‫לידת אתנה‬

‫‪ .1‬מתודולוגיה‪ :‬המאמר על לידת אתנה אמור להצדיק את קיומו ע"י הצבת העקרונות‬
‫המתודולוגיים שמאירים את הנושא‪ .‬המשורר יוצר דפוס חיים חדש עבור העידן שלו‪ ,‬והוא‬
‫מפרש מחדש את המיתוס ‪ ,‬כך שיהיה הרמוני יחד עם הידע שלו על אותו דפוס החיים‪.‬‬
‫המטמורפוזה הבלתי פוסקת של הרעיון המרכזי שלו‪ ,‬גורמת למיתוס להמשיך לחיות‪.‬‬
‫כדי לתרגם את תנועת המיתוס למתודולוגיה‪ ,‬המחבר מניח ש‪:‬‬
‫‪ .1‬מרכז תשומת הלב של מחקר המיתולוגיה היוונית‪ ,‬אמור להיות בהצגה קונקרטית של‬
‫המיתוס בספרות ובאומנות‪.‬‬
‫‪ .2‬הניתוח האנליטי של הגרסה הקונקרטית של המיתוס‪ ,‬אמורה להיות מכוונת לתפיסת‬
‫האינדיבידואליות של כל גרסה והבדלים בין הגרסאות‪.‬‬
‫‪ .3‬הגרסה האינדיבידואלית אמורה להיראות חדשנית במסורת המיתולוגית של התרבות‪.‬‬
‫‪ .4‬החדשנות במסורת אמורה להיראות בהקשר היסטורי‪ ,‬כתגובה לשינוי החוויה האנושית‪.‬‬
‫‪ .2‬לידת אתנה בתאוגוניה של הסיודוס‪:‬‬
‫נאמר לנו כי בת הזוג המלכותית הראשונה של זאוס לאחר נצחונו על הטיטאנים‪ ,‬הייתה‬
‫מטיס‪ ,‬אך נאמר שכשהיא עמדה ללדת את אתנה‪ ,‬זאוס בלע אותה‪ ,‬לפי עצתם של גאיה‬
‫ואוראנוס למנוע את האיום למלכותו‪ :‬מטיס הייתה אמורה ללדת את אתנה "השווה לאביה‬
‫בחכמתה ובכוחה"‪ ,‬ואז ללדת בן שיתפוס את שלטונו של זאוס‪ .‬אבל זאוס בלע את מטיס‪,‬‬
‫ובבטנו היא נתנה לו ידע על הטוב והרע‪ ,‬ואז אומר שזאוס הוציא את אתנה מראשו שלו‬
‫(לפני הלידה‪ ,‬הסיודוס נותן רשימה של בנות זוג שהיו לזאוס‪ ,‬ומתחיל עם תמיס)‪.‬‬

‫אקדמאים רבים‪ ,‬וביניהם סולמסן‪ ,‬במחקרו על התיאוגוניה‪ ,‬אמר כי הסיודוס השמיט את‬
‫העובדה שזאוס הוציא את אתנה מראשו שלו‪ .‬החלק הזה הוצא‪ ,‬משום שזה מבוסס על‬
‫יישום הסטנדרטים של עקביות‪ ,‬גם בטקסט של הסיודוס וגם בגוף המיתולוגיה היוונית‪.‬‬
‫פינדר‪ ,‬סותר את הפסקה הזו‪ ,‬והופך את תמיס לבת הזוג הראשונה של זאוס‪ ,‬וזה יכול‬
‫להיות מוסבר ע"י אותה היפותזה‪ ,‬וכן במקרים אחרים‪ ,‬פינדר סותר מסורת שלא התאימה‬
‫לתיאולוגיה שלו‪ -‬לאחר בחינת דמותה של מטיס‪ ,‬אנו נבין מדוע הוא העדיף להפוך את תמיס‬
‫במקום את מטיס‪ ,‬לבת הזוג הראשונה של זאוס‪ .‬וחוסר העקביות לכאורה‪ ,‬שבטקסט‪,‬‬
‫נעלמת אם אנליזה קרובה או דמיון היסטורי מובאים לבעיה של בנייה מחדש של מחשבתו‬
‫של הסיודוס‪ ,‬מאשר בנייה מחדש של הטקסט של הסיודוס‪ ,‬כדי להתאים את זה למחשבה‬
‫שלנו‪ .‬היושרה של זה‪ ,‬שמובאת כשאלה בטקסט‪ ,‬מסתמכת על מה שלא נשאל בלב‬
‫הפואמה‪ .‬מחקר זהיר של התמות‪ ,‬שקושר את החלקים השונים בתיאוגוניה למבנה אחיד‪,‬‬
‫מראה כי המיתוס של מטיס הוא הכרחי מסיבות אלו‪:‬‬
