‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫קראו את הטקסט וענו על השאלות שאחריו‪.‬‬

‫כשאת אומרת "לא" ‪ -‬למה את מתכוונת?‬

‫מעובד על פי מיה סלע‪ ,‬אתר "הארץ"‪ ,‬ינואר ‪2009‬‬

‫דן אלמגור‪ ,‬מחבר השיר "כשאת אומרת לא"‪ ,‬תומך בלימוד ביקורתי בבתי הספר של שירים‬
‫"שוביניסטיים"‪ .‬משרד החינוך יוזם ניתוח מחודש לשירים עם מסרים פוגעים כלפי נשים‪,‬‬
‫ובהם קלאסיקות של אלתרמן ומרים ילן שטקליס‬

‫משרד החינוך החליט להילחם במסרים שובינסטיים שמופיעים בפזמונים ישראלים פופולריים‪.‬‬
‫בעקבות ההחלטה ילמדו תלמידי תיכון את הטקסטים וינתחו אותם באופן ביקורתי‪ .‬התלמידים אף‬
‫יהיו חופשיים לשנות את מילות השירים כדי שיתאימו לאופן שבו "מותר" לכתוב היום‪ .‬מדובר בתוכנית‬
‫לימודים שכבר נלמדת בחלק מבתי הספר שבהם תלמידים ניגשים לבגרות בנושא מגדר‪ .‬בין השירים‬
‫שהוגדרו כבעלי מסר פוגע ויילמדו באופן ביקורתי‪" :‬חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר‪" ,‬קח לך אשה"‬ ‫‪5‬‬
‫של שלום חנוך‪" ,‬דני גיבור" של מרים ילן שטקליס‪" ,‬ילד רע" של אהוד מנור ועוד‪.‬‬

‫מבחינה משפטית נבחנה השפעת הפזמונאות על החברה כבר ב‪ ,1993-‬כאשר השופט מישאל חשין דן‬
‫בפרשת האונס בקיבוץ שמרת‪ .‬בפסק הדין עסק השופט חשין בשיר "כשאת אומרת לא" של דן אלמגור‬
‫שנכתב ב‪ .1962-‬חשין היה חד‪-‬משמעי באשר להשפעה של הפזמונאות‪ .‬בפסק הדין כתב חשין‪" ,‬אין ספק‬
‫בלבנו שהפזמונאי כתב דברים שכתב בחיוך‪ ,‬בקלילות ובבדיחות דעת‪ ,‬בוודאי בכישרון‪ ,‬ואולם מתגנב‬ ‫‪10‬‬
‫חשש אל לב כי יש שיראו בדבריו מורה דרך להליכות ולמנהגות‪ ,‬וכאומרים‪ :‬ממנו נשמע וכן ננהג‪ .‬ועל‬
‫כך נאמר אנו‪ ,‬בלשון צלולה ובלא פקפוק וגמגום‪ :‬כשאשה אומרת ‘לא'‪ ,‬היא מתכוונת ל'לא'"‪.‬‬
‫כמשמעותו בחיי יום‪-‬יום וכהוראתו במילון‪ .‬כך אישה‪ ,‬כך גבר‪ ,‬כך ילד‪ ,‬כך ילדה‪ ,‬כך זקן‪ ,‬כך זקנה‪ ,‬כך‬
‫כל אדם‪' .‬לא' הוא לעולם 'לא'‪ ,‬ואין "לא' שהוא 'כן'‪ .‬אין שיכור פיכח‪ ,‬אין חכם טיפש ואין ותרן עיקש‪,‬‬
‫אין שחור שהוא לבן ואין לילה שהוא יום ‪ -‬והכל אם מדברים אנו בלשון בני אדם‪' .‬לא' הוא 'לא'‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫לאחר דבריו של חשין החליט דן אלמגור לערוך שינוי בבית השלישי של השיר‪ ,‬במטרה להתאימו‬
‫לפסיקת השופט ולרוח התקופה‪" .‬כשהיא אומרת ‘לא!' ‪ -‬לזה היא מתכוונת!"‪ ,‬תיקן אלמגור‪ .‬אלמגור‬
‫תיאר אתמול את התקופה שבה כתב את השיר כתקופה תמימה‪ ,‬ואת התוכנית של התרנגולים‬
‫שבשבילה נכתב השיר כתוכנית כמעט ילדותית‪" .‬בשנות ה‪ 60-‬בכלל עוד לא דיברו על דברים כאלה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫מאוחר יותר‪ ,‬כשצוטט השיר במשפט שמרת‪ ,‬נחרדתי‪ .‬ששיר שלי ישמש הצדקה וכיסוי לאנשים‬ ‫‪20‬‬
‫שאונסים? זה החריד אותי"‪.‬‬

