפיה .היא היתה
מצוידת בתרמיל ובמקל הליכה ,כאילו היא עומדת לצאת למסע ארוך ברגל.
"אני חייבת לחזור הביתה ",מילמלה אתנה בעודה בוחנת את המפה" .הדרך תהיה קשה.
הלוואי שאוֹדיסֶ אוּס היה כאן .הוא היה מבין".
"אמא!" אמרה אנבת'" .אתנה!"
האלה הסתובבה .נדמה היה שמבטה חולף היישר מבעד לאנבת' והיא אינה מזהה אותה.
"זה היה שמי ",אמרה האלה בקול חולמני" .לפני שהם בזזו את העיר שלי ,גזלו את זהותי,
הפכו אותי לזה ".היא הביטה בבגדיה בגועל" .אני חייבת לחזור הביתה".
אנבת' נסוגה צעד ,המומה" .את ...את מינרווה?"
"אל תקראי לי בשם הזה!" עיניה האפורות של האלה רשפו בכעס" .נהגתי לשאת חנית
ומגן .הניצחון נח בכף ידי .הייתי כל כך הרבה יותר ממה שהנני עכשיו".
"אמא ".קולה של אנבת' רעד" .זאת אני ,אנבת' .הבת שלך".
"הבת שלי "...חזרה אחריה אתנה" .כן ,ילדי חייבים לנקום את נקמתי .עליהם להשמיד את
הרומאים .הרומאים המחרידים ,חסרי הכבוד ,המעתיקנים .הרה טענה שצריך להפריד בין
שני המחנות .אני אמרתי שלא ,שניתן להם להילחם .ניתן לילדים שלי להשמיד את חומסי
הכס".
הדופק הלם באוזניה של אנבת'" .את רצית בזה? אבל את אלת החוכמה .את מבינה
בלחימה יותר מכל — "
"בעבר!" אמרה האלה" .הוחלפתי .פוטרתי .נבזזתי כמו שלל ונלקחתי הרחק ממולדתי
האהובה .כל כך הרבה איבדתי .נשבעתי שלעולם לא אסלח .וגם ילדי לא יסלחו ".היא
התמקדה באנבת'" .את בתי?"
"כן".
האלה שלתה משהו מכיס חולצתה — אסימון רכבת — ולחצה אותו אל ידה של אנבת'.
"צאי בעקבות אות אתנה ",אמרה האלה" .נקמי את נקמתי".
אנבת' הביטה באסימון .בעודה צופה בו ,הוא הפך מאסימון של הרכבת התחתית של ניו
יורק לדרכמת כסף עתיקה ,מהסוג ששימש באתונה .על המטבע היה ינשוף ,החיה המקודשת
לאתנה ,עם ענף זית מצד אחד וכיתוב ביוונית מהצד השני.
אות אתנה.
בשעתו לא היה לאנבת' מושג מה משמעות הדבר .היא לא הבינה מדוע אמה מתנהגת כך.
מינרווה או אתנה ,היא לא אמורה להיות מבולבלת כל כך.
"אמא "...היא ניסתה לדבר בקול שקול ככל האפשר" .פרסי נעדר .אני זקוקה לעזרתך".
היא התחילה להסביר את תוכניתה של הרה לאחד בין שני המחנות כדי להילחם בגאיה ,אבל
האלה הלמה במקל ההליכה שלה על רצפת השיש.
"לעולם לא!" אמרה" .זה אשר יסייע לרומאים דינו מיתה .אם תצטרפי אליהם ,לא אראה
בך עוד את בתי .כבר עכשיו הכזבת אותי".
"אמא!"
"לא אכפת לי מפרסי הזה .אם הוא עבר למחנה הרומאים ,שימות .הרגי אותו .הרגי את כל
הרומאים .מצאי את האות ,עקבי אחריו עד למקורו .גלי כיצד המיטה רומא בושה על ראשי,
והישבעי לנקום".
"אתנה היא לא אלת נקמה ".הציפורניים של אנבת' ננעצו בכוח בכפות ידיה .היה נדמה לה
שמטבע הכסף מתחמם" .אין דבר שחשוב לי יותר מפרסי".
"ואין דבר שחשוב לי יותר מנקמה ",נהמה האלה" .מי משתינו נבונה יותר?"
"משהו לא בסדר איתך .מה קרה?"
"רומא! זה מה שקרה!" אמרה האלה במרירות" .ראי מה עשו לי ,כיצד הפכו אותי
לרומית .הם רוצים שאהיה האלה שלהם? בבקשה ,הם מוזמנים לטעום מהרשע שלהם עצמם.
הרגי אותם ,בתי".
"לא!"
"אם כך את לא קיימת ".האלה הסתובבה שוב אל מפת הרכבת .הבעת פניה התרככה
והפכה מבולבלת ומטושטשת" .אם אצליח למצוא את הנתיב — את הדרך הביתה ,אולי —
אבל לא .נקמי את נקמתי או הניחי לי .את אינך בתי".
עיניה של אנבת' צרבו .היא חשבה על אלף דברים נוראים שרצתה לומר ,אך לא היתה
מסוגלת .היא הסתובבה ונמלטה.
היא ניסתה להשליך את מטבע הכסף ,אבל הוא הופיע מחדש בכיסה כמו אנקלוסמוס
המופיעה בכיס של פרסי .לרוע המזל ,לדרכמה של אנבת' לא היו כוחות קסם — שום דבר
מועיל ,בכל אופן .המטבע רק עשה לה סיוטים ,ולא משנה כמה התאמצה ,היא לא הצליחה
להיפטר ממנו.
עכשיו ,בעודה יושבת בתאה שעל סיפון ‘ארגו ,'2היא הרגישה במטבע מתחמם בכיסה.
היא בהתה בדגם הפרתנון שעל מסך המחשב וחשבה על הוויכוח עם אתנה .ביטויים ששמעה
בימים האחרונים התרוצצו בראשה :ידידה מוכשרת ,מוכנה לקראת הביקור .איש לא יזיז את
הפסל ההוא .בדד מתהלכת בת החוכמה.
היא חששה שסוף סוף היא מבינה מה כל זה אומר .היא נשאה תפילה לאלים שהיא טועה.
דפיקה על הדלת הקפיצה אותה בבהלה.
היא קיוותה שזה פרסי ,אבל ראשו של פרנק ז'אנג הוא שהציץ פנימה.
"אה ...סליחה ",אמר" .אני יכול — ?"
היא הופתעה כל כך למראהו ,שלקח לה רגע להבין שהוא מבקש להיכנס.
"בטח ",אמרה" .כן".
הוא נכנס והביט סביב התא .לא היה הרבה מה לראות .על השולחן שלה נחו ערימת
ספרים ,יומן ועט ,ותצלום של אבא שלה מטיס את מטוס סוֹפּווית קאמל שלו בחיוך גדול
ובזקיפת אגודלים .אנבת' אהבה את התצלום הזה .הוא הזכיר לה את התקופה שבה הרגישה
הכי קרובה אליו ,כשהפגיז צבא של מפלצות במכונות ירייה מארד שמימי כדי להגן עליה —
המתנה הכי מוצלחת שנערה יכולה לחלום עליה.
על מסמר בקיר היה תלוי כובע ניו יורק יאנקיז שלה ,המתנה הכי יקרה ללבה שקיבלה
מאמא שלה .בעבר הכובע היה מסוגל להפוך את החובש לבלתי נראה .מאז הוויכוח של אנבת'
עם אתנה ,הכובע איבד את כוחו .אנבת' לא ידעה למה ,אבל היא התעקשה להביא אותו איתה
למסע .בכל בוקר היא ניסתה אותו בתקווה שיעבוד שוב .עד כה הוא רק הזכיר לה שאמא
שלה כועסת עליה.
מלבד זה ,התא היה חשוף .היא העדיפה סביבה פשוטה ונקייה שעזרה לה לחשוב .פרסי לא
האמין לה ,כי היא הוציאה ציונים מעולים ,אבל כמו מרבית החצויים גם לה היתה הפרעת
קשב .הסחות דעת רבות מדי במרחב האישי שלה מנעו ממנה להתרכז.
"אז מה ...פרנק ",אמרה" .במה אני יכולה לעזור?"
מבין כל האנשים על הספינה ,הביקור של פרנק היה הכי בלתי צפוי .הבלבול שלה רק גבר
כשהוא הסמיק ושלף את המלכודת הסינית מכיסו.
"לא מוצא חן בעיני שאין לי מושג ",הוא מילמל" .את יכולה להראות לי את הפטנט? לא
נעים לי לשאול אף אחד אחר".
לקח לאנבת' זמן לעכל את מה שאמר .רגע ...פרנק מבקש את עזרתה? ואז היא קלטה:
כמובן ,הוא נבוך .ליאו לא הפסיק לרדת עליו ,ואף אחד לא אוהב שצוחקים עליו .מההבעה
הנחושה על פניו של פרנק היה ברור שהוא לא רוצה שזה יקרה שוב .הוא רצה להבין את
החידה ,בלי פתרון האיגואנה.
אנבת' נמלאה תחושת כבוד משונה .פרנק סמך עליה שלא תצחק עליו .וחוץ מזה ,היתה לה
חולשה לאנשים שמבקשים ידע — גם אם מדובר בדבר פשוט כמו מלכודת סינית.
היא טפחה על הדרגש" .בטח .שב".
פרנק התיישב בקצה המזרן ,כאילו נכון להימלט כל רגע .אנבת' לקחה ממנו את המלכודת
הסינית והחזיקה אותה לצד המחשב שלה.
היא לחצה על מקש לביצוע סריקה באינפרה–אדום .לאחר כמה שניות הופיע על המסך
דגם תלת–ממדי של המלכודת .אנבת' סובבה את המחשב כדי שפרנק יוכל לראות.
"איך עשית את זה?" שאל פרנק בפליאה.
"טכנולוגיה יוונית עתיקה הכי מתקדמת שיש ",אמרה אנבת'" .הנה ,תראה .המלכודת
בנויה בצורת צמה גלילית כפולת צירים ,ומכאן הגמישות הגבוהה שלה ".היא הניעה את
התמונה כך שהתכווצה והתרחבה כמו אקורדיון" .כשמכניסים את האצבעות פנימה ,המלכודת
מתרחבת .אבל כשאתה מנסה להוציא אותן ,הצמה מתהדקת וההיקף מתכווץ .אין סיכוי
להשתחרר במשיכה".
פרנק בהה בה בלי להבין" .אבל מה התשובה?"
"בוא נראה "...היא הראתה לו כמה חישובים — איך המלכודת עומדת בלחץ גדול מאוד
בלי להיקרע ,בהתאם לחומר שממנו עשויה הצמה" .די מדהים יחסית למבנה קלוע ,נכון?
רופאים משתמשים בזה לקיבוע ,ומהנדסי חשמל — "
"אה ,אבל התשובה?"
אנבת' צחקה" .אסור להילחם במלכודת .אתה צריך לדחוף את האצבעות פנימה ,לא
החוצה .זה מרפה את הצמה".
"אה ".פרנק ניסה והצליח" .תודה ,אבל ...לא יכולת פשוט להראות לי את זה על המלכודת
בלי התוכנה התלת–ממדית והחישובים?"
אנבת' היססה .לפעמים תובנה מגיעה מכיוונים לא צפויים ,אפילו מדגי זהב מתבגרים.
"אתה כנראה צודק .זה היה טיפשי מצדי .גם אני למדתי משהו".
פרנק ניסה שוב את המלכודת" .זה קל כשיודעים את הפתרון".
"רבות מהמלכודות המוצלחות ביותר הן פשוטות ",אמרה אנבת'" .פשוט צריך לחשוב על
רעיון ,ולקוות שהקורבן שלך לא יפצח אותו".
פרנק הינהן .נראה שהוא עדיין לא רוצה ללכת.
"אתה יודע ",אמרה אנבת'" ,ליאו לא מתכוון להתנהג אליך בצורה גועלית .סתם יש לו פה
גדול .כשאנשים מלחיצים אותו ,הוא מתגונן בעזרת הומור".
פרנק הביט בה בתמיהה" .אבל למה אני מלחיץ אותו?"
"אתה כפול ממנו בגודל .אתה יכול להפוך לדרקון ".והייזל מחבבת אותך ,חשבה אנבת',
אבל את זה לא אמרה בקול.
פרנק לא נראה משוכנע" .ליאו מסוגל לזמן אש ".הוא פיתל את המלכודת" .אנבת' ...את
חושבת שתוכלי לעזור לי מתישהו עם בעיה פחות פשוטה? יש לי ...אפשר לקרוא לזה עקב
אכילס".
אנבת' הרגישה כאילו זה עתה שתתה כוס שלמה של שוקו רומי חם .היא מעולם לא הבינה
במדויק את הביטוי "מחמם את הלב ",אבל ככה בדיוק השפיע עליה פרנק .הוא היה כזה דובון
מגודל .היא הבינה למה הייזל מחבבת אותו" .בשמחה ",אמרה" .עוד מישהו יודע על עקב
אכילס הזה?"
"פרסי והייזל יודעים ",אמר פרנק" .וזהו .פרסי ...ממש בחור טוב .אני אלך אחריו באש
ובמים .חשבתי שתרצי לדעת".
אנבת' טפחה על הזרוע שלו" .לפרסי יש כישרון להתחבר עם אנשים טובים .כמוך .אבל
פרנק ,אתה יכול לבטוח בכל האנשים על הספינה הזאת .אפילו בליאו .אנחנו צוות .אנחנו
חייבים לסמוך אחד על השני".
"אני ...אני מניח שאת צודקת".
"אז מה החולשה הזאת שמדאיגה אותך?"
פעמון האוכל צילצל ,ופרנק קפץ ממקומו.
"אולי ...אולי אחר כך ",אמר" .קשה לי לדבר על זה .אבל תודה ,אנבת' ".הוא הרים את
המלכודת הסינית" .פשוט וקל".
XVIII
אנבת'
באותו לילה לא היו לאנבת' סיוטים ,והיעדרם רק הלחיץ אותה יותר כשהתעוררה — כמו
השקט שלפני הסערה.
ליאו הנחית את הספינה בנמל צ'רלסטון ,ממש ליד שובר הגלים .לאורך החוף נפרש
הרובע העתיק ובו אחוזות גדולות ,עצי דקל וגדרות ברזל מעוטרות .תותחים עתיקים ניצבו
מכוונים אל הים.
עד שאנבת' עלתה לסיפון ,ג'ייסון ,פרנק וליאו כבר יצאו אל המוזיאון .לדברי המאמן הדג',
הם הבטיחו לחזור עד השקיעה .פייפר והייזל היו מוכנות ליציאה ,אבל אנבת' פנתה תחילה
אל פרסי שעמד שעון על המעקה והשקיף אל המפרץ.
אנבת' אחזה בידו" .מה אתה מתכנן לעשות בזמן שאנחנו בחוץ?"
"לקפוץ למים ",הוא אמר בקלילות ,כפי שמישהו אחר היה עשוי לומר ,אני קופץ לקנות
משהו לאכול" .אני רוצה לנסות לדבר עם הנראידות המקומיות .אולי הן יוכלו לייעץ לי איך
לשחרר את הנימפות שלכודות באטלנטה .וחוץ מזה ,אני חושב שיועיל לי להיות קצת בים.
באקווריום הרגשתי ...מלוכלך".
השיער שלו היה כהה ופרוע כרגיל ,אבל אנבת' חשבה על הקווצה האפורה שצמחה לו
פעם בצד הראש .בגיל ארבע–עשרה ,כל אחד מהם נשא במשך פרק זמן מסוים )שלא מרצון(
את משקל השמים .המאמץ הותיר לשניהם קווצות שיער שיבה .במהלך השנה האחרונה,
בתקופה שפרסי נעדר ,הקווצות האפורות של שניהם נעלמו לבסוף ,וזה העציב את אנבת'
וקצת הדאיג אותה .היא הרגישה כאילו איבדה קשר סמלי עם פרסי.
אנבת' נישקה אותו" .בהצלחה ,מוח אצה .רק תחזור אלי ,בסדר?"
"אני אחזור ",הוא הבטיח" .וגם את".
אנבת' ניסתה לכבוש את דאגתה הגוברת.
היא פנתה אל פייפר ואל הייזל" .טוב ,בנות ,בואו נלך למצוא את רוח הרפאים של
הבאטרי".
מאוחר יותר ,אנבת' הצטערה שלא קפצה למים עם פרסי .היא אפילו היתה מעדיפה
מוזיאון מלא רוחות רפאים.
לא שהיה אכפת לה להסתובב קצת עם הייזל ופייפר .ההליכה בפארק היתה נעימה
בהתחלה .על פי הכתוב בשלטים ,הפארק שלאורך הים נקרא גני "וייט פוינט" .רוח הים
פיזרה את החום הלח של אחר הצהריים הקיצי ותחת צל עצי הדקל היה קריר ונעים .לאורך
הכביש ניצבו תותחים עתיקים מתקופת מלחמת האזרחים ,ופסלי ארד של דמויות היסטוריות
שהעבירו באנבת' צמרמורת .היא נזכרה בפסלים בניו יורק שהתעוררו לחיים בזמן מלחמת
הטיטאנים הודות לתוכנית עשרים ושלוש של דיידאלוס .היא תהתה כמה פסלים אחרים
ברחבי המדינה הם בעצם אוטומטונים הממתינים להפעלה.
נמל צ'רלסטון נצץ לאור השמש .רצועות יבשה התמתחו מצפון ומדרום כמו זרועות ותחמו
את המפרץ .ביציאה ממנו ,במרחק כקילומטר וחצי מהחוף ,ניצב אי ועליו מצודת אבן .אנבת'
זכרה במעורפל שהיתה למצודה הזאת חשיבות בזמן מלחמת האזרחים .אבל היא לא הקדישה
לכך מחשבה רבה.
רוב הזמן היא פשוט שאפה עמוק לריאותיה את אוויר הים וחשבה על פרסי .רק חסר לה
שתצטרך להיפרד ממנו אי פעם .היא לעולם לא תוכל לבקר שוב בחוף הים בלי להיזכר בלבה
השבור .היא נמלאה הקלה כשהן הפנו גב לים ופנו לחקור את הגנים.
הפארק לא המה מבקרים .אנבת' תיארה לעצמה שמרבית המקומיים יצאו לחופשת קיץ
במקומות אחרים ,או שהם נחים בבית .הן התהלכו לאורך רחוב סאות' באטרי ,שמשני צדדיו
אחוזות קולוניאליות בנות ארבע קומות .קירות הלבנים היו מכוסים קיסוס .בחזיתות הבניינים
היו עמודים לבנים גבוהים ,כמו במקדשים רומיים .הגנים שבחזית שפעו שיחי ורדים ,יערה
ובוגנוויליה .נדמה שדמטר הורתה לכל הצמחים לצמוח בשיא הקצב לפני כמה עשרות שנים,
ושכחה לעצור את צמיחתם.
"קצת מזכיר לי את רומא החדשה ",אמרה הייזל" .כל האחוזות הגדולות והגנים .העמודים
והקשתות".
אנבת' הינהנה .היא זכרה שקראה שלפני מלחמת האזרחים ,רבים בדרום ארצות הברית
השוו את תרבותם לזו של רומא .בימי עבר ,החברה הדרומית התמקדה באדריכלות מרשימה,
בכבוד ובאבירות .מצד שני ,היא נבנתה על בסיס העבדות .גם ברומא היו עבדים ,טענו
דרומיים מסוימים ,אז למה לא אצלנו?
צמרמורת עברה באנבת' .היא אהבה את האדריכלות כאן .הבתים והגנים היו יפהפיים,
רומיים מאוד .אבל היא תהתה מדוע דברים יפים מוכרחים להיות עטופים בהיסטוריה של
רשע .ואולי זה הפוך? אולי היסטוריית הרשע מאלצת לבנות דברים יפים כדי לחפות על
הצדדים האפלים שבה?
אנבת' טילטלה את ראשה .פרסי לא היה נהנה ממחשבות פילוסופיות כאלה .לו היתה מנסה
לשוחח איתו על דברים כאלה ,העיניים שלו היו מזדגגות.
הבנות האחרות מיעטו בדיבור.
פייפר לא הפסיקה להעיף מבטים סביב ,כאילו היא מצפה למארב .היא אמרה שראתה את
הפארק הזה בלהב הפגיון שלה ,אבל לא רצתה להרחיב על כך .אנבת' ניחשה שהיא חוששת.
אחרי הכול ,בפעם האחרונה שפייפר ניסתה לפרש חיזיון מהפגיון שלה ,פרסי וג'ייסון כמעט
הרגו זה את זה בקנזס.
גם הייזל נראתה שקועה במחשבות .אולי היא היתה מרוכזת בנוף ,ואולי דאגה לאחיה .אם
הם לא ימצאו וישחררו אותו ,בעוד פחות מארבעה ימים ניקו ימות.
גם אנבת' הרגישה בכובד משקלו של תאריך היעד .תמיד היו לה רגשות מעורבים כלפי
ניקו די אנג'לו .היא חשדה שהוא מאוהב בה מאז שהצילה אותו ואת אחותו הגדולה ביאנקה
מהפנימייה הצבאית במיין; אבל אנבת' לא נמשכה אל ניקו .הוא היה צעיר ומצוברח מדי .היה
בו משהו אפל שעורר בה אי נחת.
ובכל זאת ,היא חשה אחריות כלפיו .בפעם הקודמת שנפגשו ,איש מהם לא ידע דבר על
אחותו למחצה ,הייזל .ביאנקה היתה בת המשפחה החיה היחידה שלו .כשהיא נהרגה ,ניקו
הפך ליתום חסר בית ששוטט בעולם לבדו .אנבת' הבינה ללבו.
מרוב מחשבות ,אנבת' עוד היתה מתהלכת בפארק לנצח ,אבל פייפר תפסה בזרועה.
"הנה ,שם ".היא הצביעה על פני הנמל .במרחק כמאה מטרים מהן ,דמות לבנה מנצנצת
ריחפה מעל המים .ברגע הראשון אנבת' חשבה שזה מצוף או סירה קטנה המחזירים את אור
השמש ,אבל הדמות בהחלט זרחה ,ונעה לעברן בקו ישיר ובתנועה חלקה יותר מכל סירה.
כשהתקרבה ,אנבת' ראתה שזאת דמות אישה.
"רוח הרפאים ",אמרה.
"זאת לא רוח רפאים ",אמרה הייזל" .שום נשמה לא זוהרת חזק כל כך".
אנבת' החליטה להאמין לה .היא לא הצליחה להעלות בדעתה כיצד מרגישה הייזל ,שמתה
בגיל צעיר כל כך וחזרה מהשאול כשהיא יודעת יותר על המתים מאשר על החיים.
כאילו מתוך טרנס ,פייפר חצתה את הרחוב לעבר קו המים ,ובדרך כמעט דרסה אותה
כרכרה רתומה לסוס.
"פייפר!" קראה אנבת'.
"כדאי שנלך אחריה ",אמרה הייזל.
עד שאנבת' והייזל השיגו את פייפר ,דמות הרפאים נמצאה מטרים ספורים מהן.
פייפר נעצה בה מבט זועם כאילו עצם נוכחותה מהווה עלבון.
"זאת באמת היא ",רטנה.
אנבת' הביטה בדמות בעיניים מצומצמות ,אבל אורה היוקד לא איפשר לה להבחין
בפרטים .ואז הדמות ריחפה במעלה שובר הגלים ועצרה מולן .אורה התעמעם.
אנבת' עצרה את נשימתה .האישה היתה יפהפייה מהממת ,ומשום מה היה בה משהו מוכר.
היה קשה לתאר את פניה .נדמה שתווי הפנים מתחלפים ללא הרף ,והיא דומה רגע לכוכבת
קולנוע זוהרת אחת ורגע לאחרת .עיניה נצצו בשעשוע — לפעמים ירוקות ,לפעמים כחולות
או ענבריות .שערה השתנה מבלונדיני ארוך וחלק לתלתלי שוקולד כהים.
אנבת' התקנאה .היא תמיד רצתה שיער כהה .היא הרגישה שבגלל שערה הבלונדיני,
אנשים לא מתייחסים אליה ברצינות .היא נאלצת לעבוד קשה פי שניים כדי שיכירו בה
כאסטרטגית ,כאדריכלית ,כמדריכה בכירה — כל מה שקשור בשכל.
האישה היתה לבושה בשמלת נשף כמו מתוך "חלף עם הרוח" ,כפי שג'ייסון תיאר.
השמלה היתה מורכבת ממחוך משי ורוד עם מחשוף עמוק ומחצאית מלמלה לבנה ונפוחה בת
שלוש שכבות .היא עטתה כפפות משי לבנות וארוכות והצמידה אל חזה מניפה מנוצות ורודות
ולבנות.
נדמה שכל פרט ופרט במראה נועד לגרום לאנבת' להרגיש חסרת ערך :החינניות הקלילה
שבה ישבה עליה השמלה ,האיפור העדין המושלם ,האופן שבו הקרינה קסם נשי ששום גבר
לא יכול לעמוד בפניו.
אנבת' קלטה שהקנאה שלה חסרת היגיון .האישה גורמת לה להרגיש כך .היא עברה חוויה
כזאת בעבר .היא זיהתה את האישה ,אף שפניה השתנו ללא הרף והלכו ויפו.
"אפרודיטה ",אמרה.
"ונוס?" שאלה הייזל בפליאה.
"אמא ",אמרה פייפר בחוסר התלהבות.
"בנות!" האלה פרשה זרועות כאילו היא מזמינה אותן לחיבוק קבוצתי.
שלוש החצויות לא נענו לה .הייזל נסוגה ונתקלה בעץ דקל קטן.
"אני כל כך שמחה שאתן כאן ",אמרה אפרודיטה" .מלחמה עומדת לפרוץ .לא ניתן למנוע
את שפיכות הדמים .רק דבר אחד נוכל לעשות".
"אה ...מה?" שאלה אנבת'.
"לשתות תה ולפטפט ,כמובן .בואו איתי!"
***
אפרודיטה ידעה להגיש תה בסטייל.
היא הובילה אותן אל הביתן המרכזי בגנים — סוכה בעלת עמודים לבנים שמתחתיה נערך
שולחן עם כלי כסף ,ספלי חרסינה וכמובן קומקום תה מהביל ,שניחוחותיו השתנו באותה
תדירות כמו פניה של אפרודיטה — פעם קינמון ,פעם יסמין או נענע .היו שם מגשים של
לחמניות מתוקות ,עוגיות ומאפים טריים ,חמאה וריבה — כולם משמינים להפליא ,חשבה
אנבת' לעצמה ,אלא אם כן את אלת האהבה בת האלמוות.
אפרודיטה התיישבה על כיסא נצרים קלוע ,כאילו היא יושבת על כס מלכות .היא מזגה תה
והגישה תופינים בלי לפזר פירור ,ביציבה מושלמת ובחיוך מסנוור.
אנבת' שנאה אותה יותר ויותר ככל שהמשיכו לשבת שם.
"אוי ,מתוקות שלי ",אמרה האלה" .אני כל כך אוהבת את צ'רלסטון! אילו חתונות נערכו
בסוכה הזאת — דמעות עולות בעיני כשאני נזכרת בהן .והנשפים האלגנטיים בימי השיא של
הדרום .אח ,הם היו מקסימים כל כך .בגנים של רבות מהאחוזות הללו עדיין מוצבים פסלים
שלי ,אף שהם קוראים לי ונוס".
"ומי מהשתיים את?" שאלה אנבת'" .ונוס או אפרודיטה?"
האלה לגמה מהתה שלה .עיניה נצצו בשובבות" .אנבת' צ'ייס ,צמחת לגברת צעירה
ויפהפייה .אבל באמת כדאי שתעשי משהו עם השיער שלך .והייזל לבסק ,הבגדים שלך — "
"הבגדים שלי?" הייזל הרכינה מבט אל בגדי הג'ינס הקמוטים שלה ,לא במודעות עצמית
אלא בתמיהה ,כאילו אינה מצליחה להעלות בדעתה מה לא בסדר בהם.
"אמא!" אמרה פייפר" .את עושה לי בושות".
"אני לא מבינה מדוע ",אמרה האלה" .את אולי אינך מעריכה את הטיפים האופנתיים שלי,
פייפר ,אבל אין זה אומר שאחרות לא יוכלו ליהנות מהם .אני יכולה לעשות מהפך זריז
לאנבת' ולהייזל ,אולי שמלות נשף כמו שלי — "
"אמא!"
"בסדר ,בסדר ",נאנחה אפרודיטה" .בניגוד לרבים מעמיתי האולימפיים ,אני בקושי
השתניתי עם הדורות .למעשה ,הייתי רוצה להאמין שלא הזדקנתי כלל!" אצבעותיה ריפרפו
בהערכה סביב פניה" .אהבה היא אהבה ,אחרי הכול ,ולא חשוב אם את יוונייה או רומאית.
מלחמת האזרחים הזאת לא תשפיע עלי כמו על האחרים".
נפלא ,חשבה אנבת' לעצמה .אמא שלה ,האולימפית השקולה ביותר ,הפכה לתמהונית
נבזית שמקשקשת שטויות בתחנת הרכבת התחתית .ומכל האלים שעשויים לעזור להם ,נראה
שהיחידים שלא הושפעו מהקרע היווני–רומי הם אפרודיטה ,נמסיס ודיוניסוס .אהבה ,נקמה
ויין .ממש מועיל.
הייזל כירסמה עוגיית סוכר" .עדיין לא פרצה מלחמה ,גבירתי".
"אוי ,הייזל היקרה ".אפרודיטה קיפלה את המניפה שלה" .איזו אופטימיות ,אבל מצפים
לך ימים של שברון לב .מובן שעומדת לפרוץ מלחמה .אהבה ומלחמה צועדות יד ביד .אלה
הם שיאי הרגש האנושי! טוב ורע ,יופי וכיעור".
היא חייכה אל אנבת' כאילו היא יודעת מה אנבת' חשבה קודם על הדרום הישן.
הייזל הניחה את עוגיית הסוכר מידה .כמה פירורים נותרו על סנטרה ומצא חן בעיני אנבת'
שהייזל לא מבחינה בכך או שלא אכפת לה.
"מה זאת אומרת ",שאלה הייזל" ,ימים של שברון לב?"
האלה צחקה ,כאילו הייזל היא כלבלב חמוד" .ובכן ,אנבת' תוכל להרחיב .פעם הבטחתי
לה חיי אהבה מעניינים .קיימתי את ההבטחה ,לא?"
אנבת' כמעט תלשה את הידית מהספל שלה .במשך שנים הלב שלה היה קרוע .כי מצד
אחד עמד לוק קסטלן ,הבחור הראשון שהתאהבה בו ,שראה בה רק אחות קטנה; ואז הוא הפך
למרושע ,והחליט שהוא אוהב אותה רגע לפני שמת .מצד שני עמד פרסי ,שהיה מרתיח אבל
מתוק ,אבל נדמה שהוא מתאהב במישהי אחרת בשם רייצ'ל ,ואז הוא כמעט מת ,יותר מפעם
אחת .בסופו של דבר אנבת' זכתה בפרסי ,ואז הוא נעלם לחצי שנה ואיבד את הזיכרון.
"מעניינים ",אמרה אנבת'" ,בלשון המעטה".
"ובכן ,איני יכולה לזקוף לזכותי את כל צרותייך ",אמרה האלה" .אבל אני כל כך אוהבת
תהפוכות בסיפורי אהבה .אח ,כולכן סיפורים מעולים — כלומר ,בנות מעולות .אני גאה
בכן!"
"אמא ",אמרה פייפר" ,את כאן מסיבה מסוימת?"
"הממ? אה ,את מתכוונת מלבד התה? אני מרבה לבוא לכאן .אני אוהבת את הנוף ,את
המאכלים ,את האווירה — ממש אפשר להריח את הרומנטיקה ואת שברון הלב באוויר,
נכון? מאות שנים של רומנטיקה ושברון לב".
היא הצביעה על אחוזה סמוכה" .אתן רואות את המרפסת שעל הגג? ערכנו שם מסיבה
בלילה שבו פרצה מלחמת האזרחים האמריקאית .הפגזת פורט סאמטר".
"זהו זה ",נזכרה אנבת'" .האי בנמל .שם התחילו הקרבות של מלחמת האזרחים .כוחות
הדרום הפגיזו את חיילי הצפון וכבשו את המצודה".
"אח ,איזו מסיבה!" אמרה אפרודיטה" .רביעיית כלי מיתר ,וכל הגברים במדי הקצינים
האלגנטיים שלהם .ושמלות הנשים ...הייתן צריכות לראות אותן! אני רקדתי עם ארס —
ואולי הוא היה מארס? אני חוששת שהייתי קצת מסוחררת .והבזקי האור היפהפיים על פני
הנמל ,שאגת התותחים שהעניקה לגברים תירוץ לחבק את אהובותיהם המפוחדות!"
התה בספל של אנבת' התקרר .היא לא אכלה דבר אבל הרגישה שהיא עומדת להקיא" .את
מדברת על תחילת המלחמה הכי עקובה מדם בתולדות ארצות הברית .יותר משש–מאות אלף
חללים — יותר אמריקאים מתו שם מאשר בשתי מלחמות העולם יחד".
"והכיבוד!" המשיכה אפרודיטה בדבריה" .הוא היה פשוט אלוהי .גנרל בורגרד בכבודו
ובעצמו קפץ לביקור .איזה גבר שובב .הוא היה נשוי אז לאשתו השנייה ,אבל יכולת לראות
כיצד הביט בליסבת קופר — "
"אמא!" פייפר השליכה את המאפה שבידה ליונים.
"כן ,מצטערת ",אמרה האלה" .אם לקצר ,באתי לכאן בשביל לעזור לכן ,בנות .קשה לי
להאמין שתזכו לפגישות רבות עם הרה .מסע החיפושים הקטן שלכם ממש לא תרם
לפופולריות שלה בחדר הכס .והאלים האחרים מנוטרלים למדי ,כפי שאתן יודעות ,קרועים
בין ההתגלמות הרומית והיוונית שלהם .אחדים יותר מאחרים ".אפרודיטה נעצה מבט
באנבת'" .אני מניחה שסיפרת לחברייך על המריבה שהיתה לך עם אמא שלך?"
לחייה של אנבת' הסמיקו .הייזל ופייפר הביטו בה בסקרנות.
"מריבה?" שאלה הייזל.
"ויכוח ",אמרה אנבת'" .זה שום דבר".
"שום דבר!" קראה האלה" .לא הייתי קוראת לזה כך .אתנה היתה היוונית ביותר מכל
האלות .פטרונית אתונה! כשהרומאים תפסו פיקוד ...כן ,הם אימצו את אתנה בצורה מסוימת.
היא הפכה למינרווה ,אלת האומנויות והתבונה .אבל היו לרומאים אלי מלחמה אחרים שהיו
יותר לטעמם ,אלים שאפשר לסמוך יותר על הרומיוּת שלהם — כמו בלונה — "
"אמא של ריינה ",רטנה פייפר.
"אכן כן ",אישרה האלה" .ניהלתי שיחה נהדרת עם ריינה בזמנו ,ממש כאן בפארק.
מית ָרס — הוא לא היה בדיוק יווני
ולרומאים היה גם את מארס ,כמובן .ומאוחר יותר גם את ְ
או רומי ,אבל הלגיונרים השתגעו על הכת שלו .אני תמיד חשבתי אותו גס למדי ,כל כך חסר
עידון .בכל אופן ,הרומאים די הזניחו את אתנה המסכנה .הם גזלו ממנה את רוב חשיבותה
הצבאית .היוונים מעולם לא סלחו לרומאים על העלבון .וגם לא אתנה".
האוזניים של אנבת' זימזמו.
"אות אתנה ",אמרה" .הוא מוביל אל פסל ,נכון? הוא מוביל אל...ה–פסל".
אפרודיטה חייכה" .את נבונה בדיוק כמו אמא שלך .אבל הביני :אחייך ,ילדי אתנה,
מחפשים אחריו כבר מאות שנים .איש לא מצא את הפסל מעולם .ובינתיים הם הנציחו את
הסכסוך של היוונים עם הרומאים .כל מלחמת אחים ...כל כך הרבה שפיכות דמים ושברון
לב ...כולן תוכננו ברובן בידי ילדי אתנה".
"זה "...אנבת' רצתה לומר לא ייתכן ,אבל היא נזכרה בדבריה המרירים של אתנה בתחנת
גראנד סנטרל ,בשנאה היוקדת בעיניה.
"רומנטי?" הציעה אפרודיטה" .כן ,אני מניחה שאת צודקת".
"אבל "...אנבת ניסתה להסדיר את מחשבותיה" .אות אתנה ,איך הוא פועל? האם זאת
סדרה של רמזים ,או נתיב עקבות שאתנה השאירה — "
"הממ ".אפרודיטה הפגינה נימוס משועמם" .אין לי מושג .אני לא חושבת שאתנה יצרה
את האות באופן מודע .אם היא היתה יודעת היכן הפסל ,היא פשוט היתה אומרת לכם איפה
הוא .לא ...אני משערת שהאות הוא מעין שביל פירורי לחם רוחני .קשר תודעתי בין הפסל
לבין ילדי האלה .הפסל רוצה להימצא ,את מבינה ,אך רק הראויים ביותר יצליחו לשחררו".
"ובמשך אלפי שנים ",אמרה אנבת'" ,איש לא הצליח".
"רגע ",אמרה פייפר" .על איזה פסל אנחנו מדברות?"
האלה צחקה" .אני בטוחה שאנבת' תוכל לעדכן אתכן .בכל אופן ,הרמז שאת זקוקה לו
נמצא בקרבת מקום :מעין מפה שילדי אתנה השאירו ב– — 1861מזכרת שתכוון אותך
לצעד הראשון בדרכך ,ברגע שתגיעי לרומא .אבל כפי שאמרת ,אנבת' צ'ייס ,איש לא הצליח
לעקוב אחר אות אתנה עד סופו .הוא יוביל אותך אל הפחד הגדול ביותר שלך — הפחד של
כל ילדי אתנה .וגם אם תשרדי ,כיצד תשתמשי בפרס שלך? למלחמה או לשלום?"
אנבת' שמחה שהשולחן מכוסה ,כי הוא הסתיר את רגליה הרועדות" .המפה הזאת ",אמרה,
"איפה היא?"
"תראו!" הייזל הצביעה לעבר השמים.
שני עיטים גדולים חגו מעל עצי הדקל .מעליהם הלכה וירדה מהשמים מרכבה רתומה
לפגאסוסים .מתברר שהסחת הדעת של ליאו עם בופורד השולחן לא הצליחה — לפחות לא
לאורך זמן.
אפרודיטה מרחה חמאה על לחמנייה כאילו יש לה את כל הזמן שבעולם" .אה ,המפה
נמצאת בפורט סאמטר ,כמובן ".היא הצביעה בסכין החמאה לעבר האי שבמפרץ" .נראה
שהרומאים הגיעו לחסום את דרככן .במקומכן הייתי ממהרת לחזור לספינה שלכן .תרצו
שאארוז לכן עוגיות לדרך?"
XIX
אנבת'
הן לא הספיקו להגיע לספינה.
שלושה עיטים ענקיים נחתו מולן באמצע המזח .כל אחד מהם פרק לוחם קומנדו רומי
לבוש סגול וג'ינס ,עם שריון ,חרב ומגן זהב נוצצים .העיטים התעופפו משם והרומאי
האמצעי ,שהיה רזה מהאחרים ,הרים את מגן הפנים שלו.
"היכנעו לרומא!" צווח אוקטביאנוס.
הייזל שלפה את חרב הפרשים שלה ורטנה" :אין מצב ,אוקטביאנוס".
אנבת' קיללה בשקט .החוזה הרזה עצמו לא הזיז לה ,אבל שני האחרים נראו לוחמים
מנוסים — גדולים וחזקים במידה מרתיעה ,בעיקר לנוכח העובדה שפייפר והיא היו חמושות
בפגיונות בלבד.
פייפר הניפה ידיים במחווה מרגיעה" .אוקטביאנוס ,מה שקרה במחנה היה מלכודת .אנחנו
יכולים להסביר".
"אנחנו לא שומעים אותך!" צעק אוקטביאנוס" .אטמי אוזניים — פקודת קבע כשנלחמים
בסירנות מרושעות .עכשיו ,השליכו את כלי הנשק והסתובבו באטיות כדי שאוכל לכבול לכן
את הידיים".
"תנו לי לשפד אותו ",רטנה הייזל" .בבקשה".
הספינה עגנה רק חמישה–עשר מטר משם ,אבל אנבת' לא ראתה שום סימן למאמן הדג' על
הסיפון .הוא בוודאי נמצא בתאו ,צופה בקרבות מטופשים בטלוויזיה .הקבוצה של ג'ייסון לא
היתה אמורה לחזור עד השקיעה ,ופרסי מן הסתם נמצא מתחת למים ולא מודע כלל להתקפה.
אם אנבת' תצליח להגיע לספינה היא תוכל להשתמש בבליסטראות; אבל לא היתה דרך
לעקוף את שלושת הרומאים.
זמנה הלך ואזל .העיטים חגו מלמעלה ,צווחים כאילו בהזמנה לאחיהם :תראו מה יש כאן,
חטיפים יווניים טעימים! אנבת' כבר לא ראתה את המרכבה המעופפת ,אבל הניחה שהיא
נמצאת בקרבת מקום .היא חייבת לחשוב על תוכנית לפני שיגיעו רומאים נוספים.
היא צריכה עזרה ...איתות מצוקה כלשהו למאמן הדג' ,או טוב מכך — לפרסי.
"ובכן?" תבע אוקטביאנוס .שני חבריו נופפו בחרבותיהם.
באטיות רבה ,אנבת' שלפה את הפגיון שלה בשתי אצבעות בלבד .במקום לשמוט אותו היא
השליכה אותו רחוק ככל האפשר למים.
אוקטביאנוס צווח בכעס" .בשביל מה עשית את זה? לא אמרתי לך להשליך אותו! הוא
היה יכול לשמש כראיה .או כשלל מלחמה!"
אנבת' ניסתה לחייך כמו בלונדינית מטומטמת ,כאומרת :אוי ,איזו טיפשונת אני .אדם
שמכיר את אנבת' לא היה נופל בפח הזה .אבל נראה שאוקטביאנוס קונה את ההצגה .הוא
התנשף במורת רוח.
"אתן שתיכן "...הוא הצביע בחרב שלו על הייזל ועל פייפר" .להניח את כלי הנשק על
הרצפה .בלי תכס—"
מכל עברי הרומאים ,מי המעגן של צ'רלסטון געשו ופרצו מעלה בסילונות כמו מזרקה
ענקית .כשחומת המים נסוגה ,שלושת הרומאים היו שקועים במימי המפרץ ,משתנקים
ונאבקים לצוף בשריון שלהם .פרסי עמד על המזח והחזיק בפגיון של אנבת'.
"נפל לך ",אמר בפרצוף פוקר מושלם.
אנבת' חיבקה אותו בכוח" .אני מתה עליך!"
"חבר'ה ",קטעה אותם הייזל .חיוך קטן נח על שפתיה" .אנחנו חייבים למהר".
מהמים למטה ,אוקטביאנוס צעק" :תוציאו אותי מכאן! אני ארצח אתכם!"
"מפתה ",קרא אליו פרסי.
"מה?" צעק אוקטביאנוס .הוא נאחז באחד השומרים ,שהתקשה לשמור את שניהם מעל
פני המים.
"שום דבר!" השיב פרסי בצעקה" .בואו נלך ,אנשים".
הייזל הביטה בנעשה בדאגה" .אנחנו לא יכולים לתת להם לטבוע ,נכון?"
"הם לא יטבעו ",הבטיח פרסי" .דאגתי למערבולת מתחת לרגליים שלהם .ברגע שאצא
מטווח ראייה ,היא תפלוט אותם לחוף".
פייפר חייכה" .גדול".
הם עלו אל סיפון ‘ארגו '2ואנבת' רצה אל ההגה" .פייפר ,רדי למטה .תשתמשי בכיור
שבחדר האוכל לשלוח הודעה באיריס–נט .תזהירי את ג'ייסון שהם חייבים לחזור!"
פייפר הינהנה ונעלמה בריצה.
"הייזל ,לכי תמצאי את המאמן הדג' ותגידי לו שיזיז את הישבן הפרוותי שלו לסיפון!"
"קיבלתי!"
"ופרסי — אתה ואני צריכים להשיט את הספינה הזאת לפורט סאמטר".
פרסי הינהן ורץ אל התורן .אנבת' אחזה בהגה .הידיים שלה התרוצצו על הבקרים .לא
היתה ברירה אלא לקוות שידיעותיה מספיקות כדי לתפעל אותם.
אנבת' כבר ראתה את פרסי שולט בספינות בגודל מלא בכוח רצונו בלבד .גם הפעם הוא
לא איכזב .חבלים עופפו מכוח עצמם — שיחררו קשרי עגינה ,משכו בעוגן .המפרשים נגללו
ולכדו את הרוח .אנבת' הפעילה את המנוע .המשוטים נפרשו בצליל שנשמע כמו מכונת
ירייה ,ו'ארגו '2פנתה מהרציף אל האי שבאופק.
שלושת העיטים עדיין חגו למעלה אך לא ניסו לנחות על הסיפון ,ככל הנראה משום
שפסטוס נשף אש בכל פעם שהתקרבו .עיטים נוספים עופפו בקבוצה לעבר פורט סאמטר —
לפחות שנים–עשר עופות .אם כל אחד מהם נושא חצוי רומי ...מדובר באויבים רבים.
המאמן הדג' הגיע בריצה במדרגות והייזל מיהרה בעקבותיו.
"איפה הם?" תבע לדעת" .את מי להרוג?"
"בלי להרוג!" פקדה אנבת'" .רק להגן על הספינה!"
"אבל הם הפריעו לי לראות סרט של צ'אק נוריס!"
פייפר הגיחה גם היא מלמטה" .הצלחתי להעביר הודעה לג'ייסון .היו בעיות בקשר ,אבל
הוא בדרך .הוא אמור להיות — אה! הנה!"
מעל העיר דאה לעברם עיט קירח ענק ,שונה מאוד מהציפורים הרומיות הזהובות.
"פרנק!" אמרה הייזל.
ליאו נאחז ברגלי העיט ,ואפילו מהספינה שמעה אנבת' איך הוא צורח ומקלל.
מאחוריהם עופף ג'ייסון על כנף הרוח.
"בחיים לא ראיתי את ג'ייסון עף ",רטן פרסי" .הוא נראה כמו סופרמן בלונדיני".
"לא עכשיו!" נזפה בו פייפר" .תראו ,הם בצרות!"
ואכן ,המרכבה הרומית המעופפת הגיחה כעת מבין העננים וצללה היישר לעברם .ג'ייסון
ופרנק סטו הצדה ולמעלה כדי לא להידרס תחת רגלי הפגאסוסים .נוסעי המרכבה ירו
בקשתותיהם .חצים שרקו תחת רגליו של ליאו ,מה שהוביל לפרץ נוסף של צרחות וקללות.
ג'ייסון ופרנק נאלצו לסטות מהמסלול הישיר אל ‘ארגו '2ופנו לעבר פורט סאמטר.
"אני אראה להם מה זה!" צעק המאמן הדג'.
הוא סובב את הבליסטרה השמאלית .לפני שאנבת' הספיקה לצעוק" :אל תהיה טיפש!"
הדג' ירה .חנית בוערת טסה לעבר המרכבה.
היא התפוצצה מעל ראשי הפגאסוסים והם התחילו להשתולל .לרוע המזל ,היא גם חרכה
את כנפיו של פרנק והוא איבד שליטה .ליאו נשמט מאחיזתו .המרכבה הסתערה לעבר פורט
סאמטר והתנגשה בג'ייסון.
אנבת' צפתה בזעזוע בעוד ג'ייסון — פצוע ומטושטש — צולל לעבר ליאו ,תופס אותו
ונאבק להתרומם .הוא רק הצליח להאט את קצב נפילתם .הם נעלמו מאחורי ביצורי המצודה.
פרנק כשל אחריהם .המרכבה צנחה במקום כלשהו בתוך המצודה והתרסקה בקול נפץ
מטלטל עצמות .גלגל שבור אחד נזרק לאוויר.
"המאמן!" צרחה פייפר.
"מה?" דרש הדג' לדעת" .זאת בסך הכול היתה יריית אזהרה!"
אנבת' הגבירה את פעולת המנוע .גוף הספינה רעד בעודה מאיצה .רציפי האי נמצאו רק
כמאה מטר משם ,אבל כתריסר עיטים נוספים דאו מעליהם וכל אחד מהם נשא חצוי רומי
בציפורניו.
הצוות של ‘ארגו '2יימצא בנחיתות מספרית של לפחות שלושה לאחד.
"פרסי ",אמרה אנבת'" ,זאת הולכת להיות נחיתה קשה .אני צריכה שתשלוט במים כדי
שלא נתרסק על הרציף .ברגע שנגיע ,תצטרך להדוף את התוקפים .כל האחרים — תעזרו לו
להגן על הספינה".
"אבל — ג'ייסון!" אמרה פייפר.
"פרנק וליאו!" אמרה הייזל.
"אני אמצא אותם ",הבטיחה אנבת'" .אני חייבת למצוא את המפה .ואני די משוכנעת שאף
אחד מלבדי לא יוכל לעשות את זה".
"המצודה שורצת רומאים ",הזהיר אותה פרסי" .תצטרכי להתקדם תוך לחימה ,למצוא את
החבר'ה — בהנחה שהם בסדר — לאתר את המפה ולהחזיר את כולם בחיים .וכל זה
לבדך?"
"נו ,עוד יום שגרתי ".אנבת' נישקה אותו" .רק אל תיתנו להם ללכוד את הספינה!"
XX
אנבת'
מלחמת האחים החדשה פרצה.
ליאו נחלץ איכשהו מהנפילה ללא פגע .אנבת' ראתה אותו מזנק מעמוד לעמוד ומפגיז באש
את העיטים הענקיים המסתערים עליו .חצויים רומיים ניסו לרדוף אחריו; הם מעדו על
ערימות של כדורי תותחים וחמקו מתיירים שרצו במעגלים וצרחו.
מדריכי טיולים לא הפסיקו לצעוק" :זהו רק שחזור של הקרבות!" אף שלא נשמעו בטוחים
בעצמם .יש גבול ליכולותיו של הערפול לשנות את מה שרואים בני התמותה.
באמצע החצר ,פיל בגודל מלא — הייתכן שזה פרנק? — השתולל סביב תרני הדגלים
ופיזר לכל עבר לוחמים רומיים .ג'ייסון עמד כחמישים מטרים משם ונלחם בחרב עם
קנטוריון מוצק ששפתיו היו מוכתמות באדום ,כמו מדם .הוא התחפש לערפד או שהוא מכור
למיץ פטל?
אנבת' שמעה את ג'ייסון צועק" :מצטער ,דקוטה!"
הוא זינק היישר מעל לראשו של הקנטוריון כמו לוליין וחבט בקת הגלאדיוס שלו בעורפו
של הרומאי .דקוטה קרס.
"ג'ייסון!" קראה אנבת'.
הוא סרק את שדה הקרב עד שראה אותה.
היא הצביעה לעבר ‘ארגו '2העוגנת" .תעלה את האחרים לסיפון! אתם צריכים לסגת!"
"ומה איתך?" הוא קרא.
"אל תחכו לי!"
אנבת' פתחה בריצה לפני שג'ייסון הספיק למחות.
היא התקשתה לעבור את כל התיירים .למה אנשים רבים כל כך מתעקשים לבקר בפורט
סאמטר ביום קיץ לוהט כזה? אבל עד מהרה הבינה אנבת' שהתיירים הם שהצילו את חייה.
ללא מהומת בני התמותה המבוהלים ,הרומאים כבר היו מקיפים את הצוות שלהם שסבל
מנחיתות מספרית.
אנבת' חמקה אל חדר קטן שבעבר היה בוודאי חלק ממגורי החיילים .היא ניסתה להסדיר
את נשימתה .היא דמיינה לעצמה כיצד הרגיש חייל של כוחות הצפון על האי הזה ב–.1861
מוקף אויבים .המזון והאספקה מידלדלים .אין תגבורת באופק.
אחדים מחיילי כוחות הצפון שהוצבו להגן על האי היו בני אתנה .הם הסתירו כאן מפה
חשובה — פריט שלא רצו שייפול לידי האויב .לו היתה אנבת' אחת מאותם חצויים ,היכן
היתה מחביאה את המפה?
הקירות הבליחו פתאום .האוויר התחמם .אנבת' תהתה אם היא הוזה .היא עמדה לרוץ אל
היציאה ,אבל הדלת נטרקה .הטיח בין האבנים העלה בועות .הבועות התפוקקו ,ואלפי
עכבישים זעירים בקעו מתוכן ברחש.
אנבת' היתה משותקת מרוב אימה .נדמה שלבה קפא בחזה .העכבישים נהרו על הקירות,
זחלו זה מעל זה ,התפשטו על הרצפה והקיפו אותה בהדרגה .זה בלתי אפשרי .לא ייתכן שזה
קורה לה.
האימה הציפה אותה זיכרונות .היא שוב היתה בת שבע ,לבדה בחדר שלה בריצ'מונד
שבווירג'יניה .העכבישים הגיעו בלילה .הם זחלו בגלים מתוך הארון שלה והמתינו בין
הצללים .היא קראה בצעקות לאבא שלה ,אבל אבא שלה יצא בענייני עבודה .הוא תמיד יצא
בענייני עבודה.
במקומו באה אמה החורגת.
לא אכפת לי להיות השוטר הרע ,היא אמרה פעם לאבא של אנבת' בלי שתדע שאנבת'
שומעת.
זה רק בדמיון שלך ,אמרה אמה החורגת על העכבישים .את מפחידה את האחים הקטנים
שלך.
הם לא האחים שלי ,התווכחה אנבת' ,והבעת הפנים של אמה החורגת התקשחה עוד יותר.
העיניים שלה היו מפחידות כמעט כמו העכבישים.
לכי לישון עכשיו ,היא התעקשה .מספיק לצרוח.
העכבישים חזרו ברגע שאמה החורגת יצאה מהחדר .אנבת' ניסתה להסתתר מתחת
לשמיכות ,אך ללא הועיל .בסופו של דבר היא נרדמה מרוב תשישות .היא התעוררה בבוקר
מכוסה כולה נשיכות ,וקורי עכביש חוסמים את עיניה ,את פיה ,את אפה.
הנשיכות התפוגגו עוד לפני שהתלבשה ,כך שלא היתה לה כל הוכחה להראות לאמה
החורגת מלבד קורי העכביש ,שאותם היא חשבה לטריק מתוחכם כלשהו.
מספיק לדבר על עכבישים ,אמרה אמה החורגת בזעף .את כבר ילדה גדולה.
בלילה השני ,העכבישים באו שוב .אמה החורגת דבקה בתפקיד "השוטר הרע" .היא לא
הרשתה לאנבת' להתקשר לאבא שלה ולהטריד אותו בשטויות שלה .לא ,הוא לא יחזור
הביתה מוקדם.
בלילה השלישי ,אנבת' ברחה מהבית.
מאוחר יותר ,במחנה החצויים ,היא גילתה שכל ילדי אתנה מפחדים מעכבישים .בימי קדם,
אתנה לימדה את האורגת בת התמותה אָ ַרכְ נֶה לקח מר — היא קיללה אותה על גאוותה
והפכה אותה לעכביש הראשון .מאז אותו יום ,עכבישים שונאים את ילדי אתנה.
אבל הידיעה לא הקלה עליה להתמודד עם הפחד .פעם אחת במחנה ,היא כמעט הרגה את
קונור שוד כשהחביא עכביש טרנטולה במיטה שלה .שנים אחר כך היא חטפה התקף פאניקה
בפארק מים בדנוור ,כשעכבישים מכניים התקיפו את פרסי ואותה .ובשבועות האחרונים,
אנבת' חלמה על עכבישים כמעט כל לילה — עכבישים מטפסים עליה ,חונקים אותה ,עוטפים
אותה בקורים.
עכשיו ,כשעמדה כאן במגורי החיילים בפורט סאמטר ,היא היתה מוקפת עכבישים.
הסיוטים שלה התגשמו.
קול מנומנם מילמל בראשה :מצטערת ,יקירה .בקרוב תפגשי את האורגת.
"גאיה?" מילמלה אנבת' .היא חששה מהתשובה ,ובכל זאת שאלה" :מי זאת — מי זאת
האורגת?"
העכבישים נרעשו והתרגשו .הם רחשו על הקירות וסביב רגליה של אנבת' כמו מערבולת
שחורה מבהיקה .רק התקווה שאולי מדובר באשליה מנעה מאנבת' להתעלף מפחד.
אני מקווה שתשרדי ,ילדתי ,אמר קול האישה .אני מעדיפה אותך כקורבן שלי .אבל עלינו
להניח לאורגת לנקום את נקמתה...
קולה של גאיה נמוג .על הקיר המרוחק ,במרכז נחיל העכבישים ,נגלה סמל אדום רושף:
ינשוף כמו זה שעל דרכמת הכסף ,שהביט ישירות באנבת' .ואז ,בדיוק כמו בסיוטים שלה,
אות אתנה בער על פני הקירות ושרף את העכבישים ,עד שהחדר התרוקן ,ונותר בו רק ריח
אפר מתקתק להחליא.
לכי ,אמר קול חדש — קול אמה של אנבת' .נקמי את נקמתי .עקבי אחר האות.
סמל הינשוף הבוער התפוגג .דלת המבנה נפתחה בבת אחת .אנבת' עמדה המומה במרכז
החדר ולא היתה בטוחה אם מה שראתה היה אמיתי או רק חיזיון.
פיצוץ טילטל את הבניין .אנבת' נזכרה שחבריה נמצאים בסכנה .היא התעכבה כאן יותר
מדי זמן.
היא כפתה על עצמה לזוז .עדיין רועדת ,היא כשלה החוצה .אוויר הים הצח סייע לראשה
להצטלל .היא השקיפה על פני החצר — מעבר לתיירים המבועתים ולחצויים הנלחמים —
אל קצה הביצורים ,שם ניצבה מרגמה גדולה מכוונת אל הים.
אולי היה זה רק דמיונה של אנבת' ,אבל נדמה שכלי הנשק העתיק קורן באור אדום .היא
מיהרה לעברו .עיט הסתער עליה ,אבל היא חמקה ממנו והמשיכה לרוץ .דבר לא היה מסוגל
להפחיד אותה כמו העכבישים.
חצויים רומיים הסתדרו בשורות והתקדמו לעבר ‘ארגו ,'2אבל סערה קטנה נאספה מעל
ראשיהם .אף שמכל עבריהם היה היום בהיר ,רעם הרעים וברק הבזיק מעל הרומאים .גשם
ורוח הדפו אותם לאחור.
אנבת' לא עצרה לחשוב על כך.
היא הגיעה למרגמה והניחה את ידה על הלוע .על המגופה הסותמת את הפתח החל לבהוק
אות אתנה — הסמל האדום של הינשוף.
"בתוך המרגמה ",היא אמרה" .כמובן".
אנבת' ניסתה לחלץ את המגופה באצבעותיה ,אך לשווא .היא קיללה ושלפה את הפגיון
שלה .ברגע שהארד השמימי נגע במגופה ,זו התכווצה והתרופפה .אנבת' שלפה אותה
והכניסה את ידה לתותח.
אצבעותיה נגעו בדבר–מה קר ,חלק ומתכתי .היא שלפה דסקית ארד קטנה שגודלה
כצלוחית תה ,שאותיות ואיורים עדינים חרוטים בה .אנבת' החליטה שתבחן אותה מאוחר
יותר .היא תחבה אותה אל תרמילה והסתובבה.
"את ממהרת לאנשהו?" שאלה ריינה.
הפראיטור עמדה במרחק עשרה מטרים ממנה ,בשריון קרב מלא ,והחזיקה בידה כידון
זהב .שני כלבי המתכת שלה נהמו לצדה.
אנבת' סרקה את זירת הקרב .הן היו שם פחות או יותר לבדן .מוקד הקרב נע לעבר
הרציף .יש לקוות שחבריה הצליחו לעלות כולם על הסיפון ,אבל הם יצטרכו להפליג מיד,
אחרת הרומאים עוד יכריעו אותם .אנבת' ידעה שהיא חייבת להזדרז.
"ריינה ",אמרה" ,מה שקרה במחנה החצויים היה באשמת גאיה .אידולונים ,רוחות
שהשתלטו — "
"תחסכי ממני את ההסברים ",אמרה ריינה" .את תצטרכי אותם במשפט".
הכלבים נהמו והתקדמו לאט .הפעם לא נראה שמשנה להם שאנבת' דוברת אמת .היא
ניסתה לחשוב על תוכנית בריחה .לא נראה לה שתצליח להביס את ריינה בקרב פנים אל
פנים .ועם כלבי המתכת האלה ,לא היה לה שום סיכוי.
"אם תניחי לגאיה לסכסך בין המחנות שלנו ",אמרה אנבת'" ,את תיתני לענקים לנצח .הם
ישמידו את הרומאים ,את היוונים ,את האלים ,את כל עולם בני התמותה".
"את חושבת שאני לא יודעת את זה?" קולה של ריינה היה קשה כפלדה" .איזו ברירה
השארתם לי? אוקטביאנוס צמא לדם .הוא הטריף את דעת הלגיון ,ואני לא יכולה לעצור את
זה .היכנעי לי .אני אחזיר אותך לרומא החדשה למשפט .זה לא יהיה משפט הוגן .יוציאו אותך
להורג בייסורים .אבל אולי יהיה בזה די כדי למנוע אלימות נוספת .אוקטביאנוס לא יהיה
מרוצה ,כמובן ,אבל אני חושבת שאצליח לשכנע את האחרים להסתפק בזה".
"אבל זאת לא הייתי אני!"
"זה לא משנה!" אמרה ריינה ברוגז" .מישהו צריך לשלם את המחיר על מה שקרה .שתפי
פעולה .זאת האפשרות העדיפה".
צמרמורת עברה באנבת'" .עדיפה על פני מה?"
"הפעילי את השכל המפורסם שלך ",אמרה ריינה" .אם תימלטו היום ,אנחנו לא נצא
בעקבותיכם .אמרתי לך — אפילו מטורף לא יחצה את הים אל הארצות העתיקות .אם
אוקטביאנוס לא יזכה לנקום בספינה שלכם ,הוא יפנה את כעסו למחנה החצויים .הלגיון יצעד
אליכם .אנחנו נחריב את המקום ונותיר מאחור אדמה חרוכה".
הרגי את הרומאים ,היא שמעה את אמה דוחקת בה .הם לעולם לא יהיו בעלי בריתך.
אנבת' רצתה לבכות .מחנה החצויים היה הבית היחיד שידעה מעולם ,וכמחוות ידידות היא
סיפרה לריינה בדיוק היכן הוא נמצא .היא לא יכולה לנטוש אותו לחסדי הרומאים ולצאת
לטיול בקצה העולם.
אבל מסע החיפושים שלהם ,וכל מה שעברה כדי להחזיר את פרסי ...אם היא לא תצא
לארצות העתיקות ,הכול יהיה לשווא .ומלבד זאת ,אות אתנה אינו חייב להוביל לנקמה.
אם אצליח למצוא את הנתיב ,אמרה אמה ,את הדרך הביתה...
כיצד תשתמשי בפרס שלך? שאלה אותה אפרודיטה .למלחמה או לשלום?
היה לזה פתרון .אות אתנה יוכל להוביל אותה לשם ,אם תשרוד.
"אני הולכת ",היא אמרה לריינה" .בעקבות אות אתנה לרומא".
הפראיטור הנידה בראשה" .אין לך מושג מה מחכה לך".
"יש לי ",אמרה אנבת'" .הסכסוך הזה בין המחנות שלנו ...אני יכולה לתקן אותו".
"הסכסוך שלנו בן אלפי שנים .איך יכול אדם אחד לתקן אותו?"
אנבת' היתה רוצה לתת תשובה משכנעת ,להראות לריינה תרשים תלת–ממדי או שרטוט
גאוני ,אבל לא היה לה דבר מכל אלה .היא רק ידעה שהיא חייבת לנסות .היא נזכרה במבט
האבוד על פניה של אמה :אני חייבת לחזור הביתה.
"מסע החיפושים מוכרח להצליח ",היא אמרה" .את יכולה לנסות לעצור אותי ,ובמקרה
כזה ניאלץ להילחם עד המוות .או שתניחי לי ללכת ,ואני אנסה להציל את שני המחנות .אם
אתם חייבים לתקוף את מחנה החצויים ,נסי לפחות לעכב את המתקפה .תאטי את
אוקטביאנוס".
העיניים של ריינה הצטמצמו" .כבת של אלת מלחמה אחת לאחרת ,אני מכבדת את אומץ
הלב שלך .אבל אם תלכי עכשיו ,את גוזרת את דינו של המחנה שלך".
"אל תזלזלי בכוחו של מחנה החצויים ",הזהירה אותה אנבת'.
"את מעולם לא ראית את הלגיון בשעת קרב ",השיבה ריינה.
מכיוון הרציף צווח קול מוכר ברוח" :תהרגו אותם! תהרגו את כולם!"
אוקטביאנוס שרד את השחייה לנמל .הוא השתופף מאחורי השומרים ועודד בצעקות את
החצויים הרומים האחרים בעודם נאבקים להתקדם לעבר הספינה במגנים מונפים ,כאילו
יוכלו להדוף את הסערה המשתוללת סביבם.
על סיפון ‘ארגו ,'2פרסי וג'ייסון עמדו יחד בחרבות מוצלבות .צמרמורת של התרגשות
חלפה באנבת' כשקלטה שהבנים משלבים כוחות ,וביחד מכפיפים את הים ואת הרקיע לכוח
רצונם .מים ורוח קצפו יחד .גלים הכו בביצורים וברקים הבזיקו .עיטים ענקיים נסחפו
מהשמים .שרידי המרכבה המעופפת בערו במים ,והמאמן הדג' החזיק רובה קשת וירה
בציפורים הרומיות כשחלפו מעליהם.
"את רואה?" אמרה ריינה במרירות" .החנית ננעצה באדמה .אנשינו במלחמה".
"לא אם אצליח במסע שלי ",אמרה אנבת'.
הבעת פניה של ריינה הזכירה את פניה במחנה יופיטר כשקלטה שג'ייסון מצא מישהי
אחרת .הפראיטור היתה בודדה מדי ,מרירה ונבגדת ,מכדי שתאמין שמשהו יסתדר לה אי
פעם.
במקום זאת ,ריינה סימנה בידה .כלבי המתכת נסוגו" .אנבת' צ'ייס ",אמרה ריינה,
"בפגישתנו הבאה נהיה אויבות בשדה הקרב".
הפראיטור הסתובבה וחצתה את הביצורים ,וכלביה בעקבותיה.
אנבת' חששה שמדובר בתכסיס כלשהו ,אבל לא היה לה זמן להרהר בכך .היא רצה אל
הספינה.
נראה שהרוחות ההולמות ברומאים לא משפיעות עליה.
אנבת' חצתה בריצה מהירה את קווי התוקפים .אוקטביאנוס צעק" :תעצרו אותה!"
חנית חלפה ליד האוזן שלה‘ .ארגו '2כבר התחילה להתרחק מהרציף .פייפר עמדה על
כבש הסיפון ביד מושטת.
אנבת' זינקה ותפסה בידה של פייפר .הכבש נפל לים ושתי הנערות התגלגלו על הסיפון.
"קדימה!" צרחה אנבת'" .צאו ,צאו ,צאו!"
המנוע רעם מתחתיה .המשוטים זימזמו .ג'ייסון שינה את כיוון הרוח ופרסי זימן גל עצום
שהניף את הספינה גבוה מעל לחומות המצודה ודחף אותה לים .עד ש'ארגו '2הגיעה
למהירות מרבית ,פורט סאמטר הפכה לכתם רחוק ,והם דהרו על פני הגלים לעבר הארצות
העתיקות.
XXI
ליאו
אחרי הפשיטה על מוזיאון מלא רוחות של חיילי הדרום ,לא נראה לליאו שהיום יכול להיות
גרוע יותר .הוא טעה.
הם לא מצאו דבר בצוללת ממלחמת האזרחים או בכל מקום אחר במוזיאון ,רק כמה
תיירים קשישים ושומר מנומנם .כשניסו לבחון את הפריטים העתיקים הסתער עליהם גדוד
שלם של זומבים זוהרים במדים אפורים.
הרעיון שפרנק יוכל לשלוט ברוחות? אז ככה ...הוא די נכשל .כשפייפר שלחה את
ההודעה באיריס–נט שהתריעה על ההתקפה הרומית ,הם כבר היו בדרכם בחזרה לספינה,
לאחר שנמלטו דרך מרכז העיר צ'רלסטון מחבורה של חיילי דרום מתים וזועמים.
ואז — איזה כיף! — ליאו זכה לתפוס טרמפ בציפורניו של פרנק העיט הידידותי כדי
לצאת להילחם בחבורת רומאים .נראה שכל הרומאים יודעים שליאו הוא זה שירה על העיר
הקטנה שלהם ,כי הם נראו להוטים במיוחד להרוג אותו.
אבל רגע! זה לא הכול! המאמן הדג' ירה בהם והפיל אותם מהשמים; פרנק שמט אותו
)תאונה? ממש!(; והם התרסקו אל פורט סאמטר.
עכשיו ,בעוד ‘ארגו '2שועטת על פני הגלים ,ליאו נאלץ להשתמש בכל טיפת יכולת
שהיתה לו כדי למנוע מהספינה להתפרק .פרסי וג'ייסון היו קצת יותר מדי מוכשרים ביצירת
סערות ענקיות.
בשלב מסוים ,אנבת' עמדה לצדו וצעקה על רקע שאגת הרוח" :פרסי אומר שהוא דיבר
עם נראידה בנמל צ'רלסטון!"
"יופי לו!" השיב ליאו בצעקה.
"הנראידה אמרה שאנחנו צריכים לבקש עזרה מהאחים של כירון".
"מה זאת אומרת? מהפונים הפרועים?" ליאו מעולם לא פגש בקנטאורים הפרועים קרובי
משפחתו של כירון ,אבל שמע שמועות על מלחמות בחרבות ספוג ,תחרויות שתיית בירה
שחורה ורובי מים מלאים קצפת דחוסה.
"אני לא בטוחה ",אמרה אנבת'" .אבל קיבלתי נקודות ציון .אתה יכול להזין לדבר הזה
קווי אורך ורוחב?"
"אני יכול להזין מפות כוכבים ולהזמין לך מילקשייק ,אם את רוצה .ברור שאפשר לנווט
לפי קווי אורך ורוחב!"
אנבת' דיקלמה את המספרים .ליאו הצליחו איכשהו להקליד אותם בעודו אוחז בהגה ביד
אחת .נקודה אדומה הופיעה על מסך התצוגה העשוי ארד.
"זה באמצע האוקיינוס האטלנטי ",אמר ליאו" .לפונים הפרועים יש יאכטה?"
אנבת' משכה בכתפיה בחוסר אונים" .פשוט תדאג שהספינה לא תתפרק עד שנתרחק קצת
מצ'רלסטון .ג'ייסון ופרסי ימשיכו עם הרוח!"
"איזה כיף!"
נדמה שנצח עבר ,אבל בסופו של דבר הים שקט והרוחות שככו.
"ואלדס ",אמר המאמן הדג' בעדינות מפתיעה" .פנה לי מקום מאחורי ההגה .אתה מנווט
כבר שעתיים".
"שעתיים?"
"כן .פנה לי מקום".
"המאמן?"
"כן ,ילד?"
"אני לא מסוגל לפתוח את הידיים".
זה היה נכון .ליאו הרגיש כאילו האצבעות שלו הפכו לאבן .העיניים שלו צרבו מבהייה
באופק .הברכיים שלו הפכו למרשמלו .המאמן הדג' הצליחו לחלץ אותו מההגה.
ליאו העיף מבט אחרון בלוח המחוונים ,והקשיב לפסטוס מדווח בתקתוקים וזמזומים .הוא
הרגיש כאילו שכח משהו .הוא בהה במחוונים וניסה לחשוב ,אבל לשווא .הוא בקושי הצליח
למקד את העיניים" .תבדוק שאין מפלצות ",הוא אמר למאמן" .ותיזהר עם המייצב השבור .ו
—"
"קיבלתי ",הבטיח המאמן הדג'" .עכשיו לך מפה!"
ליאו הינהן בעייפות .הוא חצה את הסיפון בצעד כושל לעבר חבריו.
פרסי וג'ייסון ישבו שעונים על התורן בראשים מורכנים מרוב תשישות .אנבת' ופייפר
ניסו לשכנע אותם לשתות קצת מים.
הייזל ופרנק עמדו ממש מחוץ לטווח שמיעה וניהלו ויכוח שכלל הרבה נפנופי זרועות
וטלטולי ראש .ליאו לא היה אמור לשמוח ,אבל חלק מסוים בו שמח .החלק האחר הרגיש
אשמה על כך ששמח.
הוויכוח השתתק בבת אחת כשהייזל הבחינה בליאו .כולם נאספו ליד התורן.
פרנק הזעיף פנים כאילו הוא מתאמץ להפוך לבולדוג" .אין סימן לרודפים שלנו ",אמר.
"או ליבשה ",הוסיפה הייזל .היא נראתה ירקרקה למדי ,אבל ליאו לא ידע אם מתנודות
הספינה או מהוויכוח.
ליאו סרק את האופק .הוא לא ראה דבר מלבד אוקיינוס מכל עבר .זה לא היה אמור
להפתיע אותו .הוא הקדיש שישה חודשים לבניית הספינה וידע שהיא מסוגלת לחצות את
האוקיינוס האטלנטי .אבל עד היום ,המסע לארצות העתיקות לא נראה לו ממשי .ליאו מעולם
לא יצא את גבולות ארצות הברית — מלבד גיחה קצרה על גב דרקון לקוויבק .עכשיו הם היו
נוֹס ְטרוּם ,מקור כל המפלצות והענקים מארה ְ
ֶ בלב הים הפתוח ,לחלוטין לבדם ,והפליגו אל
המרושעים .אמנם הרומאים לא יעקבו אחריהם ,אבל הם גם לא יוכלו להיעזר במחנה
החצויים.
ליאו טפח על מותניו כדי לוודא שחגורת הכלים שלו עדיין איתו .לרוע המזל ,זה הזכיר לו
את עוגיית המזל של נמסיס השמורה באחד הכיסים.
תמיד תהיה הזר .קולה של האלה המשיך לכרסם במחשבותיו .הגלגל השביעי בעגלה.
תשכח ממנה ,אמר ליאו לעצמו .תתרכז בדברים שאתה מסוגל לתקן.
הוא פנה אל אנבת'" .מצאת את המפה שחיפשת?"
היא הינהנה לחיוב ,אף שנראתה חיוורת .ליאו תהה מה ראתה בפורט סאמטר שעירער
אותה ככה.
"אני אצטרך לבחון אותה ",אמרה ,כאילו בזאת נגמר הדיון" .מה המרחק לנקודת הציון?"
"במהירות חתירה מרבית ,בערך שעה ",אמר ליאו" .יש לך מושג מה אנחנו מחפשים?"
"לא ",היא הודתה" .פרסי?"
פרסי הרים את ראשו .עיניו הירוקות היו שטופות דם ועייפות" .הנראידה אמרה שהאחים
של כירון נמצאים שם ,ושהם ירצו לשמוע על האקווריום באטלנטה .אני לא יודע למה היא
התכוונה ,אבל "...הוא השתתק ,כאילו אפסו כוחותיו" .היא גם אמרה שאנחנו חייבים
להיזהר .קטו ,האלה שפגשנו באקווריום ,היא אם כל מפלצות הים .היא עצמה אולי תקועה
באטלנטה ,אבל היא יכולה לשלוח אחרינו את כל הילדים שלה .הנראידה אמרה שאנחנו
צריכים לצפות להתקפה".
"נהדר ",רטן פרנק.
ג'ייסון ניסה לקום ,וזה לא היה רעיון טוב .פייפר תפסה בו כדי שלא ייפול ,והוא גלש
בחזרה לישיבה בגבו לתורן.
"אנחנו יכולים להתרומם באוויר?" שאל" .אם נוכל לטוס — "
"זה היה יכול להיות מעולה ",אמר ליאו" .אבל פסטוס מדווח לי שהמייצב האווירי
השמאלי חוסל כשהספינה השתפשפה במזח בפורט סאמטר".
"אנחנו מיהרנו ",אמרה אנבת'" .בניסיון להציל אותך".
"ולהציל אותי זאת בהחלט מטרה נעלה ",תמך ליאו" .אני רק אומר שייקח זמן לתקן את
זה .ועד אז אנחנו לא טסים לשום מקום".
פרסי מתח את כתפיו ועווית חלפה בפניו" .מבחינתי אין בעיה .סבבה בים".
"דבר בשם עצמך ".הייזל העיפה מבט בשמש השוקעת ,שכמעט נגעה באופק" .אנחנו
חייבים למהר .שרפנו עוד יום ,ולניקו נשארו רק שלושה ימים".
"אנחנו נצליח ",הבטיח ליאו .הוא קיווה שהייזל סלחה לו על שלא בטח באחיה )היי,
לליאו זה נראה חשד סביר( ,אבל הוא לא רצה לפתוח את הפצע" .אנחנו יכולים להגיע לרומא
בשלושה ימים — בהנחה ,אתם יודעים ,שלא יקרה שום דבר בלתי צפוי".
פרנק נאנח .הוא עדיין נראה כאילו הוא מנסה להפוך לבולדוג" .יש חדשות טובות
כלשהן?"
"למעשה כן ",אמר ליאו" .פסטוס אומר שהשולחן המעופף שלנו ,בופורד ,הצליח לחזור
בשלום בזמן שהיינו בצ'רלסטון ,אז העיטים לא תפסו אותו .לרוע המזל ,הוא איבד את שק
הכביסה עם המכנסיים שלך".
"זה ממש לא בסדר!" נבח פרנק ,וליאו היה משוכנע שעבורו מדובר בקללה גסה במיוחד.
אין ספק שפרנק היה ממשיך לקלל — אולי מגיע אפילו עד כדי "מחורבן" — אבל פרסי
קטע אותו כשהתקפל ונאנק.
"העולם התהפך?" שאל.
ג'ייסון תפס את הראש עם הידיים" .כן ,והוא מסתובב .הכול צהוב .הכול אמור להיות
צהוב?"
אנבת' ופייפר החליפו מבטים מודאגים.
"זימון הסערה ממש התיש אתכם ",העירה פייפר" .אתם מוכרחים לנוח".
אנבת' הינהנה בהסכמה" .פרנק ,אתה יכול לעזור לנו להוריד אותם למטה?"
פרנק העיף מבט בליאו .היה ברור שהוא לא רוצה להשאיר אותו לבד עם הייזל.
"זה בסדר ,אחי ",אמר ליאו" .רק תשתדל לא לשמוט אותם כשאתם יורדים במדרגות".
ברגע שהאחרים ירדו למטה ,הייזל וליאו עמדו זה מול זה נבוכים .הם היו שם לבדם פרט
למאמן הדג' ,שנמצא רחוק מהם ליד ההגה וזימזם את שיר הנושא של פוקימון .המאמן שינה
את המילים ל"להרוג את כולם" ,וליאו באמת לא רצה לדעת למה.
לא נראה שהשיר עוזר לבחילה של הייזל.
"אוי "...היא התקפלה וחיבקה את עצמה .היה לה שיער יפה — מתולתל ,בצבע חום זהוב,
כמו תלתלים עשויים קינמון .השיער שלה הזכיר לליאו מקום ביוסטון שמכרו בו צ'ורוס,
מקלות קינמון מטוגנים מעולים .המחשבה עוררה בו רעב.
"אל תתכופפי ",הוא יעץ לה" .ואל תעצמי עיניים .זה רק מחמיר את הבחילה".
"באמת? גם לך יש מחלת ים?"
"לא ,אבל יש לי בחילה בנסיעות ,ו"...
הוא עצר בעצמו .הוא רצה לומר ,וכשאני מדבר עם בנות ,אבל החליט לשמור את המידע
הזה לעצמו.
"בנסיעות?" הייזל הזדקפה במאמץ" .אתה מסוגל להפליג בספינה או לרכוב על גב דרקון,
אבל יש לך בחילה בנסיעות?"
"נכון מוזר?" ליאו משך בכתפיו" .מה לעשות ,אני בחור מיוחד .תקשיבי ,תסתכלי על
האופק ,זאת נקודה קבועה .זה יעזור".
הייזל נשמה נשימה עמוקה ובהתה במרחק .צבע העיניים שלה בהק בזהב ,כמו דסקיות
הנחושת והארד בראש המכני של פסטוס.
"יותר טוב ככה?" הוא שאל.
"אולי קצת ".נשמע שהיא אומרת את זה מתוך נימוס .היא המשיכה להסתכל על האופק,
אבל היתה לליאו הרגשה שהיא מנסה להעריך את מצב הרוח שלו ושוקלת מה לומר.
"פרנק לא שמט אותך בכוונה ",אמרה" .הוא לא כזה .הוא סתם קצת מגושם לפעמים".
"אופס ",אמר ליאו בחיקוי המוצלח ביותר שלו את פרנק ז'אנג" .הפלתי את ליאו אל יחידה
של חיילי אויב .זה ממש לא טוב!"
הייזל ניסתה להסתיר חיוך .ליאו הניח שעדיף לחייך מאשר להקיא.
"נסה להבין אותו ",אמרה הייזל" .אתה וכדורי האש שלך מלחיצים אותו".
"הבחור מסוגל להפוך לפיל ,ואני מלחיץ אותו?"
העיניים של הייזל נותרו נטועות באופק .נראה שהבחילה שלה שככה מעט ,אף שהמאמן
הדג' עדיין שר את שיר הפוקימון שלו מאחורי ההגה.
"ליאו ",היא אמרה" ,בקשר למה שקרה בימת המלח הגדולה"...
הנה זה מגיע ,חשב ליאו.
הוא נזכר בפגישתם עם אלת הנקמה נמסיס .נדמה שעוגיית המזל שבחגורת הכלים הופכת
כבדה יותר .אתמול בלילה ,בעודם טסים מאטלנטה ,ליאו שכב בתא שלו וחשב על כמה
שהכעיס את הייזל .הוא חשב על דרכים לפצות אותה.
בקרוב תעמוד בפני בעיה שלא תוכל לפתור ,אמרה לו נמסיס ,אף שאוכל לעזור לך...
תמורת מחיר.
ליאו הוציא את עוגיית המזל מחגורת הכלים והפך אותה בין אצבעותיו .הוא תהה איזה
מחיר יצטרך לשלם אם יפתח אותה.
אולי זה הרגע.
"אני מוכן ",אמר להייזל" .אני יכול להשתמש בעוגיית המזל כדי למצוא את אחיך".
