‫גופמן – הצגת האני בחיי היום יום (סיכום מאמר נוסף‪)...

‬‬

‫אדם זר בקבוצה מנקודת המבט של הקבוצה‪:‬‬

‫כאשר אדם זר נקלע למחיצת אנשים הם שואפים לדעת עליו כמה שיותר פרטים‬
‫‪ -‬כגון סטאטוס סוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬רקע‪ ,‬כישורים‪ ,‬רמת אמינות והעמדה שיש לו‬
‫כלפיהם‪ .‬פרטים אלו יעזרו לקבוצה לדעת למה לצפות מהאדם ומה האדם יצפה‬
‫מהם ובכך‪ ,‬יסייע להגדרת המצב‪.‬‬
‫ניתן להשיג מידע על אדם מדרך הופעתו ולבושו‪ ,‬מדבריו על עצמו‪ ,‬מגורם צד‬
‫שלישי‪ ,‬או ע"י שימוש באינטואיציה – השוואת האדם לאנשים דומים אשר‬
‫אנחנו מכירים או אם "אבות טיפוס דמיוניים"‪.‬‬
‫ניתן על אופיו של אדם מעצם הימצאותו במסגרת חברתית נתונה‪.‬‬
‫מניתוח הידע שצברנו על אדם אנו יכולים לצפות מראש את התנהגותו בהווה‬
‫ובעתיד‪.‬‬
‫דרך נוספת לדעת את דעותיו ואמונותיו האמיתיים של בן אדם היא מפליטות פה‬
‫שלו ("מעשי כשל") העשויים לחשוף מידע שאותו אדם התכוון לשמור לעצמו‪.‬‬
‫במקרה של נותני שירות‪ ,‬על מנת שהאינטראקציה בין הנציג לבין הלקוח תהיה‬
‫טוב על נציג השירות לבטא את דעותיו בצורה ברורה ועניינית על מנת שהלקוח‬
‫יחליט לסמוך עליו‪.‬‬
‫כושר הביטוי של אדם מורכב מהרושם שהוא יוצר (בעיקר סמלים מילוליים)‬
‫והרושם שנוצר כלפיו (בעיקר שפת גוף)‪.‬‬
‫אדם היוצר רושם שגוי הוא רמאי‪ .‬אדם אשר נוצר כלפיו רושם שגוי הוא‬
‫"שחקן"‪.‬‬
‫קבוצת האנשים תיטה לקבל את האדם הזר שנכנס לתוכה כברירת מחדל‪ ,‬אך‬
‫הרגשתם כלפיו תשתנה באופן דינמי‪ ,‬בהתאם לכמות ואיכות המידע שיש להם‬
‫על אותו אדם‪.‬‬
‫לפי ויליאם א‪ .‬תומס‪ ,‬האדם חי בסביבה של הקשרים‪ .‬במידה והתפתח אצלנו‬
‫הקשר חיובי כלפי אדם נוכל לסמוך עליו‪ ,‬ומידה וההקשר שלילי לא נסמוך עליו‬
‫(לא נשאיר אותו לבד ליד חפצים יקרים)‪.‬‬
‫אדם זר בקבוצה מנקודת המבט של האדם‪:‬‬

