‫היסטולוגיה‬ ‫כללי‬

‫ציטולוגיה‬ ‫כללי‬
‫מבנה גוף‬ ‫מבנה גוף‬ ‫כללי‬
‫אקטומורפי‬ ‫כללי‬
‫מזומורפי‬ ‫כללי‬
‫אנדומורפי‬ ‫כללי‬
‫חתכים ומישורים אנטומיים‬ ‫כללי‬
‫חלל אחורי‬ ‫כללי‬
‫קופסת המוח‬ ‫כללי‬
‫החלל השידרתי‬ ‫כללי‬
‫החלל הקדמי‬ ‫כללי‬
‫חזה‬ ‫כללי‬
‫סרעפת‬ ‫כללי‬
‫חלל הבטן והאגן‬ ‫כללי‬
‫מונחי יחסות‬ ‫כללי‬
‫צידי‬ ‫כללי‬
‫תחתון‬ ‫כללי‬
‫מקורב‬ ‫כללי‬
‫שטחי‬ ‫כללי‬
‫קדמי‬ ‫כללי‬
‫מרכזי = תיכוני = אמצעי‬ ‫כללי‬
‫עליון‬ ‫כללי‬
‫מרוחק‬ ‫כללי‬
‫עמוק‬ ‫כללי‬
‫אחורי‬ ‫כללי‬
‫סגיטל‬ ‫כללי‬
‫פרונטלי‬ ‫כללי‬
‫קורונלי‬ ‫כללי‬
‫מבנה <‪ >-‬תפקוד‬ ‫כללי‬

‫רמת חומציות‪ :‬רמת יוני‬ ‫‪PH‬‬ ‫כללי‬

‫המימן החופשיים שיש‬
‫בתמיסה (‪.)pH‬‬
‫משוב שלילי‬ ‫הומאוסטזיס‬ ‫הומאוסטזיס‬ ‫כללי‬
‫משוב חיובי‬ ‫הומאוסטזיס‬ ‫הומאוסטזיס‬ ‫כללי‬
‫בקרה פנימית‬ ‫‪autoregulation‬‬ ‫הומאוסטזיס‬ ‫כללי‬

‫בקרה חיצונית‬ ‫הומאוסטזיס‬ ‫כללי‬

‫נקודת סף ‪ -‬טווח הנורמה‬ ‫הומאוסטזיס‬ ‫כללי‬
‫של המדדים‬
‫נגיף‪.‬וירוס‬ ‫כללי‬
 ‫תא פרוקריוטי‬ ‫כללי‬

‫תא אאוקריוטי‬ ‫כללי‬

‫אורגני‬ ‫כללי‬
‫אנאורגני‬ ‫כללי‬
‫בגוף האדם כ‪ 100 -‬טריליון‬ ‫כללי‬
‫תאים‬
‫אורגניזם‬ ‫כללי‬

‫דנטורציה ‪ -‬פירוק חלבון‬

‫תאים סומטים‬

‫נגיף\וירוס‬ ‫כללי‬
 ‫רקמות‬
‫תא‬
‫‪SOMATO TYPE‬‬
‫שדוף‬
‫תקין‬
‫רחב‬

‫‪DORSAL‬‬
‫‪CRANIUM‬‬
‫‪SPINAL CAVITY‬‬
‫‪VENTARL CAVITY‬‬
‫‪THORAX‬‬
‫‪DIAPHRAGM‬‬
‫‪ABDOMINAL PELVIS‬‬

‫‪Lateral‬‬
‫‪Inferior‬‬
‫‪Proximal‬‬
‫‪Superficial‬‬
‫‪Ventral/Posterior‬‬
‫‪medial‬‬
‫‪Superior‬‬
‫‪Distal‬‬
‫‪Deep‬‬
‫‪Dorsal/Anterior‬‬
‫מחלק לימין ושמאל‬
‫מחלק לקדימה ואחורה‬
‫מחלק לעליון ותחתון‬
‫צליאק ‪ -‬תפקוד ‪ -‬מע' חיסון‬
‫תוקפת גלוטן מבנה ‪-‬‬
‫רירית דלוקה‬
‫אנמיה מבנה ‪ -‬המוגלובין‬
‫תפקוד רמת חמצן נמוכה‬

‫מייצב‬
‫מוציא משליטה‬
‫נפח דם שעולה בשריר‬ ‫החיישן מייצב לא דרך‬
‫הלב‪> - ANP >-‬כליות‪>-‬‬ ‫בקרת המוח‬
‫מעלה את נפח השתן‬
‫עי מרכז הבקרה שבמוח‬

‫לא תא אלא צבר מולקולות‬

‫מתרבה כטפיל‬
 ‫תא אחד ללא גרעין‬
‫ואברונים ‪ -‬חיידק‬
‫בעל נשימה תאית גרעין‬
‫ואברונים‬
‫בעל שרשראות פחמן‬
‫ללא שרשראות פחמן‬
‫מתוכם כ‪ 50 -‬טריליון שחיים‬
‫בסמביוזה בגוף‪.‬‬
‫שמסוגל להתקיים להתרבות‬
‫ובנויי מלפחות תא אחד‬

‫דנטורציה נגרמת עקב‬

‫שינויים בסביבה של‬
‫המולקולה‪ ,‬כגון עלייה‬
‫בטמפרטורה‪ ,‬שינוי ברמת‬
‫ה‪( pH-‬חומציות או בסיסיות‬
‫יתר)‪ ,‬שינוי בריכוזי יונים‪,‬‬
‫נוכחות של חומרים שונים‬
‫וכדומה‪.‬‬

‫זהו כל אחד מתאי הגוף‬

‫שאינו תא מין‬
‫צבר מולקולות שמתקיים‬
‫ומתרבה כטפיל‬
 ‫התא‬
‫אנאורגנים ואורגנים‬ ‫החמרים מהם התא בנוי‬ ‫תא‬

‫אנאורגנים‬

‫אנאורגנים‬

‫אורגנים‬

‫אורגנים‬

‫אורגנים‬
 ‫אורגנים‬

‫תהליכים בתא‬
‫היפרפלסיה‬
‫היפרטרופיה‬
‫אנפלסיה‬

‫דיספלסיה‬

‫אטרופיה‬
‫נקרוזיס‬
‫אפופטוזיס‬
 ‫‪ - rRNA - Ribosome‬נוצר‬
‫בגרעינון ותפקידו ‪ -‬יצירת‬
‫חלבונים‬

‫‪ - lysosomes‬פירוק אברונים‬
‫עי הידרולאזות\הידרוליטי‪.‬‬
‫נוצרים בגולג'י‬

‫אופייניים בתאים פגוציטים‬

‫‪ - peroxisomes‬נטרול רעלים‬
‫עי קטלז‬
‫בתאי כלייה וכבד‬
‫עשוי קרום שומני‬

‫‪ - proteasome‬בקרת איכות‬
‫ופירוק חלבונים עי ליגז‬

‫מבנה התא‬
PLASMA MEMBARNE ‫מבנה התא‬

CYTOSKELATON
(MICROFILAMENTS,
INTERMIDIATE
FILAMENTS,
MICROTUBULES)
 2 CENTRIOLS

Endoplasmic
‫ (ייצור חלבונים‬reticulum ER
)‫>גולג'י‬-‫עי ריבוזומים‬

Golgi (ER, transport

vesicles, secretion vesicles,
cis, cisternae,
trans,lysosomes)
 ‫מיטֹוכֹונדריֹון ‪ -‬נשימה תאית‪,‬‬
‫‪ DNA‬פרטי לצרכי חלוקה‬
‫עצמית‪ ,‬אפופטוזה‬

‫מיטוכונדריונים מייצרים‬
‫אנרגיה לכל פעילות התא כולל‬
‫יצירת חלבונים‪ ,‬תנועת‬
‫צינורונים כמו תאי זרע וכו'‬

‫עשוי קרום שומני‬

‫‪NECLEAR( Nucleus‬‬
‫‪PORE, PRINUCLEAR‬‬
‫‪,SPACE‬‬
‫נוקלאופלסמה‪-‬כרומטין‪,‬‬
‫‪ ,NUCLEOLUSE‬קרום‬
‫הגרעין‪)ER ,‬‬

‫גרעינון ‪ -‬חמרי גלם לבניית‬

‫ריבוזומים‬

‫ציטופלסמה ‪ -‬חומר התא‬

‫(פלסמה = עיסה)‪- 50% .‬‬
‫ציטוזול אשר בין ‪% 90-70%‬‬
‫ממנו ‪ -‬מים והשאר מומסים‪ ,‬ו ‪-‬‬
‫‪ 50%‬נוספים זה אברוני התא‪.‬‬
‫מעבר חומרים דרך קרומי התא‬
‫דיפוזיה ‪ -‬פעפוע; הנטיה של המולקולות‪ /‬יונים לנוע ולהתפזר בחל‬ ‫מעבר סביל‬
 ‫משאבה ‪ -‬החלבון קרומי‬ ‫מעבר פעיל‬
‫(אינזים שמפרק את הזרחן מה‪-‬‬
‫‪ ,ATP‬ועקב כך‪ ,‬נתרן אחד נזרק‬
‫אל מחוץ לתא)‪.‬‬
 ‫‪TRANSPORT VESICLES‬‬
‫בועיות הסעה‬

‫‪ - PAGOCYTOSIS‬פגוציטוזה‬
‫‪ -‬בליעה של חלקיקים מאד‬
‫גדולים‬
‫רצף חומצות האמינו נשמר ב‪-‬‬ ‫מסלול יצירת החלבונים בתא‬
‫‪ DNA‬שנמצא בגרעין‪ .‬הוא‬
‫מועתק ויוצא אל הציטופלסמה‬
‫והריבוזומים שבונים את‬
‫השרשרת הפפטידית‬

‫השלבים בגרעין‬
 ‫השלבים בציטופלסמה‬

‫מחזור החיים של תא‬

‫‪ = INTERPHASE‬שלב‬ ‫חלוקת תא‬

‫הביינים‬ ‫תא ‪ 1‬בעל ‪ 46‬כרומוזומים‬
‫‪>--‬‬
‫‪ 2‬תאים בעלי ‪ 46‬כרומוזים כל‬
‫אחד‬
‫מיטוזה‬
 ‫אפופטוזה‬
‫מיוזה ‪ - 1‬חלוקת הפחתה‬
‫מתא בעל ‪ 46‬כרומוזומים‬
‫‪>--‬‬
‫‪ 2‬תאים בעלי ‪ 23‬כרומוזומים כל‬
‫אחד‬
‫חלוקת תא רבייה‬
‫תא ‪ 1‬בעל ‪ 46‬כרומוזומים‬
‫‪>--‬‬
‫‪ 4‬תאים בעלי ‪ 23‬כרומוזים כל‬
‫אחד‬

‫תא‬

‫תא‬

‫תא‬

‫תא‬
 ‫תא‬

‫מיוזה ‪ - 2‬חלוקת הפחתה‬ ‫תא‬

‫מ‪ 2 -‬תאים בעל ‪ 23‬כרומוזומים‬
‫‪>--‬‬
‫‪ 4‬תאים בעלי ‪ 23‬כרומוזומים כל‬
‫אחד‬

‫תא‬

‫תא‬

‫תא‬

‫תא‬
 ‫שאלה (שטעיתי בה במבחן)‬ ‫אנאורגני‪ -‬מים ‪ -‬פלסמה=דם‪,‬‬
‫‪ )5‬איזה מהחומרים הבאים הוא‬ ‫נוזל חוץ תאי‪ ,‬ציטוזול‪,‬‬
‫חומר אורגני?‬ ‫חומצות ‪ ,‬בסיסים ומלחים‬
‫‪ .1‬גלוקוז‬ ‫אורגניי ‪ -‬חלבון שמורכב‬
‫‪ .2‬מלח בישול‬ ‫משרשראות פפטידיות של‬
‫‪ .3‬פחמן דו חמצני‬ ‫חומצות אמינו במבנה‬
‫‪ .4‬מים‬ ‫ראשוני‪-‬רביעוני‪ ,‬ליפידים ‪-‬‬
‫פוספוליפידים‪ ,‬כולסטרול‪,‬‬
‫סוכרים ‪ -‬גלוקוז‪ ,‬סוכרוז‪,‬‬
‫פחמימה‪ ,‬גליקוגן וצלולוז‬

‫יותר שרירי‪>-‬יותר מים‬ ‫‪ - 8%‬פלסמה\דם‬ ‫מים ‪60-70%‬‬

‫הידרוליזה = מים‪+‬פירוק‬ ‫‪ 22%‬נוזל חוץ תאי‬
‫המים =ממס‬ ‫‪ 70%‬ציטוזול‬
‫קיבולת חום גבוהה‬
‫בולם זעזועים‬
‫אנאורגני‬
‫קשרים בין מולקולרים יציבים‬
‫חום אידוי גבוה‬
‫בתוך התא‪ :‬אשלגן‪ ,‬מגנזיום‬ ‫מינרלים=מולקולה שמתפרקת‬ ‫חומצות‪,‬בסיסים‪ ,‬ומלחים‬
‫מחוץ לתא‪ :‬נתרן‪,‬‬ ‫וזרחן‬ ‫במים ליונים‬ ‫אי‪-‬אורגניים‬
‫סידן וכלור‬
‫פולימר=מולקולה (כמה אטומים ‪ 20‬חומצות אמיניות בטבע‬ ‫חלבונים סיבי או כדורי‬
‫יחדיו) שמורכבת מחומצות‬
‫אמיניות‬
‫מבנה וצורה לאברונים בתא או לאיברים בגוף‬
‫התאים)‪.‬‬ ‫(מחברים בין‬
‫מבנה ראשוני‬ ‫חלבוניים‬
‫אמיניות‬ ‫סיבים‬
‫חומצות‬ ‫התא‪,‬של‬ ‫רצועות וגידים‪ ,‬שרירים‪ ,‬עצמות‪ ,‬שלד‬
‫שרשרת‬ ‫פפטיד‬
‫התקפלות ספונטנית סלילי אלפא מבנה שניוני‬
‫או משטח בטא‬
‫קיפול של השרשרת הפפטידית מבנה שניוני‬
‫למבנה תלת מימדי‬
‫מבנה שלישוני‬ ‫מבנה מרחבי מקופל‬
‫מבנה רביעוני‬ ‫חיבור של מספר שרשראות‬
‫פפטידיות בעלות מבנה מרחבי‬
‫שומן ‪ -‬שרשרת פחמנים ומימנים‪ ,‬הגוף אוגר את השומן‬ ‫ליפידים‬
‫הידרופובית‬
‫יכול לייצר ממנו אנרגיה‬ ‫גליצרידים‪ ,‬מונוגליצריד‪,‬‬
‫דיגליצריד‪ ,‬טריגליצריד‬
‫מתווכי דלקת‬ ‫פוספוליפידים ‪ -‬מתפקדות‬
‫כמולקולות מבנה – בונים את‬
‫קרומי התאים‪ ,‬וכן ההורמונים‬
‫הסטריאודים‪.‬‬
‫מאגר אנרגיה לטווח ארוך‪ ,‬בולם‬
‫זעזועים‪ ,‬מייצר חום‬
 ‫כולסטרול ‪ -‬מתפקדות כמולקולות ריפוד עצבים‪ ,‬כלי דם ולימפה‬
‫מבנה – בונים את קרומי התאים‪,‬‬
‫וכן ההורמונים הסטריאודים‪.‬‬
‫מאגר אנרגיה לטווח ארוך‪ ,‬בולם‬
‫זעזועים‪ ,‬מייצר חום‬

‫גלוזקוז ‪ -‬מקור מיידי לאנרגיה‬ ‫גלוקוז חד סוכר ‪ -‬מונוסכריד‬ ‫סוכרים‬

‫גליקוגן ‪ -‬מאגר קצר טווח‬ ‫‪ 2‬חד סוכר=סוכרוז‬
‫לאנרגיה‬
‫רב סוכרים ‪ -‬פחמימה ‪ -‬מורכבת ‪ DNA‬ו‪ - RNA‬נוקלאוטיד‬
‫מ‪ 3 -‬מולקולות ומעלה של גלוקוז‬
‫= פוליסכרידים עמילוז‪,‬‬
‫עמילופקטין‪ ,‬עמילן(מיוצרים עי‬
‫צמחים)‪,‬‬
‫גליקוגן ‪ -‬רב סוכר שבעלי חיים ‪  ‬מולקולה מבנית ‪-‬‬
‫גליקופרוטיאינים – היברידים‬ ‫מייצרים כולל האדם – גם כאן‬
‫מדובר בגלוקוז‪ .‬הכבד והשרירים (חיבור) = חיבור של סוכר עם‬
‫חלבון‬ ‫יודעים לייצר לעצמם את הרב‬
‫סוכר הזה‪ ,‬אך הגליקוגן סופח‬
‫מים ולכן לא יכול לאגור ללא‬
‫הגבלה בניגוד לשומן‪ .‬הגליקודן‬
‫מתפרק מאד מהר לסוכר‬

‫צלולוז ‪ -‬תאית = סיבים תזונתיים מולקולה מבנית ‪-‬‬

‫פרוטאוגליקאנים – היברידים‬ ‫(מיוצר רק בצמחים‪ ,‬בנוי‬
‫ממולקולת גלוקוז אבל לגוף שלנו (חיבור) = רב סוכר עם חלבון –‬
‫חומצה היאלרונית‬ ‫איך דרך לפרק אותו‪).‬‬

‫גידול‬ ‫מספר תאים גדל‬

‫תא שומן‬ ‫גדילה בגודל התא‬
‫יכולות להתרחש בגידול שפיר או‬ ‫חוסר יכולת של תא להתמיין‬
‫סרטני‪.‬‬
‫יכולות להתרחש בגידול שפיר או‬ ‫חוסר יכולת של התא לגדול‬
‫סרטני‪.‬‬
‫נויירונים בניוון‬ ‫התכווצות התא‬
‫מוות טראומטי‬
‫מסיבה חיצונית ‪ -‬כמו מרכיב‬ ‫מוות מתוכנן ומבוקר של התא‬
‫תזונתי או ירידה בחמצן‬
‫מסיבה פנימית ‪ -‬מהמיטוכונדריה‬
‫‪ -‬אלא אפ כם ‪ P53‬נהרס‬
‫שתפקידו לרסן את קצב חלוקת‬
‫התא ועיכוב האפופטוזיס‪,‬‬
‫העלמותו ואתחול האפופטוזיס‪,‬‬
‫ואז יכולה להתרחש התמרה‬
‫סרטנית ‪ -‬טומורוגנזיס כי‬
‫האפופטוזיס בעצם לא מתרחש‬
‫לבסוף‪.‬‬
 ‫ריבוזום חופשי בציטופלסמה‬ ‫יוצר חלבונים בתא‬ ‫ריבוזומים ‪ -‬והם מורכבים‬
‫מבנה שניוני ‪ -‬שרשרת‬ ‫מ‪-RNA 65%-‬ריבוזומלי‬
‫פפטידית‬

‫ריבוזום על גבי ה‪rER -‬‬

‫(מייצרים את השרשרת כשלב‬
‫ראשון של חלבון ואז עוברים‬
‫להמשך יצירת המבנה‬
‫השלישוני ורביעוני של ב‪ER -‬‬
‫והגולג'י‪ .‬היעד שלהם הוא מחוץ‬
‫לתא או בקרום הגרעין או בקרום‬
‫ה‪ER -‬‬

‫מחלת תאי זקס או מחלת גושה ‪ -‬הליזוזום פגום ואין סילוק\פירוק תאי‬ ‫מערכת עיכול ‪ -‬פירוק חיידק או‬ ‫ליזוזומים = פירוק אברון ‪-‬‬
‫וירוס שנכנסו לתא ושחרורם‬ ‫מערכת מחזור\עיכול‪ :‬בועיות‬
‫קרומיות המכילות אנזימי פירוק בציטוזול‬
‫חומציות מערכת מחזור ‪ -‬פירוק אברון‬ ‫= הידרולאזות‪.‬‬
‫שתם זמנו לחומצות אמיניות‬ ‫יתר מאפיינת את בועיות‬
‫לציטופלסמה ולשימוש חוזר‬ ‫הליזוזומים כדי לאפשר‬
‫לאינזימים המפרקים לעבוד רק (בתאי עצמות ההפרשה מתוך‬
‫בתוך הליזוזום ולא מחוצה לו‪ ,‬כי הליזוזום היא אל מחוץ לתא)‬
‫הם היו יכולים לפרק את התא‪.‬‬
‫מה הקשר לאנדוציטוזה ‪-‬‬
‫מתאחה עם האנדוזום בתהליך‬
‫האנדוציטוזה שמפרקת‬

‫פראוקסיזומים ‪ -‬בועיות‬
‫קרומיות המכילות אינזימים‬
‫מחמצנים ‪ -‬אוקסידאזות לנטרול‬
‫רעלים ‪ -‬גדלים עי חלוקה‪ ,‬בתאי‬
‫כלייה וכבד ופוגעים במימן‬
‫פראוקסיד ורדיקלים חופשיים‬
‫עי קטלז‬

‫ציקלינים (חלבוני תא) ‪ -‬החלבונים הללו דוחפים את התא לפעילות מ‬ ‫‪ .1‬הרס חלבונים בעלי מבנה‬ ‫פרוטאזומים‪ ,‬אברון חלבוני ‪-‬‬
‫מרחבי פגום עקב ליקויי בייצור חלבונים שמסיימים את תפקידם בתזמונים מסויימים ואז הפראוטזום‬ ‫מערכת בקרת איכות ופירוק‬
‫ניהול ובקרה של זמנים לתהליכים והחלבון מתפרק לחומצות אמיניות‬ ‫שמסומן עי אינזים ליגז‬ ‫חלבונים בציטופלסמה ובגרעין‬
‫באלצהיימר – מתרחש תהליך שיכול להיות איטי‪ ,‬אבל שבו הנוירונים‬ ‫‪ .2‬פירוק חלבונים שנדרשים‬ ‫התא‬
‫לפעילות רק לזמן קצוב (לדוגמא הפרוטאזומים שכתוצאה מכך לא מפרקים את הרעלים ולא מתבצעת‬
‫כך בתאים שנפגעים‪ .‬אז נוצרת הדמנציה (ירידה ביכולות קוגניטיביות)‬ ‫צילקלינים)‬
‫בפרקינסון – הפגיעה לא ביכולת הקוגניטיבית אלא באיזור אחר במוח‬
‫תעלות ליונים – נתרן או סידן (עד‬ ‫קרום התא עשוי מרכיב שומני ‪ -‬פוספוליפיד ‪ : bilayer -‬ראש‬
‫‪ 3‬יונים)‬ ‫הידרופילי ורגליים הידרופוביות‬ ‫פוספוליפיד‬
‫נשאים ‪ /‬טרנספורטרים –‬ ‫עם צד הידרופובי לאיזור‬
‫מהפנים החוצה וההפך‬ ‫השומני במרכז של שתי‬
‫רצפטור‪/‬קולטן (קושר מולקולה‬ ‫השכבות‪ .‬וצד הידרופילי לאיזור‬
‫כמו נשאים) והקישור גורם‬ ‫פנים התא וחוץ התא ‪ -‬אוהב‬
‫להפעלה של פעילות שבאה לידי‬ ‫המים‪.‬‬
‫ביטוי בתוך התא (הורמונים בד"כ‬
‫נקשרים לקולטן מסויים ואז‬
‫הקישור מעורר את הקולטן‬
‫לעורר תהליך תוך תאי כלשהו‪,‬‬
‫כמו למשל אינסולין)‪.‬‬
‫אנזימים בחלבונים עלי פעילות‬
‫מזרזת בחלק החיצוני או הפנימי‪.‬‬
‫לינקרים – חלבוני דבק (בעיקר‬
‫בקרום התא וקרום הגרעין פחות‬
‫בקרומי אברונים תוך תאיים)‪,‬‬
‫קרום של תא אחד לאחר או‬
‫לחבר קרום לרצפה‪ .‬מעגנים את‬
‫התא לסביבה ומספקים יציבות‬
‫מבנית‪ ,‬קשר בין התאים או‬
‫תנועתיות של התא (במערכת‬
‫הדם)‪.‬‬
‫סמנים – תואם הרקמות‬
‫(מסמנים צערכת החיסון ‪SELF‬‬
‫‪ - Signal transducion‬מעבר‬
‫של אות מחוץ התא אל תוך התא‬

‫חלבוני קורים דקים‬
‫‪ microfilamnets‬נמצאים‬
‫בשולי התא‪ ,‬מקנה צורה לתא‪,‬‬
‫מבנה חלבוני סיבי התומך‬ ‫ציטוסקלטון ‪ -‬שלד התא‬
‫בצורתו של התא‪.‬‬ ‫(חלבוני קורים דקים‪ ,‬חלבוניי‬
‫קוריי ביניים‪ ,‬צינורונים ‪-‬‬
‫פריצנטריולר‪>-‬‬
‫צנטרוזום‪>-‬צנטריולים‪-‬‬
‫מיקרוטובולי)‬

‫חלבוניי קוריי ביניים‬

‫‪- intermidiate filaments‬‬
‫נפוצים כמעט בכל התאים ורואים‬
‫אותם במרכז התא ויוצרים את‬
‫הסדר בתוך התא‪ .‬מעגנים את‬
‫האברונים‪ .‬צורת השלד הפנימי‬
 ‫חלבוניי צינורונים‬ ‫לפני שהתא מתחלק זוג‬ ‫‪ 2‬צנטריולים = צנטרוזום‬
‫הצנטריולים מכפילים את עצמם ‪( microtubules‬מיקרוטובוליי)‬ ‫שבתוכם ‪Pericentriolar‬‬
‫וכל אחד מהם נודד לקוטב אחר – אחראים על תנועת אברונים‪,‬‬ ‫‪ material‬שבתוכו חלבון‬
‫של התא ותוך כדי שהם נודדים ובתאים נעים אחראים על תנועת‬ ‫הטובולין וממנו צינוריות‬
‫התא‪ .‬בנויים בצורה ספירלית את‬ ‫הולכים ומתארכים מערכת‬ ‫המיקרוטובולין נוצרים =‬
‫המבנה של הצינורון‪ .‬מבנים‬ ‫הצינורונים‪.‬‬ ‫צינורונים‬
‫מורכבים‪ .‬אחראים עך תנועת‬
‫האברונים (שלפוחיות‪ ,‬בועיות וכל‬
‫נסיעה בתוך התא)‬

‫ייצור חלבוני תא‪ :‬רשת קרומית‬ ‫רשתית אנדופלסמית חלקה‬

‫המשמשת לבניית מולקולות‪:‬‬ ‫‪SMOOTH-‬‬
‫ליפידים‪,‬סוכרים‪ ,‬סטראואידים‪,‬‬
‫סידן‪ .‬בועיות קטנות ‪VESICLES‬‬
‫מעבירות את התוצרים לאזורים‬
‫שונים בתא‪ .‬מאגר תוךתאי של‬
‫חלקי חילוף‬

‫ייצור רוב חלבוני התא הדורשים מבנה שלישוני‬ ‫רשתית אנדופלסמית‬

‫עיבוד מורכב עי הריבוזומים‬ ‫מחוספסת ‪ROUGH -‬‬
‫ומיועדים להכנס למערכת הגולג'י‬ ‫(הריבוזומים נמצאים על פני‬
‫שטח הקרום)‬
‫מהרשתית האנדופלזמית‬
‫המחוספסת יוצאים חלבונים‬
‫שלישוניים או רביעוניים‬

‫האניזימים בגולג'י מעצבים את‬ ‫מערכת קרומית המורכבת‬ ‫מערכת גולג'י ‪ -‬פס עיצוב‬
‫החלבונים שנוצרו ב‪>- ER -‬‬ ‫חלבונים (רשתית אנדופלסמית‪ ,‬מבועיות קרומיות ‪ -‬מציסטרנות‬
‫בועית קרומית ממריאה‬ ‫בועית קרומית‪ ,‬ציס‪ ,‬ציסטרנה‪ ,‬לעיבוד מיון והסעת חלבונים‬
‫ומתאחה איתם בציס ‪ >-‬עד‬ ‫שנוצרו ב‪ ER -‬לקרום התא או‬ ‫בועית‪ ,‬טרנס‪ ,‬בועית הסעה‪,‬‬
‫ליצירת גליקופרוטאינים או‬ ‫אל מחוץ לתא‪.‬‬ ‫הפרשה או ליזוזום)‬
‫ליפופרוטאינים תוך הסעתם‬
‫מציסטרנה לציסטרנה ‪> -‬‬
‫ובאיזור הטרנס החלבון יוצא‬
‫לכמה מקמות אפשריים‬

‫בועיות הסעה ליעדים בתא‬

‫בועיות הפרשה\אגירה אל מחוץ‬
‫לתא‬
‫בועיות הלילוזומים ‪ -‬מפרקי‬
‫חלבונים‬
‫ככל שתא מייצר וצורך יותר ‪ ATP‬יהיה לו כמות מי‪-‬טוכנודריה רבה‪ .‬ל‬ ‫מיטוכונדריה ‪-‬נשימה ואנרגיה אפופטוזה ‪ -‬חלבונים‬
‫המיטוכונדרי עובר לעובר היות שכל אברוני העובר הם אברוני הביצית‬ ‫תאית‪ ,‬אפופטוזה (אברון קרומי מיטוכונדריאליםמאתחלים את‬
‫מהאמא לצאצאיה בלבד‪.‬‬ ‫התהליך ‪ -‬משתחרריםמתוך‬ ‫זעיר‪ ,‬בעל קרום פנימי וחיצוני‬
‫הקרום החיצוניומעוררים סדרה‬ ‫מפותל בקריסטות שביניהן‬
‫מצוייה משתית ‪ -‬מטריקס‪ ,‬בהם של תהליכי עיכול אנזימי של‬
‫אברוני התא ‪ -‬מוות טבעי של תא‬ ‫מתבצעת הנשימה התאית‬
‫ויצירת ה‪.ATP -‬‬
‫המיטוכונדריונים מכילים‬
‫מולקולות ‪ DNA‬פרטית‬
‫שהאברון יכול באמצעותו‬
‫להתרבות באופן עצמאי ‪-‬‬
‫בעלת ‪ 37‬גנים‬

‫לתאים פעילים מאד יש גרעינון מפותח היות שהם זקוקים לריבוזומים‬ ‫נוקלאולוס ‪ -‬אברון קרומי שבו‬ ‫גרעין התא ‪ -‬אברון בעל ‪2‬‬
‫ה‪ - RNA -‬חומר הגלם לבניית צעירים של רקמת חיבור הם דוגמאות לכאלה‪.‬‬ ‫קרומים המפרידים‬
‫ריבוזומים ‪.RRNA‬‬ ‫מהציטופלזמה‪ ,‬כשהשכבה‬
‫החיצונית היא חלקה הפנימי של‬
‫ה‪ ,ER -‬שבו ה‪ - DNA -‬שני‬
‫גדילים בעלי ‪ 46‬כרומוזומים‬
‫סכ"ה‪.‬‬

‫נוקלאולוס ‪ -‬אברון קרומי שבו לתאים פעילים מאד יש גרעינון‬

‫ה‪ - RNA -‬חומר הגלם לבניית מפותח היות שהם זקוקים‬
‫לריבוזומים רבים‪ .‬תאי כבד ותאי‬ ‫ריבוזומים ‪.RRNA‬‬
‫ותאים צעירים של רקמת חיבור‬
‫הם דוגמאות לכאלה‪.‬‬

‫נטיה של המולקולות‪ /‬יונים לנוע ולהתפזר בחלל נתון ‪ -‬אינו מצריך השקעת אנרגיה‬
 ‫קצב הדיפוזיה דרך קרום התא‬ ‫דיפוזיה ‪ -‬מולקולות קטנות‬ ‫‪- SIMPLE DIFFUSION‬‬
‫תלוי בגורמים הבאים‪( :‬חוקי‬ ‫שעוברות באופן ישיר דרך‬ ‫השוואת ריכוזים ממרוכזת‬
‫הדיפוזיה של פיק)‬ ‫הממברנה מתמיסה מרוכזת‬ ‫למהולה‬
‫קרום קטן ותמיסות מאד מרוכזות‬ ‫למהולה ‪:‬‬
‫יקח זמן רב יותר כי תנועת‬
‫‪ .1‬חמצן‪ ,‬פחמן דו חמצני‪ ,‬וחנקן ‪ -‬החלקיקים צריכה מקום‪ .1 .‬שטח‬
‫הפנים של הקרום‬ ‫עוברים בקלות‬
‫‪ .2‬מולקולות הידרופוביות קטנות ‪.2‬עובי הקרום – אם יש שני‬
‫החסרות מטען שלילי ‪ -‬עוברות קרומים לוקח זמן רב יותר אם יש‬
‫קרום אחד‬ ‫בקלות דרך קרום התא‬
‫‪ .3‬מולקולות הידרופיליות קטנות ‪.3‬הפרש הריכוזים יגרור לקצב‬
‫מאד וחסרות מטען חשמלי גם מהיר יותר להשוואת הריכוזים‬
‫‪.4‬הידרופילי‪/‬הידרופובי –‬ ‫יכולות לעבור‬
‫מולקולות הידרופוביות ‪ -‬שומן‬
‫עוברות יחסית בקלות ובמהירות‬
‫‪.5‬גודל המולקולה גם ישפיע על‬
‫הקצב כמובן‪.‬‬

‫גלוקוז היא הידרופילית וגדולה‪,‬‬ ‫דיפוזיה מואצת‬

‫‪ FACILITATED DIFFUSION‬אין השקעת אנרגיה אבל יש‬
‫גלוקוז טרנספורטר = נשא‪.‬‬ ‫‪ -‬דרך תעלה או בעזרת נשא‬
‫חומצות אמיניות בעיקר‬ ‫שבנוי מחלבון קרומי שקושר‬
‫את המולקולה ומעבר מכח מפל הידרופילות נכנסות לתאים‬
‫הריכוזים ‪ -‬הכי מהירה ויעילה בעזרת נשאים‬
‫יונים – מריכוז גבוה לריכוז נמוך‬ ‫מבין כל סוגי הדיפוסיה‬
‫דרך תעלה‪.‬‬
‫יוני נתרן – צריכים תעלת נתרן‬
‫ולכל יון יש את התעלה שלו אבל‬
‫לא בהכרח‪.‬‬
 ‫לחץ אוסמוטי = כח שאיבה‪( .‬ככל‬ ‫‪ - OSMOSIS‬אוזמוזה ‪ -‬מעבר תמיסות איזוטוניות‪ :‬תמיסה‬
‫שיש יותר לחץ‪ ,‬השאיבה יותר‬ ‫ששווה בריכוז המומסים שלה‬ ‫מים דרך הקרום מהתמיסה‬
‫חזקה‪ ,‬כח שמושך מים מתמיסה‬ ‫לנוזל התוך תאי‬ ‫המהולה למרוכזת‬
‫מהולה למרוכזת) נובע מריכוז‬ ‫תמיסה היפרטונית‪ :‬תמיסה‬
‫החלקיקים – כלל שיש יותר‬ ‫שבה הריכוז המומסים גבוה‬
‫חלקיקים יש יותר לחץ ואז‬ ‫יותר מ‪ ,ICF-‬לנוזל התוך תאי‪.‬‬
‫תמשוך אליה חזק יותר את‬ ‫במצב כזה התא מתכווץ‪ ,‬משום‬
‫המים‪( .‬מלחץ נמוך ללחץ גבוה)‬ ‫שיוצאות מולקולות מים‪ ,‬התא‬
‫מתכווץ‪ ,‬ובכדי להצילו צריך‬
‫לעשות דילול‪ ,‬באמצעות מים‪.‬‬
‫תמיסה היפוטונית‪ :‬תמיסה‬
‫שבה הריכוז מומסים נמוך‬
‫מ‪ .ICF-‬למשל‪ ,‬מי ברז ‪ :‬המים‬
‫יכנסו מחוץ התא אל ה‪,ICF-‬‬
‫והתא יתחיל להתנפח‪ ,‬בכדי לאזן‬
‫את התא שלא יתפוצץ‪ ,‬מביאים‬
‫תמיסות עם הרבה מלחים‪ .‬יוצר‬
‫תמס דם‬

‫החומר החוץ תאי דומה מבחינה חשמלית לחומר הפנים תאי‪ .‬חוץ מה‬ ‫מעבר חומרים פעיל דרך קרום יוניפורט ‪ -‬חלקיק אחד‬
‫בחלק החיצוני והפנימי משני צידי הקרום = ‪polarity‬‬ ‫(מולקולה‪ ,‬יון‪ ,‬נשא‪ ,‬תעלה או‬ ‫התא‪ :‬תנועה בניגוד למפל‬
‫משאבה) –(לא חשובה השקעת בד"כ החלק הפנימי שלילי יותר מהחלק החיצוני‪ .‬אבל יש גם תאים שז‬ ‫הריכוזים‬
‫בעקרון‪ ,‬אנחנו רוצים הפרש וריכוזים שונים ובעיקר של נתרן מחוץ לת‬ ‫האנרגיה)‬
‫סימפורט ‪ 2 -‬חלקיקים או‬
‫שלושה חלקיקים באותו כיוון – בנוסף למשאבות יש לנו דרכים להעביר חומרים גדולים לתא‪.‬‬
‫(לא חשובה השקעת האנרגיה)‬
‫אנטיפורט ‪ 2 -‬חלקיקים או‬
‫שלושה בכיוונים מנוגדים – (לא‬
‫חשובה השקעת האנרגיה)‬

‫אנטיפורט – משאבת נתרן‬ ‫כאשר המשאבה עצמה היא‬ ‫הובלה פעילה ראשונית‬
‫שצורכת אנרגייה ומעבירה את אשלגן ‪ATPASE‬‬
‫היון‪.‬‬
‫יונים או מלוקלות עוברים דרך נתרן שיוצא מהתא גורם לתנועתיות שהיא חיובית ורצוייה‪ .‬ה‪ATP -‬‬ ‫הובלה פעילה שניונית‬
‫הופך ל‪ ADP -‬ומשתחררת אנרגיה שזורקת את הנתרן אל מחוץ‬ ‫תעלות או בעזרת נשאים‬
‫בדיפוזיה מואצת ללא השקעת לתא‪ ,‬הנתרן עפ מפל הריכוזים דוקא רוצה להכנס בחזרה לתא‪ ,‬וזו‬
‫אנרגיה אך בתלות בהובלה של תנועתיות שאנו רוצים בה כי יש לה מתלווים (כלור וגלוקוז יכנסו‬
‫יון אחר בעזרת משאבה צורכת איתו ובמהירות רבה יותר עקב כך וזכות פעולת המשאבה ‪-‬‬
‫הכניסה של נתרן פועלת כנשא‪).‬‬ ‫אנרגיה‬
‫לסיכום‪ ,‬בהובלה השניונית יש השקעת אנרגיה ליציאה של נתרן‬
‫החוצה – ולכניסת הנתרן פנימה באופן דיפוזי ללא השקעת אנרגיה‪.‬‬
 ‫המראה ואיחוי של בועיות‬
‫קרומיות למספר גדול של‬
‫חלקיקים מהנוזל הבין תאי אל‬
‫תוך התא או להפרשת חלקיקים‬
‫מחוץ לתא‬
‫‪.1‬קישור ליגנד לקולטן ספציפי עי חלבוני קלתרין‬ ‫‪- ENDOCYTOSIS‬‬
‫‪.2‬הפנמה של הבועית‬ ‫אנדוציטוזה ‪ -‬הפנמה של‬
‫‪.3‬יצירת אנדוזום‬ ‫מולקולות חיוניות או של‬
‫חלקיקיןם קרומיים ישנים לצורך ‪.4‬מיחזור הקלתרין והקולטנים אל קרום התא‬
‫‪ .5‬האנדוזום מתאחה עם ליזוזום לשם פירוק ומחזור החומרים‬ ‫מחזור‬
‫‪.6‬פירוק המולקולה‬
‫‪ - PINOCYTOSIS‬פינוציטוזה כאשרהחלקיקים המופנמים הם משמש את התאים לבלוע בועות של נוזל מלאות במומסים‬
‫אין קולטנים זה לא ספציפי אבל יש השקעת אנרגיה‬ ‫נוזלים‪ ,‬הבועיות זעירות‬
‫והבקרה אינה כוללת קולטנים (תאי מעיים וכליות)‬
‫ספציפים‬
‫‪ - EXOCYTOSIS‬אקסוציטוזה הפרשת חלקיקים אל מחוץ לתא רוב התאים עושים זאת באופן קבוע ‪ .‬יש תאים שיודעים לעשות זאת‬
‫דלקתיים או נויירונים ‪ -‬תאי עצב‪ .‬בקצה שלהם מפרישים מוליך עצ‬ ‫באמצעות בועיות הפרשה‬
‫כל הציטופלסמה של התא משתתף בתהליך‪ ,‬כדי להכניס לדוגמא מבין תאי חיסון אלה‪ ,‬הפגוציטים ‪ :‬מקרופאגים ונויטרופילים‬
‫תא שלם של חיידק‪,‬‬
‫הפגוציטים המעטים והספציפים של מערכת החיסון שעושים‬
‫• בכל הגרעינים יש דנא זהה ‪-‬‬ ‫פעולה שכזו‪.‬‬
‫הכרומוזומים יש ‪3.2‬‬ ‫• בכל‬
‫‪ 46‬כרומוזומים מלבד זרע‬ ‫מיליארד זוגות בסיסים‬
‫וביצית‪.‬‬ ‫• רק ‪ 1.5‬אחוז מהדנא ‪-‬‬
‫מהכרומוזומים שלנו זה הוראות • כל תא ותא בגוף מייצר רק את‬
‫החלבונים שהוא צריך‪.‬‬ ‫לבניית פפטידים = גנים‪.‬‬
‫• יש כ ‪ 20-25‬אלף גנים רלוונטים • כל תא משתיק את הגנים‬
‫(ההבדל בין בני האדם זה רק ב‪ -‬שאינם רלוונטים לייעודו‪.‬‬
‫• כל כרומוזום מופיע פעמיים‬ ‫‪ 25‬אלף גנים)‪. ,‬‬
‫(מתא זרע והשני מהביצית) ‪23‬‬ ‫• גן – מקטע דנא ‪ -‬חתיכת‬
‫כרומוזום (זוגות הנוקלאוטידים) זוגות‪.‬‬
‫• בטבע ‪ 5‬סוגי נוקלאוטידים ע"פ‬ ‫שמתורגם לבניית שרשרת‬
‫‪ 5‬בסיסים חנקניים ‪A, G, T, U,‬‬ ‫פפטידית‪.‬‬
‫‪C‬‬

‫‪ – RNA‬פולימר של‬ ‫‪ – DNA‬שני ‪ 2‬פולימרים ‪-‬‬ ‫שעתוק‬

‫נוקלאוטידים‪.‬‬ ‫גדילים ‪ >. -‬המורכבים מ‪4 -‬‬
‫‪A-U, G-C‬‬ ‫נוקלאוטידים‪ .A, G, C, T ,‬זוגות‬
‫זוגות בסליל כפול עם בסיס‬
‫חנקני בזיווג קבוע ‪A-T, G- >-‬‬
‫‪C‬‬
 ‫שעתוק = המידע בגדיל ‪1.‬‬ ‫עיבוד‬
‫מועתק ליצירת ‪- DNA‬אחד של‬
‫עי ‪ RNA‬מולקולה מתווכת של‬
‫‪RNA -POLYMERASE‬ה‬
‫האנזים מפריד את ‪ 2‬גדילי ‪2.‬‬
‫‪DNA‬ה‬
‫מתחיל מאיזור בקרה ‪3. -‬‬
‫אשר ‪ – PROMOTER‬מקדם‬
‫נמצא בסמוך לתחילת הרצף‬
‫המועתק‬
‫מול כל נוקלאוטיד בגדיל ‪4.‬‬
‫התבנית מרכיב את הנוקלאוטיד‬
‫‪- ,A‬ו ‪ -G, G-C, T‬ו‪ C-‬המשלים‬
‫‪A -U‬‬
‫פולימרז יודע ‪-RNA‬ה ‪5.‬‬
‫שהגיע לסיום עי שמגיע איזור‬
‫‪ -‬הבקר של רצף הסיום‬
‫‪terminator‬‬
‫‪-‬מה ‪- RNA‬הוא מנתק שם את ה‬
‫‪- DNA‬ושני גדילי ה ‪DNA,‬‬
‫‪.‬מצמדים בחזרה‬

‫‪.6‬ה ‪PRI-MESSANGER- -‬‬ ‫עריכה‬

‫‪ =RNA‬תעתיק של מה שהיה ב‪-‬‬
‫‪ DNA‬מסומן עי‪:‬‬
‫סימון בהתחלה עי ‪G – CAP‬‬
‫‪GUANIN‬‬
‫סימון בסוף ב‪POLY -‬‬
‫‪AAAAAA‬‬

‫בתעתיק נעשית עבודת עריכה עי‬ ‫שחבור‬

‫מערכת הספלייסוזומים‪.‬‬
‫אינטרונים ‪ -‬נשלפים רצפים לא‬
‫רלוונטים והם מתחברים‬
‫לאקסונים – רצפים הנותרים‬
‫האקסונים לא חייבים תמיד‬ ‫שחבור חלופי‬
‫להתחבר באותה דרך‪ .‬ה‪RNA -‬‬
‫פולימרז יוצא החוצה דרך‬
‫הנוקלארפור מהגרעין‬
 ‫‪.1‬ה‪ MRNA -‬שיצא מהגרעין‬ ‫תרגום‬
‫לציטופלסמה נתפס עי הריבוזום‬
‫‪.2‬הריבוזום בנוי משתי תתי‬
‫יחידות גדולה וקטנה‪ ,‬שכאשר יש‬
‫‪ MRNA‬בציטופלסמה שיש‬
‫לתרגם – תפקידן ליצור מקום‬
‫מפגש בין ה‪ MRNA -‬לבין‬
‫חומצות האמיניות החופשיות‬
‫בציטופלסמה‪.‬‬
‫ה‪ TRNA -‬מביא החומצה‬
‫האמינית הספציפית ל‪MRNA -‬‬
‫המתאים בתוך שתי יחידות‬
‫הריבוזום‬
‫‪.3‬הקודון ‪ AUG‬המקודד לחומצה‬
‫אמינית מתיונין הוא קודון‬
‫ההתחלה‪START CODON .‬‬
‫‪.4‬הריבוזום קורא שילשייה אחר‬
‫שלישייה ‪ :‬קודון ‪ -‬רצף של‬
‫שלישיות הנוקלאוטידים על גבי‬
‫‪ -MRNA‬ואנטיקודון ‪-‬רצף‬
‫שלישיית הנוקלאוטידים ב‪-‬‬
‫‪ + TRNA‬החומצה אמינית‬
‫מתאימה וספציפית = (מול ‪,G-C‬‬
‫מול ‪ U-A‬מול ‪ ) A – U‬ויוצר‬
‫קשר פפטידי לחומצה האמינית‬
‫עם קודמתה באתר קישור ‪P‬‬
‫(פפטידי) ובאתר קישור ‪E‬‬
‫)‪ (EXIT‬ה‪ TRNA -‬הריק‬
‫משתחרר מהריבוזום ומחפש‬
‫חומצה אמינית חדשה‪.‬‬
‫‪.5‬ככל שהריבוזום רץ על גבי‬
‫ה‪ - MRNA‬מתארכת לה‬
‫השרשרת הפפטידית‪.‬‬
‫תאי שריר מפסיקים להתחלק עוד לפני שנולדנו‪ ,‬וגם נויירונים‪ ,‬ותא‬ ‫הם‬ ‫‪,‬‬ ‫‪UAA,UAG‬‬
‫חלוקה בין כל תאי‬‫*ממוצע‪UGA‬‬
‫הקודון‬
‫הגוף הוא ‪80‬‬
‫*לא כל התאים מתחלקים‬
‫*לכל סוג תא יש מספר חלוקות‬
‫קבוע ואופייני לו‪ .‬ואורך של‬
‫מחזור החיים \ התחלקות‬
‫האופיינית לו‪.‬‬

‫נפח תא גודל‪ ,‬אברונים נוספים‬ ‫‪G1‬‬

‫נבנים ומתעצבים‬
‫סינתזה – ‪ DNA‬משוכפל מ‪46 -‬‬ ‫‪S‬‬
‫ל‪: 92 -‬‬ ‫שכפול‬
‫• כל סיב ב‪ DNA -‬משמש תבנית‬
‫לבניית סיב משלים‪.‬‬
‫• הכרומוזום נפתח לכל האורך‬
‫ומה‪ DNA -‬פולימרז נוצר סיב‬
‫משלים ‪ -‬מול כל נוקלאוטיד–‬
‫מותאם נוקלאיד קומפלימנטרי‬
‫לכל האורך ‪ 50 -‬זוגות בסיסים‬
‫בשנייה‪ ,‬ובאמינות גבוהה‬
‫• שתי מולקולות הדנא החדשות‬
‫אינן נפרדות זו מזו‪.‬‬
‫• ונוצר לנו צנטרומר שבמיטוזה‬
‫ישבר לשניים – לכל אחד מהם‬
‫נקרא כרומטידה אחות זהה‬

‫מתכוננים מבחינת הציטופלסמה‪,‬‬ ‫‪G2‬‬

‫שלד התא‪ ,‬אינזימים‪ ,‬בניית סיבי‬ ‫יצירת סיבי כישור‬
‫כישור ‪ -‬הצנטריולים מכפילים‬
‫את עצמם – כל זוג נודד לכיוון‬
‫הפוך‪ ,‬ותוך כדי מגדל סיבי‬
‫מיקרוטובולי‪.‬‬

‫מיטוזה – ‪ 4‬שלבים לחלוקת‬

‫התא ‪ -‬חלוקת הגרעין =‬
‫ה‪ DNA-‬ואז הציטופלסמה‬
‫מתחלקת‪.‬‬
‫‪ . 1‬פרופזה ‪ -‬הכנה‪:‬‬ ‫פרופזה‬
‫•ממיסים את הגרעין‪,‬‬ ‫‪PROPHASE‬‬
‫•‪ DNA‬נחשף‪,‬‬ ‫מתמוסס הגרעין‬
‫•כל כרומטידה אחות המחוברת‬
‫בצנטרומר אחת לשנייה‪,‬‬
‫•מתחברת לסיב כישור בעזרת‬
‫ה‪ -‬קינטוקור‪.‬‬

‫‪ .2‬מטפזה ‪ -‬התמקמות‪:‬‬
‫הכרומטידות המחוברות לסיבי‬
‫הכישור מתמקות בקו‬
‫המשווה=אמצע של התא‬
‫‪METAPHASE‬‬
‫התמקמות בקו המשווה‬
‫הצמדות לסיבי הכישור‬

‫‪ .3‬אנפזה ‪ -‬הפרדות‪:‬‬ ‫‪ANAPHASE‬‬

‫•הקינטוקור חוצה את הצנטרומר‬ ‫הפרדות‬
‫שמחבר את הכרומטידות‪,‬‬
‫•כל כרומטידה נמשכת אחת‬
‫מרעותה לקוטב אחר של התא‬
‫•ומתחילה חלוקת הציטופלסמה‬
 ‫‪ .4‬טלופזה ‪ -‬ציטוקינזה‬ ‫‪TELOPHASE‬‬
‫•יצירת קרום גרעין חדש סביב‬ ‫יצירת קרום חדש‬
‫כל כרומטידה = כרומוזום‪.‬‬
‫•סיבי הכישור מתפרקים‬
‫•הציטופלסמה מתחלקת עד‬
‫להפרדות מוחלטת = ציטוקינזיס‬
‫=> ציטו = תא‪ ,‬קינזיז =‬
‫תנועה\חלוקה‬
‫•ומקבלים שני תאים נפרדים עם‬
‫‪ 46‬כרומוזומים‪.‬‬

‫(הצטברות של רעלים‪ ,‬נזק ל‪ ,DNA‬ירידה ברמת החמצן‪ ,‬זנבות של ‪A‬‬ ‫מוות טבעי של התא‬ ‫‪G0‬‬
‫החלוקה)‬
‫(ביצית וזרע) יש רק ‪ 23‬כרומוזומים אשר בשלב ההפרי‬ ‫הפסקת‬
‫רבייה‬ ‫מיוזה חלוקות עוקבות בגונדות •בתא רגיל יש ‪ 46‬כרומוזומים‪ .‬בתאי‬
‫• התהליך הזה מתחיל בגונדות – בלוטת הרבייה (אשכים והשחלות)‪ ,‬רק בתאים פרקורסורים לגמט‬ ‫ליצירת ‪ 4‬תאי רבייה מתא‬
‫•תא דיפלואידי => בעל ‪ 46‬כרומוזים (‪ 2‬סדרות כרומוזומים הומולוגים=דומה)‬ ‫דיפלואידי אחד‪.‬‬
‫•תא הפלואידי => בעל ‪ 23‬הכרומוזומים = רק סדרה אחת של כרומוזומים‬
‫• הפרקורסור עובר מיוזה (התא הדיפלואידי עובר שתי חלוקות)‬

‫לפני תחילת המיוזה‪ ,‬החומר התורשתי עובר מיטוזה‪.‬‬

‫הכרומוזומים שבגרעין‬ ‫‪S‬‬
‫מוכפלים‪ .‬כל כרומוזום בנוי כעת‬
‫משתי כרומטידות הומולוגיות‬
‫הקשורות זו לזו באזור הנקרא‬
‫צנטרומר‬
‫•זיווג בין הכרומוזומים‬ ‫פרופזה ‪ – 1‬הכנה‬
‫ההומולוגים ליצירת רביעייה ‪-‬‬
‫נצמדים בנוקודות סינפסיס (כל‬ ‫שחלוף ‪CROSSOVER‬‬
‫כרומוזום נמצא מול הכרומוזום‬
‫ההומולוג לו)‬
‫•שחלוף \ ‪ – CROSSOVER‬בין‬
‫מאות לאלפים שחלופים בנקודות‬
‫הסינפסיס‪ ,‬חתיכות של ‪DNA‬‬
‫מחליפות מקום •הכרומטידות‬
‫מתחברות לסיבי הכישור‬

‫התמקדות בקו המשווה של התא‬ ‫מטפזה ‪ - 1‬התמקמות‬

‫הצנטרומרים לא נשברים אלא כל‬ ‫אנפזה ‪ - 1‬הפרדות‬

‫זוג כרומטידות בעלות ‪23‬‬
‫כרומוזומים כל אחת (כל זוג‬
‫כרומטידות לא זהות שעברו‬
‫שחלוף) הולך לקצוות התא (כל‬
‫זוג לקוטב אחר)‬
 ‫•נוצר קרם גרעין סביב כל אחת‬ ‫טלופזה ‪ - 1‬סוף החלוקה‬
‫מהזוגות‬
‫•תחילתו של חריץ הפרדה‬
‫בציטופלסמה‬
‫•ציטוקינזיז ‪ -‬חלוקת התא‬
‫•כל תא מכיל ‪ 23‬כרומוזומים‬
‫אבל עדיין במבנה של ‪2‬‬
‫כרומטידות מחוברות בצנטרומר‬

‫קרומי הגרעינים של תאי הבת‬ ‫פרופזה ‪ – 2‬הכנה‬

‫נעלמים‬
‫הכרומטידות מתחברות לסיבי‬
‫הכישור‬
‫התמקמות בקוה המשווה של‬ ‫מטפזה ‪ - 2‬התמקמות‬
‫התא‬
‫נשבר הצנטרומר ונפרדות ‪2‬‬ ‫אנפזה ‪ - 2‬הפרדות‬
‫הכרומטידות והם נודדים ל‪2 -‬‬
‫הקצוות‬
‫בנייה של גרעין חדש‬ ‫טלופזה ‪ - 2‬סוף החלוקה‬
‫‪ 4‬תאים הפלואידים (שבכל אחד‬
‫מהם ‪ 23‬כרומוזומים)‬
‫תאי רבייה שכולם שונים אחד‬
‫מהשני מבחינה גנטית‪.‬‬
‫עודף וחוסר שומן מסכן את הגוף‪.‬‬
 ‫דוגמא המיקרוטובולי – שבונה‬
‫את סיבי הכישור ונבנה על ידם‬
‫כמבנה שניוני‪ ,‬או מה שבונה את‬
‫השלד הדק וכו'‪.‬‬
‫אברונים בנויים ממולקולת ‪rRNA‬‬
‫ריבוזומלי‪.‬‬
‫יוצרים מבנה שניוני של חלבון‬
‫(שרשרת פפטידית עי חיבור‬
‫חומצות אמיניות)‬
‫נכמסות ל‪ ER‬לעיצוב המבנה‬
‫המרחבי השלישוני‬

