‫העברת חולה‬

‫יש להדגיש כי העברת חולה יכולה לכלול שימוש במיומנויות רבות ובשלב ראשון יש להעריך האם‬
‫לרופא המלווה אכן קיימת היכולת והמיומנות הדרושה להעברה בהתאם למורכבות המקרה‪ .‬בכל‬
‫מקרה של ספק יש להתייעץ עם רופא בכיר‪.‬‬
‫בטרם יציאה להעברה יש להכין מראש ערכת ציוד המתאימה לחולה ולהכיר היטב את הרקע הקליני‬
‫של החולה כולל טיפולים תרופתיים בעבר ובבית החולים‪.‬‬

‫בטרם העברה יש לוודא כי כל הבאים בוצעו‪:‬‬

‫הכרות עם החולה‪ ,‬הבעיות הקלינית הפעילות‪ ,‬טיפול אשר ניתן עד כה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לרופא המלווה הידע והיכולות לביצוע ההעברה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מטרת ההעברה‪ -‬הרציונל לביצוע ההעברה (לצורך הצגה במקום אליו עובר החולה)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ציוד נדרש בהתאם למצב הקליני של החולה תוך הפעלת שקול דעת לשלוב ציוד אשר ייתכן‬ ‫‪.4‬‬
‫ונזדקק לו בהמשך‪ .‬לדוגמא‪ -‬בחולה נושם ספונטנית לאחר פעולה פולשנית אשר עדיין לא‬
‫הגיע לאפקט המלא של הסדציה שניתנה לו תתכן הפרעה מאוחרת בנשימה אשר תדרוש‬
‫הנשמה במסכה‪.‬‬
‫הכרות עם הצוות המלווה וודוא כי הצוות המלווה בדק ומכיר אף הוא את הציוד להעברה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫בוצע תיאום מלא עם המקום אליו עובר החולה והחולה עובר עם גליון החולה והזמנה‪ .‬יש‬ ‫‪.6‬‬
‫לוודא קיום חיבורים לחמצן‪/‬חשמל וכו' עם מאריכים מתאימים במקום אליו מועבר החולה‬
‫(בייחוד במקרים של העברה לצורך בדיקה)‬

‫ערכת ציוד להעברת חולה‬

‫ערכת העברת החולה שונה בין בתי החולים השונים והמחלקות השונות‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬מדובר בארגז פלסטיק אשר כולל מספר חלקים בהם מאוחסנים הפריטים בחלוקה‬
‫הבאה‪:‬‬

‫ציוד אבטחת נתיב אוויר כולל ציוד צנרור‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תרופות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ציוד עזר אחר‪ -‬מזרקים‪ ,‬וונפלונים וכו'‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫מזוודת העברה מאובזרת לפי נהלי בית חולים‪:‬‬
‫בתוך הארגז‪ :‬מנתב אויר‪ ,‬אמבו עטוף בניילון‪ ,‬עם מסכה ‪ ,‬צינור חמצן‪ ,‬מסכת רזרבואר‪ ,‬כפפות‬
‫סטריליות בגדלים שונים‪ ,‬פדי גזה‪ ,‬מספריים טובוסים‪ ,‬גייד‪ ,‬לובריקנט‪ ,‬לריבגוסקופ‪ ,‬סט עירוי‪ ,‬נוזלים‬

‫במגש הנשלף‪ :‬מיקרופור‪ ,‬חסם ורידים‪ ,‬ונפלונים שונים מאוגדים בגומייה‪ ,‬מזרקים‪ ,5,2,15‬מחטים‬
‫וורודות וירוקות‪ .‬פקקים‪( .‬חבילה של אספירין‪ ,‬חבילה של פלוויקס)‪.‬‬

‫בחלק העליון‪:‬‬
‫א‪ .‬תרופות החייאה‬

‫‪EPINEPHRINE‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ATROPINE‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪LIDOCAINE‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪AMIODARONE‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪DOPAMINE‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪BICARBONATE‬‬ ‫‪.6‬‬