‫א‪ .‬המבנה הכללי של התיאוגוניה מעלה את השאלה‪ -‬כיצד זאוס התחמק מגורלו של אוראנוס‬
‫וקרונוס? ללא המיתוס של מטיס‪ ,‬התמה על המאבק המסובך בין האב ובן ברית של האם‪,‬‬
‫עם אחד מבניה‪ ,‬לא עובר‪ .‬ללא המיתוס של מטיס‪ ,‬לא יהיה לנו היפוך התפקיד של גאיה‬
‫ואוראנוס‪ ,‬שתמכו בריה מול קרונוס‪ ,‬וכעת תומכים בזאוס מול מטיס‪ .‬זה מאותת‬
‫שהאבולוציה הקוסמית‪ ,‬היא תהליך שמגיע למטרתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה שנקרא גם "הבעיה של מטיס"‪ ,‬זה אחת מההנחות המרכזיות של התיאוגוניה כשלם‪:‬‬
‫הסיפור של פרומתאוס‪ ,‬שמספר את הקונפליקט בין המטיס של זאוס למטיס של פרומתיאוס‪.‬‬
‫המיתוס של פרומתיאוס הוא רמז מצוין למיתוס של מטיס‪ .‬הסיודוס מסתמך על מסורות מאד‬
‫עתיקות של עשיית שובבות של נוכל וגיבור תרבות ‪ ,‬סטנדרט של מיתולוגיות פרימיטיביות‪,‬‬
‫שאליהן פרומתיאוס שייך‪ .‬אך באותו הזמן הוא גם משנה את המסורות‪ ,‬כדי להפוך אותן‬
‫לרכב עבור הפרשנות שלו עצמו‪ ,‬שזו חוויה דיי מודרנית‪ .‬את פרומתיאוס הנוכל הפך לדמות‬
‫שטנית‪ ,‬המקבילה היוונית לנחש בגן העדן‪ ,‬שמגיע לנפילת האדם‪ .‬כמו בסיפור העברי‪ ,‬גם‬
‫בנפילת האדם של הסיודוס‪ ,‬הרעיון המרכזי הוא המרידה כלפי הסמכות של השליט‬
‫האלוהי‪ .‬המיתוס משקף אחת מהדילמות הבסיסיות בגרסה של הסיודוס על העולם‪:‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬הוא מתעקש על העליונות המוחלטת של זאוס‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא מודע לכך‬
‫שהעולם לא מציג סדר הרמוני‪ ,‬שהוא מאמין שזה הרצון של זאוס‪.‬‬
‫פרומתיאוס הוא כוח לא מסודר של היקום‪ ,‬והמרד הלא מסודר מגולם בצורה אמפטית‪,‬‬
‫כמאבק בין שני סוגים של מטיס‪ .‬הניגוד בין פרומתיאוס לזאוס‪ ,‬מציע את שני הסוגים של‬
‫המטיס‪ :‬זאוס הוא המטיס המלכותית‪ ,‬החכמה ששייכת לו כמלך שמימי‪ ,‬ששייכת למלכים‬
‫על הארץ‪ ,‬שהומרוס אומר שהם "שווים לזאוס במטיס"‪ .‬לפרומתיאוס יש המטיס הטכנית‪,‬‬
‫שייכת לאל שהוא גיבור תרבות‪ ,‬כמו הפייסטוס והרמס‪ ,‬ולפי הומרוס‪ ,‬זה מה שעושה חוטב‬
‫עצים מצליח‪ ,‬נהג מצליח ורכב כונן מצליח‪ .‬אם נחשוף את פרומתיאוס במחשבתו‪ ,‬נבין כך‬
 ‫את המיתוס של מטיס בצורה טובה יותר‪ .‬מטיס איננה החכמה הסטואית שרוב הפרשנים‬
‫המודרניים חושבים שהיא‪.‬‬
‫מטיס הינה בעצם אפיון של פרומתיאוס‪ .‬לפיכך‪ ,‬במיתוס היא משחקת תפקיד אמביוולנטי‪:‬‬
‫היא איום לזאוס‪ ,‬ובאותו הזמן היא גם סיוע הכרחי עבורו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הסיודוס משתמש במוטיב המיתולוגי המסורתי של פרישה לגמלאות של המלך‪ ,‬ובנו‬