‫חלת גושה ‪ -‬הליזוזום פגום ואין סילוק\פירוק תאי‬

‫את תפקידם בתזמונים מסויימים ואז הפראוטזום מחסלים אותם) הם עושים‬

‫ם לתהליכים והחלבון מתפרק לחומצות אמיניות לציטופלסמה או לגרעין‪.‬‬

‫אה מכך לא מפרקים את הרעלים ולא מתבצעת בקרת איכות ויש משקעים עקב‬
‫אז נוצרת הדמנציה (ירידה ביכולות קוגניטיביות)‬
 ‫בתאי שריר מאפשר את‬
‫התקצרות התא‪ ,‬בתאי רירית‬
‫המעי מייצבים סיסונים ‪microvilli‬‬
‫(מגדילים את שטח הפנים‬
‫בעזרת הקורים הדקים שמייצבים‬
‫את הסיסונים‪ ,‬כמו כן הם נמצאים‬
‫גם בכל התאים לא רק במעיים‬
‫ובשריר)‬

‫קרטין – חלבון העיקרי בעור והוא‬

‫ממשפחת שלד התא – קורי‬
‫ביניים‬
 ‫חלבון הטובולין – החומר ממנו עוד מבנים שעשויים צינורונים‪:‬‬
‫הצינוריות נוצרות‪ .‬לפני חלוקת ריסים ‪ - cilia‬יוצרים תנועה של‬
‫הנוזל על פני שטח התא‬ ‫התא יש תנועתיות מאד‬
‫במערכת הנשימה (הגנה‬ ‫משמעותית של סיבי הכישור‬
‫(שהם צינורונים רק של חלוקת חיסונית להוציא ריר כלפי חוץ של‬
‫מזהמים) ובחצוצרות תנועת‬ ‫התא בלבד) לשם הפרדה בין‬
‫הריסים עוזרים לביצית להתגלגל‬ ‫הכרומוזומים‪ .‬ואז מייד בתום‬
‫לכיוון הרחם‪.‬שוטון ‪flagelllum‬‬ ‫החלוקה ‪ 0‬המערכת של סיבי‬
‫הכישור מתפרקת‪ .‬בעת חלוקת תאי זרע ‪ -‬הטובולין מניע את כל‬
‫התא (‪ 2‬צנטריולים אחד מאונך התא עי תנועה גלית‬
‫לשני = צנטרוזום = צרור של‬
‫צינורונים)‪ .‬לפני שהתא מתחלק‬
‫זוג הצנטריולים מכפילים את‬
‫עצמם וכל אחד מהם נודד לקוטב‬
‫אחר של התא ותוך כדי שהם‬
‫נודדים הולכים ומתארכים‬
‫מערכת הצינורונים‪.‬‬

‫בתאי שריר מכילה משאבות‬

‫סידן ומתפקדת כמאגר תוך תאי‬
‫של יוני סידן‬
 ‫ך יותר ‪ ATP‬יהיה לו כמות מי‪-‬טוכנודריה רבה‪ .‬למשל‪ ,‬תאי שריר‪ .‬הדנא‬
‫עובר היות שכל אברוני העובר הם אברוני הביצית עם הדנא המיטוכונדרי שעובר‬
‫בד‪.‬‬

‫יש גרעינון מפותח היות שהם זקוקים לריבוזומים רבים‪ .‬תאי כבד ותאי ותאים‬
‫בור הם דוגמאות לכאלה‪.‬‬
‫נשימה תאית‬
‫מה מבחינה חשמלית לחומר הפנים תאי‪ .‬חוץ מהאיזורים הקרובים לקרום התא‪ .‬יש הבדל בקטביות בקרום התא –‬
‫מי משני צידי הקרום = ‪polarity‬‬
‫שלילי יותר מהחלק החיצוני‪ .‬אבל יש גם תאים שזה הפוך‪.‬‬
‫הפרש וריכוזים שונים ובעיקר של נתרן מחוץ לתא‪ ,‬כי זה יוצר תנועה שהיא קריטית לחיי התא‪.‬‬

‫לנו דרכים להעביר חומרים גדולים לתא‪.‬‬

‫חלבון קרומי אנטיפורטר – זורק‬
‫‪ 3‬יוני נתרן ובו זמנית מכניס שני‬
‫יוני אשלגן תוך כדי פירוק ‪APT‬‬
‫או משאבת סידן – ‪PM-CA-‬‬
‫‪ATPASE‬אנזים שמפרק ‪ATP‬‬
‫וזורקות ‪ 2‬יוני סידן (סידן הוא‬
‫מינרל מפתח‪ ,‬מעבר דחף עצבי‪,‬‬
‫מכווץ שרירים‪ ,‬קרישת דם‪ ,‬חיסון‪,‬‬
‫תהליכים תוך תאיים‪ ,‬אפופטוזיס)‬
‫או מעברן של מולקולות גלוקוז‬
‫מהמעי אל תוך תאים של רירית‬
‫המעי‬
‫רם לתנועתיות שהיא חיובית ורצוייה‪ .‬ה‪ATP -‬‬
‫חררת אנרגיה שזורקת את הנתרן אל מחוץ‬
‫הריכוזים דוקא רוצה להכנס בחזרה לתא‪ ,‬וזו‬
‫ם בה כי יש לה מתלווים (כלור וגלוקוז יכנסו‬
‫יותר עקב כך וזכות פעולת המשאבה ‪-‬‬
‫לת כנשא‪).‬‬
‫ניונית יש השקעת אנרגיה ליציאה של נתרן‬
‫תרן פנימה באופן דיפוזי ללא השקעת אנרגיה‪.‬‬
 ‫בלוע בועות של נוזל מלאות במומסים‬
‫פציפי אבל יש השקעת אנרגיה‬

‫את באופן קבוע ‪ .‬יש תאים שיודעים לעשות זאת בתלות לגורם חיצוני‪ .‬לדוגמא הפרשת נוגדנים‪ ,‬מתווכים‬
‫ם ‪ -‬תאי עצב‪ .‬בקצה שלהם מפרישים מוליך עצבי‪ ,‬וההליך שבו זה משתחרר זה באקסוציטוזה‪( .‬‬
‫הפגוציטים ‪ :‬מקרופאגים ונויטרופילים‬
‫מוטציה – תקלה בדנא‪ ,‬בשעתוק‪,‬‬
‫בעיבוד‪ ,‬בשחבור או בתרגום‬
‫החלבון היא פוטנציאל למחלה‬
‫שמקורו באחד מהשניים‪,‬‬
‫בגנטיקה ‪ -‬מראש קיבלנו מוטציה‬
‫– חסר זוג בסיסים‪ ,‬עודף או זוג‬
‫לא נכון או במוטציה שהתרחשה‬
‫עקב תהליכים סביבתיים כמו‬
‫זקנה‪ ,‬חשיפה לגורמים מסרטנים‬
‫וכו'‬
 ‫תקלה בתרגום החלבון – מוטציה‬
‫– פוטנציאל למחלה שמקורו‬
‫בגנטיקה‬
‫מראש קיבלנו מוטציה – חסר זוג‬
‫בסיסים‪ ,‬עודף או זוג לא נכון או‬
‫במוטציה שהתרחשה עקב‬
‫תהליכים סביבתיים כמו זקנה‪,‬‬
‫חשיפה לגורמים מסרטנים וכו'‬

‫להתחלק עוד לפני שנולדנו‪ ,‬וגם נויירונים‪ ,‬ותאי שומן מפסיקים התחלקות בשלב מוקדם‪.‬‬
 ‫שאלה שטעיתי בה‪:‬‬
‫‪ )8‬השלימו את המשפט‪ :‬בתא‬
‫זרע המוכן להפריה ש‪:‬‬
‫‪ 23.1‬כרומוזומים‬
‫‪ 23.2‬זוגות כרומוזומים‬
‫‪ 46.3‬כרומוזומים‬
‫‪ 46.4‬זוגות כרומוזום‬
 ‫‪ 10%-7%‬ממשקל הגוף‪ 2 - 0.4 ,‬מ"מ‪,‬‬ ‫עור‬
‫הגנה – עוטפת‪ ,‬אטימות (צמידות הרקמה ‪ -‬התאים צמודים ומפרישים חומרים שיוצרים אטימות)‪,‬‬ ‫עור‬
‫‪ PH‬נמוך מונעת מחיידקים להתיישב בעור‪ ,‬תאי חיסון ‪ -‬תאי לנגרס‪ ,‬תאי פיטום ‪MAST CELLS‬‬ ‫האיבר הגדול ביותר בגוף‬
‫וספיגה ‪ -‬אידוי והזעה מאפשרים הוצאה של פסולת שינן ואמוניה כ‪ 600 -‬מ"ל ביום‪.‬‬
‫מבנה העור‬
‫אפיתל רב שכבתי קשקשי וקרתיני‬

‫‪STRATIFIED SQUAMOUS‬‬
‫‪KERATINIZED EPITHELIUM‬‬

‫•‪ - 90%‬קרטינוציטים ממקור עוברי‬

‫– תאי אפיתל שהתמחו ביצירת‬
‫שלד תא שבנוי מחלבון קרטין‪.‬‬
‫•‪ - 8%‬מלנוציטים – תאי מלנין‬
‫בצבע חום‬
‫•‪ - 2%‬תאי הגנה וחישה – אפיתל‬
‫שקשורים למערכת העצבים‪.‬‬
‫•אווסקיולרי – ללא כלי דם ועצבים‪,‬‬
‫תאים בודדים של הדם מסתננים‪.‬‬
‫אז איך חשים מגע ? מאד רגיש‬
‫למרות שהוא ללא עצבים‪ .‬תאי‬
‫החישה הופכים את האפידרמיס‬
‫לרגיש ?‪.‬‬

‫מספר השכבות באפידרמיס גדול‪,‬‬

‫והתאים ניסונים מפעפוע של‬
‫חומרים מהדרמיס שמתחת קרום‬
‫הבסיס‪ .‬ככל שמתרחקים מקרום‬
‫הבסיס‪ ,‬הפעפוע נחלש‪.‬‬

‫מהשכבה המגורגרת רוב התאים‬

‫כבר מתים‪.‬‬

‫המלנוציטים מייצרים צבען ‪ -‬מלנין‬

‫ובעזרת השלוחות הציטופלסמיות‬
‫משנעים בועיות הפרשה ‪-‬‬
‫מלנוזומים וכך מאפשרים לצבען‬
‫לחדור לתאים‪ .‬המלנוציטים עצמם‬
‫נשארים ללא צבען המשאיר אותם‬
‫חשופים לנזקי השמש‪.‬‬
 ‫דרמיס‬

‫נספחים ‪ :‬שיער‪ ,‬בלוטת חלב‪ ,‬שריר‬

‫דק האחראי על סימור השערה‪,‬‬
‫היפודרמיס‬
‫רקמת חיבור רפוייה בשילוב עם‬
‫רקמה אדיפוציטית‬
‫• מורכב משכבה חיצונית של הדרמיס ומשתי שכבות של אפי‬ ‫שערות‬
‫• מלנוציטים‪ -‬נמצאים בבסיס הזקיק ומייצרים רמות שונות של‬

‫מבנה‬
 ‫מראה‬
‫צבע‬

‫בלוטות‬
‫בלוטות זיעה‬
 ‫בלוטות חלב‬
‫‪SEBACEOUS‬‬
‫‪GLAND‬‬

‫טריגליצרידים‪ ,‬כולסטרול‪ ,‬חלבונים‪,‬‬

‫מלחים‪ ,‬נוגדיי חיידקים‪,‬‬

‫בלוטת שעוות האוזניים‬

‫‪SERUMINOUS GLANDS‬‬
 ‫תאי גזע (שלא מאבדים את יכולת החלוקה) היושבים על קרום הבסיס‬ ‫שכבת קרום הבסיס‬
‫מיטוזה מוגברת עור דק ‪ -‬כל ‪ 40-50‬יום‬ ‫‪BASEMENT‬‬
‫מיטוזה מוגברת עור עבה ‪ -‬כל ‪ 20-30‬יום‬ ‫‪MEMBRANCE‬‬
‫תאי חישה ‪ - MARKEL CELLS‬תאי אפיתל מתווכים עצביים בין העור לנויירון‪ ,‬רגישות גבוהה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬שכבה אחת ?‬
‫מלנוציטים (‪ 8%‬מתאי האפידרמיס) ‪ -‬מלנין ‪ -‬הגנה מפני קרינת ‪ -‬בעלות שלוחות ארוכות‪ ,‬מייצרים‬
‫והוא מגן על ה‪ DNA -‬שלהם מקרינת ‪ UV‬אולטרה סגולה‪ ,‬בעיקר מסוג ‪B. UV‬‬

‫ככל שמעמיקים יותר באפידרמיס התצורה של התאים יותר קובייתית‪ ,‬וככל שדוחפים אותם החוצה‬
‫נוצרת צפיפות ואטימות רבה בזכות הפאות (ככ שיש יותר פאות יש יותר מקום לדסמוזומים – ככל‬

‫‪ . 6 .11‬מלנוציטים אינם תאי גזע‪ .‬הם תאים בוגרים‪ ,‬הם לא עולים לאט לאט לשום מקום‪ ,‬הם נשאר‬ ‫שכבה עוקצית‬
‫החוץ תאי‪  .‬‬ ‫‪STRATUM‬‬
‫‪ . 11‬ההגדרה של תאי גזע זה תאים שמתחלקים ומתמיינים‪ .‬רובם בעוברות‪ ,‬וחלקם ממשיכים איתנ‬ ‫‪SPINOSUM‬‬
‫שאלה‪ :‬כמה שכבות‬
‫‪.‬‬
‫‪ 3-5‬שכבות של הקרטינוציטים‪ ,‬שטוחים ועתירי גרנולות ‪ -‬בועיות הפרשה‪ ,‬עם קרטוהיאלין‪ :‬מים‪ ,‬ק‬ ‫שכבה מגורגרת‬
‫– ‪ ) ECM EXTRA CELULAR MATRIX‬שמתאדים‪.‬‬ ‫‪STRATUM‬‬
‫ככל שרחוקים מהדיפוסיה עוברים אפופטוזיס‪.‬‬ ‫‪GRANULOSUM‬‬
‫‪ 3-5‬שכבות‬
‫רק בעור עבה ‪ -‬כפות ידיים ורגליים‬ ‫שכבה שקופה‬
‫‪ 5‬שכבות של תאים מתים‪ ,‬מלאים בקרטוהיאלין בין המרווחים ובתוך התאים ומאפשרים שאפשרים‬ ‫‪STRATUM‬‬
‫יש קרום תא‪ ,‬הפנים עבר אפופטוזה‪ ,‬רק המבנה נשאר‪.‬‬ ‫‪LUCIDUM‬‬
‫‪ 5‬שכבות‬

‫עד ‪ 30‬שכבות בעור דק‪ ,‬עד ‪ 50‬בעור עבה‬ ‫שכבה הקרנית‬

‫שכבת העור הנראית לעין‪ .‬שכבה קשקשית של קרטין (תאים מתים‪ :‬הרס האברונים‪ ,‬הפנים עבר א‬ ‫‪STRATUM CORNEUM‬‬
‫לקרטינוציטים לנשור‪ ,‬יש קרום תא‪ ,‬הקרטוהיאלין לא נהרס‪ ,‬רק המבנה נשאר)‬ ‫‪ 30-50‬שכבות‬

‫‪ ) 9‬באיזו משכבות האפידרמיס יש את מספר השכבות הגדול ביותר?‬

‫‪ .1‬השכבה השקופה‬
‫‪ .2‬השכבה הקרנית (השכבה העבה ביותר‪)30-50 ,‬‬
‫‪ .3‬השכבה המגורגרת‬
‫‪ .4‬השכבה העוקצית‬
‫רקמת חיבור במבנה הפפילרי הפטמטי \ תלמים אפידרמליים – בתוך הפטמות יש לולאה קפילרית‬ ‫דרמיס פטמתי‬
‫קצות העצבים נדחפים לעומק הדרמיס הפפילרי כדי להיות כמה שיותר קרוב לפני השטח‬ ‫‪PAPILLARY DERMIS‬‬
‫הדרמיס והאפידרמיס חודרים אחד לשני‪.‬‬ ‫רקמת חיבור רפוייה‬
‫שיהיה רקמת חיבור יותר רשתית‪ ,‬תאים רחוקים זה מזה‪ ,‬כמות הס‬
‫לדיפוסיה‬ ‫דרך‬ ‫שפחות‬ ‫כמה‬ ‫לי‬ ‫לולאת דם –‬
‫פפילרית – היא‬ ‫שהרקמה זו‬
‫פחות‬ ‫לולאה פפילרית‬
‫איפה‬ ‫דרמיס רשתי‬
‫קצב חלוקת התאים יורד בגיל זקנה ועימה ‪ ,‬מספר התאים יורד ‪ ,‬פחות קולגן ואלסטין וחומצה היאל‬ ‫‪RETICULAR‬‬
‫ואז באים הקמטים‪.‬‬ ‫‪DERMIS-‬‬
‫רקמת חיבור צפופה לא סדירה‬
‫כלי הדם רחבים יותר מאשר בדרמיס (הזרקה מהירה כמעט כמו לוריד)‬
‫תאי שומן לבן – תמיד צהבהב‪ .‬נמצאים בכל ההיפודרמיס בגוף‪ .‬אוגרים אנרגיה לטווח הארוך בבועה אחת אפילו למימדים של ביצית‪.‬‬
‫היפורטרופיה – גדילה בגודל התא‬
‫‪.‬‬ ‫חום‬ ‫איבוד‬ ‫מפני‬
‫תאי האפידרמיס גדלים לתוך עומק השיער ויוצרים את הזקיק‪ -‬בליטה של האפידרמיס לתוך הדרמיס‪.‬‬ ‫עלינו‬ ‫השומן מגנה‬
‫אפידרמיס‪.‬‬ ‫הנוכחות של‬
‫שכבות של‬ ‫של הדרמיס ומשתי‬
‫יס הזקיק ומייצרים רמות שונות של מלונין‪ ,‬האחראיות על צבע השיער‪.‬‬

‫הזקיק – המשך של האפידרמיס‪ .‬האפידרמיס שוקע (אינויגציה) פנימה לדרמיס בזמן העוברות‪.‬‬
‫אותו קרטין מצטבר בתוך תעלת השערה כפי שקורה באפידרמיס (תאים מתים עם קרטין)‪ .‬הזקיק מייצר תאים מתים בתוך תעלת ה‬
‫השערה מאד דומה לשכבה הקרנית של האפידרמיס‪ .‬מספר המלנוציטים יותר גבוה בזקיקי השיער מאשר משכבת הבסיס האפידרמ‬
‫התאים הם מתים‪ ,‬ההבדל הבולט שהתאים של שערה לא נושרים (השערה לפעמים נושרת) ובאפידרמיס כן‪.‬‬

‫שערה מדולה ‪ -‬ליבת השערה קורטקס ‪ -‬קליפה קרומית ‪ CUTICLE -‬מכיל הכי הרבה תאים מתים‬
‫לשיערות יש מחזור חיים‪ ,‬בכל איבר משך השלבים משתנה‪:‬‬
‫צמיחה ‪ - ANAGEN‬נמשך ‪ 2-6‬שנים‬
‫נסיגה ‪ - CATAGEN‬האטת צמיחה ‪ -‬בקרקפת ובגוף – שבועיים שלושה‬
‫השערה‬
‫השערה סטטית ‪ -‬בקרקפת ‪ 3‬חודשים‪ ,‬בגוף שנה ‪ -‬בשלב הטלוגן שערה חדשה מתחילה לצמוח היא דוחפת את‬ ‫מנוחה אליה צןצחת‬
‫‪- TALOGEN‬‬ ‫תעלה‬

‫יש בלוטות חלב שלא קשורות‬ ‫חלב – תערובת חלבונית ושומנית‪,‬‬ ‫בלוטות חלב‬
‫בלוטה גדולה ומסועפת‪ ,‬תוכן החלב לשערות‪ .‬זא שבלוטת החלב מפרישה‬ ‫‪SEBACEOUS‬‬
‫נכנס לתעלת השערה‪ ,‬פעילות בגיל לעור עצמו־ למשל באיזור השפתיים‪.‬‬ ‫‪GLAND‬‬
‫ההתבגרות המינית‬
‫בלוטות החלב אינן פעילות בכלל בגיל לא נמצאות בכפות ידיים‪ ,‬רגליים‬ ‫טריגליצרידים‪ ,‬כולסטרול‪ ,‬חלבונים‪,‬‬
‫ילדות‪ .‬בגיל ההתבגרות העלייה‬ ‫מלחים‪ ,‬נוגדיי חיידקים‪,‬‬
‫בלוטות סרומניות בתעלת השמע‬ ‫בהורמוניי הרבייה מפעילה את‬
‫הבלוטות‪ ,‬אז הן מפרישות‬
‫בהתפרצויות מושפעות מגנטיקה‬
‫והורמונים‪.‬‬
‫לא בכל השיערות יש בלוטת חלב‪,‬‬
‫אבל ברובם‪ .‬ותפקידו העיקרי להגן‬
‫על העור‪.‬‬
‫יש בלוטות חלב שלא קשורות‬
‫לשערות‪ .‬זא שבלוטת החלב‬
‫מפרישה לעור עצמו־ למשל באיזור‬
‫השפתיים‪.‬‬
‫לעיתים החלב הזה גורם לסתימה‬
‫בפתח השיערה ועלול לצבור חיידקים‬
‫התזונה מאד משפיעה‪.‬‬
 ‫צלקת – נזק לזקיקי השיער הורג את‬ ‫שורש השערה‬
‫הזקיק‪ .‬ניתן להשתיל זקיקי שיער‪.‬‬

‫עגול ‪ -‬שיער חלק‬ ‫זקיק השערה‬

‫פחוס ‪ -‬גלי‬
‫פחוס או חרמשי ‪ -‬מתולתל‬
‫נויירון תחושתי שכל תנודה של‬ ‫עצב‬
‫השערה עצמה מפעילה את התחושה‬

‫שריר חלק לא רצוני ‪ :‬כאשר יש הרבה‬ ‫שריר מסמר שיער‬

‫שערות כשהן מזדקפות הן קולעות‬ ‫‪ERECTOR‬‬
‫שכבת אויר (בידוד) שקולעת חום‬ ‫‪PILI‬‬
‫ומחממת (שריד אבולוציוני)‪ .‬פחד‬ ‫‪MUSCLE‬‬
‫והתרגשות חלק ממערכת הפגע או‬
‫ברח אבולוציוני‪.‬‬

‫רגישות נובעת מהמבנה הפפילרי‪,‬‬ ‫מבנה פפילרי‬

‫אפילו רוח על גבי השיער שלנו יכול‬
‫לעורר רגישות‬
‫רמת השיעור ופיזור השיער תלוי בטוסטסטרון‪.‬‬ ‫אנדרוגני‬
‫בגיל ההתבגרות עקב פעילות הטוסטסטרון ‪ -‬שיעור יתר‪ .‬השיער האנדרוגני‬ ‫מראה השיער מושפע מהדברים הבאים‪:‬‬
‫ההרכב הכימי (גנטיקה)‬
‫באפידרמיס ושכבת הבסיס המלנוציטים – ממקור אפיתל – תפקידם לייצר את הצבען – פיגמנט מלנין‪ ,‬יש להם שלוחות שמגיעות לעומק‬
‫האפידרמיס‪ .‬המלנין נכנס לתוך הקרטינוציטים (תאי האפידרמיס) ומגן על הגרעין בצבע – הצבע בולע את הקרינה של השמש ‪ . UVB‬כל מ‬
‫פיגמנטים‬
‫בכל מלנוציט יש אינזים טירוזינאז‪ ,‬הוא יודע לקחת חומצה אמינית בשם טירוזין ונוצר יומלנין‪( .‬חום‬ ‫מלנוגזה‬
‫מתרחש בתוך התאים המלנוציטים ‪ –- MELANOCORTIN RECEPTORS MC1R‬משפחה של הורמונים שנקשרים על גבי קרומי‬
‫מייצרים חום אלא רק פאומלנין‪ :‬בשפתיים בד"כ‪ ,‬אם אין חום אז‬ ‫לא יומלנין‪.‬‬
‫החום –‬ ‫את המסלול‬
‫שהמלנוציטים‬ ‫מחזקיםבגוף‬
‫והםאיזורים‬‫יש‬ ‫פאומלנין‬
‫בעיינמ‬
‫הירוקיורד‪,‬‬
‫וככל שזה‬
‫כתמתם‪ ,‬הגוון‬
‫זה נותן את‬‫החום גוון‬
‫ממני יוצר‬ ‫(מעט‬
‫המלנין‬ ‫נמוכה‪ .‬עם‬
‫היומלניןובשילוב‬
‫אלא צהוב‬ ‫רמת‬ ‫בקולטנים –‬
‫ירוק‬ ‫מוטציה‬
‫(אין פיגמנט‬ ‫פיגמנטזו צהוב‪,‬‬
‫ג'ינג'י‬ ‫ליפוכרום‬
‫(הרבה מלנין שיוצר צבע שחור)‬ ‫נויירומלנין‬
‫למה צריך צבע במוח ? המוח לא נחשף לשמש ולנויירומלנין יש תפקיד אחר‪ :‬לצבע הזה יש יכולת ל‬
‫פרקינסון‬
‫אין עדיין מחקר שמראה קשר ישיר‪ .‬יש קשר נסיבתי בין הצבע בין נויירומלנין‪ ,‬דופמין ופרקינסון‪.‬‬
‫הנויירומלנין תפקידו לנטרל מתכות‪ .‬אצל חולי הפרקינסון אין להם מספיק נויירומלנין ועם השנים הולכים ומצטברים רעלים וכשהנויירונים מ‬
‫של ברזל) = וזו מחלת הפרקינסון‪.‬‬
‫חולי פרקינסון הם בעיקר אנשים לבנים‪( .‬לא נפוץ שיש פרקינסון בכהיי עור)‪.‬‬

‫‪ 80%‬מוויסות חום הגוף נעשה הרחבת כלי הדם וההזעה בדרמיס‪.‬‬

‫פולטת נוזלים ‪ > -‬איודיים פולט חום לסביבה ומצנן את הגוף כולו‪.‬‬ ‫רגשי\מיניהזעה‬
‫(פעיל מגיל‬ ‫הקף ‪-‬הגוף ‪> -‬‬
‫התת רמה ‪ > -‬הזרמת דם אלעירור‬ ‫בלוטת‬
‫אפוקריניות‬
‫ההתבגרות)‬
‫זיעה ‪ -‬מים מינרליים‪ ,‬אוריאה‪,‬‬
‫אמוניה‪ ,‬ליפידים‪ ,‬חלבונים (ריח חזק)‬
‫בית שחי‪ ,‬מפשעה‪ ,‬פטמות‪ ,‬אזור זקן‬
‫גברי‬
 ‫עירור ‪ -‬חום (פעיל מלידה)‬ ‫אקריניות‬
‫זיעה ‪ -‬מים מינרליים‪ ,‬אוריאה‪,‬‬
‫אמוניה‪ ,‬חומצת חלב‪ ,‬פסולת‪ ,‬שתנן‪,‬‬
‫‪ - PH 4.8‬דוחה חיידקים‪.‬‬
‫בכל הגוף‪ ,‬יותר בקרקפת‪ ,‬כפות‬
‫ידיים‪ ,‬כפות רגליים‬

‫יש בלוטות חלב שלא קשורות‬ ‫חלב – תערובת חלבונית ושומנית‪,‬‬

‫בלוטה גדולה ומסועפת‪ ,‬תוכן החלב לשערות‪ .‬זא שבלוטת החלב מפרישה‬
‫נכנס לתעלת השערה‪ ,‬פעילות בגיל לעור עצמו־ למשל באיזור השפתיים‪.‬‬
‫ההתבגרות המינית‬
‫בלוטות החלב אינן פעילות בכלל בגיל לא נמצאות בכפות ידיים‪ ,‬רגליים‬
‫ילדות‪ .‬בגיל ההתבגרות העלייה‬
‫בלוטות סרומניות בתעלת השמע‬ ‫בהורמוניי הרבייה מפעילה את‬
‫הבלוטות‪ ,‬אז הן מפרישות‬
‫בהתפרצויות מושפעות מגנטיקה‬
‫והורמונים‪.‬‬
‫לא בכל השיערות יש בלוטת חלב‪,‬‬
‫אבל ברובם‪ .‬ותפקידו העיקרי להגן‬
‫על העור‪.‬‬
‫יש בלוטות חלב שלא קשורות‬
‫לשערות‪ .‬זא שבלוטת החלב‬
‫מפרישה לעור עצמו־ למשל באיזור‬
‫השפתיים‪.‬‬
‫לעיתים החלב הזה גורם לסתימה‬
‫בפתח השיערה ועלול לצבור חיידקים‬
‫התזונה מאד משפיעה‪.‬‬

‫בשכבה תת עורית‬
‫מייצרת חומר שעווני ביחד עם בלוטת‬
‫החלב ‪ -‬המגינה על תעלת השמע‬
‫מפני זיהומים‪.‬‬
 ‫הבסיס‬

‫בין העור לנויירון‪ ,‬רגישות גבוהה‪.‬‬

‫‪ -‬בעלות שלוחות ארוכות‪ ,‬מייצרים מלנין‪ ,‬והמלינין זה צבע שנשפך לשכבות האלה של התאים‪ .‬הקרטינוציטים מתמלאים בצבע‬
‫ר מסוג ‪B. UV‬‬

‫יתית‪ ,‬וככל שדוחפים אותם החוצה הם יותר קשקשתיים שטחיים‪ .‬בשכבת הבסיס הם בתצורת מנסרה עם ‪ 14‬פאות‪ .‬ככה‬
‫יש יותר מקום לדסמוזומים – ככל שיש יותר דסמוזומים והמי דסמוזומים האפידרמיס שלנו יותר חזק ויציב)‪.‬‬

‫ת הפרשה‪ ,‬עם קרטוהיאלין‪ :‬מים‪ ,‬קרטין‪ ,‬וחמרים נוספים‪ ,‬שיודעת ליצור עם מים שכבת איטום סופחת מים בתוך התאים ובגם ב‬

‫בתוך התאים ומאפשרים שאפשרים עוד דרגה של עמידות ללחצים ואטימות‪.‬‬

‫תים‪ :‬הרס האברונים‪ ,‬הפנים עבר אפופטוזה‪ ,‬נהרסו הקשרים הדיסמוזומים ‪ -‬הדסמוזומים מתפרקים ומתחילים לגרום‬
‫המבנה נשאר)‬

‫תר?‬
 ‫בתוך הפטמות יש לולאה קפילרית עשירה בנימים עבור הדיפוזיה לאפידרמיס שבו אין כלי דם‪.‬‬
‫שיותר קרוב לפני השטח‬

‫ת‪ ,‬תאים רחוקים זה מזה‪ ,‬כמות הסיבים קובעת את האופי‪ ,‬זה וססקיולרי עם כלי דם והרבה עצבים‪.‬‬
‫‪ ,‬פחות קולגן ואלסטין וחומצה היאלרונית‬

‫ל האפידרמיס לתוך הדרמיס‪.‬‬

‫מייצר תאים מתים בתוך תעלת השערה‪( .‬בדומה לשכבה הקרנית של האפידרמיס)‬
‫ר מאשר משכבת הבסיס האפידרמי‪( .‬עור בהיר ושיער כהה אופייני לפעילות הקרטין)‬
‫דרמיס כן‪.‬‬

‫רגישות‪ ,‬חישה‪ ,‬הגנה משמש‪ ,‬הגנה‬ ‫ים‬

‫מחלקיקים חימום‬

‫ה מתחילה לצמוח היא דוחפת את הישנה‪.‬‬

 ‫הטוסטוסטרון הופך להידרוטוסטסטרון אצל גברים – שזו נגזרת שגורמת למוות של שיער בשלב כלשהו‪.‬‬

‫יש להם שלוחות שמגיעות לעומק האפידרמיס ובעזרת המלנוזומים = בועיות הפרשה – הם מפרישים את המלנין לכל שכבות‬
‫את הקרינה של השמש ‪ . UVB‬כל מלנוציט מייצר את שני סוגי המלנין‪ :‬יומלנין‪ ,‬ופאומלנין‪.‬‬
‫ת בשם טירוזין ונוצר יומלנין‪( .‬חום)‪ .‬אחד מתוצרי הביניים הוא מקור ליצירת פאומלנין (כתום אדום)‬

‫נין‪ :‬בשפתיים בד"כ‪ ,‬אם אין חום אז פתאום מתגלה הפאומלנין האדמדם‪ ,‬איבר המין‪ ,‬פטמות‪ ,‬לשון‪,‬‬
‫מתגלה האדמומיות של הפאומלנין) יש טירוזינז אבל ללא ההשפעה ההורמונלית‪ .‬השיער הוא‬ ‫הירוקיורד‪,‬‬
‫בעיינים)‬ ‫וככל שזה‬
‫כתמתם‪ ,‬הגוון‬ ‫החום גוון‬
‫זה נותן את‬ ‫יוצר‬

‫תפקיד אחר‪ :‬לצבע הזה יש יכולת לספוח מתכות ואז הוא מנטרל את ההצטברות של המתכות ומוריד את היעילות של המתכות‪.‬‬

‫ם ומצטברים רעלים וכשהנויירונים מתים הם לא משתחרר הדופמין שמרסן את התנועה (לכשנבדקו לאחר מותם ראו הצטברות‬

‫סביבה ומצנן את הגוף כולו‪.‬‬

‫רקמה ‪ -‬קבוצה של תאים ליצירת מבנה בעל תפקיד מש‬
‫• הרקמות שונות זו מזו בתאים‪ ,‬בהרכב החומר החוץ תאי המופרש מהתאים‪ ,‬ובמרחק שבין‬
‫• תכונות התאים משפיעות על הרקמה כמו גם החומר הבין תאי ‪A CELLULAR MATRIX‬‬

‫קשרים בין תאים‬

‫קשרים הדוקים‬
‫‪TIGHT JUNCTIONS‬‬

‫קשרים מצמידים‬
‫‪ADHERENT JUNCTIONS‬‬

‫קשרים דסמוזומים‬
‫‪DSMOSOMES‬‬

‫קשרים המי‪-‬דיסמוזומים‬
‫‪HEMIDESMOSOMES‬‬

‫קשרי מרווח‬
‫‪GAP JUNCTIONS‬‬

‫סוגים‬
 ‫רקמת‬
‫הגנה פיסית‪:‬‬
‫צפיפות ‪ -‬יש חומר חוץ תאי אבל בכמות קטנה => אטימות ומונע דליפה‪ ,‬אווסקיול‬
‫ריסים ‪ -‬שעשויים מצינורונים של אפיתל (האפיתל מגן בפני זיהום במערכת הנשימ‬
‫תחלופה מהירה רגנרציה ‪ -‬תאי גזע מתרבים ללא הרף ויוצרים שכבה אפתלית ח‬
‫ההגדרה של תאי גזע זה תאים שמתחלקים ומתמיינים‪ .‬רובם בעוברות‪ ,‬וחלק‬
‫אפיתל‬
‫‪ EPITHELIALTISSUE‬מלנוציטים אינם תאי גזע‪ .‬הם תאים בוגרים‪ ,‬הם לא עולים לאט לאט לשום מקום‬
‫הגברת החישה‪:‬‬ ‫אפי – עליון‪ ,‬תליום –‬
‫רירית עליונה של האף בעלת קצות עצבים שעליהם תאי אפיתל שמייצרים תחלופ‬ ‫רקמה‬
‫הגברת הפרשה‪:‬‬ ‫עוברי‬ ‫ממקור‬
‫צפיפות גבוהה המונעת דליפה בתאי גביע‪ ,‬בלוטה‬ ‫(אנדותל\קרטינוציט ?‬
‫מעבר חומרים דרך רקמות‪:‬‬ ‫מה ההבדל ביניהם?)‬
‫ספיגה ‪ -‬מעבר דרך התאים (צינור העיכול דרך הדופן אל הדם)‪ ,‬סינון – מעבר בי‬

‫‪MEMBRANOUS‬‬ ‫רירית‬
‫‪EPITHELIUM‬‬
‫מרפדת איברים וחללים‬
‫מפרישה ריר‬

‫ריר מיימי‬
‫‪SEROUS‬‬

‫קרום הלב ‪ -‬מפרישים ריר אל‬

‫בין שני קרומי הלב‬
‫קרום הצפק שבמערכת העיכול‬

‫ריר סמיך וצמיגי‬

‫‪MUCUS‬‬

‫רירית מערכת העיכול‬

‫רירית מערכת הנשימה‬

‫כאשר זו רירית שבאה במגע‬

‫עם הסביבה החיצונית (עיכול‪,‬‬
‫שתן‪ ,‬מין‪ ,‬נשימה) ‪ -‬זהו ריר‬
‫סמיך‪ ,‬מוקוס‪ .‬כל השאר‪ -‬ריר‬
‫מימי‪.‬‬
 ‫בלוטית‬
‫‪GLANDULAR‬‬
‫‪EPITHELIUM‬‬
‫מבנים כדוריים ‪ACINUSES‬‬
‫סביב חלל פנימי או צינורית‬

‫רוב הבלוטות אקסוקריניות או‬

‫אנדוקריניות מפרישות‬
‫בהפרשה אפוקרינית ז"א עי‬
‫אקסוציטוזה‬

‫רקמות קרומיות‬
‫קרום אפיתלי‬ ‫‪9‬‬
 ‫רקמת קרום‬
‫סינובי‬

‫‪ - CONNECTIVE TISSUE -‬ממקור עוברי כל מה שאינו אפיתל‪ ,‬שר‬ ‫רקמת חיבור‬

‫חיבור בין איברים ‪ -‬הגנה פיזית ‪ -‬תמיכה ברקמות אפיתל ‪ -‬אגירת שומן ‪ -‬הגנה חיסונית ‪ -‬וסרולקיות (‬

‫ממקור עוברי ‪ -‬פיברובלסט ‪ -‬פעיל פיברוציט ‪ -‬לא פעיל שיכול לחזור להיות פעיל‬
‫ממקור עוברי ‪ -‬אוסטאובלסט ‪ -‬פעיל אוסטאוציט ‪ -‬לא פעיל שיכול לחזור להיות פעיל (אוסטאוקלסט‬
‫ממקור עוברי ‪ -‬כונדרובלסט ‪ -‬פעיל כונדרוציט ‪ -‬לא פעיל‬

‫רקמות חיבור סיביות‬

‫‪FIBROUS CONNECTIVE TISSUES‬‬

‫הפרשה מוגברת של חומר חוץ תאי ‪ECM‬‬

‫‪ ECM‬עשיר בסיבים חלבוניים‬
‫וסקולרית (מלבד רקמת חיבור של סחוס)‬

‫תאים פיברובלסטים ‪ +‬תאי מערכת חיסון מיקרופגים‬

‫ותאי פיטום ‪MAST CELLS -‬‬

‫פרוכימה ‪ -‬תאים פעילים ?‬

‫מטרומה ‪ -‬תומכים במבנה האיבר ?‬
‫מזנכימה ‪ -‬עובריים ?‬
‫מתחדשת‬

‫‪.1‬קולגן ‪ -‬חוזק‬
‫‪.2‬סיבים אלסטים – גמישות‬
‫‪.3‬רטיקולין =רשתי = עדינות‬
‫‪.4‬מים קפיציות – אטימות – הגנה חיסונית‬
‫‪.5‬קליקוז אמינו גליקאן קפיציות – אטימות – הגנה חיסונית‬
‫‪.6‬חומצה היאלרונית קפיציות – אטימות – הגנה חיסונית‬
‫‪.7‬כונדרויטין סולפט ‪ -‬קפיציות – אטימות – הגנה חיסונית‬

‫קרום בסיס = אפיתל ‪ +‬רקמת חיבור (תמיכה באפיתל)‬

‫רצועות וגידים = רקמת חיבור (תנועה)‬
‫רקמת שומן = רקמת חיבור (אנרגיה‪ ,‬תמיכה מבנית)‬
‫מעטפת של כבד‪ ,‬כליה‪ ,‬טחול = רקמת חיבור (הגנה)‬
 ‫דם‬
‫רקמת חיבור לא סיבית‬
‫נוזל צמיגי בגלל התאים והחלבונים הרבים‬
‫‪' - 38°c‬טמפ – גבוהה מחום הגוף‪.‬‬
‫‪ – pH=7.35-7.45‬מעט בסיסי מעל זה בססת או מתחת – חמצת אסידוזיס‬
‫מהווה כ‪ %20 -‬מהנוזל החוץ תאי – כל מה שלא בתא (נוזל בעין‪ ,‬המוח‪ ,‬בלימ‬
‫מהווה כ‪ %8 -‬ממשקל הגוף‬
‫צבע – כהה (מחוזר) או בהיר (מחומצן)‬
 ‫רקמת שריר‬
‫(מיו או סרקו)‬
‫‪ 40-50%‬ממשקל הגוף זה שרירים‪ .‬מאפיינים‪:‬‬
‫‪. 1‬תלות בעירור ‪ - STIMULATED CELLS -‬תאי שריר חייבים לקבל עירור כדי להתכווץ‪ ,‬אם הם לא מקב‬
‫א‪ .‬עירור עצמי (אוטוריתמי) ‪ -‬לב‪ ,‬תאי קוצב לב‪ ,‬ב‪ .‬עירור כימי (נוירוטרנסמיטר‪ ,‬הורמון‪ - )...‬חומר כימי ש‬
‫‪ .2‬גמישות‪ :‬התקצרות ‪ -‬יכולת של הרקמה להתכווץ התארכות ‪ -‬היכולת שלה להמתח היכולת שלה ל‬
‫‪ .3‬כל השרירים ממירים אנרגיה כימית לאנרגיה מכנית בתנועה או באופן סטטי‪ :‬תנועה‪ ,‬הפקת חום‪ ,‬מעב‬
 ‫רגנרציה של שרירים‬
‫יכולת הרגנרציה של השרירים – מוגבלת והיא בד"כ תיקון של הקורים‬
‫היפרטרופיה של קורים ולא היפרפלסיה בד"כ ‪ -‬אלא אם כן נזק ופציעה רצינית של ש‬
‫רקמת החיבור הסיבית בפנימית השריר אפימיזיום או פרימיזיום של מייצרים קולגן ב‬
‫תא שריר ללא עירור – מתנוון‬

‫‪ 3‬סוגי שריר‬
‫שריר חלק‬
‫‪SMOOTH MUSCLE‬‬
‫מראה חסר פספוס ‪ -‬לא מבנה של חבל ‪ -‬יש קורים אבל הם מסודרים אחרת ל‬
‫יש דיסקיות ביניים עם דיסמוזומים ו‪ - GAP JUNCTION -‬יש סנכרון בין התא‬
‫תא קטן‪ ,‬גרעין אחד‪ SR ,‬מצומצם ‪ -‬היות שיש שאיבה קבועה של סידן מהדם ע‬
‫בקרה ועירור אוטונומית של מערכת העצבים \ הורמונלית \ אוטוריתמית‪,‬‬

‫\‬
 ‫שריר הלב ‪CARDIAC MUSCLE‬‬
‫קומבינציה של תכונות שריר שלד ‪ +‬שריר חלק‪.‬‬
‫תא קטן וקצר‪ ,‬גרעין יחיד‪ ,‬מרכזי ? מראה מפוספס‪ - SR ,‬שה‬
‫כניסה מהירה יעילה וגבוהה של חמצן מהדם‪ ,‬מיטוכונדריה ע‬
‫‪ Z‬דיסקים‪ ,‬מבנה סרקומרי‪ ,M-LINE ,‬סוגי המיוזין והאקטים‬
‫בקרה אוטונומית\הורמונלית\אוטוריתמית‬
‫מבנה דסקיות הביניים ‪ - INTERCALETED DISCS‬מייצרות‬
‫צינורות רוחב ‪ T‬רחבים שמאפשרים עירור חשמלי משמעותי‬
‫חסרים אפימיזיום ‪ -‬אין להם מעטפת‪ ,‬אך הם בתוך קרום הלב‬
‫כללי‬
‫שוקל בין ‪ 300 - 250‬גרם (ההפרש הוא הבדל בין גבר לאישה‬
‫הלב ‪ +‬החלל הבינתי נמצאים בין צלעות ‪ ,2-6‬הלב שוכב על ג‬
‫הלב נמצא בתוך כיס קרומי שנקרא קרום הלב = מיסב הלב =‬
 ‫‪. 1‬אבי העורקים (עולה‪ ,‬קשת‪ ,‬העץ הוורידי‪:‬‬
‫‪. 1‬נבובים ‪( cavae vena‬עליון ותחתון)‬ ‫יורד חזי‪ ,‬יורד בטני)‬
‫‪. 2‬עורקים תת בריחיים‬
‫•אורכו‪ 5.7 :‬ס"מ‬ ‫‪subclavians‬‬
‫•קוטרו‪ 2 :‬ס"מ‬ ‫‪. 3‬עורק הזרוע‪-‬ראש‬
‫•מתחיל בחיבור בין שני ורידי‬ ‫‪brachiocephalus‬‬
‫הזרוע‪-‬ראש (‪(brachiocephalic‬‬ ‫‪. 4‬עורקים תרדמניים‬
‫הימני והשמאלי‪.‬‬ ‫(‪( )carotids‬משותפים‪,‬‬
‫•מסתיים בחלקה העליון של העלייה הימנית‪.‬‬ ‫חיצוניים‪ ,‬פנימיים)‬
‫•מקבל דם מכל מה שמעל הסרעפת‪:‬‬ ‫(‪)vertebral arteries‬‬
‫ראש‪ ,‬גפיים עליונים ובית החזה‪.‬‬ ‫השדרה עורקי‪5 .‬‬
‫‪. 6‬עורק בסיס המוח ‪artery‬‬
‫‪basilar‬‬
‫(‪ )Whillis circle‬וויליס מעגל‪• .‬הוריד הגדול ביותר בגוף‪:‬‬
‫•אורכו‪ :‬כ ‪ 20‬ס"מ (מ ‪ L4‬עד ‪(T8‬‬ ‫‪7‬‬
‫•קוטרו‪ 5.3 :‬ס"מ‬ ‫‪. 8‬עורקי הגף העליון‬
‫(בית‪-‬שחי‪ ,‬זרוע‪ ,‬חישור‪ ,‬גומד‪• ,‬מחזיר דם מקיר הבטן‪ ,‬גפיים תחתונים‪ ,‬אברי האגן‬
‫•לא מנקז דם ממערכת העיכול‪ ,‬מהלבלב ומהטחול‪ .‬וח‬ ‫עורקים‬
‫דיגיטליים‪ 2 ,‬קשתות כף היד) • עולה בצד ימין של עמוד השדרה עד לעלייה הימנית‬
 ‫‪. 6‬עורק בסיס המוח ‪artery‬‬
‫‪basilar‬‬
‫(‪ )Whillis circle‬וויליס מעגל‪• .‬הוריד הגדול ביותר בגוף‪:‬‬
‫•אורכו‪ :‬כ ‪ 20‬ס"מ (מ ‪ L4‬עד ‪(T8‬‬ ‫‪7‬‬
‫•קוטרו‪ 5.3 :‬ס"מ‬ ‫‪. 8‬עורקי הגף העליון‬
‫(בית‪-‬שחי‪ ,‬זרוע‪ ,‬חישור‪ ,‬גומד‪• ,‬מחזיר דם מקיר הבטן‪ ,‬גפיים תחתונים‪ ,‬אברי האגן‬
‫•לא מנקז דם ממערכת העיכול‪ ,‬מהלבלב ומהטחול‪ .‬וח‬ ‫עורקים‬
‫דיגיטליים‪ 2 ,‬קשתות כף היד) • עולה בצד ימין של עמוד השדרה עד לעלייה הימנית‬
‫(דרך פתח בסרעפת)‪.‬‬ ‫‪. 9‬עורקי הכסל (משותפים‪,‬‬
‫‪. 2‬ורידי הזרוע‪-‬ראש ‪veins brachiocephalic‬‬ ‫חיצוניים‪ ,‬פנימיים)‬
‫‪. 10‬עורקי הגף התחתון (ירך‪. 3 ,‬הורידים הצוואריים (‪( )jugulars‬משותפים‪ ,‬פנימיי‬
‫ירך עמוק‪ ,‬שוקה קדמי‪/‬אחורי‪. 4 ,‬הורידים התת‪-‬בריחים ‪subclavians‬‬
‫‪. 5‬וריד בית‪-‬השחי ‪vein axillary‬‬ ‫שוקית‪,‬‬
‫‪Cephalic vein .6‬‬ ‫עורקים פלנטרים‪ ,‬עורקים‬
‫‪Cubital vein .7‬‬ ‫דורסלים‪ ,‬קשת כף הרגל)‬
‫(‪ )pulmonary trunk‬ריאתי ‪Basilic vein .8‬‬
‫‪. 9‬המערכת האי‪-‬זוגית ‪ azygos‬הוריד האי‪-‬זוגי‪ ,‬חצי‬ ‫עורק‪11 .‬‬
‫חצי‪-‬איזוגי נילווה‬ ‫(‪)pulmonary arteries‬‬
‫‪. 10‬ורידי הכסל (‪( )veins ileac‬משותף‪ ,‬חיצוני‪ ,‬פנימ‬ ‫הריאה עורקי‪12 .‬‬
‫(‪ )saphenous vein‬הצפון הוריד‪11 .‬‬ ‫‪. 13‬עורקים ויסצרלים‬
‫ופריאטלים של אבי העורקים (‪ )femoral vein‬הירך וריד‪12 .‬‬
‫‪. 13‬וריד בית הברך ‪vein popliteal‬‬ ‫(חזי ובטני)‬
‫‪. 14‬ורידי השוקה (קדמי‪/‬אחורי)‬ ‫‪. 14‬עורק הכבד‬
‫‪. 15‬וריד השער של הכבד‬
‫‪. 16‬וריד הכבד‬

‫מחזור השער של הכבד‬

‫‪Hepatic portal circulation‬‬
‫‪( CO2‬ועשיר במזון מגיע ממערכת העיכול‬
‫דם מחוזר (עשיר ב‬
‫ונכנס אל הכבד דרך וריד השער של הכבד‪.‬‬
‫מתוך הכבד מתנקז הדם דרך ורידי הכבד‪ ,‬אל הוריד ה‬
‫בנוסף מקבל הכבד דם עורקי ישירות מאבי העורקים‪,‬‬
 ‫שריר שלד‬
‫‪SMOOTH MUSCLE‬‬
‫מניע את השלד‪ ,‬מראה מפוספס‪ ,‬תא גדול ארוך‪ ,‬רב גרעיני‪ ,‬הרבה אברוני תא‬
‫מזודרם => מיובלסטים ‪ -‬ממקור עוברי => תאי גזע = מתחלקים לתאי שריר = ס‬
‫ב‪.‬‬
 ‫ת מבנה בעל תפקיד משותף‬
‫וץ תאי המופרש מהתאים‪ ,‬ובמרחק שבין התאים‬
‫מר הבין תאי ‪ECM – EXTRA CELLULAR MATRIX‬‬

‫רירית מעיים‬ ‫ספיגה ‪ -‬החומרים עוברים מצד לצד דרך‬

‫התאים ‪TRANSCELLULAR -‬‬

‫רירית מערכת העיכול‬ ‫נקודות חיבור בעזרת חלבוני שלד =>‬

‫מאפשרים עמידה בלחץ ושחיקה (חיבור‬
‫חזק בין התאים)‬

‫שכבה חיצונית של העור‬ ‫חיבור בין תא לתא‬

‫בין תאי שריר הלב‬ ‫עמידות בלחץ ושחיקה‬
‫דומה לקשרים מצמידים‬
‫רובד החלבונים בצדו הפנימי של קרום התא‬
‫יוצר קשר עם חלבון שלד התא ממשפחת סיבי‬
‫הביניים ‪ -‬קרטין‪.‬‬
‫אפידרמיס מחוברים בקשרי המידיסמוזומים לדרמיס‬ ‫חיבור בין תא לרקמה מתחת‬
‫עמידות בלחץ ושחיקה‬
‫תאי אפיתל מחוברים למצע בסיסי בתחתית‬
‫הרקמה‬

‫שריר הלב‬ ‫קשרים בין תאיים המשלבים תעלות יונים‪.‬‬

‫שריר חלק‬ ‫הקונקסינים אלו חלבונים קרומיים שבונים‬
‫עדשת העין והקרנית‬ ‫תעלות שער בין קרום לקרום ומאפשרים‬
‫סנכרון בפעילות כל התאים‬
 ‫חוץ תאי אבל בכמות קטנה => אטימות ומונע דליפה‪ ,‬אווסקיולריטי = ללא כלי דם‪ ,‬עצבים או לימפה (לא מפריע את ההצמדות של התאים)‪,‬‬
‫צינורונים של אפיתל (האפיתל מגן בפני זיהום במערכת הנשימה העליונה)‬
‫נרציה ‪ -‬תאי גזע מתרבים ללא הרף ויוצרים שכבה אפתלית חדשה (מלבד תאי אפיתל בעדשה ובקרנית שמעולם לא מתחדשים)‬
‫זע זה תאים שמתחלקים ומתמיינים‪ .‬רובם בעוברות‪ ,‬וחלקם ממשיכים איתנו במהלך החיים‪ ,‬כמו הקרטינוציטים‪ ‬שבשכבת הבסיס של האפידרמי‬
‫י גזע‪ .‬הם תאים בוגרים‪ ,‬הם לא עולים לאט לאט לשום מקום‪ ,‬הם נשארים תמיד בשכבת הבסיס‪ ,‬אבל שולחים שלוחות לשכבות עמוקות‪ ,‬ומפרישים מ‬

‫אף בעלת קצות עצבים שעליהם תאי אפיתל שמייצרים תחלופה ומתחזקים את קצות העצבים ועי כך מגבירים את החישת הריח‪.‬‬

‫עת דליפה בתאי גביע‪ ,‬בלוטה‬

‫רקמות‪:‬‬
‫התאים (צינור העיכול דרך הדופן אל הדם)‪ ,‬סינון – מעבר בין התאים‪,‬‬

‫שכבה אחת של תאים קשקשיים‬ ‫קשקשי פשוט‬

‫דק‪ ,‬עדין‬ ‫‪SIMPLE SQUAMOUS EPITHELIUM‬‬
‫קרום הבסיס ‪ +‬רקמת החיבור ‪ -‬מעבים אותו‬ ‫אנדותל‪ ,‬פניאומוציטים‪ ,‬מזותל‬

‫דופן כלי הדם‬

‫נודיות הריאה‬
‫קרום הלב ‪ -‬מפרישים סרוס‬

‫שכבות אחדות וצפיפותן ‪ -‬הגנהה גבוהה‬ ‫קשקשי רב שכבתי‬

‫‪STRATIFIED SQUAMOUS‬‬
‫‪EPHITHELIUM‬‬
‫עור‬
‫שכבה אחת של תאים קובייתיים שיוצרים צינוריות של בלוטות‬ ‫קובייתי פשוט‬
‫‪SIMPLE CUBOIDAL EPITHELIUM‬‬

‫צינוריות‬
‫סיסונים ‪MICROVILLI -‬‬ ‫עמודי פשוט לא ריסני‬
‫גדילת שטח פנים ‪ > -‬תא סופג‬ ‫‪SIMPLE COLUMNAR EPITHELIUM‬‬
‫מעיים‬ ‫‪NON CILLIATED‬‬
‫תאי גביע ‪GOBLET -‬‬

‫ריסים ‪CILIA -‬‬ ‫עמודי פשוט ריסני‬

‫שלוחות צינורונים‬ ‫‪SIMPLE COLUMNAR EPITHELIUM‬‬
‫‪MICROTUBULES‬‬ ‫‪CILLIATED‬‬
‫ברירית החצוצרה‬
‫חלקו העליון של צינור השופכה הזכרי‬ ‫עמודי דמוי רב שכבתי ‪ -‬לא ריסני‬
‫‪NON CILLIATED‬‬
‫‪PSEUDOSTRATIFIED CLLUMNAR‬‬
‫‪EPITHELIUM‬‬
‫מערכת הנשימה העליונה‬ ‫עמודי דמוי רב שכבתי ‪ -‬ריסני‬
‫‪CILLIATED PSEUDOSTRATIFIED‬‬
‫‪CLLUMNAR EPITHELIUM‬‬
 ‫קובייתי רב שכבתי‬
‫‪STRATIFIES CUBOIDAL‬‬

