‫‪ 21.10.

15‬שיעור ‪1‬‬

‫בחינה‪ :‬על החומר בכיתה ועל ספרות החובה‪ ,‬ועל חלק נדבר בכיתה‪.‬‬

‫לידת אפרודיטה‬

‫עליה נאמר לנו שהיא נולדה מן הים‪ ,‬כאישה בוגרת ובשלה‪.‬‬

‫בתמונה למעלה ‪ -‬חלק אחורי של כסא שהתגלה באיטליה‪ ,‬ומתאר דמות שעולה מהרחצה או מהים‪,‬‬
‫עם שתי דמויות‪ ,‬וברור שזה בחוץ ‪ ,‬כי אנו רואים חלוקי הנחל‪ .‬אחד הזיהויים שמציעים החוקרים זו‬
‫לידתה של אפרודיטה‪ ,‬משום שהיא לבושה ובוגרת‪.‬‬

‫בתמונה למעלה ‪ -‬יש לנו כאן כלי שהיא מתוארת כיוצאת מהים עם הרבה קצף (נאמר עליה שהיא‬
‫נולדה מקצף הים)‪ ,‬יש לה שיער ארוך‪ ,‬לבושה ומחזיקה בבגד שלה ביד אחת‪ .‬ארוס מלווה את‬
‫לידתה‪ .‬מצד ימין‪ ,‬יושבת דמות המחזיקה קלשון וזה אטרביוט של פוסידון (אטרביוט = סמל מזהה)‪-‬‬
‫כשאנו רואים דמות עטורת זקן‪ ,‬בשלה‪ ,‬מחזיקה קלשון‪ ,‬אנו יודעים שזה פוסידון‪ .‬משמאל‪ ,‬עומדת‬
‫דמות גברית עם כובע על הראש‪ ,‬עם מוט ושני נחשים‪ ,‬וזה הרמס עם שני החיילים‪ .‬שניהם נוכחים‬
‫כשאפרודיטה נולדת מהים‪.‬‬

‫לידת אתנה‬

‫אתנה בוקעת בוגרת מראשו של זאוס‪ ,‬חמושה‪ ,‬עם קסדה‪ ,‬מגן ושיריון‪.‬‬
‫בתמונה למעלה‪ -‬יש דמות המחזיקה גרזן ביד‪ ,‬כי צריך לבקע את ראשו של זאוס כדי להוציא את‬
‫אתנה‪.‬‬

‫לידת דיוניסוס‬

‫יש גרסאות שדיוניסוס נולד כבוגר ויש כאלה שכקטן‪ .‬הוא נולד יחד עם האטריביוטים שלו – ספל‬
‫השתייה‪ ,‬ענף הקיסוס‪ ,‬וזאוס מחזיק ביד את הטירסוס‪ ,‬שזה עוד חלק מסממניו של דיוניסוס‪.‬‬

‫בתמונה למעלה ‪ -‬רואים שהכל נעשה בנוכחות הרבה מאד דמויות‪ ,‬שכל אחת ניתנת לזיהוי‪.‬‬
 ‫בתמונה – לידת דיוניסוס‪.‬‬

‫המיתוס ‪ :‬סיפור שיש לו הגיון שמשתקף מתוך הסיפור או מודגש בו‪ .‬המיתולוגיה היא לא רק מספרת‬
‫סיפורים‪ ,‬אלא גם מציגה את ההיגיון שמאחוריהם‪.‬‬

‫המיתוסים התהוו במשך מאות שנים ומעבר לכך‪ .‬בתחילה הם סופרו‪ ,‬ואז הם התהוו לכתב עד שלהי‬
‫העת העתיקה‪ ,‬וכל פעם נוסף להם נופך נוסף‪ ,‬ומפעם לפעם הומצאו מיתוסים חדשים או גרסאות‬
‫חדשות ‪ .‬אנחנו נתחקה אחר הסיבות לשינוי ולגרסה‪ .‬כל מיתוס צריך לבחון באיזה הקשר הוא נעשה‪,‬‬
‫וכשאנו בוחנים את ההקשר הפוליטי‪-‬חברתי‪-‬דתי‪ ,‬גם לגבי גרסה מיתית חדשה וגם לגבי מיתוס‬
‫מוכר‪ ,‬אנחנו מבינים כי קיים קשר בין הערכים החברתיים‪ ,‬אירועים‪ ,‬אישים ומבנה שלטוני לבין‬
‫המיתוס‪ .‬כלומר‪ ,‬בכדי להבין את המיתולוגיה אנחנו צריכים להבין את האירועים ההיסטוריים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לעיתים המיתוס בא לתת הסבר למשהו שנדרש לתת לו הסבר‪ :‬שם של מקום‪ ,‬נהר או אפילו‬
‫חוק שחוקק‪.‬‬

‫גם להצגה החזותית יש חלק במיתוס‪ .‬הרבה פעמים יש על כלי חרס‪ ,‬ציורי קיר‪ ,‬אריגים‪-‬‬
‫סצנות שאנו לא מוצאים להם את ההקבלה הספרותית‪ ,‬ואז אנו מגיעים לאחת משתי מסקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬או שזה דמיונו של האומן (כנראה שלא)‬
‫‪ .2‬הייתה לזה גרסה מיתית שאבדה (כנראה שכן)‬
‫לעיתים אנו מוצאים תיאור חזותי עם טקסט‪ ,‬שמסביר לנו שמי שעשה את יצירת האומנות‪ ,‬הכיר את‬
‫המיתוס כי הוא היה מוכר‪ .‬אח"כ הטקסט אבד‪ ,‬אבל הוא השתמר אצל מיתוגרף שהייתה לו גישה‬
‫לטקסטים שאבדו‪.‬‬

‫הולדת האלים‬
‫המאמר של הנסן‪ :‬מתעסק במהות של הלידה המוזרה של אפרודיטה‪ .‬הוא מציג את הדואליות‬
‫הלשונית של קצף מול זרע‪ ,‬מביא את הדעות הראשונות של החוקרים וכיצד צריך להבין את לידתה‬
‫של אפרודיטה אצל הסיודוס‪.‬‬

‫הסיודוס‪ ,‬תיאוגוניה‪:‬‬
‫שיעור ‪28.10.15 2‬‬
‫"עיבור ולידה פלאיים"‪ :‬העיבור והלידות הללו לא היו רגילים‪ ,‬לא מבחינת האקט עצמו‪ ,‬לא מבחינת‬
‫הנפשות הפועלות ולא הנולדות‪.‬‬

‫הבריאה‪-‬‬
‫כשקוראים את הטקסטים שוכחים שהאלים פועלים כבני אנוש לכל דבר ‪ .‬המקום הקדום ביותר‬
‫שמשופע בסיפורים כאלו‪ ,‬הוא החיבור של הסיודוס‪ ,‬התיאוגוניה‪ .‬הסיפור מספר לא רק את הולדת‬
‫האלים‪ ,‬אלא גם גיבורים ומפלצות‪ -‬את כל ההתהוות של היקום‪ .‬בעצם אותן דמויות שאליהן אנו‬
‫מתייחסים כאלוהיות‪ ,‬הן בעצם כוחות טבע או מושגים מופשטים שמקבלים מילים וצורה אנושית‪.‬‬
‫כשאנו קוראים את הטקסטים הללו לא מתייחסים אליהם עדיין כאלוהיות‪ ,‬אלא ככוחות טבע‬
‫שמעניקים להם דפוסי התנהגויות אנושיים‪.‬‬
‫כשקוראים את התיאוגניה גאיה לא מפסיקה להתעבר מכל דבר‪ .‬גאיה היא אם כל חי והיא בעצם‬
‫אחראית ולוקחת חלק פעיל בבריאה של הקוסמוס כולו ‪ ,‬וכולם ילדיה‪ ,‬נכדיה וניניה‪ .‬גם את‬
‫אוראנוס‪ ,‬אבי ילדיה הראשונים‪ ,‬גם אותו היא ילדה‪ ,‬לאחר שהיא התעברה מזאוס‪ ,‬שהיא והוא התהוו‬
‫‪ . out of the blue‬יש אלוהויות שמתהוות מהתוהו ובואו‪ ,‬ואז מתחיל תהליך של התרבות ע"י הזדווגות‬
‫והתעברות‪.‬‬

‫התיאוגוניה מספרת לנו שגאיה ואוראנוס‪ ,‬הפכו לזוג‪ -‬הוא השמיים והיא האדמה‪ ,‬ותכף נראה שהם‬
‫מואנשים לגבר ואישה‪ ,‬עם תשוקות ומימוש הזוגיות‪ -‬הוא בועל והיא נבעלת‪ ,‬מתעברת ויולדת‪.‬‬
‫כל הבנים שהיא יולדת לאחר שהיא מתעברת ממנו‪ ,‬נאמר לנו שאבא שלהם הרגיש כלפיהם תיעוב‪.‬‬
‫הם לא מצאו חן בעיניו – זו נקודה חשובה‪ ,‬שהוא תיעב אותם מלכתחילה‪ ,‬וברגע שאחד מהם נולד‪-‬‬
‫הוא מיד הצפין אותו חזרה באדמה‪ ,‬בגאיה‪ .‬מה שקורה‪ ,‬הוא שאמא אדמה‪ -‬הילד כל פעם חוזר‬
‫אליה והיא מתעברת‪ ,‬והיא מרגישה שהיא עומדת להתפוצץ‪ .‬רשום לנו שאוראנוס למעשה שמח על‬
‫מעשיו‪ ,‬למרות שאשתו סובלת מכך‪ ,‬מה שהופך אותו לבעל מתעלל‪ ,‬והוא נהנה מכך‪ .‬גאיה‪ ,‬שנהייתה‬
‫גדולה זה כבר מתחיל להיות לה כבד והיא נאנקת מכאבים‪.‬‬

‫(כיצד אנחנו יודעים שאחד הוא זכר והשני הוא הנקבה‪ -‬כאשר השם או המילה נגמרת ב‪ ,E‬אנחנו‬
‫יודעים שזו נקבה‪ .‬כשזה נגמר ב‪ OS‬או ‪ ,US‬אנחנו יודעים שזה זכר‪ .‬כשאנו מתרגמים את זה לעברית‪,‬‬
‫לפעמים זה מתהפך‪ ,‬אז צריך להיזהר ולחשוב על זה)‪.‬‬

‫זה מתחיל להיות לה כבד‪ ,‬והיא מתחילה לחשוב על העוול שאוראנוס‪ ,‬בן זוגה מעולל לה‪ ,‬והיא‬
‫מתחילה לנקוט בפעולה‪ :‬היא הכינה מגל מחלמיש (אבן חזקה וחדה‪ -‬היו מייצרים מזה סכינים)‪ ,‬והיא‬
‫מתכננת משהו‪ ,‬מכינה כלי נשק ומתחילה לדבר אל לב בניה ומסבירה להם את מצוקתה‪ ,‬והיחיד‬
‫שמוכן לסייע בידה זה קרונוס‪ .‬אנחנו רואים שיש פה אלמנט של פחד‪ -‬שאר הילדים אינם אמיצים‬
‫דיים‪ .‬זה מה שמסביר לנו למה קרונוס נהיה השליט ‪ -‬הוא אמיץ ונקט עמדה‪ ,‬בניגוד לאחרים‪ .‬היא‬
‫הייתה אישה צייתנית‪ ,‬והוא היה גבר אלים גם כלפי זוגתו וגם כלפי ילדיו‪ ,‬והיא סובלת‪ ,‬מפנימה עד‬
‫שלב מסוים בו היא לא יכולה יותר ולכן היא מתחילה לזמום‪ .‬אבל היא רק המתכננת‪ ,‬היא לא מבצעת‬
‫לבד‪ -‬היא מגייסת את ילדיה‪ ,‬וקרונוס מתגייס‪.‬‬

‫בתמונה למטה‪ -‬יש פסיפס של קרונוס‪ ,‬עם זודיאק‪ .‬וגאיה למטה‪ ,‬והיא מתוארת בהצגות החזותיות‬
‫כדמות אנודית ‪ -‬שפלג גופה העליון עולה מהאדמה‪ ,‬ופלג גופה התחתון נטוע באדמה‪ ,‬ולפעמים רק‬
‫הראש שלה מציץ מהאדמה‪ .‬מזהים אותה כגאיה לפי זה‪ ,‬גם אם אין כתובת‪.‬‬
 ‫הקשר בין גאיה לאוראנוס הוא קשר סקסואלי וארוטי‪ ,‬בעיקר בשבילו‪ .‬אוראנוס‪ ,‬השמיים‪ ,‬מורידים‬
‫גשם מפרה את האדמה ומאפשר לה להצמיח‪ ,‬כי אדמה יבשה לא מצמיחה דבר‪ .‬זהו תהליך‬
‫ההתעברות ‪ .‬לכן‪ ,‬זה טבעי שהדימויים שמוצגים לנו מילולית הם דימויים כאלה‪ .‬כשאנו ניגשים לספרי‬
‫המיתולוגיה של המיתוגרפים המודרניים שמלקטים את הגרסאות ביחד‪ ,‬כולם מנסים להסביר את זה‬
‫ע"ר אופי החברה והמציאות היוונית באותה תקופה‪.‬‬
‫הסיודוס‪ -‬כתב את החיבור במאה ה‪ 8‬לפנה"ס‪ ,‬ובאותה התקופה החברה היא חקלאית‪ ,‬והוא עצמו‬
‫כתב גם את "מעשים וימים" בו הוא מספר את הסיפור הפרטי שלו‪-‬‬
‫זה אפוס דידקטי‪ ,‬בו הוא מספר את המקרה שלו‪ ,‬ודרכו הוא נותן לנו מידע על אופי החברה‬
‫והמנהיגים באותה תקופה‪ ,‬ומה הוא חושב על תקופות קודמות‪.‬‬
‫הוא היה בן למשפחה חקלאית‪ ,‬מתוך הפוליס‪ ,‬ואחיו פרסיס נישל אותו מהירושה‪ ,‬ומתוך אותו סיפור‬
‫הוא נותן לנו להבין ש השליטים‪ ,‬הפוסקים והשופטים‪ -‬שהיו בעצם אותם אנשים‪ ,‬באותה התקופה‬
‫היו ערמומיים ומנשלים ‪ .‬הפוליס היו אזורים יחסית קטנים‪ ,‬ולכל משפחה היה את הנחלה שלה‪,‬‬
‫וכשהמשפחה התרחבה היה צריך לחלק את אותו שטח אדמה בין יותר ילדים‪ ,‬ולכן היו כאלה שהיו‬
‫צריכים לעזוב את הבית (זה קרה הרבה באותה תקופה) ולחפש נחלה מעבר לים‪ -‬איטליה‪ ,‬ספרד‪,‬‬
‫הים השחור‪ .‬הוא מדבר על זה שבעל המאה‪ ,‬הוא בעל הדעה‪ -‬אלה שלקחו שוחד והיו בלעי ממון‬
‫ניהלו את הפוליס והם היו שופטי עוון‪ .‬שאר האוכלוסייה התפרנסה בעיקר מעבודת כפיים‪ ,‬עבודה‬
‫חקלאית‪ .‬לכן הסיפור מפרש את הקשר של עובדי האדמה העתיקים אל האדמה‪ ,‬והתלות שלהם‬
‫בכוחות הטבע כדי להמשיך ולהתקיים‪.‬‬
‫‪-‬אז למה המיתוס צריך להכניס לעצמו את האלימות?‬
‫(האב לילדיו‪ ,‬האם לבעלה‪ ,‬הילד כלפי ההורה)‬

‫גאיה מכינה כלי נשק‪ -‬מגל‪ .‬קוצרים עם מגל את התבואה‪ ,‬ולכן היא משתמשת במגל (אטריביוט של‬
‫כל אלת אדמה‪ ,‬והוא מקושר גם לדמטר ולקרס שהיא המקבילה לדמטר) עם המגל לא קוצרים רק את‬
‫התבואה‪ ,‬אלא כל דבר שקשור‪ -‬גם את הפרגים‪.‬‬

‫היוזמה של גאיה לשחרור ילדיה‪-‬‬

‫רשום שאוראנוס הביא איתו את הלילה‪ -‬כלומר‪ ,‬הוא לא נמצא כל הזמן עליה‪ ,‬אלא רק בלילה‪ ,‬כי‬
‫החשיכה "יורדת"‪ .‬הם לוקחים את המציאות שלהם‪ ,‬ומלבישים אותה על המיתוס‪ .‬זה תהליך של הלוך‬
‫וחזור‪ -‬לוקחים את המציאות שלהם‪ ,‬מלבישים על המיתוס‪ ,‬ובאמצעותו מסבירים את החיים שלהם‪.‬‬
‫האקט המיני של היוונים התקיים בד"כ בלילה‪ ,‬ואוראנוס גהר על גאיה בלילה מדיי לילה‪.‬‬
‫להסיודוס חשוב שהוא מעבר אותה והיא מתעברת שוב‪ ,‬והיא מתכננת וזה מתבצע‪ -‬האקט של כריתת‬
‫האיבר של אוראנוס‪ .‬כשקרונוס מתגייס ‪ -‬ביד אחת הוא תופס את האיבר‪ ,‬וביד השנייה הוא כורת‪.‬‬
‫ברור לנו שהאיבר נמצא בזקפה ‪ ,‬והוא מוכן לבעול את גאיה‪ ,‬וזה מקבל חזות אנושית‪ ,‬עם איברים‬
‫אנושיים‪ ,‬וכך הוא יכול לתפוס את איבר מינו בזקפה והוא כורת אותו ומשליך לאחור‪.‬‬
‫למה להשליך לאחור?‬
‫האקט הזה אומר לנו דבר פשוט‪ -‬לאוראנוס היה תפקיד מאד חשוב‪ ,‬וכולם חיים בזכותו‪ .‬וברגע‬
‫שמשליכים את האיבר לאחור‪ ,‬זה אומר שאוראנוס סיים את התפקיד שלו ואין לו תפקיד בבריאה‬
‫לכאורה‪ .‬אבל אנחנו מבינים שזה לא טוטאלי‪ ,‬הוא לא יוצא באופן מוחלט‪.‬‬

‫הנסן ‪ -‬מציין במאמר משהו שהסיודוס לא כותב לנו בצורה מפורשת‪ ,‬אבל אנחנו צריכים לראות את זה‬
‫בין השורות‪ :‬האיבר נמצא בזקפה‪ ,‬כלומר הוא מלא תוכן‪ ,‬ואח"כ נוצרת מכך אפרודיטה‪ .‬גם מהדם‬
‫המטפטף התעברה גאיה ונולדו אלות הנקמה והגיגנטים – אלה קבוצות‪ ,‬ולכל אחד מהם תפקיד‬
‫בתהליך הבריאה והתפתחות המיתוס‪ ,‬כולל העיבור והלידה‪.‬‬

‫בתמונה למטה‪ -‬אלת אדמה ‪ -‬גם ריה וגם דמטר הן אלות אדמה‪ .‬הן תמיד מלוות באטריביוטים של‬
‫שיבולים‪ ,‬פרג‪ ,‬תנובת האדמה‪.‬‬
 ‫בתמונה למטה‪ -‬קרונוס חותף את איברו של אוראנוס‪ .‬האיבר נזרק לאחור ומגיע לים‪ ,‬וכאן נכנס גם‬
‫הים לתהליך התהוות הקוסמוס‪.‬‬

‫המאמר של הנסן אמור להסביר שני דברים‪:‬‬

‫‪ .1‬יש קושי גדול להבין את הטקסט של הסיודוס ‪ ,‬ולא רק אנחנו מתקשים בכך‪ ,‬אלא גם העתיקים‬
‫התקשו בכך‪ ,‬והם התווכחו בינים על פרשנות הטקסט‪ .‬זה מלמד אותנו שכבר בעת העתיקה‪ ,‬ככל‬
‫שחלף הזמן ומלומדים קראו את הטקסטים שנכתבו מאות שנים לפניהם‪ ,‬הם ראו שהטקסט לא‬
‫חד משמעי‪ ,‬גם בגלל השינויים בשפה‪ ,‬ומה שנשכח והתפתח במיתוס ‪ .‬היה קשה להם להבין‪,‬‬
‫משום שהטקסט לא כ"כ ברור ואולי כי הסיודוס ניסח את הדברים כך שאין להם משמעות אחת ‪-‬‬
‫בצורה מתוחכמת הוא ניסה לבטא דו משמעות‪:‬‬
‫הוא אומר שמבושים שנגזרו נזרקו מיבשת אל נבכי הים הסוערים‪ ,‬נישאו על המים‪ ,‬עד שקצף לבן‬
‫עטף את האיבר ‪ .‬זה דימוי ספרותי מעניין‪ ,‬כי בתוך כל הדבר הזה התהוותה אפרודיטה‪ ,‬אלת‬
‫האהבה‪ .‬כלומר‪ ,‬לאט הקצף יוצר כדור מסביב לאיבר מינו‪ ,‬יוצר איזשהו רחם שבתוכו אמורה לשהות‬
‫האלה בתהליך ההיריון ‪ .‬היא לא נולדה רק מהאיבר עצמו‪ ,‬אלא נוצר תהליך של השתנות תו"כ שהיית‬
‫האיבר במים והיא צמחה וגדלה (ברחם שנוצר) עד שיכלה לפרוץ החוצה ולהיוולד‪.‬‬
‫הוא מזכיר את קיטיירי וקיפרוס שנקשרים בדמותה של אפרודיטה שתיוולד מן האיבר‪ .‬הוויכוח כבר‬
‫בעת העתיקה‪ ,‬היה למה מתכוון הסיודוס כשהוא מדבר על האפרוס (השם אפרודיטה נגזר מ‪ -‬אפרוס‬
‫ו‪ -‬דואו = לצלול‪ ,‬כלומר‪ ,‬קצף שנוצר כתוצאה ממשהו שחדר לתוך הים)‪ .‬התרגום אומר לנו שהיא‬
‫צמחה וגדלה‪ ,‬ואנו מבינים מהמאמר שהעתיקים שאלו מה פשר הקצף‪-‬‬
‫קצף הים = אפר^וס‪ ,‬או הזרע של אוראנוס‪ ,‬כי גם זרע הוא גם א^פרוס (בדגש אחר)‪ .‬אפילו‬
‫העתיקים התחילו להתחבט בשאלה‪ ,‬האם זהו הזרע או קצף הים‪ .‬הנסן אומר לא להפריד אחד‬
‫מהשני‪ -‬הוא התכוון לשניהם כאחד‪.‬‬
‫אפרודיטה יוצאת מהמים כשהיא כבר אישה‪ ,‬בקפריסין‪ ,‬יוצאת ליבשה ולצמחייה‪.‬‬
‫הוא מספק לנו מידע – מהם התארים של האלה ונותן לנו להבין כך מה הם תפקידיה‪:‬‬
‫‪ .1‬קיטיירי‪ -‬ע"ש המקום בו התחילה לצמוח‬
‫‪ .2‬קיפריט‪ -‬נולדה בקפריסין‬
‫‪ .3‬פילומדס‪ -‬כי היא אוהבת את האיבר‬
‫ארוס והימראוס ניולווים אליה‪.‬‬

‫בתמונה למטה‪ -‬רואים את אפרודיטה יוצאת מתערובת הקצף והזרע‪ -‬היא יוצאת מסוג של רחם‪,‬‬
‫שלמה‪ ,‬אישה‪ .‬לעיתים היא מתוארת ע"ג צדף‪ ,‬מלווה בהרוטס‪.‬‬
‫אם אנו חושבים עליה ועל תאריה‪ ,‬אנחנו יכולים להבין כיצד האפיטטים חובקים את תהליך ההיווצרות‬
‫והלידה שלה‪ .‬אחד האפיטטים שלה זה "אורניה" = השמימית ‪ .‬היא בתו של אוראנוס‪ ,‬ויש לה תפקיד‬
‫חשוב בקונסטלציה השמימית‪ .‬היא גם "לופלויה" = ימית‪ .‬מופקדת על בטחון יורדי הים‪ ,‬הספנים‪,‬‬
‫הדייגים‪ ,‬הסוחרים‪ .‬היא נולדה מן הים ולכן היא מגנה על אלו שנמצאים בו‪ .‬היא גם אלת פריון‪ ,‬כי‬
 ‫היא נולדה מתהליך הפריה מוזר‪ ,‬והיא מופקדת על שמירת הגנים‪ .‬כל השמות הללו אינם מקריים‪,‬‬
‫אלא הם תולדה של התהליך והמקומות שהיא קשורה אליהם והאופן בו היא נולדה‪.‬‬

‫בתמונה‪ -‬לידת אפרודיטה‪.‬‬

‫גם היצורים האחרים שגאיה יולדת כתוצאה מהפריית הדם‪ ,‬גם הם לא במקרה נולדו‪:‬‬
‫האיריניות והגיגנטים ‪ ,‬שתי קבוצות שיש להן תפקיד חשוב בכל מה שקשור למאבקי כוח‪ ,‬שקשורים‬
‫הרבה פעמים בשלטון‪ ,‬גם ביקום וגם בבני האנוש‪ ,‬שם האיריניות נכנסות לתמונה‪ .‬הגיגנטים‬
‫נכנסים למאבקים אחרים‪.‬‬
‫האיריניות‪ :‬הנוכחות שלהן פאסיבית כל עוד לא בוצע פשע‪ ,‬ואז אם הוא בוצע הן רודפות את מי‬
‫שמפר את הסדר הטבעי ‪ -‬כל מה שקשור בעבירה על חוקי הטבע‪ .‬הן מענישות במיוחד את אלה‬
‫שפוגעים בקרובי משפחה שלהם‪ ,‬הורים שפגעו בילדיהם וההפך‪ ,‬בד"כ ע"ר רצח‪ ,‬והן בעצמן תולדה‬
‫של התעמרות בילדים וכמעט רצח‪ -‬ברגע שמוציאים מישהו מהתפקיד של מחזוריות‪ ,‬זה ממש כמעט‬
‫להרוג את כל הילדים הפוטנציאלים שלו‪ .‬את הרוצחים מקרב בני התמונה הן רודפות עד שהן יכולות‬
‫להביא אותם לכדי שיגעון‪ ,‬הם לא יכולים לשתות ולאכול ומתים בייסורים‪ .‬אבל‪ ,‬אפשר להיפטר מהן‬
‫אם עוברים תהליך של היטהרות או זיהוי נסיבות מקלות‪ .‬אדם יכול להיות מזוכה במשפט ואז הן‬
‫לא רודפות אותו‪ ,‬האדם עובר תהליך של טיהור ‪ ,‬ואז האיריניות חדלות‪ ,‬נכנסות לתרדמת ומחכות‬
‫להזדמנות הבאה‪ .‬הן מפקחות על עינויי החוטאים בממלכת האדס‪ ,‬וכל אותם חוטאים שנגזר עליהם‬
‫לחיות חיי סבל אצל האדס‪ ,‬הן מופקדות על הסבל שלהם‪ .‬חשוב לומר‪ ,‬שגם האלים לא מוגנים מפני‬
‫חמתן של האיריניות ‪ -‬גם אם הן לא באופן ישיר מבצעות הנקם‪ ,‬כמו במקרה של קרונוס שממלא את‬
‫התפקיד של הנקם באביו‪ .‬הן מתוארות בד"כ מכונפות‪ .‬הן תמיד מלוות בנחשים‪ ,‬גם בשיער וגם‬
‫בידיים ‪ -‬זה האטריבוט שלהן‪ .‬גם אם המילה איריניה לא מופיעה‪ ,‬אם יש דמות מכונפת עם נחשים‬
‫בשיער וביד‪ -‬אלו איריניות‪ .‬כל מה שמשתק ומביא אסון‪ ,‬תמיד קשור בנחש‪ ,‬שהוא כטוני וחי מתחת‬
‫לאדמה‪.‬‬
‫הגיגנטים‪ :‬היו קשורים במאבקי כוח‪ ,‬והשאיפה שלהם לשלוט הייתה לאורך כל ההתהוות ותהליך‬
‫הבריאה ורק זאוס מצליח לגבור עליהם‪ .‬הם גורם שקשור למאבקי כוח על שלטון‪.‬‬
 ‫בתמונה‪ -‬איריניות (מכונפות)‪.‬‬

‫בתמונה‪ -‬הגיגנטים‪ -‬הם מתוארים כיצורים‬

‫פראיים‪ ,‬עוטים עור חיה‪ ,‬נלחמים לא עם כלי נשק‪ ,‬אלא עם אבנים וכל מה שאפשר‪ .‬בתיאורים יותר‬
‫מאוחרים פלג הגוף התחתון שלהם כנחשים‪.‬‬

‫אפרודיטה לא נולדה מקצף הים במקרה‪ -‬היא אותה חולייה שמכניסה לתמונה את הים‪ ,‬שלא הוזכר‬
‫עד כה בתהליך הבריאה‪.‬‬
‫ניתן להבין כי יש לסיפור הבריאה הזה תפקיד ערכי הקשור למציאות היוונית‪:‬‬
‫יש התעללות במשפחה אצל אוראנוס וגאיה‪ -‬המיתוס הוא ראי של החברה היוונית‪ ,‬גם‬
‫במיקרוקוסמוס שלה‪ ,‬ואיך היא משתקפת דרך המיתוס (אחד מוזן ע"י השני)‪ .‬יש בחברה היוונית‬
‫בעיות משפחתיות‪ ,‬וצריכים לחשוב איך זה מתרגם לעניין היומיומי‪ -‬אוראנוס לא מכיר בילדיו וזונח‬
‫אותם‪ ,‬וגם בחברה היוונית הייתה בעיה דומה ‪ -‬ילדים לא התקבלו לחיק המשפחה באופן אוטומטי‪.‬‬
‫בחברה היוונית הילדים לא היו מתקבלים למשפחה באופן אוטומטי ומיידי‪ .‬היה טקס של קבלת הילד‬
‫לחיק המשפחה וחיק השבט‪ -‬הוא היה צריך לקבל את הכרת האב והכרה ציבורית‪.‬‬
‫סיבות לנטישת הילדים‪:‬‬
‫‪ .1‬האב יכול היה לחשוד שהילד שייך לאב אחר‪ ,‬אם האב נעדר מהבית תקופה ארוכה ואשתו‬
‫בהריון‪ ,‬וזה לא מסתדר מבחינת התאריכים‪ ,‬האב יכול לחשוד שהילד לא שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬יש מספיק פיות להאכיל‪ -‬ויש שיקול כלכלי וצריך לזנוח את הילד‪.‬‬
‫‪ .3‬אם הילד חלש או נכה ולא כדאי להשקיע‪ ,‬או שיש מספיק בנות ורוצים בן‪.‬‬
‫אופן הנטישה‪ :‬היו שמים את הילד בפתח הדלת או בכיכר העיר‪ ,‬ואם היה לו מזל מישהו לקח אותו‪,‬‬
‫גידל אותו והפך אותו לבעל מלאכה‪ ,‬או אם זו בת‪ -‬שפחה או הטאיירה‪ ,‬שהרבה פעמים קבלו חינוך‬
‫טוב וכסף‪.‬‬
‫היה צריך שהאב יהיה אזרח וחבר הפוליס‪.‬‬

