‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫סימנים חיוניים‪ :‬דופק‪ ,‬חום‪ ,‬ל"ד‪ ,‬נשימה‪...........................‬‬

‫‪7‬‬

‫ניעות‪........................................................................‬‬
‫‪16‬‬

‫פצעים‪.................................................... ..................‬‬
‫‪21‬‬

‫ניהול טיפול תרופתי‪.....................................................‬‬

‫‪27‬‬

‫בריאות ורמות מנע‪......................................................‬‬

‫‪37‬‬

‫כאב‪..........................................................................‬‬
‫‪42‬‬

‫מאזן נוזלים ואלקטרוליטים‪............................................‬‬

‫‪47‬‬

‫אבטחת סביבה‪............................................................‬‬
‫‪68‬‬

‫צנתר מרכזי ‪CVP....................................................... ,‬‬

‫‪78‬‬

‫שיטות הזנה‪ :‬זונדה‪ ,‬גסטרוסטום וג'גונוסטומי‪....................‬‬

‫‪86‬‬

‫מוות וגוויעה‪................................................................‬‬
‫‪98‬‬

‫הדרכת מטופלים‪.........................................................‬‬
‫‪105‬‬

‫נספחים‪ :‬ננדה‪ ,‬נהלים‬

‫א‬
‫ורית ניר‬
‫טליה‬
‫פינקלש‬
‫טיין‬

‫‪1‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫אברהם‬
‫נעמה‬
‫מיכאלי‬

‫גוויעה ומוות‬
‫המוות‪:‬‬
‫פעילות סופית של החיים‬ ‫‪‬‬
‫וודאי‬ ‫‪‬‬
‫רגשות קשים מניסיון העבר מביאים להדחקה‬ ‫‪‬‬
‫הקלה במוות תקל על השכול ותביא להתייצבות בפני המוות בכבוד‬ ‫‪‬‬
‫השקפות לגבי המוות מבוססות על הפילוסופיה הדתית והאישית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מסמל התחלה של חיים אחרים – חיי נצח‪ ,‬שמחה ושלום עם אלוהים‬ ‫‪‬‬
‫יכול להיות מידי וצפוי להתרחש בכל רגע שבחיים‬ ‫‪‬‬
‫תופעת המוות תתבטא תמיד בתגובות המקובלות של הפסקת החיים – ללא קשר‬ ‫‪‬‬
‫לגורמי המוות‬
‫במצבים מסוימים ניתן להחיות או להאריך את החיים באמצעות מכונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התפתחות של מושגים ותיאוריות העוסקים‬
‫באבדן‪ ,‬אבל ושכול גוויעה‪ :‬גסיסה‪ ,‬איבוד‬
‫הכרה שלפני המוות – דעיכה‬

‫‪2‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫מוות‪ :‬חסר החיים‪ ,‬חדלון‪ ,‬מצב בו פסקו כל הפעולות‬

‫והתהליכים של החיים בגוף במדעי הרפואה‪:‬‬
‫מוות קליני – הפסקת פעולות הלב והנשימה )הגדרה שאינה מקובלת יותר(‬ ‫‪‬‬
‫מוות המוח – הפסקת פעולות המוח הגוררת אחריה את הפסקת כל יתר פונקציות‬ ‫‪‬‬
‫החיים של האורגניזם‬
‫לגוויעה ומוות שני היבטים‪:‬‬
‫ההיבט הפיזיקאלי של המוות‪ :‬הפסקת נשימה‪ ,‬הפסקת פעולת הלב‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חום הגוף ‪,‬אי תגובת האישון‪ ,‬קשיות השרירים‪...‬‬
‫ההיבט הפסיכולוגי של המוות‪ :‬ירידה בתפקודים פיזיולוגיים ‪ ‬מודעות‬ ‫‪.2‬‬
‫לגבי המצב ‪ ‬תגובות פסיכולוגיות צפויות ‪ ‬הכחשה ‪ /‬הסתגרות ‪/‬‬
‫כעס ‪ /‬מיקוח ‪ /‬דיכאון ‪ /‬קבלה‬

‫אספקטים של אובדן‪ :‬אובדן מאספקט אישי‪ ,‬אובדן של אדם אהוב ויקר‪ ,‬אבדן של‬
‫אובייקט חיצוני‪ ,‬פרידה מסביבה מוכרת ואהובה‪.‬‬
‫הגורמים המשפיעים על אובדן ושכול ‪ :‬נסיבות המוות‪ ,‬הסיבות הגורמות למוות‪ ,‬מקום‬
‫מוות‪ ,‬מנהגים תרבותיים הקשורים במוות‪ ,‬אמונות דתיות המתייחסות למוות‪ ,‬תגובות‬
‫של אחרים משמעותיים על המצב כלפי האדם‪ ,‬גורמים אישיים‪.‬‬
‫סימנים מקדימים למוות‪:‬‬
‫רלקסציה של שרירי הפנים‪ ,‬קושי בבליעה ובדיבור‪ ,‬ירידה בפעילות מע' העיכול‪,‬‬
‫חוסר שליטה על הסוגרים‪ ,‬עור קר‪ ,‬ציאנוזיס‪ ,‬ירידה בתנועתיות‪ ,‬דופק מוחלש‪,‬‬
‫ירידה בלחץ הדם‪ ,‬שינויים באופי‪ ,‬קצב וסדירות הנשימה‪.‬‬
‫בעיות סיעודיות של מטופלים הקשורות במוות וגוויעה‪:‬‬
‫בעיות פיזיות‪ :‬כאב‪ ,‬אי‪-‬נוחות‪ :‬חוסר שליטה‪ ,‬מבוכה‪ ,‬קשיי‪-‬נשימה‪ ,‬פצעי‪-‬לחץ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הקאות‪ ,‬פצעים פתוחים‪ ,‬שיעול‪ ,‬חנק‬
‫בעיות פסיכולוגיות‪ :‬פחד וחרדה‪ ,‬בדידות‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ניתוק מהסביבה הטבעית )‬ ‫‪‬‬
‫פיזית ותרבותית( המונעת הבעת רגשות חיבה ודאגה‪...‬‬
‫בעיות בני המשפחה ‪ /‬ידידים הקשורות במוות וגוויעה‪:‬‬
‫פחד וחרדה‬ ‫‪‬‬
‫בעיות פיזיות – עייפות‪ ,‬נדודי שינה‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬ירידה במשקל‪ ,‬כאבי ראש‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫דפיקות לב‪ ,‬קשיי נשימה‪ ,‬ראייה מטושטשת‪ ,‬מוות בעקבות אבדן בן זוג כתוצאה‬
‫משברון לב‬
‫בעיות נפשיות – ביקורת עצמית ורגשות אשם‪ .‬קושי בתמיכת אחרים‪ .‬דיכאון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עצב‪.‬‬
‫בעיות המטפלים ‪ /‬צוות סיעודי הקשורות במוות וגוויעה‪:‬‬
‫הקושי בהתמודדות הסגל עם מוות ושכול נובע בעיקר מתפיסת המצב ככישלון‬
‫רפואי‪ ,‬ידע בלתי מספיק‪ ,‬עמדות אישיות‪ ,‬צפייה בסבלו של הגווע ובני משפחתו‪,‬‬
‫קונפליקט אתי‪.‬‬
‫בעיות של סטודנטים לסיעוד הקשורות במוות וגוויעה‪:‬‬
‫פחד‪ ,‬חרדה – מפגש עם המוות‪ ,‬חסר ניסיון קודם‬ ‫‪‬‬
‫רתיעה – מביטויים חיצוניים הקשורים בגוויעה‪ ,‬ממגע פיזי עם האדם הגווע ‪ /‬מת‬ ‫‪‬‬
‫חוסר יכולת להביא רגשות‬ ‫‪‬‬
‫קושי בהבנה וקבלה של רגשות שעולים‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות לתגובות של מטפלים‪:‬‬
‫שינוי נושא השיחה‬ ‫‪‬‬
‫תגובה שאינה הולמת ‪ /‬מציאותית – "אתה תחלים"‪...‬‬ ‫‪‬‬
‫הכחשת הנאמר – "אתה לא באמת מתכוון לזה"‪...‬‬ ‫‪‬‬
‫רציונליזציה – "כולנו נמות בסוף"‬ ‫‪‬‬

‫‪3‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫הימנעות מקשר ומגע‬ ‫‪‬‬

‫"ניהול" הטיפול) ‪(Doing‬‬ ‫‪‬‬

‫אבל ‪ - Mourning /‬תהליך פנימי של הסתגלות לאובדן אדם אהוב או מצב המגדיר‬
‫מעמד חברתי או דתי לאחר אובדן אדם קרוב‪ .‬תגובת האבל מאופיינת בחרדה‪,‬‬
‫דיכאון‪ ,‬אשמה‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬כעס ועויינות ‪,‬אמביוולנטיות והפרעות סומאטיות‪.‬‬
‫התופעות הנ"ל מתרחשות בהקשר של תפקוד לקוי‪ ,‬במיוחד בתקופה בה העיסוק עם‬
‫הנפטר הוא בשיאו‪ .‬מאפייני אבל חריג מיוחסים ל "יגון מורכב" ( ‪Complicated‬‬
‫‪.)Grief‬‬
‫אבל לא תקין ‪ /‬אבל פתולוגי ‪ -‬מושג ישן המתאר מצבים אשר מתאפיינים‬
‫במעורבות‪-‬יתר או לחלופין בחוסר מעורבות או הימנעות מתמשכת לאובדן‪.‬‬
‫אבל מורכב (‪ - )Complicated Mourning‬מושג המתאר מצב לאחר האובדן שבו‬
‫יש כשל או הפרעה באחד מתהליכי האבל ‪ :‬זיהוי האובדן ‪,‬עימות עם האובדן‪,‬‬
‫שחזור הנפטר והקשר עמו‪ ,‬ויתור על התקשרויות קודמות לנפטר‪ ,‬הסתגלות‬
‫לעולם החדש או השקעה מחודשת‪.‬‬
‫מורכבות האבל באה לידי ביטוי בניסיונות של האדם האבל להכחיש‪ ,‬להדחיק‬
‫או להתעלם מהכאב ‪,‬מהאובדן והשלכותיו‪ ,‬וגם להיאחז באדם האהוב שאבד‪.‬‬