‫בלוטת זיעה‬
‫רירית הלוע‬

‫‪ 10‬שכבות או יותר שיוצרות‬ ‫אפיתל מעבר רב שכבתי ‪ -‬בעל צורה‬

‫אטימות ועמידות ללחץ‬ ‫שמתאימה עצמה‬
‫שטוח ‪ -‬כשאין לחץ נוזלי‬
‫קובייתי עמודי ‪ -‬כשיש לחץ נוזלי‬
‫‪STRATIFIED TRANSITIONAL‬‬
‫בלוטות אפיתל אקסוקריניות (הפרשה לחלל פשוטה‬
‫מסועפת‬ ‫או החוצה)‬
‫פשוטה מעוקלת‬
‫דמויית בועה פשוטה‬
‫דמויית בועה מסועפת‬

‫צינורית מורכבת‬
‫דמויית בועה מורכבת‬

‫בלוטות אפיתל אנדוקריניות (אנדו=פנימה‪,‬‬

‫הפרשה לדם‪).‬‬
‫בלוטות הורמונליות‬
‫בלוטת לבלב (גם אנדוקריני ואקסוקריני)‬

‫קרום מעטפת‬ ‫אפיתל המורכב משכבה דקה של תאים‬

‫‪CUTANEOUS‬‬ ‫קשקשיים הנתמכת עי רקמת חיבור ?‬
‫‪MEMBRANCE‬‬
‫סרוזה‬
‫‪SEROUS‬‬
‫‪MEMBRANCE‬‬

‫הסרוזה בנוייה משתי רקמות אפיתליות‬

‫‪ . 1‬קרום הקפי ‪ -‬צמודה לחלל שבו האיבר מונח‬
‫‪ .2‬הקרום האיברי ‪ -‬עוטפת את האיבר עצמו‬

‫החלל בין שתי השכבות האלהמלא בריר שמופרש מתאי‬

‫האפיתל של שתי השכבות‪ .‬ריר זה מונע חיכוך ומאפשר את‬
‫התרחבותו והתכווצותו של האיבר‪.‬‬
 ‫מוקוזה‬
‫‪MUCOSA‬‬

‫הריר הסמיך מרפד‬

‫ומגן מפני מזהמים‬
‫מפרקים סינוביים‪.‬‬ ‫רקמת חיבור דקה ללא אפיתל‬
‫וסקולרית‬
‫מפרישה נוזל סינובי למרווח המפרק‬
‫נמצא בחללים של מפרקים בעלי תנועתיות‬
‫גבוהה ‪ -‬מפחית את החיכוך ‪ +‬ומאפשר‬
‫תנועה‪.‬‬

‫‪ - CONNECTIV‬ממקור עוברי כל מה שאינו אפיתל‪ ,‬שריר‪ ,‬או עצבים ‪ -‬נבדלות עי ‪ ECM‬שמהווה את רוב מסת הרקמה‬
‫קמות אפיתל ‪ -‬אגירת שומן ‪ -‬הגנה חיסונית ‪ -‬וסרולקיות (מלבד סחוס) ‪ -‬דרגות התחדשות שונות (דרמיס ‪ -‬מהיר‪ ,‬סחוס ‪ -‬מתחדש רק עד ילדות‬

‫ט ‪ -‬לא פעיל שיכול לחזור להיות פעיל‬

‫אוציט ‪ -‬לא פעיל שיכול לחזור להיות פעיל (אוסטאוקלסט ‪ -‬מפרק)‬
‫יט ‪ -‬לא פעיל‬

‫רקמת חיבור רפוייה‬

‫‪LOOSE CONNECTIVE TISSUE‬‬ ‫בור סיביות‬
‫‪FIBROUS CONNE‬‬
‫רקמת שומן‬
‫‪ADIPOSE‬‬
‫‪TISSUE‬‬
‫ל חומר חוץ תאי ‪ECM‬‬
‫רקמת חיבור רשתית‬ ‫ם חלבוניים‬
‫‪RETICULAR CONNECTIVE TISSUE‬‬ ‫קמת חיבור של סחוס)‬

‫רקמת חיבור צפופה‬

‫‪DENS CONNECTIVE TISSUE‬‬ ‫ם ‪ +‬תאי מערכת חיסון מיקרופגים‬
‫‪MAST CE‬‬

‫עילים ?‬
‫במבנה האיבר ?‬
‫רקמת חיבור גמישה‬ ‫?‬
‫‪ELASTIC TISSUE‬‬

‫רקמת חיבור סיבית יוצאת דופן‬

‫גמישות‬
‫= עדינות‬
‫טימות – הגנה חיסונית‬
‫קאן קפיציות – אטימות – הגנה חיסונית‬
‫ת קפיציות – אטימות – הגנה חיסונית‬
‫ט ‪ -‬קפיציות – אטימות – הגנה חיסונית‬

‫תל ‪ +‬רקמת חיבור (תמיכה באפיתל)‬

‫קמת חיבור (תנועה)‬
‫ת חיבור (אנרגיה‪ ,‬תמיכה מבנית)‬
‫ליה‪ ,‬טחול = רקמת חיבור (הגנה)‬
 ‫בית‬
‫תאים והחלבונים הרבים‬
‫הה מחום הגוף‪.‬‬
‫מעט בסיסי מעל זה בססת או מתחת – חמצת אסידוזיס‬
‫נוזל החוץ תאי – כל מה שלא בתא (נוזל בעין‪ ,‬המוח‪ ,‬בלימפה וכו')‬
‫קל הגוף‬
‫) או בהיר (מחומצן)‬

‫הומאוסטזיס ‪ -‬שמירה על מצב קבוע‬

‫חמצן גלוקוז חומצות אמיניות מינרלים מים‬ ‫כניסת חומרים מהתאים‬

‫שתן‪ ,‬כבד‪,‬‬ ‫יציאת חומרים לתאים‬

‫חומרים שנכנסים לדם לצורך בקרה‬ ‫הורמונים בקרת תהליכים‬

‫מווסת חום‬ ‫בקרת טמפרטורה ‪ -‬חום גוף‬

‫הזרמה לעור ‪ -‬בעת חום \ חוסר הזרמה לעור ‪ -‬בעת קור‬

‫בקרת החומציות בדם ‪ -‬ובנוזל החוצתאי ואחרים‬ ‫בקרת ‪ – pH‬משתף פעולה עם מערכת‬
‫משתף פעולה עם מערכת הנשימה והשתן‬ ‫הנשימה והשתן‬

‫ביחד עם הלימפה‬ ‫הגנה חיסונית‬

‫נפח נוזל השתנה‪ ,‬מעברים בין הדם לנוזל התוך תאי לחוצתאי‬ ‫בקרת משק המים והמלחים – כמה מים‬
‫ומעברו לנוזל החוצתאי והתוכתאי‬

‫המטופואזה ‪ - HEMATOPOESIS‬מקור תאי הדם‬

‫תאי הדם נוצרים במח העצם ‪ ,‬מתאי גזע שמחוייבים להיות תאי דם‪ ,‬בדיאפיזה ‪ -‬בעצם קומפקטית\דחוסה ‪ -‬בחלל המודולרי של מח‬
‫נוצרים בטחול וכבד עוד לפני העצמות בעוברות‪.‬‬
 ‫מח עצם אדום – יצירה פעילה של תאי דם שבסופו של דבר נכנסים כלי הדם ברקמת החיבור הוסקולרית‬
‫העשירה בכלי גם‪ ,.‬בעיקר נימים‬
‫בלידה ‪ -‬כל המח עצם אדום ‪ ,‬אט אט זה מתחלק‪.‬‬
‫באדם בוגר מח עצם אדום נשאר בעצמות הספוגיות של העצמות השטוחות – גולגולת‪ ,‬צלעות‪ ,‬חלק עליון‬
‫של עצם האגן‪ ,‬בגוף החוליות‪ ,‬ובאפיפיזות הגדולות ‪ -‬עצם הירך ועצם הזרוע‪.‬‬

‫מסלול לימפואידי‬
‫תא גזע אב לימפואידי‬
‫‪PROGENITOR‬‬
‫לימפובלסט‬
‫תא מוקדם‬
‫‪PRECURSOR‬‬
‫לימפוציט‬ ‫לימפוציט‬
‫‪T‬‬ ‫‪B‬‬
‫ת‪.‬ד‪.‬לבנים‬ ‫ת‪.‬ד‪.‬לבנים‬

‫הרכב הדם‬
‫פלמה ‪ -‬מים ‪ +‬מומסים ‪ 55%‬מהדם‬
‫‪ 91.5%‬מים‬
‫במים מומסים ‪ 8.5%‬הנוספים‬

‫‪ 7%‬חלבונים‬
‫חלבונים כדוריים ברובם‬
‫‪ - ALBUMINS - 54%‬נוצרים‬
‫בכבד ויוצרים לחץ אוסמוטי ‪-‬‬
‫ששואב אליו מים‬
‫‪GLOBULINS - 38%‬‬
‫‪ - FIBRINOGENS - 7%‬נוצר‬
‫בכבד‪ ,‬לא פעיל‪ ,‬הידרודינמי והופך‬
‫סיבי ‪ -‬פיברין ‪ -‬כשיש צורך בקרישת‬
‫דם‪.‬‬
‫‪ - 1%‬השאר‬
 ‫‪ - ALBUMINS - 54%‬נוצרים‬
‫בכבד ויוצרים לחץ אוסמוטי ‪-‬‬
‫ששואב אליו מים‬
‫‪GLOBULINS - 38%‬‬
‫‪ - FIBRINOGENS - 7%‬נוצר‬
‫בכבד‪ ,‬לא פעיל‪ ,‬הידרודינמי והופך‬
‫סיבי ‪ -‬פיברין ‪ -‬כשיש צורך בקרישת‬
‫דם‪.‬‬
‫‪ - 1%‬השאר‬

‫‪ 1.5%‬השאר‬
‫אלקטרוליטים‪ :‬מלחים‪ :‬יוני נתרן‪,‬‬
‫יוני סידן‪ ,‬יוני זרחן‪ ,‬מגנזיום‬
‫נוטריינטים‪ :‬חד סוכרים‪ ,‬חומצות‬
‫אמיניות‪ ,‬חומצות שומן‪,‬‬
‫גזים‪ :‬חמצן‪ ,‬ופחמן דו חמצני‪ ,‬חנקן‬
‫דו חמצני‬
‫הורמונים‬
‫פסולת‪ :‬אוריאה‪ ,‬אמוניה‬

‫תאים ‪45% -‬‬

‫שלבי קרישה (עצירת דימום) ‪hemostasis‬‬ ‫טסיות (מאות‬
‫אלפים)‬
‫‪ .1‬שחרור חומרים מכווצי שריר חלק בדופן כלי ה‬
‫‪ – thrombocytes‬במיקרוליטר‬
‫ספאזם\רפלקסי‬ ‫‪400,000 -150,000‬‬
‫ברגע שדופן כלי הדם מתכווץ אז יורד זרימת הד‬ ‫נוצר במח העצם ע"י הורמון‬
‫טרומבופואטין במסלול המיילואידי‬
‫‪ .2‬הטסיות מחזקות את כיווץ השריר בדופן כלי‬ ‫בסוף התהליך המיילואידי נוצר‬
‫זרימת הדם לאיזור הפגוע וגורמים לטסיות להת‬ ‫מגה‪-‬קריוציט שמתפוצץ לרסיסים‬
‫לשנייה‪ ,‬להצטופף‪ ,‬וזה מעורר עוד ועוד שחרור‬ ‫ואלו הן הטסיות‪.‬‬
‫שמגייסים עוד טסיות‪ .‬נוצר גוש טסיות שעוצר א‬ ‫הם חיים שבוע במחזור הדם‪ .‬יש‬
‫באופן זמני‪ ,‬וגם מדביק אריתרוציטים אחד לשני‬ ‫להם מיטוכונגריה גליקוגן ליזוזומים‬
‫‪ -‬והם אחראיים על קרישת האדם –‬
‫זה מאפשר זמן לדופן כלי הדם לייצר פקק שסוג‬ ‫שנועד לעצור דימום – המוסטזיס‪.‬‬
‫ויוצר גלד = תהליך מורכב מסובך אבל הכרחי ע‬
‫יהיו קרישי דם שעלולים להזיק‪.‬‬ ‫• "רסיסי תאים" ‪ 4-2 :‬מיקרון‬
 ‫בסוף התהליך המיילואידי נוצר‬
‫זרימת הדם לאיזור הפגוע וגורמים לטסיות להת‬ ‫מגה‪-‬קריוציט שמתפוצץ לרסיסים‬
‫לשנייה‪ ,‬להצטופף‪ ,‬וזה מעורר עוד ועוד שחרור‬ ‫ואלו הן הטסיות‪.‬‬
‫שמגייסים עוד טסיות‪ .‬נוצר גוש טסיות שעוצר א‬ ‫הם חיים שבוע במחזור הדם‪ .‬יש‬
‫באופן זמני‪ ,‬וגם מדביק אריתרוציטים אחד לשני‬ ‫להם מיטוכונגריה גליקוגן ליזוזומים‬
‫‪ -‬והם אחראיים על קרישת האדם –‬
‫זה מאפשר זמן לדופן כלי הדם לייצר פקק שסוג‬ ‫שנועד לעצור דימום – המוסטזיס‪.‬‬
‫ויוצר גלד = תהליך מורכב מסובך אבל הכרחי ע‬
‫יהיו קרישי דם שעלולים להזיק‪.‬‬ ‫• "רסיסי תאים" ‪ 4-2 :‬מיקרון‬
‫• חיים כשבוע‬
‫‪ .3‬הטסיות גם מעוררות קולטני כאב למערכת ה‬ ‫• חסרים גרעין‬
‫• עשירים בבועיות הפרשה‪,‬‬
‫במיטוכונדריה‪,‬‬
‫בליזוזומים ובגליקוגן‪.‬‬
‫• פעילות‪ :‬קרישת הדם‪.‬‬

‫פיברינוליזה ‪ -‬פירוק רשת הפיברין למניעת‬

‫כשקריש הדם גדול מדיי מתחיל להיות התמוסס‬

‫התרומבין אחראי למעבר למשוב השלילי‬
‫פלסמינוגן ‪ -‬הלא פעיל‬
‫התרומבין מפעיל את פלסמינוגן והופך את פלס‬
‫‪ - TISSUE PLASMINOGEN ACTIVATOR‬ת‬

‫גורמים נוגדי קרישה ‪NTICOAGULANTS‬‬

‫א‪ .‬תאי האנדותל ‪ -‬מפרישים פרוסטציקלין המעכב את‬
‫ב‪ .‬תאי האנדותל ‪ -‬יוצרים שדה חשמלי שלילי שמונע‬
‫ג‪ .‬אנטי‪-‬תרומבין ‪ -‬חלבון פלזמתי שמעכב את גורם ‪X‬‬
‫ד‪ .‬הפרין ‪ -‬פוליסכריד שמופרש מתאים בזופילים ותא‬
‫ה‪ )activated C protein( .‬משופעל ‪ C‬חלבון ‪ -‬גליק‬

‫גורמים מעוררי קרישיות‬

‫פגיעה חיצונית בכלי דם (מסלול חיצוני)‬

‫טרשת עורקים ‪ -‬דלקת כרונית בדופן העורק ‪-‬עודפי ש‬
‫לזרימה חלקה‬
‫חוסר תנועה (מסלול פנימי) ‪ -‬לחץ על כלי דם ללא זר‬
‫רמת יוני סידן גבוהה בדם ‪ -‬מגביר סיכוי לקרישיות‬
‫חסר בחלבון‪, C-‬או ביכולת הפעלה שלו‪...‬‬

‫פקיק ‪THROMBUS‬‬

‫כל הפרעה בזרימת הדם עלול ליצור קריש קבוע‬

‫איסכמיה ‪ -‬ירידה משמעותית בזרימת הדם לרקמה כ‬

‫גרנולוציטים‬ ‫תאים לבנים ‪-‬‬

‫(גרגור) בועיות ליזוזומים או הפרשה‬
‫לוייקוציטים‬
‫(אלפים) ‪ -‬כ ‪1%‬‬
‫מכל התאים בדם‪.‬‬
‫דרכים שונות לתקוף גורמים‬
‫מזהמים‪.‬‬
‫חשוב הכמות הכוללת וכמה מכל‬
‫סוג‪.‬‬
 ‫תאים לבנים ‪-‬‬
‫לוייקוציטים‬
‫(אלפים) ‪ -‬כ ‪1%‬‬
‫קו הגנה ‪2‬‬
‫מכל התאים בדם‪.‬‬
‫בלתי ספציפי‬ ‫דרכים שונות לתקוף גורמים‬
‫נויטרופילים = פגוציטים‬ ‫מזהמים‪.‬‬
‫חשוב הכמות הכוללת וכמה מכל‬
‫עם ליזוזומים‬ ‫סוג‪.‬‬

‫נויטרופיל ‪60% -‬‬

‫מהתאים הלבנים‬
‫חיסון מולד ‪ -‬הגירה‬
‫‪ 60%‬מתוך תאי הדם הלבנים‪ ,‬בועיות‬
‫הפרשה‬
‫הראשונים להגיע למקור הזיהום‬
‫תאים פגוציטים‪/‬בולענים בדם ‪ +‬מלאי גדול‬
‫במח העצם‪.‬‬

‫נשארים כ ‪ 5‬ימים לאחר גמר יצירתם אם לא‬

‫נלחמו בגורם מזהם ואם כן לאחר גמר‬
‫הלוחמה עוברים אפופטוזה‬

‫מהגרים ‪ - diapedesis‬הם יכולים גם לעזוב‬

‫את כלי הדם אל הנוזל הבינתאי ברקמות‪.‬‬

‫עשויים ‪:‬‬
‫פרוקסיד – חומר רעיל לחיידקים ‪• H2O2‬‬
‫אנזימים ליזוזומליים‪ :‬ליזוזים‪ ,‬דפנסינים‪-‬‬
‫חומרים שהורגים חיידקים‪,‬‬

‫הרקמה הניזוקה משחררת משהו להפעיל את‬

‫תאי האנדותל – מתחילים לייצר קולטנים‬
‫שתופסים את הנוייטרופילים ולהגיע אל מקור‬
‫הזיהום – יש משיכה כימית של הרקמה לתאי‬
‫הנוייטרופילים של הדם‪.‬‬

‫נוייטרופילים – ‪ 70%‬ומעלה – היתה דלקת‬

 ‫שתופסים את הנוייטרופילים ולהגיע אל מקור‬
‫הזיהום – יש משיכה כימית של הרקמה לתאי‬
‫הנוייטרופילים של הדם‪.‬‬

‫נוייטרופילים – ‪ 70%‬ומעלה – היתה דלקת‬

‫תפקידים‬ ‫אריתרוציטים‬
‫נשיאת חמצן ופחמן דו חמצני‬ ‫(מיליונים) ‪99%‬‬
‫מכל התאים בדם‪.‬‬
‫•מהקטנים בגוף ‪ 8‬מיקרון‬
‫משתחררים למחזור הדם בקצב חלבון המוגלובין (כמו המיוגלובין מהשריר) בעל ‪ 4‬תת יחידות‪:‬‬
‫‪ 2‬יחידות אלפא ‪ :‬כל יחידה בנוייה משרשרת פפטידית שמכילה מולק‬ ‫של ‪ 2‬מיליון תאים בשנייה‬
‫ואז מורחקים באותו הקצב עי ‪ 2‬יחידות בטא ‪ :‬כל יחידה בנוייה משרשרת פפטידית שמכילה מולק‬
‫מקרופאג'ים של תאי החיסון‬
‫מולקולת הם ‪ :‬יון ברזל ‪ +‬טבעת פרפורין ש"ממגנט" אטום חמצן‪.‬‬
‫כל מולקולת המוגלובין קושרת ‪ 4‬מולקולות של חמצן‪.‬‬ ‫•חסרים‪ -‬גרעין‪ ,‬ריבוזומים‪,‬‬
‫קבוצת ההם עם קישור מדוייק וזיקה גבוהה להקשר לחמצן‪.‬‬ ‫מיטוכונדריה‪.‬‬
‫•שלד התא ייחודי ‪ -‬גמיש עשוי בכל אריטרוציט אחד – יש הרבה המוגלובין בציטופלסמה שיכולה ל‬
‫של חמצן וגם ‪CO2‬‬ ‫מחלבון ‪spectrin‬‬
‫אבל בניגוד לחמצן ‪-‬ה ‪ – CO2 -‬מתחבר באופן אקראי לקבוצת ההם‬ ‫•זמן חיים ‪ 120-100‬יום‬
‫אותו אתר הקישור בקבוצת ההם בין החמצן ל‪ CO2 -‬אבל יש השפע‬ ‫•מבנה יעיל בין שטח הפנים‬
‫להם – ואחד על השני‪.‬‬
‫לנפח ‪ -‬מבנה הידרודינמי‬
‫אצל גבר בריא על כל ‪ 100‬מ"ל דם יש ‪ 17‬גרם ‪HB‬‬ ‫•סביב ‪ 5‬מיליון תאים‬
‫למיקרוליטר‬
 ‫כל מולקולת המוגלובין קושרת ‪ 4‬מולקולות של חמצן‪.‬‬
‫קבוצת ההם עם קישור מדוייק וזיקה גבוהה להקשר לחמצן‪.‬‬ ‫מיטוכונדריה‪.‬‬
‫•שלד התא ייחודי ‪ -‬גמיש עשוי בכל אריטרוציט אחד – יש הרבה המוגלובין בציטופלסמה שיכולה ל‬
‫של חמצן וגם ‪CO2‬‬ ‫מחלבון ‪spectrin‬‬
‫אבל בניגוד לחמצן ‪-‬ה ‪ – CO2 -‬מתחבר באופן אקראי לקבוצת ההם‬ ‫•זמן חיים ‪ 120-100‬יום‬
‫אותו אתר הקישור בקבוצת ההם בין החמצן ל‪ CO2 -‬אבל יש השפע‬ ‫•מבנה יעיל בין שטח הפנים‬
‫להם – ואחד על השני‪.‬‬
‫לנפח ‪ -‬מבנה הידרודינמי‬
‫אצל גבר בריא על כל ‪ 100‬מ"ל דם יש ‪ 17‬גרם ‪HB‬‬ ‫•סביב ‪ 5‬מיליון תאים‬
‫מתחת לזה זה אנמיה‪( .‬מתחת ל ‪ 14‬גרם בגבר)‬ ‫למיקרוליטר‬
‫אצל אישה יש פחות אריטרוציטים ולכן פחות ‪ HB‬ביחס לגבר‪.‬‬ ‫•יש בהם גז ‪ NO‬שמרפה את‬
‫השריר בכלי הדם ואז לחץ‬
‫הדם יורד‬
‫‪ % 0.5 - 1.5-‬מהם בשלב ה‬
‫רטיקולוציט‪.‬‬
‫יותר מדי אריתרוציטים ‪-‬‬
‫צמיגות‬
‫פחות מדיי אריתרוציטים ‪-‬‬
‫אנמיה‬
‫מחזור האריתרוציטים‪:‬‬
‫מיקרופאג'ים שמפרקים את‬
‫האריתרוציט ‪ -‬לחומצות‬
‫אמיניות וקבוצת הם‪.‬קבוצת‬
‫הם מתפרקת לברזל שנשמר‬
‫בכבד והופך שוב‬
‫לאריתרוציטים במח העצם‬
‫והבילירובין מגיע לכבד‬
‫בקרת אריתרופואזה‬ ‫שהופך אותו ‪ -‬למיץ מרה‬
‫תא הגזע נכנס למסלול המיילואידי ‪ -‬האריתרואידי ‪ -‬רטיקולוציט ‪ -‬א‬ ‫שבמעיים ‪ -‬הופך‬
‫היפוקסיה (רמה נמוכה של חמצן בדם) ‪ >-‬גורם‬ ‫לאורובילינוגן ‪ -‬שבדם הופך‬
‫אריתרופואזיס‪.‬‬ ‫לאורובילין ‪ -‬שתן‬
‫אנמיה ‪ -‬ירידה ביכולת לשאת חמצן ‪ -‬יכול להגר‬ ‫ובמעי הגס הופך סטרקובילין‬
‫‪ -‬חום ‪ -‬צואה‪.‬‬
‫גורמי אנמיה ‪ -‬חוסר אריתרוציטים ‪ ,‬או המוגלובי‬ ‫כשל בכבד ‪ -‬הצטברות של‬
‫‪ IRON DEFICIENCY .1‬חוסר ברזל ‪ -‬חוסר טר‬ ‫בילירובין שהוא צהבהב ‪-‬‬
‫‪ PREMICIOUS ANEMIA .2‬חוסר פקטור פנימ‬ ‫צהבת‪.‬‬
‫(אריתרוציטים פגומים) ואז כל הזמן חסר אריתר‬
‫‪ - HEMORRHAGIC ANEMIA .3‬מדימום‬
‫‪ - HEMOLYTIC ANEMIA .4‬הרס של תאי דם‬
‫‪ - APLASTIC ANEMIA .5‬נזק במח העצם ‪ -‬כ‬
 ‫אנמיה ‪ -‬ירידה ביכולת לשאת חמצן ‪ -‬יכול להגר‬ ‫ובמעי הגס הופך סטרקובילין‬
‫‪ -‬חום ‪ -‬צואה‪.‬‬
‫גורמי אנמיה ‪ -‬חוסר אריתרוציטים ‪ ,‬או המוגלובי‬ ‫כשל בכבד ‪ -‬הצטברות של‬
‫‪ IRON DEFICIENCY .1‬חוסר ברזל ‪ -‬חוסר טר‬ ‫בילירובין שהוא צהבהב ‪-‬‬
‫‪ PREMICIOUS ANEMIA .2‬חוסר פקטור פנימ‬ ‫צהבת‪.‬‬
‫(אריתרוציטים פגומים) ואז כל הזמן חסר אריתר‬
‫‪ - HEMORRHAGIC ANEMIA .3‬מדימום‬
‫‪ - HEMOLYTIC ANEMIA .4‬הרס של תאי דם‬
‫‪ - APLASTIC ANEMIA .5‬נזק במח העצם ‪ -‬כ‬

‫בדיקות דם שונות‬
‫המטוקריט ‪ACKED CELL VOLUME - PCV -‬‬
‫בגבר בוגר ממוצע ‪ PCV = %54%40 -‬באישה בוגר‬
‫המטוקריט נמוך –> אנמיה‬
‫המטוקריט גבוה –> פוליציטמיה ‪ -‬מספר תאים ביחס לנפח‬
‫כמות אריתרוציטים (פגיעה בנשיאת החמצן ‪ -‬הגוף מייצר י‬
‫פתולוגיה כתוצאה מהתייבשות‪ ,‬מחלות ריאה חסימתיות‪ ,‬ב‬
‫אחוז הרטיקולוציט מתוך מספר האריתרוציטים ‪1% -‬‬
‫גבוהה או נמוכה מ‪ 1% -‬זה מדד לכך שמח העצם מייצר כמ‬
‫גבוהה מדי ‪ -‬אולי דימום פנימי‬
‫נמכוכה מדי ‪ -‬חוסר ‪ -‬אולי בעייה במח העצם ובייצור של אר‬

‫שקיעת דם ‪ -‬קצב שקיעת התאים האדומים‬

‫‪RYTHROCYTES SEDIMENTATION RATE‬‬
‫‪ ESR‬תקין איטי מ‪ 20 -‬מ"מ בשעה (מהיר יותר ‪ -‬מעט מדיי‬
‫נפח תקין של התאים הלבנים = כ‪ 15-‬מ"מ‬
‫ניתן לזהות לוקמיה או דלקת‬

‫ספירת דם‬
‫מדד לספירת תאים אדומים‪ ,‬לבנים וכו'‬
 ‫ספרית דם מבדלת‬
‫לוייקוציטוזיס ‪ -‬עלייה בכל התאים הלבנים ‪ -‬מעל ‪( 10000‬למשל דלקת) לויקופניה ‪ -‬יר‬
‫נוייטרופילים ‪( NEVER 60%‬עלייה ‪ -‬דלקת)ד‬
‫לימפוציטים ‪( LET 30%‬עלייה ‪ -‬דלקת)‬
‫מונוציטים ‪( MONKEY 6%‬עלייה ‪ -‬דלקת כרונית ברקמות)‬
‫אאוזונפילים ‪( EAT 3%‬עלייה ‪ -‬אלרגיה‪ ,‬או טפילים)‬
‫בזופילים ‪( BANANA 1%‬עלייה‪ -‬אלרגיה או דלקת)‬

‫סוגיי דם ‪ -‬החלבונים על האריתרוציטים ‪ -‬והם אלה שהכי משפיעים‬

‫בעירוי דם ‪ -‬המקבל יוצר תגובה חיסונית כנגד החלבונים בקרום האריתרוציטים של הדם המתקבל בעיר‬
‫סוגי דם נבדלים בגליקופרוטאינים וגליקוליפידים על גבי קרום האריתרוציטים אבל לא לכולם השפעה מ‬
‫הגוף מייצר נוגדנים פנטמרים כנגד סוג דם שונה משלו בפגישה ראשונית ‪ -‬כאשר מצמידים גוש של ‪10‬‬
‫המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים כנגד סוג דם אחר גם גם בטרם היה מפגש ראשוני‬
‫‪ 4‬אופציות לקבוצת מולקולות ‪: ABO‬‬
‫‪A, B, AB, O‬‬
‫‪ 2‬קבוצות ‪:Rhesus‬‬
‫‪+RH - RH‬‬
‫‪A‬‬ ‫קבוצות ‪ ABO‬על גבי קרום האריתרוציט‬

‫אנטי ‪B‬‬ ‫נוגדנים כבר קיימים מצמיתים בפלסמה‬

‫‪AGLUTININES‬‬

‫‪RH+‬‬ ‫קבוצת ‪ RH‬על גבי החלבונים‬

‫אחרי חשיפה ראשונה‬ ‫נוגדני ‪RH‬‬

‫אנטי ‪- RH‬‬

‫כאשר לאם סוג דם ‪ Rh‬שלילי‪,‬‬

‫ולעובר ‪ Rh‬חיובי‪:‬‬
‫הנוגדנים אנטי‪ Rh-‬מסוג ‪IgG‬‬
‫חוצים שליה ועלולים לפגוע בעובר‬
‫•הפתרון‪profilaxis R :‬‬
‫‪ RH‬מינוס –‬

‫‪:‬‬
‫‪ -‬תאי שריר חייבים לקבל עירור כדי להתכווץ‪ ,‬אם הם לא מקבלים עירור הם מתנוונים‬
‫ב‪ ,‬ב‪ .‬עירור כימי (נוירוטרנסמיטר‪ ,‬הורמון‪ - )...‬חומר כימי שנקשר לקרום התא של השריר ומעורר אותו להתכווץ‬
‫התכווץ התארכות ‪ -‬היכולת שלה להמתח היכולת שלה לחזור למבנה ההתחלתי‬
‫ה מכנית בתנועה או באופן סטטי‪ :‬תנועה‪ ,‬הפקת חום‪ ,‬מעבר חומרים ‪ -‬צינור עיכול‪ ,‬שתן‪ ,‬מערכת רבייה‪ ,‬כלי הדם והלב‪ ,‬יציבה‪.‬‬
 ‫גבלת והיא בד"כ תיקון של הקורים‬
‫סיה בד"כ ‪ -‬אלא אם כן נזק ופציעה רצינית של שריר ‪ -‬תאי לווין ‪ -‬גזע כן יכולים להתמיין ולייצר תאי שריר ‪-‬שריר חלק‬
‫ריר אפימיזיום או פרימיזיום של מייצרים קולגן בד"כ במקום חלוקת תאים ‪ -‬ברוב המקרים ‪ -‬הנזק מעורר פיברוזיס (יצ‬

‫‪SM‬‬
‫‪ -‬לא מבנה של חבל ‪ -‬יש קורים אבל הם מסודרים אחרת לא בסרקומרים אלא בגופים דחוסים‪,‬‬
‫עם דיסמוזומים ו‪ - GAP JUNCTION -‬יש סנכרון בין התאים ‪ -‬אין צינורות ‪, T‬‬
‫‪ SR ,‬מצומצם ‪ -‬היות שיש שאיבה קבועה של סידן מהדם ע"י קוואולות‪ ,‬סידן נקשר לקלמודלין‪ ,‬יש מיטוכנודריה קטנה‪ ,‬עצימות נמוכה‬
‫מית של מערכת העצבים \ הורמונלית \ אוטוריתמית‪,‬‬

‫סוגי שריר חלק‬

‫שריר חלק של הקרביים ‪VISCERAL MUSCLE‬‬
‫•תאים מחוברים בקשרי מרווח‬
‫•גירוי אוטוריתמי או מערכת עצבים אוטונומית או גירוי על ידי חומרים שונים‬
‫•נפוץ יותר באיברים פנימיים‪-‬קרביים‪ :‬בכלי דם קטנים ובינוניים‪ ,‬צינור העיכול‪ ,‬מערכת רבייה ושתן‪ ,‬שיריר‬
‫רחם‬

‫מטבוליזם של סיב שריר חלק‬

‫חיבור התאים בדסקיות הביניים ‪ +‬סנכרון בין התאים => יצירת תנועה אופיינית – פריסטלטיקה (תנועתיות קטנה שלא דורשת אנרגיה)‬
‫סידן נאגר ב ‪ SR‬וגם נכנס מחוץ לתא (טונוס השריר החלק) => כווץ איטי מאוד‪ ,‬ממושך מאוד ‪ -‬אין מצב שהשרירים הללו נרפים ‪24.7‬‬
‫קישור סידן לקלמודולין והפעלת מיוזין קינאז‬
‫מיטוכונדריה מועטה ‪ +‬יצירת ‪ ATP‬בנשימה אירובית ‪ +‬ניצול ‪ ATP‬מינימלי‬
‫גירוי ובקרה‪ :‬תאים אוטוריתמיים => כווץ בקצב קבוע ‪ +‬גירויים ממערכת העצבים האוטונומית ‪ +‬הורמונים‪ ,‬פרוסטגלנדינים‬
 ‫‪CARDIAC MUSCLE‬‬
‫תכונות שריר שלד ‪ +‬שריר חלק‪.‬‬
‫גרעין יחיד‪ ,‬מרכזי ? מראה מפוספס‪ - SR ,‬שהוא מחסן של סידן ‪ -‬מצומצם ‪ -‬כי סידן מפעפע כל הזמן מהדם מאח‬
‫עילה וגבוהה של חמצן מהדם‪ ,‬מיטוכונדריה עצומה מאוד ‪ -‬רבע מנפח התא (‪ ATP‬מיוצר בנשימה אירובית) יש ג‬
‫ה סרקומרי‪ ,M-LINE ,‬סוגי המיוזין והאקטים מעט שונים‪ ,‬מנגנון החלקת קורים‪,‬‬
‫ת\הורמונלית\אוטוריתמית‬
‫הביניים ‪ - INTERCALETED DISCS‬מייצרות סנכרון בין התאים ע"י היכולת להעביר חומרים בין תא לתא ‪ -‬הן מ‬
‫‪ T‬רחבים שמאפשרים עירור חשמלי משמעותי יותר אבל מספרם קטן יותר ‪ -‬המשך של קרום התא פנימה לתוך הת‬
‫יום ‪ -‬אין להם מעטפת‪ ,‬אך הם בתוך קרום הלב‬

‫‪ 300 -‬גרם (ההפרש הוא הבדל בין גבר לאישה)‪ ,‬בגודל האגרוף של האדם‪ 35 ,‬מיליון פעימות בשנה (כושר גבוה‪-‬‬
‫הבינתי נמצאים בין צלעות ‪ ,2-6‬הלב שוכב על גבי הסרעפת‪ ,‬מוגן ונטרלית עי הסטרנום‪ ,‬ומוגן דורסלית עי חוליות‬
‫ך כיס קרומי שנקרא קרום הלב = מיסב הלב = ‪ . PREICARDIUM‬והקרום הזה הוא בצם שכבה כפולה של רקמת‬

‫חלקי הלב‬
‫קרום סיבי חיצוני ‪FIBROUS PERICARDIUM -‬‬
‫רקמת חיבור קולגנית ‪ -‬אלסטין ‪ -‬פיברואלסטין‪ ,‬קולגן‬ ‫קרום הלב‪/‬כיס הלב‪/‬מיסב‬
‫הלב‬
‫‪PREICARDIUM‬‬
‫באיזור חוד הלב ‪ -‬מחובר לגיד‬
‫הקרום הרירי ‪SEROUS PERICARDIUM -‬‬
‫תאי מזותל שמפרישים ריר מיימי‬
‫הסרעפת ‪ >-‬נשימה מאומצת‬
‫‪>-‬תגביר את פעימות הלב‬

‫‪ .1‬עילית הלב ‪+ EPICARDIUM‬‬ ‫דופן הלב‬

‫השכבה הפנימית ביותר של קרום הלב = השכבה החיצונית של‬
‫הלב עצמו‬
‫‪ -‬מזותל‬
‫‪ -‬רקמת חיבור סיבית גמישה‬
‫‪ -‬רקמת שומן ‪ -‬כדי לעזור להדביק כלי דם כליליים‬

‫‪ .2‬שריר הלב ‪MYOCARDIUM‬‬

‫שמהווה ‪ 95%‬ממסת הלב ‪ -‬מבנה מרושת של תאים המחוברים‬
‫ביניהם בדיסקאות ביניים ‪INTERCALATED DISCS‬‬
 ‫‪ .3‬חלק פנימי של הלב ‪ENDOCARDIUM -‬‬
‫אנדותל קשקשי פשוט ‪ -‬טרבקולרי ‪ -‬מבנה מפותל כדי לתת‬
‫יכולת להמתח‬

‫‪ 2‬משאבות‬ ‫שריר הלב‬

‫‪ 2‬פרוזדורים = עליות ‪ATRIA‬‬ ‫‪ 2‬משאבות‪ :‬השמאלית והימנית ‪ -‬ואין‬

‫ערבוב של דם בין צד שמאל וימין‪.‬‬
‫מקבלים דם לתוך הלב‬ ‫מחולק ל ‪ 4 -‬חללים‪:‬‬
‫בבסיס הלב למעלה‬
‫אפרכסת ‪ - AURICLE‬בצדו הקדמי העליון של כל פרוזדור קיים‬ ‫‪ 2‬חדרים ‪VENTRICLEAS‬‬
‫‪ 2‬פרוזדורים ‪ARTRIA‬‬
‫כיס שמגדיל את קיבולת הפרוזדורים‬
‫‪ 2‬מחיצות‬

‫‪ 4‬מסתמים ‪ :‬שמסדירים שזרימת הדם‬

‫תהיה תמיד בכיוון אחד‬
‫‪ 2‬מסתמים סמילונריים ‪ -‬מהחדרים לעורק‬
‫‪ 2‬מסתמים צניפיים ‪ -‬מעלייה לחדר‬
‫בנפח שווה‬ ‫‪ 2‬חדרים ‪VENTRICLEAS‬‬
‫מוציאים דם מתוך הלב‬
‫מערכת ההולכה החשמלית של יונים משני צידי קרום התא המוליך והלא‬
‫חלק מתאי שריר הלב הם תאים המוליכים דחף חשמלי משני צידי קרום התא ולאורכו = כניסה ויציאה של יונים (בד"כ נת‬
‫קטביות\פולריות = הפרש פוטנציאל של מטענים חשמליים משני צידי קרום התא ע"פ מפל ריכוזים ‪ -‬דיפוזיה‬
‫תעלות דליפה של נתרן ‪ -‬רגישות לגירוי חשמלי בקרום התא‪ .‬משקיעים אנרגיה לזרוק נתרון החוצה ובדליפה פנימה‪ ,‬תע‬
‫הקרום בחלקו הפנימי שלילי‪ .‬מחוץ לתא יש הרבה יותר חלקיקים חיוביים יחסית לחלק הפנימי של קרום התא‪.‬‬
‫היפוך מטענים = דחף חשמלי = דפולריזציה‬
‫חזרה למצב התחלתי ‪ -‬רפולריזציה ‪ -‬התא מחובר ומגושר לתא אחר ועל כן הדפולריזציה והרפולריזציה מתקדמים לא‬
‫במצב מנוחה ‪ -‬החלק הפנימי של הקרום שלילי‬

‫מצב חשמלי‬
‫תעלות נתרן נפתחות ונסגרות בגירוי אוטוריתמי ספונטני‬ ‫בתוך הקרום ‪ -‬שלילי‬
‫פוטנציאל פעולה‬ ‫רמה גבוהה של נתרן מחוץ לתא ‪+‬‬
‫רמה גבוהה של סידן מחוץ ‪+‬‬
‫רמה גבוהה של אשלגן בפנים התא ‪+‬‬
 ‫בתוך הקרום ‪ -‬שלילי‬
‫רמה גבוהה של נתרן מחוץ לתא ‪+‬‬
‫רמה גבוהה של סידן מחוץ ‪+‬‬
‫רמה גבוהה של אשלגן בפנים התא ‪+‬‬
‫תעלות סידן ואשלגן נפתחות בעקבות הגירוי החשמלי‬
‫מפתיחת תעלת נתרן‬

‫סגירת תעלות הסידן בעוד תעלות האשלגן עדיין פתוחות‬

‫‪ 2‬סוגי תאי שריר המוליכים דחף חשמלי ‪ -‬אותוריטמים קוצבים איטיים ‪+‬‬
‫‪ >= SA NODE‬צרור בכמן‬
‫‪ >= AV NODE <= SA NODE‬צרור היס => שמאל וימין => פורקינייה‬
‫קצב לב ביחס לגוף ‪ -‬ככל שנמוכה ‪ -‬מעלה תוחלת חיים‪ .‬ספורט ‪ -‬היפרטרופיה ‪ -‬מדיטציה ‪ -‬הפעלת מער‬
‫הרמה נוצרת כאשר גם תעלות סידן וגם תעלות אשלגן פתוחות בו זמנית‪ .‬התוצאה היא המשך היפוך הקוטביות‪.‬‬
‫היפוך הקוטביות נוצר מפתיחת תעלות נתרן (או נתרן וסידן בקוצבים)‪ ,‬אבל נשמר הודות לתעלות סידן ואשלגן (אבל לא‬
‫כשתעלות הסידן נסגרות ונשארות רק תעלות האשלגן‪ ,‬יש רפולרזציה וקוטביות קרום התא חוזרת להיות שלילית (פוטצנ‬

‫תאים אותוריטמים איטיים ב ‪ 2-‬קוצבי הלב ‪ 1% -‬מתאי שריר הלב‪ ,‬מייצרים דחף חשמלי וגם קובעים את קצב פעימות ה‬
‫נפתחים ספונטנית (גם בניתוק מוחלט מהגוף ימשיך לפעום ‪ -‬או ליצור פוטנציאל פעולה בצורה עצמונית)‪ ,‬מושפע גם ממערכת הע‬

‫‪ SINO - ATRIAL NODE - SA NODE‬מנהל את קצב הלב‪ ,‬הרבה תאים גדולים‬ ‫קוצב הלב הטבעי‪ ,‬הגדול ‪-‬‬

‫פעמים בדקה ‪ -‬פתיחה וסגירה‬ ‫‪75‬‬ ‫בין פרוזדור ימני ‪ -‬וריד נבוב עליון (צומת סינוס עלייה) ‪-‬‬

‫בפנים הקרום שלילי‬

‫‪ - 1‬תאים אוטוריתמים פותחים תעלת נתרן באופן ספונטנית‬
‫התרחשות ואיתם נפתחות תעלת סידן‬

‫כניסה איטית לדפולריזציה (מרגע פתיחת תעלות הנתרן עד‬

‫היפוך הקטביות)‪.‬‬

‫הסבר פוטנציאל הקוצב יותר איטי‬

‫תאים מוליכים מהירים ‪ -‬תלויים בקוצבים לפתיחת תעלת הנתרן = פוטנציאל מנוחה יציב‪ ,‬תאים שמחוברים בטור ‪ -‬והתא הר‬
‫את הכיווץ של כל תאי שריר הלב (מערכת העצבים מגיעה עד לקוצבים) ‪ 35-40‬פעמים בדקה ‪ -‬פתיחה וסגירה (יכולים לפעול גם‬
 ‫גירוי מהקוצבים ‪ -‬גורם לפתיחת תעלות הנתרן ‪ -‬פוטנציאל‬
‫התרחשות מנוחה יציב‬

‫פנים הקרום שלילי‬

‫כניסה מהירה לדפולריזציה ‪ -‬פתיחה מהירה יותר של תעלת‬
‫הסבר הנתרן (היפוך קטביות מהיר)=> פנים הקרום חיובי‬

‫השפעת הרכב הנוזל הבין תאי בלב על ההולכה החשמלית‬

‫השפע על קוצבים‬
‫ההשפעה הגדולה ביותר על קצב הלב ‪:‬‬
‫כניסת סידן לתוך התאים = מוליכות ( סידן משפיע יותר כי יש יותר תעלות סידן מאשלגן בתאים האלה)‬
‫מגבירי מוליכות ‪ -‬גורמים לסידן להצמד יותר מהר ובכמות גדולה יותר‬
‫עלייה במוליכות הסידן בתוך התאים = > תעלה את הקצב הדפולריזציה ‪ -‬התעלות מאפשרות כניסה תכופה ומהירה יותר של סידן‬
‫הגברת מוליכות הקוצבים לסידן ע"י => נורדרנלין ‪ -‬משתחרר מקצות מערכת העצבים הסימפטטית האוטונומית (חירום‪ ,‬התרגשות‪,‬‬
‫הורדת מוליכות ‪ -‬הורדת קצב הדפולריזציה ‪ -‬הורדת קצב הלב ‪ -‬מעכבי חדירות סידן ואשלגן בקוצבים‪.‬‬
‫המתווך העצבי הפאראסימפטטי פותח תעלות אשלגן ‪ -‬מאיטה את דליפת האשלגן אל מחוץ לתא? ‪> -‬‬
‫אצטיל כולין מוריד קצב לב עי זה שמכניס אשלגן לקוצבים ‪ -‬אצטיל כולין מהמערכת הפאראסימפטטית גורם‬
‫לאשלגן גבוה בתא ‪ >-‬מוריד קצב הדפולריזציה ‪ >-‬מחזקת מנוחה‬
‫אנטרופין מעכב את האצטיל כולין ומעלה את קצב הלב‪.‬‬
‫???‬
‫אם אצטיל כולין פותח את את תעלות האשלגן ובתא יש הרבה יונים ‪ -‬למה זה לא גורם להם לצאת ? וליצור דוקא את המצב ההפוך‬
‫המצבים ההפוכים שעלולים להווצר בתאים האיטיים במוליכים מטה ‪-‬‬
‫זה בדיוק הפוך נכון ? ואם כן מה גורם לתהליך השני שבו יש יותר אשלגן מחוץ לתאים ?‬

‫‪ -‬אצטילכולין בקוצבי הלב ‪ -‬הוא פותח את התעלה ‪ -‬ואז יוצא האשלגן ‪ -‬וזה מזרזר את רפיון השריר ?‬
‫‪ -‬בסיבים המהירים ‪ -‬יותר אשלגן מחוץ לתא ‪ -‬גורם לזה שהאשלגן לא יצא מתוך התא ואז זה מגביר את הדפולריזציה ‪ -‬הכיווץ ‪ -‬נכ‬
 ‫השפעה על הסיבים המהירים (משך ועוצמת כיווץ שריר הלב)‬
‫אשלגן גבוה בנוזל החוצתאי ‪ -‬גורם לזה שהאשלגן בתוך התא לא יוצא בגלל שאין מפל ריכוזים ‪ -‬מחזק פוטנציאל המנוחה ‪ -‬מאריך‬
‫היפר קלמיה ‪ -‬אשלגן נשאר תקוע בתא (יתר אשלגן) ‪ -‬עלול לגרום לדום לב סיסטולי (סיסטולה ‪ -‬כיווץ‪ ,‬דיאסטולה ‪ -‬הרפייה)‬

‫היפרנתרמיה ‪ -‬נתרן גבוה בדם ‪ -‬היה אמור לחזק את פוטנציאל הפעולה ‪ -‬הדפולריזציה אך מאחר ואין תעלות רבות‪ ,‬יכול להשפיע‬
‫היפונתרמיה ‪ -‬רמה נמוכה של נתרן משפיעה על רמה נמוכה של כלור ‪ -‬נתרן וכלור זה מלח = מלח (שמושך מים) מעט נתרן ‪ -‬זו ירי‬
‫מעט נתרן ‪ -‬מעלה קצב לב‬
‫הרבה נתרן ‪ -‬מוריד קצב לב‬
‫לא לאכול מלח כי רמה גבוהה של נתרן מעלה לחץ דם ?‬

‫סידן ‪ -‬הוא הדומיננטי בלב‪ ,‬ככל שיש יותר סידן ואשלגן משפיעים על אריכות הרמה ועוצמת הכיווץ כי הוא קובע את אורך הרמה ע‬
‫היפרקלצמיה ‪ -‬רמה גבוהה של סידן ‪ >-‬עלייה שלא תתן ללב אפשרות להתרפות ‪ -‬מסתכנים בדום לב סיסטולי‬
‫היפוקלצמיה ‪ -‬תת רמה של סידן ‪ -‬יוריד את העוצה והלב לא יצליח להתכווץ דום לב דיאסטולי‬

‫חמרים משפיעים על קצב וכוויצות הלב‬

‫מורידי קצב לב‬
‫‪ -‬הורמוני בלוטת התריס ‪ -‬גורמים ללב היפרטרופיה ‪ -‬גדילת שריר הלב‪ .‬שריר גדול וחזק ‪ -‬קצב נמוך ‪ -‬מזרים יותר דם בכל התכווצ‬
‫‪ -‬ירידה דרסטית של חמצן במצב חנק או דימום ‪ -‬קצב הלב ירד בצורה דרסטית עד דום לב‬
‫‪ -‬קור ‪ -‬מעלה את כיווץ השריר ‪ -‬ומוריד את קצב הלב‬
‫‪ -‬גודל הלב ‪ -‬ככל שהלב יותר גדול ‪ -‬הכח של ההתכווצות עולה ‪ -‬ואז קצב הלב יכול לרדת‬
‫‪ -‬צניחת חמצן במצב חנק או דימום ‪ -‬קצב הלב ירד עד דום לב (מנגנון פאניקה)‬

‫מורידי כוויצות לב‬

‫‪ PH -‬חומצי ‪ -‬רמת יוני מימן גבוהה מפריעה למוליכות של סידן בשריר לב ‪ -‬מורידה את כח השריר להתכווץ‬

‫תקופת האתנח ‪ -‬אי הענות‬

‫עד שהפעימה לא מסתיימת אז לא ניתן לקבל גירוי נוסף ‪ -‬היפוך קטביות נוסף‬
‫בשריר שלד ‪ 2 -‬אלפיות שניה‪,‬‬
‫בשריר לב ‪ -‬חצי שניה אתנח הרבה יותר איטי ‪ -‬כדי לייצר רמה ‪ +‬לתת לסידן זמן לתווך בכיווץ ‪ -‬הלב צריך להתכווץ עד‬
‫פרפור ‪ -‬הפרעה בכיווץ ‪ -‬כן ניתן לקצר את זמן הרפיון אך לא את הכיווץ ‪ -‬כיוון שאם הוא לא יתכווץ עד הסוף ‪ -‬הוא לא יד‬

‫אתנח אפקטיבי‬
‫תקופה של ‪ 0.3‬שניה ‪ -‬שבו שום גירוי לא משפיע על הלב להוסיף עוד דפולריזציה ולעבוד מהר יותר‬
 ‫מסלול הולכת החשמל בלב‬
‫‪ - ECG‬באה קה גה ‪ -‬נבדק השינוי החשמלי בלב ‪ -‬ההולכה החשמלית (לא כח התכווצות וגודל השריר) המכשיר מודד כל שינוי חש‬
‫פעימה אחת‪ SA :‬עד קצה הפורקינייה‪ 0.8 :‬שניות ‪ -‬בין ‪ 70‬ל‪ 75 -‬פעימות בדקה‬
‫‪ - P‬שינוי ‪ -‬היפוך הקוטביות בפרוזדורים (‪ - SA‬לבאכמן)‬
‫קומפלקב ‪ - QRS‬היפוך קטביות בחדרים ‪ -‬התקדמות הדחף במחיצה ובחדרים ‪ - AV -‬היס ‪ -‬צרור ימין ושמאל‪ -‬פורקינייה‪ -‬התפשט‬
‫גל ‪ - T‬רפולריזציה בחדרים ‪ -‬החזרת הקטביות בחדרים‬

‫מחזור פעימה אחת ‪ -‬מדחף ‪ SA‬פתיחת התעלה הראשונה ‪ -‬עד להרפי‬

‫הסיסטולה הפרוזדורית ‪ -‬כיווץ עליות (עווית קטנה)‬
‫הקוצב ‪ SA‬מייצר דחף‬
‫הדחף מתפשט עי צרור בכמן בקירות הפרוזדורים‬
‫וגורם לדפולריזציה פרוזדורית = גל ‪P‬‬
‫כניסת יוני סידן לתאי שריר הפרוזדורים ‪ -‬לכווץ שריר וליצירת רמה‬
‫כווץ הפרוזדורים = סיסטולה פרוזדורית‬
‫בקצב‪.‬‬ ‫הדחף מגיע לקוצב ה ‪ - AV‬האטה‬
‫הדחף עובר לצרור היס ולצרורות המסתעפים ‪ -‬ימין ושמאל‬
‫הדחף ממשיך לסיבי פורקינייה‬
‫דפולריזצית חדרים ‪ -‬של התאים המתכווצים הבונים את קיר החדרים =‬
‫קומפלקס ‪QRS‬‬
‫רפולריזציה של פרוזדורים (מוסתר)‬

‫מחזור פעימה אחת ‪ -‬של נפחי דם‬

‫נפח דיאסטולה פרוזדורית ‪ 130 -‬מ"ל‬
 ‫כיווץ בפרוזדורים => לחץ פרוזדורים = > ‪ 25‬מ"ל זולג מכל עלייה לחדר ‪ 105 +‬מ"ל שכבר‬
‫נמצאים ממה שנשאר בחדר מהפעימה הקודמת‪.‬‬
‫נפח סוף הדיאסטולה הפרוזדורית בכל חדר‬
‫‪ - END DIASTOLIC VOLUM = EDV‬מ"ל ‪130‬‬

‫קולות הלב ‪ -‬ערבול הדם כתוצאה מסגירת המסתמים ‪-‬‬

‫קול שני ‪ -‬דיאסטולי‬ ‫קול ראשון ‪ -‬סיסטולי‬

‫הערבול כתוצאה מסגירת ‪ 2‬המסתמים‬ ‫הערבול כתוצאה מסגירת ‪2‬‬

‫הסהרונים‬ ‫המסתמים הצניפיים‬

‫פרוזדורים מתכווצים ‪ -‬לחץ בחדר ‪ -‬השריר עבה ‪ -‬כשהוא מתכווץ נוצר‬

‫לחץ דם גבוה ‪ -‬לחץ ‪ 120‬מ"כ‬ ‫עווית קטנה‬
‫זולג דם לחדר ‪ -‬לחץ ‪0‬‬

‫תפוקת הלב ‪ - CARDIA OUTPUT - CO -‬כמה דם יוצא בפעימה אחת‬

‫נפח פעימה ‪ - STROKE VOLUM -‬כ‪ 70 -‬מ"ל ‪ X‬קצב לב במנוחה = ‪ 75‬פעימות בדקה = ‪L\MIN 5.25‬‬
‫נפח פעימה במאמץ ‪ -‬עלייה בכח הכוויצות עולה ‪ 100 -‬מ"ל ‪ X‬עלייה בקצב הלב ‪ 100-160 -‬פעימות בדקה = בפעילו‬
‫ההפרש בין מנוחה ומאמץ נקרא מלאי לבבי ‪CARDIAC RESERVE‬‬
‫קצב לב מעל ‪ 160‬פעימות בדקה ‪ -‬הדיאסטולה קצרה מדיי ‪ >-‬ונפח הפעימה יורד ‪ >-‬נפח סוף הסיסטולה ‪ ESV‬גדול מד‬

