‫סיכום מצגות‪ :‬שיטות מחקר איכותני‬

‫איכותני =‬
‫האיכויות של הדברים‪.‬‬ ‫•‬
‫תהליך ומשמעות שאינם נמדדים‪.‬‬ ‫•‬
‫הבניית המציאות‪.‬‬ ‫•‬
‫היחסים בין החוקר למה ‪ /‬למי שנחקר‪.‬‬ ‫•‬
‫אילוצים‪/‬הקשרים מצביים מעצבים‪.‬‬ ‫•‬
‫חוויות חברתיות‪.‬‬ ‫•‬
‫בעוד שבמחקר כמותי עוסקים במספרים‪ ,‬במחקר איכותני עוסקים במשמעויות‪ .‬ומשמעויות ניתן להפיק באמצעות שפה‪,‬‬
‫התנהגות ופעולות"‪.‬‬
‫מחקר איכותני היא פעילות בתוך הקשר‪ ,‬אשר ממקמת את החוקרת בעולם‪ .‬היא מורכבת ממערך של פרקטיקות‬
‫ופרשנויות שהופכות את העולם לנראה‪ ,‬על ידי מערך של ייצוגים (רשימות שדה‪ ,‬ראיונות‪ ,‬שיחות‪ ,‬תצפיות)‪.‬‬

‫מאפייני מחקר איכותני‬

‫נטורליסטי ‪ ‬‬ ‫•‬
‫מתמקד בפרט ‪ ‬‬ ‫•‬
‫דינאמי‪ ,‬גמיש ומתפתח‬ ‫•‬
‫פרשני‬ ‫•‬
‫הוליסטי‪ ‬‬ ‫•‬
‫רפלקסיבי (סובייקטיביות מודעת)‬ ‫•‬
‫אתי ‪ ‬‬ ‫•‬

‫מה חוקרים איכותניים עושים?‬

‫צופים באירועים יומיומיים ויוצאי דופן בסביבה הטבעית‪.‬‬ ‫•‬
‫מעורבים עם האנשים שמשתתפים במחקר‪.‬‬ ‫•‬
‫מתקרבים לנקודת ראות פנימית תוך שמירה על מרחק של אדם חיצוני‪.‬‬ ‫•‬
‫מייצרים נתונים בצורה של רשימות כתובות‪.‬‬ ‫•‬
‫רואים אירועים באופן הוליסטי ואישי בהקשר חברתי‪.‬‬ ‫•‬
‫מפתחים אמפטיה למשתתפים‪ ,‬ולא רק מתעדים עובדות אובייקטיביות‪.‬‬ ‫•‬
 ‫שמים לב להיבטים מפורשים ומרומזים של התרבות‪.‬‬ ‫•‬
‫צופים בתהליכים חברתיים מתמשכים מבלי להפריע‪ ,‬להפר או לכפות נקודת מבט חיצונית‪.‬‬ ‫•‬

‫מדוע מחקר איכותני?‬

‫עלייה במספר המחקרים האיכותניים במדעי החברה וההתנהגות‪.‬‬ ‫•‬
‫סוגה מתאימה ורלבנטית לעוסקים במקצועות המטפלים באנשים‪.‬‬ ‫•‬
‫התמודדות עם 'השטח'‪.‬‬ ‫•‬
‫צורך בהערכה שאינה רק כמותית‪.‬‬ ‫•‬

‫מחקר איכותני ועבודה סוציאלית‬

‫רלבנטיות ודמיון למרות ההבדל במטרות‬
‫תפיסה של שותפי המחקר‬ ‫•‬
‫לגיטימיות לחוויות סובייקטיביות‬ ‫•‬
‫תהליך מתפתח וגמיש‬ ‫•‬
‫התפתחות מחשבתית‬ ‫•‬
‫ראייה הוליסטית‬ ‫•‬
‫כלים ומיומנויות מוכרים‬ ‫•‬
‫רפלקציה‬ ‫•‬

‫מחקר איכותני כמוזיקת ג'אז‬

‫ללא תווים מדוייקים‪.‬‬ ‫•‬
‫מבני עומק‪ ,‬ואקורדים מתפתחים‪  .‬‬ ‫•‬
‫פרדוקסים של מבנה וחופש‪.‬‬ ‫•‬
‫אופי של אלתור‪.‬‬ ‫•‬
‫מעוצב ע"י המשתתפים בו‪.‬‬ ‫•‬
‫מטפורות נוספות‪ -‬בריקולר ויוצר שמיכת טלאים‪.‬‬
‫דימויים של מחקר איכותני – לוקחים חלקים של מציאות שפוגשים במחקר ויוצרים יצירה‪ .‬מכניסים אליו‬
‫קולות שונים ונקודות מבט שונות‪.‬‬
 ‫חוקר איכותני‪ -‬אומן שמחבר דימויים‪ ,‬תופר‪ ,‬עורך ומחבר יחד חתיכות של מציאות‪.‬‬ ‫•‬
‫ביצירה המורכבת הזו נשזרים יחד קולות שונים‪ ,‬פרספקטיבות שונות‪ ,‬נקודות ראות מגוונות‪.‬‬ ‫•‬

‫פרדיגמות איכותניות‬
‫תרומות אידיאולוגיות‬
‫פוסט‪-‬מודרניזם‬ ‫‪‬‬

‫תיאוריה ביקורתית‬ ‫‪‬‬

‫פמיניזם‬ ‫‪‬‬

‫מחקר‬ ‫‪‬‬

‫איך עושים מחקר‬ ‫‪‬‬

‫שיטות מחקר‬ ‫‪‬‬

‫הבדלים בין שיטות מחקר שונות‬ ‫‪‬‬

‫ביקורת שהובילה מכמותני לאיכותני‬

‫איפה‬ ‫איפה ההקשר ?‬

‫המשמעות‬
‫איפה‬
‫חולשת‬ ‫המקרה‬
‫תיאוריה‬
‫הפרטי?‬

‫איפה‬ ‫איפה‬
‫הרלבנטיות?‬ ‫החוקרת?‬

‫דילמת אתיק‪-‬אמיק‬
 ‫פרדיגמה‬
‫מערך של אמונות יסוד אשר מייצג ראיית עולם ומכוון את המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מגדירה עבור החוקר מה כולל המחקר ומה נשאר מחוץ לגבולות החקירה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מסגרת פרשנית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המצע שעליו מחקר מובנה‬ ‫‪‬‬

‫פרדיגמות מחקר‬
‫פרדיגמה (פוסט) פוזיטיביסטית‬ ‫‪‬‬

‫כמותית‬
‫פרדיגמה פרשנית‪-‬הבנייתית‬ ‫‪‬‬

‫פרדיגמה ביקורתית‬ ‫‪‬‬

‫איכותנית‬

‫שאלות שמגדירות פרדיגמות‬

‫אונטולוגיה‪ -‬אופי המציאות? מה קיים?‬ ‫‪‬‬

‫אפיסטמולוגיה ‪ -‬מה זה ידע‪/‬מדע? איך אנו יודעים את מה שיודעים? יחסים בין חוקר לבין מה שנחקר‪ .‬תורת‬ ‫‪‬‬
‫ההכרה‪.‬‬
‫מתודולוגיה‪ -‬כיצד חוקרים?‬ ‫‪‬‬

‫פרדיגמה (פוסט) פוזיטיביסטית‬

‫פוזיטיביזם במובן של המחקר כפי שהיה נהוג במשך שנים רבות‪ .‬חוקרים שמאמצים כלים מדעיים כדי להבין את‬
‫העולם‪.‬‬
‫אונטולוגיה ‪ -‬קיימת מציאות אובייקטיבית‪ ,‬מדידה וניתנת לתיעוד‪ .‬ריאליזם נאיבי‪( .‬נאיבי כי ביקורתיים כלפי‬ ‫‪‬‬
‫העמדה שיש מציאות אחת‪).‬‬
‫אפיסטמולוגיה ‪ -‬אובייקטיביים ביחס למה שנחקר‪ ,‬מחקר כגילוי המציאות‪ ,‬כגילוי ידע‪ .‬אפיסטמולוגיה‬ ‫‪‬‬
‫דואלית (שני דברים‪ :‬יש את המציאות ויש את החוקרת‪ 2 .‬דברים שמתקיימים בנפרד)‪ .‬הממצאים הם אמת‪.‬‬
‫מתודולוגיה דדוקטיבי‪ ,‬רדוקציה ובידוד משתנים‪ .‬מחפש חוקיות וסיבתיות‪ .‬אימות השערות‪ ,‬שיטות כמותיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דדוקטיבי‪ -‬לקחת תאוריה‪ ,‬לגזור השערה ולאושש‪/‬להפריך אותה‪ .‬דרך ניסוי‪ /‬דרך מניפולציה‪ .‬זו המחשבה שיש מאחורי‬
‫מחקרים כמותיים‪.‬‬
‫מהפרדיגמה הזו יוצא המחקר הכמותי‪.‬‬

‫מערך המחקר המקובל במחקר כמותי‬

‫הצגת השערות (תיאוריה)‬
‫בדיקתן באופרציה מסוימת (מניפולציה ושליטה)‬
‫אישוש או הפרכתן של התיאוריות בצורה אמפירית‬
‫דדוקציה (הסקה מלמעלה למטה – מהכלל אל הפרט)‬
‫(במחקר איכותני לא יוצאים עם השערות לשטח‪ ,‬לא בודקים השערות‪ .‬מתחילים מהפרט ומנסים להגיע לאמירה שהיא‬
‫יותר כללית)‪.‬‬

‫פרדיגמה פרשנית‪ -‬הבנייתית‬

‫אונטולוגיה ‪ -‬המציאות היא הבנייה חברתית‪ .‬אין מציאות בנפרד מהתופס אותה‪ .‬מציאויות רבות‬ ‫‪‬‬
‫וסובייקטיביות‪.‬‬
‫רלטיביזם– יש מציאויות שונות‪ ,‬המציאות היא יחסית‪ .‬היא תלויה בדברים רבים‪ .‬יש מציאויות מקומיות‪ .‬דברים‬
‫שונים מעצבים את המציאות שלנו‪.‬‬
‫אפיסטמולוגיה ‪ -‬אין הפרדה בין החוקר לבין מה שנחקר‪ .‬יחס הוליסטי‪ .‬עולם מורכב‪ .‬מחקר כייצור ידע‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דיאלוגית‪ .‬הממצאים מתהווים‪.‬‬

‫מתודולוגיה ‪ -‬קרובים להבניה‪ ,‬בתוך הקשר‪ .‬אינדוקטיבי‪ .‬החוקר ככלי לאיסוף מידע‪ .‬לא שליטה במציאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מספר קטן של משתתפים‪ ,‬ספירלי‪ ,‬חיפוש משמעות‪.‬‬
‫פרשנית‪.‬‬
‫הרמיונטיקה – היכולת שלי לפרש‪ .‬להסתכל על החיים ולעשות פרשנות‪ .‬לחפש את המשמעות ולהבין אותה‪ .‬בתוך‬
‫האינטראקציה בין החוקרת למשתתפים יש הבניות שחשוב להבין‬

‫פרדיגמה ביקורתית‬
‫אונטולוגיה ‪ .-‬הבניה‪ ,‬עם דגש על תהליכים היסטוריים ומבני כח‪ .‬רלטיביזם (ריאליזם) היסטורי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אפיסטמולוגיה ‪ -‬מחקר כפעולה פוליטית‪ .‬בחירת עמדה‪ .‬חשיפת התנאים שמגבילים את הסטטוס קוו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אפשרות למו"מ‪ .‬ממצאים מתווכי ערכים‪.‬‬

