Professional Documents
Culture Documents
זמן מחלוקת קורח
זמן מחלוקת קורח
תקציר
פרשת קורח מתארת מאורע דרמטי בתולדות האומה:
" ויקח קורח ...ודתן ואבירם ואון בן פלת ...ויקומו לפני משה ,ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתים ... ,ויאמרו
אליהם' :רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"
אבל התורה אינה מציינת מתי והיכן היתה מחלוקת זו ,ומה היה הטריגר הנקודתי שהצית אותה באותו מועד .רבות
נכתב על היבטיה השונים של מחלוקת זו ,ובמאמר זה ברצוני לעסוק בשיטותיהם של הראב"ע והרמב"ן לגבי זמנה של
המחלוקת ,לדון במשמעות ההבדל הזה להבנת מניעי החולקים ,ולהראות כי פשט הכתוב נוטה יותר לכיוון הראב"ע.
תוכן
פתיחה 2.................................................................................................................................................
פרוץ המחלוקת 2......................................................................................................................................
ראב"ע 2..............................................................................................................................................
הרמב"ן 3.............................................................................................................................................
תגובת משה – הצעת מבחן המחתות 4.........................................................................................................
דתן ואבירם – "להמיתנו במדבר" 5...............................................................................................................
מבחן המחתות בפועל 5..............................................................................................................................
סיכום ודיון בשיטת הראב"ע והרמב"ן 7..........................................................................................................
סיום 8.....................................................................................................................................................
פתיחה
פרשתנו מתארת מאורע דרמטי בתולדות האומה:
ּבנ ֵי י ִׂשְ רָ אֵל
מ ְאנ ָׁשִ ים ִ
פנ ֵי מֹׁשֶ ה ו ַ ֲ
ּבנ ֵי רְ אּובֵן{ :ב} וַּיָקֻמּו ל ִ ְ
ּפל ֶת ְ
אבִירָ ם ...ו ְאֹון ּבֶן ֶ
{א} וַּי ִּקַח קֹרַ ח ...ו ְדָ תָן ו ַ ֲ
העֵדָ ה ּכֻּלָם קְדֹׁשִ ים
אלֵהֶם רַ ב לָכֶם ּכִי כָל ָ
חמִּׁשִ ים ּומָאתָים { : ...ג} וַּי ִּקָ הֲלּו עַל מֹׁשֶ ה וְעַל ַאהֲרֹן וַּיֹאמְרּו ֲ
ֲ
ע ּתִתְ נ ַּׂשְ אּו עַל קְ הַל ה':
ּובְתֹוכָם ה' ּומַּדּו ַ
מאורע זה הפך נושא למשלים ולמטבעות לשון" ,עשיר כקורח"" ,מחלוקת שאינה לשם שמים" ,אך באופן חריג למדי -
התורה אינה נותנת שום ציון זמן או מקום למחלוקת זו ,בניגוד לשאר המאורעות שבפרשת בשלח ,בהעלותך ,חוקת,
ועוד .מה שהביא את המפרשים לנסות לתארך את המאורע ,וכפי שנראה הדבר משפיע על אופן הבנת המחלוקת
ומניעיה.
פרוץ המחלוקת
ראב"ע
ויקח קרח .זה הדבר היה במדבר סיני ,כאשר נתחלפו הבכורים ונבדלו הלוים,
כי חשבו ישראל שמשה אדונינו עשה מדעתו -לתת גדולה לאחיו ,גם לבני קהת שהם קרובים אליו ,ולכל בני לוי שהם -
ממשפחתו.
והלוים קשרו עליו בעבור היותם נתונים לאהרן ולבניו. -
וקשר דתן ואבירם -בעבור שהסיר הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף ,אולי חשדוהו בעבור יהושע משרתו. -
גם קרח בכור היה כי כן כתוב (שמות ו כא) .ודגל ראובן חונה בנגב ,וקרח -בנגב המשכן ,כי הוא מבני קהת.
