Professional Documents
Culture Documents
חוברת הדרכה טיול פסח
חוברת הדרכה טיול פסח
בהצלחה -צוות
צפה המהממות!
אז קצת על פסח..
חג הפסח הוא הראשון מבין שלושת החגים שנקראים בתורה "שלוש
רגלים" ( *,פסח ,שבועות וסוכות) פסח הוא הראשון כי חוגגים אותו בחודש
ניסן ,שהוא ,על-פי הלוח הקדום שבתורה" ,ראשון לחודשי השנה"
* חגים אלה נקראים שלוש רגלים מכיוון שבהם היו נוהגים לעלות לרגל
לירושלים בתקופה שבית המקדש היה קיים.
* בזמן שבית המקדש היה קיים היו נוהגים להביא לירושלים את זבח הפסח
(קרבן הפסח) – ולאכול אותו שם במשפחות ובחבורות.
בהרי ירושלים מסתתר לו נחל הקרוי על שם עץ שאגדות רבות נקשרו בשמו -נחל
קטלב .הנחל משלב הליכה קרירה בין מעיינות וסבך בד בבד עם נוף הרים ירושלמי
מרשים וירוק
נחל קטלב ,הנקרא על שום עצי הקטלב הרבים השזורים לאורכו ,הינו אפיק של נחל
שורק .פירוש המילה שורק הינו זן משובח של גפנים .מציאת גתות רבות באזור זה
מסייעת להבין שגידול גפנים היה אחד מענפי העיסוק העיקריים של תושבי הרי יהודה
בתקופות השונות .גם כיום רבים היקבים באזור זה.
נחל שורק ,הנחל הגדול ביותר המנקז את הרי ירושלים זורם ונשפך לים התיכון מדרום
לקיבוץ פלמחים .הנחל משמש כיום להזרמת שפכי העיר ירושלים וסביבותיה לעבר הים.
בשנים האחרונות הוקמו מספר מפעלי טיהור לאורכו וכיום המים שזורמים בו אמנם אינם
טובים לרחצה ושתייה אך הן יכולים לשמש להשקיה בחקלאות .ראו גם בהקשר מסלול
טיול בשפך נחל שורק
כמו נחל שורק ,גם נחל קטלב הינו תלול יחסית והוא מאבד גובה רב מאזור בר גיורא
שנמצאת בגובה 700מטרים מעל פני הים לעבר נחל שורק שבאזור זה נמצא בגובה של
400מטרים מעל פני הים.
השביל השחור יורד כ 150מטרים ואז מתפצל ממנו שביל אדום המוביל לתצפית על נחל
שורק .אנו נמשיך עם השביל השחור אשר יוביל אותנו לאחר כ 200מטרים לעבר עין
גיורא [ ]3שהינו מעיין הקטן הנובע לתוך בריכת אבן אטומה אך לא תמיד כל כך נקייה.
גם בסוף הקיץ המעיין נובע ומשקה את שלל הצמחים שמסביבו .בעבר ,סביב למעיין
גדלו בוסתנים שכללו בעיקר עצי שקד וזית אך כיום נמצא בעיקר צמחי בר כגון :נענע
משובלת ,פטל קדוש שפרותיו מתוקים לחיך ,ערברבה שעירה ועוד .במעגל מעט יותר
רחוק מהמעין נוכל לפגוש את הסירה הקוצנית והאזוב המצוי שנמצאים סביב.אם נבוא
בחודשי החורף והאביב נוכל למצוא רקפות ,כלניות ,פרגים ושאר פרחים מרהיבים
ביופיים.