הייזל נראתה המומה" .מה? לא! כלומר ...בחיים לא הייתי מבקשת ממך דבר כזה .לא
אחרי מה שנמסיס אמרה לגבי המחיר הכבד .אני ואתה בקושי מכירים!"
ההערה הזאת ,שהם בקושי מכירים ,הכאיבה לו ,אף שליאו ידע שהיא צודקת.
"אז מה ...לא על זה רצית לדבר?" הוא שאל" .אה ...את רוצה לדבר על הקטע שבו
החזקנו ידיים על הסלע? כי — "
"לא!" היא נחפזה לומר ,ונופפה על פניה בצורה החמודה הזאת שלה כשהיתה נבוכה" .לא,
נזכרתי איך עבדת על נרקיסוס והנימפות"...
"אה ,כן ".ליאו העיף מבט מלא מודעות עצמית בזרועו .הקעקוע חתיך אש עדיין לא דהה
לגמרי" .זה נראה לי רעיון טוב בזמנו".
"היית מדהים ",אמרה הייזל" .חשבתי על זה מאז ,כמה הזכרת לי את — "
"סמי ",ניחש ליאו" .הלוואי שהיית אומרת לי מי הוא".
"מי הוא היה ",תיקנה אותו הייזל .אוויר הערב היה חמים ,אבל היא רעדה" .חשבתי
לעצמי ...שאולי אוכל להראות לך".
"יש לך תמונה שלו?"
"לא .לפעמים אני מסוגלת לחזות בעבר .זה לא קרה לי כבר הרבה מאוד זמן ,ומעולם לא
ניסיתי לעשות את זה בכוונה .אבל חלקתי פעם חיזיון מהעבר עם פרנק ,אז חשבתי"...
הייזל הביטה בו ישירות .ליאו נמלא אי שקט ,כאילו הזריקו לו קפה טהור .אם הייזל חלקה
עם פרנק חיזיון כזה מהעבר ...טוב ,או שליאו לא רוצה שום חלק בזה ,או שהוא בהחלט רוצה
לנסות את זה .התלבטות.
"כשאת אומרת חיזיון מהעבר "...הוא בלע רוק" .על מה בדיוק אנחנו מדברים? זה
מסוכן?"
הייזל הושיטה יד" .לא הייתי מבקשת ממך לעשות את זה ,אבל אני בטוחה שזה חשוב .לא
יכול להיות שהפגישה שלנו היא צירוף מקרים .אם זה יצליח ,אולי סוף סוף נבין את הקשר
בינינו".
ליאו העיף מבט בהגה .עדיין הציקה לו התחושה ששכח משהו ,אבל נראה שהמאמן הדג'
מסתדר מצוין .השמים מולם היו בהירים .שום דבר לא רמז לצרות.
וחוץ מזה ,לא נשמע שמדובר במשהו ממושך .לא נורא להשאיר את המאמן אחראי לכמה
דקות ,נכון?
"בסדר ",הסכים ליאו" .תראי לי".
הוא אחז בידה של הייזל ,והעולם התפוגג.
XXII
ליאו
הם עמדו בחצר של מבנה עתיק שנראה כמו מנזר .קיסוס כיסה את חומות הלבנים האדומות.
שורשיהם של עצי מגנוליה גדולים סדקו את אבני המרצפת .השמש קפחה מלמעלה ,והלחות
היתה בערך מאתיים אחוזים ,הביל יותר אפילו מביוּסטון .מקרבת מקום הגיע לאפו של ליאו
ריח דגים מטוגנים .עננים אפורים ונמוכים כיסו את השמים ,מפוספסים כמו פרוות טיגריס.
גודלה של החצר היה בערך כמגרש כדורסל .פוטבול ישן ,מפונצ'ר ,נח בפינה אחת,
למרגלות פסל של מריה הקדושה.
לאורך הבניין היו החלונות פתוחים .ליאו הבחין בהבזק תנועה בפנים ,אבל המקום היה
שקט במידה מלחיצה .הוא לא ראה סימן למזגנים ,כך שהטמפרטורה בתוך הבניין היתה
בוודאי אלף מעלות.
"איפה אנחנו?" הוא שאל.
"בבית הספר הישן שלי ",אמרה הייזל לצדו" .אקדמיית סנט אגנס לילדים כהי עור
ואינדיאנים".
"איזה מין שם — ?"
הוא פנה לעבר הייזל ופלט צווחה .היא היתה רוח רפאים — לא יותר מערפל באוויר
המהביל .ליאו השפיל מבט וראה שגם גופו שלו הפך לאד.
הכול סביבו נדמה מוצק וממשי ,אבל הוא עצמו היה רוח .אחרי שאידולון השתלט על גופו
לפני שלושה ימים ,התחושה לא מצאה חן בעיניו.
לפני שהספיק לשאול שאלה ,פעמון צילצל בפנים :לא צליל אלקטרוני מודרני אלא הדנדון
המיושן של פעמון ממתכת יצוקה.
"זה רק זיכרון ",אמרה הייזל" ,אז אף אחד לא יראה אותנו .תראה ,הנה אנחנו מגיעים".
"אנחנו?"
מכל הדלתות פרצו אל החצר עשרות ילדים בצעקות ובדחיפות .רובם היו שחורים ,אחדים
היספאניים ,בגילי גן עד תיכון .היה ברור לליאו שזה העבר ,כי כל הבנות לבשו שמלות ונעלו
נעלי עור עם אבזמים .הבנים לבשו חולצות כפתורים לבנות ומכנסיים עם כתפיות .רבים
חבשו כומתות כמו של רוכבי סוסים .אחדים מהילדים החזיקו בידיהם ארוחות צהריים .רבים
לא .הבגדים שלהם היו נקיים ,אבל בלויים ודהויים .לחלקם היו חורים בברכי המכנסיים ,או
נעליים עם עקבים שחוקים.
כמה בנות התחילו לקפוץ בחבל כביסה ישן .הבנים המבוגרים יותר שיחקו מסירות בכדור
בייסבול מרוט .ילדים עם ארוחות צהריים ישבו יחד ,אכלו ופיטפטו.
איש לא התייחס להייזל ולליאו ,רוחות הרפאים.
ואז הייזל — הייזל מהעבר — יצאה אל החצר .ליאו לא התקשה לזהות אותה ,אף שהיתה
צעירה בכשנתיים מגילה הנוכחי .השיער שלה היה אסוף בפקעת .עיני הזהב שלה התרוצצו
על פני החצר באי שקט .היא היתה לבושה בשמלה כהה ,בשונה מהבנות האחרות שלבשו
שמלות כותנה לבנות או פסטליות ופרחוניות ,ולכן בלטה ביניהן כמו מתאבלת בחתונה.
היא אחזה אל גופה בכוח שקית אוכל מבד והתקדמה לאורך הקיר ,כאילו מתאמצת שלא
יבחינו בה.
זה לא הצליח .אחד הנערים קרא" :המכשפה!" הוא התקדם לעברה בכבדות והיא נסוגה
לפינה .הנער היה לפחות בן ארבע–עשרה ,אולי אפילו בן תשע–עשרה .היה קשה לדעת כי
הוא היה גדול וגבוה ,ללא ספק הנער הגדול ביותר בחצר .ליאו תיאר לעצמו שהוא נשאר
כיתה כמה פעמים .הוא לבש חולצה מלוכלכת בצבע סמרטוט–מוסך ,מכנסי צמר בלויים
)בחום הזה אין ספק שהם לא היו נוחים( ,ולא היו לו נעליים .אולי המורים פחדו מהנער ולא
התעקשו שינעל נעליים ,ואולי פשוט לא היו לו נעליים לנעול.
"זה רוּפוּס ",אמרה הייזל הרוח בסלידה.
"את רצינית? אין מצב שקוראים לו רופוס ",אמר ליאו.
"בוא ",אמרה הייזל הרוח .היא ריחפה לעבר מקום העימות .ליאו בא בעקבותיה .הוא לא
היה רגיל בריחוף ,אבל הוא נסע פעם על סֶ גווֵיי והחוויה היתה דומה .הוא פשוט נשען בכיוון
שאליו רצה להתקדם.
לנער רופוס היו פנים שטוחות ,כאילו כל הזמן נפל והשתטח עליהן .השיער שלו נגזז
בתספורת שהיתה גם היא שטוחה לחלוטין ,עד שמטוס היה יכול לנחות עליו.
רופוס הושיט יד" .ארוחת צהריים".
הייזל מהעבר לא מחתה .היא הושיטה לו את שקית האוכל כאילו הדבר קורה יום יום.
כמה נערות התקרבו כדי להצטרף לחגיגה .אחת ציחקקה אל רופוס" .לא כדאי לך לאכול
את זה ",הזהירה" .זה בטח מורעל".
"את צודקת ",אמר רופוס" .האמא המכשפה שלך הכינה את זה ,לֶבֶ ְסק?"
"היא לא מכשפה ",מילמלה הייזל.
רופוס שמט את שקית האוכל ודרך עליה ,מועך את תוכנה תחת עקב רגלו היחפה" .אני
מוכן להחזיר לך אותה .אבל אני רוצה יהלום .שמעתי שאמא שלך יודעת להוציא יהלומים
מהאוויר .תני לי יהלום".
"אין לי יהלומים ",אמרה הייזל" .תעזוב אותי".
רופוס קפץ אגרופים .ליאו עבר מספיק בתי ספר ובתי אומנה לא נעימים כדי לדעת
שהעניינים עומדים להידרדר .הוא רצה להתערב ולעזור להייזל ,אבל לא היה אלא רוח
רפאים .וחוץ מזה ,כל זה קרה לפני עשרות שנים.
ואז ,נער נוסף כשל החוצה ,אל אור השמש.
ליאו השתנק בהפתעה .הנער נראה בדיוק כמוהו.
"אתה רואה?" אמרה הייזל הרוח.
ליאו המתחזה היה בערך בגובה של ליאו הרגיל — כלומר נמוך .הוא התאפיין באותה
אנרגיה מתוחה — הוא תופף באצבעותיו על מכנסיו ,הבריש את חולצת הכותנה הלבנה שלו,
סידר בלי הפסקה את הכומתה על שערו החום המתולתל) .וואו ,חשב ליאו לעצמו ,צריך
לחוקק חוק שאוסר על אנשים נמוכים לחבוש כומתות של רוכבי סוסים ,אלא אם כן הם
באמת רוכבי סוסים (.היה לליאו המתחזה אותו חיוך ממזרי שקידם את פניו של ליאו הרגיל
בכל פעם שהסתכל במראה — הבעה שגרמה למורים לצעוק אוטומטית" :שלא תחשוב על זה
אפילו!" ולהושיב אותו בשורה הראשונה בכיתה.
נראה שליאו המתחזה בדיוק ספג נזיפה ממורה .הוא החזיק בידיו כובע ליצן — חרוט
קרטון שכתוב עליו ליצן .ליאו חשב שרק בסרטים מצוירים משתמשים בכובעים כאלה
כעונש.
הוא היה יכול להבין למה ליאו המתחזה לא חובש את הכובע .גרוע מספיק להיראות כמו
רוכב סוסים .עם החרוט הזה על הראש ,הוא היה נראה כמו גמד מהאגדות.
כמה ילדים נסוגו כשליאו המתחזה התפרץ ביניהם .אחרים דחקו זה את זה במרפקים ורצו
לעברו כאילו מצפים למופע בידור.
רופוס השטוח המשיך בינתיים לאיים על הייזל שתיתן לו יהלום ,ולא הבחין בליאו
המתחזה מתקרב.
"נו כבר ".רופוס גהר מעל הייזל באגרופים קפוצים" .תני אותו!"
הייזל נלחצה אל הקיר .פתאום נשמע מהקרקע קול פצפוץ ,כמו ענף נשבר .יהלום מושלם
בגודל פיסטוק ניצנץ בין רגליה.
"הא!" נבח רופוס כשראה אותו .הוא התחיל להתכופף לעברו ,אבל הייזל צעקה" :בבקשה
לא!" כאילו היא ממש חוששת לשלומו.
זה השלב שבו ליאו המתחזה הגיע.
הנה זה מתחיל ,חשב ליאו .ליאו המתחזה הולך להכניס לו באיזה תרגיל נינג'ות כמו של
המאמן הדג' ולהציל את הייזל.
אבל ליאו המתחזה הצמיד את קצה הכובע החרוטי לפה שלו כמו מגאפון וצעק" :קאט!"
הוא אמר את זה בקול כה סמכותי ,שכל הילדים האחרים קפאו לרגע .אפילו רופוס הזדקף
ונסוג בבלבול.
אחד הילדים הקטנים גיחך בשקט" :סֶ מי יעשה שמח".
סֶ מי ...צמרמורת עברה בליאו .מי זה הילד הזה?
סֶ מי/ליאו המתחזה הסתער על רופוס עם הכובע החרוטי ,במבט מרוגז" .לא ,לא ,לא!"
הכריז ,ונופף בידו האחרת בפראות אל הילדים שנאספו לצפות בהופעה.
סֶ מי פנה אל הייזל" .מיס לאמאר ,השורה שלך היא "...סֶ מי הביט סביב בתסכול" .אחראי
התסריט! מה השורה של הֶ די לאמאר?"
"'רחמנות ,נבל שכמותך!'" קרא אחד הבנים.
"תודה רבה!" אמר סֶ מי" .מיס לאמאר ,את אמורה להגיד ,רחמנות ,נבל שכמותך! ואתה,
קלארק גייבּל — "
החצר כולה פרצה בצחוק .ליאו ידע במעורפל שקלארק גייבל היה כוכב קולנוע לפני שנים
רבות ,אבל בזה הסתכם כל הידע שלו .אך מתברר שהרעיון שרופוס השטוח יוכל להיות
קלארק גייבל השכיב את הילדים האלה מצחוק.
"מר גייבל — "
"לא!" קראה אחת הבנות" .תעשה אותו גֶרי קוּפֶּר".
צחוק נוסף .רופוס נראה על סף פיצוץ .הוא קפץ אגרופים כאילו הוא רוצה להרביץ
למישהו ,אבל לא היה מסוגל לתקוף את בית הספר כולו .אין ספק ששנא שצוחקים עליו ,אבל
מוחו הקטן והאטי לא הצליח להבין מה סֶ מי עושה.
ליאו הינהן בהערכה .סֶ מי באמת היה דומה לו .ליאו עושה דברים כאלה לבריונים כבר
שנים.
"בסדר!" צעק סֶ מי בקול תקיף" .מר קופר ,אתה אומר ,הו ,אך היהלום הוא שלי ,יקירתי
הבוגדנית! ואז אתה מרים את היהלום ככה!"
"סֶ מי ,לא!" מחתה הייזל ,אבל סֶ מי חטף את אבן החן ושמט אותה אל כיסו בתנועה אחת
חלקה.
הוא הסתער על רופוס" .אני רוצה רגש! אני רוצה שראשי הגבירות בקהל יסתחררו!
גבירותי ,האם מר קופר סיחרר כעת את ראשיכן?"
"לא ",קראו כמה בנות.
"הנה ,אתה רואה?" קרא סֶ מי" .עכשיו ,מתחילת הסצנה!" הוא צעק אל תוך הכובע
החרוטי" :אקשן!"
רופוס התחיל להתאושש מהבלבול .הוא צעד לעבר סֶ מי ואמר" :ואלדס ,אני הולך — "
הפעמון צילצל .ילדים נהרו אל הדלתות .סֶ מי משך את הייזל הצדה בעוד הילדים הקטנים
— שנראו כמו עדר עוזרים של סֶ מי — דחפו את רופוס קדימה איתם עד שנעלם על גל של
ילדי גן.
סֶ מי הרים את שקית האוכל המעוכה של הייזל ,הבריש אותה בתנועה מוגזמת והושיט לה
אותה בקידה עמוקה ,כאילו היא כתר" .מיס לאמאר".
הייזל מהעבר לקחה את ארוחת הצהריים המעוכה שלה .היא נראתה על סף בכי ,אבל ליאו
לא ידע אם מהקלה או מאומללות או מהערצה" .סֶ מי ...רופוס ירצח אותך".
"מה פתאום ,הוא יודע שלא כדאי לו להסתבך איתי ".סֶ מי חבש את הכובע החרוטי על
כומתת רוכב הסוסים שלו .הוא הזדקף וניפח את החזה הרזה שלו .הכובע החרוטי נפל.
הייזל צחקה" .אתה מגוחך".
"תודה רבה ,מיס לאמאר!"
"על לא דבר ,יקירי הבוגדני".
החיוך של סֶ מי התערער .האווירה הפכה טעונה במידה מביכה .הייזל בהתה בקרקע.
"אסור היה לך לגעת ביהלום .זה מסוכן".
"מה פתאום ",אמר סֶ מי" .לא עבורי!"
הייזל בחנה אותו בזהירות ,כרוצה להאמין לו" .דברים רעים עלולים לקרות .אסור לך —
"
"אני לא אמכור אותו ",אמר סֶ מי" .אני מבטיח! אני אשמור אותך כאות לחסידותייך".
הייזל התאמצה לחייך" .אני חושבת שהתכוונת אות לחסדייך".
"בדיוק! אבל כדאי שנלך .הגיע הזמן לסצנה הבאה :הדי לאמאר כמעט מתה משעמום
בשיעור לשון".
סֶ מי הושיט להייזל מרפק כמו ג'נטלמן ,אבל הייזל הדפה אותו מעליה בשעשוע" .תודה
שבאת לעזרתי ,סֶ מי".
"מיס לאמאר ,אני תמיד אבוא לעזרתך!" הוא אמר בעליזות .השניים מיהרו לעבר בניין
בית הספר.
ליאו הרגיש ערטילאי יותר מאי פעם .אולי הוא בעצם היה רק אידולון כל החיים שלו ,כי
למען האמת ,הבחור הזה נראה כמו ליאו האמיתי .הוא היה חכם ממנו ,קוּל ממנו ומצחיק
ממנו .הוא פלירטט עם הייזל בכישרון רב ולא היה ספק שלבה שייך לו.
מה הפלא שהייזל תקעה בליאו מבט מוזר כשרק נפגשו .מה הפלא שהיא קראה לו סֶ מי
ברגש כזה .אבל ליאו לא היה סֶ מי כפי שרופוס השטוח לא היה קלארק גייבל.
"הייזל ",הוא אמר" .אני — אני לא — "
חצר בית הספר התפוגגה והתחלפה בתמונה אחרת.
הייזל וליאו עדיין היו רוחות רפאים ,אבל עכשיו עמדו מול בית מוזנח לצד תעלת ניקוז
מלאה עשבים שוטים .כמה עצי בננה נבולים צמחו בחצר .על המדרגות היה מונח רדיו מיושן
שניגן מוזיקת אקורדיון מקסיקנית .על כיסא נדנדה במרפסת המוצלת ישב גבר זקן וכחוש
ובהה באופק.
"איפה אנחנו?" שאלה הייזל .היא עדיין היתה רוח ,אבל הקול שלה נשמע מודאג" .זה לא
מהחיים שלי!"
ליאו הרגיש כאילו צורתו כרוח מתגבשת ,הופכת ממשית יותר .המקום נראה לו מוכר
משום מה.
"זה ביוסטון ",הוא קלט" .אני מכיר את הנוף הזה .תעלת הניקוז הזאת ...אנחנו בשכונה
הישנה של אמא שלי ,המקום שבו היא גדלה .שדה התעופה של יוסטון נמצא בכיוון ההוא".
"זה מהחיים שלך?" אמרה הייזל" .אני לא מבינה! איך — ?"
"את שואלת אותי?" אמר ליאו בפליאה.
פתאום האיש הזקן מילמל" :אח ,הייזל"...
זעזוע חלף בגופו של ליאו .עיניו של האיש הזקן היו עדיין נעוצות באופק .איך הוא ידע
שהם שם?
"אני מניח שאזל לנו הזמן ",המשיך האיש הזקן בנימה חולמנית" .נו טוב"...
הוא לא סיים את המשפט.
הייזל וליאו עמדו שם דוממים מאוד .הזקן לא הפגין שום סימן נוסף שראה או שמע אותם.
ליאו הבין שהאיש דיבר כנראה לעצמו .אבל מדוע אמר את שמה של הייזל?
עורו של הזקן היה שזוף ,שערו לבן ומתולתל וידיו מגוידות ,כאילו עסק כל חייו בעבודת
כפיים .הוא לבש חולצה צהובה בהירה ,נקייה מאוד ,מכנסיים אפורים עם כתפיות ונעליים
שחורות מצוחצחות.
למרות גילו ,עיניו היו חדות וצלולות .הוא ישב במעין הדרת כבוד שקטה .הוא נראה שלֵו
— אפילו משועשע ,כאילו חושב ,וואו ,חייתי כל כך הרבה שנים? מדהים!
ליאו היה משוכנע למדי שמעולם לא פגש באיש הזה .אז למה הוא נראה לו מוכר? ואז הוא
קלט שהאיש נוקש באצבעותיו על מסעד הכיסא ,אבל לא במקצב אקראי .הוא השתמש בקוד
מורס ,כמו שאמא של ליאו נהגה לתקשר איתו ...והנקישות הצטרפו לאותה הודעה :אני אוהב
אותך.
דלת הרשת נפתחה .אישה צעירה יצאה מהבית .היא לבשה מכנסי ג'ינס וחולצה בצבע
טורקיז .השיער שלה היה מסופר בתספורת קארה קצרה .היא היתה יפה ,אבל לא עדינה .היו
לה זרועות שריריות למדי וידיים מיובלות .בדומה לגבר הזקן ,העיניים החומות שלה ברקו
בשעשוע .בזרועותיה היה תינוק ,עטוף בשמיכה כחולה.
"תראה ,מיחוֹ ",היא אמרה לתינוק" .זה בּיסאָ בּוּאֶ לוֹ שלך .בּיסאָ בּוּאֶ לוֹ ,אתה רוצה להחזיק
אותו?"
למשמע קולה ,ליאו פרץ בבכי.
זאת היתה אמא שלו — צעירה יותר משזכר אותה ,אבל לגמרי בחיים .כלומר התינוק
בזרועותיה...
הזקן חייך חיוך ענקי .היו לו שיניים מושלמות ,לבנות כמו שיער השיבה שלו .קמטי חיוך
נחרצו בפניו" .בן! מי בֶּ ביטוֹ ,ליאו!"
"ליאו?" לחשה הייזל" .זה — זה אתה? מה זה בּיסאָ בּוּאֶ לוֹ?"
ליאו לא היה מסוגל לדבר .סבא–רבא ,הוא רצה לומר.
הזקן לקח את ליאו התינוק בזרועותיו ,ציחקק בהערכה ודיגדג את התינוק מתחת לסנטר
— וליאו הרוח הבין מה רואות עיניו.
איכשהו הכוח של הייזל לבקר בעבר מצא את האירוע היחיד שקישר בין החיים של שניהם
— הנקודה שבה השושלת של ליאו הצטלבה עם זאת של הייזל.
הזקן הזה...
"אה "...נראה שבאותו רגע גם הייזל הבינה מיהו הזקן .הקול שלה הפך שקט מאוד ,על סף
בכי" .אוי ,סֶ מי ,לא"...
"אח ,ליאו הקטן ",אמר סֶ מי ואלדס ,שהיה כעת בשנות השבעים לחייו" .תצטרך להיות
כפיל הפעלולים שלי ,מה? אני חושב שככה קוראים לזה .תאמר לה בשמי .קיוויתי שאזכה
להיות בחיים ,אבל נו ,הקללה לא תאפשר את זה!"
הייזל התייפחה" .גאיה ...גאיה אמרה לי שהוא מת מהתקף לב בשנות השישים .אבל זה לא
— זה לא יכול להיות"...
סֶ מי ואלדס המשיך לדבר אל התינוק ,בעוד אמו של ליאו ,אספרנסה ,מביטה בהם בחיוך
סבלני — אולי קצת חוששת שהבּיסאָ בּואֶ לוֹ של ליאו יצא מדעתו ,וקצת עצובה שהוא מדבר
שטויות.
"הגברת ההיא ,דוניה קאלידה ,היא הזהירה אותי ".סֶ מי הניד בראשו בעצב" .היא אמרה
שהסכנה הגדולה להייזל לא תגיע בימי חיי .אבל הבטחתי שתמיד אבוא לעזרתה .אתה תצטרך
לומר לה שאני מצטער ,ליאו .תעזור לה אם תוכל".
"בּיסאָ בּואֶ לוֹ ",אמרה אספרנסה" ,אתה בטח עייף".
היא הושיטה זרועות לקחת ממנו את התינוק ,אבל הזקן המשיך לערסל אותו רגע נוסף.
נראה שליאו התינוק מרוצה לחלוטין בזרועותיו.
"תגיד לה שאני מצטער שמכרתי את היהלום ,טוב?" אמר סֶ מי" .הפרתי את ההבטחה
שנתתי לה .כשהיא נעלמה באלסקה ...אח ,לפני כל כך הרבה שנים ,השתמשתי בסופו של
דבר ביהלום ,עברתי לטקסס כמו שתמיד חלמתי .פתחתי מוסך משלי .הקמתי משפחה! אלה
היו חיים טובים ,אבל הייזל צדקה .היהלום היה מקולל .אף פעם לא ראיתי אותה שוב".
"אוי ,סֶ מי ",אמרה הייזל" .לא ,לא הקללה מנעה ממני לחזור .אני רציתי לחזור .אבל
נהרגתי!"
לא נראה שהזקן שומע .הוא חייך אל התינוק ונשק לראשו" .אני נותן לך את ברכתי ,ליאו.
נין זכר ראשון! יש לי הרגשה שאתה מיוחד ,כמו שהייזל היתה .אתה לא סתם תינוק רגיל,
מה? אתה תמשיך את דרכי .אתה תפגוש אותה יום אחד .תמסור לה דרישת שלום ממני".
"בּיסאָ בּואֶ לוֹ ",אמרה אספרנסה ,הפעם בקול קצת יותר תקיף.
"כן ,כן ".סמי ציחקק" .אֶ ל ויֶיחוֹ לוֹקוֹ ,החיים המשוגעים ממשיכים .אני עייף ,אספרנסה.
את צודקת .אבל בקרוב אנוח .אלה היו חיים טובים .תגדלי אותו כמו שצריך ,ניֶיטָ ה".
התמונה התפוגגה.
ליאו עמד על סיפון ‘ארגו ,'2מחזיק בידה של הייזל .השמש שקעה ,ורק אורן של
עששיות הארד האיר את הספינה .העיניים של הייזל היו נפוחות מבכי.
הם ראו יותר מדי .האוקיינוס כולו התנודד תחת רגליו של ליאו ,ובפעם הראשונה במסע
הזה הוא הרגיש שהם נסחפים ללא עוגן.
"שלום ,הייזל לבסק ",הוא אמר בקול צרוד.
הסנטר שלה רטט .היא הסתובבה ופתחה את הפה לדבר ,אבל לפני שהספיקה ,הספינה
נטתה הצידה.
"ליאו!" המאמן הדג' צעק.
פסטוס זימזם התראה ונשף להבות אל שמי הלילה .פעמון הספינה צילצל.
"המפלצות האלה שהדאיגו אותך?" צעק הדג'" .אחת מהן מצאה אותנו!"
XXIII
ליאו
הגיע לליאו לחבוש כובע ליצן.
לו היה חושב בצלילות ,הוא היה זוכר להעביר את מערכת האיתור של הספינה מרדאר
לסונאר ברגע שיצאו מנמל צ'רלסטון .זה מה שהוא שכח .הוא עיצב את גוף הספינה כך
שיהדהד כל כמה שניות וישלח גלים בערפול ,כדי שפסטוס ידע אם מתקרבת מפלצת ,אבל
היו להדהוד שתי הגדרות נפרדות :לאוויר ולמים.
דעתו הוסחה לחלוטין בגלל הרומאים ,והסערה ,והייזל ,עד ששכח לגמרי להחליף הגדרה.
ועכשיו ,מפלצת הגיעה עד אליהם.
הספינה נטתה ימינה .הייזל נאחזה במעקה .הדג' צעק" :ואלדס ,איזה מהכפתורים האלה
מפוצץ מפלצות? תפוס בהגה!"
ליאו טיפס במעלה הסיפון הנטוי והצליח להיאחז במעקה השמאלי .הוא התחיל לטפס
הצדה לעבר ההגה ,אבל כשראה את המפלצת מגיחה מהמים הוא שכח איך זזים.
היצור היה גדול כמו הספינה שלהם .לאור הירח ,הוא נראה כמו הכלאה בין חסילון לנדל
ענקי ,עם שריון קרני ורוד ,זנב שטוח כמו של לובסטר ואינספור רגליים שנעו בגלים
מהפנטים בעוד המפלץ מתחכך בגוף ‘ארגו .'2
הראש שלו עלה אחרון מהמים — פרצוף ורוד וחלקלק כמו של שפמנון ענקי ,עם עיניים
מזוגגות ומתות ,לוע פעור חסר שיניים ויער של מחושים מבצבצים מכל נחיר ,מחזה דוחה
להפליא.
ליאו נזכר בארוחות שישי עם אמא שלו במסעדת פירות ים ביוסטון .הם נהגו לאכול
שרימפס ושפמנונים .הוא כמעט הקיא כשנזכר בזה.
"קדימה ,ואלדס!" צעק הדג'" .תפוס את ההגה כדי שאוכל להביא את מחבט הבייסבול
שלי!"
"מחבט בייסבול לא יועיל ",אמר ליאו ,אבל הצליח להתקדם אל ההגה.
מאחוריו ,שאר החבורה כשלה אל הסיפון.
פרסי צעק" :מה קורה — אההה! שרימפזילה!"
פרנק רץ אל הייזל .היא נאחזה במעקה ,עדיין מטושטשת מהביקור בעבר ,אבל סימנה לו
שהכול בסדר.
המפלץ נחבט שוב בספינה .גוף הספינה נאנק .אנבת' ,פייפר וג'ייסון הושלכו ימינה וכמעט
התגלגלו מעבר למעקה.
ליאו הצליח להגיע להגה .ידיו התרוצצו על הבקרים .באינטרקום ,פסטוס תיקתק ונקש
הודעות על דליפות מתחת לסיפון ,אבל לא נראה שהספינה עומדת לטבוע — לפחות לא
כרגע.
ליאו משך במתג המשוטים .הם יכלו להפוך לחניתות שיבריחו את היצור .לרוע המזל,
המשוטים נתקעו .החבטה של שרימפזילה הוציאה אותם מאיזון ,וכיוון שהמפלץ נמצא קרוב
כל כך ליאו לא היה יכול להשתמש בבליסטראות בלי להצית גם את ‘ארגו '2עצמה.
"איך הוא הצליח להתקרב כל כך?" צעקה אנבת' ,שהצליחה למשוך את עצמה אל אחד
ממגני המעקה.
"אני לא יודע!" נהם הדג' .הוא חיפש סביב אחר המחבט שלו ,שהתגלגל אל הסיפון
המרכזי.
"איזה אידיוט אני!" נזף ליאו בעצמו" .אידיוט ,אידיוט! שכחתי את הסונאר!"
הספינה נטתה עוד יותר ימינה .או שהמפלץ ניסה לחבק אותם ,או שהוא עמד להטביע
אותם.
"סונאר?" תבע הדג'" .בשם פאן ,ואלדס! אולי אם לא היית שקוע כל כך בלהחזיק ידיים
עם הייזל ולהביט לה שעות בעיניים — "
"מה?" צווח פרנק.
"זה לא היה ככה!" מחתה הייזל.
"לא חשוב כרגע!" אמרה פייפר" .ג'ייסון ,אתה יכול לזמן ברק?"
ג'ייסון נאבק לקום על רגליו" .אני — " הוא רק הצליח להניד בראשו לשלילה .זימון
הסערה קודם לכן התיש אותו לגמרי .במצבו הנוכחי ,ליאו התקשה להאמין שהמסכן היה
מצליח להדליק אפילו נורה.
"פרסי!" אמרה אנבת'" .אתה יכול לדבר עם היצור הזה? אתה יודע מה הוא?"
בנו של אל הים הניד בראשו ,מבולבל לחלוטין" .אולי הספינה מסקרנת אותו .אולי הוא
רק — "
מחושיו של המפלץ הצליפו בסיפון במהירות כזאת ,שליאו אפילו לא הספיק לצעוק,
זהירות!
מחוש הוטח בחזה של פרסי והוא התרסק במורד המדרגות .אחר נכרך סביב הרגליים של
פייפר והתחיל לגרור אותה צורחת לעבר המעקה .עשרות מחושים נוספים נכרכו סביב
התרנים ,הקיפו את רובי הקשת ותלשו חבלים.
"השפם תוקף!" הדג' חטף את המחבט שלו וזינק לקרב; אבל החבטות שלו ניתזו
מהמחושים בלי לגרום כל נזק.
ג'ייסון שלף את החרב שלו .הוא ניסה לשחרר את פייפר ,אבל עדיין היה חלש .להב הזהב
שלו לא התקשה לשסף את המחושים ,אבל בכל פעם שגדע אחד ,אחרים תפסו את מקומו.
אנבת' שלפה את הפגיון שלה .היא רצה מבעד ליער של מחושים ,חומקת ודוקרת בכל
מטרה אפשרית .פרנק שלף את הקשת שלו .הוא ירה אל גוף היצור וקלע חצים אל תוך
הרווחים שבשריון שלו; אבל נראה שזה רק מעצבן את המפלץ .הוא שאג וטילטל את
הספינה .התורן הראשי חרק כאילו הוא עומד להישבר.
הם נזקקו בדחיפות לכוח אש נוסף ,אבל הבליסטראות לא היו שמישות .הדבר היחיד
שיציל אותם הוא פיצוץ שלא ישמיד את הספינה עצמה .אבל איך?...
העיניים של ליאו ננעצו בארגז אספקה שנח ליד הרגליים של הייזל.
"הייזל!" הוא צעק" .הארגז הזה! תפתחי אותו!"
היא היססה ,ואז ראתה לאיזה ארגז הוא מתכוון .על התגית שלו היה כתוב זהירות! לא
לפתוח!
"תפתחי אותו!" צעק ליאו שוב" .המאמן ,תחזיק בהגה! תסובב אותנו לעבר המפלצת,
אחרת נתהפך".
הדג' זינק בין המחושים בפרסות התיש הזריזות שלו ,חובט בהתלהבות .הוא דהר אל ההגה
ותפס בו.
"מקווה שיש לך תוכנית!" צעק.
"תוכנית גרועה ".ליאו רץ לעבר התורן הראשי.
המפלץ התקרב אל ‘ארגו .'2הסיפון נטה בזווית של ארבעים וחמש מעלות .על אף מאמצי
כולם ,המחושים היו רבים מדי .נדמה שהם מסוגלים להתארך בלי לגדול .בקרוב ‘ארגו '2
תהיה סבוכה בהם לגמרי .פרסי לא חזר במעלה המדרגות .האחרים היו שקועים במאבק על
חייהם ,נגד שפם.
"פרנק!" ליאו צעק בעודו רץ אל הייזל" .תרוויח בשבילנו קצת זמן! אתה יכול להפוך
לכריש או משהו כזה?"
פרנק העיף בו מבט חמוץ; ובאותו רגע אחד המחושים חבט בו והפיל אותו מעבר למעקה.
הייזל צרחה .היא הספיקה בינתיים לפתוח את ארגז האספקה ,ועכשיו כמעט שמטה את
שני בקבוקוני הזכוכית שהחזיקה.
ליאו תפס אותם .גודלו של כל בקבוקון היה כתפוח ,והנוזל שבתוכם היה ירוק זרחני.
הזכוכית היתה חמימה למגע .ליאו הרגיש שהחזה שלו עומד להתפוצץ מתחושת אשמה .הוא
הסיח את דעתו של פרנק ,וייתכן שגרם בכך למותו .אבל לא היה לו זמן לחשוב על זה עכשיו.
הוא מוכרח להציל את הספינה.
"קדימה!" הוא הושיט להייזל את אחד הבקבוקונים" .אנחנו יכולים להרוג את המפלצת —
ולהציל את פרנק!"
הוא קיווה שזה לא שקר .המאבק להגיע למעקה השמאלי הזכיר טיפוס יותר מאשר הליכה,
אבל בסופו של דבר הם הצליחו.
"מה זה החומר הזה?" התנשפה הייזל עם הבקבוקון בידה.
"אש יוונית!"
העיניים של הייזל נפערו" .השתגעת? אם הם יישברו ,כל הספינה תישרף!"
"לפה שלו!" אמר ליאו" .תזרקי אותו לתוך — "
פתאום ליאו נמחץ כנגד הייזל ,והעולם נטה הצידה .הם הונפו באוויר ,וליאו קלט שאחד
המחושים תפס אותם .הזרועות של ליאו היו חופשיות ,אבל הוא בקושי הצליח לאחוז
בבקבוקון האש היוונית .הייזל נאבקה .הזרועות שלה הוצמדו לגופה ,כך שבכל רגע עמד
הבקבוקון הלכוד ביניהם להתנפץ ...וזה ממש לא יועיל לבריאותם.
הם הונפו שלושה מטרים ,שישה מטרים ,עשרה מטרים מעל למפלצת .ליאו ראה את
חבריו הולכים ומפסידים בקרב ,צועקים ומשספים שערות שפם .הוא ראה את המאמן הדג'
נאבק למנוע מהספינה להתהפך .הים היה אפל ,אבל נדמה לו שלאור הירח הוא רואה עצם
בוהק צף קרוב למפלצת — אולי גופו חסר ההכרה של פרנק ז'אנג.
"ליאו ",התנשפה הייזל" ,אני לא מסוגלת — הזרועות שלי — "
"הייזל ",הוא אמר" .את בוטחת בי?"
"לא!"
"גם אני לא ",הודה ליאו" .כשהיצור הזה יפיל אותנו ,תעצרי את הנשימה .מה שלא תעשי,
נסי לזרוק את הבקבוקון כמה שיותר רחוק מהספינה".
"למה — למה שהוא יפיל אותנו?"
ליאו בהה בראש המפלץ שמתחתם .זאת תהיה קליעה מסובכת ,אבל לא היתה לו ברירה.
הוא הניף את הבקבוקון בידו השמאלית .את ידו הימנית לחץ אל המחוש וזימן אש בכף היד
— פרץ ממוקד ,מלובן.
זה בהחלט משך את תשומת לבו של המפלץ .רעד חלף לכל אורך המחוש בעוד שלפוחיות
עולות תחת מגעו של ליאו .המפלץ הרים את ראשו ,שואג מכאב ,וליאו השליך את בקבוקון
האש היוונית היישר אל תוך לועו.
מאותו רגע ,הכול קרה במהירות מסחררת .ליאו הרגיש שהמחוש מרפה מהם .הם נפלו.
הוא שמע פיצוץ מעומעם וראה הבזק אור ירוק ניצת בתוך גוף היצור כאילו היה עששית
ורודה ענקית .המים פגעו בפניו של ליאו כמו סלע עטוף נייר זכוכית ,והוא שקע אל החשכה.
הוא סגר את פיו בכוח והתאמץ לא לנשום ,אבל הרגיש כיצד הוא הולך ומאבד את ההכרה.
מבעד למי המלח הצורבים היה נדמה לו שהוא רואה את הצללית המטושטשת של גוף
הספינה מעליו — אליפסה כהה מוקפת הילה ירוקה רושפת ,אבל הוא לא ידע אם הספינה
עצמה עולה באש.
שרימפ ענקי הרג אותי ,חשב ליאו במרירות .לפחות ש'ארגו '2תשרוד .לפחות שהחברים
שלי יהיו בסדר.
ראייתו החלה להתעמעם .הריאות שלו צרבו.
כשנמצא כבר על סף ייאוש ,פנים משונות ריחפו מעליו — גבר שנראה כמו כירון ,המורה
שלהם במחנה החצויים .גם לו היו שיער מקורזל ,זקן סבוך ועיניים נבונות — מראה שבין
היפי פרוע לבין פרופסור אבהי ,רק שעורו של האיש הזה היה ירוק כמו אפונה .האיש הניף
פגיון בדממה .הבעת הפנים שלו היתה קודרת ונוזפת ,כאומר :תפסיק לזוז ,אני מנסה להרוג
אותך.
ליאו איבד את ההכרה.
כשהתעורר ,הוא תהה אם שוב חזר לעבר כרוח רפאים ,כי הוא צף חסר משקל .העיניים
שלו הסתגלו בהדרגה לאור המעומעם.
"הגיע הזמן ".הקול של פרנק הידהד ,כאילו הוא מדבר דרך כמה שכבות של פלסטיק
נצמד.
ליאו התיישב ...או ליתר דיוק צף לישיבה .הוא נמצא מתחת לפני המים ,במערה שגודלה
בערך כמו חניה סגורה לשתי מכוניות .אצות זרחניות כיסו את התקרה והאירו את המקום
בבוהק כחלחל–ירקרק .הרצפה היתה מכוסה שטיח של קיפודי ים ,לא בדיוק מצע רך ,כך
שליאו שמח שהוא צף במים .הוא לא הבין איך הוא מצליח לנשום בלי אוויר.
פרנק ריחף בקרבת מקום כמו שקוע במדיטציה .עם הפנים השמנמנות שלו וההבעה
הזועפת ,הוא נראה כמו בודהה שהגיע להארה ,ובכלל לא מרוצה ממנה.
היציאה היחידה מהמערה היתה חסומה בצדפה ענקית — פני השטח שלה בהקו בגוני
ורוד ,פנינה וטורקיז .אם המערה הזאת היא בית כלא ,לפחות היתה לו דלת מרהיבה.
"איפה אנחנו?" שאל ליאו" .איפה כולם?"
"כולם?" רטן פרנק" .אני לא יודע .למיטב ידיעתי ,רק אתה ואני והייזל כאן .האנשים
הסוסים–דגים לקחו את הייזל לפני שעה והשאירו אותי איתך".
מנימת הקול של פרנק היה ברור שהסידור לא מוצא חן בעיניו .הוא לא נראה פצוע ,אבל
ליאו הבחין שהקשת ואשפת החצים שלו לא עליו .ליאו טפח בבהלה על מותניו .חגורת הכלים
שלו נעלמה.
"הם ערכו חיפוש ",אמר פרנק" .לקחו מאיתנו כל דבר שיכול לשמש ככלי נשק".
"מי?" דרש ליאו לדעת" .הסוסים–דגים?"
"האנשים הסוסים–דגים ",הבהיר פרנק .לא שזה ממש עזר" .הם כנראה תפסו אותנו
כשנפלנו למים וגררו אותנו לכאן ...איפה שזה לא יהיה".
ליאו נזכר בדבר האחרון שראה לפני שאיבד את ההכרה — הפנים הירוקות כאפונה של
הגבר עם הפגיון" .שרימפזילה‘ .ארגו '2בסדר?"
"אני לא יודע ",אמר פרנק בקול קודר" .האחרים אולי בצרות או נפצעו ,או — או משהו
גרוע מזה .אבל אני מבין שאכפת לך מהספינה יותר מאשר מהחברים שלך".
ליאו הרגיש כאילו הפרצוף שלו פגע שוב במים" .איזה מין דבר מטופש — ?"
ואז הוא קלט למה פרנק כועס כל כך :בגלל המסע לעבר עם הייזל .בתוהו שנוצר בהתקפת
המפלצת ,ליאו כמעט שכח מזה .המאמן הדג' פלט את ההערה המטופשת על כך שליאו והייזל
החזיקו ידיים והביטו זה לזה בעיניים .ולא עזרה העובדה שרגע אחר כך ליאו הסיח את דעתו
של פרנק והוא הושלך למים.
פתאום ליאו התקשה להסתכל לפרנק בעיניים.
"תקשיב ,אחי ...אני מצטער שסיבכתי אותנו בזה .פישלתי לגמרי ".הוא נשם נשימה
עמוקה והתחושה היתה נורמלית להפתיע ,בהתחשב בכך שנמצא מתחת למים" .זה שהייזל
ואני החזקנו ידיים ...זה לא מה שאתה חושב .היא החזירה אותנו לעבר ,ניסתה לברר מה
הקשר שלי לסֶ מי".
הבעתו הכעוסה של פרנק התחילה להתרכך והוחלפה בסקרנות" .והיא ...ואתם הצלחתם
לגלות מה הקשר?"
"כן ",אמר ליאו" .טוב ,בערך .לא הספקנו לדבר על זה בגלל שרימפזילה ,אבל סֶ מי היה
סבא–רבא שלי".
הוא סיפר לפרנק מה ראו .הוא עדיין לא הספיק לעכל את העניין ,ועכשיו ,כשניסה
להסביר את זה בקול ,הוא בקושי האמין בעצמו למה שראה .הייזל היתה מאוהבת
בבּיסאָ בּואֶ לוֹ שלו ,שמת כשליאו היה תינוק .ליאו לא עשה את הקישור עד כה ,אבל עכשיו
זכר במעורפל בני משפחה מבוגרים שקראו לסבא שלו סֶ ם הבן .מכאן שסֶ ם האב היה סֶ מי,
אבי סבו של ליאו .בשלב מסוים ,טיה קאלידה — הרה בכבודה ובעצמה — דיברה עם סֶ מי,
ייעצה לו ואיפשרה לו להציץ לעתיד ,משמע שהרה החלה להתערב בחייו של ליאו דורות
לפני שאפילו נולד .אם הייזל היתה נשארת בשנות הארבעים ,אם היא היתה מתחתנת עם
סֶ מי ,ליאו היה עשוי להיות הנין שלה.
"תקשיב ,אחי ",אמר ליאו כשסיים את הסיפור" .אני לא מרגיש כל כך טוב .אבל אני
נשבע לך בנהר סטיקס שזה מה שראינו".
על פניו של פרנק היתה הבעה דומה לזאת שהיתה לשרימפ הענקי — עיניים פעורות
ומזוגגות ופה פתוח" .הייזל ...הייזל חיבבה את סבא–רבא שלך? בגלל זה היא מחבבת
אותך?"
"פרנק ,אני יודע שזה משונה .תאמין לי .אבל אני לא מחבב את הייזל — לא ככה .אני לא
מנסה לגנוב לך את החברה".
הגבות של פרנק התכווצו" .לא?"
ליאו קיווה שאינו מסמיק .האמת שלא היה לו מושג מה הוא מרגיש כלפי הייזל .היא היתה
מגניבה וחמודה ,ולליאו היתה חולשה לבנות מגניבות וחמודות .אבל החזרה לעבר סיבכה
מאוד את הרגשות שלו.
וחוץ מזה ,הספינה שלו היתה בצרות.
אני מבין שאכפת לך מהספינה יותר מאשר מהחברים שלך ,אמר פרנק.
אבל זאת לא האמת ,נכון? אבא של ליאו ,הפייסטוס ,הודה פעם שהוא לא מסתדר טוב עם
צורות חיים אורגניות .וכן ,ליאו הרגיש תמיד יותר בנוח עם מכונות מאשר עם אנשים .אבל
כן היה אכפת לו מהחברים שלו .פייפר וג'ייסון ...אותם הוא הכיר הכי הרבה זמן ,אבל גם
השאר היו חשובים לו .אפילו פרנק .הם היו כמו בני משפחה שלו.
הבעיה היתה שעבר כל כך הרבה זמן מאז שהיתה לו משפחה ,שהוא אפילו לא הצליח
להיזכר בהרגשה .אז כן ,בקיץ האחרון הוא מונה למדריך בכיר בביתן הפייסטוס; אבל את
מרבית זמנו הקדיש לבניית הספינה .הוא חיבב את חבריו לביתן .הוא ידע איך לעבוד איתם
— אבל האם באמת הכיר אותם?
אם היתה לליאו משפחה ,היו אלה החצויים שעל סיפון ‘ארגו — '2ואולי המאמן הדג' ,אף
שליאו לעולם לא היה מודה בזה בקול.
תמיד תהיה הזר ,הזהיר קולה של נמסיס; אבל ליאו ניסה להדחיק את המחשבה הזאת.
"טוב ,אוקיי "...הוא הביט סביב" .אנחנו צריכים תוכנית .איך אנחנו נושמים? אם אנחנו
נמצאים בעומק האוקיינוס ,איך אנחנו לא נמחצים מלחץ המים?"
פרנק משך בכתפיו" .קסם של סוסים–דגים ,נראה לי .אני זוכר שהטיפוס הירוק נגע
בראש שלי בחוד פגיון .ואז הצלחתי לנשום".
ליאו בחן את דלת הצדפה" .אתה יכול להוציא אותנו מכאן? להפוך לדג פטיש או משהו
כזה?"
פרנק הניד בראשו בעגמומיות" .כוח החלפת הצורה שלי לא פועל .אני לא יודע למה .אולי
הם קיללו אותי ,או שאני מותש מדי ולא מצליח להתרכז".
"יכול להיות שהייזל בצרות ",אמר ליאו" .אנחנו חייבים לצאת מכאן".
הוא שחה אל הדלת וריפרף באצבעותיו לאורך הצדפה .הוא לא הצליח לאתר שום בריח
או תפס .או שהדלת נפתחת בקסם ,או שיש צורך בכוח פיזי רב כדי לפתוח אותה — שני
תחומים שליאו לא הצטיין בהם.
"כבר ניסיתי ",אמר פרנק" .וגם אם נצליח לצאת ,אין לנו כלי נשק".
"המממ "...ליאו הרים יד" .בוא נראה".
הוא התרכז ,ואש הבזיקה לאורך אצבעותיו .לשבריר שנייה ליאו נמלא התרגשות ,כי הוא
לא ציפה שהכוח שלו יפעל מתחת למים .אבל אז התוכנית שלו התחילה לעבוד קצת יותר מדי
טוב .אש מיהרה במעלה זרועו וכיסתה את כל גופו עד שהיה אפוף לחלוטין כיסוי דק של
להבה .הוא ניסה לנשום ,אבל במקום אוויר שאף חום טהור.
"ליאו!" פרנק נופף בידיו בבהלה וכשל לאחור ,כאילו נפל מכיסא .במקום למהר לעזרתו
של ליאו הוא התרחק ממנו ככל האפשר ונצמד לקיר.
ליאו כפה על עצמו להירגע .הוא הבין מה קורה .האש עצמה לא תפגע בו .הוא ניסה
לכבות את הלהבות וספר עד חמש .הוא נשם נשימה רדודה .שוב היה לו חמצן.
פרנק הפסיק לנסות להתמזג עם הקיר" .אתה ...אתה בסדר?"
"כן ",רטן ליאו" .תודה על העזרה".
"אני — אני מצטער ".פרנק נראה כל כך מזועזע ונבוך שליאו התקשה להמשיך לכעוס
עליו" .פשוט ...מה קרה?"
"קסם חכם ",אמר ליאו" .אנחנו מוקפים שכבה דקה של חמצן ,כמו עור שני .השכבה
כנראה מתחדשת מעצמה .ככה אנחנו נושמים ונשארים יבשים .החמצן הזין את האש — אבל
התוצאה היתה שהאש חנקה אותי".
"אני ממש לא "...פרנק בלע רוק" .אני לא אוהב את זימון האש הזה שלך ".הוא התחיל
להתרפק שוב על הקיר.
ליאו ניסה לעצור בעצמו ,אבל כנגד רצונו פרץ בצחוק" .אחי ,אני לא הולך לתקוף אותך".
"אש ",אמר פרנק שוב ,כאילו המילה האחת הזאת מסבירה הכול.
ליאו נזכר במה שאמרה הייזל — שהאש שלו מלחיצה את פרנק .כבר יצא לו לראות את
החשש בפניו של פרנק ,אבל הוא מעולם לא התייחס אליו ברצינות .פרנק נראה לו הרבה
יותר חזק ומפחיד ממנו.
עכשיו עלה בדעתו שפרנק עבר כנראה חוויה קשה שקשורה באש .אמא של ליאו בעצמה
נהרגה בשריפה במוסך .אנשים האשימו את ליאו .כל חייו קראו לו פריק ופּירוֹמַ ן כי בכל פעם
שהוא התעצבן ,דברים התחילו להישרף.
"מצטער שצחקתי ",הוא אמר ,והתכוון לכך ברצינות" .אמא שלי נהרגה בשריפה .אני
מבין מה זה פחד מאש .אז ,אה ...אז משהו כזה קרה גם לך?"
נראה שפרנק מתלבט כמה לחשוף" .הבית שלי ...הבית של סבתא שלי .הוא נשרף לגמרי.
אבל זה לא רק זה "...הוא בהה בקיפודי הים שעל הרצפה" .אנבת' אמרה שאני יכול לבטוח
בצוות שלנו .אפילו בך".
"אפילו בי ,מה?" ליאו תהה איך זה עלה בשיחה" .וואו ,איזו מחמאה".
"נקודת התורפה שלי "...התחיל פרנק לומר ,כאילו המילים שורפות את גרונו" ,אז יש
חתיכת עץ כזאת — "
דלת הצדפה התגלגלה ונפתחה.
ליאו הסתובב ומצא את עצמו פנים אל פנים מול האיש הירוק כאפונה ,שלא היה איש כלל,
למעשה .עכשיו כשליאו ראה אותו בבירור ,התברר שהוא היצור המשונה ביותר שפגש
בחייו ,וזה אומר הרבה.
מהמותניים ומעלה הוא היה פחות או יותר אנושי — בחור רזה ,חשוף חזה ,עם פגיון
בחגורתו ורצועות של קונכיות מוצלבות על החזה כמו חגורות תחמושת .העור שלו היה ירוק,
הזקן שלו חום ומדובלל ,ושערו הארוך היה אסוף בבנדנה עשויה אצות .שתי צבתות לובסטר
ביצבצו מראשו כמו קרניים ,התנועעו וצבטו באקראי.
ליאו החליט שהוא ממש לא דומה לכירון .הוא הזכיר לו כרזה שאמא שלו תלתה במוסך
שלה — הוא נראה כמו השודד המקסיקני פנצ'ו וייה ,פרט לקונכיות ולקרני הלובסטר.
מהמותניים ומטה ,הבחור היה עוד יותר מורכב .היו לו רגליים קדמיות של סוס
ירוק–כחלחל ,קצת כמו קנטאור ,אבל מאחור התחלף גוף הסוס בזנב דג שאורכו כשלושה
מטרים ,עם סנפיר בצורת Vשהבליח בכל צבעי הקשת.
עכשיו ליאו הבין למה פרנק התכוון כשאמר אנשים סוסים–דגים.
"אני בּיתוֹס ",אמר האיש הירוק" .אני אחקור את פרנק ז'אנג".
קולו היה שלֵו ותקיף ולא השאיר מקום לוויכוח.
"למה לכדתם אותנו?" תבע ליאו לדעת" .איפה הייזל?"
עיניו של בּיתוֹס הצטמצמו .נדמה שהבעת פניו אומרת :היצור הקטנצ'יק הזה העז לדבר
אלי? "אתה ,ליאו ואלדס ,תלך עם אחי".
"אחיך?"
עד לאותו רגע ,ליאו לא הבחין שדמות גדולה בהרבה גוהרת מאחורי ביתוס .הצל של
הדמות היה גדול כל כך ,שהוא מילא את כל הכניסה למערה.
"כן ",אמר ביתוס בחיוך יבש" .נסה לא להכעיס את אַ פְ רוֹס".
XXIV
ליאו
אַ פְ רוֹס נראה כמו אחיו ,רק כחול והרבה הרבה יותר גדול .הוא היה שרירי כמו שוורצנגר
בימי "שליחות קטלנית" ,עם ראש רבוע וגס .על גבו היתה חרב ענקית .אפילו השיער שלו
היה גדול יותר — כדור ענקי של שיער שחור–כחול מקורזל ,שהיה מלא כל כך עד שנדמה
שקרני הלובסטר שלו טובעות בתוכו בעודן מנסות לשחות אל פני השטח.
"בגלל זה קוראים לך אפרוס?" שאל ליאו ,כששחו לאורך השביל היוצא מהמערה" .בגלל
האפרו שלך?"
אפרוס הזעיף פנים" .על מה אתה מדבר?"
"שום דבר ",הזדרז ליאו לומר .לפחות הוא לא יתקשה לזכור מי הוא מי" .אז מה אתם,
בעצם?"
"איכְ ִתיוֹקנטאורים ",אמר אפרוס ,כאילו נמאס לו לענות על השאלה הזאת.
"אה ...איכ מה?"
"קנטאורים–דגים .אנחנו חצי–אחים של כירון".
"אה ,הוא חבר שלי!"
עיניו של אפרוס הצטמצמו " .גם זאת ששמה הייזל טענה כך ,אבל אנחנו עוד נברר
ב–ד–י–ו–ק מה האמת .בוא".
לא מצא חן בעיני ליאו איך שאפרוס אמר ב–ד–י–ו–ק .נשמע היה כאילו הוא מרמז על
סדי עינויים ושיפודים מלובנים.
הוא שחה בעקבות הקנטאור–הדג מבעד ליער ענקי של אצות .ליאו היה יכול לברוח
ולהיעלם בקלות רבה בין הצמחים הענקיים ,אבל אפילו לא ניסה .נראה לו שאפרוס מסוגל
לשחות הרבה יותר מהר ממנו ,וייתכן שיוכל לבטל מרחוק את הקסם שמאפשר לליאו לנוע
ולנשום .בתוך המערה או מחוץ לה ,ליאו נותר שבוי.
כמו כן ,לא היה לליאו מושג היכן הוא נמצא.
הם שחו בין שורות של צמחי אצות גבוהים כמו בנייני דירות .הצמחים הירוקים–צהובים
נדו במים כמו עמודים של בלוני הליום .גבוה מעליהם ,ליאו ראה כתם לבן שהיה אולי אור
יום.
הוא הבין מכך שהם כנראה שהו כאן כל הלילה .אבל מה עם ‘ארגו ?'2האם הפליגה
בלעדיהם ,או שחבריהם עדיין מחפשים אחריהם?
ליאו אפילו לא ידע באיזה עומק הם נמצאים .צמחים מסוגלים לצמוח כאן — אז לא יותר
מדי עמוק ,נכון? אבל הוא ידע שלא יצליח לשחות אל פני המים .הוא שמע על אנשים
שהתרוממו מהר מדי במים והדם שלהם התמלא בועות חנקן .ליאו העדיף שהדם שלו לא
יהפוך לסודה.
הם המשיכו לשחות הלאה ,מרחק של קילומטר בערך .ליאו התפתה לשאול לאן אפרוס
לוקח אותו ,אבל החרב הגדולה על גבו של הקנטאור לא ממש עודדה שיחה.
בסופו של דבר הם הגיעו לקצה יער האצות .ליאו עצר את נשימתו .הם עמדו )או ליתר
דיוק צפו( על פסגת גבעה גדולה מתחת למים .מתחתם ,על קרקעית הים ,נפרשה עיר שלמה
הבנויה בסגנון יווני.
הגגות היו מרוצפים אריחים מאם הפנינה .הגנים היו מלאים אלמוגים ושושנות ים.
היפוקמפוסים רעו בשדה אצות .צוות של קיקלופים התקין כיפה על גג מקדש ,כשלווייתן
כחול משמש להם כמנוף .תושבי העיר שחו ברחובות ,צפו בחצרות ,התאמנו בלחימה
בקלשונים ובחרבות בזירה — עשרות בני ים ובנות ים.
ליאו ראה הרבה דברים משוגעים בחייו ,אבל תמיד חשב שבני ים הם יצורים מומצאים
מטופשים ,כמו דרדסים או חבובות.
אבל בבני הים האלה לא היה שום דבר מטופש או חמוד .אפילו מרחוק הם נראו פראיים
ולא לגמרי אנושיים .העיניים שלהם קרנו אור צהוב .היו להם שיני כריש ועור עבה בצבעים
שבין אדום–אלמוג לשחור–דיו.
"זה מחנה אימונים ",הבין ליאו .הוא הביט באפרוס בפליאה" .אתם מאמנים גיבורים כמו
כירון?"
אפרוס הינהן ,ובעיניו נגלה ניצוץ של גאווה" .אנחנו הכשרנו את כל גיבורי הים
המפורסמים! נקוב בשמו של גיבור ים ,ותגלה שאנחנו אימנו אותו או אותה!"
"כן ,בטח ",אמר ליאו" .כמו ,אה ...בת הים הקטנה?"
אפרוס הביט בו בבלבול" .מי? לא! כמו ְטריטוֹן ,גְ לאוּקוֹס ,וייסמילר וביל!"
"אה ".לליאו לא היה מושג מי האנשים האלה" .אתם אימנתם את ביל? מרשים".
"בהחלט!" אפרוס טפח על חזהו" .אני אימנתי את ביל בעצמי .בן ים אדיר".
"אתה מלמד לחימה ,אני מניח".
אפרוס הרים ידיים בתסכול" .למה כולם מניחים ככה?"
ליאו העיף מבט בחרב הענקית על גבו של הסוס–דג" .אה ,אין לי מושג".
"אני מלמד מוזיקה ושירה!" אמר אפרוס" .מיומנויות חיים שימושיות! כלכלת בית!
תחומים חשובים עבור גיבורים".
"לגמרי ".ליאו התאמץ שלא לצחוק" .תפירה? אפיית עוגיות?"
"כן .אני שמח שאתה מבין .אולי אחר כך ,אם לא נצטרך להרוג אתכם ,אוכל לגלות לך את
מתכון הבראוניז הסודי שלי ".אפרוס החווה בידו לאחור בבוז" .אחי ביתוס — הוא מלמד
לחימה".
ליאו לא היה בטוח אם הוא חש הקלה או עלבון על כך שמדריך הלחימה חוקר את פרנק,
ואילו הוא קיבל את המורה לכלכלת בית" .כן ,אז יופי ,זה מחנה ...איך אתם קוראים לו?
מחנה סנפירים?"
אפרוס הזעיף פנים" .אני מקווה שזאת היתה בדיחה .זה מחנה _____ ".הוא השמיע קול
שהיה סדרה של תקתוקי סונאר.
"ברור ,ברור ",אמר ליאו" .ואתה יודע ,ממש הייתי שמח לטעום את הבראוניז שלך! אז
מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לשלב שבו לא הורגים אותי?"
"ספר לי את סיפורך ",אמר אפרוס.
ליאו היסס ,אבל לא לאורך זמן .איכשהו הוא הרגיש שעליו לומר אמת .הוא התחיל
בהתחלה — איך הרה היתה השמרטפית שלו והניחה אותו באש; איך אמא שלו מתה בגלל
גאיה ,שזיהתה את ליאו כאויב עתידי .הוא סיפר איך עבר בילדותו בין בתי אומנה ,עד שהוא
וג'ייסון ופייפר נלקחו למחנה החצויים .הוא הסביר על נבואת השבעה ,על בניית ‘ארגו '2
ועל מסע החיפושים שלהם להגיע ליוון ולהביס את הענקים לפני שגאיה תתעורר.
בעודו מדבר ,אפרוס שלף מחגורתו דוקרני מתכת נבזיים למראה .ליאו חשש שאמר משהו
לא בסדר ,אבל אפרוס שלף גם צמר אצות והתחיל לסרוג" .המשך ",דחק בליאו" .אל
תפסיק".
עד שליאו גמר לספר על האידולונים ,הבעיות עם הרומאים וכל הצרות שעברו על ‘ארגו
'2ברחבי ארצות הברית והאוקיינוס ,אפרוס גמר לסרוג כובע תינוקות שלם.
ליאו חיכה בעוד הקטנאור–הדג מניח בצד את הציוד .קרני הלובסטר של אפרוס לא חדלו
לזוע בשערו המלא ,וליאו נאלץ להתאפק ולא לנסות להציל אותן מטביעה.
"טוב ויפה ",אמר אפרוס" .אני מאמין לך".
"פשוט ככה?"
"אני מוכשר מאוד בזיהוי שקרים .לא שמעתי אף דבר שקר ממך .הסיפור שלך תואם גם
את מה שסיפרה לנו הייזל לבסק".
"היא — ?"
"כמובן ",אמר אפרוס" .היא בסדר גמור ".הוא הכניס שתי אצבעות לפיו ושרק צליל
שנשמע משונה מאוד מתחת למים — כמו דולפין צווח" .אנשַ י יביאו אותה לכאן בקרוב.
עליך להבין ...המיקום שלנו הוא סוד שמור היטב .אתה וחבריך הופעתם בספינת מלחמה,
כשבעקבותיכם אחת ממפלצות הים של קטו .לא ידענו לאיזה צד אתם שייכים".
"הספינה בסדר?"
הסקוֹלוֹפֶּנְ ְד ָרה נסוג לאחר שבלע אש.
"היא נפגעה ",אמר אפרוס" ,אבל לא בצורה קשהְ .
יופי של תמרון".
"תודה רבה .סקולופנדרה? בחיים לא שמעתי על יצור כזה".
"אז אתה בר מזל .יצורים נבזיים .קטו כנראה ממש שונאת אתכם .בכל אופן ,הצלנו אותך
ואת שני האחרים ממחושי היצור בעודו נסוג למעמקים .חבריכם עדיין מחפשים אחריכם
למעלה; אבל עירפלנו את ראייתם .נאלצנו לוודא שאינכם מהווים איום .הברירה האחרת
היתה ...לנקוט אמצעים".
ליאו בלע רוק .היתה לו הרגשה ש"לנקוט אמצעים" אין משמעו לאפות עוד בראוניז .ואם
הדגים האלה רבי עוצמה מספיק להסתיר את המחנה שלהם מפרסי ,שניחן בכל כוחות המים
שקיבל מפוסידון ,כנראה לא כדאי להתעסק איתם" .אז ...אנחנו יכולים ללכת?"
"בקרוב ",הבטיח אפרוס" .אני חייב לבדוק מה קורה עם ביתוס .ברגע שהוא יסיים לשוחח
עם חברך פרנץ — "
"פרנק".
"פרנק .כשהם יסיימו ,נשלח אתכם בחזרה לספינה שלכם .אולי עם כמה אזהרות".
"אזהרות?"
"או ".אפרוס הצביע .הייזל הגיחה מיער האצות בליווי שני בני ים אכזריים למראה,
שחשפו ניבים וליחששו .ליאו חשב שייתכן שהייזל נמצאת בסכנה .ואז הוא ראה שהיא
נינוחה לגמרי ,מחייכת ומשוחחת עם מלוויה ,וליאו קלט שבני הים צוחקים.
"ליאו!" הייזל שחתה לעברו" .נכון שהמקום הזה מדהים?"
אפרוס השאיר אותם לבדם על הרכס ,כך שכנראה באמת בטח בהם .בזמן שהקנטאור ובני
הים יצאו להביא את פרנק ,ליאו והייזל עמדו בראש הגבעה והשקיפו על המחנה התת–ימי.
הייזל סיפרה לו שבני הים התייחסו אליה יפה מהרגע הראשון .הסיפור שלה ריתק את
אפרוס וביתוס ,משום שהם מעולם לא פגשו בבת פלוטו .נוסף על כך ,הם שמעו אגדות רבות
על הסוס אריון ונמלאו פליאה לשמוע שהייזל התיידדה איתו.
הייזל הבטיחה שתחזור לבקר עם אריון .בני הים כתבו את מספרי הטלפון שלהם על
הזרוע של הייזל בדיו עמידה למים כדי שתשמור על קשר .ליאו החליט שעדיף לא לשאול
איך יש להם קליטה סלולרית באמצע האוקיינוס האטלנטי.
בזמן שהייזל דיברה ,השיער שלה צף סביב פניה בענן — כמו אדמה חומה ורסיסי זהב
בכברת סינון של כורה זהב .היא נראתה בטוחה בעצמה ויפהפייה — שונה מאוד מהנערה
הביישנית והלחוצה בחצר בית הספר בניו אורלינס עם שקית האוכל המעוכה לרגליה.
"לא יצא לנו לדבר ",אמר ליאו .הוא לא רצה להעלות את הנושא ,אבל ידע שייתכן שלא
יזכו בהזדמנות נוספת לשוחח לבדם" .אני מתכוון על סֶ מי".
החיוך שלה נמוג" .אני יודעת ...אני פשוט צריכה קצת זמן לעכל את זה .מוזר לחשוב
שאתה והוא"...
לא היה צורך שתסיים את המשפט .ליאו ידע בדיוק עד כמה זה מוזר.
"אני לא בטוחה שאני מסוגלת להסביר את זה לפרנק ",היא הוסיפה" .כלומר ,למה אתה
ואני החזקנו ידיים".
היא נמנעה מלפגוש במבטו של ליאו .למטה ,בעמק ,הקיקלופים הריעו כשכיפת המקדש
קובעה במקומה.
"אני כבר דיברתי איתו ",אמר ליאו" .אמרתי לו שאני לא מנסה ...את יודעת .להיכנס
ביניכם".
"אה .יופי".
האם היא נשמעה מאוכזבת? ליאו לא היה בטוח ,ולא היה בטוח שהוא רוצה לדעת.
"פרנק ,אה ,די נלחץ כשזימנתי אש ".ליאו הסביר מה קרה במערה.
הייזל התחלחלה" .אוי לא .דבר כזה באמת היה מבעית אותו".
ידה נצמדה לז'קט הג'ינס שלה ,כאילו מוודאת שמשהו נמצא בכיס הפנימי שלו .היא תמיד
לבשה את הז'קט הזה ,או מעיל כלשהו ,גם כשהיה חם בחוץ .ליאו הניח שהיא נוהגת כך מתוך
צניעות ,או משום שזה נוח כשרוכבים על סוס ,כמו מעיל אופנוענים .עכשיו הוא התחיל
לתהות מה הסיפור.
המוח שלו עבר להילוך גבוה .הוא נזכר במה שפרנק אמר על החולשה שלו ...חתיכת עץ.
הוא תהה למה הבחור מפחד מאש ,ולמה הייזל מבינה אותו כל כך .ליאו נזכר בכמה
מהסיפורים ששמע במחנה החצויים .מסיבות מובנות ,עניינו אותו אגדות הקשורות באש.
ועכשיו הוא נזכר באגדה אחת שלא חשב עליה כבר חודשים.
"אני זוכר אגדה עתיקה על אחד הגיבורים ",הוא אמר" .החיים שלו היו קשורים במקל
שהונח באש ,וכשהעץ נשרף עד הסוף"...
הבעת הפנים של הייזל קדרה .ליאו ידע שניחש נכונה.
"לפרנק יש בעיה דומה ",ניחש" .וחתיכת העץ "...הוא הצביע על הז'קט של הייזל" .הוא
נתן לך לשמור עליה?"
"ליאו ,בבקשה ...אני לא יכולה לדבר על זה".
האינסטינקטים של ליאו כמכונאי נכנסו לפעולה .הוא התחיל לחשוב על מאפיינים של עץ
ועל התכונות המאכלות של מי מלח" .זה בסדר להחזיק את העץ באוקיינוס ככה? שכבת
האוויר שמקיפה אותך מגנה עליו?"
"הוא בסדר גמור ",אמרה הייזל" .העץ אפילו לא נרטב .וחוץ מזה ,הוא עטוף בכמה
שכבות של בד ופלסטיק ו— " היא נשכה שפתיים בתסכול" .ואני לא אמורה לדבר על זה!
ליאו ,העניין הוא שאם נראה שפרנק מפחד ממך ,או שהוא מרגיש לא בנוח בסביבתך ,אתה
חייב להבין"...
ליאו שמח שהוא צף במים ,כי סביר להניח שלא היה מצליח לעמוד מרוב סחרחורת .הוא
דמיין את עצמו במקום פרנק ,כשהחיים שלו שבריריים כל כך ,עלולים להישרף כל רגע
במלוא מובן המילה .הוא דמיין איזו מידת אמון צריך כדי להפקיד את חבל ההצלה שלך —
את כל גורלך — בידיו של אדם אחר.
פרנק בחר בהייזל .ואז הוא ראה את ליאו — בחור שמסוגל לזמן אש — מנסה לגנוב לו
את הבחורה...
צמרמורת עברה בליאו .מה הפלא שפרנק לא חיבב אותו .פתאום היכולת של פרנק להפוך
לכל מיני חיות נראתה הרבה פחות מגניבה — אם המחיר שלה כבד כל כך.
ליאו חשב על השורה הכי פחות אהובה עליו בנבואת השבעה :עולם ומלואו יסער או
יבער .במשך זמן רב הוא הניח שג'ייסון או פרסי מייצגים את הסערה — אולי שניהם יחד.
וליאו היה זה שקשור בבעירה .איש לא אמר את זה במפורש ,אבל זה נראה די מובן מאליו.
ליאו היה טיפוס לא צפוי .אם ישגה ,העולם כולו עלול לבעור .לא ...הוא בטוח יבער .ליאו
תהה אם פרנק וחתיכת העץ שלו קשורים איכשהו לשורה הזאת .ליאו כבר אחראי לכמה
שגיאות אדירות .כמה קל יהיה לשרוף בטעות את פרנק ז'אנג.
"הנה אתם!" ליאו נרתע בבהלה לקולו של ביתוס.
ביתוס ואפרוס שחו לעברם ופרנק ביניהם ,חיוור אבל שלם .פרנק בחן היטב את הייזל ואת
ליאו ,כאילו מנסה לפענח על מה שוחחו.
"אתם חופשיים ללכת ",אמר ביתוס .הוא פתח את שקי האוכף שלו והחזיר להם את
חפציהם שהוחרמו .ליאו מעולם לא שמח כל כך לחגור את חגורת הכלים שלו.
"מסרו בבקשה לפרסי ג'קסון שלא ידאג ",אמר אפרוס" .שמענו את סיפורכם באשר
ליצורי הים הכלואים באטלנטה .חובה לעצור את קטו ופורקיס .אנחנו נשלח כמה גיבורי ים
למסע להביס אותם ולשחרר את הכלואים .אולי את סיירוּס?"
"או את ביל ",הציע ביתוס.
"כן! ביל יהיה מושלם ",הסכים אפרוס" .בכל אופן ,אנחנו אסירי תודה לפרסי על שהביא
זאת לתשומת לבנו".
"אולי כדאי שתדברו איתו אישית ",הציע ליאו" .כלומר ,הוא הבן של פוסידון וכל זה".
שני הקטנאורים–הדגים נדו בכובד ראש" .לפעמים מוטב לא להיות בקשר ישיר עם
צאצאי פוסידון ",אמר אפרוס" .יחסינו עם אל הים ידידותיים ,כמובן; אבל הפוליטיקה
הפנימית של האלים מתחת לפני המים ...מורכבת .ואנחנו רוצים לשמר את עצמאותנו .אבל
מסרו לפרסי תודה בשמנו .נעשה כל שנוכל כדי להוביל אתכם במהירות ובבטחה על פני
האוקיינוס האטלנטי ללא הפרעות נוספות מהמפלצות של קטו .אך הישמרו :בים העתיק,
נוֹס ְטרוּם ,אורבות סכנות נוספות".
מארה ְֶ
פרנק נאנח" .איך לא".
ביתוס טפח על כתפו של פרנק" .אתה תהיה בסדר גמור ,פרנק ז'אנג .המשך לתרגל צורות
של יצורים ימיים .דג קוי הוא יצור נאה מאוד ,אבל בפעם הבאה נסה אולי מדוזת ענק .זכור
מה שהראיתי לך .הסוד הוא לנשום נכון".
פרנק נראה נבוך עד אימה .ליאו נשך שפתיים ,נחוש בדעתו לא לצחוק.
"ואת ,הייזל ",אמר אפרוס" ,חזרי לבקר אותנו ,והביאי איתך את הסוס שלך! אני יודע
שהזמן שביזבזתם הלילה בממלכתנו מדאיג אותך .את חוששת לאחיך ,ניקו"...
הייזל אחזה בכוח בחרב הפרשים שלה" .הוא — אתם יודעים איפה הוא?"
אפרוס הניד בראשו" .לא בדיוק .אבל כשתתקרבי אליו תוכלי לחוש בנוכחותו .אל חשש!
עליכם להגיע לרומא מחרתיים אם רצונכם להציל אותו ,אך עדיין יש די זמן .ואתם מוכרחים
להציל אותו".
"כן ",הסכים ביתוס" .הוא יהיה חיוני במסעכם .איני יודע כיצד בדיוק ,אבל אני חש
בחיוניותו".
אפרוס הניח יד על כתפו של ליאו" .באשר אליך ,ליאו ואלדס ,הישאר קרוב להייזל
ולפרנק כאשר תגיעו לרומא .אני חש שהם יעמדו בפני ...ובכן ,קשיים מכניים שרק אתה
תוכל לפתור".
"קשיים מכניים?" שאל ליאו.
אפרוס חייך כאילו מדובר בבשורות נהדרות" .ויש לי מתנות עבורך ,הנווט האמיץ של
‘ארגו "!'2
"אני מעדיף לראות בעצמי רב חובל ",אמר ליאו" .או מפקד עליון".
"בראוניז!" אמר אפרוס בגאווה ,ודחף לזרועותיו של ליאו סל פיקניק בעיצוב מיושן .הסל
היה מוקף בועת אוויר ,וליאו קיווה שהיא תמנע מהבראוניז להפוך לבוץ" .בסל הזה תמצא גם
את המתכון .לא להגזים בחמאה! זה הסוד .צירפתי גם מכתב המלצה שתוכלו למסור
לטיבֶּ רינוּס ,האל של נהר טיבֶּ ר .ברגע שתגיעו לרומא ,חברתכם בת אתנה תזדקק לו".
"אנבת' "...אמר ליאו" .בסדר ,אבל למה?"
ביתוס צחק" .היא הולכת בעקבות אות אתנה ,האין זאת? טיבֶּ רינוּס יוכל להנחות אותה
במסעה .הוא אל עתיק וגא שמסוגל להיות ...בעייתי; אבל בעיני הכוחות הפועלים ברומא אין
דבר שנחשב יותר ממכתבי המלצה .המכתב הזה ישכנע את טיבֶּ רינוּס לסייע לה .יש לקוות".
"יש לקוות ",חזר אחריו ליאו.
ביתוס שלף משקי האוכף שלו שלוש פנינים ורודות קטנות" .ועכשיו צאו לדרך ,חצויים!
דרך צלחה!"
הוא השליך פנינה על כל אחד מהם ,ושלוש בועות אנרגיה ורודות התגבשו סביבם.
הם החלו להתרומם במים .ליאו רק הספיק לחשוב :מעלית בועות? ואז מהירותם גברה
והם נורו אל הבוהק המרוחק של השמש שמעליהם.
XXV
פייפר
לפייפר היתה מועמדת חדשה לרשימת "עשר הפעמים שבהן פייפר הרגישה הכי חסרת
אונים".
להילחם בשרימפזילה כשאת חמושה רק בפגיון ובקול נעים? לא ממש יעיל .ואז המפלצת
צללה למעמקים ונעלמה יחד עם שלושה מחבריה .ולא היה דבר שפייפר יכלה לעשות כדי
לעזור להם.
לאחר מכן ,אנבת' ,המאמן הדג' ובופורד השולחן התרוצצו ותיקנו דברים כדי שהספינה לא
תטבע .פרסי ,אף שהיה מותש ,חיפש במימי האוקיינוס אחר חבריהם הנעדרים .ג'ייסון ,שהיה
אף הוא מותש ,עופף סביב התרנים כמו פיטר פן בלונדיני וכיבה שריפות שהותיר הפיצוץ
הירוק השני ,אשר האיר את השמים ממש מעל לתורן הראשי.
כל שפייפר היתה מסוגלת לעשות היה לבהות בפגיון שלה ,קטופטריס ,בניסיון לאתר את
ליאו ,הייזל ופרנק .התמונות היחידות שראתה בו היו כאלה שלא רצתה לראות :שלושה רכבי
שטח שחורים נוסעים צפונה מצ'רלסטון ,מלאים חצויים רומיים ,וריינה מאחורי ההגה
במכונית הראשונה .עיטים ענקיים ליוו אותם ממעל .מפעם לפעם ,רוחות סגולות שדהרו
במרכבות רפאים הגיחו מהשדות שמסביב והצטרפו לשיירה ,ששעטה לאורך כביש איי–95
לעבר ניו יורק ומחנה החצויים.
פייפר התאמצה להתרכז .לעיניה נגלו תמונות הסיוט הקודמות :השור בעל הראש האנושי
העולה מהמים ,ואז החדר החשוך דמוי הבאר המתמלא מים שחורים בעוד ג'ייסון ,פרסי והיא
נאבקים לצוף.
היא החזירה את קטופטריס לנדן ,ותהתה איך הלנה שמרה על שפיותה במהלך מלחמת
טרויה ,אם הלהב הזה היה מקור החדשות היחיד שלה .ואז היא נזכרה שכל הסובבים את
הלנה נטבחו בידי הצבא היווני שפלש לעיר .אז אולי היא לא שמרה על שפיותה.
השמש זרחה לאחר לילה נטול שינה שעבר על כולם .פרסי סרק את קרקעית הים ולא
מצא דבר‘ .ארגו '2כבר לא היתה בסכנת שקיעה ,אף שבלי עזרתו של ליאו ,הם לא היו
מסוגלים לערוך תיקונים מקיפים .הספינה היתה מסוגלת להפליג ,אבל איש לא הציע שיצאו
לדרך — לא בלי חבריהם הנעדרים.
פייפר ואנבת' שלחו הודעת איריס–נט אל מחנה החצויים על מנת ליידע את כירון לגבי
ההיתקלות עם הרומאים בפורט סאמטר .אנבת' סיפרה על חילופי הדברים שהיו לה עם ריינה.
פייפר תיארה את חיזיון רכבי השטח השועטים שראתה בפגיון שלה .נדמה שפניו של
הקנטאור הטוב מזקינות בשלושים שנה במהלך השיחה ,אבל הוא הבטיח להן שיתגבר את
הגנות המחנה .טייסון ,גברת אולירי ואלָה חזרו למחנה בבטחה .במידת הצורך ,טייסון יוכל
לזמן צבא קיקלופים להגנה על המחנה ,ואלָה ורייצ'ל דֵ ר כבר התחילו להשוות נבואות בניסיון
ללמוד פרטים נוספים על מה שמצפה להם בעתיד .כירון הזכיר להן שתפקיד שבעת החצויים
שעל סיפון ‘ארגו '2הוא לסיים את מסע החיפושים ולחזור הביתה בשלום.
לאחר השיחה באיריס–נט ,החצויים התהלכו על הסיפון בדממה ובהו במים בתקווה לנס.
כשהנס אירע לבסוף — שלוש בועות ורודות ענקיות התפקעו על פני המים מימין לסיפון
ובתוכן נגלו פרנק ,הייזל וליאו — פייפר השתגעה קצת .היא צעקה בהקלה וצללה ישר
למים.
מה היא חשבה לעצמה? היא הרי לא לקחה חבל או חגורת הצלה .אבל באותו רגע ,מרוב
שמחה היא חתרה אל ליאו ונישקה אותו על הלחי ,להפתעתו הרבה.
"התגעגעת אלי?" צחק ליאו.
פייפר רתחה פתאום מכעס" .איפה הייתם? איך אתם בחיים?"
"סיפור ארוך ",אמר ליאו .סל פיקניק ביצבץ במים לצדו" .רוצה בראוני?"
