‫אנליזה לחשמל‬

‫תרגול מס' ‪ – 1‬חזרה על אלגברה לינארית‬

‫אנליזת פוריה‬
‫חלק מרכזי בקורס יעסוק בשיטות לקירוב פונקציות מחזוריות מסוגים שונים ע"י טורי פוריה – טורים‬
‫של סינוסים וקוסינוסים‪:‬‬
‫∞‬ ‫∞‬
‫‪𝑎0‬‬
‫= )𝑥(𝑓‬ ‫𝑥𝑛𝑖 𝑒 𝑛𝑐 ∑ = )𝑥𝑛(𝑛𝑖𝑠𝑛𝑏 ‪+ ∑ 𝑎𝑛 𝑐𝑜𝑠(𝑛𝑥) +‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝑛=1‬‬ ‫∞‪𝑛=−‬‬

‫(טור פוריה של 𝑓)‪.‬‬

‫בהמשך נעסוק בהתמרת פוריה (עבור פונקציות לא מחזוריות)‪ ,‬התמרת לפלס ועוד‪.‬‬

‫חזרה על אלגברה לינארית‬

‫מרחב וקטורי 𝑉 מעל שדה 𝐹 (אצלנו }‪ )𝐹 ∈ {ℝ, ℂ‬זוהי קבוצה 𝑉 עם פעולות של חיבור וקטורים וכפל‬
‫של וקטור בסקלר כך שלכל 𝑉 ∈ 𝑤 ‪ 𝑢, 𝑣,‬ולכל 𝐹 ∈ 𝑐 ‪:𝑎, 𝑏,‬‬
‫אסוציאטיביות של חיבור‪.(𝑢 + 𝑣) + 𝑤 = 𝑢 + (𝑣 + 𝑤) :‬‬
‫קומוטטיביות‪.𝑢 + 𝑣 = 𝑣 + 𝑢 :‬‬
‫קיום וקטור האפס‪.𝑢 + 0 = 𝑢 :‬‬
‫קיום וקטור נגדי‪ :‬לכל 𝑉 ∈ 𝑢 קיים וקטור המסומן 𝑢 – המקיים ‪.𝑢 + (−𝑢) = 0‬‬
‫דיסטריבוטיביות של כפל בסקלר ביחס לחיבור וקטורים‪.𝑎(𝑣 + 𝑢) = 𝑎𝑣 + 𝑎𝑢 :‬‬
‫דיסטריבוטיות של כפל בסקלר ביחס לחיבור סקלרים‪.(𝑎 + 𝑏)𝑣 = 𝑎𝑣 + 𝑏𝑣 :‬‬
‫אסוציאטיביות של כפל סקלרים בוקטור‪.(𝑎 ∙ 𝑏) ∙ 𝑣 = 𝑎 ∙ (𝑏 ∙ 𝑣) :‬‬
‫כפל באיבר היחידה של השדה‪.1 ∙ 𝑣 = 𝑣 :‬‬