‫אלמגור מספר שלאחר שהוסיף את שורות השיר החדשות הקריא אותן בפני אנשים במופע שהשתתף‬
‫בו‪ .‬בתום המופע ניגש אליו שופט מחוזי שישב באולם וביקש ממנו העתקים מהשורות החדשות‪ .‬הוא‬
‫סיפר לו שעורכי דין רבים שמגנים על אנסים משתמשים בשיר שלו כדי לעשות זאת‪" .‬אין ספק ששירים‬
‫משפיעים"‪ ,‬אמר אלמגור‪" ,‬וצריך לפתוח את ספרי הלימוד למציאות החדשה‪ .‬ספרי הלימוד תמיד‬
‫מפגרים ב‪ 20-30-‬שנה בכל הנושאים‪ .‬צריך לתקן אותם בכלל לגבי האופן שבו מוצג ‘האחר'‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫חוקר המוזיקה הפופולרית פרופ' מוטי רגב מהאוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬אמר שפזמונים דווקא לא משנים‬
‫תפיסות חברתיות‪ ,‬אלא יותר משקפים אותם‪" .‬פזמונים בתרבות המוזיקה הפופולרית‪ ,‬שמטבעה היתה‬
‫גברית במיוחד‪ ,‬ביטאו את הגרסה הגברית לרומנטיקה שנגועה בשוביניזם‪ .‬כשחלו שינויים חלו שינויים‬
‫גם בזה‪ .‬נשים נכנסו לזירה והתחילו לכתוב ולשיר‪ .‬הטקסטים השתנו"‪.‬‬

‫טקסט ב'‪:‬‬

‫כשאת אומרת לא ‪ /‬דן אלמגור‬

‫כשהיא אומרת "לא" למה היא מתכוונת?‬ ‫כשאת אומרת "לא"‪ ,‬למה את מתכוונת?‬

‫למה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא"?‬ ‫למה את מתכוונת‪ ,‬כשאת אומרת "לא"?‬

‫האם זה "לא" כזה מוחלט‬ ‫האם ה"לא" הוא "לא" ‪ -‬ובאמת‬

‫או שה"לא" הוא רק זמני בלבד‪,‬‬ ‫אולי הוא רק "אולי‪ ,‬אך לא כעת"‪,‬‬
‫כשהיא אומרת "לא" לזה היא מתכוונת‪,‬‬
‫אולי הוא "טוב‪ ,‬אך לא עכשיו"‬ ‫או שה"לא" הוא רק "עוד לא"‬
‫לזה היא מתכוונת כשהיא אומרת "לא"‪.‬‬
‫אולי זהו בעצם "נו"‬ ‫אולי הוא "או"‪ ,‬אולי הוא "בוא"‬
‫לכן ה"לא" שלה סופי‪ ,‬מוחלט‪,‬‬
‫אך אם היו אומרים רק "לא" ו"כן"‬ ‫כי את אומרת "לא" כל כך בחן‬
‫רק היא קובעת‪ ,‬לא שום בית משפט‪,‬‬
‫אז מה בכלל היה נשאר פה מעניין‪...‬‬ ‫שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן"‪.‬‬
‫אז תהיה לי תרנגול‬

