‫עבודת סיכום‪311515951/‬‬

‫בעבודה זו אציג שתי טענות אשר לא ברור אם מעמדן הוא נורמטיבי‪ ,‬דסקרפטיבי או מתודולוגי‪.‬‬
‫ראשית אציג את הטענה כי בני האדם פועלים בצורה ראציונלית‪ ,‬לאחר מכן אציג מדוע יש אי‬
‫בהירות לגבי מעמדה‪ ,‬משם אציג כיצד ג'ון סטיוארט מיל מתיחס לטענה זו‪ ,‬ואטען כי הוא‬
‫מתחייב לטענה המתודולוגית‪ .‬משם אציג כיצד גארי בקר מתיחס לשאלה זו‪ ,‬ואטען כי הוא‬
‫מתחייב לטענה הדסקרפטיבית‪ ,‬מטודולוגית‪ .‬משם אציג את הטענה לגבי הצורך במנהיג כמנגנון‬
‫אכיפה‪ ,‬ומדוע יש אי בהירות לגבי מעמדה‪ ,‬משם אציג כיצד תומס הובס מתיחס לטענה זו ואטען‬
‫כי הוא מתחייב לטענה הנורמטיבית‪ ,‬דסקרפטיבית‪ .‬ולבסוף אציג כיצד קנת' בינמור מתיחס‬
‫לטענה זו‪ ,‬ואטען כי הוא מתנגד לטענה הדסקרפטיבית‪.‬‬

‫הטענה כי בני האדם פועלים בצורה ראציונאלית‪ ,‬הינה טענה שלא ברור אם המעמד שלה הוא‬
‫נורמטיבי דסקרפטיבי או מתודולוגי‪ .‬הטענה תלויה בגבולות הפירוש שלה‪ .‬אם נפרש אותה בצורה‬
‫מתודולוגית‪ ,‬נבין אותה כ‪-‬האם נכון להבין התנהגות אנושית כהתנהגות ראציונלית כמושא‬
‫למחקר‪ .‬אם נפרש אותה בצורה דסקפטיבית נבין אותה כ‪-‬האם אנשים מתנהגים בצורה‬
‫ראציונלית‪ .‬ואם נפרש אותה כנורמטיבית נבין אותה כ‪-‬האם התנהגות נתונה היא ראציונלית‪.‬‬
‫בפסקאות הבאות אציג שתי הבחנות לטענה‪ ,‬זו של ג'ון סטיוארט מיל אשר מחויב לטענה‬
‫המתודולגית‪ ,‬ולאחר מכן אציג את זו של גארי בקר אשר מחויב לטענה דסקרפטיבית והן‬
‫מתודולוגית‪.‬‬

