‫פרק ‪ .

7‬המשפטים היסודיים של‬

‫החשבון הדיפרנציאלי‬
 ‫נקראת‪:‬‬ ‫‪ .‬הנקודה‬ ‫מוגדרת בסביבת הנקודה‬ ‫הגדרה‪ :‬תהי פונקציה‬
‫;‬ ‫𝟎‬ ‫מהסביבה מתקיים‬ ‫אם לכול‬ ‫א‪ .‬נקודת מקסימום )לוקלי או מקומי( של‬
‫‪.‬‬ ‫𝟎‬ ‫מהסביבה מתקיים‬ ‫אם לכול‬ ‫ב‪ .‬נקודת מינימום )לוקלי או מקומי( של‬
‫לנקודות מקסימום ומינימום מקומי קוראים נקודות קיצון של הפונקציה‪.‬‬

‫ונקודה‬ ‫מוגדרת בקטע הפתוח‬ ‫משפט ‪) 1‬של ‪ .(Fermat‬נניח כי פונקציה‬

‫היא נקודת קיצון של הפונקציה‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫אז‬ ‫גזירה בנקודה‬ ‫אם‬

‫היא נקודת קיצון?‬ ‫אז‬ ‫שאלה‪ :‬האם הטענה ההפוכה נכונה? כלומר אם‬
 ‫משפט ‪) 2‬של ‪ .(Rolle‬נניח כי פונקציה‬
‫וגזירה בקטע פתוח‬ ‫)א( רציפה בקטע סגור‬
‫‪.‬‬ ‫)ב( מקיימת‬
‫‪.‬‬ ‫כך ש‪-‬‬ ‫אזי קיימת נקודה‬

‫משמעות גאומטרית של משפט רול‪:‬‬

‫"אם גרף מתחיל ומסתיים באותו‬
‫הגובה‪ ,‬איפשהו משיק יהיה אופקי"‬

‫משמעות פיסיקלית של משפט רול‪:‬‬

‫‪c1‬‬ ‫‪c2‬‬ ‫‪c3‬‬ ‫"כדי לחזור צריך לעצור"‬

‫קיים פתרון יחיד בקטע‬ ‫דוגמאות‪ .1 :‬למשוואה‬

‫יש פתרון ממשי והוא יחיד‪.‬‬ ‫‪ .2‬למשוואה‬
 ‫משפט ‪) 3‬של ‪ .(Lagrange‬נניח כי פונקציה‬
‫וגזירה בקטע פתוח‬ ‫רציפה בקטע סגור‬

