‫מספר נבחן _______________‬

‫שם הקורס‪ :‬מבוא לתקשורת מודרנית‬

‫מס' הקורס‪36113221 :‬‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר קובי כהן‬
‫מתרגל‪:‬מר תומר גפני‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫שנה‪ :‬תשפ"א‪ ,‬סמסטר‪ :‬ב'‪ ,‬מועד‪ :‬ג'‬ ‫בית הספר להנדסת חשמל ומחשבים‬
‫משך המבחן‪ 3 :‬שעות‬
‫תאריך הבחינה‪ 3 :‬אוקטובר ‪2021‬‬
‫חומר עזר‪ :‬ללא חומר עזר‪ ,‬ניתן להשתמש‬
‫במחשבון פשוט (ללא תכנות)‬
‫הנחיות‪:‬‬

‫במבחן שלוש שאלות‪ .‬יש לענות על כולן‪ .‬כתבו בכתב קריא ומסודר‪.‬‬ ‫•‬
‫תשובה לא מנומקת לא תתקבל‪ .‬המענה הנדרש בכל סעיף כתוב באותיות מודגשות‪.‬‬ ‫•‬
‫יש להקפיד על עבודה עצמאית‪.‬‬ ‫•‬
‫לנוחיותכם‪ ,‬נוסחאות שימושיות מצורפות בסוף טופס הבחינה‪.‬‬ ‫•‬

‫שאלה ‪ 30( 1‬נק')‬

‫אות אנלוגי בפס מעבר )𝑡( 𝑟𝑣 נתון ע"י‪:‬‬

‫)𝑡 𝑐𝑓𝜋‪𝑣𝑟 (𝑡) = (𝑣𝑚1 (𝑡) + 𝑣𝑚2 (𝑡)) cos(2𝜋𝑓𝑐 𝑡) − (𝑣̂𝑚1 (𝑡) − 𝑣̂𝑚2 (𝑡)) sin(2‬‬

‫כאשר )𝑡( ‪ 𝑣𝑚1 (𝑡), 𝑣𝑚2‬הינם אותות מידע בפס בסיס עם ספקטרום‪:‬‬

‫ו‪ 𝑣̂𝑚1 (𝑡), 𝑣̂𝑚2 (𝑡) -‬הם התמרות הילברט של )𝑡( ‪ 𝑣𝑚1 (𝑡), 𝑣𝑚2‬בהתאמה‪.‬‬

‫א' (‪ 5‬נק') מצאו ביטוי אנליטי לאות )𝒕( 𝒓𝒗 כסכום של שני אותות‪ 𝒗𝒓𝟏 (𝒕) :‬שכולל את אות המידע )𝒕( 𝟏𝒎𝒗‬
‫ו‪/‬או פונקציה שלו בלבד‪ ,‬ו‪ 𝒗𝒓𝟐 (𝒕)-‬שכולל את אות המידע )𝒕( 𝟐𝒎𝒗 ו‪/‬או פונקציה שלו בלבד‪:‬‬
‫)𝒕( 𝟐𝒓𝒗 ‪ ,𝒗𝒓 (𝒕) = 𝒗𝒓𝟏 (𝒕) +‬ורשמו איזה אפנון מממש )𝒕( 𝟏𝒓𝒗 ואיזה אפנון מממש )𝒕( 𝟐𝒓𝒗‪.‬‬

‫ב' (‪ 5‬נק') שרטטו את הספקטרום )𝒇( 𝒓𝑽 של האות )𝒕( 𝒓𝒗 בהתאם לסעיף הקודם‪ ,‬כאשר התדר הנושא הינו‬
‫]𝒛𝑯[𝟎𝟓𝟐 = 𝒄𝒇‪.‬‬

‫בהמשך לסעיפים הקודמים‪ ,‬נתון המקלט הבא (שרטוט מספר ‪:)1.1‬‬

‫‪1‬‬
 ‫מספר נבחן _______________‬

‫שרטוט מספר ‪1.1‬‬

‫𝑓 ‪1,‬‬ ‫𝑖‪≤ |𝑓| ≤ 𝑓𝑚𝑎𝑥−‬‬

‫𝑖‪𝐻𝐵𝑃𝐹−𝑖 (𝑓) = { 𝑚𝑖𝑛−‬‬ ‫כאשר הרכיב 𝑖 ‪ 𝐵𝑃𝐹 −‬הינו מסנן בפס מעבר עם ספקטרום‪:‬‬
‫‪0,‬‬ ‫‪otherwise‬‬
‫כאשר ‪.𝑖 = 1,2‬‬