ואלה נשיאי העדה היו בכורים ,והם היו מקריבים את העולות ,על כן לקחו מחתות. -
והראיה על זה הפירוש -מופת המטה ,שראו כל ישראל כי ה' בחר שבט לוי תחת הבכורים .על כן כתוב " ותכל תלונתם",
כי התלונה על זה היתה .גם אמר משה "כי לא מלבי" בעבור שחשדוהו כי מלבו עשה.
ועוד" :לא ה' שלחני " -בשליחות הזה ,כי כבר האמינו בו כל ישראל.
(כלומר :כשאמר משה "אם כמות כל האדם ימותון אלה ...לא ה' שלחני" לא היתה כוונת משה על עצם
שליחותו ,כי עליה כבר האמינו בו כל ישראל ,לפחות משירת הים והלאה ,אלא כוונתו היתה על מעשה החלפת הבכורים;
הוכחה ,אומר הראב"ע ,שעל זה היתה המחלוקת – א.מ).
ועוד ראיה גמורה – "כי כל העדה כלם קדושים " וזה רמז לבכורים שהם קדושים ,כי כן כתוב "קדש לי כל בכור" והם
היו הכהנים הנגשים אל ה' ,והם עיקר כל העדה:
לדעת ראב"ע ,מרד קורח היתה מחאה רחבה בעם ,כמו שרואים מהתלונה למחרת "אתם המיתם את עם ה'" ,וממופת
המטה ,מחאה שהובלה על מאתים וחמישים איש – הבכורים ,שהורחקו מעבודת הכהונה ,וטענו "כי כל העדה כולם
קדושים" ,וחשדו במשה שעשה זאת מדעתו ,ולכן ניתן להם הבחינה בהקטרת הקטורת .היתה זו תגובה ספונטנית
למעשה החלפת הבכורים בלויים ,כמו כמה וכמה תגובות ספונטניות שראינו בפרשת בשלח.
המחאה כללה קבוצות מקופחים נוספות ,בעלות אינטרסים שונים זה מזה:
הלויים שמעמדם לכאורה שודרג – ראו את זאת מהזוית המנוגדת" ,זה לא שהעלו אותנו בדרגה אלא שהורידו את
בני ישראל בדרגה" .ואף מעמדם שלהם קופח ,בהיותם נתונים לכהנים;
דתן ואבירם ,שלא השתתפו במבחן המחתות ,ולא התלוננו על הדרתם מעבודת הכהונה – הם צעקו על פן אחר
של לקיחת בכורה ,על דחיית שבט ראובן .לדוגמא ,ראובן הקריב רק רביעי בקרבנות הנשיאים .את דבריו של יעקב
אבינו "פחז כמים אל תותר " כנראה ראו רק כאמירה מחנכת לשעתה ,וחשדו במשה שהוא זה שיזם וביצע את
דחיית ראובן.
1
קורח היה הציר המאחד של כל אלה :הוא בכור ,והוא לוי ,והוא שכן קשוב לדברי דתן ואבירם .
את דעתו זו פרס ראב"ע בקצרה כבר בפרשת כי תשא (שמות לב כח) ,כפי שהבאנו במאמר על הבדלת הבכורים.
הרמב"ן
ואמר רבי אברהם :כי זה הדבר היה במדבר סיני כאשר נחלפו הבכורים ונבדלו הלוים .כי חשבו ישראל שאדונינו
משה עשה זה מדעתו לתת גדולה לאחיו ,גם לבני קהת שהם קרובים אליו ,ולכל בני לוי שהם ממשפחתו .והלוים
קשרו עליו בעבור היותם נתונים לאהרן ולבניו ..וקשר דתן ואבירם -בעבור שהסיר הבכורה מראובן אביהם ,גם
קרח בכור היה.
