‫מרי לואי ריאן משווה בין תיאוריית העולמות האפשריים בפיזיקה לזו שבתיאוריית נרטיב‬

‫היא קובעת כי בניגוד לתפיסה שהמושג "מציאות" כולל בתוכו את סך כל מה שקיים‪ ,‬ביקום הנרטיבי ה"מציאות"‬
‫היא סך כל מה שניתן לדמיינו‪.‬‬
‫ריאן מדמה זאת ליקום בו המציאות הקיימת ניצבת במרכזו וסביבו עולמות אפשריים במרחקים שונים מהמציאות‬
‫הקיימת ובהתאם גם השוני ביחס לעולם הקיים‪.‬‬

‫על פי גישה אחת יש קשר אחד הכרחי בין העולמות האפשריים כולם‪ ,‬כולל זה המציאותי‪ ,‬וזה תשתית הגיונית‬
‫בסיסית שכולם חולקים‪ .‬השאלה שעולה מהגדרה זאת היא מה מפריד בין העולם המציאותי האקטואלי לבין‬
‫העולמות האפשריים? הצעה אחת גורסת כי העולם האקטואלי הוא זה שיש לו קיום פיזי שאינו תלוי בחווייה‬
‫המנטלית של האדם‪ .‬הצעה אחרת שמעלה דיוויד לואיס היא שאין הבדלה עקרונית בין העולמות השונים‪ ,‬כולל זה‬
‫שנתפס בעינינו כאקטואלי‪ .‬לפי גישתו כלל האפשריות מתממשות בעולם זה ולא מתממשות באחר‪ ,‬וזאת בנפרד‬
‫מתפיסתם של בני האדם ההוגים אותם‪ .‬לפי לואיס‪ ,‬האקטואליות נקבעת לפי המערכת האינדקסלית המכוונת את‬
‫הקורא בעולם האפשרי‪.‬‬
‫אבל ריאן טוענת שההתייחסות שלנו כקוראים לעולם האפשרי כעולם אקטואלי נגזרת מחוויית המציאות שנוצרת‬
‫עבורנו בתיאור העולם כחלל ממשי בר קיימא‪ .‬הבריאה של העולם מפורטת ויש בה הגיון פנימי מובנה‪.‬‬
‫עולמות אפשריים מתגבשים מתוך ההטמעה של הקורא או הצופה בתוכם‪.‬‬

‫ראין מדגישה את התהליך של נרטולוגיה קוגניטיבית שכל אדם מחולל תוך שהוא מנסה להפיק משמעות מטקסט‬
‫וגם מסימנים אודיו ויזואליים‪ .‬הוא מעבד את הסימנים ומרכיב מהם סיפור ופרשנות‪ .‬על פי ריאן‪ ,‬עולמות אפשריים‬
‫הם תבנית אפשרית לגיבוש הסיפור‪.‬‬

‫ריאן קובעת כי תהליך הנרטולוגיה הקוגניטיבית כוללת לא רק עיבוד של הנתונים הפיזיים החומרניים כביכול אלא‬
‫גם את העולם הרגשי האישי של הדמויות‪ ,‬והיחס שלהן לאותם נתונים פיזיים‪ .‬כשהמפגש בין הרגשי‪ ,‬הרוחני‬
‫והתודעתי לבין החומרי הופך לתוצאה בשטח‪ ,‬אנחנו לא יכולים להסתפק בפרשנות מצמצמת של הפעולה עצמה‪,‬‬
‫אלא להעריך אותה גם על פי הכוונות והתקוות של הדמות הרלוונטית לה‪ .‬מגוון האפשרויות הפתוחות בפני הדמות‬
‫ועולמה הפנימי המנטלי‪ ,‬והדרך בה היא בוחרת עבורה ועבורנו מעצבת עולם אפשרי (בעוד שבחירה אחרת תעצב‬
‫עולם אפשרי אחר‪ ,‬דומה)‪.‬‬