‫𝑖‪1, |𝑓| ≤ 𝑓𝑚−‬‬

‫{ = )𝑓( 𝑖‪ 𝐻𝐿𝑃𝐹−‬כאשר ‪.𝑖 = 1,2‬‬ ‫והרכיב ‪ LPF-i‬הינו מסנן בפס בסיס עם ספקטרום‪:‬‬
‫‪0, otherwise‬‬

‫ג' (‪ 5‬נק') מצאו את התדרים 𝟏‪ 𝒇𝒎𝒊𝒏−𝟏 , 𝒇𝒎𝒂𝒙−𝟏 , 𝒇𝒎−‬ואת האות )𝒕( 𝟏𝒗 עבורם מתקיים‪:‬‬

‫)𝒕( 𝟏𝒎𝒗 𝟏𝒌 = )𝒕( 𝟏𝒅𝒙‪ ,‬כאשר 𝟏𝒌 הינו קבוע כלשהו‪ .‬הוכיחו מתמטית את תשובתכם‪.‬‬

‫ד' (‪ 5‬נק') מצאו את התדרים 𝟐‪ 𝒇𝒎𝒊𝒏−𝟐 , 𝒇𝒎𝒂𝒙−𝟐 , 𝒇𝒎−‬ואת האות )𝒕( 𝟐𝒗 עבורם מתקיים‪:‬‬

‫)𝒕( 𝟐𝒎𝒗 𝟐𝒌 = )𝒕( 𝟐𝒅𝒙‪ ,‬כאשר 𝟐𝒌 הינו קבוע כלשהו‪ .‬הוכיחו מתמטית את תשובתכם‪.‬‬

‫במקום המקלט משרטוט מספר ‪ ,1.1‬מוצע להשתמש במקלט הבא (שרטוט מספר ‪ ,)1.2‬עבור האות )𝑡( 𝑟𝑣‬
‫מתחילת השאלה‪:‬‬

‫̂‬
‫‪ℋ‬‬

‫)𝑡(𝑦‬
‫)𝑡( 𝑟𝑣‬ ‫)𝑡 𝑐𝑓𝜋‪2sin(2‬‬
‫𝐹𝑃𝐿‬
‫)𝑡 𝑐𝑓𝜋‪2cos(2‬‬

‫כאשר ̂‬
‫‪ ℋ‬הינה מערכת המבצעת התמרת הילברט לאות הכניסה‪ ,‬ורכיב ה‪ LPF-‬הינו מסנן מעביר נמוכים‪.‬‬

‫ה' (‪ 10‬נק') רשמו ביטוי לאות )𝒕(𝒚 במוצא המקלט‪.‬‬

‫‪2‬‬
 _______________ ‫מספר נבחן‬

2 ‫פתרון שאלה‬
'‫פתרון א‬

vr ( t ) = ( vm1 ( t ) + vm 2 ( t ) ) cos ( 2 f ct ) − ( vˆm1 ( t ) − vˆm 2 ( t ) ) sin ( 2 f ct )

= vm1 ( t ) cos ( 2 f ct ) − vˆm1 ( t ) sin ( 2 f ct ) + vm 2 ( t ) cos ( 2 f ct ) + vˆm 2 ( t ) sin ( 2 f ct )
 vr1 ( t ) = vm1 ( t ) cos ( 2 f ct ) − vˆm1 ( t ) sin ( 2 f ct ) : USSB
 vr 2 ( t ) = vm 2 ( t ) cos ( 2 f ct ) + vˆm 2 ( t ) sin ( 2 f ct ) : LSSB

'‫פתרון ב‬

'‫ד‬+'‫פתרון ג‬
:‫ניתן לראות מהשרטוט בסעיף ב' שיש לבחור‬

f min −1 = 250  Hz  ; f max −1 = 255  Hz  ; f min −2 = 246  Hz  ; f max −2 = 250  Hz 

v1 ( t ) = 2cos ( 2  250t ) ; v2 ( t ) = 2cos ( 2  250t ) ; f m−1 = 5  Hz  ; f m−2 = 4  Hz 

:‫ ולכן‬, vr1 ( t ) ‫ נקבל רק את‬BPF-1 ‫ לאחר‬,‫ בענף העליון‬,‫בעקבות בחירה של נתונים אלה‬

xd 1 ( t ) = LPF1 vr1 ( t ) 2 cos ( 2 f ct )

 
= LPF1 ( vm1 ( t ) cos ( 2 f ct ) − vˆm1 ( t ) sin ( 2 f ct ) ) 2 cos ( 2 f ct )

= LPF ( 2v ( t ) cos ( 2 f t ) − vˆ ( t ) cos ( 2 f t ) 2sin ( 2 f t ) )