‫אדם זר הנכנס לקבוצה שואף להציג את עצמו באורח מסוים המשרת את‬
‫שאיפותיו להיטמעות בקבוצה‪ .‬לדוגמא‪ :‬אדם עשוי לשבח את עצמו או את‬
‫הקבוצה‪ ,‬הוא עשוי להתמקד באיסוף מידע לגבי הסביבה או בניסיון למצב את‬
‫עצמו בתוך הקבוצה‪ ,‬הוא יכול אף להעליב‪ ,‬להפגין עוינות או לנסות ולרמות את‬
‫אנשי הקבוצה‪.‬‬
‫האדם ינסה לרוב ליצור רושם מסוים על הקבוצה‪ ,‬זאת באמצעות השפעתו על‬
‫הגדרת המצב שלהם‪ .‬לדוגמא‪ :‬בנות בפנימייה מוגדרות כפופולאריות לפי מספר‬
‫שיחות הטלפון שהן מקבלות‪ ,‬לכן יש בנות שלא עונות ישר לטלפון‪ ,‬ודואגות‬
‫שיקראו להם כדי שכולם ידעו שהן פופולאריות‪.‬‬
‫הרושם הנוצר כלפי אדם היו רושם "תיאטרלי"‪/‬הקשרי לא מילולי שלא תמיד‬
‫לאדם יש יכולת לשלוט בו‪.‬‬
‫הסיפור של פרידי‪ :‬פרידי הגיע למלון בחוף ים בספרד והחליט ליצור רושם על‬
‫האנשים במקום‪ :‬שהוא לא מתעניין באף אחד (לא נתקל במבטו של איש)‪,‬‬
‫"פרידי טוב הלב" (מחזיר לאנשים כדור ומחייך)‪" ,‬פרידי האידיאלי" (קורא ספר‬
‫של הומרוס)‪" ,‬פרידי הזהיר והשיטתי (מקפל את המגבת בקפדנות) "פרידי‬
‫החתול הענק" (מתמתח בחוף הים)‪" ,‬פרידי החופשי וחסר הדאגה" (זורק‬
‫בקלילות את הסנדלים על החול)‪ ,‬את היותו "אחד עם הים" (רץ לים‪ ,‬חותר‬
‫בהפגנתיות ודואג בחזרתו לחשוף את פלג גופו העליון‪ ,‬מעמיד פנים שלא אכפת‬
‫לו להירטב במים הקרים)‪" ,‬פרידי הדיג המנוס" (מביט אל האופק לראות שינוי‬
‫בעננים)‪.‬‬
‫הסיפור של פרידי בא להראות שלפעמים כשאדם משתדל יותר מדי ליצור רושם‬
‫כלשהו הוא עלול ליצור את הרושם ההפוך ולהיתפס כמי שמתאמץ לעשות רושם‬
‫וכלא אמין‪.‬‬
‫אדם עשוי לפעול בצורה מסוימת המשאירה רושם כלשהו רק כדי לגרום‬
‫לאנשים להגיב אליו בדרך מסוימת (שינוי הגדרת המצב)‪.‬‬
‫מקובל ביותר שאדם יתנהג בדרך מסוימת בחברה מפני שהוא יודע שמצפים‬
‫ממנו לכך‪.‬‬
‫לעתים עשוי לקרות מצב בו אנשים לא קוראים נכון הרושם אותו מנסה להעביר‬
‫האדם‪ ,‬מה שיגרום להם להגיע למסקנות לא נכונות כלפיו ולהגדרת מצב שגויה‪.‬‬
‫הגדרת מצב – הבנה הדדית כי שורר מצב‪-‬דברים נתון‪.‬‬
‫מכיוון שהאדם לא יכול לשלוט באופן מוחלט על הרושם שנוצר כלפיו (שפת גוף‪,‬‬
‫הזעה וכו') אלא יכול לשלוט רק בדבריו ותנועותיו המודעות ניתן להשתמש‬
‫בכלים אלו לבדיקת תוקפו של הרושם שהאדם מנסה להעביר‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מגישת מזון באי שטלנד הייתה משווה בין המחמאות שקיבלה על‬
‫האוכל שהגישה לבין הלהיטות בה האורחים אכלו והבעות הפנים שלהם במהלך‬
‫האוכל‪ .‬אותה אישה רצתה לדעת מה מכר שלה (א) חושב על מכר אחר (ב)‪ ,‬לכן‬
‫צפתה בהסתר בהבעות הפנים של א' כשצפה ב‪-‬ב' ו‪-‬ג' מדברים‪.‬‬
‫אדם המודע לחשיבותה של שפת הגוף ויודע לשלוט היטב בהבעותיו ובשפת הגוף‬
‫שלו יכול בקלות ליצור רושם מוטעה אצל אנשים‪ .‬לדוגמא‪ :‬באיי שטלנד היה‬
‫בית ממנו יכלו לראות טוב את מי שמתקרב לדלת‪ .‬ניתן היה לראות בבירור‬
‫שהבעת הפנים של אנשים השתנתה לחיוך רחב ממש לפני שהם הגיעו לדלת‪.‬‬
‫אנשים אשר לקחו בחשבון שרואים אותם עטו הבעת פנים "חברתית הרבה לפני‬
‫שהגיעו לדלת‪.‬‬
‫אי‪-‬סימטריה – למתבונן יהיה תמיד יתרון על השחקן‪ ,‬זאת מכיוון שגם כאשר‬
‫לשחקן יש שליטה טובה מאוד בפעולותיו הלא רצוניות כביכול המתבונן יחפש‬
‫בתוך אלו פעולות אשר נראות לו לא רצוניות ויפרשן כמוסיפות או גורעות‬
‫מתוקף אמינותו של השחקן‪.‬‬
‫סתירה של הגדרת המצב‪:‬‬