‫אבל תקין‬ ‫אבל מורכב‬

‫הפאזה האקוטית שוככת‬
‫תחושת קבלה של האובדן‬
‫הכאב שזור ברקמת החיים‬
‫אמונה שלמרות האובדן החיים לא איבדו‬
‫את משמעותם‬
‫בנייה מחודשת של ה‪ self‬העצמי‪ ,‬לצד קשר‬
‫עם ייצוגי דמות המנוח‬
‫השקעה בתפקידים חדשים וחיפוש אחר‬
‫מקורות חדשים‬
‫יכולת השקעה במערכות חיים חדשות‬
‫וחדשות‬
‫אין שינוי לאורך זמן ‪ .‬מעין המשך של‬
‫הפאזה האקוטית‪.‬‬
‫הכאב ממלא את כל החלל "אין בשביל מה‬
‫לחיות"‬
‫החיים איבדו ממשמעותם ‪" :‬משהו ממני מת יחד‬
‫עם מות יקירי"‬
‫נעדרת היכולת והרצון להשקיע בתפקידים חדשים‬
‫‪:‬‬
‫"החיים נעצרו"‬
‫אין אנרגיה להשקיע במערכות יחסים קיימות‬

‫התרת האבל (‪ - )Resolution‬ארגון מסתגל המוביל לביטויים הולמים ביחס לאובדן‬

‫ולמערכת הקשרים הפנימיים עם הנפטר‪ ,‬אשר מהווה סופו של עיבוד אבל תקין‪.‬‬
‫יגון (‪ - )Grief‬מתייחס למערכת מסוימת ומורכבת של קשיים קוגניטיביים‪ ,‬רגשיים‬
‫וחברתיים‪ ,‬אשר נלווים למותו של אדם אהוב‪ .‬ביטויים ותגובות של יגון כוללים‪* :‬כעס‬
‫*אשמה *ייאוש *עצב *תגובות פיסיות ומחלות‪ .‬חוויות היגון של אנשים שונות‬
‫באופן משמעותי מבחינת ‪ :‬עוצמת הסימפטומים‪ ,‬משך הסימפטומים‪ ,‬אופן ההבעה ‪.‬‬
‫הבדלים אלה קשורים גם בסוג האובדן‪ ,‬נסיבותיו והקשר לנפטר‪.‬‬
‫תהליכי היגון וההתאבלות נחשבים לחלק נורמאלי ואוניברסאלי של תהליך ההחלמה‬
‫הטבעי אצל קהילות ‪,‬משפחות ויחידים‪ ,‬אשר מתמודדים עם אובדן והמשך החיים‪.‬‬
‫יגון מורכב (‪ - )Complicated Grief‬מושג המתאר מאפייני אבל החריגים מהדפוסים‬
‫השכיחים ‪.‬מתייחס לשכול אשר מלווה בסימפטומים של חרדת נטישה וטראומה‪ ,‬אך‬
‫גם למוות שאינו בהכרח בנסיבות טראומטיות‪.‬‬
‫יגון משולל זכויות (‪ - )Disenfranchised Grief‬מתייחס ליגונו של אדם‪ ,‬אשר‬
‫אובדנו אינו זוכה להכרה ולאדם אשר אינו יכול להתאבל באופן פומבי או לזכות‬
‫בתמיכה חברתית בתהליך האבל‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫יגון כזה עלול להתקיים באחד משלושה תרחישים‪:‬‬

‫‪ .1‬כאשר אין הכרה במערכת היחסים שהייתה בין השכול לנפטר‪.‬‬
‫‪ .2‬בעצם האובדן )אובדן חיית מחמד(‪.‬‬
‫‪ .3‬יכולתו של השכול להתאבל‪.‬‬
‫שכול (‪ - )Bereavement‬מונח רחב הכולל את החוויה הכללית של מות בני ‪-‬‬
‫משפחה וחברים קרובים ‪,‬והסתגלות לחיים שלאחר המוות של אדם אהוב – תהליכי‬
‫אבל‪ ,‬ביטויים וחוויות של יגון ושינויים בהרגלי החיים ובמערכות היחסים‪.‬‬
‫כיום מקובל לראות במושג זה מכלול של תהליכים דינאמיים אשר אינם מתרחשים‬
‫בהכרח באופן ליניארי ומסודר‪ .‬ניתן לזהות אצל אבלים תגובות בו‪-‬זמניות וחופפות‬
‫אשר יכולות להתרחש בכל זמן במהלך תהליך השכול‬
‫אבל מטרים ‪ /‬אבל מקדים )‪(Anticipatory Grief‬‬
‫זהו אבל שמתרחש לפני האובדן ‪,‬להבדיל מאבל המתרחש בזמן האובדן או‬
‫אחריו‪ .‬תהליך ההיפרדות שהחולה ובני משפחתו חווים בעקבות ההבנה וההכרה‬
‫כי המוות קרב‪ .‬פרידה פיזית ‪,‬נפשית ורוחנית‪.‬‬
‫הקרובים ממשיכים ללוות‪ ,‬אך גם מתחילים להפנות אנרגיה נפשית ומנטלית‬
‫להשלכות שתהיינה על חייהם ללא יקירם‪ .‬אבל מקדים הוא מושג רב ממדי ויכול‬
‫להיות מובן מתוך ‪ 4‬פרספקטיבות שונות‪:‬‬
‫‪ .1‬הנוטה למות ‪ .2‬בן המשפחה ‪ .3‬חבר ‪ .4‬מטפל עיקרי ‪ -‬לכל אחד מהם‬
‫סוגיות‪ ,‬צרכים ודרישות ולפיכך השלכות להתערבות‪.‬‬
‫האבל המקדים ‪ /‬המטרים עוסק בשלושה מוקדי זמן ‪ :‬עבר‪ ,‬הווה ועתיד ‪ .‬אנו מתאבלים‬
‫על אדם שהכרנו ואינו עוד כתוצאה מהשינויים שהביאה המחלה‪ .‬האובדנים אותם אנו‬
‫חווים כתוצאה מתהליך ההתמודדות עם המחלה והאובדן הצפוי‪ .‬שלושה סוגים של‬
‫משתנים משפיעים על חוויית האבל המקדים‪:‬‬
‫הרמה הפסיכולוגית‬ ‫‪‬‬
‫הרמה הבין אישית‬ ‫‪‬‬
‫הרמה החברתית‪ -‬תרבותית‬ ‫‪‬‬

‫התגובה האנושית לאובדן‪:‬‬

‫אינה אחידה ומושפעת ממאפיינים רבים כגון‪:‬‬
‫מקומו של השכול‬ ‫‪‬‬
‫במעגל המשפחתי‪.‬‬
‫היסטוריה של אובדנים‬ ‫‪‬‬
‫קודמים‬
‫זמינות התמיכה‬ ‫‪‬‬
‫החברית‬
‫קבוצות סיכון )הורים‬ ‫‪‬‬
‫שכולים‪ ,‬קרובי קורבנות‬
‫מוות פתאומי ואלים(‬

‫תקופת האבל ‪ -‬עפ"י פרויד‪:‬‬

‫‪ ‬אובדן עניין בסביבה החיצונית‬
‫חוסר יכולת לפתח קשר חדש והפניית עורף לכל מה שאינו קשור‬ ‫‪‬‬
‫למנוח‬
‫תהליך האבל כרוך בעיבוד התחושות והזיכרונות הקשורים לאדם‬ ‫‪‬‬
‫שאבד )"עבודת האבל("‬
‫שחרור הדרגתי של האדם האבל מהקשר עם המנוח ועד התרת‬ ‫‪‬‬
‫הקשרים עימו ‪.‬‬

‫מודלים של שלבי האבל‬

‫‪5‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫מודלים של שלבים‪:‬‬
‫דר 'אליזבת קובלר‪-‬רוס ‪Elisabeth Kubler-Ross‬‬
‫פיתחה מודל המציג את שלבי ההתמודדות של הפרט עם מחלתו הסופנית ‪ /‬מוות‪.‬‬
‫עסקה בבדידותם של הנוטים למות והמפלים בהם‪ .‬דיברה על הקושי לדבר על העומד‬
‫להתרחש ‪,‬על הפחד מהפרידה ועל סערת הרגשות המלווה את התהליך‪.‬‬
‫‪ (1‬הכחשה‬
‫‪ (2‬כעס‬
‫‪ (3‬משא ומתן‬
‫‪ (4‬דיכאון‬
‫‪ (5‬קבלה‬

‫השלב‬ ‫תגובות התנהגותיות‬ ‫השלכות סיעודיות‬

‫הכחש‬ ‫סירוב להאמין‬ ‫‪‬‬ ‫תמיכה מילולית‪ .‬הבנה‬ ‫‪‬‬
‫ה‬ ‫סירוב להתמודד עם בעיות יום‬ ‫‪‬‬ ‫שההכחשה היא מנגנון הגנה‪.‬‬
‫יומיות‬ ‫תשומת לב שלא נגררים‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות "שמחה" להארכת‬ ‫‪‬‬ ‫להכחשה‬
‫ההכחשה‬
‫כע‬ ‫‪ ‬כעסים שמתעוררים מדברים לכאורה‬ ‫לעזור למטופל להבין שהכעס‬ ‫‪‬‬
‫ס‬ ‫"קטנים "‬ ‫נורמלי‬
‫להימנע מלהיגרר למריבה‪" .‬זה‬ ‫‪‬‬
‫לא אישי"‬
‫משא‬ ‫ניסיון למצוא עזרה כדי למנוע את‬ ‫‪‬‬ ‫לעודד את המטופל לחוש‬ ‫‪‬‬
‫ומתן‬ ‫האובדן‪ .‬ביטוי רגשות אשם על‬ ‫שליטה בחייו‪ ,‬ככל האפשר‬
‫מעשי העבר‬ ‫הקשבה בתשומת לב‪ ,‬עזרה‬ ‫‪‬‬
‫ניהול מו"מ עצמי ‪ /‬מול אלוהים ע"מ‬ ‫‪‬‬ ‫להפחתת חרדה‬
‫למנוע את רוע הגזירה‬ ‫תמיכה רוחנית ככל הניתן‬ ‫‪‬‬
‫דיכא‬ ‫אבל על מה שהיה ומה שלא‬ ‫‪‬‬ ‫אפשר לחולה לשחרר ולבטא עצב‬ ‫‪‬‬
‫ון‬ ‫יהיה עוד‬ ‫קשר עם המטופל גם ללא מילים –‬ ‫‪‬‬
‫ייתכן דיבור רב או היסגרות‬ ‫‪‬‬ ‫מגע‪ ,‬תמיכה במשפחה‪ ,‬תמיכה‬
‫שקטה‬
‫השלמ‬ ‫מבטא אומדן ברור והשלמה‬ ‫‪‬‬ ‫לעזור למשפחה להבין את‬ ‫‪‬‬
‫ה‬ ‫פחות התעניינות בסביבה ובמשפחה‬ ‫‪‬‬ ‫הצורך הפוחת של החולה‬
‫הקרובה‬ ‫בחברה‬
‫ייתכן שירצה לארגן דברים לקראת‬ ‫‪‬‬
‫הסוף‬ ‫לתת תמיכה למטופל בתכנון‬ ‫‪‬‬
‫ובארגון‬