‫תרגיל ‪ :1‬הראו כי הקבוצה הבאה }אוסף כל הפונקציות ‪ 𝑉 = { 𝑓: 𝐼 → ℂ‬מהווה מרחב וקטורי‪ ,‬כאשר‬
‫פעולת חיבור הוקטורים מוגדרת כחיבור רגיל של פונקציות‪ ,‬וכפל בסקלר מוגדרת ככפל רגיל של‬
‫פונקציה בסקלר‪ .‬וקטור האפס הוא פונקציה ששווה לאפס באופן זהותי בקבוצה 𝐼‪.‬‬
‫הערה‪ :‬הקבוצה ‪ I‬יכולה להיות קטע כלשהו‪ ,‬אך היא יכולה להיות גם תת קבוצה כלשהי של ‪ ,ℝ‬למשל‬
‫יתכן ו‪.𝐼 = ℕ‬‬
‫הערה נוספת‪ :‬שתי פונקציות 𝑔 ‪ 𝑓,‬נקראות שוות אם לכל 𝐼 ∈ 𝑥 מתקיים )𝑥(𝑔 = )𝑥(𝑓 (כשוויון בין‬
‫שני מספרים)‪ .‬אין צורך שהשוויון ישמר עבור 𝑥ים מחוץ לקטע‪/‬קבוצה 𝐼‪ .‬למשל‪ ,‬אם )∞ ‪𝐼 = (0,‬‬
‫‪ 𝑔(𝑥) = |𝑥| − 𝑥 + 1 ,𝑓(𝑥) = 1‬אז 𝑔 = 𝑓 מפני שלכל 𝐼 ∈ 𝑥 מתקיים‬
‫)𝑥(𝑔 = ‪.𝑓(𝑥) = 1 = |𝑥| − 𝑥 + 1‬‬
 ‫פתרון‪ :‬נצטרך לבדוק אם כל ‪ 8‬התכונות מתקיימות‪ .‬ניקח ‪ 3‬וקטורים )𝑥(𝑤 ‪ 𝑢(𝑥), 𝑣(𝑥),‬ושלושה‬
‫סקלרים מרוכבים 𝑐 ‪ 𝑎, 𝑏,‬ונבדוק את התכונות‪:‬‬
‫‪ .1‬אסוציאטיביות של חיבור‪(𝑢(𝑥) + 𝑣(𝑥)) + 𝑤(𝑥) = 𝑢(𝑥) + (𝑣(𝑥) + 𝑤(𝑥)) ∀𝑥 :‬‬
‫זה מתקיים כי זה נכון עבור חיבור של מספרים‪ .‬לכן )‪.(u + v) + w = u + (v + w‬‬
‫קומוטטיביות‪ :‬לכל 𝑥 מתקיים )𝑥(𝑢 ‪( 𝑢(𝑥) + 𝑤(𝑥) = 𝑤(𝑥) +‬כחיבור של מספרים)‪ ,‬לכן גם‬ ‫‪.2‬‬
‫מתקיים 𝑢 ‪.𝑢 + 𝑤 = 𝑤 +‬‬
‫תכונת וקטור האפס‪ :‬לכל 𝑥 מתקיים )𝑥(𝑢 = ‪ .𝑢(𝑥) + 0‬נסמן ב)𝑥(‪ ℎ‬להיות הפונקציה‬ ‫‪.3‬‬
‫ששווה לאפס באופן זהותי‪ .‬במצב כזה )𝑥(𝑢 = )𝑥(‪( 𝑢(𝑥) + ℎ‬לכל 𝑥)‪ ,‬ולכן‬
‫מתקיים 𝑢 = ‪.𝑢 + ℎ‬‬
‫קיום וקטור נגדי‪ :‬עבור וקטור 𝑢 נסמן ב𝑔 את הפונקציה )𝑥(𝑢‪( 𝑔(𝑥) = −‬לכל 𝑥)‪ .‬אז‬ ‫‪.4‬‬
‫מתקיים‪ :‬לכל 𝑥‪ ,𝑢(𝑥) + 𝑔(𝑥) = 𝑢(𝑥) − 𝑢(𝑥) = 0 :‬ולכן ‪ 𝑢 + 𝑔 = ℎ‬כאשר ‪ ℎ‬היא‬
‫הפונקציה ששווה לאפס באופן זהותי‪.‬‬
‫דיסטריבוטיביות של כפל בסקלר ביחס לחיבור וקטורים‪ :‬לכל 𝑥 מתקיים‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫𝑢𝑎 ‪𝑎(𝑣(𝑥) + 𝑢(𝑥)) = 𝑎 ⋅ 𝑣(𝑥) + 𝑎 ⋅ 𝑢(𝑥) ⟹ 𝑎(𝑣 + 𝑢) = 𝑎𝑣 +‬‬
‫דיסטריבוטיות של כפל בסקלר ביחס לחיבור סקלרים‪ :‬לכל 𝑥 מתקיים‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫𝑣𝑏 ‪(𝑎 + 𝑏) ⋅ 𝑣(𝑥) = 𝑎 ⋅ 𝑣(𝑥) + 𝑏 ⋅ 𝑣(𝑥) ⟹ (𝑎 + 𝑏)𝑣 = 𝑎𝑣 +‬‬
‫אסוציאטיביות של כפל סקלרים בוקטור‪ :‬לכל 𝑥 מתקיים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫)𝑣𝑏(𝑎 = 𝑣)𝑏𝑎( ⟹ ))𝑥(𝑣 ⋅ 𝑏( ⋅ 𝑎 = )𝑥(𝑣 ⋅ )𝑏 ⋅ 𝑎(‬
‫כפל באיבר היחידה של השדה‪ :‬לכל 𝑥 מתקיים‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫𝑣 = 𝑣 ⋅ ‪1 ⋅ 𝑣(𝑥) = 𝑣(𝑥) ⟹ 1‬‬

