‫מבוא לתורת הצפינה ־ חורף תשע״ט‬ ‫‪31/10/18‬‬

‫חבורות‬
‫סימונים ‪ :1‬יהא ‪.m ∈ Z+‬‬
‫• נגדיר‪:‬‬
‫}‪Zm = {i ∈ Z : 0 ≤ i < m‬‬
‫}‪Z∗m = {i ∈ Zm : gcd (i, m) = 1‬‬

‫• לכל ‪ a, b ∈ Z‬נגדיר את הפעולות הבאות‪:‬‬

‫)‪a ⊕m b = (a + b‬‬ ‫‪mod m‬‬
‫)‪a ⊗m b = (a · b‬‬ ‫‪mod m‬‬

‫• יהיו ‪ .a, b ∈ Z‬נאמר כי ‪ a‬ו־‪ b‬שקולים מודולו ‪ m‬אם ‪ .m | a − b‬סימון‪.a ≡m b :‬‬

‫קבוצה ‪ G‬שעליה מוגדרת פעולה ◦ תקרא חבורה אם מתקיימות התכונות‬ ‫הגדרה ‪:2‬‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪.∀a, b ∈ G a ◦ b ∈ G‬‬ ‫‪ .1‬סגירות תחת ◦ ‪:‬‬
‫)‪.∀a, b, c ∈ G (a ◦ b) ◦ c = a ◦ (b ◦ c‬‬ ‫‪ .2‬אסוציאטיביות‪:‬‬
‫‪.∃e ∈ G ∀a ∈ G‬‬ ‫‪e◦a=a◦e=a‬‬ ‫‪ .3‬קיום איבר יחידה‪:‬‬
‫‪.∀a ∈ G ∃a−1 ∈ G a ◦ a−1 = a−1 ◦ a = e‬‬ ‫‪ .4‬קיום הופכי‪:‬‬

‫הגדרה ‪ :3‬חבורה )◦ ‪ (G,‬נקראת אבלית )או קומוטטיבית( אם הפעולה ◦ קומוטטיבית;‬

‫כלומר‪ ,‬לכל ‪ a, b ∈ G‬מתקיים ‪.a ◦ b = b ◦ a‬‬

‫סימון ‪ :4‬עבור חבורה סופית ‪ ,G‬נסמן ב־ )‪ O(G‬את סדר החבורה ‪) G‬מספר האיברים‬
‫ב־ ‪.(G‬‬

‫טענה ‪ (Z∗m , ⊗m ) :5‬חבורה‪.‬‬

‫טענות ‪:6‬‬
‫• איבר היחידה בכל חבורה הוא יחיד‪.‬‬
‫• לכל ‪ a ∈ G‬קיים הופכי יחיד ב־ ‪.G‬‬

‫‪1‬‬
‫מבוא לתורת הצפינה ־ חורף תשע״ט‬ ‫‪31/10/18‬‬

‫הגדרה ‪ :7‬תהא )◦ ‪ (G,‬חבורה ויהא ‪ a ∈ G‬כלשהו‪ .‬נגדיר‪:‬‬

‫‪a0 = e‬‬

‫ולכל ‪:n ∈ Z+‬‬

‫)‪an = a ◦ a(n−1‬‬
‫)‪a−n = a−1 ◦ a−(n−1‬‬

‫הגדרה ‪ :8‬תהא )◦ ‪ (G,‬חבורה ויהא ‪ .a ∈ G‬נאמר כי ל־‪ a‬יש סדר סופי ב־‪ G‬אם‬
‫קיים ‪ n ∈ Z+‬כך ש־‪ .an = e‬במקרה זה‪ ,‬ה־‪ n‬המינימלי שעבורו זה מתקיים נקרא‬
‫הסדר של ‪ a‬ב־‪ G‬ומסומן )‪.O (a‬‬

‫משפט ‪ :9‬תהי ‪ G‬חבורה סופית‪ .‬אזי לכל ‪ a ∈ G‬יש סדר סופי ב־‪.G‬‬

‫‪. an = e ⇐⇒ k|n‬‬ ‫משפט ‪ :10‬יהי ‪ a‬איבר בעל סדר ‪ k‬בחבורה כלשהי ‪ ,G‬אז‪:‬‬

‫‪m‬‬
‫= ) ‪.O(ak‬‬ ‫)‪gcd(m,k‬‬ ‫משפט ‪ :11‬תהי ‪ G‬חבורה‪ ,‬ויהי ‪ .a ∈ G‬אם ‪ ,O(a) = m‬אז‬