‫המודל ליניארי בתפיסה‪ .‬אי מעבר משלב לשלב נחשב כפתולוגיה ‪.‬‬
‫ביקורת על המודל של קובלר‪-‬רוס‪:‬‬
‫זהו מודל שיש לו חשיבות היסטורית עצומה‬ ‫‪.1‬‬
‫מחקרים מוכיחים כי תאוריות השלבים גורמות גם נזק‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫קובלר‪-‬רוס מדברת על מודל ליניארי‪ ,‬חייבים לעבור שלב אחרי שלב‪ ,‬שזה מאד בעייתי‬ ‫‪.3‬‬
‫העובדה שקיימים שלבים יוצרת פטרונות בין המטפל למטופל‪ .‬המטפל "מאבחן" היכן‬ ‫‪.4‬‬
‫המטופל ‪,‬האם הוא תקוע ותפקידו לקדם אותו לשלב הבא‪.‬‬
‫כיום ידוע לנו שהמטופל הוא המומחה על חייו ‪,‬הגישה שונה לחלוטין ואדם יכול להביע‬ ‫‪.5‬‬
‫רגשות‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫קיימים הרבה יותר מצבים ורגשות מאשר ה‪ 5-‬הקיימים במודל של קובלר ‪ -‬רוס‪ .‬אנשים‬ ‫‪.6‬‬
‫חשים אשמה‪ ,‬בושה‪ ,‬פחד ‪,‬הקלה וכדומה‪..‬‬
‫יש היום לגיטימציה להבעת רגשות וזו לא פתולוגיה‬ ‫‪.7‬‬
‫מונחים בעיתיים‪ .‬דוגמה‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫משתמשת‬ ‫‪‬‬
‫בהכחשה‬
‫ולא‬
‫בהדחקה‬
‫השלמה‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫האם אמא‬
‫שלימה עם‬
‫אובדן בנה?‬
‫האם‬
‫מקבלת‬
‫זאת ?‪-‬‬
‫כיום‬
‫מדברים‬
‫במונח של‬
‫"הסתגלות‬
‫מחדש" ולא‬
‫"השלמה‪".‬‬
‫קובלר‪-‬רוס בנתה את התיאוריה שלה מצפייה על אנשים גוססים ולא אבלים‪ ,‬וללא עדויות‬ ‫‪.9‬‬
‫אמפיריות‬
‫מחקרים שנעשו מדברים לא רק על תועלת‪ ,‬אלא על נזק תיאוריות השלבים )לא רק של‬ ‫‪.10‬‬
‫קובלר‪-‬רוס‪(.‬‬

‫ג'ון בולבי – ‪ John Bowlby‬אבי תיאוריית ההתקשרות‪ .‬התבסס על "מנגנון‬

‫ההתקשרות" – חיפוש קירבה לצורך הגנה ‪ -‬תגובות המתפתחות ביחד עם יכולתו‬
‫המוטורית של התינוק ועוברות מקריאות פסיביות לעזרה )בכי‪ ,‬צרחות ועוד( לחיפוש‬
‫אקטיבי אחר עזרה‪ .‬מחקריו עסקו בהשפעה של ניתוק מהאם בגיל המוקדם על‬
‫התפתחותם התקינה של ילדים‪ .‬קרבה לדמות ההתקשרות – דמות מטפלת ונוכחת‬
‫מהווה צורך קיומי עבור הילד ‪,‬מעצבת ומארגנת את ההתקשרות שלו לאחרים‬
‫בבגרותו‪ .‬איום על הקרבה הפיזית לאותה דמות יעורר חרדה והתנהגויות מחאה‪.‬‬
‫בעת אובדן אדם קרוב‪ ,‬ישקיע עצמו האדם האבל בניסיונות שווא להתקרב ולשמר את‬
‫הקשר עם המנוח בניסיון להגיע לידי ארגון מחדש‪ .‬השלבים ע"פ בולבי‪:‬‬
‫‪ (1‬הלם ואי קבלה‬
‫‪ (2‬התעוררות רגשית וחיפוש אחרי כל מה שקשור במת‪ -‬תוך הכחשת‬
‫עובדת הפרידה ‪,‬תסכול‪ ,‬אכזבה וחרדת פרידה‪.‬‬
‫‪ (3‬התפוררות והתמוטטות הארגון הנפשי הקיים – כעס על המת והאשמה‬
‫עצמית‪.‬‬
‫‪ (4‬ארגון מחדש של העצמי‪ ,‬תוך השלמת התהליך של איבוד האבל‪ .‬קבלת‬
‫האובדן ויצירת קשרים חדשים‪.‬‬
‫השלבים אינם מהווים שלבים מובדלים ומובחנים ויכולות להיות ביניהם חפיפות‪,‬‬
‫עליות ומורדות‪ ,‬אך הם מתהווים לתהליך‪ ,‬אשר תכליתו להביא את האדם לארגון‬
‫מחדש‪.‬‬

‫סימנים וסימפטומים של אבל‪:‬‬

‫עצב‪ ,‬דיכאון‪ ,‬כעס‪ ,‬אפטיה‪ ,‬האשמה עצמית‪ ,‬חוסר אמונה‪ ,‬כמיהה לאדם שאבד‪.‬‬
‫קולין מוריי פארקס – ‪Colin Murray Parkes‬‬
‫סייע בהקמת תכנית תמיכה ‪ -‬לסיוע למשפחות מהממלכה המאוחדת אשר חוו את מתקפת‬
‫הטרור של ה ‪ 11-‬בספטמבר ‪ 2001‬בניו יורק‪ .‬באפריל ‪ 2005‬פארקס נשלח על ידי הוספיס עד‬
‫להודו כדי להעריך את הצרכים הפסיכולוגיים של אנשים שכולים בעקבות גל הצונאמי ‪.‬‬
‫לאחרונה התמקד באירועי שכול טראומטיים (עם התייחסות מיוחדת למוות אלים ולמעגל‬
‫האלימות‪).‬‬

‫‪7‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫ב "שכול '–ספרו‪ -‬מתאר את ארבעת שלבי האבל ‪:‬‬

‫‪ (1‬חוסר תחושה‬
‫‪ (2‬כמיהה‬
‫‪ (3‬דכאון‬
‫‪ (4‬התאוששות‬

‫מודל ליניארי בתפיסה‪ .‬אי מעבר משלב לשלב נחשב כפתולוגיה‪.‬‬

‫תהליך עיבוד האבל הוא הכרה במציאות שהשתנתה והפנמתה ע"י הבנייה‬
‫קוגניטיבית מחדש ‪.‬ההפנמה היא תוצאתו של תהליך רגשי בלתי נמנע‪ ,‬כואב ואיטי‪,‬‬
‫מלווה בתסכול רב‪ ,‬כעס ‪,‬רגשות אשמה‪ ,‬עימות עם מות אדם אהוב‪ ,‬עיבוד רגשות‪.‬‬
‫ב‪ 1985-‬הציע פארקס חלוקה של תגובת האבל הפתולוגי לשלושה דפוסים‬
‫‪ (1‬האבל הבלתי צפוי‪ :‬תגובה המתפתחת לאחר אובדן קשה ופתאומי‬
‫כמוות בעריסה‪ ,‬מוות של בן זוג בתאונה וכד'‪ .‬פתאומיות הפטירה‬
‫מביאה להלם‪ ,‬חוסר יכולת להכיר באובדן וחרדה משמעותית‪.‬‬
‫המתאבל חש כי הנפטר "לא באמת מת" ולכן תהליך האבל אינו‬
‫מתפתח לשלבים של השלמה וקבלת האובדן‪.‬‬
‫‪ (2‬האבל האמביוולנטי ‪ :‬תגובה המתפתחת בתגובה למות אדם‬
‫שהקשר איתו היה קשה ואמביוולנטי‪ .‬במידית – תחושת הקלה‪,‬‬
‫אך בהמשך מופיעות תחושות של כאב‪ ,‬ייאוש ואבל גם על המת‬
‫וגם על אובדן התקווה לאפשרות התיקון של מערכת היחסים ‪.‬‬
‫תגובה זו עשויה להתעורר‪ ,‬למשל‪ ,‬בתגובה למות הורה אשר היחסים איתו‬
‫היו קרים ‪,‬מרוחקים וביקורתיים‪.‬‬
‫‪ (3‬אבל כרוני ‪ :‬מצב בו התגובה האקוטית לאובדן נמשכת לאורך זמן רב‬
‫ומביאה לפגיעה תפקודית או רגשית משמעותית‪ .‬פעמים רבות מופיעה‬
‫תגובה זו לאחר פטירה של אדם שמערכת היחסים איתו הייתה‬
‫תלותית במיוחד‪.‬‬
‫מודלים של מטלות‬
‫אריק לינדמן ‪ Erich Lindemann‬פרסם מחקר מקיף על ההשפעות של אירועים‬
‫טראומטיים על הניצולים ובני משפחותיהם לאחר שריפת מועדון קוקוס גרוב בשנת‬
‫‪) 1942‬אסון המוני)‪ .‬היה הראשון שתיאר בצורה שיטתית את תגובת האבל ואת‬
‫ההבדל בין אבל נורמאלי לאקוטי או מורבידי‪ .‬שרטט תמונה נורמטיבית של תגובות‬
‫האופייניות לאבל‪ ,‬בהן תחושת חוסר מציאותיות‪ ,‬התמקדות בדיוקן הנפטר‪ ,‬קושי‬
‫ביחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬הפרעות סומאטיות ‪,‬מתח ואי שקט‪ ,‬לצד אשמה‪ ,‬תוקפנות וחוסר‬
‫סבלנות לניסיונות התקרבות‪ .‬לינדמן בדומה לפרויד‪ ,‬סבר כי תהליך אבל מיטיב כולל‬
‫שחרור מהקשרים עם המת‪ ,‬קבלת המציאות בלעדיו ‪,‬ויצירת קשרים חדשים עם‬
‫הסביבה ‪,‬כאשר השחרור מתרחש באמצעות הרגשות הקשים שעולים בתהליך האבל‬
‫ובהצלחת "עבודת האבל"‪.‬‬
‫הניסיון של חלק מהאבלים להימנע מאזכורים לאובדן ‪,‬בשל גודל הכאב‪ ,‬מהווה‬
‫מכשול להתקדמותם בעבודת האבל‪ .‬לינדמן סבר כי בתהליך האבל קיימים‬
‫למעשה שלושה שלבים‪:‬‬
‫‪ (1‬זעזוע וסירוב להאמין‬
‫‪ (2‬פיתוח מודעות למצב החדש‬
‫‪ (3‬התגברות על האובדן‪.‬‬