‫ג'ון סטיוארט מיל‪ ,‬הינו אחד הפילוסופים והכלכלנים הפוליטים החשובים והמשפיעים במאה ה‪-‬‬
‫‪ . 19‬עד היום כלכלנים רבים פועלים לפי ההבחנות המתודולוגיות שלו(בינהם היה גם בקר עליו‬
‫נרחיב בהמשך)‪ .‬מיל טוען שהוכן הראציונאלי פועל למען מיקסום הרווח שלו‪ .‬מכיוון שמיל עוסק‬
‫במחקר אין בכוונתו לטעון טענות נורמטיביות לגבי מטרותיו של הסוכן‪ .‬לדעתו‪ ,‬הסוכן‬
‫הראציונאלי פועל לפי נטיות מסוימות‪ .‬המטרה של מיל היא לבודד את הנטיות הללו והשפעתן‬
‫ובכך להבחין בקשר הסיבתי בינהן‪ .‬מיל מניח שהאדם הוא ראציונאלי בכדי לאפשר התקדמות‬
‫במחקר‪ ,‬ובכך ניתן לראות כי מיל מחויב לטענה שהאדם הוא ראציונאלי כטענה מתודולוגית‪ .‬הוא‬
‫בוחר לפרש את ההתנהגות של האדם כראציונאלי בשביל מטרת המחקר ולהגיע למסקנות‬
‫והתקדמות מדעית‪ .‬טענתו של מיל היא‪ ,‬שהכלכלה היא מדע אשר חוקר את תופעות חברתיות‬
‫כאשר האדם פועל למען מיקסום הרווח שלו‪ .‬מיל לא מתעסק בשאלה הדסקרפטיבית אם האדם‬
‫הוא ראציונאלי‪ ,‬ניתן להבין מדבריו שהאדם אכן לא תמיד ראציונאלי אך זה לא רלוונטי כי כאשר‬
‫הוא המושא למחקר שלנו בכלכלה עלינו להניח שהוא ראציונאלי‪ .‬מיל אף לא חושב שכל מה‬
‫שאדם רוצה הוא להתעשר אך שוב זוהי הנחה שיש להניח כדי לחקור את הכלכלה‪ .‬מיל טוען כי‬
‫אין בעולם חוקים חברתיים פשוטים אך אכן יש נטיות חברתיות‪ .‬ניתן להבין טענה זו בצורה‬
‫נורמטיבית‪-‬חוקים אלו לא קימים‪ .‬או כטענה דסקרפטיבית‪ -‬שלא הצליחו למצוא עדיין את‬
‫החוקים החברתיים‪ .‬בין אם נבין זו בצורה הנורמטיבית או הדסקרפטיבית‪ ,‬שתי הפירושים‬
‫לטענה זו מנביעות כי הנטיות קיימות‪ ,‬ולכן הדרך לאתרן יהיה במחקר דדוקטיבי‪ .‬בעזרת הנחה‬
‫מתודולוגית נוכל להסיק דדוקטיבית על נטיותיו של האדם‪ .‬בצורה זו‪ ,‬אם נניח שהאדם הוא‬
‫ראציונאלי כפרט שרוצה למקסם רווח‪ ,‬נוכל להסיק כי אם המחיר בשוק ירד הפרט ירצה לצרוך‬
‫יותר‪.‬‬
‫גארי בקר‪ ,‬כלכלן מהמשפיעים במאה ה‪ .20-‬כפי שציינתי פועלו היה מושפע מאוד מרעיונותיו של‬
‫מיל‪ .‬בקר תופס את הראציונאליות של האדם כראציונאליות מוגבלת‪ .‬ראציונאליות מוגבלת או‬
‫חלשה היא גישה אשר מכלילה התנהגויות רבות כהתנהגויות ראציונאליות‪ ,‬תפיסה זו תשים דגש‬
‫על עיקרון החירות‪ ,‬זאת מכיוון שרוב ההתנהגויות של האדם הן ראציונאליות‪ ,‬לכן יש לתת לו את‬
‫חופש הבחירה‪ .‬לעומת זאת ישנה תפיסה של ראציונאליות כראציונאליות חזקה אשר קובעת כי‬
‫הרבה פחות התנהגויות הן ראציונאליות‪ ,‬ולכן תפיסה זו נוטה יותר להתערב בחייו של האדם‪,‬‬
‫מכיוון שרוב התנהגויותיו של האדם הן לא ראציונאליות ולכן הוא לא יודע לרוב מה טוב לו‪ .‬לפי‬
‫בקר כמעט כל ההתנהגויות של האדם הן התנהגויות ראציונאליות ולכן ניתן לאמר כי הוא דוגל‬
‫בגישה של ראציונאליות מוגבלת(מאוד אפילו)‪ .‬בקר מניח כי האדם הראציונאלי ממקסם את‬
‫התועלת שלו‪ ,‬ובכך טוען כי הוא ראציונאלי‪ .‬בנוסף טוען בקר כי האדם הראציונאלי הוא בעל‬
‫העדפות בסיסיות קבועות ומה שמשתנה הוא המידע שבידו‪ .‬ולכן הוא גם עקבי‪ .‬בקר בפירוש טוען‬
‫שהאדם הוא ראציונאלי ולכן ניתן לאמר שהוא מתחייב לטענה הדסקרפטיבית‪ .‬עוד טוען בקר כי‬
‫גם כאשר נראה שהאדם פועל בצורה לא ראציונאלית זה לא אומר שהוא לא ראציונאלי אלא‬
‫שהצופה שטוען שהאדם פעל בצורה לא ראציונאלית לא מודע לכלל החישובים והשיקולים של‬
‫אותו אדם‪ .‬בקר טוען כי פונקצית התועלת של האדם מורכבת משלל שיקולים אשר חלקם גלוים‬
‫וחלקם נסתרים ‪.‬מה שמחזק את הטענה הדסקרפטיבית של בקר שהאדם הוא ראציונאלי‪.‬‬