‫מכאן בא הרעיון שאוראנוס לא מקבל את ילדיו‪ .‬יש פה תופעה מעניינת שלא מכירים אותה כ"כ‬
‫מהחברה היוונית‪ -‬המעבר שגאיה עוברת מאישה כנועה לבעלה‪ ,‬מצייתת לו‪ ,‬לאישה מרדנית‪.‬‬
‫במיתולוגיה ניתן למצוא מקרים שאישה שנפגעת ממשהו‪ ,‬משתמשת בילדיה שיבצעו עבורה‬
‫מעשה נקמה‪( .‬גם לטו‪ ,‬כשניובה מעליבה אותה ואומרת לה שלה יש יותר ילדים מלאביה‪ ,‬ושולחת‬
‫את ילדיה להרוג את ילדיה של ניובה)‪.‬‬
‫זה אומר לנו‪ ,‬שהחברה היוונית רואה את האישה כבעלת תפקיד מוגדר‪:‬‬
‫כמישהי שצריכה למלא את התפקיד בתהליך הילודה‪ .‬אם הגבר יכול היה להתעבר‪ ,‬לא היה צריך‬
 ‫את האישה‪ .‬היא בעצם הכלי להביא ילדים לעולם ‪ ,‬תחת תכנית המשפחה או במיתולוגיה כתכנון‬
‫קונסטלציה חברתית‪.‬‬
‫יש לה תפקיד נוסף‪ ,‬לחנך את הילדים ולדאוג להם‪ .‬כך עושה גאיה‪ ,‬וכל מה שהיא זוממת היא‬
‫זוממת כדי לשחרר אותם‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬לאישה היוונית אין יותר מדיי זכויות‪ ,‬והשיא עבור האישה הוא להיות כוהנת של אלה‪.‬‬
‫בכל שאר התפקידים היא צריכה להיות לצד הבעל‪.‬‬

‫אנחנו רואים במיתוס‪ ,‬כי יש רמיזה לכך שיש גבול לכמה עד אישה יכולה לסבול מהשגיוניות של‬
‫הגבר‪.‬‬
‫אחרי שקרונוס מבצע את מה שהוא מבצע‪ ,‬כהוקרה לכך הכירו במעמדו כשליט‪ ,‬וכל הילדים‬
‫ששוחררו בעקבות כריתת האיבר מכירים בו כשליטם החדש‪ .‬אוראנוס לא רק יצא מתוך המחזור של‬
‫ההפריה וההולדה‪ ,‬אלא הוא גם מאבד את התפקיד שלו כשליט‪ ,‬ואת מקומו תופס קרונוס‪ ,‬שכנראה‬
‫לא נפל רחוק מהעץ‪.‬‬
‫לאחר שהדיחו את האב מכסאו והעניקו שלטון לקרונוס‪ ,‬הוא שב וכלא את אחיו בטרטרוס ולקח את‬
‫אחותו ריה לאישה‪.‬‬

‫הסיודוס מספר לנו ב"מעשים וימים" שהדור תחת השלטון של קרונוס היה דור נפלא‪ ,‬ולא רק‬
‫מבחינת האלים‪ ,‬אלא הוא מדבר על בני האנוש וקורא להם "דור הזהב"‪ .‬אחרי שהסיודוס מקטר‬
‫ארוכות על שליטי הפוליס‪ ,‬הוא נזכר במה שהיה פעם ואומר שהדור של קרונוס היה דור זהב‪ ,‬ראשון‬
‫לאנושות‪ ,‬והוא אומר ששוכני האולימפוס יצרו את הדור הזה‪ ,‬שם בני התמותה חיו כאילו הם בני‬
‫נצח‪ ,‬הייתה להם שלווה‪ ,‬לא היו להם עונות שנה‪ ,‬הם לא חשו את הזקנה ובילו את ימיהם במשתים‬
‫והתענגו על כל דבר ומתו בשנתם‪ .‬הם לא היו צריכים לעבוד קשה‪ ,‬והאדמה הניבה בלי סוף‪.‬‬
‫אז מה היה הבעיה איתו?‬
‫הוא לקח לו לאישה את ריה הטיטאנית‪ .‬גם הוא טיטאן (= גבס\ אדמה לבנה)‪ ,‬כלומר‪ ,‬הטיטאנים הם‬
‫יצירי האדמה‪ ,‬וכל מה שיוצא מהאדמה הוא אוטוכטוני‪.‬‬
‫הסיודוס מספר לנו בתיאוגוניה שהוא לקח לאשה את ריה (שגם היא אלת אדמה)‪ ,‬שנשגלה על ידו‬
‫ונולדו להם ילדים‪ :‬הסטיה (אלת האש‪ ,‬ששומרת על אש התמיד)‪ -‬אין חיים בלי אש‪ ,‬ולכן היא אלה‬
‫חשובה‪ .‬אי אפשר לבשל ולהתרחץ ללא אש‪ ,‬האש זה הבסיס של החיים בבית‪ ,‬בדיוק כמו מים‪.‬‬
‫דמטר (אלת אדמה)‪ ,‬אלה חקלאית‪ ,‬שהמציאה את התבואה המבויתת והפיצה אותה בכל העולם‬
‫המתורבת‪.‬‬
‫הרה‪ ,‬שלימים נעשתה זוגתו של זאוס‪.‬‬
‫האדס (אל השאול)‪,‬‬
‫פוסידון (אל הים)‪-‬‬
‫את כל אלה ילדה לקרונוס‪ ,‬והוא בלע את כל הילדים‪.‬‬

‫במה שונה מה שקרונוס עושה ממש שאוראנוס עושה?‬

‫הוא חוסך את המשקל הזה מריה‪ ,‬אחותו ואשתו‪ ,‬הוא לוקח את זה עליו‪ .‬הילדים זוכים לראות אור‬
‫עולם לשבריר השנייה‪ ,‬והוא בולע אותם‪ .‬היא למעשה הייתה מגישה לו אותם‪ ,‬היא הייתה שותפה‬
‫לזה‪ .‬היא אישה כנועה וצייתנית כמו שגאיה הייתה לפניה‪ ,‬וזה מראה לנו משהו על איך מצפה‬
‫החברה היוונית שהאישה תהיה ביחס לבעלה‪ -‬שתהיה צנועה וכנועה ותעשה מה שהוא מורה לה‬
‫לעשות‪ .‬המטרה הראשונית היא לא להציג את מעמד האישה‪ ,‬אלא לתאר את בריאת העולם‪,‬‬
‫ולהראות לנו איך הדברים נגזרים מלמעלה ומשתלשלים כדי להגיע לאן שהגיעו‪ ,‬ואנחנו יכולים לפרש‪.‬‬
‫הבריאה באה להסביר לנו תהליך ואיך זה אפשרי מי שלט אחרי מי‪ -‬זה מראה לנו דבר אחר מהטבע‬
‫האנושי‪ .‬מכיוון שהאלים נצחיים‪ ,‬אין סיכוי שמישהו יתפוס את שלטונם‪ ,‬אלא אם עושים זאת בדרך‬
‫אחרת‪.‬‬
‫לריה קשה עם מה שקורה‪ ,‬אז היא הולכת להתייעץ עם אמא ואבא‪ ,‬והיא מבקשת מהם שיעזרו לה‪.‬‬
‫היא לא יודעת מה שקרונוס יודע‪ ,‬שעל ראשו מונחת נבואה‪ ,‬שאחד מצאצאיו של אוראנוס וקרונוס‪,‬‬
‫יגבר עליו‪ ,‬כלומר‪ ,‬ינשל אותו ממעמדו ‪ .‬הוא לא רצה לשחרר‪ ,‬וכדי שהנבואה לא תתגשם הוא החל‬
 ‫לבלוע את הילדים‪ ,‬כדי שתהיה לו שליטה‪ .‬היא מצייתת מבלי לדעת זאת‪ .‬היא הולכת להתייעץ עם‬
‫הוריה כשהיא עומדת ללדת את זאוס (לפני כן נאמר לנו שקרונוס שמע את הגזרה כי אחד מבניו‬
‫יכריע אותו – וזאוס הוא זה שזמם זאת‪ ,‬עוד לפני שהתהווה ונוצר‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לו ייעוד)‪.‬‬
‫היא מבקשת שני דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬שואלת איך היא יכולה ללדת מבלי לתת אותו לקרונוס?‬
‫‪ .2‬איך יושב לו כגמולו על מה שעשה לאביו? אותו גמול מתייחס לעשייה של בליעת הילדים‪ .‬אותה‬
‫דאגה לילדים שהיא ילדה ולא מצליחה לגדל‪ ,‬דרך אותה בקשה של איך לגמול לו‪ ,‬היא מתייחסת‬
‫אליהם‪.‬‬
‫הם מספרים לה על הנבואה ונותנים לה עצה‪ :‬היא לוקחת את עצמה לכריתים ויולדת שם את זאוס‪,‬‬
‫מצפינה אותו‪ ,‬מפקידה אותו בידיה של גאיה‪ ,‬שלוקחת את תפקיד האומנת‪.‬‬

‫בתמונה‪ -‬ככה מתוארת הרה‪ ,‬עם כיסוי ראש‪ ,‬כי היא אישה נשואה והיא‬
‫מופקדת על הנישואין‪.‬‬

‫בתמונה‪ -‬זה פוסידון‪ ,‬מתואר עם הקלשון (אטריבוט)‪.‬‬

‫שיעור ‪4.11.15 3‬‬

‫ריה הולכת לבקש עצה מהוריה‪ ,‬וניתן להתייחס לזה כאל נבואה‪ ,‬כי מסתבר שיש נבואה שעומדת‬
‫כבר מעל ראשו של זאוס‪ .‬הם מייעצים לה להצפין את הילד‪ ,‬וגאיה מתחייבת לטפל בו כאומנת‪.‬‬
‫הפניה של ריה היא לאו דווקא כדי לנקום‪ ,‬אלא כדי להביא את הדברים לצדק‪ ,‬או לסדר מה‬
‫שהשתבש‪ .‬זאוס הוא זה שיקבל אח"כ את השלטון‪ ,‬וזה נרמז לנו‪.‬‬
 ‫בתמונות‪ -‬רואים את ריה מוסרת לקרונוס את הוולד לכאורה‬
‫(אבן)‪.‬‬

‫ריה שומעת לעצה הנבונה של הוריה בחסות החשיכה ומביאה אותו לאן שאמרו לו להביא אותו‪ ,‬והיא‬
‫מסרה לקרונוס אבן מחותלת‪ .‬הם כבר מתנהלים כמו אלוהיות‪ ,‬איך זה ייתכן שהם מערימים אחד על‬
‫השני? איך הוא לא יודע שהוא בולע אבן?‬
‫המיתוס מנסה להעביר פה לקורא‪ ,‬שהאלים לא סתם מקבלים דמות ותכונות אנושיות‪ ,‬הם מעל בני‬
‫האדם‪ ,‬אבל גם להם יש חולשות וגם הם לא יכולים להבין את הכל‪ ,‬וביניהם יש תככים‪ .‬הם איזושהי‬
‫מראה של המציאות בה אנו חיים ‪ ,‬ומכיוון שהתפקיד של המיתוס הוא ללמד ולחנך‪ ,‬הרי שאם האלים‬
‫יודעים הכל‪ ,‬אי אפשר להשתמש בהם כדי להעביר את המסרים שהמחברים מנסים להעביר‪,‬‬
‫לגבי התנהגויות אנושיות‪.‬‬

‫הטקסט רומז לנו שמה שקרונוס לא יודע‪ ,‬שזה שיישאר אחרי האבן ימלוך בעצמו על האלים‪ .‬תקופתו‬
‫של קרונוס הייתה תקופתו של דור הזהב‪ ,‬אבל זו תקופה יחסית קצרה‪ -‬תבוא תקופה אחרת בה‬
‫ישלוט לנצח זאוס‪ ,‬שאין לו תחליף‪.‬‬

‫קרונוס הקיא את האבן לאחר שהכריחו אותו לעשות זאת והוא הקיא גם את השאר הילדים‪ .‬הוא קיבל‬
‫סם הקאה ‪ ,‬הוא לא הקיא מיזמתו‪ .‬אלו ששוחררו הוקירו תודה לזאוס על המעשה‪ ,‬ולכן הם העניקו לו‬
‫שי‪ :‬רעם‪ ,‬חזיז השלהבת ואת הברק‪ .‬זה לא במקרה‪ ,‬כי תפקידו של זאוס בין השאר הוא למלוך על‬
‫השמיים‪ ,‬להוריד את הגשם ולהוריד רעמים וברקים‪ ,‬שאלה גם כלי הנשק שלו‪ .‬הם כן היו קיימים‬
‫קודם לכן‪ ,‬אבל גאיה הצפינה אותם ‪ ,‬ועכשיו הם נותנים את זה לזאוס‪ ,‬כאמבלמה שלטונית‪ ,‬ואיתם‬
‫הוא שולט גם על האלים וגם על בני האנוש‪.‬‬
 ‫בתמונה‪ -‬אנו רואים את זאוס עטור זקן‪ ,‬מחזיק ביד שרביט מלכות‪ ,‬וביד‬
‫השמאלית הוא מחזיק את הברק‪ .‬לפעמים הברק פשוט מחובר לשרביט המלכות שלו‪ ,‬אז הצורה שלו‬
‫מעט שונה‪.‬‬

‫בתמונה‪ -‬רואים אותו יושב באולימפוס‪ ,‬מקבל את‬

‫הרקלס לאחר שהוא הפך להיות אלוהה לאחר מותו‪.‬‬

‫ראינו שזאוס גדל ושחרר את אחיו ומלך‪ ,‬אבל מה קרה בין הרגע שהיא הצפינה אותו לרגע שהוא‬
‫גדל? איך הוא הצליח לשרוד? כי אנחנו יכולים לתאר לעצמו שאם אביו כה חשש שהנבואה תתממש‪,‬‬
‫אז איך הוא לא מצא אותו מהרגע שהוא קלט שהוא בלע אבן? הוא חיפש אותו ולא מצא‪ .‬היא מצפינה‬
‫אותו בכרתים‪ ,‬זו גרסה בה מצפינים וולד שנולד ומפקידים את הקורטס שישמרו עליו‪ ,‬שהתפקיד‬
‫שלהם היה שכל פעם שהוא מתחיל לבכות‪ -‬הם עושים הרבה רעש עם כלי הנשק שלהם‪.‬‬
‫לא מעניין את המיתוגרפים לספר לנו את הדברים הללו‪ ,‬איך קרונוס לא חשד‪ .‬העניין הוא שהיא‬
‫הצליחה להחביא אותו‪ .‬ועם הזמן התגייסו נימפות‪ ,‬בנות היער שיטפלו בו והן הישקו אותו בחלב של‬
‫המלתיאה (המיתוס לא מספר לנו מי היא‪ ,‬והמחקר העתיק כל הזמן חיפש מי היא‪ .‬חלק מהמקורות‬
‫שאנו עושים בהם שימוש הם למעשה מחקר של העת העתיקה‪ .‬כשאחד העתיקים שואל את השאלה‬
‫– מי זאת המלתיאה ומתחיל לחפש מי היא בארכיון‪ ,‬אז זה ברור שהוא עושה מחקר)‪ ,‬והיא מפקידה‬
‫גם את הקורטס שישמרו עליו במערה‪ .‬אמנם אמו זונחת אותו בלית ברירה‪ -‬יש לו את האומנת‬
‫(הסבתא)‪ ,‬הנימפות שמטפלות בו ומזינות אותו (יש גרסאות שאומרות שגם גאיה הניקה אותו) ואת‬
‫הקורטס שדואגים שאביו לא יידע על קיומו‪.‬‬
‫הקורטס הם אלוהיות מינוריות‪.‬‬
‫אלי האולמיפוס‪ ,‬גם נקראים "תאוי"‪ .‬לכל אחת מהאלוהויות ע"פ דרגתה יש "תאוי" או "תאוס"‪" ,‬דמוי"‬
‫וכו'‪ .‬הם נימנו עם האלוהיות המינוריות והם היו מופקדים על האזורים הפראיים‪ ,‬בד"כ למרגלות‬
‫ההרים‪ ,‬בדיוק איפה שהייתה המערה של זאוס‪ .‬הם היו מופקדים על רווחתם של הרועים‪ ,‬הציידים‪,‬‬
‫מגדלי הדבורים והם גם נחשבו ללוחמים הראשונים ‪ ,‬ואחד הדברים שהכי מתחבר אליהם זה‬
‫"ריקוד המלחמה" בו היו עושים הרבה מאד רעש עם המגנים‪.‬‬
 ‫בתמונה ‪ -‬כל התיאורים הללו מאוחרים למיתוס‪ .‬רואים את הקורטס‬
‫חמושים‪ ,‬עם קסדות ומגנים ורואים שהם משתמשים במגנים שלהם כמו תופים כדי לעשות רעש‪.‬‬
‫למטה הגברת שמחזיקה את הפעוט בחיקה‪ ,‬ובספרות אומרים שהיא מניקה‪ ,‬אבל לא בהכרח רואים‬
‫את זה‪ .‬כתוב שם שזאוס מונק ע"י ריה או ע"י נימפה או ע"י המלתיאה ואפשר להוסיף פה גם את‬
‫גאיה ‪ .‬אז החוקרים לא יודעים מי זו שמטפלת בילד‪ .‬למה? כי יש לנו כמה גרסאות מיתיות שמספרות‬
‫מי טיפל בו‪ ,‬ולכן לא ניתן לדעת מהסתכלות על התבליט (מאה ‪ 1‬לספירה)‪.‬‬

‫בתמונה‪ -‬מאה ‪ 2‬לספירה‪ .‬כאן רואים את זאוס הקטן‪ ,‬שכבר יושב‬

‫(להבדיל מאפרודיטה שנולדה אישה בשלה‪ ,‬הוא נולד תינוק )‪ .‬רואים ליד העץ דמות נשית שנותנת לו‬
‫לאכול מתוך קרן‪.‬‬
‫ניתן לראות שיש כמה פרשנויות לגבי השם "המלטיאה" כי הטקסט לא אומר לנו מי היא‪ .‬המידע‬
‫שקבלנו בשיעור הוא אוסף של מידע ממקורות מאוחרים‪ ,‬כי אין לנו את כל ההסברים ממיתוס אחד‪.‬‬
‫כששואלים מנין נגזר השם המלטיאה‪ ,‬אחת ההצעות היא‪ :‬שזה נגזר מהפועל "המלגו" שפירושו‬
‫"להניק"‪ .‬אבל מי המניקה? יש גרסה שאומרת שהיא בת של אל‪:‬‬
‫או אוקיינוס או הליוס (הצעות מהמקורות הרומיים המאוחרים‪ ,‬שייתכן שהם השתמשו במקורות‬
‫מוקדמים יותר‪ ,‬אבל אי אפשר לדעת)‪.‬‬
‫יש גרסה שאומרת שהיא בת מלך וגרסה נוספת שאומרת שזו עז (יש דימויים וויזואליים על כך וכן‬
‫אזכורים במקורות הספרותיים)‪ .‬בחלק מהמקומות נזכרת קרן שפע‪ ,‬שכל מה ששמים בתוכה היא‬
‫מניבה בלי סוף‪( .‬הריטון = כלי בצורה של קרן‪ ,‬כך שהקשר בין חפץ שהוא דמוי קרן לבין שתייה או‬
‫הזנה זה לא קשר מופרך‪ .‬זה היה קיים בתודעה)‪.‬‬
‫של מי הקרן?‬
‫אפולודורוס‪ ,‬כותב שהמלטיאה הייתה בתו של הלמוניוס‪ ,‬שהיה לה קרן של פר‪ ,‬שיכלה לספק כמויות‬
‫בלתי נדלות של מזון ושתייה‪ ,‬וכל מה שמישהו חפץ בו‪.‬‬
‫פריקידס ‪( -‬יש שניים‪ ,‬אחד מהמאה ה‪ 6‬ואחד מהמאה ה‪ ,5‬אחד יליד סרוס ואחד יליד לרוס‪ ,‬ושניהם‬
‫כתבו מיתולוגיה‪ .‬לא שרד לא מזה ולא מזה‪ ,‬אבל החוקרים טוענים שאותו פריקידס‪ ,‬שאפולודורוס‬
‫מזכיר אותו‪ ,‬הוא זה שפעל במאה ה‪ 5‬לפנה"ס וכתב על הגנאלוגיות של האלים וזה שחי במאה ה‪6‬‬
‫כתב על הקוסמוגניה)‪.‬‬
‫אובידיוס‪ ,‬שזה מקור רומי מאוחר‪ ,‬מהמאה ה‪ 1‬לפנה"ס או ה‪ 1‬לספירה‪ -‬מספר לנו שהעז נתנה לו‬
 ‫חלב והניקה אותו‪ .‬ניתן לראות בתיאורים החזותיים עז מניקה את זאוס‪ -‬יש לנו גם דמות נשית‬
‫שמניקה אותו‪ ,‬את העז ואת קרן השפע‪ .‬זה אומר לנו שבתקופה הרומית כל הגרסאות המוכרות היו‬
‫מוכרות לאמנים‪ .‬אובידיוס אומר שזו עז‪ ,‬שיום אחד הקרן שלה נחבלה קשות וזה פגם ביופייה‪,‬‬
‫והנימפות שהופקדו לשמור על זאוס‪ ,‬הרימו את הקרן שנפגעה ומילאו אותה בעשבים טריים וקירבו‬
‫את זה לשפתיו של זאוס‪ ,‬וכך הוא הוזן‪ .‬אנחנו לא מבינים למה למרות אבדן הקרן העז לא המשיכה‬
‫להניק אותו‪ .‬המיתוס לא נכנס לפרטים האלו שמעניינים אותנו למה היא לא יכלה להמשיך להזין אותו‪.‬‬
‫מה שמעניין אותנו‪ ,‬הוא לשם מה המיתוס נוצר שקשור למציאות היוונית– זה יכול לתת לנו תמונה‬
‫שאם לא ניתן להניק ילד‪ ,‬ניתן להאכיל אותו בתוספי תזונה‪ .‬אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שזו‬
‫הכוונה‪ ,‬אבל אנחנו יכולים להבין מאיפה זה בא‪ .‬כי באמת‪ ,‬במציאות‪ -‬כשם שהיו ילדים שננטשו‪ ,‬היו‬
‫אימהות שלא יכלו להניק את ילדיהן‪ ,‬אולי לא היה להן מספיק חלב (התופעה של היעדר יכולת להניק‬
‫או דיכאון לאחר לידה זה היה קיים תמיד)‪ .‬בעולם העתיק לידות התקיימו בגיל מאד צעיר‪12-14 -‬‬
‫ולפעמים האם אפילו לא הייתה בשלה מספיק להנקה‪ ,‬ולכן לפעמים הסבתא הייתה מניקה‪ ,‬ואם לא‬
‫היה מי שיניק‪ ,‬היו נותנים תוספות מזון מלאכותיות‪ ,‬כמו חלב ועשבים‪ .‬אנחנו גם יודעים ממקורות יותר‬
‫מאוחרים שעוסקים ברפואה (בתקופה הרומית)‪ ,‬שזה הוביל לתמותה של ילדים ‪ .‬היום נותנים תוספי‬
‫תזונה ומרתיחים את הכלים ומייבשים‪ ,‬כדי שלא יהיו חיידקים‪ ,‬אך בתוך כלי החרס הללו אי אפשר‬
‫היה לשמור על היגיינה וזה יצר מחלות (מעבר למחלות שהיו)‪ .‬לכן זה מתחבר לתופעה שהמחברים‬
‫הכירו תופעה של הזנת ילדים בתוספי מזון‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬צריך הסבר לעניין של קרן השפע או של ההמלטיאה‪ ,‬ולכן ממציאים את הסיפור הזה‪-‬‬
‫(נעשה שימוש במונח "יופיטר" כי זה טקסט לטיני)‪ .‬כאשר יופיטר שלט על השמיים‪ ,‬הוא הפך גם את‬
‫ההמלטיאה וגם את הקרן לכוכבים‪ ,‬שעד היום נקראים המלטיאה‪.‬‬
‫סיפורים נוספים למקור השם המלטיאה‪-‬‬
‫פאוזניאס מספר לנו על ציור‪ ,‬בו זאוס מתואר כילד‪ ,‬עטוף בבגד עם כוכבים שמחזיק ביד אחת את‬
‫הקרן של המלטיאה‪ .‬כלומר‪ ,‬זה היה מיתוס מאד מוכר גם בספרות וגם בתיאורים החזותיים‪ ,‬ואלה‬
‫תיאורים יחסית מאוחרים‪.‬‬
‫גרסה אחרת מספרת שהוא בעצמו שבר את קרני העז‪ ,‬ומסר אותם לנימפות שהעניקו לקרן את‬
‫היכולת להניב בצורה מלאה – כל מי שמחזיק בקרן מקבל את כל מבוקשו‪ .‬עקב כך הקרן הפכה‬
‫להיות סמל לשפע של אלוהיות הקשורות ברווחה‪ ,‬במזל ובשפע‪.‬‬
‫גרסה נוספת ‪ ,‬מדברת על העניין שההמלטיאה לא הייתה נימפה ולא הייתה עז‪ ,‬אלא הייתה נסיכה‪,‬‬
‫עלמה יפהפייה שנישאה לעמון מלך לוב‪ ,‬והוא כמתנת נישואין כדי לבטא אהבתו אליה‪ ,‬הוא נתן לה‬
‫חלקת אדמה פורייה במתנה‪ ,‬בצורה של קרן פר‪ ,‬ומכאן מגיע השם "קרן שפע"‪.‬‬
‫אם אותה המלטיאה נתפסה ע"י הסיפור כמישהי שגם טיפלה בזאוס‪ ,‬הוא לא אומר לנו‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫יכולים להבין שזו הייתה הכוונה‪.‬‬

‫במציאות היוונית‪ ,‬לפני הנישואין‪ ,‬הכלה קבלה את הנדוניה מהוריה כדי שהחתן יקבל את רכוש‪,‬‬
‫כאשר נישאה בת שלא היו לה אחים‪ ,‬הרכוש של האב הופך להיות הרכוש של הבעל‪.‬‬
‫כל הסיפורים הללו‪ ,‬בעצם כאשר היווני שמע אותם‪ ,‬זה תמיד התקשר לו עם הריאליה‪ ,‬המציאות‪-‬‬
‫נטישת ילדים‪ ,‬קבלת הילד לחיק המשפחה בטקס שנקרא "אמפידרומיה"‪:‬‬
‫כאשר האב מחליט לקבל את הילד לחיק המשפחה‪ ,‬הטקס כולל הרמת הילד בידיים ע"י האב‪ ,‬ואז‬
‫האב מסובב אותו סביב לאח‪ ,‬תו"כ השפרצת מים‪ .‬מי שנוכח בטקס זה היולדת וכל מי שבא במגע עם‬
‫הלידה‪ -‬האש והמים אלה דברים שמטהרים‪ .‬לידה היא דבר שדורש טיהור‪ ,‬גם האישה וגם‬
‫התינוק‪ ,‬וגם כל מי שהיה מעורב שם‪ ,‬וזה נעשה ע"י הטקס הזה‪ ,‬כאשר האש והמים אלה אלמנטים‬
‫שמטהרים‪.‬‬

‫המיתוס על זאוס שכמעט ננטש והגיע לגדולה‪ ,‬מתכתב אף הוא עם המציאות היוונית‪ ,‬שכן זה ברור‬
‫שילד שגדל במסגרת אומנה ולא ע"י הוריו‪ ,‬אפילו אם יתנו לו אהבה רבה‪ ,‬זה ילד שעובר טראומה אם‬
‫הוא יודע שהוא מאומץ‪ .‬המיתוסים על ילדים שננטשו ואח"כ הגיעו לגדולה‪ ,‬זה מיתוס בונה‪,‬‬
‫מעודד‪ ,‬שאומר שאפשר גם להינטש וגם להצליח בחיים‪ ,‬ובתנאי שמכלכלים את החיים בתבונה‬
‫ונוהגים כפי שצריך‪.‬‬
 ‫כנראה זה לא במקרה שפעם זה עז‪ ,‬ופעם זה הקרטס שעושים את הרעש‪ ,‬והנימפות בטבע‪ -‬כאילו‬
‫מחברים פה כמה גורמים ביחד כדי לתת לנו גם את ההיבט הקוסמי וגם את ההיבט של‬
‫המיקרוקוסמוס‪.‬‬

‫בתמונה‪ -‬קקרופס‬

‫בתמונה‪ -‬אריכטוניוס ואיון‪ .‬רואים פה את גאיה‪ ,‬שמוסרת את הילד‬

‫אריכטוניוס לאתנה‪.‬‬

‫אנחנו יודעים שגאיה היא אם כל יצור ומתעברת מכל דבר‪ -‬זרע‪ ,‬דם‪ ,‬ולאו דווקא של בן זוגה‪ .‬היא גם‬
‫בעצם מי שמביאה לעולם את אריכטוניוס‪ ,‬וגם הרבה מאד דמויות אחרות שהן דמויות שאפשר‬
‫להתייחס אליהן כדמויות היברידיות‪ ,‬של כלאיים‪.‬‬