 ‫מתודולוגיה – עזרה פוטנציאלית לקבוצות מודרות‪ ,‬דגש על הרפלקציה‪ ,‬יותר שותפות‪ ,‬מחקרים עם ולא על‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דיאלוג דיאלקטי‪ -‬דיאלוג עם המרואיינים‪ ,‬איך מכניסים את הפרשנות למתודולוגיה‪.‬‬

‫תאוריות ביקרותיות רבות עוסקות במאבקים חברתיים‪ ,‬אי שיוויון וחיפוש אחר מאבקים חברתיים‪ .‬עיסוק רב באופן בו‬
‫ידע נוצר בעקבות אי שיוויון‪ .‬איך קבוצות מוחלשות משתלבות בתהליך ייצור הידע או התנגדות למשהו מסוים‬
‫כל מה שנאמר בפרדיגמה ההבנייתית נכון גם לפרדיגמה הזו – אין אמת אחת‪ ,‬יש רצון להתקרב להבנייה‪ .‬ההבדל‬
‫ביניהן הוא הדגש הביקורתי של הפרדיגמה הביקורתית‬
‫כשמדברים על שאלת האונטולוגיה – מדברים על מציאות שהיא הבנייה‪ .‬עלינו להסתכל על תהליכים היסטוריים‪,‬‬
‫לבחון איך אנחנו תופסים הבניות מסוימות באופן טבעי לעומת אחרות‪ .‬ההבנייה נוצרה על ידי אנשים בתוך מרחב שיש‬
‫בו יחסי כוח‪ .‬לא כל ההבניות מתקיימות כל הזמן‪ ,‬יש הבניות שהן מוגבלות בגלל תהליכים היסטוריים ומבני כוח‪ .‬הדגש‬
‫הוא על תהליכים היסטוריים ומבני כוח‪ .‬איך הקבוצות החזקות מעצבות מציאות שנראית לנו טבעית‪.‬‬
‫רלטיביזם (ריאליזם) היסטורי ‪ -‬איך המציאות המובנית התעצבה ע"י קבוצות כוח וערכים מסוימים שנראים ממשיים‬
‫וטבעיים עם הזמן‪ .‬איך הכוח משתתף בתוך התהליך הזה?‬
‫אפיסטמולוגיה – התפיסה של הפרדיגמה הביקורתית היא שהמחקר הוא אקט פוליטי‪ .‬המציאות היא מובנית ויש מבני‬
‫כוח (קבוצות חזקות וקבוצות חלשות)‪ .‬והמחקר עושה משהו בשיח הקיים (מחזק‪ ,‬משנה או מתנגד)‪ .‬עושים מחקר‬
‫מעורב‪ ,‬לא עומדת מהצד‪ .‬המטרה היא לחשוף את המבנים ואת יחסי הכוח שמעצבים לנו את הסטטוס קוו‪ .‬המחקר הוא‬
‫פעולה‪.‬‬
‫ידע אף פעם לא מנותק ותלוש מערכים כמו אמונות‪ ,‬מוצא‪ ,‬מגדר‪ ...‬כל אלו מעצבים את המחקר‪ .‬הממצאים קשורים‬
‫לערכים במחקר‪ ,‬צריך לבחון באיזה אופנים‪.‬‬
‫אפשרות למו"מ – החוקרת והמרואיינים נמצאים בתהליך של הבנה מחדש של הנושא הנחקר‪ .‬בתוך המפגש בין‬
‫החוקרת למרואיינים יש דרישה לעימות אישי של פרשנויות שקיימות מצד כל אחד לגבי הערכים השונים‪.‬‬
‫במחקר ביקורתי התפיסה היא שהמחקר צריך ויכול לשנות ולעזור לקבוצות מודרות‪.‬‬

‫מחקר איכותני‬ ‫מחקר כמותני‬

‫מציאויות מרובות‬ ‫אחת‪ ,‬בלתי תלויה בחוקר‪ ,‬ניתנת‬ ‫המציאות‬
‫מציאות כהבנייה חברתית‬ ‫לחקירה אובייקטיבית‬
‫סובייקטיבית‬
‫סובייקטיביות מודעת‬ ‫צריך לשמור על ריחוק‪ .‬ניטרליות‬ ‫החוקר ביחס למחקר‬
‫תיאור סובייקטיבי‬ ‫תיאור אובייקטיבי‬
‫מעורבות אישית‬ ‫אינו מעורב בנושא הנחקר‬
‫רפלקטיבית‬
‫תיאור‪ ,‬ניתוח והבנייה של משמעויות‬ ‫אישוש‪ /‬הפרכת השערות הכללה‪,‬‬ ‫מטרת המחקר‬
‫והבנתן‪.‬‬ ‫ניבוי‪ ,‬הסבר סיבתיות‬
‫עניין בתהליך ולא רק בתוצר‬
‫יצירת השערות וקטגוריות‬ ‫בדיקת הנחות המבוססות על עובדות‬ ‫השערות‬
‫הידע נוצר באמצעות תהליכים‬ ‫או חוקים (גילוי המציאות)‬
‫הבנייתיים‬
‫אינדוקציה‪.‬‬ ‫דדוקציה‪.‬‬ ‫מהלך המחקר‬
 ‫מחקר בעל אופי מתהווה‬
‫גמיש וכללי‪,‬‬ ‫מובנה ומפורט‬ ‫המחקר‬
‫שלבי הביצוע נבנים בהתאם‬ ‫שלבי הביצוע ידועים מראש‬
‫להתפתחות המחקר‬
‫קטן ובלתי‪-‬מייצג‪,‬‬ ‫גדול ומוגדר‪ ,‬אקראי ומייצג‬ ‫מדגם‬
‫אין קבוצת ביקורת‬
‫נבנה על פי נושא המחקר‬
‫משא ומתן פרשני‪ ,‬הנחקרים ‪-‬‬ ‫אינסטרומנטליים‪ ,‬הנחקרים‬ ‫יחסי חוקר‪-‬נחקר‬
‫'משתתפים'‬ ‫מכונים 'נחקרים'‬
‫(‪ )participants‬ונתפסים‬ ‫(‪ )subjects‬ונתפסים כאובייקטים‬
‫כסובייקטים‬ ‫לחקירה‬
‫ראיונות‪ ,‬תצפיות‪ ,‬טקסטים‪ ,‬יומן‬ ‫סקרים‪ ,‬שאלונים‪ ,‬ניסויים‬ ‫כלים‬
‫חוקר ועוד‬
‫תיאוריים‬ ‫כמותיים‬ ‫נתונים‬
‫ניסוח אישי‬
‫משתנים הניתנים לבידוד‪ ,‬להפעלה‬
‫רציפים‬
‫ולמדידה‪.‬‬
‫ניתוח נתונים (‪Atlas, Narralizer,‬‬
‫ניתוח נתונים סטטיסטי (‪)SPSS‬‬
‫‪)Nvivo‬‬

‫מחקר הוא ניסיון שיטתי ומוקפד לייצר ידע שהוא אמין ומהימן‪.‬‬
‫אז אחד מול השני ואולי אחד עם השני‬ ‫‪‬‬

‫שיטות משולבות (‪)Mixed methods‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ Q‬או ‪ – q‬באות קטנה זו דרך לבטא את הביקורת‬ ‫‪‬‬

‫אפשר לחבר או לשלב ביניהן‪ .‬יכול להיות בכל מיני וארציות‪ -‬מישהו שהשתמש בנתונים איכותניים כדי להסביר‬
‫ממצאים כמותיים‪ .‬או שרוצים לקחת נושא איכותני ולבדוק אותו באמצעי כמותי‪.‬‬
‫ביקורת – הרבה מהמחקרים המשולבים הם מחקרים שבעלי כיוון עיקרי אחד‪ ,‬לרוב איכותני‪ ,‬ומוסיפים בקטנה משהו‬
‫כמותי‪.‬‬

‫דם רע בין המחנות‬

‫המתקפה הפוזיטיביסטית‬
‫מחקר איכותני חדש‬
‫מסווה ניסיון לתת עדיפות‬
‫הוא בדיון ולא מדע‪.‬‬
‫לאמת אחת על פני אחרת‪.‬‬
‫הטקסטים האומנותיים‬
‫הם מות המדע‬
‫האמפירי‪.‬‬
 ‫אז מה נשאר לנו‬
‫אולי זה לא שנשאר כלום אלא שנשאר לנו הרבה‪ .‬הרבה מציאויות‪ ,‬הרבה אמיתות‪ ,‬הרבה סיפורים‪ ,‬הרבה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם נשאר הרבה‪ ,‬אז אולי יש לנו אפשרות וחופש לבחור‪.‬‬
‫ואולי באקדמיה יש מקום להרבה ידעים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כבר לא ניתן לראות מהלך איכותני כמשהו שנעשה מפרספקטיבה פוזיטיביסטית נטרלית או אובייקטיבית‪( .‬כך‬ ‫‪‬‬
‫למשל מעמד מגדר אתניות מעצבים את החקירה והופכים את המחקר לתהליך רב תרבותי)‪.‬‬

‫מסורות מחקר איכותניות‬

‫אתנוגרפיה‬
‫פרדיגמה (פילוסופיה)‬ ‫‪‬‬

‫(מסגרת מתודולוגית)‬ ‫מסורת‬ ‫‪‬‬

‫(כלי איסוף הנתונים)‬ ‫שיטה‬ ‫‪‬‬

‫התמקדות במסורת – מסורת מחקרית‪ .‬לפעמים מכונה אסטרטגיה מחקרית או מסגרת מתודולוגית‪ .‬מתייחס לסוגים של‬
‫מחקר איכותני‪.‬‬
‫כשקוראים מאמרים של מחקר איכותני יש חלוקות שונות‪ .‬לרוב חוקרים מתמקדים במסורת אחת‪ .‬לפעמים יש שילוב‬
‫של ‪ 2‬או שלא יהיה כתוב דבר‪ .‬לפעמים יהיה כתוב רק מסורת ולא יהיה כתוב פרדיגמה‪.‬‬

‫מספר מסורות מחקר‬

‫מסורת = מסגרת מחקרית למחקר‬ ‫‪‬‬
‫מסורות רבות ומגוונות‬ ‫‪o‬‬
‫חלוקות ותפיסות שונות‬ ‫‪o‬‬
 ‫מחקר אתנוגרפי‬
‫מסורת מחקרית המקושרת בעיקר עם אנתרופולוגיה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מחקר שמספק תיאור ופירוש של קבוצה‪/‬מערכת חברתית או תרבותית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יחידת הניתוח היא הקבוצה או החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התהליך דורש שהייה ממושכת מאוד בשדה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שני יסודות באתוס האתנוגרפי‬

‫רלטיביזם תרבותי‬ ‫‪‬‬

‫הוליזם‬ ‫‪‬‬

‫רלטיביזם = כשאני מסתכלת על קבוצה שהיא לא שלי‪ ,‬איך אני מתארת את החברה הזאת ומשקפת את הייחודיות שלה‬
‫מבלי לשפוט ומבלי לפרש לפי הדברים שאני רגילה אליהם‪.‬‬