1 m1
2
c m1 c c

= LPF ( v ( t ) + v cos ( 4 f t ) − vˆ ( t ) sin ( 4 f t ) ) = v ( t )

1 m1 m1 c m1 c m1

.‫תוצאה דומה נקבל גם בענף התחתון‬

'‫פתרון ה‬

:‫ את האות בענף העליון בענף העליון‬z ( t ) -‫נסמן ב‬

3
 _______________ ‫מספר נבחן‬

z ( t ) = ˆ vr ( t )  2sin ( 2 f ct )
= ˆ ( vm1 ( t ) cos ( 2 f ct ) − vˆm1 ( t ) sin ( 2 f ct ) + vm 2 ( t ) cos ( 2 f ct ) + vˆm 2 ( t ) sin ( 2 f ct ) )  2sin ( 2 f ct )
 vm1 ( t ) cos ( 2 f ct ) sin ( 2 f ct ) − vˆm1 ( t ) sin 2 ( 2 f ct )  
ˆ
= 2  
 
 +vm 2 ( t ) cos ( 2 f ct ) sin ( 2 f ct ) + vˆm 2 ( t ) sin ( 2 f ct )  
2


= ˆ ( vm1 ( t ) sin ( 4 f ct ) − vˆm1 ( t ) + vˆm1 ( t ) cos ( 4 f ct ) + vm 2 ( t ) sin ( 4 f ct ) + vˆm 2 − vˆm 2 ( t ) cos ( 4 f ct ) ) 
= −vm1 ( t ) cos ( 4 f ct ) + vm1 ( t ) + vˆm1 ( t ) sin ( 4 f ct ) − vm 2 ( t ) cos ( 4 f ct ) − vm 2 − vˆm 2 ( t ) sin ( 4 f ct )

:‫ את האות בענף התחתון‬w ( t ) ‫נסמן ב‬

w ( t ) = vr ( t )  2 cos ( 2 f ct )
( v ( t ) cos ( 2 f t ) − vˆ ( t ) sin ( 2 f t ) + v (t ) cos ( 2 f t ) + vˆ (t ) sin ( 2 f t ) )  2 cos ( 2 f t )
m1 c m1 c m2 c m2 c c

 vm1 ( t ) cos 2 ( 2 f ct ) − vˆm1 ( t ) cos ( 2 f ct ) sin ( 2 f ct ) 

= 2 
 +v ( t ) cos 2 ( 2 f t ) + vˆ ( t ) cos ( 2 f t ) sin ( 2 f t ) 
 m2 c m2 c c 

= vm1 ( t ) + vm1 ( t ) cos ( 4 f ct ) − vˆm1 ( t ) sin ( 4 f ct ) + vm 2 ( t ) + vm 2 ( t ) cos ( 4 f ct ) + vˆm 2 ( t ) sin ( 4 f ct )

:‫לכן‬

y ( t ) = LPF w ( t ) − z ( t )
2vm1 ( t ) cos ( 4 f ct ) − 2vˆm1 ( t ) sin ( 4 f ct ) 
= LPF  
+2vm 2 ( t ) + 2vm 2 ( t ) cos ( 4 f ct ) + 2vˆm 2 ( t ) sin ( 4 f ct ) 
= 2vm 2 ( t )

4
 ‫מספר נבחן _______________‬

‫שאלה ‪ 35( 2‬נק')‬

‫מקור מידע משדר את אחד משני הסימבולים ‪ 𝑠 = 1‬או ‪ 𝑠 = −1‬עם הסתברויות א‪-‬פריוריות שוות‪.‬‬