‫∞} 𝑛𝑐{{ = 𝑉 מהווה מרחב וקטורי‪,‬‬‫תרגיל ‪ :2‬הראו כי אוסף כל הסדרות המרוכבות }‪𝑛=1 ∶ 𝑐𝑛 ∈ ℂ‬‬
‫כאשר חיבור וקטורים (סדרות) מוגדר כחיבור איבר איבר‪ ,‬וכפל של סידרה בסקלר מוגדר ככפל של‬
‫הסקלר בכל איבר ואיבר בסידרה‪ .‬וקטור האפס הוא סידרה ששווה לאפס באופן זהותי‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬אפשר לבדוק שמתקיימות כל שמונת התכונות‪ .‬דרך פשוטה יותר היא להשתמש בתרגיל‬
‫הקודם‪ .‬התרגיל הנוכחי הוא מקרה פרטי של התרגיל הקודם‪ ,‬שעבורו ‪ .𝐼 = ℕ‬פונקציה מ‪ℕ‬‬
‫ל ‪ ℂ‬היא פשוט סידרה‪ ,‬ולכן זהו אכן מקרה פרטי של התרגיל הקודם‪ .‬מכיוון שכבר הוכחנו שזה‬
‫מרחב וקטורי בתרגיל הקודם‪ ,‬אין צורך להוכיח זאת שוב‪.‬‬

‫דוגמאות למרחבים וקטוריים‪:‬‬

‫‪ - ℂ𝑛 .1‬מרחב ה𝑛‪-‬יות‬
‫‪𝑥 = (𝑥1 , … , 𝑥𝑛 ),‬‬ ‫𝑛 ‪𝑥𝑖 ∈ ℂ, 𝑖 = 1, … ,‬‬
‫‪ .2‬דוגמה חשובה בקורס‪ - 𝐶[𝑎, 𝑏] :‬מרחב הפונקציות הרציפות המוגדרות על הקטע ]𝑏 ‪ [𝑎,‬עם‬
‫ערכים מרוכבים‪.‬‬
‫תת מרחב וקטורי 𝑉 ⊂ 𝑊 הינו תת קבוצה של 𝑉 המקיימת את התכונות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬וקטור האפס נמצא ב 𝑊‪.‬‬
‫‪ .2‬סגירות לחיבור‪ :‬לכל 𝑊 ∈ 𝑢 ‪ 𝑣,‬מתקיים גם 𝑊 ∈ 𝑢 ‪.𝑣 +‬‬
‫‪ .3‬סגירות לכפל בסקלר‪ :‬לכל 𝑊 ∈ 𝑣 ולכן 𝐹 ∈ 𝑎 מתקיים‪.𝑎𝑣 ∈ 𝑊 :‬‬
‫משפט‪ :‬תת קבוצה של מרחב וקטורי היא בעצמה מרחב וקטורי ⟺ היא תת מרחב שלו‪.‬‬
 ‫∞} 𝑛𝑐{{ = 𝑊 מהווה‬
‫תרגיל ‪ :3‬הראו כי אוסף כל הסדרות המרוכבות המתכנסות } 𝑛𝑐 ∞→𝑛‪𝑛=1 ∶ ∃ lim‬‬
‫מרחב וקטורי‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬הדרך הארוכה היא להוכיח את כל שמונת התכונות‪ .‬הדרך הקצרה היא לשים לב ש‪ W‬היא‬
‫תת קבוצה של מרחב כל הסדרות המרוכבות (שהיא מרחב וקטורי לפי תרגיל ‪ ,)2‬ולכן מספיק להוכיח‬
‫ש 𝑊 היא תת מרחב‪ .‬נבדוק את שלושת התכונות של תת מרחב‪:‬‬
‫‪ .1‬הסידרה 𝑛‪ ℎ‬ששווה לאפס באופן זהותי היא סידרה שמתכנסת לאפס‪ ,‬ולכן 𝑊 ∈ ‪.ℎ‬‬
‫∞} 𝑛𝑐{ אז קיימים הגבולות 𝐷 = 𝑛𝑑 ∞→𝑛‪ ,lim𝑛→∞ 𝑐𝑛 = 𝐶, lim‬ולכן‬ ‫∞‬
‫‪ .2‬אם 𝑊 ∈ ‪𝑛=1 , {𝑑𝑛 }𝑛=1‬‬
‫(לפי משפט בחדוא) קיים גם הגבול 𝐷 ‪ ,lim𝑛→∞ (𝑐𝑛 + 𝑑𝑛 ) = 𝐶 +‬ולכן‬
‫∞} 𝑛𝑑 ‪.{𝑐𝑛 +‬‬ ‫∞‬
‫הסידרה ‪ {𝑐𝑛 + 𝑑𝑛 }𝑛=1‬מתכנסת‪ ,‬ולכן 𝑊 ∈ ‪𝑛=1‬‬
‫∞} 𝑛𝑐{ ו ‪ 𝑎 ∈ ℂ‬אז קיים הגבול 𝐶 = 𝑛𝑐 ∞→𝑛‪ ,lim‬ולכן (לפי משפט בחדוא) קיים‬ ‫‪ .3‬אם 𝑊 ∈ ‪𝑛=1‬‬
‫∞‬
‫גם הגבול 𝐶 ⋅ 𝑎 = 𝑛𝑐 ⋅ 𝑎 ∞→𝑛‪ ,lim‬ולכן הסידרה ‪ {𝑎 ⋅ 𝑐𝑛 }𝑛=1‬מתכנסת‪ ,‬ולכן היא ב 𝑊‪.‬‬