‫האתנוגרף עורך תצפיות ממושכות‪ ,‬וממרחק קטן‪ ,‬על קבוצות חברתיות ספציפיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לא רק לתאר התנהגות של חברי הקבוצה‪ ,‬אלא להבין את התרבות של הקבוצה מבפנים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לא רק מחוות בודדות‪ ,‬אלא מכלול הנורמות‪ ,‬הערכים והכללים המסדירים את ההתנהגות בקבוצה ונותנים לה‬ ‫‪‬‬
‫משמעות‪.‬‬
‫יחידת הניתוח היא הקבוצה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫החוקר האתנוגרפי עוסק בעבודת שדה‪ .‬לרוב‪ ,‬דרך תצפית משתתפת‪ ,‬וראיונות על נושאים שעולים תוך כדי‬ ‫‪‬‬
‫התצפיות‪.‬‬
‫החוקרת נכנסת אל השדה‪ ,‬והקבוצה דרך "שומרי סף"‪ .‬היא גם נעזרת באינפורמנטים שיכולים לספק מידע‬ ‫‪‬‬
‫חשוב לגבי הקבוצה‪.‬‬
‫חשיבות להדדיות בין החוקרת למשתתפים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התוצר הסופי = פורטרט תרבותי הוליסטי של הקבוצה שמציג פרספקטיבות ‪.emic & etic‬‬ ‫‪‬‬

‫התוצר בדרך כלל ניתן בצורה של סיפור‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מורכבות תפקיד החוקר האתנוגרף‬

‫החוקר הוא כלי‪ ,‬המדיום דרכו עוברת האתנוגרפיה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אבל לא רק חוקר‪ ,‬אלא גם חלק מן הסביבה‪/‬השדה‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫מחויבות כפולה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלות של ייצוג‪ ,‬אחריות וכח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לא רק מסורת שמשתמשים בה לתאר קהילות אלא שימוש בה כדי לאפשר מבט הוליסטי‪ ,‬באמצעות עבודת שדה‪ ,‬מתן‬
‫תמונה רחבה ומפורטת‪.‬‬

‫פנומנולוגיה‬
‫פרספקטיבה פילוסופית וסוציולוגית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעוניינת לתאר את החוויה האנושית הבסיסית (‪ )Lived experience‬של תופעה (‪ .)phenomena‬מסוימת‬ ‫‪‬‬
‫עבור פרטים‪.‬‬
‫"איך אנשים תופסים את זה‪ ,‬מתארים את זה‪ ,‬מרגישים ביחס לזה‪ ,‬שופטים את זה‪ ,‬זוכרים את זה‪ ,‬נותנים לזה‬ ‫‪‬‬
‫משמעות ומדברים על זה עם אחרים" (‪)Patton, 2002‬‬
‫מדברים על משהו שמגיע בפילוסופיה‪ ,‬יש לזה ביטויים בסוציולוגיה ובחקר האומנות‪ .‬הבסיס הוא פילוסופי‪ .‬כזרם‬
‫פילוסופי זה משהו שצומח מתוך מחלוקות בפילוסופיה‪ ,‬מתוך מה אנחנו מכירים בדברים מסוימים (חושים‪ ,‬תודעה‪?)...‬‬
‫מדברת על זה שכל ידע בעולם מגיע דרך ההתנסות שלנו‪ .‬איך אנחנו כאנשים מייחסים משמעות לתופעה?‬
‫איך משהו הופך להיות משמעותי עבורי?‬
‫איך הוא מקבל מקום בתודעה שלי?‬
‫הפילוסופיה שלה היא התבוננות בהתנסות של אנשים‪ ,‬איך ההתנסות היומיומית שלנו מביא לנו להכרה של תופעות‬
‫מסוימות? מנסה לתאר את אותה חוויה אנושית בסיסית של אותה תופעה‪ .‬מה המשמעות של אושר עבור הורים‬
‫שכולים?‬
‫במחקר פנומנולגי מתעניינים באיך אנשים תופסים את התופעה המסוימת‪ .‬איך הם מרגישים ביחס לזה? איזה משמעות‬
‫הם נותנים לזה? איך מדברים על זה עם אנשים אחרים? איך הם זוכרים את זה?‬

‫לחזור אל הדברים עצמם‬ ‫‪‬‬

 ‫שימה בסוגריים של מה שידענו‬ ‫‪‬‬
‫חיפוש אחר מהות החוויה‬ ‫‪‬‬
‫המחקר מנסה להתחקות אחרי חוויות ומשמעות של דברים מסוימים‪.‬‬
‫הפנומנולוגיה מבקשת לחזור אל הדברים עצמם – איך משהו הופך להיות משמעותי בשבילנו?‬
‫בואו נשים את מה שאנחנו יודעים בסוגריים‪ ,‬את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים‪ ,‬כדי לנסות לחזור לבסיס של‬
‫הדברים‪ .‬החקירה מתקדמת ע"‪ H‬זה שאנחנו שמים בסוגריים ומשהים את מה שאנחנו יודעים על זה‪ .‬הניסיון הוא‬
‫להתבונן בחוויה של המרואיין‪.‬‬
‫אני כחוקרת הולכת לאנשים שחוו את החוויה הזאת‪ .‬להבין מה המשמעות הבסיסית של החוויה עבור האנשים שחווים‬
‫אותה‪.‬‬

‫מעלים שאלות שחוקרות את המשמעות של החוויה עבור פרטים‪ .‬לא רק דרך סיפור‬ ‫‪‬‬
‫בפרשנות –חיפוש משפטים שיכולים להצביע על אשכולות של משמעויות‪ ,‬כדי ליצור תיאור כללי של החוויה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבנה עמוקה יותר לגבי מהות החוויה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מה הדבר המרכזי עבור האנשים שחווים את החוויה הנחקרת? שואלים שאלות שיקחו לחוויה מזוויות שונות‪ ,‬לא ישר‬
‫דרך הסיפור האישי‬
‫לשבת עם מרואיין ולשאול שאלות שאפשר לשאול דרכן על החוויה ולהגדיר אותה‪.‬‬
‫השהיית הנחות מוקדמות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין מציאות או קיום שלא קשורים לחוויה הסובייקטיבית של האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוקרים אנשים שחוו את החוויה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין חיפוש אחרי 'אמת' אלא הבנת המשמעות של החוויה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ראיונות עומק‪ ,‬נרטיבים‪ ,‬סיפורי חיים‪ ,‬יומנים אישיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חווית אבהותם של גברים אלימים כלפי בת זוגם (פרל ופלד‪ :)2005 ,‬המחקר ניסה להבין מהי חווית האבהות של‬
‫גברים אלימים כלפי בת זוגם‪ ,‬ומהם הכוחות והתהליכים הפנימיים התורמים לעיצובה של חוויה זו‪ ...‬רצינו להגיע‬
‫לתיאור ראשוני רחב וכולל של חווית האבהות‪ ,‬על ממדיה השונים‪.‬‬
‫חווית החיים בצל הורה בעל מגבלה שכלית‪ -‬ושלר‪:2009 ,‬‬
‫מה המשמעות של היוולדות למשפחה בה לפחות אחד מההורים מאובחן כמתפקד בתחום בפיגור השכלי?‬
‫מה ההשלכות החברתיות של היוולדות להורה‪? ...‬‬
‫כיצד נתפס ההורה בעל הפיגור השכלי בעיני ילדיו?‬
‫מה המשמעות לקשר הורה‪-‬ילד בעיני הבוגרים‪?...‬‬
 ‫מה המשמעות של המשפחה המורחבת בחיי הבוגרים?‬

‫תיאוריה מעוגנת בשדה‬

‫שימוש בראיונות‪ ,‬תצפיות‪ ,‬ומסמכים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫איסוף מידע והשוואה בתהליך של 'השוואה מתמדת'‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פיתוח קטגוריות ידע וקישור שלהן זו לזו עד ל'רוויה של קטגוריות'‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫על בסיס זה – פיתוח טענות והשערות תיאורטיות – כלומר בניית תיאוריה‪  .‬‬ ‫‪‬‬
‫הנחות מרכזיות – לאנשים יש ידע סמוי‪ .‬בתוך נסיבות החיים שלהם‪ ,‬יש לקבוצת אנשים דברים שהם חושבים שהם‬
‫משותפים‪ .‬אני רוצה להבין באילו נסיבות הדברים המסוימים קורים‪.‬‬
‫תהליך של השוואה מתמדת‪ ,‬כל הזמן אוספת נתונים וחוזרת לספרות‪ .‬המוטיבציה היא לבנות משהו שיתן לנו את הקשר‬
‫בין תופעות מסוימות‪ ,‬באילו נסיבות משהו קורה באופן מסוים ולא אחר‪.‬‬

‫תהליך מעגלי של איסוף‪ ,‬ניתוח וספרות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דגימה תיאורטית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מדגיש הבניית הניתוח מלמטה למעלה על ידי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫יצירת קטגוריות שמסבירות את הנתונים‬ ‫‪‬‬

‫חיבור דוגמאות רבות ככל האפשר לקטגוריות‬ ‫‪‬‬

‫פיתוח הקטגוריות למסגרת תיאורטית‬ ‫‪‬‬

‫גם מסורת וגם תיאור של שיטת ניתוח‬

 ‫מחקר נרטיבי‬
‫נרטיב‬
‫דמות‪ ,‬עלילה‪ ,‬סיבתיות‪ ,‬זמן‪.‬‬ ‫•‬
‫יחידת שיח מובחנת שהאירועים סדורים בה ברצף ויש לה התחלה אמצע וסוף‪.‬‬ ‫•‬
‫שרשרת ארועים שקשורים לינארית לאורך ציר זמן‪.‬‬ ‫•‬
‫לא רק רצף ארועים אלא תהליך של יצירת משמעות‪.‬‬ ‫•‬
‫תשובה רציפה של אדם לשאלה המזמינה סיפור‪ ,‬ללא התערבות המראיין‪.‬‬ ‫•‬
‫אני יוצרת משמעותיות שונות לסיפור‪ ,‬רוצה להגיד משהו על מה ששואלים אותי‪ .‬ההגדרה המרכזית שמעניינת אותנו‬
‫היא‪ :‬תשובה רציפה של אדם לשאלה המזמינה סיפור‪ ,‬ללא התערבות המראיין‪ .‬התרגום של זה הוא שאנחנו שואלים‬
‫שאלה גדולה שמזמינה סיפור‪ ,‬ואז להיות בשקט ולא להגיב כלל‪ .‬לאפשר לאדם לייצר את הסיפור שלו‪.‬‬
‫מחקר שבנוי על נרטיבים‪/‬סיפורים של אנשים‪.‬‬ ‫•‬
‫הנרטיב יכול להיות‬ ‫•‬
‫סיפור קצר ממוקד על אירוע או אדם מסוים‬
‫סיפור מורחב על היבט מתמשך משמעותי‬
‫נרטיב על כל מהלך חיי האדם‪.‬‬
‫הנחת היסוד‪ :‬הנרטיב הוא סכמה קוגניטיבית מרכזית שמקנה משמעות לעצמנו ולעולם (תובל‪ ,‬משיח וספקטור‬ ‫•‬
‫מרזל‪.)2010 ,‬‬

‫נרטיב גם מתאר מציאות וגם מעצב אותה‪( .‬היסטוריית חיים‪ ,‬סיפור חיים)‬ ‫•‬
‫סיפור מתקיים במרחב חברתי‪ ,‬תרבותי וכלכלי‪.‬‬ ‫•‬
‫גם אני כחוקרת מספרת סיפורים‪.‬‬ ‫•‬
‫מחקר נרטיבי‪ -‬מסורת מחקר ודרך לאיסוף וניתוח נתונים‪.‬‬ ‫•‬
 ‫יש המון דברים שאנחנו שומעים ובסוף אנחנו בוחרים סיפור אחד שאנחנו יכולים לספר על המחקר שלנו‪ .‬למה אני‬
‫נותנת קדימויות? באופן מודע ולא מודע אנשים עושים בחירות מה להכניס לסיפור‪ ,‬מה הם רוצים להכניס לסיפור חיים‬
‫שלהם‪.‬‬
‫מחקר איכותני הוא מחקר הבנייתי‪ .‬אנחנו לא מייחסים מעמד עליון למה שאנחנו אומרות‪ .‬גם התיאוריות הן סיפורים‬
‫בסופו של דבר לפי הגישה הנרטיבית (גם אני כחוקרת מספרת סיפורים)‪.‬‬