‫נתונים שני מקלטים‪ ,‬אשר בכל אחד מהמקלטים מתקבלים הסימבולים ‪ 𝑟1 , 𝑟2‬ע"י‪:‬‬

‫מקלט ‪𝑟1 = 𝑠 + 𝑛1 :1‬‬

‫מקלט ‪𝑟2 = 𝑠 + 𝑛2 :2‬‬

‫עבור סעיפים א'‪ -‬ה'‪ ,‬הניחו כי הרעשים ‪ 𝑛1 , 𝑛2‬הינם מ"א גאוסיים‪ ,‬בת"ס ביניהם ובסימבול המשודר 𝑠‪ ,‬כשכל‬
‫אחד מהם בעל תוחלת אפס ושונות ‪ ,𝑁0 ⁄2‬כלומר )‪ .𝑛1 , 𝑛2 ~𝒩(0, 𝑁0 ⁄2‬לאורך כל התרגיל מעוניינים בכלל‬
‫ההחלטה האופטימלי המביא למינימום הסתברות שגיאה (כלל ה‪.)MAP-‬‬
‫א' (‪ 5‬נק') ‪ .1‬רשמו את כלל ההחלטה האופטימלי אשר מתקבל במקלט ‪ ,1‬וחשבו את הסתברות השגיאה של‬
‫מקלט ‪ ,1‬אותה נסמן ב‪.𝑷𝟏 -‬‬
‫כעת מעוניינים להשתמש בשתי החלטות המקלטים שתיארתם בסעיף א' ביחד‪ ,‬על מנת לבצע החלטה מושכלת‬
‫יותר על הסימבול המשודר 𝑠‪ .‬נסמן את ההחלטה של מקלט ‪ 1‬ב‪ ,𝑠̂1 -‬ואת ההחלטה של מקלט ‪ 2‬ב‪ .𝑠̂2 -‬שימו לב‬
‫כי ‪ 𝑠̂1‬ו‪ 𝑠̂2 -‬מקבלים אך ורק את הערכים }‪.{−1,1‬‬

‫ב' (‪ 8‬נק') מצאו את כלל ההחלטה האופטימלי לגילוי הסימבול 𝒔‪ ,‬בהתבסס על ההחלטות 𝟏̂𝒔 ו‪ 𝒔̂𝟐 -‬בלבד (ולא‬
‫על בסיס מוצאי הערוץ 𝟐𝒓 ‪ ,)𝒓𝟏 ,‬כלומר פשטו את הכלל‬

‫}) ‪.𝑠̂ = argmax {ℙ(𝑠 = 𝑖|𝑠̂1 , 𝑠̂2‬‬

‫}‪i∈{−1,1‬‬

‫ג' (‪ 4‬נק') חשבו את הסתברות השגיאה של כלל ההחלטה מסעיף ב'‪.‬‬

‫כעת רוצים להשתמש במוצאי הערוץ ‪ 𝑟1 , 𝑟2‬ביחד‪ ,‬על מנת לבצע החלטה מושכלת יותר על הסימבול המשודר 𝑠‪.‬‬

‫ד' (‪ 8‬נק') חשבו את כלל ההחלטה האופטימלי לגילוי הסימבול 𝒔‪ ,‬בהתבסס על שני המוצאים 𝟐𝒓 ‪ ,𝒓𝟏 ,‬כלומר‬
‫פשטו את הכלל‬

‫}) ‪𝑠̂ = argmax {ℙ(𝑠 = 𝑖|𝑟1 , 𝑟2‬‬

‫}‪i∈{−1,1‬‬

‫ה' (‪ 4‬נק') חשבו את הסתברות השגיאה של כלל ההחלטה מסעיף ד'‪.‬‬

‫עבור סעיף ו'‪ ,‬הניחו כי הרעשים ‪ 𝑛1 , 𝑛2‬הינם רעשים גאוסיים‪ ,‬בת"ס ביניהם ובסימבול המשודר 𝑠‪ ,‬אשר‬
‫מפולגים )‪ ,𝑛2 ~𝒩(0, 𝑁2 ⁄2) ,𝑛1 ~𝒩(0, 𝑁1 ⁄2‬כאשר נתון כי ‪.𝑁2 > 𝑁1‬‬

‫ו' (‪ 6‬נק') חזרו על סעיף ב' עבור הרעשים הנ"ל הנתונים‪ ,‬כלומר מצאו את כלל ההחלטה האופטימלי לגילוי‬
‫הסימבול 𝒔 בהתבסס על ההחלטות 𝟏̂𝒔 ו‪ 𝒔̂𝟐 -‬בלבד‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫מספר נבחן _______________‬

‫פתרון שאלה ‪2‬‬

‫פתרון א'‬

‫עבור שני המקלטים כלל ההחלטה הינו זהה (שכן הערוצים זהים והרעשים זהים)‪ .‬כלל ההחלטה עבור ערוץ‬
‫גאוסי חיבורי עם סימבולים }‪ 𝑠 ∈ {−1,1‬נתון ע"י‪:‬‬

‫‪sˆ2 =1‬‬ ‫‪sˆ1 =1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . r2‬הסתברות השגיאה של המקלטים זהה‪ ,‬ונתונה (נניח עבור מקלט ‪ )1‬ע"י‪:‬‬ ‫‪ , r1‬מקלט ‪0 :2‬‬ ‫מקלט ‪0 :1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪sˆ2 =−1‬‬ ‫‪sˆ1 =−1‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪( error s = 1) + ( error s = −1‬‬ ‫‪( error s = 1) = ( r  0 s = 1) = Q ‬‬
‫‪symmetry‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= ‪P1‬‬ ‫=‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ N0‬‬ ‫‪‬‬