2
וזה -מדעתו של רבי אברהם שהוא אומר במקומות רבים "אין מוקדם ומאוחר בתורה" לרצונו.
וכבר כתבתי (לעיל ט א) כי על דעתי כל התורה כסדר ,זולתי במקום אשר יפרש הכתוב ההקדמה והאחור ,וגם שם
-לצורך ענין ולטעם נכון.
אבל היה הדבר הזה במדבר פארן בקדש ברנע ,אחר מעשה המרגלים.
והנכון בדרש -שכעס קרח על נשיאות אלצפן ,כמאמר רבותינו (תנחומא קרח א) וקנא גם באהרן כמו שנאמר
ובקשתם גם כהונה (פסוק י) ,ונמשכו דתן ואבירם עמו .ולא על הבכורה ,כי יעקב אביהם הוא אשר נטלה מראובן
ונתנה ליוסף ,אבל גם הם אמרו טענתם "להמיתנו במדבר" (פסוק יג) ו"לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו"
(פסוק יד).
והנה ישראל ,בהיותם במדבר סיני -לא אירע להם שום רעה .כי גם בדבר העגל ,שהיה החטא גדול ומפורסם -
היו המתים מועטים ,ונצלו בתפלתו של משה שהתנפל עליהם ארבעים יום וארבעים לילה ,והנה היו אוהבים
אותו כנפשם ושומעים אליו .ואלו היה אדם מורד על משה בזמן ההוא -היה העם סוקלים אותו! ולכן סבל קרח
גדולת אהרן ,וסבלו הבכורים מעלת הלוים וכל מעשיו של משה.
אבל בבואם אל מדבר פארן ,ונשרפו באש תבערה ,ומתו בקברות התאוה רבים ,וכאשר חטאו במרגלים לא
התפלל משה עליהם ולא בטלה הגזרה מהם ,ומתו נשיאי כל השבטים במגפה לפני ה' ,ונגזר על כל העם שיתמו
במדבר ושם ימותו -אז היתה נפש כל העם מרה ,והיו אומרים בלבם כי יבואו להם בדברי משה תקלות ,ואז
מצא קרח מקום לחלוק על מעשיו ,וחשב כי ישמעו אליו העם .וזה טעם "להמיתנו במדבר" :אמרו הנה הבאת
אותנו אל המקום הזה ,ולא קיימת בנו מה שנדרת לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש ,כי לא נתת לנו נחלה כלל ,אבל
נמות במדבר ונהיה כלים שם ,כי גם זרענו לא יצאו מן המדבר לעולם ,ויבטל מן הבנים מה שנדרת להם כאשר
נתבטל מן האבות .וזה טעם תלונתם הנה במקום הזה אחר גזרת המרגלים מיד.
והקרוב כי היו אלה הנקהלים כולם בכורות כי על כן חרה להם על הכהונה ולכך אמר להם משה שיקחו מחתות
כמנהגם הראשון ויתגלה הדבר אם יבחר השם בהם או בכהנים:
נסכם את דבריו:
התורה כתובה כסדר המאורעות ,אלא אם כתוב בפירוש .וגם אז – יש לכך סיבה טובה. א.
1חניית המחנות עליה מסתמך ראב"ע מפרשת במדבר -היתה בחודש אייר והלאה .צריך לומר לדבריו שכבר נהגה אותה חניה עוד
קודם בעם ישראל ,בדומה לדברי רש"י בפרק ב' ב'( ,תנחומא במדבר יב) .ובדוחק יש להוסיף -אף משפחות לוי .לכן הזכרתי על
נקודה זו בפרק על שילוח טמאים.
2במילה "לרצונו" אומר הרמב"ן :במקומות אחרים שאנו חלוקים על סדר המאורעות – אני מכבד את דעתך ,גם אם אני חולק עליך;
אבל הפעם הרחקת לכת!
בזמן הקמת המשכן ,כשהקב"ה משרה את שכינתו בישראל למרות חטא העגל ובזכות תפילת משה – לא סביר ב.