‫המיתוס של אריכטוניוס‪:‬‬
‫קשור בהפייסטוס ובאתנה‪ -‬האחד מספק את הזרע והיא מספקת את החינוך ומתפקדת כבלדרית‬
‫בהתעברות של גאיה‪ .‬אתנה היא בתו של זאוס שנולדה מראשו (נלמד בהמשך)‪.‬‬
‫הפייסטוס הוא הבן של הרה‪ ,‬ואפשר להגיד שהוא גם הבן של זאוס‪ ,‬שהוא בעלה של הרה‪ ,‬אבל הוא‬
‫לא עיבר אותה‪ ,‬אלא היא התעברה בעצמה ‪ .‬השניים הללו הם אלוהיות השייכות לאולימפוס והילדים‬
‫של הזוג ששולט באולימפוס‪ .‬אתנה היא בתולה ולכן האפיטט שלה זה "פרטנוס" (=בתולה)‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫אין לה עניין בגברים והיא אף פעם לא מדממת ומאבדת את בתוליה‪ .‬למרות שיש לה הרבה‬
‫תפקידים גבריים ‪ ,‬והיא אלת מלחמה ואלת בעלי המלאכה‪ ,‬אז דווקא בגלל זה היא לא מדממת‪ ,‬אין‬
‫לה מחזור‪ .‬נשים שנמצאות בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית‪ ,‬לא מקבלות מחזור לא בצורה קבועה‬
‫או לא בכלל‪ ,‬ואתנה נמנתה עם אותן נשים שהצד הנשי שלה לא בא לידי ביטוי ע"י מחזור‪.‬‬
‫אפרודיטה‪ ,‬בת אחרת של זאוס‪ ,‬הייתה לה בעיה עם האלות הבתולות‪ ,‬כיוון שהיא מופקדת על‬
‫מיניות ואהבה ועידוד היצרים‪ ,‬היא לא יכלה לשאת את המחשבה שיש אלות בתולות כמו אתנה‪,‬‬
‫ארטמיס‪ ,‬הסטייה ופרספונה (בשלב מסוים היא מאבדת את בתוליה‪ ,‬אבל עד שלב מסוים‬
‫לאפרודיטה הפריע שהיא בתולה‪ ,‬אז היא סידרה לה את הדס)‪.‬‬
‫אתנה בתולה‪ ,‬ואפרודיטה לא יכולה לשאת המחשבה הזו והיא גורמת להפייסטוס להתאהב בה‪ .‬הוא‬
‫מחזר אחריה והיא מתרחקת וכהוא מנסה לעגוב עליה והיא בורחת ממנו‪ ,‬הוא פולט זרע שלפי אחת‬
‫הגרסאות דבק בשמלתה והיא לקחה כותנה מהשדה וזרקה את זה על הקרקע‪ -‬ואז גאיה מתעברת‬
 ‫והתינוק שנולד‪ ,‬הוא תינוק שנולד מן האדמה‪ .‬אז אתנה מרגישה מחויבות כלפיו למרות שהיא לא‬
‫אמא שלו‪.‬‬

‫אתנה היא אלת מלחמה ‪ ,‬מתוארת בד"כ עם קסדה‪ ,‬מגן ואגיס על החזה‪ ,‬עם הראש של גורגונה‬
‫מדוזה ‪ .‬היא מחזיקה את המגן שלה וכדי שהילד לא ייפגע היא מעבירה אותו לאחות בעזרת המגן‪.‬‬
‫לכן האומן מתאר את המגן בתמונה על הגב ולכן היא קולטת את הילד על חיקה‪ .‬אך היא לוקחת אותו‬
‫ושמה אותו בתיבה‪ ,‬ויש גרסה שאומרת שעם נחש‪ ,‬ויש גרסה שאומרת שחצי גופו עליון של אדם וחצי‬
‫גופו תחתון של נחש‪ .‬היא סוגרת את התיבה ונותנת אותה לבנות של קקרופס לשמור על התיבה ולא‬
‫לפתוח אותה‪ .‬אבל ‪( 2‬מתוך ‪ )3‬מהן פותחות אותה‪ ,‬וגרסה אחת אומרת שהן נבהלות ויוצאות מכילן‪,‬‬
‫קופצות מהחומה ונהרגות‪ .‬גרסה אחרת אומרת שהן רואות את הנחש והוא הורג אותן‪.‬‬

‫סיפור הלידה של קקרופס הוא מופלא כמו סיפור לידתו של אריכטוניוס‪ .‬כי גאיה לא התעברה‪ ,‬ויום‬
‫אחד קקרופס יצא מן האדמה ופלג גופו העליון כשל אדם ותחתון של נחש‪ .‬הוא שלט על אותו‬
‫מקום שלימים נקרא "אתונה"‪ .‬כלומר‪ ,‬אתונה העתיקה‪ ,‬לה קראו "קקרופיה" ע"ש קקרופס‪ ,‬ואתנה‬
‫נותנת לבנות שלו לשמור על התיבה עם אריכטוניוס שרק נולד‪ ,‬אבל הן לא עושות את העבודה ובסופו‬
‫של דבר קקרופס מגדל אותו‪ ,‬ואז אריכטוניוס הופך למלך הראשון של אתונה‪.‬‬
‫המיתוס בא לתת הסבר על שייכות אתונה לאתונאים‪ :‬שהאדמה שייכת להם כי הם בני המקום‪ ,‬הם‬
‫אוטוכטונים והם התהוו פה‪ ,‬וזה הבית שלהם‪ .‬סביב זה נוצרו מיתוסים‪ ,‬ואין מיתוס יותר משכנע‪,‬‬
‫שמלפני שאתונה נעשתה אתונה‪ ,‬המקום נשלט ע"י מישהו שיצא מהאדמה‪ ,‬בלי שיש לו אבא‪ -‬הוא‬
‫פשוט יצא מן האדמה והוא שולט על המקום‪ ,‬וגם המלך הראשון של אתונה‪ ,‬שמקבל את החסות של‬
‫אתנה‪ ,‬גם הוא נולד מהאדמה‪ ,‬וגם הוא אוטוכטוני‪ .‬במציאות האתונאית‪ ,‬זה בעצם נתן להם‬
‫לגיטימציה שלטונית במקום‪.‬‬

‫מקור קדום המספר לנו את המיתוס‪ ,‬דרך מיתוס מאוחר יותר‪ ,‬דרך התרחשות שקורית במקדש של‬
‫אפולו בדלפי‪ ,‬כאשר צאצאית של אריכטוניוס מגיעה למקדש כדי לשאול את האורקולום האם יהיו‬
‫להם ילדים‪:‬‬
‫המחזה נקרא "איון"‪ ,‬והשם של התינוק שנולד מן האדמה‪ ,‬הוא אריכטוניוס‪ ,‬במקורות אחרים זה‬
‫אריכטיאוס‪.‬‬
‫למה בחלק מהמקורות זה אריכטאיוס ובמקורות אחרים זה אריכטוניוס?‬
‫יוריפידס‪ ,‬נכתב בין ‪ 480-406‬לפנה"ס‪ ,‬זה מהמחזות המאוחרים שלו‪:‬‬
‫הוא מספר על קריאוזה‪ ,‬שהייתה נכדה של אריכטוניוס‪ ,‬בתו של אריכטיאוס (במחזה הזה יש‬
‫שניים‪ -‬אב ובן)‪ .‬היא הרתה לאפולו וילדה לו בן – זה עיבור של בת תמותה ע"י אל‪ .‬זה עיבור של‬
‫תכנון מראש לגבי העתיד של אתונה‪ .‬אפולו הוא הבן של זאוס‪ ,‬ולזאוס יש תכניות לגבי כל מיני‬
‫ערים‪ ,‬ובין השאר לגבי אתונה‪ ,‬ולא תמיד זאוס מעבר בעצמו את אותן נשים שהבנים שלהן יעלו‬
‫לגדולה בתכנית שלו לגבי העולם הארצי‪ .‬הרבה פעמים הוא משתמש בילדים שלו שיעשו בשבילו‬
‫את העבודה‪ .‬אפולו מעבר את קריאוזה‪ ,‬כרצון של זאוס (זו פרשנות שלנו‪ ,‬אנחנו מבינים‬
‫מהתפתחות המיתוס)‪ .‬היא ילדה בן‪ .‬מה קורה כשבת מלך יולדת בן מחוץ לנישואין?‬
‫זה בושה לעיר‪ ,‬בושה לה‪ ,‬אין לה עתיד ‪ .‬גם לא יאמינו לה שהיא התעברה מאל‪ .‬היא ילדה את‬
‫הילד בהיחבא ונטשה אותו כדי שאיש לא יידע‪ .‬היא ידעה שאם היא תביא אותו לעיר היא תהיה‬
‫מגורשת ומוחרמת ותגרום נזק לאויקוס (לבית האב שלה)‪ .‬בעצם בה תלוי העתיד של המשך‬
‫השושלת‪ ,‬כי היא היחידה שנשארה מבין הילדים ‪ .‬היא נוטשת את הילד‪ ,‬ולפי אחת הגרסאות אפולו‬
‫לוקח את הילד‪ ,‬ולא זונח אותו (עוד הוכחה לכך שהייתה פה תכנית אלוהית‪ -‬הוא עיבר אותה‪ ,‬היא‬
‫נוטשת אותו‪ ,‬והוא מגדל אותו)‪.‬‬

‫במציאות היוונית‪ ,‬זה היה קיים שהאישה נפטרה בלידתה‪ ,‬או לאחר הלידה (תמותת אימהות בלידה‬
‫הייתה גדולה מאד‪ ,‬גם לאחר הלידה בזיהומים‪ ,‬ונשים שילדו היו כ"כ רכות בשנים‪ ,‬לפעמים פשוט לא‬
‫שרדו את זה)‪ ,‬הרבה פעמים האב נשאר עם הילד ‪ ,‬ואנחנו רואים את זה גם מטקסטים מיתיים‬
‫אחרים (כמו בעננים שהאב בא בטענות שהוא גידל את הילד‪ ,‬ועכשיו כשהוא זקן וצריך שאותו יסחבו‬
‫החוצה להטיל את מימיו בחוץ‪ ,‬הילד נוטש אותו‪ .‬פה נכנס הרעיון של ילדים שמחויבים לטפל בהוריהם‬
 ‫בזקנתם)‪ .‬כשאנחנו קוראים מחזה עתיק ואנו יודעים קצת על העולם היווני‪ ,‬אנחנו יכולים להבין את‬
‫הטקסט ברמה יותר עמוקה מסתם סיפור‪ ,‬ולהבין שכל דבר נכתב כמשקף מציאות או כדי ללמד אותנו‬
‫משהו על החובות‪ ,‬על המוסר ועל המציאות‪.‬‬

‫אפולו לוקח את הילד ומביא אותו לדלפי‪ ,‬ומביא אותו לכוהנת‪ ,‬הפיתיה שתגדל אותו‪ .‬הילד לא יודע‬
‫מי אביו ואמו‪ ,‬והוא גדל במקדש והופך להיות משרת בקודש‪ .‬כאשר קסוטוס מגיע לדלפי לקבל‬
‫נבואה האם יהיו להם ילדים (בעיקר בן זכר)‪ ,‬הנבואה שהוא מקבל היא שהנער שהוא יפגוש כשהוא‬
‫ייצא מהמקדש‪ ,‬זה הבן שלו‪ .‬הראשון זה איון‪ ,‬והוא חושב שזה הבן שלו‪.‬‬
‫צריך להיות היגיון‪ -‬מאיפה צץ לו בן במקדש?‬
‫כשקסוטוס היה בדלפי‪ ,‬היה לו סטוץ עם דלפיאית אחת‪ ,‬והיא הרתה והוא חשב שזה הבן שלו‪.‬‬
‫קראוזה לא הייתה מוכנה לקבל בן כזה‪ ,‬בעלה היה נוכרי (פגם בחברה היוונית)‪ ,‬וזהו ילד ממזר‬
‫(אפילו שהוא משרת בקודש)‪ ,‬והיא לא רצתה את הילד הזה ורצתה להרוג אותו‪ .‬אך אפולו דואג לו כל‬
‫השנים האלה‪ ,‬והוא דואג לילד שיגיע לגדולה (הילד הוא חצי בן אנוש)‪ ,‬וכשהכוהנת מביאה את‬
‫החפצים האישיים שלו‪ ,‬כי כשקראוזה נטשה אותו היא השאירה לו את כל החפצים האישיים שלו‪ .‬היא‬
‫מזהה את הבגדים של הילד‪ ,‬ואז נופל לה האסימון‪.‬‬
‫בין לבין‪ ,‬קורה משהו חשוב‪-‬‬
‫אפולודורוס הוא מקור מאוחר שמדבר על אריכטוניוס‪ ,‬שלפי כמה מקורות הוא הבן של קרנאוס‪ ,‬וזה‬
‫הופך אותו ללא אוטוכטוני‪ .‬לכל מיתוס יש כמה וכמה גרסאות‪ -‬חלק מהן נשארות בצד‪ ,‬וגרסה‬
‫מסוימת נעשית יותר דומיננטית‪ .‬למה הגרסה שהאמא של אריכטוניוס היא אתיס נדחקה הצידה‪,‬‬
‫והגרסה שהוא הבן של גאיה מהאדמה היא זו שנעשתה פופולרית? משום שהגרסה הזו שירתה את‬
‫האתונאים להציג את עצמם כאוטוכטונים במציאות האתונאית‪.‬‬

‫מה שמעניין אותנו הוא המפגש בין איון וקריאוזה והשיח ביניהם‪:‬‬
‫היא נכנסת למקדש‪ ,‬והוא אומר לה שהוא יודע מי היא‪ ,‬והמראה החיצוני שלה מראה לו שהיא אצילה‪.‬‬
‫המשפט הזה מראה לנו את זה שהוא זה שגדל מהמקדש‪ ,‬ומשרת בקודש‪ ,‬וכבר מסוגל להבחין בין‬
‫כל רבדי החברה‪ ,‬ע"פ לבושם‪ ,‬מראם ודפוסי התנהגותם‪ .‬כלומר‪ ,‬למקדש הגיעו מכל מיני רבדים‬
‫בחברה ע"מ להתייעץ עם הפיתיה‪ .‬הטרגדיות שנכתבו‪ ,‬זו דרך של תקשורת לתקשר עם הציבור‬
‫ולהעביר לו דברים שקשורים במציאות‪ ,‬בחיי היומיום ‪ .‬הוא מצליח לעמוד על טבעה רק ע"פ המראה‪,‬‬
‫ולכן זה אומר שאפשר לשפוט ע"פ ההופעה אם מישהו רם יחס מלידה או לא‪.‬‬
‫יש לילד רגישות‪ ,‬הוא רואה שהיא בוכה ‪ .‬הוא תוהה מה הסיבה שהיא מזילה דמעה‪ ,‬ואומר לה‬
‫שכולם שמחים כשהם רואים את מקום האל אז למה היא לא? הוא מבין שמשהו לא בסדר‪ .‬היא עונה‬
‫לו חינכו אותו יפה אם הוא שם לב לדמעותיה‪ .‬המחבר מדגיש את עניין החינוך‪ ,‬ויש לכך סיבה‪ :‬אפולו‬
‫לוקח אותו למקדש ודואג לרווחתו‪ ,‬אך לא רק בצרכים בסיסיים אלא הוא גם מחנך אותו‪ ,‬אז זה ברור‬
‫שהוא קבל חינוך טוב‪ ,‬כי יש לו ייעוד וצריך לחנך אותו בהתאם לייעוד‪ ,‬וזה רגישות כלפי מי שעומד‬
‫מולך‪ ,‬כי המלך צריך למלוך על ציבור נתיניו והוא צריך להיות רגיש אליהם ולגזור מתוך המתרחש מה‬
‫קורה‪ .‬היא אומרת לו שמקדש אפולו מזכיר לה משהו שארע מזמן ולכן דעתה הוסחה‪ .‬היא נזכרה‬
‫שהיא עוברה אולי אפילו נאנסה ע"י אפולו‪ ,‬שזה עניין טראומתי‪ ,‬והעניין השני הוא שהיה לה ילד‪,‬‬
‫ועכשיו היא חשוכת ילדים‪ .‬התקווה היחידה שהייתה לה הוא אותו וולד שהיא לא יודעת כעת מי הוא‬
‫ומה הוא‪ .‬הכל צף ועולה וגורם לה לבכות‪" .‬הו ייסורי נשים! הו אלימות אלים!" – היא מדברת על‬
‫הסבל שלה כאל סבל גלובלי של כל הנשים ועל אלימות האלים‪ .‬אלימות האלים זה מוטיב שחוזר‬
‫בהרבה מאד טקסטים – שאלים אונסים בנות תמותה‪.‬‬
‫זה מלמד אותנו על מעמד האישה במציאות היוונית‪ :‬עצם העובדה שאישה לא יכולה לבחור את בן‬
‫זוגה‪ ,‬היא בעצם נתונה למרות האב ואז למרות הבעל‪ ,‬והיא בעצם נתונה כל הזמן לאותה התנהגות‬
‫שיכולה להתפרש כאלימות כלפיה‪ .‬היא מדברת על המקרה הפרטי שלה‪ ,‬אבל "בגדול"‪ ,‬בהכללה‪ .‬לה‬
‫נגרם עוול‪ ,‬וכשלאדם נגרם עוול הוא תובע בבית המשפט את מי שגרם לו עוול‪ .‬לא יכול להיעשות דין‬
‫צדק במקרה הזה‪ ,‬כי האל הוא הצדק‪ ,‬ואם הוא זה שבעל אותה והביא אותה לנטוש את הילד‪ ,‬למי‬
‫היא תבוא בטענות?‬
‫במציאות היוונית‪ ,‬לא הכל היה עוולות‪ ,‬אבל רואים שהוא מעביר את זה ע"י הניסוח מעוול האלים‬
 ‫לעוולה כללית של חזק "עוולות החזקים"‪ ,‬ואז אתה חסר אונים מול אותם חזקים‪.‬‬
‫איון שואל אותה על מה היא מדברת‪ ,‬והיא אומרת לו שהיא דברה יותר מדיי ומתחרטת‪ ,‬כי היא לא‬
‫רוצה לחשוף את חרפתה בפני אדם זר‪ ,‬ובטח לא במקדש אפולו‪ .‬הוא רוצה לדעת מי היא‪ ,‬והיא‬
‫מספרת לו על שמה‪ ,‬מי הוא אביה‪ ,‬מאיפה באה‪ -‬קריאוזה‪ ,‬אריכטאוס אביה‪ ,‬מאתונה‪ .‬איון שאמנם‬
‫לא התחנך באתונה‪ ,‬אבל הוא התחנך על הסיפורים ‪ ,‬אז הוא יודע שהעיר מהוללת ואבותיה דגולים‬
‫וכל זה מפעים אותו‪ .‬הוא אומר לה שהעיר שלה מהוללת וזה מפעים‪ ,‬והוא בעצם מהלל את עצמו‬
‫מבלי לדעת‪ .‬חלק מהחינוך שלו היה המידע שהוא קבל על שורשיו‪ ,‬וזה היה חלק מההכנה שלו‬
‫לתפקיד שיועד לו‪ .‬היא אומרת לו שבמובן הזה שהיא ילידת אתונה ובתו של אביה‪ ,‬היא בת מזל‪ ,‬אבל‬
‫לא יותר מזה‪ .‬אז הוא שואל אותה‪ -‬האם יש אמת בסיפור? והיא שואלת על מה‪ ,‬אז הוא אומר "האם‬
‫אבי אביך נולד מהקרקע?" והיא אומרת לו שכן‪ -‬אריטוניוס‪ ,‬אבל לי זה לא הועיל‪ ,‬גם בגלל מה‬
‫שקרה וגם בגלל שהיא אישה‪ .‬כל הסיפור נחשף לנו ולא כמו בעלילה מתמשכת באפולודורוס‪ ,‬אלא‬
‫תו"כ שיחה ו"בדרך אגב" ואנחנו מגלים מי היא‪ ,‬מה שורשיה ותפקידי אתנה בסיפור‪.‬‬
‫הוא שואל אותו‪" -‬היא הפקידה אותו כפי שמציירים?" כלומר‪ ,‬יש תיאורים וויזואליים‪ .‬המחזה נכתב‬
‫במאה ה‪ 5‬לפנה"ס‪ ,‬וההסבר של המיתוס‪ ,‬הוא שהוא נועד לחדד את העניין האוטוכטוני של האתונאים‬
‫(הניצחון על הפרסים) ואחד הדברים שהם מאד האדירו זה הדמוקרטיה שבאה בעקבות הניצחון על‬
‫הפרסים‪ ,‬וכל זה התאפשר כי אנחנו אוטוכטוניים (זה כותב אייסכלוס במחזה הפרסים‪ ,‬ושם את זה‬
‫בפה של אמו של מלך הפרסים)‪ .‬אם אנו יודעים שזה ציורים‪ ,‬אנחנו יכולים להבין משהו על החינוך של‬
‫הילדים היוונים במציאות היוונית במאה ה‪ 5‬לפנה"ס‪ -‬הם למדו מהסיפורים וכן מההצגות החזותיות‪.‬‬
‫יוריפידס לוקח את ההצגה החזותית ושם אותה באותה דרגה כמו הסיפורים‪ .‬כך מנציחים את‬
‫ההיסטוריה המיתית של קריאוזה גם בטקסט וגם בהצגה החזותית‪.‬‬

‫שיעור ‪11.11.15 4‬‬

‫במאה ה‪ 5‬היו שכיחים התיאורים של אתנה אוספת אל חיקה את אריכטוניוס מהאדמה‪ ,‬ומוסרת אותו‬
‫לקקרופס‪ .‬המאמר‪ -‬בעצם מראה לנו כיצד המחזה "איון" נתפס בתקופתו‪ .‬בטקסט עצמו אנחנו לא‬
‫יכולים להבין את המציאות האתונאית של אותה התקופה‪ .‬ע"מ להבין זאת עלינו להכיר גם את הרקע‬
‫ההיסטוריה ואת גרסאות המיתוס‪.‬‬

‫המחזה מספר את סיפורה של קראוזה‪ ,‬שהיא ילדה בן מחוץ לנישואים ומעל ראשה ריחפה נבואה‪-‬‬
‫שהצאצא של אריכטוניוס יהיה אוטוכתוני‪ .‬היא היחידה ששרדה מכמה בנות שהיו לו‪ ,‬והיא הייתה‬
‫אמורה להמשיך את השושלת‪ ,‬ומתוקף תפקידה ככוהנת אפולו בועל אותה והיא מתעברת‪ .‬היא זונחת‬
‫את הילד בשל תפיסת החברה‪ ,‬והמאמר מתמקד באחת הסוגיות היותר משמעותית שהעסיקה את‬
‫האתונאים‪ -‬איך מתייחסים לזרים ‪ .‬האם הזרים הם חלק מהאתוס האתונאי‪ ,‬האם הם אזרחים‪ ,‬איך‬
‫מתייחסים לצאצאים שלהם‪ .‬לא רק שאלו שאלות‪ ,‬גם חוקקו חוקים לגביהם‪ .‬מבלי להיות מודעים‬
‫לעובדה זו קשה להבין את המיתוס‪.‬‬

‫במחזה הזה איון הוא רק הבן של קראוזה‪ ,‬וצריך לשאול למה אדרמטו בוחר להציג את איון רק בתור‬
‫הבן של קראוזה ולהדגיש את העובדה שכסותוס הוא זר‪ .‬מה שמעניין אותנו זה העניין של הלידה‬
‫הפלאית‪ -‬האב הבועל את האם שהיא בת מלך‪.‬‬
‫המיתוסים נוצרו ע"מ לתת לנו הצצה למציאות היוונית‪ ,‬וזה קיים ברמזים קטנים בשימוש של מילים‬
‫מסוימות ושזירה של רעיונות שמשתרבבים למלל של הטקסט‪.‬‬

‫בחילופי הדברים שבין איון וקראוזה‪ ,‬הוא מזהה מיד שעומדת מולו אישה כבודה ולא פשוטת עם‪ ,‬וזה‬
‫רעיון במציאות היוונית‪ ,‬שהם הטיבו להכיר בו‪ -‬האריסטוקרטיה ניכרת לא רק בהתנהגות אלא גם‬
‫בחזות שלה‪ .‬היא בוכה והוא מתחיל לחקור אותה ושואל אותה על המוצא שלה והיא מספרת לו ולאט‬
‫לאט‪ .‬אנחנו מזהים את המיתוס שלמדנו של אריכטוניוס שמושם ע"י אתנה בתוך התיבה וניתן לבנות‬
‫קקרופס והן עוברות על האיסור ופותחות את התיבה ומשתגעות‪.‬‬
‫בגרסה אחת או שאתנה נוקמת בהן בגרסה שנייה‪ ,‬והן מוצאות את מותן‪.‬‬
‫הוא שואל אותה האם אחיותיה נזבחו בידי אביה‪ ,‬כי הרי אמה היא צאצאית של אריכטוניוס ואבי‬
 ‫האומה‪ .‬היא אומרת לו שעבור הארץ הוא העז לשחוט אותן‪.‬‬
‫להרוג אסור ביוון העתיקה‪ ,‬וזו הסיבה שנוטשים ילד ולא הורגים ילד‪ ,‬כי אם שופכים דם יוצאים לגלות‪.‬‬
‫כאן מסופר לנו דבר הפוך‪ .‬יש פה עניין של נבואה‪ ,‬והעיר נמצאת במצוקה ונדרשת הצלה‪ .‬לא פעם‬
‫במיתוסים כאשר העיר במצוקה של מלחמה או מגיפה‪ ,‬שולחים משלחת לאורקולום בד"כ בדלפי והוא‬
‫נותן תשובה‪ .‬במקרה הזה הייתה הנחיה שצריך להקריב את הבנות‪ ,‬והאב מקריב את הבנות למען‬
‫הצלת העיר‪ .‬רואים שהאב מעדיף את המחויבות כלפי העיר מאשר האויקוס שלו (המחויבות של אב‬
‫במציאות היוונית הייתה לבית האב בראש ובראשונה‪ ,‬וכמישהי נישאה המחויבות שלה הייתה עוברת‬
‫לבית האב של בעלה והמחויבות שלה הייתה עוברת לשם)‪ .‬מעבר למחויבות הזו‪ ,‬יש למלכים‬
‫מחויבות כלפי העיר שהיא בראש הפירמידה‪ ,‬היא לפני המחויבות לבית האב ולילדים‪ .‬המלך‪ ,‬כשהוא‬
‫צריך לבחור בין לשמור על חיי משפחתו או חיי ילדיו או שלמות משפחתו לבין העיר‪ ,‬הוא יבחר‬
‫בהצלת העיר ‪ .‬בזה נמדד המוסר או המחויבות כלפי הציבור שעליו אתה שליט‪.‬‬
‫אנו מבינים כי אביה עשה את המעשה הנכון כלפי הצלת העיר והציבור עליו הוא אחראי‪.‬‬
‫במהלך השיחות של קראוזה עם איון היא פועלת במחויבות כלפי בית האב של אביה והעיר אתונה‪,‬‬
‫ולכן זה לא במקרה שהוא שוזר כאן את "הקרבה למען הארץ"‪ .‬היא ניצלה כי היא הייתה תינוקת‬
‫בזרועות אמה‪ ,‬ואנו למדים כי במציאות היוונית‪ -‬תינוקות לא מקריבים (גם קראון במיתוס של אדיפוס‬
‫מוותר על הבנים שלו שיוצאים לפתור את חידת הספינקס ומתים או כשהוא צריך להקריב את אחד‬
‫מילדיו כדי לזכות במלחמה הוא עושה זאת)‪ .‬אח"כ הוא שואל אם אביה נבלע באדמה והיא אומרת לו‬
‫שפוסידון הרג אותו‪ .‬אז היא שואלת אותו‪ -‬למה אתה שואל‪ ,‬והוא אומר שצריך לכבד את המקום‪.‬‬

‫רואים הבדל עמוק בתפיסה בין איון את המקום ואת אפולו לבין קראוזה‪ .‬הוא רואה את המקום הזה‬
‫כמלא כבוד ‪ ,‬ואת התפקיד שלו שהוא לא אוהב‪ ,‬והוא לא מרגיש שהוא מתאים להיות משרת‪ .‬זה‬
‫עולה בקנה אחד עם מה שהוא רואה אצל קראוזה‪ -‬הוא רואה את האצילות שלה והפנימיות שלו‬
‫אומרת לו שהוא לא נועד להיות משרת אלא משהו אחר‪ ,‬והוא כל הזמן שואף לזה‪ .‬בחינוך שהוא‬
‫קיבל רואים את הכבוד‪ ,‬בו הוא משתמש‪ .‬היא לא רואה כבוד במקדש אפולו ולא באפולו עצמו‪ ,‬כי היא‬
‫נפגעה‪ ,‬היא לא רואה שיש פה צדק אצל האלים‪ -‬היא פגועה‪ .‬גם הוא פגוע אבל הוא לא יודע ממי‪,‬‬
‫מי זו אמא שנטשה אותו‪ .‬הוא שואל אותה למה את שונאת את מה שהאל אוהב‪ ,‬והיא נותנת לו‬
‫רמיזה שלה יש סוד מביש‪ ,‬והקהל יודע על מה היא מדברת‪ ,‬ואיון לא‪ .‬הוא שואל אותה למי‬
‫מהאתונאים היא נישאת והיא אמרה שבעלה בא מארץ נוכרייה‪ .‬זה לא אומר שהוא לא יווני‪ ,‬אלא‬
‫שהוא לא אתונאי ‪ .‬הוא היה בן ברית במלחמה‪ ,‬הוא עזר לאתונה‪ .‬כלומר הוא איננו אזרח‪ ,‬כי רק מי‬
‫שנולד לאם ואב אזרחים אתונאים או אם אזרחית אתונאית‪ ,‬יכול להיות אזרח‪ .‬הוא שוזר לתוך‬
‫הטקסט את האוטוכתוניות כי איון הוא בן אתונה והוא מייצג זאת‪ ,‬והוא לא יודע את זה‪.‬‬
‫במציאות היוונית‪ ,‬בני ברית כורתים ביניהם ברית בין השאר ובענייני מלחמות ע"י נישואין‪ .‬כאשר‬
‫ניתנת הבת או האחות לבני הברית‪ .‬לכסותוס וקראוזה אין ילדים ואפולו מונע ממנו פרי בטן בשביל‬
‫התכנית‪ .‬בשביל זה הוא לוקח את הילד ולא מספר לו שהגיעה הסלסלה שבזכותה הוא יכול לזהות‬
‫את הזהות שלו‪ .‬הוא מונע ממנו את המידע שגלוי לו‪ ,‬כדי להגיע להזדמנות המתאימה‪ ,‬כשהילד יהיה‬
‫בשל גם מבחינת הגיל וגם מבחינה ערכית‪ ,‬יהיה ראוי להגיע לאתונה ולהתקבל כאזרח‪ ,‬כצאצא וכמי‬
‫שעתיד אח"כ לשלוט על העיר‪.‬‬