ברגע שהם עלו אל הסיפון והחליפו לבגדים יבשים )פרנק המסכן נאלץ לשאול מכנסיים
מג'ייסון ,והם היו קטנים עליו( ,הצוות נאסף בסיפון המרכזי לארוחת בוקר של ניצחון —
פרט למאמן הדג' ,שרטן שהאווירה עליזה מדי לטעמו וירד למטה ליישר בפטיש כיפופים בפח
של הספינה .בזמן שליאו התעסק בבקרי ההגה ,הייזל ופרנק סיפרו לכולם על
הקנטאורים–הדגים ועל מחנה האימונים שלהם.
"מדהים ",אמר ג'ייסון" .הבראוניז האלה פשוט מעולים".
"זה הדבר היחיד שיש לך להגיד?" התפלצה פייפר.
הוא נראה מופתע" .מה? שמעתי את הסיפור .קנטאורים–דגים .בני ים .מכתב המלצה לאל
של נהר טיבר .אבל הבראוניז האלה"...
"אני יודע!" אמר פרנק בפה מלא" .תנסה אותם עם האפרסקים המשומרים של אסתר".
"וואו ",אמרה הייזל" ,זה ממש דוחה".
"תעביר את הצנצנת ",אמר ג'ייסון.
הייזל ופייפר החליפו מבט של מורת רוח .בנים.
פרסי רצה לשמוע כל פרט ופרט על המחנה התת–ימי .הוא חזר שוב ושוב לאותה נקודה:
"הם לא רצו לפגוש אותי?"
"זה לא היה ככה ",אמרה הייזל" .פשוט ...יש כל מיני עניינים של פוליטיקת ים ,אני
מניחה .בני הים מאוד טריטוריאליים .החדשות הטובות הן שהם יטפלו באקווריום באטלנטה.
והם יגנו על ‘ארגו '2בזמן שאנחנו חוצים את האוקיינוס האטלנטי".
פרסי הינהן בהיסח הדעת" .אבל הם לא רצו לפגוש אותי?"
אנבת' חבטה בזרועו" .רד מזה ,מוח אצה! יש לנו דאגות יותר חשובות".
"היא צודקת ",אמרה הייזל" .החל ממחר נשארו לניקו פחות מיומיים .הקנטאורים–הדגים
אמרו שאנחנו מוכרחים להציל אותו .שהוא חיוני איכשהו למסע החיפושים".
היא הביטה סביב במבט מתגונן ,כאילו מחכה שמישהו יחלוק עליה .איש לא עשה זאת.
פייפר ניסתה לדמיין כיצד מרגיש ניקו די אנג'לו ,התקוע בכד כשרק שני גרגרי רימון נותרו
לקיים אותו ,ובלי שום מושג אם מישהו עומד להיחלץ לעזרתו .פייפר נמלאה דחיפות להגיע
כבר לרומא ,אף שהיתה לה תחושה נוראה שהיא מפליגה אל כלא משלה — אל חדר חשוך
מלא מים.
"ניקו כנראה יודע משהו על שערי המוות ",אמרה פייפר" .אנחנו נציל אותו ,הייזל .אנחנו
עוד יכולים להגיע בזמן .נכון ,ליאו?"
"מה?" ליאו קרע את מבטו מהבקרים" .אה ,כן .אנחנו אמורים להגיע לים התיכון מחר
בבוקר .אחר כך נפליג לרומא ,או נטוס אם אני אצליח לתקן את המייצב עד אז"...
פתאום נראה כאילו השילוב של בראוניז ואפרסקים משומרים עושה לג'ייסון בחילה" .זה
אומר שנגיע לרומא ביום האחרון .יהיו לנו עשרים וארבע שעות למצוא את ניקו — לכל
היותר".
פרסי שילב רגליים" .וזה רק חלק מהבעיה .בואו לא נשכח את אות אתנה".
אנבת' לא נראתה מאושרת מהחלפת הנושא .היא הניחה יד על התרמיל שלה ,שנדמה
שסחבה איתה כל הזמן מאז שיצאו מצ'רלסטון.
היא פתחה את התיק ושלפה דסקית ארד דקה שקוטרה כקוטר סופגנייה" .זאת המפה
שמצאתי בפורט סאמטר .היא"...
היא השתתקה פתאום ובהתה במשטח הארד החלק" .היא ריקה!"
פרסי לקח ממנה את הדסקית ובחן את שני צדדיה" .היא לא היתה ככה קודם?"
"לא! הסתכלתי עליה בתא שלי ו "...מילמלה אנבת' בשקט" .כנראה זה כמו אות אתנה
עצמו .אני רואה אותם רק כשאני לבד .הם לא חושפים את עצמם בפני חצויים אחרים".
פרנק נסוג לאחור בחיפזון כאילו הדסקית עלולה להתפוצץ .היה לו שפם ממיץ תפוזים
וזקן מפירורי בראוניז ,ופייפר נתקפה דחף להושיט לו מפית.
"מה הופיע על המפה?" שאל פרנק בקול לחוץ" .ומה זה אות אתנה? אני עדיין לא מבין".
אנבת' לקחה את הדסקית מפרסי .היא הפכה בה באור השמש ,אבל הדסקית נותרה חלקה.
"היה קשה לפענח את המפה ,אבל היא ציינה מקום מסוים בנהר טיבר ברומא .אני חושבת
ששם מתחיל מסע החיפושים שלי ...הנתיב שאני צריכה לעבור בעקבות האות".
"אולי שם תפגשי את אל הנהר טיברינוס ",אמרה פייפר" .אבל מהו האות?"
"המטבע ",מילמלה אנבת'.
פרסי הביט בה בחוסר הבנה" .איזה מטבע?"
אנבת' חיטטה בכיסה ושלפה דרכמת כסף" .אני נושאת אותו מאז שפגשתי את אמא שלי
בתחנת גראנד סנטרל .זה מטבע אתונאי".
היא העבירה אותו בין כולם .החצויים ,שבחנו את המטבע בזה אחר זה ,נראו לפייפר
למראה הגיחוך כמו ילדי גן שמעבירים ביניהם חיית מחמד.
"ינשוף ",ציין ליאו" .טוב ,זה הגיוני .אני מניח שהענף הוא ענף זית? אבל מה האותיות
האלה"?ΑΘΕ ,
"אלה האותיות היווניות אלפא ,תטא ,אפסילון .ביוונית הן מייצגות את הביטוי אנו בני
אתונה ...או ילדי אתנה .זאת הסיסמה של אתונה".
"כמו SPQRשל הרומאים ",ניחשה פייפר.
אנבת' הינהנה" .בכל מקרה ,אות אתנה הוא ינשוף ,כמו זה .הוא מותווה באש אדומה.
ראיתי אותו בחלומות שלי .ופעמיים בפורט סאמטר".
היא תיארה מה קרה במצודה — את קולה של גאיה ,את העכבישים במגורי החיילים ,את
האות ששרף אותם .היה ברור לפייפר שלא קל לה לדבר על זה.
פרסי אחז בידה של אנבת'" .הייתי צריך לעזור לך שם".
"אבל זה בדיוק העניין ",אמרה אנבת'" .אף אחד לא יכול לעזור לי .כשאגיע לרומא ,אני
אהיה חייבת לצאת לדרך לבדי .אחרת האות לא יופיע .אני אצטרך לעקוב אחריו עד ...עד
המקור".
פרנק לקח את המטבע מליאו .הוא בהה בינשוף" .זהוב וחיוור ניצב אסון הענקים ,שיחולץ
בכאב מתוך כלא החוטים ".הוא נשא מבט אל אנבת'" .מה זה ...הדבר הזה שאת אמורה
למצוא?"
לפני שאנבת' הספיקה לענות ,ג'ייסון ענה.
"פסל ",הוא אמר" .פסל של אתנה .או לפחות ...ככה אני מנחש".
פייפר שלחה אליו מבט של תמיהה" .אמרת שאתה לא יודע".
"אני לא יודע .אבל ככל שאני חושב על זה יותר ...יש רק חפץ אחד שמשתלב באגדה
באופן הגיוני ".הוא פנה אל אנבת'" .מצטער .הייתי צריך לספר לך קודם את כל מה
ששמעתי .אבל האמת שחששתי .אם יש אמת באגדה הזאת — "
"אני יודעת ",אמרה אנבת'" .הבנתי את זה ,ג'ייסון .אני לא מאשימה אותך .אבל אם נצליח
להציל את הפסל ,יוונים ורומאים יחד ...אתה לא מבין? זה עשוי לגשר על הפער".
"חכו רגע ".פרסי סימן בידו לפסק זמן" .איזה פסל?"
אנבת' לקחה בחזרה את מטבע הכסף והכניסה אותו לכיסה" .אתנה פּ ְַרתֶ נוֹס ",אמרה.
"הפסל היווני המפורסם ביותר בכל הזמנים .פסל בגובה שנים–עשר מטר ,מקושט בשנהב
ובזהב .במקור הוא ניצב במרכז הפּ ְַרתֶ נוֹן באתונה".
דממה השתררה בספינה ,פרט לגלים המכים רכות בגוף הספינה.
"בסדר ,אני אשאל ",אמר ליאו לבסוף" .אז מה קרה לו?"
"הוא נעלם ",אמרה אנבת'.
ליאו עשה פרצוף" .איך פסל בגובה שנים–עשר מטר שניצב באמצע הפרתנון מצליח
להיעלם?"
"שאלה טובה ",אמרה אנבת'" .זאת אחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה .יש שחשבו
שהפסל הותך בשביל הזהב שבו ,או שפולשים השמידו אותו .אתונה נבזזה יותר מפעם אחת.
אחרים חשבו שהפסל נגנב — "
"על ידי רומאים ",סיים ג'ייסון את המשפט" .או לפחות ככה טוענת תיאוריה אחת ,והיא
תואמת את האגדה ששמעתי במחנה יופיטר .כדי לשבור את רוח היוונים ,הרומאים לקחו את
אתנה פרתנוס כשכבשו את אתונה .הם הסתירו את הפסל במזבח תת–קרקעי ברומא .החצויים
הרומים נשבעו שהוא לעולם לא יראה אור יום .אפשר לומר שהם גנבו את אתנה עצמה ,כדי
שלא תהיה עוד סמל העוצמה הצבאית של יוון .היא הפכה למינרווה ,אלה עדינה בהרבה".
"ומאז ילדי אתנה מחפשים את הפסל ",אמרה אנבת'" .מרבית הילדים שלה לא מכירים את
האגדה ,אבל בכל דור האלה בוחרת כמה מהם .הם מקבלים מטבע כמו שלי .הם הולכים
בעקבות אות אתנה ...מעין נתיב קסם שמקשר אותם אל הפסל ...בתקווה למצוא את אתנה
פרתנוס ולהחזיר את הפסל".
פייפר צפתה בשניהם — באנבת' ובג'ייסון — בפליאה שקטה .הם דיברו כצוות ,בלי
עוינות או האשמות .השניים מעולם לא בטחו זה בזה באמת .פייפר היתה קרובה די הצורך
לשניהם כדי לדעת זאת .אבל עכשיו ...אם הם מסוגלים לדון בשלווה בבעיה אדירה כזאת —
ביסוד הבסיסי ביותר לשנאה בין היוונים והרומאים — אולי באמת יש תקווה לשני המחנות.
נראה שמחשבות דומות חלפו בראשו של פרסי ,אם לשפוט על פי הבעת הפנים המופתעת
שלו" .אז אם אנחנו ...זאת אומרת אם את תמצאי את הפסל ...מה נעשה בו? נוכל בכלל להזיז
אותו?"
"אני לא בטוחה ",הודתה אנבת'" .אבל אם נצליח להציל אותו איכשהו ,יכול להיות שנוכל
לאחד את שני המחנות .אולי אמא שלי תירפא מהשנאה הזאת שלה שקורעת אותה בין שתי
ההתגלמויות השונות שלה .ואולי ...ואולי יש לפסל כוח כלשהו שיוכל לעזור לנו נגד
הענקים".
פייפר הביטה באנבת' ביראת כבוד .רק עכשיו היא התחילה להבין את כובד האחריות
האדירה שחברתה לקחה על עצמה .ואנבת' התכוונה לעשות את זה לבד.
"זה עשוי לשנות הכול ",אמרה פייפר" .זה עשוי לשים קץ לאלפי שנות עוינות .יכול
להיות שזה המפתח להבסת גאיה .אבל אם אנחנו לא יכולים לעזור לך"...
היא לא סיימה את המשפט ,אבל נדמה שהשאלה תלויה באוויר :אפשר בכלל להציל את
הפסל?
אנבת' הזדקפה .פייפר ידעה שבתוכה היא בוודאי מבועתת ,אבל היא הסתירה את זה
מצוין.
"אני מוכרחה להצליח ",אמרה אנבת' בפשטות" .מה שעומד על הכף שווה כל סיכון".
הייזל שיחקה בהרהור בקווצה משערה" .לא מוצא חן בעיני הרעיון שתסכני את החיים
שלך לבדך ,אבל את צודקת .ראינו איזו השפעה היתה לעיט הזהב כשהחזרנו אותו ללגיון
הרומי .אם הפסל הוא הסמל רב העוצמה ביותר של אתנה—"
"הוא בטח יכול לכסח לאנשים את הצורה ",הציע ליאו.
הייזל עשתה פרצוף " .לא הייתי מנסחת את זה באותן המילים ,אבל כן".
"אבל "...פרסי אחז שוב ביד של אנבת'" .אף אחד מהילדים של אתנה מעולם לא הצליח
למצוא אותו .אנבת' ,מה יש שם למטה? מה שומר עליו? אם זה קשור לעכבישים — "
"זהוב וחיוור ניצב אסון הענקים ,שיחולץ בכאב מתוך כלא החוטים ".נזכר פרנק" .חוטים,
כמו קורי עכביש?"
הפנים של אנבת' הלבינו כמו נייר מדפסת .היתה לפייפר הרגשה שאנבת' יודעת מה מצפה
לה ...או לפחות שיש לה מושג די ברור .היא התאמצה להתגבר על גל של אימה.
"נתמודד עם זה כשנגיע לרומא ",הציעה פייפר ,והחדירה בקולה מעט דיבור הקסמה כדי
להרגיע את עצביה המרוטים של חברתה" .יהיה בסדר .גם אנבת' יודעת לכסח לאנשים את
הצורה .אתם תראו".
"כן ",אמר פרסי" .כבר מזמן למדתי :בחיים אל תהמר נגד אנבת'".
אנבת' הביטה בשניהם אסירת תודה.
אם לשפוט על פי ארוחות הבוקר שלא חוסלו ,כולם עדיין היו לחוצים; אבל ליאו הצליח
להוציא אותם מזה .הוא לחץ על כפתור ופרץ קיטור רם בקע מפיו של פסטוס .כולם קפצו
בבהלה.
"טוב!" הוא אמר" .יופי של שיחת עידוד ,אבל עדיין יש מיליון דברים לתקן בספינה לפני
שנוכל להגיע לים התיכון .אנא התייצבו בפני המפקד העליון ליאו לקבלת רשימת מטלות
כיפיות!"
פייפר וג'ייסון לקחו על עצמם את ניקוי הסיפון התחתון ,שמהומה גדולה שררה בו
בעקבות התקפת המפלצת .סידור המרפאה וארגון המחסנים דרשו מהם כמעט יום שלם של
עבודה ,אבל לפייפר לא היה אכפת .ראשית ,היא בילתה את הזמן עם ג'ייסון .ושנית ,לאחר
הפיצוצים בלילה הקודם פייפר פיתחה יראת כבוד כלפי אש יוונית .היא לא רצתה
שבקבוקונים מהחומר יתגלגלו במסדרונות באמצע הלילה.
בעודם מסדרים את האורווה ,פייפר נזכרה בלילה שבו אנבת' ופרסי נרדמו כאן בטעות.
פייפר היתה רוצה לדבר עם ג'ייסון כל הלילה — להתכרבל על רצפת האורווה וליהנות
מחברתו .למה הם לא יכולים להפר את הכללים?
אבל ג'ייסון לא היה כזה .מטבעו הוא היה מנהיג שמציב תמיד דוגמה טובה .הפרת כללים
לא היתה טבעית לו.
אין ספק שריינה העריכה את זה .וגם פייפר ...רוב הזמן.
היא הצליחה לשכנע אותו למרוד רק פעם אחת .הם היו בבית הספר "קיום בטבע",
והתגנבו לגג בלילה לצפות במטר המטאורים .שם הם התנשקו בפעם הראשונה.
לרוע המזל ,הזיכרון הזה לא היה אלא תעתוע של הערפול ,שקר קסם ששתלה הרה
בראשה .פייפר וג'ייסון היו זוג עכשיו ,בחיים האמיתיים ,אבל תחילתו של הקשר ביניהם
היתה אשליה .אם פייפר היתה מנסה לשכנע את ג'ייסון האמיתי להתגנב החוצה בלילה ,האם
היה מסכים?
היא טיאטאה את החציר לערימות .ג'ייסון תיקן דלת שבורה באחת האורוות .מבעד לדלת
הזכוכית שברצפה זהר האוקיינוס מתחתם — מרחבי אור וצל ירקרקים שנדמה שמתמשכים
עד אינסוף .פייפר לא הפסיקה להעיף לשם מבטים בחשש שמא תבחין בפני מפלצת ,או
בקניבלים מהסיפורים הישנים של סבא שלה; אבל כל שראתה היה להקת דגים חולפת מדי
פעם.
היא צפתה בג'ייסון עובד והתפעלה מהקלילות שבה ביצע כל משימה ,מתיקון דלת ועד
שימון אוכפים .לא רק זרועותיו החזקות וידיו המיומנות הן שעוררו בה התפעלות ,אף שהן
בהחלט מצאו חן בעיניה ,אלא גם האופן שבו התנהל ,בעליזות ובביטחון עצמי .הוא עשה מה
שצריך לעשות בלי להתלונן .הוא שמר על חוש הומור אף על פי שהיה בוודאי מת מעייפות
אחרי שלא ישן כל הלילה .פייפר לא יכלה להאשים את ריינה על שהתאהבה בו .בכל הקשור
בעבודה ובחובה ,ג'ייסון היה רומאי לפני ולפנים.
פייפר חשבה על מסיבת התה של אמא שלה בצ'רלסטון .היא תהתה מה אמרה האלה
לריינה לפני שנה ,ומדוע זה שינה את היחס של ריינה לג'ייסון .האם עודדה אותה אפרודיטה
לחבב את ג'ייסון ,או ניסתה לרפות את ידיה?
פייפר לא ידעה ,אבל היתה מעדיפה שלא לפגוש את אמא שלה בצ'רלסטון .אמהות רגילות
מביכות דיין .אמהות–אלות זוהרות שמזמינות את חברותייך לשתות תה ולקשקש על בנים
— זה פשוט מחריד.
העניין הרב שאפרודיטה הפגינה באנבת' ובהייזל עורר בפייפר דאגה .כשאמא שלה גילתה
עניין בחיי האהבה של מישהו ,זה בדרך כלל לא היה סימן טוב .משמעות הדבר שצפויות
צרות .או כפי שאפרודיטה היתה אומרת" ,תהפוכות".
אבל בסתר לבה ,פייפר גם נפגעה מכך שאמה לא התגלתה בפניה לבדה .אפרודיטה בקושי
הסתכלה עליה .היא לא אמרה מילה על ג'ייסון .היא לא טרחה להסביר כלל את השיחה שלה
עם ריינה.
כמעט כאילו אפרודיטה אינה מגלה יותר עניין בפייפר .פייפר זכתה בבחור שלה .עכשיו
הצלחת הקשר תלויה בה ,ואפרודיטה עברה למושא רכילות חדש באותה קלות שבה היתה
משליכה צהובון ישן.
כולכן כאלה סיפורים מעולים ,אמרה אפרודיטה .כלומר ,בנות מעולות.
בשעתו פייפר לא נהנתה לשמוע את זה ,אבל עכשיו חלק ממנה חשב :אין בעיה .אני לא
רוצה להיות סיפור .אני רוצה חיים נחמדים ויציבים עם בחור נחמד ויציב.
לו רק היתה מבינה בקשרים רומנטיים .כמדריכה הראשית של ביתן אפרודיטה ,היא היתה
אמורה להיות מומחית .חניכים אחרים במחנה החצויים ביקשו ממנה עצות כל הזמן .פייפר
עשתה כמיטב יכולתה לעזור ,אבל בכל מה שנוגע לחבר שלה — לא היה לה מושג .היא לא
חדלה לפקפק בצעדים שלה ,ניתחה בלי סוף את ההבעות של ג'ייסון ,את מצבי הרוח שלו,
הערות אגביות .למה זה חייב להיות כל כך קשה? למה אי אפשר להרגיש כל הזמן שאתם
רוכבים אל השקיעה באושר ובעושר?
"על מה את חושבת?" שאל ג'ייסון.
פייפר קלטה שעשתה פרצוף חמוץ .בבבואתה בדלתות הזכוכית ,היא נראתה כאילו בלעה
כפית מלח.
"על שום דבר ",היא אמרה" .כלומר ...על הרבה דברים .הכול יחד".
ג'ייסון צחק .הצלקת על שפתו כמעט נעלמה כשחייך .בהתחשב בכל מה שעבר עליו,
מדהים שמצב הרוח שלו היה כל כך טוב.
"יהיה בסדר ",הוא הבטיח לה" .בעצמך אמרת את זה".
"כן ",אישרה פייפר" .אבל אמרתי את זה רק כדי לעודד את אנבת'".
ג'ייסון משך בכתפיו" .זה עדיין נכון .כמעט הגענו לארצות העתיקות .הרומאים נשארו
מאחור".
"ועכשיו הם בדרך למחנה החצויים לתקוף את החברים שלנו".
ג'ייסון היסס ,כאילו מתקשה למצוא בזה נקודת אור" .כירון ימצא דרך לעכב אותם .יכול
להיות שיעברו שבועות לפני שהרומאים ימצאו את המחנה ויתכננו את ההתקפה שלהם .וחוץ
מזה ,ריינה תעשה כל מה שביכולתה כדי להאט אותם .היא עדיין בצד שלנו .אני בטוח בזה".
"אתה בוטח בה ".הקול של פייפר נשמע חלול אפילו לאוזניה.
"תקשיבי ,פייפס .אמרתי לך ,אין לך סיבה לקנא".
"היא יפהפייה .היא חזקה .היא כל כך ...רומאית".
ג'ייסון הניח מידו את הפטיש שלו .הוא אחז בידה ,משלח צמרמורת לאורך זרועה .אבא
של פייפר לקח אותה פעם לאקווריום בלונג ביץ' והראה לה צלופח חשמלי .הוא אמר לה
שהצלופח שולח פעימות חשמליות שמהממות את הטרף שלו ומשתקות אותו .בכל פעם
שג'ייסון הביט בה או נגע ביד שלה ,פייפר הרגישה בדיוק ככה.
"את יפהפייה וחזקה ",הוא אמר" .ואני לא רוצה שתהיי רומאית .אני רוצה שתהיי פייפר.
וחוץ מזה ,אנחנו צוות ,את ואני".
היא רצתה להאמין לו .כבר חודשים שהם זוג באמת .אבל היא לא הצליחה להיפטר
מהספקות ,ממש כפי שג'ייסון לא היה מסוגל להיפטר מקעקוע SPQRהצרוב בזרוע שלו.
מעליהם ,פעמון הספינה צילצל לזמן אותם לארוחת הערב.
ג'ייסון גיחך" .כדאי שנעלה .אנחנו לא רוצים שהמאמן הדג' יתלה לנו פעמונים על
הצוואר".
פייפר נרעדה .המאמן הדג' איים לעשות את זה אחרי שערוריית פרסי/אנבת' ,כדי לדעת
אם עוד מישהו מתגנב החוצה בלילה.
"כן ",היא אמרה בצער ,והביטה בדלתות הזכוכית שמתחת לרגליהם" .אני מניחה שאנחנו
באמת צריכים ארוחת ערב ...ושנת לילה טובה".
XXVI
פייפר
למחרת בבוקר ,פייפר התעוררה לקול צופר לא מוכר — תקיעה כה רמה ,שהתנודות הרעידו
את כל גופה.
לרגע היא תהתה אם זאת עוד בדיחה של ליאו .ואז הצופר צפר שוב .נשמע שהצפירה
מגיעה מחוץ לספינה — מכלי שיט אחר.
פייפר מיהרה להתלבש .עד שעלתה לסיפון ,האחרים התאספו שם כבר — נראה שכולם
התלבשו בחיפזון ,פרט למאמן הדג' שבדיוק סיים את משמרת הלילה.
פרנק לבש את חולצת אולימפיאדת החורף שלו הפוכה .פרסי לבש מכנסי פיג'מה ומגן חזה
עשוי ארד ,הצהרה אופנתית מעניינת .השיער של הייזל היה מעוך הצדה כאילו נשב עליו
ציקלון; וליאו הצית את עצמו בטעות .חולצת הטריקו שלו היתה אוסף של קרעים חרוכים.
הזרועות שלו העלו עשן.
במרחק של כמאה מטרים מהם ,ספינת תענוגות ענקית חלפה מולם .תיירים נופפו להם
מחמש–עשרה או שש–עשרה קומות של מרפסות .אחדים חייכו וצילמו תמונות .איש מהם לא
נראה מופתע למראה ספינת המלחמה היוונית .אולי הערפול גרם ל'ארגו '2להיראות כמו
סירת דייגים ,או שהתיירים חשבו שזאת הופעה לכבודם.
ספינת התענוגות צפרה שוב ,ו'ארגו '2היטלטלה כולה.
המאמן הדג' סתם אוזניים" .הם חייבים לעשות כל כך הרבה רעש?"
"הם סתם אומרים שלום ",ניחש פרנק.
"מה?" השיב הדג' בצעקה.
הספינה חלפה קרוב מאוד אליהם ,בדרכה לים .התיירים המשיכו לנופף .אם נראה להם
מוזר שצוות ‘ארגו '2כולל נערים חצי ישנים לבושים שריון ופיג'מות וגבר עם רגלי תיש ,הם
לא הראו כל סימן לכך.
"ביי!" קרא ליאו ונופף בידו המעלה עשן.
"אני יכול להשתמש בבליסטרה?" שאל הדג'.
"לא ",אמר ליאו בחיוך קפוא.
הייזל שיפשפה עיניים והשקיפה על פני המים הירוקים המתנוצצים" .איפה — אה...
וואו".
פייפר עקבה אחר מבטה ונשימתה נעתקה .עכשיו כשספינת התענוגות כבר לא חסמה להם
את הנוף ,היא ראתה הר מבצבץ מהים במרחק של פחות מקילומטר צפונה .פייפר כבר ראתה
צוקים מרהיבים בעבר .היא נסעה בכביש מספר 1לאורך קו החוף של קליפורניה .היא אפילו
נפלה אל הקניון הגדול וג'ייסון סיפק לה חילוץ אווירי .אבל דבר לא היה מרשים כמו האגרוף
הענקי הזה של סלע לבן שהיתמר אל השמים .מהעבר האחד ,צוקי הגיר היו כמעט אנכיים,
וצנחו אל הים לעומק של יותר משלוש–מאות מטר ,להערכתה של פייפר .מהעבר השני,
מדרון ההר נפרש בשכבות–שכבות מכוסות יער ירוק ,כך שהמראה הזכיר לפייפר ספינקס
ענקי שנשחק עם הזמן ,עם ראש וחזה לבנים ענקיים ופרווה ירוקה על גבו.
"צוק גיברלטר ",אמרה אנבת' בהתפעמות" .קצה ספרד .ושם — " היא הצביעה דרומה,
אל רצועה רחוקה יותר של גבעות בצבעי אדום וכתום" .זאת בוודאי אפריקה .הגענו לפתח
הים התיכון".
הבוקר היה חמים ,אבל צמרמורת עברה בגופה של פייפר .למרות מרחבי הים מולם ,היא
הרגישה כאילו היא ניצבת מול מחסום בלתי עביר .ברגע שיחצו אותו ויעברו אל הים התיכון
נוֹס ְטרוּם — הם יהיו בשטח הארצות העתיקות .אם יש אמת באגדות ,מסע מארה ְ ֶ —
החיפושים שלהם יהפוך מסוכן פי עשרה.
"מה עכשיו?" היא שאלה" .פשוט נפליג פנימה?"
"למה לא?" שאל ליאו" .זהו ערוץ שיט מרכזי .ספינות נכנסות ויוצאות כל הזמן".
לא ספינות מלחמה יווניות מלאות חצויים ,חשבה פייפר לעצמה.
אנבת' השקיפה אל צוק גיברלטר .פייפר זיהתה את ההבעה הקודרת על פני חברתה .בדרך
כלל משמעותה היתה שהיא צופה צרות.
"בימי קדם ",אמרה אנבת'" ,קראו לאזור הזה ‘עמודי הרקולס' .הצוק נחשב לעמוד אחד.
השני היה אחד ההרים באפריקה .אף אחד לא יודע איזה בדיוק".
"הרקולס ,מה?" פרסי עשה פרצוף" .הבחור הזה הוא כמו המקדונלדס של יוון העתיקה.
לכל מקום שלא תלך — הוא שם".
קול רעם גדול טילטל את ‘ארגו ,'2אך הפעם פייפר לא היתה בטוחה מה מקורו .היא לא
ראתה כל ספינה אחרת ,והשמים היו בהירים.
הפה שלה היה פתאום יבש מאוד" .אז מה ...עמודי הרקולס האלה .הם מסוכנים?"
אנבת' לא התיקה את מבטה מהצוקים הלבנים ,כאילו ממתינה שאות אתנה בוער יתגלה
עליהם" .עבור היוונים ,העמודים ציינו את קצה העולם המוכר .הרומאים אמרו שעל העמודים
היתה חרוטה אזהרה בלטינית — "
"נוֹן פְּ לוּס אוּלְ ְט ָרה ",אמר פרסי.
אנבת' היתה המומה" .כן .אין דבר מעבר לכאן .איך ידעת?"
פרסי הצביע" .כי זה כתוב כאן".
היישר מולם ,באמצע המצר ,הבליח והופיע אי .פייפר היתה משוכנעת שהוא לא היה שם
רגע קודם .זה היה גוש גבעות קטן ,מכוסה יערות ומוקף חופים לבנים .לא מרשים במיוחד
בהשוואה לגיברלטר ,אבל מול האי ,במרחק של כמאה מטרים מהחוף ,התנשאו מבין הגלים
שני עמודים יווניים לבנים שהיו גבוהים כמו התורן הראשי של ‘ארגו .'2בין העמודים,
מילים כסופות ענקיות נצצו מתחת למים — אולי אשליה ,או אולי כיתוב על החול :נוֹן פְּ לוּס
אוּלְ ְט ָרה.
"אנשים ,לסובב את הספינה?" שאל ליאו במתח" .או"...
איש לא ענה — אולי כי בדומה לפייפר ,גם הם הבחינו בדמות העומדת על החוף.
כשהספינה התקרבה לעמודים ,פייפר ראתה גבר כהה–שיער לבוש גלימה סגולה ,עומד
בזרועות שלובות ומביט בספינה שלהם במבט מרוכז כאילו ציפה לבואם .פייפר לא הצליחה
להבחין בפרטים נוספים ממרחק כזה ,אבל אם לשפוט על פי התנוחה שבה עמד ,הוא לא היה
מרוצה.
פרנק התנשף פתאום" .יכול להיות שזה — ?"
"הרקולס ",אמר ג'ייסון" .החצוי החזק ביותר בכל הזמנים".
‘ארגו '2נמצאה רק כמה מאות מטרים מהעמודים.
"אני צריך תשובה ",אמר ליאו בדחיפות" .אני יכול להסתובב ,ואנחנו יכולים להמריא.
המייצבים מתוקנים .אבל אני צריך לדעת עכשיו — "
"אנחנו מוכרחים להמשיך לשוט ",אמרה אנבת'" .אני חושבת שהוא שומר על המצרים.
אם זה באמת הרקולס ,לא יעזור אם נסתובב או נטוס .הוא ירצה לדבר איתנו".
פייפר עמדה בדחף להשתמש בדיבור הקסמה .היא רצתה לצעוק על ליאו :תטוס! תוציא
אותנו מכאן! לרוע המזל ,היתה לה הרגשה שאנבת' צודקת .אם הם רוצים להיכנס לים
התיכון ,הם לא יכולים להתחמק מהפגישה הזאת.
"הרקולס לא אמור להיות בצד שלנו?" היא שאלה בקול מלא תקווה" .כלומר ...הוא אחד
מאיתנו ,לא?"
ג'ייסון נאנק" .הוא היה בן זאוס ,אבל כשמת הוא הפך לאל .אף פעם אי אפשר לדעת
כשמדובר באלים".
פייפר נזכרה בפגישה שלהם עם בכחוס בקנזס — גם הוא אל שהיה פעם חצוי .הוא לא
ממש עזר להם.
"נהדר ",אמר פרסי" .שבעה חצויים נגד הרקולס".
"וסאטיר!" הוסיף הדג'" .אין לו סיכוי נגדנו".
"יש לי רעיון יותר טוב ",אמרה אנבת'" .נשלח נציגים לחוף .קבוצה קטנה — אחד או
שניים לכל היותר .ננסה לדבר על לבו".
"אני אלך ",אמר ג'ייסון" .הוא בן זאוס .אני בן יופיטר .אולי הוא יהיה ידידותי".
"ואולי הוא ישנא אותך ",ציין פרסי" .אחים למחצה לא תמיד מסתדרים".
ג'ייסון הזעיף פנים" .תודה רבה ,מר אופטימיות".
"שווה לנסות ",אמרה אנבת'" .לפחות יש לג'ייסון ולהרקולס משהו במשותף .ואנחנו
צריכים את הדיפלומטית הכי טובה שלנו .מישהי שטובה בדיבורים".
כל העיניים פנו אל פייפר.
היא ניסתה להתאפק שלא לצרוח ולקפוץ מעבר למעקה .תחושת בטן רעה מילאה אותה.
אבל אם ג'ייסון יורד אל החוף ,היא רוצה לבוא איתו .אולי האל רב העוצמה הזה ירצה לעזור.
המזל חייב לשחק לטובתם מפעם לפעם ,לא?
"בסדר ",היא אמרה" .תנו לי רק להחליף בגדים".
ברגע שליאו הטיל עוגן בין העמודים ,ג'ייסון זימן את הרוח לשאת אותו ואת פייפר לחוף.
האיש בסגול המתין להם.
פייפר שמעה אינסוף סיפורים על הרקולס .היא ראתה את דמותו בכמה סרטים גרועים,
ובסרטים מצוירים גרועים לא פחות .עד היום ,אם היתה חושבת עליו בכלל ,היא היתה
מגלגלת עיניים ומדמיינת בחור שעיר וטיפש בשנות השלושים לחייו ,עם חזה רחב וזקן היפי
מגעיל ,על ראשו פרוות אריה ובידו נבוט גדול כמו איש מערות .היא דמיינה שהוא יסריח,
יגהק ויתגרד בלי הפסקה ,וידבר בעיקר בנהמות.
היא לא ציפתה לזה.
הרגליים שלו היו יחפות ,מכוסות חול לבן .הגלימה גרמה לו להיראות כמו כומר ,אף
שפייפר לא הצליחה להיזכר איזו דרגת כמורה לובשת סגול .חשמנים? הגמונים? ואם בגדיו
סגולים ,משמע שהוא הגרסה הרומית של הרקולס ולא היוונית? במקום זקן פרוע היתה לו
צללית זיפים אופנתית ,כמו לאבא של פייפר ולחבריו השחקנים — לוק כזה של
במקרה–לא–התגלחתי–יומיים–ואני–עדיין–הורס.
הוא היה שרירי ,אבל לא יותר מדי מנופח .השיער הכהה שלו היה מסופר קצר ,בסגנון
הרומי .היו לו עיניים כחולות עזות כמו של ג'ייסון ,אבל העור שלו היה זהוב יותר ,כאילו
העביר את כל חייו במיטת שיזוף .הפרט המפתיע ביותר :הוא נראה כבן עשרים בלבד.
בהחלט לא מבוגר יותר .הוא היה נאה .מחוספס ,אך בהחלט לא איש מערות.
באמת היתה לו אלה ,שנחה בחול לצדו ,אבל היא לא נראתה כמו נבוט אלא כמו אלת
בייסבול גדולה במיוחד — גליל באורך מטר וחצי עשוי עץ מהגוני ממורק ,עם מאחז של
רצועות עור משובצות מסמרות ארד .המאמן הדג' היה מקנא בו.
ג'ייסון ופייפר נחתו על קו המים .הם התקרבו לאט והקפידו לא לעשות שום תנועה
מאיימת .הרקולס צפה בהם בלי להפגין רגש מיוחד ,כאילו הם ציפורי ים ממין שלא נתקל בו
בעבר.
"שלום ",אמרה פייפר .תמיד התחלה טובה.
"מה המצב?" אמר הרקולס .הקול שלו היה עמוק אבל הוא דיבר בנימה קלילה ,מודרנית
לגמרי .באותה מידה הוא היה יכול להיות תלמיד שאומר להם שלום ליד הלוקרים בבית
הספר.
"אה ...שום דבר מיוחד ".פייפר עשתה פרצוף" .טוב ,האמת שהרבה דברים .אני פייפר.
זה ג'ייסון .אנחנו — "
"איפה פרוות האריה שלך?" קטע אותה ג'ייסון.
פייפר רצתה להכניס לו מרפק בצלעות ,אבל הרקולס נראה יותר משועשע מאשר מעוצבן.
"יותר משלושים מעלות בחוץ ",הוא אמר" .למה לי ללבוש את פרוות האריה? אתה היית
לובש מעיל פרווה בחוף?"
"אתה כנראה צודק ".ג'ייסון נשמע מאוכזב" .פשוט בתמונות אתה תמיד לובש את
הפרווה".
הרקולס נעץ מבט מאשים בשמים ,כאילו הוא מעוניין להחליף כמה מילים עם אבא שלו,
זאוס" .אל תאמינו לכל מה ששמעתם עלי .לא כל כך כיף להיות מפורסם".
"ספר לי על זה ",נאנחה פייפר.
הרקולס נעץ בה את העיניים הכחולות האלה" .את מפורסמת?"
"אבא שלי ...כוכב קולנוע".
הרקולס נהם בכעס" .עדיף שלא אתחיל בכלל לדבר על הקולנוע .בשם האולימפוס ,לא
מציגים שם שום דבר נכון .יצא לך לראות אפילו סרט אחד שבו אני נראה כמו עצמי?"
פייפר נאלצה להודות שהוא צודק" .מפתיע אותי שאתה כל כך צעיר".
"הא! עוזר להיות בן אלמוות .ולא הייתי כל כך מבוגר כשנהרגתי .לא באמות מידה
מודרניות .הספקתי לעשות הרבה במהלך השנים שלי כגיבור ...יותר מדי ,האמת ".העיניים
שלו פנו אל ג'ייסון" .בן זאוס ,מה?"
"יופיטר ",אמר ג'ייסון.
"אין הרבה הבדל ",רטן הרקולס" .אבא מעצבן בשתי הצורות שלו .אני? במקור קראו לי
הֶ ַרקְ לֶס .ואז הרומאים הגיעו ושינו לי את השם להרקולס .לא ממש השתניתי ,אבל בזמן
האחרון עצם המחשבה על זה עושה לי כאבי ראש נוראיים"...
עווית חלפה בצד שמאל של פניו .הגלימה שלו הבהבה והפכה לרגע לבנה ,ואז חזרה
לצבעה הסגול.
"בכל אופן ",אמר הרקולס" ,אם אתה הבן של יופיטר ,יכול להיות שאתה מבין .הרבה
לחץ .שום דבר אף פעם לא מספיק טוב .זה יכול להטריף את הדעת".
הוא פנה אל פייפר .היא הרגישה כאילו אלף נמלים זוחלות לה במעלה הגב .היתה בעיניים
שלו תערובת של עצב ושל אפלה שלא נראתה שפויה לגמרי ,ובהחלט לא בטוחה.
"באשר אלייך ,יקירתי ",אמר הרקולס" ,היזהרי .בני זאוס עלולים להיות ...טוב ,לא
חשוב".
פייפר לא ידעה למה בדיוק הוא מתכוון .פתאום היא רצתה להתרחק מהאל הזה כמה שרק
אפשר ,אבל היא ניסתה לשמור על הבעה שלווה ומנומסת.
"אז תשמע ,לורד הרקולס ",אמרה" ,אנחנו במסע חיפושים .היינו רוצים את רשותך
להיכנס לים התיכון".
הרקולס משך בכתפיו" .בשביל זה אני כאן .אחרי שנהרגתי ,אבא שלי הפך אותי לשומר
השער של האולימפוס .אמרתי ,מגניב! ג'וב בארמון! מסיבות כל היום! מה שהוא לא הזכיר
זה שהתפקיד שלי יהיה לשמור על השערים לארצות העתיקות ,ואהיה תקוע לנצח על האי
הזה .כיף אדיר".
הוא הצביע על העמודים הנישאים מתוך הים" .עמודים מטופשים .יש אנשים שטוענים
שיצרתי בעצמי את מצרי גיברלטר ,כשדחפתי את ההרים לשני הצדדים .יש אנשים שאומרים
שההרים הם העמודים .שטויות אולימפיות .העמודים הם עמודים".
"בטח ",אמרה פייפר" .ברור .אז ...אנחנו יכולים לעבור?"
האל גירד בזיפים האופנתיים שלו" .טוב ,אני חייב להשמיע לכם את האזהרה הרגילה על
כמה שהארצות העתיקות מסוכנות .לא כל חצוי יוכל לשרוד במארה נוסטרום .לכן אני חייב
לשלוח אתכם להשלים מסע חיפושים .להוכיח שאתם ראויים ,בלה בלה בלה .אני באמת לא
עושה מזה סיפור גדול .בדרך כלל אני מטיל על חצויים משימות פשוטות ,כמו מסע קניות,
לשיר שיר מצחיק ,דברים כאלה .אחרי כל המשימות שנאלצתי להשלים למען בן דודי
וּריסתֶ אוֹס ,טוב ...אני לא רוצה להיות טיפוס כזה ,אתם יודעים?"
המרושע אֶ ְ
"אנחנו מעריכים את זה ",אמר ג'ייסון.
"היי ,על לא דבר ".הרקולס נשמע קליל ונינוח ,אבל משהו בו עדיין עורר בפייפר אי
שקט .הניצוץ האפל בעיניים שלו הזכיר לה פחם ספוג דלק ,נכון להתלקח בכל רגע.
"אז בכל אופן ",אמר הרקולס" ,לכבוד מה יצאתם למסע חיפושים?"
"ענקים ",אמר ג'ייסון" .אנחנו מנסים להגיע ליוון כדי למנוע מהם להעיר את גאיה".
"ענקים ",רטן הרקולס" .שונא את החבר'ה האלה .בשעתו כשהייתי גיבור חצוי ...טוב ,לא
משנה .אז איזה אל שלח אתכם — אבא? אתנה? אולי אפרודיטה?" הוא הרים גבה לעבר
פייפר" .בחורה יפה כמוך ,אני מנחש שזאת אמא שלך".
פייפר היתה צריכה לחשוב ,אבל הרקולס הוציא אותה מריכוז .מאוחר מדי היא קלטה
שהשיחה נכנסה לשדה מוקשים.
"הרה שלחה אותנו ",אמר ג'ייסון" .היא איחדה בינינו כדי — "
"הרה ".הבעת הפנים של הרקולס הזכירה פתאום את צוקי גיברלטר — אבן קשוחה,
חסרת רחמים.
"גם אנחנו שונאים אותה ",מיהרה פייפר לומר .אלוהים ,למה היא לא חשבה על זה? הרה
היתה האויבת המושבעת של הרקולס" .לא רצינו לעזור לה .היא לא השאירה לנו הרבה
ברירות ,אבל — "
"אבל הנה אתם כאן ",אמר הרקולס ,ושום נימה ידידותית לא נותרה בקולו" .מצטער,
אנשים .לא אכפת לי כמה ראוי מסע החיפושים שלכם .אני לא עושה שום דבר למען הרה.
בחיים לא".
ג'ייסון נראה מבולבל" .אבל חשבתי שהשלמת איתה כשהפכת לאל".
"כמו שאמרתי ",רטן הרקולס" ,אל תאמינו לכל מה שאתם שומעים .אם אתם רוצים
להיכנס לים התיכון ,אני חושש שאיאלץ להטיל עליכם מסע חיפושים קשה במיוחד".
"אבל אנחנו סוג של אחים ",מחה ג'ייסון" .הרה סיבכה גם לי את החיים .אני מבין — "
"אתה לא מבין שום דבר ",אמר הרקולס בצינה" .המשפחה הראשונה שלי מתה כולה.
החיים שלי בוזבזו על משימות מגוחכות .אשתי השנייה מתה ,אחרי שהערימו עליה וגרמו לה
להרעיל אותי ולזנוח אותי למוות נורא .והפיצוי שקיבלתי? הפכו אותי לאל זוטר .אני בן
אלמוות ,כך שלעולם לא אוכל לשכוח את הכאב שלי .תקעו אותי כאן כשומר סף ,כשוער,
כ ...כמשרתם של האולימפיים .לא ,אתה לא מבין .האל היחיד שמבין אותי חלקית הוא
דיוניסוס .ולפחות הוא המציא משהו מועיל .לי אין שום דבר להתגאות בו מלבד עיבודים
קולנועיים גרועים של החיים שלי".
פייפר הפעילה את דיבור ההקסמה שלה" .זה מזעזע ,לורד הרקולס .אבל בבקשה אל
תקשה עלינו .אנחנו אנשים טובים".
היא חשבה שהצליחה .הרקולס היסס .ואז הלסת שלו נקפצה והוא הניד בראשו לשלילה.
"בצד השני של האי הזה ,מעבר לגבעות האלה ,תמצאו נהר .במרכז הנהר שוכן האל הזקן
אַ כֶלוֹיוֹס".
הרקולס המתין ,כאילו די במידע הזה כדי להבריח אותם באימה.
"...אז?" שאל ג'ייסון.
"אז אני רוצה שתשברו את הקרן השנייה שלו ותביאו לי אותה".
"יש לו קרניים ",אמר ג'ייסון" .רגע ...הקרן השנייה שלו? מה — ?"
"תבינו בעצמכם ",אמר האל ברוגז" .הנה ,זה אמור לעזור לכם".
הוא אמר את המילה "לעזור" כאילו משמעותה "להפריע" .מתוך גלימתו הוא שלף ספר
קטן והשליך אותו לעבר פייפר .היא בקושי הספיקה לתפוס אותו.
על הכריכה המבריקה של הספר היה מונטאז' של תצלומי מקדשים יווניים ומפלצות
מחייכות .המינוטאור זקף אגודלים .כותרת הספר היתה" :מדריך הרקולס למארה נוסטרום".
"תביאו לי את הקרן עד השקיעה ",אמר הרקולס" .רק שניכם .אסור לכם ליצור קשר עם
החברים שלכם .הספינה שלכם תישאר היכן שהיא .אם תצליחו ,תוכלו להיכנס לים התיכון".
"ואם לא?" שאלה פייפר .היא היתה משוכנעת שהתשובה לא תמצא חן בעיניה.
"טוב ,אַ כֶלוֹיוֹס יהרוג אתכם ,כמובן ",אמר הרקולס" .ואני אשבור את הספינה שלכם
לשתיים בידי החשופות ואשלח את חבריכם אל מותם".
ג'ייסון זז באי שקט" .אי אפשר בכל זאת סתם לשיר שיר מצחיק?"
"במקומכם הייתי יוצא לדרך ",אמר הרקולס בצינה" .חזרו עד השקיעה .אחרת חבריכם
ימותו".
XXVII
פייפר
"מדריך הרקולס למארה נוסטרום" לא עזר במיוחד עם בעיית הנחשים והיתושים.
"אם זה אי קסום ",רטנה פייפר" ,למה הוא לא יכול להיות אי קסום נחמד?"
הם גררו רגליים במעלה גבעה ובמורדה ,אל עמק מיוער ,נזהרים שלא להעיר את הנחשים
המפוספסים שחור–אדום שהתחממו על הסלעים .נחילי יתושים עלו מבריכות מים שעמדו
באזורים הנמוכים .העצים היו ברובם עצי זית ,ברוש ואורן מצומקים .צרצור הציקדות והחום
הכבד הזכירו לפייפר את השמורה באוקלהומה במהלך חודשי הקיץ.
עד כה הם לא מצאו שום נהר.
"אנחנו יכולים לעוף ",הציע ג'ייסון שוב.
"אנחנו עלולים להחמיץ משהו ",אמרה פייפר" .וחוץ מזה ,אני לא בטוחה שאני רוצה
לצנוח בהפתעה על אל עוין .איך קראו לו שוב? אכל–לו–טוסט?"
"אַ כֶלוֹיוֹס ".ג'ייסון ניסה לקרוא במדריך הטיולים בעודם צועדים ,וכל הזמן נתקע בגזעי
עצים וכשל על אבנים" .כתוב כאן שהוא פּוֹטוֹמוּס".
"הוא מוּס?"
"לא .פּוֹטוֹמוּס .אל נהר .לדברי הספר הוא רוח של נהר כלשהו ביוון".
"אנחנו לא ביוון ,אז בוא נניח שהוא עבר דירה ",אמרה פייפר" .זה לא מבשר טובות לגבי
מידת השימושיות של הספר הזה .כתוב שם עוד משהו?"
"כתוב שהרקולס נלחם בו פעם ",ציין ג'ייסון.
"הרקולס נלחם בתשעים ותשעה אחוז מיוון העתיקה".
"כן .בואי נראה .עמודי הרקולס "...ג'ייסון דיפדף בספר" .כתוב כאן שאין באי הזה בתי
מלון ,מסעדות או תחבורה .אטרקציות לתיירים :הרקולס ושני עמודים .היי ,תשמעי משהו
מגניב .חושבים שסימן הדולר — את יודעת ,האות Sעם שני קווים שחוצים אותה מלמעלה
למטה? — הגיע במקור מסמל אצולה ספרדי ,שהופיעו עליו עמודי הרקולס עם דגל מפותל
ביניהם".
נהדר ,חשבה פייפר לעצמה .ג'ייסון מתחיל סוף סוף להסתדר עם אנבת' ,וכבר הוא נדבק
בחרשנות שלה.
"משהו מועיל?" היא שאלה.
ֵירה
"רגע .יש כאן התייחסות קטנה לאַ כֶלוֹיוֹס :אל נהר זה נלחם בהרקולס על ידה של דֵ יאַ נ ָ
היפהפייה .במהלך הקרב ,הרקולס שבר את אחת מקרניו של האל ,שהפכה לקרן השפע
הראשונה .הכוונה לקרן עם כל הפירות שנשפכים ממנה? יש לנו כמה כאלה בחדר האוכל
במחנה יופיטר .לא ידעתי שהמקורית היתה קרן אמיתית של מישהו".
"ואנחנו אמורים לקחת את השנייה ",אמרה פייפר" .אני מניחה שזה לא יהיה קל .מי היתה
ֵירה?"
דֵ יאַ נ ָ
"הרקולס התחתן איתה ",אמר ג'ייסון" .אני חושב ...זה לא כתוב כאן ,אבל אני חושב
שמשהו רע קרה לה".
פייפר נזכרה במה שהרקולס אמר להם :משפחתו הראשונה מתה ,אשתו השנייה מתה
אחרי שהערימו עליה וגרמו לה להרעיל אותו .האתגר הזה מצא חן בעיניה פחות ופחות.
הם התקדמו בכבדות לאורך רכס בין שתי גבעות .הם השתדלו להישאר בצל ,אבל פייפר
כבר היתה ספוגת זיעה .היתושים הותירו עקיצות נפוחות בקרסוליה ,בזרועותיה ,בצווארה,
כך שסביר להניח שנראתה כאילו יש לה אבעבועות רוח.
סוף סוף היא זוכה לזמן פרטי עם ג'ייסון ,וככה הם מבלים אותו.
היא היתה מעוצבנת על ג'ייסון שהזכיר את הרה ,אבל ידעה שהוא לא באמת אשם .ואולי
היא היתה מעוצבנת עליו בלי קשר .מאז הביקור שלהם במחנה יופיטר ,היא הסתובבה עם
הרבה דאגות וטינה בבטן.
היא תהתה מה הרקולס רצה לומר לה על בני זאוס .שאי אפשר לסמוך עליהם? שהם
נושאים משא כבד מדי? פייפר ניסתה לדמיין את ג'ייסון הופך לאל כשימות ,ועומד על איזה
חוף לשמור על השערים לאוקיינוס זמן רב לאחר שפייפר וכל מי שהכיר בחייו כבן תמותה
מתו מזמן.
היא תהתה אם הרקולס היה פעם אדם חיובי כמו ג'ייסון — אופטימי יותר ,בטוח בעצמו,
ממהר לעודד .היה קשה לדמיין אותו ככה.
בעודם צועדים במדרון אל העמק הבא ,פייפר תהתה מה המצב ב'ארגו .'2הפיתוי לשלוח
להם הודעה באיריס–נט היה גדול ,אבל הרקולס הזהיר אותם שלא ייצרו קשר עם חבריהם.
היא קיוותה שאנבת' תבין מה קורה ולא תנסה לשלוח משלחת נוספת לחוף .פייפר לא היתה
בטוחה מה הרקולס יעשה אם שוב יטרידו אותו .היא דמיינה לעצמה את המאמן הדג' מאבד
סבלנות ומכוון בליסטרה לעבר האיש בסגול ,או אידולונים משתלטים על הצוות וכופים
עליהם התאבדות–באמצעות–הרקולס.
צמרמורת עברה בפייפר .היא לא ידעה מה השעה ,אבל השמש כבר התחילה לשקוע .איך
היום נגמר מהר כל כך? בנסיבות רגילות היא היתה שמחה על הירידה בטמפרטורות עם
שקיעת השמש ,אבל במקרה הזה השקיעה היתה מועד הסיום שלהם .רוח לילה קרירה לא
תועיל להם אם ימותו .וחוץ מזה ,מחר האחד ביולי ,הקָ לֶנְ דָ ה .אם המידע שבידיהם נכון ,יהיה
זה יומו האחרון של ניקו די אנג'לו ,והיום שבו תושמד רומא.
"עצרי ",אמר ג'ייסון.
פייפר לא הבינה מה העניין .ואז קלטה שהיא שומעת מים זורמים לפניהם .הם התגנבו בין
העצים ומצאו את עצמם על גדת נהר .רוחבו היה כשנים–עשר מטר אבל עומקו רק כעשרה
סנטימטרים ,יריעה כסופה של מים ששטפה קרקעית של חלוקי אבן .במרחק כמה מטרים
משם במורד הזרם ,המים פיכפכו אל בריכה כהה.
משהו במראה הנהר עורר בה אי שקט .הציקדות השתתקו .שום ציפור לא צייצה .נדמה
שהמים נושאים הרצאה ואוסרים על כולם מלבדם להוציא הגה.
אבל ככל שפייפר המשיכה להאזין ,כך נשמע קול הנהר מזמין יותר .היא רצתה לשתות
ממנו .אולי לחלוץ נעליים .כפות הרגליים שלה בהחלט זקוקות לשטיפה .והבריכה הזאת...
כמה נחמד יהיה לקפוץ פנימה עם ג'ייסון ולהתרגע בצל העצים ,לצוף במים הקרירים
והנעימים .כמה רומנטי.
פייפר התנערה .המחשבות האלה לא היו שלה .משהו היה לא כשורה .כמעט נדמה שהנהר
משתמש בדיבור הקסמה.
ג'ייסון התיישב על סלע והתחיל לחלוץ נעליים .הוא העיף מבט מחויך אל הבריכה כלהוט
להיכנס אליה.
"תפסיק עם זה!" צעקה פייפר על הנהר.
ג'ייסון נראה מופתע" .להפסיק מה?"
"לא אתה ",אמרה פייפר" .הוא".
היא הרגישה מטופשת להצביע ככה על המים ,אבל היתה משוכנעת שהנהר הפעיל קסם
כלשהו שהשפיע עליהם.
בדיוק כשהחליטה שיצאה מדעתה ושג'ייסון עומד לומר לה את זה בפניה ,הנהר דיבר:
סלחו לי .שירה היא אחת ההנאות המעטות שנותרו לי.
דמות עלתה מהבריכה כמו במעלית.
פייפר התכווצה כולה .זה היה היצור שראתה בלהב הסכין שלה ,השור עם הראש האנושי.
עורו היה כחול כמו המים .פרסותיו ריחפו על פני הנהר .בקצה צוואר השור שלו היה ראש
גבר עם שיער שחור ,מתולתל וקצר ,זקן גלי בסגנון היווני העתיק ,עיניים עמוקות ועצובות
מאחורי משקפיים דו–מוקדיים ,ופה שנדמה ממורמר תמיד .מהצד השמאלי של ראשו ביצבצה
קרן יחידה — קרן מעוקלת ,שחורה ולבנה ,שגיבור עשוי להשתמש בה בתור גביע למשקה.
חוסר האיזון גרם לראשו לנטות שמאלה ,כך שנראה כאילו הוא מנסה להוציא מים שנכנסו לו
לאוזן.
"שלום ",הוא אמר בעצב" .באתם להרוג אותי ,אני מניח".
ג'ייסון נעל שוב נעליים והזדקף לאט" .אה ...טוב — "
"לא!" קטעה אותו פייפר" .אני מצטערת .זה ממש מביך .לא רצינו להטריד אותך ,אבל
הרקולס שלח אותנו".
"הרקולס!" איש השור נאנח .פרסותיו בטשו במים כעומד לתקוף" .עבורי הוא יהיה תמיד
הֶ ַרקְ לֶס .זהו שמו היווני ,אתם יודעים :תהילת הרה".
"שם מצחיק ",אמר ג'ייסון" .בהתחשב בכך שהוא שונא אותה".
"אכן ",אמר איש השור" .אולי זאת הסיבה שלא הביע התנגדות כאשר הרומאים שינו את
שמו להרקולס .כמובן ,זה השם שמרבית האנשים מכירים כיום ...המותג שלו ,אם תרצו.
הרקולס מודע מאוד לענייני תדמית".
איש השור דיבר במרירות אך מתוך היכרות אישית ,כאילו הרקולס הוא ידיד ותיק שפנה
לדרך רעה.
"אתה אַ כֶלוֹיוֹס?" שאלה פייפר.
איש השור כופף את רגליו הקדמיות והרכין את ראשו בקידה ,ובעיני פייפר היה המראה
מקסים וקצת עצוב" .לשירותכם .אל נהר מן המעלה הראשונה .בשעתו הייתי רוחו של הנהר
האדיר ביותר ביוון .כיום נגזר עלי לשכון כאן ,מצדו השני של האי שבו שוכן אויבי הוותיק.
אח ,כמה אכזריים האלים! אבל מעולם לא ידעתי אם הציבו אותנו קרובים כל כך על מנת
להעניש אותי ,או את הרקולס".
פייפר לא ידעה למה בדיוק הוא מתכוון ,אבל רעש הרקע של הנהר פלש שוב למחשבותיה
— הוא הזכיר לה כמה חם לה וכמה היא צמאה ,כמה נעים יהיה לשחות קצת במים .היא
התאמצה להתרכז.
הרקלס — "אני פייפר ",אמרה" .וזה ג'ייסון .אנחנו לא רוצים להילחם איתך .פשוט ָ
הרקולס — איך שלא תקרא לו ,התעצבן עלינו ושלח אותנו לכאן".
היא הסבירה לו על מסעם אל הארצות העתיקות לעצור את הענקים מלהעיר את גאיה .היא
תיארה כיצד התגבש צוות היוונים והרומאים שלהם ,ועל התגובה הילדותית של הרקולס
כשגילה שהרה שלחה אותם.
ראשו של אַ כֶלוֹיוֹס נטה יותר ויותר שמאלה ,ופייפר לא ידעה אם הוא מנמנם או נלחם
בעייפות של קרן אחת.
כשהסיפור הסתיים ,אַ כֶלוֹיוֹס בחן אותה כאילו היא מפתחת פריחה מכוערת" .אה,
יקירתי ...האגדות נכונות ,את יודעת .הרוחות ,הקניבלים שבמים".
פייפר נאלצה להחניק יבבה .היא לא סיפרה לאַ כֶלוֹיוֹס שום דבר עליהם" .א–איך — ?"
"אלי נהר יודעים דברים רבים ",הוא אמר" .אך צר לי לומר שאת מתמקדת בסיפור
הלא–נכון .לו היית מגיעה לרומא ,סיפור המבול היה מועיל לך הרבה יותר".
"פייפר?" שאל ג'ייסון" .על מה הוא מדבר?"
מחשבותיה התערבלו פתאום ,כמו קליידוסקופ .סיפור המבול ...לו היית מגיעה לרומא.
"אני — אני לא בטוחה ",היא אמרה ,אף שאזכור סיפור המבול הזכיר לה משהו
במעורפל" .אַ כֶלוֹיוֹס ,אני לא מבינה — "
"לא ,את לא ",אמר אל הנהר באהדה" .מסכנה קטנה .עוד נערה שנתקעה עם בן זאוס".
"רגע אחד ",אמר ג'ייסון" .יופיטר ,למעשה .ולמה זה עושה אותה למסכנה?"
אַ כֶלוֹיוֹס התעלם ממנו" .נערתי ,האם את יודע מדוע יצאתי לקרב נגד הרקולס?"
ֵירה?"
"אתם רבתם על אישה ",נזכרה פייפר" .על דֵ יאַ נ ָ
"כן ".אַ כֶלוֹיוֹס נאנח אנחה כבדה" .ואת יודעת מה עלה בגורלה?"
"אה "...פייפר העיפה מבט בג'ייסון.
הוא שלף את מדריך הטיולים שלו והתחיל לדפדף בו" .לא ממש כתוב — "
אַ כֶלוֹיוֹס התנשף בעלבון" .מה זה הדבר הזה?"
ג'ייסון מיצמץ" .סתם‘ ...מדריך הרקולס למארה נוסטרום' .הוא נתן לנו את הספר כדי —
"
"זה לא ספר ",התעקש אַ כֶלוֹיוֹס" .הוא נתן לכם את זה כדי לעצבן אותי ,נכון? הוא יודע
שאני שונא את הדברים האלה".
"אתה שונא ...ספרים?" שאלה פייפר.
"נו באמת!" פניו של אַ כֶלוֹיוֹס הסמיקו ועורו הכחול הפך סגול כחציל" .זה לא ספר".
הוא בטש במים .מגילה התעופפה מהנהר כמו טיל קטן ונחתה מולו .הוא פתח אותה
באמצעות דחיפה של פרסותיו .מגילת הקלף הצהובה והבלויה נפתחה ,והתברר שהיא מלאה
כתב לטיני דהוי וציורים מורכבים שצוירו ביד.
"זה ספר!" אמר אַ כֶלוֹיוֹס" .אח ,ריח הקלף העשוי עור כבש! התחושה האלגנטית של
המגילה הנפרשת מתחת לפרסותי .אי אפשר לשחזר את החוויה הזאת במשהו כזה".
הוא הינהן במורת רוח לעבר מדריך הטיולים שבידו של ג'ייסון" .אתם הצעירים של היום
והגדג'טים החדשים שלכם .דפים כרוכים .ריבועי טקסט קטנים שלא נוח לדפדף בהם
בפרסות .אתם מחזיקים בספר כרוך ,שהוא גרסה נחותה בהרבה .זה לא ספר מסורתי .הוא
לעולם לא יחליף את המגילה הישנה והטובה!"
"אה… הנה ,אני מעלים אותו ".ג'ייסון הכניס את מדריך הטיולים לכיס מכנסיו האחורי
כפי שמכניסים לנרתיק כלי נשק מסוכן.
למרבה הקלתה של פייפר ,נראה שאַ כֶלוֹיוֹס נרגע מעט .היא ממש לא רצתה להידרס תחת
פרסות שור בעל קרן אחת עם שיגעון למגילות.
ֵירה".
"ובכן ",אמר אַ כֶלוֹיוֹס ונקש על תמונה במגילה שלו" .זאת דֵ יאַ נ ָ
פייפר כרעה להסתכל .הדיוקן המצויר ביד היה קטן ,אבל היה ברור שהאישה היתה יפה
מאוד ,עם שיער כהה ארוך ,עיניים כהות וחיוך שובב שבטח שיגע בחורים.
"נסיכת קַ לידוֹן ",אמר אל הנהר בצער" .היא הובטחה לי ,עד שהרקולס התערב .הוא
התעקש שנילחם".
"והוא שבר את הקרן שלך?" ניחש ג'ייסון.
"כן ",אמר אַ כֶלוֹיוֹס" .לעולם לא אסלח לו על זה .מציק להחריד ,כשיש לך רק קרן אחת.
ֵירה המסכנה היה גרוע יותר .היא היתה יכולה ליהנות מחיים ארוכים אבל גורלה של דֵ יאַ נ ָ
ומאושרים לו היתה מתחתנת איתי".
"שור עם ראש אדם ",אמרה פייפר" ,שחי בנהר".
"בדיוק ",אישר אַ כֶלוֹיוֹס" .מי היה מאמין שהיא תסרב ,נכון? אבל היא ברחה עם הרקולס.
היא בחרה בגיבור הנאה והראוותני על פני הבעל הטוב והנאמן שהיה מתייחס אליה יפה .ומה
קרה אז? טוב ,היא היתה צריכה לדעת שזה מה שיקרה .הרקולס היה עסוק מדי בבעיות שלו
מכדי שיהיה בעל טוב .הוא כבר רצח אישה אחת לפניה ,אתם יודעים .הרה קיללה אותו ,והוא
התחיל להשתולל והרג את כל המשפחה שלו .סיפור נורא .לכן הוא נשלח לשתים–עשרה
המשימות ההן ,כדי לכפר על המעשה".
פייפר היתה מזועזעת" .רגע… הרה גרמה לו להשתגע ,והרקולס הוא זה שהיה צריך
לכפר על מעשיו?"
אַ כֶלוֹיוֹס משך בכתפיו" .איכשהו האולימפיים לעולם אינם משלמים על הפשעים שלהם.
והרה תמיד שנאה את בני זאוס… או יופיטר ".הוא העיף מבט מזלזל בג'ייסון" .בכל אופן,
ֵירה המסכנה שלי היה טרגי .הרומנים הרבים שהרקולס ניהל הטריפו את דעתה סופה של דֵ יאַ נ ָ
מרוב קנאה .הוא התרוצץ בכל העולם ,אתם מבינים ,ממש כמו אבא שלו זאוס ,ופלירטט עם
ֵירה הקשיבה בסופו של דבר לעצה גרועה .קנטאור כל אישה שפגש .מרוב ייאוש ,דֵ יאַ נ ָ
ערמומי בשם נֶסוֹס אמר לה שאם היא רוצה שהרקולס יהיה נאמן לה לנצח ,עליה למרוח מעט
דם קנטאור בתוך החולצה החביבה על הרקולס .לרוע המזל ,נסוס שיקר ,כי רצה לנקום
ֵירה פעלה על פי ההנחיות ,אבל במקום להפוך את הרקולס לבעל נאמן — " בהרקולס .דֵ יאַ נ ָ
"דם קנטאורים הוא כמו חומצה ",אמר ג'ייסון.
ֵירה הבינה מה עשתה, "כן ",אמר אַ כֶלוֹיוֹס" .הרקולס מת בייסורים איומים .כשדֵ יאַ נ ָ
היא "...אל הנהר עשה פנטומימה של שיסוף גרון.
"זה נורא ",אמרה פייפר.
"ומוסר ההשכל ,יקירתי?" אמר אַ כֶלוֹיוֹס" .הישמרי מבני זאוס".
פייפר לא היתה מסוגלת להביט בחבר שלה .היא לא היתה בטוחה שתצליח להסוות את
המבט המוטרד שבעיניה .ג'ייסון לעולם לא יהיה כמו הרקולס .אבל הסיפור פרט על כל
פחדיה הכמוסים .הרה תימרנה את מערכת היחסים שלהם ,ממש כפי שתימרנה את הרקולס.
פייפר רצתה להאמין שג'ייסון לעולם לא ישתולל בטירוף רצחני כמו הרקולס .מצד שני ,רק
לפני ארבעה ימים השתלט עליו אידולון והוא כמעט הרג את פרסי ג'קסון.
"הרקולס הוא אל עכשיו ",אמר אַ כֶלוֹיוֹס" .הוא נשא לאישה את הֵ בֵּ ה ,אלת הנעורים ,אבל
עדיין ממעט לשהות בבית .הוא גר כאן על האי הזה ,ושומר על העמודים המטופשים .הוא
אומר שזאוס מכריח אותו ,אבל אני חושב שהוא מעדיף להימצא כאן במקום באולימפוס,
ולטפח את המרירות שלו ולהתאבל על חייו כבן תמותה .הנוכחות שלי מזכירה לו את
הכישלונות שלו — בעיקר את האישה שהרגה אותו בסופו של דבר .והנוכחות שלו מזכירה
ֵירה המסכנה ,שהיתה יכולה להיות אשתי". לי את דֵ יאַ נ ָ
איש השור טפח על המגילה ,והיא התגלגלה ושקעה במים.
"הרקולס רוצה בקרן השנייה שלי כדי להשפיל אותי ",אמר אַ כֶלוֹיוֹס" .אולי הידיעה שגם
אני אומלל תגרום לו להרגיש טוב יותר עם עצמו .וחוץ מזה ,הקרן תהפוך לקרן שפע .מזון
ושתייה משובחים ינבעו ממנה ,ממש כפי שהנהר נובע מכוחותי .אין ספק שהרקולס ישמור
את קרן השפע לעצמו .זאת תהיה טרגדיה ,ובזבוז מוחלט".
היתה לפייפר הרגשה שקול הנהר והצליל המרדים של קולו של אַ כֶלוֹיוֹס עדיין משפיעים
על צלילות מחשבתה ,אבל היא התקשתה שלא להסכים עם אל הנהר .היא התחילה לשנוא את
הרקולס .איש השור המסכן עשה רושם עצוב ובודד כל כך.
ג'ייסון התנער" .אני מצטער ,אַ כֶלוֹיוֹס .באמת ,המזל שלך ממש דפוק .אבל אולי ...טוב,
בלי הקרן השנייה ,יכול להיות שיהיה לך קל יותר לשמור על שיווי משקל ,ותהיה מאוזן
יותר .אולי זה ישפר את הרגשתך".
"ג'ייסון!" מחתה פייפר.
ג'ייסון הרים ידיים" .סתם מחשבה .וחוץ מזה ,לא נראה לי שיש לנו הרבה ברירות .אם
הרקולס לא יקבל את הקרן ,הוא יהרוג אותנו ואת חברינו".
"הוא צודק ",אמר אַ כֶלוֹיוֹס" .אין לכם ברירה .ולכן אני מקווה שתסלחו לי".
פייפר הביטה בו בחוסר הבנה .אל הנהר נשמע שבור לב והיא רצתה ללטף את ראשו.
"לסלוח לך על מה?"
"גם לי אין ברירה ",אמר אַ כֶלוֹיוֹס" .אני חייב לעצור אתכם".
הנהר געש ,וחומת מים הוטחה בפייפר.
XXVIII
פייפר
הזרם אחז בה כמו אגרוף וגרר אותה למעמקים .לא היה טעם להיאבק בו .פייפר סגרה את
פיה בכוח והתאמצה לא לשאוף ,אבל בקושי הצליחה לעצור בבהלה שגאתה בה .היא לא
ראתה דבר מלבד שצף בועות .הקול היחיד באוזניה היה קול התחבטויותיה במים והשאגה
העמומה של הזרם.
היא כמעט כבר השלימה עם המחשבה שכך תמות :בטביעה בבריכה על אי שלא קיים .ואז,
באותה פתאומיות שבה נגררה אל מתחת למים ,היא נזרקה אל פניהם .היא מצאה את עצמה
במרכז מערבולת ,והיתה מסוגלת לנשום אך לא להשתחרר.
במרחק כמה מטרים ממנה ,ג'ייסון עלה מתנשף אל פני המים וחרבו ביד אחת .הוא
הסתובב בפראות לכל עבר ,אבל לא מצא מה לתקוף.
שישה מטרים מימין לפייפר ,אַ כֶלוֹיוֹס עלה מהמים" .אני באמת מצטער על זה ",אמר.
ג'ייסון הסתער לעברו וזימן את הרוח להרימו מהנהר ,אבל אַ כֶלוֹיוֹס היה זריז ורב עוצמה
ממנו .גל מים הוטח בג'ייסון והטביע אותו שוב.
"תפסיק!" צרחה פייפר.
לא היה קל להשתמש בדיבור הקסמה בעודך מתחבטת במערבולת ,אבל פייפר הצליחה
למשוך את תשומת לבו של אַ כֶלוֹיוֹס.
"אני חושש שאיני יכול להפסיק ",אמר אל הנהר" .לא אסכים שהרקולס יזכה בעוד קרן
שלי .זה יהיה איום ונורא".
"יש דרך אחרת!" אמרה פייפר" .אתה לא מוכרח להרוג אותנו!"
ג'ייסון הצליח לגרור את עצמו שוב אל פני המים .ענן סערה קטן התגבש מעל ראשו .רעם
הרעים.
"די לך ,בן יופיטר ",נזף בו אַ כֶלוֹיוֹס" .אם תזמן ברקים ,החברה שלך תתחשמל".
המים שוב גררו את ג'ייסון מטה.
"עזוב אותו!" פייפר החדירה בקולה את כל יכולות השכנוע שלה" .אני מבטיחה שלא אניח
להרקולס לקחת את הקרן!"
אַ כֶלוֹיוֹס היסס .הוא טופף לעברה בראש מוטה" .אני מאמין שאת מתכוונת לזה".
"כן!" הבטיחה פייפר" .הרקולס דוחה אותי .אבל בבקשה ,שחרר את החבר שלי".
המים געשו במקום שבו צלל ג'ייסון .פייפר רצתה לצרוח .כמה זמן הוא יצליח לעצור את
הנשימה?
אַ כֶלוֹיוֹס הביט בה מבעד למשקפיו .הבעת הפנים שלו התרככה" .אני מבין .את תהיי
ֵירה שלי .את תהיי כלתי ,כפיצוי על מה שאיבדתי". דֵ יאַ נ ָ
"מה?" פייפר לא היתה בטוחה ששמעה נכון" .אה ,האמת שחשבתי — "
"כן ,אני מבין ",אמר אַ כֶלוֹיוֹס" .היית צנועה מכדי שתציעי זאת בנוכחות החבר שלך .את
צודקת ,כמובן .היחס שלי אלייך יהיה טוב בהרבה מזה של בן זאוס .אוכל להשיב דברים על
ֵירה ,אבל אוכל להציל אותך". קנם לאחר כל השנים הללו .לא הצלחתי להציל את דֵ יאַ נ ָ
האם חלפה כבר חצי דקה? דקה? ג'ייסון לא יחזיק מעמד עוד זמן רב.
"תיאלצי להניח לחברייך למות ",המשיך אַ כֶלוֹיוֹס בדבריו" .הרקולס יכעס ,אך אוכל להגן
עלייך מפניו .נוכל להיות מאושרים מאוד יחד .כצעד ראשון ,בואי נניח לג'ייסון הזה לטבוע,
מה את אומרת?"
פייפר בקושי הצליחה לעמוד בזה ,אבל היתה מוכרחה להתרכז .היא הסוותה את הפחד
והכעס שחשה .היא בת אפרודיטה .היא חייבת להשתמש בכלים שניתנו לה.
היא חייכה חיוך מתוק ככל האפשר והרימה זרועות" .הרם אותי ,בבקשה".
פניו של אַ כֶלוֹיוֹס אורו .הוא אחז בזרועותיה של פייפר ומשך אותה מהמערבולת.
היא מעולם לא רכבה על שור ,אבל במחנה החצויים התאמנה ברכיבה על פגאסוסים ללא
אוכף וזכרה כיצד עושים זאת .היא ניצלה את התנופה והרימה רגל מעל גבו של אַ כֶלוֹיוֹס .היא
הידקה קרסוליים סביב צווארו ,כרכה זרוע סביב גרונו ובאחרת שלפה את הפגיון שלה .היא
הצמידה את הלהב תחת סנטרו של אל הנהר.
"שחרר — את — ג'ייסון ".היא החדירה בפקודה את כל עוצמתה" .עכשיו!"
פייפר קלטה שיש פגמים רבים בתוכניתה .אל הנהר יכול פשוט להתפוגג למים .או לגרור
אותה אל מתחת למים ולחכות שתטבע .אך התברר שדיבור ההקסמה פעל .ואולי אַ כֶלוֹיוֹס היה
מופתע מכדי שיחשוב בצלילות .סביר להניח שלא היה רגיל לכך שנערות יפות מאיימות
לשסף לו את הגרון.
ג'ייסון נורה מתוך המים כמו מתוך תותח .הוא התנגש בענפי עץ זית וצנח על העשב .זה
לא נראה נעים ,אבל הוא כשל אל רגליו ,מתנשף ומשתעל .ג'ייסון הניף את חרבו ,והעננים
הכהים התעבו מעל לנהר.
פייפר העיפה בו מבט אזהרה :עדיין לא .היא עדיין צריכה לצאת מהנהר הזה בלי לטבוע או
להתחשמל.
אַ כֶלוֹיוֹס קישת את גבו כשוקל תכסיס .פייפר הידקה את הסכין עוד יותר.
"תתנהג יפה ",הזהירה אותו.
"את הבטחת ",אמר אַ כֶלוֹיוֹס בשיניים חשוקות" .את הבטחת שהרקולס לא יקבל את הקרן
שלי".
"הוא לא יקבל אותה ",אמרה פייפר" .אבל אני כן".
היא הניפה את הפגיון שלה וחתכה את הקרן .הארד השמימי שיסף את בסיס הקרן כאילו
היא עשויה חמר רטוב .אַ כֶלוֹיוֹס שאג בזעם .לפני שהספיק להתאושש ,פייפר התרוממה על
גבו .עם הקרן ביד אחת והפגיון בשנייה ,היא דילגה לעבר החוף.
"ג'ייסון!" צעקה.
תודה לאלים שהוא הבין .משב רוח אחז בה ונשא אותה בבטחה אל היבשה .פייפר נחתה
בגלגול והשיער שעל עורפה סמר .ריח מתכתי מילא את האוויר .היא הסתובבה לעבר הנהר
וכמעט התעוורה.
בום! ברק פגע במים והם געשו כמו קדרה רותחת ,העלו אדים ורחשו חשמל .פייפר
מיצמצה לסלק את הנקודות הצהובות מעיניה בעוד האל אַ כֶלוֹיוֹס מיילל ונמוג תחת פני המים.
נדמה שהבעת פניו המבועתת שואלת :איך יכולת לעשות לי את זה?
"ג'ייסון ,רוץ!" ראשה של פייפר עדיין הסתחרר והיא היתה מלאה בחילה של פחד ,אבל
היא וג'ייסון רצו בשיא המהירות בין ענפי היער המצליפים.
בעודה מטפסת על הגבעה ולופתת את קרן השור אל חזה ,פייפר קלטה שהיא מתייפחת —
אף שלא היתה בטוחה אם מפחד ,מהקלה ,או מבושה על מה שעשתה לאל הנהר הזקן.
הרקולס חיכה בדיוק במקום שבו השאירו אותו .הוא בהה ב'ארגו '2שעגנה בין העמודים,
בעוד השמש שוקעת מאחוריה .הספינה נראתה שלמה ,אבל פייפר התחילה להרגיש
שהתוכנית שלה מטורפת לגמרי.
אבל מאוחר מדי להתחרט .היא כבר שלחה הודעה לליאו באיריס–נט .ג'ייסון היה מוכן.
ובראותה את הרקולס שוב ,היא היתה משוכנעת מתמיד שאסור לה להשביע את רצונו.
קשה לומר שפניו של הרקולס אורו כשראה את פייפר נושאת את קרן השור ,אבל קמטי
הזעף שלו פחתו.
"יפה ",הוא אמר" .השגתם אותה .אם ככה ,אתם חופשיים ללכת".
פייפר העיפה מבט בג'ייסון" .שמעת אותו .הוא נתן לנו רשות ".היא פנתה שוב אל האל.
"כלומר ,הספינה שלנו תוכל להיכנס לים התיכון?"
"כן ,כן ".הרקולס נקש באצבעותיו" .טוב ,הקרן".
"לא ",אמרה פייפר.
המצח של האל התקמט בזעף" .סליחה?"
פייפר הניפה את קרן השפע .מאז שחתכה אותה מראשו של אַ כֶלוֹיוֹס ,הקרן הפכה חלולה,
וחלקה הפנימי היה חלק וכהה .היא לא נראתה קסומה ,אבל פייפר האמינה בכוח שלה.
"אַ כֶלוֹיוֹס צדק ",אמרה" .אתה הקללה שלו לא פחות משהוא הקללה שלך .אתה גיבור
ממש עלוב".
הרקולס בהה בה כאילו היא מדברת יפנית" .את מבינה שאני יכול להרוג אותך בנקישת
אצבעות?" אמר" .אני יכול להשליך את האלה שלי על הספינה שלכם ולחתוך את גוף
הספינה לשניים .אני יכול — "
"אתה יכול לסתום ",אמר ג'ייסון .הוא שלף את החרב שלו" .אולי זאוס באמת שונה
מיופיטר .כי לא הייתי מוכן לקבל אח שמתנהג כמוך".
הוורידים בצווארו של הרקולס הפכו סגולים כמו הגלימה שלו" .אתה לא תהיה החצוי
הראשון שהרגתי".
"ג'ייסון טוב ממך ",אמרה פייפר" .אבל אל תדאג .אנחנו לא מתכוונים להילחם בך .אנחנו
נעזוב את האי הזה עם הקרן .אתה לא ראוי לפרס כזה .אני אשמור אותה ,כתזכורת איך לא
ֵירה המסכנים".
להתנהג כחצויה ,וכמזכרת מאַ כֶלוֹיוֹס ומדֵ יאַ נ ָ
נחיריו של האל התרחבו בכעס" .את לא תזכירי את השם הזה! אני לא מאמין שאת חושבת
שהחבר העלוב שלך מדאיג אותי .איש אינו חזק ממני".
"לא אמרתי שהוא חזק ממך ",תיקנה אותו פייפר" .אמרתי שהוא טוב ממך".
פייפר כיוונה את קרן השפע לעבר הרקולס .היא הרפתה מהטינה ומהספקות ומהכעס
ששמרה בבטן מאז שהגיעו אל מחנה יופיטר .היא התרכזה בכל הדברים הטובים שחלקה עם
ג'ייסון גרייס :כיצד עופפו מעלה בקניון הגדול ,כיצד פסעו יחדיו על החוף במחנה החצויים,
כיצד החזיקו ידיים ליד המדורה וצפו בכוכבים ,כיצד ישבו ביחד בשדות התות בשעות אחר
צהריים עצלות והאזינו לסאטירים מנגנים בחלילים.