‫‪.‬‬ ‫כך ש‪-‬‬ ‫אזי קיימת נקודה‬

‫משמעות גאומטרית של משפט לגרנז'‪:‬‬

‫"איפשהו משיק יהיה מקביל לישר‬
‫שמחבר את קצוות הגרף"‬

‫משמעות פיסיקלית של משפט לגרנז'‪:‬‬

‫"ברגע מסוים מהירות רגעית שווה למהירות‬
‫‪c1‬‬ ‫‪c2‬‬ ‫‪c3‬‬ ‫ממוצעת"‬

‫לכול‬ ‫דוגמאות‪) :‬א( הוכח את האי שוויון הבא‪:‬‬

‫לכול‬ ‫)ב( הוכח את האי שוויון הבא‪:‬‬

 ‫משפט ‪) 3‬של ‪ .(Lagrange‬נניח כי פונקציה‬
‫וגזירה בקטע פתוח‬ ‫רציפה בקטע סגור‬

‫‪.‬‬ ‫כך ש‪-‬‬ ‫אזי קיימת נקודה‬

‫אז‪...‬‬ ‫קשר עם משפט רול‪ :‬אם‬

‫מסקנה ממשפט לגרנג'‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬גזירה בקטע הפתוח‬ ‫תהי פונקציה רציפה בקטע הסגור‬
‫קבועה בקטע )‪ (a,b‬אם ורק אם ‪ f ' (x)= 0‬לכל ‪ x‬בקטע פתוח )‪.(a,b‬‬ ‫)א(‬
‫מונוטונית עולה ב‪ (a,b) -‬אם ורק אם ‪ f ' (x) 0‬לכל ‪ x‬בקטע פתוח )‪.(a,b‬‬ ‫)ב(‬
‫מונוטונית יורדת ב‪ (a,b) -‬אם ורק אם ‪ f ' (x) 0‬לכל ‪ x‬בקטע פתוח )‪.(a,b‬‬ ‫)ג(‬
‫פרק ‪ .8‬יישומים של המשפטים היסודיים‬
 ‫כלל לופיטל )‪(l’Hopital‬‬
‫‪.‬‬ ‫או‬ ‫הינו כלל המיועד לחישוב גבולות עם אי וודאות מסוג‬
‫אחרת‪.‬‬
‫) (‬
‫לעתים ניתן להשתמש בו למציאת גבול עם אי‪-‬וודאויות‬
‫כאשר‬ ‫קוראים "כלל לופיטל" לאוסף משפטים שמטפלים בגבולות‬
‫) (‬
‫או‬ ‫)בכול הגבולות מדובר באותו תהליך השאיפות‪ ,‬למשל‬ ‫או‬
‫וכדומה(‪.‬‬

‫אנחנו ננסח לדוגמא משפט אחד‪ ,‬אבל נביא דוגמאות לשימוש בכולם‬
 ‫ומקיימות את‬ ‫ו‪ -‬גזירות בסביבה נקובה של הנקודה‬ ‫משפט ‪ .1‬נניח ששתי פונקציות‬
‫התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪lim f  x   lim g  x   ‬‬ ‫או לחלופין‬ ‫‪lim f  x   lim g  x   0‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪x  x0‬‬ ‫‪x  x0‬‬ ‫‪x  x0‬‬ ‫‪x  x0‬‬
‫‪ g  x   0‬לכול בסביבה נקובה של‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ f  x ‬‬
‫‪lim ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪x  x0 g   x ‬‬ ‫‪ .3‬קיים גבול סופי‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ f  x ‬‬
‫‪lim ‬‬
‫‪x  x0 g  x ‬‬
‫‪L‬‬ ‫אז קיים גבול‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬

 ‫הערות‪:‬‬
‫‪ ,‬וכו'‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ .1‬משפטים דומים ניתן לנסח גם עבור השאיפות‬
‫‪ .2‬יש להקפיד על בדיקת תנאי המשפט‪ ,‬בפרט ‪g  x   0‬‬

‫‪ f  x ‬‬ ‫‪ f  x ‬‬

‫‪ xlim‬גם לא קיים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x0 g  x ‬‬
‫לא קיים‪ ,‬לא נובע מזה שהגבול ‪‬‬ ‫‪lim ‬‬
‫‪x  x0 g   x ‬‬
‫‪ .3‬אם הגבול ‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪ .4‬שימוש בכלל לופיטל לא תמיד מביא לתוצאה‪:‬‬
‫→‬ ‫→‬

‫?‬ ‫‪ .5‬האם ניתן להשתמש בכלל לופיטל למציאת גבול‬

‫→‬ ‫𝒙‬
 ‫קירובים פולינומיאליים‬
‫בידיעת נתונים מסוימים על הפונקציה‬ ‫‪ ,‬ערך של פונקציה בנקודה‬ ‫אנו רוצים לקרב‬
‫‪ ,‬במובן מסוים קרובה ל‪. -‬‬ ‫בנקודה אחרת‪ ,‬נגיד‬
‫איך ניתן עשות זאת?‬
‫איזה נתונים אנו צריכים לדעת?‬

‫וכו'‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬אנו רוצים לחשב‬

‫‪.‬‬ ‫ולכן‬ ‫אז‬ ‫רציפה בנק'‬ ‫אם‬
‫→‬
‫? מה שגיאה של הקירוב? האם ניתן לקבל קירוב טוב יותר?‬ ‫קרוב ל‪-‬‬ ‫עד כמה‬
‫מה שגיאה של הקירוב? האם ניתן לקבל קירוב טוב יותר?‬
 ‫אז קיימת פונקציה‬ ‫וגזירה בנקודה‬ ‫משפט ‪ .2‬תהי פונקציה מוגדרת בסביבה‬
‫מתקיים‪:‬‬ ‫כך שלכל בסביבת‬ ‫המוגדרת בסביבת ‪ 0‬ומקיימת‬
‫→‬