‫ב‪ .‬תרופות סדציה‬

‫‪MIDAZOLAM .1‬‬
‫‪DIAZEPAM .2‬‬
‫‪KETAMINE .3‬‬

‫ג‪ .‬אחרות‪:‬‬
‫‪FUSID .1‬‬
‫‪MAGNEZIUM .2‬‬
‫‪HEPARIN .3‬‬
‫‪GLUCOSE 50% .4‬‬
‫‪HYDROCORTIZONE .5‬‬

‫מומלץ להכיר את מבנה הערכה כבר בכניסה למחלקה ולא לפתוח לראשונה את הערכה לפני ליווי‬
‫ראשון‪.‬‬
‫בטרם ביצוע לווי בפועל‪ ,‬יש לבדוק את התאמת הערכה לחולה (ערכת ילד מול מבוגר‪ -‬לדוגמא)‬
‫ותקינות הציוד הדרוש‪.‬‬

‫ציוד לאבטחת נתיב והנשמה‬

‫רשימת הציוד הדרוש‪:‬‬

‫‪ .1‬מנתב אוויר מפלסטיק (‪ )Airway‬במספר גדלים‪.‬‬
‫‪ .2‬אמבו ומסכה המתאימה לחולה‪.‬‬
‫‪ .3‬לרינגוסקופ (לאחר בדיקת תקינות וודוא תאורה עובדת)‪.‬‬
 ‫‪ .4‬טובוסים (‪)8.5 ,8 ,5.5‬‬
‫‪ .5‬שרוך קיבוע‪.‬‬
‫‪ .6‬מזרק ‪ cc15‬למילוי הבלונית‪.‬‬
‫‪ .9‬צינור לחיבור האמבו למיכל חמצן‬

‫טיפול בחמצן‬

‫לעיתים קרובות נדרש טיפול בחמצן בחולה המועמד להעברה‪.‬‬

‫קיימות מספר צורות למתן חמצן‪:‬‬
‫‪ .1 .1‬קנולה נזלית‪ -‬מספקת בין ‪ 24%‬חמצן (בקצב ‪ )L/min1‬ל‪ 44%-‬חמצן(בקצב ‪.)L/min6‬‬
‫‪ .2 .2‬מסכת ונטורי‪ -‬מספקת בין ‪ 24%‬חמצן (בקצב ‪ )L/min4‬ל‪ 65%-‬חמצן (בקצב ‪.)L/min12‬‬
‫‪ .3 .3‬מסכת ‪ non-rebreather‬עם שקית העשרה‪ -‬מספקת בין ‪ 65%‬חמצן (בקצב ‪ )L/min6‬ל‪95%-‬‬
‫חמצן (בקצב ‪L/min15‬‬

‫מיכל חמצן‬
‫מיכל החמצן המקובל לשימוש בבית החולים מכיל גז בלחץ גבוה המאפשר אחסון של מספר ליטרים‬
‫רב בנפח קטן ברוב המקרים בחולה שאינו מונשם נפח המיכל ‪ 2.5‬ליטר‪.‬‬

‫עקרונות ההכנה לקראת היציאה לניוד כוללים‬

‫‪ .1‬בלון חמצן מלא (‪)PSI 1555‬‬
‫‪ .2‬הכנה של מיכל רזרבי נוסף‬
‫‪ .3‬חישוב כמות החמצן בבלון ומשך זמן השימוש‪:‬‬

‫על מנת לחשב את כמות הזמן בו ניתן להשתמש במיכל נעזר בשיטה הבאה‪:‬‬

‫‪.1‬חישוב מספר הליטרים הכולל במיכל ‪:‬‬

‫מספר הליטרים הכולל במיכל = לחץ (אטמוספרות) ‪ X‬נפח המיכל‬

‫במיכל עליו לחצי המילוי נמדדים ב‪ PSI-‬יש לחלק את לחץ המילוי ב‪ 15-‬לכדי לחשב את הלחץ הכולל‬
‫באטמוספרות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬יש לחלק את התוצאה בקצב מתן החמצן לחולה בדקה‪.‬‬