‫‪P2 = P1‬‬

‫פתרון ב'‬

‫ראשית נשים לב כי כיוון ש‪ n1 -‬בת"ס ב‪ , n2 -‬ולכן ‪ ŝ1‬בת"ס ב‪ , ŝ2 -‬ולכן (יחד עם העובדה שההסתברויות הא‪-‬‬
‫פריוריות שוות)‪ ,‬כלל ההחלטה עבור סעיף זה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ ( sˆ1 , sˆ2 ) = arg max‬‬ ‫‪ (s‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪‬‬

‫‪sˆ1 , sˆ2 ) = arg max‬‬ ‫‪ ( sˆ , sˆ s ) = arg max  ( sˆ s ) ( sˆ s )‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬‫‪1‬‬ ‫)‪s = 1‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪s = 1‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬‫‪1‬‬ ‫)‪s = −1‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪s = −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫כעת נשים לב כי הפילוג המותנה של המשתנים האקראיים ‪ sˆ1 , sˆ2‬נתון ע"י‪:‬‬

‫‪1, w.p 1 − P1‬‬ ‫‪1, w.p 1 − P2‬‬

‫ˆ‪s‬‬ ‫‪s = 1 = ‬‬ ‫ˆ‪s‬‬ ‫‪s = 1 = ‬‬
‫‪ −1,‬‬ ‫‪ −1,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪w.p P1‬‬ ‫‪w.p P2‬‬

‫‪ 1,‬‬ ‫‪w.p P1‬‬ ‫‪ 1, w.p P2‬‬

‫ˆ‪s‬‬ ‫‪s = −1 = ‬‬ ‫ˆ‪s‬‬ ‫‪s = −1 = ‬‬
‫‪−1,‬‬ ‫‪−1, w.p 1-P2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪w.p 1-P1‬‬

‫כלומר יש לנו ‪ 4‬אפשרויות בכניסה למקלט‪:‬‬

‫א' ‪ : sˆ1 = −1, sˆ2 = −1‬במקרה זה כלל ההחלטה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫‪PP‬‬
‫‪1 2‬‬ ‫) ‪(1 − P1 )(1 − P2‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫ומכיוון ש‪ P1 = P2  0.5 -‬נקבל כי צד ימין גדול יותר‪ ,‬ולכן במקרה א' נחליט ‪. sˆ = −1‬‬

‫‪6‬‬
 ‫מספר נבחן _______________‬

‫ב' ‪ : sˆ1 = −1, sˆ2 = 1‬במקרה זה כלל ההחלטה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪P1 (1 − P2‬‬ ‫‪(1 − P1 ) P2‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫ומכיוון ש‪ P1 = P2 -‬נקבל כי שני הצדדים שווים‪ ,‬ולכן במקרה זה נבחר באופן שרירותי (לצורך החישובים‬
‫בהמשך נניח שבמקרה זה ההחלטה הינה ‪.) sˆ = −1‬‬

‫ג' ‪ : sˆ1 = 1, sˆ2 = −1‬במקרה זה כלל ההחלטה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫‪(1 − P1 ) P2‬‬ ‫) ‪P1 (1 − P2‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫ומכיוון ש‪ P1 = P2 -‬נקבל כי שני הצדדים שווים‪ ,‬ולכן גם במקרה זה נבחר באופן שרירותי (לצורך החישובים‬
‫בהמשך נניח שבמקרה זה ההחלטה הינה ‪.) sˆ = −1‬‬

‫ד' ‪ : sˆ1 = 1, sˆ2 = 1‬במקרה זה כלל ההחלטה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫‪(1 − P1 )(1 − P )2‬‬ ‫‪PP‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫ומכיוון ש‪ P1 = P2  0.5 -‬נקבל כי צד שמאל גדול יותר‪ ,‬ולכן במקרה זה ההחלטה הינה ‪.) sˆ = 1‬‬

‫נשים לב כי קיבלנו כי כאשר המקלטים מסכימים ביניהם (כלומר ‪ ) sˆ1 = sˆ2‬אז נחליט כמוהם‪ ,‬ואם הם אינם‬
‫מסכימים ביניהם (כלומר ‪ ) sˆ1  sˆ2‬נבחר שרירותית את אחת ההחלטות (שכן אין עדיפות למקלט מסוים‬
‫במקרה זה)‪.‬‬

‫פתרון ג'‬

‫ע"פ כלל ההחלטה שניסחנו בסעיף ב'‪ ,‬הסתברות השגיאה נתונה ע"י‪:‬‬

‫= ‪Pe‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫(‬ ‫‪error s = −1) +‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪( error s = 1‬‬
‫)‪( error s = −1) = ( sˆ = 1 s = −1) = ( sˆ1 = 1, sˆ2 = 1 s = −1‬‬
‫=‬ ‫ˆ‪( s‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪= 1 s = −1‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪= 1 s = −1) = PP‬‬
‫‪1 2‬‬