‫המודל ליניארי בתפיסה‪ .‬אי מעבר משלב לשלב נחשב כפתולוגיה‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫‪ .Dr. J. William Worden‬מודל מטלות לעיבוד‬

‫האבל) ‪ (1991‬ארבע משימות שעל המתאבל לבצע‬
‫על מנת להשלים את תהליך האבל‪:‬‬
‫‪ .1‬קבלה קוגניטיבית של מציאות האובדן‬
‫‪ .2‬עיבוד רגשי של כאב האבל‬
‫‪ .3‬הסתגלות למציאות החדשה ללא הנפטר‬
‫‪ .4‬השגת שחרור רגשי מהנפטר המאפשר יצירת קשרים חדשים‪.‬‬
‫המשימה ראשונה ‪ -‬קבלת המציאות וההבנה כי האיחוד עם הנפטר הוא בלתי‬
‫אפשרי ‪,‬לשם כך נדרש זמן עיבוד נפשי וקוגניטיבי של האבל‪ .‬מנהגי האבלות השונים‬
‫יכולים ועוזרים בנקודת זמן זו ‪.‬‬
‫המשימה השנייה ‪ -‬לחוות את הכאב שבאבלות‪ .‬לא ניתן לאבד מישהו קרוב ללא חוויית‬
‫הכאב‪ .‬התעלמות וצמצום הכאב יכולות להאריך או לדחות את תהליך האבל ‪ .‬הריפוי‬
‫הוא דרך הכאב ‪ .‬שמי שלא מבטא וחש את הכאב סופו שיהיה מדוכא ‪.‬חוויית הכאב‬
‫ועוצמתה משתנה מאדם לאדם‪ .‬עוצמת הכאב פוחתת במהלך אבל בריא‪.‬‬
‫המשימה השלישית ‪ -‬להסתגל לסביבת הנפטר‪ ,‬לזהות אילו תפקידים היו לנפטר‬
‫ולהבין שהוא לא ימלא אותם יותר‪ .‬השורד נדרש בשלב זה למלא חלק מהתפקידים‬
‫של הנפטר ‪.‬‬
‫המשימה הרביעית ‪ -‬למקם רגשית מחדש את הנפטר‪ .‬להבין כי הנפטר לא נשכח‬
‫ושהאבל מצא מקום מתאים לנפטר בחייו הרגשיים‪ .‬השכול יכול לחשוב על הנפטר‬
‫בעצבות אבל לא באותן עוצמת רגשות וכאב שחש בעבר‪ .‬לאחר סיום שלב זה ‪,‬האבל‬
‫יכול להתחיל להשקיע בחיים‪.‬‬
‫שלוש המשימות הראשונות – מטרתן לקבל את ההפסד‪ ,‬לחוות את הכאב שנוצר‬
‫ולהתאים את החיים שהשתנו‪ ,‬ללא האדם שמת‪ .‬המשימה הרביעית והאחרונה‬
‫מטרתה לשנות את הקשר עם הנפטר ‪.‬‬
‫ניתן לעבור הלוך ושוב בין משימות אלה ‪.‬יחד עם זאת‪ Worden ,‬מציע להשאיר כמה‬
‫משימות פתוחות כמו ריפוי חלקי בלבד מן הפצע‪.‬‬
‫‪Therese Rando, Ph.D‬‬
‫‪Therese Rando's Six R's‬‬
‫‪Recognize‬‬ ‫הכרה )באובדן(‬
‫‪React‬‬ ‫הגבה )לאובדן(‬
‫‪Recollect and‬‬ ‫זיכרון וחווית האובדן מחדש‬
‫‪Re-Experience‬‬
‫‪Relinquish‬‬ ‫נטישת האובדן‬
‫‪Readjust‬‬ ‫הסתגלות מחדש‬
‫‪Reinvest‬‬ ‫השקעה )בחיים ‪ /‬זהות חדשים(‬

‫המודל אינו ליניארי ! ניתן לנוע משלב‬

‫לשלב‪ ,‬מ‪ – R‬ל‪ – R‬תיאוריית‬
‫הקשרים המתמשכים – ‪Continuing‬‬
‫‪Bonds‬‬
‫)‪Klass, D. , Silverman, P. R., & Nickman, S. L. (1996‬‬
‫ע"פ התיאוריות הקלאסיות‪ ,‬הקשר המתמשך עם המנוח מהווה מעין ניסיון להילחם נגד‬
‫מציאות האובדן‪.‬‬
‫המודל מדגיש את חשיבותם של יחסי התלות הדדית‪ ,‬גם בהיעדר אחד הצדדים‪.‬‬
‫המוות הוא אומנם סופי ‪,‬אך מתן משמעות לאובדן ובניית היחסים עם הייצוג הפנימי‬
‫של המנוח הם תהליכים הנמשכים לכל אורך החיים‪ .‬התהליך הקוגניטיבי והרגשי‬
‫שעובר האדם השכול מתרחש בהקשר חברתי שהמנוח הוא חלק ממנו‪ .‬בקשר‬
‫המתמשך עשוי הייצוג הפנימי של דמות המנוח לתפקד‪ ,‬למשל‪ ,‬כמודל לחיקוי‪ ,‬מקור‬
‫לערכים ודמות מכווינה‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫המודל הדו‪-‬מסלולי לשכול –‬

‫פרופ' שמשון רובין המודל‬
‫הדו‪-‬מסלולי לשכול‪:‬‬
‫מסלול ‪ – 1‬התפקוד‬ ‫מסלול ‪ – 2‬הקשר עם דמות הנפטר‬
‫‪‬‬ ‫תפקוד רגשי ‪ -‬דיכאון‬ ‫‪‬‬ ‫זיכרון ודימויים של‬
‫‪‬‬ ‫וחרדה תגובות סומטיות‬ ‫‪‬‬ ‫הנפטר קירבה וריחוק‬
‫‪‬‬ ‫סימפט' עם אופי‬ ‫‪‬‬ ‫רגשות חיוביים ושליליים ביחס‬
‫‪‬‬ ‫פסיכיאטרי קשרים עם בני‬ ‫‪‬‬ ‫למת עיסוק מוגבר במת ובאובדן‬
‫‪‬‬ ‫משפחה מערכות יחסים‬ ‫‪‬‬ ‫אידיאליזציה קונפליקט‬
‫‪‬‬ ‫כלליות דימוי עצמי וערך‬ ‫‪‬‬ ‫רכיבים של תהליך האבל‬
‫עצמי בניית משמעות‬ ‫השפעה על תפיסה עצמית‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫עבודה‬ ‫הנצחה ועיצוב זיכרון‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫השקעה באפיקי חיים‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫יגון משולל זכויות –‪ Disenfranchised Grief‬יגון משולל זכויות‪ ,‬ע"פ ‪ :Doka‬יגונו‬

‫של אדם אשר אובדנו אינו זוכה להכרה ואשר אינו יכול להתאבל באופן פומבי או לזכות‬
‫בתמיכה חברתית בתהליך האבל‪.‬‬
‫‪ 3‬סיבות ליגון משולל‪ -‬זכויות ‪:‬‬
‫‪ .1‬כשאין הכרה המערכת היחסים בין השכול לנפטר‬
‫‪ .2‬בעצם האובדן )למשל‪ ,‬אובדן חיית מחמד(‬
‫‪ .3‬יכולתו ‪ /‬אי יכולתו של השכול להתאבל ‪( .‬למשל בפיגור שכלי‪).‬‬
‫כאשר חבריו וקרוביו של השכול אינם מכירים באובדן ‪,‬עלולה תגובת האבל הנורמאלית‬
‫שלו להיתפס כתגובה לא הולמת‪ ,‬וכך קשיי ההסתגלות שלו עלולים להתגבר‪ .‬האבל‬
‫הלא מוכר קשור ונובע מכך שבחברות שונות מקובלות נורמות המהוות "חוקי אבל"‬
‫וקובעות מי ‪,‬מתיי‪ ,‬היכן‪ ,‬איך כמה זמן ועל מי צריך להתאבל ‪.‬נורמות אלה משתקפות‬
‫גם במדיניות של גופים רשמיים בחברה (כמה ימי חופש מהעבודה בעקבות אובדן‪ ,‬מי‬
‫יזכה לתמיכה כלכלית וכד‘)‪ .‬החברה מגדירה לאנשים שאבלם לגיטימי את מי‬
‫שיחסיהם עם הנפטר מוכרים חברתית‪ ,‬לרוב‪ ,‬בני משפחה‪ .‬חוקי האבל הללו לא‬
‫מתייחסים לטיב ההיקשרות‪ ,‬רגשותיהם של הנותרים מאחור במערכות יחסים אחרות‬
‫וכך אבלם נותר משולל זכויות ולא מוכר‪.‬‬
‫אחת ההשלכות של יגון משולל זכויות ‪ -‬עקב מחסור בהכרה ובתמיכה חברתית‪ ,‬חווה‬
‫עצמו האבל כנפרד מהחברה ‪.‬בכך הוא מאבד לא רק את יקירו ‪ ,‬אלא גם את רשת‬
‫התמיכה הטבעית שלו ובכך מתחזקות תחושות הבדידות והנטישה בעקבות השכול‪.‬‬
‫עבור מי שאבלו לא מוכר‪ ,‬קיימים קשיים גדולים במיוחד לדבר ולתקשר באופן פתוח‬
‫סביב נושאים הקשורים באובדן ‪,‬ולרוב עזרה נפשית לא זמינה עבורם‪.‬‬
‫שני אלמנטים המשפיעים על תהליך האבל ‪:‬‬
‫‪ .1‬סטיגמה )יחס של נידוי כלפי האבל(‬
‫‪ .2‬חסר(‪ )Deprivation‬באהבה ‪.‬באם קיימת אמביוולנטיות‪ ,‬קיים קושי לתקשר‪,‬‬
‫קיים מחסור בטקסי אבלות מקובלים – עלולות להתפתח תגובות אבל‬
‫פתולוגיות ‪.‬‬
‫כל אלה עלולים להתרחש בתדירות גבוהה יותר עבור מי שאבלו אינו מוכר וכך‬
‫להציבו בסיכון לחוסר הסתגלות לאובדן‪.‬‬