‫‪.3‬התוצאה המחושבת תיתן הערכה למספר הדקות בהן ניתן להשתמש במיכל‪.‬‬

‫כלל אצבע ‪:‬כדי לפשט את העניין ולהימנע מנוסחאות או פרטים לא נחוצים ניתן לקבץ את נפח המיכל‬
‫ופקטור המעבר מלחץ ב‪psi -‬לקבוע‪.‬‬
‫לכן‪,‬בבלון קטן סטנדרטי שנפחו ‪ 2.5‬ליטרים ורק בבלון כזה נחשב את מספר הליטרים במיכל כ‪-‬‬
‫‪( 5.15‬או ‪ )15%‬מסך כל לחץ המיכל שנתון ב‪( .psi -‬הערך לפי הנוסחא הינו ‪ 5.15‬אך לשם נוחות‬
‫החישוב נחשב לפי ‪ 5.15‬ונזכור שקיבלנו דקה נוספת של חמצן על כל יחידת אחוז שהורדנו)‪.‬‬
 ‫לדוגמא ‪ :‬חולה שמקבל ‪ 5‬ליטר חמצן‪/‬דקה בבלון שנפחו ‪ 2.5‬ליטר והלחץ הנמדד הינו ‪.1500 psi‬‬

‫‪ 15%‬מתוך ‪ 1555‬הם ‪ .225‬נחלק ‪ 225‬ב‪ (5 -‬בהנחה שקצב המתן הוא ‪ 5‬ליטר חמצן‪/‬דקה) ונקבל ‪45‬‬
‫דקות‪.‬‬

‫מיכל חמצן בנפח של ‪L 2.6‬מלא בחמצן בלחץ ‪PSI.2555‬‬

‫בהנחה שהחולה מקבל חמצן בקצב של ‪ 15‬ליטר בדקה‪ ,‬לכמה זמן יספיק החמצן במיכל‪-‬‬
‫בחר בתשובה הנכונה‬

‫כ‪ 45-‬דק '‬

‫כ‪ 15-‬שעות‬

‫כ‪ 5-‬שעות‬

‫כשעה וחצי‬

‫אמצעי ניטור והנשמה‬

‫כללי‬

‫בהתאם למצבו הקליני של החולה המועבר‪ ,‬יש לשקול שימוש באמצעי עזר לניטור‪.‬‬
‫האמצעים אשר עומדים לרשותך הם‪:‬‬
‫‪ .1‬מד רוויון חמצן (סטורציה) אשר מציג גם דופק‪.‬‬
‫‪ .2‬מוניטור נישא הכולל מדדי ל"ד‪ ,‬רוויון חמצן‪ ,‬אק"ג ואחרים‪.‬‬
‫‪ .3‬קפנוגרף‪/‬קפנומטר‪ -‬משמש בעיקר בחולה מונשם לניטור ‪ETCO2‬‬

‫מכונת הנשמה‬

‫מכונת הנשמה ניידת המיועדת להעברה זמינה ברוב המחלקות‪.‬‬

‫מומלץ על הכרות מוקדמת עם המכשיר‪ ,‬יכולותיו וההתראות השונות שלו‪.‬‬
‫קישור למכונת הנשמה‬

‫תרופות להעברת חולה‬

‫על ערכת ההעברה לכלול מגוון תרופות בהן ניתן יהיה להשתמש בזמן ההעברה‪.‬‬
‫יש לברור את התרופות על פי הממצאים הקליניים והפוטנציאל להדרדרות בחולה המועבר‪.‬‬
‫הכרות עם המקרה הקליני כולל טיפול אשר ניתן עד רגע ההעברה חשוב לשיקולים בבחירת התרופות‬
‫(אינטרקציות‪-‬מחד‪ ,‬אנטידוטים מאידך)‪.‬‬
‫במרבית המקרים אין צורך בשאיבה מוקדמת של תרופות למעט מקרים חריגים כגון פוטנציאל‬
‫לפרכוסים‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬על ערכת התרופות לליווי להכיל תרופות מהקבוצות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬תרופות החייאה‬

‫‪EPINEPHRINE‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ATROPINE‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪LIDOCAINE‬‬ ‫‪.9‬‬

‫ב‪ .‬תרופות סדציה‬

‫‪MIDAZOLAM‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪DIAZEPAM‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪KETAMINE‬‬ ‫‪.6‬‬