בדומה למאות מעיינות אחרים בהרי ירושלים ,גם עין גיורא הינו מעיין שכבה .כאשר
המים יורדים באזור שמעל לעין גיורא ,הם מחלחלים באבן הגיר עד שהם מגיעים לשכבת
סלע האטומה למים .מי הגשמים זורמים מתחת לקרקע על השכבה האטומה עד שהם
מוצאים מקום בו הם יכולים לפרוץ החוצה .אחד המקומות הללו הוא עין גיורא .מכן גם
נקל להבין כי כמות הגשם משפיעה מאוד על ספיקת המעיין .ראו איור מעיין שכבה
מעין גיורא נמשיך עם השביל השחור עוד כ 150 -מטרים עד שנגיע למפגש שבילים עם
שביל כחול .השביל הכחול עובר על צלע הנחל וזהו השביל בו יחזרו אלו שעושים את
המסלול המעגלי .אנו נמשיך עם השביל השחור לעבר אפיק הנחל.
משני צידי השביל מלווים אותנו ללא הרף נציגי החורש הים תיכוני הלא הם האלון המצוי,
האלה ,החרוב ,וכמובן הקטלב אדום הגזע .אגדות רבות מסופרות על הקטלב ואת כולם
תוכלו למצוא בדף על הקטלב (אגדות נבחרות מצורפות בהמשך).
ניתן לראות כי האדמה רטובה דבר המעין על מי תהום הקרובים לפני השטח .מי תהום
אלו נחשפים פעם נוספת בעין קטלב המרוחקת כ 500 -מטרים ממפגש השבילים
שעברנו .ניתן לראות כי ליד המעין ישנו סכר בטון ישן ושבור .סכר זה הוקם בימי המנדט
הבריטי ושימש לאגירת מים אשר שימשו להסקת דודי הקטרים שנעו משנת 1882בקו
הרכבת ההיסטורי תל אביב -ירושלים.
אנו ממשיכים עם השביל למטה לעבר נחל שורק .בדרכנו נראה חומות אבן רבות ,אלו הן
טרסות המעידות על השימוש החקלאי שנעשה בקרקע בתקופות קודמות .לאחר כקמ
וחצי הליכה באפיק הנחל ,שאותנו מלווה צינור בטון גדול המשמש להעברת מי שתייה
לישובים בר גיורא ורמת רזיאל ,נגיע לגשר הרכבת .כ 30 -מטרים לפני הגשר ישנה
אפשרות לטפס לגדה הימנית ולהגיע עד למבנה תחנת הרכבת הישנה בר גיורא (מסופר
עליה שהמשך)
עין סופלה
לאחר הליכה של כ 50-מטרים במקום בו עובר מעל לשביל המאולתר בו אנו הולכים ,קו
המתח עליון ,נראה עץ אלון ענק הצומח מעל לנקיק קטן בין שני סלעים גדולים ,מעליהם
סלע נוסף .בינות לסלעים ושורשי העץ נובע עין סופלה .שימו לב כי במהלך החיפוש אחר
המעיין ,נראה סימנים רבים וישנים של השביל האדום ,אשר בעבר עבר בנתיב זה.
עין סופלה ,אשר בעבר השקה כפר ערבי קטן בשם אל סופלה (הנמוך) ,אשר שכן באוכף
נמוך בין שתי גבעות ונעזב גם הוא בשנת .1948לאמיצים ולרזים במיוחד שיעזרו בפנס,
ניתן להיכנס מבעד לפתח הקטן ,ותוך התלכלכות בבוץ להיכנס למערה תת קרקעית
שבה נובע המעיין.
מציאת המעיין אינה פשוטה ואם לאחר 10דקות חיפושים לא מצאתם את המעיין ,וותרו
והמשיכו בירידה עם השביל האדום לעבר נחל המערה .בנחל מתחבר השביל האדום עם
השביל הירוק שזה מכבר מתפתל לו בתוך הנחל.
לאחר כ 300מטרים ,מתפצל השביל האדום שוב שמאלה לעבר אפיק הנחל בעוד
השביל הירוק מטפס על הגדה הימנית .שימו לב כי פיצול זה לא מסומן טוב ואם אתם
מתחילים לטפס לגדה הימנית עליכם לחזור כדי למצוא היכן מתפצל השביל האדום בו
נמשיך את הטיול.