‫תרגיל ‪ :4‬נסמן } קבוצת כל הפולינומים (עם מקדמים מרוכבים) ממעלה ‪ 3‬לכל היותר{ = 𝑉‪ .‬האם זהו‬
‫מרחב וקטורי?‬
‫פתרון‪ :‬זוהי תת קבוצה של מרחב כל הפונקציות ‪ ,𝑓: ℝ → ℝ‬ולכן מספיק לבדוק אם זה תת מרחב‬
‫שלו‪ .‬נבדוק את שלושת התכונות‪:‬‬
‫‪ .1‬פולינום האפס (שכל מקדמיו הם אפס) היא פונקצייה ששווה לאפס באופן זהותי (כלומר זהו‬
‫וקטור האפס)‪ ,‬והוא שייך ל𝑉‪ ,‬כי המעלה שלו היא אפס (והיא קטנה מ‪.)3‬‬
‫‪ .2‬סכום של שני פולינומים ממעלה ‪ 3‬לכל היותר יתן פולינום ממעלה ‪ 3‬לכל היותר‪ ,‬ולכן ‪V‬‬
‫סגורה לחיבור‪.‬‬
‫‪ .3‬פולינום ממעלה ‪ 3‬לכל היותר שמוכפל בסקלר ישאר פולינום ממעלה ‪ 3‬לכל היותר‪ ,‬ולכן 𝑉‬
‫סגורה ביחס לכפל בסקלר‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬שלושת התכונות של תת מרחב מתקיימות‪ ,‬לכן זהו תת מרחב של מרחב כל‬
‫הפונקציות‪ ,‬ולכן זהו מרחב וקטורי‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :5‬נסמן } קבוצת כל הפולינומים (עם מקדמים מרוכבים) ממעלה ‪ .𝑉 = { 3‬האם זהו מרחב‬
‫וקטורי?‬
‫פתרון‪ :‬זוהי שוב תת קבוצה של מרחב כל הפונקציות ‪ 𝑓: ℝ → ℝ‬ולכן שוב מספיק לבדוק אם זהו תת‬
‫מרחב‪ .‬נבדוק אם כן‪ ,‬אם מתקיימות שלושת התכונות‪:‬‬
‫‪ .1‬וקטור האפס (פונקציה שמתאפסת באופן זהותי) היא פולינום ממעלה אפס‪ ,‬אך לא קיים‬
‫פולינום ממעלה ‪( 3‬בדיוק) שמתאפס באופן זהותי‪ ,‬ולכן וקטור האפס לא שייך לקבוצה‪.‬‬
‫אין צורך לבדוק את שאר התכונות‪ ,‬מפני שדי בתכונה אחת שלא מתקיימת כדי לוודא שזה לא‬
‫תת מרחב (ולכן לא מרחב וקטורי)‪.‬‬