‫התפתחות ההבנה והקלה של המוות‪:‬‬

‫גיל‬ ‫מאפיין‬
‫עד ‪5‬‬ ‫אין הבנה של המוות‪ :‬המוות הוא פרידה זמנית‪ .‬הילד מדמיין חוסר תזוזה או פעילות‪.‬‬
‫‪5-9‬‬ ‫מבין שהמוות הוא סופי‪ .‬מאמין שהוא יחיה לנצח ‪.‬‬
‫מקשר מוות לאלימות‪ :‬מאמין שיש למחשבות השפעה על המוות‬

‫‪10‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫‪9-12‬‬ ‫מבין שהמוות מסיים חיים‪ .‬מתחיל להבין שאינו בן אלמוות ‪.‬‬
‫שאלות על חיים שלאחר המוות או ביטוי פחדים מהמוות‪.‬‬
‫‪12-18‬‬ ‫חושש ממוות בלתי צפוי‪ .‬מסוגל לפנטז על עימותים על המוות‪ ,‬להתגרות במוות‪ ,‬התנהגות‬
‫מסוכנת‪ .‬לא חושב לעיתים קרובות על המוות‪ ,‬אלא מתייחס אליו במונחים פילוסופיים‬
‫רוחניים אינטלקטואלית – נראה שמבין את המוות אך רגשית אינו מסוגל לקבל זאת‪.‬‬
‫‪18-45‬‬ ‫גישה למוות המושפעת מאמונות דתיות ותרבותיות‬
‫‪45-65‬‬ ‫מקבל את העובדה שימות‪ .‬חווה מוות של הורים או חברים‪ :‬החוויה מקצינה את‬
‫החרדה מהמוות‪ .‬התמודדות עם החרדה תלויה במצב הרגשי‬
‫‪65+‬‬ ‫חרדה ופחד ממחלות ממושכות‪ .‬חוויות תכופות של מוות של חברים ובני גיל‪.‬‬
‫מביט אל המוות במספר היבטים‪ :‬חירות מהכאב‪ ,‬איחוד עם אוהבים שנפטרו‪.‬‬

‫התערבות סיעודית – ‪End of Life Care‬‬

‫מטרת הטיפול הניתן בשבועות האחרונים – לאפשר מוות בכבוד‪ ,‬תוך גילוי‬ ‫‪‬‬
‫אנושיות והתחשבות בערכים ואמונות של המטופל ומשפחתו‪.‬‬
‫‪ – End of Life‬סוף תקופת חיים‪ ,‬כולל תהליכי סיום מטלות אישיות ומשפחתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להקל על תחושת הבדידות‪ ,‬פחד ודיכאון‬ ‫‪‬‬
‫לאפשר מידת בטחון ודימוי עצמי‬ ‫‪‬‬
‫סיוע בקבלת האובדן‬ ‫‪‬‬
‫לספק נוחות פיזית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טיפול תומך‪ Palliative Care -‬ו‪Hospice -‬‬

‫טיפול פליאטיבי הוא טיפול ששם במרכז את החולה ולא את המחלה‪ ,‬את איכות החיים‬
‫ולא רק את משכם‪ .‬נוהל סיעודי לטיפול בנפטר במחלקות בביה"ח‬
‫רקע‪ :‬הטיפול בנפטר הינו תהליך המתבצע ע"י צוות רב מקצועי הכולל רופא‪,‬‬
‫אחיות‪ ,‬אלונקאים‪ ,‬פקידי משרד קבלת חולים )ולפי הצורך עובדים סוציאליים(‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫להבטיח הליך סידור‬ ‫‪.1‬‬
‫הנפטר תוך שמירה על‬
‫כבוד המת‪.‬‬
‫למנוע טעויות בזיהוי‬ ‫‪.2‬‬
‫הנפטר‬
‫למנוע אבדן גברי ערך של‬ ‫‪.3‬‬
‫הנפטר‬
‫הנחיות לצוות סיעודי לגבי טיפול בנפטר – עקרונות לטיפול בנפטר‪:‬‬
‫המוות יקבע ע"י רופא וירשם בגיליון‬ ‫‪‬‬
‫החולה‬
‫טיפול בנפטר יעשה רק לאחר קביעת‬ ‫‪‬‬
‫המוות‬
‫ניתוק הנפטר ממכונת ההנשמה‪ ,‬יעשה‬ ‫‪‬‬
‫ע"י רופא‬
‫רישום ודיווח‪ :‬מתבצע באופן קפדני בכל‬ ‫‪‬‬
‫שלבי הטיפול בנפטר‪.‬‬
‫העברת הנפטר לחדר מתים‪ ,‬תעשה‬ ‫‪‬‬
‫לפחות שעתיים מקביעת המוות‬
‫אין למסור נפטר ישירות מהמחלקה‬ ‫‪‬‬
‫למשפחה‪ .‬במקרים חריגים‪ ,‬נפטר יימסר‬
‫ישירות מהמחלקה למשפחה בתנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ (1‬אישור ממנהל ביה"ח או סגנו )באמצעות האחות הכללית(‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫‪ (2‬רישום פרטי הנפטר בספר הנפטרים שבמכון הפתולוגי‪ ,‬ע"י האלונקאי‪.‬‬

‫הליך‪ :‬הודעה למשפחה )ע"י רופא‪ ,‬אחות ‪ /‬א‪ .‬משמרת(‪ ,‬דווח האחות )לאחות‬
‫כללית‪ ,‬למשרד קבלת חולים‪ ,‬למתאמת השתלות(‪ ,‬הכנת הציוד‪ ,‬זיהוי הנפטר )ע"י‬
‫שתי אחיות(‪ ,‬סידור הנפטר‪ ,‬טיפול בבגדים וחפצי ערך‪.‬‬
‫תפקיד אחות אחראית משמרת‪:‬‬
‫‪ (1‬לדאוג לתמיכה למשפחה ע"י חבר מצוות המחלקה מרגע הודעת הפטירה ועד‬
‫לשחרור הגופה‬
‫‪ (2‬להדריך משפחת הנפטר לסידורים אדמיניסטרטיביים במשרד קבלת חולים‬
‫ולקבלת חפצי ערך ובגדי הנפטר‬
‫‪ (3‬לוודא כי לא ימצאו מבקרים וחולים בפרוזדור המחלקה בעת הוצאת‬
‫הנפטר מחדרו‪.‬‬
‫שלבים שלאחר המוות‬
‫‪ – Rigor Mortis‬קיפאון מוות – אחד מסימני הזיהוי של מוות‪ ,‬הנגרמים‬ ‫‪‬‬
‫ע"י שינויים כימיים בשרירים לאחר המוות‪ .‬גורם לגפיים של הגופה להיות‬
‫נוקשים וקשים‪ .‬בבני אדם‪ ,‬מתחיל לאחר כשלוש עד ארבע שעות‪ ,‬ומגיע‬
‫לקשיחות מקסימלית לאחר ‪ 12‬שעות ‪.‬מתפוגג בהדרגה עד כ‪ 48 -‬עד ‪60‬‬
‫שעות לאחר המוות‪.‬‬
‫‪ – Algor Mortis‬אלגור‪-‬קור‪ .‬ירידה בטמפרטורת הגוף לאחר המוות‪ .‬בד"כ‬ ‫‪‬‬
‫ירידה מתמדת עד התאמת טמפרטורת הסביבה‪ ,‬למרות שגורמים חיצוניים‬
‫יכולים להיות בעלי השפעה משמעותית‪.‬‬
‫‪ – Livor Mortis‬שיקוע של הדם בחלק התחתון של הגוף‪ ,‬גורם לשינוי‬ ‫‪‬‬
‫צבע אדום ארגמני של העור‪ .‬מתחיל כשעתיים לאחר הפטירה ונקרש‬
‫בנימים בארבע עד חמש שעות‪ .‬כחלון מקסימלי מתחרש בתוך ‪ 12-6‬שעות‪.‬‬
‫עוצמת הצבע תלויה בכמות המופחתת של המוגלובין בדם‪ .‬יכול לשמש‬
‫כאמצעי לקביעת זמן מוות משוער‪.‬‬

‫הדרכת מטופלים‬
‫הדרכת מטופלים‬
‫תהליך חינוכי‪ ,‬מתוכנן‪ ,‬שמטרתו לסייע לאדם להתמודד טוב יותר‬ ‫‪‬‬
‫עם אתגריו הבריאותיים ‪.‬‬
‫כלי טיפולי שבאמצעותו מניעים את האדם לפתח את יכולותיו‬ ‫‪‬‬
‫להגיע לטיפול עצמי ‪.‬‬
‫בתהליך זה ניתנת מידת עצמאות למטופל בהחלטה על אופן ותוכן‬ ‫‪‬‬
‫הלמידה ‪.‬‬

‫‪ - Learning‬למידה‬
‫תהליך רגשי ‪ ,‬אינטלקטואלי הגורם לשינוי מתמשך בהתנהגות ‪.‬‬
‫מאפייני חינוך מבוגר ‪:‬‬
‫ככל שאדם מבוגר יותר‪ ,‬כך תפיסתו העצמית נעה מתלות לעצמאות ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ניסיון חיים קודם‪ -‬הינו מקור עשיר ומשמעותי ללמידה ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מוטיבציה ללמידה קשורה בד"כ למשימות שהוטלו עליו או לתפקידיו החברתיים ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נטיית המבוגר ללמוד תכנים הניתנים ליישום מידי ולא בטווח הרחוק ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫היעדים צריכים להיות רלוונטיים למטרה ‪.‬‬
‫הצורך הלימודי כאשר המטופל מעוניין לקבל מידע אודות‪ :‬ידע חדש‪ ,‬מיומנויות‪,‬‬
‫שינוים בהתנהגות קודמת‪ .‬בא לידי ביטוי בהיענות לטיפול‪ .‬היענות לטיפול משקפת‬
‫את המוטיבציה של המטופל להשתתף בשמירה על בריאותו ‪.‬‬
‫‪ - Compliance‬היענות לטיפול המטופל פסיבי‪ ,‬האחות מרצה למטופל מה הוא צריך‬
‫לבצע ‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫‪ - Adherence‬היענות לטיפול המטופל אקטיבי ‪ ,‬תכנית ההדרכה נבנית‬