‫מקטע פליטה ‪EJECTION FRACTION -‬‬

‫מדד בחינה לתפקוד הלב בשלב הסיסטולה‬
‫מחושב כיחס בין נפח הפעימה ‪ VOLUME STROKE - SV‬ונפח סוף הדיאסטולה ‪EDV‬‬
‫טווח ערכים תקין‪ 70% - %55 :‬מקטע פליטה נמוך מ ‪ = %40‬אי ספיקת לב‬
 ‫הגורמים המשפיעים על נפח פעימה ‪STROKE VOLUME‬‬
‫עומס מקדים ‪ - PRELOAD‬הטענת כח בשריר החדרים בזמן הדיאסטולה (מתייחסים לדיאסטולה לא רק כרפיון אלא כה‬
‫ככל שיהיה לנו יותר טעינת כח ‪ +‬משך זמן הדיאסטולה ‪ -‬קצב הלב עולה => ‪ EDV‬נפח דם חוזר בסוף הדיאסטולה עולה‬
‫שטף יוני הסידן לתאי הלב ‪ -‬גורם אינוטרופי חיובי ‪ -‬מגביר את שטף יוני הסידן בתוך תאי הלב ‪ -‬מחזק את היכולת של ה‬
‫עומס מאוחר ‪ - AFTERLOAD‬כאשר מוציאים דם מהלב לעורק ‪ -‬נוצר לחץ דם בעורק ‪ > -‬מתנגד ללחוץ עוד דם מהלב‬
‫מבנה דופן אבי העורקים ועורק הריאה ‪ -‬כדי להוריד את ה ‪ - AFTER LOAD -‬ההתרחבות מאפשרת לדחוף דם בעקבות‬
‫עורקים או בעישון‪ ,‬והלב אז מתאמץ יותר כדי להוציא נפח פעימה‪.‬‬
‫לחץ הדם על דפנות הלב והעורקים ‪ -‬כאשר בעורק יש לחץ דם גבוה כי יש שם הצרות ‪ -‬זה מעלה את ה‪AFTERLOAD -‬‬

‫קצב לב לא תקין ‪ -‬דיסריתמיה‬

‫קצב לב תקין ‪ -‬קצב סינוס ‪NORMAL SINUS RYTHEM‬‬
‫טכיקרדיה ‪ - TACHICARDIA -‬קצב לב מעל ‪ 100‬פעימות בדקה כתוצאה מספורט\התרגשות\פתולוגיה‬
‫טכיקרדיה עלייתית ‪ - SVT - SUPERVENTRICULAR TACHYCARDIA‬קצב מעל ‪ 160‬פעימות בדק‬
‫ברדיקרדיה ‪ - BRADICARDIA‬קצב לב נמוך מ‪ 50 -‬פעימות בדקה‬

‫חסימה לבבית ‪ AV BLOCK \ HEART BLOCK‬הפרעה במעבר הדחף מהעליות אל החדרים‬

‫דרגה ראשונה ‪ -‬מהעליות לחדרים ‪ -‬לאט יותר ‪ -‬מרווח בים ‪ P-Q‬ארוך ‪ -‬ההולכה איטית יותר‬
‫דרגה שניה ‪ -‬חלק מגיע וחלק לא מגיע ‪ -‬החסרה של פעימות ‪ QRS‬נמוך מ‪P -‬‬
‫דרגה שלישית ‪ 2 -‬קוצבים פועלים בחוסר תיאום ואין דחפים שמגיעים מהעליות אל החדרים‬
‫אם ‪ SA NODE‬לא פועל אז נרד מ‪ 70 -‬ל‪ - AV NODE - 40 -‬ואם הוא לא עובד אז נרד ל‪ 25-30 -‬סיב‬

‫מחזור הדם והמודינמיקה‬

‫החיצים מסמנים רק את מצב החמצן וה‪CO2 -‬‬
‫אדום ‪ -‬דם מחומצן ‪ >-‬מה שיוצא מהלב לכל הגוף‬
‫דם עני בחמצן ועשיר בפחמן דו חמצני ‪ >-‬דם מחוזר = חוזר‬
 ‫חילוף נימי‬
‫יוצאים חמרים אל התאים‬
‫ומהתאים מוציאים פסולת לדם‬

‫כלי הדם העיקריים במחזור הדם המערכתי לדעת שם ‪-‬‬

‫‪( cavae ven‬עליון ותחתון)‬

‫ס"מ‬
‫מ‬
‫בור בין שני ורידי‬
‫(‪(brachiocephalic‬‬
‫אלי‪.‬‬
‫לקה העליון של העלייה הימנית‪.‬‬
‫כל מה שמעל הסרעפת‪:‬‬
‫עליונים ובית החזה‪.‬‬

‫ל ביותר בגוף‪:‬‬
‫ס"מ (מ ‪ L4‬עד ‪(T8‬‬
‫ס"מ‬
‫קיר הבטן‪ ,‬גפיים תחתונים‪ ,‬אברי האגן‬
‫ממערכת העיכול‪ ,‬מהלבלב ומהטחול‪ .‬וחלק מאברי הבטן‪.‬‬
‫מין של עמוד השדרה עד לעלייה הימנית‬
 ‫ל ביותר בגוף‪:‬‬
‫ס"מ (מ ‪ L4‬עד ‪(T8‬‬
‫ס"מ‬
‫קיר הבטן‪ ,‬גפיים תחתונים‪ ,‬אברי האגן‬
‫ממערכת העיכול‪ ,‬מהלבלב ומהטחול‪ .‬וחלק מאברי הבטן‪.‬‬
‫מין של עמוד השדרה עד לעלייה הימנית‬
‫סרעפת)‪.‬‬
‫ע‪-‬ראש ‪veins brachiocephalic‬‬
‫צוואריים (‪( )jugulars‬משותפים‪ ,‬פנימיים‪ ,‬חיצוניים)‬
‫תת‪-‬בריחים ‪subclavians‬‬
‫השחי ‪vein axillary‬‬
‫‪Ceph‬‬
‫‪Cub‬‬
‫‪Bas‬‬
‫האי‪-‬זוגית ‪ azygos‬הוריד האי‪-‬זוגי‪ ,‬חצי אי‪-‬זוגי‪,‬‬
‫לווה‬
‫סל (‪( )veins ileac‬משותף‪ ,‬חיצוני‪ ,‬פנימי)‬
‫‪ )saphe‬הצפון הוריד‪11 .‬‬
‫‪ )fem‬הירך וריד‪12 .‬‬
‫הברך ‪vein popliteal‬‬
‫וקה (קדמי‪/‬אחורי)‬
‫ער של הכבד‬
‫בד‬

‫של הכבד‬
‫‪Hepatic portal‬‬
‫במזון מגיע ממערכת העיכול‬
‫שיר ב‬
‫בד דרך וריד השער של הכבד‪.‬‬
‫מתנקז הדם דרך ורידי הכבד‪ ,‬אל הוריד הנבוב התחתון‬
‫הכבד דם עורקי ישירות מאבי העורקים‪ ,‬באמצעות עורק הכבד‬
 ‫ההיסטולוגיה של כלי הדם‬
‫מחלקים את הדופן למעטפות או גלימות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
 ‫‪6‬‬

‫‪ 5‬סוגי כלי דם‬

‫‪ - 1‬עורקים ‪ -‬השכבה העבה ביותר בדופן העורקים היא הגלימה ה‬
‫סיסטולה‬
‫חדרי הלב מתכווצים‬

‫דיאסטולה‬
‫חדרי הלב מתרפים‬
 ‫עורקים גמישים‬

‫קוטר ‪ 1-3‬ס"מ‬
‫שריר‪ ,‬ואלסטיות‪ ,‬אלסטין‬
‫אנדותל ‪ -‬שכבה אחת‪ ,‬שריר ‪ -‬שכבה עבה‬

‫דופק = גל רתע והענות‪:‬‬

‫השכבה האלסטית ‪ >-‬הענות ‪COMPLIANCE‬‬
‫השכבה\הדופן השרירית ‪ >-‬כח רתע ‪RECOLI‬‬

‫אבי העורקים‬
‫‪AORTA‬‬

‫עורק הריאה‬
‫‪PULMONARY TRUNK‬‬

‫עורק כלילי ימני‬

‫‪RIGHT CORONARY ARTERY‬‬

‫עורק כלילי שמאלי‬

‫‪RIGHT CORONARY ARTERY‬‬

‫‪ .2‬עורקיקים‬
 ‫‪ 15-300‬מיקרון‪ ,‬כלי דם מיקרוסקופים‪ ,‬מאות עד עשרות מיקרונים‪ ,‬גלימה פנימית דקיקה ‪ ,‬מעט אלסטי‬
‫בקצה הסופי יש אחד או מספר שוערים ‪ METARTERIOL‬או ‪ = PRE CAPILLARY CINTERS‬שוער‬
‫בכל קצה של עורקיק יש שוער שמנתב את כמות הדם שנכנסת לרשת הקפילרית ‪ -‬להרחיב או לכווץ‬
‫אם קר ורוצים להזרים פחות דם לדרמיס ‪ -‬השוערים יתכווצו ופות דם יזרום לשם ונשמור על חום החוף‬
‫אם נרפה את השוערים למעבר יותר דם לעור ‪ -‬כשחם ‪ -‬מוזרם יותר דם ואנו נעשים אדמומיים ‪ -‬החום יו‬
‫העורקיקים הם אתר המטרה המרכזי של מערכת העצבים הסימפטטית ‪ -‬בקרת קוטר כלי הדם‪ ,‬ולחץ הד‬

‫‪ - 3‬רשת נימים ‪ -‬חילוף קפילרי ‪CAPILLARY BED -‬‬

‫חסרים ב‪ :‬רקמות הסחוס‪ ,‬עדשת העין‪ ,‬קרנית העין‪ ,‬בתוך אפיתלים‬
‫קוטר‪ 10-5 :‬מיקרומטרים ‪ -‬קיימת רק הגלימה הפנימית‪ ,‬זרימה נימית ‪ ,microcirculation‬חילוף קפיל‬
‫חילוף קפילרי ‪ -‬בנימים יש מינימום כדי לאפשר זרימת דם כי צריך לעבור מים ומומסים בתהליך סינון מ‬
‫הזרימה הנימית ה ‪ - MICROCIRCULATION -‬מהעורקיק דרך הרשת הקפילרית ‪ -‬ומתנקזים לורידוני‬
‫‪- VASO MOTION‬שינויים בזרימת הדם כל הזמן מערכת הדם מנתבת את הדם לאן שצריך ‪ -‬שוערים נ‬
‫בקרה מקומית עי תאי האנדותל ‪ -‬עי ייצור ‪ - NO‬גז שמפעפע לתוך האריתרוציטים ונקשר להמוגלובין‬
‫ונוסע איתו במערכת הדם‪ .‬במקום שצפוף הוא משחרר ‪ > = NO‬הרפיית שוער טרום נימי‬
‫בקרה מערכתית האוטונומית ושחרור הורמונים שמכווצים את השוערים הטרום נימיים = > כיווץ שוער ט‬

‫החילוף הנימי‬
‫מים ומומסים יוצאים מפלזמת הדם אל הנוזל הבין תאי ואל התאים‪,‬‬
‫ומים ומומסים (תוצרי התאים) נכנסים חזרה לפלזמת הדם מהנוזל ה‬
‫‪. 1‬מעבר בדיפוזיה לפי הלחץ האוסמוטי מריכוז גבוה לנמוך דרך קר‬
‫‪. 2‬מעבר בסינון לפי הלחץ "ההידרוסטטי" = מים‪ ,‬קבוע ‪ -‬הלחץ שהד‬
‫הכוחות המעוררים תנועת חלקיקים‪ :‬בכלי הדם‪ :‬הלחץ ההידרוסטטי‬
‫כלי לימפה‬

‫‪ . 1‬לחץ הידרוסטטי ‪ -‬לחץ דם בנימת‬

‫‪. 2‬לחץ אוסמוטי בנוזל הבין תא‬
‫‪. 3‬לחץ הידרוסטטי של הנוזל הבין‬
‫‪. 4‬לחץ אוסמוטי\אונקוטי של הד‬
‫גבוה או נמוך ‪ -‬שיעור י‪28.12‬‬
‫מי יותר חזק ‪ 1+2‬או ‪3+4‬‬
‫‪FP-NET FILTERATION PRESSURE‬‬
‫‪ =< NFP‬הספיגה החוזרת ‪ -‬הסינון הנימי‬
‫בקצה ההתחלתי של הרשת הנימית ‪NFP = 10 mmHg‬‬
‫יוצאים‬
‫בקצה הסופי של הרשת הנימית ‪ - NFP = -9 mmHg‬מים‬

‫קיים כמעט שווי משקל בין הסינון הנימי והספיגה החוזרת‬

‫‪ - PRINCIPLE‬עקרון סטרלינג‬
‫כ‪ 20 -‬ליטר מים ומומסים יוצאים מהפלסמה בכ‬
‫כ‪ %85 -‬מזה חוזרים לפלסמה (‪ 17‬ליטר)‬
‫כ‪ %15 -‬חוזרים לכלי הלימפה (‪ 3‬ליטר)‬
‫_______________________________________‬

‫בצקת ‪Edema‬‬
‫הסינון הנימי עולה והספיגה החוזרת יורדת‬
‫התוצאה‪ :‬מים נתקעים בנוזל הבין תאי‬
‫(ל"ד גבוה‪ ,‬עבירות גבוהה מדי‪ ,‬לחץ אוסמוטי‬

‫נימים שלמים‬
‫‪CONTINUOUS‬‬
‫‪CAPILLARY‬‬
 ‫תאי אנדותל מחוברים בצורה דיי צמודה אבל‬
‫עדיין מאפשרת מעבר בין התאים‪.‬‬

‫‪ - 4‬ורידונים ‪VENULES -‬‬

‫כלי דם זעירים (‪ 10-50‬מיקרון) המנקזים את הדם מתוך הרשת הנימית חזרה ללב‬
‫רובם חסרים גלימה אמצעית => ללא שריר‬
‫המרווחים בין תאי האנדותל גדולים (הגירת תאים) => מאפשר לתאי הדם הלבנים להגיע‬

‫‪ - 5‬ורידים ‪VEINS -‬‬

‫גודל מגוון ‪ -‬מיקרון ‪ ,200-50‬אנדותל שמצפה את הדופן ויוצר כיס‪ ,‬מחזירים דם ללב בעזרת המסתמים‬
‫דופן דקה‪ ,‬חלל גדול (מבין ה‪ INTIMA, MEDIA -‬ו‪ - EXTERNA -‬הגלימה החיצונית היא העבה ביותר)‬
‫אלסטיות ירודה ‪ -‬יש לו נטייה לקרוס (אין היענות‪ ,‬אין רתע) ‪ -‬לא יכול לייצר לחץ‪ ,‬רמת שריר ירודה‬
‫מייצר הרבה מקום ורוב הדם נמצא בורידים ‪ -‬כי הם הרבה והחלל שלהם גדול ‪ 2/3 -‬מהדם בורידים‬

‫וורידים שריריים‬

‫‪ 50-200‬מיקרון‬
‫שכבה דקה של שריר בגלימה האמצעית‬
‫מסוגלים להתרחב ולהתכווץ מעט‬

‫‪ - VARICOSE VEINS‬קריסה של ורידים רחב‬

‫פיזור הדם במנוחה‪ - 64% :‬ורידים וורידונים‪ - 9% ,‬מחזור הדם ה‬

‫בפעילות גופנית ‪ -‬מערכת העצבים הסימפטטית מכווצת את הוריד‬
 ‫המודינמיקה (זרימת הדם בכלי הדם)‬
‫דם או נוזלים זורם מלחץ גבוה אל לחץ נמוך‬
‫זרם הדם ‪ = flow blood‬כמות ‪/‬נפח הדם הזורם בתוך כלי הדם בדקה‪.‬‬

‫קצב הלב‬ ‫נפח פעימה‬

‫נפח הדם הוורידי‬

‫תפוקת הלב‬
‫נפח ‪ X‬קצב‬
‫‪ 2‬וקטורים משפ‬
‫לחץ דם נמוך מדיי ‪ -‬אין זרימה (בגלל הלב או כלי הדם) לא מגי‬

‫מבנה כלי הדם והענות ‪ -‬תלות של לחץ הדם‬

‫העורקים הגוד‬

‫חדר בדי‬

‫עורקיקים ‪ -‬ירידת לחץ דם‬

‫נימים‬

‫בחזרה נפח הדם עולה א‬

‫יש וריד נלווה שמק‬

‫כ‬

‫מערכת הנשימה‬
 ‫מסתמים בורידים‬ ‫דיאסטולה חדרית‬
‫בזמן דיאסטולה הלחץ בעלייה הוא‬
‫‪0‬‬

‫‪ - MAP‬לחץ הדם העורקי‬

‫מרכז בקרה הלבבי חיוני בגזע המ‬

‫‪RDICA CONTROL CENTER‬‬

‫קצב הלב‬

‫תפוקת הלב‬

‫נידון ממידע שמגיע מהלב ומהעורקים ‪ -‬בעיקר אבי העורקים‬

‫מרכז הבקרה הלבבי מקבל גירויים מנטלים מקליפת המוח ‪ -‬געגועים‬
‫שמחה‪ ,‬משפעים עליו ועל כן על קצב הלב‪.‬‬
‫היפותלמוס ‪ -‬מדבר עם המרכז הלבבי וגזע המוח ‪ -‬טמפרטורה ‪ -‬לה‬
‫להוריד‪.‬‬
‫לימבוס ‪ -‬יצר מיני טריטוריאלי ‪ -‬משפיעה על גזע המוח‪.‬‬
‫וגם מידע שמגיע ממערכת ההקפית ‪ -‬מידע על תנועה‪ ,‬כימה של הד‬

‫אלה הם החיישנים‪ ,‬המרכיב החיישני של המשוב ‪ -‬במוח ובגוף‬

‫קולטנים הקייפים‪ :‬תנועות‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬רמת חמצן‪CO2, H2 ,‬‬
‫מרכז הבקרה אוסף את המידע ומחליט‪.‬‬

‫מערכת סימפטטית‬
‫הגברת קצב לב ‪ -‬עי זירוז קוצב לב ‪ -‬עי הכנסת סידן (קוצבי הלב ‪ -‬ה‬
‫נויירונים שמכווצים את כלי הדם ‪ -‬לחץ דם ‪ -‬ניתוב הדם לפי צרכי הג‬
 ‫אלה הם החיישנים‪ ,‬המרכיב החיישני של המשוב ‪ -‬במוח ובגוף‬
‫קולטנים הקייפים‪ :‬תנועות‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬רמת חמצן‪CO2, H2 ,‬‬
‫מרכז הבקרה אוסף את המידע ומחליט‪.‬‬

‫מערכת סימפטטית‬
‫הגברת קצב לב ‪ -‬עי זירוז קוצב לב ‪ -‬עי הכנסת סידן (קוצבי הלב ‪ -‬ה‬
‫נויירונים שמכווצים את כלי הדם ‪ -‬לחץ דם ‪ -‬ניתוב הדם לפי צרכי הג‬
‫האפקטור)‬
‫מערכת הפאראסימפטטית ‪ -‬הורדת קצב לב עי אצטילכולין‬

‫משוב שלילי ‪ -‬ירידה בלחץ דם בגוף=>העצב מעביר פחות דחפים =‬

‫סימפטטים ופחות דחפים פאראסימפטטים=>עלייה בקצב הלב‪.‬‬
‫משוב שלילי ‪ -‬עלייה בלחץ הדם => העצב מעביר יותר דחפים => ת‬
‫פאראסימפטטים ותוריד דחיפים סימפטטים =>קצב הלב ירד‬

‫דומאות למשוב השלילי ‪ -‬ב‬

‫ירידתה בלחץ דם‬

‫ירידה בקצב הדחפים‬ ‫ירידה ברמת החמצן‬

‫מהקולטנים למרכז הבקרה‬ ‫היפוקסיה‬
‫ירידה ב‪PH -‬‬

‫היפרקפניה ‪CO2 -‬‬

‫הדופק = קצב הלב ‪ -‬השינויים בקוטר ה‬
‫‪ - 70-75‬אישה ‪ -‬בשאיפה ל‪ - 60-65 , 60 -‬גבר ‪ -‬בשאיפה ל‪50 -‬‬
‫נהוג לקחת דופק בעורקים הבאים‪:‬‬
‫עורק רדיאלי ‪ -‬מספיק עורק התרדמה הצווארי‬
‫קרוב שנוכל להרגיש‬
‫את הדופק (גם‬
‫באגודל)‬

‫‪SMO‬‬
‫ראה מפוספס‪ ,‬תא גדול ארוך‪ ,‬רב גרעיני‪ ,‬הרבה אברוני תא ‪,‬בקרה סומטית ‪ -‬הפעלה של השריר עי מערכת העצבים‪ ,‬מייצר אנרגיה רק מגליקוז‬
‫טים ‪ -‬ממקור עוברי => תאי גזע = מתחלקים לתאי שריר = סיבי שריר => ומאבדים את יכולת החלוקה עוד בעוברות‪ .‬רגנרציה איטית ‪ -‬התא הבוגר א‬

‫מבנה תא שריר שלד ‪ -‬מיובלסט‬

‫מאות גרעיני תא ‪ ,‬קרום תא ‪ ,SARCOLEMMA‬ציטופלסמה = סרקופלסמה ‪ ,SARCOPLASMA‬רשתית סרקופלסמטית ‪CULUM‬‬
‫חלבון של שריר שקושר חמצן בציטופלסמה של התא‪ .‬צינורות ‪ - T‬מתחברים לקרום התא ומתרגמים את הגירוי העצבי מהנויירון‪ ,‬ש‬
‫המיופיברילה עשוייה מקורי מיוזין ‪ -‬עבים‪ ,‬ומקורי אקטין ‪ -‬דקיקים‪ .‬מסביב לכל קור עבה שישיית קורים דקים‪ .‬סרקומר ‪ -‬יחידת ההת‬
‫הסרקומר מורכב מ‪ 2 -‬דיסקיות ‪ ,Z‬קו ‪( M‬מידליין)‪ ,‬קורי מיוזין וקורי אקטין‪ = .‬קומפלקס של חלבונים ששומר על הסדר של המיופיבר‬

‫בכל תא מיובלסט אלפי מיופיברילות‪ 10-100 .‬תאי\סיבי שלד תא = צרור = ‪ FASICULUS‬של מיובלסטים שעטופה עי רקמת חיבור‬
‫נעשה עי רקמת חיבור מחתלת = ‪ - FASCIA‬למשל בירך‪.‬‬
‫‪ = TENDON‬גיד = רקמת חיבור צפופה בעלת וסקולריות מועטה ‪ >-‬רגנרציה איטית = ‪ULAR DENSE CONECCTIVE TISSUE‬‬

‫מיופיברילה ‪ 3 -‬קבוצות של חלבונים משתתפים בתהליך הכיווץ‪:‬‬

‫א‪ .‬קורים מתכווצים‪ :‬מיוזין ‪ -‬עבים‪ ,‬ואקטין ‪ -‬דקים‬
‫קורי האקטין הם אלו שמחוברים ל ‪ Z‬דיסקים בצדדים ‪ -‬בנויים מחלבוני אקטין‪ .‬לכל חלבון אקטין יש אתר קישור למיוזין‪.‬‬
‫כל קור מיוזין בנוי מכ‪ 300 -‬מלקולות מיוזין ‪ 2 -‬הראשים של המולקולה הזו זה איניזים ‪ - ATPASE‬שמפרק ‪ ATP‬ויש לו אתר קישור‬
‫ב‪ .‬חלבוני בקרה ‪ -‬טרופנין וטרופומיוזין שמחוברים לקורי האקטין‬
‫טרופומיוזין ‪ -‬חלבון שמחובר למיוזין ‪ -‬קושר מיוזין ‪C‬‬
‫ג‪ .‬חלבוני מבנה ‪ M -‬ליין ‪ Z‬דיסקים‪ ,‬טיטין‪ ,‬דיסטרופין‬
‫טיטין (החלבון הגדול ביותר בגוף) מחבר בין ה‪ Z‬דיסקים ל‪ M-‬ליין‪.‬‬
‫דיסטרופין ‪ -‬חלבון שמחובר לקרום התא ‪ -‬בשתי קצוות המיופיברילה ‪ -‬דיסטרופין מחבר המיופיברילה לקרום התא‪ .‬ולכן בכיווץ כל ה‬
‫מחלת הדושן ‪ -‬מחלת דיסטרופיה ‪ -‬ניוון שרירים‪ -‬יש סוגים רבים ‪ -‬פגיעה נויירולוגית \ או בשריר עצמו‪ .‬דושן ‪ -‬בדיסטרופין יש מוטצ‬
 ‫תהליך כיווץ הסרקומר = מנגנון החלקת הסיבים‬
‫‪ .1‬שלב העירור (שינויים של יונים בקרום התא) ‪ -‬ממערכת העצבים במוח מופרש נויירון מוטורי = תנועה ‪ -‬דחף עצבי \ כימי‬
‫קישור אצטילכולין לקרום ‪ -‬עירור התא ‪ -‬מעורר דחף בצינורות ‪ T‬לכל אורך התא => וזה משפיע על המצב החשמלי של קרום‬
‫‪ .2‬שלב הכיווץ ‪ -‬מנגנון ההחלקה ‪ :‬אתרי הקישור החשופים של האקטין => נקשרים לראש אחד של מיוזין שמפרק ‪ ATP‬ו‬
‫באופן ספונטי = גשר רוחב ‪ >= CROSS BRIDGE‬בעקבות יצירת קשרי הרוחב בין האקטין למיוזין => מולקולת ה‪ ATP -‬ע‬
‫‪ .3‬פעימת כח ‪ - POWER STORKE‬כל ראש מיוזין יכול לקשור אקטין ולהפרד ממנו עד ‪ 5‬פעמים בשנייה‪ :‬ה‪ ADP -‬משת‬
‫חשופים וכל עוד הם חשופים הם יוצרים פעימה אחר פעימה וכו'‪ .‬ללא עירור הסידן נשאב חזרה ל ‪ , SR‬אתרי הקישור מוסתרים‬
‫כשהסרקומר לא מתוח (מתוח = ‪ Z‬דיסקים רחוקים יותר אחד מהשני) או מכווץ (מכוץ = ‪Z‬דיסקים קרובים ל‪ M -‬ליין ואין‬

‫מטבוליזם של תא השריר שלד ‪ -‬מלאי ה ‪ ATP -‬מבוסס על ‪ 3‬מקורות‬

‫‪ .1‬ייצור ה‪ ATP-‬הגדול ביותר נוצר במנוחה או בפעילות מתונה בדיפוזיה קבועה ע"י נשימה תאית ‪ /‬איר‬
‫מ‪ 1 -‬מולקולת גלוקוז ‪ +‬חמצן שנכנסים לתא בדיפוזיה קבועה ‪ >-‬מים ‪ >-‬בתהליך גליקוליזה ‪ >-‬מעגל קרפס ‪ >-‬מעבר אל‬
‫‪ .2‬יצירת ‪ ATP‬מהר יותר במאמץ בציטופלסמה‪ :‬ע"י יצירת קראטין פוספט מקראטין קינז‪.‬‬
‫במנוחה ‪ -‬יש אינזים בתאי שריר השלד בציטופלסמה ‪ -‬קראטין קינז ‪ -‬שקושרת זרחן אחד‪.‬‬
‫וכשהתא במנוחה ויוצר מלאי ‪ ATP‬הקראטין קינז לוקח ממנו זרחנים‪ ,‬ויוצר מלאי קראטין פוספט ‪ .CP‬ואז יש מלאי ‪ATP‬‬
‫‪ .3‬נשימה אל אווירנית \ אנאירובית (ללא תלות בחמצן) ‪:‬‬
‫בפעילות ממושכת‪ ,‬כאשר קצב הדיפוזיה של החמצן לא מספיקה כדי לייצר ‪ ATP‬בנשימה אירובית אז נוצר ‪ ATP‬ללא חמ‬
‫התהליך איננו יעיל ‪ -‬שתי מולקולות ‪ ATP‬מכל מולקולה של גלוקוז‪.‬‬
‫מתרחשת בתאי שריר שלד בזמן פעילות ממושכת וגבוהה‪( .‬כשאין עוד חמצן קשור למיוגלובין בתוך התא) במקביל ליציר‬
‫יצירה רק של ‪ 2‬מולקולות ‪ ATP‬אבל אנרגיה לעוד ‪ 30-40‬שניות פעילות מרבית של התא‪.‬‬
‫חומצת חלב היא תוצר לוואי של הנשימה האנארובית‪ ,‬ויכולה להפוך לגגלוקוז שוב‪.‬‬
‫ברגע שנגמר ה‪ ATP -‬וה‪ CP -‬בעצימות גבוהה ‪ -‬השריר מתעייף ‪ -‬שזה הצטברות של ‪ - ADP‬שלא נותנת לשריר לעבוד‪.‬‬

‫‪ 3-5‬שניות עצימות גבוהה ‪ -‬ייצור ‪ ATP‬במנוחה‬

‫‪ 15‬שניות עצימות גבוהה ‪ -‬ייצור ‪ ATP‬עי ‪CP‬‬
‫‪ 30-40‬שניות עצימות גבוהה ‪ -‬נשמיה אנארובית‬

‫תאי השריר חולקים בנטל העבודה‪ :‬כשתא אחד פועל‪ ,‬תא אחר נח לכמה שניות ומתמלא באנרגיה‬
‫כמה שיש יותר סיבים חלבוניים השריר יחזיק יותר מעמד‬
‫כמה שיש יותר ‪ ATP‬מלכתחילה השריר יחזיק מעמד יותר זמן‬
 ‫עייפות השריר‬
‫ירידה ב ‪CP‬‬
‫ירידה ברמת חמצן‪-‬מיוגלובין‬
‫הצטברות ‪ - ADP‬מפריע לקישור בין אקטין למיוזין ‪ -‬לא נותן לשריר לעבוד‪.‬‬
‫הידלדלות מאגר יוני סידן ב ‪SR‬‬
‫הצטברות חומצת חלב ‪ -‬לפני שהיא מתפנה מהשריר היא מפריעה לקישור בין האקטין למיוזין‪ ,.‬בכבד יכולה להפוך לגלו‬
‫הידלדלות אצטיל כולין בצומת עצב‪-‬שריר ‪ > -‬הפקודות לא מגיעות מספיק מהר בעצימות גבוהה ‪..‬‬
‫התדלדלות מלאי הגליקוגן ‪ > -‬גליקוגן מהכבד או אם לא אז מפרק חלבונים ושומן‬
‫חוב חמצן‬
‫כושר טוב ‪ -‬יותר מיטוכונדריה ‪ -‬ויותר ‪ - ATP‬ויותר ‪ - CT‬חוב קטן יותר של חמצן ‪ -‬אין צורך בדופק כל כך חזק‪.‬‬

‫יחידה מוטורית‬
‫הנויירון = תא עצב אחד שמתפצל ויכול לעצבב מספר תאי שריר ‪ 20-30‬תאים‪ .‬נויירון שמפעיל יחידה מוטורית מאד גדולה בעצ‬
‫יחידה מוטורית = מספר תאי שריר שמקבלים גירוי מנויירון אחד‪ .‬יחידות מוטוריות יכולות להכיל מ‪ 20 -‬עד ‪ 3000‬תאים‪.‬‬

‫מוטוריקה גסה ‪ -‬שרירים בעלי מספר קטן של יחידות מוטוריות‬

‫מוטוריקה עדינה ‪ -‬שירירים בעלי מספר גבוה של יחידות מוטוריות‪ .‬לילדים יש פחות יחידות מוטוריות שהנויירון יצר ‪ -‬התפתחו‬

‫*ריפו בעיסוק ‪ -‬משמר את חיוניות המוח *פזיוטרפיה משקמת את הקשר בין הנויירון לשריר‪.‬‬

‫כווץ יחידה מוטורית אחת ע"י גירוי יחיד ‪ -‬עווית‬

‫‪ 3‬שלבים של תהליך כווץ‪:‬‬
‫‪ .1‬שלב לטנטי‪ :‬גירוי בזמן ‪ - 0‬שחרור אצטילכולין ‪ -‬אצטיל כולין נקשר לקרום התא‬
‫‪ .2‬שלב הכיווץ‪ :‬החלקה של המיופיברילות של התאים של כל היחידה המוטורית ש‬
‫‪ .3‬שלב ההרפייה‪ :‬ואז הקורים מתנתקים וה‪ Z -‬דיסקים חוזרים למקום ‪ -‬וכל היחיד‬
‫‪ 3‬שלבים של תהליך הכיווץ נמשכים בין ‪ 20‬ל‪ 200 -‬אלפיות השנייה‪.‬‬
‫תקופת אתנח ‪ - REFRECTORY PERIOD‬הז‬
‫אם ניתן שני גירויים עוקבים מהירים ללא מנוחה ביניהם => אז היחידה המוטורית‬
‫אבל אם הנויירון מגיע במרחק מספיק גדול ‪ -‬אז כן תהיה תגובה‪ .‬בשרירי שלד ‪ -‬תק‬
 ‫הגברה בעוצמת כווץ היחידה המוטורית אפשרי‬
‫‪ . 1‬סיכום גלים ‪ - WAVE SUMMATION‬גירוי נוסף בתנאי שהוא אחרי תקופת ה‬
‫כיווץ היחידה המוטורית פעמיים ‪ -‬אם הנויירון נותן את הגירוי השני במרחק מספיק‬
‫‪ .2‬כיווץ טטני חלקי ‪ - INCOMPLETE UNFUSED TETANUS‬גירויים תכופים‬
‫‪ .3‬כיווץ טטני מלא ‪ - INFUSED TETANUS‬היחידה המוטורית כולה מגוייסת בא‬

‫כיווץ רציף ומתואם של מספר יחידות מוטוריות‪-‬‬

‫כווץ של שריר אנטומי לדוגמא גם שרירי היציבה שמתפקדים לאורך זמן (בנויים מה‬
‫הנטל מתחלק בין היחידות המוטוריות אנחנו נותנים לכל השריר אורך זמן‪.‬‬
‫הכווץ הינו חלק ורציף של שריר => תוצאה של התכווצויות מתואמות לא בו‪-‬זמניות‬

‫היציבה מתאפשרת על ידי פעילות שרירית השומרת על צורת הגוף בזמן עירות ‪ -‬ט‬

‫כווץ איזומטרי (איזו = שווה‪ ,‬מטרי=אורך)‪ :‬פעיל‬

‫אורך השריר לא משתנה (מאמץ ללא תנועה)‪ .‬אורך קבוע אבל נבנה יותר מאמץ בת‬

‫‪ 3‬סוגים של סיבי שריר שלד \ סוגי מטבוליזם בסיב שריר שלד‬

‫בכל שריר‪ ,‬יש מכל שלושת סוגי סיבי השריר השונים=> בכל שריר שלד יש את שלושת המקורות של יצ‬
‫אז בעצם ההסבר הראשוני על המטבוליזם של ה‪ ATP -‬היה כללי ‪ ...‬והסיבים השונים הם המעידים על ה‬
‫אימון יכול ליצור היפרטרופיה לסוג אחד על פני אחר או ניתן לעשות אימון משלוב והיפרטרופיה בכולם‪ .‬בשר‬
 ‫סיבים חמצוניים איטיים‬
‫‪SLOW OXIDATIVE CELLS\FIBERS‬‬
‫בעלי הסיבולת הגבוהה ביותר‪ .‬המטבוליזם מאפשר להם פעילות איטית וממושכת‪.‬‬
‫נפוצים בעיקר בשרירי היציבה (בטן‪ ,‬גב‪ ,‬צוואר‪ ,‬עורף‪ ,‬כתפיים)‬
‫קוטר הסיבים קטן ‪ -‬מעט סיבים (עוברים היפרטרופיה מעטה)‬
‫יצירת ‪ - ATP‬בעיקר בנשימה אירובית‬
‫הידרוליזת ‪ ATP‬עי מיוזין איטית במיוחד (‪)msec 100-200‬‬
‫עשירים במיטוכונדריה ‪ +‬מיטוכונדריה גדולים במיוחד => מלאי גדול של ‪ATP‬‬
‫רמה גבוהה של מיוגלובין בציטופלסמה‬
‫ריבוי נימי דם ‪ -‬צבע אדום‬

‫עד שנוצר הקשר בין אקטין מיוזין ‪ +‬עד שהמיוזין מפרק את ה‪ + ATP -‬יש הרבה‬
‫‪ + ATP‬חלוקה להרבה יחידות מוטוריות => שרירים עם הסיבולת גבוהה‬

‫שמות ‪ 50‬שרירים‬
‫תחל = ‪ = ORIGIN‬חיבור השריר לנקודה שלא זזה ‪ -‬אחז = ‪ = INSERTION‬מקום חיבור השריר לח‬
‫תנועה‬
‫שריר אגוניסט שהכיווץ שלו יוצר תנועה ‪ -‬שריר אנטגוניסט שריר שכיווצו יוצר את התנועה המנוגדת‬
‫שריר סינרגיסטי ‪ -‬מעצימים זה את זה ‪ -‬מוסיף כח לתנועה (לדוגמא שרירי בטן)‬
‫שריר מקבע או מייצב ‪ - FIXATOR‬מונע תנועתיות יתר (תנועות הכתף)‬
‫בכל תנועה השריר יכול לקבל תפקוד שונה ‪ -‬אז התכונות הן לא פר שריר הן פר תנועה‪( .‬סחיבה כבדה‬
‫צליאק הורסת את ה‪ TIGHT JUNCTION -‬ואז‬
‫חמרים שלא אמורים להסתנן לדם מגיעים לשם‬
‫דרך המרווח הבין תאי ויוצרים דלקת‪.‬‬
 ‫את ההצמדות של התאים)‪,‬‬

‫לא מתחדשים)‬
‫טים‪ ‬שבשכבת הבסיס של האפידרמיס‪.‬‬
‫לוחות לשכבות עמוקות‪ ,‬ומפרישים מלנין לנוזל החוץ תאי‪  .‬‬

‫החישת הריח‪.‬‬

‫עבירות גבוהה ומהירה של חומרים דרכו‬

‫מבנה זה בשילוב קשרים הדוקים וקשרם מצמידים‬

‫בין התאים יוצר אטימות בדופן הצינורית המונעת‬
‫דליפת חומרים בלתי מבוקרת במרווח שבין התאים‬

‫רחם או מעיים‬

‫‪ . 1‬בין תאי אפיתל עמודיים ברירית מערכת העיכול‬

‫‪ -‬מפרישים ריר סמיך ‪ .2‬מערכת הנשימה העליונה‬

‫רירית החצוצרות במרעכת הבייה הנשית‬

 ‫שלפוחית השתן‬
‫חלקי מערכת שתן נוספים‬

‫רוב בלוטות קיבה ומעי הגס‬

‫קיבה‬
‫זיעה‬
‫צינור השתן הזכרי‬
‫חלב בעור‬

‫רוק‬
‫חלב בשד‬

‫?‬

‫העור הוא איבר מעטפת בעל מבנה קרום מבחינת‬

‫דקיקותו‪ .‬אפיתל (אפידרמיס) ‪ +‬רקמת חיבור‬
‫(דרמיס‪ ,‬רפוייה וצפופה‪-‬לא סידרה)‬
‫שתי שכבות של מזותל (אפיתל פשוט קשקשי )‬
‫מפריש ריר סרוזי מיימי ‪ +‬רקמת חיבור דקה (קרום‬
‫הלב – שתי שכבות מזותל עם הפרשת ריר למרווח‬
‫שביניהם)‬
 ‫אפיתל מפריש ריר סמיך ‪ + MUCUS‬רקמת חיבור‬
‫(הכוונה כאן היא לא לאפיתל שמפריש את הריר‪,‬‬
‫אלא לרקמה הרירית החיבורית הקרומית שתומכת‬
‫באפיתל)‬

‫ב מסת הרקמה‬
‫‪ -‬מהיר‪ ,‬סחוס ‪ -‬מתחדש רק עד ילדות)‬

‫הכי נפוצה ברקמות התת עוריות‬

‫מעט סיבים‬
‫מבנהלבן ‪ -‬תאים אדיפוציטים מקרה פרטי של פיברובלסים (טרי גליצרידים)‬
‫פרוש‬ ‫שומן‬
‫יכולים לגדול‪ .‬אוגורים שומן\אנרגיה‬‫גדול‬ ‫מספר תאים‬
‫היפרטרופיה –‬
‫רטיקולין‪ ,‬חומצה היאלרונית‬ ‫אלסטין‪,‬‬
‫זעזועים‬ ‫קולגן‪,‬‬
‫ובולם‬ ‫רך‪,‬‬
‫אנדוקרינית‬ ‫–‬ ‫רקמה רך וקפיצי‬
‫הורמונלית‬ ‫‪ECM‬‬
‫דרכם של תאי מערכת חיסון או חיידקים ?‬ ‫מרטיקולין‬
‫מפלס‬ ‫אינזים בעיקר‬
‫היאלרונידאס‬ ‫בנוייה‬
‫מבנית‬‫תמיכהגוף‬
‫חום‬ ‫לייצר‬
‫בעלת‬ ‫נועד‬ ‫חום –‬
‫עדינה‬ ‫שומן‬
‫מעטפת‬
‫מקנה הגנה חיסונית‬
‫רמת סיבים גבוהה‬
‫ארוזה בצפיפות‬
‫קולגן ואלסטין‬
‫חוזק וגמישות‬

‫רתע ‪RECOLI -‬‬

‫נמצא באיברים שיכולת ההימתחות של האיבר וכן היכולת שלו לחזור לאורכו הטבעי נדרשת‬

‫עשירה באלסטין‬
‫עצמות ‪ +‬סחוס‬
‫טית\דחוסה ‪ -‬בחלל המודולרי של מח העצם ‪ -‬שמורכב גם מעצם ספוגית ‪ -‬ברקמה בין הטרבקולות ‪ -‬מח עצם‬
 ‫מח עצם צהוב ‪ -‬מאבד את הפעילות ואין יצירה של תאי דם‪.‬‬
‫רקמת החיבור הרטיקולרית בחללים המודולרים של הדיאפיזה בעצמות הארוכות‪ ,‬ובעצמות קטנות שהיה בהן מח עצם‪ ,‬מתחילה‬
‫להתמלא ברקמת שומן והופכת לרקמת חיבור מעורבת‬
‫הכמות מותאמת לכמה שצריך – זה חלק מההומאוסטזיס (הפיכת חלק ממח העצם לצהוב)‬
‫יש אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה כי ישנם תאי גזע עדיין רדומים‪ .‬וניתן בנוסף להביא מח עצם ממקום אחר במקרה של מחלה‬
‫וירלית‪.‬‬

‫די‬

‫מיילוב‬
‫תא מוק‬
‫‪CURSOR‬‬
‫מונוציט‬ ‫לימפוציט‬
‫ת‪.‬ד‪.‬לבנים‬ ‫‪NK‬‬
‫ת‪.‬ד‪.‬לבנים‬
 ‫מום) ‪ hemostasis‬ע"י הטסיות‬

‫ריר חלק בדופן כלי הדם המדמם ‪ .1 -‬פגיעה בדופן כלי הדם (תא אנדותל או סיב) ‪ >-‬גורם‬
‫צורה במגע עם האזור הפגוע ‪ >-‬ומשחררות את תוכן ה‬
‫טרומבוקסן ‪ = A2‬שמונע את שחרור השריר ומגייס עו‬
‫‪ – ADP‬שגורם לטסיות להיות דביקות – שלב ההצמדו‬ ‫וץ אז יורד זרימת הדם לארוע‪.‬‬
‫ץ השריר בדופן כלי הדם => ירידת הפצע באופן זמני‪.‬‬
‫גורמים לטסיות להתנגש אחת‬
‫‪ .2‬יצירת קריש דם ‪ -‬תרומבוזיס‪:‬מבנה סיבי בדם זה עצ‬ ‫רר עוד ועוד שחרור של חמרים‬
‫בשם פיברין – וכוללת תרומבוציטים‪ ,‬ואריתרוציטים ‪ -‬וז‬
‫יש לתהליך הזה צורה של קסקדה‪:‬מסלול עם אלמנט מ‬ ‫גוש טסיות שעוצר את הדימום‬
‫‪.1‬מסלול פנימי בתנאי של נוכחות של יוני סידן בהנחה‬ ‫תרוציטים אחד לשני (משוב חיובי)‬
‫נזק פנימי בתוך כלי הדם\משהו שמפריע לזרימה חלקה‬ ‫דם לייצר פקק שסוגר את הפצע‬
‫שמעורר כמה עשרות מולקולות – גורמי קרישה שמפעי‬ ‫מסובך אבל הכרחי על מנת שלא‬
‫‪ .2‬מסלול חיצוני פצע – גורם רקמה – שמפעיל גורמי ק‬
‫זיק‪.‬‬
 ‫גורמים לטסיות להתנגש אחת‬
‫‪ .2‬יצירת קריש דם ‪ -‬תרומבוזיס‪:‬מבנה סיבי בדם זה עצ‬ ‫רר עוד ועוד שחרור של חמרים‬
‫בשם פיברין – וכוללת תרומבוציטים‪ ,‬ואריתרוציטים ‪ -‬וז‬
‫יש לתהליך הזה צורה של קסקדה‪:‬מסלול עם אלמנט מ‬ ‫גוש טסיות שעוצר את הדימום‬
‫‪.1‬מסלול פנימי בתנאי של נוכחות של יוני סידן בהנחה‬ ‫תרוציטים אחד לשני (משוב חיובי)‬
‫נזק פנימי בתוך כלי הדם\משהו שמפריע לזרימה חלקה‬ ‫דם לייצר פקק שסוגר את הפצע‬
‫שמעורר כמה עשרות מולקולות – גורמי קרישה שמפעי‬ ‫מסובך אבל הכרחי על מנת שלא‬
‫‪ .2‬מסלול חיצוני פצע – גורם רקמה – שמפעיל גורמי ק‬
‫במסלול בנוכחות יוני סידן‬ ‫זיק‪.‬‬
‫לטני כאב למערכת העצבים‪.‬‬

‫ת הפיברין למניעת פקקת ‪TROMBOSIS‬‬

‫תחיל להיות התמוססות המשוב החיובי הופך שלילי‬

‫משוב השלילי‬

‫ינוגן והופך את פלסמינוגן לפעיל פלסמין => פלסמין מפרק את קריש הדם והוא‬
‫‪ - TISSUE PLASM‬תאי האנדותל שמפעילים את ‪ TPA‬שנוצר בכבד וששומר על‬

‫‪ANTICOAGULAN‬‬
‫רוסטציקלין המעכב את טרומבוקסן (מופרש מהטסיות ‪ -‬מכווץ את השריר ומגייס עוד טס‬
‫חשמלי שלילי שמונע גיוס טרומבוציטים (מניעת שלב ההיצמדות)‪ ,‬באנדותל תקין (אנדו‬
‫תי שמעכב את גורם ‪ , XII , X‬ואת פרו‪-‬תרומבין‪.‬‬
‫ש מתאים בזופילים ותאי פיטום ומגביר פעילותו של אנטי‪-‬תרומבין‪.‬‬
‫שופעל ‪ C‬חלבון ‪ -‬גליקופרוטאין ‪ -‬זימוגן שהופך פעיל ומנטרל גורמי קרישה שונים‬

‫ל חיצוני)‬
‫בדופן העורק ‪-‬עודפי שומן דבוק לפנים העורק (מסלול פנימי) ‪ -‬הפרעה‬

‫חץ על כלי דם ללא זרימה‬

‫גביר סיכוי לקרישיות‬
‫עלה שלו‪...‬‬

‫ליצור קריש קבוע‬

‫בזרימת הדם לרקמה כתוצאה מפקיק או תסחיף ‪ .‬שבץ איסכמי ‪ -‬קריש דם פקיקי או תסח‬
 ‫קו הגנה ‪2‬‬ ‫קו הגנה ‪2‬‬
‫בלתי ספציפי‬ ‫בלתי ספציפי‬
‫אאוזינופילים =‬ ‫אאוזינופילים =‬
‫ציטוקינים‬ ‫ציטוקינים‬

‫בזופיל\תאי‬ ‫אאוזינופיל‬
‫פיטום\מתווכי דלקת‬ ‫חיסון ‪ -‬הגירה‬
‫חיסון מולד‬
‫‪ 1%‬מתאי הדם הלבנים‪ ,‬בועיות‬ ‫‪ 3%‬מתאי הדם ‪ ,‬בועיות הפרשה‬
‫הפרשה‬ ‫חיים מספר ימים במחזור הדם‬
‫תאים ציטוטוקסים ‪ -‬הפרשת רעלנים מעוררי דלקת ‪ -‬היסטמין הרחבת כלי‬
‫דם‪ ,‬גיוס תאים‬ ‫אל מחוץ לתא נגד תאים גדולים‪,‬‬
‫חיים כ ‪ 3‬ימים במחזור הדם‬ ‫תולעי מעיים וטפילים‬
‫הם מהגרים למערכת העיכול ולרבייה הפרין ‪ -‬נוגד קרישה‬
‫____________________________‬ ‫הנקבית ורקמות אחרות‬
‫פעילים ל"כיבוי" דלקת ‪ /‬משוב חיובי _‬
‫= (פעילות מערכת החיסון כנגד גורם‬
‫מזהם – הרחבת כלי דם ‪ +‬גיוס עוד תאי פיטום ‪ -‬עוזבים את מחזור הדם‪,‬‬
‫חיים ברקמות חיבור סיביות ובריריות‪.‬‬ ‫ועוד תאים ציטוטוקסיס פאגוציט‬
‫וכו' ‪ .‬בעיקר מסוג אלרגיה ונעשה חם פעילות‪ :‬משחררים מתווכי דלקת‬
‫(אקסטציטוזה) מרחיבים כלי דם ‪+‬‬ ‫ואדום)‬
‫מזמינים תאי דם לבנים‪.‬‬ ‫אאזינופילים הופכים את הדלקת‬
‫קושרים נוגדנים שמיוצרים ע"י‬ ‫למשוב שלילי עי הפרשת‬
‫אנטיהיסטמין מכווצים חזרה את כלי לימפוציטים אל קרום התא‬
‫הדם‪ ,‬עוצרים את גיוס תאי הדם‬
‫ומכבים את הדלקת‪ .‬היעילות קטנה תאי פיטום מעוררים דלקת מסוג‬
‫אלרגיה‬ ‫מכיוון שהם מעט‪.‬‬
‫לא יודעים למה הגוף מייצר נוגדנים‬
‫רמת אאוזינופיליה גבוהה מדיי ‪ 5%‬כנגד תות שדה למשל ושאר חומרים‬
‫ומעלה – אאוזינופיליה ‪ > -‬חשד שיש שלא מזיקים‪.‬‬
‫יתר רגישות זה קשירת הנוגדנים לתאי‬ ‫טפילים או תגובה אלרגית‬
‫‪ MUST‬בכמות גדולה ומעורר ‪-‬‬
‫האזור נעשה נפוח חם ואדום‬
 ‫רמת אאוזינופיליה גבוהה מדיי ‪ 5%‬כנגד תות שדה למשל ושאר חומרים‬
‫ומעלה – אאוזינופיליה ‪ > -‬חשד שיש שלא מזיקים‪.‬‬
‫יתר רגישות זה קשירת הנוגדנים לתאי‬ ‫טפילים או תגובה אלרגית‬
‫‪ MUST‬בכמות גדולה ומעורר ‪-‬‬
‫האזור נעשה נפוח חם ואדום‬

‫בקרת חומציות הדם ‪PH‬‬ ‫צני‬

‫‪=PH‬רמת יוני מימן חופשיים בתמיסה‪.‬‬ ‫ריר) בעל ‪ 4‬תת יחידות‪:‬‬

‫רמה נמוכה ‪ PH -‬בסיסי ‪ -‬מספר גבוה‬ ‫שרת פפטידית שמכילה מולקולת הם‬
‫רמה גבוהה ‪ PH -‬חומצי ‪ -‬מספר נמוך‬ ‫שרת פפטידית שמכילה מולקולת הם‬

‫ן ש"ממגנט" אטום חמצן‪.‬‬

‫לות של חמצן‪.‬‬
‫והה להקשר לחמצן‪.‬‬
‫לובין בציטופלסמה שיכולה לקשור כמות גדולה‬
‫כל תאי הגוף שנושמים לוקחים גלוקוז ‪ +‬חמצן => ‪ = ATP‬נשימ‬
‫ר באופן אקראי לקבוצת ההם‪ .‬ז"א אין תחרות על תוצר לוואי ‪ – CO2‬פסולת שמפעפת לדם –> ולתוך האריתרוצ‬
‫חמצן ל‪ CO2 -‬אבל יש השפעה בקישורים שלהם‬
‫באריתרוציט יש אנידרז פחמתי ‪ CA‬שמחבר את ה ‪ CO2‬למים‬
‫חומצה פחמתית חלשה = קרבונט – שלא כולה מתפרקת אבל‬
‫שמתפרק משחרר יוני מימן ‪ +‬יון ביקרבונט לציטופלסמה של ה‬ ‫‪ 17‬גרם ‪HB‬‬
 ‫לות של חמצן‪.‬‬
‫והה להקשר לחמצן‪.‬‬
‫לובין בציטופלסמה שיכולה לקשור כמות גדולה‬
‫כל תאי הגוף שנושמים לוקחים גלוקוז ‪ +‬חמצן => ‪ = ATP‬נשימ‬
‫ר באופן אקראי לקבוצת ההם‪ .‬ז"א אין תחרות על תוצר לוואי ‪ – CO2‬פסולת שמפעפת לדם –> ולתוך האריתרוצ‬
‫חמצן ל‪ CO2 -‬אבל יש השפעה בקישורים שלהם‬
‫באריתרוציט יש אנידרז פחמתי ‪ CA‬שמחבר את ה ‪ CO2‬למים‬
‫חומצה פחמתית חלשה = קרבונט – שלא כולה מתפרקת אבל‬
‫שמתפרק משחרר יוני מימן ‪ +‬יון ביקרבונט לציטופלסמה של ה‬ ‫‪ 17‬גרם ‪HB‬‬
‫ולדם ‪ -‬וכך יוני המימן משפיעים\שומרים על ההומאוסטזיס של‬ ‫ם בגבר)‬
‫האינזים פועל גם הכיוון ההפוך =>‬ ‫פחות ‪ HB‬ביחס לגבר‪.‬‬
‫בעזרת האינזים ‪ CA‬ניתן לשמור על רמת יוני מימן קבועה בדם‬
‫הומאוזסטזיס‬
‫תמיסת בופר = תמיסה מתריסה = שמירה על ה‪PH -‬‬
‫רוב ה‪ CO2 -‬מהתאים (‪ )70%‬מגיע לדם – לאריתרוציטים – וה‬
‫קרבונט‪.‬‬

‫רק רבע נקשר ממש להמוגלובין – לכן התפקיד המרכזי של הה‬

‫לשאת חמצן‪.‬‬
‫ה‪ PH -‬של הדם נע בין ‪7:45 -7:34‬‬
‫יותר ‪ - CO2‬יש יותר מימן וה‪ PH -‬יותר נמוך‬

‫אריתרואידי ‪ -‬רטיקולוציט ‪ -‬אריתרוציט (הרטיקולוציט משתחרר לדם)‬

‫חמצן בדם) ‪ >-‬גורם לכליות או לכבד לשחרר את הורמון אריתרופואתין ‪- EPO‬‬

‫ת חמצן ‪ -‬יכול להגרם ע"י כליות שלא עובדות ‪ -‬כי לא משתחרר הורמון ‪ EPO‬וא‬
‫וציטים ‪ ,‬או המוגלובין או בשכיחות גבוהה מרמה נמוכה של ברזל ‪ -‬מהסיבות הב‬
‫וסר ברזל ‪ -‬חוסר טרנספרין מהפירוק של האריתרוציט‪ ,‬או פריטין ששמור את ה‬
‫‪ PR‬חוסר פקטור פנימי שמגן על ה‪ B12 -‬או חוסר בחומצה פולית שהכרחיים ביצ‬
‫כל הזמן חסר אריתרוציטים‬
‫‪ - HEM‬מדימום‬
‫‪ - H‬הרס של תאי דם ‪ -‬תמס דם ‪ -‬מחלה תורשתית‬
‫‪ -‬נזק במח העצם ‪ -‬כתוצאה מתרופות וירוסים חיידק הקרנות‬
‫ת חמצן ‪ -‬יכול להגרם ע"י כליות שלא עובדות ‪ -‬כי לא משתחרר הורמון ‪ EPO‬וא‬
‫וציטים ‪ ,‬או המוגלובין או בשכיחות גבוהה מרמה נמוכה של ברזל ‪ -‬מהסיבות הב‬
‫וסר ברזל ‪ -‬חוסר טרנספרין מהפירוק של האריתרוציט‪ ,‬או פריטין ששמור את ה‬
‫‪ PR‬חוסר פקטור פנימי שמגן על ה‪ B12 -‬או חוסר בחומצה פולית שהכרחיים ביצ‬
‫כל הזמן חסר אריתרוציטים‬
‫‪ - HEM‬מדימום‬
‫‪ - H‬הרס של תאי דם ‪ -‬תמס דם ‪ -‬מחלה תורשתית‬
‫‪ -‬נזק במח העצם ‪ -‬כתוצאה מתרופות וירוסים חיידק הקרנות‬