‫הוא מחליפו‪ -‬מוטיב מעגלי שעליו נבנה סיפור אוראנוס‪-‬קרונוס‪-‬זאוס‪ .‬אך זה רעיונו שלו‬
‫להפוך את מטיס לאמו של יורשו העתידי של זאוס‪ ,‬בדיוק כפי שזה רעיונו שלו לעשות את‬
‫הניגוד המשתמע בין מטיס לתמיס‪ ,‬הפרסוניפיקציה של הסדר בקוסמוס של זאוס‪ ,‬שהיא‬
‫בת זוגו השנייה של זאוס‪ ,‬שעמה לא היה לו שום קונפליקט‪ .‬לכך אנו זכאים לומר‬
‫שהאספקטים המסוכנים של מטיס‪ ,‬זה הצד הפרומתיאי שלה‪ .‬כלומר‪ ,‬מאחורה בראשו של‬
‫הסיודוס‪ ,‬כשהוא חשב על אח פוטנציאלי לאתנה‪ ,‬שיכול לקחת את מלכותו של זאוס‪ ,‬זה היה‬
‫אל שהוא בעצם טיפוס של גיבור תרבות ‪ :‬אנו נראה שבגרסה היותר מאוחרת של המיתוס‪,‬‬
‫אלה תמיד אלים "גיבורי תרבות"‪ ,‬שמפעילים את הגרזן‪ ,‬ע"מ לשחרר את אתנה מראשו של‬
‫זאוס ‪ .‬כך‪ ,‬הם עושים את הבריתות האפשריות לחוסר הדיוק הבלתי נמנע של המושגים‬
‫המיתולוגיים‪ ,‬ואנו יכולים לתרגם את מטיס האבסטרקטית‪ ,‬בהיבטיה המסוכנים‪ ,‬כ"כושר‬
‫המצאה יצירתי"‪ ,‬ככוח ליצור חידוש תרבותי‪ :‬אקוסילאוס ואורפיקס באו לאחר הסיודוס‪,‬‬
‫שהמליכו את מטיס‪ ,‬לצד ארוס‪ ,‬ככוח קוסמי ראשוני‪ ,‬וע"י פלאטו‪ ,‬במיתוס הקטן‬
‫ב"סימפוזיום"‪ ,‬שהופך את פורוס ("שנינות") לבן של מטיס‪ ,‬ואת פנייה ("עוני") לאביו של‬
‫ארוס‪.‬‬
‫פרשנים מודרניים‪ ,‬רואים במיתוס של אתנה‪ ,‬כביטוי ליחסיה הקרובים של אתנה עם זאוס‬
‫מצד אחד‪ ,‬ועם מטיס בצד השני‪ .‬אם האנליזה הזו נכונה‪ ,‬עלינו להכיר בכך שהטקסט מוצג‬
‫באופן אמביוולנטי ביחסיו בין אתנה לשני הוריה‪ .‬אם אתנה הייתה נולדת מאמה‪ ,‬באופן‬
‫רגיל‪ ,‬היא "השווה לאביה בחכמה ובכוחה"‪ ,‬וכן אחיה הפוטנציאלים‪ ,‬היו מייצגים איום‬
‫לעליונותו של זאוס‪ .‬אך לידתה של אתנה מראשו של זאוס‪ ,‬מוצאת את הדרך לשחרר את‬
‫ההורדה בדרגה שלו עצמו‪.‬‬
‫שני השלבים של הסיפור‪ ,‬שחלק מהפרשנים מוצאים כ"לא עקביים"‪ ,‬הם בעצם מאוחדים‬
‫דרך אמביוולנטיות‪ .‬הרעיון שאתנה מייצגת איום סמוי לאביה‪ ,‬נראה מפתיע‪ ,‬אבל ההקשר‬
‫רומז מה היה בראשו של הסיודוס‪ .‬מטיס היא אחת התכונות האופייניות של אתנה‪ ,‬אבל‬
‫עבור הסיודוס‪ ,‬הדבר הכי משמעותי הוא שמטיס היא גם הצד המלכותי וגם הצד הטכני‬
‫שלה‪ .‬בגרסה של הומרוס‪ ,‬היא הפטרון גם של המלכים וגם של בעלי המלאכה‪.‬‬
‫הומרוס ‪ ,‬מובל ע"י הלוגיקה של המיתולוגיה וחווייתו‪ ,‬לשער על משטרו של זאוס‪ ,‬ע"י כוחות‬
‫הפועלים לחידוש תרבותי לעולמו‪ .‬הוא חש שהזיקה התפקודית בין אתנה לזאוס‪ ,‬כסנדקים‬
‫של מדינה אולי‪ ,‬אם זיקתה של אתנה עם גיבורי תרבות‪ ,‬לא הייתה מבוטלת‪ ,‬זה היה נראה‬