‫)‪( error s = 1) = ( sˆ = −1 s = 1‬‬

‫‪7‬‬
 ‫מספר נבחן _______________‬

‫=‬ ‫ˆ‪( s‬‬

‫‪1‬‬ ‫)‪= −1, sˆ2 = −1 sˆ1 = 1, sˆ2 = −1 sˆ1 = −1, sˆ2 = 1 s = 1‬‬
‫=‬ ‫ˆ‪( s‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪= −1, sˆ2 = −1 s = 1) +‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪= 1, sˆ2 = −1 s = 1) +‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪= −1, sˆ2 = 1 s = 1‬‬
‫=‬ ‫ˆ‪( s‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪= −1 s = 1‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪= −1 s = 1) +‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪= 1 s = 1‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪= −1 s = 1) +‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬
‫‪1‬‬ ‫)‪= −1 s = 1‬‬ ‫ˆ‪( s‬‬
‫‪2‬‬ ‫)‪= 1 s = 1‬‬
‫‪= P1 P2 + (1 − P1 ) P2 + P1 (1 − P2 ) = P1 P2 + P2 − P1 P2 + P1 − P1P2 = P1 + P2 − P1 P2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= ‪ Pe‬‬ ‫‪P1 P2 + ( P1 + P2 − P1 P2 ) = ( P1 + P2 ) = P1 = P2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כלומר ניתן לראות שהסתברות השגיאה לא השתנתה ביחס להסתברות השגיאה של כל אחד מהמקלטים‬
‫בנפרד‪.‬‬

‫פתרון ד'‬

‫ראשית נשים לב כי כיוון ש‪ n1 -‬בת"ס ב‪ , n2 -‬ולכן ‪ r1‬בת"ס ב‪ , r2 -‬ולכן (יחד עם העובדה שההסתברויות הא‪-‬‬
‫פריוריות שוות)‪ ,‬כלל ההחלטה עבור סעיף זה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ = arg max‬‬ ‫‪ (s‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫) ‪r1 , r2 ) = arg max f ( r1 , r2 si ) = arg max f ( r1 si ) f ( r2 si‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫)‪ f ( r1 s = 1) f ( r2 s = 1‬‬ ‫)‪f ( r1 s = −1) f ( r2 s = −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫)‪( r1 −1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪( r2 −1)2‬‬ ‫‪sˆ =1‬‬ ‫‪( r1 +1)2‬‬ ‫‪( r2 +1)2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪N0‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪N0‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪N0‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪N0‬‬

‫‪ N0‬‬ ‫‪ N0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ N0‬‬ ‫‪ N0‬‬

‫‪sˆ =−1‬‬
‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ r1‬‬ ‫‪− r2‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫פתרון ה'‬

‫= ‪Pe‬‬ ‫‪( error s = 1) = ( r + r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪ 0 s = 1‬‬

‫~ ‪ Z s = 1‬ולכן‬ ‫‪ Z‬הינו גאוסי‪ ,‬עם פילוג‪( 2, N 0 ) :‬‬ ‫נסמן ‪ , Z = r1 + r2‬אזי כיוון ש ‪ r1‬בת"ס ב‪ r2 -‬נקבל כי‬

‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 4 ‬‬

‫= ‪Pe‬‬ ‫‪( Z  0 s = 1) = Q ‬‬ ‫‪ = Q ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪‬‬
‫‪ N0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬

‫פתרון ו'‬

‫‪ 2 ‬‬ ‫‪ 2 ‬‬

‫‪ P1 = Q ‬וכיוון ש‪ N 2  N1 -‬מתקיים כי ‪. P2  P1‬‬ ‫‪‬‬ ‫;‬ ‫‪P‬‬ ‫=‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסעיף זה מתקיים כי‪ :‬‬
‫‪ N ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪N‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬

‫כעת‪ ,‬נקבל את אותן ‪ 4‬אפשרויות כמו בסעיף (ב')‪ ,‬אך הפעם עם החלטות שונות‪:‬‬
‫‪8‬‬
 ‫מספר נבחן _______________‬

‫א' ‪ : sˆ1 = −1, sˆ2 = −1‬במקרה זה כלל ההחלטה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫‪PP‬‬
‫‪1 2‬‬ ‫) ‪(1 − P1 )(1 − P2‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫ומכיוון ש‪ P1 , P2  0.5 -‬נקבל כי צד ימין גדול יותר‪ ,‬ולכן במקרה א' נחליט ‪. sˆ = −1‬‬