‫כאשר פרט יוצר הגדרת מצב באינטראקציה עם אחרים הם שותפים ליצירת‬

‫הגדרה זו באמצעות תגובותיהם אליו‪ .‬בדרך כלל תגובותיהם של האחרים תהינה‬
‫פחות או יותר תואמות על מנת למנוע מצב של סתירה גלויה‪.‬‬
‫אחדות הדעים לגבי הגדרת המצב מתקיימת ע"י דיכוי רצונותיהם האמיתיים‬
‫של המשתתפים ופעולתם בצורה בה הם מרגישים שמצפים מהם‪ ,‬זאת על מנת‬
‫שלא לפגוע בהגדרת המצב‪.‬‬
‫ישנם כללים חברתיים המסייעים להימנע מסתירה גלויה‪ ,‬למשל – הבעת דעה על‬
‫נושאים ערכיים רחבים ולא על נושאים ספציפיים‪ ,‬או הבעת דעה של אדם על‬
‫מעשיו ובתמורה הימנעות מהבעת דעה על מעשיהם או על נושאים החשובים‬
‫לאחרים – "מודוס ויונדי"‪.‬‬
‫מודוס ויוונדי" – חלוקת עבודה הנוגעת להגדרות המצב‪ .‬כל המשתתפים יחד‬
‫תורמים להגדרה כוללת של המצב‪ ,‬שאינה מבטאת דווקא הסכמה אמיתית למה‬
‫שקיים‪ ,‬אלא הסכמה אמיתית לגבי השאלה את תביעותיו של מי‪ ,‬ובאילו‬
‫עניינים‪ ,‬יש לכבד באורח זמני‪.‬‬
‫"אחדות דעים לצורך עבודה" – בין המשתתפים שוררת הסכמה שרצוי למנוע‬
‫קונפליקט גלוי בכל הנוגע להגדרת המצב‪.‬‬