‫‪ - PACKED CELL VO‬אחוז האריתרוציטים ומתוכם הרטיקולוציטים מסך נפ‬

‫= ‪ PCV‬באישה בוגרת ממוצעת‪PCV = 38-%47% -‬‬

‫מספר תאים ביחס לנפח (כתוצאה מכמות אריתרוציטים גדולה\או נפח מים קטן)‪:‬‬
‫את החמצן ‪ -‬הגוף מייצר יותר אריתרוציטים) \ נפח מים (תקועים בנוזל הבינתאי)‬
‫חלות ריאה חסימתיות‪ ,‬בגובה גבוה – כי לחץ המצן נמוך‬
‫אריתרוציטים ‪1% -‬‬
‫כך שמח העצם מייצר כמות לא נורמטיבית של אריתרוציטים ‪ -‬זה מצביע על בעייה ‪-‬‬

‫מח העצם ובייצור של אריתרוציטים‬

‫תאים האדומים‬
‫‪ERS - ERYTHROCYTES S‬‬
‫(מהיר יותר ‪ -‬מעט מדיי אריתרוציטים)‬
‫‪ 15‬מ"מ‬

‫ם וכו'‬
 ‫‪( 10000‬למשל דלקת) לויקופניה ‪ -‬ירידה בכל התאים הלבנים ‪ -‬מתחת ל‪ 5000 -‬במיקרוליטר (למשל ‪)HIV‬‬

‫ברקמות)‬
‫ם)‬
‫ת)‬

‫אלה שהכי משפיעים על מערכת החיסון והעירור של מערכות חיסון אחרות‬

‫יטים של הדם המתקבל בעירוי‪.‬‬
‫טים אבל לא לכולם השפעה מייצרת של תגובה חיסונית מלבד מולקולות ה‪ ,ABO -‬וה‪RH -‬‬
‫כאשר מצמידים גוש של ‪ 10‬כדוריות כאלה הוא מתפוצץ ונוצר תמס דם – המוליזה‬
‫פגש ראשוני‬

‫‪AB‬‬ ‫‪B‬‬

‫אין נוגדנים‬ ‫אנטי ‪A‬‬

‫מקבל מכולם‬

‫‪RH-‬‬

‫אחרי חשיפה ראשונה‬

‫אנטי ‪+ RH‬‬

‫ץ‬

‫הדם והלב‪ ,‬יציבה‪.‬‬

‫ולייצר תאי שריר ‪-‬שריר חלק –יותר אפשרות להיפרפלסיה חלוקת תאים ושיקום הרחם כמו כן בנימי הדם (פריציטים‬
‫ם ‪ -‬הנזק מעורר פיברוזיס (יצירת צלקת)‬

‫יה קטנה‪ ,‬עצימות נמוכה‬

‫שריר חלק מרובה יחידות ‪MULTIUNIT‬‬

‫•כל תא הוא יחידה מוטורית ויש לכל תא נוירון מוטורי אוטונומי‬
‫•מיעוט קשרי מרווח כי כל תא הוא יחידה מוטורית‬
‫•נפוץ בכלי הדם הגדולים‪ ,‬בשרירים מסמרי שיער בעור‪ ,‬בשרירי עדשת העין והקשתית (בקרת פתח אישונים)‬

‫ועתיות קטנה שלא דורשת אנרגיה)‬

‫ין מצב שהשרירים הללו נרפים ‪24.7‬‬

‫הורמונים‪ ,‬פרוסטגלנדינים‬
 ‫מפעפע כל הזמן מהדם מאחר והשריר צריך אספקה קבועה של סידן מהדם‪.‬‬
‫יוצר בנשימה אירובית) יש גם ‪ CP‬אבל פחות בשל המיטוכונדריה הגדולה ‪ 60% -‬ממקור הגלוקוז הוא מחומצת‬

‫ר חומרים בין תא לתא ‪ -‬הן מכילות דסמוזומים כדי לחבר תא אל תא וגם ‪ - GAP JUNCTION‬גשר בין תא לתא‬
‫ל קרום התא פנימה לתוך התא ‪.‬תאים מוליכים ומתכווצים‬

‫פעימות בשנה (כושר גבוה‪ -‬פחות פעימות‪ ,‬כושר נמוך ‪ -‬יותר פעימות) דוחף דם לכלי דם שאורכם יחדיו ‪ 120‬אלף‬
‫ם‪ ,‬ומוגן דורסלית עי חוליות ‪ , T5-T8‬אפקס=קודקוד\חוד הלב כלפי מטה וקדימה ‪ +‬צדו הימני של הלב פונה קדימ‬
‫בצם שכבה כפולה של רקמת חיבור קולגנית‪ ,‬בין קרום לקרום יש מים => יש מקום לפעום בפנים ‪ -‬הקרום מחובר‬

‫הקפית ‪PARIETAL‬‬
‫חלל תוך קרומי ‪SEROUS‬‬
‫ריר מיימי פריקרדיאלי‬
‫‪ 20‬מ"ל ריר מיימי‬
‫פנימית ‪VISCERAL‬‬
‫עילית הלב ‪+ EPICARDIUM‬‬
 ‫‪ 2‬חדרים‪ 2 ,‬פרוזדורים‪ 2 ,‬מחיצות‪ 4 ,‬מסתמים (‪ 2‬צניפיים‪ 2 ,‬סהרונים)‬
‫‪ 2‬קוצבים‬

‫‪ 2‬המסתמים הצניפיים‬ ‫פרוזדור עליה ימני ‪RIGHT ATRIUM‬‬

‫‪CUSPID VALVE‬‬ ‫עובי ‪ 2-3‬מ"מ‬
‫בין פרוזדורים לחדרים‬ ‫‪ -‬מקבל דם מ‪ 3 -‬ורידים‪:‬‬
‫"עלים" אפיתליים שסוגרים אחד על השני ולא נותנים לדם‬ ‫וריד נבוב עליון‬
‫לזרום‬ ‫וריד נבוב תחתון‬
‫‪CORDEA TENDINAE‬‬ ‫סינוס הכלילי‬
‫מיתרי הלב ‪ -‬גידים מייתריים‬ ‫קוצב לב גדול‬
‫שרירים קטנים פטמתיים‬ ‫‪SINO - ATRIAL NODE‬‬
‫‪Papilary muscles‬‬ ‫‪SA NODE‬‬
‫כשבם מתכווצים הם מחזיקים את הדלת פתוחה‬ ‫בין פרוזדור ימני ‪ -‬וריד נבוב עליון‬
‫צרור בכמן ‪ -‬מעבירים את הדחף מהקוצב לצרור‬
‫השסתום גורם לזרימת הדם לזרום רק בכיוון אחד ולא‬ ‫בכמן = שתי העליות‬
‫אחורה‬ ‫ולקוצב הקטן‬
‫הצניפים עשויים אפיתל‬

‫‪1‬‬
‫מחיצה אטומה בין עלייתית‬
‫‪INTERATRIAL SEPTUM‬‬
‫מחלקת את הלב לשתי משאבות‬

‫פרוזדור עליה שמאלי ‪LEFT ATRIUM‬‬

‫עובי הקיר‪ 3-2 :‬מ"מ‪ ,‬מרכיב את רוב בסיס הלב‬
‫מקבל דם מ ‪ 4‬ורידי ריאה (‪ 2‬מריאה שמאלית ו‪2 -‬‬
‫מריאה ימנית)‬

‫‪5‬‬
 ‫‪ 2‬המסתמים הסהרונים‬ ‫חדר ימין ‪ -‬קדימה ‪RIGHT VENTRICLE‬‬
‫‪SEMILUNAR VALVE‬‬ ‫עובי דופן החדר ‪ 4‬מ"מ – הוא טרבקולרי ובשרני‬
‫בין החדרים לעורקים‬ ‫‪TRABECULAE CARNEAE‬‬
‫שלושה עלים אפיתלים יוצרים שלושה כיסים ‪sinuses‬‬ ‫בתוך הבליטות יש תאים שמוליכים את ההולכה‬
‫בכניסה לעורק‬ ‫החשמלית של הלב‪.‬‬
‫החדר הימיני – דוחף דם לעורק הריאה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫מחיצה אטומה בין חדרים‬
‫‪INTERVENTRICULAR SEPTUM‬‬
‫מחלקת את הלב לשתי משאבות‬
‫(מבחינת העובי נראית כאילו שייכת לחדר שמאל)‬

‫קוצב לב קטן‬
‫‪ATRIO-VENTRICUKAR NODE‬‬
‫‪AV NODE‬‬
‫בין פרוזדור ימני לחדר ימני ???‬
‫השהייה בין פרוזדורים לחדרים‬
‫|‬
‫צרור היס ‪ -‬סיבים מהירים‬
‫במחיצה הבין חדרית מתפצל‬
‫|‬ ‫|‬
‫שמאל ימין‬
‫סיבי פורקינייה‬
‫|‬
‫תאי דריר הרגילים להתכווצות‬
 ‫חדר שמאל ‪ -‬אחורה ‪LEFT VENTRICLE‬‬
‫עובי דופן החדר‪ 15-10 :‬מ"מ ‪ -‬הוא טרבקולרי‬
‫ובשרני‬
‫‪TRABECULAE CARNEAE‬‬
‫כולל הקודקוד ‪apex‬‬
‫דם נדחף אל אבי העורקים ‪AORTA‬‬

‫‪6‬‬

‫ם התא המוליך והלא מתכווץ של הלב וצימוד עירור התכווצות‬

‫כניסה ויציאה של יונים (בד"כ נתרן ואשלגן) לארוך קרום התא = בד"כ בגוף אלו הנויירונים וחלק קטן מהתאים המוליכים של תאי ש‬
‫פל ריכוזים ‪ -‬דיפוזיה‬
‫תרון החוצה ובדליפה פנימה‪ ,‬תעלות אשלגן ‪-‬שאיבת אשלגן פנימה ואז דליפה לכיוון ההפוך‪.‬‬
‫הפנימי של קרום התא‪.‬‬

‫יזציה והרפולריזציה מתקדמים לאורך התאים‪.‬‬

‫השפעת התהליך‬ ‫שלבי התהליך‬

‫שטף של יוני נתרן חיוביים פנימה = דפולריזציה‬ ‫‪ .1‬פתיחה קצרה של תעלת הנתרן‬
 ‫שטף של יוני סידן חיוביים פנימה = רמה (המשך‬ ‫‪ .2‬סגירת תעלת נתרן‬
‫היפוך הקטביות)‬ ‫‪ .3‬פתיחת תעלת סידן ואשלגן‬
‫שטף של יוני אשלגן יוצאים אל מחוץ לתא‬

‫אשלגן יוצא החוצה = רפולריזציה‬ ‫‪ .4‬תעלות סידן נסגרות‬

‫ים קוצבים איטיים ‪ +‬סיבים מהירים‬

‫ל וימין => פורקינייה ‪ -‬סיבי שריר רגילים‬

‫פיה ‪ -‬מדיטציה ‪ -‬הפעלת מערכת הפארא‪-‬סימפטטית שמורידה את קצב הלב ע"י נשימה בטנית גבר ‪ 60‬אישה ‪70‬‬
‫המשך היפוך הקוטביות‪.‬‬
‫ת לתעלות סידן ואשלגן (אבל לא נתרן)‪.‬‬
‫התא חוזרת להיות שלילית (פוטצניאל מנוחה) ‪.‬‬

‫שמלי וגם קובעים את קצב פעימות הלב‪.‬‬

‫עצמונית)‪ ,‬מושפע גם ממערכת העצבים‬

‫הקוצב הקטן ‪ , ATRIO-VENTRICULAR NODE - AV NODE -‬תאים קטני‬ ‫הרבה תאים גדולים‬

‫פעמים בדקה ‪ -‬פת‬ ‫‪40‬‬ ‫בין פרוזדור ימני לחדר ימני (צומת עלייה חדר) ‪-‬‬ ‫ה‬

‫פתיחה של תעלות אשלגן‬ ‫יוני נתרן וסידן חיוביים נכנסים לתא‬

‫יוני אשלגן יוצאים אל מחוץ לתא וגורם לרפולריזציה =‬ ‫תעלות נתרן נסגרות‬
‫פוטנציאל פעולה‬ ‫תעלות סידן נסגרות‬

‫שלב רמה קצרה‪-‬זניחה (בגלל שזמן שתעלות סידן‬ ‫הדפולריזציה עצמה מהירה = פוטנציאל פעולה‬
‫ואשלגן פתוחים ביחד זמן קצר מאד)‬
‫בפנים הקרום חיובי‬

‫תאים שמחוברים בטור ‪ -‬והתא הראשון שעובר עירור מעביר אותו לתא הבא דרך קרום התא ותעלות ה‪ >= T -‬הדחף היוני עובר לצרור בכמן‪,‬‬
‫ה ‪ -‬פתיחה וסגירה (יכולים לפעול גם ללא גירוי תיאורתית)‬
 ‫תעלות סידן ואשלגן נפתחות‬
‫תעלות נתרן נסגרות‬
‫(סידן נכנס ואשלגן יוצא)‬

‫שלב רמה ארוכה (תעלות הסידן והאשלגן פתוחת בכניסת יוני סידן ‪ -‬קורים מחליקים ‪ -‬ויש כיווץ שריר‬
‫בו זמנית) שמירה על דפולריזציה לזמן רב יותר בתאי השריר הרגילים‬

‫שמלית‬

‫ים האלה)‬

‫ניסה תכופה ומהירה יותר של סידן = > קצב הלב עולה‬

‫טית האוטונומית (חירום‪ ,‬התרגשות‪ ,‬ספורט‪ ,‬מלחמה או בריחה) או אדרנלין ‪ -‬הורמון‬
‫קוצבים‪.‬‬
‫תא? ‪> -‬‬
‫פטטית גורם‬

‫את ? וליצור דוקא את המצב ההפוך של הגברת הדפולריזציה ?‬

‫השריר ?‬
‫גביר את הדפולריזציה ‪ -‬הכיווץ ‪ -‬נכון ? מה גורם לזה ?‬
 ‫לב)‬
‫‪ -‬מחזק פוטנציאל המנוחה ‪ -‬מאריך את שלב הדפולריזציה והרמה ‪ -‬הלב לא מתרפה ונשאר בכיווץ ‪.‬‬
‫‪ -‬כיווץ‪ ,‬דיאסטולה ‪ -‬הרפייה)‬

‫חר ואין תעלות רבות‪ ,‬יכול להשפיע על קצב הלב בצורה עקיפה ‪ -‬מוריד את קצב הלב תוצאה של האטה כי הוא מפריע לסידן להכנס (ירידת זמן‬
‫מלח (שמושך מים) מעט נתרן ‪ -‬זו ירידה במים ‪ -‬ירידת נפח הדם ‪ -‬ירידת לחץ הדם ‪ -‬הלב מפצה בעליית קצב הלב‪.‬‬

‫כיווץ כי הוא קובע את אורך הרמה עם אשלגן ‪ -‬קביצות ‪- CONTRACT ABILITY -‬‬
‫דום לב סיסטולי‬

‫מעליי קצב לב‬

‫‪ -‬היפוקסיה ‪ -‬ירידה ברמת החמצן בדם ‪ -‬כי עלינו להר ‪ -‬הלב רוצה לפצות ‪ -‬ויש‬ ‫ב נמוך ‪ -‬מזרים יותר דם בכל התכווצות‬
‫‪ -‬חום ‪ -‬מגביר קצב לב‬

‫מעליי כוויצות לב‬

‫‪ -‬קור ‪ -‬מעלה את כיווץ השריר ‪ -‬ומוריד את קצב הלב‬ ‫שריר להתכווץ‬
‫‪ -‬גודל הלב ‪ -‬ככל שהלב יותר גדול ‪ -‬הכח של ההתכווצות עולה ‪ -‬ואז קצב הלב‬

‫בכיווץ ‪ -‬הלב צריך להתכווץ עד הסוף ולהתרפות עד הסוף‪ ,‬ושלא יהיה פנוי לגירוי כדי שלא יהיה צורך להפעיל אותו בקצב מהיר מד‬
‫א לא יתכווץ עד הסוף ‪ -‬הוא לא ידחוף את הדם עד הסוף‪.‬‬

‫אתנח יחסי ‪ -‬זמן הרפולריזציה (רק תעלות אשלגן פתוח‬

‫בזמן החזרת הקטביות ‪ -‬ניתן לקצר את תקופת האתנח ולהוסיף ע‬ ‫ציה ולעבוד מהר יותר‬
‫שוב‪ .‬למשל בזמן התרגשות וספורט‪ .‬זה נעשה עי אדרנלין‪ ,‬גם קור‬
‫השריר) המכשיר מודד כל שינוי חשמלי בלב‪ ,‬כמה הגלים גבוהים ‪ -‬עוצמת הזרם שמשפיעה על עוצמת הכיווץ‪ ,‬שטוחים‪ ,‬תדירות שלהם‪ ,‬המרווח‬
‫פעימות בדקה‬
‫רור ימין ושמאל‪ -‬פורקינייה‪ -‬התפשטות לכל החדרים שעוברים דפורליזציה‪ .‬הפרוזדורים בזמן הזה ברפולריזציה (מוסתר כי הוא קורה בזמן הדפ‬

‫ראשונה ‪ -‬עד להרפייה של השריר ‪ 0.8 -‬שניות במנוחה ‪ 0.2 +‬שניות מנוחה‬
‫הסיסטולה החדרית ‪ -‬כיווץ חדרים (כיווץ משמעותי)‬
‫כניסת יוני סידן לתאי שריר החדרים‬
‫(סיסטולת חדרים) מעוררת כווץ שרירי החדרים‪.‬‬
‫רפולריזציה שרירי החדרים‬
‫יוצרת את גל ‪.T‬‬

‫מוציאים דם לגוף ולריאות‬

‫נפח סיסטולה חדרית ‪ 60 -‬מ"ל‬

 ‫סיסטולה של החדרים (דיאסטולה פרוזדורית)‬
‫הדחף מגיע לחדרים => דפולריזציה של חדרים ‪ >-‬החדרים מתחילים להתכווץ =>‬
‫קומפקס ‪QRS‬‬
‫עלייה גוברת של לחץ בהתכווצות החדרים ‪ +‬קירות ופתחים סגורים ‪ +‬נפח הדם לא משתנה ‪+‬‬
‫מסתמים צניפיים נסגרים ‪ +‬מסתמים סמילונריים לא נפתחו => ‪= ISOVOLUMETRIC PHASE‬‬
‫כיווץ שווה נפח לחץ הדם גבוה באופן דרסטי => המסתמים הסמילונריים נפתחים ‪ +‬דם נדחף‬
‫בעוצמה ‪ -‬פליטה ‪ ,EJECTION‬שנמשגת רבע שנייה (הרבה זמן) לעורקים הגדולים ‪ -‬כל חדר‬
‫מוציא בנפח פעימה ‪ 70-75‬מ"ל‬
‫נפח סוף הסיסטולה בכל חדר‪ END SYSTOLIC VOLUM = ESV :‬כ‪ 60 -‬מ"ל = ‪130-70‬‬

‫רת המסתמים ‪ -‬והשינוי בלחץ כתוצאה מזה בפעימה‬

‫קול רביעי ‪ -‬קול חלש‬ ‫קול שלישי ‪ -‬חלש‬

‫ערבול מהתכווצות הפרוזדורים ‪-‬‬ ‫פתיחת ‪ 2‬מסתמים צניפיים ‪-‬‬

‫סיסטולה פרוזדורית‬ ‫התמלאות חדרים מהירה‬

‫לחץ ‪ 0‬מ"כ‬ ‫ירידה בנפח הדם ‪ -‬ירידה בלחץ‬

‫דיאסטולה ‪ -‬לחץ ‪ 0‬מ"כ‬

‫ם יוצא בפעימה אחת וכמה פעימות יש בדקה‬

‫ה = ‪L\MIN 5.25‬‬
‫‪ 100-1‬פעימות בדקה = בפעילות בעצימות גבוהה ‪ -‬עד ‪ 20‬ליטר בדקה‬

‫פח סוף הסיסטולה ‪ ESV‬גדול מדי‬

‫‪ED‬‬
 ‫‪STRO‬‬
‫לדיאסטולה לא רק כרפיון אלא כהתמתחות וצבירת כח\מתח שיגרום לכיווץ חזק = חוק פנרק סטרלינג = הטענת הקפיץ)‬
‫דם חוזר בסוף הדיאסטולה עולה ‪ >-‬יהיה יותר מתח ויתבטא ככיווץ חזק יותר‬
‫אי הלב ‪ -‬מחזק את היכולת של הלב להתכווץ וההפך‪.‬‬
‫> מתנגד ללחוץ עוד דם מהלב‬
‫בות מאפשרת לדחוף דם בעקבות גמישות העורק ‪ -‬אם העורק לא גמיש לא מתאפרת ההתמתחות והגמישות הזו ‪ -‬מה שקורה בזק‬

‫זה מעלה את ה‪ AFTERLOAD -‬והלב עובד קשה‪.‬‬

‫מספורט\התרגשות\פתולוגיה‬
‫‪ -‬קצב מעל ‪ 160‬פעימות בדקה שמתחיל בעליות בד"כ בהולכה החשמלית‬

‫העליות אל החדרים‬
‫ולכה איטית יותר‬
‫‪P-‬‬
‫ליות אל החדרים‬
‫עובד אז נרד ל‪ 25-30 -‬סיבי פורקינייה‬

‫= חוזר‬
‫מחזור הדם הקטן הפולמונרי ‪ -‬הרי‬ ‫מחזור הדם הגדול‬
‫‪PERFUSION‬‬ ‫הסיסטמי\מערכתי‬

‫חדר ימני‬ ‫חדר שמאל‬

 ‫עורק הריאה ‪ -‬קצר ורחב‬ ‫אבי העורקים‬
‫‪PULMONARY TRUNK‬‬ ‫‪AORTA‬‬
‫(בסיס הלב ‪ -‬עד הטבור)‬
‫עורקי ריאה שמאל‬ ‫מתפצל לעורקים סיסטמיים‬
‫‪SYSTMIC ARTERIES‬‬
‫לכל חלק בגוף‬
‫עורקיקי הריאה השמאלית‬ ‫עורקיקים סיסטמים‬
‫‪SYSTEMIC ARTERIOLS‬‬
‫הריאות ממלאות את הדם בחמצן‬ ‫חילוף קפילרי נימי‬
‫רשתות נימיות‬
‫‪CAPILARY BEDS‬‬
‫נימי הריאה‬ ‫ורידונים סיסטמיים‬
‫‪SYSTEMIC VENULES‬‬
‫ורידוני ריאה‬ ‫ורידים סיסטמיים‬
‫‪SYSTEMIC VEINS‬‬
‫‪ 2‬ורידי ריאה שמאלית‬ ‫ורידים נבוביים‬
‫‪PULMONARY VEINS‬‬
‫לפרוזדור שמאלי‬ ‫פרוזדור ימני‬
‫ומכאן מתחיל המחזור הגדול‬ ‫ומכאן מתחיל המחזור הקטן‬

‫תי לדעת שם ‪ -‬מיקום בהשתלשלות ‪ -‬מה שטחי ומה עמוק‬

‫מחזור הדם העוברי‬

‫לעובר מחזור סיסטמי בלבד (אין מחזור דם פולמונרי)‪.‬‬

‫דם עם חמצן מפעפע מהשילייה ‪ -‬מחבל הטבור‪:‬‬
‫וריד הטבור – מכניס חמצן ומזון מהשליה ללב העובר ‪ -‬לכן זה וריד‬
‫‪ 2‬עורקי הטבור – מוציאים פחמן דו חמצני ופסולת מהעובר לשליה‪.‬‬
‫אין ערבוב בין דם האם ודם העובר ‪ -‬יש דיפוזיה‬

‫‪ 2‬עורקי הטבור – יוצאים מהעובר‬

‫צינור ורידי ‪ -‬המשך של וריד הטבור ונכנס אליו וריד השער של הכבד (‪enosus ductus (1‬‬
‫וריד השער של הכבד‬
‫וריד הטבור‬
‫וריד נבוב תחתון‬
‫דם מחומצן מווריד הטבור‬
‫(‪( ovalis foramen‬נקב אובלי מגוף העובר‪ .‬מתערבב עם דם מחוזר‬
‫לצד שמאל בלב‪ ,‬מעבר דם מצד ימין‬
‫דרך עורק הריאה‪ .‬רק מעט דם יוצא‬
‫(‪( arteriosus ductus‬צינור עורקי‬
 ‫וריד הטבור‬
‫וריד נבוב תחתון‬
‫דם מחומצן מווריד הטבור‬
‫(‪( ovalis foramen‬נקב אובלי מגוף העובר‪ .‬מתערבב עם דם מחוזר‬
‫לצד שמאל בלב‪ ,‬מעבר דם מצד ימין‬
‫דרך עורק הריאה‪ .‬רק מעט דם יוצא‬
‫(‪( arteriosus ductus‬צינור עורקי‬
‫מחבר בין ‪Aorta‬‬
‫ועורק הריאה‬
‫הטבור עורקי ‪)umbilical arteries( 2‬‬
‫•יוצאים מעורקי הכסל‬
‫הפנימיים‬
‫חבל הטבור‬
 ‫דופן בעורק‬ ‫דופן בוריד‬
‫‪VASO CONSTRUCTION‬‬ ‫יותר חלל מבעורק‬
‫מסתמים\כיסים יש רק בורידים‬

‫גלימה פנימית ‪TUNICA INTIMA -‬‬

‫אנדותל ‪ -‬אפיתל קשקשי חד שכבתי נתמך ע"י רקמת חיבור ‪ -‬קרום בסיס‬

‫‪INTERNAL ELASTIC LAMINA‬‬

‫נותנת לעורק גמישות‬ ‫‪X‬‬
‫גלימה אמצעית ‪TUNICA MEDIA -‬‬
‫שריר חלק‬

‫רקמת חיבור אלסטית‬

‫‪EXTERNAL ELASTIC LAMINA‬‬
‫‪X‬‬
 ‫גלימה החיצונית ‪TUNICA EXTERNA -‬‬
‫רקמת חיבור שמגנה על כלי הדם מבחוץ‬
‫ברקמת החיבור יש כלי דם שמזינים את הרקמה‪ :‬כלי‬
‫הדם של כלי הדם ‪VASA VASORUM -‬‬
‫והם נמצאים בדופן של ורידים ועורקים גדולים‬
‫בכלי דם קטנים אין את זה‬
‫‪VASO CONSTRICTION‬‬
‫בכלי דם שיש בו הרבה שריר ואלסטיקה (בעיקר על עורקים)‬
‫מערכת העצבים האוטונומית הסימפטטית יכולה לשנות את קוטר כלי הדם ע"י‬
‫שמכווצת את השריר החלק = > והקוטר של החלל קטן‬

‫‪- VASODILATION‬‬
‫ללא גירוי סימפטטי ‪ -‬מרפה את השריר‬
‫מרחיב את הקוטר שלו‬

‫חלל ‪LUMEN -‬‬

‫קים היא הגלימה האמצעית = השריר‬

‫דם נזרק לעורקים‪ :‬אבי העורקים‪ ,‬עורק הריא‬ ‫העורקים מתרחבים‬
‫העורקים הכליליים הימני והשמאלי נסגרים‬ ‫הענות‬

‫עורקים כליליים נפתחים‬ ‫העורקים חוזרים למצבם‬

‫רתע‬
 ‫עורקים שריריים\מוליכים‬

‫‪ 1 - 0.5‬ס"מ‬
‫מסועפים מעורקים גמישים‬
‫רוב העץ העורקי‬ ‫בה‬
‫גלימה אמצעית שרירית ופחות אלסטית ‪-‬‬
‫פחות הענות ורתע‬
‫יותר מתח ‪VASCULAR TONUS‬‬ ‫‪COMP‬‬
‫לשם שמירה על לחץ וזרימת הדם‪.‬‬ ‫‪RECO‬‬

‫עורק הזרוע‬
‫‪BRACHIAL ARTERY‬‬

‫עורק החישור‬
‫‪RADIAL ARTERY‬‬
‫פנימית דקיקה ‪ ,‬מעט אלסטיקה‪ 3 ,‬שכבות של תאי שריר‪ ,‬גלימה חיצונית ‪ -‬רקמת חיבור רפוייה עשירה בקצות עצ‬
‫‪ = PRE CAPILLARY‬שוער ‪ -‬טבעת שרירית שיכולה להיות פתוחה או סגורה ‪ -‬ויכולה למנוע מדם לצאת מהעורק‬
‫ילרית ‪ -‬להרחיב או לכווץ‬
‫לשם ונשמור על חום החוף‬
‫ו נעשים אדמומיים ‪ -‬החום יוצא לרשת הקפילרית‬
‫קרת קוטר כלי הדם‪ ,‬ולחץ הדם‬

‫‪CAPI‬‬

‫‪ ,microcircula‬חילוף קפילרי‪ ,Tunica Intima ,‬קרום בסיס‬

‫ים ומומסים בתהליך סינון מתוך כלי הדם אל הרקמות וחזרה‬
‫פילרית ‪ -‬ומתנקזים לורידונים‪.‬‬
‫ת הדם לאן שצריך ‪ -‬שוערים נפתחים ונסגרים‬
‫רוציטים ונקשר להמוגלובין‬
‫ער טרום נימי‬
‫רום נימיים = > כיווץ שוער טרום נימי‬

‫הנוזל הבין תאי ואל התאים‪,‬‬

‫חזרה לפלזמת הדם מהנוזל הבין תאי‪.‬‬
‫י מריכוז גבוה לנמוך דרך קרם התא (דרך תאי האנדותל)‬
‫טי" = מים‪ ,‬קבוע ‪ -‬הלחץ שהדם לוחץ על הדפנות (במרווח בין תאי האנדותל)‬
‫לי הדם‪ :‬הלחץ ההידרוסטטי = לחץ הדם‬

‫הכח שמושך את המים עם המומסים‬ ‫טי ‪ -‬לחץ דם בנימת הדם‬

‫סינון נימי ‪ :filtration capillary‬יציאת‬ ‫מוטי בנוזל הבין תאי‬
 ‫טטי של הנוזל הבין תאי‬
‫ספיגה חוזרת ‪ reabsorbtion‬חזרת‬
‫וטי\אונקוטי של הדם‬
‫חזק ‪ 1+2‬או ‪3+4‬‬
‫‪NFP-NET FILTERATIO‬‬
‫ה החוזרת ‪ -‬הסינון הנימי‬
‫ימית ‪ - NFP = 10 mmHg‬מים ומומסים‬
‫יוצאים‬
‫‪ - NFP = -9 mmHg‬מים ומומסים חוזרים‬

‫הנימי והספיגה החוזרת ‪STARLING -‬‬

‫‪ - P‬עקרון סטרלינג‬
‫סים יוצאים מהפלסמה בכל יום‬
‫זרים לפלסמה (‪ 17‬ליטר)‬
‫ם לכלי הלימפה (‪ 3‬ליטר)‬
‫_____________________________‬

‫קת ‪Edema‬‬
‫ה והספיגה החוזרת יורדת‬
‫נתקעים בנוזל הבין תאי‬
‫בוהה מדי‪ ,‬לחץ אוסמוטי נמוך)‬

‫נימים מנוקבים‬
‫‪FENESTRATED CAPPILLARY‬‬
 ‫התאים נראים כמו מסננת ‪ -‬עם נקבים בתא עצמו ‪ -‬העבירות גדולה במרווח‬
‫הבינתאי או דרך הפתחים בתאים‪.‬‬
‫בכליות‪ ,‬בבלוטות אנדוקריניות‪ ,‬בדופן המעי‪ ,‬בגוף ריסני בעין‬

‫רה ללב‬

‫הלבנים להגיע‬

‫ם דם ללב בעזרת המסתמים‬

‫החיצונית היא העבה ביותר)‬
‫לחץ‪ ,‬רמת שריר ירודה‬
‫דול ‪ 2/3 -‬מהדם בורידים‬

‫גיתות ‪SINUSES‬‬ ‫וורידים גדולים‬

‫סינוס ‪ -‬וריד בינוני ללא שריר והוא רחב‬ ‫‪ 3‬ס"מ – ‪ 5.0‬מ"מ‬

‫ומשמש לנקז נפח דם גדול בזמן קצר‪.‬‬ ‫המסתמים מעודדים את חזרת הדם‬
‫הקוטר שלו קבוע‬ ‫ללב נגד כוח המשיכה‬

‫הכי הרבה מסתמים בורידים הבינוניים למשל הסינוס הכלילי‪.‬‬

‫הסינוסים הדורלים במוח ‪ -‬מנקזים דם‬
‫מהמוח ללב‬ ‫גפיים‬
‫ורידים נבוביים‬

‫ים רחב‬

‫‪ - 9%‬מחזור הדם הריאתי‪ - 13% ,‬עורקים‪ - 7% ,‬לב‪ - 7% ,‬נימים (משתנה‬

‫ת מכווצת את הורידים ‪ VENO CONSTRICTION‬והוורידונים ודם עובר‬
 ‫בדקה‪.‬‬

‫מרחק מהלב‬
‫ככל כלי דם קרוב ‪ >-‬תלוי יותר בתפוקת הלב בסיסטולה או הדיאסולה‬
‫לדוגמא אבי העורקים והעורקים היוצאים ממנו‬
‫ככל שמתרחקים ‪ >-‬ההשפעה על זרם הדם תהיה פחות תלוייה בלב‬
‫לדוגמא נימים וורידים‬

‫הפרש לחצים‬

‫זרם הדם ‪ -‬כמות הדם בדקה‬

 ‫הלחץ שלוחץ הדם על דפנות כלי הדם זהו הכח המניע את הדם לזרום‬
‫‪ 2‬וקטורים משפעיעם על הכוחות‪ :‬לחץ על הדפנות‪ ,‬בזוית ישרה‪ ,‬לחץ של זרימת ה‬
‫לל הלב או כלי הדם) לא מגיע לאיברים \ לחץ דם גבוה מדיי ‪ -‬לוחץ על הדפנות ויכול להחליש את השריר‪ ,‬או א‬
‫= מושפע מנפח הדם ‪ +‬מבנה כלי הדם‬ ‫לחץ הדם‬
‫ככל שיש יותר נפח דם ‪ -‬יש יותר לחץ חזרה מהדפנות ‪ -‬תלוי בתפוקת הלב‬
‫הענות ‪ -‬תלות של לחץ הדם בסוג כלי הדם ‪ -‬אם נקח עורק ווריד באותו גדול ואותו נפח דם ‪ -‬בעורק יהיה לחץ גב‬
‫לחץ הדם בכלי הדם השונים‬
‫חדר שמאלי ‪ -‬בסיסטולה ‪ 120‬מ"כ \ דיאסטולה ‪ 0‬מ"כ‬
‫העורקים הגודלים והעורקים המתפצלים ממנו ‪ -‬קרובים ללב ‪ -‬מושפעים מהסיסטולה והדיאסטולה‬
‫כשבחדר יש לחץ גבוה הדם נדחף לתוך העורק ואז לחץ הדם בעורק ‪ 120‬מ"כ‬
‫חדר בדיאסטולה ‪ 0‬מ"כ ‪ -‬הדם בעורק נדחף קדימה ויש בעורק ירידה בנפח ולחץ הדם ‪ 80 -‬מ‬
‫לחץ דם נמוך ‪ -‬לחץ דם דיאסטולי‬ ‫הלחץ דם גבוה ‪ -‬לחץ דם סיסטולי \‬
‫עורקיקים ‪ -‬ירידת לחץ דם דרסטית בגלל חלוקת הנפח בהרבה כלי דם עורקיקים ‪ -‬בזמן שההתנגדות ההקפית‬
‫נימים ‪ -‬לחץ דם יורד עוד‬
‫נימים ‪ -‬לחץ דם יורד כי הנפח הולך וקטן מההתפצלות וגם אין שרירים‪ ,‬והדופן לא יציבה‬

‫נפח דם וורידי ‪ -‬חוזר ללב‬

‫||||||||||||‬
‫בחזרה נפח הדם עולה אך לחץ הדם לא עולה בגלל דופן דקה של הורידים‪ ,‬אין לחץ ‪ -‬אין דופק‪ ,‬אין שרירי‪ ,‬א‬
‫איך הדם חוזר ללב‬
‫יש וריד נלווה שמקיף או צמוד לעורק ‪ -‬כל פעם שיש דופק שמוריד דם הוריד נהנה מזה וזה עוזר לחלוב‬
‫לורידים יש מסתמים שלא נותנים לדם ליפול‬
‫כשהלב בדיאסטולה הוא שואב את הדם מהורידים הנבובים ‪ -‬וכל שאר הורידים‬
‫השרירים מעסים את הורידונים ויוצרים לחץ‬
‫מערכת הנשימה ‪ -‬הגדלת נפח בית החזה ‪ -‬יוצרת ואקום ‪ -‬תת לחץ ‪ -‬שואב אליו דם מהורידים היותר‬
‫היחס בין השטח הכללי של כלי הדם למהירות הזרימה‪.‬‬
 ‫שאיבת מערכת הנשימה‬ ‫שאיבת שריריי השלד‬
‫חליבה ‪ -‬העורקים בעומק בין השרירים כשאנו שואפים אנו יוצרים ‪ -‬ואקום בזמן שאיפת אויר נוצר תת‬
‫על הורידים ושואבים דם מהורידים שמביאים דם אליהם‬ ‫הורידים הנלוים מסביב לעורק וגם‬
‫תלויים בסביבה של שרירים‬
‫הורידים הנלווים ניזונים מהשרירים‬
‫ומהעורק‬

‫חץ הדם העורקי הממוצע ‪ -‬מנגנוני הבקרה על לחץ וזרימת הד‬

‫בקרה הורמונלית‬ ‫לבבי חיוני בגזע המוח‬

‫‪CARDICA CONTR‬‬

‫קוטר העורקיקים‬ ‫נפח פעימה‬

‫התנגדות הקפית‬ ‫פוקת הלב‬

‫בעיקר אבי העורקים‬

‫לים מקליפת המוח ‪ -‬געגועים התרגשות עצבות‬
‫לב‪.‬‬
‫גזע המוח ‪ -‬טמפרטורה ‪ -‬להגדיל קצב לב או‬

‫ה על גזע המוח‪.‬‬
‫ידע על תנועה‪ ,‬כימה של הדם‬

‫ל המשוב ‪ -‬במוח ובגוף‬

‫ת חמצן‪CO2, H2 ,‬‬

‫הכנסת סידן (קוצבי הלב ‪ -‬המרכיב המגיב)‬

‫דם ‪ -‬ניתוב הדם לפי צרכי הגוף (שריריי כלי הדם ‪-‬‬
 ‫ל המשוב ‪ -‬במוח ובגוף‬
‫ת חמצן‪CO2, H2 ,‬‬

‫הכנסת סידן (קוצבי הלב ‪ -‬המרכיב המגיב)‬

‫דם ‪ -‬ניתוב הדם לפי צרכי הגוף (שריריי כלי הדם ‪-‬‬

‫ב לב עי אצטילכולין‬

‫העצב מעביר פחות דחפים => יותר דחפים‬

‫טים=>עלייה בקצב הלב‪.‬‬
‫צב מעביר יותר דחפים => תעלה דחפים‬
‫טטים =>קצב הלב ירד‬

‫שוב השלילי ‪ -‬בקרת ההומאוסטזיס של מרכז הבקרה הלב‬

‫מרכז הבקרה הלבבי שולח‬ ‫ירידה בקצב הדחפים‬

‫יותר פקודות סימפטטיות‬ ‫מהקולטנים למרכז‬
‫ללב‬ ‫הבקרה‬

‫כיווץ עורקיקים ‪ -‬ננתב את‬ ‫מרכז הבקרה יעלה‬

‫הדם לפי הצורך‬ ‫דחפים סימפטטים ויגביר‬
‫פעילות סימפטטית‬
 ‫ם בקוטר העורקים בעקבות סיסטולת החדר‬
‫ר ‪ -‬בשאיפה ל‪50 -‬‬

‫מאחורי הברך ‪ -‬בית הברך‬ ‫עורק הזרוע‬

‫העצבים‪ ,‬מייצר אנרגיה רק מגליקוז‬

‫ברות‪ .‬רגנרציה איטית ‪ -‬התא הבוגר אינו מתחלק למעט בעקבות פציעה אבל יכול לעבור היפרטרופיה‪ ,.‬או תחזוקה רגנרטיבית\משקמת‪.‬‬

‫‪ ,S‬רשתית סרקופלסמטית ‪ - SARCOPLASMIC RETICULUM‬הרשתית החלקה ‪ -‬ליצירת חלבונים‪ ,‬סוכרים שומנים ‪ +‬אגירה של סידן‪99%( .‬‬
‫רגמים את הגירוי העצבי מהנויירון‪ ,‬שלד תא בצורת גלילים = אגד קורים עבים ודקים של סיבים = סיבונים ‪.MYOFIBRIL‬‬
‫ת קורים דקים‪ .‬סרקומר ‪ -‬יחידת ההתכווצות הקטנה ביותר בתוך המיופיברילה בין ‪ Z‬דיסק אחד לשני‪ .‬בכיווץ הדיסקיות ‪ Z‬מתקרבות אחת לשנייה‬
‫בונים ששומר על הסדר של המיופיברילה‪ .‬המיופיברילה מורכבת משרשרת ארוכה של סרקומרים‬

‫מיובלסטים שעטופה עי רקמת חיבור סיבית ‪ -‬מיסב השריר = פרימיזיום ‪ . PERIMYSIUM‬בין התאים רקמת חיבור ‪ -‬פנימית השריר = אנדומיזיום‬

‫‪ = REGULAR DENSE CONECCTIVE T‬כל רקמות החיבור שמתמזגות יחד מחוץ לשריר ויוצרות מבנה חזק עם מעטפת העצם‪ .‬אללים = ג‬

‫הליך הכיווץ‪:‬‬
‫ן יש אתר קישור למיוזין‪.‬‬
‫‪ - A‬שמפרק ‪ ATP‬ויש לו אתר קישור לחלבון אקטין‪.‬‬

‫ברילה לקרום התא‪ .‬ולכן בכיווץ כל התא מתקצר‪.‬‬

‫ר עצמו‪ .‬דושן ‪ -‬בדיסטרופין יש מוטציה בגן שמקודד אותו ‪ -‬וגורם לניוון איטי בשריר בגלל הצטברות של שומן בתוך תאי השריר‪.‬‬
‫מוטורי = תנועה ‪ -‬דחף עצבי \ כימי ‪ -‬אצטילכולין שמביא את הגירוי = עירור = פקודה לכיווץ השריר ‪ >-‬עובר דרך חוט שידרה ‪ > -‬עד הקצ‬
‫משפיע על המצב החשמלי של קרום הרשתית הסרקופלסמית ‪ -‬שגורמת ל‪ - EXCITATION CONTRACTION COUPLING -‬שחרור‬
‫אש אחד של מיוזין שמפרק ‪ ATP‬ומתחבר לאקטין => הם בעצם מחליקים אחד ביחס לשני‬
‫טין למיוזין => מולקולת ה‪ ATP -‬עוברת הידרוליזה ליצירת ‪ P + ADP‬שמשתחרר‬
‫ד ‪ 5‬פעמים בשנייה‪ :‬ה‪ ADP -‬משתחרר ומעורר כיפוף ראש המיוזין לכוון מרכז הסרקומר והחלקה של סיבים אחד כלפי השני‪ .‬ראש המ‬
‫זרה ל ‪ , SR‬אתרי הקישור מוסתרים‪ ,‬האקטין והמיוזין נפרדים וחוזרים ל‪ Z -‬דיסקים‪ .‬בכל קור מיוזין ‪ 300 -‬מולקולות מיוזין ‪ -‬שיכולות לקשו‬
‫= ‪Z‬דיסקים קרובים ל‪ M -‬ליין ואין הרבה מה לכווץ) אלא בגודל הטבעי מתאפשרת יצירה של מקסימום קשרים בין האקטין והמיוזין וא‬

‫סס על ‪ 3‬מקורות‬
‫קבועה ע"י נשימה תאית ‪ /‬אירובית בעזרת חמצן‪.‬‬
‫ליזה ‪ >-‬מעגל קרפס ‪ >-‬מעבר אלקטרונים ‪ 30-36 >-‬מולקולות ‪ATP‬‬
‫מקראטין קינז‪.‬‬
‫חד‪.‬‬
‫ין פוספט ‪ .CP‬ואז יש מלאי ‪ - ATP‬לצורך כיווץ השריר‪ ,‬ומלאי של ‪ - CP‬זמינה ומהירה‪ .‬בשריר בפעילות ה ‪ CP -‬מחזיר בחזרה את ה‬

‫מה אירובית אז נוצר ‪ ATP‬ללא חמצן עי גלוקוז (ע"י גליקוגן מפורק‪ ,‬או מהדם או הכבד)‬

‫וגלובין בתוך התא) במקביל ליצירת ‪ ATP‬מ‪ CP -‬עד שהוא אוזל‪.‬‬

‫א‪.‬‬

‫‪ - ADP‬שלא נותנת לשריר לעבוד‪.‬‬

‫א באנרגיה‬
 ‫למיוזין‪ ,.‬בכבד יכולה להפוך לגלוקוז ‪ -‬ואז לגליקוגן ואז ניתן להשתמש בה שוב לצורך עצימות השריר‬
‫ת גבוהה ‪..‬‬

‫ורך בדופק כל כך חזק‪.‬‬

‫עיל יחידה מוטורית מאד גדולה בעצם יכול בפקודה אחת להפעיל המון כח‪.‬‬
‫הכיל מ‪ 20 -‬עד ‪ 3000‬תאים‪.‬‬

‫מוטוריות שהנויירון יצר ‪ -‬התפתחות הסינפסות = פיצולים = הנויירון יצר התפצלויות‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫"י גירוי יחיד ‪ -‬עווית ‪ = TEITCH‬פעימה של יחידה מוטורית עי גירוי יחיד‪.‬‬

‫ין ‪ -‬אצטיל כולין נקשר לקרום התא ‪ -‬אצטיל כולין עובר דרך צינורות ‪ - T‬משתחרר סידן ‪ -‬הוא צריך להקשר לטרופונין ‪ -‬לשנות מבנה אקטי‬
‫התאים של כל היחידה המוטורית שהיא מתכווצת פעם אחת ‪ -‬נמשך בין ‪ 100-10‬אלפיות שניה‬
‫דיסקים חוזרים למקום ‪ -‬וכל היחידה המוטורית מרפה ‪ -‬נמשך בין ‪ 10‬ל‪ 100 -‬אלפיות השנייה‪ ( .‬תלוי בגודל השריר ומספר הקורים )‬
‫‪ 200‬אלפיות השנייה‪.‬‬
‫‪ - REFRECTOR‬הזמן בו היחידה המוטורית לא פנוייה לקבל גירוי עצבי‪.‬‬
‫ביניהם => אז היחידה המוטורית לא תגיב לגירוי השני אלא רק לראשון (בגלל כל השלבים שצריכים להתרחש השריר לא יקבל את הגירוי‬
‫כן תהיה תגובה‪ .‬בשרירי שלד ‪ -‬תקופת האתנח היא בערך ‪ 5‬אלפיות השנייה‪.‬‬
 ‫ה המוטורית אפשרית ב‪ 3 -‬שלבים‬
‫נוסף בתנאי שהוא אחרי תקופת האתנח אבל לפני הרפייה ‪ -‬גורם להגברה בעוצמת הכיווץ‪.‬‬
‫תן את הגירוי השני במרחק מספיק גדול ‪ -‬לשריר השלד להגיב ‪ >-‬מעל ‪ 5‬אלפיות השנייה => סיכום גלים ‪ -‬הסרקומר קצר יותר בתחילת‬
‫‪ - INCOMPLETE‬גירויים תכופים של ‪ 20-30‬בשנייה ללא הגעה להרפייה => כיווץ חלקי‪ .‬מספר הקישורים בין האקטין והמיוזין עולה ונוצ‬
‫היחידה המוטורית כולה מגוייסת באופן רציף ‪ 80 -‬עד ‪ 100‬גירויים בשנייה‪ ,‬מתכווצת עד המקסימום ‪ -‬הרציפות יוצרת יותר קשרים בין המ‬

‫פר יחידות מוטוריות‪ -‬שריר אנטומי =>התעייפות איטית ‪ +‬גיוס יחידות מוטוריות‬
‫שמתפקדים לאורך זמן (בנויים מהרבה יחידות מוטוריות ‪ -‬כל יחידה מוטורית מקבלת עצבוב ע"י נויירון אחד) ‪ -‬אם אנחנו לא נפעיל את כל‬
‫נים לכל השריר אורך זמן‪.‬‬
‫התכווצויות מתואמות לא בו‪-‬זמניות אלא באינטרוולים => ההתעייפות של היחידות המוטוריות בשריר יותר איטית => מספר היחידות המו‬

‫מרת על צורת הגוף בזמן עירות ‪ -‬טונוס ‪ = tone muscle‬רמת המתח בשריר בזמן עירות ‪ -‬רפלקס מתיחה בזקיפות ‪ -‬שמירה על היציבה‬

‫‪ ,‬מטרי=אורך)‪ :‬פעילות שמשנה את המתח\כח השריר ולא משנה את האורך‬

‫ורך קבוע אבל נבנה יותר מאמץ בתוך השריר‬

‫שריר שלד‬
‫את שלושת המקורות של יצירת ה‪ ATP -‬רק במינונים שונים‪.‬‬
‫ים השונים הם המעידים על המינונים שלהם‪.‬‬
‫לוב והיפרטרופיה בכולם‪ .‬בשריר שלד טיפוסי ‪ -‬כ‪ 50% -‬מהיחידות המוטוריות הם סיבים איטיים‪.‬‬
 ‫סיבים מהירים ‪ -‬גליקוליטים ‪ -‬חימצוניים מהירים‬
‫‪Fast oxidative glycolytic‬‬
‫כח סיבולת מתונה ‪ -‬עמידות מסויימת להתעייפות‬
‫נפוצים בעיקר ברגלים והאגן‬
‫קוטר הסיבים בינוני עוברים היפרטרופיה גדולה יותר מהאיטיים‬
‫יצירת ‪- ATP‬נשימה אירובית וגם אנאירובית‬
‫קצב הידרוליזה על ידי מיוזין – מהיר (‪)msec 20-40‬‬
‫מיטוכונדריה רבה (ועם זאת פחותה מהאיטיים)‬
‫רמה גבוהה של מיוגלובין בציטופלסמה‬
‫ריבוי נימי דם ‪ -‬צבע אדום‬

‫גוף השריר‬ ‫‪-‬‬ ‫בזמן כיווץ השריר ‪ -‬האחז מתקרב לתחת‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ = IN‬מקום חיבור השריר לחלק בשלד שזז‬

‫יוצר את התנועה המנוגדת ‪ -‬מתיחה‬

‫בטן)‬

‫הן פר תנועה‪( .‬סחיבה כבדה תצריך כיווץ של שני שרירים שיכולים להיות אנטגוניסטים או אגוניסטים לסינרגיסטי‬
 ‫אנדותל‬
‫דופן כלי הדם והלימפה‬
‫דופנות הנימים‬
‫פניאומוציטים‬
‫נאדיות הריאה‬
‫מזותל‬
‫שכבה הפנימית של קרומי הגוף‬
‫קרום פנים חדר הלב‬
‫קרום ריאה‬
‫קרום מערכת העיכול‬

‫עור‬
‫חלל הפה‬
‫הוושט‬
‫פי הטבעת‬
‫צינוריות המרה בכבד‬
‫צינוריות אבובית הכלייה‬
‫צינורית הלבלב‬
 ‫הפרשה מרוקרינית‪ -‬ע"י אקסוציטוזה‬

‫?‬
‫?‬
‫הפרשה הולוקרינית ‪ -‬הרס התא‪ ,‬הפרשת‬
‫כל התוכן‬
‫הפרשה מרוקרינית‪ -‬ע"י אקסוציטוזה‬
‫הפרשה אפוקרינית ‪ -‬יחד עם חלקי תא‬
‫וציטופלסמה‬

‫הפרשה מרוקרינית‪ -‬ע"י אקסוציטוזה‬

‫עור‬

‫סורוזה של איברי הבטן‬

‫סרוזה של החזה‬
‫סורוזה של הלב‬
‫עטיפת ריאה‬
‫צינור עיכול‬
 ‫חלל צינור עיכול‬
‫צינור נשימה‬
‫צינור מערכת השתן‬
‫מערכת רבייה‬

‫דרמיס פטמתי‬
‫היפודרמיס‬
‫היפודרמיס‬

‫מעטפת סביב הטחול‬

‫וקשרי לימפה‬
‫ומח העצם‬
‫סדירה = ‪ REGULAR‬סיבים של קולגן ואלסטין‬
‫אורכי ומקבילי‬
‫‪ IRREGULAR‬סיבים פזורים באקראיות‬ ‫מאורגנים‬
‫סדירה =‬ ‫לא‬

‫דפנות עורקים‪ ,‬נפוצה בריאות‪,‬‬

‫סמפונות‪ ,‬קנה הנשימה‪ ,‬מיתרי‬
‫הקול‪ ,‬חלק מהרצועות‬
‫ם‬
 ‫נות שהיה בהן מח עצם‪ ,‬מתחילה‬

‫עצם ממקום אחר במקרה של מחלה סרטנית או‬

‫מסלול מיילואידי‬
‫תא גזע אב מיילואידי‬
‫‪PROGENITOR‬‬
‫מיילובלס‬
‫תא מוקדם‬
‫‪PRECURSOR‬‬
‫בזופילים‬ ‫נוייטרופילים‬ ‫אאוזינופילים‬
‫ת‪.‬ד‪.‬לבנים‬ ‫ת‪.‬ד‪.‬לבנים‬ ‫ת‪.‬ד‪.‬לבנים‬
‫התוצאה זהה בשני המסלולים ‪ > -‬הפעל‬ ‫אנדותל או סיב) ‪ >-‬גורם לתסיות להדבק ‪ >-‬הן משנות‬
‫בפלסמה של פרוטרומבינז לא פעיל– ח‬ ‫‪ >-‬ומשחררות את תוכן הבועיות שלהם לסביבה ‪:‬‬
‫חיבור של שני גורמי קרישה שהופך לפר‬ ‫שחרור השריר ומגייס עוד תרומבוציטים ‪+‬‬
‫לא פעיל שהופך לחלבון פעיל בשם תרו‬ ‫דביקות – שלב ההצמדות – אגריגציה – זה סותם את‬
‫מיוצר בצורה לא פעילה עי הכבד ‪ -‬תרו‬
‫(משוב חיובי‪ ,‬מפעיל את הפעילות של ע‬
‫אינזים פעיל שהופך פיברינוגן כדורי (לא‬ ‫ס‪:‬מבנה סיבי בדם זה עצירת הזרימה‪ :‬רשת של חלבון‬
‫לפיברין סיבי ( פעיל)‬ ‫ציטים‪ ,‬ואריתרוציטים ‪ -‬וזה נצמד לפצע‪. .‬‬
‫נוצר מבנה יציב שנקרא קריש דם‪.‬‬ ‫קדה‪:‬מסלול עם אלמנט מתגבר של משוב חיובי‪:‬‬
‫חות של יוני סידן בהנחה שמה שגרם ליצירת קריש הדם –‬
‫פצע מדמם – שניות עד שקורה קריש ד‬ ‫הו שמפריע לזרימה חלקה בכלי הדם => מסלול פנימי‬
‫בשלב המורכב ‪ -‬הייצור של כל החלבוני‬ ‫ת – גורמי קרישה שמפעיל גורם קרישה נוסף וכו'‬
‫הפעילים ‪ -‬דורש ויטמין ‪ K‬לכשחסר‬ ‫רקמה – שמפעיל גורמי קרישה שמפעיל עוד שלבים‬
‫(משוב חיובי‪ ,‬מפעיל את הפעילות של ע‬
‫אינזים פעיל שהופך פיברינוגן כדורי (לא‬ ‫ס‪:‬מבנה סיבי בדם זה עצירת הזרימה‪ :‬רשת של חלבון‬
‫לפיברין סיבי ( פעיל)‬ ‫ציטים‪ ,‬ואריתרוציטים ‪ -‬וזה נצמד לפצע‪. .‬‬
‫נוצר מבנה יציב שנקרא קריש דם‪.‬‬ ‫קדה‪:‬מסלול עם אלמנט מתגבר של משוב חיובי‪:‬‬
‫חות של יוני סידן בהנחה שמה שגרם ליצירת קריש הדם –‬
‫פצע מדמם – שניות עד שקורה קריש ד‬ ‫הו שמפריע לזרימה חלקה בכלי הדם => מסלול פנימי‬
‫בשלב המורכב ‪ -‬הייצור של כל החלבוני‬ ‫ת – גורמי קרישה שמפעיל גורם קרישה נוסף וכו'‬
‫הפעילים ‪ -‬דורש ויטמין ‪ K‬לכשחסר‬ ‫רקמה – שמפעיל גורמי קרישה שמפעיל עוד שלבים‬
‫יש בעיה בקרישיות‪.‬‬