‫מהנחותיו של בקר‪ ,‬ניתן להבין כי הוא גם מתחייב לטענה המתודולוגית שהאדם הוא ראציונאלי‪,‬‬
‫שכן לדעתו צריך לפרש כל התנהגות כראציונאליות‪ .‬בקר מחויב לטענתו המתודולוגית של מיל‬
‫ומאמין כי ההנחה של מיל כי האדם ראציונאלי היא אמיתית וגם הוא מבסס את מחקרו על‬
‫הכלכלה על הנחה זו ובכך ניתן לאמר שהדימיון בינהם הוא ההתחיבות לטענה המתודולוגית‪ .‬עם‬
‫זאת מיל אינו מתחייב לטענה הדסקרפטיבית שהאדם הוא ראציונאלי‪ ,‬מיל אף טוען כי ישנם‬
‫מקרים בהם האדם לא ראציונאלי בפירוש‪ .‬לעומתו טוען בקר שהאדם הוא ראציונלי בצורה‬
‫דסקרפטיבית מה שמראה את השוני בינהם‪.‬‬

‫טענה נוספת שאציג היא הצורך במנהיג כמנגנון אכיפה‪ .‬ניתן להבין את הטענה הזו בצורה‬
‫דסקרפטיבית או בצורה נורמטיבית‪ .‬אם נפרש טענה זו בצורה נורמטיבית נבין אותה כ‪-‬האם נכון‬
‫שצריך מנהיג כמנגנון אכיפה‪ .‬ואילו אם נפרש טענה זו בצורה דסקרפטיבית נבין אותה כ‪-‬צריך‬
‫מנהיג כמנגנון אכיפה‪ .‬בפסקאות הבאות אציג שתי הבחנות לטענה‪ .‬האחת של תומס הובס אשר‬
‫מחויב לטענה הנורמטיבית דסקרפטיבית‪ .‬והשניה של בינמור אשר מתנגד לטענה הדסקרפטיבית‪.‬‬

‫תומס הובס‪ ,‬פילוסוף והוגה דעות מהמאה ה ‪ .17‬במאמרו לויתן‪ ,‬מציג הובס בצורה דסקרפטיבית‬
‫את היוצרותה של המדינה‪ .‬המאמר מציג תאוריה של אמנה חברתית‪ ,‬שהיא תאוריה אשר מנסה‬
‫להצדיק כללים מוסרים או מבנה מוסדי‪ .‬הובס מציג כי בני האדם שווים מטבעם מה שמנביע‬
‫חוסר ביטחון‪ ,‬חוסר ביטחון זה מביא למלחמת כל בכל‪ ,‬כדי שיהיה ביטחון ולמנוע את המלחמת‬
‫כל בכל צריך שיהיה כח חיצוני אשר יטיל את מרותו על החברה ויאכוף את הסדר‪ .‬ניתן להבין כי‬
‫הובס מתחייב גם לטענה הדסקרפטיבית בצורך במנהיג בכך שהוא מתאר את הצורך במנהיג ‪ ,‬אך‬
‫ניתן גם להבין כי הובבס מתחייב לטענה הנורמטיבית בצורך במנהיג כמנגנון אכיפה והטלת מרות‬
‫מכיוון שהוא אומר שצריך מנהיג שיאכוף מכיוון שזה מה שיביא את החברה למצב הטוב יותר וזה‬
‫מה שנכון לה‪ .‬אומנם הובס לא אומר זאת במילותיו שלו אך ניתן להבין מדבריו שעצם קיומו של‬
‫מנהיג כמנגנון אכיפה הוא מה שיביא את הפרטים לשיווי משקל נאש‪ .‬המנהיג בעזרת הטלת‬
‫המרות שלו יבצע אכיפה וענישה על הפרטים ובכך ידאג שהם יגיעו לשיווי משקל נאש‪ .‬גם כאן‬
‫ניתן להבין את טענתו של הובס הן בצורה דסקרפטיבית בכך שהוא מתאר את המצב שיווצר‪ ,‬והן‬
‫בצורה נורמטיבית בכך שהוא אומר שזה מה שבני האדם צריכים וזה מה שנכון להם‪.‬‬