היא חשבה על עתיד שבו יובסו הענקים ,וגאיה תישן ,והם יחיו יחד בשלווה — בלי קנאה,
בלי מפלצות שצריך להילחם בהן .היא מילאה את לבה במחשבות כאלה ,והרגישה בקרן
השפע מתחממת.
מתוך פי הקרן פרץ נחשול של מזון ,שהיה רב עוצמה לא פחות מהנהר של אַ כֶלוֹיוֹס .הר
של פירות טריים ,מאפים ובשרים מעושנים קבר תחתיו את הרקולס .פייפר לא הבינה כיצד
עברו כל הפריטים הללו את פתח הקרן ,אבל קיוותה שהיה שם לפחות תפוח רקוב אחד,
כסמל להרקולס.
כשהקרן סיימה לייצר פריטי מזון בכמות שהיתה ממלאת בית ,פעולתה נפסקה מעצמה.
פייפר שמעה את הרקולס צורח ונאבק מתחת להר האוכל .מתברר שאפילו האל החזק ביותר
בעולם יכול להיקבר תחת ערימה מפתיעה של תוצרת טרייה.
"קדימה!" פייפר אמרה לג'ייסון ,ששכח מחלקו בתוכנית ובהה בתדהמה בערימת המזון.
"קדימה!"
הוא תפס במותניה של פייפר וזימן את הרוח .הם נורו מהאי במהירות כזאת שהראש של
פייפר כמעט הצליף לאחור; אבל מתברר שהם עשו זאת בדיוק בזמן.
בעודם מתרחקים ,ראשו של הרקולס ביצבץ מעל תל המזון .חצי אגוז קוקוס דבק לראשו
כמו קסדת מלחמה" .להרוג!" הוא שאג ,כאילו מדובר במשהו שהוא מתורגל מאוד באמירתו.
ג'ייסון נחת על סיפון ‘ארגו .'2למרבה המזל ,ליאו קיים את חלקו בתוכנית .משוטי
הספינה כבר עברו למצב אווירי .העוגן הורם .ג'ייסון זימן רוח עזה שדחפה אותם לשמים,
בעוד פרסי משלח בחוף גל בגובה שלושה מטרים ,שהפיל את הרקולס שוב תחת מפולת מי
מלח ואננסים.
עד שהאל קם שוב והתחיל להשליך עליהם קוקוסים מלמטה‘ ,ארגו '2כבר הפליגה מבעד
לעננים שמעל הים התיכון.
XXIX
פרסי
פרסי לא הרגיש פופולרי במיוחד.
כאילו לא מספיק שאלי ים מרושעים הבריחו אותו מאטלנטה .אחר כך הוא לא הצליח
לעצור שרימפ ענקי מלתקוף את ‘ארגו ,'2והאיכתיוקנטאורים ,האחים של כירון ,אפילו לא
רצו לפגוש אותו .אחרי כל זה ,הם הגיעו אל עמודי הרקולס ,ופרסי נאלץ להישאר על הספינה
בזמן שג'ייסון התותח ביקר את החצי אח שלו ,הרקולס ,החצוי המפורסם ביותר בכל הזמנים
— וגם אותו פרסי לא פגש.
טוב ,בסדר ,לפי התיאורים של פייפר הרקולס היה מנוול אמיתי ,ועדיין ...קצת נמאס
לפרסי להישאר על הספינה ולצעוד הלוך ושוב על הסיפון.
הים הפתוח אמור להיות המגרש הביתי שלו .פרסי היה אמור להיענות לאתגר ,לתפוס
פיקוד ולהגן על כולם .במקום זאת ,כל הדרך על פני האוקיינוס האטלנטי ,הוא לא עשה כמעט
דבר חוץ מלפטפט עם כרישים ולהקשיב למאמן הדג' שר שירים מתוכניות טלוויזיה.
ואם להוסיף צרה על צרה ,אנבת' היתה מרוחקת מאז שיצאו מצ'רלסטון .את רוב זמנה היא
העבירה בתא שלה ,בוחנת את מפת הארד שמצאה בפורט סאמטר ,או מחפשת מידע במחשב
הנייד של דיידאלוס.
בכל פעם שפרסי קפץ לביקור ,היא היתה שקועה במחשבות והשיחה נשמעה בערך ככה:
פרסי" :היי ,איך הולך?"
אנבת'" :אה ,לא תודה".
פרסי" :אוקיי ...אכלת משהו היום?"
אנבת'" :אני חושבת שזאת המשמרת של ליאו .תשאל אותו".
פרסי" :אז תשמעי ,השיער שלי עולה באש".
אנבת'" :טוב ,עוד מעט".
ככה היא היתה לפעמים .זה היה אחד האתגרים בלצאת עם בת אתנה .אבל פרסי תהה מה
עליו לעשות כדי למשוך את תשומת לבה .הוא דאג לה אחרי המפגש שלה עם העכבישים
בפורט סאמטר ,ולא ידע איך לעזור לה ,בעיקר כשהיא מסתגרת מפניו.
אחרי שעברו את עמודי הרקולס — ללא פגע ,מלבד כמה אגוזי קוקוס שננעצו בלוחות
הארד המצפים את הספינה — הם שייטו באוויר מרחק כמה מאות קילומטרים.
פרסי קיווה שהארצות העתיקות לא יהיו גרועות כמו בסיפורים .אבל השינוי היה ברור
כמו בתמונות דיאטה של לפני/אחרי.
כמה פעמים בשעה ,משהו תקף את הספינה .להקה של ציפורים סטימפליות טורפות
הסתערה עליהם משמי הלילה ,ופסטוס שרף אותן .רוחות סערה עוינות הסתחררו סביב
התורן הראשי ,וג'ייסון הפגיז אותן בברקים .בזמן שהמאמן הדג' אכל ארוחת ערב על הסיפון
המרכזי ,פגאסוס בר הגיח כמו משום מקום ,רמס את הבוריטוס של המאמן והתעופף משם,
מותיר טביעות פרסה שמנוניות על כל הסיפון.
"בשביל מה זה היה טוב?" תבע המאמן לדעת.
למראה הפגאסוס ,פרסי הצטער שבלאקג'ק לא שם .הוא לא ראה את חברו כבר ימים .גם
סער ואריון לא התגלו בפניהם .אולי הם לא רצו לחצות את הגבול אל הים התיכון .פרסי
דווקא הבין אותם.
בסופו של דבר ,בסביבות חצות ,אחרי ההתקפה האווירית התשיעית או העשירית ,ג'ייסון
פנה אליו" .אולי תלך לישון קצת? אני אמשיך להעיף דברים מהשמים כמה זמן שרק אוכל.
ואז נעבור למצב שַ יט ,ואתה תתפוס פיקוד".
פרסי לא היה בטוח שיצליח להירדם בעוד הספינה מתנודדת בין העננים כאילו רוחות
סערה זועמות מטלטלות אותה ,אבל ההצעה של ג'ייסון היתה הגיונית .הוא ירד מתחת לסיפון
וקרס על הדרגש שלו.
הסיוטים שלו ממש לא תרמו לשנת לילה שלווה ,כמובן.
הוא חלם שהוא נמצא במערה חשוכה .הוא לא הצליח לראות יותר ממטר או שניים קדימה,
אבל היתה לו הרגשה שמדובר בחלל ענקי .מים נטפו בקרבת מקום והצליל הידהד מקירות
רחוקים .על פי תנועת האוויר ,פרסי העריך שהתקרה נמצאת גבוה מעליו.
הוא שמע צעדים כבדים ,והענקים התאומים אוטוס ואֶ פיאַ לְ טֵ ס דישדשו בכבדות מתוך
האפלולית .הפרט היחיד שאיפשר להבחין ביניהם היה שערם — לאֶ פיאַ לְ טֵ ס היו ראסטות
ירוקות שמטבעות זהב וכסף קלועים בהן; לאוטיס היה שיער סגול אסוף ש ...מה קלוע בו,
זיקוקים?
מכל בחינה אחרת היה מראם זהה ,והתלבושות שלהם בהחלט התאימו לסיוט .הם לבשו
מכנסיים לבנים תואמים עם חולצות פיראטים זהובות מתנפנפות שחשפו הרבה יותר מדי
שיער חזה .כל אחד מהם קשר על חזהו חגורות מוצלבות ועליהן תריסר פגיונות .הם נעלו
סנדלים פתוחים ,שהוכיחו — כן כן — שאכן יש להם נחשים במקום כפות רגליים .רצועות
הסנדלים נכרכו סביב צווארי הנחשים ,שראשיהם התעקלו מעלה במקום בהונות .לשונות
הנחשים הבזיקו בהתרגשות והם הפנו את עיניהם הזהובות לכל עבר ,כמו כלבים המשקיפים
מחלונות מכונית .אולי חלף זמן רב מאז שזכו לנעליים עם נוף.
הענקים עמדו ממש מול פרסי ,אבל התעלמו ממנו .מבטיהם נשלחו מעלה ,אל החשכה.
"הגענו ",הכריז אֶ פיאַ לְ טֵ ס .למרות קולו הרועם המילים נמוגו במערה ונבלעו עד שנשמעו
קטנות וחסרות חשיבות.
הרחק מלמעלה ענה קול" :כן ,אני רואה .קשה להחמיץ את התלבושות הללו".
הבטן של פרסי התהפכה למשמע הקול .הוא נשמע נשי במעורפל ,אבל לא לגמרי אנושי.
כל מילה היתה לחשוש מעוות בכמה קולות ,כאילו נחיל דבורים קטלניות למד לדבר
בהרמוניה.
זאת לא היתה גאיה .פרסי היה משוכנע בכך .אבל תהיה מי שתהיה ,נראה שהיא מלחיצה
את הענקים התאומים .הם זעו על נחשיהם והרכינו ראשים במחוות כבוד.
"כמובן ,הוד מעלתך ",אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .באנו ובידינו בשורות על — "
"למה אתם לבושים כך?" שאלה היצורה בחשכה .לא נראה שהיא מתקרבת ,ופרסי שמח
מאוד.
אֶ פיאַ לְ טֵ ס העיף באחיו מבט רגוז" .אחי היה אמור ללבוש בגד שונה .לרוע המזל — "
"אמרת שאני משליך הסכינים היום ",מחה אוטוס.
"אמרתי שאני משליך הסכינים! אתה היית אמור להיות הקוסם! אה ,סלחי לי ,הוד מעלתך.
את לא רוצה לשמוע אותנו מתווכחים .באנו כבקשתך ,להביא לך בשורות .הספינה
מתקרבת".
הוד מעלתה ,מי שלא תהיה ,פלטה רצף של לחשושים אלימים כמו שורה של צמיגים
המנוקבים בזה אחר זה .צמרמורת חלפה בפרסי כשקלט שהיא צוחקת.
"כמה זמן?" היא שאלה.
"הם אמורים לנחות ברומא זמן קצר לאחר עלות השחר ,אני חושב ",אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס.
"כמובן ,הם יצטרכו לעבור את נער הזהב".
הוא אמר זאת בבוז ,כאילו "נער הזהב" אינו האדם החביב עליו בעולם.
"אני מקווה שיגיעו בבטחה ",אמרה הוד מעלתה" .כל החגיגה שלנו תיהרס אם הם יילכדו
מוקדם מדי .האם סיימתם את הכנותיכם?"
"כן ,הוד מעלתך ".אוטוס צעד קדימה ,והמערה כולה רעדה .סדק נפער מתחת לנחש
השמאלי של אוטוס.
"זהירות ,אידיוט!" רטנה הוד מעלתה" .אתה רוצה לחזור לטרטרוס בדרך הקשה?"
אוטוס מיהר לסגת בפנים מלאות אימה .פרסי קלט שהרצפה ,שחשב לאבן מוצקה ,מזכירה
למעשה את הקרחון שעליו צעד באלסקה — במקומות מסוימים היא היתה מוצקה ,באחרים...
הרבה פחות .הוא שמח שבחלומותיו הוא חסר משקל.
"לא נותר כמעט דבר שמחזיק את המקום הזה שלם ",הזהירה הוד מעלתה" .מלבד
הכישורים שלי ,כמובן .יש גבול עד כמה ניתן להכיל את זעמה של אתנה במשך מאות שנים,
ואמא אדמה האדירה רועשת מתחתינו בשנתה .בין שני הכוחות הללו ...ובכן ,הקן שלי נשחק
מאוד .נקווה שבת אתנה תתגלה כקורבן ראוי .ייתכן מאוד שהיא תהיה הקורבן האחרון
שאוכל להשתעשע בו".
אֶ פיאַ לְ טֵ ס בלע רוק .עיניו נותרו נעוצות בסדק שברצפה" .בקרוב לא תהיה לזה חשיבות,
הוד מעלתך .גאיה תקום ותעלה ,ותגמול לכולנו .לא תצטרכי לשמור עוד על המקום הזה ,או
להסתיר את יצירותייך".
"ייתכן ",אמר הקול בחשכה" .אבל מתיקות הנקמה תחסר לי .עבדנו יחד היטב במהלך
הדורות ,האין זאת?"
התאומים קדו לה קידה .המטבעות נצצו בשערו של אֶ פיאַ לְ טֵ ס ,ובחילה מילאה את פרסי
כשקלט שאחדים מהמטבעות הם ללא ספק דרכמות כסף ,בדיוק כמו זו שאנבת' קיבלה מאמה.
אנבת' סיפרה לו שבכל דור ,כמה מילדיה של אתנה נשלחים למסע חיפושים על מנת
להחזיר את הפסל שנלקח מהפרתנון .איש מהם עוד לא הצליח.
עבדנו יחד היטב במהלך הדורות...
בשערו של אֶ פיאַ לְ טֵ ס היו קלועים מטבעות שהצטברו במשך דורות — מאות פרסים
נוצצים .פרסי דמיין את אנבת' עומדת במקום החשוך הזה לבדה .הוא דמיין את הענק לוקח
את המטבע שהיא נושאת ומוסיף אותו לאוסף שלו .פרסי רצה לשלוף את החרב שלו ולזכות
את הענק בתספורת שמתחילה בצוואר ,אבל היה נטול כל יכולת לפעול .הוא רק יכול לצפות
בהם.
"אה ,הוד מעלתך ",אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס בעצבנות" .אני נאלץ להזכיר לך שגאיה רוצה שהנערה
תילכד בחיים .את יכולה לענות אותה .להטריף את דעתה .מה שתרצי ,כמובן .אבל הדם שלה
חייב להישפך על האבנים העתיקות".
הוד מעלתה ליחששה" .אחרים יוכלו לשמש למטרה זו".
"כ–כן ",אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .אבל היא מעדיפה אותה .ואת הנער — בן פוסידון .ודאי תביני
מדוע השניים האלה הם המתאימים ביותר למטרה".
פרסי לא היה בטוח מה משמעות הדבר ,אבל רצה לסדוק את הרצפה ולשלח את שני
התאומים המטומטמים בחולצות הזהב מטה אל האבדון .הוא לעולם לא יניח לגאיה לשפוך את
דמו לשום מטרה — ואין מצב שיניח למישהו לפגוע באנבת'.
"עוד נראה ",רטנה הוד מעלתה" .לכו כעת .דאגו להכנותיכם .אתם תזכו במופע המרהיב
שלכם .ואני ...אני אפעל בחשכה".
החלום נמוג ופרסי התעורר בבת אחת.
ג'ייסון נקש על משקוף הדלת הפתוחה.
"נחתנו במים ",אמר .הוא נראה מותש לחלוטין" .תורך".
פרסי לא רצה להעיר את אנבת' ,אבל לא נראה לו שיש ברירה .הוא החליט שהמאמן הדג'
לא יתנגד לכך שישוחחו אחרי שעת כיבוי האורות אם הדבר נעשה לשם מסירת מידע שעשוי
להציל את חייה.
הם עמדו לבד על הסיפון ,פרט לליאו שעדיין ניצב מאחורי ההגה .הבחור היה בוודאי הרוס
לגמרי ,אבל הוא סירב ללכת לישון.
"אני לא רוצה עוד הפתעות בסגנון שרימפזילה ",התעקש.
כולם ניסו לשכנע את ליאו שהתקפת הסקולופנדרה לא היתה לגמרי באשמתו ,אבל הוא
סירב להקשיב .פרסי הבין אותו .לא לסלוח לעצמך על שגיאות היה אחד הכישרונות הגדולים
ביותר של פרסי.
השעה היתה בסביבות ארבע בבוקר .מזג האוויר לא היה נעים .הערפל היה כבד כל כך,
שפרסי לא הצליח לראות את פסטוס שבחרטום ,וטפטוף חמים מילא את האוויר כמו וילון
חרוזים .הספינה היטלטלה על גלים בגובה שישה מטרים ,ופרסי שמע את הייזל האומללה
מקיאה את נשמתה למטה בתאה.
למרות כל זה ,פרסי שמח לחזור אל המים .הוא העדיף את השיט בים על פני התעופה
האווירית ,כשהם טסים דרך ענני סערה תחת התקפות ציפורים טורפות ופגאסוסים רומסי
בוריטוס.
הוא עמד עם אנבת' מול מעקה החרטום וסיפר לה על החלום שלו.
פרסי לא ידע איך היא תקבל את המידע .התגובה שלה היתה מטרידה משציפה :היא לא
נראתה מופתעת.
היא השקיפה אל הערפל" .פרסי ,אתה חייב להבטיח לי משהו .אל תספר לאחרים על
החלום הזה".
"מה? אנבת' — "
"מה שראית קשור באות אתנה ",היא אמרה" .האחרים לא יפיקו מכך תועלת .הם רק
ידאגו ,וזה יקשה עלי עוד יותר לצאת למסע לבדי".
"אנבת' ,את לא רצינית .היצור הזה בחושך ,האולם הגדול עם הרצפה המתפוררת — "
"אני יודעת ".פניה נראו חיוורות במידה לא טבעית ,והיתה לפרסי הרגשה שלא רק בגלל
הערפל" .אבל אני חייבת לעשות את זה לבדי".
פרסי כבש את כעסו .הוא לא ידע אם הוא כועס על אנבת' ,על החלום שלו ,או על כל
העולם היווני/רומי ששרד ועיצב את ההיסטוריה האנושית במשך חמשת אלפים שנה מתוך
מטרה אחת ויחידה :להרוס עד כמה שאפשר את החיים של פרסי ג'קסון.
"את יודעת מה מחכה לך במערה ",ניחש" .זה קשור לעכבישים?"
"כן ",היא אמרה חרישית.
"אז איך את מסוגלת אפילו "?...הוא כפה על עצמו להשתתק.
מרגע שאנבת' הגיעה להחלטה ,לא היה טעם להתווכח איתה .הוא זכר את הלילה לפני
שלוש שנים וחצי ,כשהצילו את ניקו וביאנקה די אנג'לו במיין .הטיטאן אטלס לכד את אנבת'.
למשך פרק זמן מסוים ,פרסי לא ידע אם היא חיה או מתה .הוא חצה את כל ארצות הברית
כדי להציל אותה מהטיטאן .אלה היו הימים הקשים בחייו — לא רק בגלל המפלצות
והקרבות ,אלא בגלל הדאגה.
איך יוכל להניח לה ללכת במכוון ,בידיעה שפניה לקראת דבר עוד יותר מסוכן?
פתאום הוא הבין משהו :האופן שבו הרגיש אז ,למשך כמה ימים ,היה ככל הנראה האופן
שבו הרגישה אנבת' במשך ששת החודשים שבהם איבד את הזיכרון ונעדר.
המחשבה מילאה אותו תחושת אשמה ,והוא הרגיש שהוא קצת אנוכי כשהוא עומד כאן
ומתווכח איתה .היא חייבת לצאת למסע הזה .ייתכן מאוד שגורל העולם תלוי בו .אבל חלק
ממנו רצה לומר :תשכחי מהעולם .הוא לא רצה להיפרד ממנה.
פרסי בהה בערפל .הוא לא ראה דבר מסביב ,אבל ההתמצאות שלו בים היתה מושלמת.
הוא ידע בדיוק באיזה קו אורך וקו רוחב הם נמצאים .הוא ידע מה עומק הים כאן ובאיזה
כיוון פונה הזרם .הוא ידע מה מהירות הספינה ,ולא חש בשום סלעים ,שרטונים או סכנות
טבעיות אחרות בדרכם .ובכל זאת לא היה נעים להתעוור ככה.
הם לא הותקפו מאז שנחתו על המים ,אבל נדמה שמשהו השתנה בים .פרסי ביקר
באוקיינוס האטלנטי ,באוקיינוס השקט ואפילו במפרץ אלסקה ,אבל הרגיש שהים הזה עתיק
ורב עוצמה יותר .פרסי חש בשכבות הים מתערבלות תחתיו .כל גיבור יווני ורומי הפליג
בימים הללו — מהרקולס ועד איניאַ ס .מפלצות עדיין שכנו במעמקיו ,אפופות ערפול כה כבד
עד שמרבית הזמן היו שקועות בשינה; אבל פרסי הרגיש בהן זעות בתגובה לגוף הארד
השמימי של ספינת מלחמה יוונית ,ולנוכחותו של דם חצויים.
הם חזרו ,נדמה שאומרות המפלצות .סוף–סוף בשר טרי.
"אנחנו לא רחוקים מחוף איטליה ",אמר פרסי ,בעיקר כדי להפר את השתיקה" .בערך
מאה מייל ימי משפך הטיבר".
"מצוין ",אמרה אנבת'" .עד הבוקר ,אנחנו אמורים — "
"לעצור ".פרסי הרגיש כאילו עורו נשטף בקרח" .אנחנו מוכרחים לעצור".
"למה?" שאלה אנבת'.
"ליאו ,תעצור!" צעק פרסי.
מאוחר מדי .הספינה השנייה הגיחה מתוך הערפל והתנגשה בהם ישירות .בשבריר שנייה
נרשם בתודעתו של פרסי אוסף עובדות אקראיות :תלת–חתרית כמו שלהם; מפרשים
שחורים ועליהם ציור של ראש גורגונה; לוחמים ענקיים ,לא לגמרי אנושיים ,שהתגודדו
בחזית הספינה לבושים שריון יווני ,נושאים חרבות וחניתות; ובגובה המים איל ניגוח עשוי
ארד ,שהוטח בגוף ‘ארגו .'2
אנבת' ופרסי כמעט הושלכו מעבר למעקה.
פסטוס נשף אש ,ותריסר לוחמים מופתעים מאוד צללו בצרחות אל הים ,אבל אחרים נהרו
אל סיפון ‘ארגו .'2חבלים עם קרסים נכרכו סביב המעקים והתורן הראשי ונעצו ציפורני
ברזל בגוף הספינה.
עד שפרסי הספיק להתאושש ,האויב נמצא כבר מכל עבר .הערפל והחשכה הכבידו על
ראייתו ,אבל נראה שהפולשים הם דולפינים דמויי בני אדם ,או בני אדם דמויי דולפינים.
לאחדים היו חרטומים אפורים .אחרים נשאו חרבות בסנפירים מצומקים .חלקם דישדשו על
רגליים צמודות למחצה ,ואילו לאחרים היו סנפירים במקום כפות רגליים ,מראה שהזכיר
לפרסי נעלי ליצן.
ליאו צילצל בפעמון האזעקה .הוא זינק לעבר הבליסטרה הקרובה ביותר ,אבל הותקל
ונקבר תחת ערימה של לוחמי דולפין מצפצפים.
אנבת' ופרסי עמדו גב אל גב ,כמו פעמים רבות בעבר ,בכלי נשק שלופים .פרסי ניסה לזמן
את הגלים בתקווה שיצליח להרחיק את הספינות זו מזו או להפוך את ספינת האויב ,אבל דבר
לא קרה .כמעט נדמה שמשהו נאבק בכוח רצונו ומוציא את הים משליטתו.
הוא הניף את אנקלוסמוס ,נכון להילחם ,אבל הם היו בנחיתות מספרית איומה .כמה
עשרות לוחמים כיוונו אליהם חניתות וסגרו עליהם במעגל ,במרחק בטוח מהחרב של פרסי.
אנשי הדולפין פערו את חרטומיהם והשמיעו קולות שריקה ותקתוק .פרסי מעולם לא הבחין
כמה אכזריות שיני דולפינים.
הוא ניסה לחשוב .אולי יוכל לפרוץ את המעגל ולחסל כמה פולשים ,אבל האחרים ישפדו
בסופו של דבר אותו ואת אנבת'.
לפחות לא נראה שהפולשים מעוניינים לחסל אותם מיד .הם שמרו על פרסי ואנבת' בעוד
אחרים מסתערים במורד המדרגות .פרסי שמע אותם פורצים אל מתחת לסיפון ונאבקים
בחבריו .גם אם החצויים האחרים לא היו שקועים בשינה ,לא היה להם סיכוי נגד אויבים
רבים כל כך.
ליאו נגרר על פני הסיפון ,מטושטש ונאנק ,והושלך על ערימת חבלים .קולות הלחימה
דעכו למטה .או שחבריהם הוכנעו ,או ש ...פרסי סירב לחשוב על האפשרות השנייה.
צד אחד של טבעת הלוחמים האוחזים חניתות נפתח כדי לאפשר מעבר של מישהו .הוא
נראה אנושי לגמרי ,אך על פי האופן שבו פינו לו הלוחמים דרך ,היה ברור שהוא מנהיגם.
הוא היה לבוש בשריון קרב יווני — סנדלים ,חצאית ומגני רגליים ,שריון חזה מעוטר
בעיצובים מפורטים של מפלצות ים — וכל לבושו היה זהוב .אפילו החרב שלו — להב יווני
דומה לאנקולסמוס — היתה עשויה זהב במקום ארד.
נער הזהב ,חשב פרסי לעצמו כשנזכר בחלום שלו .הם יצטרכו לעבור את נער הזהב.
הדבר המלחיץ באמת בטיפוס הזה היה הקסדה שלו .היה לה מגן פנים מלא שעוצב כראש
גורגונה — ניבים מעוקלים ,תווי פנים מחרידים מעווים בנהמה ,ושיער נחשים עשוי זהב
שהתפתל סביב הפנים .פרסי פגש גורגונות בעבר .העיצוב היה מציאותי — קצת מציאותי
מדי לטעמו.
אנבת' הסתובבה כך שעמדה כעת כתף אל כתף לצד פרסי .הוא רצה לכרוך סביבה זרוע
מגוננת ,אבל לא נראה לו שהיא תעריך את המחווה ,והוא לא רצה לחשוף בפני הבחור הזהוב
הזה שאנבת' היא החברה שלו .אין טעם להעניק לאויב אמצעי סחיטה נוספים על אלה שכבר
יש לו.
"מי אתה?" תבע פרסי לדעת" .מה אתה רוצה?"
הלוחם הזהוב ציחקק .בהבזק של חרבו ,שהיה מהיר מכדי שעינו של פרסי תקלוט אותו,
הוא העיף את אנקלוסמוס מהיד של פרסי היישר אל הים.
באותה מידה הוא היה יכול להשליך את הריאות של פרסי אל הים ,כי פתאום פרסי לא
היה מסוגל לנשום .איש מעולם לא פרק אותו מנשקו בקלילות כזאת.
"שלום ,אחי ".קולו של הלוחם הזהוב היה עמוק ורך ,עם מבטא אקזוטי כלשהו — מזרח
תיכוני ,אולי — אבל היה בו משהו קצת מוכר" .אני תמיד שמח לשדוד בן אחר של פוסידון.
אני כְּ ריסָ אוֹר ,חרב הזהב .באשר לרצוני "...הוא הפנה את מסכת הזהב שלו לעבר אנבת'.
"ובכן ,זה פשוט מאוד .אני רוצה את כל מה שיש לכם".
XXX
פרסי
הלב של פרסי עשה סלטות בזמן שכריסאור התהלך הלוך ושוב ובחן אותם כאילו היו ראשי
בקר משובחים .תריסר מלוחמי הדולפין שלו המשיכו להקיף אותם בטבעת ,עם חניתות
מכוונות לחזה של פרסי ,בעוד תריסר אחרים בוזזים את הספינה בקולות חבטה וריסוק מתחת
לסיפון .אחד נשא קופסת אמברוסיה במעלה המדרגות .אחר נשא ערימה של חזיזי
בליסטראות וארגז אש יוונית.
"תיזהר עם זה!" צעקה אנבת'" .זה עלול לפוצץ את שתי הספינות".
"הא!" אמר כריסאור" .אנחנו מכירים את האש היוונית ,ילדונת .אל דאגה .אנחנו שודדים
ובוזזים ספינות במארה נוסטרום כבר עידנים".
"המבטא שלך נשמע מוכר ",אמר פרסי" .נפגשנו פעם?"
"לא היה לי העונג ".מסכת הזהב שצורתה גורגונה חשפה על פרסי שיניים ,אבל לא היה
ניתן לראות את הבעת הפנים האמיתית שלו מתחתיה" .אבל שמעתי עליך הרבה ,פרסי
ג'קסון .הו כן ,הבחור הצעיר שהציל את האולימפוס .והעוזרת הנאמנה שלו ,אנבת' צ'ייס".
"אני לא העוזרת של אף אחד ",רטנה אנבת'" .ופרסי ,המבטא שלו נשמע מוכר כי הוא
נשמע כמו אמא שלו .הרגנו אותה בניו ג'רזי".
המצח של פרסי התקמט בחוסר הבנה" .אני די בטוח שזה לא מבטא של ניו ג'רזי .מי
היתה ?...אה".
הכול התחבר פתאום" .ממלכת גמדי הגן של דודה מם" — מאורתה של מדוזה .גם היא
דיברה באותו מבטא ,לפחות עד שפרסי כרת לה את הראש.
"מדוזה היא אמא שלך?" שאל" .אחי ,איזה באסה".
אם לשפוט על פי הקול שבקע מגרונו של כריסאור ,עכשיו הוא נהם גם מתחת למסכה.
"אתה יהיר לא פחות מפרסאוס הראשון ",אמר כריסאור" .אבל כן ,פרסי ג'קסון .פוסידון
היה אבי .מדוזה היתה אמי .לאחר שהפכה למפלצת בידי זאת המכונה ‘אלת החוכמה'"...
מסכת הזהב פנתה אל אנבת'" .שהיא אמא שלך ,אני סבור ...שני ילדיה של מדוזה נכלאו
בתוכה ולא יכלו להיוולד .כשפרסאוס המקורי כרת את ראשה של מדוזה — "
"שני ילדים זינקו החוצה ",נזכרה אנבת'" .פגאסוס ואתה".
פרסי מיצמץ" .אז אחיך הוא סוס מכונף .אבל אתה גם חצי אח שלי ,כלומר כל הסוסים
המעופפים בעולם הם ...אתה יודע מה? בוא נעזוב את זה".
הוא למד לפני שנים שמוטב לא לעסוק יותר מדי בקשרים משפחתיים מהצד האלוהי.
לאחר שטייסון הקיקלופ אימץ אותו כאח ,פרסי החליט שאין לו צורך להמשיך ולהרחיב את
המשפחה.
"אבל אם אתה הבן של מדוזה ",אמר" ,איך זה שבחיים לא שמעתי עליך?"
כריסאור נאנח ברוגז" .כשאחיך הוא פגאסוס ,אתה מתרגל לכך ששוכחים ממך .היי,
תראו ,סוס עם כנפיים! אז למישהו אכפת ממני? לא!" הוא הניף את חוד החרב שלו לגובה
עיניו של פרסי" .אבל אל תזלזל בי .לא סתם קוראים לי חרב הזהב".
"זהב קיסרי?" ניחש פרסי.
"נו באמת! זהב מכושף ,כן .מאוחר יותר הרומאים החליטו לכנות אותו זהב קיסרי ,אבל
אני הייתי הראשון שנשא כלי נשק כזה .הייתי אמור להיות הגיבור המפורסם ביותר בכל
הזמנים! אך כיוון שמספרי האגדות החליטו להתעלם ממני ,הפכתי במקום זאת לנבל .נשבעתי
למצוא שימוש מועיל למורשתי .כבנה של מדוזה ,אני אטיל אימה בלבבות הכול .כבנו של
פוסידון ,אני אמשול בימים!"
"הפכת לשודד ים ",סיכמה אנבת'.
כריסאור פשט זרועות לצדדים ,ופרסי שמח שהתנועה מרחיקה את הלהב מעיניו.
"הטוב בשודדי הים ",אמר כריסאור" .אני מפליג בין החופים הללו כבר מאות שנים,
ומפיל ברשתי כל חצוי שמחליט בטיפשותו לחקור את המארה נוסטרום .זה השטח שלי
עכשיו .וכל רכושכם שלי הוא".
אחד הלוחמים הדולפינים גרר את המאמן הדג' מלמטה.
"עזוב אותי ,דג טונה מגודל!" שאג הדג' .הוא ניסה לבעוט בלוחם ,אבל פרסתו הצטלצלה
על השריון של שובהו .אם לשפוט על פי טביעות הפרסה במגן החזה של הדולפין ובקסדתו,
זאת לא היתה הבעיטה הראשונה.
"אה ,סאטיר ",אמר כריסאור בשעשוע" .קצת זקן וסיבי ,אבל קיקלופים ישלמו היטב על
מעדן כזה .כבלו אותו".
"אני לא בשר עז של אף אחד!" מחה הדג'.
"ותסתמו לו את הפה ",החליט כריסאור.
"חתיכה מוזהבת של — " העלבון נגדע בבת אחת כשהדולפין תחב לפיו של הדג' סמרטוט
שמנוני .עד מהרה נקשר המאמן כמו עגל ברודיאו והושלך עם שאר השלל — ארגזי מזון,
כלי נשק חלופיים ,אפילו ארגז הקרח הקסום מחדר האוכל.
"אתה לא יכול לעשות את זה!" צעקה אנבת'.
צחוקו של כריסאור הידהד מתוך מסכת הזהב .פרסי תהה אם פניו מצולקות להחריד ,או
אם ירש מאמו את היכולת להפוך אנשים לאבן במבטו.
"אני יכול לעשות מה שארצה ",אמר כריסאור" .הלוחמים שלי אומנו היטב .הם אכזריים,
חסרי מצפון — "
"דולפינים ",ציין פרסי.
כריסאור משך בכתפיו" .כן .אז מה? מזלם איתרע לפני כמה אלפי שנים ,והם חטפו את
האיש הלא נכון .אחדים מאחיהם לצוות הפכו לדולפינים מלאים .אחרים השתגעו .אבל
אלה ...אלה שרדו כיצורים בני כלאיים .כשמצאתי אותם מתחת לפני הים והצעתי להם חיים
חדשים ,הם הפכו למלחים הנאמנים שלי .הם אינם חוששים מדבר!"
אחד הלוחמים ציפצף אליו בעצבנות.
"כן ,כן ",נהם כריסאור" .הם חוששים מדבר אחד ,אבל זה לא ממש משנה .הוא לא כאן".
רעיון החל להתגבש במוחו של פרסי .לפני שהספיק להרהר בו ,לוחמי דולפין נוספים עלו
במדרגות ,גוררים איתם את שאר חבריו .ג'ייסון היה חסר הכרה .אם לשפוט על פי החבורות
החדשות בפניו ,הוא ניסה להיאבק .הייזל ופייפר היו כבולות בידיהן וברגליהן .בפה של פייפר
נתחב סמרטוט ,כנראה לאחר שהדולפינים גילו שהיא מסוגלת לדיבור הקסמה .פרנק היה
היחיד שנעדר ,ואת פניהם של כמה דולפינים כיסו עקיצות דבורים.
הייתכן שפרנק הפך לנחיל דבורים? פרסי קיווה שכן .אם הוא מתעופף חופשי במקום
כלשהו בספינה זה עשוי להיות יתרון ,במידה שפרסי יצליח למצוא דרך לתקשר איתו.
"מצוין!" כריסאור שמח לאידם .הוא הורה ללוחמיו לשמוט את ג'ייסון ליד רובי הקשת.
ואז בחן את הנערות כאילו היו מתנות יום הולדת ,מה שגרם לפרסי לחרוק שיניים.
"בנער אין לי צורך ",אמר כריסאור" .אבל יש לי הסדר עם המכשפה קירקה .היא תקנה
את הנשים — כשפחות או כמתלמדות ,בהתאם למיומנויותיהן .אבל לא אותך ,אנבת' היפה".
אנבת' נרתעה" .אתה לא לוקח אותי לשום מקום".
היד של פרסי התגנבה אל כיסו .העט שלו חזרה אל כיס הג'ינס .הסחת דעת קצרה תספיק
לו כדי לשלוף את החרב .אולי אם יצליח לחסל את כריסאור במהירות ,לוחמי הדולפין ייכנסו
לפאניקה.
הוא הצטער שאינו יודע מהן נקודות החולשה של כריסאור .בדרך כלל אנבת' סיפקה לו
מידע כזה ,אבל מתברר שסביב כריסאור לא נטוו שום אגדות ,כך שלא היה להם מושג.
הלוחם הזהוב ציקצק בלשונו" .למרבה הצער ,אנבת' ,את לא תישארי איתי .הייתי שמח
מאוד על כך .אבל את וחברך פרסי מוזמנים למקום אחר .אלה מסוימת מוכנה לשלם פרס יקר
על לכידתכם — בחיים ,אם אפשר ,אם כי היא לא ציינה שיש למסור אתכם שלמים
ובריאים".
באותו רגע ,פייפר סיפקה את הסחת הדעת שפרסי נזקק לה .היא ייללה בקול רם כל כך,
שהצליל נשמע גם מבעד לסמרטוט הסותם את פיה .ואז התעלפה על השומר הסמוך אליה,
והפילה אותו .הייזל קלטה את הרעיון וקרסה אל הסיפון ,בעטה ברגליה והתעוותה כאילו היא
עוברת התקף פרכוסים.
פרסי שלף את אנקלוסמוס והצליף .הלהב היה אמור לכרות את הראש של כריסאור ,אבל
הלוחם הזהוב היה זריז להדהים .הוא חמק וחסם בעוד לוחמי הדולפין נסוגים כדי לפקוח עין
על השבויים האחרים ולפנות מקום למפקדם .הם ציפצפו ושרקו ,מעודדים אותו ,והיתה
לפרסי הרגשה לא נעימה שהצוות רגיל לבידור מהסוג הזה .לא נראה שהם חוששים
למנהיגם.
פרסי לא נלחם ביריב כזה מאז ...האמת שמאז שנלחם באל המלחמה ארס .כריסאור היה
עד כדי כך מוכשר .רבים מכוחותיו של פרסי התחזקו עם השנים ,אבל עכשיו ,באיחור ,הוא
קלט שלחימה בחרב אינו אחד מהם.
הוא היה חלוד — לפחות נגד יריב כמו כריסאור.
הם נלחמו הלוך ושוב ,מצליפים וחוסמים .בלי להתכוון ,פרסי שמע את קולו של לוק
קסטלן ,המדריך הראשון שלו בלחימה בחרב במחנה החצויים ,זורק לו הצעות .זה לא עזר.
מסכת הגורגונה הזהובה היתה מלחיצה מדי .הערפל החמים ,קרשי הסיפון החלקלקים,
צפצופי הדולפינים — כל אלה הכבידו עליו .ובזווית העין ראה פרסי את אחד מאנשי הדולפין
מצמיד סכין לגרון של אנבת' למקרה שתנסה תכסיס כלשהו.
הוא הטעה בכיוון אחד וניסה לשסף את המעיים של כריסאור ,אבל כריסאור חזה את
המהלך .הוא העיף שוב את החרב של פרסי מידו .ושוב אנקלוסמוס הושלכה אל הים.
כריסאור צחק בעליזות .הוא אפילו לא התנשף .הוא לחץ את חוד חרב הזהב שלו אל עצם
החזה של פרסי.
"ניסיון יפה ",אמר שודד הים" .אבל עכשיו תיכבל ותועבר לאנשיה של גאיה .הם להוטים
מאוד לשפוך את דמך ולהעיר את האלה".
XXXI
פרסי
אין כמו כישלון צורב כדי להוליד רעיונות חדשים.
בזמן שפרסי עמד שם ,נטול נשק ובנחיתות מספרית גדולה ,תוכנית התגבשה בראשו .הוא
היה רגיל שאנבת' מספקת לו את כל המידע בנוגע לאגדות יווניות ,ועכשיו נדהם לגלות שהוא
זוכר בעצמו משהו מועיל .אבל הוא חייב להזדרז .הוא לא מוכן שיקרה משהו לחבריו .הוא
לא יאבד את אנבת' — לא שוב.
הוא לא היה מסוגל להביס את כריסאור .לא בקרב אחד על אחד .אבל בלי הצוות שלו...
אולי התקפה משולבת של כל החצויים תצליח להמם אותו.
אז איך מתמודדים עם הצוות של כריסאור? פרסי צירף את פיסות המידע אחת לאחת:
שודדי הים הפכו לאנשי דולפין לפני אלפי שנים ,לאחר שחטפו את האיש הלא–נכון .פרסי
הכיר את הסיפור הזה .הרי אותו איש לא–נכון איים להפוך אותו לדולפין .וכשכריסאור אמר
שהצוות שלו לא מפחד משום דבר ,אחד הדולפינים תיקן אותו בעצבנות .כן ,כריסאור אמר.
אבל הוא לא כאן.
פרסי העיף מבט לעבר הירכתיים ואיתר את פרנק ,מציץ בדמותו האנושית מאחורי
בליסטרה וממתין .פרסי כבש את הדחף לחייך .הבחור הגדול טען שהוא מגושם וחסר תועלת,
אבל איכשהו נדמה שהוא תמיד נמצא במקום שבו פרסי צריך שיהיה.
הבנות ...פרנק ...ארגז הקרח.
הרעיון היה מטורף ,אבל כרגיל ,לא היה לפרסי רעיון יותר טוב.
"אין בעיה!" צעק פרסי בקול רם שמשך את תשומת לב כולם" .קחו אותנו ,אם רב החובל
שלנו יאפשר לכם".
כריסאור הפנה לעברו את מסכת הזהב" .איזה רב חובל? הצוות שלי סרק את הספינה .אין
כאן איש מלבדכם".
פרסי הניף את ידיו בדרמטיות" .האל בא והולך כרצונו .אבל הוא המנהיג שלנו .הוא מנהל
את מחנה החצויים שלנו .נכון ,אנבת'?"
אנבת' היתה זריזה לקלוט" .כן!" היא הינהנה בהתלהבות" .מר ד'! דיוניסוס האדיר!"
גל של אי שקט עבר באנשי הדולפין .מידו של אחד נשמטה החרב.
"הישארו במקומותיכם!" שאג כריסאור" .אין שום אל על הספינה הזאת .הם מנסים
להפחיד אתכם".
"כדאי מאוד שתפחדו!" פרסי שלח מבט אוהד אל צוות שודדי הים" .דיוניסוס יכעס מאוד
שעיכבתם את המסע שלנו .הוא יעניש את כולנו .לא הבחנתם שהבנות נתקפו בשיגעון אל
היין?"
הייזל ופייפר חדלו מהפרכוסים .הן ישבו על הסיפון ובהו בפרסי ,אבל כשהוא נעץ בהן
מבט מלא כוונה הן חזרו לפרכס בדבקות רבה ,רעדו והתחבטו כמו דגים מחוץ למים .אנשי
הדולפין התנגשו זה בזה בבהילותם להתרחק מהשבויות.
"העמדת פנים!" שאג כריסאור" .שתוק ,פרסי ג'קסון .מנהל המחנה שלכם אינו כאן .הוא
זומן לאולימפוס .כולם יודעים זאת".
"אז אתה מודה שדיוניסוס הוא המנהל שלנו!" אמר פרסי.
"הוא היה ",תיקן אותו כריסאור" .כולם יודעים זאת".
פרסי החווה בידו לעבר הלוחם הזהוב ,כאילו האיש הסגיר מידע חשוב" .אתם רואים?
גורלנו נחרץ .אם אינכם מאמינים לי ,בואו נבדוק בארגז הקרח!"
פרסי צעד בנחישות לעבר הצידנית הקסומה .איש לא ניסה לעצור אותו .הוא פתח את
המכסה בבעיטה וחיטט בקרח .חייבת להיות שם אחת .בבקשה .לשמחתו הוא מצא פחית
משקה קל בצבעי כסף ואדום .הוא נופף בה לעבר לוחמי הדולפין כאילו הוא מרסס אותם
בספריי נגד ג'וקים.
"ראו!" צעק פרסי" .המשקה הנבחר של האל .רעדו בפני אימת הדיאט קולה!"
אנשי הדולפין התחילו להילחץ .הם היו כבר על סף נסיגה .פרסי הרגיש בזה.
"האל ישתלט על הספינה שלכם ",הזהיר אותם פרסי" .הוא יסיים את הפיכתכם
לדולפינים ,או יטריף את דעתכם ,או יהפוך אתכם לדולפינים מטורפים! תקוותכם היחידה
היא לברוח בשחייה עכשיו ,מהר!"
"שטויות!" קולו של כריסאור הפך צווחני .הוא לא ידע לאן לכוון את חרבו — אל פרסי
או אל אנשי הצוות שלו.
"הצילו את נפשותיכם!" הזהיר פרסי" .עבורנו כבר מאוחר מדי!"
ואז הוא התנשף והצביע אל המקום שבו הסתתר פרנק" .אוי לא! פרנק הופך לדולפין
מטורף!"
דבר לא קרה.
"אמרתי ",חזר פרסי" ,פרנק הופך לדולפין מטורף!"
פרנק כשל אל הסיפון כמו משום מקום ,ואחז בגרונו בתנועות דרמטיות" .אוי לא ",הוא
אמר ,כאילו מקריא טקסט מתוך דף" .אני הופך לדולפין מטורף".
הוא התחיל להשתנות .אפו התארך לחרטום דולפין ,עורו הפך אפור וחלקלק .הוא צנח על
הסיפון בצורת דולפין וזנבו חבט בקרשי הסיפון.
צוות שודדי הים התפזר אחוז אימה כשהוא מצפצף ונוקש .הם שמטו את כלי נשקם ,שכחו
מהשבויים ,התעלמו מפקודותיו של כריסאור וקפצו אל המים .בחסות המהומה ,אנבת' מיהרה
לחתוך את הכבלים של הייזל ,פייפר והמאמן הדג'.
בתוך שניות ,כריסאור נותר לבדו ,מוקף אויבים .לפרסי ולחבריו לא היו כלי נשק פרט
לסכין של אנבת' ולפרסות של הדג' ,אבל המבט הרצחני שעל פניהם שיכנע כנראה את הלוחם
הזהוב שגורלו נחרץ.
הוא נסוג אל המעקה.
"זה לא נגמר ,ג'קסון ",רטן" .אני עוד אנקום את — "
מילותיו נקטעו באיבן כשפרנק שוב החליף צורה .דוב גריזלי במשקל שלוש–מאות
וחמישים קילו בהחלט מסוגל לקטוע שיחה .הוא הלם בכפתו בפניו של כריסאור והמסכה
הועפה מקסדתו .כריסאור צרח ומיהר לכסות את פניו בזרועותיו בעודו צונח אל המים.
כולם רצו למעקה .כריסאור נעלם .פרסי חשב לרדוף אחריו ,אבל הוא לא הכיר את האזור
ולא רצה להתעמת שוב עם הבחור לבדו.
"זה היה גאוני!" אנבת' נישקה אותו ,וזה שיפר קצת את הרגשתו.
"זה היה נואש ",הוא תיקן אותה" .ואנחנו חייבים להיפטר מספינת שודדי הים הזאת.
"נשרוף אותה?" הציעה אנבת'.
פרסי הביט בפחית שבידו" .לא .יש לי רעיון אחר".
***
פרסי לא חשב שזה ייקח להם כל כך הרבה זמן .בעודם עובדים הוא לא הפסיק להעיף
מבטים בים מחשש שכריסאור ושודדי הים שלו יחזרו ,אבל זה לא קרה.
ליאו התאושש ,הודות לקצת נקטר .פייפר טיפלה בפציעות של ג'ייסון ,אבל הן היו פחות
חמורות מכפי שנראו .הוא בעיקר היה נבוך מכך שהוכנע שוב ,ופרסי בהחלט יכול להזדהות
איתו.
הם החזירו את כל הציוד והאספקה למקום וניקו את הספינה מסימני הפלישה ,בעוד המאמן
הדג' עושה חיים משוגעים על ספינת האויב בניפוץ כל דבר אפשרי במחבט הבייסבול שלו.
כשהוא סיים ,פרסי העמיס את כלי הנשק של האויב בחזרה על ספינת שודדי הים .מחסני
הספינה היו מלאים באוצרות ,אבל פרסי התעקש שאסור להם לקחת דבר.
"אני מרגישה שיש על הסיפון זהב בשווי של כשישה מיליון דולר ",אמרה הייזל" .ובנוסף
על זה יהלומים ,אבני אודם — "
"שי–שישה מיליון?" גימגם פרנק" .בדולרים קנדיים או אמריקאים?"
"תשכח מזה ",אמר פרסי" .אנחנו צריכים הכול בשביל המנחה".
"המנחה?" שאלה הייזל.
"אה ".פייפר הינהנה" .קנזס".
ג'ייסון חייך חיוך גדול .גם הוא היה שם כשפגשו את אל היין" .רעיון מטורף .אבל הוא
מוצא חן בעיני".
בסופו של דבר פרסי עבר אל ספינת האויב ופתח את שסתומי ההצפה .הוא ביקש מליאו
לקדוח כמה חורים נוספים בקרקעית ,וליאו שמח לשתף פעולה.
צוות ‘ארגו '2נאסף בחרטום וניתק את קרסי החבלים .פייפר שלפה את קרן השפע
החדשה שלה ,ועל פי הנחייתו של פרסי הורתה לה להפיק דיאט קולה .המשקה נבע מפתח
הקרן בעוצמה של צינור כיבוי ,והרטיב לחלוטין את ספינת האויב .פרסי חשב שזה ייקח
שעות ,אבל הספינה שקעה במהירות מרשימה לאחר שהתמלאה בדיאט קולה ובמי ים.
"דיוניסוס ",קרא פרסי ,כשהוא מניף את מסכת הזהב של כריסאור" .או בכחוס — איך
שאתה מעדיף .אתה הפכת את הניצחון הזה לאפשרי ,גם אם לא היית כאן .אויביך רועדים
למשמע שמך — או למראה הדיאט קולה שלך ,או משהו .אז זהו ,תודה רבה".
לא היה קל לו לומר זאת ,אבל הוא הצליח לא להקיא" .אנחנו מקדישים לך את הספינה
הזאת כמנחה .אנחנו מקווים שהיא תמצא חן בעיניך".
"זהב בשווי שישה מיליון דולר ",רטן ליאו" .כדאי מאוד שהיא תמצא חן בעיניו".
"ששש ",נזפה בו הייזל" .מתכות יקרות הן לא כזה דבר מוצלח .תאמין לי".
פרסי השליך את מסכת הזהב אל סיפון הספינה ,ששקעה כעת בקצב מהיר .נוזל חום
ותוסס ניתז מחרכי המשוטים וביעבע מהמחסנים ,מכסה את הים בקצף חום.
פרסי זימן גל ,וספינת האויב הוצפה .ליאו כיוון את ‘ארגו '2הלאה משם בעוד ספינת
שודדי הים נבלעת מתחת לגלים.
"היא לא תזהם את הים?" שאלה פייפר.
"אל תדאגי ",אמר לה ג'ייסון" .אם המנחה תמצא חן בעיני בכחוס ,הספינה אמורה
להיעלם".
פרסי לא ידע אם זה יקרה ,אבל הרגיש שעשה כמיטב יכולתו .הוא לא היה בטוח
שדיוניסוס ישמע אותם או שיהיה לו אכפת ,על אחת כמה וכמה שיעזור להם בקרב נגד
הענקים התאומים ,אבל הוא היה חייב לנסות.
בעוד ‘ארגו '2מפליגה מזרחה אל תוך הערפל ,פרסי החליט שדבר טוב נוסף יצא מקרב
החרבות שלו עם כריסאור .החוויה החדירה בו צניעות — מספיק צניעות כדי להעלות מנחה
לבחור של היין.
בעקבות הקרב שלהם עם שודדי הים ,הם החליטו לעשות את שארית הדרך לרומא בטיסה.
ג'ייסון התעקש שהתאושש מספיק לעמוד על המשמר ,והמאמן הדג' ,שעדיין היה מוצף
אדרנלין ,הצטרף אליו .בכל פעם שהספינה נתקלה במערבולת אוויר הוא נופף במחבט שלו
וצעק" :מוות!"
נותרו להם כמה שעות לפני עלות השחר ,וג'ייסון הציע לפרסי שינסה לחטוף עוד קצת
שינה.
"זה בסדר ,אחי ",אמר ג'ייסון" .תן למישהו אחר הזדמנות להציל את הספינה ,טוב?"
פרסי הסכים ,אבל כשהגיע לתא שלו הוא התקשה להירדם.
הוא בהה בעששית הארד המתנדנדת מהתקרה וחשב על הקלות שבה הביס אותו כריסאור
בחרב .הלוחם הזהוב היה יכול להרוג אותו בלי להזיע אפילו .הוא השאיר את פרסי בחיים כי
מישהי אחרת היתה מוכנה לשלם בשביל העונג שבהריגתו מאוחר יותר.
פרסי הרגיש כאילו חץ חדר מבעד לסדק בשריון שלו — כאילו הוא עדיין ניחן בברכת
אכילס ומישהו מצא את נקודת התורפה שלו .ככל שהתבגר ,ככל ששרד זמן רב יותר כחצוי,
כך גברה הערכתם של חבריו כלפיו .הם היו תלויים בו והסתמכו על כוחותיו .אפילו הרומאים
הניפו אותו על מגן ומינו אותו לפראיטור אחרי היכרות של שבועיים בלבד.
אבל פרסי לא הרגיש רב עוצמה .ככל שהרבה במעשי גבורה כך התבררו לו יותר
מגבלותיו .הוא הרגיש כמו נוכל .אני הרבה פחות מוצלח ממה שאתם חושבים ,הוא רצה
להזהיר את חבריו .נדמה שהכישלונות שלו ,כמו הלילה ,רק מוכיחים את זה .אולי זאת
הסיבה לפחדי המחנק שלו .הוא לא באמת חשש מטביעה באדמה או בים ,אלא הרגיש שהוא
טובע בציפיות גבוהות מדי ,הסתבך עד מעל לראש במלוא מובן המילה.
וואו ...בכל פעם שהוא שקע במחשבות כאלה ,הוא ידע שהוא ממש מושפע מאנבת'.
אתנה אמרה פעם לפרסי מה הפגם היסודי שלו :לטענתה הוא נאמן מדי לחבריו .הוא לא
מסוגל לראות את התמונה הגדולה .הוא יציל חבר אפילו אם משמעות הדבר השמדת העולם.
בשעתו פרסי זילזל בדבריה .איך יכולה נאמנות להיות דבר רע? וחוץ מזה ,במלחמה נגד
הטיטאנים הכול הסתדר .הוא הציל את החברים שלו וגם ניצח את קרונוס.
אבל עכשיו התגנבו ללבו ספקות .הוא היה שמח להסתער על כל אל ,מפלצת או ענק כדי
להגן על חבריו .אבל מה אם אינו מוכשר למשימה? מה אם מישהו אחר אמור לבצע אותה?
היה לו קשה מאוד להודות בזה .הוא התקשה אפילו בדברים פשוטים כמו להניח לג'ייסון
להחליף אותו בשמירה .הוא לא רצה להסתמך על מישהו אחר שיגן עליו ,מישהו שעלול
להיפגע בגללו.
אמא של פרסי עשתה את זה למענו .היא נשארה במערכת יחסים גרועה עם בן תמותה
דוחה כי חשבה שזה יציל את פרסי ממפלצות .גרובר ,חברו הטוב ביותר ,שמר על פרסי
במשך קרוב לשנה לפני שבכלל נודע לפרסי שהוא חצוי ,והמינוטאור כמעט הרג את גרובר.
פרסי כבר לא היה ילד .הוא לא רצה שמישהו שהוא אוהב יסתכן למענו .הוא חייב להיות
חזק דיו כדי להגן על כולם .אבל עכשיו הוא אמור להניח לאנבת' לצאת לבדה בעקבות אות
אתנה ,בידיעה שהיא עלולה למות .אם יהיה עליו לבחור — להציל את אנבת' או לאפשר את
הצלחת מסע החיפושים — האם באמת יוכל לבחור במסע החיפושים?
התשישות הכריעה אותו לבסוף .הוא נרדם ,ובסיוטיו קול הרעם הפך לצחוקה של אלת
האדמה גאיה.
פרסי חלם שהוא עומד על המרפסת הקדמית של הבית הגדול במחנה החצויים .פניה
הרדומות של גאיה נגלו על מדרון גבעת החצויים — תווי פניה הענקיים נוצרו מהצללים שעל
המדרון מכוסה העשב .שפתיה לא נעו ,אבל קולה הידהד על פני העמק.
אז זה הבית שלך ,מילמלה גאיה .העף בו מבט אחרון ,פרסי ג'קסון .היית צריך לחזור
לכאן .לפחות היית יכול למות לצד חבריך עם פלישת הרומאים .עכשיו דמך יישפך הרחק
מהבית ,על האבנים העתיקות ,ואני אקום ואעלה.
האדמה רעדה .בראש גבעת החצויים ,עץ האורן של תאליה עלה באש .מהומה פשטה
בעמק — עשב הפך לחול ,עצים התפוררו לאבק .הנהר והאגם התייבשו .הביתנים והבית
הגדול בערו עד אפר .כשרעידת האדמה חלפה ,מחנה החצויים נראה כמו שממה לאחר
מלחמה אטומית .הדבר היחיד שנותר שלם היה המרפסת שעליה עמד פרסי.
לצדו ,האבק התערבל והתגבש לדמות אישה .עיניה היו עצומות ,כאילו היא הולכת מתוך
שינה .גלימותיה היו ירוקות כיער ,וטלאים בזהב ולבן ריצדו עליהן כמו אור השמש המשתבר
בין הענפים .שערה היה שחור כמו אדמה חרושה .פניה היו יפהפיות ,אבל על אף החיוך
החולמני שעל שפתיה היא נראתה קרירה ומרוחקת .היתה לפרסי הרגשה שהיא מסוגלת
לצפות בחצויים מתים או בערים נשרפות כשהחיוך הזה לא מש משפתיה.
"כשהארץ תשוב לחזקתי ",אמרה גאיה" ,אדאג שהמקום הזה יישאר חרב לנצח ,כתזכורת
לבני מינך ולאפסיותכם בניסיונכם לעצור אותי .לא משנה היכן תיפול ,כלי משחק קטן וחמוד
שלי — בידי פורקיס או כריסאור או התאומים היקרים שלי .כי בסופו של דבר פול תיפול,
ואני אהיה שם לבלוע אותך .הברירה היחידה העומדת בפניך כעת ...האם תיפול לבדך? בוא
אלי מרצון; הבא את הנערה .ואז אולי אחוס על המקום הזה שאתה כל כך אוהב .אחרת"...
גאיה פקחה עיניים .גוני ירוק ושחור התערבלו בהן ,ונדמה שהיו בהן רבדי עומק כמו
בקרום האדמה .גאיה ראתה הכול .סבלנותה היתה אינסופית .לקח לה זמן רב להתעורר ,אך
ברגע שתקום לא יהיה ניתן לעצור בה.
עורו של פרסי עיקצץ .ידיו איבדו תחושה .הוא השפיל מבט וראה שהוא מתפורר לאבק,
כמו כל המפלצות שהביס.
"תיהנה מטרטרוס ,כלי משחק קטן שלי ",המתה גאיה.
קול צלצול מתכתי החריד את פרסי מחלומו .עיניו נפקחו בבת אחת .הוא קלט שהצליל
ששמע היה קול הספינה המתכוננת לנחיתה.
דפיקה נשמעה על הדלת ,וראשו של ג'ייסון הציץ פנימה .החבורות על פניו כבר נעלמו.
עיניו הכחולות נצצו מהתרגשות.
"אחי ",אמר" ,אנחנו מתחילים לנחות לעבר רומא .באמת כדאי לך לראות את זה".
***
צבע השמים היה כחול עז ,כאילו מעולם לא ידעו ענני סערה .השמש זרחה מעל הגבעות
הרחוקות ,והנוף בהק ונצץ כאילו מישהו שטף בצינור ענקי את רומא כולה.
פרסי כבר ראה ערים גדולות .הוא נולד בניו יורק ,אחרי הכול .אבל מרחבי רומא האדירים
חנקו את גרונו והקשו עליו לנשום .נדמה שהעיר אינה מתחשבת כלל במגבלות הגיאוגרפיה.
היא התפשטה בין גבעות ועמקים ,דילגה מעל הטיבר בעשרות גשרים ,ונמשכה עד האופק.
רחובות וסמטאות זיגזגו ללא כל חוקיות וסדר בין טלאי השכונות .בנייני משרדים עשויים
זכוכית ניצבו לצד אתרים ארכיאולוגיים .קתדרלה התנוססה לצד שורת עמודים רומיים,
ומעברם האחר אצטדיון כדורגל מודרני .בשכונות מסוימות ,וילות מסוידות לבן עם גגות
רעפים אדומים מילאו רחובות מרוצפים אבן ,וכשפרסי התמקד באזורים הללו הוא היה יכול
לדמיין לעצמו שחזר לימי קדם .על כל צעד ושעל היו כיכרות גדולות ורחובות הומים תנועה.
הפארקים העירוניים היו מלאים ערבובייה פרועה של עצי דקל ,אורן ,ערער וזית ,כאילו
רומא לא מסוגלת להחליט לאיזה חלק של העולם היא שייכת — ואולי היא מאמינה שהעולם
כולו עדיין שייך לה.
נדמה שהעיר יודעת מה פרסי חלם על גאיה .היא יודעת שאלת האדמה מתכוונת להחריב
את התרבות האנושית כולה ,והעיר הזאת ,שעומדת על תילה כבר אלפי שנים ,משיבה לה :את
רוצה להחריב אותי ,פרצוף אדמה? נו ,נראה אותך.
במילים אחרות ,היא היתה המאמן הדג' של ערי בני התמותה — רק גבוהה יותר.
"אנחנו ננחת שם בפארק ",הכריז ליאו והצביע על שטח ירוק רחב ידיים זרוע עצי דקל.
"בואו נקווה שבעזרת הערפול ניראה כמו יונה גדולה או משהו כזה".
פרסי הצטער שאחותו של ג'ייסון ,תאליה ,אינה נמצאת איתם .היא היתה מוכשרת בטוויית
הערפול באופן שגרם לאנשים לראות מה שרצתה שיראו .פרסי מעולם לא היה טוב בזה .הוא
פשוט חשב בכל כוחו :אל תסתכלו עלי ,וקיווה שהרומאים מתחתם לא יבחינו שספינת
מלחמה ענקית עשויה ארד נוחתת על העיר שלהם בשיא הפקקים של הבוקר.
נראה שזה מצליח .פרסי לא הבחין במכוניות שסטו בפראות מהכביש או ברומאים
שהצביעו על השמים וצרחו" :חייזרים!" ‘ארגו '2נחתה על הדשא והמשוטים נמשכו פנימה.
המולת התנועה נשמעה מכל עבר ,אבל הפארק עצמו היה שלֵו ונטוש .משמאלם ,מדשאה
ירוקה גלשה מטה במדרון עד חלקת עצים .וילה עתיקה נחה בצל עצי אורן משונים למראה
עם גזעים דקים ומתפתלים שהתנשאו לגובה עשרה או שנים–עשר מטר ,וצימחו צמרות
אווריריות רק בקצותיהם .הם הזכירו לפרסי עצים בספרים של דוקטור סוס שאמא שלו נהגה
להקריא לו כשהיה קטן.
מימינם התפתלה לאורך רכס הגבעה חומת לבנים ארוכה עם חרכים עבור קשתים — קו
הגנה מימי הביניים ,או אולי מתקופת רומא העתיקה .פרסי לא היה בטוח.
מצפון ,כקילומטר וחצי בעומק העיר ,נגלה ראשו של הקולוסאום מעל הגגות ,ונראה
בדיוק כמו בגלויות .בשלב זה הרגליים של פרסי התחילו לרעוד .הוא ממש כאן .הוא חשב
שהביקור באלסקה היה אקזוטי ,אבל עכשיו הוא נמצא בלב האימפריה הרומית העתיקה ,שטח
אויב מובהק עבור חצוי יווני .מבחינה מסוימת ,המקום הזה עיצב את חייו לא פחות מניו יורק.
ג'ייסון הצביע למרגלות חומת הקשתים ,שם נגלו מדרגות שהובילו למנהרה כלשהי.
"אני חושב שאני יודע איפה אנחנו ",אמר" .זה קבר סקיפיוס".
פרסי הביט בו בבלבול" .סקיפיו ...הפגאסוס של ריינה?"
"לא ",התערבה אנבת' בשיחה" .זאת היתה משפחת אצולה רומאית ו ...וואו ,המקום הזה
מדהים".
ג'ייסון הינהן" .יצא לי לעיין במפות של רומא .תמיד רציתי לבוא לכאן ,אבל"...
איש לא טרח להשלים את המשפט .פרסי הביטו בפני חבריו וראה שכולם מלאי יראה
כמוהו .הם הצליחו .הם נחתו ברומא — רומא המקורית.
"אז מה התוכנית?" שאלה הייזל" .הזמן של ניקו ייגמר עם השקיעה — לכל היותר.
ולכאורה כל העיר הזאת תושמד היום".
פרסי התנער" .את צודקת .אנבת' ...הצלחת לאתר את נקודת ההתחלה במפת הארד
שלך?"
עיניה האפורות קדרו כמו ענני סערה ,ופרסי לא התקשה לפרש את משמעות המבט :תזכור
מה שאמרתי .תשמור את החלום שלך לעצמך.
"כן ",היא אמרה בזהירות" .היא נמצאת בנהר טיבר .אני חושבת שאוכל למצוא אותה,
אבל כדאי ש—"
"תיקחי אותי איתך ",השלים פרסי את המשפט" .כן ,את צודקת".
אנבת' נעצה בו מבט קטלני" .זה לא — "
"בטוח ",הוא השלים" .שחצויה אחת תסתובב ברומא לבדה .אני אבוא איתך עד הנהר.
נוכל להציג את מכתב ההמלצה ויש לקוות שהוא ישפיע לטובה על אל הנהר טיברינוס .אולי
הוא יוכל לצייד אותך בעזרה או לייעץ לך .ואז תוכלי להמשיך משם לבדך".
הם ניהלו תחרות מבטים בשתיקה ,אבל פרסי לא נסוג .כשהוא ואנבת' התחילו לצאת ,אמא
שלו לא הפסיקה לטחון לו :הנימוס מחייב שתלווה את הדייט שלך לדלת .אם זה נכון ,הנימוס
בוודאי מחייב שהוא ילווה אותה לנקודת ההתחלה של מסע המוות האדיר שהיא יוצאת אליו
לבדה.
"בסדר ,בסדר ",היא רטנה" .הייזל ,עכשיו שאנחנו ברומא ,את חושבת שתצליחי לאתר
את המיקום של ניקו?"
הייזל מיצמצה ,כאילו שקעה בטרנס כשצפתה במופע של פרסי ואנבת' ועכשיו היא מקיצה
ממנו" .אממ ...אני מקווה שכן ,אם אתקרב מספיק .אני אצטרך להסתובב בעיר .פרנק ,תבוא
איתי?"
פרנק קרן כולו" .ברור".
"ו ...אה ...ליאו ",הוסיפה הייזל" .אולי כדאי שגם אתה תבוא .הקנטאורים–הדגים אמרו
שנזדקק לעזרתך במשהו מכני".
"בטח ",אמר ליאו" ,אין בעיה".
החיוך של פרנק הזכיר פתאום את המסכה של כריסאור.
פרסי לא היה גאון במערכות יחסים ,אבל אפילו הוא הרגיש במתח בין השלושה האלה.
מאז שהם נפלו לאוקיינוס ,משהו בהתנהגות שלהם השתנה .זאת כבר לא היתה סתם תחרות
בין שני הבנים על לבה של הייזל .נדמה ששלושתם קשורים זה בזה ,כאילו הם מגלמים
תפקידים בתעלומת רצח ,אבל עדיין לא גילו מי מהם הוא הקורבן.
פייפר שלפה את הפגיון שלה והניחה אותו על המעקה" .ג'ייסון ואני יכולים להשגיח
בינתיים על הספינה .אני אבדוק אם אוכל לראות משהו בקטופטריס .אבל הייזל ,אם תצליחו
לאתר את המיקום של ניקו ,אל תלכו לשם לבדכם .תחזרו ותקראו לנו .רק יחד נוכל להילחם
בענקים".
היא לא אמרה את המובן מאליו :אפילו כולם יחד לא יספיקו ,אלא אם כן יקבלו סיוע מאל.
פרסי החליט לא להזכיר את זה.
"רעיון טוב ",אמר" .מה דעתכם שנקבע להיפגש כאן ב"?...
"שלוש אחר הצהריים?" הציע ג'ייסון" .נראה לי שזאת השעה הכי מאוחרת שעדיין
תשאיר לנו סיכוי להילחם בענקים ולהציל את ניקו .אם משהו יקרה והתוכנית תשתנה ,נסו
לשלוח הודעה באיריס–נט".
האחרים הינהנו בהסכמה ,אבל פרסי הבחין שכמה מהם מעיפים מבטים לעבר אנבת' .היה
דבר נוסף שאיש לא רצה לומר :אנבת' תפעל על פי לוח זמנים שונה .ייתכן שתחזור בשלוש,
או הרבה אחר כך ,או לעולם לא .אבל היא תצא לבדה לחפש את אתנה פרתנוס.
המאמן הדג' נאנק" .זה ישאיר לי מספיק זמן לאכול את אגוזי הקוקוס — כלומר ,לשלוף
את אגוזי הקוקוס מגוף הספינה .פרסי ,אנבת' ...לא מוצא חן בעיני ששניכם מסתלקים ככה
לבדכם .תכניסו לכם טוב טוב לראש :תתנהגו יפה .אם אני אשמע שקרה משהו מפוקפק ,אני
אקרקע את שניכם עד שהסטיקס יקפא".
הרעיון שיקורקעו בעודם עומדים לסכן את חייהם היה כה מגוחך ,שפרסי לא הצליח
להבליע חיוך.
"אנחנו נחזור בקרוב ",הבטיח .הוא הביט בחבריו וניסה לא לחשוב שזאת הפעם האחרונה
שהם כולם יהיו ביחד" .בהצלחה ,כולם".
ליאו הוריד לקרקע את כבש הסיפון ,ופרסי ואנבת' היו הראשונים לרדת מהספינה.
XXXII
פרסי
בנסיבות אחרות ,היה יכול להיות אדיר להסתובב ברומא עם אנבת' .הם החזיקו ידיים בעודם
מנווטים ברחובות המתפתלים ,חומקים ממכוניות ומנהגי טוסטוס משוגעים ונדחקים בין המוני
התיירים ואינספור היונים .היום התחמם במהירות .ברגע שהתרחקו מעשן המכוניות
בכבישים הראשיים ,האוויר נמלא ריח לחם טרי ופרחים שזה עתה נקטפו.
הם ניסו להגיע לקולוסאום כי היה קל לזהות אותו ,אבל התברר שהדרך אליו קשה משחזה
פרסי .אם מלמעלה נראתה העיר גדולה ומבולבלת ,על אחת כמה וכמה נראתה כך על פני
הקרקע .כמה פעמים הם מצאו את עצמם בדרך ללא מוצא .הם גילו מזרקות יפהפיות
ואנדרטאות אדירות לגמרי במקרה.
אנבת' העירה הערות לגבי האדריכלות ,אבל פרסי פקח עיניים בחיפוש אחר דברים
אחרים .פעם אחת הוא הבחין ברוח רפאים סגולה זוהרת — לַאר — נועצת בהם מבט רושף
מחלון אחד הבניינים .פעם אחרת הוא ראה אישה לבושה גלימות לבנות — נימפה או אלה,
אולי — ובידה סכין מפחיד ,חומקת בין עמודי חורבה בפארק ציבורי .אף אחד לא תקף
אותם ,אבל פרסי הרגיש שעוקבים אחריהם ללא הרף ,ושהעיניים העוקבות אינן ידידותיות.
בסופו של דבר הם הגיעו לקולוסאום ,שם תריסר בחורים בתלבושות גלדיאטורים זולות
התכתשו עם המשטרה — חרבות פלסטיק נגד אלות .פרסי לא בדיוק הבין את הרקע
לתקרית ,אבל הוא ואנבת' החליטו להמשיך ללכת .לפעמים בני תמותה מוזרים יותר
ממפלצות.
הם עשו את דרכם מערבה ,עוצרים מדי פעם לבקש הנחיות אל הנהר .פרסי לא לקח
בחשבון — איזה אידיוט — שבאיטליה אנשים מדברים איטלקית ,והוא לא .אבל התברר
שזאת לא בעיה .בפעמים המעטות שמישהו פנה אליהם ברחוב ושאל שאלה ,פרסי פשוט בהה
בו במבט מבולבל עד שהפונה עבר לדבר אנגלית.
הגילוי הבא :באיטליה משלמים במטבעות אירו ,ולפרסי לא היו כאלה .הוא הצטער על כך
ברגע שהבחין בחנות מזכרות שמכרו בה משקאות קלים .שעת צהריים כמעט הגיעה והיה
כבר ממש חם ,ופרסי ייחל לספינת מלחמה עתיקה מלאה דיאט קולה.
אנבת' פתרה את הבעיה .היא חיטטה בתרמיל שלה ,שלפה את המחשב הנייד של דיידאלוס
והקלידה כמה פקודות .מתוך חריץ בצד המחשב נפלט כרטיס פלסטיק.
אנבת' נופפה בו בניצחון" .כרטיס אשראי בינלאומי .למקרי חירום".
פרסי בהה בה בתדהמה" .איך את — ? לא ,לא משנה .אני לא רוצה לדעת .פשוט תמשיכי
להיות מדהימה".
המשקה הקל עזר ,אבל עד שהגיעו לנהר טיבר הם היו מיוזעים ועייפים .לאורך החוף
נמתחה טיילת אבן .מקבץ מבולגן של מחסנים ,דירות ,חנויות ובתי קפה גדש את גדת הנהר.
נהר טיבר עצמו היה רחב ואטי ,וצבעו כצבע קרמל .כמה עצי ברוש גבוהים הצלו על
הגדות .הגשר הסמוך אליהם נראה חדש למדי ,עשוי תומכות ברזל ,אבל ממש לצדו הם ראו
שורה של קשתות אבן מתפוררות שהסתיימה באמצע הנהר — חורבות שנותרו שם מימי
הקיסרים.
"הגענו ".אנבת' הצביעה על גשר האבן העתיק" .אני מזהה אותו מהמפה .אבל מה אנחנו
עושים עכשיו?"
פרסי שמח שהיא אמרה אנחנו .הוא עדיין לא רצה לנטוש אותה .למעשה ,הוא לא היה
בטוח שיצליח בכלל להיפרד ממנה כשיגיע הרגע .מילותיה של גאיה שבו ועלו במחשבתו:
האם תיפול לבדך?
הוא בהה בנהר ותהה כיצד יוכלו ליצור קשר עם האל טיברינוס .הוא ממש לא רצה לקפוץ
פנימה .נהר טיבר לא נראה נקי בהרבה מנהר איסט בניו יורק ,שם נפגש פעמים רבות מדי עם
רוחות נהר זועפות.
הוא סימן לעבר בית קפה סמוך עם שולחנות המשקיפים אל הנהר" .בערך זמן ארוחת
הצהריים עכשיו .מה דעתך שננסה שוב את כרטיס האשראי שלך?"
למרות שעת הצהריים ,המקום היה ריק .הם בחרו שולחן בחוץ ,קרוב לנהר ,ומלצר מיהר
לעברם .הוא נראה מופתע למדי לראותם — בעיקר כשאמרו שהם רוצים ארוחת צהריים.
"אמריקאים?" הוא שאל בחיוך מעושה.
"כן ",אמרה אנבת'.
"ואשמח מאוד לאכול פיצה ",אמר פרסי.
המלצר נראה כאילו הוא מנסה לבלוע מטבע אירו" .כמובן ,סניור .ותן לי לנחש :קוקה
קולה? עם קרח?"
"מעולה ",אמר פרסי .הוא לא הבין למה האיש מביט בו בכזה מבט חמוץ .אפשר לחשוב
שפרסי ביקש ממנו קולה כחולה.
אנבת' הזמינה כריך וסודה .אחרי שהמלצר הסתלק היא חייכה אל פרסי" .אני חושבת
שהאיטלקים אוכלים צהריים הרבה יותר מאוחר .והם לא שותים משקאות עם קרח .והם
מכינים פיצה רק בשביל התיירים".
"אה ".פרסי משך בכתפיו" .זה המאכל האיטלקי הכי טעים ,והם בכלל לא אוכלים אותו?"
"לא הייתי אומרת את זה כשהמלצר בסביבה".
הם החזיקו ידיים מעל השולחן .פרסי היה שמח פשוט לשבת שם ולהביט באנבת' בשמש.
בשמש השיער שלה תמיד נראה בהיר וחמים .העיניים שלה קיבלו את צבע השמים ואבני
המרצפת ,לפעמים חומות ולפעמים כחולות.
הוא תהה אם כדאי שיספר לאנבת' על החלום שבו גאיה השמידה את מחנה החצויים .הוא
החליט לא לספר .היו לה מספיק דאגות גם ככה — עם כל מה שמצפה לה.
אבל זה הוביל אותו למחשבה אחרת — מה היה קורה אלמלא הצליחו להבריח את שודדי
הים של כריסאור? הוא ואנבת' היו נכבלים ונלקחים אל אנשיה של גאיה .דמם היה מוקז על
אבנים עתיקות .פרסי שיער שמשמעות הדבר שהיו נלקחים ליוון לטקס הקרבה מחריד
כלשהו .אבל הוא ואנבת' יצאו בשלום מהרבה מצבים מסוכנים .הוא היה חושב כבר על
תוכנית מילוט ,מציל את המצב ...ואנבת' לא היתה יוצאת למסע הזה לבדה ברומא.
לא משנה היכן תיפול ,גאיה אמרה.
פרסי ידע שזאת משאלה נוראה ,אבל הוא כמעט הצטער שהם לא נלכדו בים .לפחות הוא
ואנבת' היו נשארים יחד.
"אין לך סיבה להתבייש ",אמרה אנבת'" .אתה חושב על כריסאור ,נכון? חרבות לא
יכולות לפתור כל בעיה .בסופו של דבר אתה הצלת אותנו".
פרסי חייך בעל כורחו" .איך את עושה את זה? את תמיד יודעת על מה אני חושב".
"אני מכירה אותך ",היא אמרה.
ובכל זאת את מחבבת אותי? רצה פרסי לשאול ,אבל התאפק.
"פרסי ",היא אמרה" ,אתה לא יכול לשאת על כתפיך את כל משקל מסע החיפושים הזה.
זה בלתי אפשרי .זאת הסיבה שאנחנו שבעה .ותצטרך להניח לי לחפש את אתנה פרתנוס
לבדי".
"התגעגעתי אלייך ",התוודה פרסי" .במשך חודשים .חתיכה ענקית מהחיים שלנו נלקחה
מאיתנו .אם אני אאבד אותך שוב — "
ארוחת הצהריים הגיעה .המלצר נראה רגוע בהרבה .הוא השלים עם העובדה שהם
אמריקאים שלא מבינים מהחיים שלהם ,ונראה שהחליט לסלוח להם ולהתייחס אליהם
בנימוס.
"הנוף מקסים ",הוא אמר והחווה בראשו לעבר הנהר" .תיהנו ,בבקשה".
המלצר הסתלק והם אכלו בשתיקה .הפיצה היתה ריבוע תפל ובצקי עם מעט מאוד גבינה.
אולי זאת הסיבה שרומאים לא אוכלים פיצה ,חשב פרסי לעצמו .מסכנים.
"אתה חייב לסמוך עלי ",אמרה אנבת' .כמעט נדמה שהיא מדברת אל הכריך שלה ,כי היא
לא הביטה לפרסי בעיניים" .אתה חייב להאמין שאני אחזור".
הוא בלע ביס נוסף" .אני מאמין בך .לא זאת הבעיה .אבל מאיפה תחזרי?"
צליל מנוע טוסטוס קטע את השיחה .פרסי השקיף לאורך גדת הנהר ומבטו נתקל במראה
מפתיע .הטוסטוס היה מדגם מיושן :ענקי ,בצבע תכלת .הנהג לבש חליפת משי אפורה.
מאחוריו ישבה אישה צעירה שראשה עטוף צעיף ,וידיה חובקות את מותני הגבר .הם זיגזגו
בין שולחנות בית הקפה ועצרו בקול טרטור לצד פרסי ואנבת'.
"שלום לכם ",אמר האיש .קולו היה עמוק ,כמעט צרוד ,כמו של שחקן קולנוע .השיער
שלו היה קצר והוחלק לאחור מעל פניו המסותתות .הוא היה נאה ,כמו אבא מתוכנית טלוויזיה
של שנות החמישים .אפילו הבגדים שלו נראו מיושנים .כשהוא ירד מהטוסטוס הם ראו שקו
המותניים של המכנסיים שלו גבוה מאוד ,אבל איכשהו הוא בכל זאת הצליח להיראות גברי
ואופנתי ולא כמו לוזר .פרסי התקשה לקבוע מה גילו — הוא נראה בן שלושים ומשהו ,אבל
הבגדים והגינונים שלו הזכירו סבא של מישהו.
האישה גלשה מהאופנוע" .עבר עלינו בוקר מקסים ",אמרה בקול קצר נשימה.
היא נראתה כבת עשרים ואחת ,לבושה גם היא בסגנון מיושן .החצאית הצהובה שלה היתה
ארוכה עד הקרסול ,והחולצה הלבנה היתה אסופה בחגורת עור רחבה .התוצאה היתה
המותניים הצרים ביותר שראה פרסי מעודו .כשהיא הסירה את הצעיף שלה ,שערה השחור,
הקצר והגלי נראה מושלם .היו לה עיניים כהות ושובבות וחיוך קורן .פרסי ראה ניאדות עם
מראה פחות שדוני מהגברת הזאת.
הכריך של אנבת' צנח מהידיים שלה" .אלים אדירים .איך — איך"?...
היא נראתה המומה כל כך ,שפרסי הניח שהיא מכירה את השניים.
"אתם באמת נראים לי מוכרים ",החליט .הוא חשב שאולי ראה אותם בטלוויזיה .משום
מה נדמה לו שהם הופיעו באיזו תוכנית ישנה ,אבל איך זה ייתכן? הם לא הזדקנו כלל .ובכל
זאת ,הוא הצביע על הבחור וניסה לנחש" .אתה השחקן ההוא מ'מד מן'?"
"פרסי!" אנבת' נראתה מזועזעת.
"מה?" הוא התגונן" .אני לא רואה הרבה טלוויזיה".