מכאן ובמשך שלושת הקילומטרים הבאים ,עובר השביל האדום בתוך סבך מרשים ונעים
במיוחד של עצי אלון מצוי ,קטלב ובר זית הצומחים פרא באפיק הנחל .לא פעם נשמע
בעלי חיים שונים בורחים בינות לשיחים מבלי שתהייה לנו ההזדמנות לחזות בהם .על
העצים מטפסים אספרג החורש ,קיסוסית קוצנית וזלזלת הקנוקנות .מפעם לפעם ,בעת
ההליכה ,מגיעים למשטחי סלע גדולים שהמים שחקו ,נראה כי אלו מגלשות לא רעות
בכלל ולפעמים הדרך הטובה ביותר לעבור אותם היא בהחלקה על הישבן כלפי מטה.
במהלך ההליכה ,מומלץ לעצור עצירות ביניים ולהרגיש את הטבע סביבנו נושם .אם
נהייה בשקט נוכל לשמוע את ציוץ הציפורים מפלח את האוויר כמנגינה נעימה.
לאחר שלושת הקילומטרים תתגלה בצד ימין של הנחל מערת התאומים [.]9
מערת התאומים
מערוץ הנחל מוביל שביל קצר אל מערת התאומים .המערה היא מערת נטיפים מרשימה
שנוצרה בעקבות המסת המים את הגיר .הדבר קורה בתהליך כימי פשוט שנקראת
קארסט ,ומכאן השם מערה קארסטית .במערה כזו ישנן תופעות יפיפיות הנקראות
בעברית נטיפים וזקיפים .מדובר בסלע הנוצר עם טפטוף המים מתקרת המערה כלפי
מטה .כל טיפה משאירה אחריה קמצוץ זעיר של סידן אשר במהלך אלפי שנים יוצר נטיף.
באותו הזמן על הרצפה גדל והולך לו זקיף .ללא הפרעה ,לאחר אלפי שנים יכולים
הנטיפים והזקיפים להתחבר לעמוד מרשים .מספר עמודים כאלו ניתן לראות במערה
עצמה .יש לציין כי נגיעת יד אדם ,שהיא שמנונית מטבעה הורסת את התהליך הממושך .
הכניסה למערת התאומים סגורה בחודשים נובמבר עד מרץ מאחר ובמערה מתגוררים
ארבעה סוגי עטלפים .העטלפים הם יונקים שבמהלך השנים סיגלו לעצמם קרום בין
הגפיים הקדמיות המאפשר להם לעוף .בארץ ישנם 31מיני עטלפים 30 ,מינים של
עטלפי חרקים (שם שניתן להם בעקבות המזון העיקרי שלהם) ,ומין נוסף של עטלף
פירות .לעטלפים חוש שמיעה מפותח והם מנווטים את דרכן בחשכת המערה בעזרת גלי
קול שהם מייצרים ,כאשר גלי הקול הללו ,שאנו כבני אדם לא יכולים לשמוע ,פוגעים
בחפצים שונים ,נוצר הד שהעטלפים מסוגלים לשמוע ולנווט בעזרתו .במערת התאומים
חיים כאמור ,ארבעה מיני עטלפים :עטלף הפרי המצוי וכן נשפון דק אוזן ,אפלול מצוי
ופרסף גמדי ,שלושת האחרונים עטלפי חרקים .בחודשי החורף ,ממעטים העטלפים
בפעילות והם מתבססים על מעט מאוד אנרגיה כמקור חיים .הכניסה למערה בחודשי
החורף מעירה אותם ומסכנת את חייהם שכן ,כשהם מתעוררים עולה מייד טמפרטורת
גופם וכך הם שורפים את האנרגיה שצברו כדי לעבור את החורף בשלום.