‫בעלייתה של אתנה כסמל של סוג חדש של מדינה\ מצב‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬זה מה שבאמת‬
‫התרחש‪ ,‬כשהשינויים החברתיים שהיו רק בתחילתו של העידן של הסיודוס התבגרו‪.‬‬
‫פתרונו של הסיודוס‪ ,‬הוא לבטל את התחברותה של אתנה עם גיבורי תרבות‪ ,‬ע"י ביטול‬
‫הקשר הטבעי שלה עם מטיס‪ ,‬וגם ע"י הכפפתה לזאוס‪ .‬כשהיא יוצאת מראשו‪ ,‬היא בעצם‬
‫סמל טהור וגדול של מצב של כוח "הגבירה הנוראה שמכוונת את המעבורות ומובילה את‬
‫הצבא‪ ,‬שלעולם לא נסוגה‪ ,‬שאוהבת המולה‪ ,‬מלחמות וקרבות"‪.‬‬
‫‪ .3‬מכת הגרזן לראשו של זאוס‪ :‬הצורה הקלאסית של לידתה של אתנה‪ ,‬שבה היא השתחררה‬
‫מראשו של זאוס ע"י מכת גרזן‪ ,‬מודגמת בד"כ ע"י הפייסטוס‪ ,‬אבל לעיתים גם ע"י‬
‫פרומתיאוס או הרמס‪ ,‬מופיעה לראשונה באומנות במאה ה‪ 6‬לפנה"ס‪ .‬ההופעה הראשונה‬
‫של גרסה זו‪ ,‬היא ב"האולימפי השביעי" של פינדאר‪ .‬שיא ההתגלות שלו היא על הגמלון‬
‫המזרחי של הפרתינון‪.‬‬
‫האיקונוגרפיה הניתוחית של איי ביי קוק‪ ,‬מדגימה שהייצוג האומנותי של אתנה יוצאת מראשו‬
‫של זאוס‪ ,‬ע"י מכת גרזן‪ ,‬מקורה באתונה של המחצית הראשונה של המאה ה‪ 6‬לפנה"ס‪.‬‬
‫הוא הראה שהנוכחות של האלות בלידה‪ ,‬כמו איילטיה (אלה מינואית מוקדמת)‪ ,‬כשזאוס‬
‫מקבל את מכת הגרזן‪ ,‬באה בשל גרסה מוקדמת יותר‪ ,‬שאמרה כי זאוס היה ליד האיילטיה‪,‬‬
‫ללא נושא הגרזן‪ ,‬והרמיזה לגרסה מוקדמת יותר היא בכך שכמו בהסיודוס‪ ,‬שציריו של זאוס‬
‫ייצרו את הלידה‪ .‬איי ביי קוק ‪ ,‬אמר גם כי הוא הראה היכן המוטיב הלא רגיל‪ ,‬של מכת הגרזן‬
‫נוצר‪ .‬הוא נוצר מטקס ישן והלא רגיל‪ ,‬של הבופוניה בכת של זאוס פוליאאוס באתונה‪.‬‬
‫הנקודות הראשיות‪ ,‬בדרמה המקודשת הזו היו‪-‬‬
‫‪ .1‬השחקן המרכזי הוא אדם שידוע כ"מכה בשור" או "טובח בשור"‬
‫‪ .2‬הטובח בגרזן מקושר לפשע‬
‫‪ .3‬המכה בגרזן בורח מהסצנה‬
‫‪ .4‬הסכין שהשלימה את הטבח נרמזה לפני פריטניאום‪ ,‬גונתה‪ ,‬והוענשה ע"י השלכתה לים‪.‬‬
‫‪ .5‬הגרזן עצמה‪ ,‬אמורה לחזור לחיים שוב‪ ,‬ומולאה בחציר ונרתמה למחרשה‪.‬‬
‫הצורה המוזרה של הדרמה‪ ,‬רומזת שהשור הנטבח הוא גלגול של אלוהות‪.‬‬

‫יוצר המיתוס הלא ידוע‪ ,‬ששיגר את המיתוס בו אתנה יוצאת מראשו של זאוס לראשונה‪ ,‬ע"י‬
‫מכת גרזן‪ ,‬קבל את הרעיון מהשתתפות בטקס של הבופוניה‪ .‬אבל זה לא אומר לנו למה‬
‫המיתוס החדש התכוון‪ .‬כדי להגיע למשמעות‪ ,‬עלינו לבחון את היצירה החדשה יותר‬
‫בזהירות‪ ,‬בהערכת התרומה של יוצר המיתוס‪ ,‬ע"י בידוד מה שלא נדרש אליו ע"י שאילותיו‪,‬‬
‫ומדידת משמעותו ע"י ניגודה עם המסורת‪ ,‬אותה הוא שינה‪.‬‬