‫הרבה פעמים אריתיאוס ואריכטוניוס מתחלפים‪ .‬במחזה הוא אומר שארכיטוניוס הוא הסבא‬
‫ואריכתיאוס הוא האבא‪ ,‬ואצל הומרוס אריכטאוס הוא זה שאתנה גידלה‪ .‬זה לחלוטין לא ברור‪.‬‬
‫קשה לנו להאמין שיוריפידס לא הכיר את הומרוס‪ ,‬ואז הוא ידע על קראוזה‪ .‬בהעברה של אריכתיאוס‬
‫מהצאצא של גאיה והפייסטוס לשל קראוזה‪ ,‬הוא מדגיש את האוטוכתוניות שהעסיקה את היוונים‬
‫בעיקר באותה תקופה‪.‬‬

‫אריכטיאוס הפך להיות לאלוהות והיו טקסים לכבודו והקרבת קרבנות‪ .‬זה מה שמספר לנו הומרוס‪.‬‬
‫אנחנו רואים שהמיתוס כל הזמן מקבל עוד נפח כדי לעשות מודיפקציות‪ ,‬התאמות לתקופה‪.‬‬

‫במאמר רואים שאיון נותן הסבר לאיונים ‪ ,‬ובמאמר הוא מעלה שתי אופציות לסיבה שבגינה דווקא‬
‫במחזה הזה הוא מנתק אותו מההקשר הזה ומעביר את זה להקשר של המאה ה‪ 5‬לפנה"ס‪ ,‬כדי‬
 ‫להראות את הקשר בעניין האיוני של המאה ה‪ 5‬ולא ה‪ .8‬קראוזה לא ממוקמת פה בשום מאה‪ ,‬אלא‬
‫כמיתוס שרלוונטי למאה ה‪ 5‬לפנה"ס‪.‬‬

‫חוץ מהעובדה שקראוזה באה לשאול באורקולום למה אין להם בן‪ ,‬ואיון פוגש בכסותוס שקבל נבואה‬
‫שיפגוש בבנו‪ ,‬והוא משער שזה הבן שלו שנולד לו מהדלפיאית שהוא פגש באחד מביקוריו באתונה‪.‬‬
‫כסותוס הוא לא אזרח אתונאי ואיון חולם כל ימיו להשתחרר ממעמד המשרת‪ ,‬והוא לא יכול להחליף‬
‫את עורו‪ ,‬אם הוא משרת הוא משרת‪ .‬הדרך היחידה לשנות את מעמדו זה לגלות מי היא אמו‪ ,‬ואם‬
‫יתברר שאמו אצילית והוא ממשפחת מלוכה‪ ,‬הוא יכול לזכות גם באם וגם במלוכה ולהשתחרר מאותו‬
‫מעמד נלוז‪ .‬ברגע שהתברר שכסותוס הוא אמנם אתונאי אבל הוא זר‪ ,‬אבל אם הוא הולך איתו הוא‬
‫מחליף את המעמד שלו ממשרת של האל‪ ,‬למשרת אתונאי‪ -‬הוא יהיה ממזר ולא ייחשב אתונאי‪ ,‬אז‬
‫הוא מסרב‪ .‬בינתיים נכנס לתמונה אותו פדגוג שמלווה את קראוזה לאורך כל הדרך‪ .‬הוא קשיש מאד‬
‫והוא היה הפדגוג של אביה והוא מלווה את קראוזה‪ .‬הוא לא מוזכר בשם כי משרתים אף פעם לא‬
‫מוזכרים בשם‪ .‬העובדה שיש שם לאיון ולאחרים אין שמות‪ ,‬זה מראה שיוריפידס ניסה לעשות‬
‫הפרדה בינו לבין אחרים‪ .‬אפולו סחב את קראוזה לשם כי הוא נקט בתחבולה כדי שהם ייפגשו שם‬
‫בבנם בטעות והוא יגיע לאתונה‪ .‬הוא שם את איון המוסרי מול המשרת הלא מוסרי‪ ,‬כי מי שמגיע‬
‫ממעמד נמוך לא יכול להבין מוסר וערכים כמו החברה הגבוהה‪ ,‬זה מה שיוריפידס מנסה להעביר‪ ,‬כי‬
‫מי ששייך לאתונה והוא ממעמד גבוה‪ ,‬הוא נולד עם היכולת להבין את הדברים הללו‪ .‬ברגע שאיון‬
‫מגלה את התחבולה של לנסות להרוג את אותו (ע"י קראוזה)‪ ,‬הוא מאד כועס‪ .‬כאן עולה הדמות של‬
‫איון עוד מדרגה‪ ,‬כשהוא מעז לבקר את החוקים של היוונים‪.‬‬
‫כאן יוריפידס מכניס ביקורת על התנהלות דתית חברתית של היוונים‪:‬‬
‫אדם מבצע פשע ויכול להימלט‪ ,‬לאחוז בקרנות המזבח‪ ,‬שם אסור לפגוע בו כי המקום הוא מקודש‬
‫ואסור לשפוך את דמו‪ .‬איון כובל על זה שהיא ניסתה להרוג אותו‪ ,‬כלומר‪ ,‬היא מרושעת עם מחשבות‬
‫שליליות‪ ,‬והיא מוצאת לה מחסה במקלט‪ ,‬שם הוא לא יכול לעשות כלום כי המקום לא מרשה‪ .‬אז הוא‬
‫מעז לומר על זה שחוקי המקום צריכים להשתנות‪ .‬לא ייתכן שלהגון ולנבל אותו מקום והאלים‬
‫מראים להם יחס שונה‪ -‬לא ייתכן שאדם ביצע פשע בזדון מתייחסים אליו כמו אדם שלא ביצע פשע‬
‫ומבקש מקלט‪ .‬יוריפידס חושב שיש כאן אי צדק‪ .‬אם חושבים על זה בקונטקסט של החברה היוונית‬
‫שעוברת התלבטויות חוקתיות באותו זמן‪ ,‬זה קריטי‪ .‬צריך לחשוב איך לטפל בכל הבעיות הללו ואיזה‬
‫חוקים צריך לחוקק‪ ,‬והרבה פעמים מעבירים את השאלות הללו ומציגים את הפתרונות דרך המיתוס‪.‬‬

‫בהמשך‪ ,‬תו"כ שהוא מתנצח איתה וחמתו עולה והוא רוצה נקם‪ ,‬מגיעה הפיתיה‪ -‬הכוהנת שגידלה‬
‫אותו והיא מגיעה עם אותו סל שבתוכו יש את כל הבגדים והסרטים וכל מה שאמא שלו הצפינה יחד‬
‫איתו כשנטשה אותו במערה‪ .‬היא שואלת אותו –אתה רואה מה זה? אז מתחילים הדברים להתגלגל‬
‫והיא מספרת לו מה יש שם‪ .‬כשקראוזה טוענת שהיא יודעת מה יש שם והוא לא מאמין לה אז הוא‬
‫חוקר אותה‪ .‬אז היא מתחילה לפרט לו כל פרט ופרט בסלסלה ואז הוא מבין שזו אמו ואז כמובן‬
‫הסוף טוב‪ .‬אבל הכוהנת הפיתית אומרת לו דבר מאד חשוב‪ -‬שעליו הוא בונה את העניין הערכי‬
‫במאמר‪ ,‬שבשעה שהוא מאשים אותה על שהיא רצתה להרוג אותו‪ ,‬היא אומרת שהוא רצה לנשל‬
‫אותה ממעמדה ודרך כסותוס לקבל מעמד בעיר‪ .‬הפיתייה אומרת לו לא ללכלך את ידו‪ ,‬להתאפק‬
‫ושיכין את עצמו לצאת לאתונה‪ .‬אבל הוא לא רוצה לצאת לאתונה‪ ,‬להיות בן של אדם זר‪ ,‬אז היא‬
‫אומרת לו שזה צו האל‪ .‬אז הוא מפחד לפגוע בקראוזה כשהוא יוצא יחד עם כסותוס לאתונה‪ .‬תו"כ‬
‫התלבטות זו היא מסבירה לו שעדיף לו ללכת כשידיו נקיות‪ -‬זו רמיזה ברורה שצפוי לו עתיד‪ .‬בסופו‬
‫של דבר הוא בוחר בדבר הנכון ‪ .‬בכל מיתוס הדבר הכי חשוב זו הבחירה‪ -‬באיזו דרך לבחור‪ .‬האם‬
‫לכבוש את כעסו‪ ,‬למחול ולעשות כמצוות האל כשהוא חושב שהוא הולך להיות משרת במקום אחר‪,‬‬
‫או לפעול בהתאם לכעסו‪ .‬הוא עושה את הבחירה הנכונה‪ ,‬וזו דוגמה לכך שצריך להקשיב לדברי‬
‫הפיתיה גם אם אתה חושב שזה לא נכון ‪ ,‬אבל ברגע שתעשה את הבחירה הנכונה התמונה תהיה‬
‫אחרת ולכן הבחירה שלו לא לשפוך דם ולא ללכלך את ידיו היא בחירה נכונה‪ .‬כך הוא מגיע לאתונה‬
‫מוכן להיות הצאצא שיורש את השלטון מקראוזה‪ .‬בסוף מסתבר לה שזה בנה והוא משתכנע שזו‬
‫אמו‪ ,‬והוא אומר שהיא הייתה הקורבן גם‪ -‬הסבל הוא הדדי‪ ,‬היא בתור מי שלא זכתה להיניק ולגדל‬
‫אותו והוא בתור מי שלא זכה לגדול עם אם‪.‬‬
 ‫מה מבקש המיתוס של איון ללמד אותנו על לידות ועיבור פלאי‪:‬‬
‫‪ .1‬ילד שקורא את המיתוס והוא ננטש ואומץ ע"י משפחה אחרת‪ ,‬הוא יודע שגם הוא יכול להגיע‬
‫לגדולה‪ ,‬ולא הכל סגור בפניו מפני שהוא ננטש‪ .‬ילד שננטש יכול לגדול באמצעות אומנת‪ .‬יש אפשרות‬
‫שילד יגדל ללא אם וללא אם מאמצת ויגודל ע"י אביו‪.‬‬
‫‪ .2‬במיתוס הזה כמו במיתוס הקודם שקראנו שקשור בזאוס‪ ,‬יש לנו עניין של נבואה‪ .‬ויש לנהוג ע"פ‬
‫רוח הנבואה‪ .‬ברגע שמנסים ללכת נגדה או לשנות אותה‪ ,‬התוצאות לא טובות‪.‬‬
‫‪ .3‬לאומיות של בני אתונה האוטוכתונים ואתנה הפטרונית שלהם – היא זו שמנבאת שאריכטיאוס‬
‫ואריכטוניוס ימשיכו לעולם עם השושלת שלהם‪ .‬מי שמכניס פטרון נוסף ליוונים או לאריכתאידים זה‬
‫יוריפידס‪ ,‬בזה שהוא מכניס את אפולו לתמונה‪ .‬כי זה לא רק הפייסטוס‪ ,‬שזו אלוהות אחת‪ ,‬ולא רק‬
‫גאיה‪ ,‬שהם בני האדמה‪ ,‬ולא רק אתנה שרואה מחויבות מוסרית לגדל את הילד ולטפח אותו ולתת‬
‫חסותה על כל היוונים‪ .‬פה נכנסת עוד אלוהות לתמונה‪ ,‬שתמיד נתפסת ע"י היוונים כאלוהות‬
‫שמושיעה ‪ .‬יש לו אורקולום ופונים אליו וכדי שייתן ישועה והצלה‪ .‬יש ישועה ליוונים והיא‪ -‬יש‬
‫המשכיות לאתונה‪ .‬אם קראוזה לא הייתה מוצאת אותו לא היו אריכתאידים יותר‪ ,‬כי היא הנצר‬
‫האחרון ורק צאצא שלה יכול להמשיך את השושלת ‪ .‬אנחנו רואים שהיוונים מוצאים את הראייה‬
‫האחרונה לאטוכטוניות שלהם‪ .‬אם עושים היקש על המציאות‪ ,‬אז אתונה במהלך כל המאה ה‪5‬‬
‫לפנה"ס נמצאת כל הזמן במאבקים על המעמד והקיום שלה‪ .‬גם במחזה של אייסכלוס מדברים על‬
‫האוטוכתוניות‪.‬‬
‫יש תקופה קצרה מאד של שגשוג ורווחה‪ ,‬אבל יש מגיפה (תמיד מבקשים את ישועת אפולו)‪ ,‬ואפולו‬
‫הוא אל של רפואה ומגיפות ‪ ,‬ופונים אליו בעיקר בתקופה כזו כי יש לו יכולת ריפוי‪ .‬דבר אחד נשאר‬
‫אצל אפולו‪ -‬היכולת של הריפוי הלאומי‪ ,‬של מגיפות‪ .‬אסקלייפטוס בנו המאומץ הוא הרופא של‬
‫הפרט‪ ,‬מרפא ממחלות‪ .‬אפולו הוא רופא האומה‪ ,‬ואם יש בעיה הרפואה יכולה להיות רפואה‬
‫ממגיפה או הצלה מאסון שעשוי לפקוד את העיר‪ .‬אז אפולו מנוכס לאתונה כדי להציל אותה‪ .‬התקופה‬
‫האתונאית בה המחזה נכתב הייתה קשה‪ ,‬משום שהיה מאבק בין אתונה וספרטה ולכן הייתה פנייה‬
‫לפרסים ויש איום על הברית האתונאית עם האיונים כי הם מוסתים ע"י הספרטנים למרידה‪ .‬היא‬
‫מאוימת ע"י הקיום שלה‪ -‬המעמד שלה מאוים ‪ .‬הברית שבין האיונים לאתונאים זו ברית שלא ניתנת‬
‫לניתוק‪ ,‬והמאמר מספר על האיונים שראו את המחזה‪.‬‬
‫אפולו לא רק מציל את האתונאים‪ ,‬אלא הוא מציל אותם מתוקף החלק של האוטוכתוניות שיש בו כי‬
‫הוא אביו של איון‪.‬‬
‫המיתוס הזה כנראה שודרג במאה ה‪ 5‬לפנה"ס כדי לחזק את הלאומיות של בני אתונה האוטוכתונים‬
‫וכדי להאדיר את אתנה הפטרונית לאחר הניצחונות של הפרסים ותו"כ המאבקים והאסונות של‬
‫המחצית השנייה של המאה ה‪ 5‬לפנה"ס‪ ,‬וכדי לחזק את רוחם של בני אתונה באותה העת‪.‬‬

‫אתנה היא הפטרונית של אריכתיאוס וכל המיתוס הזה נוצר כדי לתת הסבר לתפקיד שיש לאתנה‬
‫כפטרוניתה של אתונה ‪ ,‬ויש לזכור שאתנה לא נולדה להיות הפטרונית של אתונה‪ ,‬או לקחה את‬
‫הפטרונות על אתונה‪ .‬בחברה היוונית‪ ,‬במציאות היוונית‪ ,‬לא לכל עיר או יישוב הייתה פטרונות‬
‫אלוהית‪ ,‬ובכלל בהתחלה רוב הערים‪ ,‬האלה החשובה ביותר הייתה הרה‪ ,‬אח"כ זאוס ורואים את זה‬
‫באולימפיה‪ .‬בכל המקומות בהם התגלו חפירות ארכיאולוגיות ניתן לראות שמקדשי הרה היו קדומים‬
‫יותר משל זאוס‪ .‬יש תופעה של ערים שמנכסות לעצמן פטריוניות שישמרו על העיר‪ -‬העיר צריכה את‬
‫האלוהות הפרטית שלה‪ .‬יש מלחמות בין ערים‪ ,‬ולכן אלים משותפים צריכים לנקוט עמדה‪ ,‬ולכן הם‬
‫רצו שכל עיר תקבל אל משלה ‪ ,‬שבעת מצוקה הוא זה שיעמוד לצידה‪ .‬בסופו של דבר אתנה‬
‫פטרונית של יותר מעיר אחת וככה רוב האלים‪ .‬כשלשתי ערים יש אותו הפטרון זו בעיה וזה דרש‬
‫איזשהו שינוי בתפיסה‪ ,‬שאי אפשר לצפות שהאלוהות תגן רק עליי‪ ,‬אלא יש עוד מדדים להצלחה‪ .‬זה‬
‫כבר יותר קרוב לתפיסה שאומרת שאם אני לא מצליח זה אומר שאני לא הייתי בסדר כלפי האל‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬זה לא רק המחויבות של האל כלפי‪ ,‬אלא גם המחויבות שלי כלפי האל‪.‬‬

‫איך אתנה נעשתה לפטרונית אתונה ומה חלקו של קקרופס בתהליך זה‪:‬‬
‫אפולודורוס‪ -‬מקור קדום‪ .‬הוא מספר לנו על כך שקקרופס‪ ,‬יליד האדמה שנולד ללא התעברות‪ ,‬הוא‬
‫היה המלך הראשון של "אקתה" (אתיקה) ע"ש אשתו‪ .‬אנחנו מבינים ששמות ערים נקראו על פי‬
 ‫שמות האנשים‪ .‬למה דווקא על שם אשתו? אמרנו שבהתחלה האלוהות החשובה הייתה הרה‪ ,‬שהיא‬
‫אישה‪ .‬הטענה של החוקרים המודרניים‪ ,‬שהמציאות של החברה היוונית העתיקה מאד הייתה‬
‫מטריארכלית ולא פטריארכלית ושלנשים היה תפקיד מרכזי בחיי הקהילה‪ -‬הגברים הלכו לצוד‬
‫והנשים ניהלו את הבית ואת הילדים ואלה שהחליטו וגם היו להן זכויות שוות לגברים בכל מה‬
‫שקשור להחלטות השבטיות‪ .‬אח"כ הוא קרא לעיר "קקרופיה" ע"ש עצמו‪ ,‬כי מתחיל להיות שינוי‬
‫בחברה היוונית‪ ,‬שהגברים מתחילים לערער על מעמד הנשים ולשלול מהן זכויות (בחברה היוונית‬
‫המאד קדומה הילדים נקראו ע"ש האימהות ולא ע"ש האבות‪ ,‬וזה מלמד אותנו על הקשר בתוך‬
‫המשפחה ועל מעמדה בתוך המשפחה)‪ .‬כנראה התחיל להיות שינוי בחברה היוונית שהגברים החלו‬
‫לדרוש זכויות יתר ביחס לנשים ‪ .‬זה מתחיל בסממנים חיצוניים כמו שם העיר‪ .‬האלים לא מסתפקים‬
‫במה שיש להם ומחליטים שכל אחד ינכס לעצמו מקום כדי שהוא יזכה בכל אחד מהמקומות הללו‬
‫לפולחן לו הוא ראוי‪ .‬שני אלים שמו עין על אותו מקום שלימים יקרא אתונה (אקתה‪ ,‬קקרופיה)‪ .‬יש‬
‫מאבק בין אתנה ופוסידון על אותו חבל ארץ‪ .‬פוסידון הוא הראשון שבא למקום‪ ,‬קקרופיה‪ .‬ובמכה‬
‫עם הקלשון שלו באמצע האקרופוליס (העיר שנמצאת במקום הגבוה ביותר‪ ,‬או הגבעה הגבוהה‬
‫ביותר בעיר‪ -‬היוונים בד"כ הקימו את המקדשים שלהם במקומות הגבוהים ביותר בעיר‪ ,‬וכן את מבני‬
‫הציבור‪ .‬הם בנו את הארמון עם אושיות השלטון ועם המקומות הפולחניים על גבעה‪ .‬כך היה במיקנה‪,‬‬
‫בטיריס ובערים אחרות בתקופת הברונזה וגם כנראה בעת הזאת)‪ ,‬והוא מייצר ימה שנקראת‬
‫"ארכתיאיס"‪ .‬אחריו הגיעה אתנה וקראה לקקרופס כדי שישמש לה כעד על כך שהיא תופסת בעלות‬
‫על המקום‪ .‬היא נטעה במקום עץ זית ‪ ,‬שאפשר עדיין לראותו היום‪ ,‬אבל כאשר כל אחד מהם טען‬
‫שזה שלו‪ ,‬עשו בוררות‪ .‬כל אחד מהם בא לבכות לזאוס‪ ,‬וזאוס אומר שכדי שיוכלו להגיע לכדי הבנה‬
‫ביניהם למנות בוררים‪ .‬זה לא היה קקרפוס וקרנאוס‪ ,‬אלא כל האלים‪ .‬האלים ישמשו שופטים או‬
‫בוררים לחילוקי הדעות בין אתנה ופוסידון ‪ -‬מי מהם ראוי להיות פטרון לחבל הארץ שנקרא‬
‫"קקרופיה"‪.‬‬
‫איך האלים יכולים להחליט? צריך להביא עדים‪ .‬זה מראה לנו על המציאות היוונית ואופן החשיבה‬
‫היווני על ענייני משפט‪ -‬לא מביאים רק שופט אלא צריך לשמוע עדויות‪ ,‬ולא רק מי שמעורב‪ ,‬אלא‬
‫גורם שלישי או רביעי שראה ושמע ושהיה עד להתרחשות והוא זה שיחליט‪.‬‬
‫קקרופס משמש כעד והוא אמר שהיא הראשונה שנטעה את עץ הזית‪ .‬לכן אתנה נעשתה‬
‫לפטרונית של אתונה‪ ,‬ופוסידון הציף בכעסו את האזור במים‪ .‬ניתן לראות שקקרופס שיקר כי אתנה‬
‫באה שנייה‪.‬‬
‫ווארו‪ -‬השתמר רק אצל אגוסטינוס‪ .‬הטקסט המקורי של ווארו לא השתמר ולכן הטקסט הזה מאוחר‬
‫יותר‪ .‬הוא משתמש בטקסט הזה בטרמינולוגיה רומית‪ -‬הוא משתמש במינרווה כי זה השם הלטיני‬
‫של אתנה‪ .‬הוא אומר שאתונה קבלה את שמה מאתנה והוא (אגוסטינוס מביא את הטקסט לא משום‬
‫שהוא חשב שחשוב שנדע את הסיפור אלא כדי להראות עד כמה היוונים הם מגוחכים ופתטיים כדי‬
‫שנוצרים יבינו שכדאי להם ללכת בדרכי הנצרות ולא הפאגניזם) מספר שעץ זית פתאום הופיע במקום‬
‫אחד באקרופוליס ובה בעת פרצו מים‪ .‬בגלל שהחברה אחוזת אמונות טפלות הם רוצים להבין האם‬
‫זה בשורה טובה או רעה‪ .‬אבל הם שלחו משלחת לשאול את הארוקולום בדלפי‪ -‬הדלפיק אפולו לפשר‬
‫הדבר‪ .‬אפולו עונה להם שעץ הזית מייצג או מסמל את אתנה‪ ,‬והמים את פוסידון‪ .‬שהאזרחים של‬
‫קקרופיה צריכים להחליט מי מהאלים הללו יסמן את העיר ומאיזה מן האלים האלה העיר תקבל את‬
‫השם‪.‬‬
‫זה ברור לנו שיש תהליך של אלים שמנכסים ערים‪ ,‬וזה לא רק פטרונות אלא העיר אמורה להיקרא‬
‫ע"ש אותו אל פטרון‪ .‬הוא מזמן גם את הגברים וגם את הנשים להצביע‪ ,‬מה שמראה שלנשים עדיין‬
‫יש זכויות שוות לגברים כפי שהזכרנו‪ .‬הוא אומר שבחלק זה של העולם באותה התקופה‪ ,‬הנשים היו‬
‫מצביעות בענייני מדינה ודת‪ .‬כאשר העניין הובא בפני כל אלה שאמורים היו להצביע‪ ,‬אז אמרו להם‬
‫שיש אתנה מצד אחד ויש פוסידון מצד שני ותחליטו איך אתם רוצים שהעיר תקרא‪ .‬הגברים בחרו‬
‫בפוסידון כי הוא הפטרון של יורדי הים וזה טוב למסחר‪ ,‬הם עושים שיקולים‪ ,‬והוא הפטרון של הסוסים‬
‫ולכן גם גבר‪ ,‬ולכן באופן טבעי הם רוצים להצביע לו יחד עם שיקולים אחרים‪ .‬הנשים‪ ,‬באופן טבעי‬
‫יבחרו באישה (לאתנה יש גם תפקידים שטובים בשביל הגברים‪ ,‬אבל גם בשביל הנשים‪ -‬אריגה‪ ,‬ואת‬
‫שאר מלאכות הגברים)‪ .‬הגברים כנראה שקלו מה יותר מועיל להם ובחרו בפוסידון והנשים באתנה‪.‬‬
‫הנשים היו בקול אחד יותר חזקות מהגברים‪ ,‬היו יותר נשים במעמד הבחירה ולכן אתנה זכתה‪ .‬אז‬
 ‫כבר יש פה הסבר מוצלח על למה דווקא אתנה מקבלת את העיר‪ .‬ברגע שהם נתנו את הניצחון‬
‫בידיה‪ ,‬פוסידון כועס והוא מציף את האזור במים והעיר שוב נמצאת במצוקה ולכן צריך להעביר את‬
‫רוע הגזירה ולהביא לידי זה שפוסידון יהיה מוכן להסית את המים בחזרה ולחשוף את היבשה‪.‬‬

‫שיעור ‪18.11.15 5‬‬

‫אתנה הייתה צריכה לשלם איזשהו מחיר על כך שנבחרה‪ -‬היא שוללת מבנות קקרופיה זכויות‪:‬‬
‫‪ .1‬היא שוללת מהן את מעמד האזרחיות‪.‬‬
‫‪ .2‬היא שוללת מהן את הזכות להעביר לצאצאיהן את שמן (עד אז זו הייתה חברה מטריארכלית‬
‫שהילדים בה נקראו ע"ש האם)‪.‬‬

‫הנשים האלו התעצבנו והן באו בטרוניה לאתנה‪ ,‬שמחליטה לסגת בה בחלק מהעונשים‪ .‬הילדים‬
‫עדיין יקראו ע"ש האב‪ ,‬אבל היא מחזירה להן את האזרחות‪ .‬כלומר‪ ,‬נשים אוטוכתוניות כן יכולות‬
‫להיחשב אזרחיות‪.‬‬

‫למה צריך להמציא מיתוס כזה?‬

‫‪ .1‬אפשר להתייחס למיתוס הזה כמסביר מדוע רק מי שילידת המקום יכולה להיחשב אזרחית וכל‬
‫מי שלא באה מבחוץ לא יכולה להיחשב אזרחית‪ .‬בתקופות מסוימות‪ ,‬גם במהלך המאה ה‪ 6‬וה‪5‬‬
‫הייתה התלבטות חוקתית רצינית לגבי מי יכול להיחשב אזרח ומי לא (דברנו על זה בהקשר של איון)‪.‬‬

‫‪ .2‬המעמד של הגברים הולך ומתחזק‪.‬‬

‫‪ .3‬המיתוס בא להסביר כיצד אתנה נהייתה הפטרונית של אתונה וכיצד אתונה קבלה את שמה‬
‫מאתנה‪.‬‬

‫המיתוס של המאבק בין אתנה לפוסידון ‪ -‬מצא את ביטויו על האקרופוליס באתונה‪ .‬המקדש סבל‬
‫הרבה מאד תלאות ובמאה ה‪ 6‬הוא הוסב לשמש ככנסייה ע"י הביזנטיים‪ .‬אח"כ הוא הפך להיות מסגד‬
‫כאשר שלטו באזור העות'מאניים והם אפילו אחסנו שם חומר נפץ שהתפוצץ ונגרם נזק גדול למקדש‪.‬‬
‫חלק גדול מהעיטור שלה הלך לאיבוד‪.‬‬
‫ב‪ 1674‬ז'ק פרי עבר על הרישומים על הפרטינון וכיום ניתן לקבל תמונה יותר ברורה של התכנית‬
‫העיטורית של הפרטינון‪ ,‬על הגמלונים שאחד מהם מתאר את המאבק בין אתנה לפוסדון על‬
‫השלטון‪ ,‬ואחד מהם מתאר את לידת אתנה ‪ ,‬וכן על המטופות הכוללות את מלחמת האלים‬
‫בענקים‪ ,‬מלחמת טרויה‪ ,‬נישואי פריתוז ודרדמיה‪ ,‬המאבק בין הקנטאורים והלפיטים‬
‫והאמזונמכיה (הקרב של האמזונות עם האתונאים‪ -‬שכתסאוס שלט על אתונה האמזונות פלשו‬
‫פעמיים לאתונה‪ ,‬והייתה מלחמת מאד קשה)‪ .‬כל אלה יחד עם האפריז הפנימי שתיאר את התהלוכה‬
‫הפנטאנאית לכבוד יום ההולדת של אתנה הבתולה – כל זה ביחד היווה תכנית עיטורית תעמולתית‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המאבק של אתנה ופיסידון על השלטון באתיקה‪ ,‬היה חלק מתוך מכלול של נושאים שבאו‬
‫לייצג את אתונה של המאה ה‪ 5‬לפנה"ס לאחר הניצחון על הפרסים‪ ,‬ובאה להאדיר ולפאר גם את‬
‫האלה הפטרונית וגם לתת לנו הצצה לתבנית החברתית של אתונה באותם ימים‪.‬‬