‫ההסכמה להגדרת המצב לא מבטאת את הסכמת המשתתפים למה שקיים‪ ,‬אלא‬

‫מבטאת את הסכמתם לגבי השאלה את תביעותיו של מי‪ ,‬ובאילו עניינים יש‬
‫לכבד באורח זמני‪.‬‬
‫קיימת הסכמה בין המשתתפים שאין ליצור קונפליקט גלוי בנוגע להגדרת המצב‬
‫– "אחדות דעים לצורכי עבודה"‪.‬‬
‫אחדות הדעים לצורכי עבודה שונה מסיטואציה לסיטואציה‪ .‬לדוגמא‪ :‬חברים‬
‫המשוחחים ביניהם אמורים להפגין חיבה אחד לשני‪ ,‬אך רופא המשוחח עם‬
‫פציינט לא אמור להפגין חיבה ועניין אישי אלא אמור לשמור על ארשת‬
‫מקצועית‪.‬‬
‫בדרך כלל הרושם הראשוני של אדם מהחברה והרושם הראשוני שאותו אדם‬
‫משאיר על החברה עוזר לו להגדיר את הציפיות של החברה ממנו ומה הציפיות‬
‫שלו מהחברה ובכך לפעול בהתאם להגדרת המצב בה הוא חפץ‪.‬‬
‫לאנשי שירות חשוב לשמור על רושם ראשוני מסוים מכיוון שבדרך כלל מעמדם‬
‫נמוך ממעמד הלקוחות‪ .‬דוגמא – מלצרית צריכה להתנהג בנימוס אבל בתקיפות‬
‫– למשל במקרה שלקוח מתיישב ליד שולחן שעוד לא פונה על המלצרית לשאול‬
‫אותו אם אפשר לנקות את השולחן‪ ,‬ולהתחיל לנקות לפני שהיא מקבלת תשובה‪.‬‬
‫דוגמא נוספת – מורה שרוצה רמה גבוהה של משמעת בכיתה צריך לעשות רושם‬
‫ראשוני של אדם קשוח‪ ,‬ורק לאחר מכן להתחיל ולשחרר את הרסן‪ ,‬אחרת לא‬
‫תהיה לו לעולם לגיטימציה להיות קשוח‪.‬‬
‫כאשר במהלך פעולת הגומלין נסתרת באופן כלשהו הגדרת המצב פעולת‬
‫הגומלין עלולה להיעצר באופן מבלבל ומביך‪ .‬במצב זה בו חלק מהנחות היסוד‬
‫עליהן מושתתת הגדרת המצב מאבדות מתוקפן האדם שהתפיסה כלפיו נסתרה‬
‫עשוי לחוש בושה ועלולים להתעורר כלפיו רגשות עוינים‪.‬‬
‫הגדרת המצב מאפשרת לאדם שהציג את עצמו לחברה באופן מסוים לקבל את‬
‫היחס שאמורים לקבל אנשים מסוגו ולהימנע מקבלת יחס השמור לאנשים לא‬
‫מסוגו‪ .‬כל זאת‪ ,‬בהנחה שהאדם מציג את עצמו בצורה כנה ולא בצורה שקרית‪.‬‬
‫על מנת להימנע מסתירות בהגדרת המצב על הפרט להשתמש באסטרטגיות‬
‫לשמירה על הגדרת המצב‪ .‬פרט אשר רוצה להגן על הגדרת המצב שיצר בעצמו‬
‫משתמש ב"נהלים מגנניים" ופרט אשר רוצה להגן על הגדרת המצב שיצר‬
‫מישהו אחר משתמש ב"נהלים מגינים" ‪" -‬טאקט"‪.‬‬
‫ללא שימוש בנהלים מגינים או מגנניים רק רשמים מעטים היו יכולים‬
‫להתקיים‪.‬‬
‫למרות הניסיון להימנע מסתירה גלויה של הגדרת המצב מתקיימים גילויים‬
‫רבים של סתירות מסוג זה בבדיחות‪ ,‬במשחקים‪ ,‬בפנטזיות‪ ,‬במיתוסים‪,‬‬
‫בחלומות ובכתבות בעיתונים‪ ,‬במרכזם עומדת סיטואציה בה נסתרת הגדרת‬
‫המצב ואדם הועמד במבוכה‪.‬‬
 ‫הגדרות‬

‫פעילות גומלין – ההשפעה שיש לפרטים איש על פעולותיו של רעהו כאשר כולם‬
‫יחד נמצאים בנוכחות פיסית בלתי‪-‬אמצעית זה עם זה‪ .‬או – כאשר חבורה של‬
‫פרטים נמצאת איש בנוכחותו המתמשכת של חברו – "מפגש"‪.‬‬
‫ביצוע – פעילותו של משתתף בזמן נתון בהזדמנות נתונה‪ ,‬המשפיעה בכל דרך‬
‫שהיא על אחד משאר המשתתפים‪.‬‬
‫תפקיד‪/‬שגרה – דפוס פעולה הקבוע מראש‪ ,‬המתגלה תוך כדי ביצוע והעשוי‬
‫להיות מוצג או מבוצע גם בהזדמנויות אחרות‪.‬‬
‫מבצע – אדם המציג עצמו בפני אותו קהל בהזדמנויות שונות‪.‬‬
‫ההקשר האנליטי – מוסדות חברתיים כמערכות סגורות‬