‫ואל תהיה חכם גדול‪.‬‬

‫כשאת אומרת "לא" למה את מתכוונת?‬
‫היא לא רומזת "כן"‪ ,‬או "אולי" או "בוא"‪,‬‬
‫למה את מתחננת כשאת אומרת "לא"?‬
‫כשהיא אומרת "לא"‪ ,‬היא מתכוונת "לא!"‬
‫כי אם אינך רוצה בכלל בכלל‬
‫כשאת אומרת "לא" אני כבר לא יודע‬
‫מבולבל ומשתגע כשאת אומרת "לא"‬
‫כי אם אומר‪" :‬היא לא רוצה ממש"‬

‫הגידי לי "סתלק כבר וחסל!"‬ ‫אולי מחר תכריזי‪" :‬הוא חלש!"‬

‫תגידי "די" או‪" :‬עוף מפה"‬ ‫"זה גבר זה? זה סתם קטין ‪-‬‬

‫רק אל נא‪ ,‬אל תגידי "לא"‬ ‫שומע לא ‪ -‬ומאמין"‪.‬‬

‫כי את אומרת "לא" כל כך בחן‬ ‫ואם אלך אולי תאמרי "חבל"‬

‫שהוא נשמע לי עוד יותר מזמין מ"כן"‪.‬‬ ‫אם אשאר אולי תגידי‪" :‬מנוול"‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫טקסט ג'‪:‬‬

‫מה השירים מספרים עלינו ועל הטבע האנושי?‬

‫שירים ומוסיקה מהווים חלק חשוב מהתרבות משחר ההיסטוריה‪ .‬אין שום חברה בעולם שבה שירה‬
‫ומוסיקה אינם מהווים חלק חשוב מהתרבות‪ .‬לא ממש ברור מתי בני אדם החלו לשיר‪ ,‬כי לשירה‪,‬‬
‫בדומה לשפה אי אפשר למצוא עדויות ישירות של מאובנים‪ ,‬אבל די ברור שזה קרה בשלבים מוקדמים‬
‫למדי של החברה האנושית‪ .‬למשל‪ ,‬כלי הנגינה העתיק ביותר הוא חליל פרימיטיבי שהתגלה בסלובניה‬
‫ומתוארך ללפני ‪ 43,000‬שנה‪ .‬אין ספק שלמוסיקה ולשירים יש השפעה עצומה על בני אדם‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫לאחרונה נערך מחקר במטרה לבחון עד כמה מילים של שיר מייצגות את התקופה‪ ,‬והאם שינויים לאורך‬
‫זמן בחברה באים לידי ביטוי במילות השיר‪ .‬מחקר זה מאוד ייחודי מכיוון שהוא משלב בין תחומי מחקר‬
‫שונים כמו פסיכולוגיה ובלשנות‪ ,‬ונעזר בתוכנות מתוחכמות שמחפשות מילים מסוימות בשירים‬
‫ומסווגת אותן לפי קטגוריות מוגדרות מראש‪.‬‬

‫המחקר בדק עד כמה השירים משתמשים במילים שמבטאות גוף ראשון יחיד או רבים‪ ,‬כמו “אני”‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫“שלי”‪“ ,‬אנחנו”‪“ ,‬שלנו”‪ .‬קטגוריה נוספת התמקדה במילים שמבטאות אינטרקציות חברתיות כמו “בן‬
‫זוג”‪“ ,‬דיבור”‪“ ,‬ילד”‪ .‬קטגוריה אחרת התמקדה במילים הקשורות להתנהגות אנטי חברתית כמו‬
‫“להרוג”‪“ ,‬שנאה”‪“ ,‬רצח”‪ ,‬וקטגוריה אחרונה התמקדה ברגשות חיוביים‪ ,‬מילים כמו “אהבה”‪,‬‬
‫“נחמד”‪“ ,‬נעים” וכו’‪ .‬המחקר מתמקד בשירים מארה”ב שרובם כנראה יהיו מוכרים לרבים מכם‪,‬‬
‫והטענה המרכזית היא ששירים מהווים חלון הצצה לשינויים תרבותיים עמוקים יותר בחברה‬ ‫‪15‬‬
‫האמריקאית‪ .‬השירים במחקר נלקחו ממצעד הפזמונים האמריקאי‪ ,‬ליתר דיוק ‪ 10‬השירים‬
‫הפופולאריים ביותר בסוף כל שנה מ‪ 1980-‬ועד ‪ .2007‬הז’אנר של כל שיר נכלל כמשתנה בקרה ולא‬
‫הייתה לו השפעה על התוצאה הסופית‪.‬‬