‫מהבופוניה‪ ,‬יוצר המיתוס לקח את נושא הגרזן‪ ,‬והוא לקח זאת גם מתנועת המכה כסוג של‬
‫תקיפה פלילית‪ ,‬ונושא הגרזן המקורי גולם בבריחה לאחר המעשה‪ .‬כמו שניתן לראות‪,‬‬
‫רפרנס לבופוניה לא תסביר למה זה הפייסטוס‪ ,‬פרומתיאוס או הרמס‪ ,‬שנשאו את הגרזן‪.‬‬
‫ההסבר של איי בי קוק‪ ,‬הוא שאתנה והפייסטוס נישאו בזמן הפרה‪-‬הלניסטי‪ ,‬וכעת אתנה‬
‫שהפכה לבתולה‪ ,‬יכולה להתאחד איתו רק בדרך זו‪.‬‬
‫הסבר זה הוא דוגמה לכושר המצאה שלא במקום‪ ,‬שכן הכל כה תכוף בלימודי מיתולוגיה‪.‬‬
‫במקום הראשון‪ ,‬זה לא אפשרי להאמין שהאומן או הקהל ראה את המיתוס באור הזה‪-‬‬
‫הם לא היו ידענים או פדנטים‪ ,‬ומשמעות המיתוס היא מה שהיא אמרה להם‪.‬‬

‫במקום השני‪ ,‬הוא חוזר שוב ליחסים בין הפייסטוס לאתנה בתקופה הפרה‪-‬הלניסטית‪,‬‬
‫כשהוא מתעלם מהעובדה שבהומרוס הם נמשכו לגיבורי תרבות‪ ,‬שזה הקשר העיקרי‬
‫שלהם עם אנשי המלאכה שהביאו את השניים להיות יחד‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬קוק נכשל בלהסביר את הטווח של השינוי באישיות של נושא הגרזן‪ -‬למה‬
‫פרומתיאוס או הרמס? הפייסטוס‪ ,‬פרומתיאוס‪ ,‬הרמס (והפלאומן שמוזכר ברפרנס העמום)‬
‫הם כולם טיפוסים של גיבורי תרבות וכולם מקושרים עם בעלי מלאכה‪ ,‬וכולם מפורסמים‬
‫בעקבות המטיס שלהם‪ -‬הגברת מהמיתוס של הסיודוס‪ .‬המסקנה שאין מנוס ממנה‪ ,‬היא‬
‫חלק מהמשמעות של המיתוס שאתנה השתחררה מראשו של זאוס‪ ,‬בעזרת אל שהוא‬
‫טיפוס של גיבור תרבות‪.‬‬

‫ע"י הכרת גיבורי התרבות כנושאי הגרזן‪ ,‬המיתוס החדש מחזיר את הקשר בין אתנה ומטיס‬
‫הטכנית‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬הסיודוס ‪ ,‬גם הכיר וגם ניסה לבטל את הקשר‪ -‬הראייה שיש לנו‪,‬‬
‫רומזת שהמרווח בין הזמן בו המטיס של הסיודוס מבוטלת‪ -‬היא לא מופיעה בשום ציור על‬
‫כד‪ .‬המיתוס החדש מקבל את הביטול של מטיס כאם‪ ,‬רק כדי להכיר אותה מחדש‬
‫כמקבילה למיילדת‪.‬‬

‫במקום השני‪ ,‬הנושאים מהטקס של הבופוניה משנים את היחסים בין זאוס לאתנה‪ :‬בגרסה‬
‫החדשה‪ ,‬זה לא זאוס‪ ,‬אלא נושא הגרזן שמביא את אתנה לעולם‪ .‬ומכת הגרזן מדגימה סוג‬
‫של תקיפה של זאוס ‪ :‬הניואנס הזה נרמז לא רק ע"י האנלוגיה לבופוניה‪ ,‬אלא גם ע"י מוטיב‬
‫הבריחה של נושא הגרזן ‪ ,‬בייצוגי האומנות עצמם‪ .‬לפיכך‪ ,‬הגרסה החדשה של המיתוס‬
‫(השונה משל הסיודוס)‪ ,‬רחוקה מלבטא את "היחסים הקרובים" שבין זאוס לאתנה‪ ,‬כפי שכל‬
‫ספרי היד‪ ,‬שעוקבים אחר סמכויות אומרים‪ ,‬זה דווקא הופך את אתנה ליותר עצמאית מזאוס‪.‬‬
‫מערכת היחסים החדשה שלהם היא אניגמטית‪ ,‬ויכולה להיות מתוארת כ"השתייכות ע"י‬
‫תקיפה"‪.‬‬