שהיתה התכנות כלשהי למרד נגד משה.
טענת דתן ואבירם "להמיתנו במדבר" "אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש" – משמע שהיה זה אחרי שכבר נגזר ג.
העונש על חטא המרגלים .ותלונתם נגד משה היא לא על בכורת ראובן ,כי זה כבר נעשה על ידי יעקב ,אלא על
עונש חטא המרגלים.
מכל הסיבות האלה נראה שאין להניח שהיה זה במדבר סיני ,אלא במדבר פארן אחרי חטא המרגלים .נפש העם
היתה מרה ,וחשבו כי יבואו להם בדברי משה תקלות ,ואז היתה הזדמנות לקרח מצד אחד ולדתן ואבירם מצד שני
למצוא אוזן קשובה אצל ציבור רחב.
לגבי זהות המתמרדים – בזה הוא מסכים עם הראב"ע ,כי מאתים וחמישים איש היו בכורות ,שמחו על לקיחת הכהונה
מהם .ולכן העמיד משה את מבחן המחתות( .רמב"ן פס' ה)
אך לדעת הרמב"ן לא היו עוד לויים שותפים למרד ,אלא קורח לבדו( ,ודברי משה " רב לכם בני לוי" פירושו "די לך בכך
שאתה לוי") ,ועמו דתן ואבירם שהתלוננו על עונש חטא המרגלים .שילוב של אלו גרר את כל העם להתלונן על משה
ואהרן.
נשים לב כי לא נאמר בפרשה שהמורדים הם בכורים ,וראב"ע ורמב"ן הוכיחו זאת ממבחן המחתות ומכך שלאחר מותם
היתה התלונה רחבה בעם .אבל רש"י באמת לא פירש כך ,אלא כתב שאותם מאתים וחמישים איש היו רובם משבט
ראובן ,שכניו של קורח ,שאם יש לדבר על מחאה על הבכורה – מדובר על בכורת ראובן.
לגבי סדרי הזמנים -רש"י בפרשתנו מסכים עם הרמב"ן שמדובר אחרי חטא המרגלים( ,פס' ד' ,ולהלן י"ח ח') .אבל
בתחילת דברים העלה אפשרו שמחלוקת קורח היתה עוד בחצרות (דברים א א ד"ה וחצרות).
גם בתרגום יונתן מצאנו בפרשת מסעי
בנ ָה:
ּבל ִ ְ
חצֵרֹת וַּיַחֲנּו ּבְרִ תְ מָה{ :יט} וַּי ִסְ עּו מֵרִ תְ מָה וַּיַחֲנּו ּבְרִ ּמֹן ּפָרֶ ץ{ :כ} וַּי ִסְ עּו מֵרִ ּמֹן ּפָרֶ ץ וַּיַחֲנּו ְ
מ ֲ
{יח} וַּי ִסְ עּו ֵ
הלָתָה:
בנ ָה וַּיַחֲנּו ּבְרִ ּסָ ה{ :כב} וַּי ִסְ עּו מֵרִ ּסָ ה וַּיַחֲנּו ּבִקְ ֵ
מּל ִ ְ
{כא} וַּי ִסְ עּו ִ
המרגלים השתלחו מרתמה( ,רש"י) .לאחר כמה מסעות הגיעו לקהלתה ,ומתרגם יונתן
מׁשה וְ ַאהֲ רן:
קרח וְ ִס ַיע ֲֵּתיּה עַ ל ֶ
ּוׁשר ֹו ּבְ מַ ְקהֵ לָת אֲ תַ ר ְד ִא ְת ַּכנָׁשּו ַ
{כב}ּ ו ְנטָ לּו מֵ ִריסָ א ְ
לדבריו הדגש בדברי דתן ואבירם הוא בקשת השררה לדבריהם שלמשה רבינו ,שלדידם לא היה לה מקום.