‫לפי אפולודורוס‪ ,‬אתנה זכתה בעורמה בשלטון‪.‬‬

‫לפי וורו הייתה פה פגיעה בנשים ‪ :‬כשאנחנו מדברים על שלילת זכויות‪ ,‬אמנם הן אזרחיות‪ ,‬אבל הן‬
‫לא יכולות להצביע‪ .‬אין להם שום זכויות‪ .‬הן יכולות לעשות שני דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬ללדת כדי להמשיך את השושלת‪ ,‬תוך הצגת האוטוכתוניות של היוונים‪.‬‬
‫‪ .2‬מופקדות על החינוך של הילדים (זה מקנה להן ארטה) וניהול משק הבית‪.‬‬
‫‪ .3‬מותר להן להיות כוהנות ‪ .‬מעבר לזה אין להן שום תפקיד בחברה‪.‬‬

‫המאבק בין אתנה לפוסידון על השלטון באתיקה‪ :‬הנושא הזה של המאבק כמעט לא מצא את ביטויו‬
‫בהצגה החזותית מלבד בגמלון‪ ,‬בזמן שיש לנו שפע של תיאורים על לידת אתנה‪ ,‬גם ע"ג כלי חרס‪.‬‬
 ‫פאוסניאס מספר לנו על הפסלים בגמלון שמעל הכניסה למקדש "פרתינון" (ע"ש אתנה פרתינוס)‪:‬‬
‫הפסלים בגמלון כולם קשורים בלידת אתנה‪ ,‬בזמן שאחורי המקדש מייצג את הקרב בין אתנה‬
‫לפוסידון על השלטון‪.‬‬
‫אין לנו תיאור פרטני של מה מתואר בכל אחד מהגמלונים‪ .‬הפסל של אתנה פרתינוס שעמד בתוך‬
‫המקדש לא שרד‪ ,‬הוא היה של פידיאס שגם היה מופקד על התכנית העיטורית כולה של הפרתינון‪.‬‬
‫הפסל היה בגובה ‪ 12‬מ'‪ ,‬והיה עשוי מזהב ושנהב‪ ,‬על קונסטרוקציה של עץ ואבן‪ .‬הפסל לא שרד והוא‬
‫מוזכר ע"י פאוסניאס‪ .‬יש לנו העתק בגודל של ‪.1.20‬‬
‫הדימויים של אתנה הקשורים באתונה‪:‬‬
‫היא הייתה הפטרונית של העיר‪ ,‬והמקדש שלה הוא המקדש הגדול ביותר על האקרופוליס‪ .‬יש לה‬
‫מקדש נוסף ‪ -‬אריכתאון‪ ,‬שהיה מוקדש ל‪ 3‬אלוהיות‪ :‬אתנה פוליאס (פוליס= עיר‪ ,‬אתנה של העיר)‪,‬‬
‫פוסידון (החלק שהוקדש לפוסידון היה אותו מקום בו הוא הכה בסלע וממנו נבעו מים) וממש‬
‫בסמיכות לו בתוך המקדש כולו שהיה מחולק ל‪ 3‬חלקים‪ ,‬היה חלק נוסף שהוקדש לאריכתוניוס‪.‬‬
‫לפחות לפי אחת הגרסאות אריכתוניוס זכה לקורבנות‪ -‬הוא עלה לדרגה של אלוהות‪ .‬זה אותו אחד‬
‫שאתנה הייתה מעורבת בלידתו והיא הרימה אותו מאמא אדמה לאחר הלידה‪ ,‬והפקידה אותו אצל‬
‫בנות קקרופס‪ ,‬והוא הפך למלך הראשון של אתונה לאחר קקרופס‪.‬‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬כשאנחנו מסתכלים על הפסל של אתנה מתוך הפרתינון‪ ,‬רואים שבין המגן שלה‬
‫לבינה יש נחש‪ .‬הנחש הזה מייצג את אריכתוניוס‪ ,‬אבל גם את האוטוכתוניות של כלל האתונאים‪.‬‬
‫אתנה היא תמיד אלה פטרונית שסומכת את ידיה על האוטוכתוניות של היוונים‪ ,‬וזה נותן לנו להבין‬
‫את אופן הלידה שלה‪.‬‬

‫אתנה היא בתם של מטיס וזאוס‪ ,‬ובמאמר נכתב לנו כי יש גרסאות שונות לגבי מי הייתה אשתו‬
‫הראשונה של זאוס‪ ,‬אבל בכל מקרה אתנה‪ ,‬לפי המיתוס היא בתם של מטיס וזאוס‪ .‬מטיס היא‬
‫החכמה‪ ,‬אבל ניתן לראות שהיא לא רק החכמה‪ ,‬אלא יש לה דואליזם‪ ,‬כמה פנים‪ ,‬כמה תפקידים‪,‬‬
‫אופי דואלי‪ ,‬והיא עצמה בתם של אוקיינוס ותטיס הטאטאנים‪ ,‬שהם הילדים של גאיה ואוראנוס‪.‬‬
‫לפי אפולודורוס ‪ ,‬היא עזרה לזאוס לחלץ את אחיו מהבטן של קרונוס‪.‬‬

‫כשזאוס הגיע לפרקו הוא לקח את תטיס בת אוקיינוס כדי שתעזור לו‪ ,‬והיא נתנה לקרונוס סם לבלוע‬
‫אשר גרם לו לפלוט קודם את האבן ואח"כ את ילדיו שבלע‪ .‬ובעזרתם זאוס ניהל את המאבק נגד‬
‫קרונוס והטיטאנים‪.‬‬

‫בלידת אתנה‪ ,‬יש לשים דגש על השינויים שחלו במיתוס‪ ,‬כדי לראות איך הם משקפים את ההוויה‬
‫היוונית בתקופה שהדברים האלו נוצרו‪.‬‬

‫הסיודוס‪ ,‬תיאוגוניה‪ :‬מספר לנו על זאוס שלקח את מטיס כשאשתו הראשונה (נקודה חשובה כי‬
‫במקורות אחרים כמו אצל פינדרוס למשל מופיעה תמיס ולא מטיס)‪ ,‬והסיודוס מדגיש לנו את החכמה‬
‫שלה שתמלא תפקיד חשוב בהמשך המיתוס‪ .‬הוא מספר לנו שזאוס חיבל תחבולה‪ -‬הוא רימה‬
‫אותה‪ ,‬כי יש נבואה‪ ,‬והנבואה באה מאותו מקור (מאוראנוס וגאיה‪ ,‬שניבאו גם לקרונוס)‪ ,‬ואנחנו רואים‬
‫שזאוס עומד במציאות דומה לאביו‪ .‬אותם אבות קדמונים של האלים‪ ,‬שוב מעבירים מסר לאותו צאצא‬
‫שקודם לכן יעצו לאמו ריה איך להציל אותו‪ ,‬והם אפילו שיתפו עמו פעולה ואמרו לה איפה להצפין‬
‫אותו‪.‬‬
‫לכאורה נוצרת לנו בעיה של סתירה פנימית מתוך המיתוס‪ -‬הם עזרו לריה להיחלץ מהנבואה של‬
‫קרונוס‪ ,‬ועכשיו הם עוזרים להביא את הצאצא שיוצא לאוויר העולם כדי שישמש יורש לקרונוס‪.‬‬
‫זאוס יכול לעשות מה שאביו עשה – לאפשר למטיס ללדת ולבלוע‪ ,‬אבל הוא נקט בשיטה אחרת‪ -‬הוא‬
‫החליט לא לבלוע את ילדיו‪ ,‬אלא לאחר שהוא עיבר את מטיס‪ ,‬שנשאה ברחמה את הבת (הנבואה‬
‫אמרה שתיוולד בת שתהיה כמעט שווה לאביה‪ ,‬ואח"כ עתיד ללדת בן זכר שעתיד ללדת את אביו‪-‬‬
‫הילדים מהווים סכנה ממשית לאב) הוא בלע את מטיס עצמה‪.‬‬
‫איך זאוס מנטרל את הבעיה?‬
‫כשמטיס הרה‪ ,‬הוא בולע אותה‪ ,‬כלומר בתוכו יש חכמה‪ -‬הוא מנכס לעצמו את החכמה‪ .‬הוא שליט‬
‫האלים ובני האדם והוא צריך להיות נבון‪ .‬למטיס יש טבע אחד חיובי שמופעל ע"י התבונה שלה וטבע‬
‫אחד שהוא יותר בוגדני‪ ,‬ולכן הוא חרד מפניה‪ .‬כך הוא מנכס לעצמו את התבונה שלה ע"י הבליעה‬
‫שלה‪ .‬זה אקט פיזי‪ ,‬אבל הוא בעצם מטאפורי לניכוס התבונה‪ .‬בזאת הוא מונע עיבור נוסף שלה‪-‬‬
‫היא לא תתעבר כדי ללדת את אותו בן‪ ,‬ואז הוא מנטרל את הנבואה ומבטיח לעצמו את השלטון עד‬
‫היום‪ .‬דבר נוסף הוא‪ ,‬שהוא מביא לעולם בת בדרך שהוא בעצם מנטרל את אותה בת שעשויה‬
‫להיות שקולה כנגדו‪ ,‬שכן הוא מוליד אותה בדרך מיוחדת‪ ,‬ולכן הוא מצמצם ומנכס לעצמו את חלק‬
‫מטבעה של אותה בת‪.‬‬
‫למה מחבר המיתוס מביא את הגרסה הזו? הומרוס כלל לא מזכיר את הגרסה הזו‪ .‬למה הסיודוס‬
‫צריך להמציא גרסה כ"כ הזויה? הייתה לו סיבה‪ .‬הוא לא מכניס פרטים שהוא חושב שהם לא משנים‪,‬‬
‫הוא לא צריך להפוך את זה להגיוני‪.‬‬

‫בנוסח מורחב של התיאוגוניה‪ ,‬זה אומר שיש לנו גרסה מצומצמת וגרסה מורחבת‪:‬‬
‫יש כאלה שאומרים שהגרסה המורחבת לא הייתה במקור אלא הוספה בהמשך‪.‬‬
‫בטקסט נכתב לנו שזאוס הולך שולל את מטיס למרות שהיה רבת שכל‪ ,‬והוא בלע אותו‪ ,‬אבל לא‬
‫מציין איך‪ ,‬והוא פחד שהיא תלד בן חזק ממנו‪ .‬באותו זמן היא הייתה הרה‪ ,‬ולאחר מכן כשמלאו ‪9‬‬
‫חודשים‪" ,‬מראשו הוציאה"‪ .‬הסיודוס אומר לנו שזאוס הוציא אותה מראשו‪ ,‬ולא נאמר לנו על שימוש‬
‫בכלי קהה כדי לפצח את ראשו‪ .‬הוא הוליד אותה בעצמו על חוף נהר טריטון‪ .‬והאם עדיין נשארת‬
‫בתוכו‪ ,‬ממשיכה לשבת שם ועושה צדק ויושרה‪ .‬איך היא עושה את זה מהבטן שלו? היא בעצם‬
‫משמשת לו חומר‪ -‬היא מספקת לו את היושרה והצדק והוא מבצע‪ ,‬כמו הבלדר שלה‪ .‬בסוף זאוס‬
‫מקבל את הקרדיט על כך‪ .‬למעשה זה סוג של יועצת צמודה מבפנים שמספקת לו את כל מה שהיה‬
‫צריך לענייני היושרה והצדק‪.‬‬
‫נאמר לנו כי היא הכינה לאתנה את אותם כלי נשק שאיתם היא נולדה‪ .‬כלומר‪ ,‬אנחנו רואים שיש עוד‬
‫טבע אחד למטיס‪ -‬היא לא רק רבת תבונה ומסוגלת לספק עצות טובות על יושר וצדק‪ ,‬אלא היא גם‬
‫מופקדת על מלאכות‪ -‬יש לה עוד יכולה חשובה וזה היצירה‪.‬‬

‫במאמר על לידת אתנה‪ ,‬הוא שם דגש חזק על אותם שני טבעים של למטיס‪ ,‬גם בהיבט המנטאלי‬
‫שלה וגם בהיבט הפיזי‪.‬‬

‫בהצגות החזותיות מהמאה ה‪ 5‬וה‪ 6‬לפנה"ס אנחנו רואים את אתנה יוצאת מראשו‪ ,‬והוא מלווה בשתי‬
‫דמויות‪ -‬אחת מחזיקה קלשון (פוסידון) ואחת מחזיקה גרזן (הפייסטס‪ ,‬פרומטיאוס או הרמס)‪ .‬היוונים‬
‫לא מחפשים במיתוס היגיון‪ ,‬אלא מה מסתתר מאחורי הסיפור‪ ,‬מה הכוונה‪ .‬הגרסה של אפולודוס‬
‫הייתה ידועה במאה ה‪ 5‬וה‪ 6‬לפנה"ס‪ ,‬אבל אפולודורוס כותב זאת רק במאה ה‪ 1‬לספירה‪:‬‬
‫במאמר נכתב על המחקר המונומנטלי של זוק‪ ,‬שהוא מחקר בכמה כרכים שמתעסק בכל ההיבטים‬
‫המיתולוגיים והפולחניים והדתיים והחזותיים הקשורים באלוהיות ובאטריבוטים שלהם‪ .‬למרות הוותק‬
‫של הספר‪ ,‬הוא ספר ללא תחליף כי אף אחד עד היום לא הצליח להוסיף מילה אחת חשובה מעבר‬
‫למה שכתוב בספר הזה‪.‬‬
‫הוא מדבר על כך שהרעיון לפצח את ראשו של זאוס בגרזן בא מפולחן קדום מאד שהולך אחורה‬
‫עד ימי קקרופיה ‪ ,‬שבו היו מקריבים קורבן של פר לזאוס פטרון העיר‪ .‬אנחנו מבינים שאמנם אתנה‬
 ‫נעשית לפטרונית של אתונה‪ ,‬אבל מעליה יש את זאוס כפטרון של העיר‪ .‬הם בערך חולקים את‬
‫התפקיד ביחד‪ .‬קודם שהם החלו לחלוק את התפקיד יחד‪ ,‬הוא היה הפטרון של העיר‪ .‬במסגרת‬
‫הטקס לזאוס‪ ,‬היו מקריבים פר ע"י זה שהיו משתמשים בגרזן‪ ,‬והכהן שהיה עושה את זה היה נמלט‬
‫על נפשו והמשך הקרבת הקורבן הייתה עם סכין‪ .‬ההסבר הוא שהקרבת קורבן לזאוס באמצעות סכין‬
‫הייתה אסורה ונחשבה לפשע‪.‬‬
‫איך אפשר לכפר על הפשע הזה?‬
‫הם היו ממלאים את הפר ועושים ממנו פוחלץ‪ ,‬והיו רותמים אותו למחרשה‪ ,‬והיו מבצעים אקט של‬
‫חרישה‪ .‬החרישה היא בעצם אקט שמגדיר את הגבולות של התחום המקודש‪ .‬בעולם היווני אין לכך‬
‫הרבה הדים ספרותיים כמו אצל הרומים‪ .‬משמעות החרישה זה הקשר לאדמה‪ ,‬וזה הוא חג חקלאי‪,‬‬
‫טקס חקלאי‪ ,‬שקושר את זאוס פטרון העיר עם האדמה והתושבים האוטוכתוניים‪.‬‬
‫אותו פר שהועלה קורבן תו"כ גרימת פשע‪ ,‬הוא בעצם חוזר לחיים בגילום חדש‪.‬‬
‫החוקרים טוענים שבאקט של שימוש בגרזן כדי לבקע את ראשו של זאוס‪ ,‬יש פה עניין של ביצוע‬
‫פשע‪ ,‬אבל בעצם זה שאתנה עולה מראשו‪ ,‬היא בעצם הגילום של אותם חיים שנוצרים כתוצאה‬
‫מאותו פשע‪ ,‬ואנלוגיה לאותו פר שמגולם כאלוהות חדשה ‪ .‬ז"א‪ ,‬יש פה גילום של אלוהות חדשה‪.‬‬
‫כתוצאה מהאקט הזה‪ ,‬אותו כוח שהיה אמור להיות לאתנה‪ ,‬קצת נחלש ומיוחס בחלקו גם לזאוס‪.‬‬
‫מה בין הפשע ללידה?‬
‫מצד אחד מטיס הייתה חכמה וסייעה לזאוס בכל דבר שהיה אפשר‪ ,‬עוד לפני שנשא אותה לאישה‪,‬‬
‫היא עזרה לו לשחרר את אחיו ולתפוס את השלטון‪ .‬יש לה צד הפכפך שע"י הבליעה שלה זאוס‬
‫מנטרל אותו‪ .‬במה בא לידי ביטוי הצד הבוגדני שלה? היא הייתה אמורה ללדת בן שיירש את אביו‪.‬‬
‫עם כל הנאמנות שלה אליו הייתה צריכה להביא בן שיבגוד באביו‪ ,‬את זה זאוס מצליח לנטרל‪.‬‬
‫שני הטבעים שלה באים לידי ביטוי ביכולות שלה‪:‬‬
‫‪ .1‬היא גם עוסקת בענייני הרוח‬
‫‪ .2‬יש לה יכולת פיזית לעשות דברים ‪ -‬היא זו שמכינה את המגן וכלי הנשק של אתנה‪ .‬הבחירה שלה‬
‫לעשות את זה מקביל ליכולת של פרומתיאוס שנבחר במיתוס של המאה ה‪ 5‬וה‪ 6‬לבקע את ראשו של‬
‫זאוס‪ ,‬כדי לעזור לו ללדת את אתנה‪ .‬פרומתיאוס היה חכם‪ ,‬מבין החכמים‪ ,‬אבל הוא השתמש‬
‫בתבונה שלו לרעה‪ ,‬תוך בגידה בזאוס וגניבת האש‪ ,‬ומתן האש לבני האדם‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לנו גם‬
‫תמיכה בבני האנוש‪.‬‬
‫בראון מעלה נקודה יפה‪ -‬הוא מדמה את הסיפור של מטיס ופרומתיאוס לסיפור גן העדן‪ -‬הבגידה באל‬
‫ע"י זה שאוכלים את התפוח וע"י כך מקרבים את הסבל האנושי‪ ,‬אפילו את קץ העולם‪ .‬באמת בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬פרומתיאוס מביא רווחה לבני האדם‪ ,‬אבל הוא גם מביא להם סבל‪.‬‬

‫הוא טוען שבמאה ה‪ 5‬וה‪ 6‬נבחר פרומתיאוס לסייע בלידתה של אתנה‪.‬‬

‫גם לאתנה יש את שני הטבעים של אמא‪:‬‬
‫‪ .1‬היא אלת החכמה‪ ,‬כמו אמא שלה‬
‫‪ .2‬היא אלת בעלי המלאכה‬

‫לפי אפולודורוס ‪ ,‬מטיס הייתה כבר הרה כשזאוס בלע אותה‪ .‬ושהיא החליפה צורות כדי להימנע‬
‫מחיבוקו‪ .‬כשהגיע זמן הלידה פרומתיאוס או הפייסטוס הכה בראשו של זאוס בגרזן‪.‬‬

‫למה משתמשים לפעמים בהפייסטוס‪ ,‬ולפעמים בפרומתיאוס‪:‬‬

‫ראשית‪ ,‬הפייסטוס הוא חרש הנחושת‪ ,‬הוא אמן‪ .‬הוא גם בוגד‪ ,‬והוא פרי בגידה‪ .‬הרה‪ ,‬אמו‪ ,‬בעצם‬
‫מעברת את עצמה ללא זאוס‪ ,‬ולכן יש פה פרי באושים מלכתחילה‪.‬‬
‫דבר שני‪ ,‬הוא מתערב איפה שהוא לא צריך כאשר הוא מנסה לגונן על אמו נגד זאוס‪ ,‬וזאוס רואה‬
‫בזה בגידה‪ .‬הדמויות משתרבבות אל המיתוס כי הקורא של המיתוס מכיר את המיתוסים ויכול לעשות‬
‫את ההיקשים הנדרשים כדי להבין את המשמעות היותר עמוקה שמסתתרת מאחורי המיתוס ההזוי‬
‫והתיאורים החזותיים המוזרים‪.‬‬
 ‫בציור‪ -‬מאה ‪ 6‬לפנה"ס‪.‬‬
‫כשאנו מסתכלים על ההצגות החזותיות הן נותנות אינפורמציה נוספת למה שאנו למדים על המיתוס‪,‬‬
‫כמו על הריהוט‪ -‬רואים תיאורים של ריהוט‪ ,‬כסאות‪ ,‬מושבים ולפעמים שולחנות וחפצים אחרים‪ ,‬שאין‬
‫לנו כמעט שרידים ארכיאולוגיים מהם‪ ,‬ולכן זה נשען על התיאורים החזותיים‪.‬‬
‫שוב אנחנו רואים אותו מתרחק ואת אתנה יוצאת מהראש‪ .‬כאן כתוב הפייסטוס או הרמס‪ ,‬בשל‬
‫הכנפיים שלרגליו‪ .‬מכאן בעצם מצטרף הרמס לחבורה של מי שמסייע לזאוס להוליד את אתנה‬
‫מראשו‪ .‬אבל נראה בהמשך שהמאפיין‪ ,‬האטריבוט שאנו מזהים עם הרמס (נעליים) הוא כנראה לא‬
‫מספיק נחרץ כדי שנטען שזה הרמס‪.‬‬

‫בציור זה‪ -‬זו דוגמה של תבליט ברונזה קטן שהיה חלק מחגורה‪ .‬הוא מתאר‬
‫את לידתה של אתנה‪ ,‬כשאתנה חצי גוף בחוץ מחזיקה רומח בגובה של זאוס‪ ,‬קסדה‪ ,‬ולא שואלים‬
‫איפה היה לו שם מקום‪ .‬מאחורי זאוס דמות נשית‪ .‬מי היא? אפשרות שזו הרה‪ ,‬ויש אפשרות שזו‬
‫אייליטיאה‪ .‬אייליטיאה היא אלוהות מינורית שמופקדת על הלידה‪ .‬למה צריך מיילדת אם יש כבר‬
‫מיילד? רואים גבר מחזיק גרזן והוא נמלט – רגליו פונות כאילו הוא עוזב‪ ,‬מתרחק‪.‬‬
‫בראון מסביר את זה באנלוגיה לאותו טקס פולחני של הקרבת הפר בעזרת גרזן‪ ,‬שמיד לאחר‬
‫שהכהן היה מבקע את ראש הפר‪ ,‬הוא היה נמלט מהמקום כדי לתפוס מחסה‪ ,‬כי הוא ביצע פשע‪.‬‬
‫כאן‪ ,‬בכל התיאורים או ברובם‪ ,‬רואים את הדמות המבקעת כמתרחקת‪ ,‬כאילו גם היא נמלטת על‬
‫נפשה כי היא ביצעה פשע מול האל‪.‬‬

‫למה הרה נוכחת בלידת אתנה?‬

‫היא אשתו של זאוס ‪ .‬לאחר שהוא בלע את מטיס הוא נשא לאשה את הרה‪ ,‬שהיא אחותו‪ ,‬ואנו יודעים‬
‫מהמיתוס שההרמוניה ביניהם בערבון מוגבל‪ .‬הוא בגד בלי סוף‪ ,‬היא ילדה את הפייסטוס בלי עזרתו‪.‬‬
‫מה היא עושה פה? היא גם מושיטה את ידיה לסייע בלידתה של אתנה‪ ,‬למרות שעבורה אתנה‬
‫הייתה לא רצויה ואף אויב‪.‬‬
‫ריקי חושבת שמי שנמצאת פה זו אליטאייה ולא הרה‪.‬‬
‫מדוע למיתוגרפים מאוחרים יותר מהמאה ה‪ 6‬לפנה"ס‪ ,‬נדרשת גרסה אחרת‪ ,‬למי מיילד את אתנה‬
‫מראשו של זאוס‪ ,‬והאם יש לזה קשר לשינויים שחלו בתבנית החברתית של התקופה בעולם היווני‬
‫ובמיוחד באתונה‪.‬‬
 ‫בתמונה למעלה‪ -‬ניתן לראות כי גם פריטי הלבוש והתסרוקות משקפים את הריאליה‪ ,‬כי האמנים‬
‫שאבו מה שהם מכירים מהמציאות שלהם‪.‬‬
‫במרכז הסצנה רואים את זאוס יושב‪ ,‬אתנה יוצאת מראשו‪ .‬בידו השמאלית חזיז‪ ,‬בידו הימנית שרביט‬
‫מלכות‪ .‬רואים שיש דמות שמתחבאת מתחת לכסא‪.‬‬
‫זו קומפוזיציה אראלית עם ‪ 3‬דמויות מצד אחד ו‪ 3‬דמויות בצד שני‪ ,‬כאילו שהן משתקפות במראה‪.‬‬
‫בכל צד יש תשובה למה שקורה בצד השני‪:‬‬
‫יש לנו כאן דמות עם נעליים מכונפות‪ ,‬שמחזיקה ביד גרזן ואנחנו מתלבטים אם זה הפייסטוס או‬
‫הרמס‪ ,‬ומאותה סיבה שהזכרנו קודם‪ ,‬שזה הכנפיים של הרגליים‪.‬‬
‫משני צדדיו של זאוס יש שתי נשים שמרימות ידיהן בפליאה – הן האליטיאות‪ .‬אם הן שתי האליטיות‪,‬‬
‫כמו שמוזכר אצל הומרוס (שיש ‪ ,2‬בהקשר אחר)‪ ,‬והן מלוות את הלידה‪ ,‬אבל יותר ממש שהן נוטלות‬
‫חלק ומסייעות בלידה‪ ,‬הן נדהמות מן הפלא הזה ‪ .‬זו מחווה שחוזרת על עצמה בכמה מהסצנות‪.‬‬
‫רואים את פוסידון מחזיק קלשון‪.‬‬

‫בתמונה מלמטה ‪ -‬על הכלי מברלין של פליניוס פיינטר‪ ,‬במחצית הראשונה של המאה ה‪ 6‬לפנה"ס‪:‬‬
‫זאוס יושב בקצה‪ ,‬וכאן הדמויות כאולן מזוהות בכתובות‪ ,‬אז יותר קל לנו‪ .‬הכתובת אומרת שזה‬
‫הפייסטוס עם כנפיים שמחזיק את הגרזן‪ .‬קודם התלבטנו מי זה והאם זה הרמס‪ ,‬כאן אנחנו רואים‬
‫שזה לא מובן מאליו שזה הרמס‪ ,‬והכתובת מורה שזה הפייסטוס‪ .‬יש פה דמות נוספת עם זר עלי‬
‫קיסוס על הראש שמחזיק ביד ספל שתייה ליין והכתובת מאשרת את הזיהוי‪ -‬שזה דיוניסוס‪ .‬יש פה‬
‫הרחבה של הנרטיב‪ ,‬זה לא שזאוס נעזר במישהו שיבקע את ראשו‪ ,‬אלא יש עוד אלים נוכחים‪ .‬ניתן‬
‫לראות כי הפייסטוס נמלט‪ ,‬שזה שוב עולה בקנה עם מה שאנו יודעים על הטקס שהיה מתקיים‬
‫באתונה לכבודו של זאוס פטרון העיר‪ ,‬ולכן כנראה שבראון צודק‪ -‬אימצו שלבים מסוימים מהטקס‬
‫ההוא והעבירו אותו ללידתה של אתנה‪ ,‬כדי להראות שיש כאן הופעה של אלוהות חדשה‪ .‬האומן כאן‬
‫נותן לנו רמז נוסף לזה שזה הפייסטוס‪ ,‬כי ניתן לראות את הפגם שלו ברגל‪ .‬יש לנו כאן גם את‬
‫הרמס‪ ,‬וניתן לזהות אותו לפי הקריקיאון – השרביט של שליח האלים שמסתיים עם שני נחשים‬
‫שיוצרים ‪ .8‬אין לו כאן רגליים מכונפות‪ ,‬וכאן הלבישו את הכנפיים על הפייסטוס‪.‬‬
‫למה הפייסטוס קבל כאן רגליים מכונפות? זה מדגיש את העובדה שהוא בורח מפה ‪ -‬זוהי דמות‬
‫במנוסה‪ .‬כשאנו קוראים טקסט‪ ,‬אז אומרים שהטקסט מספר לנו שהוא נמלט‪ ,‬אבל צריך לתאר את‬
‫זה להצגה החזותית ‪ ,‬אם רוצים להדגיש את ההימלטות מוסיפים לו כנפיים‪ ,‬ואז רואים שזה אלמנט‬
‫של מהירות או מנוסה‪.‬‬
‫בהמשך יש לנו שמות של שתי אליטיות וכתוב על אתנה וזאוס‪ ,‬וזה מקל עלינו כשאנו באים לפרש את‬
‫הדמות עם הנעליים המכונפות‪ ,‬וברגע הזה אנחנו יכולים להוציא את האפשרות של הרמס לגבי‬
‫התיאורים הקודמים‪ ,‬ולומר שזה הפייסטוס בלבד‪.‬‬
 ‫למה החל השינוי מהגרסה של הסיודוס שזאוס מוליד את אתנה בזכות עצמו‪ ,‬לצורך להביא מסייעים‬
‫שמבקעים את ראשו בעזרת הגרזן?‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬רואים את זאוס בתיאור חזותי פרונטלי‪ ,‬אתנה יוצאת מראשו‪ .‬מצד אחד את‬
‫האיליטאה ומצד שני את הרה‪ .‬למה זו הרה? היא עטורת כתר‪ ,‬ואנחנו מניחים שמשום שהיא עם‬
‫כתר זו הרה‪ .‬רואים את ההבדל במחוות הידיים שלהן‪ :‬האליטיה מושיטה את הידיים לקליטה או‬
‫מפליאה‪ ,‬והרה מניפה את היד למורת רוח או כעס‪ ,‬היא עצבנית‪ .‬בהמשך יש לנו דמות גברית‬
‫חמושה – זוהי דמותו של הרס אל המלחמה‪ ,‬ומן העבר השני‪ ,‬מאזן אותו בתוך הקומפוזיציה‬
‫הסגורה‪ -‬הרמס‪ ,‬עם המכונפים‪ .‬אין לנו כאן גרזן‪ ,‬אין לנו דמות מבקעת‪.‬‬
‫ייתכן שהאומן חשב שאין צורך (לא בכל הסצנות מופיעה הגרזן‪ ,‬יש סצנות שלא המבקע ולא הגרזן‬
‫מופיעים‪ .‬זו הבחירה של האומן‪ ,‬האם לתאר את הנרטיב בצורה מורחבת או מצומצמת‪ ,‬או האם‬
‫לבחור בגרסה מסוימת או אחרת‪ .‬ייתכן והאומן כאן בחר בגרסה של הסיודוס‪ ,‬ויכול להיות שהוא‬
‫משמיט פרט מתוך ידיעה שהמתבונן יודע מה קרה לפני כן)‪.‬‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬גם פה מופיע הרמס‪ ,‬בתור שליח האלים‪.‬‬