‫במיתוס החדש‪ ,‬אתנה נשלחת ע"י מטיס הטכנית‪ ,‬והאתנה שנשלחת היא לא האלה של בעלי‬
‫המלאכה‪ ,‬אלא אלת המדינה‪ -‬אתנה פוליאס‪ .‬הסיודוס הדגיש שהאלה שיצאה מראשו של‬
‫זאוס הייתה האלה הלוחמת‪ .‬במרווח שאחרי הסיודוס‪ ,‬הדגש הזה חתר תחת הוספת‬
‫המוטיב שאמר שהיא יצאה חמושה מראשו‪ .‬ייצוגים אומנותיים של המיתוס החדש מראים‬
‫את המסורת הזו‪ ,‬וההשוואה לבופוניה מאשרת זאת‪ .‬מראשו של זאוס פוליאנוס‪ ,‬יוצאת‬
‫אתנה פוליאס‪.‬‬
‫אנחנו מסכמים שהרעיונות המרכזיים בגרסה החדשה של לידת אתנה הם‪:‬‬
‫‪ .1‬ההתגלות של השומר החדש של המדינה יוצא מראשו של השומר הקודם של המדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬הדמות המסתורית של הקשר בין החדש לישן (מטיס?)‬
‫‪ .3‬המשלוח של החדש ע"י הכוחות של ההתקדמות התרבותית‪.‬‬
‫המיתוס הייתה דרכם של האתונאים לבטא מה שאנו יודעים שהיו עובדות בולטות של‬
 ‫ההיסטוריה החברתית והדתית שלהם בעידן הארכאי‪ .‬המיתוס נוצר במחצית הראשונה של‬
‫המאה ה‪ 6‬לפנה"ס‪ :‬הרפורמות של סולון בתחילת המאה ה‪ 6‬לפנה"ס‪ ,‬הם ציוני הדרך‬
‫שסימנו את הלידה של סוג חדש של ערי‪-‬מדינה ‪ .‬התגברות המסירות לאתנה פוליאס‪ ,‬סביב‬
‫זמן יצירת המיתוס‪ ,‬זה הוכחה לממסד של הפסטיבל הפנתנאי ב‪ 566‬לפנה"ס‪ ,‬והעלייה‬
‫המקבילה של אתנה פרומאכוס ‪ ,‬סוג של כדים אתניים (מהמילה אתנה) ומטבעות‪ .‬העלייה‬
‫הסימולטנית של סחורה אתנאית (מהמילה אתנה) ותעשייה – הכוח של מטיס הטכנית‪ ,‬היא‬
‫אמיתה של היסטוריה יוונית‪ ,‬כפי שזה גם תפקידם בהופעת סוג חדש של מדינה‪ .‬זה גם‬
‫בטוח שהמאה ה‪ 6‬לפנה"ס‪ ,‬ראתה את העלייה המתכתבת בסטטוס של האלים גיבורי‬
‫התרבות‪ ,‬הפייסטוס‪ ,‬פרומתיאוס והרמס‪ .‬מהרגע בו שוגרה המדינה האתונאית ע"י סולון‬
‫והגיעה לשיאה תחת פריקלס‪ ,‬זו לא טעות ששיא ההארה של המיתוס‪ ,‬הוא על הגמלון‬
‫המזרחי של הפרתינון‪ .‬התווכחנו על כך שהמיתוס נותן לאתנה עצמאות גדולה יותר מזאוס‪.‬‬
‫זו כמובן עובדה ידועה‪ ,‬שבזמן שאתונה נשארת הפולחן של זאוס פוליאנוס‪ ,‬הם באמת‬
‫הפקידו את עירם בידי "אתנה פוליאס"‪ .‬לאט לאט זאוס הפך להיות דמות רחוקה ומרוחקת‬
‫שלא דאגה לעניינים המיידיים והמעשיים את האדם‪.‬‬
‫התפקיד העצמאי והחדש של אתנה‪ ,‬יכול להיראות במיתולוגיה של אייסכלוס‪ :‬זאוס הוא‬
‫עליון‪ ,‬אבל אתנה מתווכת את הריב אצל יומנידס‪ ,‬כמו סולון "משליכה את המגן החזק שלה‬
‫לשני הצדדים ולא נותנת לאף זוכה יתרון לא מוצדק"‪ .‬באופן דומה‪ ,‬בטרילוגיה של‬
‫פרומתיאוס‪ ,‬היא ארגנה את הפיתרון של הקונפליקט בין זאוס ופרומתיאוס‪ ,‬מה שעיצב את‬
‫פרומתיאוס בפולחן עליית הגג‪.‬‬