כדי להיכנס למערה ולגלות את תוכנה ,יש להצטייד בפנסים .רשות הטבע והגנים
הסדירה בתוך המערה מעקה שניתן להיעזר בו ואין לעבור אותו .בהליכה יקיפו אותנו
הלחות ,קולות טפטוף המים והנטיפים והזקיפים שכולם משרים אווירה קסומה .לאחר
הירידה נגיע לחלל המערה הגדול בו נוכל להתרשם מנטיפים והזקיפים.
אגדה מספר כי תושבי הכפרים הערביים ששכנו באזור פחדו להיכנס למערה בגלל השד
הנורא ששכן בה .יום אחד החליט סעיד הצעיר להראות לכולם את אומץ ליבו .הוא נכנס
למערה והגיע עד לסופה .הוא לא מצא שום שד וצחק לו על פחדם של חבריו .כדי להוכיח
שהיה במערה החליט לתקוע יתד בסוף המערה אותו יוכלו למצוא המפקפקים באומץ
ליבו .תקע אחמד את היתד באדמה ,ומבלי לשים לב העביר אותה גם דרך גלימתו.
כאשר החל לצאת החוצה הרגיש סעיד כי הנה השד האיום תפס אותו .הוא ניסה לרוץ אך
לא יכול היה להתקדם .רגליו הכשילו אותו ומרוב פחד הוא התאבן בו במקום ...מאז ניתן
לראות את הסלע בדמותו אי שם בסוף המערה.
מהחלל הגדול מטפס גרם מדרגות נוסף שלצידו מעקה אל מעין המערה שנשפך לתוך
בריכת מים חצובה .האגדה מספרת על אישה עקרה שהגיע הנה ושתתה ממי המעיין
הנובע בתחתית המערה ומאוחר יותר ילדה לפתע תאומים .מכאן שמה של המערה
מערת התאומים .עד היום אנשים רבים שותים כמה טיפות ממי המעיין בתקווה .ומה
איתכם?
המערה עצמה בנויה מחללים נוספים ,אך שימו לב הם עמוקים מאוד ומסוכנים ואין לטייל
בהם.
חניון בר גיורא נמצא במושב בר גיורא ,מושה שהוקם בשנת 1950ויושב ע"י תנועת
חרות בית"ר .כשרק הוקם ,המושב היה למעשה מחנה עבודה ורק ב 1954הפך למושב.
המושב נקרא על שמו של שמעון בר גיורא (בר גיורא= בן הגר) ,שהיה מנהיג מאבק
היהודים ברומאים שהתרחש בין השנים ( 66-73לספירה) .במושב קיימת גם תחנת
הרכבת בר גיורא (שבזמן המנדט הבריטי נקראה דיר א-שייח' ,על שם הכפר הערבי
שהיה שם עד נטישת הערבים במלחמת העצמאות) .תחנת בר גיורא נבנתה במהלך
המאה ה( 19במהלך שלטון התורכים) כחלק מתהליך הנחת המסילות בירושלים .בעבר
(שנות ה )50התחנה הייתה חלק מהתחנות רכבות ישראל .בשנת ,1998הפסיקה
התחנה לפעול עקב בעיות תחזוקה .כשהתחיל חידוש מסילת הרכבת לירושלים (שנות
האלפיים) ביקשה המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות לשחזר גם את התחנה
ההיסטורית ,אך רכבת ישראל לא הסכימה .כיום ,התחנה היא משמשת כתחנה תפעולית
(כלומר העוסקת בהפעלת מערכות הרכבות) קטנה.