"זה גרגורי פֶּק!" העיניים של אנבת' היו פעורות ,והפה שלה נפתח ונסגר שוב ושוב" .ו...
אוֹדרי הֶ פְּ בּוֹרן! אני מכירה את הסרט הזה‘ .חופשה ברומא' .אבל הוא צולם אלים אדירים! ְ
בשנות החמישים .איך — ?"
"אוי ,יקירתי!" האישה הסתחררה כמו נימפת רוח והתיישבה אל השולחן שלהם" .אני
חוששת שהתבלבלת ביני לבין מישהי אחרת! שמי ֵריאָ ה סילביה .הייתי אמם של רומולוס
ורמוס לפני אלפי שנים .אבל כמה נחמד מצדך לחשוב שאני נראית צעירה כמו מישהי משנות
החמישים .וזה בעלי"...
"טיברינוס ",אמר גרגורי פק והושיט את ידו לפרסי בגבריות רבה" .אל נהר הטיבר".
פרסי לחץ את ידו .הבחור הדיף ריח אפטרשייב .כמובן ,אם פרסי היה נהר הטיבר ,גם הוא
היה רוצה להסוות את הריח שלו באפטרשייב.
"אה ,היי ",אמר פרסי" .אתם תמיד נראים כמו כוכבי קולנוע אמריקאים?"
"ככה אנחנו נראים?" טיברינוס בחן את בגדיו במבט מופתע" .האמת שאני לא בטוח.
נדידת תרבות המערב השפיעה בשני הכיוונים ,אתם יודעים .רומא השפיעה על העולם ,אבל
העולם השפיע גם על רומא .באמת נראה שיש הרבה השפעה אמריקאית בזמן האחרון .אבל
קצת הפסקתי לעקוב במהלך העידנים".
"בסדר ",אמר פרסי" .אבל ...באתם לעזור?"
"הניאדות שלי סיפרו לי ששניכם כאן ".טיברינוס הפנה את עיניו הכהות אל אנבת'.
"המפה בידייך ,יקירתי? ומכתב ההמלצה?"
"אה "...אנבת' הושיטה לו את המכתב ואת דסקית הארד .היא נעצה באל הנהר מבט כל כך
מרוכז שפרסי התחיל לקנא.
"א–אז "...גימגמה אנבת'" ,כבר יצא לך לעזור לבני אתנה במסע החיפושים הזה?"
"אוי ,יקירתי!" הגברת היפה ,ריאה סילביה ,הניחה יד על כתפה של אנבת'" .טיברינוס
תמיד עוזר .הוא הציל את הילדים שלי רומולוס ורמוס ,את יודעת ,והביא אותם אל האלה
הזאבה לוּפָּה .מאוחר יותר ,כשהמלך הזקן נוּמֶ ן ניסה להרוג אותי ,טיברינוס ריחם עלי ולקח
אותי לאישה .מאז אני שולטת בממלכת הנהר לצדו .הוא פשוט חלומי!"
"תודה לך ,יקירתי ",אמר טיברינוס בחיוך שובב" .וכן ,אנבת' צ'ייס ,עזרתי לרבים
מאחייך ...לפחות להתחיל במסעם בבטחה .חבל שכולם מתו בייסורים בהמשך הדרך .טוב,
נראה שהמסמכים שלך תקינים .כדאי שנצא לדרך .אות אתנה ממתין לך!"
פרסי תפס ביד של אנבת' — אולי קצת יותר מדי חזק" .טיברינוס ,תן לי ללכת איתה .רק
קצת".
ריאה סילביה צחקה צחוק פעמונים" .אבל אינך יכול ,טיפשון .עליך לחזור לספינה שלך
ולאסוף את חבריך האחרים .צאו נגד הענקים! הדרך תתגלה בפגיון של חברתכם פייפר.
לאנבת' מצפה דרך אחרת .עליה ללכת בה לבדה".
"אכן ",אמר טיברינוס" .אנבת' חייבת להתמודד לבדה עם השומרת על המזבח .אין דרך
אחרת .ופרסי ג'קסון ,יש לכם פחות זמן משחשבתם להציל את חברכם שבכד .עליך למהר".
נדמה שהפיצה של פרסי הפכה לגוש בטון בבטנו" .אבל — "
"זה בסדר ,פרסי ",אנבת' לחצה את ידו" .אני צריכה לעשות את זה".
הוא התחיל למחות .הבעת הפנים שלה עצרה בו .היא היתה מבועתת ,אך עשתה כמיטב
יכולתה להסתיר זאת — למענו .אם הוא ינסה להתווכח ,זה רק יקשה עליה עוד יותר .או
גרוע מכך ,הוא עלול לשכנע אותה להישאר .ואז היא תיאלץ לחיות בידיעה שנסוגה מהאתגר
הגדול של חייה ...בהנחה שבכלל ישרדו ,עכשיו כשרומא על סף חורבן וגאיה עומדת
להתעורר ולהשמיד את העולם .ייתכן שפסל אתנה יעזור להם להביס את הענקים .פרסי לא
ידע מדוע או איך ,אבל אנבת' היתה היחידה שמסוגלת למצוא אותו.
"את צודקת ",הוא הכריח את עצמו לומר" .תשמרי על עצמך".
ריאה סילביה ציחקקה כאילו מדובר בהערה טיפשית" .לשמור על עצמה? אין סיכוי! אבל
אין ברירה .בואי ,אנבת' יקירה .אנחנו נראה לך היכן מתחילה דרכך .משם והלאה ,את
ברשות עצמך".
אנבת' נישקה את פרסי .היא היססה ,כאילו לא יודעת מה לומר .ואז העמיסה על גבה את
התרמיל והתיישבה על הטוסטוס.
פרסי שנא את זה .הוא היה מעדיף להילחם בכל מפלצת בעולם .הוא היה מעדיף קרב חוזר
עם כריסאור .אבל הוא הכריח את עצמו להישאר בכיסא ולצפות באנבת' נלקחת ממנו אל
רחובות רומא ,רכובה על טוסטוס מאחורי גרגורי פק ואודרי הפבורן.
XXXIII
אנבת'
אנבת' הניחה שהמצב היה יכול להיות יותר גרוע .אם נגזר עליה לצאת למסע יחיד צרוף
סכנות אימים ,לפחות היא זכתה לארוחת צהריים עם פרסי על גדת נהר הטיבר .ועכשיו היא
מקבלת טרמפ על טוסטוס מגרגורי פק.
רק בגלל אבא שלה היא הכירה את הסרט הישן הזה .בשנים האחרונות ,מאז ששניהם
התפייסו ,הם בילו יותר זמן יחד ,והיא למדה שיש לאבא שלה צד קיטשי .כן ,הוא אהב
היסטוריה צבאית ,כלי נשק ומטוסים ,אבל גם סרטים ישנים ,בעיקר קומדיות רומנטיות
משנות הארבעים והחמישים" .חופשה ברומא" היה אחד הסרטים האהובים עליו .הוא שיכנע
את אנבת' לצפות בו.
העלילה נראתה לה מטופשת — נסיכה שחומקת מהמשגיחים שלה ומתאהבת בעיתונאי
אמריקאי ברומא — אבל היתה לה הרגשה שהסרט מוצא חן בעיני אבא שלה כי הוא הזכיר
לו את הרומן שלו עם האלה אתנה :עוד זיווג בלתי אפשרי שלא יכול להיות לו סוף טוב .גם
אם אבא שלה בכלל לא היה דומה לגרגורי פק ,ואתנה בהחלט לא היתה דומה לאודרי
הפבורן .אבל אנבת' ידעה שאנשים רואים מה שהם רוצים לראות .אין צורך בערפול כדי
לעוות את התפיסות שלהם.
בעוד הטוסטוס התכול מזגזג בין רחובות רומא ,האלה ריאה סילביה הרצתה לאנבת' על
האופן שבו השתנתה העיר במהלך הדורות.
"גשר סוּבְּ ליקיוּס עמד שם ",היא אמרה והצביעה על עיקול בנהר הטיבר" .את יודעת,
כשהוֹרצְ יוּס ושני חבריו הגנו על העיר מפני צבא פולש? הוא היה רומאי אמיץ!"
ַ
"וראי ,יקירה ",הוסיף טיברינוס" ,זה המקום שבו רומולוס ורמוס נשטפו אל החוף".
נראה שהוא מתכוון למקום על גדת הנהר שכמה ברווזים הכינו בו קן משקיות פלסטיק
קרועות ועטיפות חטיפים.
"אה ,כן ",נאנחה ריאה סילביה באושר" .היה אדיב כל כך מצדך להציף את עצמך ולשטוף
את התינוקות שלי לחוף על מנת שהזאבים ימצאו אותם".
"עניין של מה בכך ,באמת ",אמר טיברינוס.
ראשה של אנבת' הסתחרר .אל הנהר דיבר על משהו שקרה לפני אלפי שנים ,כשלא היה
באזור הזה דבר מלבד ביצות ,אולי כמה בקתות .טיברינוס הציל שני תינוקות ,ואחד מהם
ייסד עם התבגרותו את האימפריה האדירה בעולם .עניין של מה בכך.
ריאה סילביה הצביעה על בניין דירות מודרני גדול" .כאן ניצב פעם מקדש ונוס .ואז
כנסייה .ואז ארמון .ואז בניין דירות .הוא נשרף שלוש פעמים .עכשיו זה שוב בניין דירות.
ובנקודה ההיא שם — "
"בבקשה ",אמרה אנבת'" .הראש שלי מתחיל להסתובב".
ריאה סילביה צחקה" .אני מתנצלת ,יקירתי .יש כאן שכבות על גבי שכבות של היסטוריה,
אבל גם זה כאין וכאפס בהשוואה ליוון .אתונה כבר היתה עתיקה כשרומא לא היתה אלא
אוסף של בקתות בוץ .את תגלי זאת ,אם תשרדי".
"את לא עוזרת ",מילמלה אנבת'.
"הגענו ",הכריז טיברינוס .הוא עצר מול בניין שיש גדול .חזית הבניין היתה מכוסה פיח
עירוני אך הוא בכל זאת היה יפה מאוד .תגליפים מעוצבים בדמות אלים רומיים עיטרו את
שפת הגג .הכניסה הענקית היתה חסומה בשערי ברזל נעולים במנעול כבד.
"אני אמורה להיכנס לשם?" אנבת' הצטערה שלא הביאה איתה את ליאו ,או לפחות שאלה
קאטר מחגורת הכלים שלו.
ריאה סילביה כיסתה את פיה וציחקקה" .לא ,יקירתי .את לא נכנסת .את יורדת".
טיברינוס הצביע על גרם מדרגות אבן לצד הבניין — מהסוג שבמנהטן היה מוביל לדירת
מרתף.
"מעל פני הקרקע ,רומא חסרת סדר ",אמר טיברינוס" ,אך זה מחוויר לעומת מה
שמתרחש מתחת לפני הקרקע .רדי אל העיר הקבורה ,אנבת' צ'ייס .מצאי את מזבח האל הזר.
הכישלונות של קודמייך ינחו אותך בדרכך .לאחר מכן ...איני יודע".
התרמיל של אנבת' נדמה פתאום כבד מאוד על כתפיה .היא למדה את מפת הארד במשך
ימים שלמים ,וסרקה את המחשב הנייד של דיידאלוס בחיפוש אחר מידע .לרוע המזל,
הפרטים המעטים שגילתה רק גרמו למסע החיפושים להיראות עוד יותר בלתי אפשרי.
"האחים שלי ...איש מהם לא הגיע עד המזבח ,נכון?"
טיברינוס הניד בראשו לשלילה" .אבל את יודעת איזה פרס מחכה לך ,אם תצליחי לשחרר
אותו".
"כן ",אמרה אנבת'.
"הוא עשוי להשכין שלום בין ילדי יוון ורומא ",אמרה ריאה סילביה" .הוא עשוי לשנות
את פני המלחמה הקרובה".
"אם אשרוד ",אמרה אנבת'.
טיברינוס הינהן בעצב" .את מבינה מי השומרת שיהיה עלייך להביס?"
אנבת' נזכרה בעכבישים בפורט סאמטר ,ובחלום שפרסי תיאר — את הקול המלחשש
בחשכה" .כן".
ריאה סילביה הביטה בבעלה" .היא אמיצה .אולי היא חזקה יותר מהאחרים".
"אני מקווה ",אמר אל הנהר" .היי שלום ,אנבת' צ'ייס .ובהצלחה".
ריאה סילביה קרנה כולה" .מתוכנן לנו אחר צהריים נפלא כל כך! קדימה ,לקניות!"
גרגורי פק ואודרי הפבורן מיהרו משם על הטוסטוס התכול .אנבת' הסתובבה וירדה
במדרגות לבדה.
היא כבר היתה מתחת לפני הקרקע הרבה פעמים.
אבל באמצע המדרגות היא קלטה פתאום כמה זמן עבר מאז שיצאה להרפתקה לבדה .היא
קפאה במקומה.
אלי האולימפוס ...היא לא עשתה דבר כזה מאז שהיתה ילדה .אחרי שברחה מהבית היא
הצליחה לשרוד כמה שבועות לבדה ,חיה ברחוב והסתתרה ממפלצות ,עד שתאליה ולוק לקחו
אותה תחת חסותם .היא הגיעה למחנה החצויים ולא יצאה משם עד גיל שתים–עשרה .היא
יצאה למסעות חיפושים ,אבל תמיד עם פרסי או עם חברים אחרים.
בפעם האחרונה שהיתה לבדה ומפוחדת כל כך ,היא היתה בת שבע .היא נזכרה ביום שבו
תאליה ,לוק והיא נקלעו למאורת הקיקלופים בברוקלין .תאליה ולוק נלכדו ,ואנבת' נאלצה
לשחרר אותם .היא עדיין זכרה כיצד רעדה בפינה חשוכה של אותה אחוזה חרבה ,בעודה
מאזינה לקיקלופים המחקים את קולות חבריה בניסיון לפתות אותה לצאת החוצה.
מה אם גם זה תכסיס? היא הרהרה בכך .מה אם הילדים האחרים של אתנה נהרגו כי
טיברינוס וריאה סילביה הובילו אותם למלכודת? האם ייתכן שגרגורי פק ואודרי הפבורן
יעשו דבר כזה?
היא הכריחה את עצמה להמשיך ולרדת .לא היתה לה ברירה .אם פסל אתנה באמת נמצא
שם למטה ,הוא עשוי להכריע את גורל המלחמה .וחשוב מכך ,הוא עשוי לעזור לאמא שלה.
אתנה זקוקה לה.
בתחתית המדרגות היתה דלת עץ עתיקה ,ובה משובצת טבעת ברזל כבדה .מעל לטבעת
היתה לוחית מתכת עם חור מנעול .אנבת' התחילה לשקול דרכים לפרוץ את המנעול ,אבל
ברגע שנגעה בטבעת ,מתווה של אש בער במרכז הדלת :דמות הינשוף של אתנה .עשן עלה
מחור המנעול .הדלת נפתחה פנימה.
אנבת' העיפה מבט אחרון לאחור .במעלה המדרגות ,השמים היו ריבוע עז של כחול .בני
התמותה נהנים כעת מאחר צהריים חמים .זוגות מחזיקים ידיים בבתי הקפה .תיירים ממלאים
את החנויות ואת המוזיאונים .תושבי רומא עוסקים בענייניהם ,סביר להניח שללא שמץ של
מחשבה על אלפי שנות ההיסטוריה שתחת רגליהם ,ובהחלט ללא שום מודעות לרוחות,
לאלים ולמפלצות שעדיין שוכנים כאן ,או לעובדה שהעיר שלהם עלולה להיחרב היום אם
חבורת חצויים מסוימת לא תצליח לעצור את הענקים.
אנבת' עברה בפתח.
היא מצאה את עצמה במרתף שהיה ערב–רב של סגנונות אדריכלות .קירות לבנים עתיקים
כוסו אינספור כבלים וצינורות מודרניים .בתקרה תמכו זה לצד זה פיגומי פלדה ועמודי שחם
רומיים עתיקים.
חלקו הקדמי של המרתף היה מלא ערימות ארגזים .מתוך סקרנות ,אנבת' פתחה כמה מהם.
באחדים נארזו סלילי חוטים צבעוניים — שמשמשים להעפת עפיפונים או בעבודות יצירה.
ארגזים אחרים היו מלאים חרבות גלדיאטורים מפלסטיק זול .ייתכן שבמועד זה או אחר
המקום שימש מחסן של חנות מזכרות לתיירים.
בקצה המרתף הרצפה נחפרה ,ונחשף שם גרם מדרגות נוסף — עשוי אבן לבנה —
שהוביל עוד יותר עמוק.
אנבת' התקדמה בזהירות אל קצה המדרגות .על אף הבוהק הקל שהפיץ הפגיון שלה ,היה
חשוך מכדי לראות מה קורה למטה .אנבת' השעינה יד על הקיר ומצאה מתג חשמל.
היא לחצה עליו .אור פלואורסצנטי לבן ובוהק הציף את המדרגות .למטה נחשפה רצפת
פסיפס עם ציורי צבאים ועופרים — אולי חדר בווילה רומית עתיקה ,שנח חבוי מתחת
למרתף מודרני מלא בארגזי חוטים וחרבות פלסטיק.
אנבת' ירדה במדרגות .מידותיו של החדר היו כחמישה מטר על חמישה מטר .הקירות היו
מצוירים פעם בצבעים עזים אבל מרבית ציורי הקיר התקלפו או דהו .היציאה היחידה מהחדר
היתה בור שנחפר בפינת הרצפה ,במקום שבו הוסר הפסיפס .אנבת' כרעה לצד הפתח והביטה
לתוכו .הוא נמשך ישר מטה אל חלל גדול יותר ,אבל קרקעיתו לא היתה גלויה.
אנבת' שמעה מים זורמים במרחק עשרה עד חמישה–עשר מטרים מתחתיה .לא שרר שם
ריח ביוב — רק ריח עתיק וטחוב ,מתקתק מעט ,כמו של פרחים נרקבים .אולי עבר שם
צינור ניקוז עתיק של אחת מאמות המים .לא היתה כל דרך לרדת למטה.
"טוב ,אני לא קופצת ",רטנה אנבת' לעצמה.
כאילו בתשובה ,משהו בהק מתוך החשכה .אות אתנה התעורר לחיים ובער על קרקעית
המערה ,חושף קירות אבן לחים לאורך תעלה ,שנים–עשר מטרים מתחתיה .נדמה שסמל
הינשוף הבוער מקניט אותה :זאת הדרך ,ילדונת .אז כדאי מאוד שתמצאי פתרון.
אנבת' שקלה את האפשרויות העומדות בפניה .מסוכן מדי לקפוץ .אין לה סולם או חבלים.
היא חשבה לגרור מוט מתכת מהפיגומים שלמעלה ולהשתמש בו כדי לגלוש מטה ,אבל כולם
היו ממוסמרים למקומם .וחוץ מזה ,היא לא רצתה למוטט את הבניין שמעליה.
התסכול עיקצץ בגופה כמו נחיל נמלים .כל חייה היא ראתה חצויים אחרים זוכים בכוחות
אדירים .פרסי היה מסוגל לשלוט במים .לו היה כאן ,הוא היה פוקד על המים להתרומם
ונישא עליהם למטה .על פי דבריה של הייזל ,היא היתה מסוגלת למצוא את דרכה מתחת
לאדמה בדיוק מושלם ואפילו ליצור מנהרות או לשנות את המתווה שלהן .היא לא היתה
מתקשה לחפור לה דרך חדשה .ליאו היה שולף את כל הכלים הדרושים מחגורתו ובונה משהו
שיסייע לו לרדת .פרנק היה הופך לציפור .ג'ייסון היה קורא לרוח לשאת אותו מטה .אפילו
פייפר היתה יכולה להשתמש בדיבור ההקסמה שלה כדי ...לשכנע את טיברינוס ואת ריאה
סילביה לעזור לה קצת יותר.
ומה עמד לרשות אנבת'? פגיון ארד נטול כוחות מיוחדים ,ומטבע כסף מקולל .בתרמיל
שלה היו המחשב הנייד של דיידאלוס ,בקבוק מים ,כמה חתיכות אמברוסיה למקרי חירום
וקופסת גפרורים — סביר להניח שלא תהיה בהם תועלת ,אבל אביה הכניס לה לראש
שתמיד תוודא שיש לה אמצעים להדליק אש.
לא היו לה כוחות מיוחדים .אפילו הפריט הקסום האחד שלה ,כובע ההיעלמות ,הפסיק
לפעול ונותר בתא שלה ב'ארגו .'2
יש לך התבונה שלך ,אמר קול .אנבת' תהתה אם אתנה מדברת אליה ,אבל סביר להניח
שלא היתה זאת אלא משאלת לב.
תבונה ...כמו הגיבור החביב על אתנה ,אודיסאוס .הוא הביא ניצחון ליוונים במלחמת
טרויה בזכות המוח ,לא הכוח .הוא שרד מפלצות וקשיים בזכות שכלו המבריק .זה הדבר
שאתנה העריכה יותר מכול.
בדד מתהלכת בת החוכמה.
אנבת' הבינה עכשיו שאין משמעות הדבר שהיא תתהלך רק ללא אנשים אחרים .זה גם
אומר ללא כוחות מיוחדים.
בסדר ...אז איך היא תרד בבטחה ותוודא שתוכל לטפס שוב החוצה במידת הצורך?
היא עלתה בחזרה למרתף ובהתה בארגזים הפתוחים .חוטי עפיפון וחרבות פלסטיק.
הרעיון שעלה בה היה כל כך מגוחך ,שהיא כמעט צחקה; אבל הוא היה טוב יותר מכלום.
היא התחילה לעבוד .נדמה שידיה יודעות מעצמן מה לעשות .זה קרה לה לפעמים ,למשל
כשעזרה לליאו עם המכשור בספינה או שרטטה תוכניות בניין במחשב שלה .היא מעולם לא
בנתה דבר מחוטי עפיפון ומחרבות פלסטיק ,אבל הדבר נדמה פשוט וטבעי .בתוך דקות היא
השתמשה בעשרות סלילי חוטים ובארגז מלא חרבות פלסטיק ליצירת סולם חבלים מאולתר
— חבל שנקלע לצמה כדי לחזקו בלי שיהיה עבה מדי ,עם חרבות שנקשרו בו במרווחים של
חצי מטר כמאחזי ידיים ורגליים.
כדי לבדוק את חוזק הסולם ,היא קשרה קצה אחד שלו לעמוד תומך ונשענה על החבל
במלוא כובד משקלה .חרבות הפלסטיק התכופפו ,אבל קשרי החבל סביבן היו עבים ושיפרו
את אחיזתה.
הסולם לא היה זוכה בשום פרס עיצוב ,אך אולי הוא יאפשר לה להגיע בשלום לקרקעית
המערה .תחילה היא מילאה את התרמיל שלה בסלילי החוטים הנותרים .לא היתה לכך סיבה
מיוחדת ,אבל היה מדובר במשאב נוסף ולא כבד מדי.
היא פנתה לעבר הפתח ברצפת הפסיפס .היא קשרה קצה אחד של הסולם לפיגום הקרוב
ביותר ,שילשלה אותו אל המערה וירדה למטה.
XXXIV
אנבת'
תלויה בין שמים לארץ ,יורדת במאמץ בסולם המתנדנד בפראות ,אנבת' הודתה בלבה לכירון
על כל שנות האימונים במסלול הטיפוס במחנה החצויים .היא הרבתה להתלונן בקול רם
שטיפוס חבלים לעולם לא יעזור לה להביס מפלצת .כירון רק חייך ,כאילו ידע שהיום הזה
יגיע.
בסופו של דבר ,אנבת' הגיעה לקרקעית .היא החטיאה את מדף האבן ונחתה בתוך התעלה,
אבל התברר שעומקה כעשרה סנטימטרים בלבד .מים קפואים נספגו בנעלי הספורט שלה.
אנבת' הרימה את הפגיון הזוהר שלה לגובה .התעלה הרדודה המשיכה לזרום במרכז
מנהרה עשויה לבנים .כל כמה מטרים ביצבץ מהקירות צינור מחרס .אנבת' הניחה שאלה
צינורות ניקוז ,חלק ממערכת הביוב של רומא העתיקה ,אף שהדהים אותה שמנהרה כזאת
הצליחה לשרוד כשהיא דחוקה ככה מתחת לאדמה בין כל הצינורות ,המרתפים והביובים של
המאות שחלפו מאז.
מחשבה פתאומית הקפיאה אותה עוד יותר מהמים .לפני כמה שנים ,פרסי והיא יצאו למסע
במבוך של דיידאלוס — רשת סודית של מנהרות וחדרים מלאה בקסמים ובמלכודות,
שנפרשה מתחת לכל ערי אמריקה.
כשדיידאלוס נהרג בקרב על המבוך ,המבוך כולו קרס — לפחות ככל הידוע לאנבת' .אבל
מה אם זה קרה רק באמריקה? מה אם המקום הזה הוא גרסה עתיקה יותר של המבוך?
דיידאלוס אמר לה פעם שלמבוך יש חיים משלו .שהוא צומח ומשתנה ללא הרף .אולי המבוך
מסוגל להתחדש ולחזור לחיים ,ממש כמו מפלצות שנקטלו? היה בזה היגיון .המבוך היה כוח
ארכיטיפי ,כפי שכירון היה מכנה זאת — דבר שאינו יכול למות באמת.
אם המקום הזה הוא חלק מהמבוך...
אנבת' החליטה לא להתעסק בזה יותר מדי ,אבל גם לא לצאת מנקודת הנחה שחוש הכיוון
שלה מדויק .במבוך של דיידאלוס לא היתה שום משמעות למרחקים .אם לא תיזהר ,היא
עלולה להתקדם שישה מטרים בכיוון הלא–נכון ולמצוא את עצמה בפולין.
ליתר ביטחון ,היא קשרה סליל חוטים חדש לקצה סולם החבלים שלה .היא תוכל לפרוש
את החוט מאחוריה בעודה מתקדמת .טריק ישן ,אבל מוצלח.
אנבת' התלבטה לאיזה כיוון לפנות .המנהרה נראתה זהה בשני הכיוונים .ואז,
כחמישה–עשר מטרים משמאלה ,נגלה אות אתנה בוער על הקיר .אנבת' היתה מוכנה להישבע
שהוא נועץ בה עיניים רושפות וזועמות ,כאומר :מה הבעיה שלך? קדימה ,זוזי!
הינשוף הזה ממש התחיל לעלות לה על העצבים.
עד שאנבת' הגיעה אל האות ,הדמות נמוגה ,וסליל החוטים הראשון שלה הגיע לקצו.
בעודה קושרת אליו סליל חדש ,היא העיפה מבט על פני המנהרה .חלק מהקיר היה שבור,
כאילו מישהו פתח שם פרצה במכות פטיש .אנבת' חצתה את התעלה כדי להעיף מבט .היא
הושיטה את הפגיון שלה דרך הפתח כדי להאיר פנימה ,וראתה חדר ארוך וצר שנבנה נמוך
יותר מגובה המנהרה ,עם רצפת פסיפס ,קירות מצוירים וספסלים לאורך הקירות .הוא הזכיר
לה קרון רכבת תחתית.
אנבת' שירבבה את ראשה פנימה בתקווה ששום דבר לא יוריד לה את הראש בביס .קרוב
אליה היה פתח חסום בלבנים .ליד הקיר המרוחק ניצב שולחן אבן ,או אולי מזבח.
המממ ...תעלת המים נמשכה הלאה ,אבל אנבת' היתה משוכנעת שזאת הדרך .היא זכרה
את מה שאמר טיברינוס :מצאי את מזבח האל הזר .היא לא ראתה יציאות מחדר המזבח ,אבל
קפיצה קצרה תביא אותה לספסל שמתחת לפתח .לא אמורה להיות לה בעיה לטפס בחזרה
החוצה.
היא השתלשלה מטה בלי להרפות מהחוט.
תקרת החדר היתה קמורה ,ונתמכה בקשתות לבנים ,אבל מראה התומכות היה מדאיג.
היישר מעל ראשה של אנבת' ,בקשת הסמוכה ביותר לפתח החסום בלבנים ,אבן הראשה
היתה חצויה בסדק עמוק .סדקי עומס זיגזגו לאורך התקרה .המקום בוודאי עמד שלם כבר
אלפיים שנה ,אבל אנבת' החליטה שמוטב לא להתעכב שם יותר מדי .עם המזל שלה ,החדר
יתמוטט בעוד שתי דקות.
הרצפה היתה פסיפס ארוך וצר ובו שבע תמונות בשורה ,כמו קו זמן .לרגליה של אנבת'
היה עורב .הבא בתור היה אריה .כמה אחרים נראו כמו לוחמים רומיים נושאים כלי נשק
שונים .לשאר הציורים נגרם נזק כבד מדי או שהיו מכוסים לכלוך ,כך שאנבת' לא הצליחה
לפענח את פרטיהם .הספסלים משני הצדדים היו זרועים שברי חרס .על הקירות היו מצוירות
תמונות מתוך משתה :גבר לבוש גלימות ועל ראשו מצנפת מעוקלת שנראתה כמו כדור
גלידה ,יושב לצד גבר גדול יותר שקרני שמש בוקעות מגופו .סביבם עמדו נושאי לפידים
ומשרתים ,ומגוון חיות כמו עורבים ואריות שוטטו ברקע .אנבת' לא היתה בטוחה מה מייצגת
התמונה ,והיא לא הזכירה לה אף אגדה יוונית מוכרת.
המזבח שבקצה החדר היה מעוטר תגליפים מורכבים ,ועל הפס שהקיף אותו נראה האיש
עם כובע הגלידה מצמיד סכין לצוואר שור .על המזבח ניצב פסלון אבן של גבר השקוע עד
ברכיו בסלע ,ופגיון ולפיד בידיו המורמות .שוב לא היה לאנבת' מושג מה משמעות הדימויים.
היא צעדה צעד אחד בכיוון המזבח .רגלה דרכה על משהו בקול גריסה .אנבת' השפילה
מבט וגילתה שהרגל שלה חדרה דרך קשת צלעות אנושית.
אנבת' כבשה צרחה .מאיפה זה הגיע? לפני רגע היא העיפה מבט לאורך החדר ,ולא
הבחינה בשום שרידים .עכשיו הרצפה היתה זרועה עצמות .אין ספק שקשת הצלעות היתה
עתיקה .היא התפוררה לאבק כשאנבת' משכה את רגלה .בקרבת מקום נח פגיון ארד חלוד,
דומה מאוד לשלה .או שהמת נשא את כלי הנשק הזה ,או שזה מה שהרג אותו.
אנבת' הושיטה את הפגיון שלה קדימה כדי להאיר את דרכה .בהמשך הפסיפס היה שרוע
שלד שלם יותר ,בין שרידי מעיל אדום רקום מתקופת הרנסנס .צווארון התחרה והגולגולת
היו חרוכים מאוד ,כאילו הבחור החליט לחפוף ראש בלהביור.
נהדר ,חשבה אנבת' לעצמה .היא נשאה עיניים אל הפסלון שעל המזבח ,אשר הניף פגיון
ולפיד.
זהו מבחן כלשהו ,החליטה אנבת' .שני החבר'ה האלה נכשלו בו .תיקון :לא רק שניהם.
עצמות ושרידי ביגוד נוספים היו פזורים עד המזבח .היה קשה לקבוע כמה אנשים נהרגו כאן,
אבל אנבת' היתה משוכנעת שכולם היו חצויים מהעבר ,ילדי אתנה שיצאו לאותו מסע
חיפושים.
"אני לא אהיה עוד שלד על הרצפה שלך ",קראה אנבת' אל הפסל בתקווה שהיא נשמעת
אמיצה.
נערה ,אמר קול מימי שהידהד ברחבי החדר .אין כניסה לנערות.
חצויה נקבה ,אמר קול שני .בלתי נסלח.
החדר כולו רעד .אבק צנח מהתקרה הסדוקה .אנבת' זינקה לעבר הפתח שדרכו נכנסה,
אבל הוא נעלם .החוט שלה נקטע .היא טיפסה על הספסל והלמה על הקיר במקום שבו נמצא
קודם לכן הפתח ,בתקווה שהיעדרו הוא רק אשליה — אבל מגע הקיר היה מוצק.
היא היתה לכודה.
לאורך הספסלים היבהבו תריסר רוחות רפאים — גברים סגולים מנצנצים לבושים טוגות
רומיות ,כמו הלארס במחנה יופיטר .הם נעצו בה מבטים זועמים כאילו הפריעה לפגישה
שלהם.
אנבת' עשתה את הדבר היחיד שעוד התאפשר לה .היא ירדה מהספסל והצמידה את גבה
לפתח החסום בלבנים .היא ניסתה להיראות מלאת ביטחון ,אף שרוחות הרפאים
חמוצות–הפנים ושלדי החצויים הפזורים על הרצפה עוררו בה דחף למשוך את הראש מתחת
לחולצת הטריקו שלה ולצרוח.
"אני בת אתנה ",היא אמרה בכל התקיפות שהצליחה לגייס.
"יוונייה ",אמר אחד הרפאים בגועל" .עוד יותר גרוע".
בקצה השני של החדר ,רוח רפאים קשיש למראה קם על רגליו במאמץ )רוחות רפאים
סובלות מדלקת פרקים?( והתייצב לצד המזבח .עיניו הכהות היו נעוצות באנבת' .המחשבה
הראשונה שחלפה בראשה של אנבת' היתה שהוא נראה כמו האפיפיור .היו לו גלימה
מבהיקה ,כובע מחודד ומטה רועים מעוקל.
מית ָרס ",אמר הרוח הזקן" .את הפרעת לטקסינו המקודשים .לא תורשי "זוהי מערת ְ
לחזות בסודותינו ולחיות".
"אני לא רוצה לחזות בסודות שלכם ",הבטיחה לו אנבת'" .אני הולכת בעקבות אות אתנה.
הראו לי את היציאה ואמשיך בדרכי".
להפתעתה ,הקול שלה נשמע רגוע .לא היה לה מושג איך תיחלץ מכאן ,אבל היא ידעה
שעליה להצליח במקום שבו נכשלו אחיה .דרכה הובילה אותה הלאה — עמוק יותר אל
הרבדים התת–קרקעיים של רומא.
כישלונות קודמייך ינחו אותך בדרכך ,אמר לה טיברינוס .לאחר מכן ...איני יודע.
רוחות הרפאים מילמלו זו אל זו בלטינית .אנבת' זיהתה כמה מילים לא יפות העוסקות
בחצויות נקבות ובאתנה.
בסופו של דבר ,רוח הרפאים עם כובע האפיפיור הלם ברצפה במטה הרועים שלו .הלארס
האחרים השתתקו.
"מית ָרס הוא אל הלוחמים ְ "לאלה היוונית שלך אין השפעה כאן ",אמר האפיפיור.
הרומים! הוא אל הלגיון ,אל האימפריה!"
"הוא אפילו לא היה רומי ",מחתה אנבת'" .חשבתי שהוא פרסי ,או משהו כזה".
"מית ָרס מגונן עלינו! אני
ְ "חילול הקודש!" צווח הזקן והלם במטהו כמה פעמים נוספות.
הפּאטֵ ר של האחווה הזאת — "
"האב ",תירגמה אנבת'.
"אל תפריעי! כפּאטֵ ר ,עלי להגן על סודותינו".
"אילו סודות?" שאלה אנבת'" .עשרה מתים לבושים טוגות שיושבים במערה?"
רוחות הרפאים רטנו במחאה ,עד שהפּאטֵ ר השתיק אותם בשריקה עזה ,כאילו הוא מנסה
לעצור מונית .היו לזקן ריאות טובות" .את בעליל כופרת .כמו האחרים ,עלייך למות".
האחרים .אנבת' התאמצה לא להביט בשלדים.
מחשבותיה געשו בניסיון להיזכר בכל פרט הידוע לה על מיתרס .כת סודית של לוחמים
סגדה לו .הוא היה פופולרי בלגיון .הוא היה אחד האלים שהחליפו את אתנה כאל מלחמה.
מית ָרס פשוט
אפרודיטה הזכירה אותו בזמן מסיבת התה שלהן בצ'רלסטון .זה כל מה שידעהְ .
לא היה אחד האלים שדיברו עליהם במחנה החצויים .היא התקשתה להאמין שרוחות הרפאים
ימתינו בסבלנות בעודה שולפת את המחשב הנייד של דיידאלוס ומחפשת מידע.
אנבת' סרקה את הפסיפס המעטר את הרצפה — שבע תמונות מסודרות בשורה .היא בחנה
את רוחות הרפאים והבחינה שכל אחד מהם עונד תג כלשהו על הטוגה שלו — עורב ,או
לפיד ,או קשת.
"יש לכם טקסי מעבר ",היא פלטה" .שבע רמות של חברות .והרמה העליונה היא
הפּאטֵ ר".
רוחות הרפאים התנשפו כאיש אחד .כולם החלו לצעוק.
"איך היא יודעת?" תבע אחד לדעת.
"הנערה נחשפה לסודותינו!"
"שקט!" פקד הפּאטֵ ר.
"אבל ייתכן שהיא יודעת על המבחן!" קרא אחר.
"המבחן!" אמרה אנבת" .אני יודעת עליו!"
עוד סבב של התנשפויות נדהמות.
"שטויות!" צעק הפּאטֵ ר" .הנערה משקרת! בת אתנה ,בחרי כיצד תמותי .אם לא תבחרי,
האל יבחר עבורך!"
"באש או בלהב ",ניחשה אנבת'.
אפילו הפּאטֵ ר נראה המום .מתברר שהוא לא זכר שקורבנות העבר פזורים על הרצפה.
"איך — איך את "? ...הוא בלע רוק" .מי את?"
"בת אתנה ",אמרה אנבת' שוב" .אבל לא סתם בת שלה .אני ...אה ,המאטֵ ר של האחווה
שלי .המאגְ נָה מאטֵ ר ,למעשה .כל הסודות גלויים בפני .מיתרס אינו יכול להסתיר ממני דבר".
"המאגְ נָה מאטֵ ר!" יילל אחד הרוחות בייאוש" .האם הגדולה!"
"להרוג אותה!" אחד הרוחות הסתער עליה בידיים חשופות כדי לחנוק אותה ,אבל חלף
היישר דרכה.
"אתה מת ",הזכירה לו אנבת'" .שב כבר".
הרוח התיישב מבויש.
"אין לנו צורך להרוג אותך בעצמנו ",רטן הפּאטֵ ר" .מיתרס יעשה זאת עבורנו!"
הפסל שעל המזבח התחיל לזרוח.
אנבת' לחצה בידיה על הפתח החסום שמאחוריה .זאת חייבת להיות היציאה .הטיח שבין
הלבנים התפורר ,אך לא היה חלש דיו כדי לאפשר לה לפרוץ דרכו בכוח הזרוע בלבד.
היא סרקה את החדר בייאוש — התקרה הסדוקה ,רצפת הפסיפס ,ציורי הקיר והמזבח
המגולף .היא התחילה לדבר ,מקישה ומסיקה תוך כדי דיבור.
"אין טעם ",אמרה" .אני יודעת הכול .אתם בוחנים את המועמדים שלכם באש כי הלפיד
הוא סמל מיתרס .הסמל האחר שלו הוא הפגיון ,ולכן אתם בוחנים גם בלהב .אתם רוצים
להרוג אותי בדיוק כפי ש ...אה ,כפי שמיתרס הרג את השור המקודש".
זה היה ניחוש פראי ,אבל על המזבח נראה מיתרס הורג שור ,אז אנבת שיערה שזה ודאי
חשוב .הרוחות ייללו וסתמו אוזניים .אחדים סטרו לעצמם כאילו הם מנסים להתעורר מחלום
רע.
"האם הגדולה יודעת!" אמר אחד" .לא ייתכן!"
אלא אם מסתכלים על החדר הזה כמו שצריך ,חשבה אנבת' לעצמה .ביטחונה העצמי גדל.
היא נעצה מבט ברוח שזה עתה דיבר .על הטוגה שלו היה תג עורב — הסמל שעל הרצפה
לרגליה.
"אתה בסך הכול עורב ",היא נזפה בו" .הדרגה הנמוכה ביותר .שתוק ותן לי לדבר עם
הפּאטֵ ר שלך".
הרוח התכווץ" .רחמים! רחמים!"
בקצה החדר ,הפּאטֵ ר רעד כולו — אנבת' לא ידעה אם מכעס או מפחד .כובע האפיפיור
שלו נטה על צדו כמו מחוג דלק המתקרב לריק" .ידיעותייך אכן מקיפות ,אם גדולה .חוכמתך
רבה ,אך הדבר רק מחזק את הצורך למנוע את עזיבתך .האורגת הזהירה אותנו שתבואי".
"האורגת "...בלב כבד הבינה אנבת' על מה הפּאטֵ ר מדבר :היצורה בחושך מהחלום של
פרסי ,השומרת על המזבח .לשם שינוי ,אנבת היתה מעדיפה שלא לדעת את התשובה ,אבל
היא ניסתה לשמור על שלווה" .האורגת חוששת מפני .היא לא רוצה שאעקוב אחרי אות
אתנה עד סוף הדרך .אבל אתם תניחו לי לעבור".
"עלייך לבחור במבחן!" התעקש הפּאטֵ ר" .אש או פגיון! אם תשרדי אחד מהשניים,
אולי!"
אנבת' השפילה מבט אל עצמות אחיה .כישלונות קודמייך ינחו אותך בדרכך.
כולם בחרו בזה או בזה :באש או בפגיון .אולי חשבו שיוכלו לנצח במבחן .אבל כולם מתו.
אנבת' נזקקה לאפשרות שלישית.
היא נעצה מבט בפסל על המזבח ,שאורו הלך והתחזק מרגע לרגע .היא הרגישה בחום שלו
מהצד השני של החדר .התגובה הטבעית היתה להתמקד בפגיון או בלפיד ,אך במקום זה היא
התרכזה בבסיס הפסל .היא תהתה מדוע רגליו שקועות באבן .ואז עלתה בדעתה אפשרות
אחרת :אולי פסלון מיתרס אינו תקוע בסלע .אולי הוא מגיח מהסלע.
"לא לפיד ולא פגיון ",אמרה אנבת' בתקיפות" .ישנו מבחן שלישי ,ואותו אעבור".
"מבחן שלישי?" תבע הפּאטֵ ר.
"מיתרס נולד מסלע ",אמרה אנבת' .היא קיוותה שהיא צודקת" .הוא הגיח בצורתו המלאה
מהאבן ,נושא פגיון ולפיד".
על פי הצרחות והיללות היא ידעה שניחשה נכון.
"האם הגדולה יודעת כול!" קרא אחד הרוחות" .זהו הסוד השמור ביותר שלנו!"
אז אולי זה לא היה רעיון טוב להציג אותו כפסל על המזבח שלכם ,חשבה אנבת' .אבל היא
היתה אסירת תודה על טמטומם של הרוחות האלה .אם הם היו מניחים לאישה להצטרף לכת
שלהם ,אולי היא היתה מחדירה בהם קצת שכל ישר.
אנבת' הצביעה בדרמטיות לעבר הקיר שדרכו הגיעה" .אני נולדתי מאבן ממש כמו מיתרס!
לכן כבר עברתי את המבחן שלכם!"
"שטויות!" סינן הפּאטֵ ר" .את נכנסת דרך פתח בקיר! זה לא אותו דבר".
בסדר .אז מתברר שהפּאטֵ ר לא היה דביל מוחלט ,אבל אנבת' לא איבדה מביטחונה העצמי.
היא העיפה מבט בתקרה ,ורעיון נוסף עלה בדעתה — כל פיסות הפאזל הצטרפו פתאום
לתמונה שלמה.
"אני מסוגלת לשלוט באבנים עצמן ".היא הניפה זרועות" .אני אוכיח שכוחי גדול משל
מיתרס .במכה אחת ,אני אמוטט את החדר הזה".
רוחות הרפאים ייללו ורעדו והביטו בתקרה ,אבל אנבת' ידעה שהם אינם רואים את מה
שהיא רואה .הרוחות היו לוחמים ,לא מהנדסים .בני אתנה ניחנו במיומנויות רבות ,ולא רק
בקרב .אנבת' למדה במשך שנים את יסודות האדריכלות .היא ידעה שהחדר העתיק הזה נמצא
על סף קריסה .היא זיהתה את משמעות הסדקים בתקרה ,היוצאים כולם מנקודה יחידה —
ראש קשת האבן שמעליה .אבן הראשה עמדה להישבר ,וכאשר זה יקרה ,בהנחה שתוכל
לתזמן זאת במדויק...
"בלתי אפשרי!" צעק הפּאטֵ ר" .האורגת שילמה לנו בנדיבות להשמיד את ילדי אתנה
שיעזו להיכנס למזבח שלנו .מעולם לא איכזבנו אותה .לא נוכל להניח לך לעבור".
"אם כך ,אתה חושש מהכוחות שלי!" אמרה אנבת'" .אתה יודע שביכולתי להשמיד את
החדר הסודי שלכם!"
הפּאטֵ ר הזעיף פנים .הוא סידר את כובעו בתנועה מתוחה .אנבת' ידעה שהעמידה אותו
במצב בלתי אפשרי .אם ייסוג ,הוא ייראה כפחדן.
"עשי מה שתעשי ,בת אתנה ",הוא החליט" .איש אינו מסוגל למוטט את מערת מיתרס,
ודאי שלא במכה אחת .ובעיקר לא נערה!"
אנבת' הניפה את הפגיון שלה .התקרה היתה נמוכה .היא תוכל להגיע לאבן הראשה
בקלות ,אבל היא חייבת להצליח במכה אחת.
הפתח שמאחוריה היה חסום ,אבל בתיאוריה ,ברגע שהחדר יתחיל להתמוטט גם הלבנים
שחוסמות אותו ייחלשו ויתפוררו .היא אמורה להצליח לפרוץ דרכן לפני שהתקרה כולה
תקרוס —
בהנחה ,כמובן ,שיש משהו מאחורי קיר הלבנים ולא אדמה מוצקה; ובהנחה שאנבת' תהיה
זריזה דיה וחזקה דיה ושמזלה ישחק לה .אחרת היא עומדת להפוך לפנקייק חצויים.
"טוב ,בחורים ",אמרה" .נראה שבחרתם באל המלחמה הלא–נכון".
היא הכתה באבן .להב הארד השמימי פורר אותה כאילו היתה קוביית סוכר .לרגע ,דבר
לא קרה.
"הא!" לעג לה הפּאטֵ ר" .את רואה? לאתנה אין השפעה כאן!"
החדר רעד .סדק נפער לאורך התקרה וקצה המערה התמוטט ,קובר תחתיו את המקדש
ואת הפּאטֵ ר .סדקים נוספים נפערו .לבנים צנחו מהקשתות .רוחות צווחו והתרוצצו ,אבל
נראה שהם אינם מסוגלים לחלוף מבעד לקירות .מתברר שהיו כבולים לחדר הזה גם במותם.
אנבת' הסתובבה .היא הטיחה את כתפה בכל כוחה בכניסה החסומה ,והלבנים נכנעו .בעוד
מערת מיתרס קורסת מאחוריה ,זינקה אנבת' אל החשכה ומצאה את עצמה נופלת.
XXXV
אנבת'
אנבת' חשבה שהיא יודעת מה זה כאב .היא נפלה פעם מקיר הלבה במחנה החצויים .היא
נדקרה בזרועה מלהב מורעל על גשר ויליאמסבורג .היא אפילו נשאה את משקל השמים על
כתפיה.
אבל כל זה היה כאין וכאפס לעומת נפילה ישירה על הקרסול.
היא ידעה מיד שהוא נשבר .כאב דמוי שיפוד פלדה מלובן ננעץ במעלה רגלה עד הירך.
העולם הצטמצם ונותרו בו רק היא ,הקרסול שלה והכאב.
היא כמעט איבדה את ההכרה .הראש שלה הסתובב .הנשימה שלה הפכה שטחית ומהירה.
לא ,היא אמרה לעצמה .אסור לך לאבד את העשתונות.
אנבת' ניסתה לנשום לאט יותר .היא שכבה דוממת ככל האפשר עד שהכאב שכך מעינוי
מוחלט לפעימה נוראה.
חלק ממנה רצה ליילל על חוסר הצדק שבעולם .אחרי כל הדרך שעברה ,עכשיו יעצור
אותה דבר שגרתי כמו קרסול שבור?
היא כפתה על עצמה להירגע .במחנה אימנו אותה לשרוד בכל מיני תנאים קשים ,כולל
פציעות כאלה .
היא הביטה סביב .הפגיון שלה הושלך למרחק מטר או שניים ממנה .לאורו המעומעם נגלה
לעיניה מתאר החדר .היא שכבה על רצפה קרה עשויה לבנים מאבן חול .גובהו של החדר היה
שתי קומות .הפתח שבעדו נפלה נמצא כשלושה מטרים מעל לרצפה ,והיה חסום כעת
לחלוטין באבנים שגלשו בערימה לתוך החדר .סביב היו פזורות חתיכות עץ ישנות — אחדות
סדוקות ומיובשות ,אחרות שבורות לחלוטין.
איזו טיפשה ,היא נזפה בעצמה .היא זינקה מבעד לפתח מתוך הנחה שמצידו השני יהיה
מסדרון או חדר אחר .לא עלה בדעתה שייתכן שתצנח לקומה נמוכה יותר .חתיכות העץ
שסביבה היו בוודאי שרידים של גרם מדרגות שקרס מזמן.
היא בחנה את הקרסול שלה .כף הרגל לא נראתה מעוקמת .היא לא איבדה תחושה
בבהונות .לא היה סימן לדם .כל זה היה טוב.
היא מתחה יד אל חתיכת עץ סמוכה .אפילו התנועה הקלה גרמה לה לצרוח.
הקרש התפורר בידה .ייתכן שהיה בן מאות שנים ,אפילו אלפים .לא היתה לה כל דרך
לדעת אם החדר הזה עתיק יותר ממקדש מיתרס ,ואולי — כמו במבוך של דיידאלוס —
החדרים הם מקבץ אקראי שצורף יחדיו מתקופות שונות.
"בסדר ",היא אמרה בקול ,רק כדי לשמוע את קולה שלה" .תחשבי ,אנבת' .תחליטי על
סדר עדיפויות".
היא נזכרה בקורס מטופש של הישרדות בשממה שגרובר לימד במחנה .לפחות בשעתו הוא
נראה מטופש .צעד ראשון :לסרוק את הסביבה בחיפוש אחר איומים מידיים.
לא נראה שהחדר הזה נמצא בסכנת קריסה .מפולת האבנים פסקה .הקירות היו עשויים
גושי אבן מוצקים והיא לא הבחינה בסדקים גדולים .התקרה נראתה ישרה .טוב מאוד.
היציאה היחידה מהחדר נמצאה בצדו השני — פתח מקומר שהוביל אל החשכה .בינה לבין
הפתח חצתה את הרצפה תעלה קטנה עשויה לבנים ,ומים זרמו בה משמאל לימין .האם היא
חלק ממערכת הניקוז מימי רומא העתיקה? אם המים טובים לשתייה ,גם זה טוב.
בפינת החדר היתה ערימה של כדי חרס שבורים ,וממנה נשפכו גושים חומים ומצומקים
שפעם היו אולי פירות .איכס .בפינה אחרת היו ארגזי עץ שנראו שלמים יותר ,וסלי נצרים
כרוכים ברצועות עור.
"טוב ,אז אין סכנה מיידית ",היא אמרה לעצמה" .אלא אם כן משהו יגיח מתוך המנהרה
החשוכה".
היא נעצה מבט בפתח ,כמעט מתגרה במזלה לבגוד בה עוד יותר .דבר לא קרה.
"אוקיי ",היא אמרה" .הצעד הבא :ספירת מלאי".
במה תוכל להשתמש? היו לה בקבוק המים שלה ,ומים נוספים בתעלה אם תצליח להגיע
אליה .היה לה הפגיון שלה .התרמיל שלה היה מלא חוטים צבעוניים )יש!( ,והיו בו גם
המחשב הנייד שלה ,מפת הארד ,גפרורים ואמברוסיה למקרי חירום.
אה ...כן .זה בהחלט נחשב מקרה חירום .היא שלפה את המזון האלוהי מהתרמיל וזללה
אותו .כרגיל ,היה לו טעם של זיכרונות מנחמים .הפעם זה היה פופקורן בחמאה — כמו
בערבים שבהם צפתה בסרטים עם אבא שלה בביתו בסן פרנסיסקו ,בלי אמא חורגת ,בלי
אחים חורגים ,רק אנבת' ואבא שלה מתכרבלים על הספה וצופים בקומדיות רומנטיות ישנות
וקיטשיות.
האמברוסיה חיממה את כל גופה .הכאב ברגלה הפך לפעימה עמומה .אנבת' ידעה שהיא
עדיין בצרות צרורות .אפילו אמברוסיה לא מסוגלת לרפא באופן מיידי עצמות שבורות .היא
עשויה להאיץ את תהליך ההחלמה ,אבל גם במקרה הטוב יעברו יום או יומיים לפני שתוכל
להשעין את כל משקלה על הרגל.
היא ניסתה להגיע לפגיון שלה ,אבל הוא היה רחוק מדי .היא גררה את עצמה לעברו.
הכאב התעורר שוב ,כאילו ננעצים לה מסמרים בכף הרגל .הפנים שלה כוסו זיעה ,אבל אחרי
מאמץ קטן נוסף היא הצליחה להגיע לפגיון.
הרגשתה השתפרה כשהחזיקה אותו — לא רק בזכות האור וההגנה שסיפק לה ,אלא גם
משום שהיה מוכר כל כך.
מה עכשיו? בקורס ההישרדות של גרובר נאמר להם להישאר במקום עד שיגיע כוח
חילוץ ,אבל זה לא הולך לקרות .גם אם פרסי יצליח לעקוב אחריה איכשהו ,מערת מיתרס
קרסה בינתיים מאחוריה.
היא יכולה לנסות ליצור קשר עם מישהו באמצעות המחשב הנייד של דיידאלוס ,אבל היא
התקשתה להאמין שתהיה במקום העמוק הזה קליטה .וחוץ מזה ,למי תתקשר? אף אחד
שתוכל לשלוח לו הודעת טקסט לא נמצא קרוב די הצורך לעזור לה .חצויים לעולם לא
לוקחים איתם טלפונים ניידים ,כי האותות שלהם מושכים יותר מדי תשומת לב ממפלצות,
ואיש מחבריה לא ישב בחוסר מעש ויבדוק דואר אלקטרוני.
הודעת איריס–נט? היו לה מים ,אבל היא התקשתה להאמין שתוכל להפיק די אור ליצירת
קשת .המטבע היחיד ברשותה היה דרכמת הכסף של אתנה ,תשלום בעייתי למדי.
ואם תזעיק עזרה תיווצר בעיה נוספת :המשימה שלה היתה אמורה להיות מסע יחיד .אם
מישהו באמת יציל את אנבת' ,תהיה זו הודאה בתבוסה .היתה לה הרגשה שאות אתנה יחדל
להנחות אותה .גם אם תשוטט כאן לנצח ,היא לעולם לא תמצא את פסל אתנה.
אוקיי ...אז אין טעם להישאר במקום ולחכות לעזרה .כלומר עליה למצוא דרך להמשיך
לבדה.
היא פתחה את בקבוק המים ושתתה .רק עכשיו גילתה כמה היא צמאה .כשהבקבוק
התרוקן ,היא זחלה אל התעלה ומילאה אותו.
המים היו קרים והזרם מהיר — סימנים טובים שהם בטוחים לשתייה .היא מילאה את
הבקבוק ואז קיערה את כפות ידיה והתיזה קצת מים על פניה .היא מיד הרגישה ערנית יותר.
היא שטפה וניקתה את השריטות והחתכים שלה כמיטב יכולתה.
אנבת' התיישבה ונעצה מבט זועם בקרסול שלה.
"פשוט היית חייב להישבר ,מה?" נזפה בו.
הקרסול לא השיב.
היא תצטרך לקבע אותו איכשהו .רק כך תוכל לזוז.
הממ...
היא הרימה את הפגיון שלה ובחנה שוב את החדר לאורו .עכשיו כשהיתה קרובה יותר
לפתח ,הוא נראה לה עוד יותר מאיים .הוא הוביל למסדרון חשוך ודומם .נדמה שהאוויר
המסתנן משם מעופש ,ושיש בו משהו מרושע .לרוע המזל ,לא נראה לאנבת' שיש מוצא אחר
מהחדר.
לאחר הרבה התנשפויות וניסיונות להתאפק ולא לבכות ,היא הצליחה לזחול אל שרידי
המדרגות .היא מצאה שתי קורות שהיו במצב טוב יחסית וארוכות דיין לשמש כלוחות קיבוע.
ואז גררה את עצמה אל סלי הנצרים והשתמשה בסכין שלה לחתוך מהם את רצועות העור.
בעודה מכינה את עצמה לקראת קיבוע הקרסול ,היא הבחינה במילים דהויות על אחד
מארגזי העץ :הרמס אקספרס.
אנבת' גררה את עצמה בהתרגשות לעבר הארגז.
לא היה לה מושג מה הארגז עושה שם ,אבל הרמס העביר חבילות מעניינות עבור אלים,
רוחות ואפילו חצויים .אולי הוא השאיר כאן חבילה שימושית לפני שנים ,כדי לסייע לחצויים
כמותה במסע החיפושים הזה.
היא פתחה בכוח את המכסה ושלפה כמה יריעות של ניילון פצפצים ,אבל מעבר לכך
הארגז לא הכיל שום דבר.
"הרמס!" היא רטנה.
היא בהתה בעגמומיות ביריעות הפלסטיק .ואז המוח שלה החליף הילוך ,והיא קלטה
שניילון הפצפצים עצמו הוא מתנה" .אוי ...זה פשוט מושלם!"
אנבת' כיסתה את הקרסול השבור שלה בגבס עשוי ניילון פצפצים .היא קיבעה אותו
באמצעות הקרשים וכרכה סביב הכול את רצועות העור.
רק פעם אחת בחייה ,בשיעור עזרה ראשונה ,היא קיבעה רגל שבורה–לכאורה של חניך
אחר במחנה ,אך מעולם לא העלתה בדעתה שתצטרך לקבע את הרגל שלה עצמה.
זאת היתה מלאכה קשה ומכאיבה ,אך בסופו של דבר היא הצליחה .היא חיפשה בין
הריסות המדרגות עד שמצאה חתיכה מהמעקה — קרש צר שאורכו קצת יותר ממטר ,שיוכל
לשמש לה כקב .היא נשענה בגבה אל הקיר ,קיפלה את הרגל הבריאה ודחפה את עצמה
לעמידה.
"אוי ".כתמים שחורים ריצדו לה מול העיניים ,אבל היא נשארה על רגליה.
"בפעם הבאה ",היא רטנה אל החדר החשוך" ,אני מעדיפה להילחם במפלצת .הרבה יותר
קל".
מעל הפתח ,אות אתנה התעורר לחיים וזהר על הקשת.
נדמה שהינשוף הבוער מביט בה בציפייה ,כאילו אומר :הגיע הזמן .רגע ,ביקשת מפלצות?
מכאן בבקשה!
אנבת' תהתה אם האות הבוער מבוסס על ינשוף מקודש אמיתי .אם כן ,אחרי שהיא תצא
מזה בחיים היא תמצא את הינשוף הזה ותחטיף לו.
המחשבה רוממה את רוחה .היא הצליחה לחצות את התעלה ודידתה באטיות אל המסדרון.
XXXVI
אנבת'
המנהרה היתה ישרה ורצפתה חלקה ,אבל אחרי הנפילה שלה אנבת' החליטה שלא להסתכן
סיכונים מיותרים .היא השתמשה בקיר לשם תמיכה ונקשה על הרצפה לפניה בקב כדי לוודא
שאין שם מלכודות נסתרות.
בעודה צועדת ,הריח המתקתק עד בחילה התחזק ,והחל להלחיץ אותה .קול המים הזורמים
נחלש מאחוריה .את מקומו תפסה מקהלה יבשושית של קולות מלחששים ,כמו מיליון אנשים
זעירים שמדברים ביחד .נדמה שהקול בוקע מתוך הקירות ,והולך ומתחזק.
אנבת' ניסתה להאיץ ,אבל היה גבול למהירות שבה היתה מסוגלת להתקדם בלי לאבד
שיווי משקל או לפגוע בקרסול השבור שלה .היא דידתה קדימה ,משוכנעת שמשהו עוקב
אחריה .הקולות הקטנים הלכו והתקבצו ,הלכו והתקרבו.
היא נגעה בקיר ,וידה כוסתה קורי עכביש.
אנבת' פלטה צווחה ,ומיד קיללה את עצמה על הרעש שהקימה.
אלה בסך הכול קורים ,היא נזפה בעצמה .אבל זה לא הרגיע את שאגת הבהלה באוזניה.
היא ציפתה לעכבישים .היא ידעה מה מחכה לה :האורגת .הוד מעלתה .הקול בחשכה .אבל
קורי העכביש חשפו עד כמה היא קרובה ליעדה.
ידה רעדה כשניגבה אותה על האבנים .מה היא חשבה לעצמה? היא לא מסוגלת לעשות את
זה לבד.
מאוחר מדי ,אמרה לעצמה .פשוט תמשיכי ללכת.
היא עשתה את דרכה לאורך המסדרון צעד אחר צעד מכאיב .קולות הלחישה התחזקו
מאחוריה ,עד שנשמעו כמו מיליון עלים יבשים המסתחררים ברוח .קורי העכביש התעבו,
ממלאים את המנהרה .עד מהרה היא נאלצה להרחיק אותם מפניה ולתלוש יריעות דקיקות
שדבקו בה כמו ספריי חוטים.
לבה רצה לפרוץ מתוך גופה ולהימלט .היא כשלה קדימה במהירות רבה יותר והתאמצה
להתעלם מהכאב בקרסולה.
בסופו של דבר המסדרון הסתיים בפתח שהיה חסום עד גובה המותן בקרשים ישנים .נראה
שמישהו ניסה לסתום את הפתח .זה לא נראה כסימן טוב ,אבל אנבת' השתמשה בקב שלה
לדחוף לצדדים את הקרשים כמיטב יכולתה .היא טיפסה מעל הערימה שנותרה ,וכמה עשרות
שבבים ננעצו בידה הפנויה.
מהצד השני של המחסום היה חלל שגודלו כמגרש כדורסל .הרצפה היתה מעוטרת פסיפס
רומי .שרידים של שטיחי קיר נתלו על הקירות .שני לפידים כבויים ניצבו במעמדים משני
עברי הפתח ,מכוסים קורי עכביש.
בקצה החדר ,אות אתנה בער מעל פתח נוסף .לרוע המזל ,בין אנבת' לבין הפתח חצתה את
הרצפה תהום שרוחבה כחמישה–עשר מטרים .על התהום גישרו שתי קורות עץ מקבילות,
שהיו רחוקות זו מזו מכדי לצעוד עליהן בשתי רגליים ,וכל אחת כשלעצמה צרה מדי למעבר,
אלא אם כן אנבת' היתה לוליינית קרקס )היא לא היתה( ,ולא היה לה קרסול שבור )אלא
שקרסולה כן היה שבור(.
המסדרון שממנו הגיעה נמלא קולות לחשוש .קורי עכביש רעדו והיטלטלו כשראשוני
העכבישים הופיעו :הם לא היו גדולים מסוכריות גומי אבל היו שחורים ושמנמנים ,ומיהרו
לאורך הרצפה והקירות.
איזה מין של עכבישים הם? לאנבת' לא היה מושג .היא רק ידעה שהם רודפים אחריה,
ושיש לה שניות ספורות לגבש תוכנית.
אנבת' רצתה להתייפח .היא רצתה שמישהו ,לא משנה מי ,יהיה כאן איתה .היא רצתה
בליאו עם יכולות האש שלו ,או בג'ייסון עם הברקים ,או בהייזל שתמוטט את המנהרה .ויותר
מכול היא רצתה את פרסי .היא תמיד הרגישה אמיצה יותר כשפרסי היה בסביבה.
אני לא הולכת למות כאן ,היא אמרה לעצמה .אני אראה את פרסי שוב.
העכביש הראשון כמעט הגיע לפתח .מאחוריו נגלה הצבא במלוא כוחו — ים שחור של
רמשים.
אנבת' דידתה אל אחד ממעמדי הקיר ותלשה את הלפיד .קצהו היה ספוג זפת להדלקה
קלה .נדמה שאצבעותיה הפכו לעופרת ,אבל היא חיטטה בתרמיל שלה ומצאה את הגפרורים.
היא הדליקה אחד והציתה את הלפיד.
היא קירבה את הלפיד למחסום .העץ הישן והיבש נדלק מיד .להבות זינקו אל קורי
העכביש והתקדמו בשאגה לאורך המסדרון בהבזק של אש ,שורפות אלפי עכבישים.
אנבת' נסוגה לאחור מהמדורה שהדליקה .היא הרוויחה קצת זמן ,אבל לא נראה לה
שהרגה את כל העכבישים .הם יתארגנו מחדש וינהרו שוב קדימה ברגע שהאש תדעך.
היא ניגשה אל שפת התהום.
אנבת' ניסתה להאיר פנימה ,אבל לא הצליחה לראות את הקרקעית .קפיצה פנימה שקולה
להתאבדות .היא יכולה לנסות להיתלות על אחת הקורות ולהתקדם יד אחר יד ,אבל לא היתה
בטוחה שזרועותיה יצליחו לשאת אותה ,ולא נראה לה שתצליח להניף את עצמה מעלה בצד
השני עם תרמיל מלא וקרסול שבור.
היא כרעה ובחנה את הקורות .לאורך השפה הפנימית של כל אחת מהן היו קבועים קרסי
ברזל במרווחים של כשלושים סנטימטרים .ייתכן שהקורות היו פעם צדדיו של גשר
שקורותיו הפנימיות הוסרו או הושמדו .אבל הקרסים הללו? הם לא נועדו לתמיכה בקורות.
הם הזכירו לה...
היא העיפה מבט בקירות .אותם קרסים שימשו לתליית שטיחי הקיר המתפוררים.
אנבת' הבינה שהקורות לא היו חלק מגשר .הן היו שרידי נוּל.
אנבת' השליכה את הלפיד הבוער לצד השני של התהום .לא היתה שום ערובה שתוכניתה
תצליח ,אבל היא שלפה את כל החוטים מהתרמיל שלה והתחילה לארוג בין הקורות ,שוזרת
דוגמה צפופה הלוך ושוב מקרס אל קרס בחיזוק כפול ומשולש.
ידיה נעו במהירות מדהימה .היא חדלה לחשוב על המשימה ופשוט ביצעה אותה ,מחזקת
וקושרת ,הולכת ופורשת את הרשת הארוגה שלה מעל לתהום.
היא שכחה מהכאב ברגלה ומהמחסום הבוער שדועך מאחוריה .היא התקדמה בהדרגה מעל
התהום .מעשה האריגה תמך במשקל גופה .לפני שהבחינה בכך ,היא הגיעה לאמצע הדרך.
איך היא ידעה לעשות את זה?
בזכות אתנה ,היא אמרה לעצמה .הכישרון של אמא שלי בכל המלאכות המועילות .אריגה
מעולם לא נראתה לאנבת' מועילה במיוחד — עד עכשיו.
היא העיפה מבט לאחור .אש המחסום החלה לדעוך .כמה עכבישים הזדחלו סביב שולי
הפתח.
היא המשיכה לארוג כאחוזת ייאוש ,ולבסוף הגיעה לצד השני .היא הרימה את הלפיד
והשליכה אותו אל הגשר הארוג .להבות התפשטו במהירות לאורך החוטים .אפילו בקורות
עצמן אחזה האש ,כאילו היו ספוגות שמן.
לרגע בער הגשר בדוגמה ברורה — שורה זוהרת של ינשופים .האם באמת ארגה אותם
בחוטים ,או שהיה מדובר בקסם כלשהו? אנבת' לא ידעה ,אבל כשהעכבישים החלו לחצות
את התהום ,הקורות התפוררו וקרסו.
אנבת' עצרה את נשימתה .העכבישים יכולים לטפס על הקירות ועל התקרה כדי להגיע
אליה .אם הם יעשו את זה היא תיאלץ לברוח בריצה ,והיתה לה הרגשה שלא תצליח לרוץ
מהר מספיק.
מסיבה כלשהי ,העכבישים לא באו בעקבותיה .הם התגודדו על שפת התהום — שטיח
שחור ורוחש של אימה .ואז התפזרו ,נסוגים בחזרה אל המסדרון השרוף ,כמעט כאילו איבדו
עניין באנבת'.
"או שעברתי בהצלחה מבחן כלשהו ",היא אמרה בקול.
אש הלפיד גוועה ,ונותר לה רק אור הפגיון שלה .אנבת' קלטה שהשאירה את הקב
המאולתר מצדה השני של התהום.
היא הרגישה מרוקנת ,כאילו מיצתה כל רעיון אפשרי שיהיה לה אי פעם ,אבל מוחה היה
צלול .נדמה שהבהלה שלה בערה וכלתה יחד עם הגשר הארוג.
האורגת ,היא חשבה לעצמה .אני כנראה קרובה .לפחות אני יודעת מה מצפה לי.
היא עשתה את דרכה לאורך המסדרון הבא ,צולעת כדי לא להעמיס משקל רב מדי על
רגלה השבורה.
המרחק היה קצר.
לאחר כשישה מטרים ,המנהרה נפתחה אל מערה גדולה כקתדרלה ,כה מרשימה עד
שאנבת' התקשתה לעכל את שרואות עיניה .היא הניחה שזה החדר מהחלום של פרסי ,אבל
הוא לא היה חשוך .כמו בהר האולימפוס ,מחתות ארד שהוצבו סביב היקף החדר הפיצו אור
קסום ,וביניהן נראו שטיחי קיר מרהיבים .רצפת האבן היתה סדוקה כולה כמו כיסוי קרח דק.
התקרה הגבוהה לא נראתה באפלולית ומאחורי שכבות על גבי שכבות של קורי עכביש.
קווצות משי בעובי של עמודים השתלשלו מהתקרה בכל רחבי החדר ,וקיבעו את הקירות
ואת הרצפה כמו היו כבלים של גשר תלוי.
קורים הקיפו גם את הפריט המרכזי של המזבח ,שהיה מרשים כל כך עד שאנבת'
התקשתה להביט בו .מעליה התנשא פסל של אתנה בגובה שנים–עשר מטרים ,עם עור שנהב
קורן ושמלת זהב .בידה המושטת החזיקה אתנה בפסל של ניקֵ ה ,אלת הניצחון המכונפת —
מהמקום שבו נמצאה אנבת' הפסל נראה זעיר ,אך סביר להניח שגובהו היה כשל אדם .ידה
השנייה של אתנה נחה על מגן גדול כמו לוח פרסומת ,ונחש מגולף הציץ מאחוריו ,כאילו
אתנה מגנה עליו.
פני האלה היו שלוות וטובות ...והיא נראתה כמו אתנה .אנבת' ראתה פסלים רבים שלא
דמו כלל לאמה ,אבל הגרסה הענקית הזאת ,שנוצרה לפני אלפי שנים ,גרמה לה לחשוב
שהאמן פגש כנראה את אתנה אישית .הוא לכד את דמותה באופן מושלם.
"אתנה פרתנוס ",מילמלה אנבת'" .הפסל באמת כאן".
כל חייה היא רצתה לבקר בפרתנון .עכשיו היא ראתה את הפריט המרכזי שניצב שם פעם
— והיתה לבת אתנה הראשונה שחזתה בו זה אלפי שנים.
אנבת' קלטה שהפה שלה פעור .היא הכריחה את עצמה לבלוע רוק .היא היתה יכולה
לעמוד שם כל היום ולבהות בפסל ,אבל ההגעה לכאן היתה רק חצי מהמשימה .היא מצאה את
אתנה פרתנוס .ועכשיו ,כיצד תציל את הפסל מהמערה הזאת?
קורי עכביש כיסו את הפסל כמו בדי גאזה .היתה לאנבת' הרגשה שללא הרשתות הללו,
הפסל היה צונח מזמן מבעד לרצפה הסדוקה .כשאנבת' נכנסה לחדר ,היא ראתה שהסדקים
רחבים במידה כזאת שרגלה יכולה לשקוע פנימה .מתחת לסדקים היא לא ראתה דבר מלבד
חשכה.
צינה הציפה את אנבת' .היכן השומרת? כיצד תוכל לשחרר את הפסל בלי שהרצפה
תתמוטט? היא הרי לא תוכל לדחוף את אתנה פרתנוס לאורך המסדרון שממנו הגיעה.
היא סרקה את החדר בתקווה למצוא משהו שיעזור לה .עיניה נפערו למראה שטיחי הקיר,
שהיו יפהפיים עד שברון–לב .באחד נראה כר דשא שהיה כה תלת–ממדי ,שנדמה שמדובר
בחלון .בשטיח קיר אחר נראו האלים נלחמים בענקים .בשלישי ראתה אנבת' נופים מהשאול.
לצדו היה קו הרקיע של רומא המודרנית .ובשטיח הקיר שמשמאלה...
נשימתה של אנבת' נעתקה .זה היה דיוקן של שני חצויים מתנשקים מתחת למים :אנבת'
ופרסי ,ביום שבו השליכו אותם חבריהם לאגם במחנה .התמונה היתה כה מציאותית ,שאנבת'
תהתה אם האורגת היתה שם ,וארבה להם באגם עם מצלמה עמידה בפני מים.
"איך זה ייתכן?" היא מילמלה.
מעליה ,באפלולית ,קול דיבר" .כבר עידנים שאני מתכוננת לבואך ,מתוקתי".
צמרמורת עברה באנבת' .פתאום היא היתה שוב בת שבע ,מסתתרת מתחת לשמיכות,
ממתינה לעכבישים שיתקפו אותה עם לילה .הקול נשמע בדיוק כפי שתיאר אותו פרסי :זמזום
זועם במקהלת קולות ,נשי אבל לא אנושי.
בין הקורים שמעל לפסל ,משהו זע — משהו כהה וגדול.
"ראיתי אותך בחלומותי ",אמר הקול ,שהיה מתקתק עד בחילה ומרושע ,כמו הריח
במסדרונות" .היה עלי לוודא שאת ראויה ,בת אתנה היחידה שתהיה נבונה דיה להצליח
במבחנים שלי ולהגיע למקום הזה בחיים .ואכן ,את המוכשרת שבבנותיה .וכך מותך יכאיב
עוד יותר ליריבתי הוותיקה ,כאשר תיכשלי".
הכאב בקרסולה של אנבת' היה כאין וכאפס בהשוואה לקרח הצורב שמילא את ורידיה.
היא רצתה לברוח .היא רצתה להתחנן לרחמים .אבל אסור היה לה להפגין חולשה — לא
עכשיו.
"את אָ ַרכְ נֶה ",היא קראה" .האורגת שהפכה לעכבישה".
הדמות ירדה לקראתה ,וככל שהתקרבה התבהרה ונראתה מחרידה יותר" .אמך הטילה עלי
קללה ",אמרה" .הכול בזים לי בצורתי הזאת המחרידה ...וכל זה משום שאני הייתי האורגת
המוכשרת יותר".
"אבל את הפסדת בתחרות ",אמרה אנבת'.
"זה הסיפור כפי שנכתב בידי המנצחת!" קראה אָ ַרכְ נֶה" .הביטי במעשי ידי! שפטי
בעצמך!"
אנבת' לא היתה צריכה להסתכל .שטיחי הקיר היו היפים ביותר שראתה מעולם — יפים
יותר ממעשה ידיה של המכשפה קירקה ,וכן ,אפילו מכמה אריגים שראתה בהר אולימפוס.
היא תהתה אם אמה באמת ניצחה — או אם הסתירה את אָ ַרכְ נֶה ושיכתבה את האמת .אבל
כרגע לא היתה לזה חשיבות.
"את שומרת על הפסל מאז ימי קדם ",ניחשה אנבת'" .אבל זה לא מקומו .באתי לקחת
אותו בחזרה".
"הא ",צחקה ארכנה.
אפילו אנבת' נאלצה להודות שהאיום שלה נשמע מגוחך .איך יכולה נערה אחת עם קרסול
שבור עטוף בניילון פצפצים להוציא פסל עצום כזה מחדר תת–קרקעי?
"אני חוששת שתחילה יהיה עלייך להביס אותי ,מתוקתי ",אמרה ארכנה" .ואבוי ,זה לא
אפשרי".
המפלצת הגיחה מבין מסכי הקורים ,ואנבת' קלטה שמסע החיפושים שלה חסר סיכוי .היא
עומדת למות.
היה לארכנה גוף של אלמנה שחורה ,עם סימן אדום בצורת שעון חול על בטנה וצמד אברי
טווייה נוטפים .שמונה רגליה הדקות היו מכוסות קרסים מעוקלים ,בגודל הפגיון של אנבת'.
אם העכבישה היתה מתקרבת ,אנבת' היתה מאבדת את ההכרה רק בשל הצחנה המתקתקה
שנדפה ממנה .אבל הדבר המחריד ביותר בה היו פניה המעוותות.
ייתכן שפעם היא היתה אישה יפהפייה .אך כעת ביצבצו מפיה כמו ניבים צמד צבתות
שחורות .שיניה האחרות צמחו למחטים לבנות ודקות .זיפים דקים וכהים כיסו את לחייה.
עיניה היו ענקיות ,נטולות עפעפיים ושחורות לחלוטין ,ושתי עיניים קטנות יותר ביצבצו
מרקותיה.
המפלצת פלטה לחשוש רם שהיה אולי צחוק.
"עכשיו אעשה סעודה מבשרך ,מתוקתי ",אמרה ארכנה" .אך אל חשש .אני אארוג שטיח
קיר יפהפה שיתעד את מותך".
XXXVII
ליאו
ליאו הצטער שהוא כל כך מוכשר.
באמת ,לפעמים זה היה ממש מביך .אם לא היתה לו כזאת עין לעניינים מכניים ,ייתכן
שהם לעולם לא היו מוצאים את הארובה הנסתרת ,הולכים לאיבוד מתחת לאדמה ומותקפים
על ידי האנשים המתכתיים .אבל הוא פשוט היה כזה.
זה קרה חלקית באשמת הייזל .יחסית לנערה עם כוחות–על של התמצאות מתחת לאדמה,
רומא ממש בילבלה אותה .היא הובילה אותם במעגלים ,הראש שלה הסתחרר והיא כל הזמן
חזרה על עקבותיה.
"מצטערת" ,היא אמרה" .יש כאן כל כך הרבה דברים מתחת לאדמה ,כל כך הרבה
שכבות ,וזה פשוט ...יותר מדי .כמו לעמוד באמצע תזמורת ולנסות להתמקד בכלי יחיד .אני
מתחרשת".
כתוצאה מכך הם זכו לסיור מקיף ברומא .פרנק נראה שבע רצון לחלוטין לדשדש לו
בעקבותיה כמו כלב רועים גדול )הממ ,ליאו תהה אם הוא יכול להפוך לכלב כזה ,או טוב
מזה :לסוס שליאו יוכל לרכוב עליו( .אבל ליאו התחיל לאבד את הסבלנות .הרגליים שלו
כאבו ,היום היה שטוף שמש וחם ,והרחובות היו מלאים תיירים.
הפורום היה בסדר ,אבל היו בו בעיקר חורבות מכוסות שיחים ועצים .נדרש דמיון מפותח
כדי לראות בו את המרכז ההומה של רומא העתיקה .ליאו הצליח לדמיין זאת ,אבל רק משום
שראה את רומא החדשה בקליפורניה.
הם חלפו על פני כנסיות גדולות ,קשתות ,חנויות בגדים ורשתות מזון מהיר .נדמה שפסל
אחד של בחור רומי עתיק מצביע אל סניף מקדונלדס הסמוך.
ברחובות הרחבים יותר ,תנועת המכוניות היתה פשוט מטורפת — וואו ,וליאו חשב
שביוסטון אנשים נוהגים כמו משוגעים — אבל את מרבית ההליכה הם עשו בסמטאות
המתפתלות וחלפו על פני מזרקות ובתי קפה קטנים שליאו לא הורשה לנוח בהם.
"מעולם לא חשבתי שאזכה לראות את רומא ",אמרה הייזל" .כשהייתי בחיים ,בפעם
הראשונה זאת אומרת ,מוסוליני שלט באיטליה .היינו במלחמה".
"מוסוליני?" המצח של ליאו התקמט" .זה לא ההוא שהיה אחוקים עם היטלר?"
הייזל בהתה בו כאילו נחת מהשמים בחללית" .אחוקים?"
"לא חשוב".
"הייתי שמחה לראות את מזרקת ְט ֶרווי ",אמרה הייזל.
"יש כאן מזרקה בכל פינת רחוב ",רטן ליאו.
"או את המדרגות הספרדיות ",אמרה הייזל.
"בשביל מה לבוא לאיטליה כדי לראות מדרגות ספרדיות?" שאל ליאו" .זה כמו לבקר
בסין בשביל אוכל מקסיקני ,לא?"
"אי אפשר איתך ",התלוננה הייזל.
"ככה מספרים לי".
היא פנתה אל פרנק ואחזה בידו ,כאילו ליאו חדל להתקיים" .בוא .אני חושבת שאנחנו
צריכים ללכת מכאן".
פרנק שלח אל ליאו חיוך מבולבל — כאילו אינו מסוגל להחליט אם לשמוח לאידו של
ליאו או להודות לו על הטיפשות שהוא מפגין — אבל שמח להניח להייזל לגרור אותו
אחריה.
אחרי צעדה שארכה נצח ,הייזל עצרה מול כנסייה קטנה .ליאו לפחות הניח שזאת כנסייה.
האגף הראשי של המבנה היה מכוסה כיפה גדולה .בכניסה היו גג משולש ,עמודים רומיים
טיפוסיים ,וכיתוב מלמעלה :מ' אַ גְ ריפָּה משהו.
"שם של מחלה בלטינית?" ניחש ליאו.
"זאת האפשרות הכי סבירה שלנו ".הייזל נשמעה משוכנעת לראשונה באותו יום" .אמור
להיות מעבר סודי במקום כלשהו בפנים".
קבוצות תיירים שוטטו במדרגות הכניסה .מדריכים הניפו שלטים צבעוניים עם מספרים
שונים והרצו בעשרות שפות ,כאילו משחקים בבינגו בינלאומי.
ליאו האזין במשך כמה שניות למדריך תיירים ספרדי ,ואז דיווח לחבריו" :זה הפנתיאון.
במקור בנה אותו מרקוס אַ גְ ריפָּה כמקדש לאלים .אחרי שהוא נשרף ,הקיסר אַ ְדריאָ נוּס בנה
אותו מחדש ,והוא עומד מאז כבר אלפיים שנה .זהו אחד הבניינים הרומיים השמורים ביותר
בעולם".
פרנק והייזל בהו בו.
"איך אתה יודע את כל זה?" שאלה הייזל.
"כי אני גאון".