‫האיור המאיר ביותר מגיע מסולון עצמו‪ -‬בפואמה המפורסמת הוא אומר‪" :‬הצו של זאוס‬
‫והרצון של האלים המבורכים‪ ,‬לעולם לא יוביל את העיר שלנו להרס‪ .‬כזו היא השומרת‬
‫רחבת‪-‬הלב שמחזיקה את ידיה מעלינו‪ ,‬הבת הנוראה של האב הנורא‪ -‬אתנה פאלאס"‪-‬‬
‫האתנה החדשה יכולה לעמוד מול זאוס‪.‬‬
‫‪ .4‬אתנה אצל הומרוס‪ -‬מקור המיתוס‪ :‬כל הרשויות המודרניות אומרות שהומרוס הכיר את‬
‫המיתוס של אתנה ולידתה מראשו של זאוס‪.‬‬
‫הראייה החיובית התומכת בכך‪ :‬המשמעות של האפיטט "טריטוגניה"‪ ,‬יותר מדיי עמום כדי‬
‫להיות ראייה בכלל‪ .‬אפילו אם זה באמת אמור להיות "הבת אמיתית של אביה"‪ ,‬זה לא רומז‬
‫שאין לה אמא‪ ,‬או שהיא נולדה מראשו של אביה‪ .‬כך גם האפיטט "הבת הנוראה של האב‬
‫הנורא" לא מוכיח דבר‪ .‬אנו רואים שמה שנשאר הוא שארס מדבר לזאוס ואומר לו‪" :‬כולנו‬
‫מגורים נגדך‪ ,‬משום שילדת בת מזלזלת‪ ,‬ארורה שתמיד חושבת על מעשים אלימים‪ .‬אבא‪,‬‬
‫תעמיד אותה במקומה‪ ,‬משום שאתה בעצמך ילדת את הילדה החצופה"‪ .‬ניכר שזה לא רומז‬
‫על אבהות השונה מהאבהות של זאוס על המין האנושי‪ .‬ההנחות המתודולוגיות‬
‫המושתקות‪ ,‬שרדפו אחר הסמכויות ע"מ לקבל ראייה דקיקה של ייחוס ידע על המיתוס‬
‫להומרוס‪ ,‬חייבות להיות מעורערות‪ .‬אחת מהן‪ ,‬היא שיש צורה גנרית ואבסטרקטית של‬
‫המיתוס של לידתה של אתנה מראשו של זאוס‪ ,‬הנפרדת מהגרסאות בהן זה מגולם כרעיון‬
‫אפלטוני‪ .‬למעשה‪ ,‬יש לנו שתי גרסאות של המיתוס‪ ,‬ההסיודית והארכאית‪:‬‬
‫שתיהן‪ ,‬בסגנון המיתולוגי וברמיזות האידיאולוגיות‪ ,‬הן לחלוטין לא הומריות‪ ,‬ונושאות את‬
‫הסטיגמה שלא ניתן לטעות בה‪ ,‬של התקופה המסוימת שלהן‪.‬‬
‫איזו צורה של המיתוס יכולה להיות משויכת לתקופה ההומרית? לימודים מיתולוגיים יכולים‬
‫או להפסיק לחקור את זה‪ ,‬או לתת תשובות קונקרטיות‪ .‬למעשה‪ ,‬הרשויות מודעות במעורפל‬
‫שהגרסה הידועה של המיתוס‪ ,‬לא מתאימה להשקפה ההומרית‪ :‬הם אומרים שהומרוס‬
‫בכוונה נמנע מלספר את המיתוס‪ ,‬בשל הגישה הרציונאלית שלו כלפי האלים‪ .‬אם אנו‬
‫משקפים על כל הסיפורים הפרימיטיביים שהומרוס סרג בהצלחה לבד‪ ,‬או לעובדה שפדיאס‬
‫באמצע המאה החמישית לפנה"ס לא היה כה "רציונאלי"‪ ,‬אנחנו נהיה חייבים לעזוב את‬
‫ההסבר הזה‪ ,‬על מדוע הומרוס נכשל להעביר לנו את המיתוס‪ .‬הסיבה האמיתית שבגינה‬
‫גרסאות מוכרות של המיתוס לא מתאימות לנקודת המבט ההומרית‪ ,‬היא משום שזה נראה‬
‫בלתי אפשרי לשייך את הומרוס למתח האמביוולנטי בין זאוס לאתנה‪ ,‬שהוא העיקר של‬
‫המיתוס של הסיודוס‪ ,‬או את העצמאות האינגמטית של אתנה מול זאוס‪ ,‬שהוא העיקר‬