‫צירוף לינארי‪ :‬נאמר כי 𝑉 ∈ 𝑣 הינו צירוף לינארי של 𝑛𝑣 ‪ 𝑣1 , … ,‬אם קיימים סקלרים 𝐹 ∈ 𝑛𝑎 ‪𝑎1 , … ,‬‬
‫כך ש‪:‬‬
‫𝑛𝑣 𝑛𝑎 ‪𝑣 = 𝑎1 𝑣1 + ⋯ +‬‬
‫אוסף כל הצירופים הלינאריים של 𝑛𝑣 ‪ 𝑣1 , … ,‬מהווה תת מרחב אשר נקרא תת המרחב הנפרש ע"י‬
‫𝑛𝑣 ‪ 𝑣1 , … ,‬ומסומן ע"י ) 𝑛𝑣 ‪.𝑠𝑝𝑎𝑛(𝑣1 , … ,‬‬
‫תלות לינארית‪ 𝑣1 , … , 𝑣𝑛 ∈ 𝑉 :‬נקראים בת"ל אם‪:‬‬
‫‪𝑎1 𝑣1 + ⋯ + 𝑎𝑛 𝑣𝑛 = 0 ⟹ 𝑎1 = 𝑎2 = ⋯ = 𝑎𝑛 = 0‬‬
 ‫} 𝑛𝑣 ‪ {𝑣1 , … ,‬מהווה בסיס של 𝑉 אם הם בת"ל ופורשים את 𝑉 ⟺ } 𝑛𝑣 ‪ {𝑣1 , … ,‬קבוצה פורשת‬
‫מינימלית של 𝑉‪.‬‬
‫בהנתן מרחב וקטורי 𝑉 ייתכנו שתי אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬ל‪ 𝑉 -‬אין בסיס סופי ואז ∞ = 𝑉𝑚𝑖𝑑‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הבסיסים של 𝑉 הם בעלי אותו מספר איברים )𝑉(𝑚𝑖𝑑‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬מהו המימד של ]𝑏 ‪?𝐶[𝑎,‬‬

‫פיתרון‪:‬‬
‫האם קיים אוסף סופי } 𝑛𝑓 ‪ {𝑓1 , … ,‬של פונקציות רציפות כך שלכל פונקציה רציפה ‪ 𝑓: [𝑎, 𝑏] ⟶ ℂ‬יש‬
‫סקלרים ‪ 𝑎1 , … , 𝑎𝑛 ∈ ℂ‬כך ש‪:‬‬
‫𝑛‬

‫)𝑥( 𝑖𝑓 𝑖𝑎 ∑ = )𝑥(𝑓‬
‫‪𝑖=1‬‬

‫לכל ]𝑏 ‪?𝑥 ∈ [𝑎,‬‬

‫⊃ ]𝑏 ‪ 𝐶[𝑎,‬היא קבוצה אינסופית בת"ל (ואז ברור כי אין ל‪𝐶[𝑎, 𝑏] -‬‬ ‫𝑛 𝑥{‬ ‫נראה כי הקבוצה‪: 𝑛 ∈ ℕ} :‬‬
‫בסיס סופי)‬
‫(קבוצה אינסופית היא בת"ל אם כל תת קבוצה סופית שלה היא בת"ל)‪.‬‬
‫נקח קומבינציה לינארית סופית‪:‬‬
‫𝑛‬

‫‪𝑓(𝑥) = ∑ 𝑎𝑖 𝑥 𝑖 = 0‬‬
‫‪𝑖=0‬‬

‫זהו פולינום‪ .‬מהמשפט היסודי של האלגברה יש ל‪ 𝑓 -‬לכל היותר 𝑛 שורשים אלא אם כן ‪ 𝑓 ≡ 0‬כלומר‬
‫‪ 𝑎𝑖 = 0‬לכל 𝑛 ≤ 𝑖 ≤ ‪ 0‬כנדרש‪.‬‬
‫דרך הוכחה נוספת‪ :‬כמו שהסברתי בחלק מהתרגולים‪ ,‬ניתן לבחור סידרת פונקציות מהצורה הבאה‪:‬‬