האמירה המפתיעה הזו של הרמב"ן היא בעצם מחלוקת אחרת שיש לו עם ראב"ע -מתי הוחלפו הבכורים ,האם אחר
מעשה העגל לפני הקמת המשכן ,או רק באייר אחרי הקמת המשכן .הקדשנו למחלקות הזו מאמר אחר בהרחבה ,וכאן
יש להעיר שתי הערות:
זהו המקום היחיד ,עד כמה שראיתי ,בו יש לרמב"ן "רווח" בטענה שהבכורים התחלפו רק באייר .בשאר כל א.
הטיעונים ,כפי שפרטנו שם – אין לרמב"ן ייתרון ,אולי אף להיפך.
בפס' א ,כשאמר הראב"ע שמרד קורח היתה תגובה ספונטנית על בחירת הלויים – שם לא העלה הרמב"ן את ב.
הטענה "אבל לשיטתי הבכורים עדין לא הוחלפו" .שם הקשה הרמב"ן על ראב"ע לשיטתו של הראב"ע ,ש ( )1
ראב"ע הרחיק לכת ,לדעת הרמב"ן ,ב'אין מוקדם ומאוחר בתורה' )2( ,לא היתה לדעת הרמב"ן היתכנות למרד
בחודש בניסן .אלו הקושיות שהרמב"ן הקשה שם ,ולא היה לו צורך להוסיף ש"לדעתי האפשרות הזו כלל לא
מתחילה".
סיכום ודיון בשיטת הראב"ע והרמב"ן
נסכם את הדברים .לדעת ראב"ע היה מרד קורח תגובה מיידית להחלפת הבכורים בלויים ,וכללה מחאה רחבה של
בכורים שמעמדם נפגע – דתן ואבירם משבט ראובן ,הלויים שהוכפפו לכהנים ,והבכורות מכל חלקי העם שהודחו
מעבודת המשכן.
הרמב"ן מסכים שהיתה מחאה עממית רחבה( ,כלומר – ושניהם חולקים בזה על רש"י הסבור שלא הבכורים היו עיקר
המרד) ,אך לדעתו משבט לוי היה רק קורח במרד .ולדעתו -לא היתה היתכנות בזמן הקמת המשכן למרד נגד משה,
שבזכותו סלח ה' לעם על מעשה העגל ,והעם לא היו מאפשרים בעת ההיא שום אופוזיציה .רק לאחר חטא המרגלים
נוצרה אוירה שאפשרה מרד ,שחלק ממחולליו הם דתן ואבירם הטוענים שבגלל משה נמנע מעם ישראל להיכנס לארץ.
בנוסף טוען הרמב"ן שהראב"ע נוקט בגישת "אין מוקדם ומאוחר בתורה" בחופשיות יתר.
מתברר איפה כי לשאלה מתי היתה מחלוקת קורח יש השלכה על הבנת טיעוני הצדדים ומניעיהם.
אם מתבוננים נראה כי הראב"ע יכול בקלות להדוף את רוב השאלות .שכן ניתן להתווכח על ההערכה מתי היה יותר
סיכוי למרד .ניתן אפילו לומר שהרמב"ן חש שבעצם דחוק לטעון שאנשים ישבו בשקט חודשים ארוכים וחיכו לשעת
כושר ,והוא מאריך להסביר מדוע התעוררו רק עכשיו ,ואילו הראב"ע לעומתו יכול להישען על ההיכרות שיש לנו עם
אבותינו כבר מחומש שמות ,ש"כשכואב – צועקים" .גם אם כאמור זה לא אופייני לנשיאי עדה.
3
אבל גם פירוש הראב"ע נשמע סביר ,שלדעתו טענתם היא על טענה חזקה יש לרמב"ן ,מדבריהם של דתן ואבירם.
השתררותו של משה ,שהיא מוקדמת מדאי לדעתם כל עוד לא נכנסו לארץ.