‫הורדת זרימת הדם למקום הנזק‬

‫הצטופפות טסיות שחרור חומרים‬
‫עצירה זמנית של הדימום‬
‫סגירת הפצע‬
‫חסר ???‬

‫את קריש הדם והוא גם מעכב את תרומבין‬

‫צר בכבד וששומר על רמה נמוכה של פלסמין בדם‬
 ‫השריר ומגייס עוד טסיות)‬
‫‪ ,‬באנדותל תקין (אנדותל פגוע עושה פעולה הפוכה)‬

‫‪.‬‬
‫מי קרישה שונים‬

‫גורמים נוגדי קרישיות‬

‫ריבוי גורמי קרישה (בקרה)‬

‫פיברינוליזה על ידי פלסמין‬
‫פרוסטציקלין‪ ,‬אנטי‪-‬תרומבין‪ ,‬הפרין‪ ,‬נוכחות נוגדי קרישה בדם‪:‬‬
‫חלבון ‪ C‬משופעל‬
‫רמה נמוכה מדי של סידן מפריעה לקרישיות‬
‫חסר בגורמי קרישה (המופיליה)‬
‫חסר בוויטמין ‪K‬‬
‫המופיליה ‪ :‬חסר מולד בגורם קרישה‬

‫תסחיף ‪( EMBOLUS‬נייד)‬

‫קריש דם\חלקיקי עצם\בועת אויר\מי שפיר שנסחף‬

‫ריש דם פקיקי או תסחיפי שעוצר את זרימת הדם למוח‬

‫א‪-‬גרנולוציטים‬
‫קו הגנה ‪ 3‬קו הגנה‬ ‫קו הגנה ‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫תאי לימפוציט ‪ B‬תאי‬
‫בלתי‬ ‫‪ -‬פלסמה ‪ +‬זכרון לימפוציט‬
‫‪ T + T‬זכרון ספציפי‬
‫‪NK‬‬
‫לימפוציט‬
‫‪ - T - B‬תאי זכרון ‪ -‬נרכש‬
‫‪ - NK‬מולד ‪ -‬הגירה‬
‫מספר משתנה בדם ‪ 50%-30%‬מהתאים הלבנים בדם‬
‫הגירה מהדם ללימפה וחזרה וגם בנוזל הבינתאי‬
‫מיוצרים במח העצם‪ ,‬יכול להיות שמח העצם ייצר נוגנים לא רלוונטים‪.‬‬
‫מח העצם מייצר ‪ B‬ו‪ T -‬בצורה אקראית ואז משחרר לדם כתאים נאיבים ‪-‬‬
‫חיסון נרכש‪ :‬הגנה חיסונית רק אחרי מפגש ראשון עם הגורם המזהם‪.‬‬
‫תאי ‪ - B‬מזהים אפיטופים באמצעות נוגדנים‪ .‬קישור הנוגדנים לאפיטופים‬
‫משפעל אותם להיות שבט של תאי פלסמה ‪ -‬שמגבירים את ייצור הנוגדנים‬
‫=‬
‫לאחר האקטיבציה של ‪ B‬או ‪ T‬בהתקלות עם אנטיגן ‪ -‬יש חלוקת תא‪ ,‬ונוצר‬
‫שבט שלם ‪CLONE‬‬

‫לימפוציט ‪ - B‬מייצרים נוגדנים ספציפים (שמנטרל\מסמן את החלבון של‬

‫האנטיגן) בדם ובלימפה ובנוזל הבינתאי‪ ,‬הנוגדנים נמצאים גם על קרום‬
‫הלימפוציט ‪ B‬והוא יכול לפזר אותם בכל מני מערכות‪.‬‬

‫לימפוציטים ‪ - T‬מבקרים תהליכי חיסון משפעילים את ‪ B‬וכל מני תאים‬

‫אחרים‪ ,‬מגבירים‪ ,‬ומכבים‪ ,‬תאים ציטוטוקסים – משחררי רעלים‪ ,‬מפעילים‬
‫ומנהליי מלחמה‪ ,‬יש סופרסורים שמרגיעים את המלחמה‪ .‬יש להם קולטן‬
‫שנשאר על קרום התא כרצפטור‪.‬‬

‫חלק מה‪ T -‬וה‪ B -‬המשופעלים הופך ל"תאי זיכרון" – משפר את ה‪DNA -‬‬
‫בדיוק ומהירות = חיסון נרכש = מאגר לכל החיים‪ .‬תאי ‪ T‬יוצר גם קולטנים‬
‫חזקים ומדוייקים יותר = הופכים להיות תאי זכרון = והתגובה השנייה לאותו‬
‫הגורם המזהם ‪ -‬תהיה ככ יעילה שהגוף אפילו לא יהיה חולה‪.‬‬
‫אם הלימפוציט ‪ B‬ו‪ T -‬לא נתקל באנטיגן הוא עובר אפופטוזיס‬

‫תא פלסמה ‪ B‬משופעל‪ ,‬גדול‪ ER ,‬מלא ריבוזומים‪ ,‬גרעינון ענק יכול להיות ‪:‬‬
‫‪ IGM‬פנטמר ‪ -‬אימונוגלובולין ‪ -‬נרכש ‪ -‬לא יעיל במפגש ראשון עם‬
‫האנטיגן‪ 5 ,‬נוגדנים מתחברים ביחד לפנטמר‬
 ‫בדיוק ומהירות = חיסון נרכש = מאגר לכל החיים‪ .‬תאי ‪ T‬יוצר גם קולטנים‬
‫חזקים ומדוייקים יותר = הופכים להיות תאי זכרון = והתגובה השנייה לאותו‬
‫הגורם המזהם ‪ -‬תהיה ככ יעילה שהגוף אפילו לא יהיה חולה‪.‬‬
‫אם הלימפוציט ‪ B‬ו‪ T -‬לא נתקל באנטיגן הוא עובר אפופטוזיס‬

‫תא פלסמה ‪ B‬משופעל‪ ,‬גדול‪ ER ,‬מלא ריבוזומים‪ ,‬גרעינון ענק יכול להיות ‪:‬‬
‫‪ IGM‬פנטמר ‪ -‬אימונוגלובולין ‪ -‬נרכש ‪ -‬לא יעיל במפגש ראשון עם‬
‫האנטיגן‪ 5 ,‬נוגדנים מתחברים ביחד לפנטמר‬
‫‪ - IGA‬נוגדני נוזלי הגוף ‪( 10%‬זיעה‪ ,‬דמעות‪ ,‬רוק‪ ,‬חלב אם‪)...‬‬
‫‪ – IGE‬נקשרים לתאי פיטום שתאי ‪ B‬מייצרים – ברקמות רירית מערכת‬
‫העיכול‪ ,‬הדרמיס‪ ,‬רירית מערכת הנשימה – ריריות שבאות במגע עם‬
‫הסביבה כנגד אפיטופ שאינו פתוגני שמעורר תגובה אלרגית‬
‫‪ – IGG‬תגובה נרכשת ‪ - 80%‬נוגנים שנוצרו מתאי זכרון (של פעם שנייה) –‬
‫הם מאד יעילים‬
‫רוב הנוגדנים בדם של אדם בוגר זה נוגדנים מאד יעילים‪.‬‬

‫‪ - NK‬הרג תאים זרים‪/‬סרטניים‪ ,‬שלמים – ‪ – NATURAL KILLERS‬לא‬

‫מיועדים להשתכללות‪ ,‬הם חלק מהחיסון המולד בעזרת ציטוטוקסיות‪.‬‬

‫עזרה בבקרת לחץ דם עי הרחבת כלי הדם קטנים‬ ‫‪P‬‬

‫‪vasodilation‬‬

‫הורמון (חומר שמשתחרר לדם זה הורמון) חנקן חד חמצני ‪NO‬‬ ‫סה‪.‬‬

‫‪ -‬גז ‪ -‬שמשתחרר לדם מתאי האנדותל ‪ -‬מפעפע בדיפוזיה לאריתרוצי‬ ‫בוה‬
‫להמוגלובין ‪ -‬מרפה שריר חלק בדופן כלי הדם ‪ > -‬הרחבת כלי דם ‪-‬‬ ‫מוך‬
‫‪vasodilation‬‬

‫הרחבת כלי דם ‪ >-‬הורדת לחץ הדם כדי להגביר את זרימת האריתרוצ‬

‫וזרימת חמצן לתאים‬

‫לחץ נמוך ‪ -‬אין זירמה‬ ‫וקוז ‪ +‬חמצן => ‪ = ATP‬נשימה תאית ‪+‬‬
‫לחץ גבוה מדיי ‪ -‬גם לא טוב‬ ‫פת לדם –> ולתוך האריתרוציטים‪.‬‬

‫‪ NO‬גם משתחרר מקצות עצבים‪.‬‬ ‫‪ C‬שמחבר את ה ‪ CO2‬למים ונוצרת‬

‫– שלא כולה מתפרקת אבל חלקה‬
‫דוגמא ‪:‬‬ ‫יקרבונט לציטופלסמה של האריתרוציט‪,‬‬
‫הרחבת כלי דם ‪ >-‬הורדת לחץ הדם כדי להגביר את זרימת האריתרוצ‬
‫וזרימת חמצן לתאים‬

‫לחץ נמוך ‪ -‬אין זירמה‬ ‫וקוז ‪ +‬חמצן => ‪ = ATP‬נשימה תאית ‪+‬‬
‫לחץ גבוה מדיי ‪ -‬גם לא טוב‬ ‫פת לדם –> ולתוך האריתרוציטים‪.‬‬

‫‪ NO‬גם משתחרר מקצות עצבים‪.‬‬ ‫‪ C‬שמחבר את ה ‪ CO2‬למים ונוצרת‬

‫– שלא כולה מתפרקת אבל חלקה‬
‫דוגמא ‪:‬‬ ‫יקרבונט לציטופלסמה של האריתרוציט‪,‬‬
‫‪ -‬אם חסר חמצן ‪ -‬משתחרר ‪ - NO‬מרפים את השריר והזרימה תהיה ג‬ ‫ומרים על ההומאוסטזיס של החומציות‪.‬‬
‫לרקמה שחסרה חמצן‪.‬‬ ‫>‬
‫‪ -‬זקפה ‪ -‬הרחבת כלי הדם בפין עי ה‪NO -‬‬ ‫על רמת יוני מימן קבועה בדם =‬

‫= שמירה על ה‪PH -‬‬

‫ע לדם – לאריתרוציטים – והופך ליון הבי‬

‫לכן התפקיד המרכזי של ההמוגלובין זה‬

‫‪7‬‬
‫יותר נמוך‬

‫יתרופואתין ‪ - EPO‬והוא משפיע על מח העצם אדום לייצר אריתרוציטים ‪-‬‬

‫חרר הורמון ‪ EPO‬ואז לא מיוצר מספיק אריתרוציטים‬

‫ברזל ‪ -‬מהסיבות הבאות‬
‫פריטין ששמור את הברזל בכבד‪ ,‬איבוד דם‪ ,‬או דרישה גבוהה בהריון‬
‫פולית שהכרחיים ביצירת ההתחלקות של האריתרוציטים וע"י כך גורם למגלובל‬

‫ת‬
‫טיקולוציטים מסך נפח הדם‬

‫ם קטן)‪:‬‬
‫נתאי)‬

‫ל בעייה ‪-‬‬
‫ערכות חיסון אחרות במפגש איתה‬
‫ה‪RH -‬‬

‫‪O‬‬

‫אנטי ‪A‬‬
‫אנטי ‪B‬‬
‫נותן לכולם‬
‫כמו כן בנימי הדם (פריציטים) ‪ +‬יכולת רגנרציה מוגבלת בשריר הלב‪ ,‬בתנאים מסוימים‪.‬‬

‫פתח אישונים)‬
 ‫ממקור הגלוקוז הוא מחומצת שומן‪ ,‬חומצת חלב‪ ,‬גופי קטון‪ ,‬חומצות אמיניות‪ ,‬המיוגלובים קושר חמצן => לכל תא‬

‫‪ - GAP JU‬גשר בין תא לתא שיונים עוברים בקלות מתא אחד לתא שכן‪.‬‬

‫לי דם שאורכם יחדיו ‪ 120‬אלף קילומטר‬

‫דו הימני של הלב פונה קדימה‪ ,‬צדו השמאלי פונה לאחור‪ ,‬בסיס הלב ‪ -‬חלק עליון של הלב‪ ,‬חלל הבינה ‪ -‬בין שתי ה‬
‫פעום בפנים ‪ -‬הקרום מחובר לסרעפת ולמעטפת של כלי הדם הגדולים שיוצאים מהלב‪.‬‬
‫עורקים‬ ‫חריצים‬

‫מסתם תלת צניפי‬

‫‪TRICUSPID VALV‬‬
‫מסתם בין הפרוזדור ימני לחדר ימין‬

‫מסתם דו צניפי‬
‫‪MITRAL\ BICUSPID VALVE‬‬
‫המסתם בין פרוזדור שמאל לחדר שמאל‬
 ‫חריץ כלילי עמוק‬
‫‪DEEP CORONARY‬‬
‫‪SULCUS‬‬
‫החריץ שמפריד בין החדרים‬
‫והפרוזדורים בהקף המכתר \‬
‫הרוחבי‬

‫עורק ריאה‬ ‫מסתם סהרוני ימני‬

‫‪PULMONARY‬‬ ‫‪PULMUNARY SEMILUNAR VALVE‬‬
‫‪TRUNK‬‬ ‫המסתם בין חדר ימני לעורק הריאה‬
‫המסתעף ל‪ 2‬עורקים‬

‫עורק ריאה שמאלי‬

‫‪LEFT‬‬
‫‪PULMONARY‬‬
‫‪ARTERY‬‬

‫עורק ריאה ימני‬

‫‪RIGHT‬‬
‫‪PULMONARY‬‬
‫‪ARTERY‬‬

‫‪>-‬‬
‫ריאות‬
‫‪1‬ב‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫עורק היורד הקדמי‬

‫השמאלי‬
‫חריץ קדמי בין שני חדרים‬
‫‪ANTERIOR‬‬
‫‪INTERVENTRICULAR‬‬
‫‪LAD‬‬ ‫‪SULCUS‬‬
‫‪LEFT ANTERIOR‬‬
‫‪DESCENDING‬‬

‫העורק הבין‪-‬חדרי‬ ‫חריץ אחורי בין שני החדרים‬

‫האחורי ‪1 -‬א‪2‬‬
‫‪POSTERIOR‬‬
‫‪INTERVENTRICULAR‬‬
‫‪POSTERIOR‬‬ ‫‪SULCUS‬‬
‫‪INTERVENTRICUL‬‬
‫‪AR ARTARY‬‬
 ‫אבי העורקים ‪1 -‬‬
‫מסתם וותיני ‪ /‬אבי העורקים‬
‫‪AORTIC SEMILUNAR VALVE‬‬
‫‪AORTA‬‬ ‫מסתם בין חדר שמאל לעורק‬
‫לכל הגוף מלבד‬
‫נאדיות הריאה‬

‫עורק כלילי ימני ‪-‬‬

‫‪1‬א‬
‫‪RIGHT‬‬
‫‪CORONARY‬‬
‫‪ARTERY‬‬

‫עורק שולי ימני ‪-‬‬

‫‪1‬א‪1‬‬
‫‪RIGHT MARGINAL‬‬
‫‪ARTERY‬‬

‫עורק כלילי שמאלי ‪-‬‬

‫‪1‬ב‬
‫‪LEFT CORONARY‬‬
‫‪ARTERY‬‬

‫העורק העוקף ‪-‬‬

‫‪ 1‬ב‪2‬‬
‫‪CIRCUMFLEX‬‬
‫‪ARTERY‬‬

‫גוף‬ ‫‪>-7‬‬ ‫ת‬

‫קטן מהתאים המוליכים של תאי שריר הלב‬

‫מצב חשמלי‬
‫בתוך הקרום ‪ -‬חיובי‬
 ‫בתוך הקרום ‪ -‬יותר חיובי‬

‫קרום בפוטנציאל מנוחה‪ ,‬הפסקת דחף‪,‬‬

‫הרפיית סיב השריר‬
‫בתוך הקרום ‪ -‬שלילי‬

‫מה בטנית גבר ‪ 60‬אישה ‪.70‬‬

‫‪ , ATRIO-VENTRICUL‬תאים קטנים‪ ,‬פחות תעלות ‪ -‬הסיבה להשהייה בגרף‪.‬‬

‫פעמים בדקה ‪ -‬פתיחה וסגירה‬ ‫‪40‬‬ ‫דר) ‪-‬‬

‫בפנים הקרום ‪ -‬שלילי‬ ‫תעלת אשלגן נסגרת‬

‫החזרת קוטביות מתונה‬

‫פוטנציאל הפעולה יורד ‪ -‬מנוחה‬

‫‪ >= T‬הדחף היוני עובר לצרור בכמן‪ ,‬צרור היס‪ ,‬שמאל ‪ +‬ימין‪ ,‬פורקינייה ומשם מעורר‬
‫תעלת אשלגן נסגרת‬ ‫תעלת סידן נסגרת ואשלגן עדיין לא‬
‫(אשלגן יוצא)‬

‫בפנים הקרום ‪ -‬שלילי‬ ‫רפולריזציה ‪ -‬רפיון השריר‬

‫הוא מפריע לסידן להכנס (ירידת זמן הדפולריזציה ‪ +‬ומוריד את עוצמת ההתכווצות)‬
‫ב הלב‪.‬‬

‫י עלינו להר ‪ -‬הלב רוצה לפצות ‪ -‬ויש עלייה בקצב הלב‪.‬‬

‫קצב הלב‬
‫של ההתכווצות עולה ‪ -‬ואז קצב הלב יכול לרדת‬

‫צורך להפעיל אותו בקצב מהיר מדיי‪.‬‬

‫ה (רק תעלות אשלגן פתוחות)‬

‫את תקופת האתנח ולהוסיף עוד דפולריזציה ‪ -‬ולגרום ללב להתכווץ‬
‫‪ .‬זה נעשה עי אדרנלין‪ ,‬גם קורה בהפרעות קצב לב ‪ -‬פתולוגיה‬
 ‫וץ‪ ,‬שטוחים‪ ,‬תדירות שלהם‪ ,‬המרווחים בין הגלים ‪ -‬מעידים על הסיבים המהירים‪.‬‬

‫זציה (מוסתר כי הוא קורה בזמן הדפורליזציה במחיצה ובחדרים)‬

‫‪ 0.‬שניות מנוחה‬
‫דיאסטולת ‪ -‬הרפיית חדרים ועליות‬
‫לאחר הרפולריזציה – רפיון שרירי‬
‫החדרים ‪ -‬דיאסטולה חדרים‬
‫ועוד ‪ 2.0‬שנייה ‪ -‬לדיאסטולה של כל הלב‬
‫מחזור אחד של פעימת לב במנוחה – כל ‪ 8.0‬שנייה‬

‫שואבים דם חזרה ללב‬

‫נפח דיאסטולה חדרית (זמן ההרפייה ניתן לשינוי)‬

‫‪ 45 -‬מ"ל מכל פרוזדור‬
 ‫משתנה בין מנוחה ומאמץ‬
‫רפולריזציה בחדרים => שריר החדרים נרפה‬
‫אך ללא שינוי נפח הדם ‪ -‬מסתמים סגורים‬
‫רפיון שווה נפח ‪isovolumetric‬‬
‫לחץ הדם בעורקים גבוה מעל ‪ 100‬ממ"כ‬
‫המסתמים הסמילונרים נסגרים‬
‫הלחץ בחדרים נמוך מהלחץ בפרוזדורים‬
‫מסתמים צניפיים נפתחים‬
‫דם נשאב מהפרוזדורים והורידים לחדרים בצורה פסיבית‬
‫דיאסטולה ‪ -‬זה כח שאיבה‬

‫פעימה‬
 ‫נג = הטענת הקפיץ)‬

‫והגמישות הזו ‪ -‬מה שקורה בזקנה או בטרשת‬

‫טן הפולמונרי ‪ -‬הריאתי‬

‫‪PERFUS‬‬

‫חדר ימני‬
 ‫ריאה ‪ -‬קצר ורחב‬
‫‪PULMONARY‬‬

‫עורקי ריאה ימין‬

‫עורקיקי הריאה הימנית‬

‫לאות את הדם בחמצן‬

‫ימי הריאה‬

‫ידוני ריאה‬

‫‪ 2‬ורידי ריאה ימנית‬

‫‪PULMONARY VEINS‬‬
‫וזדור שמאלי‬
‫חיל המחזור הגדול‬

‫חי ומה עמוק‬

‫ד‬
‫ה‪.‬‬

‫בד (‪ venosus ductus (1‬וריד הטבור – נכנס לעובר‬

‫וזר‬
‫‪ 2‬המסתמים הסהרונים נסגרים‬ ‫אבי העורקים‪ ,‬עורק הריאה‬
‫וכיסיהם מלאים בדם‬ ‫ם הימני והשמאלי נסגרים‬

‫דם מהכיסים זורם ללב‬ ‫כליליים נפתחים‬

 ‫עורקיקים‬ ‫עורקים משיקים‬
‫‪ANASTOMOSIS‬‬

‫‪ 15-300‬מיקרון‬ ‫יוצרים מעקפים‬

‫כלי דם מיקרוסקופים‬ ‫בין שני עורקים שהם מקבילים‬
‫מאות עד עשרות מיקרונים‬ ‫מסועפים מהעורקים הגמישים‬
‫גלימה פנימית דקיקה‬ ‫תת קבוצה בתוך העורקים‬
‫מעט אלסטיקה‬ ‫השריריים‬
‫‪ 3‬שכבות של תאי שריר‬
‫בקצה הסופי יש אחד או מספר שוערים ‪METARTERIOL‬‬
‫או ‪PRE CAPILLARY CINTERS‬‬
‫שוער ‪ -‬טבעת שרירית שיכולה להיות פתוחה או סגורה ‪ -‬ויכולה למנוע‬
‫מהעורקיקים אל רשת הנימים‪.‬‬
‫ניתן לכווץ להאט את זרימת הדם והפוך‬
‫גלימה חיצונית ‪ -‬רקמת חיבור רפוייה עשירה בקצות עצבים‬
‫העורקיקים הם אתר המטרה המרכזי של מערכת העצבים הסימפטטית‬
‫קוטר כלי הדם‪ ,‬ולחץ הדם‬
‫בכל קצה של עורקיק יש שוער שמנתב את כמות הדם שנכנסת לרשת‬
‫‪ -‬להרחיב או לכווץ‬
‫אם קר ורוצים להזרים פחות דם לדרמיס ‪ -‬השוערים יתכווצו ופות דם‬
‫ונשמור על חום החוף‬
‫אם נרפה את השוערים למעבר יותר דם לעור ‪ -‬כשחם ‪ -‬מוזרם יותר ד‬
‫נעשים אדמומיים ‪ -‬החום יוצא לרשת הקפילרית‬
 ‫בור רפוייה עשירה בקצות עצבים‬
‫ה למנוע מדם לצאת מהעורקיקים אל רשת הנימים‪.‬‬

‫מים עם המומסים מפלסמת הדם החוצה‬

‫‪ :filtration‬יציאת מים ומומסים מהפלסמה‬
‫‪ reabsorb‬חזרת מים ומומסים לפלסמה‬

‫סינוסואידים ‪SINUSOIDS‬‬
 ‫כלי דם רחבים עם פתחים גדולים בין תאי האנדותל‬
‫עם חילוף קפילרי מוגבר ‪ -‬עם האשרות להעביר חלקיקים‬
‫גדולים‬
‫מח עצם‪ ,‬בטחול‪ ,‬בכבד‪ ,‬בלות ההיפופיזה‪ ,‬בלוטת‬
‫האדרנל‬

‫וורידים נלווים‪/‬עמוקים‬

‫בגפיים‪ :‬לכל עורק (עמוק) יש‬

‫‪ 2‬וורידים עמוקים או יותר‪.‬‬

‫נלווים לעורק ונהנים מהדופק של העורק ועם המסתמים‬

‫זו מעין חליבה כלפי מעלה‬
‫אז הוא מתלפף על העורק שלידו‬

‫מספר המסתמים בוורידים הנלווים גבוה יותר ממספר‬

‫המסתמים בוורידים השטחיים‬

‫‪ - 7‬נימים (משתנה ע"פ הצרכים)‬

‫רידונים ודם עובר מהורידים לעורקים‬
 ‫צמיגות הדם‬ ‫קוטר כליי הדם‬
‫ככל שיותר צמיד ‪ -‬ההתנגדות עול‬ ‫ככל שגדול יותר ‪ -‬תהיה פחות התנגדות‬
‫ככל שיש יותר אריתרוציטים יש יותר ח‬ ‫ככל שיותר קטן יש יותר התחכחות‬
‫יותר חלבונים כתוצאה מדלקת ייצרו יות‬
‫ככל שיש יותר נימים (באדם שמן או שרירי)‪-‬‬
‫בקרה עצבית על קוטר כלי הדם‬
‫התנגדות‬ ‫‪ INTIMA MEDIA‬מתכווצת ‪ -‬מגבירים התנגדות‬
‫מרחיבים ‪ -‬מורידים התנגדות‬

‫התנגדות לזרימה‬
‫ההתנגדות ההיקפית ‪resistance peripheral‬‬
‫ההתנגדות לזרימה חלקה הנובעת מחיכוך בין דפנות כלי הדם והדם בעצמו‬
‫* חיכוך בין הדם לדפנות בכלי הדם בעיקר בעורקיקים‬
‫בנימים ובורידונים ‪ -‬יש יותר עבירות אז יש פחות חיכוך‬
‫ככל שיש יותר אריתרוציטים יש יותר חיכוך‬
‫ככל שיש יותר חלבונים יש יותר חיכוך‬
‫אורך הכללי של רשת כלי הדם ‪ -‬יש יותר חיכוך בין דם לדפנות‬
‫ככל שלאדם יש יותר נימים (שומן ‪ ,‬שרירים) ‪ -‬כמות קפלריה ‪ -‬יש יותר חיכוך ‪ -‬התנגדות הקפ‬

‫ם בדקה‬
 ‫יע את הדם לזרום‬
‫שרה‪ ,‬לחץ של זרימת הדם קדימה‬
‫ול להחליש את השריר‪ ,‬או את הדפנות‪ ,‬נימים יכולים להתפוצץ‪ ,‬יכול להווצר שטף דם‬
‫בנה כלי הדם‬
‫‪ -‬תלוי בתפוקת הלב‬
‫פח דם ‪ -‬בעורק יהיה לחץ גבוה ובוריד בכלל לא ‪ -‬בגלל מבנה הכלי‪.‬‬

‫ולה ‪ 0‬מ"כ‬
‫ם מהסיסטולה והדיאסטולה שבלב‬
‫הדם בעורק ‪ 120‬מ"כ‬
‫ידה בנפח ולחץ הדם ‪ 80 -‬מ"כ‬
‫ך ‪ -‬לחץ דם דיאסטולי‬
‫בזמן שההתנגדות ההקפית הגדולה ביותר כאן‬

‫ן שרירים‪ ,‬והדופן לא יציבה‬

‫ללב‬
‫לחץ ‪ -‬אין דופק‪ ,‬אין שרירי‪ ,‬אין התנגדות‪/‬הענות‬

‫ד נהנה מזה וזה עוזר לחלוב דם למעלה‬

‫ליפול‬
‫בים ‪ -‬וכל שאר הורידים‬
‫לחץ‬
‫ואב אליו דם מהורידים היותר רחוקים‬
‫ת הזרימה‪.‬‬
‫עיסוי שרירים היחס בין השטח הכללי של כ‬ ‫מה‬
‫למהירות הזרימה‬ ‫מסביב‬ ‫בזמן שאיפת אויר נוצר תת לחץ שמשפיע‬
‫ם שמביאים דם אליהם‬
‫ככל שכלי הדם גדול מהירות הזרימה עולה‪ .‬א‬
‫שהשטח הכללי של כלי הדם עולה ‪ -‬מהירות‬
‫יורדת‪.‬‬
‫למרות שלחץ הדם שואף ל‪ 0 -‬מהירות הזרימ‬
‫בגלל כלל שטח הזרימה ‪ -‬שטח יורד והמהירו‬
‫בורידים לעומת הנימים‬
‫יש יחס הפוך בין שטח גדול ומהירות נמוכה ו‬
‫מהירות גבוהה‬

‫לחץ וזרימת הדם בעורקים‬

‫בקרה עצמית ‪-‬‬

‫‪AUTOREGULATION‬‬

‫אריתרוציטים‬ ‫‪NO‬‬

‫נפח הדם בכלי הדם‬

 ‫כז הבקרה הלבבי‬

‫משוב שלילי‬

‫משוב שלילי‬ ‫קצב הלב יעלה‬

 ‫טולת החדרים‬

‫עורק הרקה‬ ‫עורק השוקה‬

‫האחורית‬

‫קה רגנרטיבית\משקמת‪.‬‬

‫ים שומנים ‪ +‬אגירה של סידן‪ 99%( .‬מהסידן בגוף בעצמות אבל מתוך ה‪ -‬אחוז ‪ -‬הרוב נמצא בשריר) מיטוכונדריות רבות שמייצרות ‪ ,ATP‬מאגר‬
‫‪.MYOFIBRI‬‬
‫הדיסקיות ‪ Z‬מתקרבות אחת לשנייה כמו אקורדיאון‬

‫חיבור ‪ -‬פנימית השריר = אנדומיזיום ‪ .ENDOMYSIUM‬עשרות עד מאות צרורות ברקמת חיבור ‪ -‬מעטפת שריר ‪ = EPIMYSIUM‬שריר‪ .‬המעט‬

‫ה חזק עם מעטפת העצם‪ .‬אללים = גיד רחב = אפונויירוזיס = מבנה רחב המחבר בין שריר לשריר‬

‫מן בתוך תאי השריר‪.‬‬

‫עובר דרך חוט שידרה ‪ > -‬עד הקצה = רווח = סינפסה = ‪( MOTOR END PLATE‬צומת בין הנויירון לשריר ‪ -‬לא נוגע בשריר אלא מגיע‬
‫‪ - EXCITATION CONT‬שחרור מסיבי של יוני סידן לציטופלסמת התא = >קישורם לטרופונין והשפעתם על הטרופומיוזין =>חשיפת‬

‫ל סיבים אחד כלפי השני‪ .‬ראש המיוזין נפרד מהאקטין בזכות הטענה לקשירה מחדש של מולקולה של ‪ = ATP‬פעימה נוספת ‪ .‬כל עוד‬
‫‪ 3‬מולקולות מיוזין ‪ -‬שיכולות לקשור ‪ 600‬מולקולות אקטין‪.‬‬
‫מום קשרים בין האקטין והמיוזין ואי לכך יעילות בכח שהם מפיקים‪ .‬כיווץ שריר הוא ע"י פקודה מהמוח אבל מתיחת שריר לא‪ .‬מתיחת‬

‫ילות ה ‪ CP -‬מחזיר בחזרה את הזרחן וה‪ ADP -‬שנוצר במהלך כיווץ השריר הופך להיות ‪ - ATP‬שמספק עוד כ ‪ 15 -‬שניות של כוח‬
 ‫חשיבות התאוששות השריר במנוחה‬
‫‪. 1‬בזמן המאמץ יש הרס של קורים חלבוניים‪.‬תיקון והוספת קורים חדשים קורה רק בזמן מנוחה‬
‫‪. 2‬בזמן המאמץ מתרוקן מלאי ה‪, ATP -‬ה‪, CP -‬הסידן והגלוקוז ‪ .‬מילוי המאגרים מתבצע רק בזמן מנוחה‬
‫‪. 3‬במאמץ ממושך מופרשת כמות גבוהה של קראטינין לדם יש צורך ב‪ 24-‬שעות לפינוי הקראטינין דרך השתן‪ .‬עומס על‬
‫‪ . 4‬זרימת דם מוגברת לשרירים היא על חשבון איברים אחרים‪ ,‬בעיקר הטחול (מערכת החיסון)‪.‬אם לא ניתן מנוחה הטחול‬
‫לאחר מאמץ גדול ובמנוחה!‬
‫נוצרים יותר סיבים חלבוניים‬
‫כמות המיטוכונדריה מוכפלת‬
‫אספקת הדם לשריר עולה‬

‫עי גירוי יחיד‪.‬‬

‫שר לטרופונין ‪ -‬לשנות מבנה אקטין וחשיפת אתרי הקישור בהם ‪ -‬חיבור והחלקה של אקטין ומיוזין = כל זה קורה ב‪ 2 -‬אלפיות שניה‬

‫בגודל השריר ומספר הקורים )‬

‫בל גירוי עצבי‪.‬‬

‫התרחש השריר לא יקבל את הגירוי השני)‪.‬‬
‫ים ‪ -‬הסרקומר קצר יותר בתחילת הכיווץ השני ‪ -‬לפני החזרה ל‪ Z -‬דיסקים והגירוי השני כן מגיע והם שוב מתחברים ויוצרים עוד פעימה =‬
‫ורים בין האקטין והמיוזין עולה ונוצר מתח ‪ -‬טונוס = כוח‪.‬‬
‫הרציפות יוצרת יותר קשרים בין המיוזין לאקטין ונוצר הרבה יותר כוח מאשר הכיווץ היחיד ‪ -‬פי ‪ 10‬יותר מהכיווץ העוויתי‪.‬‬

‫וס יחידות מוטוריות נוספות ‪ +‬יציבה‬

‫אחד) ‪ -‬אם אנחנו לא נפעיל את כל היחידות המוטוריות יחדיו ‪ -‬אלא אחת כן‪ ,‬השנייה חלקיק שנייה אחריה וכן הלאה‪ ,‬ניתן לתאם ביניהם ול‬

‫תר איטית => מספר היחידות המוטוריות יכול לעלות => עצימות בדרגות גבוהות אך לא לאורך זמן‬

‫תיחה בזקיפות ‪ -‬שמירה על היציבה (פעילות בעצימות נמוכה אך ממושכת שמתחלקת הבין היחידות המוטוריות)‬

‫כווץ איזוטוני (איזו=שווה‪ ,‬טונוס=לחץ)‪ :‬יצירת תנ‬ ‫משנה את האורך‬

‫השריר משנה את אורכו (יצירת תנועה)‪.‬יוצרים תנועה ‪ -‬מתיחה או כיווץ‬
‫כיווץ קונצנטרי ‪ -‬כיווץ ‪ -‬מתכנס ‪ -‬יצירת כוח בזמן שהשריר מתקצר = כווץ קונצנטרי‬
‫כיווץ אקצנטרי ‪ -‬מתיחה ‪ -‬התנגדות לתנועה‪.‬רוב הפציעות הם אקצנטרים ‪ -‬מפעילים‬
‫לתנועה)‬

‫איטיים‪.‬‬
 ‫סיבים מהירים ‪ast glycolytic‬‬
‫עמידות קטנה ‪ -‬התעייפות מהירה ‪ -‬כח רב‪ ,‬מה‬
‫נפוצים ידיים‪ ,‬חזה‪ ,‬כתפיים‬
‫קוטר הסיבים גדול ‪ -‬תאים גדולים במיוחד (יש‬
‫יצירת ‪- ATP‬נשימה אירובית במנוחה ‪ +‬בנשימ‬
‫קצב הידרוליזה על ידי מיוזין – מהיר (‪c 20-40‬‬
‫רמה נמוכה של מיוגלובין‬
‫ריבוי גליקוגן‬
‫מיעוט נימי דם ‪ -‬צבע ורדרד‬

‫גוף השריר = החלק המרכזי שלרוב צמוד לחלק בשלד שאינו זז‬ ‫‪-‬‬ ‫לתחת‬

‫ם או אגוניסטים לסינרגיסטים)‬
 ‫גידים ורצועות‬
‫דרמיס‬
‫מעטפות של איברים‪ :‬מעטפת כליות וסביב‬
‫שרירים ועצמות‬
 ‫טסיות‬ ‫פרואריטרטבלסט‬
‫‪PLATELETS‬‬ ‫תא מוקדם‬
‫‪PRECURSOR‬‬
‫רטיקולוציט‬
‫תאי דם אדומים‬
‫‪ERYTHROCYTES‬‬
 ‫ה זהה בשני המסלולים ‪ > -‬הפעלה‬
‫ה של פרוטרומבינז לא פעיל– חלבון‬
‫של שני גורמי קרישה שהופך לפרותרומבין‬
‫ל שהופך לחלבון פעיל בשם תרומבין –‬
‫בצורה לא פעילה עי הכבד ‪ -‬תרומבין‬
‫חיובי‪ ,‬מפעיל את הפעילות של עצמו) –‬
‫פעיל שהופך פיברינוגן כדורי (לא פעיל) –‬
‫סיבי ( פעיל)‬
‫בנה יציב שנקרא קריש דם‪.‬‬

‫דמם – שניות עד שקורה קריש דם‬

‫המורכב ‪ -‬הייצור של כל החלבונים‬
‫ם ‪ -‬דורש ויטמין ‪ K‬לכשחסר‬
 ‫חיובי‪ ,‬מפעיל את הפעילות של עצמו) –‬
‫פעיל שהופך פיברינוגן כדורי (לא פעיל) –‬
‫סיבי ( פעיל)‬
‫בנה יציב שנקרא קריש דם‪.‬‬

‫דמם – שניות עד שקורה קריש דם‬

‫המורכב ‪ -‬הייצור של כל החלבונים‬
‫ם ‪ -‬דורש ויטמין ‪ K‬לכשחסר‬
‫ה בקרישיות‪.‬‬

‫זרימת הדם למקום הנזק‬

‫פות טסיות שחרור חומרים‬
‫זמנית של הדימום‬
‫הפצע‬
‫??‬
‫רישה בדם‪:‬‬
 ‫קו הגנה ‪2‬‬
‫בלתי ספציפי‬
‫מוניציט‪-‬מקרופאג'‬

‫מונוציט מאקרופאג'‬
‫‪ -‬פגוציט ‪ -‬בליעה‬
‫גדול‬
‫‪ 6%‬מתאי הדם הלבנים‬
‫נקרא מונציט ‪ -‬כשהוא בדם ‪ -‬ולאחר‬
‫‪ 24‬שעות עוברים לרקמה ‪ -‬ואז‬
‫נקראים‬
‫מקרופאג' ‪-‬‬
‫לנגרהס ‪ -‬בעור‬
‫קופפר בכבד‬
 ‫עי הרחבת כלי הדם קטנים ‪-‬‬

‫ה הורמון) חנקן חד חמצני ‪NO‬‬

‫דותל ‪ -‬מפעפע בדיפוזיה לאריתרוציטים ‪ -‬נקשר‬
‫דופן כלי הדם ‪ > -‬הרחבת כלי דם ‪-‬‬

‫דם כדי להגביר את זרימת האריתרוציטים‬

 ‫לייצר אריתרוציטים ‪-‬‬

‫ה גבוהה בהריון‬
‫ים וע"י כך גורם למגלובלסטים‬
‫ם מסוימים‪.‬‬
 ‫המיוגלובים קושר חמצן => לכל תא שריר לב בים (בשל האספקה הנדרשת של חמצן‪ ,‬סידן וכו')‬

‫עליון של הלב‪ ,‬חלל הבינה ‪ -‬בין שתי הריאות‪ ,‬גבול פולמונרי=ריאתי שמאלי‪ ,‬גבול פולמונרי ימני קצר יותר כי הלב‬
‫אים מהלב‪.‬‬
 ‫ורידים‬ ‫עורקים מקיפים‬
‫‪ANASTOMOSIS‬‬

‫שלד הלב‬ ‫וריד נבוב עליון‬

‫‪SUPERIOR VENA CAVA‬‬
‫בין ה‪ CIRCUMFLAX -‬ל‪LAD -‬‬

‫כדי שהמסתמים יעבדו כמו‬ ‫מנקז ראשוגפיים עליונים‬

‫שצריך הם חייבים להשאר‬
‫במבנה התקין ולא לכרוס פנימה‬
‫או להתעוות‪ .‬ולכן יש "שלד"‬
‫מבנה יציב של רקמת חיבור‬
‫מאד קולגנית גכמו גם מאפשר‬
‫בידוד חשמלי בין פרוזדורים‬
‫וחדרים‬
‫וריד נבוב תחתון‬
‫‪INFERIOR VENA CAVA‬‬
‫מנקז כל שאר הגוף‬
‫הגת הכלילית ‪+‬‬
‫‪CORONARY SINUS‬‬
‫מנקז משריר הלב‬

‫אבי העורקים יוצא מאמצע‬

‫בסיס הלב‪.‬‬
‫כיוון זרימת הדם‪ :‬מה שפותח‬
‫את המסתמים ומה שסוגר‬
‫‪8‬‬
‫אותם – שינויים בלחץ שקורים‬
‫בתוך הלב כתוצאה מזרימת‬
‫וריד הלב הקטן‬
‫דם‪ .‬כאשר החדר מתמלא בדם‬
‫‪SMALL CARDIAC VEIN‬‬
‫– עולה הלחץ – נגרים הדלתות‬
‫לעליות – ונפתחות לעורקים‪.‬‬
‫זרימת הדם היא תמי מוריד‬
‫לעלייה‬
‫מעלייה לחדר‬
‫מחדר לעורק‬
‫‪ 4‬ורידי ריאה‬
‫‪PULMONARY VEINS‬‬

‫‪4‬‬
 + ‫הגת הכלילית‬
CORONARY SINUS

‫וריד הלב הקדמי‬

ANTERIOR CARDIAC
VEIN

‫וריד הלב הגדול‬

GREAT CARDIAC VEIN

‫וריד הלב האמצעי‬

MIDDLE CARDIAC VEIN
 ‫וערים ‪METARTERIOL‬‬
‫‪PR‬‬
‫היות פתוחה או סגורה ‪ -‬ויכולה למנוע מדם לצאת‬

‫והפוך‬
‫וייה עשירה בקצות עצבים‬
‫רכזי של מערכת העצבים הסימפטטית ‪ -‬בקרת‬

‫מנתב את כמות הדם שנכנסת לרשת הקפילרית‬

‫לדרמיס ‪ -‬השוערים יתכווצו ופות דם יזרום לשם‬

‫תר דם לעור ‪ -‬כשחם ‪ -‬מוזרם יותר דם ואנו‬

‫שת הקפילרית‬
 ‫צמיגות הדם‬
‫ככל שיותר צמיד ‪ -‬ההתנגדות עולה‬
‫כל שיש יותר אריתרוציטים יש יותר חיכוך‬
‫ר חלבונים כתוצאה מדלקת ייצרו יותר חיכוך‬
‫ש יותר נימים (באדם שמן או שרירי)‪ >-‬יוצר יותר‬
‫התנגדות‬

‫רימה‬
‫‪resistance p‬‬
‫דפנות כלי הדם והדם בעצמו‬
‫בעיקר בעורקיקים‬
‫אז יש פחות חיכוך‬
‫ש יותר חיכוך‬
‫ותר חיכוך‬
‫חיכוך בין דם לדפנות‬
‫ריה ‪ -‬יש יותר חיכוך ‪ -‬התנגדות הקפית‬
‫שטף דם‬
‫בין השטח הכללי של כלי הדם‬
‫רות הזרימה‬
‫לי הדם גדול מהירות הזרימה עולה‪ .‬אבל ככל‬
‫הכללי של כלי הדם עולה ‪ -‬מהירות הזרימה‬

‫שלחץ הדם שואף ל‪ 0 -‬מהירות הזרימה עולה‬

‫ל שטח הזרימה ‪ -‬שטח יורד והמהירות עולה‬
‫לעומת הנימים‬
‫הפוך בין שטח גדול ומהירות נמוכה ושטח קטן‬
‫גבוהה‬
‫יר) מיטוכונדריות רבות שמייצרות ‪ ,ATP‬מאגרים תוך תאיים שבזמן מנוחה אוגרים סידן‪ ,‬גליקוגן‪-‬גלוקוז‪ ,ATP-‬מיוגלובין ‪ -‬חמצן זמין‪ .‬המיוגלובי‬

‫מעטפת שריר ‪ = EPIMYSIUM‬שריר‪ .‬המעטפות מתמזגות לרקמת חיבור סיבית אחת ועם רקמת החיבור של העצם‪ .‬איגוד מספר שרירים יחד‬
 ‫ין הנויירון לשריר ‪ -‬לא נוגע בשריר אלא מגיע עד הרווח) => וזה נקשר ע"י אצטילכולין רצפטור בקרום תא השריר‪.‬‬
‫פונין והשפעתם על הטרופומיוזין =>חשיפת אתרי הקישור של אקטין‪.‬‬

‫מולקולה של ‪ = ATP‬פעימה נוספת ‪ .‬כל עוד המוח שולח גירויים לשריר יש סידן חופשי‪ .‬כל עוד יש סידן בציטופלסמה אתרי הקישור של אק‬

‫ודה מהמוח אבל מתיחת שריר לא‪ .‬מתיחת שריר אחת נעשית עי כיווץ שריר אחר או במילים אחרות היא תוצר לוואי של כיווץ שריר א‬

‫‪ - ATP‬שמספק עוד כ ‪ 15 -‬שניות של כוח בשריר‪.‬‬

 ‫ה רק בזמן מנוחה‬
‫רים מתבצע רק בזמן מנוחה‬
‫ות לפינוי הקראטינין דרך השתן‪ .‬עומס על הכליות עלול להזיק להן !‬
‫(מערכת החיסון)‪.‬אם לא ניתן מנוחה הטחול לא תעשה את העבודה‪ .‬שנת לילה הכי טובה למערכת החיסון‬

‫מיוזין = כל זה קורה ב‪ 2 -‬אלפיות שניה‬

 ‫יע והם שוב מתחברים ויוצרים עוד פעימה = וככה ניתן ליצור החלקה עוקבת‪.‬‬

‫‪ 10‬יותר מהכיווץ העוויתי‪.‬‬

‫שנייה אחריה וכן הלאה‪ ,‬ניתן לתאם ביניהם ולאפשר לכל יחידה להתכווץ ולהרפות ולהתמלא באנרגיה לכיווץ הבא‪ .‬ואם‬

‫ך זמן‬

‫חידות המוטוריות)‬

‫ה‪ ,‬טונוס=לחץ)‪ :‬יצירת תנועה ‪ -‬פעילות שמשנה את אורך השריר ולא את המתח‬
‫וצרים תנועה ‪ -‬מתיחה או כיווץ‬
‫כוח בזמן שהשריר מתקצר = כווץ קונצנטרי‬
‫עה‪.‬רוב הפציעות הם אקצנטרים ‪ -‬מפעילים כח שהשריר הוא מתוח ולא מכווץ ‪ -‬יצירת כוח בזמן שהשריר מתארך = כווץ אקצנטרי (הת‬
 ‫מהירים ‪Fast glycolytic‬‬
‫קטנה ‪ -‬התעייפות מהירה ‪ -‬כח רב‪ ,‬מהיר וקצר ‪ -‬חזקים בכח מתפרץ (הנפת משקולות)‬
‫דיים‪ ,‬חזה‪ ,‬כתפיים‬
‫יבים גדול ‪ -‬תאים גדולים במיוחד (יש בהם יותר אקטין ומיוזין)‬
‫‪- AT‬נשימה אירובית במנוחה ‪ +‬בנשימה אנאירובית בפעולה ומעבר מהיר בין שני המצבים (מנוחה ‪ >-‬פעולה)‬
‫רוליזה על ידי מיוזין – מהיר (‪)msec 20-40‬‬
‫כה של מיוגלובין‬
‫קוגן‬
‫מי דם ‪ -‬צבע ורדרד‬

‫ו זז‬
 ‫דן וכו')‬

‫ימני קצר יותר כי הלב שוכב‪.‬‬

‫לובין ‪ -‬חמצן זמין‪ .‬המיוגלובין (אדום)‬

‫צם‪ .‬איגוד מספר שרירים יחדיו‬

 ‫שריר‪.‬‬

‫פלסמה אתרי הקישור של אקטין‬

‫תוצר לוואי של כיווץ שריר אחר‬

‫יר ולא את המתח\כח‬

‫מתארך = כווץ אקצנטרי (התנגדות‬

‫(מנוחה ‪ >-‬פעולה)‬
 ‫מערכת התנועה‬

‫מבנה השלד ‪ 206‬עצמות בבוגר‪ ,‬כ‪ 270 -‬אצל ילדים (חלק מהעצמות מתאחו‬
‫השלד הוא מבנה דינמי – ‪ 1‬ל‪ 4-‬שנים כל העצמות מחדשות את עצמם ‪MODELING -‬‬
‫השלד מורכב ממספר רקמות‪ :‬רקמת עצם ‪ ,Osseous TISSUE‬רקמת סחוס ‪SUE‬‬
‫‪-Endosteum‬פנימית העצם‬
‫תפקידי השלד‪ :‬צורה‪ ,‬תנועה ‪ -‬שרירי השלד מחוברים אליו בעזרת רקמות חיבור ‪ -‬גיד‬
‫עצם ואגירת שומן‪ ,‬יצירת תנועה המפיקה חום ובעקיפין תורמת לבקרת ההומאוסטזיס‬
‫‪ 80%‬ממסת השלד זה עצם דחוסה אבל שטח הפנים של העצם הספוגית גדול הרבה‬
‫הלחצים השונים על השלד גורמים לו להשתנות בהתאם ‪ -‬הבנייה של העצם היא ב‬

‫עצמות עצם היא רקמת חיבור ולכן החלק העיקרי הוא ה ‪ ,ECM -‬העצמות מהוות‬
‫זרחתי ‪)HIDROXAPETITE‬‬
‫עצם דחוסה ‪ :COMPACT BONE -‬מרושתת בכלי דם‪ ,‬בנויה במבנה של שכב‬
‫כל אוסטאון קיימת תעלה מרכזית המכילה כלי דם (נקראת גם ‪l haversian canal‬‬
‫ובין התאים מתבצע מעבר של חומרים דרך הציטופלזמה ע"י דיפוזיה‪ .‬האוסטאוציטים‬
‫לתא שבתוכן השלוחות ציטופלסמטיות של האוסטאוציט‪.‬‬
‫אופן הגעת המזון והחמצן לאוסטאונים הוא דרך כלי הדם ממיסב העצם ‪ -‬רקמת חיב‬
‫החלק הפנימי של העצם הוא חלל מודולרי שמלא במח עצם‪.‬‬
‫עצם ספוגית ‪ :CANCELLOUS BONE\ SONGY -‬העצם הספוגית בנוייה מטרב‬
‫תאים אוסטאוציטים ושלוחות שיוצרות קשר בין אוסטאוציט לאוסטאוציט‬
‫‪ ,ECM‬אבל אין את המבנה של הגלילים כמו בעצם הדחוסה‬
‫סביב כל טרבקולה יש עטיפה של תאים צעירים – אוסטאוגנים‪ ,‬שיכולים להפוך להיות‬
‫בין הטרבלוקולת נמצא מח העצם‪.‬‬
 ‫התגרמות ‪OSTEOGENESIS‬‬
‫‪ .1‬יצירה ראשונית בעוברות‪:‬‬
‫התגרמות תוך קרומית ‪ -APPOSITIONAL GROWTH‬פנים‪-‬החוצה ‪ -‬טרבקולות‬
‫לאוסטאוגנים ואוסטאובלסטים‬
‫עצמות שטוחת מוח‪ ,‬רוב עצמות הפנים‪ ,‬החלק המרכזי של עצמות הבריח‬
‫הגרמות תוך סחוסית ‪ - ENDOCHONDRAL OSSIFICATION‬מהחוץ פנימה מי‬
‫באפיפיזות‪ :‬תאי מזכימה ‪ -‬כונדרובלסטים בהיפרפלסיה וטרופיה‪ -‬אוסטאובלסטים‬
‫עצמות ארוכות‪ ,‬עצמות קצרות‪ ,‬חלק מהמיוחדות‬
‫‪ . 2‬צמיחה בגיל הילדות והנעורים ‪ -‬ססגירת הלוחית האפיפיזיאלית ‪ -‬תל‬
‫‪ .3‬עיצוב ותחזוקה ‪REMODELING -‬‬

‫מבנה היסטולוגי של עצם‬

‫תאים בוני עצם אוסטאוגנים תאי גזע בפנימית ומיסב העצם‪ ,‬מתחלקים ומתמיינים אוסטאובל‬
‫תאי חזק שולחים שלוחות ציטופלסמטיות דרך הלקונות בהם ממוקמים ודרכם יגיעו לכלי דם ויקבלו חמצ‬
‫בוגרת יש בעיקר אוסטאוציטים‪.‬‬
‫תאים סופגי\ממיסי עצם אוסטאוקלסטים תאים פגוציטים בעלי מספר גרעינים‪ ,‬בעיקר בפנימית‬
‫האיזון בין האוטאובלסטים בוני העצם לבין האוטאוקלסטים ממיסי העצם נעשה עי בקרה הורמונלית שגם אח‬
‫ממקור עוברי ‪ -‬אוסטאובלסט ‪ -‬פעיל אוסטאוציט ‪ -‬לא פעיל שיכול לחזור להיות פעיל (אוסטאוקלסט ‪-‬‬
‫ממקור עוברי ‪ -‬כונדרובלסט ‪ -‬פעיל כונדרוציט ‪ -‬לא פעיל‬

‫השפעת מינרלים וויטמינים על העצם‬

‫יותר מדי סידן זה בעייתי ופחות מדיי זה בעייתי‬
‫יותר מדיי סידן ‪ -‬הסתיידות עורקים אבנים בכליות‪ ,‬אבנים במרה‬
‫מעט מדיי סידן ‪ -‬פעילות רבה מצריכה סידן‪ :‬שרירים‪ ,‬עצבים‪ ,‬קרישה‪ ,‬חיסון‪ ,‬חיזוק עצמות‬

‫ספיגת סידן‬ ‫‪D‬‬

‫מייצר אוסטאוקלצין ‪ -‬חלבון חשוב בחומר חוץ תאי‬ ‫‪K‬‬

‫עצמות‬

‫קולגן‬ ‫‪C‬‬

‫‪ - DNA‬בניית חלבונים‬ ‫‪B12‬‬

‫אוסטאובלסטים‬ ‫‪A‬‬
‫‪ - INSULIN GROWTH LIKE‬הורמון גדילה‬ ‫‪ - IGF‬הורמון גדילה‬

‫אסטרוגן וטוסטסטרון‬ ‫הורמוני רבייה‬

‫‪T3 - T4‬‬ ‫הורמוני התירואיד (בלוטת התריס)‬

‫פארתירואיד הורמון‬ ‫הורמוני תירואיד ‪- PTH -‬‬

‫הורמוני תירואיד ‪ -‬קלציטונין‬

‫פעילות יתר של בלוטת התריס‪ >-‬עודף קלציטונין ‪ >-‬חוסר סידן בדם ‪ +‬עליית רמת סידן בעצמות‬
‫תת פעילות בלוטת התריס ‪ >-‬עודף סידן בדם ‪ +‬ירידת רמת סידן בעצמות‬