‫אנו מסיקים שקירוב הליניארי‬ ‫וכיוון ש‪-‬‬

‫→‬
‫‪.‬‬ ‫קרוב יותר ל‪-‬‬ ‫טוב יותר ככל ש‪-‬‬

‫בנקודה‬ ‫נקרא הדיפרנציאל של‬ ‫הגדרה‪ .1‬הביטוי‬

‫מה שגיאה של הקירוב? האם ניתן לקבל קירוב טוב יותר?‬

‫𝟎‬ ‫קירוב ע"י קבוע לפונקציות רציפות‬

‫𝟎‬ ‫𝟎‬ ‫𝟎‬ ‫קירוב לינארי לפונקציות גזירות‬
 ‫כך שמתקיים‪:‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫נסמן‬

‫‪.‬‬ ‫ו‪-‬‬
‫המקיים‬ ‫יתכן ועלינו לבנות פולינום ריבועי‬
‫‪.‬‬ ‫ו‪-‬‬

‫ונגזור פעמיים‬ ‫נסמן‬

‫‪,‬‬ ‫בהשוואת נגזרות מקבלים‪:‬‬

‫‪,‬‬

‫𝟎‬ ‫קירוב ע"י קבוע לפונקציות רציפות‬

‫𝟎‬ ‫𝟎‬ ‫𝟎‬ ‫קירוב לינארי לפונקציות גזירות‬
‫‪+‬‬
‫𝒇‬ ‫𝟎𝒙‬ ‫𝟐‬ ‫קירוב ע"י פולינום ריבועי‬
‫𝟎‬ ‫𝟎‬ ‫𝟎‬ ‫𝟐‬ ‫𝟎‬
 ‫‪ .‬הפולינום‬ ‫פעמים בנקודה‬ ‫וגזירה‬ ‫מוגדרת בסביבה‬ ‫הגדרה ‪ .2‬תהי‬

‫) (‬

‫‪.‬‬ ‫בסביבת‬ ‫של‬ ‫נקרא פולינום טיילור ממעלה‬

‫לפולינום טיילור קוראים גם פולינום מקלורן‪.‬‬ ‫במקרה ו‪-‬‬

‫של‬ ‫דוגמא‪ :‬מצא פולינום מקלורן מסדר‬

‫) (‬
‫‪ ,‬אנו מסיקים כי‬ ‫גזירה אינסוף פעמים וכל הנגזרות שלה הן‬ ‫כיוון שפונקציה‬

‫‪.‬‬ ‫בפרט מקבלים‬

‫!‬ ‫!‬

‫עבור‬ ‫או‬
‫‪14‬‬ ‫כיצד להעריך שגיאה בחישוב זה?‬
‫זוגית‪ ,‬אז כל המקדמים של חזקות אי‪-‬זוגיות בפולינום מקלורן שלה שוות‬ ‫הערות‪ :‬אם פונקציה‬
‫לאפס‪ ,‬לכן הפולינום כולל רק חזקות זוגיות‪.‬‬

‫אי‪ -‬זוגית‪ ,‬אז בפולינום מקלורן שלה כולל רק חזקות אי זוגיות‪.‬‬ ‫אם פונקציה‬

‫הינו פולינום טיילור של ‪,‬‬ ‫‪ ,‬כאשר‬ ‫נרשום נוסחה מקורבת‬

‫𝟎𝒙 𝒇‬ ‫𝟎𝒙 𝒇‬ ‫𝒇‬ ‫𝟎𝒙‬ ‫𝟐‬ ‫𝟎𝒙 )𝒏(𝒇‬ ‫𝒏‬

‫‪,‬‬ ‫𝒏‬ ‫𝟎‬ ‫𝟎‬ ‫𝟎‬
‫!𝟎‬ ‫!𝟏‬ ‫!𝟐‬ ‫!𝒏‬

‫שגיאת חישוב‪.‬‬ ‫‪ ,‬כאשר משמעות של‬ ‫בצורה הבאה‪:‬‬

‫נקראת השארית ה‪– -‬ית של פולינום טיילור‬ ‫הגדרה ‪ .3‬פונקציה‬

‫בסביבת‬ ‫של‬ ‫מסדר‬

‫‪.‬‬ ‫אז‬ ‫פעמים בסביבת‬ ‫גזירה‬ ‫טענה‪ :‬אם פונקציה תהי‬

‫→‬
 ‫בסביבה זו קיימת‬ ‫‪ .‬אזי לכל נקודה‬ ‫פעמים בסביבת‬ ‫גזירה‬ ‫משפט ‪ .3‬תהי‬