אגדות על הצמחייה באזור-
עץ הקטלב-
.1באחד מכפרי ההר התגוררה נערה יפיפייה ,שכל בחורי הכפר חפצו לשאתה .ויותר
מכולם אהב אותה מחמוד ,בנו של העשיר והתקיף בפלחים .ויחזר אחריה בסתר בעת
שהלכה לשאוב מים מן המעיין לביתה ,ויישא חן בעיניה ותשב לו אהבה.ויבוא מחמוד אל אביו
ויגלה לו את צפונות ליבו ,ויבקשו ללכת אל הוריה ולבקש את ידה.והאב סירב ,ולא נימק
סירובו לבנו .וסיבת הסירוב הייתה תאוותו המושחתת ,כי חפץ הזקן לקחת לעצמו את
היפיפייה לאישה שנייה ,למען יחם חיקו בעת זקנתו .והבחור מחמוד שיקע צערו בעבודה
קשה ,ויהי בשדה יומם ולילה עם צאן אביו .ובאחד הימים ,הגיע האב לבקר את צאנו הרועה
בשולי החורש ,פנה אליו הבן שנית ויחזור על בקשתו ,והאב ברוע ליבו דחה את משאלו
ואמר" :לא אובה למלא בקשתך ,כי חפצתי אני לשאת את הנערה לאישה ,והיא תהיה אמך
החורגת".הבחור הנדהם ניסה להרך את לב האב ,אך זה היקשה עורפו .ותפרוץ ביניהם
מריבה קשה ,ומריב שפתיים עברו לתגרת ידיים .ובחמתו הניף הבן את מקלו על אביו ,ויכהו
בראשו מכה אדירה ,ויהרגו .ומן המקל המוכתם בדם הרצח ,צמח עץ אדום ,הוא העץ הנקרא
"קאתיל" -ההורג או הקוטל -ובעברית נקרא שמו קטל-אב.
.2היה היו פעם שני חברים -עץ הקטלב ויונה -שהתגוררו על גדות נחל הקישון בעמק
יזרעאל .והיו השניים משחקים ומשתעשעים כל היום ,ואושרם היה רב .אך לעת ערב הייתה
היונה נוטשת את העמק ,ועפה למרומי הר הכרמל הסמוך ,ושם בילתה את הלילה.
נותר הקטלב בודד ,והתעצב אל ליבו ,וסקרנותו גברה מאוד ,וישאל את היונה למעשיה
במרומי ההר ,והיא סירבה להשיבו דבר.
יום אחד ,בעיצומו של קיץ ,החליט הקטלב להעפיל למרום הכרמל .אזר את כל כוחו ,שינס
מותניו ,ויחל לטפס במדרון התלול .והייתה העלייה קשה ומאומצת ,וקרינת השמש היכתה
בקטלב ,ויאדים כולו וקליפתו החלה להתקלף ,ושריריו התבלטו והשתרגו .ויעצור לפני
הפסגה ואליה לא בא .ומאז אדום הקטלב ,וקליפתו משורגת ,ומקום חיותו במדרון .אך לא כל
הקטלבים טיפסו ביום חם מאוד ,וכמה מהם זכו והגיעו לפסגות ההרים ,וכראייה ניתן לראותם
בפסגת הר גיורא (שיח' מרזוק) שבהרי יהודה בפסגות הרי מירון או ב"חורש השועלים" ליד
גוש עציון.
.3סיפורו של עץ שיום אחד התיישבה עליו ציפור שנפגעה בכנפה -ולא יכלה לעוף .העץ
טיפל בה ועזר לה להחלים ועד מהרה יכלה לשוב ולהצטרף אל שאר חבריה .היא נפרדה
מהעץ אך הוא ,שהיה מאוהב בה ,ביקש שתישאר עימו .הציפור הציעה לעץ שיצטרף אליה
במסע אל ביתה .העץ ידע כי אינו יכול להזיז את שורשיו ,אך אהבתו לציפור סינוורה אותו
והוא החל להתקדם באיטיות ובמאמץ רב בעקבותיה .בסוף ,כשכבר היה אדום כולו מהמאמץ
והציפור ,שעפה בקלילות ,כבר הייתה רחוקה ,נשבר העץ והכריז בקול גדול כי אין אהבה
השווה מאמץ חד-צדדי גדול שכזה .עד כאן -מספיק!