‫מספר נקודות מרכזיות‬

‫ראיה הוליסטית של האדם‪.‬‬ ‫•‬
‫רצון ללמד על ולהבין את החוויות המכוננות‪.‬‬ ‫•‬
‫חיפוש אחר נקודות מפנה בעקבותיהן משהו בחייו של האדם השתנה‪.‬‬ ‫•‬

‫שיקום במבחן העלייה (קנייפל ומירסקי‪)2015 ,‬‬

‫כיצד מתמודדים יוצאי ברה"מ תופסים את מחלת הנפש ואת שירותי השיקום המוצעים להם בקהילה? (שאלת‬ ‫•‬
‫המחקר)‬
‫באילו אסטרטגיות הם נוקטים מול תיוג חברתי ומהם מקורות התמיכה הפורמליים והבלתי פורמליים שלהם?‬ ‫•‬
 ‫ניתוח שיח‬
‫הכל מילים מילים מילים‪.‬‬ ‫•‬
‫אוסף מורכב של אמונות‪.‬‬ ‫•‬
‫תוצר חברתי‪-‬פוליטי שמבנה את הצורה בה אנו תופסים את המציאות‪.‬‬ ‫•‬
‫תמיד יש שיחים רבים‪.‬‬ ‫•‬
‫פונה‪/‬מטופל‪/‬קליינט – כל מילה יוצרת משמעות חדשה במרחב‪ .‬למילים הללו יש משמעויות‪.‬‬
‫כשאנחנו מדברים על ניתוח שיח זה מעלה שאלות רבות ‪:‬‬
‫איך אני תופסת את עצמי?‬ ‫•‬
‫איך אנו תופסים את העולם?‬ ‫•‬
‫איך מדברים על משהו?‬ ‫•‬
‫איך השיחים שלנו מבנים את עצמנו?‬ ‫•‬

‫הגדרות‬
‫בלשניות‪-‬יחסים ומבנה של יחידות שפה מעבר לרמת המשפט‪.‬‬ ‫•‬
‫פוקויאניות‪ -‬עיסוק בכח ובשליטה‪ ,‬הדרה והכללה (פוקויאניות= על שם מישל פוקו)‬ ‫•‬
‫ביניים‪ -‬שימוש בשפה בתוך הקשר‪.‬‬ ‫•‬

‫ניתוח משמעות השפה מעבר לנאמר במשפט הפשוט‬ ‫•‬

‫ההקשר הרחב יותר של הנאמר ויחסי הגומלין בין ההקשר למשמעות המפורשת‪.‬‬ ‫•‬
‫העיסוק ממוקד באופן בו אנשים מדברים‪ ,‬בניסיון להבין את הקשר בין השפה לתרבות‪ .‬איך פוגשים את זה בתוך‬
‫הטקסט של האנשים?‬

‫ניתוח שיח זה בעצם משפחה של שיטות אבל יש שתי מסורות עיקריות‪:‬‬

‫ניתוח שיחה – ‪Conversational Analysis‬‬ ‫‪.1‬‬
‫איך השיח מארגן סיטואציה‪ .‬אסטרטגיות בשימוש שיח ביומיום‪.‬‬
 ‫‪Future Talk - Discussing Hypothetical Situations with Prospective Adoptive Parents.‬‬
‫)‪Noordegraaf et al. (2008‬‬
‫כיצד שיחים של רווחה וצדק מתבטאים בשיחות ממסדיות בהן לעובדים הסוציאליים יש זהות מקצועית‬ ‫•‬
‫כפולה‪.‬‬
‫מנתח שיחות של עובדים סוציאליים ששואלים הורים מאמצים פוטנציאלים על מצבים היפותטיים‪.‬‬ ‫•‬
‫המאמר מנתח כיצד עו"סים מצליחים לשלב את בדיקת היכולות של הורים מאמצים פוטנציאליים‪ ,‬ובאותו זמן‬ ‫•‬
‫גם לעזור להם להפוך להורים מוכנים יותר‪ .‬במחקר ניתן לראות כיצד עובדים סוציאליים 'עושים' את תפקיד‬
‫"העוזר" ו"שומרי הסף" מבלי לומר זאת במפורש‪.‬‬

‫ניתוח שיח ביקורתי – ‪Critical Discourse Analysis‬‬ ‫‪.2‬‬

‫שיח כתוצר פוליטי‪ .‬למי יש את הכח לדבר‪ ,‬להגדיר אמת‪ .‬איך נמקם את עצמנו דרך השיחים? איך קבוצות שונות‬
‫משפיעות על השיחים? שימוש רב בטקסטים‪.‬‬
‫בין מיתוסים למדע" נרטיב האיידס בעיתונות הישראלית בשנים ‪ 1981-2007‬כדוגמא להבניה תרבותית‪( .‬קליין‪,‬‬
‫‪)2008‬‬
‫מחקר זה בוחן את תיאורי מחלת האיידס בשני סוגי עיתונות בישראל‬ ‫•‬
‫במאמר נבחן ייצוג זהותם של אנשים החיים עם איידס וטיבה של תפיסת הסיכון מפניהם‪.‬‬ ‫•‬
‫הנחת היסוד של המחקר היא שאינטרסים פוליטיים של קבוצות חברתיות שונות‪ ,‬המושפעים ממגוון‬ ‫•‬
‫אידיאולוגיות‪ ,‬באים לידי ביטוי גם בטקסט העיתונאי‪ .‬חשיפתם עשויה להצביע על מוקדי כוח והשפעה‪ ,‬כמו‬
‫גם על אי שוויון בחברה‪ ,‬במטרה לנסות לחולל שינוי‪.‬‬
 ‫מחקר פמיניסטי‬
‫האם כל שיטה קיימת יכולה להתאים?‬
‫או‬
‫אולי צריך שיטות חדשות?‬

‫אלטרנטיבה למחקר מסורתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עוסק ראשית באי השוויון המגדרי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מנכיח חוויות‪ ,‬צרכים וריבוי קולות של נשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בעל תרומה להעצמת נשים ולשינוי חברתי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ביקורתי ואמנציפטורי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עיסוק בהצטלבויות מרובות של זהויות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מיקוד ביחסי הכח בין החוקר‪/‬ת לבין הנחקר‪/‬ת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התנגדות להפרדה המסורתית בין‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫פוליטיקה למדע‬ ‫‪‬‬
‫חוקרות לנחקרות‬ ‫‪‬‬
‫אקטיביזם חברתי למחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחקר פמיניסטי הוא בהגדרתו ביקורתי‪ ,‬הוא מתעסק באי שיוויון‪ ,‬חלקות משאבים לא סימטריות‪ .‬מחקר עם שאיפות‬
‫אמנציפטוריות‪ ,‬משחררות‪ .‬יכול לתרום לסוג של שחרור‪ ,‬אם זה בחשיפת המבנים של אי‪-‬השוויון‪ ,‬להראות איפה נשים‬
‫נפגעות‪.‬‬

‫התפתחות של מתודולוגיות פמיניסטיות‬

‫שלב ‪ – I‬אמפריציזם פמיניסטי‬
‫שלב ‪ -II‬כלים איכותניים‬
‫שלב ‪ -III‬דגש על יחסי כח‬

‫עקרונות מנחים למחקר פמיניסטי (‪)Fonow & Cook, 2005‬‬

‫רפלקסיביות מתמשכת ומודעות לחוסר השוויון המגדרי‬ ‫‪‬‬
‫העלאת מודעות ככלי מתודולוגי וכנקודת מבט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אתגור האובייקטיביות‬ ‫‪‬‬
 ‫דגש על אתיקה של מהלך המחקר ושל השלכותיו‬ ‫‪‬‬
‫העצמת נשים‬ ‫‪‬‬

‫התהוות זהות אבהית בקרב נערים (לוין‪-‬פריימן‪)2014 ;2011 ,‬‬

‫התחקות אחר התהוות הזהות האבהית טרום אבהות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחקר פמיניסטי‪-‬נרטיבי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ראיונות נרטיביים עם ‪ 19‬נערים בגילאי ‪.12-11‬‬ ‫‪‬‬
‫כיצד מעצבים אפיוני הזהות שלי (אישה‪ ,‬צעירה‪ ,‬פמיניסטית‪ ,‬נשואה‪ ,‬ישראלית‪ ,‬ילידת הארץ‪ ,‬תל‪-‬אביבית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יהודייה‪ ,‬חילונית‪ ,‬אשכנזית‪ ,‬משכילה ועוד) ושל הנערים והיחסים הנרקמים בינינו את הנרטיבים שנוצרו‬
‫בראיונות?‬
‫האם אני יכולה להבין את החוויה הגברית?‬ ‫‪‬‬
‫האם ההזדהות הטבעית שלי עם בנות מיני מפריעה לי "לשים את עצמי בסוגריים" כחוקרת?‬ ‫‪‬‬
‫האם הנערים יכולים להרגיש חופשיים‪ ,‬מוגנים ובטוחים לדבר על עצמם בסיטואציה זו? כיצד תופסים הנערים‬ ‫‪‬‬
‫את הדינמיקה שנוצרת בינינו?‬
‫האם להצהיר על עמדתי הפמיניסטית בפני המרואיינים?‬ ‫‪‬‬

‫אוטואתנוגרפיה‬
‫מחקר עצמי (במידות משתנות)‬ ‫•‬
 ‫קישור האישי לתרבותי‪-‬חברתי‬ ‫•‬
‫כתיבה על החוויות של הפרט למטרות אקדמיות‬ ‫•‬
‫תנועה בין חוויות אישיות להקשרים חברתיים‬ ‫•‬
‫כתיבה (גם) בגוף ראשון‬ ‫•‬
‫קשורה ל'משבר הייצוג' בתולדות המחקר האיכותני‬ ‫•‬
‫מגוונת בתוצרים שלה‬ ‫•‬
‫בפועל‪ -‬מרכיב אוטואתנוגרפי בכל מחקר איכותני‬ ‫•‬
‫מפרקת שאלות של סמכות המחברת‪ ,‬דואליות של חוקר‪-‬נחקר‪ ,‬אובייקטיבי‪-‬סובייקטיבי‪.‬‬ ‫•‬
‫סוגיות אתיות מורכבות‬ ‫•‬
‫שאלות של הערכת המחקר‬ ‫•‬

‫בפועל ‪-‬בכל מחקר איכותני מבקשים רפלקסביות והתבוננות עצמית‬

‫במחקר מסוג זה – החוקרת היא גם הנחקרת‪.‬‬
‫לפעמים יש מחקרים שמורכבים מכמה סוגים –אתנוגרפי‪ ,‬פנומנולוגי ותאוריה מעוגנת בשדה באותו המחקר‬
‫(דוגמה)‬
‫אוטואתנוגרפיה – חוקרים חקרו את התרבות שלהם‪.‬‬