‫אוסטאופניה (בריחת סידן אחרי המנופאוזה) ‪ -‬ירידה‬

‫אוסטופורוזיס‬
‫הזדקנות רקמת העצם‬
‫עקמומיות‬

‫= עליון‬ ‫‪ EPIPHYSES‬אפיפיזה‬ ‫עצם ארוכה‬

‫שתי קצות העצם‬ ‫‪LONG BONE‬‬

‫‪ CANCELLOUS BONE‬עשוייה מעצם ס‬ ‫תפקיד‪ :‬מנופים‪ ,‬יכולות‬

‫לעמוד בעומס (תנועה‬
‫‪ COMPACT BONE‬וקליפה דחוסה סביב ה‬ ‫ועמידות)‬
‫‪ - ARTICULAR‬סחוס מ‬ ‫‪CARTILAGE -‬‬
‫כדי שהעצמות הארוכות‬
‫יעמדו במשקל הגוף הן‬
‫מפותלות מעט במרכז‬
‫הדיאפיזה ונקודות‬
‫הפיתול יווצרות עמידות‬
‫מטפיזה‬ ‫ללחץ‪.‬‬
‫‪METAPHYSIS‬‬
‫הקו האפיפיזיאלי‬
‫אפיפיזה‬
‫‪EPIPHYSEAL LINE‬‬
‫עצם ספוגית‬
‫בשתי קצות העצם בין האפיפיזה לדיאפיזה‬
‫קליפת עצם דחוסה סביב‬
‫סחוס המפרק ‪-‬‬
‫מבנה מסחוס היאליני הנמצא אצל ילדים ומתבגרי‬
‫= הרחבה‬ ‫דיאפיזה‬ ‫‪ARTICULAR‬‬
‫‪DIAPHYSIS‬‬ ‫‪CARTILECATILAGE‬‬
‫החלק המוארך והמרכזי‬ ‫שאלה‪ :‬האם הכוונה‬
‫של העצם‬ ‫בסחוס ההיאלרוני שנמצא‬

‫הקף עבה לדיאפיזה עשוי‬

‫מעצם דחוסה‬
‫‪COMPACT‬‬
‫‪BONE‬‬
 ‫= הרחבה‬ ‫דיאפיזה‬
‫‪DIAPHYSIS‬‬
‫החלק המוארך והמרכזי‬
‫בסחוס ההיאלרוני שנמצא של העצם‬
‫באפיפיזה לאותו אחד‬
‫הקף עבה לדיאפיזה עשוי‬ ‫שבמטפיזה ?‬
‫מעצם דחוסה‬ ‫מטפיזה‬
‫קו אפיפיזיאלי‬
‫‪COMPACT‬‬ ‫סחוס היאלרוני‬
‫‪BONE‬‬ ‫דיאפיזה‬
‫הקף עצם דחוסה‬
‫חלל מח עצם ‪-‬‬
‫‪MEDULLARY CAVITY‬‬
‫‪BONE MARROW‬‬
‫מעט עצם ספוגית‬
‫פנימית העצם‬
‫‪ ENDOSTEUM-‬סביב‬
‫חלל מח העצם‪.‬‬
‫מיסב העצם ‪-‬‬
‫‪PREIOSTEUM‬‬
‫מטפיזה‬
‫אפיפיזה‬

‫עצם קצרה‬
‫‪SHORT BONE‬‬

‫תפקיד‪ :‬תנועת גלישה‬

‫הקף ‪ -‬מעצם דחוסה‬

‫מבנה קובייתי שבו האורך‬
‫והרוחב דומים‪.‬‬
‫שורש כף הרגל ‪-‬‬
‫‪TARSAL BONES‬‬
‫(מלבד עצם העקב)‬
‫עצמות שורש כף‬
‫היד‪CARPAL BONES‬‬
 ‫עצם שטוחה‬
‫‪FLAT BONE‬‬

‫תפקיד‪ :‬הגנה על איברים‬

‫בחלקו הפנימי כמות‬

‫גדולה של מח עצם‪.‬‬
‫(איתור לוקמיה מעצם זו)‬
‫הקף ‪ -‬מעצם דחוסה‬
‫קופסת המוח‪ ,‬לב‪ ,‬עצמות‬
‫השכם‪ ,‬הצלעות‪ ,‬עצם‬
‫החזה‬

‫עצם ססמואידית‬
‫‪SESAMOID BONE‬‬
‫עשוייה מעצם דחוסה‬
‫עצמות קטנות בתוך‬
‫מעטפת גיד ולחיזוקו‪.‬‬
‫במקומות של רמת חיכך‬
‫גבוהה‪ .‬מבנה עדול דמוי‬
‫גרגיר (מלבד הפיקה‬
‫שגדולה הרבה יותר)‬

‫עצם מיוחדת‬
‫‪IRREGULAR BONE‬‬
‫חלקים של עצם דחוסה ‪-‬‬
‫קשתות וחוליות‪ ,‬עצמות‬
‫הפנים‪ ,‬עצם העקב‪ ,‬עצם‬
‫האגן‪.‬‬

‫רקמת חיבור סיבית יוצאת דופן ‪ -‬רקמת סחוס ‪CARTILAGE TISSUE -‬‬
‫סולפט‪-‬ג'לטיני ‪-‬מגן מפני חדירת מיקרואורגניזמ‬ ‫קונדרואיטין‬
‫מאחה החיק‬ ‫אלסטין‪,‬חולייתית‬ ‫קולגן‪,‬‬
‫דיסקה בין‬ ‫‪: ECM‬‬
‫מרכזיים‬ ‫א‪-‬וסקולרית‬
‫צירים‬ ‫סחוס סיבי‬
‫סחוס זגוגיקלוגן‪ ,‬אלסטין כל מפרק זז רוב הסחוסים שמצריכים תנועה‪ ,‬עומס‪ ,‬ומעט גמישות קנה נשימה‪ ,‬א‬
‫סחוס גמיש בעיקר אלסטין גמישות ללא עמידות אפרכסת האוזן תעלת שמע פנימית סחוס מייתריי הקול‬
‫‪ 206‬עצמות בבוגר ‪ 300 ,‬בתינוק‬ ‫מבנה השלד‪:‬‬
‫שלד מוסף ‪APPENDICULAR SKELATON - 126 -‬‬
‫עצמות אגן‪ ,‬עצמות הבריח‪ ,‬עצמות הגפיים‬
 ‫מפרק עם עצם החזה‬ ‫‪ 2‬עצמות בריח‬ ‫חגורת הכתפיים ‪4 -‬‬
‫מפרק עם עצם השכם‬ ‫‪CLAVICULA‬‬ ‫עצמות‬
‫‪ PECTORAL GIRLDLE‬עצם ארוכה שנוצרת כמו‬
‫עצם שטוחה‬
‫אצל גברים יותר מעוקלת‬

‫מפרק השיא עם עצם‬ ‫‪ 2‬עצמות שכם‬

‫הבריח‬ ‫‪SCAPULA‬‬
‫עצם שטוחה‬

‫‪ .1‬קוץ השכם ‪ -‬בליטה‬

‫‪ - ACROMION .2‬שיא‬
‫בליטת השכם‬
‫‪CORACOID .3‬‬
‫‪- PROCESS‬זיז החרטום‬
‫מפרק החלל הגומתי עם‬ ‫‪ .4‬חלל גומתי‬
‫עצם הזרוע ‪ -‬כתף‬ ‫‪GLENOID CAVITY‬‬
 ‫מפרק ‪ELBOW‬‬ ‫עצם הזרוע‬ ‫גף עליון ‪ 30‬עצמות‬
‫עצם הזרוע ‪HUMERUS‬‬ ‫‪HUMERUS‬‬ ‫‪UPPER LIMB‬‬
‫עצם הזרוע ‪HUMERUS‬‬ ‫שאלה ‪ :‬עצם ארוכה ?‬
‫‪ +‬גומד ‪ULNA‬‬
‫‪ .1‬גומץ הגומד‬
‫מפרק ראשיש‬ ‫‪ULNAR FOSSA‬‬
‫‪CAPITULUM‬‬ ‫‪ .2‬גומץ החישור‬
‫ראשיש ‪CAPITULUM +‬‬ ‫‪RADIAL FOSSA‬‬
‫‪ RADIUS‬רדיוס‬ ‫‪ .3‬ראשיש‬
‫מפרק סליל ‪TROCHLEA‬‬ ‫‪CAPITULUM‬‬
‫סליל ‪+ TROCHLEA‬‬ ‫‪ .4‬סליל‬
‫גומד ‪ULNA -‬‬ ‫‪TROCHLEA‬‬
‫‪ .5‬ראש‬
‫שאלה‪ :‬האם זה מפרק ?‬ ‫‪ .6‬גבשושית גדולה‬
‫איזה ‪ 2‬עצמות מחבר ?‬ ‫‪GRAETER‬‬
‫גומץ זיז המפרק‬ ‫‪TUBEROSITY‬‬
‫‪OLECRANON FOSSA‬‬ ‫‪ .7‬גבשושית קטנה‬
‫‪LESSER‬‬
‫‪TUBEROSITY‬‬
‫‪ .8‬עלית‪-‬עלי‬
‫‪EPICONDYLE‬‬
‫‪ .9‬גומץ זיז המפרק‬
‫‪OLECRANON FOSSA‬‬

‫הרדיוס יכול לעלות על גבי‬ ‫גומד‪ULNA -‬‬ ‫עצמות האמה‬

‫הגומד‪ .‬בצורה של ‪X‬‬ ‫בצד הזרת‬ ‫‪ANTEBRACHIUM‬‬
‫כאשר מסובבים את כף היד‬ ‫שאלה ‪ :‬עצם ארוכה ?‬
‫כלפי מטה‬
‫קרום בין גרמי‬ ‫גומץ זיז המפרק‬
‫‪INTEROSSEOUS‬‬ ‫‪ OLECRANON FOSSA‬זיז המפרק‬
‫‪MEMBRANE‬‬ ‫‪OLECRANON‬‬
‫רקמת חיבור מחברת בין‬ ‫זיז המפרק‬
‫הגומד לחישור‬ ‫‪OLECRANON‬‬

‫החישור ‪RADIUS‬‬ ‫ראש החישור‬

‫בצד האגודל‬ ‫‪CAPITULUM‬‬
‫ארוכהיד?‬ ‫עצם‬ ‫שאלה ‪:‬‬
‫עצמות שורש כף‬ ‫‪8‬‬
‫‪CARPUS‬‬

‫‪ = 1‬אגודל‬ ‫‪ 5‬עצמות כף יד ‪ -‬מסרק‬

‫‪ = 5‬זרת‬ ‫‪METACARPUS‬‬
‫אגודל = ‪ 2‬עצמות‬ ‫‪ 14‬עצמות אצבעות‬
‫כל אצבע ‪ 3 -‬עצמות‬ ‫‪ - PHALANGS‬גלילים‬

‫‪ 2‬עצמות אגן‬ ‫חגורת האגן ‪ 3 -‬עצמות‬

‫‪COXAL BONES‬‬ ‫‪PELVIC GIRDLE‬‬
 ‫חגורת האגן ‪ 3 -‬עצמות‬
‫עצם העצה ‪SACRUM‬‬ ‫‪PELVIC GIRDLE‬‬
‫במקור ‪ 3‬עצמות שמתאחות ל‪1 -‬‬
‫מבנה נסגר בשנות ה‪.20 -‬‬
‫עצם מיוחדת אך חלק גדול ממנה היא עצם שטוחה‬
‫זווית קשת החיק גדולה מ‪ 90 -‬מעלות ‪ -‬נשים ‪ ,‬קטנה‬
‫מ‪ 90 -‬מעלות ‪ -‬גברים‬
‫עצם הזנב אצל אישה פונה מטה והוא רחב וקעור יותר‬
‫אצל הגבר הוא פונה קדימה‪.‬‬

‫עצם הירך‬ ‫גף תחתון ‪ 30 -‬עצמות‬

‫‪FEMUR‬‬

‫פיקה‬
‫‪PATELLA‬‬
 ‫שוק ‪CRUS‬‬

‫שוקה ‪TIBIA‬‬

‫שתי עצמות שוק מחוברות עי קרום בין גרמי‬

‫‪INTEROSSENOUS MEMBRANE‬‬

‫שוקית ‪FIBULA‬‬
‫פטישון תיכון ‪MEDIAL MALLEOLUS‬‬
‫פטישון צדדי ‪LATERAL MALLEOLUS‬‬
‫עצם הקרסול ‪TALUS‬‬ ‫קרסול ‪ 7 -‬עצמות‬
‫עצם העקב ‪CALCANEUS‬‬ ‫‪TORSAL‬‬
‫‪ 60%‬ממשקל הגוף‬ ‫הנושאת‬
‫עצמות‬ ‫מיוחדת‬
‫רגל ‪7 -‬‬ ‫עצם‬
‫שורש כף‬ ‫העקב‬ ‫מלבד‬ ‫קצרות‬ ‫עצמות‬
‫‪FOOT‬‬‫‪TARSUS‬‬
‫כף רגל‬
‫עצם העקב‬
‫‪CALCANEUS‬‬
‫עצם מיוחדת הנושאת‬
‫‪ 60%‬ממשקל הגוף‬

‫עצם הקרסול ‪TALUS‬‬

‫מעבירה את המשקל בזמן‬
‫הליכה‬
‫אצבעות‬

‫מפרקים \ ‪ \ ARTHROSIS‬מפגש בין עצמות \ ‪JOINT‬‬

‫‪ FIBROUS ARTHROSES‬מחובר‪ -‬צמוד ‪ -‬דבוק רקמת‬ ‫סיבי וסינובי‬ ‫יש ‪-‬מפרק‬
‫פיברוטי‬ ‫בחוליות‬
‫סיבי‬ ‫מפרק‬
‫סדירה ‪ - CARTILAGINOUS ARTHROSES‬תנועה מוגבלת ‪-‬‬ ‫לא זגוגי ‪-‬‬ ‫מפרק צפופה‬
‫סחוסי או‬ ‫חיבור‬
‫‪ SYNOVIAL‬תנועה חופשית ‪DIATHROSIS‬‬ ‫סחוס סיבי‬ ‫‪ AMPHIATHROSIS‬יש‬
‫‪ARTHROSES‬‬ ‫מפרק סינובי‬
‫סינובי ‪ -‬מוריד חיכוך‪ ,‬מזין‬ ‫שמפרישה נוזל‬
‫סינובים‬ ‫חיבור‬
‫של מפרקים‬ ‫קרום סינובי ‪ -‬שכבת תאי רקמת‬
‫תנועות‬
‫‪ 2‬עצמות הנעות אחת ביחס‬ ‫גלישה ‪GLIDING‬‬
‫לשנייה ‪ -‬קדימה או אחרוה‬
‫או מצד לצד‬

‫תנועה זוויתית בין ‪2‬‬ ‫תנועה זוויתית‬

‫עצמות (מנוף או מעגל)‬ ‫תנועת מנוף‬
‫‪FLEXION .‬‬
‫‪EXTENSION‬‬
‫פשיטת יתר ‪ -‬כיפוף אחורי‬
‫‪HYPEREXTENSION‬‬
 ‫ריחוק‪ -‬אבדוקציה קירוב‬
‫‪ -‬אדוקציה‬
‫\ ‪ABDUCTION‬‬
‫‪ADDUCTION‬‬
‫תנועת סיבוב מעגלי ‪-‬‬
‫‪- CIRCUMDUTION‬‬
‫סיבוב הקצה המרוחק של‬
‫העצם‬
‫תנועת סיבוב צירי‬
‫‪ - ROTATION‬תנועה רב‬
‫צירית ‪MULTIAXIAL‬‬
‫העלאה הורדה‬ ‫תנועות מיוחדות‬
‫‪ELEVATION‬‬
‫‪DEPRESSION‬‬
‫דחיקה\ משיכה‬
‫‪PROTRACTION\RETR‬‬
‫‪ACTION‬‬
‫הפניית כף הרגל‬
‫‪INVERSION‬‬
‫‪EVERSION‬‬
‫כיפון\ גיבון‬
‫‪( SUPINATION‬תנוחה‬
‫של עמידה אנטומית)‬
‫\‪PRONATION‬‬
‫כיפוף כף הרגל לפנים \‬
‫לאחור ‪PLANTAR‬‬
‫\ ‪FLEXION‬‬
‫‪DORSIFLEXION‬‬
‫תנועה חוצה של האגודל ‪-‬‬
‫‪APPOSITION‬‬
‫מבנים לחיזוק המפרק הסינובי‬
‫רקמת חיבור צפופה סדירה שמחברת עצם לעצם‬ ‫‪ LIGAMENT‬רצועה‬

‫כרית סחוס סיבי ‪ -‬עמידות בעומס‬ ‫‪ MENISCUS‬סהרון‬

‫כיסוי נוזל סביב המפרק ‪ -‬נוזל מיימי בהקף המפרק‬ ‫‪ BURSAE‬אמתחות‬

‫שומן מוריד חיכוך‬ ‫שומן‬

‫שתי שכבות של רקמת חיבור ובינהין נוזל‬ ‫‪TENDON SHEATH‬‬
‫מעטפת גיד‬
‫עוזרים בעיצוב המבנה‪,‬יציבה‪ ,‬קיבוע‪ ,‬מניעת פריקה‬ ‫שרירים וגידים‬
‫סחוס סיבי להעמקת שקע המפרק‪ ,‬ולמנוע פריקה ‪-‬‬ ‫‪ LABRUM‬רצועה‬
‫סחוסית‬
‫הזדקנות המפרקים הסינובים‬
 ‫קצב חלוקת התאים הולך‬ ‫הזדקנות המפרקים‬
‫ויורד‬
‫ייצור מופחת בחלבוני ה‪-‬‬
‫‪ ECM‬בסחוס וברקמות‬
‫החיבור‬
‫ירידה באלסטין‬
‫ירידה בקולגן‬
‫גשרי רוחב בין חלבוני‬
‫הקולגן הופכת פחות‬
‫מסודרת‬
‫ירידה בגמישות ובחוזק‬
‫הצרות כליי דם‬

‫שם המפרק‬ ‫מבנה של מפרקים‬

‫מפרק סיבובי ‪ -‬שמאפשר ‪ - c1 - c2‬אקסיס ואטלס‬

‫רדיוס ואולנה‬ ‫רוטציה‬

‫מפרק הכתף‬
‫סינובי כדורי‬
‫מפרק‬
‫‪HUMERO SCAPULAR‬‬
‫‪ARTHROSIS‬‬ ‫כדורי‬
‫‪JOINT‬‬ ‫כתף‬
‫ירך‬
‫עצם הזרוע‬
‫‪HUMERUS‬‬
‫חלל גומתי‬
‫‪GLENOID CAVITY‬‬
‫בעצם השכם‬
‫עצם השכם‬
‫‪SCAPULA‬‬

‫תנועה רב צירית‬
‫כיפוף\פשיטה‬
‫כיפוף אחורי‬
‫הרחקה\קירוב‬
‫סיבוב צירי‬
‫סיבוב מעגלי‬
‫סינובי‬ ‫מפרק ירך‬
‫כדורי‬
‫‪ILEOFEMORAL‬‬
‫‪JOINT‬‬

‫שקע מחרשת‬
‫‪ACETABULUM‬‬
‫עצם הירך‬
‫‪FEMUR‬‬

‫כיפוף‪/‬יישור‬
‫קירוב‪/‬ריחוק‬
‫רוטציה‬

‫הבדל בין גבר לאישה‬

‫הזווית בין עצם הירך‬
‫לשוקה חדה יותר אצל‬
‫אישה‬
‫ברך רחבה יותר אצל גבר‪.‬‬

‫שורש כף היד ‪ -‬לאגודל‬ ‫מפרק אוכף‬

‫שורש כף היד‬ ‫מפרק מישורי‬

‫שורש כף הרגל‬
‫עצם הבריח ושכם‬
‫עצם בריח ועצם החזה‬
‫צלע וחולייה‬
‫צלע ועצם החזה‬
 ‫מרפק‬
‫סינובי צירי‬
‫מפרק צירי‬
‫מרפק‪,‬‬
‫‪ELBOW‬‬
‫ברך‪,‬‬
‫קרסול עם שוק‪,‬‬
‫עצם הזרוע‬
‫בין האצבעות‬
‫‪HUMERUS‬‬
‫החישור‬
‫‪ - RADIUS‬צד אגודל‬
‫גומד‬
‫‪ - ULNA‬צד זרת‬

‫תנועה חד צירית‬
‫כיפוף‪/‬יישור‬

‫מפרק הברך‬
‫סינובי צירי‬
‫‪TIBIOFEMORAL‬‬
‫‪ARTHROSIS‬‬

‫עצם הירך‬
‫‪FEMUR‬‬
‫שוקה‬
‫‪TIBIA‬‬
‫פיקה‬
‫‪PATELLA‬‬

‫תנועה חד צירית‬
‫כיפוף‪/‬יישור‬
‫וסיבובית קלה‬

‫זווית שונה בין הירך‬

‫לשוקה בגלל האגן =>‬
‫מקביל ורחב ‪ -‬גבר‬
‫יותר זווית וצר ‪ -‬אישה‬

‫שורש כף היד‬ ‫מפרק‬

‫והרדיוס‬
‫אליפטי‬
 ‫מפרק‬
‫אליפטי‬
‫שורש כף היד‬
‫והמטקרפליות‬

‫לסת‬
‫התחתונה‬
‫ועצם הרקה‬
‫אטלס‬
‫ועורפית‬
‫פציעות‬
‫מתיחה או קרע ברצועות‬ ‫נקע‬
‫(אין שבר או פריקה)‬
‫ותגובה דלקתית‬
‫פריקה ‪ -‬יציאה מהמקום‬
‫פגיעה בשלמות העצם‪ ,‬אין‬ ‫שבר סגור‬
‫פגיעה בעור‬
‫העצם יוצאת מהעור‬ ‫שבר פתוח‬

‫מרפק‬
 ‫לדים (חלק מהעצמות מתאחות עם הזמן) – כ‪ 20% -‬ממשקל הגוף‬
‫שות את עצמם ‪REMODELING -‬‬
‫‪ ,Osseo‬רקמת סחוס ‪ ,CARTILAGE TISSUE‬רקמות חיבור‪ ,PRIOSTEUM-‬רקמות אפיתל‪ ,‬רקמת עצבים רקמ‬

‫יו בעזרת רקמות חיבור ‪ -‬גידים‪ ,‬הגנה הומאוסטזיס‪ -‬שמירה על הרכבי הסידן (העצם הוא מבנה מינרלי)‪ ,‬יצירת תאי ה‬
‫תורמת לבקרת ההומאוסטזיס‪.‬‬
‫ל העצם הספוגית גדול הרבה יותר‪.‬‬
‫ם ‪ -‬הבנייה של העצם היא בהתאם ללחץ‪ .‬קצב השינויים נעשה איטי יותר ככל שמתבגרים‪ .‬הבקרה היא הורמונלית‬

‫א ה ‪ ,ECM -‬העצמות מהוות כ‪ 20% -‬ממשקל הגוף‪ 15%( .‬מים‪ 30% ,‬סיבים חלבוניים ‪ 30% -‬מהם ‪ -‬קולגן‪ 55% ,‬מ‬

‫לי דם‪ ,‬בנויה במבנה של שכבות גלילים של תאים ושל חומר חוץ תאי‪ .‬כל שכבת גלילים נקראים אוסטאון (או‪system :‬‬
‫את גם ‪ . )Central canal haversian canal‬יש הרבה יותר חומר בין תאי מאשר תאים‪ .‬בין תא לתא יש קשר וגשר‬
‫ע"י דיפוזיה‪ .‬האוסטאוציטים לכודים בחללים קטנים הנקראים לקונות‪ .‬בין הלקונות מחברות תעלות זעירות – ‪aliculi‬‬

‫ממיסב העצם ‪ -‬רקמת חיבור סיבית צפופה אי סדירה‪ ,‬דרך תעלות הוורס‪ ,‬תעלות וולקמן (‪ ,)Volkman’s canal‬והק‬
‫צם‪.‬‬
‫העצם הספוגית בנוייה מטרבקולות‪ .‬והיא בנוייה גם מאותם תאים ואותו הרכב כמו בעצם הדחוסה‪.‬‬
‫ט לאוסטאוציט‬
‫סה‬
‫אוגנים‪ ,‬שיכולים להפוך להיות אוסטאובלסטים בהקף גם נמצאים האוסטאוקלסט – עם מספר הגרעינים‪ ,‬הממיסים‬
‫‪ -A‬פנים‪-‬החוצה ‪ -‬טרבקולות ‪ -‬מיסב העצם (פריאוסטאום)‪ -‬עצם דחוסה ‪ -‬תאי מזנכימה מפרישים לנוזל החוצתאי ש‬

‫י של עצמות הבריח‬
‫‪ - ENDOC‬מהחוץ פנימה מיסב העצם (פריאוסטאום) סביב תבנית סחוסית ‪ -‬דיאפיזה ‪ -‬חלל מודולרי ‪ -‬מרכזיי הת‬
‫ה וטרופיה‪ -‬אוסטאובלסטים ‪ -‬קלציפיקציה‬

‫חית האפיפיזיאלית ‪ -‬תלוי באסטרוגן‪.‬‬

‫אבל לא מתרבים אוסטאוציטים‬ ‫מתחלקים ומתמיינים אוסטאובלסטים אוסטאוגנים ששהתחלקו והפכו פעילים מפרישים קולגן וסידן זרחתי‬
‫ם ודרכם יגיעו לכלי דם ויקבלו חמצן ומזון‪ ,‬ושיחחרו פסולת ‪ .‬לא פעילים אבל לא מתים ויכולים לשחזר פעילות‪ ,‬יש תחלופה של תאי עצם‪ ,‬ואוסטאוגנ‬

‫בעלי מספר גרעינים‪ ,‬בעיקר בפנימית העצם ממקור תאי דם במח העצם מפרישים ליזוזומים וממיסים את העצם‬
‫נעשה עי בקרה הורמונלית שגם אחראית על בקרת מאגרי הסידן‪.‬‬
‫חזור להיות פעיל (אוסטאוקלסט ‪ -‬מפרק)‬

‫ה‬
‫רישה‪ ,‬חיסון‪ ,‬חיזוק עצמות‬

‫ספיגת סידן‬

‫קלצין ‪ -‬חלבון חשוב בחומר חוץ תאי של‬

‫עצמות‬

‫קולגן‬

‫‪ - DNA‬בניית חלבונים‬

‫אוסטאובלסטים‬
 ‫משחרר גורמי גדילה ‪ -‬יותר אוסטאובלסטים‬ ‫‪ - INSULIN GROW‬הורמון גדילה‬

‫אסטרוגן וטוסטסטרון‬

‫מגיעים לכל תאי הגוף ומעודדים את הקצב המטבולי‬ ‫‪T3 - T4‬‬

‫שומר על הומאוסטזיס של סידן בדם‬ ‫פארתירואיד הורמון‬

‫שומר על הומאוסטזיס של סידן בדם‬

‫ם ‪ +‬עליית רמת סידן בעצמות‬
‫בעצמות‬

‫ריחת סידן אחרי המנופאוזה) ‪ -‬ירידה בקצב התחלקות התאים ‪ -‬בעיקר מרמה נמוכה של אסטרוגן‬

‫עצם הירך‬
‫‪FEMUR BONE‬‬
‫= עליון‬ ‫אפיפיזה‬
‫צם‬
‫עצם הזרוע‬
‫‪HUMERUS BONE‬‬
‫‪ CANCELLO‬עשוייה מעצם ספוגית‬
‫עצמוות האמה‬
‫‪RADIUS‬‬ ‫‪ COMPA‬וקליפה דחוסה סביב האפיפיזה‬
‫‪ - ARTICULAR‬סחוס מפרק היאלרוני ‪ -‬מפחית חיכוך בין עצמות המפרק‬ ‫‪CAR‬‬

‫הגומד‬
‫‪ULNA‬‬
‫עצמות השוק‬
‫‪TIBIA‬‬
‫עצמות השוקית‬ ‫עצם בין האפיפיזה לדיאפיזה‬
‫‪FIBULA‬‬
‫עצמות הבריח‬ ‫התארכות עצם‪.‬‬
‫ומאפשרהעצם‬ ‫העצם ומתבגרים בלבד‬
‫חלל מח‬ ‫פנימית ילדים‬
‫היאליני הנמצא אצל‬
‫‪CALVICULAE‬‬ ‫‪ENDOSTEUM‬‬
‫‪MEDULLARY CAVITY‬‬
‫עצמות האצבעות‬
‫רקמת חיבור סיבית‬
‫חלל גלילי (המפחית את משקל העצם מבלי לפגוע‬ ‫צפופה המרפדת את‬
‫בחוזקה) במרכז הדיאפיזה המכיל את רקמת מח‬ ‫החלל הפנימי של העצם‬
‫העצם‬ ‫בחלל מח העצם‬
‫‪BONE MARROW‬‬
‫ומכיל מעט עצם ספוגית‬ ‫מכילה תאי גזע ותאים‬
‫‪CANCELLOUS BONE‬‬ ‫בוני עצם‬

‫מיסב העצם‬
‫‪PERIOSTEUM‬‬
‫וסקולרית‬
 ‫חלל מח העצם‬ ‫פנימית העצם‬
‫‪ENDOSTEUM‬‬
‫‪MEDULLARY CAVITY‬‬
‫עצמות הבהונות‬ ‫רקמת חיבור סיבית‬
‫חלל גלילי (המפחית את משקל העצם מבלי לפגוע‬ ‫צפופה המרפדת את‬
‫בחוזקה) במרכז הדיאפיזה המכיל את רקמת מח‬ ‫החלל הפנימי של העצם‬
‫העצם‬ ‫בחלל מח העצם‬
‫‪BONE MARROW‬‬
‫ומכיל מעט עצם ספוגית‬ ‫מכילה תאי גזע ותאים‬
‫‪CANCELLOUS BONE‬‬ ‫בוני עצם‬

‫מיסב העצם‬
‫‪PERIOSTEUM‬‬
‫וסקולרית‬
‫בעלת שתי שכבות‬
‫‪ .1‬רקמת חיבור צפופה לא סדירה בעלת קשיחות‪.‬‬
‫סביב הדיאפיזה‪.‬‬
‫‪ .2‬רקמה של תאי גזע ‪ OSTEOGENIC CELLS‬בעלי‬
‫יכולת להתבגר לתאים בוני עצם ‪ -‬עוזרים בתיקונה‬
‫ומספקת נקודות אחיזה לרצועות וגידים‬
 ‫שלד צירי ‪AXIAL SKELATON - 80 -‬‬
‫שמות‬ ‫הגולגולת‪ ,‬עמוד השידרה וכלוב החזה‬
‫הרכב‬
 ‫מצח‬ ‫קופסת המוח ‪8 -‬‬
‫‪FRONTAL‬‬ ‫‪CRANIUM‬‬

‫‪ 2‬קדקד‬
‫‪PARIETAL‬‬

‫‪ 2‬רקה ‪: TEMPOARL -‬‬

‫החלק השטוח של הטמפורל‬

‫‪TEMPORAL SQUAMA‬‬
‫מאחורי האוזן ‪ -‬הזיז הפטמתי‬
‫‪MASTOID PROCESS‬‬
‫פתח שמע חיצוני‬
‫‪EXTERNAL AUDITORY METUS‬‬
‫עצם עורפית‬
‫‪OCCIPITAL‬‬

‫הנקב הגדול‬
‫‪FORAMEN MAGNUM‬‬

‫מפרקים עליים של העורף‬

‫‪OCCIPITAL CONDYLES‬‬

‫עצם יתד‬
‫‪SPHENOID‬‬

‫‪ 2‬סינוסים‬

‫האוכף הטורקי‬

‫עצם הכברה‬
‫‪ETHMOID‬‬

‫לוחית הכברה ‪ -‬בעלת ‪ 40‬חרירים מעבר לעצבי ריח‬

‫‪CRIBORIFORM PLATE‬‬
‫עצמות תפר‬
‫‪SUTURA BONES‬‬
‫‪ 2‬גשר האף‬ ‫פנים ‪14 -‬‬
‫‪NASAL‬‬ ‫‪FACE‬‬
‫‪ 2‬דמעות‬
‫‪LACRIMAL‬‬
‫‪ 2‬חיך‬
‫‪PALATINE‬‬
 ‫‪ 2‬קונכייה תחתונה‬
‫‪INFERIOR CONCHAE‬‬

‫‪ 1‬מחצית אף תחתונה‬
‫מחרשה‬
‫‪VOMER‬‬
‫‪ 2‬עצמות לסת עליונה‬
‫‪MAXILLAE‬‬

‫‪ 2‬עצמות לחי‬
‫‪ZYGMATIC BONE‬‬
‫‪ 1‬לסת תחתונה‬
‫‪MANDIBULA‬‬
‫אזניים ‪2 -‬‬
‫‪EAR‬‬

‫‪ 7‬חוליות צוואריות‬ ‫עמוד השידרה ‪ – column vertebra‬בתינוק‪33 :‬‬

‫‪Cervical vertebrae‬‬
‫גוף חולייה קטן וקשת חולייה רחבה‬
‫‪ 2‬הזיזים הצדדים עם חור בחוליות שעוברים בהם‬
‫דם‪.‬‬
‫הצוואר בנוסף לתעלה המרכזית‬
‫‪ 12‬חוליות חזה‬
‫‪Thoracic vertebrae‬‬
‫עצם החזה ‪ -‬סטרנום מקדימה‬
‫ומאחורה ‪ -‬חוליות החזה‬
‫כל חולייה יוצרת מפרק עם ‪ 2‬צלעות ‪ 12 -‬זוגות ש‬
‫צלעות‬
‫התפתחות עקמומיות עמוד השדרה עם הגיל ‪ -‬התייצבות‬
‫בעיקר עצם ספוגית‬
‫עצמות שטוחות עם מח עצם אדום לכל החיים‪.‬‬
‫לצלעות יש סחוס זגוגי בחיבור לסטרנום‬
‫‪ . 2‬עקמומיות משנית ‪ -‬קימור קדמי בצוואר ‪ -‬לורדוזה‬
‫נולדים עם ‪ 3‬עצמות נפרדות שמתאחות‬
‫לעצם הסטרנום‪:‬‬
‫חוליות ; בבוגר‪ 26 :‬חוליות‬
‫כל חוליה מורכבת מ‪:‬‬
‫גוף החולייה‬
‫קשת החולייה‪ -‬מכילה ‪ 7‬זיזים ‪:‬‬
‫זיז עליון‬ ‫בין צלע ‪ 2‬ל‪7 -‬‬
‫זיז תחתון‬
‫זיז צידי‬
‫זיז אחורי ‪ -‬עוקץ‬
‫המבנה עד גיל ‪10‬‬
‫‪ .1‬עקמומיות ראשונית‬
‫צווארית ‪ -‬עד גיל ‪ 3‬חודשים‬
‫‪ .3‬קימור קדמי במותן ‪ -‬לורדוזה מתנית ‪ 6-12‬חודשים‬

‫הקיעור בחזה נשאר כפי שהוא‪.‬‬

 ‫‪ .1‬עקמומיות ראשונית‬
‫‪ . 2‬עקמומיות משנית ‪ -‬קימור קדמי בצוואר ‪ -‬לורדוזה‬
‫צווארית ‪ -‬עד גיל ‪ 3‬חודשים‬

‫‪ .3‬קימור קדמי במותן ‪ -‬לורדוזה מתנית ‪ 6-12‬חודשים‬

‫‪ 5‬חוליות מתניות‬
‫‪Vertebrae Lumbar‬‬
‫הקיעור בחזה נשאר כפי שהוא‪.‬‬
‫זיזים עליונים פונים פנימה\תיכון מחזק את החיב‬
‫לחוליות המותן ומאפשר יותר עומס‬

‫•גוף חוליה מסיבי‬

‫•זיזים עבים‬
‫•מפרקי זיזים עליונים‬
‫פונים לכוון תיכון‪.‬‬
‫•מפרקי זיזים תחתונים‬
‫פונים הצידה‪.‬‬

‫עצם העצה‪ 5 :‬חוליות מאוחות‬ ‫שאלה‪ :‬האם זה מפרק ?‬

‫‪sacrum‬‬ ‫איזה ‪ 2‬עצמות מחבר ?‬
‫עד גיל ‪ 30‬מתאחה‪ ,‬אצל גבר צר שטוח וארוך יותר‬ ‫גומץ זיז המפרק‬
‫‪OLECRANON FOSSA‬‬

‫עצם העוקץ=הזנב‪ 4 :‬חוליות מאוחות‬

‫‪Coccyx‬‬
 ‫עצם הכסל ‪ILIUM‬‬

‫רכס הכסל‬
‫‪LILIAC CREST‬‬

‫עוקץ הכסל‬
‫‪ILIAC SPINE‬‬

‫מגרעת השת העמוקה‬

‫עצם השת ‪ISCHIUM‬‬

‫עצם החיק או עצם הערווה‬

‫‪PUBIS BONE‬‬

‫שקע מחרשת‬
‫‪ACETABULUM‬‬
‫אצל גבר פונה יותרהצידה‬
‫ואצל האישה יותר קדימה‬

‫הנקב הסתום‬
‫‪OBTURATOR‬‬
‫‪FORAMEN‬‬

‫מאחה החיק‬
‫‪SYMPHYSIS PUBIS‬‬
‫סחוס סיבי‬

‫גומת הראש ‪FOVEA‬‬

‫‪CAPITIS‬‬
‫תל ירך גדול‬
‫‪TROCHANTER‬‬
‫‪MAJOR‬‬
‫תל ירך קצר‬
‫‪TROCHANTER‬‬
‫‪MINOR‬‬
‫עלית עלי ‪EPICONDYLE‬‬
‫עלי ‪CONDYLE‬‬

‫מפרק עם שוקה ‪TIBIA + PATELLA‬‬ ‫עצם שומשומית בתוך גיד‬

‫שריר הירך הארבע ראשי‬
‫‪QUADRICEPS‬‬
‫‪FEMORIS‬‬
‫הגנה על הברך בזמן‬
‫פעילות‬
 ‫ירך‬
‫שוקה‪-‬‬
‫פיקה‬
‫שאלה‪ :‬איך נקראת הברך באנגלית ‪ -‬איוז עצם היא ?‬ ‫? איך קואים למפרק?‬
‫היא מפגש בין ‪ 3‬עצמות‪ :‬ירך ‪ +‬שוקה ‪ +‬פיקה‪.‬‬ ‫איזה עצמות מחבר ?‬
‫מפרק הברך עם עצם הירך‬

‫לא חלק מהברך‬

‫‪ 3‬קשתות בכף הרגל‬

‫עקב לזרת ‪ -‬קשת צדדית‬
‫עקב לאגודל ‪ -‬קשת‬
‫מדיאלית\תיכונה‬
‫מצד אל צד ‪ -‬קשת‬
‫רוחבית\צדדית‪.‬‬

‫עצמות הגולגולת המחוברות בתפרים מלבד הטמפורל עם המנדיבולה שקשורים במפרק סינוביאלי ‪.‬‬
‫צלעות שמונעת את התנועה של ה‪ TIBIA -‬ו‪FIBULA -‬‬ ‫בין גרמי‬ ‫מאחהקרום‬
‫החיק‪,‬‬ ‫ברקמת‬ ‫דיסקה‪ -‬מחוברות‬
‫בינחוליתית‪,‬‬ ‫עצמות\ השוק‬
‫מפרק‬
‫רוב המפרקים בגוף‪ ,‬גם בחוליות יש מפרקים סינוביים ‪ -‬בין הזיז העליון והתחתון‪ ,‬מפרקים עם תנועה ‪ -‬סינובי‬

‫תנועה דו צירית ‪ DIAXIAL‬בין קשתות החוליות‬

‫בין עצמות שורש כף היד‬ ‫(קימה אחורה‪ ,‬ולצדדים)‬
‫הגבלת התנועה עי רצועות בין עצמות הקרסול‬
‫ומעטפות מפרק שמונעות‬
‫החלקה החלקה מוגזמת‬

‫כף היד‬ ‫כיפוף \ יישור = פשיטה‬

‫אצבע‬ ‫מישור חיצי ‪ -‬קדימה אחורה‬
‫ראש‬ ‫מישור חזיתי ‪ -‬כיפוף צידי‬

‫ראש לאחור‬ ‫פשיטת יתר ‪ -‬כיפוף אחורי‬

‫אצבעות ‪ -‬ריחוק מהציר‬ ‫הרחקת העצם מקו האמצע של הגוף וקירובה חזרה לעמידה אנטומית‬
‫רגל ‪ -‬ריחוק מהציר‬ ‫במישור החיצי ‪ -‬קדימה\אחורה‬
‫יד ‪ -‬ריחוק מהציר‬ ‫במישור החזיתי ‪ -‬לצדו‬

‫רגל‪ ,‬יד‪ ,‬ראש‪ ,‬מותן ?‬

‫עצם הלשון‪ ,‬לסת תחתונה‪ ,‬כתפיים צלעות‬

‫כתפיים‪ ,‬לסת תחתונה‬

‫כף רגל‬

‫גב כף היד‪.‬‬
‫במצב פרונציה עצם החישור ‪ RASIUS -‬עולה על גבי עצם הגומד ‪ULNA‬‬

‫כיפוף ויישור במישור החיצי‬

‫תנועה בין השוקה והשוקית ובין עצם הקרסול‬

‫‪- PATTELA + TIBIA‬‬ ‫פופה סדירה שמחברת עצם לעצם‬

‫ברך‬
‫ברכיים‬ ‫י ‪ -‬עמידות בעומס‬
‫מונעת חיכוך בין פטלה‬ ‫המפרק ‪ -‬נוזל מיימי בהקף המפרק ‪ -‬במפרקים עפ תנועה רבה‬
‫לעור‪ ,‬ברכיים‪ ,‬כתפיים‪,‬‬
‫מפרקים בעומס‪.‬‬
‫כוך‬
‫כתף‬ ‫ל רקמת חיבור ובינהין נוזל‬

‫המבנה‪,‬יציבה‪ ,‬קיבוע‪ ,‬מניעת פריקה‬

‫כתף‪ ,‬ירך‬ ‫מקת שקע המפרק‪ ,‬ולמנוע פריקה ‪ -‬מחזק את החיבור‬

‫ייצור מופחת בחלבוני‬

‫‪ ECM‬בסחוס וברקמות‬
‫החיבור‬
‫ מונעים חיכוך‬- BURSAE ‫כיסיי נוזלים‬ ‫חלקי המפרק‬

SUB ACROMINAL BURSAE GLENOID ‫חלל גומתי‬

SUB SCAPULAR BURSAE CAVITY
SUB DELTOID BURSAE SCAPULA ‫עצם השכם‬
SUB CORACOID BURSAE HUMERUS ‫עצם הזרוע‬

ACROMION ‫שיא הכתף‬

PROCESS
‫זיז החרטום‬
CORACOIDEUS
PROCESSUS
 ‫שקע מחרשת‬
‫‪ACETABULUM‬‬
‫עצם הירך ‪FEMUR‬‬

‫רצועה סחוסית הקפית‬

‫‪LABRUM‬‬
‫עצם הכסל ‪ILEUM‬‬
‫צוואר עצם הירך‬
‫תל הירך הגדול‬
‫‪ - TROCHANTER‬תורם‬
‫ליציבות‬
‫תל הירך הקטן‬
‫‪TROCHANTER‬‬
‫‪ - MINOR‬תורם ליציבות‬
‫עצם החיק ‪PUBIS‬‬
‫מעטפת המפרק‬
‫עצם השת ‪ISCHIUM‬‬
‫הנקב הסתום‬
‫‪OBTURATOR‬‬
‫‪FORAMEN‬‬
‫ראש עצם הירך ‪ -‬סחוס‬
‫המפרק ספוגי‬
 ‫עצם הזרוע ‪HUMERUS‬‬
‫החישור ‪ - RADIUS‬צד‬
‫אגודל‬
‫גומד ‪ - ULNA -‬צד זרת‬

‫מעטפת המפרק‬
‫ראשיש ‪CAPITULUM‬‬
‫סליל ‪TROCHLEA‬‬
‫מפרק רדיו‪-‬אולנרי‬
‫‪TROCHLEAR NOTCH‬‬
‫זיז המרפק ‪ -‬מונע כיפוף‬
‫אחורי‬
‫‪OLECRANON‬‬
‫‪PROCESS‬‬
‫קרום סינובי‬

‫‪SUPRAPATTELAR BURSA‬‬ ‫שוקה ‪TIBIA‬‬

‫‪PREPATTELAR BURSA‬‬ ‫עצם הירך ‪FEMUR‬‬
‫‪INFRAPATTELAR BURSA‬‬ ‫פיקה ‪PATELLA‬‬

‫מעטפת מפרק חלקית‬

‫אחורית ‪ -‬שמאפשרת כיפוף‬
‫חלל מפרק גדול ‪ -‬כמות‬
‫נוזל סינובי רבה‪,‬‬
‫‪ 2‬מניסקוסים סהרונים‪:‬‬
‫סהרון צדדי ‪LATERAL‬‬
‫‪MENISCUS‬‬
‫סהרון תיכון ‪MEDIAL‬‬
‫‪MENISCUS‬‬

‫עלי צדדי = התרחבות ‪-‬‬

‫‪LATERAL CONDYLE‬‬
‫עלי תיכון = התרחבות ‪-‬‬
‫‪MEDIAL CONDYLE‬‬

‫סחוס שאלה‪ :‬איזה סוג‬

‫סחוס ?‬
‫מרפק ‪ -‬סוג של מפרק‬
 ‫אפיתל‪ ,‬רקמת עצבים רקמה שומנית‪,‬‬

‫מבנה מינרלי)‪ ,‬יצירת תאי הדם עי תאי הגזע במח‬

‫רים‪ .‬הבקרה היא הורמונלית‬

‫‪ 30%‬מהם ‪ -‬קולגן‪ 55% ,‬מינרלים‪ ,‬בעיקר גבישי סידן‬

‫ראים אוסטאון (או‪ .)haversian system :‬במרכז‬

‫בין תא לתא יש קשר וגשר ב ‪,GAPJUNCTION -‬‬
‫ת תעלות זעירות – ‪ canaliculi‬שמחברות בין תא‬

‫מן (‪ ,)Volkman’s canal‬והקנליקולי‪.‬‬

‫הדחוסה‪.‬‬

‫פר הגרעינים‪ ,‬הממיסים‬

 ‫מפרישים לנוזל החוצתאי שלהם והופכים‬

‫‪ -‬חלל מודולרי ‪ -‬מרכזיי התגרמות משניים‬

‫אבל לא מתרבים אוסטאוציטים תאים בוגרים שיצרו חומר חוץ‬

‫ש תחלופה של תאי עצם‪ ,‬ואוסטאוגנים מייצרים תאים חדשים‪ .‬בעצם‬
‫‪ )39‬איזה הורמון מפורש מופעל מירידת סידן בדם‬
‫העקבות ירידה ברמת‬
‫הסידן בדם?‬
‫‪ .1‬קלציטונין‬
‫‪ .2‬אסטרוגן‬
‫) פארתהורמון ‪ ( .PTH3‬מופעל מעליית סידן בדם‬
‫‪ .4‬אינסולין‬
‫מבנה‬ ‫תפרים‬ ‫ארובת העין ‪7 -‬‬
‫‪ORBIT‬‬
‫שטוחות ‪ -‬התגרמות תוך‬ ‫תפר הכתר‬ ‫עצם מצח‬
‫סחוסית‬ ‫‪CORONAL STATUR‬‬ ‫‪FRONTAL‬‬
‫מצח ‪ +‬קודוקד‬

‫תפר החץ‬
‫‪SAGITTAL STATUR‬‬
‫‪ 2‬עצמות קודוקד‬
‫התפר השטוח‬
‫‪SQUAMOUS SUTUR‬‬
‫רקה ‪ + 1‬עצם קודוקד ‪1‬‬ ‫של הטמפורל‬

‫הזיז הפטמתי‬

‫‪EXTERNAL AUDITO‬‬
‫תפר הלמדא‬
‫‪LAMBDOIDAL SUTUR‬‬
‫עורפית ‪ +‬קודוקד‬

‫תפר העורף והזיז הפטמתי‬ ‫‪FORAME‬‬

‫‪OCCIPITOMASTOID‬‬
‫‪SUTURE‬‬ ‫של העורף‬
‫רקה ‪ +‬עורפית‬ ‫‪OCCIPITAL‬‬

‫עצם יתד‬
‫‪SPHENOID‬‬

‫כנפיים גדולות‪,‬‬
‫כנפיים קטנות‪,‬‬
‫זיו הכנפה‪,‬‬
‫גוף העצם‬
‫האוכף הטורקי‬

‫עצם הכברה‬
‫‪ETHMOID‬‬

‫‪CRIBORIF‬‬

‫‪ 2‬דמעות‬
‫‪LACRIMAL‬‬
‫‪ 2‬חיך‬
‫‪PALATINE‬‬
 ‫‪ 2‬עצמות לסת עליונה‬
‫‪MAXILLAE‬‬

‫‪ 2‬עצמות לחי‬
‫‪ZYGMATIC BONE‬‬

‫סקוליוזיס ‪ -‬עקמת‬ ‫‪C1 - C7‬‬

‫‪C1 = ATLAS‬‬ ‫וקשת חולייה רחבה‬

‫‪ = C2 = AXIS‬ציר סיבובי‬
‫הסיבוב של הראש שמונח על ‪ - C1‬זה השן מהציר‬
‫‪ C2‬שנכנסת לאטלס ‪C1‬‬ ‫לתעלה המרכזית‬
‫הראש יושב על ‪:C1‬‬
‫‪T1 - T12‬‬

‫קיפוזיס ‪ -‬גבנון באיזור‬ ‫זוגות צלעות ‪ - 1-7‬צלעות אמיתיות כי לכל אחת יש‬
‫החזה‬ ‫סחוס זגוגי נפרד משלה‪.‬‬
‫זוגות צלעות ‪ - 8-10‬צלעות מדומות שתופסות טרמפ‬
‫על סחוס של צלעות ‪7‬‬
‫זוגות צלעות ‪ - 11-12‬צלעות מדומות צפות ‪ -‬יוצאות‬
‫מחולייה אבל לא מגיעות לאמצע החזה‬
‫ת עם מח עצם אדום לכל החיים‪.‬‬
‫ס זגוגי בחיבור לסטרנום‬
‫היפרלורדוזיס במותן‬ ‫‪L1 - L5‬‬ ‫ות‬
‫‪Verteb‬‬
‫פונים פנימה\תיכון מחזק את החיבור‬
‫ומאפשר יותר עומס‬

‫בי‬

‫ליונים‬
‫ן‪.‬‬
‫חתונים‬

‫בסיס העצה‬ ‫חוליות מאוחות‬

‫קודקוד העצה‬
‫עוקצים מאחור מתאחים‬ ‫אחה‪ ,‬אצל גבר צר שטוח וארוך יותר‬
‫תעלת השידרה‬
‫הזיזים מתאחים אך לא לגמריי ‪ -‬חוט השידרה מוציא‬
‫זוגות עצבי שידרה דרכם‪.‬‬
‫פרומונטוריום בבסיס העצה בולט‬

‫עמוד השידרה כבר לא עובר דרכם‪.‬‬

‫ק מהציר‬
‫הציר‬
‫יר‬

‫מותן ?‬
 LIGAMENT ‫רצועות‬
)‫ מאיפה יוצאת ולאן מתחברת‬- ‫(שם‬ DENSE REGULAR CONNECTIVE TISHU

CORACOACROMINAL LIGAMENT - ‫רצועת חרטום שיא הכתף‬

CORACOIDEUS PROCESSUS ‫זיז החרטום‬
ACROMION PROCESS ‫שיא הכתף‬
CORACOHUMERAL LIGAMENT ‫זרוע‬-‫רצועת החרטום‬
CORACOIDEUS PROCESSUS ‫זיז החרטום‬
HUMERUS ‫עצם הזרוע‬
GLENOHUMERAL LIGAMENT ‫זרוע‬-‫רצועת חלל גומתי‬
GLENOID CAVITY ‫חלל גומתי‬
HUMERUS ‫עצם הזרוע‬
CORACO-CLAVICULAR LIGAMENT ‫בריח‬-‫רצועת חרטום‬
CORACOIDEUS PROCESSUS ‫זיז החרטום‬
CLAVICULA ‫ מעל הכתף‬- ‫עצם הבריח‬
‫‪ - ILEOFEMORAL‬החזקה מבין הרצועות בגוף ומונעת כיפף אחורי‬
‫‪. 1‬רצועות כסל – ירך‬
‫עצם הכסל ‪ILEUM‬‬
‫עצם הירך ‪FEMUR‬‬
‫‪. 2‬רצועות חיק – ירך ‪PUBOFEMORAL‬‬
‫עצם החיק ‪PUBIS‬‬
‫עצם הירך ‪FEMUR‬‬
‫‪. 3‬רצועות שת – ירך ‪ISCHIOFEMORAL‬‬
‫עצם השת ‪ISCHIUM‬‬
‫עצם הירך ‪FEMUR‬‬
 Medial Colateral ligament ‫רצועה קולטרלית תיכונה‬
lateral Colateralligament ‫רצועה קולטרלית צדדית‬
Annular ligament ‫רצועה טבעתית‬

MEDIAL COLLATERAL LIGAMENT ‫רצועה עקיפה תיכונה‬

LATERAL COLLATERAL LIGAMENT ‫רצועה עקיפה צדדית‬
ANTERIOR CRUCIATE LIGAMENT ‫רצועה צולבת קדמית‬
POSTERIOR CRUCIATE LIGAMENT ‫רצועה צולבת אחורית‬

)‫רצועות הפיקה (שנמצאת בתוך גיד‬

‫ההמשך של הגיד רק שמעל הפיקה נקרא גיד ומתחת נקרא רצועה‬
PATELLAR LIGAMENT

POPLITEAL LIGAMENT ‫החלק האחורי של הברך‬

OBLIQUE POPLITEAL LIGAMNET ‫רצועה חובקת אלכסונית‬
‫חלל‬ ‫מפרק‬ ‫מרפסים‬ ‫מערות האף‬
‫‪FONTANELS‬‬ ‫‪PARANASAL‬‬
‫‪SINUSES‬‬
‫רקמת חיבור מזנכימלית‬
‫זמנית עד שהעצם משלימה‬ ‫•הקטנת משקל עצמות‬
‫את התפרים‬ ‫הפנים‬
‫•תיבות תהודה‬
‫•העלאת שטח הפנים של‬
‫רירית האף ‪mucosa -‬‬
‫•גדילה והתפתחות עד סוף‬
‫גיל ההתבגרות‬
 ‫• חללי הגולגלות – מטרת החללים היא להוריד את‬ ‫מפרק פיברוטי מסוג תפר‬ ‫מרפס קדמי‬ ‫‪ 2‬גתות המצח‬
‫הנפח של המוח‪ ,‬שהוא לא יהיה כבד מדי‪ ,‬בנוסף‬ ‫‪ANTERIOR FRONTAL SUINUSES‬‬
‫בגלל שהם מצופים ברירית נשימה יש להם תפקיד‬ ‫‪FONTANEL‬‬
‫בחימום האויר הנכנס‪ ,‬בהוספת לחות שלו ובסינון‬ ‫סגירה עד שנתיים‬
‫שלו‪.‬‬ ‫מצח ‪ +‬קודוקד‬
‫‪o‬החלל הגדול ביותר הוא החלל התוך גולגולתי –‬
‫‪ ,carniel cavity‬מכיל ותומך במוח‪.‬‬
‫‪ o‬לגולגלת יש גם מספר חללים קטנים יותר‪ ,‬הכוללים‬
‫את ארובות העיניים‪ ,‬חלל הפה (פה)‪ ,‬חלל האף‪,‬‬
‫והסינוסים הפראנזליים‪.‬‬ ‫מרפס קדמי צדדי‬
‫‪ANTEROLATERAL‬‬
‫‪FONTANEL‬‬
‫רקה ‪ + 1‬עצם קודוקד ‪1‬‬
‫נסגר תוך כמה חודשים‬

‫מרפס אחורי‬
‫‪POSTERIOR‬‬
‫‪FONTANEL‬‬
‫עורפית ‪ +‬קודוקד‬
‫נסגר תוך כמה חודשים‬

‫מרפס אחורי צדדי‬

‫‪POSTEROLATERAL‬‬
‫רקה ‪ +‬עורפית‬

‫‪ 2‬גיתות היתד‬
‫‪SPHENOID SINUSES‬‬

‫כמה גיתות כברה‬

‫‪ETHMOIDAL AIR‬‬
‫‪CELLS‬‬
 ‫‪ 2‬גיתות עצמות לסת‬
‫עליונה‬
‫‪MAXILLARY SINUSES‬‬
‫אחורי‬
 ‫קרע ברצועה מדיאלית‬
‫מלווה גם בקרע במניסקוס‬
‫וההפך ‪ -‬רק בצד המידיאלי‪.‬‬

‫קרע במניסקוס גרוע יותר‬

‫מקרע ברצועה‬
‫המניסקוס הוא סחוס ‪-‬‬
‫קשה יותר לטפל‪.‬‬
 ‫– מטרת החללים היא להוריד את‬
‫‪ ,‬שהוא לא יהיה כבד מדי‪ ,‬בנוסף‬
‫פים ברירית נשימה יש להם תפקיד‬
‫הנכנס‪ ,‬בהוספת לחות שלו ובסינון‬