‫משפט ‪ :12‬תהי ‪ G‬חבורה אבלית‪ ,‬ויהיו ‪ .a, b ∈ G‬אם‬

‫• ‪ ,O(a) = m , O(b) = n‬וכן‬

‫• ‪,gcd(m, n) = 1‬‬

‫אז ‪.O(a ◦ b) = mn‬‬

‫הגדרה ‪ :13‬תהא ‪ G‬חבורה ויהא ‪ .g ∈ G‬נאמר כי ‪ g‬יוצר אם לכל ‪ a ∈ G‬קיים ‪n ∈ Z‬‬

‫כך ש־ ‪.a = g n‬‬

‫הגדרה ‪ :14‬תהא ‪ G‬חבורה‪ .‬נאמר כי ‪ G‬ציקלית אם יש ב־‪ G‬איבר יוצר‪.‬‬

‫תת חבורות וקוסטים‬

‫הגדרה ‪ :15‬תהי )◦ ‪ (G,‬חבורה‪ H .‬הינה תת־חבורה של ‪ G‬אם‪:‬‬

‫= ∅ )‪ H‬תת־קבוצה לא ריקה של ‪.(G‬‬

‫• ‪6 H⊆G‬‬

‫• ‪ H‬מהווה חבורה ביחס לאותה פעולה ◦ עבורה ‪ G‬מהווה חבורה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫מבוא לתורת הצפינה ־ חורף תשע״ט‬ ‫‪31/10/18‬‬

‫משפט ‪ :16‬תהי )◦ ‪ (G,‬חבורה‪ ,‬ותהי ‪ H‬תת־קבוצה לא ריקה של ‪ .G‬אם לכל ‪a, b ∈ H‬‬
‫מתקיים ‪ ,a ◦ b−1 ∈ H‬אזי ‪ H‬תת־חבורה של ‪.G‬‬

‫משפט ‪ :17‬תהי )◦ ‪ (G,‬חבורה‪ ,‬ותהי ‪ H‬תת־קבוצה סופית ולא ריקה של ‪ .G‬אם ‪H‬‬
‫סגורה תחת הפעולה ◦‪ ,‬אזי ‪ H‬תת־חבורה של ‪.G‬‬

‫הגדרה ‪ :18‬תהא )◦ ‪ (G,‬חבורה‪ ,‬תהא )◦ ‪ (H,‬תת־חבורה של )◦ ‪ (G,‬ויהיו ‪.a, b ∈ G‬‬

‫נאמר כי ‪ a‬ו־‪ b‬שקולים מודולו ‪ H‬אם ‪ .a ◦ b−1 ∈ H‬סימון‪.a ≡H b :‬‬
‫בהמשך דף זה‪ G ,‬תסמן חבורה )מעל הפעולה ◦( ו־ ‪ H‬תסמן תת־חבורה של ‪.G‬‬

‫משפט ‪ :19‬היחס ‪ a ≡H b‬הינו יחס שקילות על ‪.G‬‬

‫הגדרה ‪ :20‬עבור ‪ ,a ∈ G‬הקבוצה }‪ H ◦ a , {h ◦ a | h ∈ H‬נקראת קוסט ימני של‬

‫‪ H‬ב־ ‪.G‬‬

‫משפט ‪ :21‬לכל ‪.H ◦ a = {x ∈ G | x ≡H a} ,a ∈ G‬‬

‫משמעות המשפט היא שהקוסטים הימניים של ‪ H‬ב־ ‪ G‬הם מחלקות השקילות של היחס‬
‫‪ ,≡H‬ולפיכך הקוסטים מהווים חלוקה של ‪.G‬‬

‫משפט ‪ :22‬אם ‪ H‬סופית אזי לכל ‪ a ∈ G‬מתקיים |‪) |H ◦ a| = |H‬כלומר כל הקוסטים‬

‫שווי גודל(‪.‬‬

‫משפט לגרנז׳‪ :‬תהי ‪ G‬חבורה סופית‪ H ,‬תת־חבורה של ‪ .G‬אזי‪.O(H)|O(G) :‬‬

‫משפט ‪ :23‬תהי ‪ G‬חבורה סופית‪ ,‬ויהי ‪ .a ∈ G‬אזי )‪.O(a)|O(G‬‬

‫בחבורה ‪ G‬סופית‪.∀a ∈ G, aO(G) = e ,‬‬ ‫מסקנה ‪:24‬‬

‫משפט ‪ :25‬אם )‪ O(G‬מספר ראשוני‪ ,‬אז ‪ G‬חבורה ציקלית‪.‬‬

‫‪3‬‬