‫מערך המחקר‬
‫נושא המחקר‬
‫מחקר כמשפך – מרעיון כללי למיקוד ספציפי‪.‬‬
 ‫בחירת נושא זה אומר לזהות ולהגדיר נושא‪.‬‬
‫בתוך מחקר איכותני ההבנה שלנו היא שהמחקר מתנהל כמו משפך‪ .‬יש רעיון כללי‪ ,‬עניין כללי‪ ,‬ולאט לאט‬
‫כשמתקדמים בעבודה מתמקדים בו‪ .‬מתמקדים בחשיבה שבדבר‪ .‬המשפך עוזר לנו להבין ממה אנחנו נפרדים‪.‬‬

‫בחירת נושא המחקר‬

‫עניין בתחום מסוים‪.‬‬ ‫•‬
‫זיהוי של בעיה‪.‬‬ ‫•‬
‫תיאור של מצב הדורש חקירה‪.‬‬ ‫•‬
‫סוגיה חשובה בעולם הממשי‪.‬‬ ‫•‬
‫בעיה שטופלה בעבר אך לא בצורה מספקת‪.‬‬ ‫•‬
‫לאתגר משהו‪ ,‬לחקור את המובן מאליו‪.‬‬ ‫•‬

‫מעניין? יש חומרים? מחדש? ממוקד‪ ,‬תחום‪ ,‬בר עשייה?‬

‫המחקר יכול להתחיל בכל נקודה‬

‫החוקרת קראה ספרות על הנושא וזה מעניין אותה‬
‫היא חוותה חוויה מסוימת שהיא רוצה לחקור לעומק‬
‫הוא רוצה לקדם אג'נדה פוליטית‪/‬חברתית כלשהיא‬
‫היא ראתה משהו מעניין שהיא רוצה לחקור‬

‫עצה ראשונית‬
‫רצוי להתחיל בקריאה של כמה מחקרים כלליים שיתנו לכם מושג על נושא העבודה‪ ,‬כיצד הוא משתלב‬
‫בקונטקסט רחב יותר‪ ,‬מהם המקורות העיקריים שמהם אתם למדים עליו‪ ,‬ומהן הסוגיות המרכזיות הקשורות‬
‫בו‪.‬‬
‫רציונל‬
‫למה זה חשוב‬
‫את מי זה מעניין‬
‫למי‪/‬למה זה יתרום‬
‫חשיבות לתיאוריה‬
 ‫חשיבות למדיניות‬
‫חשיבות לפרקטיקה‬
‫חשיבות לנושאים חברתיים ולפעולה‬
‫מסגרת רחבה‪ ,‬ומיקוד‪.‬‬
‫ריאלי בנגישותו ובהיקפו‪.‬‬
‫שאלות המחקר נובעות מבחירת הנושא‪.‬‬

‫שאלת המחקר‬
‫הצהרה שמזהה את התופעה הנחקרת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מצהירה במה רוצים להתמקד ומה רוצים לדעת על הנושא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ניסוח אופרטיבי ומפורט של בעיית המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלת מחקר קשורה (משפיעה‪ ,‬נובעת) במסורת ובמערך המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מגדירה את גבולות המחקר (‪ )scope of the study‬ומכוונת את הצעדים הראשונים של איסוף המידע‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫הניסוח שלה צריך להיות מעוגן בעולם תיאורטי כלשהו‪ ,‬או במערכת מושגית כלשהיא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מסמנת את התלם‪ ,‬ועוזרת לנו להישאר בו‬

‫עולמות‬
‫התוכן‬

‫מה‬ ‫איך‬
‫?נחקור‬ ‫?נחקור‬
‫שאלת‬
‫המחקר‬

‫איפה‬ ‫את מי‬

‫?נחקור‬ ‫?נחקור‬

‫ניסוח השאלה‬
‫כללית (אך ממוקדת)‬ ‫‪‬‬
‫ברורה‬ ‫‪‬‬
‫פתוחה‬ ‫‪‬‬
‫דגש על חקירה ולא הסבר‬ ‫‪‬‬
‫דגש על משמעות‪ ,‬תהליך‪ ,‬תיאור‪ ,‬פרשנות‬ ‫‪‬‬

‫שאלות מחקר‬ ‫שאלות מחקר פרודוקטיביות‬

‫לא פרודוקטיביות‬

‫כמה‪....‬‬ ‫איזה סוג של‪....‬‬

‫באיזו שכיחות‪...‬‬ ‫באילו דרכים‪.....‬‬

‫נכון או לא נכון‪....‬‬ ‫כיצד‪....‬‬

‫האם‪....‬‬

‫מהו האחוז‪....‬‬ ‫מהו‪.....‬‬

‫מהו הקשר בין‪...‬‬ ‫מה המשמעות של ‪...‬‬
‫מה משפיע על‬ ‫מהי החוויה של‬

‫שאלות לדוגמה‬
‫כיצד בני זוג מגיעים להחלטה מה יהיה שם המשפחה שלהם לאחר הנישואין?‬ ‫•‬
‫מהי משמעות חוויית 'הגירוש' עבור ילדים שפונו מבתיהם בגוש קטיף?‬ ‫•‬
‫מהן אסטרטגיות ההוראה של סטודנטים להכשרה ומורים מתחילים?‬ ‫•‬
‫מהן המגמות של זיכרון השואה המתבטאות בתכנית "החמישייה הקאמרית"?‬ ‫•‬
‫מהי חווית הזקנה של קשישים בגיל הרביעי?‬ ‫•‬
‫מהי תפיסת האהבה בקרב גברים שרצחו את בת זוגם?‬ ‫•‬
‫כיצד תופסות סטודנטיות בדואיות את תהליכי השינוי המתחוללים בחברה הבדואית?‬ ‫•‬
‫כיצד תופסות נשים צעירות את השימוש שלהן בסמים במהלך טיול תרמילאיות?‬ ‫•‬
‫מהי תפיסת הזהות של ילדים ממוצא אתיופי שאומצו בישראל ע"י משפחות לבנות?‬ ‫•‬
‫כיצד תופסים חולי סרטן את תפקידו של הרופא המטפל בהתמודדות עם מצבם?‬ ‫•‬
‫כיצד מתבגרים תופסים את תפקידי שירי הדיכאון המזרחיים בחייהם?‬ ‫•‬
‫כיצד תופסים גננים את בחירתם במקצוע הנתפס כנשי?‬ ‫•‬

‫מערך מחקר‬
‫מערך המחקר האיכותני (‪)Frankel & Devers, 2000‬‬
‫אינדוקטיבי‬ ‫‪‬‬
‫דינמי‬ ‫‪‬‬
‫לא לינארי‬ ‫‪‬‬
‫כניסה לשדה‬
‫אין ברירה‪ ,‬מתחילים את המחקר‬
‫בחירת אתר מחקר‬
‫מוכר‪/‬קרוב ?‬ ‫‪‬‬
‫מוגדר ונגיש ?‬ ‫‪‬‬
‫קשר עם שומרי סף ?‬ ‫‪‬‬
 ‫לחקור בבית?‬ ‫‪‬‬

‫מדגם ‪ .2‬דגימה ‪ .3‬אוכלוסייה ‪ .4‬בחירה‬ ‫‪.1‬‬

‫דגימה במחקר כמותי‬ ‫‪‬‬
‫דגימה במחקר איכותני‬ ‫‪‬‬
‫בחירת האנשים לא נובעת מתוך כך שהם ממלאים לי את הססטיסטיקה שאני צריכה לחקור‪ ,‬אלא מתוך כך‬
‫שהם מספקים לי תוכן וחוויה שאני רוצה לחקור‪ .‬מתארים היבטים שונים של החוויה‪.‬‬

‫סוגי דגימה‬
‫דגימה תיאורטית ‪theoretical sampling -‬‬ ‫‪‬‬
‫דגימה מכוונת ‪purposive sampling -‬‬ ‫‪‬‬
‫‪)convenience sampling‬‬ ‫(דגימת נוחות ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫דגימה תיאורטית‬
‫קשורה בתיאוריה מעוגנת בשדה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איסוף הנתונים מכוון על ידי הבנות שנובעות מהמחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחירה על פי קני מידה תיאורטיים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עוצרים כאשר מגיעים לרוויה תיאורטית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא דגימה סטטיסטית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דגימה מכוונת‬
‫בחירה מכוונת של משתתפי המחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בוחרים אנשים בעלי מאפיינים החשובים למחקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החלטה‪ -‬מהם הקריטריונים להיכלל במדגם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אני כחוקרת צריכה לבחור במכוון מחקרים‪/‬מרואיינים שהם פרודוקטיבים עבור המחקר שלי‪ .‬לא בוחרת‬
‫אקראית‪ .‬צריכה לקבל החלטה ‪ -‬מה הקריטריונים להכנס למחקר שלי?‬

‫דגימת נוחות‬
‫מי שהיה לי קל להגיע אליו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחירת אנשים על בסיס הזמינות שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫תשומת לב לאוכלוסיות רגישות או 'קשות להשגה'‬ ‫‪‬‬

‫יצירת המדגת‬
‫כדור שלג‬ ‫‪‬‬
‫שאלונים‬ ‫‪‬‬
‫פרסום‬ ‫‪‬‬
‫(להגיע למשתתפים היכן שהם)‬

‫מיפוי ראשוני של המחקר‬

‫עולמות תוכן‬ ‫‪‬‬
‫אוכלוסיה ‪ /‬אתר‬ ‫‪‬‬
‫כלים‪-‬איסוף נתונים‬ ‫‪‬‬
‫מהלך המחקר‬ ‫‪‬‬
‫סוגיות אתיות‬ ‫‪‬‬
‫חולי סרטן המחליטים לא לקבל טיפול אקטיבי למחלתם‪ ,‬או להפסיקו (קסן ואריעד‪)2003 ,‬‬ ‫‪‬‬
‫עולמות תוכן‬
‫מחלת הסרטן‪ :‬טיפולים אקטיביים ופליאטיביים‬
‫החלטות חולים בנושאי בריאות‬
‫מוקד שליטה פנימי וחיצוני (מניעים)‬
‫מחקרים על החלטות של חולים על טיפול בהם‬
‫שאלת המחקר‬
‫החלטת החולה‪ :‬מניעים‪ ,‬תהליכים‪ ,‬תגובות‬
‫איך חולי סרטן מקבלים החלטות שלא לקבל או להפסיק טיפול? (חולים לא סופניים‪ ,‬שמחלתם ניתנת לריפוי)‬
‫שאלות משנה‬
‫תהליך ההחלטה‪ ,‬תוצאות לבריאות‪ ,‬משמעות ההחלטה‪ ,‬מערכות תמיכה‪ ,‬תגובות הצוות הרפואי‪ ,‬התארגנות‬
‫אוכלוסיית המחקר‬
‫מחליטני טיפול ראשוניים (מההתחלה)‬ ‫‪.1‬‬
‫מחליטני טיפול משניים (הפסיקו)‬ ‫‪.2‬‬
 ‫אחרים משמעותיים‬ ‫‪.3‬‬
‫רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬עו"סים‬ ‫‪.4‬‬
‫כל הגילים‬ ‫‪.5‬‬
‫כל סוגי הסרטן‬ ‫‪.6‬‬
‫גברים ונשים‬ ‫‪.7‬‬
‫כלי המחקר‬
‫ראיונות עומק‪ -‬חולים‬
‫קבוצות מיקוד‪ -‬אנשי מקצוע‬
‫עיון בתיק הרפואי‬
‫אתיקה‬
‫וועדת הלסינקי‬
‫טופס הסכמה‬
‫איתור הנחקרים‬
‫אנונימיות‪ :‬של מתמללים ומנתחי הנתונים‬
‫אי חשיפה של בני זוג או אחרים משמעותיים‬
‫מהלך מקרה אחד (תכנון מהלך המחקר)‬
‫התקשרות ראשונה לחולה לשם הסבר על המחקר וקביעת פגישה ראשונה‪.‬‬ ‫•‬
‫ביום הראיון להתקשר כדי לוודא קיום הפגישה‬ ‫•‬
‫עם תום הראיון הראשון לקבל שם של אחר משמעותי ולבקש מהחולה ליצור את הקשר‪ .‬להחתים על טופסי‬ ‫•‬
‫הסכמה‪.‬‬
‫יום לאחר הראיון להתקשר לחולה ולשאול לשלומו‬ ‫•‬
‫קביעת פגישה עם אחר משמעותי‬ ‫•‬
‫ראיון עם אחר משמעותי‪ -‬להחתים על טופסי הסכמה‬ ‫•‬
‫ברור פרטים רפואיים‬ ‫•‬
‫ראיון נוסף עם החולה כ‪ 6 -‬שבועות לאחר הראיון הראשון (לראות איך חיים עם ההחלטה)‬ ‫•‬
‫לשלוח או להביא מתנה לנחקר‬ ‫•‬
 ‫תצפיות‬
‫איסוף נתונים‬
‫היכן הם? איך הם נראים?‬
‫תצפיות‬ ‫‪‬‬
‫ראיונות‬ ‫‪‬‬
‫חומרים קיימים‬ ‫‪‬‬
‫החוקרת עצמה‬ ‫‪‬‬