לגבי טענת הרמב"ן שהסדר בתורה מחייב ,ו"אין מוקדם ומאוחר בתורה" אומרים רק כשכתוב בפירוש ולסיבה טובה –
זו הרי הנחה של הרמב"ן ,שאינה מחייבת את הראב"ע ,וכבר פרטנו לעיל במאמר על החלפת הבכורה כמה קשיים שיש
בה ,וכעת נוסיף את הנקודות הבאות:
אחרי מופת המטות ,בהמשך הפרשה ,באים בני ישראל בייאוש "הן גוענו ...כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות האם
תמנו לגווע" ,ותשובת הקב"ה לאהרן "אתה ובניך ...תשאו את עוון המקדש ...וגם את אחיך " – משמע שעדין לא
4
הובדלו הלויים.
גם בפרשת במדבר "והלויים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל " (במדבר א נג),
ובבהעלותך "ואתנה את הלויים ...ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקודש " (במדבר ח יט) – לפי
הראב"ע הדברים נאמרים אחרי ,או במקביל ,לחטא קורח ,וברור מה הנגף והקצף מהם הקב"ה מתריע ,אבל לפי
הרמב"ן – מה ההוא אמינא ,מדוע החשש שעלול להיות נגף ,או קצף?
3הרב אלחנן סמט ,במאמרו "פרשת קורח – דתן ואבירם" באתר ישיבת הר עציון ,אפילו כתב "טענה ניצחת".
https://www.etzion.org.il/he/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%97-
%D7%93%D7%AA%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9D
לדעת הרב סמט דברי הרמב"ן קרובים יותר לפשט מאשר דברי ראב"ע ,מכמה נימוקים ,הסיבה המרכזית – שכן איש מהדוברים
בפרשה ,קורח דתן ואבירם ולעומתם משה – לא מזכיר את בחירת הלווים אלא את בחירת אהרן( .גם עצם העובדה שרק הבכורים
עובדים ,על פי המשנה בזבחים פרק י"ד ,היא לדעתו דרש ,וכלל אינה מעוגנת בפשוטו של מקרא ,כפי שציטט מהרמב"ן בפירושו
לפסוק כא בפרקנו (סוף ד"ה הבדלו(
במאמרי זה היצגתי את דעתי ,ואינני יכול להתייחס לכל מה שנכתב עד כה .אך אומר בקצרה כי כבודו של הרב סמט במקומו מונח
אך לדעתי גם לראב"ע יש עוגנים יציבים בפשוטו של מקרא .יש קשיים רבים לרמב"ן כפי שפרטנו בגוף המאמר.
4וכ"כ ראב"ע שם .לא מצאתי התייחסות של הרמב"ן.
הרמב"ן עשוי לומר שיש צורך להזהיר כמו שהזהיר ה' לפני תורה שאסור להתקרב איש איש לפנים ממחיצתו .אבל
החזרות על החשש מפני קצף ,או נגף – קרובות יותר לענ"ד כשיטת הרמב"ן.
סיום
הראב"ע היה מגדולי חכמי ישראל לא רק בדורו אלא גם לדורות .פייטן ומדקדק ,אסטרונום ורופא ,ומעל לכל – פרשן
תנ"ך ופילוסוף .ספרים רבים נכתבו להסביר את סתרי פירושו לתורה.
אלא שלאורך הדורות סבל מיחסי ציבור גרועים .מול לשון הזהב המשכנעת של הרמב"ן היתה לשונו הקצרה והחידתית
לאבן נגף .מאוחר יותר היה זה המהר"ל שהתקיף אותו קשות ,ובדורנו – נחמה ליבוביץ.
למרות כל אלו ,דומה כי עלה בידינו להראות כי בפרשנות על פרשת קורח – דברי ראב"ע מסתברים לא פחות ואולי אף
יותר מדברי הרמב"ן.