כאן נחתכה אהבתם ואותו עץ שגזעו אדום נקרא קטלב!cut love :
רקפת מצויה-
מדוע מרכינה הרקפת את ראשה כלפי מטה? כאשר הפך שלמה למלך על
ישראל ,הזמין אצל האמנים והאומנים כתר לראשו .באו כולם והציגו בפניו
כתרים מעשה מחשבת מזהב ומכסף .אך אף לא כתר אחד מצא חן בעיניו .לא
היה יכול שלמה למלוך בלי כתר לראשו .בלב עצוב יצא אל השדות ואל ההרים.
והנה הארץ כולה פורחת .זקפו הפרחים ראשיהם וקראו" :אני האדום! אני
אשמש דוגמה לכתר!"".אני הצהוב! אני מתאים לכתר!" "אני! אני! אני!" -קראו
הפרחים בגאווה .אך שלמה ,שהיה מלך ענו ,לא רצה שהפרחים הגאוותנים
ישמשו לו דוגמה לכתר המלך .שוב מילא הצער את לבו.
לפתע אורו עיניו .מתחת לסלע הבחין ברקפת פורחת ,ורודה וצנועה.
"הרקפת היא דוגמה טובה!" שמח המלך" .הכתר שלי יהיה כפרח הרקפת! זה
פרח יפיפה וצנוע .הכתר שלי ,כמו פרח הרקפת ,יזכיר לי כי עלי למלוך על עם
ישראל ,עמי ,ולשפוט אותו בחכמה אך בצניעות ".וכאשר הגיע זמנו של שלמה
למות ,הצטערו הרקפות צער רב והרכינו ראשיהן כלפי מטה ,עד היום הזה.
ובנוגע לירושלים:
-יציאה מהחומות
-קדושה ל 3דתות (שיתוף פעולה ,שוויון)
-ירושלים כמקום מרכזי ביהדות
-ירושלים כעיר הבירה של ישראל
שמונה מי יודע?
שמונה אני יודע:
שמונה ימי מילה ,שבעה ימי שבתא,
שישה סידרי מישנה ,חמישה חומשי
תורה,
ארבע אימהות ,שלושה אבות
שני לוחות הברית, פזחים ,מתודות שירים והפעלות!
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
אחד מי יודע
תשעה מי יודע? מילים ולחן :עממי
תשעה אני יודע:
תשעה ירחי לידה ,שמונה ימי מילה,
שבעה ימי שבתא ,שישה סידרי מישנה, אחד מי יודע?
חמישה חומשי תורה ,ארבע אימהות, אחד אני יודע:
שלושה אבות ,שני לוחות הברית. אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
שניים מי יודע?
עשרה מי יודע? שניים אני יודע:
עשרה אני יודע: שני לוחות הברית,
עשרה דיבריא ,תישעה ירחי לידה, אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
שמונה ימי מילה ,שבעה ימי שבתא,
שישה סידרי מישנה ,חמישה חומשי שלושה מי יודע?
תורה, שלושה אני יודע:
ארבע אימהות ,שלושה אבות שלושה אבות ,שני לוחות הברית
שני לוחות הברית. אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
ארבע מי יודע?
אחד עשר מי יודע? ארבע אני יודע:
אחד עשר אני יודע: ארבע אימהות ,שלושה אבות
אחד עשר כוכביא ,עשרה דיבריא, שני לוחות הברית
תשעה ירחי לידה ,שמונה ימי מילה, אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
שבעה ימי שבתא ,שישה סידרי מישנה,
חמישה חומשי תורה ,ארבע אימהות, חמישה מי יודע?
שלושה אבות ,שני לוחות הברית. חמישה אני יודע:
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. חמישה חומשי תורה ,ארבע אימהות,
שלושה אבות ,שני לוחות הברית,
שנים עשר מי יודע? אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
שנים עשר אני יודע:
שנים עשר שיבטיא ,אחד עשר כוכביא, שישה מי יודע?