‫יומן חוקר‬ ‫‪‬‬

‫תצפיות‬
‫הגדרות‬
‫טכניקה של איסוף נתונים דרך מגע ישיר עם מושא החקירה (‪.)Polkinghorne, 2005‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאור שיטתי של אירועים‪ ,‬התנהגויות‪ ,‬וחפצים בסביבה החברתית שנבחרה למחקר (& ‪Marchall‬‬ ‫‪‬‬
‫‪)Rossman, 1989‬‬

‫סגנונות של תצפית‬
‫תצפית תיאורית ‪ /‬פתוחה‬ ‫‪‬‬
‫תצפית ממוקדת ‪ /‬מובנית‬ ‫‪‬‬
 ‫תיאורית – מתחילה לרוב בתהליכים של היכרויות‪ ,‬איך נראית האוכ'‪ ,‬מה סדר הזמנים של המקום‪ ,‬איך נראה המקום‬
‫פיזית‪ ...‬להבין את המרחבים בו מתקיימת התצפית‪ .‬מי האנשים שנמצאים שם?‬

‫למה לעשות תצפית‬

‫כדי להיות שם‬ ‫‪‬‬
‫לקבל נקודת מבט אחרת‬ ‫‪‬‬
‫ללמוד משהו שאני לא יודעת‬ ‫‪‬‬
‫לראות את 'מאחורי הקלעים'‬ ‫‪‬‬
‫'לשבור' את המובן מאליו‬ ‫‪‬‬
‫לבחון יחסים בין אנשים‬ ‫‪‬‬
‫לשים לב ליחסי כח‬ ‫‪‬‬

‫רישומי שדה‪ -‬צריכים את התיאור על מנת לכונן את הסצנה בה אנו רוצים להתמקד‪.‬‬
‫רישומי שדה – מה שאני כותבת בתצפית‪ .‬לא מוגש‪ .‬בעבודות אתנוגרפיות נראה את מה שכתבנו ברישומי השדה כחלק‬
‫מהעבודה‪ ,‬כי אלו הנתונים שלי‪.‬‬

‫מה לתעד?‬
‫סביבה פיזית‪ ,‬משתתפים‪ ,‬פעילות ואינטראקציה‪ ,‬שיחה‬
‫(מקומו של החוקר)‬
‫מה קורה? מדוע?‬ ‫‪‬‬
‫מה שנראה משמעותי‪/‬חשוב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מה הרגיל‪ ,‬מה יוצא הדופן? אירועי מפתח?‬ ‫‪‬‬
‫נקודות מבט שונות‬ ‫‪‬‬
‫הפרטים הקטנים והתמונה הרחבה‬ ‫‪‬‬
‫אירועים דומים‪ ,‬שונים‬ ‫‪‬‬

‫כיצד לרשום?‬
‫פרטים של דברים חשובים‬ ‫‪‬‬
‫דברים קונקרטיים ולא הכללות‬ ‫‪‬‬
 ‫מה שחוששים לשכוח‬ ‫‪‬‬
‫תחושות והתרשמויות ראשונות שלא ברורה משמעותן‬ ‫‪‬‬

‫הכנה טכנית‬
‫מתי לכתוב? איך?‬ ‫‪‬‬
‫מבנה דף התיעוד?‬ ‫‪‬‬
‫מיקום ותנועה‬ ‫‪‬‬

‫כדאי לזכור‬
‫לכתוב כמה שיותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לא לחפש רק דרמות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לשים לב למשמעויות מצד המשתתפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫להעמיק במבט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לשים לב לאינטראקציות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לחפש דוגמאות של אירועים דומים‪ ,‬סוגים שונים של האירוע‪ ,‬וגם שוני בין האירועים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מה צריך לתצפית טובה?‬

‫גישה פתוחה‪ ,‬לא שיפוטית‬ ‫‪‬‬
‫לרצות ללמוד יותר על אחרים‬ ‫‪‬‬
‫לא לפחד מפערי תרבות‬ ‫‪‬‬
‫להיות פתוחים ללא צפוי‬ ‫‪‬‬
‫להיות רפלקטיביים‬ ‫‪‬‬
‫להיות צופה יסודי ומאזין טוב‬ ‫‪‬‬
‫יסודיות ותשומת לב לפרטים‬ ‫‪‬‬
‫סבלנות לעמימות‬ ‫‪‬‬

‫תצפית לא משתתפת‬ ‫‪‬‬

‫תצפית משתתפת‬ ‫‪‬‬
 ‫יש רמות שונות של מידת התערבות החוקרת בשדה‪ ,‬וזה קובע את סוג התצפית‪ .‬לפי מידת השתתפות החוקרת‪.‬‬
‫משתתפת – החוקרת לוקחת איזשהו חלק בפעולות שאותם היא חוקרת‪.‬‬
‫לא משתתפת – איסוף הנתונים מתבצע תוך מינימום מגע עם המשתתפים‪ ,‬כמה שפחות יחסי גומלין‪.‬‬

‫תפקיד הצופה וסוגי התצפית‬

‫בתצפית הלא משתתפת – החוקרת היא ‪ 100%‬צופה‪ ,‬מכונה בספרות "צופה טהור"‬
‫בתצפית המשתתפת יש רמות שונות – מהשתתפות מלאה עד חלקית‪.‬‬
‫הכי קרוב הוא ‪ 100%‬משתתף‪ ,‬הכי רחוק הוא ‪ 100%‬צופה‪.‬‬
‫כשאנחנו משתמשים במושג תצפית משתתפת זה אומר שהחוקר משתלב בדברים מסוימים בשדה בחלק מהזמן‪.‬‬
‫צופה טהור – לא מעורב ולא חלק מהתצפית‬
‫הצופה כמשתתף – היבלעות ‪ 100%‬בתוך השדה‪ .‬למשל חוקר שנטמע בשדה‪ .‬אני רוצה לעשות מחקר על עו"ס‬
‫ברווחה‪ ,‬אז מתחילה לעבוד ברווחה‪ .‬יכול להתייחס גם לאנשים שמראש חברים באותו המרחב ולא עוצרים להגדיר את‬
‫עצמם כחוקרים‪.‬‬
‫המשתתף כצופה – ההבדל בין ‪ 2‬המושגים האלו (צופה משתתפת או משתתפת כצופה) הוא במילה הראשונה‪ .‬מה‬
‫האדם היה קודם? משתתף או צופה? האם אני קודם משתתפת ולזמן מסוים אני הופכת להיות צופה‪ .‬סוג התצפית היותר‬
‫שכיחה היא הצופה המשתתפת‪.‬‬

‫תצפית משתתפת‬
‫שם גג לתהליך עבודת שדה‪ ,‬שבו החוקר משתלב באופן זה או אחר בשדה חברתי כלשהו והופך לחלק ממנו‬ ‫‪‬‬
‫באופן זמני‪.‬‬
‫מאפיין מרכזי של מחקר אתנוגרפי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תפיסה של התרבות הנחקרת כמערכת של משמעויות שלא ניתן להבין אותה מבחוץ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במסגרת התצפית המשתתפת החוקר חווה את חיי החברה הנחקרת באופן בלתי אמצעי‪ ,‬באופן ישיר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוא אוסף מידע מתוך מפגש‪ ,‬שיחה וראיון עם אנשים בתוך החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כך הוא עשוי לצבור תובנה לגבי התרבות הנחקרת אשר לא יכול היה להשיג בכל צורה אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תצפית משתתפת‬
‫=‬
‫להיות שם (אלאור‪)1993,‬‬
‫חוזקות של תצפית משתתפת‬
‫מעודדת אינטראקציה עם המשתתפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫למידה על דברים פחות מודעים של המשתתפים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גילוי של ניואנסים בתרבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איסוף נתונים באווירה טבעית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפשרות להבהרה ובירור מיידי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫יעילה לתיאור אינטראקציות מורכבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אתגרים של תצפית משתתפת‬
‫חשש מהתקבעות על מה שרואים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרשנות לא נכונה בגלל הבדלי תרבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תלויה בשיתוף פעולה של אנשי מפתח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעלה באופן מיידי דילמות אתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הנתונים מושפעים מנוכחות החוקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עלולה לגרום לחוסר נוחות או אפילו לסכנה לחוקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בגלל שאני כל כך נשענת על מה שאני רואה – מה קורה כשאני לא מבינה נכון את מה שאני רואה?‬
‫מעלה הרבה שאלות אתיות מהנוכחות שלי‪ ,‬מהקרבה שלי‪ .‬צריכה להגיב בזמן אמת‪ ,‬אין זמן או אפשרות להתייעץ עם‬
‫המדריכה‪.‬‬

‫צופה (כ)משתתף‬
‫החוקר אינו חבר הקבוצה אך משתתף בפעילויות שונות על מנת לחקור אותן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפשר חופש פעולה (לא חייבים להשתתף אם לא רוצים)‬ ‫‪‬‬
‫מאזן בין הסובייקטיבי והאובייקטיבי‬ ‫‪‬‬
‫ניתן להיעזר באינפורמנטים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במסגרת התצפית המשתתפת החוקר חווה את חיי החברה הנחקרת באופן בלתי אמצעי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הוא אוסף מידע מתוך מפגש‪ ,‬שיחה וראיון עם אנשים בתוך החברה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תובנות שלא יכול היה להשיג בדרך אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לפעמים קשה למצוא את האיזון בין ‪ 2‬התפקידים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התפקיד שהחוקרים בוחרים למלא עלול להתנגש עם הצורך שלהם להבין את החברה כמות שהיא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משתתף (כ)צופה‬
‫זהו מצב בו אדם החי בחברה בדרך כלל מאמץ לעצמו לתקופה קצרה עמדה של תצפית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫החוקרים חברים בחברה עליה הם צופים‪ ,‬בטרם החליטו לחוקרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫חבר קבוצה הנלמדת שעושה מחקר באופן גלוי על הקבוצה‬ ‫‪‬‬
‫בתפקיד זה מדווח החוקר על היבטי החברה שהוא משתייך אליה‪ ,‬ויש לו בה תפקיד מוגדר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המידע הבסיסי אודות החברה פתוח בפניו מתוקף המגע החברתי הרגיל שלו‪ .‬יכולת לחשוב ולהרגיש כמו‬ ‫‪‬‬
‫הנחקרים‬
‫מקצר את שלב הכניסה לחברה‬ ‫‪‬‬
‫החוקרים זוכים לאמון מחבריהם‬ ‫‪‬‬
‫יש לו השפעה מזערית על החברה הנחקרת‬ ‫‪‬‬
‫החוקר צריך לבחור מה מתוך ההתרחשויות להגדיר כתצפית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קושי ביכולת של החוקר להיות אובייקטיבי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מעורבות קודמת שתגרום להעדפה של צד אחד‪ ,‬או הסתרת מידע מהצד האחר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ה'נחקרים' עלולים לחשוד בו בנאמנות כפולה‬ ‫‪‬‬