‫‪𝑓1‬‬ ‫‪𝑓2 𝑓3 𝑓4‬‬

‫…‬

‫𝑎‬ ‫𝑏‬
‫יש לבחור את בסיסי המשולשים באורכים הולכים וקטנים כך שאינסוף פונקציות ייכנסו בקטע ]𝑏 ‪.[𝑎,‬‬
‫נסו לחשוב מדוע האוסף האינסופי הזה הוא בת"ל ולמצוא נוסחה מתאימה לפונקציה 𝑛𝑓‪.‬‬
 ‫מרחב מטרי‪ :‬זהו צמד )𝑑 ‪ (𝑋,‬כאשר 𝑋 היא קבוצה כלשהי‪ ,‬ו 𝑑 היא פונקציה ‪𝑑: 𝑋 × 𝑋 → ℝ‬‬
‫שנקראת מטריקה ומקיימת ‪ 3‬תכונות‪:‬‬
‫‪ .1‬אי שליליות‪ :‬לכל 𝑋 ∈ 𝑦 ‪ 𝑥,‬מתקיים ‪ ,𝑑(𝑥, 𝑦) ≥ 0‬ויש שוויון אם ורק אם 𝑦 = 𝑥‪.‬‬
‫‪ .2‬סימטריות‪ :‬לכל 𝑋 ∈ 𝑦 ‪ 𝑥,‬מתקיים )𝑥 ‪.𝑑(𝑥, 𝑦) = 𝑑(𝑦,‬‬
‫)𝑦 ‪𝑑(𝑥, 𝑦) ≤ 𝑑(𝑥, 𝑧) + 𝑑(𝑧,‬‬ ‫‪ .3‬אי שוויון המשולש‪ :‬לכל 𝑋 ∈ 𝑧 ‪ 𝑥, 𝑦,‬מתקיים‪:‬‬

‫תרגיל ‪ :6‬נסמן ב}‪ 𝑋 = {𝑥 ∈ ℝ: 𝑥 > 0‬וב𝑑 נסמן את הפונקציה ‪ 𝑑: 𝑋 × 𝑋 → ℝ‬הבאה‪:‬‬

‫𝑦‬
‫| ) 𝑥( ‪ .𝑑(𝑥, 𝑦) = | log‬הראו כי הצמד )𝑑 ‪ (𝑋,‬הוא מרחב מטרי‪.‬‬

‫פתרון‪ :‬לשם כך צריך להראות כי 𝑑 מקיימת את שלושת התכונות של מטריקה‪:‬‬

‫𝑦‬ ‫𝑦‬
‫‪ .1‬אי שליליות‪ :‬ברור כי ‪ .𝑑(𝑥, 𝑦) = |log (𝑥 )| ≥ 0‬מתקיים שוויון אמ"מ ‪ ,log (𝑥 ) = 0‬וזה יקרה‬
‫𝑦‬
‫אמ"מ ‪ 𝑥 = 1‬כלומר 𝑦 = 𝑥‪.‬‬
‫𝑥‬ ‫𝑦‬ ‫𝑦‬
‫‪ .2‬סימטריות‪.𝑑(𝑦, 𝑥) = |log (𝑦)| = |− log (𝑥 )| = |log (𝑥 )| = 𝑑(𝑥, 𝑦) :‬‬
‫‪ .3‬אי שוויון המשולש‪ :‬לכל )∞ ‪ 𝑥, 𝑦, 𝑧 ∈ (0,‬מתקיים‪:‬‬
‫𝑧‬ ‫𝑦 𝑧‬ ‫𝑧‬ ‫𝑦‬
‫≤ |) ( ‪𝑑(𝑥, 𝑧) = |log ( )| = |log ( ⋅ )| = |log ( ) + log‬‬
‫𝑥‬ ‫𝑥 𝑦‬ ‫𝑦‬ ‫𝑥‬
‫𝑧‬ ‫𝑦‬
‫)𝑥 ‪≤ |log ( )| + |log ( )| = 𝑑(𝑧, 𝑦) + 𝑑(𝑦,‬‬
‫𝑦‬ ‫𝑥‬
‫אי השוויון האחרון נובע מהעובדה שלכל ‪ 2‬מספרים ממשיים 𝑏 ‪ 𝑎,‬מתקיים‪:‬‬
‫|𝑏| ‪|𝑎 + 𝑏| ≤ |𝑎| +‬‬