‫של המיתוס הארכאי ‪ .‬אנחנו יכולים לומר‪ ,‬באופן פרדוקסלי‪ ,‬שאתנה ההומרית יותר מדיי‬
‫קרובה לזאוס ההומרי‪ ,‬מכדי להיוולד באופן דמיוני בתקופה מאוחרת יותר‪.‬‬
‫הומרוס לא מרגיש סתירה בין המטיס המלכותית למטיס הטכנית‪ :‬האודיסאוס האהוב על‬
‫אתנה הוא הגילום של שניהם‪ .‬התחושה של השינוי ההיסטורי והחידוש התרבותי‪ ,‬הוא‬
‫שמדגיר ברקע של הגרסאות הידועות‪ ,‬והוא שזור לנקודת המבט ההומרית‪ .‬לפיכך‪ ,‬הומרוס‬
‫נתן לנו את המיתוס של לידתה של אתנה מראשו של זאוס‪ ,‬וזה ככל הנראה מה שיצר‬
‫את הפרשנויות המוטעות שאומרות שככל שהגרסאות מאוחרות יותר‪ ,‬הן קשורות לקשר‬
 ‫הקרוב במיוחד שלה לאביה‪ .‬ייתכן שהומרוס עשה זאת בקלות‪ :‬אז למה הוא לא?‬
‫הנחה מושתקת אחרת‪ ,‬שמשליכה את הסמכויות להאמין כי המיתוס‪ ,‬או לפחות הרעיון‬
‫האפלטוני של המיתוס‪ ,‬של קדמוניות בלתי מוגבלת‪ ,‬ולכן המחשבה שהוא היה ידוע‬
‫להומרוס‪ ,‬היא דעה קדומה נגד ייחוס המצאות מיתולוגיות להסיודיוס‪ .‬עכשיו אנחנו‬
‫מתחילים להעריך את התיאוגוניה של הסיודוס‪ ,‬כעבודה יצירתית ומיתו‪-‬פואטית‪ ,‬ומתחילים‬
‫לראות כיצד מיתוסים מעוצבים מחדש כדי להתאים למבנה שלהם‪.‬‬

‫העובדה היא‪ ,‬שהתיאוגוניה מייחסת לידות מיוחדות ל‪ 3‬מהאולימפיאנים‪ :‬אתנה‪ ,‬אוראנוס‪,‬‬

‫הפייסטוס שנולד מהרה ללא איחוד מיני‪ ,‬בזמן שישנם אפיטטים מפורשים באיליאדה ללידות‬
‫רגילות ומשונות‪ .‬לכן זה הגיוני להסיק‪ ,‬כפי שאריסטרכוס עשה‪ ,‬שהלידה המשונה של אתנה‪,‬‬
‫היא אחת מסט של חידושים מיתולוגיים‪ ,‬שנעשו ע"י הסיודוס‪ ,‬כפיתוח של המבנה המוזר‬
‫של התיאוגניה‪ .‬מסקנה זו מחוזקת ע"י יחסי הגומלין במבנה של התיאוגוניה של ‪3‬‬
‫הלידות המשונות‪:‬‬
‫הרה מקבלת מוטיבציה מקנאה בלידתה של אתנה‪ ,‬והסיודוס ייעד ניגוד בין לידת אפרודיטה‪,‬‬
‫הנקבה הנשית‪ ,‬מהאיבר המיני בתחילת התיאוגוניה ולידתה של אתנה‪.‬‬
‫הסיודוס‪ ,‬לא המציא את המיתוס‪ ,‬כשם שאריסטרכוס צפה‪ ,‬באיליאדה נוצר קרש קפיצה טוב‪-‬‬
‫המיתוס שלו של אפרודיטה‪ ,‬וכן המיתוס של בליעת קרונוס שהאכיל את ילדיו (גירה) סיפקו‬
‫אנלוגיות‪.‬‬
‫ספרות תיאוגנית אוריינטלית‪ ,‬שם הסיודוס היה ידוע‪ ,‬מראה מקבילים‪ :‬לידות פלאיות ומוזרות‬
‫הם מוטיבים במעשיות עם‪ .‬האפיטט "טריטוגניה"‪ ,‬יכול לרמוז על הקיום של מסורת עתיקה‬
‫של לידת אתנה‪ ,‬כמו אפרודיטה‪ ,‬מהים‪ .‬סיפורים על לידת אתנה מראשו של זאוס לפני‬
‫הסיודוס‪ ,‬הם שאלה לא חשובה‪ .‬הסיודוס היה הראשון שהייתה לו גרסה מיתו‪-‬פואטית כדי‬
‫לתפוס את המיתוס בצורה שתתן לו משמעות עמוקה בתרבות היוונית‪ ,‬וכן היה לו את‬
‫הכישרון האומנותי כדי לתת לגרסה שלו ערך‪.‬‬