"שטויות במיץ נקטר!" אמר פרנק" .הוא צותת למדריך תיירים".
ליאו גיחך" .אולי .קדימה .בואו נלך לחפש את המעבר הסודי .אני מקווה שיש במקום הזה
מיזוג אוויר".
***
ברור שלא היה שם מיזוג אוויר.
מצד שני ,גם לא היו תורים או דמי כניסה ,אז הם פשוט נדחקו על פני התיירים ונכנסו.
פנים המבנה היה מרשים ,בהתחשב בכך שנבנה לפני אלפיים שנה .רצפת השיש היתה
מעוצבת בדפוס ריבועים ומעגלים כמו משחק איקס–מיקס–דריקס רומי .החלל המרכזי היה
עצום ,בניין מעוגל עם כיפה שהזכיר קצת את בניין הקפיטול בארצות הברית .סביב הקירות
היו מזבחות ופסלים וקברים וכל מיני דברים כאלה .אבל יותר מכול משכה את העין הכיפה
שלמעלה .כל האור בבניין הגיע מפתח עגול אחד בראשה .קרן שמש זרחה באלכסון אל תוך
החלל והאירה את הרצפה ,כאילו זאוס יושב למעלה עם זכוכית מגדלת ומנסה לטגן בני
תמותה קטנים.
ליאו לא היה אדריכל כמו אנבת' ,אבל הוא ידע להעריך את ההישג ההנדסי .הרומאים בנו
את הכיפה מלוחות אבן גדולים ,אבל הם גילפו שקעים בכל לוח ,בדפוס של
ריבוע–בתוך–ריבוע .זה נראה מגניב .ליאו תיאר לעצמו שבאופן זה משקל הלוחות הוקל,
ולכן הכיפה נשאה את משקלה.
הוא לא ציין זאת באוזני חבריו .הוא התקשה להאמין שיהיה אכפת להם ,אבל אם אנבת'
היתה כאן היא היתה מדברת על זה כל היום .המחשבה הובילה אותו לתהות איך היא מתקדמת
במסעה בעקבות אות אתנה .ליאו מעולם לא חשב שירגיש ככה ,אבל האמת שדאג לשלומה
של הבלונדינית המפחידה.
הייזל עצרה במרכז החדר והסתובבה במקום" .זה מדהים .בימי קדם ,ילדי וולקן היו באים
לכאן בחשאי לקדש כלי נשק של חצויים .כאן החדירו כוחות קסם בזהב הקיסרי".
ליאו תהה איך זה נעשה .הוא דמיין לעצמו חבורת חצויים בגלימות שחורות מנסה לגלגל
בשקט בליסטרת קרב דרך הכניסה.
"אבל לא בגלל זה באנו ",הוא ניחש.
"לא ",אמרה הייזל" .יש כאן כניסה — מנהרה שתוביל אותנו אל ניקו .אני מרגישה שהיא
קרובה .אני רק לא בטוחה איפה".
פרנק נאנק" .אם הבניין הזה בן אלפיים שנה ,סביר להניח שנשאר כאן מעבר סודי מימי
קדם".
זה השלב שבו עשה ליאו טעות והניח לכישרונו הטבעי להתבטא.
הוא סרק את פנים המקדש במחשבה :אילו הייתי מתכנן מעבר סודי ,איפה הייתי שם
אותו?
לפעמים הוא פשוט הבין איך מכונה פועלת כשהניח עליה יד .ככה הוא למד להטיס מסוק.
ככה הוא תיקן את פסטוס הדרקון )לפני שפסטוס התרסק( .פעם אחת הוא אפילו תיכנת
מחדש את כל שלטי הפרסומת האלקטרוניים הענקיים בטיימס סקוור בניו יורק והם הציגו את
הכיתוב :כולן מתות על ליאו המלך ...בטעות ,כמובן.
עכשיו הוא ניסה לחוש כיצד בנוי הבניין העתיק הזה .הוא פנה לעבר מזבח עשוי שיש
אדום ועליו פסל של מריה הקדושה" .שם ",אמר.
הוא צעד בביטחון אל המזבח .בצורתו הוא הזכיר אח ,עם מגרעת מקושתת בתחתיתו .על
מדף האח היה חרוט שם ,כמו מעל קבר.
"המעבר נמצא כאן ",אמר ליאו" .הקבר של הטיפוס הזה חוסם את הדרך .אחד שקוראים
לו רפאל?"
"צייר מפורסם ,אני חושבת ",אמרה הייזל.
ליאו משך בכתפיו .היה לו בן דוד ששמו רפאל ,והשם לא היה חביב עליו .הוא תהה אם
יוכל למצוא מקל דינמיט בתיבת הכלים שלו ולארגן פיצוץ קטן וחשאי; אבל היתה לו הרגשה
שהשומרים לא יאהבו את זה.
"חכו שנייה "...ליאו הביט סביב לוודא שאיש אינו מביט בהם.
מרבית התיירים בהו בכיפה ,אבל שלישייה אחת הלחיצה את ליאו .כחמישה–עשר מטר
מהם ,שלושה גברים שמנים בגיל העמידה שוחחו בקול במבטא אמריקאי והתלוננו זה באוזני
זה על החום .הם נראו כמו פרות ים שנדחסו אל בגדי חוף — סנדלים ,מכנסיים קצרים,
חולצות קצרות של תיירים וכובעים רופסים .הרגליים שלהם היו גדולות ולבנות ומכוסות
ורידים .הם נהגו בשעמום מופגן ,וליאו תהה למה הם לא מסתלקים.
הם לא הסתכלו עליו .ליאו לא ידע למה הם מלחיצים אותו .אולי הוא פשוט לא אוהב פרות
ים.
תשכח מהם ,הוא אמר לעצמו.
הוא חמק סביב הקבר וגישש באצבעותיו מאחורי עמוד רומי עד בסיסו .ממש בתחתית,
סדרה של קווים נחקקה בשיש — ספרות רומיות.
"הא ",אמר ליאו" .לא מאוד אלגנטי ,אבל יעיל".
"מה מצאת?" שאל פרנק.
"את הקוד שפותח את המנעול ".ליאו המשיך לגשש סביב בסיס העמוד עד שמצא חור
רבוע שגודלו בערך כשקע חשמלי" .פני המנעול נתלשו — סביר להניח שמישהו השחית
אותו לפני כמה מאות שנים .אבל נראה לי שאני יכול לשלוט במנגנון שבפנים ,אם רק
אצליח"...
ליאו השעין את ידו על רצפת השיש .הוא הרגיש בנוכחותם של גלגלי שיניים עתיקים
עשויים ארד ממש מתחת לפני האבן .ארד רגיל היה מחליד ומתפרק מזמן ,אבל המנגנון הזה
היה עשוי ארד שמימי — מעשה ידי חצוי .ליאו דחק במנגנון להסתובב ,והשתמש בספרות
הרומיות להנחותו .הגלילים הסתובבו — קליק ,קליק ,קליק .ואז קליק ,קליק.
על הרצפה ליד הקיר ,אריח שיש אחד החליק תחת אריח אחר ,וחשף פתח רבוע וחשוך
שבקושי אפשר להידחק דרכו.
"הרומאים היו כנראה קטנים ".ליאו בחן את פרנק" .תצטרך להחליף צורה למשהו רזה
יותר כדי לעבור".
"לא יפה!" נזפה בו הייזל.
"מה? בסך הכול אמרתי — "
"אין בעיה ",מילמל פרנק" .כדאי שנקרא לאחרים לפני שניכנס .זה מה שפייפר אמרה".
"הם בצד השני של העיר ",הזכיר לו ליאו" .וחוץ מזה ,אה ,אני לא בטוח שאני מסוגל
לסגור את הפתח .המנגנון די עתיק".
"נהדר ",אמר פרנק" .ואיך אנחנו יודעים שלא מסוכן לרדת לשם?"
הייזל כרעה ברך .היא העבירה יד מעל לפתח כאילו בודקת את הטמפרטורה" .אין שם
שום דבר חי ...לפחות לא במרחק כמה מאות מטרים .המנהרה יורדת בשיפוע כלפי מטה,
מתיישרת ופונה דרומה ,פחות או יותר .אני לא מרגישה במלכודות"...
"איך את יודעת את כל זה?" שאל ליאו.
הייזל משכה בכתפיה" .כמו שאתה יודע לפרוץ נעילה של עמוד שיש ,אני מניחה .אני
שמחה שלא בחרת בקריירה של שודד בנקים".
"הממ ...כספות בנקים ",אמר ליאו" .אף פעם לא חשבתי על זה".
"תשכח שאמרתי את זה ",נאנחה הייזל" .תראו ,עדיין לא שלוש .אנחנו יכולים לעשות
סיור קטן ,לנסות לאתר יותר במדויק את המיקום של ניקו ,לפני שניצור קשר עם האחרים.
שניכם תישארו כאן עד שאקרא לכם .אני רוצה לבדוק את השטח ,לוודא שהמנהרה יציבה.
אוכל לדעת יותר ברגע שארד למטה".
פרנק הזעיף פנים" .אנחנו לא יכולים לתת לך ללכת לבד .משהו עלול לקרות לך".
"פרנק ,אני מסוגלת לדאוג לעצמי ",היא אמרה" .ההתמחות שלי היא מתחת לאדמה .הכי
בטוח עבור כולנו שארד ראשונה".
"אלא אם כן פרנק רוצה להפוך לחפרפרת ",הציע ליאו" .או למרמיטה .אלה חיות ממש
מגניבות".
"תסתום ",מילמל פרנק.
"או לגירית".
פרנק הניף אצבע לעבר הפרצוף של ליאו" .ואלדס ,אני נשבע לך — "
"תהיו בשקט שניכם ",נזפה בהם הייזל" .אני כבר חוזרת .תנו לי עשר דקות .אם לא
תשמעו ממני עד אז ...לא משנה .אני אהיה בסדר גמור .רק תשתדלו לא להרוג אחד את השני
בזמן שאני למטה".
היא קפצה לתוך הפתח .ליאו ופרנק הסתירו אותו כמיטב יכולתם .הם עמדו זה לצד זה
וניסו להיראות כמו סתם תיירים ,כאילו הגיוני לגמרי ששני נערים יעמדו בחוסר מעש ליד
הקבר של רפאל.
קבוצות תיירים באו והלכו .רובם התעלמו מליאו ומפרנק .כמה אנשים העיפו בהם מבטים
מתוחים והמשיכו ללכת .אולי התיירים חשבו שהם יבקשו כסף .מסיבה כלשהי ,ליאו ממש
הלחיץ אנשים כשחייך.
שלושת פרי הים האמריקאים עדיין עמדו באמצע החדר .אחד מהם היה לבוש חולצת
טריקו עם הכיתוב רומא ,כאילו בלעדיה ישכח היכן הוא נמצא .מדי פעם הוא העיף מבט
לעבר ליאו ופרנק ,כאילו נוכחותם מפריעה לו.
משהו באיש הזה טרד את מנוחתו של ליאו .הוא קיווה שהייזל תחזור במהרה.
"הייזל דיברה איתי קודם ",אמר פרנק פתאום" .היא סיפרה לי שהבנת לבד את עניין
החיים שלי".
ליאו התנער מהרהוריו .הוא שכח שפרנק עומד לצדו.
"החיים שלך ...אה ,המקל הבוער .כן ".ליאו התאפק מלהבעיר את היד שלו ולצעוק :בּוּ!
הרעיון היה מצחיק ,אבל הוא לא היה אדם אכזר.
"תקשיב ,אחי ",הוא אמר" .זה בסדר .אני בחיים לא אסכן אותך .אנחנו חברים לצוות".
פרנק התעסק במדליית הקנטוריון שלו" .תמיד ידעתי שאש תהרוג אותי ,אבל מאז
שהאחוזה של סבתא שלי בוונקובר נשרפה ...זה נראה הרבה יותר ממשי".
ליאו הינהן .הוא הבין את פרנק ,אבל הבחור לא ממש הקל עליו כשדיבר על האחוזה
המשפחתית .כאילו הוא אמר ,עשיתי תאונה עם הלמבורגיני שלי וחיכה שאנשים ירחמו עליו.
מובן שליאו לא אמר לו את זה" .סבתא שלך — היא נהרגה בשריפה? לא אמרת לי".
"אני — אני לא יודע .היא היתה חולה ,וכבר די מבוגרת .היא אמרה שהיא תמות בזמנה
שלה ובדרכה שלה .אבל אני חושב שהיא הצליחה להיחלץ מהשריפה .ראיתי ציפור עפה
מתוך הלהבות".
ליאו הירהר בכך" .אז כל המשפחה שלך יודעת להחליף צורה?"
"נראה לי ",אמר ליאו" .אמא שלי ידעה .סבתא חשבה שבגלל זה היא נהרגה באפגניסטן,
במלחמה .אמא ניסתה לעזור לכמה מהחבר'ה שלה ו ...אני לא יודע מה בדיוק קרה שם .זה
היה קשור איכשהו לפצצת תבערה".
ליאו התכווץ באהדה" .אז שנינו איבדנו את האימהות שלנו בשריפה".
הוא לא תיכנן לעשות את זה ,אבל עכשיו סיפר לפרנק כל מה שקרה בלילה ההוא במוסך
כשגאיה נגלתה בפניו ואמא שלו נהרגה.
העיניים של פרנק נמלאו דמעות" .אני שונא כשאנשים אומרים לי ,מצטער על אמא שלך".
"זה תמיד נשמע מזויף ",הסכים ליאו.
"אבל אני מצטער על אמא שלך".
"תודה".
לא היה שום סימן להייזל .התיירים האמריקאים עדיין לא עזבו את הפנתיאון .נראה שהם
הולכים ומתקרבים במעגלים הדרגתיים ,כאילו הם מנסים להתגנב אל הקבר של רפאל בלי
שאיש ישים לב.
"הלאר של המגורים שלנו במחנה יופיטרֶ ,רטיקוּלוּס ",אמר פרנק" ,אמר לי שאני חזק
יותר ממרבית החצויים כי אני גם הבן של מארס ,וגם ירשתי את היכולת לשנות צורה מהצד
של אמא שלי .הוא אמר שבגלל זה החיים שלי קשורים במקל בוער .רק נקודת תורפה גדולה
כל כך יכולה לאזן את המצב".
ליאו נזכר בשיחה שלו עם אלת הנקמה נמסיס בימת המלח הגדולה .היא אמרה משהו
דומה ,שהיא רוצה להשיב את האיזון .המזל הטוב אינו אלא הונאה .הצלחה אמיתית דורשת
קורבן.
עוגיית המזל שלה עדיין היתה בחגורת הכלים של ליאו ,ממתינה להיפתח .בקרוב תעמוד
בפני בעיה שלא תוכל לפתור ,אף שאוכל לעזור לך ...תמורת מחיר.
ליאו היה רוצה לשלוף את הזיכרון הזה מראשו ולדחוף אותו לחגורת הכלים שלו .הוא
תפס יותר מדי מקום" .לכולנו יש נקודות תורפה .אני ,למשל ,מצחיק ונאה במידה טרגית".
פרנק פלט נחרה" .יכול להיות שיש לך נקודות תורפה .אבל החיים שלך לא תלויים
בחתיכת עץ".
"לא ",הודה ליאו .הוא התחיל לחשוב :אם הבעיה של פרנק היתה שלו ,איך הוא היה פותר
אותה? כמעט כל פגם בעיצוב אפשר לתקן" .אני תוהה"...
הוא העיף מבט למרכז החדר והשתתק .שלושת התיירים האמריקאים צעדו לעברם ,בלי
עוד השתהויות או התגנבויות .הם פנו היישר לעבר הקבר של רפאל ,וכל השלושה נעצו
מבטים זועמים בליאו.
"אה ,פרנק?" שאל ליאו" .כבר עברו עשר דקות?"
פרנק עקב אחר מבטו .פניהם של האמריקאים היו כעוסות ומבולבלות ,כאילו הם הולכים
מתוך שינה באמצע סיוט מעצבן.
"ליאו ואלדס ",קרא הטיפוס בחולצת רומא .הקול שלו השתנה .הוא היה חלול ומתכתי.
הוא דיבר אנגלית כאילו זאת לא שפת האם שלו" .שוב אנו נפגשים".
כל שלושת התיירים מיצמצו ,והעיניים שלהם הפכו זהובות.
פרנק פלט צווחה" .אידולונים!"
פרי הים קפצו אגרופים שמנים .בדרך כלל ליאו לא היה חושש שגברים שמנים בכובעים
רופסים ירצחו אותו ,אבל היתה לו הרגשה שהאידולונים מסוכנים אפילו בגופים הללו,
בעיקר משום שלא אכפת להם אם הגופים המארחים ישרדו.
"הם לא יוכלו לעבור בפתח ",אמר ליאו.
"צודק ",אמר פרנק" .פתאום המנהרה התת–קרקעית נשמעת כמו רעיון ממש מוצלח".
הוא הפך לנחש וזחל אל הפתח .ליאו קפץ אחריו בעוד האידולונים מתחילים ליילל
מעליהם" :ואלדס! להרוג את ואלדס!"
XXXVIII
ליאו
בעיה אחת נפתרה :הפתח נסגר אוטומטית מעליהם וחסם את רודפיהם .הוא גם חסם את
האור ,אבל ליאו ופרנק היו מסוגלים להתמודד עם זה .ליאו רק קיווה שלא יצטרכו לחזור
בדרך שבאו .הוא לא היה בטוח שיוכל לפתוח את האריח מלמטה.
לפחות האידולונים בתוך פרי הים נשארו מהצד השני .מעל ראשו של ליאו רצפת השיש
רעדה ,כאילו רגלי תיירים שמנות בועטות בה.
פרנק חזר כנראה לצורת אדם .ליאו שמע אותו מתנשף בחשכה.
"מה עכשיו?" שאל פרנק.
"אוקיי ,אל תילחץ ",אמר ליאו" .אני הולך לזמן קצת אש ,רק כדי שנוכל לראות משהו".
"תודה על האזהרה".
להבה נדלקה בקצה האצבע של ליאו כמו נר יום הולדת .לעיניהם נגלתה מנהרת אבן עם
תקרה נמוכה .ממש כפי שתיארה הייזל ,המנהרה נמשכה במדרון מטה ,ואז התיישרה ופנתה
דרומה.
"טוב ",אמר ליאו" ,היא ממשיכה רק בכיוון אחד".
"בוא נלך למצוא את הייזל ",אמר פרנק.
הפעם ליאו לא מצא סיבה להתווכח .הם התקדמו לאורך המסדרון ,ליאו ראשון עם האש.
הוא שמח שפרנק שומר לו על הגב ,בחור גדול וחזק שיכול להפוך לחיות מפחידות במקרה
שהאידולונים ישברו איכשהו את האריח ,יידחקו פנימה ויבואו בעקבותיהם .הוא תהה אם
האידולונים עשויים לנטוש את הגופים המארחים מאחור ,לחלחל אל מתחת לפני הקרקע
ולהשתלט על אחד מהם.
יופי של חשיבה חיובית! הוא נזף בעצמו.
לאחר כשלושים מטר ,הם פנו במנהרה ומצאו את הייזל .היא בחנה דלת לאור חרב
הפרשים הזהובה שלה .היא היתה כל כך שקועה בדלת שלא הבחינה בהם עד שליאו אמר:
"היי".
הספּאתָ ה שלה .למרבה מזלן של הפנים של הייזל הסתובבה בבת אחת וניסתה להניף את ְ
ליאו ,הלהב היה ארוך מכדי שתניף אותו במסדרון הצר.
"מה אתם עושים כאן?" דרשה הייזל לדעת.
ליאו בלע רוק" .מצטער .נתקלנו בכמה תיירים עצבניים ".הוא סיפר לה מה קרה.
הייזל התנשפה בתסכול" .אני שונאת אידולונים .חשבתי שפייפר הכריחה אותם לשמור
מרחק".
"אוי "...אמר פרנק ,כאילו עכשיו היה זה תורו להיכשל בחשיבה חיובית" .פייפר הכריחה
אותם להישבע שיתרחקו מהספינה ולא ישתלטו על אף אחד מאיתנו .אבל אם הם עקבו
אחרינו ,והשתמשו בגופים אחרים כדי לתקוף אותנו ,טכנית זאת לא תהיה הפרה של השבועה
שלהם"...
"נהדר ",רטן ליאו" .אידולונים עורכי דין .עכשיו אני ממש רוצה להרוג אותם".
"בסדר ,בואו נשכח מהם בינתיים ",אמרה הייזל" .הדלת הזאת משגעת אותי .ליאו ,אתה
יכול לנסות לעשות משהו עם המנעול?"
ליאו מתח אצבעות" .פני דרך למאסטר ,בבקשה".
הדלת היתה מעניינת ,הרבה יותר מורכבת ממנעול הצופן הרומי למעלה .הדלת כולה היתה
מצופה זהב קיסרי .כדור מכני שגודלו ככדור באולינג היה קבוע במרכזה .הכדור היה עשוי
חמש טבעות זו בתוך זו ,ובכל אחת חרוטים סמלי מזלות — שור ,עקרב וכו' — ואוסף
אקראי לכאורה של מספרים ואותיות.
"האותיות האלה יווניות ",אמר ליאו בהפתעה.
"טוב ,הרבה רומאים דיברו יוונית ",אמרה הייזל.
"אני מניח ",אמר ליאו" .אבל המיומנות הטכנית ...בלי להעליב את מחנה יופיטר ,זה
מורכב מכדי להיות רומי".
פרנק פלט נחרת בוז" .כי אתם היוונים אוהבים לסבך דברים".
"היי ",מחה ליאו" .בסך הכול אמרתי שהמנגנון הזה עדין ,מתוחכם .הוא מזכיר לי "...ליאו
בהה בכדור בניסיון להיזכר היכן קרא או שמע על מנגנון עתיק דומה" .זה מנעול מסוג
מתקדם יותר ",הוא פסק" .צריך לכוון את הסמלים על הטבעות בסדר הנכון ,וזה פותח את
הדלת".
"אבל מה הסדר הנכון?" שאלה הייזל.
"שאלה טובה .מעגלים יווניים ...אסטרונומיה ,גיאומטריה "...תחושה חמימה מילאה את
ליאו" .די ,אין מצב .אני תוהה ...מה הערך של פאי?"
המצח של פרנק התקמט בבלבול" .איזה סוג של פאי?"
"הוא מתכוון למספר ",ניחשה הייזל" .למדתי את זה פעם בשיעור מתמטיקה ,אבל — "
"הוא משמש למדידה של מעגלים ",אמר ליאו" .אם היוצר של הכדור הזה הוא מי שאני
חושב"...
הייזל ופרנק בהו בו בלי להבין.
"לא חשוב ",אמר ליאו" .אני די בטוח שהערך של פאי הוא ...אה 3.1415 ...בלה בלה
בלה .המספר נמשך לנצח אבל בכדור יש רק חמש טבעות ,אז זה אמור להספיק ,אם אני
צודק".
"ואם לא?" שאל פרנק.
"טוב ,במקרה כזה ,תגידו ביי לליאו .בואו נבדוק!"
הוא סובב את הטבעות ,החל בטבעת החיצונית ופנימה .הוא התעלם מסמלי המזלות
ומהאותיות ,וסידר זו בצד זו את הספרות הנכונות ליצירת הערך של פאי .דבר לא קרה.
"אוי ,אני אידיוט ",מילמל ליאו" .פאי יתמשך כלפי חוץ ,כי הוא אינסופי".
הוא הפך את סדר הספרות ,מהמרכז החוצה .כשכיוון את הטבעת האחרונה ,משהו נקש
בתוך הכדור .הדלת נפתחה.
ליאו הביט בחבריו בפנים קורנות" .וככה ,ידידי ,עושים דברים בעולם של ליאו .היכנסו!"
"אני שונא את העולם של ליאו ",רטן פרנק.
הייזל צחקה.
בתוך החדר היו כל כך הרבה דברים מגניבים ,שליאו היה יכול לבלות שנים בהתעסקות
בהם .ממדי החדר הזכירו את הנפחייה במחנה החצויים ,עם שולחנות עבודה מצופים ארד
לאורך הקירות ,וסלים מלאים כלים עתיקים לעיבוד מתכת .עשרות כדורי ארד וזהב שנראו
כמו כדורסלי סטימפאנק ניצבו ברחבי החדר בשלבים שונים של פירוק .הרצפה היתה זרועה
גלגלי שיניים וחוטי תיל .כבלי מתכת עבים נמתחו מכל שולחן אל קצה החדר ,שם שכנה
גלריה סגורה כמו חדר בקרה בתיאטרון .מדרגות הובילו אליה משני הצדדים .נראה שכל
הכבלים מובילים לגלריה .לצד המדרגות משמאל היתה שורה של כוכים ובהם גלילי עור —
ככל הנראה נרתיקים של מגילות עתיקות.
ליאו עמד לפנות לעבר השולחנות ,אבל במקרה העיף מבט שמאלה וכמעט קפץ מרוב
בהלה .משני צידי הדלת עמדו שתי בובות משוריינות — כמו שלדי דחלילים שהיו עשויים
מצינורות ארד ולבשו שריון רומי מלא כולל מגן וחרב.
"גדול ".ליאו ניגש אל אחד מהם" .הם היו אדירים אילו היו פועלים".
פרנק התרחק לאט מהבובות" .היצורים האלה הולכים להתעורר לחיים ולתקוף אותנו,
נכון?"
ליאו צחק" .אין סיכוי .לא גמרו להרכיב אותם ".הוא נקש על צוואר הבובה הסמוכה אליו,
שם ביצבצו חוטי נחושת רופפים מתחת למגן החזה" .תראה ,חוטי הראש מנותקים .וכאן,
במרפק ,הגלגלת של המפרק הזה לא מכוונת .ניחוש שלי? הרומאים ניסו לשחזר עיצוב יווני,
אבל לא היו מספיק מיומנים".
הייזל הרימה גבות" .הרומאים לא היו מספיק טובים בדברים מורכבים ,אני מניחה".
"או עדינים ",הוסיף פרנק" .או מתוחכמים".
"היי ,אני רק מתאר את מה שאני רואה ".ליאו שיחק בראש הבובה ,וגרם לה להנהן כאילו
היא מסכימה איתו" .ועדיין ...ניסיון מרשים למדי .שמעתי אגדות על כך שהרומאים החרימו
את כתבי אַ ְרכימֶ דֶ ס ,אבל — "
"ארכימדס?" הייזל השתוממה" .הוא לא היה מתמטיקאי מהזמן העתיק או משהו כזה?"
ליאו צחק" .הוא היה הרבה יותר מזה .הוא היה הבן הכי מפורסם של הפייסטוס שחי אי
פעם".
פרנק גירד באוזנו" .שמעתי את השם שלו ,אבל איך אתה יודע שהעיצוב של הבובה הוא
שלו?"
"אין סיכוי שלא!" אמר ליאו" .תראו ,קראתי המון על ארכימדס .הוא הגיבור של ביתן
תשע .הבחור היה יווני ,כן? הוא חי באחת המושבות היווניות בדרום איטליה ,לפני שרומא
עלתה לגדולה והשתלטה על הכול .בסופו של דבר הרומאים הגיעו לשם והחריבו את העיר
שלו .הגנרל הרומי רצה לחוס על חיי ארכימדס כי הוא תרם כל כך הרבה — מעין איינשטיין
של העולם העתיק — אבל איזה חייל רומי טיפש הרג אותו".
"שוב אתה מתחיל ",רטנה הייזל" .רומי וטיפש לא תמיד הולכים ביחד ,ליאו".
פרנק נהם בהסכמה" .איך אתה יודע את כל זה ,בעצם?" דרש לדעת" .גם כאן מסתתר
מדריך תיירים ספרדי?"
"לא ,אחי ",אמר ליאו" .אין חצוי שאוהב לבנות דברים ולא מכיר את ארכימדס .הבחור
היה הטופ שבטופ .הוא חישב את הערך של פאי .הוא הגדיר כל מיני דברים במתמטיקה שעד
היום משתמשים בהם בהנדסה .הוא המציא בורג הידראולי שמסוגל להזרים מים בצינורות".
הייזל החמיצה פנים" .בורג הידראולי .סליחה באמת שלא שמעתי על ההישג המדהים
הזה".
"הוא גם בנה קרן מוות עשויה ממראות שהיתה מסוגלת להשמיד ספינות אויב ",אמר
ליאו" .זה מספיק מדהים בשבילך?"
"ראיתי משהו כזה בטלוויזיה ",הודה פרנק" .הם הוכיחו שזה לא פעל".
"טוב ,כי בני תמותה לא יודעים להשתמש בארד שמימי ",אמר ליאו" .זה המפתח.
ארכימדס המציא גם צבת ענקית על מנוף מסתובב שהיתה מסוגלת לשלוף ספינות אויב
מהמים".
"טוב ,זה באמת מגניב ",הודה פרנק" .אני מת על משחקים כאלה".
"נו ,אתה רואה ",אמר ליאו" .בכל מקרה ,ההמצאות שלו לא עזרו לו .הרומאים בכל זאת
החריבו את העיר שלו .ארכימדס מת .לפי האגדה ,הגנרל הרומי היה מעריץ גדול שלו ,אז
הוא בזז את בית המלאכה של ארכימדס ושלח ארגזים שלמים של מזכרות בחזרה לרומא .הם
נעלמו מעל דפי ההיסטוריה ,אבל "...ליאו החווה בידו אל החפצים שעל השולחנות" .הנה
הם".
"כדורסלים ממתכת?" שאלה הייזל.
ליאו פשוט לא האמין שהם אינם מעריכים את המחזה שלפניהם ,אבל התאמץ לכבוש את
רוגזו" .אנשים ,ארכימדס בנה כדורים .הרומאים לא הצליחו להבין אותם .הם חשבו שהם
משמשים למדידת זמן או מייצגים גרמי שמים ,כי הם היו מכוסים בציורים של כוכבים ושל
כוכבי לכת .אבל זה כמו למצוא רובה ולחשוב שהוא מקל הליכה".
"ליאו ,הרומאים היו מהנדסים מעולים ",הזכירה לו הייזל" .הם בנו אמות מים ,דרכים —
"
"כלי מצור ",הוסיף פרנק" .מערכות ניקוז ציבוריות".
"כן ,בסדר ",אמר ליאו" .אבל ארכימדס היה רמה אחת מעל כולם .הכדורים שלו עשו כל
מיני דברים ,רק שאף אחד לא בטוח"...
פתאום עלה בדעתו של ליאו רעיון מדהים כל כך ,שאפו עלה בלהבות .הוא טפח עליו מהר
ככל האפשר .אוף ,זה היה כל כך מביך.
הוא רץ אל שורת הכוכים ובחן את הסימונים על נרתיקי המגילות" .אלים אדירים .זהו
זה!"
הוא הרים בזהירות את אחת המגילות .הוא לא היה מוכשר במיוחד בקריאת יוונית עתיקה,
אבל הצליח לפענח שעל הנרתיק כתוב "על בניית כדורים".
"אנשים ,זה הספר האבוד!" ידיו של ליאו רעדו" .ארכימדס כתב אותו .הוא תיאר בו את
שיטות הבנייה שלו ,אבל כל העותקים אבדו בעת העתיקה .אם אוכל לתרגם את זה"...
האפשרויות היו אינסופיות .בעיניו של ליאו ,נוסף כעת למסע החיפושים ממד שונה
לחלוטין .הוא חייב להוציא מכאן בשלום את הכדורים ואת המגילות .הוא חייב לשמור עליהם
עד שיוכל להביא אותם בשלום לביתן תשע וללמוד אותם.
"סודות ארכימדס ",הוא מילמל" .אנשים ,זה גדול יותר מהמחשב הנייד של דיידאלוס .אם
הרומאים יתקפו את מחנה החצויים ,הסודות האלה עשויים להציל את המחנה .יכול להיות
אפילו שנמצא בהם משהו נגד גאיה והענקים!"
הייזל ופרנק החליפו מבט ספקני.
"בסדר ",אמרה הייזל" .לא באנו לכאן לחפש מגילה ,אבל אני מניחה שאנחנו יכולים
לקחת אותה איתנו".
"בהנחה שלא אכפת לך לחלוק את הסודות איתנו ,הרומאים הטיפשים ",אמר פרנק.
"מה?" ליאו בהה בו בלי להבין" .לא .תשמע .לא התכוונתי להעליב — טוב ,לא חשוב.
הנקודה היא שאלה חדשות טובות!"
בפעם הראשונה זה ימים ,ליאו הרגיש מלא תקווה.
ואז ,כמובן ,הכול החל להשתבש.
על השולחן הסמוך להייזל ולפרנק ,אחד הכדורים תיקתק וזימזם .שורה של רגליים דקות
ביצבצה לאורכו .הכדור התרומם ,ושני כבלי ארד הצליפו מראשו ופגעו בהייזל ובפרנק כמו
חוטי אקדח הלם .שני חבריו של ליאו קרסו על הרצפה.
ליאו זינק לעזרתם ,אבל שתי בובות המתכת המשוריינות ,אלה שלא היה שום מצב שיזוזו,
זזו .הן שלפו חרבות והתקדמו לעבר ליאו.
הבובה משמאל הפנתה אליו את קסדתה המעוקמת שצורתה כראש זאב .למרות שלא היו
לה פנים או פה ,קול חלול מוכר בקע מאחורי מגן הפנים.
"לא תוכל להימלט מאיתנו ,ליאו ואלדס ",אמר הקול" .איננו אוהבים להשתלט על מכונות,
אבל הן עדיפות על תיירים .אתה לא תצא מכאן בחיים".
XXXIX
ליאו
בדבר אחד ליאו הסכים עם נמסיס בלב שלם :מזל טוב אינו אלא הונאה .לפחות בכל הנוגע
למזל של ליאו.
בחורף שעבר הוא צפה באימה במשפחה של קיקלופים מתכוננת לעשות מג'ייסון ומפייפר
ברביקיו .הוא הצליח לתכנן תוכנית ולהציל את חבריו בעצמו ,אבל לפחות היה לו זמן
לחשוב.
ועכשיו? לא ממש .הייזל ופרנק עולפו במחושי כדור הבאולינג הסטימפאנקי שזע תחת
שליטת האידולון ,ושתי חליפות שריון עצבניות עמדו להרוג אותו.
הוא לא יכול להפגיז אותן באש .חליפות שריון לא ייפגעו מדבר כזה .וחוץ מזה ,הייזל
ופרנק היו קרובים מדי .הוא לא רצה לשרוף אותם ,או להצית בטעות את חתיכת העץ
השולטת בחייו של פרנק.
מימינו של ליאו ,הקסדה בצורת ראש אריה הסתובבה בחריקה על צוואר התיל שלה
ובחנה את הייזל ואת פרנק ,שעדיין שכבו מחוסרי הכרה.
"חצוי וחצויה ",אמר ראש אריה" .הם ישמשו למטרה ,אם האחרים ימותו ".המסכה
החלולה פנתה בחזרה אל ליאו" .איננו זקוקים לך ,ליאו ואלדס".
"הלו!" ניסה ליאו לחייך חיוך כובש" .תמיד צריך את ליאו ואלדס!"
הוא פרש זרועות וקיווה שהוא נראה מלא ביטחון ומועיל ,לא נואש ומבועת .הוא תהה אם
מאוחר מדי לכתוב ליאו מספר 1על החולצה שלו.
למרבה הצער ,חליפות השריון לא היו נוחות להשפעה כמו מועדון המעריצות של
נרקיסוס.
ראש זאב נהם" :אני הייתי בתוך ראשך ,ליאו .אני עזרתי לך לחרחר מלחמה".
החיוך של ליאו נמחק .הוא נסוג צעד לאחור" .זה היית אתה?"
עכשיו הוא הבין למה התיירים הלחיצו אותו מהרגע הראשון ,ולמה הקול של היצור נשמע
לו מוכר כל כך .הוא שמע אותו בתוך ראשו.
"בגללך יריתי בבליסטרה?" תבע ליאו לדעת" .ואתה קורא לזה לעזור?"
"אני מכיר את הלך המחשבה שלך ",אמר ראש זאב" .אני מכיר את מגבלותיך .אתה קטן
ובודד .אתה זקוק לחברים שיגוננו עליך .בלעדיהם לא תוכל לנצח אותי .נשבעתי לא
להשתלט שוב על גופך ,אך עדיין אוכל להרוג אותך".
חליפות השריון צעדו קדימה .חודי חרבותיהם ריחפו סנטימטרים ספורים מהפרצוף של
ליאו.
הפחד של ליאו נשטף פתאום בגל של כעס .האידולון הזה בקסדת הזאב השפיל אותו,
השתלט על גופו וגרם לו לתקוף את רומא החדשה .הוא סיכן את חבריו והרס את מסע
החיפושים שלהם.
ליאו העיף מבט בכדורים הדוממים שעל שולחנות העבודה .הוא הירהר בתוכן חגורת
הכלים שלו .הוא חשב על עליית הגג שמעליו — האזור שנראה כמו חדר בקרה .והופ:
"מבצע גרוטאות" יצא לדרך.
"דבר ראשון :אתה לא מכיר אותי ",הוא אמר לראש זאב" .דבר שני :ביי".
הוא זינק אל המדרגות ורץ למעלה .חליפות השריון היו מפחידות ,אבל לא זריזות .כפי
שציפה ליאו ,משני עברי הגלריה היו דלתות — שערי מתכת מתקפלים .המפעילים היו
זקוקים לדרך להגן על עצמם במקרה שיצירותיהם יתחילו להשתולל ...כמו עכשיו .ליאו סגר
בטריקה את שני השערים והעלה אש בידיו ,כדי להתיך את המנעולים.
חליפות השריון סגרו עליו משני הצדדים .הן טילטלו את השערים והכו בהם בחרבותיהן.
"אין טעם במעשיך ",אמר ראש אריה" .אתה רק דוחה את הקץ".
"דחיית הקץ היא תחביב אהוב עלי ".ליאו סרק את ביתו החדש .על בית המלאכה השקיף
שולחן יחיד ,כמו לוח בקרה .הוא היה עמוס פריטים ,אבל את רובם פסל ליאו מיד :תרשים
של קטפולטה אנושית שלעולם לא תצליח לפעול; חרב שחורה משונה )ליאו לא היה מוכשר
בשימוש בחרבות(; מראת ארד גדולה )בבואתו של ליאו נראתה זוועה(; וערכת כלים
שמישהו שבר מרוב תסכול או בטעות.
ליאו התמקד בפרויקט הראשי .במרכז השולחן מישהו פירק כדור ארכימדס .גלגלי
שיניים ,קפיצים ,ידיות ומוטות היו זרועים סביבו .כל כבלי הארד מהחדר למטה היו מחוברים
ללוח מתכת מתחת לכדור .ליאו הרגיש בארד השמימי הפרוש ברחבי בית המלאכה כמו
עורקים היוצאים מתוך לב — נכונים להוליך אנרגיית קסם מנקודה זו והלאה.
"כדורסל למשוך בם ולקשרם ",מילמל ליאו.
הכדור הזה היה הווסת הראשי .המקום שבו עמד ליאו היה חדר בקרה בסגנון רומי עתיק.
"ליאו ואלדס!" יילל האידולון" .פתח את השער או שאהרוג אותך!"
"הצעה נדיבה והוגנת!" אמר ליאו מבלי להתיק את עיניו מהכדור" .רק תנו לי רגע לגמור
פה משהו .בקשה אחרונה ,בסדר?"
זה כנראה בילבל את האידולונים ,כי הם חדלו זמנית להלום בשערים.
ידיו של ליאו התרוצצו על הכדור והרכיבו מחדש את החלקים החסרים .למה הרומאים
הטיפשים היו חייבים לפרק מכונה מדהימה כזאת? הם הרגו את ארכימדס ,גנבו את החפצים
שלו ואז התעסקו במכונה שלעולם לא היו יכולים להבין .מצד שני ,לפחות הם טרחו להחביא
את כל זה למשך אלפיים שנה עד שליאו יגיע.
האידולונים התחילו להלום שוב בשערים.
"מי שם?" קרא ליאו.
"ואלדס!" שאג ראש זאב.
"לא ,אני ואלדס ",אמר ליאו.
בסופו של דבר האידולונים יבינו שלא יצליחו להיכנס .ואז ,אם ראש זאב באמת יודע איך
הראש של ליאו פועל ,הוא יחליט שיש דרכים אחרות לכפות עליו שיתוף פעולה .ליאו מוכרח
להזדרז.
הוא חיבר את גלגלי השיניים ,אבל טעה בהצבת אחד מהם ונאלץ להתחיל מהתחלה .בשם
רימוני ההלם של הפייסטוס ,זה היה ממש קשה!
בסופו של דבר הוא הכניס את הקפיץ האחרון למקום .הרומאים גסי הידיים כמעט הרסו
את מתאם המתח ,אבל ליאו שלף מחגורתו ערכת כלי שען ועשה כמה כיוונונים אחרונים.
ארכימדס היה גאון — בהנחה שהדבר הזה באמת יפעל.
הוא מתח את חוט המתנע .גלגלי השיניים התחילו להסתובב .ליאו סגר את כיסוי הכדור
ובחן את המעגלים שעל פניו ,המשולבים זה בתוך זה — בדומה מאוד לאלה שבדלת בית
המלאכה.
"ואלדס!" ראש זאב הלם בשער" .עמיתנו השלישי יהרוג את חבריך!"
ליאו קילל חרש .עמיתנו השלישי .הוא העיף מבט מטה אל הכדור המחשמל עם הרגליים
הדקות שעילף את הייזל ופרנק .נראה שהאידולון השלישי צפון בתוכו .אבל ליאו עדיין לא
ידע מה הקוד להפעלת כדור הבקרה.
"טוב ,בסדר ",הוא קרא" .תפסתם אותי .רק ...רק שנייה".
"לא עוד שניות!" צעק ראש זאב" .פתח את השער עכשיו ,אחרת הם ימותו".
הכדור המחשמל הצליף במחושיו ושילח זרם נוסף בהייזל ובפרנק .גופיהם חסרי ההכרה
פירכסו .זרם חשמלי בעוצמה כזאת עלול לעצור את הלב שלהם.
ליאו התאמץ שלא לבכות .זה היה קשה מדי .הוא לא מסוגל לעשות את זה.
הוא בהה בפני הכדור — שבע טבעות ,ובכל אחת מהן חרוטות אותיות יווניות זעירות,
מספרים וסמלי מזלות .התשובה לא תהיה פאי .ארכימדס לעולם לא היה משתמש באותה
סיסמה פעמיים .וחוץ מזה ,מעצם הנחת היד על הכדור הרגיש ליאו שמדובר ברצף אקראי.
משהו שרק ארכימדס היה יודע.
על פי האגדה ,המילים האחרונות של ארכימדס היו :אל תיגע במעגלים שלי.
איש לא ידע למה הוא התכוון ,אבל ליאו החליט ליישם את דבריו על הכדור הזה .הנעילה
היתה מורכבת מדי .לו היו לליאו כמה שנים ,הוא היה יכול לפענח את הסימונים ולמצוא את
הצירוף הנכון ,אבל לא היו לו אפילו כמה שניות.
זמנו אזל .מזלו אזל .וחבריו עמדו למות.
בעיה שלא תוכל לפתור ,אמר קול בראשו.
נמסיס ...היא הכינה אותו לקראת הרגע הזה .ליאו דחף את ידו לכיס חגורת הכלים ושלף
את עוגיית המזל .האלה הזהירה אותו שיהיה עליו לשלם מחיר כבד על עזרתה — כבד לא
פחות מאובדן עין .אבל אם הוא לא ינסה ,החברים שלו ימותו.
"אני צריך את סיסמת הגישה לכדור הזה ",אמר.
הוא שבר את העוגייה.
XL
ליאו
ליאו פרש את פיסת הנייר .זה מה שהיה כתוב בה:
זאת הבקשה שלך? ברצינות? )עבור(
מאחור היה כתוב:
מספרי המזל שלך הם :שתים–עשרה ,צדק ,אוריון ,דלתא ,שלוש ,תטא ,אומגה) .שפוך
נקמתך על ראש גאיה ,ליאו ואלדס(.
באצבעות רועדות ,ליאו סובב את הטבעות.
מחוץ לשערים ,ראש זאב נהם בתסכול" :אם חבריך אינם חשובים לך ,אולי אתה זקוק
לתמריץ חזק יותר .אולי עלי להשמיד במקום זאת את המגילות הללו — מעשי ידיו היקרים
מפז של ארכימדס!"
הטבעת האחרונה התקבעה במקומה בקול נקישה .הכדור זימזם מאנרגיה .ליאו ריפרף
בידיו על פני שטחו וחש בידיות ובכפתורים זעירים ממתינים לפקודותיו.
פעימות קסם וחשמל שטפו דרך כבלי הארד השמימי ברחבי החדר.
ליאו מעולם לא ניגן בכלי נגינה ,אבל הוא הניח שהתחושה בוודאי דומה — כשאתה מכיר
כל מקש או תו ברמה שאינך צריך לחשוב על מה שידיך עושות .אתה פשוט מתרכז בצליל
שאתה רוצה להפיק.
הוא התחיל בקטן .הוא התרכז בכדור זהב אחד בחדר הראשי ,שהיה שלם יחסית .כדור
הזהב רעד .הוא צימח שלוש רגליים והתקרב לכדור המחשמל .מסור עגול זעיר ביצבץ מראש
כדור הזהב והחל לחדור אל מוח הכדור המחשמל.
ליאו ניסה להפעיל כדור אחר .הוא התפוצץ בעננה קטנה של אבק–ארד ועשן.
"אופס ",מילמל ליאו" .מצטער ,ארכימדס".
"מה אתה עושה?" תבע ראש זאב לדעת" .חדל ממעשי ההבל הללו והיכנע!"
"כן ,כן ,אני נכנע!" אמר ליאו" .אני לגמרי נכנע!"
הוא ניסה להשתלט על כדור שלישי .גם זה נשבר .ליאו הצטער שהוא מחריב את כל
ההמצאות העתיקות הללו ,אבל חייהם עמדו כאן על הכף .פרנק האשים אותו שאכפת לו
ממכונות יותר מאשר מאנשים ,אבל כשהברירה היתה בין להציל כדורים עתיקים ולהציל את
חבריו ,לא היתה לו שום התלבטות.
הניסיון הרביעי היה מוצלח יותר .חלקו העליון של כדור מצופה אבני אודם נפתח ,ולהבי
מסוק נפרשו ממנו .ליאו שמח שבופורד השולחן אינו שם — אין ספק שהוא היה מתאהב.
כדור האודם התרומם באוויר וריחף היישר לעבר הכוכים .זרועות זהב זעירות הושטו
מאמצעו וחטפו את נרתיקי המגילות יקרות הערך.
"מספיק!" צעק ראש זאב" .אני אשמיד את — "
הוא הסתובב בדיוק בזמן לראות את כדור האודם מסתלק עם המגילות .הכדור חצה את
החדר בטיסה וריחף בפינה.
"מה?!" הזדעק ראש זאב" .הרוג את האסירים!"
הוא דיבר כנראה אל הכדור המחשמל .לרוע מזלו ,הכדור המחשמל לא היה מסוגל עוד
לציית .כדור הזהב של ליאו ניצב מעל ראשו המנוסר וחיטט בקרביו כאילו הוא מרוקן דלעת.
תודה לאלים ,הייזל ופרנק התחילו לזוע.
"מספיק!" ראש זאב סימן לראש אריה שמאחורי השער השני" .בוא! אנחנו נשמיד את
החצויים בעצמנו".
"לא נראה לי ,חבר'ה ".ליאו פנה לעבר ראש אריה .ידיו התרוצצו על לוח הבקרה ,והוא
הרגיש בגל הלם חולף ברצפה.
ראש אריה רעד והשפיל את חרבו.
ליאו גיחך" .אתם בעולם של ליאו עכשיו".
ראש אריה הסתובב וירד במדרגות בנחישות .במקום לתקוף את הייזל וליאו הוא עלה
במדרגות ממול ופנה אל עמיתו.
"מה אתה עושה?" תבע לדעת ראש זאב" .אנחנו חייבים — "
בונג!
ראש אריה הטיח את המגן שלו בחזה של ראש זאב .הוא חבט בקת החרב שלו בקסדה של
עמיתו ,וראש זאב הפך לראש זאב מעוך ומעוקם.
"חדל!" תבע ראש זאב.
"איני יכול!"
ליאו התחיל להשתפר בזה .הוא פקד על שתי חליפות השריון לשמוט חרבות ומגנים
ולחבוט זו בזו שוב ושוב.
"ואלדס!" קרא ראש זאב בקול מדנדן" .עונשך יהיה מוות!"
"בטח ,בטח ",קרא ליאו" .אז מי השתלט פה על מי ,אה ,צעצוע קטן?"
שני החיילים המכניים התגלגלו במדרגות ,וליאו כפה עליהם להיטלטל הלוך ושוב.
מפרקיהם החלו להעלות עשן .הכדורים האחרים בחדר התחילו להתפוצץ .יותר מדי אנרגיה
שטפה במערכת העתיקה .כדור הבקרה בידו של ליאו החל להתחמם קצת יותר מדי.
"פרנק ,הייזל!" ליאו צעק" .תתפסו מחסה!"
חבריו עדיין היו מטושטשים ,ובהו בתדהמה בבובות המיטלטלות ,אבל הם הבינו את
האזהרה .פרנק גרר את הייזל מתחת לשולחן העבודה הקרוב וגונן עליה בגופו.
סיבוב אחרון של הכדור ,וליאו שילח זרם אדיר במערכת .הלוחמים בשריון התפוצצו.
מוטות ,בוכנות ורסיסי ארד עפו לכל עבר .כדורים התפוצצו על כל השולחנות כמו פחיות
קולה במיקרוגל .כדור הזהב של ליאו קפא .כדור האודם המעופף צנח אל הרצפה עם נרתיקי
המגילות.
החדר דמם פתאום מלבד כמה ניצוצות וזמזומים אקראיים .האוויר נמלא ריח מנועים
שרופים .ליאו מיהר במורד המדרגות ומצא את פרנק ואת הייזל בריאים ושלמים מתחת
לשולחן .בכל חייו הוא לא שמח כל כך לראות את השניים האלה מתחבקים.
"אתם בחיים!" הוא אמר.
העין השמאלית של הייזל פרפרה ,אולי מזרם החשמל שחטפה .מכל בחינה אחרת היא
נראתה בסדר גמור" .אה ...מה בדיוק קרה?"
"ארכימדס ניצח ובגדול!" אמר ליאו" .נשאר במכונות העתיקות האלה מספיק כוח למופע
אחד אחרון .ברגע שמצאתי את סיסמת הכניסה ,כל השאר היה קל".
הוא טפח על לוח הבקרה ,שהעלה עשן כבד .ליאו לא ידע אם יהיה ניתן לתקן אותו ,אבל
מרוב הקלה לא היה לו אכפת.
"האידולונים ",אמר פרנק" .הם הסתלקו?"
ליאו חייך חיוך גדול" .הפקודה האחרונה שלי הכניסה את מתגי הניתוק שלהם לעומס יתר
— בגדול נעלתי את כל המעגלים שלהם והתכתי את הליבות".
"ובאנגלית?" שאל פרנק.
"לכדתי את האידולונים בתוך המעגלים החשמליים ",אמר ליאו" .ואז המסתי אותם .הם
לא יטרידו יותר אף אחד".
ליאו עזר לחבריו לקום.
"אתה הצלת אותנו ",אמר פרנק.
"אל תישמע כל כך המום ".ליאו העיף מבט בבית המלאכה ההרוס" .חבל שכל המכונות
נהרסו ,אבל לפחות הצלתי את המגילות .אם אצליח להחזיר אותן למחנה החצויים ,אולי אוכל
לשחזר את ההמצאות של ארכימדס".
הייזל שיפשפה את ראשה" .אבל אני לא מבינה .איפה ניקו? המנהרה הזאת היתה אמורה
להוביל אותנו אל ניקו".
ליאו כמעט שכח מדוע ירדו לכאן מלכתחילה .ניקו בפירוש לא היה כאן .זאת היתה דרך
ללא מוצא .אז למה?...
"אוי ".ליאו הרגיש כאילו כדור מנסר לו את הראש במסור חשמלי ,תולש חוטים וגלגלי
שיניים" .הייזל ,איך בדיוק עקבת אחרי ניקו? כלומר ,את מסוגלת פשוט להרגיש שהוא
בסביבה כי הוא אח שלך?"
המצח של הייזל התקמט בבלבול .היא עדיין היתה מטושטשת קצת מהחשמול" .לא — לא
בדיוק .לפעמים אני מרגישה שהוא בסביבה ,אבל כמו שאמרתי ,רומא כל כך מבלבלת ,יש
כאן כל כך הרבה הפרעות בגלל כל המנהרות והמערות — "
"את עקבת אחריו באמצעות הרגישות שלך למתכות ",ניחש ליאו" .החרב שלו?"
היא מיצמצה" .איך ידעת?"
"כדאי שתבואי איתי ".הוא הוביל את הייזל ואת פרנק אל חדר הבקרה והצביע על החרב
השחורה.
"אוי .אוי ,לא ".הייזל היתה מתמוטטת אם פרנק לא היה תופס אותה" .אבל זה לא ייתכן!
החרב של ניקו היתה איתו בכד הארד .פרסי ראה אותה בחלום שלו!"
"או שהחלום טעה ",אמר ליאו" ,או שהענקים העבירו את החרב לכאן כפיתיון".
"אז זאת מלכודת ",אמר פרנק" .הם רצו שנגיע לכאן".
"אבל למה?" צעקה הייזל" .איפה אחי?"
קול לחשוש מילא את חדר הבקרה .תחילה ליאו חשב שהאידולונים חזרו .ואז הוא קלט
שמראת הארד שעל השולחן מעלה אדים.
אח ,חצויים אומללים שלי .פניה הנמות של גאיה נגלו במראה .כרגיל ,היא דיברה בלי
להזיז את השפתיים .והמראה יכול היה להיות מלחיץ יותר רק אם היתה מחזיקה בידיה בובת
פיתום .ליאו שנא את הבובות האלה.
עמדה בפניכם ברירה ,אמרה גאיה .קולה הידהד במרחבי החדר .נדמה שהוא בוקע לא רק
מהמראה אלא גם מקירות האבן.
ליאו קלט שהיא מקיפה אותם מכל עבריהם .כמובן .הם הרי נמצאים בתוך האדמה .אחרי
כל הטרחה של בניית ‘ארגו '2כדי שיוכלו לנוע בדרך הים והאוויר ,בסופו של דבר הם בכל
זאת הגיעו לאדמה.
הצעתי ישועה לכל אחד ואחד מכם ,אמרה גאיה .הייתם יכולים לשוב לאחור .כעת
איחרתם את המועד .הגעתם לארצות העתיקות ,המקום שבו אני חזקה יותר מבכל מקום אחר
— המקום שבו אתעורר.
ליאו שלף פטיש מחגורת הכלים שלו .הוא הלם במראה .מאחר שהיתה עשויה מתכת היא
רק התנדנדה כמו מגש תה ,אבל הוא הרגיש מעולה למחוץ לגאיה את האף.
"למקרה שלא הבחנת ,פרצוף אדמה ",הוא אמר" ,המארב הקטן שלך נכשל .שלושת
האידולונים שלך הפכו לשלוליות ארד ,ואנחנו בריאים ושלמים".
גאיה צחקה רכות .אח ,ליאו המתוק שלי .שלושתכם הופרדתם מחבריכם .זאת היתה
המטרה.
דלת בית המלאכה נטרקה.
אתם לכודים בחיבוקי ,אמרה גאיה .ובינתיים ,אנבת' צייס נשארה לבדה ,מבועתת ונכה,
ניצבת בפני מותה בידי הגדולה באויבים של אמה.
התמונה במראה השתנתה .ליאו ראה את אנבת' שרועה על רצפת מערה חשוכה ומניפה את
פגיון הארד שלה כהודפת מפלצת .פניה היו חיוורות .הרגל שלה היתה עטופה בקיבוע כלשהו.
ליאו לא ראה על מה היא מסתכלת ,אבל היה ברור שזה משהו מחריד .הוא רצה להאמין
שהתמונה משקרת ,אבל היתה לו תחושת בטן לא נעימה שהיא אמיתית ,ושכל זה קורה בזמן
אמת.
האחרים ,אמרה גאיה ,ג'ייסון גרייס ,פייפר מקלין וידידי היקר פרסי ג'קסון — כולם
ימותו בתוך דקות.
התמונה התחלפה שוב .פרסי החזיק באנקלוסמוס ,והוביל את ג'ייסון ואת פייפר במורד
גרם מדרגות לולייני ,אל תוך החשכה.
כוחותיהם יבגדו בהם ,אמרה גאיה .הם ימותו במגרש הביתי שלהם .אני כמעט מקווה שהם
ישרדו .הם יכלו לשמש כקורבנות ראויים יותר .אך אבוי ,הייזל ופרנק ,אצטרך להסתפק
בכם .משרתי יאספו אתכם בקרוב ויביאו אתכם אל המקום העתיק .דמכם יקים אותי
סוף–סוף .עד אז ,אניח לכם לצפות במות חבריכם .אתם מוזמנים ...ליהנות מהצצה אחרונה
בכישלון מסעכם.
ליאו לא היה מסוגל לעמוד בזה יותר .הידיים שלו בערו בחום מלובן .הייזל ופרנק מיהרו
לסגת לאחור בעודו לוחץ את כפות ידיו על המראה ומתיך אותה לשלולית ארד.
קולה של גאיה השתתק .ליאו לא שמע דבר מלבד שאגת הדם באוזניו .הוא נשם נשימה
נרעדת.
"מצטער ",אמר לחבריו" .היא התחילה לעלות לי על העצבים".
"מה נעשה עכשיו?" שאל פרנק" .אנחנו חייבים לצאת מכאן ולעזור לאחרים".
ליאו סרק את בית המלאכה שכעת היה זרוע שברי כדורים מעלים עשן .חבריו עדיין נזקקו
לו .זו עדיין ההצגה שלו .כל עוד חגורת הכלים ברשותו ,ליאו ואלדס לא ישב חסר אונים
ויצפה בערוץ המוות לחצויים.
"יש לי רעיון ",אמר" .אבל הוא מחייב שיתוף פעולה של שלושתנו".
הוא התחיל לגולל בפניהם את תוכניתו.
XLI
פייפר
פייפר ניסתה להפיק את המיטב מהמצב.
כשנמאס לה ולג'ייסון לצעוד הלוך ושוב על הסיפון ולהקשיב למאמן הדג' שר "לדוד
משה" )עם כלי נשק במקום חיות( ,הם החליטו לערוך פיקניק בפארק.
הדג' הסכים באי רצון" .אל תצאו מטווח ראייה".
"מה אנחנו ,ילדים?" שאל ג'ייסון.
הדג' פלט נחרת בוז" .אצלנו התיישים ,הילדים הם גדיים .הם חמודים ,וקיומם תורם
לחברה .אתם בהחלט לא גדיים".
הם פרשו שמיכה תחת עץ ערבה על גדת בריכה .פייפר הפכה את קרן השפע ושפכה
מתוכה ארוחה שלמה — כריכים ארוזים ,פחיות משקה ,פירות טריים ,ומסיבה כלשהי —
עוגת יום הולדת עם ציפוי סגול ונרות דולקים.
היא הביטה בעוגה בבלבול" .היום יום ההולדת של מישהו?"
ג'ייסון עשה פרצוף" .לא התכוונתי לספר לאף אחד".
"ג'ייסון!"
"אנחנו עסוקים מדי ",הוא אמר" .והאמת ...עד החודש האחרון ,אפילו לא ידעתי מתי יום
ההולדת שלי .תאליה סיפרה לי בביקור האחרון שלה במחנה".
פייפר תהתה איך מרגישים כשלא יודעים מתי נולדתם .ג'ייסון נמסר ללופה הזאבה כשהיה
בן שנתיים בלבד .הוא לא ממש הכיר את אמו בת התמותה .את אחותו פגש רק בחורף
הקודם.
"אחד ביולי ",אמרה פייפר" .הקלנדה של יולי".
"כן ".ג'ייסון גיחך" .הרומאים היו רואים בזה סגולה למזל טוב — היום הראשון בחודש
שנקרא על שם יוליוס קיסר .היום המקודש ליונו .יש".
פייפר לא רצתה להציק לו ,או לחגוג אם לא מתחשק לו לחגוג.
"שש–עשרה?" שאלה.
הוא הינהן" .וואו .אני יכול להוציא רישיון נהיגה".
פייפר צחקה .ג'ייסון הרג כל כך הרבה מפלצות והציל את העולם כל כך הרבה פעמים,
שהרעיון שיילחץ מטסט היה מגוחך .היא דמיינה אותו מאחורי ההגה של מכונית לינקולן
ישנה עם שלט "ל'" ,ולידו מורה נהיגה עוין עם בלם חירום.
"נו?" היא דחקה בו" .תכבה את הנרות".
ג'ייסון נשף על הנרות .פייפר תהתה אם ביקש משאלה — היא קיוותה שביקש שהוא
ופייפר ישרדו את מסע החיפושים הזה ויישארו יחד לנצח .היא החליטה שעדיף לא לשאול
אותו .היא לא רצתה להרוס את המשאלה ,ובהחלט לא רצתה לגלות שביקש משהו אחר
לגמרי.
מאז שעזבו את עמודי הרקולס אתמול בערב ,ג'ייסון נראה מרוחק .פייפר הבינה ללבו.
הרקולס היה אח גדול מאכזב מאוד ,ואל הנהר העתיק אַ כֶלוֹיוֹס אמר כמה וכמה דברים לא
נעימים על בני יופיטר.
פייפר בהתה בקרן השפע .היא תהתה אם אַ כֶלוֹיוֹס התחיל להתרגל לחיים ללא קרניים.
היא קיוותה שכן .כן ,הוא ניסה להרוג אותם ,אבל פייפר בכל זאת ריחמה על האל הזקן .היא
לא הבינה כיצד נפש בודדה ונואשת כזאת מסוגלת להפיק קרן שפע שמניבה אננסים ועוגות
יום הולדת .הייתכן שקרן השפע שאבה ממנו את כל הטוב שבו? אולי עכשיו כשהקרן אבדה
לו ,אַ כֶלוֹיוֹס יוכל להתמלא קצת אושר ולשמור אותו לעצמו.
היא גם לא הפסיקה לחשוב על העצה של אַ כֶלוֹיוֹס :לו היית מגיעה לרומא ,סיפור המבול
היה מועיל לך הרבה יותר .היא ידעה על איזה סיפור הוא מדבר .היא רק לא הבינה במה הוא
יועיל לה.
ג'ייסון שלף נר כבוי מהעוגה" .אז חשבתי לעצמי".
המילים החזירו את פייפר בבת אחת להווה .היא ידעה שכאשר החבר שלה אומר" ,אז
חשבתי לעצמי" הגיע הזמן להילחץ.
"על "? ...היא שאלה.
"מחנה יופיטר ",הוא אמר" .על כל השנים שהתאמנתי שם .תמיד ניסינו לגבש עבודת
צוות ,לפעול כיחידה אחת .חשבתי שאני מבין את המשמעות של זה .אבל בכנות? תמיד הייתי
המנהיג .אפילו כשהייתי צעיר יותר — "
"בן יופיטר ",אמרה פייפר" .הילד החזק ביותר בלגיון .אתה היית הכוכב".
ג'ייסון נראה נבוך ,אבל לא הכחיש זאת" .עכשיו כשאני חלק מצוות של שבעה אנשים...
אני לא בדיוק יודע איך להתנהג .אני לא רגיל להיות אחד מבין ,ובכן ,שווים .אני מרגיש שאני
נכשל".
פייפר אחזה בידו" .אתה לא נכשל".
"ככה הרגשתי כשכריסאור תקף ",אמר ג'ייסון" .רוב הזמן הייתי מעולף וחסר אונים".
"בחייך ",היא נזפה בו" .זה שמישהו גיבור לא אומר שהוא בלתי מנוצח .זה רק אומר
שאתה אמיץ מספיק לעשות מה שצריך להיעשות".
"ומה אם אני לא יודע מה צריך להיעשות?"
"בשביל זה יש חברים .כל אחד מאיתנו חזק במשהו אחר .יחד כבר נמצא דרך".
ג'ייסון בחן אותה .פייפר לא היתה בטוחה שהשתכנע מדבריה ,אבל היא שמחה שהוא
מסוגל לחלוק איתה דברים אישיים .מצא חן בעיניה שיש לו קצת ספקות עצמיים .הוא לא
הצליח כל הזמן .הוא לא חשב שהיקום חייב לו התנצלות בכל פעם שמשהו השתבש —
בניגוד לבן אחר של אל הרקיע שפגשה לא מזמן.
"הרקולס היה חלאה ",הוא אמר ,כאילו קרא את מחשבותיה" .אני בחיים לא רוצה להיות
דומה לו .אבל לא היה לי האומץ לצאת נגדו אם את לא היית תופסת פיקוד .את היית
הגיבורה".
"אנחנו יכולים לעשות את זה בתורות ",היא הציעה.
"את טובה מדי בשבילי".
"אסור לך לומר את זה".
"למה לא?"
"זאת שורת פרידה .אז אם אתה לא נפרד ממני — "
ג'ייסון רכן אליה ונישק אותה .הצבעים של רומא באור אחר הצהריים נדמו פתאום עזים
יותר ,כאילו העולם עבר לאיכות צבע גבוהה.
"בלי פרידות ",הוא הבטיח" .נכון שחטפתי מכות בראש כמה פעמים ,אבל אני לא עד כדי
כך טיפש".
"טוב מאוד ",היא אמרה" .עכשיו ,בקשר לעוגה הזאת — "
קולה דעך .פרסי ג'קסון רץ לעברם ,ומהבעת פניו היה ברור לפייפר שהחדשות אינן
טובות.
***
הם נאספו על הסיפון כדי שגם המאמן הדג' יוכל לשמוע את הסיפור .כשפרסי סיים לדבר,
פייפר עדיין התקשתה להאמין למה ששמעה.
"אז אנבת' נחטפה על טוסטוס ",סיכמה" ,בידי גרגורי פק ואודרי הפבורן".
"לא בדיוק נחטפה ",אמר פרסי" .אבל יש לי הרגשה לא טובה "...הוא נשם נשימה
עמוקה ,כאילו הוא מתאמץ לא להילחץ" .בכל מקרה ,היא — היא הלכה .אולי אסור היה לי
לתת לה ללכת ,אבל — "
"היית מוכרח ",אמרה פייפר" .אתה יודע שהיא היתה חייבת ללכת לבדה .וחוץ מזה,
אנבת' קשוחה וחכמה .היא תהיה בסדר גמור".
פייפר החדירה בקולה מעט דיבור הקסמה ,ואולי זה לא היה בסדר מצדה ,אבל פרסי היה
חייב להתרכז .אם יצאו לקרב ,אנבת' לא תרצה שייפגע כי דעתו מוסחת בגללה.
כתפיו רפו קצת" .אולי את צודקת .בכל מקרה ,גרגורי — זאת אומרת טיברינוס — אמר
שיש לנו פחות זמן משחשבנו להציל את ניקו .הייזל והבנים עדיין לא חזרו?"
פייפר בדקה את השעה בלוח הבקרה שליד ההגה .היא לא הבחינה כמה מאוחר כבר.
"עכשיו שתיים .אמרנו שניפגש בשלוש".
"לכל המאוחר ",אמר ג'ייסון.
פרסי הצביע על הפגיון של פייפר" .טיברינוס אמר שתוכלי למצוא את המיקום של ניקו...
את יודעת ,עם זה".
פייפר נשכה שפתיים .הדבר האחרון שרצתה היה להציץ בקטופטריס ולהזמין חזיונות
מבעיתים נוספים.
"ניסיתי ",היא אמרה" .הפגיון לא בהכרח מראה את מה שאני רוצה לראות .למעשה,
כמעט אף פעם לא".
"בבקשה ",אמר פרסי" .נסי שוב".
הוא התחנן בעיניים ירוקות כים ,כמו גור כלב ים חמוד שזקוק לעזרה .פייפר תהתה איך
אנבת' מצליחה לנצח בוויכוחים איתו.
"בסדר ,בסדר ",היא נאנחה ושלפה את הפגיון.
"אם את כבר בודקת ",אמר המאמן הדג'" ,נסי לראות מה התוצאות האחרונות של ליגת
הבייסבול .הטלוויזיה האיטלקית ממש מתרשלת בכיסוי".
"ששש ".פייפר בחנה את להב הארד .האור הבליח .היא ראתה דירת גג מלאה חצויים
רומים .כעשרה עמדו סביב שולחן אוכל בעוד אוקטביאנוס מדבר ומצביע על מפה גדולה.
ריינה התהלכה לצד החלון והשקיפה ממנו אל סנטרל פארק.
"זה לא טוב ",רטן ג'ייסון" .הם כבר הקימו בסיס במנהטן".
"ובמפה רואים את לונג איילנד ",אמר פרסי.
"הם בודקים את השטח ",ניחש ג'ייסון" .שוקלים נתיבי התקפה".
פייפר לא רצתה לראות את זה .היא התאמצה להתרכז .אור הבזיק על פני הלהב .היא
ראתה חורבות — כמה קירות מתפוררים ,עמוד יחיד ,רצפת אבן מכוסה טחב וגפנים מתות
— כולם מקובצים על מדרון גבעה שעליה צמחו עשב ועצי אורן.
"בדיוק הייתי שם ",אמר פרסי" .זה הפורום העתיק".
התמונה התקרבה לחורבות והתמקדה בהן .בשולי רצפת האבן נחשף גרם מדרגות שהוביל
מטה אל שער ברזל מודרני סגור במנעול .התמונה בלהב עברה היישר דרך השער ,במורד
גרם מדרגות לולייני ואל חדר גלילי וחשוך כמו פנים באר.
פייפר שמטה את הלהב.
"מה קרה?" שאל ג'ייסון" .בדיוק עמדנו לראות משהו".
פייפר הרגישה כאילו הספינה חזרה לאוקיינוס והיא מיטלטלת תחת רגליה" .אנחנו לא
יכולים ללכת לשם".
פרסי שלח בה מבט משתומם" .פייפר ,ניקו גוסס .אנחנו חייבים למצוא אותו .וכמובן,
רומא עומדת להיחרב".
קולה של פייפר נדם .כל כך הרבה זמן היא שמרה לעצמה את עניין חיזיון החדר העגול,
שעכשיו לא היתה מסוגלת לדבר על זה .היתה לה תחושה נוראה שגם אם תסביר את זה
לפרסי ולג'ייסון ,זה לא ישנה דבר .היא לא תוכל למנוע את מה שעומד לקרות.
היא הרימה שוב את הסכין .נדמה שהקת קרה יותר מהרגיל.
היא הכריחה את עצמה להסתכל על הלהב .היא ראתה שני ענקים בשריון גלדיאטורים
יושבים על כיסאות פראיטורים ענקיים .הענקים נקשו גביעי זהב בברכה כאילו זה עתה ניצחו
בקרב חשוב .ביניהם ניצב כד ארד גדול.
החיזיון התמקד שוב .בתוך הכד ,ניקו די אנג'לו היה מצונף לכדור .הוא חדל לזוז ,וכל
גרגרי הרימון נאכלו.
"איחרנו את המועד ",אמר ג'ייסון.
"לא ",אמר פרסי" .לא ,אני מסרב להאמין לזה .אולי הוא שקע בטרנס עמוק יותר כדי
למשוך זמן .אנחנו חייבים למהר".
פני הלהב החשיכו .פייפר החזירה אותו לנדן וניסתה לעצור בידיה מלרעוד .היא קיוותה
שפרסי צודק וניקו עדיין בחיים .מצד שני ,לא היה ברור לה כיצד התמונה הזאת קשורה
לחיזיון של חדר הטביעה .אולי הענקים מרימים כוסות כי היא ופרסי וג'ייסון מתים.
"כדאי שנחכה לאחרים ",היא אמרה" .הייזל ,פרנק וליאו אמורים לחזור בקרוב".
"אנחנו לא יכולים לחכות ",התעקש פרסי.
המאמן הדג' פלט אנקה" .אלה בסך הכול שני ענקים .אם אתם רוצים ,אני יכול לחסל את
שניהם".
"אה ...המאמן "...אמר ג'ייסון" ,ממש יפה מצדך להציע עזרה ,אבל אנחנו צריכים
שתשמור על הספינה — כמו שרק תיש יכול".
הדג' הזעיף פנים" .ולהשאיר את כל הכיף לשלושתכם?"
פרסי תפס בזרועו של הסאטיר" .הייזל וכל השאר צריכים אותך כאן .כשהם יחזרו ,הם
יזדקקו למנהיגות שלך .אתה מעוז הכוח שלהם".
"כן ".ג'ייסון הצליח לכבוש חיוך" .ליאו תמיד אומר שאתה מעוז כוחו .תוכל לומר להם
לאן הלכנו ולהביא את הספינה לפורום לפגוש אותנו".
"והנה ".פייפר חלצה את קטופטריס ממותניה והושיטה את הפגיון למאמן הדג'.
עיניו של הסאטיר נפערו .חצויה לא אמורה להשאיר את הנשק שלה מאחור ,אבל לפייפר
ממש נמאס מכל החזיונות המרושעים האלה .היא העדיפה להתמודד עם מותה בלי פרומואים.
"תפקח עלינו באמצעות להב ",היא הציעה לו" .ותוכל לבדוק גם את התוצאות של ליגת
הבייסבול".
ובזה נסגר העניין .הדג' הינהן בפנים רציניות ,נכון לתרום את חלקו למען מסע החיפושים.
"בסדר ",אמר" .אבל אם יבואו לכאן ענקים — "
"תרגיש חופשי להפגיז אותם ",אמר ג'ייסון.
"מה עם תיירים מעצבנים?"
"לא ",ענו כולם פה אחד.
"אוף .בסדר ,בסדר .רק שזה לא ייקח לכם יותר מדי זמן ,אחרת אני בא לחפש אתכם
בבליסטראות מפגיזות".
XLII
פייפר
לא היה שום קושי למצוא את המקום .פרסי הוביל אותם היישר לשם ,במורד גבעה נטושה
שהשקיפה על חורבות הפורום.
גם הכניסה היה פשוטה .חרב הזהב של ג'ייסון שיספה את המנעול ושער המתכת נפתח
בחריקה .אף בן תמותה לא הבחין בהם .שום אזעקה לא הופעלה .מדרגות אבן לולייניות
התפתלו מטה אל החשכה.
"אני ארד ראשון ",אמר ג'ייסון.
"לא!" פלטה פייפר.
שני הבנים הסתובבו אליה.
"פייפס ,מה העניין?" שאל ג'ייסון" .התמונה בלהב ...את כבר ראית אותה בעבר ,נכון?"
פייפר הינהנה בעיניים צורבות" .לא ידעתי איך לספר לכם .ראיתי את החדר למטה
מתמלא מים .ראיתי את שלושתנו טובעים".
ג'ייסון ופרסי הביטו בה בתמיהה.
"אני לא מסוגל לטבוע ",אמר פרסי ,אף שמשום מה נשמע כאילו הוא שואל שאלה.
"אולי העתיד השתנה ",העלה ג'ייסון אפשרות" .בתמונה שהראית לנו עכשיו לא היו מים".
פייפר קיוותה שהוא צודק ,אבל היתה לה הרגשה שמזלם לא ישחק להם.
"תשמעי ",אמר פרסי" .אני ארד לבדוק את המקום ראשון .זה בסדר .אני כבר חוזר".
לפני שפייפר הספיקה להתנגד ,הוא נעלם במורד המדרגות.
היא ספרה בדממה את השניות בעודם ממתינים שיחזור .בסביבות שלושים וחמש שניות
היא שמעה את צעדיו ,והוא הופיע שוב .על פניו היה מבט תמיהה יותר מאשר הקלה.
"החדשות הטובות :אין שם מים ",הוא אמר" .החדשות הרעות :לא הצלחתי למצוא שום
יציאות .אה ,כן ,והחדשות המוזרות :טוב ,תצטרכו לראות בעצמכם"...
הם ירדו במדרגות בזהירות .פרסי ירד ראשון ,אנקלוסמוס בידו .פייפר ירדה בעקבותיו,
וג'ייסון מאחוריה ,שומר במאסף .גרם מדרגות האבן היה צר ודחוק ,פחות משני מטרים
קוטרו .אף שפרסי אמר שהשטח פנוי ,פייפר לא הפסיקה לחפש מלכודות .בכל סיבוב של
המדרגות היא ציפתה למארב .לא היה לה כלי נשק ,רק קרן השפע התלויה על כתפה בשרוך
עור .אם המצב יתדרדר ,ממילא החרבות של הבנים לא יועילו בחלל צפוף כזה .אולי פייפר
תוכל לירות באויביהם נקניקים מעושנים.
בעודם יורדים עוד ועוד ,פייפר ראתה גרפיטי עתיק חקוק באבנים :ספרות רומיות ,שמות
וביטויים באיטלקית .משמעות הדבר היתה שאנשים ירדו לכאן אחרי נפילת האימפריה
הרומית ,אבל זה לא הרגיע את פייפר .אם יש מפלצות למטה ,הן יתעלמו מבני תמותה וימתינו
לחצויים עסיסיים.
בסופו של דבר הם הגיעו לקרקעית.
פרסי הסתובב אליהם" .תיזהרו במדרגה האחרונה".
הוא קפץ אל רצפת החדר הגלילי ,שנמצאה מטר וחצי מתחת למדרגות .למה שמישהו
יעצב גרם מדרגות בצורה כזאת? לא היה לפייפר מושג .אולי החדר והמדרגות נבנו בתקופות
שונות.
היא רצתה להסתובב ולצאת ,אבל לא יכלה לעשות זאת כשג'ייסון מאחוריה ,וגם לא היתה
מסוגלת לנטוש את פרסי לבדו למטה .היא ירדה בזהירות ,וג'ייסון בעקבותיה.
החדר נראה בדיוק כמו החיזיון בלהב של קטופטריס ,רק ללא מים .הקירות המעוגלים
קושטו פעם בציורי קיר ,שדהו כעת לרקע לבן עם רסיסי צבע בלבד .כיפת התקרה התנשאה
כחמישה–עשר מטר מעליהם.
בקצה החדר ,מול המדרגות ,תשע גומחות נחצבו בקיר .הן נמצאו כמטר וחצי מעל לרצפה
והיו גדולות דיין להכיל פסל בגודל אדם ,אבל כולן היו ריקות.
האוויר היה צונן ויבש .כפי שפרסי אמר ,לא היו שם יציאות אחרות.
"בסדר ".פרסי הרים גבות" .אז הנה החלק המוזר .תראו".
הוא צעד לאמצע החדר.
אור ירוק וכחול ריצד מיד על הקירות .פייפר שמעה קול מזרקה ,אך לא ראתה שום מקור
מים .לא נראה שיש מקור אור בחדר פרט לחרבות של פרסי ושל ג'ייסון.
"אתם מריחים את הים?" שאל פרסי.
תחילה פייפר לא הבחינה בכך .היא עמדה לצד פרסי ,והוא תמיד הדיף ריח ים .אבל הוא
צדק .ניחוח מי המלח והסערה הלך והתחזק ,כמו סופה קיצית קרבה.
"אשליה?" היא שאלה .פתאום היא הרגישה צמא משונה.
"אני לא יודע ",אמר פרסי" .אני מרגיש כאילו אמורים להיות כאן מים — המון מים .אבל
אין כאן כלום .מעולם לא נתקלתי במקום כזה".
ג'ייסון התקרב אל שורת הגומחות .הוא נגע בתחתית הגומחה הקרובה ביותר ,שנמצאה
נימפֵאוּם".
בערך בגובה העיניים שלו" .באבן הזאת ...משובצים צדפים .זה ְ
הפה של פייפר בהחלט הלך והתייבש" .מה זה?"
"יש לנו אחד כזה במחנה יופיטר ",אמר ג'ייסון" ,על גבעת המקדשים .זהו מזבח
לנימפות".
פייפר ריפרפה בידה על תחתית גומחה אחרת .ג'ייסון צדק .הגומחה היתה משובצת צדפים,
אם הפנינה וקונכיות .נדמה שכולם מרצדים באור המימי .מגעם היה קר כקרח.
פייפר תמיד ראתה בנימפות נשמות ידידותיות — שטחיות ופלרטטניות ,בדרך כלל בלתי
מזיקות .הן הסתדרו היטב עם ילדי אפרודיטה .הן אהבו לרכל ולדבר על איפור .אבל המקום
הזה היה שונה מאוד מהאגם במחנה החצויים ,או מהנחלים ביער שבהם התרגלה פייפר לפגוש
נימפות .היה במקום הזה משהו לא טבעי ,עוין ומאוד יבש.
ג'ייסון התרחק כמה צעדים לבחון את שורת הגומחות" .ברומא העתיקה היו המון מזבחות
כאלה .אנשים עשירים הקימו אותם מחוץ לווילות שלהם כדי לחלוק כבוד לנימפות ,או לוודא
שאספקת המים המקומית תישאר נקייה .מזבחות מסוימים נבנו סביב מעיינות טבעיים ,אבל
רובם נוצרו ביד אדם".
"אז ...לא חיו כאן נימפות אמיתיות?" שאלה פייפר בתקווה.
"אני לא בטוח ",אמר ג'ייסון" .המקום הזה שאנחנו עומדים בו היה בעבר בריכה עם
מזרקה .במקרים רבים ,אם הנימפאום היה שייך לחצויים ,הם היו מזמינים נימפות לגור בו.
אם הנימפות קיבלו את ההזמנה ,זה נחשב סגולה למזל טוב".
"לבעלי הנימפאום ",ניחש פרסי" .אבל הנימפות היו נכבלות למקור המים החדש ,מה
שהיה נהדר כל עוד המזרקה היתה בפארק נעים ושטוף שמש עם מים מתוקים שזרמו באמות
המים — "
"אבל המקום הזה נמצא מתחת לאדמה כבר מאות שנים ",ניחשה פייפר" .יבש וקבור .מה
קרה לנימפות?"
קול פכפוך המים התחלף במקהלת לחשושים ,כמו קולם של נחשי רפאים .האור המרצד
שינה גוון מכחול–ירוק ימי לסגול ולירקרק חולני .מעליהם ,תשע הגומחות זהרו .הן לא היו
עוד ריקות.
בכל אחת מהן עמדה עכשיו אישה זקנה ומצומקת ,וכולן היו כה כמושות וקמלות שהן
הזכירו לפייפר מומיות — רק שמומיות לא זזות בדרך כלל .העיניים שלהן היו סגולות כהות,
כאילו המים הכחולים והצלולים של חייהן התעבו והסמיכו בתוכן .שמלות המשי הדקיקות
שלהן היו לקרעים דהויים .שערן עוצב פעם בתלתלים וקושט באבני חן בסגנון נשות האצולה
הרומיות ,אבל כעת היה שערן פרוע ויבש כמו קש .אם קיימים קניבלים של מים ,חשבה
פייפר לעצמה ,ככה הם ייראו.