‫‪.‬‬ ‫כך ש‪-‬‬ ‫לבין‬ ‫בין‬ ‫נקודה‬

‫!‬

‫לצורת שארית זו קוראים השארית בצורת לגרנזי כיוון שמוכחים אותה ע"י משפט של לגרנז'‬
‫שלמדנו‪ .‬בנוסף‪ ,‬משפט ‪ 3‬הינו הכללה של משפט של לגרנג'‪.‬‬
‫פיתוחי מקלורן מוכרים‬
 ‫חקירה של פונקציה‬
‫‪ ,‬חקירתה שלה נעשתה לפי שלבים הבאים‬ ‫בהינתן פונקציה‬

‫‪ .1‬מציאת תחום הגדרה של הפונקציה‪.‬‬

‫‪ .2‬בדיקת תכונות מיוחדות )זוגיות\אי זוגיות‪ ,‬מחזוריות‪ ,‬מציאת‬
‫נק' חיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬
‫‪ .3‬מציאה ומיון נק' אי רציפות‪ ,‬מציאת אסימפטוטות )אנכיות‬
‫ומשופעות(‬
‫‪ .4‬מציאת תחומי עליה וירידה‪ .‬נק' קיצון מקומי‪.‬‬
‫‪ .5‬מציאת נק' קיצון מוחלט בתחום ההגדרה‪.‬‬
‫‪ .6‬מציאת תחומי קמירות ונקודות פיתול‪.‬‬
‫‪ .7‬ציור סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫נקראת‪:‬‬ ‫‪ .‬הנקודה‬ ‫מוגדרת בסביבת הנקודה‬ ‫הגדרה‪ :‬תהי פונקציה‬
‫;‬ ‫𝟎‬ ‫מהסביבה מתקיים‬ ‫אם לכול‬ ‫א‪ .‬נקודת מקסימום )לוקלי או מקומי( של‬
‫‪.‬‬ ‫𝟎‬ ‫מהסביבה מתקיים‬ ‫אם לכול‬ ‫ב‪ .‬נקודת מינימום )לוקלי או מקומי( של‬
‫לנקודות מקסימום ומינימום מקומי קוראים נקודות קיצון של הפונקציה‪.‬‬
‫וגזירה בנקודת קיצון‬ ‫מוגדרת בקטע הפתוח‬ ‫משפט של פרמה‪ :‬אם פונקציה‬
‫‪.‬‬ ‫של הפונקציה‪ ,‬אז‬
‫משפט של פרמה נותן תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיצון‬
‫הגדרה ‪ :4‬תהי )‪ f (x‬פונקציה המוגדרת בסביבת הנקודה ‪ .x0‬הנקודה ‪ x0‬נקראת נקודה‬
‫חשודה לקיצון מקומי של הפונקציה‬
‫אם פונקציה ‪ f‬או לא גזירה בנקודה זו ‪ ,‬או גזירה ומתקיים ‪f ’(x0) = 0‬‬
 ‫מסקנה ממשפט לגרנג'‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ ,‬גזירה בקטע הפתוח‬ ‫רציפה בקטע הסגור‬ ‫תהי פונקציה‬
‫קבועה בקטע )‪ (a,b‬אם ורק אם ‪ f ' (x)= 0‬לכל ‪ x‬בקטע פתוח )‪.(a,b‬‬ ‫)א(‬
‫)‪ f ' (x‬לכל ‪ x‬בקטע פתוח )‪.(a,b‬‬ ‫מונוטונית עולה ב‪ (a,b) -‬אם ורק אם ‪0‬‬ ‫)ב(‬
‫)‪ f ' (x‬לכל ‪ x‬בקטע פתוח )‪.(a,b‬‬ ‫מונוטונית יורדת ב‪ (a,b) -‬אם ורק אם ‪0‬‬ ‫)ג(‬

‫מיון נקודות חשודות לקיצון‬

‫משפט ‪ .4‬תהי ‪ x0‬נק' חשודה של פונקציה ‪ .f‬אם ‪ f‬רציפה בסביבת ‪ x0‬וגזירה בה‪ ,‬אז‪:‬‬