‫הכניסה לשדה‬
‫האם צריך השגת רשות (בעל פה‪ ,‬בכתב) לבצע את המחקר?‬ ‫‪‬‬
‫הצגת נושא המחקר ומטרותיו‬ ‫‪‬‬
‫רגישות‪ ,‬כבוד‪ ,‬גמישות‬ ‫‪‬‬
‫השגת הסכמה ושיתוף פעולה‬ ‫‪‬‬

‫אתיקה‬
‫האם לפרסם היבטים פרטיים על הקהילה?‬ ‫‪‬‬
‫האם לפרסם היבטים לא נעימים של הקהילה?‬ ‫‪‬‬
‫מה לעשות כשצופים במעשים לא חוקיים? לא אתיים?‬ ‫‪‬‬
‫האם אפשר לא להציג את עצמי כחוקר כדי למנוע הטייה?‬ ‫‪‬‬
 ‫שימוש בטקסטים‬

‫טסקטים‬
‫נתונים המורכבים ממילים ו‪ /‬או דימויים שתועדו ללא התערבות של החוקר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טקסט הוא כל דבר שמישהו יכול לקרוא (גם תפיסה חזותית של משהו‪ ,‬למשל תספורת) ולתת לו פרשנות‪.‬‬

‫יתרונות השימוש בטקסטים‬

‫רלבנטיות‬ ‫‪‬‬
‫עושר של נתונים‬ ‫‪‬‬
‫היקרות טבעית‬ ‫‪‬‬
‫זמינות‬ ‫‪‬‬
‫ממתן סוגיות אתיות מסויימות (ואולי מזמן אחרות)‬ ‫‪‬‬

‫טקסטים יכולים להיות גם כתובים וגם לא כתובים‬

‫לא כתובים‪ :‬פרסומות‪ ,‬תמונות‪ ,‬סדרות‪ ,‬סרטים‬
‫טקסטים כתובים‬
‫פורמליים‪ :‬תעודות‪ ,‬החלטות רשמיות‪ ,‬פרוטוקולים‪ ,‬כתבות‬ ‫‪‬‬
‫לא פורמליים‪ :‬יומנים‪ ,‬מכתבים‬ ‫‪‬‬

‫"הנסיכה והעדשות" – ייצוגי קייט מידלטון בהיריון‪,‬‬

‫בעיתונות המודפסת בישראל (לירן‪-‬אלפר ופסצ'אנסקי‪)2014 ,‬‬
‫היריון של סלבריטאיות מהווה כיום מרחב שיח חשוב וכר פורה למחקר ולדיון בתפיסות של נשיות‪ ,‬אימהות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יופי ומגדר‪.‬‬
‫המחקר בוחן את הייצוג התקשורתי של קייט מידלטון בהיריון‪ ,‬בשני עיתונים מודפסים בישראל – 'הארץ'‬ ‫‪‬‬
‫ו'ידיעות אחרונות'‪.‬‬
‫מחקר זה בחן אילו מסגרות מדיה מופעלות בהצגת מידלטון והגוף הנשי בהיריון בעיתונים‪ ,‬וכן‪ ,‬מה הם‬ ‫‪‬‬
‫ההבדלים בין שני העיתונים‪.‬‬
 ‫קורפוס המחקר מורכב מכל הכתבות‪ ,‬המאמרים‪ ,‬הידיעות החדשותיות‪ ,‬מאמרי הדעה והפרשנות שעסקו‬ ‫‪‬‬
‫בהיריונה של מידלטון ופורסמו בשני העיתונים מרגע ההודעה על ההיריון ועד לשבוע שלאחר הלידה‪.‬‬
‫הניתוח התייחס למרכיבים הצורניים של הטקסט ותוכנו‪ ,‬משחקי לשון‪ ,‬נימת הטקסט‪ ,‬מטאפורות ודימויים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תרומת האידיאולוגיה של היוצר למסגור הטקסט‪ ,‬היבטים של עריכה (כותרת ראשית ומשנה‪ ,‬גודל האותיות‪,‬‬
‫צבע‪ ,‬צורה‪ ,‬והיחס בין הכותרת לטקסט)‪.‬‬

‫זהויות קיבוציות במכתבים למערכת 'הארץ' (קמה‪)2005 ,‬‬

‫לבחון את השיח המתקיים אצל כותבים למדור 'המכתבים למערכת' של העיתון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪  ‬לבדוק איך חברי הקבוצה הנתפסת הזו מתמודדים עם הבקיעים הנוצרים במעמדם הבכיר בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח תוכן לכל המכתבים שפורסמו בימי חול במהלך חצי השנה הראשונה של שנת ‪.2003‬‬ ‫‪‬‬
‫ניתוח תוכן כמותי ואיכותני‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫נושא המכתב‬
‫קבוצת ההתייחסות – בשם מי מתבטא הכותב? מי מוגדר כ'אנחנו'?‬
‫מי הם ה'הם'? מי מוגדר כ'אחרים'?‬

‫סיפור של אונס לא יותר (תירוש‪)2001 ,‬‬

‫כל טקסט מתווך בין המציאות לקוראים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מבנה את המציאות דרך אופן מסירת הסיפור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הדגשת פרטים‪ ,‬השמטת פרטים‪ ,‬בחירת מילים ומבנה של משפטים‪ -‬אלו פעולות פוליטיות המפעילות כח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מילים בפסקי הדין יוצרות הרגשה של אובייקטיביות‪ ,‬תיווך בלתי מוטה של המציאות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אבל השפה המשפטית היא לא שקופה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פסק הדין מספר סיפור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫המילים הן פילטרים צבעוניים אשר צובעים את האירועים ואת גיבוריהם בצבעים מסויימים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בחירת המילים יוצרת מציאות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חומרים היסטוריים‬
‫סיפור המצוקה של נשים מהגרות בחצר האחורית של יפו‪-‬תל אביב בימי המנדט הבריטי‪ ,‬כולל תופעת הזנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חקר ארכיונים‬ ‫‪‬‬
 ‫מצד אחד ‪ -‬חומר שמופק ע"י הגוף המוסדי‪ ,‬מצד שני – קולות חוץ ממסדיים‬ ‫•‬
‫מידע מפורש ומרומז‬ ‫•‬

‫לא כתובים‬
‫עיצוב הגוף וחיטוב הזהות‪ :‬ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית( קמה ולירן‪-‬אלפר‪)2007 ,‬‬
‫בחינת השיח האסתטי שמייצרת הטלוויזיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מהו הגוף המוצג בטלוויזיה (משקל‪ ,‬גיל ובריאות)‬ ‫‪‬‬
‫‪ 4‬ימי שידור מלאים‪ -‬פרסומות‪ ,‬סרטים‪ ,‬תכניות‪ ,‬פרומואים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דף קידוד כמותי‪ .‬דמויות לצורך ניתוח תוכן איכותני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ממצאים‬
‫בהיר זה יפה‪ -‬צבעי העור‬ ‫‪‬‬
‫את נראית טוב‪ ,‬רזית‪ -‬דימוי גוף ומשקל‬ ‫‪‬‬
‫שתישאר צעיר לנצח‪ -‬זיקנה והזדקנות‬ ‫‪‬‬
‫השיער המעובד והשיער האבוד‬ ‫‪‬‬
‫כי לגוף אין חלקי חילוף‪ -‬בריאות ושלמות גופנית‬ ‫‪‬‬
‫מגוף רפוי לגוף רצוי‪ -‬פרקטיקות עבודה על הגוף‬ ‫‪‬‬

‫החלטות בשימוש בטקסטים‬

‫המדיום‬ ‫‪‬‬
‫יחידת הניתוח‬ ‫‪‬‬
‫החלטות לגבי המדגם‪ /‬הקורפוס (גוף הנתונים)‬ ‫‪‬‬
‫יחידת הניתוח – אני רוצה לנתח בלוגים של נשים בנושא אנורקסיה‪ .‬מה יחידת הניתוח שלי? פוסט מסוים‪ ,‬או כל הבלוג‬
‫כמרחב כולל התגובות והקישורים? מה בוחרת להכניס?‬

‫החלטות לגבי המדגם – מה נכנס למדגם שלי‪ ,‬וממתי עד מתי? (מהרגע שמתחילים לדבר על חיסונים? מהרגע שהתחסן‬
‫האדם הראשון? מהניסיון הראשון?)‬

‫ארטיפקטים‬
 ‫תרבות חומרית למשל‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫תמונות‬ ‫‪‬‬
‫אומנות‬ ‫‪‬‬
‫פוטו וויס‬ ‫‪‬‬
‫רקמה‬ ‫‪‬‬
‫ועוד‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫לעיתים בפני עצמם ולעיתים כתוספת לראיון או לתצפיות‪.‬‬

‫מערכי מחקר של טקסטים מרובים ומגוונים‬ ‫‪‬‬

‫מחקר מקוון‬
‫מרחב לחקירה בדומה לאחרים‬ ‫‪‬‬
‫אך גם בעל מאפיינים ייחודיים משלו‬ ‫‪‬‬
‫מאגר של תכנים‪ ,‬אתרים המקושרים ביניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סוגיות אתיות ייחודיות‬ ‫‪‬‬
‫האינטרנט הוא פלטפורמה – מדיום‪ .‬יש יתרונות לשימוש באינטרנט – דרך גמישה שחוסכת משאבים‪ ,‬ראיון אנשים‬
‫נגיש (מקומות מרוחקים)‪ .‬צריך לקחת בחשבון את מה שמאפיין את האינטרנט – את האינטראקטיביות שלו‪ ,‬יש‬
‫אינטראקציה בין מי שכתב לאנשים נוספים‪ ,‬זה לא רק הוא כתב לבד‪.‬‬

‫מסורת?‬
‫מוצהר‪ -‬ניתוח תוכן איכותני‬ ‫‪‬‬
‫אבל גם ‪ -‬ניתוח נרטיבי‪ ,‬ניתוח שיח ביקורתי‬ ‫‪‬‬

‫משמעות המדיום‬
‫לא כמו ראיון‬ ‫‪‬‬
‫לא כמו מסמך אחר של הכותבת‬ ‫‪‬‬
‫בלוג –‬ ‫‪‬‬
‫מדיום חברתי‬
‫אינטראקטיבי‬
 ‫רב קולי (אינטראקציה עם בלוגים נוספים)‬

‫קריטריונים‬
‫תיאור החיפוש (מנוע‪ ,‬מילים‪ ,‬זמן)‬ ‫‪‬‬
‫הבלוגים שנבחרו‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות למשמעות‪ -‬נשים ואנגלית‬ ‫‪‬‬
‫קורפוס המחקר‬ ‫‪‬‬