‫כוונת המחקר הייתה לבחון האם שינויים במילות השירים חופפות שינויים פסיכולוגיים וחברתיים‬
‫מתועדים‪ .‬כך למשל‪ ,‬ב‪ 30-‬השנים האחרונות‪ ,‬החברה האמריקנית הפכה ליותר ויותר‬ ‫‪20‬‬
‫אינדיבידואליסטית והחוקרים רצו לבדוק האם זה בא לידי ביטוי גם בשירים‪ .‬השינויים במילות‬
‫השירים לאורך השנים תומכות בכך שהיה אכן שינוי החברתי‪ .‬ישנה עלייה ברורה עם השנים בשימוש‬
‫בגוף ראשון יחיד‪ ,‬וירידה בשימוש של גוף ראשון רבים‪ ,‬מה שאולי גם מעיד על ניכור חברתי גובר‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫המילים הקשורות לחברתיות ואינטרקציות חברתיות נמצאות בירידה תלולה בשנים המדוברות‪.‬‬
‫המסקנה של המחקר היא שתהליכים חברתיים באים לידי ביטוי בשירים ושתהליכים פסיכולוגיים‬ ‫‪25‬‬
‫שעוברים על אנשים בחברה מחזקים תוצרי תרבות כמו שירים‪ ,‬שבתורם כנראה משפיעים על אותם‬
‫תהליכים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫טקסט ד'‪:‬‬

‫הזמר העברי כמראה לחברה הישראלית‬

‫סיפורו של הזמר העברי הוא סיפורה של מדינת ישראל השירה הישראלית היא כלי להעברת מסרים‬
‫חינוכיים וערכים חברתיים ותרבותיים‪ .‬שירי ארץ ישראל הם בגדר ציון דרך של המאורעות המרכזיים‬
‫בחיי העם והמדינה‪ .‬הם מייצגים תקופות‪ ,‬מקומות‪ ,‬אווירה‪ ,‬מצבים ורגשות ומספרים את סיפור‬
‫המאורעות ואת סיפורם של אנשים‪ .‬תוכנו של השיר משפיע על הפרט‪ ,‬על המשפחה ועל החברה ומעצב‬
‫אותם‪ .‬הזמר העברי הוא רב־תרבותי‪ ,‬רב־עדתי ומפגיש בין צלילים לתמלילים של מחברים רבים‪.‬‬
‫השירה משמשת מכנה משותף לציבורים שונים בגילאים שונים וליהודים בתפוצות‪.‬‬

‫[מתוך אתר משרד החינוך]‬

‫טקסט ה'‪:‬‬

‫הערך של המילה "לא"‪ -‬מילון "אבן‪-‬שושן"‬

‫‪4‬‬
 ‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫השאלות‬
‫מהי הטענה המרכזית של טקסט א'?‬ ‫‪.1‬‬

‫שירים משפיעים על מערכת המשפט בישראל‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫במהלך השנים התבצעו שינויים בתכנים הנלמדים בבתי הספר‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫ישנם שירים בעלי מסרים לא ראויים הנלמדים בבתי הספר‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫שירים משקפים את המציאות ולעיתים אף משפיעים עלייה‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ .2‬בתחילת המאמר (מתחת לתמונה) כתובות שלוש שורות מודגשות‪.‬‬

‫האם לדעתכם שורות אלה חשובות? נמקו את תשובתכם‪.‬‬

‫כותרת הטקסט היא‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫כשאת אומרת "לא" ‪ -‬למה את מתכוונת?‬