עשרה דיבריא ,תשעה ירחי לידה, שישה אני יודע:
שמונה ימי מילה ,שבעה ימי שבתא,
שישה סידרי משנה ,חמישה חומשי תורה
ארבע אימהות ,שלושה אבות,
שני לוחות הברית.
שישה סידרי משנה ,חמישה חומשי תורה
ארבע אימהות ,שלושה אבות
שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
שבעה מי יודע?
שבעה אני יודע:
שבעה ימי שבתא ,שישה סידרי מישנה,
חמישה חומשי תורה ,ארבע אימהות,
שלושה אבות ,שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.
שבכל הלילות
אנו אוכלין
שאר ירקות ,שאר ירקות
הלילה הזה ,הלילה הזה
כולו מרור.
שבכל הלילות
אין אנו מטבילין
אפילו פעם אחת ,אפילו פעם אחת
הלילה הזה ,הלילה הזה
שתי פעמים.
שבכל הלילות
אנו אוכלין
בין יושבין ובין מסובין
בין יושבין ובין מסובין
הלילה הזה ,הלילה הזה
כולנו מסובין.
איך יודעים שבא אביב
מילים ולחן :דתיה בן דור
עבדים היינו -אתה יודע מי בא בחודש ניסן?
מילים ולחן :עממי -מי?
-האביב
עבדים היינו ,היינו -אה?
עתה בני חורין ,בני חורין -איך יודעים שבא אביב ?
עבדים היינו -יש סימנים....
עתה ,עתה בני חורין
עבדים היינו איך יודעים שבא אביב?
עתה עתה בני חורין מסתכלים סביב סביב
בני חורין. ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים
עתה עתה בני חורין ואם רואים שנעלמו המעילים
בני חורין ואם פרג וגם חרצית
לכבוד החג קישטו ארצי
אז יודעים (אז יודעים)
שבא אביב (שבא אביב)
אז יודעים שבא אביב,
אז יודעים (אז יודעים)
שבא אביב (שבא אביב)
אז יודעים שבא אביב.
קפד ראשו
מתכונים נחמדים:
תה תפוזים או תפוחי אדמה:
מצרכים :מים ,סוכר,סיר,תפוח אדמה/תפוז לכל חניך,
ציוד :כף ,סכין
הכנה :מכינים מדורה ,ומרתיחים מים וסוכר .כל חניך מקבל תפוז או תפוח אדמה ,מקלף את הבפנים
ושם את מה שיוצא בסיר .לאחר מכן את התה עצמו שותים בקליפת התפוז/תופח אדמה שנשארה.
לבנה
מצרכים :ג'ריקן יוגורט 3ליטר ,מלח( .כמות גדולה)
ציוד :בד ערבי.
הכנה :לתוך יריעת בד ערבי נשפוך את כל תכולת היוגורט ונוסיף כשתיים וחצי כפות מלח .נסגור את
הבד לצורת שק ונקשור בגובה מעל הקרקע על מנת שיצאו כל הנוזלים והיוגורט יוכל להתקשות
ולהפוך ללבנה .התהליך לוקח כ – 6-7שעות ,לכן הכי כדאי להכין הכל לפני השינה והלבנה יהיה
מוכן בבוקר ,ואפשר אפילו להביא קופסא שיהיהאפשר גם לקחת למסלול -בתאבון!
סיידר תפוחים
מצרכים :תפוחים ( חישוב של בערך חצי תפוח לאדם) ,מים ,סוכר ,מקלות קינמון /קינמון גרוס
ציוד :סיר 2 ,סכינים ,קרש חיתוך ,קערה .
הכנה :חותכים את התפוחים לקוביות קטנות .באותו זמן נרתיח בסיר מים וכשהם פושרים נזרוק
לתוכם 4-5מקלות קינמון ( תלוי בגודל הסיר) .כאשר המים בסיר חמים נזרוק פנימה את התפוחים
ואחרי כ 5-דקות נוסיף סוכר וכפית קינמון גרוס ונחכה עד שהסיידר מוכן.