"מה קרה לנימפות?" אמרה היצורה בגומחה המרכזית.
מצבה היה גרוע משל כל האחרות .הגב שלה היה כפוף כמו ידית כד .את ידיה הכחושות
כיסתה שכבת עור דקיקה כנייר .על ראשה ,זר דפנה חבוט נצץ בשערה הסבוך.
היא נעצה את עיניה הסגולות בפייפר" .איזו שאלה מעניינת ,יקירתי .אולי הנימפות עדיין
כאן ,מתייסרות ,ממתינות להזדמנות לנקום".
פייפר נשבעה שבפעם הבאה שתהיה לה הזדמנות ,היא תתיך את קטופטריס ותמכור את
שרידיו .הפגיון המטופש אף פעם לא הראה לה את התמונה המלאה .כן ,היא ראתה את עצמה
טובעת .אבל אילו היתה יודעת שתשע נימפות זומביות מצומקות יחכו לה שם ,היא בחיים לא
היתה יורדת במדרגות.
היא חשבה לרוץ לעבר המדרגות ,אבל כשהסתובבה גילתה שהדלת נעלמה .כמובן .כעת
לא היה שם דבר מלבד קיר חלק .היתה לפייפר הרגשה שלא מדובר באשליה בלבד .וחוץ
מזה ,היא לעולם לא היתה מספיקה להגיע לצד השני של החדר לפני שהניפמות הזומביות היו
מסתערות עליהם.
ג'ייסון ופרסי עמדו משני צדדיה בחרבות שלופות .פייפר שמחה שהם קרובים אליה ,אבל
היתה לה הרגשה שכלי הנשק שלהם לא יועילו פה .היא ראתה מה יקרה בחדר הזה .איכשהו,
היצורים הללו עומדים להביס אותם.
"מי אתן?" דרש פרסי לדעת.
הנימפה האמצעית הסבה את ראשה" .אח ...שמות .היו לנו פעם שמות .אני הייתי האגְ נוֹ,
ראש לתשע!"
"תשע ",חזר אחריה ג'ייסון" .תשע הנימפות של המזבח הזה .תמיד היו בהם תשע
גומחות".
"כמובן ".האגנו חשפה שיניים בחיוך אכזרי" .אבל אנחנו התשע המקוריות ,ג'ייסון גרייס,
אלה שסייעו בלידת אביך".
החרב של ג'ייסון כמעט נשמטה מידו" .את מתכוונת ליופיטר? אתן הייתן שם כשהוא
נולד?"
"זאוס ,כך קראנו לו אז ",אמרה האגנו" .איזה תינוק צווחני .סייענו לריה בזמן הלידה.
כשהתינוק נולד ,הסתרנו אותו כדי שאביו ,קרונוס ,לא יטרוף אותו .אח ,אילו ריאות היו
לתינוק הזה! בקושי הצלחנו להבליע את הרעש על מנת שקרונוס לא ימצא אותו .כשזאוס
התבגר ,הובטח לנו כבוד נצחי .אבל כל זה קרה בארץ הישנה ,ביוון".
הנימפות האחרות ייללו ושרטו בגומחות שלהן .פייפר קלטה שהן לכודות בהן ,כאילו
הרגליים שלהן דבוקות לאבן בדיוק כמו עיטורי הצדפים.
"כשרומא עלתה לשלטון ,הוזמנו לכאן ",אמרה האגנו" .בן יופיטר פיתה אותנו בהבטחות.
בית חדש ,הוא הבטיח לנו .גדול ומשופר! בלי משכנתא ,שכונה מעולה .רומא תעמוד לעד".
"לעד ",ליחששה אחרת.
"התפתינו ",אמרה האגנו" .עזבנו את בארותינו ומעיינותינו הפשוטים על הר ליקאיוס
ועברנו לכאן .במשך מאות שנים ,חיינו חיים נפלאים! מסיבות ,קורבנות לכבודנו ,שמלות
ותכשיטים חדשים כל שבוע .כל חצויי רומא פלירטטו איתנו וכיבדו אותנו".
הנימפות ייללו ונאנקו.
"אבל רומא לא שרדה ",נהמה האגנו" .אמות המים הוסטו .הווילה של אדוננו ננטשה
ונהרסה .אנחנו נשכחנו ,נקברנו תחת האדמה ,אך לא יכולנו לעזוב .מקור חיינו כבול למקום
הזה .אדוננו הוותיק מעולם לא טרח לשחרר אותנו .במשך מאות שנים קמלנו כאן בחשכה,
צמאות ...כל כך צמאות".
האחרות שרטו בפיותיהן.
פייפר הרגישה כיצד גרונה שלה הולך ונחסם.
"אני מצטערת ",היא אמרה בניסיון להשתמש בדיבור הקסמה" .זה בטח היה מחריד .אבל
אנחנו לא אויבים שלכן .אם נוכל לעזור לכן — "
"אח ,איזה קול מתוק!" קראה האגנו" .אילו פנים מקסימות .גם אני הייתי פעם צעירה
כמוך .קולי היה מרגיע כפלג בהרים .אבל האם את יודעת מה קורה לתודעתה של נימפה
הכלואה בחשכה ,ללא דבר להיזון ממנו פרט לשנאה ,ללא דבר לשתות לבד ממחשבות על
אלימות? כן ,יקירתי .אתם יכולים לעזור לנו".
פרסי הרים יד" .אה ...אני בן פוסידון .אולי אני יכול לזמן מקור מים חדש".
"הא!" קראה האגנו ,ושמונה האחרות חזרו אחריה" :הא! הא!"
"בהחלט ,בן פוסידון ",אמרה האגנו" .אני מכירה את אביך היטב .אֶ פיאַ לְ טֵ ס ואוטוס
הבטיחו שתבוא".
פייפר השעינה יד על זרועו של ג'ייסון כדי להתייצב.
"הענקים ",אמרה" .אתן עובדות בשבילם?"
"הם שכנינו ",חייכה האגנו" .חדרם נמצא ממש מעבר למקום הזה ,היכן שהוסטו מימי
אמת המים למען המשחקים .ברגע שנטפל בכם ...ברגע שתעזרו לנו ...התאומים הבטיחו
שלעולם לא נסבול שוב".
האגנו פנתה אל ג'ייסון" .אתה ,בן יופיטר — אתה תשלם את המחיר על הבגידה הנוראה
של אחיך שהביא אותנו לכאן .אני יודעת מהם כוחותיו של אל השמים .הרי גידלתי אותו
כשהיה תינוק! בעבר ,אנו הנימפות שלטנו בגשמים שמעל בארותינו ומעיינותינו .לאחר
שאסיים לטפל בך ,נזכה שוב בכוח הזה .ופרסי ג'קסון ,בנו של אל הים ...ממך ניקח מים,
אספקה אינסופית של מים".
"אינסופית?" העיניים של פרסי התרוצצו מנימפה אל נימפה" .אה ...תקשיבו ,אני לא יודע
לגבי אינסופית .אבל אולי אצליח לזמן כמה ליטרים".
"ואת ,פייפר מקלין ".עיניה הסגולות של האגנו נצצו" .צעירה כל כך ,מקסימה כל כך,
מוכשרת כל כך בקולך המתוק .ממך נשיב את יופיינו .אגרנו את כוח החיים שלנו בהכנה
לקראת היום הזה .אנחנו צמאות מאוד .וכעת נשתה משלושתכם!"
כל תשע הגומחות זהרו .הנימפות נעלמו ומים החלו להישפך מהגומחות — מים כהים
ומחליאים ,דמויי נפט.
XLIII
פייפר
מה שחסר לפייפר היה נס ,לא סיפור לפני השינה .אבל באותו רגע ,בעודה עומדת המומה
והמים השחורים הולכים וגואים סביבה ,היא נזכרה באגדה שאַ כֶלוֹיוֹס דיבר עליה — סיפור
המבול.
לא הסיפור על תיבת נוח ,אלא הגרסה של בני צ'רוקי שאביה נהג לספר לה ,עם הרוחות
המרקדות וכלב השלד.
בילדותה היא נהגה להתכרבל לצד אבא שלה בכורסה הגדולה שלו .היא היתה משקיפה
מבעד לחלונות אל קו החוף של מאליבו ,ואבא שלה היה מספר לה את הסיפור ששמע מסבא
טום בשמורה באוקלהומה.
"אז לאיש אחד היה כלב ",היה אבא שלה פותח תמיד.
"אתה לא יכול להתחיל ככה סיפור!" היתה פייפר מוחה" .אתה צריך לומר ‘היה היה
פעם'".
אבא צחק" .אבל זה סיפור של בני צ'רוקי .הם אוהבים לספר דברים בצורה ישירה .בכל
אופן ,לאיש אחד היה כלב .כל יום האיש לקח את הכלב שלו לאגם לשאוב מים ,והכלב היה
נובח על האגם כמו מטורף ,כאילו הוא כועס עליו".
"והוא כעס עליו?"
"סבלנות ,מתוקה .בסופו של דבר האיש התעצבן על הכלב שלו שנובח כל הזמן ,ונזף בו.
‘כלב רע! תפסיק לנבוח על המים .אלה בסך הכול מים!' להפתעתו ,הכלב הביט בו ישירות
והתחיל לדבר".
"הכלבה שלנו יודעת לומר תודה ",הזכירה פייפר" .ולנבוח אאוץ'".
"בערך ",הסכים אבא שלה" .אבל הכלב הזה דיבר במשפטים שלמים .הוא אמר‘ :יום אחד
בקרוב ,הסערות יגיעו .המים יגאו ,וכולם יטבעו .תוכל להציל את עצמך ואת משפחתך אם
תבנה רפסודה ,אבל לפני כן תצטרך להקריב אותי .אתה חייב לזרוק אותי למים"'.
"זה נורא!" אמרה פייפר" .אני בחיים לא הייתי מטביעה את הכלבה שלי!"
"סביר להניח שזה גם מה שהאיש אמר .הוא חשב שהכלב משקר — כלומר ,ברגע
שהתאושש מההלם שהכלב שלו יודע לדבר .כשהוא מחה ,הכלב אמר‘ :אם אתה לא מאמין
לי ,תסתכל על העורף שלי .אני כבר מת"'.
"זה נורא עצוב! למה אתה מספר לי את זה?"
"כי ביקשת ממני ",הזכיר לה אבא שלה .ואכן ,משהו בסיפור ריתק את פייפר .היא שמעה
אותו עשרות פעמים ,ובכל זאת לא הפסיקה לחשוב עליו.
"בכל אופן ",אמר אבא שלה" ,האיש תפס בעורף הכלב וראה שהעור והפרווה התחילו
כבר להתפורר .מתחת להם לא היה דבר מלבד עצמות .הכלב היה שלד".
"איזה דוחה".
"אני מסכים .אז כשהדמעות עומדות בעיניו ,נפרד האיש לשלום מכלב השלד המעצבן שלו
וזרק אותו למים ,והוא שקע מיד .האיש בנה רפסודה ,וכשהמבול הגיע ,הוא ומשפחתו ניצלו".
"בלי הכלב".
"כן .בלי הכלב .הגשמים שככו והרפסודה נחתה על החוף ,והתברר שהאיש ומשפחתו הם
היחידים ששרדו .האיש שמע קולות מהצד האחר של הגבעה — כמו אלפי אנשים צוחקים
ורוקדים — אבל כשרץ לראש הגבעה הוא לא ראה דבר מלבד עצמות זרועות על פני הקרקע
— אלפי שלדים של כל האנשים שמתו במבול .הוא קלט שרוחות המתים הן שרקדו .זה היה
הקול ששמע".
פייפר המתינה" .ואז?"
"ואז שום דבר .הסוף".
"אתה לא יכול לגמור את זה ככה! למה הרוחות רקדו?"
"אני לא יודע ",אמר אבא" .סבא שלך מעולם לא חש צורך להסביר .אולי הן נהנו מהחיים
שאחרי המוות .הן רוחות .מי יודע?"
פייפר לא היתה מסופקת מהסוף הזה .שאלות רבות כל כך נותרו ללא מענה .האם
המשפחה מצאה אי פעם כלב אחר? הרי ברור שלא כל הכלבים טבעו ,כי לה עצמה היתה
כלבה.
היא לא הצליחה לשכוח את הסיפור הזה .היא מעולם לא הביטה בכלבים באותו אופן,
ותמיד תהתה אם אחד מהם הוא כלב שלד .והיא לא הבינה למה המשפחה היתה חייבת
להקריב את הכלב שלה כדי לשרוד .להקריב את עצמך כדי להציל את המשפחה שלך נראה
כמו דבר אצילי — דבר שמאוד מתאים לכלב.
עכשיו ,בנימפאום שברומא ,בעוד המים הכהים גואים עד מותניה ,פייפר תהתה מדוע
הזכיר אל הנהר אַ כֶלוֹיוֹס את הסיפור הזה דווקא.
היא הצטערה שאין לה רפסודה ,אבל חששה שהיא כלב השלד מהסיפור .גם היא כבר
מתה.
XLIV
פייפר
החדר התמלא מים במהירות מבהילה .פייפר ,ג'ייסון ופרסי הלמו על הקירות בחיפוש אחר
יציאה ,אבל לא מצאו דבר .הם טיפסו על הגומחות כדי לעלות מעל המים ,אבל אלה שטפו
מכל גומחה והם הרגישו כאילו הם מנסים להתאזן על שפת מפל .כשפייפר עמדה בגומחה,
המים הגיעו עד מהרה לגובה ברכיה .עומק המים מעל הרצפה כבר היה כשניים וחצי מטרים,
והם המשיכו לגאות במהירות.
"אני יכול לנסות ברק ",אמר ג'ייסון" .אולי לפוצץ פתח בגג?"
"זה עלול למוטט את כל החדר ולקבור אותנו ",אמרה פייפר.
"או לחשמל אותנו ",הוסיף פרסי.
"אין לנו הרבה אפשרויות ",אמר ג'ייסון.
"אני אנסה לחפש בקרקעית ",אמר פרסי" .אם המקום הזה נבנה כמזרקה ,חייבת להיות
דרך לנקז אותה .אתם תחפשו יציאות מוסוות בגומחות .אולי הצדפים הם ידיות או משהו ".זה
היה רעיון נואש ,אבל פייפר שמחה על ההזדמנות לעשות משהו.
פרסי קפץ אל המים .ג'ייסון ופייפר טיפסו מגומחה אל גומחה ,בעטו והלמו ,משכו
בקונכיות נעוצות באבן; אבל דבר לא קרה.
פרסי עלה אל פני המים מהר משפייפר ציפתה ,וכולו מתנשף ומתחבט .היא הושיטה לו יד,
והוא כמעט גרר אותה פנימה לפני שהצליחה למשוך אותו למעלה.
"לא הייתי מסוגל לנשום ",הוא השתנק" .המים ...לא טבעיים .בקושי הצלחתי לחזור".
כוח החיים של הנימפות ,חשבה פייפר .הוא כל כך מורעל ומרושע ,שאפילו בנו של אל
הים לא מסוגל לשלוט בו.
בעוד המים ממשיכים לגאות סביבה ,פייפר הרגישה שהם מתחילים להשפיע גם עליה.
שרירי הרגליים שלה רעדו כאילו רצה קילומטרים .הידיים שלה הפכו צמוקות ויבשות,
למרות שעמדה באמצע מזרקה.
הנערים נעו בתנועות כבדות .הפנים של ג'ייסון היו חיוורות .נראה שהוא מתקשה לאחוז
בחרב שלו .פרסי היה ספוג מים ורועד .השיער שלו נראה כהה פחות ,כאילו הצבע נשאב
ממנו.
"הן שואבות את הכוחות שלנו ",אמרה פייפר" .מרוקנות אותנו".
"ג'ייסון ",השתעל פרסי" ,תנסה ברק".
ג'ייסון הניף את החרב שלו .החדר רעד ,אבל שום ברק לא הבזיק .הגג לא נשבר .במקום
זאת ,סערת גשמים זעירה נוצרה במרומי החדר .גשם שטף ומילא את המזרקה בקצב מהיר
עוד יותר ,אבל זה לא היה גשם רגיל .הוא היה כהה בדיוק כמו המים בבריכה .כל טיפה צרבה
בעורה של פייפר.
"לא מה שתיכננתי ",אמר ג'ייסון.
המים הגיעו כעת עד צוואר .פייפר הרגישה כיצד כוחותיה אוזלים .הסיפור של סבא טום
על הקניבלים במים היה אמיתי .נימפות רעות עומדות לגזול את חייה.
"אנחנו נשרוד ",היא מילמלה לעצמה ,אבל לא היתה מסוגלת להשתמש בדיבור הקסמה
כדי לצאת מזה .בקרוב המים הרעילים יכסו אותם מעל ראשיהם .הם ייאלצו לשחות ,וכבר
עכשיו המים התחילו לשתק אותם.
הם יטבעו ,ממש כמו בחיזיון שראתה.
פרסי התחיל להדוף את המים בגב ידו ,כמגרש כלב רע" .לא מצליח — לא מצליח לשלוט
בהם!"
תצטרך להקריב אותי ,אמר כלב השלד בסיפור .אתה חייב לזרוק אותי למים.
פייפר הרגישה כאילו מישהו אוחז בעורפה וחושף את העצמות .היא תפסה את קרן השפע
שלה.
"אנחנו לא יכולים להילחם בזה ",אמרה" .המאבק שלנו רק מחליש אותנו".
"מה זאת אומרת?" צעק ג'ייסון מעל רעש הגשם.
המים הגיעו כעת עד סנטריהם .עוד כמה סנטימטרים והם ייאלצו לשחות .אבל המים לא
הגיעו אפילו לאמצע החדר .פייפר קיוותה שמשמעות הדבר שעדיין יש להם זמן.
"קרן השפע ",אמרה" .אנחנו צריכים להמם את הנימפות במים נקיים ,לתת להן יותר ממה
שיוכלו לצרוך .אם נצליח לדלל את המים הרעילים — "
"הקרן שלך מסוגלת לעשות דבר כזה?" פרסי נאבק להותיר את ראשו מעל למים ,ואין
ספק שזאת היתה חוויה חדשה עבורו .הוא נראה מפוחד לחלוטין.
"רק בעזרתכם ".פייפר התחילה להבין כיצד פועלת הקרן .הדברים הטובים ששפעו ממנה
לא באו משום מקום .היא הצליחה לקבור את הרקולס תחת ערימת מזון רק כשהתרכזה בכל
החוויות הטובות שלה עם ג'ייסון.
כדי לייצר מספיק מים נקיים שימלאו את החדר הזה ,היא תהיה חייבת להגיע עוד יותר
עמוק ,להתחבר עוד יותר לרגשותיה .לרוע המזל ,היכולת שלה להתמקד הלכה והתערערה.
"אני צריכה ששניכם תתעלו כל מה שיש לכם אל קרן השפע ",היא אמרה" .פרסי ,תחשוב
על הים".
"על מי מלח?"
"לא משנה! כל עוד הם נקיים .ג'ייסון ,תחשוב על סערות גשמים — הרבה יותר גשם.
תחזיקו שניכם בקרן השפע".
הם הצטופפו יחד בעוד המים נושאים אותם מהגומחות .פייפר ניסתה להיזכר בשיעורי
הבטיחות שאבא שלה העביר לה כשהתחילו לגלוש .כדי לעזור לאדם טובע ,עלייך לכרוך
סביבו זרוע מאחור ולבעוט ברגליים קדימה ,כך שהגוף נע אחורה כמו בשחיית גב .היא לא
היתה בטוחה שהשיטה תפעל עם שני אנשים אחרים ,אבל בכל מקרה כרכה זרוע סביב כל
נער וניסתה להציף אותם בעודם אוחזים בקרן השפע ביניהם.
דבר לא קרה .הגשם המשיך לרדת בעוז ,כהה וחומצי כמקודם.
פייפר הרגישה כאילו הרגליים שלה עשויות עופרת .המים הגואים התערבלו ,מאיימים
לגרור אותה מטה .היא הרגישה בכוחה נמוג.
"זה לא עובד!" צעק ג'ייסון וירק מים.
"אנחנו לא משיגים שום דבר ",הסכים פרסי.
"אתם חייבים לעבוד בשיתוף פעולה ",קראה פייפר ,בתקווה שזאת הדרך" .תחשבו על
מים נקיים — על סערה של מים .תנו כל מה שיש לכם .דמיינו את כל הכוחות שלכם ,כל
העוצמה שלכם זורמת החוצה".
"לא קשה לדמיין את זה!" אמר פרסי.
"אבל תכריחו אותה לצאת!" אמרה פייפר" .תנו הכול ,כאילו — כאילו אתם כבר מתים,
והמטרה היחידה שלכם היא לעזור לנימפות .זאת חייבת להיות מתנה ...סוג של קורבן".
הם השתתקו למשמע המילה האחרונה.
"בואו ננסה שוב ",אמר ג'ייסון" .יחד".
הפעם פייפר מיקדה גם היא את כל כולה בקרן השפע .הנימפות רוצות בנעוריה ,בחייה,
בקולה? אין בעיה .היא מסרה הכול מרצון ודמיינה את כל כוחותיה נשטפים ממנה.
אני כבר מתה ,היא אמרה לעצמה ,רגועה כמו כלב השלד .זאת הדרך היחידה.
מים נקיים פרצו מתוך הקרן בעוצמה כזאת ,שהשלושה נהדפו לאחור אל הקיר .הגשם
הפך לשטף בהיר ,כה צונן ונקי שפייפר התנשפה.
"הצלחנו!" קרא ג'ייסון.
"יותר מדי ",אמר פרסי" .אנחנו ממלאים את החדר עוד יותר מהר!"
הוא צדק .המים גאו במהירות כזאת שהגג נמצא עכשיו רק מטר או שניים מעליהם .פייפר
היתה יכולה למתוח יד מעלה ולגעת בענני הסערה הקטנים.
"אל תפסיקו!" היא אמרה" .אנחנו חייבים לדלל את הרעל עד שנטהר את הנימפות".
"מה אם אי אפשר לטהר אותן?" שאל ג'ייסון" .הן היו כלואות כאן למטה והזדהמו במשך
אלפי שנים".
"פשוט תנו הכול ",אמרה פייפר" .כל טיפה .גם אם נשקע — "
ראשה פגע בתקרה .ענני הסערה התפוגגו ונמסו במים .קרן השפע המשיכה להזרים שטף
מים נקיים.
פייפר משכה את ג'ייסון אליה ונישקה אותו.
"אני אוהבת אותך ",אמרה.
המילים שטפו ממנה כמו המים מקרן השפע .היא לא ידעה מה תגובתו ,כי בשלב זה כבר
היו מתחת למים.
היא עצרה את נשימתה .הזרם שאג באוזניה .בועות געשו סביבה .אור המשיך לרצד בחדר,
ופייפר הופתעה לגלות שהיא מסוגלת לראות אותו .האם המים מצטללים?
ריאותיה עמדו להתפקע ,אבל פייפר השקיעה את שארית האנרגיה שלה בקרן השפע .מים
המשיכו לנבוע ממנה ,אף שלא היה מקום בחדר לעוד מים .האם הקירות ייסדקו תחת לחץ
המים?
עיניה של פייפר חשכו.
היא חשבה שהשאגה באוזניה היא דופק לבה הגווע .ואז קלטה שהחדר רועד כולו .המים
התערבלו מהר יותר .פייפר הרגישה שהיא שוקעת.
בשארית כוחותיה היא בעטה כלפי מעלה .ראשה הגיח מעל למים והיא שאפה אוויר בקול
רם .קרן השפע חדלה לנבוע .המים התנקזו מהחדר כמעט באותה מהירות שמילאו אותו.
פייפר זעקה כשהבינה שהראשים של פרסי ושל ג'ייסון עדיין שקועים מתחת למים .היא
גררה אותם מעלה .פרסי התנשף מיד והחל לחבוט בגפיו ,אבל ג'ייסון נותר חסר חיים כמו
בובת סמרטוטים.
פייפר נצמדה אליו .היא צעקה בשמו ,טילטלה אותו וסטרה לפניו .היא בקושי הבחינה
שכל המים התנקזו מהחדר והפקידו אותם על הרצפה הלחה.
"ג'ייסון!" היא ניסתה נואשות לחשוב .האם צריך להפוך אותו על הצד? לחבוט לו על
הגב?
"פייפר ",אמר פרסי" ,אני יכול לעזור".
הוא כרע לצדה ונגע במצח של ג'ייסון .מים פרצו מפיו של ג'ייסון .עיניו נפקחו בבת אחת
והלמות רעם העיפה את פרסי ואת פייפר לאחור.
כשראייתה של פייפר הצטללה ,היא ראתה את ג'ייסון מתיישב ,עדיין מתנשף ,אבל הצבע
החל לחזור לפניו.
"מצטער ",הוא השתעל" .לא התכוונתי — "
פייפר התנפלה עליו בחיבוק .היא היתה מנשקת אותו ,אבל לא רצתה לחנוק אותו.
פרסי חייך חיוך גדול" .למקרה שתהית ,המים בריאות שלך היו נקיים .לא היתה לי בעיה
להוציא אותם".
"תודה ,אחי ".ג'ייסון לחץ חלושות את ידו" .אבל אני חושב שפייפר היא הגיבורה
האמיתית כאן .היא הצילה את כולנו".
אכן ,הידהד קול ברחבי החדר.
הגומחות זהרו .תשע דמויות הופיעו ,אך לא היו עוד יצורים כמושים .הן היו נימפות
צעירות ויפהפיות לבושות שמלות כחולות מנצנצות ,ותלתליהן השחורים המבריקים אסופים
בסיכות של זהב וכסף .לעיניהן היו גוונים עדינים של כחול וירוק.
בעוד פייפר צופה בהן ,שמונה נימפות התפוגגו לאד וריחפו מעלה .רק הנימפה שבמרכז
נותרה.
"האגנו?" שאלה פייפר.
הנימפה חייכה" .כן ,יקירה .לא חשבתי שחוסר אנוכיות כזה קיים בבני תמותה ...בעיקר
בחצויים .בלי להעליב".
פרסי קם על רגליו" .איך אנחנו יכולים להיעלב? בסך הכול ניסית להטביע אותנו ולמצוץ
מאיתנו את החיים".
האגנו התכווצה" .מצטערת .לא הייתי עצמי .אבל אתם הזכרתם לי את השמש ואת הגשם
ואת הנחלים בכרי הדשא .פרסי וג'ייסון ,הודות לכם אני זוכרת את הים ואת השמים .אני
מטוהרת .אבל יותר מכול ,תודה לפייפר .היא חלקה איתנו דבר–מה טוב אפילו ממים נקיים
זורמים ".האגנו פנתה אליה" .מטבעך את טובה ,פייפר .ואני רוח טבע .אני מבינה בזה".
האגנו הצביעה אל הצד השני של החדר .גרם המדרגות המוביל מעלה הופיע מחדש.
מתחתיו הבליח ונגלה פתח עגול דמוי צינור ניקוז ,אבל גדול דיו לזחול בעדו .פייפר הניחה
שמשם התנקזו המים.
"תוכלו לחזור למעלה ",אמרה האגנו" .או אם תתעקשו ,תוכלו ללכת בדרך המים אל
הענקים .אך מהרו לבחור ,משום ששני הפתחים ייעלמו זמן קצר לאחר שאסתלק .הצינור הזה
מתחבר לאמת המים העתיקה ,אשר מזינה הן את הנימפאום והן את ההיפּוֹגֵאוּם שהענקים
מכנים בית".
"אוי ".פרסי עיסה את רקותיו" .בבקשה ,מספיק עם המילים המסובכות".
"לא ,בית אינה מילה מסובכת ".האגנו נשמעה כנה לחלוטין" .חשבתי שכן ,אך כעת
שיחררתם אותנו מהמקום הזה .אחיותי יצאו לחפש בתים אחרים ...מעיין הררי ,אולי ,או אגם
בלב כר דשא .אני אלך בעקבותיהן .אני להוטה לראות שוב את היערות ואת מישורי העשב,
ומים נקיים זורמים".
"אממ "...אמר פרסי בקול מתוח" ,דברים השתנו למעלה באלפי השנים האחרונות".
"שטויות ",אמר האגנו" .כמה גרוע זה כבר יכול להיות? פאן לא היה נותן לטבע להזדהם.
אני להוטה מאוד לפגוש אותו ,למעשה".
נראה שפרסי רוצה לומר משהו ,אבל מתאפק.
"בהצלחה ,האגנו ",אמרה פייפר" .ותודה".
הנימפה חייכה פעם אחת אחרונה והתפוגגה.
לרגע הנימפאום זהר באור רך יותר ,כמו תחת ירח מלא .באפה של פייפר עלה ריח
תבלינים אקזוטיים וורדים בשיא פריחתם .היא שמעה מוזיקה רחוקה וקולות עליזים
משוחחים וצוחקים .היא שיערה שהיא שומעת מאות שנות מסיבות וחגיגות שנערכו במזבח
הזה בימי קדם ,כאילו הזיכרונות שוחררו מכלאם עם הנימפות.
"מה זה?" שאל ג'ייסון בקול מתוח.
פייפר אחזה בידו" .הרוחות רוקדות .בואו .כדאי שנלך לחפש את הענקים".
XLV
פרסי
לפרסי ממש נמאס ממים.
אם הוא היה אומר את זה בקול ,סביר להניח שהיו מסלקים אותו מצופי הים של פוסידון,
אבל לא היה אכפת לו.
אחרי שבקושי שרד בנימפאום ,הוא רצה לחזור אל פני השטח .הוא רצה להתייבש ולשבת
באור השמש החמים זמן ממושך — רצוי יחד עם אנבת'.
לרוע המזל ,הוא לא ידע איפה אנבת' .פרנק ,הייזל וליאו נעדרים .הוא צריך להציל את
ניקו די אנג'לו ,בהנחה שהבחור עדיין בחיים .והיה גם העניין הקטן הזה של הענקים שעומדים
להשמיד את רומא ,להעיר את גאיה ולהשתלט על העולם.
ברצינות ,המפלצות והאלים האלה היו בני אלפי שנים .הם לא יכלו לנוח כמה עשרות
שנים ולהניח לפרסי לחיות את חייו בשקט? מתברר שלא.
פרסי הוביל את השיירה שהזדחלה אל תוך צינור הניקוז .לאחר כעשרה מטרים הצינור
נפתח למנהרה רחבה יותר .משמאלם ,במקום רחוק כלשהו ,פרסי שמע קול רעם וחריקה,
כאילו מכונה אדירה זקוקה לשימון .לא היה לו שום רצון לגלות מה משמיע את הקול הזה,
אבל היתה לו הרגשה שזה בדיוק הכיוון שאליו עליהם לפנות.
לאחר כמאה–מאתיים מטרים נוספים הם הגיעו לעיקול במנהרה .פרסי הרים יד לסמן
לחבריו .ג'ייסון ופייפר המתינו .פרסי הציץ מעבר לפינה.
המסדרון נפתח אל חדר רחב–ידיים עם תקרה בגובה שישה מטרים ושורות של עמודים
תומכים .הוא נראה בדיוק כמו החניון שפרסי ראה בחלומו ,אבל מלא וגדוש חפצים.
קול החריקה והרעם עלה ממערכת ענקית של גלגלות וגלגלי שיניים שהרימה והורידה
חלקים מהרצפה ללא חוק וסדר ברורים .מים שטפו בתעלה פתוחה )נהדר ,עוד מים( ,והניעו
גלגלי מים שסובבו מכונות נוספות .מכונות אחרות היו מחוברות לגלגלי אוגרים ענקיים
וכלבי שאול רצו בתוכם .פרסי לא היה יכול שלא לחשוב על גברת אולירי ,וכמה היתה
שונאת להיות לכודה בתוך גלגל כזה.
מהתקרה נתלו כלובים ובהם בעלי חיים — אריה ,כמה זברות ,להקה שלמה של צבועים
ואפילו הידרה בעלת שמונה ראשים .מסועים עתיקים למראה ,עשויים ארד ועור ,נשאו
צרורות כלי נשק וחלקי שריון ,קצת כמו במחסן האמזונות בסיאטל ,רק שהמקום הזה היה
הרבה יותר עתיק והרבה פחות מאורגן.
ליאו היה מת על זה ,חשב פרסי .החדר כולו היה מעין מכונה אחת ענקית ,מפחידה ולא
מהימנה.
"מה יש שם?" לחשה פייפר.
פרסי לא ידע מה לומר .הוא לא ראה זכר לענקים ועל כן סימן לחבריו להתקדם ולהציץ
בעצמם.
כשישה מטרים מהפתח ,נגזרת דיקט בצורת גלדיאטור בגודל טבעי התרוממה מהרצפה.
היא נישאה לאורך אחד המסועים בקול נקישה וזמזום ,נתלתה על חבל והונפה מעלה דרך
חרך בגג.
ג'ייסון מילמל" :מה"?...
הם נכנסו לחדר .פרסי סרק את המקום .היו שם כמה אלפי פריטים ,רובם בתנועה ,אבל
אחד היתרונות של הפרעת הקשב של פרסי היה שבלגן לא הלחיץ אותו .במרחק כמאה
מטרים מהם הוא הבחין בבימה מוגבהת ועליה שני כיסאות פראיטורים עצומים שעמדו
ריקים .ביניהם ניצב כד ארד גדול דיו להכיל אדם.
"תראו ".הוא הצביע על הכד.
עיניה של פייפר נמלאו דאגה" .זה קל מדי".
"ברור ",אמר פרסי.
"אבל אין לנו ברירה ",אמר ג'ייסון" .אנחנו חייבים להציל את ניקו".
"כן ".פרסי התחיל לחצות את החדר ,מפלס את דרכו בין מסועים ובימות נעות.
כלבי השאול שבתוך הגלגלים התעלמו ממנו לחלוטין .הם היו עסוקים מדי בריצה
מתנשפת ועיניהם האדומות זרחו כמו פנסי מכוניות .בעלי החיים בכלובים האחרים הביטו
בהם במבטים משועממים כאומרים :היינו הורגים אתכם ,אבל זה ידרוש יותר מדי מאמץ.
פרסי ניסה לחפש מלכודות ,אבל כל דבר פה נראה כמו מלכודת .הוא זכר את כל הפעמים
שבהן כמעט נהרג במבוך של דיידאלוס לפני כמה שנים .הוא באמת הצטער שהייזל לא שם,
לעזור לו בכישורים התת–קרקעיים שלה )וכמובן ,היא גם היתה מאתרת את אחיה(.
הם דילגו מעל תעלת מים וצללו מתחת לשורה של זאבים בכלובים .כשהיו באמצע הדרך
אל כד הארד ,התקרה נפערה מעליהם .בימה ירדה ממנה .על הבימה עמד בתנוחה של שחקן,
עם יד אחת מורמת וראש זקוף ,הענק סגול–השיער אֶ פיאַ לְ טֵ ס.
בדיוק כפי שפרסי ראה בחלומותיו ,אֶ ף הגדול היה קטן יחסית לענק — גובהו היה
כארבעה מטרים בלבד — אבל הוא ניסה לפצות על כך בתלבושת בולטת .הוא החליף את
שריון הגלדיאטור בחולצת הוואי שאפילו בעיני דיוניסוס היתה צעקנית מדי .הדוגמה שלה
כללה גיבורים גוססים ,תמונות עינויים מחרידות ואריות טורפים עבדים בקולוסיאום .בשערו
של הענק היו קלועים מטבעות זהב וכסף .על גבו היתה חנית באורך שלושה מטרים שלא
בדיוק השתלבה עם החולצה .הוא לבש מכנסי ג'ינס לבנים ונעל סנדלי עור על ...ובכן ,קשה
לקרוא לזה כפות רגליו ,אלא ראשי נחשים מתעקלים .הנחשים הצליפו בלשונותיהם והתפתלו
כאילו אינם מאושרים לשאת את משקל הענק.
אֶ פיאַ לְ טֵ ס חייך אל החצויים כאילו הוא ממש שמח לראותם.
"סוף סוף!" שאג" .איזה אושר! האמת שלא חשבתי שתצליחו לעבור את הנימפות ,אבל
אני כל כך שמח שהצלחתם .הרבה יותר מעניין ככה .הגעתם בדיוק בזמן לאירוע המרכזי!"
ג'ייסון ופייפר התקרבו אל פרסי וניצבו משני צדדיו .נוכחותם עודדה אותו מעט .הענק הזה
היה קטן מרוב המפלצות שנלחם בהן ,אבל משהו בו העביר בפרסי צמרמורת .בעיניים של
אֶ פיאַ לְ טֵ ס ריצד אור מטורף.
"טוב ,אז הגענו ",אמר פרסי ,וברגע שאמר זאת המילים נשמעו מיותרות" .שחרר את
החבר שלנו".
"כמובן!" אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .אם כי אני חושש שתאריך התפוגה שלו חלף .אוטוס ,היכן
אתה?"
במרחק–מה משם הרצפה נפערה ,והענק השני התרומם על בימה.
"אוטוס ,סוף סוף!" קרא אחיו בשמחה" .אתה לבוש אחרת ממני! אתה "...הבעת פניו של
אֶ פיאַ לְ טֵ ס הפכה מזועזעת" .מה אתה לובש?"
אוטוס נראה כמו רקדן הבלט הגדול והזועף בעולם .הוא היה לבוש בבגד גוף צמוד בצבע
תכלת שפרסי ממש היה מעדיף שישאיר יותר מקום לדמיון .בהונות נעלי הריקוד הענקיות
שלו נגזרו כדי שהנחשים שלו יוכלו לבצבץ מהן .נזר יהלומים )פרסי החליט בנדיבותו לחשוב
עליו כעל כתר גברי של מלך( נח על שערו הירוק השזור זיקוקים .הוא נראה עגמומי וממש
לא נינוח ,אבל הצליח לקוד קידה ,עניין לא פשוט עם רגלי נחשים וחנית ענקית על הגב.
"אלוהים וטיטאנים!" צעק אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .המופע התחיל! מה חשבת לעצמך?"
"לא רציתי ללבוש את שריון הגלדיאטורים ",התלונן אוטוס" .אני עדיין חושב שבלט היה
יכול להיות מושלם ,אתה יודע ,על רקע יום הדין ".הוא הרים גבות בתקווה לעבר החצויים.
"יש לי כמה תלבושות אקסטרה — "
"לא!" אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס ברוגז ,ולשם שינוי פרסי הסכים איתו בלב שלם.
הענק עם השיער הסגול פנה אל פרסי .הוא חייך חיוך רחב ומאולץ ונראה כאילו מישהו
מחשמל אותו.
"בבקשה סלח לאחי ",אמר" .הנוכחות הבימתית שלו מזעזעת ,ואין לו שום סטייל".
"בסדר ".פרסי החליט לא לומר דבר על חולצת הוואי של אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .עכשיו ,בקשר לחבר
שלנו"...
"אה ,הוא ",אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס בבוז" .התכוונו להציג את הגסיסה שלו בפומבי ,אבל הוא לא
סיפק לנו שום ערך בידורי .הוא העביר ימים שלמים כשהוא מקופל וישן .איזה מין מופע זה?
אוטוס ,הפוך את הכד".
אוטוס גרר רגליים אל הבימה ,כשהוא עוצר פה ושם לקידת בלט .הוא הפיל את הכד,
המכסה נפתח וניקו די אנג'לו גלש החוצה .למראה פניו החיוורות כמת וגופו הכחוש ,הלב של
פרסי כמעט עצר .לא היה ברור אם ניקו חי או מת .פרסי רצה לרוץ אליו ולבדוק ,אבל
אֶ פיאַ לְ טֵ ס חסם את הדרך.
"עכשיו עלינו להזדרז ",אמר אֶ ף הגדול" .אנחנו צריכים לעבור על הוראות הבמה שלכם.
ההיפּוֹגֵאוּם מוכן!"
פרסי היה מוכן לשסף את הענק לשניים ולצאת משם ,אבל אוטוס עמד מעל ניקו .אם
יפרוץ כאן קרב ,ניקו לא יוכל להתגונן .פרסי מוכרח להרוויח בשבילו זמן להתאושש.
ג'ייסון הניף את גלאדיוס הזהב שלו" .אנחנו לא נהיה חלק מהמופע ",אמר" .ומה זה
היפו ...איך שלא קראת לזה?"
"היפּוֹגֵאוּם!" אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .אתה חצוי רומי ,לא? אתה אמור לדעת! אבל אני מניח שאם
אנחנו עושים את מלאכתנו נאמנה כאן למטה מתחת לקלעים ,איש באמת אינו יודע על קיום
ההיפּוֹגֵאוּם".
"אני מכירה את המילה ",אמרה פייפר" .זהו האזור שמתחת לקולוסיאום .החזיקו בו את
כל חלקי התפאורה והמכונות שיצרו את האפקטים המיוחדים".
אֶ פיאַ לְ טֵ ס מחא כף בהתלהבות" .בדיוק! האם למדת תולדות התיאטרון ,ילדתי?"
"אה ...אבא שלי שחקן".
"נפלא!" אֶ פיאַ לְ טֵ ס פנה אל אחיו" .שמעת את זה ,אוטוס?"
"שחקן ",מילמל אוטוס" .כולם שחקנים .אף אחד לא יודע לרקוד".
"תתנהג יפה!" נזף בו אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .בכל אופן ,ילדתי ,את צודקת לחלוטין ,אבל ההיפּוֹגֵאוּם
הזה אינו רק המנגנון המפעיל את הקולוסיאום .ודאי שמעת שבימי קדם ענקים מסוימים
נכלאו מתחת לאדמה ,ומפעם לפעם היו מחוללים רעידות אדמה בניסיונם להיחלץ? ובכן,
אנחנו התעלינו עליהם! אוטוס ואני היינו כלואים תחת רומא במשך עידנים ,אך ניצלנו את
הזמן לבניית היפּוֹגֵאוּם משלנו .כעת אנחנו מוכנים להעלות את המופע הגדול ביותר שידעה
רומא בכל הזמנים — והאחרון שתדע!"
לרגליו של אוטוס ,ניקו רעד .פרסי הרגיש כאילו במקום כלשהו בחזהו ,גלגל המונע על
ידי כלב שאול חזר להסתובב .לפחות ניקו חי .עכשיו כל שעליהם לעשות הוא להביס את
הענקים ,אם אפשר בלי להרוס את העיר רומא ,ולצאת מכאן כדי לחפש את חבריהם.
"טוב!" אמר פרסי בניסיון לגרום לענקים להתמקד בו" .הוראות במה ,אמרת?"
"כן!" אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .עכשיו ,אני יודע שעל פי תקנון הפרס יש להשאיר אותך ואת
הנערה אנבת' בחיים במידת האפשר ,אבל אני חייב לומר שגורלה של הנערה כבר נחרץ ,ואני
מקווה שלא תתנגד אם נסטה מהתוכנית".
פרסי הרגיש כאילו הפה שלו נמלא שוב מי נימפות מורעלים" .כבר נחרץ .אתה לא מתכוון
שהיא — "
"מתה?" שאל הענק" .לא .עדיין לא .אבל אל דאגה! שאר חבריכם כלואים ברשותנו ,אתה
מבין".
פייפר פלטה קול חנוק" .ליאו? הייזל ופרנק?"
"הם ולא אחרים ",אישר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .אז נוכל להשתמש בהם כקורבנות .בת אתנה תוכל
למות ,וזה ישמח מאוד את הוד מעלתה .ונוכל להשתמש בשלושתכם במופע! גאיה תתאכזב
מעט ,אבל באמת ,כולם מנצחים כאן .המוות שלכם יהיה הרבה יותר מבדר".
ג'ייסון פלט נחרת בוז" .אתה רוצה בידור? אני אתן לך בידור".
פייפר צעדה קדימה .איכשהו היא הצליחה לחייך חיוך מתוק" .יש לי רעיון יותר טוב",
אמרה לענקים" .למה שלא תשחררו אותנו? זה יהיה טוויסט מדהים בסיפור .ערך בידורי
מעולה ,וזה יוכיח לעולם כולו כמה שאתם מגניבים".
ניקו זע .אוטוס השפיל אליו מבט .לשונות רגלי הנחשים הבזיקו לעבר ניקו.
"וחוץ מזה!" הוסיפה פייפר בחיפזון" .וחוץ מזה ,נוכל לשלב בבריחה שלנו צעדי ריקוד.
אולי אפילו קטע בלט!"
אוטוס שכח לחלוטין מניקו .הוא דישדש לעברם ונופף באצבעו על אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .אתה
רואה? זה מה שאמרתי לך! זה יהיה מדהים!"
לרגע פרסי חשב שהתוכנית של פייפר תצליח .אוטוס הביט באחיו בתחינה .אֶ פיאַ לְ טֵ ס גירד
בסנטרו כשוקל את הרעיון.
לבסוף הוא הניד ראשו לשלילה" .לא ...לא ,אני חושש שלא .את מבינה ,ילדתי ,אני
האנטי–דיוניסוס .אני חייב לשמר את השם הרע שיצא לי .דיוניסוס חושב שהוא מבין
במסיבות? הוא טועה! ההילולות שלו מחווירות לעומת שלי .הטריק ההוא שלנו ,לדוגמה,
כשערמנו הרים זה על זה כדי להגיע לאולימפוס — "
"אמרתי לך שאין סיכוי שזה יצליח ",רטן אוטוס.
"והפעם ההיא כשאחי עטף את עצמו בבשרים ורץ במסלול מכשולים מלא דרקונים לִ ִידיים
—"
"אתה אמרת שערוץ הטלוויזיה של הפייסטוס ישדר את זה בשעת השיא ",אמר אוטוס.
"אף אחד לא ראה אותי בכלל".
"טוב ,המופע הזה יהיה עוד יותר מוצלח ",הבטיח אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .הרומאים תמיד רצו לחם
ושעשועים — מזון ובידור! בזמן שאשמיד את העיר שלהם ,אני אציע להם את שניהם .הנה
הדגמה קטנה!"
משהו צנח מהתקרה ונחת לרגליו של פרסי :כיכר לחם ספוגי בעטיפת פלסטיק לבנה עם
נקודות אדומות וצהובות.
פרסי הרים את הכיכר" .לחם לבן פרוס?"
"מדהים ,נכון?" עיניו של אֶ פיאַ לְ טֵ ס נצצו בהתרגשות מטורפת" .אתה יכול לשמור לך את
הכיכר .אני מתכנן לחלק מיליונים כאלה לתושבי רומא בעודי מחסל אותם".
"אני מת על לחם לבן פרוס ",הודה אוטוס" .אבל צריך להכריח את הרומאים לרקוד אם
הם רוצים לקבל אותו".
פרסי העיף מבט בניקו ,שרק עכשיו התחיל לזוז .פרסי רצה לוודא שהוא התאושש מספיק
כדי לזחול הצדה כשהקרב יתחיל .הוא גם רצה לשאוב מידע נוסף מהענקים על אנבת' ,והיכן
מוחזקים חבריו האחרים.
"אולי ",הציע פרסי" ,תביאו את החברים האחרים לכאן .אתם יודעים ,מופע ראווה ...כמה
שיותר מתים יותר טוב ,לא?"
"הממ ".אֶ פיאַ לְ טֵ ס שיחק בכפתור בחולצת הוואי שלו" .לא .באמת מאוחר מדי לשנות את
הכוריאוגרפיה .אבל אל חשש .הקרקסים יהיו נפלאים! אח ...לא קרקס מהסוג המודרני,
כמובן .קרקס כזה דורש ליצנים ,ואני שונא ליצנים".
"כולם שונאים ליצנים ",אמר אוטוס" .אפילו ליצנים שונאים ליצנים".
"בדיוק ",הסכים אחיו" .אבל תוכנית הבידור שתיכננו הרבה יותר מוצלחת! שלושתכם
תמותו בייסורים הרחק למעלה ,במקום שבו כל האלים ובני התמותה יוכלו לצפות בכם .אבל
זהו רק טקס הפתיחה! בימי קדם ,משחקים נמשכו ימים ואפילו שבועות .המופע שלנו —
השמדת רומא — יימשך חודש שלם ,עד שגאיה תתעורר".
"רגע ",אמר ג'ייסון" .גאיה מתעוררת בעוד חודש?"
אֶ פיאַ לְ טֵ ס נופף בידו בביטול" .כן ,כן .משהו בנוגע לאחד באוגוסט כתאריך המתאים ביותר
להשמדת האנושות .לא משנה! בחוכמתה כי רבה ,אמא אדמה הסכימה שרומא תושמד
ראשונה ,באטיות ובאופן מרהיב .כל כך הולם!"
"אז מה "...פרסי התקשה להאמין שהוא מדבר על סוף העולם בעודו מחזיק בידו כיכר
לחם פרוס" .אתם מופע החימום של גאיה".
פניו של אֶ פיאַ לְ טֵ ס קדרו" .שום מופע חימום ,חצוי! אנחנו נשחרר ברחובות חיות בר
ומפלצות .מחלקת האפקטים המיוחדים שלנו תחולל שריפות ורעידות אדמה .בולענים והרי
געש יצוצו באקראי כמו משום מקום! רוחות רפאים ישתוללו ללא מעצור".
"הקטע עם רוחות הרפאים לא יעבוד ",אמר אוטוס" .קבוצות המיקוד שלנו אמרו
שהרייטינג שלהן לא יהיה גבוה".
"ספקנים!" אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .שום מיזם של ההיפּוֹגֵאוּם הזה לא ייכשל!"
אֶ פיאַ לְ טֵ ס צעד בכעס אל שולחן גדול מכוסה סדין .הוא משך בסדין וחשף אוסף ידיות
וחוגות שנראה מורכב כמעט כמו לוח הבקרה של ליאו ב'ארגו .'2
"אתם רואים את הכפתור הזה?" אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .הוא ישחרר תריסר זאבים מוכי כלבת
אל לב הפורום .זה יזמן אוטומטונים בצורת גלדיאטורים שיילחמו בתיירים במזרקת טרווי .זה
יגרום לטיבר לגאות על מנת שנוכל לשחזר קרב ימי בפיאצה נַבוֹנָה! פרסי ג'קסון ,אתה ודאי
תעריך זאת כבן פוסידון!"
"אה ...אני עדיין חושב שהרעיון לשחרר אותנו יותר טוב ",אמר פרסי.
"הוא צודק ",ניסתה פייפר שוב" .אחרת נסתבך עם כל העימות הזה .אנחנו נילחם בכם.
אתם תילחמו בנו .אנחנו נהרוס את התוכניות שלכם .אתם יודעים ,הבסנו הרבה מאוד ענקים
בזמן האחרון .ממש לא הייתי רוצה שהעניינים יצאו משליטה".
אֶ פיאַ לְ טֵ ס הינהן ברצינות" .את צודקת".
פייפר מיצמצה" .באמת?"
"אסור להניח לעניינים לצאת משליטה ",הסכים הענק" .יש לתזמן כל פרט במדויק .אבל
אל דאגה .המוות שלכם מתוכנן היטב .אתם תמותו עליו".
ניקו התחיל להתרחק בזחילה ובאנקות .פרסי רצה שיזוז מהר יותר וייאנק פחות .הוא שקל
לזרוק עליו את כיכר הלחם.
ג'ייסון העביר את החרב שלו מיד ליד" .ואם נסרב לשתף פעולה במופע שלכם?"
"ובכן ,אינכם יכולים להרוג אותנו ".אֶ פיאַ לְ טֵ ס צחק ,כאילו הרעיון מגוחך" .שום אל אינו
מלווה אתכם ,וזה הסיכוי היחיד שלכם לנצח .אז באמת ,הגיוני יותר למות מוות נורא.
מצטער ,אבל ההצגה חייבת להימשך".
הענק הזה היה אפילו יותר גרוע מאל הים פורקיס באטלנטה ,הבין פרסי .אֶ פיאַ לְ טֵ ס לא היה
אנטי–דיוניסוס .הוא היה מעין דיוניסוס שנפל על השכל .כן ,דיוניסוס היה אל ההילולות
והמסיבות הפרועות .אבל אֶ פיאַ לְ טֵ ס אהב ליצור מהומות וחורבן לשם ההנאה הטהורה.
פרסי הביט בחבריו" .מתחיל להימאס לי מהחולצה של הטיפוס הזה".
"נלחמים?" פייפר אחזה בקרן השפע שלה.
"אני שונא לחם לבן ",אמר ג'ייסון.
הם הסתערו.
XLVII
פרסי
פרסי מעולם לא ראה במר ד' גורם מרגיע ,אבל פתאום הכול השתתק .המכונות טירטרו
ועצרו .חיות הבר חדלו לנהום.
שני הנמרים ניגשו אל מר ד' — עדיין מלקקים שפתיים מהצלי של פייפר — ונגחו בחיבה
בראשיהם ברגליו של האל .מר ד' גירד מאחורי האוזניים שלהם.
"באמת ,אֶ פיאַ לְ טֵ ס ",הוא נזף בענק" .להרוג חצויים זה דבר אחד .אבל להשתמש בנמרים
במופע שלך? ממש הגזמת".
הענק פלט קול צפצוף" .זה — זה לא אפשרי .ד— ד— "
"בכחוס ,למעשה ,ידידי הוותיק ",אמר האל" .ומובן שזה אפשרי .מישהו סיפר לי
שעורכים כאן מסיבה".
הוא נראה בדיוק כמו בקנזס ,אבל פרסי עדיין לא התרגל להבדלים בין בכחוס לבין
לא–ממש–ידידו הוותיק ,מר ד'.
בכחוס היה רזה ונבזי יותר מדיוניסוס ,עם כרס קטנה יותר .השיער שלו היה ארוך יותר
וצעדיו נמרצים יותר ,ובעיניו הרבה יותר כעס .הוא אפילו הצליח לגרום לאצטרובל על מקל
להיראות מאיים.
החנית של אֶ פיאַ לְ טֵ ס רעדה בידו" .אתם — אתם האלים מחוסלים! הסתלק ,בשם גאיה!"
"הממ ".לא נראה שבכחוס מתרשם .הוא צעד בשלווה בין חורבות האביזרים ,הבימות
והאפקטים המיוחדים.
"קיטשי ".הוא החווה בידו לעבר גלדיאטור מעץ צבוע ,ואז פנה אל מכונה שנראתה כמו
מערוך ענקי משובץ סכינים" .זול .משעמם .וזה "...הוא בחן את התקן הטילים ,שעדיין העלה
עשן" .גם קיטשי ,גם זול וגם משעמם .באמת ,אֶ פיאַ לְ טֵ ס .אין לך שום סטייל".
"סטייל?" פניו של הענק האדימו" .יש לי ערימות של סטייל .אני מגדיר מה זה סטייל .אני
— אני — "
"אחי נוטף סטייל ",הציע אוטוס.
"תודה רבה!" קרא אֶ פיאַ לְ טֵ ס.
בכחוס צעד קדימה ,והענקים כשלו לאחור" .תגידו ,נמכתם או משהו?" שאל האל.
"מכה מתחת לחגורה ",רטן אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .אני גבוה מספיק להשמיד אותך ,בכחוס! אתם
האלים תמיד מסתתרים מאחורי גיבורים בני תמותה ,מפקידים את גורל האולימפוס בידי
אנשים כאלה".
הוא הביט בפרסי בבוז.
ג'ייסון הניף את החרב שלו" .לורד בכחוס ,אנחנו הולכים להרוג את הענקים האלה או
מה?"
"אני בהחלט מקווה שכן ",אמר בכחוס" .אנא ,המשיכו".
פרסי לטש בו מבט" .לא באת לעזור לנו?"
בכחוס משך בכתפיו" .תשמע ,הערכתי את המנחה שהעליתם לי בים .ספינה מלאה דיאט
קולה .אם כי הייתי מעדיף דיאט פפסי".
"ושישה מיליון דולר בזהב ובאבני חן ",רטן פרסי.
"כן ",אמר בכחוס" ,אם כי עבור חבורות של חמישה חצויים או יותר השירות כלול
במחיר ,אז זה לא היה נחוץ".
"מה?"
"לא משנה ",אמר בכחוס" .בכל אופן ,הצלחתם למשוך את תשומת לבי .אני כאן .עכשיו
אני צריך לוודא שאתם ראויים לעזרתי .קדימה .הילחמו .אם תצליחו להרשים אותי ,אני
אצטרף בקטע הסיום".
"שיפדנו אחד בחנית ",אמר פרסי" .והפלנו את הגג על השני .מה מרשים בעיניך?"
"הממ ,שאלה טובה "...בכחוס תופף על התירסוס שלו .ואז חייך חיוך שגרם לפרסי
לחשוב ,אוי לא" .אולי אתם זקוקים להשראה! קשה לומר שהבימה הוכנה כראוי .אתה קורא
לזה מופע מרהיב ,אֶ פיאַ לְ טֵ ס? תן לי להראות לך איך עושים את זה".
האל התפוגג לערפל סגול .פייפר וניקו נעלמו.
"פייפס!" ג'ייסון צעק" .בכחוס ,מה — "
הרצפה כולה רעדה והתחילה להתרומם .בתקרה נפערה שורה של פתחים .אור שמש שטף
פנימה .האוויר הבליח כמו בחזיון תעתועים ,ופרסי שמע שאגת קהל מעליו.
ההיפוגאום כולו התרומם מבעד ליער של עמודי אבן שחוקים ,אל מרכזו של קולוסיאום
חרב.
הלב של פרסי התהפך בחזהו .זה לא היה סתם קולוסיאום .זה היה ה–קולוסיאום .מכונות
האפקטים המיוחדים של הענקים פעלו בשצף קצף וריצפו בקרשים את התומכות ההרוסות כך
שכעת היתה בזירה שוב רצפה אמיתית .המושבים תוקנו מעצמם ונצצו נקיים וצחורים .חופה
ענקית בצבעי אדום וזהב נמתחה למעלה להצל משמש אחר הצהריים .תאו של הקיסר היה
עטוף משי ,מקושט בדגלים ובעיטי זהב .שאגת ההמון עלתה מאלפי רוחות רפאים סגולות
מנצנצות ,הלארס של רומא שהוחזרו לרגל ההדרן.
ארובות נפתחו ברצפה וריססו חול על פני הזירה .חלקי תפאורה ענקיים התרוממו מכל
עבר — הרים עשויים גבס ,עמודי אבן ,ומשום מה גם חיות משק מפלסטיק ,בגודל טבעי.
אגם קטן הופיע בשולי הזירה .תעלות חצו אותה הלוך ושוב למקרה שלמישהו יתחשק קרב
חפירות .פרסי וג'ייסון עמדו יחד מול הענקים התאומים.
"לזה אני קורא מופע!" רעם קולו של בכחוס .הוא ישב בתא הקיסר לבוש גלימה סגולה
וזר דפנה מוזהב על ראשו .משמאלו ישבו ניקו ופייפר ,ונימפה במדי אחות טיפלה בכתפה
הפצועה של פייפר .מימינו של בכחוס השתופף סאטיר שהגיש לו חטיפים וענבים .האל הניף
פחית דיאט פפסי והקהל השתתק בדממה מלאת כבוד.
פרסי נשא אליו מבט זועם" .ואתה מתכוון פשוט לשבת שם?"
"החצוי צודק!" שאג אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .הילחם בנו בעצמך ,פחדן! אה ...בלי החצויים".
בכחוס חייך חיוך עצל" .יונו אומרת שהיא אספה צוות מכובד של חצויים .הוכיחו לי.
שחקו לפני ,גיבורי האולימפוס .תנו לי סיבה להשקיע בכם .יש יתרונות בהיותך אל".
הוא פתח את פחית הסודה שלו ,והקהל הריע.
XLVIII
פרסי
פרסי נלחם בקרבות רבים .הוא אפילו נלחם בכמה זירות ,אבל מעולם לא במקום דומה לזה.
בקולוסיאום הענק ,מוקף אלפי רוחות רפאים מריעות ,כשהאל בכחוס מביט בו מלמעלה ושני
הענקים שגובהם ארבעה מטרים מיתמרים מעליו ,פרסי הרגיש קטן וחסר חשיבות כמו חרק.
הוא גם מאוד כעס.
להילחם בענקים היה עניין אחד .העובדה שבכחוס הפך את הקרב למשחק היתה עניין אחר
לגמרי.
פרסי זכר את מה שלוק קסטלן אמר לו לפני שנים ,כשפרסי חזר ממסע החיפושים הראשון
שלו :לא הבנת שאין טעם בכל זה? כל מעשי הגבורה — רק לשמש ככלי משחק עבור
האלים.
פרסי כמעט הגיע לגילו של לוק בשעתו .הוא היה מסוגל להבין כיצד השתלטה על לוק
טינה שכזאת .בחמש השנים האחרונות ,פרסי שימש ככלי משחק פעמים רבות מדי .נראה
שהאולימפיים מעבירים אותו מיד ליד ככלי במזימותיהם.
ייתכן שהאלים עדיפים מהטיטאנים ,או מהענקים ,או מגאיה ,אבל זה לא הפך אותם
לטובים או לחכמים .זה לא גרם לפרסי ליהנות מהקרב המטופש בזירה.
לרוע המזל ,לא היו לו הרבה ברירות .אם הוא רוצה להציל את חבריו ,עליו לנצח את
הענקים .עליו לשרוד ולמצוא את אנבת'.
אֶ פיאַ לְ טֵ ס ואוטוס הקלו על החלטתו ברגע שתקפו .יחדיו הניפו הענקים הר מלאכותי
שגודלו כגודל הדירה של פרסי בניו יורק והשליכו אותו לעבר שני החצויים.
פרסי וג'ייסון זינקו הצידה .הם צללו יחד אל תעלה סמוכה וההר התנפץ מעליהם במטח
של רסיסי גבס .זה לא היה קטלני ,אבל צרב נורא.
הקהל הריע וצעק ,צמא דם" .קרב! קרב!"
"שאתקוף שוב את אוטוס?" קרא ג'ייסון מעל המולת ההמון" .או שאתה רוצה סיבוב איתו
הפעם?"
פרסי ניסה לחשוב .להתפצל היה הצעד המתבקש — להילחם בענקים אחד על אחד .אבל
בפעם האחרונה זה לא ממש הצליח .הוא קלט שהם זקוקים לאסטרטגיה אחרת.
במהלך כל המסע הזה ,פרסי הרגיש אחראי להנהיג את חבריו ולגונן עליהם .הוא היה
משוכנע שג'ייסון מרגיש כמותו .הם התפצלו לקבוצות קטנות בתקווה שכך יהיה בטוח יותר.
הם נלחמו כפרטים ,וכל חצוי השתמש בכוחותיו בצורה הטובה ביותר .אבל היתה סיבה לכך
שהרה גיבשה אותם לצוות של שבעה אנשים .בפעמים המעטות שפרסי וג'ייסון פעלו בשיתוף
פעולה — כשזימנו את הסערה בפורט סאמטר ,כשעזרו ל'ארגו '2להימלט מעמודי הרקולס,
אפילו כשמילאו במים את הנימפאום — פרסי הרגיש בטוח יותר בעצמו ומוכשר יותר
בפתרון בעיות ,כאילו כל חייו היה קיקלופ ופתאום התעורר עם שתי עיניים.
"נתקוף יחד ",הוא אמר עכשיו" .קודם את אוטוס ,כי הוא חלש יותר .נחסל אותו במהירות
ונעבור לאֶ פיאַ לְ טֵ ס .ארד וזהב ביחד — אולי זה יעכב קצת את ההתגבשות מחדש שלו".
ג'ייסון חייך חיוך ציני ,כאילו זה עתה הבין שהוא עלול למות מוות מביך.
"למה לא?" הסכים" .אבל אֶ פיאַ לְ טֵ ס לא יעמוד בצד ויחכה שנהרוג את אחיו .אלא אם
כן"...
"יש רוח מצוינת היום ",הציע פרסי" .וכמה צינורות מים מתחת לזירה".
ג'ייסון הבין מיד .הוא צחק ,ופרסי הרגיש בניצוץ של ידידות ביניהם .מבחינות רבות,
הבחור הזה חשב בדיוק כמוהו.
"לספור עד שלוש?" אמר ג'ייסון.
"למה לחכות?"
הם זינקו מתוך התעלה .כפי שפרסי ציפה שיקרה ,התאומים הרימו הר גבס נוסף והמתינו
להזדמנות לפגיעה ישירה .הענקים הניפו אותו מעל ראשיהם והתכוננו להשליכו ,אבל פרסי
פוצץ צינור מים ממש מתחתם והרצפה היטלטלה .ג'ייסון שילח פרץ רוח אל חזהו של
אֶ פיאַ לְ טֵ ס .הענק סגול–השיער כשל לאחור .אחיזתו של אוטוס בהר נשמטה וזה קרס היישר
על אחיו .רק רגלי הנחשים של אֶ פיאַ לְ טֵ ס ביצבצו מתחתיו ,מצליפים בראשיהם סביב כאילו
תוהים לאן נעלם שאר הגוף.
הקהל שאג בהתפעלות ,אבל פרסי תיאר לעצמו שאֶ פיאַ לְ טֵ ס רק המום .הם הרוויחו כמה
שניות לכל היותר.
"היי ,אוטוס!" הוא צעק'" .מפצח האגוזים' ממש דפוק!"
"אההההה!" אוטוס חטף את החנית שלו והשליך אותה ,אבל מרוב כעס לא היה מסוגל
לכוון כהלכה .ג'ייסון הסיט אותה מעל הראש של פרסי והיא נחתה באגם.
החצויים נסוגו לעבר המים ,והמשיכו לצעוק דברי גנאי על עולם הבלט — אתגר רציני,
משום שפרסי לא ידע כמעט דבר על בלט.
אוטוס הסתער עליהם בידיים ריקות ,לפני שהבין ש–א( הוא מסתער עליהם בידיים ריקות,
ו–ב( להסתער לעבר מקווה מים גדול כדי להילחם בבן פוסידון הוא לא רעיון מבריק.
באיחור ,הוא ניסה לבלום .החצויים התגלגלו לשני הצדדים וג'ייסון זימן את הרוח ,מנצל
את התנופה של הענק עצמו כדי לדחוף אותו אל המים .בזמן שאוטוס נאבק להתרומם ,פרסי
וג'ייסון תקפו כאיש אחד .הם זינקו על הענק ונעצו את חרבותיהם בראשו.
המסכן לא זכה לקידה אחרונה .הוא התפוצץ לאבק שהתפזר על פני האגם כמו חפיסה
ענקית של אבקת משקה.
פרסי עירבל את מי האגם .שרידיו של אוטוס ניסו להתגבש מחדש ,אבל ברגע שראשו
הגיח מעל למים ,ג'ייסון זימן ברק ופוצץ אותו שוב לאבק.
עד כה מצוין ,אבל הם לא יכולים להמשיך לפרק את אוטוס לנצח .פרסי כבר היה עייף
מהקרב מתחת לאדמה .הבטן שלו עוד כאבה מהחבטה במוט החנית .הוא הרגיש כיצד כוחותיו
הולכים וכלים ,ועדיין נותר להם ענק שצריך לחסל.
כאילו על פי סימן ,הר הגבס התפוצץ מאחוריהם .אֶ פיאַ לְ טֵ ס קם ,שואג מכעס.
פרסי וג'ייסון המתינו בעודו מתקדם לעברם בכבדות והחנית בידו .מתברר שההר שקרס
עליו רק החדיר בו אנרגיה מחודשת .עיניו רשפו באור רצחני .שמש אחר הצהריים נצצה
במטבעות הקלועים בשערו .אפילו נחשי הרגליים שלו נראו זועמים ,והם חשפו שיני ארס
וליחששו.
ג'ייסון זימן חזיז ברק נוסף ,אבל אֶ פיאַ לְ טֵ ס לכד אותו בחניתו ,הטה אותו ממסלולו ,והמיס
פרת פלסטיק בגודל טבעי .הוא העיף מדרכו עמוד אבן כמו היה ערימת קוביות לגו.
פרסי ניסה להמשיך ולערבל את מי האגם .הוא לא רצה שאוטוס יקום ויצטרף שוב לקרב,
אבל כשאֶ פיאַ לְ טֵ ס חצה את המטרים האחרונים ,פרסי נאלץ להתמקד בו.
ג'ייסון ופרסי יצאו לקראת הענק .הם זינקו מאחוריו ,דקרו והצליפו ברצף מטושטש של
זהב ושל ארד ,אבל הענק חסם כל מכה.
"אני לא אכנע!" שאג אֶ פיאַ לְ טֵ ס" .אמנם הצלחתם להרוס את המופע שלי ,אבל גאיה
תשמיד את עולמכם!"
פרסי הצליף בחרבו ושיסף את החנית של הענק לשתיים .אֶ פיאַ לְ טֵ ס אפילו לא מיצמץ .הוא
הלם במוט החנית בגובה נמוך והעיף את פרסי מעל רגליו .פרסי נחת חזק על היד שבה החזיק
את החרב שלו ואנקלוסמוס הושלכה הצידה.
ג'ייסון ניסה לנצל את המצב ולתקוף .הוא התקרב לענק ודקר בחזהו ,אבל איכשהו
אֶ פיאַ לְ טֵ ס הצליח לבלום את המכה .הוא הצליף בחוד החנית שלו לעבר חזהו של ג'ייסון ,וקרע
את החולצה הסגולה שלו לשתיים .ג'ייסון כשל לאחור ,והביט בשריטה הדקה המדממת
לאורך חזהו .אֶ פיאַ לְ טֵ ס בעט והעיף אותו לאחור.
פייפר צעקה בתא הקיסר שלמעלה ,אבל קולה נבלע בשאגת הקהל .בכחוס הביט בנעשה
בחיוך משועשע ,מנשנש שקית דוריטוס.
אֶ פיאַ לְ טֵ ס גהר מעל פרסי וג'ייסון ,והניף את שני חצאי החנית השבורה שלו מעל ראשיהם.
זרוע החרב של פרסי שותקה .הגלאדיוס של ג'ייסון החליקה על רצפת הזירה .התוכנית שלהם
נכשלה.
פרסי העיף מבט לעבר בכחוס וניסה להחליט איזו קללה אחרונה יטיל על אל היין חסר
התועלת ,אבל אז ראה משהו בשמים שמעל לקולוסיאום — אליפסה גדולה וכהה שהולכת
ויורדת במהירות.
אוטוס צעק מהאגם בניסיון להזהיר את אחיו ,אבל פניו הנמסות–למחצה לא הצליחו לבטא
דבר מלבד" :אה–אממ–מוווו!"
"אל תדאג ,אחי!" אמר אֶ פיאַ לְ טֵ ס מבלי להתיק את עיניו משני החצויים" .אני אוודא שהם
יסבלו!"
‘ארגו '2הסתובבה בשמים ,מפנה לעברם את צדה השמאלי ,ואש ירוקה רשפה
מהבליסטרה.
"תשמע ",אמר פרסי" .כדאי לך להסתכל אחורה".
אֶ פיאַ לְ טֵ ס הסתובב ושאג כלא מאמין ,ופרסי וג'ייסון התגלגלו הצדה.
פרסי קפץ לתוך תעלה בדיוק כשהפיצוץ הרעיד את הקולוסיאום.
כשהוא טיפס ויצא ממנה‘ ,ארגו '2כבר התחילה לנחות .ראשו של ג'ייסון הציץ מאחורי
מחסה מאולתר בדמות סוס פלסטיק .אֶ פיאַ לְ טֵ ס נח חרוך ונאנק על רצפת הזירה ,מוקף מעגל
זכוכית במקום שבו הותך החול מחום האש היוונית .אוטוס התחבט באגם בניסיון להתגבש
מחדש ,אבל מהזרועות ומטה הוא נראה כמו שלולית של דייסה חרוכה.
פרסי כשל אל ג'ייסון וטפח על כתפו .קהל הרפאים קם על רגליו להריע בעוד ‘ארגו '2
נוחתת על רצפת הזירה .ליאו ניצב מאחורי ההגה ,והייזל ופרנק עמדו לצדו בחיוכים רחבים.
המאמן הדג' רקד על בימת הירי ,חבט באגרופו באוויר וצעק" :יש!"
פרסי פנה אל תא הקיסר" .נו?" צעק לבכחוס" .זה היה משעשע מספיק בעיניך ,חתיכת
הבל–יין חמוץ של — "
"אין צורך לגלוש לפסים כאלה ".האל ניצב פתאום לצדו בזירה .הוא ניקה אבק דוריטוס
מגלימתו הסגולה" .החלטתי שאתם שותפים ראויים לקרב הזה".
"שותפים?" נהם ג'ייסון" .אתה לא עשית כלום!"
בכחוס צעד אל שפת האגם .המים התרוקנו מיד ,והותירו אחריהם ערימת דייסה עם
ראש–אוטוס .בכחוס צעד לקרקעית והביט בקהל .הוא הניף את התירסוס שלו.
הקהל הריע ושאג וסימן באגודליו מטה .פרסי מעולם לא היה בטוח אם משמעות התנועה
היא "חיים" או "מוות" .יצא לו לשמוע את שתי הגרסאות.
בכחוס בחר באפשרות המבדרת יותר .הוא הלם בראשו של אוטוס במטה האצטרובל שלו,
ודייסת אוטוס התפוררה סופית.
הקהל השתולל .בכחוס יצא מהאגם וטופף אל אֶ פיאַ לְ טֵ ס ,שעדיין היה שרוע פרקדן ,שרוף
ומעלה עשן.
ושוב ,בכחוס הניף את התירסוס.
"כן!" שאג הקהל.
"לא!" יילל אֶ פיאַ לְ טֵ ס.
בכחוס טפח על אפו של הענק ,ואֶ פיאַ לְ טֵ ס התפורר לאפר.
רוחות הרפאים הריעו והשליכו קונפטי ערטילאי ,בעוד בכחוס צועד סביב האצטדיון
בזרועות מונפות בניצחון ,מתענג על הערצתם .הוא חייך אל החצויים חיוך גדול" .לזה ,ידידי,
אני קורא הופעה! וברור שעשיתי משהו .אני הרגתי את שני הענקים!"
בעוד חבריו של פרסי יורדים מהספינה ,קהל הרוחות היבהב ונעלם .פייפר וניקו ירדו
כושלים מתא הקיסר ,וברקע החלו להתפוגג השיפוצים הקסומים שעבר הקולוסיאום .רצפת
הזירה נותרה מוצקה ,אך מכל בחינה אחרת נדמה ששום ענק לא נקטל כאן כבר עידנים.
"תשמעו ",אמר בכחוס" .זה היה ממש כיף .אני מעניק לכם את רשותי להמשיך במסע
שלכם".
"רשותך?" סינן פרסי.
"כן ".בכחוס הרים גבה" .אם כי המסע שלך עלול להיות קשה מעט משצפית ,בן נפטון".
"פוסידון ",תיקן אותו פרסי אוטומטית" .מה זאת אומרת המסע שלי?"
"כדאי לך להעיף מבט במגרש החניה מאחורי בניין עמנואל ",אמר בכחוס" .זה המקום הכי
טוב לפרוץ בו דרך .היו שלום ,ידידַ י .ו ...כן ,בהצלחה עם העניין הקטן הנוסף".
האל התפוגג בעננת אד שהדיפה ריח קל של מיץ ענבים .ג'ייסון רץ לעבר פייפר וניקו.
המאמן הדג' דילג לעבר פרסי ,ומאחוריו הייזל ,פרנק וליאו" .זה היה דיוניסוס?" שאל
הדג'" .אני מת על הבחור!"
"אתם בחיים!" אמר להם פרסי" .הענקים אמרו שאתם לכודים .מה קרה?"
ליאו משך בכתפיו" .נו ,עוד תוכנית גאונית של ליאו ואלדס .לא היית מאמין מה אפשר
לעשות עם כדור ארכימדס ,בחורה שיש לה חוש לכל מה שמתחת לפני הקרקע ,וסמור".
"אני הייתי הסמור ",אמר פרנק בעגמומיות.
"בגדול ",הסביר ליאו" ,הפעלתי בורג הידראולי באמצעות ההתקן של ארכימדס — דרך
אגב ,זה יהיה אדיר כשאתקין את זה בספינה .הייזל חשה מה הנתיב המוצלח ביותר לקדוח
כדי להגיע אל פני השטח .קדחנו מנהרה גדולה מספיק למעבר סמור ,ופרנק טיפס החוצה עם
משדר פשוט שהרכבתי .ואז כל מה שנשאר לעשות היה לפרוץ לערוצי הלוויין המועדפים של
המאמן הדג' ולומר לו שיביא את הספינה להציל אותנו .אחרי שהוא אסף אותנו לא היה קשה
למצוא אתכם ,הודות למופע האור–קולי האלוהי בקולוסיאום".
פרסי הבין בערך עשרה אחוזים מהסיפור של ליאו ,אבל החליט שדי בזה ,כי היתה לו
שאלה דוחקת יותר" .איפה אנבת'?"
ליאו העווה את פניו" .כן ,אז בקשר לזה ...אנחנו חושבים שהיא עדיין בצרות .פצועה ,רגל
שבורה אולי — לפחות על פי החיזיון שגאיה הראתה לנו .המשימה הבאה שלנו תהיה להציל
אותה".
שתי שניות קודם לכן ,פרסי הרגיש על סף קריסה .עכשיו חלף בגופו פרץ אדרנלין נוסף.
הוא רצה לחנוק את ליאו ולדעת למה ‘ארגו '2לא יצאה ישירות להציל את אנבת' ,אבל נראה
לו שזה עלול להישמע מעט כפוי טובה.
"ספרו לי על החיזיון ",אמר" .ספרו לי הכול".
הרצפה היטלטלה .קורות העץ החלו להיעלם וחול נשפך אל בורות ההיפוגאום שמתחתם.
"בואו נמשיך את השיחה על הספינה ",הציעה הייזל" .כדאי שנמריא כל עוד אנחנו
יכולים".
אנבת'
אנבת' הגיעה לסף האימה שלה.
רפאים שוביניסטיים תקפו אותה .הקרסול שלה נשבר .צבא של עכבישים הניס אותה
מעבר לתהום .ועכשיו ,בעודה סובלת מכאב עז ,כשהקרסול שלה עטוף בקרשים ובניילון
פצפצים והיא אינה נושאת כל נשק פרט לפגיון שלה ,עליה להתמודד עם אָ ַרכְ נֶה —
אישה–עכבישה מפלצתית שרוצה להרוג אותה ולארוג לכבוד האירוע שטיח קיר מפואר.
במהלך השעות האחרונות אנבת' רעדה ,הזיעה ,ייבבה וכבשה דמעות רבות כל כך ,שהגוף
שלה פשוט התייאש מהפחד .מוחה אמר לה משהו כמו :טוב ,מצטער .אני לא מסוגל לפחד
יותר.
אז במקום לפחד ,אנבת' התחילה לחשוב.
המפלצת עשתה דרכה מטה מראש הפסל העטוף קורים .היא עברה מחוט אל חוט כשהיא
מלחששת בתענוג וארבע עיניה נוצצות בחשכה .או שלא היתה לה סיבה למהר ,או שהיתה
איטית מטבעה.
אנבת' קיוותה שהיא איטית.
לא שהיתה לזה חשיבות .אנבת' לא היתה מסוגלת לרוץ ,ולא נראה לה שסיכוייה טובים
בקרב .ארכנה שקלה ככל הנראה כמה מאות קילוגרמים .הרגליים המכוסות זיזים התאימו
באופן מושלם ללכידת טרף ולהריגתו .ומלבד זאת ,סביר להניח שהיו לארכנה כוחות
מחרידים אחרים — נשיכה ארסית ,או יכולות השלכת קורים כאילו היתה ספיידרמן של יוון
העתיקה.
לא .קרב אינו התשובה.
מה שהותיר לה להסתמך על תכסיסים ושכל.
על פי האגדות העתיקות ,ארכנה הסתבכה בגלל גאוותה .היא התרברבה ששטיחי הקיר
שלה טובים מאלה של אתנה ,והתוצאה היתה תוכנית הריאליטי הראשונה בתולדות הר
אולימפוס ששידרה עונש בשידור חי" :אורג נולד" .ארכנה הפסידה ובגדול.
אנבת' ידעה דבר או שניים על גאווה .גאווה היתה פגם היסוד גם שלה .לעתים קרובות היא
נאלצה להזכיר לעצמה שאינה יכולה לעשות הכול בכוחות עצמה .לא תמיד היא האדם
המתאים ביותר למשימה .לפעמים היא היתה מרוכזת כל כולה במטרה ושכחה מצרכיהם של
אנשים אחרים ,אפילו של פרסי .והיא לא התקשתה לשקוע בתיאורים אינסופיים של
הפרויקטים החביבים עליה.
אבל האם תוכל לנצל את נקודת התורפה הזאת נגד העכבישה? אולי אם תמשוך זמן ...אף
שלא היתה בטוחה במה זה יועיל .חבריה לא היו מסוגלים להגיע אליה גם אילו ידעו היכן
היא .חיל הפרשים לא יגיע להציל אותה .מצד שני ,עדיף למשוך זמן מאשר למות.
היא ניסתה לשמור על הבעת פנים שלווה ,משימה לא פשוטה כשיש לך קרסול שבור .היא
צלעה לעבר שטיח הקיר הקרוב אליה — תמונת קו הרקיע של רומא העתיקה.
"מרהיב ",אמרה" .ספרי לי על האריג הזה".
שפתיה של ארכנה התעקלו מעל צבתותיה" .מה אכפת לך? את עומדת למות".
"טוב ,כן ",אמרה אנבת'" .אבל מדהים איך הצלחת ללכוד כאן את האור .השתמשת בחוט
זהב אמיתי לאריגת קרני השמש?"
האריג באמת היה יפהפה .אנבת' לא היתה צריכה להעמיד פנים שהיא מתרשמת.
ארכנה הרשתה לעצמה חיוך זחוח" .לא ,ילדה .לא זהב .שילבתי צבעים :צהוב עז עם
גוונים כהים מנוגדים .זה מה שמעניק לתמונה את האשליה התלת–ממדית".
"יפהפה ".מחשבותיה של אנבת' התפצלו לשני ערוצים מקבילים :האחד ניהל את השיחה,
והאחר התאמץ נואשות למצוא תוכנית הישרדות כלשהי .דבר לא עלה בדעתה .ארכנה הובסה
רק פעם אחת — בידי אתנה עצמה ,וגם הניצחון הזה דרש קסמים אלוהיים ומיומנות מדהימה
בתחרות אריגה.
"אז מה "...היא אמרה" .ראית את התמונה הזאת במו עינייך?"
ארכנה ליחששה ופיה העלה קצף באופן דוחה למדי" .את מנסה לעכב את מותך .זה לא
יעבוד".
"לא ,לא ",התעקשה אנבת'" .פשוט כל כך עצוב שאף אחד לא רואה את שטיחי הקיר
המדהימים האלה .הם צריכים להיתלות במוזיאון ,או"...
"או מה?" שאלה ארכנה.
רעיון מטורף צץ במוחה של אנבת' ,מגובש במלואו ,כמו אמא שלה שפרצה גמורה ושלמה
מתוך ראשו של זאוס .אבל האם תצליח ליישם אותו?