‫בטבלה שלפניכם יש ארבעה היגדים בנוגע לכותרת‪.‬‬

‫סמנו ליד כל היגד אם הוא נכון או שאינו נכון‪.‬‬

‫אינו נכון‬ ‫נכון‬ ‫ההיגדים‬

‫בכותרת יש פועל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בכותרת יש שם תואר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בכותרת יש כינוי גוף‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בכותרת יש שם עצם‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪5‬‬
 ‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫‪ .4‬לפניכם צירופי מילים מתוך המאמר‪.‬‬

‫כתבו ליד כל צירוף אם הוא צירוף סמיכות או צירוף של שם ותוארו‪.‬‬
‫סוג הצירוף‬ ‫צירוף מילים‬
‫פזמונים ישראליים‬
‫לימוד ביקורתי‬
‫ספרי הלימוד‬
‫רוח התקופה‬

‫‪ .5‬א‪ .‬לפניכם משפטים שונים מהמאמר‪.‬‬

‫סמנו ליד כל משפט אם הוא פעיל או סביל‪.‬‬
‫סביל‬ ‫פעיל‬ ‫המשפטים‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫משרד החינוך החליט להילחם במסרים שוביניסטיים‬ ‫‪.1‬‬

‫שמופיעים בפזמונים ישראלים פופולריים‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫השירים שהוגדרו כבעלי מסר פוגע‪ ,‬יילמדו באופן ביקורתי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מבחינה משפטית נבחנה השפעת הפזמונאות על החברה כבר‬ ‫‪.3‬‬
‫ב‪1993-‬‬

‫ב‪ .‬חלק מהמשפטים המופיעים בטבלה בעלי פועל סביל‪.‬‬

‫מה יכולה להיות הסיבה לכך?‬

‫הכותב רצה להבליט את הפעולה ולא את עושה הפעולה‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫הכותב רצה להפוך את המשפט לפשוט וקל להבנה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫הכותב רצה להדגיש שהמצב נמשך שנים רבות‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫הכותב רצה לציין שזו הייתה פעולה שגרתית‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪6‬‬
 ‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫בטקסט א' כתוב‪" :‬משרד החינוך החליט להילחם במסרים שובינסטיים שמופיעים‬ ‫‪.6‬‬
‫בפזמונים ישראלים פופולריים"‪.‬‬
‫מה פירוש המילה שוביניזם? (שורה ‪.) 1‬‬

‫אלימות מילולית‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫שנאה וגזענות על רקע עדתי‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫כנוי למכלול תופעות של שנאה או זלזול כלפי נשים‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫הסתה וסכסוך‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫בשורה ‪ 16‬כתוב‪ :‬הכותב דן אלמגור החליט לערוך שינוי בבית השלישי של השיר‪,‬‬ ‫‪.7‬‬
‫במטרה להתאימו לפסיקת השופט ולרוח התקופה‪.‬‬
‫א‪ .‬למה הכוונה במילים "רוח התקופה"?‬

‫ב‪ .‬לפי טקסט א'‪ ,‬מדוע הכותב בחר לערוך שינוי בבית השלישי של השיר (טקסט‬
‫ב')?‬

‫‪ .8‬בטקסט א' שורות ‪ 7-12‬מסופר על פסק‪-‬דין שבו אוזכר שירו של דן אלמגור‪.‬‬

‫מה אפשר להסיק ממקרה זה בנוגע להשפעת השירים על החברה?‬

‫שהחברה הישראלית מעדיפה שירים ישנים על פני שירים חדשים‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫שבעבר השירים היו איכותיים יותר וכתובים במשלב לשוני גבוה‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫שמערכת המשפט רואה בשירים מקור כתוב מוסמך‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫שאנשים מושפעים מהמסרים בשירים ואף משתמשים בהם כדי להצדיק‬ ‫‪4‬‬