‫ביותר הוא החלל התוך גולגולתי –‬

‫‪ ,‬מכיל ותומך במוח‪.‬‬
‫ם מספר חללים קטנים יותר‪ ,‬הכוללים‬
‫יניים‪ ,‬חלל הפה (פה)‪ ,‬חלל האף‪,‬‬
‫אנזליים‪.‬‬
 ‫לימפה ‪ -‬מערכת מקבילה לדם ‪ -‬אבל רק בחלק החוזר‪ .‬שמנקזת את הנוזל הבינתאי חזרה לדם‬
‫‪ 15%‬ממנו‪.‬‬
‫אין לימפה ברקמות א‪-‬וסקולריות ואין לימפה במוח‬
‫‪ 15% .1‬מהניקוז הקפילרי החוזר של הנוזל הבין תאי החוזר למחזור הדם‬
‫‪ .2‬ספיגת שומנים ממערכת העיכול ומהלימפה לדם‬
‫‪ .3‬הגנה חיסונית (לימפוציטים) ‪ -‬רק בדרך חזרה של מחזור הדם (דומה לורידים)‬

‫העץ הלימפתי‬
‫הזרימה – רק לכיוון הלב עם מסתמים ‪ -‬כמו בורידים‬
‫מרחק בין תאי האנדותל גדול ‪ -‬חדירות גבוהה (חלבונים‪ ,‬ליפופרוטאינים) ‪ -‬כדי להעביר חלקיקים גדולים יותר לדם שהנימים קטנים מדי בכדי להעביר ‪.‬‬
‫לצינורות הלימפה הראשיים (צינור החזה וצינור ימני) – יש שכבת שריר ‪media tunica‬‬

‫נימים לימפתיים ‪ -‬מהרקמות לכיון החזה‬

‫צינורות מאספים ‪ -‬צינורות מאספים ממהנימים הלימפתים‬

‫צינור ימני רחב וקטן ‪ +‬מעט שריר ‪ -‬צינור‬ ‫צינור החזה ‪ -‬ארוך מאד ‪ 30-40‬ס"מ ‪ +‬קצת שריר לכיוון‬
‫שמאל ‪ -‬צינור מאסף מהצינורות המאספים ‪ -‬מנקז לימפה מאסף מהצינורות המאספים ‪ -‬כל החלק העליון‬
‫לתוך הדם מכל החלק השמאלי ‪ -‬ממוקם בין ה‪ INTERNAL‬הימני של הגוף ‪ -‬ממוקם בין ה‪INTERNAL‬‬
‫‪ - JUGUKAR VEINS‬והתת בריחי הימני‬ ‫‪ - JUGUKAR VEINS‬והתת בריחי שמאלי ‪ -‬חודר בחזרה‬
‫לדם בוריד נבוב עליון‬

‫מאגר המיץ ‪ - CISTERNA CHYLI -‬כיס‬

‫אברי הלימפה‬
‫ראשוניים ‪ -‬אתר יצירה של תאי דם‬
‫מח עצם אדום‬
‫בלוטת התימוס ‪THYMUS‬‬
‫נמצאת בין עצם החזה ואבי העורקים‪ ,‬גדלה במהלך הילדות בלבד (כי זה שלב ההתלמדות והשפעול של תאי ה‪ .)T -‬תאי ‪ T‬באים מהשם תימוס‪ .‬תאי ה‪T -‬‬
‫מיוצרים במח העצם‪,‬ויוצאים למחזור הדם לפני שמוכנים ובבלוטת התימוס הם מתבגרים עי שנחשפים לחלבונים עי התאים דנדריטים שיש להם שלוחות ושהם‬
‫מציגים לתאי ה‪ T -‬על קרום התא שלהם ‪ -‬גורמים זרים‪ ,‬וחלקי חלבונים למינים‪.‬‬
‫התפקיד של הבלוטה זה לגרום לתאי ה‪ T -‬להתבגר עי סלקציה התחלתית‬
‫תאי ‪( T‬תימוס) בשלבי התבגרות‪ ,‬מקרופג'ים‪ ,‬תאים "דנדריטים"‪ ,‬תאי ‪ T‬בוגרים‪ ,‬מוכנים ליציאה אל מחזור הדם‬
‫היקף קורטקס‪ ,‬ליבה ‪ - medula‬יש תאי ‪ T‬שהתבגרו ומוכנים ליציאה למחזור הדם‪ .‬אם הם לא פוגשים גורמים מזהמים תוך כמה ימים הם עוברים אפופטוזה‪.‬‬
‫הם חלק מהחיסון הנרכש‪.‬‬

‫משניים ‪ -‬מקומות שבהם תאי הדם הלבנים עוברים שפעול‬

‫טחול ‪ SPLEEN‬בצד שמאל מאחורי הקיבה ‪ -‬סינון הדם מגורמים מזהמים‬
‫‪. 1‬מסנן את הדם מגורמים זרים מזהמים‬
‫‪. 2‬מפרק אריתרוציטים וטסיות זקנים‬
‫‪. 3‬מהווה מאגר דם‪ ,‬אריתרוציטים‪ ,‬טסיות (במקרה הצורך ניתן לעורר יציאה של אריתרוציטים או טסיות לדם) בהיפוקסמיה ‪ -‬יש הגברת יציאת אריתרוציטים‬
‫בתוך הטחול‬
‫‪. 4‬בעובר‪ :‬יצירת אריתרוציטים לפני שמח העצם מייצרת זאת בעובר‪ .‬תכונה שנשארת ובהקרנות עדיין מייצרת אריתרוציטים‬

‫הפרנכימה ‪ -‬החלק הפעיל של הטחול‪:‬‬

‫(‪ )white pulp‬אזור מוך לבן בטחול ‪ -‬צבר עצום של תאים לבנים לימפוציטים ‪ ,B, T‬מקרופאג'ים‪NK ,‬‬
‫(‪ )red pulp‬אזור מוך אדום בטחול ‪ -‬כלי דם רחבים ‪ -‬בם יש מקרופג'ים (לפרק תאים זקנים ולהוות מערכת חיסונית)‬

‫הטחול מושבת בפעילות גופנית‬

 ‫קשריות הלימפה ‪LYMPH NODES‬‬
‫•נקודות מפגש‪ ,‬לא בלוטה‪ ,‬בין לימפוציטים וגורמים מזהמים (מסננים לימפה) תפקידה הוא לסנן את הלימפה‬
‫יש אליה כניסה מ‪ 5 -‬כלי לימפה ‪ Afferents‬ויציאה מ‪ -‬שניים ‪Efferents‬‬
‫מנקזת את הנוזל הבינתאי ואז מגבירה את הסיכויי של הלימפוציטים לפגוש את הגורם המזהם‪.‬‬
‫‪ -‬קליפהחיצונית ‪ -‬זקיקים לימפטים תאי ‪ B‬מרכז נביטה‬
‫‪ -‬קליפה פנימית ‪ -‬תאי ‪ T‬ותאים דנגריטים‬
‫‪ -‬ליבה ‪ -‬תאי פלסמה = תאי ‪ B‬שעברו שפעול עם נוגדנים‪ ,‬ומקרופאג'ים‬
‫כאשר מגיע גורם מזהם ותאי ‪ B‬ו‪ T -‬מזהים אותם ומתחילה התרבות שלהם ‪ -‬אז קשרי הלימפה גודל‬
‫לימפומה ‪ -‬הגדלה של קשרית לימפה כתוצאה מגידול סרטני‬

‫רקמות לימפה ריריות מפוזרות ‪Mucosal Associated Lymphatic‬‬

‫)‪Tissue, (MALT‬‬
‫מקום מפגש בין גורמים מזהמים ולימפוציטים‪ .‬לפעמים הם מתנפחים‪ ,‬אז הרקמה גדלה ומתנפחת עקב ריבוי תאים בזיהום‪ ,‬צברים גדולים של לימפוציטים‬
‫בריריות (מע' עיכול‪ ,‬מע' נשימה)‬
‫‪. 1‬השקדים ‪ - tonsils‬בגרון ובלוע‬
‫‪ )Payer’s patches( .2‬פייר כתמי במעי הדק‬
‫‪ .3‬שקדון מאחורי הענבל ‪ADENOID‬‬
‫‪ 2 .4‬שקדים חייכים ‪PALATINE TONSILES‬‬
‫‪ 2 .5‬שקדים לשוניים ‪LINGUAL TONSILES‬‬

‫נוזל הלימפה‬
‫כ‪ 3 -‬ליטרים של נוזל בין‪-‬תאי חוזרים אל מחזור הדם מדי יום (‪ %15‬מהחילוף הנימי)‪.‬‬
‫נוזל שקוף‪ ,‬ההרכב מתאים לרקמה ממנה היא חוזרת ‪ -‬בריכוזים שונים של מלחים‪ ,‬נוטריינטים שונים‪ ,‬חלבונים (יוצא דופן‪ :‬לימפה של סיסי המעיים)‪.‬‬
‫חלבונים וחלקיקים שומניים גדולים חוזרים לדם דרך הלימפה ולא דרך נימי הדם‪.‬‬

‫הגרון ‪ -‬צינור סחוסי עשוי ‪ 9‬סחוסים‪ ,‬רצועות ושרירים (שרירי בליעה ושרירים וווקליים‪ ,‬הנעת מיתרי הקול ) ביניהם‬
‫סחוס זגוגי היאליני ‪ -‬יציב ‪ -‬מכסה הגרון ‪ - EPIGLOTIS‬מעל פתח קנה הנשימה ‪ -‬מרופד ברירית הנשימה‬
‫רירית הנשימה ‪ respiratory mucosa -‬ריסים‬
‫‪ +‬רקמת חיבור ‪ -‬תת רירית ‪SUB MUCOSA -‬‬
‫בעיקר בקנה‬
‫בתגובה אלרגית‬
‫תאי ‪ - MUST‬הרחבת כלי דם‬
‫עודף היסטמין מגביר את ייצור הריר ועלול לגרום לחנק‬
‫עודף היסטמין ‪ -‬מכווץ שרירים חלקים =>‬
‫הקנה והקוטר מתכווצים‬
‫אפיתל הפסיאודו של רירית הנשימה ‪ -‬עמודי דמוי רב שכבתי ‪-‬‬
‫ריסני => הופך להיות פשוט עמודי ריסני => הופך לאפיתל‬
‫פשוט קובייתי ריסני ותאי גובלט הולכים ונעלמים‬
‫עד שנעלמים הריסים‬
‫תאי קלרה ‪ – CLARA CELLS‬הגנה ציטוטוקסית‪ ,‬ומקרופג'ים‬
‫חלופה לריסים ולריר‬
‫שריר חלק ‪ -‬בקרה סימפתטית‬
‫אדרנלין מרפה את השריר ומרחיב דרכי נשימה‬
‫האונית מהווה את החלק הנשימתי של הריאות (חילוף הגזים)‬
‫נאדיות עשויות ‪ -‬תאים אפיתליאלים שטוחים ודקים‪-‬‬
‫פנאומוציטים ‪ - T1‬דופן‬
‫פניאומוציטים ‪ - T2‬בנאדיות ‪ -‬קטנים יותר ורבים יותר‬
‫עם קרום בסיס ‪ -‬רקמת חיבור עדינה ודקה תומכת בתאי‬
‫האפיתל‬
‫קרום הנשימה‬
‫מאקרופג'ים ‪ -‬תאי אבק ‪ -‬מנקים את הנאדיות מבפנים‬
‫שטח פנים מאד גדול‬
‫נימים אלבאולרים ‪ -‬תאי אנדותל ורקמת חיבור‬
‫מבנה מאורגן בתוך רקמת חיבור אלסטית כדי לאפשר את התנפחות הריאות‪ ,‬נוכחות לימפתית וחיסונית‬
‫מחזור הדם הקטן הפולמונר‬
‫‪PERFUSION‬‬
‫תפקידי מערכת הנשימה‬
‫חילוף גזים (חמצן ופחמן דו חמצני)‬
‫ייצוב חומציות הדם ונוזלי הגוף (ביחד עם הדם והשתן)‬
‫ניטור הריח ‪ -‬אף‬
‫‪. 4‬יצירת קולות דיבור ‪ -‬אויר דרך מיתרי הקול‬
‫‪. 5‬ויסות טמפרטורה ‪%20‬‬
‫חלוקה תפקודית‬
‫מהאף עד הסימפוניות = אזור הולכת האוויר (סינון מאבק וגורמי זיהום‪ ,‬חימום‪ ,‬הלחתה והולכה)‬
‫הצינורות הנושמים בריאות = אזור נשימתי (חילוף גזים)‪.‬‬
‫האנטומיה של מערכת הנשימה‬
‫מערכת נשימה תחתונה ‪ -‬סטרילית‬ ‫מערכת נשימה עליונה ‪ -‬לא סטרילית‬
‫רירית הנשימה ‪ -‬אפיתל דמוי רב שכבתי ריסני עמודי עם תאי גביע שמפרישים ריר‪,‬‬ ‫האף ‪ 2 -‬מערות האף ‪ -‬מרופד ברירית הנשימה‬
‫הלחתה וחימום האויר ‪ -‬לאויר שאנו נושמים מהאף ‪ -‬ככל שהאויר יותר חם ולח הדיפוזיה תפקידו בליעה‪ ,‬למנוע חדירת מזון לקנה הנשימה‪ ,‬הנעת מיתרי הקול‬ ‫מבנה קונכייתי ‪ -‬ערבול שמגדיל את שטח הפנים של הרירית ‪ +‬רירית הנשימה‬
‫תיבת הקולות‬ ‫של הגזים בריאות תהיה יעילה יותר‪.‬‬ ‫=>‬
‫עצם הלשון ‪HYOID BONE‬‬ ‫סינון וסילוק גורמים זרים ומזהמים ‪ -‬עשוייה מיקרובטובולי ‪ -‬שלד תא וריר שמאפשר‬ ‫ערבול טוב יותר של האויר שמוסיף לחות וחום‬
‫‪ 9‬סחוסים‪:‬‬ ‫לנוע בתנועה מתוכננת כלפי חוץ‬ ‫ותורם לתנודה של גלי הקול בכיוון ההפוך‬
‫קור ויובש מקשה על הנשימה ‪ -‬הדיפוזיה‬ ‫של קירות חללי האף‬
‫סחוס זגוגי היאליני ‪ -‬יציב ‪ -‬סחוס התריס ‪ - THYROID CARTILAGE‬לא מרופד ברירית‬
‫סחוס זגוגי היאליני ‪ -‬יציב ‪ -‬הסחוס הטבעתי ‪ - CRICOID CARTILAGE‬בצידו שרירי בליעה וקול‬ ‫הלחתה‪ ,‬חימום‪ ,‬הגדלת שטח הפנים של הרירית‪,‬‬
‫‪ 2‬סחוס גמיש ‪ -‬סחוסים יתדיים ‪Cuneiform cartilages -‬‬ ‫תיבת תהודה‬
‫‪ 2‬סחוס גמיש ‪ -‬סחוסים קרניים ‪Corniculate cartilages -‬‬
‫‪ 2‬סחוס גמיש ‪ -‬סחוסים קיתוניים ‪Arytenoid cartilages -‬‬
‫גרורגת ‪ -‬סימן מין משני‬
‫בלוטת התריס ‪ -‬מפרישה הורמוני תריס לדם‬
‫העץ הברונכיאלי‬
‫רירית ההרחה ‪ -‬ממוקמת כאי בתוך רירית הנשימה‪,‬‬
‫עשוייה מאפיתל הרחה ‪ - olfactory epithelium‬תומכים בקצות העצבים שחשים את הריח‬
‫ריח‬
‫קנה הנשימה ‪Trachea‬‬ ‫גיתות האף (סינוסים) הכל מרופד ברירית הנשימה ‪ -‬שנותן חימום ולחות‬
‫חלל מרופד ברירית הנשימה ‪ -‬דמוי רב‪-‬שכבתי‪ ,‬עמודי‪ ,‬ריסני‪ ,‬תאי "גביע"‬ ‫מוריד את משקל העצמות‬
‫חלל צינור באורך כ‪ 12 -‬ס"מ עד אמצע בית החזה‬ ‫גלי הקול עוברים דרך עצמות הפנים‬
‫קוטר‪ 2.5 -‬ס"מ‪ ,‬קדמי לוושט ‪esophagus‬‬ ‫כל האף נתמך עי חללים שמרופדים ברירית הנשימה ‪ -‬חימום‪ ,‬לחות‪ ,‬הפחתת משקל העצמות‪ ,‬תיבת תהודה‬
‫הסתעפות לשני סימפונות ראשיים בגובה ‪T5‬‬ ‫סינוסים סביב האף‬
‫טבעות סחוס היאליני זגוגי ‪ -‬מקדימה‬ ‫מקסילרי ‪ -‬בשני צידי האף‬
‫סיבי שריר חלק ‪ - TRACHEALIS‬מאחור ‪ -‬לאורך כל הקנה‪.‬‬ ‫פרונטלי במצח‬
‫בזמן מאמץ גופני מרחיבים את הקנה עי רפיון השריר‬ ‫ספנואידי‬
‫באופן רגיל יש בו טונוס מכווץ‪.‬‬ ‫אתמואידי‬
‫הרפיון קורה ממערכת העצבים הסימפטטית ‪ -‬אפילו שזו פעולה של רפיון‪.‬‬
‫|‬ ‫הפחתה במשקל עצמות הפנים‪ ,‬תיבת תהודה‪ ,‬הגדלת שטח הרירית‬
‫קרינה שגרית‬
‫סימפון ראשי ימני‬ ‫|‬ ‫מדף עליון ‪ -‬חלק מהעצם האתמואידית‪/‬כברה‬
‫‪RIGHT PRIMARY BRONCHUS‬‬ ‫פיצול ב‪T4- T5 -‬‬ ‫סימפון ראשי שמאלי‬ ‫‪SUPERIOR CONCHA‬‬
‫רחב יותר וישר יותר‬ ‫‪LEFT PRIMARY BRONCHUS‬‬
‫צר יותר ופונה יותר הצידה‬
‫‪ 3‬סימפונות ימין משניים‪/‬אונתיים‬ ‫‪ 2‬סימפונות שמאל משניים‪/‬אונתיים‬ ‫מדף אמצעי ‪ -‬חלק מהעצם האתמואידית‪/‬כברה‬
‫‪RIGHT LOBAR BRONCHAI‬‬ ‫‪LEFT LOBAR BRONCHAI‬‬ ‫‪MIDDLE CONCHA‬‬
‫בכל צד ‪ -‬שמאל וימין ‪ -‬מתרחשת ההתפצלות הבאה‬ ‫מדף תחתון = עצם הכונכייה ‪INFERIOR CONCHA / CONCHA BONE‬‬
‫‪ 10‬סימפונות שלישוניים ‪ -‬סגמנטים ברונכופולמונרים‬ ‫סינוס ספנואידי ‪ -‬עצם היתד‬
‫‪SEGMENTAL BRONCHAI‬‬
‫סימפוניות ‪BRONCHIOLS‬‬ ‫מחיצת העצם האתמואידית‬
‫מחיצה פנימית ‪VOMER‬‬
‫סימפוניות סופיות ‪TERMINAL BRONCHIOLES‬‬ ‫פתח תעלת אוסטכיוס ‪ -‬תעלת השמע הפנימית ‪ -‬סחוסיות (בין אוזן פנימית ללוע)‬
‫ריאה ימנית בעלת ‪ 3‬אונות ‪ -‬עלינוה אמצעית ותחתונה‬ ‫ריאה שמאלית בעלת ‪ 2‬אונות ‪ -‬עליונה ותחתונה‬ ‫הלוע (מאחורי הפה) צינור ‪ 15‬סנטימטר‬
‫רקמת חיבור מסביב לעץ הברונכיאלי‬ ‫(‪ 10%‬קטנה יותר בגלל שקע הלב)‬ ‫החלק העיקרי הוא שריר שלד ‪ -‬תומך בבליעה‬
‫רקמת חיבור מסביב לעץ הברונכיאלי‬ ‫הבליעה עצמה רפלקס ‪ -‬לא רצוני לא רצונית ‪ -‬תחת מערכ' העצבים הסומטית ‪ -‬רצונית דוקא!‬
‫מחולק ל‪:3 -‬‬
‫מאחורי האף ‪ - Nasopharynx‬המשך ישיר של האף ‪ -‬אותה רירית של אפיתל נשימתי‬
‫מאחורי הפה ‪ - OROPHARYNX‬רירית של חלל הפה ‪ -‬אפיתל קשקשי רב שכבתי עד לגרון‬
‫מעל הגרון ‪ - Laryngopharynx -‬רירית חלל הפה‬
‫אפיתל קשקשי רב שכבת‬
‫אונית ‪LUBULES‬‬
‫חיך עליון בקצה החיך העליון ממוקמת הענבל ‪UVULA‬‬
‫עם שריר שמתכווץ בבליעה ומושך את הענבל אחורה ‪ -‬ואז האוכל לא עולה לאף (שייך למערכת העיכול)‬
‫‪ 5‬השקדים החייכים והלשוניים‬
‫החלק הנושם‬
‫מבנה מאורגן בתוך רקמת חיבור גמישה‬
‫בכל אונית ‪>-‬סימפוניות נושמות (חלופת הגזים) = אלבאולרים ‪ -‬נאדיות‬
‫בתוך האונית‬ ‫מיתרי הקול ‪VOICE‬‬
‫רקמת אפיתל (המשך מהסחוסים) ‪ -‬כפל אפיתלי מחובר לסחוסים גמישים ולשרירים ווקלים ‪ -‬השרירים מניעים את הסחוסים והמיתרים‬
‫סימפוניות נושמות שמסתיימת בצינור אלבאולרי‬ ‫מיתרים מדומים ‪ -‬לא באמת זזים ולכן לא משתתפים בהפקת קולות‬
‫= נאדית ‪--- ALVEOLI‬‬ ‫רקמת אפיתל מיתריים אמיתיים ‪ -‬סחוסים ושרירים שיודעים לפתוח ולסגור את הגרון‬
‫נאדית ‪ -‬שקית‪/‬בועית קטנה‬ ‫עיבוי המיתרים ‪ -‬יוצר קול נמוך‬
‫צינור אחד במבנה של ענן‬ ‫פתח גדול ‪ -‬קול נמוך‬ ‫פתח קטן ‪ -‬קול גבוה‬
‫מגדיל מאד את שטח הפנים‬
‫גורמים מזיקים למיתרי הקול‪ :‬דיבור חזק ממושך; שיעול חזק ממושך‪ ,‬הזדקנות הגרון; עישון;‬
‫סרטן מיתרי הקול; זרימה חוזרת של מיץ קיבה (‪(; reflux‬הפרעות נוירולוגיות‬
‫קרומי הצדר ‪PLEURA‬‬
‫כל ריאה מונחת בתוך קרום כפול‬
‫שכבה פריאטלית ‪ -‬הקפית‬
‫בין השכבות נוזל מים ‪ -‬קרום צדר וחלל הדצר‪-‬פלואורלי‪.‬‬
‫שכבה פנימית ויסצרלית ‪ -‬צמודה לאיבר‬
‫הגנה לריאה‬
‫הקרום החיצוני מחובר לסרעפת וגם לשרירים הבינצלעיים‬
‫הקרום הפנימי מחובר לנאדיות של הריאה‬
‫הריאה בצדדים מוגנת עי הצלעות‬
‫צלע ‪ 6‬גבול תחתון של הריאה‬
‫הקרום נמשך בין צלע ‪7-8‬‬
‫אספקת הדם של הריאות‬
‫מחזור הדם הגדול‬ ‫מחזור הדם באיבר = זילוח = הזנת האיבר עצמו!‬
‫יש התאמה בין האוורור לזילוח בריאות ‪PERFUSION VENTILATION COUPELING -‬‬
‫הסיסטמי\מערכתי‬
 ‫חדר ימני‬ ‫חדר שמאל‬ ‫עורקי הריאה מלווים את העץ הברונכיאלי ‪ -‬דרכי האוויר (דם‪ -‬אויר)‬
‫התאמה אנטומית בין דרכי האויר והדם‬
‫עורק הריאה‬ ‫אבי העורקים‬ ‫העורקיקים מתרחבים בזמן השאיפה ואז זורם יותר דם לריאות‬
‫יש בקרה על קוטר העורקיקים בעיקר בעורקיקים‬
‫‪PULMONARY TRUNK‬‬ ‫‪AORTA‬‬
‫(בסיס הלב ‪ -‬עד הטבור)‬
‫עורקי ריאה שמאל‬ ‫מתפצל לעורקים סיסטמיים‬ ‫דופן העורקים והוורידים דקה וגמישה (לעומת עורק באותו סדר גודל באיבר אחר)‬
‫זה אומר שיש יותר דם בכל כלי דם ‪ -‬בורידים והעורקים‬
‫‪SYSTMIC ARTERIES‬‬ ‫=> נפח דם גדול יחסית לעומת גודל הריאות‬
‫לכל חלק בגוף‬
‫עורקיקי הריאה השמאלית‬ ‫עורקיקים סיסטמים‬ ‫לחץ הדם נמוך יחסית ‪ -‬הדם זורם יותר לאט‪ ,‬התנגדות נמוכה‪ ,‬ודופן דקה מיועד לתת יותר זמן לדיפוזיה יעילה‬
‫הצימוד הזה בין האויר והדם ‪ -‬מאפשר לדם להיות יותר זמן כאשר יש אויר בריאות ‪ -‬ואז יש מספיק זמן לדיפוזיה בין הגזים‬
‫‪SYSTEMIC ARTERIOLS‬‬
‫הריאות ממלאות את הדם בח‬ ‫חילוף קפילרי נימי‬ ‫ירידה ברמת החמצן (היפוקסיה) המנגנון מכווץ את העורקיקים וניתן לווסת את החלק הפעיל יותר בריאה‪.‬‬
‫אם אין מספיק חמצן ‪ -‬מנתב את זרימת האויר לאיזור יותר מצומצם ‪ -‬והדם יוזרם רק למקומות שיש יותר חמצן ‪ -‬כדי לשמור על דיפוזיה יעילה‬
‫רשתות נימיות‬ ‫הדם והאויר משולבים בתהליך הזה‪ .‬איפה שיש פחות חמצן יש פחות זרימת דם וההפך עי מערכת העצבים האוטונומית‬
‫‪CAPILARY BEDS‬‬
‫נימי הריאה‬ ‫ורידונים סיסטמיים‬
‫‪SYSTEMIC VENULES‬‬ ‫הפיזיולוגיה של הנשימה‬
‫ורידוני ריאה‬ ‫ורידים סיסטמיים‬ ‫חילוף גזים מולקולרי ‪ -‬פנימי‬ ‫חילוף הגזים מולקולרי‪ -‬חיצוני‬ ‫אוורור ריאתי ‪PULMONARY VENTILATION‬‬
‫‪INTERNAL RESPIRATORY‬‬ ‫‪EXTERNAL RESPIRATORY‬‬ ‫החלפת אויר בין הריאות לסביבה‬
‫‪SYSTEMIC VEINS‬‬ ‫מה גורם לאויר להכנס לריאות ?‬
‫‪ 2‬ורידי ריאה שמאלית‬ ‫ורידים נבוביים‬ ‫חמצן עוזב את הדם ונכנס לתאים‬ ‫בין האויר בנאדיות לדם בריאות‬ ‫ומה גורם לאויר בריאות לצאת החוצה ?‬
‫‪PULMONARY VEINS‬‬ ‫לתאים ולהכניס ‪ CO2‬מהתאים אל הדם‬ ‫(חמצן נכנס מהאויר לדם‪ CO2 ,‬מהדם לאויר)‬

‫‪1‬‬
‫מה גורם לחמצן לנוע מתוך האויר שבריאות‪/‬נאדיות לדם ?‬
‫מה גורם ‪ CO2‬לעזוב את הדם ולהכנס לריאות‪/‬נאדיות ?‬ ‫הפרש לחצים ‪ -‬גזים נעים לפי הפרש לחצים ‪ -‬מלחץ גבוה לנמוך‬
‫גזים זורמים מלחץ גבוה לנמוך‬
‫‪- 1‬דם בעורקים‬ ‫חוק דלתון = כל גז בתוך תערובת יוצר לחץ בלי קשר לגזים אחרים ‪ -‬הלחץ החלקי של‬
‫הגז‬
‫לחץ חלקיקים אחד כלפי השני ועל הדפנות = לגזים יש לחץ‪.‬‬

‫סיסטמים דם מחומצן ‪-‬‬

‫חוק בוייל = קשר הפוך בין לחץ גז ‪ /‬נפח גז‬
‫מיכל גדול ‪ -‬פחות לחץ מיכל קטן ‪ -‬יותר לחץ‬
‫האויר מורכב בגובה פני הים ‪ 1‬אטמוספרה‪:‬‬ ‫הריאות זה בעצם גודל המיכל ‪ -‬והן משנות את הנפח שלהן‪.‬‬
‫עשיר בחמצן (‪ 100‬מ"כ) ‪ /‬ועני ב‪-‬‬ ‫חנקן ‪78%‬‬ ‫מה שגורם להם לעשות זאת זה שרירי הנשימה‪.‬‬
‫חמצן ‪21%‬‬
‫‪ 40( CO2‬מ"כ)‬ ‫‪CO2‬‬ ‫כיווץ שירירי נשימה שקטה או במנוחה ‪ -‬סרעפת ‪ +‬שירירים בין צלעיים חיצונים‬
‫לחות‬ ‫סרעפת מתכווצת = משטתחת ‪ -‬קרום ריאה גדל כלפי מטה‬
‫וחומרים מזהמים‬
‫דיפוזיה‬ ‫בין צלעיים מתכווצים ‪ -‬הצלעות מתרוממות ‪ -‬קרום ריאה גדל כלפי צדדים‬
‫מנפח את הריאה = > הלחץ בריאה יורד לעומת האויר בחדר = > ואז האויר זורם‬
‫יש הפרש לחצים בין הדם לאויר לטובת נדידה מלחץ גבוה של ‪ CO2‬ללחץ נמוך של ‪CO2‬‬ ‫מהחדר לריאות = שאיפה‬
‫בהרפייה הסרעפת חוזרת להיות בצורת כיפה‪ ,‬הבין צלעיים לא מתכווצים אז הצלעות יש יותר חמצן באויר מאשר בדם אז תנועת הדיפוזיה תהיה מהאויר לדם ‪ -‬דם מתמלא‬
‫‪ - 1‬מהתאים‬ ‫נוחתות ואז נפח הריאות קטן‪ ,‬הלחץ בריאות עולה לעומת מה שיש בחדר ‪ -‬ואז אויר בחמצן ויוצא מהריאות מחומצן‬
‫זורם מלחץ גבוה לנמוך ומתרחשת הנשיפה‬
‫ולנוזל החוצתאי‬ ‫ברקמות‬ ‫הבוכנה זה הסרעפת ‪ 75%‬והשירירים הבין צלעיים החיצוניים ‪25%‬‬
‫באטמוספירה ‪ -‬עשיר בחמצן (‪ 152‬מ"כ) ‪( /‬התאים צורכים חמצן להפקת‬ ‫‪ - 1‬האויר‬ ‫הסרעפת מונעת הי עצבוב עצבי הסרעפת ‪PHRENIC NNERVES‬‬

‫אנרגיה ופולטים ‪ CO2‬בתהליך‬
‫הנשימה התאית) חמצן (‪ 40‬מ"כ)‬
‫‪ 45( CO2 /‬מ"כ)‬
‫שנכנסת ‪ +‬שחרור ה‪ CO2 -‬שנכנס לאויר וחמצן שיש פחות‬
‫‪ - 2‬דם המחוזר ‪-‬‬
‫ורידים סיסטמים ‪/‬‬
‫לפרוזדור שמאלי‬
‫ומכאן מתחיל המחזור הגד‬
‫פרוזדור ימני‬
‫ומכאן מתחיל המחזור הקטן‬
‫עורקי הריאה שנכנס‬
‫לריאות ‪ -‬עני בחמצן (‪40‬‬
‫מ"כ) ‪ /‬עשיר ב‪ 45( CO2 -‬מ"כ)‬
‫ועני ב‪ 0.3( CO2 -‬מ"כ)‬
‫בנשימה דרך האף ההרכב משתנה‪ :‬בעקבות לחות‬
‫כי נכנס => משנה את הרכב האויר שבנאדיות מול זה‬
‫שבאטמוספרה‪.‬‬
‫_______________________‬
‫בנאדיות ‪ -‬חמצן (‪ 100‬מ"כ) ‪40( CO2 /‬‬
‫המחוזר שנכנס לריאות ‪ -‬עני בחמצן (‪40‬‬
‫מ"כ) ‪ /‬עשיר ב‪ 45( CO2 -‬מ"כ)‬
‫________________________‬
‫כניסת אויר אקטיבי ‪ -‬כווץ שרירים ‪ -‬נפח ריאה גדל ‪ -‬לחץ קטן בריאה ‪ -‬אויר נכנס‬
‫יציאת אויר פאסיבי ‪ -‬לא לכווץ‪ ,‬להרפות ‪ -‬נפח ריאה קטן ‪ -‬לחץ ריאה גדל ‪ -‬אויר‬
‫יוצא‬
‫‪ - 2‬האויר‬ ‫מתח פנים בנאדיות (כח שנוצר במפגש בין‬ ‫עוד גורם לכניסת האויר לריאות = ‪2‬‬
‫מ"כ)‬ ‫אויר ומים) = ומושך את הנאדיות פנימה‬
‫כח שנוצר במפגש בין נוזל לגז (מים ואוויר לדוגמא) ומולקולות המים מצטופפות יותר דיפוזיה‬
‫מאשר בשאר עומק המים עד כדי שנוצר קרום‪.‬‬
‫‪ - 2‬הדם‬ ‫בריאות יש נודיות שזה מקום מפגש בין מים לאויר ‪ -‬יש לחות ועל כן נוצר קרום של‬
‫מולקולות מים בהיקף והן יוצרות מתח משיכה כלפי פנים‪.‬‬
‫חוק לפלס ‪ -‬ככל שהבועית קטנה יותר יש כח חזק כלפי פנים‪ ,‬בועיות קטנות יקטנו‬
‫עוד יותר‪ ,‬בריאות יש מתח פנים‬
‫מתח פנים גבוה מדיי יגרום לנאדיות לקטון עוד ועוד ולא נצליח להכניס אויר ‪-‬‬
‫תמת ריאה‬

‫המחומצן שיוצא מהריאות ‪ -‬עשיר בחמצן‬ ‫‪ - 3‬הדם‬ ‫מתח פנים חזק מדיי ‪ -‬לא נצליח להכניס אויר‬
‫(‪ 100‬מ"כ) ‪ /‬עני ב‪ 40( CO2 -‬מ"כ)‬ ‫‪ 2/3‬מכוח הרתע של הריאה ‪ -‬זה ממתח פנים‬
‫‪ 1/3‬זו הענות מרפיון השריר לאחר כיווצו‬

‫כמות הפרשת ה ‪ - SURFACTANT -‬הפניאומוציטים ‪ - T2‬מייצרים תערובת‬ ‫‪2‬‬

‫שומנית ‪ ,SURFACTANCT -‬היא מופרשת בבועיות וזה מוריד את נפח הפנים‪.‬‬

‫תסמונת מצוקה נשימתית של תינוק פג כי אין לו עדיין את ה‪.SURFACTANT -‬‬

‫הענות‪/‬גמישות הריאות ‪ -‬הפרעות לאלסטין ‪ -‬מוריד את האורור‬ ‫‪3‬‬

‫שרירי הנשימה ‪ -‬תורמים למתיחה לכח ולהענות‬ ‫‪4‬‬
‫‪ 5‬עומס ‪ -‬משקל יתר ‪ -‬יותר קשה לנפח את הריאות‬

‫‪ 6‬הרבה מים בתוך הנאדיות מפריעות לגמישות ‪ -‬ירידה בהענות‬

‫‪ 7‬פתיחות דרכי האויר ‪ /‬חסימה מוריד אוורור ‪ -‬קוטר כלי הדם ‪ -‬מערכת עצבים‬
‫מה משפיע על קצב חילוף הגזים ?‬
‫הפרש לחצים => קצב האורור גדול בפעילות גופנית לעומת במנוחה‬
‫מורפיום => מוריד את עומק וקצב הנשיצה‬ ‫האוטונומית‬
‫ככל שיש יותר נאדיות חילוף הגזים מהיר יותר ‪ -‬שטח הפנים של כל הנאדיות בשתי הריאות‪ 70 :‬מ"ר‬
‫שטח הפנים האלבאולרי => גדול ‪ -‬מעלה את קצב חילוף הגזים או קטן כתוצאה מאמפיזמה ‪ -‬ומוריד את קצב חילוף הגזים‬
‫מרחק הדיפוזיה זה העובי של קרום הנשימה => ככל שמפריע את מבנה קרום הנשימה לדגומא כתוצאה מבצקת ‪ -‬יאט דיפוזיה ויעילות‬
‫יותר נאדיות ‪ -‬יותר יעילות בחילוף הגזים‬
‫התנגדות לזרימת אויר ‪ -‬במנוחה ‪ -‬חצי מטר בשניה‬ ‫‪8‬‬
‫מסיסות גז בפלסמה ‪ -‬היכולת של חומר להתפרק לחלקיקים קטנים במולקולות הממס ‪ -‬חמצן ו‪ - CO2‬מאד מסיסים אז זה מייעל את תהליך‬ ‫מערכת הפאראסימטטית ‪ -‬שומרת על טונוס שרירים ‪ -‬בקנה‪ .‬הפעלת יתר שלה‬
‫חילוף הגזים‬ ‫משפיע על הנשימה ‪ -‬ו גורמת לתדירות גבוהה יותר של כיווץ שריר הסרעפת‪:‬‬
‫חוק הנרי ‪ -‬כמות הגז המומס בתוך תמיסה תלוייה בלחץ שלו "מעל התמיסה" ‪ -‬המסיסות תלוייה בלחץ של הגז‪ .‬לחץ גבוה ‪ -‬זה אומר שיותר‬ ‫שאיפת עשן ‪ -‬מערכת הנשימה נסגרת ‪ -‬חנק‪ ,‬קור‪ ,‬אלרגיה‪ ,‬כאב‪ ,‬עיטוש‪ ,‬בליעה‪,‬‬
‫גז נמצא בתוך המים (כמו סודה בבקבוק סגור עם לחץ גבוה לעומת שפותחים את הבקבוק) = דקומפרסיה‬ ‫צאייה‬
‫היכולת של הגז להתמוסס בדם = מסיסות = > דיפוזיה בקצב גדול יותר‪ :‬ל‪ CO2 -‬יש מסיסות גבוה יותר פי ‪ 24‬מלחמצן ולכן זה מפצה ו‪-‬‬
‫‪ CO2‬עובר בדיפוזיה מהירה מהדם אל האויר ומהרקמות אל הדם‪.‬‬ ‫מערכת פאראסימפטטית‪ >-‬שמירה על טונוס מכווץ של שרירים ‪ > -‬נשימה שקטה‬
‫המסיסות של חנקן נמוכה מאד ‪ -‬לכן לא נוטה להכנס לדם למרות הפרש הלחצים העצום בשבאויר לעומת שבגוף עדיין לא מספיק => ככל‬ ‫מערכת סימפטטית ‪ >-‬הרפיית שרירי דרכי האויר ‪ -‬הרחבת דרכי האויר‬
‫שהלחץ עוד יותר גבוה מזה בצלילה שנוצר ע"י דקומפרסיה => המבוליזם ‪ -‬תסחיף של בועיות אויר כתוצאה משחרור לחץ בתוך הדם‬
‫רפואה היפרבארית ‪ -‬בלחץ אטמוספרי עד ‪ 3‬אטמוספרות בריכוז של ‪ 100%‬חמצן ולזמן מוגבל ‪ -‬פמפום חזק של חמצן באחוז וגם לחץ גבוה‬ ‫מערכת הסומטית ‪ -‬רצונית ‪ -‬שרירי שלד ‪ -‬סרעפת בין צלעיים פנימיים וחיצונים ‪-‬‬
‫יעיל מאד!!! אך גבוה מזה זה יכול להזיק‬ ‫אפשרות בנשימה סרעפתית או צלעית (שטחית)‬

‫בשחפת נוצרות צלקות קולגניות בריאות יותר מאשר אלסטית ‪ -‬הורדת ההענות ‪-‬‬
‫מפריעה לנשימה‬

‫המפיזמה ‪ -‬הנאדיות נעשות גדולות מדי‪ ,‬שטח הפנים יורד‪ ,‬הענות גבוהה מדיי ולא‬
‫ניתן להוריד בחזרה את הריאות ??????‬

‫השרירים הנלווים בנשימה מואצת = והמאמץ בהכנסה וגם בהוצאת האויר‬

‫עזרת שרירים בנשיפה‬ ‫עזרת שרירים בשאיפה‬
‫בנשיפה ‪ -‬השרירים הבין צלעיים פנימיים ‪ -‬כיוון הסיבים שלהם ב‪ 90 -‬מעלות לסיבים הבינצלעיים החיצוניים ‪ -‬בכיווץ הם מקטינים את בית‬ ‫‪SCM - Sternocleidomastoids‬‬
‫החזה ומרחיקים את הצלעות זו מזו‬ ‫‪ 2‬שרירים כאלו ‪ -‬הם מכופפים את הראש אבל במאמץ נשימה הם מרימים את‬
‫הסטרנום ולא רק את הצלעות‬

‫שרירי בטן ‪ -‬עוזרים בנשימה מאומצת‬ ‫‪ - Pectoralis minor‬שריר חזה קטן ‪ -‬עוזר להרים את בית החזה‬
‫‪ - Scapula elevators‬הרמת השכמות עוזרים במאמץ‬
 ‫שרירי בטן ‪ -‬עוזרים בנשימה מאומצת‬

‫שרירים בין צלעיים פנימיים‬

‫ושרירי הבטן‬

‫הפרש לחצי אוויר בנשימה ‪ -‬לחץ אויר באטמוספרה היא ‪ 760‬מ"כ בגובה פני הים‬
‫בריאות מספיק שיש קצת מעל ‪ - 760‬אויר יצא ‪ -‬נשיפה (גז הולך מלחץ גבוה לנמוך) ‪ /‬בריאות מעט פחות מ ‪ 760‬מ"כ אויר נכנס ‪ -‬שאיפה (גז הולך מלחץ נמוך לגבוה)‬
‫בנשימה שקטה ‪-‬י ‪ -2-3‬מ"כ הפרש בלחצים‬
‫בנשימה מואצת (סרעפת‪ ,‬שרירי בטן‪ ,‬בין צלעיים חיצונים ופנימיים) ‪ 100 -‬מ"כ הפרש בלחצים (‪ -660‬כניסת אויר ‪ - 880 -‬יציאת אויר)‬
‫בנשיפה ‪756‬‬ ‫בחלל קרום הריאה יש תת לחץ ‪ -‬לחץ תוך פלואורלי ‪ -‬ואקום מסביב לריאה ‪ -‬וזה גורם שהריאה לא תתמוטט בשאיפה ‪754‬‬

‫חזה אויר ‪ - PNEUMOTHORAX‬עלול לגרום לתמת ריאה‬

‫אם יש חור בריאה וכתוצאה מזה האויר יוצא מהריאה ונכלא בחלל הפלואורלי ‪ > -‬נוצר לחץ והאויר הכלוא לוחץ על הריאות אבל לא מאפשר לנפח בזמן השאיפה בגלל הלחץ שנוצר ‪ > -‬זה עלול לגרום לתמת של הריאה‪.‬‬

‫נפחי ריאה‬
‫בדיקת נפח ריאה ‪ -‬עי ספירומטר ‪ -‬מודד נשיפה ושאיפה‬
‫נפח מתחלף ‪ TIDAL VOLUM‬ממוצע ‪ -‬בנשימה שקטה‪/‬מנוחה‬
‫עלייה בנפח (בגרף) ‪ -‬שאיפה ‪ -‬חצי ליטר‬
‫ירידה בנפח (בגרף) ‪ -‬נשיפה ‪ -‬חצי ליטר‬
‫נפח העתודה השאיפתי ‪ - IRV - INSPIRAORY RESREVE VOLUM‬רזרוות השאיפה בנוסף‪/‬מעבר (לרגיל ‪)TV‬‬
‫גברים ‪ 3 -‬ליטר אישה ‪ 2 -‬ליטר‬
‫נפח עתודה נשיפתי ‪ - ERV EXPIRATORY RESERVE VOLUM‬הרזרבה הנשיפתית מעבר לרגיל‬
‫גברים ‪ -‬ליטר אישה ‪ -‬חצי ליטר‬
‫נפח שארי ‪RV - RESIDUAL VOLUM‬‬ ‫ועדיין יש אויר בריאה כי אחרת היא היה תמת ריאה‪:‬‬
‫‪ 1‬ליטר‬

‫הנפח האולבאולרי ‪ -‬הפעיל הבחילוף הגזים‬

‫חילוף הגזים = נפח אלבאולרי = האוויר המגיע אל תוך הנאדיות ‪ % 70 -‬מהנפח הנכנס (‪ )TV‬לריאות ‪ 350 -‬מ"ל‬
‫הנפח ה"מת" = האוויר שלא מגיע אל הנאדיות נשאר בדרכי האוויר העליונות ‪ 30% -‬מהנפח הנכנס (‪ )TV‬לריאות ‪ 150 -‬מ"ל‬

‫נפח הדקה ‪ 8 -‬ליטר בדקה = ‪ 500‬מ"ל (‪ TV (X 16‬נשימות בדקה‬

‫נשיאת הגזים בדם‬

‫חמצן‬
‫חמצן ‪ -‬כשמפעפע לתוך הדם ‪ -‬כמעט כולו נכנס לאריטרוציטים ונקשר להמוגלובין‪:‬‬
‫בכל ‪ 100‬מ"ל דם ‪ 20 /‬מ"ל חמצן וכמעט כל ה‪ 20 -‬מ"ל נכנסים לאריתרוציטים ונקשרים להמוגלובין ( ‪ 2‬אלפא ו‪ 2-‬בתא‪ ,‬בכל תת יחידה יש קבוצת הם ‪ -‬שמכילה יון ברזל) רוב החמצן נקשר ליון הברזל => כל מולקולת‬
‫המוגלובין יכולה לקשור ‪ 4‬מולקולות של חמצן‪ ,‬ובכל אריתרוצית המון מולקולות המוגלובין‪ 1.5% .‬מהחמצן מומס בפלסמה‬

‫‪CO2‬‬
‫בכל ‪ 100‬מ"ל דם‪ 50 /‬מ"ל ‪( CO2‬כ‪ CO2 -70%‬הופך לבי קרבונט‪ - 7% ,‬מומס בפלסמה‪ 23% ,‬נקשר ל‪ )HB‬בקישור אקראי‪.‬‬

‫כדי שחמצן יכנס לתאים ‪ -‬הוא צריך להשתחרר מהמוגלובין ומהאריטרוציטים‪.‬‬

‫מה משפיע על הקישור בין החמצן להמוגלובין (אוקסיהמוגלובין)?‬
‫אקספוננציאלית ‪ -‬מהירה וחזקה יותר (אחוז הקישור ביניהם=אחוז‬ ‫‪ .1‬לחץ החמצן החלקי בדם‪ :‬ככל שיש יותר חמצן בדם ‪ -‬העלייה בקישור בין החמצן להמוגלובין גודלת באופן‬
‫הרוויה=כמה המוגלובין קשור לחמצן מסתובב לי בדם)‬
‫אחוזי רוויה‬ ‫סטורציה בדם מחומצן במנוחה ‪ -‬בעורקים המערכתיים ‪ -‬בורידי הריאה‪/‬אבי העורקים ‪ -‬במנוחה לחץ החמצן ‪ 100‬מ"כ => כמעט ‪100‬‬
‫סטורציה בדם מחוזר במנוחה ‪ -‬בורידים מערכתיים ‪ -‬במנוחה (דם מחוזר‪ -‬עני בחמצן) ‪ -‬לחץ החמצן ‪ 40‬מ"כ => כמעט ‪ 75‬אחוזי רוויה‬
‫סטורציה בדם בורידים מערכתיים ‪ -‬במאמץ ‪ -‬לחץ החמצן ‪ 20‬מ"כ => כמעט ‪ 35‬אחוזי רוויה‬

‫‪ - CO2 .2‬מפריע לחיבור בין החמצן להמוגלובין‬

‫תזוזה ימינה השפעת הבוהר ‪ -‬גבוה יותר בנוכחות‪ CO2 -‬בדם ‪ -‬מורידה את הסטורציה (הקישור בין החמצן להמוגלובין)‬

‫‪ - O2 .‬השפעת הלדן ‪ -‬ככל שרמת החמצן נמוכה הזיקה ל‪ CO2‬עולה‬ ‫‪3‬‬

‫‪ .4‬השפעת החומציות ‪ - PH‬נוכחות המימן ‪ -‬מפריעה לסטורציה ‪ -‬יותר מימן = ‪ PH‬חומצי = רמה גבוהה של ‪CO2‬‬
‫‪ PH ( 7.45 - 7.35‬נייטרלי )‬
‫חומצי (‪ PH‬נמוך יותר = יותר מימן ) ‪ -‬רמה גבוה של ‪ = CO2‬סטורציה נמוכה יותר (ההמוגלובין קושר יוני מימן)‬
‫בסיסי (‪ PH‬גבוה יותר= פחות מימן ) ‪ -‬סטורציה גבוה יותר‬
‫ויסות החומציות ‪ -‬עודף של ‪ CO2‬ניתן לפלוט ולכן מערכת הנשימה עוזרת בוויסות ‪ -‬ומשחררת ‪ - CO2‬משחררת לאויר‬
‫= היפרונטיצליה (בחומציות יתר)‬
‫לחץ החמצן בדם עורקי סיסטמי בעובר זה ‪ 40‬מ"כ אבל אז הזיקה חזקה יותר‬ ‫‪ :‬עוברי ‪ -‬קשר חזק יותר בין החמצן להמוגלובין‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .‬סוג ההמוגלובין ‪ -‬מטרנלי ‪ /‬עוברי‬
‫להמוגלובין ב‪ 30% -‬מאצל המבוגר‬

‫‪ . 6‬ככל שחם החמצן נוטה להפרד יותר מההמוגלובין (ולהכנס לתאים) ‪ -‬וכשקר החמצן נקשר יותר מהר להמוגלובין‬

‫‪ - BPG .7‬מופרש ביתר כאשר רמת החמצן בדם נמוכה ‪ -‬למשל עלייה לגבהים‪ .‬נוצר עי האריתרוציטים בעירור הורמונלי כדי לשחרר את החמצן מההמוגלובין על מנת שיוכל להכנס לתאים ‪ -‬ומוריד את‬
‫הזיקה בין ההמוגלובין לחמצן‬
‫‪ .8‬פחמן חד חמצני ‪ -‬נקשר פי ‪ 200‬יותר חזק מחמצן לקבוצת ההם ואנחנו נחנק‪.‬‬
‫‪ . 9‬מטהמוגלובין ‪ -‬חומרים שמשפעים על יון הברזל ומונעים ממנו להתחבר לחמצן (מטהמוגלובין רדוקז‬
‫מחזיר את יון הברזל למצבו הקודם)‬

‫בקרת נשימה ‪ -‬בגזע המוח ‪ -‬בזמן עירות‬

‫מרכז נשיפתי ‪ -‬נשימה מאומצת‬ ‫מרכז שאיפתי ‪ -‬נשימה רגילה‬
‫בד"כ לא פעיל אלא בנשימה מאומצת כי הוא נותן פקודות לשרירים אחרים להתכווץ‬ ‫שולח פקודות לשרירי הנשימה‬
‫הבינצלעיים הפנימיים‬ ‫פקודה להתכווץ ‪ 2‬שניות = שאיפה‬
‫ואז לא נותן פקודה ‪ 3‬שניות = נשיפה‬
‫וחוזר חלילה‬

‫מרכז תיאום מעורר ‪ -‬נשימה מאומצת‬ ‫מרכז תיאום מדכא ‪ -‬נשימה‬

‫מעורר את המרכז השאיפתי ‪ -‬מעלה את עומק וקצב הנשימה בנשימה מאומצת‬ ‫רגילה‬
‫קורדינציה ותיאום בין השאיפה והנשיפה‪,‬‬ ‫סדר‪,‬‬
‫עובד בטור עם המרכז המדכא ולא ביחד איתו‬ ‫שומר מפני התפוצצות הריאות ע"י שמעכב את המרכז‬
‫השאיפתי‬

‫יותר לאט‪ ,‬יותר מהר‪ ,‬יותר חזק או יותר חלש‬ ‫בקרת נשימה עצבית ‪ -‬בזמן שינה‬
‫אוורור יתר ‪ -‬קצב ועומק‬ ‫תת אוורור ‪ -‬קצב ועומק‬
‫‪HYPERVENTILATION‬‬ ‫‪HYPOVENTILATION‬‬
‫מע' אוטונומית ‪ -‬ניזונה מ‪CO2 / O2 / H2 -‬‬ ‫מע' סומטית‪/‬רצונית‬
 ‫נשימה בשיגרה ‪ +‬הפסקת נשימה בעת רפלקסים שונים ‪ -‬בליעה‪ ,‬עיטוש וכו'‬ ‫הפסקת נשימה רצונית‬
‫‪ - CO2‬המדד העיקרי שהמערכת מגיבה לו‬ ‫שיריר השלד ‪ -‬ניזונה ממתח השרירים‪ ,‬מפרקים וקרום הצדר‬
‫מערכת לימבית ‪ -‬בהלה‪ ,‬הפתעה‪ ,‬התרגשות‪ ,‬כאב עז ‪ -‬ישפיעו‬
‫רמה נמוכה מדיי של ‪ CO2‬בדם ‪ -‬היפוקפניה ‪ -‬מתחת ל‪ 40 -‬מ"כ בעורקים הסיסטמיים => תת אוורור =‬ ‫על תת אוורור או אוורור יתר‬
‫ה‪ CO2 -‬נשאר יותר זמן בגוף ( משפיע על קישור מימן שיוצר ‪ PH-‬בסיסי )‬
‫רמה גבוהה מדיי של ‪ CO2‬בדם = היפרקפניה ‪ -‬מעל ‪ 40‬ממ"כ בעורקים סיסטמיים => אוורור יתר = הגוף‬
‫מרחיק את ה‪CO2 -‬‬

‫‪ 75%‬מהבקרה בגזע המוח ‪ -‬קולטנים ‪ CO2‬בגזע המוח ומגיבים בעיקר לעלייה‬

‫‪ 25%‬מהבקרה ההקפית ‪ -‬קולטני ‪ CO2‬הקפיים הממוקמים בקשת אבי העורקים‪ ,‬ובסינוסים התרדמניים‬

‫ירידה ברמת החמצן ‪ -‬מתחת ‪ 70‬ממ"כ וירידת ‪ PH‬מתחת ל‪ >= 7.35 -‬אוורור יתר‬
‫צניחה דרמטית בחמצן ‪ -‬מתחת ‪ 50‬ממ"כ => סוגרת ‪ SHUTDOWN‬את המרכז השאיפתי ‪ > -‬כדי לייצר‬
‫נשימה שטחית עד מוות‬

‫‪ - RAS‬ניהול נשימה בזמן שינה ‪ -‬בקרה מגזע המוח למערכת ה‪ - RAS -‬חסרת מודעות ‪-‬‬
‫דום נשימה בשינה ‪ - SLEEP APNEA -‬המערכת לא מובנת עדיין‬

‫ירידה בלחץ החמצן באויר‬ ‫בקרת נשימה בגבהים‬

‫קולטני בקרה הקיפית הממוקמים בקשת אבי העורקים‪ ,‬ובסינוסים התרדמניים ‪ -‬לחמצן‪ ,‬ומימן גורמים להתרחשות התהליכים הבאים במקביל ( לוקח כמה ימים שכל זה‬
‫מתרחש‪ ,‬ואם לא מתרחש => מחלת הרים=> מוות) ‪:‬‬
‫ירידה מתונה של חמצן => עידוד מרכז בקרה שאיפתי => הגברת אוורור => ירידה ב‪ >= CO2 -‬עיכוב המרכז השאיפתי = > עלייה ב‪ CO2 -‬בדם‬
‫ירידה מתונה של חמצן => ייצור מוגבר של אריתרופואטין => פוליציטמיה ‪ -‬יצירת אריטרוציטים במח העצם = > עליית ברמת ‪ >= BPG‬חמצן משתחרר מהר יותר‬
‫מההמוגלובין ונכנס לתאים‬
‫צניחה ברמת החמצן => עיכוב מרכז בקרה שאיפתי => דום נשימה‬