‫למה הרס מופיע? הוא אחיה של אתנה והוא אל המלחמה כמוה‪ .‬אם מנסים להבין את ההיגיון של‬
‫האומן‪ ,‬אפשר לשער בנפשנו שהוא מצרף את הרס לא רק משום שהוא הבן של זאוס‪ ,‬אלא משום‬
‫שהוא מהווה איזון לתפקיד של אתנה לאלת מלחמה‪.‬‬
‫במיתולוגיה היוונית אנחנו מוצאים הרבה מאד תשובה נשית לתפקיד גברי וההפך‪.‬‬
‫אתנה והרס חולקים את תפקיד המלחמה‪ .‬הפייסטוס ואתנה חולקים תפקיד המלכות‪.‬‬

‫מה עושה פה הדמות הקטנה מתחת לכסא ‪ ,‬לעיתים היא מכונפת‪ ,‬לעיתים היא עומדת ללא כנפיים‪.‬‬
‫מי היא? מה היא עושה? למה היא מתחת לכסא?‬
‫לא יודעים את התשובה ואין כתובת שמזהה את הדמות‪ .‬אבל מעלים השערות‪:‬‬
‫ראשית כל אנחנו רואים דבר אחד מעניין‪ ,‬שהדמות הזו נמצאת על אותו ציר (בתיאור הזה) של אתנה‬
‫שיוצאת מראשו של זאוס‪ ,‬והיא נמצאת באותה תנועה לאותו כיוון‪ ,‬והיד המושטת שמחזיקה במגן‪.‬‬
‫מה מבדיל ביניהן? האחת חמושה והשנייה מכונפת‪ .‬האם ייתכן שמדובר באלוהות? מה הקשר שלה‬
‫לאתנה?‬
‫‪ .1‬יש תשובה אחת‪ ,‬שזו ארטמיס – ראשית היא הבת של זאוס‪ ,‬אחותו של אפולו‪ .‬כמו אתנה‪ ,‬היא‬
 ‫בתולה (שתיהן בתולות שלא יודעות גבר‪ ,‬אינן מדממות ואינן מתעברות ואינן יולדות‪ -‬הן מגלמות פן‬
‫גברי בתפקידים שלהן‪ .‬אתנה אמנם היא אלת תבונה‪ ,‬אך גם אלת מלחמה ומלאכות‪ .‬היא זאת‬
‫שאורגת ומנחילה את מלאכת האריגה לבני האדם‪ .‬באותה תקופה נשים ארגו‪ ,‬והאריגה ביטאה‬
‫את הארטה של האישה‪ ,‬וגם טוויה היה חלק בלתי נפרד מהחינוך של הבת בבית היווני‪ .‬גם גברים‬
‫ארגו‪ .‬כל מה שהיוונים לבשו במציאות היוונית‪ ,‬לאו דווקא נארג בבית‪ ,‬אלא הייתה להם אפשרות‬
‫לרכוש אריגים שארגו גברים ‪ ,‬כי נשים לא עבדו מחוץ לבית‪ ,‬אלא אם כן היו שפחות או משרתות‪,‬‬
‫אבל האריגה הציבורית שנעשתה מחוץ לבית‪ ,‬הרבה פעמים נעשתה רק ע"י גברים‪ .‬בכל מקרה‬
‫אתנה מנחילה את האריגה לשני המינים‪ .‬גם לארטמיס יש פן גברי לא רק מעצם היותה בתולה‪ ,‬כי‬
‫היא אלת צייד‪ ,‬והגברים צדים (היא גם פטרונית של חיות‪ -‬אבל מגוננת רק על חיות מעוברות‬
‫ווולדות)‪ .‬התפקיד שלה זה גם להבטיח ציד מוצלח‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬אבל גם להבטיח שהציד יהיה זמין‬
‫תמיד‪-‬‬
‫איך מצד אחד מבטיחים ציד מוצלח ועומדים מאחורי הציידים ומאפשרים להם לצוד‪ ,‬ומאידךגם‬
‫מאפשרים להם שהציד יהיה תמיד זמין?‬
‫כמו שעושים היום‪ .‬שמורות ציד‪ ,‬שמורות לא ציד‪ .‬אז הייתה ארטמיס שהייתה מופקדת‪ -‬לצייד אסור‬
‫היה לפגוע בבע"ח הרה‪ ,‬אם הוא היה פוגע בה‪ ,‬הוא היה מבצע חטא חמור‪ .‬אסור היה לצוד בע"ח‬
‫גורים ‪ ,‬כדי לאפשר להם לגלות ולהתרבות כדי להבטיח את הציד‪.‬‬
‫מכיוון שהיא מופקדת על לידת בע"ח‪ ,‬היא גם מופקדת על לידה מוצלחת בקרב נשים (וכנראה שגם‬
‫במקרה הזה‪ ,‬שזה גבר)‪.‬‬
‫יש לה שני טבעים (כמו לאתנה)‪ :‬היא יכולה להמית את היולדת או לדאוג ללידה מוצלחת‪ ,‬ולכן כל‬
‫הרה הייתה עולה למקדש ארטמיס ומתפללת ללידה מוצלחת ותשאיר אותה בחיים (תמותה בלידה‬
‫הייתה מאד גדולה)‪.‬‬

‫במיתוס שלה ושל ארכנה של תחרות האריגה‪ ,‬שם ארכנה ארגה כ"כ טוב שאתנה לא הצליחה לנצח‬
‫אותה‪ ,‬הענישה אותה והפכה אותה לעכביש (זו הסיבה שהעכביש אורג)‪.‬‬

‫השאלה הנשאלת‪ -‬למה היא תחת הכסא?‬

‫האומנים לא תמיד הקפידו על פרופורציות נכונות ומיקום‪ .‬ראשית כל היא נמצאת על ציר כדי שאנחנו‬
‫המתבוננים נבין את הקשר בין הדמות של ארטמיס לדמות של אתנה‪ .‬היא לא דמות מרכזית בסצנה‪,‬‬
‫אלא משנית‪ ,‬והמשניות שלה באה להדגיש דברים מסוימים‪ -‬לחדד את הטבעים של אתנה‪ ,‬להצביע‬
‫על התפקיד שלה‪ .‬לא נראה שאפשר למקם אותה במקום אחר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬זה כלי להרחיב נרטיב‪:‬‬
‫בסצנות שמתארות את פדיון הקטור (במלחמת טרויה אכילס הרג את הקטור‪ ,‬והביא אותו למחנה‬
‫והתעלל בגופה‪ ,‬הגוויה הייתה מבוזה ובמצב נוראי‪ .‬פריאמוס מלך טרויה מקבל הוראה לפדות את‬
‫הבן ומגיע בחסות הרמס למחנה מירמדונים ‪,‬רואה ואינו נראה ומביא איתו מתנות לאכילס)‪ ,‬כשרואים‬
‫את פריאמוס מלך טרויה מגיע אל האוהל של אכילס‪ ,‬רואים את אכילס יושב עם שולחן‪ ,‬הוא סיים‬
‫לאכול‪ ,‬מפנה ראשו מפריאמוס ומתחת למיטה של אכילס‪ -‬הגופה של הקטור‪ .‬אנחנו יודעים שהגופה‬
‫של הקטור הייתה בחוץ‪ .‬למה האומן מכניס את הגופה של הקטור מתחת למיטה של אכילס?‬
‫כדי להרחיב את הנרטיב‪ .‬הוא רוצה לרמוז שהגופה של הקטור היא הסיבה של הגעתו של‬
‫פריאמוס למחנה וזו הסיבה שהוא מביא את כל המתנות כדי לשחד את אכילס שייתן לו את הגופה‪.‬‬
‫גם המשך הסיפור הוא שאכילס נותן הוראה לנקות את הגופה כדי שפריאמוס לא ייראה את הגופה‬
‫כה מבוזה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬השיבוט של דמויות מתחת למיטות הוא כדי להרחיב את הנרטיב‪.‬‬

‫מדוע הדמות מכונפת?‬

‫אנו לא יודעים‪ ,‬אין לנו אפשרות לזהות את הדמות‪.‬‬
‫אנו מסתכלים על כלי שחור דמויות מן המאה ה‪ 6 -‬לפנה"ס ויש לא מעט תיאורים מתקופה זו של‬
‫ארטמיס שהיא מתוארת מכונפת ובד"כ מחזיקה שני בע"ח משני הצדדים‪.‬‬
‫החוקרים מתקשים להסביר מדוע היא מכונפת‪ ,‬וייתכן שזה בשל הקשר שלה לגורגונה מדוזה‪,‬‬
‫ששתיהן נחשבו לפטרוניות של החיות (פוטניה תרון= גבירת החיות)‪ .‬הקשר ביניהן מתבטא גם‬
 ‫בעובדה ששתיהן קשורות בלידה‪ .‬במקרה של הגרוגונה מדוזה‪ ,‬כשנערף ראשה ע"י פרסאוס‬
‫מראשה זינקו שני הילדים – היא הייתה בהריון מפוסידון ומראה צצו שני יצורים‪:‬‬
‫א‪ .‬פגסוס‪ -‬סוס מכונף‪.‬‬
‫ב‪ .‬כריסאו‪ -‬בן אנוש זהוב‪.‬‬
‫הלידה של הגורגונה מדוזה היא דרך הראש‪ ,‬ואולי מכאן האנלוגיה בין הלידה של זאוס‪ ,‬הלידה של‬
‫הגורגונה מדוזה והזיקה שלה לארטמיס‪.‬‬
‫על ארטמיס נאמר שהיא איננה מדממת‪ ,‬לא מקבלת מחזור ולא יולדת‪ .‬גורגונה התעברה‪ ,‬אבל לא‬
‫ילדה בדרך הטבע‪ ,‬היא לא דיממה בשעה שהיא ילדה‪ ,‬וכך נוצרה ביניהן אנלוגיה נוספת‪.‬‬

‫‪ .2‬אפשרות נוספת לדמות זו‪ ,‬היא האלה ניקה ‪ -‬היא אלת הניצחון (ניקה=ניצחון) והיא מתוארת‬
‫פעמים רבות כשהיא מכונפת‪ .‬עלינו להסביר את הקשר בין ניקה ובין אתנה‪:‬‬
‫א‪ .‬בפסל של אתנה פרתנוס‪ ,‬היא מחזיקה ביד את ניקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחד האפיטטים של אתנה הוא "אתנה ניקה"‪ .‬על האקרופוליס באתונה עמד מקדש שהוקדש‬
‫ל"אתנה ניקה" (אתנה המנצחת)‪.‬‬
‫היא גם מתוארת חמושה יוצאת מראשו של זאוס‪ ,‬ולכן האומן התכוון לתאר לא רק את האופי‬
‫הלוחמני של אתנה כאלת מלחמה‪ ,‬אלא גם את הפן של הניצחון‪.‬‬

‫בחקר העת העתיקה אנחנו לוקחים פאזל ומשלימים את התמונה של אותה העת‪ ,‬אבל זה לא בהכרח‬
‫ההיגיון שלהם‪ .‬אם יש כתובת ברורה‪ ,‬אז אפשר להגיד בוודאות שזו דמות זו‪ ,‬אבל פה אין לנו כתובת‬
‫או הסבר‪.‬‬

‫הקושי בזיהוי הדמות מתעצם כשאנו מסתכלים על הציור הקודם של הפייסטוס או הרמס‪ ,‬רואים‬
‫דמות קטנה מתחת לכסא‪ ,‬והיא נראית גברית‪ ,‬ומתעוררת השאלה – מי היא הדמות הזו ואיך היא‬
‫מתחברת?‬
‫כאן אין הסבר‪ .‬סביר להניח‪ ,‬כמו כל דבר ביצירה החזותית העתיקה‪ -‬שום דבר לא במקרה‪ ,‬אבל לא‬
‫תמיד יש לנו את הכלים לתת את ההסבר‪ .‬לכל אחד יש פרשנות אחרת‪ ,‬ואולי אחת מהן נכונה ואולי‬
‫גם בעיני העתיקים ניתנה יותר מפרשנות אחת לדימוי מסוים‪.‬‬

‫סצנת לידת אתנה מתוארת הרבה פעמים על הכלים‪ ,‬כי זאוס הוא אב האלים ואתנה אלה מאד‬
‫חשובה‪ ,‬ויש לה משקל חשוב בכל מה שקשור לתעמולה באתונה (כל הכלים הללו אתונאים)‪.‬‬
‫בתמונה למעלה‪ -‬היא מזנקת מראשו חמושה מכף רגל ועד ראש‪ ,‬והיא יוצאת כבוגרת‪.‬‬
‫ניתן לזהות בין הדמויות את הרמס עם הכובע המחודד ואת אפולו עם הלירה –מופקד על המוסיקה‪.‬‬
‫הדמות החמושה היא הרס‪ ,‬והדמות האחרת היא אליטיה עם מחוות הושטת היד‪ ,‬שאנו רואים אותה‬
‫הרבה משתמשת במחווה זו (ייתכן וזו גם הרה)‪.‬‬
‫דמויות הנשים צבועות בלבן והגברים שחורים כי הם ראו צורך להפריד בין נשים לגברים – גם‬
‫כשנשים היו יוצאות החוצה לרחוב‪ ,‬כל גופן היה מכוסה ורק הפנים נחשפו מעט‪ ,‬והן לא יצאו הרבה‬
‫לרחוב‪ .‬החוקרים מסבירים זאת משום שהגברים היו לוחמים‪ ,‬עסקו בספורט והיו חשופים לשמש‪.‬‬
‫בתיאורים יותר מאוחרים‪ ,‬בציורי קיר‪ ,‬אנו מוצאים את אותה תופעה‪ -‬הגברים תמיד יותר כהים‬
‫מהנשים‪ .‬בכלים יותר מאוחרים של הדמות השחורה‪ ,‬הם השאירו את העור הנשי בצבע הכלי‪,‬‬
‫והוסיפו קווי מתאר לצייר את הראש וחדלו להשתמש בפיגמנט‪.‬‬
‫בתמונה למעלה‪ -‬הרה ישובה‪ ,‬עם כיסוי ראש‪ ,‬ככה היו מתארים נשים נשואות‪ .‬ייתכן וזו גם הסטייה‪.‬‬
‫רואים גם את הרס‪ ,‬לפחות אחת מהם אליטייה‪ ,‬זאוס שאתנה יוצאת מראשו‪ ,‬ודמויות נוספות‪.‬‬
‫כאשר בהצגות החזותיות רצו לתת לנו רמיזה שהסצנה מתרחשת בתוך מבנה הם בד"כ הוסיפו‬
‫עמוד לציון זאת‪ .‬אם הם רצו לרמוז שההתרחשות היא בחוץ – הוסיפו עץ‪.‬‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬פוסידון עם הקלשון‪ ,‬הפייסטוס הוא עם הגרזן והאומן מתאר את אתנה מזנקת אל‬
‫צוואר הכלי‪.‬‬

‫בכל התיאורים שראינו עד עכשיו אתנה יוצאת מראשו של זאוס‪.‬‬

‫בתמונה למעלה ‪ -‬בכלי הזה‪ ,‬שהוא בשיא הטכניקה והאומנים היו מאומנים היטב‪ ,‬רואים את זאוס‬
‫יושב‪ ,‬ואת אתנה לאחר לידתה עומדת לצדו‪ .‬רואים פה את פוסידון‪ ,‬בצד השני את הרמס – הדמויות‬
‫המלוות את הלידה גם בכלים אחרים‪ .‬אחת מהן אליטייה ואתנה במרכז‪ ,‬כבר עם המגן שהיא מקבלת‬
‫רק בשלב יותר מאוחר מזאוס‪ ,‬והנחשים הופכים להיות חלק מהמגן הזה רק לאחר שפרסאוס הורג‬
‫את הגורגונה‪ .‬יש פה נרטיב מורחב המציין את הרגע שלאחר הלידה‪ ,‬ומי שמכיר את הסיפור יודע‬
‫מה היה רגע לפני‪ ,‬ומה יתרחש בעתיד‪.‬‬
‫איך אנו יודעים שזו הלידה?‬
‫החוקרים טוענים שמדובר בלידה‪ .‬למרות שזה יכול היה להראות כמו כל סצנה אחרת‪.‬‬
‫המחקר לא כ"כ פשוט וכאשר אין כתובת מזהה‪ ,‬קשה לדעת‪ -‬אין כתובת שאומרת "לידה"‪.‬‬
‫החוקרים המודרניים מפרשים כך‪:‬‬
‫אם אנו נאחזים בעניין הלידה ומרחיבים את הנרטיב‪ ,‬המתבונן המלומד יכול לראות את אותה תבונה‬
‫שאתנה ניכסה מאמה‪ ,‬מטיס‪ ,‬כשהייתה בבטנה ושתיהן היו בבטנו של זאוס‪.‬‬
‫אנו מבינים כי אותה תבונה שהיא נחלתם גם של זאוס וגם של אתנה בזכותה של מטיס זה קשר‬
‫חשוב בין האלים‪.‬‬
‫הסיבה שזו הלידה של אתנה זה הפרתינון באתונה ‪ .‬אמרנו שבשני הגמלונים שלו‪ -‬באחד מהם‬
‫מתוארת לידתה של אתנה ובשני מתוארת סצנת מאבקה בינה לבין פוסידון על השלטון באתיקה‪.‬‬
‫הנה באותו גמלון בו זאוס יושב – אתנה עומדת לידו כשהיא חמושה וביניהם מתוארת ניקה‪ .‬זו‬
‫הרחבה של מה שקורה בגמלון של לידת אתנה בפרתינון‪.‬‬
 ‫אם הזכרנו קודם את האפשרות שניקה מתחת לכסא‪ ,‬ניתן לראות שניקה נמצאת כאן בלידה‬
‫ומכתירה אותה בניצחון‪.‬‬
‫יש היגיון בהצעה שהחוקרים מעלים לגבי הזיהוי של הרגע שלאחר לידת אתנה‪.‬‬

‫מן הגמלון המזרחי אשר תיאר את לידת אתנה‪ ,‬שרדו הסוסים המציינים את מרכבת השמש והירח‬
‫(לא היה מקום לכל המרכבה)‪ .‬השמש (הליוס) פנה פנימה והירח (סלנה) פנה החוצה‪ .‬תזאוס‪,‬‬
‫דיוניסוס או הרקלס משמאל‪ .‬דמטר ופרספונה לצד ארטמיס‪ .‬ומימין הסטיה דיונה ואפרודיטה או‬
‫הגורלות‪ .‬הנוכחות של הסטייה‪-‬‬
‫החוקרים שמנסים להסביר מה התפקיד של כל אחת מהאלוהיות הללו באקט של הלידה‪ ,‬אפשר‬
‫להסתפק בלהגיד שזה אירוע קוסמולוגי – זאוס מוליד את אתנה‪ ,‬ולכן כל האלים נוכחים‪.‬‬
‫הסטייה – קשורה למים‪ ,‬לאש‪ ,‬האש קשורה ללידה (טיהור הלידה) והיא מופקדת על האח‪ .‬אולי זה‬
‫כדי לעשות אסוציאציה בין לידת אתנה ללידה אנושית ‪ .‬אבל זו לא לידה אנושית ולכן נוכחות הסטייה‬
‫לאו דווקא בקשה לרמוז על הקשר למציאות‪.‬‬

‫הקשר למציאות לא קיים‪ -‬זאוס מוליד את אתנה מראשו לבדו‪ .‬אבל צריך לזכור שהוא לא התעבר‬
‫מעצמו אלא היה זקוק לאם ששימשה לו כמעין פונדקאית כדי שיוכל להביא את אתנה‪.‬‬
‫אתנה בתולה ולא נזקקת למין הגברי‪ -‬בעצם ההולדה‪ ,‬זאוס כביכול איננו זקוק לאישה‪ ,‬אבל לא יכול‬
‫בלעדיה‪ .‬ואתנה לא זקוקה למין הגברי‪ ,‬אבל היא לא מנותקת ממנו‪ ,‬כי רוב התפקידים שלה הם‬
‫תפקידים גבריים‪ ,‬אז מה היא תעשה בלי הגברים?‬
‫יש תלות בין הגבר והאישה ‪ ,‬שלפעמים קבוצה זו וקבוצה זו רוצה להשתחרר מהתלות מהמין השני‪.‬‬
‫אתנה באופייה היא מעין קריאת תיגר על המסגרת המשפחתית הנורמטיבית ועל התלות הקיימת‬
‫בין המינים‪ .‬יש פה רמיזה ראשית‪ ,‬דרך המיתוס האלה על כל אלה שקוראים תיגר על המסגרת‬
‫המשפחתית‪ ,‬ולהראות שאי אפשר בלעדיה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬זה גם כדי להראות שבקונטקסט הזה של לידה מיתית ואלוהית ‪ -‬התלות הזו מחייבת‪.‬‬

‫הלידה הזו עולה בקנה אחד עם מה שאפולו אומר במשפט אורסטס‪:‬‬

‫אורסטס הבן של אגממנון וקלטמנסטרה ‪ ,‬ילד קטן ונשאר בבית כשאביו יוצא עם מלכי יוון הגיבורים‬
‫למלחמת טרויה‪ .‬הילד מורחק מהבית כי הוא נמצא בסכנה מקליטמנסטרה לאחר שמסתבר שאביו‬
‫הקריב את בתו איפגניה‪ .‬קליטמנסטרה הולכת עם איגיסטוס שרוצה לנקום באגממנון‪.‬‬
‫הוא חוזר הביתה לאחר המלחמה כשהעיר נשלטת כבר עשר שנים ע"י קליטמנסטרה אשתו‬
‫ואיגיסטוס‪ ,‬וכשהוא חוזר הביתה עם הפילגש שלו קסנדרה‪ ,‬איגיסטוס וקליטמנסטרה מביאים למותם‬
‫של השניים‪ .‬אורסטס חוזר הביתה ונוקם יחד עם בן דוד את נקם אביו והורג את אמו ובן זוגה‪ .‬זה‬
‫לאחר שאפולו הורה לו לבצע את הפשע הזה‪ -‬זה מתבצע ע"פ נבואת אפולו‪ .‬למרות זאת הוא עובר‬
‫מסכת ייסורים ארוכה כשהוא נרדף ע"י האיריניות ויוצא לטיהור בדלפי‪ .‬שם אפולו מטהר אותו ושולח‬
‫אותו להביא את הפסל של האלה מטאוריס והוא צריך לעמוד למשפט באתונה‪.‬‬
‫חלק מזה הומצא ע"י אייסכלוס כדי לתת תוקף לחקיקת מסוימים באותה תקופה באשר אילו חוקים‬
‫לחוקק לגבי רצח‪ ,‬כמו במקרה של אורסטס ואיך צריך לנהוג במקרים כאלו ואחרים‪.‬‬
‫כשהוא עומד למשפט אתנה נוכחת והיא מכריעה את הכף לטובת אורסטס‪ ,‬והיא אומרת כמה‬
‫משפטים לגבי החוקים הללו וזוהי התשתית שהיא מניחה לכל התפיסה המשפטית של רצח אם‪.‬‬
‫אבל אתנה מצד אחד‪ ,‬והאיריניות מצד שני‪ ,‬ואפולו מגונן על אורסטס‪.‬‬
‫אפולו אומר‪ -‬שהרצח של הבעל הוא הרבה יותר חמור מרצח האם‪ ,‬משום שהאם היא בסה"כ‬
‫פונדקאית שמביאה ילדים לעולם כי האב לא יכול ללדת‪ .‬בעצם‪ ,‬אם הגבר יכול היה ללדת לא היה‬
‫צריך נשים‪ ,‬וזה כל תפקידן של הנשים‪ -‬הגבר צריך אותן כדי להעמיד צאצאים‪.‬‬
 ‫החברה האתונאית של המאה ה‪ 5‬לפנה"ס הייתה פטריארכלית‪ ,‬ניתן לראות שהגמלון שמתאר את‬
‫לידתה של אתנה מראשו של זאוס מעביר מסר דומה‪ -‬העליונות של הגבר‪ .‬בפרתינון של אתונה יכלו‬
‫לבחור הרבה נושאים הקשורים באתנה שיכלו לשמש נושאים ראויים לעיטור הגמלונים‪.‬‬
‫מדוע בחרו דווקא את המאבק והלידה?‬
‫מאותה סיבה שרצו להדגיש תעמולתית את התבנית החברתית של אתונה באותם ימים ואת אותה‬
‫התפיסה הדתית‪ ,‬החברתית והמשפטית באותה תקופה‪.‬‬

‫צריך לזכור שהמיתוס הזה לא רק נחלתה של אתונה אלא של כלל היוונים והוא מבטא ניסיון של זאוס‬
‫למנוע מיורש פוטנציאלי שעתיד להיוולד לנשל אותו מכסאו‪ .‬אח"כ ראינו איך היוונים במאות ה‪ 5‬וה‬
‫‪ 6‬לפנה"ס משתמשים במיתוס הזה כדי להעביר מסרים שהם מעבר לרעיון הראשוני הבסיסי של‬
‫נישול משלטון‪.‬‬

‫לידת הפייסטוס‬
‫הפייסטוס נולד ללא עיבור‪ ,‬הרה ילדה אותו אחרי שעיברה את עצמה‪ .‬היא לא נזקקה לגבר‪.‬‬
‫את הלידה של אפולו ואתנה ראינו כקריאת תיגר על התא המשפחתי‪ ,‬והרה עושה אותו דבר ביחס‬
‫לזאוס‪.‬‬

‫הסיודוס‪ :‬מספר לנו את סיפור לידתו של הפייסטוס‪ ,‬הוא מספר לנו שהוא היה אל רב שבח (לא‬
‫יודעים עדיין מדוע)‪ .‬המשפט הראשון אומר שהיא לא קיימה יחסים ולא התעברה כבדרך הטבע‪.‬‬
‫היא ילדתה אותו כי היא כעסה על זאוס ורבה עמו‪ .‬הוא הוליד את אתנה כשהוא כבר היו נשוי להרה‪,‬‬
‫כי כשהוא בלע את מטיס לא הייתה לו אישה ולכן הוא מיד נשא לאישה את הרה‪ ,‬אחותו‪.‬‬

‫אותו הפייסטוס היה מצוין במלאכות –היה אומן‪ ,‬חרש‪ ,‬ייצר מלאכת מחשבת‪ .‬אצל הסיודוס יש שתי‬
‫גרסאות לחלק מהמיתוסים‪ :‬גרסה מצומצמת וגרסה מורחבת‪ ,‬והחוקרים מתלבטים מתי הגרסאות‬
‫הורחבו והאם על ידו‪ .‬אנחנו נתייחס אליה כשייכת אליו‪.‬‬

‫בעצם יש לנו פה תופעה שמוכרת במדע‪ ,‬תופעה נדירה של רביית בתולין‪ .‬תמיד במקרה זה הרך‬
‫הנולד הוא ממין נקבה וזהה גנטית לאם‪ -‬קוראים לזה פרתנוגנסיס‪.‬‬
‫אבל פה נולד בן‪ ,‬כי במיתוס הכל אפשרי‪.‬‬
‫כל הזמן יש מאבקי כוח בין הרה וזאוס על מעמד האישה בתוך המשפחה‪ ,‬ובמקרה שלה על‬
‫המעמד שלה כשותפה לשלטון‪ .‬המאבק הזה מקבל הרבה מאד פנים לאורך כל הדרך‪ ,‬ואחת הפנים‬
‫הללו היא עיבור עצמאי ‪ -‬אם אתה יכול גם אני יכולה‪ .‬התכנון שלה היה‪ ,‬שמשום שהוא ילד בת כזו‬
‫מוצלחת‪ ,‬היא תלד בן עוד יותר מוצלח‪ .‬זה לא מקרה שהיא ילדה זכר והוא נקבה‪.‬‬

‫בהמנון ההומרי לאפולו הפיתי‪:‬‬

‫הרה רוטנת על זאוס שנוהג בה בצורה לא יפה‪ ,‬משום שהוא רק נישא אליה וישר ילד את אתנה‬
‫כחולת העיניים‪ .‬לכן‪ ,‬הוא התחיל ואני רק מחזירה לו‪ .‬היא מודעת לעליונות של אתנה בתחומים‬
‫מסוימים‪ .‬אחרי שעיברה את עצמה יצא לה ילד דל שוקיים‪ ,‬רפה כוח‪ ,‬לא מוצלח‪ .‬היא השליכה את‬
‫בנה הפייסטוס לים בתקווה שימות‪.‬‬

‫זה שוב קשור למציאות האתונאית של נטישת ילדים ואומנות‪ .‬אבל הסיבות לנטישה שעסקנו בהן‬
‫קודם היו אחרות‪ ,‬כמו להיפטר מהילדים בשל הגנת השלטון‪ .‬היא עושה את זה מתוך בושה‪ ,‬שהיא‪,‬‬
‫האלה הבכירה מביאה לעולם כזה לא –יוצלח‪ .‬עכשיו היא גם מתלוננת שמגיעה תטיס כסופת‬
‫הרגליים (בת ים)‪ -‬היא עשתה טובה לאלים‪ ,‬לקחה את הילד הלא מוצלח דל השוקיים וגידלה אותו‪.‬‬

‫עכשיו היא יותר כועסת‪ ,‬כי קודם היא חשבה שתסדר את זאוס‪ ,‬ועכשיו היא לא מצליחה אז כעסה‬
‫גובר על ההולדה המוצלחת שלו‪ .‬היא כועסת שהוא הלך להוליד את הבת של מטיס‪ ,‬כי היא אשתו‬
‫והיא הייתה אמורה ללדת לו ילדים‪ .‬זאוס נמנע כמה שהיה יכול ממיטתה של הרה‪ ,‬והיא הייתה מנסה‬
‫ברמייה לפתות אותו שייכנס למיטתה‪.‬‬
 ‫היא חושפת את פניה האמיתיות – היא מקללת אותו ויש קטעים נוספים שהיא מאיימת עליו בכל‬
‫הזדמנות שהיא רק יכולה‪.‬‬