‫ע"פ היכולות והצרכים הספציפיים של המטופל ‪.‬‬
‫‪- Domains‬תחומי הלמידה ‪:‬‬
‫‪ - Cognitive‬תחום קוגניטיבי‪ -‬מחשבות‪ ,‬ידע‪ ,‬יכולות אינטלקטואליות‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח המידע לדוגמא‪ :‬מה משמעות סוכר גבוה ?‬
‫‪ - Affective‬תחום אפקטיבי‪ -‬כיצד האדם מגיב מבחינה רגשית לנושא‬ ‫‪‬‬
‫הנלמד‪ ,‬עניין במידע ‪,‬עמדות‪ ,‬הערכות‪ ,‬אימון‪ ,‬אמונות‪.‬‬
‫‪ - Psychomotor‬תחום פסיכומוטורי ‪ -‬מיומנויות מוטוריות‪ ,‬מוטוריקה‬ ‫‪‬‬
‫גסה ומוטוריקה עדינה לדוגמא‪ :‬יכולת לתת זריקה‪ ,‬מדידת סוכר‪ ,‬הפעלת‬
‫משאבת אינסולין ‪.‬‬

‫גורמים המשפיעים על הלמידה‪:‬‬

‫סביבה ‪ -‬סביבה אופטימאלית ללמידה ללא "רעשים" מצמצמת הסחות‬ ‫‪‬‬
‫דעת ‪.‬‬
‫רגש ‪ -‬פחד‪ ,‬דיכאון‪ ,‬חרדה מעכבים למידה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גורמים פיזיולוגים ‪ -‬כאבים‪ ,‬מגבלות מעכבים למידה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גורמים תרבותיים ‪ -‬שפה וערכים שונים עלולים לגרום לחוסר היענות‬ ‫‪‬‬
‫ולעכב את הלמידה ‪.‬‬
‫יכולות פסיכו מוטוריות ‪ -‬יש להתחשב ביכולות הפיזיות של המטופל‪ ,‬כגון‬ ‫‪‬‬
‫חולשת שרירים ‪,‬קורדינציה‪ ,‬מצבים מנטליים‪ ,‬עייפות ‪,‬הפרעות בראייה‬
‫ושמיעה ‪.‬‬
‫גדילה והתפתחות‪ :‬מוכנות פיזית‪ ,‬קוגניטיבית‪ ,‬רגשית‪-‬חברתית‬ ‫‪‬‬
‫מוטיבציה‪ :‬הרצון ללמוד משפיע על איכות הלמידה‬ ‫‪‬‬
‫מוכנות‪ :‬מוכנות ללמידה משתקפת בהתנהגותו של הלומד‪ ,‬ברצונו‬ ‫‪‬‬
‫וביכולתו ללמוד באותו זמן‬
‫ענייניות ‪ /‬רלוונטיות‪ :‬הידע או המיומנויות שנלמדים רלוונטיים ללומד‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫קישור לידע קודם‬
‫מתן משוב‪ :‬מחזק את הלמידה‪ .‬משוב שלילי יכול לעכב את הלמידה‬ ‫‪‬‬
‫תמיכה ללא שיפוט‪ :‬רכישת אמון של השני גורמת לפתיחות ללמידה‬ ‫‪‬‬
‫וקבלה הימנעות מדעות קדומות ‪.‬‬
‫מהפשוט למורכב‪ :‬למידה נרכשת כאשר החומר מאורגן באופן לוגי‬ ‫‪‬‬
‫המאפשר חיבור לידע קודם ‪,‬לדוגמא‪ :‬הדרכה בשלבים ‪.‬‬
‫גיבוש הלמידה‪ :‬חזרה על מושגים עיקריים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיתוי‪ :‬המידע והמיומנות יעיל כאשר הזמן בין הלמידה לבין היישום הוא‬ ‫‪‬‬
‫קצר ‪.‬‬

‫בהדרכה חייבת להיות מטרת‪-‬על הגברת עצמאות המטופל ‪.‬הדרכה נכללת בכל‬
‫תחומי העשייה של האחיות כל הטיפול בסיעוד מכוון לקידום‪ ,‬שימור והחזרת בריאות‪,‬‬
‫מניעת מחלה ולסייע לאנשים להסתגל למחלה ‪.‬כל מגע שיש לאחות עם צרכן‬
‫בריאות‪ ,‬חולה או בריא‪ ,‬צריך היות מנוצל כהזדמנות להדרכה על בריאות ‪.‬‬
‫הדרכת מטופלים והקשרה ל‪:‬‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬ה'תשנ"ד ‪ -1994‬מסדיר מתן שירותי בריאות‬ ‫‪.1‬‬
‫לתושבי ישראל באמצעות קופות החולים‪ .‬מכלול השירותים הרפואיים‬
‫והתרופות הניתנים על פי חוק זה קרוי סל הבריאות‪ .‬על מנת לקבל סיוע‬
‫במימוש זכויות הפרט במערכת הבריאות‪ ,‬ניתן לקבל סיוע באמצעות‬
‫האגודה לזכויות החולה ‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫חוק זכויות החולה ה'תשנ"ו ‪" - 1996‬מטרתו לקבוע את זכויות האדם‬ ‫‪.2‬‬
‫המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל‬
‫פרטיותו"‪ .‬החוק קובע כי‪:‬‬
‫"מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות‪ ,‬הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות‬ ‫‪‬‬
‫הרפואית והן מבחינת יחסי האנוש"‪.‬‬
‫"מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו ‪".‬‬ ‫‪‬‬
‫"מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו‪".‬‬ ‫‪‬‬
‫"מטפל‪ ,‬כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד‬ ‫‪‬‬
‫הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול‬
‫הרפואי ‪".‬‬
‫"לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת "‬ ‫‪‬‬
‫חוק החולה הנוטה למות‪ , ,‬התשס"ו ‪ -2005‬מסדיר את זכויותיו של החולה‬ ‫‪.3‬‬
‫הנוטה למות‪ ,‬כולל הזכות לדרוש טיפול רפואי‪ ,‬להימנע מקבלת טיפול‬
‫רפואי ולהפסיק מתן טיפול רפואי אשר החל ‪.‬‬
‫במהותו מאפשר לאדם להורות כי בנסיבות מסוימות תיערך לו‬
‫המתת חסד ‪.‬‬
‫הקוד האתי לאחיות ולאחים בישראל‬ ‫‪.4‬‬

‫"רווחה"‪ -‬מכלול רחב של מרכיבים‪ :‬בריאות טובה‪ ,‬רכוש‪-‬כסף‪ ,‬קריירה‪ ,‬אושר‪ ,‬פנאי‪.‬‬
‫מצב שבו יש איזון בין המשאבים העומדים לרשותנו לבין הצרכים שלנו‪ .‬כאשר‬
‫נוצרת הפרעה באיזון ביניהם‪ ,‬ה‪ well being -‬מתערער‪.‬‬
‫העצמה ‪ :empowerment‬פיתוח הערכה עצמית חיובית והכרה בערך העצמי ובערך‬
‫הזולת ‪.‬‬
‫האדם רוכש את היכולת לקבוע עמדה ברורה לגבי עצמו וחייו וליטול אחריות‬
‫למעשיו‪ ,‬השקפותיו ורגשותיו ‪.‬מטרת העצמה‪ -‬להעלות את רמת האוטונומיה של‬
‫המטופלים יותר מאשר את ההיענות שלהם לטיפול‪.‬‬
‫חשיבות ההדרכה כחלק מעשייה סיעודית‬
‫קיצור משך האשפוז‬ ‫‪‬‬
‫שיתוף המטופל בקבלת החלטות ובטיפול‬ ‫‪‬‬
‫חוק זכויות המטופל‬ ‫‪‬‬
‫הצפת ידע‬ ‫‪‬‬
‫קידום בריאות‬ ‫‪‬‬
‫העצמת האחות‬ ‫‪‬‬
‫העצמת המטופל‬ ‫‪‬‬

‫‪14‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫התיאורית של אורם‬
‫"לסיעוד מבט ייחודי על בן האנוש ‪,‬צרכיו והאנרגיה שלו‪ ,‬השונים משאר מקצועות‬
‫הבריאות‪ .‬לסיעוד יכולת לאבחן את בשלותו של הפרט בלהיות שותף לטיפול ‪".‬ייחודה‬
‫של אורם בכך שמצאה דרך לאחד את המושגים‪ :‬אדם‪ ,‬בריאות‪ ,‬חברה‪ ,‬סביבה‬
‫וסיעוד ‪.‬התנאי למעורבות סיעודית על פי אורם‪" :‬חוסר היכולת של אנשים לטפל‬
‫בעצמם בשעה שהם זקוקים לעזרה בשל מצבם הבריאותי ‪ ".‬התיאוריה של אורם‬
‫מורכבת מ ‪ -3‬תיאוריות הקשורות זו לזו ‪:‬‬
‫‪1.‬‬ ‫‪ .Self Care‬טיפול עצמי‬
‫‪ ‬האדם אחראי על בריאותו‬
‫‪ ‬לאדם הזכות והיכולת להחליט ולבחור את הדרך בה הוא דואג‬
‫לבריאותו ‪.‬‬
‫‪ ‬יחס בין המטופל לבין איש המקצוע צריך להיות יחס של שותפות ‪.‬‬
‫‪ ‬הידע ומיומנות של ‪ self care‬מקטין את התלות של האדם באיש‬
‫המקצועי ומאפשר לו להעריך את מצב בריאותו והצורך בהתערבות ‪.‬‬
‫‪ self care ‬הינו רלוונטי לאנשים מרמות סוציו‪-‬אקונומיות שונות‬
‫ומתרבויות שונות ‪.‬‬

‫מרכיבים עיקריים ב ‪self care‬‬

‫פעילויות לקידום הבריאות ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פעילויות לשמירת הבריאות ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מניעת מחלות ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫זיהוי מוקדם ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫התמודדות עם מחלה והפיכת הטיפול לאורך חיים ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪2.‬‬ ‫חסך בטיפול עצמי ‪Self Care Deficit -‬‬
‫מערכות סיעודיות – ‪ Nursing System‬תפקידי האחות לפי אורם‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫האחות משלימה את הטיפול אשר הרופא לא עשה למען המטופל ‪.‬‬
‫האחות משלימה את הטיפול אשר המטופל לא עשה למען עצמו ‪.‬‬
‫התיאוריה של וירג'יניה הנדרסון‬
‫"התפקיד היחיד במינו של האחות הוא לסייע לפרט‪ ,‬חולה כבריא‪ ,‬בעשייתן של‬
‫הפעולות התורמות בריאות‪ ,‬להחזרתה‪ ,‬או למיתה שלווה‪ ,‬שהיה עושה אותן‬
‫אילו היה לו הידע‪ ,‬הכוח או הרצון לעשות אותן‪ .‬יש לעשות זאת בדרך שתעזור‬
‫לו להשיג אי תלות מהר ככל האפשר ‪".‬‬