‫פרספקטיבה טכנית – בחינת יעילותה של המערכת החברתית בהשגת יעדים‬

‫שנקבעו מראש‪.‬‬
‫פרספקטיבה פוליטית – ניתוח הפעולות שיכול כל אחד מהמשתתפים לתבוע‬
‫ממשתתפים אחרים והמנגנונים החברתיים המאפשרים לו את ביצוע תביעות‬
‫אלו (סנקציות וכו')‪.‬‬
‫פרספקטיבה מבנית – אופן חלוקת המעמדות ואופי היחסים הבין מעמדיים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫פרספקטיבה התרבותית – ניתוח הערכים המוסריים המשפיעים על הפעילות‬
‫בחברה (אופנות‪ ,‬מנהגים‪ ,‬נימוסים וכו')‪ .‬האופן בו המערכת מטילה הגבלות על‬
‫הדרכים בהם משתמשים להשגת יעדים‪.‬‬
‫פרספקטיבות אלו מאגדות את המידע שניתן לאסוף על ארגון חברתי‪ ,‬כאשר‬
‫בכל אחת מהן מושם דגש על פנים אחרים של הארגון‪.‬‬
‫ניתן לראות גם את הגישה הדרמטורגית כפרספקטיבה המתארת את הטכניקות‬
‫ליצירת וניהול רושם במוסד חברתי נתון‪ ,‬ולניתוח יחסי הגומלין בין הפרטים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫הפרספקטיבה הטכנית והדרמטורגית קשורות בכך שבשתיהן מנסים לבחון הן‬
‫"תהליכים גלויים" בחברה והן "תהליכים סמויים"‪.‬‬
‫הפרספקטיבה הפוליטית והדרמטורגית קשורות בכך ששתיהן מתמקדות‬
‫במניפולציות שפרטים עושים אחד על השני במהלך פעילות גומלין חברתית‬
‫(שכנוע‪ ,‬תחבולה‪ ,‬שימוש בכוח וכו')‪ .‬כדי שאדם יוכל לסחוף אחריו אנשים‬
‫אחרים הוא צריך להשתמש באמצעים דרמטיים על מנת לשכנע את האחרים‬
‫בצדקת פעולותיו (באמצעות הגדרה שלו את המצב הקיים)‪ .‬שימוש בכוח הוא‬
‫לפעמים רק אמצעי שכנוע דרמטי ולא אמצעי ממשי‪ ,‬כלומר – סוג של תקשורת‬
‫בין המנהיג למונהגים‪.‬‬
‫הפרספקטיבה המבנית והדרמטורגית קשורות בכך שאנשים מציגים לראווה את‬
‫שייכותם לסטטוס מסוים באמצעות הימנעותם ממגע או באמצעות מגע מרוסן‬
‫עם בני מעמדות אחרים‪.‬‬
‫הפרספקטיבה התרבותית והדרמטורגית קשורות בכך שבשתיהן ניתן דגש על‬
‫שמירה על אמות מידה מוסריות כבסיס לקודים התנהגותיים בחברה‪.‬‬
‫אישיות‪-‬פעולות גומלין‪-‬חברה‬