‫‪ ,‬אז ‪ x0‬היא נקודת מינימום מקומי של ‪.f‬‬ ‫אם הנגזרת )‪ f ’(x‬מחליפה סימן מ‪ (-) -‬ל‪ (+) -‬ב‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ,‬אז ‪ x0‬היא נקודת מקסימום מקומי של ‪.f‬‬ ‫אם הנגזרת )‪ f ’(x‬מחליפה סימן מ‪ (+) -‬ל‪ (-) -‬ב‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ,‬אז ‪ x0‬אינה נקודת קיצון מקומי של )‪.f (x‬‬ ‫אם הנגזרת )‪ f ’(x‬אינה מחליפה סימן ב‪-‬‬ ‫‪‬‬
 ‫קמירות של פונקציה ונקודות פיתול‬

‫‪.‬‬ ‫הגדרה ‪ :5‬תהי פונקציה ‪ .f‬אם ‪ f‬רציפה בקטע פתוח‬

‫אם לכל שתי נקודות של הקטע‬ ‫אומרים שפונקציה ‪ f‬קמורה כלפי מעלה )קמורה( בקטע‬ ‫‪‬‬

‫המיתר המחבר את הנקודות המתאימות על הגרף נמצא מעל גרף הפונקציה ‪. f‬‬

‫אם לכל שתי נקודות של הקטע‬ ‫אומרים שפונקציה ‪ f‬קמורה כלפי מטה )קעורה( בקטע‬ ‫‪‬‬

‫המיתר המחבר את הנקודות המתאימות על הגרף נמצא מתחת גרף הפונקציה ‪. f‬‬
‫מחליפה את כיוון הקמירות שלה‬ ‫היא נקודת פיתול של הפונקציה אם‬ ‫אומרים שנקודה‬ ‫‪‬‬
‫‪.‬‬ ‫בנקודה‬
 ‫‪ .‬אזי‬ ‫משפט ‪) .5‬תנאי שקול לקמירות( תהי פונקציה ‪ f‬גזירה בקטע פתוח‬
‫)א( היא קמורה כלפי מעלה בקטע הזה אם ורק אם ישר משיק בכל נקודה של הקטע נמצא מתחת‬
‫לגרף הפונקציה‪.‬‬
‫)ב( היא קמורה כלפי מטה בקטע הזה אם ורק אם ישר משיק בכל נקודה של הקטע נמצא מעל גרף‬
‫הפונקציה‪.‬‬
 ‫‪ .‬אזי‬ ‫משפט ‪ .6‬תהי פונקציה ‪ f‬גזירה פעמיים בקטע פתוח‬
‫‪.‬‬ ‫)א( היא קמורה כלפי מעלה בקטע הזה אם ורק אם בכל נקודה בקטע ‪ I‬מתקיים‬
‫‪.‬‬ ‫)ב( היא קמורה כלפי מטה בקטע הזה אם ורק אם בכל נקודה בקטע ‪ I‬מתקיים‬

‫‪ ,‬ונגזרת שנייה שלה מחליפה סימן‬ ‫מסקנה‪ :‬אם פונקציה ‪ f‬גזירה פעמיים בסביבת הנקודה‬
‫היא נקודת פיתול של ‪.‬‬ ‫בנקודה זו אז‬
‫המסקנה הזו מאפשרת להגדיר נקודות חשודות לפיתול‪ :‬אלו הנקודות בהן הנגזרת מסדר שני‬
‫של ‪ f‬שווה לאפס או לא קיימת‪.‬‬
 ‫קיצון מוחלט‬
‫המשפט השני של ויירשטראס פונקציה רציפה בקטע סגור מקבלת בו את הערך המינימלי שלה‬
‫ואת הערך המקסימלי שלה ‪M  f x1   max f x ‬‬ ‫‪m  f  x 0   min f  x ‬‬
‫‪xD‬‬ ‫‪x D‬‬

‫את הערך המקסימלי )מוחלט( או את‬ ‫מסקנה נניח שפונקציה ‪ f‬מקבלת בנקודה‬
‫הערך המינימלי )מוחלט(‪ .‬אז מתקיימת אחת משתי האופציות‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫או‬ ‫היא קצה של הקטע‪ ,‬כלומר‬ ‫‪ .1‬או‬

‫ואז היא נקודת קיצון מקומי‪.‬‬ ‫‪ .2‬או‬