‫ב' ‪ : sˆ1 = −1, sˆ2 = 1‬במקרה זה כלל ההחלטה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪P1 (1 − P2‬‬ ‫‪(1 − P1 ) P2‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫ומכיוון ש‪ P1  P2 -‬נקבל כי צד שמאל גדול יותר‪ ,‬ולכן במקרה זה נחליט ‪. sˆ = −1‬‬

‫ג' ‪ : sˆ1 = 1, sˆ2 = −1‬במקרה זה כלל ההחלטה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫‪(1 − P1 ) P2‬‬ ‫) ‪P1 (1 − P2‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫ומכיוון ש‪ P1  P2 -‬נקבל כי צד ימין גדול יותר‪ ,‬ולכן במקרה זה נחליט ‪. sˆ = 1‬‬

‫ד' ‪ : sˆ1 = 1, sˆ2 = 1‬במקרה זה כלל ההחלטה הינו‪:‬‬

‫‪sˆ =1‬‬
‫‪‬‬
‫‪(1 − P1 )(1 − P )2‬‬ ‫‪PP‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪sˆ =−1‬‬

‫ומכיוון ש‪ P1 , P2  0.5 -‬נקבל כי צד שמאל גדול יותר‪ ,‬ולכן במקרה זה ההחלטה הינה ‪.) sˆ = 1‬‬

‫נשים לב כי קיבלנו כי כאשר המקלטים מסכימים ביניהם (כלומר ‪ ) sˆ1 = sˆ2‬אז נחליט כמוהם כמקודם‪ ,‬ואם‬
‫הם אינם מסכימים ביניהם (כלומר ‪ ) sˆ1  sˆ2‬נבחר את ההחלטה של מקלט ‪ ,1‬כיוון ששם הרעש נמוך יותר ולכן‬
‫גם הסתברות השגיאה נמוכה יותר‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫מספר נבחן _______________‬

‫שאלה ‪ 35( 3‬נק')‬

‫מקור משדר אחד מארבעה אותות בהסתברות שווה‪:‬‬
‫‪s1 (t ) = E / T‬‬ ‫‪, 0t T‬‬
‫‪s2 (t ) = − E / T‬‬ ‫‪, 0t T‬‬
‫‪ E / T , 0  t  3T / 4‬‬
‫‪s3 (t ) = ‬‬
‫‪− E / T , 3T / 4  t  T‬‬
‫‪− E / T , 0  t  3T / 4‬‬
‫‪s4 (t ) = ‬‬
‫‪ E / T , 3T / 4  t  T‬‬
‫‪ -‬הקבועים ‪ E , T‬גדולים מאפס‪.‬‬
‫‪ -‬מדידה ) ‪ r (t‬הנקלטת במקלט היא‪ r (t ) = si (t ) + n(t ) :‬בהינתן ששודר ‪. si (t ) , i = 1, 2,3, 4‬‬

‫‪ -‬הרעש ) ‪ n(t‬הוא רעש לבן גאוסי עם תוחלת אפס וצפיפות ספקטראלית ‪. N 0 / 2‬‬

‫‪ -‬האותות ) ‪ si (t ), n(t‬בלתי תלויים סטטיסטית‪.‬‬

‫א‪ 5( .‬נק') מעוניינים למצוא בסיס אורתונורמלי למרחב האותות‪ ,‬כך שפונקציות הבסיס גדולות מאפס לכל‬
‫‪𝐴, 0 ≤ 𝑡 < 3𝑇⁄4‬‬
‫{ = )𝑡( ‪Φ1‬‬ ‫𝑇 ≤ 𝑡 ≤ ‪ 0‬ופונקציית הבסיס הראשונה נתונה על ידי‪:‬‬
‫𝑇 < 𝑡 ≤ ‪0, 3𝑇⁄4‬‬
‫‪ -‬רשמו מפורשות את הקבוע ‪ ,A‬ואת שאר פונקציות הבסיס‪.‬‬
‫‪ -‬שרטטו את האותות ) ‪ s1 (t ), s2 (t ), s3 (t ), s4 (t‬במרחב האותות במדויק (ציינו קואורדינטות של‬
‫האותות)‪.‬‬
‫ב‪ 6( .‬נק') תכננו מקלט אופטימלי עם מספר מסננים מינימלי‪ ,‬וציינו את כל הפרמטרים שלו‪ .‬בפרט‪ ,‬תארו‬
‫גרפית את תגובת ההלם של המסננים‪ ,‬ואת כלל ההחלטה‪.‬‬

‫ג‪ 6( .‬נק') חשבו את הסתברות השגיאה של המקלט האופטימלי שתכננתם בסעיף ב'‪.‬‬

‫עבור הסעיפים הבאים‪ ,‬הניחו מקלט במערכת בינארית המתואמת לקליטת האותות ) ‪ s1 (t ), s2 (t‬בלבד‪ .‬עבור‬
‫ביט '‪ '1‬משודר האות ) ‪ , s1 (t‬ועבור ביט '‪ '0‬משודר האות ) ‪. s2 (t‬‬