‫את מעשיהם‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫‪ .9‬בטקסט ג' שורות ‪ 6-28‬מתואר מחקר‪.‬‬

‫השלימו את המידע על המחקר‪.‬‬

‫מטרת המחקר‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מהלך המחקר‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫תוצאות המחקר‪:‬‬ ‫‪.3‬‬

‫מסקנת המחקר‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫לפניכם קטע מטקסט ד' העוסק במהות השירים‪:‬‬ ‫‪.10‬‬

‫"שירים הם כלי להעברת מסרים חינוכיים וערכים חברתיים ותרבותיים‪ .‬הם‬

‫מייצגים תקופות‪ ,‬מקומות‪ ,‬אווירה‪ ,‬מצבים ורגשות ומספרים את סיפור‬
‫המאורעות ואת סיפורם של אנשים‪ .‬תוכנו של השיר משפיע על הפרט‪ ,‬על‬
‫המשפחה ועל החברה ומעצב אותם"‪.‬‬

‫הסבירו את הקשר בין שורות ‪ 6-15‬בטקסט א'‪ ,‬ובין הציטוט שבמסגרת‬

‫‪8‬‬
 ‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫בטקסט א' שורה ‪ 12‬כתוב‪ " :‬כשאשה אומרת ‘לא'‪ ,‬היא מתכוונת ל'לא'"‪ .‬כמשמעותו‬ ‫‪.11‬‬
‫בחיי יום‪-‬יום וכהוראתו במילון"‪.‬‬
‫למילה "לא" שלוש משמעויות שונות במילון (טקסט ה')‪.‬‬
‫איזו משמעות מתאימה למילה "לא" הכתובה בטקסט א' שורה ‪?12‬‬

‫‪ .12‬משימת חקר‬
‫בטקסט א' פסקה א' כתוב‪:‬‬
‫"משרד החינוך החליט להילחם במסרים שובינסטיים שמופיעים בפזמונים ישראלים‬
‫פופולריים‪ .‬בין השירים שהוגדרו כבעלי מסר פוגע ויילמדו באופן ביקורתי‪:‬‬
‫"חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר‪" ,‬קח לך אשה" של שלום חנוך‪" ,‬דני גיבור" של מרים‬
‫ילן שטקליס‪" ,‬ילד רע" של אהוד מנור ועוד"‪.‬‬
‫חפשו במרשתת מידע על אחד מהשירים המוזכרים בפסקה זו וענו על השאלות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬מי הן הדמויות המופיעות בשיר ומה הקשר בניהן?‬

‫ב‪ .‬מהו המסר הפוגע המוצג בשיר זה?‬

‫ג‪ .‬האם לדעתכם כותב השיר התכוון לכלול בשירו מסר פוגע?‬

‫ד‪ .‬מתי נכתב השיר והאם הוא משקף את רוח התקופה?‬

‫‪9‬‬
 ‫© "לשון מחוץ לקופסה" – נועה בן חמו‬

‫‪ .13‬משימת כתיבה‪ -‬טור דעה‬

‫שירים מייצגים תקופות‪ ,‬מקומות‪ ,‬אווירה‪ ,‬מצבים ורגשות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬יש הטוענים‬
‫כי תוכנו של השיר משפיע על הפרט‪ ,‬על המשפחה ועל החברה ומעצב אותם‪.‬‬
‫כתבו טור דעה (טיעון) לרשת החברתית ובו הביעו את עמדתכם סביב השאלה‪:‬‬
‫האם השירים משפיעים על הערכים בחברה? או שבעצם השירים רק‬
‫משקפים את הלך הרוח ואת פני החברה? (תוכלו להביא דוגמות ממשימת החקר‬
‫ומשירים שאתם מכירים)‬

‫בכתיבתכם הקפידו על ניסוח‪,‬‬

‫על סימני פיסוק‪ ,‬על כתיב נכון‬
‫ועל כתב יד ברור‪.‬‬
‫כתבו ‪ 15-20‬שורות‪ .‬הקפידו לא לכתוב בנקודות‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪10‬‬