‫הומרוס‪ ,‬איליאדה – האזכור של השלכת הפייסטוס מסופר גם אצל הומרוס‪ ,‬אבל בהקשר אחר‪.‬‬
‫כאשר תטיס אמו של אכילס במלחמת טרויה‪ ,‬לאחר שהיא פונה לזאוס ומבקשת ממנו רשות ללכת‬
‫להיפייסטוס שיתקין כלי נשק חדשים לאכילס והוא מאשר לה וכך קורה‪ .‬יש פרק שלם אצל הומרוס‬
‫שם הוא מתאר כיצד כלי הנשק נעשים‪.‬‬
‫כאשר היא נכנסת לביתו של הפייסטוס‪ ,‬ששימשה לו אומנת לאחר שהרה השליחה אותו‬
‫מהאולימפוס‪ ,‬היא אספה אותו יחד עם אחיותיה‪ ,‬גדלה אותו ושם הוא פיתח לעצמו את המיומנויות‬
‫של אומן מתכת ואומן בכלל ‪ .‬כשמגיעה אליו השמועה שהיא בפתח ביתו הוא שמח כי הוא יודע שהיא‬
‫הצילה אותו מאמו‪ ,‬עליה הוא עדיין כועס‪ .‬הוא אומר שתטיס הייתה לו אומנת והצפינה אותו‪.‬‬
‫אנו מבינים מהטקסט הזה שהוא יודע שהיא אמא שלו‪ ,‬אבל הרה לא יודעת שהוא חי‪ .‬היא הייתה‬
‫בטוחה שהוא מת‪ .‬רק הרבה יותר מאוחר כשהוא בוגר‪ ,‬הדבר מתגלה לה‪ .‬הוא היה איתן ‪ 9‬שנים‬
‫ולמד את המלאכה‪" ,‬שם במערה הגדולה"‪ -‬בים‪ .‬הוא אומר כי אף אחד לא ידע איפה הוא‪ ,‬גם אלים‬
‫וגם בני תמותה‪ ,‬ורק הן ידעו שהוא חי‪.‬‬
‫הומרוס שוזר סיפור בתוך סיפור פעמים רבות‪ ,‬ותו"כ זה שהוא מספר שתטיס הלכה להפייסטוס‪ ,‬הוא‬
‫רוצה להרחיב את הנרטיב ולהסביר את הקשר בין תטיס להפייסטוס‪.‬‬

‫הוא מקיים פה שני דברים‪:‬‬

‫‪ .1‬כשבא אדם לבקר אצל אחר‪ -‬הוא מחויב לקיים את הכנסת האורחים‪ .‬זו חובה של כל יווני גם‬
‫במציאות היוונית‪ ,‬גם אם בא אליך אויב הביתה‪ -‬ברגע שהוא עומד בפתח הבית‪ ,‬יש לקיים מנהג‬
‫הכנסת אורחים (קסניה – כמו אכסניה בעברית)‪ .‬כשאדם לא מקיים מצווה זו הוא פוגע באופן ישיר‬
‫בזאוס‪ ,‬שאחד האפיטטים שלו זה קסניוס ‪ ,‬והוא מופקד על הכנסת האורחים ואם נוהגים שלא‬
‫בכבוד לאורחים פוגעים בו פגיעה ישירה‪ .‬במשפט פה נרמז את אותה מצווה שהפייסטוס מקיים‪.‬‬
‫‪ .2‬סיבה נוספת לקבל אותה בסבר פנים יפות‪ -‬זו ההזדמנות שלו להכיר לה תודה על מה שעשתה‬
‫בשבילו‪ .‬הוא אף נתן לה מתנות כחלק ממנהג הכנסת האורחים‪ ,‬נהגו לתת לאורח מזון ושתייה ולא‬
‫פעם גם מתנות‪.‬‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬כד שתייה‪ ,‬רואים את הפייסטוס חורש עם כליו‪ .‬הוא מתואר כמעט תמיד עם כותונת‬
‫קצרה או בפרק גופו העליון חשוף ויש לו רק כסות באזור המותניים‪.‬‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬כאן הוא מגיש לה את המגנים והכלים שבקשה‪.‬‬

‫הטקסט של הומרוס והסיודוס מלמדים אותנו שני דברים‪:‬‬

‫‪ .1‬הבושה של הרה‬
‫‪ .2‬הסבל של הפייסטוס – הוא מבקש לגרום סבל לאמו בשל הסבל שהיא גרמה לו‪ .‬הוא שולח‬
‫מתנות לאלים שהוא מייצר‪ ,‬באמצעות תטיס ושולח לאמו כס – מושב יפה שהכין לה‪ .‬על הכס היא‬
 ‫מתיישבת ולא יכולה להיחלץ ממנו‪ .‬זה היה המעשה באמצעותו הוא נקם וגם חסר לאולימפוס‪ .‬כי‬
‫כשהיא לא יכלה לצאת מהכסא היא בקשה מיוצר הכסא לבוא לחלץ אותה‪ .‬הוא מסרב‪ ,‬אבל בסופו‬
‫של דבר בלית ברירה דיוניסוס מתגייס למטלה הזו ומבשם את הפייסטוס וכאשר הוא מבושם הוא שם‬
‫אותו על החמור ומביא אותו לאולימפוס והוא משחרר את הרה ומתקבל לאולימפוס‪.‬‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬במאה ה‪ 6‬לפנה"ס דיוניסוס מתואר עם זקן ארוך‪ .‬הפייסטוס מתואר על חמור‪.‬‬
‫הרגליים שלו מעוותות ולכן אנו יודעים שזה הוא‪ ,‬כי רגל אחת שלו נפגעה בהשלכה מהאולימפוס‬
‫באחת מהפעמים בהן הוא הושלח ממנו‪ .‬שתי רגליו ניזוקו בסופו של דבר ‪ -‬האומן מתרגם את הפגם‬
‫שלו לתיאור חזותי‪.‬‬
‫מאחוריו צועדת מיינדה ואחריו כנראה סאטיר עם חליל כפול‪.‬‬
‫המיינדות והסאטירים הם בין המלווים של דיוניסוס‪ ,‬והסאטירים הם בעצם יצורי יער והמיינדות הן‬
‫נשים מיתיות שמצטרפות לפולחן הדיוניסי‪ ,‬עוברות חניכה ויוצאות מהעיר אל האזור הכפרי‪ ,‬ליערות‪,‬‬
‫לקיים את הטקסים הדיוניסיים שהיו מתקיימים תמיד באזורים מיוערים‪ .‬המילה "מיינדה" פירושה‬
‫"מיינומיי"‪ -‬לצאת מן הגדר‪ ,‬כלומר‪ ,‬לצאת מגדר העיר אל הכפר‪ .‬אבל גם לצאת מן הגדר הפנימית‪-‬‬
‫אקסטזה‪ ,‬תהליך בו הדמות יוצאת מתוך עצמה ונכנסת לתהליך של טרנס‪.‬‬

‫בכלי הבא אנו רואים שהם מלווים אותו לאולימפוס‪ ,‬עם סאטירים שהם חציים אדם וחציים בע"ח‪.‬‬
‫בתיאורים המוקדמים הם היו מתוארים כחצי תיישים או סוסים‪ ,‬אוזניים מחודדות ואף רחב‪.‬‬

‫בציור הבא רואים את הסאטיר תומך בהפייסטוס השיכור קצת‪ ,‬ואנו מזהים אותו לפי פיסת המתכת‬
‫הלוהטת שהוא מחזיק‪.‬‬

‫בהמשך סאטיר נוסף ומיינדה‪.‬‬

‫הסצנה של הפייסטוס חוזר לאולימפוס שכיחה ע"ג הכדים‪-‬‬

‫רואים את הפייסטוס עם הנכות המודגשת שלו‪ .‬האומנים ביקשו להדגיש זאת‪.‬‬
‫גם הרה ישובה פה על הכס‪ ,‬היא ניתנת לזיהוי כמעט תמיד עם הכסות לראשה‪ ,‬יש לה כתר וגם‬
‫כסות ומישהי שמנפנפת עם המניפה כדי להקל עליה את סבלה והפייסטוס מגיע לאחר כבוד‬
‫לאולימפוס שם היא מקבלת אותו בחזרה‪ ,‬חרף מראהו‪ ,‬וכנראה שבשל כישרונו‪.‬‬
‫הפייסטוס הוא חנפן מצוין‪ ,‬חכם ויודע לתמרן ומה להגיד והוא לומד מהר מאד איך לסובב את אמא‬
‫שלו על האצבע‪.‬‬

‫איליאדה‪ ,‬הומרוס‪-‬‬
‫בפעם השנייה שהוא נזרק מהאולימפוס זאוס זרק אותו‪ ,‬כי התעצבן עליו כי הוא עמד וגונן על אמו‬
‫באחד הריבים שהיו ביניהם‪ ,‬וכיוון שהוא הרשה לעצמו לנקוט עמדה ולצדד באמו‪ ,‬זאוס העניש אותו‬
‫והשליך אותו פעם נוספת מן האולימפוס‪ ,‬אז הוא נחת בלימנוס על האדמה‪.‬‬

‫מסופר לנו‪ -‬שהרה "דבר לא נפלא ממנה" – כלומר‪ ,‬היא יודעת הכל ‪ .‬היא תחמנית‪ .‬יודעת לחקור את‬
‫כולם‪ ,‬ומה שלא שמעה באופן אישי הוציאה מאחרים‪ ,‬אם באיומים ואם בנועם‪ .‬היא ראתה את תטיס‬
‫וזאוס נועצים‪ ,‬וכשהיא ראתה זאת היא מאד התעצבנה‪ .‬יש לה סיבות טובות לקנא ולכעוס על תטיס‪.‬‬
‫לא רק בגלל שהיא גידלה את הפייסטוס חרף רצון הרה להיפטר ממנו‪.‬‬
‫במלחמת טרויה‪ ,‬אנו שומעים על נישואי פלאוס ותטיס‪ ,‬וזה מתחיל באהבתו של זאוס לתטיס ‪.‬‬
 ‫זאוס התאהב בתטיס וגם פוסידון‪ ,‬והייתה נבואה שאמרה שהבן שיוולד לתטיס יעלה על אביו‪ .‬זאוס‬
‫חכם מספיק והחליט שאמנם תטיס נחשקת מאד‪ ,‬אבל אם יש נבואה כזו וגם פוסידון הבין זאת אז‬
‫כדאי להשיא אותה למישהו אחר‪ ,‬ובחרו בפלאוס מלך המירמידונים‪ ,‬וניסיונות החיזור לא כ"כ הצליחו‬
‫כי היא כל פעם שינתה צורה והוא הצליח להכניע אותה והם נישאו‪.‬‬
‫כל האלים באו לחתונה‪ ,‬הפייסטוס הביא לו כלי נשק ורק אריס לא הוזמנה שהשליכה את התפוח‬
‫שהביא לתחרות בין האלות והביא לחטיפתה של הלנה ע"י פאריס ולמלחמת טרויה‪.‬‬

‫הרה יודעת שזאוס אוהב את תטיס וזה מרגיז אותה‪ ,‬והיא אומרת לאחר שהיא שומעת איתם‬
‫מסתודדים‪ ,‬היא באה אליו בטענות ש הוא כל הזמן מסתודד עם אחרים וממנה הוא מסתיר דברים‪.‬‬
‫הוא אומר לה שהיא לא חייבת לדעת כל זמן והיא צריכה להשלים עם זה‪ .‬מה שאת צריכה לדעת‪ ,‬את‬
‫הראשונה שתדעי‪.‬‬

‫תטיס מתוארת כמחזיקה את ברכי זאוס כשהיא מבקשת ממנו עזרה והרה כועסת על כך‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬יש פה עוד נקודה מעניינת לגבי הרה‪ -‬היא נוקטת עמדה במלחמת טרויה שאינה‬
‫לרוחו והיא אפילו מביאה למצב שבו היא מרדימה אותו ע"י היפנוזה כדי שתוכל לבצע מה שהיא‬
‫רוצה‪ .‬הוא רוצה לשמוע מה שיש לה להגיד‪ ,‬אבל אז הוא אומר לה שאם היא תמשיך ככה הוא ירביץ‬
‫לה‪.‬‬
‫הוויכוח הוא איזו עמדה לנקוט לטובת מי‪ ,‬והפייסטוס מתערב ‪ .‬הוא היה עד לכמה מקרים בהם זאוס‬
‫הגיב בצורה קשה כלפי הרה וכלפיו‪ ,‬ואז הפייסטוס מציע לה להתאפק‪ ,‬להתאושש‪ ,‬לסבול‪ ,‬כי סבל זה‬
‫שווה על פני המכות שתקבלי‪ .‬הוא למד לקח וניסה להקנות תבונה לאמו איך להתנהג לבעלה‪.‬‬
‫הוא מספר לה מה קרה לו‪ -‬זאוס העיף אותו מהאולימפוס והוא נפל יום שלם למטה‪.‬‬
‫הפייסטוס בנה להם היכל‪.‬‬

‫במציאות היוונית‪ ,‬זה נכון לגבי מערכת היחסים בין הנשים והגברים‪-‬‬
‫אנו לא יודעים אם היה מותר להכות נשים‪ ,‬אבל אנו יודעים שהאישה הייתה ספונה בביתה‪ ,‬ולא‬
‫התערבה בעניינים שלא קשורים לפנים הבית‪ .‬היא לא אמורה להתערב בעניינים האלה‪ .‬זה דוגמה‬
‫לכך‪.‬‬
‫ה ארטה של האישה‪ ,‬המצוינות שלה‪ ,‬נמדדה בתפקידים מסוימים בהם היא הייתה אמורה לעסוק‬
‫בבית‪ ,‬והיא בוודאי שלא הייתה אמורה להתערב בעניינים הציבוריים‪ .‬צופה מהן להיות חסודות‪,‬‬
‫צנועות‪ ,‬להישאר בבית‪.‬‬
‫פידיאס פיסל את אפרודיטה עומדת עם רגל על צב‪-‬‬
‫פאוזניאס מספר על כל הפסלים של פידיאס‪ ,‬ומזכיר את הפסל של אפרודיטה‪ ,‬שהיא מתוארת עם‬
‫רגל על צב כדי ללמדנו שאישה נשואה צריכה להיות ספונה בביתה לשתוק‪ .‬הצב הופך להיות לסמל‬
‫של תפקיד האישה בביתה‪ -‬כמו שהצב בביתו ושותק‪ ,‬כך גם האישה‪.‬‬
‫פלוטרכוס מספר על הפסל הזה ולא מסביר מה ואומר "והמבין יבין"‪ ,‬שכל אחד יבין מה הוא המשל‬
‫פה‪ .‬מה מייצג הצב‪.‬‬

‫הרה מתבקשת לא להתערב פן תיענש ע"י בנה‪.‬‬

‫זה מלמד אותנו על תפקיד הבן‪ ,‬הילד במשפחה‪ ,‬בחברה היוונית – שיצדד באב ולא באם‪.‬‬
‫הרה יולדת בן וזאוס יולד בת‪ ,‬ואתנה תמיד עומדת לצדו של זאוס והפייסטוס עומד תמיד לצדה של‬
‫הרה‪ ,‬ובחברה היוונית זה צריך להיות ההפך‪ ,‬כי זה קשור למהות שיש לאתנה – האופי הגברי‬
‫שלה‪ ,‬והגבריות שהיא יותר דומיננטית מהנשיות‪ ,‬והמעט נשיות שלה מייצגת את הצד הנשי שיש‬
‫בכל גבר (היום קוראים לזה הורמונים)‪.‬‬
‫כך הם מתרגמים את הגברי אצל הנשי ואת הנשי אצל הגברי‪ ,‬והרה לא מתנהגת כמו אישה כנועה‬
‫כמו שאישה צריכה להיות‪ ,‬אלא יש לה צד שמנסה לשלוט‪.‬‬

‫בתמונה למטה ‪ -‬תבליט רומי‪ .‬תיאור מתומצת בפרופורציות לא נכונות‪ .‬רואים את זאוס והרה‬
‫במאבק‪ ,‬את זאוס זורק את הפייסטוס מהאולימפוס ואת אתנה –למניוס‪ .‬הפסל של התקופה הרומית‬
‫מכיר את הפסל של אתנה למניה‪ ,‬הפסל שפדיאס יצר‪ ,‬והפסל המפורסם של אתנה הפטרונית של‬
 ‫למנוס‪ ,‬וכדי שיהיה ברור שמצויר פה האי למנוס ולא אי אחר‪ -‬מצוירת פה אתנה‪.‬‬

‫שיעור ‪9.12.15 8‬‬

‫הקשר בין הרה לזאוס‪:‬‬

‫זאוס מסתיר מהרה דברים‪ ,‬ולא תמיד בהצלחה‪ ,‬ונראה את זה כשנדבר על לידת דיוניסוס‪ ,‬והצורך‬
‫של הרה לברר‪ ,‬לוודא ולהשפיע‪ .‬כשהצגנו את הטקסט מהספר הראשון‪ ,‬היה נכון לומר שכאשר תטיס‬
‫באה לזאוס‪ ,‬היא באה לבקש ממנו לסייע לאכילס‪ ,‬לאחר שהשפחה שלו נלקחת ממנו ע"י אגממנון‪,‬‬
‫עונה לה זאוס "מתוך חמה שפוכה"‪ ,‬שזה יעורר את חמתה של הרה (הוא מודע לכך שכל דבר יחמם‬
‫את חמתה של הרה)‪ .‬הרה מתלוננת שהוא מסתודד עם תטיס‪ ,‬והוא לא מרוצה מהעובדה שהוא צריך‬
‫אח"כ לסבול את הנאצות וההקנטות וההצקות שלה‪ .‬תטיס אומרת לו שהוא לא חייב לענות לה‪ ,‬אלא‬
‫הוא יכול להנהן בראשו‪ ,‬כלומר‪ ,‬מרגע שהוא מניד את ראשו לבקשתה‪ ,‬יש בזה גושפנקא שכל מה‬
‫שהיא תעשה בכל מה שקשור לאכילס זה בסדר‪ .‬כלומר‪ ,‬הנהון זה כמו לחיצת יד‪ .‬אותה ההסכמה‬
‫של זאוס‪ ,‬יש לה תוקף לאורך כל הדרך‪ ,‬כי אחרת אנו יודעים איך הוא מגיב לגבי מה שהפייסטוס‬
‫עושה כשזה לא לרוחו‪.‬‬

‫דברנו על כך שהיינו מצפים שבנות יתמכו באימהות ובנים באבות‪ ,‬ופה יש לנו היפוך תפקידים בין‬
‫לידת אתנה ולידת הפייסטוס‪ ,‬שהיא תומכת באב והוא באם‪ .‬הפייסטוס מנסה להרגיע את הרה כדי‬
‫שלא תריב עם זאוס שכן זה משפיע על האנושות‪:‬‬
‫אחת הפרשנויות שנותנים למלחמת טרויה‪ ,‬זה שגאיה מתלוננת בפני זאוס שכבד לה מנשוא נטל‬
‫האנושות‪ ,‬ואז הוא מתכנן במשך דורות ע"ג דורות את מלחמת טרויה‪ ,‬כדי שתותיר חללים רבים ויוקל‬
‫לה לשאת את נטל האנושות‪.‬‬
‫כדי להפיג את המתח הפייסטוס מתחיל למזוג נקטר לאלים‪ ,‬והוא מדדה וכולם פורצים בצחוק‬
‫והאווירה נרגעת‪ .‬בהמשך‪ ,‬באותו הלילה‪ ,‬הם הלכו לישון יחד‪ ,‬והרה שוכבת על ידו‪ .‬היה דגש‬
‫שהשניים אמנם חולקים את היצוע‪ ,‬אבל למעט העובדה שהם שוכבים אחד ליד השני‪ ,‬אין באמת‬
‫אקשן‪ .‬בהמשך נראה כיצד הרה מתייחסת לנישואים שלה אצל אפולודורוס בהקשר של דיוניסוס‪.‬‬
‫הקנאה של הרה בזאוס היא מסיבה הגיונית‪ ,‬כי לזאוס היו הרבה אהובות‪ ,‬ולאחר שהוא מתנה אהבים‬
‫עם הרה הוא מונה את כל אהובותיו וכל ילדיו שנולדו לו מהן וזה שוב מעורר את חמתה (זה כתוב‬
‫באיליאדה‪ ,‬הומרוס)‪.‬‬

‫לידת דיוניסוס‬
‫בלידת דיוניסוס נראה כיצד הרה פועלת לשבש את התכניות של זאוס‪ .‬כבר בקטע שקראנו מקודם‬
‫שהוא אומר לתטיס שלא תגרום למריבות ביניהם‪ ,‬אנו מבינים מזה שיש לו סיבה והוא לא פעם‬
‫מסתיר דברים מהרה‪ ,‬ונראה שהוא גם חושב שהוא מסתיר ממנה דברים והיא כן יודעת‪ ,‬ופועלת‬
‫מאחורי הגב שלו והוא לא יודע‪.‬‬
‫יש לנו שתי גרסאות על לידת דיוניסיוס‪ ,‬בשתיהן הוא נולד פעמיים‪ ,‬באחת מהן זאוס מוליד אותו‬
‫וסמלה היא אמו ובשנייה אמו היא פרספונה‪.‬‬

‫הסיודוס‪ -‬הדבר הראשון שאנו למדים‪ ,‬זה שאמו היא סמלה ושהיא בתו של קדמוס‪.‬‬
‫הדבר השני שאנו למדים שזה היא התמסרה לזאוס וילדה את דיוניסוס‪,‬‬
‫והדבר השלישי זה ששניהם עתה בני אלמוות (אם כי היא נולדה כבת תמותה)‪ .‬אלו ‪ 3‬שורות ומידע‬
‫רחב מאד‪.‬‬
 ‫מי שמכיר את המיתוס בצורה מלאה יכול להבין מה יש בין השורות הללו‪ ,‬וכן את נסיבות מותה של‬
‫סמלה‪ .‬בטקסט הזה אין כל רמז להיות הלידה טבעית או לא‪ ,‬אין רמז לקנאתה של הרה‪ ,‬ללידתו‬
‫הכפולה של דיוניסוס ‪ ,‬את כל אלה אנו למדים ממקורות אחרים‪.‬‬

‫אפולודורוס‪ -‬הטקסט הזה מרחיב ומספר שהיה קשר אהבה בין זאוס וסמלה "ללא ידיעתה של הרה"‬
‫(זאוס בטוח שזה ללא ידיעתה)‪ .‬נאמר לנו שהוא הסכים למלא כל משאלה של סמלה‪ ,‬ובהמשך‬
‫כתוב שהיא מולכת שולל ע"י הרה‪ ,‬כי היא זו שאמרה לה לבקש מזאוס להופיע מולה כפי שהוא‬
‫מופיע בפני אשתו‪ .‬כלומר‪ ,‬מי שמצליחה לתחמן זו דווקא הרה את זאוס ולא ההפך‪.‬‬
‫באילו נסיבות הרה מסרה את המידע לסמלה? איך היא הולכה שולל? הוא לא מספר לנו כרגע‪.‬‬
‫זאוס לא יכול היה לסרב לה‪ ,‬כי הוא הסכים למלא אחר כל משאלותיה‪,‬‬
‫(באילו נסיבות? למה היא בקשה ממנו? למה הוא הבטיח?)‪ ,‬והוא הגיע לחדר הכלולות של סמלה‬
‫במרכבה עם ברקים ורעמים ועם החזיז וסמלה מתה‪ .‬נאמר לנו שזאוס חילץ את הוולד שהיה בן ‪6‬‬
‫חודשים‪ ,‬ולא היה בשל‪ ,‬והוא טמן אותו בירכו‪.‬‬
‫מי עזר לו? איך הוא טמן? מה בדיוק היה? לא נכנס לפרטים‪.‬‬
‫סמלה כמובן מתה‪ ,‬ונפוצה שמועה ע"י שאר בנותיו של קדמוס שסמלה שכבה עם בן תמותה אבל‬
‫האשימה את זאוס ולכן הוא הכה אותה בברק‪ .‬כלומר‪ ,‬איש לא ידע בדיוק מה התרחש בין החדרים‬
‫הללו‪ ,‬והאשמה נפלה על סמלה ששיקרה ולכן נענשה‪ .‬בבוא העת זאוס הוליד את דיוניסוס והפקיד‬
‫אותו בידי הרמס‪ ,‬שהזעיק את אחותה של סמלה‪ ,‬והוא שכנע אותה להניק אותו‪.‬‬

‫אנו רואים תופעה של ילד שאמו מתה טרם לידתו‪ ,‬והלידה היא בנסיבות טראגיות ולאחר שהוא נולד‬
‫בפעם השנייה מירכו של זאוס‪ ,‬הוא מופקד בידי הדודה שתניק אותו‪ .‬זה לא מקרה ראשון‪ ,‬כבר ראינו‬
‫סבתא שמשמשת כאומנת‪ ,‬תטיס מטפלת בהפייסטוס‪ ,‬זו לא תופעה חדשה במיתוס‪.‬‬
‫יש כ"כ הרבה מיתוסים בהם ננטשים ילדים וכנראה שהייתה לזה סיבה בתוך החברה היוונית‪.‬‬

‫הרה ממשיכה לרדוף‪ ,‬לא מספיק שהיא פגעה בסמלה‪ ,‬היא גם ממשיכה לפגוע בשאר בני המשפחה‪-‬‬
‫על מה היא מענישה אותם? היא מענישה את המשפחה הזו על זה שהיא אימצה לחיקה את הילד‪,‬‬
‫משום שהרה רצתה שהילד ימות‪.‬‬

‫אנו רואים שיש מחלוקת בין הרה לזאוס והיא מנסה לסכל בכל דרך אפשרית את התכנית של זאוס‪,‬‬
‫אבל התכנית שלו חזקה יותר והוא בסופו של דבר משיג את המטרה שלו‪ ,‬הוא הופך את דיוניסוס‬
‫לגדי ושולח אותו אל הנימפות בניסה (זאוס הפך אותן אח"כ לכוכבים)‪.‬‬

‫בתמונה למטה‪ -‬נאמר לנו שדיוניסוס הפך לגדי‪ ,‬והיינו מצפים שהוא ימסור גדי‪ ,‬ואנו רואים שהרמס‬
‫שם‪ ,‬ואנו מזהים אותו ע"פ הכובע והנעליים המכונפות והוא מוסר את התינוק לזקן פאפס סילנוס ולא‬
‫ממש לנימפות‪ ,‬רואים את הטירסוס שזה אטריבוט של דיוניסוס‪ ,‬ומאחורנית רואים נימפה נוספת‪.‬‬
‫גם הנימפות נמצאות שם והוא גדל בין הנימפות‪ ,‬הציפורים והמים‪.‬‬

‫בתמונה למטה‪ -‬התבליט הוא מתוך סדרה שלמה של תבליטים‪ ,‬שמספרים את סיפורו של דיוניסוס‪,‬‬
‫לידתו וגידולו‪ ,‬בניסה שבאסיה הקטנה (זה חלק מעיטור במת התיאטרון)‪ .‬אנו רואים את אחת‬
‫הנימפות‪ ,‬מאחור את הרמס עם הקריקיי‪ ,‬אותו מוט שמסתיים בשני נחשים שיוצרים ‪ ,8‬מגיש את‬
‫דיוניסוס לאחת הנימפות כשהוא מלווה בגדי‪ .‬פה בכל זאת האומן ניסה להיות נאמן לטקסט‬
‫המסופר ‪ ,‬ע"י זה שהוא הוסיף את הגדי למרגלותיו‪ .‬אפשר לדמיין שאת כל הדרך הרמס עושה כשהוא‬
‫מחזיק גדי ביד‪ ,‬וכאשר הוא מגיע לניסה‪ ,‬שוב נעשה מטמורפוזה והילד חוזר להיות דמות אנושית‪.‬‬
‫אבל כדי שנבין שהוא הביא לשם גדי‪ ,‬האומן שילב את הגדי בסצנה‪.‬‬
 ‫אובידיוס‪ -‬סיפור דומה או כמעט זהה לאפולודורוס‪ :‬הדאגה החדשה היא של הרה‪ ,‬היא כבר יודעת‬
‫שסמלה הרתה ליופיטר (זאוס)‪ ,‬היא הבינה שגידופים לא יעזרו לה והיא צריכה לפעול‪" .‬היא תיענש‬
‫מידיי‪ ,‬רק אותה אבלע" – יש לה לגיטימציה לנקום‪ ,‬כי יש לה את שרביט המלכות (שבט עתיר‬
‫הפנינים)‪ ,‬אם היא אשתו של המלך ואחותו "לפחות"‪ ,‬כי הרי אנו יודעים שהיא אחות‪ ,‬אישה אבל היא‬
‫אישה כי צריכה להיות אישה על כס המלכות ‪ ,‬אבל הרבה פעמים היא לא מרגישה כאשתו‪ ,‬כי הוא‬
‫מסתיר ממנה דברים ויש לו שפע פילגשים‪ .‬בשביל לנקום היא צריכה לרדת מהאולימפוס ולהופיע‬
‫בפני סמלה‪ .‬היא קמה מכס מלכותה‪ ,‬ובאה לביתה‪ .‬עכשיו אנו יודעים שהאלים אינם מופיעים בפני‬
‫בני אנוש בדמות שלהם‪ ,‬בחזותם ‪ .‬לבני אדם אסור לראות את האל כפי שהוא נראה באמת‪ ,‬ולכן‬
‫כשזאוס מעבר את סמלה הוא מחופש‪ ,‬הוא מספר לה שזה הוא‪ ,‬אבל מחופש‪ ,‬ולכן כשהיא מבקשת‬
‫ממנו שיופיע בדמותו שלו‪ ,‬היא לא יכולה לעמוד בפני הדמות הזו ואז היא מתה‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו מבינים‬
‫שהתגלות אלוהית בדמות האלוהית מביאה אסון על בן אנוש‪ ,‬אבל האלים משנים את צורתם‬
‫ושוהים בקרב בני האדם בחזות אחרת‪ .‬אנו יודעים את זה על הרבה אלים‪ ,‬כמו דמטר שהולכת לבקר‬
‫את פרספונה וטוענת שהיא אומנת לילדים‪ .‬אתנה‪ ,‬במלחמת טרויה עוברת הרבה מאד מטמורפוזות‪,‬‬
‫כשהיא מלווה את אודיסאוס היא מופיעה אליו בדמות הלך‪ ,‬כך שתמיד האלים משנים צורה‪.‬‬