‫ד‪ 6( .‬נק') חשבו את הסתברות השגיאה של המקלט האופטימלי המתואם לקליטת שני האותות‪.‬‬

‫ה‪ 6( .‬נק') עקב תקלה במשדר‪ ,‬עבור ביט '‪ '0‬משודר האות ) ‪ s4 (t‬במקום האות ) ‪ . s2 (t‬עבור ביט '‪ '1‬משודר‬

‫האות ) ‪ s1 (t‬ללא שינוי‪ .‬המקלט הינו המקלט האופטימלי מסעיף ד' והוא אינו מודע לתקלה‪ .‬חשבו‬
‫את הסתברות השגיאה כעת‪ .‬האם הסתברות השגיאה בסעיף זה ביחס להסתברות השגיאה בסעיף‬
‫ד' תגדל\תקטן\לא תשתנה? נמקו‪.‬‬

‫ו‪ 6( .‬נק') כעת עקב תקלה אחרת במשדר‪ ,‬עבור ביט '‪ '0‬משודר האות ) ‪ s3 (t‬במקום האות ) ‪ . s2 (t‬עבור ביט '‪'1‬‬

‫משודר האות ) ‪ s1 (t‬ללא שינוי‪ .‬המקלט הינו המקלט האופטימלי מסעיף ד' והוא אינו מודע לתקלה‪.‬‬
‫האם הסתברות השגיאה בסעיף זה ביחס להסתברות השגיאה בסעיף ה' תגדל\תקטן\לא תשתנה?‬
‫אין חובה לחשב את הסתברות השגיאה מפורשות‪ .‬נימוק משכנע מספיק‪.‬‬

‫‪10‬‬
Scanned with CamScanner
Scanned with CamScanner
Scanned with CamScanner
 _______________ ‫מספר נבחן‬

‫נוסחאות שימושיות‬
:‫זהויות טריגונומטריות‬

sin ( +  ) = sin ( ) cos (  ) + sin (  ) cos ( ) cos ( +  ) = cos ( ) cos (  ) − sin ( ) sin (  )
sin ( −  ) = sin ( ) cos (  ) − sin (  ) cos ( ) cos ( −  ) = cos ( ) cos (  ) + sin ( ) sin (  )

cos ( ) cos (  ) = 0.5 cos ( −  ) + cos ( +  )  ; sin ( ) sin (  ) = 0.5 cos ( −  ) − cos ( +  ) 
sin ( ) cos (  ) = 0.5 sin ( +  ) + sin ( −  ) 

sin ( 2 ) = 2sin ( ) cos ( ) sin 2 ( ) = 0.5 (1 − cos ( 2 ) )

cos ( 2 ) = cos 2 ( ) − sin 2 ( ) cos 2 ( ) = 0.5 (1 + cos ( 2 ) )

‫ייצוג אות צר סרט בפס בסיס ובפס מעבר‬

vLPE ( t ) = 0.5 vin ( t ) + j  vq ( t )  ; vbp ( t ) = vin ( t ) cos ( 2 f ct ) − vq ( t ) sin ( 2 f ct )

‫התמרת הילברט‬

̂ (𝑓) = {−𝑗, 𝑓 ≥ 0 :‫תגובת התדר של מערכת המבצעת התמרת הילברט‬

:‫ תכונות‬.𝐻
𝑗, 𝑓 < 0
̂ {ℋ
ℋ ̂ {𝑣𝑚 (𝑡)}} = −𝑣𝑚 (𝑡)

̂ {cos(2𝜋𝑓𝑐 𝑡)} = sin(2𝜋𝑓𝑐 𝑡) ; ℋ

ℋ ̂ {sin(2𝜋𝑓𝑐 𝑡)} = − cos(2𝜋𝑓𝑐 𝑡)

̂ {𝑣𝑚 (𝑡) cos(2𝜋𝑓𝑐 𝑡)} = 𝑣𝑚 (𝑡) sin(2𝜋𝑓𝑐 𝑡) ; ℋ

ℋ ̂ {𝑣𝑚 (𝑡)sin(2𝜋𝑓𝑐 𝑡)} = − 𝑣𝑚 (𝑡)cos(2𝜋𝑓𝑐 𝑡)

.𝑣𝑚 (𝑡) ‫כאשר 𝑐𝑓 גדול מאוד מרוחב הפס של האות‬

11
‫מספר נבחן _______________‬

‫‪12‬‬