‫תאוריית הצרכים של הנדרסון‬

‫לנשום באורח נורמלי ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לאכול ולשתות כיאה ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫להפריש פסולת גוף ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לנוע ולשמור על תנוחות רצויות ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫לישון ולנוח ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫לבחור בגוד מתאים‪ ,‬להתלבש ולהתפשט ‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫לקיים חום גוף בגבולות הרצויים ע"י התאמתם של לבוש וסביבה ‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫שמירה על ניקיון גוף וטיפוחו ‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫למנוע סכנות בסביבה ולהימנע מפגיעות באחרים ‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫לתקשר עם הזולת על מנת להביע רגשות‪ ,‬צרכים‪ ,‬פחדים או דעות ‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
‫לעבוד את האלוהים על פי אמונתו ‪.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫לעבוד בדרך שתביא להרגשת אושר שלמות ‪.‬‬ ‫‪.12‬‬
‫לשחק או להשתתף בצורות שונות של בילוי ‪.‬‬ ‫‪.13‬‬
‫ללמוד‪ ,‬לגלות או לספק את הסקרנות המוליכה להתפתחות ולבריאות תקינה‪.‬‬ ‫‪.14‬‬
‫בריאות‬
‫יכולת האדם לבצע ללא עזרה את ‪ 14‬מרכיבי הסיעוד ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪15‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫בריאות כבסיס לתפקוד האדם ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קידום בריאות חשוב יותר מטיפול במחלה ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנשים ישמרו על בריאותם אם יהיה להם חוזק‪ ,‬רצון וידע דרוש ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אדם ‪ -‬מטופל הזקוק לעזרה כדי להגיע לבריאות ולעצמאות חייב לשמור על איזון פיזיולוגי‬
‫ופסיכולוגי ‪.‬‬
‫סיעוד ‪ -‬סיוע לבריאים ולחולים‪ .‬האחות עצמאית‪ ,‬בעלת ידע בביולוגיה‬
‫וסוציולוגיה ועליה לדעת מהם הצרכים הבסיסיים של האדם ‪.‬‬
‫סביבה ‪ -‬אנשים בריאים יכולים לשלוט על סביבתם אך החולי עלול לפגוע בכך ‪.‬‬
‫‪ -Nurse- Physician Relationship‬האחות עצמאית‪ ,‬תפקיד בבניית תכנית טיפול‬
‫מסייעת בניהול טיפול ובקידום בריאות ‪.‬‬
‫‪ -Nurse-Patient Relatioship‬האחות שותפה בטיפול‪ ,‬המטרה הובלת המטופל‬
‫לעצמאות בעזרת ידע ‪,‬רצון ועוצמה ‪.‬‬

‫התיאוריה של מדלין לינינגר‪ -‬תיאורית ה ‪caring‬‬

‫מטרת התאוריה ‪ :‬הכרה והבנת אחידות ושונות של תרבויות כגורם המשפיע על בריאות‬
‫ועל התמודדות עם חולי‪ ,‬נכות ומוות‪ .‬מתן טיפול הולם ואחראי בהתבסס על ידע‪ ,‬הבנה‬
‫ורגישות לשוני תרבותי כחלק מהתנהגות בריאותית או חולי ‪.‬‬
‫רעיון מרכזי ‪ :‬התחשבות הצוות ברקע התרבותי של מטופל‪ ,‬יחס לא שיפוטי‪ ,‬בידי‬
‫המטופל ומשפחתו את היכולת להעניק לצוות את הידע הדרוש להם על מנת לגשר‬
‫על הפערים‪.‬‬
‫יעדי התיאוריה‪:‬‬
‫התמודדות עם חולי‪ ,‬נכות או מוות מתוך שמירה על ערכים ונורמות של המטופל ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גישה מתחשבת ונטולת שיפוטיות כלפי מטופל ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לענות על צורכי המטופל‬ ‫‪‬‬

‫הנחות יסוד‬
‫לא ניתן לנתק את המטופל מהרקע התרבותי שלו ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ככל שהפער התרבותי בין מטופל למטפל‪ ,‬קטן יותר‪ ,‬כך תהליך הסיעודי מוצלח‬ ‫‪‬‬
‫יותר ‪.‬‬
‫תפקידו של המטפל לגשר על הפער ולדאוג לצמצמו ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מושגים מרכזיים בתאוריה‪:‬‬

‫‪ Caltural Care Diversity‬שונות בטיפול התרבותית‬
‫‪ Caltural Care Universality‬אוניברסליות בטיפול התרבותי‬
‫‪ negotiation / Caltural Care‬משא ומתן‪ /‬הסתגלות תרבותית‬
‫‪Accommodation‬‬
‫סיעוד במדינה רב תרבותית‪ :‬חברה רב תרבותית ומדינה הקולטת עליה ‪.‬עלינו‬
‫להפגין כבוד וסובלנות לשוני התרבותי‪ .‬לדאוג לגשר על פערים ולהבטיח טיפול‬
‫רפואי וסיעודי מקצועי ובטוח ‪.‬‬
‫שינויים חברתיים והשפעתם על הדרכה ‪:‬‬
‫שוני באופי ובהרכב האוכלוסייה‪ ,‬טיפולים מורכבים יותר‪ ,‬שימוש בטכנולוגיות‬
‫חדשות ומורכבות‪ ,‬משך אשפוז קצר יותר‪ ,‬עלייה בתחלואה כרונית‪ ,‬צורך בהמשך‬
‫טיפול בבית ובקהילה ‪.‬‬

‫גורמים המשפיעים על הדרכה‬

‫מין‪ ,‬גיל‪ ,‬סגנון למידה‪ ,‬סוג המחלה‪ ,‬השכלה‪ ,‬שוני תרבותי‪ ,‬רמת חרדה בה שרוי המטופל‪.‬‬

‫ציפיות המטופל מהדרכה‬

‫תשומת לב ויחס‪ ,‬מידע אודות אבחנה‪ ,‬טיפול ‪,‬תופעות לוואי ופרוגנוזה‪ ,‬תקשורת‬
‫פתוחה‪ ,‬הקדשת זמן‪ ,‬מידע בגובה העיניים‪ ,‬חוסר שיפוטיות‪ ,‬תמיכה‪ ,‬שיתוף פעולה‬

‫‪16‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫בין המטפלים‪ ,‬אמינות מצד המטפלים ונתינת‪ ,‬אמון במטופל‪ ,‬תמיכה רגשית‪,‬‬
‫הקשבה‪ ,‬מעורבות משפחתית‪.‬‬

‫פירמידת הצרכים של מאסלו‬

‫מניעי החסך ומניעי הגדילה‪:‬‬

‫מניעי החסך פועלים כדי למלא חסך מסוים בדברים שהם חיוניים לקיומו הפיסי‬
‫והפסיכולוגי של האדם ‪,‬כגון מזון‪ ,‬ביטחון ואהבה ‪.‬מניעים אלה פועלים להפחתת מתח‬
‫בלתי נעים הקיים באדם בעקבות צרכי החסך ופועלים החזרתו למצב של רגיעה‬
‫והחזרת ההומאוסטיזיס‪ .‬כאשר האדם חופשי מלספק את צרכי החסך ‪,‬מופיעים מניעי‬
‫הגדילה‪ ,‬אשר אינם חיוניים לעצם קיומו של האדם‪ ,‬אבל מספקים לו את התוכן‬
‫שבשבילו כדאי לחיות‪ .‬דוגמאות לכך הן הצורך באומנות ‪,‬ביופי‪ ,‬יצירתיות ‪.‬אח‪/‬ות‬
‫צריכים להיות בעלי יכולת מקצועית גבוהה לזיהוי צרכי ההדרכה ומתן ההדרכה ותמיכה‬
‫במטופל‪ ,‬במיוחד במצבי דחק ‪.‬‬
‫היבטים נפשיים ורגשיים בהדרכת מטופלים‬
‫"צריך לטפל בחולה ולא במחלה ‪ ".‬רגש ‪ -‬נמצא כי בבי"ח נוטים להדחיק או להתעלם‬
‫ממחצית‪ ,‬סימנים או רמזים רגשיים ‪ .Butow et al.‬דיווחו כי רופאים אונקולוגים מזהים‬
‫מרבית הסימנים הקשורים לצורך במידע ונותנים להם מענה‪ .‬הם הרבה פחות רגישים‬
‫לרמזים המביעים צורך בתמיכה רגשית‪ .‬עוד נמצא כי רופאים אונקולוגים מגיבים‬
‫באמפתיה רק ל ‪ -%29‬מביטויים רגשיים שליליים‪ .‬רופאות יותר מרופאים מעורבות‬
‫בשיחות שממוקדות ברגשות‪.‬‬
‫סגנונות התמודדות של אנשים במצבי דחק‬
‫קבוצת "מחפשי מידע" מונעים ע"י הצורך להפחית תחושת אי‪-‬וודאות‪ ,‬גם במחיר‬
‫של הגברת תחושת החרדה ‪".‬נמנעי המידע" פועלים מתוך הצורך להפחית ‪,‬ככל‬
‫הניתן‪ ,‬את רמת החרדה בה הם מצויים ‪,‬תגובתם לאירוע מאיים תתבטא בהסחת‬
‫הדעת‪ ,‬הרפיה‪ ,‬הכחשת האיום והתנתקות ‪.‬‬

‫תקשורת‬
‫מחקרים מצביעים כי פתיחות לרגשות המטופל ותגובות אמפתיות מזוהות עם‬
‫תוצאים חיוביים‪ :‬הפחתת מצוקה‪ ,‬הגברת היענות המטופל לטיפול‪ ,‬הפחתת‬
‫סימפטומים‪ .‬מחקרים בתחום מראים כי מוח נחסם לרכישת מידע ‪/‬למידה חדשים‬
‫כאשר אדם נמצא במצב של סטרס ‪.‬מחקרים מראים כי לאלמנטים רגשיים יכולה‬
‫להיות השפעה מהותית על תהליך קבלת ההחלטות שאנשים מבצעים‪ .‬מתן‬
‫מידע‪/‬הדרכה במצבי לחץ צריך להיות במינון זהיר‪ ,‬חשוב לחזור ולהדריך במפגשים‬
‫נוספים ‪.‬אחיות ורופאים מרגישים חסומים בתקשורת עם מטופלים בעת ביטויי רגשות‬
‫של מטופליהם‪ ,‬מכיוון שהם יוצרים מצבי סטרס‪ .‬רגשות שליליים הן של מטופל והן‬