‫קנט' בינמור‪ ,‬כלכלן ומתמטיקאי בריטי אשר עבד לעיצוב מדיניות מטעם ממשלת בריטניה‪,‬‬
‫בעבודתו השתמש בתורת המשחקים למען עיצוב המדיניות‪ ,‬אשר הצליחה מאוד‪ .‬בינמור מציג את‬
‫המשפט העממי(‪ ) Folk theorm‬אשר אומר שכל תוצאה אשר יסכימו עליה שני שחקנים בנוכחות‬
‫של אכיפה חיצונית במשחק חד פעמי‪ ,‬היא תוצאה אפשרית של שיווי משקל נש במשחק אין סופי‪.‬‬
‫בינמור טוען שהחיים הם משחק אינסופי ולכן הוא משליך את המשפט העממי על החיים וטוען כי‬
‫בעצם אין צורך במנהיג כמנגנון אכיפה‪ ,‬בגלל שהמשחק הוא אינסופי נגיע אל שיווי משקל נאש‪.‬‬
‫מה שיביא את השחקנים לשיווי משקל הזה בלי הצורך באכיפה הוא חוזה חברתי שהוא הנורמות‬
‫שאנו יוצרים ותחושת ההגינות שקימת בנו‪ .‬חוזה חברתי זה יהיה מורכב מנורמות חברתיות שהן‬
‫בעצם יענישו על סטייה משיווי המשקל‪ .‬בכך ניתן לראות כי בינמור מתנגד לטענה הדסקרפטיבית‬
‫של הצורך במנהיג כמנגנון אכיפה‪ .‬זאת מכיוון שהוא מתאר לנו בעזרת תורת המשחקים שאין‬
‫צורך במנהיג כמנגנון אכיפה‪,‬אלה שהחוקים יאכפו לבד בזכות הנורמות בחברה והחוזה החברתי‪.‬‬
‫תפקידו של המנהיג לפי בינמור אם כבר הוא רק להצביע על השיווי משקל שאליו על החברה‬
‫לשאוף אך אין צורך בו כדי לאכוף אותו‪.‬‬

‫השוני הגדול בין שתי המקרים הוא שבעוד שהובס לא רק מציג דסקרפטיבית את הצורך במנהיג‬
‫בתור מנגנון אכיפה‪ ,‬הוא אף טוען נורמטיבית שזה מה שיביא(וכנראה הדרך היחידה) את החברה‬
‫למצב הטוב ביותר‪ ,‬ולשיוויי משקל נאש‪ .‬ואילו בינמור לא מתעסק כל כך בשאלה הנורמטיבית‬
‫האם נכון שיהיה מנהיג כמנגנון אכיפה‪ ,‬אלא מציג לנו בצורה דסקרפטיבית מדוע פשוט אין צורך‬
‫במנהיג מסוג זה מכיוון שהפרטים יגיעו לשיווי משקל נאש גם בלעדיו‪ .‬מתוקף החוזה החברתי‬
‫והנורמות החברתיות‪.‬‬

‫בעבודה זו הצגתי שתי טענות אשר לא ברור אם מעמדן הוא נורמטיבי‪ ,‬דסקרפטיבי או מתודולוגי‪.‬‬
‫ראשית הצגתי את הטענה כי בני האדם פועלים בצורה ראציונלית‪ ,‬לאחר מכן הצגתי מדוע יש אי‬
‫בהירות לגבי מעמדה‪ ,‬משם הצגתי כיצד ג'ון סטיוארט מיל מתיחס לטענה זו‪ ,‬וטענתי כי הוא‬
‫מתחייב לטענה המתודולוגית‪ .‬משם הצגתי כיצד גארי בקר מתיחס לשאלה זו‪ ,‬וטענתי כי הוא‬
‫מתחייב לטענה הדסקרפטיבית‪ ,‬מטודולוגית‪ .‬משם הצגתי את הטענה לגבי הצורך במנהיג כמנגנון‬
‫אכיפה‪ ,‬ומדוע יש אי בהירות לגבי מעמדה‪ ,‬משם הצגתי כיצד תומס הובס מתיחס לטענה זו‬
‫וטענתי כי הוא מתחייב לטענה הנורמטיבית‪ ,‬דסקרפטיבית‪ .‬ולבסוף הצגתי כיצד קנת' בינמור‬
‫מתיחס לטענה זו‪ ,‬וטענתי כי הוא מתנגד לטענה הדסקרפטיבית‪.‬‬