‫ציוד נוסף‬

‫ציוד מתכלה הדרוש להעברה‪:‬‬

‫כפפות‬ ‫‪.1‬‬
‫מזרקים ומחטים במגוון גדלים ונפחים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫וונפלונים בגדלים שונים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שקית עירוי וסט עירוי נוספת (הרטמן‪/‬סליין)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מיקרופור‬ ‫‪.5‬‬

‫דגשים נוספים‬
‫תאום ותקשורת‬

‫חלק הכרחי ביציאה להעברה כולל תיאום עם המקום אליו עובר החולה וודוא כי אכן ידוע כי‬
‫חולה מלווה ברופא אמור להגיע‪.‬‬
‫יש לוודא כי גליון החולה וההפנייה (סכום מחלה‪/‬הזמנת ‪ CT‬לדוגמא) אכן נמצאים‪.‬‬
‫יש לצאת להעברה רק כאשר ידוע לרופא המלווה הטלפון של המקום ממנו הוא יוצא וכנ"ל של המקום‬
‫אליו הוא מיועד להגיע לטובת תיאום או פתרון בעיות‪.‬‬
‫אין לצאת להעברה ללא אמצעי תקשורת כלשהו‪.‬‬

‫דגשים בטרם תרגול‬

‫לסיכום‪ -‬להלן דגשים בטרם תרגול‪:‬‬

‫בטרם העברה יש לוודא כי הידע והמיומנויות הנדרשות בהעברת החולה אכן קיים אצלך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בדיקת הציוד הינה הכרחית (תקינות‪ ,‬הערכות לתרחישים שונים וכו')‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אין לצאת להעברה ללא אמצעי קשר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫דגשים בהעברת חולה מונשם‬

 ‫העברת מידע‬

‫שם‪.‬‬
‫גיל‪.‬‬
‫סיבת אשפוז וימי (או שעות) אשפוז מאז קבלתו‪.‬‬
‫בעיות פעילות רלבנטיות‪.‬‬
‫תרופות מתמשכות שצריך לקבל במהלך העברה‪.‬‬

‫‪ .1‬מדדי הנשמה‬
‫שיטת הנשמה‪.‬‬
‫נפח‪.‬‬
‫קצב נשימות‪.‬‬
‫‪I: E‬‬
‫‪.PEEP‬‬
‫‪.FiO2‬‬

‫‪ .2‬כמות חמצן בבלון)(לכמה זמן יספיק החמצן בבלון?)‬

‫מחושב על פי חוק בויל ‪(Boyle’s law) P1.V1=P2.V2‬‬
‫נפח החמצן בו אנו יכולים להשתמש = לחץ בבלון ב ‪ PSIG‬מחולק ב ‪ 15‬כפול נפח‬
‫הצילינדר‬
‫הזמן – נפח החמצן חלקי הזרימה בה אנו משתמשים‬

‫‪ .3‬תקינות ומלאות הבטריות של המוניטורים‬

‫‪ .4‬ציוד הנידרש להעברת חולה מונשם‬

‫מנשם נייד או אמבו‬

‫מסכה מתאימה‬
‫תרופות החייאה וסדציה‬
‫‪Laryngoscope‬‬
‫‪Stylet‬‬
‫טובוסים‬
‫‪Airways‬בגדלים שונים‬

‫‪ .5‬ניטור‪:‬‬

‫‪ECG‬‬
‫‪IBP/NIBP‬‬
‫‪Pulse oximeter‬‬
‫‪ETCO2‬‬
‫ככלל – יש לשמור על אותו ניטור בזמן ההעברה כמו בזמן ההשגחה במחלקת הטיפול או במיון‪.‬‬
 :‫אבחנה מבדלת של היפוקסיה‬
Decreased FiO2 – Flow meters & circuits

Decreased MV

Shunt

Dead space ventilation

Tube displacement – Esophageal intubation, bronchial intubation

Aspiration

Pulmonary edema

PE

Bronchospasm

Pnumothorax / tension pneumothorax

Atelectasis

Obstruction – Kink, secretions

ARDS / ALI

Decreased oxygen carrying capacity – Hemorrhage

Decreased cardiac output