‫בתקופה האחרונה נעשה ניסיון לשלב בין מחקר האישיות‪ ,‬מחקר פעולות‬
‫הגומלין החברתיות ומחקר החברה‪ ,‬מובאת כאן תוספת לניסיון זה‪.‬‬
‫חלק גדול מהגדרת המצב של אדם קשור באופן שבו אדם תופס את עצמו‪ .‬ברגע‬
‫שקיים קונפליקט בין הגדרת המצב של האדם למה שקורה במציאות‪ ,‬פעילות‬
‫הגומלין של האדם עם הסביבה עשויה להיקטע בדך מביכה ומבלבלת וככל‬
‫הנראה הגדרת המצב הישנה תחדל מלהתקיים‪.‬‬
‫מרגע שהגדרת המצב חדלה מלהתקיים המשתתפים עשויים לחוש בחוסר‬
‫אונים‪ ,‬משום שהגדרת המצב אשר הייתה הבסיס לפעילות הגומלין החברתית‬
‫המסודרת שלהם ובהעדרה אין אפשרות לשמור על סדר חברתי תקין‪.‬‬
‫יש למשתתפים נטייה לקבל את ה"אני" שמציג לפניהם המבצע היחיד‪ ,‬מכיוון‬
‫שסמכותו וסמכותם של אחרים הקשורים אליו תלויה באופן בו הוא מציג את‬
‫עצמו‪ .‬במידה והמשתתפים סותרים את הגדרת המצב של המבצע הדבר עלול‬
‫לערער סדר חברתי שלם‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬רופא מנתח מסתובב לדבר עם האחות והחולה מחליק משולחן‬
‫המנתחים ומת‪ .‬זוהי סיטואציה מביכה שסותרת את הגדרת המצב בין החולה‬
‫לצוות הרפואי ומי שנוטל על כך את האחריות הם הצוות המנתח‪ ,‬בית החולים‬
‫ויכול להיות שגם דרגים גבוהים יותר‪.‬‬
‫אדם אשר משוכנע כי אין באפשרותו לפגוע בהגדרת המצב יחוש פגיעה אישית‬
‫גדולה והשפעה עמוקה במידה והוא יגרום לסתירתה של הגדרת המצב‪.‬‬
‫מהאמור לעיל ניתן להסיק כי לסתירת הגדרת המצב יש השפעה ברמת‬
‫האישיות‪ ,‬ברמת פעולות הגומלין וברמת החברה‪.‬‬
‫כשאנשים נכנסים לתוך פעילות גומלין הם לוקחים בחשבון את ההסתברות‬
‫שהם עלולים להיות מובכים עקב סתירות בהגדרת המצב‪ ,‬לכן הם נוהגים לבצע‬
‫מאמצים כדי לשמור על הגדרת המצב כמות שהיא‪.‬‬
‫בימוי ועצמיות‬
‫בחברה האנגלו‪-‬אמריקאית ניתן ללמוד הרבה על אדם מן האופי בו הוא מתכונן‬
‫ל"הצגה"‪.‬‬
‫ניתן לחלק את הפרט ל‪ :2‬מבצע – עסוק בבימוי הביצוע שלו‪ ,‬ואופי – אדם חיובי‬
‫אשר הביצוע נועד לעורר את רוחו‪.‬‬
‫בחברתנו קיימת זהות רבה בין אופיו של אדם לעצמיותו‪ .‬העצמיות נתפסת‬
‫כאופי – ישות הנמצאת בתוך חלקו העליון של גוף האדם כחלק מהאישיות‪ .‬לפי‬
‫גופמן ניתוח זה הוא גרוע‪.‬‬
‫העצמיות תלויה ברושם אותו מנסה להעביר הפרט למשתתפים‪ .‬אם הרושם‬
‫שהועבר נתפס כאמין הקהל יעניק את העצמיות לאופי‪ ,‬אך באותה מידה‬
‫העצמיות יכולה גם להישלל‪ .‬העצמיות היא מחוץ לגוף האדם והיא בידי החברה‪.‬‬
‫גוף האדם מדומה לקולב‪ ,‬עליו "נתלית" העצמיות לזמן מה בעזרת שיתוף‬
‫הפעולה של הקהל‪ .‬האמצעים לשמירת העצמיות על הקולב נתונים בידי החברה‪.‬‬
‫בהצגה השחקנים‪ ,‬התפאורה והמוזיקה כולם יוצרים אפקט שמטרתו הענקת‬
‫העצמיות לאופי שאותו מגלמים השחקנים ע"י הקהל‪.‬‬
‫קשה מאוד להשיג את העצמיות בהצגה מפני שהיא נובעת מגורמים רבים‬
‫ומורכבים (השחקנים‪ ,‬הטקסט של הקהל‪ ,‬אירועים בלתי צפויים)‪ ,‬אך כאשר‬
‫היא מוצגת היא תראה כאילו היא נובעת ישירות מתוך השחקנים עצמם‪.‬‬
‫לפרט בתור מבצע יש אפשרות ללמוד את חלקו בהצגה‪ .‬בתהליך זה עשויות‬
‫להתעורר אצלו פנטזיות לגבי הצלחה וחרדות בדבר ביצועיו בהצגה‪ ,‬לכן לפעמים‬
‫הוא יגלה צורך להתייצב לפני קהל ולפעמים תהיה לו תחושה של בושה ופחד‬
‫קהל‪.‬‬
‫השימוש בשפה תיאטרלית במאמר מובא על מנת להראות את הקשר הרעיוני‬
‫שבין בימת התיאטרון לאופן שבו בני אדם מנסים להעביר רושם מסוים על‬
‫עצמם‪ .‬יש לציין כי אופן העברת הרושם בתיאטרון ובמציאות שונה‪ ,‬אך‬
‫העקרונות הכלליים עדיין דומים מאוד‪.‬‬