‫ראיונות‬
‫ראיון‪ -‬חצי מובנה‬

‫ראיון איכותני‬
‫ראיון אל מול שיחה רגילה‬ ‫•‬
‫מטרות הראיון (לזכור את מטרת הראיון‪ ,‬כדי לענות על שאלות המחקר שלנו)‪.‬‬ ‫•‬
‫הראיון כמפגש‬
 ‫יש מפגש בין ‪ 2‬סובייקטים‪ .‬הראיון הוא תוצר של המפגש‪ ,‬לאו דווקא אמת אחת נכונה‪.‬‬

‫ראיונות איכותניים = ראיונות עומק‬

‫סוגי ריאיונות‬
‫ראיון לא מובנה (פתוח)‬ ‫‪‬‬

‫ראיון חצי מובנה‬ ‫‪‬‬

‫ראיון מובנה‬ ‫‪‬‬

‫ראיון סיפור חיים‬ ‫‪‬‬

‫ראיון חצי מובנה‬

‫סגנון של שיחה אבל במסגרת נושאים שנבחרו‪.‬‬ ‫•‬
‫הכנת מדריך ראיון‪( .‬מדריך ולא מתכון)‬ ‫•‬
‫מסגרת שבתוכה המראיינת מפתחת שאלות‪ ,‬מחליטה על הרצף שלהן והעומק שלהן‪.‬‬ ‫•‬
‫לא שאלות ספציפיות או סדר קבוע‪.‬‬ ‫•‬
‫בין נושאים לשאלות‪.‬‬ ‫•‬
‫מבנה השאלות‪-‬‬ ‫•‬
‫פתוח‬ ‫‪o‬‬

‫פשוט‪ ,‬לא מורכב או מסובך‬ ‫‪o‬‬

‫לא שאלות מנחות‬ ‫‪o‬‬

‫הדבר המרכזי שמאפיין את הראיון הוא שאני מכינה מראש נושאים שעליהם אני רוצה לדבר בראיון‪ .‬קוראים לזה‬
‫"מדריך ראיון"‪ .‬צריך לחשוב על תתי‪-‬נושאים שמרכיבים את הנושא הגדול‪ .‬סוג של מסגרת שבתוכה אני מחליטה איזה‬
‫שאלות אשאל‪ ,‬מה הסדר ומה העומק שלהן – כל אלו לא קבועים‪ ,‬משתנים תוך כדי השיח‪ .‬הנושאים הם הדבר הקבוע‪.‬‬
‫הניסוח של השאלות הוא לא קריטי‪ ,‬הדבר החשוב הוא להתמקד בנושאים – מה הנושאים שחשובים לשאלת המחקר‬
‫שלי?‬
‫בראיון איכותני שואפים להגיע לרצפים של טקסט‪ ,‬לסיפור ארוך‪ .‬לא שואלים הרבה שאלות‪ ,‬אלא קצת שאלות שיהיה‬
‫למטופל הרבה מה להגיד עליהן‪ .‬שאלות פתוחות‪.‬‬

‫בין 'שם' ל'כאן'‪ :‬ערכים‪ ,‬צרכים וחלומות של בני נוער עולים מאתיופיה‪ -‬הדס גולדבלט ושרה רוזנבלום‪2011 ,‬‬
‫מחקר פנומנולוגי על חוויה של מתבגרים יוצאי אתיופיה בישראל‪.‬‬ ‫•‬
‫מדגם‪ 13 :‬תלמידים בני ‪ 14-17‬ועלו ‪ 4-15‬שנים לפני מועד המחקר‪.‬‬ ‫•‬
 ‫כלי המחקר‪ :‬ראיונות עומק חצי מובנים‬
‫החיים בבית הספר‪ -‬קשר עם מורים‪ ,‬נורמות התנהגות והישגים בלימודים‪.‬‬ ‫•‬
‫חיי היומיום‪ -‬קשר עם קבוצת השווים ופעילויות חברתיות‬ ‫•‬
‫קשר עם מערכות תמיכה פורמליות‬ ‫•‬
‫זכרונות מחוויות באתיופיה‬ ‫•‬
‫חווית המפגש של אחיות עם נשים נפגעות אלימות (גולדבלט‪)2013 ,‬‬
‫מחקר פנומנולוגי‬ ‫•‬
‫כיצד חוות אחיות את המפגש עם נשים נפגעות אלימות?‬ ‫•‬
‫מה משמעותו של מפגש זה עבורן מן ההיבט המקצועי והאישי?‬ ‫•‬
‫ראיון חצי מובנה‪ ,‬מדריך ראיון‬ ‫•‬
‫מדריך הריאיון‬
‫אופן ההתערבות של האחיות עם הנשים‬ ‫•‬
‫‪ ‬חוויות של האחיות בעבודה‬ ‫•‬
‫‪ ‬מפגשים משמעותיים עם נפגעות אלימות‬ ‫•‬
‫המפגש עם נפגעות אלימות בהקשר של היבטים אישיים‬ ‫•‬
‫לחשוב גם על ‪ – probes‬עזרים‪ ,‬שאלות השלמה‪ ,‬דרכים לגרום למרואיין להמשיך לדבר‬ ‫•‬
‫לתרגל קשב פעיל‬ ‫•‬
‫מודעות ביקורתית‬ ‫•‬

‫ריאיון נרטיבי וקבוצתי‬

‫ריאיון סיפור חיים‬
‫סיפור חייו של המרואיין ‪ -‬הביוגרפיה שלו‬ ‫•‬
‫הנחה‪ -‬לסיפור המלא יש חשיבות בהבנת האדם‬ ‫•‬
‫כל סיפור החיים?‬ ‫•‬
‫סיפור חיים קבוע? חוזר?‬ ‫•‬
‫ההנחה שלנו היא שכשאנחנו מבקשים ממישהו לספר את סיפור חייו הוא עובר תהליכים מודעים ולא מודעים‪.‬‬
‫אנחנו לא יוצאים מנקודת הנחה שסיפור חייו של האדם יהיה קבוע – אנשים מספרים סיפור חיים מסוים בנקודת זמן‬
‫מסוימת לאדם מסוים‪ ,‬זה לא יהיה אותו הדבר כל פעם‪ .‬זה לא סיפור חוזר‪.‬‬
 ‫חלק ראשון ‪ -‬ראיון המתחיל בשאלה פתוחה כללית‬
‫(ספרי לי את סיפור החיים שלך בבקשה‪ -‬השאלה הכי פתוחה שיש‪ .‬הרבה פעמים רוצים הכוונה)‬
‫או יותר ממוקדת‬
‫(ספרי לי את סיפור החיים שלך מרגע שהגרת לישראל)‬
‫המראיין לא מפריע‪ ,‬לא מתערב‪ ,‬מעודד בצורה לא ורבלית‬ ‫•‬
‫חלק שני –אחרי הסיפור המרכזי‪ ,‬המראיין 'פותח חלונות' – שואל על אירועים שסופרו בחלק הראשון‪ ,‬הרחבה על‬
‫דברים שנאמרו‪ ,‬או שהושמטו‪ .‬אלו נקראות שאלות אינטרינזיות (פנימיות)‬
‫אמרת שנולדת במרוקו ועלית לארץ בגיל ‪ .7‬האם יש לך זיכרונות ממרוקו? תוכל לספר לי ‪...‬‬ ‫•‬
‫סיפרת שלהורים היה קשה מאוד בעלייה לארץ‪ .‬אתה יכול לספר לי סיפור על הקושי הזה‬ ‫•‬
‫חלק שלישי‬
‫שאלות אקסטרינזיות (חיצוניות) על הנושא‪:‬‬
‫שאלות שחשבתם שיעלו אך לא עלו‬
‫נושאים שאתם רוצים לכסות‪.‬‬

‫סוגי ראיונות נוספים‬

‫ראיון קבוצת מיקוד‬ ‫‪‬‬

‫ראיון קבוצתי‪ /‬פמיניסטי‬ ‫‪‬‬

‫ריאיון קבוצת מיקוד‬

‫מראיינים מספר אנשים בבת אחת‪ ,‬בקבוצה‪.‬‬ ‫•‬
‫כשהאוכלוסייה לא זמינה לאורך זמן‪.‬‬ ‫•‬
‫כשיש צורך לאסוף מידע בפגישה אחת‪.‬‬ ‫•‬
‫כשמתעניינים באינטראקציה‪.‬‬ ‫•‬
‫כשיש מחשבה שהפורמט הקבוצתי מסייע‪.‬‬ ‫•‬
‫בראיון מבקשים מהקבוצה לדון בנושא המחקר‬

‫יתרונות‬
‫מרכיב של תצפית (תקשורת לא ורבלית‪ ,‬אינטראקציה)‬ ‫•‬
 ‫לבחון כיצד מתפתחת שיחה בנושא הנחקר‬ ‫•‬
‫אינטראקציה קבוצתית מעודדת אנשים לדבר‬ ‫•‬
‫השפעת המראיין קטנה‬ ‫•‬
‫זול וחסכוני‬ ‫•‬
‫זיהוי של דפוסי שיח‬ ‫•‬
‫חסרונות‬
‫לחץ קבוצתי‬ ‫•‬
‫סכנה של אי שיתוף פעולה‬ ‫•‬
‫חברים דומיננטיים יכולים להשתלט על השיחה ופסיביים ישתקו‬ ‫•‬
‫שמירה על סודיות‬ ‫•‬
‫הקצנה של עמדות‬ ‫•‬

‫ריאיונות קבוצתיים בגישה פמיניסטית‬

‫העלאת מודעות‬ ‫•‬
‫העשרת ידע‬ ‫•‬
‫בניית שפה‬ ‫•‬
‫העצמה‬ ‫•‬
‫הקשר חברתי‬ ‫•‬
‫אתגור השיח ההגמוני‬ ‫•‬
‫קשיים‬
‫עלול גם להשתיק‬ ‫•‬
‫לוקח זמן ליצור מרחב פתוח‬ ‫•‬
‫איזו מין קבוצה?‬ ‫•‬
‫נטייה לדבר על הדברים היותר "מעניינים"‬ ‫•‬
‫דומיננטיות של נושאים שהוזכרו וקושי לשיחים אחרים לעלות‬ ‫•‬
‫דורש הרבה מהמראיינת‬ ‫•‬

‫‪Banister et al., 2002‬‬

‫מחקר בשיתוף מתבגרות‪ ,‬שנערך בפורמט של ראיונות קבוצתים מתוך הקפדה על עקרונות פמיניסטיים‪.‬‬ ‫•‬
‫שימוש באסטרטגיות שונות שנועדו לקדם שוויון כח בקבוצות ולייעל סביבה מכבדת ודואגת‪.‬‬ ‫•‬
‫פיתוח סביבה קבוצתית שבה נערות ירגישו שמקשיבים לקולות שלהן ומעריכים אותן‪.‬‬ ‫•‬
‫מבנה שוויוני יותר בין החוקרות למשתתפות‪ ,‬ובין המשתתפות עצמן‪ .‬הכרה והערכה בנערות כמומחיות‬ ‫•‬

‫נשים יכולות לחלוק את חוויותיהן באופן קולקטיבי‪ ,‬וליצור יחד משמעויות‪.‬‬ ‫•‬
‫הקבוצה מספקת משאבים ותמיכה לחברות בה‪.‬‬ ‫•‬
‫מספקת הקשר חברתי‪.‬‬ ‫•‬

‫סטינג‪ :‬מקום‪ ,‬ציוד‪ ,‬מי?‬