‫‪17‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫של מטפל עלולים להוות מכשול באינטראקציה בין מטפל למטופל ‪.‬רגשות חיוביים‬
‫של מטפלים משפיעים באופן חיובי על ביטחון המטופלים ומפחיתים חרדה ולחץ ‪.‬‬

‫תקשורת והתנהגות בריאותית בהקשר מגדרי‬

‫הבדלים פיזיולוגיים נקראים הבדלי מין‬ ‫‪‬‬
‫הבדלים פסיכולוגיים נקראים הבדלי מגדר‬ ‫‪‬‬
‫הבדלים אלו מושפעים מהסביבה ומהתרבות ובאים לידי ביטוי במצבי בריאות‬ ‫‪‬‬
‫וחולי ‪.‬‬

‫מגדר בעל השפעה ישירה על בריאות והתנהגויות מקדמות בריאות‬

‫גברים‪ :‬נוטים לקחת סיכונים שיכולים להשפיע על בריאותם‪ ,‬סטטיסטית מעורבים‬
‫יותר בתאונות דרכים‪ ,‬דוחים אמונות בריאות והתנהגויות בריאות‪ ,‬הנחשבים‬
‫כנשיים ‪.‬‬
‫נשים ממושמעות יותר פחות נוטות לסיכונים‪ ,‬זהירות יותר בנהיגה‪ ,‬נוטות לשים‬
‫את משפחתן במרכז ולהזניח את עצמן ‪.‬‬
‫סוגי הדרכה‪ :‬הדרכה אישית‪ /‬פרטנית‪ ,‬הדרכה קבוצתית‪ ,‬הדרכה‬
‫קלינית‪/‬הדרכה חינוכית אסטרטגיות להדרכה‬
‫להסביר ולתאר‪ -‬קוגניטיבי‬ ‫‪‬‬
‫לענות על שאלות‪ -‬קוגניטיבי‬ ‫‪‬‬
‫להדגים‪ -‬פסיכו מוטורי‬ ‫‪‬‬
‫דיון אישי או קבוצתי ‪ -‬רגשי וקוגניטיבי‬ ‫‪‬‬
‫תרגול‪ -‬פסיכו מוטורי‬ ‫‪‬‬
‫תמונות וחומר כתוב‪ -‬חזותי וקוגניטיבי‬ ‫‪‬‬
‫משחק תפקידים‪ -‬קוגניטיבי רגשי‬ ‫‪‬‬
‫אמצעים ומחשב‪ -‬קוגניטיבי‪ ,‬רגשי ופסיכו‪ -‬מוטורי‬ ‫‪‬‬

‫התערבות‬
‫פיתוח יחסי אמון‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בידע קודם של המטופל‬ ‫‪‬‬
‫בחירת זמן וסביבה מתאימים‬ ‫‪‬‬
‫תקשורת ברורה ועניינית‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בשפה ברורה‬ ‫‪‬‬
‫ערנות לגבי שינויים בתגובת המטופל‬ ‫‪‬‬
‫שימוש בחומרי עזר מתאימים‬ ‫‪‬‬
‫הדרכה פרטנית או קבוצתית‬ ‫‪‬‬
‫תרגול וחזרה על מיומנויות‬ ‫‪‬‬

‫כללי ההדרכה ‪ :‬היעזר בשיטות הדרכה בסיסיות‪ ,‬שב מול המודרך‪ ,‬דבר לאט‪ ,‬מנע‬
‫הסחת דעת‪ ,‬השתמש בהסברים קצרים ומדויקים‪ ,‬הסבר והדגם כל שלב בביצוע‪,‬‬
‫במידת הצורך‪ ,‬היעזר בעזרי הדרכה וידיאו ‪,‬כרזות‪ ,‬פוסטרים‪ ,‬חוברות‪ ,‬תמונות וכד'‪.‬‬
‫תכנן את ההדרכה ואפשר מנוחה‪ ,‬היעזר בשיטות הדרכה בסיסיות‪ ,‬תקן טעויות באופן‬
‫מידי‪ ,‬הפגן ביטחון עצמי‪ ,‬תושייה וגמישות‪ ,‬ענה על שאלות‪ ,‬עודד את המטופל לכתוב‬
‫שאלות שמתעוררות בבית‪ ,‬הדרך את המטופל לעצור ולחשוב לפני כל פעולה‪ ,‬וודא‬
‫שהמטופל מודע למגבלותיו על מנת שיפנה לקבלת עזרה בשעת הצורך‪ ,‬לפני תחילת‬
‫נושא חדש‪ ,‬בדוק האם הבין את הנושא הקודם‪ ,‬חזור על דברים חשובים‪ ,‬תן חיזוקים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫איסוף נתונים רלוונטיים אודות המטופל ‪ :‬פרטים אישיים דמוגרפיים וסוציו אקונומיים‪,‬‬
‫שפה ותרבות ‪,‬אמונות ותפיסות‪ ,‬ידע קודם‪ ,‬הרגלים ‪ /‬היענות לטיפול‪ ,‬מוכנות ללמידה‪,‬‬
‫מוטיבציה‪ ,‬מצב פיזי וחושים‪ ,‬יכולת למידה‪ ,‬קשב וריכוז‪ ,‬תגובות למשבר‪ ,‬תגובות‬

‫‪18‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫להדרכה קודמת‪ ,‬שינויים צפויים ובלתי צפויים במהלך הטיפול‪ ,‬כוח אדם‪ ,‬זמן ‪ /‬תזמון‪,‬‬
‫חומרים ‪ /‬אמצעי עזר‪ ,‬סביבה – מקום ופרטיות‪.‬‬
‫תכנון ההדרכה‬
‫קביעת מטרות ויעדים לימודיים לטווח הקצר והארוך‪ ,‬כולל מועד להשגתה‪ ,‬שינוי‬ ‫‪‬‬
‫בהתנהגות ‪,‬תכנית מציאותית ‪.‬‬
‫קביעת התכנים בהתאם למטרות וליעדים – מידע‪ ,‬הנחיות‪ ,‬הסבר על פעולות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אופן שימוש במכשירים‪ ,‬טיפול עצמי בחיי יום יום‪ ,‬נטילת תרופות‪ ,‬טיפולים ‪.‬‬
‫בחירת דרכים ואמצעי הדרכה מותאמים למטופל ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הד‬ ‫‪‬‬
‫רכ‬
‫ה‬
‫איש‬
‫ית‬
‫או‬
‫קבו‬
‫צתי‬
‫ת‬
‫הד‬ ‫‪‬‬
‫רכ‬
‫ה‬
‫ע"פ‬
‫תכנ‬
‫ית‬
‫מוב‬
‫נית‬
‫או‬
‫באו‬
‫פן‬
‫אק‬
‫ראי‬
‫‪,‬‬
‫כתו‬
‫בה‪,‬‬
‫בע"‬
‫פ‬
‫הר‬
‫צא‬
‫ה‪,‬‬
‫שי‬
‫חה‪,‬‬
‫הדג‬
‫מה‬
‫עזר‬ ‫‪‬‬
‫י‬
‫לימ‬
‫וד ‪:‬‬
‫דפי‬
‫מיד‬
‫ע‪,‬‬
‫מפו‬
‫ת‪,‬‬

‫‪19‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫דגמ‬
‫ים‪,‬‬
‫סר‬
‫טים‬
‫שימוש בטעויות כחלק מהלמידה‬ ‫‪‬‬
‫קביעת תנאים להדרכה ‪ :‬מקום ‪ /‬זמן‬ ‫‪‬‬
‫קביעת מבצעי ההדרכה ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אחו‬ ‫‪‬‬
‫ת‪,‬‬
‫צוו‬
‫ת‪,‬‬
‫מומ‬
‫חה‬
‫נכונ‬ ‫‪‬‬
‫ות‬
‫לה‬
‫דרי‬
‫ך‬
‫ידע‬ ‫‪‬‬
‫בגד‬
‫ילה‬
‫והת‬
‫פת‬
‫חות‬
‫יכול‬ ‫‪‬‬
‫ת‬
‫לש‬
‫מוע‬
‫ולה‬
‫קשי‬
‫ב‬
‫יכול‬ ‫‪‬‬
‫ת‬
‫לה‬
‫עבי‬
‫ר‬
‫תכנ‬
‫ים‬
‫קביעת דרך הדיווח – בע"פ‪ ,‬בכתב‪ ,‬מיקום ברשומה הסיעודית‬ ‫‪‬‬

‫ביצוע ההדרכה‬
‫מתן ההדרכה ע"י מי שנקבע בתכנית‪ ,‬מתן תשומת לב למצבים משתנים‪ ,‬סימפטומים‬
‫חשובים‪ ,‬יכולת התקדמות אישית‪ ,‬שימוש במונחים המובנים למטופל בהתבסס על‬
‫משוב שוטף‪ ,‬להתחשב במה שהמטופל מבין אודות הטיפול‪ ,‬מה המטופל מבין על‬
‫התועלת שבטיפול‪ ,‬מתן אפשרות לביטוי רגשות‪ ,‬ליבון בעיות אישיות‪ ,‬רמת‬
‫המוטיבציה של הלומד‪ ,‬רמת החרדה של הלומד‪ ,‬דיווח על פי התכנית‪ ,‬שמירה על‬
‫כללי החוק והאתיקה‪.‬‬

‫הערכת ההדרכה‬
‫בדיקת שלמות ורלוונטיות האומדן‬ ‫‪‬‬

‫‪20‬‬
‫אורית‪ ,‬טליה ונעמה‬ ‫‪2015‬‬ ‫יסודות הסיעוד‬

‫בדיקת התאמת ההדרכה בפועל לתכנון ‪ -‬סיום‬ ‫‪‬‬

‫התהליך או זיהוי צרכים נוספים‬ ‫‪‬‬
‫בדיקת תוצאות ההדרכה לטווח הקצר והארוך ‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫השגת היעדים מידת ההבנה‪ ,‬שינוי בהתנהגות ‪,‬יכולת ביצוע של הנלמד‪ ,‬היענות‬ ‫‪‬‬
‫לטיפול ‪,‬הפחתת חרדה‬
‫בדיקת יעילות התהליך – השקעת משאבים ביחס לתוצאות‬ ‫‪‬‬
‫תיעוד ההדרכה – השתקפות תהליך ההדרכה בדיווח‪ ,‬תרומת הצוות להמשכיות‬ ‫‪‬‬
‫הטיפול המטופל מתאר את‪ ...‬המטופל הדגים‪ ...‬הוסבר והודגם ותורגל ‪...‬‬

‫ב ‪ -‬ה ‪ -‬צ ‪ -‬ל ‪ -‬ח‬

‫‪ -‬ה‬

‫‪21‬‬