"לא ,שום דבר ".היא נאנחה בעצב" .סתם מחשבה טיפשית .חבל".
ארכנה מיהרה במורד הפסל עד שניצבה על המגן של האלה .אפילו ממרחק כזה ,צחנת
העכבישה הגיעה לאפה של אנבת' ,כמו ערימה שלמה של מאפים שנשארו בחוץ במשך חודש.
"מה?" דחקה בה העכבישה" .איזו מחשבה טיפשית?"
אנבת' נאלצה לכפות על עצמה לא לסגת .קרסול שבור או לא ,כל עצב בגופה פעם בפחד
והורה לה להתרחק מהעכבישה הענקית הגוהרת מעליה.
"אה ...פשוט הייתי האחראית על העיצוב מחדש של הר אולימפוס ",היא אמרה" .את
יודעת ,אחרי מלחמת הטיטאנים .מרבית העבודה הושלמה ,אבל אנחנו צריכים המון יצירות
אמנות איכותיות לקישוט המרחבים הציבוריים .חדר הכס של האלים ,לדוגמה ...חשבתי
לעצמי שהיצירות שלך היו ממש מתאימות לשם .סוף–סוף האולימפיים היו רואים כמה את
מוכשרת .כמו שאמרתי ,סתם מחשבה טיפשית".
בטנה השעירה של ארכנה היטלטלה .ארבע עיניה נצצו ,כאילו מאחורי כל אחת צצה
מחשבה נפרדת והיא מנסה לארוג אותן לכדי רשת משולבת.
"את מעצבת מחדש את הר אולימפוס ",אמרה" .היצירות שלי ...בחדר הכס".
"טוב ,גם במקומות אחרים ",אמרה אנבת'" .הביתן הראשי ממש זקוק לכמה שטיחים.
השטיח עם הנוף מיוון — תשע המוזות היו מתות עליו .ואני בטוחה שאלים אחרים היו
נלחמים להשיג לעצמם אחת מהיצירות שלך .הם היו מתחרים על הזכות לתלות את השטיחים
שלך בארמונות שלהם .אני מנחשת שחוץ מאתנה ,איש מהאלים לא ראה מעולם למה את
מסוגלת".
ארכנה נקשה בצבתותיה" .כלל לא .בימי קדם אתנה השחיתה את מיטב יצירתי .שטיחי
הקיר שלי תיארו את האלים בתמונות בלתי מחמיאות ,את מבינה .זה לא מצא חן בעיני אמא
שלך".
"די צבוע מצדה ",אמרה אנבת" ,לנוכח העובדה שהאלים צוחקים אחד על השני כל הזמן.
אני חושבת שהטריק יהיה לשסות אותם זה בזה .ארס ,לדוגמה ,היה מת על שטיח שצוחק על
אמא שלי .הוא תמיד נטר טינה לאתנה".
ראשה של ארכנה נטה בזווית לא טבעית" .את היית פועלת נגד אמא שלך?"
"אני רק אומרת לך מה ארס היה מחבב ",אמרה אנבת'" .וזאוס היה משתגע על שטיח
שצוחק על פוסידון .האמת ,אני משוכנעת שאם האולימפיים היו רואים את היצירות שלך ,הם
היו מבינים כמה את מדהימה והייתי יכולה לערוך בשבילך יופי של מכרז .לגבי אמא שלי,
למה לא לפעול נגדה? היא שלחה אותי לכאן למות ,לא? בפעם האחרונה שראיתי אותה בניו
יורק ,היא פחות או יותר התכחשה לי".
אנבת' סיפרה לה את הסיפור .היא חלקה את תחושות המרירות והצער שלה ,וכנראה הן
נשמעו כנות .העכבישה לא תקפה.
"כזאת היא אתנה ",ליחששה ארכנה" .משליכה מעליה אפילו את בתה שלה .האלה לעולם
לא תאפשר הצגה של היצירות שלי בארמונות האלים .היא תמיד קינאה בי".
"אבל תארי לעצמך שתוכלי לנקום בה סוף–סוף".
"בכך שאהרוג אותך!"
"אולי ".אנבת' גירדה בראשה" .או ...אם תאפשרי לי להיות הסוכנת שלך .אני יכולה
לקחת את היצירות שלך לאולימפוס .אני יכולה לארגן תצוגה עבור האלים האחרים .עד
שאמא שלי תגלה ,יהיה מאוחר מדי .האולימפיים יראו סוף–סוף במו עיניהם שאת מוכשרת
יותר".
"אז את מודה בזה!" הצטעקה ארכנה" .בת אתנה מודה שאני מוכשרת יותר! אח ,כמה
מתוקים הדברים באוזני".
"כן ,אבל זה לא ממש עוזר לך ",ציינה אנבת'" .אם אני אמות כאן ,את תמשיכי לחיות
בחשכה .גאיה תשמיד את האלים ,והם לעולם לא ידעו שאת היית האורגת המוכשרת יותר".
העכבישה ליחששה.
אנבת' חששה שאמה תופיע פתאום ותקלל אותה בנכות נוראה .השיעור הראשון שכל ילדי
אתנה לומדים :אמא היא המוכשרת ביותר בכל תחום ,ולעולם ,לעולם אסור לרמוז אחרת.
אבל שום דבר רע לא קרה .אולי אתנה הבינה שאנבת' אומרת את הדברים האלה רק כדי
להציל את עצמה .ואולי מצבה של אתנה היה גרוע כל כך ,עם הפיצול הזה בין ההתגלמות
היוונית להתגלמות הרומית שלה ,שהיא לא ממש הקשיבה.
"זה לא בסדר ",רטנה ארכנה" .אני לא מוכנה לזה".
"טוב "...אנבת' זזה קצת בניסיון להוריד משקל מהקרסול הדואב שלה .סדק חדש נבקע
ברצפה והיא דידתה לאחור.
"זהירות!" אמרה ארכנה ברוגז" .יסודות המזבח הזה כורסמו במהלך הדורות!"
לבה של אנבת' החסיר פעימה" .כורסמו?"
"אין לך מושג כמה שנאה מבעבעת מתחתינו ",אמרה העכבישה" .מחשבות נקמה וזעם של
כל כך הרבה מפלצות ,כולן שואפות להגיע אל פסל אתנה פרתנוס כדי להשמיד אותו .הקורים
שלי הם הדבר היחיד שמחזיק את החדר הזה שלם ,ילדה! צעד שגוי אחד ואת תפלי עד
טרטרוס — והאמיני לי שבניגוד לשערי המוות זה יהיה כרטיס בכיוון אחד ,נפילה מאוד לא
נעימה! אני לא מוכנה שתמותי לפני שתספרי לי מה את מתכננת לעשות ביצירות שלי".
בפיה של אנבת' עלה טעם מר .עד טרטרוס? היא ניסתה להישאר ממוקדת ,אבל זה לא היה
קל בעודה שומעת את הרצפה חורקת ונסדקת ,ורואה פסולת גולשת אל התהום שמתחתיה.
"בטח ,התוכנית ",אמרה אנבת'" .אה ...כמו שאמרתי ,מאוד הייתי שמחה לקחת את שטיחי
הקיר שלך לאולימפוס ולתלות אותם בכל מקום .תוכלי להשפיל את אתנה לנצח בעליונות
שלך .אבל הדרך היחידה לעשות זאת ...לא .זה קשה מדי .מוטב כבר שתהרגי אותי".
"לא!" צעקה ארכנה" .זה לא מקובל עלי .הרעיון כבר לא מסב לי עונג .העבודות שלי
חייבות להיות מוצגות באולימפוס! מה עלי לעשות?"
אנבת' הנידה בראשה" .מצטערת ,אסור היה לי לפתוח את הפה .פשוט תדחפי אותי
לטרטרוס או משהו".
"אני מסרבת!"
"אל תהיי מצחיקה .תהרגי אותי".
"את לא תפקדי עלי! אמרי לי מה עלי לעשות! אחרת ...אחרת — "
"אחרת תהרגי אותי?"
"כן! לא!" העכבישה שיפשפה את רקותיה ברגליה הקדמיות" .אני חייבת להציג את
היצירות שלי באולימפוס".
אנבת' ניסתה לכבוש את התרגשותה .התוכנית שלה עוד יכולה להצליח ...אבל עדיין עליה
לשכנע את ארכנה לעשות דבר בלתי אפשרי .היא נזכרה בעצה הטובה שנתן לה פרנק ז'אנג:
לשמור על פשטות.
"אני מניחה שאוכל למשוך קצת בחוטים ",היא נעתרה.
"אני מצוינת במשיכה בחוטים!" אמרה ארכנה" .אני עכבישה!"
"כן ,אבל כדי להציג את היצירות שלך באולימפוס תצטרכי לעבור מבחן קבלה .אני צריכה
להעלות את הרעיון ,להגיש הצעה רשמית ,לארגן לך תיק עבודות .הממ ...יש לך תמונות
יח"צ?"
"תמונות יח"צ?"
"עדיף בשחור–לבן מבריק .טוב ,לא משנה .הדבר החשוב ביותר הוא היצירה שתוצג
במבחן הקבלה .שטיחי הקיר האלה מעולים .אבל האלים ידרשו משהו ממש מיוחד — משהו
שיפגין את הכישרון שלך בשיאו".
ארכנה רטנה" .את רומזת ששטיחי הקיר האלה אינם שיא ההישג? את מזמינה אותי
לתחרות?"
"לא ,לא!" צחקה אנבת'" .תחרות איתי? אלים ,לא .את הרבה יותר מוכשרת ממני .אני
מדברת על תחרות נגד עצמך ,לראות אם באמת יש לך מה שצריך כדי להציג את העבודות
שלך באולימפוס".
"מובן שיש לי!"
"כן ,אני בהחלט סבורה ככה .אבל מבחן הקבלה ,את יודעת ...זה עניין רשמי .אני חוששת
שהוא יהיה קשה מאוד .את בטוחה שאת לא מעדיפה פשוט להרוג אותי?"
"תפסיקי לומר את זה!" צווחה ארכנה" .מה אני צריכה להכין?"
"אני אראה לך ".אנבת' הסירה מעל גבה את התרמיל שלה .היא שלפה את המחשב הנייד
של דיידאלוס ופתחה אותו .סמל דלתא זהר בחשכה.
"מה זה?" שאלה ארכנה" .סוג של נול?"
"מבחינה מסוימת ",אמרה אנבת'" .הוא נועד לאריגת רעיונות .יש בו תרשים של היצירה
שתיצרי".
אצבעותיה רעדו על המקלדת .ארכנה ירדה והציצה מעבר לכתפה של אנבת' .אנבת' לא
הצליחה להפסיק לחשוב באיזו קלות יכולות השיניים הללו ,החדות כמחטים ,להינעץ בצוואר
שלה.
היא פתחה את תוכנת התלת–ממד .השרטוט האחרון היה עדיין פתוח — המפתח לתוכניתה
של אנבת' ,שבא לה בהשראת המוזה הכי לא צפויה בעולם :פרנק ז'אנג.
אנבת' ערכה כמה חישובים זריזים .היא הגדילה את ממדי הדגם והראתה לארכנה כיצד יש
לבנות את היצירה — חוטים של משי ייארגו לרצועות ,ואז ייקלעו לגליל ארוך.
האור הזהוב שבקע מהמסך האיר את פניה של העכבישה" .זה מה שאת רוצה שאצור?
אבל זה שום דבר! כל כך קטן ופשוט!"
"זה יהיה הרבה יותר גדול במציאות ",הזהירה אותה אנבת'" .את רואה את המידות האלה?
זה חייב להיות גדול מספיק כדי להרשים את האלים .הפסל אולי נראה פשוט ,אבל למבנה
הבסיסי שלו יש תכונות מדהימות .משי הקורים שלך יהיה מושלם למשימה — רך וגמיש,
אבל חזק כמו פלדה".
"כן "...ארכנה הביטה בה בבלבול" .אבל זה בכלל לא שטיח קיר".
"לכן מדובר באתגר .זה מחוץ לתחום שאת רגילה בו .יצירה כזאת — פסל מופשט —
היא מה שהאלים מחפשים .הוא יוצב בכניסה לחדר הכס האולימפי במקום שכל מבקר יוכל
לראות אותו .את תזכי לתהילת נצח!"
ארכנה פלטה קול של חוסר שביעות רצון .אנבת' ראתה שהיא לא משתכנעת .זיעה קרה
כיסתה את ידיה.
"זה ידרוש כמות גדולה מאוד של קורים ",התלוננה העכבישה" .יותר משאוכל להפיק
בשנה".
אנבת' קיוותה לכך .היא חישבה את גודל היצירה ואת נפחה בהתאם" .תצטרכי להתיר את
הקורים סביב לפסל ",אמרה" .להשתמש בקורים שעוטפים אותו לצורך היצירה".
נראה שארכנה עומדת להתנגד ,אבל אנבת' נופפה בביטול לעבר אתנה פרתנוס" .מה חשוב
יותר — לכסות את הפסל הישן הזה או להוכיח שהיצירות שלך הן הנעלות ביותר? כמובן,
תצטרכי להיזהר מאוד .את חייבת להשאיר מספיק קורים שיחזיקו את החדר הזה .אבל אם את
חושבת שזה מסובך מדי — "
"לא אמרתי דבר כזה!"
"בסדר .פשוט ...אתנה אמרה שאף אורגת לא תהיה מסוגלת ליצור את המבנה הקלוע הזה,
אפילו לא היא .אז אם את חושבת שלא תוכלי — "
"זה מה שאתנה אמרה?"
"אה ,כן".
"מגוחך! אני מסוגלת!"
"נהדר! אבל תצטרכי להתחיל מיד ,לפני שהאולימפיים יזמינו את יצירות האמנות שלהם
מאמן אחר".
ארכנה נהמה" .אם את מנסה לרמות אותי ,ילדה — "
"אני הרי כאן ,בת ערובה שלך ",הזכירה לה אנבת'" .אני לא מסוגלת ללכת לשום מקום.
ברגע שהפסל הזה יושלם ,את בעצמך תודי שזאת היצירה המדהימה ביותר שיצרת אי פעם.
אם לא ,אני אמות בשמחה".
ארכנה היססה .רגליה המכוסות זיזים היו קרובות כל כך לאנבת' ,שהיא היתה יכולה לשפד
אותה בתנועה אחת.
"בסדר ",אמרה העכבישה" .אתגר אחד אחרון — נגד עצמי!"
ארכנה טיפסה במעלה הקורים והתחילה לפרום את הכיסוי מעל אתנה פרתנוס.
L
אנבת'
אנבת' איבדה כל תחושת זמן.
היא הרגישה שהאמברוסיה שאכלה קודם מתחילה לרפא את הרגל שלה ,אבל הכאב עדיין
היה עז ופעימות הכאב הגיעו עד צווארה .עכבישים קטנים יותר התרוצצו בחשכה על פני כל
הקירות ,כאילו ממתינים לפקודות גבירתם .אלפים מהם רחשו מאחורי שטיחי הקיר וגרמו
לתמונות הארוגות לנוע כמו ברוח.
אנבת' ישבה על הרצפה המתפוררת וניסתה לשמר כוחות .בזמן שארכנה לא הסתכלה ,היא
ניסתה לאתר שבריר קליטה במחשב של דיידאלוס כדי ליצור קשר עם חבריה ,אבל כמובן לא
הצליחה .לא נותר לה דבר לעשות מלבד לצפות בפליאה ובחלחלה בארכנה בשעת עבודתה.
שמונה רגליה של העכבישה נעו במהירות מהפנטת ופרמו בהדרגה את קורי המשי המכסים
את הפסל.
פסל אתנה פרתנוס עם בגדי הזהב ופני השנהב הקורנות היה מפחיד עוד יותר מארכנה.
הוא השקיף מטה בחומרה כאומר ,הביאו לי חטיפים טעימים אם אתם רוצים לחיות .אנבת'
יכלה לדמיין את עצמה ביוון העתיקה ,נכנסת לפרתנון ורואה את האלה הענקית הזאת עם
המגן ,החנית והפיתון ,ובידה הפנויה מחזיקה את ניקה ,אלת הניצחון המכונפת .די בזה כדי
לגרום פיק ברכיים לכל יווני קדום.
ויותר מזה ,הפסל הקרין עוצמה .בזמן שהכיסוי הלך ונפרם מעל אתנה ,האוויר סביבה
התחמם .עור השנהב שלה בהק בחיוּניות .בכל רחבי החדר ,העכבישים הקטנים נמלאו אי
שקט והחלו לסגת בחזרה למסדרון.
אנבת' שיערה שהקורים של ארכנה כיסו ומיסכו איכשהו את קסמי הפסל .עכשיו כשהוא
שוחרר ,פסל אתנה פרתנוס מילא את החדר באנרגיית קסם .מאות שנים של תפילות בני
תמותה ומנחות שהועלו לו הפכו את הפסל להתגלמות של אתנה .הוא היה חדור בכוחה.
לא נראה שארכנה מבחינה בכך .היא המשיכה למלמל לעצמה ,מדדה קורים וחישבה את
הכמויות שידרוש הפרויקט שלה .בכל פעם שהיססה ,אנבת' עודדה אותה בקול והזכירה לה
כמה מרהיבים ייראו שטיחי הקיר שלה באולימפוס.
הפסל התחמם וזהר ,ולאורו נגלו לעיני אנבת' פרטים רבים יותר מהמזבח — האבנים
הרומיות שהיו בוודאי צחורות לחלוטין פעם ,העצמות הכהות של קורבנות העבר וארוחותיה
של ארכנה שנתלו בין קורי הרשת ,וכבלי המשי האדירים שחיברו את הרצפה לתקרה .אנבת'
ראתה כעת כמה שבריריים אריחי השיש תחת רגליה .הם היו מכוסים שכבה דקה של קורים,
כמו רשת המונעת ממראה מנופצת להתפרק .בכל פעם שהפסל זע אפילו קלות ,סדקים
נוספים נפערו והתרחבו לאורך הרצפה .במקומות מסוימים נותרו בה בורות פעורים ,גדולים
כמו פתחי ביוב .אנבת' כמעט היתה מעדיפה שתשרור שוב חשכה .גם אם תוכניתה תצליח
והיא תביס את ארכנה ,היא לא היתה בטוחה כיצד תוכל לצאת מהחדר בחיים.
"כל כך הרבה משי ",רטנה ארכנה" .הייתי יכולה לארוג בו עשרים שטיחי קיר — "
"אל תפסיקי!" עודדה אותה אנבת'" .את עושה עבודה מדהימה".
העכבישה המשיכה לעבוד .כעבור פרק זמן שנדמה כמו נצח ,הר של קורי משי מבהיקים
נערם למרגלות הפסל .קירות החדר עדיין היו מכוסים קורים .כבלי התמיכה שמנעו מהחדר
להתפרק נותרו במקומם .אבל פסל אתנה פרתנוס ניצב חופשי.
בבקשה תתעורר ,התחננה אנבת' בפני הפסל .אמא ,תעזרי לי.
דבר לא קרה ,אבל נדמה שהסדקים הולכים ומתפשטים על הרצפה בקצב מוגבר .לדברי
ארכנה ,מחשבותיהם המרושעות של מפלצות איכלו את יסודות המזבח כבר מאות שנים .אם
אמת בדבר ,עכשיו עם שיחרורו ימשוך אתנה פרתנוס עוד יותר תשומת לב שלילית ממפלצות
טרטרוס.
"העיצוב ",אמרה אנבת'" .את חייבת למהר".
היא הרימה את מסך המחשב מול ארכנה ,אבל העכבישה אמרה ברוגז" :כבר שיננתי את
השרטוט ,ילדה .יש לי עין של אמנית לפרטים".
"כמובן .אבל אנחנו חייבות למהר".
"מדוע?"
"טוב ...כדי לחשוף את הכישרון שלך בפני העולם כמה שיותר מהר!"
"הממ .את צודקת".
ארכנה החלה לארוג .העבודה היתה איטית :אריגת חוטי משי לרצועות ארוכות של בד.
החדר רעם כולו .הסדקים לרגליה של אנבת' התרחבו.
אם ארכנה הבחינה בסדקים ,לא נראה שאכפת לה .אנבת' שקלה לנסות לדחוף את
העכבישה לבור ,אבל פסלה את הרעיון .לא היה שם פתח גדול די הצורך ,ומלבד זה ,אם
הרצפה תקרוס ,ארכנה תצליח ככל הנראה להיתלות מהקורים שלה ולהימלט ,ואילו אנבת'
והפסל העתיק יידרדרו אל טרטרוס.
בהדרגה ,סיימה ארכנה לארוג את רצועות הבד הארוכות והחלה לקלוע אותן לצמה.
מיומנותה היתה מושלמת .אנבת' לא יכלה אלא להתרשם .הבזק ספק נוסף התעורר בה בקשר
לאמה .מה אם ארכנה באמת היתה אורגת טובה יותר?
אבל לא מיומנותה של ארכנה גזרה את גורלה .היא נענשה על גאוותה ועל חוצפתה .לא
משנה כמה מדהימה את ,אסור לך להסתובב בעולם ולהפיץ עלבונות נגד האלים .האולימפיים
שימשו תזכורת לכך שתמיד יש מישהו מוכשר ממך ,אז רצוי שהגאווה לא תעלה לך לראש.
ועדיין ...נראה לאנבת' שלהפוך לעכבישה מפלצתית לנצח נצחים הוא עונש כבד מאוד על
התרברבות.
ארכנה האיצה את קצב עבודתה וקלעה את הרצועות יחד .בקרוב המבנה יושלם .למרגלות
הפסל נח גליל קלוע של רצועות משי ,מטר וחצי קוטרו ושלושה מטרים אורכו .פני השטח
בהקו כפנינה ,אבל בעיני אנבת' לא היה מדובר בחפץ יפה .מטרתו היתה עניינית :לשמש
מלכודת .הוא יהיה יפהפה רק אם יגשים את המטרה שלשמה נוצר.
ארכנה פנתה אליה בחיוך רעב" .זהו זה! עכשיו ,הפרס שלי! הוכיחי לי שאת מסוגלת
לקיים את הבטחותייך".
אנבת' בחנה את המלכודת .היא צמצמה את עיניה והתהלכה סביבה ,בוחנת את האריג מכל
זווית .ואז ,כשהיא נזהרת שלא להכאיב לקרסול הפצוע שלה ,היא ירדה על ידיים וברכיים
וזחלה פנימה .היא ערכה את כל החישובים בראשה .אם טעתה ,התוכנית שלה תיכשל .אבל
היא הצליחה לזחול דרך מנהרת המשי בלי לגעת בקירות .הקורים היו דביקים ,אבל לא יתר
על המידה .אנבת' זחלה החוצה מהצד השני והנידה בראשה.
"יש שם פגם ",אמרה.
"מה?!" הצטעקה ארכנה" .לא ייתכן! עקבתי אחר ההנחיות במדויק — "
"בפנים ",אמרה אנבת'" .תזחלי פנימה ותראי בעצמך .זה ממש באמצע — פגם באריגה".
פיה של ארכנה העלה קצף .אנבת' חששה שהגזימה ,שהעכבישה תתקוף .לא ייוותר ממנה
דבר מלבד ערימת עצמות בין הקורים.
אבל ארכנה רק רקעה בשמונה רגליה ברגזנות" .אני לא עושה שגיאות".
"זה פגם ממש קטן ",אמרה אנבת'" .נראה לי שתוכלי לתקן אותו .אבל אני לא רוצה
להראות לאלים דבר לא מושלם .תשמעי ,פשוט תיכנסי פנימה ותבדקי .אם תצליחי לתקן את
הפסל ,נציג אותו בפני אלי האולימפוס .את תהיי האמנית המפורסמת בכל הזמנים .סביר
להניח שיפטרו את תשע המוזות וישכרו אותך לפקח על כל האמנויות .האלה ארכנה ...כן ,זה
ממש לא יפתיע אותי".
"האלה "...נשימתה של ארכנה האיצה" .כן ,כן .אני אתקן את הפגם".
היא דחפה את ראשה לתוך המנהרה" .איפה זה?"
"ממש באמצע ",דחקה בה אנבת'" .קצת הלאה .אבל יכול להיות שיהיה לך קצת צפוף
בפנים".
"אני בסדר גמור!" ענתה ארכנה ברוגז ונדחקה פנימה.
כפי שאנבת' קיוותה ,גופה של העכבישה הצליח להידחק פנימה ,אבל רק בקושי .בעודה
מתקדמת במאמץ ,רצועות המשי הקלועות התרחבו בהתאם .ארכנה נבלעה כולה בתוך
המלכודת ,עד אברי הטוויה שלה שבאחורי גופה.
"אני לא רואה שום פגם!" הכריזה.
"באמת?" שאלה אנבת'" .משונה מאוד .צאי החוצה ואני אעיף מבט שוב".
רגע האמת .ארכנה התפתלה בניסיון לסגת .המנהרה הארוגה התהדקה סביבה ואחזה בה.
היא ניסתה להתפתל קדימה ,אבל המלכודת דבקה כבר בבטנה .גם לשם היא לא הצליחה
להתקדם .אנבת' חששה שרגלי העכבישה המכוסות זיזים יצליחו לשסף את המשי ,אבל רגליה
של ארכנה נלכדו ונצמדו בכוח לצדי גופה והיא בקושי הצליחה להזיז אותן.
"מה — מה זה?" קראה העכבישה" .אני תקועה!"
"אה ",אמרה אנבת'" .שכחתי לומר לך .היצירה הזאת מכונה מלכודת סינית .לפחות זאת
גרסה גדולה יותר של הרעיון .אני קוראת לזה מלכודת עכביש סינית".
"את בגדת בי!" ארכנה התחבטה והתגלגלה והתפתלה ,אבל המלכודת לא הרפתה ממנה.
"זה היה עניין של הישרדות ",תיקנה אותה אנבת'" .את התכוונת להרוג אותי בכל מקרה,
אם אעזור לך ואם לא ,נכון?"
"טוב ,כמובן! את בת אתנה ".המלכודת דממה" .כלומר ...לא ,מובן שלא! אני מקיימת את
הבטחותי".
"בטח ".אנבת נסוגה לאחור בעוד הגליל הקלוע מתחיל להתחבט שוב" .בדרך כלל
המלכודות האלה עשויות במבוק ארוג ,אבל קורי עכביש עוד יותר מוצלחים .הם יידבקו
אלייך ,והם חזקים מאוד — אפילו את לא תצליחי לקרוע אותם".
"אההההה!" ארכנה התגלגלה והתפתלה ,אבל אנבת' נסוגה מטווח פגיעה .למרות קרסולה
השבור ,היא לא התקשתה לחמוק ממלכודת המשי הענקית.
"אני אחסל אותך!" נדרה ארכנה" .כלומר ...לא ,אני אסלח לך אם תשחררי אותי".
"במקומך הייתי משמרת כוחות ".אנבת' נשמה נשימה עמוקה ונרגעה בפעם הראשונה זה
שעות" .אני הולכת לקרוא לחברים שלי".
"את — את הולכת לקרוא להם כדי לספר להם על היצירות שלי?" שאלה ארכנה בקול
מלא תקווה.
אנבת' סרקה את החדר .חייבת להיות דרך לשלוח מכאן הודעת איריס–נט אל ‘ארגו .'2
נותרו לה מעט מים בבקבוק שלה ,אבל כיצד תפיק די אור ורסס מים ליצור קשת בענן
במערה חשוכה?
ארכנה התחילה להתגלגל שוב סביב" .את קוראת לחברים שלך כדי שיהרגו אותי!"
צווחה" .אני לא מוכנה למות! לא ככה!"
"תירגעי ",אמרה אנבת'" .אנחנו לא נהרוג אותך .רק הפסל מעניין אותנו".
"הפסל?"
"כן ".אנבת' היתה צריכה לשתוק ,אבל הפחד שלה התחלף בכעס ובתרעומת" .היצירה
שאציג במקום מרכזי באולימפוס? היא לא תהיה שלך .אתנה פרתנוס נועד לשם — בפארק
המרכזי של האלים".
"לא! לא ,זה נורא!"
"טוב ,זה לא יקרה מיד ",אמרה אנבת'" .קודם אנחנו מתכוונים לקחת את הפסל איתנו
ליוון .נבואה לימדה אותנו שהוא יוכל לעזור לנו להביס את הענקים .אחר כך ...טוב ,אנחנו
לא יכולים פשוט להחזיר אותו לפרתנון .זה יעורר יותר מדי שאלות .יהיה בטוח יותר להציב
אותו באולימפוס .הוא יאחד את ילדי אתנה וישכין שלום בין הרומאים והיוונים .תודה
ששמרת עליו יפה במשך כל הדורות הללו .עשית לאתנה שירות גדול".
ארכנה צרחה והשתוללה .חוט משי ניתז מאברי הטוויה שלה ונצמד לאחד משטיחי הקיר
שעל הקיר המרוחק .ארכנה כיווצה את הבטן ותלשה את השטיח בעיוורון .היא המשיכה
להתגלגל ולהתיז קורים באופן אקראי ,הפילה מחתות אש קסומות ותלשה אריחים מהרצפה.
החדר כולו רעד .שטיחים החלו לעלות באש.
"תפסיקי!" אנבת' ניסתה לדדות ולהימלט מהקורים הניתזים" .את תמוטטי את המערה
ושתינו ניהרג!"
"מוטב זה מאשר לאפשר לך לנצח!" צעקה ארכנה" .ילדים שלי! עזרו לי!"
אה ,נהדר .אנבת' קיוותה שהקסם הקורן מהפסל ירחיק את העכבישים הקטנים ,אבל
ארכנה המשיכה לצרוח ולפקוד עליהם שיעזרו לה .אנבת' שקלה להרוג את העכבישה ולו רק
כדי להשתיק אותה .היא לא תתקשה כעת להשתמש בפגיון שלה .אבל היא לא רצתה להרוג
מפלצת חסרת אונים ,אפילו שזאת ארכנה .וחוץ מזה ,אם תדקור מבעד למשי הקלוע,
המלכודת עלולה להיפרם .ארכנה עלולה להשתחרר לפני שאנבת' תספיק להרוג אותה.
כעת היה כבר מאוחר מדי לחשוב על פתרון .עכבישים החלו לנהור אל החדר .הבוהק
שקרן מפסל אתנה התעצם .העכבישים לא רצו להתקרב אליו ,אבל הם התקדמו בזהירות
כאילו אוזרים אומץ .אמא שלהם צרחה לעזרה .בסופו של דבר הם יסתערו ויכריעו את
אנבת'.
"ארכנה ,מספיק!" היא צעקה" .אני — "
איכשהו הצליחה ארכנה להתפתל בתוך הכלא שלה ולהפנות את קצה גופה לכיוון שממנו
בקע הקול של אנבת' .חוט משי הלם בחזה שלה כמו אגרוף.
אנבת' מעדה וכאב פילח את רגלה .היא שיספה בפראות בפגיון שלה בעוד ארכנה גוררת
אותה לעבר אברי הטוויה המצליפים שלה.
אנבת' הצליחה לחתוך את הקור ולהתרחק בזחילה ,אבל העכבישים הקטנים הלכו וסגרו
עליה.
אנבת' הבינה שלא די במיטב מאמציה .היא לא תצליח לצאת מכאן בחיים .ילדיה של
ארכנה יהרגו אותה למרגלות פסל אמה.
פרסי ,היא חשבה ,אני מצטערת.
באותו רגע קול רעם התגלגל בחדר ,והתקרה התפוצצה.
LI
אנבת'
אנבת' ראתה דבר משונה אחד או שניים בחייה ,אך מעולם לא נתקלה בגשם של מכוניות.
תקרת המערה התמוטטה ואור השמש סימא אותה .היא הספיקה לראות לרגע את ‘ארגו '2
מרחפת מעליה .צוות הספינה השתמש כנראה בבליסטרה כדי לפוצץ חור בקרקע.
גושי אספלט גדולים כדלתות התגלגלו מטה ,ואיתם שש או שבע מכוניות איטלקיות .אחת
כמעט מחצה את אתנה פרתנוס ,אבל ההילה הקורנת של הפסל שימשה כמעין שדה כוח
והמכונית התגלגלה מעליו .לרוע המזל ,היא צנחה לעבר אנבת'.
אנבת' קפצה הצדה ורגלה הפצועה התעקמה .היא כמעט התעלפה מרוב כאב ,אבל הספיקה
להתגלגל על גבה ולראות מכונית פיאט 500אדומה כאש מוטחת במלכודת המשי של ארכנה,
ממוטטת את רצפת המערה ונבלעת בה יחד עם מלכודת העכביש הסינית.
ארכנה הנופלת צרחה כמו רכבת משא בדרכה להתנגשות; אבל קול יללתה נמוג עד מהרה.
מכל עבריה של אנבת' ,גושי נפולת ענקיים הלמו ברצפה ופערו בה חורים גדולים.
פסל אתנה פרתנוס נותר שלם ,אף שרצפת השיש שמתחתיו היתה סדוקה כולה .אנבת'
היתה מכוסה קורי עכביש .קורים נמתחו מזרועותיה ומרגליה כאילו היתה בובה על חוט ,אבל
איכשהו ,באופן לא מוסבר ,אף גוש נפולת לא פגע בה .היא רצתה להאמין שהפסל שומר
עליה ,אבל היתה לה הרגשה שמדובר במזל אקראי ותו לו.
צבא העכבישים נעלם .או שהם נמלטו בחזרה לחשכה ,או שנפלו אל התהום .אור יום
הציף את המערה ,ושטיחי הקיר של ארכנה התפוררו לאבק .לבה של אנבת' נחמץ ,והיא
בקושי היתה מסוגלת לשאת את המראה — בעיקר בגלל שטיח הקיר שבו הופיעו היא ופרסי.
אבל כל זה נשכח ברגע ששמעה את קולו של פרסי מלמעלה" :אנבת'!"
"אני כאן!" היא התייפחה.
נדמה שכל האימה מתרוקנת ממנה בזעקה אחת גדולה‘ .ארגו '2המשיכה להנמיך טוס,
והיא ראתה את פרסי רוכן מעבר למעקה .החיוך שלו היה יפה יותר מכל שטיח קיר.
החדר המשיך לרעוד ,אבל אנבת' הצליחה לקום .נראה שלעת עתה הרצפה שלרגליה
יציבה .התרמיל שלה נעלם ,ואיתו המחשב הנייד של דיידאלוס .פגיון הארד שלה ששימש
אותה מאז גיל שבע נעלם גם הוא — סביר להניח שנפל אל התהום .אבל לאנבת' לא היה
אכפת .היא בחיים.
היא התקרבה בזהירות לחור שיצרה מכונית הפיאט .קירות סלע משוננים התמשכו מטה
אל המעמקים האפלים ככל שיכלה אנבת' להרחיק ולראות .כמה מדפי סלע קטנים יותר
ביצבצו מהקירות פה ושם ,אבל אנבת' לא ראתה עליהם דבר — רק חוטי משי משתלשלים
מהקירות כמו שרשראות קישוט.
אנבת' תהתה אם ארכנה אמרה אמת כשדיברה על התהום .האם העכבישה צנחה מטה עד
טרטרוס? היא ניסתה לחוש סיפוק ,אבל האמת שהמחשבה רק העציבה אותה .ארכנה באמת
יצרה יצירות יפהפיות .היא סבלה במשך עידנים .עכשיו אחרוני שטיחי הקיר שלה התפוררו.
אחרי כל זה ,נדמה שנפילה אל טרטרוס היא סוף לא הוגן.
אנבת' היתה מודעת במעורפל ל'ארגו '2שעצרה כשנים–עשר מטר מעל לרצפה .סולם
חבלים השתלשל ממנה ,אבל אנבת' עמדה מטושטשת ובהתה בחשכה .פתאום פרסי עמד לידה
ושילב את ידו בידה.
הוא סובב אותה בעדינות מהתהום וחיבק אותה .היא טמנה את פניה בחזהו והתייפחה.
"זה בסדר ",הוא אמר" .אנחנו יחד".
הוא לא אמר את בסדר ,או אנחנו בחיים .אחרי כל מה שעברו בשנה האחרונה ,הוא ידע
שהדבר החשוב ביותר הוא שהם יחד .היא אהבה אותו על שאמר זאת.
חבריהם נאספו סביבם .ניקו די אנג'לו היה שם ,אבל אנבת' היתה כה מטושטשת שלא
הופתעה מנוכחותו .נראה לה טבעי לחלוטין שהוא יהיה איתם.
"הרגל שלך ".פייפר כרעה לצדה ובחנה את הרגל העטופה בניילון פצפצים" .אוי ,אנבת',
מה קרה?"
היא התחילה להסביר .היה לה קשה לדבר ,אבל ככל שהתקדמה המילים יצאו מפיה יותר
בקלות .פרסי לא הרפה מידה ,וגם זה חיזק את תחושת הביטחון שלה .כשהיא סיימה את
הסיפור ,פיות חבריה היו פעורים בתדהמה.
"אלים שבאולימפוס ",אמר ג'ייסון" .את עשית את כל זה לבדך .עם קרסול שבור".
"טוב ...חלק מזה עם קרסול שבור".
פרסי חייך חיוך גדול" .את הבאת את ארכנה לטוות את המלכודת של עצמה? ידעתי שאת
מוצלחת ,אבל בשם הרה — אנבת' ,את עשית את זה .דורות של ילדי אתנה ניסו ונכשלו .את
מצאת את אתנה פרתנוס!"
כולם בהו בפסל.
"מה נעשה איתה?" שאל פרנק" .היא ענקית".
"אנחנו חייבים לקחת אותה איתנו ליוון ",אמרה אנבת'" .הפסל רב עוצמה .משהו בו יעזור
לנו לעצור את הענקים".
" זהוב וחיוור ניצב אסון הענקים ",ציטטה הייזל" ,שיחולץ בכאב מתוך כלא החוטים".
היא הביטה באנבת' בהערצה" .הכוונה היתה לכלא של ארכנה .את הצלחת לגרום לה לארוג
אותו בעצמה".
בכאב רב ,חשבה אנבת'.
ליאו הרים ידיים .הוא סגר באצבעותיו מסגרת סביב אתנה פרתנוס כאילו הוא מודד את
הפסל" .טוב ,יכול להיות שזה ידרוש קצת התארגנות ,אבל אני חושב שנוכל להכניס אותה
דרך הדלתות שברצפת האורווה .אם הרגליים שלה יבצבצו החוצה ,אולי אצטרך לעטוף אותן
בדגל או משהו כזה".
צמרמורת עברה באנבת' .היא דמיינה את אתנה פרנתוס מבצבצת מספינת המלחמה ושלט
תלוי עליו :מטען עודף.
ואז היא נזכרה בשורות הנבואה הנוספות :תאומים מחניקים נשימת המלאך ,אשר הסוד
למוות–עד בידיו מונח.
"ומה איתכם?" שאלה" .מה קרה עם הענקים?"
פרסי סיפר לה על החילוץ של ניקו ,על הופעתו של בכחוס ועל הקרב עם התאומים
בקולוסיאום .ניקו בעיקר שתק .המסכן נראה כאילו שוטט לבדו בשממה במשך שישה
שבועות .פרסי סיפר מה ניקו גילה על שערי המוות ,וכיצד עליהם לסגור אותם משני
הצדדים .אפילו באור השמש העז ששטף מלמעלה ,נדמה שהמערה מחשיכה שוב למשמע
החדשות של פרסי.
"אז צד בני התמותה נמצא באפירוס ",היא אמרה" .לפחות לשם אנחנו יכולים להגיע".
ניקו העווה את פניו" .אבל הצד השני הוא הבעייתי .טרטרוס".
נדמה שהמילה מהדהדת ברחבי המערה .מהתהום שמתחתם עלה משב אוויר קר .זה השלב
שבו אנבת' השתכנעה .התהום באמת הגיעה מטה עד השאול.
נראה שפרסי מרגיש בכך גם הוא .הוא הרחיק אותה מעט מהשפה .קורי משי נגררו
מאחוריה כמו שובל הינומה .היא הצטערה שהפגיון שלה לא בידה ,לחתוך מעליה את הזבל
הזה .היא כמעט ביקשה מפרסי שיעשה זאת באנקלוסמוס ,אבל לפני שהספיקה הוא אמר:
"בכחוס אמר משהו על כך שהמסע שלי יהיה קשה משצפיתי .אני לא בטוח למה — "
קול אנקה מילא את החלל .פסל אתנה פרתנוס נטה על צדו .אל ראשו היה מחובר אחד
מקורי התמיכה העבים של ארכנה ,אבל בסיס השיש שמתחתיו הלך והתפורר.
בחילה געשה בחזה של אנבת' .אם הפסל ייפול לתהום ,כל עבודתה הקשה תהיה לחינם.
מסע החיפושים שלהם ייכשל.
"תייצבו אותו!" קראה אנבת'.
חבריה הבינו מיד מה דרוש.
"ז'אנג!" קרא ליאו" .תעביר אותי להגאים ,מהר! המאמן נמצא שם לבדו".
פרנק הפך לעיט ענק ושניהם המריאו לעבר הספינה.
ג'ייסון חיבק את פייפר בזרועו .הוא פנה אל פרסי" .אני כבר חוזר לקחת אתכם ".הוא זימן
את הרוח והתרומם באוויר.
"הרצפה לא תחזיק מעמד!" הזהירה הייזל" .מוכרחים לטפס בסולם".
ענני אבק וקורי עכביש התרוממו מחורים ברצפה .הקורים התומכים בחדר רטטו כמו
מיתרי גיטרה ענקיים והחלו לפקוע .הייזל זינקה לעבר תחתית סולם החבלים וסימנה לניקו
לבוא אחריה ,אבל ניקו לא היה מסוגל לרוץ.
פרסי הידק את אחיזתו בידה של אנבת'" .הכול יהיה בסדר ",מילמל.
אנבת' נשאה מבט וראתה חבלים עם קרסים נורים מ'ארגו '2ונכרכים סביב הפסל .אחד
נכרך סביב צווארה של אתנה כמו לולאת תליין .ליאו צעק פקודות מההגה וג'ייסון ופרנק
עופפו בקדחתנות מחבל לחבל בניסיון לחזק את הקשירה.
ניקו בדיוק הגיע לסולם כשכאב חד הבזיק במעלה רגלה הפצועה של אנבת' .היא התנשפה
וכשלה.
"מה קרה?" שאל פרסי.
אנבת' ניסתה לצלוע לעבר הסולם .אז מדוע היא נעה אחורה? רגליה קרסו תחתיה והיא
השתטחה על הרצפה.
"הקרסול שלה!" צעקה הייזל מהסולם" .תחתוך אותו! תחתוך אותו!"
מחשבותיה של אנבת' היו מטושטשות מכאב .לחתוך את הקרסול שלה?
נראה שגם פרסי לא מבין למה הייזל מתכוונת .ואז משהו משך את אנבת' לאחור וגרר
אותה לעבר התהום .פרסי זינק אליה .הוא אחז בזרועותיה ,אבל התנופה גררה גם אותו
הלאה.
"תעזרו להם!" צעקה הייזל.
לשבריר שנייה ראתה אנבת' את ניקו מדדה לעברם ,ואת הייזל מנסה לשלוף את חרב
הפרשים שלה מבלי להרפות מסולם החבלים .חבריהם האחרים היו עדיין עסוקים בפסל,
וצעקתה של הייזל נבלעה בכלל הצעקות וברעם המערה.
אנבת' התייפחה כשהגיעה לשפת התהום .רגליה נגררו מעבר לקצה .רק עכשיו ,באיחור,
היא הבינה מה קורה :רגליה היו סבוכות בקורי עכביש .היא היתה צריכה לחתוך אותם מיד.
היא חשבה שהם אינם מחוברים לדבר כיוון שהרצפה כולה היתה מכוסה קורים ,ולא הבחינה
שאחד החוטים כרוך סביב כף רגלה — וקצהו האחר יורד אל התהום .משהו כבד נתלה ממנו
הרחק למטה בחשכה ,וגרר אותה פנימה.
"לא ",מילמל פרסי ועיניו נמלאו הבנה" .החרב שלי"...
אבל הוא לא היה מסוגל להגיע לאנקלוסמוס בלי להרפות מזרועה של אנבת' ,ובאנבת' לא
נותר עוד כוח .היא נגררה מעבר לשפת התהום .פרסי נפל יחד איתה.
גופה של אנבת' נחבט במשהו .היא כנראה התעלפה לרגע מעוצמת הכאב .כשראייתה
הצטללה שוב גילתה שהידרדרה חלקית אל התהום וכעת היא משתלשלת מעל החלל הריק.
פרסי הצליח להיאחז במדף סלע כחמישה מטרים מתחת לרצפת המערה .הוא נאחז במדף ביד
אחת והחזיק בפרק ידה של אנבת' בשנייה ,אבל המשקולת שמשכה את רגלה של אנבת' היתה
כבדה מדי.
אין לאן להימלט ,אמר קול מהחשכה שמתחתיה .אני יורדת לטרטרוס ,ואתם תבואו איתי.
אנבת' לא היתה בטוחה אם שמעה את קולה של ארכנה או שהיה זה דמיונה בלבד.
התהום נרעדה .פרסי היה היחיד שהפריד בינה לבין נפילה .הוא בקושי הצליח להיאחז בזיז
הסלע שגודלו כמדף ספרים.
ניקו רכן מעבר לשפת התהום והושיט את ידו ,אבל המרחק היה רב מדי .הייזל צעקה
לאחרים שיבואו ,אבל גם אילו היו שומעים אותה בכל המהומה ,הם לעולם לא היו מספיקים
להגיע בזמן.
אנבת' הרגישה כאילו רגלה נתלשת מגופה .כאב הציף את שדה ראייתה באור אדום.
עוצמת השאול משכה אותה מטה כמו כוח כבידה אפל .לא נותרו בה כוחות להיאבק .היא
ידעה שלא ניתן להציל אותה.
"פרסי ,תרפה ממני ",חרק קולה" .אתה לא תצליח למשוך אותי למעלה".
פניו היו חיוורות ממאמץ .היא ראתה בעיניו שהוא יודע שזה חסר סיכוי.
"בחיים לא ",הוא אמר .הוא נשא מבט אל ניקו שנמצא חמישה מטרים מעליו" .הצד השני,
ניקו! אנחנו נתראה שם .אתה מבין?"
עיניו של ניקו נפערו" .אבל — "
"תוביל אותם לשם!" צעק פרסי" .תבטיח לי!"
"אני — אני מבטיח".
מתחתיהם ,קול צחק בחשכה .קורבנות .קורבנות נפלאים להעיר את האלה.
פרסי הידק את אחיזתו בפרק ידה של אנבת' .פניו היו חיוורות ,שרוטות ומדממות ,ושערו
מטונף בקורי עכביש ,אבל כשהביט בה היא חשבה שמעולם לא נראה נאה יותר.
"אנחנו נשארים יחד ",הוא הבטיח לה" .את לא תיעלמי לי .בחיים לא".
רק אז היא הבינה מה הוא עומד לעשות .כרטיס בכיוון אחד .נפילה מאוד לא נעימה.
"כל עוד אנחנו יחד ",היא אמרה.
היא שמעה את ניקו ואת הייזל ממשיכים לצרוח לעזרה .היא ראתה את אור השמש הרחק
מעליהם — אולי בפעם האחרונה.
ואז פרסי הרפה מהמדף הזעיר שלו ,ויחדיו ,יד אוחזת יד ,צנחו הוא ואנבת' אל החשכה
האינסופית.
LII
ליאו
ליאו עדיין לא יצא מההלם.
הכול קרה כל כך מהר .הם חיברו חבלים לאתנה פרתנוס ,ובבת אחת אחרוני הקורים
התומכים פקעו והרצפה קרסה .ג'ייסון ופרנק צללו למטה להציל את האחרים ,אבל מצאו רק
את ניקו והייזל תלויים על סולם החבלים .פרסי ואנבת' נעלמו .התהום המובילה לטרטרוס
נקברה תחת כמה טונות של פסולת .ליאו חילץ את ‘ארגו '2מהמערה שניות לפני שהמערה
התמוטטה ואיתה מגרש החניה כולו.
‘ארגו '2חנתה כעת על גבעה המשקיפה אל העיר .ג'ייסון ,הייזל ופרנק חזרו לאתר האסון
בתקווה לחפור בהריסות ולמצוא דרך להציל את פרסי ואת אנבת' ,אבל חזרו ברוח שפופה.
המערה לא היתה עוד .האתר רחש כוחות משטרה והצלה .אף בן תמותה לא נפגע ,אבל
האיטלקים עוד ימשיכו לגרד בראשיהם בתמיהה במשך שבועות ולנסות להבין כיצד נפער
בולען ענקי באמצע מגרש חניה וקבר תריסר מכוניות.
ליאו והאחרים ,מטושטשים כולם מצער ,העמיסו בזהירות את אתנה פרתנוס על הספינה
באמצעות מנופים הידראוליים ,בסיועו של פרנק ז'אנג ,פיל במשרה חלקית .הם הצליחו
לדחוף את הפסל איכשהו פנימה ,אף שלליאו לא היה מושג מה יעשו בו כעת.
המאמן הדג' היה אומלל מכדי שיציע עזרה .הוא לא הפסיק להסתובב על הסיפון עם
דמעות בעיניים ,למרוט את זקנקן התיש שלו ולחבוט בראשו תוך שהוא רוטן" :הייתי צריך
להציל אותם! הייתי צריך לפוצץ יותר דברים!"
בסופו של דבר ליאו אמר לו שירד למטה לחזק הכול לקראת ההמראה .לא היה טעם
שיאשים את עצמו ככה.
ששת החצויים נאספו על הסיפון המרכזי והשקיפו על עננת האבק הרחוקה שהמשיכה
לעלות מאתר הקריסה.
ידו של ליאו היתה שעונה על כדור ארכימדס ,שנח כעת לצד ההגה לקראת התקנתו .הוא
היה אמור להיות מלא בהתרגשות .זאת היתה התגלית החשובה ביותר של חייו — חשובה
אפילו מבונקר .9אם יצליח לפענח את המגילות של ארכימדס ,הוא יוכל לעשות דברים
מדהימים .הוא לא העז לטפח תקוות ,אבל ייתכן אפילו שיצליח לבנות דסקית בקרה חדשה
לדרקון מסוים.
אבל המחיר היה כבד מדי.
הוא כמעט שמע את נמסיס צוחקת .אמרתי לך שנוכל לעשות עסקים ,ליאו ואלדס.
הרי הוא פתח את עוגיית המזל .הוא קיבל את קוד הגישה לכדור והציל את פרנק והייזל.
אבל הקורבנות היו פרסי ואנבת' .ליאו היה משוכנע בכך.
"זאת אשמתי ",הוא אמר באומללות.
האחרים בהו בו .נראה שרק הייזל מבינה .היא היתה איתו בימת המלח הגדולה.
"לא ",היא התעקשה" .לא ,זאת אשמתה של גאיה .זה לא קשור אליך".
ליאו רצה להאמין בכך ,אבל לא הצליח .מסע החיפושים הזה התחיל בפשלה של ליאו,
כאשר ירה על רומא החדשה .בסופו הם הגיעו לרומא הישנה ,וליאו שבר את העוגייה —
ושילם מחיר כבד יותר מאשר עין.
"ליאו ,תקשיב לי ".הייזל אחזה בידו" .אני לא מוכנה שתיקח עליך את האשמה .אני לא
אוכל לשאת את זה אחרי ש ...אחרי שסֶ מי"...
גרונה נחנק ,אבל ליאו ידע למה היא מתכוונת .בּיסאָ בּואֶ לוֹ שלו האשים את עצמו
בהיעלמותה של הייזל .סֶ מי חי חיים ארוכים ,אבל ירד אל הקבר כשהוא מאמין שגזר את
גורלה של הנערה שאהב כשמכר את היהלום המקולל.
ליאו לא רצה לאמלל את הייזל שוב ,אבל המצב היה שונה הפעם .הצלחה אמיתית דורשת
קורבן .ליאו בחר לשבור את העוגייה .פרסי ואנבת' צנחו אל טרטרוס .לא ייתכן שאין קשר
בין הדברים.
ניקו די אנג'לו התקרב אליו לאט כשהוא נשען על החרב השחורה שלו" .ליאו ,הם לא
מתים .הייתי מרגיש בזה".
"איך אתה יכול לדעת?" שאל ליאו" .אם התהום באמת הובילה אל ...אתה יודע ...איך
היית יכול להרגיש בהם ממרחק כזה?"
ניקו והייזל החליפו מבט ,אולי משווים רשמים לגבי רדאר המוות שירשו מהאדס/פלוטו.
צמרמורת עברה בליאו .הייזל מעולם לא נתפסה אצלו כבת השאול .ניקו די אנג'לו לעומת
זאת — הוא היה ממש מלחיץ.
"אנחנו לא יכולים להיות בטוחים במאה אחוז ",הודתה הייזל" .אבל אני חושבת שניקו
צודק .פרסי ואנבת' עדיין בחיים ...לפחות לעת עתה".
ג'ייסון הלם באגרופו במעקה" .הייתי צריך לשים לב .יכולתי לעוף למטה ולהציל אותם".
"גם אני ",נאנח פרנק .הבחור הגדול נראה על סף בכי.
פייפר הניחה יד על גבו של ג'ייסון" .אף אחד לא אשם .אתם הייתם עסוקים בהצלת
הפסל".
"היא צודקת ",אמר ניקו" .גם אם התהום לא היתה נקברת ,לא הייתם מסוגלים לעוף
פנימה בלי להיגרר למטה גם אתם .אני היחיד שהיה בטרטרוס .אתם לא מסוגלים לתאר
לעצמכם כמה המקום הזה חזק .ברגע שמתקרבים אליו ,הוא שואב אתכם פנימה .לא היה לי
סיכוי".
פרנק משך באפו" .אז גם לפרסי ולאנבת' אין סיכוי?"
ניקו סובב את טבעת הגולגולת הכסופה על אצבעו" .פרסי הוא החצוי רב העוצמה ביותר
שפגשתי .בלי להעליב ,כן? אבל זאת האמת .אם מישהו מסוגל לשרוד זה הוא ,בעיקר
כשאנבת' לצדו .הם ימצאו דרך לחצות את טרטרוס".
ג'ייסון הסתובב" .אל שערי המוות ,אתה מתכוון .אבל אמרת לנו שהכוחות החזקים ביותר
של גאיה שומרים על השערים .איך יוכלו שני חצויים — ?"
"אני לא יודע ",הודה ניקו" .אבל פרסי ביקש ממני שאוביל אתכם לאפירוס ,אל צד
השערים שנמצא בעולם בני התמותה .הוא מתכנן לפגוש אותנו שם .אם נצליח לשרוד בבית
האדס ולעבור את כוחותיה של גאיה ,אולי נוכל לשתף פעולה עם פרסי ואנבת' ולסגור את
שערי המוות משני הצדדים".
"ולהחזיר את פרסי ואת אנבת' בשלום?" שאל ליאו.
"אולי".
נימת הקול של ניקו לא מצאה חן בעיני ליאו ,כאילו הוא מנסה להסתיר את ספקותיו .חוץ
מזה ,ליאו ידע משהו על דלתות ומנעולים .אם צריך לנעול את שערי המוות משני הצדדים,
איך יוכלו לעשות זאת בלי להשאיר מישהו לכוד בפנים ,בשאול?
ניקו נשם נשימה עמוקה" .אני לא יודע איך ,אבל פרסי ואנבת' ימצאו דרך .הם יחצו את
טרטרוס וימצאו את שערי המוות .כשהם יגיעו לשם ,אנחנו חייבים להיות מוכנים".
"זה לא יהיה קל ",אמרה הייזל" .גאיה תתקוף אותנו בכל הכוחות העומדים לרשותה כדי
למנוע מאיתנו להגיע לאפירוס".
"מה עוד חדש?" נאנח ג'ייסון.
פייפר הינהנה" .אין לנו ברירה .אנחנו מוכרחים לנעול את שערי המוות לפני שנוכל
לעצור את הענקים מלהעיר את גאיה .אחרת הצבאות שלה לעולם לא ימותו .ואנחנו חייבים
למהר .הרומאים נמצאים בניו יורק .בקרוב הם יתקפו את מחנה החצויים".
"יש לנו חודש לכל היותר ",הוסיף ג'ייסון" .אֶ פיאַ לְ טֵ ס אמר שגאיה תתעורר בדיוק בעוד
חודש".
ליאו הזדקף" .אנחנו יכולים לעשות את זה".
כולם נעצו בו מבטים.
"כדור ארכימדס ישדרג את הספינה ",אמר ,בתקווה שהוא אכן צודק" .אני אפענח את
המגילות העתיקות שהצלנו .אני בטוח שאוכל לבנות כל מיני כלי נשק חדשים .הצבאות של
גאיה לא ידעו מאיפה זה בא להם".
בחרטום הספינה ,פסטוס חרק ונשף אש בהתרסה.
ג'ייסון הצליח לחייך .הוא טפח על הכתף של ליאו.
"תוכנית מעולה ,אדמירל .אתה רוצה לקבוע את המסלול?"
הם קראו לו אדמירל בצחוק ,אבל הפעם ליאו התייחס לכינוי כפשוטו .זאת היתה הספינה
שלו .אף אחד לא יעצור אותו עכשיו.
הם ימצאו את בית האדס .הם יתקפו את שערי המוות .ובשם האלים ,אם ליאו יצטרך
לתכנן זרוע מנוף ארוכה דיה לחטוף את פרסי ואת אנבת' מתוך טרטרוס ,זה בדיוק מה שהוא
יעשה.
נמסיס רוצה שינקום בגאיה? ליאו ישמח מאוד להיענות לה .גאיה עוד תצטער שהעזה
להתעסק עם ליאו ואלדס.
"כן ".הוא העיף מבט אחרון ברומא ,המאדימה כדם לאור השקיעה" .פסטוס ,תניף את
המפרשים .אנחנו יוצאים להציל את החברים שלנו".
מילון מונחים
:ΑΘΕאלפא ,תטא ,אפסילון .ביוונית ,ראשי תיבות של "אנובני אתונה" או "ילדי אתנה".
אַ ְדריאָ נוּס :קיסר רומאי ששלט בין 117ל– 138לספירה .יותר מכול נודע בשל בניית
"חומת אדריאנוס" ,אשר ציינה את הגבול הצפוני של בריטניה הרומית .ברומא ,בנה את
הפנתיאון ושיחזר את מקדש ונוס.
אַ וּגוּר :חוזה המנחש את העתיד באמצעות קריאה באותות.
אַ וּרוּם :זהב.
וּריסתֶ יאוּס :נכדו של פרסאוס ,חביב הרה ,אשר ירש את כס מיקֵ נֵה שזאוס ייעד אֶ ְ
להרקולס.
אֵ ידוֹלוֹן :רוח רפאים המסוגלת להשתלט על גוף מארח.
איכְ ִתיוֹקנטאורים :קנטאור–דג :פלג גופו הקדמי כשל סוס ,חזהו וראשו אנושיים וזנבו זנב
דג .לעתים הוא מוצג עם זוג קרניים דמויות צבתות לובסטר.
איריס :אלת הקשת היוונית ושליחת האלים; בת תַ אוּמַ ס ואֶ לֶקְ ְט ָרה .בצורתה הרומית:
איריס.
אַ כֶלוֹיוֹס :פּוֹטוֹמוּס ,אל נהר.
אַ לְ קיאוֹנֶאוּס :בכור ילדיה הענקים של גאיה ,נועד להילחם בפלוטו.
אמזונות :שבט נשים לוחמות.
אָ נַקלוּסמוֹס" :נחשול" .שם החרב של פרסי ג'קסון.
אֶ פיאַ לְ טֵ ס ואוֹטוֹס :ענקים תאומים ,בני גאיה.
אֶ פּירוּס :אזור שנמצא כיום בצפון–מערב יוון ובדרום אלבניה.
אפרודיטה :אלת האהבה והיופי היוונית .היתה נשואה להפייסטוס אך אהבה את ארס ,אל
המלחמה .בצורתה הרומית :ונוס.
‘ארגו :'2ספינה פנטסטית שבנה ליאו ,המסוגלת להפליג בים ובאוויר .ראש דרקון הארד
פסטוס משמש לה כעיטור חרטום .הספינה כונתה על שם ‘ארגו' ,כלי השיט של חבורת
הגיבורים היווניים שליוו את יאסון במסעו למצוא את גיזת הזהב.
אַ ְרגֶנְ טוּם :כסף.
ארד שמימי :מתכת נדירה ,קטלנית עבור מפלצות.
אַ ְרכימֶ דֶ ס :מתמטיקאי ,פיזיקאי ,מהנדס ,ממציא ואסטרונום יווני אשר חי בשנים 287עד
212לפני הספירה .נחשב כאחד המדענים המובילים בתרבות הקלאסית של ימי קדם.
אָ ַרכְ נֶה :אורגת שהתרברבה שיכולותיה עולות על אלה של אתנה .האלה זעמה והשמידה
את אריגיה של ארכנה ואת הנול שלה .ארכנה התאבדה בתלייה ,ואתנה החזירה אותה לחיים
בצורת עכבישה.
ארס :אל המלחמה היווני; בן זאוס והרה .בצורתו הרומית :מארס.
אש יוונית :חומר דליק המשמש ככלי נשק בקרבות ימיים משום שהוא מסוגל להמשיך
ולבעור גם במים.
אתנה :אלת החוכמה היוונית .בצורתה הרומית :מינרווה.
אתנה פּ ְַרתֶ נוֹס :פסל ענקי של אתנה ,הפסל היווני המפורסם ביותר בכל הזמנים.
בית האדס :מקדש תת–קרקעי באֶ פּירוּס שביוון ,אשר הוקדש להאדס ולפרספונה .לעתים
נקרא נֶקְ רוֹמַ נְ טֵ יאוֹן ,או "אורקל המוות" .הקדמונים האמינו שהוא מהווה את אחת הכניסות
לשאול ,וצליינים עלו לשם לרגל על מנת לתקשר עם המתים.
בית הזאבים :אחוזה חרבה ,במקור נבנתה על ידי ג'ק לונדון בסביבת סונומה
שבקליפורניה .הזאבה לופה הכשירה שם את פרסי ג'קסון כחצוי רומי.
בַּ כְּ חוּס :אל היין וההילולות הרומי .בצורתו היוונית :דיוניסוס.
בֶּ לוֹנָה :אלת המלחמה הרומית.
ליס ְט ָרה :קטפולטה ,כלי מצור אשר משליך קליעים גדולים לעבר מטרה מרוחקת. בָּ ְ
בתולות ו ְֶסטָ ליוֹת :ברומא העתיקה ,כוהנות ו ְֶסטָ ה ,אלת האח הביתית .הווסטיליות היו
חופשיות מהמחויבות החברתית הרגילה של נישואים ולידת ילדים ,וקיבלו על עצמן שבועת
פרישות על מנת להקדיש את עצמן לטקסיהן.
גאיה :אלת האדמה; אם הטיטאנים ,הענקים ,הקיקלופים ומפלצות אחרות .בצורתה
הרומית :טֶ ָרה.
הגבול הפּוֹמֵ רי :הגבול סביב רומא החדשה; בימי קדם ,גבול העיר רומא.
)סתֶ נוֹ ,אֶ אוּריאָ לֶה ומדוזה( בעלות שיער עשוי נחשים גוֹרגוֹנוֹת :שלוש מפלצות אחיות ְ ְ
ארסיים; עיניה של מדוזה הופכות את המביט בהן לאבן.
לאדיוּס :חרב רומית קצרה. גְ ְ
ֵירה :אשתו השנייה של הרקולס .בשל יופייה הרב ,הרקולס ואַ כֶלוֹיוֹס רצו שניהם דֵ יאַ נ ָ
לשאת אותה לאישה ונלחמו על ידה .הקנטאור נֵסוּס רימה אותה וגרם לה להרוג את הרקולס,
כשטבלה את הטוניקה שלו במה שחשבה לשיקוי אהבה אך למעשה היה דמו המורעל של
נסוס.
דיבור הקסמה :ברכת אפרודיטה לילדיה ,המאפשרת להם לשכנע אחרים באמצעות קולם.
דיוניסוס :אל היין וההילולות היווני ,בן זאוס .בצורתו הרומית :בכחוס.
דיידאלוס :במיתולוגיה היוונית ,בעל מלאכה מוכשר אשר יצר את המבוך בכרתים שבו
הוחזק המינוֹטָ אוּר.
דמטר :אלת החקלאות היוונית ,בת הטיטאנים ריה וקרונוס .בצורתה הרומית :קרס.
נאריוּס )ברבים ,דֶ נארי( :המטבע הרומי הנפוץ ביותר. דֶ ְ
ְד ַרכְ מָ ה :מטבע כסף מיוון העתיקה.
דרקון לידי :מפלץ שצורתו כנחש ענקי.
האגנו :נימפה אשר נאמר שגידלה את זאוס .על הר ליקאיוס שבארקדיה היתה באר
מקודשת לנימפה זו.
האדס :אל המוות והעושר היווני .בצורתו הרומית :פלוטו.
הֵ בֵּ ה :אלת הנעורים; בת זאוס והרה ,נישאה להרקולס .בצורתה הרומית :יוּבֶ נְ טאס.
היפּוֹגֵאוּם :אזור מתחת לקולוסיאום שהכיל חלקי תפאורה ומכונות ששימשו ליצירת
אפקטים מיוחדים.
היפּוֹדרוֹם :אצטדיון יווני למרוצי סוסים ומרכבות. ְ
היפּוֹקַ ְמפּוּסים :יצורים אשר ממותניהם ומעלה בעלי צורת סוס ,וממותניהם ומטה בעלי גוף
דג כסוף ,עם קשקשים נוצצים וזנבות בשלל צבעי הקשת .היו רתומים למרכבתו של פוסידון,
וקצף הים נוצר מתנועותיהם.
הפייסטוס :אל האש ,מלאכת הכפיים והנפחים היווני; בן זאוס והרה ,נישא לאפרודיטה.
בצורתו הרומית :וולקן.
הרה :אלת הנישואים היוונית; אשתו ואחותו של זאוס .בצורתה הרומית :יונו.
הַ ְרפִּ יה :מפלצת בעלת פני אישה וגוף ציפור ,עם נטייה לחטוף דברים.
הֶ רקוּלֶס :בן יופיטר ואַ לְ קְ מֵ נֶה; החזק בבני התמותה .בצורתו היוונית :הֶ ַרקְ לֶס.
וולקן :אל האש ,מלאכת הכפיים והנפחים הרומי; בן יופיטר ויונו ,נישא לוונוס .בצורתו
היוונית :הפייסטוס.
ויה לָבּיקאנָה :דרך עתיקה באיטליה ,אשר הובילה מרומא בכיוון מזרח–דרום–מזרח.
ויה פּרינְ קיפָּליס :הרחוב הראשי במחנה או מצודה רומיים.
ויקְ טוֹריה :האלה הרומית של הכוח ,של המהירות ושל הניצחון .בצורתה היוונית :ניקֶ ה.
ונוס :אלת האהבה והיופי הרומית .היתה נשואה לוולקן אך אהבה את מארס ,אל המלחמה.
בצורתה היוונית :אפרודיטה.
זאוס :אל השמים היווני ומלך האלים .בצורתו הרומית :יופיטר.
זהב קיסרי :מתכת נדירה הקטלנית למפלצות ,קודשה בפַּנְ תֵ יאוֹן; הקיסרים שמרו על קיומה
בסוד.
טיבֶּ ר :הנהר השלישי באורכו באיטליה .רומא נוסדה על גדותיו .ברומא העתיקה ,פושעים
הוצאו להורג בהשלכה לנהר טיבר.
טיבֶּ ְריוס :קיסר רומא מ– 14עד 37לספירה .היה אחד המצביאים הגדולים של רומא ,אך
זכור בעיקר כשליט מתבודד וקודר שמעולם לא רצה להיות קיסר.
פוֹרטוּנָה.טיכֵה :אלת המזל הטוב היוונית; בת הרמס ואפרודיטה .בצורתה הרומיתְ :
טיטאנים :גזע אלים יווניים רבי עוצמה ,צאצאי גאיה ואורנוס ,אשר שלטו בעולם בזמן
תור הזהב .הופלו מהכס בידי גזע אלים צעירים יותר ,האולימפיים.
טֶ לֵקינים :שדי ים משונים ונפחים ,ילידי האיים קאוס ורודס; ילדי תלאסה ופּוֹנְ טוּס; בעלי
סנפירים במקום ידיים וראשי כלבים ,מכונים ילדי הדגים.
טֵ ָרה :אלת האדמה הרומית .בצורתה היוונית :גאיה.
טַ ְרטַ רוֹס :בעלה של גאיה; רוח התהום; אבי הענקים; בנוסף ,האזור העמוק ביותר בשאול.
טֶ ְרמינוּס :אל הגבולות וציוני הדרך הרומי.
יוּבֶ נְ טוּס :אלת הנעורים הרומית .בצורתה היוונית :הֵ בֵּ ה.
יוּנוֹ :האלה הרומית של הנשים ,של הנישואים ושל הפוריות; אחותו ואשתו של יופיטר;
אם מארס .בצורתה היוונית :הרה.
יוּפּיטֵ ר :מלך האלים הרומיים; מכונה גם יופיטר אוֹפְּ טימוּס מַ קְ סימוּס )הטוב והגדול
ביותר( .בצורתו היוונית :זאוס.
כיתון :מלבוש יווני; פיסת בד פשתן או צמר נטול שרוולים ,אשר נאסף בסיכות בכתפיים
ובחגורה סביב המותניים.
כְּ ריסָ אוֹר :אחי פגאסוס ,בן פוסידון ומדוזה; מכונה "חרב הזהב".
לארס( :אל בית ,רוח אבות.לאר )ברביםֵ ,
לוּפָּה :הזאבה המקודשת לרומאים אשר היניקה את התאומים רוֹמוּלוּס ֶורמוֹס ,מייסדי
רומא.
מאסקֶ ג :בלשון ילידי אלסקה ,אדמת בִ יצה.ְ
נוֹס ְטרוּם :בלטינית "הים שלנו"; השם שבו קראו הרומאים לים התיכון. מארה ְ ֶ
מארס :אל המלחמה הרומי; מכונה גם מארס אוּלְ טוֹר .פטרון האימפריה הרומית; אביהם ְ
האלוהי של רוֹמוּלוּס ֶורמוֹס .בצורתו היוונית :ארס.
מזרקת טרווי :מזרקה ברובע טרווי ברומא .גובהה יותר מ– 25מטרים ורוחבה יותר
מ– ,20המזרקה בסגנון הבארוק היא הגדולה ביותר בעיר ואחת המזרקות המפורסמות
בעולם.
מחנה החצויים :מחנה האימונים של החצויים היוונים אשר נמצא בלונג איילנד ,ניו יורק.
מחנה יופיטר :מחנה האימונים של החצויים הרומים אשר נמצא בין גבעות אוקלנד לגבעות
ברקלי ,בקליפורניה.
מינוֹטָ אוּר :מפלץ בעל ראש שור וגוף גבר.
מינ ְֶרוָוה :אלת החוכמה הרומית .בצורתה היוונית :אתנה.
מית ָרס :במקור אל השמש הפרסי .לוחמים רומים סגדו לו כמגן הנשק וכפטרון החיילים. ְ
מלחמת טרויה :המלחמה שהכריזו היוונים על טרויה לאחר שפּאריס מטרויה חטף את
הלנה מבעלה מֶ נֶלאוֹס ,מלך ספרטה .שורשי המלחמה במריבה בין האלות אתנה ,הרה
ואפרודיטה.
מַ ְרקוּס אַ גְ ריפָּה :מדינאי ומצביא רומי; שר ההגנה של אוקטביאנוס ,ואחראי על מרבית
ניצחונותיו הצבאיים .הזמין את בניית הפנתיאון כמקדש לכל אלי רומא העתיקה.
נימפֵאוּם :מזבח לנימפות. ְ
נימפה :רוח המהווה התגלמות של הטבע.
ניקֵ ה :האלה היוונית של הכוח ,של המהירות ושל הניצחון .בצורתה הרומית :ויקְ טוֹריה.
נֶמֵ סיס :אלת הנקמה היוונית .בצורתה הרומית :אינְ ווידיָה.
ֵירה וגרם לה להרוג את הרקולס. נֶסוֹס :קנטאור ערמומי אשר רימה את דֵ יאַ נ ָ
נֶפְּ טוּן :אל הים הרומי .בצורתו היוונית :פוסידון.
נריאדות :חמישים רוחות ים; פטרוניות המלחים והדייגים ,וכל הדואג לדגת הים.
נרקיסוֹס :צייד יווני אשר נודע ביופיו .היה יהיר מאוד ובז לכל מי שאהב אותו .נמסיס
ראתה זאת ופיתתה את נרקיסוס אל בריכת מים ,שם ראה את בבואתו במים והתאהב בה.
נרקיסוס לא היה מסוגל לנטוש את יופי בבואתו ,ובסופו של דבר מת שם.
סאטיר :אל יער יווני ,חלקו תיש וחלקו אדם .בצורתו הרומית :פאון.
סָ טוּרנוּס :אל החקלאות הרומי ,בן אוּראנוֹס וגאיה ואבי יופיטר .בצורתו היוונית :קרונוס.
פּוֹפּוּלוּסקְ וֶוה רומאנוס )" :(SPQRהסנאט והעם הרומי"; מתייחס לצורת הממשל ְ סֶ נאטוּס
של הרפובליקה הרומית ומשמש כסמלה הרשמי של רומא.
ְספּאתָ ה :חרב פרשים.
ספרי הסיבּילות :אוסף נבואות מחורזות שנכתבו ביוונית .טַ ְרקְ וויניוס סוּפּ ְֶרבּוס ,מלך
רומאי ,קנה אותן מנביאה בשם סיביל ונועץ בהן בשעות סכנה.
ְסקוֹלוֹפֶּנְ ְד ָרה :מפלצת ים יוונית ענקית עם נחיריים שעירים ,זנב שטוח כמו של לובסטר
ושורות של רגליים מכוסות קרומים לאורך גופה.
ערפול :כוח קסום אשר מסווה דברים מבני תמותה.
פַאוּן :אל יער רומי ,חלקו אדם וחלקו תיש .בצורתו היוונית :סאטיר.
פגאסוס :במיתולוגיה היוונית ,סוס אלוהי מכונף; בן פוסידון בהתגלמותו כאל–סוס,
והגורגונה מדוזה; אחי כְּ ריסָ אוֹר.
פּוליבּוֹטֶ ס :ענק בן גאיה ,אמא אדמה.
פוסידון :אל הים היווני; בן הטיטאנים קרונוס וריה ,אחי זאוס והאדס .בצורתו הרומית:
נפטון.
פוֹרוּם :הפורום הרומי היה מרכז רומא העתיקה ,כיכר שבה ניהלו הרומאים עסקים,
משפטים וטקסים דתיים.
פוֹרטוּנָה :אלת המזל הרומית .בצורתה היוונית :טיכֵה. ְ
פּוֹרפיריוֹן :מלך הענקים במיתולוגיה היוונית והרומית. ְ
פוֹרקיס :במיתולוגיה היוונית ,אל בראשיתי של סכנות הים; בן גאיה; בעלה–אחיה של ְ
קֵ טוֹ.
פיאצָ ה נַבוֹנָה :כיכר בעיר רומא ,שנבנתה על אתר אצטדיון דוֹמיטיאָ נוס ,שם צפו אזרחי
רומא העתיקה במשחקים תחרותיים.
פְּ לוּטוֹ :אל המוות והעושר הרומי .בצורתו היוונית :האדס.
פַּנְ תֵּ אוֹן :מבנה ברומא שבאיטליה ,אשר נבנה בהזמנתו של מרקוס אגריפה לשמש כמקדש
לכל אלי רומא העתיקה .הקיסר אדריאנוס שיחזר אותו בסביבות 126לספירה.
פְּ ראיטוֹר :שופט ומפקד רומי נבחר.
פְּ רוֹסֶ ְרפּינֶה :במיתולוגיה הרומית ,מלכת השאול .בצורתה היוונית :פרספונה.
פרספונה :במיתולוגיה היוונית ,מלכת השאול; אשתו של האדס; בת זאוס ודמטר .בצורתה
הרומית :פְּ רוֹסֶ ְרפּינֶה.
ציפורים סטימפָּליות :במיתולוגיה היוונית ,ציפורים טורפות אדם עם מקורי ארד ונוצות
מתכת חדות שהיה באפשרותן להטיל על קורבנותיהן; מקודשות לארס ,אל המלחמה.
קארפּוֹי :רוחות תבואה. ְ
קוֹלוֹסֵ יאוּם :אמפיתיאטרון אליפטי במרכז רומא שבאיטליה .הקולוסיאום בעל 50,000
המושבים שימש לקרבות גלדיאטורים ולמופעים כגון הצגת קרבות ימיים ,ציד חיות ,הוצאות
להורג ,שחזור קרבות מפורסמים והצגות.
קֶ טוֹ :האלה היוונית של מפלצות הים ושל יצורי הים הגדולים ,כגון לווייתנים וכרישים.
בת גאיה ואחותו–אשתו של פורקיס ,אל סכנות הים.
קָ טוֹפְּ ְטריס :הפגיון של פייפר ,שהיה שייך פעם להלנה מטרויה .משמעות השם היא
"מראה".
בּוֹראַ ס.
קיאוֹנֶה :אלת השלג היוונית; בת ֵ
קיקְ לוֹפּ :ענק בעל עין אחת במרכז המצח.
קירקֶ ה :מכשפת יוונייה .בימי קדם ,הפכה את הצוות של אודיסאוס לחזירים. ְ
הקָ לֶנְ דָ ה של יולי :היום הראשון בחודש יולי ,המקודש ליונו.
קֶ נְ טאוּר :יצור אשר חציו אדם וחציו סוס.
קֶ נְ טוּריוֹן :קצין בצבא הרומי.
קרונוס :אל החקלאות היווני ,בן אוּראנוֹס וגאיה ואבי זאוס .בצורתו הרומית :סָ טוּרנוּס.
קרן השפע :מכל גדול שצורתו כקרן ,המפיק פריטי מאכל או פריטים יקרים .קרן השפע
נוצרה כאשר הרקלס )בצורתו הרומית :הרקולס( נאבק באל הנהר אַ כֶלוֹיוֹס ושבר את אחת
מקרניו.
קֶ ֶרס :אלת החקלאות הרומית .בצורתה היוונית :דמטר.
רומא החדשה :קהילה סמוכה למחנה יופיטר ,שם חיים חצויים יחדיו בשלום ללא הפרעות
מבני תמותה או ממפלצות.
רוֹמוּלוּס ֶורמוֹס :בניו התאומים של מארס והכוהנת ריאה סילביה .אביהם האנושי,
אָ מוּליוס ,השליך אותם לנהר טיבר .הזאבה לופה הצילה וגידלה אותם ,ובבגרותם הפכו
למייסדי רומא.
ֵריאָ ה סילביה :כוהנת ואם התאומים רומולוס ורמוס ,מייסדי רומא.
שערי המוות :מעבר חבוי אשר עם היפתחו מאפשר לנשמות לצאת מהשאול אל עולם בני
התמותה.
תירסוֹס :כלי הנשק של בכחוס ,מטה עטוף קיסוס ובראשו אצטרובל. ְ
תלת–חתרית :סוג של ספינת מלחמה מהעת העתיקה.
תַ נַטוֹס :אל המוות היווני .בצורתו הרומית :לֶטוּס.
גב הספר
אנבת' מפחדת .סוף סוף אחרי שישה חודשי חיפושים היא עומדת לפגוש שוב את פרסי :אבל
לשם כך היא תצטרך לשכנע את הרומאים החשדנים במחנה יופיטר שפניה לשלום .משימה
לא פשוטה ,בהתחשב בכך שהיא מגיעה למחנה ,יחד עם חבריה ג'ייסון ,פייפר וליאו ,בספינת
מלחמה מעופפת עם ראש דרקון.
וזה עוד לא הכל .בכיס של אנבת' היא מחזיקה מתנה מאמה האולימפית ,אשר פקדה עליה:
צאי בעקבות אות אתנה .כיצד תוכל לרצות את אמה מבלי להצית מלחמת אחים בין מחנה
היוונים למחנה הרומאים? האם פרסי יעמוד לצדה ,או שיעדיף את חייו החדשים במחנה
הרומאים? ואיזה תפקיד ישחקו החברים בהגשמת נבואת השבעה ,העוסקת בהפרת נדרים
ובמלחמה על שערי המוות?
האלה הנקמנית גאיה עוד לא קמה משנתה ,אבל בניה הענקים ממשיכים לצבור כוח .גאיה
קום תקום .כל שנחוץ לה הוא דמם של שני חצויים.
אות אתנה הוא הספר השלישי בסדרת "גיבורי האולימפוס" מאת הסופר ריק ריירדן,
שספריו כבשו את רשימות רבי המכר בארץ ובחו"ל.
ריק ריירדן הוא מסופרי הנוער המצליחים והפופולאריים של השנים האחרונות .ספריו על
פרסי ג'קסון והאולימפיים תורגמו לעשרות שפות ונמכרו במיליוני עותקים .משך 15שנה
לימד ריירדן ספרות והיסטוריה לילדי כיתות ד'-ז' ,והוא שאב השראה רבה מהיכרותו עם
ילדים בגילים אלה .תלמידיו הם ששיכנעו את ריירדן להפנות את כשרון הכתיבה שלו
לכתיבת ספרי נוער .הדמויות של סיידי וקרטר קיין מבוססות חלקית על אח ואחות שלמדו
בכיתותיו .כמורה להיסטוריה לשעבר ,ריירדן משתדל להכניס תכנים היסטוריים לספריו,
ועורך תחקירים לפני כל ספר; אבל בראש ובראשונה חשובה לו ההנאה מהקריאה .ריירדן
מתגורר עם אשתו ושני בניו בעיר-סן אנטוניו שבטקסס ,וכותב במשרה מלאה .בימים אלה
הוא עמל על ספרי המשך בסדרת משפחת קיין ,ועל סדרת-בת חדשה לספרי פרסי ג'קסון
שתתפרסם גם היא במסגרת ספרי גרף צעיר.
רוב תודות לשון המינגווי ,אוצר האגף היווני והרומי במוזיאון המטרופוליטן לאמנות שבניו
יורק על כך שעזר לי להתחקות אחר אות אתנה עד מקורותיו.
פרטי מהדורה אלקטרונית
שם הספר :אות אתנה
שם המחבר :ריק ריירדן
שם ההוצאה :גרף הוצאה לאור
אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לתרגם ,למכור ,להפיץ או לאכסן במאגר מידע ללא
אישור בכתב מבעלי הזכויות .העתקה והפצה של ספרים אלקטרוניים פוגעת בקניין הרוחני
של היוצרים ואסורה על-פי חוק.
סוגה :מדע בדיוני ופנטזיה סוגה :ילדים ונוער | מק"ט | 4-676-42 :מהדורה ראשונה2012 :
| מספר עמודי דפוס570 :
2014-08-28T20:16:18.046+03:00 | mend_he.9