‫הרה מתחפשת לאומנת של סמלה‪ ,‬לברואה‪ .‬למה דווקא אליה?‬

‫כי זה הקל ביותר‪ ,‬כי סמלה מכירה אותה‪ ,‬היא גלויה בפניה והיא הנשמה הכי קרובה אליה‪ ,‬לפעמים‬
‫האומנת הייתה יותר קרובה לילד מאשר הוריו והרבה פעמים הייתה מינקת‪ .‬ברור שסמלה תקשיב‬
‫לאומנת הזקנה והחכמה שלה‪ ,‬שהיא חינכה והדריכה אותה כל ימי חייה‪ ,‬ועכשיו היא תיתן לה עצה‬
‫נוספת‪ .‬אז הרה החליפה צורה‪ ,‬הכסיפה שיערה‪ ,‬התקמטה‪ ,‬וצעדה רועדת והחלישה קולה‪ .‬היא‬
‫יודעת איך ברואה נראית‪ ,‬וסמלה לא מבחינה בהבדל‪ .‬הן מדברות‪ ,‬ואז מזכירים את זאוס‪ .‬האומנת‬
‫מציעה לה ואומרת לה כך‪ :‬אם הוא באמת המלך‪ ,‬הוא צריך לבוא ולהוכיח את זה‪ ,‬כי יכול להיות שזה‬
‫איש אחר מחופש‪ .‬הרה אומרת לה שיש רבים שמרמים‪ ,‬מעמידים פנים כאילו הם מישהו אחר‪ ,‬ובעצם‬
‫הם בני אנוש רגילים‪ ,‬אז את צריכה לוודא שלא מרמים אותך‪ .‬היא מציעה לה לבקש ממנו להיחשף‬
‫לה באופן מלא (הרה יודעת מה יהיו התוצאות כשהוא יופיע בדמותו האלוהית)‪.‬‬

‫מסופר לנו שסמלה רצתה לבקש ממנו משהו‪ ,‬והוא הבטיח לקיים לה‪ .‬היא מבקשת שיופיע כפי שהוא‬
‫מופיע לפני אשתו‪ .‬היא מזכירה את אפרודיטה (וונוס אצל היוונים)‪ ,‬כי לא רק שהיא אלת האהבה‬
‫והתשוקה‪ ,‬היא גם "וורטיקודיה"‪ ,‬שהיא אותה וונוס שמתפקידה להדריך את הכלה ביום נישואיה‪,‬‬
‫כיצד לשמור את אהבתו של בעלה כלפיה ולהעצים אותה‪ .‬וונוס לא מוזכרת כאן במקרה‪ ,‬כי הרה‬
‫עצמה קשורה בנישואין היא תמיד קשורה בחוזה הנישואין‪ ,‬אבל לאפרודיטה יש תפקיד מאד חשוב‪.‬‬
‫הוא בקש ממנה שתחזור בה‪ ,‬אבל היא לא חזרה והוא נאלץ לעשות מה שהיא מבקשת ממנו וסמלה‬
‫מתה‪ .‬המילה "מתנת הכלולות" פה מתכתבת עם וונוס שהוזכרה קודם כי ברור לחלוטין שזה נועד‬
‫לתת לנו את הרושם שהמפגש הזה אמור להיות כאילו טקס נישואין בין השניים‪.‬‬
‫אובידיוס מכניס את המאמר המוסגר "אם אמת בסיפור"‪ ,‬כשהוא אומר שהעובר נלקח ונתפס לירכו‬
‫של זאוס‪ ,‬שם הוא משלים את ירכי הלידה‪ .‬בהמשך נבין למה "אם אמת בסיפור" (זה בא מטקסט יווני‬
‫שאובידיוס הכיר)‪.‬‬
 ‫אח"כ אנו מבינים שאינו‪ ,‬דודתו‪ ,‬היא זו שמגנה עליו בסתר והיא מפקידה אותו במערה בניסה (לפי‬
‫גרסתו של אובידיוס זו אינו מעבירה אותו)‪ .‬זה לא סתם "נרטיב מקרי" אלא "הדברים נחרצו"‪.‬‬
‫דיוניסוס גדל בשלום‪ ,‬והוא בטוח אצל הנימפות וזאוס יכול להמשיך לתכנן תכניות גם על ילדיו‬
‫האחרים‪.‬‬

‫באחד השיעורים דברנו על כך שזאוס מנכס לעצמו תבונה ואנו שואלים את עצמינו – איפה התבונה‬
‫הזו? הוא אמור לראות את הכל‪ ,‬דבר לא אמור להיסתר מעיניו ובכל זאת הרה מצליחה בכל פעם‬
‫מחדש לשבש תכניותיו (לא לחלוטין)‪ ,‬אבל להזיק‪ ,‬להאט‪ ,‬לשנות את נתיב התכנון‪ ,‬והוא לא מצליח‬
‫לזהות את זה מראש ולא מצליח לעצור את זה‪.‬‬

‫אמרנו שיש שתי גרסאות ללידתו של דיוניסוס‪ ,‬שבשתיהן לסמלה יש תפקיד‪ ,‬והגרסה השנייה‪ ,‬היא‬
‫הגרסה האורפית (שמספרת לנו סיפור קצת אחר)‪:‬‬
‫זו גרסה שונה לחלוטין ממה שלמדנו עד עתה‪ ,‬ולא ברור מתי היא התהוותה בדיוק‪ ,‬אבל זה לפחות‬
‫אחורה מהמאה ה‪ 5‬לפנה"ס‪ ,‬משום שב‪ 1962‬נמצא בקבר בדרבנה שבמקדוניה‪ ,‬התגלו שרידי‬
‫פפירוס מראשית המאה ה‪ 4‬לפנה"ס‪ ,‬ואם זה מתקופה זו‪ ,‬אנו יכולים להניח שהגרסה הייתה קדומה‬
‫לכך‪ ,‬ויכול להיות שאפשר למשוך אותה אחורה עד למאה ה‪ 6‬לפנה"ס‪ ,‬אז החלו להופיע השירים‬
‫האורפים הראשונים‪ .‬הטקסט הזה הוא מראשית המאה ה‪ 4‬לפנה"ס‪ ,‬וכשעבדו על הטקסט הבינו‬
‫שהוא קיצור של איזושהי תאוגוניה‪ -‬הפרוטוגונוס תאוגניה‪ ,‬המכונה כך ע"ש אחד האלים‪.‬‬

‫בגרסה זו קוראים לו איאקכוס ‪ ,‬שהוא מוכר לנו גם מהחגיגות לכבוד דיוניסוס‪ .‬דיוניסוס בילה את ימי‬
‫חיו במהלך השנה בכמה מקומות‪:‬‬
‫‪ .1‬הדס‬
‫‪ .2‬על פני האדמה‪ -‬בחלק מהזמן בדלפי‪.‬‬

‫באותה תקופה‪ ,‬בפרק הזמן שדיוניסוס היה נמצא בהדס‪ ,‬היו דורכים את היין ובכל אותה העת‪ ,‬בכל‬
‫החגיגות שהיו קשורות בייצור היין‪ ,‬היו קוראים לדיוניסוס לחזור‪ ,‬והקריאה הייתה אם לא זהה מאד‬
‫דומה למילה "איאקכוס"‪ .‬הוא היה מזוהה עם דיוניסוס זגריאוס שהרבה מיתוגרפים עתיקים מזכירים‬
‫אותה בהקשר של התאוגוניות האורפיות‪ ,‬אבל שם המילה הזו כלל לא מופיעה‪.‬‬

‫מספרים לנו שדיוניסוס נולד בכרתים‪ ,‬ולא בתביי‪ ,‬לזאוס ולבתו פרספונה‪ .‬כאשר הוא נולד‪ ,‬היה צריך‬
‫להסתיר אותו מפני הרה ‪ ,‬כי היא ניסתה כמעט תמיד ובכל דרך לפגוע בילדים שזאוס הביא לעולם‬
‫מנשים אחרות‪ .‬לכן הפקידו עליו לשמירה שתי ישויות מן הטבע‪ :‬הקורטס‪ ,‬שהיו לוחמים בכרתים‬
‫והקוריבנטס (הם מוזכרים גם במיתוס של אפולו וארטמיס‪ ,‬הם שמרו גם עליהם‪ ,‬והם נטלו חלק‬
‫בפולחנים של דיוניסוס וקיבלה)‪ .‬הם היו צריכים לשמור על דיוניסוס (איאקכוס)‪ :‬כל פעם שהילד‬
‫מתחיל לבכות הם היו צריכים להתחיל לעשות רעש‪ ,‬כדי שהרה לא תשמע‪ ,‬וזה היה כך חמש‬
‫שנים‪ .‬אז זאוס הושיב אותו על כסא‪ ,‬וחשב שהוא מספיק מוגן ואמר לכל האלים שזו מלכם החדש (זה‬
‫לא אומר שהוא מחליף אותו‪ ,‬אלא שהוא שני לו בדרגה והם צריכים לסור למרותו)‪ .‬הרה הסיתה את‬
‫הטיטנים והם הלבינו את פניהם בגיר ופיתו את דיוניסוס בצעצועים‪:‬‬
‫הם הביאו לו מראה‪ ,‬מעוינים‪ ,‬אצטרובלים‪ ,‬תפוחים מוזהבים‪ ,‬פרקים של בע"ח שמשחקים איתם‬
‫חמש אבנים‪ ,‬בובות‪ ,‬צמר וגיזת צמר‪ ,‬הנארתקס (המוט עליו הניח דיוניסוס את האצטרובל) ואת‬
‫שאגת הפר‪ -‬נראה בהמשך שדיוניסוס קשור ומתקשר עם פר‪ ,‬גם שאגת הפר‪ ,‬דהרת הפר והפר‬
‫לעצמו‪ .‬חוץ משאגת הפר‪ ,‬כמעט כל הדברים שמוזכרים כאן הם מתנות או צעצועים שילדים היו‬
‫משחקים בהם – מראה (לילדות) והיא נועדה להרגיל אותו לחזות האם שמרוחה בפנים מולבנים‪.‬‬
‫כל האביזרים הללו היו חלק מהחינוך של הילדים בעולם היווני‪:‬‬
 ‫בתמונה למעלה‪ ,‬ילדה מחזיקה בובה ‪ ,‬לבובות אלו היו חוטים‪ ,‬והן היו עשויות עץ או טרקותה‪,‬‬
‫ולעיתים הן היו עירומות ואז היו תופרים להם בגדים ומלבישים אותם‪.‬‬

‫יש לנו תבליט למטה שמראה את פרספונה ודיוניסוס‪ ,‬והיא מחזיקה אותו‪ .‬זה נקרא הליקנון‪ ,‬שזו‬
‫בעצם סלסילה מנצרים‪ ,‬שהיו משתמשים בה בעת הקציר כדי להפריד את התבואה מהמוץ‪ ,‬וכשלא‬
‫היה לזה שימוש בשדה‪ ,‬השתמשו בזה כעריסה לתינוקות‪.‬‬

‫בתמונה למעלה‪ ,‬נער משחק במוט ומאזן אותו כדי שלא ייפול‪.‬‬
‫בתמונה למטה‪ -‬אוינוכוי‪ ,‬שזה בעצם כמו מצקות של היום ‪ .‬בתוך הקרטר היו מערבבים יין עם מים כי‬
‫היוונים לא שתו יין בלתי מהול‪ ,‬והשתמשו בכלי כדי לצקת מהקרטר לספל שתייה‪ .‬בחגיגות הדיוניסיות‬
‫כל אחד מהגברים והילדים‪ ,‬היה לו את האוינוכוס שלו‪ ,‬ושל הגדולים היה גדול יותר ושל הקטנים היה‬
‫קטן יותר‪ ,‬וזו הייתה מנת היין של החגיגות הדיוניסיות (המילה כוס = מהמילה אוינו (יין) כוי (כוס))‪.‬‬
‫אחרי שהם שבו את לבו עם כל המתנות הללו והוא התרגל אליהם‪ ,‬הם עשו את מעשה הבגידה‪ :‬הם‬
‫הרגו את דיוניסוס‪ ,‬חתכו אותו ל‪ 7‬חתיכות‪ ,‬בישלו אותו ונתנו אותו למאכל לאלים‪ ,‬אבל אתנה‬
‫הצילה את הלב ונתנה אותו לזאוס‪ ,‬והאלים התעצבו‪ ,‬וזאוס הכה בטיטנים בברק‪ ,‬והפיח שעלה‬
‫מהשארית שלהם יצר את בני האדם‪ .‬את שאריות הסעודה של הטיטנים זאוס אסף‪ ,‬והעבירו אותן‬
‫לדלפי ושם קברו אותן‪ .‬מהלב זאוס עשה דיוניסוס חדש‪ .‬כלומר‪ ,‬בכל אחת מהגרסאות הללו‪,‬‬
‫דיוניסוס נולד פעמיים‪.‬‬

‫בגרסה האורפית‪ ,‬הוא מת וקם לתחייה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש לנו תחייה שהיא לידה מחדש‪ .‬אז גם פה יש לנו‬
‫היווצרות כפולה‪.‬‬

‫למה דלפי? מה קורה בדלפי?‬

‫למה אי אפשר להגיד‪ .‬ברגע שהשארים של דיוניסוס נקברו בדלפי‪ ,‬האלים הללו בעצם חולקים את‬
‫קדושת המקום‪ -‬אפולו‪ ,‬האל של דלפי‪ ,‬ודיוניסוס ‪ -‬נוצרת ביניהם גם סוג של התאמה‪ .‬אנו רואים‬
‫ששרים להם אותם המנונים הם חולקים אטריבוטים‪ :‬למשל‪ ,‬הקיסוס והקנטוס‪ ,‬הם שניהם‬
‫אטריבוטים של שני האלים‪ .‬הם חולקים גם תפקידים‪ :‬שניהם נומיוס‪ -‬כלומר‪ ,‬פטרונים של העדרים‬
‫(מגנים על העדרים)‪ .‬אנו יודעים שלאפולו היה בקר וגם דיוניסוס מקבל את אותו אפיטט‪.‬‬

‫בהצגות החזותיות החל מהמאה ה‪ 5‬לפנה"ס הם מתחילים להיות דומים במראה שלהם‪ ,‬ומה‬
‫שמבדיל ביניהם זה רק האטריבוטים‪ -‬זר הדפנה או ענבים‪ ,‬טירסוס ‪.‬כשמוצאים יצירה פיסולית בלי‬
‫האטריבוטים‪ ,‬אי אפשר לדעת מי זה מי‪.‬‬

‫כשאפולו היה עוזב כל שנה את דלפי‪ ,‬והיה עושה את דרכו לארץ ההיפרויאנס‪ ,‬שם תמיד חשוך ושם‬
‫שמרו הגריפונים על זהב‪ ,‬הוא היה בא פעם בשנה לפרק זמן קצר להאיר להם את המקום‪ ,‬ובתקופה‬
‫זו דיוניסוס היה ממלא את מקומו של אפולו‪ .‬זה בצורה עקיפה קשור ללידתו השנייה של דיוניסוס‪.‬‬
‫אנו לא יודעים כיצד דיוניסוס נוצר מחדש במקורות אלו‪ ,‬אלא במקורות אחרים‪.‬‬

‫היגינוס‪ -‬בפבוליי שלו‪ ,‬הוא מספר שזאוס עשה מהלב של דיוניסוס מרק (אנו יודעים שזאוס החיה אותו‬
‫מחדש‪ ,‬אבל לא יודעים איך) והשקה (לקח את הגרסה של סמלה ושל האורפים ונתן גרסה משותפת)‬
‫את סמלה שהתעברה‪ ,‬מתה וילדה תינוק‪.‬‬

‫וולס‪ ,‬טוען שלא יכולה להיות גרסה אורפית‪ ,‬ומה שעשה היגינוס זה לקחת את שתי הגרסאות‬
‫ולחבר אותן יחד ‪.‬‬

‫פירניקוס מתיאוס יוליוס‪ -‬היה רומי‪ ,‬פגאני‪ ,‬שהתנצר ובמאה ה‪ 4‬לספירה כתב את אשר כתב‪:‬‬
‫הוא מספר שזאוס פיסל דמות והכניס לתוכה את הלב של דיוניסוס וכך הוא החיה אותו‪ .‬הוא טוען‬
‫שיכול להיות שיש שורשים אורפיים ‪ ,‬למרות שבטקסט שהתגלה זה לא מופיע‪.‬‬
 ‫אז יש לנו שתי גרסאות‪:‬‬
‫הגרסה הראשונה‪ -‬רק עם סמלה‪ ,‬קנאתה של הרה‪ ,‬כיצד הרה משכנעת את סמלה לבקש מה‬
‫שבקשה‪ ,‬זאוס מבטיח ולא יכול לא לקיים‪ ,‬סמלה מתה‪ ,‬דיוניסוס מוכנס לירכו של זאוס‪ ,‬נולד‪ ,‬מועבר‬
‫לאינו או אל הנימפות או גם וגם‪ ,‬או ע"י הרמס או ע"י אינו‪ ,‬ושם הוא גדל‪.‬‬
‫הגרסה השנייה‪ -‬אומרת שאמו פרספונה‪ ,‬שהרה מפעילה את הטיטנים שיתנו לו מתנות ויהרגו אותו‪,‬‬
‫יבשלו אותו‪ ,‬יאכלו אותו‪ ,‬אתנה הצילה את הלב‪ ,‬אפולו העביר את השאריות לדלפי‪ ,‬זאוס החיה את‬
‫דיוניסוס באחת משתי הדרכים‪-‬‬
‫א‪ .‬היגינוס‪ -‬עשה מרק‬
‫ב‪ .‬פירניקוס – עשה פסל‬

‫כיצד תוארה לידת דיוניסוס בהצגות החזותיות?‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬אנו רואים את סמלה על המיטה‪ ,‬הרמס וזאוס שמופיע במלוא הדרו ומביא למותה‪.‬‬

‫בכלי למעלה‪ -‬הכלי מתאר לנו את זאוס יושב על כס‪ ,‬ואת דיוניסוס יוצא מירכו‪ ,‬עומד על ירכו‪ ,‬אבל‬
‫הוא לא תינוק אלא נראה כנער‪ .‬זאוס מחזיק בשרביט והדמות הזו מזוהה בכתובת‪ -‬הרה‪ .‬מה היא‬
‫עושה בלידתו של דיוניסוס‪ ,‬הרי בטקסט לא מסופר לנו שכאשר הוא הוציא אותו מירכו הרה נוכחת‪.‬‬
‫יש פה הרחבה של הנרטיב‪ ,‬הנוכחות שלה מלמדת אותנו על ההתערבות שלה‪ .‬לפי הגרסה של‬
‫סמלה ‪ ,‬כי זו הגרסה בה הוא עולה מתוך ירכו‪ ,‬שם היא הפכה לברואה והסיתה את סמלה והביאה‬
‫לידי זה שהיא תמות‪ ,‬אז נוכחותה כאן מלמדת על הניסיון שלה לעצור את אותה לידה‪ .‬זו הרחבה‬
‫של הנרטיב לגבי מה שקרה לפני שדיוסניסוס יוצא מירכו‪.‬‬
‫בכלי למעלה‪ -‬זאוס יושב ומחזיק את הטירסוס של דיוניסוס‪ ,‬כדי ללמד אותנו על התפקיד‪ ,‬יאפשר לנו‬
‫לזהות את האל ואת התפקיד שהוא ימלא (דיוניסוס הרי נולד עם הזר‪ ,‬הקיסוס ועלי הגפן)‪ .‬הוא‬
‫מחזיק את הקנטרוס ביד‪ ,‬ובמקורות הספרותיים לא נאמר לנו שהוא יצא מירכו כשהוא כבר מצויד‬
‫בכל האטריבוטים שלו‪ ,‬אבל האומן מרשה לעצמו ולהוסיף את הפרטים הללו כדי להרחיב את‬
‫הנרטיב ‪ ,‬כדי שנזהה את הדמות ונדע במי מדובר ונקשור את הסמלים הללו עם כל ההיסטוריה‬
‫והעתיד שלו‪ .‬יש פה אישה מחזיקה פרח‪ ,‬זוהי נימפה ומספרת לנו שהוא יגדל אצל הנימפות‪ ,‬ימציא‬
‫את גידול הגפן וייצור היין‪ ,‬וכל אלה קשורים בפולחן שלו‪ ,‬כך שאלו רמזים ברורים לגבי העתיד של‬
‫הילד הזה שנולד ללא אם‪ .‬הדמות מימין זוהי איליטיאה ככל הנראה‪ ,‬כי אם זו הייתה נימפה היינו‬
‫מצפים שהיא תחזיק ביד צמח‪ ,‬אבל היא מחזיקה בד‪ ,‬כי כשילד היה נולד‪ ,‬היו מיד לוקחים אותו‬
‫ורוחצים אותו ‪ ,‬ואולי הבד הוא מגבת שמסמלת את זה‪ .‬מאוחר יותר אנו רואים גם את הרחצה של‬
‫דיוניסוס בנרטיב‪.‬‬

‫על החיים שלו עם הנימפות אנו למדים מההמנון ההומרי לדיוניסוס‪:‬‬

‫בתמונה למטה‪ -‬הוא מחזיק את הקיסוס והאקנטוס‪ ,‬שימצאו את הדרך לצאת ומעלה ולהתחיל לגדול‪.‬‬
‫לכן הם נתפסים כצמחים הקשורים לעולם הכתוני ולעולם הארצי‪ .‬יש צמחים שיש להם תכונה‬
‫להיות גם מעל וגם מתחת לאדמה‪ .‬אנו למדים על הקשר של דיוניסוס עם עולם החיים ועולם המתים‪,‬‬
‫שנרמז בכל הקשר ובכל טקסט‪ .‬מסופר לנו שהוא התהלך בבקעות עם עצי יער‪ ,‬וניכס את עצי הדפנה‬
‫שהם גם אטריבוט של אפולו ‪ .‬יש לנו פה הכל‪ ,‬את כל ההיסטוריה שלו‪ .‬הוא גדל אצל הנימפות ורואים‬
‫עם אילו צמחים הוא קשור וגם העובדה שהוא מייצר את היין‪.‬‬

‫בתמונה למעלה ‪ -‬ניתן לראות (צידו השני של הקרטר הקודם) אנו רואים את דיוניסוס נמסר לנימפות‬
‫בהר ניסה‪ .‬רואים את הקיסוס‪ ,‬את הנימפות ספק מיינדאות עם הצמח שמאפשר לזהות אותן‬
‫כנימפות‪ .‬מי שמוסר אותו זה זאוס בעצמו‪.‬‬
‫אז אנו רואים שיש לנו גרסה מיתית שמספרת על הרמס‪ ,‬על אינו‪ ,‬ויש תיאור חזותי שמציין שזאוס‬
‫מסר אותו לנימפות‪ .‬האם הייתה גרסה מיתית כזו או שזה קיצור דרך‪ ,‬שהוא לא משתמש בבלדרים‬
‫אלא מדגיש שזהו רצונו של זאוס? גם אם הוא לא מסר אותו באופן ישיר‪ ,‬הם קבלו את הוראתו של‬
‫זאוס‪ .‬ייתכן שיש גרסה נוספת שאנו לא מכירים‪.‬‬
 ‫יש הבדלים באופן ההצגה של לידת דיוניסוס‪ .‬לעיתים הוא מתואר כצעיר‪ ,‬לפעמים כבוגר‪.‬‬

‫בתמונה למעלה ‪ -‬הוא מתואר כיוצא מן הירך‪ ,‬בצורה יותר נטורליסטית‪ .‬הרמס ממתין כדי לקחת אותו‬
‫אל הר ניסה אל הנימפות או לאינו שתיניק אותו‪.‬‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬יש נוכחות גודלה של הרבה דמויות אלוהיות‪ .‬יש פה דיוניסוס שעולה מירכו של‬
‫זאוס ‪ ,‬שמדמה לידה אמיתית של לידת תינוק‪ .‬הדמות שמושיטה לו את הידיים‪ ,‬היא לא מזוהה‬
‫בכתובת והיא יכולה להיות איליטיאה או דמות אחרת‪.‬‬
‫הדמויות המלוות‪ -‬אפרודיטה עם ארוס‪ ,‬עם הרקלס והאריה‪ ,‬אפולו מחזיק את עץ הדפנה ולידו‬
‫ארטמיס עם הקשת‪ ,‬למטה אנו רואים את פן והרמס אנו רואים שהוא מטפס וזה מוכר לנו מהפיסול‪.‬‬
‫יש פה דמויות נוספות שהן יחסית משניות‪ ,‬אבל אנו עדים לאלוהיות רבות שנוכחות בלידה הפלאית‬
‫הלא טבעית הזו‪.‬‬

‫בתמונה למעלה‪ -‬הרמס מוסר את דיוניסוס לנימפות‪.‬‬

 ‫בתמונה למעלה‪ -‬הרמס מחזיק את דיוניסוס‪.‬‬

‫בין התיאור הזה לתיאור למעלה‪ ,‬יש כ‪ 600‬שנה‪ ,‬אבל יש דמיון רב‪.‬‬
‫רואים את סמלה שכובה על מיטה וראשה פונה אלינו‪ .‬הדמות השמאלית למעלה מתוארת בריצה‪,‬‬
‫תנועה שמתוארת גם למטה‪ .‬גם הרמס ממוקם באותו מקום‪ .‬שתי הקומפוזיציות בהפרש של ‪600‬‬
‫שנה‪ .‬הדמויות‪ -‬חפצים מסודרות באופן דומה‪ ,‬ויש מכנים משותפים‪.‬‬
‫האם זה מקרה?‬
‫אנו יודעים שהיו ספרים וספרים מאוירים שיכול להיות שהם השתמרו אז‪ ,‬והועברו או שהייתה מסורת‬
‫תיאורית שהיה לה רצף שאנו לא יכולים להיות חשופים אליה כי הרבה אבד‪.‬‬
‫הסרקופג הזה חשוב לנו כי בו נרטיב שלם‪ ,‬הוא מנציח נרטיב שלם של דיוניסוס‪ ,‬מלידתו (סמלה‬
‫המתה) ואח"כ את הלידה מירכו של זאוס‪ ,‬ואז את המיילדת מחברת בחזרה את הבשר של זאוס‪.‬‬
‫רואים הרמס פעם מסייע בלידה ואח"כ לוקח את הילד ומעביר אותו‪.‬‬

‫יש הרבה תיאורים חזותיים של מחזור החיים של דיוניסוס‪ ,‬ואנו יודעים שהיו מחזות שתיארו את‬
‫חייו‪ ,‬אבל לא כמחזה שעוסק בחייו מהתחלה ועד הסוף אלא שיש מידע במחזות על חייו‪ ,‬כמו‬
‫בבכות של יוריפידס‪ ,‬שם מסופר לנו שדיוניסוס חוזר לתביי ושם מנסה להשתית את הפולחן שלו על‬
‫תושבי המקום והוא לא מתקבל ונאסר‪ ,‬משתחרר והמלך של תביי באותם ימים‪ ,‬שהוא בן דוד של‬
‫דיוניסוס‪ ,‬פנתאוס לא מוכן לקבל אותו כאל‪ .‬דיוניסוס חוזר הביתה לבית סבו‪ ,‬לאותו סבא ואותן דודות‬
‫שנשארו בחיים שלא האמינו לסמלה שזאוס הוא אבי ילדה‪.‬‬
‫יש שם מאבק כוחות גדול ודיוניסוס אומר לפנתאוס שהוא בנו של זאוס שבא לתביי‪ ,‬ושם ילדה אותו‬
‫בתו של קדמוס (הוא עדיין בחיים)‪ ,‬ואנחנו למדים מדברי המקהלה מה בדיוק קרה עם סמלה‪:‬‬
‫היא מתה בשל ההלם ממראהו של זאוס ‪ .‬יש לנו תיאור פרטני איך הלידה נעשתה‪ ,‬ומסופר לנו‬
‫שסגרו את הירך עם סיכות זהב‪ .‬הוא מספר כיצד זאוס ילד אותו כפַּ ר והכתיר אותו בזר נחשים‪ .‬גם‬
 ‫הפר הוא חלק בלתי נפרד מהישות של דיוניסוס‪ ,‬כבר בטקסטים של הלינאר בי שנתגלו בכרתים‪,‬‬
‫שם מצוין הפר עם קשר לדיוניסוס‪ ,‬שמופיע בדהרת הפר‪ .‬גם הנחש הוא אטריבוט של דיוניסוס‪ ,‬והוא‬
‫כמוהו‪ ,‬קשור לעולם שלמטה‪ ,‬חי מעל האדמה‪ ,‬והנחש מתחבר אליו כי גם הנחש מתחדש כל הזמן‬
‫וכל הזמן נולד מחדש‪ ,‬כמו עם דיוניסוס‪ .‬המיינדאות‪ ,‬המלוות שלו‪ ,‬מתוארות עמו מחזיקות נחשים‪.‬‬
‫גם הקיסוס נזכר פה‪ ,‬והוא אטריבוט שלו‪ ,‬וגם גפן‪.‬‬

‫יש לנו תיאור של כל מה שקשור שפולחן של דיוניסוס – העופרים‪ ,‬אלה גדיים שהיו קורעים לגזרים‬
‫במהלך החגיגות כדי לציין את הקריעה לגזרים של דיוניסוס במסורת האורפית‪ ,‬כקורבן‪.‬‬
‫המטה הבכחי‪ -‬אותו מוט עם אצטרובל ‪,‬הקריקאון‪.‬‬
‫הוא אומר כי כל הארץ תרקוד כש"פרומיאוס" ינהיג את חוגגיו אל ההר‪ ,‬שם ממתינות הנשים שחוו מיי‬
‫נו מיי (מיינדאה)‪ -‬אני יוצא מהגדר ‪ ,‬זו הגדר שסוגרת אותי וכל ההתפרצות וסערת הרגשות שקוראת‬
‫במהלך הפולחן הדיוניסי‪ ,‬שיכרון חושים‪ ,‬אקסטזה‪.‬‬